סָבָא זַ"ל וְאַבָּא הָלְכוּ בִּשְׁבִיל אֶחָד,

וֶאֱמוּנָה צָמְחָה מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל כְּדֶשֶׁא.

וְזֶה הַשְּׁבִיל הוֹבִיל מֵעִיר אֶל עִיר

מִמְּדִינָה אֶל מְדִינָה

וּמִיָּרִיד אֱלֵי יָרִיד.

סָבִי נִטְמַן בְּחוֹף חוֹלוֹת יָפֶה מוּל הַדָּנוּבָּה.

לְעֵת אָבִיב בָּאִים הַמַּיִם אֶל קִבְרוֹ

וְרוֹחֲצִים בְּקֶצֶף צְהַבְהַב

אֶת עֲצָמָיו הַלְּבָנוֹת, וְזֶמֶר תְּהִלִּים טָהוֹר

עוֹלֶה מִפִּיו.

בַּחֹרֶף רוּחַ צוֹנֵנָה שׁוֹרֶקֶת בִּזְקָנוֹ

וּפְאוֹתָיו צַחוֹת כְּמוֹ פִּשְׁתָּן

מִסְתַּלְסְלוֹת וּמִתְבַּדְּרוֹת כְּמוֹ לְהַכְעִיס,

אַךְ הוּא אֵינֹו מַרְפֶּה מִתְּפִלָּתוֹ הַיַּלְדוּתִית

הַמִּתְפָּרֶקֶת לִפְסוּקִים שֶׁל שֶׁלֶג מִתְנַשֵּׁר

אֶל מַחֲזוֹרוֹ הַמְיֻשָּׁן וְרַב הַתְּלָאוֹת.

אָבִי, אֲשֶׁר יָרַשׁ מִמֶּנּוּ תַּאֲוַת הַצְּחוֹק,

שֶׁבִּבְדִיחָה טוֹבָה רָאָה מִצְוָה קְדוֹשָׁה,

קָם יוֹם אֶחָד וְעֲזָבוֹ לְחֶסֶד הַזִּקְנָה,

לְחָסוּתָם שֶׁל קֵיסָרִים טְבוּעִים

עַל כַּמָּה מַטְבְּעוֹת סְפוּנוֹת

מִתַּחַת לָרִצְפָּה בִּמְעוֹנוֹ הַדַּל.

אָמַר לִי אַבָּא: "בּוֹא נִגַּשׁ לִכְנַעַן

נֹאכַל תְּמָרִים וְנִתְחַמֵּם.

בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ יְלָדִים חֲשׂוּפֵי שֵׁת,

הַמְצַפִּים לְמַחַט שֶׁל חַיָּט שֶׁתַּלְבִּישֵׁם."

וְכֵן הָיָה.

בַּיַּבָּשָׁה יוֹמַיִם וּבַיָּם שִׁשָּׁה

וְעַל הַחוֹף קִדְּמוּנוּ תְּאֵנָה וָדֶקֶל.

כְּשֶׁנִּגְמַל אָבִי מִמִּנְהָגוֹ לִתְהוֹת

עַל טֶבַע בַּעֲלֵי חַיִּים לְמִינֵיהֶם

הַמְהַלְּכִים בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ,

הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַעֲקֹר מִדִּמְיוֹנוֹ

דְּמוּתוֹ הַמַּתְמִיהָה שֶׁל הַגָּמָל.

הוּא, שֶׁהִבְחִין בִּמְרוּצַת הַקַּו,

הַצָּר צוּרוֹת לְכָל מְעִיל, מִכְנָס וַאֲפֻדָּה,

אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו בְּנַסּוֹתוֹ

לִגְזֹר בַּהֲזָיַת רוּחוֹ הַנִּּפְעָמָה

דֻּגְמָה תּוֹאֶמֶת חֲלִיפַת גָּמָל.

"נָקֵל לִי לְהַלְבִּישׁ כָּל רַעְיוֹן,

כָּל עֲנָנָה פְּרוּחָה, כָּל גּוּף אֱנוֹשׁ

עַתִּיר מוּמִים בְּבֶגֶד הַמַּקְנֶה

לַגָּלְמִיּוּת הָדָר וָתֹאַר,

מִלְּהַמְצִיא כְּסוּת מִתְקַבֶּלֶת עַל דַּעַת הַגָּמָל.

לָמַדְתִּי מְלֶאכֶת חַיָּטוּת בְּוִינָה

וְלֹא בַּמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית."

עַל אַף עַנְוַת רוּחוֹ

הָיָה אָבִי אָדָם גֵּאֶה וְלֹא סִפֵּר

כִּי לֹא נוֹתְרוּ פְּרוּטוֹת.

מִתּוֹךְ עַצְבוּת

וּבְלִי גִּמְגּוּם שֶׁל הִתְנַצְּלוּת הִפְטִיר:

"בִּכְנַעַן זוֹ שֶׁל חֲלוּצִים וַעֲנִיִּים,

שֶׁל שֶׁמֶשׁ כֹּה עַזָּה, שֶׁל רוּחַ כֹּה רַכָּה,

הַלָּקוֹחוֹת שֶׁלִּי מֵאָז, הַיְלָדִים,

הַיָּם כֻּתֹּנֶת לִבְשָׂרָם

וּמִכְנְסֵי כֻּתְנָה לְעַכּוּזָם.

לָכֵן הָאֹשֶׁר הַקָּצוּב לוֹ לַחַיָּט

כְּטַעַם הַזֵּיתִים הַיְרֻקִּים.

וְאַף כִּי תַּפּוּזִים נִקְנִים בְּשֶׁפַע וּבְזוֹל,

עָלַי לָשׁוּב הַבַּיְתָה לַבַּלְקָן,

בֵּין הַגּוֹיִים הַחֲבִיבִים עָלַי מִשַּׁחַר נְדוּדַי…"

עַכְשָׁו אָבִי אֵינוֹ נִצְרָךּ עוֹד

עֵינֵי הָאֵפֶר לְאַמֵּץ בְּהַשְׁחִילוֹ הַחוּט

בְּאֶצְבְּעוֹת קַלָּע גָּמִישׁ שֶׁלֹּא יַחֲטִיא לָנֶצַח.

אָבִי נָח בֶּעָפָר הַחַם, שֶׁרֵיחַ תַּפּוּזִים לוֹ.

“צִיּוֹנוּת שֶׁלִּי קְטַנָה”, הָיָה אוֹמֵר,

"לְעֻמָּתָהּ צִפּוֹר שֶׁל בְּיַאלִיק נֶשֶׁר.

שְׁבָחֶיהָ יְסַפֵּר חַלִיל אַגְמוֹן דַּקִיק

מְגִלָּתָהּ יִכְתֹב הָרוּחַ עַל עֲלֶה הֲדַס.

אֲנִי חָרֵד מֵרַבָּנִים שֶׁבְּתֻפִּים גְּדוֹלִים

יֵיטִיבוּ לְהָרִיעַ עַל יַמָּהּ הָאֵינְסוֹפִי

שֶׁל הַתּוֹרָה וְאִישׁ כָּמוֹנִי מַפְקִירִים

עַל חוֹף בְּלֹא סְפִינָה וּבְלִי מִפְרָשׂ.

מֵהֶרְצְל שְׁחֹר־זָקָן עֲצוּב־מַבָּט

אֵינִי דּוֹרֵשׁ אֶלָּא מְעַט שַלְוָה קֵיצִית.

קֹרְטוֹב שֶׁל חֹם חָרְפִּי וְסַם כְּנֶגֶד הַשִּׁעוּל.

מְעוֹף שְׁחָפִים אֲנִי מוֹתִיר לְצְעִירִים,

וּשְׁלַל הָרְמָשִׂים הַנְקוּדִים בַּדֶּשֶׁא

לַנְעָרוֹת הַמֵּיטִיבוֹת לִרְאוֹת מִמֶּנִּי.

חַיָט מַכְלִיב חֲלוֹמוֹתָיו בְּחוּט לָבָן,

כִּי חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּז וְיַהֲלוֹם יִשְׂנָא הוּא.

וְהַנִּשְׂגָב בְּכָל חֲלוֹמוֹתַי הָיָה

לוּא הָרוֹפֵא פָּסַק, שֶׁהַמִּקְטֶרֶת כְּלִי תָּמִים הִיא

וְכִי מֻתָּר לִי לְהַעֲרִיץ עָשָׁן

וּלְהַשְׁקִיף בְּעַד טַבְּעוֹתָיו אֶל הֶעָרִים,

שֶׁהִשְׁתוֹקַקְתִּי לְבַקֵּר בָּהֵן וְלֹא זָכִיתִי,

וְאֶל הָעֲלָמוֹת, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִרְקֹד עִם הַחַיָּט

אֲבָל בְּשֶׁל בַּיְשָׁנוּתוֹ וִתְרוּ עָלָיו."

אָבִי, אָבִי הַטּוֹב! יֵשׁ בְּקַלוּת הַדַּעַת

נִיצוֹץ פָּעוּט שֶׁל אֲצִילוּת סְמוּיָה:

רָאִיתִי זֹאת בְּכָל הֲלִיכוֹתֶיךָ,

וְאַל אֶחֱטָא בִּיהִירוּת, אִם אֲדַמֶה,

כִּי בֵּן אֲנִי לְאִישׁ מַצְנִיעַ לֶכֶת וְרוֹזֵן.

בְּכֹחַ הָרָצוֹן וְיֵצֶר הַנְּדִידָה

מָשַׁךְ אָבִי עֶדְרוֹ הַקָּט לִכְנַעַן

כֻּלָּהּ רִקְמַת דִּמְיוֹן שִׁירִית,

מִין נוֹף שֶׁנִּצְטָרֵף טְלָאִים־טְלָאִים

שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִזֶּמֶר וּפִזְמוֹן שְׁגוּרִים עַל פִּיו,

שֶׁמּוֹלַדְתָּם מוֹלֶדֶת הַדְּרָכִים בָּהֶן

חָלַף אָבִי בְּסֻלְיוֹתָיו בְּלִי גַּעַת בָּאָבָק.

בְּכֹחַ הָרָצוֹן וְיֵצֶר הַנְּדִידָה

קְשׁוּרִים עַל חוּט לָבָן מְשָׁכָנוּ אַבָּא

אֶל רַכָּבוֹת וָאֳנִיּוֹת וְכִרְכָּרֹות

וּבְהַגִּיעַ חֶסְכוֹנוֹ אֶל יַרְכָתָיו,

שְׁלָחַנִי לֶאֱסֹף זָהָב בַּפַּרְדֵּסִים.

"אַתָּה הַבְּכוֹר, תֵּלֵךְ אֶל עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם

וְאָנֹכִי אֶל גַּן הַיָּרָק שֶׁבִּקְצֵה הַכְּרַךְ.

מְלָפְפוֹן, עַגְבָנִיָּה וְגֶזֶר נַעֲלִים

מִכָּל אֲשֶׁר הִשְׂכִּילָה לְעַצֵּב יַד הַבּוֹרֵא

לְטַעַם וְצוּרָה. וְהַגַּנָּן הָעַרְבִי

רוֹחֵץ אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה וְאַחַר־כָּךְ

מַחֲלִיק אֶת הַמַּטְבֵּעַ מִיָּדִי אֱלֵי מִצְחוֹ.

וְאִם אֵינְךָ רוֹצֶה בְּמוֹשָׁבָה

אַל תַּעֲקֹר מִסַּף הַבַּיִת,

סַתֵּת לְךָ אַבְנֵי בַּזֶּלֶת, שַׁיִשׁ, בַּהַט

עֲלֵה בְּמַעֲלוֹת מַשְׂכֹּרֶת וּמִקְצוֹעַ

וְלִי הַנַּח חָמֵשׁ דַּקּוֹת שִׂיחָה

עִם הַשְּׁכֵנִים, אֲשֶׁר עָלוּ אִתִּי לִכְנַעַן."

צָדַק אָבִי בְּכָל מַאֲוַיְָּיו

וְלַיְלָה לַיְלָה הוּא שָׁאַב אֶגְלֵי־תִּקְוָה

וֶאֱמוּנָה מִכָּל פְּגִישָׁה עִם בְּנֵי מִינוֹ,

מִכָּל מִלָּה טוֹבָה שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי רַבָּם,

הָרַב קְרִיסְפִּין קְטַן־הַקּוֹמָה וְהַיָּפֶה.

“חַיֵּינוּ הֵם,” הָיָה אוֹמֵר הָרַב,

"שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל מַעֲשֶׂה פִּרְיָה,

וְהֵרָיוֹן וְטָעֻיּוֹת אֵין־סְפוֹר.

אֲבָל בִּקְצֵה הַדֶּרֶךְ יֵשׁ כִּי יְצַפֶּה

מַלְאָךְ לָבוּשׁ בְּלוֹאֵי עָנָן וּפָז

וְנִשְׁמָתֵנוּ מִתְרַוַּחַת וּפוֹלֶטֶת:

בָּרוּךְ, בָּרוּךְ, שֶׁפְּטָרָנוּ

מִסֵּבֶל וּמֵהֶבֶל וּמִדְּבַר־אֱנוֹשׁ!"

אָחִי, שֶׁלֹא יָרַד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ,

רָחַשׁ חִבָּה בִּלְתִּי־נִסְבֶּלֶת לוֹ

וּמְאֹהָב הָיָה בְּדִינָה בַּת הָרַב

שֶׁקּוֹמָתָהּ הָיְתָה קְטַנָּה כְּשֶׁל אָבִיהָ.

“לוּא הִיא הָיְתָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר,”

בָּכָה אָחִי בְּקוֹל רוֹכֵל בִּלְתִּי־מַצְלִיחַ,

"שִׁבְעָה וָחֵצִי סֶנְטִימֶטְרִים וְרָחְבָּה שְׁלֹשָׁה,

הָיִיתִי מִתְחַתֵּן אִתָּהּ לָבֶטַח.

וְכִי אֶפְשָׁר לָשֵׂאת אִשָּׁה מִינִיאַטְיוּרָה?

כֵּן, חֲכָמָה הִיא כְּאָבִיהָ, אַךְ שָׁדֶיהָ

כְּשֶׁל דַּדֵּי עִזָּה… זֶה מְיָאֵשׁ…"

אָבִי הָיָה מַקְשִׁיב וְנֶאֱנָח:

"מֵחֲלָצַי יָצָא שׁוֹטֶה טוֹב־לֵב וּמְעֻדָּן,

אִם יְשַׂחֵק לוֹ הַמַּזָּל יָבִיא פָּרָה מִתַּחַת לַחֻפָּה…"

בְּצָהֳרֵי יוֹם חֹרֶף חַם עַד לְהַפְלִיא

לִהֵט אָבִי בְּשָׂרוֹ הַדַּק בַּשֶּׁמֶש

וּכְדַרְכּוֹ שָׁקוּעַ בְּהָגוּת לִבּוֹ וּבְקָפֶה,

שֶׁהֶעֱלָה אֵדִים קַלִּים וּצְעִירִים.

פָּחַד הוּא מִן הַצֵּל כְּמֵאוֹרֵחַ רַע

וּבְשָּׁרָב קָדַח מֵאֹשֶׁר וְסִפּוּק־הַנֶּפֶשׁ.

הֵבֵאתִי בְּכִיסִי שְׂכַר־יוֹם אֲשֶׁר נִתַּן לִי

אַחַר רִדְתִּי מִשִּׂיא הַפִּגּוּמִים,

בְּעוֹד פָּנַי בְּסִיד וְטִיחַ וְאָבָק שֶׁל לְבֵנִים.

הִבִּיט אָבִי בְּפְַרצוּפִי הַמְסֻיָּד

וְשָׂח לִי בְּלָצוֹן צִיּוֹנִי שֶׁלּוֹ

בִּנְעִימָה וְנֹסַח חַיָּטִים צָנוּעַ:

"בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְלָתֵֵת קִוִּיתִי,

וּרְאֵה אֲנִי מִבְּנִי לוֹקֵחַ מְלֹא חָפְנַיִם!

שְׁמָעֵנִי: לֹא כְּדַאי!

לִשְׁקֹעַ בְּאָבָק, בְּטִיחַ לֹא כְּדַאי!

כִּי הַפְּרוּטוֹת אֲשֶׁר תָּבִיא בַּעֲמָלְךָ

אֶת שֵׂיבָתִי יוֹרִידוּ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה…

צְרֹר חֲפָצֶיךּ, בְּנִי! עֲלֵה לְדִילִיזַ’נְס

וְסַע אֶל אֵם־הַמּוֹשָׁבוֹת הַצְּעִיָרה.

שָׂנֵאתִי מְלִיצוֹת וְאָנֹכִי אַחֲרוֹן

הַחַיָּטִים הַמְדַבְּרִים בְּקוֹל נָבִיא.

לֹא מַהֲדוֹם אֱלֹהַּ בָּאתִי עַד הֲלוֹם

אַךְ מְקוֹמִי בֵּין הַבְּרִיּוֹת יָדַעְתִּי.

בְּאִם נִגְזַר עַל בְּנִי לָתֵת מִנְחַת־זֵעָה

לָאֲדָמָה הַזֹּאת, אֲזַי לֹא בְּגִגִּית שֶׁל מֶלֶט

וְלֹא לִלְבֵנִים שֶׁל סֶלִיקַט כִּי אִם

לִרְגָבִים אֲדַמְדַּמִּים וּלְגֻמּוֹת

אֲשֶׁר מִתַּחַת לְעֵצִים. הַיּוֹם

שֶׁל הַבְָּרוֹן הֵם וּמָחָר יִהְיוּ שֶׁלְךָ.

לֹא תְּנַשֵּׁק אֶת פַּרְדְּסֵי הַנְּדִיבִים, חָלִילָה,

כִּי אִם תִּלְמַד מְלָאכָה תַּמָּה וִירֻקָּה

וּבִזְכוּתָהּ תָּבִיא פְּרוּטוֹת מְעַט

לְמַעַן נְמַלֵּא פִּיּוֹת אֲחֶיךָ

וּבְעִקָּר שְׁנֵי הַקְּטַנִּים הַיְפֵהפִים,

שֶׁכֹה אָהַבְתִי. שְׁאַל אֶת אִמְּךָ!"

"אָבִי, הָעֲבוֹדָה הִיא לִי מַשָּׂא, גַּם נֶפֶשׁ

שִׁירַי שֶׁלִי זֶה מִיָּמִים שָׂרַפְתִּי…

לֹא אֵלֶּה הַכְּתוּבִים, כִּי אִם אֵלֶּה שֶׁבִּפְנִים.

מַה טַּעַם לְהוֹסִיף נְיָר כָּתוּב

בְּאוֹתִיּוֹת קִירִילִיצָה?

אֵין זֶה קָרְבָּן גָּדוֹל אַף כִּי מַכְאִיב,

אֲבָל דּוֹרְכִים אֲנַחְנוּ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ…

אֶסַּע וְאִם כִּי לֹא אֶל הַשָּׂדוֹת אַשְׁכִּים

וְלֹא אַחֲרֵי הַצֹּאן אֵלֵךְ

בְּכָל־זֹאת חֲלוֹמְךָ אָהַבְנוּ

וְיֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם חוֹבָה אוֹ נֵדֶר,

וְאִם יִכְבַּד הַנֵּטֶל

גִּדּוּף רוֹעֵי בָּקָר בֻּלְגָּרִי

אָטִיחַ לָרָקִיעַ וַחֲסַל…"

הָיוּ יָמִים שֶׁל חוֹל אָדֹם, גִּצֵּי שָׁרָב וּתְכֵלֶת.

אָכַלְנוּ לֶחֶם בְּלִי גְּבִינָה וּבְלִי חֶמְאָה וּבְלִי זֵיתִים.

רִסַּסְנוּ אֶת הַפַּת בְּמִיץ שֶׁל לִימוֹנִים גְּנוּבִים.

נָשָׂאנוּ הַטּוּרִיָּה עַל הַשֶּׁכֶם כְּרוֹבֶה.

גֻּמּוֹת הַרְבֵּה פָּתַחְנוּ בַּפַּרְדֵּס

וּמַיִם צוֹנְנִים מִן הַבְּרֵכָה שָׁתִינוּ.

הָיָה שָׁם יְהוּדִי אֶחָד יְלִיד הָאָרֶץ

שֶׁמִּדֵּי בֹּקֶר לַפַּרְדֵּס הִגִּיעַ

רָכוּב עַל חֲמוֹרוֹ הַמְקֻשָּׁט כְּמוֹ חָתָן.

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלוֹ הַמְצַוֶּה

וּבִתְרוּעַת הַבָּרִיטוֹן שֶׁלּוֹ שָׁמַעְתִּי

הִימְנוֹן הַחֹפֶשׁ בִּצְלִילִים,

שֶׁבִּטָּחוֹן וְאֹשֶׁר וְטִפְּשׁוּת חָבְרוּ בָּם יַחַד.

“מַלֵּא מִפֶּה לָפֶה אֶת שַׂק הַזֶּבֶל!” –

“תַּפּוּז אֱכֹל בִּסְעֻדָּה שֶׁל עֶשֶׂר!”

“אַל תְּגַלְגֵּל אֵלַי עֵינַיִם וְדַבֵּר עִבְרִית!”

עַַבְדוּת שְׁמֵימִית כָּזֹאת לֹא תִּפָּלֵא

לָנֶצַח וּבְשׁוּם מָקוֹם, הִרְהַרְתִּי.

“לֹא לְעוֹלָם אֶהְיֶה עָנָן”, אָמַרְתִּי לְאָבִי.

"הִגִּיעָה עֵת לִהְיוֹת מָטָר נִתָךְ

וּמַעֲלֶה בְּשָׂמִים מֵרֶגֶב וְאִילָן.

פַּרְדֵּס הַתַּפּוּזִים הוּא לֹא שֶׁלָּנוּ,

אַךְ יְרָחִים קְטַנִים תְּלוּיִים בַּעֲנָפִים,

מְלֵאִים עָסִיס כָּתום.

הֵם נְדוּנְיָה, שֶׁנַּעֲרָה פַּרְסִית אַחַת

הֵבִיאָה לִי עַל גַּב שָׁטִיחַ מֵאַרְצָהּ…"

וְאָז, בְּטֶרֶם אֲגוֹלֵל כָּל מַעֲלוֹת אֲרוּשָׂתִי

נָפַל הַצְּלִיל: חַלּוֹן פָּעַר עֵינוֹ הַמְרֻבַּעַת.

אֶנְקַת זְכוּכִית דַּקָּה.

הַפָּעוֹטִים הֵרִיעוּ בְּחֶדְוָה: מִתְקוֹטְטִים!

חֲנוּת הַתַּבְלִינִים שֶׁל חֵ’ם פִּיפַנוֹ

שֻׁפְּכָה עַל־פְּנֵי הַמִּדְרָכָה…

רָאִינוּ הַזָּקֵן שֶׁרָץ אַחֲרֵי זְקָנוֹ…

שְׁנֵי עַרְבִים מִלְאוּ אֶת הַשַּׂקִּים בָּטְנִים

וְאֱגוֹזֵי דַּמֶשֶׂק.

הַסֵּפֶר הַשָּׁמֵן שֶׁל הַגְּמָרָא הֵם לֹא לָקְחוּ…

בְּזֶה הָרֶגַע – אֵין לָדַעַת לָמָּה – קָמוּ לְעֵינַי

עַצְמוֹת־סָבִי הַלְּבָנוֹת,

וְקוֹל בַּרְזֶל הִכָּה בָּהֶן וּפִרְקֵיהֶן

קָרְמוּ גִּידִים וְזָעֲקוּ: הַצִּילוּ!

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁבִּי רָאָה אֶת גְּוִיָּתוֹ

בְּצוּק שֶׁל סֶלַע נֶאֱחֶזֶת.

מִמֶּנִּי לֹא נוֹתַר, אוּלַי, כִּי אִם מַבָּט יָחִיד

הַשָּׁט בְּיָם קוֹלוֹת אֲשֶׁר עָטְפוּ

אֶת מְעַרְבֹּלֶת הַדָּמִים בָּרְחוֹב.

אֲרוּשָׂתִי אַיָּהּ? פַּרְסִית קְטַנָּה,

הַאִם עוֹלָה אַתְּ בְּגִבְעוֹת הַחוֹל שֶׁל אֶמֶשׁ?

אוֹ שְׂדוֹת טְרָשִׁים נוֹשְׁקִים שְׂפָתַיִךְ הַפְּצוּעוֹת?

מַדּוּעַ עֲזָבוּנִי מְנֻתָּק מִן הַסּוּפָה?

אֶת סָבָא זַ"ל רָאִיתִי! הַאִם זֶה אוֹת

הַמְבַשֵּׂר?

"לֹא הֶעֱלֵיתִי מֵעוֹלָם בִּתְפִלּוֹתַי,

כִּי עַד מוֹקֵד אָבִיא אֶת יְלָדַי", עָנַנִי אַבָּא.

"יָדַיִם נִשְׁתַּלְּחוּ לְשֹׁד וְהֵן צוֹבְעוֹת

עַל בַּד הַחֹשֶׁךְ הַקָּרוּעַ בִּצְבָעִים רוֹתְחִים

דְּמֻיּוֹת כֹּה מַפְחִידוֹת!

הַנַּח אֶת הָרוֹבֶה, הַצֵּל אֶת כַּלָּתְךָ,

זוּג מִסְפָּרַיִם שֶׁל חַיָּט גְּדוֹלִים

דַּיָּם לְהַפְחִידָם….

לָאֳנִיָּה נֵרֵד וְיִוָּתְרוּ כַּפּוֹת יָדֶיךָ טְהוֹרוֹת.

הִנֵּה רָאִיתָ בְּעָנְיִי, רָאִיתָ בְּחֶרְפַּת הָאָב,

שֶׁמִּדָּמָיו נִשְׁפַּכְתִּי לַחוּצוֹת

כְּדֵי לָלֶכֶת כְּעִוֵּר אַחֲרֵי אַהֲבָתְךָ,

אִלֶּמֶת כֵּאלֹהִים חַיִּים בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם".

לָאֳנִיָּה יָרַד אָבִי עִם הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ,

וְלִי הִנִּיחַ אֶת אִמּוֹ,

עַד יַעֲבֹר הַזַּעַם.

"בָּעֲרָבָה תִּשְׁכֹּן וְצִחְיֹונָהּ יְהֵא לְגַן.

שׂוֹנְאֵי נָקָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ: לַמִּדְבָּר,

לְבַל יֹאמְרוּ חוֹרְצֵי־לָשׁוֹן

בְּרַחֲשֵׁי גַּעְגּוּעִים מִלֵּב אָפֵל:

גַּם בְּלִי הָרַגְתְָּ אֶת אָחִיךָ קַיִן גּוֹרָלְךָ.

יְרֻשָּׁתִי לְךָ דַּלָּה: זוּג מִסְפָּרַיִם, אֶצְבָּעוֹן

פְּקַעַת חוּטִים וּמַגְהֵץ יָשָׁן.

אִמְּךָ שָׁמְרָה בַּקְבּוּק שֶׁל יַיִן בְּחֵיקָהּ

אֲשֶׁר בִּזְכוּת הַיִּסּוּרִים

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יִהְיֶה לְשַׁחַר־חֵן.

לְוַאי וּמַלְאָכִים יוֹלִיכוּ צְעָדֶיךָ

אֶל בַּיִת צַח כְּמוֹ חַלוֹם תָּמִים,

כִּי בְּשׁוּבְךָ מִן הַחֻפָּה תֹּאמַר

נַעֲרָתְךָ בִּלְשׁוֹן פָּרַס שִׁירִית:

אֲנִי אוֹהֶבֶת אַהֲבָה,

אֲנִי נַפְשִׁי לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ עֶרֶב־עֶרֶב,

בְּכָל פִּנָּה אִיטָן וּלְבוֹנָה וְנֵר זָהָב,

רַק הַצְּלָלִים סְבִיבְךָ יָשִׁירוּ שִׁיר.

הַכֹּל כָּתוּב בְּאִישׁוֹנֵי עֵינֵינוּ,

אֲנִי אוֹהֶבֶת אַהֲבָה,

זוֹ אַהֲבָה פּוֹרֶסֶת פַּת,

עוֹרֶכֶת הַשֻּלְחָן עִם יַיִן חַי,

עִם צִפֳּרִים לוֹקְטוֹת

פְּתוֹתִים וּפֵרוּרִים מִכַּף יָדְךָ.

זוֹ אַהֲבָה שֶׁהַמַּשָּׂא שֶׁלָּהּ

הוּא אֶבֶן הַטַּבַּעַת הַקּוֹשֶׁרֶת שְׁנַיִם לְבָשָׂר אֶחָד."

כְּתֹם דְּבָרָיו שָׁקַע אָבִי

בְּמַעֲבֵה הָאֳנִיָּה.

עַד מְהֵרָה הָיִיתִי חֵלֶק יוֹם שִׁמְשִׁי

תְּפַרְפֵּר בּוֹ

כְּנַף צִפּוֹר תּוֹעָה.