רקע
חיים ארלוזורוב
יומן ירושלים
mנחלת הכלל [?]
jזכרונות ויומנים

 

אוקטובר 1932

7 באוקטובר, 1932

(השיחה נסבה בראשיתה על השדיול לעולים עובדים, שבו אושרו 4500 רשיונות, על קביעת הסכומים שיוקצבו על ידי הממשלה לשירותי החינוך והבריאות ועל חלקם של היהודים בעבודות הציבוריות).

הוד מעלתו עבר לשאלת המועצה המחוקקת. קרוב לודאי שמזכיר-המושבות ישאל לדעתו בענין זה, שעליו ניתנה הבטחה ברורה ביותר בספר הלבן. רצונו לדעת מה יהיה יחסו של העם העברי לתכנית מעין זו. עניתי שאין לי להוסיף על התשובה שהשיבותי בשיחות קודמות. בטוח אני בהחלט שהישוב העברי בארץ לא יתן ידו לשום תכנית כזאת. על כך השיב כי השאלה השניה שישאלהו אולי מזכיר-המושבות תהיה – יחס היהודים במקרה שתקום מועצה מחוקקת, שתהא מורכבת מפקידים בריטיים וערביים. עניתי כי התשובה לשאלה זו פשוטה מאד. אם יקרה כזאת יתחוור לפחות מהו המצב בארץ. יחס העם העברי יכול להיות רק של אופוזיציה מתמדת ותקיפה. הוסיף ואמר כי השאלה השלישית של מזכיר-המושבות עלולה להיות: האם אין למצוא צורה של מוסד מייצג שבו יהיו היהודים מוכנים להשתתף? השיבותי כי אין בידי להשיב לשאלה זו אלא זה, כי לדעתי לא ישתתפו היהודים בשום מועצה שאיננה מבוססת על הכלל שבא לידי ביטוי בהודעת מר סוקולוב בקונגרס, והוא – כי שום אחד משני העמים לא ישלוט ולא ישלט, פירושו של דבר – היהודים לא ישתתפו בשום מועצה שבה יותן לערבים מספר נציגים גדול יותר מאשר ליהודים.

הנציב אמר שאם זוהי שאלה של “לשלוט או להישלט” – הרי מועצה המורכבת בערך משמונה פקידים בריטיים, ארבעה ערבים ושני יהודים, לא תניח מקום לחשש של שליטה ערבית. עניתי כי על טענה זו כבר השיבותי בשיחה קודמת. בתנאים של עכשיו אין בשיתוף הפקידות הבריטית משום ערובה למגמת התחוקה או למדיניות הכללית שתנקוט המועצה. כפי שהסברתי הרי כאן הסיבה לתמורה ביחסו של העם העברי בהשוואה לשנת 1922. מצד שני – רוב ערבי בחלק הלא פקידותי יתפרש על ידי כל יהודי כאות מבשר רעות לטיבם של המוסדות התחוקתיים בארץ-ישראל בעתיד. ה. מ. אמר אז כי השאלה הרביעית שמזכירות-המושבות עלולה לשאול היא: מה יארע אם הקבינט יחליט בכל זאת לבצע את התכנית?

בתשובתי ביקשתי רשות לדבר גלויות. אשר לקבינט – סבורני כי לקבינט לא איכפת כלל אם יש מועצה מחוקקת בארץ-ישראל או אין. לקבינט ישנן דאגות אחרות לעסוק בהן. אשר למזכיר-המושבות – ודאי שיקבל את עצת הנציב העליון. אם הגיע הנציב העליון למסקנה כי מועצה מחוקקת מורכבת מפקידים בריטיים ומערבים תהיה לטובת הארץ ולטובת הבית הלאומי העברי – אין לכך תקנה. אבל אם ה. מ. מחזיק בדעתו הקודמת, כי ההתפתחות התחוקתית של ארץ-ישראל תצמח בהדרגה מתאיה היסודיים – מועצות עירוניות וכפריות וועדות ממשלתיות – אין ספק כי תפיסה זו תתקבל על דעתו של מזכיר-המושבות. לאחר שעיינתי בהצעת החוק לשלטון מקומי וראיתי מה מצומצת היא מידת האוטונומיה שהיא מוכנה להעניק לשלטונות המקומיים – קשה לי שלא להגיע למסקנה כי עדיין לא הגיעה שעה לעסוק בתכניות למוסד מחוקק עליון.

הנציב העליון השיב שהוא חולק על דברי בכמה נקודות. במשך השנה האחרונה דן הקבינט שלוש פעמים – שתי פעמים, כפי שהוא יודע נאמנה, באביב האחרון – בבעיית המועצה המחוקקת בארץ-ישראל. מזכיר-המושבות קיבל בשנה האחרונה את עצתו שלו (של הנציב) לדחות את פתרון הבעיה, אבל אין הוא בטוח שיסכים להמשיך במדיניות של דחיה. אפשר למידה המצומצמת של שלטון עצמי כפי שהוצעה בחוק השלטון המקומי – הוא מסכים להנחותי. אמנם, מידת הסמכות שמעניק החוק למועצות המקומיות מצומצמת ביותר, אבל גם היקף סמכותה של המועצה המחוקקת יוגבל הרבה. רוצה היה לדעת אם יחס העם העברי יהיה שלילי – על אף ההגבלות בהיקף הסמכות ועל אף כל הערובות שינתנו למען הבית הלאומי העברי?

עניתי כי אני בטוח בטחון גמור שהישוב העברי בארץ-ישראל לא ישתתף בהצבעה, גם אילו הנחתי לרגע להלכה כי הסוכנות היהודית תדרוש ממנו לעשות כן, אבל דבר כזה לא יקרה! הנציב סיים ואמר כי זהו סיכוי שודאי אינו עשוי לעורר את הנציב העליון של עכשיו.

המלצות קוראים
תגיות