עָב רוֹדֶפֶת עָב וְרוּחַ

עַז יִשְׁרֹק וְקָר;

מִסִּיבִּיר שׁוֹלֵחַ אַבָּא

שָׁלוֹם לָךְ, בֵּן יָקָר.

רַק הָרוּחַ עוֹד מֵאֶרֶץ

זוֹ שָׁלוֹם נוֹשֵׂאת;

שָׁם עוֹמֵד הוּא וּבְיָדֵהוּ

מַחְזִיק הוּא אֶת הָאֵת.

הוּא חוֹפֵר, מוֹצִיא הָרֶגֶב,

מַעֲמִיק חֲפוֹר;

אַל דָּאוֹג – בִּשְׁבִיל הַשֶּׁקֶר

חוֹפֵר הוּא זֶה הַבּוֹר.

לֹא רִאשׁוֹן הוּא, לֹא אַחֲרוֹן הוּא

לַנּוֹפְלִים בַּקֹּר;

אַל תִּדְאַג, הַבֵּן יַקִּיר לִי,

אָבִיךָ הוּא גִּבּוֹר.

גַּם אַתָּה גִּבּוֹר תִּהְיֶה עוֹד,

נוּמָה, נוּמָה בַּכָּר.

כֹּחַ לְמָחָר אֱסֹף נָא,

אֱסֹף נָא, בֵּן יָקָר.

יוֹם אֶתְמוֹל אֵינֶנּוּ,

הַמָּחָר עוֹד אָיִן,

רַק נִשְׁאַר פֵּרוּר שֶׁל הַיּוֹם –

הַדְּאָגָה מִנַּיִן?

יֵי״שׁ כּוֹסִית מְזוֹגוּ,

כָּל עוֹד חַיִּים הִנֵּנוּ!

אִם־יִרְצֶה־הַשֵּׁם בָּעוֹלָם הַבָּא

מְאוּם לָכֶם לֹא יִתֵּנוּ!

בְּנָהָר שֶׁהוּא עָמֹק וְרָחָב

אֲנִי רוֹאֶה רַפְסֹדֶת בַּגָּדָה,

וְהַכֹּל יָאוּצוּ אֵלֶיהָ

מִשְּׁנֵי הַחוֹפִים, מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ.

אָדָם וְסוּס וָעֲגָלָה

חָשִׁים לְשָׁם בְּבֶהָלָה,

יַחַד. וְכָל בְּנֵי אָדָם

מְבָרְכִים זֶה אֶת זֶה

שֶׁיַּעַבְרוּ הַנָּהָר בְּשָׁלוֹם.

כָּל חַיֵּינוּ הֵם הָרַפְסֹדֶת

וְזֶה הָעוֹלָם תְּהוֹם הוּא.

לֵךְ, אָחִי, עֲבֹר בְּשָׁלוֹם.

יָמִים חָלָפוּ,

שָׁנִים נָקָפוּ

מֵאָז אֲנִי פֹּה הַטּוֹחֵן.

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

וּכְבָר אֲנִי עָיֵף, זָקֵן.

יָמִים עָבָרוּ

לִי יִזָּכָרוּ,

עֵת גַּם אֲנִי אָז מְאֻשָּׁר!

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

וּכְבָר הַכֹּל נָגוֹז עָבַר.

אִשְׁתִּי יוֹכֶבֶד,

בִּתִּי נֶאֱהֶבֶת,

אֲבוֹי וְאוֹי לִי כִּי מַתֶּן!

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

וְלֹא תָּשֹׁבְנָה עוֹד אַתֶּן.

רָחוֹק מִנַּחַת,

מִשֶּׁבֶת יַחַד,

לֹא בַּת, אִשָּׁה וּמְעוֹדֵד;

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

כָּאֶבֶן כֵּן אֲנִי בּוֹדֵד.

שְׁמוּעָה אוֹמֶרֶת,

כִּי לְאַחֵר אֶת

זֹאת הַטַּחְנָה רוֹצִים לִמְסוֹר;

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר –

הֵיכָן אֶת סוֹף יָמַי אֶגְמֹר?

הֵיכָן אָגוּרָה?

אֶל מִי אָסוּרָה?

וּכְבָר אֲנִי זָקֵן וָשָׂב.

וְהַגַּלְגַּל חוֹזֵר,

וְיוֹם עַל יוֹם עוֹבֵר,

אַחְרוֹן יוֹמַי הִנֵּה קָרַב!

הַשֶּׁמֶשׁ הִסְתַּתָּרָה

וְזָהֳרָהּ נֶעְלַם.

אֶתְפֹּר, אֶתְפֹּר

וְלֹא אֶגְמֹר –

בָּאֹפֶק אֹדֶם דָּם.

אֶנְעַץ בַּבַּד הַמַּחַט –

בַּלֵּב הִיא לִי נִתְקַעַת

וְאֶת לִבִּי פּוֹצַעַת.

הַמָּוֶת, הַמָּוֶת

נִבָּט מִסָּבִיב,

הַדֶּמַע, הַדֶּמַע

הַחוּט לִי מַרְטִיב.

אָבִי מֵת וְאֵינֶנּוּ,

אִמִּי בְּבֵית־חוֹלִים.

אֶתְפֹּר, אֶתְפֹּר

וְלֹא אֶגְמֹר –

גַּעֲגוּעַי עוֹלִים.

אֶשְׁהֶה עִמָּה בַּלַּיְלָה –

יֵשׁ בַּת לָהּ, אַלְלַי לָהּ!

הַמָּוֶת, הַמָּוֶת

נִבָּט מִסָּבִיב,

הַדֶּמַע, הַדֶּמַע

הַחוּט לִי מַרְטִיב.

מִשֶּׁבָּאִים יְמֵי סֻכּוֹת

מַעֲשִׂיָּה מִימֵי יַלְדוּת

עוֹלָה לִי עַל הַדַּעַת;

אֵיךְ סֻכָּתֵנוּ אָז פָּסַל

רַבִּי שְׁלֹמֹה־דַיָּן זְצַ״ל,

מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּדָּת.

לְדַיָּנֵנוּ הַיָּשִׁישׁ,

בְּגַן הָעֵדֶן מְנוּחָתוֹ,

לְשׁוֹן רָכִיל רִנֵּנָה –

שֶׁבַּסֻּכָּה דִּידַן נִשְׁפַּךְ

הָאוֹר יוֹתֵר מִדַּי בַּסְּכָךְ,

נוּ, עָמַד וַיִּפְסְלֶנָּה.

סֻכָּה, כָּךְ הוּא הוֹצִיא הַפְּסָק,

סֻכָּה שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה כַּדִּין,

סֻכָּה שֶׁהִיא מְקֻבֶּלֶת –

צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מְרֻבֶּה צִלָּהּ,

צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בָּהּ אֲפֵלָה,

צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא מְאֻפֶּלֶת.

קַו־אוֹר – אַדְרַבָּה, לֹא אִכְפַּת,

שֶׁיְּהֵא לִרְאוֹת אֶת אוֹתִיּוֹת

הַקִּדּוּשׁ לִכְבוֹד הָרֶגֶל;

אֲבָל לִתֵּן מַעֲשֵׂה־הֶפְקֵר

שְׁהַחַמָּה בְּחֻצְפָּה תַּזְהֵר –

פֶה, זֶה לֹא מִנְהַג עַם־סֶגֶל.

הַצִּפֳּרִים, הַשַּׁרְשָׁרוֹת,

הַנּוֹי כֻּלּוֹ שֶׁל הַסֻּכָּה,

בִּשְׁבִיל הָאֻמּוֹת הִנֵּהוּ.

לוֹ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ זָקוּק,

וְטוֹב לוֹ דַּוְקָא בְּדִיּוּק

מָקוֹם שֶׁאֹפֶל יְסוֹבְבֵהוּ.