רקע
מרדכי צבי מאנה
עצב אנוכי
mנחלת הכלל [?]
tשירה

עָצֵב אָנֹכִי / מרדכי צבי מאנה


1.

עָצֵב אָנֹכִי, עָצְבִּי אַט יֹאכְלֵנִי,

יָמֹץ לֵחַ חַיַּי, חַיַּי לִי מָרוּ;

עָצֵב אָנֹכִי, עָצְבִּי לֹא יַרְפֵּנִי

יַקְדִּיר אוֹר שִׁמְשִׁי, חַיַּי לִי קָדָרוּ.


2.

עָצֵב אָנֹכִי, וּבְכִלְיוֹתַי לַחַץ,

וּבְלִבִּי מָוֶת, וּבְדָמִי קֹר קָבֶר;

אַךְ עוֹד חַי אָנִי! הֵן אַרְגִּישׁ בִּי מַחַץ,

כִּי חֵץ בִּי עָמֹק וּבְכָל חוּשַׁי שָׁבֶר


3.

עוֹד חַי הִנֵּנִי, כִּי אַרְגִּישׁ לִרְגָעִים,

אֵיךְ עוֹד רִגְשׁוֹתַי יִסְעָרוּ, יִרְתָּחוּ;

אֵיךְ לִבִּי בִּי יִקָּרַע לִקְרָעִים

אֵיךְ זִיקֵי חַיָּתִי אַט, אַט יִדְעָכוּ


4.

עָצֵב אָנֹכִי, וּבָדָד אֶשְׁכֹּנָה

אֵין אָח וָרֵעַ, אַךְ שַׁמָּה וְשֶׁאַיָּה;

אָאֹר כָּל הַיְקוּם, הַתֵּבֵל וּשְׁאוֹנָהּ

וּמְנַחֵם אֶחָד לִי, – עֹמֶק דּוּמִיָּה.


אב, תרמ"ב.

המלצות קוראים
תגיות