עַל־מָה רְגַזְתֶּם רָגֹז?

עַל־מָה הִפְרַסְתֶּם פֶּרֶס?

דְּבָרִי יָצָא כְּפָגוֹז:

דְּבַרְכֶם כְּנֶטֶף אֶרֶס.

כְּלוּם לֹא רְאִיתֶם אֶת הָאוֹת?

אֶת קוֹל הַגּוּהָא לֹא קְשַׁבְתֶּם?

אָזְנַיִם לָכֶם אֲטוּמוֹת:

עֵינַיִם לָעֹרֶף תִּתֶּם.

הַכֹּל רָאוּם וּשְׁמָעוּם,

וְאַתֶּם נַפְשְׁכֶם הִשְׁלִיתֶם –

לָכֵן לֹא בַּנְתֶּם גַּם מְאוּם,

וּפִיכֶם בִּצְחוֹק מִלֵּאתֶם.

עַם־עֲבָדִים מֵרָע, עֲרַל־לֵבָב,

בּוֹ צַר חֲדַל־אִישִׁים רוֹדֶה רָדֹה;

עֲדַת כְּלָבִים נִדְחֶקֶת לְרַגְלָיו:

הָעָם רִבְצָם – גַּבּוֹ וְקָדְקָדוֹ.

אַחַר כָּךְ יִהְיֶה כְּלוּם,

אַחֲרֵי זֶה – לֹא כְלוּם.

אֵין כְּדַי, אֵין שֹׁוֶה,

לַהֲגוֹת בֶּעָלוּם.

עוֹלָם אַחֵר יִהְיֶה – שָׁלוֹם, אֵין רָע.

הַשֶּׂה יָשׂוּחַ עִם זְאֵב בְּלִי פָחַד,

יָסוּר אֶל אָהֳלוֹ, יִשְׁמַע תּוֹרָה,

יִשְׁתֶּה עִמּוֹ כּוֹסִית בְּנָחַת.

וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל, בָּחוּר חָסֹן,

וְאֶת שְׂפָמוֹ כַּנֹּהַג יַעֲשֶׂה,

וְלַחֻפָּה יוּבַל בְּרֹב שָׂשׂוֹן –

אוֹ־אָז יֵצֵא זְאֵב בְּרֶקֶד עִם הַשֶּׂה.