כ"ו בניסן תשל"ה, 7.4.75
אני שמח על ההזדמנות הטובה לארח בבית הנחרים של מדינת־ישראל, זו הפעם הראשונה, קבוצה חשובה ונכבדה של חברים מבתי הנבחרים של ארצות הברית. אני מעריך מאד את העובדה, שדילגתם על ארצות אחרות – כמו המועצה של האיגוד הבינפרלמנטרי בקולומבו והגעתם ישר אלינו, כדי לראות ולשמוע אותנו מקרוב.
הגורל ההיסטורי הציב אותנו על מפת העולם דוקא באזור הזה; ההיסטוריה הארוכה של העם היהודי, קשריו הנפשיים והאידיאיים, התפילות והאמונה, הספרות שלנו, – החל מן התנ"ך והקודקס הדתי והמשפטי ועד השיר האחרון של משוררי ימינו – שזורים ומשולבים בהווייתו ההיסטורית של חבל עולם זה ומושרשים באדמת הארץ הזאת. מעולם לא היתה הארץ הזאת ריקה מיהודים ומעולם לא פסקו היהודים מלנסות לשוב אליה על אף שהיתה רוב הזמן שממה ועל אף שפעם בפעם נמנע הדבר מהם בכוח הזרוע.
והנה מזה כמאה שנים עושה העם היהודי מאמצים הירואיים לשוב אל ארץ אבותיו, ליישב אותה ולחדש בה את עצמאותו. אבל עמי ערב, החיים על פי האיסלאם, שיחסו ליהודים הוא עויין בתכלית, כשהם מעודדים מהצלחותיהם בעשרות השנים האחרונות לאחר שזכו להקים 19 מדינות של עם אחד, המשתרעות על שטחים עצומים, שבחלקם הגדול עדיין דלי אוכלוסין, ובייחוד לאחר שנתגלו אצלם אוצרות הנפט ונתמלאו כיסיהם מיליארדי דולרים, – אינם מסתפקים במה שיש להם ורוצים לעצמם גם את הפינה הזעירה הזאת שאנו יושבים עליה וזה עשרות שנים, לפני שקמה מדינת ישראל ומאז קמה, הם מטרידים אותנו בפוגרומים, במלחמות ובמעשי־רצח נתעבים, ובחרם כלכלי, וממלאים את חלל העולם תעמולה, רבת היקף, נגדנו. באחרונה הם גם מנסים להפעיל את עושרם הרב כדי להכתיב לכל מי שזקוק לנפט, או לכסף שלהם, שיחרים את מדינת־ישראל ויעמוד כנגדה, ואינם נרתעים גם מלהפיץ שנאה ליהודים בנוסח הנאצי.
והנה יש אנשים חשובים בעולם, ובייחוד באמריקה, שנדמה להם כאילו בינינו לבין הערבים קיים סיכסוך גבולות, או שטחי מריבה שאנחנו והם טוענים לבעלות עליהם.
האמת לאמיתה היא, שהערבים רוצים לעקור אותנו עקירה גמורה מכל שטחה של ארץ־ישראל והם אינם מסתירים כלל את כוונתם ואת מטרתם זו. אלא שהם, ברוב ערמה, מדברים בשתי שפות. עם האנשים הטובים הם מדברים אנגלית בתוכן הנשמע כמתון, תרבותי וקונסטרוקטיבי ואלו ביניהם לבין עצמם הם מדברים ערבית, בתוכן שאינו מניח מקום לשום ספק מה הם חושבים לעשות לנו.
ואנחנו, לא רק שומעים ערבית אלא גם בקיאים במנטליות הערבית ובהשקפות העולם של האסלאם. קרוב לשליש מתושבי ישראל נולדו בקרב עמי ערב והאסלאם ורובם ככולם היו מושפלים ונרדפים במשך דורות רבים, עד כדי כך שלא יכלו אפילו לצעוק ולא העזו לספר מכל מה שעבר עליהם, והמעט שסופר ונכתב במקורות ההיסטוריים, הקדומים והמאוחרים יותר, הוא מעציב ומדכא. אני עצמי נולדתי באחת מארצות ערב ונמלטתי משם בגיל 18 שנה, לא בגלל סיבה אישית כלשהי, אלא משום שאי־אפשר היה לשאת יותר את העינויים והדיכוי של היהודים וזו הסיבה שמאות אלפי יהודים נמלטו מאותן ארצות כשרק יכלו לעשות זאת.
כן ידוע לכם שכשליש מתושבי ישראל הם פליטי השואה, שהביאו הנאצים על היהודים באירופה ופליטי הדיכוי הקומוניסטי במשך רוב לששים שנות קיומו.
אין לתמוה, שאנחנו ובנינו שנולדו בארץ, חיים תחת הטראומה של השואה ושל המלחמה שהתרחשה בדורנו. במו עינינו ראינו כיצד החניפו מדינאי המערב להיטלר וניסו “להבין” את סיבות תוקפנותו וללכת לקראתו; אבל כל מה שהקריבו לו עורר את תאבונו עוד יותר, ולבסוף הוטבע העולם בדם מיליונים ובראשם ששה מיליון יהודים חפים מפשע וחדלי ישע. באותה מדה אין לתמוה שאנחנו חיים בטראומה של ההשפלה והדיכוי בארצות האסלאם.
ואמנם אחרי כל מה שעבר עלינו אנחנו בהחלט זקוקים לשלום ורוצים בו מאד. אבל, לצערנו, הערבים אינם רוצים בשלום וגם אינם זקוקים לו. האמת המרה היא שהמלחמה משמשת להם מאיץ רב עוצמה לגיבוש אחדותם ולפיתוח עצמתם ולהעלאת יוקרתם. וגם אילו לא היתה מדינת־ישראל היו מחפשים מלחמות אחרות. לדוגמה, דיכוי הכורדים בעיראק, המלחמה לניתוק אריתריאה מאתיופיה ועוד היד נטויה.
לכו, אנו מבקשים מכם שתבינו אותנו ותבינו את כוונות הערבים לאמיתן, כפי שאנחנו מיטיבים להבין אותם. הערבים פותחים גם לפניכם כמו לפני הסובייטים, שערי השפעה, בידעם שאפשר לנעול את השערים האלה בכל עת שירצו. אילו היו מבקשים לקבל מכם בתמורה מזון ועזרה לפיתוח ארצותיהם, היינו שמחים. אבל הם רוצים מכם גם נשק – בשביל מה? – ובעיקר הם תובעים ומצפים שאתם תסחטו בשבילם את כל המיץ של מדינת־ישראל, כביטויו של הנשיא סאדאת, ותגישו אותו להם על טס של כסף. זהו בדיוק הדבר שקיוו לקבל מן הסובייטים, שאמנם הזרימו להם כמויות עצומות של נשק למלחמה בנו ונעשו אדבוקטים שלהם בזירה הבינלאומית; אבל המטרה שרצו בה לא הושגה הודות למלחמתנו ולעזרתכם הנדיבה.
אנחנו רוצים בכל לבנו שתצליחו בביתכם ושיתחזקו מעמדכם ויוקרתכם בכל מקום בעולם, וגם בארצות ערב. ואנחנו מבקשים ומצפים שתוסיפו להושיט לנו את עזרתכם בנדיבות ומתוך הכרת ערכה של העזרה הזאת בטווח הארוך של המדיניות והאינטרסים האמריקניים.
כאשר קמה מדינת־ישראל סייעו הסובייטים להקמתה, לא רק כדי להרחיק את הבריטים מן האיזור הזה, אלא גם משום שקיוו שאנחנו נהיה “ניטרלים”, כלומר שנשמש מכשיר בידיהם ושבעזרתנו ישא כל העם היהודי בעולם את דגל הסוציאליזם שלהם. אנחנו בחרנו את דרכנו, מתוך הכרה גמורה עם המערב בכלל ועם ארצות הברית בפרט. ועל אף כל האכזבות אין אנו מעלים על דעתנו אוריינטציה שונה מזו שבחרנו.
אבל, אנו מצפים מכם שלא תדרשו מאתנו שנוותר על עמדות הגנה צבאיות שבידינו, כשהערבים מסרבים להראות אפילו התחלה צנועה של ביטול מצב המלחמה בנו ושומרים לעצמם את כל האופציות. הם רוצים לא בדינמיקה של יישוב הסיכסוך אלא רק בדינמיקה של נסיגה ישראלית צבאית שתביא בסופה לידי כניעתה הגמורה. זהו מחיר שישראל תתחייב בנפשה אם תסכים לשלם אותו אפילו בחלקו, כי כל חלק ממנו סופו שיביא לידי תשלום המחיר כולו.
אנחנו רוצים בשלום. אם ייראו סימנים אמיתיים של שלום לא נחשוש מלוותר על אותם שטחים, שעכשיו משמשים לנו עמדות מגן ושבעבר שימשו עמדות התקפה עלינו פעם אחר פעם. יתר על כן, כל לחץ שלכם בענין זה עלינו, אפילו באופן מילולי, כ"ש ע"י עיכוב העזרה שלכם לנו, או צימצומה, – יחזקו בלב הערבים את יצר המלחמה ואת התקוה לנצח בה. אני בטוח שאינכם רוצים בכך אבל זו תהיה התוצאה שאולי תצטערו עליה.
נוכח הטרגדיה בווייטנאם קמבודיה, והטרגדיה של הכורדים, ומה שקרה בקפריסין והמתרחש בפורטוגל, ונוכח הטרגדיות הקודמות בביפרה ובנגלה דש – אנחנו חייבים לראות מראש את הסכנות העלולות להתפתח, אם ניסוג ללא שלום.
סלחו לי אם אומר לכם שאין אנו רוצים להיות שוב פליטים הזקוקים לרחמים. מישהו מאנשיכם החשובים אמר עלינו שאנחנו חיים בתסביך מצדה – זוהי הערכה מוטעית בהחלט. אם יילחמו בנו נילחם כפי שחייב להילחם עם הרוצה לחיות ולהתקיים. פליטי השואה באירופה ופליטי הדיכוי הערבי־המוסלמי הם ובניהם שנולדו בארץ הזאת יילחמו כאריות. גלגל ההיסטוריה של עם ישראל לא יחזור אחורנית.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות