זָהָב וְגַחֶלֶת 🔗
– אַל תִּתְעַצֵּל, עֶבֶד עִבְרִי! – צָעַק הַמַּשְׁגִּיחַ הַמִּצְרִי וְהִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל גַּבּוֹ הֶעָרֹם שֶׁל אֶחָד מִמַּחֲנֶה הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.
אוֹיָה לָנוּ, מָה רַב סִבְלֵנוּ בְּמִצְרַיִם, – נֶאֶנְחוּ הָאֲחֵרִים בִּרְאוֹתָם אֶת אֲחִיהֶם מִתְפַּתֵּל מִכְּאֵב – הַאֻמְנָם שָׁכַח אוֹתָנוּ אֱלֹהִים לָנֵצַח? הַאֻמְנָם לֹא יִגְאַל אוֹתָנוּ מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם לָעוֹלָם?
– לֹא כָּךְ הָיָה לְפָנִים, – נִזְכַּר אֶחָד מֵהֶם בִּימֵי הֶעָבָר – כַּאֲשֶׁר יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ מִצְרַיְמָה, נָתוֹן נָתַן לוֹ פַּרְעֹה מִטוּב כָּל הָאֶרֶץ.
אָז הָיָה עוֹד יוֹסֵף בַּחַיִּים, – עָנָה לוֹ אַחֵר – וְהוּא הִשְׁפִּיעַ רֹב טוֹבָה עַל אֶחָיו. אַךְ הַיּוֹם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.
וְאָמְנָם רַע וָמַר הָיָה אָז לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ רָאָה, כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים וְרָבִּים בְּאַרְצוֹ, וּפַחַד תָּקַף אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם. הוּא חָשַׁשׁ, כִּי בְּעֵת מִלְחָמָה יִצְטָרְפוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְאוֹיְבָיו, וְאַחַר כָּךְ יִבְרְחוּ מִמִּצְרַיִם וִיַחְזְרוּ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הוּא עָשָׂה אֵיפוֹא אֶת כֹּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לָעֲבָדִים וְהִכְרִיחַ אוֹתָם לְעַבֹד כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת. הוּא הִפְקִיד עֲלֵיהֶם מַשְׁגִּיחִים אַכְזָרִיִּים, שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתָם לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים מֵחֹמֶר, לִסְחֹב אֲרִיחֵי־אֶבֶן גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִי־עֲנָק לְפַּרְעֹה.
וּכְשֶׁעָזְבוּ הַכֹּחוֹת אֶת הָעֲבָדִים הָעִבְרִיִּים וְהֵם כָּשְׁלוּ מֵרֹב עֲבוֹדָתָם הַקָּשֶָה, לֹא רִחֲמוּ עֲלֵיהֶם הַמַּשְׁגִּיחִים הַמִּצְרִיִים, אֶלָּא הִצְלִיפוּ עַל גּוּפָם הַנִּצְרָב מֵחֹם הַשֶּמֶשׁ הַלּוֹהֵטֶת בַּשּׁוֹטִים הָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם.
וְעֲדַיִן לֹא אָמַר פַּרְעֹה הָרָשַׁע דַּי. הוּא רָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא רַק עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם הַקָּשֶׁה, אֶלָּא גַּם עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְרַבּוֹת יוֹתֵר. וְאָז גָּזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה נוֹרָאָה, כִּי כָּל בֵּן שֶׁיִּוָלֵד לָהֶם יֻשְׁלַךְ אֶל הַיְּאוֹר.
וּבַיָּמִים קָשִׁים אֵלֶּה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, וְאִשָּׁה אַחַת, הִיא יוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַמְרָם, יָלְדָה בֵּן. בְּהִוָּלְדוֹ נִמְלָא הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָהּ, וְהַאֵם רִחֲמָה עַל בְּנָהּ הַיָּפֶה וְלֹא רָצְתָה לִמְסֹר אוֹתוֹ בִּידֵי הַמִּצְרִים, כִּי יַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַיְּאוֹר. מֶה עָשְׂתָה?
הִכְנִיסָה אֶת הַיֶּלֶד לְתוֹךְ תֵּבָה קְטַנָּה, שָׂמָה אֶת הַתֵּבָה עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר, וְאָמְרָה בְּלִּבָּה:
– אִם אֵין בְּכֹחַ אִמּוֹ לִשְׁמֹר עָלָיו מִפְּנֵי הַמִּצְרִים הָאַכְזָרִיִּים, יִשְׁמֹר עָלָיו אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם!
וְהִנֵּה לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּבַת פַּרְעֹה בָּאָה לִרְחֹץ בַּיְּאוֹר. הִיא עָמְדָה עַל יַד קְנֵי־הַסּוּף וּכְבָר הָיְתָה מוּכָנָה לִטְבֹּל בַּמַיִם.
אַךְ פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנִיָּה קוֹל בִּכְיוֹ שֶׁל תִּינוֹק. נָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה הַשָּׁטָה לָהּ לְאִטָּהּ בֵּין קְנֵי־הַסּוֹף.
– קוּמִי־נָא וְהָבִיאִי לִי אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת, – קָרְאָה לָאַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁלִּווּ אוֹתָהּ – כִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד בּוֹכֶה אֲנִי שׁוֹמַעַת מִתּוֹכָהּ.
וּכְשֶׁרָאֲתָה בַּת פַּרְעֹה מָה יָפֶה הוּא הַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹךְ הַתֵּבָה, נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֶיהָ וְהִיא אָסְפָה אוֹתוֹ לְבֵיתָהּ וְגִּדְלָה אוֹתוֹ כִּבְנָהּ.
וְכֹה נִצַּל מֹשֶׁה הַקָּטָן מִמָּוֶת וְזָכָה לְיַּלְדוּת מְאֻשָּׁרָה וְרַבַּת תַּעֲנוּגוֹת בְּאַרְמוֹנוֹ הַמְּפֹאָר שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה עַצְמוֹ אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, מְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. וְהַיֶּלֶד, שֶׁהָיָה עֲדַיִן רַךְ בַּשָׁנִים וְאַף לְדַבֵּר לֹא יָדַע עֲדַיִן, אָהַב אַף הוּא לְשַׂחֵק עִם פַּרְעֹה וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתַכְשִׁיטִי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף הַנּוֹצְצִים שֶׁעָנַד מֶלֶךְ מִצְרַיִם.
אַךְ פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁיָּשַׁב פַּרְעֹה בְּחֶבְרַת חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו וְהוּא מַחֲזִיק עַל בִּרְכָּיו אֵת משֶׁה הַקָּטָן וּמְשַׂחֵק עִמּוֹ, הוֹשִׁיט הַיֶּלֶד אֶת יָדָיו הַקְּטַנּוֹת לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, הוֹרִיד מִמֵּנוּ אֶת כִּתְרוֹ וְשַׂם אֵת הַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ הַקָּטָן!
– סִימָן רַע הוּא! – קָרָא אָז אֶחָד מֵחַכְמֵי פַּרְעֹה.
– כֵּן, אוֹת מְבַשֵּׂר רָעוֹת הוּא, – הִסְכִּים לְדַעַת חֲבֵרוֹ חָכָם אַחֵר – יֶלֶד זֶה, שֶׁנָּפְשׁוֹ הִשִּׂיאָה אוֹתוֹ לְהָסִיר אֶת כִּתְרְךָ מֵרֹאשְׁךָ וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, עָתִיד לָקוּם עָלֶיךָ וְלָקַחַת אֶת מַלְכוּתְךָ מִמְּךָ!
– וְעַל כֵן אַחַת דָּתוֹ – יֵהָרֵג בְּעוֹדוֹ קָטָן!
– יִשָׂרֵף חַיִּים!
מִשֶּׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת דִּבְרֵי חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו, הָיָה מוּכָן לְקַבֵּל אֶת דַּעְתָּם וְלָדוּן אֶת מֹשֶׁה הַקָּטָן לַמִּיתָה. אַךְ הִנֵּה קָם אַחַד הַשָּׂרִים הַזְּקֵנִים וְהַחֲכָמִים וְהִצִּיעַ לִבְחֹן תְּחִלָּה אֶת הַיֶּלֶד עַל יְדֵי נִסָּיוֹן.
– הֲרֵי אֵין מֹשֶׁה הַקָּטָן אֶלָּא תִּינוֹק וְתִינוֹק אֵין בּוֹ דַּעַת, – אָמַר הַשַּׂר הַזָּקֵן – אִם בְּתָם לֵב וּבְלִּי דַּעַת עָשָׂה אֶת הַדָּבָר, הִנֵּה אֵין דִּינוֹ לְמִּיתָה; אַךְ אִם דַּעַת בּוֹ וּבְכַוָּנָה עָשָׂה זֹאת, הֲרֵי הַצֶּדֶק אִתְכֶם וְיֵשׁ לְהָרְגוֹ.
– וְכֵיצַד נֵדַע אֵם יֵשׁ בּוֹ דַּעַת, אוֹ אֵין בּוֹ דַּעַת? – שָׁאֲלוּ הָאֲחֵרִים.
– בַּחֲנוּ אוֹתוֹ, – הִצִּיעַ הַשַּׂר הַזָּקֵן – הָבִיאוּ לְפָנָיו עַל גַבֵּי קְעָרָה זָהָב מִכָּאן וְגַחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת מִכָּאן. הַזָּהָב אָמְנָם נוֹצֵץ, אַךְ הַגַּחֶלֶת הַלּוֹחֶשֶׁת מַבְהִיקָה מִן הַזָּהָב. אִם יוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ אֶל הַגַּחֶלֶת, הֲרֵי סִמֵּן, שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת וְאֵין עָלָיו מִשְׁפָּט מָוֶת; אַךְ אִם אֶל הַזָּהָב יִשְׁלַח אֶת יָדוֹ, הָרֵי חָכְמָה בְּלִבּוֹ וְהִרְגוּ אוֹתוֹ!
עֵצָה זוֹ יָשְׁרָה בְּעֵינֵי פַּרְעֹה וְחֲכָמָיו וּמִיָּד הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַיֶּלֶד קְעָרָה גְּדוֹלָה וְעָלֶיהָ זָהָב מִכָּאן וְגַחֶלֶת מִכָּאן. וּמֹשֶׁה הַקָּטָן לֹא חָשַׁב הַרְבֵּה אֶלָּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ אֶל הַזָּהָב, אוּלָם בְּרֶגַע זֶה יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְדָחָה אֶת יָדוֹ. הוּא תָּפַס בַּגַחֶלֶת, וּמִשֶׁנִּכְוָה בָּהּ הִכְנִיס מִיָּד אֶת יָדוֹ יַחַד עִם הַגַּחֶלֶת לְתוֹךְ פִּיו. בִּגְלַל כָּךְ אָמְנָם נַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ כַּבֵּד־פֶּה וּמְגַמְגֵּם, אַךְ הוּא נִצַל מִמָּוֶת.
הוֹצֵא אֶת עַמִּי מִמִּצְרַיִם! 🔗
כְּשֶׁגָּדֵל מֹשֶׁה, לֹא יָדַע בִּתְחִלָּה, כִּי אַחֵד מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוּא. הוּא חַי חַיֵּי נָסִיךְ מְאֻשָּׁרִים בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע דְּאָגָה. אַךְ בְּאַחַד הַיָּמִים נִגְלָּה לוֹ הַסּוֹד – עִבְרִי הוּא! וּמֵאָז לֹא יָדְעָה נַפְשׁוֹ מָנוֹחַ וְיוֹמָם וָלַיְלָה לֹא הָגָה אֶלָּא בְּגוֹרַל בְּנֵי עִמּוֹ הַמְּדֻכָּאִים וְהַמְעֻנִּים.
יוֹם אֶחָד יָצָא לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו בַּעֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה. וְהִנֵּה נִגְלָּה לְעֵינָיו מַחֲזֶה מְזַעְזֵעַ. אֶחָיו הַעֲרֻמִים לְמֶּחֱצָה עוֹסְקִים בְּבִנְיַן הֵיכָל גָּדוֹל. אֵלֶּה עוֹמְדִים וְלָשִׁים עֲרֵמוֹת טִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים; אֵלֶּה סוֹחֲבִים אֲרִיחֵי־אֶבֶן כְּבֵדִים לִמְקוֹם הַבִּנְיָן; אֵלֶּה מְרִימִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָן בְּרֹאשׁ עַמּוּדִים אֵיתָנִים; וּמַשְׁגִּיחִים מִצְרִיִּים חַסְרֵי־רַחֲמִים עוֹמְדִים וְאֵינָם נוֹתְנִים לָהֶם לָנוּחַ אַף רֶגַע; וְאִם יִמְעַד אֶחָד מֵרֹב עָמָל וְיִפֹּל, הָקֵּם יְקִימוּהוּ מִיָּד בְּשׁוֹטֵיהֶם הַמִּתְנוֹפְפִים לְלֹא הֶפְסֵק.
וְלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִמְלָּא צַעַר וְרֹגֶז. הוּא יָדַע, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד לְהִשָּׁאֵר בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְלִחְיוֹת חַיֵּי שַׁלְוָה כְּלִפְנֵי כֵן. גּוֹרָל עִמּוֹ הַסּוֹבֵל לֹא נָתַן לוֹ מִנּוֹחַ, וְהוּא בָּרַח אֶל הַמִּדְבָּר. כָּאן מָצָא לוֹ מִקְּלָט בְּנַחֲלָתוֹ שֶׁל שֵׁבֶט מִדְיָנִי וְהָיָה לְרוֹעֵה צֹאנוֹ שֶׁל כֹּהֵן הַמִּדְיָנִים, יִתְרוֹ. הוּא שׁוֹטֵט עִם צֹאן יִתְרוֹ בַּמִדְבָּר, אַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו רָאָה תָּמִיד אֶת אֶחָיו הַמֻּשְׁפָּלִים וְהַסּוֹבְלִים שֶׁבְּמִצְרַיִם.
– מִי יָקוּם וְיוֹשִׁיעֵם? מִי יִגְאַל אוֹתָם מִבֵּית הָעֲבָדִים וְיַחְזִיר לָהֶם חַיֵּי חֵרוּת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם? – שָׁאַל בְּלִבּוֹ.
וְהוּא לֹא יָדַע כְּלָל וּכְלָל, כִּי אַךְ בּוֹ בָּחַר אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַזֶּה.
יוֹם אֶחָד, בִרְעוֹתוֹ אֶת צֹאן יִתְרוֹ בְּמִדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי אֶחָד. מֹשֶׁה רָץ אַחֲרֵי הַגְּדִי, כְּדֵי לְהַחֲזִירוֹ אֶל הָעֵדֶר. וְהַגְּדִי רָץ בְּכָל הַכֹּחַ שֶׁבְּרַגְלָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִבְרֵכַת מַיִם, וְאָז עָמַד וְשָׁתָה מִמֵּימֵי הַבְּרֵכָה. וּכְשֶׁרָאָה משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, עָמַד לִפְנֵי הַגְּדִי וְאָמַר:
– הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי, כִּי הֵצִיק לְךָ הַצָּמֵא וְעַל כֵן רַצְתָּ לְחַפֵּשׂ לְךָ מַיִם. צַר לִי עָלֶיךָ, גִדְיִי, כִּי עָיַפְתָּ כֹּל כָּךְ.
וְהוּא הִרְכִּיב אֶת הַגְּדִי הֶעָיֵף עַל כְּתֵפוֹ וְנָשָּׂא אוֹתוֹ חָזְרָה אֶל הָעֵדֶר.
אוֹתוֹ שָׁעָה הִבִּיט אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר:
– מֹשֶׁה, מֹשֶׁה! אִם יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בֶּן־אָדָם כָּךְ, הִנֵּה נִשְׁבָּע אֲנִי, כִּי אַתָּה תִּרְעֶה אֶת צֹאנִי יִשְׂרָאֵל!
אַךְ משֶׁה לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְלֹא יָדַע עָדַיִן עַל הַשְּׁלִיחוּת הַגְּדוֹלָּה שֶׁהוּא עָתִיד לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ. וְהִנֵּה בָּא יוֹם אֶחָד, מֹשֶׁה הִרְחִיק נְדֹד עִם צֹאנוֹ עַד הָהָר חוֹרֵב, וְכָאן נִגְלָּה לְעֵינָיו מַרְאֶה מוּזָר וּמַתְמִיהַּ – אַחַד הַשִׂיחִים הַקּוֹצָנִיִּים בָּעַר בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ גְּדוֹלָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִשְׂרַף כְּלָל וּכְלָל. אָמַר מֹשֶׁה:
– אֶגַּשׁ אֶל הַסְּנֶה הַזֶּה וְאֶרְאֶה אֶת דְּבַר הַפֶּלֶא שֶׁבּוֹ, מַדּוּעַ זֶה אֵין הוּא נִשְׂרַף בָּאֵשׁ אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ?
אוּלָם הוּא אַךְ נִגָּשׁ וְהִנֵּה קָרָא אֵלָיו קוֹל מִתּוֹךְ הַשִּׂיחַ:
וְהִנֵּה קָרָא אֵלָיו קוֹל מִתּוֹךְ הַסְּנֶה: משֶׁה! מֹשֶׁה!
– משֶׁה! משֶׁה!
– הִנְּנִי! – עָנָה מֹשֶׁה הַנִרְעָד מִן הַקּוֹל הַפִּלְאִי.
וְהַקּוֹל הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלּוּ:
– אָנֹכִי אֱלֹהִי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחַק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב!
כְּשֶׁשָּׁמַע משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו בְּכַפּוֹת יָדָיו, כִּי פָּחַד לְהַבִּיט אֶל אֱלֹהִים. וֶאֱלֹהִים הִמְשִׁיךְ וְאָמַר:
– הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלַי וְגַם רַאִיתִי אֵת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לוֹחֲצִים אוֹתָם. וְעַתָּה לְכָּה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!
מֹשֶׁה חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה.
– מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְאוֹצִיא אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? – שָׁאַל.
אַךְ אֱלֹהִים עָנָה לוֹ:
– אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּךְ!
מֹשֶׁה יָדַע מַה גְּדוֹלָה וְאַחְרָאִית הִיא הַשְּׁלִיחוּת שֶׁאֱלֹהִים מַטִּיל עָלָיו, וְהוּא נִסָה עוֹד לְבַקֵּשׁ אֶת אֱלֹהִים, כִּי יִבְחַר בְּאִישׁ אַחֵר וְלֹא בּוֹ.
– בִּי, אֲדֹנָי, – עָמַד וְהִתְחַנֵּן – הֲרֵי לֹא אִישׁ־דְּבָרִים אָנֹכִי וְלֹא אוּכַל לְדָּבֵּר לִפְנֵי הָעָם וְלַעֲמֹד לִפְנֵי פַּרְעֹה, כִּי כְּבַד־פֶּה אָנֹכִי.
אַךְ אֱלֹהִים אָמַר לוֹ, כִּי יִקַּח עִמּוֹ אֶת אָחִיו אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה, כִּי נוֹלַד לְעַמְרָם וּלְיוֹכֶבֶד שָׁלשׁ שָׁנִים לְפָנָיו, וָכֹל אֲשֶׁר יִרְצֶה לְהַגִּיד מֹשֶׁה יַשְׁמִיעַ אָחִיו. וּבִרְאוֹת מֹשֶׁה, כִּי אַךְ בּוֹ בָּחַר אֱלֹהִים וְלֹא יְשָׁנֶה אֶת דַּעְתּוֹ, חָזַר לְמִצְרַיִם, כְּדֵי לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ מִשִּׁעְבּוּד וָסֵבֶל.
עֶשֶׂר מַכּוֹת 🔗
לֹא קַלָּה הָיְתָה עַתָּה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. הוּא סִפֵּר לִבְנֵי עַמּוֹ, כִּי אֱלֹהִים נִגְלָּה אֵלָיו בַּמִּדְבָּר וְהִבְטִיחַ לוֹ לְהַצִּיל אוֹתָם מִידֵי הַמִּצְרִים וּלְהָבִיא אוֹתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הַטּוֹבָה. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל הִטּוּ אֹזֶן לִדְבַרָיו וְהֶאֱמִינוּ לוֹ וְהָיוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו. אַךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לֹא נָתַן לָהֶם לָלֶכֶת. הוּא לֹא רָצָה לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֲבָדִים הָעוֹשִׂים בִּשְׁבִילוֹ כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה. וּכְשֶׁנּוֹדָע לוֹ, כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים לַעֲזֹב אֶת אַרְצוֹ, הִתְאַּכְזֵר אֲלֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן.
יָמִים רַבִּים עָבְרוּ, צָרוֹת רַבּוֹת בָּאוּ עַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא מְעַטּוֹת הָיוּ הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ גַּם עַל פַּרְעֹה בִּגְלַל סֵרוּבוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת הַעִבְרִים. כְּשֶׁהוֹפִיעוּ לְפָנָיו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְדָרְשׁוּ מִמֶּנוּ לְשַׁלֵּח אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. אָמְנָם נִבְהַל מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁהֶרְאוּ לוֹ, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה שֶׁל אֱלֹהִים, אַךְ אֱלֹהִים הִקְּשָׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, כְּדֵי לְהכּוֹתוֹ תְּחִלָה בְּמַכּוֹת קָשׁוֹת, וְרַק אַחַר כָּךְ לְהַכְרִיחוֹ כִּי יְשַׁחְרֵר אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִתֵּן לָהֶם לַעֲזֹב אֶת מִצְרַיִם וְלַחֲזֹר לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.
הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֻכּוּ הַמִּצְרִים הָיְתָה מַכַּת הַדָּם. כָּל הַמַּיִם שֶׁבָּאָרֶץ – מֵימֵי הַנְּהָרוֹת, הָאֲגַמִּים וְהַבְּאֵרוֹת – הָיֹה הָיוּ לְדָּם וְלֹא הָיוּ לַמִּצְרַיִם מַיִם לִשְׁתּוֹת. אַחַר כָּךְ הֵבִיא אֱלֹהִים עַל מִצְרַיִם מִכַּת צְפַרְדֵּעִים. הַצְּפַרְדֵּעִים רַבּוּ אָז כָּל כָּךְ, שֶׁמִּלְּאוּ אֵת כָּל הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרוֹת בְּמִצְרַיִם וְאַף אֶל הַמִּטּוֹת וְאֶל כְּלִי הַאֹכֶל חָדְרוּ. וְדוֹמֶה לְזוֹ הָיְתָה מַכַּת הַכִּנִים, אֲשֶׁר בָּהּ הִכָּה אֱלֹהִים אּת הַמִּצְרִים. אַךְ קָשֶׁה מִמַּכַּת הַצְּפַרְדֵּעִים וְהַכִּנִים הָיְתָה מַכַּת הֶעָרֹב – הוּא עֵרֶבְרַב שֶׁל חַיּוֹת־טֶרֶף, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל בָּתֵּי הַמִּצְרִים וְעָשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת. לִפְנֵי כָּל מַכָּה וּמַכָּה אָמְנָם בָּא משֶׁה אֶל פַּרְעֹה, דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ לְשַׁחְרֵר אֶת הָעָם וְהִזְהִיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַמַּכָּה הַבָּאָה. אַךְ לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה עֲדַיִן הָיָה קָשֶׁה כָּאֶבָן, וֶאֱלֹהִים הוֹסִיף לְשַׁלֵּחַ בּוֹ גַּם מַכּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה קָשָׁה מִקּוֹדַמְתָּה. אַחֲרֵי הֶעָרֹב בָּאָה מַגֵּפַת דֶּבֶר נוֹרָאָה, שֶׁפָּשְׁתָה בְּכָל עֶדְרֵי הַצֹּאן וְהַבָּקָר בְּמִצְרַיִם וְכִמְעַט הִשְׁמִידָה אֶת כֻּלָּם. אַחֲרֵי הַדֶּבֶר שֻׁלַח בְּמִצְרַיִם שְׁחִין מַמְאִיר, שֶׁכִּסָּה אֶת גּוּפָם פְּצָעִים מַכְאִיבִים. וְאַחֲרֵי הַשְּׁחִין הֻכְּתָה מִצְרַיִם בְּבָרָד כָּבֵד, שֶׁהֵמִית אֶת שְׁאֵרִית הַבָּקָר וְהַצֹּאן, הִשְׁמִיד אֶת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה וְאַף הֵפִּיל חֲלָלִים רָבִים בְּקֶרֶב יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. אָכֵן, גְּדוֹלוֹת עַד מְאֹד הָיוּ הַפֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל הַמִּצְרִים; אוּלָם אֱלֹהִים עֲדַיִן הִקְּשָׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְעַל אַף כָּל הַצָּרוֹת הַכְּבֵדוֹת הַלָּלוּ עֲדַיִן לֹא הִסְכִּים מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְשַׁחְרֵר אֶת הַעִבְרִים. גַּם לְאַחַר שֶׁמַּחֲנוֹת אָרְבֶּה כְּבַדִּים כִּסּוּ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִשְׁמִידוּ כָּל יֶרֶק בָּהּ; וְגַם לְאַחַר הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁנִּמְשַׁךְ שְׁלשָּׁה יָמִים, וְאִישׁ לֹא יָכֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ בִּגְלַל הָאֲפֵלָה הַגְּמוּרָה, עֲדַיִן עָמַד פַּרְעֹה בְּעַקְשָׁנוּתוֹ.
אַךְ לְבַסּוֹף אָמַר אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, כִּי עוֹד נֶגַע אֶחָד יָבִיא עַל הַמִּצְרִים, וְאָז יִשָּׁבֵר סוֹף־סוֹף לֵב־הָאֶבֶן שֶׁל פַּרְעֹה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיַּרְשֶׁה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מֵאַרְצוֹ אֶלָּא אַף יְגָרֵשׁ אוֹתָם וְיָאִיץ בָּהֶם לְמַהֵר וְלָלֶכֶת לְדַרְכָּם. מַכָּה אַחֲרוֹנָה זוֹ, הָעֲשִׂירִית בַּמִּנְיָן, הָיְתָה מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מֵת פִּתְאֹם מִיתָה חֲטוּפָה כָּל בֵּן בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם, מִבְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה עַצְמוֹ וְעַד בְּנָה הַבְּכוֹר שֶׁל כָּל שִׁפְחָה עֲנִיָּה. וְאָז הָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה בְּמִצְרַיִם, כִּי לֹא הָיָה בַּיִת שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מֵת.
רַק עַל בָּתֵּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גּשֶׁן פָּסַח הַנֶּגַע הַנּוֹרָא הַזֶּה. בְּאֶרֶץ גּשֶׁן לֹא נָגְעָה אַף אַחַת מֵעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁבָּהֶן הֻכּוּ הַמִּצְרִים, וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא יָדְעוּ דָּם בְּמֵימֵיהֶם, צְפַרְדֵּעִים וְכִּנִים בְּבָתֵּיהֶם, עָרֹב וְדֶבֶר בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וּבְעֶדְרֵי בְּקָרָם וְצֹאנָם, אַף לֹא שְׁחִין וּבָרָד וְאַרְבֶּה; וּבִזְמַן שֶׁהַמִּצְרִים יָשְׁבוּ בְּחֹשֶׁךְ, הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָרֶץ גּשֶׁן וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל נֶהֱנוּ מֵאוֹר הַיּוֹם הַבָּהִיר. גַּם עַתָּה, בְּמוֹת כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, לֹא יָדְעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל דְּאָגָה. אַךְ הַמִּצְרִים נֶאֶנְחוּ וְזָעֲקוּ וְאֵימַת מָוֶת נָפְלָה עֲלֵיהֶם. פַּרְעֹה חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְעוֹד בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַהוּא שָׁלַח לִקְרֹא אֵלָיו אֵת משֶׁה וְאַהֲרֹן וְאָמַר אֲלֵיהֶם:
– קוּמוּ וּצְאוּ מְהֵרָה מִתּוֹךְ עַמִּי וְאַרְצִי! גַּם צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם קְחוּ עִמְּכֶם וּמַהֲרוּ לָלֶכֶת לְדַרְכְּכֶם, פֶּן נָמוּת פֹּה כֻּלָּנוּ בִּגְלַלְכֶם!
קְרִיעַת יָם־סוּף 🔗
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אָמְנָם לֹא הִתְמַהְמְהוּ. הֵם אָסְפוּ חִישׁ־מַהֵר אֶת עֶדְרֵיהֶם, אָרְזוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם הַיְּקָרִים, וּמִתּוֹךְ חִפָּזוֹן לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָכִין לֶחֶם מִן הַבָּצֵק שֶׁבִּידֵיהֶם וְנֶאֶלְצוּ לֶאֱפוֹת מִמֶּנּוּ מַצּוֹת דַּקּוֹת. וּמַה גְּדוֹלָּה הָיְתָה שִׂמְחַת הֵָעָם! הִנֵּה בָּא הַסּוֹף לְסִבְלוֹתֵיהֶם, הֵקִיץ הַקֵּץ עַל גָּלוּתָם הַמָּרָה, וּבְהַנְהָגַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים משֶׁה הֵם חוֹזְרִים אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שֶׁהִבְטִיחַ אֱלֹהִים לַאֲבוֹתֵיהֶם!
אוּלָם הֵם הוֹלְכִים בְּמִדְבָּר, נוֹסְעִים וּמִתְקָרְבִים לְיַם־סוּף, וּשְׁמוּעָה מַחְרִידָה עָבְרָה בַּמַּחֲנֶה:
– פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם!
וְאָמְנָם נְכוֹנָה הָיְתָה הַשְּׁמוּעָה. אַךְ עָזְבוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם וּפַרְעֹה הִתְחָרֵט עַל אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם לָלֶכֶת, וְעַד מְהֵרָה אָסַף אֵת כָּל פָּרָשָׁיו וְיָצָא לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַיּוֹצְאִים, כְּדֵי לְהַחֲזִירַם לְאַרְצוֹ וְלַעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ בָּהּ. עַל מַחֲנֶה הַעִבְרִים נָפְלָה אֵימָה גְּדוֹלָה, רַבִּים הֵחֵלּוּ לְהִתְאוֹנֵן וְלִבְכּוֹת, כִּי עַמּוֹד עָמְדוּ עַל שְׂפַּת הַיָּם וְלֹא מָצְאוּ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ לָנוּס מִפְּנֵי הָרוֹדְפִים. אַךְ הִנֵּה קָם מֹשֶׁה, נָטָה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וְנִתְרַחֵשׁ נֵס. מֵימֵי הַיָּם נִבְקְעוּ וְעָמְדוּ חוֹמָה מִיָּמִין וְחוֹמָה מִשְּׂמֹאל, וּבֵין שְׁתִי חוֹמוֹת־הַמַּיִם הַזְּקוּפוֹת – דֶּרֶךְ יְבֵשָׁה! מֻכֵּי תִּמָּהוֹן עָבְרוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ הַיָּם הַיְּבֵשָׁה הַזֹּאת וְעַד מְהֵרָה עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה מְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי.
אַךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ – הֲרֵי גַּם פַּרְעֹה וְחֵילוֹ עוֹבְרִים בַּיָּם! הִנֵּה הֵם רוֹכְבִים עַל סוּסֵיהֶם הָאַבִּירִים בֵּין שְׁתִי חוֹמוֹת־הַמַּיִם הַגְּבוֹהוֹת, וְעוֹד מְעַט יַגִּיעוּ אַף הֵם אֶל הַחוֹף וְיַדְבִּיקוּ אֶת מַחֲנֶה הַעִבְרִים! אַךְ הָיֹה לֹא הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה. מֹשֶׁה נָטָה שׁוּב אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וְכָרֶגַע הִתְמוֹטְטוּ חוֹמוֹת־הַמַּיִם וְנַחְשׁוֹלִים סוֹעֲרִים וְגוֹעֲשִׁים יָרְדוּ עַל רָאשֵׁי הַמִּצְרִים, כִּסּוּ אוֹתָם וְטִבְּעוּ אוֹתָם כֻּלָּם.
לְמַרְאֵה הַנֵּס הַזֶּה אָחֲזָה אֶת יוֹצְאֵי מִצְרַיִם רוּחַ שֶׁל שִׂמְחָה וְהִתְלַהֲבוּת. גַּם לִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מָלָא שִׂמְחָה וְהוּא שָׁר שִׁיר תְּהִלָּה לָאֱלֹהִים; וּמִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, הִכְּתָה בַּתֹּף וְלִצְלִילַי מַנְגִּינוֹתֶיהָ יָצְאוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּמְחוֹלוֹת עַלִּיזִים.
מַעֲמָד הַר־סִינַי 🔗
לְאַחַר הַנֵּס שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהֶם בְּעָבְרָם אֶת יָם־סוּף בְּיַבָּשָׁה, קָמוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכָּם בַּמִּדְבָּר. וְהַדֶּרֶךְ אָמְנָם אֲרֻכָּה הָיְתָה, אָרֻכָּה מְאֹד וְקָשָׁה מְאֹד. חוֹלוֹת הַמְּדְבָּר הַלּוֹהֲטִים צָרְבוּ אֶת רַגְלֵי הַנּוֹדְדִים. אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת. הֵם יָדְעוּ, כִּי דַּרְכָּם מוֹבִילָה אוֹתָם לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר בָּהּ יוכלו לִבְנוֹת לְעַצְמָם בָּתִּים וְלִחְיּוֹת כַּאֲנָשִׁים בְּנֵי־חוֹרִין וְלֹא כַּעֲבָדִים, כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם.
– זוֹ תִּהְיֶה אֶרֶץ טוֹבָה, – סִפְּרָה אֵם לִבְנָה הַקָּטָן וְהֶעָיֵף מַעֲמַל הַדֶּרֶךְ – שַׁם תִּשְׁתֶּה חָלָב, תִּמְרַח דְּבַשׁ עַל לַחְמְךָ, וְתֹאכַל פֵּרוֹת מְתוּקִים לָרֹב.
– וְגַם מַיִם לִשְׁתּוֹת יִהְיוּ שָׁם? – שָׁאַל הַיֶּלֶד הַצָּמֵא מֵחֹם הַמִּדְבָּר.
– כֵּן, יַלְדִּי, – הִבְטִיחָה לוֹ אִמּוֹ – גַּם מַיִם יִהְיוּ שָׁם, מַיִם חַיִּים וְצוֹנְנִים.
וְהַנּוֹדְדִים הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ. לְבַסּוֹף הֵחֵלּוּ מִתְאוֹנְנִים וּמִתְלוֹנְנִים. יוֹתֵר מִדַּי אָרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְיוֹתֵר מִדַי קָשָׁה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ, לֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא הָיוּ לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. וְהֵם רָבוּ עִם מֹשֶׁה:
– לָמָּה הוֹצֵאַת אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה?
– הָרוֹצֶה אַתָּה, כִּי נָמוּת בָּרָעָב?
– תֵּן לָנוּ לֶחֶם וְנֹאכַל וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה!
אַךְ משֶׁה לֹא רָגַז עֲלֵיהֶם. הוּא נָשָׂא תְּפִלָה אֶל אֱלֹהִים, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר וְיִתֵּן לוֹ לֶחֶם וּמַיִם. וְאָמְנָם לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַנּוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר. יוֹם־יוֹם, עִם אוֹר הַבֹּקֶר, יָרְדָה וְכִסְּתָה אֶת הָאָרֶץ שִׁכְבַת גַּרְגֵּרִים קְטַנִּים וּלְבָנִים, שֶׁהַעִבְרִים קָרְאוּ לָהֶם בַּשֵּׂם מָן. טַעֲמוֹ שֶׁל הַמָּן הָיָה כְּטַעַם עוּגַת־דְּבַשׁ, וְבֹקֶר־בֹּקֶר אָסְפוּ הַנּוֹדְדִים אֶת הַמָּן וְאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ. לְעִתִּים אַף נִתַּן לָהֶם בָּשָׂר, כִּי מֵעֵבֶר הַיָּם הֻפְרְחוּ אֲלֵיהֶם מַחֲנוֹת שַׂלְוִים, שֶׁנָּפְלוּ לְיַד הָאֹהָלִים וְנוֹדְדֵי הַמְּדַבֵּר הַמִּשְׁתּוֹקְקִים לְבָּשָׂר אָסְפוּ אֶת הָעוֹפוֹת הַלַּלוּ וְאָכְלוּ אֶת בְּשׂרָם בְּתֵאָבוֹן רַב. וְגַם מַיִם מַצְאוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָדְעוּ צָמָא. הֵם רָאוּ אֵיפוֹא, כִּי אֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אוֹתָם וְהֵם הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְחָדְלוּ לְהִתְאוֹנֵן עַל מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל.
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם הִגִּיעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְהַר אֶחָד שֶׁבַּמִּדְבָּר, הוּא הַר סִינַי, וְכָאן עָמְדוּ לָנוּחַ מִדַּרְכָּם. הֵם הֵקִימוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וּמֹשֶׁה עָלָה לְרֹאשׁ הָהָר, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שָׁם לָאֱלֹהִים עַל עַמּוֹ, וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ וְהִבְטִיחַ לוֹ לַעֲזֹר לָעָם וְלִבְחֹר בּוֹ מִכָּל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים שֶׁבָּעוֹלָם.
– אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, – קָרָא משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים בְּאָזְנֵי הָעָם – וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ!
וְהָעָם שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים, הִשְׁתַּחֲוָה וְעָנָה פֶּה אֶחָד:
– כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה!
אַךְ אֱלֹהִים יָדַע, כִּי מִשֶּׁיַּמְשִׁיךְ הָעָם לִנְדֹּד בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְיוֹסִיף לִסְבֹּל בְּדַרְכּוֹ הַאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה, שׁוֹב יָשׁוּב לְהִתְאוֹנֵן עַל מֹשֶׁה כְּלִפְנֵי כֵן. וְעַל כֵּן אָמַר אֱלֹהִים, כִּי יָרוֹד יַרַד עַל הַר סִינִי וִידַבֵּר אֶל מֹשֶׁה בְּמַעֲמַד הָעָם כֻּלּוֹ, לַמַּעַן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים אִתָּם, וְלַמַּעֲן יַאֲמִינוּ גַּם בְּמֹשֶׁה וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהִתְלוֹנֵן עָלָיו.
וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה. כָּל הָעָם בָּא וְעָמַד לְמַרְגְּלוֹת הָהָר, וְעַל הַר סִינַי יָרַד עָנָן גָּדוֹל וְכָבֵד. רְעָמִים הִרְעִימוּ, בְּרָקִים הִבְרִיקוּ, קוֹלוֹת שׁוֹפָר אַדִּירִים הֵרִיעוּ, וְלַפֶּתַע־פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הַס! צִפּוֹר לֹא צִיְּצָה, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, מַלְאָכִים לֹא הִתְעוֹפְפוּ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעֲזֵעַ, אִישׁ לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, כָּל הָעוֹלָם שָׁתַק כְּאִלּוּ קָפָא, וּמֵרֹאשׁ הָהָר נִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים:
– אָנֹכִי אֲדֹנָי אֶלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים!
וְקוֹל אֱלֹהִים הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. הוּא הוֹלֵךְ וּמַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַעַם אֶת הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר עָלָיו לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְאֶת הָאִסוּרִים אֲשֶׁר עָלָיו לְהִזָּהֵר וָלֹא לַעֲשׂוֹת. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַמִּתְגַּלְגֵּל כְּרַעַם, רוֹאִים אֶת הֶעָשָׁן הַמִּתְאֲבֵּךְ בְּרֹאשׁ הָהָר, וְהֵם עוֹמְדִים מֵרָחוֹק וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד.
– מֹשֶׁה, מֹשֶׁה, – הֵם מִתְחַנְּנִים לִפְנֵי מַנְהִיגָם הַקָּדוֹשׁ – דַבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוֹת!
וְאָז עָלֶה מֹשֶׁה לָהָר, יָשַׁב שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה וְלָמַד מִפִּי אֱלֹהִים אֶת כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לְעַמּוֹ. וּלְמַעַן לֹא יִשְׁכַּח הָעָם לְעוֹלָם אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, מָצָא לוֹ משֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת־אֶבֶן חֲלָקִים וְעַל לוּחוֹת אֵלֶּה כָּתַב אֵת כָּל הַדְּבָרִים.
עֵגֶל זָהָב 🔗
בְּרֶדֶת משֶׁה מִן הָהָר וּבְיָדָיו שְׁנֵי הַלּוּחוֹת, הִגִּיעוּ לְפֶתַע לְאָזְנָיו תְּרוּעוֹת שִׂמְחָה וְקוֹלוֹת שִׁירָה וּמְחוֹלוֹת. הוּא הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו, הִגִּיעַ לְמַרְגְּלוֹת הָהָר, הִתְקָרֵב אֶל הַמַּחֲנֶה, וּבִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמַּחֲזֶה שֶׁלְּפָנָיו עָמַד כַּהֲלוּם רָעַם. הַאֻמְנָם נְכוֹחָה תִּרְאֶינָה עֵינָיו? הִנֵּה עוֹמֵד בְּטַבּוּר הַמַּחֲנֶה עֵגֶל זָהָב, כְּאַחַד הָאֱלִילִים הַמִּצְרִיִים, וְהֵעֵם רוֹקֵד סְבִיבוֹ, מֵרִיעַ בְּשִׂמְחָה וְקוֹרֵא:
– אֵלֶּה אֱלֹהֶיך, יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם!
מְזעְזָע עַד מְאֹד מִן הַמַרְאֶה הַנּוֹרָא הַזֶּה הִשְׁלִיךְ משֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת מִיָּדָיו וְשִׁבֵּר אוֹתָם לְרְסִיסִים. הוּא יָדַע, כִּי הַעֲם לֹא הָיָה מֵעֵז לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה בִּלְעֲדֵי הַסְכָּמָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְעַל כֵן קָרָא אֵלָיו מִיָּד אֶת אָחִיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ:
– מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה, כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְּדֹולָה כָּל כָּךְ?
– אַל־נָא תִּכְעַס עָלַי, אָחִי וַאֲדֹנִי, – הִצְטַדֵּק לְפָנָיו אַהֲרֹן – כִּי לֹא בִּי הָאָשָׁם. אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיִיתָ בְּרֹאשׁ הָהָר, וְהָעָם חָרַד, וְדִמָּה בְּלִבּוֹ, כִּי הָלַכְתָּ וְעָזַבְתָּ אוֹתוֹ לְעוֹלָם. פַּחַד נָפַל עַל הָעָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ בְּמִדְבָּר, וְעִמּוֹ אֵין אֱלֹהִים. דָּרוֹשׁ דָּרַשׁ אֵיפוֹא מִמֵּנִי לַעֲשׂוֹת לוֹ אֱלֹהִים, כְּאֶחָד מֵאֱלִילֵי מִצְרַיִם, לַמַּעַן יָגֵן עָלָיו בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל. וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְנַגֵּד לְרְצוֹן הָעָם, וּמִנִזְמֵי הַזָּהָב הָרַבִּים שֶׁהוּבְאוּ אֵלַי יָצַקְתִּי אֶת עֵגֶל הַמַּסֵּכָה הַזֶּה.
אַךְ משֶׁה לֹא נִרְגַּע מִדִּבְרֵי הִצְטַדְּקוּת אֵלֶּה. לִבּוֹ עָלָה עַל גְּדוֹתָיו מֵרֹב רֹגֶז וּכְאֵב. הוּא גַּם חָשַׁשׁ, כִּי אֱלֹהִים יִטֹּשׁ עַתָּה אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיַשְׁמִיד אוֹתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְעַל כֵּן הִתְחַנֵּן וּבִּקֵשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וּלְבַסּוֹף אָמְנָם שָׁעָה אֱלֹהִים לְתַחֲנוּנָיו, סָלַח לָעָם אֶת חֶטְאוֹ הַכָּבֵד, וְאָמַר לְמֹשֶׁה לָעֲלוֹת לְהַר סִינִי שֵׁנִית וְלִפְסֹל לוֹ שָׁם שְׁנֵי לוּחוֹת חֲדָשִׁים.
הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו 🔗
לְאַחֵר שׁמּשֶׁה יָרַד מֵרֹאשׁ הָהָר וּבְיָדָיו שְׁנֵי לוּחוֹת־הַבְּרִית הַחֲדָשִׁים, קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵי הָאֳמָּנִים הַגְדוֹלִים בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי וְאָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ וְצִוָּה לָהֶם לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ לֵאלֹהִים, שֶׁקָּרָא לוֹ בְּשֵׁם מִשְׁכָּן. הַמִּשְׁכָּן הָיָה אֹהֶל גָּדוֹל, עָשׂוּי קְרָשִׁים מְצֻּפֵּי זָהָב וִירִיעוֹת שֶׁל אֲרִיגִים יְקָרִים וּבַעֲלֵי צְבָעִים מַרְהִיבִים. וּמִסָּבִיב לַמִּשַׁכָּן – חָצֵר גְּדוֹלָה מֻקֶּפֶת עַמּוּדֵי־עֵץ יְקָרִים וִירִיעוֹת אֲרִיגִים נֶהְדָרִים וְרַבֵּי צְבָעִים אַף הֵם.
אַחַר כָּךְ צִוָּה משֶׁה לַעֲשׂוֹת אָרוֹן יָפֶה, בָּנוּי כֻּלּוֹ עֵץ יָקָר וּמְצֻפֶּה זָהָב. עַל מִכְסֵה הָאָרוֹן, שֶׁנִּקְרָא בַּשֵּׁם אֲרוֹן־הַבְּרִית, עָמְדוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים פֹּורְשֵׂי כְּנָפַיִם וַעֲשׂוּיִים זָהָב טָהוֹר; וּבְתוֹךְ הָאָרוֹן פְּנִימָה הָיוּ מֻנָּחִים לוּחוֹת־הַבְּרִית, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם כָּתַב מָשָׁה בְּהַר סִינַי אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים.
מִלְּבַד הַמִּשְׁכָּן וְהָאָרוֹן צִוָּה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת מֵעֵץ יָקָר גַּם שֻׁלְחָן מְצֻפֶּה זָהָב, מְנוֹרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה קָנִים וַעֲשׂוּיָה כֻּלָּהּ זָהָב טָהוֹר, מִזְבַּחַ־זָהָב קָטָן וּמִזְבַּח־נְחֹשֶׁת גָּדוֹל, כִּיּוֹר גָּדוֹל עָשׂוּי נְחֹשֶׁת, וְעוֹד כֵּלִים שׁוֹנִים אֲחֵרִים עֲשׂוּיִים זָהָב, כֶּסֶף וְנְחֹשֶׁת. וְאֶת כָּל הַזָּהָב, הַכֶּסֶף, הַנְּחֹשֶׁת, הָעֵץ וְהָאֲרִיגִים הַיְּקָרִים, שֶׁהָיוּ דְּרוּשִׁים לְבִּנְיָן הַמִּשְׁכָּן וּלְהַתְקָנַת הָאֲרוֹן, הַשֻּׁלְחָן, הַמְּנוֹרָה, הַמִּזְבְּחוֹת, הַכִּיּוֹר וְהַכֵּלִים הָאֲחֵרִים, נָתַן הָעָם בְּמַתָּנָה וְהֵבִיא אוֹתָם לִשְׁנֵי הָאֳמָּנִים הַגְּדוֹלִים וְעוֹזְרֵיהֶם.
וּמָה נֶהְדָּר הָיָה הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ! בְּאוּלָם מְיֻּחָד אֲשֶׁר בּוֹ, הוּא קֹדֶּשׁ־הַקֳדָשִׁים, עָמַד אֲרוֹן־הַבְּרִית וְהַלּוּחוֹת בְּתוֹכוֹ; בְּאוּלָם אַחֵר עָמְדוּ הַשֻּׁלְחָן, הַמְּנוֹרָה וּמִזְבַּח־הַזָּהָב; וּבֶחָצֵר, מוּל פֶּתַח הָאֹהֶל, הֻצְּבוּ מִזְבַּח־הַנְּחֹשֶׁת הַגָּדוֹל מִזֶּה וְהַכִּיּוֹר מִזֶּה. בַּחֲנוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבָּר, הָיָה הָעָם מִתְאַסֵּף בֶּחָצֵר הַנִּרְחָבָה שֶׁמִּסָּבִיב לְמִקְדָּשׁ, מַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל מִזְבַּח־הַנְּחֹשֶׁת הַגָּדוֹל, וּמוֹדֶה לֵאֱלֹהִים עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ. וּמִשֶׁיָצָא הָעָם לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, פֹּרַק הַמִּשְׁכָּן לַחֲלָקִים וְנִשָׂא לְכָל אֲשֶׁר פָּנוּ הַנּוֹדְדִים, עַל מְנָת לַחֲזֹר וְלַהֲקִימוֹ בִּמְקוֹם הַחֲנָיָּה הַבָּא.
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָאָרֶץ שֶׁהֻבְטְחָה לָהֶם. הֵם דִּמוֹ בְּלִבָּם, כִּי לֹא יַאַרְכוּ הַיָּמִים וְיָבוֹאוּ אֵלֶיהָ, וְאָז יָקִיץ סוֹף־סוֹף הַקֵּץ עַל נְדוּדֵיהֶם וְזָכֹה יִזְכּוּ לְחַיֵּי שַׁלְוָה וַאשֶׁר. וְכָךְ דִּמָהּ בְּלִבּוֹ גַּם מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ משֶׁה. לְאַחַר יָמִים רַבִּים שֶׁל נְדוּדִים בְּמִדְבָּר, אֲשֶׁר בָּהֶם רָאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת אוֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו הָאַדִּירִים שֶׁל אֱלֹהִים וּבָהֶם לֹא פָּסַק מֹשֶׁה מִלְּהוֹרוֹת לָהֶם אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֱלֹהִים, בָּטוּחַ הָיָה מֹשֶׁה, כִּי הַעָם הָיָה לְאַחֵר – קְשָׁיִים וְסַכָּנוֹת שׁוּב לֹא יַפִּילוּ עָלָיו פַּחַד, כִּי מָלָא אֱמוּנָה אֵיתָנָה בֶּאלֹהִים, וְעַתָּה הִנֵּה הוּא רָאוּי סוֹף־סוֹף לָבוֹא לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּלְהַתְחִיל שָׁם בְּחַיִּים חֲדָשִׁים.
הַמְּרַגְּלִים וְדִבָּתָם הָרָעָה 🔗
אוּלָם בְּטֶרֶם צֵאתוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ, קָרָא אֵלָיו משֶׁה שְׁנֵים־עָשָׂר אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל, מִכָּל שֵׁבֶט אִישׁ אֶחָד, וְשָׁלַח אוֹתָם לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וְלִרְאוֹת אִם טוֹבָה הִיא אוֹ רָעָה, אִם מְבֻצָּרוֹת הֵן עָרֶיהָ אוֹ לֹא, וְאִם רַבִּים הֵם יוֹשְׁבֶיהָ וַחֲזָקִים אוֹ מְעַטִּים וְחַלָּשִׁים.
מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם חָזְרוּ הַמְּרַגְּלִים אֶל הַמַּחֲנֶה, כְּשֶׁהֵם מְבִיאִים אִתָּם מִפְּרִי הָאָרֶץ – רִמּוֹנִים וּתְאֵינִים, וְאֶשְׁכֹּול עֲנָבִים גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם נֶאֶלְצוּ לָשֵׂאת אוֹתוֹ בְּמּוֹט עַל כִּתְפֵיהֶם.
– אָמְנָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, – הוֹדִיעוּ הַמְּרַגְּלִים בְּשׁוּבָם – רְאוּ, הִנֵּה זֶה פִּרְיָהּ! וְאוּלָם עָרֶיהָ גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת וְיוֹשְׁבֶיהָ כֻּלָּם עֲנָקִים, אֲשֶׁר כַּחֲגָבִים הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם! אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא וְלֹא נוּכַל לַעֲלוֹת עָלֶיהָ!
וּמִשֶּׁשָּׁמַע הָעָם אֶת דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים, נָפַל פָּחַד עַל כֻּלָּם וְכָל אוֹתוֹ לַיְלָה בָּכוּ וְהִתְלוֹנְנוּ עַל מֹשֶׁה.
– לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מַתְנוּ, – בָּכוּ וְהִתְלוֹנְנוּ – וְלָמָּה אֱלֹהִים מֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב?
– נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ לְשְּׁפָחוֹת וְלַעֲבָדִים יִהְיוּ! – קָרְאוּ בַּמְּרִירוּת.
וַאֲחָדִים אַף הֵסִּיתוּ אֶת הָעָם:
– הֲלֹא טוֹב לָנּוּ לָשּׁוּב מִצְרַיְמָה!
– נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה!
שְׁנַיִם מֵבֵּין הַמְּרַגְּלִים, הֵם יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה, אָמְנָם עָמְדוּ וּבִקְּשׁוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת הָעָם הַמִּתְמַרְמֵר וְהַמִּתְמָרֵד. הֵם אָמְרוּ לְמִתְלוֹנְנִים, כִּי אַךְ דִּבָּה רָעָה מוֹצִיאִים הַמְּרַגְּלִים עַל הָאָרֶץ.
– עָלֹה נָעֲלָה וְיָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ! – קָרְאוּ הַשְּׁנַיִם – חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיָכוֹל נוּכַל לָהֶם!
בִּרְאוֹתָם, כִּי הָעָם אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לָהֶם, קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵרֹב צַעַר וְהוֹסִיפוּ לְדַבֵּר:
– הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָּהּ טוֹבָה מְאֹד־מְאֹד, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְּבַשׁ הִיא! וּמִפְּנֵי יוֹשְׁבֶיהָ אַל תִּרְאוּ, כִּי מָה כֹּחָם וּמַה גְּבוּרָתָם וְאִתָּנוּ אֱלֹהִים!
אַךְ דִּבְרֵיהֶם רַק הִגְבִּירוּ אֶת רֹגֶז הָעָם, וְהָיוּ בֵּין הַמִּתְמָרְדִים שֶׁאַף תָּפְסוּ אֲבָנִים בִּידֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים לִרְגֹּם אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֶב בּוֹ־בַּמָּקוֹם.
וּמֹשֶׁה – מָה דָּאַב לִבּוֹ לְמַרְאָה הַמַּחֲזֶה הַזֶּה וּלְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ עָמָל, כְּדֵי לְהַחְדִּיר בְּלֵב הָעָם אֶת הָאֱמוּנָה הָאֵיתָנָה בֵּאֱלֹהִים וּבְּהַבְטָחוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהִים כִּי תִּתְקַיֵּמְנָה. וְעַתָּה הִנֵּהּ לְפָנָיו יוֹצְאֵי מִצְרַיִם כְּפִי שֶׁהָיוּ לִפְנֵי כֵן – עֲבָדִים מוּגֵי־לֵב הַפּוֹחֲדִים לָצֵאת לַקְּרַב וְלִכְבּשׁ בְּעֹז אֶת הָאָרֶץ הַמְיֹעֶדֶת לָהֶם; אֲנָשִׁים חַסְרֵי אֱמוּנָה בָּאֵל רַב־הַכֹּחַ וְהַכֹּל־יָכוֹל הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, לַמַּעַן הַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבֵיהֶם וּלְהוֹרִישׁ לָהֶם אֶת אַרְצָם; עַם הֲפַכְפַּךְ, אֲשֶׁר לְנֹכַח כָּל מַאֲמָץ וְקָרְבָּן הוּא מוּכָן לְוַתֵּר עַל עֲתִידוֹ הֶחָדָשׁ וְהַיָּפֶה וְלַחֲזֹר לְחַיֵּי עַבְדוּת וְקָלוֹן בְּאֶרֶץ גָּלוּתוֹ.
הֲרָאוּי עַם כָּזֶה לִגְּאֻלָּה?
– לֹא! – הִרְעִים קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה – לֹא אַתֶּם תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יְדֵי לְהָבִיא אֶתְכֶם אֵלֶיהָ! אַרְבָּעִים שָׁנָה יִהְיוּ נְדוּדֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, עַד מוֹת כֻּלְּכֶם, מִבְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה. כֵּן, בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְלוּ פִּגְרֵיכֶם! וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, כִּי לַעֲבָדִים יִהְיוּ, הֵם יִגְדְּלוּ בִּמְקוֹמְכֶם, וְאוֹתָם אָבִיא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, אֲשֶׁר אַתֶּם מְאַסְתֶּם בָּהּ!
בְּהַר נְבוֹ 🔗
וְאָמְנָם הָיָה כְּפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה. אַרְבָּעִים שָׁנָה אָרְכוּ נְדוּדֵיהֶם שֶׁל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בַּמִּדְבָּר. בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים הָאֵלּוּ מֵתוּ מֵהֶם כָּל בְּנֵי הַדּוֹר הַקֹּודֵם, וְלֹא נוֹתְרוּ בַּחַיִּים כִּי אִם בְּנֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ בִּלְבַד – כָּל הַצְּעִירִים עַד בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. רַק יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְכָלֶב בֵּן־יְפֻנֶּה, שֶׁלֹּא הָיָה חֶלְקָם עִם מוֹצִאֵי הַדִּבָּה הָרָעָה עַל הָאֶרֶץ וְלִבָּם לֹא יָדַע פַּחַד מִפְּנֵי אוֹיְבֵי הָעָם, כִּי חָזָקָה אֱמוּנָתָם בֵּאלֹהִים וּבְּהַבְטַחוֹתָּיו, הֵם הַשְּׁנַיִם בִּלְבַד נִשְׁאֲרוּ כְּדֵי לַעֲלוֹת יַחַד עִם בְּנֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ וְהָאַמִּיץ עַל הָאָרֶץ וְלִכְבֹּש אוֹתָהּ בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה.
עִם בְּנֵי הַדּוֹר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, שֶׁלֹּא יָדַע מֵעוֹלָם עַבְדוּת וּפַחַד, אֲשֶׁר גָּדַל בַּמִּדְבָּר כְּעַם בֵּן־חוֹרִין וְאַמִּיץ־לֵב, הָלַךְ מָשָׁה וְהִתְקָרֵב אֶל גְּבוּלוֹת הָאֶרֶץ. אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם כְּבַר הָיָה משֶׁה זָקֵן מְאֹד, בֵּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הוּא עָלָה עַל הַר גָּבוֹהַּ, הַר נְבוֹ, וְהִשְׁקִיף מִשָּׁם עַל הָאָרֶץ. עַל אַף זִקְנָתוֹ עוֹד הָיוּ עֵינָיו חַדּוֹת וְרָאוּ לְמֵרָחוֹק, וְמֹשֶׁה רָאָה לְפָנָיו אֶת כָּל הָאֶרֶץ הַגְּדֹלָּה וְהַיָּפָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הוֹבִיל אֶת עַמּוֹ.
אוּלָם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ לֹא זָכָה מֹשֶׁה. הוּא מִלֵא אֶת הַתַּפְקִיד הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ – גָּאַל אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, לִמַּד אוֹתָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְהֵבִיא אוֹתָם עַד שַׁעֲרֵי הָאֶרֶץ, אֲשֶׁר אֱלֹהִים הִבְטִיחַ לָהֶם. וְכָאן מֵת.
יָדוֹעַ יָדַע משֶׁה, כִּי נִגְּזַר עָלָיו לָמוּת עַל גְּבוּל הָאָרֶץ מִבְּלִי לָבוֹא אֵלֶיהָ, וְהוּא הִצְטַעֵר עַל כָּךְ מְאֹד. לִפְנֵי מוֹתוֹ עָמַד לִפְנֵי אֱלֹהִים וְאָמַר לוֹ:
– רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה עָמַלְתִּי וְכַמָּה נִצְטַעַרְתִּי, לַמַעַן יַאֲמִינוּ בְּךָ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וִיִשְׁמְרוּ עַל תּוֹרָתְךָ וּמִצְוֹותֶיךָ. אֲנִי אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי כְּשֵׁם שֶׁסָּבַלְתִּי יַחַד עִם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, כָּךְ אֶרְאֶה גַּם בְּטוֹבָתָם. וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁהִגִּיעַ סוֹף־סוֹף זְמַן טוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אַתָּה אוֹסֵר עֲלֵי לָבוֹא אִתָּם יַחַד אֶל הָאָרֶץ?
אַךְ אֱלֹהִים עָנָה לוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת דְּבָרוֹ. הוּא קָרָא לְנִשְׁמָתוֹ וְאָמַר לָהּ:
– בִּתִּי, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה קָבַעְתִּי לָךְ בְּגוּפוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְעַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעָתֵךְ לָצֵאת. צְאִי וַאֲנִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ לִשְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וַאֲנִי מוֹשִׁבֵךְ לְיַד כִּסֵּא כְּבוֹדִי עִם כָּל הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים.
וְאוֹתָהּ שָׁעָה נָשַׁק אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּבִנְשִׁיקָתוֹ לָקַח מִמֶּנוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות