נתונה כאן השגתו של בנשלום על קטע שירו של קריב ככתבה וכלשונה. אבל דוגמה היא עד כמה החימה, שוודאי מקורה בצער הכותב וכאבו הגדול למה שאירע לנו באירופה, יועצת רעה בבקורת ספרות. שהרי אין כאן ‘ניאוץ’, אלא לכל היותר טעות במשל (סיזיפוס) שאינו חופף את הנמשל.
ודומני, אף בעיקרו של דבר אין כל הדין עם בן־שלום. תפיסה זו, בין שהתכוון לה קריב ובין שלא התכוון לה, שגוף קיבוצי, אומה או תרבות, החי לדורות ענשו בתחומי חטאו; ושהגיהנום שלו והגן־עדן שלו בעולם הזה; שלא כאדם יחיד שחייו קצרים ואין ידו של הצו המוסרי מגעת להשיגו, ולפיכך נדחים חשבונות שכר ועונש לעולם הבא – הריהי תפיסה נאה מאוד. ויש מהוד־זוועות באמירה זו – תרבות מערב באה על ענשה מפני חטאה הקדמון בשעה שהיא מעלה זה אלפי שנים יהודים על המוקד. כשם שרשאי אני לומר, איבת עולם זו של האדם הלבן בארצות־הברית כלפי אזרחיהן הכושים עונש היא לחטא העבדות הקדמון שחטאה אומה זו בראשית התהוותה, וענשה בתחומי חטאה (רדיפת הכושים), וודאי עתיד הוא לקעקע כל מעמדה המוסרי ועצם קיומה הקיבוצי, אם לא תחזור בתשובה במהרה בימינו.
הווה אומר, משל זה של סיזיפוס אף על פי שתמוה הוא במקצת, אינו מופרך כל עצמו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות