א. בּחָצֵר    🔗

לוּצָ’ה:

בַּבֹּץ נְעָלַי טִנַּפְתִּי.

פְּרֶסְיָדוֹ:

זֶה מְשַׁנֶּה אֶת גּוֹן פָּנַיִךְ.

לוּצָ’ה:

שָׁעָה טָרַחְתִּי לְנַקּוֹת וּלְצַחְצֵחַ…

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁלִי שׁוֹתֵק. מַדּוּעַ לֹא אָמַרְתָּ:

‘הָיִיתִּי מְנַקֶּה כָּל בֹּהֶן מֵרַגְּלַיִךְ בִּשְׂפָתַי…’

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִכְרַזְתְּ כִּי דִּמְיוֹנִי הוּא חוֹלָנִי.

רַגְלַיִךְ הַיָּפוֹת

הֵן חֵלֶק מֵעִנּוּי נָעִים, שֶׁאֵין לוֹ טַעַם.

עִנּוּי אֲשֶׁר גּוֹרֵם לִי מַחֲלָה נַפְשִׁית.

לוּצָ’ה:

קוֹרְאִים לָהּ חוּשׁ אֶסְתֵטִי, הַמַּצְמִיחַ עֶצֶב.

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא עֶצֶב יְלָדִים כְּעֶצֶב יְלָדוֹת.

לוּצָ’ה:

הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׂכֶל. גַּם הַעֶצֶב.

הַמִּין אֵינוֹ קוֹבֵעַ.

תּוּכַל לִהְיוֹת עָצוּב בְּשֶׁל שְׁטוּת.

פְּרֶסְיָדוֹ:

וְאָז הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ עוֹזֵר, הוּא שׁוֹפֵט,

פּוֹסֵק שֶׁהָעַצְבוּת טִפְּשִׁית מֵעִקָרָה

בֵּין שֶׁטִּנַּפְתָּ נְעָלֶיךָ

וּבֵין שֶׁלֹּא טִנַּפְתָּ.

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַבְּעָיָה לֹא נִפְתְרָה.

הַכּוֹבַע הֶחָדָשׁ שֶׁלָּךְ קוֹלֵעַ.

הוּא מַסְתִּיר אֶת עֵינַיךְ הַיָּפוֹת,

הָעֲתִידוֹת לִגְרֹם לָךְ הַרְבֵּה סֶבֶל מְיֻתָר.

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

כַּוָּנָתִי לַיֹּפִי. רֶגֶל יָפָה. פַּרְצוּף יָפֶה. נוֹף יַעַר.

חֲסִידָה בּוֹעֶרֶת עַל הָאֲרֻבָּה. הַבְּתוּלָה שֶׁל הַסְּנֶה. מַה לֹּא?

הַיֹפִי מַעֲצִיב בְּכָל צוּרוֹתָיו, כִּי הוּא יָמוּת יוֹם אֶחָד.

וְאַתְּ עֲצוּבָה עַל שְׁטִּנַּפְתְּ אֶת זוּג הַנַּעֲלַיִם הַיָּחִיד שֶׁלָּךְ.

כְּשֶׁהָיִית קְטַנָּה הָיָה זֶה תַּעֲנוּג.

לוּצָ’ה:

וְכָעֵת זֶה מֵבִיךְ. זֶה מֵבִיךְ אוֹתִי,

שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְהַבְהִיר לְךָ, מֵבִיךְ אוֹתִי.

בָּאתָ שֶׁאֶעֱזֹר לְךָ בְּמָתֵמָטִיקָה. וּבְכֵן נַתְחִיל.

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַמָּתֵמָטִיקָה הִיא תֵּרוּץ. אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָהּ,

כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַזִּקְנָה, אֶת הַמָּוֶת, אֶת הַשְּׁאֵלוֹת,

שֶׁאֵין לָהֶן תְּשׁוּבוֹת.

לֹא בִּשְׁבִיל הַשִּׁעוּרִים אֲנִי בָּא הֵנָּה.

אֲנִי נֶהֱנֶה מֵהַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה שֶׁל גּוּפֵךְ.

מִן הַצּוּרוֹת הָעֲגַלְגַּלּוֹת, בְּעִקָּר. מִן הַגֵּרוּי לַחֲשׂף אוֹתָךְ.

לוּצָ’ה:

(נרגזת) שׁוֹטֶה! לָמָּה אָמַרְתָּ זֹאת?

פְּרֶסְיָדוֹ:

אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי שׁוֹטֶה!

לוּצָ’ה:

לִבְחִירַת מִלִּים, גַּם בִּשְׁבִיל זֶה דָּרוּשׁ שֵׂכֶל.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ שׁוֹכַחַת שֶׁלְּפֶתַע יַעֲלֶה בָּנוּ הַחֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים

שֶׁאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עִם הַשֵּׂכֶל.

לוּצָ’ה:

כְּגוֹן?

פְּרֶסְיָדוֹ:

פַּעַם עָבַרְתִּי תַּחַת חַלוֹנֵךְ. הַזְּגוּגִיּוֹת הַסְּדוּקוֹת

הָיוּ מְחֻבָּרוֹת בְּפִסּוֹת שֶׁל נְיַר עִתּוֹן. חָשַׁבְתִּי

לוּא נִפְצַעְתִּי בְּמִקְרֶה, וְלוּא הֵצַצְתְּ וְרָאִית אֶת דָּמִי נִגָּר…

לוּצָ’ה:

הַדִּמְיוֹן הַחוֹלָנִי וְהַמַּפְחִיד שֶלְךָ!

פְּרֶסְיָדוֹ:

וְלוּא נִבְהַלְתְּ בֶּאֱמֶת וְיָרַדְתְּ לַחֲבֹשׁ לִי אֶת הַפֶּצַע…

לוּצָ’ה:

הָלְאָה!

פְּרֶסְיָדוֹ:

כִּי אָז אוּלַי הָיִיתִי מְאֻשָּׁר…

לוּצָ’ה:

הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת הָאֹשֶׁר בִּדְמוּת נַעֲרָה כָּמוֹנִי?

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא. לוּא בְּאֱמֶת הָיָה קוֹרֶה כָּל זֶה, הָיִיתִי חָשׁ

גֹּעַל… אֲנִי שׂוֹנֵא דָּם. וְחוּץ מִזֶּה אַת הָיִית

מַגְבִּירָה אֶת הַכִּעוּר. לַחַבֹשׁ פֶּצַע – זוֹהִי אָמָנוּת!

לוּצָ’ה:

וְלוּא הַנַּעֲרָה הָיְתָה לֹא לוּצָ’ה כִּי אִם מָתִילְדָה הַיָפָה,

הָעוֹשָׂה כִּדְבָרֶיךָ לְלֹא דֹּפִי.

פְּרֶסְיָדוֹ:

יָפָה הִיא רַק אִמִּי, וְלֹא שׁוּם מָתִילְדָה!

יָפְיָהּ שֶׁל אִמִּי אֵינוֹ מַעֲצִיב, אֲבָל עַצְבוּתָהּ שֶׁל אִמִּי הִיא יָפָה.

כֵּן, אַת נַעֲרָה מוֹשֶׁכֶת, חִנָנִית… אֲבָל אַתְּ

תִזְדַקְּנִי.

לוּצָ’ה:

אֶעֱשֶׂה לְךָ חֶסֶד וְאָמוּת צְעִירָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ מְסֻגֶּלֶת. וְאַתְּ תַּעֲשִׂי זֹאת כְּדֵי לָתֵת

לִי גַּם שִׁעוּר בַּאֲצִילוּת.

לוּצָ’ה:

חֲזִיר! וְאַתָּה עוֹד מְסַפֵּר לִי

שֶׁהָיִיתָ לְפָחוֹת שָׂמֵחַ, אִלּוּ חָבַשְׁתִּי אֶת יָדְךָ!

פְּרֶסְיָדוֹ:

דִּמְיוֹנִי הַחוֹלָנִי רוֹאֶה אֶת עֵינַיִךְ בַּפֶּצַע שֶׁלִּי.

טִפַּת הַדָּם עַל הַתַחְבֹּשֶׁת וְלִבֵּךְ מָלֵא חֶמְלָה. אֲבָל חֶמְלָה

אֲמִתִּית אֶמְצָא רַק אֵצֶל אִמִּי.

לוּצָ’ה:

אֲנִי מוֹחֶלֶת עַל הַכָּבוֹד, וְעַל הַדָּם

הַמְדֻמֶּה וְעַל אִמְךָ אֲפִלוּ. שִׁעוּרִים עָשִׂיתָ?

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא. יָרַקְתִי לַתִּקְרָה. קוּרִים שֶׁל עַכָּבִישׁ הָרַסְתִּי.

לוּצָ’ה:

אַתָּה אָבוּד.

פְּרֶסְיָדוֹ:

תִּמְצְאִי אוֹתִי וְלֹא אֶהְיֶה אָבוּד.

לוּצָ’ה:

צַחְצַח לִי נַעַל וְאָז נִרְאֶה.

אִם תִּתְחַתֵּן אֵי־פַּעַם, יִהְיֶה זֶה עִם אַחַת אֲשֶׁר אֵינָה יוֹדַעַת לְבַשֵׁל.

בַּיּוֹם תָּרִיבוּ וּבַלַיְלָה תִּשְׁכַּב עַל בֶּטֶן רֵיקָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

עַל בֶּטֶן רֵיקָה שֶׁלָּהּ.

לוּצָ’ה:

שְׁתִיקָתְךָ מַרְשִׁימָה יוֹתֵר, חֲכָמָה יוֹתֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאָהַבְתִּי אֶת אִמִּי. כָּל הַשְּׁאָר הֵן זָרוֹת.

אֲפִלּוּ אֲחוֹתִי. אִתָּהּ אֵיךְ שֶׁהוּא הָיִיתִי מִסְתַּדֵּר.

לוּצָ’ה:

אַתָּה לַשָּוְא מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לִקְטָטָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי מַעְדִּיף־לְרִיב שְׂפָתַיִם.

לוּצָ’ה:

לֹא הַיּוֹם.

פְּרֶסְיָדוֹ:

מַדּוּעַ?

לוּצָ’ה:

מִכֵּיוָן שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ…

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִזְמִינָה אוֹתָךְ לַצָּהֳרַיִם.

לוּצָ’ה:

לֹא יָפֶה מִצִּדָּהּ! חָשַׁבְתִּי כִּי זוֹ תִּהְיֶה הַפְתָּעָה בִּשְׁבִילְךָ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי הוּא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי אוֹתהּ, כִּי תַּזְמִין אֶת לוּצָ’ה…

לוּצָ’ה:

לִמְרַק שְׁעוּעִית וְסָלָט, שֶׁהִיא קוֹרֵאת לוֹ “גַּן יְרָקוֹת תֻּרְכִּי”.

פְּרֶסְיָדוֹ:

רָצִיתִי לְהַחֲזִיר לָךְ מַשֶּׁהוּ תְּמוּרַת הָעֶזְרָה בְּמָתֵמָטִיקָה.

לֹא יַזִּיק לָךְ “גַּן יְרָקוֹת תֻּרְכִּי” נֹסַח אִמָּא שֶׁלִּי. מִי יוֹדֵעַ?

יוֹם אֶחָד אוּלַי תִּצְטָרְכִי לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילִי.

אִמִּי יָדַיִם קְטַנּוֹת לָהּ

עוֹבְדוֹת כְּמוֹ צָב

וּמְטַפְּסוֹת עַד הַכּוכָבִים.

לוּצָ’ה:

לֹא פַּעַם הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהֶן.

הֵן לֹא עוֹשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה,

הֵן מְלַטְּפוֹת אוֹתָהּ.

קְטַנּוֹת וּשְׁמַנְמַנּוֹת.

לְאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶינָה יָדַיִם כְּשֶׁל אִמְּךָ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

כְּשֶׁלָּךְ, לוּצָ’ה. כְּשֶׁלָּךְ!

דַּקוֹת וַאֲרֻכּוֹת. מֵיטִיבוֹת לִכְתֹּב מִסְפָּרִים.

אֲנִי מְאֹהָב בָּאֶפֶס שֶׁלָךְ. עָגֹל וַאֲצִילִי כְּבֵיצַת בַּר־אַוָּז.

לוּצָ’ה:

אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְאֹהָב בְּאִמְּךָ.

כַּוָּנָתְךָ לְיָפְיָה הַבִּלְתִּי מָצוּי

וּלְמַעֲשֵׂי־יָדֶיהָ בַּמִּטְבָּח?

פְּרֶסְיָדוֹ:

אִמִּי מַעְדִיפָה אֶת הַשִּׂמְחָה

כְּשֶׁהִִיא מִתְיַשֶּׁבֶת אֶל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח.

גַּם הַמַּלְכָּה צְרִיכָה לָדַעַת לְבַשֵׁל, אוֹמֶרֶת אִמָּא.

אֵין הַיֹּפִי עֵץ – לִקְטֹף וְלֶאֱכֹל.

וְאַת דַּוְקָא יָפָה, וְכָאָמוּר, הַיֹּפִי מַעֲצִיב,

וְעֶצֶב זֶה אֲנִי קוֹרֵא לוֹ אֹשֶׁר

שֶׁל בַּעֲלֵי דִּמְיוֹן חוֹלָנִי.

לוּצָ’ה:

לְוַאי וְתֹאהַב אֶת אִשְׁתְךָ

כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת אִמְּךָ!

אֲנַחְנוּ לֹא זוּג, פְּרֶסְיָדוֹ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

תּוֹדָה לָאֵל! יוֹם אֶחָד

הָיִיתִי צָרִיךְ לְבַכּוֹת אֶת יָפְיֵךְ שֶׁנָּבַל.

הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלָּךְ, שֶׁנִּטַּל מֵהֶן הַנִּיצוֹץ.

אֶת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַדַּקּוֹת, שֶׁחָדְלוּ לִכְתֹב מִסְפָּרִים יָפִים.

לוּצָ’ה:

וְאִמְּךָ לֹא תִּבֹּל?

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִיא כְּבָר אֵינֶנָה יָפָה כְּשֶׁהָיְתָה

וּבְכָל־זֹאת אַהֲבָתִי אֵלֶיהָ גּוֹבֶרֶת וּמִתְעַצֶּמֶת.

מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הִיא אוֹמֶרֶת בְּמִלִּים,

שֵׁיֵשׁ לָהֶן רֵיחַ שֶׁל פְּרָחִים.

לוצ’ה:

וְשֶׁל יְרָקוֹת. וַאֲשֶׁר לַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָהּ,

נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, יֵשׁ לָהּ אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה בַּלֵּב.

הִיא לִמְּדָה אוֹתִי כַּמָּה תַּבְשִׁילִים

וְצִיְּנָה מַה סָלָט מַתְאִים לְכָל אֶחָד מֵהֶם.

עָמַדְתִּי לְיָדָה בַּמִּטְבָּח. הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלָהּ,

הִתְבּוֹנַנְתִּי בִּתְּנוּעוֹת רֹאשָׁה הָאָפֹר.

כְּשֶׁנָּטְלָה אֶת הַצְּנוֹן

הִיא כְּמוֹ נָשְׁקָה לִלְחָיָיו הָאֲדֻמּוֹת.

אֶת הַשָּׁמִיר הִקְרִיבָה לְאַפָּהּ וְצָחֲקָה:

"יֵשׁ נָשִׁים סוֹלְדוֹת מִנִּיחוֹחוֹ

כְּמוֹ מֵרָעָל. הָאֱמֶת: הוּא שֵׁד וּמְכַשֵּׁף."

בְּלִי מַחֲשָׁבָה בַּלֵּב אֵין מְדַבְּרִים

עַל שׁוּם וְעַל בָּצָל בְּמִין חִבָּה כָּזֹאת.

“כַּרְפַּס נוֹתֵן לַגֶּבֶר כֹּחַ” – הִיא אָמְרָה –

"וְגֶזֶר טוֹב בִּשְׁבִיל שִׂפְתֵי הַנְּעָרוֹת.

חַמְצִיץ, עַגְבָנִיּוֹת, פִּלְפֵּל יָרֹק,

הֵם מַעֲלִים שְׂרֵפָה וּרְפוּאָה בַּדָּם.

פֶּטְרוֹסְלִינוֹן וּבַמְיָה וְחָצִיל,

סְגֻלַּת חֶמְדָּה לָהֶם:

עוֹזְרִים לְאִמָּהוֹת לָלֶדֶת יְלָדִים זְכָרִים."

הָלַךְ הַדּוֹר שֶׁלָּהּ וְגַם הַצְּחוֹק הָלַךְ אַחֲרֶיהָ.

סִפְּרָה לִי אֵיךְ מָשְׁכָה אֶת לֵב אָבִיךָ…

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי יוֹדֵעַ…

לוּצָ’ה:

וְעוֹד לָחֲשָׁה לִי מַשֶּׁהוּ בָּאֹזֶן

כְּאִלּוּ חָשְׁשָׁה שֶׁהֶחָתוּל אֲשֶׁר נִמְנֵם

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחַן יִשְׁמַע חָלִילָה אֶת הַסּוֹד.

צָחַקְנוּ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

מַה לַחֲשָׁה לָךָ בָּאֹזֶן?

לוּצָ’ה:

אַתָּה עוֹד נַעַר. תִּגְדַּל מְעַט וְאָז…

ב. בַּבַּיִת    🔗

בַּיִת קָטָן וָרֵיק.

קְלִפַּת אֱגוֹז,

שֶׁדַי בָּה לְהַשְׁכִּין

שִׁפְעָה שֶׁל עֹנִי.

כְּתָלָיו מְסֻיָּדִים בְּקֹר לָבָן.

הַסִּיד מַבִּיעַ רְסִיסֵי חָלָב קָפוּא.

הַכֹּל הָלְכוּ, אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ:

הָאָב, הָאֵם, הָאָח. לַשָׁוְא תִּשְׁאַל

מַדוּעַ אֵין פֹּה כֶּלֶב אוֹ חָתוּל.

אוּלַי בִּגְלַל הַכְּפוֹר: סָמוּי וְדוֹקְרָנִי.

הַכֹּל הָלְכוּ.

הוֹתִירוּ עִרְבּוּבְיָה חַסְרַת צִבְיוֹן וָחֵן.

הוֹתִירוּ רָהִיטִים חוֹרְקִים מֵעֵת לְעֵת,

עוֹנָה לָהֶם בְּרַעַד לוּצָ’ה מְצֻנֶּנֶת.

עַל הָרִצְפָּה גּוּשֵׁי מִזְרָן שֶׁל צֶמֶר גַּס.

עַל עֲרֵמַת שְׂמִיכוֹת מְטֻלָּאוֹת

שְׁתוּלִים כָּרִים שֶׁפִּרְחֵיהֶם דָּהוּ:

מֵהֵם עוֹלֶה עֲדַיִן הֶבֶל הַגּוּפוֹת.

וְלוּצָ’ה עַל גַּבָּהּ הַדַּק נוֹשֵׂאת

עֹל שֶׁל עַקֶרֶת־בַּיִת נְבוֹנָה:

בְּפִיהָ אֵין מְרִירוּת וְלֹא רִטּוּן.

תְּנוּעוֹת יָדֶיהָ מְתוּנוֹת הַיּוֹם

וְכָרִיּוֹת־נוֹצָה מוֹשְׁכוֹת כְּמוֹ הָיוּ

שַׂקֵּי חִטָּה.

רַק הַסְּדִינִים קוֹפֶלֶת בְּקַלּוּת לֵאָה

וְעוֹרַכְתָּם כְּמוֹ מַצּוֹת עַל הַמַּדָּף.

הַמִּזְרָנִים, אַבְנֵי סִיזִיפוֹס רְבוּעוֹת,

גּוֹרֶרֶת הִיא בַּהֲפוּגוֹת קְצָרוֹת

וּמִדֵּי פַּעַם מְקַנַּחַת אֶת אַפָּהּ הָאֲדַמְדַּם.

מִשֶּׁהוּשַׁב הַסֵּדֶר הִצְטַחֵק הַחֶדֶר

וְהֶחָלָל נִרְצַע בִּרְצוּעוֹת שֶׁל קַרְנֵי אוֹר חֹרְפִּי,

שֶׁהִתְגַּנְּבוּ מֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיס הַיָּחִיד.

הַלָּלוּ אֶת דַּרְכָּם פִּלְּסוּ עַל שֶׁלֶג הַגַּגּוֹת

יָרְדוּ בִּמְחִלּוֹת וּמַרְזְבִים וּבְצֵאתָם לַחֹפֶשׁ

בְּלֹא חֶדְוָה וְחֵשֶׁק פִּזְּזוּ

כְּמוֹ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ הַמִּתְלַבְּטִים בָּרוּחַ.

עִם זֹאת – הִבְזִיקָה מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַנַּעֲרָה –

מוּטָב אוֹר חִוַּרְיָן מֵעֲרָפֶל עַמוּם צְלָלִים,

מוּטָב אוֹר רְפָאִים מֵרַעַל פֶחָמִים וּפִיחַ.

יָדֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת, הָעֲנֻגּוֹת רָחֲפוּ

וְנֶהֱנוּ מִלַּהַט הַגֶּחָלִים

שֶׁנִּתְלַבּוּ מֵרוּחַ פִּיהָ.

כִּירָה מֻסֶּקֶת בְּנִשְׁמַת אַפֵּינוּ,

בִּשְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל נֵפְטְ עוֹשׂוֹת פְּלָאִים,

תְּמוּרַת צְרוֹר לֶהָבוֹת דַּקּוֹת

הַמְרַקְּדוֹת כַּעֲלָמוֹת שֶׁל גַּז כְּחֻלּוֹת,

שֶׁהַדִּמְיוֹן מַכְנִיס אֶל מְעָרָה כְּשׁוּפָה,

כְּשֶׁהַמַּדְחֹם עוֹלֶה לְאַרְבָּעִים.

הִנֵּה חַיַּיִךְ, לוּצָ’ה, מְקֻפָּלִים בְּרֶגַע

שֶׁל צִפִּיַּת טֵרוּף לְנַעַר יְרַקְרַק מַקְסִים.

בָּאֵשׁ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לָרֹב, אֲבָל הַיּוֹם

אֵינִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלָהּ בְּשֶׁל תֻּפִּים

זַעֲרוּרִים, אֲשֶר מַכִּים עַל רַקּוֹתַי.

הַחֹם נוֹגֵעַ בִּי בְּאֶצְבָּעוֹת חוֹלוֹת,

גוּפִי צְמַרְמַר, וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ

לִבְלֹם אֶת קְפִיצוֹתָיו וּכִרְכּוּרָיו…

וְאָז מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה נִטְמֶנֶת לוּצָ’ה

כְּמוֹ נִמְלֶטֶת מֵאוֹיֵב סָמוּי…

קול נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. קוֹל נְקִישָׁה בַּלֵּב.

"כֵּן. הִכָּנֵס, פְּרֶסְיָדוֹ!

אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתִי? אֲנִי מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה.

אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ, יְדִידִי? שִׁנַּי נוֹקְשׁוֹת, נוֹקְשׁוֹת…

אֵינְךָ מֵבִין דָּבָר?

רוֹצָה הָיִיתִי כִּי תִּהְיֶה בּוּל־עֵץ

כְּדֵי לִזְרֹק אוֹתְךָ לָאֵש!

חַיַּל עוֹפֶרֶת, מָה אַתָּה רוֹעֵד?

אֲנִי קְצָת מְצֻנֶּנֶת.

שִׂים יָד לַלֵּב! לֹא לְלִבְּךָ, חֲמוֹר!

אַתָּה מַרְגִּישׁ? רוֹקֵד, רוֹקֵד!

אַל תִּתְרַחֵק! אֵינְךָ רוֹאֶה, שֶׁזֶּה עוֹזֵר לִי?

חִכִּיתִי שֶׁתָּבוֹא.

חִכִּיתִי לְאָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ בְּלוּלָה!

אַתָּה מַסְמִיק כַּגֶּחָלִים שְׁבַּכִּירָה.

בַּיְּשָׁן שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה!"

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַפֶּחָמִים חַיִּים! מְלַקְּקִים אֶת הָאֲוִיר.

חָשִׁים בְּרֵיחַ דְּבַשׁ עָלוּם.

כִּדְבַשׁ דֻּבְדְּבָנִים עַל דַּל שִׂפְתֵי עַלְמָה.

נָתְנוּ לָךְ אַסְפִּירִין?

לוּצָ’ה:

אֵיפֹה הָיִיתָ כָּל הַיּוֹם, פַּיְּטָן?

הַגֶּחָלִים שֶׁבַּכִּירָה אֵינָן מְחַמְּמוֹת.

אֵינִי שׁוֹלֶטֶת עַל הָרְעָדִים.

אַתָּה לִי אַסְפִּירִין.

יָדְךָ לִי אַסְפִּירִין. הַמֵּצַח שֶׁל פַּיְטָן.

הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתָּ עַל הָאֵשׁ הַזֹּאת לִי אַסְפִּירִין.

תֵּן לִי יָדְךָ וּכְתֹב עַל לוּחַ לְבָבְךָ:

כְּחֻלָּה־סְגֻלָּה,

סְגֻלָּה־כְּחֻלָּה וּגְחוּלָה.

הִיא מִתְלַקַּחַת כְּשִׂמְלָה בּוֹעֶרֶת: אֲדֻמָּה!

אַל־נָא תִּרְחַק. תֵּן לִי לִצְחֹק מְעַט.

אַל־נָא תִּרְחַק וְאַל תִּקְרַב הַרְבֵּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה חַם, חַם לִי, חַם לִי, חַם!

פְּרֶסְיָדוֹ:

חַם לָךְ, קַר לָךְ, קַר וְחַם.

אַף פַּעַם לֹא הָיָה לָךְ אַרְבָּעִים?

לוּצָ’ה:

לֹא.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַף פַּעַם לֹא הָיִית יָפָה כָּזֹאת.

כְּמוֹ נִשְׂרַף בָּךְ כָּל הָעֶצֶב,

לָבַשְׁתְּ לְבָבִיּוּת. אִמֵּךְ תָּשׁוּב מִיָּד?

הִיא לֹא תָּבִין אֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לְיוּלְיָה.

וּמִי הִיא יוּלְיָה?

וְלָמָה מֵתָה יוּלְיָה צְעִירָה כָּל־כָּךְ?

צְעִירָה בִּזְכוּת הַמָּוֶת. וְאוֹהֶבֶת עַד הַיּוֹם, וְעַד לָנֶצַח…

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר, דַּבֵּר, דִּמְיוֹן חוֹלֶה!

וְשִׁים יָדְךָ עַל הַכָּתֵף, שְׁלֹּא תִּרְעַד!

הַיּוֹם אֲנִי כָּמוֹךָ.

אֲנִי רוֹאָה בָּאֵשׁ הַזֹּאת עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת…

שֵׁדִים קְטַנִּים וְרֵיחַ שׁוֹשַנִּים שְׁרוּפוֹת…

וּמִסְפָּרִים שֶׁל נֻסְחָאוֹת עוֹלִים עִם הֶעָשָׁן…

לְאָן?

הַיּוֹם אֲנִי כָּמוֹךָ.

שׂוֹנְאָה חֶשְׁבּוֹן.

מִלִּים וְלֹא סְפָרוֹת.

עִרְפּוּל־הַדַּעַת. שִׁכָּרוֹן, הָבֵא לִי מִיָדְךָ.

יָדְךָ אֶשְׁמֹר לִי לְמַזְכֶּרֶת…

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַיָּד כָּתְבָה לְלוּצָ’ה שִׁיר לְיוֹם הֻלֶּדֶת.

וּבְשִׁירִי אַתְּ בַּת חָמֵשׁ.

פָּנַיִךְ מַסֵּכָה שֶׁל רֶקַח שְׁזִיפִים.

עֵינַיִךְ שְׁזִיפִים מְפֻחָדִים.

וְאַתְּ עוֹשָׂה לִי פַּרְצוּפִים שֶׁל פֵיָה מְכֹעֶרֶת.

גִּלִּיתִי מַחֲבוֹאֵךְ.

סִפַּרְתִּי לְאִמֵּךְ עַל הַרְבֵּה אֲשֶׁר זָלַלְתְּ.

הָיְתָה זוֹ בְּגִידָתִי הָרִאשׁוֹנָה.

לוּצָ’ה:

אַהֲבָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה עוֹדָהּ בְּחִתּוּלֶיהָ.

אוֹ בְּרַחְמָהּ שֶׁל אַפְרוֹדִיטָה.

אוֹ בְּמַבְחֵנָה אֲשֶׁר הַטֶּבַע בָּהּ – רֵאשִׁית

דַּרְכָּהּ שֶׁל יְצִירָה, כְּעֵין

צֵרוּף שֶׁל יְסוֹדוֹת וְתַרְכִּיבִים לְמִינֵיהֶם,

שֶׁנִּפְלָטִים מִפִּיהָ הַדַּקִּיק שֶׁל מוֹרָתֵנוּ מָארָה.

לוּצָ’ה:

לֹא הַמּוֹרָה לְכִימִיָּה אוֹיַבְתְּךָ, פְּרֶסְיָדוֹ,

כִּי אִם אֲנִי. הֲיֵשׁ לִפְחֹד מִמֶּנָּה?

יֵשׁ לָהּ צַהֶבֶת כְרוֹנִית!

הִיא מִסְכֵּנָה וַחֲמָתָהּ שׁוֹפֶכֶת

עַל בַּרְנָשִׁים רַכִּים כָּמוֹךָ הַסוֹלְדִים מִשִּׁעוּרֶיהָ.

עָלֶיךָ לְהָבִין: לְיֶלֶד מִשְׁתּוֹקֶקֶת הַמּוֹרָה,

אַךְ מַשֶּׁהוּ לֹא כַּשּׁוּרָה בַּמַּנְגָּנוֹן שֶׁלָהּ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

חַיָּה רָעָה וַעֲקָרָה מִבֶּטֶן.

נוֹקֶמֶת בַּבָּנִים, שֶׁאֵין הִיא יְכוֹלָה לָלֶדֶת.

בְּתַאֲוָה שֶׁל בְּתוּלָה זְקֵנָה

תּוֹקַעַת צִיּוּנִים רָעִים בְּפִנְקָסָהּ, וּמְחַיֶּכֶת.

לוּצָ’ה:

הוֹ, אַל תִּשְׂנָא אוֹתָהּ! מוּטָב כִּי תְּרַחֵם עָלֶיהָ!

רַחֵם עָלֶיהָ גַּם עָלַי!

אַתָּה מוֹשֵׁךְ יָדְךָ מִן הַכָּתֵף שֶׁלִּי

וְרוּחַ זְדוֹנִית נוֹשֶׁבֶת מִצָּפוֹן…

כֵּן, כֵּן… אֲנִי כְּשִׁכּוֹרָה…

אַתָּה מַכְאִיב לִי קְצָת…

אַהֲבָתְךָ הַפִּתְאֹמִית חוֹנֶקֶת…

אַתָּה נִדְבַּק אֵלַי כַּעֲלוּקָה לוֹהֶטֶת…

חֲדַל, חֲדַל!

פְּרֶסְיָדוֹ:

כָּל הַשְּׁכֵנִים אוֹמְרִים שֶׁלּוּצָ’ה וּפְּרֶסְיָדוֹ

הֵם כְּאָחוֹת וְאָח… שֶׁעוֹד מֻקְדָּם לְאַהֲבָה…

לוּצָ’ה:

לֹא נְשִׁיקָה, לֹא נְשִׁיקָה, פְּרֶסְיָדוֹ.

אֲנִי לֹא אֲחוֹתְךָ!…

ג. בְּבֵית הַקְּבָרוֹת    🔗

לְיַד הַקֶּבֶר כְּבָר עָמְדָה כָּל הַכִּתָּה.

דָּרְכוּ עַל אֲדָמָה קְפוּאַת־מֵצַח.

מֵעֵינֵיהֶם נִבָּט הַכְּפוֹר טָהוֹר.

"לֹא טוֹב לָמוּת בַּחֹרֶף.

מִתַּחַת לַתַּכְרִיךְ וַדַּאי רוֹעֶדֶת לוּצָ’ה."

“אַל תְּדַבֵּר. אִמָּהּ אֵינָה בּוֹכָה.”

“כְּשֶׁמֵּת אָדָם זֶה לְתָמִיד, זֶה לְתָמִיד…”

“הַקַּבְּרָנִים עוֹדָם חוֹֹפְרִים…”

“הָאֲדָמָה יוֹתֵר קָשָׁה מֵאֶבֶן…”

“זוֹ עֲבוֹדָה לֹא נְעִימָה, לִהְיוֹת קַבְרָן…”

“פָּחוֹת נָעִים לִשְׁכַּב בָּאֲדָמָה תַּחַת הַשֶּׁלֶג…”

עֵינֵי הַנְּעָרִים הִבִּיטוּ בַּתַּכְרִיך.

"פַּעַם, בְּפוּרִים, הוֹפִיעָה לוצָ’ה

בְּתַחְפֹּשֶׂת בַּר־מִינָן. אַתָּה זוֹכֵר?"

“צָחַקְנוּ כְּטִפְּשִׁים.”

“הַמַּסֵכָה צִיֵּר פְּרֶסְיָדוֹ.”

“רוֹבֶצֶת לָהּ כְּאִלּוּ זֶה מִשְׂחָק…”

“וְלוּצָ’ה תַּלְמִידָה הֲכִי טוֹבָה…”

“גַּם לָנוּ זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת…”

“מָתַי כְּבָר יוֹרִידוּהָ אֶל הַקֶּבָר?…”

“מָה? קַר לְךָ? רוֹצֶה סֵפֶל חָלָב?”

“רוֹצֶה לִישֹׁן וּלְהָקִיץ מִן הַחֲלוֹם הַזֶּה…”

הַנְּעָרִים הִגְנִיבוּ מַבָּטִים כְּלַפֵּי פְּרֶסְיָדוֹ.

“הוּא לֹא נִרְאֶה עָצוּב.”

“הוּא לֹא נִרְאֶה שָׂמֵחַ.”

“הוּא לֹא מַבִּיעַ שׁוּם דָּבָר.”

“וַדַּאי חוֹשֵׁב עַל שִׁיר לְלוּצָ’ה.”

“מָחָר יֵשֵׁב עַל הַסַּפְסָל לְבַד…”

“וְלוּצָ’ה לֹא תַּצְחִיק אֶת הַמּוֹרֶה…”

" פְּרֶסְיָדוֹ לֹא יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ – לִשְׁתֹּק!"

“תָּמִיד לָעַגְנוּ: צֶמֶד־חֶמֶד, צֶמֶד־חֶמֶד…”

“וּפַעַם לוּצָ’ה יִלְּלָה כַּחֲתוּלָה…”

“לֹא הִתְאַפְּקָה…”

“בְּכָל־זֹאת לֹא חָדַלְנוּ…”

“אֲנִי אַף פַּעַם לֹא קָרָאתִי ‘צֶמֶד־חֶמֶד’…”

" פְּרֶסְיָדוֹ רַק הָיָה מַסְמִיק…

עַכְשָׁו פְּנֵי הַבַּיְּשָׁן כְּאֶבֶן־סִיד…"

“הַיּוֹם חֲבָל לִי עַל הַגַּאַוְתָן…”

“טוֹב שֶׁאָמַרְתִּי לָהּ כִּי הִיא יָפָה…”

חָשַׁב פְּרֶסְיָדוֹ.

"טוֹב שֶׁנִּשַּׁקְתִּי לָהּ…

אַף פַּעַם לֹא אֶגַּע עוֹד בִּכְתֵפָהּ…

מַדּוּעַ לֹא נִגַּשְׁתִּי לְהַגִּיד לָהּ

שֶׁהִיא וְלֹא אַחֶרֶת,

שֶׁהִיא תִּהְיֶה אִשְׁתִּי…

פָּחַדְתִּי כִּי תִּצְחַק לִי…

אֲנִי מוּג־לֵב…"

נִשְׂמַע קוֹלוֹ הַחֲגִיגִי שֶׁל הַחַזָּן.

הַנְּעָרִים נָשְׁמוּ בְּיֶתֶר חֹפֶשׁ.

דִּימִיטְר הַזָּקֵן,

הַגּוֹי מִמַּקָּדוֹנְיָה שֶׁמּוֹכֵר הָיָה

פֶּחָם לְהַסָּקָה לַיְהוּדִים

עָמַד לְיַד פְּרֶסְיָדוֹ.

עַל חָטְמוֹ הָעָב זָחֲלָה דִּמְעָה שְׁחֹרָה.