רקע
יוסי שריד
סִפּוּר הַהִתְנַתְּקוּת שֶׁלִּי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: משכל; 2005

בְּמַהֲלַךְ חַיַּי הִרְבֵּיתִי לֶכֶת.

הָיָה חַם, אִבַּדְתִּי נוֹזְלִים,

אֲּבָל יָדַעְתִּי לְכַלְכָּל אֶת כֹּחוֹתַי.

לֹא הָיִיתִי חָזָק מֵאֲחֵרִים

אֲבָל רָאִיתִי יוֹתֵר רָחוֹק.

גַּם קְרִיאוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפַּעַם לַפַּעַם מִצִּדֵי הַמַּסְלוּל

הוֹבִילוּ לְנִצָּחוֹן אֶחָד אוֹ שָׁנִים.

רַק פַּעַם אַחַת,

דַּוְקָא לִפְנֵי קַו הַסִּיּוּם,

נִתְפַּסְתִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי רַגְלַי

מְנוּתָּקוֹת בְּאַחַת מִן הַקַּרְקַע –

וְזֶה אָסוּר.

רֶגֶל אַחַת לְפָחוּת חַיֶּבֶת תָּמִיד לָגַעַת,

אֲבָל אֲנִי, בָּרֶגַע הַזֶּה שֶׁל הַחַיִּים,

חַיָּב הָיִיתִי לְהִתְנַתֵּק, בִּשְׁתֵּי רַגְלַי,

וְאָז נִפְסַלְתִּי.

הֵנִיפוּ דֶּגֶל אָדֹם וְשָׂרְפוּ אוֹתִי.

וּמֵאָז אֲנִי מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת,

אֲבָל אֲנִי כְּבָר מִחוּץ לַתַּחֲרוּת.

המלצות קוראים
תגיות