א. בּחָצֵר

לוּצָ’ה:

בַּבֹּץ נְעָלַי טִנַּפְתִּי.

פְּרֶסְיָדוֹ:

זֶה מְשַׁנֶּה אֶת גּוֹן פָּנַיִךְ.

לוּצָ’ה:

שָׁעָה טָרַחְתִּי לְנַקּוֹת וּלְצַחְצֵחַ…

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁלִי שׁוֹתֵק. מַדּוּעַ לֹא אָמַרְתָּ:

‘הָיִיתִּי מְנַקֶּה כָּל בֹּהֶן מֵרַגְּלַיִךְ בִּשְׂפָתַי…’

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִכְרַזְתְּ כִּי דִּמְיוֹנִי הוּא חוֹלָנִי.

רַגְלַיִךְ הַיָּפוֹת

הֵן חֵלֶק מֵעִנּוּי נָעִים, שֶׁאֵין לוֹ טַעַם.

עִנּוּי אֲשֶׁר גּוֹרֵם לִי מַחֲלָה נַפְשִׁית.

לוּצָ’ה:

קוֹרְאִים לָהּ חוּשׁ אֶסְתֵטִי, הַמַּצְמִיחַ עֶצֶב.

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא עֶצֶב יְלָדִים כְּעֶצֶב יְלָדוֹת.

לוּצָ’ה:

הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׂכֶל. גַּם הַעֶצֶב.

הַמִּין אֵינוֹ קוֹבֵעַ.

תּוּכַל לִהְיוֹת עָצוּב בְּשֶׁל שְׁטוּת.

פְּרֶסְיָדוֹ:

וְאָז הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ עוֹזֵר, הוּא שׁוֹפֵט,

פּוֹסֵק שֶׁהָעַצְבוּת טִפְּשִׁית מֵעִקָרָה

בֵּין שֶׁטִּנַּפְתָּ נְעָלֶיךָ

וּבֵין שֶׁלֹּא טִנַּפְתָּ.

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַבְּעָיָה לֹא נִפְתְרָה.

הַכּוֹבַע הֶחָדָשׁ שֶׁלָּךְ קוֹלֵעַ.

הוּא מַסְתִּיר אֶת עֵינַיךְ הַיָּפוֹת,

הָעֲתִידוֹת לִגְרֹם לָךְ הַרְבֵּה סֶבֶל מְיֻתָר.

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

כַּוָּנָתִי לַיֹּפִי. רֶגֶל יָפָה. פַּרְצוּף יָפֶה. נוֹף יַעַר.

חֲסִידָה בּוֹעֶרֶת עַל הָאֲרֻבָּה. הַבְּתוּלָה שֶׁל הַסְּנֶה. מַה לֹּא?

הַיֹפִי מַעֲצִיב בְּכָל צוּרוֹתָיו, כִּי הוּא יָמוּת יוֹם אֶחָד.

וְאַתְּ עֲצוּבָה עַל שְׁטִּנַּפְתְּ אֶת זוּג הַנַּעֲלַיִם הַיָּחִיד שֶׁלָּךְ.

כְּשֶׁהָיִית קְטַנָּה הָיָה זֶה תַּעֲנוּג.

לוּצָ’ה:

וְכָעֵת זֶה מֵבִיךְ. זֶה מֵבִיךְ אוֹתִי,

שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְהַבְהִיר לְךָ, מֵבִיךְ אוֹתִי.

בָּאתָ שֶׁאֶעֱזֹר לְךָ בְּמָתֵמָטִיקָה. וּבְכֵן נַתְחִיל.

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַמָּתֵמָטִיקָה הִיא תֵּרוּץ. אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָהּ,

כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַזִּקְנָה, אֶת הַמָּוֶת, אֶת הַשְּׁאֵלוֹת,

שֶׁאֵין לָהֶן תְּשׁוּבוֹת.

לֹא בִּשְׁבִיל הַשִּׁעוּרִים אֲנִי בָּא הֵנָּה.

אֲנִי נֶהֱנֶה מֵהַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה שֶׁל גּוּפֵךְ.

מִן הַצּוּרוֹת הָעֲגַלְגַּלּוֹת, בְּעִקָּר. מִן הַגֵּרוּי לַחֲשׂף אוֹתָךְ.

לוּצָ’ה:

(נרגזת) שׁוֹטֶה! לָמָּה אָמַרְתָּ זֹאת?

פְּרֶסְיָדוֹ:

אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי שׁוֹטֶה!

לוּצָ’ה:

לִבְחִירַת מִלִּים, גַּם בִּשְׁבִיל זֶה דָּרוּשׁ שֵׂכֶל.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ שׁוֹכַחַת שֶׁלְּפֶתַע יַעֲלֶה בָּנוּ הַחֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים

שֶׁאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עִם הַשֵּׂכֶל.

לוּצָ’ה:

כְּגוֹן?

פְּרֶסְיָדוֹ:

פַּעַם עָבַרְתִּי תַּחַת חַלוֹנֵךְ. הַזְּגוּגִיּוֹת הַסְּדוּקוֹת

הָיוּ מְחֻבָּרוֹת בְּפִסּוֹת שֶׁל נְיַר עִתּוֹן. חָשַׁבְתִּי

לוּא נִפְצַעְתִּי בְּמִקְרֶה, וְלוּא הֵצַצְתְּ וְרָאִית אֶת דָּמִי נִגָּר…

לוּצָ’ה:

הַדִּמְיוֹן הַחוֹלָנִי וְהַמַּפְחִיד שֶלְךָ!

פְּרֶסְיָדוֹ:

וְלוּא נִבְהַלְתְּ בֶּאֱמֶת וְיָרַדְתְּ לַחֲבֹשׁ לִי אֶת הַפֶּצַע…

לוּצָ’ה:

הָלְאָה!

פְּרֶסְיָדוֹ:

כִּי אָז אוּלַי הָיִיתִי מְאֻשָּׁר…

לוּצָ’ה:

הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת הָאֹשֶׁר בִּדְמוּת נַעֲרָה כָּמוֹנִי?

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא. לוּא בְּאֱמֶת הָיָה קוֹרֶה כָּל זֶה, הָיִיתִי חָשׁ

גֹּעַל… אֲנִי שׂוֹנֵא דָּם. וְחוּץ מִזֶּה אַת הָיִית

מַגְבִּירָה אֶת הַכִּעוּר. לַחַבֹשׁ פֶּצַע – זוֹהִי אָמָנוּת!

לוּצָ’ה:

וְלוּא הַנַּעֲרָה הָיְתָה לֹא לוּצָ’ה כִּי אִם מָתִילְדָה הַיָפָה,

הָעוֹשָׂה כִּדְבָרֶיךָ לְלֹא דֹּפִי.

פְּרֶסְיָדוֹ:

יָפָה הִיא רַק אִמִּי, וְלֹא שׁוּם מָתִילְדָה!

יָפְיָהּ שֶׁל אִמִּי אֵינוֹ מַעֲצִיב, אֲבָל עַצְבוּתָהּ שֶׁל אִמִּי הִיא יָפָה.

כֵּן, אַת נַעֲרָה מוֹשֶׁכֶת, חִנָנִית… אֲבָל אַתְּ

תִזְדַקְּנִי.

לוּצָ’ה:

אֶעֱשֶׂה לְךָ חֶסֶד וְאָמוּת צְעִירָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ מְסֻגֶּלֶת. וְאַתְּ תַּעֲשִׂי זֹאת כְּדֵי לָתֵת

לִי גַּם שִׁעוּר בַּאֲצִילוּת.

לוּצָ’ה:

חֲזִיר! וְאַתָּה עוֹד מְסַפֵּר לִי

שֶׁהָיִיתָ לְפָחוֹת שָׂמֵחַ, אִלּוּ חָבַשְׁתִּי אֶת יָדְךָ!

פְּרֶסְיָדוֹ:

דִּמְיוֹנִי הַחוֹלָנִי רוֹאֶה אֶת עֵינַיִךְ בַּפֶּצַע שֶׁלִּי.

טִפַּת הַדָּם עַל הַתַחְבֹּשֶׁת וְלִבֵּךְ מָלֵא חֶמְלָה. אֲבָל חֶמְלָה

אֲמִתִּית אֶמְצָא רַק אֵצֶל אִמִּי.

לוּצָ’ה:

אֲנִי מוֹחֶלֶת עַל הַכָּבוֹד, וְעַל הַדָּם

הַמְדֻמֶּה וְעַל אִמְךָ אֲפִלוּ. שִׁעוּרִים עָשִׂיתָ?

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא. יָרַקְתִי לַתִּקְרָה. קוּרִים שֶׁל עַכָּבִישׁ הָרַסְתִּי.

לוּצָ’ה:

אַתָּה אָבוּד.

פְּרֶסְיָדוֹ:

תִּמְצְאִי אוֹתִי וְלֹא אֶהְיֶה אָבוּד.

לוּצָ’ה:

צַחְצַח לִי נַעַל וְאָז נִרְאֶה.

אִם תִּתְחַתֵּן אֵי־פַּעַם, יִהְיֶה זֶה עִם אַחַת אֲשֶׁר אֵינָה יוֹדַעַת לְבַשֵׁל.

בַּיּוֹם תָּרִיבוּ וּבַלַיְלָה תִּשְׁכַּב עַל בֶּטֶן רֵיקָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

עַל בֶּטֶן רֵיקָה שֶׁלָּהּ.

לוּצָ’ה:

שְׁתִיקָתְךָ מַרְשִׁימָה יוֹתֵר, חֲכָמָה יוֹתֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאָהַבְתִּי אֶת אִמִּי. כָּל הַשְּׁאָר הֵן זָרוֹת.

אֲפִלּוּ אֲחוֹתִי. אִתָּהּ אֵיךְ שֶׁהוּא הָיִיתִי מִסְתַּדֵּר.

לוּצָ’ה:

אַתָּה לַשָּוְא מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לִקְטָטָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי מַעְדִּיף־לְרִיב שְׂפָתַיִם.

לוּצָ’ה:

לֹא הַיּוֹם.

פְּרֶסְיָדוֹ:

מַדּוּעַ?

לוּצָ’ה:

מִכֵּיוָן שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ…

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִזְמִינָה אוֹתָךְ לַצָּהֳרַיִם.

לוּצָ’ה:

לֹא יָפֶה מִצִּדָּהּ! חָשַׁבְתִּי כִּי זוֹ תִּהְיֶה הַפְתָּעָה בִּשְׁבִילְךָ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי הוּא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי אוֹתהּ, כִּי תַּזְמִין אֶת לוּצָ’ה…

לוּצָ’ה:

לִמְרַק שְׁעוּעִית וְסָלָט, שֶׁהִיא קוֹרֵאת לוֹ “גַּן יְרָקוֹת תֻּרְכִּי”.

פְּרֶסְיָדוֹ:

רָצִיתִי לְהַחֲזִיר לָךְ מַשֶּׁהוּ תְּמוּרַת הָעֶזְרָה בְּמָתֵמָטִיקָה.

לֹא יַזִּיק לָךְ “גַּן יְרָקוֹת תֻּרְכִּי” נֹסַח אִמָּא שֶׁלִּי. מִי יוֹדֵעַ?

יוֹם אֶחָד אוּלַי תִּצְטָרְכִי לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילִי.

אִמִּי יָדַיִם קְטַנּוֹת לָהּ

עוֹבְדוֹת כְּמוֹ צָב

וּמְטַפְּסוֹת עַד הַכּוכָבִים.

לוּצָ’ה:

לֹא פַּעַם הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהֶן.

הֵן לֹא עוֹשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה,

הֵן מְלַטְּפוֹת אוֹתָהּ.

קְטַנּוֹת וּשְׁמַנְמַנּוֹת.

לְאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶינָה יָדַיִם כְּשֶׁל אִמְּךָ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

כְּשֶׁלָּךְ, לוּצָ’ה. כְּשֶׁלָּךְ!

דַּקוֹת וַאֲרֻכּוֹת. מֵיטִיבוֹת לִכְתֹּב מִסְפָּרִים.

אֲנִי מְאֹהָב בָּאֶפֶס שֶׁלָךְ. עָגֹל וַאֲצִילִי כְּבֵיצַת בַּר־אַוָּז.

לוּצָ’ה:

אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְאֹהָב בְּאִמְּךָ.

כַּוָּנָתְךָ לְיָפְיָה הַבִּלְתִּי מָצוּי

וּלְמַעֲשֵׂי־יָדֶיהָ בַּמִּטְבָּח?

פְּרֶסְיָדוֹ:

אִמִּי מַעְדִיפָה אֶת הַשִּׂמְחָה

כְּשֶׁהִִיא מִתְיַשֶּׁבֶת אֶל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח.

גַּם הַמַּלְכָּה צְרִיכָה לָדַעַת לְבַשֵׁל, אוֹמֶרֶת אִמָּא.

אֵין הַיֹּפִי עֵץ – לִקְטֹף וְלֶאֱכֹל.

וְאַת דַּוְקָא יָפָה, וְכָאָמוּר, הַיֹּפִי מַעֲצִיב,

וְעֶצֶב זֶה אֲנִי קוֹרֵא לוֹ אֹשֶׁר

שֶׁל בַּעֲלֵי דִּמְיוֹן חוֹלָנִי.

לוּצָ’ה:

לְוַאי וְתֹאהַב אֶת אִשְׁתְךָ

כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת אִמְּךָ!

אֲנַחְנוּ לֹא זוּג, פְּרֶסְיָדוֹ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

תּוֹדָה לָאֵל! יוֹם אֶחָד

הָיִיתִי צָרִיךְ לְבַכּוֹת אֶת יָפְיֵךְ שֶׁנָּבַל.

הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלָּךְ, שֶׁנִּטַּל מֵהֶן הַנִּיצוֹץ.

אֶת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַדַּקּוֹת, שֶׁחָדְלוּ לִכְתֹב מִסְפָּרִים יָפִים.

לוּצָ’ה:

וְאִמְּךָ לֹא תִּבֹּל?

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִיא כְּבָר אֵינֶנָה יָפָה כְּשֶׁהָיְתָה

וּבְכָל־זֹאת אַהֲבָתִי אֵלֶיהָ גּוֹבֶרֶת וּמִתְעַצֶּמֶת.

מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הִיא אוֹמֶרֶת בְּמִלִּים,

שֵׁיֵשׁ לָהֶן רֵיחַ שֶׁל פְּרָחִים.

לוצ’ה:

וְשֶׁל יְרָקוֹת. וַאֲשֶׁר לַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָהּ,

נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, יֵשׁ לָהּ אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה בַּלֵּב.

הִיא לִמְּדָה אוֹתִי כַּמָּה תַּבְשִׁילִים

וְצִיְּנָה מַה סָלָט מַתְאִים לְכָל אֶחָד מֵהֶם.

עָמַדְתִּי לְיָדָה בַּמִּטְבָּח. הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלָהּ,

הִתְבּוֹנַנְתִּי בִּתְּנוּעוֹת רֹאשָׁה הָאָפֹר.

כְּשֶׁנָּטְלָה אֶת הַצְּנוֹן

הִיא כְּמוֹ נָשְׁקָה לִלְחָיָיו הָאֲדֻמּוֹת.

אֶת הַשָּׁמִיר הִקְרִיבָה לְאַפָּהּ וְצָחֲקָה:

"יֵשׁ נָשִׁים סוֹלְדוֹת מִנִּיחוֹחוֹ

כְּמוֹ מֵרָעָל. הָאֱמֶת: הוּא שֵׁד וּמְכַשֵּׁף."

בְּלִי מַחֲשָׁבָה בַּלֵּב אֵין מְדַבְּרִים

עַל שׁוּם וְעַל בָּצָל בְּמִין חִבָּה כָּזֹאת.

“כַּרְפַּס נוֹתֵן לַגֶּבֶר כֹּחַ” – הִיא אָמְרָה –

"וְגֶזֶר טוֹב בִּשְׁבִיל שִׂפְתֵי הַנְּעָרוֹת.

חַמְצִיץ, עַגְבָנִיּוֹת, פִּלְפֵּל יָרֹק,

הֵם מַעֲלִים שְׂרֵפָה וּרְפוּאָה בַּדָּם.

פֶּטְרוֹסְלִינוֹן וּבַמְיָה וְחָצִיל,

סְגֻלַּת חֶמְדָּה לָהֶם:

עוֹזְרִים לְאִמָּהוֹת לָלֶדֶת יְלָדִים זְכָרִים."

הָלַךְ הַדּוֹר שֶׁלָּהּ וְגַם הַצְּחוֹק הָלַךְ אַחֲרֶיהָ.

סִפְּרָה לִי אֵיךְ מָשְׁכָה אֶת לֵב אָבִיךָ…

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי יוֹדֵעַ…

לוּצָ’ה:

וְעוֹד לָחֲשָׁה לִי מַשֶּׁהוּ בָּאֹזֶן

כְּאִלּוּ חָשְׁשָׁה שֶׁהֶחָתוּל אֲשֶׁר נִמְנֵם

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחַן יִשְׁמַע חָלִילָה אֶת הַסּוֹד.

צָחַקְנוּ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

מַה לַחֲשָׁה לָךָ בָּאֹזֶן?

לוּצָ’ה:

אַתָּה עוֹד נַעַר. תִּגְדַּל מְעַט וְאָז…

ב. בַּבַּיִת

בַּיִת קָטָן וָרֵיק.

קְלִפַּת אֱגוֹז,

שֶׁדַי בָּה לְהַשְׁכִּין

שִׁפְעָה שֶׁל עֹנִי.

כְּתָלָיו מְסֻיָּדִים בְּקֹר לָבָן.

הַסִּיד מַבִּיעַ רְסִיסֵי חָלָב קָפוּא.

הַכֹּל הָלְכוּ, אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ:

הָאָב, הָאֵם, הָאָח. לַשָׁוְא תִּשְׁאַל

מַדוּעַ אֵין פֹּה כֶּלֶב אוֹ חָתוּל.

אוּלַי בִּגְלַל הַכְּפוֹר: סָמוּי וְדוֹקְרָנִי.

הַכֹּל הָלְכוּ.

הוֹתִירוּ עִרְבּוּבְיָה חַסְרַת צִבְיוֹן וָחֵן.

הוֹתִירוּ רָהִיטִים חוֹרְקִים מֵעֵת לְעֵת,

עוֹנָה לָהֶם בְּרַעַד לוּצָ’ה מְצֻנֶּנֶת.

עַל הָרִצְפָּה גּוּשֵׁי מִזְרָן שֶׁל צֶמֶר גַּס.

עַל עֲרֵמַת שְׂמִיכוֹת מְטֻלָּאוֹת

שְׁתוּלִים כָּרִים שֶׁפִּרְחֵיהֶם דָּהוּ:

מֵהֵם עוֹלֶה עֲדַיִן הֶבֶל הַגּוּפוֹת.

וְלוּצָ’ה עַל גַּבָּהּ הַדַּק נוֹשֵׂאת

עֹל שֶׁל עַקֶרֶת־בַּיִת נְבוֹנָה:

בְּפִיהָ אֵין מְרִירוּת וְלֹא רִטּוּן.

תְּנוּעוֹת יָדֶיהָ מְתוּנוֹת הַיּוֹם

וְכָרִיּוֹת־נוֹצָה מוֹשְׁכוֹת כְּמוֹ הָיוּ

שַׂקֵּי חִטָּה.

רַק הַסְּדִינִים קוֹפֶלֶת בְּקַלּוּת לֵאָה

וְעוֹרַכְתָּם כְּמוֹ מַצּוֹת עַל הַמַּדָּף.

הַמִּזְרָנִים, אַבְנֵי סִיזִיפוֹס רְבוּעוֹת,

גּוֹרֶרֶת הִיא בַּהֲפוּגוֹת קְצָרוֹת

וּמִדֵּי פַּעַם מְקַנַּחַת אֶת אַפָּהּ הָאֲדַמְדַּם.

מִשֶּׁהוּשַׁב הַסֵּדֶר הִצְטַחֵק הַחֶדֶר

וְהֶחָלָל נִרְצַע בִּרְצוּעוֹת שֶׁל קַרְנֵי אוֹר חֹרְפִּי,

שֶׁהִתְגַּנְּבוּ מֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיס הַיָּחִיד.

הַלָּלוּ אֶת דַּרְכָּם פִּלְּסוּ עַל שֶׁלֶג הַגַּגּוֹת

יָרְדוּ בִּמְחִלּוֹת וּמַרְזְבִים וּבְצֵאתָם לַחֹפֶשׁ

בְּלֹא חֶדְוָה וְחֵשֶׁק פִּזְּזוּ

כְּמוֹ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ הַמִּתְלַבְּטִים בָּרוּחַ.

עִם זֹאת – הִבְזִיקָה מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַנַּעֲרָה –

מוּטָב אוֹר חִוַּרְיָן מֵעֲרָפֶל עַמוּם צְלָלִים,

מוּטָב אוֹר רְפָאִים מֵרַעַל פֶחָמִים וּפִיחַ.

יָדֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת, הָעֲנֻגּוֹת רָחֲפוּ

וְנֶהֱנוּ מִלַּהַט הַגֶּחָלִים

שֶׁנִּתְלַבּוּ מֵרוּחַ פִּיהָ.

כִּירָה מֻסֶּקֶת בְּנִשְׁמַת אַפֵּינוּ,

בִּשְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל נֵפְטְ עוֹשׂוֹת פְּלָאִים,

תְּמוּרַת צְרוֹר לֶהָבוֹת דַּקּוֹת

הַמְרַקְּדוֹת כַּעֲלָמוֹת שֶׁל גַּז כְּחֻלּוֹת,

שֶׁהַדִּמְיוֹן מַכְנִיס אֶל מְעָרָה כְּשׁוּפָה,

כְּשֶׁהַמַּדְחֹם עוֹלֶה לְאַרְבָּעִים.

הִנֵּה חַיַּיִךְ, לוּצָ’ה, מְקֻפָּלִים בְּרֶגַע

שֶׁל צִפִּיַּת טֵרוּף לְנַעַר יְרַקְרַק מַקְסִים.

בָּאֵשׁ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לָרֹב, אֲבָל הַיּוֹם

אֵינִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלָהּ בְּשֶׁל תֻּפִּים

זַעֲרוּרִים, אֲשֶר מַכִּים עַל רַקּוֹתַי.

הַחֹם נוֹגֵעַ בִּי בְּאֶצְבָּעוֹת חוֹלוֹת,

גוּפִי צְמַרְמַר, וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ

לִבְלֹם אֶת קְפִיצוֹתָיו וּכִרְכּוּרָיו…

וְאָז מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה נִטְמֶנֶת לוּצָ’ה

כְּמוֹ נִמְלֶטֶת מֵאוֹיֵב סָמוּי…

קול נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. קוֹל נְקִישָׁה בַּלֵּב.

"כֵּן. הִכָּנֵס, פְּרֶסְיָדוֹ!

אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתִי? אֲנִי מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה.

אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ, יְדִידִי? שִׁנַּי נוֹקְשׁוֹת, נוֹקְשׁוֹת…

אֵינְךָ מֵבִין דָּבָר?

רוֹצָה הָיִיתִי כִּי תִּהְיֶה בּוּל־עֵץ

כְּדֵי לִזְרֹק אוֹתְךָ לָאֵש!

חַיַּל עוֹפֶרֶת, מָה אַתָּה רוֹעֵד?

אֲנִי קְצָת מְצֻנֶּנֶת.

שִׂים יָד לַלֵּב! לֹא לְלִבְּךָ, חֲמוֹר!

אַתָּה מַרְגִּישׁ? רוֹקֵד, רוֹקֵד!

אַל תִּתְרַחֵק! אֵינְךָ רוֹאֶה, שֶׁזֶּה עוֹזֵר לִי?

חִכִּיתִי שֶׁתָּבוֹא.

חִכִּיתִי לְאָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ בְּלוּלָה!

אַתָּה מַסְמִיק כַּגֶּחָלִים שְׁבַּכִּירָה.

בַּיְּשָׁן שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה!"

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַפֶּחָמִים חַיִּים! מְלַקְּקִים אֶת הָאֲוִיר.

חָשִׁים בְּרֵיחַ דְּבַשׁ עָלוּם.

כִּדְבַשׁ דֻּבְדְּבָנִים עַל דַּל שִׂפְתֵי עַלְמָה.

נָתְנוּ לָךְ אַסְפִּירִין?

לוּצָ’ה:

אֵיפֹה הָיִיתָ כָּל הַיּוֹם, פַּיְּטָן?

הַגֶּחָלִים שֶׁבַּכִּירָה אֵינָן מְחַמְּמוֹת.

אֵינִי שׁוֹלֶטֶת עַל הָרְעָדִים.

אַתָּה לִי אַסְפִּירִין.

יָדְךָ לִי אַסְפִּירִין. הַמֵּצַח שֶׁל פַּיְטָן.

הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתָּ עַל הָאֵשׁ הַזֹּאת לִי אַסְפִּירִין.

תֵּן לִי יָדְךָ וּכְתֹב עַל לוּחַ לְבָבְךָ:

כְּחֻלָּה־סְגֻלָּה,

סְגֻלָּה־כְּחֻלָּה וּגְחוּלָה.

הִיא מִתְלַקַּחַת כְּשִׂמְלָה בּוֹעֶרֶת: אֲדֻמָּה!

אַל־נָא תִּרְחַק. תֵּן לִי לִצְחֹק מְעַט.

אַל־נָא תִּרְחַק וְאַל תִּקְרַב הַרְבֵּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה חַם, חַם לִי, חַם לִי, חַם!

פְּרֶסְיָדוֹ:

חַם לָךְ, קַר לָךְ, קַר וְחַם.

אַף פַּעַם לֹא הָיָה לָךְ אַרְבָּעִים?

לוּצָ’ה:

לֹא.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַף פַּעַם לֹא הָיִית יָפָה כָּזֹאת.

כְּמוֹ נִשְׂרַף בָּךְ כָּל הָעֶצֶב,

לָבַשְׁתְּ לְבָבִיּוּת. אִמֵּךְ תָּשׁוּב מִיָּד?

הִיא לֹא תָּבִין אֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לְיוּלְיָה.

וּמִי הִיא יוּלְיָה?

וְלָמָה מֵתָה יוּלְיָה צְעִירָה כָּל־כָּךְ?

צְעִירָה בִּזְכוּת הַמָּוֶת. וְאוֹהֶבֶת עַד הַיּוֹם, וְעַד לָנֶצַח…

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר, דַּבֵּר, דִּמְיוֹן חוֹלֶה!

וְשִׁים יָדְךָ עַל הַכָּתֵף, שְׁלֹּא תִּרְעַד!

הַיּוֹם אֲנִי כָּמוֹךָ.

אֲנִי רוֹאָה בָּאֵשׁ הַזֹּאת עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת…

שֵׁדִים קְטַנִּים וְרֵיחַ שׁוֹשַנִּים שְׁרוּפוֹת…

וּמִסְפָּרִים שֶׁל נֻסְחָאוֹת עוֹלִים עִם הֶעָשָׁן…

לְאָן?

הַיּוֹם אֲנִי כָּמוֹךָ.

שׂוֹנְאָה חֶשְׁבּוֹן.

מִלִּים וְלֹא סְפָרוֹת.

עִרְפּוּל־הַדַּעַת. שִׁכָּרוֹן, הָבֵא לִי מִיָדְךָ.

יָדְךָ אֶשְׁמֹר לִי לְמַזְכֶּרֶת…

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַיָּד כָּתְבָה לְלוּצָ’ה שִׁיר לְיוֹם הֻלֶּדֶת.

וּבְשִׁירִי אַתְּ בַּת חָמֵשׁ.

פָּנַיִךְ מַסֵּכָה שֶׁל רֶקַח שְׁזִיפִים.

עֵינַיִךְ שְׁזִיפִים מְפֻחָדִים.

וְאַתְּ עוֹשָׂה לִי פַּרְצוּפִים שֶׁל פֵיָה מְכֹעֶרֶת.

גִּלִּיתִי מַחֲבוֹאֵךְ.

סִפַּרְתִּי לְאִמֵּךְ עַל הַרְבֵּה אֲשֶׁר זָלַלְתְּ.

הָיְתָה זוֹ בְּגִידָתִי הָרִאשׁוֹנָה.

לוּצָ’ה:

אַהֲבָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה עוֹדָהּ בְּחִתּוּלֶיהָ.

אוֹ בְּרַחְמָהּ שֶׁל אַפְרוֹדִיטָה.

אוֹ בְּמַבְחֵנָה אֲשֶׁר הַטֶּבַע בָּהּ – רֵאשִׁית

דַּרְכָּהּ שֶׁל יְצִירָה, כְּעֵין

צֵרוּף שֶׁל יְסוֹדוֹת וְתַרְכִּיבִים לְמִינֵיהֶם,

שֶׁנִּפְלָטִים מִפִּיהָ הַדַּקִּיק שֶׁל מוֹרָתֵנוּ מָארָה.

לוּצָ’ה:

לֹא הַמּוֹרָה לְכִימִיָּה אוֹיַבְתְּךָ, פְּרֶסְיָדוֹ,

כִּי אִם אֲנִי. הֲיֵשׁ לִפְחֹד מִמֶּנָּה?

יֵשׁ לָהּ צַהֶבֶת כְרוֹנִית!

הִיא מִסְכֵּנָה וַחֲמָתָהּ שׁוֹפֶכֶת

עַל בַּרְנָשִׁים רַכִּים כָּמוֹךָ הַסוֹלְדִים מִשִּׁעוּרֶיהָ.

עָלֶיךָ לְהָבִין: לְיֶלֶד מִשְׁתּוֹקֶקֶת הַמּוֹרָה,

אַךְ מַשֶּׁהוּ לֹא כַּשּׁוּרָה בַּמַּנְגָּנוֹן שֶׁלָהּ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

חַיָּה רָעָה וַעֲקָרָה מִבֶּטֶן.

נוֹקֶמֶת בַּבָּנִים, שֶׁאֵין הִיא יְכוֹלָה לָלֶדֶת.

בְּתַאֲוָה שֶׁל בְּתוּלָה זְקֵנָה

תּוֹקַעַת צִיּוּנִים רָעִים בְּפִנְקָסָהּ, וּמְחַיֶּכֶת.

לוּצָ’ה:

הוֹ, אַל תִּשְׂנָא אוֹתָהּ! מוּטָב כִּי תְּרַחֵם עָלֶיהָ!

רַחֵם עָלֶיהָ גַּם עָלַי!

אַתָּה מוֹשֵׁךְ יָדְךָ מִן הַכָּתֵף שֶׁלִּי

וְרוּחַ זְדוֹנִית נוֹשֶׁבֶת מִצָּפוֹן…

כֵּן, כֵּן… אֲנִי כְּשִׁכּוֹרָה…

אַתָּה מַכְאִיב לִי קְצָת…

אַהֲבָתְךָ הַפִּתְאֹמִית חוֹנֶקֶת…

אַתָּה נִדְבַּק אֵלַי כַּעֲלוּקָה לוֹהֶטֶת…

חֲדַל, חֲדַל!

פְּרֶסְיָדוֹ:

כָּל הַשְּׁכֵנִים אוֹמְרִים שֶׁלּוּצָ’ה וּפְּרֶסְיָדוֹ

הֵם כְּאָחוֹת וְאָח… שֶׁעוֹד מֻקְדָּם לְאַהֲבָה…

לוּצָ’ה:

לֹא נְשִׁיקָה, לֹא נְשִׁיקָה, פְּרֶסְיָדוֹ.

אֲנִי לֹא אֲחוֹתְךָ!…

ג. בְּבֵית הַקְּבָרוֹת

לְיַד הַקֶּבֶר כְּבָר עָמְדָה כָּל הַכִּתָּה.

דָּרְכוּ עַל אֲדָמָה קְפוּאַת־מֵצַח.

מֵעֵינֵיהֶם נִבָּט הַכְּפוֹר טָהוֹר.

"לֹא טוֹב לָמוּת בַּחֹרֶף.

מִתַּחַת לַתַּכְרִיךְ וַדַּאי רוֹעֶדֶת לוּצָ’ה."

“אַל תְּדַבֵּר. אִמָּהּ אֵינָה בּוֹכָה.”

“כְּשֶׁמֵּת אָדָם זֶה לְתָמִיד, זֶה לְתָמִיד…”

“הַקַּבְּרָנִים עוֹדָם חוֹֹפְרִים…”

“הָאֲדָמָה יוֹתֵר קָשָׁה מֵאֶבֶן…”

“זוֹ עֲבוֹדָה לֹא נְעִימָה, לִהְיוֹת קַבְרָן…”

“פָּחוֹת נָעִים לִשְׁכַּב בָּאֲדָמָה תַּחַת הַשֶּׁלֶג…”

עֵינֵי הַנְּעָרִים הִבִּיטוּ בַּתַּכְרִיך.

"פַּעַם, בְּפוּרִים, הוֹפִיעָה לוצָ’ה

בְּתַחְפֹּשֶׂת בַּר־מִינָן. אַתָּה זוֹכֵר?"

“צָחַקְנוּ כְּטִפְּשִׁים.”

“הַמַּסֵכָה צִיֵּר פְּרֶסְיָדוֹ.”

“רוֹבֶצֶת לָהּ כְּאִלּוּ זֶה מִשְׂחָק…”

“וְלוּצָ’ה תַּלְמִידָה הֲכִי טוֹבָה…”

“גַּם לָנוּ זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת…”

“מָתַי כְּבָר יוֹרִידוּהָ אֶל הַקֶּבָר?…”

“מָה? קַר לְךָ? רוֹצֶה סֵפֶל חָלָב?”

“רוֹצֶה לִישֹׁן וּלְהָקִיץ מִן הַחֲלוֹם הַזֶּה…”

הַנְּעָרִים הִגְנִיבוּ מַבָּטִים כְּלַפֵּי פְּרֶסְיָדוֹ.

“הוּא לֹא נִרְאֶה עָצוּב.”

“הוּא לֹא נִרְאֶה שָׂמֵחַ.”

“הוּא לֹא מַבִּיעַ שׁוּם דָּבָר.”

“וַדַּאי חוֹשֵׁב עַל שִׁיר לְלוּצָ’ה.”

“מָחָר יֵשֵׁב עַל הַסַּפְסָל לְבַד…”

“וְלוּצָ’ה לֹא תַּצְחִיק אֶת הַמּוֹרֶה…”

" פְּרֶסְיָדוֹ לֹא יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ – לִשְׁתֹּק!"

“תָּמִיד לָעַגְנוּ: צֶמֶד־חֶמֶד, צֶמֶד־חֶמֶד…”

“וּפַעַם לוּצָ’ה יִלְּלָה כַּחֲתוּלָה…”

“לֹא הִתְאַפְּקָה…”

“בְּכָל־זֹאת לֹא חָדַלְנוּ…”

“אֲנִי אַף פַּעַם לֹא קָרָאתִי ‘צֶמֶד־חֶמֶד’…”

" פְּרֶסְיָדוֹ רַק הָיָה מַסְמִיק…

עַכְשָׁו פְּנֵי הַבַּיְּשָׁן כְּאֶבֶן־סִיד…"

“הַיּוֹם חֲבָל לִי עַל הַגַּאַוְתָן…”

“טוֹב שֶׁאָמַרְתִּי לָהּ כִּי הִיא יָפָה…”

חָשַׁב פְּרֶסְיָדוֹ.

"טוֹב שֶׁנִּשַּׁקְתִּי לָהּ…

אַף פַּעַם לֹא אֶגַּע עוֹד בִּכְתֵפָהּ…

מַדּוּעַ לֹא נִגַּשְׁתִּי לְהַגִּיד לָהּ

שֶׁהִיא וְלֹא אַחֶרֶת,

שֶׁהִיא תִּהְיֶה אִשְׁתִּי…

פָּחַדְתִּי כִּי תִּצְחַק לִי…

אֲנִי מוּג־לֵב…"

נִשְׂמַע קוֹלוֹ הַחֲגִיגִי שֶׁל הַחַזָּן.

הַנְּעָרִים נָשְׁמוּ בְּיֶתֶר חֹפֶשׁ.

דִּימִיטְר הַזָּקֵן,

הַגּוֹי מִמַּקָּדוֹנְיָה שֶׁמּוֹכֵר הָיָה

פֶּחָם לְהַסָּקָה לַיְהוּדִים

עָמַד לְיַד פְּרֶסְיָדוֹ.

עַל חָטְמוֹ הָעָב זָחֲלָה דִּמְעָה שְׁחֹרָה.

סָבָא זַ"ל וְאַבָּא הָלְכוּ בִּשְׁבִיל אֶחָד,

וֶאֱמוּנָה צָמְחָה מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל כְּדֶשֶׁא.

וְזֶה הַשְּׁבִיל הוֹבִיל מֵעִיר אֶל עִיר

מִמְּדִינָה אֶל מְדִינָה

וּמִיָּרִיד אֱלֵי יָרִיד.

סָבִי נִטְמַן בְּחוֹף חוֹלוֹת יָפֶה מוּל הַדָּנוּבָּה.

לְעֵת אָבִיב בָּאִים הַמַּיִם אֶל קִבְרוֹ

וְרוֹחֲצִים בְּקֶצֶף צְהַבְהַב

אֶת עֲצָמָיו הַלְּבָנוֹת, וְזֶמֶר תְּהִלִּים טָהוֹר

עוֹלֶה מִפִּיו.

בַּחֹרֶף רוּחַ צוֹנֵנָה שׁוֹרֶקֶת בִּזְקָנוֹ

וּפְאוֹתָיו צַחוֹת כְּמוֹ פִּשְׁתָּן

מִסְתַּלְסְלוֹת וּמִתְבַּדְּרוֹת כְּמוֹ לְהַכְעִיס,

אַךְ הוּא אֵינֹו מַרְפֶּה מִתְּפִלָּתוֹ הַיַּלְדוּתִית

הַמִּתְפָּרֶקֶת לִפְסוּקִים שֶׁל שֶׁלֶג מִתְנַשֵּׁר

אֶל מַחֲזוֹרוֹ הַמְיֻשָּׁן וְרַב הַתְּלָאוֹת.

אָבִי, אֲשֶׁר יָרַשׁ מִמֶּנּוּ תַּאֲוַת הַצְּחוֹק,

שֶׁבִּבְדִיחָה טוֹבָה רָאָה מִצְוָה קְדוֹשָׁה,

קָם יוֹם אֶחָד וְעֲזָבוֹ לְחֶסֶד הַזִּקְנָה,

לְחָסוּתָם שֶׁל קֵיסָרִים טְבוּעִים

עַל כַּמָּה מַטְבְּעוֹת סְפוּנוֹת

מִתַּחַת לָרִצְפָּה בִּמְעוֹנוֹ הַדַּל.

אָמַר לִי אַבָּא: "בּוֹא נִגַּשׁ לִכְנַעַן

נֹאכַל תְּמָרִים וְנִתְחַמֵּם.

בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ יְלָדִים חֲשׂוּפֵי שֵׁת,

הַמְצַפִּים לְמַחַט שֶׁל חַיָּט שֶׁתַּלְבִּישֵׁם."

וְכֵן הָיָה.

בַּיַּבָּשָׁה יוֹמַיִם וּבַיָּם שִׁשָּׁה

וְעַל הַחוֹף קִדְּמוּנוּ תְּאֵנָה וָדֶקֶל.

כְּשֶׁנִּגְמַל אָבִי מִמִּנְהָגוֹ לִתְהוֹת

עַל טֶבַע בַּעֲלֵי חַיִּים לְמִינֵיהֶם

הַמְהַלְּכִים בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ,

הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַעֲקֹר מִדִּמְיוֹנוֹ

דְּמוּתוֹ הַמַּתְמִיהָה שֶׁל הַגָּמָל.

הוּא, שֶׁהִבְחִין בִּמְרוּצַת הַקַּו,

הַצָּר צוּרוֹת לְכָל מְעִיל, מִכְנָס וַאֲפֻדָּה,

אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו בְּנַסּוֹתוֹ

לִגְזֹר בַּהֲזָיַת רוּחוֹ הַנִּּפְעָמָה

דֻּגְמָה תּוֹאֶמֶת חֲלִיפַת גָּמָל.

"נָקֵל לִי לְהַלְבִּישׁ כָּל רַעְיוֹן,

כָּל עֲנָנָה פְּרוּחָה, כָּל גּוּף אֱנוֹשׁ

עַתִּיר מוּמִים בְּבֶגֶד הַמַּקְנֶה

לַגָּלְמִיּוּת הָדָר וָתֹאַר,

מִלְּהַמְצִיא כְּסוּת מִתְקַבֶּלֶת עַל דַּעַת הַגָּמָל.

לָמַדְתִּי מְלֶאכֶת חַיָּטוּת בְּוִינָה

וְלֹא בַּמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית."

עַל אַף עַנְוַת רוּחוֹ

הָיָה אָבִי אָדָם גֵּאֶה וְלֹא סִפֵּר

כִּי לֹא נוֹתְרוּ פְּרוּטוֹת.

מִתּוֹךְ עַצְבוּת

וּבְלִי גִּמְגּוּם שֶׁל הִתְנַצְּלוּת הִפְטִיר:

"בִּכְנַעַן זוֹ שֶׁל חֲלוּצִים וַעֲנִיִּים,

שֶׁל שֶׁמֶשׁ כֹּה עַזָּה, שֶׁל רוּחַ כֹּה רַכָּה,

הַלָּקוֹחוֹת שֶׁלִּי מֵאָז, הַיְלָדִים,

הַיָּם כֻּתֹּנֶת לִבְשָׂרָם

וּמִכְנְסֵי כֻּתְנָה לְעַכּוּזָם.

לָכֵן הָאֹשֶׁר הַקָּצוּב לוֹ לַחַיָּט

כְּטַעַם הַזֵּיתִים הַיְרֻקִּים.

וְאַף כִּי תַּפּוּזִים נִקְנִים בְּשֶׁפַע וּבְזוֹל,

עָלַי לָשׁוּב הַבַּיְתָה לַבַּלְקָן,

בֵּין הַגּוֹיִים הַחֲבִיבִים עָלַי מִשַּׁחַר נְדוּדַי…"

עַכְשָׁו אָבִי אֵינוֹ נִצְרָךּ עוֹד

עֵינֵי הָאֵפֶר לְאַמֵּץ בְּהַשְׁחִילוֹ הַחוּט

בְּאֶצְבְּעוֹת קַלָּע גָּמִישׁ שֶׁלֹּא יַחֲטִיא לָנֶצַח.

אָבִי נָח בֶּעָפָר הַחַם, שֶׁרֵיחַ תַּפּוּזִים לוֹ.

“צִיּוֹנוּת שֶׁלִּי קְטַנָה”, הָיָה אוֹמֵר,

"לְעֻמָּתָהּ צִפּוֹר שֶׁל בְּיַאלִיק נֶשֶׁר.

שְׁבָחֶיהָ יְסַפֵּר חַלִיל אַגְמוֹן דַּקִיק

מְגִלָּתָהּ יִכְתֹב הָרוּחַ עַל עֲלֶה הֲדַס.

אֲנִי חָרֵד מֵרַבָּנִים שֶׁבְּתֻפִּים גְּדוֹלִים

יֵיטִיבוּ לְהָרִיעַ עַל יַמָּהּ הָאֵינְסוֹפִי

שֶׁל הַתּוֹרָה וְאִישׁ כָּמוֹנִי מַפְקִירִים

עַל חוֹף בְּלֹא סְפִינָה וּבְלִי מִפְרָשׂ.

מֵהֶרְצְל שְׁחֹר־זָקָן עֲצוּב־מַבָּט

אֵינִי דּוֹרֵשׁ אֶלָּא מְעַט שַלְוָה קֵיצִית.

קֹרְטוֹב שֶׁל חֹם חָרְפִּי וְסַם כְּנֶגֶד הַשִּׁעוּל.

מְעוֹף שְׁחָפִים אֲנִי מוֹתִיר לְצְעִירִים,

וּשְׁלַל הָרְמָשִׂים הַנְקוּדִים בַּדֶּשֶׁא

לַנְעָרוֹת הַמֵּיטִיבוֹת לִרְאוֹת מִמֶּנִּי.

חַיָט מַכְלִיב חֲלוֹמוֹתָיו בְּחוּט לָבָן,

כִּי חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּז וְיַהֲלוֹם יִשְׂנָא הוּא.

וְהַנִּשְׂגָב בְּכָל חֲלוֹמוֹתַי הָיָה

לוּא הָרוֹפֵא פָּסַק, שֶׁהַמִּקְטֶרֶת כְּלִי תָּמִים הִיא

וְכִי מֻתָּר לִי לְהַעֲרִיץ עָשָׁן

וּלְהַשְׁקִיף בְּעַד טַבְּעוֹתָיו אֶל הֶעָרִים,

שֶׁהִשְׁתוֹקַקְתִּי לְבַקֵּר בָּהֵן וְלֹא זָכִיתִי,

וְאֶל הָעֲלָמוֹת, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִרְקֹד עִם הַחַיָּט

אֲבָל בְּשֶׁל בַּיְשָׁנוּתוֹ וִתְרוּ עָלָיו."

אָבִי, אָבִי הַטּוֹב! יֵשׁ בְּקַלוּת הַדַּעַת

נִיצוֹץ פָּעוּט שֶׁל אֲצִילוּת סְמוּיָה:

רָאִיתִי זֹאת בְּכָל הֲלִיכוֹתֶיךָ,

וְאַל אֶחֱטָא בִּיהִירוּת, אִם אֲדַמֶה,

כִּי בֵּן אֲנִי לְאִישׁ מַצְנִיעַ לֶכֶת וְרוֹזֵן.

בְּכֹחַ הָרָצוֹן וְיֵצֶר הַנְּדִידָה

מָשַׁךְ אָבִי עֶדְרוֹ הַקָּט לִכְנַעַן

כֻּלָּהּ רִקְמַת דִּמְיוֹן שִׁירִית,

מִין נוֹף שֶׁנִּצְטָרֵף טְלָאִים־טְלָאִים

שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִזֶּמֶר וּפִזְמוֹן שְׁגוּרִים עַל פִּיו,

שֶׁמּוֹלַדְתָּם מוֹלֶדֶת הַדְּרָכִים בָּהֶן

חָלַף אָבִי בְּסֻלְיוֹתָיו בְּלִי גַּעַת בָּאָבָק.

בְּכֹחַ הָרָצוֹן וְיֵצֶר הַנְּדִידָה

קְשׁוּרִים עַל חוּט לָבָן מְשָׁכָנוּ אַבָּא

אֶל רַכָּבוֹת וָאֳנִיּוֹת וְכִרְכָּרֹות

וּבְהַגִּיעַ חֶסְכוֹנוֹ אֶל יַרְכָתָיו,

שְׁלָחַנִי לֶאֱסֹף זָהָב בַּפַּרְדֵּסִים.

"אַתָּה הַבְּכוֹר, תֵּלֵךְ אֶל עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם

וְאָנֹכִי אֶל גַּן הַיָּרָק שֶׁבִּקְצֵה הַכְּרַךְ.

מְלָפְפוֹן, עַגְבָנִיָּה וְגֶזֶר נַעֲלִים

מִכָּל אֲשֶׁר הִשְׂכִּילָה לְעַצֵּב יַד הַבּוֹרֵא

לְטַעַם וְצוּרָה. וְהַגַּנָּן הָעַרְבִי

רוֹחֵץ אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה וְאַחַר־כָּךְ

מַחֲלִיק אֶת הַמַּטְבֵּעַ מִיָּדִי אֱלֵי מִצְחוֹ.

וְאִם אֵינְךָ רוֹצֶה בְּמוֹשָׁבָה

אַל תַּעֲקֹר מִסַּף הַבַּיִת,

סַתֵּת לְךָ אַבְנֵי בַּזֶּלֶת, שַׁיִשׁ, בַּהַט

עֲלֵה בְּמַעֲלוֹת מַשְׂכֹּרֶת וּמִקְצוֹעַ

וְלִי הַנַּח חָמֵשׁ דַּקּוֹת שִׂיחָה

עִם הַשְּׁכֵנִים, אֲשֶׁר עָלוּ אִתִּי לִכְנַעַן."

צָדַק אָבִי בְּכָל מַאֲוַיְָּיו

וְלַיְלָה לַיְלָה הוּא שָׁאַב אֶגְלֵי־תִּקְוָה

וֶאֱמוּנָה מִכָּל פְּגִישָׁה עִם בְּנֵי מִינוֹ,

מִכָּל מִלָּה טוֹבָה שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי רַבָּם,

הָרַב קְרִיסְפִּין קְטַן־הַקּוֹמָה וְהַיָּפֶה.

“חַיֵּינוּ הֵם,” הָיָה אוֹמֵר הָרַב,

"שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל מַעֲשֶׂה פִּרְיָה,

וְהֵרָיוֹן וְטָעֻיּוֹת אֵין־סְפוֹר.

אֲבָל בִּקְצֵה הַדֶּרֶךְ יֵשׁ כִּי יְצַפֶּה

מַלְאָךְ לָבוּשׁ בְּלוֹאֵי עָנָן וּפָז

וְנִשְׁמָתֵנוּ מִתְרַוַּחַת וּפוֹלֶטֶת:

בָּרוּךְ, בָּרוּךְ, שֶׁפְּטָרָנוּ

מִסֵּבֶל וּמֵהֶבֶל וּמִדְּבַר־אֱנוֹשׁ!"

אָחִי, שֶׁלֹא יָרַד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ,

רָחַשׁ חִבָּה בִּלְתִּי־נִסְבֶּלֶת לוֹ

וּמְאֹהָב הָיָה בְּדִינָה בַּת הָרַב

שֶׁקּוֹמָתָהּ הָיְתָה קְטַנָּה כְּשֶׁל אָבִיהָ.

“לוּא הִיא הָיְתָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר,”

בָּכָה אָחִי בְּקוֹל רוֹכֵל בִּלְתִּי־מַצְלִיחַ,

"שִׁבְעָה וָחֵצִי סֶנְטִימֶטְרִים וְרָחְבָּה שְׁלֹשָׁה,

הָיִיתִי מִתְחַתֵּן אִתָּהּ לָבֶטַח.

וְכִי אֶפְשָׁר לָשֵׂאת אִשָּׁה מִינִיאַטְיוּרָה?

כֵּן, חֲכָמָה הִיא כְּאָבִיהָ, אַךְ שָׁדֶיהָ

כְּשֶׁל דַּדֵּי עִזָּה… זֶה מְיָאֵשׁ…"

אָבִי הָיָה מַקְשִׁיב וְנֶאֱנָח:

"מֵחֲלָצַי יָצָא שׁוֹטֶה טוֹב־לֵב וּמְעֻדָּן,

אִם יְשַׂחֵק לוֹ הַמַּזָּל יָבִיא פָּרָה מִתַּחַת לַחֻפָּה…"

בְּצָהֳרֵי יוֹם חֹרֶף חַם עַד לְהַפְלִיא

לִהֵט אָבִי בְּשָׂרוֹ הַדַּק בַּשֶּׁמֶש

וּכְדַרְכּוֹ שָׁקוּעַ בְּהָגוּת לִבּוֹ וּבְקָפֶה,

שֶׁהֶעֱלָה אֵדִים קַלִּים וּצְעִירִים.

פָּחַד הוּא מִן הַצֵּל כְּמֵאוֹרֵחַ רַע

וּבְשָּׁרָב קָדַח מֵאֹשֶׁר וְסִפּוּק־הַנֶּפֶשׁ.

הֵבֵאתִי בְּכִיסִי שְׂכַר־יוֹם אֲשֶׁר נִתַּן לִי

אַחַר רִדְתִּי מִשִּׂיא הַפִּגּוּמִים,

בְּעוֹד פָּנַי בְּסִיד וְטִיחַ וְאָבָק שֶׁל לְבֵנִים.

הִבִּיט אָבִי בְּפְַרצוּפִי הַמְסֻיָּד

וְשָׂח לִי בְּלָצוֹן צִיּוֹנִי שֶׁלּוֹ

בִּנְעִימָה וְנֹסַח חַיָּטִים צָנוּעַ:

"בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְלָתֵֵת קִוִּיתִי,

וּרְאֵה אֲנִי מִבְּנִי לוֹקֵחַ מְלֹא חָפְנַיִם!

שְׁמָעֵנִי: לֹא כְּדַאי!

לִשְׁקֹעַ בְּאָבָק, בְּטִיחַ לֹא כְּדַאי!

כִּי הַפְּרוּטוֹת אֲשֶׁר תָּבִיא בַּעֲמָלְךָ

אֶת שֵׂיבָתִי יוֹרִידוּ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה…

צְרֹר חֲפָצֶיךּ, בְּנִי! עֲלֵה לְדִילִיזַ’נְס

וְסַע אֶל אֵם־הַמּוֹשָׁבוֹת הַצְּעִיָרה.

שָׂנֵאתִי מְלִיצוֹת וְאָנֹכִי אַחֲרוֹן

הַחַיָּטִים הַמְדַבְּרִים בְּקוֹל נָבִיא.

לֹא מַהֲדוֹם אֱלֹהַּ בָּאתִי עַד הֲלוֹם

אַךְ מְקוֹמִי בֵּין הַבְּרִיּוֹת יָדַעְתִּי.

בְּאִם נִגְזַר עַל בְּנִי לָתֵת מִנְחַת־זֵעָה

לָאֲדָמָה הַזֹּאת, אֲזַי לֹא בְּגִגִּית שֶׁל מֶלֶט

וְלֹא לִלְבֵנִים שֶׁל סֶלִיקַט כִּי אִם

לִרְגָבִים אֲדַמְדַּמִּים וּלְגֻמּוֹת

אֲשֶׁר מִתַּחַת לְעֵצִים. הַיּוֹם

שֶׁל הַבְָּרוֹן הֵם וּמָחָר יִהְיוּ שֶׁלְךָ.

לֹא תְּנַשֵּׁק אֶת פַּרְדְּסֵי הַנְּדִיבִים, חָלִילָה,

כִּי אִם תִּלְמַד מְלָאכָה תַּמָּה וִירֻקָּה

וּבִזְכוּתָהּ תָּבִיא פְּרוּטוֹת מְעַט

לְמַעַן נְמַלֵּא פִּיּוֹת אֲחֶיךָ

וּבְעִקָּר שְׁנֵי הַקְּטַנִּים הַיְפֵהפִים,

שֶׁכֹה אָהַבְתִי. שְׁאַל אֶת אִמְּךָ!"

"אָבִי, הָעֲבוֹדָה הִיא לִי מַשָּׂא, גַּם נֶפֶשׁ

שִׁירַי שֶׁלִי זֶה מִיָּמִים שָׂרַפְתִּי…

לֹא אֵלֶּה הַכְּתוּבִים, כִּי אִם אֵלֶּה שֶׁבִּפְנִים.

מַה טַּעַם לְהוֹסִיף נְיָר כָּתוּב

בְּאוֹתִיּוֹת קִירִילִיצָה?

אֵין זֶה קָרְבָּן גָּדוֹל אַף כִּי מַכְאִיב,

אֲבָל דּוֹרְכִים אֲנַחְנוּ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ…

אֶסַּע וְאִם כִּי לֹא אֶל הַשָּׂדוֹת אַשְׁכִּים

וְלֹא אַחֲרֵי הַצֹּאן אֵלֵךְ

בְּכָל־זֹאת חֲלוֹמְךָ אָהַבְנוּ

וְיֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם חוֹבָה אוֹ נֵדֶר,

וְאִם יִכְבַּד הַנֵּטֶל

גִּדּוּף רוֹעֵי בָּקָר בֻּלְגָּרִי

אָטִיחַ לָרָקִיעַ וַחֲסַל…"

הָיוּ יָמִים שֶׁל חוֹל אָדֹם, גִּצֵּי שָׁרָב וּתְכֵלֶת.

אָכַלְנוּ לֶחֶם בְּלִי גְּבִינָה וּבְלִי חֶמְאָה וּבְלִי זֵיתִים.

רִסַּסְנוּ אֶת הַפַּת בְּמִיץ שֶׁל לִימוֹנִים גְּנוּבִים.

נָשָׂאנוּ הַטּוּרִיָּה עַל הַשֶּׁכֶם כְּרוֹבֶה.

גֻּמּוֹת הַרְבֵּה פָּתַחְנוּ בַּפַּרְדֵּס

וּמַיִם צוֹנְנִים מִן הַבְּרֵכָה שָׁתִינוּ.

הָיָה שָׁם יְהוּדִי אֶחָד יְלִיד הָאָרֶץ

שֶׁמִּדֵּי בֹּקֶר לַפַּרְדֵּס הִגִּיעַ

רָכוּב עַל חֲמוֹרוֹ הַמְקֻשָּׁט כְּמוֹ חָתָן.

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלוֹ הַמְצַוֶּה

וּבִתְרוּעַת הַבָּרִיטוֹן שֶׁלּוֹ שָׁמַעְתִּי

הִימְנוֹן הַחֹפֶשׁ בִּצְלִילִים,

שֶׁבִּטָּחוֹן וְאֹשֶׁר וְטִפְּשׁוּת חָבְרוּ בָּם יַחַד.

“מַלֵּא מִפֶּה לָפֶה אֶת שַׂק הַזֶּבֶל!” –

“תַּפּוּז אֱכֹל בִּסְעֻדָּה שֶׁל עֶשֶׂר!”

“אַל תְּגַלְגֵּל אֵלַי עֵינַיִם וְדַבֵּר עִבְרִית!”

עַַבְדוּת שְׁמֵימִית כָּזֹאת לֹא תִּפָּלֵא

לָנֶצַח וּבְשׁוּם מָקוֹם, הִרְהַרְתִּי.

“לֹא לְעוֹלָם אֶהְיֶה עָנָן”, אָמַרְתִּי לְאָבִי.

"הִגִּיעָה עֵת לִהְיוֹת מָטָר נִתָךְ

וּמַעֲלֶה בְּשָׂמִים מֵרֶגֶב וְאִילָן.

פַּרְדֵּס הַתַּפּוּזִים הוּא לֹא שֶׁלָּנוּ,

אַךְ יְרָחִים קְטַנִים תְּלוּיִים בַּעֲנָפִים,

מְלֵאִים עָסִיס כָּתום.

הֵם נְדוּנְיָה, שֶׁנַּעֲרָה פַּרְסִית אַחַת

הֵבִיאָה לִי עַל גַּב שָׁטִיחַ מֵאַרְצָהּ…"

וְאָז, בְּטֶרֶם אֲגוֹלֵל כָּל מַעֲלוֹת אֲרוּשָׂתִי

נָפַל הַצְּלִיל: חַלּוֹן פָּעַר עֵינוֹ הַמְרֻבַּעַת.

אֶנְקַת זְכוּכִית דַּקָּה.

הַפָּעוֹטִים הֵרִיעוּ בְּחֶדְוָה: מִתְקוֹטְטִים!

חֲנוּת הַתַּבְלִינִים שֶׁל חֵ’ם פִּיפַנוֹ

שֻׁפְּכָה עַל־פְּנֵי הַמִּדְרָכָה…

רָאִינוּ הַזָּקֵן שֶׁרָץ אַחֲרֵי זְקָנוֹ…

שְׁנֵי עַרְבִים מִלְאוּ אֶת הַשַּׂקִּים בָּטְנִים

וְאֱגוֹזֵי דַּמֶשֶׂק.

הַסֵּפֶר הַשָּׁמֵן שֶׁל הַגְּמָרָא הֵם לֹא לָקְחוּ…

בְּזֶה הָרֶגַע – אֵין לָדַעַת לָמָּה – קָמוּ לְעֵינַי

עַצְמוֹת־סָבִי הַלְּבָנוֹת,

וְקוֹל בַּרְזֶל הִכָּה בָּהֶן וּפִרְקֵיהֶן

קָרְמוּ גִּידִים וְזָעֲקוּ: הַצִּילוּ!

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁבִּי רָאָה אֶת גְּוִיָּתוֹ

בְּצוּק שֶׁל סֶלַע נֶאֱחֶזֶת.

מִמֶּנִּי לֹא נוֹתַר, אוּלַי, כִּי אִם מַבָּט יָחִיד

הַשָּׁט בְּיָם קוֹלוֹת אֲשֶׁר עָטְפוּ

אֶת מְעַרְבֹּלֶת הַדָּמִים בָּרְחוֹב.

אֲרוּשָׂתִי אַיָּהּ? פַּרְסִית קְטַנָּה,

הַאִם עוֹלָה אַתְּ בְּגִבְעוֹת הַחוֹל שֶׁל אֶמֶשׁ?

אוֹ שְׂדוֹת טְרָשִׁים נוֹשְׁקִים שְׂפָתַיִךְ הַפְּצוּעוֹת?

מַדּוּעַ עֲזָבוּנִי מְנֻתָּק מִן הַסּוּפָה?

אֶת סָבָא זַ"ל רָאִיתִי! הַאִם זֶה אוֹת

הַמְבַשֵּׂר?

"לֹא הֶעֱלֵיתִי מֵעוֹלָם בִּתְפִלּוֹתַי,

כִּי עַד מוֹקֵד אָבִיא אֶת יְלָדַי", עָנַנִי אַבָּא.

"יָדַיִם נִשְׁתַּלְּחוּ לְשֹׁד וְהֵן צוֹבְעוֹת

עַל בַּד הַחֹשֶׁךְ הַקָּרוּעַ בִּצְבָעִים רוֹתְחִים

דְּמֻיּוֹת כֹּה מַפְחִידוֹת!

הַנַּח אֶת הָרוֹבֶה, הַצֵּל אֶת כַּלָּתְךָ,

זוּג מִסְפָּרַיִם שֶׁל חַיָּט גְּדוֹלִים

דַּיָּם לְהַפְחִידָם….

לָאֳנִיָּה נֵרֵד וְיִוָּתְרוּ כַּפּוֹת יָדֶיךָ טְהוֹרוֹת.

הִנֵּה רָאִיתָ בְּעָנְיִי, רָאִיתָ בְּחֶרְפַּת הָאָב,

שֶׁמִּדָּמָיו נִשְׁפַּכְתִּי לַחוּצוֹת

כְּדֵי לָלֶכֶת כְּעִוֵּר אַחֲרֵי אַהֲבָתְךָ,

אִלֶּמֶת כֵּאלֹהִים חַיִּים בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם".

לָאֳנִיָּה יָרַד אָבִי עִם הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ,

וְלִי הִנִּיחַ אֶת אִמּוֹ,

עַד יַעֲבֹר הַזַּעַם.

"בָּעֲרָבָה תִּשְׁכֹּן וְצִחְיֹונָהּ יְהֵא לְגַן.

שׂוֹנְאֵי נָקָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ: לַמִּדְבָּר,

לְבַל יֹאמְרוּ חוֹרְצֵי־לָשׁוֹן

בְּרַחֲשֵׁי גַּעְגּוּעִים מִלֵּב אָפֵל:

גַּם בְּלִי הָרַגְתְָּ אֶת אָחִיךָ קַיִן גּוֹרָלְךָ.

יְרֻשָּׁתִי לְךָ דַּלָּה: זוּג מִסְפָּרַיִם, אֶצְבָּעוֹן

פְּקַעַת חוּטִים וּמַגְהֵץ יָשָׁן.

אִמְּךָ שָׁמְרָה בַּקְבּוּק שֶׁל יַיִן בְּחֵיקָהּ

אֲשֶׁר בִּזְכוּת הַיִּסּוּרִים

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יִהְיֶה לְשַׁחַר־חֵן.

לְוַאי וּמַלְאָכִים יוֹלִיכוּ צְעָדֶיךָ

אֶל בַּיִת צַח כְּמוֹ חַלוֹם תָּמִים,

כִּי בְּשׁוּבְךָ מִן הַחֻפָּה תֹּאמַר

נַעֲרָתְךָ בִּלְשׁוֹן פָּרַס שִׁירִית:

אֲנִי אוֹהֶבֶת אַהֲבָה,

אֲנִי נַפְשִׁי לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ עֶרֶב־עֶרֶב,

בְּכָל פִּנָּה אִיטָן וּלְבוֹנָה וְנֵר זָהָב,

רַק הַצְּלָלִים סְבִיבְךָ יָשִׁירוּ שִׁיר.

הַכֹּל כָּתוּב בְּאִישׁוֹנֵי עֵינֵינוּ,

אֲנִי אוֹהֶבֶת אַהֲבָה,

זוֹ אַהֲבָה פּוֹרֶסֶת פַּת,

עוֹרֶכֶת הַשֻּלְחָן עִם יַיִן חַי,

עִם צִפֳּרִים לוֹקְטוֹת

פְּתוֹתִים וּפֵרוּרִים מִכַּף יָדְךָ.

זוֹ אַהֲבָה שֶׁהַמַּשָּׂא שֶׁלָּהּ

הוּא אֶבֶן הַטַּבַּעַת הַקּוֹשֶׁרֶת שְׁנַיִם לְבָשָׂר אֶחָד."

כְּתֹם דְּבָרָיו שָׁקַע אָבִי

בְּמַעֲבֵה הָאֳנִיָּה.

עַד מְהֵרָה הָיִיתִי חֵלֶק יוֹם שִׁמְשִׁי

תְּפַרְפֵּר בּוֹ

כְּנַף צִפּוֹר תּוֹעָה.