רקע
יצחק אבנון
יְהוֹשֻׁעַ הַכּוֹבֵשׁ
איורים: אלמוני/ת
בתוך: גְּדוֹלֵי עַמִּי
קובץ 1.png

יְהוֹשֻׁעַ הַכּוֹבֵשׁ


 

בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ    🔗

בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ עַל גְּבוּל הָאָרֶץ. אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל נְדוּדִים בַּמִּדְבָּר זָכוּ סוֹף־סוֹף לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, לִרְאוֹת אֶת יַעֲרוֹתֶיהָ וַאֲפָרֶיהָ וְלֶאֱכֹל מִשְּׂדוֹתֶיהָ וּכְרָמֶיהָ. קָשִׁים מְאֹד הָיוּ נְדוּדֵיהֶם בַּמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט. רָבִּים מְאֹד הָיוּ הַמִּכְשׁוֹלִים בְּדַרְכָּם הַאֲרֻכָּה. וְהִנֵּה לֹא פָּסְקוּ הַקְּשָׁיִים גַּם עַתָּה. הָאָרֶץ, שֶׁאֱלֹהִים הִבְטִיחַ לָתֵת לָהֶם, נְתוּנָה בִּידֵי שְׁבָטִים אֲחֵרִים, הֵם הַכְּנַעֲנִים וְהָאֱמֹרִים, וּשְׁבָטִים אֵלֶּה אֵינָם רוֹצִים לָתֵת לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְהִתְיַשֵּׁב בְּאָרֶץ.

אֵיךְ יוּכְלוּ אֵיפוֹא נוֹדְדֵי הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר זֶה שָׁנִים רָבּוֹת לֹא יָדְעוּ בַּיִת וְשָׂדֶה וְלֶחֶם וּמַיִם, לָבוֹא אֶל הָאֶרֶץ הַיְּקָרָה לָהֶם?

אֵין עֵצָה אֶלָּא לִכְבּשׁ אוֹתָהּ מִיְדֵּי הַכְּנַעֲנִים וְהָאֱמֹרִים בַּמִּלְחָמָה!

אַךְ מֵי יוֹבִיל אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִלְחָמָה קָשָׁה וְאָרֻכָּה זוֹ? הַמַּנְהִיג הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ מֹשֶׁה מֵת, וְהָעָם נִשְׁאַר כְּצֹאן בְּלִּי רוֹעֶה. מִי יָקוּם אֵיפוֹא וְיֵעָמֹד בְּרֹאשׁוֹ בְּמִלְחֲמוֹתָיו עִם אוֹיְבָיו? מִי גִּבּוֹר וְלֹא יִפְחַד מִפְּנֵי יוֹשְׁבַי הָאָרֶץ הָרַבִּים, אֲשֶׁר לָהֶם עָרִים בְּצּוּרוֹת וּבִידֵיהֶם חֲנִיתוֹת נְחשֶׁת וְחַרְבוֹת בַּרְזֶל? הַאֻמְנָם יֵשׁ בְּקֶרֶב בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הָעֲיֵפִים מֵרֹב נְדוּדֵיהֶם גִּבּוֹר כָּזֶה?

יֵשׁ וְיֵשׁ – הַלֹּא הוּא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן!

וְאָמְנָם הָיָה יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן גִּבּוֹר גָּדוֹל. עוֹד בִּימֵי הַנְּדוּדִים בְּמִדְבָּר, כְּשֶׁנִּתְקְלוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאוֹיְבִים שֶׁחָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵיהֶם וְאָסְרוּ עֲלֵיהֶם מִלְחָמָה, עָמַד יְהוֹשֻׁעַ בְּרֹאשׁ הַצָּבָא וְהַנְּחִיל תְּבוּסָה לְאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא הָיָה עִם הַמְּרַגְּלִים, שֶׁשָּׁלַח משֶׁה מִן הַמִּדְבָּר לָתוּר אֶת הָאֶרֶץ; וּבְעוֹד שְׁרֹב הַמְּרַגְּלִים נִבְהֲלוּ מִפְּנֵי יוֹשְׁבַי הָאֶרֶץ הָעֲנָקִים וְעֲרֵיהֶם הַבְּצוּרוֹת, לֹא יָדַע יְהוֹשֻׁעַ פָּחַד וּמוּכָן הָיָה לַעֲלוֹת עַל הַכְּנַעֲנִים לְמִלְחָמָה וְלִכְבּשׁ אֵת עָרֵיהֶם בְּיָד חֲזָקָה. וְלֹא רַק גִּבּוֹר מִלְחָמָה הָיָה יְהוֹשֻׁעַ, אֶלָּא גַּם תַּלְמִידוֹ וּמְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל מֹשֶׁה. הוּא לִוָּה אֶת מֹשֶׁה בְּכָל דְּרָכָיו, שָׁתָה בְּצָמָא אֵת דְבָרָיו וְלָמַד מִפִּיו, עָמַד תָּמִיד מוּכָן לְשָׁרְתּוֹ וְהִתְעַנָּה עִמּוֹ יַחַד בְּסִבְלוֹתָיו. מֹשֶׁה הִכִּיר יָפֶה אֶת מִדּוֹתָיו הַמְּצֻיָּנוֹת שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ. הוּא יָדַע, כִּי רוּחַ גְּדוֹלָה שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ, וְלִפְנֵי מוֹתוֹ אַף סָמַךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וּבָחַר בּוֹ לְרֹאשׁ הָעָם בִּמְקוֹמוֹ.

תְּחִלָה אָמְנָם חָשַׁשׁ יְהוֹשֻׁעַ, פֶּן לֹא יִרְצֶה הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְלֹא יֵלֵךְ אַחֲרָיו, אַךְ אֱלֹהִים עוֹדֵד אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ:

– כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה, כֵּן אֶהְיֶה עִמְּךָ! אַתָּה תַּנְחִיל לַעָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם לָתֵת לָהֶם, וְלֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – חֲזַּק וֶאֱמָץ!

וּמִשֶׁנּוֹדְעָה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַבְטָחַת אֱלֹהִים לִיהוֹשֻׁעַ, קִבְּלוּ כֻּלָּם אֶת מָרוּתוֹ וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ אֱמוּנִים. הֵם עָמְדוּ לְפָנָיו וְהִכְרִיזוּ:

– כָּל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ! כְּכָל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה, כֵּן נִשְׁמָע אֵלֶיךָ!

הֵם עָמְדוּ כֻּלָּם מוּכָנִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו, לָצֵאת בְּלִי פַּחַד נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם, וְלִכְבּשׁ בְּמִלְחָמָה אֶת הָאֶרֶץ, אֲשֶׁר בָּהּ יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיהֶם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאֲשֶׁר אֵלֶיהָ הוֹבִיל אוֹתָם גוֹאֲלָם הַגָּדוֹל מֹשֶׁה. אַךְ אַף־עַל־פִּי שֶׁהָעָם רָחַשׁ אֵמוּן אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְקַבֵּל אֶת מַרוּתוֹ לְלֹא כָּל סָפֵק, בִּקֵשׁ אֱלֹהִים לְגַדֵּל אוֹתוֹ בְּעֵינֵי הָעָם עוֹד יוֹתֵר וְלָעֲזֹר לוֹ לִכְבּשׁ אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה וּבְמַעֲשֵׂי נִפְלַאוֹתָיו הַגְּדוֹלִים.

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָנוּ אָז בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וְהֵם הִתְכּוֹנְנוּ לַחֲצוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן וְלַעֲבֹר לְאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁמִּמַּעֲרָב לַנָּהָר. הַדָּבָר הָיָה בִּיְמֵי הָאָבִיב וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו וּמֵימָיו הָרַבִּים זוֹרְמִים בְּעֹז וּמִתְפַּשְּׁטִים מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים.


קובץ 4.png

אַךְ נָגְעוּ כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם שֶׁל הַכֹּהֲנִים בְּמֵי הַיַּרְדֵּן…


– אֵיכָה נַחֲצֶה אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְנַעֲבֹר לִגְדָתוֹ הַשְּׁנִיָּה? – שָׁאַל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

– לֹא סִירוֹת לָנוּ וְלֹא מַעְבֹּורוֹת…

– וְאִם נִכָּנֵס לַנַהַר וְנִרְצֶה לְעָבְרוֹ בְּרֶגֶל, הֲרֵי טָבוֹעַ נִטְבַּע…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן פָּקַד יְהוֹשֻׁעַ:

– הֳיוּ נְכוֹנִים, כִּי מָחָר אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא אָרְצָה כְּנַעַן!

וּלְמָחֳרָת הַיּוֹם, עִם אוֹר הַבֹּקֶר, אָמְנָם קָם הֵעֵם וּפָנָה אֶל הַיַּרְדֵּן. בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה הָלְכוּ הַכֹּהֲנִים וְהֵם נוֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן־הַבְּרִית. וְהִנֵּה, אַךְ נָגְעוּ כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם שֶׁל הַכֹּהֲנִים בְּמֵי־הַיַּרְדֵּן, וּפֶלֶא נִתְרַחֵש לְעֵינֵי כֹּל. הַמַּיִם הַגּוֹעֲשִׁים שֶׁזָּרְמוּ מִלְּמַעְלָה נֶעֶצְרוּ וְהִתְרוֹמְמוּ כְּלַפֵּי הַשָּׁמַיִם כְּעֵין חוֹמָה אַדִּירָה; וְהַמַּיִם שֶׁיָּרְדוּ מִכָּאן לְעֵבֶר יָם־הַמֶּלַח הַלְּכוּ וְמָעֲטוּ, הָלְכוּ וּפָחֲתוּ, עַד שֶׁנֶּעֶלְמוּ כָּלִיל, וְלִפְנֵי הָעָם נִפְתְּחָה דֶּרֶךְ יְבֵשָׁה בַּאֲפִיק הַנָּהָר!

הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עָמְדוּ בִּמְקוֹמָם, וְהָעָם הָלַךְ וְעָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן בֶּחָרָבָה. הֵם נִזְכְּרוּ בַּנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לָהֶם אֱלֹהִים עוֹד לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקָרְעוֹ לִפְנֵיהֶם אֶת יַם־סוּף, וּבְעֵינַיִם מְפִיקוֹת הַעֲרָצָה הִבִּיטוּ עַל מַנְהִיגָם יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאֱלֹהִים עוֹמֵד לְִימִינוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעָמַד לִפְנֵי כֵן לִימִין מוֹרֵהוּ הַגָּדוֹל מֹשֶׁה. וּלְאַחֵר שֶׁעָבַר הָעָם כֻּלּוֹ וְאַף הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עָלוּ מִתּוֹךְ אָפִיק הַנָּהָר, הִתְמוֹטְטָה חוֹמַת הַמַּיִם הָאַדִּירָה, וְהַיַּרְדֵּן הִמְשִׁיךְ לִזְרֹם אֶל הַיָּם כִּתְמוֹל שִׁלְשּׁוֹם.


 

נְפִילַת יְרִיחוֹ וְעַי    🔗

הָיָה בֹּקֶר אָבִיב. הַשֶּׁמֶשׁ הֵצִיצָה מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים שֶׁבַּמִּזְרָח וְשָׁלְחָה אֶת קַרְנֵיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת. רוּחַ קַלָּה וְרַעֲנַנָּה נָשְׁבָה. מֵימֵי הַיַּרְדֵּן הַזּוֹרְמִים בְּעֹז הִשְׁמִיעוּ הֶמְיָה נְעִימָה. וּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הָלַךְ וְהִתְקָרֵב אֶל הָעִיר יְרִיחוֹ.

יְרִיחוּ הָיְתָה הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּהּ נִתְקְלוּ הַעִבְרִים לְאַחַר חֲצוֹתָם אֶת הַיַּרְדֵּן וּבְדַרְכָּם לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ. הַחוֹמָה שֶׁהִקִּיפָה אֶת יְרִיחוֹ מִסָּבִיב הָיְתָה גְּבוֹהָה, עָבָה וַחֲזָקָה. גַּם הַשְּׁעָרִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם יָצְאוּ בְּנֵי יְרִיחוּ מֵעִירָם וְנִכְנְסוּ אֵלֶיהָ, הָיוּ עָבִים וַחֲזָקִים. הֶם סָגְרוּ אֶת הַשְּׁעָרִים בְּחָזְקָה וּבְטוּחִים הָיוּ, כִּי הַעִבְרִים לֹא יוּכְלוּ לַחדֹר אֶל עִירָם.

אַךְ בְּבֹּקֶר אָבִיב רַעֲנָן זֶה חָרְדוּ פִּתְאֹם בְּנַי יְרִיחוֹ חֲרָדָה גְּדוֹלָה. הַשָּׁעָה עוֹד הָיְתָה מֻקְדֶּמֶת וְהֵם עוֹד יָשְׁנּוּ אֶת שְׁנָתָם. וְעַתָּה הִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם תְּרוּעַת שׁוֹפָרוֹת חָזָקָה.



קובץ 6.png

וְכֹה חָזַר הַדָּבָר שִׁשָׁה יָמִים…


– מָה זֹאת?! – שָׁאֲלוּ בְּקָפְצָם מֵעַל מִטּוֹתֵיהֶם.

הֵם מִהֲרוּ וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַחוֹמָה, וּקְרִיאוֹת פַּחַד פָּרְצוּ מִפִּיהֶם:

– צָבָא יִשְׂרָאֵל!

– הֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַחוֹמָה!

– עוֹד מְעַט וַדַּאִי יַתְקִיפוּ אוֹתָנוּ!

וְאָמְנָם צְבָא יִשְׂרָאֵל הָיָה זֶה. בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל הָלַךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן. אַחֲרָיו צָעַד בְּעֹז גְּדוּד צָבָא מֻבְחָר. אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הָלְכוּ שִׁבְעָה כֹּהֲנִים וְתָקְעוּ בְּשׁוֹפָרוֹת. אַחֲרֵי תוֹּקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת הַלְּכוּ כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן־הַבְּרִית, שְׁבּוֹ הָיוּ שְׁמוּרִים הַלּוּחוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וְאַחֲרֵי הָאָרוֹן צָעֲדוּ גְדוּדֵי הַצָּבָא הָאֲחֵרִים – עֲשָׂרוֹת אֲלָפִים חַיָּלִים.

אוּלָם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא הִתְקִיפוּ אֶת הָעִיר. הֵם רַק הִקִּיפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם.

– אֵין הֵם מְעִזִּים לְהַתְקִיף אוֹתָנוּ, – הִתְנַחֲמוּ בְּנֵי יְרִיחוּ וְנִרְגְּעוּ מִפַּחֲדָם.

אַךְ לְמָחֳרָת הַיּוֹם, אַךְ הֵאִיר הַבֹּקֶר, וּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹת חֲזָקָה הֵעִירָה אוֹתָם מִשְּׁנָתָם שֵׁנִית. וְשׁוּב אוֹתוֹ מַחֲזֶה. יְהוֹשֻׁעַ הוֹלֵךְ בְּרֹאשׁ הָעָם, אַחֲרָיו – הַגְּדוּד הַמֻּבְחָר, אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה – שׁבְעָה כֹּהֲנִים תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָרוֹת, אַחֲרֵי תּוֹקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת – כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן־הַבְּרִית, וְאַחֲרֵי אֲרוֹן־הַבְּרִית – הֵעֵם כֻּלּוֹ.

וְאַף הַפַּעַם לֹא הִתְקִיפוּ הַעִבְרִים אֶת יְרִיחוֹ הַסְּגוּרָה. הֵם הֵקִּיפוּ אֶת הָעִיר הַקָּפָה אַחַת וְחָזְרוּ אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם. וְכֹה חָזַר הַדָּבָר שִׁשָׁה יָמִים.

– מַהוּ הַדָּבָר הַמּוּזָר, שֶׁהֵם עוֹשִׂים? – תָּמְהוּ בְּנֵי יְרִיחוֹ עַל הַעִבְרִים.

– הַאֻמְנָם חוֹשְׁבִים הֵם, כִּי בְּהַקִּיפָם כָּכָה בֹּקֶר־בֹּקֶר אֶת עִרֵנוּ, נְפֹול תִּפֹּל הַחֹומָה לִפְנֵיהֶם?

– אָכֵן, אֵין לָנוּ לִפְחֹד מִפְּנֵיהֶם. הֵם לֹא יִכְבְּשׁוּ אֶת עִרֵנוּ הַבְּצוּרָה לְעוֹלָמִים!

אַךְ הִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. צְבָא יִשְׂרָאֵל הֵקִּיף אֶת יְרִיחוֹ הַקָּפָה אַחַת, כְּמוֹ בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים. אוּלָם הַפַּעַם לֹא הִסְתַּפֵּק בַּהַקָּפָה הָאַחַת וְלֹא חָזַר אֶל הַמַּחֲנֶה. הוּא הוֹסִיף וְהֵקִּיף אֶת הָעִיר פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית. גַּם פַּעַם חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית.

וּמִשֶּׁגָּמַר הָעָם לְהַקִּיף אֶת הָעִיר גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית, קָרָא יְהוֹשֻׁעַ:

– הַרִיעוּ, כִּי נָתַן אֱלֹהִים לָכֶם אֶת הָעִיר!

בְּרֶגַע זֶה בָּקְעָה תְּקִיעַת שׁוֹפָרוֹת אַדִּירָה וּמִפִּי הֵעֵם פָּרְצָה תְּרוּעָה חֲזָקָה כְּקוֹל הָרַעַם בַּשָּׁמַיִם. וְאֶת רַעַשׁ הַשּׁוֹפָרוֹת וּקְרִיאוֹת הֵעֵם לִוָּה רַעַשׁ אַחֵר – קוֹל שֶׁבֶר וְהָרֶס, קוֹל רִסּוּק וְנֶפֶץ, קוֹל צְעָקָה וּצְוָחָה – – – כִּי חוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה וְהֶעָבָה שֶׁל יְרִיחוּ הִתְמוֹטְטָה וְהִתְרַסְּקָה לִרְסִיסִים. וְצָבָא יִשְׂרָאֵל פָּרַץ לְתוֹךְ הָעִיר, הִכָּה אֶת יוֹשְׁבֶיהָ הַכְּנַעֲנִים וְכָבָשׁ אוֹתָהּ בִּסְּעָרָה.

אָכֵן, הָיָה אֱלֹהִים עִם יְהוֹשֻׁעַ עָשָׂה לוֹ נֵס וְעָזַר לוֹ לִכְבּשׁ אֶת יְרִיחוּ. אַךְ אִם יְרִיחוּ נָפְלָה לְפָנַי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ נֵס, הִנֵּה כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֵת הָעִיר הַכְּנַעֲנִית הַשְּׁנִיָּה בְּטַכְסִיס־מִלְחָמָה עָרוּם.

שְׁמָּה שֶׁל עִיר זוֹ הָיָה עַי. בְּנֵי עַי אָמְנָם הָיוּ גִּבּוֹרִים וּמְלֻמְּדֵי־מִלְחָמָה וְהֵם הֶחְלִיטוּ לֹא לְהִסָּגֵר בְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת, כְּבָנַי יְרִיחוֹ אֶלָּא לָצֵאת לִקְרַאת הָעִבְרִים בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים.

וּמֶה עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ?

הוּא בָּחַר מִתּוֹךְ מַחֲנֵהוּ הַגָּדוֹל שְׁלשִׁים אֶלֶף אִישׁ, וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה שָׁלַח אוֹתָם, כִּי יִתְחַבְּאוּ מֵאֲחוֹרֵי הָעִיר וְיַאַרְבוּ שָׁם. וּבַבֹּקֶר יָצָא יְהוֹשֻׁעַ בְּרֹאשׁ שְׁאָר חַיָּלָיו לְהַתְקִיף אֶת בְּנֵי עַי. הוּא הָלַךְ וְהִתְקָרֵב אֶל שַׁעֲרֵי הָעִיר, אַךְ בִּרְאוֹת בְּנֵי עַי אֶת מַחֲנֵהוּ הַקָּטָן, פָּרְצוּ מִן הָעִיר וְהִסְתַּעֲרוּ עַל הַעִבְרִים.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָפַךְ יְהוֹשֻׁעַ עֹרֶף לָאוֹיֵב, וּבְהַעֲמִידוֹ פָּנִים, כִּי פַּחַד נָפַל עָלָיו, הֵחֵל לָנוּס מִן הַמַּעֲרָכָה.

– אַחֲרֵיהֶם! אַחֲרֵיהֶם! – פָּקֵּד מֶלֶךְ עַי – רִדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְהַכּוּם! הַכּוּ אֶת הַפַּחְדָּנִים!

וּבְנֵי עַי הַצּוֹהֲלִים אָמְנָם רָדְפוּ אַחֲרֵי הַעִבְרִים הַבּוֹרְחִים, עַד הִתְרַחֲקוּ מֶרְחָק רָב לְמַדַּי מֵעִירָם וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה שָׁכְחוּ לִסְגֹּר אֶת הַשְּׁעָרִים. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִים יְהוֹשֻׁעַ אֶת כִּידוֹנוֹ, לַמַּעַן יִרְאוּהוּ אַנְשֵׁי הַמַּאֲרָב, וְהַלָּלוּ הֵבִינוּ מִיָּד אֵת הַסִּימָן וּפָרְצוּ לְתוֹךְ הָעִיר הַפְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם. הֵם הִצִּיתוּ אֶת הָעִיר, וּכְשֶׁזּוֹ כְּבַר עֶמְדָּה כֻּלָּה בִּלְהָבוֹת, יָצְאוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי עַי.

– מָה זֹאת? – זָעַק פִּתְאֹם אֶחָד מִבְּנֵי עַי שֶׁפָּנָה לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה אֶת הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִן הָעִיר – מַהִי הַשְּׂרֵפָה הַזֹּאת?

– מִי שָׁלַח אֵשׁ בְּעִירֵנוּ? – צָוְחוּ אַחֲרָיו אֲחֵרִים.

– אֲבוֹי לָנוּ, עִירֵנוּ הָיְתָה לְמָאֳכֶלֶת אֵשׁ!

– נַשׁוּבָה־נָא וְנַצִּיל אוֹתָהּ!

אַךְ עַד מְהֵרָה נוֹכְחוּ בְּנֵי עַי לָדַעַת, כִּי נָפְלוּ בַּפַּח שֶׁטָּמַן לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ. אַנְשֵׁי יְהוֹשֻׁעַ פָּנוּ עַתָּה לְאָחוֹר וְהַנָּסִים הָיוּ לָרוֹדְפִים. אַנְשֵׁי הַמַּאֲרָב בָּאוּ מִנֶּגֶד וְחָסְמוּ לִפְנֵי הַבּוֹרְחִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְעֵבֶר עִירָם הַבּוֹעֶרֶת. הָאוֹיֵב הֻקַּף אֵיפוֹא מִפָּנִּים וּמֵאָחוֹר וְהֻכָּה עַל יְדֵי שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת מַכָּה נִצַּחַת.


 

שֶׁמֶש בְּגִבְעוֹן דּוֹם!    🔗

מִשֶּׁנּוֹדַע לְיוֹשְׁבַי הָאָרֶץ עַל גּוֹרָלָהּ הַמַּר שֶׁל יָרִיחוֹ וְעַל גּוֹרָלָהּ הַקָּשֶׁה שֶׁל עַי, נָפְלָה עֲלֵיהֶם אֵימָה גְּדוֹלָה מִפְּנֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַגִּבּוֹרִים. בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה כָּל עִיר בָּאָרֶץ מְדִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּבָהּ מֶלֶךְ מִשֶׁלָהּ. וּמִשֶׁרַאוּ מְלָכִים אֵלֶּה, כִּי כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּבָר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי צִבְאוֹתָיו הַחֲזָקִים שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, הֶחְלִיטוּ חֶלֶק מֵהֶם לְהִתְאַחֵד לְכֹחַ גְּדוֹל אֶחָד וְיַחַד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עַל הַעִבְרִים.

חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים אָסְפוּ אֶת צִבְאוֹתֵיהֶם, וְעִם הָנֵץ הַחַמָּה


קובץ 10.png

עַל רָאשֵׁי הַנָּסִים יָרַד בָּרָד שֶׁל אֲבָנִים כְּבֵדוֹת


עָמְדוּ לָצֵאת לַקְּרָב. אַךְ יְהוֹשֻׁעַ לֹא חַכָּה עַד הַבֹּקָר וְעוֹד בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הִסְתַּעֵר עֲלֵיהֶם וְהִפִּיל מְהוּמָה בְּקִרְבָּם. בְּכָל זֹאת הִתְאוֹשְׁשׁוּ צִבְאוֹת הָאוֹיֵב וְנִסוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם. הֵם נִלְחֲמוּ כָּל הַיּוֹם, אַךְ לְבַסּוֹף רָאוּ מָה רַבִּים הֵם הֶחֲלָלִים הַנּוֹפְלִים מֵהֶם וְהֵחֵלּוּ לָנוּס מִן הַמַּעֲרָכָה. אוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד לְפֶתַע־פִּתְאֹם בָּרָד שֶׁל אֲבָנִים כְּבֵדוֹת עַל רָאשֵׁי הַנָּסִים, וְהַחֲלָלִים שֶׁנָּפְלוּ מֵאַבְנֵי הַבָּרָד הָיוּ רָבִּים מִן הַחֲלָלִים שֶׁנָּפְלוּ מֵחֶרֶב צָבָא יִשְׂרָאֵל.

בָּרָד הָאֲבָנִים הַמּוּזָר הַזֶּה הָיָה אֶחָד הַנִּסִים הַנִּפְלָאִים שֶׁהֶרְאָה אֱלֹהִים לְכוֹבְשֵׁי אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הַמֻּבְטַחַת, לַמַּעַן הוֹכִיחַ לָהֶם, כִּי הוּא עוֹמֵד לִימִינָם וְעוֹזֵר לָהֶם בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם וּבְהַכְנָעַת אוֹיְבֵיהֶם.

מֻפְלֶא מִזֶּה הָיָה הַנֵּס הַשֵּׁנִי שֶׁנַּעֲשֶׂה לִיהוֹשֻׁעַ בְּמִלְחָמָה זוֹ.

הַיּוֹם כְּבָר נָטָה לָעֲרֹב. הַשֶּׁמֶשׁ הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה לְפַאֲתֵי מַעֲרָב, אֶל מֵאֲחוֹרִי הָעִיר גִּבְעוֹן! וּמִצַּד עֵמֶק אַיָּלוֹן שֶׁבַּמִּזְרָח כְּבַר עָלָה בַּשָּׁמַיִם הַיָּרֵחַ. אוּלָם חֵיָלֵי מַחֲנוֹת הָאוֹיֵב הַמְּבֹהָלִים וְהַנָּסִים מִשְׂדֶה־הַקְּרָב עוֹד הָיוּ רָבִּים, וִיהוֹשֻׁעַ בִּקַּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּם, וְכָךְ לֹא יָעֵזּוּ עוֹד לָקוּם וְלִהְיוֹת לְמִכְשׁוֹל בַּדֶּרֶךְ כִּבּוּשֵׁיהֶם שֶׁל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל. וְיָדוֹעַ יָדַע יְהוֹשֻׁעַ, כִּי אַךְ תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת פְּנַי הַאָרֶץ תְּכַסֶּה חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, יִמְצְאוּ לָהֶם פְּלִיטֵי הָאוֹיֵב מְקוֹמוֹת מִסְתּוֹר לְהִתְחַבֵּא בָּהֶם, וּצְבָא יִשְׂרָאֵל לֹא יוּכַל עוֹד לִמְצֹא אוֹתָם וְלַקַחַת אֶת נִקְמָתוֹ מֵהֵם.

הוּא עָמַד אֵפוֹא וְקָרָא:

– שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּום.

וְיָרֵחַ – בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!

וְאָמְנָם הָיָה כְּפִי שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ. זוֹ הַפַּעַם הָאַחַת וְהַיְּחִידָה מֵאָז וּמִתָּמִיד שָׁמְעוּ מְאוֹרֵי הַשָּׁמַיִם בְּקוֹל הָאָדָם וְעָשׂוּ כִּרְצוֹנוֹ.

הַשֶּׁמֶשׁ עָצְרָה אֶת מֵהֲלָכָה בְּשָׁמַיִם וְנִשְׁאָרָה עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ מְעַל גִבְעוֹן וְהַיָּרֵחַ עָמַד לְלֹא נוֹעַ מֵעַל לְעֵמֶק אַיָּלוֹן וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ!

וְכָךְ שָׁעוֹת רָבּוֹת, כַּאֲשֶׁר גִּבּוֹרִי יִשְׂרָאֵל הִדְבִּיקוּ אֶת הַנָּסִים וְהָרְגוּ אֶת כֻּלָּם, חָזְרוּ סִדְּרִי הַטֶּבַע לְמַסְלוּלָם הָרָגִיל – יוֹם הַקְּרָב הַגָּדוֹל תָּם, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהַיָּרֵחַ עָלָה בְּשָׁמַיִם.


 

אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ    🔗

דַּרְכּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן הָיְתָה דֶּרֶךְ שֶׁל כִּבּוּשִׁים וְנִצְחוֹנוֹת. אַף אַחֵד מֵעַמֵּי כְּנַעַן לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בְּפָנָיו וְלַהֲדֹף אֶת צִבְאוֹתָיו אַמִּיצֵי־הַלֵּב. הַבְטָחָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, כִּי לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנָיו כֹּל יְמֵי חַיָּיו, נִתְקַיְמָה בִּמְלֹאָה.

וְלֹא רַק אֶת יְרִיחוֹ וְעַי כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא רַק לַחֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים שֶׁקָּמוּ נֶגְדּוֹ הַנְּחִיל מַפָּלָה נִצַּחַת בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב. בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ הַגָּדוֹל וְהַנִּלְחָם בְּעֹז וּבְהִתְלַהֲבוּת עָלָה יְהוֹשֻׁעַ גַּם עַל הָעָרִים הָאֲחֵרוֹת שֶׁבָּאָרֶץ, כָּבַשׁ אֶת הָאַחַת אַחֲרֵי הַשְּׁנִיָּה, וְהַכְּנַעֲנִים וְהָאֱמֹרִים אֲחוּזֵי הַפָּחַד נָסוּ מִפָּנָיו מְנוּסַת בֶּהָלָה.



קובץ 12.png

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם!



וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֵת הָאֶרֶץ כֻּלָּה, יָדוֹעַ יָדַע, כִּי שְׁלִיחוּתוֹ נִסְתַיְמָה. הוּא כְּבַר הָיָה זָקֵן, בֵּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים; וְאַדִּיר חֶפְצוֹ הָיָה, כִּי אַחֲרַי מוֹתוֹ יִחְיוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּשָּׁלוֹם וּבְשַּׁלְוָה וְלֹא יֵדְעוּ רִיב וּמְדָנִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, וְלַחַץ וּמְצוּקָה מִצַּד אוֹיְבִים מִבַּחוּץ. הוּא חִלֵק אֵיפוֹא אֶת הָאָרֶץ בֵּין שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבֶט שֶׁבֶט וְנַחֲלָתוֹ; וּבְטֶרֶם עָצְמוֹ אֶת עֵינָיו לְעוֹלָמִים הִזְכִּיר לָהֶם אֶת כֹּל הַחֲסָדִים וְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה לָהֶם אֱלֹהִים; וּלְבַסּוֹף בֵּרֵךְ אוֹתָם, כִּי יִירְשׁוּ לָעוֹלָם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לָהֶם אֱלֹהִים וְיִתְעַנְּגוּ עַל הַדָּרָהּ וְטוּבָהּ.

וְעַתָּה לֹא יָדְעוּ עוֹד בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל סֵבֶל, כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹתָם עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם. הֵם לֹא יָדְעוּ עוֹד רָעֵב וְצָמָא, כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹתָם נוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר. לֹא יָדְעוּ עוֹד מִלְחָמוֹת, כַּאֲשֶׁר בִּימֵי הַכִּבוּשׁ הָאֳרֻכִּים. עַתָּה זָכוּ סוֹף־סוֹף לְחַיֵּי שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בָּאָרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם וְיָשְׁבוּ לַבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 67220 יצירות מאת 4207 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!