הערות כלליות    🔗

כיסוד להערות הבאות שימשו מהדורות שקספיר שלהלן:    🔗

הזמן, השם והמקורות    🔗

הזמן – “הלילה השנים־עשר” נתפרסם לראשונה בשנת 1623, כשבע שנים לאחר מוֹת שקספיר. לפי המשוער, נתחבר בשנת 1601. מקום המחזה, לפי טבעו וסגנונו, הוא בקבוצת המחזות: “הרבה מהומה על לא־מאומה”, ו"כטוב בעיניכם", שנוצרו בשנים 1589 – 1601.

השם – קרוב לוודאי שהמחזה נועד מלכתחילה להצגה בלילה השנים־עשר שלאחר חג־המולד, והוא חג אֶפיפאנס, שברגיל הוא נחוג ברוב טכסים והילולות; ואילו כותרת־המשנה: “או כרצונכם” מתייחסת לאופיו הסגולי של המחזה, שהוא ספק קומדיה ספק רוֹמאנצה. (ויש אומרים, כי ש. ביקש להשיא עצה קוֹמית לקהל־הצופים, שאם אין השם “הלילה השנים־עשר” מוצא חן בעינייו, הברירה בידיו לכנוֹת את המחזה בכל שם שהוא, כרצונו…).

המקורות – לנגד עיני שקספיר היו, כנראה, מקורות שונים, מהם גם בלשון איטלקית וצרפתית, אך כמקור עיקרי לפאבּולה שימש לו, לפי המשוער, אוסף הסיפורים Riche His Farewell to the Militarie Profession (1581), ובו הנוֹבילה: “מעשה באפּוֹלוֹניוּס וסילה”, המיוסדת על סבכי־גורלות מעין אלה שמתרחשים ב"לילה השנים־עשר".

 

הַנְּפָשׁוֹת    🔗

אוֹרְסִינוֹ, דֻּכַּס אִילִירְיָה

סֶבַּסְתִּיאָן, אָחִיהָ שֶׁל וִיאוֹלָה

אַנְטוֹנְיוֹ, רַב חוֹבֵל, יְדִידוֹ שֶׁל סֶבַּסְתִּיאָן

רַב־חוֹבֵל, יְדִידָהּ שֶׁל וִיאוֹלָה

וַלֶּנְטִין, קוּרְיוֹ אֲצִילִים, בְּנֵי־לְוָיָה לַדֻּכָּס

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ, דּוֹדָהּ שֶׁל אוֹלִיבְיָה

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק,

מַלְווֹלְיוֹ, סוֹכֵן בֵּית אוֹלִיבְיָה

פַבִּיאָן, פֶסְטֶה, שׁוֹטֶה מְשָׁרְתֵי אוֹלִיבְיָה

אוֹלִיבְיָה, רוֹזֶנֶת

וִיאוֹלָה,

מָרִיָּה, חַדְרָנִית לְאוֹלִיבְיָה

כֹּמֶר

אַנְשֵׁי־חָצֵר, מַלָּחִים, קְצִינִים, מְנַגְנִים וּבְנֵי־לְוָיָה אֲחֵרִים.

מְקוֹם הָעֲלִילָה: עִיר בְּאִילִירְיָה וְחוֹף־הַיָּם הַסָּמוּךְ לָהּ.

 

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה    🔗

תְּמוּנָה רִאשׁוֹנָה    🔗

חֶדֶר בְּבֵית הַדֻּכָּס

(נִכְנָסִים הַדֻּכָּס, קוּרְיוֹ, וְאַנְשֵׁי־חָצֵר. בְּעִקְבֵיהֶם – לַהֲקַת מְנַגְּנִים)

הַדֻּכָּס

אִם אֶל־נָכוֹן הַנְּגִינָה הִיא לֶחֶם

לָאַהֲבָה, נַגְּנוּ לִי עוֹד! נַגְּנוּ בְּשֶׁפַע!

תִּשְׁמַע אַהֲבָתִי שֶׁלִּי לָשֹבַע,

עַד אִם יֶחְלֶה תַּאֲבוֹנָהּ וָמֵת.

חִזְרוּ עַל זוֹ הַנְּעִימָה! צְלִילֶיהָ

חוֹלְפִים, צוֹנְחִים כִּמְבַקְּשִׁים לִגְוֹעַ.

הִיא מְתוּקָה לָאֹזֶן כְּצַפְרִיר

רוֹחֵשׁ בַּעֲרוּגָה שֶׁל סִגְלִיּוֹת,

גּוֹנֵב וּמְנַדֵּב רֵיחוֹת נִיחוֹחַ.

חִדְלוּ נָא, קֵץ! אָכֵן, אוֹתוֹ הַלַּחַן

לֹא עוֹד יִנְעַם כְּשֶׁנָּעַם לִי קֹדֶם.

מָה רְגִישָׁה, מָה עֲתִירַת־חַיִּים

הָרוּחַ הַפּוֹעֶמֶת בָּךְ, הָאַהֲבָה!

בֵּית־קִבּוּלֵךְ כִּמְצוּלָה שֶׁל יָם הוּא:

כָּל חֵפֶץ כִּי יִצְלֹל בִּתְהוֹמַיִךְ,

עֶרְכּוֹ נִטָּל וּמִתְבַּטֵּל בִּן־רֶגַע,

וִיהִי נִשְׂגָּב כְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה.

חֲלוֹם־הָאַהֲבָה כָּל כָּךְ מֻפְלָג הוּא

בְּצוּרוֹתָיו, שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ מַפְלִיא

בְּקֶסֶם דִּמְיוֹנוֹ הַמְשׁוֹבֵב.

קוּרְיוֹ

הַרְצוֹנְךָ לָצוּד, סֶר?

הַדֻּכָּס

מָה, קוּרְיוֹ?

קוּרְיוֹ

אַיֶּלֶת, סֶר.

הַדֻּכָּס

טָרוּד אֲנִי בַּצַּיִד:

אַחַר אַיֶּלֶת־חֵן שֶׁלִּי דָלַקְתִּי,

עֵת כִּי רָאוּ עֵינַי לָרִאשׁוֹנָה

אֶת פְּנֵי אוֹלִיבְיָה, בְּנַפְשִׁי דִמִּיתִי,

כִּי הֶחָלָל טֹהַר מִּכָּל דְּבַר־נֶגַע,

אוּלָם לִצְבִי לְפֶתַע נֶהְפַּכְתִּי¹

וְתַאֲווֹת־לִבִּי – לְכַלְבֵּי־צַיִד

עַזִּים, צְמֵאִים לַטֶּרֶף. מִנִּי־אָז

בְּלֹא חֶמְלָה בְּעִקְבוֹתַי רוֹדְפִים הֵם.

(נִכְנָס וַלֶנְטִין)

וּבְכֵן! מַה חֲדָשׁוֹת בְּפִיךָ?

מֶה עָנְתָה?

וַלֶנְטִין

כַּפֵּר לִי אֲדוֹנִי,

לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ לֹא הֻרְשֵׁיתִי,

וּתְשׁוּבָתָהּ לִי הַשִּׁפְחָה הֵבִיאָה:

שֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת אֶל מְלוֹא פָּנֶיהָ

אֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם לֹא יַבִּיטוּ,

כִּי עֲטוּפַת־צָעִיף כִּנְזִירָה תֵּלֵךְ לָהּ,

וּמִדֵּי יוֹם תַּרְוֶה אֶת חֲדָרֶיהָ

בִּרְסִיסֵי־מֵי־מֶלַח מֵעֵינֶיהָ.

לְמַעַן תִּשָּׁמֵר אַהֲבָתָהּ

לָאָח הַמֵּת רַעֲנַנָּה לָנֶצַח,

כִּנְטוּעָה בְּעֶצֶב זִכְרוֹנָהּ.

הַדֻּכָּס

אִם זוֹ, שֶׁלֵּב רָצוּף מַעֲדַנִּים לָהּ,

כֹּה מֵיטִיבָה לִפְרוֹעַ לְאָחִיהָ

אֶת חוֹב־אַהֲבָתָהּ, אֵיכָה תֹּאהַב

שָׁעָה שֶׁחֵץ־זָהָב² יָמִית שְׁאָר

תְּשׁוּקוֹת נַפְשָׁהּ, – וְלֵב, כְּלָיוֹת וָמֹחַ³, –

מוֹשְׁבֵי־פְּאֵר לִכְלִיל־מַעֲלוֹתֶיהָ, –

תְּפוּשִׂים יִהְיוּ בְּיַד שַׁלִּיט יָחִיד!

נֵצֵא לַגַּן: שָׁם, בֵּין פִּרְחֵי הַחֶמֶד,

הָאַהֲבָה בְּנֹעַם־צֵל חוֹלֶמֶת.

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה שְׁנִיָּה    🔗

חוֹף הַיָּם

(נִכְנָסִים וִיאוֹלָה, רַב־חוֹבֵל וְכַמָּה מַלָּחִים)

וִיאוֹלָה

רֵעַי, אִמְרוּ־נָא, זוֹ הָאָרֶץ מַהִי?

רַב־חוֹבֵל

אִילִירְיָה⁴, גְּבִרְתִּי.

וִיאוֹלָה

אֲנִי, מַה מַעֲשִׂים לִי בְּאִילִירְיָה?

אָחִי שֶׁלִּי וַדַּאי שׁוֹכֵן גַּן־עֵדֶן⁵.

אוֹ שֶׁמָּא לֹא טָבַע עַל פִּי מִקְרֶה?

מַה דַּעְתְּכֶם עַל כָּךְ, הַמַּלָּחִים?

רַב־חוֹבֵל

עַל־פִּי מִקְרֶה הֵן אַתְּ עַצְמֵךְ נִצַּלְתְּ.

וִיאוֹלָה

הוֹ, אָח מִסְכֵּן שֶׁלִּי! אוּלַי גַּם הוּא

נִצַּל עַל פִּי מִקְרֶה כָּמוֹנִי.

רַב־חוֹבֵל

אֱמֶת, גְּבִרתְּי. וּלְמַעַן תִּתְחַזְּקִי

בְּתִקְוָתֵךְ, יָכוֹלְנִי לְסַפֵּר לָךְ,

כִּי עֵת סוּפָה טָרְפָה אֶת סְפִינָתֵנוּ

וְקֹמֶץ דַּל שֶׁל נִצּוֹלִים אִתָּךְ

אָחְזוּ בְּסִירָתֵנוּ, הַחוֹתְרָה בָּרוּחַ,

רָאִיתִי אֶת אָחִיךְ, דָּרוּךְ וְעֵר

לְעֵת מִבְחָן, נִצְמָד לְתֹרֶן עָב,

שֶׁצָּף עַל־פְּנֵי הַגַּל, – זוֹ תַּחְבּוּלָה

אֲשֶׁר תִּקְוָה וְאֹמֶץ־לֵב לִמְּדוּהוּ.

כָּל זְמַן שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ, הִשְׂכִּיל,

כַּאֲרִיּוֹן רָכוּב עַל גַּב דּוֹלְפִין⁶,

לִהְיוֹת בִּבְרִית־רֵעִים עִם הַגַּלִּים.

וִיאוֹלָה

בִּזְכוּת בְּשׂוֹרָה זוֹ הֵא לְךָ זָהָב.

הַצָּלָתִי שֶׁלִּי תִּקְוָה נוֹטַעַת בִּי.

וְהִיא עִדּוּד שׁוֹאֶבֶת מִדְּבָרֶיךָ,

עַד כִּי לִבִּי אוֹמֵר לִי: חַי אָחִי.

וְאֶרֶץ זוֹ יָדַעְתָּ?

רַב־חוֹבֵל

כֵּן, גְּבִרְתִּי.

בְּמַהֲלַךְ שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת מִכָּאן

רָאִיתִי אוֹר־עוֹלָם וְשָׁם גָּדַלְתִּי.

וִיאוֹלָה

וּמִי מוֹשֵׁל בָּהּ?

רַב־חוֹבֵל

הַדֻּכָּס. אָדָם

אָצִיל. כִּשְׁמוֹ כֵּן סְגֻלּוֹתָיו מִטֶּבַע.

וִיאוֹלָה

מַה שְּׁמוֹ?

רַב־חוֹבֵל

אוֹרְסִינוֹ.

וִיאוֹלָה

הָא, אוֹרְסִינוֹ!

אָבִי מַרְבֶּה הָיָה לְהַזְכִּירוֹ.

בָּעֵת הַהִיא רַוָּק הָיָה.

רַב־חוֹבֵל

וְכֵן עַתָּה.

עַל כָּל פָּנִים. עוֹד לֹא מִכְּבָר רַוָּק

הָיָה. בְּהַפְלִיגִי מִזֶּה הַחוֹף,

לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ, רִנְּנוּ אַחֲרָיו, –

הֵן מַעֲשֵׂה גְּדוֹלִים פִּתְחוֹן־פֶּה לִקְטַנִּים, –

וְקוֹל יָצָא, כִּי הַדֻּכָּס שׁוֹחֵר

אֶת לֵב אוֹלִיבְיָה יַעֲלַת־הַחֵן.

וִיאוֹלָה

זוֹ מַה טִּיבָהּ?

רַב־חוֹבֵל

עַלְמָה טוֹבַת־מִדּוֹת הִיא. בַּת רוֹזֵן.

אָבִיהָ מֵת לִפְנֵי שָׁנָה לְעֵרֶךְ

בְּהַנִּיחוֹ אוֹתָהּ לְחָסוּתוֹ שֶׁל בְּנוֹ.

מִקֵּץ יָמִים קְצָרִים נִפְטַר גַּם הוּא.

אוֹמְרִים, שֶׁכֹּה הִפְלִיאָה לֶאֱהוֹב

אֶת זֶה הָאָח, עַד כִּי נָדְרָה לָהּ נֵדֶר

לְהִנָּזֵר מִכָּל חֶבְרַת גְּבָרִים.

וִיאוֹלָה

הוֹ, לוּ שִׁפְחָה הָיִיתִי לִגְבִירָה זוֹ

וְהֶעֱלַמְתִּי שֵׁם וּמַעֲמָד.

עַד אִם יַבְשִׁיל הַזְּמַן לַחֲרֹץ דָּבָר,

וּלְעֵינֵי כֹּל הִכְרַזְתִּי מִי אֲנִי!

רַב־חוֹבֵל

חֶפְצֵךְ אֵין לְהַשְׁלִים עַל נְקַלָּה.

כִּי אֵין הִיא נַעֲנֵית לְשִׁדּוּלִים.

הוֹ, לֹא! אַף לֹא לְשִׁדּוּלֵי אוֹרְסִינוֹ..

וִיאוֹלָה

נָאוֹת הַלִיכוֹתֶיךָ, רַב‏־חוֹבֵל.

אִם‏־כִּי הַטֶּבַע לְעִתִּים יַקִּיף

פְּרִיצוּת וָחֵטְא בְּמִין חוֹמַת־הָדָר,

בְּכָל זֹאת אַאֲמִין, כִּי מַעַרְכֵי־לִבְּךָ

וְהַבָּעַת־פָּנֶיךָ תּוֹאֲמִים הֵם.

שְׁמָעַנִי נָא, – שְׂכָרְךָ בְּרֹחַב־יָד

יֻתַּן, – אַל תְּגַלֶּה מִי אָנֹכִי

וְהַשְׁאִילֵנִי בֶּגֶד כָּרָאוּי

לַמַּטָּרָה, שֶׁשַּׂמְתִּי לְנֶגְדִּי,

גָּמוּר עִמִּי שָׁרֵת אֶת הַדֻּכָּס.

כְּנַעַר־מְזַמֵּר לוּ תַּצִּיגֵנִי, –

וַעֲמָלְךָ לֹא יַעֲלֶה בַּתֹּהוּ,

שֶׁכֵּן יוֹדַעַת אָנֹכִי לָשִׁיר,

וּשְׁלַל־זְמִירוֹת אַשְׁמִיעַ לְפָנָיו,

וְשֵׁרוּתִי יִיטַב נָא בְּעֵינָיו.

עַל שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת יִשְׁפֹּט הַזְּמָן,

וּשְׁתִיקָתְךָ לִי עֵזֶר נֶאֱמָן.

רַב־חוֹבֵל

אַתְּ נַעַר לוֹ, אֲנִי לָךְ עֶבֶד אֵין־דְּבָרִים.

אִם פִּי אֶפְתַּח, יַכֵּנִי אֵל בְּסַנְוָרִים.

וִיאוֹלָה

חֵן־חֵן לְךָ. וְהַנְהִיגֵנִי הָלְאָה.

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה שְׁלִישִׁית    🔗

חֶדֶר בְּבֵית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וּמָרִיָּה).

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מָה, לְכָל הַשֵּׁדִים. תָּקְעָה לָהּ בַּת־אָחִי בְּרֹאשָׁה, שֶׁכֹּה מְיַלֶּלֶת הִיא אַחַר מוֹתוֹ שֶׁל אָחִיהָ? בְּטוּחַנִי, כִּי אֵין דִּכְדּוּךְ־הַנֶּפֶשׁ יָפֶה לִבְרִיאוּת הַגּוּף.

מָרִיָּה

בְּהֵן־צִדְקִי, סֶר טוֹבִּי, מִן הָרָאוּי, שֶׁתָּשׁוּב הַבַּיְתָה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת יוֹתֵר. בַּת־אָחִיךָ, הִיא גְּבִירָתִי הַחֲסוּדָה, מִתְרַעֶמֶת עַל מִנְהָג זֶה, שֶׁנּוֹהֵג אַתָּה בַּלֵּילוֹת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּבְכֵן, מָה! מוּטָב לָהּ לְבַת־אָחִי, שֶׁתִּתְרַעֵם עַל זוּלָתָהּ מִשֶּׁזוּלָתָהּ יִתְרַעֵם עָלֶיהָ.

מָרִיָּה

אָמְנָם כֵּן, אַךְ בְּכָל זֹאת, לוּ לָבְשׁוּ חַיֶּיךָ צוּרָה צְנוּעָה וְנָאָה יוֹתֵר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

צוּרָה נָאָה יוֹתֵר! לֹא אֶלְבַּשׁ צוּרָה נָאָה יוֹתֵר מִזּוֹ, שֶׁהִנְנִי לוֹבֵשׁ כָּעֵת: בְּגָדִים אֵלֶּה נָאִים גַּם נוֹחִים לְמַדַּי בִּשְׁעַת לְגִימָה. וְכֵן מַגָּפַיִם אֵלֶּה, שֶׁאִם לֹא כֵן יֵלְכוּ וְיִתְלוּ עַצְמָם בִּשְׂרוֹכִים שֶׁלָּהֶם!

מָרִיָּה

לְגִימוֹת וְתַרְגִּימוֹת אֵלֶּה סוֹפָן שֶׁמַּנְחִילוֹת לְךָ כִּלָּיוֹן חָרוּץ. אַךְ אֶתְמוֹל שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּי גְבִירְתִּי. וְכֵן הִזְכִּירָה הִיא אֵיזֶה אַבִּיר מְטֻמְטָם, אֲשֶׁר עֶרֶב אֶחָד הִצַּגְתָּ לְפָנֶיהָ לְמַעַן יְהֵא מְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מִי? סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק?

מָרִיָּה

כֵּן. סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בָּחוּר כָּאֶרֶז מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל אִילִירְיָה.

מָרִיָּה

וּמַה זֶּה שַׁיָּךְ לָעִנְיָן?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מַה פֵּרוּשׁ מָה? הַכְנָסָתוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דּוּקָט לְשָׁנָה.

מָרִיָּה

חוֹלֶפֶת שָׁנָה, חוֹלְפִים דּוּקָטִים שֶׁלּוֹ. שִׂכְלוֹ אָטוּם מִדַּי וְיָדוֹ פְּתוּחָה מִדַּי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

טְפוּ! מַה לְּשׁוֹן־דִּבּוּר הִיא זוֹ? הֲרֵיהוּ פּוֹרֵט עַל בַּטְנוּן זָעִיר, שׁוֹמֵעַ שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׂפוֹת בְּעַל־פֶּה וּמִלָּה בְּמִלָּה. הַקִּצּוּר, מֻכְתָּר בְּכָל הַמַּעֲלוֹת מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ.

מָרִיָּה

מִטֶּבַע בּוּרוּתוֹ! כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא פֶּתִי, הוּא גַּם רוֹדֵף־קְטָטוֹת מֻבְהָק. וְלוּלֵי זָכָה בְּכִשְׁרוֹן הַפַּחְדָּנִים לִכְבּשׁ אֶת יִצְרוֹ בְּהִתְלַקֵּחַ קְטָטָה, הָיָה הוּא, כְּדַעַת חֲכָמִים, זוֹכֶה בִּקְבוּרַת חָמוֹר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

חֵי נַחַת זְרוֹעִי, כָּל הַמְרַנְּנִים אַחֲרָיו, נוֹכְלִים וְשַׁקְצָנִים הֵמָּה. הַגִּידִי, מִי אָמַר לָךְ זֹאת?

מָרִיָּה

אוֹתָם בְּרִיּוֹת עַצְמָם, הַמְסַפְּרִים בֵּין הַיֶּתֶר, שֶׁהוּא שׁוֹתֶה וְסוֹבֵא בְּחֶבְרָתְךָ לַיְלָה־לַיְלָה.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

שׁוֹתִים אָנוּ, כַּמּוּבָן, לְחַיֶּיהָ שֶׁל בַּת־אָחִי. וְאוֹסִיף לִשְׁתּוֹת כָּל זְמַן שֶׁהַמַּשְׁקֶה מְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ אֶל חַדְרֵי בִּטְנִי וְכָל זְמַן שֶׁהַמַּשְׁקֶה מָצוּי בְּאִילִירְיָה. מוּג־לֵב וְהוֹלֵךְ־רָכִיל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁותֶה לְחַיֶּיהָ שֶׁל בַּת־אָחִי, עַד שֶׁרֹאשׁוֹ מִסְתַּחְרֵר עָלָיו כְּרַעַם בַּגַּלְגַּל. הַסִּי, נַעֲרָתִי, זִקְפִי הַדְרַת־פַּרְצוּפֵךְ נֹסַח קַשְׁטִילִיָּה⁷, סֶנְיוֹרָה! הִנֵּהוּ בָּא סֶר אַנְדְּרוּ, הָאַבִּיר בַּעַל־דְּמוּת־הָרָזוֹן.

(נִכְנָס סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ! הֲשָׁלוֹם לְךָ, סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

סֶר אַנְדְּרוּ חֲבִיבִי!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

בִּרְכַּת שָׁמַיִם עַל רֹאשֵׁךְ, מִרְשַׁעַת חֲמוּדָה!

מָרִיָּה

גַּם עַל רֹאשְׁךָ, סֶר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הֲשִׂיחֶנָּה, סֶר אַנְדְּרוּ, הֲשִׂיחֶנָּה!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

מַה זֶּה?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

חַדְרָנִיתָהּ שֶׁל בַּת־אָחִי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הָעַלְמָה הֲשִׂיחֶנָּה, אֶשְׂמַח לְהַכִּירֵךְ מִקָּרוֹב.

מָרִיָּה

שְׁמִי מֶרִי, סֶר.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הָעַלְמָה הַיְקָרָה, מֶרִי הֲשִׂיחֶנָּה…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֹא יָרַדְתָּ לְסוֹף כַּוָּנָתִי, אַבִּירִי. “הֲשִׂיחֶנָּה” רוֹצֶה לוֹמַר הַעִירֶנָּה, הַדְלִיקֶנָּה, הַתְקִיפֶנָּה, הַכְרִיעֶנָּה!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חַיֵּי רֹאשִׁי, אֵין אֲנִי כּוֹבֵשׁ אוֹתָהּ לְעֵינֵי הַצִּבּוּר. הַאִם זוֹ פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל “הֲשִׂיחֶנָּה”?

מָרִיָּה

שְׁאוּ שָׁלוֹם, אֲדוֹנִים כְּבוּדִים.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אִם תַּרְשֶׁה לָהּ לְהִתְחַמֵּק, לֹא עוֹד תִּהְיֶה רָאוּי לִשְׁלוֹף חֶרֶב, אַבִּירִי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם אַרְשֶׁה לָךְ לְהִתְחַמֵּק, גְּבִרְתִּי, לֹא עוֹד אֶהְיֶה רָאוּי לִשְׁלוֹף חֶרֶב. וְכִי מַה סְבוּרָה אַתְּ, עַלְמָתִי הַחֲמוּדָה? הַאִם מֻחְזָק אֲנִי טִפֵּשׁ, שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל לְיָדֵךְ?

מָרִיָּה

אֵין אַתָּה מֻחְזָק בְּיָדִי, סֶר.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אֱמֶת, לְכָל הַשֵּׁדִים, אֲבָל מִיָּד אֶהְיֶה. הֵא לָךְ אֶת יָדִי!

(מוֹשִׁיט אֵלֶיהָ יָד)

מָרִיָּה

אָמְנָם, רַשַּׁאי אָדָם לַחְשׁוֹב כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, אַךְ, אָנָּא, שַׁלְשֵׁל אֶת יָדְךָ אֶל מַרְתֵף הַיַּיִן, וְהָנַח לָהּ שֶׁתִּתְבַּסֵּם עַד שֶׁתַּעַלֶה מְעַט חֲמִימוּת.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

לְשֵׁם מָה, חֲבִיבָתִי? מַה טִּיבָהּ שֶׁל מְלִיצָה זוֹ?

מָרִיָּה

חֲמִימָה, סֶר.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

כַּמּוּבָן, אֵינִי חֲמוֹר כָּזֶה, שֶׁלֹּא אֵדַע. כִּי נַעֲרָה כָּמוֹךְ יֵשׁ בָּה כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת יָדִי. אֲבָל מָה הֲלָצָה הִיא זוֹ?

מָרִיָּה

קְרִירָה, סֶר.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

וְלָךְ כָּאֵלֶּה בְּשֶׁפַע?

מָרִיָּה

(מַחֲזֶקֶת בְּיָדוֹ) כֵּן סֶר, יֵשׁ לִי כִּמְלוֹא הַכָּף. הִנֵּה, עָלַי לְהַרְפּוֹת מִיָּדְךָ וְשׁוּב הִנְנִי כִּכְלִי רֵיק.

(יוֹצֵאת)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הָא, אַבִּירִי, זָקוּק אַתָּה לְכוֹס מִן הָאָדֹם־הָאָדֹם הַקַּנָּרִי! מִיָּמַי לֹא רְאִיתִיךְ בְּשֵׁפֶל־הַמַּדְרֵגָה כְּעַכְשָׁו.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אַף לֹא פַּעַם אַחַת חוּץ מֵאוֹתָם מִקְרִים, שֶׁהָאָדֹם־הָאָדֹם הַקַּנָּרִי מוֹשִׁיבֵנִי עַל שֵׁפֶל־הַמַּדְרֵגָה. יֵשׁ אֲשֶׁר נִדְמֶה לִי, שֶׁאֵין שִׂכְלִי פָּחוֹת שָׁנוּן מִשִּׂכְלוֹ שֶׁל כָּל נוֹצְרִי אוֹ סְתָם אִישׁ מִן הַיִּשּׁוּב, אַךְ לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, מַרְבֶּה אֲנִי בַּאֲכִילַת בְּשַׂר־בָּקָר וְהוּא־הוּא הַמַּזִּיק לְמֹחִי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אֵין סָפֵק.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִלּוּ הָיִיתִי בָּטוּחַ בְּכָךְ, כִּי עַתָּה הִתְנַזַּרְתִּי מֵאֲכִילַת בָּשָׂר לַחֲלוּטִין. מָחָר אֲנִי רוֹכֵב עַל סוּסִי וְנוֹסֵעַ הַבָּיְתָה, סֶר טוֹבִּי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

Pourquoi ⁸, אַבִּירִי הַיָּקָר?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

מַה פֵּרוּשׁ Pourquoi? לִנְסוֹעַ אוֹ לֹא? לְוַאי וּזְמַנִּי שֶׁבִּזְבַּזְתִּי עַל סַיִף, מָחוֹל וְשִׁסּוּי־דֻּבִּים⁹, הִקְדַּשְׁתִּי לְבַלְשָׁנוּת! הוֹ, אִלּוּ הִתְמַכַּרְתִּי לָאֳמָנֻיּוּת הַיָּפוֹת!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אוֹ־אָז הָיָה שְׂעַר־רֹאשְׁךָ מִתְקַרְזֵל וּמַעֲלֶה תַּלְתַּלִּים.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

מָה! הָיָה שְׂעַר־רֹאשִׁי מִשְׁתַּבֵּחַ וְהוֹלֵךְ?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בְּלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק. עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת אֵין שְׂעָרְךָ נוֹהֵג סִלְסוּל בְּעַצְמוֹ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אַךְ הוּא הוֹלֵם אוֹתִי בְּמִדָּה הַמַּנִּיחָה אֶת הַדַּעַת, לֹא כֵן?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה! הֲרֵי הוּא תָּלוּי בְּרֹאשְׁךָ כַּאֲנִיצֵי־פִּשְׁתָּן בַּפֶּלֶךְ, וַאֲנִי תִּקְוָה לִרְאוֹתְךָ בֵּין בִּרְכֶּיהָ שֶׁל עֲקֶרֶת־בַּיִת, שָׁעָה שֶׁהִיא טוֹוָה אוֹתוֹ לְחוּטִים.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חַיַּי, מָחָר אֲנִי נוֹסֵעַ הַבָּיְתָה, סֶר טוֹבִּי. אֵין בַּת־אָחִיךָ מִתְאַוָּה לְהַרְאוֹת אֶת פָּנֶיהָ, וַאֲפִלּוּ תִּרְצֶה בְּכָךְ, הִנְנִי מִתְעָרֵב אַרְבַּע כְּנֶגֶד אַחַת, שֶׁלֹּא אֲנִי הָאִישׁ כִּלְבָבָהּ. הַדֻּכָּס הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבַת־מָקוֹם, הוּא בִּכְבוֹדוֹ מְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֹא אֶל הַדֻּכָּס הִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת. שֶׁכֵּן אֵין עִם לִבָּהּ לְהִשְׁתַּדֵּךְ לֹא אֶל מַעֲמָד גָּבֹהַּ מִמַּעֲמָדָהּ, לֹא אֶל רְכוּשׁ גָּדוֹל מֵרְכוּשָׁהּ, לֹא אֶל גִּיל מְבֻגָּר מִגִּילָהּ וְלֹא אֶל שֵׂכֶל חָרִיף מִשִּׂכְלָהּ. בְּמוֹ אָזְנַי שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבַר־הַנֵּדֶר, שֶׁהִיא נָדְרָה. אַל תִּפֹּל בְּרוּחֲךָ, לְכָל הָרוּחוֹת! הַחַיִּים בְּיָדֶיךָ, יַקִּירִי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם כֵּן, אַאֲרִיךְ שִׁבְתִּי עוֹד חֹדֶשׁ יָמִים. אֲנִי בַּרְנַשׁ בַּעַל־מֶזֶג מְיֻחָד בְּמִינוֹ. לְעִתִּים אֵין לִי תַּעֲנוּג נַעֲלֶה מִנִּשְׁפֵי־מַסֵּכוֹת עִם מְחוֹלוֹת וְהוֹלֵלוּת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַאִם מֻכְשָׁר אַתָּה לְמִינֵי שְׁטוּתִים שֶׁכָּאֵלֶּה, אַבִּירִי?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אֵין אֲנִי נוֹפֵל בָּזֹאת מִכָּל אָדָם אַחֵר בְּאִילִירְיָה, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, בִּתְנַאי שֶׁאֵין הוּא רָם־מַעֲלָה מִמֶּנִּי וְעִם זֹאת אֵינִי אוֹמֵר לְהִשְׁתַּוּוֹת עִם זָקֵן וּבַעַל־נִסָּיוֹן.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מַה יִּתְרוֹן לְךָ, דֶּרֶךְ מָשָׁל, בִּמְחוֹל גַיַּרְד¹⁰?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חַיֵּי רֹאשִׁי, יָכוֹלְנִי לְקַפֵּץ כְּעֵז וְלִשְׁחוֹט אֶת הָאֲוִיר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וַאֲנִי יָכוֹל לְקַפֵּץ בָּאֲוִיר וְלִשְׁחוֹט כֶּבֶשׂ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

וַאֲנִי סָבוּר, שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתִי בְּכָל אִילִירְיָה אֳמַן הַקַּפְּרִיוֹלָה וְנָסוֹג־אָחוֹר¹¹ שֶׁלָּהּ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וְלָמָּה תְּקוּעִים אֵלֶּה בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים? לָמָּה תַּצְנִיעַ כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד? אוֹ שֶׁמָּא חוֹשְׁשִׁים הֵם מִפְּנֵי הָאָבָק כִּתְמוּנָתָהּ שֶׁל אֵיזוֹ נַעֲרָה יָפָה¹²? לָמָּה אֵינְךָ פּוֹסֵעַ אֶל הַכְּנֵסִיָּה בְּמִצְעֲדֵי גַיַּרְד וְחוֹזֵר לְבֵיתְךָ בִּטְפִיפוֹת קוֹרַנְטוֹ¹³? אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ מְטַיֵּל הָיִיתִי בְּקֶצֶב הַגִּ’יג וּמֵטִיל מַיִם בְּקֶצֶב סִינְק־אֵ־פֵּיְס¹⁴. וְכִי מָה אַתָּה מְשַׁעֵר בְּנַפְשְׁךָ? הַאִם נִבְרָא הָעוֹלָם עַל־מְנָת שׁנִּגְנֹז מַעֲלוֹתֵינוּ הַיָּפוֹת בְּמַחֲבוֹאֵי־מַחֲבוֹאִים? שָׁעָה שֶׁהִנְנִי מִתְבּוֹנֵן בְּרַגְלֶיךָ הַחֲטוּבוֹת לְתִפְאֶרֶת, דּוֹמֶה עָלַי, שֶׁצּוּרָתָן הֻטְבְּעָה בְּמַזַּל גַּיַּרְד.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אָכֵן. עֲמִידָתָן אֵיתָנָה, וּבִהְיוֹתָן נְתוּנוֹת בְּגַרְבַּיִם כְּעֵין הַשַּׁלְהֶבֶת, מַרְאֶה נָאֶה לָהֶן עַד מְאֹד. הֲנֵצֵא וְנַעֲרֹךְ לָנוּ מִשְׁתֵּה־הִלּוּלִים קָטָן?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הֲיֵשׁ בָּעוֹלָם הִתְעַסְּקוּת טוֹבָה מִזּוֹ? וְכִי לֹא נוֹלַדְנוּ בְּמַזַּל־שׁוֹר¹⁵?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

שׁוֹר! וְהָרֶמֶז לִצְלָעוֹת וָלֵב.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֹא, סֶר. הָרֶמֶז לְרַגְלַיִם וִירֵכַיִם. אָנָּא, שָׂא רַגְלַיִם וְאֶרְאֶה אוֹתְךָ מְכַרְכֵּר! הוֹפּ! בְּיֶתֶר שְׂאֵת! הוֹפְּ, הוֹפְּ! נִפְלָא!

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה רְבִיעִית    🔗

אַרְמוֹן הַדֻּכָּס

(נִכְנָסִים וַלֶּנְטִין וּוִיאוֹלָה. וִיאוֹלָה בְּבִגְדֵי גֶּבֶר)

וַלֶּנְטִין

אִם הַדֻּכָּס יוֹסִיף לִגְמוֹל לְךָ חֲסָדִים, סֵזַרְיוֹ, עָתִיד אַתָּה לָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל. אֵין הוּא מַכִּירְךָ אֶלָּא שְׁלשָׁה יָמִים וּכְבָר לֹא זָר אַתָּה בְּעֵינָיו.

וִיאוֹלָה

הֲרֵי חוֹשֵׁשׁ אַתָּה לְטִיבוֹ הַהֲפַכְפַּךְ שֶׁל הַדֻּכָּס, אוֹ לְמִדַּת רַשְׁלָנוּתִי אֲנִי, אִם בָּאתָ לְהָטִיל סָפֵק בְּהֶמְשֵׁךְ הַחִבָּה שֶׁהוּא רוֹחֵשׁ לִי, וְכִי לֹא־יַצִּיב הַדֻּכָּס בְּרִגְשׁוֹתָיו, סֶר?

וַלֶּנְטִין

חַס וְחָלִילָה.

וִיאוֹלָה

חֵן‏־חֵן לְךָ. הִנֵּה גַם הַדֻּכָּס.

(נִכְנָסִים הַדֻּכָּס, קוּרְיוֹ וּבְנֵי־לְוָיָה)

הַדֻּכָּס

מִי רָאָה אֶת סֵזַרְיוֹ? הֵי!

וִיאוֹלָה

הִנְנִי לִרְשׁוּתְךָ, מִילוֹרְד. אֲנִי פֹּה.

הַדֻּכָּס

(לִמְלַוָּיו) עִמְדוּ אַךְ־רֶגַע מִן הַצַּד. – סֵזַרְיוֹ,

לְךָ גָּלוּי הַכֹּל. חַדְרֵי לִבִּי

וּצְפוּנוֹתָיו פָּתַחְתִי לְפָנֶיךָ.

אָכֵן, אֵלֶיהָ שִׂים פָּנֶיךָ, עֶלֶם,

וְאַל תָּשׁוּב רֵיקָם. עֲמֹד בַּשַּׁעַר

וֶאֱמֹר: "רַגְלַי פֹּה יַעֲמִיקוּ שֹׁרֶשׁ,

אִם לֹא יֻתַּן לִי לְשַׁחֵר פָּנֶיהָ."

וִיאוֹלָה

מִילוֹרְד, אִם יֵשׁ רַגְלַיִם לַשְּׁמוּעָה,

שֶׁכָּל נַפְשָׁהּ נִשְׁתַּעְבְּדָה לָאֵבֶל,

הִיא נֶצַח לֹא תִּתֵּן לִי דְרִיסַת־רֶגֶל.

הַדֻּכָּס

קְרָא בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת וּפְרֹץ כָּל סְיָג

שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, אַךְ אַל תָּשׁוּבָה הֵנָּה

וְאֶפֶס בְּיָדְךָ.

וִיאוֹלָה

נֹאמַר, מִילוֹרְד,

כִּי לְדַבֵּר נִתָּן, אַךְ מָה אַגִּיד לָהּ?

הַדֻּכָּס

גַּלֵּה לָהּ מָה עַזָּה אַהֲבָתִי.

וְאֵיךְ נִקְשַׁרְתִּי אֶל נַפְשָׁה וְהַפְתִּיעֶנָּה.

לְךָ יָאֶה תַּנּוֹת לָהּ יִסּוּרַי.

כְּשֵׁם שֶׁהִיא תַּקְשִׁיב לַעֲלוּמֶיךָ,

הֵן לֹא תַּקְשִׁיב לְשׁוּם שָׁלִיחַ רָם.

וִיאוֹלָה

לֹא כֵן סָבוּר אַנִי, מִילוֹרְד.

הַדֻּכָּס

הוֹ יַקִּירִי,

תֵּן בִּדְבָרַי אֵמוּן! כָּל הָאוֹמֵר,

כִּי בְּעֵינָיו נֶחְשָׁב אַתָּה לְגֶבֶר,

דִּבָּה מוֹצִיא הוּא עַל מֵיטַב שְׁנוֹתֶיךָ.

לְאֹדֶם הַקְּטִיפָה שֶׁל שִׂפְתוֹתֶיךָ

לֹא יִשְׁתַּוּוּ שְׂפָתֶיהָ שֶׁל דִּיַאנָה;

גַּרְגַּרְתְּךָ דַּקָּה כְּשֶׁל עַלְמָה הִיא, –

מַכָּה וּמִתְרוֹנֶנֶת כֶּחָלִיל,

וּכְמוֹ נוֹצַרְתָּ לְתַפְקִידֵי־נָשִׁים¹⁶.

יוֹדֵעַ אָנֹכִי, כִּי שְׁמֵי מָרוֹם

אוֹתְךָ הוֹעִידוּ לִשְׁלִיחוּת כָּזֹאת.

לַוּוּהוּ אֲחָדִים בָּכֶם לַדֶּרֶךְ,

אוֹ שֶׁמָּא תִּצְטָרְפוּ אֵלָיו כֻּלְכֶם,

שֶׁכֵּן כְּכָל שֶׁחֶבְרָתִי מֻעֶטֶת,

כֵּן גַּם יִיטַב לִי. לֵךְ, וְאִם הִצְלַחְתָּ

תִּהְיֶה נָא בֶּן־חוֹרִין כַּאֲדוֹנֶךָ

וּקְרָא לִנְכָסָיו שֶׁלּוֹ שֶׁלְּךָ!

וִיאוֹלָה

הֵיטֵב אֶשְׁקֹד שַׁדֵּל אֶת עַלְמָתְךָ.

(לְנַפְשָׁהּ)

אָכֵן, מְלָאכָה קָשָׁה! שַׁדֵּל אַחֶרֶת

כְּדֵי שֶׁהִיא תִּהְיֶה לַאֲדוֹנִי.

הֱיוֹת אִשְׁתּוֹ חָפַצְתִּי גַם אֲנִי.

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה חֲמִישִׁית    🔗

בֵּית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים מָרִיָּה וְהַשּׁוֹטֶה)

מָרִיָּה

לֹא וָלֹא! אוֹ שֶׁתֹּאמַר לִי הֵיכָן הָיִיתָ, אוֹ אֵינִי מַרְחִיבָה אֶת פִּי כִּמְלוֹא הַנִּימָה עַל מְנָת לְהַצְדִּיק אֶת מַעֲשֶׂיךָ. גְּבִרְתִּי הֲלֹא תִּתְלֶה אוֹתְךָ עַל שֶׁנֶּעְלַמְתָּ.

הַשּׁוֹטֶה

לֹא אִכְפַּת לִי אִם תִּתְלֶה אוֹתִי. הַתָּלוּי כַּהֲלָכָה שׁוּב אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַחֶבֶל.

מָרִיָּה

מָה פֵּרוּשׁ?

הַשּׁוֹטֶה

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הַמֵּתִים חוֹשְׁשִׁים מֵחֶבְלֵי־מָוֶת.

מָרִיָּה

הֲבָלִים! מְבַלְבֵּל אַתָּה אֶת הַיּוֹצְרוֹת.

הַשּׁוֹטֶה

כֵּיצַד, מֶרִי יַקִּירָתִי?

מָרִיָּה

הַפִּתְגָּם אוֹמֵר: “הָלַךְ הַחֶבֶל אַחֲרֵי הַדְּלִי” וְאַתָּה בְּרֹב טִפְּשׁוּתְךָ רַשַׁאי לַחֲזוֹר אַחֲרָיו בְּקוֹל־עֲנוֹת־גְּבוּרָה.

הַשּׁוֹטֶה

אִם כֵּן, יִתֵּן הָאֱלֹהִים חָכְמָה לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְיָנִיחַ לַשּׁוֹטִים לֵהָנוֹת מִפְּרִי כִּשְׁרוֹנָם.

מָרִיָּה

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְלוּ אוֹתְךָ עַל שֶׁנֶּעְדַּרְתָּ מֵהַבַּיִת שָׁעָה אֲרֻכָּה כָּל כָּךְ. וַאֲפִלּוּ נֹאמַר, שֶׁתִּהְיֶה מְפֻטָּר, הַאִם טוֹבִים פִּטּוּרִים מִתְּלִיָּה?

הַשּׁוֹטֶה

תְּלִיָּה נָאָה מוֹנַעַת לְעִתִּים חֲתֻנָּה רָעָה. וַאֲשֶׁר לְפִטּוּרִים, כָּל עוֹד הַקַּיִץ גָּדוֹל פָּטוּר אֲנִי מִדְּאָגוֹת.

מָרִיָּה

וּבְכֵן, גָּמַרְתָּ אֹמֶר וְאַתָּה קָשׁוּר לוֹ?

הַשּׁוֹטֶה

לָאו־דַּוְקָא. קָשׁוּר אֲנִי בִּשְׁנַיִם כַּפְתּוֹרִים.

מָרִיָּה

שֶׁאִם אֶחָד בָּהֶם נִתָּק, מִשְׁנֵהוּ מַחֲזִיק, וְאִם גַּם מִשְׁנֵהוּ נִתָּק, – מִכְנָסֶיךָ צוֹנְחִים וְיוֹרְדִים.

הַשּׁוֹטֶה

מְחֻכָּם, חֵי אֱמוּנָתִי. חָכָם וּמְחֻכָּם. אִם כָּךְ, לְכִי וְהַצְלִיחִי! כְּשֵׁם שֶׁסֶּר טוֹבִּי יֶחְדַּל לְהִשְׁתַּכֵּר כֵּן תַּתְחִילִי אַתְּ לְהִתְפַּקֵּחַ וּתְהִי נַעֲרָה פִּקַּחַת וּמְמֻלַּחַת, שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ בְּכָל אִילִירְיָה.

מָרִיָּה

בְּלֹם פִּיךָ, נוֹכֵל! וּבְעִנְיָן זֶה אַף לֹא הֶגֶה. הִנֵּה גְבִרְתִּי הוֹלֶכֶת וּבָאָה. מוּטָב לוּ הִתְנַצַּלְתָּ לְפָנֶיהָ וְעָשִׂיתָ זֹאת בְּחָכְמָה.

(יוֹצֵאת מָרִיָּה)

הַשּׁוֹטֶה

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַיִךְ, הַחָכְמָה, וַעֲזַרְתִּינִי לְהַעֲלוֹת חֶרֶס וְלִמְצוֹא שְׁטוּת טוֹבָה. חֲכָמִים הַסְּבוּרִים שֶׁבְּקִרְבָּם אַתְּ שׁוֹכֶנֶת, מוֹכִיחִים עַל פִּי רֹב, כִּי שׁוֹטִים הֵמָּה: בְּעוֹד אֲנִי, הַיּוֹדֵעַ לָבֶטַח, שֶׁחָסֵר אֲנִי אוֹתָךְ, אֵחָשֵׁב אוּלַי כְּחָכָם, אֵיךְ הָיָה אוֹמֵר קְוִינָפָּלוּס¹⁷? “טוֹב שׁוֹטֶה חָכָם מֵחָכָם שׁוֹטֶה”.

(נִכְנָסִים אוֹלִיבְיָה וּמַלְווֹלְיוֹ)

יְבָרְכֵךְ הָאֵל, גְּבִרְתִּי!

אוֹלִיבְיָה

יְסֻלַּק נָא הַשּׁוֹטֶה!

הַשּׁוֹטֶה

וְכִי אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים, בַּחוּרִים? תְּסֻלַּק נָא הַגְּבִירָה.

אוֹלִיבְיָה

סֹב לֵךְ, שׁוֹטֶה־שֶׁנָּס־לֵחוֹ! אֵינְךָ דָּרוּשׁ לִי עוֹד. וְנוֹסָף עַל כָּךְ, נוֹהֵג אַתָּה בָּאַחֲרוֹנָה כְּרָשָׁע.

הַשּׁוֹטֶה

שְׁנֵי חֲטָאִים, מַדּוֹנָה¹⁸, שֶׁלְּגִימָה טוֹבָה וְעֵצָה נְבוֹנָה עֲשׂוּיוֹת לְטָהֳרָם. הַגִּישִׁי מַשְׁקֶה לְשׁוֹטֶה־שֶׁנָּ־ס‏לֵחוֹ וְשָׁב לֵחוֹ כְּשֶׁהָיָה. הַשִּׂיאִי עֵצָה נְבוֹנָה לְרָשָׁע וְהֵיטִיב דְּרָכָיו; אִם עָלְתָה בְּיָדוֹ, סִמָּן שֶׁלֹּא עוֹד הוּא רָשָׁע וְאִם לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, שִׁלְחִיהוּ לַחַיָּט וְשָׁת עָלָיו טְלַאי. שֶׁכֵּן כָּל מַעֲשֵׂה־תִּקּוּן מַשְׁמָעוֹ מַעֲשֵׂה־טְלָאִים, חֶסֶד שֶׁנִּפְרַץ, הַחֵטְא מֻנָּח עָלָיו כִּטְלַאי; חֵטְא שֶׁבָּא עַל תִּקּוּנוֹ, הַחֶסֶד מֻנָּח עָלָיו כִּטְלַאי. אִם יֵשׁ טַעַם בְּפִלְפּוּל פַּשְׁטָנִי זֶה, מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, וְאִם לָאו, הֵיכָן הִיא הַתְּרוּפָה? כְּשֵׁם שֶׁאֵין בַּעֲלוּת־קַרְנַיִם אֶלָּא אָסוֹן, כֵּן אֵין הַפֶּרַח אֶלָּא יֹפִי… בִּקְּשָׁה הַגְּבִירָה, כִּי יְסֻלַּק הַשּׁוֹטֶה, עַל כֵּן חוֹזֵר אֲנִי וְאוֹמֵר: תְּסֻלַּק הַגְּבִירָה!

אוֹלִיבְיָה

אֲדוֹנִי, לֹא בִּקַּשְׁתִּי אֶלָּא שֶׁיְּסַלְּקוּ אוֹתְךָ.

הַשּׁוֹטֶה

אִי־הֲבָנָה מִמַּדְרֵגָה עִלָּאִית! Cucullus non facit monachum הֱוֵי אוֹמֵר, אֵין הַבַּרְדָּס עוֹשֶׂה אֶת הַנָּזִיר. וְהַפֵּרוּשׁ, אֵין מֹחִי שֶׁלִּי חוֹבֵשׁ מִצְנֶפֶת־שׁוֹטִים, מַדּוֹנָה חֲסוּדָה, הַרְשִׁי לִי וְהוֹכַחְתִּי, שֶׁאֵינֵךְ אֶלָּא שׁוֹטָה.

אוֹלִיבְיָה

הַאִם תּוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת?

הַשּׁוֹטֶה

בְּיַד חֲרוּצִים, מַדּוֹנָה יְקָרָה.

אוֹלִיבְיָה

הָבָה תּוֹכִיחַ זֹאת.

הַשּׁוֹטֶה

לְשֵׁם כָּךְ עָלַי לִתְהוֹת עַל קַנְקַנֵּךְ, מַדּוֹנָה. עָלַיִךְ לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹת מִסְפָּר, עַכְבָּרֹנֶת חֲסוּדָה.

אוֹלִיבְיָה

מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה, אֲדוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁאֵין לִי שַׁעֲשׁוּעִים אֲחֵרִים, אֶעֱמֹד נָא לְמִבְחָן.

הַשּׁוֹטֶה

עַל מָה אַתְּ מִתְאַבֶּלֶת, מַדּוֹנָה יְקָרָה?

אוֹלִיבְיָה

עַל מוֹת אָחִי, שׁוֹטֶה יָקָר.

הַשּׁוֹטֶה

דּוֹמַנִי, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹכֶנֶת גֵּיהִנּוֹם, מַדּוֹנָה.

אוֹלִיבְיָה

בְּטוּחַתְנִי, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹכֶנֶת עֵדֶן, שׁוֹטֶה.

הַשּׁוֹטֶה

שׁוֹטֶה שֶׁבַּשּׁוֹטִים. מִי שֶׁמִּתְאַבֵּל עַל נֶפֶשׁ אָחִיו, הַשּׁוֹכֶנֶת עֵדֶן. סַלְּקוּ מִזֶּה אֶת הַשּׁוֹטָה, אֲדוֹנִים כְּבוּדִים.

אוֹלִיבְיָה

מַה דַּעְתְּךָ עַל שׁוֹטֶה זֶה, מַלְווֹלְיוֹ? הוֹלֵךְ וּמַחְכִּים, הַאֵין זֹאת?

מַלְווֹלְיוֹ

וַדַּאי. אַף יוֹסִיף וְיַחְכִּים עַד שֶׁיֹּאחֲזוּהוּ חֶבְלֵי־מָוֶת. הַזִּקְנָה, הַמַּתִּישָׁה כֹּחוֹ שֶׁל חָכָם, מְשַׁפֶּרֶת טִיבוֹ שֶׁל שׁוֹטֶה.

הַשּׁוֹטֶה

יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים, סֶר. זִקְנָה חֲטוּפָה וְעָלְתָה טִפְּשׁוּתְךָ כְּפוֹרַחַת! סֶר טוֹבִּי מְאַשֵּׁר הָיָה בִּשְׁבוּעָה, שֶׁאֵין אֲנִי שׁוּעָל וּמְסָרֵב לְהִתְעָרֵב בַּאֲסִימוֹן, שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹטֶה.

אוֹלִיבְיָה

מַה תֹּאמַר עַל כָּךְ, מַלְווֹלְיוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

תְּמֵהַנִי, כְּבוֹד־מַעֲלָתֵךְ, שֶׁנָּבָל מְצֻמָּק זֶה עָשׂוּי לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתֵּךְ. רְאִיתִיו שִׁלְשֹׁם מִתְנַצֵּחַ עִם עוֹשֵׂה־לְהָטִים בַּשּׁוּק, שֶׁגֹּדֶל מֹחוֹ כְּגַרְגֵּר־חָצָץ. וּמָה אַתְּ מְשַׁעֶרֶת לָךְ? אוֹתוֹ עָלוּב הִכָּהוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ. הַבִּיטִי־נָא: כְּבָר נִשְׁתַּבְּשָׁה עָלָיו דַּעְתּוֹ. לְמִן הָרֶגַע שֶׁלֹּא אַתְּ הִיא הַצּוֹחֶקֶת וְלֹא אַתְּ הִיא הַמַּגִּישָׁה לוֹ מְנָת־חֹמֶר לִצְחוֹק עַל כַּף־יָדוֹ, הֲרֵיהוּ מִתְבַּקֵּעַ כְּשַׁלְפּוּחִית שֶׁל סַבּוֹן. בְּהֶן־צִדְקִי, גְּבִרְתִּי, כָּל אִישׁ בַּר־דַּעַת, הַמִּתְפַּעֵל מִבַּדְחָנִים שְׂכִירִים אֵלֶּה, אֵינוֹ נַעֲלֶה בְּעֵינַי מֵאוֹתָם מִסְכֵּנִים, הַמְחַקִּים מַעֲשֵׂה־קוֹף אֶת הַשּׁוֹטִים.

אוֹלִיבְיָה

הָא, מַלְווֹלְיוֹ, חוֹלֵה אַהֲבָה עַצְמִית אַתָּה, וְטַעְמְךָ הַפָּגוּם יָעִיד עַל תֵּאָבוֹן קְלוֹקֵל. אָדָם אָצִיל, שֶׁלִּבּוֹ טָהוֹר וְדַעְתּוֹ נְקִיָּה, לֹא יִרְאֶה בְּאֵלֶּה פְּגָזִים כְּבֵדִים, כִּי אִם חִצִּים קַלִּים לִקְלִיעָה בְּצִפֳּרִים. אֵין זֶה מַזִּיק כְּלָל, אִם שׁוֹטֶה־שָׂכִיר אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְּהִתְבַּדֵּחַ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין זֶה מְבַדֵּחַ כְּלָל, אִם אָדָם הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת פִּקֵּחַ, אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְּהַטִּיף מוּסָר.

הַשּׁוֹטֶה

יַעֲנִיק לָךְ מֶרְקוּר¹⁹ כִּשְׁרוֹן־הַשֶּׁקֶר עַל נְאוּמֵךְ בִּזְכוּת הַשּׁוֹטִים!

(נִכְנֶסֶת מָרִיָּה)

מָרִיָּה

גְּבִרְתִּי, בַּשַּׁעַר מַמְתִּין עֶלֶם צָעִיר, הַמִּתְאַוֶּה מְאֹד לִרְאוֹת פָּנַיִךְ.

אוֹלִיבְיָה

מִטַּעַם הַדֻּכָּס אוֹרְסִינוֹ, הַאֵין זֹאת?

מָרִיָּה

לֹא אֵדַע, גְּבִרְתִּי. הוּא גֶבֶר יָפֶה וְצָעִיר לְיָמִים, וּבְנֵי־לִוְיָתוֹ נָאִים לְמַרְאֶה.

אוֹלִיבְיָה

מִי בַּאֲנָשַׁי מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ לָבוֹא?

מָרִיָּה

דּוֹדֵךְ, גְּבִרְתִּי, סֶר טוֹבִּי.

אוֹלִיבְיָה

אָנָּא, בַּקְשִׁיהוּ לְהִסְתַּלֵּק. תָּמִיד יָשִׂיחַ כְּמִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שְׁפוּיָה עָלָיו. חֶרְפָּה עַל רֹאשׁוֹ!

(יוֹצֵאת מָרִיָּה)

גָּשׁ־נָא אַתָּה, מַלְווֹלְיוֹ. אִם שָׁלִיחַ הוּא מִטַּעַם הַדֻּכָּס, אֲנִי חוֹלָה, אוֹ אֵין אֲנִי בְּבֵיתִי; עֲשֵׂה כְּכָל הָעוֹלֶה עַל דַּעְתְּךָ וּבִלְבַד שֶׁתִּפְטְרֵנִי מֵעָלָיו.

(יוֹצֵא מַלְווֹלְיוֹ)

אָכֵן, רוֹאֶה אַתָּה, סֶר, כֵּיצַד בְּדִיחוֹתֶיךָ מַעֲלוֹת עֹבֶשׁ וְהַבְּרִיּוֹת הֵחֵלּוּ מוֹאֲסוֹת בָּהֶן.

הַשּׁוֹטֶה

אַתְּ, מַדּוֹנָה, לִמַּדְתְּ סַנֵּגוֹרְיָה עָלֵינוּ, כְּאִלּוּ בְּנֵךְ הַבְּכוֹר עָתִיד לִהְיוֹת שׁוֹטֶה. לְוַאי וְיִתְּנוּ הָאֵלִים בְּקָדְקֳדוֹ מִדָּה גְדוּשָׁה שֶׁל מֹחַ! כִּי, – הִנֵּה קָרֵב וּבָא אֵלֵינוּ אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּךְ, שֶׁקְּרוּם־הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ רוֹפֵף לְמַדַּי.

(נִכְנָס סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ)

אוֹלִיבְיָה

בְּהֵן־צִדְקִי, שִׁכּוֹר לַחֲצָאִין. מִי הָעוֹמֵד בַּשַּׁעַר, דּוֹדִי?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אֶחָד גֶּ’נְטֶלְמֶן.

אוֹלִיבְיָה

גֶּ’נְטֶלְמֶן? אֵיזֶה גֶּ’נְטֶלְמֶן?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אֶחָד גֶּ’נְטֶלְמֶן פֹּה… (מְשַׁהֵק) טְפוּ, דָּגִים, כְּבוּשִׁים אֵלֶּה, יִכָּנֵס בָּהֵם הָרוּחַ! (פּוֹנֶה אֶל הַשּׁוֹטֶה) מַה שְׁלוֹמְךָ, גֹּלֶם?

הַשּׁוֹטֶה

סֶר טוֹבִּי הַנִּלְבָּב!

אוֹלִיבְיָה

דּוֹדִי, דּוֹדִי, כֵּיצַד חֲטַפְתָּ סְחַרְחֹרֶת זוֹ בְּשָׁעָה כֹּה מֻקְדֶּמֶת?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

שְׁתִיָּה מֻגְזֶמֶת אוֹ לֹא מֻגְזֶמֶת, לֹא אִכְפַּת לִי! אֶחָד אִישׁ עוֹמֵד בַּשַּׁעַר.

אוֹלִיבְיָה

יָפֶה מְאֹד, אַךְ מִי הָאִישׁ?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

יְהִי זֶה הַשֵּׁד עַצְמוֹ, אִם רְצוֹנוֹ בְּכָךְ. אַחַת הִיא לִי מִי הוּא. תְּנִי אֵמוּן בִּי וַחֲסָל. וּבְכֵן, לֹא אִכְפַּת לִי.

(יוֹצֵא סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ)

אוֹלִיבְיָה

לְמָה נִמְשָׁל הַשִּׁכּוֹר, שׁוֹטֶה?

הַשּׁוֹטֶה

נִמְשָׁל הוּא לְטָבוּעַ, לִכְסִיל וְלִמְשֻגָּע. לְגִימָה לְמַעְלָה מִן הַמִּדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְחַמֵּם וְהוּא מִשְׁתַּטֶּה; שְׁנִיָּה – וְהוּא מִשְׁתַּגֵּעַ; שְׁלִישִׁית – וְהוּא טוֹבֵעַ.

אוֹלִיבְיָה

לֵךְ בַּקֵּשׁ אֶת חוֹקֵר מִקְרֵי הַמָּוֶת, שֶׁיִּבְדֹּק אֶת דּוֹדִי הַשָּׁרוּי בְּדַרְגָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שִׁכְרוּת; הוּא טָבַע. לֵךְ מְצָא אוֹתוֹ!

הַשּׁוֹטֶה

לְפִי שָׁעָה, מַדּוֹנָה, אֵין הוּא אֶלָּא כְּסִיל; אֵלֵךְ וִיהִי שׁוֹמֵר כְּסִילִים הַשּׁוֹטֶה.

(יוֹצֵא הַשּׁוֹטֶה; חוֹזֵר מַלְווֹלְיוֹ)

מַלְווֹלְיוֹ

גְּבִרְתִּי, הַבַּרְנַשׁ הַצָּעִיר נִשְׁבַּע לְפָנַי, כִּי דַּבֵּר יְדַבֵּר אֵלַיִךְ. אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי הִנָּךְ חוֹלָה וְהוּא טָעַן, כִּי הַדָּבָר יָדוּעַ לוֹ, וְדַוְקָא מִטַּעַם זֶה בָּא לְדַבֵּר אִתָּךְ. אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי הִנָּךְ יְשֵׁנָה, אַךְ הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵין זֶה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וְדַוְקָא מִטַּעַם זֶה בָּא לְדַבֵּר אִתָּךְ. מָה עוֹד אוּכַל לוֹמַר לוֹ, גְּבִרְתִּי? לְכָל דְּבַר־סֵרוּב תֵּרוּץ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ.

אוֹלִיבְיָה

אֱמֹר לוֹ, כִּי הָיֹה לֹא יִהְיֶה.

מַלְווֹלְיוֹ

כָּזֹאת כְּבָר נֶאֱמַר לוֹ, אַךְ הוּא טוֹעֵן, כִּי עָמֹד יַעֲמֹד כְּסֻכָּה שֶׁל זָקִיף וְלֹא יָמוּשׁ מֵאֵצֶל הַשַּׁעַר אֶלָּא אִם תּוֹאִילִי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ.

אוֹלִיבְיָה

אֵיזֶה מִין אָדָם הוּא?

מַלְווֹלְיוֹ

מַה פֵּרוּשׁ אֵיזֶה מִין? מִין זָכָר.

אוֹלִיבְיָה

וּמַה סֵּבֶר־פָּנִים לוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

סֵבֶר־פָּנִים חֲמוּצוֹת, גְּבִרְתִּי. הוּא לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ אֶלָּא אִם כֵּן תְּדַבְּרִי עִמּוֹ מֵרָצוֹן אוֹ מֵאֹנֶס.

אוֹלִיבְיָה

מַה מַּרְאֵהוּ? מַה גִּילוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

לֹא בּוֹגֵר דַּיּוֹ שֶׁיִּקָרַא גֶּבֶר וְלֹא צָעִיר דַּיּוֹ שֶׁיִּקָרֵא נַעַר. לֹא בֹּסֶר וְלֹא תַּפּוּחַ, לֹא כַּפְתּוֹר וְלֹא פֶּרַח, מֵעֵין מַיִם שׁוֹקְטִים בֵּין שֵׁפֶל לְגֵאוּת, דִּבּוּר אֶחָד, בֵּין נַעַר לְבֵין גֶּבֶר. מַרְאֵהוּ נָאֶה לְמַדַּי וְדִבּוּרוֹ קוֹלָנִי לְמַדַּי. מֻתָּר לַחְשׁוֹב, כִּי חֲלַב־אִמּוֹ עוֹדֶנּוּ עַל שְׂפָתָיו.

אוֹלִיבְיָה

הַרְשֵׁה־נָא לוֹ לְהִכָּנֵס, וְאָנָּה, קְרָא לַחַדְרָנִית.

מַלְווֹלְיוֹ

הַחַדְרָנִית, גְּבִרְתֵּךְ קוֹרְאָה לָךְ!

(יוֹצֵא מַלְווֹלְיוֹ, חוֹזֶרֶת מָרִיָּה)

אוֹלִיבְיָה

הָבִי לִי צָעִיף וְעִטְפִינִי, שׁוּב עָלֵינוּ לְהַקְשִׁיב לִשְׁלִיחוֹ שֶׁל אוֹרְסִינוֹ.

(נִכְנֶסֶת וִיאוֹלָה עִם בְּנֵי־לִוְיָתָהּ)

וִיאוֹלָה

עֲקֶרֶת־הַבַּיִת הַנִּכְבָּדָה, מִי הִיא?

אוֹלִיבְיָה

דַּבֵּר אֵלַי. אֲנִי אָשִׁיב לְךָ בִּשְׁמָהּ. מָה רְצוֹנְךָ?

וִיאוֹלָה

הַזּוֹהֶרֶת, הָעֲנֻגָּה וְהַיָּפָה בַּנָּשִׁים… הַגִּידִי נָא בּטוּבֵךְ, מִי הִיא עֲקֶרֶת הַבַּיִת? הֵן מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי חָזוּת פָּנֶיהָ. אֵין אֶת נַפְשִׁי לְבַזְבֵּז נְאוּמִי, כִּי נִסּוּחוֹ לֹא זוֹ בִּלְבָד שֶׁהוּא מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת אֶלָּא גַם רֹב עָמָל הִשְׁקַעְתִּי בּוֹ עַל־מְנָת לְשַׁנְּנוֹ לִי עַל־פֶּה. אַל נָא תָּבוּזוּ לִי, יְפֵהפִיּוֹת שֶׁלִּי, כִּי עֲדִין־רֶגֶשׁ אָנֹכִי וְכָל מִלָּה מְחֻסְפֶּסֶת עֲלוּלָה לִפְגּוֹעַ בִּי.

אוֹלִיבְיָה

מֵאַיִן אַתָּה בָּא, סֶר?

וִיאוֹלָה

אֵין בְּפִי לוֹמַר שֶׁמֶץ דָּבָר יוֹתֵר מִשֶּׁלָּמַדְתִּי וּשְׁאֵלָתֵךְ חוֹרֶגֶת מִתְּחוּם תַּפְקִידִי. גְּבִרְתִּי רַבַּת־הַחֵן, הָבִי לִי קֻרְטוֹב שֶׁל בִּטָּחוֹן לְמַעַן אֵדַע, כִּי אַתְּ הִיא עֲקֶרֶת־הַבַּיִת וְנָשָׂאתִי נְאוּמִי לְפָנַיִךְ.

אוֹלִיבְיָה

הַאִם שַׂחֲקָן אַתָּה?

וִיאוֹלָה

לֹא, מַחְמַל־לִבִּי וּבְכָל זֹאת בִּלְשׁוֹן־הָרָע נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁלֹּא אֲנִי הַדְּמוּת הַגְּלוּמָה בְּתַפְקִידִי. הַאִם אַתְּ הִיא עֲקֶרֶת־הַבַּיִת?

אוֹלִיבְיָה

אִם לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְמַה שֶׁיֵּשׁ לִי, – אֲנִי הִיא.

וִיאוֹלָה

אֱמֶת לַאֲמִתָּה: אִם אַתְּ הִיא, הִנֵּה כִּי כֵן מִתְכַּחֶשֶׁת אַתְּ לְמַה שֶׁיֵּשׁ לָךְ; כִּי מַה שֶׁיֵּשׁ לָךְ – לָךְ הוּא לְמַעַן תִּתְּנִיהוּ לְזוּלָתֵךְ וְלֹא לְמַעַן תִּשְׁמְרִיהוּ לְעַצְמֵךְ. אוּלָם זֶה הַדָּבָר יוֹצֵא מִגֶּדֶר שְׁלִיחוּתִי. עָלַי לָשֵׂאת נְאוּמִי וְלִמְנוֹת אֶת שְׁבָחַיִךְ, וּכְתֹם הַמְּלָאכָה אֲגַלֶּה לָךְ עִקַּר מְגַמָּתִי.

אוֹלִיבְיָה

דַּבֵּר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּכְלִית, עַל הַשְּׁבָחִים אֲנִי מוֹחֶלֶת.

וִיאוֹלָה

לְצַעֲרִי, רַבּוֹת טָרַחְתִּי, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדִי לִלְמוֹד אֶת נְאוּמִי. וְעוֹד: הוּא רָצוּף פִּיּוּט.

אוֹלִיבְיָה

אַל תֹּאמַר פִּיּוּט, אֱמֹר כָּזָב. אָנָּא, שָׁמְרֵהוּ לְךָ בְּלִבְּךָ, נוֹדַע לִי, כִּי בִּהְיוֹתְךָ עוֹמֵד עַל־יַד שַׁעַר־בֵּיתִי נָהַגְתָּ בְּחֻצְפָּה, וְלֹא מֵחֵשֶׁק לְהַקְשִׁיב לִדְבָרֶיךָ נָתַתִּי לְךָ דְּרִיסַת־רֶגֶל אֶלָּא מִסַּקְרָנוּת לְהִתְבּוֹנֵן בְּךָ. אִם לֹא מְטֹרָף אַתָּה²⁰, שָׂא רַגְלֶיךָ; אִם שָׁפוּי אַתָּה, קַצֵּר בִּדְבָרֶיךָ, אֵין מֶזֶג־רוּחִי כַּיּוֹם יָפֶה לְדוּשִׂיחַ פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר.

מָרִיָּה

וְכִי לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לִפְרוֹשׂ מִפְרָשֶׂיךָ, סֶר? רְאֵה: הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה לְפָנֶיךָ.

וִיאוֹלָה

לֹא, שׁוּלְיָה שֶׁל סִפּוּנִים²¹ חָמוּד. עָלַי לַעֲגוֹן בְּחוֹף זֶה עוֹד מְעַט־קָט. אָנָּא, קְצָת סַם־הַרְגָּעָה בִּשְׁבִיל שׁוֹמֵר־רֹאשֵׁךְ הָעֲנָק²², גְּבִרְתִּי הָעֲנֻגָּה.

אוֹלִיבְיָה

אֱמֹר מָה רְצוֹנְךָ!

וִיאוֹלָה

אֵין אֲנִי אֶלָּא שָׁלִיחַ.

אוֹלִיבְיָה

וַדַּאי אֵיזוֹ בְּשׂוֹרָה מַחֲרִידָה בְּפִיךָ, אִם מַקְפִּיד אַתָּה בְּנִימוּסֶיךָ עַד לְהַפְחִיד. דַּבֵּר, מָה הֱבִיאֲךָ אֵלַי!

וִיאוֹלָה

דָּבָר הַנּוֹעָד רַק לְאָזְנַיִךְ. לֹא בָּאתִי לְהַכְרִיז מִלְחָמָה וְלֹא לִתְבּוֹעַ כְּנִיעָה וּשְׁבוּעַת־אֱמוּנִים. עֲלֵי־זַיִת בְּיָדִי וּפִי דּוֹבֵר שָׁלוֹם וּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיָן.

אוֹלִיבְיָה

אַף־עַל־פִּי־כֵן פָּתַחְתָּ בְּקוֹל־עַנּוֹת סְעָרָה. אֱמֹר מִי אַתָּה וּמַה מְּבֻקָּשְׁךָ?

וִיאוֹלָה

הסְּעָרָה פָּרְצָה עִם קַבָּלַת־הַפָּנִים, אֲשֶׁר לָהּ זָכִיתִי פֹּה. מִי אֲנִי וּמַה מְבֻקָּשִׁי, – סוֹד כָּמוּס הוּא כְּסוֹד־הַבְּתוּלִים: בְּאָזְנַיִךְ כָּמוֹהוּ כְּגִלּוּי־הַשְּׁכִינָה; לְזוּלָתֵךְ כָּמוֹהוּ כְּחִלּוּל־הַקֹּדֶשׁ.

אוֹלִיבְיָה

הָנִיחוּ לָנוּ לְנַפְשֵׁנוּ. אֶשְׁמַע נָא מַה בְּפִי הַשְּׁכִינָה.

(יוֹצְאִים מָרִיָּה וּבְנֵי־לִוְיָתָהּ שֶׁל וִיאוֹלָה)

וְכָעֵת, סֶר, הַב נֹסַח נְאוּמְךָ.

וִיאוֹלָה

עַלְמָתִי רַבַּת הַחֵן וְהַחֶסֶד…

אוֹלִיבְיָה

תּוֹרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְנַחֵם וְאֶפְשָׁר לְהַרְחִיב דִּבּוּר עָלֶיהָ. אֵי נֹסַח־הַנְּאוּם?

וִיאוֹלָה

בְּחֵיקוֹ שֶׁל אוֹרְסִינוֹ.

אוֹלִיבְיָה

בְּחֵיקוֹ! בְּאֵיזֶה פֶּרֶק?

וִיאוֹלָה

אִם לְדַקְדֵּק בַּדְּבָרִים לְפִי סִדְרָם: בְּפֶרֶק א' אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ.

אוֹלִיבְיָה

הוֹ, פֶּרֶק זֶה קָרָאתִי בּוֹ: כֻּלּוֹ כָּזָב וּכְפִירָה. וְאֵין לְךָ מַה לּוֹמַר עוֹד?

וִיאוֹלָה

גְּבִרְתִּי הַחֲסוּדָה, הַרְאִינִי מַרְאֵה־פָּנַיִךְ!

אוֹלִיבְיָה

הַאִם מִצְוָה הִיא מֵעִם אֲדוֹנֶיךָ לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם מַרְאֵה־פָּנַי? הִנֵּה, שׁוּב פָּרַצְתָּ אֶת גֶּדֶר נְאוּמְךָ: אַךְ, הָבָה נַעֲלֶה אֶת הַמָּסָךְ וְחָשַׂפְנוּ אֶת הַתְּמוּנָה. (מְסִירָה צְעִיפָהּ) הַבֵּט וּרְאֵה, אֲדוֹנִי, כָּךְ נִרְאֶה קְלַסְתֵּר־פָּנַי בְּזֶה הָרֶגַע. וְכִי אֵין הוּא עָשׂוּי כַּהֲלָכָה?

וִיאוֹלָה

עָשׂוּי לְהַפְלִיא, אִם הַכֹּל בּוֹ נַעֲשָׂה בְּיַד הַבּוֹרֵא.

אוֹלִיבְיָה

חוֹתֵם־אֱמֶת טָבוּע בַּצְּבָעִים, הֵם יַעַמְדוּ בָּרוּחַ וּבַגֶּשֶׁם.

וִיאוֹלָה

יָפְיֵךְ מִזּוּג טָהוֹר, שֶׁבּוֹ הַטֶּבַע

הִשְׂכִּיל בְּיָד רַכָּה וּנְבוֹנָה

לִיצוֹר צֵרוּף מֻפְלָא שֶׁל צְחוֹר וָאֹדֶם,

לֹא עוֹד נִבְרָא יְצוּר אֵין־לֵב כָּמוֹךָ,

אִם אֶל קִבְרֵךְ תִּשְׂאִי חֲמוּדוֹתַיִךְ,

בְּלִי לְהוֹרִישׁ הֶעְתֵּק לְעוֹלָמֵנוּ.

אוֹלִיבְיָה

הוֹ, לֹא כְּדֵי כָּךְ אַקְשִׁיחַ לְבָבִי. מְגִלַּת־עִזָּבוֹן אַנִּיחַ אַחֲרַי וּבָהּ יִכָּתֵב יָפְיִי שֶׁלִּי לְכָל פְּרָטָיו. מֵעֵין רְשִׁימַת־חֲפָצִים־וְכֵלִים עִם צִיּוּן כָּל חֵלֶק וְחֶלְקִיק בְּצִדָּם, כְּגוֹן: סָעִיף אָלֶף – זוּג שְׂפָתַיִם, אֹדֶם נִסְבָּל; סָעִיף בֵּית – זוּג עֵינַיִם אֲפֹרוֹת, נִסְפָּחִים לָהֶן עַפְעַפַּיִם; סָעִיף גִּמֶל – צַוָּאר אֶחָד, סַנְטֵר אֶחָד וְכֵן הָלְאָה. הַאִם נִשְׁלַחְתָּ לִקְבּוֹעַ אֶת עֶרְכִּי?

וִיאוֹלָה

הֵן רְאִיתִיךְ וְאֶת עֶרְכֵּךְ יָדַעְתִּי:

גֵּאָה אַתְּ, עַד מְאֹד, אוּלָם אֲפִלּוּ

הָיִית בַּת־הַשָּׂטָן עַצְמוֹ, יָפָה אַתְּ.

וַאֲדוֹנִי הוֹגֶה לָךְ אַהֲבָה,

הוֹ, אַהֲבָה כָּזֹאת, אֲשֶׁר רָאוּי לָהּ

לָבוֹא עַל סִפּוּקָהּ, אַף לוּ הֻכְתַּרְתְּ

בְּיֹפִי נַעֲלֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ!

אוֹלִיבְיָה

כֵּיצַד יֹאהַב אוֹתִי?

וִיאוֹלָה

בְּחֶרְדַּת־קֹדֶשׁ,

בְּנַהֲרֵי דִמְעָה. בַּאֲנָחָה

רוֹעֶמֶת, בִּגְנִיחוֹת שֶׁל אֵשׁ לוֹהֶבֶת.

אוֹלִיבְיָה

מַה בְּלִבִּי יוֹדֵעַ אֲדוֹנֶיךָ:

לְאָהֳבוֹ אֵינֶנִּי יְכוֹלָה.

אִם כִּי אִישׁ־חֶסֶד וְאָצִיל אֶרְאֶה בּוֹ,

רַב־נְכָסִים, צַח־עֲלוּמִים אֵין־כֶּתֶם,

אָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת, נָדִיב, מַשְׂכִּיל, עַז־נֶפֶשׁ,

וּלְפִי מַרְאֶה, קוֹמָה, סְגֻלּוֹת מִטֶּבַע

כֻּלּוֹ יַבִּיעַ חֵן, – אַף־עַל־פִּי־כֵן

לְאָהֳבוֹ אֵינֶנִּי יְכוֹלָה.

עַל כָּךְ מִכְּבָר חַיָּב הָיָה לָדַעַת.

וִיאוֹלָה

לוּ אֲהַבְתִּיךְ כַּאֲדוֹנִי: בְּלַהַט,

בְּיִסּוּרִים שֶׁל תֹּפֶת, בְּחַיִים

שֶׁהֵם מָרִים מִמָּוֶת, – לֹא הָיִיתִי

מוֹצֵא בְּסֵרוּבֵךְ נִמּוּק וָטַעַם.

הָיִיתִי מִתְקַשֶּׁה לַהֲבִינוֹ.

אוֹלִיבְיָה

לוּ בִּמְקוֹמוֹ אַתָּה, כֵּיצַד נָהַגְתָּ?

וִיאוֹלָה

מוּל שַׁעַר מְעוֹנֵךְ בּוֹנֶה הָיִיתִי

סֻכָּה קְטַנָּה לִי מֵעַרְבֵי־הַנַּחַל²³,

וְלַאֲהוּב־לִבִּי מִשָּׁם צָעַקְתִּי

עַל אַהֲבָה הָאוֹהֲבִים מָאָסוּ,

שִׁירֵי־מִזְמוֹר נֶאֱמָנִים כָּתַבְתִּי

לְהַשְׁמִיעָם בְּקוֹל בִּדְמִי הַלַּיְלָה.

אֶל הַגְּבָעוֹת סָבִיב בִּשְׁמֵךְ קָרָאתִי,

עַד תַּעֲנֶה בַּת־קוֹל וְזוֹ כְּמִין

זְקֵנָה פַּטְפְּטָנִית תָּשׁוּב בְּלִי־הֶרֶף

תִּקְרָא: “אוֹלִיבְיָה!”, אוֹ־אָז תְּהִי נַפְשֵׁךְ

שְׁבוּיָה בִּידֵי אֵיתְנֵי מָרוֹם וָאָרֶץ,

וְלֹא תִּמְצָא לָהּ עוֹד שַׁלְוַת־מָנוֹחַ

אֶלָּא אִם כֵּן רִחַמְתְּ עָלַי.

אוֹלִיבְיָה

אוּלַי,

יָדְךָ תִּפְעַל גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת,

אַךְ מַה מּוֹצָאֲךָ?

וִיאוֹלָה

רָם מוֹצָאִי מִמְּנַת־חֶלְקִי כַּיּוֹם,

אוּלָם מַעֲמָדִי טוֹב לְמַדַּי.

בֶּן־אֲצִילִים אֲנִי.

אוֹלִיבְיָה

לֵךְ שׁוּב לַאֲדוֹנֶיךָ.

לְאָהֳבוֹ אֵינֶנִּי יְכוֹלָה.

בַּל יְשַׁגֵּר שְׁלִיחִים אֵלַי אֶלָּא

אִם כֵּן אַתָּה תָּבוֹא, אוּלַי, לוֹמַר לִי,

כֵּיצַד קִבֵּל דְּבָרַי. הֱיֵה שָׁלוֹם!

חֵן־חֵן עַל טִרְחָתְךָ. וְזֹאת לִדְמֵי־שְׁתִיָּה.

(מַגִּישָׁה לוֹ צְרוֹר כֶּסֶף)

וִיאוֹלָה

לֹא רָץ־שָׂכִיר אֲנִי. צְרוֹרֵךְ הַטְמִינִי.

שׁוֹלְחִי וְלֹא אֲנִי זָקוּק לִדְמֵי־פִצּוּי.

לְוַאי וְלֵב שֶׁל צוֹר יְהִי לַגֶּבֶר,

שֶׁתֹּאהֲבִי עַד כְּלוֹת נַפְשֵׁךְ! תּוּשַׂם

לְבוּז הָאֵשׁ בָּהּ אַתְּ תִּהְיִי בּוֹעֶרֶת.

הֲיִי שָׁלוֹם, יְפֵהפִיָּה אַכְזֶרֶת!

(יוֹצֵאת וִיאוֹלָה)

אוֹלִיבְיָה

“וּמַה מּוֹצָאֲךָ?”

"רָם מוֹצָאִי מִמְּנַת חֶלְקִי כַּיּוֹם,

אוּלָם מַעֲמָדִי טוֹב לְמַדַּי,

בֶּן־אַצִּילִים אֲנִי." אָכֵן, נִשְׁבַּעְתִּי,

בֶּן־אַצִּילִים אַתָּה. שְׂפָתְךָ, פָּנֶיךָ,

גּוּפְךָ, אֹמֶץ־לִבְּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ

עוֹטְרִים אוֹתְךָ בְּשֶׁלֶט גִּבּוֹרִים.

אֲבָל אַל בְּחָפְזָה! אַט, אַט! בְּנַחַת!

לְוַאי וְכַשָּׁלִיחַ אֲדוֹנָיו!

אֵלִי, מַה קַּל לְהִדָּבֵק בְּנֶגַע?

אָכֵן, אָחוּשׁ בְּקֶסֶם עֲלוּמָיו,

הַמְהַלֵּךְ עָלַי בְּהִתְגַּנֵּב,

פּוֹרֵץ סָמוּי, חוֹדֵר אֶל תּוֹךְ עֵינַי.

יָפֶה, יְהִי נָא כֵן. הֵי שְׁמַע, מַלְווֹלְיוֹ!

(נִכְנָס מַלְווֹלְיוֹ)

מַלְווֹלְיוֹ

לִפְקֻדָּתֵךְ, גְּבִרְתִּי.

אוֹלִיבְיָה

סֹב רוּץ אַחַר הָעֶלֶם הַפְּתַלְתּוֹל,

זֶה שְׁלִיחַ הַדֻּכָּס, הוּא, לְמוֹרַת־

רוּחִי, טַבַּעַת זוֹ הִנִּיחַ אַחֲרָיו.

אֱמֹר לוֹ: אֵין לִי חֵפֶץ בָּהּ, הַתְרֵה בּוֹ,

לְבַל יַשְׁלֶה לֵב אֲדוֹנָיו לַתֹּהוּ.

לֹא אָנֹכִי בַּת־זוּג לוֹ. אִם יָבוֹא

מָחָר אֵלַי הָעֶלֶם, נִמּוּקַי אַסְבִּיר לוֹ.

מַהֵר, מַלְווֹלְיוֹ!

מַלְווֹלְיוֹ

כְּמִצְוָתֵךְ, גְּבִרְתִּי.

(יוֹצֵא מַלְווֹלְיוֹ)

אוֹלִיבְיָה

יָדַעְתִּי, כִּי לְמַעֲשַׂי אֵין שַׁחַר.

נִדְמֶה לִי, כִּי פִּתּוּי מַרְאֵה עֵינַי

קָסַם לְדִמְיוֹנִי יוֹתֵר מִדַּי.

אֵין אִישׁ אָדוֹן לְמַעֲשָׂיו. חֲסָל!

יְהִי אֲשֶׁר חָרַץ לִי הַגּוֹרָל..

(יוֹצֵאת)

 

מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה    🔗

תְּמוּנָה רִאשׁוֹנָה    🔗

חוֹף הַיָּם

(נִכְנָסִים אַנְטוֹנְיוֹ וְסֶבַּסְתִּיאָן)

אַנְטוֹנְיוֹ

אֵין רְצוֹנְךָ לְהִשָּׁאֵר עוֹד? גַּם לֹא תַּסְכִּים, כִּי אֵלֵךְ בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ?

סֶבַּסְתִּיאָן

לֹא, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ. אֵין הַמַּזָּל מֵאִיר פָּנִים לִי, וְרֹעַ־גּוֹרָלִי עָשׂוּי לְהַדְבִּיק גַּם אוֹתְךָ. אָנוּס אֶהְיֶה, אֵפוֹא, לְבַקֶּשְׁךָ, כִּי נִפָּרֵד אִישׁ מֵעַל אָחִיו לְמַעַן אֶשָּׂא צָרוֹתַי לְבַדִּי. לוּ אַטִּיל עַל שִׁכְמְךָ אַף הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן, יְהִי זֶה תַּגְמוּל לֹא נָאֶה עַל מְסִירוּתְךָ אֵלַי.

אַנְטוֹנְיוֹ

מִכָּל מָקוֹם, הַגֶּד־נָא לִי אָנָה פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?

סֶבַּסְתִּיאָן

בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא אוּכַל לוֹמַר זֹאת. דֶּרֶךְ מַסָּעִי אֵין בָּהּ אֶלָּא נְדוּדִים לְלֹא תַּכְלִית. אוּלָם, מִדָּה יָפָה שֶׁל צְנִיעוּת נִכֶּרֶת בְּךָ, וְהִיא, מִן הַסְּתָם מוֹנַעַת מִמְּךָ לְהוֹצִיא מִפִּי דָבָר, שֶׁחָפַצְתִּי לְשָׁמְרוֹ בְּלִבִּי, וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ וּמִשּׁוּם דַּרְכֵי נִימוּס שׂוּמָה עָלַי לְגַלּוֹת לְךָ אֶת סוֹדִי. וּבְכֵן אַנְטוֹנְיוֹ, לֶהֱוֵי יָדוּעַ לְךָ, כִּי שְׁמִי הוּא סֶבַּסְתִּיאָן וְלֹא רוֹדְרִיגוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי לְעַצְמִי. אָבִי הָיָה אוֹתוֹ סְבַּסְתְּיָאן מִמֵּסַלִּינָה²⁴, אֲשֶׁר כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי, כְּבָר שָׁמַעְתָּ עַל אוֹדוֹתָיו. הוּא הִנִּיחַ אַחֲרָיו אוֹתִי וְאֶת אֲחוֹתִי. שְׁנֵינוּ בָּאנוּ לָעוֹלָם בְּשָׁעָה אַחַת. לוּ עָלָה הָרָצוֹן מִלִּפְנֵי הַבּוֹרֵא, כִּי עַתָּה גַּם הַקֵּץ בָּא עָלֵינוּ בְּשָׁעָה אַחַת, אֲבָל אַתָּה, סֶר, הוֹפַעְתָּ וְסִכַּלְתָּ זֹאת, כִּי עֵת קַלָּה בְּטֶרֶם תַּצִּילֵנִי מִזַּעַף הַגַּלִּים, טָבְעָה אֲחוֹתִי בַּיָּם.

אַנְטוֹנְיוֹ

אֲבוֹי!

סֶבַּסְתִּיאָן

אָמְנָם דִּמְיוֹן רַב הָיָה בֵּינֵינוּ, סֶר. מִכָּל מָקוֹם, אֲחוֹתִי, לְדַעַת רַבִּים, הָיְתָה מַמָּשׁ יְפֵהפִיָּה, וְאַף כִּי לִי אֵין חֵלֶק בְּהִתְפַּעֲלוּתָם הַמֻּפְרֶזֶת, בְּכָל זֹאת, יָכוֹלְנִי לְהַכְרִיז כִּלְאַחַר יָד, שֶׁאֲפִלּוּ הַקִּנְאָה עַצְמָהּ תּוֹדֶה, שֶׁיְפַת־נֶפֶשׁ הָיְתָה הִיא. אֲחוֹתִי טָבְעָה כְּבָר בַּיָּם, וַאֲנִי נִגְזַר עָלַי, כְּפִי הַנִּרְאֶה, לְהַטְבִּיעַ אֶת זִכְרָהּ בְּיָם שֶׁל יָגוֹן.

אַנְטוֹנְיוֹ

סְלַח נָא לִי, סֶר, עַל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים עֲלוּבָה שֶׁלִּי.

סֶבַּסְתִּיאָן

הוֹ, אַנְטוֹנְיוֹ חֲבִיבִי, סְלַח נָא לִי אַתָּה עַל טְרָדוֹת, שֶׁגָּרַמְתִּי לְךָ.

אַנְטוֹנְיוֹ

אִם לֹא גָּמוּר עִמְּךָ לְהָרְגֵּנִי בַּעֲווֹן רַחֲשֵׁי חִבָּה שֶׁלִּי, אָנָּא, הַנַּח לִי בְּטוּבְךָ לְשָׁרֶתְךָ.

סֶבַּסְתִּיאָן

אִם לֹא גָמוּר עִמְּךָ לַהֲרוֹס אֲשֶׁר בָּנִיתָ, הֱוֵי אוֹמֵר לְהַכְרִית נֶפֶשׁ שֶׁהִצַּלְתָּ, אַל תִּדְרשׁ זֹאת מִיָּדִי. טֹל פְּרִידָה מֵעָלַי אַחַת וּלְתָמִיד! שֶׁכֵּן נַפְשִׁי דְווּיָה עָלַי וְכֹה דוֹמֶה אֲנִי לְאִמִּי בִּתְכוּנוֹתֶיהָ, שֶׁדַּיָּהּ הִזְדַּמְּנוּת קַלָּה בְּיוֹתֵר לְמַעַן יִבְגְּדוּ בִּי עֵינַי וְקָרְאוּ דְרוֹר לַדְּמָעוֹת. אֲנִי, פָּנַי אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַדֻּכָּס אוֹרְסִינוֹ.

(יוֹצֵא סֶבַּסְתִּיאָן)

אַנְטוֹנְיוֹ

תְּהִי בִּרְכַּת כָּל טוּב שׁוֹרָה עָלֶיךָ!

הַרְבֵּה אוֹיְבִים לִי בְּאַרְמוֹן אוֹרְסִינוֹ,

שֶׁלּוּלֵא־כֵן נִגְרַרְתִּי אַחֲרֶיךָ.

אַךְ יְהִי מָה! אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתֶיךָ.

מֵרֵעַ כֹּה אָהוּב לִי לֹא אֶרְחַק,

וְיִהְיוּ הַסַּכָּנוֹת לִי לְמִשְׂחָק.

(יוֹצֵא)

תְּמוּנָה שְׁנִיָּה    🔗

רְחוֹב

(נִכְנֶסֶת וִיאוֹלָה, בְּעִקְבוֹתֶיהָ בָּא מַלְווֹלְיוֹ)

מַלְווֹלְיוֹ

הַאִם לֹא זֶה עַתָּה יָצָאתָ מֵאֵצֶל הָרוֹזֶנֶת אוֹלִיבְיָה?

וִיאוֹלָה

אָכֵן, זֶה עַתָּה, סֶר. עָשִׂיתִי דַּרְכִּי בְּנַחַת וְלֹא הִרְחַקְתִּי לֶכֶת אֶלָּא עַד כָּאן.

מַלְווֹלְיוֹ

טַבַּעַת זוֹ מַחֲזִירָה הִיא לְיָדֶיךָ. יָכֹלְתָּ לַחֲסוֹךְ לִי טִרְחָה אִלּוּ לָקַחְתָּ אוֹתָהּ בְּעַצְמְךָ. נוֹסָף עַל כָּךְ בִּקְּשָׁה גְבִרְתִּי, שֶׁתָּנִיס מִלֵּב אֲדוֹנֶיךָ כָּל צֵל תִּקְוָה, שֶׁהִיא תִּנָּשֵׂא לוֹ. אֵין הוּא כִּלְבָבָהּ כְּלָל. וְעוֹד הוֹסִיפָה וְאָמְרָה, שֶׁלֹּא תָּעֵז לָבוֹא לִבְחוֹשׁ בְּעִנְיָנֶיהָ אֶלָּא אִם יֵשׁ אֶת לִבְּךָ לְסַפֵּר בְּאָזְנֶיהָ, אֵיכָה נָהַג אֲדוֹנֶיךָ בְּשָׁמְעוֹ אֶת דְּבָרֶיהָ. וּבְכֵן, קַבֵּל זֹאת!

וִיאוֹלָה

זוֹ הַטַּבַּעַת לָקְחָה הִיא מִיָּדִי. אֵין לִי צֹרֶךְ בָּהּ.

מַלְווֹלְיוֹ

שְׁמָעֵנִי, סֶר. אַתָּה הוּא שֶׁהֶחֱצַפְתָּ־פָּנִים וְזָרַקְתָּ אוֹתָהּ לְפָנֶיהָ. רְצוֹנָהּ, שֶׁתֻּחְזַר כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְּנָה. אִם כְּדַאי עֲמָלְךָ כֹּף עַצְמְךָ וְאָסְפֶנָּה. אִם לָאו תְּהִי לַאֲשֶׁר יִמְצָאֶנָּה.

(יוֹצֵא מַלְווֹלְיוֹ)

וִיאוֹלָה

הֵן שׁוּם טַבַּעַת לֹא הִנַּחְתִּי. הַגְּבִירָה

מַה הִיא חוֹרֶשֶׁת? יִשְׁמְרֵנִי אֵל!

אוּלַי חָזוּת שֶׁלִּי הִיא שֶׁקָּסְמָה לָהּ!

הֲלֹא סָקְרָה אוֹתִי מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל

עַד כִּי סְבוּרָה הָיִיתִי, שֶׁעֵינֶיהָ

כִּמְעַט קִפְּחוּ אֶת כֹּחַ לְשׁוֹנָהּ,

וְהִיא דִּבְּרָה אֵלַי בְּפִזּוּר־נֶפֶשׁ.

הִתְאַהֲבָה בִּי. כֵּן! זוֹ הַתְּשׁוּקָה

בְּעָרְמָתָהּ, שֶׁמּוֹעִידָה פְּגִישָׁה לִי

בְּיַד שָׁלִיחַ גַּס.

טַבַּעַת אֲדוֹנִי! הֵן לֹא שָׁלַח טַבַּעַת.

אֲנִי, אֵפוֹא, הַגֶּבֶר. הָהּ, אִם כָּךְ

(וְאֵין זֶה אֶלָּא כָּךְ) הֲרֵי מוּטָב

לוּ הַגְּבִירָה הַמִּסְכֵּנָה לֹא בִּי

הִתְאַהֲבָה כִּי אִם בָּרוּחַ. הוֹ, תַּחְפֹּשֶׂת!

אַתְּ כְּלִי־שָׁרֵת טָמֵא בּוֹ הַשָּׂטָן

מַצְלִיחַ לְהָפִיק מְזִמּוֹתָיו!

כֵּן! מַה נָּקֵל לְגֶבֶר בַּעַל־חֹנֶף

וִיפֵה־קוֹמָה לַחֲרוֹת צַלְמוֹ בְּלֵב־

הַדֹּנַג שֶׁל נָשִׁים! אֲבוֹי, לֹא בָּנוּ

שֹׁרֶשׁ הָאָשָׁם, כִּי אִם בְּחֻלְשָׁתֵנוּ!

כִּי כַּאֲשֶׁר קֹרַצְנוּ כֵּן נִהְיֶה.

וְאֵיךְ נֵצֵא מִן הַמָּבוֹךְ? אוֹרְסִינוֹ

אוֹהֵב זוֹ הָעַלְמָה עַד־כְּלוֹת־הַנֶּפֶשׁ,

אֲנִי, תִּפְלֶצֶת עֲלוּבָה, אוֹהֶבֶת

אֶת אוֹרְסִינוֹ. הִיא, עַל פִּי טָעוּת נִדְמֶה לִי

נִמְשֶׁכֶת אַחֲרַי כִּמְכֻשֶּׁפֶת.

וּמַה יּוֹלִיד כָּל זֶה? בִּדְמוּת שֶׁל גֶּבֶר

לֹא אֲקַוֶּה לִרְכּשׁ אַהֲבָתוֹ

שֶׁל אֲדוֹנִי. בִּדְמוּת אִשָּׁה, – שָׁמַיִם! –

אֵיךְ תְּיַלֵּל אַחֲרַי אוֹלִיבְיָה לַתֹּהוּ!

אַתָּה, הַזְּמַן, תִּפְתֹּר אֶת הַחִידָה,

אֲנִי תּוֹעָה בַּסְּבַךְ כַּאֲבוּדָה!

(יוֹצֵאת)

תְּמוּנָה שְׁלִישִׁית    🔗

בֵּית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וְסֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

קְרַב הֵנָּה, סֶר אַנְדְּרוּ! שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בְּמִטָּתְךָ אַחַר חֲצוֹת־הַלַּיְלָה פֵּרוּשׁוֹ לַעֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת. הַשְׁכֵּם לָקוּם וְהִבְרֵאתָ²⁵, פָּסוּק מֻכָּר לְךָ…

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

לֹא, בְּהֶן־צִדְקִי, שֶׁלֹּא מֻכָּר לִי. לְעֻמַּת זֶה מֻכָּר לִי, כִּי לְאַחֵר בַּנֶּשֶׁף פֵּרוּשׁוֹ לְאַחֵר בַּנֶּשֶׁף.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

פֵּרוּשׁ קָלוּשׁ. בְּחִילָה הוּא מְעוֹרֵר בִּי כְּקַנְקַן רֵיק. לַעֲמוֹד עַל רגְלֶיךָ אַחַר חֲצוֹת־לַיְלָה וְלַעֲלוֹת עַל מִשְׁכַּבְךָ לְאַחַר מִכֵּן, מַשְׁמָע מֻקְדָּם. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, כִּי הָעוֹלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ אַחַר חֲצוֹת־לַיְלָה, שׁוֹכֵב בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת. וְכִי אֵין חַיֵּינוּ צֵרוּף אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת²⁶?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אָמְנָם. אוֹמְרִים שֶׁכֵּן הַדָּבָר. אַךְ לְפִי מֵיטַב אֱמוּנָתִי, חַיֵּינוּ הֵם צֵרוּף שֶׁל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

תַּלְמִיד־חָכָם אַתָּה. מַשְׁמָע נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה. הֵי, מָרִיאָנָה! הָבִי קַנְקַן יַיִן!

(נִכְנָס הַשּׁוֹטֶה)

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חֵי חַיַּי, הִנֵּה הַשּׁוֹטֶה!

הַשּׁוֹטֶה

מַה חֲדָשׁוֹת, יְדִידִים נִלְבָּבִים? הֲנִזְדַּמֵּן לָכֶם לִרְאוֹת תְּמוּנָה וּבָהּ צֶמֶד חֲמוֹרִים²⁷ וְאִלּוּ שֵׁם הַתְּמוּנָה “שְׁלָשְׁתֵּנוּ”?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הַחֲמוֹר הַשְּׁלִישִׁי. הַב לָנוּ זֶמֶר, וְנָשִׁיר בִּשְׁלשָׁה קוֹלוֹת.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

בְּהֶן־צִדְקִי, לַשּׁוֹטֶה קוֹל־אַדִּירִים. אַרְבָּעִים²⁸ שִׁקְלֵי כֶּסֶף אֶתֵּן בִּמְחִיר רֶגֶל כְּרַגְלוֹ וְגָרוֹן נְעִים־זְמִירוֹת כִּגְרוֹנוֹ. חַיֵּי רֹאשִׁי, רוּחַ שְׁטוּת נִפְלָאָה נִכְנְסָה בְּךָ אֶמֶשׁ, שָׁעָה שֶׁסִּפַּרְתָּ עַל־אוֹדוֹת פִּיגְרוֹגְרוֹמִיטוּס²⁹ וְעַל הַוַּפִּיאָנִים, שֶׁחָצוּ אֶת קַו־הַמַּשְׁוֶה שֶׁל קְווּבּוּס. כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, בְּהֶן־צִדְקִי! שִׁגַּרְתִּי אֵלֶיךָ חֲצִי שִׁילִינְג לִדְמֵי־שְׁתִיָּה בְּחֶבְרַת יַקִּירָתְךָ. הַאִם נִתְגַּלְגֵּל לְיָדֶיךָ?

הַשּׁוֹטֶה

אֶת נַדְבָנוּתְךָ שִׁלְשַׁלְתִּי אֶל מִכְנָסַי; שֶׁכֵּן חָטְמוֹ שֶׁל מַלְווֹלְיוֹ מֵיטִיב לְרַחְרֵחַ, אַךְ לֹא שׁוֹט הוּא לְהַלְקוֹת בּוֹ שׁוֹטֶה; בְּחִירַת־לִבִּי יָדַיִם לְבָנוֹת לָהּ וּפֻנְדַּק “הַמִּירְמִידוֹנִים” אֵינוֹ בֵּית־מַרְזֵחַ, שֶׁמּוֹזְגִים בּוֹ שֵׁכָר זוֹל³⁰.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

נֶהְדָּר! צִמּוּק שֶׁבַּהֲלָצָה מִתְגַּלֶּה לָעַיִן בְּסוֹף־פָּסוּק. וְעַתָּה, הַב לָנוּ זֶמֶר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּבְכֵן פְּתַח פִּיךָ! הֵא לְךָ מַטְבֵּעַ, וְהַב לָנוּ זֶמֶר.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

וְהֵא לְךָ אַחַת מִמֶּנִּי. אִם אַבִּיר אֶחָד פּוֹתֵחַ אַרְנְקוֹ לָתֵת…

הַשּׁוֹטֶה

בַּמֶּה חָשְׁקָה נַפְשְׁכֶם? בְּשִׁיר־דּוֹדִים אוֹ בְּשִׁיר מוּסַר־הַשְׂכֵּל.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

שִׁיר־דּוֹדִים, שִׁיר־דּוֹדִים!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

כֵּן, כֵּן! לֹא אִכְפַּת לִי מוּסָר.

הַשּׁוֹטֶה

(שָׁר) יַקִּירָתִי, לְאָן פָּנַיִךְ?

הִנֵּה דּוֹדֵךְ שׁוֹחֵר דּוֹדַיִךְ.

דּוֹדֵךְ יָשִׁיר בְּשֵׁפֶל־בֶּרֶךְ,

הוֹ, אַל תֵּלְכִי, כִּי חֲמוּדָה אַתְּ!

פְּגִישַׁת־דּוֹדִים הִיא סוֹף הַדֶּרֶךְ,

זֶה סוֹד גָּלוּי לְכָל בַּר־דַּעַת.³¹

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הַפְלֵא וָפֶלֶא, חֵי שָׁמַיִם!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

יָפֶה, יָפֶה!

הַשּׁוֹטֶה

(שָׁר) לֹא בֶּעָתִיד הַלֵּב יֹאהַב לוֹ,

כִּי גִּיל־עַכְשָׁו גַּם צְחוֹק־עַכְשָׁו לוֹ.

אֲשֶׁר יָבוֹא רָחוֹק עֲדַיִן.

אִם לֹא נִשְׁתֶה יֶחְמַץ הַיַּיִן.

נַשְּׁקִי בְּעֹז יְפַת־הַמֵּצַח,

אֵין עֲלוּמִים פּוֹרְחִים לָנֶצַח!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

קוֹל מָתוֹק מִדְּבָשׁ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אַבִּיר!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

רֵיחַ־בֹּשֶׂם עוֹלֶה מִגְּרוֹנוֹ!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

בֹּשֶׂם וּדְבָשׁ, חֵי שָׁמַיִם!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אִלּוּ שְׁמַעְנוּהוּ דֶרֶךְ הָאַף, הָיוּ נְעִימוֹת שֶׁלּוֹ נְעִימוֹת עַד בְּחִילָה. וְכִי לֹא הִגִּיעָה עֵת לִלְגֹּם מְעַט וּלְהַרְקִיד שָׁמַיִם וָאָרֶץ? הַאִם לֹא נַרְבִּיץ פִּזְמוֹן וְהֶחֱרַדְנוּ אֶת יַנְשׁוּפֵי־הַלַּיְלָה. וְהַלָּלוּ – אֶת צַדִּיקֵי־הַדּוֹר לְמַעַן יַשְׁכִּימוּ וְיָשִׁירוּ בִּדְבֵקוּת־נֶפֶשׁ מְשֻׁלֶּשֶׁת שִׁיר־מִזְמוֹר לַבּוֹרֵא. הַאִם נַעֲשֶׂה כֵּן?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם אֲהַבְתַּנִי, הָבָה נַעֲשׂה כֵּן. אֲנִי טוֹב בְּפִזְמוֹן כְּמוֹ כֶּלֶב טוֹב בְּצַיִד.

הַשּׁוֹטֶה

חֵי הַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, סֶר, יֵשׁ כְּלָבִים הַמֵּיטִיבִים לִתְפּוֹשׂ פִּזְמוֹן כִּתְפֹשׂ עֶצֶם שְׁמֵנָה.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אֱמֶת לַאֲמִתָּה. הָבָה נִפְתַּח בַּפִּזְמוֹן “אַתָּה נָבָל”.

הַשּׁוֹטֶה

שֵׁם הַפִּזְמוֹן הוּא “בְּלֹם פִּיךָ, אַתָּה נָבָל”, אַבִּירִי. אִם כָּכָה, מֻכְרָח אֶהְיֶה לְכַנּוֹתְךָ בְּשֵׁם נָבָל, אַבִּירִי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

לֹא תִּהְיֶה זוֹ לִי פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שֶׁהִנְנִי מַכְרִיחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת לְכַנּוֹתֵנִי בְּשֵׁם נָבָל. פְּתַח פִּיךָ, שׁוֹטֶה! הַפִּזְמוֹן מַתְחִיל בִּ"בְלֹם פִּיךָ".

הַשּׁוֹטֶה

לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְהַתְחִיל, אִם אֶהְיֶה בּוֹלֵם אֶת פִּי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

טוֹב, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וּבְכֵן פְּתַח וְזַמֵּר!

(שָׁרִים בְּמַקְהֵלָה, נִכְנֶסֶת מָרִיָּה)

מָרִיָּה

מַה הִיא יִלְלַת חֲתוּלִים זוֹ? אֶת אֱמוּנְכֶם אֵינִי שָׁוָה, אִם גְּבִרְתִּי לֹא דָרְשָׁה כְּבָר מִמַּלְווֹלְיוֹ³², סוֹכֵן הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, שֶׁיָּפִיץ אֶתְכֶם לְכָל הָרוּחוֹת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

כְּבוֹד מַעֲלָתָהּ הִיא אֵשֶׁת־מְזִמּוֹת³³, אָנוּ חֶבְרַת אֲנָשִׁים רוֹמְמָה וּמַלְווֹלְיוֹ דַחְלִיל, וְכָעֵת הַפִּזְמוֹן.

(שָׁר) “שְׁלשָׁה בַּחוּרִים עַלִּיזִים אֲנַחְנוּ”.

וְכִי לֹא הַדָּם בְּעוֹרְקַי כַּדָּם בְּעוֹרְקֶיהָ? וְלֹא בָּשָׂר מִבְּשָׂרָהּ אֲנִי? טְרַה־רַה־רַה־רַם־רַם, עַלְמָתִי! נָשִׁיר אֶת “עַלְמָתִי”.

(שָׁר) "הָיֹה הָיָה אִישׁ בְּבָבֶל,

עַלְמָתִי, עַלְמָתִי…"

הַשּׁוֹטֶה

יִקָּחֵנִי אֹפֶל, אִם אֵין הָאַבִּיר שׁוֹטֶה כַּבִּיר.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

כֵּן. בְּנוּח עָלָיו רוּחַ טוֹבָה, כָּל אַבִּיר הוּא שׁוֹטֶה מֻשְׁלָם. וְכֵן אֲנִי אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹטֶה מִשְׁתַּטֶּה בְּיֶתֶר חֵן וַאֲנִי בְּיֶתֶר תְּמִימוּת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

(שָׁר) “הוֹ, הַלַּיְלָה הַשְּׁנֵים־עָשָׂר³⁴ בְּיֶרַח דֶּצֶמְבֶּר…”

מָרִיָּה

שֶׁקֶט, לְמַעַן שָׁמַיִם, שֶׁקֶט!

(נִכְנָס מַלְווֹלְיוֹ)

מַלְווֹלְיוֹ

מַה לָּכֶם, אֲדוֹנִים? נִטְרְפָה דַּעְתְּכֶם? וְכִי אֵין בָּכֶם תְּבוּנָה וְדֶרֶך־אֶרֶץ וַהֲגִינוּת? לָמָּה זֶה תַּרְעִישׁוּ עוֹלָמוֹת כְּפֶחָחִים שִׁכּוֹרִים בְּאִישׁוֹן לָיְלָה? הַאִם בֵּיתָהּ שֶׁל גְּבִרְתִּי אוֹמְרִים אַתֶּם לַהֲפוֹךְ לְבֵית־מַרְזֵחַ בְּפִזְמוֹנֵי־סַנְדְּלָרִים שֶׁלָּכֶם, שֶׁהִנְּכֶם מַשְׁמִיעִים בְּקוֹל־צְוָחָה, בְּלֹא חוּשׁ־מִדָּה, וּבְלֹא מוּסַר־אָזְנַיִם? וְאֵי הַכָּבוֹד, שֶׁאַתֶּם רוֹחֲשִׁים לַבַּיִת, לְשׁוֹכְנָיו וְלַזְּמָן?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

רוֹחֲשִׁים אָנוּ כָּבוֹד לַזְּמַן וּלְקֶצֶב הַפִּזְמוֹנִים, סֶר. לֵךְ, סֶר, וְהִתָּלֵה עַל עֵץ, סֶר!

מַלְווֹלְיוֹ

סֶר טוֹבִּי, מֵחוֹבָתִי לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ בּגִלּוּי־לֵב: גְּבִרְתִּי בִּקְשַׁתְנִי לוֹמַר לְךָ, שֶׁאָמְנָם הִיא מְאַכְסֶנֶת אוֹתְךָ כְּבֶן־מִשְׁפַּחְתָּהּ, אַךְ אֵין הִיא מְחֻיֶּבֶת בְּשׁוּם פָּנִים לְהִשְׁתַּדֵּךְ אֶל מַעֲשֵׂי־הֶפְקֵרוּת שֶׁלְּךָ. אִם תּוּכַל לָשִׂים חַיִץ בֵּינְךָ לְבֵין מִנְהָגֶיךָ הַמְּבִישִׁים, הִתְכַּבֵּד וְשֵׁב, וְאִם לָאו, וּרְצוֹנְךָ לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ, הִיא תִּשְׂמַח לוֹמַר לְךָ: לֵךְ לְשָׁלוֹם!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

(שָׁר) "שָׁלוֹם לָךְ, יוֹנָתִי³⁵,

שְׁעַת פְּרִידָה וָסוֹף…"

מָרִיָּה

אָנָּא, חֲדַל, סֶר טוֹבִּי הַטּוֹב!

הַשּׁוֹטֶה

"הִנֵּה עֵינָיו כָּבוֹת

וְקֵץ יָמָיו קָרוֹב."

מַלְווֹלְיוֹ

הֲנִשְׁמְעָה כָּזֹאת?!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

(שָׁר) "לָעַד אֶחְיֶה עַל אַף הַכֹּל

וְאַרְצֶה לֹא אֶפֹּל אַפַּיִם…"

(סֶר טוֹבִּי נוֹפֵל אָרְצָה)

הַשּׁוֹטֶה

אָמַרְתָּ שֶׁקֶר וַתִּפֹּל,

כִּי שֶׁקֶר, סֶר, אֵין לוֹ רַגְלַיִם!

מַלְווֹלְיוֹ

אָכֵן, זֶה מוֹסִיף לְךָ כָּבוֹד!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

“הַאִם לוֹמַר לוֹ: בְרַח דּוֹדִי?”

הַשּׁוֹטֶה

“תֹּאמַר אוֹ לֹא, הַכֹּל בִּכְדִי.”

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

“לוֹמַר לוֹ: עוּפָה, סֶר נָפוּחַ?”

הַשּׁוֹטֶה

“לֹא, לֹא, חָסַרְתָּ אֹמֶץ־רוּחַ!”

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

(לְמַלְווֹלְיוֹ) מָה! אָנוּ מְסַלְּפִים אֶת הַנִּגּוּן, סֶר? שֶׁקֶר! הַאִם סָבוּר אַתָּה, כִּי בְּשֶׁל הֱיוֹתְךָ צַדִּיק לֹא יִהְיוּ יֵינוֹת וּפַשְׁטִידוֹת בְּעוֹלָמֵנוּ?

הַשּׁוֹטֶה

הָיֹה יִהְיוּ, חֵי אַנָּה הַקְּדוֹשָׁה³⁶! וְלַעֲנָה שֶׁבַּיַּיִן צָרוֹב תִּצְרֹב אֶת חִכֵּנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אֱמֶת וְיַצִּיב! (לְמַלְווֹלְיוֹ) לֵךְ, סֶר, צַחְצַח זוֹ הַשַׁרְשֶׁרֶת שֶׁעַל צַוָּארְךָ³⁷ בִּקְרוּם שֶׁל לֶחֶם! קַנְקַן־יַיִן, מָרִיָּה!

מַלְווֹלְיוֹ

הָעַלְמָה מָרִיָּה, אִם אֵין כְּבוֹד גְּבִרְתֵּנוּ נֶחְשָׁב בְּעֵינַיִךְ, לְכִי תְּנִי יַיִן לַמֻּפְקָרִים הַלָּלוּ, תִּיבַשׁ יָדִי, אִם לֹא יְסֻפָּר לָהּ הַכֹּל!

(יוֹצֵא מַלְווֹלְיוֹ)

מָרִיָּה

לֵךְ כַּשְׁכֵּשׁ בְּאָזְנֶיךָ!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב כְּטוֹב הַמַּשְׁקֶה עַל בֶּטֶן רֵיקָה, אִלּוּ שִׁגַּרְנוּ אֵלָיו הַזְמָנָה לְדוּקְרָב וְלֹא בָּאנוּ לִקְרָאתוֹ בַּשָּׁעָה הַיְּעוּדָה וְשַׂמְנוּ אוֹתוֹ לִצְחוֹק.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אַדְרַבָּא! קוּם וַעֲשֵׂה, אַבִּירִי. הִנְנִי כּוֹתֵב בִּשְׁבִילְךָ הַזְמָנָה לְדוּקְרָב, אוֹ שָׂם פָּנַי אֵלָיו וּמֵבִיא טַעֲנוֹתֶיךָ בְּעַל־פֶּה.

מָרִיָּה

סֶר טוֹבִּי הֶחָבִיב, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ הַלַּיְלָה. שֶׁכֵּן, מֵאָז בִּקֵּר הַיּוֹם שְׁלִיחוֹ הַצָּעִיר שֶׁל הַדֻּכָּס אֵצֶל גְּבִרְתֵּנוּ, נִתְעַרְעַר הַשֶּׁקֶט בְּנַפְשָׁה. וַאֲשֶׁר לְמַר מַלְווֹלְיוֹ הַנִּכְבָּד, אוֹתוֹ הַפְקִידוּ בְּיָדַי! אִם אֵינִי עוֹשֶׂה בּוֹ גֹלֶם לְמוֹפֵת וּמְקוֹר שַׁעֲשׁוּעִים לַכֹּל, הָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לוֹמַר, שֶׁאֵין בִּי דֵי שֵׂכֶל לְהִשְׂתָּרֵעַ מְלוֹא קוֹמָתִי עַל מִשְׁכָּבִי. יוֹדַעַת אֲנִי, כִּי יָכוֹל אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

נִשְׁמַע, נִשְׁמַע וְנַחְכִּים. סַפְּרִי דְּבַר־מָה עַל אוֹדוֹתָיו.

מָרִיָּה

וּבְכֵן, מַה לּוֹמַר לְךָ, סֶר: לְעִתִּים הוּא מְהַלֵּךְ כְּמִין פּוּרִיטָן³⁸.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הָא, לוּ יָדַעְתִּי זֹאת הָיִיתִי מַכֵּהוּ כְּהַכּוֹת כֶּלֶב.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מָה! עַל הֱיוֹתוֹ מְהַלֵּךְ כְּפּוּרִיטָן? מַה נִּמּוּק חוֹתֵךְ יֵשׁ בְּיָדְךָ עַל כָּךְ, אַבִּירִי שֶׁלִּי?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

לֹא שׁוּם נִמּוּק חוֹתֵךְ, אַךְ יֵשׁ לִי נִמּוּק מַסְפִּיק.

מָרִיָּה

הֲבָלִים! אֵין הוּא אֶלָּא שֵׁד בְּצוּרַת פּוּרִיטָן. אֶחָד מְלַחֵךְ פִּנְכָּה הָאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: שִׂישׂוּ בְּנֵי מֵעַי! חֲמוֹר, הַמְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מְלִיצוֹת שְׁדוּפוֹת, שֶׁבָּהֶן הוּא מַטִּיף לַכֹּל מוּסָר וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ. כָּל־כָּךְ מְרֻצֶּה הוּא מֵאִישִׁיּוּתוֹ הַמַּקְסִימָה, עַד כִּי בָּטוּחַ הוּא, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּתְקָל בּוֹ חַיָּב לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ. וְדַוְקָא בְּחֻלְשָׁה זוֹ תִּמְצָא לָהּ נִקְמָתִי עִנְיָן לַעֲנוֹת בּוֹ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּמַה בְּדַעְתֵּךְ לַעֲשׂוֹת?

מָרִיָּה

אֲטַפְטֵף לוֹ כַּמָּה אִגְּרוֹת־אַהֲבָה מְעֻרְפָּלוֹת וּבָהֶן כַּמָּה רְמָזִים עַל צֶבַע זְקָנוֹ, צוּרַת רַגְלוֹ, דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ, הַבָּעַת עֵינָיו, מִצְחוֹ, סֵבֶר־פָּנָיו, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם בְּלֹא קשִׁי יַכִּיר הוּא אֶת פַּרְצוּפוֹ לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו. כְּתָב־יָדִי דוֹמֶה לְהַפְלִיא לִכְתָב־יָדָהּ שֶׁל גְבִרְתִּי, הִיא בַּת אָחִיךָ. שָׁעָה שֶׁאָנוּ מְעַיְּנוֹת בִּפְתָקִים נוֹשָׁנִים, כִּמְעַט שֶׁאֵין אָנוּ מַבְחִינוֹת בֵּין שֶׁלָּהּ לְשֶׁלִּי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

נִפְלָא! רֵיחַ מִשְׂחַק־שַׁעֲשׁוּעִים עוֹלֶה בְּאַפִּי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

גַּם בְּאַפִּי שֶׁלִּי!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הוּא יַחְשֹׁב, כִּי אִגְּרוֹת אֵלּוּ כָּתְבָה בַּת־אָחִי, אֲשֶׁר הִתְאַהֲבָה בּוֹ.

מָרִיָּה

כַּוָּנָתִי הִיא בֶּאֱמֶת לְסוּס־מִלְחָמָה מִזֶּה הַסּוּג.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

וְסוּס־מִלְחָמָה שֶׁלָּךְ יַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לַחֲמוֹר.

מָרִיָּה

חֲמוֹר, כַּמּוּבָן.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הוֹ, מִשְׂחָק נֶהְדָּר!

מָרִיָּה

שַׁעֲשׁוּעֵי־מְלָכִים, הַאֲמִינוּ לִי. מֻבְטָחַתְנִי, כִּי סַם־פֶּלֶא שֶׁלִּי יְחוֹלֵל פְּלָאִים בּוֹ. שְׁנֵיכֶם, וְהַשּׁוֹטֶה כְּתוֹסֶפֶת־לְוַאי, תַּמְתִּינוּ בְּמַאֲרָב סָמוּךְ לַמָּקוֹם בּוֹ אָטִיל אֶת אִגַּרְתִּי. הָעִיפוּ עַיִן אֵלָיו וְשִׂימוּ לֵב כֵּיצַד הוּא תּוֹהֶה עַל הַדְּבָרִים וּמְפָרְשָׁם לְעַצְמוֹ. וְכָעֵת טוֹב לַחֲטוֹף תְּנוּמָה. עֲלוּ עַל מִשְׁכַּבְכֶם! וּמַה יֵלֵד יוֹם, – זֹאת אֲנִי מְאַחֶלֶת לָכֶם, שֶׁתִּרְאוּ בַּחֲלוֹמְכֶם. הֱיוּ שָׁלוֹם!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֵיל מְנוּחוֹת, מַלְכַּת הָאֲמָזוֹנוֹת³⁹.

(יוֹצֵאת מָרִיָּה)

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חֵי נַפְשִׁי, נַעֲרָה טוֹבָה הִיא!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

כַּלְבַּת־תַּפְנוּקִים מִגֶּזַע מְשֻׁבָּח. מַעֲרִיצָה אוֹתִי. וְכִי מָה אַתָּה מְשַׁעֵר לְךָ?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

גַּם אוֹתִי הֶעֱרִיצוּ אֵי־פַעַם.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֵךְ לִישׁוֹן, אַבִּירִי. תֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת לוּ דָּאַגְתָּ, שֶׁיָּבִיאוּ לְךָ עוֹד כֶּסֶף.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם לֹא אַשִּׂיג אֶת יָדָהּ שֶׁל בַּת־אָחִיךָ, יֵצֵא שְׂכָרִי בְּהֶפְסֵדִי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

תְּחִלָּה שְׁלַח לְהַשִּׂיג כֶּסֶף וְאִם בְּסוֹף חֶשְׁבּוֹן לֹא לְךָ תִּהְיֶה בַּת־אָחִי, קְרָאֵנִי רֹאשׁ פֶּרֶד מְדֻלְדָּל.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם לֹא לִי תִּהְיֶה בַּת־אָחִיךָ, אַל תִּסְמֹךְ עוֹד עָלַי. פָּרֵשׁ אֶת דְּבָרַי כְּטוּב טַעְמְךָ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּבְכֵן, בּוֹא, אַבִּירִי. אַרְתִּיחַ עוֹד קַנְקַן יַיִן. בֵּין כָּךְ וְכָךְ הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת מִדַּי בִּשְׁבִיל לִשְׁקוֹעַ בְּתַרְדֵּמָה. בּוֹא, אַבִּירִי, נֵלֵךְ.

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה רְבִיעִית    🔗

אַרְמוֹן הַדֻּכָּס אוֹרְסִינוֹ

(נִכְנָסִים הַדֻּכָּס, וִיאוֹלָה, קוּרְיוֹ וְעוֹד)

הַדֻּכָּס

נַגְּנוּ לִי מָה! – הָא, בֹּקֶר טוֹב, רֵעִים!

סֵזַרְיוֹ, יַקִּירִי, נַקְשִׁיבָה לְאוֹתָהּ

בַּלָּדָה עַתִּיקָה וּמוּזָרָה,

אֲשֶׁר שְׁמַעְנוּהָ אֶמֶשׁ. לִי נִדְמֶה,

כִּי זוֹ הֵפִיגָה אֶת רִגְשַׁת־לִבִּי

יוֹתֵר מִכָּל אוֹתָם שִׁירֵי הַזֶּמֶר

קַלֵּי־מִקְצָב וּנְדוֹשֵׁי־מִלִּים

שֶׁל הַיָּמִים הַלָּלוּ הַפְּחוּזִים

וּסְחַרְחֲרֵי־הַצַּעַד. הַב! לוּ קֶטַע.

קוּרְיוֹ

אַל יֵמַר לִבְּךָ, כְּבוֹד מַעֲלָתְךָ, אַךְ לֹא כָּאן הָאִישׁ, שֶׁעָלָיו לְזַמֵּר זֶה הַשִּׁיר.

הַדֻּכָּס

וּמִי הָאִישׁ?

קוּרְיוֹ

פֶּסְטֶה הַבַּדְחָן, מִילוֹרְד, אוֹתוֹ שׁוֹטֶה, אֲשֶׁר אֲבִי הָעַלְמָה אוֹלִיבְיָה הָיָה מִתְבַּדֵּחַ בּוֹ כָּל כָּךְ. נִמְצָא הוּא בְּקִרְבַת מָקוֹם.

הַדֻּכָּס

אִם כֵּן, חַפְּשֵׂהוּ! אַתֶּם נַגְּנוּ בֵּינְתַיִם,

(יוֹצֵא קוּרְיוֹ, נְגִינָה)

בּוֹא, נַעֲרִי! אִם תִּתְאַהֵב אֵי־פַעַם

וְתִתְמוֹגֵג בְּנֹעַם יִסּוּרֶיךָ,

הֱוַי זוֹכֵר אוֹתִי! שֶׁכֵּן רֵעִי,

הָאוֹהֲבִים בְּתֹם, כֻּלָּם כָּמוֹנִי הֵם.

בְּכָל תְּשׁוּקוֹתֵיהֶם הֵם מִשְׁתַּנִּים כָּרוּחַ

וְאֵין לִבָּם הוֹגֶה נֶאֱמָנוּת,

כִּי־אִם כְּלַפֵּי יְצוּר אָהוּב, אֲשֶׁר

כָּבַשׁ אֶת דִּמְיוֹנָם. הַאִם נִגּוּן זֶה

נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֶיךָ?

וִיאוֹלָה

הוּא מַכֶּה מַמָּשׁ

כְּהֵד אֶל כֵּס מַלְכוּת הָאֲהֲבָה.

הַדֻּכָּס

דּוֹבֵר הִנְּךָ כְּבַעַל־נִסָּיוֹן.

אַף כִּי צָעִיר אַתָּה עוֹד לְיָמִים,

עָרֵב אֲנִי, שֶׁכְּבָר הִנְעַמְתָּ עַיִן

כְּלַפֵּי עַלְמָה שׁוֹפַעַת חֵן וָחֶסֶד.

הַאֵין זֹאת נַעֲרִי?

וִיאוֹלָה

כֵּן, בְּמִקְצָת,

אִישִׁי רַב חֵן וָחֶסֶד.

הַדֻּכָּס

וְעַלְמָה זוֹ

מַה מַרְאֶהָ?

וִיאוֹלָה

כְּמַרְאֵה פָּנֶיךָ, סֶר.

הַדֻּכָּס

וּבְכֵן, אֵינָהּ כְּעֶרְכְּךָ. גִּילָהּ?

וִיאוֹלָה

כְּבַת־גִּילְךָ הִיא, סֶר.

הַדֻּכָּס

רִבּוֹן עוֹלָם!

זְקֵנָה מִדַּי. הַנַּח לָה לָאִשָּׁה,

שֶׁהִיא תִּבְחַר בֶּן־זוּג קָשִׁישׁ מִמֶּנָּה.

בְּדֶרֶךְ זוֹ נִקְשֶׁרֶת הִיא אֵלָיו

וּבְלֵב הַבַּעַל יַצִּיבוּת נוֹטַעַת.

כִּי כָּל שֶׁנְּשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמֵנוּ,

בְּכָל זֹאת, אַל נִשְׁכָּחָה, נַעֲרִי,

כִּי יְצָרִים הֲפַכְפַּכִּים יֵשׁ בָּנוּ.

עַל נְקַלָּה לִבֵּנוּ מִסְתַּחְרֵר,

נִכְסָף, נִלְבָּט וְאָץ לְהִתְלַקֵּחַ,

עִם זֹאת דּוֹעֵךְ, צוֹנֵן בְּיֶתֶר־פַּחַז

מִזֶּה שֶׁל הָאִשָּׁה.

וִיאוֹלָה

כָּךְ דַּעְתִּי

מַמָּשׁ, מִילוֹרְד.

הַדֻּכָּס

אִם כָּךְ, טוֹב לוּ בָּחַרְתָּ

כַּלָּה רַכָּה וּצְעִירָה מִמְּךָ, וָלֹא,

מֵיתְרֵי אַהֲבָתְךָ סוֹפָם לְהִנָּתֵק.

כָּל נַעֲרָה לְשׁוֹשַׁנָּה נִמְשֶׁלֶת:

אַךְ נִפְתְּחָה וּכְבָר נוֹבֶלֶת.

וִיאוֹלָה

נָכוֹן, וּמַה חֲבָל שֶׁכָּךְ! לָמוּת

עֵת כִּי דְּמוּתָה עוֹטֶרֶת כְּלִיל־שְׁלֵמוּת!

(חוֹזֵר קוּרְיוֹ, עִמּוֹ הַשּׁוֹטֶה)

הַדֻּכָּס

הַב, בַּחוּרִי, הַשִּׁיר, שֶׁשַּׁרְתָּ אֶמֶשׁ.

שִׂים לֵב, סֵזַרְיוֹ, מַה נּוֹשָׁן, וּמַה פָּשׁוּט הוּא.

הֵן זֶה הַזֶּמֶר נוֹהֲגוֹת לָשִׁיר

רִיבוֹת קְטַנּוֹת סוֹרְגוֹת לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

אוֹ עֵת אוֹרְגוֹת כּורְכוֹת חוּטֵי הַצֶּמֶר

עֲלֵי סְלִילִים. כֻּלּוֹ אֱמֶת וָתֹם הוּא,

כֻּלּוֹ כִּסּוּף, וְאַהֲבָה, וָטֹהַר

כִּבְיָמִים יָמִימָה.

שׁוטֶה

הַאִם מוּכָן אַתָּה, סֶר?

הַדֻּכָּס

מוּכָן וּמְזֻמָּן. אָכֵן, זַמֵּר נָא!

(נְגִינָה)

הַשּׁוטֶה

(שָׁר) בּוֹא, הַמָּוֶת, וְקַח עֲלוּמַי:

תַּחַת בְּרוֹשׁ לִי אֶשְׁכַּב בְּקִבְרִי.

נִשְׁמָתִי, עוּפִי נָא בִּלְעָדַי,

כִּי פְּצָעַתְנִי עַלְמָה אַכְזָרִית!

תַּכְרִיךְ לָבָן וְרוֹזְמָרִין,

הָכִינוּ לִי וּבוֹאוּ!

כָּמוֹנִי אִישׁ לֹא הֶאֱמִין

בָּאַהֲבָה לַתֹּהוּ,

אַל יוּטַל פֶּרַח רַךְ וּבָהִיר

עַל גַּבֵּי אֲרוֹנִי הַשָּׁחוֹר,

וּמִלָּה שֶׁל נִחוּם בַּל תָּעִיר

אֶת מִשְׁכַּן עַצְמוֹתַי לִי בַּבּוֹר.

יְהִי קִבְרִי שֶׁלִּי נֶחְצַב

בְּצֵל פִּנָּה שׁוֹמֶמֶת

וְאִיש אוֹהֵב בְּחֹם לֵבָב

אַל יַגְמִיעֵנִי דֶמַע.

הַדֻּכָּס

קַח נָא בִּשְׂכַר טִרְחָתְךָ.

הַשּׁוטֶה

אֵין בְּכָךְ כָּל טִרְחָה, סֶר. לְזַמֵּר עֹנֶג הוּא לִי.

הַדֻּכָּס

הִנְנִי מְשַׁלֵּם, אֵפוֹא, בִּשְׂכַר הָעֹנֶג שֶׁלְּךָ.

הַשּׁוטֶה

אֱמֶת, נָכוֹן, סֶר. בִּשְׂכַר הָעֹנֶג הַכֹּל מְשַׁלְּמִים בְּמֻקְדָם אוֹ בִּמְאוּחָר.

הַדֻּכָּס

וְעַתָּה הַנַּח לִי, כִּי אָנִיחַ לְעַצְמִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ.

הַשּׁוטֶה

יְהִי שַׂר הַיְגוֹנוֹת לְעֵזֶר לְךָ וּלְמָגֵן, וִיהִי הַחַיָּט תּוֹפֵר לְךָ מִקְטֹרֶן מִבַּד מֶשִׁי מַחֲלִיף־גּוֹנִים, שֶׁכֵּן לַאֲדוֹנִי הֲלָךְ־רוּחַ כְּשֶׁל אֶבֶן הַלֶּשֶׁם הַמַּחֲלִיפָה גּוֹנֶיהָ לְפִי שִׁנּוּי הָאוֹר. בְּרִיּוֹת בַּעֲלֵי־יַצִּיבוּת כְּשֶׁלְּךָ שׁוֹלֵחַ הָיִיתִי הַיָּמָּה, כִּי שָׁם תִּמְצָא יָדָם עִסּוּק בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא, וְדַרְכָּם תִּתְנַהֵל בְּכָל כִּוּוּן שֶׁהוּא. וְשָׁעָה שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אָנָה מוּעֲדוֹת פָּנָיו, אוֹת כִּי יַרְחִיק לֶכֶת וְיָשׁוּב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. שָׂא שָׁלוֹם, סֶר!

(יוֹצֵא)

הַדֻּכָּס

צְאוּ־נָא גַם אַתֶּם!

(יוֹצְאִים קוּרְיוֹ וְהָאֲחֵרִים, וִיאוֹלָה נִשְׁאֶרֶת)

שׁוּב, סֵזַרְיוֹ,

אֶל הוֹד מַעֲלָתָהּ הָאַכְזָרִית,

אֱמֹר לָהּ כִּי אַהֲבָתִי נִשְׂגֶּבֶת

מִתֵּבֵל, וְאֵין עֶרְכָּהּ נִקְבָּע לְפִי

שִׁעוּר אַדְמוֹת הַסְּחִי, שֶׁהַמַּזָּל קָצַב לָהּ,

אֱמֹר לָהּ, מְזַלְזֵל אֲנִי בָּהֶן,

כְּשֵׁם שֶׁמְּזַלְזֵל בָּן הַמַּזָּל,

וְרַק תַּכְשִׁיט־חֶמְדָּה, שֶׁיַּד הַטֶּבַע

הִשְׂכִּילָה לְפָאֵר בּוֹ אֶת דְּמוּתָהּ,

הוּא שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת לְבָבִי אַחֲרֶיהָ.

וִיאוֹלָה

אַךְ אִם לְאָהָבְךָ נִבְצַר מִמֶּנָּה?

הַדֻּכָּס

אֶת זֶה הַדִּין לֹא אֲקַבֵּל אֲנִי.

וִיאוֹלָה

אֱמֶת, אֲבָל אֵין דֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ,

שַׁעֵר בְּנַפְשְׁךָ, כִּי יֵשׁ עַלְמָה, –

וְהִיא אוּלַי יֶשְׁנָהּ, – הַמִּתְיַסֶּרֶת

בְּעִנּוּיִים מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ,

כְּשֵׁם שֶׁמִּתְיַסֵּר אַתָּה בִּגְלַל אוֹלִיבְיָה.

אֵינְךָ אוֹהֵב אוֹתָהּ, וְכָךְ תֹּאמַר לָהּ.

וְכִי לֹא תְקַבֵּל הִיא אֶת הַדִּין?

הַדֻּכָּס

חֵיק הָאִשָּׁה רוֹפֵף מִכְּדֵי לָשֵׂאת בּוֹ

אֶת שִׁגְיוֹנָהּ שֶׁל תַּאֲוָה סוֹעֶרֶת

כְּזוֹ הַמִּתְדַּפֶּקֶת עַל לִבִּי.

כִּי צַר הוּא לֶב־נָשִׁים מִלְּהָכִיל

שִׁפְעָה כָּזֹאת. כִּשְׁרוֹן הֶתְמֵד תֶּחְסַרְנָה.

אַהֲבָתָן לַתֵּאָבוֹן נִמְשֶׁלֶת:

אֵין הִיא גֵרוּי הַלֵּב, כִּי אִם הַחֵךְ,

הֶחָשׁ בְּשׂבַע, בְּחִילָה, צָרֶבֶת,

אַהֲבָתִי שֶׁלִּי רַעַבְתָּנִית כַּיָּם הִיא,

וַעֲלוּלָה לִזְלוֹל מַמָּשׁ כָּמוֹהוּ.

אַל נָא תַּשְׁוֶה מִין אַהֲבָה, אֲשֶׁר

אִשָּׁה פְּלוֹנִית תִּרְחַשׁ אֵלַי, אֶל זוֹ

שֶׁאָנֹכִי רוֹחֵשׁ לָהּ לְאוֹלִיבְיָה.

וִיאוֹלָה

אָמְנָם, אֲבָל יָדַעְתִּי…

הַדֻּכָּס

מָה?

וִיאוֹלָה

… אֵיךְ לֵב

אִשָּׁה נִקְשָׁר בְּאַהֲבָה אֶל גֶּבֶר.

חַיַּי! שׁוֹמְרוֹת הֵן אֱמוּנִים כָּמוֹנוּ.

הֵן בַּת אָבִי הִתְאַהֲבָה בְּגֶבֶר

וְאָהֲבָה כְּשֵׁם שֶׁלֶּאֱהוֹב יָכֹלְתִּי

אֶת כְּבוֹד מַעֲלָתְךָ, לוּ אַךְ אִשָּׁה הָיִיתִי.

הַדֻּכָּס

וּמַה סִּפּוּר חַיֶּיהָ?

וִיאוֹלָה

דַּף חָלָק.

אַהֲבָתָה נָשְׂאָה בִּדְמִי וָסֵתֶר,

אַךְ זֶה הַסּוֹד, חָבוּי בָּהּ כַּתּוֹלַעַת

בְּנִצָּן, נִזּוֹן מִסֹּמֶק לְחָיֶיהָ.

נַפְשָׁהּ כָּלְתָה בְּמִין הָגוּת קוֹדֶרֶת

וַעֲטוּפַת יָגוֹן קָמְלָה, הִצְהִיבָה, –

עָמְדָה כְּפֶסֶל הַפִּיּוּס הַמְּחַיֵּךְ

לָעֶצֶב. הֲתֹאמַר לֹא אַהֲבָה הִיא זוֹ?

אֲנַחְנוּ, הַגְּבָרִים, נַרְבֶּה בְּשִׂיחַ

וּבִשְׁבוּעוֹת אֵין־קֵץ. לְמַעֲשֶׂה

כֹּחֵנוּ רַב בְּהַבְטָחוֹת לְרַאֲוָה

וְדַל, וְדַל מְאֹד בְּאַהֲבָה.

הַדֻּכָּס

וַאֲחוֹתְךָ הַאִם שָׁבְקָה חַיִּים

בְּשֶׁל אַהֲבָתָהּ זוֹ, נַעֲרִי?

וִיאוֹלָה

אֲנִי הוּא כָּל אֲשֶׁר נוֹתַר מִבְּנוֹת

אָבִי וּמִבָּנָיו. אָכֵן, אֵינִי יוֹדֵעַ…

הַאִם לָשִׂים פָּנַי אֶל הָעַלְמָה?

הַדֻּכָּס

וַדַּאי! זֶה הָעִקָּר. רוּץ וֶאֱמֹר לָהּ

עֵת לְיָדָהּ זֶה הַדּוֹרוֹן יֻגַּשׁ,

כִּי אֵין לִדְחוֹת אַהֲבָתִי בְּקַשׁ.

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה חֲמִישִׁית    🔗

גַּן בְּבֵית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ, סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק וּפַבִּיאָן)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

קְרַב הֵנָּה, סִינְיוֹר פַבְּיאָן.

פַבִּיאָן

מַדּוּעַ לֹא? שִׁמָּמוֹן יִלְחַץ אֶת מֵעַי עַד צֵאת נִשְׁמָתִי, אִם אֲנִי מַחְמִיץ שֶׁמֶץ מֵאוֹתוֹ מִשְׂחַק־תַּעֲלוּלִים, הַמְזֻמָּן לִי כָּאן.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וְכִי לֹא תִּשְׂמַח לִרְאוֹת כֶּלֶב נַשְׁכָן בְּצוּרַת עַיִט־צָבוּעַ כְּשֶׁפָּנָיו מִתְכַּרְמוֹת מֵרֹב בּוּשָׁה?

פַבִּיאָן

אֶהְיֶה מְדֻשַּׁן עֹנֶג, יְדִידִי. הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי בִּגְלָלוֹ חָדְלָה הַגְּבִירָה לְחַבֵּב אוֹתִי, שֶׁכֵּן הִלְשִׁין עָלַי, שֶׁעָסַקְתִּי כָּאן בְּשִׁסּוּי־דֻבִּים.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אִם כָּךְ, נָשׁוּב וּנְשַׁסֶּה אֶת הַדֹּב. נְשַׁסֶּה וּנְשַׁטֶּה בּוֹ כָּךְ. שֶׁלֹּא יְהֵא מַבְחִין בֵּין שָׁחוֹר לִצְחוֹר. הֲנַעֲשֶׂה כֵּן, סֶר אַנְדְּרוּ?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

וְאִם לֹא נַעֲשֶׂה כֵּן מַה טַּעַם לְחַיֵּינוּ!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הִנֵּה, גַּם הַנּוֹכֶלֶת הַקְּטַנָּה.

(נִכְנֶסֶת מָרִיָּה)

מַה בְּפִיךְ, כֶּתֶם־אוֹפִיר שֶׁלִּי?

מָרִיָּה

הִסְתַּתְּרוּ נָא מֵאֲחוֹרֵי עֵץ הָאַשּׁוּר! מַלְווֹלְיוֹ פָּנָיו לְכָאן זֶה כַּחֲצִי שָׁעָה הוּא עוֹמֵד בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּמְשַׁנֵּן לְצִלּוֹ גִנּוּנֵי נִימוּסִים. בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הַצְּחוֹק, הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ יָפֶה־יָפֶה! אִגֶּרֶת זוֹ עֲשׂוּיָה לִקְרוֹץ מִמֶּנּוּ גֹּלֶם הוֹגֵה־דֵּעוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ. שֶׁקֶט, בְּשֵׁם מַלְאֲכֵי הַלָּצוֹן! אַתָּה שְׁכַב נָא שָׁם! (הַגְּבָרִים מִסְתַּתְּרִים, הִיא שׁוֹמֶטֶת אִגֶּרֶת לָאָרֶץ) הִנֵּה צָף וְעוֹלֶה הַדָּג שֶׁיֵּשׁ לָדוּג אוֹתוֹ עַל דֶּרֶךְ הַדִּגְדּוּג.

(יוֹצֵאת, נִכְנָס מַלְווֹלְיוֹ)

מַלְווֹלְיוֹ

אֵין זֶה אֶלָּא מַזָּל. הַכֹּל בְּיַד הַמַּזָּל. מָרִיָּה אָמְרָה לִי פַּעַם, כִּי יֵשׁ לָהּ לַגְּבִירָה נְטִיָּה אֵלַי. אַף אֲנִי עַצְמִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיהָ, שֶׁאִם הִיא תִּתְאַהֵב אֵי־פַּעַם בְּמִישֶׁהוּ, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה גֶבֶר בַּעַל־מֶזֶג כָּמוֹנִי. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד: הִיא חוֹלֶקֶת לִי יֶתֶר כָּבוֹד וְשִׂימַת־לֵב מֵאֲשֶׁר לְכָל אַחֵר בַּאֲנָשֶׁיהָ. מֶה עָלַי לְהַסִּיק מִזֶּה?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הֵא לָכֶם רֹאשׁ נָבָל מִתְרַבְרֵב!

פַבִּיאָן

שֶׁקֶט! עִיּוּן זֶה, שֶׁמְּעַיֵּן הוּא בְּעַצְמוֹ, מַעֲלֵהוּ בְּעֵינָיו לְדַרְגַּת תַּרְנְגּוֹל־הֹדּוּ יְקַר־הַמְּצִיאוּת. רְאוּ אֵיךְ הוּא מִתְנַפֵּחַ תַּחַת נוֹצָתוֹ הַמִּתְפָּרַחַת!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חֵי אֱלֹהִים, אֲנִי מְרַסֵּק עַצְמוֹתָיו שֶׁל הַנּוֹכֵל!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַסּוּ, אָמַרְתִּי!

מַלְווֹלְיוֹ

לִהְיוֹת הַדֻּכָּס מַלְווֹלְיוֹ…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הָא, מְנֻוָּל…

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

שְׁלַח בּוֹ כַּדּוּר! כַּדּוּר!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט!

מַלְווֹלְיוֹ

וְאֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם חִדּוּשׁ: לֵידִי סְטְרֵצִ’י⁴⁰ נִשְׂאָה לַמֶּלְתָּחָן שֶׁלָּהּ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חֶרְפָּה עַל רֹאשְׁךָ, אִיזֶבֶל!

פַבִּיאָן

הַסּוּ, שֶׁקֶט! כָּעֵת צָלַל בַּבֹּץ לְמַעְלָה רֹאשׁ. הַדִּמְיוֹן מַתְפִּיחַ אוֹתוֹ וְהוּא גוֹאֶה וְגוֹלֵשׁ כְּבָצֵק.

מַלְווֹלְיוֹ

מִקֵּץ שְׁלשֶׁת יְרָחִים לַנִּשׂוּאִים, וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא־הַכָּבוֹד שֶׁלִּי…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לוּ קֶלַע בְּיָדִי וּמָחַצְתִּי לוֹ עַיִן, אַחַת!

מַלְווֹלְיוֹ

…קוֹרֵא אֵלַי אֶת כָּל פְּקִידַי, וַאֲנִי לָבוּשׁ בִּגְלִימַת מֶשִׁי מְשֻׁבֶּצֶת פְּרָחִים שֶׁלִּי, אַךְ זֶה עַתָּה קַמְתִּי מִתְּנוּמַת־יוֹמִי וּמַנִּיחַ לְאוֹלִיבְיָה שֶׁלִּי, שֶׁתַּאֲרִיךְ בִּשְׁנָתָהּ…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

גָּפְרִית וָאֵשׁ!

פַבִּיאָן

הוֹ, הַסּוּ, הַסּוּ!

מַלְווֹלְיוֹ

עַל פָּנַי אֲרְשֶׁת שֶׁל בַּעַל־שְׂרָרָה, סוֹקֵר אֲנִי אֶת כֻּלָּם מֵרֶגֶל עַד רֹאשׁ בְּעַיִן תַּקִּיפָה, הַמְּרַמֶזֶת לָהֶם, כִּי מַעֲמָדִי אֲנִי יוֹדֵעַ וּרְצוֹנִי, שֶׁאַף הֵם יֵדְעוּ מַעֲמָדָם, וּמְצַוֶּה לִקְרוֹא אֵלַי לְטוֹבִּי מְחֻתָּנִי…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

חֲזִיז וָרַעַם!

פַבִּיאָן

הוֹ, הַסּוּ הַסּוּ! הַקְשִׁיבוּ!

מַלְווֹלְיוֹ

שִׁבְעָה מְשָׁרְתִים קוֹפְצִים בְּהַכְנָעָה וְאָצִים לְבַשֵּׂר לוֹ, כִּי עָלָיו לְהִתְיַצֵּב לְפָנַי, וּבֵינְתַיִם קוֹמֵט אֲנִי אֶת מִצְחִי וְאוּלַי, מְכוֹנֵן שְׁעוֹן־כִּיס שֶׁלִּי, אוֹ מְגַלְגֵּל בְּיָדִי… אֵיזוֹ מַרְגָלִית יְקָרָה⁴¹, עַד מְהֵרָה מוֹפִיעַ טוֹבִּי, מַפְסִיעַ אֵלַי, מַחֲוֶה קִידָה…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּבַרְנָשׁ זֶה לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה?!

פַבִּיאָן

אֲפִלּוּ בָּאִים בְּצֶמֶד שְׁוָרִים לִמְשׁוֹךְ מִלָּה מִפִּינוּ, – נִתְאַפַּק וְנִשְׁקֹט!

מַלְווֹלְיוֹ

אֲנִי מוֹשִׁיט לוֹ יָד, אַךְ כּוֹבֵשׁ חִיּוּךְ שֶׁל חִבָּה וְזוֹקֵף בּוֹ עַיִן זוֹעֶפֶת כָּרָאוּי לְשַׁלִּיט…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וְטוֹבִּי לֹא אֶגְרוֹף תּוֹקֵעַ בְּפַרְצוּפְךָ?

מַלְווֹלְיוֹ

וְכָךְ אֹמַר לוֹ: "טוֹבִּי מְחֻתָּנִי, רָצָה הַמַּזָּל לְהָטִיל אֶל זְרוֹעוֹתַי אֶת בַּת־אָחִיךָ, וְזַכַּאי אֲנִי לָבוֹא אֵלֶיךָ בִּדְרִישָׁה…

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מָה, מָה?

מַלְווֹלְיוֹ

…שֶׁתֶּחְדַּל מִלְּהִשְׁתַּכֵּר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לְכָל הַשֵּׁדִים, סַפַּחַת!

פַבִּיאָן

אֹרֶךְ־רוּחַ! וָלֹא, אָנוּ הוֹפְכִים קַעֲרַת־הַמִּשְׂחָק עַל פִּיהָ.

מַלְווֹלְיוֹ

וְעוֹד: מַשְׁחִית אַתָּה תּוֹעֲפוֹת זְמַן בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל אַבִּיר מְטֻמְטָם…

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הוּא מִתְכַּוֵּן אֵלַי, אֲנִי בָּטוּחַ!

מַלְווֹלְיוֹ

אֶחָד פְּלוֹנִי, סֶר אַנְדְּרוּ…

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

נִחַשְׁתִּי! רַבִּים קוֹרְאִים לִי מְטֻמְטָם.

מַלְווֹלְיוֹ

וּמָה רוֹאוֹת עֵינַי? (נוֹטֵל אֶת הָאִגֶּרֶת)

פַבִּיאָן

צִפּוֹר־דְּרוֹר נֶחְמֹדֶת, אוּצִי לַמַּלְכֹּדֶת!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַסּוּ! כֵּן יְהִי לָצוֹן וְיִקְרָא בְּקוֹל רָם!

מַלְווֹלְיוֹ

חַיַּי! כְּתָב־יָדָהּ שֶׁל גְּבִירְתִי. חֵית שֶׁלָּהּ, פֵּא שֶׁלָּהּ, עַיִן שֶׁלָּהּ, וְהִנֵּה מַמָּשׁ כָּךְ מוֹשֶׁכֶת הִיא קוֹף שֶׁלָּהּ, אֵין שֶׁמֶץ סָפֵק: כְּתַב־יָדָהּ הוּא.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חֵית שֶׁלָּהּ, פֵּא שֶׁלָּהּ, עַיִן שֶׁלָּהּ, – מַה פֵּרוּשׁ?

מַלְווֹלְיוֹ

(קוֹרֵא) “לְמַחְמַל־לִבִּי הָאַלְמוֹנִי בְּצֵרוּף אִחוּלִים נֶאֱמָנִים.” – זֶה הַפָּסוּק מְקֻבָּל עָלֶיהָ. בִּרְשׁוּתְךָ הָאֲדִיבָה, מַר חֹמֶר־חוֹתָם⁴². זְהִירוּת! זוֹהִי חוֹתֶמֶת לוּקְרָצְיָה⁴³, בָּהּ נוֹהֶגֶת הִיא לְהַחְתִּים מִכְתָּבֶיהָ. מַעֲשֵׂה יְדֵי גְבִירְתִי הוּא! וּלְמִי נוֹעַד זֶה?

(פּוֹתֵחַ אֶת הָאִגֶּרֶת)

פַבִּיאָן

נִלְכַּד עַל כְּרָעָיו וְעַל קְרָבָיו!

מַלְווֹלְיוֹ

(קוֹרֵא) יוֹדֵעַ אֵל־שַׁדַּי:

אָהַבְתִּי, מִי דוֹדִי?

הוֹ, דֹּמוּ נָא שְׂפָתַי!

לֹא אִישׁ יֵדַע סוֹדִי.

“לֹא אִישׁ יֵדַע סוֹדִי.” וּמֶה הָלְאָה? הַשּׁוּרוֹת כָּאן מִתְאָרְכוֹת. “לֹא אִישׁ יֵדַע סוֹדִי.” וְאִם בָּזֶה רֶמֶז אֵלֶיךָ, מַלְווֹלְיוֹ?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אֶל עַמּוּד הַקָּלוֹן, כֶּלֶב!

מַלְווֹלְיוֹ

(קוֹרֵא) "בְּמַחְמַדִּי אֲנִי הִיא הַשּׂוֹרֶרֶת,

אַךְ הַשְּׁתִיקָה, כְּמוֹ סַכִּין לוּקְרֶצְיָה,

בְּלִי שֶׁפֶךְ־דָּם בִּבְשַׂר־לִבִּי דוֹקֶרֶת:

מ. ו. א. י. אֲדוֹן חַיַּי לָנֶצַח."

פַבִּיאָן

חִידָה וְקוֹץ בָּהּ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

נַעֲרָה פִּקְּחִית, אָמַרְתִּי.

מַלְווֹלְיוֹ

“מ. ו. א. י. אֲדוֹן חַיַּי לָנֶצַח.” אַךְ, רֹאשׁ לַכֹּל, עָלַי לְעַיֵּן, לְעַיֵּן, לְעַיֵּן.

פַבִּיאָן

אֵיזֶה תַּבְשִׁיל שֶׁל סַמִּים־מַרְעִילִים הִתְקִינָה לוֹ!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בְּאיזֶה תֵּאָבוֹן עָט עָלָיו הָעַיִט!

מַלְווֹלְיוֹ

“בְּמַחְמַדִּי אֲנִי הִיא הַשּׂוֹרֶרֶת.” לָמָּה לֹא? הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ לִשְׁרוֹר עָלַי, וְכִי לֹא אֲנִי עַבְדָּהּ וְלֹא הִיא גְבִירְתִי! דְבָרִים גְּלוּיִים לָעַיִן לְכָל מִי שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. אֵין בְּכָךְ שׁוּם סְתִירָה. וְסוֹף־פָּסוּק זֶה מַהוּ? מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אֵלֶּה? אִלּוּ יָכֹלְתִּי לְפַעְנְחָם בְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹלִיךְ אֵלַי! אַל יֵאוּשׁ! מ. ו. א. י….

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הָא, כֵּן! נַסֵּה לְאַמֵּץ אֶת הַמֹּחַ! חָטְמוֹ כְּבָר מְרַחְרֵחַ בְּעִקְבוֹת הַטֶּרֶף.

פַבִּיאָן

הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ אֲפִלּוּ שָׁעָה שֶׁנִּתְקָל בְּרֵיחַ חָזָק כְּשֶׁל שׁוּעָל.

מַלְווֹלְיוֹ

מֵם. – מַלְווֹלְיוֹ: מֵם. בָּרוּר! הֵן כָּךְ פּוֹתֵחַ שְׁמִי.

פַבִּיאָן

וְכִי לֹא אָמַרְתִּי כִּי יִנְבַּח? חֹטֶם אֵין לוֹ כְּמַקֵּל שֶׁל סוּמָא!

מַלְווֹלְיוֹ

מֵם. – אֶלָּא שֶׁהַהֶמְשֵׁךְ לָקוּי בְּחָסֵר. בְּמִבְחַן הַהִגָּיוֹן כָּל הַבִּנְיָן מִתְמוֹטֵט. בְּעִקְבוֹת הַמֵּם, בְּדִין כִּי תָבוֹא אָלֶף. וְהִנֵּה וָו.

פַבִּיאָן

וּבְדִין, כִּי יִסְתַּיֵּם בְּוַי, אֲנִי מְקַוֶּה.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

כַּמּוּבָן! שֶׁאִם לֹא אֲנִי חוֹבֵט בּוֹ עַד שֶׁיִּצְעַק וַי!

מַלְווֹלְיוֹ

וּלְבַסּוֹף הָאָלֶף בּוֹלֶטֶת לָעַיִן.

פַבִּיאָן

כֵּן! אִלּוּ עַיִן בָּלְטָה לְךָ מֵאֲחוֹרֶיךָ, מִיָּד רָאִיתָ כִּי רַבּוֹת צָרוֹת כְּרוּכוֹת בַּעֲקֵבֶיךָ מֵאֲשֶׁר יְשׁוּעוֹת מִלְּפָנֶיךָ.

מַלְווֹלְיוֹ

מ. א. י. ו. צַד זֶה שֶׁבַּחִידָה לֹא קַל־נִחוּשׁ כְּקוֹדְמוֹ. אַךְ אִם דּוֹחֲקִים קִמְעָה אֶת הַפֵּרוּשׁ נִתַּן לְסַגֵּל אֶת הַפִּתְרוֹן לָרָצוּי, שֶׁהֲרֵי כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ כְּלוּלוֹת בִּשְׁמִי. אַל יֵאוּשׁ! הִנֵּה פֶּרֶק שֶׁכֻּלּוֹ פְּרוֹזָה. (קוֹרֵא) “אִם הָיָה וְתִפֹּל אִגַּרְתִּי זוֹ בְּיָדֶיךָ, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלֶיהָ הֵיטֵב. יַד הַמַּזָּל שָׂמַתְנִי עֶלְיוֹנָה עָלֶיךָ, אַךְ אַל נָא תִּירָא מִפְּנֵי הָרוֹמְמוּת. יֵשׁ אֲשֶׁר הָרוֹמְמוּת לָהֶם מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן; יֵשׁ אֲשֶׁר קוֹנִים לָהֶם רוֹמְמוּת; וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָרוֹמְמוּת נִתֶּנֶת לָהֶם עַל כָּרְחָם. יַד־רֵעִים מוֹשִׁיט לְךָ הַגּוֹרָל: אַמְצֶנָּה בְּכָל עֹז לִבְּךָ וְלַהַט דָּמְךָ! לְמַעַן תִּסְתַּגֵּל לַדְּמוּת, אֲשֶׁר יַאֲתָה לְךָ, פְּשׁוֹט מֵעָלֶיךָ בִּגְדֵי עַנְוָתְךָ וְהוֹפַע נָא כְּאָדָם חָדָשׁ. הֱיֵה זוֹעֵם כְּלַפֵּי בְּנֵי־מִשְׁפָּחָה וְתַקִּיף כְּלַפֵּי מְשָׁרְתִים. שַׁנֵּן לָהֶם הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב דְּבָרִים כַּדָּרְבוֹנוֹת לְמַעַן יֵיטִיבוּ לְהַכִּיר מַעֲמָדָם. אַל נָא תַּחְשׁשׁ לְהֵרָאוֹת תִּמְהוֹנִי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, עֵצָה זוֹ מַשִּׂיאָה לְךָ הַנֶּאֱנַחַת אַחֲרֶיךָ. זְכֹר נָא מִי הֶחֱלִיק לְךָ מַחֲמָאוֹת עַל גַּרְבֶּיךָ הַצְּהֻבִּים וּמִי בִּקֵּשׁ לִרְאוֹתְךָ בְּבִירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת תָּמִיד. זְכֹר, אָמַרְתִּי! עֲלֵה וְהַצְלַח, אֵפוֹא, שֶׁאִם בְּאשֶׁר חָפַצְתָּ, אשֶׁר צָפוּי לְךָ. וְאִם לָאו, אוֹסִיף לִרְאוֹת בְּךָ רַק סוֹכֵן־בַּיִת וִידִיד מְשָׁרְתִים, שֶׁלֹּא רָאוּי הוּא לִנְגּוֹעַ בִּקְצֵה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל אֵלַת הַמַּזָּל. הֱיֵה בָּרוּךְ לִי. הַנְּכוֹנָה לְוַתֵּר עַל שֵׁרוּתְךָ עַל־מְנַת לְשָׁרְתֶךָ. הַמְאֻשֶׁרֶת הָאֻמְלָלָה.” גַּם אוֹר פְּסָגוֹת אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַחְכִּים כָּל כָּךְ. אָכֵן, נִפְקְחוּ עֵינַי. אֶלְבַּשׁ גָּאוֹן, אֶקְרָא בְּסִפְרֵי תּוֹרַת הַמְּדִינָה, אָבוּז לְסֶר טוֹבִּי וַאֲזַלְזֵל בּוֹ, אֲנַעֵר מֵעָלַי כָּל הֶכֵּרוּת תְּפֵלָה, אֶהְיֶה הָאִישׁ הַנָּכוֹן מֵאָלֶף עַד תָּו. לֹא עוֹד אַשְׁלֶה אֶת נַפְשִׁי וְלֹא עוֹד אֶתֵּן לַדִּמְיוֹן, שֶׁיּוֹלִיכֵנִי שׁוֹלָל. שֶׁכֵּן כָּל הַסִּימָנִים כְּאֶחָד מְעִידִים, שֶׁגְּבִירְתִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי. הֵן הִיא שִׁבְּחָה בְּפָנַי אֶת גַּרְבַּי הַצְּהֻבִּים לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר, וְהִיא הִלְּלָה אֶת רַגְלִי הָעֲטוּרָה בִּירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת. עַל דֶּרֶךְ רֶמֶז גִּלְּתָה לְפָנַי אַהֲבָתָהּ וּכְמוֹ צִוְּתָה עָלַי, שֶׁאֶהְיֶה בּוֹחֵר לִי מַלְבּוּשִׁים לְפִי טַעֲמָהּ שֶׁלָּהּ. שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְכוֹכְבֵי־מָרוֹם, מְאֻשָּׁר אֲנִי! אֶהְיֶה מוּזָר בַּהֲלִיכוֹתַי, אֶזְקֹף חֹטֶם, אֶלְבַּשׁ גַּרְבַּיִם צְהֻבִּים וָאֶשָּׂא בִּירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת⁴⁴, וְזֹאת אוֹמַר וְעוֹשֶׂה כְּהֶרֶף־עַיִן. תּוֹדָה לְיֻפִּיטֶר וְשֶׁבַח לְכוֹכָבִי הַבָּהִיר! אַךְ הִנֵּה גַּם תּוֹסֶפֶת.

(קוֹרֵא) “אֵין סָפֵק בְּלִבִּי, כִּי נַחֵשׁ נִחַשְׁתָּ מִי אָנֹכִי. אִם תָּשִׁיב לִי אַהֲבָה, הַבִּיעֶנָּה בְּחִיּוּךְ שִׂפְתוֹתֶיךָ. הַחִיּוּכִים כָּל־כָּךְ הוֹלְמִים אוֹתְךָ! לָכֵן, מַחְמַדִּי, חַיֵּךְ נָא בְּנָכְחוּתִי, אָנָּא!”

שָׂא תּוֹדָתִי, יֻפִּיטֶר! אֶהְיֶה מְחַיֵּךְ לְךָ. אֲמַלֵּא כָּל מַה שֶּׁלִּבֵּךְ חָפֵץ.

(יוֹצֵא)

פַבִּיאָן

חֶלְקִי שֶׁלִּי בְּעֵסֶק־תַּעֲלוּלִים זֶה לֹא אַחֲלִיף תְּמוּרַת מַשְׂכֹּרֶת דְּשֵׁנָה מִקֻּפַּת הַשַּׁח הַפַּרְסִי⁴⁵.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

נְקֵבָה זוֹ נוֹשֵׂא הָיִיתִי לִי לְאִשָּׁה בִּזְכוּת תַּחְבּוּלָה זוֹ בִּלְבָד.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

גַּם אֲנִי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וְלֹא הָיִיתִי דוֹרֵשׁ מִיָּדָהּ נְדֻנְיָה אַחֶרֶת אֶלָּא עוֹד מְנָת־לָצוֹן שֶׁכָּזֹאת.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

גַּם אֲנִי לֹא.

פַבִּיאָן

הִנֵּה בָּאָה הַקּוֹסֶמֶת הָאֲצִילָה שֶׁלִּי.

(נִכְנֶסֶת מָרִיָּה)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

רְצוֹנֵךְ לְהַצִּיג רַגְלֵךְ עַל עָרְפִּי?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

גַם עַל שֶׁלִּי?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

רְצוֹנֵךְ שֶׁאַפְסִיד אֶת חֵרוּתִי שֶׁלִּי בְּמִשְׂחַק קֻבִּיּוֹת וְהָיִיתִי לְעַבְדֵךְ הַנִּרְצָע?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

גַּם אֲנִי, חֵי נַפְשִׁי!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מָה עוֹלַלְתְּ לוֹ? טִלְטַלְתְּ אוֹתוֹ אֶל מִין חֲלוֹם שֶׁכָּזֶה, שֶׁאִם רַק יָקִיץ וְהַחִזָּיוֹן יֵעָלֵם מִנֶּגֶד עֵינָיו, הֲרֵיהוּ יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ.

מָרִיָּה

הוֹ, אִמְרוּ לִי אֶת הָאֱמֶת: הַאִם פָּעֲלָה אִגַּרְתִּי עָלָיו?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

כְּיֵין־שָׂרָף עַל מְיַלֶּדֶת זְקֵנָה.

מָרִיָּה

אִם חָשְׁקָה נַפְשְׁכֶם לִרְאוֹת מַה פֵּרוֹת עָשָׂה מִשְׂחָקֵנוּ, כְּדַאי לָכֶם, שֶׁתָּצִיצוּ בְּהוֹפָעַת הַבְּכוֹרָה שֶׁלּוֹ לִפְנֵי גְבִירְתִי. הוּא יָבוֹא אֵלֶיהָ בְּגַרְבָּיו הַצְּהֻבִּים, וְדַוְקָא זֶה הַצֶּבַע מָאוּס עָלֶיהָ: יִשָּׂא בִּירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת וְזֶה הַמִּנְהָג שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת מִמֶּנּוּ; הוּא יְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ מְלוֹא הַפֶּה וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה כֹּה סוֹתֵר אֶת מַצַּב־רוּחָהּ הַקּוֹדֵר. שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהָשִׁיב לוֹ אֶלָּא בְּלַעַג מַר. כָּל מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה לִרְאוֹת בַּחִזָּיוֹן, יָבוֹא אַחֲרַי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

עַד שַׁעֲרֵי גֵיהִנּוֹם⁴⁶, שָׂרָתִי בַּשֵּׁדִים וּמַלְכַּת הַשְּׁנִינָה!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

גַּם אֲנִי שָׁם!

 

מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית    🔗

תְּמוּנָה רִאשׁוֹנָה    🔗

גַּן בְּבֵית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים וִיאוֹלָה וְהַשּׁוֹטֶה, בְּיָדָיו תֹּף)

וִיאוֹלָה

שָׁלוֹם רַב, יְדִידִי, וְשָׁלוֹם עַל נְגִינָתְךָ! הַחַי אַתָּה עַל הַתֹּף?

הַשּׁוֹטֶה

לֹא, אֲנִי חַי עַל יַד הַכְּנֵסִיָּה.

וִיאוֹלָה

הַאִם כֹּמֶר אַתָּה?

הַשּׁוֹטֶה

חַס וְחָלִילָה, סֶר. אֲנִי עַל יַד הַכְּנֵסִיָּה, לְפִי שֶׁהִנְּנִי חַי בְּבֵיתִי, וּבֵיתִי סָמוּךְ לַכְּנֵסִיָּה.

וִיאוֹלָה

אִם כֵּן, יָכֹלְתָּ לוֹמַר, כִּי הַמֶּלֶךְ יָשֵׁן סָמוּךְ לַקַּבְּצָן, לְפִי שֶׁהַקַּבְּצָן עוֹמֵד סָמוּךְ לְאַרְמוֹנוֹ; אוֹ שֶׁהַכְּנֵסִיָּה סוֹמֶכֶת עַל הַתֹּף שֶׁלְּךָ, לְפִי שֶׁהַתֹּף שֶׁלְּךָ סָמוּךְ לַכְּנֵסִיָּה.

הַשּׁוֹטֶה

חַד וְשָׁנוּן, סֶר. הוֹי, יָמִים, יָמִים! אִמְרָה נָאָה כָּמוֹהָ כִּכְסָיָה שֶׁל עוֹר־גְּדִי בְּיָדָיו שֶׁל בַּעַל־חָכְמָה. מַה נָּקֵל לְהָפְכָהּ עַל פָּנֶיהָ וּלְגַלּוֹת אָחוֹרֶיהָ!

וִיאוֹלָה

אֱמֶת וְיַצִּיב. מִי שֶׁזָּרִיז בְּמִשְׂחַק־מִלִּים עָלוּל לִפְגּוֹם בָּהֶן וּלְקַלְקֵל.

הַשּׁוֹטֶה

אִם כֵּן, מַה חֲבָל, שֶׁנִּתְקָרְאָה אֲחוֹתִי בְּשֵׁם, סֶר.

וִיאוֹלָה

מַדּוּעַ, יְדִידִי?

הַשּׁוֹטֶה

כִּי שֵׁם מַהוּ? מִלָּה. וְאִם יִהְיוּ מְשַׂחֲקִים בְּזוֹ הַמִּלָּה, עָלוּל אֲנִי לִרְאוֹת אֶת אֲחוֹתִי בְּקַלְקָלָתָהּ. בֶּאֱמֶת, סֶר, מֵאָז הֵחֵלּוּ כּוֹתְבִים שְׁטָרוֹת וְחוֹזִים, – הַמִּלִּים הֻשְׁפַּל כְּבוֹדָן⁴⁷.

וִיאוֹלָה

וּמַה נִּמּוּק תָּבִיא כְּדֵי שֶׁתּוֹכִיחַ אֶת צִדְקַת טַעֲנָתְךָ?

הַשּׁוֹטֶה

חַיַּי, סֶר, לֹא אוּכַל לְהָבִיא שׁוּם נִמּוּק בִּבְלִי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְמִלִּים, וְהַמִּלִּים נַעֲשׂוּ כֹּה נִמּוֹקוֹת, עַד כִּי נִזְהָר אֲנִי מִלִּבְנוֹת עֲלֵיהֶן כָּל נִמּוּק.

וִיאוֹלָה

בְּטוּחַנִי, שֶׁהִנְּךָ בָּחוּר עַלִּיז, שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ וְלֹא־כְלוּם.

הַשּׁוֹטֶה

טָעוּת בְּיָדְךָ, סֶר. מַשֶּׁהוּ בְּכָל זֹאת אִכְפַּת לִי. אֲבָל, סְמֹךְ עַל דִּבְרָתִי, סֶר, לֹא אַתָּה הוּא שֶׁאִכְפַּת לִי. שֶׁאִם אַתָּה הוּא הַלֹּא־כְלוּם, אֲזַי מוּטַב שֶׁלֹּא־כְלוּם זֶה יֵרָאֶה כְּלֹא־כְלוּם וְיֵעָלֵם.

וִיאוֹלָה

וְכִי לֹא אַתָּה הוּא הַשּׁוֹטֶה שֶׁל הָעַלְמָה אוֹלִיבְיָה?

הַשּׁוֹטֶה

חַס וְשָׁלוֹם, סֶר. הָעַלְמָה אוֹלִיבְיָה לֹא תֵּהָנֶה אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה מִשּׁוּם שְׁטוּת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא תַּכְנִיס שׁוֹטֶה אֶל בֵּיתָהּ אֶלָּא אַחַר חֲתֻנָּתָהּ. שֶׁכֵּן רַב הַדִּמְיוֹן בֵּין הַשּׁוֹטֶה וְהַבַּעַל כְּשֵׁם שֶׁרַב הַדִּמְיוֹן בֵּין חִלָּק לְבִלָּק, פְּרָט לַהֶבְדֵּל שֶׁבְּמִדָּה: הַבַּעַל גָּדוֹל מִן הַשּׁוֹטֶה. אֲנִי, לְמַעֲשֶׂה, לֹא הַשּׁוֹטֶה כִּי אִם הַסָּרִיס שֶׁלָּהּ, שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְסָרֵס לָהּ מִלִּים.

וִיאוֹלָה

לָאַחֲרוֹנָה רְאִיתִיךָ אֵצֶל הַדֻּכָּס אוֹרְסִינוֹ.

הַשּׁוֹטֶה

הַשְּׁטוּת, סֶר. כָּמוֹהָ כַּשֶּׁמֶשׁ: סוֹבֶבֶת הִיא כַּדּוּר הָאָרֶץ, זוֹרַעַת אוֹר וְחוֹדֶרֶת לְכָל מָקוֹם. הָיִיתִי מִצְטַעֵר, סֶר, לוּלֵא פָּקַד הַשּׁוֹטֶה אֶת בֵּית אֲדוֹנֶיךָ בְּמִדָּה שֶׁהוּא פּוֹקֵד אֶת בֵּית גְּבִירְתִי. אִם אֵין אֲנִי טוֹעֶה, רָאִיתִי שָׁם אֶת מַעֲלַת חָכְמָתְךָ.

וִיאוֹלָה

הָהּ! אִם אוֹמֵר אַתָּה לְהִתְגָּרוֹת בִּי, אֵין לִי עוֹד עִנְיָנִים אִתְּךָ. הֵא לְךָ לִדְמֵי־שְׁתִיָּה.

הַשּׁוֹטֶה

מִי יִתֵּן וְשִׁגֵּר יֻפִּיטֶר בְּמִשְׁלוֹחַ הַשְּׁעָרוֹת הַקָּרוֹב זְקַנְקַן לְךָ בְּמַתָּנָה!

וִיאוֹלָה

הַאֲמֵן לִי, נַפְשִׁי יוֹצֵאת אַחֲרֵי זְקַנְקַן (לְנַפְשָׁהּ), אִם־כִּי לֹא מִן הָרָצוּי הוּא, שֶׁיִּצְמַח עַל סַנְטֵרִי, – הַאִם שְׁרוּיָה גְבִרְתְּךָ בְּבֵיתָהּ?

הַשּׁוֹטֶה

(מִתְבּוֹנֵן בַּמַּטְבֵּעַ) הַאִם זוּג נֶאֱהָבִים מִזֶּה הַסּוּג לֹא הָיָה מַעֲמִיד וְלָדוֹת?

וִיאוֹלָה

וַדַּאי: אִם יַנִּיחוּ לָהֶם לִהְיוֹת יַחְדָּו, יִתְּנוּ פֵּרוֹת וְיִרְבּוּ.

הַשּׁוֹטֶה

שָׂמֵח הָיִיתִי אִלּוּ נִתַּן לִי לְשַׂחֵק תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַדּוֹד פַנְדָּרוּס מִפְּרִיגִיָּה עַל־מְנָת לְשַׁדֵּךְ קְרַסִידָה אֶל טְרוֹאִילוּס זֶה⁴⁸. (מַרְאֶה עַל הַמַּטְבֵּעַ)

וִיאוֹלָה

מֵבִין אֲנִי לְטַעְמְךָ, סֶר: בְּרוּחַ אֲדִיבָה בִּקַּשְׁתָּ נְדָבָה.

(נוֹתֶנֶת לוֹ עוֹד מַטְבֵּעַ)

הַשּׁוֹטֶה

לֹא מַעֲשֶׂה רַב הוּא, לְדַעְתִּי, לִפְשׁוֹט יָד, כְּדֵי לְקַבֵּל אַחַת פּוֹשֶׁטֶת־יָד לִנְדָבָה. קְרֶסִידָה הֲלֹא קַבְּצָנִית הָיְתָה. גְּבִרְתִּי שְׁרוּיָה בְּבֵיתָהּ. סֶר אֲבַשֵּׂר לָהּ מֵאַיִן בָּא אַתָּה, אַךְ מִי אַתָּה וּמָה רְצוֹנְךָ, אֵלֶּה חוֹרְגִים מִן הָאַתְּמוֹסְפֵירָה שֶׁלִּי, כִּמְעַט אָמַרְתִּי הַסְּפֵירָה שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁמֻּשָּׂג זֶה מְשֻׁמָּשׁ מִדַּי.

(יוֹצֵא הַשּׁוֹטֶה)

וִיאוֹלָה

בָּחוּר זֶה דֵי חָכְמָה בּוֹ לְשַׂחֵק

שׁוֹטֶה, אַךְ לְשַׂחֲקוֹ כַּהֲלָכָה

דְּרוּשָׁה מִדָּה קְצוּבָה שֶׁל שְׁאָר־רוּחַ.

עָלָיו לִתְפֹּשׂ הֲלָךְ־נַפְשָׁם שֶׁל אֵלֶּה

אֲשֶׁר לָהֶם יִלְעַג הוּא: לְהַכִּיר

תְּכוּנוֹתֵיהֶם וּלְכַוֵּן לָרֶגַע.

כְּדֵי לָעוּט כַּנֵּץ וּלְהֵאָחֵז בְּכָל

נוֹצָה הַמִּזְדַּקֶּרֶת לְעֵינָיו

מְלָאכָה קָשָׁה כִּמְלֶאכֶת הֶחָכָם.

הַשְּׁטוּת כִּי תִּתְחַכֵּם מְשַׁעֲשַׁעַת,

חָכְמָה כִּי תִּשְׁתַּטֶּה בְּטַעֲמָהּ פּוֹגַעַת.

(נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וְאַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בָּרוּךְ הַבָּא, סֶר.

וִיאוֹלָה

בָּרוּךְ הַנִּמְצָא, סֶר.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

!Dieu vous garde, Monsieur
⁴⁹

וִיאוֹלָה

Et vous aussi. הִנְנִי עַבְדְּךָ, סֶר. ⁵⁰

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

יֵשׁ לְקַוּוֹת שֶׁכָּךְ. אַף אֲנִי עַבְדְּךָ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַאִם רְצוֹנְךָ לְבַקֵּר בַּבַּיִת? בַּת־אָחִי תִּשְׂמַח לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, אִם עִנְיָן לְךָ אֵלֶיהָ.

וִיאוֹלָה

מְגַמַּת פָּנַי בַּת־אָחִיךָ, סֶר: כַּוָּנָתִי לוֹמַר, מְחוֹז־חֶפְצִי.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַעֲמֵד רַגְלֶיךָ בְּמִבְחָן, סֶר. הֲבִיאֵן לִידֵי תְּנוּעָה!

וִיאוֹלָה

רַגְלַי מֵיטִיבוֹת לְהָבִין אוֹתִי, מֵאֲשֶׁר אֲנִי – לִדְבָרֶיךָ. מַה פֵּרוּשׁ לְהַעֲמִיד רַגְלַי בְּמִבְחָן?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַפֵּרוּשׁ הוּא לָלֶכֶת: לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

וִיאוֹלָה

אוֹכִיחַ לְךָ זֹאת לְמַעֲשֶׂה וְלַהֲלָכָה, אֲנִי־הוֹלֵךְ… אֲבָל הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה בְּפָנַי.

(נִכְנָסוֹת אוֹלִיבְיָה וּמָרִיָּה)

גְּבִרְתִּי רַבַּת הַחֵן וְהַחֶסֶד, טַל־נִיחוֹחַ עַל רֹאשֵׁךְ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

זֶה הָעֶלֶם אִישׁ־חָצֵר מֻבְהָק הוּא. “טַל־נִיחוֹחַ עַל רֹאשֵׁךְ”. יָפֶה!

וִיאוֹלָה

דְּבַר־שְׁלִיחוּתִי אִלֵּם הוּא, גְּבִרְתִּי, וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹל. כִּי אִם לְשַׂבֵּר אָזְנֵךְ הָעֲשׂוּיָה כַּאֲפַרְכֶּסֶת.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

“טַל־נִיחוֹחַ”, “לְשַׂבֵּר אָזְנֵךְ” “אֲפַרְכֶּסֶת”: פְּנִינֵי לָשׁוֹן מַמָּשׁ. מִיָּד אֲנִי רוֹשְׁמָן לְפָנַי.

אוֹלִיבְיָה

יוּגַף שַׁעַר הַגַּן וְיֻתַּן לִי לִשְׁמוֹעַ מַה בְּפִיו.

(יוֹצְאִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ, סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק וּמָרִיָּה)

הוֹשִׁיטָה לִי יָדְךָ, סֶר.

וִיאוֹלָה

גְּבִרְתִּי, בְּרַחֲשֵׁי כָּבוֹד וָאֹמֶן.

אוֹלִיבְיָה

מַה שֵּׁם קוֹרְאִים לְךָ?

וִיאוֹלָה

סֶזַרְיוֹ שֵׁם.

עַבְדֵּךְ, גְּבִרְתִּי נָאוָה.

אוֹלִיבְיָה

עַבְדִּי! הוֹ, סֶר,

מֵאָז עַנְוַת־כָּזָב כַּאֲדִיבוּת נֶחְשֶׁבֶת,

חָדְלָה שִׂמְחַת‏־חַיִּים מֵעוֹלָמֵנוּ.

אַתָּה הָעֶלֶם, עֶבֶד לְאוֹרְסִינוֹ.

וִיאוֹלָה

וְהוּא עַבְדֵּךְ, שֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ,

הָעֶבֶד לְעַבְדֵּךְ – עַבְדֵּךְ, גְּבִרתְּי.

אוֹלִיבְיָה

הוֹ, אֵין אֲנִי הוֹגָה בּוֹ, מִי יִתֵּן

וְלוּחַ־לְבָבוֹ נָקִי מִמַּחֲשָׁבוֹת

עָלַי.

וִיאוֹלָה

גְּבִרְתִּי, הֵן בָּאתִי לְהַטּוֹת

אֶת מַחְשְׁבוֹת לִבֵּךְ הַנֶּאֱצָל

אֵלָיו.

אוֹלִיבְיָה

הוֹ, אָנָּא בִּרְשׁוּתְךָ! חֲדַל נָא

לְדַבֵּר בּוֹ. אִם גַּלְגֵּל שִׂיחָה בִּקַּשְׁתָּ

בְּכָל עִנְיָן אַחֵר, אַקְשִׁיב לְשִׁדּוּלֶיךָ

בְּיֶתֶר עֹנֶג מֵאֲשֶׁר לְשִׁיר

כּוֹכְבֵי מָרוֹם.

וִיאוֹלָה

גְּבִרְתִּי הַיְקָרָה…

אוֹלִיבְיָה

הַרְשֵׁה־נָא לִי בְּרֹב טוּבְךָ! בַּיּוֹם

שֶׁבּוֹ הוֹפַעְתָּ פֹּה כְּרוּחַ־קֶסֶם,

שָׁלַחְתִּי רָץ אַחֲרֶיךָ עִם טַבַּעַת,

וְכָךְ עָשִׂיתִי עָוֶל לְנַפְשִׁי,

לִמְשָׁרְתִי וְכֵן, אוּלַי, לְךָ.

וַדַּאי אֲנִי חֲמַת־לִבְּךָ עוֹרַרְתִּי

בְּנַסּוֹתִי עַל דֶּרֶךְ הָעָרְמָה

לִכְפּוֹת עָלֶיךָ לְקַבֵּל דְּבַר־חֵפֶץ

לֹא־לְךָ. בַּמֶּה יָכֹלְתָּ לְהַרְהֵר?

הַאִם לֹא שַׂמְתָּ אֶת כְּבוֹדִי לְלַעַג?

וְלֹא רְדָפוּךָ מַחְשְׁבוֹת־פִּגּוּל,

שֶׁלֵּדָתָן בְּלֵב עָרִיץ? לְאִישׁ־מְהִיר־

תְּפִישָׂה כָּמוֹךָ כְּבָר גִּלִּיתִי קְצָת

יוֹתֵר מִטֶּפַח: הֵן צָעִיף שָׁחוֹר

וְלֹא חָזִי הוּא הַמַּסְתִּיר לִבִּי.

דַּבֵּר נָא!

וִיאוֹלָה

מְרַחֵם אֲנִי עָלַיִךְ.

אוֹלִיבְיָה

בֵּין רַחֲמִים לְאַהֲבָה כְּפֶשַׁע.

וִיאוֹלָה

חָלִילָה, לֹא! הַנִּסָּיוֹן לִמְּדָנוּ:

לִבֵּנוּ מְרַחֵם גַּם עַל אוֹיְבִים.

אוֹלִיבְיָה

יָפֶה. עַתָּה מֻתָּר לִי, כִּמְדֻמֶּה לִי,

לָשׁוּב וּלְחַיֵּךְ. רִבּוֹן עוֹלָם,

עַד מָה יַשְׂכִּיל אֶבְיוֹן לִלְבּוֹשׁ גָּאוֹן!

שֶׁאִם נִגְזַר עַל אִישׁ לִהְיוֹת לְטֶרֶף,

טוֹב לוּ פָּגַשׁ אַרְיֵה וְלֹא זְאֵב⁵¹ !

(נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל הָאוֹרְלוֹגִין)

נוֹזֵף בִּי הַשָּׁעוֹן עַל כִּי זְמַנִּי בִּטַּלְתִּי.

אַל פַּחַד. עֶלֶם טוֹב, לִי אֵין תְּבִיעוֹת,

עִם זֹאת, עֵת שִׂכְלְךָ וּנְעוּרֶיךָ

יַבְשִׁילוּ לַקָּצִיר, בְּחִירַת לִבְּךָ

תִּקְצֹר לָהּ בַּעַל חֲמוּדוֹת. הִנֵּה,

זוֹ דַּרְכְּךָ: הַפְלֵג אֶל מוּל הָרוּחַ!

וִיאוֹלָה

תִּשְׁרֶה עָלַיִךְ רוּחַ נְדִיבָה

וִיהִי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ, גְּבִרְתִּי.

וְאֵין בְּפִיךְ בְּשׂוֹרָה לַאֲדוֹנִי?

אוֹלִיבְיָה

חַכֵּה! אֱמֹר נָא מַה תַּחְשֹׁב עָלַי?

וִיאוֹלָה

אֶחְשֹׁב, כִּי אַתְּ חוֹשֶׁבֶת, שֶׁאֵינֵךְ

אֲשֶׁר הִנָּךְ.

אוֹלִיבְיָה

אִם זוֹ מַחֲשַׁבְתְּךָ הֲלֹא

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת כָּךְ מַמָּשׁ עָלֶיךָ!

וִיאוֹלָה

וּבְכֵן, צָדַקְתְּ. אֵינִי אֲשֶׁר הִנֵּנִי.

אוֹלִיבְיָה

לוּ אַךְ הָיִיתָ, כַּאֲשֶׁר חָפַצְתִּי!

וִיאוֹלָה

וְלוּ הָיִיתִי כַּאֲשֶׁר חָפַצְתְּ,

כְּלוּם יַעֲלֶה עֶרְכִּי? הַלְוַאי, גְּבִרְתִּי,

שֶׁכֵּן כָּעֵת אַתְּ מְהַתֶּלֶת בִּי.

אוֹלִיבְיָה

הוֹ, מַה יָפֶה הַבּוּז בַּעֲלוֹתוֹ

עַל דַּל שְׂפָתָיו הַחֲתוּמוֹת בְּכַעַס!

גַּם חֵטְא־דָּמִים לֹא אָץ לְהִתְגַּלּוֹת

כְּאַהֲבָה שֶׁנִּיחָא לָהּ בַּצֵּל,

כִּי לֵיל־הָאַהֲבָה כָּאוֹר יָהֵל.

סֵזַרְיוֹ, בְּפִרְחֵי אָבִיב נִשְׁבַּעְתִּי,

בְּכָל אֲשֶׁר יָקָר לִי וְיָדַעְתִּי:

בְּתוּלִים, כָּבוֹד וָאֹמֶן: אֲהַבְתִּיךָ!

אַף כִּי הַגַּאֲוָה דִּבְּרָה מִפִּיךָ,

לֹא תְּבוּנָתִי תּוּכַל וְלֹא כֹּחִי

לִכְבּוֹשׁ דָּמִי וְסַעֲרַת־רוּחִי.

רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנִי בִּדְבָרֶיךָ,

עַל כִּי הִקְדַּמְתִּי לְחַזֵּר אַחֲרֶיךָ.

שְׁקוֹל בְּמֹאזְנַי הַשֵּׂכֶל זֹאת הַפַּעַם,

חַזַּק דִּינְךָ בְּנִמּוּקִים שֶׁל טַעַם.

נָעִים לָצוּד דּוֹדִים וְגַם נֶחְמָד,

אַךְ טוֹב מִזֶּה אִם הֵם עַל כַּף הַיָּד.

וִיאוֹלָה

בְּטֹהַר־עֲלוּמַי, גְּבִרְתִּי, נִשְׁבַּעְתִּי:

לִבִּי אֶחָד וַאֲמִתּוֹ אַחַת הִיא.

לֹא הֵם רְכוּשׁ אִשָּׁה, הֵם בְּיָדִי,

לֹא שׁוּם אִשָּׁה תִּמְשֹׁל בָּם מִלְּבַדִּי.

אָכֵן, הֲיִי שָׁלוֹם! לֹא עוֹד אָבוֹא

לִשְׁפֹּךְ דִּמְעוֹת שׁוֹלְחִי וּמַכְאוֹבוֹ.

אוֹלִיבְיָה

לֹא! שׁוּבָה עוֹד! אוּלַי, בְּאִם תָּבוֹא

תַּטֶּה לִבִּי הַקַּר לְאָהֳבוֹ.

(יוֹצְאוֹת)

תְּמוּנָה שְׁנִיָּה    🔗

בֵּית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ, סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק וּפַבִּיאָן)

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

חַי אֱמוּנָתִי, לֹא! אֵינִי נִשְׁאָר פֹּה אַף לֹא כְּקוֹצוֹ שֶׁל רֶגַע.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּמַה נִּמּוּק לְךָ, מַר סַם־הַמָּוֶת הַיָּקָר? הַב נִמּוּק!

פַבִּיאָן

אֵין מָנוֹס, סֶר אַנְדְּרוּ, הַב נִמּוּק!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

לְכָל הָרוּחוֹת! רָאִיתִי אֶת בַּת־אָחִיךָ, נוֹהֶגֶת כְּלַפֵּי מְשָׁרְתוֹ שֶׁל הַדֻּכָּס בְּכָבוֹד וּמְאוֹר־פָּנִים, שֶׁאֲנִי מֵעוֹלָם לֹא זָכִיתִי לָהֶם. זֹאת רָאִיתִי בַּגָּן.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַאִם אוֹתָהּ שָׁעָה גַם הִיא רָאֲתָה אוֹתְךָ, נַעֲרִי הַטּוֹב? דַּבֵּר!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

כְּשֵׁם שֶׁהִנְנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ כָּעֵת.

פַבִּיאָן

הֲרֵי זוֹ עֵדוּת מַכְרַעַת עַל נְטִיּוֹת לִבָּהּ אֵלֶּיךָ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

מָה אַתָּה סָח! וְכִי חֲמוֹר אֲנִי בְּעֵינֶיךָ?

פַבִּיאָן

מוּכָן אֲנִי לְהוֹכִיחַ דְּבָרַי לִפְנֵי כֵּס־הַשּׁוֹפְטִים, סֶר, בְּהִסְתַּמְּכִי עַל הַתְּבוּנָה וְהַשֵּׂכֶל הַיְּשָׁר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

כֵּן, לִפְנֵי אוֹתָם שׁוֹפְטִים מֻשְׁבָּעִים, שֶׁשָּׁפְטוּ עוֹד בְּטֶרֶם הֱיוֹת נֹחַ לְיוֹרֵד־יָם.

פַבִּיאָן

אָמְנָם, הִיא הֵאִירָה פָּנִים לָעֶלֶם הַצָּעִיר לְמוֹ עֵינֶיךָ, אַךְ לֹא עָשְׂתָה זֹאת אֶלָּא כְּדֵי לְהַקְנִיטְךָ, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת רוּחַ הַגְּבוּרָה הַמְנַמְנֶמֶת בְּךָ, כְּדֵי לְהַצִּית אֵשׁ בְּלִבְּךָ וְגָפְרִית בְּמֵעֶיךָ. אוֹתָהּ שָׁעָה בְּדִין הָיָה, כִּי תִּגַּשׁ אֵלֶיהָ וּבְכַמָּה בְּדִיחוֹת חַמּוֹת וּטְרִיּוֹת, שֶׁזֶּה עַתָּה הוּצְאוּ מִן הַתַּנּוּר, לְזַעְזֵעַ אֶת הַבָּחוּר עַד יֵאָלֵם דֹּם. הִנֵּה לְכָךְ צִפּוּ מִמְּךָ וְהוּא הַדָּבָר שֶׁהֶחְמַצְתָּ. הָיְתָה זוֹ הִזְדַּמְּנוּת מְצֻפָּה זָהָב מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר וְאַתָּה הִפְקַרְתָּ אוֹתָהּ לְשִׁנֵּי הַזְּמַן וְהֵן כִּרְסְמוּהָ עַד בְּלִי שָׂרִיד. כָּעֵת מְסֻלָּק הִנְּךָ מִדַּעְתָּהּ שֶׁל הַגְּבִירָה הַרְחֵק־הַרְחֵק בַּצָּפוֹן, וְשָׁם תִּהְיֶה צָמוּד כְּקַרְחוֹן לִזְקָנוֹ שֶׁל אֵיזֶה הוֹלַנְדִי⁵², עַד אִם תַּשְׂכִּיל לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה־גְבוּרָה אוֹ תַּכְסִיס מְחֻכָּם רָאוּי לִשְׁמוֹ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם גְּזֵרָה הִיא, הֲרֵינִי מַעְדִּיף מַעֲשֵׂה־גְבוּרָה עַל תַּכְסִיס מְחֻכָּם. תַּכְסִיסִים לֹא חֲבִיבִים עָלַי, וְטוֹב לִי הֱיוֹת פּוּרִיטָן־שׁוֹטֶה⁵³ מִהְיוֹת תַּכְסִיסָן מִתְחַכֵּם.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מְצֻיָּן! אִם כֵּן, קוּם וּבְנֵה אָשְׁרְךָ עַל מוֹסְדֵי הַגְּבוּרָה וְהַתְּהִלָּה. הִתְגָּרֵה בְּנַ‏עַר הַדֻּכָּס, הַזְמִינֵהוּ לְדוּקְרָב, עֲשֵׂה גוּפוֹ נְקָבִים־נְקָבִים. בַּת־אָחִי וַדַּאי תִּתְרַשֵּׁם מִכָּךְ רשֶׁם עַז. הֱיֵה בָּטוּחַ, שֶׁאֵין כִּתְהִלַּת הַגְּבוּרָה סַרְסוּר־אַהֲבָה נִמְרָץ וְנִמְלָץ, הַמֵּיטִיב לְסַפֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל גֶּבֶר בְּאָזְנֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה.

פַבִּיאָן

לֹא תִּמְצָא אֶמְצָעִי טוֹב וּבָדוּק מִזֶּה, סֶר אַנְדְּרוּ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הֲיוֹאִיל אֶחָד בָּכֶם לְהָבִיא הַזְמָנָתִי לְפָנָיו?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֵךְ כְּתֹב הַזְמָנָתְךָ בְּרוּחַ־מִלְחָמָה. הֱיֵה קַנְטְרָן וְקַצְרָן. לֹא פִּקְחוּת עִקָּר בָּהּ, כִּי אִם מְלִיצָה קוֹלַעַת וּבְדוּתָה פּוֹגַעַת. הַשְׁחֵר אֶת פָּנָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה בְּכָל הַחֵרוּת, שֶׁהַדְּיוֹ מַעֲנִיקָה לְיָדְךָ. אִם תִּפְנֶה אֵלָיו שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּגוּף שֵׁנִי וּמִין נְקֵבָה, אֵין זֶה עָלוּל לְהַזִּיק. רַפֵּד אֶת הַזְמָנָתְךָ בִּשְׁקָרִים וּכְזָבִים כְּכָל שֶׁעָשׂוּי לִסְפּוֹג הַגִּלָּיוֹן, אֲפִלּוּ הוּא רָחָב כְּעֶרֶשׂ־כְּלוּלוֹתָיו שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. לַמְּלָאכָה! וְאַל תִּשְׁכַּח לְהָטִיל בַּדְּיוֹ מְלוֹא הַכַּף רוֹשׁ וְלַעֲנָה, אֲפִלּוּ כּוֹתֵב אַתָּה בְּנוֹצַת־אַוָּז. אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וּבְכֵן, הַפְשֵׁל שַׁרְווּלִים!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

וְהֵיכָן אֶפְגשׁ בָּכֶם?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

נָבוֹא אֶל בֵּיתְךָ וְנִמְצָא אוֹתְךָ בַּעֲרִיסָתְךָ. לֵךְ!

(יוֹצֵא סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

פַבִּיאָן

מַרְיוֹנֵטָה זוֹ יְקָרָה לִלְבָבְךָ, סֶר טוֹבִּי!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וַאֲנִי יָקָר לְכִיסָהּ: כְּאַלְפַּיִם זְהוּבִים טָבִין וּתְקִילִין.

פַבִּיאָן

נְקַבֵּל אִגֶּרֶת מְלֵאָה כָּל טוּב, אַךְ אַתָּה, כַּמּוּבָן, לֹא תְּבִיאֶנָּה לִתְעוּדָתָהּ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מַדּוּעַ לֹא? רַשַּׁאי אַתָּה לִסְמוֹךְ עָלַי. יֶתֶר עַל כֵּן: אָסִית אֶת הָעֶלֶם לְהָרִיץ תְּשׁוּבָה לוֹ. לְדַעְתִּי, אֵין לְזַמְּנָם פָּנִים אֶל פָּנִים אֲפִלּוּ אַתָּה גוֹרֵר אוֹתָם בְּעֶגְלַת־שְׁוָרִים. אֲשֶׁר לְאַנְדְּרוּ, אִם נָבוֹא לְנַתֵּחַ אֶת גּוּפוֹ וְנִמְצָא בּוֹ דָם כְּדֵי טְבִילַת רַגְלַיִם שֶׁל פַּרְעוֹשׁ, הִנְנִי מִתְחַיֵּב לֶאֱכוֹל אֶת שְׁאָר הַגְּוִיָּה.

פַבִּיאָן

גַּם מַרְאֵה פָּנָיו שֶׁל יְרִיבוֹ הַצָּעִיר אֵינוֹ מְבַשֵּׂר אַכְזָרִיּוּת יְתֵרָה.

(נִכְנֶסֶת מָרִיָּה)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הִנֵּהִי הַחוֹחִית הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ.

מָרִיָּה

רְצוֹנְכֶם לְהִתְפַּתֵּל מֵרֹב צְחוֹק עַד שֶׁבּוֹקֵעַ כִּיס־מָרַתְכֶם, בּוֹאוּ אַחֲרַי! הַפֻּחְלָץ מַלְווֹלְיוֹ הָפַךְ פִּתְאֹם לְעוֹבֵד־אֱלִילִים, כּוֹפֵר בְּעִקָּר מַמָּשׁ! שׁוּם נוֹצְרִי בָּעוֹלָם, שֶׁתִּקְוָתוֹ הִיא גְּאֻלַת נַפְשׁוֹ מִגֵּיהִנּוֹם בִּזְכוּת אֱמוּנָתוֹ הַחֲסוּדָה, לֹא יַאֲמִין, שֶׁמַּעֲשִׂים מְטֻפָּשִׁים כָּל־כָּךְ מִתְחוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינָיו. הוּא הִתְקַשֵּׁט בְּגַרְבָּיו הַצְּהֻבִּים.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּבְבִירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת?

מָרִיָּה

בְּצוּרָה מְחֻסֶרֶת־צוּרָה בְּיוֹתֵר. נִצָּב הוּא כְּמוֹרֵה־דַּרְדַּקִּים בְּבֵית‏־הַתְּפִלָּה. עָקַבְתִּי אַחֲרָיו, כְּאִלּוּ זָמַמְתִּי לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ. הוּא מְקַיֵּם כָּל מִצְוָה קְטַנָּה, שֶׁהוֹרֵיתִי לוֹ בְּאִגַּרְתִּי, אֲשֶׁר הִפַּלְתִּי בְּדַרְכּוֹ וְהִיא הִפִּילַתּוּ לַפַּח. מְחַיֵּך הוּא מֵאֹזֶן עַד אֹזֶן וּמַעֲלֶה עַל פָּנָיו קַוִּים, שֶׁאֵין כְּמִסְפָּרָם גַּם בַּמַּפָּה הַחֲדָשָׁה⁵⁴ בְּתוֹסֶפֶת הֹדּוּ וְכָל הַמּוֹשָׁבוֹת. מַעֲשֵׂה פְּלָאִים, אֲשֶׁר כְּמוֹתוֹ לֹא רְאִיתֶם מֵעוֹדְכֶם. בְּכָל כּוֹחִי הִתְאַפַּקְתִּי, שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִיךְ עָלָיו מִכָּל הַבָּא בַּיָּד. גְּבִרְתִּי וַדַּאי תַּדְבִּיק לוֹ סְטִירַת־לֶחִי. וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵּן, עוֹד יוֹסִיף לְחַיֵּךְ, כְּמִי שֶׁזָּכָה לְחֶסֶד גָּדוֹל,

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וּבְכֵן, הוֹלִיכִי אוֹתָנוּ אֵלָיו וְהָלַכְנוּ!

(יוֹצְאִים).

תְּמוּנָה שְׁלִישִׁית    🔗

רְחוֹב

(נִכְנָסִים סֶבַּסְתִּיאָן וְאַנְטוֹנְיוֹ)

סֶבַּסְתִּיאָן

אֵין אֶת נַפְשִׁי לְהַטְרִידְךָ, חָלִילָה,

אַךְ אִם תִּמְצָא בְּיִסּוּרֶיךָ עֹנֶג,

אָשִׂימָה קֵץ לְשֶׁפֶךְ גִּדּוּפַי.

אַנְטוֹנְיוֹ

לִמְשׁוֹךְ יָדַי מִמְּךָ הֵן לֹא יָכֹלְתִּי.

גַּעְגּוּעַי, כְּחֶרֶב מְדַּרְבֶּנֶת,

הֵאִיצוּ בִּי לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ.

לֹא רַק בְּשֶׁל חֶפְצִי לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, –

אִם כִּי בָּזֹאת בִּלְבָד דֵּי כֹּחַ לְהָנִיעַ

אָדָם לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה יוֹתֵר –

כִּי אִם בְּשֶׁל חֲשָׁש לְתַקָּלוֹת,

אֲשֶׁר אוֹרְבוֹת בְּאֶרֶץ לֹא‎־נוֹדַעַת,

בָּהּ אִישׁ נָכְרִי בְּלֹא מַדְרִיךְ וָרֵעַ

אֵינוֹ מוֹצֵא לָרֹב, לֹא חֲמִימוּת

וְלֹא מִדָּה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרֵחַ.

רַחֲשֵׁי חִבָּה, אֲשֶׁר חִזְּקָם הַפַּחַד,

הוֹלִיכוּ אֶת רַגְלַי בְּעִקְבוֹתֶיךָ.

סֶבַּסְתִּיאָן

אֵין מַעֲנֶה בְּפִי, אַנְטוֹנְיוֹ,

כִּי אִם מִלָּה אַחַת: תּוֹדָה, תּוֹדָה.

אָכֵן, הַגְּמוּל עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים

נִפְרָע לָרֹב בַּאֲסִימוֹן כָּזֶה.

לוּ רַב הוֹנִי כְּהַכָּרַת־חוֹבִי,

הָיָה שְׂכָרְךָ יָפֶה לְאֵין עֲרֹךְ.

כָּעֵת מַה נַּעֲשֶׂה? הֲנִתְבּוֹנֵן

בְּעַתִּיקוֹת הָעִיר?

אַנְטוֹנְיוֹ

הַנַּח זֹאת לְמָחָר!

רֵאשִׁית חָכְמָה בַּקֵּשׁ מְקוֹם לִינָה.

סֶבַּסְתִּיאָן

לֹא עוֹד עָיַפְתִּי וְרָחוֹק הַלַּיְלָה.

בּוֹא, אָנָּא, וְנָזוּן מְעַט עֵינֵינוּ

מֵאַנְדַּרְטוֹת קְדוּמוֹת וְכָל דְּבַר־חֵפֶץ,

הַמְסַפֵּר בִּתְהִלַּת הָעִיר.

אַנְטוֹנְיוֹ

הוֹ, סְלַח נָא! כִּי אָשׁוּט בַּסִּמְטָאוֹת פֹּה

וְאֶת נַפְשִׁי לְסַכָּנוֹת הִפְקַרְתִּי.

אֵי־פַּעַם בְּתִגְרָה שֶׁל יָם גָּמַלְתִּי

אִי־אֵלֶּה חֲסָדִים לִסְפִינוֹתָיו

שֶׁל הַדֻּכָּס. דָּבָר זֶה כֹּה נָעַם לוֹ,

שֶׁאִם יִתְפֹּשׂ אוֹתִי, אֵצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן.

סֶבַּסְתִּיאָן

וַחֲלָלִים רַבִּים וַדַּאי הִפַּלְתָּ?

אַנְטוֹנְיוֹ

לֹא, מַעֲשֵׂה‏־דָּמִים מִזֶּה הַסּוּג

תָּלוּי עַל צַוָּארִי, חַס וְחָלִילָה,

אַף כִּי הַזְּמַן וּנְסִבּוֹת הָרִיב

לְשֶׁפֶךְ־דָּם יָכְלוּ לִגְרוֹר אוֹתָנוּ.

אָמְנָם, יָכֹלְנוּ לְפַצּוֹת אוֹיבֵנוּ

בַּהֲשִׁיבֵנוּ לוֹ כָּל שֶׁחָמַסְנוּ,

וְכֵן עָשׂוּ רֻבָּם שֶׁל בְּנֵי עִירֵנוּ

מִטַּעֲמֵי מִסְחָר, אוּלָם אֲנִי

סֵרַבְתִּי. וְעַל־כֵּן אִם בִּידֵיהֶם

אֶפֹּל בַּעֲווֹנִי זֶה אֲשַׁלֵּם

מְחִיר יָקָר.

סֶבַּסְתִּיאָן

אִם כָּךְ הֱיֵה זָהִיר!

אַל־נָא תַּרְבֶּה לָשׁוּט בְּרֹאשׁ חוּצוֹת.

אַנְטוֹנְיוֹ

הוֹ, אֵין סָפֵק. לֹא אֲחָרֵף נַפְשִׁי.

קַח אַרְנָקִי, סֶר, וְכָעֵת אָשִׂימָה

פָּנַי דָּרוֹמָה. אֶל פֻּנְדַּק “הַפִּיל”⁵⁵ ,

כִּי טוֹב לָלוּן בּוֹ, שָׁם נִסְעַד לִבֵּנוּ.

וּבְכֵן, לֵך סֹב בְּזוֹ הָעִיר בֵּינְתַיִם.

הַשְׂכָּלַתְךָ פַּרְנֵס בְּמַרְאוֹתֶיהָ.

שָׁם תִּמְצָאֵנִי.

סֶבַּסְתִּיאָן

וְאַרְנָק זֶה לָמָּה?

אַנְטוֹנְיוֹ

אוּלַי בְּמִין תַּכְשִׁיט שֶׁל סְרָק תָּעִיפָה עַיִן

וּלְרָכְשׁוֹ תַּחְמֹד. כִּיסְךָ, דּוֹמַנִי,

אֶבְיוֹן מִדַּי בִּשְׁבִיל זוּטוֹת כָּאֵלֶּה.

סֶבַּסְתִּיאָן

אֶהְיֶה, אֵפוֹא, שַׂר־הַמָּמוֹן לְךָ.

וּבְכֵן, רַק לְשָׁעָה קַלָּה בִּלְבָד.

אַנְטוֹנְיוֹ

אֵצֶל פֻּנְדַּק “הַפִּיל”!

סֶבַּסְתִּיאָן

זָכוֹר אֶזְכֹּר.

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה רְבִיעִית    🔗

גַּן אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסוֹת אוֹלִיבְיָה וּמָרִיָּה)

אוֹלִיבְיָה

הוּא כְּבָר הֻזְמָן: הִבְטִיחַ כִּי יָבוֹא.

אֵיךְ אֲכַבְּדֵהוּ? מַה דּוֹרוֹן אֶתֵּן לוֹ?

שֶׁכֵּן נָקֵל לִקְנוֹת אָדָם צָעִיר

מִשֶׁלִזְכּוֹת בּוֹ כִּנְדָבָה, אוֹ בְּמִלְוֶה.

יוֹתֵר מִדַּי הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי.

הֵיכָן מַלְווֹלְיוֹ? מַרְאֵהוּ מַר

וּרְצִינִי וְכֹה יָאֶה לִמְשָׁרְתָהּ

שֶׁל בַּת־מַזָּל כָּמוֹנִי. אֵי מַלְווֹלְיוֹ?

מָרִיָּה

מִיָּד הוּא בָּא, גְּבִרְתִּי, אוּלָם כֹּה מְשֻׁנּוֹת הֲלִיכוֹתָיו. מִין רוּח־רָעָה נִכְנְסָה בּוֹ.

אוֹלִיבְיָה

מַה מִּתְרָחֵשׁ? וְכִי מִשְׁתּוֹלֵל הוּא?

מָרִיָּה

לֹא, גְּבִרְתִּי; דָּבָר אֵינוֹ עוֹשֶׂה וּלְחַיֵּךְ אֵינוֹ פּוֹסֵק. מִן הַכְּדַאי, גְּבִרתְּי, שֶׁתַּצִּיבִי לָךְ כַּמָּה אַנְשֵׁי־מִשְׁמָר לְמִקְרֶה שֶׁהוּא יוֹפִיעַ. אֵין סָפֵק, רוּחַ תְּזָזִית קַלָּה בִּלְבְּלָה עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו.

אוֹלִיבְיָה

לְכִי קִרְאִי לוֹ! (יוֹצֵאת מָרִיָּה)

אִם אֵין הֶבְדֵּל

בֵּין שִׁגָּעוֹן עָצוּב לְשִׁגָּעוֹן שָׂמֵחַ

כָּמוֹהוּ מְשֻׁגַּעַת גַּם אֲנִי

וְשִׁגְעוֹנוֹ יִדְמֶה לְשִׁגְעוֹנִי.

(חוֹזֶרֶת מָרִיָּה עִם מַלְווֹלְיוֹ)

מֶה חָדָשׁ, מַלְווֹלְיוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

גְּבִרְתִּי הַמְּתוּקָה, הוֹ – הוֹ!

אוֹלִיבְיָה

מַה לְּךָ מְחַיֵּךְ? קְרָאתִיךָ בְּעִנְיָן נִכְבָּד.

מַלְווֹלְיוֹ

נִכְבָּד וּמַכְבִּיד, גְּבִרְתִּי. אָכֵן, יֵשׁ בִּי דְבַר־מָה נִכְבָּד וּמַכְבִּיד הַמְשַׁבֵּשׁ בְּמִקְצָת אֶת מַחֲזוֹר־הַדָּם, כַּוָּנָתִי לַבִּירִיּוֹת הַמְּצֻלָּבוֹת. אַךְ מַה בְּכָךְ? אִם זֶה הַדָּבָר יִנְעַם לִפְלוֹנִי, מִן הַמֻּתָּר לְהַזְכִּיר שׁוּרָה מִשִּׁיר־זֶמֶר מְצֻיָּן: “יִנְעַם לִפְלוֹנִי, יִנְעַם לַכֹּל”.

אוֹלִיבְיָה

מַה זֹּאת! אֵיכָה נוֹהֵג אַתָּה, יְדִידִי? מַה לְּךָ, מַלְווֹלְיוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

לֹא רוּחִי הִיא שֶׁלָּבְשָׁה שְׁחוֹרִים, אַף עַל פִּי שֶׁרַגְלַי הֵן שְׁלָּבְשׁוּ צְהֻבִּים. הַתְּעוּדָה הִגִּיעָה לִתְעוּדָתָהּ, וְהַפְּקֻדּוֹת קַיֵּם נְקַיֵּם, דְּהַיְנוּ, מֻכֶּרֶת לָנוּ הָאוֹת הַכְּתוּבָה בְּיָד עֲנֻגָּה⁵⁶.

אוֹלִיבְיָה

רְצוֹנְךָ לַעֲלוֹת לַמִּשְׁכָּב, מַלְווֹלְיוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

לַמִּשְׁכָּב? הוֹ, כֵּן מַחְמַל־נַפְשִׁי, חָפַצְתִּי לִשְׁכַּב עַל יָדֵךְ, יַקִּירָה.

אוֹלִיבְיָה

יִשְׁמָרְךָ הָאֱלֹהִים! לָמָּה זֶה תַּרְבֶּה לְחַיֵּךְ וְתִשַּׁק לְיָדְךָ בְּלִי־הֶרֶף?

מָרִיָּה

מַה שְּׁלוֹמְךָ, מַלְווֹלְיו?

מַלְווֹלְיוֹ

לְהָשִׁיב לָךְ? כֵּן. אָשִׁיב לָךְ כִּתְשׁוּבַת הַזָּמִיר לָעוֹרֵב.

מָרִיָּה

לָמָּה זֶה הִתְיַצַּבְתָּ לִפְנֵי גְבִרְתִּי בְּצוּרָה מְחֻצֶּפֶת וּמְגֻחֶכֶת כְּאֶחָת?

מַלְווֹלְיוֹ

“אַל תִּירָא מִפְּנֵי הָרוֹמְמוּת”, – פָּסוּק נָאֶה זֶה כְּבָר כָּתְבוּ הַכּוֹתְבִים.

אוֹלִיבְיָה

מַה בִּקַּשְׁתָּ לוֹמַר בָּזֹאת, מַלְווֹלְיוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

“יֵשׁ אֲשֶׁר הָרוֹמְמוּת לָהֶם מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן”.

אוֹלִיבְיָה

הָהּ!

מַלְווֹלְיוֹ

“יֵשׁ אֲשֶׁר קוֹנִים לְעַצְמָם רוֹמְמוּת.”

אוֹלִיבְיָה

מָה אַתָּה סָח?

מַלְווֹלְיוֹ

“וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָרוֹמְמוּת נִתֶּנֶת לָהֶם עַל כָּרְחָם.”

אוֹלִיבְיָה

שָׁמַיִם, תְּנוּ לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה!

מַלְווֹלְיוֹ

“זְכוֹר מִי הֶחֱלִיק לְךָ מַחֲמָאוֹת עַל גַּרְבֶּיךָ הַצְּהֻבִּים.”

אוֹלִיבְיָה

גַּרְבֶּיךָ הַצְּהֻבִּים?!

מַלְווֹלְיוֹ

וּמִי בִּקֵּשׁ לִרְאוֹתְךָ בְּבִירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת תָּמִיד."

אוֹלִיבְיָה

בִּירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת?!

מַלְווֹלְיוֹ

“עַלֵּה וּצְלַח, אֵפוֹא, שֶׁאִם בְּאֹשֶר חָפַצְתָּ אֹשֶר צָפוּי לְךָ.”

אוֹלִיבְיָה

אֹשֶר צָפוּי לִי?

מַלְווֹלְיוֹ

“וְאִם לָאו, אוֹסִיף לִרְאוֹת בְּךָ סוֹכֵן־בַּיִת.”

אוֹלִיבְיָה

אֱלֹהִים אַדִּירִים! הֲלֹא זֶה שִׁגָּעוֹן בְּיוֹם קַיִץ.

(נִכְנָס מְשָׁרֵת)

מְשָׁרֵת

גְּבִרְתִּי, שׁוּב נִמְצָא פֹּה הָעֶלֶם הַצָּעִיר מִטַּעַם הַדֻּכָּס אוֹרְסִינוֹ. לַשָּׁוְא נִסִּיתִי לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַכְּנִיסָה, הוּא מְצַפֶּה לְמִצְוָתֵךְ הַחֲסוּדָה, גְּבִרְתִּי.

אוֹלִיבְיָה

אֵצֵא אֵלָיו מִיָּד. (יוֹצֵא הַמְּשָׁרֵת) דַּאֲגִי אַתְּ, מָרִיָּה חֲבִיבָתִי, שֶׁיְּהֵא מִישֶׁהוּ מַשְׁגִּיחַ עַל הַבָּחוּר. אַיֵּהוּ דוֹדִי טוֹבִּי? יִשְׁמֹר נָא עָלָיו אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת בְּשֶׁבַע עֵינַיִם. בְּשׁוּם הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הָיִיתִי רוֹצָה, כִּי יְאֻנֶּה לוֹ רָע.

(יוֹצְאוֹת אוֹלִיבְיָה וּמָרִיָה)

מַלְווֹלְיוֹ

הוֹ, הוֹ! וְכִי אֵין זֶה רֶמֶז בָּרוּר? לֹא סְתָם אָדָם פְּחוּת־עֵרֶךְ, כִּי אִם סֶר טוֹבִּי בִּכְבוֹדוֹ יְהֵא מַשְׁגִּיחַ עָלַי! בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק לְפִי רוּחַ הָאִגֶּרֶת. הִיא מַסְגִּירָה אוֹתוֹ לְיָדַי לְמַעַן יָחוּשׁ בְּנַחַת זְרוֹעִי. לְכָךְ בְּפֵרוּשׁ הִיא מְסִיתָה אוֹתִי בְּאִגַּרְתָּהּ. “פְּשֹׁט מֵעָלֶיךָ בִּגְדֵי עַנְוַתְךָ”, – אוֹמֶרֶת הִיא, “הֱיֵה זוֹעֵם כְּלַפֵּי בְּנֵי־מִשְׁפָּחָה וְתַקִּיף כְּלַפֵּי מְשָׁרְתִים, שַׁנֵּן לָהֶם הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב דְּבָרִים כַּדָּרְבוֹנוֹת לְמַעַן יֵיטִיבוּ לְהַכִּיר מַעֲמָדָם. אַל נָא תַּחֲשֹׁש לְהֵרָאוֹת תִּמְהוֹנִי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.” מִכָּאן מִשְׁתַּמֵּעַ בְּרוּרוֹת כֵּיצַד עָלַי לִפְעוֹל, הֳוַי אוֹמֵר פָּנִים חֲמוּרוֹת, חֹטֶם זָקוּף. לָשׁוֹן מְתוּנָה כַּיָּאוֹת לְרָם־מַעֲלָה וְכַדּוֹמֶה. הַצִּפּוֹר נִלְכְּדָה בַּפַּח. וּבְכֵן, כָּל אֵלֶּה מַעֲשֵׂי־יְדֵי יֻפִּיטֶר הֵם: יְהִי, אֵפוֹא שֵׁם יֻפִּיטֶר מְבֹרָךְ. וְשָׁעָה שֶׁהָלְכָה מִפֹּה אָמְרָה: “יְהֵא מִישֶׁהוּ מַשְׁגִּיחַ עַל הַבָּחוּר.” בָּחוּר! לֹא מַלְווֹלְיו, וְלֹא תֹּאַר לְפִי מַעֲלַת מַעֲמָדִי כִּי אִם בָּחוּר! בָּרוּר וּמְחֻוָּר! כָּל הַפְּרָטִים מִצְטָרְפִים לִשְׁלֵמוּת אַחַת; לֹא נִשְׁאַר צֵל שֶׁל סָפֵק וְלֹא צֵל צִלּוֹ של סָפֵק, לֹא מִכְשׁוֹלִים וְלֹא סִבּוּכִים, וְלֹא שׁוּם דָּבָר הַמִּשְׁתַּמֵּעַ לִשְׁתֵּי פָּנִים. מַה נֹּאמַר וּמַה נּוֹסִיף? אֵין כָּל חַיִץ בֵּינִי לְבֵין מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי הַכְּמוּסוֹת בְּיוֹתֵר. וּבְכֵן, לֹא יָדִי הָיְתָה בַּדָּבָר, כִּי אִם יַד יֻפִּיטֶר. יְהִי, אֵפוֹא, שֵׁם יֻפִּיטֶר מְבֹרָךְ.

(חוֹזֶרֶת מָרִיָּה עִם סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וּפַבִּיאָן)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הֵיכָן צָלַל זֶה הַבַּרְנָשׁ, בְּשֵׁם כָּל קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן? גַּם לוּ נִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ כָּל שֵׁדֵי שְׁאוֹל וְרוּחַ אַשְׁמְדַאי נִכְנְסָה בּוֹ, דַּבֵּר אֲדַבֵּר עִמּוֹ!

פַבִּיאָן

הִנֵּהוּ! הִנֵּהוּ! מַה שְּלוֹם כְּבוֹדוֹ? מַה לְּךָ, רֵעִי הַטּוֹב?

מַלְווֹלְיוֹ

לְכוּ מִזֶּה! מְפֻטָּרִים אַתֶּם! הָנִיחוּנִי לְנַפְשִׁי! הִסְתַּלְּקוּ!

מָרִיָּה

שִׁמְעוּ נָא! הַשָּׂטָן צוֹרֵחַ מִבִּטְנוֹ כְּמִתּוֹךְ חָבִית רֵיקָה. וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם? סֶר טוֹבִּי, גְּבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת, כִּי תּוֹאִיל לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו.

מַלְווֹלְיוֹ

חַה, חַה! הַאֻמְנָם בִּקְּשָׁה זֹאת?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט! אַתֶּם, אַל תִּתְעָרְבוּ! עָלֵינוּ לִנְהוֹג עִמּוֹ בְּנַחַת. הָנִיחוּ לִי וַאֲנִי מְטַפֵּל בּוֹ. מַה שְּׁלוֹמְךָ, מַלְווֹלְיוֹ? מַה לְּךָ, יְדִיד‏‏־נַפְשִׁי? שְׁמַעֵנִי, בֶּן־אָדָם! אַל תִּתְפַּתֶּה לַשָּׁטָן! גָּרְשֵׁהוּ! אַל תִּשְׁכַּח: אוֹיֵב הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי הוּא!

מַלְווֹלְיוֹ

הֲתֵדַע מַה פִּיךָ מְדַבֵּר?

מָרִיָּה

הַבִּיטוּ נָא! רַק הִזְכִּירוּ אֶת שֵׁם הַשָּׁטָן לִגְנַאי וְהוּא נִזְדַּעֲזַע עַד עִמְקֵי הַנֶּפֶשׁ. רִבּוֹן עוֹלָם, לְוַאי וְלֹא עָשׂוּ בּוֹ מַעֲשֵׂה־כְּשָׁפִים!

פַבִּיאָן

אִם כֵּן, הָבִיאִי אֶל הַמְיַלֶּדֶת מֵי‏־רַגְלַיִם שֶׁלּוֹ לִבְדִיקָה.

מָרִיָּה

חַיַּי מָחָר אֶעֱשֶׂה זֹאת, אִם אֶחְיֶה עַד מָחָר. גְּבִרְתִּי אֵינָה מוּכָנָה לְוַתֵּר עָלָיו בְּשׁוּם הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם.

מַלְווֹלְיוֹ

מָה אַתְּ סָחָה, עַלְמָתִי הַבְּתוּלָה?

מָרִיָּה

הוֹ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֹא בְּרַעַשׁ, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ! לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ. הֲרֵי אַתְּ מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת! זוֹ הַמְּלָאכָה עָלַי וְעַל צַוָּארִי!

פַבִּיאָן

אֵין תְּרוּפָה בְּדוּקָה מִדַּרְכֵי נֹעַם, בְּנַחַת וְרַק בְּנַחַת! הַשֵּׁד עַצְמוֹ גַּס וְלֹא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ בְּגַּסּוּת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מַה לְּךָ, אַבְרֵךְ־מֶשִׁי שֶׁלִּי? מַה שְּׁלוֹמְךָ, גּוֹזָלִי הַפָּעוּט?

מַלְווֹלְיוֹ

אֲדוֹנִי!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

כֵּן, אֶפְרוֹחִי שֶׁלִּי, בּוֹא קְרַב אֵלַי! דַּי, דַּי לְךָ, בֶּן־אָדָם! הָרְצִינוּת לֹא יָאֶה לָהּ לְהִתְיַדֵּד עִם הַשָּׂטָן וּלְשַׂחֵק עִמּוֹ בְּמַחֲבוֹאִים, שְׁלַח אֶת הַשֶּׁרֶץ הַשָּׁחוֹר לְכָל הַשֵּׁדִים!

מָרִיָּה

יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו וְיֹאמַר תְּפִלָּה, סֶר טוֹבִּי הַטּוֹב. דְּרֹש מִמֶּנּוּ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל!

מַלְווֹלְיוֹ

שֶׁאֲנִי אֶתְפַּלֵּל, שׁוּעָלָה קְטַנָּה!

מָרִיָּה

הֵא לָכֶם! אָמַרְתִּי, שֶׁאָזְנָיו אֲטוּמוֹת לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.

מַלְווֹלְיוֹ

לַעֲזָאזֵל! כֻּלְכֶם כְּאֶחָד! אֲסַפְסוּף שֶׁל קַשׁ וּגְבָב שֶׁכְּמוֹתְכֶם! לֹא בְּשָׂרִי שֶׁלִּי כִּבְשַׂרְכֶם וְלֹא דָמִי שֶׁלִּי כְּדַמְכֶם, עוֹד אֲלַמֵּד אֶתְכֶם לֶקַח אַחַר־כָּךְ!

(יוֹצֵא מַלְווֹלְיוֹ)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הֲיִתָּכֵן?!

פַבִּיאָן

לוּ עַל הַבָּמָה רָאִיתִי עֲלִילָה זוֹ הָיִיתִי פּוֹסְלָהּ כְּבִלְתִּי מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אֶרֶס מִשְׂחָקֵנוּ כְּבָר הֶעֱמִיק לַחְדּוֹר וְהוּא מְחַלְחֵל בְּמֹחַ עַצְמוֹתָיו, יַקִּירִי.

מָרִיָּה

אִם כָּךְ, אַל נִתֵּן לוֹ מָנוֹחַ פֵּן יוֹצֵא הַמִּשְׂחָק לַאֲוִיר צַח וּמִתְנַדֵּף!

פַבִּיאָן

סוֹפוֹ, שֶׁאָנוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ לִידֵי שִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ.

מָרִיָּה

וּבַבַּיִת יִשְׂתָּרֵר קְצָת שֶׁקֶט.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הָבָה נַכְנִיסֵהוּ לְחֶדֶר אָפֵל⁵⁷ וְנִקְשֹר אֶת טְלָפָיו. בַּת־אָחִי כְּבָר נוֹטָה לְהַאֲמִין, שֶׁהוּא מְשֻׁגָּע. נוֹסִיף לִבְחוֹשׁ בַּדַּיְסָה לְקוֹרַת‏־רוּחֵנוּ וּלְמוֹרַת־רוּחוֹ, עַד שֶׁתַּעֲנוּג זֶה מַגִּיעַ לַאֲפִיסַת כֹּחוֹת וּמֵאִיץ בָּנוּ, כִּי נֶחְדַּל מִזֶּה וּנְרַחֵם עָלָיו. אוֹ־אָז נָדוּן בַּתַּבְשִׁיל שֶׁבִּשַּׁלְתְּ וְנַכְתִּירֵךְ בְּתֹאַר מֻסְמֶכֶת לְגִלּוּי מְטֹרָפִים. הוֹ, הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ!

(נִכְנָס סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

פַבִּיאָן

תּוֹסֶפֶת מָנָה שֶׁל שַׁעֲשׁוּעִים לְחַג הָאָבִיב.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הִנֵּה הַזְמָנָה לְדוּקְרָב. קִרְאוּ בָּהּ וְרָאֹה תִּרְאוּ: כֻּלָּה פִּלְפֵּל וָמֶלַח.

פַבִּיאָן

כָּל־כָּךְ חֲרִיפָה?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

כֵּן, כַּמּוּבָן. יִטְעַם וְיִוָּכַח. קִרְאוּ נָא וְתִרְאוּ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הַב הֵנָּה! (נוֹטֵל אֶת הַמִּכְתָּב וְקוֹרֵא) “אִישִׁי הַצָּעִיר, לֹא אִכְפַּת לִי מִי וּמָה אַתָּה, וּבְכָל זֹאת אֵינְךָ אֶלָּא פִּרְחָח נִבְזֶה.”

פַבִּיאָן

כַּמָּה יָפֶה! כַּמָּה נוֹעָז!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

“אַל תִּהְיֶה מֻפְתָּע וְאַל תִּתְפַּלֵּא עַל הַכִּנּוּי שֶׁתָּלִיתִי בְּךָ: לֹא תְּקַבֵּל שׁוּם נִמּוּק.”

פַבִּיאָן

הֶעָרָה מְחֻכֶּמֶת. עֲשׂוּיָה הִיא לְחַזֵּק אֶת עֶמְדָּתְךָ, אִם תִּסְתַּבֵּךְ בְּמִשְׁפָּט.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

“מַרְבֶּה הִנְּךָ לְבַקֵּר אֵצֶל הָעַלְמָה אוֹלִיבְיָה וְלִזְכּוֹת לְפָנִים־שׂוֹחַקוֹת לְנֶגֶד עֵינַי. חָשׁ אֲנִי בַּשֶּׁקֶר, שֶׁאַתָּה מֵכִין תַּחַת לְשׁוֹנְךָ: לֹא מִסִּבָּה זוֹ קְרָאתִיךָ לְהִתְרָאוֹת אִתִּי פָּנִים.”

פַבִּיאָן

בְּתַכְלִית הַקִּצּוּר, אַךְ לְעֻמַּת זֶה בְּרֹב חוֹ… חֹסֶר טַעַם.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

“בְּדַרְכְּךָ הַבַּיְתָה אַמְתִּין לְךָ בַּמַאֲרָב וְאִם יָאִיר לְךָ הַמַּזָּל וְתַהַרְגֵנִי…”

פַבִּיאָן

יָפֶה.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

“…אֲזַי לֶהֱוַי יָדוּעַ לְךָ, כִּי עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה שָׁפֵל וּמְתֹעָב.”

פַבִּיאָן

עֲדַיִן נוֹהֵג אַתָּה סְפִינָתְךָ בְּרוּחַ הַחֹק. יָפֶה.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

“הֱיֶה שָׁלוֹם וִיהִי הָאֵל פּוֹרֵשׂ רַחֲמָיו עַל אַחַת מִשְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלָּנוּ! יִתָּכֵן כִּי הוּא יְרַחֵם עָלַי וְיִקַּח אוֹתִי אֵלָיו, אַךְ בְּלִבִּי תִּקְוָה טוֹבָה מִזּוֹ. שְׁמֹר, אֵפוֹא, עַל נַפְשְׁךָ! יְדִידְךָ, אִם תִּנְהַג כְּלַפַּי כְּיָדִיד, וְאוֹיֶבְךָ בְּנֶפֶשׁ. סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק”.

אִם לֹא מִכְתָּב כָּזֶה מַקְפִּיצוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אוֹת כִּי אֵין כֹּחַ בְּרַגְלָיו. מָסוֹר אֶמְסְרֶנּוּ לְיָדָיו.

מָרִיָּה

לְפָנֶיךָ הִזְדַּמְּנוּת נָאָה לַעֲשׂוֹת כֵּן: בְּזֶה הָרֶגַע הוּא מְשׂוֹחֵחַ עִם גְּבִרְתִּי וְכִמְעַט עוֹמֵד לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיה.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

קָדִימָה, סֶר אַנְדְּרוּ, לֵךְ וְחַכֵּה לְבוֹאוֹ בְּפִנַּת־סֵתֶר, בַּגַּן, וַעֲמֹד בַּמַּאֲרָב כְּשׁוֹטֵר־חֶרֶשׁ. אִם רַק תַּשְׁגִּיחַ בּוֹ, שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְאִם חַרְבְּךָ שְׁלוּפָה שְׁפֹךְ עָלָיו מָטָר שֶׁל גִּדּוּפִים, שֶׁכֵּן לְעִתִּים עֲשׂוּיִים גִּדּוּפִים נוֹרָאִים, הַנִּתָּכִים בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף וּבְקוֹלֵי־קוֹלוֹת, לְעוֹרֵר יֶתֶר אֵמוּן בְּרוּחַ הַגְּבוּרָה הַפּוֹעֶמֶת בְּךָ, מֵאֲשֶׁר כָּל מַעֲלָלֶיךָ בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, לַדֶּרֶךְ!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אַל דְּאָגָה! אֲשֶׁר לְגִדוּפִים – סִמְכוּ עָלַי!

(יוֹצֵא)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לִמְסוֹר מִכְתָּב כָּזֶה לִתְעוּדָתוֹ, – לֹא, חָלִילָה. דְּרָכָיו וְנִימוּסָיו שֶׁל אוֹתוֹ עֶלֶם מְעִידִים עַל סְגֻלּוֹתָיו הַנָּאוֹת וְחִנּוּכוֹ הַטּוֹב. מְלֶאכֶת הַתִּוּוּךְ שֶׁלּוֹ בֵּין בַּת־אָחִי לַאֲדוֹנָיו אַף הִיא עֵדוּת לְכָךְ. פִּסַּת־נְיָר זוֹ, הַגְּדוּשָׁה בּוּרוּת לְמוֹפֵת, לֹא תָּעִיר בְּלִבּוֹ כָּל חֲרָדָה; הוּא לֹא יִתְקַשֶּׁה לְהָבִין, שֶׁהִיא נִכְתְּבָה בִּידֵי גֹּלֶם גָּמוּר. עַל כֵּן, יַקִּירִי, אָבִיא אֶת הַזְמָנָתוֹ בְּעַל־פֶּה, אֲתָאֵר לְפָנָיו אֶת אֵגִיצִ’יק כְּאָדָם אַמִּיץ־גְּבוּרָה הַנּוֹדָע לִתְהִלָּה, וּבְלֵב הָעֶלֶם הַנִּכְבָּד אֶטַּע דֵּעָה אֲיֻמָּה, – וּשְׁנוֹתָיו הַצְּעִירוֹת הֵן עֲרֻבָּה מַסְפֶּקֶת, שֶׁהוּא יְקַבְּלֶנָה, – עַל אַכְזְרִיּוּת יְרִיבוֹ, כָּשְׁרוֹ בַּקְּרָב, חֲמָתוֹ הַבּוֹעֶרֶת וְיָדָיו הַחֲמוּמוֹת. דָּבָר זֶה יַבְהִיל אֶת הַצֶּמֶד כָּל־כָּךְ, שֶׁהֵם יִרְצְחוּ זֶה אֶת זֶה בְּכֹחַ הַמַּבָּט לְבַדּוֹ, כִּשְׁנַיִם צִפְעוֹנִים⁵⁸.

(נִכְנָסוֹת אוֹלִיבְיָה וּוִיאוֹלָה)

פַבִּיאָן

הִנֵּהוּ בָּא בְּחֶבְרַת בַּת־אָחִיךָ. סוּר הַצִּדָּה, עַד שֶׁיִּפָּרֵד מֵעָלֶיהָ, וְהִזְדַּנֵּב מִיָּד אַחֲרָיו!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בֵּינְתַיִם אֲנִי מְנַסֵּחַ לִי כַּמָּה פְּסוּקֵי־בֶּלַע, כְּדֵי לְשַׁלְּבָם בִּנְאוּם־הִתְגָּרוּת, שֶׁעָלַי לָשֵׂאת לְפָנָיו.

(יוֹצְאִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ, פַבִּיאָן וּמָרִיָּה)

אוֹלִיבְיָה

אֶל לֵב שֶׁל אֶבֶן רַב מִדַּי דִּבַּרְתִּי,

וּבְפַחַז רַב כְּבוֹדִי שֶׁלִּי הִפְקַרְתִּי.

עַל אַשְׁמָתִי קוֹל־חֲשָׁאִין נוֹזֵף בִּי,

אַךְ אַשְׁמָתִי כֹּה מַפְלִיאָה לְהִתְעַקֵּשׁ,

שֶׁעַל הַנְּזִיפָה עוֹנָה בְּלַעַג.

וִיאוֹלָה

יִצְרֵי לִבֵּךְ וְכִסּוּפָיו נוֹשֵׂאת אַתְּ

כַּאֲדוֹנִי – אֶת יִסּוּרֵי לִבּוֹ.

אוֹלִיבְיָה

קַבֵּל זֶה הַתַּכְשִׁיט. צַלְמִי חָרוּת בּוֹ.

אַל תְּסָרֵב: אֵין בּוֹ לָשׁוֹן אֲשֶׁר תּוּכַל

לְהַקְנִיטְךָ. הוֹ, אָנָּא, שׁוּב מָחָר!

הֲיֵשׁ דָּבָר אֲשֶׁר אֶמְנַע מִמֶּךָ,

אִם הַמַּתָּן לֹא בַּכָּבוֹד פּוֹגֵעַ?

וִיאוֹלָה

לִבֵּךְ שֶׁלָּךְ לַאֲדוֹנִי שֶׁלִּי. רַק זֹאת.

אוֹלִיבְיָה

וּמַה יֹּאמַר כְּבוֹדִי, לוּ אֲדוֹנֶיךָ

יִקַּח דָּבָר אֲשֶׁר נִתַּן לְךָ?

וִיאוֹלָה

אֲנִי אֶסְלַח לָךְ.

אוֹלִיבְיָה

אָכֵן, שׁוּב לְמָחָר.

כִּי בְּכוֹר־שָׂטָן כָּמוֹךָ, חֵי הָאֵל,

עָלוּל לְהוֹלִיכֵנִי לַעֲזָאזֵל.

(יוֹצֵאת. נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וּפַבִּיאָן)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

גֶ’נְטֶלְמֶן, יְהִי הָאֵל בְּעֶזְרְךָ.

וִיאוֹלָה

גַּם בְּעֶזְרְךָ, סֶר.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

יְהִי הַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר תַּחַת יָדְךָ כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה, קוּם וְהָגֵן עַל עַצְמְךָ. בַּמֶּה וְכֵיצַד פָּגַעְתָּ בּוֹ, – זֹאת לֹא אֵדַע; אוּלָם הִנְנִי לְהַזְהִירְךָ, כִּי יְרִיבְךָ הַמָּלֵא קֶצֶף וְהַצָּמֵא לְדָם כְּכֶלֶב־צַיִד, מַמְתִּין לְךָ שָׁם, בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן. שְׁלֹף חַרְבְּךָ! הִכּוֹן כְּהֶרֶף־עַיִן, כִּי הָעוֹמֵד לְהַתְקִיפְךָ זָרִיז, מֻכְשָׁר וְאַכְזָרִי.

וִיאוֹלָה

טָעוּת בְּיָדְךָ, סֶר. בְּטוּחַנִי, כִּי לֹא רִיב וְלֹא מַחֲלֹקֶת לִי עִם שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם. לַשָּׁוְא אֶהְיֶה מְאַמֵּץ כֹּחַ זִכְרוֹנִי לְהַעֲלוֹת שֶׁמֶץ עֶלְבּוֹן, אֲשֶׁר מִיָּמַי גָרַמְתִּי לְמִישֶׁהוּ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּוָּכַח לָדַעַת, שֶׁאֵין זֶה כָּךְ, הַאֲמֵן לִי. לָכֵן, אִם תְּשַׁוֶּה לְחַיֶּיךָ עֵרֶךְ כָּלְשֶׁהוּ, קוּם וַעֲמֹד עַל נַפְשְׁךָ! כִּי יְרִיבְךָ מְחֻנָּן בְּכָל הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהָעֲלוּמִים יַעֲנִיקוּ לָאָדָם: כֹּחַ, כִּשְׁרוֹן־מַעֲשֶׂה וְחֵמָה שְׁפוּכָה.

וִיאוֹלָה

סְלַח לִי, אֲדוֹנִי, אַךְ מִי הָאִישׁ?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אַבִּיר, שֶׁחַרְבּוֹ עֲדַיִן בְּתוּלָה. גִּבּוֹר הַמְהַלֵּךְ עַל שְׁטִיחֵי טְרַקְלִינִים. וְעִם זֹאת אֵין כָּמוֹהוּ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּדוּקְרָב. זֶה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים עָלָה בְּיָדוֹ לְהַפְרִיד בֵּין גּוּף לִנְשָׁמָה, וְכָרֶגַע אָחוּז הוּא רִתְחַת־נָקָם קַטְלָנִית כָּל־כָּךְ, שֶׁלֹּא תִּתְקָרֵר דַּעְתּוֹ אֶלָּא אִם יִרְאוּ עֵינָיו מִיתָה מְשֻׁנָּה אוֹ בּוֹר־קֶבֶר פָּתוּחַ. סִיסְמָתוֹ הִיא: פְּגַע אוֹ הִפָּגַע! נַצֵּחַ אוֹ מוּת!

וִיאוֹלָה

אָשׁוּב נָא אֶל הַבַּיִת לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַגְּבִירָה אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, שֶׁיְּלַוּוּנִי בְּדַרְכִּי. לֹא אִישׁ־תִּגְרוֹת־אֲנִי. בְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי, כִּי יֵשׁ גְּבָרִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם לְהִסְתַּכְסֵךְ עִם זוּלָתָם עַל־מְנָת לְהוֹכִיחַ אֶת מִדַּת גְּבוּרָתָם לְעַצְמָם. יִתָּכֵן, כִּי עֵסֶק לָנוּ עִם גֶּבֶר בַּעַל שִׁגְיוֹנוֹת מִזֶּה־הַסּוּג.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הוֹ, לֹא סֶר. שֹׁרֶשׁ הָרֹגֶז בּוֹ יוֹנֵק מֵעֶלְבּוֹן הַכָּלוּל בִּסְעִיפֵי חֻקַּת הַדּוּקְרָב. צֵא, אֵפוֹא, לִקְרָאתו וַעֲשֵׂה רְצוֹנוֹ! אֶל זֶה הַבַּיִת לֹא תִּכָּנֵס בְּלֹא לְהִסְתַּכֵּן בְּדוּקְרָב אִתִּי, דָּבָר שֶׁתּוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ עִמּוֹ בְּאוֹתוֹ מַאֲמָץ עַצְמוֹ. וּבְכֵן, קָדִימָה, אוֹ מִיָּד חֲלֹץ חַרְבְּךָ עֵירֹם וְעֶרְיָה! אֵין מָנוֹס. עָלֶיךָ לְהִלָּחֵם אוֹ לְהִנָּזֵר מִלָּשֵׂאת עוֹד חֶרֶב חֲגוּרָה לְמָתְנֶיךָ.

וִיאוֹלָה

מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי־אָדִיב וּמוּזָר כְּאֶחָד. שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עִמִּי חֶסֶד וְתִשְׁאַל אֶת פִּי הָאַבִּיר בַּמֶּה חָטָאתִי לוֹ. אִם הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה, וַדַּאי נָהַגְתִּי כָּךְ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת וְלֹא בְּכַוָּנַת־זָדוֹן.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מוּכָן וּמְזֻמָּן. סִינְיוֹר פַבִּיאָן, הִשָּׁאֵר נָא בְּחֶבְרַת הַגֶּ’נְטֶלְמֶן עַד אִם אָשׁוּב.

(יוֹצֵא)

וִיאוֹלָה

אֱמֹר בְּטוּבְךָ, סֶר, הֲתֵדַע בַּמֶּה הָעִנְיָן?

פַבִּיאָן

יָדוּעַ לִי, כִּי זֶה הָאַבִּיר מָלֵא זַעַם עָלֶיךָ וְנָכוֹן לָבוֹא עִמְּךָ בְּמִשְׁפַּט־חֲרָבוֹת. אַךְ עַל הַנְּסִבּוֹת, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִידֵי כָּךְ, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ וְלֹא כְלוּם.

וִיאוֹלָה

אֱמֹר, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ?

פַבִּיאָן

אִם נִשְׁפֹּט עַל פִּי חָזוּת־מַרְאֵהוּ, לֹא נְגַלֶּה בּוֹ שׁוּם סִימָנֵי־הֶכֵּר שֶׁל אוֹתָהּ רוּחַ־גְּבוּרָה, אֲשֶׁר יֵיטִיב לְהוֹכִיחַ בִּשְׁעַת הִתְמוֹדְדוּת. הֲרֵיהוּ בֶּאֱמֶת, הַזָּרִיז, הָאַכְזָר וְהַמְּסֻכָּן מִכָּל שׁוֹלְפֵי־חֶרֶב בְּאִילִירְיָה כֻּלָּה. הֲתַסְכִּים לָצֵאת לִקְרָאתוֹ? מוּכָן אֶהְיֶה לְפַשֵּׁר בֵּינֵיכֶם, אִם אַךְ יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדִי.

וִיאוֹלָה

אַכִּיר לְךָ טוֹבָה עַל כָּךְ, סֶר, שֶׁכֵּן מִשְׁתַּיֵּךְ אֲנִי לְאוֹתוֹ סוּג אֲנָשִׁים הַמַּעֲדִיפִים עֵסֶק עִם כְּבוֹד הַכֹּמֶר עַל עֵסֶק עִם כְּבוֹד הָאַבִּיר, וְלֹא אִכְפַּת לִי מַה שֵּׁם יוֹצִיאוּ הַבְּרִיּוֹת עַל מֶזֶג רוּחִי וְכֹחַ זְרוֹעִי.

(יוֹצְאִים)

(חוֹזְרִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וְאַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְש

אַל תִּשְׁאַל, יַקִּירִי: הוּא שֵׁד מִשַּׁחַת. מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי קְלִפָּה־בְּמִכְנָסַיִם חוֹצֶבֶת לֶהָבוֹת כָּמוֹהוּ. עָרַכְתִּי עִמּוֹ קְרָב־נִסָּיוֹן בַּחֲרָבוֹת מְנֻדָּנוֹת וְהַלָּה מָחַץ אֶת חַרְבִּי בִּתְנוּפָה כֹּה מְהִירָה וְקַטְלָנִית, שֶׁלֹּא מָצָאתִי אֶת יָדַי וְאֶת רַגְלַי. וְשָׁעָה שֶׁהוּא מַחֲזִיר, הֲרֵיהוּ מַחֲזִיר מַכָּה אַחַת אַפַּיִם בְּלֹא לְהַחֲטִיא, כְּשֵׁם שֶׁרַגְלֶיךָ לֹא יַחֲטִיאוּ אֶת הַקַּרְקַע עָלֶיהָ הֵן דּוֹרְכוֹת. אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה אֳמַן הַסַּיִף אֵצֶל הַשַּׁח הַפַּרְסִי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

יִמַּח שְׁמוֹ! אֵין אֲנִי מִסְתַּבֵּךְ עִמּוֹ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וַדַּאי, אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא שָׂשׂ לְהִתְפַּיֵּס אִתְּךָ. בְּקֹשִי מַצְלִיחַ פַבִּיאָן לְרַסְּנוֹ וְלַעֲצוֹר בַּעֲדוֹ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

יַכֵּהוּ הַדֶּבֶר! אִלּוּ יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ, שֶׁכֹּה אַמִּיץ הוּא וְכֹה מְאֻמָּן בְּסַיִף, כִּי אָז שְׁלַחְתִּיו לְכָל הַשֵּׁדִים בְּטֶרֶם אֶהְיֶה מִתְגָּרֶה בּוֹ. דַּבֵּר עַל לִבּוֹ וְקֵץ לְדוּקְרָב, אִם הוּא נִרְתָּע, הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה אֶת סוּסִי הָאָפֹר קַפִּילֶט.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אָכֵן, אָבִיא הַצָּעָתְךָ לְפָנָיו. אַל תָּזוּז מִמְּקוֹמְךָ וְהִתְנַהֵג כַּיָּאוּת לְאַבִּיר. אֲנִי תִּקְוָה, כִּי פָּרָשָׁה זוֹ עֲתִידָה לְהִסְתַּיֵּם בְּלֹא אָבְדַן נְפָשׁוֹת. (לְנַפְשׁוֹ) חַכֵּה! עוֹד אֶרְכַּב עַל סוּסְךָ כְּשֵׁם שֶׁהִנְנִי רוֹכֵב עָלֶיךָ.

(חוֹזְרִים פַבִּיאָן וּוִיאוֹלָה)

(לְפַבִּיאָן) הוּא מַבְטִיחַ לִי אֶת סוּסוֹ, אִם אֲחַסֵּל אֶת זוֹ הַמְּרִיבָה. הוֹכַחְתִּי לוֹ, כִּי הַבַּרְנָשׁ לוֹחֵם כְּשֵׁד־מִשַּׁחַת.

פַבִּיאָן

גַּם עַל הַהוּא נָפַל פַּחַד־אֵימִים. פָּנָיו הֶחֱוִירוּ וְעַצְמוֹתָיו מִתְרַעֲדוֹת כְּמִי שֶׁדֹּב מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אֵין עֵצָה, סֶר. גָּמוּר עִמּוֹ לְהִתְמוֹדֵד אִתְּךָ, שֶׁעַל כֵּן הִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעַת־אֹמֶן. יִשָּׂאֶנּוּ אֹפֶל! שָׁקַל וְחָזַר וְשָׁקַל בִּדְבַר הָרִיב אִתְּךָ, אַךְ אֵין הוּא רוֹאֶה כָּל טַעַם לְהַשְׁחִית עַל כָּךְ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת. אֵין דֶּרֶךְ, סֶר. שְׁלֹף חֶרֶב וְלוּ גַם כְּדֵי לְהָקֵל עָלָיו קִיּוּם שְׁבוּעָתוֹ. הוּא טוֹעֵן, שֶׁלֹּא יִפְצַע אוֹתְךָ.

וִיאוֹלָה

(הַצִּדָּה) אֵלִי, אֵלִי, הוֹשַׁע נָא! רַק פְּלֵטַת־לָשׁוֹן קְטַנָּה וּמִיָּד הֵם יוֹדְעִים מָה רַב הַהֶבְדֵּל בֵּינִי לְבֵין גֶּבֶר.

פַבִּיאָן

אִם תִּרְאֵהוּ רוֹתֵחַ וְזוֹעֵף, עָלֶיךָ לָסֶגֶת וּלְהִכָּנֵעַ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

קְרַב הֵנָּה סֶר אַנְדְּרוּ. אֵין עֵצָה. גֶ’נְטֶלְמֶן זֶה יִלָּחֵם אִתְּךָ לְמַעַן כְּבוֹדוֹ. כַּוָּנָתוֹ הִיא לִקְרָב אֶחָד וְיָחִיד. שֶׁכֵּן אֵין בְּרֵרָה לְפָנָיו: חֻקַּת הַדּוּקְרָב מְחַיֶּבֶת אוֹתוֹ לְכָךְ. אַל חֲשָׁשׁ: כְּאִישׁ־כָּבוֹד וְאִישׁ־צָבָא הִבְטִיחַ לִי, שֶׁלֹּא יְהֵא פּוֹצֵעַ אוֹתְךָ. וּבְכֵן, יָד לָחֶרֶב! קָדִימָה!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

כֵּן יְהִי רָצוֹן וְעָשָׂה כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ! (שׁוֹלֵף חֶרֶב)

וִיאוֹלָה

(בְּשָׁלְפָהּ חֶרֶב) הַאֲמֵן לִי, שֶׁלְּמוֹרַת־רְצוֹנִי עוֹשֶׂה אֲנִי זֹאת.

(נִכְנָס אַנטוֹנְיוֹ)

אַנְטוֹנְיוֹ

הָשֵׁב אֶת חַרְבְּךָ! אִם זֶה הָעֶלֶם

פָּגַע בְּךָ, כָּל אַשְׁמָתוֹ עָלַי,

אַךְ אִם אַתָּה פָּגַעְתָּ בּוֹ, אֲנִי הוּא

הָעוֹמֵד לִתְבּוֹעַ עֶלְבּוֹנוֹ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אַתָּה!?

וּמִי אַתָּה?

אַנְטוֹנְיוֹ

אֶחָד אֲשֶׁר מֵאַהֲבָה

יָעֵז עֲשׂוֹת לְמַעֲנוֹ יוֹתֵר

מִשֶּׁהִרְהִיב לוֹמַר לְךָ כִּי יַעֲשֶׂה.

(שׁוֹלְפִים חֲרָבוֹת)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הָא. סַרְסוּר־קְטָטוֹת? וּבְכֵן הֲרֵינִי לִרְשׁוּתְךָ!

(בָּאִים שׁוֹטְרִים)

פַבִּיאָן

חֲדַל, סֶר טוֹבִּי חֲבִיבִי, חֲדַל נָא!

שׁוֹטְרִים בָּאִים.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

(לְאַנְטוֹנְיו) בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה הִנְנִי לִרְשׁוּתְךָ.

וִיאוֹלָה

(לְסֶר אַנְדְּרוּ) אָנָּא, סֶר, טְמֹן חַרְבְּךָ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

כַּמּוּבָן, לְכָל הָרוּחוֹת! וּסְמוֹךְ עַל דִּבְרָתִי. כַּאֲשֶׁר הֻבְטַח לְךָ כֵּן יָקוּם: סוּס נוֹחַ לִרְכִיבָה וְאֵין הוּא סָרְבָנִי כְּלָל.

שׁוטֵר א'

הִנֵּה הָאִישׁ. מַלֵּא אֶת חוֹבָתְךָ!

שׁוטֵר ב'

אַנְטוֹנְיוֹ, בְּשֵׁם הַדֻּכָּס אוֹרְסִינוֹ, הִנְנִי אוֹסֵר אוֹתְךָ.

אַנְטוֹנְיוֹ

טוֹעֶה אַתָּה, סֶר, וַדַּאי מִתְכַּוֵּן אַתָּה לְאָדָם אַחֵר.

שׁוטֵר א'

חָלִילָה, סֶר. בְּשׁוּם עִנְיָן וָאֹפֶן.

אָמְנָם אֵינְךָ חוֹבֵשׁ כִּפַּת־מַלָּח,

אֲבָל מֻכָּר לִי פַּרְצוּפְךָ. קָחֵהוּ!

הֵיטֵב בָּרוּר לוֹ, שֶׁבָּרוּר לִי מִי הוּא.

אַנְטוֹנְיוֹ

עָלַי לְהִכָּנֵע. (לְוִיאוֹלָה) חִפַּשְׂתִּי אַחֲרֶיךָ,

לָכֵן, כָּךְ הַדְּבָרִים נָפְלוּ. אַךְ אֵין

מוֹצָא, כָּעֵת עָלַי לָשֵׂאת בָּעֹנֶשׁ.

וּמַה יְּהֵא עָלֶיךָ, יְדִידִי?

צָרָה זוֹ שֶׁקָּפְצָה עָלַי, כּוֹפַתְנִי

לִדְרוֹשׁ אַרְנָק שֶׁלִּי בַּחֲזָרָה.

עַל קֹצֶר־יָד שֶׁלִּי מִלְּהוֹשִׁיעַ

וְלֹא עַל זְכֻיּוֹתַי נַפְשִׁי דּוֹאֶבֶת.

מַה זֶּה נִדְהַמְתָּ? הוֹ, הֱיֶה נָא גֶּבֶר!

שׁוטֵר ב'

בּוֹא, סֶר. קָדִימָה!

אַנְטוֹנְיוֹ

הָשִׁיבָה לִי רַק חֵלֶק מִכַּסְפִּי!

וִיאוֹלָה

מָה! אֵיזֶה כֶּסֶף, סֶר? עַל כִּי אֵלַי

נְהַגְתָּ כְּאָדָם שׁוֹחֵר טוֹבָה לִי

וְנֹכַח הַצָּרָה שֶׁנִּתְרַגְּשָׁה עָלֶיךָ,

הִנֵּה אַפְרִישׁ מֵרְכוּשִׁי הַדַּל

כְּכָל אֲשֶׁר יָדִי שֶׁלִּי מַשֶּׂגֶת.

נַחֲלֹק בֵּינֵינוּ, קַח חֲצִי הוֹנִי.

אַנְטוֹנְיוֹ

מָה! הֲתֹאמַר לְהִתְנַכֵּר לִי כָּכָה?

הַאִם חוֹבְךָ אֵלַי לֹא דַי גָּלוּי לָעַיִן?

אַל תִּתְגָּרֶה בַּאֲסוֹנִי פֶּן אֶתְבַּזֶּה,

וַחֲסָדַי אָטִיחַ בְּפָנֶיךָ.

וִיאוֹלָה

מָה? חֲסָדִים! מַה חֶסֶד לִי גָּמַלְתָּ?

תָּוֵי־פָּנֶיךָ אַף קוֹלְךָ זָרִים לִי.

הֵן מִכְּפִיּוּת־טוֹבָה נַפְשִׁי סוֹלֶדֶת:

הִיא מְאוּסָה עָלַי יוֹתֵר מִשֶּׁקֶר,

מִשַּׁחְצָנוּת, מִלַּהַג, מִשִּׁכְרוּת,

אוֹ כָּל דְּבַר־חֵטְא אַחֵר נִדְבַּק אֵלֵינוּ

וּמַעֲבִיר טֻמְאָה אֶל תּוֹךְ דָּמֵנוּ.

אַנְטוֹנְיוֹ

רִבּוֹן עוֹלָם!

שׁוטֵר ב'

בּוֹא, סֶר. הֵן בִּקַּשְׁתִּיךָ.

אַנְטוֹנְיוֹ

הַרְשֵׁנִי, עוֹד מִלָּה! אֶת זֶה הָעֶלֶם

כִּמְעַט חִלַּצְתִּי מִשִּׁנֵּי הַמָּוֶת.

בַּצַּר לוֹ עֲזַרְתִּיו בְּלֵב וָנֶפֶשׁ,

וּלְצַלְמוֹ, אֲשֶׁר הֵעִיד, דּוֹמַנִי,

עַל טֹהַר וּמִדּוֹת כֹּה נַעֲלוֹת,

יִרְאַת־כָּבוֹד וְאַהֲבָה רָחַשְׁתִּי.

שׁוטֵר א'

זֶה הָעִנְיָן, מַה הוּא נוֹגֵעַ לָנוּ?

בִּזְבַּזְנוּ זְמַן לַתֹּהוּ. חִישׁ, לַדֶּרֶךְ!

אַנְטוֹנְיוֹ

לֹא, אֵל עֶלְיוֹן, כִּי שֶׁקֶץ מְתֹעָב

אָצַל בּוֹ מֵרוּחוֹ. סֶבַּסְתִּיאָן,

טֹהַר דְּמוּתְךָ הָאֲצִילִית חִלַּלְתָּ.

אֵין מוּם בַּטֶּבַע חוּץ מִמּוּם־הַנֶּפֶשׁ,

וְאֵין כִּעוּר בּוֹ כִּי עִקּוּם־הַנֶּפֶשׁ.

הַחֶסֶד יֹפִי בּוֹ. אַךְ חֵטְא עִם יֹפִי מַהוּ?

כְּלִי רֵיק וָדַל, שֶׁהַשָּׂטָן עִטְּרָהוּ.

שׁוטֵר א'

הָא, זֶה הָאִישׁ נִטְרֶפֶת דַּעְתּוֹ!

סַלְּקוּהוּ! בּוֹא, נֵלֵךְ נָא, סֶר.

אַנְטוֹנְיוֹ

הוֹלִיכוּנִי.

(יוֹצֵא אַנְטוֹנְיוֹ בְּלִוְיַת אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר)

וִיאוֹלָה

(לְנַפְשָׁהּ) בְּלֵב נִרְעָשׁ הִבִּיעַ מְרִי־סִבְלוֹ.

הוּא מַאֲמִין, אֲנִי עֲדַיִן לֹא.

לוּ הַדִּמְיוֹן אֱמֶת! לוּ אָנֹכִי

נִרְאֵיתִי בְּעֵינָיו כִּדְמוּת אָחִי!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

גַּשׁ הֵנָּה, אַבִּירִי! גַּם אַתָּה, פַבִּיאָן. הָבָה נִתְלַחֵשׁ וְנַחֲרֹז לָנוּ פְּנִינֵי חָכְמָה אֲחָדוֹת.

וִיאוֹלָה

(לְנַפְשָׁהּ) בְּשֵׁם סֶבַּסְתִּיאָן קָרָא. אָחִי

יוֹם־יוֹם אֶרְאֶנּוּ חַי לִפְנֵי הָרְאִי.

הוּא תָּו לְתָו הָיָה דוֹמֶה לִי

וְגַם לָבַשׁ בְּגָדִים מַמָּשׁ כָּאֵלֶּה.

אוֹתָם צְבָעִים, גְּזִירָה, סְרָטִים, רִקְמָה,

שֶׁמַּתְכֻּנְתָּם שִׁמְּשָׁה לִי כְּדֻגְמָה.

אִם זֹאת אֱמֶת, יֵשׁ בַּסּוּפוֹת חֶמְלָה

וּדְבַשׁ בְּמֶלַח־הַמְּצוּלָה.

(יוֹצֵאת)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בָּחוּר קַל, עֲקַלְקַל וּמְקֻלְקָל לַחֲלוּטִין. מוּג לֵבָב כְּאַרְנָב, קֻרְטוֹב שֶׁל יֹשֶר אֵין בּוֹ, וְהָרְאָיָה: בִּשְׁעַת מְצוּקָה זָנַח אֶת יְדִיד־נַפְשׁוֹ לְנַפְשׁוֹ וְהָיָה כַּזָר לוֹ. וַאֲשֶׁר לְמִדַּת פַּחְדָּנוּתוֹ שְׁאַל נָא אֶת פִּי פַבִּיאָן.

פַבִּיאָן

פַּחְדָּן טָהוֹר הַסּוֹגֵד לַפַּחַד כִּסְגֹד לֵאלֹהָיו.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

לַעֲזָאזֵל! הִנְנִי וְהִדְבַּקְתִּיו וְרוֹצַצְתִּי עַצְמוֹתָיו אַחַת־אֶחָת!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

רוּץ וְרוֹץ, וְרָצֹץ, אַךְ אַך תִּשְׁלֹף חֶרֶב!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן…

(יוֹצֵא)

פַבִּיאָן

נֵלֵךְ וְנִרְאֶה מַה יִּתְרַחֵשׁ שָׁם.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הִנְנִי עָרֵב בְּאַרְנָקִי, שֶׁבְּכָל־‏זֹאת לֹא יִתְרַחֵשׁ וְלֹא כְלוּם.

(יוֹצְאִים)

 

מַעֲרָכָה רְבִיעִית    🔗

תְּמוּנָה רִאשׁוֹנָה    🔗

לִפְנֵי בֵּית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים סֶבַּסְתִּיאָן וְהַשּׁוֹטֶה)

הַשּׁוֹטֶה

הַאִם תַּכְרִיחֵנִי לְהַאֲמִין, שֶׁלֹּא אֲנִי נִשְׁלַחְתִּי לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ?

סֶבַּסְתִּיאָן

לֵךְ בְּרַח מִפָּנַי, בָּחוּר טִפֵּשׁ! לֵךְ לְשָׁלוֹם וַהֲנִיחֵנִי לְשָׁלוֹם!

הַשּׁוֹטֶה

חֵי רֹאשִׁי, עוֹמֵד אַתָּה עַל דַּעְתְּךָ אֵיתָן. לֹא וָלֹא! לֹא אֲנִי מַכִּירְךָ; לֹא אֲנִי נִשְׁלַחְתִּי מִטַּעַם גְּבִרְתִּי לְהַזְמִינְךָ אֵלֶיהָ לְשֵׁם שִׂיחָה; לֹא סִינְיוֹר סֶזַרְיוֹ שִׁמְךָ וְחָטְמִי לֹא חֹטֶם הוּא, וְכָל דָּבָר הוּא הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר.

סֶבַּסְתִּיאָן

לֵךְ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, וּפְרֹשׂ שִׁגְעוֹנְךָ לִפְנֵי הָרוּחַ. אֵין אַתָּה מַכִּירֵנִי וַחֲסָל!

הַשּׁוֹטֶה

לִפְרֹשׂ שִׁגְעוֹנִי לִפְנֵי הָרוּחַ! שָׁמַע פָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר לְאִישׁ רָם־מַעֲלָה וְעַתָּה מְטִיחוֹ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל שׁוֹטֶה, פְּרֹשׂ שִׁגְעוֹנְךָ לִפְנֵי הָרוּחַ! חוֹשֵׁשְׁנִי, כִּי הָעוֹלָם, גֹּלֶם מְגֻשָּׁם זֶה, עֶדְנָה קָפְצָה עָלָיו וּפִיו נוֹטֵף פְּסוּקִים מְתַקְתַּקִּים. וּבְכֵן, שִׂים לֵב לְבַקָּשָׁתִי: הִתְפַּשֵּׁט מִזָּרוּתְךָ וֶאֱמֹר בְּרוּרוֹת, מַה לִּפְרשׂ לִפְנֵי גְּבִרְתִּי. הֲמֻתָּר לִי לִפְרשׂ לָהּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, שֶׁאַתָּה בָּא אֵלֶיהָ?

סֶבַּסְתִּיאָן

וְאַתָּה לֵץ מְטֹרָף, שִׂים לֵב לְבַקָּשָׁתִי: הִסְתַּלֵּק מֵעַל פָּנַי! קַח זֶה הַכֶּסֶף, שֶׁאִם תּוֹסִיף לְהִתְמַהְמֵהַּ דַּע לְךָ כִּי שָׁמוּר עִמִּי סִלּוּק־חֶשְׁבּוֹן מוּחָשִׁי יוֹתֵר.

הַשּׁוֹטֶה

חֵי נַפְשִׁי. יֵשׁ לְךָ פִּתְחוֹן־יָד נָאֶה. בְּרִיּוֹת, שֶׁשֵּׂכֶל בְּקָדְקֳדָם, נוֹתְנִים מִכַּסְפָּם לַשּׁוֹטִים, וְזוֹכִים בִּמְרוּצַת הַיָּמִים בְּשֵׁם טוֹב לְמַדַּי בִּמְחִיר טוֹב לְמַדַּי.

(נִכְנָסִים סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק, סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וּפַבִּיאָן)

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

מָה! שׁוּב אַתָּה עוֹמֵד בְּדַרְכִּי? קַח, הֵא לְךָ!

(מַכֵּהוּ)

סֶבַּסְתִּיאָן

וְהֵא לְךָ אַחַת וְעוֹד אַחַת! (מַחֲזִיר מַכּוֹת לְסֶר אַנְדְּרוּ) הַאִם כָּל יוֹשְׁבֵי־הַמָּקוֹם יָצְאוּ מִדַּעְתָּם?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

חֲדַל מִיָּד, סֶר, וָלֹא אֲנִי מֵעִיף אֶת חַרְבְּךָ אֶל הַגַּג!

הַשּׁוֹטֶה

הִנְנִי רָץ וּמְסַפֵּר הַכֹּל בְּאָזְנֵי גְּבִרְתִּי. לֹא הָיִיתִי מִשְׁתּוֹקֵק לִהְיוֹת בְּעוֹרְכֶם אֲפִלּוּ חִנָּם־אֵין־כֶּסֶף.

(יוֹצֵא)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

(מַפְרִיד בֵּין הַנִּצִּים וּמַחֲזִיק בְּסֶבַּסְתִּיאָן)

חֲדַל, סֶר! הֶרֶף!

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אַדְרַבָּא! הָנַח לוֹ! יָכוֹלְנִי לְקָרֵר אֶת מִזְגוֹ הֶחָם גַּם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. כָּל עוֹד הַחֹק בְּאִילִירְיָה עוֹמֵד עַל כַּנּוֹ, הֲרֵינִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט בַּעֲווֹן הִתְפָּרְעוּת וּתְקִיעַת אֶגְרוֹפִים. אָמְנָם, אֲנִי הוּא שֶׁפָּתַחְתִּי בַּקְּטָטָה, אַךְ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.

סֶבַּסְתִּיאָן

(לְסֶר טוֹבִּי) סַלֵּק יָדֶיךָ מֵעָלַי!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הָא, לֹא אַרְפֶּה מִמְּךָ, סֶר. אָנָּא, גִּבּוֹרִי הַצָּעִיר, הָשֵׁב חַרְבְּךָ לִמְקוֹמָהּ! טָעַמְתָּ כְּבָר טַעַם שֶׁל קְרָב וְהִתְחָשַׁלְתָּ. וּבְכֵן!

סֶבַּסְתִּיאָן

עוֹד אֵחָלֵץ מִמְּךָ וִיהִי מָה! (מִשְׁתַּחְרֵר)

כָּעֵת דַּבֵּר! – מָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי?

אִם שׁוּב תָּעֵז לְהִתְגָּרוֹת, שְׁלֹף חֶרֶב!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

מָה, מָה?! בְּחֵפֶץ לֵב. בּוֹא וְהִקַּזְתִּי כַּמָּה פַּכִּים קְטַנִּים מִדָּמְךָ הַשַׁחְצָנִי!

(שׁוֹלֵף חֶרֶב)

(נִכְנֶסֶת אוֹלִיבְיָה)

אוֹלִיבְיָה

הֵי, טוֹבִּי, הֶרֶף! אִם יָקְרוּ לְךָ

חַיֶּיךָ, קֵץ אָמַרְתִּי!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

הוֹ, גְּבִרְתִּי!

אוֹלִיבְיָה

לָנֶצַח לֹא תֶּחְדַּל מִמִּנְהָגֶיךָ?

אַתָּה, חֲדַל־אִישִׁים, רָאוּי לְךָ

לִשְׁכּוֹן בִּמְעָרוֹת־פְּרָאִים בַּיַּעַר,

פָּטוּר מִנִּימוּסִים וְדֶרֶךְ‏־אֶרֶץ.

סוּר מֵעֵינַי!

(לְסֶבַּסְתִּיאָן) סֵזַרְיוֹ יַקִּירִי,

אַל תֵּעָלֵב נָא.

(לְסֶר טוֹבִּי) לֵךְ, מֵצַח נְחוּשָׁה!

(יוֹצְאִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ, סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק וּפַבִּיאָן)

הוֹ, אָנָּא, יְדִידִי הַטּוֹב, יְהִי

אוֹר־הַתְּבוּנָה וְלֹא חֲמַת־הַיֵּצֶר

מַנְחָה יָדְךָ בְּהִתְנַפְּלוּת־זָדוֹן זוֹ,

שֶׁהִתְנַכְּלָה לִגְזוֹל אֶת מְּנוּחָתְךָ.

בּוֹא אֶל בֵּיתִי, אַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ

צְרוֹר מַעֲשֵׂי תִּפְלוּת, שֶׁזֶּה הַגֹּלֶם

בְּיָד גַּסָּה צָרַר לוֹ טְלַאי עַל טְלַאי.

תִּשְׁמַע וּתְחַיֵּךְ, אוּלַי, הֵן לֹא

תָשִׁיב פָּנַי. אַל תְּסָרֵב נָא, בֹּא!

אָרוּר הָאִישׁ, כִּי אוֹיֵבְךָ אוֹיְבִי,

בְּךָ פָּגַע – פָּגַע הוּא בִּלְבָבִי.

סֶבַּסְתִּיאָן

מַה זֹּאת? כְּלוּם הַנָּהָר נָסוֹג פִּתְאֹם?

הַמְשֻׁגָּע אֲנִי? אוֹ שֶׁמָּא זֶה חֲלוֹם?

יִרְווּ חוּשַׁי שִׁכְחָה עַד שִׁכָּרוֹן –

אִם כָּךְ חוֹלְמִים, הַנִּיחוּ לִי לִישׁוֹן!

אוֹלִיבְיָה

הוֹ, לֹא! מוּטָב בּוֹא אַחֲרַי.

סֶבַּסְתִּיאָן

הוֹ, כֵּן!

אוֹלִיבְיָה

דַּבֵּר נָא כָּךְ, וִיהִי נָא כָּךְ. אָמֵן!

(יוֹצְאִים)

תְּמוּנָה שְׁנִיָּה    🔗

חֶדֶר בְּבֵית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים הַשּׁוֹטֶה וּמָרִיָּה)

מָרִיָּה

וּבְכֵן, תּוֹאִיל בְּטוּבְךָ לִלְבּוֹשׁ גְּלִימָה זוֹ וְלִתְלוֹת זָקָן זֶה עַל סַנְטֵרְךָ. עָלֶיךָ לְעוֹרֵר בּוֹ אֵמוּן, שֶׁהִנְּךָ סֶר טוֹפַּז⁵⁹, הַכֹּמֶר שֶׁלָּנוּ. עֲשֵׁה זֹאת חִישׁ־מָהֵר וַאֲנִי אֶקְרָא בֵּינְתַיִם לְסֶר טוֹבִּי.

(יוֹצֵאת)

הַשּׁוֹטֶה

יָפֶה, אֶתְחַפֵּשׂ כְּכֹמֶר. מַה חֲבָל שׁלֹּא הִקְדַּמְתִּי לִלְבּוֹשׁ צְבִיעוּת זוֹ בְּטֶרֶם לְבָשׁוּהָ אֲחֵרִים. אָמְנָם, אֵינִי שָׁמֵן דַּיִּי כַּיָּאוּת לִמְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, גַּם לֹא רָזֶה דַיִּי כַּיָּאוּת לְתַלְמִיד־חָכָם, וּבְכָל זֹאת לֹא בּוּשָׁה הִיא לִהְיוֹת אָדָם יָשָׁר וּמְטֻפָּל בְּכָל טוּב, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא בּוּשָׁה הִיא לִהְיוֹת אָדָם חָכָם וּמְטֻפָּל בְּצָרוֹת. הִנֵּה בָּאִים בַּעֲלֵי־בְּרִיתִי.

(נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וּמָרִיָּה)

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

בִּרְכַּת יֻפִּיטֶר עַל רֹאשְׁךָ, הוֹד קְדֻשָׁתְךָ.

הַשּׁוֹטֶה

Bonos dies⁶⁰, סֶר טוֹבִּי. אֵיךְ הָיָה אוֹתוֹ נָזִיר זָקֵן מִפְּרַג, אֲשֶׁר לֹא יָדַע צוּרַת אוֹת, מְשַׁנֵּן בְּרֹב חָכְמָה לְאַחְיָנִיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ גּוֹרְבּוֹדָק⁶¹ ? “מַה שֶּׁיֵּשׁ יֵשׁ.” כָּמוֹהוּ כָּמוֹנִי. אִם אֲנִי הוּא הַכֹּמֶר שֶׁיֵּשׁ, הֲרֵי אֲנִי הוּא הַכֹּמֶר שֶׁיֵּשׁ. שֶׁכֵּן מַהוּ “מָה” אִם לֹא מָה, וּמַהוּ “יֵשׁ” אִם לֹא יֵשׁ?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

(מוֹרֶה כְּלַפֵּי הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ אָסוּר מַלְווֹלְיוֹ)

דַּבֵּר אֵלָיו, סֶר טוֹפַּז.

הַשּׁוֹטֶה

הֵי, מִי שָׁם, שׁוֹאֵל אֲנִי! אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּית־אֲסוּרֶיךָ!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

זֶה הַנָּבָל מַצְלִיחַ בְּמִשְׂחַק־רְמִיָּה שֶׁלּוֹ. נָבָל מֻכְשָׁר!

מַלְווֹלְיוֹ

(מִן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ) מִי הַקּוֹרֵא שָׁם?

הַשּׁוֹטֶה

אֲנִי הוּא. סֶר טוֹפַּז, רוֹעֵה־צֹאן־אֱלֹהִים, שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת מַלְווֹלְיוֹ רוֹעֵה־הָרוּחַ.

מַלְווֹלְיוֹ

סֶר טוֹפַּז, סֶר טוֹפַּז הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, לֵךְ נָא אֶל גְּבִרְתִּי הַצְּעִירָה.

הַשּׁוֹטֶה

הַחוּצָה, עַרְפָּד מִתְרַבְרֵב, צֵא! אֵיכָה מוֹצֵץ אַתָּה דָמוֹ שֶׁל גֶּבֶר זֶה?! אֵין פִּיךָ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּגְבָרוֹת צְעִירוֹת?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

דְּבָרִים יְקָרִים מִפָּז, סֶר טוֹפַּז.

מַלְווֹלְיוֹ

סֶר טוֹפַּז, מֵעוֹלָם לֹא הִתְעַלְּלוּ בְּאָדָם כַּאֲשֶׁר מִתְעַלְּלִים בִּי. סֶר טוֹפַּז הַנִּלְבָּב, אַל תַּאֲמִין שֶׁיָּצָאתִּי מִדַּעְתִּי: הַלָּלוּ הֵטִילוּ אוֹתִי בְּחֹשֶךְ־בַּלָּהוֹת.

הַשּׁוֹטֶה

שֵׁד־בְּלִי־בֹּשֶת, בּוּשׁ וְהִכָּלֵם! תּוֹלֶה אֲנִי בְּךָ שֵׁמוֹת־גְּנַאי צְנוּעִים בְּיוֹתֵר, כִּי הִנְנִי אָדָם מַצְנִיעַ לֶכֶת, הַמַּסְבִּיר פָּנִים אַף לַשָּׂטָן. חֹשֶׁךְ בַּלָּהוֹת, אַתָּה אוֹמֵר?

מַלְווֹלְיוֹ

חֹשֶךְ‏־שְׁאוֹל־תַּחְתִּיּוֹת, סֶר טוֹפַּז.

הַשּׁוֹטֶה

מַה אַתָּה סָח! הֲלֹא קְבוּעִים שָׁם אֶשְׁנַבִּים שְׁקוּפִים כַּחֲרַכִּים וּצְפוֹנִית דְּרוֹמִית בַּתִּקְרָה אֲרֻבּוֹת נוֹצְצוֹת כְּעֵץ הַהָבְנֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְאוֹנֵן אַתָּה עַל חֲשֵׁכָה?

מַלְווֹלְיוֹ

לֹא מְשֻׁגָּע אֲנִי, סֶר טוֹפַּז. הַאֲמֵן לִי, חֶדֶר זֶה חָשׁוּךְ בְּהֶחְלֵט.

הַשּׁוֹטֶה

שׁוֹגֶה אַתָּה, אִישִׁי הַמְשֻׁגָּע. וְאִלּוּ אֲנִי טוֹעֵן, שֶׁאֵין חֲשֵׁכָה בְּעוֹלָמֵנוּ אֶלָּא הַבּוּרוּת. וּבִגְלָל בּוּרוּת זוֹ חָשְׁכָה בִּינָתְךָ יֶתֶר מִשֶּׁחָשְׁכָה דַעְתָּם שֶׁל הַמִּצְרִים בְּחֹשֶךְ מִצְרַיִם שֶׁלָּהֶם.

מַלְווֹלְיוֹ

וְאִלּוּ אֲנִי טוֹעֵן, שֶׁחֶדֶר זֶה חָשׁוּךְ לוּ גַּם הָיְתָה הַבּוּרוּת חֲשׁוּכָה כַּתֹּפֶת. וְעוֹד טוֹעֵן אֲנִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הֻשְׁפַּל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם כְּשֵׁם שֶׁהֻשְׁפַּל כְּבוֹדִי. אֵין שִׁגְעוֹנִי עוֹלֶה עַל שִׁגְעוֹנְךָ. אַדְרַבָּא, הַעֲמִידֵנִי לְמִבְחָן וַחֲרֹץ מִשְׁפָּט עָלַי בְּדוּשִׂיחַ שֶׁל הִגָּיוֹן.

הַשּׁוֹטֶה

מַה דַּעַת פִּתַּגּוֹרַס עַל עוֹפוֹת־הַבָּר⁶² ?

מַלְווֹלְיוֹ

אַלִּבָּא דְּפִתַּגּוֹרַס, יִתָּכֵן, כִּי נִשְׁמַת סָבָתֵנוּ שׁוֹכֶנֶת בְּאַחַד הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ.

הַשּׁוֹטֶה

וּמַה דַּעְתְּךָ שֶׁלְּךָ עַל דַּעְתּוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

דַּעְתִּי עַל נִשְׁמַת־הָאָדָם נַעֲלָה יוֹתֵר, וְשׁוֹלֵל אֲנִי דַּעְתּוֹ מֵעִקָּרָהּ.

הַשּׁוֹטֶה

שָׂא שָׁלוֹם וִיבֻשָּׂם לְךָ! תְּהֵא נִשְׁמָתְךָ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחֹשֶךְ לְעוֹלְמֵי עַד, אָמֵן! לֹא אַכִּיר בְּדַעְתְּךָ הַשְּׁפוּיָה אֶלָּא אִם תַּכִּיר בְּצִדְקָתוֹ שֶׁל פִּתַּגּוֹרַס וְעַד שֶׁתְּהֵא פּוֹחֵד לִקְטוֹל אֵיזֶה חַרְטוּמָן פֶּן תּוֹצִיא אֶת נִשְׁמַת סָבָתְךָ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ. הֱיֶה שָׁלוֹם!!

מַלְווֹלְיוֹ

סֶר טוֹפַּז, סֶר טוֹפַּז!

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

סֶר טוֹפַּז נֶהְדָּר שֶׁלִּי!

הַשּׁוֹטֶה

הֵא לָכֶם! צָד אֲנִי דָגִים בְּכָל הַנְּחָלִים.

מָרִיָּה

יָכֹלְתָּ לָצוּד גַּם בְּלֹא גְּלִימָה וְזָקָן: הֲלֹא אֵין הַדָּג מַשְׁגִּיחַ בְּךָ.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

וְכָעֵת דַּבֵּר נָא אֵלָיו בְּקוֹלְךָ הַטִּבְעִי, וּלְאַחַר שֶׁתִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַנּוֹ, בּוֹא וְסַפֵּר לִי מָה רָאִיתָ בּוֹ. (אֶל מָרִיָּה) רְצוֹנִי, שֶׁנֵּצֵא בְּשָׁלוֹם מִמַּעֲשֵׂה־נְבָלָה זֶה. עָלֵינוּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ חַד וְחָלָק, – הַלְוַאי וְהָיָה כָּךְ, – שֶׁכֵּן, הִסְתַּבַּכְתִּי יֶתֶר עַל הַמִּדָּה עִם בַּת־אָחִי, וְאֵין בְּיָדִי לְסַיֵּם אֶת הַמִּשְׂחָק לְלֹא תַּקָּלוֹת. (אֶל הַשּׁוֹטֶה) אַתָּה מַהֵר וְסוּר אֶל חַדְרִי אַחַר־כָּךְ.

(יוֹצְאִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וּמָרִיָּה)

הַשּׁוֹטֶה

(שָׁר) רוֹבִּין, נֶפֶשׁ יְקָרָה⁶³,

לְבַת־עֵינֶיךָ מַה קָּרָה?

מַלְווֹלְיוֹ

שׁוֹטֶה!

הַשּׁוֹטֶה

“מִבַּת־עֵינַי חָשְׁכוּ עֵינַי!”

מַלְווֹלְיוֹ

שׁוֹטֶה!

הַשּׁוֹטֶה

“הַגֵּד מַה פֵּשֶׁר, אַלְלַי?”

מַלְווֹלְיוֹ

שְׁמָעֵנִי, שׁוֹטֶה!

הַשּׁוֹטֶה

“הִיא מְאֹהֶבֶת בְּאַחֵר…”

מִי הַקּוֹרֵא, הֵא?

מַלְווֹלְיוֹ

שׁוֹטֶה חָבִיב שֶׁלִּי, תּוֹאִיל בְּחַסְדְּךָ וְהֵבֵאתָ לִי נֵר, עֵט, דְּיוֹ וּנְיָר. נִשְׁבָּע אֲנִי שְׁבוּעַת־אֹמֶן שֶׁל גֶ’נְטֶלְמֶן, אֲסִיר־תּוֹדָה אֶהְיֶה לְךָ עַד כְּלוֹת חַיַּי.

הַשּׁוֹטֶה

סִינְיוֹר מַלְווֹלְיוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

כֵּן, שׁוֹטֶה חָבִיב שֶׁלִּי

הַשּׁוֹטֶה

אֲבוֹי לְךָ, סֶר! אֵיךְ זֶה קִפַּחְתָּ אֶת כָּל חֲמֵשֶׁת חוּשֶׁיךָ⁶⁴ בְּבַת־אַחַת?

מַלְווֹלְיוֹ

הָא, שׁוֹטֶה! מֵעוֹלָם לֹא פָּגְעוּ בְּאָדָם פְּגִיעָה כֹּה מַחְפִּירָה כְּשֵׁם שֶׁפָּגְעוּ בִּי, הֲלֹא כָּל חוּשַׁי בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים כְּחוּשֶׁיךָ מַמָּשׁ.

הַשּׁוֹטֶה

מַמָּשׁ! וּבְכֵן, מְטֹרָף גָּמוּר אַתָּה, אִם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים חוּשֶׁיךָ כְּחוּשָׁיו שֶׁל שׁוֹטֶה.

מַלְווֹלְיוֹ

הֵם הֱטִילוּנִי כָּאן כְּרָהִיט מְטֻלְטָל, כְּלָאוּנִי בְּחֹשֶךְ צַלְמָוֶת. הֵרִיצוּ אֵלַי כְּמָרִים וַחֲמוֹרִים, וְכָעֵת מִשְׁתַּדְּלִים כְּמֵיטַב יְכָלְתָּם לְהוֹכִיחַ לִי, שֶׁיָּצָאתִי מִדַּעְתִּי.

הַשּׁוֹטֶה

הִזָּהֵר נָא בִּדְבָרֶיךָ: הַכֹּמֶר כָּאן. (מְשַׁנֶּה נְעִימַת קוֹלוֹ) מַלְווֹלְיוֹ, מַלְווֹלְיוֹ, יְהִי רָצוֹן וְשָׁלַח לְךָ אַב־הָרַחֲמִים מַרְפֵּא לְחוּשֶׁיךָ! נַסֵּה נָא לַחֲטוֹף תְּנוּמָה וַחֲדַל מִלְּגַרְגֵּר וּלְהַעֲלוֹת גֵּרָה!

מַלְווֹלְיוֹ

מַר טוֹפַּז.

הַשּׁוֹטֶה

(מְשַׁנֶּה נְעִימַת קוֹלוֹ) “אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִמּוֹ, בַּחוּרִי הַטּוֹב…” (בְּקוֹלוֹ הַטִּבְעִי) מִי, הוֹד קְדֻשָּׁתְךָ? אֲנִי? חַס וְחָלִילָה, הוֹד קְדֻשָּׁתְךָ! דַּרְכְּךָ לְשָׁלוֹם וִיהִי הָאֵל בְּעֶזְרְךָ! (מְשַׁנֶּה נְעִימַת קוֹלוֹ) “כֵּן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן!” (בְּקוֹלוֹ הַטִּבְעִי) כַּמּוּבָן, סֶר, כֵּן אֶעֱשֶׂה.

מַלְווֹלְיוֹ

שׁוֹטֶה, שׁוֹטֶה, שְׁמָעֵנִי, שׁוֹטֶה!

הַשּׁוֹטֶה

הוֹ, סֶר, הֵרָגַע נָא, סֶר! מָה רְצוֹנְךָ, סֶר? בְּדַבְּרִי אֵלֶיךָ, הֲלֹא גוֹעֲרִים בִּי.

מַלְווֹלְיוֹ

שׁוֹטֶה חָבִיב שֶׁלִּי, לֵךְ הָבֵא לִי נֵר וּפִסַּת נְיָר. הֱיֵה בּוֹטֵחַ בִּי: שָׁפוּי אֲנִי בְּדַעְתִּי כְּכָל אָדָם אַחֵר בְּאִילִירְיָה.

הַשּׁוֹטֶה

לְוַאי הֵאִירָה לְךָ הַשָּׁעָה וְהָיִיתָ, סֶר.

מַלְווֹלְיוֹ

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שָׁפוּי אֲנִי. שׁוֹטֶה חָבִיב שֶׁלִּי, מְעַט דְּיוֹ, נְיָר וְנֵר, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ! אַחַר־כָּךְ תּוֹאִיל לִמְסוֹר אִגֶּרֶת קְטַנָּה לִגְבִרְתִּי, וְעַל שְׁלִיחוּת זוֹ תִּזְכֶּה בְּשָׂכָר כַּאֲשֶׁר לֹא זָכָה נוֹשֵׂא־מִכְתָּבִים מִיָּמָיו.

הַשּׁוֹטֶה

לְמַעַנְךָ אֶעֱשֶׂה הַכֹּל. אֲבָל אֱמֹר לִי בְּגִּלּוּי לֵב: הַאִם בֶּאֱמֶת לֹא מְטֹרָף אַתָּה, אוֹ שֶׁמָּא אֵינְךָ אֶלָּא מַעֲמִיד פָּנִים?

מַלְווֹלְיוֹ

בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא! אֱמֶת דִּבַּרְתִּי.

הַשּׁוֹטֶה

הֲבָלִים! לְעוֹלָם לֹא אֶתֵּן אֵמוּן בִּדְבָרָיו שֶׁל מְטֹרָף אֶלָּא אִם כֵּן רָאִיתִי מֹחוֹ פָּתוּחַ לְפָנַי. הִנְנִי הוֹלֵךְ וּמֵבִיא לְךָ נֵר, נְיָר וּדְיוֹ.

מַלְווֹלְיוֹ

אֲשַׁלֵּם לְךָ, שׁוֹטֶה, כִּמְלוֹא רֹחַב יָדִי. אָנָּא, בְּרַח עוּף!

הַשּׁוֹטֶה

(שָׁר)

עוּף אָעוּף, סֶר,

גַּם אָשׁוּב, סֶר.

יָד לְךָ אוֹשִׁיטָה,

כְּאִלּוּ הָיִיתָ

הַחֵטְא הַקַּדְמוֹן⁶⁵,

אֲשֶׁר בְּחֶרֶב עֵץ

וּבְזַעַם אֵין קֵץ

כְּיֶלֶד שׁוֹבָב

בַּשָּׂטָן מִתְגָּרֶה,

מַקְנִיטוֹ וְקוֹרֵא:

הַב, הַב, הָב!

אָנָּא, אוּץ אָץ קוֹצֵץ,

צִפָּרְנֶיךָ קַצֵּץ

וּלְךָ שֵׁד יַקִּיר, וּלְךָ

רֹב שָׁלוֹם וּבְרָכָה!

(יוֹצֵא)

תְּמוּנָה שְׁלִישִׁית    🔗

גַּן אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָס סֶבַּסְתִּיאָן)

סֶבַּסְתִּיאָן

שׁוּב בָּאֲוִיר, שׁוּב מוּל הוֹדָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ!

זוֹ הַפְּנִינָה, שֶׁהִיא נִתְּנָה מִנְחָה לִי,

כָּעֵת אָחוּשׁ, בְּמוֹ עֵינַי אֶרְאֶנָּה.

וְאִם כִּי מְהַלֵּךְ עָלַי מִין קֶסֶם,

אֵין לְקָרְאוֹ, חָלִילָה, שִׁגָּעוֹן.

אַךְ אֵי אַנְטוֹנְיוֹ? בְּפֻנְדַּק “הַפִּיל”

לֹא מְצָאתִיו, אַף כִּי וַדַּאי בִּקֵּר בּוֹ,

כִּי בַּפֻּנְדָּק נוֹדַע לִי, שֶׁרַגְלָיו

כִּתֵּת בְּחִפּוּשָׂיו אַחֲרַי. עַתָּה

עֵצָה מִפִּיו לֹא תְסֻלָּא בַּפָּז.

שֶׁאִם אֲפִלּוּ לֹא נָפְלָה מַחֲלֹקֶת

בֵּין הַשָּׂגוֹת־שִׂכְלִי וְרִגְשׁוֹתַי,

וְיֵשׁ לִרְאוֹת בְּכָךְ טָעוּת וְלֹא

טֵרוּף, מִכָּל מָקוֹם, זֶה הַמִּקְרֶה

וְאֹשֶר תּוֹעֲפוֹת אֲשֶׁר יָרַד עָלַי,

כֹּה זָר וְכֹה נִשְׂגָּב מִבִּינָתִי,

שֶׁאֵין אֲנִי בּוֹטֵחַ בְּעֵינַי,

אַף נֶאֱבָק לַשָּׁוְא בַּהִגָּיוֹן,

הַמְסָרֵב לִפְסוֹק, כִּי הִשְׁתַּגַּעְתִּי,

אוֹ הִשְׁתַּגְּעָה, אוּלַי, זוֹ הָעַלְמָה.

אִם הִשְׁתַּגְּעָה, מַה דֶּרֶךְ בָּהּ אָבִינָה,

כֵּיצַד צוֹפָה הִיא הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ,

כֵּיצַד הִיא מְצַוָּה עַל אֲנָשֶׁיהָ.

כֵּיצַד הִיא מְכַלְכֶּלֶת עִנְיָנֶיהָ

בְּהַשְׁלִימָהּ חֶפְצָהּ בְּאֹרֶךְ‏־רוּחַ

וּבְהֶנֶף־יָד רַכָּה אַךְ אַמִּיצָה?

עֵדוּת לַכֹּל הֵם מִנְהֲגֵי חַיֶּיהָ.

אָכֵן, דְּבָרִים בְּגוֹ, תַּעֲלוּמָה.

הִנֵּה גַם הָעַלְמָה.

(נִכְנָסִים אוֹלִיבְיָה וְהַכֹּמֶר)

אוֹלִיבְיָה

אַל נָא תִּדְרֹש לִגְנַאי אֶת פְּזִיזוּתִי.

אִם טְהוֹרוֹת הֵן כַּוָּנוֹת לִבֶּךָ,

הָבָה נִגַּשׁ יַחְדָּו עִם אִישׁ קָדוֹשׁ זֶה

לַכְּנֵסִיָּה: הִיא לֹא הַרְחֵק מִפֹּה.

שָׁם, לְפָנָיו וְתַחַת הַכִּפָּה הַמְקֻדֶּשֶׁת,

לִי אֱמוּנִים תַּבִּיעַ בִּשְׁבוּעָה

וְתֵרָגַע נַפְשִׁי הַקַּנָּאִית

וְהַמְּלֵאָה סְפֵקוֹת. הָאִישׁ יִשְׁמֹר

סוֹדֵנוּ. עַד יָקוּם בְּךָ רָצוֹן

גַּלּוֹת הַפָּרָשָׁה לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

אוֹ־אָז נַכְרִיז עַל נֶשֶׁף־כְּלוּלוֹתֵינוּ,

כְּפִי אֲשֶׁר יָאֶה לִשְׁמִי וּמוֹצָאִי.

מַה דַּעְתְּךָ עַל כָּךְ?

סֶבַּסְתִּיאָן

בְּחֵפֶץ־לֵב

אֵלֵךְ אִתְּכֶם, לוּ אֶשָּׁבַע כַּדָּת,

בְּרִית־אֱמוּנִים אֶשְׁמֹרָה לָךְ לָעַד.

אוֹלִיבְיָה

הַנְחֵנוּ, אָב קָדוֹשׁ, וְאוֹר רָקִיעַ

יְהִי הַדֶּרֶךְ לְפָנַי מַבְקִיעַ!

(יוֹצְאִים)

 

מַעֲרָכָה חֲמִישִׁית    🔗

תְּמוּנָה רִאשׁוֹנָה    🔗

לִפְנֵי בֵּית אוֹלִיבְיָה

(נִכְנָסִים הַשּׁוֹטֶה וּפַבִּיאָן)

פַבִּיאָן

וְכָעֵת, אִם אֲהַבְתַּנִי, תְּנָה לִי וְאָצִיץ בָּאִגֶּרֶת.

הַשּׁוֹטֶה

תְּמוּרַת זֶה, מַר פַבִּיאָן הַיָּקָר, אַתָּה עוֹשֶׂה לִי חֶסֶד אַחֵר.

פַבִּיאָן

כָּל מַה שְּׁתִּדְרֹש.

הַשּׁוֹטֶה

שֶׁלֹּא תִּדְרֹש לְהָצִיץ בָּאִגֶּרֶת.

פַבִּיאָן

הֲלֹא זֶה כְּאִלּוּ נָתַּתָּ לִי כֶּלֶב בְּמַתָּנָה וּכְשַׁלְמֵי־תּוֹדָה דָרַשְׁתָּ אֶת כַּלְבִּי בַּחֲזָרָה.

(נִכְנָסִים הַדֻּכָּס, קוּרְיוֹ וּבְנֵי־לְוָיָה)

הַדֻּכָּס

הֲמִשְׁתַּיְּכִים אַתֶּם, רֵעִים, לְבֵית הָעַלְמָה אוֹלִיבְיָה?

הַשּׁוֹטֶה

כֵּן, סֶר, אָנוּ מִשְׁתַּיְּכִים לְתַכְשִׁיטֶיהָ.

הַדֻּכָּס

הַכֵּר הִכַּרְתִּיךָ, רֵעִי הַטּוֹב. וּשְׁלוֹמְךָ טוֹב?

הַשּׁוֹטֶה

הָאֱמֶת הִיא, סֶר, כִּי טוֹב לִי מֵאוֹיְבַי וְרַע לִי מֵרֵעַי.

הַדֻּכָּס

בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ מִזֶּה! בִּקַּשְׁתָּ לוֹמַר: טוֹב לִי מֵרֵעַי, הַאֵין זֹאת?

הַשּׁוֹטֶה

לֹא, סֶר, כִּי רַע.

הַדֻּכָּס

הֲיִתָּכֵן?

הַשּׁוֹטֶה

חֵי אֱלֹהִים, סֶר, יִתָּכֵן. רֵעַי קוֹשְׁרִים לִי שְׁבָחִים וְעוֹשִׂים אוֹתִי לַחֲמוֹר, בְּעוֹד שֶׁאוֹיְבַי מַכְרִיזִים בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה, כִּי חֲמוֹר אֲנִי. בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ, סֶר, אוֹיְבַי מַקְנִים לִי הַכָּרָה עַצְמִית וְרֵעַי מַנְחִילִים לִי הַשְׁלָיוֹת. שֶׁכֵּן דִּין הַמַּסְקָנוֹת⁶⁶ כְּדִין הַנְּשִׁיקוֹת: הֱוֵי אוֹמֵר, שְׁתֵּי פְּעָמִים “הֵן” שֶׁלְּךָ כְּאַרְבַּע פְּעָמִים “לָאו” שֶׁלְּךָ וּמִכָּאן תִּלְמַד, שֶׁטּוֹב לִי מֵאוֹיְבַי וְרַע לִי מֵרֵעַי.

הַדֻּכָּס

וּבְכֵן, מְצֻיָּן!

הַשּׁוֹטֶה

חַס וְחָלִילָה, סֶר! אֵין זֶה מְצֻיָּן, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּשְׁמַח לְהִמָּנוֹת עִם רֵעַי.

הַדֻּכָּס

אַךְ לֹא רֵעַ כָּמוֹנִי יִתֵּן בְּךָ עֵינָיו לְרָעָה: הֵא לְךָ זָהָב.

הַשּׁוֹטֶה

לוּ קוֹנֶה־רַמַּאי אֲנִי, כִּי עָמַדְתִּי עַל הַמִּקָּח וְדָרַשְׁתִּי לְהַכְפִּיל אֶת זוֹ הַמָּנָה.

הַדֻּכָּס

אִי! עֵצָה רָעָה אַתָּה מַשִּׁיא לִי!

הַשּׁוֹטֶה

חֲזֹר וְשַׁלְשֵׁל מַצְפּוּנְךָ אֶל כִּיסֶיךָ וְכֹף אֶת קֹצֶר־יָדְךָ וְיֵצֶר־לִבְּךָ לִטֹּל אֶת הָעֵצָה.

הַדֻּכָּס

יָפֶה! הִנֵּה, יוֹצֵא אֲנִי לְתַרְבּוּת רָעָה וְנוֹתֵן חֶלְקִי בְּמִקַּח־רְמִיָּה: הֵא לְךָ עוֹד מָנָה.

(נוֹתֵן לוֹ עוֹד מַטְבֵּעַ)

הַשּׁוֹטֶה

פְּרִימוֹ, סֵקוּנְדוֹ, טֶרְצִיּוֹ, – הוּא הַטּוֹב בַּמִּשְׂחָקִים וּכְמַאֲמַר קַדְמוֹנִים, טוֹבִים הַשְּׁלֹשָה מִן הַשְּׁנַיִם. וְאַל תִּשְׁכַּח, סֶר, הַקֶּצֶב הַמְשֻׁלָּשׁ, שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה בְּרִקּוּד וּמָחוֹל, וּפַעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיָּה סֶנְט־בֶּנֶט, אַף הֵם עֲשׂוּיִים לְהַזְכִּירְךָ זֹאת בְּצִלְצוּלָם: אַחַת, שְׁתַּיִם, שְׁלוֹשׁ.

הַדֻּכָּס

זֹאת הַפַּעַם לֹא עוֹד תַּעֲלֶה דְגֵי זָהָב מֵאַרְנָקִי. וּבְכֵן, תּוֹאִיל נָא בְּטוּבְךָ וּבִשַּׂרְתָּ לָעַלְמָה אֶת דְּבַר־בּוֹאִי וּרְצוֹנִי לָקַחַת דְּבָרִים עִמָּהּ. וְאִם תְּבִיאֶנָּה אִתְּךָ, אוּלַי תִּתְעוֹרֵר נִדְבַת לִבִּי בַּשְּׁנִיָּה.

הַשּׁוֹטֶה

יָפֶה, סֶר, נַדְנֵד, אֵפוֹא, אֶת נִדְבַת־לִבְּךָ בַּעֲרִיסָתָהּ, עַד אִם אָשׁוּב. הִנְנִי הוֹלֵךְ, סֶר, אַךְ אַל תַּחְשֹׁב, כִּי יָדִי שֶׁלִּי, הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת לָקַחַת דָּבַק בָּהּ שֶׁמֶץ חֵטְא שֶׁל רְדִיפַת בֶּצַע. אָכֵן, יְהִי כִּדְבָרֶיךָ: הָנַח לָהּ לְנִדְבַת־לִבְּךָ שֶׁתִּתְנַמְנֵם רֶגַע. מִיָּד אָבוֹא וַאֲעִירֶנָּה.

(יוֹצֵא הַשּׁוֹטֶה)

(נִכְנָסִים אַנְטוֹנְיוֹ וְשׁוֹטְרִים)

וִיאוֹלָה

סֶר, זֶה הָאִישׁ פְּטָרַנִי מִצָּרָה.

הַדֻּכָּס

קְלַסְתֵּר־פָּנָיו חָרוּת בְּזִכְרוֹנִי,

אַךְ בִּרְאוֹתִי אוֹתוֹ לָאַחֲרוֹנָה,

הָיָה שָׁחוֹר כְּפִיחַ וּמַרְאֵהוּ,

ווּלְקָן עָטוּף תִּמְרוֹת עָשָׁן שֶׁל קְרָב.

הָיָה הוּא רַב־חוֹבֵל וּסְפִינָתוֹ

קְלִפַּת־אֱגוֹז דַּקָּה, שֶׁמִּדּוֹתֶיהָ

וּבֵית־קִבּוּל שֶׁלָּהּ דַּלִּים עֲדֵי חֶמְלָה.

אַךְ בִּקְלִפָּה זוֹ עַל מַלְכַּת צִיֵּנוּ

נָפַל בְּזַעַם לְהַשְׁחִית כָּל כָּךְ,

שֶׁהַקִּנְאָה עַצְמָהּ וְהַמֻּכִּים גַּם יַחַד

הֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ: הֵידָד, בֶּן־חַיִל!

אוּלָם מָה הָעִנְיָן?

קָצִין א'

אָכֵן, אוֹרְסִינוֹ, זֶהוּ

אוֹתוֹ אַנְטוֹנְיוֹ עַצְמוֹ, אֲשֶׁר

הִתְקִיף אֶת “פֶנִיכְּס” בְּדַרְכָּהּ מִקַּנְדִיָּה

וּמִטְעָנָהּ חָמַס וְכֵן פָּשַׁט

עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל “הַנָּמֵר”, שֶׁבָּהּ

רַגְלוֹ קִפֵּחַ טִיטוּס שְׁאֵרְךָ.

וְכָאן, בְּרֹאשׁ־חוּצוֹת, לִבְלִי יִתֵּן

לִבּוֹ לְחֶרְפָּתוֹ וְסַכָּנוֹת סָבִיב לוֹ,

תְּפַשְׂנוּהוּ בִּשְׁעַת תִּגְרָה נִמְהֶרֶת.

וִיאוֹלָה

הוּא, סֶר, גָּמַל לִי חֶסֶד, עַל חַיַּי

הֵגֵן בַּחֶרֶב, וְאוּלָם בַּסּוֹף

הֵטִיחַ בְּפָנַי דְבָרִים זָרִים

וּמְשֻׁנִּים, שֶׁלֹּא אֵדַע פִּשְׁרָם.

אֵין־זֹאת כִּי אִם הֻכָּה בַּשִּׁגָּעוֹן.

הַדֻּכָּס

פִּירַט, לִסְטִים, שׁוֹדֵד מוּעָד שֶׁל יָם,

אֱמֹר, מָה רוּחַ־שְׁטוּת הִסְגִּירַתְךָ

בִּידֵי אוֹתָם הָאֲנָשִׁים,

אֲשֶׁר תּוֹךְ הִתְפָּרְעוּת־דָּמִים כֹּה מְשַׁוַּעַת,

הָפַכְתָּ לְאוֹיְבִים לְךָ בְּנֶפֶשׁ?

אַנְטוֹנְיוֹ

אוֹרְסִינוֹ, אֲדוֹנִי אֲצִיל הָרוּחַ,

הַרְשֵׁנִי וְנִעַרְתִּי מֵעָלַי

כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ. מֵעוֹדוֹ

אַנְטוֹנְיוֹ לֹא שׁוֹדֵד־שֶׁל־יָם הָיָה

וְלֹא לִסְטִים, אַף כִּי מוֹדֶה אֲנִי,

כִּי מִסִּבּוֹת, אֲשֶׁר צִדּוּק מַסְפִּיק

לָהֶן, אוֹיֵב אוֹרְסִינוֹ אָנֹכִי.

מִין כֹּחַ כִּשּׁוּפִים מְשָׁכַנִי הֵנָּה:

בָּחוּר זֶה הַנִּצָּב שָׁם, לְצִדְּךָ,

בְּרִיָּה כְּפוּיַת־טוֹבָה זוֹ, מִלֹּעוֹ

שֶׁל יָם קוֹצֵף וּמִשְׁתּוֹלֵל הִצַּלְתִּי.

כְּשֶׁבֶר כְּלִי עָמַד, אוֹבֵד־עֵצוֹת,

נָתַתִּי בּוֹ חַיִּים וְעוֹד הוֹסַפְתִּי

מְלוֹא אַהֲבָה וּמְסִירוּת אֵין קֵץ.

וְרַק מִתּוֹךְ חִבָּה וַחֲנִינָה

נַפְשִׁי חֵרַפְתִּי בְּבוֹאִי לְעִיר

עוֹיֶנֶת זוֹ. שָׁעָה שֶׁהִתְקִיפוּהוּ,

חַרְבִּי שָׁלַפְתִּי לְגוֹנֵן עָלָיו.

אַךְ בִּהְיוֹתִי אָסוּר עָרְמַת־לִבּוֹ הֶרְאָה לִי

בְּהַפְקִירוֹ אוֹתִי לַסַּכָּנָה

לִבְלִי הַפִּיל אַף שַׂעֲרָה לָאָרֶץ.

כְּהֶרֶף עַיִן שָׂם פָּנָיו כַּזָּר

וּכְמוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה מֵאָז נִפְרַדְנוּ.

כַּסְפִּי, שֶׁאַךְ לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה

הִפְקַדְתִּי לוֹ עֲשׂוֹת בּוֹ כְּחֶפְצוֹ,

סֵרַב לַהֲשִׁיבוֹ לִי.

וִיאוֹלָה

מָה! כֵּיצַד?

הַדֻּכָּס

מָתַי הִגִּיעַ הוּא לָעִיר?

אַנְטוֹנְיוֹ

הַיּוֹם,

כְּבוֹד הַדֻּכָּס. זֶה שְׁלֹשֶת יְרָחִים

שְׁרוּיִים יַחְדָּו הָיִינוּ יוֹם וָלַיְלָה

בְּלִי יְנֻתַּק הַחוּט בֵּינֵינוּ רֶגַע.

הַדֻּכָּס

הִנֵּה, הוֹלֶכֶת הַגְּבִירָה. דּוֹמֶה

רָקִיעַ מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

אֲשֶׁר לְךָ, בָּחוּר, הֵן הַטֵּרוּף

מִפִּיךָ מְדַבֵּר: זֶה שְׁלֹשֶת יְרָחִים

הָעֶלֶם מְשָׁרְתֵנִי. אַךְ עַל זֹאת

נָשִׂיחַ אַחַר כָּךְ. לְכוּ עִמּוֹ הַצִּדָּה!

(נִכְנֶסֶת אוֹלִיבְיָה וְעִמָּהּ בְּנֵי־לְוָיָה)

אוֹלִיבְיָה

מָה עוֹד רָצוּי לְךָ וְאֵין יָדְךָ

מַשֶּׂגֶת, סֶר? בַּמֶּה תּוּכַל אוֹלִיבְיָה

לִהְיוֹת לְעֵזֶר לוֹ לַאֲדוֹנִי?

(לְוִיאוֹלָה)

אֵינְךָ עוֹמֵד בְּדִבּוּרְךָ, סֵזַרְיוֹ?!

וִיאוֹלָה

גְּבִרְתִּי!

הַדֻּכָּס

אוֹלִיבְיָה בַּת הַחֵן…

אוֹלִיבְיָה

סֵזַרְיוֹ, מַה בְּפִיךָ? אֲדוֹנִי

רַב חֶסֶד…

וִיאוֹלָה

אֲדוֹנִי יֹאמַר דְּבָרוֹ,

כִּי חוֹבָתִי שְׁתִיקָה עָלַי גוֹזֶרֶת.

אוֹלִיבְיָה

אִם זֶה אוֹתוֹ פִּזְמוֹן נוֹשָׁן, מִילוֹרְד,

הוּא צוֹרְמָנִי וּמְשַׁעֲמֵם לָאֹזֶן

כְּיִלְלַת כְּלָבִים אַחַר נִגּוּן.

הַדֻּכָּס

עֲדַיִן אַכְזָרִית כְּשֶׁהָיִית?

אוֹלִיבְיָה

עֲדַיִן מַתְמִידָה כְּשֶׁהָיִיתִי.

הַדֻּכָּס

בַּמֶּה? בְּעִקְשׁוּתֵךְ? יְפֵהפִיָּה סוֹרֶרֶת,

עַל מִזְבָּחֵךְ הַקַּר וְהָאָפֵל

נַפְשִׁי לָךְ הֶעֶלְתָה מִנְחָה תַּמָּה,

שֶׁמֵּעוֹלָם עוֹד לֹא טֻפְּחָה כָּמוֹהָ.

מָה עוֹד עֲשׂוֹת אוּכַל?

אוֹלִיבְיָה

הַכֹּל אֲשֶׁר

יִנְעַם לַאֲדוֹנִי וְגַם יָאֶה לוֹ.

הַדֻּכָּס

מַדּוּעַ לֹא? לוּ קָמָה בִּי הָרוּחַ

וּכְאוֹתוֹ שׁוֹדֵד מִצְרִי⁶⁷ בָּאַגָּדָה

לִפְנֵי מוֹתוֹ, בְּמוֹ יָדַי רָצַחְתִּי אֶת

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. הֵן בְּקִנְאַת הַפֶּרֶא

עִתִּים חוֹתָם שֶׁל אֲצִילוּת טָבוּעַ.

הַקְשִׁיבִי נָא: כֵּיוָן שֶׁאַתְּ דוֹחָה

אַהֲבָתִי כִּכְלִי־אֵין־חֵפֶץ־בּוֹ,

וְלִי כִּמְעַט גָּלוּי מַה־כְּלִי־שָׁרֵת

חוֹסֵם דַּרְכִּי שֶׁלִּי אֶל חֲסָדַיִךְ,

חַיִּי, חַיִּי לָךְ, עָרִיצוּת שֶׁל שַׁיִשׁ!

אוּלָם זֶה הַטַּרְזָן, שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת

וְכֹה יָקָר לִי, חֵי הָאֵל, – אוֹתוֹ

אַרְחִיק מִזּוֹ הָעַיִן הָאַכְזֶרֶת,

בָּהּ הוּא יוֹשֵׁב מֻכְתָּר עֲטֶרֶת מֶלֶךְ

עַל חֲמָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. וּבְכֵן,

בּוֹא, נַעֲרִי. מְזִמָּתִי הִבְשִׁילָה.

טָלֶה זֶה, מַחְמַדִּי, אֵלֵךְ הַקְרֵב לָהּ,

לַקְנִיט זוֹ הַיּוֹנָה, שֶׁלֵּב עוֹרֵב לָהּ.

וִיאוֹלָה

יְהִי לִי לְשִׂמְחָה רַבָּה וָשֶׁבַח

לָמוּת לְמַעַנְךָ שִׁבְעִים וָשֶׁבַע.

(הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו)

אוֹלִיבְיָה

סֵזַרְיוֹ, לְאָן?

וִיאוֹלָה

אַחַר הָאִישׁ אֲשֶׁר אָהַבְתִּי

יוֹתֵר מֵאוֹר עֵינַי וּמְשׂוֹשׂ־חַיַּי,

יוֹתֵר מִכָּל וָכֹל וְעַד בְּלִי דַי

וְשֶׁאֹהַב יוֹתֵר מִכָּל אָדָם

וְכָל אִשָּׁה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם.

אִם אֲחַלֵּל הַנֵּדֶר, – עַל פִּשְׁעִי

תָּחוּל קְלָלָה שֶׁל תֹּפֶת עַל רֹאשִׁי!

אוֹלִיבְיָה

אֲבוֹי לִי, תּוֹעֵבָה! אֵיכָה בָּגְדוּ בִּי!

וִיאוֹלָה

מִי הַבּוֹגֵד? מִי פְּגוֹעַ בָּךְ נוֹעַז?

אוֹלִיבְיָה

אֶת עַצְמְךָ שָׁכַחְתָּ? דּוֹר חָלַף מֵאָז?

קִרְאוּ לַכֹּמֶר!

(יוֹצֵא אֶחָד מִמְּשָׁרְתֶיהָ)

הַדֻּכָּס

(לְוִיאוֹלָה) בּוֹא, נֵלֵךְ דַּרְכֵּנוּ.

אוֹלִיבְיָה

לְאָן? סֵזַרְיוֹ בַּעֲלִי, חַכֵּה נָא!

הַדֻּכָּס

מָה! בַּעַל!

אוֹלִיבְיָה

בַּעַל, כֵּן! הַאִם יַכְחִישׁ?

הַדֻּכָּס

מָה, בַּעֲלָהּ, נָבָל?

וִיאוֹלָה

לֹא! לֹא אֲנִי הָאִישׁ!

אוֹלִיבְיָה

אֲבוֹי, פְּחָדִים תְּפֵלִים כּוֹפִים עָלֶיךָ

לָשִׂים מַחֲנָק לְנַפְשְׁךָ, סֵזַרְיוֹ,

הָעֵז! שָׂא אָשְׁרְךָ בְּגַאֲוָה!

הֱיֵה אֲשֶׁר הִנְּךָ! כְּבוֹדְךָ יַגְבִּיהַּ

כִּכְבוֹד הָאִישׁ, שֶׁמִפָּנָיו יָרֵאת.

(נִכְנָס כֹּמֶר)

הוֹ, בּוֹאֲךָ בָּרוּךְ, אָבִי! אָבִי,

אַשְׁבִּיעֲךָ בִּכְהֻנַּת הַקֹּדֶשׁ.

גֹּל זוֹ הַפָּרָשָׁה אֲשֶׁר יָדַעְתָּ.

אָמְנָם, חָשַׁבְנוּ לְשָׂמְרָהּ בַּסֵּתֶר,

אַךְ כָּךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַנְּסִבּוֹת,

שֶׁיֵּשׁ לַחֲשׂוֹף הַפְּרִי בְּעוֹד הוּא בֹּסֶר.

סַפֵּר, אֵפוֹא, מָה הִתְרָחֵשׁ בֵּינֵינוּ,

בֵּין זֶה הָעֶלֶם וּבֵינִי.

הַכֹּמֶר

בְּרִית נֶצַח אַהֲבָה, שֶׁנִּתְחַזְּקָה

בִּלְחִיצַת יָדַיִם הֲדָדִית,

אֻשְׁרָה בְּטֹהַר נְשִׁיקַת שְׂפָתַיִם

וְנִתְקַדְּשָׁה בְּטַבָּעוֹת כַּדִּין.

וְטֶקֶס חֲתִימַת הַבְּרִית הֻשְׁלַם

בְּתֹקֶף סַמְכוּתִי וּבְעֵדוּתִי.

מֵאָז, לְפִי אֲשֶׁר יוֹרֵנִי שְׁעוֹנִי,

לֹא נִתְקַצְּרָה דַרְכִּי אֶל בּוֹר הַקֶּבֶר,

כִּי מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁתֵּי שָׁעוֹת בִּלְבָד.

הַדֻּכָּס

הָא, גּוּר־כְּלָבִים צָבוּעַ! אֵיךְ תִּנְהַג,

עֵת כִּי שֵׂיבָה תִּזְרֹק בְּפַרְוָתְךָ?

אוֹ בְּדַרְכֵי־עָרְמָה תַּשְׂכִּיל לִמְשׁוֹל

עַד כִּי בַּפַּח טָמַנְתָּ בּוֹ תִּפֹּל?

קָחֶנָּה לְשָׁלוֹם! סוּר מֵעֵינַי

וְלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֵין שָׁבִים אֵלַי!

וִיאוֹלָה

נִשְׁבַּעְתִּי…

אוֹלִיבְיָה

אַל תִּשָׁבַע! קְצָת אֹמֶץ וְתִקְוָה,

אַף לוּ נָמוֹג לִבְּךָ כְּשַׁעֲוָה.

(נִכְנָס סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

לְמַעַן הָאֵל, רוֹפֵא! מִיָּד יֻזְעַק נָא רוֹפֵא אֶל סֶר טוֹבִּי!

אוֹלִיבְיָה

מַה מִּתְרָחֵשׁ?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הוּא פִּצְפֵּץ אֶת מִצְחִי וְהִצְמִיחַ כַּרְבֹּלֶת־דָּמִים בְּקָדְקֳדוֹ שֶׁל סֶר טוֹבִּי. הוֹשִׁיעוּ נָא, לְמַעַן הָאֵל! הִנְנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם אַרְבָּעִים שִׁקְלֵי־זָהָב, וּבִלְבָד שֶׁיַּסִּיעוּנִי אֶל בֵּיתִי.

אוֹלִיבְיָה

מִי עוֹלֵל זֹאת, אַנְדְּרוּ?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

הַגֶ’נְטֶלְמֶן שֶׁל הַדֻּכָּס, אֶחָד סֵזַרְיוֹ. לֹא רָאִינוּ בּוֹ אֶלָּא עַכְבָּר מוּג־לֵב, וְהִנֵּה, הוּא מַמָּשׁ הִתְגּוֹלְמוּת⁶⁸ הַשָּׂטָן⁶⁹.

הַדֻּכָּס

הַגֶ’נְטֶלְמֶן שֶׁלִּי, סֵזַרְיוֹ?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

רַעַם בַּגַּלְגַּל! הֵנֵּהוּ כָּאן. מִצְחִי פִּצְפַּצְתָּ עַל לֹא־כְלוּם וְיָדַי שֶׁלִּי לֹא עָשׂוּ אֶלָּא מַה שֶּׁסֶּר טוֹבִּי הֵסִית אוֹתָן לַעֲשׂוֹת.

וִיאוֹלָה

מַה יֵּשׁ לְךָ עָלַי? בְּךָ הֵן לֹא פָּגַעְתִּי.

לְלֹא סִבָּה נֶגְדִּי שָׁלַפְתָּ חֶרֶב,

אֲנִי כְּלַפֶּיךָ בְּנִימוּס נָהַגְתִּי

וְלִבְשָׂרְךָ חָלִילָה, לֹא הִכְאַבְתִּי.

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אִם כַּרְבֹּלֶת דָּמִים עַל רֹאשׁ גֶּבֶר מַשְׁמַע פֶּצַע, הֲרֵי שֶׁהִכְאַבְתָּ לִי. דּוֹמֶה עָלַי, שֶׁכַּרְבֹּלֶת נוֹטֶפֶת דָּם אֵינָהּ שָׁוָה בְּעֵינֶיךָ וְלֹא כְלוּם.

(נִכְנָסִים סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וְהַשּׁוֹטֶה)

אַדְרַבָּא, שִׁמְעוּ דִבְרֵי אֱמֶת גַּם מִפִּי אֲחֵרִים! הִנֵּה סֶר טוֹבִּי בָּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. מַה חֲבָל, שֶׁהוּא שָׁתוּי, שֶׁלּוּלֵי כֵן הָיָה מְדַגְדֵּג לְךָ דִּגְדּוּגֵי עֲנִיּוּת שֶׁלּוֹ.

הַדֻּכָּס

מַה שְּׁלוֹמְךָ, גֶ’נְטֶלְמֶן? מַה זֶּה קָפַץ עַל רֹאשְׁךָ?

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

לֹא כְלוּם, לֹא כְלוּם. סְתָם פְּצָעַנִי וְזֶה הַכֹּל. שְׁמַע, תַּיִשׁ. הַאִם רָאִיתָ אֶת דִּיק הַחוֹבֵשׁ, הָא תַּיִשׁ?

הַשּׁוֹטֶה

הַחוֹבֵשׁ שִׁכּוֹר, סֶר טוֹבִּי, שִׁכּוֹר מִזֶּה שָׁעָה תְּמִימָה, עוֹד בְּשָׁעָה שְׁמִינִית שֶׁל בֹּקֶר הָיוּ עֵינָיו מְעֻלָּפוֹת.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אִם כָּכָה, הוּא נָבָל וְדֹב מְסֻרְבָּל. וְאֵין עָלַי דָּבָר מָאוּס יוֹתֵר מִנָּבָל בְּגִלּוּפִין.

אוֹלִיבְיָה

סַלְּקוּהוּ! מִי הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֻרְבָּן שֶׁכָּזֶה?

סֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק

אֲנִי אָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ, סֶר טוֹבִּי. שֶׁכֵּן יִהְיוּ חוֹבְשִׁים פְּצָעִים שֶׁלָּנוּ בְּיַחַד.

סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ

אַתָּה תָּבוֹא לְעֶזְרָתִי?! רֹאשׁ־חֲמוֹר, תַּרְנְגוֹל בְּצוּרַת אַבִּיר, נָבָל מֻכֵּה־רָזוֹן, טִפֵּשׁ!

אוֹלִיבְיָה

הַפִּילוּהוּ עַל מִשְׁכָּבוֹ וְדַאֲגוּ נָא לִפְצָעָיו!

(יוֹצְאִים הַשּׁוֹטֶה, פַבִּיאָן, סֶר טוֹבִּי בֵּלְשׁ וְסֶר אַנְדְּרוּ אֵגִיצִ’יק)

(נִכְנָס סֶבַּסְתִּיאָן)

סֶבַּסְתִּיאָן

סִלְחִי גְּבִרְתִּי, כִּי שְׁאֵרֵךְ פָּצַעְתִּי,

אַךְ לוּ הָאִישׁ אָחִי־בֶּן‏־הוֹרָתִי,

גַּם אָז מִן הַחָכְמָה הָיָה לִנְהוֹג

בְּדֶרֶךְ זוֹ, כִּי עַל נַפְשִׁי גוֹנַנְתִּי.

מַבָּט מוּזָר, גְּבִרְתִּי, אַתְּ מְעִיפָה בִּי.

אָכֵן, אֵין זֹאת, כִּי אִם פָּגַעְתִּי בָּךְ.

סִלְחִי לִי, חֶמְדָּתִי, וְלוּ בִּזְכוּת הַנֵּדֶר,

שֶׁלֹּא מִכְּבָר נָדַרְנוּ זֶה לְזֶה.

הַדֻּכָּס

אַחַת הַדְּמוּת בָּהֶם, אֶחָד הַקּוֹל,

אֶחָד הַלְּבוּשׁ, – וּשְׁנַיִם יְצוּרִים הֵם.

מַרְאֵה תַּעְתּוּעִים: קַיָּם וְלֹא קַיָּם.

סֶבַּסְתִּיאָן

אַנְטוֹנְיוֹ יַקִּירִי שֶׁלִּי, אַנְטוֹנְיוֹ!

הוֹ, מַה מָּרוֹת וַעֲגוּמוֹת חָלָפוּ

אוֹתָן שָׁעוֹת מֵעֵת שֶׁנֶּעְלַמְתָּ!

אַנְטוֹנְיוֹ

סֶבַּסְתִּיאָן, הַאִם אָמְנָם אַתָּה הוּא?

סֶבַּסְתִּיאָן

כְּלוּם תְּפַקְפֵּק בָּזֹאת, אַנְטוֹנְיוֹ?

אַנְטוֹנְיוֹ

אֵיכָה חָצִיתָ עַצְמְךָ לִשְׁנַיִם?

גַּם שְׁנֵי פַּלְגֵי תַּפּוּחַ לֹא יִשְׁווּ

בְּדִמְיוֹנָם לִשְׁנַיִם כְּמוֹ אֵלֶּה.

וּמִי סֶבַּסְתִּיאָן?

אוֹלִיבְיָה

הַפְלֵא וָפֶלֶא!

סֶבַּסְתִּיאָן

וְכִי אֲנִי עוֹמֵד שָׁם? לֹא הָיוּ

אַחִים לִי, גַּם סְגֻלַּת־אֵלִים בִּי אָיִן:

הֱיוֹת גַּם פֹּה גַּם שָׁם נִבְצַר מִמֶּנִּי.

אָמְנָם אָחוֹת הָיְתָה לִי, אַךְ גַּלִּים

עַזִּים שֶׁל יָם עִוֵּר טָרוֹף טְרָפוּהָ.

הַגֵּד נָא לִי, הֲיֵשׁ קִרְבָה בֵּינֵינוּ?

מָה אַרְצְךָ? שִׁמְךָ? מִשְׁפַּחְתְּךָ?

וִיאוֹלָה

אֲנִי מִמַּסַלִּינָה. שֵׁם אָבִי סֶבַּסְתִּיאָן.

כִּשְׁמוֹ גַּם שֵׁם אָחִי. לָבוּשׁ כָּמוֹךּ

צָלַל אֶל בּוֹר קִבְרוֹ בְּחֵיק הַמַּיִם.

לוּ רְפָאִים עָטְפוּ צוּרָה וּבֶגֶד,

הֲלֹא אַגִּיד: לְהַבְהִילֵנִי בָּאתָ.

סֶבַּסְתִּיאָן

אֱמֶת הִיא: רוּח־רְפָאִים הִנֵּנִי,

אוּלָם עוֹדֶנִי מְחֻתָּל בִּכְסוּת

גַּסָּה, שֶׁרִקְמָתָה בָּשָׂר וָדָם,

וְשֶׁנִּתְּנָה לִי בְּצֵאתִי מֵרֶחֶם.

אִלּוּ אִשָּׁה אַתָּה, – שֶׁכֵּן הַיֶּתֶר

הֵיטֵב מֵעִיד עַל כָּךְ, – אֶת דִּמְעוֹתַי

שָׁפַכְתִּי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי:

“וִיאוֹלָה הַטְּבוּעָה, הֲיִי בְּרוּכָה לִי!”

וִיאוֹלָה

אָבִי, צַלֶּקֶת עַל מִצְחוֹ הָיְתָה לוֹ.

סֶבַּסְתִּיאָן

וְכֵן אָבִי.

וִיאוֹלָה

הוּא מֵת עַל עֶרֶשׂ־דְּוַי,

וְאָז בַּת שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה הָיְתָה וִיאוֹלָה.

סֶבַּסְתִּיאָן

הוֹ, זֶה הַזֵּכֶר חַי עוֹד בִּלְבָבִי!

אָכֵן, אוֹתוֹ הַיּוֹם בּוֹ אֲחוֹתִי

מָלְאוּ לָהּ שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה,

הָלַךְ אָבִי בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

וִיאוֹלָה

אִם זֶה הַבֶּגֶד הַגָּנוּב מִכְשׁוֹל

יָחִיד הוּא עַל נְתִיב אָשְׁרֵנוּ,

אַל תְּחַבְּקֵנִי עַד שֶׁנְּסִבּוֹת

שֶׁל זְמַן, מָקוֹם וְצֵרוּפֵי־מִקְרִים

לֹא יִתְחַבְּרוּ יַחְדָּו לִכְלָל עֵדוּת,

הַמְאַשֶּׁרֶת, כִּי וִיאוֹלָה אָנֹכִי.

לְשֵׁם חִזּוּק דְּבָרַי אוֹלִיךְ אוֹתְךָ

אֶל רַב־חוֹבֵל פְּלוֹנִי בְּזוֹ הָעִיר,

שֶׁבְּבֵיתוֹ שְׂמָלוֹת שֶׁלִּי שָׁמַרְתִּי.

בְּעֶזְרָתוֹ הָאֲדִיבָה זָכִיתִי

שָׁרֵת אָדָם אָצִיל, הוּא הַדֻּכָּס.

לְמִן הָעֵת הַהִיא וְעַד עַתָּה

כָּל עִסּוּקַי שֶׁלִּי מְחֻלָּקִים

בֵּין הַגְּבִירָה הַזֹּאת וַאֲדוֹנִי.

סֶבַּסְתִּיאָן

(לְאוֹלִיבְיָה) בְּדֶרֶךְ זוֹ, גְּבִרְתִּי, אָמְנָם טָעִית,

אוּלָם הַטֶּבַע לֹא תָּעָה בַּדֶּרֶךְ,

שֶׁכֵּן בִּקַּשְׁתְּ לִכְרוֹת בְּרִית־נִשּׂוּאִים

עִם נַעֲרָה בְּתוּלָה, וְחֵי־נַפְשִׁי,

אֵינֵךְ אַתְּ מְרֻמָּה, כִּי זֶה הַגֶּבֶר,

אֲשֶׁר נִקְשַׁרְתְּ אֵלָיו בְּאַהֲבָה

עוֹמֵד עֲדַיִן בִּבְתוּלָיו.

הַדֻּכָּס

מָה הַפְּלִיאָה?

הֵן בְּעוֹרְקָיו דַּם אַצִילִים נוֹזֵל.

אִם יֵשׁ אֱמֶת בָּזֹאת, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ

אֱמֶת בַּבָּבוּאָה אֲשֶׁר בָּרְאִי,

אֶקַּח־נָא לִי חֶלְקִי מִן הַשָּׁלָל הַטּוֹב,

אֲשֶׁר הַסְּעָרָה גָּרְפָה אֵלֵינוּ.

(לְוִיאוֹלָה)

שְׁמַע, נַעֲרִי. אָמַרְתָּ אֶלֶף פַּעַם,

כִּי נֵצַח לֹא תֹּאהַב אִשָּׁה כְּדֶרֶךְ

שֶׁאוֹתִי אָהַבְתָּ.

וִיאוֹלָה

וְאֶלֶף פַּעַם

אוֹסִיף לְהִשָּׁבַע, וּשְׁבוּעוֹתַי

אֶשְׁמֹרָה בְּנַפְשִׁי נֶאֱמָנָה,

כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹמֵר גַּלְגַּל־הַשֶּׁמֶשׁ

עַל נֹגַהּ, שֶׁמַּבְדִּיל בֵּין יוֹם לְלַיְלָה.

הַדֻּכָּס

הוֹשִׁיטָה לִי יָדְךָ! וְחִישׁ מַהֵרד

הוֹפַע נָא בְּבִגְדֵי עַלְמָה שֶׁלְּךָ!

וִיאוֹלָה

בִּגְדֵי עַלְמָה שֶׁלִּי הִפְקַדְתִּי בְּיָדָיו

שֶׁל רַב־חוֹבֵל, שֶׁהֱבִיאַנִי הֵנָּה,

כָּעֵת יוֹשֵׁב הָאִישׁ בְּבֵית־הַכֶּלֶא

בְּשֶׁל דְּבַר־עֲבֵרָה, לֹא אֵדָעֶנּוּ,

עַל פִּי תְּבִיעַת מַלְווֹלְיוֹ, הַגֶּ’נְטֶלְמֶן

מִבְּנֵי פָּמַלְיָתָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה.

אוֹלִיבְיָה

הוּא יוֹצִיאֵהוּ לַחָפְשִׁי! קְרָא לְמַלְווֹלְיוֹ!

הָא, רַק עַתָּה אֶזְכֹּר: הֲלֹא סִפְּרוּ לִי,

כִּי הַמִּסְכֵּן הֻכָּה בְּשִׁגָּעוֹן.

(נִכְנָסִים הַשּׁוֹטֶה הַנּוֹשֵׂא עִמּוֹ אִגֶּרֶת, וּפַבִּיאָן)

לְטֵרוּפִי שֶׁלִּי כֹּה הִתְמַכַּרְתִּי

שֶׁטֵּרוּפוֹ נִטְרַף מִזִּכְרוֹנִי.

וּמַה שְּׁלוֹמוֹ, בַּר־נָשׁ?

הַשּׁוֹטֶה

אָכֵן, גְּבִרְתִּי, דּוֹחֶה הוּא מִפָּנָיו פַּרְצוּפוֹ שֶׁל בַּעַל־זְבוּב בְּמִדָּה שֶׁאִישׁ בְּמַצָּבוֹ מֻכְשָׁר לְכָךְ. הוּא כָּתַב לָךְ אִגֶּרֶת. מֵחוֹבָתִי הָיָה לְמָסְרָהּ לְיָדֵךְ עוֹד בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, אַךְ הוֹאִיל וְאִגְּרוֹתָיו שֶׁל מְשֻׁגָּע לֹא הֵן בְּשׂוֹרָה מִפִּי הַגּוֹאֵל, מִמֵּילָא סוֹבְלוֹת הֵן דִּחוּי.

אוֹלִיבְיָה

פְּתַח וּקְרָא בָּהּ!

הַשּׁוֹטֶה

רָאֹה תִּרְאוּ, כִּי הַכָּתוּב בְּיַד מְטֹרָף וְהַמְּפֹרָשׁ בְּיַד שׁוֹטֶה עָשׂוּי לְהַרְחִיב אֶת הַדַּעַת. (קוֹרֵא בְּקוֹל רָם מְאֹד) “חַי אֱלֹהִים, גְבִרְתִּי…”

אוֹלִיבְיָה

מַה לְּךָ? הַאִם מְשֻׁגָּע אַתָּה?

הַשּׁוֹטֶה

לֹא, גְּבִרְתִּי. קוֹרֵא אֲנִי בַּשִּׁגָּעוֹן, וְאִם רְצוֹנֵךְ, שֶׁאָבִיא תָּכְנוֹ כַּהֲלָכָה, מִן הָרָאוּי שֶׁאֲכַוֵּן אֶת מֵיתְרֵי קוֹלִי כַּהֲלָכָה.

אוֹלִיבְיָה

אָנָּא, קְרָא בָּהּ כְּאָדָם מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ.

הַשּׁוֹטֶה

הוּא הַדָּבָר שֶׁעָשִׂיתִי, מַדּוֹנָה. רַק בְּזֶה הַדֶּרֶךְ נִתָּן לְהַבִּיעַ הֲלַךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁאֵין הוּא מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ. וּבְכֵן, נְסִיכָה שֶׁלִּי, שִׂימִי לֵב וְהַקְשִׁיבִי בְּאֹזֶן חֲפֵצָה.

אוֹלִיבְיָה

(לְפַבִּיאָן) קְרָא אַתָּה, בַּחוּרִי.

פַבִּיאָן

(קוֹרֵא) “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, עָוֶל עָשִׂית לִי, עָוֶל, שֶׁעָתִיד לְהִגָּלוֹת לְעֵינֵי הַכֹּל. אָמְנָם, כָּלָאת אוֹתִי בְּחֶדֶר אָפֵל וְנָתַתְּ בִּידֵי דוֹדֵךְ הַשִּׁכּוֹר שְׁלִיטָה עָלַי, אַךְ מוֹשֵׁל אֲנִי בִּתְבוּנָתִי כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ, כְּבוֹד מַעֲלָתֵךְ, מוֹשֶׁלֶת בְּשֶׁלָּךְ. שְׁמוּרָה עִמִּי אִגֶּרֶת כְּתוּבָה בְּיָדֵךְ, בָּהּ אַתְּ מְשַׁדֶּלֶת אוֹתִי לְשַׁוּוֹת לְעַצְמִי מַרְאֶה, אֲשֶׁר בּוֹ הוֹפַעְתִּי לְפָנַיִךְ. לְלֹא שׁוּם סָפֵק עֲשׂוּיָה אִגֶּרֶת זוֹ לְהַעֲנִיק צִדּוּק גָּמוּר לְמַעֲשַׂי כְּשֵׁם שֶׁעֲשׂוּיָה הִיא לְהַעֲטוֹת עָלַיִךְ חֶרְפָּה. חִשְׁבִי נָא עָלַי כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֵךְ. בְּמִדַּת־מָה כּוֹפֵר אֲנִי בְּחוֹבָתִי וְשׁוֹפֵךְ מְרִירוּת לִבִּי בְּהַשְׁרָאַת עֶלְבּוֹנִי. מַלְווֹלְיוֹ הַמְּחֻזָּק מְשֻׁגָּע.”

אוֹלִיבְיָה

וְכִי הוּא שֶׁכָּתַב דְּבָרִים אֵלֶּה?

הַשּׁוֹטֶה

כֵּן, גְּבִרְתִּי.

הַדֻּכָּס

אֵין זֶה מְצַלְצֵל כְּשִׁגָּעוֹן כְּלָל.

אוֹלִיבְיָה

יוּצָא לַחָפְשִׁי, פַבִּיאָן, וְיֻזְמַן לָבוֹא הֵנָּה.

(יוֹצֵא פַבִּיאָן)

(אֶל הַדֻּכָּס) מִשֶּׁתִּשְׁקֹל בְּדַעְתְּךָ כָּל אֵלֶּה

וְאִם יִיטַב נָא בְּעֵינֵיךָ, סֶר,

רְאֵנִי כְּאָחוֹת כְּשֵׁם שֶׁפַּעַם

בִּקַּשְׁתָּ לִרְאוֹתֵנִי כְּאִשָּׁה.

וְאִם תַּסְכִּימָה, הָבָה נַעֲרֹךְ

בְּצֵל קוֹרַת בֵּיתִי חַגָּהּ שֶׁל בְּרִית

כְּפוּלָה זוֹ, וְעָלַי הַכִּבּוּדִים.

הַדֻּכָּס

בְּעֹנֶג רַב, גְּבִרְתִּי רַבַּת־הַחֶסֶד.

(לְוִיאוֹלָה)

דְּבַר אֲדוֹנֵךָ אֵלֶּיךָ: מְפֻטֶּרֶת!

אֲבָל כִּשְׂכַר‏־תַּגְמוּל לְשֵׁרוּתֵךְ,

שֶׁכֹּה נוֹגֵד הוּא לִתְכוּנוֹת מִינֵךְ,

לְחִנּוכֵךְ וְנֹעַם גִּנּוּנַיִךְ,

וּלְפִי שֶׁעֵת רַבָּה הִסְכַּנְתְּ לִקְרוֹא לִי

“אֲדוֹנִי”, – הֲרֵי לָךְ אֶת יָדִי! לְמִן

הַיּוֹם תִּהְיִי אָדוֹן לַאֲדוֹנֵךְ.

אוֹלִיבְיָה

וַאֲחוֹתִי! הֲלֹא אַתְּ כְּבָר אָחוֹת לִי.

(חוֹזֵר פַבִּיאָן ועִמּוֹ מַלְווֹלְיוֹ)

הַדֻּכָּס

וְזֶה הַמְשֻׁגָּע?

אוֹלִיבְיָה

הוּא בִּכְבוֹדוֹ, סֶר.

(לְמַלְווֹלְיוֹ)

מַה לְּךָ, מַלְווֹלְיוֹ?

מַלְווֹלְיוֹ

גְּבִרְתִּי, פָּגַעְתְּ בִּי,

קָשׁוֹת פָּגַעְתְּ בִּי.

אוֹלִיבְיָה

הַאֻמְנָם, מַלְווֹלְיוֹ? לֹא.

מַלְווֹלְיוֹ

גְּבִרְתִּי, פָּגַעְתְּ בִּי. אָנָּא תְּנִי עֵינַיִךְ

בְּאִגֶּרֶת זוֹ. הֵן לֹא תַכְחִישִׁי, כִּי

זֶה כְּתָב יָדֵךְ. הֵן לֹא תּוּכְלִי לִכְתֹּב

בִּכְתָב אַחֵר אוֹ בְּסִגְנוֹן אַחֵר.

אִמְרִי, לֹא חוֹתָמֵךְ הוּא זֶה? וְלֹא זוֹ

תַּחְבּוּלַת־שִׂכְלֵךְ? בָּרִי, שֶׁלֹּא תּוּכְלִי

לִטְעוֹן כָּזֹאת. עָלַיִךְ לְהַסְכִּים לִי.

לָכֵן, הוֹדִי בְּיֹשֶר־לֵב. אִמְרִי נָא,

מַדּוּעַ בְּאוֹתוֹת כֹּה בְּהִירִים

עַל נְטִיַּת חַסְדֵּךְ אֵלַי רָמַזְתְּ?

בִּקַּשְׁתְּ, כִּי אֲפַזֵּר לָךְ חִיּוּכִים,

שֶׁאֶתְקַשֵּׁט בְּבִירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת,

כִּי בְּגַרְבַּיִם צְהֻבִּים אָבוֹאָה,

עֵינַיִם כִּי אַזְעִיף כְּלַפֵּי סֶר טוֹבִּי,

וּשְׁאָר פְּחוּתֵי־דַרְגָּה בַּחֲצֵרֵךְ.

בַּעֲשׂוֹתִי חֶפְצֵךְ בֶּאֱמוּנָה

נִכְנַעַת, לָמָּה זֶה נָשָׂאת בְּשֶׁקֶט

מַאֲסָרִי בְּחֶדֶר אַפְלוּלִי,

בִּקּוּר הַכֹּמֶר וּפְגָעִים כְּמוֹ אֵלֶּה,

שֶׁהֲפָכוּנִי לְבוּל־עֵץ וָפֶתִי,

אֲשֶׁר כְּמוֹתָם עוֹד לֹא בָּרָא הַצְּחוֹק

מֵעוֹלָמִים. אִמְרִי, גְּבִרְתִּי, מַדּוּעַ?

אוֹלִיבְיָה

מַלְווֹלְיוֹ, צַר לִי. אֵין זֶה כְּתָב יָדִי.

אַף כִּי אוֹדֶה: יִדְמֶה לוֹ לְהַתְמִיהַּ.

אַךְ אֵין סָפֵק: כְּתָב־יָד מָרִיָּה הוּא.

עַתָּה אֲנִי נִזְכֶּרֶת. הִיא לָרִאשׁוֹנָה

סִפְּרָה לִי, כִּי מִדַּעְתְּךָ יָצָאתָ,

אַחַר שָׁעָה קַלָּה אֵלַי נִכְנַסְתְּ

שׁוֹפֵעַ חִיּוּכִים וּמְהֻדָּר,

כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְמַז בָּהּ, בָּאִגֶּרֶת.

הוֹ, הֵרָגַע נָא! בְּמִשְׂחַק־זָדוֹן

וַדַּאי עֻנֵּיתָ, אַךְ בְּהִגָּלוֹת

חוֹרְשֵׁי־הַמְּזִמָּה וְשָׁרָשֶׁיהָ

תִּתְבַּע אֶת עֶלְבּוֹנְךָ בְּדִין, שֶׁבּוֹ

תִּהְיֶה שׁוֹפֵט וּמְקַטְרֵג גַּם יָחַד.

פַבִּיאָן

גְבִרְתִּי הַחֲסוּדָה, לוּ תִּשְׁמְעִי לִי,

אַל תִּפְתְּחִי נָא פֶּרֶץ לִקְטָטָה,

לְבַל יוּעַב אוֹרָהּ הַחֲגִיגִי

שֶׁל הַשָּׁעָה הַזֹּאת, שֶׁכֹּה קָסְמָה לִי.

וּבְתִקְוָה, שֶׁכָּךְ תִּהְיִי נוֹהֶגֶת,

אוֹדֶה בְּחֵפֶץ־לֵב, שֶׁאָנֹכִי

וְטוֹבִּי זוֹ הַתַּחְבּוּלָה עָרַכְנוּ

כִּגְמוּל לְכַמָּה מַעֲשֵׂי עִקְּשׁוּת

וְיָהֳרָה מֵעִם מַלְווֹלְיוֹ כְּלַפֵּינוּ.

מָרִיָּה, הִיא כָּתְבָה אֶת הָאִגֶּרֶת,

וְטוֹבִּי, הוּא שֶׁהִמְרִיצָה לְכָךְ,

וּכְשַׁלְמֵי־תּוֹדָה עַל זֶה הַחֶסֶד

נָשָׂא לוֹ אֶת מָרִיָּה לְאִשָּׁה.

הָיָה בְּמִשְׂחָקֵנוּ גִיל וְרֹעַ־לֵב,

אַךְ אִם נִשְׁקֹל בְּלֹא מַשּׂוֹא־פָּנִים

חַטְּאוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הָרִיב,

הֲלֹא נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְעוֹרֵר

לֹא יֵצֶר הַנָּקָם כִּי אִם הַצְּחוֹק.

אוֹלִיבְיָה

הָא, כְּסִיל מִסְכֵּן, אֵיךְ הִתְקַלְּסוּ בְּךָ!

הַשּׁוֹטֶה

הֲבָלִים! “יֵשׁ אֲשֶׁר רוֹמְמוּת לָהֶם מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן; יֵשׁ אֲשֶׁר קוֹנִים לְעַצְמָם רוֹמְמוּת; וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִתֶּנֶת לָהֶם רוֹמְמוּת עַל כָּרְחָם.” גַּם עָלַי, סֶר, הוּטַל תַּפְקִיד פָּעוּט בְּמַחֲזוֹן־שַׁעֲשׁוּעִים זֶה: מַר טוֹפַּז, סֶר, אֲבָל הַיְנוּ־הָךְ. “חֵי אֱלֹהִים, הַשּׁוֹטֶה, לֹא מְשֻׁגָּע אֲנִי.” הֲאִם עוֹדְךָ זוֹכֵר? “גְּבִרְתִּי, נָבָל מְצֻמָּק זֶה עָשׂוּי לְבַדֵּחַ אֶת נַפְשֵׁךְ? אִם לֹא אַתְּ הִיא הַצּוֹחֶקֶת הֲרֵיהוּ נִבְקָע כְּשַׁלְפּוּחִית שֶׁל סַבּוֹן”. כָּכָה זֶה, סוֹבֵב־סוֹבֵב גַּלְגַּל הַזְּמַן עַד שֶׁבָּא וְדוֹרֵס דְּרִיסַת נִקְמָתוֹ הַצּוֹדֶקֶת.

מַלְווֹלְיוֹ

עוֹד נָקוֹם אֶנְקֹם בְּכָל הַכְּנֻפְיָה שֶׁלָּכֶם. (יוֹצֵא)

אוֹלִיבְיָה

אָכֵן, הִתְעַלְּלוּ בּוֹ עַד זְוָעָה.

הַדֻּכָּס

רִדְפוּ אַחֲרָיו! שַׁדְּלוּהוּ כִּי יַשְׁלִים,

עַל רַב־חוֹבֵל זֶה לֹא סִפֵּר מְאוּמָה.

עֵת כִּי נֵדַע מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים,

נִזְכֶּה נָא לְמוֹעֵד יָקָר מִפָּז

וְהַלְּבָבוֹת בִּבְרִית קְדוֹשָׁה יָבוֹאוּ.

בֵּינְתַיִם, אֲחוֹתִי מַחֲמַל־נַפְשִׁי,

נַמְתִּינָה בְּבֵיתֵךְ. סֵזַרְיוֹ, גֶּשׁ־נָא!

שֶׁכֵּן סֵזַרְיוֹ תּוֹסִיף לִהְיוֹת

כָּל עוֹד תּוֹסִיף לְהֵרָאוֹת כְּגֶבֶר,

אַךְ אִם תַּחֲלִיף בְּגָדֶיךָ, חוּשָׁה, בּוֹא

לִהְיוֹת כַּלַּת אוֹרְסִינוֹ וּמַלְכַּת לִבּוֹ!

(יוֹצְאִים הַכֹּל, חוּץ מֵהַשּׁוֹטֶה) ⁷⁰

הַשּׁוֹטֶה

(שָׁר) בִּהְיוֹתִי נַעַר קָט וְחָמוּד,

מַה לִּי רוּחַ וְגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

כָּל טֵרוּף לִי נֶחְשַׁב כִּדְבַר שְׁטוּת,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאֶגְדַּל וָאֶבְגַּר,

מַה לִּי רוּחַ וָגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

לַגַּנָּב אָז כָּל שַׁעַר נִסְגַּר,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאֶשָּׂא לִי אִשָּׁה,

מַה לִּי רוּחַ וָגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

לֹא פְּטָרַנִי שִׂכְלִי מֵעָנְשָׁהּ,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

אַךְ בָּא יוֹם וָאָבוֹא בַּיָּמִים,

מַה לִּי רוּחַ וָגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

וָאֶלְגֹּם יוֹם תָּמִים, לֵיל תָּמִים,

כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד עַד בְּלִי דַי.

מַה קַּדְמוֹן, מַה קַּדְמוֹן, הָעוֹלָם,

מַה לִּי רוּחַ וָגֶשֶׁם, הוֹ־הַאי!

הַיְנוּ הָךְ. מִשְׂחָקֵנוּ כְּבָר תָּם,

מִי יִתֵּן וְנָעַם עַד בְּלִי דַי.