רסה דָּרַשׁ עֻלָּא רַבָּה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּי נְשִׂיאָה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ” (תהלים קלח, ד)? – “מַאֲמַר פִּיךָ” לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “אִמְרֵי פִיךָ”. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: “אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ” (שמות כ, ב) וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שם שם, ג), אָמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם: לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא דּוֹרֵשׁ; כֵּיוָן שֶׁאָמַר: “כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ” (שם שם, יב), חָזְרוּ וְהוֹדוּ לַמַּאֲמָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. רָבָא אָמַר מִכָּאן: “רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת” (תהלים קיט קס) – רֹאשׁ דְּבָרְךָ וְלֹא סוֹף דְּבָרְךָ? אֶלָּא מִסּוֹף דְּבָרְךָ נִכָּר שֶׁרֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת (קידושין לא ע"א).


בֵּי נְשִׂיאָה – בית הנשיא.

הוֹדוּ לַמַּאֲמָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – הודו באמת שבדיברות הראשונים (שאין הם דרישה לתת רק לקב"ה כבוד).

אָמַר מִכָּאן – אמר רעיון זה מן הפסוק המובא להלן.

סוֹף דְּבָרְךָ – מצוות כיבוד הורים (היא הדיבר החמישי).

רֹאשׁ דְּבָרְךָ – הדיברות הראשונים.

*


רסו "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יב), “לֹא תִּרְצָח” (שם שם, יג) – מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ: אִם יֶשׁ לוֹ לְאָדָם מְזוֹנוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מְהַנֶּה אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אֲפִלּוּ בְּיַלְדוּתָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּזִקְנוּתָם – כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֵחַ כָּל יָמָיו לִפְנֵי הַמָּקוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר “כַּבֵּד” וְ"לֹא תִּרְצָח" (סא"ר, כד; ילק"ש לדברים, תתל).


מָה עִנְיָן וגו' – מה הקשר בין שני הדיברות?

בְּיַלְדוּתָם – כשהם עדיין צעירים.

לִפְנֵי הַמָּקוֹם – בעיני הקב"ה.

*


רסז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלוֹשָׁה שֻׁתָּפִים הֵם בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי.

שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבֵּן מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבּוּד אָב לְכִבּוּד אֵם; וְגָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַבֵּן מִתְיָרֵא מֵאָבִיו יוֹתֵר מֵאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּלַמְּדוֹ תּוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרָא הָאֵם לְמוֹרָא הָאָב.

שָׁנָה תַּנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם צִעֲרוּנִי (קידושין ל ע"ב–לא ע"א).


מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם – הדבר נחשב בעיני.

דַּרְתִּי – התגוררתי.

רַבִּי – יהודה הנשיא.

מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – הקב"ה.

מְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים – מדברת אליו בלשון רכה.

הִקְדִים וגו' – הַשוו “כבד את אביך ואת אמך” (שמות כ, יא) – האב קודם לאם, אל “איש אמו ואביו תיראו” (ויקרא יט, ג) – האם קודמת לאב.

מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה – והלימוד דורש יחס נוקשה.

שָׁנָה תַּנָּא – אמר האדם השונה (בבית מדרשו של רב נחמן) מסורות שבעל פה.

אִלְמָלֵי – לוּ.

*


רסח בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וּמַכֶּה אוֹתָם וְעוֹשֶׂה בָּהֶם חַבּוּרָה, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹפֵף אֶת רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְאוֹמֵר: אֲנִי הִשְׁוֵיתִי לְאֵלּוּ כָּבוֹד שֶׁלִּי – אִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל זֶה כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה לִי! יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי עִמּוֹ בִּשְׁכוּנָה (סא"ר, כד).


חַבּוּרָה – פצע.

כִּבְיָכוֹל – כאילו הדבר אפשרי (ביטוי מקובל להבעת הסתייגות כאשר מייחסים לקב"ה תכונה אנושית).

כּוֹפֵף אֶת רַגְלָיו – כביטוי לתחושת גועל.

כִּסֵּא הַכָּבוֹד – שעליו יושב הקב"ה.

אֲנִי הִשְׁוֵיתִי וגו' – לכיבוד הורים נתתי מעמד זהה לכיבודי (וראו קטע רסה).

דַּרְתִּי – גרתי.

*


רסט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: גָּדוֹל הוּא כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהֶעְדִּיפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכִּבּוּדוֹ, שֶׁבְּכִבּוּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב: “כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ” (משלי ג, ט); כֵּיצַד מְכַבְּדוֹ מֵהוֹנוֹ? מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, תְּרוּמָה, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי, וְחַלָּה, עוֹשֶׂה סֻכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר, וּתְפִלִּין וְצִיצִית, מַאֲכִיל רְעֵבִים, מַשְׁקֶה צְמֵאִים וּמַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. אִם יֵשׁ לְךָ – אַתָּה חַיָּב בְּכָל אֵלּוּ, וְאִם אֵין לְךָ – אֵין אַתָּה חַיָּב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֵצֶל כִּבּוּד אָב וָאֵם, בֵּין שֶׁיֵּשׁ לְךָ הוֹן, בֵּין שֶׁאֵין לְךָ הוֹן “כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךְ” (שמות כ, יב) – וַאֲפִלּוּ אַתָּה מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים (פס"ר כג, ב; ירושלמי פאה א, ה).


גָּדוֹל – רב ערך.

לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה – מתנות העניים בשעת הקציר.

תְּרוּמָה, מַעֲשֵׂר וגו' – סוגים שונים של מתנות שיש להפריש מן היבול.

חַלָּה – חתיכת בצק המופרשת לפני האפייה וניתנת לכוהנים.

אִם יֵשׁ לְךָ – ממון.

מְסַבַּב עַל הַפְּתָּחִים – לקבץ נדבות.

*


רע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵיזֶהוּ מוֹרָא וְאֵיזֶהוּ כִּבּוּד: מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעוֹ; כִּבּוּד – מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (קידושין לא ע"ב).


מוֹרָא, כִּבּוּד – מורא האב וכיבוד האב.

מְקוֹמוֹ – מקומו הקבוע בבית המדרש.

מַכְרִיעוֹ – תומך בדעתם של חכמים הפוסקים בענייני הלכה אחרת מאביו.

מַכְנִיס וּמוֹצִיא – אל הבית וממנו.

*


רעא שָׁנִינוּ, הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ: “אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה”, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: “אַבָּא, כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה?”

– סוֹף סוֹף – הוּא הוּא!

– אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: "אַבָּא מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא (סנהדין פא ע"א).


סוֹף סוֹף וגו' – בסופו של דבר הרי אין הבדל בין שני המשפטים.

מִקְרָא – פסוק.

*


רעב שָׁאֲלוּ לוֹ לְרַב עֻלָּא: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים פְּרַקְמַטְיָא בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁאֲלוּ אֶת רַ' אֱלִיעֶזֶר, עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד לְאָבִיו בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶן נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֲבָנִים לְאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא שָׂכָר, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְלֹא צִעֲרוֹ. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ, שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי בָּכֶם, שֶׁאִם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִים לִי; אֶלָּא אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – כָּךְ, מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (קידושין לא ע"א).


עַד הֵיכָן – עד כמה צריך אדם לכבד את הוריו?

פְּרַקְמַטְיָא – (לקנות) סחורה.

שִׁשִׁים רַבּוֹא – 600,000 (דינרי זהב).

מַפְתֵּחַ – למקום שהיתה הסחורה שמורה.

שֶׁל אָבִיו – הישן.

אֲבָנִים לְאֵפוֹד – אבנים יקרות לאפוד שבבגדי כוהן גדול.

פָּרָה אֲדֻמָּה – הדרושה לשם הכנת מים שמטהרים את הטמאים (במדבר יט, ב), וקשה למצוא אותה בשל נדירותה.

וּמָה מִי וגו' – אם מי שאינו מצווה על כיבוד הורים (כאותו נוכרי) זוכה לשכר כזה, מי שמצווה (היהודי) ועושה – יזכה לשכר גדול בהרבה.

*


רעג אָמַר רַ' חִזְקִיָּה: נָכְרִי אַשְׁקְלוֹנִי הָיָה, וְרֹאשׁ פַּטֶרְבּוֹלִי הָיָה, וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו, וְכֵיוָן שֶׁמֵּת אָבִיו עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה שֶׁלּוֹ (ירושלמי פאה א, א).


רֹאשׁ פַּטֶרְבּוֹלִי – מנהיגם של אבות העיר.

יִרְאָה – מושא לפולחן.

*


רעד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל: אֵיזֶהוּ כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה דָּמָא בֶּן נְתִינָה בְּאַשְׁקְלוֹן, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ חַסְרַת דַּעַת וְהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בְּקֻרְדִּיקִין בִּפְנֵי כָּל בּוּלֵי שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָהּ אֶלָּא “דַיֵּךְ, אִמִּי”, וְנָפַל קֻרְדִּיקִין שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיטוֹ לָהּ, שֶׁלֹּא תִּצְטַעֵר (דב"ר א, טו; ירושלמי פאה א, א).


דָּמָא – ראו קטע רעב.

מְסַטַּרְתּוֹ בְּקֻרְדִּיקִין – סוטרת לו בסנדלה.

בּוּלֵי – חברי המועצה העירונית.

תִּצְטַעֵר – תטרח (להרים את הסנדל).

*


רעה כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: פַּעַם אַחַת הָיָה לָבוּשׁ סֵירִיקוֹן שֶׁל זָהָב, וְהָיָה יוֹשֵׁב בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי וּבָאָה אִמּוֹ וּקְרָעַתּוּ מִמֶּנּוּ, וְטָפְחָה לוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקָה לוֹ בְּפָנָיו וְלֹא הִכְלִימָהּ (קידושין לא ע"א).


כְּשֶׁבָּא – מארץ ישראל לבבל.

הָיָה – דמא (וראו קטעים רעב, רעד).

סֵירִיקוֹן שֶׁל זָהָב – בגד משי רקום בזהב.

וְלֹא הִכְלִימָהּ – ולא בייש אותה.

*


רעו שָׁאֲלוּ אֶת רַ' אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל אַרְנָקֵי שֶׁל דֵּינָרִים וְיִזְרְקֶנּוּ לַיָּם בְּפָנָיו וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ (קידושין לב ע"א).


עַד הֵיכָן – ראו קטע רעב.

כְּדֵי שיטל – עד שייקח (ההורה).

וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ – ולא מביישו.

*


רעז אִמּוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵּל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת וְנִפְסַק קוֹרְדַּקְיוֹס שֶׁלָּהּ. הָלַךְ רַ' טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, אָמְרָה לָהֶם: הִתְפַּלְלוּ עַל רַ' טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד יוֹתֵר מִדַּי. אָמְרוּ לָהּ: מָה עָשָׂה לָךְ? סִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה כֵּן אֶלֶף אֲלָפִים, עֲדַיִן לַחֲצִי כָּבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.

אִמּוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל בָּאָה וְקָבְלָה עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ, אָמְרָה לָהֶם: גַּעֲרוּ בְּיִשְׁמָעֵאל בְּנִי, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ, אָמְרוּ: אֶפְשָׁר אֵין רַ' יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג כָּבוֹד בַּאֲבוֹתָיו? אָמְרוּ לָהּ: מָה עוֹשֶׂה לָךְ? אָמְרָה: כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִרְחֹץ רַגְלָיו וְלִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לִי. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְּבוֹדָהּ.

רַ' זְעֵירָא הָיָה מִצְטַעֵר וְאָמַר: הַלְוַאי הָיוּ לִי אַבָּא וְאִמָּא שֶׁאֲכַבְּדֵם וְאִירַשׁ גַּן עֵדֶן. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע שְׁתֵּי שְׁמוּעוֹת הַלָּלוּ, אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לִי לֹא אָב וְלֹא אֵם, לֹא כְּרַ' טַרְפוֹן הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא כְּרֵ' יִשְׁמָעֵאל הָיִיתִי מְקַבֵּל עָלַי.

אָמַר רַ' אָבוּן: פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וָאֵם. אָמְרוּ: כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, כְּשֶׁיְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ (ירושלמי פאה א, א; קידושין לא ע"ב).


נִפְסַק קוֹרְדַּקְיוֹס – נקרע הסנדל (ובשל דיני השבת לא היה אפשר לתקנו או להביא לה סנדל אחר).

פַּרְסוֹתֶיהָ – כפות רגליה.

כָּבוֹד – כיבוד אם.

אֶלֶף אֲלָפִים – פי כמה וכמה.

שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה – כשציוותה “כבד את אביך ואת אמך”.

קָבְלָה – התלוננה.

נִתְכַּרְכְּמוּ – הצהיבו (מבושה).

רַ' זְעֵירָא – שהיה יתום.

אִירַשׁ גַּן עֵדֶן – כשכר על כיבוד הורים.

שְׁתֵּי שְׁמוּעוֹת הַלָּלוּ – שני הסיפורים – על ר' טרפון ועל ר' ישמעאל.

הַמָּקוֹם – הקב"ה.

מְקַבֵּל עָלַי – מסכים.

כְּשָׁעִבְּרַתּוּ – כשהיתה בהיריון.

*


רעח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אָשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָם.

רַ' יוֹחָנָן כְּשֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ (קידושין לא ע"ב).


אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָם – אשרי מי שלא ראה את הוריו (ועל על כן הוא פטור מן החובה הקשה לכבדם).

כְּשָׁעִבְּרַתּוּ וגו' – ראו בקטע הקודם.

*


רעט רַ' טַרְפוֹן הָיְתָה לוֹ אֵם זְקֵנָה. כָּל פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹצָה לַעֲלוֹת לַמִּטָּה, גָּחַן לָהּ וְעָלְתָה עָלָיו, וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת יָרְדָה עָלָיו. בָּא וְנִשְׁתַּבַּח בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי כִּבּוּד. כְּלוּם זָרְקָה אַרְנָקֵי בְּפָנֶיךָ לַיָּם וְלֹא הִכְלַמְתָּהּ? (קידושין לא ע"ב).


גָּחַן – התכופף (לארץ).

נִשְׁתַּבַּח – התפאר.

כִּבּוּד – מצוות כיבוד הורים.

כְּלוּם זָרְקָה וגו' – ראו קטע רעו.

*


רפ רַב יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל רַגְלֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ אָמַר: אֶעֱמֹד מִפְּנֵי שְׁכִינָה שֶׁבָּאָה (קידושין לא ע"ב).


רַב יוֹסֵף – שהיה עיוור.

*


רפא אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אֲבִימִי בְּנִי קִיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד. חֲמִשָּׁה בָּנִים נִסְמָכִים הָיוּ לַאֲבִימִי בְּחַיֵּי אָבִיו. וּכְשֶׁהָיָה רַ' אַבָּהוּ בָּא וְקוֹרֵא עַל הַפֶּתַח – הָיָה אֲבִימִי רָץ וְהוֹלֵךְ וּפוֹתֵחַ לוֹ וְאוֹמֵר “הֵן, הֵן” עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם.

פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַ' אַבָּהוּ: הַשְׁקֵנִי מַיִם. עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ נִמְנֵם, גָּחַן וְעָמַד עָלָיו עַד שֶׁנֵּעוֹר (קידושין לא ע"ב).


נִסְמָכִים – שזכו לתואר רב.

קוֹרֵא עַל הַפֶּתַח – מודיע שהוא מבקש להיכנס.

“הֵן, הֵן” – כלומר: אני בא, אני בא.

גָּחַן – התכופף.

*


רפב שָׁאַל בֶּן אַלְמָנָה אַחַת אֶת רַ' אֱלִיעֶזֶר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מַיִם” וְאִמָּא אוֹמֶרֶת “הַשְׁקֵנִי מַיִם” – אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? אָמַר לוֹ: הַנַּח כְּבוֹד אִמְּךָ וַעֲשֵׂה כְּבוֹד אָבִיךָ, שֶׁאַתָּה וְאִמְּךָ חַיָּבִים בִּכְבוֹד אָבִיךָ. בָּא לִפְנֵי רַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ כָּךְ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, נִתְגָּרְשָׁה מַהוּ? אָמַר לוֹ: מִבֵּין רִיסֵי עֵינֶיךָ נִכָּר שֶׁבֶּן אַלְמָנָה אַתָּה, הָטֵל לָהֶם מַיִם בְּסֵפֶל וְקַעְקַע לָהֶם כְּתַרְנְגוֹלִים (קידושין לא ע"א).


הַנַּח – עזוב.

נִתְגָּרְשָׁה מַהוּ – מה הדין אם מדובר בהורים גרושים?

מִבֵּין רִיסֵי עֵינֶיךָ וגו' – ממיעוט ריסיך נראה שבכית הרבה ובן אלמנה אתה (ושאלתך אינה שאלה של ממש והיא בבחינת בזבוז זמן).

הָטֵל – שים.

וְקַעְקַע – קרקר (כפי שקוראים לתרנגולים [והשיב לו בלגלוג]).

*


רפג אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו – אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת; אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ – שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. מִנַּיִן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר הַכָּתוּב: “אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן” (דברים טו, ד) – שֶׁלְּךָ קוֹדֵם לְשֶׁל כָּל אָדָם.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ כָּךְ, סוֹף בָּא לִידֵי כָּךְ (בבא מציעא לג ע"א).


אֲבֵדָתוֹ וגו' – על האדם לחפש את אבידתו קודם לחיפוש אבידת אביו (או רבו).

“לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן” – שלא תהא אתה האביון.

כָּל הַמְּקַיֵּם וגו' – מי שנוהג לפי כלל זה באופן קבוע (ואינו פועל לפנים משורת הדין בחיפוש אבידתם של אחרים), סופו שהוא אכן נעשה אביון.

*


רפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָיָה הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ בַּשֶּׁבִי – הוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ וְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו. אִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכֻלָּם (הוריות יג ע"א).


קוֹדֵם – להיפדות (מן השבי).

*


רפה שָׁנָה אֲבִימִי בְּנוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ: יֵשׁ מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנּוֹם וְיֵשׁ מַטְחִינוֹ בְּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן.

כֵּיצַד מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנּוֹם? מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְאָבִיו תַּרְנְגוֹלִים פְּטוּמִים. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ אָבִיו: בְּנִי, הַלָּלוּ מִנַּיִן לְךָ? אָמַר לוֹ: זָקֵן, זָקֵן! אֱכֹל וּשְׁתֹק, שֶׁהַכְּלָבִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתְקִים. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנּוֹם.

כֵּיצַד מַטְחִינוֹ בְּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן? – מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה טוֹחֵן בְּרֵחַיִם. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא טוֹחֲנִים לַעֲבוֹדָתוֹ. אָמַר לוֹ: אַבָּא, הִכָּנֵס וּטְחַן תַּחְתַּי וַאֲנִי אֵלֵךְ לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ. אִם יַגִּיעַ לִידֵי בִּזָּיוֹן – אֶתְבַּזֶּה אֲנִי וְלֹא אַתָּה, וְאִם לִידֵי מַלְקוֹת – אֶלְקֶה אֲנִי וְלֹא אַתָּה; נִמְצָא מַטְחִינוֹ בְּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן (ירושלמי פאה א, א; קידושין לא ע"א-ע"ב).


פְּטוּמוֹת – עופות מפוטמים.

מַטְחִינוֹ בְּרַחַיִם – מטיל עליו עבודה קשה (בטחינה).

טוֹחֵן בְּרֵחַיִם – בביתו.

*


רפו "עַיִן תִּלְעַג לְאָב… יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר" (משלי ל, יז) – לָמָּה יִקְּרוּהָ עוֹרְבִים וְיֹאכְלוּהָ נְשָׁרִים? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא עוֹרֵב, שֶׁהוּא אַכְזָרִי עַל בָּנָיו, וְיִנְקֹר אוֹתָהּ, וְאַל יֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְיָבֹא נֶשֶׁר, שֶׁהוּא רַחֲמָנִי עַל בָּנָיו, וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה (תנחומא עקב, ב).


יִקְרוּהָ – ינקרו אותה.

אַל יֵהָנֶה – לא יזכה ליהנות.

*


רפז שָׁנִינוּ: “אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ” (ויקרא יט, ג) – יָכוֹל, אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטַּמֵּא, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזֵר, יָכוֹל יִשָּׁמַע לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר:“אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם” (שם) – כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי (יבמות ו ע"א).


יָכוֹל – האם אפשר.

הִטַּמֵּא – על ידי מגע במת או בדבר מטמא אחר.

אַל תַּחֲזֵר – אבידה לבעליה.

תַּלְמוּד לוֹמַר – הפסוק שלומדים.

כֻּלְכֶם וגו' – גם האדם וגם הוריו חייבים בכבוד הקב"ה (וכבודו קודם לכבודם).

*


רפח אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: אַבָּא אוֹמֵר “הַשְׁקֵנִי מַיִם” וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת – מַנִּיחַ אֲנִי כְּבוֹד אַבָּא וְעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה, שֶׁאֲנִי וְאַבָּא חַיָּבִים בְּמִצְוָה. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה לֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים – תֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים וְיֵלֶךְ הוּא בִּכְבוֹד אָבִיו (קידושין לב ע"א).


וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת – ובאותו זמן עלי לקיים מצווה.

מַנִּיחַ – עוזב.

יֵלֵךְ… בִּכְבוֹד אָבִיו – יכבד את אביו.

*


רפט אָמְרוּ בְשֵׁם רַב חִסְדָּא: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל (קידושין לב ע"א).


מָחַל – ויתר (ולא דרש שיכבדוהו).

*


רצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְּמוֹתוֹ. בְּחַיָּיו כֵּיצַד? הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקוֹם, לֹא יֹאמַר: “שַׁלְּחוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי”, אֶלָּא כֻּלָּם בִּשְׁבִיל אַבָּא.

בְּמוֹתוֹ כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו, לֹא יֹאמַר: “כָּךְ אָמַר אַבָּא”, אֶלָּא: “כָּך אָמַר אַבָּא מָרִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ”. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; מִכָּאן וְאֵילָךְ אוֹמֵר: “זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא” (קידושין לא ע"ב).


מְכַבְּדוֹ – את אביו.

הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקוֹם – ההולך למקום כלשהו בשליחות אביו.

שַׁלְּחוּנִי – הרשו לי ללכת.

מַהֲרוּנִי – טפלו בי במהירות.

פִּטְרוּנִי – סיימו (את העסק).

דְּבַר שְׁמוּעָה – דבר הלכה.

אַבָּא מָרִי – אבי אדוני.

הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ – אני מוכן לכפר על כל עונש שאולי ראוי לו לקבל לאחר מותו.

שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – מיום המוות (שרק בהם נענשים בגיהינום).

*


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 67271 יצירות מאת 4207 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!