בכנסת,י"ב בחשוון תשל"ה, 28.10.74
יושבת אתנו היום, משלחת פרלמנטרית ארגנטינית נכבדה שבאה לבקרנו, והיא כוללת ארבעה חברים מהסינאט, חמשה חברי בית הנבחרים ועתונאי, ובראשה סניור ניקסו סנצ’ס טורנסו.
ארגנטינה היא מדינה גדולה, באוכלוסיה ובשטחה, בין מדינות אמריקה הלטינית, ויש לה מעמד של חשיבות והשפעה רבת ערך, הן ביבשת אמריקה והן בזירה הבינלאומית.
זוהי מדינה שבתוכה נמצאת קהילה של קרוב לחצי מיליון יהודים, החיים בכבוד ונהנים ממלוא הזכויות האזרחיות. בין יהודי ארגנטינה, לבין יהודי ישראל, מרובים קשרי הקירבה המשפחתית וקשרי הדת והתרבות. אלפי יהודים, שעלו מארגנטינה לישראל, משתתפים בבנינה, ותורמים תרומה חשובה לעיצוב חייה התרבותיים והחברתיים.
המעין בדברי ימי ארגנטינה, ובדברי ימיה של מדינת־ישראל, ימצא הרבה מן הדומה ומן המשותף בתולדות שני העמים ושתי המדינות. אחת הדוגמאות הנודעות היא מיבצע ההתיישבות החקלאית של יהודים, שפתח הברון הירש בשלהי המאה הקודמת, במקביל למפעל ההתיישבות החקלאית של יהודים בארץ־ישראל, שעשה הברון רוטשילד.
בין מדינת ארגנטינה, לבין מדינת־ישראל, שוררת ריקמת יחסים עשירה ומגוונת, בתחומים המדיניים, הכלכליים, התרבותיים וההיסטוריים; ריקמת יחסים זו עמדה עד כה במיבחנים שונים, ובמיוחד במיבחן של פרשת הצורר איכמן, שנסתיימה ברוח של הבנה והתחשבות. סיום שזכה להערכה ולהוקרה מצדנו. ודומני, שזוהי הפעם הראשונה שמבקרת אותנו משלחת פרלמנטרית מארגנטינה; זהו מאורע הראוי להעריך אותו, ולברך עליו, מזוית ראיה ארגנטינית ומזוית ראיה ישראלית כאחת.
מבחינת העיתוי, הגעתם אלינו במלאת שנה למלחמת יום הכיפורים. שבה יצאו מדינות ערב למלחמה בנו, זו הפעם החמישית מאז קמה מדינתנו לפני 27 שנים; והפעם, שלא כבפעמים הקודמות, אף הפתיעו אותנו והפעילו נגדנו עצמה צבאית אדירה, שלא היתה דוגמתה מאז מלחמת העולם השניה. הם גרמו לנו אבדות מדאיבות, אבל לא עלה בידם לנצח אותנו כפי שתיכננו. אדרבה, גם הפעם הזאת הדף אותם צבאנו אחורנית, אל שטחם ואל קירבת בירותיהם.
לעומת זאת הצליחו מדינות ערב ע"י סחטנות הנפט והסכומים האגדיים של כסף, ההולך ומצטבר ברשותם, להכניס מורך ודאגה בלבן של מדינות רבות בעולם, ולדחוף אותן לקביעת עמדות אנטי־ישראליות בזירה הבינלאומית, בניגוד לכל ערכי הצדק, המשפט ההגיון וההגינות, ביחסים שבין האומות.
האוירה הבינלאומית, נעשתה דחוסה ומדאיגה ביותר, והיא מזכירה את הזמנים הקודרים של שנות השלושים, ערב מלחמת העולם השניה. העובדה, שכדי לקבל נפט, ואולי גם ליהנות מהפקדת כספי השייכים העשירים, מנסות מדינות בעולם לשלם בדמה, או בזכויותיה, של ישראל – היא עובדה מחרידה לגבי עתידה של האנושות התרבותית. בייחוד מחרידה העובדה הזו כשהמדובר הוא בעם היהודי, שסבל יותר מכל עם אחר בעולם, ושליש מבניו הושמדו באכזריות ע"י הנאצים.
אם האווירה הזו תשתרר – תעלה קרנן של העריצות ושל הסחטנות, מעלה מעלה, כפי שהיה באירופה של שנות השלושים, והרבה מדינות ועמים בעולם יהיו קרבנותיה.
ביקורה של המשלחת הזאת אצלנו, בימים אלה, שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעיצומם של דיונים מעוותים ומסוכנים בזירה הבינלאומית, בבעיות שבין ישראל ומדינות ערב השכנות – יש בו משום עידוד לקיומה ולחיזוקה של ריקמת היחסים שבין ארגנטינה לבין ישראל. אנו מקווים ומאמינים, שעל אף הסיטואציה הקודרת בזירה הבינלאומית, תמשיך אותה ריקמת יחסים להתקיים ולהתחזק לטובת שתי המדינות ולטובת שני עמיהן.
אורחינו היקרים, ביקורכם זה אצלנו נותן לכם הזדמנות לחוש מקרוב, על־ידי ראיה, שמיעה והתרשמות, הן את מעשי היצירה והבנין והקידמה שאנו עמלים בהם, והן את רצוננו העז ונכונותנו לשלום אמיתי ובר־קיימא עם שכנינו, אם רק יקבלו בכנות ובכבוד את ידנו המושטת לשלום.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות