אֶבְרַת שְׁקִיעָה צָנְחָה בְּפַאֲתֵי

מַעֲרַב צָרְפַת, אֲשֶׁר לְצִידוֹן,

וּשְׁעַת לֹא יוֹם וְלֵיל עַל כָּל קִסְמָהּ

פָּרָשָׂה. צִלְלֵי-דְמֻיּוֹת פָּשְׁטוּ

עַל כָּל הָעֲבָרִים וְהָרוּחוֹת

וַיִּכָּנַף בְּמִפְרְשֵׂי הַחוֹף

דְּמִי כֹסֶף אֶל קַצְוֵי יַמִּים רַבִּים;

וּבַתְּרָנִים הַנִּצָּבִים, כִּבְתוֹךְ

מִקְפַּת מֵי תְכֹל תְּקוּעִים, נֶאֱחָזִים

קוּרֵי שְׁעַת עַצֶּבֶת וּשְׁתִיקָה.

סֻמְּנוּ בְּקַו שָׁחוֹר אָפְקֵי שְׁדֵמוֹת,

עָטָה הַיְקוּם כֻּלּוֹ עָגְמָה וָהָס

וַיִּתְעַצֵּב גַּם אֵל בַּעֲלִיּוֹתָיו –

כִּי פַּס שִׁלְטוֹן הַדְּרוֹר וְהַמָּאוֹר

וְעָט שַׂר-לֵיל קוֹדֵר כַּלּוֹת וּכְלֹא…

וּלְבָדָד כְּצֵל תָּנוּע אַט

וּתְשָׂרֵךְ דַּרְכָּהּ אִשָּׁה בִּדְמִי,

עוֹטְיַת שְׁחוֹר אַלְמְנוּת. אַט אַט תִּפְשַׂע

רַגְלָהּ כּוֹשֶׁלֶת וְדָוָה בִּשְׁבִיל

עוֹלֶה אֶל מְעוֹנָהּ הַקָּט וָדַל

אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי צָרְפַת הָעִיר,

וּצְרוֹר עֵצִים עֲלֵי כְּתֵפָהּ טָעוּן,

זֶה מִנִּי אָז הַבֹּקֶר תְּקוֹשֵׁשׁ.

מְאֹד עָיְפָה וַתְּשַׁלַח עֵינָהּ

לְשַׁחֶר-לָהּ אֶחָד מִן הַסְּלָעִים

הַמְחַסְפְּסִים הַדֶּרֶךְ בָּהּ תֵּלֵךְ.

אָמְרָה: מַה טּוֹב צִלּוֹ לָשֶׁבֶת בּוֹ;

לָפוּשׁ בְּנֹעַם צִנָּתוֹ נָעִים.

אָנוּחָה לִי מַעֲמָלִי כִּי רַב

וְקַל גַּם לְרוּחִי הַנְכַאָה…

כִּי דְוַי צָבַת לִבָּהּ: זִכְרוֹן תּוּגָה

פָּרַשׂ עָלָיו מֵאָז צָהֳרֵי-הַיּוֹם,

בְּצוּד עֵינָהּ אֶת רֵעַ-בַּעֲלָהּ,

יְדִידוֹ מִנֹּעַר. וַתִּדְאָב.

וַתֵּשֵׁב הָאִשָּׁה נוּגָה הוֹגָה

הוֹפֶכֶת בְּקוֹרוֹת יָמִים עָבְרוּ

– כַּעֲשׂוֹתָהּ רַבּוֹת בַּפְּעָמִים –

עָלֶיהָ וְאִישָׁהּ: מַה טּוֹבוּ אָז

שָׁעוֹת יָדְעוּ בָּן מֶתֶק אֲהָבִים

לְאוֹר הַסַּהַר בְּלֵילוֹת חֲלוֹם;

יְמֵי הֱיוֹת אֶחָד לִבּוֹת שְׁנֵיהֶם

וַיַּאַסְרוּם מוֹסְרוֹת הָאַהֲבָה;

וְעֵת בָּשָׂר אֶחָד עָשָׂם הָאֵל,

דְּבַקִים בִּמְסִירוּתָם עַזָּה מֵעֹז

וּמֵחַיִּים… וַתְּשַׁו אֶת דְּמוּת אִישָׁהּ

חוֹפֵן עַפְרוֹת הַחוֹף וּמַתִּיכֵם

לִכְלֵי זְכוּכִית נָאִים – שְׂכִיּוֹת הָדָר

הַמַּרְהִיבוֹת עֵין כָּל שֶׁיִּשְׁזְפֵן…

זָכוֹר תִּזְכֹּר בִּרְכַּת הָאֵל שֻׁלְּחָה

בַּכַּד וּבַצַפַּחַת, וּבַלֵּב –

בְּחָנְנוֹ בְּיֶלֶד רַחְמָהּ,

חָמוּד מִכָּל חֶמְדָּה, הַבֵּן יַקִּיר!

וּבְעַב הַזִּכָּרוֹן עָטְפָה נַפְשָׁהּ:

זָכְרָה יוֹם בּוֹ נִלְקַח מֵעַל רֹאשָׁהּ

אִישָׁהּ-נִזְרָהּ וּמְפַרְנְסָהּ הַטּוֹב;

אָזַל הַקֶּמַח מִן הַכַּד אָז; פַּס

מִן הַצַפַּחַת שֶׁמֶן, וּמַלְכוּת-

הַלֵּב בּוֹקֶקֶת מֵאֵין מֶלֶךְ בָּהּ,

וִיתֹם אָפַף אֶת לֶב הַבֵּן הַקָּט

מִבְּלִי אֲשֶׁר יָדַע וּבָן פִּשְרוֹ.

צְבָא-חֶזְיוֹנוֹת קוֹדֵר עָטָה אוֹתָהּ

וְהִרְהוּרִים לִבָּהּ בִּדְוַי צִמְּתוּ;

בְּעַפְעַפֶּיהָ נִקְוְתָה דִמְעָה

וּדְאָבָה הִכְבִּידָה עַל נַפְשָׁהּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְּׂאָה אִוְשָׁה טוֹבָה

מִפַּאֲתֵי-יָם – מָזוֹר מֵשִׁיב לֵבָב.

אֵין זֹאת כִּי אִם בִּקְשָׁה הָרוּחַ אָז

הַסִּיעַ עַנְנֵי עַצְבָּהּ מֵעַל

אָפְקֵי לִבָּהּ אֲשֶׁר קַדְרוּת עָטוּ,

לְטַהֲרָם לְמַעַן תַּעַל בָּם

שִׁמְשָׁהּ הַחֲדָשָׁה-הַחֲסוּדָה,

עֵת לְרַגְלֵי הַסֶּלַע הַשָּׁנוּן,

בְּהַשְׁפִּילָהּ שִׁבְתָּהּ, יָעַד הָאֵל

כִּי יִבָּקַע הוֹד-עָל עַל שְׁחוֹר נַפְשָׁהּ -

זֶה אִישׁ-הָאֱלֹהִים הַמְנַחֵם…

עֵינָהּ לֹא רָאֲתָה מֵאַיִן בָּא,

לְפֶתַע כִּי הוֹפִיעַ לְמוּלָהּ

אִישׁ פֶּלִאי וְאֵלֶיהָ הוּא דוֹבֵר –

וְהִיא אָז בִּיאוֹרֵי עָבָר שׁוֹקַעַת,

בְּרוּכֵי מִנֹּעַם וּדְמָמָה, בְּעוֹד

עַל מְעוֹנָהּ הַקָּט מוֹלֶכֶת הִיא

עִם מוֹקִירָהּ-אִישָׁהּ וּפָעוֹטָם.

וַיֹּאחֶז חִיל בְּשָׂרָהּ וַתִּבָּעֵת

בְּהִגָּלוֹת הַפֶּלִאי לְעֵינָהּ;

נִשְׁמָתָהּ הִשְׁתּוֹחֲחָה פִּתְאֹם:

רֹאשׁוֹ הַגֵּא – כּוֹתֶרֶת-מַחְלָפוֹת

בָּרוּחַ תְּסֹעָר; וּבְצֵל מִצְחוֹ

יוֹקְדוֹת עֵינַיִם – גַחֲלֵי אוֹנִים,

אֲשֶׁר תִּזְרֶינָה אֵשׁ-עֱזוּז בַּכֹּל.

יָדוֹ אַחַת בִּסְבַךְ-זְקָנוֹ תְקוּעָה,

אֲשֶׁר עַל רֹחַב הֶחָזֶה יִגְלֹשׁ,

וְהַשְּׁנִיָה תֹאחֵז מַקֵּל אֵיתָן –

פֹּארַת אִילָן מָרַט לוֹ לְמִשְׁעָן.

מֵעַל כְּתֵפָיו אַדֶּרֶת הַשֵּׂעָר

תְּכַס גַבּוֹ, עַל צַלְעוֹתָיו תֵּרֵד,

וְאֶת מָתְנָיו יַחֲבֹק אֵזוֹר הָעוֹר.

כָּזֶה הוֹפִיעָה דְמוּת פְּאֵר וָעֹז

עַל רֹאשׁ הָאַלְמָנָה עוֹמֶדֶת דֹּם…

וַיְהִי עֵת עַל מִצְחָהּ שָׁפַע אוֹרוֹ

וַתַּהַד אֶל עֵינֶיהָ אֶת יָדָהּ:

מִי זֶה הַבָּא וְאֵי מִזֶּה יָבוֹא

לֹא בָּנָה – וַתֶּעֱצַם מְבוּכָתָהּ

עֵת אֲמָרָיו שָׁמְעָה וְלֹא שָׁמְעָה:

“קְחִי-נָא לִי מְעַט מַיִם וְאֶשְׁתֶּה…”

וְשׁוּב קוֹרֵא אֵלֶיהָ קוֹל-קִסְמוֹ:

“לִקְחִי נָא לִי פַּת-לָחֶם בְּיָדַךְ…”

וַיְהִי עַד כֹּה וָכֹה, עַת עֶרֶב רַד,

רַק כּוֹכָבִים מִסְפָּר לִוּוּ בָּרוֹם

דְמוּת אַלְמָנָה – שֵׂיָּּה לֵאָה-אִלְּמָה

עִם צְרוֹר-עֵצֶיהָ עַל גַּבָּהּ הַשַּׁח,

וּבְצִדָּהּ – דְּמוּת אִישׁ-הָאֱלֹהִים

נֶאְדָּר בְּהוֹד, עוֹטֶה דְמָמָה גְדוֹלָה.

יַחְדָּו בְּאֵין דְּבָרִים פָּסְעוּ שְׁנֵיהֶם.

וַיְהִי לְעֵת קָרְבוּ אֶל מְעוֹנָה

וְהִיא דַלְתּוֹ פָּתְחָה – קָרַן סִפּוֹ,

וְכַד הַקֶּמַח מִפְּנַּת אָפְלוֹ

וּלְצִדּוֹ צַפַּחַת-הַשְּׁמָנִים

אַף הֵם זָרְחוּ כִּי עַל גְּדוֹתָם מָלְאוּ

– כִּדְבַר הָאִישׁ וּכְבִרְכַּת הָאִישׁ –

כִּמְלֹאת נַפְשָׁהּ בְּרֶנֶן הוֹדָיָה

לְאִישׁ-הָאֱלֹהִים, אוֹרְחָהּ הַטּוֹב…