רקע
ישראל ישעיהו
מר קורנליוס ברקהוביר, יושב־ראש הפרלמנט האירופי
בתוך: דְּבָרִים בְּעִתָּם

בכנסת, ט"ז בטבת תשל"ה, 30.12.74


הנני מתכבד לברך מעל דוכן הכנסת את אורחנו הנכבד, ידידנו מר קורנליוס ברקהוביר, יושב־ראש הפרלמנט האירופי.

משעה שהתחיל להתרקם רעיון איחודה של אירופה, תחלה בתחום הכלכלי ולאחר מכן גם בתחומים אחרים, עקבה מדינת־ישראל בהתענינות מרובה אחרי התפתחותו, והיא ראתה בסיפוק כיצד הרעיון הנשגב ההוא הולך ונעשה מציאות חיים. במשך מאות בשנים היה גורל העם היהודי קשור קשר הדוק עם גורלה של אירופה, בימי טובה ובימי רעה; העם היהודי תרם לאירופה ממיטב כשרונותיו בתחומי המדע, ההגות, הספרות והאמנות והיה שותף פעיל בעיצוב תרבותה ואורח חייה; יחד עם זאת סבל עמנו את הנורא בסבלותיו דוקא ביבשת אירופה.

מדינת־ישראל, כמוה כקהיליה האירופית, היא פרי מחשבה תחילה מכוונת ומודעת, פרי הרצון הקולקטיבי של העם היהודי לשוב ולחדש את חיינו העצמאיים בארץ הזאת, שבה חיו אבותינו חיי חירות ועצמאות, ובה ניבאו נביאי האמת, הצדק והשלום, את מיטב נבואתם אל העם היהודי ואל האנושות כולה.

גם גורלה של מדינת ישראל ובעיקר גורל כלכלתה, קשור קשר הדוק עם אירופה. היינו בין המדינות הראשונות אשר מינו את שגרירן בבריסל כשגריר ליד מוסדות הקהיליה.

מאז שנת 1958 מתקיימים מגעים בינינו בין מוסדות הקהיליה, שמטרתם הידוק הקשר בינינו לבינם. ההסכם הראשון נחתם ב־1964; הסכם רחב יותר נחתם ב־1970. היום אנו מצפים לחתימתו של הסכם על סחר חופשי, ואנו מאמינים שהסכם זה יהיה לברכה לשני הצדדים ובעקבותיו יבואו הסכמים נוספים, שירחיבו את שיתוף הפעולה. יכולתן של מדינות אירופה להתעלם ממלחמות העבר ולהתלכד לשם שיתוף פעולה קונסטרוקטיבי – נוטעת תקוה בלבנו, שגם אזורנו המסוכסך, בוא יבוא היום בו תיווצר מסגרת משותפת לנו ולשכנינו, שתפעל לטובת כל העמים השוכנים בחבל עולם זה.

מדינות השוק האירופי המשותף יכולות לשמש דוגמה לשיתוף פעולה שיוכל לקום בחבל עולם זה. הן גם יכולות למלא תפקיד קונסטרוקטיבי בהרחקת האיבה של שכנינו אלינו, ובקירוב השלום ושיתוף הפעולה על־ידי החדרת ההכרה בזכות קיומנו על ידי עידוד שיחות ישירות בינינו לבין שכנינו.

אמנם עברה התקופה בה הכריעו מדינות אירופיות לבדן בגורל המזרח התיכון; אך גם כיום נודע משקל מוסרי מדיני לעמדתן של מדינות אירופה המערביית, ואחריות גדולה רובצת עליהן – אם רק תהיה השפעתן מכוונת לקידומו של השלום ולמניעת התרחבותו של הקרע.

מר ברקהוביר הוא חבר נכבד בפרלמנט ההולנדי, בבית הנבחרים של העם אשר ידע לעמוד על נפשו בכבוד גם בימים הקשים ביותר של מלחמת העולם השניה; והוא ידע לשמור את ידידותו לעם היהודי ולמדינת־ישראל, מתוך יושר אנושי ומוסרי, בלי להירתע מפני מקטרגים ומפני לחצים פוליטיים בלתי הוגנים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 66832 יצירות מאת 4170 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!