בא' דראש חודש תמוז מלאו שלוש שנים ליום בו הועלה לגרדום שלמה בן-יוסף, השם ינקום דמו – חניך התאים של האירגון הצבאי הלאומי בישראל שבפולין. העפיל ארצה ללא תעודות ורשיון-עליה, ונכנס לפלוגת גיוס בית“ר בראש פינה. הימים – ימי המאורעות – ימי הטירור הערבי המשתולל. פרעות ביהודים מזה, ו”הבלגה" גלותית מזה. כהדי רעם בדוק מבשר סערה קרובה, נשמעות יריות ראשונות של לוחמי האירגון הצבאי הלאומי בישראל, מבשרי תקופה חדשה, תקופת הזעם והנקם. 14 בנובמבר 1937. היום הראשון השחור בירושלים. יום שחור לערבים. יום רדיפות לאירגון, יום מאסרים למשטרה. ואחר כך: קול דממה דקה. עסקני המפלגה המבוהלים גזרו גזירות הבלגה – הבלגה “לאומית”. הטירור הערבי מוסיף להשתולל; יום יום מסגרת שחורה בעתון, יום יום קרבן חדש. סכין בגב. כאב בלב. הפקודה – להבליג! והנה – מעשה צפת. מעשה זוועה. מרצחי ערב הורגים את כל הגברים הנוסעים במכונית, אונסים פעמים רבות את הבחורה הנוסעת עמם והורגים גם אותה. הפקודה – להבליג! לפקודת הקלון הזאת נשמעו כולם. חרקו שן, קפצו אגרוף, אבל צייתו. שלשה לא נשמעו. הם הפר ו את פקודת המפלגה ועסקניה-הפקידים. הם קיימו את הפקודה, שנתן להם מצפונם הלאומי, כבודם העברי ורצון הנקמה שבלב. שלושה יצאו מראש פנה, ירו על אוטובוס ערבי. לא פגעו, השופטים הבריטיים דנו את שלשתם: האחד עלה לגרדום, השני נכלא בבית המשוגעים, השלישי – הצעיר – הומתק דינו למאסר עולם. ביום א' דראש חודש תמוז תרצ“ח תלה התלין הבריטי את שלמה בן-יוסף, איש השורה של אירגון הצבאי הלאומי בישראל. הוא עלה לגרדום ברינה. ביום תליתו הזדעזע כל היישוב העברי והעם העברי בגולה. ליום ה”שבעה" שלו רעם כתותח גדול המוקש הראשון בחיפה. הממשלה פקדה: להעביר לנמל חיפה אנית מלחמה. הובאו שני באטאליונים של צבא ממצרים. לא בהמולת הקרב יצא לקראת המות. יחיד במערכה. יחיד על גרדום. אחד מני רבים. אחד החיילים האלמונים, אשר הקריבו לרעיון בשמחה לא רק את נעוריהם, וחייהם, אלא את אמם, משפחתם, וכל אשר להם; כי ידוע ידעו שאין דרך אחרת, אלא דרך הכוח.
ואין קרבן אחר, אלא קרבן הדם.
ואין מחיר חרות, אלא מחיר חיים.
ואין נצחון לעם, אלא אבדן הפרט.
יהא זכרו ברוך.
(מתוך שידור בראדיו החשאי)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.