יוֹתֵר בַּחֲשַׁאי מֵעָב אוֹ מֵחֲלוֹם

יֵשׁ עַם גּוֹוֵעַ בֵּין עַמִּים.

אִישׁ לֹא יַדְלִיק נֵרוֹת מְרַאֲשׁוֹתָיו,

וְהַמְּטֻטֶּלֶת אֵין מַדְמִים.

אַךְ אֶל נָכוֹן דְּבַר־מָה יָקָר וָחַם,

שֶׁמְּקֻפָּלִים בּוֹ כְעֻבָּר

יָנַקְנוּ מֶנּוּ אוֹר וּלְשַׁד אָפֵל,

נָפַח נַפְשׁוֹ, הַכֹּל עָבַר.

סוּמִים־חֵרְשִׁים יוֹסְפִים אָנוּ לִחְיוֹת

בִּמְעֵי אִמֵּנוּ הַמֵּתָה;

עִם עֶרֶב שָׁב הַגֶּבֶר מֵעָמָל,

רַעְיָה תַמְתִּין עַל סַף בֵּיתָהּ.

אַךְ רַעַל מְפַעְפֵּעַ וּמְחַלְחֵל

בַּגּוּף עַד כָּל קְנוֹקְנוֹת־קָנָיו;

פִּתְאֹם יִרְאֶה אָדָם וְיִתְפַּלֵּץ,

חִיל־אַחֲרוֹנוּת יַקְפִּיא פָּנָיו.

אָז הַלְּוָיָה בְּרָב־טֶקֶס תֵּעָרֵךְ,

עִם שְׁחוֹר־אָרוֹן וַהֲמוֹנִים;

וְהַמֵּת זֶה כְבָר, זֶה כְבָר הוּא מְרַחֵף

בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים.

אלול תש"ד

מְטֻטֶּלֶת־לֵיל כְּמוֹ חַלָּף אָרֹךְ

כָּל נִיד וָנִיד תִּגְמֹר בְּמַהֲלֻמָּה;

עוֹרֶפֶת הִיא כִּבְיַד תַּלְיָן כָּל רֶגַע

הַבָּא וּמִשְׁתַּכֵּב עַל גַּרְדּוֹמָהּ.

הַנֵּר דּוֹלֵק, וְשֶׁקֶט כִּמְעַט שָׂשׂ,

כְּנִיעָה עֵת אֵין תִּקְוָה עוֹד מַמָּשִׁית.

תְּרִיסִים סְגוּרִים, וְהָרְגָּעִים בָּאִים –

הֲדֶרֶךְ קִיר אוֹ גַּג אוֹ עֲשָׁשִׁית?

וְהַמְּטֻטֶּלֶת תַּךְ וְתַז בְּלי דְמִי

דַּם־נֵצַח מִכָּל רֶגַע מִתְקָרֵב. –

אֶשְׁכַּב אַקְשִׁיב מִתַּחַת יָם הָרֶצַח

לַהֲלָךְ כְּבָשִׂים בָּאִים לְהֵעָרֵף.

ניסן תש"ה

כְּבָר יוֹצֵא הַשַּׁמָּשׁ

וּמְאַנְפֵּף וּמְרַנֵּן: צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת;

וּמְשַׁלְשְׁלִים נְדִיבִים אֶת יָדָם בַּאֲפֻנְדָּה

לִפְדּוֹת אֶת הָרֵי עֲווֹנָם בִּפְרוּטָה שֶׁל עַצָּבֶת.

וְרוֹזְנֵי הָעוֹלָם

פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵיהֶם, וַחֲצוּפֵי־זִכָּרוֹן

יֵרְדוּ מַעֲדַנּוֹת עַל מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ

לָלֶכֶת אִתָּנוּ אַחֲרֵי הָאָרוֹן.

נִבָּדֵל מֵהֶם.

תִּהְיֶה הַלְּוָיָה קְטַנָּה אַךְ בָּרָה.

אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּיקוּם כֻּלּוֹ רֶשַׁע?

לַעֲשׂוֹת מֵהַצַּעַר טַלִּית וַעֲטָרָה.

וְשַׁוְעַת לְבָבֵנוּ

נִסְגֹּר עַל מַסְגֵּר וּבְסוֹדָם אַל תָּבוֹא.

נֹאמַר קַדִּישׁ שֶׁל אִלְּמִים, נֵשֵׁב שִׁבְעָה בְּצַוְתָא

אִישׁ אִישׁ וְהָרְאִי הַמְכֻסֶּה בִּלְבָבוֹ.

אַךְ חַי אֱלֹהִים,

מִיתוֹס חָדָשׁ מִתְרַקֵּם, וְחֵטְא כָּבֵד יְנֻחַל

תּוֹךְ וְרִידֵי הַדּוֹרוֹת. וּמִמְּרוֹם תְּלִיָּתֵנוּ

נוּגֵי־עַיִן נַבִּיט, וְאֵיךְ סְלֹחַ נוּכַל?

וּלְאַחַר שִׁבְעָה עֵת נָקוּם וְנָסִיר

הַסָּדִין הַצָּחֹר מֵהָרְאִי עַל הַקִּיר,

נִתְמַהּ רֶגַע קָט: הַפַּרְצוּף הוּא שֶׁל מִי?

וּנְגַחֵךְ מְרִירִית וְנָבִין וְנַכִּיר.

וְשׁוּב נֵצֵא לַסִּמְטָה לַחֲנוּת שֶׁל דַּלּוּת,

בָּהּ נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְעִטְרָן לְמַגָּף;

וְהַשֵּׁם יְבֹרַךְ, מִשְׁפָּחָה כִּי קָטְנָה

יִהְיוּ מַיִם עַל דַּיְסָה וְלֶחֶם לַטָּף.

וְשׁוּב אָנוּ טֶרֶם בָּנִינוּ רָמִים

וְלָמַדְנוּ מְלִיצוֹת כְּמוֹ יִלְמַד הַתֻּכִּי;

וְשׁוּב אָנוּ טֶרֶם גִּבֵּן מֵעִיר דֶּסוֹי

עִם לֶסִינְגְ יָשַׁב לְמִשְׂחַק אִשְׁקוּקִי.

כָּךְ הָלְאָה צוֹעֵד לוֹ הַזְּמַן הַיְּהוּדִי,

וְאֵין קֵצֶה לְהָלְאָה וְצַעֲדוֹ בִּגְבוּרָה,

וּפִתְאֹם יְקַפֵּץ פַּרְסָאוֹת לַאֲחוֹרָיו

וּמֵאוֹת בַּשָּׁנִים עוֹלוֹת בִּמְדוּרָה.

כָּךְ פְּרִיכִי וַחֲרִירִי כָּל בִּנְיָן בְּתוֹכֵנוּ,

כָּךְ קוּרֵי תַעְתּוּעִים כָּל זֵרֵי נִצָּחוֹן;

וְחֹלֶד זָקֵן שֶׁכֻּסָּה בַעֲפָרוֹ

שׁוּב חוֹפֵר אֶת דַּרְכּוֹ וְזוֹחֵל עַל גָּחוֹן.

וְאֵל יָקוּם מָחָר וְהֵרִים עוֹלָם

שְׁרוּי דָּם וָדֶמַע מֵעַל תֵּל הַזֶּבֶל

לִתְלוֹת אוֹתוֹ בְּצַחְצָחוֹת שָׁמָיו

כְּמוֹ אִשָּׁה תוֹלָה כְבָסִים עַל חֶבֶל.

וְנָטְפוּ נִטְפֵי־סְחִי עַל בַּהַט־שַׁחַק,

וְעֵין־מָרוֹם צוֹפָה מְלֵאַת עַצֶּבֶת,

וּנְשָׁמוֹת שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ לִלְמֹד תּוֹרָה

תְּשַׁפְשֵׁפְנָה יוֹם וֵליל אֶת הַמַּרְצֶפֶת.

וּפָרְצוּ רוּחוֹת עַזִּים וְעַלְעוֹלִים

בָּם נִתְהַפֵּךְ עַל חֶבֶל בִּסְחַרְחֹרֶת,

עַד נַחְשֹׁב: זֹאת הִיא תֵבֵל וְזוֹ דַּרְכָּהּ,

וַאֲדָמָה לָרֶגֶל – מִין סִפֹּרֶת.

אָז אֵל יֵרֵד, יִשְׁטַח אֶת עוֹלָמוֹ,

וּבַחוּצוֹת רִנָּה וּמְחוֹל מַחֲנַיִם,

וּכְמַפְטִיר יוֹנָה רִקּוּד עִם בַּת הַצָּר,

וְתַרְנְגוֹל עַל גַּג יִמְחָא כְנָפַיִם.

וּבְצַד הַדֶּרֶךְ אֶתְהַלֵּךְ תּוֹהֶה

בְּעוֹלָם זֶה הַמְצֻחְצָח וְהַמְשֻׁפָּר;

וּבַאֲשֶׁר אֶצְעַד – צַעֲדִי יַתִּיז שַׁאֲגַת

הַדָּם שֶׁלֹּא שֻׁלַּם וְלֹא כֻפַּר.

אדר תש"ה

כרם גדול היה לאדריינוס קיסר… הקיפו גדר

מהרוגי ביתר, במלא קומה ובפישוט ידים. (חז"ל)

שִׁיר לַהֲרוּגֵי בֵּיתָר, אַדְרִיָּנוֹס קֵיסָר

בָּם אֶת כַּרְמוֹ גָּדַר;

מֵתִים זְקוּפֵי קוֹמָה, שְׁלוּבִים בִּזְרוֹעוֹתָם,

מוֹרָא בָם וְהָדָר.

יוֹמָם נָמִים הֵם וְעוֹמְדִים, וְעַל פְּנֵיהֶם

כְּמוֹ צֵל־חַיִּים חוֹפֵף;

שָׁט עַיִט בַּמָּרוֹם, סוֹקֵר תַּחְתָּיו לְרֶגַע,

וְהָלְאָה יִתְעוֹפֵף.

אַךְ בְּהַחְשִׁיךְ הַלֵּיל, מַעְגַּל עֵינֵי הַקֶּרַח

עַל כֶּרֶם זֶה נִפְתָּח –

לְבָנוֹת שֶׁל חֲרוֹנִים שָׁרוֹת בְּאוֹר סוֹמֵר

שִׁיר לַהֲרוּגֵי בֵּיתָר:

"חֶסֶד־אֵל שְׁמָרָנוּ מֵרִמָּה; חַסְדְּךָ, זֵד,

מָנַע מֵאִתָּנוּ קֶבֶר.

כֹּה רַב כָּעֵת דְּחָק־מָוֶת עַל נְאוֹת חַיִּים

עַד בַּמְּחִצָּה חָל שֶׁבֶר.

"רָפִים הַנִּשְׁאָרִים, פּוֹחֲתִים הֵם וְהוֹלְכִים,

מַחֲנֵנוּ כֹּה רָבָה;

תּוֹפְסִים אָנוּ מְקוֹמָם, עוֹמְסִים אֶת מַשָּׂאָם,

מוֹשְׁכִים בַּמֶּרְכָּבָה.

"יָמִים לֵילוֹת שָׁנִים, וְתַהֲלוּכַת מֵתִים –

צַעֲדָהּ לֹא יְאֻטַּט;

מֶה אָנוּ? צַעַר סִבְלוֹתֵינוּ? לֹא, מִתּוֹכֵנוּ

הַצַּעַר כֻּלּוֹ חֻטַּט.

"יָמִים לֵילוֹת שָׁנִים, וּכְפוֹר נְשִׁימָתֵנוּ

אֵלֶיךָ כְּבָר נִשָּׂא;

מֶה אָנוּ? חֶמְלָה עַל נִשְאָרִים? לֹא, כִּי תוֹכֵנוּ

רֹךְ זֶה חֲסַר תְּפִיסָה.

"נָקָם, נָקָם אֲנַחְנוּ, אַחֲרוֹנַת־הָגוּת

לֹא גָזָה בַטִּבְחָה;

יָמִים לֵילוֹת שָׁנִים, עוֹד קָט תָּרִים עַפְעַף –

וְכֻלָּנוּ כָאן סְבִיבְךָ.

"כָּל מְעֻנֶּיךָ, כָּל טְבוּחֶיךָ, וְאַתָּה, זֵד,

נִפְתָּל וּמִתְקַלַּע; –

רַק רֶגַע קָט, אֵל, רֶגַע קָט, אַחַר תָּבוֹאוּ

קֶבֶר וְתוֹלָע".

ניסן תש"ה

נִכָּנֵס בְּטָהֳרָה לַיָּמִים הַבָּאִים,

נִכָּנֵס בְּטָהֳרָה עֲצוּמָה;

רַק רַחֲמֵי מְרוֹמִים הֶעֱבִירוּנוּ הֲלֹם,

וּמְלֵאוֹת עוֹד כַּפֵּינוּ טֻמְאָה.

כָּל רַעֲמֵי הַשּׁוֹאָה קָרְאוּ: הִתְחַדְּשׁוּ!

זְמַן עַצְמוֹ כְּבָר בּוֹחֵל בִּטְפִיפָה,

וּדְרוּךְ כָּל שְׁרִירָיו יִמְתַּח לְקַפֵּץ

בְּקֶשֶׁת גְּבוּרָה וְיִפְעָה.

רְאוּ, כְּבָר עֵינוֹ זִיו מָחָר, וְאַפּוֹ

יָרַח מֶרְחַקִּים בְּרָעָב;

אֵיךְ תִּרְקַע הַחַיָּה, אֵיךְ תַּתִּיז כּוֹכָבִים

מִמַּרְצֶפֶת הַנֵּצַח וּסְלָעָיו!

נִכָּנֵס בְּטָהֳרָה, נַעֲלֶה נָא בָאֵשׁ

אֲהָבוֹת קְטַנּוֹת וְצָרוֹת

שֶׁגִּדְלוּ עַל הַמֵּצַח קַרְנַיִם נוֹגְחוֹת

עַד הֲפֹךְ הָעוֹלָם בֵּית קְבָרוֹת.

יַעֲלֶה נָא בָאֵשׁ כָּל רְקַב הַתְּחוּמִים,

כָּל מִצְוָה שֶׁל שָׂנוֹא וּבָזֹה;

וְאִישׁ אִישׁ יִגַּשׁ דֹּם, יִקַּח גַּחַל בִּצְבַת

וְיַגַּע עַל שְׂפָתָיו וְעַל חָזוֹ.

יֵשׁ כְּרוּבִים אֲיֻמִּים מִקֶּדֶם לְמָחָר,

וְגַם לַהַט הַחֶרֶב יֵשׁ שָׁם;

אֵיךְ נַעֲמֹד בַּמִּבְחָן? לֹא בִטְלַאי עַל גַּב טְלַאי,

נִתְחַדֵּשׁ אוֹ נֵרֵד בְּאָשָׁם.

אלול תש"ה

¹

כֻּלָּם נִדְחֲקוּ וְנָתְנוּ לִי שָׁלוֹם

כְּמוֹ נִקְלַעְתִּי פִּתְאֹם תּוֹךְ מַעְגַּל קְרוֹבַי;

וִידֵיהֶם אֵיךְ שִׁוְּעוּ לִי בְּאֹפֶל הַלֵּיל

בְּצֵאתִי בַּעֲגָלָה וַאֲנִי לֹג דְּוַי.

הָהּ יָד אֱנוֹשִׁית מְפֻנֶּקֶת יָגוֹן!

הִכַּרְתִּיהָ תּוֹךְ גֶּמַע תִּירוֹשׁ מְרִירִי:

מָה אַחֲוָה בָהּ וָרֹךְ עֵת אוֹרֵחַ נִכְנָס,

וְעִם פְּרִידָה הַאֵינָהּ קוֹל יְלֵל עֲרִירִי?

עַכְשָׁו בְּשִׁבְתִּי בְּחֶדְרִי מוּל אוֹר נֵר,

הֵם עוֹבְרִים עַל פָּנַי, כָּל אֶחָד עִם כְּאֵבָיו

וּמַקְלוֹ וּצְרוֹרוֹ. אֵיךְ נֶהְפַּךְ שֻׁלְחָנִי

לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ לְמָרֵי הַלֵּבָב!

אַחַי, אַהֲבַתְכֶם גְּדוֹלָה מִשֶּׁלִּי:

עָזַבְתִּי אֶתְכֶם לְמַשָּׂא יְגוֹנְכֶם,

אַךְ אַתֶּם לֹא תֹאבוּ הַשְׁאִירֵנִי לְבַד;

וְלָעַד, עֲלוּבִים, מְעוֹנִי – מְעוֹנְכֶם.

מִכָּל גַּרְגֵּר הַחוֹל, מִכָּל צְרוֹר קָט וָסֶלַע

עוֹלָה בְגִידַת אֵימָה;

וַאֲנִי בְאֵד־צַחֲנָה הוֹלֵךְ צָמֹג עַד כְּתֹנֶת,

כֻּלִּי מֻרְבַּךְ זֻהֲמָה.

מִכָּל גַּרְגֵּר הַחוֹל, מִכָּל צְרוֹר קָט וָסֶלַע,

עוֹלֶה בְכִי דַק וָחַד;

וַאֲנִי כְּמוֹ בוּל־עֵץ בְּתוֹךְ תַּנּוּר־שַׁלְהֶבֶת

בְּרֹב דְּבֵקוּת אַקַד.

מִכָּל גַּרְגֵּר הַחוֹל, מִכָּל צְרוֹר קָט וָסֶלַע,

קְדֻשַּׁת נַעֲנִים עוֹלָה;

וַאֲנִי נִרְתָּע בְּחִיל: לֹא אָנֹכִי בָּעַרְתִּי,

יִסּוּרַי הֵם רַק חֶמְלָה.

מִכָּל גַּרְגֵּר הַחוֹל, מִכָּל צְרוֹר קָט וָסֶלַע

זֻהֲמָה וְאוֹר גָּדוֹל;

וְשֶׁבַע בְּכָל יוֹם אֲנִי נִקְלָע בַּקֶּלַע:

שְׁאוֹל, שְׁחָקִים, שְׁאוֹל.

נֵצֵא לֶחָזוֹן הֶאֱזַנּוּ כְנָפָיו,

כְּעִוְרִים שְׁחוּזֵי הַרְגָּשָׁה;

אַל תֵּת לְקַו־אוֹר יְחִידִי שֶיָּעוּף,

דִּמְעָה בָּהּ נוֹלַד עֵת יָבְשָׁה.

וַדַּאי נִצְטָרֵךְ לְחַפְּשׂוֹ אֲרֻכּוֹת,

לַעֲשׂוֹת קְפִיצוֹת בָּאִפְלוּל,

וּבְעוֹד אִשּׁוֹ עַל פָּנֵינוּ לִתְלֹש בְּכָל עֹז

מֵעֵינֵינוּ אֶת דֹּק הַתְּבַלּוּל.

כִּי שָׁוְא עֵת נִפְשֹׁט, עוֹד אֱמֶת לֹא לָבַשְׁנוּ,

וְעֵירֹם עוֹד אֲנַחְנוּ כָּלִיל;

וּלְעוֹלָם לֹא נוּכַל וְנַגִּיעַ לְאֵל

בַּסֻּלָּם שֶׁל רַק לָאו לֶאֱלִיל.

אַךְ דְּבַר־מָה הִתְרַחֵשׁ. סֵבֶל זֶה שֶׁל יָמֵינוּ

הִבְקִיעַ שַׁוְעָה חֲדָשָׁה;

אַל תֵּת לְקַו־אוֹר יְחִידִי שֶיָּעוּף,

דִּמְעָה בָּהּ הֻצַּת עֵת יָבְשָׁה.

אלול תש"ה

נָשָׂאנוּ מְנוֹרוֹת יְקָרוֹת שֶׁל זָהָב

בְּאֹפֶל הַלֵּיל;

וְדַוְקָא בַּסַּעַר הָאֵשׁ הִזְדַּקְּפָה

וְהַנֵּפְטְ הִצְטַלֵּל.

נִצִּינוּ עַל שֵׁם וְעַל נִיב, אַךְ הָאֵשׁ

בְּכֻלָּן הַיְנוּ־הַךְ;

וּפִתְאֹם נְפוּחֵי־לְסָתוֹת בָּן נָפַחְנוּ,

וְהַדֶּרֶךְ חָשַׁךְ.

וּבְגָדִים לָבַשְׁנוּ לֹא סִנְוְרוּ עַיִן,

אַךְ יָפוּ לְתֻמָּם;

דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת הִתְרַפְּדוּ בְתוֹכָם

וְלָפְתוּ בְחֻמָּם.

וּפִתְאֹם יוֹם אֶחָד – הִתְפָּרְקוּת, הִתְעַרְטְלוּת,

וּבְיָד פְּזִיזָה;

הַבִּיטוּ בַדּוֹר, אֵיךְ רוֹעֵד הוּא מִקֹּר

כְּצֹאן עוֹלָה מִגְּזִיזָה.

עַתָּה שׁוֹכְבִים אָנוּ כֻלָּנוּ בַּבּוֹר,

בְּאֵלֶם וּמְרִי;

וְאֶנַח עֵת יַעַל, יָחוּג נְמוֹכוֹת

וְחוֹזֵר עֲרִירִי.

חשון תש"ו

כָּךְ קוֹנְצִיפּוֹלְסְקִי שַׂר צְבָא פוֹלִין סָח

לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶל הַחוֹרַנְזִי בְּנוֹ:

"בְּלִגְיוֹנֵנוּ אִישׁ וּשְׁמוֹ חֲמִיל,

וְאִם רוֹחֵשׁ לִבְּךָ אַהֲבָה לְפוֹלִין

וְיִרְאַת שַׁדַּי, תַּשְׁכִּים וַהֲרַגְתּוֹ.

עֵינֶיךָ תֵּמַהּ: מִי הוּא זֶה חֲמִיל

שֶׁכֹּה מַפְחִיד צִלּוֹ מָרוֹם וּמַטָּה,

וַאֲדָמָה תִשְׁקֹט רַק עֵת תִּטְמֹן

בֵּן זֶה יַקִּיר בְּתוֹךְ חֵיקָהּ? אָכֵן,

סַךְ־הַכֹּל – פָּקִיד פָּעוּט, שַׂר הַמֵּאָה.

עַד כָּאן עָלָה. כֵּרָה גְדוֹלָה יוֹתֵר –

לֹא כָרוּ לוֹ כִּשְׁרוֹנָיו. אַךְ רַעֲבוֹנוֹ

מְגֹרֵה־פְתוֹתִים פּוֹרֵץ דְּלוּק־הֶרֶס,

עַד יוֹם יָבוֹא וְשֵׁד יִקְרָא לוֹ: רַבִּי!

יֵשׁ סַחְתִּי לַחֲבֵרַי: זֶה הַיָּוָן

תּוֹתָח טְעוּן־שׁוֹאָה הוּא לְכֻלָּנוּ,

אַךְ שָׁב קוֹלִי מֻרְדַּף תְּרוּעוֹת צְחוֹקָם,

וְעָרְלַת אָזְנָם הוֹסִיפָה עַל פַּחְדִּי

כְּמוֹ אָמֵן עֶלְיוֹן נַעֲנָה לְמִשְׁלַחְתּוֹ.

וְיֵשׁ וּתְפוּס־אָשָׁם עָמַד נֶגְדִּי

מִתְעַוֵּת כְּמוֹ נָחָשׁ בָּלַע שָׁפָן,

וַעֲבִי שְׂפָתָיו רָר שַׁמְנוּנִית מְתוּקָה,

וְנֹפֶת־צוּף כֻּלּוֹ, רַק בְּעֵינָיו

אֵשׁ רְעֵבָה, זָרָה, וְאָז הִרְהַרְתִּי:

עוֹד שֶׁרֶץ הוּא, אָשִׂים רַגְלִי עָלָיו.

פַּרְעֹש הוּא, אֲטַנֵּף אֶת צִפְּרִני

לְרֶגַע קָט, וְלֹא יֵדְעוּ דוֹרוֹת

הַשֵּׁם חֲמִיל,

וְלֹא יֵדְעוּ אָשְׁרָם שֶׁלֹּא יֵדְעוּ

הַשֵּׁם חֲמִיל.

וּפִתְאֹם – הֲלֹא חִידָה הִיא, אֵי פִשְׁרָהּ?

לִרְאוֹת בָּרוּר כְּמוֹ בְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

וְלִהְיוֹת לַמְרוֹת הַכֹּל אֱוִיל עִוֵּר!

לָדַעַת תּוֹךְ כָּל תָּא שֶׁל גֵּו וָנֶפֶשׁ

מַה יֵּשׁ לֲעשׂוֹת וּבְלִי דִחוּי אַף רֶגַע,

וְדֹם לַעֲמֹד עִם כָּל כַּוֶּרֶת זוֹ

מְהַמְהֶמֶת בִּידִיעָה! – כָּךְ, בְּנִי, פִּתְאֹם

דְּבָרָיו בְּזֹהַם־רַעַל הִצְמִיגוּנִי,

זֵעַת חֶמְלָה נִתְּזָה מִתּוֹךְ נַפְשִׁי,

שִׁקַּרְתִּי לְעַצְמִי: אוּלַי הוּא חַף,

יָדִי רָפְתָה וְלַחָפְשִׁי שְׁלַחְתִּיו,

וִיקוֹד יָרֹק לִגְלֵג בְּעַפְעַפָּיו.

רָצְחֵהוּ אָתָּה, בְּנִי. גְּרוֹנוֹ עוֹד דַּק,

עוֹד קָט יֶעֱבֶה גְּרוֹנוֹ כְּמִגְדָּלִים שִׁבְעָה,

עַד חֲרָבוֹת יַקְפִּיץ מִמַּפְרַקְתּוֹ,

וּבְמַגָּף סֻמָּר יָבוּס מַמְלֶכֶת פּוֹלִין

וְהִתְלַקְּחוּ עָרִים וְזַעַק יַעַל

וְעִנּוּי עִנּוּי עִנּוּי –

וְשׁוּב פּוֹלִין לֹא תִהְיֶה אַף לֹא תֵבֵל

מַה שֶּׁהָיוּ עַד בּוֹא פָקִיד פָּעוּט זֶה.

אֲצַוֶּךָּ, בְּנִי: שְׁמֹר עֲקֵבָיו, בְּנִי,

וּמְחֶטְאִי וְכִשְׁלוֹנִי צַק תְּרִיס

בִּפְנֵי פִעְפּוּעַ זֻהֲמָתוֹ. בַּקֵּשׁ

עֲלִילָת־מָה, כָּל תּוֹאֲנָה שֶׁהִיא,

וּקְפֹץ, הָרֵם יָדְךָ –

הֲרֹג חֲמִיל!"

וְהַבֵּן מִצְוַת אָבִיו מַהֵר שָׁכַח,

וּדְמָעוֹת רַבּוֹת שָׁטְפוּ חֶמְלָה קְטַנָּה.

חשון תש"ט

חֲצִי הַבֹּקֶר גָּז, וְאֵין עוֹד בֹּקֶר.

וְאוֹרְלוֹגִין הָךְ עֲשִׂירִית,

וְהַשִּׁמְשָׁה תְּפוּחָה כְּמוֹ מֻרְסָה –

אַפְרוּרִית יְרַקְרֶקֶת וְרִירִית.

וַאֲנָשִׁים יוֹצְאִים בְּמַרְדֵּיהֶם

לַחֲרֹש בָּעָב לַשֶּׁמֶשׁ תֶּלֶם;

נִדְמֶה לִי, חֲכָמִים גְּדוֹלִים כְּמוֹתָם

הָיוּ כְבָר בִּמְחִילָה בְּחֶלֶם.

וּבָאַרְגָּז כְּבָר תַּמּוּ הַנֵּרוֹת,

וְטַחַב עַד כֻּתָּנְתִּי חוֹתֵר;

לְיַד חַלּוֹן אֵשֵׁב, אֶחְשֹׁב: מָה אִם

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יוֹתֵר?

לֹא מַתְנוּ בְמַבּוּל שֶׁל מַיִם, אַף

מַבּוּל־שַׁלְהֶבֶת לֹא הִצְלִיחַ;

בְּאַפְרוּרִיּוּת עִוֶּרֶת וְרִירִית

עוֹלָם יִרְקַב אַט עַד יַסְרִיחַ.

שבט תש"ו

זַעֲזוּעַ לַלֵּב וְלַיְקוּם

תָּמִיד בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לֵיל:

הַגֶּשֶׁר נִסְדַּק שֶׁעָלָיו

תֵּבֵל בְּטוּחָה תְּטַיֵּל.

אַךְ טֶרֶם נוֹדַע הַזַּעֲזוּעַ

שׁוּב גֶּשֶׁר יַצּית אֶת אוֹרָיו;

לַמֹּחַ מְאוּם אֵין לִשְכֹּחַ,

וְהַלֵּב הוּא לִמּוּד מְגוֹרָיו.

אַךְ יֵשׁ וּמֵעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ

בּוֹקַעַת שַׁאֲגַת חַלְחָלָה:

הַשַּׁחַר בּוֹשֵׁשׁ רַק לְרֶגַע,

וְתֵבֵל אֶל הַתְּהוֹם גֻּלְגְּלָה.

וְאַחַר – שׁוּב הַכֹּל כַּשּׁוּרָה,

מוֹצְאֵנוּ הַזְּמַן בְּכָל שֶׁטַח;

אַךְ בְּנֶפֶשׁ דּוֹרוֹת יִשְׁתַּזֵּר

חוּט אָפֵל שֶׁל חֲתַת וְאֵל־בֶּטַח.

שבט תש"ו

שִׁמְשׁוֹ שֶׁל חַג־אָבִיב חִמֵּם

וַאֲנִי קוֹדֵר־כָּבֵד נָע עַל קְבָרִים

שֶׁל יִשּׁוּבֵי־גוֹלָה נָשָׂאנוּ עַל רָאשֵׁינוּ כִּכְתָרִים

וְשֵׁד עָבַר בָּם וַיְשִׁמֵּם,

שָׂמָם לִמְעִי מַפֹּלֶת.

וְזִיו וּמָוֶת עַל פְּנֵי כָל הַשֶּׁטַח,

גֻּלְגֹּלֶת עַל גֻּלְגֹּלֶת.

לִבִּי – שַׁוְעָה, כָּל צַעַד – רֶתַע,

פִּתְאֹם עַל עִי –

גְּדִי,

מָלֵא פְצָעִים, זְקוּף אָזְנַיִם וּמוּרַד זָנָב,

תַּחְבּשֶׁת עַל הַמֵּצַח תַּחַת לִקְרָנָיו,

וּבְתוֹךְ עֵינָיו תְּבוּנָה כָל כָּךְ נוּגָה

עַד שֶׁהִפְטַרְתִּי בְּלִי חֲשֹׁב: מִי אָתָּה?

וְלֹא אֵדַע אִם תּוֹךְ נַפְשִׁי נֶעֱרַךְ הַשִּׂיחַ

אוֹ בַעֲלִיל עִם זוֹ חַיָּה עֲלֵי הַגֶּבַע.

הַשֹּׁד כֻּלּוֹ הֵן חוּץ לַטֶּבַע,

וְשִׁכְרוֹן־צַעַר גַּם בָּאֶבֶן נֶפֶשׁ דּוֹבְבָה יַנִּיחַ.

קוֹל בַּטְנוּנִי עָמֹק כְּמִקְּבָרוֹת שֶׁל מַטָּה

בָּא וְעָנָה: כֵּיצַד לֹא תַכִּירֵנִי,

וְכָל בַּר־בֵּי־רַב עַל פֶּה יוֹדְעֵנִי.

בְּלֵיל כָּל הַלֵּילוֹת חֵרוּת בּוֹ חֲגוּגָה,

כִּכְלוֹת מָרָק שֶׁל הַכֻּפְתּוֹת וְהַשֻּׁמָּן

וְאַרְבַּע כּוֹסוֹת נִשְׁתּוּ כְבָר עַד תֻּמָּן,

וּמַתְחִילָה תֵבֵל מִתְנַדְנְדָה,

קוֹפְצִים בְּגִיל גּוֹאֵל עָלַי –

הַאִם עוֹד לֹא תֵדַע? –

אֲנִי הוּא אַלְלַי

הַגְּדִי אֲשֶׁר לוֹקְחִים מִתּוֹךְ הָעֵדֶר

לִהְיוֹת סִיּוּם שָׂמֵחַ שֶׁל כָּל סֵדֶר.

שַׂחְתִּי בִתְמִיהָה: "בַּהַגָּדָה כָּתוּב,

נִדְמֶה לִי, בְּהֶדְיָא:

שֻׁנְרָה אָכְלָה לְחַד גַּדְיָא.

וְאֵיכָכָה כְבָר קַמְתָּ שׁוּב?"

"נֵס אַכְזָרִי הוּא, אֲדוֹנִי;

יַעַן כִּי לְדַאֲבוֹנִי

אֲנִי הַצֹּרֶךְ הַתְּמִידִי

לְסֵדֶר עֲתִידִי.

הַבִּיטָה בְעוֹרִי – מְגִלָּה שֶׁל בַּלָּהוֹת:

הַדְּיוֹ – דָּמִי, הָעֵט הוּא שֶׁן חַיּוֹת רָעוָת,

כָּל אוֹת בָּהּ – פְּגִישָׁה עִם מָוֶת, כָּל תָּגָהּ –

לֵיל־רֶטֶט.

וּבְטֶרֶם הַשֻּׁנְרָה הַחֲדָשָׁה נוֹלֶדֶת

מוּכָן כְּבָר לְשִׁנֶּיהָ פַּתְבָּגָהּ".

רַחֲמִים נָבְעוּ בִי כְמוֹ מַעְיָן.

נִסִּיתִי צְרִי עַל לֵב הַגְּדִי:

"רְאֵה, יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן,

וְצַעַרְךָ אֵינוֹ בִכְדִי.

הֲרֵי הַכֶּלֶב קָם עַל הַשֻּׁנְרָה וְגַם חִסְּלָהּ.

וַדַּאי, בַּכֶּלֶב רַק הַכְּסִיל יָשִׂים כִּסְלָה,

אַךְ גַּלְגִּלֵּי הַצֶּדֶק כְּבָר הִתְחִילוּ לְהִנּוֹעַ,

וְלֹא יַרְפּוּ אֶת מְחוֹלָם

עַד יְחֻטַּט כָּל גִּיד־טְרֵפָה, כָּל שֹׁרֶשׁ־רֹעַ

מִגּוּף עוֹלָם,

וְאֵל עַצְמוֹ יָקוּם אַף יְקַדֵּשׁ הַפֶּסַח

עַל אַחֲרוֹן־זְבָחִים, אַחֲרוֹן־זָדוֹן – הַמָּוֶת.

וְצַעַרְךָ הוּא שֶׁפָּתַח הַפֶּתַח

לִיקוּם בְּלִי עַצָּבֶת".

חִיֵּךְ הַגְּדִי חִיּוּךְ מְרִירִי וְסָח:

"וּמַה תּוֹעֶלֶת לִי בְּכָךְ?

לוּ אָנֹכִי

בִּשְׁאֵרִית כֹּחִי

יָכֹלְתִּי קְפֹץ וְהִתְנַשֵּׁךְ בִּבְשַׂר הָרֶשַׁע

וּלְגֹם דָּם חַם מִמִּי אוֹתִי זָבַח,

אָז לִי רָוַח.

אֲבָל שִׁנַּי עַזּוֹת רַק לְכַסְכֵּס הַדֶּשֶׁא,

וּנְקָמָה בִידֵי אַחֵר

אֵיךְ תְּקָרֵר

מַה שֶּׁבַּלֵּב כָּאֵשׁ בּוֹעֵר?

רְאֵה, הַדְּחָק מָה רַב!

פָּרָשֵׁי הַצֶּדֶק וּמְגִנָּיו מֵעֲבָרִים –

כְּלָבִים, חֻטְרוֹת, וְאֵשׁ וּמַיִם, גַּם שְׁוָרִים –

קוֹפְצִים דְּלוּקֵי־חָרוֹן לְתוֹךְ הַקְּרָב.

יָפֶה, יָפֶה. אֲנִי רַק הַמּוּגָן

שׁוֹכֵב נִשְׁכָּח בְּצִיר־דָּמִי טֻגַּן.

גַּם חִטּוּא עוֹלָם עֵת יִגָּמֵר

וְהוֹד־הֵיכָל יוּקַם,

אָז לִי, הַגְּדִי, לָבוֹא לֹא יֵאָמֵר,

וּבַחֶדְוָה לֹא אֲרֻקַּם,

אֵי־שָׁם עַל אַשְׁפַּתּוֹת עָזוּב שָׁכוּחַ

אֶפְשֹׁט הָרֶגֶל וְאֶפַּח הָרוּחַ".

גִּדְיִי שָׁתַק לְרֶגַע קָט,

וְאָז פָּנָה, הָלַךְ אַט אַט

לְחַג אָבִיב כָּעֵת חַיָּה

אֱלֵי שִׁנֵּי שֻׁנְרָה עוֹד לֹא נוֹדַע אַיָּהּ.

ניסן תש"ז

אַךְ תְּמוֹל הִתְמַשְּׁכוּ כִסּוּפַי לִגְאֻלָּה כְּנִגּוּן

שָׁקֵט וַחֲרִישִׁי;

וּזְמַן הָיָה רַב וְהָיִיתִי מוּכָן לְחַכּוֹת

כָּל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי.

וְיָדַעְתִּי אֶת סוֹד הַצֵּרוּף הַיָּקָר שֶׁל כְּלוֹת נֶפֶשׁ

עִם אֹרֶךְ נְשִׁימָה;

כִּי גָדוֹל וְרָחָב הֶחָזוֹן, וְכָל מְלוֹא הַיָּמִים –

קַרְשֵׁי הַבִּימָה.

מִי הִקְדִּיחַ אֶת רוּחַ שְׂפָתַי, מִי הִדְלִיחַ זִרְמִי

הַצָּלול וְרַךְ־רֹן?

עַתָּה יוֹנֶקֶת נַפְשִׁי כִּפְתִילָה חֲרוּכָה

מִשַּׁמְנָהּ הָאַחֲרוֹן.

עַתָּה הַזְּמַן תַּם, עֲרָפַתּוּ עַד תַּחַת רַגְלַי

הַסְּעָרָה שֶׁבַּלֵּיל;

עַתָּה כָל חַיַּי מְשַׁוְּעִים עַל שְׂפַת גֶּשֶׁר גֻּדַּע:

אֵימָתַי הַגּוֹאֵל?

סיון תש"ז

לשארית במחנות ההסגר

אֶצְבָּעוֹת גְּרוּמוֹת דּוֹפְקוֹת בְּלִי דְמִי וּבְקֶצֶב

עַל שַׁעַר כִּסּוּפִים וְלֹא נִפְתָּח.

הַקְשִׁיבָה, אָח,

הָאוֹרְלוֹגִין שֶׁל דּוֹר דּוֹפֵק בְּעֶצֶב.

פְּסִיעוֹת, פְּסִיעוֹת, נוֹפְלוֹת כְּבֵדוֹת עַל סֶלַע,

עַל פְּנֵי תֵבֵל בְּחוּג חוֹזֵר לֹא־נָח

הַאֲזִינָה, אָח,

הָאוֹרְלוֹגִין שֶׁל דּוֹר יַךְ כְּמוֹ בְּכֶלֶא.

וְהַשְּׂרֵפָה שָׁקְעָה. לֵיל שׁוּב רוֹקֵם

חֲלוֹם תּוֹחֶלֶת,

וְהָעוֹלָם הָלַךְ לִישֹׁן, רַק הֵם

עוֹדָם כְּבוּלִים לָאוּד וְלַגַּחֶלֶת.

יֵשׁ, אָח, עִנּוּי, וְדַק הוּא מִן הַדַּק,

יֵשׁ עֲקֵדָה וְאֵין מַאֲכֶלֶת עַל גָּרוֹן:

עַל יְגוֹנֵי־אֶתְמוֹל לִשְׁכַּב נֶעֱקָד,

לִבְעֹר בְּאֵשׁ טְמִירָה שֶׁל זִכָּרוֹן.

סיון תש"ז

לז. שזר

וּמֶלֶךְ פּוֹרְטוּגַל יָשַׁב עִם שַׁגְרִיר־פֵס

וּכְבָר כָּלוּ מִלִּים שֶׁבְּרֹב נִמּוּס הֵן קַדּוּ

זוֹ לִקְרַאת זוֹ כְּבַרְוָזוֹת פִּטוּמוֹת, עַכְשָׁו

צִפָּרְנַיִם קְטַנְטַנּוֹת הֵגִיחוּ וְשָׂרָטוּ.

עַכְשָׁו סִלְסֵל הַמֶּלֶךְ בִּשְׂפָמוֹ בְּלַעַג

אֶל מוּל הַצִּיר – דְּמוּת יְהוּדִי רֶמְבְּרַנְטִי:

"עַמְּךָ נָסַע מִכָּאן וְכָל פַּזּוֹ הִשְׁאִיר!

עַל חֲכָמִים כְּמוֹתְכֶם כָּזֹאת לֹא הֶאֱמַנְתִּי".

לוֹיוֹת שֶׁל נֹגַהּ הִשְׁתַּזְּרוּ סְבִיב נִבְרָשׁוֹת,

וְסַהַר בַּחַלּוֹן עָמַד חִוֵּר כַּנֵּצַח.

הַצִּיר עֲנֹג הָאֶצְבָּעוֹת הֶחֱלִיק אַט אַט

הַדְרַת זָקָן שָׁחֹם וְרֹחַב קְלָף הַמֵּצַח:

"הוֹד מַלְכוּתוֹ יִסְלַח לִי, אַךְ לָקְחוּ הַפַּעַם

צֵידָה לַדֶּרֶךְ וְגַם הִיא רְכוּשֹ לֹא דַל".

הִרְצִינוּ פְנֵי הַמֶּלֶךְ: "בְּטַח בִּי אַלְפַסִּי,

זַרְנוּם כְּמוֹ זָר גִּדְעוֹן אֶת גִּזָּתוֹ מִטָּל".

לְרֶגַע הִזְדַּעְזְעוּ רִיסָיו שֶׁל הָאוֹרֵחַ

אַךְ הֶעְגִּימוֹ יוֹתֵר הַבּוּז וְהַבִּטּוּל;

הָאֲצִילִים הָאֵלֶּה יוֹדְעִים אֵיךְ לְקַנֵּחַ

כֵּרַת־טְרֵפָה רָרָה בְּמַעֲדַנֵּי הִתּוּל.

אֵיךְ נְעוֹרֵר תּוֹכָם כָּבוֹד לְקָרְבָּנָם?

אֵיכָה נַרְאֵם גִּבְעוֹת־סְתָרִים שֶׁבְּכָל צוּקָה

נַחְצֹב מִסַּלְעֵיהֶן זָהָב וַעֲטָרוֹת?

אָז סָח כִּבְלִי הֶמְשֵׁךְ עַד הַמְּתִיחוּת נִתְּקָה:

"פֹּה בְּלִיסְבּוֹן, הַמֶּלֶךְ, פֹּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,

אֹחִים בָּאִים בּוֹ לִתְפִלָּה וְתִנְשָׁמוֹת,

תַּנַ"ךְ מְאֹד עַתִּיק, כְּתָבוּהוּ בַּגָּלִיל

בִּימֵי רָעָה שְׁתֵּי אֲחָיוֹת מְיֻתָּמוֹת.

מָה אִוִּיתִי לִרְאוֹתוֹ". "גַּם לִי דָבָר גֻּנַּב.

נָקוּמָה וְנִסַּע; סוּסַי מְרֻסָּנִים".

וְחִישׁ נִטְּשׁוּ פַרְסוֹת־בַּרְזֶל מֵרְחוֹב לִרְחוֹב

בְּקֶצֶב־צְלִיל כְּמוֹ הָרַגְלַיִם פַּעֲמוֹנִים.

מֵרְחוֹב לִרְחוֹב, מִבֵּין הֵיכְלֵי־פְאֵר אֱלֵי

פָּחוֹת פְּאֵר, עַד בָּאוּ לִמְגוּרֵי דַלּוּת;

וּרְאֵה, שָׁם בֵּית הַכְּנֶסֶת מְסֹהַר־הַמֵּצַח.

“רַכָּב, קַח הַלַּפִּיד!” הַשַּׁעַר נָע חָלוּד.

הַצִּיר נִגַּשׁ אֶל הָאָרוֹן, פָּתַח דְּלָתָיו:

הַכֹּל כְּקֶדֶם כָּאן, שָׁקֵט הַקֹּדֶשׁ נָם,

תּוֹרוֹת בְּכִתְרֵיהֶן עוֹמְדוֹת עוֹד בַּמָּקוֹם;

כָּאן לֹא הֵעֵזוּ עוֹד לִשְׁלֹחַ יַד זְדוֹנָם.

אָפֵל יִהְיֶה אוֹתוֹ הַיּוֹם עֵת גַּם רוּחֵנוּ

תֶּחְדַּל הֱיוֹת בַּחֶלֶד קֹדֶשׁ וּפֻלְחָן! –

בְּקֶרֶן הַזָּוִית נָח סֵפֶר כְּבַד־זִקְנָה,

וְהוֹצִיאוֹ זָהִיר, פְּתָחוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן.

"רַכָּב, שָׂא הַלַּפִּיד! כָּךְ זֶהוּ, מֶלֶךְ רָם.

רְאֵה גַם פֹּה גַם שָׁם, אֵיךְ עוֹד נוֹצֵץ זָהָב,

זָהָב שֶׁלֹּא חֻצַּב בְּשׁוּם קַרְדֹּם וָאֵת. –

נֵשֵׁב וַאֲסַפֵּר עַל נֹעַר וְרָעָב.

"שְׁתֵּי אֲחָיוֹת זְקוּפוֹת־קוֹמָה וּשְחַרְחֹרוֹת,

כְּמוֹ מַלְכוּת בַּדָּם וְאִם פְּנֵיהֶן רָזוֹן;

הָאָב נָפַל חָלָל בִּגְדוּד רַבִּי עֲקִיבָא,

וְאֵם בַּשְׁבִי תָּקְעָה אֶל תּוֹךְ לִבָּהּ כִּידוֹן.

"שְׁתֵּי יְתוֹמוֹת, יוֹצְאוֹת יוֹם יוֹם לוּטוֹת שְׁחֹרִים

לִלְקֹט גַּרְגֵּר בֵּין הַפְּגָרִים אוֹ קְלִפַּת־פַּת;

וּלְאוֹר הַנֵּר בַּלֵּיל הֶחֱרִיזוּ אוֹת אֶל אוֹת,

עִטְּרוּן תָּגֵי־רָזִים – לַדּוֹר הַבָּא מַתָּת.

"כִּי שְׁנַיִם מַשָּׂאוֹת נוֹשֵׂא כָל יְהוּדִי:

שָׁמַיִם וְצִיּוֹן, וְשָׁוְא יִמְרֹד מוֹרֵד.

אַךְ יֵשׁ יִתְנוֹעֲעוּ כְּאֵסֶל וּדְלָיָיו,

וּמִתְרוֹמֵם אֶחָד עֵת הַשֵּׁנִי יוֹרֵד.

"וּבַחוּצוֹת שָׁט קֶטֶב מְיֻזָּע, מְרִירִי,

וּבַבַּיִת – שְתֵּי בָנוֹת, נֵר חֲשָׁאִי;

כְּבָר הַלְּסָתוֹת שְׁקוּעוֹת, כְּבָר כָּל הַגּוּף יָגֵעַ,

אַךְ הֵן מוֹשְׁכוֹת עוֹד עֹז מֵעֹנֶג עִלָּאִי.

”הִנֵּה שׁוֹפְכוֹת הֵן שִׂיחַ בִּפְסוּקֵי דָוִד,

בְּכָל מְחוֹל־הַחֵן שֶׁל נֶפֶשׁ מִתְפַּנֶּקֶת;

הִנֵּה הִנָּן שׁוּלַמִּיּוֹת – הִנָּךְ יָפָה! –

וְרַעַד יַעַל בְּלִבָּן, הַלְּחִי סוֹמֶקֶת.

"פַּעַם נִדְבְּרוּ שְׁכֵנִים וְזֶה אֶל זֶה תָּמָהוּ:

מַה לַּיְתוֹמוֹת שֶׁמִּמְּעוֹנָן זֶה זְמַן לֹא גָחוּ?

וּבְהִכָּנְסָם – עוֹד נֵר דָּלַק עַל הַשֻּׁלְחָן,

וּשְׁנֵי רָאשִׁים בְּלִי נִיד עַל הַגְּוִילִים שָׁחָחוּ.

"אַךְ הַדְּמָמָה, עַזָּה כְּמוֹ אֲוִיר כָּל מָוֶת,

צַעֲקָם הֶחֱנִיקָה. וּפִתְאֹם רֻתְּקוּ לַכְּתָב;

חִישׁ גּוֹלְלוּ אֶת הַיְרִיעוֹת לְכָאן וּלְכָאן,

וְכָל מִלַּת צָרָה וָצַר הָפְכָה זָהָב.

"וְסֵפֶר זֶה נָדַד מִכְּרַךְ לִכְרַךְ; יֵשׁ יִתְ־

עַלֵּם, יֹאבַד, אַךְ עַל כָּל תְּחוּם הוּא מִזְדַּמֵּן,

אָז שִׁיר עוֹלֶה, וְצַעַד יִתְאוֹשֵׁשׁ. הַבִּיטָה:

יָגוֹן עוֹנֶה בוֹ עַל עַצְמוֹ אָמֵן, אָמֵן".

הוּא נִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְנִשְׁעַן אָחוֹר,

וּבְתוֹךְ עֵינָיו וְעַל זְקָנוֹ לַפִּיד בָּעַר:

"כָּךְ זֹאת הִיא, הוֹד מַלְכוּת, זֹאת הַצֵּידָה לַדֶּרֶךְ,

וּבְשֶׁל זָהָב כָּזֶה עֵין־מֶלֶךְ לֹא תֵצַר.

"וְאִם תִּשְׁאַל, הַמֶּלֶךְ, מַה תַּכְלִית? אַאֲמִין,

יֵשׁ יוֹם, אַחֲרֵי תְמוּרוֹת הַזְּמַן וְהִפּוּכָיו,

עוֹד יִצְטָרֵךְ עוֹלָם עֲיֵף תְּלָאוֹת לְעָם

שֶׁבְּלֹא צִעֵר צֹעַר וּבְלֹא הִכְאִיב הָכְאָב".

הַמֶּרְכָּבָה חָזְרָה, וְסַהַר אַט שָׁקַע,

עַד כַּל הַלָּיְלָה – לֵיל. וּבְתוֹךְ הָאַפְלוּלִית

יָשַׁב נָבוֹךְ נִדְחָק בְּפִנָּתוֹ הַמֶּלֶךְ,

וְהַיְּהוּדִי – נוּגֶה, שָׁקֵט, וּדְמוּת שַׁלִּיט.

I

בְּבֹקֶר עָבוֹת לְדַרְכֵּנוּ יָצָאנוּ

לֶהָרִים הַלְּבָנִים, לִמְרוֹמֵי “הַר־תּוֹתָח”,¹

חֲבוּרַת סַקְרָנִים, חֲסִידֵי הַטֶּבַע,

וְלַדֶּרֶךְ צֵידָה: פַּת־שִׁפּוֹן וְכוּתָח.

נִחֲמָנוּ נֶהָג: כָּךְ נוֹהֵג יוֹם אֱלוּל,

פּוֹתֵחַ בְּעָב וּמְסַיֵּם בְּהָדָר;

חָצִינוּ שְׁדֵמוֹת וּכְפָרִים וִיעָרוֹת,

צָהֳרַיִם – הַיְקוּם הִתְכַּרְכֵּם וְקָדָר.

טִפּוֹת נִרְאוּ עַל זְגוּגִית הַמְּכוֹנִית,

צְמֻגּוֹת כְּרִבָּה וּגְדוֹלוֹת כְּאִסְתְּרָה;

פִּתְאֹם וַתִּצְנַח אֲפֵלָה, וַיְהִי לֵיל,

וְהָךְ רַעַם עַל רֹאשׁ הָעוֹלָם כִּבְלִיסְטְרָה.

גֶּשֶׁם עַז נִתַּךְ אַרְצָה עַד נִתַּז לַשְּׁחָקִים

וַיְתוֹפֵף כִּבְמַקְלוֹת עַד הָרֶכֶב נֶעְצָר.

חָלַקְנוּ קְלָלוֹת לַנֶּהָג וְלַסַּעַר,

פָּרַשְׂנוּ כַפֵּינוּ אֶל עָל מִמֵּצַר.

מַה לַּעֲשׂוֹת? הוֹצֵאנוּ אַמְתַּחַת צֵידָה,

וַנְּמָרֵר: לֹא נִרְאֶה עוֹד אֶת הַר הַתּוֹתָח;

וְאֵת לֹא הוֹעִילוּ תְפִלּוֹת וּקְלָלוֹת

הוֹעִילָה אַט אַט זוֹ הַפַּת בְּכוּתָח.

פָּקַח הָעוֹלָם אֶת עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת,

הֶחֱלִיקָה מְכוֹנִית עַל כְּבִישִׁים מַקְטִירִים,

וְשָׁעָה קַלָּה עֵת עָבְרָה וַנַּעֲמֹד

בְּתַחְתִּית הָהָר וְהֵיכָלָיו הַטְּמִירִים.

II

קָרוֹן הַתָּלוּי מֵעַל כֶּבֶל נְשָׂאָנוּ

עַל יַעֲרוֹת הַבְּרוֹשִׁים בְּמִדְרוֹן אַוְרִירִי.

אַךְ מְרוֹמִים יֵשׁ רַבִּים וּמְרוֹמֵי מְרוֹמִים,

וְאֶחָד צוּק הַשִּׂיא הַנִּשְׁקָף עֲרִירִי.

שָׁמָּה נַעַל בְּרֶגֶל סְחוֹר סְחוֹר בְּנָתִיב

כֹּה צַר עַד כָּל כֶּשֶׁל עָלוּל לְשַׁכֵּל.

וְהַתְּהוֹם אַךְ רִחְרַח לֵב דּוֹפֵק אֱנוֹשִׁי

וְקָם לִתִּחִיָּה נְכָלָיו לְנַכֵּל.

לִבִּי חָשׁ מַגַּע־קֶרַח שֶל יַד מַעֲמַקִּים.

נִשְׁבַּעְתִּי עוֹד קָט וְהַכְּסִיל הִתְמַסֵּר!

מַה חִנּוֹ, מָה עָנְגּוֹ שֶׁל רִסּוּק אֲבָרִים?

מַה תָּרֹן כְּלָיָה? מַה בְּשׂוֹרָה תְּבַשֵּׂר?

וְהִנֵּה הִסְתּוֹבֵב הַתְּהוֹם, רֶגַע קָט,

אַךְ הֻכֵּיתִי סְחַרְחֹרֶת כִּבְמָחוֹל שֶׁל זְוָעוֹת.

וּמַה לָּכֶם, חֲבֵרִים, כִּי תַפְנוּ פְנֵיכֶם

כִּילָדִים עֵת יִשְׂאוּ כֹהֲנִים אֶצְבָּעוֹת?

נִנְעַץ אֶת עֵינֵינוּ בַּתְּהוֹם כְּמַטּוֹת

וְנִדְרֹךְ עַל שׁוּלָיו בַּמַּטּוֹת נִשְׁעָנִים.

אָנוּ עוֹלִים זְהִירִים סְחוֹר סְחוֹר. שׁוּר, הַשִּׂיא!

וְהַכֹּל כְּבָר מִלְּמַטָּה, הָרִים וַעֲנָנִים.

III

מַה שֶּׁקֶט זוֹהֵר וְצוֹנֵן כָּאן סָבִיב,

מַה תְּנוּעָה חֲרִישִׁית כִּצְלָלִים עַל קִירָם.

וְסַעַר וְסוּפָה כָּל הַדֶּרֶךְ לִוּוּנוּ

חוֹזְרִים לְבֵיתָם כִּכְבָשִׂים לְדִירָם.

הֲרָרִים יְרֻקִּים, עֲנָקִים לְרַגְלֵינוּ,

בִּלְבּוּל שִׁפּוּעִים וּבְכָל זֹאת גַּם שׁוּרָה;

כְּמַעְגַּל אֲלֻמּוֹת בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף

מִסָּבִיב לְגִבְעָה עֲגֻלָּה וַהֲדוּרָה.

מִכָּל נֶקַע וְחָגָו אַט עוֹלִים הֶעָבִים –

הִנּוּמוֹת לְבָנוֹת, נְשִׁימוֹת עוֹלָלִים –

זוֹרְקִים אֶת אֲרִיג צִלְלֵיהֶם עַל גְּבָעוֹת,

צָפִים לְמָרוֹם וּבִן־רֶגַע כָּלִים.

זֶה כָלֶה, זֶה עוֹלֶה – הַצְּלָלִים נֶאֱרָגִים –

זֶה זוֹחֵל עַל גָּחוֹן וְעוֹלֶה כְּמוֹ בִיגִיעַ.

מֵעֵבֶר הָרִים, שׁוּר, עָב־אִמָּא גוֹחֶנֶת

וְתִינוֹקָהּ הָרָפֶה בְּשִׁנֶּיהָ תַּגְבִּיהַ.

אֲנִי עוֹמֵד מְפֹעָם מִלִּבְנַת הֶחָזוֹן,

וְחִידוֹת בִּי עוֹלוֹת, מִי יִתֵּן וְנִפְתָּרוּ:

יְצוּרִים שְׁמֵימִיִּים־אוֹרִיִּים אֵלֶּה –

הַהֵם הֶעָבִים שֶׁמִּלְּמַטָּה קָדָרוּ?

הַהֵם הָרְעָמִים עַל קָדִקֹד הָעוֹלָם?

לָמָּה יִהְיֶה לְחָרוֹן הַזִּיו הַצּוֹנֵחַ?

אֵיךְ כְּרוּב עֵת יִגְלֹש עַל קַרְקַע יֵהָפֵךְ

לְחַיָּה מְיַלֶּלֶת עַד אָדָם בּוֹרֵחַ?

וּמַה תַּכְלִית הָאָדם? לַחֲזוֹת יֹפִי צָף בַּמָּרוֹם,

לְהוֹשִׁיט לוֹ זְרוֹעות וְלִכְמֹהַּ לֹו נֵצַח,

וְאַף פַּעַם לֹא לַחְמֹד רִדְתּוֹ עַל הָאָרֶץ

שַׁרְבִיטוֹ בִּימִינוֹ וְכִתְרוֹ עַל הַמֵּצַח? –

IV

מִי קוֹרֵא שָׁם בִּשְׁמִי? מִי צוֹעֵק: יֵשׁ לֵרֵד? –

הַשֶׁמֶשׁ שָׁקַע. שׁוּר, מָעוּף שֶׁל גַּחֶלֶת!

רְאִיתִיהָ בָאֲוִיר עַד עֵינַי עִפְעֲפוּ,

וְכָל סְדָק וְנִקְרָה מָלְאוּ אֵשׁ מְתֻלְתֶּלֶת.

אַךְ זוֹ אֵשׁ לֹא דוֹמָה לְשׁוּם אֵשׁ בָּעוֹלָם,

לֹא תִקְפֹּץ בְּעֶבְרָה, לֹא תַלְשִׁין לַעֲבָרִים;

הִיא שׁוֹכְבָה בַעֲרִיסַת הַסְּלָעִים וְנוֹשְׁמָה,

וּנְשִׁימוֹת אֲדֻמּוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת בֶּהָרִים.

הִיא נָחָה כְגִזַּת רְחֵלִים שֶׁל שַׁלְהֶבֶת;

רַק תַּלְתַּל עַל תַּלְתַּל מִתְפָּרֵשׂ מֵהַתְּהוֹם,

מִתְרוֹמֵם כְּמוֹ בְרוּחַ אִטִּית, וְנָמוֹג.

מִי רָאָה שַׁלְהָבוֹת הָעוֹלוֹת כַּחֲלוֹם?

כָּךְ יוֹקֵד לְרַגְלֵי הָעוֹלָם בְּנִמְנוּם,

צְעִיפִים בּוֹעֲרִים אַט צָפִים לְגָבוֹהַּ;

וְכָל צְוָח לֹא נִשְׁמָע וְלֹא רַעַשׁ פַּעֲמוֹנִים,

הַכֹּל חֻלְחַל וְהֻקַּף בַּדְּמָמָה שֶׁל אֱלוֹהַּ.

וְאֶנְקַת הָאָדָם מִן הַמְּדוּרָה וְלִפְנִים

לֹא תָקְשַׁב, לֹא תָרְגַּשׁ בַּהֶקֵּף הָרָחָב;

הַס! תּוֹקֵעַ שׁוֹפָר. עֵת לֵרֵד מִן הָהָר,

וָאֵרֵד מְפֹעָם וּמֻתְמָהּ וּמֻכְאָב.