ז' בשבט תשל"ג, 10.1.73

מורי ורבותי, – נושאי כתר הראשונות הבלעדית – חברי הכנסת הראשונה, הכתבים הפרלמנטריים הראשונים, עובדי הכנסת הראשונים, וכן ידידי סגני יו"ר הכנסת וחברי הכנסת הצעירים, ושאינם צעירים, המכהנים בכנסת השביעית.

זכות גדולה ואושר רב הוא לי להקביל את פניכם היום, בתוך משכן הכנסת, – בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל הריבונית.

אתם, הנכם נבחריה ובחיריה הראשונים של הכנסת, שסללתם את הקטע האחרון של הדרך לכינונה, שעיצבתם תבניתה, יצקתם יסודות לעבודתה ובניתם את הנדבכים הראשונים של הלכותיה והליכותיה נוהליה ונוהגיה.

מאז כינון הכנסת הראשונה, בט"ו בשבט, שנת תש"ט, עברו כ"ד שנים ואנו עומדים בפיתחה של שנת הכ"ה היא שנת מחצית היובל והיא משלימה שנות דור.

אשריכם ואשרינו שהגענו עד הלום שעה זו היא שעת שמחה בליל התקדש חג.

סברנו אפוא וקבלנו, שאין ציון נאה לחג זה מאשר לזמן את חברי הכנסת הראשונה, עתונאים ועובדים עם צעירי הכנסת הנוכחית – שכאשר כוננה הכנסת הראשונה היו עדיין ילדים או נערים – ל"שבת אחים יחד" ולשיחת רעים – ללא תיכנון ללא ניהול – שבה ייעלו זכרונות וחויות, שאתם תספרו זה עם זה, מדברי אותם ימי הבראשית, שעליהם ניבא הנביא מיכה לאמר: “ובאה הממשלה הראשונה – ממלכת לבת־ירושלים”, או תשיבו לשאלות של הצעירים שבאו לשאול שאלות על דרך הכתוב “כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך”

צר מאד שכחמש עשרות מבין מאה ועשרים חברי הכנסת הראשונה כבר הלכו לעולמם ובראשם היו"ר הראשון של הכנסת, יוסף שפרינצק ז"ל.

ייבדלו לחיים ארוכים וטובים כ־70 חברים בני גילים שונים, הנמצאים כולם כאן פרט לאחדים שבגלל חליים נבצר מהם להגיע והריני שולח להם בשם כולנו ובשמי ברכת רפואה שלמה והחלמה מהירה.

הבה, מורי ורבותי, נשמח בחלקנו. א) על שזכיתם להיות הראשונים! כי לעולם ועד לא תהיה עוד כנסת ראשונה ומניינן של הכנסות ילך ויגדל לדורי דורים. כי שתי כנסות ייזכרו בתולדות עמנו: כנסת הגדולה בימי ראשית הבית השני והכנסת הראשונה בימי ראשית הבית השלישי, כי הכנסת הראשונה, כמו הכנסת הגדולה היתה עטורה הילת בראשית וזוהר זריחה. ב) על שזכינו אנו להגיע, בחייכם ובימיכם, אל הכנסת השביעית, שכבר היא עטורה בעטרת השיגרה הברוכה של דבר המובן מאליו ושל היומיומיות הקבועה, הנצחית, וכאלו היו הדברים מעולם. ג) על שזכינו יחד להגיע לשנת הכ"ה ואין לנו אלא לומר לכולנו ולכל עם ישראל – כה לחי!