יְמִינַךְּ יַ-אֲמִיר / אלתר לוין

הָיָה אֲמִיר בֶּן אֲצִילִים,

בֶּן דָּם טָהוֹר, בֶּן הַיַּחַס;

הָיָה אֲמִיר בֶּן מֻסְתַּקֶם,

יְלִיד אֶפְרָתִים אַוְלַד אַצֶ’ל

לֹא הָעֹשֶׁר רַק הַגֶּזַע,

הַמוֹלֶדֶת מְצַיְּנִים גָּבֶר:

מַה לִי כֶסֶף, מַה לִי זָהָב,

בִּמְקוֹם אָבוֹת וּגְדוּלָתָם?

כָּל בֶּן מֶלֶךְ הוּא יוֹדֵעַ

לְהָנִיע שַׁרְבִיט חֶסֶד;

כָּל בֶּן אָבוֹת לִמוּד נָדִיב

יֵלֵךְ בִּנְתִיב אָבוֹת גְּדוֹלִים!

אַשְׁרֵי יוֹצְאֵי הַכַּלִיפִים,

אַשְׁרֵי נֶכְדֵי צַ’לַח-אַל-דִּין!

אַשּׁרוּ חֵלֶק נִין יַחְסָנִים

הַבֵּן לְכַלֶד אִבּן וָלִיד.

הָיָה אֲמִיר בֶּן אֲצִילִים,

נֵצֶר גִּזְעוֹ מָרוֹם הָיָה;

רֹאשׁוֹ מָלֵא חֲלוֹמוֹת אשֶׁר

וְכִיסוֹ רֵיקָה עַל טַמְבּוּרָה!

אִם דַּל בֵּיתוֹ כֹּחוֹ אִתּוֹ

שְׂרִירֵי אוֹנוֹ, חֵיל עַצְמוֹתָיו:

לְמַעַן הָבִיא טֶרֶף בֵּיתוֹ

לִשְׂכַר שָׂכִיר נִמְכַּר אֲמִיר.

לְכַפְרִי אֶחָד בַּעַל הַפַלְחָה

וְלוֹ שׁוֹר יָחִיד לַחֲרִישָׁה;

מִי יְמַלֵּא צֶמֶד בָּקָר?

אֲמִיר יַחְסָן יַשְׁלִימֶנּוּ!

אָמְנָם הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ אֲמִיר,

מִלֵּא, הִשְׁלִים זוּג לַחוֹרְשִׁים;

רַק אֶת תְּנָאָיו לְמַפְרַעַ

הִתְנָה אֲמִיר עִם הַפַלָח:

לַחְמוֹ יִתֵּן גַּם מֵימֵיהוּ,

מִשְׁנֵה שָׁכִיר לִימוֹת פַלְחָה;

אֶפֶס חוֹבָה עַל הַשּׂוֹכֵר

לִשְׁמֹר כָּל תֹּאֲרֵי שָׂכִיר.

לִשְׁמֹר כָּל תֹּאֲרֵי אָצִיל:

“הוֹ יַ-אֲמִיר!” אֵלָיו יִפְנֶה

וּבְחָרְשׁוֹ יִתֵּן כָּבוֹד

לִבְנֵי יַחַס אַוְלַד אַצֶ’ל!

כָּכָה נוֹפֵף מַלְמַד פַלָח

וְצַוַּאר אָצִיל בַּמַּחֲרֵשָׁה:

“הוֹ יְמִינַךְּ! הוֹ יַ-אֲמִיר!”

פִּי הַבְּעָלִים קוֹרְאִים כָּבוֹד.

לֹא רַק יָמִין קוֹרְאִים בְּעָלִים:

“הוֹ שְׂמַאלַךְּ הוֹ יַ-אֲמִיר!”

כִּי כָל פּוֹנֶה יָמִין יִפְנֶה

שְׂמֹאלָה וְאִם גַּם אָצִיל יֶהִי!

כָּכָה נוֹפֵף מַלְמַד פַלָח,

כָּכָה יַחֲרשׁ אֲמִיר יַחְסָן

עִם הַבָּקָר שַׂדְמַת פַלְחָה

וּבְכִיסו גְוִיל אֲצִילִים!..

נוֹפֵף, אָדוֹן, נוֹפֵף מַלְמָד,

אֵין כָּל דָבָר: אָצִיל אָנִי!

“הוֹ יְמִינַךְּ! הוֹ יַ-אֲמִיר!”,

אֵין מְקַמְּצִים בַּתּאֲרִים!