-
יצירה
"אדום עתיק" — גבריאלה אביגור–רותם
/ יוסף אורן
(מאמרים ומסות)
בתוך: משמרות בסיפורת הישראלית (תשס"ח 2008)
שוליים רחבים של בדידות וזיקנה (יהושע קנז: "מחזיר
אהבות קודמות" ו"בדרך אל החתולים"), של ניוון (בסיפורי אורלי
קסטל–בלום)
ושל אלימות ופשיעה (יצחק בן–נר ב"עיר מקלט").
-
יצירה
"כפו עלי חיים של אחרת" – רישומה של השואה בסיפורת הנשים העברית
/ נורית גוברין
(מאמרים ומסות)
בתוך: קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה: כרך א (תשס"ב 2002)
מקבוצה גדלה והולכת של סופרות
נשים הכותבות על השואה בפרוזה, חלקן כבנות "הדור השני", כגון: לאה איני;
אורלי
קסטל־בלום; יהודית קציר; אם להזכיר שלוש בלבד; והן חלק מקבוצה
גדולה עוד יותר של משוררות בנות "הדור השני
-
יצירה
נייר-עמדה - התקופה הישראלית בתולדות הספרות העברית
/ יוסף אורן
(מאמרים ומסות)
בתוך: ספרות וריבונות (תשס"ו 2006)
הם: דן בניה־סרי, סביון ליברכט, נאוה
סמל, גבריאלה אביגור־רותם, יצחק בר־יוסף, איתמר לוי, חנה בת־שחר, אורלי
קסטל־בלום, יהודית קציר, יובל שמעוני, רונית מטלון, דורית אבוש, אלברט
סויסה, אילנה ברנשטיין, לאה איני,
-
יצירה
עיר בראי תקופה: ירושלים במאה התשע־עשרה
/ יהושע בן אריה
(עיון)
בתוך: עיר בראי תקופה: ירושלים במאה התשע־עשרה (תשל"ז 1977)
אורלי (בשנות ה־70) מספר על קבצני העיר.
אורלי אומר (ל־1876), כי הכנסייה
הארמנית היא אחת המוזרות בעיר.
מאוויו של אורלי לא נתגשמו, וב־1887, נתפרקה הבישופות המשותפת.
↩︎
אורלי, עמ' 88–86; 95–94. ↩︎
אורלי, עמ' 110–102. ↩︎
דיקסון, ב, עמ' 18–16.
↩︎
אורלי, עמ' 134–127; 197–195.
-
יצירה
“נוכחות נפקדות”, “טבע דומם” ו“עלמה יפה שאין לה עיניים”: לשאלת נוכחותן והעדרן של נשים בלשון הקודש, בדת היהודית ובמציאות הישראלית
/ רחל אליאור
(מאמרים ומסות)
הלית ישורון, טובה כהן,
עמליה כהנא־כרמון, אייל כפכפי, רחל כצנלסון־שז"ר, אלאונורה לב, רבקה
לבקוביץ, אורלי
משעול, שוהם סמיט, חביבה
פדיה, עדה פלדור, אסי פרבר־גינת, לילי פרי, עזה צבי, מאיה קאגנסקיה, אלונה
קמחי, אורלי
קסטל־בלום, יהודית קציר, תמר קרון, דורית רביניאן, דליה
רביקוביץ, יוכבד רייזמן, עדנה שבתאי, צרויה שלו,
יעל עצמון, אילנה פרדס, שושנה צימרמן, שרה צפתמן, מיכל קושניר־אורון, רות
קלדרון, אורית קמיר, רות קרטון־בלום
-
יצירה
כתיבת הארץ
/ נורית גוברין
(עיון)
בתוך: כתיבת הארץ (תשנ"ט 1998)
סיפורה של אורלי קסטל־בלום, "כשהכנרת חלקה כמו
ראי" ['סימן־קריאה', 21, דצמבר 1990] הוא דוגמה לפארודיה על
בספרה של אורלי קסטל בלום 'המינה ליזה' (1995), מתוארת פריצה למוזיאון הלובר בניסיון לגנוב את המונה ליזה
גם
הפארודיה של אורלי קסטל בלום.
חמישים שנות תרגום ספרותי בין עברית לסרבו⁻קרואטית" (דינה קטן בן־ציון);
"העקדה בספרות העברית" (רות קרטון בלום
בין המשתתפים מישראל: אילן אלדר;
משה בר אשר (ראש האקדמיה ללשון העברית); נורית גוברין; רות קרטון־בלום;
-
יצירה
ס. יזהר – סיפור חיים – כרך שני
/ ניצה בן־ארי
(עיון)
בתוך: ס. יזהר - סיפור חיים (תשע"ד 2013-תשע"ז 2017)
-
ערך בלקסיקון
אורלי קסטל־בלום
# אורלי קסטל־בלום - 1960-
##
אורלי
קסטל־בלום, סופרת ועורכת, נולדה בז׳ בכסלו תשכ״א, 26 בנובמבר
, 1999
- לוי, רויטל, התאוריה הפוסט־מודרנית ודרכי יישומה ביצירות אורלי קסטל בלום דונלד ברתלמי, רימונד
קסטל־בלום, עלי שיח, חוב׳ 44 (2000), עמ 19–41
- עבאדי, עדינה, איגיון (nonsense) ביצירותיהם של אורלי קסטל־בלום
, מינה ודולי – רעיה ואם : משחק בסטריאוטיפים נשיים אצל אורלי קסטל־בלום, התשמע קולי?
קסטל־בלום, מכאן, חוב׳ א (אביב תש"ס, מאי 2000), עמ 115–133
- אלדד, מכבית, אורלי קסטל־בלום, סיפורים בלתי
-
ערך בלקסיקון
אתגר קרת
כמי שהחל לפעול במקביל ל[אורלי
קסטל־בלום](/lex/entries/529), פיתח קרת את הפואטיקה המזוהה לעתים עם התפישה
קסטל־בלום ואתגר קרת, עלי־שיח, חוב׳ 38 (תשנ"ז), עמ 39–64
- מנדלסון־מעוז, עדיה, סיטואציות קיצוניות זוועתיות
וגרוטסקיות ביצירותיהם של קסטל־בלום וקרת, דפים למחקר בספרות, כרך 11 (תשנ"ח), עמ 269–295
- נבון, חיים,
קסטל־בלום ואתגר קרת, חלקת לשון, גל׳ 40 (תשס"ט, 2008–2009), עמ 55–72
- צבעוני, עידן, כי מקומיקס באת ואל
(על פארודיה בסיפורים קצרים של אורלי קסטל־בלום ואתגר קרת), עתון 77, גל׳ 222–223 (תשנ"ח 1998), עמ 24–29
-
ערך בלקסיקון
גפי אמיר
תשנ"ח 1998) <מדע בדיוני>
- בן-שחר, רינה, חבל על הטרנד: על השימוש המודע והמנכר בקלישאות ביצירותיהם של אורלי
קסטל-בלום, עוזי וייל וגפי אמיר, הארץ, תרבות וספרות, ה' באלול תשס"א, 24 באוגוסט 2001, עמ ב 13
- מוצ'ניק
-
ערך בלקסיקון
עוזי וייל
את יצירתו נוהגים לשייך לזו של הדור הספרותי המכונה פוסט-מודרני, שעמו
נמנים גם אתגר קרת ואורלי קסטל-בלום
בדצמבר 2012, עמ 14־16
- בן-שחר, רינה, חבל על הטרנד: על השימוש המודע והמנכר בקלישאות ביצירותיהם של אורלי
קסטל-בלום, עוזי וייל וגפי אמיר, הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באלול תשס"א, 24 באוגוסט 2001, עמ ב 13
- דר, יעל
-
ערך בלקסיקון
תמר גלבץ
הוא העברית שהתפתחה במקומונים של שנות השמונים והתשעים והתגבשה לכדי
סגנון ספרותי מוביל על ידי סופרים כ[אורלי
קסטל־בלום](/lex/entries/529) ו[אתגר קרת](/lex/entries/268); והשני הוא
שירת הנשים העברית של חמישים השנה
