הַבֵּן הַיָּקָר וְאֶחָיו 🔗
הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל יַעֲקֹב מֵבֵּין כָּל שְׁנֵים־עָשָׂר בָּנָיו הָיָה יוֹסֵף בְּנָה שֶׁל רָחֵל. הוּא הָיָה נַעַר יְפֵה־תֹּאַר וִיפֵה־מַרְאֶה וְחָכְמַת אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ. בְּחָכְמָתוֹ הַרַבָּה הֵבִין יוֹסֵף, כִּי לִכְשֶׁיִגְדַּל יִהְיֶה לְשַׂר וּלְמוֹשֵׁל, וְיוֹמָם וָלַיְלָה הָיָה חוֹלֵם עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים וְרַבֵּי הַתִּפְאֶרֶת.
יוֹם אֶחָד, וְהוּא אָז בָּחוּר בֵּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּא אֶל עֲשֶׂרֶת אֶחָיו הַגְּדוֹלִים וְאָמַר:
– שִׁמְעוּ־נָא אַחַי, אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. אֲנַחְנוּ בַּשָּׂדֶה וּמְאַלְּמִים אֲלֻמוֹּת. וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְעָמְדָה, וַאֲלֻמּוֹתֵיכֶם הִקִּיפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהּ.
– מָה פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם הַזֶּה? – שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֶחָיו בְּכַעַס – הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי הָיָה תִּהְיֶה לְמּוֹשֵׁל עָלֵינוּ? הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי אֲנַחְנוּ, אַחֶיךָ הַגְּדוֹלִים מִמְּךָ, הָיֹה נִהְיֶה לַעֲבָדִים לְךָ?
וְיוֹם אַחֵר סִפֵּר יוֹסֵף בְּאָזְנֵי אֶחָיו חֲלוֹם נִפְלָא מִן הַקֹּודֵם:
– רָאֹה רָאִיתִי וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד־עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי.
אֶחָיו חָרְקוּ שֵׁן לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹ זֶה וְהֵם הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בְּכַעַס וּבְשִׂנְאָה. וְאָבִיו יַעֲקֹב, שֶׁשָּׁמַע בְּסַפֵּר יוֹסֵף אֶת חֲלוֹמוֹ לְאֶחָיו, גָּעַר בּוֹ וְאָמַר:
– מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתָּ? הַתְדַמֶּה בְּלִבְּךָ, כִּי נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךָ אַרְצָה?
אַךְ יוֹסֵף הִמְשִׁיךְ לַחֲלֹום עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים, וַחֲלוֹמוֹתָיו כֻּלָּם דּוֹמִים וְכֻלָּם מְבַשְּׂרִים לוֹ גְּדֻלָּה וְשִׁלְטוֹן. יַעֲקֹב אָמְנָם הֵבִין, כִּי לֹא דְבַר־שָׁוְא הֵם חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים וּמַפְלִיאִים אֵלֶּה, אַךְ הוּא בִּקֵּשׁ לְטַשְׁטֵשׁ וּלְבַטֵּל אוֹתָם, לַמַּעַן לֹא יַרְגִּיזוּ אֶת בָּנָיו הָאֲחֵרִים.
בְּכָל זֹאת הָלְכָה שִׂנְאַת הָאַחִים הַגְּדוֹלִים אֶל יוֹסֵף וְגָדְלָה מִיּוֹם לַיּוֹם. הֵם גַּם קִנְּאוּ בְּיוֹסֵף קִנְאָה עַזָּה, כִּי אֲבִיהֶם יַעֲקֹב אָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. וְיוֹם אֶחָד, כְּשֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לִבְנוֹ הָאָהוּב מְעִיל צִבְעוֹנִי יָקָר, כִּמְעִיל אֲשֶׁר לְבֶן־מֶלֶךְ, גָּבְרָה קִנְּאַת הָאַחִים אֵלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא רָצוּ עוֹד לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ וּלְדַבֵּר אֵלָיו.
מִשְׁפַּחְתּוֹ הַגְּדוֹלָּה שֶׁל יַעֲקֹב יָשְׁבָה אָז בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, בְּחֶבֶל הֶהָרִים שֶׁל חֶבְרוֹן. בָּתֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָרַבִּים הָיוּ אֹהָלִים וְלִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר גְּדוֹלִים, שֶׁהַמְּבֻגָּרִים בַּבָּנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם וְנוֹדְדִים אִתָּם לְמֶּרְחַקִּים, כְּדֵי לִמְצֹא עֵשֶׂב לְמַרְעִיתָם. אַךְ יוֹסֵף הָיָה עַל־פִּי־רֹב נִשְׁאַר בַּבַּיִת – מְשַׂחֵק עִם אָחִיו הַקָּטָן בִּנְיָמִין וּמַטֶּה אֹזֶן לַסִּפּוּרִים הַיָּפִים מִתּוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁסִפֵּר לוֹ אָבִיו, אוֹ לוֹמֵד מִפִּיו דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, כְּכָל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב אָבִיו.
פַּעַם אַחַת הִרְחִיקוּ אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף לִנְדֹד עִם עֶדְרֵיהֶם וְיָמִים רַבִּים לֹא חָזְרוּ הַבַּיְתָה. נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב דְּאָגָה לְבָנָיו, וְהוּא אָמַר אֶל יוֹסֵף:
– לֵךְ־נָא, בְּנִי, מְצָא אֶת אַחֶיךָ, וְחֲזֹר לְהוֹדִיעֵנִי שְׁלוֹמָם!
– כִּדְבָרֶיִךְ, אָבִי, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף.
וְהוּא לָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל הַצִּבְעוֹנִי הַיָּפֶה, לָקַח בְּיָדוֹ מְעַט צֵידָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. אַךְ הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה. יוֹסֵף עָלָה הָרִים וְיָרַד בְּקָעוֹת, חַפֵּשׂ כָּאן וּבִקֵּשׁ שָׁם, וְאֶת אֶחָיו לֹא מָצָא. וְהִנֵּה רָאָה אִישׁ עוֹבֵר בֶּהָרִים.
– מָה תְּבַקֵּשׁ כָּאן, הָעֶלֶם? – שָׁאַל אוֹתוֹ הָאִישׁ.
– אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אוּלַי רָאִיתָ אוֹתָם, אֲדֹונִי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם רוֹעִים?
וְאָמְנָם יֶדַע הָאִישׁ אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר לְשָּׁם הַלְּכוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לִרְעוֹת אֶת הָעֲדָרִים, וְהוּא הֶרְאָה לְיוֹסֵף אֵת הַדֶּרֶךְ.
כְּשֶׁנָּשְׂאוּ הָאַחִים אֶת עֵינֵיהֶם, רָאוּ, כִּי יוֹסֵף מִתְקָרֵב וּבָא אֲלֵיהֶם.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם:
– הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת בָּא!
אָמַר הַשֵּׁנִי:
– אֵין אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת סִפּוּרֵי הַהִתְרַבְרְבוּת שֶׁלּוֹ!
אָמַר הַשְּׁלִישִׁי:
– טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַהַרְגֵהוּ וְנִפָּטֵר מִמֶּנּוּ!
אוּלָם רְאוּבֵן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים, לֹא נָתַן לַהֲרֹג אֶת יוֹסֵף.
– אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם! – קָרָא אֶל אֶחָיו – הִנֵּה כָּאן בּוֹר עָמֹק, נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר הַזֶּה, וְהוּא לֹא יוּכַל לָצֵאת מִתּוֹכוֹ וְלַחֲזֹר הַבַּיְתָה.
וְהָאַחִים הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן, וְאַךְ הִתְקָרֵב יוֹסֵף, תְּפָסוּהוּ, הִפְשִׁיטוּהוּ אֶת הַמְּעִיל הַיָּקָר וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹרָה. הַבּוֹר אָמְנָם הָיָה רֵיק מִמַּיִם, אַךְ הָיֹה הָיוּ בְּתוֹכוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. לְמַרְאָה הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים נָפְלָה אֵימָה גְּדוֹלָה עַל יוֹסֵף וְהוּא צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, אַךְ מִיָּד נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, כִּי אֱלֹהִים הִסְתִּיר אֶת הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים בְּיַרְכְּתֵי הַבּוֹר וְהֵם לֹא הִתְקָרְבוּ אַל יוֹסֵף וָלֹא הֵרֵעוּ לוֹ.
רְאוּבֵן יָדַע, כִּי מוֹתוֹ שֶׁל יוֹסֵף יִגְרֹם צַעַר רָב לָאָב הַזָּקֵן. הוּא חָשַׁב אֵיפוֹא לַחֲזֹר אַחַר כָּךְ אֶל הַבּוֹר וּלְהַצִּיל אֶת אָחִיו הָאֻמְלָל. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לֶאֱסֹף אֶת הָעֵדֶר, רָאֹה רָאוּ שְׁאָר הָאַחִים אֹרְחַת סוֹחֲרִים יִשְׁמְעַאלִיִים בָּאָה. הַסּוֹחֲרִים עֲשׂוּ אֶת דַּרְכָּם מִצְרַיְמָה וּגְמַלֵּיהֶם הָיוּ עֲמּוּסִים כָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת וּבְשָׂמִים נוֹתְנַי רֵיחוֹת טוֹבִים.
אָמַר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו:
– לָמָּה זֶה נַשְׁאִיר אֶת יוֹסֵף בְּבּוֹר, כִּי יָמוּת שָׁם? הָבָה וְנִמְכֹּר אוֹתוֹ לַיִשְׁמְעֵאלִים, וְאָז נִפָּטֵר מִמֶּנּוּ גַּם מִבְּלִי לְהָמִית אוֹתוֹ.
עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הָאַחִים וּמִיָּד הוֹצִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִתּוֹךְ הַבּוֹר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לְסוֹחֲרִים הַזָּרִים לְעֶבֶד. וּכְשֶׁהָלְכוּ הַיִשְׁמְעֵאלִים וְלָקְחוּ אִתָּם אֵת יוֹסֵף, חָזַר רְאוּבֵן וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶחָיו.
– אוֹיָה לִי! – קָרָא בַּצַּעַר – אֵיךְ נוּכַל לָשׁוּב עַתָּה אֶל אָבִינוּ; וּמָה נֹאמַר, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אוֹתָנוּ הֵיכָן יוֹסֵף?
אַךְ הָאַחִים מָצְאוּ עֵצָה. הֵם שָׁחֲטוּ גְּדִי, הִטְבִּילוּ בְּדָמוֹ שֶׁל הַגְּדִי אֶת מְעִילוֹ הַיָּפֶה שֶׁל יוֹסֵף, וְהֵבִיאוּ אֶת הַמְּעִיל הַמְּלֻכְלָךְ בְּדָם אֶל אֲבִיהֶם.
– הוֹי, בְּנֵי הַיָּקָר יוֹסֵף! חַיָּה רָעָה אָכְלָה אוֹתוֹ! טָרוֹף טֹרַף! – קָרָא יַעֲקֹב בִּכְאֵב.
לְאוֹת אֶבֶל עַל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ קָרַע יַעֲקֹב אֶת שִׂמְלוֹתָיו, שָׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, בָּכָה וְהִתְאַבֵּל יָמִים רָבִּים וָלֹא יָכֹל לְהִתְנַחֵם.
יוֹסֵף בָּא מִצְרַיְמָה 🔗
תְּחִלָּה הָיָה יוֹסֵף הָמוּם מִכֹּל אֲשֶׁר נִתְרַחֵשׁ עִמּוֹ. הוּא לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין, כִּי אָמְנָם קָרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה בַּמְּצִיאוּת, וּלְעִתִּים נִדְמֶה לוֹ, כִּי אַךְ חֲלוֹם זְוָעוֹת יַחֲלֹם. אֹרְחַת הַיִשְׁמְעֵאלִים עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ דָּרוֹמָה וְהָלְכָה וְנִתְקַרְבָה לְבֵית־לֶחֶם. וְהִנֵּה נִגְלָּה לְעֵינִי יוֹסֵף דְּבַר־מָה מֻכַּר – הַאֻמְנָם? כֵּן, זֶה קִבְרָה שֶׁל אִמּוֹ רָחֵל! וְאָז הֵבִין לְפֶתַע אֵת גֹּדֶל אֲסוֹנוֹ לַאֲשׁוּרוֹ, וּמִבְּלִי לִשְׁאֹל רְשׁוּת מֵאֵת אֲדוֹנָיו, רָץ אֶל קֶבֶר אִמּוֹ, הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּבְכִי מַר וְקָרָא:
– אִמִּי! אִמִּי הַיְּקָרָה! קוּמִי־נָא מִקִבְרִךְ וּרְאִי מָה עוֹלְלוּ לִבְנֵךְ! מָכוֹר מְכָרוּנִי אַחַי לְעֶבֶד, וְאַתְּ אַל־נָא תִּדֹּמִּי! קוּמִי עִמְדִי לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבַקְּשִׁי רַחֲמִים עָלַי, לְמַעַן יְשִׁיבֵנִי אֶל אָבִי לְבַל יֵרֵד בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה!
דִּמְעוֹתָיו חָנְקוּ אֶת גְּרוֹנוֹ וְהוּא חִבֵּק אֶת הַקֶּבֶר וְנָדַם כָּאֶבֶן. אַךְ אָז דִּמָּהּ לִשְׁמֹעַ קוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִתּוֹךְ הַקֶּבֶר:
– מְנַע קוֹלְךָ מִבֶּכִי, בְּנִי בְּנִי יוֹסֵף! רָאִיתִי אֶת דִּמְעוֹת עֵינֵיךָ וְיָדַעְתִּי אֶת יְגוֹן לִבְּךָ; אַךְ בְּטַח בֶּאֱלֹהִים, בְּנִי, וְדַע כִּי יֵשׁ שָׂכָר לְיִסּוּרֶיךָ. כָּל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה עִמְּךָ אֱלֹהִים אַךְ לְטוֹבָתְךָ הוּא עוֹשֶׂה, בְּנִי בְּנִי יוֹסֵף!
דִּבְרֵי נְחָמָה אֵלֶּה עוֹדְדוּ מְעַט אֶת רוּחוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְהוּא קָם וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ עִם אֲדוֹנָיו הַיִשְׁמְעֵאלִים. אַךְ עֲדַיִן חָרַד לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ וְגַעְגּוּעָיו עַל בֵּיִת אָבִיו הָיוּ גְּדוֹלִים מִנְּשָׂא. הָאֹרְחָה עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ יָמִים רַבִּים – הָלוֹךְ וְנַסוֹעַ דָּרוֹמָה, הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב מִצְרַיְמָה. הִיא עָלְתָה הָרִים וְיָרְדָה בְּקָעוֹת, חָצְתָה נְחָלִים וְעָבְרָה חֻרְשׁוֹת דְּקָלִים, הָלְכָה בְּחוֹלוֹת יְשִׁימוֹן וּבָאָה בִּתְחוּם נָאוֹת־מִדְבָּר פּוֹרְחוֹת. אַךְ יוֹסֵף לֹא רָאָה דָּבָר וְלֹא שָׁמַע דָּבָר. יוֹמָם כִּסּוּ אֶת עֵינָיו עֲרְפִלֵי דִּמְעָה, וּבַלֵּילוֹת נָדְדָּה הַשֵּׁנָה מֵעֵינָיו. הוּא חָשַׁב עַל הָאֲנָשִׁים הַיְּקָרִים שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וּבְאָזְנָיו צִלְצְלוּ לְלֹא הֶפְסֵק הַתְּפִלוֹת הַיָּפוֹת, שֶׁאָבִיו וְכֹל בְּנִי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ נוֹשְׂאִים אֶל אֱלֹהִים. הוּא יָדַע, כִּי אֱלֹהִים לֹא עָזַב אֶת אֲבוֹת מִשֶּׁפָּחְתוֹ בִּנְדוּדֵיהֶם וּבַסַּכָּנוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁאָרְבוּ לָהֶם; וְהוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים לֹא יִשְׁכַּח גַּם אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה הוּא. הוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ כֹּחַ וְאֹמֶץ וְחָכְמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹד אֶלָּא עֶבֶד מָכוּר בִּידֵי זֵרִים.
לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַמַּסָּע לְקִצּוֹ – הָאֹרְחָה בָּאָה מִצְרַיְמָה. וּמָה מוּזָרָה הָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי יוֹסֵף הָעִבְרִי! בְּמוֹלַדְתּוֹ לֹא רָאָה מִיָּמָיו עִיר גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה כָּאן לְפָנָיו בִּנְיָנִים אַדִּירִים, מִקְדָּשִׁים מְפֹאָרִים, פִּסְלֵי־עֲנָק מוּזָרִים, רְחוֹבוֹת אֲרֻכִּים וּרְחָבִים, וְהָרְחוֹבוֹת הוֹמִים מִמֶּרְכָּבוֹת וְסוּסִים וּמֵהֲמוֹנַי אָדָם לוֹבְשֵׁי בְּגָדִים מַתְמִיהִים וּמַרְהִיבִים בְּיָּפְיָם.
כָּאן מָכְרוּ אוֹתוֹ הַיִשְׁמְעֵאלִים לְאִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד, פּוֹטִיפַר שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִשָּׂרָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. לפּוֹטִיפַר הָיָה בַּיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר, נְחָלוֹת נִרְחָבוֹת, גְּרָנוֹת מְלֵאוֹת בָּר, אֻרְווֹת סוּסִים וְגַם עֲבָדִים רַבִּים מְאֹד. וּמִכֵּיוָן שֶׁיּוֹסֵף הָיָה עֶלֶם יָשָׁר וְנָבוֹן, עָשׂה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר הֻטַּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת בַּבֵיִת אֲדוֹנָיו בָּאֱמוּנָה וּבַתְּבוּנָה וּבַטּוֹב־טַעַם.
כְּשֶׁרָאָה פּוֹטִיפַר, כִּי יוֹסֵף הַצָעִיר הוּא עֶלֶם חָכָם וּמַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, גִּדֵל אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל עֲבָדָיו הָאֲחֵרִים; וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף גָּדַל וְנִתְבַּגֵּר, עָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל מְשָׁרְתָיו וְלִמְנַהֵל כָּל עִנְיָנֵי בֵּיתוֹ וְנַחֲלוֹתָיו.
אוּלָם יְמֵי אָשְׁרוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא אָרְכוּ. הוּא הָיָה נֶאֱמָן לַאֲדוֹנָיו, וּכְשֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר דָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁלֹּא לְפִי רְצוֹנוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו, לֹא רָצָה יוֹסֵף לְמָלֵּא אֶת דְּרִישׁוֹתֶיהָ. אָז הֶעֱלִילָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר עֲלִילָה, כִּי הוּא מִתְחַצֵּף לָהּ וּמַעֲלִיב אוֹתָהּ. וּכְשֶׁנּוֹדַע דָּבָר זֶה לְפּוֹטִיפַר, לֹא חָקַר וְלֹא דָּרַשׁ אִם אָמְנָם נְכוֹנִים הֵם דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, וְהוּא צִוָּה לִכְלֹא אֵת יוֹסֵף בְּבֵית־הַסֹּהַר. אוּלָם גַּם בְּבֵית־הַסֹּהַר לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת יוֹסֵף. הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשַּׂר הַמְּנַהֵל אֶת בֵּית־הַסֹּהַר, וּכְשֶׁרָאָה זֶה, כִּי יוֹסֵף הוּא חָכָם מְאֹד, אַחֲרָאי מְאֹד וּמַצְלִיחַ מְאֹד בְּכָל מַעֲשָׂיו, מִנָּה אוֹתוֹ לַמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל הָאֲסִּירִים.
גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם 🔗
בֵּין הָאֲסִּירִים שֶׁבְּבֵית־הַסֹּהַר הַזֶּה הָיוּ שְׁנַיִם מִשָּׂרָיו שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁר־הַמַּשְׁקִים, שֶׁהָיָה מַגִּישׁ אֶת הַיַּיִן לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה; וְהַשֵּׁנִי הָיָה שָׁר־הָאוֹפִים, שֶׁהָיָה מֵכִין אֶת לַחְמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם.
לַיְלָה אַחֵד חָלְמוּ שְׁנֵי הַשַּׂרִים הַלָּלוּ חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים. הֵם לֹא יָדְעוּ מָה פֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹתֵיהֶם. אַךְ יוֹסֵף הֶאֱמִין, כִּי בַּחֲלוֹם מְגַלֶּה אֱלֹהִים לְאָדָם אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא עָלָיו. וּכְשֶׁסִּפְּרוּ לוֹ שְׁנֵי הַשַּׂרִים אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם, הֵבִין מִיָּד אֶת פִּשְׁרַם וְאָמַר:
– בְּעוֹד שְׁלָּשָׁה יָמִים תּוּצְאוּ שְׁנֵיכֶם מִבֵּית־הַסֹּהַר. אַתָּה, שַׂר־הַמַּשְׁקִים, תַּחֲזֹר לְשָׁרֵת אֶת פַּרְעֹה וּלְהַגִּישׁ לוֹ אֶת כּוֹסוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. אַךְ עָלֶיךָ, שַׂר־הָאוֹפִים, לֹא יְרַחֵם פַּרְעֹה וִיצַוֶּה לִתְלוֹת אוֹתְךָ עַל עֵץ!
וְאָמְנָם הָיָה בְּדִיּוּק, כְּפִי שֶׁאָמַר יוֹסֵף. לְאַחֵר שְׁלשָׁה יָמִים זָכַר פַּרְעֹה אֶת שַׂר־הַמַּשְׁקִים שֶׁלּוֹ לְטּוֹבָה. הוּא שִׁחְרֵר אוֹתוֹ מִבֵּית־הַסֹּהַר, הֶחְזִיר אוֹתוֹ לְאַרְמוֹנוֹ וְנָתָן לוֹ שׁוּב לְשָׁרֵת אוֹתוֹ. אַךְ אֶת שַׂר־הָאוֹפִים לֹא חָנָן הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל עֵץ.
שְׁנָתַיִם לְאַחֵר זֶה רָאָה חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים בִּשְׁנָתוֹ גַּם פַּרְעֹה. הוּא רָצָה מְאֹד לָדַעַת מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתָיו אֵלֶּה. קָרוֹא קָרָא אֵיפוֹא לְכָל חֲכָמָיו הַגְּדוֹלִים, סִפֵּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹתָיו, אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע לִפְתֹּר אוֹתָם וּלְהַגִּיד לְמֶלֶךְ אֶת אֲשֶׁר הֵם מְבַשְּׂרִים. אָז אָמַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶל פַּרְעֹה:
– הִנֵּה בְּבֵית־הַסֹּהַר אִישׁ עִבְרִי צָעִיר, הַיּוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת מֵאֵיִן כָּמוֹהוּ!
וּכְשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת דְבָרַיו, צִוָּה מִיָּד לְהוֹצִיא אֶת יוֹסֵף מִבֵּית־הַסֹּהַר וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.
– שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, – אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף – כִּי אַתָּה מֵבִין חֲלוֹמוֹת וְיוֹדֵעַ לִפְתֹּר אוֹתָם.
– לֹא אֲנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אֶלָּא אֱלֹהִים הוּא הַשָּׂם דְבָרָיו בְּפִי.
– שְׁמַע אֵיפוֹא אֶת אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. עָמֹוד עָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, וְהִנֵּה עָלוּ מִן הַיְאוֹר שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת וּבְרִיאוֹת. אַחַר כָּךְ עָלוּ מִן הַיְּאוֹר גַּם שֶׁבַע פָּרוֹת רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהַחַלָּשׁוֹת אָכְלוּ אֶת הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת וְהַבְּרִיאוֹת, אַךְ הֵן נִשְׁאֲרוּ רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת כְּלִפְנֵי כֵּן.
– וְאַחֲרֵי הַחֲלוֹם הַזֶּה – הִמְשִׁיךְ פַּרְעֹה לְסַפֵּר בְּאָזְנֵי יוֹסֵף – רָאֹה רָאִיתִי גַּם חֲלוֹם אַחֵר. לְנֶגֶד עֵינֵי צָמְחוּ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת. אַחַר כָּךְ צָמְחוּ גַּם שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וְרֵיקוֹת, וְאֵלּוּ בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת וְהַמְּלֵאוֹת. עַתָּה אֱמֹר־נָא לִי מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי אֵלֶּה?
יוֹסֵף הִרְהֵר רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחַר פָּתַח וְאָמַר:
– פִּשְׁרָם שֶׁל שְׁנֵי חֲלוֹמוֹתֶיךְ, אֲדֹונִי הַמֶּלֶךְ, אֶחָד הוּא. בַּחֲלוֹמוֹתֶיךְ אֵלֶּה מְגַלֶה לְךָ אֱלֹהִים, כִּי שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת תִּהְיֶינָה שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, אוּלָם אַחַר כָּךְ תָּבוֹאנָה שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב קָשׁוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁבְּנֵי הָאֶרֶץ יָמוּתוּ בָּרָעָב.
כְּשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ דְּאָגָה גְּדוֹלָה.
– וּמָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל.
– הִנֵּה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת, – יָעַץ לוֹ יוֹסֵף – מְצָא לְךָ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, שֶׁיִּבְחַר לוֹ פְּקִידִים זְרִיזִים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבִשְׁנוֹת הַשּׂבַע וְהַבְּרָכָה פְּקֹד עֲלֵיהֶם לִצְבֹּר בַּאֲסָמִים גְּדוֹלִים כַּמוּת רַבָּה מְאֹד שֶׁל תְּבוּאָה וְדִבְרֵי־אֹכֶל אֲחֵרִים. וּכְשֶׁתָּבוֹאנָה שְׁנוֹת הָרָעָב, לֹא יֶחְסַר אֹכֶל בְּמִצְרַיִם וּבְנֵי הָאֶרֶץ לֹא יָמוּתוּ בָּרָעָב.
עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה. גַּם בְּעֵינֵי הַשַּׂרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה טוֹבָה הָיְתָה עֲצָתוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁל יוֹסֵף. וּכְשֶׁהֵחֵלּוּ לַחֲשֹׁב מִי יִהְיֶה הָאִישׁ הָרָאוּי לְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הָאַחְרָאִי לַהֲכָנַת אַסְמֵי הַתְּבוּאָה, אָמַר פַּרְעֹה:
– אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם מִיּוֹסֵף עָצְמוֹ. עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, כִּי רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ וְאֵין כָּמוֹהוּ אִישׁ, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְתַפְקִיד גָּדוֹל זֶה.
וְאָז גִּדֵל פַּרְעֹה אֵת יוֹסֵף וְעָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל שָׂרָיו. יוֹסֵף קִבֵּל מֵאֵת פַּרְעֹה אַרְמוֹן נֶהְדָּר לַגּוּר בּוֹ, מֶרְכָּבָה מְפֹאָרָה לִנְסֹעַ בָּהּ בְּרַחֲבֵי מִצְרַיִם, בִּגְּדֵי־יָקָר וְתַכְשִׁיטִי־זָהָב; וְכָל בְּנֵי מִצְרַיִם מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ, מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו וּמְמַלְּאִים אֵת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו.
אַךְ יוֹסֵף לֹא עָלָה לִגְדֻלָה, כְּדֵי לִחְיוֹת חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת וּלְבַלּוֹת אֶת יָמָיו בַּנְּעִימִים. הוּא עָבַד עֲבוֹדָה קָשָׁה וְאַחְרָאִית. עֲבוֹר עָבָר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְאָרְכָּה וְלִרָחְבָּה, וְצִוָּה לִבְנוֹת בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים לְאֲסָמִים. קָנֹה קָנָה מֵאֵת הָאִכָּרִים כַּמּוּיוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל תְּבוּאָה וְצָבַר אֶת הַכֹּל בָּאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׁנִים הָיוּ שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, נִתְמַלְאוּ הָאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים תְּבוּאָה וְדִבְרֵי־אֹכֵל אַחֶרִים בְּכַמּוּיּוֹת עֲצוּמוֹת.
וְהִנֵּה תַּמּוּ שֶָׁבַע שְׁנוֹת הַשׂבַע וְהֵחֵלּוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב. הַשָּׂדוֹת הָיוּ יְבֵשִׁים וְלֹא הִצְמִיחוּ דָּבָר. לִבְנֵי מִצְרַיִם לֹא הָיָה מַה לֶאֱכֹל. סַכָּנַת רָעָב וּמָוֶת הָיְתָה צְפוּיָה לָהֶם. אַךְ הִנֵּה צִוָּה יוֹסֵף לִפְתֹּחַ אֶת הָאֲסָמִים וְלִמְכֹּר אֹכֶל לָעָם כְּאַוַּת נָפְשׁוֹ. וּבְנֵי מִצְרַיִם לֹא יָדְעוּ מַחְסוֹר, מַמָּשׁ כְּבַשָׁנִים הַטּוֹבוֹת.
יוֹסֵף מִתְוַדֵּעַ אֶל אֶחָיו 🔗
לֹא כֵן הָיָה הַדָּבָר בָּאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לְמִצְרַיִם. אַף בָּהֶן הָיוּ הַשָּׁנִים שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת. אַךְ בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ לֹא הֵכִינוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים מַחְסְנֵי מָזוֹן, ובבוא הַשָּׁנִים הָרָעוֹת, לֹא הָיָה לָהֶם מָה לֶאֱכֹל.
אַף בְּאֶרֶץ כְּנַעַן גְּדוֹל הָיָה הָרָעָב וְגַם בְּנִי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף נוֹתְרוּ לְלֹא לֶחֶם. וְאָז אָמַר יַעֲקֹב הַזָּקֵן לְבָנָיו:
– שָׁמּוֹעַ שָׁמַעְתִּי, כִּי בְּמִצְרַיִם יֵשׁ תְּבוּאָה לָרֹב. רְדוּ שָׁמָּה וּקְנוּ תְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, לַמַּעַן לֹא נָמוּת כֻּלָּנוּ בָּרָעָב.
בַּיָּמִים הָהֵם יָשְׁבוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו בִּבְאֵר־שֶׁבַע. אָמְנָם עָבְרוּ כְּבָר שָׁנִים מֵאָז אִבַּד אֶת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ יוֹסֵף, אַךְ עָדַיִן לֹא יָכֹל יַעֲקֹב לְעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֶת זִכְרוֹ וּלְהִתְנַחֵם. וְהַבָּנִים, אִם כִּי אַף הֵם נִזְכְּרוּ לִפְעָמִים בַּאֲחִיהֶם וְאוּלַי אֲפִילּוּ הִצְטַעֲרוּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע, שֶׁעָשׂוּ לוֹ, לֹא יָכְלוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם, כִּי יוֹסֵף עָלָה לִגְדֻלָה בְּמִצְרַיִם וּבְטוּחִים הָיוּ, כִּי עֶבֶד־עוֹלָם הוּא בְּבֵית אַחַד הָאֲדוֹנִים הַמִּצְרִיִים. וּמִשֶׁשָמְעוּ אֶת דִּבְרֵי אֲבִיהֶם, לֹא תֵּאֲרוּ לְעַצְמָם כְּלָל וּכְלָל, כִּי עֲלוּלִים הֵם לְהִפָּגֵשׁ בְּמִצְרַיִם עִם אֲחִיהֶם, וְהֵם עָשׂוּ כְּדְבַר יַעֲקֹב וְיָצְאוּ עַד מְהֵרָה לַדֶּרֶךְ מִצְרַיְמָה.
בַּבַּיִת נִשְׁאַר רַק הַקָּטָן שֶׁבִּבְנֵי יַעֲקֹב, הַלֹּא הוּא בִּנְיָמִין. אַחֲרֵי שֶׁאָבַד יוֹסֵף הָיָה בִּנְיָמִין בֶּן־זְקוְנָיו, שֶׁיָּלְדָה לוֹ רָחֵל בְּטֶרֶם מוֹתָהּ, הַבֵּן הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל יַעֲקֹב; וְהָאָב הַזָּקֵן לֹא נָתַן לוֹ לָלֶכֶת מִצְרַיְמָה יַחַד עִם שְׁאַר אֶחָיו, פֶּן יִקְרֲנוּ אָסוֹן כַּאֲשֶׁר קָרָה אֶת יוֹסֵף.
מִשֶּׁהִגִּיעוּ עֲשֶׂרֶת הָאַחִים לְמִצְרַיִם, וְיוֹסֵף רָאָה אוֹתָם, הַכֵּר הִכִּיר אוֹתָם מִיָּד. אַךְ הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת אֲחִיהֶם, שָׁכֵן הָיָה יוֹסֵף לְאִישׁ, לָבַשׁ בִּגְדֵי פְּאֵר וְהָיָה רֹאשׁ כָּל הַשַּׂרִים בָּאָרֶץ. וְהוּא גָּמַר בְּלִבּוֹ לֹא לְגַלּוֹת לְבָאִים מֵי הוּא, וּכְדֵי לְהַכְרִיחַם, כִּי יָבִיאוּ אֵלָיו אֶת אָחִיו הַצָעִיר בִּנְיָמִין, שֶׁיּוֹסֵף אָהֲבוֹ מְאֹד וְהִתְגַּעְגַּע עָלָיו, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה מֵחֻכֶּמֶת. הוּא הֶאֱשִׁים אוֹתָם, כִּי מְרַגְּלִים הֵם וְדִבֵּר אִתָּם דְּבָרִים קָשִׁים. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ הָאַחִים לְהִצְטַדֵּק וְסִפְרוּ לוֹ, כִּי לֹא מְרַגְּלִים הֵם, אֶלָּא כֻּלָּם אַחִים בְּנֵי אָב אֶחָד, וּמִלְּבַדָּם נִשְׁאַר עוֹד בַּבַּיִת נַעַר קָטָן אֶחָד, עָנָה לָהֶם יוֹסֵף:
– אִם כֵּנִים דִּבְרֵיכֶם, אֶתֵּן לָכֶם רְשׁוּת לָלֶכֶת וּלְהָבִיא אֶת הַתְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם, לַמַּעַן לֹא יִרְעֲבוּ לַלֶּחֶם. אַךְ אַחֵד מִכֶּם יֵאָסֵר בְּבֵיתִי וְלֹא יְשֻׁחְרַר אֶלָּא אִם כֵּן תָּשׁוּבוּ אֵלַי עִם אֲחֵיכֶם הַקָּטָן, כִּי בַּזֹּאת יִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם אִם דִּבְרֵי אֱמֶת הֵם וְאִם לֹא.
וּלְאַחֵר שֶׁיוֹסֵף בָּחַר מִתּוֹכָם אֶת שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ, צִוָּה לְמָלֵא אֶת שָׂקֵיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׂים בַּחֲזָרָה בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּים אֵת הַכֶּסֶף שֶׁיְּשַׁלְּמוּ בִּמְחִיר הַתְּבוּאָה, וְלָתֵת לָהֶם גַּם צֵדָּהּ לַדֶּרֶךְ.
הָאַחִים לֹא יָדְעוּ, כִּי כַּסְפָּם הֻחְזַר לָהֶם וְהוּא נִמְצָא בַּשַׂקִּים, וְדָבָר זֶה נוֹדַע לָהֶם רַק בֶּהְיוֹתָם כְּבָר קְרוֹבִים לְבֵיתָם. הֵם נִבְהֲלוּ אָז מְאֹד, רָצוּ לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף לְמִצְרִים, אַךְ לֹא יָכְלוּ עַתָּה לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי הָיוּ כְּבָר רְחוֹקִים מְאֹד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתָם, סִפְּרוּ לַאֲבִיהֶם אֵת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם יַחַד עִם אֲחֵיהֶם הַצָעִיר בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת שִׁמְעוֹן מִמַּאֲסָרוֹ.
אַךְ תְּחִלָה לֹא רָצָה יַעֲקֹב אַף לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ.
– לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם, – אָמַר לְבָנָיו הַגְּדוֹלִים – אָחִיו יוֹסֵף מֵת, וָאֵם אַף אוֹתוֹ יִקְרֶה אָסוֹן בַּדֶרֶךְ, לֹא אֵדַע נֶחָמָה עַד יוֹם מוֹתִי וּבְיָגוֹן אֵרֵד שְׁאוֹלָה.
אוּלָם לְאַחֵר שֶׁאָזַל הַלֶּחֶם בַּמִּשְׁפָּחָה, לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה לְיַעֲקֹב, אֶלָּא לִשְׁלֹחַ אֶת בָּנָיו שֵׁנִית מִצְרַיְמָה, כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם תְּבוּאָה מֵחָדָשׁ. וְאָז הִבְטִיחַ יְהוּדָה לְאָבִיו, כִּי יִשְׁמֹּר עַל בִּנְיָמִין, שֶׁלֹּא יִקְרֶנוּ כָּל אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ.
– אֲנִי הָאַחְרָאִי לוֹ וּמִיָדִי תִּדְרֹשׁ אוֹתוֹ! – אָמַר.
בְּלֵב כּוֹאֵב הֻכְרַח אֵיפוֹא יַעֲקֹב לְהַסְכִּים וְלִשְׁלֹּחַ אִתָּם אֶת בֶּן־זְקוּנָיו הַיָּקָר בִּנְיָמִין. וּכְשֶׁבִּידֵיהֶם סְכוּם כֶּסֶף כָּפוּל, גַּם לְהַחֲזִיר אֶת אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּשַּׂקִּים וְגַם לִקְנוֹת תְּבוּאָה אַחֶרֶת, יָרְדוּ הָאַחִים שׁוּב מִצְרַיְמָה.
יוֹסֵף שָׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת אוֹתָם. הוּא שִׁחְרֵר אֶת שִׁמְעוֹן וְנָתָן לוֹ לְהִצְטָרֵף אֶל אֶחָיו, וְאַחַר הִזְמִין אֶת כֻּלָּם לְאַרְמוֹנוֹ הַיָּפֶה.
– הֲשָּׁלוֹם לַאֲבִיכֶם הַזָּקֵן? – שָׁאַל אוֹתָם – הַעוֹדֶנּוּ חָי?
– שָׁלוֹם לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חַי, – עָנוּ לוֹ הָאַחִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו.
וּכְשֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת הַצָּעִיר בָּאַחִים, הֲלֹּא הוּא בִּנְיָמִין בֶּן אִמּוֹ רָחֵל, שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב אוֹתוֹ בְּיַלְדוּתוֹ, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וּלְהַבְלִיג עַל הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הָרַבָּה. הוּא מִהֵר לְהִכָּנֵס לְאַחַד הַחֲדָרִים, וְשָׁם פָּרַץ בִּבְכִי – מֵרֹב שִׂמְחָה שֶׁזָּכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת אָחִיו הַיָּקָר.
אוּלָם גַּם עַתָּה לֹא גִּלָה עוֹד לְאֶחָיו מִי הוּא. הוּא צִוָּה לְמָלֵּא אֶת שַׂקֵּיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׁים בְּשַׂקִּים בַּחֲזָרָה אֵת כַּסְפָּם, כְּבַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת, וּלְתוֹךְ שַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין צִוָּה לְהַכְנִיס בְּהֶסְתֵּר אֵת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁלוֹ. אַחַר כָּךְ נִפְרַד מֵהֶם וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לַחֲזֹר לְבֵיתָם.
הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאַחִים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. אַךְ הֵם טֶרֶם הִרְחִיקוּ מִן הָעִיר וְיוֹסֵף צִוָּה לְעַבְדּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְהַחֲזִירַם לְבֵיתוֹ.
– לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה? – אָמַר לָהֶם הָעֶבֶד – גָּנוֹב גְּנַבְתֶּם אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁל אֲדוֹנִי!
הָאַחִים עָמְדוּ נִדְהָמִים. אַף אַחֵד מֵהֶם לֹא לָקַח דָּבָר מִבֵּיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאַף אַחֵד מֵהֶם לֹא יָדַע דָּבָר עַל הַגָּבִיעַ. אַךְ כַּאֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת שַׂקֵיהֶם וְהָעֶבֶד חִפֵּשׂ בְּתוֹכָם, מָצוֹא מָצָא אֶת הַגָּבִיעַ בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.
הָאַחִים הֻחְזְרוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף פָּקַד:
– הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִי עֶבֶד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֵל אֲבִיכֶם!
אַךְ יְהוּדָה, שֶׁמַּכָר אֶת יוֹסֵף לַיִשְׁמְעֵאלִים, הִתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי לֹא יַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה. הוּא סִפֵּר עַל אֲבִיהֶם הַזָּקֵן, שֶׁאִבֵּד כְּבַר אֶחָד מִבָּנָיו הָאֲהוּבִים; וְעַתָּה, מִשֶּׁיֻּקַּח מִמֶּנּוּ גַּם בָּנוּ הָאָהוּב הַשֵּׁנִי, מוֹת יָמוּת מֵרֹב צַעַר. וְהוּא הִצִּיעַ לְיוֹסֵף לְהִשָּׁאֵר עֶבֶד בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹם הַנַּעַר, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְשֶׁה לַבִנְיָמִין לַחֲזֹר אֶל אָבִיו.
כִּשְׁמּוֹעַ יוֹסֵף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק. הוּא נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְאָמַר אֶל אֶחָיו:
– אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרַיְמָה!
וּלְאַחַר שֶׁסִּפֵּר לָהֶם אֶת כָּל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, בִּקֵּשׁ אוֹתָם לַחֲזֹר מִיָּד לְבֵיתָם וּלְהָבִיא אֶת אֲבִיהֶם וְאֶת כָּל בְּנֵי מִשְּׁפָּחְתוֹ מִצְרַיְמָה.
עַד מְהֵרָה נוֹדָע הַדָּבָר לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְגַם הוּא בִּקֵשׁ אֵת אָחֵי יוֹסֵף, כִּי יָבִיאוּ לְאַרְצוֹ אֶת אֲבִיהֶם הַזָּקֵן וְאֶת כָּל בְּנִי הַמִּשְׁפָּחָה. הוּא נָתַן לָהֶם אֶרֶץ לַגּוּר בָּהּ, הִיא אֶרֶץ גּשֶׁן, וְהִבְטִיחַ לָהֶם אֶת טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
וְאָמְנָם לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְיַעֲקֹב וְכָל בְּנֵי מִשְּׁפָּחְתוֹ הַגְּדוֹלָה בָּאוּ לָגוּר בְּמִצְרַיִם. וְהָאָב הַזָּקֵן זָכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ הָאָהוּב, אֲשֶׁר חָשַׁב אוֹתוֹ לַמֵּת וְהוּא הָיָה לְאַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּמִצְרַיִם וְנָחַל כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת, כְּכָל שֶׁבִּשְׂרוּהוּ חֲלוֹמוֹת יַלְדוּתוֹ.
עַצְמוֹת יוֹסֵף 🔗
לִפְנֵי מוֹתוֹ קָרָא אֵלָיו יוֹסֵף אֶת בָּנָיו מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְאֶת אֶחִָיו שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ בַּחַיִּים וְאָמַר לָהֶם:
– הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וָלֹא זָכִיתִי לָשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי. אַךְ אֶתְכֶם יִזְכֹּר אֱלֹהִים וְיַעֲלֶה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׂבַּע לָתֵת לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אַךְ הִנֵּה אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם, כִּי בְּהָשִׁיב אֶתְכֶם אֱלֹהִים לְאַרְצְכֶם, זָכוֹר תִּזְכְּרוּ אַף אוֹתִי וְתַעֲלוּ אִתְּכֶם יַחַד גַּם אֶת עַצְמוֹתַי!
אוּלָם עַד שֶׁבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל זָכוּ לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם וּלַחֲזֹר לְמוֹלַדְתָּם עָבְרוּ שָׁנִים רָבּוֹת מְאֹד, יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַלָּלוּ רָבוּ וּפָרְצוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְהָיוּ לְעַם גָּדוֹל. אַךְ בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַלָּלוּ גַּם נִשְׁתַּנֶּה יַחַס הַמִּצְרִים אֲלֵיהֶם. הֵם שָׁכְחוּ אֵת יוֹסֵף וְאֶת הַבְּרָכָה שֶׁהֵבִיא לְמִצְרַיִם. מַלְכֵיהֶם הַחֲדָשִׁים הָפְכוּ אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לָעֲבָדִים וְהֶעֱבִידוּ אוֹתָם בְּפֶרֶךְ. וְרַק אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל סֶבֶל וְעִנוּיִים זָכַר אוֹתָם אֱלֹהִים וְשָׁלַח אֶת מֹשֶׁה לִגְאֹל אוֹתָם מִבֵּית־הָעֲבָדִים.
אַךְ בְּצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, זָכְרוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעַ אוֹתָם יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ. הֵם בִּקְּשׁוּ לְהַעֲלוֹת אִתָּם יַחַד לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם גַּם אֶת עַצְמוֹתָיו, אוּלָם אַף אֶחָד לֹא יָדַע הֵיכָן מְקוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְהִנֵּה נִזְכְּרוּ בְּאִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת. זוֹ הָיְתָה סֶרַח בִּתּוֹ שֶׁל אָשֵׁר, שֶׁאֱלֹהִים בֵּרַךְ אוֹתָהּ בְּזִקְנָה מֻפְלֶגֶת וְנִשְׁאֲרָה בַּחַיִּים מֵאָז יְמֵי יַעֲקֹב וְעַד יְצִיאַת מִצְרַיִם. הָלַךְ אֵלֶיהָ משֶׁה וְשָׁאַל אוֹתָהּ:
– כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר?
עָנְתָה לוֹ סֶרַח בַּת־אָשֵׁר:
– אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ לוֹ הַמִּצְרִים וְהֵם שִׁקְּעוּ אֶת הָאָרוֹן בְּתוֹךְ הַנָּהָר נִילוּס, כְּדֵי שֶׁמֵּימָיו יִתְבָּרְכוּ וְיָפְרוּ אֶת הָאֶרֶץ.
הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת הַנִּילוּס וְקָרָא:
– יוֹסֵף, יוֹסֵף! הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁנִּשְׂבַּע אֱלֹהִים לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּיעָה הָעֵת לְקַיֵם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. עֲלֵה מִתּוֹךְ הַנָּהָר וְתַן כָּבוֹד לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! אִם אַתָּה עוֹלֶה, הַרֵינוּ מְקַיְמִים אֶת הַשְּׁבוּעָה, וְאִם לֹא – הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתְךָ!
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלּוּ מֵימֵי הַנָּהָר מְפַעְפְּעִים, הָאָרוֹן צָף וְעָלָה מִתּוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת, וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ אוֹתוֹ עִמָּם, כְּדֵי לִקְּבֹּר אוֹתוֹ בְּאַדְמַת אֶרֶץ הָאָבוֹת.
ציור מספר 7 קובץ 20
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות