א    🔗

ספרי עתה, הוא כהמשך צמד קודמיו, ששמם כשמו “אבני מפתן” (הוצאת י. ל. פרץ, תל־אביב, כרך ראשון – תשכ"ב, כרך שני – תש"ל), וכוונתו ככוונתם – חיזוקה של מידת ההתענינות בספרות יידיש, פועליה ופעליה ובעייותיה, בקרב קהל הקורים העברים. הכרך הזה כולל, כמותו כקודמיו, – מאמרים, מסות, מונוגרפיות, מהם שנתפרסמו קודם כמבואי ספרים, מהם שנתפרסמו קודם בעתונים וכתבי עת; ונוספו עליהם אף קצת הרצאות ושיעורים שנשמעו מעל דוכנים שונים, וכולם ניתנו עתה כדיוק המטבע, כפי שנדפסו בראשונה, והתאריך מתחת לכל חיבור וחיבור בא להעיד על מעמד ידיעתו ודעתו של המחבר בנושאים הנידונים.

ב    🔗

ולענין הנושאים הנידונים, המחולקים ששה מדורים, הרי, רוב המדורים, כמעשה הכרכים הקודמים, ענינם משוררים, מספרים, מבקרים, חוקרים, והחידוש הוא במה שקצתם כהרחבה ותוספת – המדור, שענינו ספרות השואה; והמדור, שענינו דברי בירור ופולמוס על לשון יידיש, מהותה, מערכתה ובעייותיה. הקורא, שיזיק עצמו לכרכים הקודמים ימצא, שקצת אישים, הנידונים בכרך שלפנינו, כבר נידונו מבחינות אחרות בכרכים הקודמים, כשם שימצא כי רובה המכריע של היריעה נכבש לאישים אחרים, באופן שמותר לומר, כי המחבר נאמן לעיקר מגמתו להגיע למרבית ההכרה של גילויי ספרות יידיש המודרנית, כפי שהיא מתגלמת במיגוונת אישיה היוצרים, ובישע ימין עליון עוד ידו נטויה, וכרכים העתידים לבוא יספרו.

ג    🔗

ואם המחבר עמד לו כוחו להוסיף כרך זה על קודמיו, ואף לקוות לתוספתם, הרי־זה בזכות מעודדיו ומסייעיו, וראש להם הסגול של ידידיו דורשי טובתו – ישעיהו אברך, זליג לבון, ג. קרסל – שעמדו לימינו, והוא מחזיק להם טובה הרבה, כשם שהוא מחזיקה לידידו שלמה שווייצר, שטרח על הוצאת הספר, למן סדירתו עד גמירתו, ולהוצאת י. ל. פרץ, שנטלה עליה להביא אותו לרשות הרבים. חן חן להם.

ד. ס.

ירושלים, י' אדר תשל"ב