רקע
איוואן קרילוב
הַזְּאֵב בַּחֲצַר־הַכְּלָבִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
Eמשלים
שפת מקור: רוסית
פרטי מהדורת מקור: מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

1

זְאֵב, אֲשֶׁר זָמַם לַחְדּוֹר לְדִיר בְּנֵי־אַיִל,

לְדִיר כְּלָבִים נִקְלַע בַּלַּיִל.

בַּהֲרִיחָם פִּתְאֹם שַׁעֲרוּרְיָן אָפֹר,

נֵעוֹרוּ בַּמְּלוּנוֹת כְּלָבִים לְאֵין סְפוֹר.

כִּמְטֹרָפִים נוֹבְחִים הֵם יַחַד

וּמִתְפָּרְצִים לָצֵאת לַקְּרָב.

הַכַּלָּבִים צוֹרְחִים: “הוֹי, בַּחוּרִים, גַּנָּב!” –

וְהַךְ הַשַּׁעַר עַל בְּרִיחָיו.

כָּל הֶחָצֵר הָיְתָה לְשַׁחַת:

רָצִים, דּוֹלְקִים אַחְרֵי הַנָּס,

מִי בְּרוֹבֶה, מִי בִּכְלוֹנָס.

"הַב אוֹר!" – קוֹרְאִים קוֹלוֹת – “הַב אוֹר!”

הוּבָא פַּנָּס.

הַזְּאֵב, גַּבּוֹ לַקִּיר, יוֹשֵׁב תַּחְתָּיו בְּלִי־נוֹעַ;

שִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת, עוֹרוֹ סוֹמֵר –

הֱוֵה אוֹמֵר,

מוּכָן לִבְלוֹעַ

אֶת כָּל שׂוֹנְאָיו בְּאֵשׁ־עֵינָיו.

אַךְ בִּרְאוֹתוֹ כִּי כָּאן לֹא עֵדֶר לְפָנָיו

וּבָא סוֹף־סוֹף הַזְּמַן לִפְרוֹעַ

אֶת הַחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל הַצֹּאן,

פָּתַח הָעַרְמוּמִי בְּמַנְעַמֵּי־לָשׁוֹן:

“הוֹ, יְדִידַי” – אוֹמֵר הוּא – "לָמָּה

פֹּה מְהוּמָה כָּזֹאת הוּקָמָה?

הֲרֵי אֲנִי הוּא יְדִידְכֶם,

מִוְתִיקֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמְכֶם!

פָּנַי לִבְרִית־שָׁלוֹם וְלֹא לָרִיב, חָלִילָה!

נִשְׁכַּח אֶת הֶעָבָר – וְתוֹר חָדָשׁ נַתְחִילָה!

לֹא רַק שֶׁלֹּא אֶשְׁלַח שִׁנַּי בָּעֲדָרִים –

אֶלָּא אָרִיב רִיבָם עִם כָּל הָאֲחֵרִים!

וּבִרְצוֹנִי לְהִשָּׁבֵעַ

בְּהֵן־צִדְקִי הַזְּאֵבִי,

כִּי, אִם…"

– “שְׁמָעֵנִי, חֲבִיבִי” –

רַב־צַיָּדִים אוֹתוֹ שִׁסֵּעַ:

"אַתָּה – עוֹרְךָ אָפֹר, וְשַׂעֲרִי – לָבָן;

וְטֶבַע־זְאֵבִים נָהִיר לִי וּמוּבָן.

לָכֵן, מִנְהָג נוֹשָׁן לִי, רֵעַ:

לִכְרוֹת עִם זְאֵבִים שָׁלוֹם וּבְרִית נַפְשִׁית

רַק אִם עוֹרָם תְּחִלָּה אַפְשִׁיט".

וּבוֹ בְּרֶגַע בָּאוֹרֵחַ

כַּלְבֵי־הַצַּיִד הוּא שִׁלֵּחַ.


  1. הזאב בחצר־הכלבים. – לאחר שפלישתו לרוסיה נתקלה בקשיים חמורים, פנה נפּוֹליון אל קוּטוּזוֹב בהצעת־שלום, באמצעות השגריר הצרפתי לוֹריסטוֹן. המשל הזה הוא הד להצעה זו ולדחייתה על־ידי קוּטוּזוֹב.  ↩

המלצות קוראים
תגיות