רקע
ש' בן־ציון
מעשה בשבוטא

מַעֲשֶׂה בְּשִׁבּוּטָא / ש' בן-ציון

מוגש לחולמי הגיטו…


 

א    🔗

מְלַמֵּד דַּרְדְּקֵי 1שֶׁבְּתַלְמוּד-תּוֹרָה,

הוּא וּבַת-זוּגוֹ עִם בַּת יְחִידָה,

יָשְׁבוּ בְדִירָה נוֹשָׁנָה בְּדוּלָה

בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר 2מֵאֲחוֹרֵי הַמֶּרְחָץ.

וְהָיָה הַמְלַמֵּד אִישׁ תָּם וְחָסִיד

וְאִשְׁתּוֹ עַסְקָנִית, מַרְטָנִית לְנוֹצָה

וּבִתָּם נַנָּסִית פּוֹזֶלֶת עֵינָיִם,

וְהַדִּירָה קְטַנָּה וְתַנּוּר בָּה גָּדוֹל, –

וְהַתַּנּוּר הוּא עָשֵׁן מִפִּיו וּמִסְּדָקָיו.


הָיְתָה הָאִשָׁה קוֹבֶלֶת עַל בַּעֲלָהּ,

כִּי עָשֵׁן הַתַּנּוּר וּמַחֲרִיךְ לַחַלָּה,

וּנְדַן אֵין מְזֻמָּן לַבַּת הַיְחִידָה,

וּפְרוּטָה לְפָרְטָה לֹא תָמִיד מְצוּיָה,

אַף דָּגָה לְשַׁבָּת יֵשׁ שֶׁהִיא רוֹצָה, –

וְהוּא עָנִי – מַה יַּעֲנֶה? היִא צָדְקָה מִמֶּנּוּ…


וַיְהִי בֹקֶר יוֹם-שִׁשִּׁי לְשַׁבַּת-נַחֲמו 3,

בְּעוֹד שֶׁהָאִשָּׁה לָשָׁה לַחַלָּה

וּפִיהָ מִתְגַּבֵּר וְעָשֵׁן הַתַּנּוּר –

הִקֱדִּים הַמְלַמֵּד וְיָצָא לִטְבִילָה;

וְאַף כִּי בְּכִיסוֹ לוֹ שֶׁבַע פְּרוּטוֹת

וְהַמֶּרְחָץ הוּא קָרוֹב וּמֵפִיק כְּבָר הָבֶל –

הוּא הָלַךְ לַנָּהָר, וְלֹא לְבֵי-בַנֵּי 4,

שֶׁאָמָר: "מֵעַתָּה זֶה אֶחְסֹךְ לְ’תַכְלִית',

לֹא אוֹצִיא וְיִהְיוּ הַפְּרוּטוֹת הַלָּלוּ

הַתְחָלָה שֶׁל קִמּוּץ לְנַדֵּן הַבַּת!"


יָצָא מִבֵּיתוֹ, מִצָּר אֶל הַבָּר, –

וְזָרַח הַשֶׁמֶשׁ עַל יֶרֶק הַשָּׂדֶה

וְעַל עֵדֶר עֲגָלִים, וּלְרוּחַ קַלִּילָה

יִרְעַשׁ הַסּוּף עִם זִמְרַת צִפֳּרִים, –

וְהַמְלַמֵּד הוּא הוֹלֵךְ וּמְחַשֵּׁב לַתַּכְלִית,

מְצָרֵף חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל קִמּוּץ עַל קִמּוּץ

וּמְמַשְׁמֵש בַּפְּרוּטוֹת הוּא אוֹמֵר: “כֵּן יִרְבּוּ!”…

וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ גּוֹי אֶחָד זָקֵן,

דַּיָּג שֶׁיָּצָא מִבֵּין סוּף הַנַּחַל

וְרִשְׁתּוֹ עַל יָדוֹ – וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ

וְהוֹצִיא מֵרִשְׁתּוֹ שִׁבּוּטָא מְפַרְכֵּס.

אָמַר לַמְלַמֵּד: "אֶת זֶה לְשַׁבַּתְּךָ

קַח נָא, יְהוּדִי, בְּשֶׁבַע פְּרוּטוֹת!"


נִסְתַּכֵּל הַמְלַמֵּד – וּלְעֵינָיו לֹא הֶאֱמִין:

שִׁבּוּטָא כַּזָּהָב שֶׁל שִׁשָּׁה טְפָחִים –

וּבְשֶׁבַע פְּרוּטוֹת! כִּבּוּד לַשַׁבָּת

וּפִיּוּס לָאִשָּׁה – וּבְשֶׁבַע פְּרוּטוֹת! –

והוּא חַי וּמְפַרְכֵּס וּמְנַצְנֵץ עֵינָיִם

וּפִיו לוֹ פָּתוּחַ, כְּאוֹמֵר: קָחֵני…

וְשָׁלַט בְּעַצְמוֹ הַמְלַמֵּד וְהוֹצִיא

אֶת שֶׁבַע הַפְּרוּטוֹת – וְנָתַן וְאָמָר:

"וַתְּרִי-נָא, בִּתִּי, מִנְּדָנֵךְ הַפַּעַם

לִכְבוֹד שַׁבַּת-נַחֲמוּ!" – וּבָא לְמִטְפַּחְתּוֹ

שִׁבּוּטָא הָרָאוּי לְשֻׁלְחַן גְּבִירִים!


זָכָה בְמִקָּחוֹ וְדָץ אֶל הַטְּבִילָה.

הִגִּיעַ לַנָּהָר – וְנִתְחַבֵּט הַדָּג,

וּמִתּוֹךְ הַמִּטְפַּחַת נִשְׁמַע קוֹל דִּבּוּר:

“שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, רַב יְהוּדִי! – אַל תִּירָא…”

כָּךְ נֶאֱמַר מְפֹרָש וּבְלָשׁוֹן יְהוּדִית –

וְנִתְחַלְחַל הַמְלַמֵּד וּפָרְחָה נִשְׁמָתוֹ:

מִי הוּא הַמְדַבֵּר? כְּלוּם הַשִּׁבּוּטָא?!…

אִי-אֶפְשָׁר! – בְּרַם מִתּוֹךְ הַמִּטְפַּחַת

קוֹל בָּרוּר בִּתְחִנָּה עוֹד מְמַלֵּל וְאוֹמֵר:


"הַאֲזִינָה, רַב יְהוּדִי, שְׁמַע וַאֲדַבֵּרָה,

וּמִפִּי אֶל תּוֹךְ לִבְּךָ יִכָּנְסוּ נָא דְבָרָי! –

הֶעָרֵל הַלָּז, מָה הוּא שֶׁיָּבִין?

שְׁמָעֵנִי מְדַבֵּר – וְרָקַק וְאָמָר:

'תּוּף, מַעֲשֵׂה-כְשָׁפִים! אמְכָּרְךָ, שִׁבּוּטָא,

לַטִּפֵּשׁ הָרִאשׁוֹן וּבְזוֹל – שֶׁבַע פְּרוּטוֹת!' – –

אַךְ אַתָּה הֲרֵי יְהוּדִי – וּבָרוּךְ הַשֵּׁם

שֶׁאַתָּה הָרִאשׁוֹן נִזְדַּמַּנְתָּ כְּנֶגְדּוֹ

עִם שֶׁבַע פְּרוּטוֹת – וְלֵב לָךְ לִשְׁמֹעַ!

וּבְכֵן, הַט אָזְנְךָ, רַבִּי! בִּי, שְׁמָעֵנִי!"…


נִתְגַּבֵּר הַמְלַמֵּד וְאָמַר בְּחִילָה:

"שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ… כִּי מִי-זֶה לֹא יִשְׁמַע

אִם גִלְגּוּל מְדַבֵּר – וְנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל?…

וּבְדָג כָּשֵׁר, קַבָּלָה 5, הַגִּלְגּוּל שֶׁל צַדִּיק…

וְאֵיכָכָה לֹא אֶשְׁמַע – וְנֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי:

‘פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה’ – וּמִצְוָה לִשְׁמֹעַ…"


מִיָּד עָנָה הַדָּג קוֹל בְּרָכָה וְאָמָר:

"בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לִירֵאָיו טוּב בִּינָה!

וּבָרוּךְ שֶׁלְּחָכָם כְּמוֹתְךָ הִקְרָנִי! –

אִישׁ-מֵבִין-דָּבָר מִתּוֹךְ-דָּבָר אֶרְאֶךָ;

עַל-כֵּן, רַבִּי, שְׁמַע! שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה:

‘יִשְׁמַע חָכָם – וְיוֹסִיף לֶקַח’ – –

שְׁמַע, חָכָם, וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם! –


"דַּע! תַּלְמִיד-חָכָם הָיִיתִי אַף אָנִי,

לִיטָאִי 6– וּמֵעוֹדִי חָשַׁקְתִּי בַּתּוֹרָה;

מְשַׁגְּרֵנִי אַבָּא, אוֹ אִמָּא, בִּשְׁלִיחוּת –

וַאֲנִי לָהֶם מֵשִׁיב: ‘תּוֹרָה עֲדִיפָה!’ –

וְכָךְ מִקַּטְנוּתִי, אוֹי לִי, זִלְזַלְתִּי

בְּכִבּוּד אֲבוֹתָי!… וּמִשֶׁגָּדַלְתִּי

וַאֲבוֹתַי נִזְדַּקְּנוּ, גַם אָז מֵרֹב תּוֹרָה

אֲנִי לֹא שִׁמַּשְׁתִּים כָּרָאוּי לִזְקֵנִים…

בְּתוֹרָתִי – חַטָּאתִי… וּלְאַחַר מִיתָתִי,

הוֹי, יָצָא עָלַי דִּינִי מִבֵּית-דִּין שֶׁלְּמָעְלָה

שֶׁאֵלֵךְ וְאֶתְגַּלְגֵּל בְּצוּרַת שִׁבּוּטָא, –

וּמַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמּוּשׁ אֲבוֹתַי

אֶהְיֶה מְתַקֵּן בְּשַׁמְּשִׁי שָׁלִיחַ

לַאֲבִי -כָל הַדָּגִים, לַלִּוְיָתָן בְּמֵימָיו,

שֶׁבַע בַּשָּׁנִים עִם שִׁבְעָה עוֹד יָמִים!…


"וּכְבָר כָּךְ שִׁמַּשְׁתִּי כָּל שֶׁבַע הַשָּׁנִים, –

אָץ-שָׁט כָּל הַיָּמִים בְּסַכָּנַת דְּרָכִים,

מִנָּהָר לַיָּם וּמִיַּמִּים לַנְּהָרוֹת –

וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם, כִּי בְשָׁלוֹם עָבָרְתִּי!

תַּנִּינִים, חָלִילָה, הֵם לֹא הִזִּיקוּנִי,

אַף-לֹא שׁוּם בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה שֶׁבַּיָּם –

וְהַיּוֹם הוּא יוֹם אַחֲרוֹן לְשֶׁבַע הַשָּׁנִים…

וְאִלּוּ עָמַדְתִּי עוֹד שִׁבְעָה יָמִים

בְּתַפְקִידִי עַד סוֹפוֹ – נִתְמָרֵק עֲווֹנִי

וְהָיִיתִי לִי נִכְנָס בְּגַן-עֵדֶן לִמְנוּחוֹת – – –

אַךְ, אוֹי לִי, בְּחָפְזִי כַּיוֹם בִּשְׁלִיחוּת,

הִצְלִיחַ הַשָּׂטָן וְהִטְעַנִי בַדָּרֶךְ –

וְנָפַלְתִּי בְּרִשְׁתּוֹ וּבְיָדוֹ שֶׁל עֵשָׂו!…


"וָאֶתְחַנֵּן לֶעָרֵל: 'הוֹ, שְׁמַע-נָא, בַּר-נָשׁ!

בִּשְׁבִיל שְׁמוֹנָה יָמִים אֲאַבֵּד עוֹלָמִי?'…

אַךְ זֶה עֲרַל-לֵב – חַיֵּי-עוֹלָם מַה לּוֹ?

הָבֵא לוֹ טִפֵּשׁ עִם שֶׁבַע פְּרוּטוֹת,

כִּי זֶה כָל עוֹלָמוֹ! – וְהִנֵּה זֶה אַתָּה

בָּאתָ לְפָנָיו עִם שֶׁבַע הַפְּרוּטוֹת

וַתִּתֵּן לוֹ חֶפְצוֹ, – וְאַתָּה, לֵב עִבְרִי –

הוֹ, בִּינָה הֲגִיגִי וְחוּס נָא וְרַחֵם!

חוּס! הַשְׁלִיכֵנִי חֲזָרָה לַנָּהָר, –

וְכָל מַה שֶּׁתִּשְׁאַל אֶתֵּן בְּכָפְרִי!

כִּי עַד עֶרֶב-שַׁבָּת הַבָּא, פַּרְשַׁת ‘עֵקֶב’,

עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים – אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ;

כִּי תָּבֹא וְתַגִּיד מִשְׁאֲלוֹת לְבָבְךָ –

אֶת כֻּלָּן, בְּפִדְיוֹנִי, אֲמַלֵּא לְטוֹבָה!!"


נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל אוֹתוֹ מְלַמֵּד,

וְלִבּוֹ, לֵב עִבְרִי, בּוֹ נִכְמַר – וְאָמָר:

"מַה-שַּׁיָּךְ כָּאן כֹּפֶר וּפִדְיוֹן לַנֶּפֶשׁ? –

כְּלוּם עוֹשֶׂה יְהוּדִי מִצְווֹת לִמְכִירָה?…

נְשָׁמָה כְּשֵׁרָה! לְכִי בֹּאִי בְשָׁלוֹם!" –

כָּךְ עָנָה וְהֵטִיל אֶת דָּגוֹ לַנָּהָר –

וְתָלָה לַמָּרוֹם אֶת עֵינָיו בְּדִמְעָה,

לָחַשׁ בְּיִרְאָה: “מִשְׁפָּטֶיךָ – תְּהוֹם רַבָּה!”…

וּפָשַׁט בְּגָדָיו וְיָרַד בְּדִמְעָה

וְטָבַל לְשַׁבָּת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה…


 

ב    🔗

בְּדִמְעָה הוּא יָרַד וּבְחֶדְוַת-לֵב עָלָה,

וְעַז קַל כַּנֶּשֶׁר חָשׁ-חָזַר לְבֵיתוֹ,

וּבְשִׂמְחַת הַמִּצְוָה שָׂשׂ-סָח לְאִשְׁתּוֹ:

"שִׁמְעִי-נָא, פְּלוֹנִית – פִּלְאֵי פְלָאִים!

כָּךְ וְכָךְ הָיָה כָּעֵת בִּי הַמַּעֲשֶׂה – –

וּבֶאֱמֶת, מִי מוֹכֵר הַמִּצְווֹת בִּמְחִיר?"…


שָׁמְעָה הָאִשָּׁה – וְסָפְקָה כַפֶּיהָ:

"הוֹ, שׁוֹטֶה מְלַמֵּד! אִי, קַבְּצָן רֵיקָא! –

טִפֵּשׁ לְךָ נָתָן, וְאַתָּה לֹא קִבַּלְתָּ?!

וְשֶׁבַע הַפְּרוּטוֹת עַל מַה-זֶּה הוֹצֵאתָ?…

לוּ נְדֻנְיָא לַבַּת, מָאתַיִם זְהוּבִים,

אוֹ תַּנּוּר לַחֹרֶף, לְפָחוֹת, שָׁאָלְתָּ! – –

שׁוּב חִישׁ – וְיַחַד אֶת שְׁנֵיהֶם תְּבַקֵּשׁ!"

בִּקֵּשׁ הֶעָלוּב לְפָרֵשׁ לָאִשָּׁה,

שֶׁלֹא מִן-הַדִּין הוּא לִהְיוֹת חוֹזֵר מִדְּבָרוֹ –

וְהִיא לוֹ בַּמַּרְדָּה: "בְּלֹם פֶּה וְאַל תַּעֲמֹד!

שׁוּב חִיש וּבַקֵּשׁ נְדֻנְיָא עִם תַּנּוּר!"


נִדְחַף הַמְלַמֵּד, אָץ-רָץ אֶל הַנָּהָר –

עֶרֶב-שַׁבָּת הַיּוֹם… בָּא, עָמַד וְקָרָא:

“עֲנֵנִי, שִׁבּוּטָא! שְׁמָעֵנִי, עֲנֵנִי!” –

מִיָּד חָלְפָה טִיסָה נַעֲלָסָה בַּמָּיִם –

וְרֹאש הַשִׁבּוּטָא זֶה מֵצִיץ וְאוֹמֵר:

"וּמַה שְׁאֵלָתְךָ, יְדִידִי יַקִּירִי?

מַה בַּקָּשָׁתְךָ? הַגִּידָה – וְתֵעָשׂ!"


נִתְחַכֵּךְ הַמְלַמֵּד וְהִתְחִיל מְגַמְגֵּם:

"אָתִיתִי לְחַנְנָךְ… 7כְּלוֹמַר, שֻׁלָּחְתִּי…

כִּי כְלוּם עוֹשֶׂה יְהוּדִי סְחוֹרָה בְּמִצְווֹת?…

אַךְ כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ, הוֹ, רַבִּי שִׁבּוּטָא!…

מַה אַתָּה שָׁלִיחַ לוֹ שָׁם, לַלִּוְיָתָן,

אַף אֲנִי-כָאן שָׁלִיחַ לְמָרַת זוּגָתִי…

וְהִיא, בִּמְחִילָה, סוֹף-סוֹף רַק אִשָׁה…

וְעָלָה בְדַעְתָּה, שֶׁאֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ – –

מָאתַיִם לְנַדֵּן בּתֵּנוּ, שֶׁתִּחְיֶה,

וְגַם תַּנּוּר מְחֻדָּשׁ שֶׁיְהֵא טוֹב לַחַלָּה…

אָנָּא! עֲשֵׂה-נָא רְצוֹנָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית!"…

כִּשְׁכֵּש הַדָּג לוֹ בִּזְנָבוֹ וְאָמָר:

"שָׁלוֹם, אַל תִּדְאָג – וְשׁוּב לָךְ, יְדִידִי,

שֶׁהַכֹּל כְּבָר מוּכָן בְּעֶזְרַת הַשֵׁם!"


אָץ-דָּץ הַמְלַמֵּד – הַשַׁבָּת הִיא קְרוֹבָה –

וּבְכִיסוֹ כְבָר קוֹרִין קִישׁ-קִישׁ הַזְּהוּבִים…

בָּא לְתוֹךְ בֵּיתוֹ – וְהַתַּנּוּר הוּא חָדָשׁ!

הוּא חָלָק וּמְסֻיָּד, וְהָאִשָּׁה – הִיא רוֹדָה

בַּמַּרְדָּה מִתּוֹכוֹ – וְהָחַלָּה מַה נָּאָה!

רֵיחָנִית, מַבְהִיקָה – תַּאֲוָה לָעֵינָיִם –

אַךְ אוֹי לָאָזְנָיִם! – –

מְחָרְפָה הָאִשָּׁה:

"מְלַמֵּד בֶּן שׁוֹטֶה! אִי, זָנָב לַשּׁוּעָלִים!

צְרִיף קָטָן וְנוֹשָׁן מִיָּמָיו שֶׁל תֶּרַח –

וְזֶהוּ מְקוֹמוֹ שֶׁל תַּנּוּר מְכֻבָּד?!

וְלֹא יָכֹלְתָּ עוֹד לְשְׁאֹל – אִי, חָסִיד שׁוֹטֶה! –

גַּם בַּיִת מְרֻוָּח, שֶׁיְּהֵא נָאֶה לַתַּנּוּר?!"


נִתְבָּהֵל הַמְלַמֵּד: "מָה עוֹד לָךְ, הָאִשָּׁה?!

הַחֲזִיקֵי הַסִּנָּר – הֲרֵי גַם מָאתָיִם!

רְאִי, בִּמְזֻמָּנִים זִקּוּקִין 8הֵבֵאתִי!"

וְהָאִשָּׁה בַּחֲמָתָהּ כָּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת,

פִּיהָ כַּגָּפְרִית וְהִיא מְנִיפָה בַּמַּרְדָּה:

"וּמָה הֵם מָאתַיִם לְנַנָּסִית פּוֹזֶלֶת?!

וּלְוָאי שֶׁבְּאַלְפַּיִם יִמָּצֵא לָהּ חָתָן!

וְהֵיכָן הַלְבָּשָׁה? – הוֹי, אָב אַכְזָרִי!

וְכָרִים וּכְסָתוֹת? – אִי, גֶּבֶר לֹא-יִצְלָח! –

וְעוֹד אַתָּה עוֹמֵד? – שׁוּב פְּרָח וְהָבֵא

בַּיִת וּמְלוֹאוֹ עִם פֻרְנָה 9לַבְּתוּלָה,

כְּיָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לְבַת בַּעַל-הַבָּיִת –

וִיהֵא הַכֹּל מוּכָן כַּיּוֹם לִכְבוֹד שַׁבָּת!

אִם לָאו – הַבַּיְתָה לֹא תָבֹא! שָׁמָעְתָּ?"…


נָס-טָס הַמְלַמֵּד מֵאֵימַת הַמַּרְדָּה,

אָץ-רָץ לַנָּהָר – שֶׁעוֹד מְעַט שַׁבָּת:

“עֲנֵנִי, שִׁבּוּטָא! עֲנֵנִי, רַחֲמֵנִי!”…

נִתְבַּעְבְּעוּ הַמָּיִם – וְצָף הַדָּג אוֹמֵר:

"מַה לָּךְ, יְדִידִי, שֶׁכָּכָה זָעָקְתָּ?

מַה בַּקָּשָׁתְךָ? הַגִּידָה – וְתֵעָשׂ!"


עָנָה הַמְלַמֵּד בִּנְשִׁיפָה וּנְשִׁימָה:

"מָה עוֹד אֲדַבֵּר וּמָה עוֹד אֶצְטַדֵּק?…

הָאִשָּׁה הִיא אִשָּׁה – וַאֲנִי רַק שְׁלִיחָהּ,

כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתָּה לַלִּוְיָתָן שָׁלִיחַ…

עֶרֶב-שַׁבָּת, הֲכָנוֹת – וְהִיא מְשַׁלַּחְתַּנִי:

בַּיִת וּמְלוֹאוֹ וּבַת לָהּ מֻפְרָנָה 10

בַּכֹּל וּמִכֹּל, כִּלְאַחַת הַנְּגִידוֹת,

מִיָּד לָהּ יְהֵא, עוֹד הַיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה"…

"אַל תִּדְאַג, יְדִידִי! – הַדָּג זֶה מְשִׁיבוֹ:

“שֶׁהַכֹּל כְּבָר מוּכָן – וְשַׁבָּת לְךָ שָׁלוֹם!”


וְאָץ-אָץ לוֹ הַמְלַמֵּד – הַחַמָּה יוֹרֶדֶת –

מִסְתַּכֵּל, מַתְמִיהַּ: הֵיכָן הוּא בֵיתוֹ?…

בֵּית-חוֹמָה שָׁם לָבָן עִם מְרֻוְחֵי חַלוֹנוֹת,

מֵעַל גַּבֵּי מַרְתֵּף מִתְנַשֵּׂא בְּמַעֲלוֹת

תּוֹךְ חָצֵר נִרְחָבָה, וּבָה – פָּרָה הוֹלָנְדּית

עוֹמֶדֶת נֶחֱלֶבֶת… וְהַבַּת הִיא מַחֲזִיקָה

לָעֵגֶל בְּאָזְנָיו – וְהוּא רַךְ וְאַדְמוֹנִי

כָּאן, מַשְׁמָע, בֵּיתוֹ – מְקוֹם מִשְׁכַּן זוּגָתוֹ…


וְנֶחְפָּז הַבַּעַל – בַּדְּרָגוֹת הוּא עוֹלֶה –

וַהֲרֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ, שְׁתֵּי מְנוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף,

וְהָאִשָּׁה מְקֻשָּׁטָה מְקַפְּלָה רֹב פֻרְנָה:

גַּם כָּרִים גַּם סְדִינִים וּשְׂמִיכָה שֶׁל שָׁנִי…

וָלוֹ – בִּגְדֵי שַׁבָּת לָאָדוֹן מוּכָנִים:

אִצְטְלָא שֶׁל אַטְלַס וְאֶשְׁטְרַיְמֶל שֶׁל זְנָבוֹת:

"לֵךְ הָרֵק הַכֶּסֶף וּנְעֹל כָּאן בַּשִּׁדָּה

וּלְבַשׁ שַׁבָּת – וְלֵךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ כָּאָדָם! –

וּבְנוֹגֵעַ לָעִנְיָן – בְּלִי נֵדֶר שַׁבָּת –

בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת עוֹד דַּבֵּר נְדַבֵּר"…

כֹּה אָמְרָה הָאִשָּׁה וְקָרְבָה לַשֻּׁלְחָן,

לַעֲרֹךְ וּלְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת.


וּמִתְעַטֵּף הַמְלַמֵּד כְּאַחַד הַנְּגִידִים – –

הָאִשָּׁה מְצַוָּה – וְאֵיך יַמְרֶה פִיהָ?

וּכְנָגִיד בְּעַמּוֹ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ הוּא הוֹלֵךְ…


 

ג    🔗

כָּל אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת בְּכָל הָעֲיָרָה,

כַּמּוּבָן, אַךְ דִּבְּרוּ בְּאוֹתוֹ מְלַמֵּד

שֶׁבְּנֵס הוּא נִתְעַשֵּׁר וּכְהֶרֶף הֶעָיִן.

תָּמָהוּ – וּמָקוֹם בַּמִּזְרָח לוֹ נּתַּן

וַעֲלִיָּה בְּשִׁשִּׁי, שֶׁיַּכִּיר בְּנִסּוֹ.

וְעַל בֵּיתוֹ נִקְהֲלוּ כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל,

מַבִּיטִים וּתְמֵהִים, מִסְתַּכְּלִים וּמַעֲרִיכִים:

בֵּית-חוֹמָה לָרְוָחָה עִם שַׁעַר מְצֻבָּע

וּגְזֹזְרָה רְחָבָה עִם סֹרֶג הַיָּרֹק,

וַחֲרוּזֵי מַרְגָּלִיּוֹת עַל צַוַּאר הָאִשָּׁה

וּנְזָמִים בְּאָזְנֵי הַבַּת הַנַּנָּסִית,

וּפָרָה בָּרֶפֶת – עַיִן לֹא רָאָתָה!


נִכְנָסִים לַבָּיִת: “הִתְכַּבְּדוּ, מְכֻבָּדִים!” –

אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה: "הֲרֵי קוּגֶל בִּדְבָשׁ

וֶאֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, אוֹ קְלָיוֹת מִי רוֹצֶה

וּמֵי פֵרוֹת לִלְגִימָה? – הָרוֹצֶה יֵהָנֶה,

אַךְ-נָא הִזָּהֵרוּ בַּמַּפָּה הָרְקוּמָה!"…


וּבָאִים שַׁדְּכָנִים לְדַבֵּר ‘נִכְבָּדוֹת’: 11

אִם חֲתַן-תּוֹרָה – הֲרֵי בֶּן הַשּׁוּ"ב,

וְאִם חָתָן לִסְחוֹרָה – הֲרֵי בֶּן חֶנְוָנִי, –

חֶנְוָנִי הַמֵּבִיא סְחוֹרָתוֹ מִלַּיְפְּצִיג! – –

וְיִשְׂמַח הָאָב: הַכֹּל טוֹבִים בְּעֵינָיו;

אַךְ בַּעֲלַת הַבַּיִת הִיא הַמְּבִינָה

וּפִיהָ הַמְדַבֵּר: "נֶכֶד שֶׁל ‘בַּעַל-שֵׁם’

לְבִתִּי זּו אֶקָּח"… “הֵיאַךְ כָּךְ, זוּגָתִי?!” –

“שַׁבָּת הִיא מִלְּדַבֵּר עִמְּךָ, חַכִּימִי” –

כָּךְ הִיא מְשִׁיבָה, וְעֵינָהּ זוּ מַתְרָה

בַּבַּעַל הַמַּקְשָׁן… 12כִּי מָה הוּא כָאן נִדְחָק

בְּעִנְיָן שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ בּוֹ לִשְׁאֹל? – – –


וּבְמוֹצָאֵי יוֹם מְנוּחָה הֻתְחַל הַדִּבּוּר.

מְסַפֶּרֶת הָאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ בַּלָּיְלָה, –

מְסַפֶּרֶת – מְנַסֶּרֶת הִיא אוֹתוֹ בִּדְבָרִים

וּמְסַדֶּרֶת לוֹ תְּבִיעוֹת בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר:

“לֵךְ!” – הִיא אוֹמֶרֶת: “וְאַל תְּדַבֵּר כִּמְלַמֵּד!”


הִיא שִׁגְּרָה – וְכָבַשׁ הוּא פָנָיו וְהָלַךְ.

בָּא – וְהַנָּהָר מִתְרַגֵּשׁ בְּהֶמְיָה,

וְהַדָּג בָּא, מִסְתַּכֵּל אֵלָיו, בִּתְמִיהָה…

וּפָתַח הֶעָלוּב: "שְׁלִיחוֹ שֶׁל לִוְיָתָן!

לִשְׁלִיחָהּ שֶׁל אִשָּׁה אִם תָּשׁוּב עוֹד תִּשְׁמָע?…

וּבֶאֱמֶת, מָה אֹמַר? וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה 13

עַל טַעְמָה שֶׁל זוּ, כִּי מַר הוּא מִמָּוֶת…

שֶׁעַכְשָׁו הִיא רוֹצָה – בּוּשָׁה לְהַגִּיד –

שֶׁתְּהֵא לָהּ קַנְטוֹרָה 14עִם יַעֲרוֹת הַסְּבִיבָה,

שֶׁהִיא תִשְׁלַט בַּ’פְּרִיצִים', וַאֲנִי – עַל הַקָּהָל…

‘מִי אָנוּ, מָה אָנוּ?’ – אֲנִי לָהּ בְּטַעֲנָה:

‘הָאָנֹכִי הַמְלַמֵּד – עַל רָאשֵׁי עַם-קֹדֶשׁ?’…

אַךְ הִיא לִי בְאָחָת: 'בְּצֵל כֶּסֶף גַּם חָכְמָה!

הֱוֵי גְבִיר לְאַחֶיךָ, הֱוֵי פַּרְנַס-חֹדֶשׁ!' – – 15

“אַל-נָא תִצְטָעֵר” – הַדָּג עָנָה רַכּוֹת:

“לֵךְ שָׁלוֹם, יְדִידִי, שֶׁהַכֹּל כְּבָר עָשׂוּי!”


הָלַךְ וּבָא – וּכְבָר הַכֹּל מֵאֵלָיו

עַל מְכוֹנוֹ זֶה נִצָּב, כְּאִלּוּ מִבְּרֵאשִׁית:

לֹא בַיִת אַךְ אַרְמוֹן – שְׁתֵּי קוֹמוֹת וּמֶחֱצָה –

וְקַנְטוֹרָה כַּהֲלָכָה פְּתוּחָה לִלְקוֹחוֹת!

וּבָאִים שָׁם יְהוּדִים, סוֹחֲרִים חֲשׁוּבִים:

“גְּבִירָה, גְּבִרְתֵּנוּ!” – שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת,

וְהַכֹּל מְבַקְשִׁים, ‘עַל תְּנַאי הֶתֵּר עִסְקָא’, 16

וּשְׁטָרוֹת כַּתִּקּוּן מִימִינָהּ וּמִשְּׂמֹאלָהּ,

וּפַנְקָס מֵאֲחוֹרָהּ מְחַשֵּׁב בַּקֹּלְמוֹס,

וְהַשַּׁמָּשׁ לְפָנֶיהָ עוֹמֵד וּמְרַתֵּת.

וּמִנְהָגָהּ בִּשְׂרָרָה, בִּנְזִיפָה וּגְעָרָה,

וְהַכֹּל לָהּ שׂוֹחֲקִים, שֶׁזָּכוּ לְנְזִיפָה…


וּבָאִים גַּם ‘פְּרִיצִים’: “אֲדוֹנָה, אֲדוֹנָה!” –

הִיא מוֹכְרָה וְהִיא קוֹנָה יְעָרוֹת לַחֲטִיבָה,

הֵם נוֹתְנִים מַשְׁכּוֹנוֹת, וְהִיא – בְּרִבִּית קְצוּצָה

עוֹשָׂה רֹב טוֹבוֹת בְּפָנִים מַסְבִּירוֹת.

יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה תִּתֵּן רֹב כְּסָפִים,

כְּסָפִים לַאֲצִילִים כְּצָרְכֵיהֶם הַמְרֻבִּים;

לִקְלָפִים, לְסוּסִים, לְנָשִׁים וּכְלָבִים, –

וְהַכֹּל לָהּ כּוֹרְעִים בְּנִשּׁוּק גַב כַּפָּה

וּמוֹדִים וְאוֹמְרִים: “יְהוּדִית רֹאשׁ-סוֹחֵר!” – –


וְעוֹמֵד הַבַּעַל תּוֹהֶה וּבוֹהֶה:

שֶׁלּוֹ הַקַּנְטוֹרָה – וְהוּא כָאן מַה יַּעֲשֶׂה?

אֶפְשָׁר וְיִתֵּן דְּבַר-עֵצָה בְּחָכְמָה?…

אַךְ הָאִשָּׁה כְּבָר נָתְנָה בוֹ עַיִן וָקוֹל:

"מַה תַּעַן כִּכְסִיל לְלֹא שְׁאֵלוּךָ?!

וּמַה לָּךְ מְהַלֵּךְ ‘כְּסֶנְדֶּר בַּיְרִיד’ 17כָּאן?

בֵּית-מִדְרָשׁ מְיֻחָד לָךְ, – לֵךְ-שֵׁב עַל הַתּוֹרָה!"


מִיָּד זֶה נִתְפַּטֵּר לֶחָצֵר הַפְּנִימִית, –

בֵּית-מִדְרָשׁ שָׁם עוֹמֵד, לוֹ וּלְמִנְיָנוֹ.

וּבָאִים הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי הַצִּבּוּר:

"הֵיאַךְ וְהָכֵיצַד? הַצֹּאן בְּלֹא רוֹעֶה!

שֶׁאִם לֹא כְבוֹדוֹ – מִי יִפְעָל, מִי יַמְלִיץ?

כִּי מִי לָנוּ יֵלֵךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת לָרָשׁוּת?

וְהַשָּׂרִים כְּפוּתִים אַךְ לִכְבוֹדוֹ בִּשְׁטָרוֹת".–


וְעוֹד בּוֹ בַּלַּיְלָה נִתְמַנָּה בְּכָבוֹד

וּבְשִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וּנְגִינוֹת-חֲסִידִים

זֶה גְבִיר הָעֲיָרָה לְפַרְנַס הַקְּהִלָּה, –

וְאַשְׁרֵי הַקָּהָל שֶׁזֶּהוּ פַּרְנָסוֹ!


וְהִתְבַּשְּׂרוּ בְּמַזָּל טוֹב! – הָעִיר כְּמֶרְקָחָה;

בַּחֲצַר הַגְּבִיר רַקָּחוֹת וְטַבָּחוֹת, –

בִּתּוֹ יְחִידָתוֹ שֶׁל הַפַּרְנָס נִתְאָרְסָה,

וְרַבָּה הַתְּכוּנָה לִסְעֻדַּת הַ’תְּנָאִים'.

עֻגוֹת שֶׁל דְּבָשׁ בִּגְזָרִים גְּדוֹלִים,

מִרְקַחַת שֶׁל צְנוֹן וְיַ"שׂ בֶּן-שְׁמוֹנִים, 18

אֲוָזִים אֲבוּסִים צְלוּיִים בְּשְׁלֵמוּת

עִם יַיִן מִקְּרִים בַּקְבּוּקֵי בַקְבּוּקִים. –


וְאַשְׁרֵי הָעַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה

לְאוֹר הַנִּבְרָשׁוֹת, מִמָּחֳרַת הַלַּיְלָה,

עִם כְּבוֹד שְׁנֵי הַצְּדָדִים עַל חָתָן וְכַלָּה!

צַד חָתָן – מְחֻתָּנִים מִ’דֶּגֶל הַזָּהָב', 19

וְהֶחָתָן הוּא דוֹמֶה לְמֶלֶךְ בְּאֶשְׁטְרַיְמֶל, –

הוּא נֶכֶד הָאֹפְּטִי 20 וּפִיו מֵפִיק דְּרָשָׁה…

וְצַד כַּלָה – עַל תְּכֵלֶת וְשָׁנִי רֹב זָהָב

עִם אַבְנֵי מִלּוּאִים מְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, –

מֵרֹב הַתַּכְשִׁיטִין סַנְוֵרִים לַמְחֻתָּנוֹת,

וּמִי זֶה יִסְתַּכֵּל עוֹד בְּעֵינֵי הַכַּלָּה?..

וּמִי זֶה לֹא יִשְׂמַח עַל שְׁנֵי הַשֻּׁלְחָנוֹת, 21

מְקוֹם תּוֹרָה וּגְדֻלָּה נִזְדַּמְּנוּ כְּאַחַת

עַל עֹשֶׁר וְכָבוֹד! – גְּדוֹלָה הַנַּחַת!

וַחֲסִידִים יְרַנֵּנוּ, עַל כּוֹסוֹת יָגִילוּ.


וְהַגְּבִיר הַמְחֻתָּן – הוּא יָגֵל בִּרְעָדָה,

שֶׁכֵּן הַמְחֻתֶּנֶת זוּ תָקְעָה בוֹ מַאֲמָר:

“מַה תִּשְׁתֶּה לְשָׁכְרָה? – עוֹד לָנוּ לְדַבֵּר”…


הוֹי, יוֹצֵר הָאָדָם! מִי יָבִין לֶב אִשָּׁה, 22

מִי יָרַד סוֹף דַּעְתָּה שֶׁל ‘שֶׁעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ’?!

מַה הִיא חֲסֵרָה, כִּי עוֹד לָהּ לְדַבֵּר?…


 

ד    🔗

יָצְאוּ הַקְּרוּאִים עִם צֵאת הַשַּׁחַר –

וְיָצָא הַדִּבּוּר: "הִנֵּה יוֹם שְׁלִישִי –

הֶחָשַׁבְתָּ בַדָּבָר? מַה בְּעוֹד יומָיִם?"…

וּמֵשִׁיב הַבַּעַל בְּשִׂמְחָה לַיָּמִים:

“אָז יָבֹא יוֹם שִׁשִּׁי, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם!” –

"וְאַתָּה עוֹד תַּחֲרִישׁ, חָכָם בַּעַל עֵצָה?!

וּבְעוֹד יוֹם וְעוֹד יוֹם, כְּבֹא יוֹם הַשִּׁשִּׁי,

הֲרֵי יֵלֵךְ לוֹ אוֹתוֹ שִׁבּוּטָא לִיטָאִי". –

"פְּשִׁיטָא וּפְשִׁיטָא! – וַהֲרֵי אֲנִי לֵילֵךְ

וְלוֹמַר מִשְּׁמֵנוּ לוֹ: יִישַׁר כֹּחֶךָ!" – –


נִתְלַקְּחָה הָאִשָּׁה, הַגֵּיהִנֹּם בְּפִיהָ:

"מְלַמֵּד בֶּן-בַּטְלָן, אֲבוֹי לְרֹאשֶׁךָ!

בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהַלִּיטָאִי אֵינֶנּוּ –

וְאֵין לְךָ דְּאָגָה רַק לְיַשֵּׁר אֶת כֹּחוֹ!?" –

נִתְבָּהֵל הַבַּעַל, מְרַתֵּת וְאוֹמֵר:

"וּמָה אַתְּ חֲסֵרָה, זוּגָתִי הַגְּבִירָה?

הֶחָתָן כְּלִי יָקָר, נֶכֶד הָאֹפְּטִי,

וַאֲנִי פַּרְנַס-חֹדֶשׁ – וּמָה עוֹד אַתְּ רוֹצָה?"…

“שֶׁלֹא תְהֵא בַּטְלָן – וְאֶהְיֶה בָּרוֹנִית!” –

"הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ!… הֲיִתָּכֵן בָּרוֹנִית??…

מֵאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר, מִמְּרִיטַת הַנּוֹצוֹת,

תְּהִי אַתְּ שַׁלֶּטֶת וּמַלְוָה לִמְלוּכוֹת?!" –

"מְלַמֵּד בֵּן בַּהֶלְפֶר 23! אֵיךְ תִּפְתַּח פֶּה אָתוֹן? –

לֵךְ, אַל תַּעֲמֹד! לֵךְ אֱמוֹר לַלִּיטָאִי:

‘הִבְטַחְתָּ – תְּקַיֵּם; תְּהֵא אִשְׁתִּי בָּרוֹנִית!’

לֵךְ, כִּי שְׁלַחְתִּיךָ!" – –

וְאָץ-רָץ הֶעָלוּב

מְבֹהָל וְנִדְחָף מִפַּחַד פִּי אִשְׁתּוֹ…

הוּא בָא אֶל הַנָּהָר וְהִתְחִיל מְחַכְּחֵךְ

וּמְגַמְגֵּם בִּכְלִמָּה: “שִׁבּוּטָא רְחִימָא!” – –

וְהַנָּהָר לְגַלָּיו זֶה נִגְרָשׁ מִזְדָּעֵף –

וּבִצְבֵּץ מִקִּצְפּוֹ רֹאשׁ הַדָּג, עָנָה:

“וּמָה עוֹד תְּבַקֵּשׁ?” – "עוֹד זֹאת הַבַּקָּשָׁה…

כְּלוֹמַר, לֹא אָנִי, אַךְ בְּשֵׁם הַמְשַׁלַּחַת…

כִּי כָמוֹהָ כַּלִּוְיָתָן, וַאֲנִי – רַק שָׁלִיחַ…

וְהִיא רוֹצָה, מִתְאַוָּה – שֶׁלֹא אֶחֱטָא בִשְׂפָתַי –

לֹא חָסֵר לָהּ אֶלָּא – – לִהְיוֹת בָּרוֹנִית"…


“בָּרוֹנִית?!” – נִשְׁתּוֹמֵם אַף הַדָּג עַצְמוֹ,

וְחָזַר וְאָמָר: “וִיהִי כִדְבָרֶיהָ!”


וְהָאִישׁ נֶחְפָּז לִרְאוֹת, בָּרוֹנִית זוֹ אֵיך הִיא? –

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַה גָּדוֹל הַכָּבוֹד!

בִּירַת שַׁיִשׁ וּמְרַמָר – בִּנְיַן הֹרְדוֹס בִּשְׁעָתוֹ,

תּוֹךְ גַּן כֻּלּוֹ כַּרְכֹּם שֶׁאֵין סוֹפוֹ נִרְאֶה, –

וּמִתְעַטֵּשׁ מֵרֵיחוֹ הָאִישׁ וּמִשְׁתָּאֶה:

בְּתוֹךְ גַּן הַכָּרְכֹּם בְּאֵר מְזַלֶּפֶת –

וְלֹא מַיִם תִּזְרֹק, אַךְ כֶּסֶף-חַי מַמָּשׁ!

וּמִסָּבִיב עֲבָדִים כִּנְמָלִים יִרְחָשׁוּ,

מְלַקְּטִים הַכַּרְכֹּם לְקֻפְסוֹת שֶׁל פַּחִים,

וּבַכַּסְפִּית מְמַלְּאִים דַּרְדּוּרֵי נְחשֶׁת.

וְיוֹצְאִים בְּשׁוּרוֹת וְנוֹשְׂאִים הַסְּחוֹרָה, –

מַטְעִינִים קְרוֹנוֹת בְּשַׁעַר הַמַּעֲרָב.

וּמִשַּׁעַר הַמִּזְרָח מְבִיאִים מְחִירָהּ,

הַבָּא מִמְּדִינוֹת וּמֵאִיִּים רְחוֹקִים:

נִכְנָסִים בְּשׁוּרוֹת עִם גֻּלוֹת כְּבֵדוֹת,

אִישׁ אַחַר אִישׁ בָּא וְכִכָּר עַל רֹאשׁוֹ, –

כִּכָּרִים שֶׁל זָהָב מוֹרִידִים לַמַּרְתֵּף!

וְעַל הַכֹּל פְּקִידִים מַשְׁגִּיחִים וּמוֹנִים…


וּבְעוֹד זֶה מִשְׁתָּאֶה: בַּנְּעָלִים אֵיךְ יִדְרֹךְ? –

שֶׁעַל כָּל הַשְּׁבִילִים טַפֵּיטֵי רְקָמוֹת

שְׁטוּחִים בַּשְּׂדֵרוֹת אֶל פִּתְחֵי הַהֵיכָל, –

וּבָא קוֹל שׁוֹט מַצְלִיף וּשְׁעָטָה מֻבְלַעַת

בְּרֹךְ הַטַּפֵּיטִין עַל שְׁבִיל שַׁעַר הַכָּבוֹד, –

בְּרֶכֶב שֶׁל כֶּסֶף בָּא בָא הַשֻּׂלְטָן!

וְעַד שֶׁהַתּוֹגֶר נִכְנַס לוֹ פְּנִימָה –

הֲרֵי זֶה גַם ‘פוֹנְיָא’, 24 הַקֵּיסָר הַ’צַּר' בָּא!

בְּרֶתֶם מְשֻׁלָּשׁ בָּא וּבְצִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים

וּלְפָנָיו בַּפַּמַּלְיָא דּוֹרָן יִנָּשֵׂא,

שַׁי לַבָּרוֹנִית – חֲזִיר לָהּ שֶׁל זָהָב,

וְהוּא כְּמוֹ חַי נוֹחֵר רוּסִית: “זְדוֹרוֹבָא!”… 25


וּמִתְגַּנֵּב הַבַּעַל בְּפֶתַח אֲחוֹרִי

וּבָא אֶל הַהֵיכָל, לִשְׁמֹע מֶה חָדָשׁ

שָׁם בַּפּוֹלִיטִיקָא עַל מְדִינוֹת יֵאָמֵר?…

“שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, הוֹד כְּבוֹד הַבָּרוֹן!” –

מַכְנִיסִין גַּם אוֹתוֹ לֵישֵׁב בַּחֲבוּרָה, –

הֵם אָמְנָם מְלָכִים, אַךְ הוּא בַּעַל הַבָּיִת!

וּמַצִיעִין קַתֵּדְרָא לוֹ לֵישֵׁב בָּרֹאשׁ…


מְבַקְשִׁים הַמְּלָכִים הַלְוָאוֹת – מִילִיאַרְדִּין.

פוֹנְיָא אֶת כִּתְרוֹ עַל כִּסְאוֹ מְמַשְׁכֵּן,

וְהַתּוֹגֶר – הַרְמוֹנוֹ עַל כָּל אֶלֶף נָשָׁיו:

“לִשְׁנֵיכֶם אֶתֵּנָה” – מַסְכִּימָה הַבָּרוֹנִית:

“וּבִלְבָד שֶׁתַּעֲשׂו בֵינֵיכֶם מִלְחָמָה”. –

“זֶה לָמָּה?!” – לֹא נִתְאַפֵּק הַבַּעַל וְקָרָא:

"מַה לָּךְ מִלְחָמָה? – מוּטָב תִּשְׁאָלִי

יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת וְאַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל!" –

“וַעֲסָקִים אֵיךְ נַעֲשֶׂה, חָכָם בַּעַל-עֵצָה?” –

מְשִׁיבָה הַבָּרוֹנִית בִּקְפֵידָה לוֹחֶשֶׁת.

וְהוּא צוֹעֵק: “הוֹן קֹרַח – וְעוֹד לָךְ עֲסָקִים?!” –

“הוֹצִיאוּ לַמְטֹרָף” – לָעֲבָדִים הִיא רָמְזָה –


וְהַבָּרוֹן הוּא בַכֶּלֶא, בְּבֵית הַשִּׁגָּעוֹן…

אַךְ בְּאוּר לְיוֹם שִׁשִּׁי שָׁלְחָה הַבָּרוֹנִית,

וְהֵבִיאוּ אֶת בַּעֲלָּה לִסְעֻדַּת הָעָרֶב.


הִיא יוֹשְׁבָה בַּהֲסִבָּה עַל שִׁירָאִים וְזָהָב,

וּלְפָנֶיהָ מִי יוֹשֵׁב? – הֲרֵי זֶה רַב אֶלְיָה,

הוּא ‘שַׁדְכַן הַמְּדִינָה’ הַמְפֻרְסָם מִקְּרַאקוֹ!

וּמַה כָּאן עִנְיָנוֹ? – רוֹצֶה הָאִישׁ לִשְׁאֹל

אַךְ חוֹשֵׁשׁ הוּא צוֹפֶה בְּעֵינֵי הַגְּבֶרֶת,

וְהִיא לוֹ אוֹמֶרֶת: "יִסּוּרִין מְמָרְקִין,

וּלְאַחַר שִׁגְעוֹנְךָ – קַבֵּל קְצָת נַחַת"…

וְנִפְתְּחָה דֶלֶת – וְהַבַּת הַיְחִידָה

לְבוּשַׁת עֲדָנִים נִכְנֶסֶת מַעֲדַנּוֹת,

קְטַנָּה – וְאַחֲרֶיהָ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְשָׁרְתוֹת

הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת שָׁבְלָה, רְקוּם זָהָב וּפְנִינִים,

וּמְשָׁרְתִים בַּשּׁוּרוֹת מִזְדַּקְּפִים לְשַׁמֵּשׁ, –


מְסַבִּים לַשֻּׁלְחָן בְּלִי נְטִילַת יָדָיִם,

(כִּי עַל בֵּיצִים וְשֶׁמֶן הַפַּת כֻּלָּהּ עֲשׂוּיָה).

וַהֲרֵי מִינֵי דָגִים עִם צִמּוּקִים וּבְשָׂמִים,

מְלוּיִים וּצְלוּיִים וְעִמָּהֶם חֲזֶרֶת;

וְיוֹנִים וְשַׂלְוִים וּלְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל

וּבְשַׂר צְבִי מְטֻגָּן עַל שׁוּם וְעַל פִּלְפֵּל;

וְיֵינוֹת שַׁמְפַּנְיָה וַעֲסִיסֵי רִמּוֹנִים

וּפַשְׁטִידוֹת בִּדְבָשׁ; וּבָאִים בַּטְּרָפִים

כָּל מִינֵי פֵּרוֹת מְהֻבְּלֵי טְלָלִים, –

וְהַכֹּל הוּא מֻגָּשׁ בִּכְלֵי זָהָב וְגָבִישׁ

שֶׁזַּעַקְפֵי מְשָׁרְתִים, הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרוֹת,

מוֹשִׁיטִים הַמְּלֵאִים וּמַחֲזִירִים הָרֵיקִים

כְּמַרְאֵה הַבָּזָק מִמְּשָׁרֵת לַחֲבֵרוֹ;

וּמְנִיפִים בִּמְנִיפוֹת לְגָרֵשׁ הַזְּבוּבִים

(וְאִם כִּי הֵם אֵינָם) וּמְבִיאִים לִקְטֹרֶת

צִיגָרוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁפוֹפְרוֹת שֶׁל עַנְבָּר, –

שְׁפוֹפְרוֹת גְּדוֹלוֹת כְּקַרְנֵי רְאֵמִים! – –

וְהַשַּׁדְכָן בֵּינְתַיִם מְסַפֵּר בְּנַחַת

עַל פִּלְאֵי הַתֵּבֵל, – כְּגוֹן הַלִּוְיָתָן

הַכָּבוּשׁ בַּתְּהוֹם וּמַקִּיף לַיַּבָּשָׁה –

וּבְמִלֵּי-דְעָלְמָא וְדִבְרֵי-הַיָּמִים, –

כְּגוֹן הָרְקִיעִים שֶׁל כָּל מִינֵי זָהָב

שֶׁעָשָׂה בְּעָשְׁרוֹ מֶלֶךְ צֹר, חִירָם…


וְהֵרִיחָה הַבָּרוֹנִית קַמְצוּץ שֶׁל טַבְּקָא

מִקֻּפְסַת הַזָּהָב מְמֻלְאַת תַּרְשִׁישִׁים,

וְרָמְזָה רְמִיזָה – וְנִתְפַּנָּה הַטְּרַקְלִין:

“וְאַתָּה עֲמוֹד פֹּה” – כָּךְ אָמְרָה לְבַעֲלָּה

וְהִנְעִימָה לוֹ סֵבֶר-פָּנִים שֶׁל נַחַת…


 

ה    🔗

בְּרַם, גְּדוֹלָה הַנַּחַת! כַּנִּרְאֶה, סוֹף-סוֹף

גַּם דַּעְתָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה נִתְקָרְרָה בַּנַּחַת,

וַהֲרֵיהִי לְהַטּוֹת כַּנָּהָר טוּב חַסְדָּהּ

בְּשָׁלוֹם לְבַעֲלָהּ, שְׁלִיחָהּ הַנֶּאֱמָן…

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם הַמְשַׁנֶּה בְּרִיּוֹתָיו

וְגוֹמֵל חֲסָדִים גַּם לַחַיָּבִים! –

הִיא בְּנִמּוּס פּוֹלִיטִי כַּף יָדָהּ הִנִּיחָה

עַל שֶׁכֶם בַּעֲלָהּ, אַף שָׂחֲקָה נְעִימוֹת

וְהוֹשִׁיטָה לְחָטְמוֹ אֶת קֻפְסַת הַטַּבְּקָא,

שֶׁיִתְכַּבֵּד בַּהֲרָחָה – וְחִכְּכָה לַדִּבּוּר…


“מָחָר יוֹם שִׁשִּׁי” – כָּךְ פָּתְחָה בָּעִנְיָן…

וּמָהוּ הָעִנְיָן? – תְּסַמֵּרְנָה הַשְּׂעָרוֹת!

הַתְּנָאִים הֻחְזְרוּ לַנֶּכֶד הָאֹפְּטִי,

וְחָתָן מְשֻׁבָּח מִזֶּה כְּבָר מִתְבַּקֵּשׁ

בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַשַּׁדְכָן רַב אֶלְיָה מִקְּרַאקוֹ…

“וְהֵיךְ כָּךְ, זוּגָתִי?! הַצַּדִּיק מַה יֹּאמַר?”…

וְהִיא לוֹ שׂוֹחֶקֶת אוֹמֶרֶת: "דַּיֵּנִי

שֶׁאַתָּה הוּא בַטְּלָן, וּמַה לִי עוֹד שֵׁנִי? –

בֵּן יָחִיד לרֹת-שִׁלְדְּ, וּבוֹ אֲנִי רוֹצָה;

לַבַּת הַיְחִידָה זֶה חָתָן כַּהֲלָכָה!" –

"אֲבָל, אִשָּׁה, מַה תֹּאמְרִי? וּבִתֵּנוּ, שֶׁתִּחְיֶה,

נַנָּסִית, בִּמְחִילָה – וְרֹת-שִׁלְדְּ כְּלוּם יַסְכִּים?

זִכְרִי, זֶה רֹת-שִׁלְדְּ! וּמָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?"

"אָנֹכִי אוֹמֶרֶת: שֶׁאַתָּה הוּא בַטְּלָן

וְרֹת-שִׁלְדְּ אִישׁ סוֹחֵר, וְיָבִין וְיַסְכִּים,

אִם יִרְאֶה כָאן עשֶׁר שֶׁלֹּא חָלַם מֵעוֹדוֹ"…

"אִי, אִשָּׁה תוֹלָעַת! הֲיָצָאת מִן הַדַּעַת?

הַלְרֹת-שִׁלְדְּ תַּפְלִיאִי בְּעשֶׁר וּבְכָבוֹד?!

מִי אָתְּ וּמִי רֹת-שִׁלְדְּ?"… נִזְדַּעֲפָה הַגְּבֶרֶת:

"בְּלוֹם פִּיךָ, בַּהֶלְפֶר! פְּלִיט-בֵּית-שִׁגָּעוֹן,

עִם מִי כֹה תְדַבֵּר?! – עֲבָדִים, קָחֻהוּ!"


אָז יִפֹּל הֶעָלוּב לְרַגְלֵי זוּגָתוֹ:

“הוֹ, חוּסִי! – חָטָאתִי! רְצוֹנֵךְ – רְצוֹנִי!”

וּבְ’נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע' עַל נַפְשׁוֹ יִתְחַנֵּן:

“מַה בֶּצַע בְּרִדְתִּי אֶל בֵּית הַמְשֻׁגָּעִים?” –

"כִּי עַל-כֵּן אַל תִּשְׁאַל וְלֵךְ בַּשְּׁלִיחוּת!

לֵךְ דַּבֵּר לַדָּג, לַלִּיטָאִי הַלָּז,

וְאִמְרָה לוֹ כָכָה: 'בְּפִדְיוֹן נַפְשֶׁךָ

עוֹד זֹאת לִי תַעֲשֶׂה עַד לֶכְתְּךָ לִמְנוּחוֹת:

הַעֲלֵה לְאִשְׁתִּי מִגִּנְזֵי הָאֲדָמָה

אֶת רְקִיעֵי הַזָּהָב שֶׁל מֶלֶךְ-צֹר, חִירָם,

וַהֲכִינוֹתָ בָם מִשְׁתֶּה לְכָל מַלְכֵי אֶרֶץ,

וְרֹת-שִׁלְדְּ עִמָּהֶם; וּבְרֹאשׁ כָּל תַּבְשִׁילִין

דָּג יֻתַּן לַקְּרוּאִים – דָּג מֻפְלָא בְמִינוֹ,

דָּג שֶׁבַּדָּגִים – גִּזְרֵי לִוְיָתָן!" –

לִוְיָתָן?!!” – נִרְתַּע הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת. –

“לִוְיָתָן! לִוְיָתָן! – שָׁמָעְתָּ?” – “אֲבָל” –

“הַעוֹד תַּעַן, כְּסִיל, וּפֹה עוֹדְךָ עוֹמֵד?!”…


שְׁחוֹחַ וְנִדְכֶּה וְנִדְחָף בְּעַל כָּרְחוֹ

הוּא הוֹלֵךְ בְּאֵימָה וּבְלֵב הַמַּכֵּהוּ,

וּבְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר בָּא עָמַד הֶעָלוּב,

שָׁחָה נַפְשׁוֹ לַנָּהָר וּשְׂפָתָיו מַרְעִידוֹת:

“בִּמְחִילָה, דָּג גִּלְגּוּל! בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדָךְ”…

וְעַל מִשְׁבְּרֵי מַיִם עֲכוּרִים שׁוֹאֲגִים

הִתְשׁוֹטֵט הַדָּג וּבִשְׁאָט אֵלָיו נָאָם:

“הַלְבִרְכַּת הַפְּרִידָה תְּבַקֵּשׁ עוֹד מָה?” –

"הָאִשָּׁה – אַךְ הִיא… כְּלוּם אֲנִי הַמְבַקֵּשׁ?…

אֲנִי אַךְ לִרְצוֹנָהּ…" – “אֲבָל דַּבֵּר וְאֶשְׁמָע!” –

“בַּקָּשׁוֹת, אוֹי, שְׁתָּיִם – אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי”…

"פְּתַח בָּרִאשׁוֹנָה! – "הִיא – מִשְׁתֶּה הִיא רוֹצָה

לְכָל מַלְכֵי אֶרֶץ עִם רֹת-שִׁלְדְּ בָּאֶמְצָע…

וּ"בִרְקִיעֵי הַזָּהָב שֶׁל חִירָם הַמֶּלֶךְ –

שֶׁתַּעֲלֶה לְאִשְׁתִּי…"

וְקִרְטַע הַדָּג,

וּלְקוֹל רַעַם מְפָרֵק בָּא חֹשֶךְ – וַיֵאוֹר,

אוֹר חָדָשׁ מְסַנְוֵר מְשַׁנֶּה פְּנֵי תֵבֵל:


נִתְכַּסּוּ שָׁמַיִם מֵעַל שְׂפַת הַנָּהָר

בְּכִפּוֹת שֶׁל זָהָב עִם כּוֹכָבִים-מַזָּלוֹת

שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת מַזְהִירוֹת גְוָנִים,

וַעֲלֵיהֶן גַם שֶׁמֶשׁ, אֶקְדָּח רַב בּוֹעֵר, –

חַמָּה מְאָדָּמָה מַבְרִיקָה קַרְנָיִם…

גַּם נְהַר-דִּי-נוּר מֵאִיר, וְהוּא נָגֵד וְנָפֵק 26

בְּזִיו אֵשׁ-לְבָנָה, שֶׁלִּבְנַת סַפִּירִים

וּפְזוּר מַרְגָּלִיּוֹת בַּאֲפִיקוֹ יְפַכּוּ,

יֶהֱמוּ-יֶחֱמָרוּ… וּבֵין גַּלֵּי נֹגַהּ

שָׁם כְּרוּבִים וְחַיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב

בְּמַנְגָּנוֹן מְדַלְּגִים מִכּוֹכָב אֶל כּוֹכָב

כְּמַרְאֵה הַבָּזְק בְּרָצוֹא וָשׁוֹב…

וְכִסֵּא פָז נִשָּׂא, עַל אוֹפַנָּיו מִתְרָעֵשׁ,

טָס עַל כְּנָפַיִם כְּגַדְפֵי 27הַטַּוָּס,

כְּנָפַיִם הַנֶּחְפּוֹת יְרַקְרַק זְמָרַגְדִּין –

וְעָלָיו – אוֹי! – הָאִשָּׁה מִתְרַגְּשָׁה בַּקּוֹל:

"רְאֵה, כָּל הַמְּלָכִים שָׁם נוֹסְעִים, אוֹי, בַּטְּלָן! –

וְדָג אֵין עוֹד לַסְּעֻדָּה, – שְׁאַל חִישׁ וְיִנָּתֵן!" –

וּבְאַבְקַת הַזָּהָב דוֹהֲרוֹת מִתְרוֹצְצוֹת

מַרְכְּבוֹת מְלָכִים בְּצִלְצוּל וּתְרוּעָה…


“שְׁאַל חִישׁ וְיִנָּתֵן! מָה אַתָּה מְמַהְמֵהַּ?!”

וְתָפְסָה בִזְקָנוֹ נִזְעָמָה אֲיֻמָּה:

“שְׁאַל!!” – –


וְשַׁח הוּא לַנָּהָר, מְרַתֵּת

וּמְלַחֵשׁ: "וְלַסְּעֻדָּה – אֲבוֹי! – דָּג הִיא שׁוֹאֶלֶת…

בְּתָרִים… גְּזָרִים… מִבְּשַׂר הַלִוְיָתָן" –


"לִוְיָתָן??!! – וַחֲבָטָה בְּרֹאשׁוֹ הֲמָמָתְהוּ

וְנָפָל – – – – – – – – –

– – וּכְקוּמוֹ מָה רָאָה? – הַמַּרְדָּה –

כְּלוּם הִיא פָגְעָה רֹאשׁוֹ?… וְאֵי כָל הַכָּבוֹד?…

הָהּ! עָשַׁן הַתַּנּוּר מִפִּיו וּמִסְּדָקָיו,

וּפְרוּעַת הַשֵּׂעָר בַּת נַנָּסִית פּוֹזֶלֶת,

וְסוֹפְדָה הָאִשָּׁה וּבוֹכָה מִצַּעַר

אַף תָּנִיף בַּמַּרְדָּה וְתִזְעַק מִכַּעַס:

"הַחַלָּה נִתְחָרְכָה – תֶּחֱרָכְךָ גֵּיהִנֹם!

וְאֵי דָגָה לַשַּׁבָּת? הוֹ, בַּטְּלָן מְלַמֵּד!

אֵי שֶׁבַע הַפְּרוּטוֹת? מַה תַּעֲמֹד כְּחוֹלֵם? –

כָּל רָעֵי חֲלוֹמוֹת עַל רֹאשְׁךָ יָחוּלוּ!" –


הָהּ, גָּז תַּם הֶחָזוֹן! – הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה,

אַךְ שֶׁבַע הַפְּרוּטוֹת – הֵן אֵינָן, אָבָדוּ.



  1. דרדקי – תינוקות.  ↩

  2. עִבּוּרה של עיר – פרבר יוצא מקצה העיר.  ↩

  3. שבת–נחמו – שבת שלאחר תשעה באב שמפטירין בה בנבואה “נחמו, נחמו עמי” (ישעיה פ').  ↩

  4. בֵּי–בַני – בית המרחץ.  ↩

  5. קבלה –דבר ידוע ומקובל מדורות קדמונים (ואמרו, שנפשו של צדיק, אם יש לה לתקן חטא שהוא, מתגלגלת בּדג כשר שיהא עולה לסעודת שבת).  ↩

  6. ליטאי – בני ליטא ידועים היו כלמדנים ואוהבי תורה.  ↩

  7. אתיתי לחננך – באתי לבקש ממך.  ↩

  8. זִקוקין – מטבעות כסף טהור.  ↩

  9. פורנה – הלבשה וצרכי מיטה לכלה.  ↩

  10. מֻפרנה – שיש לה פורנה לחתונתה.  ↩

  11. ‘נכבדות’– שדוכים.  ↩

  12. מקשן –שואל קושיות.  ↩

  13. אמר שלמה – בקֹהלת ז', כ"ו.  ↩

  14. קנטורה – משרד.  ↩

  15. פרנס–חדש – ראש לקהל (י"ב פרנסים היו מתמנים על הקהלה, שכל אחד יהא מנהיג את עניניה, איש בחדשו).  ↩

  16. התר עסקא – רבית שתהא מותרת, שמקבלים בהערמה ע"י שטר.  ↩

  17. ‘סנדר ביריד’– דבר משל לאיש המהלך ואינו מוצא לו מקום ומעשה.  ↩

  18. י"ש בן שמונים – יין שרוף חזק ששמונים אחוז בו כוהל.  ↩

  19. דגל הזהב – כנוי למשפחה חשובה בישראל.  ↩

  20. האֹפטי – כך נקרא צדיק ידוע מראשוני ‘החסידים’, והוא ר' יהושע הֶשיל, שישב בעיירה הפולנית אֹפּטא.  ↩

  21. שני שלחנות – כנוי לתורה וגדוּלה.  ↩

  22. ‘שעשה כרצונו’– כנוי לאשה על שם ברכת–נשים אחת.  ↩

  23. בהלפר – ריש–דוכן, שמש למלמד דרדקי.  ↩

  24. ‘פוניא’– כינוי לעם הרוסי וגם למלכו הצר.  ↩

  25. ''זדורובא' – (בריאות) ברכת שלום ברוסית.  ↩

  26. נהר–די–נור נגד ונפק (דניאל ז‘ י’) – נהר של אש נמשך ויוצא.  ↩

  27. גדפי – כנפי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!