הַבֵּן הַיָּקָר וְאֶחָיו

הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל יַעֲקֹב מֵבֵּין כָּל שְׁנֵים־עָשָׂר בָּנָיו הָיָה יוֹסֵף בְּנָה שֶׁל רָחֵל. הוּא הָיָה נַעַר יְפֵה־תֹּאַר וִיפֵה־מַרְאֶה וְחָכְמַת אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ. בְּחָכְמָתוֹ הַרַבָּה הֵבִין יוֹסֵף, כִּי לִכְשֶׁיִגְדַּל יִהְיֶה לְשַׂר וּלְמוֹשֵׁל, וְיוֹמָם וָלַיְלָה הָיָה חוֹלֵם עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים וְרַבֵּי הַתִּפְאֶרֶת.

יוֹם אֶחָד, וְהוּא אָז בָּחוּר בֵּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּא אֶל עֲשֶׂרֶת אֶחָיו הַגְּדוֹלִים וְאָמַר:

– שִׁמְעוּ־נָא אַחַי, אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. אֲנַחְנוּ בַּשָּׂדֶה וּמְאַלְּמִים אֲלֻמוֹּת. וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְעָמְדָה, וַאֲלֻמּוֹתֵיכֶם הִקִּיפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהּ.

– מָה פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם הַזֶּה? – שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֶחָיו בְּכַעַס – הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי הָיָה תִּהְיֶה לְמּוֹשֵׁל עָלֵינוּ? הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי אֲנַחְנוּ, אַחֶיךָ הַגְּדוֹלִים מִמְּךָ, הָיֹה נִהְיֶה לַעֲבָדִים לְךָ?

וְיוֹם אַחֵר סִפֵּר יוֹסֵף בְּאָזְנֵי אֶחָיו חֲלוֹם נִפְלָא מִן הַקֹּודֵם:

– רָאֹה רָאִיתִי וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד־עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי.

אֶחָיו חָרְקוּ שֵׁן לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹ זֶה וְהֵם הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בְּכַעַס וּבְשִׂנְאָה. וְאָבִיו יַעֲקֹב, שֶׁשָּׁמַע בְּסַפֵּר יוֹסֵף אֶת חֲלוֹמוֹ לְאֶחָיו, גָּעַר בּוֹ וְאָמַר:

– מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתָּ? הַתְדַמֶּה בְּלִבְּךָ, כִּי נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךָ אַרְצָה?

אַךְ יוֹסֵף הִמְשִׁיךְ לַחֲלֹום עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים, וַחֲלוֹמוֹתָיו כֻּלָּם דּוֹמִים וְכֻלָּם מְבַשְּׂרִים לוֹ גְּדֻלָּה וְשִׁלְטוֹן. יַעֲקֹב אָמְנָם הֵבִין, כִּי לֹא דְבַר־שָׁוְא הֵם חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים וּמַפְלִיאִים אֵלֶּה, אַךְ הוּא בִּקֵּשׁ לְטַשְׁטֵשׁ וּלְבַטֵּל אוֹתָם, לַמַּעַן לֹא יַרְגִּיזוּ אֶת בָּנָיו הָאֲחֵרִים.

בְּכָל זֹאת הָלְכָה שִׂנְאַת הָאַחִים הַגְּדוֹלִים אֶל יוֹסֵף וְגָדְלָה מִיּוֹם לַיּוֹם. הֵם גַּם קִנְּאוּ בְּיוֹסֵף קִנְאָה עַזָּה, כִּי אֲבִיהֶם יַעֲקֹב אָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. וְיוֹם אֶחָד, כְּשֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לִבְנוֹ הָאָהוּב מְעִיל צִבְעוֹנִי יָקָר, כִּמְעִיל אֲשֶׁר לְבֶן־מֶלֶךְ, גָּבְרָה קִנְּאַת הָאַחִים אֵלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא רָצוּ עוֹד לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ וּלְדַבֵּר אֵלָיו.

מִשְׁפַּחְתּוֹ הַגְּדוֹלָּה שֶׁל יַעֲקֹב יָשְׁבָה אָז בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, בְּחֶבֶל הֶהָרִים שֶׁל חֶבְרוֹן. בָּתֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָרַבִּים הָיוּ אֹהָלִים וְלִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר גְּדוֹלִים, שֶׁהַמְּבֻגָּרִים בַּבָּנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם וְנוֹדְדִים אִתָּם לְמֶּרְחַקִּים, כְּדֵי לִמְצֹא עֵשֶׂב לְמַרְעִיתָם. אַךְ יוֹסֵף הָיָה עַל־פִּי־רֹב נִשְׁאַר בַּבַּיִת – מְשַׂחֵק עִם אָחִיו הַקָּטָן בִּנְיָמִין וּמַטֶּה אֹזֶן לַסִּפּוּרִים הַיָּפִים מִתּוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁסִפֵּר לוֹ אָבִיו, אוֹ לוֹמֵד מִפִּיו דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, כְּכָל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב אָבִיו.

פַּעַם אַחַת הִרְחִיקוּ אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף לִנְדֹד עִם עֶדְרֵיהֶם וְיָמִים רַבִּים לֹא חָזְרוּ הַבַּיְתָה. נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב דְּאָגָה לְבָנָיו, וְהוּא אָמַר אֶל יוֹסֵף:

– לֵךְ־נָא, בְּנִי, מְצָא אֶת אַחֶיךָ, וְחֲזֹר לְהוֹדִיעֵנִי שְׁלוֹמָם!

– כִּדְבָרֶיִךְ, אָבִי, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף.

וְהוּא לָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל הַצִּבְעוֹנִי הַיָּפֶה, לָקַח בְּיָדוֹ מְעַט צֵידָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. אַךְ הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה. יוֹסֵף עָלָה הָרִים וְיָרַד בְּקָעוֹת, חַפֵּשׂ כָּאן וּבִקֵּשׁ שָׁם, וְאֶת אֶחָיו לֹא מָצָא. וְהִנֵּה רָאָה אִישׁ עוֹבֵר בֶּהָרִים.

– מָה תְּבַקֵּשׁ כָּאן, הָעֶלֶם? – שָׁאַל אוֹתוֹ הָאִישׁ.

– אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אוּלַי רָאִיתָ אוֹתָם, אֲדֹונִי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם רוֹעִים?

וְאָמְנָם יֶדַע הָאִישׁ אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר לְשָּׁם הַלְּכוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לִרְעוֹת אֶת הָעֲדָרִים, וְהוּא הֶרְאָה לְיוֹסֵף אֵת הַדֶּרֶךְ.

כְּשֶׁנָּשְׂאוּ הָאַחִים אֶת עֵינֵיהֶם, רָאוּ, כִּי יוֹסֵף מִתְקָרֵב וּבָא אֲלֵיהֶם.

אָמַר אֶחָד מֵהֶם:

– הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת בָּא!

אָמַר הַשֵּׁנִי:

– אֵין אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת סִפּוּרֵי הַהִתְרַבְרְבוּת שֶׁלּוֹ!

אָמַר הַשְּׁלִישִׁי:

– טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַהַרְגֵהוּ וְנִפָּטֵר מִמֶּנּוּ!

אוּלָם רְאוּבֵן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים, לֹא נָתַן לַהֲרֹג אֶת יוֹסֵף.

– אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם! – קָרָא אֶל אֶחָיו – הִנֵּה כָּאן בּוֹר עָמֹק, נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר הַזֶּה, וְהוּא לֹא יוּכַל לָצֵאת מִתּוֹכוֹ וְלַחֲזֹר הַבַּיְתָה.

וְהָאַחִים הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן, וְאַךְ הִתְקָרֵב יוֹסֵף, תְּפָסוּהוּ, הִפְשִׁיטוּהוּ אֶת הַמְּעִיל הַיָּקָר וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹרָה. הַבּוֹר אָמְנָם הָיָה רֵיק מִמַּיִם, אַךְ הָיֹה הָיוּ בְּתוֹכוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. לְמַרְאָה הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים נָפְלָה אֵימָה גְּדוֹלָה עַל יוֹסֵף וְהוּא צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, אַךְ מִיָּד נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, כִּי אֱלֹהִים הִסְתִּיר אֶת הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים בְּיַרְכְּתֵי הַבּוֹר וְהֵם לֹא הִתְקָרְבוּ אַל יוֹסֵף וָלֹא הֵרֵעוּ לוֹ.

רְאוּבֵן יָדַע, כִּי מוֹתוֹ שֶׁל יוֹסֵף יִגְרֹם צַעַר רָב לָאָב הַזָּקֵן. הוּא חָשַׁב אֵיפוֹא לַחֲזֹר אַחַר כָּךְ אֶל הַבּוֹר וּלְהַצִּיל אֶת אָחִיו הָאֻמְלָל. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לֶאֱסֹף אֶת הָעֵדֶר, רָאֹה רָאוּ שְׁאָר הָאַחִים אֹרְחַת סוֹחֲרִים יִשְׁמְעַאלִיִים בָּאָה. הַסּוֹחֲרִים עֲשׂוּ אֶת דַּרְכָּם מִצְרַיְמָה וּגְמַלֵּיהֶם הָיוּ עֲמּוּסִים כָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת וּבְשָׂמִים נוֹתְנַי רֵיחוֹת טוֹבִים.

אָמַר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו:

– לָמָּה זֶה נַשְׁאִיר אֶת יוֹסֵף בְּבּוֹר, כִּי יָמוּת שָׁם? הָבָה וְנִמְכֹּר אוֹתוֹ לַיִשְׁמְעֵאלִים, וְאָז נִפָּטֵר מִמֶּנּוּ גַּם מִבְּלִי לְהָמִית אוֹתוֹ.

עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הָאַחִים וּמִיָּד הוֹצִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִתּוֹךְ הַבּוֹר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לְסוֹחֲרִים הַזָּרִים לְעֶבֶד. וּכְשֶׁהָלְכוּ הַיִשְׁמְעֵאלִים וְלָקְחוּ אִתָּם אֵת יוֹסֵף, חָזַר רְאוּבֵן וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶחָיו.

– אוֹיָה לִי! – קָרָא בַּצַּעַר – אֵיךְ נוּכַל לָשׁוּב עַתָּה אֶל אָבִינוּ; וּמָה נֹאמַר, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אוֹתָנוּ הֵיכָן יוֹסֵף?

אַךְ הָאַחִים מָצְאוּ עֵצָה. הֵם שָׁחֲטוּ גְּדִי, הִטְבִּילוּ בְּדָמוֹ שֶׁל הַגְּדִי אֶת מְעִילוֹ הַיָּפֶה שֶׁל יוֹסֵף, וְהֵבִיאוּ אֶת הַמְּעִיל הַמְּלֻכְלָךְ בְּדָם אֶל אֲבִיהֶם.

– הוֹי, בְּנֵי הַיָּקָר יוֹסֵף! חַיָּה רָעָה אָכְלָה אוֹתוֹ! טָרוֹף טֹרַף! – קָרָא יַעֲקֹב בִּכְאֵב.

לְאוֹת אֶבֶל עַל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ קָרַע יַעֲקֹב אֶת שִׂמְלוֹתָיו, שָׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, בָּכָה וְהִתְאַבֵּל יָמִים רָבִּים וָלֹא יָכֹל לְהִתְנַחֵם.

יוֹסֵף בָּא מִצְרַיְמָה

תְּחִלָּה הָיָה יוֹסֵף הָמוּם מִכֹּל אֲשֶׁר נִתְרַחֵשׁ עִמּוֹ. הוּא לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין, כִּי אָמְנָם קָרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה בַּמְּצִיאוּת, וּלְעִתִּים נִדְמֶה לוֹ, כִּי אַךְ חֲלוֹם זְוָעוֹת יַחֲלֹם. אֹרְחַת הַיִשְׁמְעֵאלִים עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ דָּרוֹמָה וְהָלְכָה וְנִתְקַרְבָה לְבֵית־לֶחֶם. וְהִנֵּה נִגְלָּה לְעֵינִי יוֹסֵף דְּבַר־מָה מֻכַּר – הַאֻמְנָם? כֵּן, זֶה קִבְרָה שֶׁל אִמּוֹ רָחֵל! וְאָז הֵבִין לְפֶתַע אֵת גֹּדֶל אֲסוֹנוֹ לַאֲשׁוּרוֹ, וּמִבְּלִי לִשְׁאֹל רְשׁוּת מֵאֵת אֲדוֹנָיו, רָץ אֶל קֶבֶר אִמּוֹ, הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּבְכִי מַר וְקָרָא:

– אִמִּי! אִמִּי הַיְּקָרָה! קוּמִי־נָא מִקִבְרִךְ וּרְאִי מָה עוֹלְלוּ לִבְנֵךְ! מָכוֹר מְכָרוּנִי אַחַי לְעֶבֶד, וְאַתְּ אַל־נָא תִּדֹּמִּי! קוּמִי עִמְדִי לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבַקְּשִׁי רַחֲמִים עָלַי, לְמַעַן יְשִׁיבֵנִי אֶל אָבִי לְבַל יֵרֵד בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה!

דִּמְעוֹתָיו חָנְקוּ אֶת גְּרוֹנוֹ וְהוּא חִבֵּק אֶת הַקֶּבֶר וְנָדַם כָּאֶבֶן. אַךְ אָז דִּמָּהּ לִשְׁמֹעַ קוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִתּוֹךְ הַקֶּבֶר:

– מְנַע קוֹלְךָ מִבֶּכִי, בְּנִי בְּנִי יוֹסֵף! רָאִיתִי אֶת דִּמְעוֹת עֵינֵיךָ וְיָדַעְתִּי אֶת יְגוֹן לִבְּךָ; אַךְ בְּטַח בֶּאֱלֹהִים, בְּנִי, וְדַע כִּי יֵשׁ שָׂכָר לְיִסּוּרֶיךָ. כָּל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה עִמְּךָ אֱלֹהִים אַךְ לְטוֹבָתְךָ הוּא עוֹשֶׂה, בְּנִי בְּנִי יוֹסֵף!

דִּבְרֵי נְחָמָה אֵלֶּה עוֹדְדוּ מְעַט אֶת רוּחוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְהוּא קָם וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ עִם אֲדוֹנָיו הַיִשְׁמְעֵאלִים. אַךְ עֲדַיִן חָרַד לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ וְגַעְגּוּעָיו עַל בֵּיִת אָבִיו הָיוּ גְּדוֹלִים מִנְּשָׂא. הָאֹרְחָה עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ יָמִים רַבִּים – הָלוֹךְ וְנַסוֹעַ דָּרוֹמָה, הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב מִצְרַיְמָה. הִיא עָלְתָה הָרִים וְיָרְדָה בְּקָעוֹת, חָצְתָה נְחָלִים וְעָבְרָה חֻרְשׁוֹת דְּקָלִים, הָלְכָה בְּחוֹלוֹת יְשִׁימוֹן וּבָאָה בִּתְחוּם נָאוֹת־מִדְבָּר פּוֹרְחוֹת. אַךְ יוֹסֵף לֹא רָאָה דָּבָר וְלֹא שָׁמַע דָּבָר. יוֹמָם כִּסּוּ אֶת עֵינָיו עֲרְפִלֵי דִּמְעָה, וּבַלֵּילוֹת נָדְדָּה הַשֵּׁנָה מֵעֵינָיו. הוּא חָשַׁב עַל הָאֲנָשִׁים הַיְּקָרִים שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וּבְאָזְנָיו צִלְצְלוּ לְלֹא הֶפְסֵק הַתְּפִלוֹת הַיָּפוֹת, שֶׁאָבִיו וְכֹל בְּנִי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ נוֹשְׂאִים אֶל אֱלֹהִים. הוּא יָדַע, כִּי אֱלֹהִים לֹא עָזַב אֶת אֲבוֹת מִשֶּׁפָּחְתוֹ בִּנְדוּדֵיהֶם וּבַסַּכָּנוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁאָרְבוּ לָהֶם; וְהוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים לֹא יִשְׁכַּח גַּם אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה הוּא. הוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ כֹּחַ וְאֹמֶץ וְחָכְמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹד אֶלָּא עֶבֶד מָכוּר בִּידֵי זֵרִים.

לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַמַּסָּע לְקִצּוֹ – הָאֹרְחָה בָּאָה מִצְרַיְמָה. וּמָה מוּזָרָה הָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי יוֹסֵף הָעִבְרִי! בְּמוֹלַדְתּוֹ לֹא רָאָה מִיָּמָיו עִיר גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה כָּאן לְפָנָיו בִּנְיָנִים אַדִּירִים, מִקְדָּשִׁים מְפֹאָרִים, פִּסְלֵי־עֲנָק מוּזָרִים, רְחוֹבוֹת אֲרֻכִּים וּרְחָבִים, וְהָרְחוֹבוֹת הוֹמִים מִמֶּרְכָּבוֹת וְסוּסִים וּמֵהֲמוֹנַי אָדָם לוֹבְשֵׁי בְּגָדִים מַתְמִיהִים וּמַרְהִיבִים בְּיָּפְיָם.

יוֹסֵף נִמְכָּר לְמִצְרִי עָשִׁיר וְנִכְבָּד וְשְׁמוֹ פּוֹטִיפַר

כָּאן מָכְרוּ אוֹתוֹ הַיִשְׁמְעֵאלִים לְאִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד, פּוֹטִיפַר שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִשָּׂרָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. לפּוֹטִיפַר הָיָה בַּיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר, נְחָלוֹת נִרְחָבוֹת, גְּרָנוֹת מְלֵאוֹת בָּר, אֻרְווֹת סוּסִים וְגַם עֲבָדִים רַבִּים מְאֹד. וּמִכֵּיוָן שֶׁיּוֹסֵף הָיָה עֶלֶם יָשָׁר וְנָבוֹן, עָשׂה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר הֻטַּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת בַּבֵיִת אֲדוֹנָיו בָּאֱמוּנָה וּבַתְּבוּנָה וּבַטּוֹב־טַעַם.

כְּשֶׁרָאָה פּוֹטִיפַר, כִּי יוֹסֵף הַצָעִיר הוּא עֶלֶם חָכָם וּמַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, גִּדֵל אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל עֲבָדָיו הָאֲחֵרִים; וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף גָּדַל וְנִתְבַּגֵּר, עָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל מְשָׁרְתָיו וְלִמְנַהֵל כָּל עִנְיָנֵי בֵּיתוֹ וְנַחֲלוֹתָיו.

אוּלָם יְמֵי אָשְׁרוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא אָרְכוּ. הוּא הָיָה נֶאֱמָן לַאֲדוֹנָיו, וּכְשֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר דָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁלֹּא לְפִי רְצוֹנוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו, לֹא רָצָה יוֹסֵף לְמָלֵּא אֶת דְּרִישׁוֹתֶיהָ. אָז הֶעֱלִילָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר עֲלִילָה, כִּי הוּא מִתְחַצֵּף לָהּ וּמַעֲלִיב אוֹתָהּ. וּכְשֶׁנּוֹדַע דָּבָר זֶה לְפּוֹטִיפַר, לֹא חָקַר וְלֹא דָּרַשׁ אִם אָמְנָם נְכוֹנִים הֵם דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, וְהוּא צִוָּה לִכְלֹא אֵת יוֹסֵף בְּבֵית־הַסֹּהַר. אוּלָם גַּם בְּבֵית־הַסֹּהַר לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת יוֹסֵף. הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשַּׂר הַמְּנַהֵל אֶת בֵּית־הַסֹּהַר, וּכְשֶׁרָאָה זֶה, כִּי יוֹסֵף הוּא חָכָם מְאֹד, אַחֲרָאי מְאֹד וּמַצְלִיחַ מְאֹד בְּכָל מַעֲשָׂיו, מִנָּה אוֹתוֹ לַמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל הָאֲסִּירִים.

גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם

בֵּין הָאֲסִּירִים שֶׁבְּבֵית־הַסֹּהַר הַזֶּה הָיוּ שְׁנַיִם מִשָּׂרָיו שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁר־הַמַּשְׁקִים, שֶׁהָיָה מַגִּישׁ אֶת הַיַּיִן לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה; וְהַשֵּׁנִי הָיָה שָׁר־הָאוֹפִים, שֶׁהָיָה מֵכִין אֶת לַחְמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם.

לַיְלָה אַחֵד חָלְמוּ שְׁנֵי הַשַּׂרִים הַלָּלוּ חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים. הֵם לֹא יָדְעוּ מָה פֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹתֵיהֶם. אַךְ יוֹסֵף הֶאֱמִין, כִּי בַּחֲלוֹם מְגַלֶּה אֱלֹהִים לְאָדָם אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא עָלָיו. וּכְשֶׁסִּפְּרוּ לוֹ שְׁנֵי הַשַּׂרִים אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם, הֵבִין מִיָּד אֶת פִּשְׁרַם וְאָמַר:

– בְּעוֹד שְׁלָּשָׁה יָמִים תּוּצְאוּ שְׁנֵיכֶם מִבֵּית־הַסֹּהַר. אַתָּה, שַׂר־הַמַּשְׁקִים, תַּחֲזֹר לְשָׁרֵת אֶת פַּרְעֹה וּלְהַגִּישׁ לוֹ אֶת כּוֹסוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. אַךְ עָלֶיךָ, שַׂר־הָאוֹפִים, לֹא יְרַחֵם פַּרְעֹה וִיצַוֶּה לִתְלוֹת אוֹתְךָ עַל עֵץ!

וְאָמְנָם הָיָה בְּדִיּוּק, כְּפִי שֶׁאָמַר יוֹסֵף. לְאַחֵר שְׁלשָׁה יָמִים זָכַר פַּרְעֹה אֶת שַׂר־הַמַּשְׁקִים שֶׁלּוֹ לְטּוֹבָה. הוּא שִׁחְרֵר אוֹתוֹ מִבֵּית־הַסֹּהַר, הֶחְזִיר אוֹתוֹ לְאַרְמוֹנוֹ וְנָתָן לוֹ שׁוּב לְשָׁרֵת אוֹתוֹ. אַךְ אֶת שַׂר־הָאוֹפִים לֹא חָנָן הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל עֵץ.

שְׁנָתַיִם לְאַחֵר זֶה רָאָה חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים בִּשְׁנָתוֹ גַּם פַּרְעֹה. הוּא רָצָה מְאֹד לָדַעַת מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתָיו אֵלֶּה. קָרוֹא קָרָא אֵיפוֹא לְכָל חֲכָמָיו הַגְּדוֹלִים, סִפֵּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹתָיו, אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע לִפְתֹּר אוֹתָם וּלְהַגִּיד לְמֶלֶךְ אֶת אֲשֶׁר הֵם מְבַשְּׂרִים. אָז אָמַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶל פַּרְעֹה:

– הִנֵּה בְּבֵית־הַסֹּהַר אִישׁ עִבְרִי צָעִיר, הַיּוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת מֵאֵיִן כָּמוֹהוּ!

וּכְשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת דְבָרַיו, צִוָּה מִיָּד לְהוֹצִיא אֶת יוֹסֵף מִבֵּית־הַסֹּהַר וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.

– שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, – אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף – כִּי אַתָּה מֵבִין חֲלוֹמוֹת וְיוֹדֵעַ לִפְתֹּר אוֹתָם.

– לֹא אֲנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אֶלָּא אֱלֹהִים הוּא הַשָּׂם דְבָרָיו בְּפִי.

– שְׁמַע אֵיפוֹא אֶת אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. עָמֹוד עָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, וְהִנֵּה עָלוּ מִן הַיְאוֹר שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת וּבְרִיאוֹת. אַחַר כָּךְ עָלוּ מִן הַיְּאוֹר גַּם שֶׁבַע פָּרוֹת רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהַחַלָּשׁוֹת אָכְלוּ אֶת הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת וְהַבְּרִיאוֹת, אַךְ הֵן נִשְׁאֲרוּ רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת כְּלִפְנֵי כֵּן.

– וְאַחֲרֵי הַחֲלוֹם הַזֶּה – הִמְשִׁיךְ פַּרְעֹה לְסַפֵּר בְּאָזְנֵי יוֹסֵף – רָאֹה רָאִיתִי גַּם חֲלוֹם אַחֵר. לְנֶגֶד עֵינֵי צָמְחוּ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת. אַחַר כָּךְ צָמְחוּ גַּם שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וְרֵיקוֹת, וְאֵלּוּ בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת וְהַמְּלֵאוֹת. עַתָּה אֱמֹר־נָא לִי מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי אֵלֶּה?

יוֹסֵף הִרְהֵר רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחַר פָּתַח וְאָמַר:

– פִּשְׁרָם שֶׁל שְׁנֵי חֲלוֹמוֹתֶיךְ, אֲדֹונִי הַמֶּלֶךְ, אֶחָד הוּא. בַּחֲלוֹמוֹתֶיךְ אֵלֶּה מְגַלֶה לְךָ אֱלֹהִים, כִּי שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת תִּהְיֶינָה שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, אוּלָם אַחַר כָּךְ תָּבוֹאנָה שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב קָשׁוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁבְּנֵי הָאֶרֶץ יָמוּתוּ בָּרָעָב.

כְּשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ דְּאָגָה גְּדוֹלָה.

– וּמָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל.

– הִנֵּה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת, – יָעַץ לוֹ יוֹסֵף – מְצָא לְךָ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, שֶׁיִּבְחַר לוֹ פְּקִידִים זְרִיזִים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבִשְׁנוֹת הַשּׂבַע וְהַבְּרָכָה פְּקֹד עֲלֵיהֶם לִצְבֹּר בַּאֲסָמִים גְּדוֹלִים כַּמוּת רַבָּה מְאֹד שֶׁל תְּבוּאָה וְדִבְרֵי־אֹכֶל אֲחֵרִים. וּכְשֶׁתָּבוֹאנָה שְׁנוֹת הָרָעָב, לֹא יֶחְסַר אֹכֶל בְּמִצְרַיִם וּבְנֵי הָאֶרֶץ לֹא יָמוּתוּ בָּרָעָב.

עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה. גַּם בְּעֵינֵי הַשַּׂרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה טוֹבָה הָיְתָה עֲצָתוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁל יוֹסֵף. וּכְשֶׁהֵחֵלּוּ לַחֲשֹׁב מִי יִהְיֶה הָאִישׁ הָרָאוּי לְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הָאַחְרָאִי לַהֲכָנַת אַסְמֵי הַתְּבוּאָה, אָמַר פַּרְעֹה:

– אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם מִיּוֹסֵף עָצְמוֹ. עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, כִּי רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ וְאֵין כָּמוֹהוּ אִישׁ, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְתַפְקִיד גָּדוֹל זֶה.

יוֹסֵף פּוֹתֵר לְפַרְעֹה אֵת חֲלוֹמוֹתָיו

וְאָז גִּדֵל פַּרְעֹה אֵת יוֹסֵף וְעָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל שָׂרָיו. יוֹסֵף קִבֵּל מֵאֵת פַּרְעֹה אַרְמוֹן נֶהְדָּר לַגּוּר בּוֹ, מֶרְכָּבָה מְפֹאָרָה לִנְסֹעַ בָּהּ בְּרַחֲבֵי מִצְרַיִם, בִּגְּדֵי־יָקָר וְתַכְשִׁיטִי־זָהָב; וְכָל בְּנֵי מִצְרַיִם מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ, מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו וּמְמַלְּאִים אֵת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו.

אַךְ יוֹסֵף לֹא עָלָה לִגְדֻלָה, כְּדֵי לִחְיוֹת חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת וּלְבַלּוֹת אֶת יָמָיו בַּנְּעִימִים. הוּא עָבַד עֲבוֹדָה קָשָׁה וְאַחְרָאִית. עֲבוֹר עָבָר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְאָרְכָּה וְלִרָחְבָּה, וְצִוָּה לִבְנוֹת בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים לְאֲסָמִים. קָנֹה קָנָה מֵאֵת הָאִכָּרִים כַּמּוּיוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל תְּבוּאָה וְצָבַר אֶת הַכֹּל בָּאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׁנִים הָיוּ שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, נִתְמַלְאוּ הָאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים תְּבוּאָה וְדִבְרֵי־אֹכֵל אַחֶרִים בְּכַמּוּיּוֹת עֲצוּמוֹת.

וְהִנֵּה תַּמּוּ שֶָׁבַע שְׁנוֹת הַשׂבַע וְהֵחֵלּוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב. הַשָּׂדוֹת הָיוּ יְבֵשִׁים וְלֹא הִצְמִיחוּ דָּבָר. לִבְנֵי מִצְרַיִם לֹא הָיָה מַה לֶאֱכֹל. סַכָּנַת רָעָב וּמָוֶת הָיְתָה צְפוּיָה לָהֶם. אַךְ הִנֵּה צִוָּה יוֹסֵף לִפְתֹּחַ אֶת הָאֲסָמִים וְלִמְכֹּר אֹכֶל לָעָם כְּאַוַּת נָפְשׁוֹ. וּבְנֵי מִצְרַיִם לֹא יָדְעוּ מַחְסוֹר, מַמָּשׁ כְּבַשָׁנִים הַטּוֹבוֹת.

יוֹסֵף מִתְוַדֵּעַ אֶל אֶחָיו

לֹא כֵן הָיָה הַדָּבָר בָּאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לְמִצְרַיִם. אַף בָּהֶן הָיוּ הַשָּׁנִים שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת. אַךְ בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ לֹא הֵכִינוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים מַחְסְנֵי מָזוֹן, ובבוא הַשָּׁנִים הָרָעוֹת, לֹא הָיָה לָהֶם מָה לֶאֱכֹל.

אַף בְּאֶרֶץ כְּנַעַן גְּדוֹל הָיָה הָרָעָב וְגַם בְּנִי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף נוֹתְרוּ לְלֹא לֶחֶם. וְאָז אָמַר יַעֲקֹב הַזָּקֵן לְבָנָיו:

– שָׁמּוֹעַ שָׁמַעְתִּי, כִּי בְּמִצְרַיִם יֵשׁ תְּבוּאָה לָרֹב. רְדוּ שָׁמָּה וּקְנוּ תְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, לַמַּעַן לֹא נָמוּת כֻּלָּנוּ בָּרָעָב.

בַּיָּמִים הָהֵם יָשְׁבוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו בִּבְאֵר־שֶׁבַע. אָמְנָם עָבְרוּ כְּבָר שָׁנִים מֵאָז אִבַּד אֶת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ יוֹסֵף, אַךְ עָדַיִן לֹא יָכֹל יַעֲקֹב לְעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֶת זִכְרוֹ וּלְהִתְנַחֵם. וְהַבָּנִים, אִם כִּי אַף הֵם נִזְכְּרוּ לִפְעָמִים בַּאֲחִיהֶם וְאוּלַי אֲפִילּוּ הִצְטַעֲרוּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע, שֶׁעָשׂוּ לוֹ, לֹא יָכְלוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם, כִּי יוֹסֵף עָלָה לִגְדֻלָה בְּמִצְרַיִם וּבְטוּחִים הָיוּ, כִּי עֶבֶד־עוֹלָם הוּא בְּבֵית אַחַד הָאֲדוֹנִים הַמִּצְרִיִים. וּמִשֶׁשָמְעוּ אֶת דִּבְרֵי אֲבִיהֶם, לֹא תֵּאֲרוּ לְעַצְמָם כְּלָל וּכְלָל, כִּי עֲלוּלִים הֵם לְהִפָּגֵשׁ בְּמִצְרַיִם עִם אֲחִיהֶם, וְהֵם עָשׂוּ כְּדְבַר יַעֲקֹב וְיָצְאוּ עַד מְהֵרָה לַדֶּרֶךְ מִצְרַיְמָה.

בַּבַּיִת נִשְׁאַר רַק הַקָּטָן שֶׁבִּבְנֵי יַעֲקֹב, הַלֹּא הוּא בִּנְיָמִין. אַחֲרֵי שֶׁאָבַד יוֹסֵף הָיָה בִּנְיָמִין בֶּן־זְקוְנָיו, שֶׁיָּלְדָה לוֹ רָחֵל בְּטֶרֶם מוֹתָהּ, הַבֵּן הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל יַעֲקֹב; וְהָאָב הַזָּקֵן לֹא נָתַן לוֹ לָלֶכֶת מִצְרַיְמָה יַחַד עִם שְׁאַר אֶחָיו, פֶּן יִקְרֲנוּ אָסוֹן כַּאֲשֶׁר קָרָה אֶת יוֹסֵף.

מִשֶּׁהִגִּיעוּ עֲשֶׂרֶת הָאַחִים לְמִצְרַיִם, וְיוֹסֵף רָאָה אוֹתָם, הַכֵּר הִכִּיר אוֹתָם מִיָּד. אַךְ הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת אֲחִיהֶם, שָׁכֵן הָיָה יוֹסֵף לְאִישׁ, לָבַשׁ בִּגְדֵי פְּאֵר וְהָיָה רֹאשׁ כָּל הַשַּׂרִים בָּאָרֶץ. וְהוּא גָּמַר בְּלִבּוֹ לֹא לְגַלּוֹת לְבָאִים מֵי הוּא, וּכְדֵי לְהַכְרִיחַם, כִּי יָבִיאוּ אֵלָיו אֶת אָחִיו הַצָעִיר בִּנְיָמִין, שֶׁיּוֹסֵף אָהֲבוֹ מְאֹד וְהִתְגַּעְגַּע עָלָיו, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה מֵחֻכֶּמֶת. הוּא הֶאֱשִׁים אוֹתָם, כִּי מְרַגְּלִים הֵם וְדִבֵּר אִתָּם דְּבָרִים קָשִׁים. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ הָאַחִים לְהִצְטַדֵּק וְסִפְרוּ לוֹ, כִּי לֹא מְרַגְּלִים הֵם, אֶלָּא כֻּלָּם אַחִים בְּנֵי אָב אֶחָד, וּמִלְּבַדָּם נִשְׁאַר עוֹד בַּבַּיִת נַעַר קָטָן אֶחָד, עָנָה לָהֶם יוֹסֵף:

– אִם כֵּנִים דִּבְרֵיכֶם, אֶתֵּן לָכֶם רְשׁוּת לָלֶכֶת וּלְהָבִיא אֶת הַתְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם, לַמַּעַן לֹא יִרְעֲבוּ לַלֶּחֶם. אַךְ אַחֵד מִכֶּם יֵאָסֵר בְּבֵיתִי וְלֹא יְשֻׁחְרַר אֶלָּא אִם כֵּן תָּשׁוּבוּ אֵלַי עִם אֲחֵיכֶם הַקָּטָן, כִּי בַּזֹּאת יִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם אִם דִּבְרֵי אֱמֶת הֵם וְאִם לֹא.

וּלְאַחֵר שֶׁיוֹסֵף בָּחַר מִתּוֹכָם אֶת שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ, צִוָּה לְמָלֵא אֶת שָׂקֵיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׂים בַּחֲזָרָה בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּים אֵת הַכֶּסֶף שֶׁיְּשַׁלְּמוּ בִּמְחִיר הַתְּבוּאָה, וְלָתֵת לָהֶם גַּם צֵדָּהּ לַדֶּרֶךְ.

הָאַחִים לֹא יָדְעוּ, כִּי כַּסְפָּם הֻחְזַר לָהֶם וְהוּא נִמְצָא בַּשַׂקִּים, וְדָבָר זֶה נוֹדַע לָהֶם רַק בֶּהְיוֹתָם כְּבָר קְרוֹבִים לְבֵיתָם. הֵם נִבְהֲלוּ אָז מְאֹד, רָצוּ לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף לְמִצְרִים, אַךְ לֹא יָכְלוּ עַתָּה לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי הָיוּ כְּבָר רְחוֹקִים מְאֹד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתָם, סִפְּרוּ לַאֲבִיהֶם אֵת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם יַחַד עִם אֲחֵיהֶם הַצָעִיר בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת שִׁמְעוֹן מִמַּאֲסָרוֹ.

אַךְ תְּחִלָה לֹא רָצָה יַעֲקֹב אַף לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ.

– לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם, – אָמַר לְבָנָיו הַגְּדוֹלִים – אָחִיו יוֹסֵף מֵת, וָאֵם אַף אוֹתוֹ יִקְרֶה אָסוֹן בַּדֶרֶךְ, לֹא אֵדַע נֶחָמָה עַד יוֹם מוֹתִי וּבְיָגוֹן אֵרֵד שְׁאוֹלָה.

אוּלָם לְאַחֵר שֶׁאָזַל הַלֶּחֶם בַּמִּשְׁפָּחָה, לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה לְיַעֲקֹב, אֶלָּא לִשְׁלֹחַ אֶת בָּנָיו שֵׁנִית מִצְרַיְמָה, כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם תְּבוּאָה מֵחָדָשׁ. וְאָז הִבְטִיחַ יְהוּדָה לְאָבִיו, כִּי יִשְׁמֹּר עַל בִּנְיָמִין, שֶׁלֹּא יִקְרֶנוּ כָּל אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ.

– אֲנִי הָאַחְרָאִי לוֹ וּמִיָדִי תִּדְרֹשׁ אוֹתוֹ! – אָמַר.

בְּלֵב כּוֹאֵב הֻכְרַח אֵיפוֹא יַעֲקֹב לְהַסְכִּים וְלִשְׁלֹּחַ אִתָּם אֶת בֶּן־זְקוּנָיו הַיָּקָר בִּנְיָמִין. וּכְשֶׁבִּידֵיהֶם סְכוּם כֶּסֶף כָּפוּל, גַּם לְהַחֲזִיר אֶת אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּשַּׂקִּים וְגַם לִקְנוֹת תְּבוּאָה אַחֶרֶת, יָרְדוּ הָאַחִים שׁוּב מִצְרַיְמָה.

יוֹסֵף שָׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת אוֹתָם. הוּא שִׁחְרֵר אֶת שִׁמְעוֹן וְנָתָן לוֹ לְהִצְטָרֵף אֶל אֶחָיו, וְאַחַר הִזְמִין אֶת כֻּלָּם לְאַרְמוֹנוֹ הַיָּפֶה.

יוֹסֵף הֶאֱשִׁים אֶת אֶחָיו, כִּי מְרַגְּלִים הֵם.

– הֲשָּׁלוֹם לַאֲבִיכֶם הַזָּקֵן? – שָׁאַל אוֹתָם – הַעוֹדֶנּוּ חָי?

– שָׁלוֹם לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חַי, – עָנוּ לוֹ הָאַחִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו.

וּכְשֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת הַצָּעִיר בָּאַחִים, הֲלֹּא הוּא בִּנְיָמִין בֶּן אִמּוֹ רָחֵל, שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב אוֹתוֹ בְּיַלְדוּתוֹ, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וּלְהַבְלִיג עַל הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הָרַבָּה. הוּא מִהֵר לְהִכָּנֵס לְאַחַד הַחֲדָרִים, וְשָׁם פָּרַץ בִּבְכִי – מֵרֹב שִׂמְחָה שֶׁזָּכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת אָחִיו הַיָּקָר.

אוּלָם גַּם עַתָּה לֹא גִּלָה עוֹד לְאֶחָיו מִי הוּא. הוּא צִוָּה לְמָלֵּא אֶת שַׂקֵּיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׁים בְּשַׂקִּים בַּחֲזָרָה אֵת כַּסְפָּם, כְּבַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת, וּלְתוֹךְ שַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין צִוָּה לְהַכְנִיס בְּהֶסְתֵּר אֵת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁלוֹ. אַחַר כָּךְ נִפְרַד מֵהֶם וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לַחֲזֹר לְבֵיתָם.

הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאַחִים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. אַךְ הֵם טֶרֶם הִרְחִיקוּ מִן הָעִיר וְיוֹסֵף צִוָּה לְעַבְדּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְהַחֲזִירַם לְבֵיתוֹ.

– לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה? – אָמַר לָהֶם הָעֶבֶד – גָּנוֹב גְּנַבְתֶּם אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁל אֲדוֹנִי!

הָאַחִים עָמְדוּ נִדְהָמִים. אַף אַחֵד מֵהֶם לֹא לָקַח דָּבָר מִבֵּיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאַף אַחֵד מֵהֶם לֹא יָדַע דָּבָר עַל הַגָּבִיעַ. אַךְ כַּאֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת שַׂקֵיהֶם וְהָעֶבֶד חִפֵּשׂ בְּתוֹכָם, מָצוֹא מָצָא אֶת הַגָּבִיעַ בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.

הָאַחִים הֻחְזְרוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף פָּקַד:

– הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִי עֶבֶד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֵל אֲבִיכֶם!

אַךְ יְהוּדָה, שֶׁמַּכָר אֶת יוֹסֵף לַיִשְׁמְעֵאלִים, הִתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי לֹא יַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה. הוּא סִפֵּר עַל אֲבִיהֶם הַזָּקֵן, שֶׁאִבֵּד כְּבַר אֶחָד מִבָּנָיו הָאֲהוּבִים; וְעַתָּה, מִשֶּׁיֻּקַּח מִמֶּנּוּ גַּם בָּנוּ הָאָהוּב הַשֵּׁנִי, מוֹת יָמוּת מֵרֹב צַעַר. וְהוּא הִצִּיעַ לְיוֹסֵף לְהִשָּׁאֵר עֶבֶד בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹם הַנַּעַר, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְשֶׁה לַבִנְיָמִין לַחֲזֹר אֶל אָבִיו.

כִּשְׁמּוֹעַ יוֹסֵף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק. הוּא נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְאָמַר אֶל אֶחָיו:

– אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרַיְמָה!

וּלְאַחַר שֶׁסִּפֵּר לָהֶם אֶת כָּל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, בִּקֵּשׁ אוֹתָם לַחֲזֹר מִיָּד לְבֵיתָם וּלְהָבִיא אֶת אֲבִיהֶם וְאֶת כָּל בְּנֵי מִשְּׁפָּחְתוֹ מִצְרַיְמָה.

עַד מְהֵרָה נוֹדָע הַדָּבָר לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְגַם הוּא בִּקֵשׁ אֵת אָחֵי יוֹסֵף, כִּי יָבִיאוּ לְאַרְצוֹ אֶת אֲבִיהֶם הַזָּקֵן וְאֶת כָּל בְּנִי הַמִּשְׁפָּחָה. הוּא נָתַן לָהֶם אֶרֶץ לַגּוּר בָּהּ, הִיא אֶרֶץ גּשֶׁן, וְהִבְטִיחַ לָהֶם אֶת טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.

וְאָמְנָם לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְיַעֲקֹב וְכָל בְּנֵי מִשְּׁפָּחְתוֹ הַגְּדוֹלָה בָּאוּ לָגוּר בְּמִצְרַיִם. וְהָאָב הַזָּקֵן זָכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ הָאָהוּב, אֲשֶׁר חָשַׁב אוֹתוֹ לַמֵּת וְהוּא הָיָה לְאַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּמִצְרַיִם וְנָחַל כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת, כְּכָל שֶׁבִּשְׂרוּהוּ חֲלוֹמוֹת יַלְדוּתוֹ.

יַעֲקֹב הַזָּקָן זָכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ הָאָהוּב יוֹסֵף

עַצְמוֹת יוֹסֵף

לִפְנֵי מוֹתוֹ קָרָא אֵלָיו יוֹסֵף אֶת בָּנָיו מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְאֶת אֶחִָיו שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ בַּחַיִּים וְאָמַר לָהֶם:

– הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וָלֹא זָכִיתִי לָשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי. אַךְ אֶתְכֶם יִזְכֹּר אֱלֹהִים וְיַעֲלֶה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׂבַּע לָתֵת לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אַךְ הִנֵּה אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם, כִּי בְּהָשִׁיב אֶתְכֶם אֱלֹהִים לְאַרְצְכֶם, זָכוֹר תִּזְכְּרוּ אַף אוֹתִי וְתַעֲלוּ אִתְּכֶם יַחַד גַּם אֶת עַצְמוֹתַי!

אוּלָם עַד שֶׁבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל זָכוּ לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם וּלַחֲזֹר לְמוֹלַדְתָּם עָבְרוּ שָׁנִים רָבּוֹת מְאֹד, יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַלָּלוּ רָבוּ וּפָרְצוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְהָיוּ לְעַם גָּדוֹל. אַךְ בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַלָּלוּ גַּם נִשְׁתַּנֶּה יַחַס הַמִּצְרִים אֲלֵיהֶם. הֵם שָׁכְחוּ אֵת יוֹסֵף וְאֶת הַבְּרָכָה שֶׁהֵבִיא לְמִצְרַיִם. מַלְכֵיהֶם הַחֲדָשִׁים הָפְכוּ אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לָעֲבָדִים וְהֶעֱבִידוּ אוֹתָם בְּפֶרֶךְ. וְרַק אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל סֶבֶל וְעִנוּיִים זָכַר אוֹתָם אֱלֹהִים וְשָׁלַח אֶת מֹשֶׁה לִגְאֹל אוֹתָם מִבֵּית־הָעֲבָדִים.

אַךְ בְּצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, זָכְרוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעַ אוֹתָם יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ. הֵם בִּקְּשׁוּ לְהַעֲלוֹת אִתָּם יַחַד לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם גַּם אֶת עַצְמוֹתָיו, אוּלָם אַף אֶחָד לֹא יָדַע הֵיכָן מְקוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְהִנֵּה נִזְכְּרוּ בְּאִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת. זוֹ הָיְתָה סֶרַח בִּתּוֹ שֶׁל אָשֵׁר, שֶׁאֱלֹהִים בֵּרַךְ אוֹתָהּ בְּזִקְנָה מֻפְלֶגֶת וְנִשְׁאֲרָה בַּחַיִּים מֵאָז יְמֵי יַעֲקֹב וְעַד יְצִיאַת מִצְרַיִם. הָלַךְ אֵלֶיהָ משֶׁה וְשָׁאַל אוֹתָהּ:

– כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר?

עָנְתָה לוֹ סֶרַח בַּת־אָשֵׁר:

– אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ לוֹ הַמִּצְרִים וְהֵם שִׁקְּעוּ אֶת הָאָרוֹן בְּתוֹךְ הַנָּהָר נִילוּס, כְּדֵי שֶׁמֵּימָיו יִתְבָּרְכוּ וְיָפְרוּ אֶת הָאֶרֶץ.

הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת הַנִּילוּס וְקָרָא:

– יוֹסֵף, יוֹסֵף! הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁנִּשְׂבַּע אֱלֹהִים לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּיעָה הָעֵת לְקַיֵם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. עֲלֵה מִתּוֹךְ הַנָּהָר וְתַן כָּבוֹד לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! אִם אַתָּה עוֹלֶה, הַרֵינוּ מְקַיְמִים אֶת הַשְּׁבוּעָה, וְאִם לֹא – הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתְךָ!

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלּוּ מֵימֵי הַנָּהָר מְפַעְפְּעִים, הָאָרוֹן צָף וְעָלָה מִתּוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת, וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ אוֹתוֹ עִמָּם, כְּדֵי לִקְּבֹּר אוֹתוֹ בְּאַדְמַת אֶרֶץ הָאָבוֹת.

ציור מספר 7 קובץ 20

זָהָב וְגַחֶלֶת

– אַל תִּתְעַצֵּל, עֶבֶד עִבְרִי! – צָעַק הַמַּשְׁגִּיחַ הַמִּצְרִי וְהִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל גַּבּוֹ הֶעָרֹם שֶׁל אֶחָד מִמַּחֲנֶה הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.

אַל תִּתְעַצֵּל, עֶבֶד עִבְרִי! – צָעַק הַמַּשְׁגִּיחַ הַמִּצְרִי.

אוֹיָה לָנוּ, מָה רַב סִבְלֵנוּ בְּמִצְרַיִם, – נֶאֶנְחוּ הָאֲחֵרִים בִּרְאוֹתָם אֶת אֲחִיהֶם מִתְפַּתֵּל מִכְּאֵב – הַאֻמְנָם שָׁכַח אוֹתָנוּ אֱלֹהִים לָנֵצַח? הַאֻמְנָם לֹא יִגְאַל אוֹתָנוּ מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם לָעוֹלָם?

– לֹא כָּךְ הָיָה לְפָנִים, – נִזְכַּר אֶחָד מֵהֶם בִּימֵי הֶעָבָר – כַּאֲשֶׁר יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ מִצְרַיְמָה, נָתוֹן נָתַן לוֹ פַּרְעֹה מִטוּב כָּל הָאֶרֶץ.

אָז הָיָה עוֹד יוֹסֵף בַּחַיִּים, – עָנָה לוֹ אַחֵר – וְהוּא הִשְׁפִּיעַ רֹב טוֹבָה עַל אֶחָיו. אַךְ הַיּוֹם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.

וְאָמְנָם רַע וָמַר הָיָה אָז לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ רָאָה, כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים וְרָבִּים בְּאַרְצוֹ, וּפַחַד תָּקַף אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם. הוּא חָשַׁשׁ, כִּי בְּעֵת מִלְחָמָה יִצְטָרְפוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְאוֹיְבָיו, וְאַחַר כָּךְ יִבְרְחוּ מִמִּצְרַיִם וִיַחְזְרוּ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הוּא עָשָׂה אֵיפוֹא אֶת כֹּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לָעֲבָדִים וְהִכְרִיחַ אוֹתָם לְעַבֹד כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת. הוּא הִפְקִיד עֲלֵיהֶם מַשְׁגִּיחִים אַכְזָרִיִּים, שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתָם לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים מֵחֹמֶר, לִסְחֹב אֲרִיחֵי־אֶבֶן גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִי־עֲנָק לְפַּרְעֹה.

וּכְשֶׁעָזְבוּ הַכֹּחוֹת אֶת הָעֲבָדִים הָעִבְרִיִּים וְהֵם כָּשְׁלוּ מֵרֹב עֲבוֹדָתָם הַקָּשֶָה, לֹא רִחֲמוּ עֲלֵיהֶם הַמַּשְׁגִּיחִים הַמִּצְרִיִים, אֶלָּא הִצְלִיפוּ עַל גּוּפָם הַנִּצְרָב מֵחֹם הַשֶּמֶשׁ הַלּוֹהֵטֶת בַּשּׁוֹטִים הָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם.

וְעֲדַיִן לֹא אָמַר פַּרְעֹה הָרָשַׁע דַּי. הוּא רָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא רַק עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם הַקָּשֶׁה, אֶלָּא גַּם עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְרַבּוֹת יוֹתֵר. וְאָז גָּזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה נוֹרָאָה, כִּי כָּל בֵּן שֶׁיִּוָלֵד לָהֶם יֻשְׁלַךְ אֶל הַיְּאוֹר.

וּבַיָּמִים קָשִׁים אֵלֶּה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, וְאִשָּׁה אַחַת, הִיא יוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַמְרָם, יָלְדָה בֵּן. בְּהִוָּלְדוֹ נִמְלָא הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָהּ, וְהַאֵם רִחֲמָה עַל בְּנָהּ הַיָּפֶה וְלֹא רָצְתָה לִמְסֹר אוֹתוֹ בִּידֵי הַמִּצְרִים, כִּי יַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַיְּאוֹר. מֶה עָשְׂתָה?

הִכְנִיסָה אֶת הַיֶּלֶד לְתוֹךְ תֵּבָה קְטַנָּה, שָׂמָה אֶת הַתֵּבָה עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר, וְאָמְרָה בְּלִּבָּה:

– אִם אֵין בְּכֹחַ אִמּוֹ לִשְׁמֹר עָלָיו מִפְּנֵי הַמִּצְרִים הָאַכְזָרִיִּים, יִשְׁמֹר עָלָיו אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם!

וְהִנֵּה לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּבַת פַּרְעֹה בָּאָה לִרְחֹץ בַּיְּאוֹר. הִיא עָמְדָה עַל יַד קְנֵי־הַסּוּף וּכְבָר הָיְתָה מוּכָנָה לִטְבֹּל בַּמַיִם.

אַךְ פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנִיָּה קוֹל בִּכְיוֹ שֶׁל תִּינוֹק. נָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה הַשָּׁטָה לָהּ לְאִטָּהּ בֵּין קְנֵי־הַסּוֹף.

– קוּמִי־נָא וְהָבִיאִי לִי אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת, – קָרְאָה לָאַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁלִּווּ אוֹתָהּ – כִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד בּוֹכֶה אֲנִי שׁוֹמַעַת מִתּוֹכָהּ.

וּכְשֶׁרָאֲתָה בַּת פַּרְעֹה מָה יָפֶה הוּא הַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹךְ הַתֵּבָה, נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֶיהָ וְהִיא אָסְפָה אוֹתוֹ לְבֵיתָהּ וְגִּדְלָה אוֹתוֹ כִּבְנָהּ.

קָרֹא אֶקְרָא לוֹ בְּשֵּׁם משֶׁה, כִּי מָשִׁיתִי אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם, – אָמְרָה בַּת פַּרְעֹה.

וְכֹה נִצַּל מֹשֶׁה הַקָּטָן מִמָּוֶת וְזָכָה לְיַּלְדוּת מְאֻשָּׁרָה וְרַבַּת תַּעֲנוּגוֹת בְּאַרְמוֹנוֹ הַמְּפֹאָר שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה עַצְמוֹ אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, מְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. וְהַיֶּלֶד, שֶׁהָיָה עֲדַיִן רַךְ בַּשָׁנִים וְאַף לְדַבֵּר לֹא יָדַע עֲדַיִן, אָהַב אַף הוּא לְשַׂחֵק עִם פַּרְעֹה וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתַכְשִׁיטִי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף הַנּוֹצְצִים שֶׁעָנַד מֶלֶךְ מִצְרַיִם.

אַךְ פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁיָּשַׁב פַּרְעֹה בְּחֶבְרַת חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו וְהוּא מַחֲזִיק עַל בִּרְכָּיו אֵת משֶׁה הַקָּטָן וּמְשַׂחֵק עִמּוֹ, הוֹשִׁיט הַיֶּלֶד אֶת יָדָיו הַקְּטַנּוֹת לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, הוֹרִיד מִמֵּנוּ אֶת כִּתְרוֹ וְשַׂם אֵת הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ הַקָּטָן!

– סִימָן רַע הוּא! – קָרָא אָז אֶחָד מֵחַכְמֵי פַּרְעֹה.

– כֵּן, אוֹת מְבַשֵּׂר רָעוֹת הוּא, – הִסְכִּים לְדַעַת חֲבֵרוֹ חָכָם אַחֵר – יֶלֶד זֶה, שֶׁנָּפְשׁוֹ הִשִּׂיאָה אוֹתוֹ לְהָסִיר אֶת כִּתְרְךָ מֵרֹאשְׁךָ וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, עָתִיד לָקוּם עָלֶיךָ וְלָקַחַת אֶת מַלְכוּתְךָ מִמְּךָ!

– וְעַל כֵן אַחַת דָּתוֹ – יֵהָרֵג בְּעוֹדוֹ קָטָן!

– יִשָׂרֵף חַיִּים!

מִשֶּׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת דִּבְרֵי חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו, הָיָה מוּכָן לְקַבֵּל אֶת דַּעְתָּם וְלָדוּן אֶת מֹשֶׁה הַקָּטָן לַמִּיתָה. אַךְ הִנֵּה קָם אַחַד הַשָּׂרִים הַזְּקֵנִים וְהַחֲכָמִים וְהִצִּיעַ לִבְחֹן תְּחִלָּה אֶת הַיֶּלֶד עַל יְדֵי נִסָּיוֹן.

– הֲרֵי אֵין מֹשֶׁה הַקָּטָן אֶלָּא תִּינוֹק וְתִינוֹק אֵין בּוֹ דַּעַת, – אָמַר הַשַּׂר הַזָּקֵן – אִם בְּתָם לֵב וּבְלִּי דַּעַת עָשָׂה אֶת הַדָּבָר, הִנֵּה אֵין דִּינוֹ לְמִּיתָה; אַךְ אִם דַּעַת בּוֹ וּבְכַוָּנָה עָשָׂה זֹאת, הֲרֵי הַצֶּדֶק אִתְכֶם וְיֵשׁ לְהָרְגוֹ.

– וְכֵיצַד נֵדַע אֵם יֵשׁ בּוֹ דַּעַת, אוֹ אֵין בּוֹ דַּעַת? – שָׁאֲלוּ הָאֲחֵרִים.

– בַּחֲנוּ אוֹתוֹ, – הִצִּיעַ הַשַּׂר הַזָּקֵן – הָבִיאוּ לְפָנָיו עַל גַבֵּי קְעָרָה זָהָב מִכָּאן וְגַחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת מִכָּאן. הַזָּהָב אָמְנָם נוֹצֵץ, אַךְ הַגַּחֶלֶת הַלּוֹחֶשֶׁת מַבְהִיקָה מִן הַזָּהָב. אִם יוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ אֶל הַגַּחֶלֶת, הֲרֵי סִמֵּן, שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת וְאֵין עָלָיו מִשְׁפָּט מָוֶת; אַךְ אִם אֶל הַזָּהָב יִשְׁלַח אֶת יָדוֹ, הָרֵי חָכְמָה בְּלִבּוֹ וְהִרְגוּ אוֹתוֹ!

הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַיֶּלֶד קְעָרָה גְּדוֹלָה וְעָלֶיהָ זָהָב מִכָּאן וְגַחֶלֶת מִכָּאן

עֵצָה זוֹ יָשְׁרָה בְּעֵינֵי פַּרְעֹה וְחֲכָמָיו וּמִיָּד הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַיֶּלֶד קְעָרָה גְּדוֹלָה וְעָלֶיהָ זָהָב מִכָּאן וְגַחֶלֶת מִכָּאן. וּמֹשֶׁה הַקָּטָן לֹא חָשַׁב הַרְבֵּה אֶלָּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ אֶל הַזָּהָב, אוּלָם בְּרֶגַע זֶה יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְדָחָה אֶת יָדוֹ. הוּא תָּפַס בַּגַחֶלֶת, וּמִשֶׁנִּכְוָה בָּהּ הִכְנִיס מִיָּד אֶת יָדוֹ יַחַד עִם הַגַּחֶלֶת לְתוֹךְ פִּיו. בִּגְלַל כָּךְ אָמְנָם נַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ כַּבֵּד־פֶּה וּמְגַמְגֵּם, אַךְ הוּא נִצַל מִמָּוֶת.

הוֹצֵא אֶת עַמִּי מִמִּצְרַיִם!

כְּשֶׁגָּדֵל מֹשֶׁה, לֹא יָדַע בִּתְחִלָּה, כִּי אַחֵד מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוּא. הוּא חַי חַיֵּי נָסִיךְ מְאֻשָּׁרִים בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע דְּאָגָה. אַךְ בְּאַחַד הַיָּמִים נִגְלָּה לוֹ הַסּוֹד – עִבְרִי הוּא! וּמֵאָז לֹא יָדְעָה נַפְשׁוֹ מָנוֹחַ וְיוֹמָם וָלַיְלָה לֹא הָגָה אֶלָּא בְּגוֹרַל בְּנֵי עִמּוֹ הַמְּדֻכָּאִים וְהַמְעֻנִּים.

יוֹם אֶחָד יָצָא לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו בַּעֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה. וְהִנֵּה נִגְלָּה לְעֵינָיו מַחֲזֶה מְזַעְזֵעַ. אֶחָיו הַעֲרֻמִים לְמֶּחֱצָה עוֹסְקִים בְּבִנְיַן הֵיכָל גָּדוֹל. אֵלֶּה עוֹמְדִים וְלָשִׁים עֲרֵמוֹת טִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים; אֵלֶּה סוֹחֲבִים אֲרִיחֵי־אֶבֶן כְּבֵדִים לִמְקוֹם הַבִּנְיָן; אֵלֶּה מְרִימִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָן בְּרֹאשׁ עַמּוּדִים אֵיתָנִים; וּמַשְׁגִּיחִים מִצְרִיִּים חַסְרֵי־רַחֲמִים עוֹמְדִים וְאֵינָם נוֹתְנִים לָהֶם לָנוּחַ אַף רֶגַע; וְאִם יִמְעַד אֶחָד מֵרֹב עָמָל וְיִפֹּל, הָקֵּם יְקִימוּהוּ מִיָּד בְּשׁוֹטֵיהֶם הַמִּתְנוֹפְפִים לְלֹא הֶפְסֵק.

וְלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִמְלָּא צַעַר וְרֹגֶז. הוּא יָדַע, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד לְהִשָּׁאֵר בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְלִחְיוֹת חַיֵּי שַׁלְוָה כְּלִפְנֵי כֵן. גּוֹרָל עִמּוֹ הַסּוֹבֵל לֹא נָתַן לוֹ מִנּוֹחַ, וְהוּא בָּרַח אֶל הַמִּדְבָּר. כָּאן מָצָא לוֹ מִקְּלָט בְּנַחֲלָתוֹ שֶׁל שֵׁבֶט מִדְיָנִי וְהָיָה לְרוֹעֵה צֹאנוֹ שֶׁל כֹּהֵן הַמִּדְיָנִים, יִתְרוֹ. הוּא שׁוֹטֵט עִם צֹאן יִתְרוֹ בַּמִדְבָּר, אַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו רָאָה תָּמִיד אֶת אֶחָיו הַמֻּשְׁפָּלִים וְהַסּוֹבְלִים שֶׁבְּמִצְרַיִם.

– מִי יָקוּם וְיוֹשִׁיעֵם? מִי יִגְאַל אוֹתָם מִבֵּית הָעֲבָדִים וְיַחְזִיר לָהֶם חַיֵּי חֵרוּת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם? – שָׁאַל בְּלִבּוֹ.

וְהוּא לֹא יָדַע כְּלָל וּכְלָל, כִּי אַךְ בּוֹ בָּחַר אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַזֶּה.

יוֹם אֶחָד, בִרְעוֹתוֹ אֶת צֹאן יִתְרוֹ בְּמִדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי אֶחָד. מֹשֶׁה רָץ אַחֲרֵי הַגְּדִי, כְּדֵי לְהַחֲזִירוֹ אֶל הָעֵדֶר. וְהַגְּדִי רָץ בְּכָל הַכֹּחַ שֶׁבְּרַגְלָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִבְרֵכַת מַיִם, וְאָז עָמַד וְשָׁתָה מִמֵּימֵי הַבְּרֵכָה. וּכְשֶׁרָאָה משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, עָמַד לִפְנֵי הַגְּדִי וְאָמַר:

– הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי, כִּי הֵצִיק לְךָ הַצָּמֵא וְעַל כֵן רַצְתָּ לְחַפֵּשׂ לְךָ מַיִם. צַר לִי עָלֶיךָ, גִדְיִי, כִּי עָיַפְתָּ כֹּל כָּךְ.

וְהוּא הִרְכִּיב אֶת הַגְּדִי הֶעָיֵף עַל כְּתֵפוֹ וְנָשָּׂא אוֹתוֹ חָזְרָה אֶל הָעֵדֶר.

אוֹתוֹ שָׁעָה הִבִּיט אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר:

– מֹשֶׁה, מֹשֶׁה! אִם יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בֶּן־אָדָם כָּךְ, הִנֵּה נִשְׁבָּע אֲנִי, כִּי אַתָּה תִּרְעֶה אֶת צֹאנִי יִשְׂרָאֵל!

אַךְ משֶׁה לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְלֹא יָדַע עָדַיִן עַל הַשְּׁלִיחוּת הַגְּדוֹלָּה שֶׁהוּא עָתִיד לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ. וְהִנֵּה בָּא יוֹם אֶחָד, מֹשֶׁה הִרְחִיק נְדֹד עִם צֹאנוֹ עַד הָהָר חוֹרֵב, וְכָאן נִגְלָּה לְעֵינָיו מַרְאֶה מוּזָר וּמַתְמִיהַּ – אַחַד הַשִׂיחִים הַקּוֹצָנִיִּים בָּעַר בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ גְּדוֹלָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִשְׂרַף כְּלָל וּכְלָל. אָמַר מֹשֶׁה:

– אֶגַּשׁ אֶל הַסְּנֶה הַזֶּה וְאֶרְאֶה אֶת דְּבַר הַפֶּלֶא שֶׁבּוֹ, מַדּוּעַ זֶה אֵין הוּא נִשְׂרַף בָּאֵשׁ אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ?

אוּלָם הוּא אַךְ נִגָּשׁ וְהִנֵּה קָרָא אֵלָיו קוֹל מִתּוֹךְ הַשִּׂיחַ:

הִנֵּה קָרָא אֵלָיו קוֹל מִתּוֹךְ הַסְּנֶה: משֶׁה! מֹשֶׁה!

וְהִנֵּה קָרָא אֵלָיו קוֹל מִתּוֹךְ הַסְּנֶה: משֶׁה! מֹשֶׁה!

– משֶׁה! משֶׁה!

– הִנְּנִי! – עָנָה מֹשֶׁה הַנִרְעָד מִן הַקּוֹל הַפִּלְאִי.

וְהַקּוֹל הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלּוּ:

– אָנֹכִי אֱלֹהִי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחַק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב!

כְּשֶׁשָּׁמַע משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו בְּכַפּוֹת יָדָיו, כִּי פָּחַד לְהַבִּיט אֶל אֱלֹהִים. וֶאֱלֹהִים הִמְשִׁיךְ וְאָמַר:

– הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלַי וְגַם רַאִיתִי אֵת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לוֹחֲצִים אוֹתָם. וְעַתָּה לְכָּה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!

מֹשֶׁה חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה.

– מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְאוֹצִיא אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? – שָׁאַל.

אַךְ אֱלֹהִים עָנָה לוֹ:

– אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּךְ!

מֹשֶׁה יָדַע מַה גְּדוֹלָה וְאַחְרָאִית הִיא הַשְּׁלִיחוּת שֶׁאֱלֹהִים מַטִּיל עָלָיו, וְהוּא נִסָה עוֹד לְבַקֵּשׁ אֶת אֱלֹהִים, כִּי יִבְחַר בְּאִישׁ אַחֵר וְלֹא בּוֹ.

– בִּי, אֲדֹנָי, – עָמַד וְהִתְחַנֵּן – הֲרֵי לֹא אִישׁ־דְּבָרִים אָנֹכִי וְלֹא אוּכַל לְדָּבֵּר לִפְנֵי הָעָם וְלַעֲמֹד לִפְנֵי פַּרְעֹה, כִּי כְּבַד־פֶּה אָנֹכִי.

אַךְ אֱלֹהִים אָמַר לוֹ, כִּי יִקַּח עִמּוֹ אֶת אָחִיו אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה, כִּי נוֹלַד לְעַמְרָם וּלְיוֹכֶבֶד שָׁלשׁ שָׁנִים לְפָנָיו, וָכֹל אֲשֶׁר יִרְצֶה לְהַגִּיד מֹשֶׁה יַשְׁמִיעַ אָחִיו. וּבִרְאוֹת מֹשֶׁה, כִּי אַךְ בּוֹ בָּחַר אֱלֹהִים וְלֹא יְשָׁנֶה אֶת דַּעְתּוֹ, חָזַר לְמִצְרַיִם, כְּדֵי לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ מִשִּׁעְבּוּד וָסֵבֶל.

עֶשֶׂר מַכּוֹת

לֹא קַלָּה הָיְתָה עַתָּה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. הוּא סִפֵּר לִבְנֵי עַמּוֹ, כִּי אֱלֹהִים נִגְלָּה אֵלָיו בַּמִּדְבָּר וְהִבְטִיחַ לוֹ לְהַצִּיל אוֹתָם מִידֵי הַמִּצְרִים וּלְהָבִיא אוֹתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הַטּוֹבָה. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל הִטּוּ אֹזֶן לִדְבַרָיו וְהֶאֱמִינוּ לוֹ וְהָיוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו. אַךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לֹא נָתַן לָהֶם לָלֶכֶת. הוּא לֹא רָצָה לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֲבָדִים הָעוֹשִׂים בִּשְׁבִילוֹ כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה. וּכְשֶׁנּוֹדָע לוֹ, כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים לַעֲזֹב אֶת אַרְצוֹ, הִתְאַּכְזֵר אֲלֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן.

יָמִים רַבִּים עָבְרוּ, צָרוֹת רַבּוֹת בָּאוּ עַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא מְעַטּוֹת הָיוּ הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ גַּם עַל פַּרְעֹה בִּגְלַל סֵרוּבוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת הַעִבְרִים. כְּשֶׁהוֹפִיעוּ לְפָנָיו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְדָרְשׁוּ מִמֶּנוּ לְשַׁלֵּח אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. אָמְנָם נִבְהַל מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁהֶרְאוּ לוֹ, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה שֶׁל אֱלֹהִים, אַךְ אֱלֹהִים הִקְּשָׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, כְּדֵי לְהכּוֹתוֹ תְּחִלָה בְּמַכּוֹת קָשׁוֹת, וְרַק אַחַר כָּךְ לְהַכְרִיחוֹ כִּי יְשַׁחְרֵר אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִתֵּן לָהֶם לַעֲזֹב אֶת מִצְרַיִם וְלַחֲזֹר לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.

הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֻכּוּ הַמִּצְרִים הָיְתָה מַכַּת הַדָּם. כָּל הַמַּיִם שֶׁבָּאָרֶץ – מֵימֵי הַנְּהָרוֹת, הָאֲגַמִּים וְהַבְּאֵרוֹת – הָיֹה הָיוּ לְדָּם וְלֹא הָיוּ לַמִּצְרַיִם מַיִם לִשְׁתּוֹת. אַחַר כָּךְ הֵבִיא אֱלֹהִים עַל מִצְרַיִם מִכַּת צְפַרְדֵּעִים. הַצְּפַרְדֵּעִים רַבּוּ אָז כָּל כָּךְ, שֶׁמִּלְּאוּ אֵת כָּל הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרוֹת בְּמִצְרַיִם וְאַף אֶל הַמִּטּוֹת וְאֶל כְּלִי הַאֹכֶל חָדְרוּ. וְדוֹמֶה לְזוֹ הָיְתָה מַכַּת הַכִּנִים, אֲשֶׁר בָּהּ הִכָּה אֱלֹהִים אּת הַמִּצְרִים. אַךְ קָשֶׁה מִמַּכַּת הַצְּפַרְדֵּעִים וְהַכִּנִים הָיְתָה מַכַּת הֶעָרֹב – הוּא עֵרֶבְרַב שֶׁל חַיּוֹת־טֶרֶף, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל בָּתֵּי הַמִּצְרִים וְעָשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת. לִפְנֵי כָּל מַכָּה וּמַכָּה אָמְנָם בָּא משֶׁה אֶל פַּרְעֹה, דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ לְשַׁחְרֵר אֶת הָעָם וְהִזְהִיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַמַּכָּה הַבָּאָה. אַךְ לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה עֲדַיִן הָיָה קָשֶׁה כָּאֶבָן, וֶאֱלֹהִים הוֹסִיף לְשַׁלֵּחַ בּוֹ גַּם מַכּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה קָשָׁה מִקּוֹדַמְתָּה. אַחֲרֵי הֶעָרֹב בָּאָה מַגֵּפַת דֶּבֶר נוֹרָאָה, שֶׁפָּשְׁתָה בְּכָל עֶדְרֵי הַצֹּאן וְהַבָּקָר בְּמִצְרַיִם וְכִמְעַט הִשְׁמִידָה אֶת כֻּלָּם. אַחֲרֵי הַדֶּבֶר שֻׁלַח בְּמִצְרַיִם שְׁחִין מַמְאִיר, שֶׁכִּסָּה אֶת גּוּפָם פְּצָעִים מַכְאִיבִים. וְאַחֲרֵי הַשְּׁחִין הֻכְּתָה מִצְרַיִם בְּבָרָד כָּבֵד, שֶׁהֵמִית אֶת שְׁאֵרִית הַבָּקָר וְהַצֹּאן, הִשְׁמִיד אֶת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה וְאַף הֵפִּיל חֲלָלִים רָבִים בְּקֶרֶב יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. אָכֵן, גְּדוֹלוֹת עַד מְאֹד הָיוּ הַפֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל הַמִּצְרִים; אוּלָם אֱלֹהִים עֲדַיִן הִקְּשָׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְעַל אַף כָּל הַצָּרוֹת הַכְּבֵדוֹת הַלָּלוּ עֲדַיִן לֹא הִסְכִּים מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְשַׁחְרֵר אֶת הַעִבְרִים. גַּם לְאַחַר שֶׁמַּחֲנוֹת אָרְבֶּה כְּבַדִּים כִּסּוּ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִשְׁמִידוּ כָּל יֶרֶק בָּהּ; וְגַם לְאַחַר הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁנִּמְשַׁךְ שְׁלשָּׁה יָמִים, וְאִישׁ לֹא יָכֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ בִּגְלַל הָאֲפֵלָה הַגְּמוּרָה, עֲדַיִן עָמַד פַּרְעֹה בְּעַקְשָׁנוּתוֹ.

אַךְ לְבַסּוֹף אָמַר אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, כִּי עוֹד נֶגַע אֶחָד יָבִיא עַל הַמִּצְרִים, וְאָז יִשָּׁבֵר סוֹף־סוֹף לֵב־הָאֶבֶן שֶׁל פַּרְעֹה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיַּרְשֶׁה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מֵאַרְצוֹ אֶלָּא אַף יְגָרֵשׁ אוֹתָם וְיָאִיץ בָּהֶם לְמַהֵר וְלָלֶכֶת לְדַרְכָּם. מַכָּה אַחֲרוֹנָה זוֹ, הָעֲשִׂירִית בַּמִּנְיָן, הָיְתָה מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מֵת פִּתְאֹם מִיתָה חֲטוּפָה כָּל בֵּן בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם, מִבְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה עַצְמוֹ וְעַד בְּנָה הַבְּכוֹר שֶׁל כָּל שִׁפְחָה עֲנִיָּה. וְאָז הָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה בְּמִצְרַיִם, כִּי לֹא הָיָה בַּיִת שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מֵת.

רַק עַל בָּתֵּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גּשֶׁן פָּסַח הַנֶּגַע הַנּוֹרָא הַזֶּה. בְּאֶרֶץ גּשֶׁן לֹא נָגְעָה אַף אַחַת מֵעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁבָּהֶן הֻכּוּ הַמִּצְרִים, וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא יָדְעוּ דָּם בְּמֵימֵיהֶם, צְפַרְדֵּעִים וְכִּנִים בְּבָתֵּיהֶם, עָרֹב וְדֶבֶר בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וּבְעֶדְרֵי בְּקָרָם וְצֹאנָם, אַף לֹא שְׁחִין וּבָרָד וְאַרְבֶּה; וּבִזְמַן שֶׁהַמִּצְרִים יָשְׁבוּ בְּחֹשֶׁךְ, הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָרֶץ גּשֶׁן וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל נֶהֱנוּ מֵאוֹר הַיּוֹם הַבָּהִיר. גַּם עַתָּה, בְּמוֹת כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, לֹא יָדְעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל דְּאָגָה. אַךְ הַמִּצְרִים נֶאֶנְחוּ וְזָעֲקוּ וְאֵימַת מָוֶת נָפְלָה עֲלֵיהֶם. פַּרְעֹה חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְעוֹד בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַהוּא שָׁלַח לִקְרֹא אֵלָיו אֵת משֶׁה וְאַהֲרֹן וְאָמַר אֲלֵיהֶם:

– קוּמוּ וּצְאוּ מְהֵרָה מִתּוֹךְ עַמִּי וְאַרְצִי! גַּם צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם קְחוּ עִמְּכֶם וּמַהֲרוּ לָלֶכֶת לְדַרְכְּכֶם, פֶּן נָמוּת פֹּה כֻּלָּנוּ בִּגְלַלְכֶם!

קְרִיעַת יָם־סוּף

בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אָמְנָם לֹא הִתְמַהְמְהוּ. הֵם אָסְפוּ חִישׁ־מַהֵר אֶת עֶדְרֵיהֶם, אָרְזוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם הַיְּקָרִים, וּמִתּוֹךְ חִפָּזוֹן לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָכִין לֶחֶם מִן הַבָּצֵק שֶׁבִּידֵיהֶם וְנֶאֶלְצוּ לֶאֱפוֹת מִמֶּנּוּ מַצּוֹת דַּקּוֹת. וּמַה גְּדוֹלָּה הָיְתָה שִׂמְחַת הֵָעָם! הִנֵּה בָּא הַסּוֹף לְסִבְלוֹתֵיהֶם, הֵקִיץ הַקֵּץ עַל גָּלוּתָם הַמָּרָה, וּבְהַנְהָגַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים משֶׁה הֵם חוֹזְרִים אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שֶׁהִבְטִיחַ אֱלֹהִים לַאֲבוֹתֵיהֶם!

אוּלָם הֵם הוֹלְכִים בְּמִדְבָּר, נוֹסְעִים וּמִתְקָרְבִים לְיַם־סוּף, וּשְׁמוּעָה מַחְרִידָה עָבְרָה בַּמַּחֲנֶה:

– פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם!

וְאָמְנָם נְכוֹנָה הָיְתָה הַשְּׁמוּעָה. אַךְ עָזְבוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם וּפַרְעֹה הִתְחָרֵט עַל אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם לָלֶכֶת, וְעַד מְהֵרָה אָסַף אֵת כָּל פָּרָשָׁיו וְיָצָא לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַיּוֹצְאִים, כְּדֵי לְהַחֲזִירַם לְאַרְצוֹ וְלַעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ בָּהּ. עַל מַחֲנֶה הַעִבְרִים נָפְלָה אֵימָה גְּדוֹלָה, רַבִּים הֵחֵלּוּ לְהִתְאוֹנֵן וְלִבְכּוֹת, כִּי עַמּוֹד עָמְדוּ עַל שְׂפַּת הַיָּם וְלֹא מָצְאוּ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ לָנוּס מִפְּנֵי הָרוֹדְפִים. אַךְ הִנֵּה קָם מֹשֶׁה, נָטָה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וְנִתְרַחֵשׁ נֵס. מֵימֵי הַיָּם נִבְקְעוּ וְעָמְדוּ חוֹמָה מִיָּמִין וְחוֹמָה מִשְּׂמֹאל, וּבֵין שְׁתִי חוֹמוֹת־הַמַּיִם הַזְּקוּפוֹת – דֶּרֶךְ יְבֵשָׁה! מֻכֵּי תִּמָּהוֹן עָבְרוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ הַיָּם הַיְּבֵשָׁה הַזֹּאת וְעַד מְהֵרָה עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה מְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי.

בֵּין שְׁתֵי חוֹמוֹת הַמַּיִם הַזְּקוּפוֹת עָבְרוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ יְבֵשָׁה

אַךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ – הֲרֵי גַּם פַּרְעֹה וְחֵילוֹ עוֹבְרִים בַּיָּם! הִנֵּה הֵם רוֹכְבִים עַל סוּסֵיהֶם הָאַבִּירִים בֵּין שְׁתִי חוֹמוֹת־הַמַּיִם הַגְּבוֹהוֹת, וְעוֹד מְעַט יַגִּיעוּ אַף הֵם אֶל הַחוֹף וְיַדְבִּיקוּ אֶת מַחֲנֶה הַעִבְרִים! אַךְ הָיֹה לֹא הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה. מֹשֶׁה נָטָה שׁוּב אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וְכָרֶגַע הִתְמוֹטְטוּ חוֹמוֹת־הַמַּיִם וְנַחְשׁוֹלִים סוֹעֲרִים וְגוֹעֲשִׁים יָרְדוּ עַל רָאשֵׁי הַמִּצְרִים, כִּסּוּ אוֹתָם וְטִבְּעוּ אוֹתָם כֻּלָּם.

לְמַרְאֵה הַנֵּס הַזֶּה אָחֲזָה אֶת יוֹצְאֵי מִצְרַיִם רוּחַ שֶׁל שִׂמְחָה וְהִתְלַהֲבוּת. גַּם לִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מָלָא שִׂמְחָה וְהוּא שָׁר שִׁיר תְּהִלָּה לָאֱלֹהִים; וּמִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, הִכְּתָה בַּתֹּף וְלִצְלִילַי מַנְגִּינוֹתֶיהָ יָצְאוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּמְחוֹלוֹת עַלִּיזִים.

מַעֲמָד הַר־סִינַי

לְאַחַר הַנֵּס שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהֶם בְּעָבְרָם אֶת יָם־סוּף בְּיַבָּשָׁה, קָמוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכָּם בַּמִּדְבָּר. וְהַדֶּרֶךְ אָמְנָם אֲרֻכָּה הָיְתָה, אָרֻכָּה מְאֹד וְקָשָׁה מְאֹד. חוֹלוֹת הַמְּדְבָּר הַלּוֹהֲטִים צָרְבוּ אֶת רַגְלֵי הַנּוֹדְדִים. אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת. הֵם יָדְעוּ, כִּי דַּרְכָּם מוֹבִילָה אוֹתָם לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר בָּהּ יוכלו לִבְנוֹת לְעַצְמָם בָּתִּים וְלִחְיּוֹת כַּאֲנָשִׁים בְּנֵי־חוֹרִין וְלֹא כַּעֲבָדִים, כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם.

– זוֹ תִּהְיֶה אֶרֶץ טוֹבָה, – סִפְּרָה אֵם לִבְנָה הַקָּטָן וְהֶעָיֵף מַעֲמַל הַדֶּרֶךְ – שַׁם תִּשְׁתֶּה חָלָב, תִּמְרַח דְּבַשׁ עַל לַחְמְךָ, וְתֹאכַל פֵּרוֹת מְתוּקִים לָרֹב.

– וְגַם מַיִם לִשְׁתּוֹת יִהְיוּ שָׁם? – שָׁאַל הַיֶּלֶד הַצָּמֵא מֵחֹם הַמִּדְבָּר.

– כֵּן, יַלְדִּי, – הִבְטִיחָה לוֹ אִמּוֹ – גַּם מַיִם יִהְיוּ שָׁם, מַיִם חַיִּים וְצוֹנְנִים.

וְהַנּוֹדְדִים הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ. לְבַסּוֹף הֵחֵלּוּ מִתְאוֹנְנִים וּמִתְלוֹנְנִים. יוֹתֵר מִדַּי אָרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְיוֹתֵר מִדַי קָשָׁה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ, לֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא הָיוּ לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. וְהֵם רָבוּ עִם מֹשֶׁה:

– לָמָּה הוֹצֵאַת אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה?

– הָרוֹצֶה אַתָּה, כִּי נָמוּת בָּרָעָב?

– תֵּן לָנוּ לֶחֶם וְנֹאכַל וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה!

אַךְ משֶׁה לֹא רָגַז עֲלֵיהֶם. הוּא נָשָׂא תְּפִלָה אֶל אֱלֹהִים, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר וְיִתֵּן לוֹ לֶחֶם וּמַיִם. וְאָמְנָם לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַנּוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר. יוֹם־יוֹם, עִם אוֹר הַבֹּקֶר, יָרְדָה וְכִסְּתָה אֶת הָאָרֶץ שִׁכְבַת גַּרְגֵּרִים קְטַנִּים וּלְבָנִים, שֶׁהַעִבְרִים קָרְאוּ לָהֶם בַּשֵּׂם מָן. טַעֲמוֹ שֶׁל הַמָּן הָיָה כְּטַעַם עוּגַת־דְּבַשׁ, וְבֹקֶר־בֹּקֶר אָסְפוּ הַנּוֹדְדִים אֶת הַמָּן וְאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ. לְעִתִּים אַף נִתַּן לָהֶם בָּשָׂר, כִּי מֵעֵבֶר הַיָּם הֻפְרְחוּ אֲלֵיהֶם מַחֲנוֹת שַׂלְוִים, שֶׁנָּפְלוּ לְיַד הָאֹהָלִים וְנוֹדְדֵי הַמְּדַבֵּר הַמִּשְׁתּוֹקְקִים לְבָּשָׂר אָסְפוּ אֶת הָעוֹפוֹת הַלַּלוּ וְאָכְלוּ אֶת בְּשׂרָם בְּתֵאָבוֹן רַב. וְגַם מַיִם מַצְאוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָדְעוּ צָמָא. הֵם רָאוּ אֵיפוֹא, כִּי אֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אוֹתָם וְהֵם הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְחָדְלוּ לְהִתְאוֹנֵן עַל מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל.

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם הִגִּיעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְהַר אֶחָד שֶׁבַּמִּדְבָּר, הוּא הַר סִינַי, וְכָאן עָמְדוּ לָנוּחַ מִדַּרְכָּם. הֵם הֵקִימוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וּמֹשֶׁה עָלָה לְרֹאשׁ הָהָר, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שָׁם לָאֱלֹהִים עַל עַמּוֹ, וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ וְהִבְטִיחַ לוֹ לַעֲזֹר לָעָם וְלִבְחֹר בּוֹ מִכָּל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

– אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, – קָרָא משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים בְּאָזְנֵי הָעָם – וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ!

וְהָעָם שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים, הִשְׁתַּחֲוָה וְעָנָה פֶּה אֶחָד:

– כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה!

אַךְ אֱלֹהִים יָדַע, כִּי מִשֶּׁיַּמְשִׁיךְ הָעָם לִנְדֹּד בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְיוֹסִיף לִסְבֹּל בְּדַרְכּוֹ הַאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה, שׁוֹב יָשׁוּב לְהִתְאוֹנֵן עַל מֹשֶׁה כְּלִפְנֵי כֵן. וְעַל כֵּן אָמַר אֱלֹהִים, כִּי יָרוֹד יַרַד עַל הַר סִינִי וִידַבֵּר אֶל מֹשֶׁה בְּמַעֲמַד הָעָם כֻּלּוֹ, לַמַּעַן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים אִתָּם, וְלַמַּעֲן יַאֲמִינוּ גַּם בְּמֹשֶׁה וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהִתְלוֹנֵן עָלָיו.

וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה. כָּל הָעָם בָּא וְעָמַד לְמַרְגְּלוֹת הָהָר, וְעַל הַר סִינַי יָרַד עָנָן גָּדוֹל וְכָבֵד. רְעָמִים הִרְעִימוּ, בְּרָקִים הִבְרִיקוּ, קוֹלוֹת שׁוֹפָר אַדִּירִים הֵרִיעוּ, וְלַפֶּתַע־פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הַס! צִפּוֹר לֹא צִיְּצָה, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, מַלְאָכִים לֹא הִתְעוֹפְפוּ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעֲזֵעַ, אִישׁ לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, כָּל הָעוֹלָם שָׁתַק כְּאִלּוּ קָפָא, וּמֵרֹאשׁ הָהָר נִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים:

– אָנֹכִי אֲדֹנָי אֶלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים!

וְקוֹל אֱלֹהִים הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. הוּא הוֹלֵךְ וּמַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַעַם אֶת הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר עָלָיו לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְאֶת הָאִסוּרִים אֲשֶׁר עָלָיו לְהִזָּהֵר וָלֹא לַעֲשׂוֹת. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַמִּתְגַּלְגֵּל כְּרַעַם, רוֹאִים אֶת הֶעָשָׁן הַמִּתְאֲבֵּךְ בְּרֹאשׁ הָהָר, וְהֵם עוֹמְדִים מֵרָחוֹק וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד.

– מֹשֶׁה, מֹשֶׁה, – הֵם מִתְחַנְּנִים לִפְנֵי מַנְהִיגָם הַקָּדוֹשׁ – דַבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוֹת!

וְאָז עָלֶה מֹשֶׁה לָהָר, יָשַׁב שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה וְלָמַד מִפִּי אֱלֹהִים אֶת כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לְעַמּוֹ. וּלְמַעַן לֹא יִשְׁכַּח הָעָם לְעוֹלָם אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, מָצָא לוֹ משֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת־אֶבֶן חֲלָקִים וְעַל לוּחוֹת אֵלֶּה כָּתַב אֵת כָּל הַדְּבָרִים.

עֵגֶל זָהָב

בְּרֶדֶת משֶׁה מִן הָהָר וּבְיָדָיו שְׁנֵי הַלּוּחוֹת, הִגִּיעוּ לְפֶתַע לְאָזְנָיו תְּרוּעוֹת שִׂמְחָה וְקוֹלוֹת שִׁירָה וּמְחוֹלוֹת. הוּא הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו, הִגִּיעַ לְמַרְגְּלוֹת הָהָר, הִתְקָרֵב אֶל הַמַּחֲנֶה, וּבִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמַּחֲזֶה שֶׁלְּפָנָיו עָמַד כַּהֲלוּם רָעַם. הַאֻמְנָם נְכוֹחָה תִּרְאֶינָה עֵינָיו? הִנֵּה עוֹמֵד בְּטַבּוּר הַמַּחֲנֶה עֵגֶל זָהָב, כְּאַחַד הָאֱלִילִים הַמִּצְרִיִים, וְהֵעֵם רוֹקֵד סְבִיבוֹ, מֵרִיעַ בְּשִׂמְחָה וְקוֹרֵא:

– אֵלֶּה אֱלֹהֶיך, יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם!

מְזעְזָע עַד מְאֹד מִן הַמַרְאֶה הַנּוֹרָא הַזֶּה הִשְׁלִיךְ משֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת מִיָּדָיו וְשִׁבֵּר אוֹתָם לְרְסִיסִים. הוּא יָדַע, כִּי הַעֲם לֹא הָיָה מֵעֵז לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה בִּלְעֲדֵי הַסְכָּמָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְעַל כֵן קָרָא אֵלָיו מִיָּד אֶת אָחִיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

– מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה, כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְּדֹולָה כָּל כָּךְ?

– אַל־נָא תִּכְעַס עָלַי, אָחִי וַאֲדֹנִי, – הִצְטַדֵּק לְפָנָיו אַהֲרֹן – כִּי לֹא בִּי הָאָשָׁם. אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיִיתָ בְּרֹאשׁ הָהָר, וְהָעָם חָרַד, וְדִמָּה בְּלִבּוֹ, כִּי הָלַכְתָּ וְעָזַבְתָּ אוֹתוֹ לְעוֹלָם. פַּחַד נָפַל עַל הָעָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ בְּמִדְבָּר, וְעִמּוֹ אֵין אֱלֹהִים. דָּרוֹשׁ דָּרַשׁ אֵיפוֹא מִמֵּנִי לַעֲשׂוֹת לוֹ אֱלֹהִים, כְּאֶחָד מֵאֱלִילֵי מִצְרַיִם, לַמַּעַן יָגֵן עָלָיו בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל. וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְנַגֵּד לְרְצוֹן הָעָם, וּמִנִזְמֵי הַזָּהָב הָרַבִּים שֶׁהוּבְאוּ אֵלַי יָצַקְתִּי אֶת עֵגֶל הַמַּסֵּכָה הַזֶּה.

אַךְ משֶׁה לֹא נִרְגַּע מִדִּבְרֵי הִצְטַדְּקוּת אֵלֶּה. לִבּוֹ עָלָה עַל גְּדוֹתָיו מֵרֹב רֹגֶז וּכְאֵב. הוּא גַּם חָשַׁשׁ, כִּי אֱלֹהִים יִטֹּשׁ עַתָּה אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיַשְׁמִיד אוֹתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְעַל כֵּן הִתְחַנֵּן וּבִּקֵשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וּלְבַסּוֹף אָמְנָם שָׁעָה אֱלֹהִים לְתַחֲנוּנָיו, סָלַח לָעָם אֶת חֶטְאוֹ הַכָּבֵד, וְאָמַר לְמֹשֶׁה לָעֲלוֹת לְהַר סִינִי שֵׁנִית וְלִפְסֹל לוֹ שָׁם שְׁנֵי לוּחוֹת חֲדָשִׁים.

הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו

לְאַחֵר שׁמּשֶׁה יָרַד מֵרֹאשׁ הָהָר וּבְיָדָיו שְׁנֵי לוּחוֹת־הַבְּרִית הַחֲדָשִׁים, קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵי הָאֳמָּנִים הַגְדוֹלִים בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי וְאָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ וְצִוָּה לָהֶם לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ לֵאלֹהִים, שֶׁקָּרָא לוֹ בְּשֵׁם מִשְׁכָּן. הַמִּשְׁכָּן הָיָה אֹהֶל גָּדוֹל, עָשׂוּי קְרָשִׁים מְצֻּפֵּי זָהָב וִירִיעוֹת שֶׁל אֲרִיגִים יְקָרִים וּבַעֲלֵי צְבָעִים מַרְהִיבִים. וּמִסָּבִיב לַמִּשַׁכָּן – חָצֵר גְּדוֹלָה מֻקֶּפֶת עַמּוּדֵי־עֵץ יְקָרִים וִירִיעוֹת אֲרִיגִים נֶהְדָרִים וְרַבֵּי צְבָעִים אַף הֵם.

בְּרֶדֶת משֶׁה מִן הָהָר וּבְיָדָיו שְׁנֵי הַלּוּחוֹת

אַחַר כָּךְ צִוָּה משֶׁה לַעֲשׂוֹת אָרוֹן יָפֶה, בָּנוּי כֻּלּוֹ עֵץ יָקָר וּמְצֻפֶּה זָהָב. עַל מִכְסֵה הָאָרוֹן, שֶׁנִּקְרָא בַּשֵּׁם אֲרוֹן־הַבְּרִית, עָמְדוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים פֹּורְשֵׂי כְּנָפַיִם וַעֲשׂוּיִים זָהָב טָהוֹר; וּבְתוֹךְ הָאָרוֹן פְּנִימָה הָיוּ מֻנָּחִים לוּחוֹת־הַבְּרִית, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם כָּתַב מָשָׁה בְּהַר סִינַי אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים.

מִלְּבַד הַמִּשְׁכָּן וְהָאָרוֹן צִוָּה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת מֵעֵץ יָקָר גַּם שֻׁלְחָן מְצֻפֶּה זָהָב, מְנוֹרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה קָנִים וַעֲשׂוּיָה כֻּלָּהּ זָהָב טָהוֹר, מִזְבַּחַ־זָהָב קָטָן וּמִזְבַּח־נְחֹשֶׁת גָּדוֹל, כִּיּוֹר גָּדוֹל עָשׂוּי נְחֹשֶׁת, וְעוֹד כֵּלִים שׁוֹנִים אֲחֵרִים עֲשׂוּיִים זָהָב, כֶּסֶף וְנְחֹשֶׁת. וְאֶת כָּל הַזָּהָב, הַכֶּסֶף, הַנְּחֹשֶׁת, הָעֵץ וְהָאֲרִיגִים הַיְּקָרִים, שֶׁהָיוּ דְּרוּשִׁים לְבִּנְיָן הַמִּשְׁכָּן וּלְהַתְקָנַת הָאֲרוֹן, הַשֻּׁלְחָן, הַמְּנוֹרָה, הַמִּזְבְּחוֹת, הַכִּיּוֹר וְהַכֵּלִים הָאֲחֵרִים, נָתַן הָעָם בְּמַתָּנָה וְהֵבִיא אוֹתָם לִשְׁנֵי הָאֳמָּנִים הַגְּדוֹלִים וְעוֹזְרֵיהֶם.

וּמָה נֶהְדָּר הָיָה הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ! בְּאוּלָם מְיֻּחָד אֲשֶׁר בּוֹ, הוּא קֹדֶּשׁ־הַקֳדָשִׁים, עָמַד אֲרוֹן־הַבְּרִית וְהַלּוּחוֹת בְּתוֹכוֹ; בְּאוּלָם אַחֵר עָמְדוּ הַשֻּׁלְחָן, הַמְּנוֹרָה וּמִזְבַּח־הַזָּהָב; וּבֶחָצֵר, מוּל פֶּתַח הָאֹהֶל, הֻצְּבוּ מִזְבַּח־הַנְּחֹשֶׁת הַגָּדוֹל מִזֶּה וְהַכִּיּוֹר מִזֶּה. בַּחֲנוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבָּר, הָיָה הָעָם מִתְאַסֵּף בֶּחָצֵר הַנִּרְחָבָה שֶׁמִּסָּבִיב לְמִקְדָּשׁ, מַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל מִזְבַּח־הַנְּחֹשֶׁת הַגָּדוֹל, וּמוֹדֶה לֵאֱלֹהִים עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ. וּמִשֶׁיָצָא הָעָם לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, פֹּרַק הַמִּשְׁכָּן לַחֲלָקִים וְנִשָׂא לְכָל אֲשֶׁר פָּנוּ הַנּוֹדְדִים, עַל מְנָת לַחֲזֹר וְלַהֲקִימוֹ בִּמְקוֹם הַחֲנָיָּה הַבָּא.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָאָרֶץ שֶׁהֻבְטְחָה לָהֶם. הֵם דִּמוֹ בְּלִבָּם, כִּי לֹא יַאַרְכוּ הַיָּמִים וְיָבוֹאוּ אֵלֶיהָ, וְאָז יָקִיץ סוֹף־סוֹף הַקֵּץ עַל נְדוּדֵיהֶם וְזָכֹה יִזְכּוּ לְחַיֵּי שַׁלְוָה וַאשֶׁר. וְכָךְ דִּמָהּ בְּלִבּוֹ גַּם מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ משֶׁה. לְאַחַר יָמִים רַבִּים שֶׁל נְדוּדִים בְּמִדְבָּר, אֲשֶׁר בָּהֶם רָאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת אוֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו הָאַדִּירִים שֶׁל אֱלֹהִים וּבָהֶם לֹא פָּסַק מֹשֶׁה מִלְּהוֹרוֹת לָהֶם אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֱלֹהִים, בָּטוּחַ הָיָה מֹשֶׁה, כִּי הַעָם הָיָה לְאַחֵר – קְשָׁיִים וְסַכָּנוֹת שׁוּב לֹא יַפִּילוּ עָלָיו פַּחַד, כִּי מָלָא אֱמוּנָה אֵיתָנָה בֶּאלֹהִים, וְעַתָּה הִנֵּה הוּא רָאוּי סוֹף־סוֹף לָבוֹא לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּלְהַתְחִיל שָׁם בְּחַיִּים חֲדָשִׁים.

הַמְּרַגְּלִים וְדִבָּתָם הָרָעָה

אוּלָם בְּטֶרֶם צֵאתוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ, קָרָא אֵלָיו משֶׁה שְׁנֵים־עָשָׂר אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל, מִכָּל שֵׁבֶט אִישׁ אֶחָד, וְשָׁלַח אוֹתָם לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וְלִרְאוֹת אִם טוֹבָה הִיא אוֹ רָעָה, אִם מְבֻצָּרוֹת הֵן עָרֶיהָ אוֹ לֹא, וְאִם רַבִּים הֵם יוֹשְׁבֶיהָ וַחֲזָקִים אוֹ מְעַטִּים וְחַלָּשִׁים.

מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם חָזְרוּ הַמְּרַגְּלִים אֶל הַמַּחֲנֶה, כְּשֶׁהֵם מְבִיאִים אִתָּם מִפְּרִי הָאָרֶץ – רִמּוֹנִים וּתְאֵינִים, וְאֶשְׁכֹּול עֲנָבִים גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם נֶאֶלְצוּ לָשֵׂאת אוֹתוֹ בְּמּוֹט עַל כִּתְפֵיהֶם.

הַמְּרַגְּלִים מְבִיאִים אִתָּם מִפְּרִי הָאָרֶץ

– אָמְנָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, – הוֹדִיעוּ הַמְּרַגְּלִים בְּשׁוּבָם – רְאוּ, הִנֵּה זֶה פִּרְיָהּ! וְאוּלָם עָרֶיהָ גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת וְיוֹשְׁבֶיהָ כֻּלָּם עֲנָקִים, אֲשֶׁר כַּחֲגָבִים הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם! אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא וְלֹא נוּכַל לַעֲלוֹת עָלֶיהָ!

וּמִשֶּׁשָּׁמַע הָעָם אֶת דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים, נָפַל פָּחַד עַל כֻּלָּם וְכָל אוֹתוֹ לַיְלָה בָּכוּ וְהִתְלוֹנְנוּ עַל מֹשֶׁה.

– לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מַתְנוּ, – בָּכוּ וְהִתְלוֹנְנוּ – וְלָמָּה אֱלֹהִים מֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב?

– נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ לְשְּׁפָחוֹת וְלַעֲבָדִים יִהְיוּ! – קָרְאוּ בַּמְּרִירוּת.

וַאֲחָדִים אַף הֵסִּיתוּ אֶת הָעָם:

– הֲלֹא טוֹב לָנּוּ לָשּׁוּב מִצְרַיְמָה!

– נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה!

שְׁנַיִם מֵבֵּין הַמְּרַגְּלִים, הֵם יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה, אָמְנָם עָמְדוּ וּבִקְּשׁוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת הָעָם הַמִּתְמַרְמֵר וְהַמִּתְמָרֵד. הֵם אָמְרוּ לְמִתְלוֹנְנִים, כִּי אַךְ דִּבָּה רָעָה מוֹצִיאִים הַמְּרַגְּלִים עַל הָאָרֶץ.

– עָלֹה נָעֲלָה וְיָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ! – קָרְאוּ הַשְּׁנַיִם – חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיָכוֹל נוּכַל לָהֶם!

בִּרְאוֹתָם, כִּי הָעָם אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לָהֶם, קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵרֹב צַעַר וְהוֹסִיפוּ לְדַבֵּר:

– הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָּהּ טוֹבָה מְאֹד־מְאֹד, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְּבַשׁ הִיא! וּמִפְּנֵי יוֹשְׁבֶיהָ אַל תִּרְאוּ, כִּי מָה כֹּחָם וּמַה גְּבוּרָתָם וְאִתָּנוּ אֱלֹהִים!

אַךְ דִּבְרֵיהֶם רַק הִגְבִּירוּ אֶת רֹגֶז הָעָם, וְהָיוּ בֵּין הַמִּתְמָרְדִים שֶׁאַף תָּפְסוּ אֲבָנִים בִּידֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים לִרְגֹּם אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֶב בּוֹ־בַּמָּקוֹם.

וּמֹשֶׁה – מָה דָּאַב לִבּוֹ לְמַרְאָה הַמַּחֲזֶה הַזֶּה וּלְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ עָמָל, כְּדֵי לְהַחְדִּיר בְּלֵב הָעָם אֶת הָאֱמוּנָה הָאֵיתָנָה בֵּאֱלֹהִים וּבְּהַבְטָחוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהִים כִּי תִּתְקַיֵּמְנָה. וְעַתָּה הִנֵּהּ לְפָנָיו יוֹצְאֵי מִצְרַיִם כְּפִי שֶׁהָיוּ לִפְנֵי כֵן – עֲבָדִים מוּגֵי־לֵב הַפּוֹחֲדִים לָצֵאת לַקְּרַב וְלִכְבּשׁ בְּעֹז אֶת הָאָרֶץ הַמְיֹעֶדֶת לָהֶם; אֲנָשִׁים חַסְרֵי אֱמוּנָה בָּאֵל רַב־הַכֹּחַ וְהַכֹּל־יָכוֹל הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, לַמַּעַן הַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבֵיהֶם וּלְהוֹרִישׁ לָהֶם אֶת אַרְצָם; עַם הֲפַכְפַּךְ, אֲשֶׁר לְנֹכַח כָּל מַאֲמָץ וְקָרְבָּן הוּא מוּכָן לְוַתֵּר עַל עֲתִידוֹ הֶחָדָשׁ וְהַיָּפֶה וְלַחֲזֹר לְחַיֵּי עַבְדוּת וְקָלוֹן בְּאֶרֶץ גָּלוּתוֹ.

הֲרָאוּי עַם כָּזֶה לִגְּאֻלָּה?

– לֹא! – הִרְעִים קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה – לֹא אַתֶּם תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יְדֵי לְהָבִיא אֶתְכֶם אֵלֶיהָ! אַרְבָּעִים שָׁנָה יִהְיוּ נְדוּדֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, עַד מוֹת כֻּלְּכֶם, מִבְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה. כֵּן, בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְלוּ פִּגְרֵיכֶם! וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, כִּי לַעֲבָדִים יִהְיוּ, הֵם יִגְדְּלוּ בִּמְקוֹמְכֶם, וְאוֹתָם אָבִיא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, אֲשֶׁר אַתֶּם מְאַסְתֶּם בָּהּ!

בְּהַר נְבוֹ

וְאָמְנָם הָיָה כְּפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה. אַרְבָּעִים שָׁנָה אָרְכוּ נְדוּדֵיהֶם שֶׁל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בַּמִּדְבָּר. בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים הָאֵלּוּ מֵתוּ מֵהֶם כָּל בְּנֵי הַדּוֹר הַקֹּודֵם, וְלֹא נוֹתְרוּ בַּחַיִּים כִּי אִם בְּנֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ בִּלְבַד – כָּל הַצְּעִירִים עַד בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. רַק יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְכָלֶב בֵּן־יְפֻנֶּה, שֶׁלֹּא הָיָה חֶלְקָם עִם מוֹצִאֵי הַדִּבָּה הָרָעָה עַל הָאֶרֶץ וְלִבָּם לֹא יָדַע פַּחַד מִפְּנֵי אוֹיְבֵי הָעָם, כִּי חָזָקָה אֱמוּנָתָם בֵּאלֹהִים וּבְּהַבְטַחוֹתָּיו, הֵם הַשְּׁנַיִם בִּלְבַד נִשְׁאֲרוּ כְּדֵי לַעֲלוֹת יַחַד עִם בְּנֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ וְהָאַמִּיץ עַל הָאָרֶץ וְלִכְבֹּש אוֹתָהּ בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה.

מֹשֶׁה רָאָה לְפָנָיו אֵת כָּל הָאֶרֶץ

עִם בְּנֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, שֶׁלֹּא יָדַע מֵעוֹלָם עַבְדוּת וּפַחַד, אֲשֶׁר גָּדַל בַּמִּדְבָּר כְּעַם בֵּן־חוֹרִין וְאַמִּיץ־לֵב, הָלַךְ מָשָׁה וְהִתְקָרֵב אֶל גְּבוּלוֹת הָאֶרֶץ. אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם כְּבַר הָיָה משֶׁה זָקֵן מְאֹד, בֵּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הוּא עָלָה עַל הַר גָּבוֹהַּ, הַר נְבוֹ, וְהִשְׁקִיף מִשָּׁם עַל הָאָרֶץ. עַל אַף זִקְנָתוֹ עוֹד הָיוּ עֵינָיו חַדּוֹת וְרָאוּ לְמֵרָחוֹק, וְמֹשֶׁה רָאָה לְפָנָיו אֶת כָּל הָאֶרֶץ הַגְּדֹלָּה וְהַיָּפָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הוֹבִיל אֶת עַמּוֹ.

אוּלָם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ לֹא זָכָה מֹשֶׁה. הוּא מִלֵא אֶת הַתַּפְקִיד הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ – גָּאַל אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, לִמַּד אוֹתָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְהֵבִיא אוֹתָם עַד שַׁעֲרֵי הָאֶרֶץ, אֲשֶׁר אֱלֹהִים הִבְטִיחַ לָהֶם. וְכָאן מֵת.

יָדוֹעַ יָדַע משֶׁה, כִּי נִגְּזַר עָלָיו לָמוּת עַל גְּבוּל הָאָרֶץ מִבְּלִי לָבוֹא אֵלֶיהָ, וְהוּא הִצְטַעֵר עַל כָּךְ מְאֹד. לִפְנֵי מוֹתוֹ עָמַד לִפְנֵי אֱלֹהִים וְאָמַר לוֹ:

– רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה עָמַלְתִּי וְכַמָּה נִצְטַעַרְתִּי, לַמַעַן יַאֲמִינוּ בְּךָ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וִיִשְׁמְרוּ עַל תּוֹרָתְךָ וּמִצְוֹותֶיךָ. אֲנִי אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי כְּשֵׁם שֶׁסָּבַלְתִּי יַחַד עִם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, כָּךְ אֶרְאֶה גַּם בְּטוֹבָתָם. וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁהִגִּיעַ סוֹף־סוֹף זְמַן טוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אַתָּה אוֹסֵר עֲלֵי לָבוֹא אִתָּם יַחַד אֶל הָאָרֶץ?

אַךְ אֱלֹהִים עָנָה לוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת דְּבָרוֹ. הוּא קָרָא לְנִשְׁמָתוֹ וְאָמַר לָהּ:

– בִּתִּי, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה קָבַעְתִּי לָךְ בְּגוּפוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְעַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעָתֵךְ לָצֵאת. צְאִי וַאֲנִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ לִשְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וַאֲנִי מוֹשִׁבֵךְ לְיַד כִּסֵּא כְּבוֹדִי עִם כָּל הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים.

וְאוֹתָהּ שָׁעָה נָשַׁק אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּבִנְשִׁיקָתוֹ לָקַח מִמֶּנוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ.