שרעפים

מאת

אהרן ראובני

---

צַוָּאָה

מאת

אהרן ראובני

נַפֵּצָה גֶּלֶד הַחַיִּים!

הַמְרֵא אֱלֵי מָרוֹם!

בִּגְבִיעַ־כֶּתֶם יֵין־קְדוּמִים

שָׁתֹה תִשְׁתֶּה עַד תֹּם!

וְדַע לָגִיל, וְדַע לִסְבֹּל,

אוֹרוֹת־קְסָמִים בַּקֵּשׁ;

עֲמֹד הָכֵן לִקְרַאת הַכֹּל

וּטְרֹף מִכָּל הַיֵּשׁ.

וּשְׁלֹל שְׁלָלְךָ, הֲרֹס וּבְרָא;

הַקָּם עָלֶיךָ – הָךְ!

אֱחֹז בַּיֶּתֶר עַד נִקְרָע;

הַרְפֵּה מִפְּתִיל נִתָּךְ.

הַרְפֵּה בְלִי־דֶמַע, בְּלִי־זְעָקָה…

הִפַּלְתָּ – דַּע לִנְפֹּל!

הִדֹּם, אָדָם! זֵינְךָ שְׁתִיקָה –

קָחוֹ אִתְּךָ שְׁאוֹל!

בָּא יוֹם – לֹא מַר וְלֹא נִמְהָר –

יוֹמְךָ לִצְלֹל בְּלִי צוּף:

עֲלֵה וּקְפֹץ מֵהֹר הָהָר,

לִקְרַאת הַתֹּהוּ – עוּף!

---

שִׁירַת אֱנוֹשׁ

מאת

אהרן ראובני

א. שִׁיר הַיַּלְדוּת

כָּל יוֹם – הַיּוֹם.

עוֹלָם – הֲלֹם.

הוּא לָנוּ, אָנוּ בּוֹ.

כִּי בָנוּ גִּיל

יָרֹן, יָחִיל,

יִגַּהּ נְגֹהוֹת רִבּוֹא.

וְתַם הַיּוֹם –

בּוֹא, לַיְלָה, רְקֹם

חֲלוֹם־מָחָר קוֹסֵם:

שֶׁל אוֹר נוֹצֵץ,

שֶׁל צְחוֹק אֵין קֵץ,

שֶׁל גַּן־סְמָדַר בּוֹסֵם.

ב. שִׁיר עֲלוּמִים

כָּל יוֹם וָיוֹם

הַלֵּב יָהֹם

יִלֹּן – סָבִיב כְּתָלִים…

דִּמְעָה חַמָּה

תַּבְרִיק, תִּתְמַהּ,

הַדָּם יַכֶּה גַלִּים.

הָרֹאשׁ זָקוּף,

מַבָּט – חֵרוּף,

הַתֹּקֶף מֶה עָצוּם!

הוֹי, מִי יִקְרַב,

מוּכָן לַקְּרָב?

אֵי־זֶה הָאִישׁ יָקוּם?

ג. שִׁיר הַגַּבְרוּת

כָּל יוֹם וָיוֹם,

בַּקֹּר, בַּחֹם –

עָמֹד, עָרֹךְ, אָרֹב.

מַאֲדִימָה

הָאֲדָמָה

מִדָּם שָׁפוּךְ לָרֹב.

נָפוּל – נִרְמָס,

הֻדְבַּק הַנָּס,

שָׁלָל בְּרֹאשׁ־דְרָכִים.

לְעֶבֶד שׁוֹט;

הָעַז יִשְׁלֹט;

אוֹיָה לַמְנֻצָּחִים!

ד. שִׁיר הַכּוֹשְׁלִים

נָטָה הַיּוֹם…

עָיַפְנוּ… דֹּם

נֵלֵךְ לֹא־דֶרֶךְ… אָן?

קָדְרָה תֵבֵל,

אֵימָה כָּל תֵּל,

וּפַחַת – צֵל אִילָן.

כִּידוֹן נִשְׁמָט

מִיָּד הַמָּט,

סֵיפוֹ קֵהֶה, פָּגוּם…

לֵיל רוּחַ רָע!

אֲשֶׁר כָּרַע –

נָפַל וְלֹא יָקוּם.

ה. שִׁיר הַזִּקְנָה

בָּאִים יָמִים.

הוֹלְכִים יָמִים –

מַסָּע בְּלֵב צִיָּה.

וְהִיא כְּמוֹ יָם…

אִיִּים – אַיָּם?

תַּכְלִית־חַיִּים אַיָּהּ?

יַחֲלֹף כְּאֵב,

יִשְׁקֹט הַלֵּב…

תַּכְלִית – מַה בֶּצַע בָּהּ?

שְׂרִידֵי שְׁבִיבִים

הוֹלְכִים כּוֹבִים…

רוֹבֶצֶת תְּהוֹם רַבָּה…

ו. שִׁיר הַמֵּיתָר הָאַחֲרוֹן

הַשִּׁיר הוּשָׁר,

וְעוֹד נִשְׁאַר

מֵיתָר רוֹעֵד בַּכְּלִי…

עַל־מָה יִרְעָד?

שַׁלְוָה לָעַד.

שַׁלְוָה!… אַךְ לוּ… אֵלִי!…

לוּ שׁוּב הוּטַל

כְּלִי זֶה שֶׁדַּל

אֶל כּוּר צוֹרֵף בָּאֵשׁ! –

בַּרְזֶל רֻטַּשׁ

לוּ שׁוּב לֻטַּשׁ –

כֹּחוֹ מֵאָז חִדֵּשׁ!…

---

אַט יְהַלְּכוּ אֱלֹהִים

מאת

אהרן ראובני

עַל־פְּנֵי הַיַּעַר הַס הֻשְׁלַךְ,

עָלֶה לֹא נָד, כָּנָף לֹא זָעָה.

הַסְכֵּת וּשְׁמַע: מִי שָׁם דָּרַךְ –

מִי שָׁם עָבַר כְּנֶשֶׁב־רוּחַ?

…אַט יְהַלְּכוּ אֱלֹהִים בְּיַעַר־הַקֶּדֶם…

אַרְנֶבֶת חֹד־אָזְנָהּ זָקוּף,

עוֹרֵב שֶׁטָּס נָדַם, אֵין זִיעַ,

שַׁח עֵשֶׂב רַךְ אֶל עֵץ רָקוּב,

אֵזוֹב זְקָנוֹ הֵנִיעַ חֶרֶשׁ.

הַגַּמָּדִים, פִּטְרָה הָרֹאשׁ,

יָדַיִם – שֹׁרֶשׁ, מִן הַסֵּתֶר,

בְּעַד כָּל אֹרֶן, אֶרֶז, בְּרוֹשׁ,

שׁוֹלְחִים מַבָּט שׁוֹבָב, בּוֹרֵחַ.

קַו־שֶׁמֶשׁ בָּא, רָטַט, חָפַז,

עָבַר, שׁוֹחֵק: ¹

שְׁלַל־אוֹר־וָצֶבַע;

כָּל אֵגֶל־טַל רְאִי מוּפָז,

מַרְבַד־פְּלָאִים כָּל כֶּתֶם־עֹבֶשׁ.

הַצְּבִי מַקְשִׁיב, רוּחוֹ שָׁלַו;

שׁוֹתֶה, מֻקְסָם, דִּמְמַת הַיָּעַר;

מִבְּלִי מֵשִׂים רָקְעוּ רַגְלָיו,

מִבְּלִי מֵשִׂים חָדְלוּ לִרְקֹעַ.

אַיָּל אַדִּיר, נִרְדָּף בְּחֹם,

מֵעֵין־רוֹדְפָיו אָבַד לְפֶתַע.

הִטָּה אָזְנוֹ הַכֶּלֶב דֹּם,

עָמַד תַּחְתָּיו, הוֹזֶה, שׁוֹכֵחַ.

הַטּוּנְגּוּסִי, צַיַּד־גִּבּוֹר,

אַף הוּא עָמַד, קַשְׁתּוֹ הוּרָדָה.

הַאִם פָּגְעָה בּוֹ קֶרֶן־אוֹר?

הֲגַם אֵלָיו הֵד־מָה הִגִּיעַ?

לִמְרַאֲשׁוֹתַי רַגְלֵי אִילָן,

קְלִפָּה כֵּהָה לֶחְיִי לוֹטֶפֶת,

וְטוֹב לִי כָּךְ, רָוַח לִי כָּאן –

לִבִּי שָׁקַט בְּלֵב־הַיָּעַר.

מָה עוֹד אֶכְמַהּ? מָה עוֹד אִירָא?

אֶשְׁכַּב… שְׁנוֹתַי כִּשְׁנוֹת הַיָּעַר…

לִבִּי מָלֵא, נַפְשִׁי עֵרָה:

מִי שָׁם דָּרַךְ כֹּה־רַךְ, כֹּה־חֶרֶשׁ?

…אַט יְהַלְּכוּ אֱלֹהִים בְּיַעַר־הַקֶּדֶם…

---

רוֹדְפֵי־מַזָּל

מאת

אהרן ראובני

רוֹדֵף מַזָּל

תָּמֵהַּ אָנֹכִי, אֵיכָה תֵדַע,

מַה הוּא חִשְׁקוֹ, יִצְרוֹ שֶׁל לֵב גּוֹעֵשׁ?

מִנַּיִן זֶה לְךָ? הֲרֵי חִידָה!

חַיֶּיךָ אֲפֹרִים – אֵין תְּהוֹם, אֵין אֵשׁ.

אֵיךְ בָּאתָ לְתָאֵר חַיֵּי מִרְדָּם

שֶׁל בְּנֵי הֶפְקֵר, שֶׁל הַחוֹרְגִים, אֶחָא?

שֶׁל הַפּוֹרְצִים קִירוֹת בְּקָדְקֳדָם.

מִנֶּגֶד מַשְׁלִיכִים נַפְשָׁם – אֵיכָה?

הַאִם נִסִּיתָ מַזָּלְךָ לִרְתֹּם

אֶל רִכְבְּךָ, לִכְבֹּשׁ אֶת זְדוֹנָיו,

עַד כִּי יִלְמַד לְעַבְדְךָ בְּתֹם –

יֵדַע, מִי הוּא וּמִי הוּא אֲדוֹנָיו?

הַאִם קָרָה לְךָ, מִן הַמָּרוֹם

לִפֹּל עָמֹק אֶל גֵּיא הַתַּחְתִּיּוֹת,

לִשְׁכַּב שָׁם נֶעֱזָב, רָצוּץ, עָרֹם,

לָשֵׂאת מַבָּט תּוֹעֶה אֶל רֹאשׁ הַגֵּיאָיוֹת.

וְשׁוּב לָקוּם, מָלֵא רָצוֹן נוֹחֵץ,

וְשׁוּב שַׂחֵק אוֹתוֹ מִשְׂחָק, סַכֵּן

רֹאשְׁךָ – עַד כִּי יִפֹּל וּבָא הַקֵּץ –

עַד יִסָּדֵק הַכְּלִי וְיִתְרוֹקֵן?

הַמְּשׁוֹרֵר

אוֹתָם הַמִּגְדָּלִים נַפְרִיחַ וְנַפִּיל;

אוֹתוֹ הַיֵּצֶר וְאוֹתוֹ צָקוּן.

כָּמוֹךָ, יְדִידִי, אֶפֹּל וְאַעְפִּיל.

וְדַע גַּם זֹאת: כָּל שִׁיר הוּא לִי סִכּוּן.

---

תְּהוֹמוֹת

מאת

אהרן ראובני

לי. ח. ברנר

בָּאִים יָמִים, בָּאוֹת שָׁעוֹת –

מַשְׁמַע כָּל יֵשׁ נָמוֹג;

אֵינְךָ חָפֵץ לָצֵאת, לָבוֹא,

לָגִיחַ, לַחֲמֹק.

בָּאִים יָמִים – אָבְדוּ מִמְּךָ

קִצִּים וְהַתְחָלוֹת.

אֵין צִפִּיָּה לְכָל מְאוּם;

תְּפֵלוֹת הַתּוֹחָלוֹת.

הָלְכוּ וּפָגוּ הַסִּבּוֹת,

נָמַסּוּ תַּכְלִיּוֹת.

חֲלַל־שֶׁל־רִיק עוֹטֵר אוֹתְךָ,

אֵין תְּחוּם וְאֵין סְתִיּוֹת¹.

בָּאִים יָמִים וְסָר מִמְּךָ

רָצוֹן רְצוֹת, עֲשׂוֹת;

וְחֶפְצְךָ – אֶת עַצְמְךָ

מֵעַצְמְךָ כַּסּוֹת.

בְּלִי טַעַם הֲגִיגְךָ יִדֹּד

בְּתוֹךְ קָדְקֹד שָׁמֵם –

תּוֹלָע עִוֵּר, אֵינוֹ רוֹאֶה

זִיו־שֶׁמֶשׁ מְחַמֵּם.

בְּבוֹא כָּזֹאת – הַצִּדָּה סוּר,

חַכֵּה בְּאֹרֶךְ־אָף.

הֲלוֹא תֵדַע: אֵין טְעָנוֹת;

אֵין לֹא אָשֵׁם, לֹא חָף.

הֲלוֹא תֵדַע: חוֹלֵף הַכֹּל

בְּמַסָּעֵנוּ כָּאן;

שָׂשׂוֹן, עַצְבוּת, רִפְיוֹן, גְּבוּרָה,

לַכֹּל אוֹתוֹ דוּכָן.

אוֹתָן שׁוּחוֹת, מַהֲמֹרוֹת,

גּוֹרֵף אָחוֹר הַזְּמָן.

אוֹתָנוּ הָלְאָה הוּא יִשָּׂא,

קָדִימָה… הָהּ, לְאָן?

אַךְ יֵשׁ תְּהוֹמוֹת דְּבֵקוֹת בְּךָ

וְאֵין לְהִמָּלֵט.

כְּמוֹ צֵל חִוֵּר הֵן נִגְרָרוֹת –

וְהוּא פִּתְאֹם בּוֹלֵט.

אֵינְךָ גּוֹרֵע מַבָּטְךָ

מִשַּׁחַת עֲמֻקָּה,

מִלֹּעַ־תַּחְתִּיּוֹת שָׁחֹר,

שֶׁאֵין תַּחְתָּן קַרְקָע

תְּהוֹם זוֹ אִתְּךָ, וְהִיא בְּךָ;

אַתָּה עַבְדָּהּ לָעַד.

הֲרַק אַחַת, וְרַק לָזֹאת

הִנְּךָ מְשֻׁעְבָּד?

יַד־הַחַיִּים תּוֹפְסָה בְּעֹז

אֶת נַפְשְׁךָ גַּם הִיא.

אֵינְךָ יָכוֹל רַק לְמָרֵר

בִּבְכִי, בִּנְהִי וָהִי.

יָדַעְתָּ זַעַם וּכְאֵב;

וְגִיל – חֶדְוַת יוֹצֵר;

שָׂנֵאתָ עֶבֶד וְאָדוֹן;

לַמָּךְ לִבְּךָ מֵצֵר.

תָּפוּס לַתְּהוֹם, וְגַם רָתוּק

אֶל רֶכֶב הַחַיִּים,

אַתָּה חָצוּי… בְּיָד גַּסָּה

חֻבְּרוּ הַחֲצָאִים.

אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי גַּם זֶה

יִסַּע וְיַעֲבֹר;

כִּי עַל הַכֹּל גּוֹבֵר הַזְּמָן –

סוֹפוֹ הַכֹּל קָבֹר.

---

הָיָה רַק חוֹף שָׁמֵם

מאת

אהרן ראובני

הָיָה רַק חוֹף שָׁמֵם, שָׁרוּי בְּעֶצֶב,

וְחוֹל מַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג לֹא־נִדְרָךְ,

וְיָם־חֶשְׁוָן הוֹמֶה, שׁוֹפֵעַ קֶצֶף –

גַּל גַּל רוֹדֵף, הוֹלֵל, סוֹרֵר, נִפְרָךְ.

הָיָה רָקִיעַ שָׂב וְקַר כָּעֶשֶׁת,

אֶבְרוֹת־חֲזִיז פּוֹרְחוֹת, מְפֻצָּלוֹת,

וְדָם אָדֹם רוֹתֵת בְּאֵשׁ נִקְרֶשֶׁת –

קַרְחוֹן לוֹהֵט שׁוֹקֵט בִּמְצוּלוֹת.

מַתֶּכֶת אֲפֵלָה זוֹרְמָה, אִלֶּמֶת,

מִפְּאַת צָפוֹן, מִנֶּגֶב, מֵעֲרָב…

חוֹלוֹת וְיָם, חֲלַל תֵּבֵל מוּעֶמֶת,

וְיֵין־שְׁקִיעָה בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב.

---

שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה

מאת

אהרן ראובני

שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה, דְּרוֹר קֹרָא לָאָמָּן,

פֹּרְקוּ אַבְנֵי־תְהוֹם, וְהַפַּחַד עִמָּן;

שָׁעוֹת עֲרִירוֹת שֶׁל שָׁתֹק, שֶׁל שָׁאֹג,

שֶׁל אֹשֶׁר וּדְוָי, שֶׁל שָׁאֹה וְשָׁגֹג;

עֵת שֶׁפֶל, גֵּאוּת, אֵין־אוֹנִים, פֶּרֶץ כֹּחַ;

רִמָּה הַנּוֹקֶרֶת, נוֹגֶסֶת הַמֹּחַ;

בְּרָקִים מְעַוְּרִים, נִפְתָּלִים,

מִתְלַקְּחִים,

שׂוֹרְפִים, מַבְעִירִים, וּפִתְאֹם דּוֹעֲכִים,

רַק אֵפֶר יַשְׁאִירוּ, אֵין רֶמֶץ אֵין זִיק;

שְׂדֵה־קֶטֶל בָּקוּעַ, שְׂדֵה־חֹרֶב וָרִיק.

וְשׁוּב מְפַעֶמֶת חֶדְוָה חֲרִישִׁית

הַלֵּב הַנָּעוּר – זוֹ חֶדְוַת בְּרֵאשִׁית:

מִלְּאָה אֶת הָרֹאשׁ וּנְשָׂאַתְהוּ אֶל רוֹם –

וּכְבָר אֵין יוֹצֵר, אֵין נוֹצָר, רַק מָרוֹם,

רַק זֶרֶם צְלָלִים, הַבְרָקוֹת, מְבוּכָה…

כָּל אֵלֶּה הָלְכוּ – נִשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה.

הַיֶּלֶד נוֹלָד וְהַקֶּשֶׁר נִתָּק:

בִּידֵי הַמּוֹלִיד חוּט־הַשֹּׁרֶר בֻּתַּק,

בְּעֶצֶם יָדָיו… וְהַדָם עוֹד יָזוּב…

וְהוּא, בֶּן־חוֹרִין הוּא – כְּמוֹ כֶּלֶב עָזוּב.

וְזֶה שֶׁהָיָה כְּמוֹ עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ,

נַפְשׁוֹ וְזַרְעוֹ, גְּאוֹנוֹ וְכָפְרוֹ –

עַתָּה יְצִירָה שֶׁל אָמָּן מְעֻטֶּרֶת:

וְהוּא, שֶׁהָרוֹ – שֵׁם־לְוַי לְכוֹתֶרֶת.

קְטָעִים

מאת

אהרן ראובני

---

אֶל הַמַּפְרִיסִים

מאת

אהרן ראובני

עַל־מָה רְגַזְתֶּם רָגֹז?

עַל־מָה הִפְרַסְתֶּם פֶּרֶס?

דְּבָרִי יָצָא כְּפָגוֹז:

דְּבַרְכֶם כְּנֶטֶף אֶרֶס.

כְּלוּם לֹא רְאִיתֶם אֶת הָאוֹת?

אֶת קוֹל הַגּוּהָא לֹא קְשַׁבְתֶּם?

אָזְנַיִם לָכֶם אֲטוּמוֹת:

עֵינַיִם לָעֹרֶף תִּתֶּם.

הַכֹּל רָאוּם וּשְׁמָעוּם,

וְאַתֶּם נַפְשְׁכֶם הִשְׁלִיתֶם –

לָכֵן לֹא בַּנְתֶּם גַּם מְאוּם,

וּפִיכֶם בִּצְחוֹק מִלֵּאתֶם.

---

רוּסְיָה

מאת

אהרן ראובני

עַם־עֲבָדִים מֵרָע, עֲרַל־לֵבָב,

בּוֹ צַר חֲדַל־אִישִׁים רוֹדֶה רָדֹה;

עֲדַת כְּלָבִים נִדְחֶקֶת לְרַגְלָיו:

הָעָם רִבְצָם – גַּבּוֹ וְקָדְקָדוֹ.

---

אַחַר כָּךְ

מאת

אהרן ראובני

אַחַר כָּךְ יִהְיֶה כְּלוּם,

אַחֲרֵי זֶה – לֹא כְלוּם.

אֵין כְּדַי, אֵין שֹׁוֶה,

לַהֲגוֹת בֶּעָלוּם.

---

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ

מאת

אהרן ראובני

עוֹלָם אַחֵר יִהְיֶה – שָׁלוֹם, אֵין רָע.

הַשֶּׂה יָשׂוּחַ עִם זְאֵב בְּלִי פָחַד,

יָסוּר אֶל אָהֳלוֹ, יִשְׁמַע תּוֹרָה,

יִשְׁתֶּה עִמּוֹ כּוֹסִית בְּנָחַת.

וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל, בָּחוּר חָסֹן,

וְאֶת שְׂפָמוֹ כַּנֹּהַג יַעֲשֶׂה,

וְלַחֻפָּה יוּבַל בְּרֹב שָׂשׂוֹן –

אוֹ־אָז יֵצֵא זְאֵב בְּרֶקֶד עִם הַשֶּׂה.