ויקטור הוגו מופיע על הבמה. בידו בובה. הוא פונה לקהל:
– רבותי! הבובה שלי חולה, היא נוטה למות. הצילו אותה, הביטו היטב על מצבה האנושי. מכרה את שערותיה. מכרה את שיניה ומסרה לאימוץ את בובתה הקטנה. אנא, אם יש בכם רחמים ואם אתם נוצרים אמיתיים, הצילו אותה!
טרוצקי מופיע אחריו ואומר לקהל:
– רבותי, היבטו על הבובה שלי, דם נוזל לה מהמוח, סטאלין הנבל שונא אותה, הביטו עליה! היא קיבלה פטיש על הראש, מכה חדה. אם לא נחולל מהפכה עולמית בובתי תמות. אני קורא לאנושות להציל אותה.
ביאליק מופיע על הבמה ואומר לקהל:
– רבותי! את הבובה שלי אנסו בקישינב. האמת היא שאני רציתי לאנוס אותה, אך הגויים הקדימו אותי. אני מצווה עליכם! תעלו לארץ־ישראל ותתחילו לאנוס בובות! הגיע הזמן.
קנדי מופיע על הבמה ופונה לקהל, פניו חיוורות, זה עתה יצא מהעלטה:
– ליידיס אנד ג’נטלמאן! הבובה שלי זונה, לאחר שחיסלו אותי בדאלאס התחתנה. כנשיא אמיתי של ארצות־הברית אני דורש מהנשיא הנוכחי להפסיק לשלם לה דמי־מזונות מכספי האומה.
דיין מופיע על הבמה, לידו עומד רב תימני החוקר אם זה לא המשיח בן־יוסף המוזכר בספרי הקבלה. לפניו סוללת מיקרופונים. חמישים במספר (הה בייבי, בייבי, אני הבוס כאן). הוא מדבר:
– הבובה שלי קיבלה כדור במוח, זאת היתה הפתעה. המיכנסיים שלנו היו למטה. (צחוק בקהל.) אבל אני מבטיח לכם שאפשר לתקן אותה. כאן בארץ הזאת הבובות מתות, אך קמות לתחיה. ואם אתם לא מאמינים לי אני מציע לקרוא מחדש את הברית החדשה.
מאו־צה־טונג מופיע על הבמה. הוא שואג:
– לבובה שלי יש קול כמו ללוויתן. למרות שכעת אני מת ושוכב בתוך הארון אני יכול לרחף מעל גופי ולראות את מיליוני האנשים ולנווט אותם. השתחוו לבובה שלי משום שזאת אֵלָה!
גוגול הגר עכשיו בעמק המצלבה מתרחק מבמות. הוא רץ בחוצות ירושלים, מקרית־יובל עד לעיר העתיקה. גוגול סכיזופרן. הוא מסרב לאכול ובפיו זעקה:
– מנוולים!!! הבובה שלי הרוסה, שברו לי אותה. היא חסרת חיים. אני רוצה אותה במיטתי! החזירו לי את יופיה.
אביגיל שהיתה פעם אלילה. עתה פניה חיוורות. עיניה עצומות. רגלה האחת ניצבת בשער הגיא ורגלה השניה בהר הבית. אנסיה מתרוצצים כליליפוטים לרגליה. הם נבוכים. בשתי ידיה אוחזת אביגיל את הרקיע. אם תתמוטט, השמים יפלו יחד איתה. מגרונה שלפנים יצאו ממנו זמירות ענוגות פורצת בזעקה:
– זה לא מספיק לי! עכשיו אני רוצה שתבעטו לי בכּוּס!!! אתם שומעים! תבעטו לי בכּוּס!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות