¹

ספר

 

משפּחת יוחסין    🔗

כולל

דברים נמרצים בשבח ומעלת היושבים לפני ד' בארה“ק וביחוד בגודל מעלת החזקת לומדי תורה ומצות הכנסת אורחים בעיר קדשנו ת”ו. והרבה דברי מוסר ותוכחה בהשכל ודעת נגד המתרשלים בהמצוה הגדולה הזאת.

מאת

האשה המפורסמת מגזע היחש מרת רייצע בת הרה“ג מרדכי חן טוב זצלה”ה. ואשת הרב המופלג שקדן בתורה וכו' מוהר“ר זעליג מסלאנים נ”י.

נדפס

פעה“ק ירושלם תובב”א

שנת

החזיקו במצות הכנסת אורחים לפ"ק

בדפוס הרא"ם לונץ

 

הקדמה    🔗

הספר הזה נחלק לחמשה מאמרים, שלשה מאמרים הם מדברים נגד כל אדם, ושנים אל קרוביה. לזכר עולם. מאת האשה החשובה מרת רייצע בת הרה“ג ר' מרדכי חן טוב ז”ל משיסלעוויץ, ואשת הר“ר זעליג נ”י מסלאנים.

ועתה יבואר בקיצור יחשה ומקור משפחתה היקרה מצד אמה מרת חוה נבג“מ בת הרה”ג ר' צבי הירש ז“ל ממיר, נצר מגזע הרבנים בעל פנים מאירות, אור חדש, והרב הש”ך זלל“ה, ואחי אמה היו: הרה”ג ר' אלימלך ז“ל מלידא, והרה”ג ר' חיים ז“ל מווילנא, והרה”ג ר' מיכאל ז“ל מראדוויל, והרה”ג ר' אברהם ז“ל ממיר, והרה”ג ר' דודיל ז“ל מניעשוויז, והרה”ג ר' נח ז“ל מוואלאזין, והרה”ג ר' פנחס ז“ל מסעלץ, והרה”ג ר' וועלוועלע ז“ל מקארלין, והרה”ג ר' אליעזר ז“ל מקלעצק, כלם היו מגדולי ורבני הדור זי”ע ועל כל ישראל אמן.

ואחי אביה הרה“ג ר' מרדכי חן טוב ז”ל (והוא היה בן הרב המפורסם ר' שמואל ז"ל משיסלעוויץ), היו: הרה“ג שמעון ז”ל, והרה“ג ר' עקיבא ז”ל, והרה“ג ר' דודיל ז”ל, גם הם היו מגדולי ורבני הדור שהיה זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

וגיסי אביה ז“ל היו: הרה”ג החריף המפורסם ר' אלי' ז“ל מדאנצק, וקראו לו “דער גרויסער ר' אלי' מתמיד”, והרה”ג פאר הדור ר' זיסקינד הארקאווע ז“ל מהאווארעדאק, ונקרא בשם: “דער האווארעדאקער רב”, והרה”ג ר' זאב וואלף ז"ל מבריסק. זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

 

מאמר ראשון    🔗

בעזהי"ת. אנכי הנני גבאית פעה“ק ירושלם ת”ו בחברת הכנסת אורחים, זה כשמנה עשרה שנה. והנני עוסקת במצוה הזאת באמונה שלמה ב"ה, – בהתהלכך תנחה אותך, בעולם הזה, ובשכבך תשמור עליך, בקבר, והקיצות היא תשיחך, בעולם הבא.

הנני אנכי אכתוב הספר הלז, רק לזכר עולם, אבל לא חלילה למען שיהיה לי מזה כבוד, אדפיס את ספרי זה, כי מה כל האדם? הלא עפר ואפר, רק למען כבוד אבותי ודודי היקרים ז“ל, ולמען כבוד שלשה אחי (שנים מהם כבר מתו והם כבר בעולם האמת, ואחד ב”ה בחיים, – יתן לו ד' אריכות ימים ושנים, – אחי הראשון ז“ל נקרא בשמו “ר' הערש איידילמאן” בעל המחבר ספר עלמן מבחר, וספר מלוכת שאול, ואחי השני ז”ל נקרא בשם “ר' אליעזר חן טוב” והיה מגדולי הדור המופלגים היושבים ושוקדים תמיד באהלי תורה, ואחי השלישי – יבדל לחיים – הוא הרב המפורסם ר' שמואל איידילמאן נ“י והוא דר בעיר קעניגסבערג, והנה הוא ב”ה איש קצין וגביר נכבד והוא מתנהג בדרך הדור הישן, לא כמו הדור הזה בעוה“ר, וגם הנני מביא הספר הזה אל הדפוס בשביל לבי הנשבר והנדכא, כי כאשר הייתי אם לארבעה בנים ושלש בנות, ולא זכיתי כי יהיו לי לאורך ימים ושנים וכולם מתו ר”ל בחיי, אויה לי, על כן עזבתי עיר מולדתי והמשפחה שלי ונסעתי לעיר הקדושה ירושלם תובב"א, כי אמרתי בלבבי אולי אבנה שם וד' ירחמני, אבל לא כן היה, – לכן לקחתי את עצמי לעסוק במצות הכנסת אורחים ולהיות גבאית, והנני נותנת שבח והודיה כל רגע ורגע לה' הטוב כי בודאי כל מעשיו נכונים ומשפטיו צדיקים.

אתן חבירותי היקרות שלי, – דהיינו האשה הצנועה מ' ליבע פעריל אשת הר“ר יצחק ז”ל מווילנא, והאשה הצנועה מ' רבקה ליפא אשת הרה“ג מאיר נ”י מאניקשט, והאשה הצנועה מ' חנה חיה אשת הר“ר שלמה ז”ל מקאלאווארנע, והאשה הצנועה מ' יענטע באשע אשת הר"ר יהודה מבריסק –.

שמענה אתן נשים צדקניות, וגם שאר נשים צדקניות האזינה אמרתי, נשים צדקניות, הנה בספרנו הקדושים כתוב לאמר: כי הגאולה הראשונה היה על ידי נשים צדקניות, וגם הגאולה האחרונה יהיה אי“ה על ידי נשים צדקניות ע”כ אבקש ממכן, הנה כאשר אנכי חלושה ורפת כח וכאשר הנני רואה כי כבד לנו מאד לנהל המצוה של הכנסת אורחים והשטן החל גם הוא להתערב בנו, לכן אבקש ממכן עוד הפעם כי תרחיקו אותו ממכן בכל כחכם וגם אנכי התרחקתי ממנו לע“ע בכל כחי ב”ה, ואתן על זה שבח והודיה לה' הטוב וד"ל.

ועתה הנני לעורר את לבבכן וגם לעורר את לבב שאר נשים צדקניות אל המצוה הגדולה הזה. כי כתוב בספרים הקדושים כל מי שמחיה נפש, דומה לו כאילו ברא הנפש הזה כי אם אין לו מה לאכול לא יוכל ללמוד, כמאמר רז“ל, אם אין קמח אין תורה, ופקוח נפש דוחה שבת ויוה”כ, ובפרט כשמחיה נפשות הרבה, וכשמחים אנחנו נפשו' הלומדים העניים, הם יוכלו לישב וללמוד התורה הקדושה, אשר על ידי אורה יחיה הגוף בעולם הזה, והנשמה בעולם הבא, ועל ידי המצוה של מחיה נפש העניים נהיה זוכים לקום לתחה“מ, כאשר אמרו רז”ל על הפסוק כי טל אורות טלך, והכונה טל של התורה הקדושה שבזה יהיה מחיה המתים.

כל מי שיש לו חלק במצוה הגדולה של הכנס“א יזכה לתחה”מ, והנכם בעצמכם תוכלו להבין כמה גדולה המצוה הזה וזכותה אשר אנכי רוצה לזכות לכם, נשים וגם אנשים, הנכם תוכלו להיות זוכים בהמצוה הגדולה הזה בנקל באיזה פרוטו' אשר תתנו בכל שבוע, ומפני כי רבו בעוה“ר הרבה עניים ואביונים בימים האלה פה בירושלם ת”ו לכן הנני אבקש ממכם נשים ואנשים רחמנים, רחמו על העניים והאביונים וקחו חלק בהמצוה הגדולה של הכנס"א ובפרט להחזיק את העניים שהם תלמידי חכמים, עזורו להם כדי שלא יבואו על ידי זה שלא יהיה להם מה לאכול, לידי ביטול התורה הקדושה אשר עונש הביטול גדול הרבה מאד, כאשר מפורש בגמרא הקדושה ובמדרשים, ולהיפך גדול הרבה מאד שכר האנשים אשר הם מכבדים העניים ובפרט העניים הלומדים, והאיש אשר יעזור להם באופן אשר לא יבואו לידי בזיון, שכרו גדול מאד מאד, וזה דומה כאילו הוא ברא להם.

לכן קבלנו עלינו לחזק החברה היקרה של הכנס“א, ואני אבקש מכל אנשי ירושלם הן איש והן אשה, כי יבואו לעזור לנו בדבר הזה, כאשר יהיה לאל ידם, הן כי הם בעצמם יעזרו לנו במעט כסף בכל שבוע ושבוע, והן שהם יראו כי אנשים אחרים יעזרו לנו ויבואו בחברתנו, ומן השמים יעזור להם ה' הטוב כי יהיה לכם לשלם לנו בנקל בכל שבוע ושבוע המעט הכסף אשר הנכם רוצים לעזור לנו בזה, כמו שאמרו רז”ל הבא לטהר מסייעין אותו, ובפרט במצוה הגדולה כזו, אשר אברהם אבינו ע“ה רצה בהמצוה הזו של הכנס”א קודם מכל שאר המצות, ואשר היה לו על המצוה הגדולה הזו הרבה יגיעה כמו שידוע לכל, אף על פי כן רצה בהמצוה הזו הרבה מאד

בתקנות שלנו מובא כן:

לזכרון עולם (יחיה לאורך ימים) אחר מאה שנה, אם איש מבני החברה כשיפטר אזי בחדש הראשון ילמדו משניו' בעד הנשמה, ויאמרו אנא וכו' ומבקשים בעד הנשמה שיהיה לה מרגוע בגן עדן, ושיהיה לה תיקון טוב, ושיהיה זוכה לקום לתחה"מ, ה' יזכנו בקרוב לשמוח בגואל צדקנו במהרה בימינו אמן.

עוד מובא: כי בכל שבת בזמן האכילה יעשו כל העניים “מי שברך” לכל האנשים אשר יעזרו לנו בהמצוה הגדולה הזו וגם יבקשו כל העניים מה' כי יהיה להם שלום וכל טוב סלה וגם יבקשו לה' כי גם לבני האנשים האלה העוזרים לנו בדבר הזה, כי שלום וכל טוב יהיה להם עד העולם אכי"ר. ושומרים אנו מאד לקיימם.

ועכשיו אבקש ממכן נשים צדקניות, עזורו לנו בהמצוה הגדולה הזו, ועוררו לבבכן להמצוה הקדושה הזו, ועוררו גם לבב שאר נשים הן² זקנה והן צעירה, כי יבואו גם המה לעזור לנו בכל מה שיוכלו, ובעבור זה יהיה לכם אריכות ימים ושנים ויהיה לכם בנים לומדים ויראי ה' ויברך לבעליכן כי יהיה להן פרנסה בכבוד ויוכלו לפרנס לכן בלי יגיעה ובכבוד, וכל טוב יבואו עליכן ונזכה כי יבוא גואל צדקנו במהרה בימינו אי“ה על ידינו כמו שאמרו רז”ל שהגאולה הראשונה היה על ידי נשים צדקניות כן גם הגאולה שיהיה אי“ה במהרה בימנו יהיה גם כן על ידי נשים צדקניות, ונזכה אי”ה לראות בקרוב בבנין ציון וירושלם ובבנין המקדש צבי מחמד עיננו ונזכה להנות מזיו השכינה כיר"א.

נשלם מאמר הראשון. בעזר שדי נוצרנו כאישון:

 

מאמר שני    🔗

עכשיו הנני לבקש מהאנשים אשר יקבלו עליהם לעסוק בהמצוה הגדולה הזו של הכנס"א אחרי מותי (אמ"ש) ואף על פי שמי שהוא איש נבון הוא יכול להבין בעצמו ממה שכבר מוזכר למעלה, אף על פי כן הנני לדבר עוד מעט, ואבקש כי האנשים הקוראים היקרים ישימו לבם לדברי.

הנה ידוע מה שאמרו רז“ל שהמצוה של הכנס”א גדול הרבה מאד ממה שמקבל פני שכינה כביכול, והענין הזה קשה לכאורה כי איך שייך לאמר שזה גדול ממה שהוא מקבל פני שכינה, אלא שרז“ל רמזו כונה עמוקה בזה המאמר שעל ידי זה שייך לאמר שזה גדול הרבה ממה שמקבל פני שכינה, ונוכל לפרש הענין כך, והוא שבמצוה של הכנס”א יש בה שני פירושים.

א) והוא הפירוש הפשוט כך הוא, שדברו בגודל המצוה ובמעלה של האנשים אשר רוצים הרבה מאד בכל לבבם ונפשם לקבל אנשים אורחים בביתם ולמלא כל צרכם, אכילה, שתיה ושינה, הדבר הזה הוא בודאי דבר גדול וטוב מאד, כי האנשים אשר יבואו מן הדרך והם עייפים הרבה, והאנשים הטובים האלה הם מקבלים ומפרנסים וממלאים להם כל צרכם, בודאי שכרם גדול מאד, הן בעולם הזה והן בעולם הבא, וגם אם יש להאורח בעצמו כסף לקנות לו מה לאכול, והאנשים הטובים האלה הם ימלאו להם כל צרכם, ובפרט כשמזמינים לו כר וכסת לישן ולהנפש מעמל הדרך, ובפרט האנשים אשר הם באים מחוץ לארץ הנה הרבה מאד עמלם אשר עמלו וסבלו על הים עד אשר זכו לעברו בשלום, ובודאי לא יבואו פה עיר מלאה עניים מרוב טובה, כי לוא היה לו שם בעירו טוב, אזי לא היה נוסע משם, ואביא לכם ראיה מאבותינו הקדושים ע“ה שגם הם לא רצו לנוע ולנוד ממקומם, ובעוה”ר בזמן הזה הננו תמיד נע ונד, והאיש אשר יעזרו ה' ויעבור את הים שלום הנה עייף הוא עד מאד ולוא לא יהיה לו מקום לבוא בפעם הראשון ולאכול שם בימים הראשונים, הרי רע לו הרבה מאד ולכן המצוה גדולה עד מאד ובפרט לאיש היושב ולומד אשר אם לא יקרבוהו יכול לבוא לידי ביטול תורה ובפרט פה עיר קדשנו שיש בה עניים ואביונים הרבה מאד, אך ה' הטוב לא יעזוב חסידיו כאשר בקש דוד המלך עליו השלום: את חוקיך אשמור אל תעזבני עד מאד, זה הוא הפירוש הראשון והפשוט מה שיש לפרש על מצות של הכנסת אורחים.

והפירוש השני כך הוא, אם הנך רואה כי תוה“ק עומדת בחוץ ושום אדם לא יקבלה בביתו לאמר: הנה אנכי רוצה בה ואקחנה אלי ואעשה לביתי לבית תורה שילמדו בה בין ביום ובין בלילה, כדי שהתורה תעשה לי כתר על ראשי, וכן כל מצוה ומצוה שהנך רואה ששום אדם לא ישמרנה כמשפט, ונוהגים בה קלות ראש, ומעטים מאד האנשים אשר מקיימים אותה, תדע כי המצוה הזו היא מחכה בודאי עד שיבוא איש נכבד ויקיימה והוא גם יעורר לאנשים אחרים שגם הם יקיימו אותה, בשביל כבוד ה', וזה הוא נקרא הכנס”א, ובאופן הזה שייך לאמר שזה גדול יותר ממה שמקבל פני שכינה, והדבר הזה למדנו מן הזוהר הקדוש ומשארי ספרים הקדושים אשר דברו בענין זה.

גם להנשים הצדקניות אשר יקבלו עליהם לעסוק אחרי מותי (אמ"ש) הנני לעורר לבבכן כי תהיו בה רץ כצבי וגבור כארי וגם הנני לספר לכן את הדברים האלה: בזמן שהייתי בחוץ לארץ הייתי אומרת בכל פעם בחג הפסח בלילה בזמן הסדר כשאמרתי את ההגדה, לא אמרתי בה אלא רק ארבעה עשר פעמים דיינו, שיש בה, ועכשיו כשאנכי זכיתי לבוא לפה עיר הקדושה ירושלם תובב“א, אנכי אומרת עכשיו שבעה עשר פעמים דיינו כי ניתוספו לי פה עה”ק לאמר עוד שלש פעמים דיינו.

א) דיינו, שה' הטוב זיכני ועזרני ברוב רחמיו הגדולים לעלות לפה עיר הקדושה ירושלם תובב"א, ויתן לי פרנסה פה בשבתי בקדש.

ב) דיינו, כי אראה שהי“ת מחדש את כחותי תמיד, כי בכל זמן אשר אנכי חושבת כי כבר אבדו והלכו כחותי ממני, השי”ת מחדש אותם כנשר.

ג) דיינו שהשכילני ה' הטוב בשכל טוב כדי שאוכל לסבול בדומיה היסורים אשר באו עלי, שלא לחטוא נגד ה' וגם עכשיו הנני עדיין סובל יסורים הרבה וב"ה שיש בי כח לסבלם כל היסורים הרבים האלה אשר אנכי סובלם – אלה המה השלשה פעמים דיינו.

אנכי אשה חלושה מה הוא הבטחון שאקוה עליו עכשיו בזמן הזה אשר עמודיה הקשים של העולם ירופפו וההרים הגבוהים ישפלו, הכונה מזה הוא כי ההצלחה של העולם היא תלויה רק על חוט השערה ואם יבוא רוח חזק הוא יכול ברגע קטן להחריבה ואי אפשר להצילה רח"ל.

וגם הכבוד מזה הדור הוא בעוה"ר נשתנה הרבה, אך מה אוכל אנכי לעשות, כי אנכי כשה נאלמה, והנני משתוממת אבל לא אוכל לדבר על כל אלה, כי ה' בודאי צדיק הוא בכל דרכיו וכל משפטיו הם צדיקים. ואין לשום אדם רשות להרהר אחרי מעשי ה' מאומה, וד' ברחמיו יזכנו לראות בקרוב בנחמת ציון ובבנין ירושלם במהרה בימינו, אמן.

נשלם מאמר שני. בעזר שדי המחדש אוני:

 

מאמר שלישי    🔗

עכשיו ידידותי וגם לשאר נשים הצנועות הנני לספר לכן דברים מועטים מספר בחינות עולם אשר אומר שם בענין מעלת ארץ ישראל וזה לשונו: זה בודאי ידוע כי הביא ה' את בני ישראל לארץ ישראל אשר היא טובה מאד מכל הארצות ובכל העולם היא הארץ המפוארה והמהוללה וגם בארץ ישראל היה מקום כל החכמות וגם בה היה המקום ללמוד כל ידיעות העולם וגם על ידי התורה הקדושה שלמדו בני ישראל בארץ ישראל למדו והבינו מעצמם כל השבע חכמות, אבל אחרי כן כשחטאו ישראל גרמו שנעשה הבדל ומחיצה בינם לבין-אביהם שבשמים כי עונותיהם שנדמו לעבים כי כמו שהעב מבדיל בין האור של השמש כן עונותיהם הבדילו בינם לבין אביהם שבשמים וכמעט כשנמנעו מלשמוע אל מצות ה' הסגירם אל יד האויבים והסיר מהם השגחתו ויגרשם מהארץ הטובה אשר ישבו בה וגם הארץ הושמה אחרי כי נגלו לארץ אויביהם וכל כך באו עליהם צרות הרבה עד שנזרו ונפוצו בין כל העולם ושכחו על ידי זה הרבה דברים והיצר הרע החל להתערב בנו ולהרע לנו ולכן אין לנו להשתומם על הדבר אשר יש לנו בזמן הזה הרבה אויבים וגם במצוה הגדולה הזו של הכנס"א גם כן יש לנו הרבה אויבים וכן הוא בכל מצוה ומצוה כי היצר הרע הוא מסית את האדם רק להרע אבל אנו צריכים להתחזק נגד כל אויבינו ולעשות המצות בכל לבבינו ונפשנו ובעבור זה ה' יברך אותנו בכל טוב.

ועכשיו חבירותי וגם שאר נשים צדקניות הנני להעתיק לכן מעט דברי מוסר מספר בחינות עולם ומשארי ספרי מוסר כי אנו צריכים לדעת אותם בשביל הדברים אשר אנכי כתבתי למעלה.

והנה העיקר מכל הדברים הוא שה' הוא אל שאין כמוהו ויש לו ידיעה על העולם על כל דבר ודבר בפני עצמו, מה ששכל האדם לא יוכל להשיגם, כי היעשה ה' דבר טרם נגלה לו מקודם סוף המעשה או היחשוב אדם איזה מחשבה מגדולה ועד קטנה אשר ה' לא ידע, כי ה' אף על פי שעל השמים כבודו, מכל מקום יודע כל דבר ודבר שעל הארץ וגם הדברים שהם בעמקי שאול, ואנו איננו רשאים לשאול ולהשתומם איך יוכל לידע בידיעה א' כל הדברים שהם להיפך זה מזה, כמו למשל קור וחום וכדומה, ועוד יותר כי ה' יקיף בידיעה א' את כל הדברים אפילו דברים שהם משתנים תמיד וגם דברים אשר לא נמצאו עוד כלל, רק שהם יהיו אחרי כן, ואפילו הדברים אשר יוכלו להיות בשני הצדדים דהיינו האדם כשנולד יוכל הוא שיהיה צדיק או רשע, וה' יודע מקודם מה שיהיה בסוף – ואין לשאול על זה, א“כ שה' הוא יודע הסוף מה שיהיה מדוע יש להצדיק שכר ולהרשע עונש הלא בעל כרחם הם כן שה' בראם כן לזה עשה טבעו להיות צדיק וזה רשע, כי על זה יש להשיב שהבחירה היא בידי האדם ויש לו לבחור בדרך הטוב כי הידיעה של ה' אינו מעכב לו כלל והוא יכול להיות צדיק כמו שאמרו רז”ל הכל בידי שמים חוץ מירא' שמים ולכן אין זה שאלה כלל – ועל זה שאמרנו שיש לה' ידיעה בכל דבר ודבר נוכל ללמוד בק“ו מאדם כי כמו שאי אפשר לומר שנעלם מהחכם הדבר אשר יעשה בידיו וכ”ש ה' שיודע הכל ולא נעלם ממנו כל דבר, והוא יודע טבעם כי הכל הם מעשי ידיו, רק שלא נתן בשכלנו להשיג הכל, וחותם ה' הוא אמת כי ה' לבדו הוא אל אמת ובין אנשים שיש ביניהם לצים ובני עולה שם לא ימצא כבוד ה‘, וגם המלאכים לא יוכלו לעמוד נגד הכתב של אמת ומה גם אנו אנשים פשוטים שלא נוכל לעמוד נגד הכתב ³של אמת, ואם ה’ לא נתן אמון גם אל המלאכים אשר המה לא יחטאו, ואיך יוכל להאמין לאנשים אשר ימרו פי ה' ויחטאו תמיד שאנו נוכל להבין האמת של ה‘, או היוכל בן אדם הדומה לזבוב להשיג את ה’ רק אנו אנשים פשוטים צריכים לדעת כי אין בשכלנו הקצר כח להשיג את ה' כי גדול ונורא הוא מאד, רק זה אנו צריכים להאמין כי כל דבר ודבר שיש בעולם הוא מה' וה' הוא המשגיח על הכל, וגם על זה צריך הרבה מאד שכל, כי השגחת ה' אינו דומה כמו השגחת האדם וכן בכל דבר, ומה שמצינו כמה פעמים שה' דומה לארי או לשארי ברואים, הוא רק דרך משל לסבר האוזן אבל כלנו צריכים לידע כי אין לה' שום תמונה ודמות, והאיש אשר יבין הדבר הזה הוא ידע צדקת ה‘, ולא יחשוב האדם בזמן שהוא אומר ראה בעניינו או שמע קולנו שה’ יש לו עינים או אזנים, כי כל זה לא נאמר אלא רק דרך משל.

וגם לא יאמר האדם הנה לא אוכל להשיג בשכלי הקטן חכמת ה' ואם כן לא אחקור כלל להבין זה, אלא כל איש ואיש צריך שיעמול להבין גבורת ה' כי מגבורותיו אשר יעשה בעולם יוכלו גם האנשים הקטנים גם כן להבין גדולת ה‘, ויש על זה משל נאה וכך הוא, כמו שהעטלף אשר לא ראה אור השמש מימיו, ומכל מקום הוא מוכרח לשער ולהבין בעצמו הגודל וחוזק אור השמש אשר בשביל זה לא יוכל להביט ולראות ביום כלל, והנשר הוא יודע גודל ויוקר של השמש על ידי זה שהוא סמוך אל השמש ויש לו הרבה עונג ממנה מאורה, ומזה אנו רואים כי יש לשני המינים האלה ציור ומושג אחד באור השמש, הגם שציורם אינם שוה של זה לשל זה כי הציור מה שמצייר לו לעצמו הנשר הוא על ידי ראיה והציור של העטלף הוא רק על ידי שמיעה ואינו דומה שמיעה לראיה, אבל על כל פנים הם שניהם מבינים את היוקר של אור השמש, כן הוא גם כן אצלנו האנשים האיש אשר יש לו שכל הרבה הוא יכול להשיג יותר גדולת ה’ כמשל הנשר, והאיש אשר אין לו כל כך שכל הוא אינו יכול להשיג כל כך אבל על כל פנים יכולים שניהם להשיג הגדולה והידיעה של ה'.

אתן חבירותי היקרות, וגם שאר נשים צדקניות, שמענה דברי, הנשים האלה אשר יקבלו המצוה הגדולה הזו של הכ“א אחרי מותי (אמ"ש) הנכם צריכים להתחזק בה מאד כי בעוה”ר בזמן הזה אם אחד רוצה לעשות מצוה רוצה גם היוצה“ר להיות שותף בהמצוה הזו, על כן אתן צריכים להתחזק מאד נגדו ולא תשמעו אליו, וגם לא תפחדו משום איש שמא יאמר שהנכם חיים על ידי הגבאות כי כל מה שידברו יותר יהיה לכם יותר שכר, רק שתעסקו בהמצוה בכל לבבכן ונפשיכן, אלה דברי אשר אדבר מלב מרה ומשברון רוח, ואקוה כי ירחם ד' ויהיה אחדות בינינו בני ישראל אבל בעוה”ר יש אצלינו עכשיו בזה הדור הרבה פירור לבבות, ולכן לא כתבתי בספרי המוסר אשר ראיתי בהחיבור של האשה החכמה אשר כתבה שם בספרה שצריכים אנו לאהוב איש את אחיו בכל לבב ונפש וסמכה את דבריה על הפסוק ואהבת לרעך כמוך כי אנכי הנני רואה את גודל השנאה אשר יש בינינו, ואיך אוכל להאמין כי אני אשה חלושה אעשה להם לב טוב שיהיו אוהבים זה את זה, והלואי שיהיה לפחות אצלנו השנאה מעט יותר קטנה ממה שהיא עכשיו, ולא יהיו כל כך נוקמים ונוטרים כמו שהיא בעוה"ר עכשיו בזמן הזה, כמו שאנו רואים בעונינו עכשיו בדורנו זה, שכל איש ואיש יקנא את אחיו וישנאו זה לזה מאד על לא דבר, והסיבה להשנאה הזו היא רק על ידי הקנאה מה שהם מקנאים זה לזה כי גדולה מאד הקנאה עכשיו בזמן הזה וכמו שאנו רואים שלפעמים יקנא איש לחבירו בשביל שהוא רואה שיש לו מעט יותר כבוד ממנו או דברים אחרים של קלי הערך הדומים לזה.

ועכשיו כשאנכי הנני רואה שכל כך היא גדולה השנאה עד שעל ידי דבר קטן יוכל לשנוא איש את אחיו שנאת עולמים ומה שיש בידו לעשות לו איזה רעה הוא עושה לו, והוא נוקם ונוטר לו האיבה והשנאה עד עולם, ואם כן איך יוכל להיות שאנכי אשה חלושה ורפת כח אוכל בדברי אשר אדבר לשנות את לבם לטוב ולעקור השנאה מלבם ולטעת בלבם אהבה ואחוה, שיאהבו זה את זה ושלום אמת יהיה בינינו בני ישראל, אך אקוה לה' הטוב כי ירחם עלינו וברא לנו לב חדש והוא יטע בלבנו האהבה ויאהבו זה לזה בלב שלם, והשנאה תעקר מלבינו, וד' יתן כי נזכה לראות מהר בנחמת ציון ובבנין ירושלים תובב“א ואז יברא ה' לנו לב חדש, ואיש את אחיו יאהב, ואז יקויים הפסוק ואהבת לרעך כמוך, ויביא לנו משיח צדקנו במהרה ויקויים הפסוק מה שאמר ישעיה הנביא ע”ה (ישעיה נב ז), מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך: ואז יהיה לנו ולכל ישראל שלום וכל טוב סלה, במהרה בימנו, כן יהי רצון אמן.

המאמר השלישי הזה אני גמרתי לכתוב בחדש מנחם אב לשנת התרמ“ד, פה בעיר הקודש ירושלם תובב”א, וד' יזכנו שנראה במהרה בימינו את גואל צדקנו, והחדש הזה יהפוך ה' לנו מיגון לשמחה ומצרה לרוחה ומשעבוד לגאולה, ויצילנו מכף כל אויבינו ושונאינו השואפים תמיד להרע לנו בני ישראל העשוקים והרצוצים, והרוחתינו תצמח במהרה, ולא נסבול עוד כל כך חבלי משיח, ונזכה שבמהרה יקויים לנו הפסוק מה שנאמר ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן, כן יהי רצון אמן.

נשלם מאמר השלישי. שנת התרמ"ד בחדש החמישי:

 

מאמר רביעי    🔗

עכשיו הנני להודיע לש“ב בחוץ לארץ וגם לכל אהובי ומכירי שם כל הדברים אשר עברו עלי פה בעיה”ק ירושלם למען תדעו חסדי ה' הטוב, אשר נתן לי כל כך כח שאוכל אנכי אשה חלושה לסבול בדומיה כל יסורים קשים ואנכי לא הרהרתי במעשי ה' כלל, כי ה' נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה.

הנה פה עיר הקודש ירושלם המנהג הוא שאינם יושבים שני משפחות בדירה א' והלילות הם גדולים פה גם בקיץ וכל שכן בחורף, ובעלי נ“י לא היה שום פעם בבית כי בין ביום ובין בלילה הוא היה רק בביה”מ שישב ולמד שם וכשהוא בא מביה"מ היה בא אחרי חצי הלילה, ובלילה אשר הלך ללמוד איזה משמר אז לא היה בא כלל כל הלילה והנה אנכי הוכרחתי להשאר לבדי כי לא היה בביתי שום איש כי פה אינם יושבים שנים בדירה א' כאשר מוזכר למעלה, לכן כשבעלי הלך לבית המדרש ללמוד לא היה נשאר שום איש בבית רק הנה אנכי לבדי.

וגם זה הנני להודיעכם כי בעיר קדשנו אינו הולך הגשם בקיץ רק בחורף ואז הלילה גדולה הרבה מלילה של קיץ ואני בזמן שבעלי הלך לביה"מ ואנכי הנני יושב לבדי ובחוץ הלך הגשם החזק ושטף כמו גלי הים ביום סער, וגם הרעשים רעשו בקול נורא מאד המרעיד לב ונפש השומע, והברקים גם הם התנוצצו בכל רגע ורגע, ואנכי הנני לבדי ושום איש אין עמדי ואינני יודע מה לעשות מרוב האימה אשר נפל עלי ודלת על החלון (לאדען) לא יש פה בירושלם אשר אוכל לסגור החלון כמו שיש בחוץ לארץ אשר שם בזמן שהולך הגשם סוגרים החלון ואז אינם שומעים כלל הגשם, אבל פה לא יש זה ולכן נפל עלי אימה גדולה בזמן שהלך הגשם ובזמן שלא היה שום איש עמדי.

עוד יותר היה פחדי גדול בשביל זה שלא היה לי עם מי לדבר אפילו דבור א' ומרוב האימה אשר היה לי הלכתי הנה והנה בביתי למען הפג האימה מלבי אבל לא היה לי מזה שום פעולה כי כל רגע ורגע היה האימה יותר גדולה עלי ואני לא ידעתי שום עצה לזה וכל עמלי לא הועיל לי כלל והכל היה בחנם.

וגם זה עשיתי בשביל שילך מלבי האימה והוא שאמרתי תהלים אבל באמצע הלך רעש גדול ונפל עלי אימה גדולה עד שכמעט יצאה הנשמה מקרבי. וכל האיברים שלי רעדו מאד ושיני דא לדא נקשן עד שהיה לי אי אפשר לסבול כל זה ואני החילותי לפעמים לצעוק בקול בכי ויללה, בני, אהה בני, איך הנכם יכולים בני היקרים להביט על צערי הגדול אהה לי אם שכולה וגלמודה הה בני, בני, הביטו על אמכם וראו מכאוביה אשר יש לה.

והנה כאשר יוסף הצדיק בזמן שמכרו לו אחיו להמדינים וכאשר עבר על הקבר של אמו נפל על קברה וירם קולו ויבך ויצעק אמי אמי איך הנך יכולה להביט על צערי הגדול אהה אמי היקרה הה, כן צעקתי גם אנכי הרבה פעמים משברון לבי ומדאבון נפשי על רוב היסורים אשר אנכי סובל, עד אשר ה' ראה בעניי וירחם עלי, כי בא פה עיר הקודש ירושלם תובב“א הרב הגאון הצדיק המפורסם מוהר”ר ר' אליה מדרוביאן זלל“ה עם אשתו הצנועה מ' גוטע ע”ה, וישכרו להם דירה סמוך אל הדירה שלנו והוא הביא עמו הרבה ספרים ולכן לא היה צריך עוד בעלי לילך לביה“מ ללמוד כי היה לומד אצל ר' אליה ז”ל בביתו.

ועכשיו הנני לספר לכם טוב לבבם ונפשם של הרב ר' אליה ז“ל ואשתו הצנועה מרת גוטע ע”ה לפעמים הוא אמר אל אשתו בזה הלשון אשתי יקירתי לך וקרוא את שכנתינו היקרה מ' רייצע תחיה אל ביתנו למען שלא תשב היא לבדה בביתה ולפעמים באו הוא ואשתו ז"ל בעצמם לנחם אותי והיו הם יושבים אצלי כמה זמן והיו מנחמים אותי כל כך עד שאני היה נראה לי ממש כאלו אנכי נולד מחדש ומעט מעט הלך ממני העוצב אשר היה לי.

כשהיה שבת או יום טוב היינו אוכלים עמהם על שולחן אחד וכל כך הם היו אוהבים לנו ואנחנו להם עד אשר אנכי קראתי לו בשם אבי ולאשתו אמי וגם הם קראו לי תמיד בתי והאהבה היה בינינו גדולה מאד, ואינני יכולה לספר לכם כל גודל האהבה שלנו.

אבל אהה, כי לא ארכה לי זמן שמחתי כי במהרה נהפך לי השמחה לתוגה, כי הצדיק ר' אליה מת לדאבון לבי ולב כל אוהביו ומכיריו, והנה אנכי לקחתי להאלמנה היקרה אל ביתי והיא הביאה הברכה אלינו, עליה נוכל לאמר שקיימה בכל לב ונפש המצוה של ואהבת לרעך כמוך זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן⁴.

ועכשיו קרובי וידידי הביטו וראו את כל אשר עברו עלי בשנים מועטים ודברי אבי ז"ל אשר דבר קודם הפטירה שלו הם נכונים ⁵ואמיתים וכך אמר: מה' אינם יכולים להסתר כי מלא כל הארץ כבודו, על כן אבקש ממכם קרובי היקרים כי תקראו לפחות בזה הספר פעם א' בשבוע או לכל הפחות פעם בחדש וגם זה אודיעכם כי כל מה שכתוב בזה הספר הוא רק כטיפה מן הים נגד כל הדברים אשר עברו עלי פה עיר הקודש וגם יהיה הספר הזה טוב להאנשים שיש להם לב נשבר ומרה כי אם יקראו בזה הספר ימצאו נוחם לנפשם הנדכא, וה' יתן כי נזכה כלנו לראות במהרה בנחמתינו ויביא לנו גואל צדקנו במהרה בימינו אמן.

נשלם מאמר רביעי. בעזר שדי משגבי וישעי:

 

מאמר חמישי    🔗

וגם זאת מצאתי חובה עלי להודיעכם קרובי היקרים את דברי אבי היקר זצ“ל אשר אמר בשעת הפטירה, לפני הפטירה אמר הפסוקים האלה הכתובים בתהלים קאפיטל קל”ט ואנכי לא הבנתי עד עכשיו הכונה מזה אך עכשיו כשבאתי לפעה"ק הנה הבנתי הפשט והכונה מאלה הפסוקים, שאמר ואלה המה הפסוקים שאמר: אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח: אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך: אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים וגם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך: אלה הפסוקים שאמר.

ועכשיו אבין הכונה שלהם, כי כאשר אנכי נסעתי מחוץ לפה עיר הקודש ת"ו ראיתי שלא יכולים לנוס ולהסתר מפני ה' אשר מלא כל הארץ כבודו ומגבהי שמים עד עמקי שאול עין ה' צופיה, האמנם משפטי ה' נכונים וכל מעשיו צדיקים ואין להרהר על מדותיו.

אתם קרובי היקרים הנה כתוב: מעשה אבות ירשו בנים ואנני⁶ רואה זה בכם, כי אבי ז“ל היה שונא הרבה מאד המידה של חניפה ונשא פנים וגם המידה הרעה של חמדת הממון והיה שונא מאד לאלה אשר יתגאו והוא היה עניו מאד ולא היה חושב את עצמו למאומה כי אמר מה לי להתגאה הלא כתוב בישעיה: לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות: וגם ה' זוכר את הצדיק עד אלף דור כמו שכתוב ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי: וזה ראיתי שעשה ה' הטוב לי בעת שבאתי בעיה”ק ירושלם ת“ו כי בזכות אבי ז”ל עשה עמי כמה טובה וכלם קרבוני בשביל כבוד אבי ז“ל וגם הרב הגאון הצדיק המפורסם הקדוש והטהור מוהר”ר מאיר אויערבאך זצ"ל אשר נקרא בפי כל “דער קאלישער רב” קרבנו הרבה מאד ותמיד היה מנחם אותי ואנחנו היינו רגילים בביתו כמו בביתינו ממש וקבלנו ממנו הרבה דברים ⁷ הנוגעים ליהודים ואמר לי בזה הלשון בתי דע כי כל מי שמחיה נפש על ידי שנותנים לו מה לאכול דומה לו ממש כאילו הוא ברא הנפש הזה, וגם היה לו הרבה שמחה מזה שאנכי עוסק בהמצוה היקרה של הכנסת אורחים.

קרובי היקרים אל יהי לפלא בעיניכם על אשר כל זה הזמן זה כשמונה עשרה שנה לא הודעתי לכם שום פעם את הסיבה אשר הסבה לי שאהיה גבאית בהמצוה היקרה הזו של הכנס"א כי גם עכשיו הנני מודיע זה לכם רק בשביל שאנכי הנני מדפיס זה הספר לזכר עולם לכן אודיע לכם עכשיו דבר הסיבה.

קרובי היקרים עליכם לידע כי כל מה שכתוב פה בספרי עדיין הוא כטיפה מן⁸ הים, כי לא היה די דיו⁹ ועטים אם כתבתי הכל מה שיש ברעיוני, אך זה אני רואה כי הגבאות ניתן לי מהשמים מיד של הקב“ה וראיה לדברי שהנה ה' הממציא כל המציא גם לי עזר בזה שאשת הרה”ג ר' אליה ז“ל אמרה אלי בזה הלשון: בתי היקרה עסקי אתה בהמצוה היקרה של הכ”א ואנכי אשגיח על הבית כמו יששכר וזבולן וכך עשינו כמה זמן ערך ארבעה עשר שנה, וגם כשבא פה הרה“ג ר' יהושע בצלאל ממאלץ בעהמ”ח ספר משכן בצלאל, הסכים גם הוא על דרכי.

ועכשיו זכרו נא קרובי היקרים איך אתם הלכתם עמי. הנה כתוב שהקב“ה ברא דרך ארץ עשרים וששה דורות קודם שנתן לנו את התורה ובעוה”ר בזמן הזה הנני רואה הכבוד המדומה הוא עוד יותר קודם מד"א.

וגם קרובי היקרים הנני להודיע לכם כי עכשיו הנני יכול לאמר עלי שאני קיימתי פה בעיר הקודש ירושלם ת"ו מכל מלמדי השכלתי.

ממני דודתכם החפצה בשלום כולכם ואשרכם,

רייצע בת הרה“ג ר' מרדכי חן טוב ז”ל משיסלעוויץ

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.