פרסי ביש שלי

אהרן ראובני

[אני כמו רוח]

פרסי ביש שלי

קֶטַע

אֲנִי כְּמוֹ רוּחַ שֶׁיָּשַׁב

בִּדְבִיר לִבּוֹ; הִרְגַּשְׁתִּי הֶרְגֵּשָׁיו,

הָגִיתִי הֲגִיגָיו; לִבִּי שָׁמַע

שִׂיחַת נִבְכֵי נַפְשׁוֹ, נִימָה

לֹא־תִשָּׁמַע כִּי אִם בְּדֹם דָּמוֹ,

וַהֲמוֹנֵי דְפָקִים, אֵין סְפֹר לָמוֹ,

יִהְיוּ כְּרַעַד יָם שָׁלָו.

הִתַּרְתִּי מַנְגִּינוֹת־זָהָב

מֵעִמְקֵי סְגוֹר־לִבּוֹ, כְּמוֹ בְּפוֹתַחַת;

קָרָאתִי דרוֹר לָהֶן – וּבְתוֹכָן טָבָלְתִּי.

רצח

פרסי ביש שלי

קטע

פָּגַשְׁתִּי רֶצַח, וּרְאֵה

מַסְוֵה פָּנָיו – כְּמוֹ קֶסְלְרֵי;

אִם גַּם נִשּׁוֹפוּ – נִזְעָמִים.

שִׁבְעָה כְּלָבָיו – כַּלְבֵי דָמִים.

כֻּלָּם דְּשֵׁנִים, וּכְבָר – אוּלַי –

מִלְאוּ כְּרֵסָם יוֹתֵר מִדָּי;

כִּי הוּא מַשְׁלִיךְ לָהֶם בְּלִי הֶרֶף

לִבּוֹת אָדָם – צֵידָה וָטֶרֶף.

יוהאן וולפגנג פון גתה

אהרן ראובני

[הַחֲרֵשׁ, הֵחָבֵא בִּמְעוֹנֶיךָ]

יוהאן וולפגנג פון גתה

הַחֲרֵשׁ, הֵחָבֵא בִּמְעוֹנֶיךָ –

וְתִסְעַר לָהּ בָּחוּץ סַעֲרַת־בַּלָּהִים!

הֵן כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה רַק אֱנוֹשׁ בְּעֵינֶיךָ,

כֵּן תִּשְׂגֶּה וְתִדְמֶה לֵאלֹהִים.

[על כל ראשי הרים]

יוהאן וולפגנג פון גתה

עַל כָּל רָאשֵׁי הָרִים

דְּמָמָה;

וּבָעֵצִים צְמוּרִים

תִּשְׁמַע

רַק רַחַשׁ קָט.

בַּיַּעַר כָּל כָּנָף שָׁקְטָה.

חַכֵּה מְעָט –

תָּנוּחַ גַּם אַתָּה.

פייר דה רוֹנסאר

אהרן ראובני

[עת ערב בא]

פייר דה רונסאר

… עֵת עֶרֶב בָּא, עֵינֵינוּ קְרוּם אָפְלוֹ יִקְרֹם,

וּתְפוּס־חֲזוֹן בָּאוֹת אֲנִי צוֹפֶה מָרוֹם.

בְּרוּרִים אוֹתוֹת הָאֵל, קוֹלוֹ יַגִּיד בְּאֵלֶם

גּוֹרָל כָּל עֶצֶם חַי וְכָל נִבְרָא בְּצֶלֶם.

עִתִּים יַשְׁקִיף מֵעָל, אֱנוֹשׁ תּוֹעֶה יִרְאֶה,

וְיִכָּמֵר לִבּוֹ וְלוֹ דַרְכּוֹ יַרְאֶה.

בַּכּוֹכָבִים אוֹתִיּוֹתָיו יִכְתֹּב, יַבִּיעַ

גַּם טוֹב, גַּם רָע, הַכֹּל מֵרֹאשׁ יוֹדִיעַ.

אַךְ בְּנֵי אָדָם, שׁוֹכְנֵי עָפָר, יַלְדֵי תְמוּתָה,

בָּזִים לְאוֹת כְּתוּבָה, אֵינָם קוֹרְאִים אוֹתָהּ.

מנאנדרוס

אהרן ראובני

[אהוב אלים ימות צעיר]

מנאנדרוס

אֲהוּב אֵלִים יָמוּת צָעִיר; אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ

רָאָה בְנַחַת כָּל אוֹתוֹ הַהוֹד

שֶׁל שֶׁמֶשׁ, כּוֹכָבִים וְיָם וָאֵשׁ, וְשָׁב מַהֵר

הַבָּיְתָה, אֶל עַמָּיו, בְּלֵב שָׁלֵם.

אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים וְאִם תַּקְצִיר, בָּרוּר, הוֹי

                            פַּרְמֶנוֹ,

עֵיְנְךָ לֹא תֶחֱזֶה דְּבָרִים יָפִים מֵאֵלֶּה.

רְאֵה אֵפוֹא אֶת שְׁהוּתְךָ עִם יוֹשְׁבֵי חֶלֶד,

כִּמְשַׂחֵק אוֹ כְּמוֹ אֶחָד קָרוּא לַחֲתֻנָּה –

כְּכָל אֲשֶׁר תָּחִישׁ שׁוּבְךָ, תַּקְדִּים לָנוּחַ;

מְלֹא־כֹל תָּשׁוּב, אֵין צָר לְךָ, חֵילְךָ אִתְּךָ.

וְזֶה אֲשֶׁר בּוֹשֵׁשׁ, הוּא יִכָּשֵׁל בַּדֶרֶךְ;

יִכְלֶה כֹּחוֹ מִזֹּקֶן; מַר וָרָע קִצּוֹ

שֶׁל מִי שֶׁהִתְמַהְמַהּ לָמוּת.

פּינדארוס

אהרן ראובני

צַדִּיקִים

פינדארוס

צַדִּיקִים בְּאוֹר פְּלָאִים

שָׁם שְׁרוּיִים; בְּהוֹד תִּפְאֶרֶת

יוֹם וָלֵיל הֵם עֲטוּיִים.

אֵין טוֹרְדִים הָאֲדָמָה; אֵין עֲמֵלִים,

כְּמוֹ בֶּעָבָר, בִּשְׁבִיל צְרָכִים תְּפֵלִים;

וְאֵין חוֹרְשִׁים יַמִּים בִּמְשׁוֹטָם.

בְּנַחַת, עִם אֵלִים רָמִים, שִׁבְתָּם.

וּבְלִי דְמָעוֹת עוֹבְרִים יָמִים שֶׁל אֵלוּ

אֲשֶׁר שָׂמְחוּ בָּזֶה קַיֵּם כָּל מַה מִלֵּלוּ.

וְהַשְּׁאָר, אֵימֵי עִנּוּיֵיהֶם –

אֵין עֵין אֱנוֹשׁ תּוּכַל חָזֹה בָּהֶם.

סימיאס

אהרן ראובני

עַל מַצֶּבֶת סוֹפוֹקְלֶס

סימיאס

כְּתֹבֶת סִימִיאָס

לְאַט לְךָ, קִיסוֹס, זְחַל לְאַט.

נָם סוֹפוֹקְלֶס בָּזֶה, שָׁקַט לָעַד.

עֳפִי יָרֹק עַל פְּנֵי שֵׁישׁוֹ תָּנִיף,

וּוֶרֶד־אַרְגָּמָן יִפְרַח סָבִיב.

וְאֶשְׁכּוֹלוֹת כְּבֵדִים גַפְנָם יַטּוּ;

זְמוֹרוֹת רַכּוֹת הָאֶבֶן יִלְפְּתוּ.

שָׂכָר יָאֶה עַל שִׁיר חָכְמָה וָחֵן.

מוּזוֹת בְּנוֹת־חֵן אוֹמְרוֹת הוּא שֶׁלָּהֶן.

אריסטופאנס

אהרן ראובני

מ"הצִּפֳּרִים"

אריסטופאנס

הוֹי זֶרַע אָדָם, בִּן־רֶגַע יָגְדָּם;

יָמָיו יְגֵעִים, סְפוּגִים צַעַר מָר;

עָרֹם, בְּלִי נוֹצוֹת, רָפֶה וְנִזְעָם;

יְצוּר חוֹלָנִי שֶׁנּוֹצַר מֵחֵמָר –

הַקְשֵׁב לְדִבְרֵי צִפֳּרִים בְּנוֹת־חוֹרִין,

בְּנוֹת־נֶצַח, בְּנוֹת־שֵׁם וּגְבִירוֹת הֶחָלָל,

צוֹפוֹת מִמְּרוֹמִים בְּעֵינֵי רַחֲמִים

לִבְטֵי עָנְיְךָ, עֲמָלְךָ הָאֻמְלָל…

אייסכילוס

אהרן ראובני

מֵ"אוֹרֶסְטֵיָה"

אייסכילוס

לוּ רַק קֵרֵב אֵלִי

פִּתְאֹם אֶת שָׁעָתִי,

בְּלִי שְׁלֹחַ בִּי חֳלִי

שֶׁיִשְׁתַּהֶה, וּבְלִי

שֶׁיַּאֲרִיךְ יְמֵי גָוְעִי;

שְׁנַת־עַד לוּ לִי הֵבִיא,

וְלֹא אָקִיצָה עוֹד,

עַתָּה אֲשֶׁר רוֹעִי,

שׁוֹמְרִי, דּוֹדִי, רֵעִי,

שׁוֹכֵן דּוּמָה!

שירי־תינוקות אנגלים

אהרן ראובני

שִׁמְעוֹן אִישׁ־תֹּם

אלמוני/ת

(שיר־תינוקות אנגלי)

שִׁמְעוֹן אִישׁ־תֹּם

פָּגַשׁ נַחְתּוֹם,

    עוּגוֹת לוֹ מְלֹא הַטֶּנֶא.

סָח שִׁמְעוֹן אִישׁ־תֹּם

אֶל אוֹתוֹ נַחְתּוֹם:

    - מַה יֵשׁ לְךָ? הַרְאֵה־נָא!

סָח אוֹתוֹ נַחְתּוֹם

אֶל שִׁמְעוֹן אִישׁ־תֹּם:

    - אֶת פְּרוּטָתְךָ הָכֵן לִי!

סָח שִׁמְעוֹן אִישׁ־תֹּם

אֶל אוֹתוֹ נַחְתּוֹם:

    - אֲבָל, אֲדוֹנִי, הֵן אֵין לִי!

בַּשָּׂדֶה

אלמוני/ת

(שיר־תינוקות אנגלי)

– לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת, יַלְדָּה חֲמוּדָה?

– הוֹלֶכֶת לַחֲלֹב, מַר, – אָמְרָה, לֹא עָמְדָה.

– אָבוֹא־נָא אִתֵּךְ, בִּי, יַלְדָּה חֲמוּדָה!

– בְּרוּכִים הַבָּאִים, מַר – אָמְרָה, לֹא עָמְדָה.

– בַּת מִי אָתְּ? הַגִּידִי, יַלְדָּה חֲמוּדָה?

– הוֹרַי אִכָּרִים, מַר, – אָמְרָה, לֹא עָמְדָה.

– וּמָה אוֹצָרֵךְ־שִׁלּוּחָיִךְ, אִמְרִי?

– פָּנַי שִׁלּוּחָי, מַר, חִנִּי – אוֹצָרִי.

– אִם כֵּן, לֹא אוּכַל אֲאָרְשֵׂךְ, נַעֲרָה.

– הֵן אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ מִיָּדוֹ זֹאת, – אָמְרָה.

ז'אן דה לה פונטן

אהרן ראובני

הַגַּנָּן וַאֲדוֹנָיו

ז'אן דה לה פונטן

אֶחָד חוֹבֵב הַגַּנָּנוּת,

חֲצִי בֶּן־עִיר, חֲצִי פַלָּח,

הָיָה לוֹ גַּן נָאֶה בַּכְּפָר, וּבַשְׁכֵנוּת

    גִּנָּה טִפַּח.

אֶת הַגִּנָּה בִּמְטַפְּסִים גָּדָר:

צָמְחוּ לוֹ שָׁם חַסָּא, חַמְצָנִיּוֹת –

לֶחָג מוּכָן לָהּ, לְאִשְׁתּוֹ, שַׁי נֶהֱדָר! –

גַּם קְצָת יַסְמִין, הַרְבֵּה קוֹרָנִיּוֹת.

אֶת שַׁלְוָתוֹ הִשְׁבִּיתָה הָאַרְנֶבֶת.

הָלַךְ הָאִישׁ אֶל אֲדוֹנָיו וְהִתְאוֹנֵן:

“הָאֲרוּרָה”, אָמַר, "כָּל יוֹם מִגִּנָּתִי גוֹנֶבֶת;

וּלְפַחַי תַּבוּז; אֵיכָה זֶה אֶתְגּוֹנֵן?

בָּאֲבָנִים וּבְמַקְלוֹת לֹא תְיָרֵא אֶת הַסַּפָּחַת.

אֵין זֹאת – מְכַשֵּׁפָה!" – "כַּשֶׁפֶת? אֶשְׁתּוֹמָא! –

קָרָא הַשָּׂר. – וּתְהִי שֵׁדָה מִשַּׁחַת,

נִלְכֹּד אוֹתָהּ מַהֵר; וְלֹא תוֹעִיל לָהּ כָּל

                    מִרְמָה.

בְּטַח בָּנוּ, חֲבִיבִי, אֲנַחְנוּ עֲרֵבִים;

אַף נַעֲשֶׂה". – “מָתַי?” "מָחָר! בְּלִי כָּל

                    שְׁהִיָּה". –

הוּא בָא עִם אֲנָשָׁיו – סִיעָה!

– “לִסְעֹד!” – פָּקַד. – "עוֹפוֹת לְךָ הֲלֹא

                    טוֹבִים!"

אַחַר הָאֲכִילָה – טִרְדּוֹת הַהֲכָנוֹת.

הַכֹּל נָעוּר, טוֹרֵחַ וְהוֹמֵם.

קוֹל שׁוֹפָרוֹת, כֵּלִים, גְּרוֹנוֹת.

וְהַגַּנָּן עוֹמֵד נָבוֹךְ וּמִשְׁתּוֹמֵם.

אֲהָהּ! אֶת הַגִּנָּה הֵשֵׁמוּ מַצִּילִים,

רָמְסוּ הָעֲרוּגוֹת, הָרְסוּ כָּל חַיִץ, כָּל גְּדֵרָה.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ, עֹלֶשׁ! שָׁלוֹם, הַבְּצָלִים!

אֵין עוֹד דָּבָר לָתֵת אֶל הַקְּדֵרָה…

הָאִישׁ שִׁוַּע: “הִנֵּה שַׁעֲשׁוּעֵי רוֹזְנִים!”

אֵין לוֹ שׁוֹעֶה – שָׁוְא הוּא עָתֵר

הָאֲנָשִׁים וְהַכְּלָבִים

הִשְׁחִיתוּ בְּשָׁעָה אַחַת יוֹתֵר

מִשֶּׁיָּכְלוּ שַׁחֵת הָאַרְנָבִים

מִכָּל הַפֶּלֶךְ – בְּמֵאָה שָׁנִים.

רוֹזְנִים קְטַנִּים, יַשְּׁבוּ בְּעַצְמְכֶם רִיבוֹתֵיכֶם!

אַל תִּשְׁתַּטּוּ אֶל הַמְּלָכִים לִפְנוֹת

וְעֶזְרָתָם בִּמְדָנֵיכֶם לִקְנוֹת!

אַל תַּכְנִיסוּם אֶל תּוֹךְ גְּבוּלוֹתֵיכֶם!