לִפְנֵי יָמִים רַבִּים חַי אִיש עָשִיר מְאֺד, וְהָאִיש

מֶלֶךְ בָּאָרֶץ, וּשְמוֹ מִידַס. וְלַמֶּלֶךְ הַזֶּה בַּת קְטַנָּה

אֲשֶר אִיש מִלְּבַדִּי לֹא שָמַע שָמְעָהּ, וּשְמָהּ לֹא נוֹדַע לִי אוֹ

שְכַחְתִּיו. אַךְ מֵאַהֲבָתִי שֵמוֹת יָפִים לִנְעָרוֹת יָפוֹת, אֲנִי

בּוֹחֵר לְקָרְאָהּ בְּשֵם פְּנִינָה.

וְהַמֶּלֶךְ מִידַס אָהַב אֶת הַזָּהָב מִכָּל הַטּוֹב

אֲשֶר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. גַּם כֶּתֶר-הַמַּלְכוּת בְּרֺאשוֹ הָיָה

יָקָר בְּעֵינָיו כִּי עָשׂוּי הוּא זָהָב. וְרַק דָּבָר אֶחָד הָיָה

בָּעוֹלָם, אֲשֶר אָהַב הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִן הַזָּהָב – הִיא בִּתּוֹ

הַקְּטַנָּה אֲשֶר פִּזְזָה מִסָּבִיב לְכִסֵּא אָבִיהָ.

אַךְ מֵאַהֲבָתוֹ הַרַבָּה אֶת בִּתּוֹ גָבְרָה בְּלֵב

הַמֶּלֶךְ מִידַס הַתְּשוּקָה לִצְבּוֹר עֺשֶר. הוּא אָמַר בְּלִבּוֹ,

כִּי יָבִיא אֺשֶר לְבִתּוֹ הָאֲהוּבָה, אִם יַנְחִיל לָהּ עֲרֵמָה

גְדוֹלָה שֶל מַטְבְּעוֹת זָהָב, אֲשֶר כָּמוֹהָ לֹא צָבַר אִיש מִימוֹת

עוֹלָם.

וּבְכֵן הִקְדִיש הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל מַחְשְבוֹתָיו

וְאֶת כָּל עִתּוֹתָיו לְתַכְלִית זוֹ. יֵש אֲשֶר יַבִּיט רֶגַע אֶל

הַעֲנָנִים הַמּוּפָזִים בְּקַרְנֵי הַשֶּמֶש הַשּוֹקַעַת, וְשָאַל

בְּלִבּוֹ כִּי הַעֲנָנִים הָאֵלֶּה יֵהָפְכוּ וְהָיוּ לְזָהָב מַמָּש

וְהוּא יֶאֱסוֹף אֶת הָאוֹצָר הַזֶּה לְתוֹךְ אַרְגָזוֹ. וּבְעֵת אֲשֶר

רָצָה לִקְרָאתוֹ פְּנִינָה הַקְּטַנָּה וּבְיָדָהּ צְרוֹר פִּרְחֵי

הָאַרְזָף אוֹ שֶן-הָאֲרִי, הָיָה אוֹמֵר לָהּ: "הוֹי, הוֹי יַלְדָה! לוּ

הָיוּ הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה זָהָב לֹא רַק כְּמַרְאֵיהֶם, כִּי אָז

כְּדַאי הָיָה לְקָטְפָם!"

וְהָאִיש הַזֶּה בִּימֵי נְעוּרָיו, בְּטֶרֶם תָּקְפָה

עָלָיו הַתְּשוּקָה לָעֺשֶר, אָהַב מְאֺד אֶת הַפְּרָחִים. הוּא נָטַע

גָּן, וּבוֹ צָמְחוּ הַשּוֹשַנִּים הַגְּדוֹלוֹת וְהַיָּפוֹת

וְהַנֶּחְמָדוֹת, אֲשֶר עַיִן לֹא רָאֲתָה וְאַף לֹא הֵרִיחַ

כְּמוֹהֶן.

הַשּוֹשַנִּים הָאֵלֶּה גָדְלוּ עַד הַיּוֹם בְּגַנּוֹ,

וְהֵן יָפוֹת וּנְעִימוֹת וְנוֹתְנוֹת רֵיחַ כְּמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם,

אֲשֶר הִתְהַלֵּךְ הַמֶּלֶךְ מִידַס שָעוֹת שְלֵמוֹת וְשָאַף אֶת רֵיחַ

נִיחוֹחָן. וְאוּלָם עַתָּה, אִם נָתַן עֵינָיו בָּהֶן, וְהָיָה

מַעֲשֵׂהוּ לַחֲשוֹב חֶשְבּוֹן, מַה יָקָר הָיָה מְחִיר הַגָּן, לוּ

הָיָה כָּל צִיץ-שוֹשָן בּוֹ עָשׂוּי פַּח זָהָב.

גַּם אֶת הַנְּגִינָה אָהַב הַמֶּלֶךְ מִידַס לְפָנִים.

אַךְ עַתָּה לֹא מָצְאָה אָזְנוֹ עֺנֶג בִּלְתִּי אִם בְּצִלְצוּל

מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב.

וְכַאֲשֶר בָּא מִידַס בַּיָּמִים (הָאֱוִיל יִגְדַל

וְאִוַּלְתּוֹ תִּגְדַל עִמּוֹ), גָבְרָה בְּלִבּוֹ תַּאֲוָתוֹ, עַד כִּי

כָּל דָּבָר שֶאֵינוֹ זָהָב לֹא נֶחְשַב בְּעֵינָיו לִרְאוֹתוֹ אוֹ

לִנְגוֹעַ בּוֹ.

וְחֺק שָׂם לוֹ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת יוֹם יוֹם אֶל חֶדֶר

אָפֵל וּבוֹדֵד מִתַּחַת לְאַרְמוֹנוֹ וְלָשֶבֶת שָם רֺב הַיּוֹם.

בַּחֶדֶר הַהוּא גָנַז אֶת אוֹצָרוֹ. אֶל הַחוֹר הַצַּר הַהוּא – מַרְאֵה

כֶּלֶא הָיָה לוֹ – בָּא מִידַס בְּכָל עֵת אֲשֶר אָמַר לִהְיוֹת

מְאֻשָּר.

אָז יִנְעוֹל הַמֶּלֶךְ אֶת הַדֶּלֶת וְלָקַח בְּיָדוֹ

צְרוֹר מַטְבְּעוֹת זָהָב, אוֹ גָבִיעַ עָשׂוּי זָהָב, אוֹ מְטִיל-זָהָב

כָּבֵד, אוֹ מְלֹא חָפְנָיו אֲבַק-זָהָב וְנָשָׂא אוֹתוֹ מִן הַפִּנָּה

הָאֲפֵלָה אֲשֶר בַּחֶדֶר אֶל נֺכַח קֶרֶן-הַשֶּמֶש הַיְחִידָה,

הַחוֹדֶרֶת בְּעַד הַחַלּוֹן הַצָּר. קֶרֶן-הַשֶּמֶש יָקְרָה בְּעֵינָיו

רַק עַל אֲשֶר לְאוֹרָהּ יַזְהִיר אוֹצָרוֹ.

וְהוּא הָיָה מוֹנֶה אֶת צְרוֹרוֹת הַמַּטְבְּעוֹת,

זוֹרֵק וּמְקַבֵּל אֶת מְטִילֵי-הַזָּהָב, כּוֹבֵר אֶת אֲבַק-הַזָּהָב

דֶרֶךְ אֶצְבְּעוֹתָיו, מִסְתַּכֵּל בְּצוּרָתוֹ הַנִּשְקָפָה לוֹ

מִכָּתְלֵי הַגָּבִיעַ הַנּוֹצֵץ וְלוֹחֵש לְעַצְמוֹ: "מָה רַב עָשְרְךָ,

מִידַס! אֵין מְאֻשָּר כָּמוֹךָ!"

מִידַס קָרָא לְעַצְמוֹ מְאֻשָּר, וְאוּלָם הוּא חָש

כִּי עוֹד לֹא הִגִּיעַ לִמְרוֹם הָאֺשֶר. רַק כַּאֲשֶר יִמָּלֵא כָּל

הָעוֹלָם זָהָב, וְכָל הָאוֹצָר הַזֶּה לוֹ יִהְיֶה, רַק אָז

יְאֻשָּר.

וְאַתֶּם הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים, הֲלֹא תֵּדְעוּ,

כִּי בַּיָּמִים הָהֵם, בִּימֵי הַמֶּלֶךְ מִידַס, קָרוּ בָּעוֹלָם

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, אֲשֶר בְּיָמֵינוּ וּבְאַרְצֵנוּ אֵין זֵכֶר

לָהֶם. וְלָכֵן לֹא יִפָּלֵא גַם הַדָּבָר אֲשֶר אֲנִי אוֹמֵר לְסַפֵּר

לָכֶם בָּזֶה.

בְּאַחַד הַיָּמִים וּמִידַס יוֹשֵב כְּדַרְכּוֹ

בַּחֲדַר אוֹצָרוֹ וּמִתְעַנֵּג עַל עָשְרוֹ, וְהִנֵּה צֵל נוֹפֵל עַל

עֲרֵמוֹת הַזָּהָב. הוּא הִבִּיט פִּתְאֺם וַיַּרְא אִיש זָר עוֹמֵד

בְּקֶרֶן הָאוֹרָה: וְהָאִיש צָעִיר לְיָמִים וּפָנָיו שׂוֹחֲקוֹת

וְאַדְמוֹנִיּוֹת. וְנִדְמָה לוֹ לַמֶּלֶךְ מִידַס, כִּי הַשְּׂחוֹק

בְּעֵינֵי הָאִיש הַזָּר מַרְאֵה זָהָב לוֹ, וְכָל פִּנּוֹת הַחֶדֶר

נִמְלְאוּ אוֹרָה מִזִּיו הַשְּׂחוֹק הַזֶּה.

מִידַס יָדַע בָּרוּר, כִּי נָעַל אֶת הַדֶּלֶת יָפֶה,

עַד כִּי שוּם בֶּן-אָדָם לֹא יָכֺל לַחֲדוֹר אֶל בֵּית-אוֹצָרוֹ. אֵין

זֺאת כִּי הַאוֹרֵחַ הוּא בֶּן-עֶלְיוֹן, לֹא יְלוּד-אִשָּה.

וְאָמְנָם, הֲלֹא תָּבִינוּ, כִּי מַלּאָךְ מִן

הַשָּמַיִם עָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַשָּמַיִם

קְרוֹבִים אֶל הָאָרֶץ, וּבְנֵי-מָרוֹם הָיוּ יוֹרְדִים אֶל בְּנֵי

הָאָרֶץ, לְהִשְתַּתֵּף בְּצָרָתָם אוֹ בְּשִׂמְחָתָם. גַם מִידַס רָאָה

בְּחַיָּיו לֹא אַחַת פְּנֵי בְּנֵי-עֶלְיוֹן אֵלֶּה, וְלָכֵן לֹא

הִתְפַּלֵּא, כִּי נִגְלָה אֵלָיו הַיּוֹם אֶחָד מֵהֶם. וּפְנֵי

הָאוֹרֵחַ הָיוּ כֺּה טוֹבִים עַד כִּי לֹא בָּא רַעְיוֹן אֶל לֵב מִידַס

לְפַחֵד, פֶּן מַלְאָךְ רָע עוֹמֵד לְפָנָיו. יָדֺעַ יָדַע, כִּי

מְבַשֵּׂר טוֹב הוּא. וּמַה יֵּש טוֹב בָּעוֹלָם, אִם לֹא אוֹצְרוֹת

זָהָב?

הָאוֹרֵחַ הִתְבּוֹנֵן אֶל הַחֶדֶר מִסָּבִיב, וְכַאֲשֶר

כִּלָּה לְסַיֵּר אֶת כָּל הַפִּנּוֹת עִם כָּל כְּלֵי-הַזָּהָב אֲשֶר

שָם, פָּנָה אֶל מִידַס וַיֺּאמַר:

– אָכֵן אִיש עָשִיר אַתָּה, מְיֻדָּעִי! אֵינִי יוֹדֵעַ

אִם יֵש בָּעוֹלָם עוֹד אַרְבָּעָה כְּתָלִים, שֶבִּגְבוּלָם נִצְבַּר

זָהָב רַב כַּאֲשֶר בַּחֶדֶר הַזֶּה.

– אָמְנָם כֵּן, שֶבַח לָאֵל, יֶש לִי רָב – עָנָה

מִידַס בְּשָׂפָה רָפָה – אֲבָל אַחֲרֵי כָּל זֺאת, הֲלֹא כְּטִפָּה מִן

הַיָּם הוּא, אֲשֶר צָבַרְתִּי בִּימֵי חַיָּי. לוּ חַי הָאָדָם אֶלֶף

שָנִים, אָז הָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ לִרְכּוֹש לוֹ זָהָב דַיּוֹ

וְלִהְיוֹת עָשִיר.

הַאֻמְנָם?! – קָרָא הָאוֹרֵחַ – הַמְעַט לְךָ הַזָּהָב אֲשֶר צָבַרְתָּ?

מִידַס נִעְנַע בְּרֺאשוֹ, לְאוֹת כִּי אֵין הוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.

– וּמַה מִּדַּת הַזָּהָב אֲשֶר תְּמַלֵּא אֶת נַפְשְךָ?

– שָאַל הַאוֹרֵחַ – הַגִּידָה נָא לִי, כִּי מִשְתּוֹקֵק אֲנִי לָדַעַת

מַחְשְבוֹתֶיךָ.

מִידַס שָתַק שָעָה קַלָּה וְשָקַע בְּהִרְהוּרִים.

לִבּוֹ אָמַר לוֹ, כִּי הָאוֹרֵחַ הַזֶּה, בַּעַל הַפָּנִים

הַמַּבְהִיקִים כַּזָּהָב, בָּא אֵלָיו וּבְיָדוֹ גַם הָרָצוֹן גַּם

הַכֺּחַ לְמַלֵּא כָּל מִשְאֲלוֹתָיו. הִגִּיעַ אֵפוֹא הָרֶגַע

הַמְאֻשָּר, בִּידֵי מִידַס לְבַקֵּש כָּל אֲשֶר יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ

לְבַקֵּש, גַם דָבָר שֶלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע הוּא.

וּבְכֵן הִרְהֵר מִידַס, חָזַר וְהִרְהֵר, חָזַר

וְהִרְהֵר, וּבְדִמְיוֹנוֹ תֵּאֵר לוֹ הַר שֶל זָהָב, אַךְ בְּעוֹד רֶגַע

נִרְאָה לוֹ, כִּי הָהָר קָטָן הוּא וְלֹא יַסְפִּיק לוֹ. לָאַחֲרוֹנָה

הִבְרִיק רַעְיוֹן נִפְלָא בְּלֵב הַמֶּלֶךְ מִידַס. וְאָמְנָם רַעְיוֹן

מַזְהִיר הָיָה, כְּזֺהַר הַזָּהָב אֲשֶר אָהֵב.

הוּא הֵרִים רֺאשוֹ, וַיַבֵּט אֶל פְּנֵי הָאוֹרֵחַ שֶעָמַד לְפָנָיו.

– וּבְכֵן, מִידַס – קָרָא הַמַּלְאָךְ – רוֹאֶה אֲנִי

בְּעֵינֶיךָ, כִּי סוֹף סוֹף מָצָאתָ לְךָ לְבַקֵּש דָבָר, אֲשֶר

יְמַלֵּא אֶת נַפְשְךָ. הַגִּידָה נָא, מַה תִּשְאַל מִמֶּנִּי?

– רַק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה – עָנָה מִידַס – הִנֵּה

מָאַסְתִּי לִצְבּוֹר אֶת אוֹצָרִי בְּעָמָל רַב וּלְשָמְרוֹ

בַּמַּטְמוֹנִים. טוֹב הָיָה לִי, לוּ נֶהְפַּךְ וְהָיָה לְזָהָב כָּל

דָבָר שֶאֶגַּע בּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶהוּא.

הַשְּׂחוֹק עַל פְּנֵי הַמַּלְאָךְ הָלַךְ וְגָדַל, עַד כִּי נִמְלָא כָּל הַחֶדֶר זֺהַר זָהָב.

– מַגָּע שֶל זָהָב! – קָרָא הַמַּלְאָךְ – אָכֵן

רַעְיוֹן נִפְלָא הָגָה לִבְּךָ, יְדִידִי מִידַס, וְאוּלָם הַאִם בָּרִי

לְךָ, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה יְמַלֵּא אֶת נַפְשְךָ?

– בְּלִי שוּם סָפֵק – עָנָה מִידַס.

– וְעַד עוֹלָם לֹא תִּנָּחֵם עַל אֲשֶר בִּקַּשְתָּ זֺאת?

– אֵיךְ אֶנָּחֵם? – שָאַל מִידַס – הֲיִנָּחֵם אִיש עַל אֲשֶר בִּקֶּש לוֹ אֺשֶר-עוֹלָמִים?

– כֵּן יְהִי כַּאֲשֶר שָאַלְתָּ לְךָ – עָנָה

הַמַּלְאָךְ – מָחָר עִם עֲלוֹת הַשֶּמֶש תְּחוֹנַן בְּכִשְרוֹן

לַהֲפוֹךְ לְזָהָב כָּל דָבָר אֲשֶר תִּגַּע בּוֹ.

פִּתְאֺם הָיָה בַּחֶדֶר אוֹר גָדוֹל, עַד כִּי מִידַס

עָצַם עֵינָיו מִבִּלְתִּי יְכֺלֶת לְהַבִּיט. וּלְאַחַר שֶפְּקָחָן

רָאָה רַק אֶת קַו-הָאוֹר, אֲשֶר שָלְחָה הַשֶּמֶש בְּעַד הַחַלּוֹן

הַקָּטֺן, וְהַמַּלְאָךְ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

אִם עָלָה מִידַס בַּלַּיְלָה הַהוּא עַל מִשְכָּבוֹ אוֹ

כִּי נָדְדָה שֵנָה מֵעֵינָיו – אֵין יוֹדֵעַ. אַךְ בָּרוּר הַדָּבָר

כִּי בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּיֶלֶד, אֲשֶר

הִבְטִיחוּ לָתֵת לוֹ מִמָּחֳרָת בַּבֺּקֶר צַעֲצוּעַ חָדָש וְיָפֶה.

בֵּין כֺּה וּבֵין כֺּה, רַק עָלָה עַמּוּד הַשַּחַר, וְהַמֶּלֶךְ מִידַס

הִתְעוֹרֵר וַיִּשְלַח אֶת יָדוֹ לִנְגוֹעַ בַּדְּבָרִים הַסְּמוּכִים

אֵלָיו. הוּא הִשְתּוֹקֵק לִרְאוֹת, אִם בָּאוּ דִבְרֵי הַמַּלְאָךְ,

כִּי מַגַּע זָהָב יִהְיֶה לוֹ. הוּא שָׂם אֶצְבָּעוֹ עַל הַכִּסֵּא

שֶעָמַד לְיַד מִטָּתוֹ וְעַל עוֹד דְבָרִים שוֹנִים, אַךְ לְצַעֲרוֹ

הַגָּדוֹל רָאָה, וְהִנֵּה הָעֵץ נִשְאַר עֵץ, הַבַּרְזֶל נִשְאַר

בַּרְזֶל וְהָאֶבֶן נִשְאֲרָה אֶבֶן.

וּמַחֲשָבָה מָרָה בָּאָה אֶל לִבּוֹ, כִּי רַק

בַּחֲלוֹם רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ הַטּוֹב אוֹ כִּי הֵתֵל בּוֹ

הַמַּלְאָךְ. וּמָה רַב יְגוֹנוֹ לִרְאוֹת, כִּי תִּקְוָתוֹ נִכְזְבָה

וְכִי עָלָיו לְהִסְתַּפֵּק בִּמְעַט הַזָּהָב אֲשֶר צָבַר, בִּמְקוֹם

הַכִּשְרוֹן לַהֲפוֹךְ הַכֺּל לְזָהָב בְּמַגָּעוֹ בִּלְבָד.

הַשָּעָה הָיְתָה שְעַת עֲלוֹת הַשַּחַר, וְרַק פַּאֲתֵי

שָמַיִם הִלְבִּינוּ, אַךְ מִידַס לֹא רָאָה כָּל מְאוּמָה. לִבּוֹ הָיָה

מָלֵא צַעַר עַל תִּקְוָתוֹ הַנִּכְזָבָה, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הָלַךְ

וְגָדַל יְגוֹנוֹ, עַד אֲשֶר חָדְרוּ בְּעַד הַחַלּוֹן קַוֵּי הַשֶּמֶש

הָרִאשוֹנִים וַיַזְהִיבוּ אֶת הַתִּקְרָה מִמַּעַל לְמִטָּתוֹ.

מִידַס הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה, כִּי מַרְאֵה הַסְּדִינִים

עַל מִטָּתוֹ חָדַל לִהְיוֹת לָבָן. וּמָה רַבָּה הִשְתּוֹמְמוּתוֹ,

אַחֲרֵי אֲשֶר מָצָא, כִּי הַבַּד הַלָבָן נֶהְפַּךְ וְהָיָה

לְאֶרֶג-זָהָב טָהוֹר! מַגַּע-הַזָּהָב בָּא לוֹ עִם בֺּא קֶרֶן-הַשֶּמֶש

הָרִאשוֹנָה.

הוּא קָפַץ מֵעַל מִטָּתוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וַיָרָץ

עַל פְּנֵי חֲדַר מִשְכָּבוֹ וַיִתְפּוֹשׂ בְּיָדוֹ כָּל דָבָר אֲשֶר

מָצָא עַל דַרְכּוֹ. הוּא תָּפַשׂ בְּאֶחָד מִכַּרְעֵי הַמִּטָה,

וְעַמוּד-זָהָב לְפָנָיו. הוּא סִלֵּק הַצִּדָּה אֶת וִילוֹן הַחַלּוֹן,

לְמַעַן תָּאִיר הַשֶּמֶש עַל הַמּוֹפְתִים אֲשֶר עָשָׂה, וְהַמָּסָךְ

נֶהְפַּךְ וְהָיָה לְזָהָב בְּיָדוֹ. הוּא לָקַח סֵפֶר מֵעַל הַשֻּלְחָן,

אַךְ נָגַע בּוֹ וּקְצוֹתָיו הִזְהִיבוּ, וְאוּלָם כַּאֲשֶר תָּפְשׂוּ

אֶצְבְּעוֹתָיו אֶת דַפֵּי הַסֵּפֶר – וְהִנֵה צְרוֹר שֶל פַּחֵי-זָהָב

דַקִּים בְּיָדוֹ, וְכָל דִבְרֵי הַחָכְמָה הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר

נִמְחֲקוּ וְנֶעֶלְמוּ.

עַד מְהֵרָה לָבַש הַמֶּלֶךְ מִידַס אֶת בְּגָדָיו,

וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ לָבוּש

בִּגְדֵי-זָהָב, אֲשֶר הִכְבִּידוּ עַל גוּפוֹ, אַף כִּי נֶהְדָרִים

הָיוּ מְאֺד. הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת מִטְפַּחַת הָאַף שֶלוֹ

(מַתְּנַת בִּתּוֹ הַיְחִידָה, אֲשֶר בְּיָדֶיהָ רָקְמָה עַל

הַמִּטְפַּחַת אֶת שֵם אָבִיהָ), וְגַם הִיא נֶהֶפְכָה וְהָיְתָה

לְזָהָב.

רֶגַע אֶחָד חָרָה לוֹ לְמִידַס עַל הַדָּבָר, אַךְ

בָּרֶגַע הַשֵּנִי שָכַח אֶת צַעֲרוֹ. הוּא הוֹצִיא אֶת מִשְקָפָיו

מִתּוֹךְ כִּיסוֹ וַיְשִׂימֵן עַל חָטְמוֹ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל אֲשֶר

מִסָּבִיב. וּבַיָּמִים הָהֵם לֹא הִשְתַּמְּשוּ בְּנֵי-אָדָם פְּשוּטִים

בְּמִשְקָפַיִם, וְרַק מְלָכִים וְרוֹזְנִים רָכְשוּ לָהֶם כְּלִי

חֶמְדָה זֶה. אַךְ לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב, מָצָא מִידַס, כִּי הַפַּעַם אֵין

הוּא רוֹאֶה דָבָר בְּעַד הַמִּשְקָפַיִם הַיְקָרוֹת שֶלּוֹ. הֲלֹא

תָּבִינוּ בְּשֶלְמָה הָיָה כֵּן. הַבְּדוֹלַח הַשָּקוּף נֶהְפַּךְ

וְהָיָה לְמַתֶּכֶת צְהֻבָּה, הַיְקָרָה אָמְנָם בְּעֶרְכָּהּ מְאֺד,

אַךְ סְגֻלַּת מִשְקָפַיִם אֵין לָהּ. הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נַָעַם

לְמִידַס, כִּי זָקֵן הָיָה הָאִיש, וּמֵעַתָּה אֵין בְּיָדוֹ בְּכָל

עָשְרוֹ הָרַב לִרְכּוֹש לוֹ זוּג שֶל מִשְקָפַיִם לְהִשְתַּמֵּש

בָּהֶן.

– אַךְ אֵין דָבָר! – שָב וְנִחַם אֶת עַצְמוֹ

בְּדִבְרֵי פִּילוֹסוֹפִיָּה – אֵין טוֹב בְּלִי רָע; וְאוּלָם הַטּוֹב

הָרַב שֶׁיֵּש בְּמַגַּע-הַזָּהָב שָוֶה הוּא בַּנֵּזֶק הַמְּעַט שֶל

זוּג מִשְקָפַיִם, גַם בְּאוֹר הָעֵינַיִם. מֵעַתָּה תָּבוֹא בִּתִּי

פְּנִינָה לִקְרוֹא בְּאָזְנַי סְפָרִים, וּדְבָרִים קְרוֹבִים אֵלַי

הֲלֹא אֶרְאֶה גַם בְּלִי מִשְקָפַיִם.

וְהַמֶּלֶךְ מִידַס רָחַב לִבּוֹ מְאֺד, עַד כִּי צַר

הָיָה הַבַּיִת מֵהֲכִילוֹ. הוּא יָרַד מֵעַל הַמַּעֲלוֹת, וּמַה שָּׂמַח

לִרְאוֹת, כִּי מִסְעַד הַמַּעֲלוֹת הָלַךְ וְנֶהְפַּךְ לְזָהָב טָהוֹר,

כַּאֲשֶר אַךְ נָגְעָה בּוֹ יָדוֹ בִּשְעַת הִלּוּכוֹ.

הוּא נָגַע בְּכַף-הַמַּנְעוּל שֶל הַדֶּלֶת אֲשֶר

נֶהְפַּךְ גַם הוּא מִנְּחֺשֶת לְזָהָב וַיִפְתַּח אוֹתָהּ וַיֵּצֵא אֶל

הַגָּן.

וְעֵינָיו רָאוּ בַּגָּן מִסְפָּר רַב שֶל שוֹשַנִּים

נֶחְמָדוֹת וְשֶל צִיצִים וּפְרָחִים שוֹנִים. עִם רוּחַ הַבֺּקֶר

הֵפִיצוּ הַפְּרָחִים רֵיחַ נִיחוֹחַ, וּלְאוֹר הַשֶּמֶש הָיָה

מַרְאֵיהֶם הֶעָדִין וְהַצָּנוּעַ מַרְהִיב כָּל עֵין רוֹאֶה. הֵם

מִלְּאוּ אֶת כָּל הַאֲוִיר מִסָּבִיב נֺעַם וְיֺפִי אֵין קֵץ.

וְאוּלָם בְּעֵינֵי מִידַס הָיָה עֶרְכָּם מְעָט. הוּא

יָדַע אֶת הַדֶּרֶךְ לַהֲפוֹךְ אוֹתָם לִכְלֵי-חֶמְדָה אֲשֶר יַעֲלוּ

בְּעֶרְכָּם אֶלֶף מוֹנִים עַל עֵרֶךְ הַשּוֹשַנִּים.

וּבְכֵן טָרַח וְיָגַע לָלֶכֶת מִשִּׂיחַ אֶל שִׂיחַ

וְלָגַעַת בְּיָדוֹ בְּכָל פֶּרַח וּבְכָל צִיץ, עַד כִּי הָפַךְ אוֹתָם

לְזָהָב – גַם הַתּוֹלָעִים אֲשֶר רָחֲשוּ עַל גַבֵּי אֲחָדִים מֵהֶם

נֶהֶפְכוּ וְהָיוּ לְזָהָב.

אַחֲרֵי אֲשֶר כִּלָּה הַמֶּלֶךְ מִידַס אֶת

מְלַאכְתּוֹ, הָלַךְ לֶאֱכֺל פַּת שַחֲרִית. אֲוִיר הַבֺּקֶר הִגְדִיל

אֶת תַּאֲבוֹנוֹ, וְלָכֵן מִהֵר אֶל הַהֵיכָל לִסְעוֹד אֶת

לִבּוֹ.

אֵין בְּיָדִי לְסַפֵּר לָכֶם כְּמוֹ שֶהוּא, מֶה הָיָה

דֶרֶךְ הַמְּלָכִים בִּימֵי מִידַס לִסְעוֹד לְשַחֲרִית, אַךְ לְפִי

הַשְעָרָתִי, הָיוּ מוּכָנִים בַּבֺּקֶר הַהוּא עַל הַשֻּלְחָן עוּגוֹת

חַמּוֹת, אִלְתִּית קְטַנָּה וְיָפָה, תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה צְלוּיִים,

בֵּיצִים שְלוּקוֹת, וְכוֹס קָפֶה לְמֶלֶךְ מִידַס, וְטַס חָלָב

לִפְנִינָה בִּתּוֹ. לְפִי דַעְתִּי, רְאוּיִים הַמַּעֲדַנִּים הָאֵלֶּה

לַעֲלוֹת עַל שֻלְחַן מְלָכִים.

פְּנִינָה הַקְּטַנָה עוֹד לֹא בָּאָה. אָבִיהָ שָלַח

לִקְרֺא לָהּ, וַיֵּשֶב אֶל הַשֻּלְחָן וַיְחַכֶּה לְבוֹא בִּתּוֹ,

לֶאֱכוֹל עִמָּהּ יַחְדָו פַּת שַחֲרִית. הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי

אָהֺב אָהַב מִידַס מְאֺד אֶת בִּתּוֹ הַיְחִידָה, וְאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ

גָדְלָה בְּלִבּוֹ בַּבֺּקֶר הַהוּא, יַעַן כִּי לִבּוֹ הָיָה מָלֵא

שִׂמְחָה עַל הָאֺשֶר הָרַב שֶנָּפַל בְּחֶלְקוֹ.

פִּתְאֺם שָמַע אֶת קוֹל בִּתּוֹ בַּעֲלוֹתָה

בַּמַּעֲלוֹת, וְהִיא בּוֹכָה מָרָה. הַדָּבָר הַזֶּה הִפְלִיאוֹ כִּי

פְּנִינָה הָיְתָה יַלְדָה עַלִּיזָה וּפִיהָ הָיָה מָלֵא רִנָּה כָּל

הַיָּמִים. וְכַאֲשֶר שָמַע מִידַס אֶת קוֹל בִּתּוֹ הַקְּטַנָה, אָמַר

בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת לָהּ בְּטֶרֶם תָּבוֹא נַחַת-רוּחַ וּלְהָשִיב לָה

אֶת שְׂשׂוֹנָהּ. הוּא נָגַע בַּטַּס אֲשֶר לְבִתּוֹ (וְהַטַּס עָשׂוּי

זְכוּכִית וּמְקֻשָּט בְּצִיּוּרִים מִסָּבִיב) וַיַּהַפְכֵהוּ לְזָהָב

נוֹצֵץ.

בֵּין כֺּה וָכֺה וּפְנִינָה בָּאָה בַּלָּאט וּבְעֶצֶב

וַתִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וַתַּעֲמוֹד, וְסִנָּרָהּ עַל גַבֵּי עֵינֶיהָ

וְהִיא נֶאֱנָחָה בְּשִבְרוֹן לֵב.

– מַה לָּךְ, יָפָתִי? – שָאַל מִידַס – אָנָּא, לָמָּה זֶה תִּבְכִּי בְּבֺקֶר נָעִים כָּזֶה?

וּפְנִינָה לֹא הֵסִירָה אֶת הַסִּנָּר מֵעַל עֵינֶיהָ,

וּבְיָדָהּ אַחַת מִן הַשּוֹשַנִּים אֲשֶר מִידַס הֲפָכָן

לְזָהָב.

– פֶּרַח תִּפְאָרָה! – קָרָא אָבִיהָ – מַה רָעָה מָצָאת בְּפֶרַח הַזָּהָב הַזֶּה, כִּי תִּשְפְּכִי דְמָעוֹת?

– לֹא, אָבִי! – עָנְתָה הַיַּלְדָה מִתּוֹךְ אֲנָחוֹת –

לֹא פֶּרַח תִּפְאָרָה הוּא, כִּי אִם הַמְכֺעָר בַּמְכֺעָרִים אֲשֶר

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. הִנֵּה קַמְתִּי מֵעַל מִשְכָּבִי, לָבַשְתִּי אֶת

שִׂמְלָתִי וָאֵצֵא אֶל הַגָּן לִקְטוֹף לְךָ שוֹשַנִּים, כַּאֲשֶר

אָהַבְתָּ, וְהִנֵּה – אֲהָהּ! – אָסוֹן קָרָנִי! אָסוֹן גָדוֹל! כָּל

הַשּוֹשַנִּים הַנֶּחְמָדוֹת, אֲשֶר רֵיחָן נָעִים וּמַרְאֵיהֶן יָפֶה,

הֶחְלִידוּ וְנִשְחֲתוּ! הִנֵּה כֻּלָן מַרְאֵיהֶן צָהֺב, כָּזוֹ

שֶבְּיָדִי, וְרֵיחַ אֵין לָהֶן. מָה אֵרַע? מָה אֵרַע?

– הוֹי תַּמָתִי! אָנָּא, אַל תִּבְכִּי! – קָרָא

מִידַס, אֲשֶר הִתְבַּיֵּש לְהוֹדוֹת, כִּי הוּא שֶגָּרַם אֶת הַצַּעַר

לְבִתּוֹ – שְבִי וְאִכְלִי לַחְמֵךְ עִם הֶחָלָב. עוֹד מְעַט

וְתָבִינִי, כִּי גָדוֹל עַד מְאֺד עֶרְכָּהּ שֶל שוֹשַנַּת-הַזָּהָב,

אֲשֶר יָמֶיהָ אֲרֻכִּים, מִן הַשּוֹשַנָּה בַּגָּן, אֲשֶר בִּן לַיְלָה

פָּרְחָה וּבִן לַיְלָה נָבְלָה.

– מַה לִּי וּלְשוֹשַנִּים כָּאֵלֶּה? – קָרְאָה

פְּנִינָה וַתַּשְלֵךְ בְּכַעַס אֶת פֶּרַח-הָזָּהָב מִמֶּנָּה וָהָלְאָה

– אֵין לוֹ רֵיחַ, וְעָלָיו יִדְקְרוּ אֶת אַפִּי.

הַיַּלְדָה יָשְבָה אֶל הַשֻּלְחָן, אַךְ טְרוּדָה

הָיְתָה בְּצַעֲרָהּ עַל הַשּוֹשַנִּים שֶהֶחְלִידוּ, עַד כִּי בָּרֶגַע

הָרִאשוֹן לֹא שָׂמָה לֵב אֶל הַתְּמוּרָה הַנִּפְלָאָה שֶל טַס

הַזְּכוּכִית שֶלָּהּ. וְאָמְנָם טוֹב כִּי לֹא רָאוּ עֵינֶיהָ זֺאת,

יַעַן כִּי אָהֲבָה מְאֺד הַקְּטַנָּה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַאֲנָשִים

הַמְשֻנִּים, הָעֵצִים הַמּוּזָרִים וְהַבָּתִּים הַנִּפְלָאִים, שֶהָיוּ

מְצֻיָּרִים עַל כָּתְלֵי הַטַּס, וְהַקִּשוּטִים הָאֵלֶּה נֶעֶלְמוּ

כָּלִיל בַּמַרְאֶה הַצָּהֺב שֶל הַמַּתֶּכֶת.

בֵּין כֺּה וָכֺה וּמִידַס לָקַח אֶת הַכּוֹס עִם

הַקָּפֶה אֲשֶר לְפָנָיו, וְכַמּוּבָן נֶהֶפְכָה הַכּוֹס כְּרֶגַע

וַתְּהִי לְזָהָב. וְהַמֶּלֶךְ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ: "אָכֵן כָּל

כְּלֵי-שֻלְחָנִי, כָּל הַקְּעָרוֹת וְכָל הַקְּדֵרוֹת, כָּל הַכַּדִּים

וְכָל הַכּוֹסוֹת יִהְיוּ זָהָב, וְלֹא טוֹב אֵפוֹא לְהַנִּיחַ אוֹצָר

זֶה בַּחֲדַר-הַמְּבַשְּלִים".

וּמִתּוֹךְ הַהִרְהוּרִים הָאֵלֶּה נָטַל מִידַס מְלֹא

הַכַּף קָפֶה וְהִגִּיש לְפִיו, וּבְגָמְעוֹ גְמִיעָה קְטַנָּה

הִשְּתּוֹמֵם לִרְאוֹת, כִּי בּוֹ בָּרֶגַע שֶנָּגְעוּ שְׂפָתָיו

בַּנּוֹזְלִים נֶהֶפְכוּ וְהָיוּ לְזָהָב מֻתָּךְ וּבְעוֹד רֶגַע הָיוּ

לְגוּש שֶל זָהָב.

– הָהּ! – קָרַא מִידַס מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן.

– מַה לְּךָ, אָבִי? שָאֲלָה פְּנִינָה הַקְּטַנָּה, בְּהַבִּיטָהּ אֵלָיו בְּעֵינֶיהָ הַמְּלֵאוֹת עוֹד דִמְעָה.

– אֵין דָבָר, בִּתִּי – עָנָה מִידַס – שְתִי אֶת הֶחָלָב בְּטֶרֶם יִצְטַנֵּן.

הוּא לָקַח מִתּוֹך הַקְּעָרָה דָג קָטָן נָאֶה,

וְדֶרֶךְ נִסָּיוֹן נָגַע בִּזְנָבוֹ בִּקְצֵה אֶצְבָּעוֹ. לְחֶרְדָתוֹ

נֶהְפַּךְ יְלִיד-מַיִם זֶה וְהָיָה לְדַג-זָהָב, זָהָב מַמָּש.

וּמַרְאֵהוּ יָפֶה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵי צוֹרֵף-זָהָב אֳמָן. עַצְמוֹתָיו

הַקְּטַנּוֹת – חוּטֵי-זָהָב, סְנַפִּירָיו וּזְנָבוֹ – פַּחִים דַקִּים

שֶל זָהָב, וּבַמַּתֶּכֶת הַיְקָרָה נִרְאוּ לָעַיִן אוֹתוֹת הַמַּזְלֵג

עִם כָּל הַהֲדוּרִים אֲשֶר בְּדָג מְטֻגָּן. אָכֵן מַעֲשֶׂה אֳמָן

נִפְלָא הוּא, אַךְ הַמֶּלֶךְ מִידַס בָּחַר בָּרֶגַע הַזֶּה לִרְאוֹת

בְּקַעֲרָתוֹ דָג פָּשוּט בִּמְקוֹם הַדָּג הַמְחֻקֶּה הַזֶּה.

“קָשֶה לִי לְהָבִין – הִרְהֵר הַמֶּלֶךְ – אֵיךְ אוּכַל לֶאֱכוֹל פַּת-שַחֲרִית כָּל-שֶהִיא”.

הוּא לָקַח עוּגָה קְטַנָּה, עֲשׂוּיָה קֶמַח סֺלֶת,

אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע – וְהִנֵּה הִיא צְהֻבָּה, זָהָב הִיא. מִתּוֹךְ

יֵאוּש לָקַח בֵּיצָה שְלוּקָה, וְגַם הִיא הָיְתָה בְּיָדוֹ

לְזָהָב.

– אָכֵן נֶגַע הוּא! – הִרְהֵר הַמֶּלֶךְ בְּהִשָּעֲנוֹ

עַל גַב כִּסְאוֹ וּבְהַבִּיטוֹ מִתּוֹךְ קִנְאָה אֶל פְּנִינָה

הַקְּטַּנָה, שֶיָּשְבָה וְאָכְלָה פִּתָּהּ וַחֲלָבָה בְּנַחַת-רוּחַ.

"הִנֵּה לְפָנַי פַּת-שַחֲרִית נָאָה, וְאֵין דָבָר לְהָבִיא אֶל

פִּי!"

וְעַל לִבּוֹ עָלָה לְנַצַּח אֶת הַצָּרָה בְּכֺחַ

הַמְּהִירוּת. וְהוּא חָטַף מִתּוֹךְ הַקְּעָרָה תַּפּוּחַ-אֲדָמָה

וַיִּזְרְקֶהוּ לְתוֹךְ פִּיו וַיֺאמֶר לְבָלְעֵהוּ. אַךְ מַגַּע

הַזָּהָב הָיָה מָהִיר מִמֶּנּוּ. פִּיו נִמְלָא לֹא תַּפּוּחַ-אֲדָמָה

מָעוּךְ כִּי אִם מַתֶּכֶת רוֹתַחַת, אֲשֶר צָרְבָה אֶת לְשוֹנוֹ, עַד

כִּי נֶאֱנַק מִכְּאֵב, וַיִּקְפּוֹץ מִמְּקוֹמוֹ וַיְפַזֵּז וַיְרַקֵּד

עַל פְּנֵי הַחֶדֶר גַּם מִתּוֹךְ כְּאֵב גַּם מִתּוֹךְ פַּחַד.

– אַבָּא, אַבָּא חָבִיב! – קָרְאָה פְּנִינָה, אֲשֶר

לִבָּהּ הָיָה רַךְ – אָנָּא, מֶה הָיָה לְךָ? הַאִם צָרַבְתָּ אֶת

פִּיךָ?

– אוֹי, בִּתִּי – נֶאֱנַח מִידַס מִתּוֹךְ צַעַר – אֱלֺהִים יוֹדֵעַ מַה קִּצִּי.

וְאָמְנָם גָדוֹל הָיָה צַעֲרוֹ שֶל הַמֶּלֶךְ מִידַס

בַּשָּעָה הַהִיא, הִנֵּה לְפָנָיו שֻלְחָן מָלֵא מַעֲדַנִּים וְהוּא

רָעֵב וְאֵין בְּיָדוֹ לְהָבִיא אֺכֶל אֶל פִּיו. הֵן רַע וָמַר גוֹרָלוֹ

מִגּוֹרַל הֶעָנִי שֶבַּעֲנִיִּים, הַיּוֹשֵב וְאוֹכֵל לְתֵאָבוֹן פַּת

בְּמֶלַח. וְאֶל מַה יְיַחֵל? הֲלֹא גַם בִּסְעֻדַּת-הַצָּהֳרָיִם

וּבִסְעֻדַּת-הָעֶרֶב תָּשוּב הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה אֵלָיו.

הַמַּחֲשָבוֹת הָאֵלֶּה עִנּוּ אֶת נֶפֶש הַמֶּלֶךְ

מִידַס עַד כִּי הֵחֵל לְהָטִיל סָפֵק, אִם הָעֺשֶר הוּא הַדָּבָר

הָאֶחָד בָּעוֹלָם, שֶכְּדַאי לִשְאוֹף אֵלָיו.

אַךְ הִרְהוּרֵי תְּשוּבָה אֵלּוּ חָלְפוּ בְּלִבּוֹ רַק

לְשָעָה קַלָּה. הַמֶּלֶךְ מִידַס אָהַב אֶת הַזָּהָב בְּכָל מְאֺדוֹ,

עַד כִּי לֹא בְּנָקֵל יִפָּרֵד מֵעַל “מַגַּע הַזָּהָב”, מִן

הַסְּגֻלָּה לַהֲפוֹךְ לְזָהָב כָּל אֲשֶר יִגַּע בּוֹ, בִּשְבִיל

פַּת-שַחֲרִית שֶאָבְדָה לוֹ. מִי רָאָה וּמִי שָמַע, כִּי יִתֵּן אָדָם

רִבּוֹא-רְבָבוֹת בִּמְחִיר דָג צָלוּי, בֵּיצָה, תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה,

עוּגָה וְכוֹס קָפֶה.

רַעֲבוֹנוֹ הָלַךְ וְגָדַל, צַעֲרוֹ הָלַךְ וְחָזַק,

וּפָנָיו הָלְכוּ וְקָדְרוּ. לֵב פְּנִינָה הַקְּטַנָּה נִשְבַּר

לְמַרְאֵהוּ. הִיא יָשְבָה וְהִסְתַּכְּלָה בִּפְנֵי אָבִיהָ וְלֹא

יָכְלָה לִמְצֺא פִּתְרוֹן הַחִידָה, מֶה הָיָה לוֹ הַיּוֹם.

וּמִתּוֹךְ אַהֲבָה קָמָה הַבַּת הַקְּטַנָּה מֵעַל

כִּסְאָהּ וַתָּרָץ אֶל אָבִיהָ וַתְּחַבֵּק בְּיָדֶיהָ אֶת בִּרְכָּיו.

הוּא גָחַן וַיִּשַּק לָהּ. בְּרֶגַע זֶה חָש, כִּי יָקְרָה לוֹ אַהֲבַת

בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה מִכָּל אוֹצְרוֹת הַזָּהָב שֶבָּעוֹלָם.

– פְּנִינָה חֶמְדָתִי, תִּפְאַרְתִּי! – קָרָא הָאָב.

אַךְ בְּפִי פְּנִינָה אֵין מַעֲנֶה.

– אוֹיָה, מַה קָּרָה? מַה נּוֹרָאָה הַמַּתָּנָה אֲשֶר

נָתַן לוֹ הַמַּלְאָךְ! בּוֹ בָּרֶגַע אֲשֶר נָגְעוּ שִׂפְתֵי מִידַס

בְּמֵצַח פְּנִינָה, נִטְּלָה מִמֶּנָּה צוּרָתָהּ. פָּנֶיהָ הַיָּפִים,

הַוְּרֻדִּים, הַחֲבִיבִים הָיוּ צְהֻבִּים, גַם נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת עַל

לְחָיֶיהָ – צְהֻבִּים. גַם קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַחוּמוֹת –

הִצְהִיבוּ. גוּפָהּ הָרַךְ וְהֶעָדִין נֶהְפַּךְ וְהָיָה בְּיַד אָבִיהָ

לְגוּף קָשֶה וּמוּצָק. אוֹי, שֶבֶר וְיָגוֹן! הִנֵּה הַקָּרְבָּן עַל

מִזְבַּח הַתַּאֲוָה לְזָהָב! פְּנִינָה הַקְּטַנָּה חָדְלָה מִהְיוֹת

בַּת אָדָם וַתְּהִי לִנְצִיב זָהָב.

הַמַּרְאֶה הַזֶּה מָלֵא יָגוֹן מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

הִנֵּה הִיא, הַנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה, הַיָּפָה, הַחֲבִיבָה, עִם תָּוֵי

הָאַהֲבָה וְהַצַּעַר עַל פָּנֶיהָ. כָּל קַוֵּי פָּנֶיהָ נִרְאִים

לָעַיִן, גַם גוּמַת-הַחֵן הַקְּטַנָּה תַּחַת סַנְטְרָהּ. אַךְ כְּרֺב

הַיֺּפִי בְּצוּרַת הַבַּת, כֵּן רַבָּה צָרַת הָאָב הָאֻמְלָל, אֲשֶר

רָאָה בְּעֵינָיו אֶת תַּבְנִית-הַזָּהָב שֶל בִּתּוֹ, וְהִיא

אֵינֶנָּה.

הַמֶּלֶךְ מִידַס הָיָה רָגִיל, בְּרֶגַע שֶל

תִּגְבֺּרֶת הָאַהֲבָה בְּלִבּוֹ, לֵאמֺר לְבִתּוֹ: "מִשְקָלֵךְ יָקָר

כְּמִשְקַל הַזָּהָב". עַתָּה הָיְתָה הַמְּלִיצָה הַזֺּאת לִדְבַר

אֱמֶת, וְעַתָּה רָאָה מִידַס וְנוֹכַח – כַּעֲבוֹר הַמּוֹעֵד! – כִּי

לֵב חַם וְרַגָּש, לֵב בִּתּוֹ שֶאָהֲבָה אוֹתוֹ, עוֹלֶה בְּעֶרְכּוֹ עַל

כָּל אוֹצְרוֹת הַזָּהָב, אֲשֶר יְמַלֵּא בָּהֶם כָּל חֲלַל

הָעוֹלָם.

הֲיֵש לִי לְסַפֵּר לָכֶם, כִּי הַמֶּלֶךְ מִידַס סָפַק

אֶת כַּפָּיו וַיֵּבְךְ, וְכִי לֹא יָכֺל לָשֵׂאת עַיִן אֶל פְּנִינָה

אַף לֹא לִגְרוֹעַ עֵינוֹ מִמֶּנָּה. הוּא קִלֵּל אֶת יוֹמוֹ, הוּא שָאַל

לִהְיוֹת אֶבְיוֹן, לוּ רַק יִקְנֶה בִּמְחִיר אוֹצְרוֹתָיו אֶת

עֵין-הַוֶּרֶד בִּפְנֵי בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה.

וּבְעוֹדֶנּוּ עוֹמֵד וְלִבּוֹ מָלֵא צַעַר וְיֵאוּש,

וְהִנֵּה בַּפֶּתַח נִרְאָה הַמַּלְאָךְ. מִידַס הִשְפִּיל עֵינָיו וְלֹא

דִבֵּר דָבָר, כִּי הִכִּיר אֶת הַמַּלְאָךְ, אֲשֶר נִגְלָה לוֹ בַּחֲדַר

אוֹצָרוֹ וְאֲשֶר חֲנָנוֹ בְּ“מַגַּע הַזָּהָב” – הוּא הַנֶּגַע שֶלוֹ.

עַל פְּנֵי הַמַּלְאָךְ נִרְאָה חִיוּךְ קַל, אֲשֶר הִזְהִיב בְּזָהֳרוֹ

אֶת כָּל הַחֶדֶר מִסָּבִיב.

– וּבְכֵן, מִידַס יְדִידִי – קָרָא הַמַּלְאָךְ – הַאִם הֵבִיא לְךָ בְּרָכָה “מַגַּע הַזָּהָב” אֲשֶר שָאַלְתָּ לְךָ?

מִידַס נִעְנַע בְּרֺאשוֹ:

– אֻמְלָל בָּאֻמְלָלִים אָנִי.

– הַאֻמְנָם אֻמְלָל אַתָּה?! – שָאַל הַמַּלְאָךְ

בְּתִמָּהוֹן – אֵיךְ הָיָה כַּדָבָר הַזֶּה? הַאִם לֹא שָמַרְתִּי אֶת

הַבְטָחָתִי לְךָ? הַאִם לֹא מָלְאוּ כָּל מִשְאֲלוֹת לִבְּךָ?

– הַזָּהָב לֹא כָּל הַחַיִּים הוּא – עָנָה מִידַס – וְאוּלָם הַזָּהָב נָטַל מִמֶּנִּי אֶת כָּל חַיַּי.

– אָכֵן! – קָרָא הַמַּלְאָךְ – סוֹד זֶה נִגְלָה לְךָ

רַק הַיּוֹם הַזֶּה! עַתָּה הַגִּידָה נָא, מַה יָקָר בְּעֵינֶיךָ

יוֹתֵר: אִם הַסְּגֻלָּה שֶל “מַגַּע הַזָּהָב” אוֹ כּוֹס מַיִם

חַיִּים?

– הָהּ, מַיִם חַיִּים! – קָרָא מִידַס – עַד עוֹלָם לֹא יִשְבְּרוּ עוֹד צְמָאִי.

– הֲתִבְחַר בְּזָהָב אוֹ בְּפַת-לֶחֶם? – שָאַל הַמַּלְאָךְ עוֹד.

– פַּת לֶחֶם יְקָרָה בְּעֵינַי מִכָּל הַזָּהָב שֶבָּעוֹלָם – עָנָה מִידַס.

– הֲתִתֵּן אֶת הַבְּכוֹרָה לַזָּהָב – שָאַל שוּב

הַמַּלְאָךְ – אוֹ כִּי תִּשְתּוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת בִּתְּךָ פְּנִינָה

הַקְּטַנָּה, הַחֲבִיבָה, הָעֲדִינָה, הַמְּלֵאָה חַיִּים, כַּאֲשֶר

הָיְתָה לִפְנֵי שָעָה?

– הָהּ! בִּתִּי! תַּמָּתִי! – קָרָא הַמֶּלֶךְ מִידַס

בְּסָפְקוֹ כַּפָּיו – אֲנִי עֲכַרְתִּיךְ! גוּמַת-הַחֵן בְּסַנְטְרָהּ

יְקָרָה לִי מִכָּל זְהַב אוֹפִיר.

– רוֹאֶה אֲנִי, מִידַס, כִּי חָכַמְתָּ מֵאֲשֶר הָיִיתָ

– אָמַר הַמַּלְאָךְ – לִבְּךָ, לֵב בָּשָׂר, לֹא נֶהְפַּךְ לְזָהָב. לוּ

כֵּן, כִּי אָז אֵין לְךָ תַּקָּנָה. אַךְ הִנֵּה רָאִיתָ וְיָדַעְתָּ,

כִּי הַדְּבָרִים הַשְּכִיחִים, שֶבְּיַד כָּל אָדָם לְהַשִּׂיגָם,

עֶרְכָּם גָדוֹל מִכָּל הַזָּהָב, אֲשֶר יִרְדְפוּ אַחֲרָיו בְּנֵי

הָאָדָם. וְעַתָּה הַגִּידָה לִי, הַאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים תֺּאמַר

לְהָשִיב אֶת הַסְּגֻלָּה אֲשֶר חֲנַנְתִּיךָ בָּהּ?

– תּוֹעֵבָה הִיא לִי! – עָנָה מִידַס.

זְבוּב פָּרַח וְנָח עַל חָטְמוֹ, וּכְרֶגַע נָפַל לָאָרֶץ, כִּי נֶהְפַּךְ וְהָיָה לְזָהָב. מִידַס הִזְדַעְזַע.

– וּבְכֵן זֺאת עֲשֵׂה – קָרָא הַמַּלְאָךְ – לֵךְ אֶל

הַנַּחַל אֲשֶר בִּקְצֵה גַנְּךָ וְטָבַלְתָּ בּוֹ, וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם

כַּד מַיִם וְשָפַכְתָּ עַל כָּל דָבָר, אֲשֶר תֺּאמַר לְהָפְכוֹ

מִזָּהָב לְצוּרָתוֹ הָרִאשוֹנָה. אִם שַבְתָּ בִּתְשוּבָה שְלֵמָה, אָז

תָּסוּר מֵעָלֶיךָ הַצָּרָה, אֲשֶר בָּאָה עָלֶיךָ בִּגְלַל

אַהֲבַת-הַבֶּצַע שֶבְּלִבְּךָ.

וְהַמֶּלֶךְ מִידַס הִשְתַּחֲוָה, וְכַאֲשֶר הֵרִים רֺאשוֹ, נֶעְלַם הַמַּלְאָךְ מֵעֵינָיו.

הֲלֹא תָּבִינוּ, כִּי מִידַס לֹא אֵחַר לַעֲשׂוֹת

כַּעֲצַת הַמַּלְאָךְ. וַיִּקַּח בְּיָדוֹ כַּד-חֶרֶשׂ גָדוֹל (אֲהָהּ!

אַחֲרֵי אֲשֶר נָגַע בּוֹ הַמֶּלֶךְ נֶהְפַּךְ הַחֶרֶשׂ וְהָיָה לְזָהָב)

וַיְמַהֵר אֶל הַנַּחַל. וְנִפְלָא הָיָה לִרְאוֹת, כִּי כָּל

הַשִּׂיחִים אֲשֶר עָבַר בָּהֶם מִידַס הִצְהִיבוּ עֲלֵיהֶם, כְּאִלּוּ

בַּמָּקוֹם הַזֶּה עָבַר הַסְּתָו הַיּוֹם.

וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַנַּחַל, קָפַץ הַמֶּלֶךְ הַמַּיְמָה, וְלֹא הִתְמַהְמַהּ אַף רֶגַע לַחֲלוֹץ נְעָלָיו.

– פּוּף! פּוּף! פּוּף! – נָחַר הַמֶּלֶךְ מִידַס

בַּעֲלוֹתוֹ מִן הָרַחֲצָה. – אָכֵן טָהַרְתִּי מִנֶּגַע הַזָּהָב, כִּי

עַל כֵּן קַל גוּפִי וְנַפְשִי זַכָּה, וְעַתָּה הָבָה וַאֲמַלֵּא מַיִם

אֶת כַּדִּי.

אַךְ הוֹרִיד אֶת הַכַּד אֶל הַמַּיִם, וְהִנֵּה שָב

וְהָיָה לִכְלִי-חֶרֶשׂ, כַּאֲשֶר הָיָה מִיּוֹם יְצִירָתוֹ. אָז יָדַע

מִידַס, כִּי אָמְנָם סָר הַקֶּסֶם מֵעָלָיו. מַשָּׂא כָּבֵד נָגוֹל

מֵעַל לִבּוֹ. וּלְיֶתֶר בִּטָחוֹן נָגַע בְּיָדוֹ בְּפֶרַח סִגָּל אֲשֶר

צָמַח לְיַד הַנַּחַל, וְהִנֵּה הַפֶּרַח עָמַד בְּעֵינוֹ וְלֹא

נֶהְפַּךְ לְזָהָב. וְלֵב מִידַס עָלַץ מְאֺד.

וְהַמֶּלֶךְ מִידַס מִהֵר לָשוּב אֶל הֵיכָלוֹ.

הָעֲבָדִים וְהַשְּפָחוֹת עָמְדוּ וְתָמְהוּ, מַה זֶּה הָיָה לְמַלְכָּם,

כִּי הוּא נוֹשֵׂא בְּחִפָּזוֹן כַּד מָלֵא מַיִם. אַךְ הַמַּיִם

הָאֵלֶּה, אֲשֶר בְּכֺחָם לְטַהֵר אֶת הַנֶּגַע בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, הָיוּ

יְקָרִים בְּעֵינֵי מִידַס מִיָם מָלֵא שֶל זָהָב מֻתָּךְ.

רֵאשִית מַעֲשֵׂהוּ, כַּאֲשֶר תָּבִינוּ, הָיָה לְהַזוֹת

אֶת הַמַּיִם עַל נְצִיב הַזָּהָב, הִיא בִּתּוֹ פְּנִינָה

הַקְּטַנָּה.

וְאַךְ יָרְדוּ הַמַּיִם עָלֶיהָ, וְהִנֵּה לְחָיֶיהָ

הִוְרִידוּ, וְהִיא הֵחֵלָּה לְזוֹרֵר וְלִרְקוֹק, וַתִּפְקַח אֶת

עֵינֶיהָ. וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנָהּ בִּרְאוֹתָהּ אֶת אָבִיהָ עוֹמֵד

וּמַזֶּה מַיִם עָלֶיהָ. הִיא רְטֻבָּה כֻּלָּהּ וְאָבִיה מוֹסִיף

וּמַזֶּה.

– אַל נָא, אָבִי! – קָרְאָה הַיַּלְדָה – רְאֵה, הִנֵּה

הִרְטַבְתָּ אֶת שִׂמְלָתִי הַחֲדָשָה, אֲשֶר לְבַשְתִּיהָ זֶה

הַיּוֹם.

פְּנִינָה לֹא יָדְעָה אֶת אֲשֶר עָבַר עָלֶיהָ, כִּי

נֶהֶפְכָה לִנְצִיב זָהָב, אַף לֹא זָכְרָה מְאוּמָה מִן הַקּוֹרוֹת

אוֹתָה אַחֲרֵי שָלְחָהּ יָדָהּ לְחַבֵּק אֶת בִּרְכֵּי אָבִיהָ.

אָבִיהָ לֹא רָצָה לְסַפֵּר לְיַלְדָתוֹ הַחֲבִיבָה אֶת

אִוַּלְתּוֹ, וַיִּשְׂמַח מְאֺד כִּי סָרָה מִמֶּנּוּ הַיּוֹם, וּבְכֵן

הוֹלִיךְ אֶת פְּנִינָה הַקְּטַנָּה אֶל הַגָּן, וְשָם זָרַק אֶת

שְאֵרִית הַמַּיִם עַל פְּנֵי שִׂיחֵי הַשּוֹשַנִים, וְכֻלָּן שָבוּ

לְמַרְאֵיהֶן כְּשֶהָיוּ.

רַק שְנֵי דְבָרִים הִזְכִּירוּ לַמֶּלֶךְ מִידַס אֶת

דְבַר “מַגַּע הַזָּהָב”: אֶחָד מֵהֶם הוּא הַחוֹל עַל שְׂפַת הַנַּחַל,

אֲשֶר הָיָה נוֹצֵץ כְּעֵין הַזָּהָב; וְהַשֵּנִי – שַׂעֲרוֹת בִּתּוֹ

פְּנִינָה, אֲשֶר הִזְהִיבוּ בְּגָדְלָהּ וְהוֹסִיפוּ לְרֺאשָהּ

לִוְיַת-חֵן.

וְכַאֲשֶר זָקֵן הַמֶּלֶךְ מִידַס מְאֺד, הָיָה אוֹהֵב

לְהוֹשִיב עַל בִּרְכָּיו אֶת יַלְדֵי פְּנִינָה בִּתּוֹ וּלְסַפֵּר

לָהֶם אֶת סִפּוּר-הַפֶּלֶא הַזֶּה, אֲשֶר סִפַּרְתִּי לָכֶם הַיּוֹם.

וְהַזָּקֵן הָיָה מַחֲלִיק בְּחִבָּה אֶת קְוֻצּוֹת-הַזָּהָב אֲשֶר

בְּרֺאשָם, אֲשֶר נָחֲלוּ מֵאִמָּם וּמוֹסִיף וְאוֹמֵר:

– הֲלֹא תַּאֲמִינוּ, חֲבִיבַי, כִּי מִן הַבֺּקֶר

הַהוּא שָׂנֵאתִי אֶת מַרְאֵה הַזָּהָב, לְבַד הַזָּהָב

בְּשַׂעֲרוֹת-רֺאשְכֶם.

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים, רַבִּים מְאֹד, וְהָאָרֶץ עוֹד

הָיְתָה חֲדָשָה וְהַשָּמַיִם הָיוּ חֲדָשִים, הָיֹה הָיָה יֶלֶד אֶחָד

וּשְמוֹ אֶפִּימֵתֵאוֹס; וְהַיֶּלֶד הַזֶּה אֵין לוֹ אָב וָאֵם, וּלְבַל

יַשֵב לְבַדּוֹ, שָלְחוּ לוֹ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה יַלְדָה אַחַת, וְגַם הִיא

אֵין לָהּ אָב וָאֵם, כִּי תֵּשֵב עִמּוֹ וְתַעֲזוֹר לוֹ וּתְהִי לוֹ

חֲבֶרֶת. שֵם הַיַּלְדָה פַּנְדוֹרָה.

הַדָּבָר הָרִאשוֹן אֲשֶר רָאוּ עֵינֵי פַּנְדוֹרָה,

בְּבוֹאָהּ אֶל בֵּית מוֹשַב אֶפִּימֵתֵאוֹס, הָיָה אַרְגָז גָדוֹל;

וְרַק עָבְרָה הַיַּלְדָה אֶת מִפְתַּן הַבַּיִת, פָּתְחָה אֶת פִּיהָ

וַתִּשְאַל:

– אֶפִּימֵתֵאוֹס, מַה יֵּש לְךָ בָּאַרְגָז הַזֶּה?

– פַּנְדוֹרָה יְקָרָה – עָנָה הַיֶּלֶד – סוֹד הוּא,

וְאַתְּ אַל נָא תִּשְאֲלִי לַדָּבָר. אֶת הָאַרְגָז שָׂמוּ פֹּה

לְמִשְמֶרֶת, וְגַם אֲנִי לֹא אֵדַע מַה גָּנוּז בְּתוֹכוֹ.

– אַךְ מִי נָתַן לְךָ אֶת הָאַרְגָז? – שָאֲלָה פַּנְדוֹרָה – וּמֵאַיִן בָּא אֵלֶיךָ?

– גַּם זֶהוּ סוֹד – עָנָה אֶפִּימֵתֵאוֹס.

– מַה מַּרְגִיז הַדָּבָר! – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה

וּפָנֶיהָ זוֹעֲפִים – טוֹב הָיָה, לוּ הוֹצִיאוּ אֶת הָאַרְגָז

הַגָּדוֹל וְהַנִּתְעָב מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.

– הוֹ, קוּמִי וְנֵלְכָה, אַל תֶּהְגִי עוֹד בַּדָּבָר

הַזֶּה. – קָרָא אֶפִּימֵתֵאוֹס – נֵצֵא נָא הַחוּצָה לְשַׂחֵק עִם

הַנְּעָרִים.

אַלְפֵי שָנִים עָבְרוּ מִימֵי אֶפִּמֵתֵאוֹס

וּפַנְדוֹרָה, וְהַשָּמַיִם וְהָאָרֶץ בְּיָמֵינוּ אֲחֵרִים הֵם מֵאֲשֶר

הָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם. כָּל אִיש וָאִיש הָיָה יֶלֶד. הָאָבוֹת

וְהָאִמּוֹת לֹא הִשְגִּיחוּ עַל יַלְדֵיהֶם, כִּי לֹא יָדְעוּ כָּל

דְאָגָה וְלֹא רָאוּ כָּל סַכָּנָה. הַבְּגָדִים אֲשֶר לָבְשוּ לֹא

בָלוּ. אַף מָצְאוּ לָהֶם דַי לֶאֱכוֹל וְלִשְתּוֹת. אִם בִּקֵּש לוֹ

יֶלֶד אֹכֶל וּמָצָא אוֹתוֹ בִּפְרִי הָעֵץ; וּבְהַבִּיטוֹ אֶל הָעֵץ

בַּבֹּקֶר וְרָאָה אֶת נִצָּנֵי הַפְּרִי אֲשֶר יֹאכַל בָּעֶרֶב, וּלְעֵת

עֶרֶב רָאָה אֶת הַסְּמָדַר אֲשֶר יִבְשַל לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. אָכֵן

חַיִּים נְעִימִים הָיוּ הַחַיִּים הָהֵם. אֵין עָמָל, אֵין עֲבוֹדָה

קָשָה, אֵין סְפָרִים לַהֲגוֹת בָּהֶם – אֵין דָבָר מִלְּבַד טִיּוּל

וְרִקּוּד, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה שֶל יְלָדִים מַהְגִים

וּמְצַפְצְפִים כְּצִפֳּרִים אוֹ צוֹחֲקִים צְחוֹק עַלִּיז בְּיוֹם

שֶכֻּלּוֹ אוֹר.

אַךְ הַפֶּלֶא עַל כָּל פֶּלֶא הָיָה, כִּי בַּיָּמִים

הָהֵם לֹא בָּאוּ הַיְלָדִים בְּרִיב זֶה עִם זֶה, לֹא נִרְאוּ דְמָעוֹת

עַל פְּנֵי יֶלֶד, אַף לֹא נִשְמַע קוֹל בּוֹכִים. הוֹי, מַה טּוֹבִים

הָיוּ הַיָּמִים הָהֵם!

וְאָמְנָם הַשֵּדִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה,

הַנִּקְרָאִים בְּשֵם דְאָגוֹת, אֲשֶר מִסְפָּרָם עַתָּה רַב וְעָצוּם

כַּזְּבוּבִים הַטּוֹרְדִים בִּימֵי הַקַּיִץ, לֹא נִרְאוּ אָז בָּאָרֶץ.

קָרוֹב לְהַאֲמִין, כִּי הַדְּאָגָה הָרִאשוֹנָה וְהַגְּדוֹלָה, אֲשֶר

יָדַע לֵב יֶלֶד, עָבְרָה עַל פַּנְדוֹרָה, כִּי לֹא יָכְלָה לְגַלּוֹת

אֶת הַסּוֹד הַצָּפוּן בָּאַרְגָז.

בַּיָּמִים הָרִאשוֹנִים הָיָה זֶה רַק צֵל דְאָגָה,

אַךְ מִיּוֹם לְיוֹם הָלְכָה הַדְּאָגָה וְגָדְלָה, עַד כִּי כַּעֲבוֹר

זְמַן מָה הָלַךְ וּמָעַט אוֹר הַשֶּמֶש בְּבֵית אֶפִּימֵתֵאוֹס

וּפַנְדוֹרָה. – מֵאַיִן בָּא הָאַרְגָז הַזֶּה? – לֹא חָדְלָה

פַּנְדוֹרָה לַהֲגוֹת וּלְדַבֵּר אֶל חֲבֵרָהּ – וּמַה גָּנוּז

בְּתוֹכוֹ?

– עַד מָתַי תְּדַבְּרִי בָּאַרְגָז – קָרָא

אֶפִּימֵתֵאוֹס לָאַחֲרוֹנָה, כִּי הָיָה לוֹ הַדָּבָר לְמוֹרַת רוּחַ –

אָנָּא פַּנְדוֹרָה יְקָרָה, בַּקְּשִי לָךְ עִנְיָן אַחֵר לַעֲנוֹת

בּוֹ. קוּמִי וְנֵלְכָה לֶאֱסוֹף תְּאֵנִים וְנֹאכַל יַחְדָו בִּסְעֻדַּת

הָעֶרֶב. גַם יוֹדֵעַ אֲנִי גֶפֶן אַחַת, וַעֲנָבֶיהָ מְתוּקִים

וּמְלֵאִים עָסִיס, אֲשֶר כְּמוֹהֶם לֹא טָעַמְתְּ מִיָּמַיִךְ.

– כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶה רַק בַּעֲנָבִים וּתְאֵנִים! – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה בְּרֹגֶז.

– אִם כֵּן אֵפוֹא – קָרָא אֶפִּימֵתֵאוֹס, אֲשֶר הָיָה

בַּעַל לֵב טוֹב, כְּכָל הַיְלָדִים בַּיָּמִים הָהֵם – הָבָה, נָרוּץ

נָא הַחוּצָה וְנִשְתַּעֲשַע עִם חֲבֵרֵינוּ.

– קָצָה נַפְשִי בַּשַּעֲשוּעִים – עָנְתָה פַּנְדוֹרָה

הַמְרֻגָּזָה – לֹא אוֹסִיף לְהִשְתַּעֲשֵעַ. הוֹי, הָאַרְגָז הַנִּתְעָב

הַזֶּה! כָּל הַיָּמִים אֲנִי הוֹגָה רַק בּוֹ! אֲנִי עוֹמֶדֶת עַל

דַעְתִּי, כִּי תַּגִּיד לִי מַה צָּפוּן בְּתוֹכוֹ.

– מֵאָה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לָךְ, כִּי לֹא אֵדַע –

הֵשִיב אֶפִּימֵתֵאוֹס בִּתְלוּנָה קַלָּה – וְאֵיכָכָה אַגִּיד לָךְ

דָבָר אֲשֶר לֹא אֵדַע?

– הֲלֹא פָּתֹחַ תִּפְתַּח אוֹתוֹ – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה

בְּהַבִּיטָהּ מִן הַצַּד אֶל אֶפִּימֵתֵאוֹס – וְאָז תִּרְאֶה מַה

גָּנוּז שָם.

– פַּנְדוֹרָה, מַה זֹּאת אָמַרְתְּ? – קָרָא אֶפִּימֵתֵאוֹס רְתֵת.

פָּנָיו הִבִּיעוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה, בְּשָמְעוֹ אֶת

הָעֵצָה לְהַבִּיט אֶל תּוֹךְ אַרְגָז לֹא לוֹ, אֲשֶר צִוּוּ עָלָיו

לְבַל יִפְתַּח אוֹתוֹ. וְאוּלָם הִיא לֹא חָדְלָה לַהֲגוֹת וּלְדַבֵּר

בָּאַרְגָז הַפִּלְאִי.

– אֲבָל – קָרְאָה הַיַּלְדָה – הֲלֹא תַּגִּיד לִי מֵאַיִן בָּא הֲלוֹם הָאַרְגָז.

– הָאַרְגָז הוּבָא אֶל הַבַּיִת – עָנָה אֶפִּימֵתֵאוֹס

– בְּטֶרֶם בָּאת אַתְּ, בִּידֵי אִיש בַּעַל פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת

וּמְאִירוֹת, אֲשֶר לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק, בְּשִׂימוֹ אֶת

הָאַרְגָז עַל הָאָרֶץ. הוּא הָיָה לָבוּש מְעִיל מוּזָר מְאֹד,

וּלְרֹאשוֹ חָבוּש כּוֹבַע חֶצְיוֹ נוֹצוֹת, וְהֵן נִרְאוֹת

כִּכְנָפַיִם.

– וְהַמַּטֶּה אֲשֶר בְּיָדוֹ? – שָאֲלָה פַּנְדוֹרָה.

– הָהּ, מַטֶּה מְשֻנֶּה כָּזֶה לֹא רָאֲתָה עַיִן –

קָרָא אֶפִּימֵתֵאוֹס – דוֹמֶה הָיָה לִשְנֵי נְחָשִים מִתְפַּתְּלִים

סְבִיב מַקֵּל, וְהוּא חָטוּב בָּאֳמָנוּת רַבָּה, עַד כִּי בָּרֶגַע

הָרִאשוֹן חָשַבְתִּי, כִּי נְחָשִים חַיִּים לְנֶגְדִי.

– יָדַעְתִּי אֶת הָאִיש הַזֶּה – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה

שְקוּעָה בְּמַחֲשָבָה – אִיש אַחֵר מִלְּבַדוֹ אֵין לוֹ מַטֶּה כָּזֶה,

הוּא כַּסְפִּיאֵל, אֲשֶר הֵבִיא הֵנָּה אֶת הָאַרְגָז. אֵין סָפֵק, כִּי

לְמַעֲנִי הֵבִיא אוֹתוֹ. וְקָרוֹב לְהַאֲמִין, כִּי בְּתוֹכוֹ יֵש

שְׂמָלוֹת יָפות לִלְבּוֹש אוֹ צַעֲצוּעִים יָפִים לְשַׂחֵק בָּהֶם אוֹ

מַטְעַמִּים וּמַמְתַּקִּים לֶאֱכוֹל.

– אוּלַי כֵּן הוּא – עָנָה אֶפִּימֵתֵאוֹס וַיָּסַר

הַצִּדָּה – אַךְ עַד אֲשֶר יָשׁוּב כַּסְפִּיאֵל וְיֹאמַר לָנוּ, אֵין

רְשוּת לָאִיש מֵאִתָּנוּ לְהָרִים אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז.

– אָכֵן כְּסִיל הוּא הַנַּעַר הַזֶּה! – הִתְלוֹנְנָה

פַּנְדוֹרָה, כַּאֲשֶר עָזַב אֶפִּימֵתֵאוֹס אֶת הַבַּיִת – מִי יִתֵּן

וְהָיָה נָבוֹן יוֹתֵר!

בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה מִיּוֹם בּוֹאָהּ אֶל הַבַּיִת

יָצָא אֶפִּימֵתֵאוֹס לְבַדּוֹ, בְּאֵין פַּנְדוֹרָה עִמּוֹ. הוּא הָלַךְ

לֶאֱסוֹף לוֹ תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אוֹ לְבַקֵּש לוֹ שַעֲשוּעִים

בְּתוֹךְ חֲבֵרִים אֲחֵרִים.

קָצָה נַפְשוֹ לִשְמוֹעַ כָּל הַיָּמִים עַל דְבַר

הָאַרְגָז וּבְכָל לִבּוֹ שָאַל, כִּי יָבוֹא כַּסְפִּיאֵל, אוֹ מַלְאָךְ

בַּעַל שֵם אַחֵר, וְיִקַּח אֶת הָאַרְגָז וִישִׂימוֹ בְּבַיִת אַחֵר,

אֲשֶר עֵין פַּנְדוֹרָה לֹא תִּרְאֵהוּ שָם. מַה הִתְעַקְּשָה הַיַּלְדָה

לְפַטְפֵּט בְּדָבָר אֶחָד! הָאַרְגָז, הָאַרְגָז, אֵין זֹאת כִּי קֶסֶם

בָּאַרְגָז הַזֶּה; הַשּוֹמֵעַ יֹאמַר, כִּי קָטֹן הַבַּיִת מֵהָכִיל אֶת

הָאַרְגָז, וְלָכֵן נִכְשֶלֶת בּוֹ פַּנְדוֹרָה תָּמִיד וּמַכְשִילָה גַם

אֶת אֶפִּימֵתֵאוֹס.

אָכֵן רָע וָמַר הָיָה גוֹרַל הַנַּעַר, אֲשֶר עָלָיו

הָיָה לִשְמוֹעַ בְּאָזְנָיו מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב אֶת הַמִּלָּה

“אַרְגָז”, וּמַה גַּם כִּי הַנְּעָרִים הַקְּטַנִּים בַּיָּמִים הָהֵם

לֹא יָדְעוּ דְאָגָה וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְגַבֵּר עָלֶיהָ. דְאָגָה

קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת דִכְּאָה אֶת רוּחָם, כְּמוֹ דְאָגָה גְדוֹלָה

מִן הַגְּדוֹלוֹת בְּיָמֵינוּ.

אַחֲרֵי אֲשֶר יָצָא אֶפִּימֵתֵאוֹס מִן הַבַּיִת,

עָמְדָה פַּנְדוֹרָה וְהִתְבּוֹנְנָה אֶל הָאַרְגָז. אָמְנָם מֵאָה

פְּעָמִים וְאַחַת קָרְאָה לוֹ בְּשֵם “נִתְעָב”, אַךְ לַמְרוֹת כָּל

דְבָרֶיהָ, הָיָה הָאַרְגָז כְּלִי יָפֶה מְאֹד, עַד כְּדֵי לְפָאֵר בּוֹ

כָּל חֶדֶר… הוּא הָיָה עָשׂוּי עֵץ יָקָר, וְעַל גַבּוֹ קִשּוּטִים

נָאִים, וְהֵם מְלֻטָּשִים וְנוֹצְצִים, עַד כִּי פַּנְדוֹרָה

הַקְּטַנָּה יָכְלָה לִרְאוֹת בָּהֶם אֶת דְמוּת פָּנֶיהָ. וְאָמְנָם

פֶּלֶא הוּא, כִּי הַיַּלְדָה הַזֹּאת לֹא הוֹקִירָה אֶת הָאַרְגָז

בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה. הֵן הָיָה לָהּ בִּמְקוֹם רְאִי.

וּקְצוֹת הָאַרְגָז וְזָוִיּוֹתָיו הָיוּ מְחֻטָּבוֹת

מַעֲשֵׂה חוֹשֵב. עַל שְׂפָתוֹ מִסָּבִיב תַּבְנִית אֲנָשִים וְנָשִים

וִילָדִים, כֻּלָּם נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה, וְהֵם מְשַׂחֲקִים

וּמִשְתַּעַשְעִים בְּתוֹךְ שִפְעַת פְּרָחִים וָעֳפָאִים. וְכָל

הַדְּבָרִים הַשּוֹנִים הָאֵלֶּה נַעֲשׂוּ בָּאֳמָנוּת רַבָּה כָּזוֹ,

עַד כִּי נִרְאוּ הַפְּרָחִים עִם הָעֳפָאִים וְעִם בְּנֵי הָאָדָם

כְּמִקְלַעַת תִּפְאָרָה אַחַת.

אַךְ כַּאֲשֶר הִבִּיטָה פַּנְדוֹרָה בְּעַד הָעֳפָאִים

הַחֲטוּבִים פֹּה וָשָם, וְנִדְמָה לָהּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, כִּי

עֵינֶיהָ רוֹאוֹת צוּרָה לֹא יָפָה אוֹ דָבָר לֹא נֶחְמָד, אֲשֶר

הִשְחִית אֶת יְפִי כָּל הַמַרְאֶה. וְכַאֲשֶר נָגְעוּ בּוֹ

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הִכִּירָה הַנַּעֲרָה בְּטָעוּתָהּ; צוּרָה יָפָה

בֶּאֱמֶת רָאוּ עֵינֶיהָ כִּמְכֹעָרָה, בְּהַבִּיטָה אֵלֶיהָ מִן הַצַּד

הַבָּטָה קַלָּה.

הַצּוּרָה הַיָּפָה מִכֹּל הָיְתָה צוּרָה בּוֹלֶטֶת

בְּמֶרְכָּזוֹ שֶל הַמִּכְסֶה. אֵין שָם מְאוּמָה, מִלְּבַד הָעֵץ

הַשָּחוֹר, הֶחָלָק וְהַנּוֹצֵץ. וּבַמֶּרְכָּז – צוּרָה שֶל אָדָם וְזֵר

פְּרָחִים עַל מִצְחוֹ. פַּנְדוֹרָה הִסְתַּכְּלָה בַּצּוּרָה הַזֹּאת

שָעָה רַבָּה ונִדְמָה לָהּ, כִּי הַפֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת צוֹחֵק אוֹ

זוֹעֵם, הַכֹּל לְפִי רְצוֹנוֹ, כְּפִיו שֶל אָדָם חַי. וְאָמְנָם

הִבִּיעוּ הַפָּנִים הָאֵלֶּה רוּחַ חַיִּים אוֹ רוּחַ עָרְמָה,

וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי אַךְ תִּפָּתַחְנָה הַשְּׂפָתַיִם הַחֲטוּבוֹת

וְנִשְמַע קוֹל דְבָרִים.

וְלוּ הָיָה הַפֶּה הַזֶּה מְדַבֵּר, כִּי אָז קָרוֹב לְהַאֲמִין, הָיָה קוֹרֵא לֵאמֹר:

"אַל תִּירְאִי, פַּנְדוֹרָה! לֹא יְאֻנֶּה לָךְ רָע,

אִם תִּפְתְּחִי אֶת הָאַרְגָז. אַל תִּשְמְעִי לְקוֹל הָעֶלֶם הַתָּם

וְהַכְּסִיל. חֲכָמָה אַתְּ מִמֶּנּוּ שִבְעָתַיִם וּשְאָר-רוּחַ לָךְ.

פִּתְחִי אֶת הָאַרְגָז וְרָאִית אִם לֹא תִּמְצְאִי שָם דָבָר נֶחְמָד

לְמַרְאֶה".

וְהָאַרְגָז הַזֶּה – שָכַחְתִּי לְסַפֵּר – לֹא הָיָה

נָעוּל בְּמַנְעוּל, לֹא סָגוּר עַל מַסְגֵר, כִּי אִם קָשוּר בְּקֶשֶר

סָבוּךְ שֶּל חֶבֶל זָהָב. וְהַקֶּשֶר הַזֶּה אֵין לוֹ רֹאש וְאֵין לוֹ

סוֹף. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה כַּקֶּשֶר הַזֶּה שָזוּר וּפְתַלְתֹּל מִזֶּה

וּמִזֶּה, אֲשֶר תִּלְאֶינָה הַיָּדַיִם הֲכִי חָרוּצוֹת לְפָתְחוֹ.

וּבְכָל זֹּאת, אַחֲרֵי רְאוֹתָהּ מַה קָּשֶה הַדָּבָר, עָלָה עַל לֵב

פַּנְדוֹרָה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַקֶּשֶר וְלִרְאוֹת אֵיךְ נַעֲשָׂה.

שְתַּיִם אוֹ שָלֹש פְּעָמִים עָלְתָה עַל גַבֵּי הָאַרְגָז לְטַפֵּל

בּוֹ.

– אֲנִי מַאֲמִינָה – אָמְרָה הַנַּעֲרָה אֶל לִבָּהּ –

כִּי מָצָאתִי אֶת סוֹד הַקֶּשֶר. וְאוּלַי גַם יָכוֹל אוּכַל לְפַתְּחוֹ

וְלָשוּב וּלְקָשְרוֹ. בָּרִי לִי, כִּי כָּל רַע לֹא יְאֻנֶּה. גַם

אֶפִּימֵתֵאוֹס לֹא יוֹכִיחֵנִי עַל זֹאת. פָּתֹחַ לֹא אֶפְתַּח אֶת

הָאַרְגָז, חָלִילָה לִי מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, בְּלִי רְשוּת

הָעֶלֶם הַכְּסִיל, גַם לוּלֵא הָיָה הַקֶּשֶר פָּתוּחַ.

טוֹב הָיָה לָהּ לְפַנְדוֹרָה, לוּ מָצְאָה עֲבוֹדָה

כָּל שֶהִיא לַעֲשׂוֹת אוֹ עִנְיָן כָּל שֶהוּא לַעֲנוֹת בּוֹ, לְבַל

תְּהִי כָּל הַיָּמִים שְקוּעָה בְּרַעְיוֹן אֶחָד. אַךְ הַיְלָדִים

חָיוּ חַיִּים קַלִּים בָּעֵת הַהִיא, בְּטֶרֶם הָיוּ הַדְּאָגוֹת

בָּאָרֶץ, עַד כִּי הָיָה לָהֶם פְּנַאי עַד בְּלִי דַי. הֵן לֹא יָכְלוּ

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב לְשַׂחֵק בְּמִשְׂחַק “הַמַּחְבּוֹאִים” בֵּין

סִבְכֵי הַפְּרָחִים, אוֹ בְּמִשְׂחַק “שִמְשוֹן הָעִוֵּר” עִם זֵר

“הַשּוֹשַנִּים” עַל עֵינֵיהֶם, אוֹ בִּשְאָר הַמִּשְׂחָקִים אֲשֶר

נִבְרְאוּ מִשֵּשֶת יְמֵי בְּרֵאשִית. בָּעֵת אֲשֶר הַחַיִּים כֻּלָּם

שַעֲשוּעִים, אֵין עֲבוֹדָה לַעֲשׂוֹת. טַאטֵא מְעַט וְהָסֵר הָאָבָק

בַּחֲדַר הַבַּיִת, אֱסֹף פְּרָחִים רַעֲנַנִּים (אֲשֶר צָמְחוּ לָרֹב

בְּכָל מָקוֹם) לְשִׂימָם בָּאַגָּנוֹת, – וְכָל מְלֶאכֶת הַיּוֹם

תַּמָּה וְנִשְלָמָה, וְאָז, לִשְאָר שְעוֹת הַיּוֹם, נִמְצָא לָהּ

הָאַרְגָז.

אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה נוֹטֶה לִבִּי לְהַאֲמִין, כִּי

הָאַרְגָז הָיָה לָהּ לִבְרָכָה עַל פִּי דַרְכָּהּ, הוּא הֶעֱנִיק לָהּ

מַחֲשָבוֹת רַבּוֹת לַהֲגוֹת בָּהֶן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָעָה. בְּעֵת

אֲשֶר לִבָּהּ הָיָה טוֹב עָלֶיהָ עָמְדָה וְהִשְתּוֹמְמָה לְמַרְאֵה

הַזֹּהַר הַנּוֹצֵץ בִּצְלָעָיו וּלְמַרְאֵה הַצּוּרוֹת הַיָּפוֹת עִם

הָעֳפָאִים אֲשֶר בִּקְצוֹתָיו, וְכַאֲשֶר הָיָה רוּחָהּ עָכֹר הָדְפָה

אֶת הָאַרְגָז אוֹ בָּעֲטָה בּוֹ בְּרַגְלָהּ הַקְּטַנָּה

וְהַנֶּחְמָדָה. וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה בְּעִיטוֹת נָפְלוּ בְּחֵלֶק

הָאַרְגָז הַזֶּה (וּבְדִין בָּאוּ לוֹ, כִּי הָיָה מָלֵא רָע, כַּאֲשֶר

תִּרְאוּ בְּקָרוֹב), אַף זֶה הוּא לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק, כִּי לוּלֵא

הָאַרְגָז הַזֶּה, לֹא מָצְאָה פַּנְדוֹרָה הַקְּטַנָּה וְהַזְּרִיזָה

אַף הַחֲצִי מִן הָעִנְיָן, לְבַלּוֹת בּוֹ אֶת זְמַנָּהּ, כַּאֲשֶר

נִמְצָא לָהּ עַתָּה.

וְאָמְנָם עִנְיָן רַב הָיָה לַהֲגוֹת בּוֹ עַד אֵין

סוֹף. מַה יֵּש בְּתוֹךְ הָאַרְגָז? מַה גָּנוּז שָם? שַוּוּ נָא

בְּנַפְשְכֶם, שוֹמְעַי הַקְּטַנִּים, מֶה הָיָה, לוּ שָׂמוּ אַרְגָז

גָדוֹל בְּבֵיתְכֶם, וְלִבְּכֶם הָיָּה אוֹמֵר לָכֶם, כִּי בּוֹ

גְנוּזִים כַּמָּה וְכַמָּה כְּלֵי צַעֲצוּעִים יָפִים, אֲשֶר הוּבְאוּ

לָכֶם תְּשוּרָה לְיוֹם הוּלַדְתְּכֶם. הַאֻמְנָם תֹּאמְרוּ, כִּי

הֱיִיתֶם סַקְרָנִים פָּחוֹת מִפַּנְדוֹרָה? וְלוּ נִשְאַרְתֶּם

לְבַדְּכֶם עִם הָאַרְגָז, הַאִם לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל לִבְּכֶם

לְנַסּוֹת וּלְהָרִים אֶת הַמִּכְסֶה? אַךְ עָשׂה לֹא תַעֲשׂוּ זֹאת.

אָהּ, חַס וְשָלוֹם! לֹא, לֹא! וּבְכָל זֹאת, לוּ אָמַר לָכֶם לִבְּכֶם,

כִּי כְּלֵי צַעֲצוּעִים גְנוּזִים בָּאַרְגָז מַה קָּשֶה הָיָה לָכֶם

לְהִתְאַפֵּק, בְּלִי לְהָצִיץ בּוֹ רֶגַע קַל! לֹא אֵדַע אִם חִכְּתָה

גַם פַּנְדוֹרָה לִמְצוֹא בָּאַרְגָז כְּלֵי צַעֲצוּעִים, וְקָרוֹב

לְהַאֲמִין, כִּי בַּיָּמִים הָהֵם, אֲשֶר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָיָה

צַעֲצוּעַ גָדוֹל אֶחָד לִילָדִים, לֹא עָשׂוּ לָהֶם כְּלֵי צַעֲצוּעִים

קְטַנִּים. אַךְ פַּנְדוֹרָה אָמְרָה בְּלִבָּהּ, כִּי בָּאַרְגָז הַזֶּה

צָפוּן דָבָר יָפֶה וְיָקָר מְאֹד, וְלָכֵן נִכְסְפָה נַפְשָהּ לְהָצִיץ

בְּתוֹכוֹ הֲצָצָה קַלָּה, כְּמוֹכֶן, הַנְּעָרוֹת הַנְּעִימוֹת

הָעוֹמְדוֹת סְבִיבִי וְשוֹמְעוֹת אֶת סִפּוּרִי, וְאוּלַי הָיְתָה

פַּנְדוֹרָה סַקְרָנִית גְדוֹלָה מְעַט מִכֶּן; מִי יוֹדֵעַ?

בַּיּוֹם הַהוּא, אֲשֶר קָרָה בּוֹ דְבַר סִפּוּרֵנוּ,

רָבְתָה תְּשוּקָתָהּ כָּל כָּךְ לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד, עַד כִּי סוֹף

סוֹף קָרְבָה אֶל הָאַרְגָז, וּבְלִבָּהּ גָמְרָה כִּמְעַט לְפָתְחוֹ,

אִם רַק תּוּכַל, אוֹי – פַּנְדוֹרָה רָעָה!

קֹדֶם כֹּל נִסְּתָה לַהֲרִימוֹ. כָּבֵד הָיָה הָאַרְגָז

– לֹא לְפִי כֹּחָהּ הַדַּל שֶל נַעֲרָה רַכָּה. הִיא הֵרִימָה מֵעַל

הָאָרֶץ כַּחֲצִי טֶפַח אֶת הַקָּצֶה הָאֶחָד שֶל הָאַרְגָז וְהוֹרִידָה

אוֹתוֹ שוּב, עַד כִּי הִשְמִיעַ קוֹל אָטוּם. כַּעֲבוֹר רֶגַע נִדְמָה

לָהּ, כִּי שָמְעוּ אָזְנֶיהָ הֲמוּלָה בְּתוֹךְ הָאַרְגָז. הִיא

הִטְּתָה אָזְנָהּ וְהִקְשִיבָה, אָכֵן קוֹל חָנוּק, קוֹל תְּלוּנָה

עוֹלֶה מִשָּם בְּאָזְנֶיהָ, וְאוּלַי הָיָה הַקּוֹל בְּאָזְנֵי

פַּנְדוֹרָה קוֹל זִמְרָה? וְאוּלַי הָיָה הַקּוֹל קוֹל לִבָּהּ

הַדּוֹפֵק? לֹא יָדְעָה הַנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה מְאוּמָה, אַךְ

תְּשוּקָתָהּ הוֹלֶכֶת הָלוֹךְ וְגָדוֹל.

כַּאֲשֶר הִטְּתָה רֹאשָהּ, רָאוּ עֵינֶיהָ פִּתְאֹם אֶת הַקֶּשֶר שֶל חֶבֶל-הַזָּהָב.

– רַק אִיש חָכָם וְנָבוֹן יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת הַקֶּשֶר הַזֶּה – אָמְרָה

פַּנְדוֹרָה אֶל לִבָּהּ – אַךְ גַם אֲנִי יָכוֹל אוּכַל לוֹ. אַחַת גָמַרְתִּי,

לִמְצוֹא אֶת שְנֵי קְצוֹת הַחֶבֶל וִיהִי מָה.

וּבְכֵן לָקְחָה בְּיָדָהּ אֶת חֶבֶל הַזָּהָב וּבָדְקָה

יָפֶה יָפֶה אֶת קְשָרָיו הַסְּבוּכִים. כִּמְעַט שֶלֹּא בְּכַוָּנָה

וְשֶלֹּא מִדַּעַת הֵחֵלָּה לְפַתַּח אוֹתוֹ. בְּאוֹתָהּ הַשָּעָה

זָרְחָה הַשֶּמֶש הַבְּהִירָה בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וּמִן הַחוּץ

נִשְמְעוּ קוֹלוֹת עַלִּיזִים שֶל נְעָרִים מְצַחֲקִים, וּמִי יוֹדֵעַ,

אוּלַי עָלָה בֵּינֵיהֶם גַם קוֹל אֶפִּימֵתֵאוֹס. פַּנְדוֹרָה עָמְדָה

רֶגַע לְהַקְשִיב. מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הַיּוֹם הַזֶּה! הַאִם לֹא

טוֹב לָהּ לַעֲזוֹב אֶת הַקֶּשֶר הַמְסֻבָּךְ וְלַחְדוֹל מִן הָאַרְגָז

וְלָרוּץ הַחוּצָה, לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרֶיהָ הַקְּטַנִּים וְלִהְיוֹת

עַלִּיזָה כְּמוֹהֶם?

אוּלָם כָּל אוֹתָהּ שָעָה הָיוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ,

כִּמְעַט שֶלֹּא מִדַּעַת, עֲסוּקוֹת בַּקֶּשֶר; וְכַאֲשֶר הֵצִיצָה

הַנַּעֲרָה אֶל הַפָּנִים הָעֲטוּרִים פְּרָחִים אֲשֶר עַל מִכְסֵה

הָאַרְגָז הַקָּסוּם, נִדְמָה לָהּ כִּי עֵינֶיהָ רָאוּ וְהִנֵּה הֵם

מַבִּיעִים שְׂחוֹק וּּמְהוּמָה.

– הַפָּנִים הָאֵלֶה עֲרוּמִים מְאֹד – חָשְבָה

פַּנְדוֹרָה – הַאֻמְנָם יִלְעַג לִי הָאִיש, כִּי לֹא טוֹב אֲנִי

עוֹשָה? נַפְשִי חָשְקָה מְאֹד לִבְרוֹחַ מִזֶּה.

אַךְ בַּרֶגַע הַהוּא, לְפֶתַע פִּתְאֹם, פָּגְעוּ

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ פְּגִיעָה קַלָּה בַּקֶּשֶר – וְנֵס גָדוֹל אֵרַע:

חֶבֶל-הַזָּהָב הֻתַּר מֵאֵלָיו כְּמוֹ מִקֶּסֶם, וְהָאַרְגָז נִשְאַר

בְּלִי קֶשֶר עָלָיו.

– הַדָּבָר הַזֶּה מְשֻנֶּה מְאֹד מְאֹד! – אָמְרָה

פַּנְדוֹרָה – מַה יֹּאמַר אֶפִּימֵתֵאוֹס? וְאֵיכָכָה אוּכַל לָשוּב

וְלִקְשוֹר אֶת הַקֶּשֶר?

הִיא נִסְּתָה פַּעַם וּפַעֲמַיִם לָשוּב וְלִקְשוֹר אֶת

הַחֶבֶל, אַךְ עַד מְהֵרָה נוֹכְחָה לָדַעַת, כִּי הַדָּבָר לְמַעְלָה

מִכֹּחָהּ הוּא. הַקֶּשֶר הֻתַּר לְפֶתַע פִּתְאֹם, וְלֹא יָכְלָה

הַנַּעֲרָה לְהַעֲלוֹת עַל לִבָּהּ אַף מְעַט מֶה הָיָה מַרְאֵה הַקֶּשֶר

וְאֵיךְ הָיוּ הַחוּטִים אֲגוּדִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה. כָּל הַדָּבָר

נֶעְלַם מִזִּכְרוֹנָהּ. לֹא נִשְאַר לָהּ בִּלְתִּי אִם לַעֲזוֹב אֶת

הָאַרְגָז כְּמוֹ שֶהוּא, עַד אֲשֶר יָבוֹא אֶפִּימֵתֵאוֹס

הַבָּיְתָה.

– אַךְ – אָמְרָה פַּנְדוֹרָה אֶל לִבָּהּ – הֵן אִם

יִרְאֶה הַנַּעַר וְהִנֵּה הֻתַּר הַקֶּשֶר, הֲלֹא יָבִין כִּי אֲנִי

עָשִׂיתִי זֹאת. וְאֵיךְ יַאֲמִין לִי כִּי לֹא הֵצַצְתִּי לְתוֹךְ

הָאַרְגָז?

וְאָז בָּאָה מַחֲשָבָה רָעָה אֶל לִבָּהּ: הֵן אִם כֹּה

וְאִם כֹּה יַחֲשוֹד בָּה הַנַּעַר, כִּי הֵצִיצָה לְתוֹךְ הָאַרְגָז,

הֲלֹא יָכוֹל תּוּכַל אֵפוֹא בְּרֶגַע זֶה לַעֲשׂוֹת כֵּן.

הָהּ, נַעֲרָה רָעָה וּסְכָלָה! עָלַיִךְ הָיָה רַק

לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וּלְהִמָּנַע מִן הָרַע וְלֹא לַחֲשוֹב, מַה

יֹאמַר אוֹ מַה יַאֲמִין חֲבֵרֵךְ אֶפִּימֵתֵאוֹס.

וְאוּלַי הָיְתָה הַנַּעֲרָה עוֹשָׂה כֵן, לוּלֵא

הִבִּיטוּ מֵעַל מִכְסֵה הָאַרְגָז הַפָּנִים הַקְּסוּמִים, אֲשֶר

הוֹלִיכוּ אֶת לִבָּהּ שוֹלָל, וְלוּלֵא נִדְמָה לָהּ, כִּי שָמְעוּ

אָזְנֶיהָ בְּתוֹךְ הָאַרְגָז לַחַש שֶל קוֹלוֹת דַקִּים, וְהַקּוֹלוֹת

צְלוּלִים מֵאֲשֶר הָיוּ, לֹא יָדְעָה הַנַּעֲרָה אִם בְּדִמְיוֹנָהּ

הָיָה הַדָּבָר אוֹ לֹא, אַךְ קוֹל לַחַש עָלָה בְּאָזְנָהּ, וְאוּלַי

עָלָה הַקּוֹל מִתּוֹךְ לִבָּהּ הַסַּקְרָן, וְהַקּוֹל קָרָא:

– הוֹצִיאִינוּ, פַּנְדוֹרָה יְקָרָה, אָנָּא

הוֹצִיאִינוּ! הָיֹה נִהְיֶה לָךְ חֲבֵרִים טוֹבִים וּנְעִימִים! אַךְ

הוֹצִיאִינוּ נָא!

– מַה יֵּש שָם? – אָמְרָה פַּנְדוֹרָה בְּלִבָּהּ? –

הַאֻמְנָם בַּעֲלֵי-חַיִּים בְּתוֹךְ הָאַרְגָז? יְהִי מָה! – אַחַת

אָמַרְתִּי, לְהָצִיץ לְתוֹכוֹ הֲצָצָה קַלָּה – רַק הֲצָצָה קַלָּה

וְאַחֲרֵי כֵן סָגוֹר אֶסְגוֹר אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז וְהָיָה כַּאֲשֶר

הָיָה. הֵן לֹא תֵּצֵא רָעָה גְדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה מֵהֲצָצָה קַלָּה

בִּלְבָד.

אַךְ הִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּעָה לָשוּב וְלִרְאוֹת אֶת אֲשֶר עָשָׂה אֶפִּימֵתֵאוֹס בָּעֵת הַהִיא.

זוֹ לוֹ הַפַּעַם הָרִאשוֹנָה, מִיּוֹם בֹּא חֲבֶרְתּוֹ

לָגוּר עִמּוֹ, אֲשֶר הָלַךְ הַנַּעַר לְבַקֵּש לוֹ תַּעֲנוּג וְהִיא לֹא

הָלְכָה עִמּוֹ. אַךְ מְאוּמָה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ, אַף לִבּוֹ לֹא הָיָה

טוֹב עָלָיו כְּכָל הַיָּמִים. הוּא לֹא יָכֹל לִמְצוֹא עֵנָב מָתוֹק אוֹ

תְּאֵנָה בַּכּוּרָה (וְחֻלְשָה הָיְתָה לוֹ לַנַּעַר, כִּי אָהַב יוֹתֵר

מִדַּי אֶת הַתְּאֵנִים), וְאִם בָּאָה לְיָדוֹ תְּאֵנָה בְּשֵלָה,

הָיְתָה גְמוּרָה וּמְתוּקָה עַד כִּי לֹא נָעֲמָה עוֹד לְחִכּוֹ.

בְּלִבּוֹ אֵין שִׂמְחָה, וּבְפִיו אֵין רִנָּה, כַּאֲשֶר הִסְכִּין

תָּמִיד, לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמַּח אֶת חֲבֵרָיו. בְּקִצּוּר, הַנַּעַר

הָלַךְ סַר וְזָעֵף, עַד כִּי לֹא יָדְעוּ וְלֹא הֵבִינוּ חֲבֵרָיו מֶה

הָיָה לוֹ. אַף הוּא עַצְמוֹ לֹא יָדַע אֶת מַכְאוֹב לִבּוֹ, כִּי הִנֵּה

זָכוֹר תִּזְכְּרוּ, קוֹרְאַי הַחֲבִיבִים, כִּי בָּעֵת הַהִיא אֲשֶר

קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה כָּל אָדָם מְאֻשָּר כָּל יָמָיו.

הָעוֹלָם לֹא יָדַע עוֹד צַעַר. בֵּין כָּל הַנְּעָרִים, אֲשֶר בָּאוּ

לְהִתְעַלֵּס עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַבְּרוּכָה, לֹא הָיָה אַף אֶחָד

חוֹלֶה בְּגוּפוֹ אוֹ בְּנַפְשוֹ.

לָאַחֲרוֹנָה חָשַב וּמָצָא אֶפִּימֵתֵאוֹס, כִּי אֵין

טוֹב לוֹ בִּלְתִּי אִם לַעֲזוֹב אֶת מִשְׂחָקָיו וְלָשוּב אֶל

פַּנְדוֹרָה, אֲשֶר בִּהְיוֹתוֹ עִמָּהּ תָּשוּב אֵלָיו רוּחוֹ

הַטּוֹבָה. אַךְ בְּחֶפְצוֹ לִגְרוֹם לָהּ תַּעֲנוּג, קָטַף הַנַּעַר

פְּרָחִים וַיַּעַשׂ מֵהֶם זֵר לְשִׂימוֹ בְּרֹאשָהּ, וְהַפְּרָחִים

הָיוּ יָפִים מְאֹד. שוֹשַנִּים וַחֲבַצָּלוֹת וְצִיצֵי תַּפּוּחַ וְעוֹד

רַבִּים, אֲשֶר הֵפִיצוּ רֵיחַ נִיחוֹחַ בְּעִקְּבוֹת הַנַעַר; וְהַזֵּר

עָשׂוּי מַעֲשֵׂה אֳמָן, כְּכָל אֲשֶר יוּכַל נַעַר לַעֲשׂוֹת. יוֹדֵעַ

אֲנִי, כִּי הַנְּעָרוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּיָמֵינוּ יֵש לָהֶן כִּשְרוֹן

רַב לִקְלוֹעַ זֵרִים, וְאוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם יָדְעוּ גַם

הַנְּעָרִים אֳמָנוּת זוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶר בְּיָמֵינוּ.

וּפֹה מָקוֹם לִי לְהַזְכִּיר, כִּי עָנָן גָדוֹל

וְשָחוֹר עָלָה עַל פְּנֵי הַשָּמַיִם, אַף כִּי עוֹד לֹא כִּסָּה אֶת

עֵין הַשֶּמֶש. אַךְ בְּהַגִּיעַ אֶפִּימֵתֵאוֹס עַד פֶּתַח הַבַּיִת

וְהִנֵּה הֶאֱפִיל הֶעָנָן אֶת הַשֶּמֶש, עַד כִּי פִּתְאֹם הָיָה

חֹשֶךְ.

הוּא נִכְנַס אַט, כִּי אָמַר הַנּעַר לָגֶשֶת בַּלָּאט

אֶל פַּנְדוֹרָה מֵאֲחוֹרֶיהָ וְלָשִׂים אֶת הַזֵּר עַל רֹאשָהּ בְּטֶרֶם

תִּרְאֶה אֶת פָּנָיו. אַךְ לַשָּוְא טָרַח הַנַּעַר לִפְסוֹעַ

פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת. יָכוֹל הָיָה לִפְסוֹעַ פְּסִיעוֹת גַסּוֹת

כְּאָדָם גָדוֹל בְּשָנִים, לִפְסוֹעַ פְּסִיעוֹת גַסּוֹת – הָיִיתִי

אוֹמֵר – כְּפִיל, ובְכָל זֹּאת לֹא הָיְתָה פַּנְדוֹרָה שוֹמַעַת קוֹל

צְעָדָיו. הִיא הָיְתָה שְקוּעָה כֻּלָּהּ בְּמַעֲשֶׂיהָ. בּוֹ בָּרֶגַע

אֲשֶר בָּא הַנַּעַר אֶל הַבַּיִת שָלְחָה הַנַּעֲרָה הַחוֹטֵאת אֶת

יָדָהּ אֶל מִכְסֵה הָאַרְגָז וַתֹּאמֶר לַהֲרִימוֹ. וְאֶפִּימֵתֵאוֹס

רָאָה אֶת הַדָּבָר, וְלוּ קָרָא בְּקוֹל, אוּלַי מָשְכָה פַּנְדוֹרָה

יָדָהּ וְהַסּוֹד הַצָּפוּן בָּאַרְגָז לֹא הָיָה יוֹצֵא לַאֲוִיר

הָעוֹלָם.

אַךְ אֶפִּימֵתֵאוֹס גַם הוּא, אַף כִּי אָמַר, כִּי

אֵין לִבּוֹ אֶל הָאַרְגָז, נִכְסְפָה נַפְשוֹ לָדַעַת מַה צָּפוּן

בְּתוֹכוֹ, וְכַאֲשֶר רָאָה כִּי פַּנְדוֹרָה גָמְרָה בְּלִבָּהּ

לְגַלוֹת אֶת הַסּוֹד, יָרֵא הַנַּעַר פֶּן תְּהִי חֲבֶרְתּוֹ חֲכָמָה

מִמֶּנּוּ, וְאִם יִמָּצֵא דָבָר נָעִים בָּאַרְגָז לֹא תִּתֶּן לוֹ

חֵלֶק בּוֹ, וְלָכֵן, אַחֲרֵי כָּל תּוֹכַחְתּוֹ אֲשֶר הוֹכִיחַ אֶת

פַּנְדוֹרָה עַל חֵטְא סַקְרָנוּתָהּ, הָיָה גַם הוּא סָכָל כָּמוֹהָ,

וְגַם הוּא חָטָא חֵטְא, וְאִם בָּאנוּ לְהַאֲשִים אֶת פַּנְדוֹרָה עַל

הָרָעָה אֲשֶר עָשְׂתָה אַל נָא נִשְכַּח לָנוּד גַם לְאֶפִּימֵתֵאוֹס

חֲבֵרָהּ.

כַּאֲשֶר הֵרִימָה פַּנְדוֹרָה אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז,

הָיָה בַּבַּיִת חֹשֶךְ וַאֲפֵלָה, כִּי עַב הֶעָנָן כִּסָּה אֶת כָּל

הַשָּמַיִם, כְּאִלּוּ קָבַר אוֹתָם חַיִּים. לִפְנֵי שָעָה קַלָּה

נִשְמַע קוֹל הֲמוּלָה, וּפִתְאֹם עָלָה הַקּוֹל וַיְהִי לְקוֹל רַעַם.

אַךְ פַּנְדוֹרָה לֹא רָאֲתָה דָבָר וְלֹא שָמְעָה דָבָר, בַּהֲרִימָהּ

אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז וּבַהֲצִיצָהּ לְתוֹכוֹ. וּפִתְאֹם וְהִנֵּה

כַּעֲדַת יְצוּרִים בַּעֲלֵי כָּנָף עָלוּ מִסָּבִיב וְנִמְלְטוּ

מִתּוֹךְ הָאַרְגָז, וּבוֹ בָּרֶגַע שָמְעָה הַנַּעֲרָה קוֹל אֶנְקַת

אֶפִּימֵתֵאוֹס כְּקוֹל אִיש כּוֹאֵב.

קובץ 20 – ציור: (52)

כַּעַדַת יְצוּרִים בַּעֲלֵי כָּנָף עָלוּ

– הָה נְשָכוּנִי! – קָרָא הַנַּעַר – נְשָכוּנִי! הוֹי,

פַּנְדוֹרָה רָעָה! לָמָּה זֶה פָּתַחַתְּ אֶת הָאַרְגָז הָרַע

הַזֶּה?

פַּנְדוֹרָה הוֹרִידָה אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז, הֵרִימָה

עֵינֶיהָ, הִבִּיטָה מִסָּבִיב לִרְאוֹת אֶת אֲשֶר קָרָה אֶת

אֶפִּימֵתֵאוֹס, וְעַב הֶעָנָן הֶחְשִיךְ אֶת הַחֶדֶר, עַד כִּי לֹא

יָכְלָה הַנַּעֲרָה לִרְאוֹת מַה יֵּש בּוֹ. אַךְ אָזְנֶיהָ שָמְעוּ

זִמְזוּם נוֹרָא, כְּאִלּוּ עָלָה מִסָּבִיב הֲמוֹן רַב שֶל זְבוּבִים

וְיַתּוּשִים וַחֲסִילִים וּצְרָעוֹת. וְכַאֲשֶר הִסְכִּינוּ עֵינֶיהָ

אֶל הָאוֹר הַמְּעַט הַזֶּה, רָאֲתָה הֲמוֹן רַב שֶל יְצִירִים

מְכֹעָרִים, וְלָהֶם כַּנְפֵי עֲטַלֵּף, וְעֵינֵיהֶם מַבִּיטוֹת

בְּזַעַם, וְעֹקֶץ אָרֹךְ וְנוֹרָא בִּזְנָבָם. אֶחָד מֵהֶם הוּא אֲשֶר

עָקַץ אֶת אֶפִּימֵתֵאוֹס. וּבְעוֹד רֶגַע וְהִנֵּה הֵרִימָה פַּנְדוֹרָה

גַם הִיא קוֹל בּוֹכִים מִתּוֹךְ כְּאֵב וָפַחַד וְאֶנְקָתָהּ גָדְלָה

עוֹד מֵאֶנְקַת חֲבֵרָהּ. שֵד קָטָן מִן הַשֵּדִים הָאֵלֶּה בָּא

וַיֵּשֶב עַל מִצְחָהּ וְאָמַר לְעָקְצָהּ יָפֶה יָפֶה, לוּלֵא מִהֵר

אֶפִּימֵתֵאוֹס לְגָרְשוֹ וּלְהַבְרִיחוֹ.

וְעַתָּה אִם יֵש עִם לְבַבְכֶם לָדַעַת מָה הֵם

הַיְצִירִים הַנִּתְעָבִים, אֲשֶר נִמְלְטוּ מִן הָאַרְגָז, עָלַי

לְהַגִּיד לָכֶם, כִּי אֵלֶּה הֵם כָּל בְּנֵי מִשְפַּחַת הַתְּלָאָה

אֲשֶר בָּאָרֶץ. בָּהֶם הָיוּ יִסּוּרִים קָשִים; שָם נִמְצָא מִסְפָּר

רַב שֶל דְאָגוֹת לְמִינֵיהֶן; שָם הָיוּ כְּמֵאָה וַחֲמִשִׁים

פְּגָעִים; שָם נִמְצְאוּ מַחֲלוֹת בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם בְּצוּרוֹת

שוֹנוֹת וּמְשֻנּוֹת; שָם הָיוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת עַד אֵין

מִסְפָּר. קִצּוּר הַדְּבָרִים, כָּל נֶגַע וְכָל פֶּגַע, אֲשֶר בָּאוּ

מֵאָז עַל בְּנֵי הָאָדָם, עַל גוּפָם וְעַל נַפְשָם, כֻּלָּם הָיוּ

סְגוּרִים בָּאַרְגָז הַטָּמִיר, אֲשֶר נִמְסַר לִידֵי אֶפִּימֵתֵאוֹס

וּפַנְדוֹרָה לִשְמוֹר עָלָיו, לְמַעַן אֲשֶר לֹא יֵצְאוּ הַנְּגָעִים

וְהַפְּגָעִים לְהָצִיק לְיַלְדֵי הָאָרֶץ הַמְאֻשָּרִים. לוּ נִשְאֲרוּ

נֶאֱמָנִים לְחוֹבָתָם, כִּי אָז לֹא בָּאָה כָּל הָרָעָה. לֹא הָיָה

בָּאָרֶץ אִיש חוֹלֶה מִיָּמָיו, וְאַף יֶלֶד אֶחָד לֹא הָיָה שוֹפֵךְ

דִמְעָה אַחַת מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה.

אוּלָם – וְאַתֶּם רְאוּ, כִּי בַּעֲווֹן הָאֶחָד

תָּבוֹא רָעָה עַל כָּל הָעוֹלָם – אַחֲרֵי אֲשֶר הֵרִימָה פַּנְדוֹרָה

אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז הָרַע וְאֶפִּימֵתֵאוֹס חָטָא חֵטְא, כִּי לֹא

עָצַר בַּעֲדָהּ, בָּאוּ כָּל הַתְּלָאוֹת לָשֶבֶת בְּתוֹכֵנוּ, וּמִי

יוֹדֵעַ מָתַי נֵחָלֵץ מֵהֶן. הֲלֹא תָּבִינוּ, קוֹרְאַי הַחֲבִיבִים,

כִּי לֹא יָכְלוּ שְנֵי הַיְלָדִים לְהָכִיל אֶת כָּל הָעֵדָה הָרָעָה

הַזֹּאת בְּבֵיתָם הַקָּטָן. לְהֶפֶךְ, הַדָּבָר הָרִאשוֹן אֲשֶר עָשׂוּ

הָיָה לִפְתּוֹחַ לָרְוָחָה אֶת הַחַלּוֹנוֹת וְאֶת הַדְּלָתוֹת,

לְהִנָּצֵל מִן הַבְּרוּאִים הָאֵלֶּה; וְאָמְנָם עָפוּ לָהֶן

הַתְּלָאוֹת בַּעֲלוֹת הַכָּנָף אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמַיִם, בְּכָל

הַיְקוּם, בַּאֲשֶר מָצְאוּ אֶת הָאָדָם, קָטֹן אוֹ גָדוֹל, פָּגְעוּ

בּוֹ, וְהֵצִיקוּ לוֹ, עַד כִּי עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה בְּבוֹאָן.

וְהַפֶּלֶא הַגָּדוֹל מִזֶּה, כִּי כָּל הַפְּרָחִים וְכָל הַנִּצָּנִים

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶר לֹא נָבְלוּ עַד הַיּוֹם, הֵחֵלּוּ לְהַשִּיר

עֲלֵיהֶם בְּיוֹם אֶחָד אוֹ יוֹמַיִם. וְהַיְלָדִים אֲשֶר עַד הַיּוֹם

הַהוּא חָיוּ חַיֵּי עוֹלָם בְּיַלְדוּתָם, הֵחֵלּוּ לְהַזְקִין מִיּוֹם

לְיוֹם, וְעַד מְהֵרָה גָדְלוּ וְהָיוּ לְבַחוּרִים וּבְתוּלוֹת,

וְלַאֲנָשִים וְנָשִים בָּאִים בַּיָּמִים, לִזְקֵנִים וְלִזְקֵנוֹת

בְּטֶרֶם יֵדְעוּ אֶת הַחַיִּים.

בֵּין כֹּה וָכֹה יָשְבוּ שְנֵי הַחוֹטְאִים, הַנַּעַר

וְהַנַּעֲרָה, בְּבֵיתָם הַבּוֹדֵד. שְנֵיהֶם הָיוּ כּוֹאֲבִים

מֵעֲקִיצַת הַצְּרָעוֹת, וְהַכְּאֵב הָיָה קָשֶה לָהֶם עַד בִּלְתִּי

נְשׂוֹא, יַעַן כִּי זֶה הָיָה הַכְּאֵב הָרִאשוֹן מִיּוֹם בְּרִיאַת

הָעוֹלָם. וְאָמְנָם לֹא הִסְכִּינוּ הַיְלָדִים וְלֹא יָדְעוּ מָה הוּא.

מִלְּבַד כָּל זֹאת הָיוּ שְנֵיהֶם זוֹעֲפִים מְאֹד וּשְרוּיִים בְּרֹגֶז

זֶה עַל זֶה. אֶפִּימֵתֵאוֹס יָשַב בָּדָד בַּפִּנָּה, שָקוּעַ

בְּעַצְבוּת, וַאֲחוֹרָיו אֶל פַּנְדוֹרָה וְהִיא רָקְעָה עַל הָרִצְפָּה

וְרֹאשָהּ נִשְעַן עַל הָאַרְגָז אֲשֶר מִמֶּנּוּ בָּאָה כָּל הָרָעָה.

וְהִיא בָּכְתָה מַר וְאַנְחוֹתֶיהָ רַבּוּ וְלִבָּהּ חִשַּב לְהִשָּבֵר.

פִּתְאוֹם עָלָה מִן הָאַרְגָז קוֹל דְפִיקָה קַלָּה.

– מַה זֹּאת? – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה, בַּהֲרִימָהּ אֶת רֹאשָהּ.

אַךְ אֶפִּימֵתֵאוֹס לֹא שָמַע אֶת קוֹל הַדְּפִיקָה אוֹ

הָיָה שָקוּעַ בִּיגוֹנוֹ עַד בִּלְתִּי הַקְשִיב אֶל הַקּוֹל. אִם כֹּה

וְאִם כֹּה לֹא עָנָה הַנַּעַר מְאוּמָה.

– הֲלֹא תִּכָּלֵם – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה בַּאֲנָחָה – כִּי לֹא תַּעֲנֶה עַל דְבָרַי.

וְעוֹד פַּעַם דְפִיקָה קַלָּה! וְהַקּוֹל כְּקוֹל

פְּרִיקַת אֶצְבָּעוֹת שֶל יַד עֲנֻגָּה דוֹפֶקֶת אַט בְּתוֹךְ

הָאַרְגָז.

– מִי אַתָּה? – שָאֲלָה פַּנְדוֹרָה מִתּוֹךְ

סַקְרָנוּת מְעַט – מִי אַתָּה הַיּוֹשֵב בְּתוֹךְ הָאַרְגָז הַנִתְעָב

הַזֶּה?

וְקוֹל דַק עָלָה מִמַּעֲמַקִים:

– הָרִימִי אֶת הַמִּכְסֶה וְרָאִית אֶת פָּנַי.

– לֹא, לֹא – עָנְתָה פַּנְדוֹרָה וְנֶאֶנְחָה שוּב –

רַב לִי, לֹא אוֹסִיף עוֹד לְהָרִים אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז! בְּתוֹךְ

הָאַרְגָז תִּשְכַּב, יְצִיר נִתְעָב, וּפֹה תְּהִי קְבוּרָתְךָ! רַבִּים

מֵאַחֶיךָ וּמֵאַחְיוֹתֶיךָ הַמְאוּסִים נָפוֹצוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

וַאֲנִי לֹא אוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אִוֶּלֶת וּלְשַלַּח אוֹתְךָ

חָפְשִי.

הִיא הִבִּיטָה נוֹכַח אֶפִּימֵתֵאוֹס בְּדַבְּרָהּ:

אוּלַי חִכְּתָה הַנַּעֲרָה כִּי יְהַלֵּל אוֹתָהּ הַנַּעַר עַל

חָכְמָתָהּ, אַךְ הַנַּעַר הַזָּעֵף חָשַב, כִּי חָכְמָתָהּ אֵחֲרָה

מְעַט לָבוֹא.

– הָהּ – קָרָא הַקּוֹל הַנָּעִים שוּב – טוֹב לָכֶם

כִּי תּוֹצִיאוּנִי מִכִּלְאִי. לֹא כְּמוֹהֶם אֲנִי, כְּמוֹ הַיְצִירִים

הָרָעִים הָעוֹקְצִים. לֹא אַחִים וַאֲחָיוֹת הֵם לִי, כַּאֲשֶר תִּרְאוּ

בְּהַבִּיטְכֶם עָלַי רֶגַע קַל. קוּמִי, קוּמִי, פַּנְדוֹרָה יְקָרָה!

לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי תּוֹצִיאוּנִי מִכִּלְאִי!

וְאָמְנָם קֶסֶם הָיָה בַּקּוֹל הַזֶּה, עַד כִּי לֹא

יָכֹל אִיש לִבְלִי עֲשׂוֹת כַּאֲשֶר שָאַל הַקּוֹל הַדַּק הַזֶּה. לֵב

פַּנְדוֹרָה הָלַךְ וָרַךְ אַחֲרֵי כָּל מִלָּה, אֲשֶר שָמְעוּ אָזְנֶיהָ

מִתּוֹךְ הָאַרְגָז. גַם אֶפִּימֵתֵאוֹס, אַף כִּי לֹא זָז מִפִּנָּתוֹ,

הֶחֱזִיר מְעַט רֹאשוֹ וּפָנָיו הָרָעִים לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד.

– אֶפִּימֵתֵאוֹס חֲבִיבִי – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה – הֲשָמַעְתָּ אֶת הַקּוֹל הַדַּק הַזֶּה?

– כֵּן שָמֹעַ שָמַעְתִּי – עָנָה הַנַּעַר בְּעוֹדֶנוּ זָעֵף – וּבְכֵן?

– הָרֵם אָרִים אֶת מִכְסֵה הָאַרְגָז? – שָאֲלָה פַּנְדוֹרָה.

– עֲשִׂי כִּרְצוֹנֵךְ – עָנָה אֶפִּימֵתֵאוֹס –

רָעָה רַבָּה עָשִׂית כְּבָר וּרְגִילָה אַתְּ בָּזֶה

וּבְתוֹךְ הֲמוֹן תְּלָאוֹת אֲשֶר בָּאוּ עַל יָדֵךְ לָעוֹלָם, מַה

תּוֹסִיף וּמַה תִּגְרַע עוֹד אַחַת.

– הֲלֹא תְּדַבֵּר אֵלַי בְּלָשוֹן רַכָּה יוֹתֵר – הִתְלוֹנְנָה פַּנְדוֹרָה בִּמְחוֹתָהּ עֵינֶיהָ.

– אוֹי, הַנַּעַר הֶעָרוּם! – קָרָא הַקּוֹל הַדַּק

בְּתוֹךְ הָאַרְגָז בִּנְעִימָה רַכָּה – הֵן גַם הוּא הִשְתּוֹקֵק

לִרְאוֹת פָּנַי. קוּמִי, פַּנְדוֹרָה יְקָרָה, הָרִימִי אֶת הַמִּכְסֶה.

חוֹש אָחוּש לְהָבִיא לָכֶם יֶשַע. הוֹצִיאוּנִי נָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם

וּרְאִיתֶם עַד מְהֵרָה, כִּי לֹא רַב הַיָּגוֹן וְלֹא רַבָּה הָרָעָה,

כַּאֲשֶר תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם.

– אֶפִּימֵתֵאוֹס, – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה – יְהִי מַה שֶיִּהְיֶה וַאֲנִי גָמַרְתִּי לִפְתּוֹחַ אֶת הָאַרְגָז.

– הֲלֹא כָּבֵד מִמֵּךְ לְהָרִים לְבַדֵּךְ אֶת

הַמִּכְסֶה – קָרָא אֵפִּימֵתֵאוֹס וַיָּרָץ עַל פְּנֵי הַחֶדֶר – עָזֹר

אֶעֱזוֹר לָךְ.

הִנֵּה כִּי כֵן הֵרִימוּ שְנֵי הַיְלָדִים יַחְדָו אֶת

מִכְסֵה הָאַרְגָז. וּמִשָם פָּרְחָה בְּרִיאָה קְטַנָּה, מַזְהִירָה

וְעַלִּיזָה וַתְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַחֶדֶר, וְאֶל אֲשֶר הָלְכָה

נָשְׂאָה אוֹר בִּכְנָפֶיהָ. הֲלֹא רְאִיתֶם אֶת קֶרֶן הַשֶּמֶש

מְפַזֶּזֶת בְּפִנַּת חֲשֵכָה, בְּחָלְפָהּ עַל פְּנֵי שֶבֶר זְכוּכִית

שֶל רְאִי? כֵּן הָיָה גַם בְּתוֹךְ אַפְלוּלִית הַחֶדֶר הַזֶּה,

כַּאֲשֶר עָבְרָה שָם הַבְּרִיאָה בַּעֲלַת הַכְּנָפַיִם הַמַּזְהִירוֹת

הִיא נִגְּשָה בִּיעָף אֶל אֶפִּימֵתֵאוֹס וַתִּגַּע בְּאֶצְבַּע קַלָּה

בִּמְקוֹם הַצָּרֶבֶת, אֲשֶר עָקְצָה שָם הַתְּלָאָה, וּכְרֶגַע נֶעְלַם

הַכְּאֵב. אַחֲרֵי כֵן נָשְקָה לְפַנְדוֹרָה בְּמִצְחָהּ, וְגַם

כְּאֵבָהּ הִיא גָז וְאֵינֶנוּ.

וְאַחֲרֵי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה בָּרְחָה

לָהּ הַבְּרִיאָה הַמַּזְהִירָה מֵעַל לְרָאשֵי הַיְלָדִים וְהִבִּיטָה

אֲלֵיהֶם בְּחִבָּה רַבָּה, עַד כִּי הֵחֵלּוּ שְנֵיהֶם לַחְשוֹב, כִּי

לֹא רַבָּה הָרָעָה בְּפָתְחָם אֶת הָאַרְגָז. הֵן לוּלֵא כֵּן, כִּי אָז

יָשְבָה הַבְּרִיָּה הַנְּעִימָה הַזֹּאת בַּכֶּלֶא יַחַד עִם הַשֵּדִים

הַקְּטַנִּים וְהַנִּתְעָבִים, בַּעֲלֵי הָעֹקֶץ

בְּזַנְבוֹתֵיהֶם.

– מִי אַתְּ וּמַה שְּמֵךְ, בְּרִיָּה נְעִימָה? – שָאֲלָה פַּנְדוֹרָה.

– שְמִי תִּקְוָה – עָנְתָה הַבְּרִיָּה הַמַּזְהִירָה

כְּזֹהַר הַשֶּמֶש – וְיַעַן כִּי בָּרָא לִי אֱלֹהִים רוּחַ טוֹבָה,

לָכֵן שָׂמוּנִי בְּתוֹךְ הָאַרְגָז, לְמַעַן אֲשֶר אָבוֹא לְנַחֵם אֶת

בְּנֵי הָאָדָם, כַּאֲשֶר תֵּצֵא כָּל הָעֵדָה הָרָעָה שֶל הַתְּלָאוֹת

לַהֲצִיקָם. אַל תִּירְאוּ מֵהֶן – רָאֹה נִרְאֶה טוֹב עַל אַפָּן וְעַל

חֲמָתָן!

– הִנֵּה נֹגַהּ כְּנָפַיִם כְּנֹגַהּ הַקֶּשֶת בֶּעָנָן! – קָרְאָה פַּנְדוֹרָה – מָה רַב יָפְיֵךְ!

– כֵּן, כְּנֹגַהּ הַקֶּשֶת בֶּעָנָן – קָרְאָה

הַתִּקְוָה – עַל כִּי נִבְרֵאתִי מִדְּמָעוֹת וּצְחוֹק בְּלוּלִים

יַחְדָו.

– הַאִם תֵּשְבִי אִתָּנוּ עַד עוֹלָם? – שָאַל אֶפִּימֵתֵאוֹס.

– כָּל הַיָּמִים אֲשֶר תִּמְצְאוּ בִּי חֵפֶץ – קָרְאָה

הַתִּקְוָה בִּשְׂחוֹקָהּ הַנָּעִים. – זֹאת אוֹמֶרֶת: כָּל יְמֵי

חַיֵּיכֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. בִּטְחוּ בִּי, כִּי לֹא אֶעֱזֶבְכֶם.

יָמִים יָבוֹאוּ, שָנִים תַּעֲבוֹרְנָה, וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ בְּלִבְּכֶם

כִּי נֶעְלַמְתִּי מִכֶּם. אַךְ שוֹב תָּשוּבוּ תָּמִיד לִרְאוֹת אֶת

נֹגַהּ כְּנָפַי בְּצֵל קוֹרַתְכֶם גַּם אַחֲרֵי אֲשֶר תַּחְדְלוּ

לַהֲגוֹת בִּי. כֵּן, בָּנַי הַחֲבִיבִים, וְעַתָּה הִתְבַּשְּׂרוּ, כִּי

רַב טוּב וְרַב עֹנֶג צָפוּן לָכֶם לֶעָתִיד לָבֹא.

– הָהּ, הַגִּידִי נָא לָנוּ! – קָרְאוּ שְנֵיהֶם – הַגִּידִי לָנוּ מַהוּ הַטּוֹב מִזֶּה!

– אַל תִּשְאֲלוּ – עָנְתָה הַתִּקְוָה, בְּשִׂימָהּ

אֶצְבָּעָהּ עַל פִּיהָּ שוֹשָן – אַךְ אַל תִּוָּאֲשוּ, אִם יְאַחֵר

הַטּוֹב לָבֹא בִּימֵי חַיֵּיכֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַאֲמִינוּ בִּי,

כִּי דְבָרִי אֱמֶת!

– בָּטֹחַ נִבְטַח בָּךְ! – קָרְאוּ אֶפִּימֵתֵאוֹס

וּפַנְדוֹרָה פֶה אֶחָד. – וְלֹא רַק שְנֵי הַיְלָדִים, כִּי-אִם כָּל

אִיש בָּטֹחַ יִבְטַח בְּדִבְרֵי הַתִּקְוָה, אֲשֶר בָּאָה לָעוֹלָם מִן

הַיּוֹם הַהוּא. וְאֶת אֲשֶר עִם לִבִּי לֹא אֲכַחֵד מִכֶּם, כִּי יֵש

אֲשֶר אֶשְׂמַח עַל אֲשֶר הֵצִיצָה פַּנְדוֹרָה הַפְּתַיָּה (אַף כִּי

לֹא טוֹב הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶר עָשְׂתָה) לְתוֹךְ הָאַרְגָז. אֵין סָפֵק,

אֵין סָפֵק, כִּי עַל יָדָהּ הִתְפַּשְטוּ הַתְּלָאוֹת בָּעוֹלָם.

וּמִסְפָּרָן הוֹלֵךְ וָרַב וְלֹא מְעָט, וַעֲדַת שֵדִים קְטַנִּים עִם

עֳקָצִים חַדִּים בִּזְנָבָם מְצִיקִים לִבְנֵי הָאָדָם. גַּם אָנֹכִי

טָעַמְתִּי מִן הַכְּאֵב הַזֶּה וְעוֹד נָכוֹנוּ לִי מַכְאוֹבִים רַבִּים

מִיָּדָם. אַךְ מַה יָפָה וּמַה נֶּחְמָדָה הִיא הַתִּקְוָה! מַה יֵּש

לָנוּ בָּעוֹלָם בִּלְעָדֶיהָ?

הַתִּקְוָה נָפְחָה נִשְמַת חַיִּים בָּאֲדָמָה:

הַתִּקְוָה חִדְּשָה אֶת פָּנֶיהָ; וְגַם בְּעֵת אֲשֶר תִּמָּלֵא הָאָרֶץ

רַב טוּב וְרַב אוֹר, תָּבוֹא הַתִּקְוָה לְדַבֵּר עַל לִבֵּנוּ, כִּי

כָּל זֶה הוּא רַק צֵל שֶל אוֹר שִבְעָתַיִם, הַגָּנוּז לֶעָתִיד לָבוֹא!

–

עֶרֶב אֶחָד, לִפְנֵי יָמִים רַבִּים מְאֹד, יָשְבוּ

פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן וְאִשְתּוֹ בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה בְּפֶתַח אָהֳלָם

וְהִתְעַנְּגוּ עַל הַמְּנוּחָה וְעַל הַיֹּפִי שֶל שְקִיעַת הַחַמָּה. הֵם

כְּבָר אָכְלוּ אֶת פַּת הָעַרְבִית הַדַּלָּה וְאָמְרוּ לְבַלּוֹת

בִּמְנוּחָה שָעָה אוֹ שְעָתַיִם לִפְנֵי לֶכְתָּם לִישוֹן. וְכָךְ

סִפְּרוּ זֶה עִם זֶה עַל גַנָּם וְעַל פָּרָתָם וְעַל דְבוֹרֵיהֶם וְעַל

גַפְנֵיהֶם, שֶטִּפְּסוּ וְעָלוּ עַל כֹּתֶל בֵּיתָם, וַאֲשֶר עִנְבֵיהֶן

הִתְחִילוּ מַאֲדִימוֹת. אוּלָם הַקּוֹלוֹת הַגַּסִּים שֶל הַיְלָדִים

וְהַנְּבִיחוֹת הָאֲיֻמּוֹת שֶל הַכְּלָבִים בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ הָלְכוּ

וְגָדְלוּ, עַד אֲשֶר לְבַסּוֹף נִבְצַר מִן הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה

לִשְמוֹעַ שֶהֵם מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה.

– הָהּ, אִשְתִּי – קָרָא פִילֶמּוֹן – חוֹשֵש אֲנִי, כִּי

הֵלֶךְ עָנִי בָּא לְבַקֵּש מָקוֹם לָלוּן בֵּין שְכֵנֵינוּ שָם, וְתַחַת

לָתֵת לוֹ מָזוֹן וּמָלוֹן שִסּוּ בּוֹ אֶת כַּלְבֵיהֶם

כְּדַרְכָּם!

– אוֹיָה! – עָנְתָה בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה – מִי יִתֵּן

וּשְכֵנֵינוּ יֶהְגוּ מְעַט יוֹתֵר חִבָּה לִבְנֵי אָדָם. לֹא טוֹב הֵם

עוֹשִׂים לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵיהֶם בְּדֶרֶךְ רָעָה וּלְלַטֵּף אֶת

רָאשֵיהֶם בְּזָרְקָם אֲבָנִים עַל נָכְרִים!

– מִן הַיְלָדִים הָאֵלֶּה לֹא יֵצֵא לְעוֹלָם דָבָר טוֹב

– קָרָא פִילֶמּוֹן, בְּנַעְנְעוֹ בְּרֹאשוֹ הַלָּבָן – לֹא אֲכַחֵד

מִמֵּךְ, אִשְתִּי, כִּי לֹא אֶתְמַהּ כְּלָל, כַּאֲשֶר יִקְרֶה אָסוֹן אֶת

כָּל תּוֹשָבֵי הַכְּפָר, אִם לֹא יָשוּבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. אוּלָם

אֲשֶר לָךְ וְלִי, כָּל עוֹד יִתֵּן לָנוּ אֱלֹהִים לֶחֶם לֶאֱכוֹל,

פָּרוֹס נִפְרוֹס מִפִּתֵּנוּ לְכָל עָנִי וָגֵר, אֲשֶר יַעֲבוֹר עַל

פְּנֵי בֵּיתֵנוּ וְהוּא רָעֵב.

– כֵּן דִבַּרְתָּ, אִישִי! – אָמְרָה בּוֹקִיס – כֹּה נַעֲשֶׂה.

הָאֲנָשִים הַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה, עֲלֵיכֶם לָדַעַת, הָיוּ

כִּמְעַט עֲנִיִּים וּבְעָמָל רַב מָצְאוּ מִחְיָתָם. פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן

עָבַד בַּחֲרִיצוּת בְּגַנּוֹ, בְּעוֹד אֲשֶר בּוֹקִיס הָיְתָה תָּמִיד

עֲסוּקָה בַּפֶּלֶךְ אוֹ עָשְׂתָה מְעַט חֶמְאָה וּגְבִינָה מֵחֲלֵב

פָּרָתָם, אוֹ כִּי עָסְקָה בְּאַחַת מִן הַמְּלָאכוֹת בַּבַּיִת. מְזוֹנָם

לֹא הָיָה בִּלְתִּי אִם לֶחֶם וְחָלָב וִירָקוֹת וְלִפְעָמִים מְעַט דְבַש

מִן הַכַּוֶּרֶת, וּפַעַם בְּפַעַם אֶשְכּוֹל עֲנָבִים מֵאֵלֶּה שֶגָּדְלוּ

מוּל בֵּיתָם. אוּלָם זֶה הָיָה זוּג זְקֵנִים מִן הַחֲבִיבִים בְּיוֹתֵר

שֶבָּעוֹלָם. בְּחֵפֶץ לֵב הָיוּ בּוֹחֲרִים שֶלֹּא לֶאֱכוֹל סְעֻדָּתָם,

מֵאֲשֶר לִמְנוֹעַ פְּרוּסַת לֶחֶם, סֵפֶל חָלָב אוֹ כַּף דְבַש מֵהֵלֶךְ

עָיֵף, אֲשֶר נִרְאָה לִפְנֵי פֶּתַח אָהֳלָם. הֵם הִרְגִישוּ, כִּי

אוֹרְחִים כָּאֵלֶּה קֹדֶש הֵם, וַעֲלֵיהֶם הַחוֹבָה לְכַבְּדָם בְּעַיִן

יָפָה וּבְיָד רְחָבָה יוֹתֵר מִנַּפְשָם.

בֵּיתָם עָמַד עַל גִבְעָה בְּמֶרְחַק מְעַט מִן הַכְּפָר,

אֲשֶר שָכֵן בְּעֵמֶק נָמוּךְ, רָחְבּוֹ כַּחֲצִי מִיל. הָעֵמֶק הַזֶּה

בְּיָמִים מִקֶּדֶם, בְּעֵת אֲשֶר הָעוֹלָם עוֹד הָיָה חָדָש, וַדַּאי

הָיָה אֲפִיק נָהָר. שָם שָטוּ דָגִים הֵנָּה וָהֵנָּה בְּמַעֲמַקָּיו,

וְעִשְׂבֵי-מַיִם גָדְלוּ עַל שְׂפָתוֹ, וְאִילָנוֹת וּגְבָעוֹת רָאוּ אֶת

בְּבוּאָתָם בָּרְאִי הָרָחָב וְהַשָּקֵט. אוּלָם כַּאֲשֶר חָסְרוּ

הַמַּיִם, עָבְדוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הָאֲדָמָה, בָּנוּ עָלֶיהָ בָּתִּים,

עַד כִּי הָיָה עַתָּה לִמְקוֹם תְּנוּבָה וְלֹא הָיָה בּוֹ סִמָּן לִנְהַר

הַקְּדוּמִים, מִלְּבַד נַחַל קָטֹן, אֲשֶר הִתְפַּתֵּל דֶרֶךְ אֶמְצַע

הַכְּפָר וְסִפֵּק מַיִם לַתּוֹשָבִים. הָעֵמֶק הָיָה לְיַבָּשָה בְּמֶשֶךְ

דוֹרוֹת רַבִּים, עַד כִּי צָמְחוּ בּוֹ עֲצֵי אַלּוֹן וְגָדְלוּ וְגָבְהוּ

מְאֹד, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אָבְדוּ וּבִמְקוֹמָם בָּאוּ עֵצִים אֲחֵרִים,

רָמִים וַחֲסֻנִּים כְּאֵלֶּה שֶהָיוּ לִפְנֵיהֶם. לֹא הָיָה מֵעוֹלָם

עֵמֶק יָפֶה וּפוֹרֶה מִמֶּנּוּ. הַמַּרְאֶה בִּלְבַד שֶל הַשֶפַע

מִסָּבִיב דַי הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת תּוֹשָבֵי הָעֵמֶק טוֹבֵי-לֵבָב

וַעֲדִינֵי נֶפֶש, הַנְּכוֹנִים לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדוֹ

עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה טוֹב וָחֶסֶד עִם הַנִּבְרָאִים בְּצַלְמוֹ.

אוּלָם צַר לָנוּ לְהַגִּיד, כִּי אַנְשֵי הַכְּפָר הַזֶּה

לֹא הָיוּ רְאוּיִים לָשֶבֶת בְּמָקוֹם זֶה, שֶהַשָּמַיִם הֵאִירוּ לוֹ

פְּנֵיהֶם בְּרֹב חֶסֶד. הֵם הָיוּ אֲנָשִים רָעִים וּקְשֵי לֵב. לֹא הָיָה

בָּהֶם רֶגֶש רַחֲמִים לְעָנִי וְחֶמְלָה לְאִיש חֲסַר בַּיִת. הֵם הָיוּ

לוֹעֲגִים לְמִי שֶאָמַר לָהֶם, כִּי בְּנֵי הָאָדָם מְחֻיָּבִים לֶאֱהוֹב

אִיש אֶת רֵעֵהוּ, בַּאֲשֶר אֵין דֶרֶךְ אַחֶרֶת לִפְרוֹעַ אֶת הַחוֹב,

שֶכֻּלָּנוּ חַיָּבִים לֵאלֹהִים עַל אַהֲבָתוֹ לָנוּ וְחַסְדוֹ עִמָּנוּ.

קָשֶה יִהְיֶה לָכֶם לְהַאֲמִין בַּדְּבָרִים, שֶאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר

לָכֶם. הָאֲנָשִים הַנִּתְעָבִים הָאֵלֶּה לִמְּדוּ אֶת יַלְדֵיהֶם

לִהְיוֹת לֹא טוֹבִים מֵהֶם. דַרְכָּם הָיָה לִמְחוֹא כַּף כְּדֵי לְעוֹדֵד

אוֹתָם, בִּרְאוֹתָם אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְהַיְלָדוֹת

הַקְּטַנּוֹת רָצִים אַחֲרֵי הֵלֶךְ עָנִי, צוֹעֲקִים אַחֲרָיו וְזוֹרְקִים

בּוֹ אֲבָנִים. הֵם גִדְּלוּ כְּלָבִים גְדוֹלִים וְרָעִים, וְכַאֲשֶר

הֵעֵז עוֹבֵר-אֹרַח לְהֵרָאוֹת בִּרְחוֹב הַכְּפָר, יָצְאָה לִקְרָאתוֹ

בִּמְרוּצָה כָּל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת שֶל כַּלְבֵי-כְּלָבִים מִתּוֹךְ

נְבִיחָה, נְהִימָה וַחֲשִׂיפַת שִנַּיִם. אַחֲרֵי כֵן הָיוּ תּוֹפְשִׂים

אוֹתוֹ בְּרַגְלָיו אוֹ בִּבְגָדָיו, כְּכָל אֲשֶר קָרָה, וְאִם הָיָה

הָאִיש לְבוּש קְרָעִים בְּבוֹאוֹ, הָיָה מַרְאֵהוּ מְעוֹרֵר חֶמְלָה

שִבְעָתַיִם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִבְרוֹחַ. הַדָּבָר הָיָה נוֹרָא מְאֹד

בִּשְבִיל נוֹדְדִים עֲנִיִּים, כְּפִי שֶתּוּכְלוּ לְשַעֵר, בְּיִחוּד אִם

אֵלֶּה הָיוּ חוֹלִים אוֹ חֲלוּשִים אוֹ נֵכִים אוֹ זְקֵנִים. אֲנָשִים

כָּאֵלֶּה (אִם יָדְעוּ פַּעַם מִן הַנִּסָּיוֹן אֶת דֶרֶךְ הָאֲנָשִים

הָאֵלֶּה עִם יַלְדֵיהֶם וְכַלְבֵיהֶם הַגַּסִּים), הָיוּ בּוֹחֲרִים

לָלֶכֶת מִילִים רַבִּים סְחוֹר סְחוֹר, מֵאֲשֶר לַעֲבוֹר דֶרֶךְ הַכְּפָר

הַזֶּה.

רַע הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵינֵי הָרוֹאֶה, כִּי בְּבוֹא

שָמָּה אֲדוֹנִים יוֹשְבִים בְּמֶרְכָּבוֹת אוֹ רוֹכְבִים עַל סוּסִים

יָפִים עִם עֲבָדִים לְבוּשִים מַדִּים מְשָרְתִים לִפְנֵיהֶם, לֹא הָיוּ

אֲנָשִים מְנֻמָּסִים יוֹתֵר וְנִכְנָעִים יוֹתֵר מִתּוֹשָבֵי הַכְּפָר

הַזֶּה. הֵם הָיוּ מְסִירִים כּוֹבְעֵיהֶם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, כּוֹרְעִים

וּמִשְתַּחֲוִים לִפְנֵי הָאוֹרְחִים. אִם נָהֲגוּ הַיְלָדִים בְּגַסּוּת,

יָדְעוּ כִּי קַבֵּל יְקַבְּלוּ צְרִימָה בָּאֹזֶן; וַאֲשֶר לַכְּלָבִים,

אִם אֶחָד מִן הָעֵדָה הָרָעָה חוֹרֵץ לְשוֹנוֹ לִנְבּוֹחַ, הָיָה אֲדוֹנוֹ

מַכֶּה אוֹתוֹ כְּרֶגַע בְּמַטֵּהוּ וְקוֹשְרוֹ בְּחֶבֶל וּמוֹנֵעַ מִפִּיו

אֹכֶל. כָּל זֶה הָיָה טוֹב וְיָפֶה, אֶפֶס כִּי הוֹכִיחַ הַדָּבָר, אֲשֶר

יוֹשְבֵי הַכְּפָר נָתְנוּ כָּבוֹד לַכֶּסֶף שֶבְּכִיס הָאוֹרֵחַ וְלֹא

לַנְּשָמָה בְּקִרְבּוֹ, הַשּוֹכֶנֶת בְּכָל אָדָם כְּעָנִי

כְּעָשִיר.

וְעַתָּה תָּבִינוּ אֵפוֹא, מִפְּנֵי מָה סָח פִילֶמּוֹן

הַזָּקֵן בְּצַעַר רַב, כַּאֲשֶר שָמַע אֶת קוֹלוֹת הַיְלָדִים וְאֶת

נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים בַּקָּצֶה הָרָחוֹק שֶל רְחוֹב הַכְּפָר.

רַב הָיָה הַשָּאוֹן, אֲשֶר הָלַךְ וְנִמְשַךְ שָעָה מְרֻבָּה, וְנִדְמֶה הָיָה כִּי עוֹבֵר הוּא לְרֹחַב הָעֵמֶק.

– מֵעוֹדִי לֹא שָמַעְתִּי אֶת הַכְּלָבִים נוֹבְחִים בְּקוֹל רָם כָּזֶה – הֵעִיר הַזָּקֵן הַטּוֹב.

– גַם הַיְלָדִים לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם כֹּה גַסִּים – עָנְתָה אִשְתּוֹ הַזְּקֵנָה וְהַטּוֹבָה.

הֵם יָשְבוּ וְנִעְנְעוּ בְּרֹאשָם זֶה אֶל זֶה,

וְהַקּוֹלוֹת הָלְכוּ וְקָרְבוּ, עַד אֲשֶר רָאוּ הַזְּקֵנִים וְהִנֵּה

לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה אֲשֶר שָם עָמַד בֵּיתָם, שְנֵי נוֹדְדִים הוֹלְכִים

וּקְרֵבִים בְּרֶגֶל. מֵאֲחוֹרֵיהֶם סָמוּךְ לָהֶם נִשְמְעָה הַנְּהִימָה

הַפְּרָאִית, הַבָּאָה בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. בְּמֶרְחָק קָטָן מֵהֶם רָצָה

כְּנֻפְיָה שֶל יְלָדִים, אֲשֶר שָלְחוּ צְרִיחוֹת וְזָרְקוּ אֲבָנִים

בְּכָל כֹּחָם אַחֲרֵי שְנֵי הַנּוֹדְדִים. פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם הֶחֱזִיר

רֹאשוֹ הַצָּעִיר בִּשְנֵי הָאֲנָשִים (הוּא הָיָה קְטַן קוֹמָה וּפָעִיל

מְאֹד) וְהִבְרִיחַ אֶת הַכְּלָבִים בַּמַּקֵּל אֲשֶר בְּיָדוֹ. חֲבֵרוֹ,

אֲשֶר הָיָה גְבַהּ קוֹמָה מְאֹד, הָלַךְ בִּמְנוּחָה כְּאִלּוּ בָּז

בְּלִבּוֹ גַם לַיְלָדִים הַנִּתְעָבִים וְגַם לַכְּלָבִים הַנִּבְזִים,

אֲשֶר הַיְלָדִים, כַּנִרְאֶה, מְחַקִּים אֶת מִנְהָגָם.

שְנֵי הַנּוֹדְדִים הָיוּ לְבוּשִים בְּגָדִים דַלִּים

מְאֹד, וּבִפְנֵיהֶם נִרְאֶה הָיָה, כִּי אֵין לָהֶם דֵי כֶּסֶף בְּכִיסָם

לְשַלֵּם שְׂכַר לִינָה. וְהַדָּבָר הַזֶּה, חוֹשֵשְנִי, הָיָה הַטַּעַם,

מִפְּנֵי מָה נָתְנוּ בְּנֵי הַכְּפָר רְשוּת לְיַלְדֵיהֶם וּלְכַלְבֵיהֶם

לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם בְּגַסּוּת כָּזוֹ.

– קוּמִי, אִשְתִּי – אָמַר פִילֶמּוֹן לְבוֹקִיס –

וְנֵלֵךְ לִקְרַאת הָאֲנָשִים הָעֲלוּבִים הָאֵלֶּה. אֵין סָפֵק, כִּי

בְּלֵב כָּבֵד מְאֹד הֵם מְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַל הַגִּבְעָה.

– לֵךְ אַתָּה לִקְרָאתָם – עָנְתָה בּוֹקִיס – וְאָנֹכִי

אֲמַהֵר אֶל הָאֹהֶל לִרְאוֹת, אִם אוּכַל לִמְצוֹא לָהֶם דָבָר לְפַת

עַרְבִית. פְּרוּסַת לֶחֶם הֲגוּנָה עִם חָלָב תַּעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת

לְעוֹדֵד אֶת רוּחָם.

הִיא עָשְׂתָה כַּאֲשֶר אָמְרָה וּמִהֲרָה אֶל הָאֹהֶל,

וּפִילֶמּוֹן מִצִּדוֹ הָלַךְ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים וְהוֹשִיט אֶת יָדוֹ

בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עַד כִּי לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּדִבּוּר פֶּה –

וּבְכָל זֹאת לֹא נִמְנַע מִקְּרוֹא בְּקוֹל יוֹצֵא מִן הַלֵּב:

– בְּרוּכִים הַבָּאִים, אוֹרְחִים! שָלוֹם עֲלֵיכֶם!

– תּוֹדָה לְךָ – קָרָא הַצָּעִיר מִן הַשְֹנַיִם

בְּדֶרֶךְ חִבָּה רַבָּה, לַמְרוֹת הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה – זוֹ הִיא

קַבָּלַת פָּנִים אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶנִפְגַשְנוּ שָם לְמַטָּה בַּכְּפָר.

אָנָּא, מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵב בִּשְכֵנוּת כֹּה רָעָה?

– הָהּ! – הֵשִיב פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן בְּחִיּוּךְ שָקֵט

וְנָעִים – הַשֵּם יִתְבָּרַךְ הוֹשִיבָנוּ פֹּה, סוֹבֵר אֲנִי, בְּתוֹךְ

שְאָר הַסִּבּוֹת, כְּדֵי שֶאוּכַל לְתַקֵּן, עַד כַּמָה שֶיֵּש בְּכֹחִי,

אֶת חֵטְא שְכֵנַי, שֶאֵינָם מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים.

– יָפֶה אָמַרְתָּ, אַבָּא זָקֵן! – קָרָא הַנּוֹדֵד –

וְאִם יֵש לְהַגִּיד אֶת כָּל הָאֶמֶת, הִנֵּה חֲבֵרַי וַאֲנִי זְקוּקִים

לְכַמָּה תִּקוּנִים. הַיְלָדִים הָהֵם (הַסּוֹרְרִים הַקְּטַנִים!)

לִכְלְכוּ אוֹתָנוּ לַכְלֵךְ הֵיטֵב בְּכַדּוּרֵי הָרֶפֶש שֶלָּהֶם,

וְאֶחָד מֵעֲדַת הַכְּלָבִים קָרַע אֶת מְעִילִי, שֶהָיָה קָרוּעַ מְאֹד

גַם לִפְנֵי כֵן. אוּלָם פָּגַעְתִּי יָפֶה בְּחַרְטוֹמוֹ בַּמַּטֶּה

שֶבְּיָדִי, וּלְדַעְתִּי שְמַעְתֶּם אֶת יִלְלָתוֹ גַם פֹּה

מִמֶּרְחַקִּים.

פִילֶמּוֹן שָׂמַּח לִרְאוֹת, כִּי רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו,

וְאָמְנָם לְמַרְאֵה פָּנָיו וַהֲלִיכוֹתָיו שֶל הַנּוֹדֵד לֹא הָיָה אִיש

מְתָאֵר לְעַצְמוֹ, כִּי עָיֵף הוּא מִמַּהֲלַךְ יוֹם אוֹ כִּי לִבּוֹ

מָלֵא רֹגֶז עַל קַבָּלַת-הַפָּנִים הַגַּסָּה בְּסוֹפוֹ שֶל הַיּוֹם. הוּא

הָיָה לָבוּש לְבוּש מְשֻנֶּה בְּמִקְצָת, עַל רֹאשוֹ מִין כִּפָּה, אֲשֶר

הַתִּתּוֹרָה בָּלְטָה עַל שְתֵּי אָזְנָיו. אַף כִּי הָיָה עֶרֶב קַיִץ,

הָיָה הָאִיש לָבוּש מְעִיל, אֲשֶר עָטָה אוֹתוֹ הָדוּק לִבְשָׂרוֹ, אוּלַי

מִפְּנֵי שֶבְּגָדָיו הַתַּחְתּוֹנִים הָיוּ בְּלוּיִים. אַף זֶה רָאָה

פִילֶמּוֹן, כִּי בְּרַגְלֵי הָאִיש זוּג-נַעֲלַיִם מְשֻנֶּה, אַךְ יַעַן

כִּי הֶחְשִיךְ הַיּוֹם, וְגַם הָרְאִיָּה שֶל הַזָּקֵן לֹא הָיְתָה חַדָּה

בְּיוֹתֵר, לֹא יָכֹל לְהַגִּיד בְּדִיּוּק, בַּמֶּה מְשֻנּוֹת

הַנַּעֲלַיִם. אָכֵן דָבָר אֶחָד נִרְאָה לוֹ מוּזָר: הָאוֹרֵחַ הָיָה קַל

וְזָרִיז לְהַפְלִיא כָּל כָּךְ, עַד כִּי נִרְאָה, כְּאִלּוּ רַגְלָיו

מִתְרוֹמְמוֹת לִפְעָמִים מֵעַל הַקַּרְקַע מֵאֲלֵיהֶן אוֹ כִּי יָכוֹל

לְהַחֲזִיקָן רַק בְּקֹשִי.

– בִּנְעוּרַי – אָמַר פִילֶמּוֹן אֶל הָאוֹרֵחַ –

הָיִיתִי קַל בְּרַגְלַי, אַךְ עַתָּה רַגְלַי הוֹלְכוֹת וּכְבֵדוֹת

תָּמִיד עִם בּוֹא הָעֶרֶב.

– אֵין תְּרוּפָה טוֹבָה לְכָךְ מִמַּקֵּל טוֹב – עָנָה

הָאוֹרֵחַ – וּבְמִקְרֶה יֵש לִי מִשְעָן כָּזֶה, כַּאֲשֶר עֵינֶיךָ

רוֹאוֹת.

וְאָמְנָם כֵּן, הַמַּקֵּל הָיָה מְשֻנֶּה מִכָּל

הַמַּקְלוֹת שֶרָאָה פִילֶמּוֹן מִיָּמָיו. הוּא הָיָה עָשׂוּי מֵעֵץ זַיִת

וּמֵעֵין שְתֵּי כְּנָפַיִם קְטַנּוֹת לוֹ סָמוּךְ לְחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן:

שְנֵי נְחָשִים חֲרוּתִים בְּעֵץ הָיוּ כִּכְרוּכִים עַל גַבֵּי הַמַּקֵּל,

וְהֵם נַעֲשׂוּ בָּאֳמָנוּת רַבָּה כָּל כַּךְ, עַד כִּי הַזָּקֵן

פִילֶמּוֹן (שֶעֵינָיו הָיוּ כֵּהוֹת, כְּיָדוּעַ לָכֶם) חָשַב אוֹתָם

לְחַיִּים, כִּי רָאָה אוֹתָם מִתְעַקְּלִים וּמִתְפַּתְּלִים.

– אָכֵן זֶה דָבָר יְקַר הַמְּצִיאוּת! – אָמַר הַזָּקֵן –

מַקֵּל בַּעַל כְּנָפַיִם! הֲרֵי זֶה מַקֵּל מֻפְלָא בִּשְבִיל נַעַר קָטָן

לִנְסוֹעַ עָלָיו בִּרְכִיבָה.

בֵּין כֹּה וָכֹה הִגִּיעוּ פִילֶמּוֹן עִם שְנֵי אוֹרְחָיו אֶל פֶּתַח הַבַּיִת.

– יְדִידַי – קָרָא הַזָּקֵן – שְבוּ לָכֶם לָנוּחַ פֹּה

עַל הַסַּפְסָל הַזֶּה. אִשְתִּי הַטּוֹבָה בּוֹקִיס הָלְכָה לִרְאוֹת מַה

יֵּש לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב. אֲנָשִים עֲנִיִּים אָנוּ, אַךְ כַּבֵּד

נְכַבֶּדְכֶם בְּכָל מַה שֶּיֵּש בָּאָרוֹן.

הַנָּכְרִי הַצָּעִיר הִטִּיל עַצְמוֹ בִּפְזִיזוּת עַל

הַסַּפְסָל וְנָתַן גַם לְמַקְלוֹ לִנְפּוֹל. וְכָאן אֵרַע דְבַר פֶּלֶא,

אַף כִּי שֶל מַה בְּכָךְ. הַמַּקֵל קָם מֵעַל הַקַּרְקַע מֵעַצְמוֹ,

וּבְפָרְשׂוֹ אֶת כְּנָפָיו רָקַד לְמֶחֱצָה וְעָף לְמֶחֱצָה וְהִשְעִין

עַצְמוֹ לְיַד קִיר הַבַּיִת. שָם עָמַד בִּמְנוּחָה וּבְשֶקֶט וְרַק

הַנְּחָשִים הוֹסִיפוּ לְהִתְפַּתֵּל. אוּלָם דַעְתִּי הַפְּרָטִית הִיא,

כִּי עֵינָיו הַכֵּהוֹת שֶל הַזָּקֵן פִילֶמּוֹן הִטְעוּ אוֹתוֹ

שוּב.

בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהוֹצִיא מִפִּיו שְאֵלָה, מָשַךְ

הַנָּכְרִי הַקַּשִּיש אֶת עֵינָיו מִמַּקֵּל הַפֶּלֶא, בִּפְנוֹתוֹ אֵלָיו

בְּדִבּוּר:

– הַאִם לֹא הָיָה פֹּה – שָאַל הַנָּכְרִי וְקוֹלוֹ הָיָה

עָמֹק לְהַפְלִיא – בְּיָמִים קַדְמוֹנִים נָהָר אֲשֶר כִּסָּה אֶת

הַמָּקוֹם, שֶעָלָיו עוֹמֵד שָם הַכְּפָר?

– לֹא בְּיָמַי, יְדִידַי – עָנָה פִילֶמּוֹן – אַף כִּי

אִיש זָקֵן אֲנִי, כְּפִי שֶאַתָּה רוֹאֶה. תָּמִיד הָיוּ פֹּה הַשָּׂדוֹת

וְהַכָּרִים כַּאֲשֶר הֵם הַיּוֹם, וְהָעֵצִים הָעַתִּיקִים וְהַנַּחַל

הַקָּטָן הַהוֹמֶה בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק. לֹא אָבִי, אַף לֹא אֲבִי אָבִי,

עַד כַּמָּה שֶיָּדוּעַ לִי, אַף הֵם לֹא רָאוּ זֹאת, וְאֵין סָפֵק, כִּי

כֵן יִהְיֶה אַחֲרֵי אֲשֶר פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ וּשְמוֹ

יִשָׁכַח.

– זֶה הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיד מֵרֹאש

לָבֶטַח – הֵעִיר הַנָּכְרִי, וּמַשֶּהוּ חָמוּר מְאֹד הָיָה בְּקוֹלוֹ

הֶעָמֹק. הוּא גַם נִעְנַע בְּרֹאשוֹ, עַד כִּי תַּלְתַּלָּיו הַשְּחוֹרִים

וְהַכְּבֵדִים הִתְנוֹדְדוּ עִם תְּנוּעָה זוֹ – אַחֲרֵי אֲשֶר תּוֹשָבֵי

הַכְּפָר שָם שָכְחוּ אֶת רִגְשוֹת הָאַהֲבָה וְהַחֶמְלָה, אֲשֶר נָטַע

אֱלֹהִים בְּלִבָּם, טוֹב כִּי יָשוּב הַנָּהָר לְהַעֲלוֹת גַלָּיו עַל

מִשְכְּנוֹתֵיהֶם.

מַבָּטוֹ שֶל הַהוֹלֵךְ הָיָה חָמוּר כָּל כַּךְ, עַד כִּי

פִילֶמּוֹן נִבְהַל וְנִפְחַד כִּמְעַט, וּמַה גַּם כִּי עִם זַעַם פָּנָיו

נִרְאוּ פִּתְאֹם שְמֵי בֵּין-הָעַרְבַּיִם קוֹדְרִים יוֹתֵר, וְכַאֲשֶר

נִעְנַע בְּרֹאשוֹ, נִשְמַע בָּאֲוִיר קוֹל כְּקוֹל הָרַעַם.

אוּלָם כַּעֲבוֹר רֶגַע נַעֲשׂוּ פְּנֵי הַנָּכְרִי כֹּה

חֲבִיבִים וְכֹה רַכִּים, עַד כִּי הָאִיש הַזָּקֵן שָכַח כִּמְעַט כָּל

פַּחְדוֹ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע מִן הַהַרְגָשָה, כִּי הַהֵלֶךְ

הַזָּקֵן וַדַּאי אֵינֶנּוּ אָדָם פָּשוּט, אַף כִּי בְּמִקְרֶה הוּא

לָבוּש בִּגְדֵי עֹנִי וְהוֹלֵךְ הוּא בָּרֶגֶל. לֹא כִּי תֵּאֵר לוֹ

פִילֶמּוֹן אֶת הָאִיש כְּנָסִיךְ מִתְחַפֵּשׂ אוֹ בְּצוּרָה דוֹמָה לְזוֹ,

אוּלָם הוּא נִרְאָה לוֹ כְּאִיש חָכָם גָדוֹל עַד מְאֹד, הַנּוֹדֵד

בָּעוֹלָם בְּמַלְבּוּש דַל זֶה וּבָז לְעֹשֶר וּלְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם

הַזֶּה, בְּחַפְּשׂוֹ בְּכָל מָקוֹם לְהוֹסִיף קֻרְטוֹב עַל חָכְמָתוֹ.

הָרַעְיוֹן הַזֶּה נִרְאָה לוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת יוֹתֵר, כִּי

כַּאֲשֶר נָשָׂא פִילֶמּוֹן עֵינָיו אֶל פְּנֵי הַנָּכְרִי, רָאָה

בְּמַבָּט אֶחָד שֶלּוֹ מַחֲשָבָה רַבָּה יוֹתֵר, מֵאֲשֶר יָכוֹל לִלְמוֹד

בַּסְּפָרִים כָּל יְמֵי חַיָּיו.

בּוֹ בַּזְמַן שֶבּוֹקִיס הֵכִינָה אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב,

פָּתְחוּ שְנֵי הַנּוֹדְדִים בְּשִׂיחַת רֵעִים עִם פִילֶמּוֹן. הַצָּעִיר

הָיָה מַרְבֶּה שִׂיחָה עַד מְאֹד, וְהוּא הָיָה מֵעִיר הֶעָרוֹת חֲרִיפוֹת

וּשְנוּנוֹת כָּל כָּךְ, עַד כִּי הַזָּקֵן הָיָה בְּלִי הֶרֶף פּוֹרֵץ

בִּצְחוֹק וְאוֹמֵר, כִּי זֶה הוּא הָאִיש הָעַלִּיז בְּיוֹתֵר שֶרָאָה

בְּיָמָיו.

– אָנָּא, יְדִידִי הַצָּעִיר – אָמַר הַזָּקֵן לְאַחַר שֶהִתְיַדְדוּ – מַה שִּמְךָ כִּי אֵדַע?

– הִנֵּה אֲנִי קַל וּפָזִיז, כַּאֲשֶר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת –

עָנָה הַנּוֹדֵד – וְעַל כֵּן אִם תִּקְרָא לִי כַּסְפִּיאֵל, יִהְיֶה שֵם

זֶה הוֹלֵם אוֹתִי.

– כַּסְפִּיאֵל! כַּסְפִּית! – עָנָה פִילֶמּוֹן, בְּהַבִּיטוֹ אֶל פְּנֵי הַנּוֹדֵד לִרְאוֹת אִם אֵינוֹ מְשַטֶּה בּוֹ – זֶה הוּא שֵם מוּזָר מְאֹד. וּמַה שְמוֹ שֶל

בֶּן לִוְיָתְךָ? הֲגַם לוֹ שֵם מְשֻנֶּה?

– עָלֶיךָ לִשְאוֹל אֶת הָרַעַם כִּי יַגִּיד לְךָ – עָנָה

כַּסְפִּיאֵל, בְּשָלְחוֹ אֵלָיו מַבָּט מִסְתּוֹרי – שוּם קוֹל אַחֵר

אֵינוֹ רָם בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה.

הֶעָרָה זוֹ, שֶנֶּאֶמְרָה בִּרְצִינוּת אוֹ בִּצְחוֹק,

עֲלוּלָה הָיְתָה לְהוֹלִיד פַּחַד גָדוֹל מְאֹד בְּלֵב פִילֶמּוֹן

מִפְּנֵי הַנּוֹדֵד הַקַּשִּיש, לוּלֵא הִרְהִיב עֹז לְהַבִּיט אֵלָיו

וּמָצָא בְּפָנָיו טוּב-לֵב בְּמִדָּה רַבָּה כָּל כָּךְ. אוּלָם, בְּלִי

סָפֵק, זֶה הָיָה הָאִיש הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר שֶיָּשַב בַּעֲנָוָה כָּזוֹ

לְיַד פֶּתַח בַּיִת קָטָן. בִּזְמַן שֶהַנָּכְרִי עָסַק בְּשִׂיחָה,

יָצְאוּ הַדְּבָרִים מִפִּיו דֶרֶךְ חֲשִיבוּת כָּזוֹ, עַד כִּי פִילֶמּוֹן

הִרְגִיש רָצוֹן שֶאֵין לַעֲמוֹד בְּפָנָיו לְהַגִּיד לוֹ כָּל מַה

שֶבְּלִבּוֹ. זֶה הוּא תָּמִיד הָרֶגֶש בְּלֵב אֲנָשִים, בִּזְמַן שֶהֵם

פּוֹגְשִים אָדָם גָדוֹל בְּחָכְמָה, הַמֵּבִין כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת

וְהָרָעוֹת שֶלָּהֶם, וְאֵינוֹ מֵקֵל בִּכְבוֹדָם אַף בְּמַשֶּהוּ.

אוּלָם פִילֶמּוֹן, הָאִיש הַזָּקֵן הַתָּם וְהַיָּשָר,

לֹא הָיוּ לוֹ סוֹדוֹת לְגַלּוֹתָם. הוּא דִבֵּר בַּאֲרִיכוּת עַל קוֹרוֹת

חַיָּיו בֶּעָבָר, שֶבְּמֶשֶךְ כָּל הַשָּנִים לֹא יָצָא לְמֶרְחָק שֶל

עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. אִשְתּוֹ בּוֹקִיס וְהוּא

יוֹשְבִים בְּבַיִת זֶה מִנְּעוּרֵיהֶם וּמוֹצְאִים לַחְמָם בִּיגִיעַ

כַּפֵּיהֶם, תָּמִיד עֲנִיִּים הֵם, אַךְ שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. הוּא

הִלֵּל וְשִבַּח אֶת הַחֶמְאָה וְהַגְּבִינָה שֶׁבּוֹקִיס עוֹשָׂה. מַה

נָּאִים הַיְרָקוֹת שֶהוּא מְגַדֵּל בְּגִנָּתוֹ. אַף אֶת זֶה אָמַר, כִּי

מִפְּנֵי שֶהוּא וְאִשְתּוֹ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה מְאֹד, לָכֵן מִשְאֶלֶת

לֵב שְנֵיהֶם, כִּי גַם הַמָּוֶת לֹא יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וְכִי יָמוּתוּ,

כְּמוֹ שֶחָיוּ, שְנֵיהֶם יַחְדָו.

כַּאֲשֶר שָמַע הַנָּכְרִי אֶת הַדְּבָרִים, הוֹפִיעָה

בַּת-צְחוֹק עַל פָּנָיו, שֶהִבִּיעוּ גַם נְעִימוּת וְגַם

גְדֻלָּה.

– זָקֵן טוֹב אַתָּה – קָרָא אֶל פִילֶמּוֹן – וּלְךָ

אִשָּׁה טוֹבָה עֵזֶר כְּנֶגְדְךָ. מִן הָרָאוּי, כִּי מִשְאֶלֶת לִבְּכֶם

תִּנָּתֵן לָכֶם.

וְאוֹתָהּ שָעָה נִדְמָה לוֹ לְפִילֶמּוֹן, כְּאִלּוּ

עַנְנֵי הַשְּקִיעָה יָרוּ מִתּוֹכָם בָּרָק מַבְהִיק מִצַּד מַעֲרָב

וְהִדְלִיקוּ אוֹר פִּתְאֹם בָּרָקִיעַ.

בּוֹקִיס גָמְרָה לְהָכִין אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב, בָּאָה

אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וּפָתְחָה בְּדִבְרֵי הִתְנַצְּלוּת עַל הַמַּאֲכָלִים

הַדַּלִים, שֶהִיא מֻכְרָחָה לָשִׂים לִפְנֵי אוֹרְחֶיהָ.

אִלּוּ יָדַעְנוּ כִּי תָּבוֹאוּ – אָמְרָה – כִּי אָז

הָיִינוּ, אִישִי וַאֲנִי, פּוֹטְרִים עַצְמֵנוּ בְּלִי פְּרוּסָה

וּבִלְבַד שֶלֹּא יֶחְסַר לָכֶם לִסְעֻדָּה שְלֵמָה. אוּלָם לָקַחְתִּי

הַיּוֹם חֵלֶק גָדוֹל מִן הֶחָלָב לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ גְבִינָה,

וְכִכַּר-הַלֶּחֶם הָאַחֲרוֹנָה כְּבַר נֶאֶכְלָה מַחֲצִיתָהּ. אֲבוֹי!

לְעוֹלָם אֵינִי מַרְגִישָה בְּצַעֲרָהּ שֶל עֲנִיּוּתִי, כְּמוֹ בְּשָעָה

שֶנּוֹדֵד עָנִי דוֹפֵק עַל דַלְתֵּנוּ.

הַכֹּל יִהְיֶה טוֹב וְיָפֶה, אַל תִּדְאֲגִי, אִשָּה

טוֹבָה – קָרָא הַנָּכְרִי הַקַּשִּיש בַּחֲבִיבוּת – קַבָּלַת פָּנִים

יְשָרָה וּלְבָבִית לְאוֹרֵחַ עוֹשָׂה נִפְלָאוֹת בַּמַּאֲכָלִים

וּבְיָדָהּ לַהֲפוֹךְ פַּת קִיבָר לְמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ וּלְיַיִן

הַמְשֻמָּר.

– הוֹ, אִמָּא בּוֹקִיס! הֲלֹא זֶה מִשְתֶּה! – קָרָא

כַּסְפִּיאֵל בִּצְחוֹק – מִשְתֶּה מַמָּש! וְאַתְּ תִּרְאִי, כֵּיצַד

אֲנִי עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת הָאֲכִילָה. חוֹשְבַנִי, כִּי לֹא הָיִיתִי רָעֵב

כָּל כַּךְ בִּימֵי חַיַּי.

– יִשְמְרֵנוּ הָאֵל! – לָחֲשָה בּוקִיס לְאִישָהּ – אִם

הַבָּחוּר יֵש לוֹ תֵּאָבוֹן עָצוּם כָּזֶה, חוֹשֶשֶת אֲנִי, כִּי

הַסְּעֻדָּה לֹא תַסְפִּיק לוֹ אַף לְמֶחְצָה.

כֻּלָּם נִכְנְסוּ לַבַּיִת. וְעַתָּה, שׁוֹמְעַי

הַקְּטַנִּים, יֵש בְּפִי לְסַפֵּר לָכֶם דָבָר, אֲשֶר לְשָמְעוֹ

תִּלְטְשוּ עֵינֵיכֶם מִתִּמָּהוֹן. זֶה הוּא אַחַד הַמִּקְרִים

הַמֻּפְלָאִים בְּיוֹתֵר בְּכָל הַסִּפּוּר. מַקְלוֹ שֶל כַּסְפִּיאֵל,

זוֹכְרִים אַתֶּם, הֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ לְיַד הַקִּיר שֶל הַבַּיִת.

וּבְכֵן כַּאֲשֶר נִכְנַס אֲדוֹנָיו בַּפֶּתַח וְהִשְאִיר אֶת מַקֵּל

הַפֶּלֶא שֶלּוֹ מֵאַחֲרָיו, לֹא הָיָה לוֹ לַמַּקֵּל לַעֲשׂוֹת דָבָר רַק

לִפְרוֹשׂ אֶת כְּנָפָיו הַקְּטַנּוֹת וְלַעֲלוֹת בִּרְקִידָה וּבְרִחוּף

עַל הַמַּדְרֵגוֹת. הַמַּקֵּל הָלַךְ הָלוֹךְ וְטָפוֹף אֶל הַמִּטְבָּח

וְלֹא נָח עַד אֲשֶר עָמַד בְּרֹב חֲשִיבוּת וְנִמּוּס לְיַד כִּסְאוֹ שֶל

כַּסְפִּיאֵל. אוּלָם פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן וְכָמוֹהוּ גַם אִשְתּוֹ הָיוּ

עֲסוּקִים כָּל כָּךְ בִּכְבוֹד הָאוֹרְחִים, עַד כִּי לֹא שָׂמוּ לֵב

כְּלָל לְמַעֲשֵׂה הַמַּקֵּל.

כַּאֲשֶר אָמְרָה בּוֹקִיס, לֹא הָיְתָה זוֹ בִּלְתִּי אִם

סְעֻדָּה דַלָּה בִּשְבִיל שְנֵי נוֹדְדִים רְעֵבִים. בְּאֶמְצַע

הַשֻּלְחָן הָיָה הַנּוֹתָר מִכִּכַּר הַלֶּחֶם הַשָּחוֹר עִם חֲתִיכַת

גְבִינָה מִצַּד אֶחָד וּכְלִי עִם דְבַש מִן הַצַּד הַשֵּנִי. לִפְנֵי

כָּל אֶחָד מִן הָאוֹרְחִים הָיָה מֻנָּח אֶשְכּוֹל נָאֶה שֶל עֲנָבִים.

כַּד שֶל חֶרֶס בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית, מָלֵא חָלָב כִּמְעַט, עָמַד

בְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן, וְכַאֲשֶר מִלְּאָה בּוֹקִיס שְנֵי סְפָלִים

וְשָׂמָה אוֹתָם לִפְנֵי הַנָּכְרִים, לֹא נִשְאַר בִּלְתִּי אִם מְעַט

חָלָב בְּתַחְתִּית הַכַּד. אוֹיָה! עִנְיָן רַע הוּא בִּזְמַן שֶלֵּב טוֹב

רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ דָחוּק וְלָחוּץ בְּכַף הָעֹנִי. בּוֹקִיס הָעֲלוּבָה

הָיְתָה מוּכָנָה לִרְעוֹב בְּמֶשֶךְ שָבוּעַ יָמִים, אִלּוּ אֶפְשָר הָיָה

עַל יְדֵי כָּךְ לְסַפֵּק לָאֲנָשִים הָרְעֵבִים סְעֻדָּה עֲשִירָה

יוֹתֵר.

וּמִכֵּיוָן שֶהַסְּעֻדָּה הָיְתָה דַלָּה עַד מְאֹד, לֹא

יָכְלָה כִּי אִם לִשְאוֹל בְּלִבָּהּ, כִּי תַּאֲבוֹנָם שֶל הַסּוֹעֲדִים

לֹא יִהְיֶה גָדוֹל. אוּלָם אַךְ יָשְבוּ הַנּוֹדְדִים אֶל הַשֻּלְחָן

שָתוּ שְנֵיהֶם אֶת כָּל הֶחָלָב מִן הַסְּפָלִים בִּלְגִימָה

אַחַת.

– עוֹד מְעַט חָלָב, אִמָּא בּוֹקִיס, אָנָּא – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – הַיּוֹם הָיָה חַם וַאֲנִי צָמֵאתִי מְאֹד.

– אִם כֵּן, אוֹרְחַי הַחֲבִיבִים – עָנְתָה בּוֹקִיס

בִּמְבוּכָה רַבָּה – חֶרְפָּה וּבוּשָה לִי! אֲבָל הָאֶמֶת הִיא, כִּי

בַּכַּד אֵין עוֹד אַף טִפָּה שֶל חָלָב. הָהּ, אִיש! אִיש! מַדּוּעַ לֹא

הִסְתַּפַַּקְנוּ בְּלִי פַּת עַרְבִית?

– וְלִי נִדְמֶה, – קָרָא כַּסְפִּיאֵל, בְּקוּמוֹ מֵעִם

הַשֻּלְחָן וּבְקַחְתּוֹ אֶת הַכַּד בַּיָּדִית – לִי נִדְמֶה כִּי אֵין

הַדְּבָרִים רָעִים כָּל כָּךְ כְּפִי שֶאַתְּ אוֹמֶרֶת. יֵש חָלָב רַב

בְּתוֹךְ הַכַּד.

בְּדַבְּרוֹ זֹאת, לְתִמְהוֹנָהּ הָרַב שֶל בּוֹקִיס,

יָצַק וּמִלֵּא חָלָב לֹא רַק אֶת הַסֵּפֶל שֶלּוֹ, כִּי אִם גַם שֶל

חֲבֵרוֹ, מִתּוֹךְ הַכַּד שֶאָמְרוּ עָלָיו כִּי רֵיק הוּא

כִּמְעַט.

הָאִשָּה הַטּוֹבָה לֹא הֶאֱמִינָה כִּמְעַט לְמַרְאֵה

עֵינֶיה. הִיא עַצְמָהּ הֵרִיקָה כִּמְעַט אֶת כָּל הֶחָלָב וְהֵצִיצָה

אַחֲרֵי כֵן לְתוֹךְ הַכַּד, כַּאֲשֶר הֶעֱמִידָה אוֹתוֹ עַל

הַשֻּלְחָן.

– אוּלָם אִשָּה זְקֵנָה אֲנִי – הִרְהֲרָה בּוֹקִיס

בְּלִבָּהּ – וְנוֹחָה לְשִכְחָה. אֵין זֹאת, כִּי טָעִיתִי. עַל כָּל

פָּנִים, עַתָּה הַכַּד וַדַּאי רֵיק, אַחֲרֵי אֲשֶר מִלְּאוּ מִמֶּנּוּ

אֶת הַסְּפָלִים פַּעֲמַיִם.

– מַה מְצֻיָּן הֶחָלָב הַזֶּה! – הֵעִיר כַּסְפִּיאֵל,

אַחֲרֵי גָמְעוֹ אֶת כָּל אֲשֶר בַּסֵּפֶל הַשֵּנִי – סְלִיחָה, גְבֶרֶת

חֲבִיבָה, עָלַי לְבַקֵּש, כִּי תִּתְּנִי לִי עוֹד מְעַט חָלָב.

הַפַּעַם רָאֲתָה בּוֹקִיס בָּרוּר, כִּי כַּסְפִּיאֵל

הָפַךְ אֶת הַכַּד וּפִיו לְמַטָּה, עַד כִּי הֵרִיק כָּל טִפָּה מִן

הֶחָלָב, בְּמַלְּאוֹ אֶת הַסֵּפֶל הַשֵּנִי, וּבְתוֹךְ הַכַּד לֹא נִשְאַר

מְאוּם. אוּלָם, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַדָּבָר כְּמוֹ שֶהוּא,

הֵרִימָה הָאִשָּה אֶת הַכַּד וְעָשְׂתָה תְּנוּעָה כְּשוֹפֶכֶת חָלָב

לְתוֹךְ הַסֵּפֶל שֶל כַּסְפִּיאֵל, אוּלָם לֹא עָלָה בְּלִבָּהּ רַעְיוֹן

כָּל שֶהוּא, כִּי יִזַּל חָלָב עוֹד. אוּלָם מָה רַב הָיָה תִּמְהוֹנָהּ,

כַּאֲשֶר יָרַד בְּשֶפַע סִלּוֹן מְבַעְבֵּעַ לְתוֹךְ הַסֵּפֶל, עַד כִּי

נִמְלָא כְּרֶגַע עַד שְׂפָתוֹ, וְעוֹד עָלָה וְנִשְפַּךְ עַל הַשֻּלְחָן.

שְנֵי הַנְּחָשִים שֶהִתְפַּתְּלוּ עַל מַקְלוֹ שֶל כַּסְפִּיאֵל (אַךְ לֹא

בּוֹקִיס וְלֹא פִילֶמּוֹן רָאוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה), פָּשְטוּ רָאשֵיהֶם

וְהִתְחִילוּ מְלַקְקִים אֶת הֶחָלָב שֶנִּשְפַּךְ.

וּמַה נִּפְלָא הָיָה רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ אֲשֶר לֶחָלָב

הַזֶּה! אֵין זֹאת כִּי פָּרָתוֹ הַיְחִידָה שֶל פִילֶמּוֹן רָעֲתָה

הַיּוֹם בַּמִּרְעֶה הַטּוֹב אֲשֶר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. בִּרְכָתִי לָכֶם,

קוֹרְאַי הַקְּטַנִּים וְהָאֲהוּבִים, כִּי כָּל אֶחָד מִכֶּם יִשְתֶּה

סֵפֶל חָלָב נֶחְמָד כָּזֶה בִּשְעַת סְעֻדַּת הָעֶרֶב!

– וְעַתָּה אִמָּא בּוֹקִיס, עוֹד פְּרוּסָה מִן הַכִּכָּר הַשְּחוֹרָה – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – וּמְעַט מִן הַדְּבַש הַזֶּה.

בּוֹקִיס חָתְכָה פְּרוּסָה כַּאֲשֶר בִּקֵּש, וְאַף כִּי

הַלֶּחֶם, אֲשֶר אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הִיא וְאִישָהּ, הָיָה יָבֵש מְאֹד

וְקָשֶה לַאֲכִילָה, הִנֵּה עַתָּה הָיָה קַל וָרַךְ, כְּאִלּוּ לִפְנֵי

שָעוֹת מוּעָטוֹת רָדוּ אוֹתוֹ מִן הַתַּנוּר. כַּאֲשֶר טָעֲמָה פֵּרוּר

שֶנָּפַל עַל הַשֻּלְחָן, מָצְאָה כִּי טַעְמוֹ עָרֵב מִכָּל מִינֵי לֶחֶם

שֶאָכְלָה, וְהִיא הֶאֱמִינָה בְּקֹשִי, כִּי זֶה הוּא הַלֶּחֶם שֶלָּהּ,

אֲשֶר לָשָה וְאָפְתָה בְּיָדֶיהָ. אוּלָם מֵאַיִן בָּא לָהּ לֶחֶם

אַחֵר?

וְהִנֵה הַדְּבַש! אֵין מִלִּים בְּפִי לְתָאֵר אֶת נֹעַם

רֵיחוֹ וְאֶת יְפִי מַרְאֵהוּ, צִבְעוֹ הָיָה כַּזָּהָב הַטָּהוֹר

וְהַשָּקוּף, וְרֵיחוֹ כְּרֵיחַ אֶלֶף פְּרָחִים, אַךְ כַּפְּרָחִים אֲשֶר

לֹא צָצוּ מֵעוֹלָם בְּגַן עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְעַל הַדְּבוֹרִים

לְבַקֵּש פְּרָחִים כָּאֵלֶּה בְּעוּפָן לַמָּרוֹם מֵעַל הֶעָבִים.

הַפֶּלֶא הוּא, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶר יָרְדוּ לַעֲרוּגַת פְּרָחִים נוֹתְנֵי

רֵיחַ נִיחוֹחַ וְזִיו שָמַיִם מָצְאוּ נַחַת לָשוּב וְלָעוּף אֶל

הַכַּוֶּרֶת אֲשֶר בְּגַנּוֹ שֶל פִילֶמּוֹן. מֵעוֹלָם לֹא טָעַם אָדָם

דְבַש כָּזֶה, לֹא רָאָה וְלֹא הֵרִיחַ. הָרֵיחַ הַטּוֹב צָף בַּמִּטְבָּח

מִסָּבִיב וְעָשָׂה אוֹתוֹ מָלֵא נַחַת, עַד כִּי לוּ עָצַמְתָּ עֵינְךָ

הָיִיתָ שוֹכֵחַ כְּרֶגַע אֶת הַתִּקְרָה הַנְּמוּכָה וְאֶת הַקִּירוֹת

הַשְּחוֹרִים וּבְדִמְיוֹנְךָ הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת עַצְמְךָ בְּסֻכָּה אֲשֶר

פִּרְחֵי עֵדֶן עַל גַבָּהּ.

וְאַף כִּי הָאֵם הַטּוֹבָה בּוֹקִיס הָיְתָה אִשָּה

זְקֵנָה פְּשוּטָה, אִי אֶפְשָר הָיָה לָהּ לִבְלִי חֲשוֹב, כִּי בְּכָל

הַדְּבָרִים אֲשֶר קָרוּ יֵש מַשֶּהוּ יוֹצֵא מִדֶּרֶךְ הָרָגִּיל.

וּבְכֵן, אַחֲרֵי אֲשֶר הִגִּישָה לָאוֹרְחִים אֶת הַלֶּחֶם וְהַדְּבַש

וְשָׂמָה אֶשְכּוֹל עֲנָבִים לְכָל אֶחָד בְּצַלַּחְתּוֹ, יָשְבָה לְיַד

פִילֶמּוֹן וְסִפְּרָה לוֹ בְּלַחַש מַה שֶּרָאוּ עֵינֶיהָ.

– הֲשָמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ כַּדָבָר הַזֶּה? – שָאֲלָה.

– לֹא, לֹא שָמַעְתִּי – עָנָה פִילֶמּוֹן בְּחִיּוּךְ –

וַאֲנִי חוֹשֵב, אִשְתִּי הַחֲבִיבָה, כִּי אַתְּ מִתְהַלֶּכֶת בְּמִין

חֲלוֹם. אִלּוּ יָצַקְתִּי אֲנִי אֶת הֶחָלָב, הָיִיתִי תּוֹפֵשׂ מִיָּד

אֶת כָּל הָעֵסֶק. אֵין זֹאת כִּי בַּכַּד הָיָה יוֹתֵר מִשֶּחָשַבְתְּ –

וְזֶה הַכֹּל.

– הָהּ, אִישִי – אָמְרָה בּוֹקִיס – אֱמוֹר מַה שֶתֹּאמַר, וַאֲנָשִים אֵלֶּה הֵם מְאֹד לֹא פְּשוּטִים.

– נִיחָא, נִיחָא – עָנָה פִילֶמּוֹן בְּעוֹדוֹ מְחַיֵּךְ

– אוּלַי כֵּן הוּא. עַל פִּי פְּנֵיהֶם נִרְאֶה, כִּי הָיוּ לָהֶם יְמֵי

טוֹבָה, וְלִבִּי יִשְׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת, כִּי אָכְלוּ סְעֻדָּה

נָאָה.

כָּל אֶחָד מִן הָאוֹרְחִים לָקַח אֶת אֶשְכּוֹל

הָעֲנָבִים מֵעַל צַלַּחְתּוֹ. בּוֹקִיס (אֲשֶר שִפְשְפָה עֵינֶיהָ, כְּדֵי

לִרְאוֹת בָּרוּר יוֹתֵר) הָיְתָה בְּדֵעָה זוֹ כִּי הָאֶשְכּוֹלוֹת

גָדְלוּ וְיָפוּ מְאֹד וְכָל עֵנָב וְעֵנָב נִרְאָה כְּעוֹמֵד

לְהִתְפַּקַּע מֵרֹב הֶעָסִיס. הַדָּבָר הָיָה לָהּ תַּעֲלוּמָה, כֵּיצַד

צָמְחוּ עֲנָבִים כָּאֵלֶּה בַּגֶּפֶן הַנַּנֶּסֶת, הַמְטַפֶּסֶת עַל

כֹּתֶל בֵּיתָהּ.

– עֲנָבִים נִפְלָאִים מְאֹד אֵלֶּה! – הֵעִיר

כַּסְפִּיאֵל, בְּבָלְעוֹ עֵנָב אַחֲרֵי עֵנָב וְהָאֶשְכּוֹל אֲשֶר

בְּיָדוֹ לֹא נִתְמָעֵט – אָנָּא, מְאָרְחִי הַטּוֹב, אַתָּה בָּצַרְתָּ

אוֹתָם?

– מִן הַגֶּפֶן שֶלִּי, – עָנָה פִילֶמּוֹן – תּוּכַל

לִרְאוֹת אֶחָד מִשָּׂרִיגֶיהָ מִתְפַּתֵּל לְרֹחַב הַחַלּוֹן שָם. אוּלָם

לֹא אִשְתִּי וְלֹא אֲנִי לֹא חָשַבְנוּ מֵעוֹלָם, כִּי עֲנָבִים אֵלֶּה

יָפִים מְאֹד.

– יָפִים מֵאֵלֶּה לֹא טָעַמְתִּי מִיָּמַי, – אָמַר

הָאוֹרֵחַ – עוֹד סֵפֶל מִן הֶחָלָב הַמָּתוֹק הַזֶּה, אִם טוֹב

בְּעֵינֶיךָ, וְתִהְיֶה סְעֻדָּתִי כִּסְעֻדַּת מֶלֶךְ.

אוֹתָהּ שָעָה הִתְעוֹרֵר הַזָּקֵן פִילֶמּוֹן וְלָקַח אֶת

הַכַּד, כִּי תָּאֵב הָיָה לִרְאוֹת אִם יֵש מַמָּש בְּדִבְרֵי

הַפְּלָאוֹת, אֲשֶר בּוֹקִיס סִפְּרָה לוֹ בְּלַחַש. הוּא יָדַע, כִּי

אִשְתּוֹ הַזְּקֵנָה וְהַטּוֹבָה אֵינָה מְסֻגָּלָה לְשַקֵּר, וְכִי

לְעִתִּים רְחוֹקוֹת טָעֲתָה בְּדָבָר שֶחָשְבָה כִּי כֵן הוּא, אַךְ זֶה

הָיָה עִנְיָן מֻפְלָא מְאֹד, עַד כִּי רָצָה לְבָחֲנוֹ בְּעֵינוֹ.

וְלָכֵן, כַּאֲשֶר לָקַח בְּיָדוֹ אֶת הַכַּד, הֵצִיץ בְּעָרְמָה לְתוֹכוֹ

וְרָאָה יָפֶה, כִּי אֵין בּוֹ יוֹתֵר מִטִּפָּה אַחַת. אוּלָם פִּתְאֹם

רָאָה וְהִנֵּה מַעְיָן קָטָן וְלָבָן נוֹבֵעַ מִקַּרְקַע הַכַּד

וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ חִיש עַד שְׂפָתוֹ חָלָב חַם וְנוֹתֵן רֵיחַ נִיחוֹחַ.

נֵס הָיָה, כִּי פִילֶמּוֹן מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן, לֹא הִפִּיל אֶת כַּד

הַפֶּלֶא.

– מִי אַתֶּם, אוֹרְחִים עוֹשֵׂי נִפְלָאוֹת? – קָרָא הַזָּקֵן בְּיֶתֶר מְבוּכָה מֵאִשְתּוֹ.

– אוֹרְחִים וִידִידִים, פִילֶמּוֹן הַטּוֹב, – עָנָה

הַהֵלֶךְ הַקַּשִּיש בְּקוֹלוֹ הַנּוֹחַ וְהֶעָמֹק, שֶהָיוּ בּוֹ נֹעַם

וְהוֹד-נוֹרָא כְּאֶחָד – תֵּן גַם לִי סֵפֶל מִן הֶחָלָב, וִיהִי רָצוֹן

שֶכַּדְּךָ לֹא יִכְלֶה, לְמַעַן בּוֹקִיס הַחֲבִיבָה וּלְמַעַנְךָ, עוֹד

יוֹתֵר מֵאֲשֶר בִּשְבִיל הַנּוֹדְדִים הַצְּמֵאִים.

אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה בִּקְשוּ הָאוֹרְחִים לְהַרְאוֹת

לָהֶם מְקוֹמָם לִשְכַּב לָנוּחַ. זוּג הַזְּקֵנִים הָיָה בְּרָצוֹן רַב

מַאֲרִיךְ עוֹד בְּשִׂיחָה עִמָהֶם וּמַבִּיעַ לִפְנֵיהֶם אֶת רִגְשֵי

הִתְפָּעֲלוּתָם וְאֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶר בְּלִבָּם, כִּי סְעֻדָּתָם

הַדַּלָּה וְהַמְּעַטָּה הָיְתָה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבָה וּדְשֵנָה מֵאֲשֶר

קִוּוּ, אוּלָם הַהֵלֶךְ הַקַּשִּיש עוֹרֵר בְּלִבָּם רַחֲשֵי כָּבוֹד

בְּמִדָּה רַבָּה כָּזוֹ, עַד כִּי לֹא הִרְהִיבוּ עֹז לִשְאוֹל אוֹתוֹ

עוֹד שְאֵלוֹת. וְכַאֲשֶר הִטָּה פִילֶמּוֹן הַצִּידָּה אֶת כַּסְפִּיאֵל

וְשָאַל אוֹתוֹ אֵיךְ יִתָּכֵן כִּי בְּכַד יָשָן שֶל חֶרֶס יִפָּתַח

מַעְיָן שֶל חָלָב, הוֹרָה לוֹ הָאִיש בְּאֶצְבָּעוֹ עַל מַקְלוֹ.

– פֹּה צָפוּן כָּל הַסּוֹד שֶל הַדָּבָר – אָמַר

כַּסְפִּיאֵל – וְאִם יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לְגַלּוֹת אוֹתוֹ, אוֹדְךָ אִם

תּוֹדִיעֵנִי. אֵינִי יָכוֹל לְסַפֵּר לְךָ אֶַת תַּעֲלוּלֵי הַמַּקֵּל

שֶלִּי. תָּמִיד הוּא עוֹשֶׂה לִי מַעֲשִׂים מְשֻנִּים כָּאֵלֶּה. פַּעַם

הוּא מֵבִיא לִי סְעֻדַּת עֶרֶב, וְלִפְעָמִים הוּא גוֹנְבָהּ מִמֶּנִּי.

אִלּוּ הָיִיתִי מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הֲבָלִים, הָיִיתִי אוֹמֵר, כִּי

קֶסֶם בַּמַּטֶּה הַזֶּה.

הוּא לֹא אָמַר עוֹד מִלָּה, אַךְ הִבִּיט מִתּוֹךְ

עָרְמָה אֶל פְּנֵיהֶם, עַד כִּי נִדְמָה לָהֶם, כִּי מְלַגְלֵג הוּא

עֲלֵיהֶם. מַטֵּה הַקֶּסֶם הָלַךְ בְּרִקּוּד בְּעִקְּבוֹתָיו, כַּאֲשֶר

עָזַב כַּסְפִּיאֵל אֶת הַחֶדֶר. כַּאֲשֶר נִשְאֲרוּ לְבַדָּם, עָסְקוּ

זוּג הַזְּקֵנִים בְּשִׂיחָה עוֹד שָעָה קַלָּה עַל מְאֹרְעוֹת הָעֶרֶב,

וְאַחֲרֵי-כֵן שָכְבוּ עַל גַבֵּי הָרִצְפָּה וְשָקְעוּ בְּתַרְדֵמָה. אֶת

חֲדַר הַמִּטּוֹת שֶלָּהֶם מָסְרוּ לָאוֹרְחִים וּמִטָּה אַחֶרֶת לֹא

הָיְתָה לָהֶם, מִלְּבַד הַקְּרָשִים הָאֵלֶּה, אֲשֶר לֹא הָיוּ רַכִּים

כְּמוֹ לִבּוֹתֵיהֶם שֶל הַזְּקֵנִים.

הַזָּקֵן וְאִשְתּוֹ הֵקִיצוּ מִשְּנָתָם בַּבֹּקֶר

הַשְכֵּם וְהַנּוֹדְדִים אַף הֵם קָמוּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וְעָשׂוּ

הֲכָנוֹת לָצֵאת לְדַרְכָּם. פִילֶמּוֹן הִזְמִין אוֹתָם, כִּי יֵשְבוּ

עוֹד מְעַט עַד אֲשֶר תַּחֲלֹב בּוֹקִיס אֶת הַפָּרָה וְתֹאפֶה עוּגָה

בַּכִּירָה, וְאוּלַי תִּמְצָא בֵּיצִים טְרִיּוֹת אֲחָדוֹת לְפַת

שַחֲרִית. אוּלָם הָאוֹרְחִים, כַּנִּרְאֶה, חִשְּבוּ וּמָצְאוּ, כִּי טוֹב

לָהֶם לַעֲבוֹר חֵלֶק הָגוּן בְּדַרְכָּם לִפְנֵי חֹם הַיּוֹם. וְעַל כֵּן

עָמְדוּ עַל דַעְתָּם לָצֵאת תֵּכֵף אַךְ בִּקְשוּ אֶת פִילֶמּוֹן וְאֶת

בּוֹקִיס לָלֶכֶת עִמָּהֶם מַהֲלָךְ מְעַט וּלְהַרְאוֹת לָהֶם אֶת

הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָּהּ.

וְכֵן יָצְאוּ אַרְבַּעְתָּם מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וְהֵם

מְשׂוֹחֲחִים יַחַד כִּידִידִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם. נִפְלָא הָיָה לִרְאוֹת

אֵיךְ נֶפֶש זוּג הַזְּקֵנִים נִקְשְרָה בְּנֶפֶש הַהֵלֶךְ הַקַּשִּיש.

וְכַסְפִּיאֵל הַזָּרִיז, הָעַלִּיז וּמְהִיר-הַתְּפִיסָה כְּמוֹ גִלָּה

כָּל מַחֲשָבָה קְטַנָּה אֲשֶר עָלְתָה עַל דַעְתָּם בְּטֶרֶם יֵדָעוּהָ

הֵם בְּעַצְמָם. אָכֵן הֵם בִּקְּשוּ לִפְעָמִים בְּנַפְשָם כִּי הוּא לֹא

יִהְיֶה כֹּה מָהִיר בְּשִׂכְלוֹ, וְכִי יִזְרֹק הָלְאָה אֶת מַקְלוֹ,

אֲשֶר מַרְאֵהוּ הָיָה כֹּה מוּזָר וְהַנְּחָשִים מִתְפַּתְּלִים

בְּקָצֵהוּ בְּרֹב מְזִמּוֹת. אַךְ בְּעוֹד רֶגַע וְכַסְפִּיאֵל נִרְאָה

בְּעֵינֵיהֶם כֹּה טוֹב-לֵב, עַד כִּי שְׂמֵחִים הָיוּ לְהַחֲזִיקוֹ

בְּאָהֳלָם, אוֹתוֹ וְאֶת מַקְלוֹ עִם הַנְּחָשִים וְכָל אֲשֶר לוֹ, כָּל

הַיָּמִים.

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – קָרָא פִילֶמּוֹן אַחֲרֵי אֲשֶר

הִתְרַחְקוּ מְעַט מִפֶּתַח הָאֹהֶל. – לוּ יָדְעוּ שְכֵנֵינוּ מַה טּוֹב

וּמַה נָּעִים לְאָרַח אֲנָשִים נָכְרִים, אֶל נָכוֹן הָיוּ אוֹסְרִים אֶת

כַּלְבֵיהֶם בְּחֶבֶל וְלֹא הָיוּ מַרְשִים לְיַלְדֵיהֶם לִזְרוֹק

אֶבֶן.

– חֵטְא הוּא וְגַם חֶרְפָּה לְהִתְנַהֵג כָּךְ – כֵּן,

כֵּן! – קָרְאָה בּוֹקִיס הַטּוֹבָה בְּרֹב רֶגֶש – וַאֲנִי רוֹצָה לָלֶכֶת

עוֹד הַיּוֹם וּלְהַגִּיד לַאֲחָדִים מֵהֶם כִּי אַךְ אֲנָשִים רָעִים

וְחַטָּאִים הֵם.

– חוֹשֵש אֲנִי – הֵעִיר כַּסְפִּיאֵל בְּחִיוּךְ עָרְמָה – שֶלֹא תִּמְצאִי אִיש מֵהֶם בַּבַּיִת.

וְגַבּוֹת עֵינָיו שֶל הַנָּכְרִי הַקַּשִּיש נַעֲשׂוּ

כֹּה זוֹעֲפוֹת וַחֲמוּרוֹת, עַד כִּי גַם בּוֹקִיס וְגַם פִילֶמּוֹן לֹא

הֵעֵזוּ לְהַשְמִיעַ דָבָר. הֵם הִסְתַּכְּלוּ בְּפָנָיו בְּרֹב הַעֲרָצָה,

כְּמוֹ נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּמַיִם מִמַּעַל.

– אֲנָשִים אֲשֶר אֵינָם מִתְיַחֲסִים אֶל הַנָּכְרִי,

וִיהִי גַם דַל שֶבְּדַלִּים, כְּאֶל אָח – אָמַר הַנָּכְרִי בְּקוֹל

עָמֹק, כְּקוֹל הָעוּגָב – אֵין הֵם רְאוּיִים לִחְיוֹת עַל פְּנֵי

הָאָרֶץ, אֲשֶר נִבְרְאָה לִהְיוֹת מִשְכַּן אַחֲוָה לִבְנֵי

הָאָדָם.

– אַגַּב יְדִידַי הַזְּקֵנִים – קָרָא כַּסְפִּיאֵל

וְעֵינָיו מַבִּיעוֹת עֲלִיצוּת וְעָרְמָה כְּאַחַת – אַיֵּהוּ הַכְּפָר

אֲשֶר אַתֶּם מְדַבְּרִים בּוֹ? הַאִם הוּא מִימִינֵנוּ אוֹ מִשּׂמֹאלֵנוּ?

נִדְמֶה לִי, כִּי אֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ כְּלָל.

פִילֶמּוֹן וְאִשְתּוֹ הָפְכוּ פְּנֵיהֶם לְעֵבֶר הָעֵמֶק,

אֲשֶר לְעֵת בּוֹא הַשֶּמֶש אֶתְמוֹל רָאוּ שָם אֶת הָאֲפָרִים,

הַבָּתִּים, הַגַּנִּים וּקְבוּצוֹת הָעֵצִים, אֶת הָרְחוֹב הָרָחָב

וְהַיָּרוֹק מִזֶּה וּמִזֶּה, אֲשֶר הַיְלָדִים שִׂחֲקוּ בּוֹ, וְאֶת כָּל

אוֹתוֹת הָעֲבוֹדָה, הַשִּׂמְחָה וְהַשֶּפַע. וּמָה רַב תִּמְהוֹנָם! לֹא

הָיָה כָּל זֵכֶר לַכְּפָר! גַם הַגִּבְעָה הַפּוֹרִיָּה, אֲשֶר שָם שָכֵן

הַכְּפָר נֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן. בִּמְקוֹמָהּ רָאוּ אֲגָם רְחַב-יָדַיִם

וּמַרְאֵהוּ כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ, מִשְׂתָּרֵעַ בָּעֵמֶק מִקָּצֵהוּ עַד

קָצֵהוּ, וְהַגְּבָעוֹת אֲשֶר מִסָּבִיב מִשְתַּקְּפוֹת בָּאֲגָם

בְּשַלְוַת הַשְקֵט, כְּאִלּוּ הֵן עוֹמְדוֹת כָּךְ מִשֵּשֶת יְמֵי

בְּרֵאשִית. רֶגַע אֶחָד הָיוּ פְּנֵי הָאֲגָם חֲלָקִים, אַךְ מִשְנֵהוּ

קָמָה רוּחַ קַלָּה וּבְעָבְרָהּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הִתְנַשְּׂאוּ

בָּהֶם גַלִּים מְפַזְזִים, מַבְרִיקִים וְנוֹצְצִים בְּאוֹר הַזְּרִיחָה

וְהֵם מַשְמִיעִים הֲמוּלָה נְעִימָה בְּהִתְנַפְּצָם אֶל הַחוֹף.

וְהָאֲגָם נִרְאָה בְּעֵינֵי הַזְּקֵנִים כֹּה מֻכָּר

וּמוּדָע עַד כִּי הָיוּ נְבוּכִים מְאֹד, וְלֹא יָדְעוּ אִם אָמְנָם הָיָה

שָם כְּפָר מֵעוֹלָם, אוֹ רַק חֲלוֹם חָלְמוּ. אַךְ כַּעֲבוֹר רֶגַע

זָכְרוּ אֶת הַבִּנְיָנִים אֲשֶר נֶעֶלְמוּ וְאֶת פְּנֵי הָאֲנָשִים

שוֹכְנֵיהֶם וְאֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי לֹא חֲלוֹם הוּא.

אָמְנָם הָיָה שָם הַכְּפָר בְּיוֹם אֶתְמוֹל, וְהַיּוֹם נֶעְלַּם

וְאֵינֶנּוּ!

– אַלְלַי! – קָרְאוּ הַזְּקֵנִים טוֹבֵי-הַלֵּב – מַה קָּרָה אֶת שְכֵנֵינוּ הַמִּסְכֵּנִים?

– אֵין הֵם קַיָּמִים עוֹד בְּצוּרַת אֲנָשִים וְנָשִים –

אָמַר הָאוֹרֵחַ הַקַּשִּיש בְּקוֹלוֹ הֶעָמֹק וְהַחֲגִיגִי, וּכְמוֹ קוֹל

הָרַעַם הֵשִיב הֵדוֹ מִמֶּרְחָק – הֵם חָיוּ לְלֹא תּוֹעֶלֶת וּלְלֹא

יֹפִי, כִּי לֹא הִמְתִּיקוּ אֶת גוֹרַל בְּנֵי-תְּמוּתָה בְּמַעֲשֵׂה

חֶסֶד וּנְדִיבוּת. הֵם לֹא נָשְׂאוּ בְּלִבָּם דְמוּת חַיִּים טוֹבִים

יוֹתֵר, עַל כֵּן בָּא הָאֲגָם הַקַּדְמוֹן וְהִשְׂתָּרַע שֵנִית בַּמָקוֹם

הַזֶּה לְשַקֵּף בְּמֵימָיו אֶת תְּכֵלֶת הַשָּמַיִם.

– וַאֲשֶר לָאֲנָשִים הָאֱוִילִים הָאֵלֶּה – אָמַר

כַּסְפִּיאֵל בְּבַת-צְחוֹקוֹ הָעַרְמוּמִית – הֵם נֶהֶפְכוּ כֻּלָּם

לְדָגִים. וְקַלָּה הָיְתָה הַתְּמוּרָה, בִּהְיוֹתָם עֲצֶרֶת נְבָלִים

מְכֻסֵי קַשְׂקַשִּׂים וְדָמָם קַר מִדַּם כָּל הַבְּרוּאִים. וְאַתְּ,

אִמָּא בּוֹקִיס הַנְּעִימָה, אִם יֵעוֹר בְּלִבֵּךְ אוֹ בְּלֵב אִישֵךְ

הַחֵשֶק לֶאֱכוֹל בְּשַׂר אִלְתִּית צָלוּי, אֵין לָךְ כִּי אִם

לְהַשְלִיךְ חַכָּה וּמִיָּד תַּעֲלִי חֲצִי תְּרֵיסָר מִשְּכֵנַיִךְ

לְפָנִים.

– הָהּ, – קָרְאָה בּוֹקִיס בִּרְעָדָה – לֹא אָשִׂים בְּשוּם אֹפֶן שֶבָּעוֹלָם אֶחָד מֵהֶם עַל הַשַּפּוּד!

– לֹא, – הוֹסִיף פִילֶמּוֹן וּפָנָיו הָיוּ נַעֲוִים – לֹא נוּכַל לְעוֹלָם לִטְעוֹם מֵהֶם.

– אֲשֶר לְךָ פִילֶמּוֹן הַטּוֹב – הִמְשִיךְ הַנּוֹדֵד

הַקַּשִּיש – וְלָךְ, בּוֹקִיס הַחֲבִיבָה, הִנֵּה אַתֶּם בִּרְכוּשְכֶם

הַמְּעַט קִיַּמְתֶּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים בְּלֵב שָלֵם,

בְּתִתְּכֶם סְעֻדָּה לְנוֹדֵד חֲסַר בַּית, עַד כִּי הֶחָלָב הָיָה

לְמַעְיָן שֶאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶל יַיִן הַמְשֻמָּר וְהַלֶּחֶם הַיָּבֵש עִם

הַדְּבַש הָיוּ לְמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ. הִנֵּה כֵן סָעֲדוּ הָאֵלִים עַל

שֻלְחַנְכֶם כְּמוֹ בְּמִשְתֵּה הַר הָאוֹלִמְפּוּס. מַעֲשֶׂה טוֹב

עֲשִׂיתֶם, יְדִידַי הַזְּקֵנִים הַחֲבִיבִים. וְעַל כֵּן שַאֲלוּ דָבָר

הַטּוֹב לְלִבְּכֶם וְיִנָּתֵן לָכֶם.

פִילֶמּוֹן וּבוֹקִיס הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה, וְאָז –

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִי מִשְּנֵיהֶם הוֹצִיא אֶת הַדָּבָר מִפִּיו, אַךְ

הָאֶחָד אָמַר אֶת מִשְאֶלֶת לֵב שְנֵיהֶם:

– רְצוֹנֵנוּ לִחְיוֹת יַחְדָו כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ

וְלַעֲזוֹב אֶת הָעוֹלָם בְּשָעָה אַחַת בְּמוֹתֵנוּ, כִּי תָּמִיד

אָהַבְנוּ זֶה אֶת זֶה.

– יְהִי כֵן, – עָנָה הַהֵלֶךְ בְּחֶסֶד מְלָכִים – וְעַתָּה שְׂאוּ עֵינֵיכֶם אֶל עֵבֶר בֵּיתְכֶם.

הֵם עָשׂוּ כַּאֲשֶר אָמַר וּמָה רַב הָיָה תִּמְהוֹנָם

בִּרְאוֹתָם בִּנְיָן כַּבִּיר, הַבָּנוּי אַבְנֵי שַיִש עִם שַעַר

פָּתוּחַ לִרְוָחָה, עוֹמֵד עַל הַמָּקוֹם שֶעָמַד שָם זֶה לֹא כְּבָר

בֵּיתָם הַדַּל.

– הִנֵה מְעוֹנְכֶם, – קָרָא הַהֵלֶךְ בְּחַיְּכוֹ

מִתּוֹךְ חֶסֶד לִשְנֵיהֶם – קַיְּמוּ מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים

בָּאַרְמוֹן הַזֶּה בְּלֵב נָדִיב, כַּאֲשֶר עֲשִׂיתֶם בְּאָהָלְכֶם

הַדַּל, בְּקַבֶּלְכֶם אֶת פָּנֵינוּ אֶמֶש.

הָאֲנָשִים הַזְּקֵנִים כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם לְהוֹדוֹת לוֹ – וְהִנֵּה אֵינָם, לֹא הוּא וְלֹא כַּסְפִּיאֵל.

פִילֶמּוֹן וּבוֹקִיס בָּאוּ לָגוּר בְּאַרְמוֹן הַשַּיִש

וְלִחְיוֹת אֶת יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, בַּעֲשׂוֹתָם טוֹב

וָחֶסֶד עִם כָּל אִיש, אֲשֶר עָבַר שָם בְּדַרְכּוֹ. כַּד הֶחָלָב, אֵין

לִי לִשְכּוֹחַ לְסַפֵּר, שָמַר אֶת סְגֻלַּת הַפְּלָאִים, וּמֵעוֹלָם לֹא

הָיָה רֵיק בְּשָעָה שֶרָצוּי הָיָה כִּי יִהְיֶה מָלֵא. בְּכָל עֵת אֲשֶר

עוֹבֵר-אֹרַח יָשָר, בַּעַל רוּחַ טוֹבָה וּבַעַל לֵב נָדִיב, גָמַע

גְמִיעָה מִן הַכַּד הַזֶּה, מָצָא תָּמִיד, כִּי הֶחָלָב הוּא נָעִים

וּמְחַיֵּה נְפָשוֹת יוֹתֵר מִכָּל מַשְקֶה שֶשָּתָה מִיָּמָיו. אוּלָם

כַּאֲשֶר נִקְרָה שָם אִיש נִרְגָן וְקַמְצָן, בָּרִי הַדָּבָר כִּי

יְעַקֵּם אֶת פָּנָיו וְיֹאמַר, כִּי הוּא כַּד שֶל חָלָב חָמוּץ.

וְכָךְ יָשְבוּ זוּג הַזְּקֵנִים בְּאַרְמוֹנָם יָמִים

רַבִּים, רַבִּים, וְהֵם הִזְקִינוּ יוֹתֵר עַד כִּי זָקְנוּ מְאֹד. אוּלָם

לָאַחֲרוֹנָה בָּא בֹּקֶר קַיִץ וּפִילֶמּוֹן עִם בּוֹקִיס לֹא נִרְאוּ

כְּדַרְכָּם יוֹם יוֹם בְּחִיּוּכָם עַל פְּנֵיהֶם הַנְּעִימִים לְהַזְמִין

אֶת הָאוֹרְחִים לִסְעוֹד וְלָלוּן בְּבֵיתָם. הָאוֹרְחִים חִפְּשׂוּ

אוֹתָם בְּכָל מָקוֹם בָּאַרְמוֹן הַמְרֻוָּח לְמִן הָעֲלִיָּה וְעַד

הַמַּרְתֵּף, אַךְ כָּל עֲמָלָם לַשָּוְא. אוּלָם אַחֲרֵי הַרְבֵּה עָמָל

תָּרוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ בְּחָזִית הַשַּעַר שְנֵי אִילָנוֹת נָאִים,

וְאִיש לֹא זָכַר כִּי רָאָה אוֹתָם שָם בְּיוֹם אֶתְמוֹל. אוּלָם הֵם

עָמְדוּ שָם וְשָרְשֵיהֶם תְּקוּעִים עָמֹק בַּקַּרְקַע וּסְכָךְ עָצוּם

שֶל עֳפָאִים מַאֲהִיל עַל כָּל חָזִית הַבִּנְיָן. אֶחָד הָיָה עֵץ

אַלּוֹן וְהַשֵּנִי תִּרְזָה. עַנְפֵיהֶם – מַרְאֶה מוּזָר וְנֶחְמָד! –

הָיוּ אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה וְחוֹבְקִים זֶה אֶת זֶה עַד כִּי נִדְמֶה

שֶכָּל עֵץ חַי בְּחֵיק חֲבֵרוֹ.

בְּעוֹד אֲשֶר הָאוֹרְחִים הִשְתּוֹמְמוּ, כֵּיצַד גָדְלוּ

בִּן לַיְלָה הָעֵצִים וְנַעֲשׂוּ רָמִים וְנִשָּׂאִים, בְּשָעָה

שֶדָּרוּש, לְפָחוֹת, זְמַן שֶל מֵאָה שָנָה לְגִדּוּלָם, נָשְבָה רוּחַ

וְהֵעִירָה אֶת הָעֲנָפִים הַמְעֹרָבִים זֶה בָּזֶה. וְאָז נִשְמַע

בַּחֲלַל הָאֲוִיר מִלְמוּל עָמֹק וְרָחָב, כְּאִלּוּ שְנֵי הָעֵצִים

הַטְּמִירִים מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה.

– אֲנִי פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן! – מִלְמֵל הָאַלּוֹן.

– אֲנִי בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה! – מִלְמְלָה הַתִּרְזָה.

אוּלָם כַּאֲשֶר חָזְקָה הָרוּחַ דוֹבְבוּ שְנֵי הָעֵצִים

בְּבַת אַחַת: פִילֶמּוֹן! בּוֹקִיס! בּוֹקִיס! פִילֶמּוֹן! – כְּאִלוּ

אֶחָד הָיָה שְנַיִם וּשְנַיִם הָיוּ אֶחָד, וְהֵם מְדַבְּרִים יַחַד

מֵעִמְקֵי לִבָּם הַמְשֻתָּף. קַל וּפָשוּט הָיָה לְהָבִין, כִּי זוּג

הַזְּקֵנִים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה חִדְּשוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְעַתָּה הֵם

מְבַלִּים בִּמְנוּחָה וּבִנְעִימוּת שְנוֹת מֵאוֹת, פִילֶמּוֹן בְּצוּרַת

אַלּוֹן וּבוֹקִיס בְּצוּרַת תִּרְזָה. הוֹי, מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים

הַצֵּל שֶהֵם פּוֹרְשִׂים עַל סְבִיבָם! כַּאֲשֶר יֵשֵב לָנוּחַ עוֹבֵר

אֹרַח תַּחְתֵּיהֶם, יִשָּמַע לַחַש הֶעָלִים הַנָּעִים מִמַּעַל לְרֹאשוֹ,

וְהוּא יִתְפַּלֵּא כִּי הַצְּלִיל דוֹמֶה מְאֹד לַמִּלִּים

הָאֵלֶּה:

– בָֹּרוּךְ הַבָּא, אוֹרֵחַ חָבִיב, בָּרוּךְ הַבָּא!

וְנֶפֶש חֲבִיבָה אַחַת, אֲשֶר יָדְעָה מָה הַדָּבָר

הַטּוֹב שֶׁמָּצָא חֵן רַב בְּעֵינֵי בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה וּפִילֶמּוֹן

הַזָּקֵן, בָּנְתָה סַפְסָל עָגֹל מִסָּבִיב לִשְנֵי גִזְעֵיהֶם, אֲשֶר

שָם, יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי כֵן, הָיוּ הָעֲיֵפִים וְהָרְעֵבִים

וְהַצְּמֵאִים נוֹהֲגִים לָשֶבֶת וְלָנוּחַ וְלִגְמוֹעַ חָלָב בְּשֶפַע

מִתּוֹךְ כַּד הַפְּלָאִים.

מִי יִתֵּן וְהַכַּד הַזֶּה יִהְיֶה כָּאן בְּשָעָה זוֹ, לְמֵשִיב נֶפֶש לְכֻלָּנוּ!

פֶּרְסֵאוּס הָיָה בֵּן לְאִמּוֹ דַנָּאֵי, וְהִיא בַּת

מֶלֶךְ. וּבִהְיוֹת עוֹד פֶּרְסֵאוּס יֶלֶד קָטָן מְאֹד, שָׂמוּ אֲנָשִים

רָעִים אֶת אִמּוֹ וְאוֹתוֹ בְּתוֹךְ תֵּבַת-גֹמֶא וַיִּשְלְחוּ אוֹתָם עַל

פְּנֵי הַיָּם. רוּחַ עַזָּה נָשְבָה וַתִּשָּׂא אֶת הַתֵּבָה מִן הַחוֹף

וְהַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים דָחֲפוּ אוֹתָהּ מַעְלָה וּמַטָּה, וְדַנָאֵי

לָחֲצָה אֶת יַלְדָהּ אֶל לִבָּהּ הָרוֹעֵד, פֶּן יַעֲלֶה נַחְשוֹל

בְּקִצְפּוֹ וִיכַסֶּה שְנֵיהֶם. אוּלָם הַתֵּבָה שָטָה לָהּ הָלְאָה וְלֹא

שָקְעָה, אַף לֹא נֶהֶפְכָה, עַד אֲשֶר, בְּבוֹא הַלַּיְלָה, קָרְבָה אֶל

אִי אֶחָד וְנֶאֶחְזָה בְּרֶשֶת שֶל דַיָּג, וְעָלְתָה שְלֵמָה וַחֲרֵבָה

עַל הַחוֹף. שֵם הָאִי הָיָה סֵרִיפוּס וּבוֹ מָלַךְ הַמֶּלֶךְ

פּוֹלִידֶקְטֵס, אֲשֶר בְּמִקְרֶה הָיָה אֲחִי הַדַּיָּג.

יִשְׂמַח לִבִּי לְסַפֵּר לָכֶם, כִּי הַדַּיָּג הָיָה

אִיש תָּם וְיָשָר עַד מְאֹד. הוּא הֶרְאָה חִבָּה רַבָּה לְדַנָאֵי

וּלְיַלְדָהּ הַקָּטָן וְהִתְהַלֵּךְ עִמָּהֶם בִּידִידוּת, עַד אֲשֶר

גָדַל פֶּרְסֵאוּס וַיְהִי נַעַר יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה, גִבּוֹר

כֹּחַ וְחָרוּץ וּמָהִיר לֶאֱחֹז בִּכְלֵי נֶשֶק. יָמִים רַבִּים לִפְנֵי

כֵן רָאָה הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס אֶת שְנֵי הַנָּכְרִים – אֶת הָאִשָּה

וְיַלְדָהּ – אֲשֶר בָּאוּ לְאַרְצוֹ בְּתֵבָה שָטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

וּבִהְיוֹתוֹ לֹא אִיש טוֹב וְחָבִיב כְּאָחִיו הַדַּיָּג, כִּי אִם אִיש

רַע מְאֹד, גָמַר בְּלִבּוֹ לִשְלֹחַ אֶת פֶּרְסֵאוּס בִּשְלִיחוּת שֶל

סַכָּנָה, אֲשֶר יוּמַת בָּהּ, וְאַחֲרֵי כֵן יַעֲשֶׂה רָעָה רַבָּה

לְאִמּוֹ דַנָאֵי. וּבְכֵן יָשַב הַמֶּלֶךְ רַע-הַלֵּב הַזֶּה זְמַן רָב

וְחָשַב, מָה הַדָּבָר שֶיֵּש בּוֹ סַכָּנָה גְדוֹלָה אֲשֶר נַעַר צָעִיר

יוּכַל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. לָאַחֲרוֹנָה, כַּאֲשֶר יָגַע

וּמָצָא דָבָר, שֶסּוֹפוֹ לְהָבִיא שוֹאָה כַּאֲשֶר רָצָה, שָלַח לְהָבִיא

אֵלָיו אֶת הַנַּעַר פֶּרְסֵאוּס.

הַנַּעַר בָּא אֶל הָאַרְמוֹן וַיִּמְצָא אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵב עַל כִּסְאוֹ.

– פֶּרְסֵאוּס – קָרָא הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס

בְּחִיּוּךְ שֶל עָרְמָה עַל פָּנָיו – הִנֵּה גָדַלְתָּ וְהָיִיתָ לְנַעַר

גִּבּוֹר חַיִל; אַתָּה וְאִמְּךָ הַטּוֹבָה קִבַּלְתֶּם טוֹבָה רַבָּה

מִמֶּנִּי וְגַם מֵאָחִי הַדַּיָּג הַנִּכְבָּד, וּבְוַדַּאי לֹא תִמָּנַּע

מֵהָשִיב לָנוּ גְמוּל-מָה עַל טוּבֵנוּ.

– אָנָּא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – עָנָה פֶּרְסֵאוּס – נָכוֹן אֲנִי לְחָרֵף אֶת נַפְשִי לְמַעַנְךָ.

– אִם כֵּן, אֵפוֹא – הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר,

וְחִיּוּךְ הָעָרְמָה עוֹדֶנּוּ עַל שְׂפָתָיו – יֵש לִי שְלִיחוּת

קְטַנָּה לְהָטִיל עָלֶיךָ; וּבַאֲשֶר עֶלֶם בֶּן חַיִל אַתָּה וְאַמִּיץ

לֵב, תִּרְאֶה אֶת הַדָּבָר כְּאֹשֶר רַב, כִּי בָּאָה לְיָדְךָ

הִזְדַמְּנוּת יְקָרָה כָּל כַּךְ לְהִצְטַיֵּן. עָלֶיךָ לָדַעַת,

פֶּרְסֵאוּס חֲבִיבִי, כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָקַחַת לְאִשָּה אֶת הַנְּסִיכָה

הַיָּפָה הִפּוֹדָמִיָּה, וּמִנְהָג מְקֻבָּל הוּא בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה

לִשְלֹחַ דוֹרוֹן לַכַּלָה מִן הַדְּבָרִים הַנָּאִים וְיִקְרֵי

הַמְּצִיאוּת, הַבָּאִים מִמֶּרְחַקִּים. עָלַי לְהוֹדוֹת בְּתָם-לֵב, כִּי

אוֹבֵד עֵצוֹת הָיִיתִי כִּמְעַט, מֵאַיִן אֶקַּח דָבָר כָּזֶה, אֲשֶר

יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי נְסִיכָה בַּעֲלַת טַעַם מְעֻדָּן כָּמוֹהָ, אוּלָם

הַבֹּקֶר, לְשִׂמְחַת לִבִּי, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי בְּדִיּוּק חֵפֶץ

אֲשֶר כָּזֶה.

– וּבְיָדִי יֵש לַעֲזוֹר לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְהַשִּׂיגוֹ? – קָרָא פֶּרְסֵאוּס בְּהִתְלַהֲבוּת.

– יָכֹל תּוּכַל, אִם עֶלֶם גִבּוֹר חַיִל אַתָּה, כְּפִי

שֶאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בְּדִמְיוֹנִי – עָנָה הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס

מִתּוֹךְ קֶסֶם שֶל נִמּוּס. – הַדּוֹרוֹן שֶעָלָה בְּלִבִּי לָתֵת

לְהִפּוֹדָמִיָּה הַיְפֵהפִיָּה הוּא רֹאשָהּ שֶל הַגּוֹרְגוֹנָה מֵדוּזָה

עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים, וַאֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ, פֶּרְסֵאוּס

חֲבִיבִי, כִּי תָבִיא לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְיַעַן כִּי נִכְסְפָה

נַפְשִי לְכַַלּוֹת אֶת דְבָרִי עִם הַנְּסִיכָה, יִנְעַם לִי יוֹתֵר, אִם

תְּמַהֵר לָלֶכֶת וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַגּוֹרְגוֹנָה.

– מָחָר בַּבֹּקֶר אֲנִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ – עָנָה פֶּרְסֵאוּס.

– אָנָָּא, עֲשֵׂה זֹאת, נַעֲרִי הֶחָבִיב – הוֹסִיף

הַמֶּלֶךְ – וְאַתָּה, פֶּרְסֵאוּס, בְּכָרְתְךָ אֶת רֹאשָהּ שֶל

הַגּוֹרְגוֹנָה, תִּזָּהֵר לָתֵת מַהֲלֻמָּה תַמָּה, לְבַל תִּפְגַע

בְּצוּרָתוֹ. עָלֶיךָ לְהָבִיא אֵלַי אֶת הָרֹאש שָלֵם, כְּדֵי שֶיִּמְצָא

חֵן בְּעֵינֵי בַּעֲלַת טַעַם מְעֻדָּן כַּנְּסִיכָה הַיְפֵהפִיָּה

הִפּוֹדָמִיָּה.

פֶּרְסֵאוּס עָזַב אֶת הָאַרְמוֹן, עוֹד לֹא הִרְחִיק

לָלֶכֶת וּפוֹלִידֶקְטֵס פָּרַץ בִּצְחוֹק, כִּי עָלַץ לֵב הַמֶּלֶךְ הָרָע

הַזֶּה לִרְאוֹת, כִּי הָעֶלֶם נִלְכַּד עַל נְקַלָּה בַּפַּח. הַשְּמוּעָה

פָּשְטָה עַד מְהֵרָה בַּחוּץ, כִּי פֶּרְסֵאוּס קִבֵּל עַל עַצְמוֹ

לִכְרוֹת אֶת רֹאש מֵדוּזָה עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים. כָּל אִיש שָׂמַח

עַל זֶה, כִּי רֹב תּוֹשָבֵי הָאִי הָיוּ אֲנָשִים רָעִים כְּמוֹשְלָם,

וְתַעֲנוּג הָיָה לָהֶם לִרְאוֹת בְּבוֹא אָסוֹן כַּבִּיר עַל דַנָאֵי

וּבְנָהּ. דוֹמֶה, כִּי הָאִיש הַטּוֹב הַיָּחִיד בָּאִי הָאֻמְלָל

סֵרִיפוּס הָיָה הַדַּיָּג. כַּאֲשֶר עָבַר אֵפוֹא פֶּרְסֵאוּס עַל פְּנֵי

הָרְחוֹב, שָלְחוּ הָאֲנָשִים אֶצְבַּע לְמוּלוֹ, עִוּוּ פְּנֵיהֶם,

קָרְצוּ בְּעֵינֵיהֶם אִיש אֶל אָחִיו וְצָחֲקוּ לוֹ בְּקוֹל כְּכָל אֲשֶר

הֵעֵזוּ.

– חָה, חָה! – קָרְאוּ – נַחֲשֵי מֵדוּזָה יַעַקְצוּ אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה!

וּבָעֵת הַהִיא הָיוּ שָלֹש גוֹרְגוֹנוֹת. אֵלּוּ הָיוּ

שָלֹש מִפְלָצוֹת מְשֻנּוֹת וַאֲיֻמּוֹת, אֲשֶר לֹא נִרְאָה כְּמוֹהֶן

מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּבַיָּמִים שֶבָּאוּ אַחֲרֵי כֵן, וְקָרוֹב

לְהַאֲמִין, כִּי לֹא תִהְיֶינָה כְּמוֹהֶן בְּכָל הַזְּמַנִּים

שֶיָּבוֹאוּ. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה שֵּם אֶקְרָא לַבְּרִיּוֹת אוֹ לַשֵּדוֹת

הָאֵלֶּה. הֵן הָיוּ שָלֹש אֲחָיוֹת, אַךְ לֹא דוֹמוֹת הָיוּ לְנָשִים,

כִּי אִם הָיוּ מִין מַבְהִיל שֶל דְרַקּוֹנִים. אָכֵן, קָשֶה לְתָאֵר,

אֵיזוֹ בְּרִיּוֹת נִתְעָבוֹת הָיוּ שְלֹש הָאֲחָיוֹת הָאֵלֶּה. הֲלֹא

תַאֲמִינוּ לִי, כִּי בִּמְקוֹם קְוֻצּוֹת שֵׂעָר גָּדְלוּ בְּרֹאש כָּל

אַחַת מֵהֶן מֵאָה נְחָשִים גְדוֹלִים, כֻּלָּם חַיִּים, מִתְפַּתְּלִים,

מִתְקַפְּלִים וְשוֹלְחִים אֶת לְשוֹנוֹתֵיהֶם הָאַרְסִיּוֹת עִם עֳקָצִים

כְּעֵין הַמַּזְלֵג בִּקְצֵיהֶן. שִנֵּי הַגּוֹרְגוֹנוֹת הָיוּ חָטִים

אֲיֻּמִים; יְדֵיהֶן הָיוּ עֲשׂוּיוֹת נְחֹשֶת קָלָל וְגוּפָן מְכֻסֶּה

קַשְׂקַשִּׂים, אֲשֶר אָמְנָם לֹא הָיוּ בַּרְזֶל אַךְ מַשֶּהוּ קָשֶה

לְלֹא חֲדִירָה. גַם כְּנָפַיִם הָיוּ לָהֶן וְהֵן מַזְהִירוֹת לְהַפְלִיא;

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כִּי כָּל נוֹצָה מֵהֶן הָיְתָה זָהָב טָהוֹר,

מַבְהִיק, מַבְרִיק, מְמֹרָט, וּמַרְאֵיהֶן, בְּעוּפָן הֵנָּה וָהֵנָּה

לְאוֹר הַשֶּמֶש, הִכָּה בְּסַנְוֵרִים.

אוּלָם כַּאֲשֶר הֵצִיץ אָדָם בְּמִקְרֶה אֶל זָהֳרָן

הַנּוֹצֵץ בִּמְרוֹם הָאֲוִיר, עַל פִּי רֹב לֹא עָמַד לְהַבִּיט, כִּי אִם

רָץ בְּכָל כֹּחַ רַגְלָיו לְהֵחָבֵא מִפְּנֵיהֶן. אוּלַי תֹּאמְרוּ

בְּלִבְּכֶם, כִּי הָאֲנָשִים פָּחֲדוּ מִפְּנֵי עֲקִיצַת הַנְּחָשִים

שֶהָיוּ לַגּוֹרְגוֹנוֹת בִּמְקוֹם שֵׂעָר, אוֹ מִפְּנֵי מַכָּה בְּרֹאשָם

עַל יְדֵי הֶחָטִים הַמְכֹעָרִים, אוֹ פֶּן יִדָּרְסוּ בְּצִפָּרְנֵי

הַנְּחֹשֶת אֲשֶר לָהֶן. אָמְנָם כֵּן, גַּם אֵלּוּ הֵן סַכָּנוֹת, אַךְ

בְּשוּם פָּנִים לֹא הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָה, שֶיֵּש לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.

כִּי הַדָּבָר הָאָיֹם בְּיוֹתֵר בַּגּוֹרְגוֹנוֹת הַנִּתְעָבוֹת הָאֵלֶה

הָיָה זֶה, אֲשֶר אִם יַבִּיט יְלוּד-אִשָּה בְּעֵינָיו אֶל פְּנֵי אַחַת

מֵהֶן, מֻבְטָח הָיָה, כִּי בּוֹ בָּרֶגַע יֵהָפֵךְ מִבָּשָׂר וָדָם

לְאֶבֶן קָרָה בְּלִי רוּחַ-חַיִּים.

הִנֵּה כִּי כֵן תָּבִינוּ עַל נְקַלָּה, כִּי

הַרְפַּתְקָה מְסֻכָּנָה מְאֹד הֵטִיל הַמֶּלֶךְ הָרַע פּוֹלִידֶקְטֵס עַל

הָעֶלֶם הַתָּמִים. וּפֶרְסֵאוּס עַצְמוֹ, בְּחָשְבוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה,

רָאָה בְּעַל-כָּרְחוֹ, כִּי תִקְוָה קְטַנָּה מְאֹד נִשְקֶפֶת לוֹ לַעֲבֹר

בְּשָלוֹם אֶת הַדֶּרֶךְ וְכִי צָפוּי הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר לֵהָפֵךְ

לִדְמוּת אֶבֶן מֵאֲשֶר לְהָבִיא אֶת רֹאש מֵדוּזָה עִם קְוֻצּוֹת

הַנְּחָשִים. כִּי, מִלְּבַד שְאָר הַקְּשָיִים, הָיָה שָם מִכְשוֹל אֶחָד,

שֶהָיָה מֵבִיא בִּמְוּכָה רַבָּה אִיש גָדוֹל בְּשָנִים מִפֶּרְסֵאוּס.

עָלָיו לֹא רַק לְהִלָּחֵם וְלַהֲרֹג אֶת הַמִּפְלֶצֶת בַּעֲלַת כַּנְפֵי

הַזָּהָב, קַשְׂקַשֵּׂי הַבַּרְזֶל, הֶחָטִים הָאֲרֻכִּים, צִפָּרְנֵי

הַנְּחֹשֶת, שַׂעֲרוֹת הַנְּחָשִים, כִּי עָלָיו לַעֲשׂוֹת כָּל זֶה

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, אוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת, בְּלִי הַבִּיט אֶל

הָאוֹיֵב, אֲשֶר בּוֹ הוּא נִלְחָם. אִם לֹא כֵן, בּוֹ בָּרֶגַע שֶיָּרִים

יָדוֹ לְהַכּוֹת, יֵהָפֵךְ וְהָיָה לְאֶבֶן וְיַעֲמֹד בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה

מֵאוֹת בַּשָּנִים, עַד אֲשֶר הַזְּמַנִּים וְהָרוּחוֹת וְהַמַּיִם

יְפוֹרְרוּ אוֹתוֹ וִיכַלּוּהוּ. רַע מְאֹד יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶר

יָבוֹא עַל אִיש צָעִיר, הָאוֹמֵר לְבַצַּע הַרְבֵּה מַעֲשֵׂי גְבוּרָה

וּלְהִתְעַנֵּג הַרְבֵּה עַל הָאֹשֶר בָּעוֹלָם הַמֵּאִיר וְהַנָּאֶה

הַזֶּה.

הַמַּחֲשָבוֹת הָאֵלֶּה כֹּה דִכְּאוּ אֶת לֵב

פֶּרְסֵאוּס, עַד כִּי לֹא הָיָה בּוֹ הָרוּח לְסַפֵּר לְאִמּוֹ אֶת אֲשֶר

קִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת. הוּא לָקַח אֵפוֹא אֶת צִנָּתוֹ, חָגַר אֶת

חַרְבּוֹ וְעָבַר מִן הָאִי אֶל הַיַּבֶּשֶת. שָם יָשַב בּוֹדֵד, וְקָשֶה

הָיָה לוֹ לְהִתְאַפֵּק מֵהוֹרִיד דְמָעוֹת.

אַךְ בְּעוֹדֶנּוּ שָרוּי בְּרוּחַ עַצְבוּת, שָמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִקָּרוֹב.

– פֶּרְסֵאוּס – קָרָא הַקּוֹל – לָמָּה אַתָּה שָרוּי בְּעַצְבוּת?

הוּא הֵרִים רֹאשוֹ מִתּוֹךְ יָדָיו, אֲשֶר הִסְתִּירוֹ

בָּהֶן, וְהִנֵּה אִיש זָר בַּמָּקוֹם הַבּוֹדֵד, וּפֶרְסֵאוּס חָשַב, כִּי

יְחִידִי הוּא פֹּה. הַזָּר הָיָה אִיש צָעִיר לְיָמִים, זָרִיז, נָבוֹן,

בַּעַל פָּנִים פִּקְחִים מְאֹד, עַל שִכְמוֹ אַדֶּרֶת. בְּרֹאשוֹ

מִצְנֶפֶת מוּזָרָה, מַטֶּה עָבֹת מְשֻנֶּה בְּיָדוֹ, וְחֶרֶב קְצָרָה

וַעֲקֻמָּה מְאֹד תְּלוּיָה עַל צִדּוֹ. הוּא הָיָה קַל תְּנוּעָה

לְמַרְאֶה, כְּאִיש הַמָּצוּי אֵצֶל תַּרְגִילֵי הִתְעַמְּלוּת וְיוֹדֵעַ

יָפֶה לִקְפֹּץ אוֹ לָרוּץ. וְעַל הַכֹּל הָיָה לָאִיש הַזָּר מַרְאֶה

עַלִּיז, מֵבִין, מֵיטִיב (אַף כִּי נוֹסָף עַל אֵלֶּה גַם מְעַט שוֹבָב),

עַד כִּי פֶּרְסֵאוּס הִרְגִיש בְּעַל-כָּרְחוֹ, כִּי רוּחוֹ נַעֲשֶָה

עַלִּיז יוֹתֵר בְּהַבִּיטוֹ אֵלָיו. וּבִהְיוֹתוֹ עֶלֶם אַמִּיץ בֶּאֱמֶת,

הִכָּהוּ לִבּוֹ מְעַט עַל כִּי נִמְצָא וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו.

וּבְכֵן מָחָה פֶּרְסֵאוּס אֶת עֵינָיו וְעָנָה לָאִיש

הַזָּר בִּזְרִיזוּת, בְּהַעֲמִידוֹ פָּנִים אַמִּיצִים כְּכָל אֲשֶר הָיָה

בְּכֹחוֹ.

– אֵין אֲנִי שָרוּי בְּעַצְבוּת כָּל עִקָּר – אָמַר –

כִּי אִם שָקוּעַ בְּמַחֲשָבָה עַל אֹדוֹת שְלִיחוּת שֶקִּבַּלְתִּי עַל

עַצְמִי.

– הֶאָח! – עָנָה הַזָּר – אִם כֵּן, סַפֵּר נָא לִי אֶת

הַדָּבָר, אוּלַי אוּכַל לִהְיוֹת לְעֵזֶר לְךָ. עָזֹר עָזַרְתִּי

לְבַחוּרִים רַבִּים בְּהַרְפַּתְקְאוֹתֵיהֶם, שֶנִּרְאוּ תְחִלָּה קָשוֹת

מְאֹד. אוּלַי שָמַעְתָּ עַל אֹדוֹתַי. יֵש לִי שֵמוֹת רַבִּים, אַךְ

הַשֵּם כַּסְפִּיאֵל נָאֶה וְיָאֶה לִי יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים. סַפֵּר לִי

אֵפוֹא דַאֲגָתְךָ, נָדוּן בָּעִנְיָן וְנִרְאֶה מָה אֶפְשָר

לַעֲשׂוֹת.

דִבְרֵי הַזָּר וַהֲלִיכוֹתָיו הִשְרוּ עַל פֶּרְסֵאוּס

רוּחַ אַחֶרֶת. הוּא גָמַר בְּלִבּוֹ לְסַפֵּר לְכַסְפִּיאֵל אֶת כָּל

נִגְעֵי נַפְשוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶר מַצָּבוֹ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת גָרוּעַ

יוֹתֵר מִכְּפִי שֶהוּא, וְאֶפְשָר מְאֹד כִּי יְדִידוֹ הֶחָדָש יוּכַל

לָתֵת לוֹ עֵצָה טוֹבָה, אֲשֶר בְּסוֹפוֹ שֶל דָבָר תְּחַלֵּץ אוֹתוֹ

מִצָּרָה. וּבְכֵן סָח לַזָּר בְּמִלִּים מְעַטּוֹת וּבְדִיּוּק אֶת

עִנְיָנוֹ – כִּי הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת רֹאש

מֵדוּזָה עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים כְּמַתְּנַת-אֵרוּסִין לַנְּסִיכָה

הַיְפֵהפִיָּה הִפּוֹדָמִיָּה, וְכִי הוּא נָטַל עָלָיו לְהָבִיא אֵלָיו

אֶת הָרֹאש, וְאוּלָם יָרֵא הוּא פֶּן יֵהָפֵךְ וְהָיָה לְאֶבֶן.

– וְצַר מְאֹד, אִם יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה – קָרָא

כַּסְפִּיאֵל מִתּוֹךְ חִיּוּכוֹ הַשּוֹבָב – אָמְנָם הָיֹה תִהְיֶה נְצִיב

שַיִש יָפֶה לְהַלֵּל, וּמֵאוֹת בַּשָּנִים תַּחֲלֹּפְנָה עַד אֲשֶר

תִּתְפּוֹרֵר, אוּלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל מוּטָב לִהְיוֹת אִיש צָעִיר

בְּמֶשֶךְ שָנִים מוּעָטוֹת מֵאֲשֶר נְצִיב שַיִש יוֹבְלוֹת

הַרְבֵּה.

– הָהּ, אָמְנָם כֵּן! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס, וְשוּב

עָמְדוּ דְמָעוֹת בְּעֵינָיו – וּמִלְּבַד זֹאת מַה תַּעֲשֶׂה אִמִּי

הַיְקָרָה, אִם בְּנָהּ הָאָהוּב יֵהָפֵךְ וִיהִי לְאֶבֶן?

– יָפֶה, יָפֶה! הָבָה נְקַוֶּה, כִּי הָעִנְיָן לֹא

יִגָּמֵר בְּרַע – עָנָה כַּסְפִּיאֵל בְּקוֹל מְעוֹדֵד – אֲנִי הָאִיש

שֶבְּיָדִי לַעֲזֹר לְךָ, אִם יֵש עוֹזֵר. אֲחוֹתִי וְאָנֹכִי עָשׂה

נַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶבְּכֹחֵנוּ לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ בְּשָלוֹם דֶרֶךְ

הַהַרְפַּתְקָה, אַף כִּי עַתָּה הִיא נִרְאֵית אֲיֻמָּה מְאֹד.

– אֲחוֹתְךָ? – חָזַר פֶּרְסֵאוּס.

– כֵּן, אֲחוֹתִי – קָרָא הַזָּר – הִיא חֲכָמָה מְאֹד,

הַאֲמִינָה לִי; וַאֲשֶר לִי, עֵינַי בְּרֹאשִי לִרְאוֹת וּלְהָבִין. אִם

תִּהְיֶה אַמִּיץ וְזָהִיר וְתִשְמַע לַעֲצָתֵנוּ, אַל לְךָ לְפַחֵד פֵּן

תִּהְיֶה לְאֶבֶן אַף לְרֶגַע. אוּלָם קֹדֶם כָּל עָלֶיךָ לְמָרֵק יָפֶה

אֶת הַצִּנָּה אֲשֶר לְךָ, עַד אֲשֶר תּוּכַל לִרְאוֹת בָּהּ אֶת

בְּבוּאָתְךָ בִּבְהִירוּת כְּמוֹ בִּרְאִי.

הַדָּבָר הַזֶּה נרְאָה לְפָּרְסֵאוּס פְּתִיחָה מוּזָרָה

לַהַרְפַּתְקָה, כִּי בְּשִׂכְלוֹ הַפָּשוּט חָשוֹב חָשַׁב שֶהַצִּנָּה

צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה מְאֹד, לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי צִפָּרְנֵי

הַנְּחֹשֶת שֶׂל הַגּוֹרְגוֹנָה, וְלֹא שֶתִּהְיֶה מְמֹרָקָה יָפֶה, כְּדֵי

לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בְּבוּאַת פָּנָיו. אוּלָם בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ,

כִּי כַּסְפִּיאֵל יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, נִגַּש מִיָּד אֶל הָעֲבוֹדָה

וּמֵרַק אֶת הַצִּנָּה בִּתְבוּנָה רַבָּה וּבְרָצוֹן רָב, עַד כִּי

מְהֵרָה זָרְחָה כַּלְּבָנָה בִּמְלוֹאָהּ. כַּסְפִּיאֵל הִבִּיט אֵלֶיהָ

בְּחִיּוּךְ וְנִעֲנַע בְּרֹאשוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה. אַחֲרֵי-כֵן לָקַח אֶת

חַרְבּוֹ הַקְּצָרָה וְהָעֲקֻמָּה וְחָגַר אוֹתָהּ עַל צִדּוֹ שֶל

פֶּרְסֵאוּס בִּמְקוֹם הַחֶרֶב, אֲשֶר נָשָׂא קֹדֶם.

– אֵין חֶרֶב אֲשֶר תִּסְכֹּן לְמַטְּרָתְךָ מִבַּלְעֲדֵי

חַרְבִּי – אָמַר הָאִיש – הַלַּהַב יֵש לוֹ תְכוּנָה מֻפְלָאָה וְיוּכַל

לַחְתֹּךְ בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת בְּקַלּוּת, כִּכְרוֹת עָנָף דַק מִן הַדַּק.

וְעַתָּה קוּם וְנֵלֵכָה. הַדָּבָר הָרִאשוֹן הוּא לִמְצֹא אֶת שְלֹש

הַנָּשִים הַסָּבוֹת, וְהֵן תַּגֵּדְנָה לָנוּ אַיֵּה מְקוֹם

הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

– שְלֹש הַנָּשִים הַסָּבוֹת! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס, אֲשֶר

הַדָּבָר נִרְאָה לוֹ כְּמִכְשוֹל חָדָש בְּדֶרֶךְ שְלִיחוּתוֹ – אָנָּא,

מִי הֵן שְלֹש הַנָּשִים הַסָּבוֹת? מֵעוֹלָם לֹא שָמַעְתִּי עֲלֵיהֶן

דָבָר.

– אֵלּוּ הֵן שָלֹש נָשִים זְקֵנוֹת מְשֻנּוֹת – אָמַר

כַּסְפִּיאֵל בִּצְחוֹק – לִשְלָשְתָּן רַק עַיִן אַחַת, וְרַק שֵן אַחַת.

עוֹד זֹאת, עָלֶיךָ לִמְצֹא אוֹתָן לְאוֹר הַכּוֹכָבִים אוֹ עִם דִמְדוּמֵי

עֶרֶב, כִּי פְנֵיהֶן לֹא יֵרָאוּ לְעוֹלָם לֹא לְאוֹר הַשֶּמֶש וְלֹא

לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

– אֲבָל – קָרָא פֶּרְסֵאוּס – לָמָּה לִי לְבַזְבֵּז

זְמַנִּי עַל שְלֹש הַנָּשִים הַסָּבוֹת? הֵאִם לֹא טוֹב לָנוּ לָצֵאת

מִיָּד לְחַפֵּשׂ אֶת הַגּוֹרְגוֹנוֹת הָאֲיֻמּוֹת?

– לֹא, לֹא – עָנָה יְדִידוֹ – עוֹד יֵש לַעֲשׂוֹת

מַעֲשִׂים אֲחֵרִים בְּטֶרֶם תִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

אֵין טוֹב לָנוּ מֵאֲשֶר לְחַפֵּשׂ אֶת שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

הָאֵלֶּה, וְאַחֲרֵי אֲשֶר נִפָּגֵש עִמָּהֶן, יְהִי לִבְּךָ בָּטוּחַ,

כִּי הַגּוֹרְגוֹנוֹת לֹא רְחוֹקוֹת מֵאִתָּנוּ. הָבָה נִזְדָרֵז

לָלֶכֶת.

לִבּוֹ שֶל פֶּרְסֵאוּס הָיָה אוֹתָהּ שָעָה מָלֵא אֵמוּן

רַב בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ שֶל חֲבֵרוֹ, עַד כִּי לֹא הוֹסִיף לָבוֹא

עוֹד בִּטְעָנוֹת וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַתְחִיל תֵּכֶף וּמִיָּד

בַּהַרְפַּתְקָה. וּבְכֵן יָצְאוּ שְנֵיהֶם יַחְדָו וְהָלְכוּ בִּפְסִיעוֹת

זְרִיזוֹת מְאֹֹד – זְרִיזוֹת כָּל כָּךְ, עַד אֲשֶר מָצָא פֶּרְסֵאוּס,

כִּי קָשֶה לוֹ לָלֶכֶת צַעַד-בְּצַעַד עִם יְדִידוֹ כַּסְפִּיאֵל הַקַּל

בְּרַגְלָיו. אִם לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, עָלָה בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן מוּזָר,

כִּי כַּסְפִּיאֵל נָעוּל נַעֲלַיִם עִם כְּנָפַיִם, שֶהֵן הָעוֹזְרוֹת לוֹ

בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ. וְאַף אָמְנָם, כַּאֲשֶר הִבִּיט אֵלָיו

פֶּרְסֵאוּס מִן הַצַּד, מִתּוֹךְ זָוִית עֵינוֹ, נִדְמָה לוֹ, כִּי רוֹאֶה

הוּא כְּנָפַיִם לְצַד רֹאשוֹ, אַף כִּי בְּהַפְנוֹתוֹ אֵלָיו מַבָּט

שָלֵם, לֹא נִרְאָה לוֹ שוּם דָבָר, רַק מִין מִצְנֶפֶת מְשֻנָּה. עַל כָּל

פָּנִים, בָּרוּר הָיָה, כִּי הַמַּטֶּה אֲשֶר בִּידֵי כַּסְפִּיאֵל הָיָה

לוֹ לְעֵזֶר רַב וְנָתַן לוֹ יְכֹלֶת לְהָחִיש צַעַד, עַד כִּי

פֶּרְסֵאוּס, אִיש צָעִיר מְלֵא אוֹנִים, הִתְחִיל נוֹשֵם

בִּכְבֵדוּת.

– הִנֵּה! – קָרָא כַּסְפִּיאֵל לָאַחֲרוֹנָה, כִּי יָדֹעַ

יָדַע יָפֶה הַשּוֹבָב הַזֶּה מַה קָּשֶה לוֹ לְפֶרְסֵאוּס לְהַדְבִּיקוֹ.

– קַח נָא מִיָּדִי אֶת הַמַּטֶּה, כִּי אַתָּה יֵש לְךָ בּוֹ צֹרֶךְ

יוֹתֵר מִמֶּנִּי. הַאֻמְנָם אֵין בָּאִי סֵרִיפוּס הַלְכָנִים טוֹבִים

מִמְּךָ?

– גַּם אֲנִי יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת חִיש – קָרָא פֶּרְסֵאוּס

בְּהַבִּיטוֹ בְּעָרְמָה אֶל רַגְלֵי חֲבֵרוֹ – אִלּוּ הָיָה לִי זוּג

נַעֲלַיִם עִם כְּנָפַיִם.

– עָלֶיךָ אֵפוֹא לְהִתְאַמֵּץ וְלִרְכֹּש לְךָ זוּג נַעֲלַיִם כָּאֵלֶּה – עָנָה כַּסְפִּיאֵל.

הַמַּטֶּה הָיָה לְעֵזֶר רַב לְפֶרְסֵאוּס, עַד כִּי לֹא

הִרְגִיש עוֹד שוּם עֲיֵפוּת. וְאָמְנָם, הַמַּטֶּה נִרְאָה כְּחַי

בְּיָדוֹ וּכְאוֹצֵל חַיִּים וָכֹחַ לְפֶרְסֵאוּס. הוּא וְכַסְפִּיאֵל

הָלְכוּ אֵפוֹא יַחְדָו בְּנַחַת, הִרְבּוּ שִׂיחָה זֶה עִם זֶה

בִּידִידוּת רַבָּה, וְכַסְפִּיאֵל סִפֵּר הַרְבֵּה סִפּוּרִים מְבַדְּחִים

עַל הַרְפַּתְקְאוֹתָיו הַקּוֹדְמוֹת וְעַד כַּמָּה עָמְדָה לוֹ עָרְמָתוֹ

בְּמִקְרִים שוֹנִים, עַד כִּי פֶּרְסֵאוּס הִתְחִיל רוֹאֶה אוֹתוֹ

כְּאִיש-פְּלָאִים. בָּרוּר הַדָּבָר, כִּי הַזָּר רָאָה וְיָדַע אֶת

הָעוֹלָם, וְאֵין אִיש לוֹקֵחַ לֵב צָעִיר לְיָמִים כְּיָדִיד, שֶקָּנָה

לוֹ דַעַת מִמִּין זֶה.

פֶּרְסֵאוּס הִקְשִיב קֶשֶב רַב מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהַעֲמִיק אֶת תְּבוּנָתוֹ עַל יְדֵי הַדְּבָרִים שֶהוּא שוֹמֵעַ.

לָאַחֲרוֹנָה עָלָה בְּזִכְרוֹנוֹ, כִּי כַּסְפִּיאֵל

דִבֵּר עַל אָחוֹת, שֶתִּתֵּן לָהֶם עֶזְרָתָהּ בַּהַרְפַּתְקָה,

הָעוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶם.

– הֵיכָן הִיא? – שָאַל – הַאִם לֹא נִפְגֹש אוֹתָהּ בְּקָרוֹב?

– הַכֹּל יָבוֹא בִּזְמַנּוֹ – עָנָה בֶּן-לִוְיָתוֹ –

אוּלָם אֲחוֹתִי זוֹ, דַע לְךָ, הִיא בַּעֲלַת אֹפִי שוֹנֶה הַרְבֵּה

מִשֶּלִּי. הִיא רְצִינִית מְאֹד וּמְתוּנָה, מְחַיֶּכֶת לְעִתִּים

רְחוֹקוֹת וְצָחֹק לֹא תִצְחַק לְעוֹלָם, וּכְלָל גָדוֹל בְּיָדָהּ לִבְלִי

הוֹצִיא מִפִּיהָ דָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵש לָהּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ

עָמֹק בְּיוֹתֵר. גַם לֹא תַטֶּה אֹזֶן לִשְמֹעַ דָבָר, מִלְּבַד שִׂיחָה

בְּדִבְרֵי חָכְמָה.

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס – אֲנִי אֲפַחֵד לִפְתֹּחַ פִּי וּלְהוֹצִיא דִבּוּר.

– הִיא אִשָּה מֻשְלֶמֶת מְאֹד, הַאֲמִינָה לִי –

הִמְשִיךְ כַּסְפִּיאֵל – וְרָכְשָה לָהּ עַל בָּרְיָם כָּל מִינֵי מַדָּע

וָאֳמָנוּת. בְּקִצּוּר, הִיא חֲכָמָה בְּמִדָּה גְדוּשָה כָּל כָּךְ, עַד

כִּי אֲנָשִים רַבִּים קוֹרְאִים לָהּ סֵמֶל הַחָכְמָה. אוּלָם אִם

לְהַגִּיד לְךָ אֶת הָאֶמֶת, יֵש בָּהּ עֲלִיצוּת הַחַיִּים בְּמִדָּה

מְעַטָּה, לְפִי טַעְמִי, וַאֲני סוֹבֵר, כִּי לֹא תִמְצָא אוֹתָהּ

בַּת-לְוָיָה לְהַנְעִים דַרְכְּךָ כָּמוֹנִי. וְאוּלָם יֵש לָהּ כַּמָּה

מַעֲלוֹת טוֹבוֹת, וּמָצֹא תִמְצָא בָּהֶן תּוֹעֶלֶת בִּפְגִישָתְךָ עִם

הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

בֵּינָתַיִם רַד הַיּוֹם. הֵם הִגִּיעוּ אוֹתָהּ שָעָה אֶל

מְקוֹם מִדְבָּר שָמֵם, הַמְכֻסֶּה קוֹצִים סְבוּכִים, וְכֹה רַבָּה שָם

הַדְּמָמָה וְהַשְּמָמָה, עַד אֲשֶר נִדְמָה, כִּי אִיש לֹא יָשַב וְלֹא

עָבַר שָם. הַכֹּל הָיָה קוֹדֵר וְעָזוּב בְּתוֹךְ הַדִּמְדוּמִים

הָאֲפוֹרִים, אֲשֶר עִם כָּל רֶגַע הָלְכוּ וְקָדְרוּ יוֹתֵר. פֶּרְסֵאוּס

הִבִּיט סְבִיבוֹתָיו מִתּוֹךְ תּוּגָה רַבָּה וְשָאַל אֶת כַּסְפִּיאֵל,

אִם עוֹד רַבָּה לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ.

– הַס, הַס! – לָחַש לוֹ בֶּן לִוְיָתוֹ – אֶל תַּשְמַע

קוֹלְךָ. זֶה הַמָּקוֹם וְזוֹ הַשָּעָה לִפְגִישַת שְלֹש הַנָּשִים

הַזְּקֵנוֹת. הִשָּמֶר לְךָ לְבַל תִּרְאֶינָה אוֹתְךָ בְּטֶרֶם תִּרְאֶה

אוֹתָן. כִּי אַף אִם רַק עַיִן אַחַת לִשְלָשְתָּן, הִנֵּה עַיִן זוֹ

חַדָּה שִבְעָתַיִם מֵעַיִן פְּשוּטָה שֶל אָדָם.

– אֲבָל מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת – שָאַל פֶּרְסֵאוּס – כַּאֲשֶר אֶפְגֹש אוֹתָן?

כַּסְפִּיאֵל בֵּאֵר לְפֶרְסֵאוּס, כִּי שְלֹש הַנָּשִים

הַזְּקֵנוֹת אֵין לָהֶן אֶלָּא עַיִן אַחַת. רְגִילוֹת הֵן, כַּנִּרְאֶה,

לְהַעֲבִיר אֶת הָעַיִן מִזּוֹ אֶל זוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה זוּג

מִשְקָפַיִם, אוֹ – יוֹתֵר נָכוֹן – מִשְקֶפֶת קְטַנָּה. אַחֲרֵי אֲשֶר

אַחַת מִן הַשָּלֹש הֶחֱזִיקָה בָּעַיִן זְמַן-מָה, הִיא מוֹצִיאָה אוֹתָהּ

מִתּוֹךְ הַחוֹר בְּמִצְחָהּ וּמוֹסֶרֶת אוֹתָהּ לִידֵי אַחַת מִן

הָאֲחָיוֹת, שֶהִגִּיעַ תּוֹרָהּ, וְתֵכֶף הִיא קוֹבַעַת אֶת הָעַיִן

בְּרֹאשָהּ וּמִתְעַנֶּגֶת לְהָצִיץ וּלְהַבִּיט אֶל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

נָקֵל אֵפוֹא לְהָבִין, כִּי רַק הָאַחַת מִשְּלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

יְכוֹלָה לִרְאוֹת, בְּעוֹד אֲשֶר הַשְּתַּיִם הָאֲחֵרוֹת שְרוּיוֹת

בַּחֹשֶךְ; וְעַל כֵּן, בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶהָעַיִן עוֹבֶרֶת מִיָּד

לְיָד, אֵין אַף אַחַת מִשְּלֹש הַזְּקֵנוֹת הָעֲלוּבוֹת מְסֻגָּלָה

לִרְאוֹת נִצְנוּץ כָּל שֶהוּא. בִּימֵי חַיַּי שָמַעְתִּי הַרְבֵּה

דְבָרִים מוּזָרִים, אַף הָיִיתִי עֵד-רְאִיָּה לְרַבִּים מִדְּבָרִים

אֵלּוּ, אֲבָל, דוֹמָנִי, כִּי שוּם דָבָר לֹא יִדְמֶה וְלֹא יִשְוֶה

לַמַּעֲשֶׂה הַמְשֻנֶּה שֶל שְלֹש הַנָּשִים הַזְקֵנוֹת הָאֵלֶּה,

שֶכֻּלָּן מְצִיצוֹת בְּעַיִן אַחַת.

כַּךְ חָשַב גַם פֶּרְסֵאוּס, וְכֹה הִשְתּוֹמֵם לְמִשְמַע

אָזְנָיו, עַד כִּי עָלָה בְּדַעְתּוֹ, שֶבֶּן-לִוְיָתוֹ מְהַתֵּל בּוֹ

וְשֶאֵין כְּלָל בָּעוֹלָם נָשִים זְקֵנוֹת כָּאֵלֶּה.

– בְּקָרוֹב תִּרְאֶה, אִם אֱמֶת דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אוֹ

לֹא – הֵעִיר כַַּסְפִּיאֵל – הַאֲזִינָה! הַס! הַס! הִנֵּה הֵן

בָּאוֹת!

פֶּרְסֵאוּס הִבִּיט בְּכֹבֶד-רֹאש בְּעַד דִמְדּוּמֵי

הָעֶרֶב, וְהִנֵּה כֵּן הַדָּבָר, בְּמֶרְחָק לֹא רָב הִרְגִיש בִּשְלֹש

הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת. הָאוֹר הָיָה קָלוּש כָּל כָּךְ, עַד כִּי לֹא

יָכֹל לְהַכִּיר יָפֶה, מַה טִּיבָן שֶל הַבְּרִיּוֹת הָאֵלֶּה, וְרַק זֹאת

גִלָּה, כִּי שַׂעֲרוֹת-שֵׂיבָה אֲרֻכּוֹת לָהֶן, וְכַאֲשֶר הָלְכוּ

וְקָרְבוּ, רָאָה כִּי שְתַּיִם מֵהֶן יֵש לָהֶן רַק חוֹר רֵיק מֵעַיִן

בְּאֶמְצָעוֹ שֶל מִצְחָן. אוּלָם בְּאֶמְצַע הַמֵּצַח שֶל הָאָחוֹת

הַשְּלִישִית הָיְתָה עַיִן גְדוֹלָה מְאֹד, מַזְהִירָה וְחוֹדֶרֶת,

שֶנּוֹצְצָה כְּיַהֲלֹם גָדוֹל בְּתוֹךְ טַבַּעַת; וְהָעַיִן הָיְתָה כֹּה

חוֹדֶרֶת, עַד אֲשֶר פֶּרְסֵאוּס לֹא יָכֹל לְהִמָּנַע מִמַּחֲשָבָה, כִּי

יֵש לָהּ לְעַיִן זוֹ סְגֻלָּה לִרְאוֹת בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה בְּדִיּוּק

כְּמוֹ בְּצָהֳרֵי יוֹם. כְּאִלּוּ כֹּחַ הָרְאִיָּה שֶל שְלֹשָה אֲנָשִים

נִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ הָעַיִן הָאַחַת הַזֹּאת.

וְכָךְ הִתְהַלְּכוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת הֵנָּה

וָהֵנָּה בְּנַחַת, בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, כְּאִלּוּ יָכְלוּ כֻּלָּן

לִרְאוֹת בְּבַת אַחַת. זוֹ, שֶבְּמִקְרֶה הָיְתָה הָעַיִן קְבוּעָה

בְּמִצְחָהּ, נִהֲלָה אֶת הַשְּתַיִם בִּידֵיהֶן וְהֵצִיצָה בִּזְהִירוּת

סְבִיבוֹתֶיהָ בְּכָל רֶגַע, עַד כִּי פֶּרְסֵאוּס יָרֵא פֶּן תִּרְאֶה

דֶרֶךְ הַגּוּש הַגָּדוֹל שֶל הַשִּׂיחִים, שֶמֵּאֲחוֹרָיו הִתְחַבְּאוּ

הוּא וְכַסְפִּיאֵל. בְּחַיַּי! נוֹרָא וְאָיֹם הַדָּבָר לִהְיוֹת

בִּתְחוּם הָרְאִיָּה שֶל עַיִן חַדָּה כָּזֹאת!

אוּלָם בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ אֶל גוּש הַשִּׂיחִים, וְאַחַת מִשְּלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת פָּתְחָה וְאָמְרָה:

– אָחוֹת! אָחוֹת דַחְלוּלָה! זֶה זְמַן רַב שֶהָעַיִן בִּרְשוּתֵךְ. עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרִי!

– תְּנִי לִי לְהַחֲזִיק בָּהּ עוֹד רֶגַע, אָחוֹת

פַּלָצוּת – עָנְתָה דַחְלוּלָה – נִדְמֶה לִי, כִּי הֵצַצְתִּי וְרָאִיתִי

דָבָר מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים הָאֵלֶּה.

– וּבְכֵן, מַה בְּכָךְ? – עָנְתָה פַּלָּצוּת

בִּמְרִירוּת – הַאִם לֹא אוּכַל לִרְאוֹת בְּנָקֵל דֶרֶךְ שִׂיחִים עָבִים

כָּמוֹךְ? הָעַיִן הִיא שֶלִּי בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶלָּךְ, וַאֲנִי

יוֹדַעַת לְהִשְתַּמֵּש בָּהּ יָפֶה כָּמוֹךְ, וְאוּלַי מְעַט יָפֶה

יוֹתֵר. אֲנִי דוֹרֶשֶת שֶתִּתְּנִי לִי מִיָּד לְהָצִיץ.

אוּלָם כָּאן עָמְדָה הָאָחוֹת הַשְּלִישִית,

קַשְׂקַשִּׂית שְמָהּ, וּפָתְחָה בִּתְלוּנָה וְאָמְרָה כִּי לָהּ הַתּוֹר

לְהַחֲזִיק בָּעַיִן, וְכִי דַחְלוּלָה וּפַלָּצוּת בִּרְצוֹנָן לְהַחֲזִיק

בָּעַיִן רַק לְעַצְמָן. כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לָרִיב הַזֶּה, הוֹצִיאָה

הַזְּקֵנָה דַחְלוּלָה אֶת הָעַיִן מִתּוֹךְ מִצְחָהּ וְאָחֲזָה בָּהּ

בְּיָדָהּ.

– תִּקַּח נָא אַחַת מִכֶּן – קָרְאָה הַזְּקֵנָה –

וְיָבוֹא הַקֵּץ לָרִיב הַטִּפְּשִי. וַאֲשֶר לִי, אֶשְׂמַח לִהְיוֹת

שְרוּיָה קְצָת בַּחֲשֵכָה. אוּלָם קַחְנָה מַהֵר, אִם לֹא כֵן, עָלַי

לִקְבֹּעַ אוֹתָהּ שוּב בְּמִצְחִי.

וּבְכֵן פָּשְטוּ שְתֵּיהֶן, פַּלָּצוּת וְקַשְׂקַשִּׂית,

אֶת יְדֵיהֶן וּמִשְשוּ בְּהִתְלַהֲבוּת, כְּדֵי לִתְפֹּשׂ אֶת הָעַיִן

וּלְהוֹצִיאָהּ מִיָּדָהּ שֶל דַחְלוּלָה. אוּלָם בִּהְיוֹת שְתֵּיהֶן

יַחַד עִוְרוֹת לֹא יָכְלוּ עַל נְקַלָּה לִמְצֹא אֶת יָדָהּ שֶל

דַחְלוּלָה; וְדַחְלוּלָה אַף הִיא, בִּהְיוֹתָהּ עַתָּה שְרוּיָה

בַּאֲפֵלָה כְּמוֹ פַּלָּצוּת וְקַשְׂקַשִּׂית, לֹא יָכְלָה בְּבַת אַחַת

לִמְצֹא יָד מִידֵי הָאֲחָיוֹת לָשִׂים בְּתוֹכָהּ אֶת הָעַיִן. הִנֵּה

כִּי כֵּן בָּאוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת בִּמְבוּכָה מְשֻנָּה. כִּי

אַף אִם הָעַיִן הִזְהִירָה וְנוֹצְצָה כְּכוֹכָב בְּשָעָה שֶדַּחְלוּלָה

הֶחֱזִיקָה בָּהּ, לֹא תָפְשׂוּ הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת אַף נִצְנוּץ קָטָן

שֶבִּקְטַנִּים מֵאוֹרָהּ, וְכָל שְלָשְתָּן הָיוּ שְרוּיוֹת בַּחֲשֵכָה

רַבָּה מִתּוֹךְ קֹצֶר-רוּחָן וְחִשְקָן לִרְאוֹת אוֹר.

כַּסְפִּיאֵל הָיָה מְבֻדָּח כָּל כָּךְ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת

קַשְׂקַשִּׂית וּפַלָּצוּת שְתֵּיהֶן מְגַשְּשוֹת וּמְמַשְשוֹת בְּבַקְשָן

אֶת הָעַיִן, וְכָל אַחַת נִתְקֶלֶת בַּחֲבֶרְתָּה וְנִלְאֵית לִמְצֹא אֶת

דַחְלוּלָה, עַד אֲשֶר לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק בְּקוֹל

רָם.

– עַתָּה הִגִּיעָה שְעָתְךָ – לָחַש לוֹ לְפֶרְסֵאוּס –

מַהֵרף חִיש! בְּטֶרֶם תִּצְלַחְנָה לִקְבֹּעַ אֶת הָעַיִן בְּרֹאשָהּ שֶל

אַחַת מֵהֶן. הִשְׂתָּעֵר נָא עַל הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת וַחֲטֹף אֶת

הָעַיִן מִיָּדָהּ שֶל דַחְלוּלָה.

בְּרֶגַע אֶחָד, בְּעוֹד שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

מִתְקוֹטְטוֹת זוֹ בְּזוֹ, קָפַץ פֶּרְסֵאוּס מֵאֲחוֹרֵי גוּש הַשִּׂיחִים

וְהִשִּׂיג אֶת הַשָּלָל. וְכַאֲשֶר הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת עֵין

הַפְּלָאוֹת, הִזְהִירָה בְּאוֹר בָּהִיר, וְנִרְאֶה הָיָה כְּמַבִּיטָה

אֶל פָּנָיו בְּפִקְחוּת, כְּאִלּוּ הָיְתָה קוֹרֶצֶת אֵלָיו, אִלּוּ הָיוּ

לָהּ עַפְעַפַּיִם לְשֵם כָּךְ. אוּלָם הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת לֹא יָדְעוּ

מְאוּמָה מֵאֲשֶר קָרָה, וְכָל אַחַת מֵהֶן חָשְבָה, כִּי הָעַיִן הִיא

בִּידֵי אַחַת מֵאַחְיוֹתֶיהָ, וְלָכֵן הִתְחִילוּ שוּב לָרִיב בֵּינֵיהֶן.

לָאַחֲרוֹנָה, אַחֲרֵי אֲשֶר פֶּרְסֵאוּס לֹא אָבָה לִגְרוֹם לַנָּשִים

הַכְּבוּדוֹת הָאֵלֶּה תְּלָאָה רַבָּה מִכְּפִי הַצֹּרֶךְ לוֹ, חָשַב

בְּלִבּוֹ, כִּי מִן הַיֹּשֶר הוּא לְהַסְבִּיר לָהֶן אֶת

הָעִנְיָן.

– נָשִים נִכְבָּדוֹת – אָמַר – אַל נָא יִהְיֶה רִיב

בֵּינֵיכֶן. אִם אָשֵם מִי, בִּי הָאָשָם, כִּי לִי הַכָּבוֹד לְהַחֲזִיק

בְּיָדִי אֶת הָעַיִן הַמַּזְהִירָה וְהַמֻּפְלָאָה שֶלָּכֶן.

– אַתָּה! בְּיָדְךָ הָעַיִן שֶלָּנוּ? וּמִי זֶה אַתָּה?

– צָרְחוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת בִּנְשִימָה אַחַת, כִּי אֵימָה

גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶן, בְּשָמְעָן קוֹל זָר וּבְהִוָּדַע לָהֶן, כִּי

הָעַיִן הָרוֹאָה בָּאָה לִידֵי אִיש שֶלֹּא יָכְלוּ לְנַחֵש מִי

הוּא.

– הָהּ, מַה לָּנוּ לַעֲשׂוֹת, אֲחָיוֹת? מַה לָּנוּ

לַעֲשׂוֹת? כֻּלָּנוּ שְרוּיוֹת בַּאֲפֵלָה! הָשִיבָה לָנוּ אֶת עֵינֵנוּ!

תֵּן לָנוּ אֶת עֵינֵנוּ הַיְקָרָה, הָעַיִן הַיְחִידָה! הֵן לְךָ שְתֵּי

עֵינַיִם שֶלְּךָ! הָשִיבָה לָנוּ אֶת עֵינֵנוּ!

– אֱמֹר לָהֶן – לָחַש כַּסְפִּיאֵל לְפֶרְסֵאוּס – כִּי

תְקַבֵּלְנָה מִיָּדְךָ אֶת הָעַיִן, אִם תַּרְאֶינָה לְךָ אֶת הַמָּקוֹם

שָם נִמְצָאוֹת הַנִּימְפוֹת, אֲשֶר לָהֶן הַסַּנְדַלִּים הַמְעוֹפְפִים,

יַלְקוּט הַקֶּסֶם וְכוֹבַע-הַחֹשֶךְ.

– גְבָרוֹת זְקֵנוֹת, חֲבִיבוֹת וְנִפְלָאוֹת – קָרָא

פֶּרְסֵאוּס, בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַסָּבוֹת – אֵין לָכֶן כָּל סִבָּה לִשְקֹעַ

בְּפַחַד כָּזֶה. אֵין אֲנִי כְּלָל וּכְלָל עֶלֶם רַע-לֵבָב. הָשֵב אָשִיב

לָכֶן אֶת עֵינְכֶן, שְלֵמָה וּבְרִיאָה וּמַזְהִירָה כְּשֶהָיְתָה, בּוֹ

בָּרֶגַע אֲשֶר תַּגֵּדְנָה לִי, אֵיפֹה אֶמְצָא אֶת הַנִּימְפוֹת.

– הַנִּימְפוֹת! רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם! אֲחָיוֹת, מָה הֵן

הַנִּימְפוֹת שֶהוּא מְבַקֵּש? – צָרְחָה דַחְלוּלָה. – אוֹמְרִים, יֵש

בָּעוֹלָם הֲמוֹן נִימְפוֹת: הַהוֹלְכוֹת לָצוּד בַּיְּעָרִים,

הַיּוֹשְבוֹת בְּתוֹךְ הָאִילָנוֹת וְהַשּוֹכְנוֹת בְּמַעְיְנוֹת הַמַּיִם.

אֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת מְאוּמָה עֲלֵיהֶן. אָנוּ שָלֹש נְפָשוֹת זְקֵנוֹת

וְאֻמְלָלוֹת, הַתּוֹעוֹת בָּעֲרָפֶל, וּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לָנוּ

בִּלְתִּי אִם עַיִן אַחַת, וְאֶת הָעַיִן הַיְחִידָה הַזֹּאת גָנַבְתָּ

מֵאִתָּנוּ. הָהּ, הָשִיבָה נָא אוֹתָהּ, נָכְרִי טוֹב! תִּהְיֶה מִי

שֶתִּהְיֶה, עֲשֵׂה עִמָּנוּ אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה!

קובץ 24 – ציור: פֶּרְסֵאוּס וּשְׁלֹש הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת

כָּל אוֹתָהּ שָעָה מִשְּשוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

בִּידֵיהֶן הַשְּלוּחוֹת וְהִתְאַמְּצוּ בְּכָל כֹּחָן לִתְפֹּשׂ אֶת

פֶּרְסֵאוּס, אַךְ הוּא שָקַד לַעֲמֹד מִחוּץ לְהֶשֵּׂגָן.

– גְבִירוֹתַי הַכְּבוּדוֹת – קָרָא (כִּי אִמּוֹ לִמְּדָה

אוֹתוֹ לְדַבֵּר תָּמִיד בְּנִמּוּס רַב) – אֲנִי מַחֲזִיק בְּיָדִי אֶת

עֵינְכֶן וְאוֹסִיף לְהַחֲזִיק בָּהּ בִּשְבִילְכֶן, עַד אֲשֶר תּוֹאַלְנָה

לְהַגִּיד לִי אֵיפֹה אֶמְצָא אֶת הַנִּימְפוֹת הָאֵלֶּה – כַּוָּנָתִי

לְאֵלֶּה הַנִּימְפוֹת, שֶבְּיָדָן יַלְקוּט הַקֶּסֶם, הַסַּנְדַלִּים

הַמְעוֹפְפִים וְזֶה – מַה שְּמוֹ? הַכּוֹבַע שֶל הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ

נִרְאֶה.

– אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, אֲחָיוֹת! מָה הָעֶלֶם הַזֶּה

סָבוּר? – קָרְאוּ בְּקוֹל דַחְלוּלָה, פַּלָּצוּת וְקַשְׂקַשִּׂית אִשָּה

אֶל אֲחוֹתָהּ, מִתּוֹךְ אֲרֶשֶת שֶל הִשְתּוֹמְמוּת – זוּג סַנְדַלִּים

מְעוֹפְפִים, הוּא אוֹמֵר! עֲקֵבָיו יָעוּפוּ חִיש לְמַעְלָה מֵרֹאשוֹ, אִם

יַעֲשֶׂה שְטוּת לִנְעֹל אוֹתָם. וְכוֹבַע שֶל רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה!

כֵּיצַד יָכוֹל כּוֹבַע לְהַעְלִים אוֹתוֹ מֵעֵין רוֹאֶה, אִם לֹא

שֶיִּהְיֶה רַב מִדּוֹת, כְּדֵי לְהַחְבִּיאוֹ תַחְתָּיו? וְיַלְקוּט

קֶסֶם?! מַה טִּיבוֹ שֶל מַעֲשֵׂה-נֵס זֶה?! לֹא, לֹא, נָכְרִי טוֹב, אֵין

בְּיָדֵנוּ לֵאמֹר לְךָ כְּלוּם עַל כָּל דִבְרֵי הַפְּלָאוֹת הָאֵלֶּה.

יֵש לְךָ שְתֵּי עֵינַיִם מִשֶּלְּךָ וְלָנוּ רַק עַיִן אַחַת

לִשְלָשְתֵּנוּ. יָכוֹל אַתָּה אֵפוֹא לְבַקֵּש וְלִמְצֹא פְּלָאוֹת

כָּאֵלֶּה יוֹתֵר מִשָּלֹש בְּרִיּוֹת זְקֵנוֹת וְעִוְרוֹת

כָּמוֹנוּ.

בִּשְמֹעַ פֶּרְסֵאוּס אוֹתָן מְדַבְּרוֹת כַּדְּבָרִים

הָאֵלֶּה עָלָה רַעְיוֹן בְּלִבּוֹ, כִּי אָמְנָם הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

אֵינָן יוֹדְעוֹת מְאוּמָה עַל הָעִנְיָן הַזֶּה. וּכְאִלּוּ גָרַם לוֹ

הַדָּבָר צַעַר עַל אֲשֶר הִטְרִיד אוֹתָן כָּל כָּךְ, כְּבָר נָכוֹן הָיָה

לְהָשִיב לָהֶן אֶת עֵינָן וּלְבַקֵּש מֵהֶן סְלִיחָה עַל גַסּוּתוֹ,

בְּחָטְפוֹ אוֹתָהּ מִיָּדָן. אוּלָם כַּסְפִּיאֵל תְּפָסוֹ

בְּיָדוֹ.

– אַל נָא תִתֵּן לְשַטּוֹת בְּךָ – קָרָא – שְלֹש

הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת הָאֵלֶּה הֵן הַנְּפָשוֹת הַיְחִידוֹת בָּעוֹלָם,

שֶבְּכֹחָן לְהַגִּיד לְךָ, אֵיפֹה תִמְצָא אֶת הַנִּימְפוֹת, וְאִם לֹא

תְקַבֵּל אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, לֹא יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לְעוֹלָם לִכְרוֹת

אֶת רֹאש הַגּוֹרְגוֹנָה עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים. שְמֹר בְּיָדְךָ יָפֶה

אֶת הָעַיִן וְהַכֹּל יֵלֵךְ לְמֵישָרִים.

כַּאֲשֶר הִתְבָּרֵר, צָדַק כַּסְפִּיאֵל בִּדְבָרָיו. יֵש

רַק דְבָרִים מְעַטִּים מְאֹד, אֲשֶר יוֹקִירוּ בְּנֵי הָאָדָם כְּמוֹ אֶת

אוֹר עֵינֵיהֶם, וְהַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת הֶעֱרִיכוּ אֶת עֵינָן הָאַחַת,

כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ חֲצִי תְרֵיסַר עֵינַיִם, כַּמִסְפָּר אֲשֶר הָיָה

עֲלֵיהֶן לְקַבֵּל מֵאֵת הַבּוֹרֵא. אַחֲרֵי אֲשֶר מָצְאוּ, כִּי אֵין

דֶרֶךְ אַחֶרֶת לְהָשִיב אֶת עֵינָן, הִגִּידוּ סוֹף סוֹף לְפֶרְסֵאוּס אֶת

אֲשֶר בִּקֵּש לָדַעַת. אַךְ עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא מִהֵר

וְקָבַע בְּנִמּוּס רַב אֶת הָעַיִן בְּתוֹךְ הֶחָלָל הָרֵיק שֶל אֶחָד

מִמִּצְחֵיהֶן וְהִבִּיעַ לָהֶן תּוֹדָה עַל חַסְדָן וְאָמַר לָהֶן שָלוֹם.

אוּלָם עוֹד לֹא הִרְחִיק הָעֶלֶם מִמִּשְמַע אֹזֶן, וְהִנֵּה שוּב נָפְלָה

קְטָטָה חֲדָשָה בֵּינֵיהֶן, כִּי בְּמִקְרֶה נָתַן אֶת הָעַיִן

לְדַחְלוּלָה, לְזוֹ שֶכְּבָר נִגְמַר תּוֹרָהּ בְּשָעָה שֶהִתְחִיל

הָעִנְיָן שֶלָּהֶן עִם פֶּרְסֵאוּס.

יֵש לַחֲשוֹש מְאֹד מְאֹד, כִּי שְלֹש הַנָּשִים

הַזְּקֵנוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ נוֹהֲגוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת לְהָפֵר אֶת

הַשָּלוֹם בֵּינֵיהֶן עַל יְדֵי מְרִיבוֹת בְּעִנְיָן זֶה, וַחֲבַל. כֵּן,

חֲבַל מְאֹד, אַחֲרֵי אֲשֶר לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת דָבָר כָּרָאוּי זוֹ

בְּלִי זוֹ, וַעֲלֵיהֶן הָיָה אֵפוֹא לִהְיוֹת חֲבֵרוֹת לֹא נִפְרָדוֹת.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הָיִיתִי מְיָעֵץ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם, אִם אֲחָיוֹת

אוֹ אַחִים, אִם זְקֵנִים אוֹ צְעִירִים, שֶבְּמִקְרֶה יֵש לָהֶם רַק עַיִן

אַחַת מְשֻתֶּפֶת, לִקְנוֹת לָהֶם סַבְלָנוּת וְלֹא יִתְעַקְּשוּ לְהַבִּיט

בָּהּ כֻּלָּם בְּבַת אַחַת.

כַּסְפִּיאֵל וּפֶרְסֵאוּס הִתְאַמְּצוּ בֵּינָתַיִם

לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּבְּיָדָם לְבַקֵּש וְלִמְצֹא אֶת הַנִּימְפוֹת.

הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת נָתְנוּ לָהֶם סִימָנִים כָּאֵלֶּה, עַד כִּי לֹא

אָרַךְ לָהֶם הַזְּמַן לִמְצֹא אוֹתָן. וְאָמְנָם אֵלֶּה הָיוּ נָשִים,

אֲשֶר נִבְדְלוּ מְאֹד מִפַּלָּצוּת, קַשְׂקַשִּׂית וְדַחְלוּלָה,

וּבִמְקוֹם עַיִן אַחַת לְשָלֹש אֲחָיוֹת, הָיוּ לְכָל אַחַת מִן

הַנִּימְפוֹת שְתֵּי עֵינַיִם מַזְהִירוֹת לְהַפְלִיא, שֶבָּהֶן הִבִּיטוּ

בְּחִבָּה רַבָּה אֶל פֶּרְסֵאוּס. נִרְאֶה הָיָה, כִּי הֵן הָיוּ

מוּדָעוֹת לְכַסְפִּיאֵל, וְכַאֲשֶר סִפֵּר לָהֶן אֶת הַהַרְפַּתְקָה,

אֲשֶר נָטַל פֶּרְסֵאוּס עַל עַצְמוֹ, לֹא מָנְעוּ אַף מְנִיעָה קַלָּה

מִתֵּת לוֹ אֶת הַחֲפָצִים הַיְקָרִים, אֲשֶר הָיוּ בִּרְשוּתָן. קֹדֶם

כֹּל הוֹצִיאוּ אֵלָיו דָבָר, שֶנִרְאָה כְּאַרְנָק קָטָן עָשׂוּי עוֹר

צְבִי וְרָקוּם רִקְמָה מוּזָרָה, וְהֵן צִוּוּ עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן

וְלִשְמֹר עָלָיו מִכָּל מִשְמָר. זֶה הָיָה יַלְקוּט הַקֶּסֶם. אַחֲרֵי

כֵן הֵבִיאוּ לוֹ הַנִּימְפוֹת זוּג נַעֲלַיִם אוֹ סַנְדַלִּים עִם שְתֵּי

כְּנָפַיִם נָאוֹת בַּעֲקֵב כָּל אֶחָד.

– הֲלֹא תִנְעַל אוֹתָם, פֶּרְסֵאוּס – אָמַר כַּסְפִּיאֵל

– אָז תִּרְאֶה עַצְמְךָ קַל רַגְלַיִם כְּאַוַּת נַפְשְךָ לִשְאֵרִית

דַרְכֵּנוּ.

פֶּרְסֵאוּס נִּגַש לָשִׂים בְּרַגְלוֹ אַחַד

הַסַּנְדַלִּים, בְּעוֹד אֲשֶר אֶת הַשֵּנִי הִנִּיחַ עַל הָאָרֶץ

לְצִדּוֹ. אוּלָם לְפֶתַע פִּתְאֹם פָּרַשׂ זֶה הַסַּנְדָל הַשֵּנִי אֶת

כְּנָפָיו וְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ וּבְוַדַּאי הָיָה עָף לוֹ, לוּלֵא

קָפַץ כַּסְפִּיאֵל קְפִיצָה וְהִצְלִיחַ לִתְפֹּס אוֹתוֹ

בָּאֲוִיר.

– שִׂים עֵינְךָ יוֹתֵר – אָמַר כַּסְפִּיאֵל, בַּהֲשִיבוֹ

אֶת הַסַּנְדָל לְפֶּרְסֵאוּס – הֲלֹא תִהְיֶה בֶּהָלָה בֵּין הַצִּפֳּרִים

בַּשָּמַיִם, אִם תִּרְאֶינָה סַנְדָל מְעוֹפֵף בֵּינֵיהֶן.

כַּאֲשֶר נָעַל פֶּרְסֵאוּס אֶת שְנֵי הַסַּנְדַלִּים

הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה, הָיָה בִּכְלָל צָף לְמַעְלָה וְלֹא יָכֹל

לִדְרֹךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. בְּפָסְעוֹ פְּסִיעָה אַחַת אוֹ שְתַּיִם –

וְהִנֵּה הִתְרוֹמֵם וְעָלָה לְמַעְלָה, מֵעַל לְכַסְפִּיאֵל

וְהַנִּימְפוֹת, וְקָשֶה הָיָה לוֹ מְאֹד לָשוּב וְלָרֶדֶת לְמַטָּה.

כַּסְפִּיאֵל לִגְלֵג עַל מַעֲשֵׂי בֶּן-לִוְיָתוֹ וְאָמַר לוֹ, כִּי אֵין

עָלָיו לִהְיוֹת נֶחְפָּז כָּל כָּךְ, עָלָיו לְחַכּוֹת לְכוֹבַע שֶל

רוֹאֶה-וְאֵינוֹ-נִרְאֶה.

בִּידֵי הַנִּימְפוֹת הַטוֹבוֹת הָיָה הַכּוֹבַע עִם

אֲגֻדַּת הַנּוֹצוֹת הַמְנַפְנְפוֹת מוּכָן וּמְזֻמָּן לָשִׂים אוֹתוֹ עַל

רֹאשוֹ. וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה רַב-פֶּלֶא כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶר

כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם. רֶגַע אֶחָד, קֹדֶם שֶשָּׂמוּ אֶת הַכּוֹבַע,

עָמַד פֶּרְסֵאוּס, עֶלֶם יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה, בַּעַל תַּלְתַּלֵּי

זָהָב וּלְחָיַיִם וְרֻדּוֹת, חַרְבּוֹ הָעֲקֻמָּה עַל יְרֵכוֹ

וְהַצִּּנָּה הַמְּרוּטָה לְזֹהַר עַל זְרוֹעוֹ – וּמַרְאֵה הָאִיש כֻּלּוֹ

עֹז, זְרִיזוּת וְקַלּוּת לְתִפְאֶרֶת, אוּלָם אַךְ יָרַד הַכּוֹבַע עַל

גַבּוֹתָיו הַלְּבָנוֹת וְהִנֵּה לֹא נִרְאָה עוֹד פֶּרְסֵאוּס לָעַיִן!

אֵין דָבָר בִּלְתִּי אִם חֲלַל אֲוִיר! גַם הַכּוֹבַע, אֲשֶר כִּסָּה

אוֹתוֹ לִהְיוֹת בִּלְתִּי נִרְאֶה, נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ!

– אַיֶּכָּה, פֶּרְסֵאוּס? – שָאַל כַּסְפִּיאֵל.

– לָמָּה תִשְאַל? פֹּה הִנֵּנִי! – עָנָה פֶּרְסֵאוּס

חִיש, אַף כִּי נִדְמָה, כִּי קוֹלוֹ יוֹצֵא מֵחֲלַל הָאֲוִיר הַשָּקוּף –

בַּמָּקוֹם אֲשֶר הָיִיתִי לִפְנֵי רֶגַע. הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת

פָּנַי?

– וַדַּאי שֶלֹּא! – עָנָה יְדִידוֹ – אַתָּה חָבוּי

תַּחַת הַכּוֹבַע. אוּלָם אִם אָנֹכִי לֹא אוּכַל לִרְאוֹתְךָ, גַּם

הַגּוֹרְגוֹנוֹת לֹא תוּכַלְנָה. לֵךְ אֵפוֹא אַחֲרַי וְאָנוּ נְנַסֶּה אֶת

חֲרִיצוּתְךָ בְּשִמּוּש הַסַּנְדַלִּים הַמְעוֹפְפִים.

עִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּרְשָׂה הַמִּצְנֶפֶת שֶל

כַּסְפִּיאֵל אֶת כְּנָפֶיהָ, כְּאִלּוּ רֹאשוֹ אָמַר לָעוּף מֵעַל

כְּתֵפָיו; אוּלָם כָּל גוּפוֹ הִתְרוֹמֵם בְּקַלּוּת בְּתוֹךְ הָאֲוִיר,

וּפֶרְסֵאוּס עָף אַחֲרָיו. בֵּין כֹּה וָכֹה עָלוּ לְמַעְלָה כַּמָּה

מֵאוֹת רֶגֶל וְהָעֶלֶם הִתְחִיל לְהַרְגִּיש, מָה רַב הַתַּעֲנוּג לַעֲזֹב

אֶת הָאֲדָמָה הַמְשַעְמֶמֶת הַרְחֵק מִתַּחְתָּיו וְלִהְיוֹת מְסֻגָּל

לָעוּף הֵנָּה וָהֵנָּה כְּצִפּוֹר.

עַתָּה בָּא הַלַּיְלָה. פֶּרְסֵאוּס הִבִּיט לְמַעְלָה

וַיַּרְא אֶת הָאָרֶץ עִם יַמֶּיהָ וַאֲגַמֶּיהָ, וְאֶת זִרְמֵי

נַהֲרוֹתֶיהָ כְּעֵין הַכֶּסֶף, וְאֶת רָאשֵי הָרֶיהָ הַמְכֻסִּים שֶלֶג,

וְאֶת מֶרְחַב שְׂדוֹתֶיהָ וְאֶת הַסְּבַךְ הַקּוֹדֵר שֶל יְעָרֶיהָ, וְאֶת

עָרֶיהָ הָעֲשׂוּיוֹת שַיִש לָבָן; וְעִם זֹהַר הַיָּרֵחַ הַחוֹפֵף עַל

כָּל הַמַּרְאֶה, הָיָה הַכֹּל כֹּה נֶהְדָר, כַּאֲשֶר יוּכַל לִהְיוֹת

הַיָּרֵחַ אוֹ כּוֹכָב אַחֵר. וּבֵין יֶתֶר הַדְּבָרִים רָאָה גַם אֶת

סֵרִיפוּס, אֲשֶר שָם יוֹשֶבֶת אִמּוֹ הָאֲהוּבָה. יֵש אֲשֶר הוּא

וְכַסְפִּיאֵל קָרְבוּ אֶל הֶעָנָן, שֶמֵּרָחוֹק הָיָה מַרְאֵהוּ כְּכֶסֶף

צָמִיר, אַף כִּי בְּשָעָה שֶהִשְקִיעוּ עַצְמָם בְּתוֹכוֹ הִרְגִישוּ

קְרִירוּת וּרְטִיבוּת שֶל עֲרָפֶל אָפוֹר. אוּלָם מְעוּפָם הָיָה כֹּה

מָהִיר, עַד כִּי בְּרֶגַע אֶחָד יָצְאוּ מִן הֶעָנָן וְשָבוּ אֶל אוֹר

הַיָּרֵחַ. פַּעַם טָס נֶשֶר הָעָף בַּמְּרוֹמִים יָשָר לְמוּל פֶּרְסֵאוּס

הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. הַמַּרְאוֹת הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר הָיוּ

הַזִּקִּים¹ אֲשֶר הִבְהִיקוּ וְהִבְרִיקוּ

פִּתְאֹם, כְּאִלּוּ מְדוּרָה הֶעֱלוּ בַּשָּמַיִם, וְהֵם הֶחֱוִירוּ אֶת

אוֹר הַיָּרֵחַ בְּמֶרְחַק מֵאָה פַּרְסָאוֹת מִסְּבִיבָם.

כַּאֲשֶר עָפוּ שְנֵי הַחֲבֵרִים הָלְאָה, נִדְמָה לוֹ

לְפֶרְסֵאוּס, כִּי אָזְנוֹ שוֹמַעַת רִשְרוּש שֶל שִׂמְלָה עַל יָדוֹ,

מִצַּד שֶכְּנֶגֶד זֶה, שֶבּוֹ רָאָה אֶת כַּסְפִּיאֵל, וְרַק כַּסְפִּיאֵל

עוֹד הָיָה נִרְאֶה.

– שֶל מִי הַשִּׂמְלָה הַזֹּאת – שָאַל פֶּרְסֵאוּס – הַמַּשְמִיעָה רִשְרוּש קָרוֹב אֵלַי בָּרוּחַ הַחֲרִישִית?

– הָהּ, שֶל אֲחוֹתִי הִיא – עָנָה כַּסְפִּיאֵל – הִיא

בָּאָה לָלֶכֶת עִמָּנוּ, כַּאֲשֶר אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי תַעֲשֶׂה זֹאת.

לֹא נוכַל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה בְּלִי עֶזְרַת אֲחוֹתִי. אֵין לְךָ מֻשָּׂג,

עַד מָה חֲכָמָה הִיא. וְעֵינֶיהָ מָה חַדּוֹת הֵן! הִנֵּה יֵש בְּכֹחָהּ

לִרְאוֹת אוֹתְךָ בְּרֶגַע זֶה בְּבֵרוּר כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ אֵינְךָ

בִּלְתִּי נִרְאֶה, וְלִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי הִיא תִהְיֶה רִאשוֹנָה

לְגַלּוֹת אֶת הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

בֵּין כֹּה וָכֹה, וּבְמַסַּע הַחִפָּזוֹן שֶלָּהֶם

דֶּרֶךְ הָאֲוִיר נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, וְעַד

מְהֵרָה עָפוּ עַל פָּנָיו. הַרְחֵק מִתַּחְתֵּיהֶם הָמוּ וְסָעֲרוּ

הַגַּלִּים בְּרַעַש גָדוֹל בְּלֵב יָם אוֹ גִלְגְלוּ דֳכִי לָבָן עַל

הַחוֹפִים הָאֲרֻכִּים, אוֹ הֶעֱלוּ קֶצֶף אֶל מוּל הַשּוּנִיּוֹת

הַסַּלְעִיּוֹת בִּשְאָגָה גְדוֹלָה, אֲשֶר הָיְתָה כְּקוֹל רַעַם

בָּעוֹלָם מִתַּחַת, אַף כִּי הָפַךְ לְרִטּוּן עָדִין, כְּקוֹל תִּינוֹק

יָשֵן לְמֶחֱצָה, עַד אֲשֶר הִגִּיעַ לְאָזְנָיו שֶל פֶּרְסֵאוּס.

וּבְרֶגַע זֶה קָרָא קוֹל בָּאֲוִיר סָמוּךְ אֵלָיו. נִדְמָה לוֹ, כִּי

הַקּוֹל קוֹל אִשָּה, אַף כִּי לֹא הָיָה מַה שֶּמְכַנִּים עָרֵב, הִנֵּה

הָיָה מָתוּן וְעָדִין.

– פֶּרְסֵאוּס – קָרָא הַקּוֹל – הִנֵּה הַגּוֹרְגוֹנוֹת!

– אַיֵּה? – צָעַק פֶּרְסֵאוּס – אֵינֶנִּי רוֹאֶה אוֹתָן.

– עַל חוֹף הָאִי הַהוּא מִתַּחְתֶּיךָ – עָנָה הַקּוֹל – אֶבֶן קְטַנָּה כִּי תִפֹּל מִיָּדְךָ וּפָגְעָה בָּהֶן בְּאֶמְצַע.

– הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי הִיא תִהְיֶה הָרִאשוֹנָה לְגַלּוֹת אוֹתָן – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – וְהִנֵּה הִנָּן!

יָשָר לְצַד מַטָּה, בְּמֶרְחַק שְנַיִם אוֹ שְלֹשֶת

אֲלָפִים רֶגֶל מִתַּחְתָּיו, רָאָה פֶּרְסֵאוּס אִי קָטָן, אֲשֶר הַיָּם

מִתְפָּרֵץ בְּקֶצֶף לָבָן מִסָּבִיב לְכֵפָיו חוּץ מִצַּד אֶחָד, אֲשֶר

שָם הָיָה חוֹף שֶל חוֹל לָבָן כַּשֶּלֶג. הוּא יָרַד לִקְרַאת הַמָּקוֹם

הַהוּא, וּבְהַבִּיטוֹ בְּכֹבֶד-רֹאש בְּעַד עֲרֵמָה שֶל אוֹר, לְרַגְלֵי

צוּק סְלָעִים שְחוֹרִים, וְהֵנֵּה – פֹּה הֵן הַגּוֹרְגוֹנוֹת

הַנּוֹרָאוֹת! הֵן שָכְבוּ בְּתַרְדֵמָה, מָרְדָמוֹת עַל יְדֵי רַעַם

הַיָּם, כִּי דָרוּש הָיָה קוֹל רַעַש, הַמַּחֲרִיש אָזְנֵי כָּל אִיש,

כְּדֵי לְהַשְקִיעַ בְּשֵנָה יְצוּרִים אֲיֻמִּים כַּאֵלֶּה. אוֹר

הַיָּרֵחַ זָרַח עַל קַשְׂקַשֵּׂי הַפְּלָדָה וְעַל כַּנְפֵיהֶן זָהָב,

שֶנָּפְלוּ בְּרִפְיוֹן עַל הַחוֹל. צִפָּרְנֵי הַנְּחֹשֶת, נוֹרָאוֹת

לְמַרְאֶה, הָיוּ שְלוּחוֹת וְתָפְשׂוּ רְסִיסֵי סֶלַע שֶנֻּפַּץ עַל יְדֵי

גַל, וּבַחֲלוֹמָן רָאוּ הַגּוֹרְגוֹנוֹת הַנִּרְדָמוֹת, כִּי הֵן

קוֹרְעוֹת אֲבָרִים מִבַּעֲלֵי-חַיִּים עֲלוּבִים. הַנְּחָשִים,

שֶשִּמְּשוּ לָהֶן בִּמְקוֹם שְׂעָרוֹת לְרֹאשָן, יָשְנוּ, כַּנִּרְאֶה,

אַף הֵם, אַף כִּי מִזְּמַן לִזְמַן הָיָה אֶחָד מִתְפַּתֵּל וּמֵרִים

רֹאשוֹ וְשוֹלֵחַ לְשוֹנוֹ כְּעֵין הַמַּזְלֵג, בְּהוֹצִיאוֹ לְחִישָה

מִתּוֹךְ שֵנָה, וְאַחֲרֵי-כֵן הָיָה מִתְחַבֵּר שוּב אֶל אֶחָיו

הַנְּחָשִים.

הַגּוֹרְגוֹנוֹת הָיוּ דוֹמוֹת יוֹתֵר לְמִין רֶמֶשׂ אָיֹם

וַעֲנָקִי – חִפּוּשִיּוֹת גְדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת כַּנְפֵי-זָהָב, אוֹ

יְלָקִים, אוֹ בְּרִיּוֹת מִסּוּג זֶה, מְכֹעָרוֹת וְיָפוֹת כְּאַחַת –

מֵאֲשֶר לִיצוּרִים אֲחֵרִים, וְרַק כִּי גְדוֹלוֹת הָיוּ בְּמִדָּתָן פִּי

אֶלֶף וּרְבָבָה. וְעִם כָּל זֹאת הָיָה בָּהֶן גַם מַשֶּהוּ מִן

הָאֱנוֹשִי. לְאָשְרוֹ שֶל פֶּרְסֵאוּס, הָיוּ פְּנֵיהֶן מְסֻתָּרִים

בְּשָכְבָּן. כִּי לוּ הִבִּיט רֶגַע אֶחָד בָּהֶן הָיָה נוֹפֵל בִּדְמוּת

אֶבֶן שֶאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים.

– עַתָּה – לָחַש כַּסְפִּיאֵל, בְּטוּסוֹ לְצִדּוֹ שֶל

פֶּרְסֵאוּס – עַתָּה הִגִּיעָה לְךָ הַשָּעָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה!

חוּשָה, כִּי אִם תָּקִיץ אַחַת הַגּוֹרְגוֹנוֹת מִשְּנָתָהּ, וְאֵחַרְתָּ

אֶת הַמּוֹעֵד.

– בְּאֵיזוֹ מֵהֶן עָלַי לִפְגֹעַ? – שָאַל פֶּרְסֵאוּס,

בְּשָלְפוֹ אֶת חַרְבּוֹ וּבְרִדְתּוֹ קְצָת לְמַטָּה – שְלָשְתָּן יֵש

לָהֶן תַּלְתַּלִּים נְחָשִים. מִי מִן הַשָּלֹש הִיא מֵדוּזָה?

וְיֵש לְהָבִין, כִּי מֵדוּזָה הָיְתָה רַק אַחַת מִשְּלֹש

הַמִּפְלָצוֹת, אֲשֶר אֶת רֹאשָהּ אוּלַי יַעֲלֶה בִּידֵי פֶּרְסֵאוּס

לִכְרוֹת. וַאֲשֶר לְיֶתֶר הַשְּתַיִם, לוּ הָיְתָה בְּיָדוֹ אַף הַחֶרֶב

הַחַדָּה מִן הַחַדּוֹת, שֶחֻשְּלָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, הָיָה

יָכוֹל לְקַצֵּץ רֹאשָן בְּשָעָה אַחַת יַחַד בְּלִי גְרֹם לָהֶן שוּם

רָעָה.

– זָהִיר תִּהְיֶה – קָרָא הַקּוֹל הַשָּקֵט, אֲשֶר דִבֵּר

קֹדֶם – אַחַת מִן הַגּוֹרְגוֹנוֹת מִתְעוֹרֶרֶת מִשְּנָתָהּ וְעוֹמֶדֶת

לַהֲפֹךְ פָּנֶיהָ. זוֹ הִיא מֵדוּזָה. אַל תַּבִּיט אֵלֶיהָ. מַרְאֶהָ

יַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְאֶבֶן. הַבֵּט אֶל הַבְּבוּאוֹת שֶל פָּנֶיהָ וְגוּפָהּ

בָּרְאִי הַבָּהִיר שֶל הַצִּנָּה אֲשֶר לְךָ.

עַתָּה הֵבִין פֶּרְסֵאוּס, מִפְּנֵי מָה יָעַץ לוֹ

כַּסְפִּיאֵל בְּכֹבֶד-רֹאש לִלְטֹש וּלְמָרֵט אֶת הַצִּנָּה. בְּשִטְחָהּ

יָכֹל לְהִסְתַּכֵּל לָבֶטַח וּלְהַבִּיט אֶל בְּבוּאַת פָּנֶיהָ שֶל

הַגּוֹרְגוֹנָה. עֵינָיו רָאוּ אֶת הַפַּרְצוּף הַנּוֹרָא הַנִּשְקָף

בְּזֹהַר הַצִּנָּה, אֲשֶר אוֹר הַיָּרֵחַ נָפַל עָלָיו, וְגִלָּה אֶת כָּל

אֵימָתוֹ. הַנְּחָשִים, אֲשֶר נַפְשָם הָאַרְסִית אֵינָהּ יְכוֹלָה

לְהֵרָדֵם בִּכְלָל, הִמְשִיכוּ לְהִתְפַּתֵּל מֵעַל לְמִצְחָהּ. אֵלֶּה

הָיוּ הַפָּנִים הָאַכְזָרִיּים וְהַנּוֹרָאִים מִכָּל אֲשֶר רָאָה אָדָם

בְּעֵינָיו אוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ, וּבְכָל זֹאת הָיָה בָּהֶם מִין יֹפִי

מוּזָר, אָיֹם וּפִרְאִי. הָעֵינַיִם הָיוּ עֲצוּמוֹת וְהַגּוֹרְגוֹנָה

עוֹד הָיְתָה שְקוּעָה בְּתַרְדֵמָה עֲמֻקָּה, אוּלָם מַבָּע שֶל חֲרָדָה

זִעֲזַע אֶת פַּרְצוּפָהּ, כְּאִלּוּ הִטְרִיד אֶת הַמִּפְלֶצֶת

חֲלוֹם-בַּלָּהוֹת. הִיא חָרְקָה בְּחָטֶיהָ הַלְּבָנִים וְחִטְטָה בְּעֹז

בְּצִפָּרְנֶיהָ נְחֹשֶת.

גַם הַנְּחָשִים, כַּנִּרְאֶה, הִרְגִישוּ בַּחֲלוֹמָהּ

שֶל מֵדוּזָה וְנַעֲשׂוּ נִרְגָזִים יוֹתֵר. הֵם הִתְפַּתְּלוּ וְהָיוּ

לַאֲגֻדּוֹת רוֹגְשוֹת, הִתְעַוְּתוּ נוֹרָאוֹת וְהֵרִימוּ מֵאָה רָאשִים

מִתּוֹךְ לְחִישָה בְּלִי לִפְקֹחַ עֵינֵיהֶם.

– עַתָּה, עַתָּה! – לָחַש כַּסְפִּיאֵל, אֲשֶר קָצְרָה רוּחוֹ – תֵּן מַהֲלֻמָּה לַמִּפְלֶצֶת!

– אוּלָם בְּשֶקֶט – קָרָא הַקּוֹל הַמָּתוּן וְהַנָּעִים

לְצַד הָעֶלֶם – הַבֵּט אֶל הַצִּנָּה בְּעוּפְךָ לְמַטָּה וְשִׂים לִבְּךָ

לְבַל תַּחֲטִיא אֶת מַכָּתְךָ הָרִאשוֹנָה.

פֶּרְסֵאוּס עָף בִּזְהִירוּת לְצַד מַטָּה, עַד אֲשֶר

פָּגְעוּ עֵינָיו בְּפָנֶיהָ שֶל מֵדוּזָה, אֲשֶר נִשְקְפוּ בַּצִּנָּה.

כְּכָל אֲשֶר קָרַב וּבָא, כֵּן נַעֲשָׂה נוֹרָא יוֹתֵר מַרְאֵה

הַנְּחָשִים; וְגוּף הַמַּתֶּכֶת שֶל הַמִּפְלֶצֶת הָלַךְ וְגָדַל.

לָאַחֲרוֹנָה, כַּאֲשֶר רָאָה אֶת עַצְמוֹ מְרַחֵף עָלֶיהָ בְּמֶרְחַק

אַמָּה, הֵרִים פֶּרְסֵאוּס אֶת חַרְבּוֹ, וּבוֹ בָּרֶגַע וְכָל אֶחָד מִן

הַנְּחָשִים עַל רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה הִתְמַתַּח מַעְלָה בְּאִיּוּם,

וּמֵדוּזָה פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ. אַךְ אֵחֲרָה אֶת הַמּוֹעֵד לְהָקִיץ.

הַחֶרֶב הָיְתָה חַדָּה, הַמַּהֲלֻמָּה יָרְדָה כְּבָרָק, וְרֹאשָהּ שֶל

מֵדוּזָה הַמִּרְשַעַת נָפַל מֵעַל גוּפָהּ.

– מְלָאכָה נִפְלָאָה – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – חוּשָה וְשִׂים אֶת הָרֹאש בְּתוֹךְ יַלְקוּט הַקֶּסֶם אֲשֶר לְךָ.

לְהִשְתּוֹמְמוּתוֹ שֶל פֶּרְסֵאוּס, הִנֵּה הַיַּלְקוּט

הַקָּטָן הָרָקוּם, אֲשֶר הָיָה תָלוּי בְּצַוָּארוֹ וַאֲשֶר הָיָה עַד

כֹּה לֹא גָדוֹל מֵאַרְנָק, הִתְרַחֵב פִּתְאֹם בְּמִדָּה רַבָּה, כְּדֵי

לְהָכִיל בְּתוֹכוֹ אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה. חִיש מַהֵר אָחַז בָּרֹאש,

וְהַנְּחָשִים עוֹדָם מִתְפַּתְּלִים עָלָיו, וְתָחַב אוֹתוֹ לְתוֹךְ

הַיַּלְקוּט.

– מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה – קָרָא הַקּוֹל הַשָּקֵט –

וְעַתָּה עוּף מִזֶּה, כִּי יֶתֶר הַגּוֹרְגוֹנוֹת תַּעֲשֶׂינָה כָּל מַה

שֶּבְּכֹחָן לִנְקֹם נִקְמַת מוֹת מֵדוּזָה.

וְאָמְנָם נָחוּץ הָיָה לְהִמָּלֵט מִיָּד, כִּי עִם כָּל

הַשֶּקֶט, שֶבּוֹ עָשָׂה פֶּרְסֵאוּס אֶת מַעֲשֵׂהוּ, הִנֵּה פְּגִיעַת

חַרְבּוֹ וּלְחִישַת הַנְּחָשִים וַחֲבִיטַת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה,

בְּנָפְלוֹ עַל גַבֵּי הַחוֹל, הֵעִירוּ אֶת שְתֵּי הַגּוֹרְגוֹנוֹת

הַנּוֹתָרוֹת. הֵן יָשְבוּ רֶגַע אֶחָד וּמָחוּ עֵינֵיהֶן הַנָּמוֹת

בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן נְחֹשֶת, בְּעוֹד אֲשֶר כָּל הַנְּחָשִים אֲשֶר

בְּרָאשֵיהֶן הִתְרוֹמְמוּ מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן וּמִתּוֹךְ זַעַם אַרְסִי

כְּנֶגֶד דָבָר שֶלֹּא יָדְעוּ מַהוּ. אוּלָם כַּאֲשֶר רָאוּ

הַגּוֹרְגוֹנוֹת אֶת הַפֶּגֶר הַקַּשְׂקַשִּׂי שֶל מֵדוּזָה לְלֹא רֹאש

וְאֶת כְּנָפֶיהָ זָהָב פְּרוּעוֹת וּפְרוּשׂוֹת לְמֶחֱצָה עַל גַבֵּי

הַחוֹל, נוֹרָא וְאָיֹם הָיָה לִשְמֹעַ, מָה רַבָּה הָיְתָה הַיְלָלָה

וְהַצְּעָקָה אֲשֶר הֵרִימוּ. וְאַחֲרֵי-כֵן הַנְּחָשִים! הֵם הוֹצִיאוּ

לְחִישָה כְּפוּלַת מֵאָה פֶּה אֶחָד, וְהַנְּחָשִים שֶל מֵדוּזָה עָנוּ

לְעֻמָּתָם מִתּוֹךְ יַלְקוּט הַקֶּסֶם.

אַךְ הֵקִיצוּ הַגּוֹרְגוֹנוֹת, וְהֵן טֻלְטְלוּ לְמַעְלָה

בָּאֲוִיר, נוֹפְפוּ אֶת צִפָּרְנֵיהֶם נְחֹשֶת, חָרְקוּ בְּחָטֵיהֶן

הָאֲיֻמִּים וְנִפְנְפוּ בְּכַנְפֵיהֶן הַכַּבִּירוֹת בְּשֶצֶף-קֶצֶף

כָּזֶה, עַד כִּי כַּמָּה מִנּוֹצוֹת-הַזָּהָב נָשְרוּ וְצָפוּ עַל הַחוֹף.

וְהַנוֹצוֹת הָאֵלֶּה אוּלַי מִתְגַלְגְלוֹת שָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הַגּוֹרְגוֹנוֹת, כַּאֲשֶר אָמַרְתִּי לָכֶם, עָלוּ לְמַעְלָה וְהִבִּיטו

נוֹרָאוֹת מִסָּבִיב מִתּוֹךְ תִּקְוָה לַהֲפֹךְ מִי שֶהוּא לְאֶבֶן.

אִלּוּ הִבִּיט פֶּרְסֵאוּס אֶל פְּנֵיהֶן, אוֹ אִלּוּ נָפַל לְתוֹךְ

צִפָּרְנֵיהֶן, כִּי אָז לֹא הָיְתָה זוֹכָה עוֹד לְעוֹלָם אִמּוֹ

הָעֲלוּבָה לְחַבֵּק וּלְנַשֵּק אֶת בְּנָהּ. אוּלָם הוּא שָקַד עַל כָּךְ

לְהָסֵב אֶת עֵינָיו לְצַד אַחֵר, וּבִהְיוֹת עַל רֹאשוֹ הַכּוֹבַע שֶל

רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, לֹא יָדְעוּ הַגּוֹרְגוֹנוֹת בְּאֵיזֶה צַד

לִרְדֹף אַחֲרָיו; אַף לֹא נִמְנַע מִלְּהִשְתַּמֵּש שִמּוּש רַב

בַּסַּנְדַלִּים בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, בְּהַמְרִיאוֹ לַמָּרוֹם בְּקַו

זָקוּף בְּמֶרְחַק פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר. הוּא הִמְרִיא לְגֹבַהּ כָּזֶה,

אֲשֶר הַצְּרִיחוֹת שֶל הַיְצוּרִים הַנִּתְעָבִים הָאֵלֶּה נִשְמְעוּ

מִתַּחְתָּיו בְּקוֹל רָפֶה. הוּא עָשָׂה דַרְכּוֹ יָשָר אֶל הָאִי

סֵרִיפוּס, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה אֶל הַמֶּלֶךְ

פּוֹלִידֶקְטֵס.

אֵין לִי פְּנַאי לְסַפֵּר לָכֶם עַל כַּמָּה מַעֲשִׂים

נִפְלָאִים, אֲשֶר קָרוּ אֶת פֶּרְסֵאוּס בְּדַרְכּוֹ אֶל מְקוֹם

מוֹלַדְתּוֹ; לְמָשָל: עַל זֶה שֶהָרַג מִפְלֶצֶת-יָם נוֹרָאָה, בּוֹ

בָּרֶגַע שֶעָמְדָה לִבְלֹעַ עַלְמָה יָפָה. אַף לֹא אֶת זֶה, אֵיךְ הָפַךְ

עֲנָק כַּבִּיר לְהַר אֶבֶן רַק בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ אֶת רֹאשָהּ שֶל

מֵדוּזָה. אִם אַתֶּם מְטִילִים סָפֵק בְּסִפּוּר זֶה הָאַחֲרוֹן,

תּוּכְלוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִנְסֹעַ לְאַפְרִיקָה וְלִרְאוֹת

בְּעֵינֵיכֶם אֶת הָהָר הַזֶּה, הַנּוֹדָע עַד הַיּוֹם בְּשֵם הָעֲנָק

הַקַּדְמוֹן הַזֶּה.

סוֹף סוֹף הִגִּיעַ פֶּרְסֵאוּס הָאַמִּיץ אֶל הָאִי,

אֲשֶר שָם צִפָּה לִרְאוֹת אֶת אִמּוֹ הָאֲהוּבָה. אוּלָם בְּמֶשֶךְ

הַיָּמִים שֶלֹּא הָיָה שָם הִתְהַלֵּךְ הַמֶּלֶךְ הֶאַכְזָר עִם דַנָאֵי

בְּרָע, עַד כִּי נֶאֶלְצָה לִבְרֹחַ. וְהִיא מָצְאָה מִקְלָט בָּהֵיכָל,

אֲשֶר שָם קִבְּלוּ אוֹתָהּ כַּמָּה כֹּהֲנִים זְקֵנִים בְּסֵבֶר פָּנִים

יָפוֹת מְאֹד. הַכֹּהֲנִים הָאֵלֶּה, הָרְאוּיִים לִתְהִלָּה, וְהַדַּיָּג

בַּעַל הַלֵּב הַטּוֹב, אֲשֶר קִיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים

בְּדַנָאֵי עִם פֶּרְסֵאוּס בְּנָהּ הַקָּטָן, בְּעֵת אֲשֶר מָצָא אוֹתָם

שָטִים בַּתֵּבָה, הֵם הֵם הָיוּ, כַּנִּרְאֶה, הָאֲנָשִים הַיְחִידִים

בָּאִי, אֲשֶר שָקְדוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי חֶסֶד. כָּל שְאָר יוֹשְבֵי

הָָאִי, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הָיוּ

רָעִים וְחַטָּאִים וְלֹא זָכוּ לְגוֹרָל טוֹב מִזֶּה, שֶעָמַד לָבוֹא

עֲלֵיהֶם.

אַחֲַרֵי אֲשֶר לֹא מָצָא אֶת אִמּוֹ בַּבַּיִת, הָלַךְ

פֶּרְסֵאוּס יָשָר אֶל הָאַרְמוֹן וּמִיָּד בִּשְּׂרוּ לַמֶּלֶךְ אֶת דְבַר

בּוֹאוֹ. פּוֹלִידֶקְטֵס לֹא שָׂמַח כְּלָל לִרְאוֹת פָּנָיו, כִּי תָמִיד

הֶאֱמִין בְּכָל לִבּוֹ הָרָע, שֶהַגּוֹרְגוֹנוֹת יִקְרְעוּ אֶת הָעֶלֶם

הַמִּסְכֵּן לִקְרָעִים וְיַעֲשׂוּ בּוֹ כָּלָה. אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ

אוֹתוֹ, כִּי שָב בָּרִיא וְשָלֵם, הֶעֱמִיד פָּנִים שְׂמֵחִים, עַד

כַּמָּה שֶיָּכוֹל, וְשָאַל אֶת פֶּרְסֵאוּס, אִם הִצְלִיחַ

בְּדַרְכּוֹ.

– הֲקִיַּמְתָּ אֶת הַבְטָחָתְךָ? – שָאַל – הַאִם הֵבֵאתָ

לִי אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה עִם תַּלְתַּלֵּי הַנְּחָשִים? אִם לֹא,

עֶלֶם, דָמְךָ בְּרֹאשְךָ, כִּי עָלַי לִרְכֹּש דוֹרוֹן-כַּלָּה

לַנְּסִיכָה הַיְפֵהפִיָּה הִפּוֹדָמִיָּה, וְאֵין דָבָר אַחֵר בָּעוֹלָם,

אֲשֶר יַפְלִיא כָּל-כָּךְ אֶת לִבָּהּ.

– כֵּן, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ – עָנָה פֶּרְסֵאוּס בְּנַחַת,

כְּאִלּוּ הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה קַל-עֶרֶךְ אֲשֶר עָשָׂה – הִנֵּה הֵבֵאתִי

אֶת רֹאשָהּ שֶל גוֹרְגוֹנָה, תַּלְתַּלֵּי-הַנְּחָשִים, וְהַכֹּל.

– הַאֻמְנָם?! אָנָּא, הַרְאֵנִי – קָרָא הַמֶּלֶךְ

פּוֹלִידֶקְטֵס – אָכֵן, רַב-פְּלָאִים הַמַּרְאֶה, אִם כָּל מַה

שֶּמְסַפְּרִים הַנּוֹסְעִים עָלָיו אֱמֶת הוּא.

– כֵּן דִבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – עָנָה

פֶּרְסֵאוּס – אָמְנָם זֶה הוּא דָבָר, אֲשֶר וַדַּאי יְרַתֵּק אֵלָיו אֶת

עֵינֵי כָּל הָאֲנָשִים, אֲשֶר יַבִּיטוּ אֵלָיו. וְאִם טוֹב בְּעֵינֵי

הַמֶּלֶךְ, עֲצָתִי הִיא, כִּי יַכְרִיזוּ יוֹם חַג וְכִי כָּל נְתִינֵי

הַמֶּלֶךְ יֻזְמְנוּ לָבוֹא וְלִרְאוֹת בְּמַחֲזֵה-הַפֶּלֶא. מְעַטִּים

מֵהֶם, דוֹמֵנִי, רָאוּ לְפָנִים רֹאש שֶל גוֹרְגוֹנָה, וְאוּלַי לְעוֹלָם

לֹא יִרְאוּהוּ עוֹד.

הַמֶּלֶךְ יָדַע יָפֶה, כִּי נְתִינָיו הֵם עֲדַת רֵיקִים

וּפוֹחֲזִים וְאוֹהֲבִים מְאֹד לִרְאוֹת כָּל מִינֵי מַחֲזוֹת, כְּדֶרֶךְ

אֲנָשִים הוֹלְכֵי-בָּטֵל. וּבְכֵן קִבֵּל אֶת עֲצַת הָעֶלֶם וַיִּשְלַח

שְלִיחִים וּכְרוּזִים אֶל כָּל עֵבֶר לִתְקֹעַ בַּשּוֹפָר בְּפִנּוֹת

הָרְחוֹבוֹת וּבְכִכְּרֵי-הַשּוּק וּבְכָל פָּרָשַת דְרָכִים, וּלְהַזְמִין

כָּל אִיש אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ. שָמָּה בָּא אֵפוֹא הָמוֹן רַב שֶל

אוֹרְחִים-פּוֹרְחִים. וְכֻלָּם, מִתּוֹךְ אַהֲבָה לָרֶשַע, הָיוּ

שְׂמֵחִים, אִלּוּ קָרָה אָסוֹן אֶת פֶּרְסֵאוּס בְּדַרְכּוֹ אֶל

הַגּוֹרְגוֹנוֹת. אִם הָיוּ אֲנָשִים טוֹבִים מְעַט יוֹתֵר בָּאִי הַזֶּה

(רוֹצֶה אֲנִי בֶּאֱמֶת לְהַאֲמין, כִּי אָמְנָם הָיוּ, אַף כִּי

הַהִיסְטוֹרְיָה אֵינָה מְסַפֶּרֶת כְּלוּם עַל אֲנָשִים כַּאֵלֶּה),

יָשְבוּ כֻּלָּם בִּמְנוּחָה אִיש אִיש בְּבֵיתוֹ וְעָסְקוּ בַּעֲבוֹדָתָם

וְהִשְגִיחוּ עַל יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים. עַל כָּל פָּנִים, רֹב

הַתּוֹשָבִים אָצוּ בְּכָל כֹּחַ רַגְלֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן, איש אֶת

רֵעֵהוּ הָדַף וְדָחַף בִּזְרוֹעַ, מִתּוֹךְ תְּשוּקָה לִהְיוֹת קָרוֹב אֶל

הַמִּרְפֶּסֶת אֲשֶר שָם נִרְאָה פֶּרְסֵאוּס הָאוֹחֵז בְּיָדוֹ אֶת

הַיַּלְקוּט הָרָקוּם.

עַל בָּמָה הַפּוֹנָה כֻּלָּהּ לְעֵבֶר הַמִּרְפֶּסֶת

יָשַב הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר פּוֹלִידֶקְטֵס בְּתוֹךְ יוֹעֲצָיו הָרָעִים,

וְאַנְשֵי הֶחָצֵר הַמַחֲנִיפִים לוֹ יוֹשְבִים סְבִיבוֹ בַּחֲצִי-עִגּוּל.

הַמֶּלֶךְ, יוֹעֲצָיו, מְשָרְתָיו וּנְתִינָיו – כֻּלָּם הִבִּיטוּ

בִּתְשוּקָה לְנֹכַח פֶּרְסֵאוּס.

– הַרְאֵנוּ אֶת הָרֹאש! הַרְאֵנוּ אֶת הָרֹאש! – הֵרִיעַ

הָעָם, וּבְקוֹלָם נִשְמַע אִיּוּם, כְּאִלּוּ אָמְרוּ לִקְרֹעַ אֶת

פֶּרְסֵאוּס לִגְזָרִים, אִם לֹא יְמַהֵר לְשַעֲשֵעַ אֶת עֵינֵיהֶם

בַּדָּבָר שֶעָלָיו לְהַרְאוֹתוֹ – הַרְאֵנוּ אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה עִם

תַּלְתַּלֵּי הַנְּחָשִים!

רֶגֶש שֶל צַעַר וְרַחֲמִים חָלַף בְּלִבּוֹ שֶל הָעֶלֶם פֶּרְסֵאוּס.

– הָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – קָרָא – וְאַתֶּם בְּנֵי

עַמִּי, נַפְשִי תְמָאֵן לְהַרְאוֹת לָכֶם אֶת רֹאשָהּ שֶל

הַגּוֹרְגוֹנָה.

– הוֹי, הַנָּבָל וְהַפַּחְדָן! – צָעַק הֶהָמוֹן בְּיֶתֶר

אִיּוּם מֵאֲשֶר קֹדֶם – הוּא מְשַטֶּה בָּנוּ! אֵין לוֹ כְּלָל רֹאש

הַגוֹרְגוֹנָה! הַרְאֵנוּ אֶת הָרֹאש, אִם יֵש לְךָ, וְאִם לֹא – נָסִיר

אֶת רֹאשְךָ מֵעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כַּדּוּר-רֶגֶל!

הַיוֹעֲצִים הָרָעִים לָחֲשוּ עֵצָה רָעָה בְּאֹזֶן

הַמֶּלֶךְ; אַנְשֵי הֶחָצֵר רָגְנוּ פֶּה אֶחָד, כִּי פֶּרְסֵאוּס זִלְזֵל

בְּמַלְכָּם וַאֲדוֹנָם; וְהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל פּוֹלִידֶקְטֵס בִּכְבוֹדוֹ

וּבְעַצְמוֹ נִפְנֵף בְּיָדוֹ וְצִוָּה עָלָיו בְּקוֹל חָמוּר וְעָמֹק שֶל

שַלִּיט לְהוֹצִיא אֶת הָרֹאש עַל אַחֲרָיוּתוֹ.

– הַרְאֵנִי אֶת הָרֹאש, וְאִם לֹא – אֶכְרֹת אֶת רֹאשְךָ מֵעָלֶיךָ.

וּפֶרְסֵאוּס נֶאֱנַח.

– כָּרֶגַע – חָזַר פּוֹלִידֶקְטֵס – אוֹ מוֹת תָּמוּת!

– אִם כֵּן אֵפוֹא, שוּר! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס בְּקוֹל דוֹמֶה לִתְקִיעַת חֲצֹצְרָה.

וּפִתְאֹם, בְּאָחֲזוֹ אֶת הָרֹאש, לֹא עָבַר רֶגַע

כְּהֶרֶף עַיִן, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ הָרָשָע פּוֹלִידֶקְטֵס, יוֹעֲצָיו

הָרָעִים וְכָל נְתִינָיו הַגֵּאִים חָדְלוּ לִהְיוֹת אֲנָשִים, לֹא נוֹתַר

מֵהֶם בִּלְתִּי אִם תַּבְנִיּוֹת שֶל מֶלֶךְ וְעַמוֹ. כֻּלָּם קָפְאוּ

לְעוֹלָם בַּמַּרְאֶה וּבַמַּצָּב שֶל הָרֶגַע הַזֶּה, עִם הֲצָצָה

רִאשוֹנָה אֶל הָרֹאש הַנּוֹרָא שֶל מֵדוּזָה הֶחֱוִירוּ וַיִּהְיוּ

לְשַיִש. וּפֶרְסֵאוּס שָב וְתָחַב אֶת הָרֹאש לְתוֹךְ הַיַּלְקוּט

וַיֵּלֶךְ לְסַפֵּר לְאִמּוֹ הַחֲבִיבָה, כִּי אֵין לָהּ עוֹד לְפַחֵד

מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָרָשָע פּוֹלִידֶקְטֵס.

הַשְמַעְתֶּם מִימֵיכֶם עַל שְלֹשֶת הַתַּפּוּחִים שֶל

זָהָב, אֲשֶר גָדְלוּ בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?! הוֹי, אֵלֶּה הָיוּ

תַּפּוּחִים, אֲשֶר הָיוּ מְשַלְּמִים הַרְבֵּה מְאֹד בִּמְחִיר אֵיפָה

אַחַת, לוּ הָיוּ גְדֵלִים בַּגַּנִּים בְּיָמֵנוּ! אוּלָם אֵין אַף עָנָף

קָטָן מִן הַפְּרִי הַנִּפְלָא הַזֶּה עַל עֵץ אֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם

כֻּלּוֹ. וְאַף גַּרְעִין מִזֶּרַע הַתַּפּוּחִים הָאֵלֶּה אֵינוֹ קַיָּם

עוֹד.

וְגַם בַּיָּמִים הָעַתִּיקִים, הַקַּדְמוֹנִים,

שֶנִּשְכְּחוּ לְמֶחֱצָה, לִפְנֵי אֲשֶר עָלָה בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת

שָמִיר וָשַיִת, פִּקְפְּקוּ אֲנָשִים רַבִּים מְאֹד, אִם אָמְנָם יֵש

עֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי תַפּוּחִים שֶל זָהָב מוּצָק עַל עַנְפֵיהֶם.

הַכֹּל שָמְעוּ עַל הַדָּבָר, אַךְ אִיש לֹא זָכַר, כִּי רָאָה בְּעֵינָיו.

בְּכָל זֹאת הָיוּ יְלָדִים רְגִּילִים לְהַקְשִיב בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים

אֶל הַסִּפּוּרִים עַל עֵץ הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב, וּבְלִבָּם גָמְרוּ

לְבַקֵּש וְלִמְצֹא אוֹתוֹ, כַּאֲשֶר יִגְדְלוּ. בַּחוּרִים אַמִּיצֵי-לֵב,

אֲשֶר נִכְסְפָה נַפְשָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה גְבוּרָה יוֹתֵר מִכָּל

חַבְרֵיהֶם, יָצְאוּ לְבַקֵּש אֶת עֵץ הַפְּרִי הַזֶּה. רַבִּים מֵהֶם לֹא

שָבוּ עוֹד, וְאִיש מֵהֶם לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִיא אֶת הַתַּפּוּחִים. אֵין

פֶּלֶא, כִּי חָשְבוּ וּמָצְאוּ, שֶאֵין יְכֹלֶת לִקְטֹף אוֹתָם! אוֹמְרִים

כִּי תַחַת הָעֵץ הַהוּא רָבַץ דְרַקּוֹן, בַּעַל מֵאָה רָאשִים נוֹרָאִים,

חֲמִשִּים מֵהֶם הָיוּ תָמִיד עַל הַמִּשְמָר וְיֶתֶר הַחֲמִשִּים הָיו

יְשֵנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְאַחַד הַגִּבּוֹרִים, אֲשֶר יָדַע מְעַט

מְאֹד שָלוֹם אוֹ מְנוּחָה מֵאָז יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, יָצָא לְדֶרֶךְ

רַבַּת סַכָּנוֹת זוֹ. בָּעֵת הַהִיא, אֲשֶר עָלֶיהָ אֲנִי אוֹמֵר

לְסַפֵּר, הָיָה הַגִּבּוֹר הַזֶּה נוֹדֵד בְּאֶרֶץ אִיטַלְיָה

הַנֶּחְמָדָה, מַטֶּה חָזָק בְּיָדוֹ וְקֶשֶת עִם אַשְפָּה תְּלוּיָה עַל

שִכְמוֹ. עָטוּף הָיָה עוֹר שֶל אֲרִי גָדוֹל וְנוֹרָא מִכָּל הָאֲרָיוֹת

שֶעַיִן רָאֲתָה וְשֶהוּא עַצְמוֹ הָרַג אוֹתוֹ; וְאַף כִּי בְּדֶרֶךְ

כְּלָל הָיָה הָאִיש הַזֶּה חָבִיב וְנָדִיב וְאָצִיל, בְּכָל זֹאת הָיְתָה

בְּלִבּוֹ מָנָה גְדוֹלָה מֵאַכְזְרִיּוּתוֹ שֶל הָאֲרִי.

בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ לֹא חָדַל מִשְּאֹל, אִם זוֹ הִיא

הַמְּסִלָּה הָעוֹלָה אֶל הַגָּן הַמְפֹאָר. אוּלָם אִיש מִבְּנֵי הָאָרֶץ

לֹא יָדַע מְאוּמָה עַל הַדָּבָר; וְרַבִּים הִבִּיטוּ אֵלָיו כְּאוֹמְרִים

לְלַגְלֵג עַל שְאֵלָתוֹ, לוּלֵא הָיָה בִּידֵי הַנָּכְרִי מַטֶּה גָדוֹל

וְחָזָק כָּזֶה.

וּבְכֵן הָלַךְ לוֹ הַגִּבּוֹר הָלְאָה וָהָלְאָה,

בְּהוֹסִיפוֹ לִשְאֹל שְאֵלָתוֹ עַד אֲשֶר לָאַחֲרוֹנָה בָּא אֶל שְׂפַת

נָהָר, אֲשֶר שָם יָשְבוּ שָלֹש עֲלָמוֹת יְפוֹת-תֹּאַר וִיפוֹת-מַרְאֶה

וְקָלְעוּ זֵרֵי פְּרָחִים.

– אוּלַי תּוּכַלְנָה לְהַגִּיד לִי, עֲלָמוֹת יָפוֹת –

שָאַל הַנָּכְרִי – הֲזֹאת הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְשָרָה אֶל גַן

הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

הָעֲלָמוֹת הִשְתַּעַשְעוּ יַחְדָו, בְּקָלְעָן אֶת

הַפְּרָחִים לְזֵרִים וּבְשִׂימָן אוֹתָם אִשָּה בְּרֹאש רְעוּתָהּ.

נִדְמֶה הָיָה כִּי מִין קֶסֶם בְּמַגַּע אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, אֲשֶר עָשָׂה

אֶת הַפְּרָחִים צַחִים וְרַעֲנַנִּים יוֹתֵר וְצִבְעָם מַזְהִיר יוֹתֵר

וְרֵיחָם נָעִים יוֹתֵר בִּזְמַן שֶהִשְתַּעַשְעוּ בָּהֶם, מֵאֲשֶר

בְּשָעָה שֶהַפְּרָחִים גָדְלוּ עַל גִבְעוֹלֵיהֶם. אוּלָם בְּשָמְעָן אֶת

שְאֵלַת הַנָּכְרִי, הִפִּילוּ אֶת כָּל הַפְּרָחִים עַל הָעֵשֶׂב

וְהִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו בְּהִשְתּוֹמְמוּת.

– גַּן הַהֶסְפֵּרִידוֹת! – קָרְאָה הָאַחַת – חָשַבְנוּ,

כִּי בְּנֵי אָדָם נִלְאוּ לְבַקֵּש אוֹתוֹ אַחֲרֵי הָאַכְזָבוֹת

הָרַבּוֹת. אָנָּא, הֵלֶךְ אַמִּיץ, הַגִּידָה נָא, מַה תְּבַקֵש נַפְשְךָ

שָם?

– אַחַד הַמְּלָכִים וְהוּא בֶּן דוֹדִי – עָנָה הָאִיש –

צִוָּה עָלַי לְהָבִיא לוֹ מִשָּם שְלֹשָה מִן הַתַּפּוּחִים שֶל

זָהָב.

– רֹב הַבַּחוּרִים הַהוֹלְכִים לְבַקֵּש אֶת

הַתַּפּוּחִים הָאֵלֶּה – הֵעִירָה אַחֶרֶת מִן הָעֲלָמוֹת – רוֹצִים

לְהַשִּׂיג אוֹתָם לְעַצְמָם אוֹ לְתִתָּם שַי לְאַחַת הַנְּעָרוֹת

שֶאָהֲבָה נַפְשָם. הַאִם אַתָּה אוֹהֵב כָּל-כָּךְ אֶת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה,

הוּא בֶּן דוֹדְךָ?

– אוּלַי לא כֵן הוּא – עָנָה הַנָּכְרִי מִתּוֹךְ אֲנָחָה

– לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הוּא רַע וְאַכְזָרִי לִי. אַךְ זֶה גוֹרָלִי

לִשְמֹעַ בְּקוֹלוֹ.

– הֲתֵדַע – שָאֲלָה הָעַלְמָה, אֲשֶר דִבְּרָה רִאשוֹנָה

– כִּי דְרַקּוֹן נוֹרָא בַּעַל מֵאָה רָאשִים שוֹמֵר תַּחַת עֵץ

הַתַּפּוּחִים?

– יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי – עָנָה הַנָּכְרִי בְּשֶקֶט

– אוּלָם מֵאָז הָיִיתִי עוֹד תִּינוֹק מֻטָּל בַּעֲרִיסָה הָיָה עִסְקִי,

וְגַם שַעֲשוּעַי, לְטַפַּל בִּנְחָשִים וּדְרַקּוֹנִים.

הָעֲלָמוֹת הִבִּיטוּ אֶל מַטֵּהוּ הֶעָבֶה וְאֶל עוֹר

הָאֲרִי הַשָּׂעִיר אֲשֶר עָלָיו. הִתְבּוֹנְנוּ גַם אֶל אֲבָרָיו

הַחֲסֻנִּים וּפָנָיו הָאַמִּיצִים, וְהֵן הִתְלַחֲשוּ אִשָּה אֶל

אֲחוֹתָהּ, כִּי הַנָּכְרִי הַזֶּה נִרְאָה כְּאִיש שֶיֵּש לוֹ, לְפִי

הַשֵּׂכֶל, תִּקְוָה רַבָה לְבַצַּע מַעֲשִׂים שֶהֵם לְמַעְלָה מִכֹּחָם

שֶל אֲנָשִים אֲחֵרִים. אֲבָל הֲלֹא שָם הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת

הָרָאשִים! מִי יְלוּד אִשָּה, אַף אִם בַּעַל כֹּחַ שֶל מֵאָה, אֲשֶר

יוּכַל לְקַוּוֹת, כִּי יִמָּלֵט מִשִּנֵּי מִפְלֶצֶת כָּזֹאת? הָעֲלָמוֹת

הָיוּ טוֹבוֹת לֵב, וְלֹא הָיָה בָּהֶן רוּחַ לִרְאוֹת אֶת הַהֵלֶךְ

הָאַמִּיץ וְהַיָּפֶה הַזֶּה הוֹלֵךְ לְנַסּוֹת דָבָר שֶיֵּש בּוֹ סַכָּנָה

רַבָּה וְהוּא מוֹסֵר נַפְשוֹ אֶל נָכוֹן לִהְיוֹת לְמַאֲכָל לְמֵאָה

פִּיּוֹתָיו שֶל הַדְּרַקּוֹן.

– שוּבָה! – קָרְאוּ כֻּלָּן – שוּב לְבֵיתְךָ! אִמְּךָ,

בִּרְאוֹתָהּ אֶת בְּנָהּ בָּרִיא וְשָלֵם, תִּשְפֹּךְ דִמְעוֹת גִיל;

וּמַה תַּעֲשֶׂה אֵם יוֹתֵר גַם אִם תִּנְחַל נִצָּחוֹן גָּדוֹל

שֶבִּגְדוֹלִים? אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לְתַפּוּחֵי זָהָב! הַנַּח לוֹ

לַמֶּלֶךְ, לְבֶן דוֹדְךָ הָאַכְזָרִי! אֵין רְצוֹנֵנוּ כִּי הַדְּרַקּוֹן

בַּעַל מְאַת הָרָאשִים יַעֲשֶׂה בְּךָ כָּלָה.

נִרְאֶה הָיָה, כִּי קָצְרָה רוּחַ הַזָּר מִפְּנֵי

הַתּוֹכָחוֹת הָאֵלֶּה. מִתּוֹךְ פַּחֲזוּת הֵרִים אֶת מַטֵּהוּ הַכַּבִּיר

וְהִכָּה בּוֹ עַל סֶלַע, שֶהָיָה מֻטָּל חֶצְיוֹ קָבוּר בָּאֲדָמָה

בְּקִרְבַת מָקוֹם. מִכֹּחַ הַמַּכָּה הַקַּלָּה הַהִיא נֻפַּץ הַסֶּלַע

לִרְסִיסִים. מַעֲשֵׂה הַגְּבוּרָה הַזֹּאת עָלָה לוֹ לַזָּר בְּמַאֲמָץ

לֹא רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶר לְאַחַת מִן הָעֲלָמוֹת לִנְגֹעַ בְּפֶרַח

בְּלֶחְיָהּ הַוְּרֻדָּה שֶל אֲחוֹתָהּ.

– הַאִם לֹא תַאֲמִינוּ – קָרָא, בְּהַבִּיטוֹ אֶל

הָעֲלָמוֹת מִתּוֹךְ חִיּוּךְ – כִּי מַכָּה כָּזֹאת יֵש בְּכֹחָהּ

לְהַתִּיז אֶחָד מִמְּאַת הָרָאשִים אֲשֶר לַדְּרַקּוֹן?

אַחֲרֵי כֵן יָשַב עַל הָעֵשֶׂב וְסִפֵּר לָהֶן אֶת

קוֹרוֹת חַיָּיו, אוֹ חֵלֶק מִמַּה שֶּנִּשְמַר בְּזִכְרוֹנוֹ מֵאָז שָכַב

בָּעֲרִיסָה בְּצִנַּת נְחֹשֶת שֶל אִיש צָבָא. בְּשָכְבּוֹ שָם הֶחֱלִיקוּ

וּבָאוּ שְנֵי נְחָשִים כַּבִּירִים עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה וּפָעֲרוּ לֹעָם

הַנִּתְעָב לְבָלְעוֹ, וְהוּא, תִּינוֹק בֶּן חֳדָשִים אֲחָדִים, תָּפַשׂ

אֶת אַחַד הַנְּחָשִים בְּכָל אַחַת מִיָּדָיו הַקְּטַנּוֹת וְחִנְּקוֹ עַד

מָוֶת. וּבִהְיוֹתוֹ נַעַר הִכָּה אֲרִי גָדוֹל, אֲשֶר גָדְלוֹ כִּמְעַט

כָּזֶה שֶאֶת עוֹרוֹ הַשָּׂעִיר הוּא נוֹשֵׂא עַתָּה עַל כְּתֵפָיו. עוֹד

מַעֲשֶׂה רַב עָשָׂה, כִּי נִלְחַם בְּמִין מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה הַמְכֻנָּה

הִידְרָה, אֲשֶר לָהּ לֹא פָּחוֹת מִתִּשְעָה רָאשִים וְשִנַּיִם חַדּוֹת

עַד מְאֹד בְּכָל אֶחָד מֵהֶם.

– אוּלָם הֲתֵדַע, כִּי הַדְּרַקּוֹן שֶל הַהֶסְפֵּרִידוֹת – הֵעִירָה אַחַת הָעֲלָמוֹת – יֵש לוֹ מֵאָה רָאשִים?

– וּבְכָל זֹאת – עָנָה הַזָּר – בּוֹחֵר הָיִיתִי

לְהִלָּחֵם בִּשְנֵי דְרַקּוֹנִים כָּאֵלֶּה מֵאֲשֶר בְּהִידְרָה אַחַת.

כִּי אַךְ הִצְלַחְתִּי לִכְרוֹת רֹאש אֶחָד, צָמְחוּ בִּמְקוֹמוֹ שְנֵי

רָאשִים אֲחֵרִים; וּמִלְּבַד זֹאת, אַחַד הָרָאשִים אִי אֶפְשָר הָיָה

לַהֲמִיתוֹ, כִּי הוֹסִיף לִנְשוֹךְ בְּזַעַם זְמַן רַב אַחֲרֵי אֲשֶר

נִכְרַת. וּבְכֵן הָיָה עָלַי לְקָבְרוֹ תַּחַת אֶבֶן, וְשָם הוּא מוֹסִיף

לִחְיוֹת בְּלִי סָפֵק עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אוּלָם גוּפָה שֶל הַהִידְרָה

וְיֶתֶר שְמוֹנַת רָאשֶיהָ לֹא יוּכְלוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת רָעָה עַד

עוֹלָם.

הָעֲלָמוֹת, בִּרְאוֹתָן כִּי הַסִּפּוּר אָרַךְ הַרְבֵּה,

הֵכִינוּ סְעֻדָּה מִלֶּחֶם וַעֲנָבִים, לְמַעַן יוּכַל הַהֵלֶךְ לְהָשִיב

אֶת נַפְשוֹ בְּעֵת הַהַפְסָקוֹת שֶל שִׂיחָתוֹ. הֵן מָצְאוּ עֹנֶג

לְשַמֵּש לְפָנָיו בִּשְעַת אֲרֻחָתוֹ, וּמִזְּמַן לִזְמָן נָתְנָה אַחַת

מֵהֶן עֵנָב מָתוֹק בֵּין שְׂפָתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת, לְמַעַן לֹא

יִתְבַּיֵּש הָאוֹרֵחַ לֶאֱכֹל יְחִידִי.

הַהֵלֶךְ הִמְשִיךְ לְסַפֵּר, אֵיךְ רָדַף אַחֲרֵי אַיָּל

קַל בְּרַגְלָיו בְּמֶשֶךְ שְנֵים-עָשָׂר חֹדֶש בְּלִי הֶפְסֵק וְלֹא עָמַד

אַף פַּעַם לִשְאֹף רוּחַ וְסוֹף סוֹף תָּפַשׂ אוֹתוֹ בְּקַרְנָיו

וֶהֱבִיאוֹ חַי לְבֵיתוֹ. אַף עָשָׂה מִלְחָמָה אֶת בְּנֵי עַם מְשֻנֶּה,

שֶכָּל אֶחָד מֵהֶם חֶצְיוֹ סוּס וְחֶצְיוֹ אָדָם, וְהִכָּה אֶת כֻּלָם

לְפִי חֶרֶב. מִלְּבַד כָּל זֶה הִתְפָּאֵר הַגִּבּוֹר, כִּי נִקָּה

אֻרְוָה גְדוֹלָה.

– לַדָּבָר הַזֶּה אַתָּה קוֹרֵא מַעֲשֵׂה גְבוּרָה? –

שָאֲלָה אַחַת מִן הָעֲלָמוֹת הַצְּעִירוֹת – הֵן כָּל פּוֹעֵל הֶדְיוֹט

בִּכְפָר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– אִלּוּ הָיְתָה זוֹ אֻרְוָה רְגִילָה – עָנָה הַזָּר –

לֹא הָיִיתִי מַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר. אוּלָם זֶה הָיָה תַפְקִיד רַב,

שֶהָיָה דוֹרֵש מִמֶּנִּי כָּל יְמֵי חַיַּי לְבַצַּע אוֹתוֹ, לוּלֵא

מָצָאתִי תַחְבּוּלָה לְהַטּוֹת אֲפִיק נָהָר דֶרֶךְ פֶּתַח הָאֻרְוָה.

הַדָּבָר הַזֶּה כִּלָּה אֶת הַמְּלָאכָה בִּזְמַן קָצָר מְאֹד.

בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַשּוֹמְעוֹת הַיָּפוֹת מַקְשִיבוֹת

לְסִפּוּרָיו בְּחֵשֶק, סִפֵּר לָהֶן הַהֵלֶךְ אַחֲרֵי כֵן, כִּי יָרָה

כַּמָּה עוֹפוֹת מְשֻנִּים וְתָפַשׂ חַי פַּר פֶּרֶא וְשִלַּח אוֹתוֹ

חָפְשִי; וְאֵיךְ רִסֵּן מִסְפָּר רַב שֶל סוּסֵי בָּר וְנָחַל נִצָּחוֹן

עַל הִפּוֹלִיטָה, אֵשֶת-מִלְחָמָה, מַלְכַּת הָאֲמָזוֹנוֹת. הוּא

הִזְכִּיר גַם זֶה, כִּי לָקַח אֶת חֲגֹרַת הַקֶּסֶם שֶל הִפּוֹלִיטָה

וְנָתַן אוֹתָה לְבִתּוֹ שֶל בֶּן דוֹדוֹ הַמֶּלֶךְ.

– הַאִם חֲגוֹרָה זוֹ הִיא שֶל וֵנוּס, אֱלִילַת הָאַהֲבָה

– שָאֲלָה הַיָּפָה בָּעֲלָמוֹת – הָעוֹשָׂה אֶת הַנָּשִים

יְפוֹת-מַרְאֶה?

– לֹא – עָנָה הַזָּר – זֶה הָיָה לְפָנִים אֵזוֹר הַחֶרֶב

שֶל מַרְס, אֱלִיל הַמִּלְחָמָה, וּבְכֹחוֹ רַק לְהַרְבּוֹת אֶת כֹּחוֹ

וּגְבוּרָתוֹ שֶל הַנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ.

– אֵזוֹר עַתִּיק שֶל חֶרֶב! – קָרְאָה הָעַלְמָה,

בְּנַעַנְעָהּ בְּרֹאשָהּ – אִם כֵּן, אֵין לִי חֵפֶץ לִרְכּוֹש

אוֹתוֹ.

– הַצֶּדֶק אִתָּךְ – אָמַר הַזָּר.

בְּהַמְשִיכוֹ הָלְאָה אֶת סִפּוּרוֹ, סָח לָעֲלָמוֹת,

כִּי הַהַרְפַּתְקָה הַמְשֻנָּה מִכֹּל אֲשֶר בָּאָה עָלָיו, הָיְתָה

הַמִּלְחָמָה עִם גִרְיוֹן, הָאִיש בַּעַל שֵש רַגְלַיִם. זוֹ הָיְתָה

בִּרְיָה מְשֻנָּה מְאֹד וַאֲיֻמָּה, כְּפִי שֶתּוּכְלוּ לְתָאֵר לָכֶן.

כָּל מִי שֶרָאָה אֶת עִקְּבוֹת בַּר-נַש זֶה בַּחוֹל אוֹ בַּשֶּלֶג, חָשַב

בְּלִבּוֹ, כִּי שְלֹשָה רֵעִים עָבְרוּ פֹּה יַחְדָו. וְכַאֲשֶר נִשְמְעוּ

צְעָדָיו מִמֶּרְחָק קָטָן, מִטֶּבַע הַדָּבָר הָיָה לַחְשוֹב, כִּי

הוֹלְכִים וּבָאִים אֲנָשִים אֲחָדִים, אוּלָם זֶה הָיָה רַק הָאִיש

הַמּוּזָר גִרְיוֹן בְּשֵש רַגְלָיו.

שֵש רַגְלַיִם לְגוּף עֲנָקִי אֶחָד! אָכֵן, זוֹ הָיְתָה

וַדַּאי מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה לְמַרְאֶה. הוֹי, מָה רַב הַעוֹר הַדָּרוּש

לִתְפֹּר נַעֲלַיִם בִּשְבִיל אָדָם זֶה!

אַחֲרֵי אֲשֶר כִּלָּה הַזָּר לְסַפֵּר אֶת דְבַר

הַרְפַּתְקְאוֹתָיו, הִבִּיט סְבִיבוֹתָיו אֶל פְּנֵי הָעֲלָמוֹת

הַמַּבִּיעוֹת כָּבוֹד.

– אוּלַי כְּבָר שְמַעְתָּן עָלַי קֹדֶם – אָמַר מִתּוֹךְ עֲנָוָה – שְמִי הֶרְקוּלֶס.

– לִבֵּנוּ נִחֵש זֹאת, – עָנוּ הָעֲלָמוֹת – כִּי

מַעֲשֶׂיךָ הַנִּפְלָאִים מְפֻרְסָמִים בְּכָל הָעוֹלָם. אֵינֶנּוּ

חוֹשְבוֹת עוֹד לְדָבָר מוּזָר, כִּי יָצָאתָ לְחַפֵּשׂ אֶת הַתַּפּוּחִים

שֶל זָהָב אֲשֶר בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת. בֹּאנָה אֲחָיוֹת, וְנַכְתִּיר

אֶת הַגִּבּוֹר בִּפְרָחִים!

אָז קָלְעוּ זֵרֵי פְּרָחִים יָפִים בְּרֹאשוֹ הַנֶהְדָר

וּבִכְתֵפָיו הַחֲסֻנּוֹת, עַד כִּי עוֹר הָאֲרִי הָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ

מְכֻסֶּה שוֹשַנִּים. הֵן לָקְחוּ אֶת מַטֵּהוּ כְּבַד-הַמִּשְקָל

וְעָטְרוּ אוֹתוֹ מִכָּל צַד בִּפְרָחִים בְּהִירִים, רַכִּים וּמְפִיצִים

רֵיחַ נִיחוֹחַ, עַד כִּי לֹא נִשְאַר בּוֹ מְלֹא טֶפַח שֶל עֵץ מְגֻלֶּה.

לְבַסּוֹף שִלְּבוּ יְדֵיהֶן וְיָצְאוּ בְּמָחוֹל מִסָּבִיב לַגִּבּוֹר,

בְּשוֹרְרָן מִלִּים, אֲשֶר הָיוּ לְדִבְרֵי שִירָה וְעָלוּ לְהִמְנוֹן

מַקְהֵלָה לִכְבוֹד הֶרְקוּלֶס הַמְפֹאָר.

וְלֵב הֶרְקוּלֶס עָלַץ בְּקִרְבּוֹ, כְּלִבּוֹ שֶל כָּל

גִבּוֹר, לָדַעַת כִּי הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה הַיָּפוֹת שָמְעוּ עַל מַעֲשֵי

גְבוּרוֹתָיו, שֶעָלוּ לוֹ בְּעָמָל כֹּה רַב וּבְחֵרוּף נֶפֶש לְבַצְּעָם.

אוּלָם דַעְתּוֹ לֹא נָחָה עוֹד. הוּא לֹא יָכֹל לַחְשוֹב, כִּי

הַדְּבָרִים שֶכְּבָר עָשָׂה רְאוּיִים לְכָבוֹד רַב כָּזֶה, בְּעוֹד אֲשֶר

נִשְאַר עוֹד מַעֲשֶׂה רַב וְקָשֶה לַעֲשׂוֹתוֹ.

– נְעָרוֹת יְקָרוֹת – קָרָא בְּרֶגַע שֶעָמְדוּ לִשְאֹף

רוּחַ – אַחֲרֵי אֲשֶר שְמַעְתֶּן אֶת שְמִי, אוּלַי תֹּאמְרוּ לִי אֵיךְ

אַגִּיעַ אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

– הָהּ –קָרְאוּ הַנְּעָרוֹת –

הַאִם עָלֶיךָ לָלֶכֶת חִיש? אַתָּה, אֲשֶר עָשִׂיתָ גְדוֹלוֹת

וְנִפְלָאוֹת וְחַיֶּיךָ עָבְרוּ בְּעָמָל רַב, הַאִם לֹא תוּכַל לְהַתִּיר

לְעַצְמְךָ מְעַט מְנוּחָה עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַשָּקֵט הַזֶּה?

הֶרְקוּלֶס נִעֲנַע בְּרֹאשוֹ וְאָמַר:

– עָלַי לָצֵאת לְדַרְכִּי מְהֵרָה.

– אִם כֵּן, אָנוּ נְכוֹנוֹת לָתֵת לְךָ אֶת הָעֵצוֹת

הַטּוֹבוֹת שֶיֵּש בְּיָדֵינוּ – עָנוּ הָעֲלָמוֹת – הָלֹךְ תֵּלֵךְ אֶל

חוֹף הַיָּם לְבַקֵּש, עַד כִּי תִמְצָא אֶת הַסָּב וְתַכְרִיחַ אוֹתוֹ

לְהַרְאוֹת לְךָ אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶר תִּמְצָא שָם אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל

זָהָב.

– הַסָּב?! – חָזַר הֶרְקוּלֶס בִּצְחוֹק, לְשֵמַע הַשֵּם הַמּוּזָר הַזֶּה – אָנָּא, מִי הוּא זֶה הַסָּב?

– הֲלֹא הוּא שַׂר הַיָּם! – עָנְתָה אַחַת מִן הָעֲלָמוֹת

– יֵש לוֹ חֲמִשִּים בָּנוֹת, שֶכַּמָּה אֲנָשִים קוֹרְאִים לָהֶן יָפוֹת

מְאֹד, אוּלָם לְדַעְתֵּנוּ לֹא כְּדַאי לְהִתְוַדַּע אֲלֵיהֶן, כִּי

שַׂעֲרוֹתֵיהֶן יְרַקְרַקּוֹת כְּעֵין הַיָּם וְהֵן הוֹלְכוֹת

וּמִתְחַדְדוֹת כְּדָגִים. עָלֶיךָ לְדַבֵּר עִם שַׂר יָם זֶה. הוּא אִיש

עוֹבֵר יַמִּים וְיוֹדֵעַ הַכֹּל עַל דְבַר גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת, כִּי

נָטוּעַ הוּא בְּאִי, שֶרָגִיל הוּא לָבוֹא לְשָם לְעִתִּים

קְרוֹבוֹת.

הֶרְקוּלֶס שָאַל, אַיֵּה הַמָּקוֹם שֶאֶפְשָר לְהִפָּגֵש

שָם עִם שַׂר הַיָּם. כַּאֲשֶר אָמְרוּ לוֹ הָעֲלָמוֹת, הִבִּיעַ לָהֶן

תּוֹדָה עַל כָּל חֲבִיבוּתָן – עַל הַלֶּחֶם וְהָעֲנָבִים

שֶּהֶאֱכִילוּהוּ, עַל הַפְּרָחִים הַיָּפִים שֶעִטְּרוּהוּ, וְעַל

הַשִּירִים וְהַמְּחוֹלוֹת שֶעָרְכוּ לִכְבוֹדוֹ, וְיוֹתֵר מִכֹּל עַל

שֶהוֹרוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְּשָרָה – וְעַד מְהֵרָה קָם וְיָצָא

לְדַרְכּוֹ.

אוּלָם בְּטֶרֶם הִרְחִיק כִּמְלֹא שְמִיעָה קָרְאָה אֵלָיו אַחַת מִן הַנְּעָרוֹת בְּקוֹל גָדוֹל:

– כַּאֲשֶר תִּתְפֹּשׂ אֶת שַׂר הַיָּם, תַּחֲזִיק בּוֹ

בְּכָל כֹּחֲךָ – וְהִיא הֵרִימָה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ לְהַגְדִיל אֶת רֹשֶם

הָאֲזְהָרָה – אַל תִּשְתּוֹמֵם עַל כָּל מַה שֶיֶּאֱרַע לְךָ. אֱחֹז בּוֹ

בְּחָזְקָה וְהוּא יֹאמַר לְךָ כָּל אֲשֶר תִּשְאַל נַפְשְךָ

לָדַעת.

הֶרְקוּלֶס הִבִּיעַ שוּב תּוֹדָתוֹ לָהּ וְהִמְשִיךְ אֶת

דַרְכּוֹ, וְהַנְּעָרוֹת שָבוּ לַעֲבוֹדָתָן הַנְּעִימָה לִקְלֹעַ זֵרֵי

פְּרָחִים. הֵן סִפְּרוּ זוֹ עִם זוֹ עַל הַגִּבּוֹר זְמַן רַב אַחֲרֵי

לֶכְתּוֹ מֵהֶן.

– אָנוּ נָשִׂים בְּרֹאשוֹ נֵזֶר שֶל פְּרָחֵינוּ

הַיָּפִים בְּיותֵר – אָמְרוּ הָעֲלָמוֹת – כַּאֲשֶר יָשוּב הֵנָּה

וּשְלֹשֶת הַתַּפּוּחִים בְּיָדוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶר יַהֲרֹג אֶת הַדְּרַקּוֹן

בַּעַל מְאַת הָרָאשִים.

בֵּינָתַיִם נָדַד הֶרְקוּלֶס הָלְאָה בְּלִי הֶרֶף עַל

פְּנֵי גְבָעוֹת וּבְקָעוֹת וְדֶרֶךְ יְעָרוֹת שֹומְמִים. יֵש אֲשֶר יָרִים

מַטֵּהוּ וְיִבְקַע אַלּוֹן כַּבִּיר בְּמַכָּה אַחַת מִלְמַעְלָה

לְמַטָּה. מֹחוֹ הָיָה כֹּה מָלֵא דְמֻיוֹת עֲנָקִים וּמִפְלָצוֹת, אֲשֶר

נִלְחַם בָּהֶם בִּימֵי חַיָּיו, עַד כִּי אוּלַי טָעָה לַחְשוֹב אֶת

הָאִילָן הַגָּדוֹל לַעֲנָק אוֹ מִפְלֶצֶת. וְכֹה נִכְסְפָה נַפְשוֹ שֶל

הֶרְקוּלֶס לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ, עַד כִּי הִצְטַעֵר

כִּמְעַט עַל שֶבִּזְבֵּז זְמַן רַב כָּל כָּךְ עִם הָעֲלָמוֹת,

בְּהַאֲרִיכוֹ לְסַפֵּר לָהֶן עַל הַרְפַּתְקְאוֹתָיו. אוּלָם כַּךְ

דַרְכָּם שֶל בְּנֵי-אָדָם שֶנּוֹעֲדוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְדוֹלִים:

הַדְּבָרִים שֶכְּבָר עָשׂוּ נִרְאִים לָהֶם פְּחוּתִים מְאֹד – וְזֶה

שֶהֵם עוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת נִרְאֶה לָהֶם רָאוּי לְהַקְדִיש לוֹ עָמָל,

נֶפֶש, כָּל הַחַיִּים.

אֲנָשִים שֶנִּקְרוּ לַעֲבֹר בַּיַּעַר וַדַּאי נִבְהֲלוּ

לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַכֶּה אֶת הָעֵצִים בְּמַטֵּהוּ הַגָּדוֹל. רַק בְּמַכָּה

אַחַת נִבְקַע גֶזַע הָעֵץ, כְּאִלּוּ פָּגַע בּוֹ בָּרָק, וְהָעֲנָפִים

הָרְחָבִים נָפְלוּ בְּנֵפֶץ וּבְרַעַש אַרְצָה.

בְּמַהֲרוֹ לָלֶכֶת קָדִימָה בְּלִי עֲמֹד אוֹ הַבִּיט

לְאָחוֹר, שָמַע כַּעֲבֹר זְמַן-מָה מֵרָחוֹק אֶת הַיָּם נוֹהֵם וְרוֹגֵש.

לַקּוֹל הַזֶּה הֵחִיש אֶת צְעָדָיו, וְעַד מְהֵרָה בָּא אֶל חוֹף, אֲשֶר

שָם הִתְגַלְגְלוּ וְהִתְהַפְּכוּ הַגַּלִּים הַגְּדוֹלִים עַל פְּנֵי

הַחוֹל הַמּוּצָק בְּשוּרָה אֲרֻכָּה שֶל קֶצֶף לָבָן כַּשֶּלֶג. אוּלָם

בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד שֶל הַחוֹף הָיָה מָקוֹם נָעִים, אֲשֶר שִׂיחִים

יְרֻקִּים טִפְּסוּ וְעָלוּ שָם עַל שוּנִית וְעָשׂוּ את הַשֶּטַח

הַסַּלְעִי נֶחְמָד וְנָעִים לְמַרְאֶה.

שְטִיחַ דֶשֶא רַעֲנָן מְעֹרָב בְּאַסְפֶּסֶת נוֹתֶנֶת

רֵיחַ נָעִים כִּסָּה אֶת הַמָּקוֹם הַצַּר בֵּין קַרְקַע הַשּוּנִית

וְהַיָּם. הֶרְקוּלֶס נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה שָם אִיש זָקֵן שָקוּעַ

בְּתַרְדֵמָה.

הַאֻמְנָם הָיָה זֶה אִיש זָקֵן מַמָּש? אָמְנָם

בִּרְאִיָּה רִאשוֹנָה נִדְמָה, כִּי כֵן הוּא, אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנוֹ

אֵלָיו מִקָּרוֹב, נִרְאָה דוֹמֶה יוֹתֵר לְמִין בִּרְיָה הַחַיָּה

בַּיָּם. כִּי עַל רַגְלָיו וְעַל יָדָיו הָיוּ קַשְׂקַשִּׂים כַּאֲשֶר

לְדָגִים; בְּרַגְלָיו וּבְאֶצְבְּעוֹתָיו קְרוּם-שְׂחִיָּה כְּמוֹ

לְבַרְוָז; וּזְקָנוֹ הָאָרֹךְ מִצֶּבַע יָרֹק הָיָה לוֹ מַרְאֶה סִיב שֶל

חִלְפָה מֵאֲשֶר צוּרַת זָקָן. הַאִם לֹא רְאִיתֶם מִימֵיכֶם מַקֵּל עֵץ,

שֶנִּטְרַף זְמַן רַב עַל יְדֵי הַגַּלִּים וַעֲשָׂבִים עָלוּ וְדָבְקוּ

בּוֹ כֻּלּוֹ, וְכַאֲשֶר נִסְחַף סוֹף סוֹף אֶל הַחוֹף, וְהָיָה מַרְאֵהוּ

כְּאִלּוּ עָלָה מֵעִמְקֵי תְהוֹם הַיָּם? אָכֵן הָאִיש הַזָּקֵן הָיָה

מַעֲלֶה עַל לִבְּכֶם מַמָּש מוֹט טְרוּף-גַלִּים אֲשֶר כָּזֶה. אוּלָם

הֶרְקוּלֶס, בְּרֶגַע שֶנָּתַן עֵינָיו בְּגוּף מוּזָר זֶה, אָמַר לוֹ

לִבּוֹ, כִּי אֵין זֶה אִיש אַחֵר אֶלָּא אוֹתוֹ הָאָדָם הַזָּקֵן,

הַנּוֹעָד לְהַנְחוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ.

כֵּן, זֶה הָיָה אוֹתוֹ שַׂר שֶל יָם, אֲשֶר הַנְּעָרוֹת

הַנְּדִיבוֹת סִפְּרוּ לוֹ עָלָיו. בְּתִתּוֹ שֶבַח וְהוֹדָיָה לְמַזָּלוֹ,

עַל אֲשֶר הִצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַבַּרְנַש הַזָּקֵן בִּשְעַת שְׁנָתוֹ,

הִתְגַנֵּב הֶרְקוּלֶס אֵלָיו עַל רָאשֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וְתָפַשׂ אוֹתוֹ

בִּזְרוֹעוֹ וּבְרַגְלוֹ.

– אֱמֹר לִי – קָרָא בְּקוֹל, בְּטֶרֶם הֵקִיץ הַזָּקֵן כָּרָאוּי – מָה הַדֶּרֶךְ אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

הֲנָקֵל לְתָאֵר לָכֶם, כִּי שַׂר הַיָּם הֵקִיץ בְּפַחַד

וּבְבֶהָלָה. אוּלָם הִשְתּוֹמְמוּתוּ לֹא הָיְתָה בְּשוּם פָּנִים

גְדוֹלָה מִזּוֹ שֶל הֶרְקוּלֶס בָּרֶגַע הַבָּא. כִּי הִנֵּה לְפֶתַע

פִּתְאֹם נִרְאָה כְּאִלּוּ גָז וְנֶעְלַם הַזָּקֵן מִתְּפִיסַת יָדוֹ

וְהֶרְקוּלֶס רָאָה אֶת עַצְמוֹ אוֹחֵז צְבִי בְּאַרְבַּע רַגְלָיו! אוּלָם

הוּא לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ. אָז נֶעְלַם הַצְּבִי וּבִמְקוֹמוֹ בָּא

עוֹף-יָם מְנַפְנֵף וְצוֹרֵחַ, בְּעוֹד הֶרְקוּלֶס אוֹחֵז בִּכְנָפָיו

וּבְצִפָּרְנָיו. אוּלָם גַם הָעוֹף לֹא יָכֹל לְהֵחָלֵץ. מִיָּד עָמַד

לְנֶגֶד עֵינָיו כֶּלֶב מְכֹעָר, בַּעַל שְלֹשָה רָאשִים, וְהוּא נוֹהֵם

וְנוֹבֵחַ כְּלַפֵּי הֶרְקוּלֶס וְנוֹשֵךְ בְּזַעַם אֶת הַיָּדַיִם

הַמַּחֲזִיקוֹת בּוֹ. אוּלָם הֶרְקוּלֶס לֹא הִרְפָּה גַם מִמֶּנּוּ.

כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹפִיעַ בִּמְקוֹמוֹ שֶל הַכֶּלֶב גִרְיוֹן, זֶה

הָאָדָם-הַשֵּד בַּעַל שֵש הָרַגְלַיִם, וְהוּא בּוֹעֵט בְּהֶרְקוּלֶס

בְּחָמֵש מֵרַגְלָיו, כְּדֵי לְהוֹצִיא לַחֹפֶש אֶת רַגְלוֹ הַשִּשִּית!

אוּלָם הֶרְקוּלֶס הוֹסִיף לְהַחֲזִיק בּוֹ. עוֹד רֶגַע וְגִרְיוֹן חָלַף

וְאֵינֶנּוּ, וּבִמְקוֹמוֹ בָּא נָחָש גָדוֹל, כְּאֶחָד מֵאֵלֶּה,

שֶהֶרְקוּלֶס חָנַק בְּעוֹדֶנוּ יוֹנֵק, אֶלָּא שֶנָּחָש זֶה הָיָה גָדוֹל

מִמֶּנּוּ פִּי מֵאָה. וְהַנָּחָש הִתְפַּתֵּל וְהִתְעַקֵּל מִסָּבִיב

לְצַוָּארוֹ וּלְגוּפוֹ שֶל הַגִּבּוֹר, וְשָלַח אֶת זְנָבוֹ לְמַעְלָה

בָּאֲוִיר, וּפָעַר אֶת פִּיו הָאַרְסִי, כְּאִלּוּ אָמַר לְבָלְעוֹ תֵכֶף

וּמִיָּד, עַד כִּי הַמַּרְאֶה הָיָה נוֹרָא בֶּאֱמֶת. אוּלָם יָדָיו שֶל

הֶרְקוּלֶס לֹא רָפוּ בִּמְאוּם, וְהוּא לָחַץ אֶת הַנָּחָש הַגָּדוֹל

בְּכֹחַ רַב, עַד כִּי הִתְחִיל לִלְחֹש וְלִתְסוֹס מִכְּאֵב.

עֲלֵיכֶם לְהָבִין, כִּי שַׂר-הַיָּם הַזָּקֵן, אַף כִּי

בִּכְלָל הָיָה מַרְאֵהוּ דוֹמֶה מְאֹד לְתֹרֶן שֶל סְפִינָה

טְרוּף-גַּלִּים, הָיְתָה לוֹ סְגֻלָּה לִלְבֹּש כָּל צוּרָה שֶלִּבּוֹ

חָפֵץ. כַּאֲשֶר רָאָה אֶת עַצְמוֹ תָּפוּשׂ בְּחָזְקָה עַל יְדֵי

הֶרְקוּלֶס, עָלְתָה בְּלִבּוֹ תִקְוָה לְהָטִיל עָלָיו תִּמָּהוֹן

וְאֵימָה עַל יְדֵי קְסָמָיו לִפְשוֹט צוּרָה וְלִלְבֹּש צוּרָה, עַד כִּי

הַגִּבּוֹר יִשְׂמַח לְשַלְחוֹ מֵעַל פָּנָיו. אִלּוּ הִרְפָּה הֶרְקוּלֶס

אֶת יָדוֹ, כִּי אָז הָיָה שַׂר-הַיָּם וַדַּאי קוֹפֵץ וְצוֹלֵל לְתוֹךְ

תְּהוֹם הַיָּם, אֲשֶר מִשָּם לֹא הָיָה טוֹרֵחַ לַעֲלוֹת כְּדֵי לְהָשִיב

עַל שְאֵלוֹת מַטְרִידוֹת. מְשַעֵר אֲנִי, כִּי תִשְעִים וְתִשְׁעָה

מִמֵּאָה אֲנָשִים הָיוּ נִבְהָלִים וְנִפְחָדִים וְיוֹצְאִים מִדַּעְתָּם

לְמַרְאֵה הַצּוּרָה הָרִאשוֹנָה שֶל הַמִּפְלֶצֶת וְהָיוּ תֵכֶף הוֹפְכִים

עֹרֶף לָנוּס. כִּי אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הַקָּשִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם

הוּא לִרְאוֹת וּלְהַבְחִין בֵּין הַסַּכָּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת

וְהַמְדֻמּוֹת.

אוּלָם בַּאֲשֶר הֶרְקוּלֶס הֶחֱזִיק בּוֹ בְּעַקְשָנוּת

רַבָּה, וּכְכָל אֲשֶר לָבַש שַׂר-הַיָּם צוּרָה חֲדָשָה, כֵּן לָחַץ

אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְגָרַם לוֹ מַכְאוֹבִים לֹא קַלִּים, עָלָה

בְּלִבּוֹ סוֹף סוֹף, כִּי מוּטָב לוֹ לָשוּב וּלְהֵרָאוֹת בַּצּוּרָה

שֶלּוֹ. וּבְכֵן עָמַד שוּב מִין בַּרְנַש מֵעֵין דָג, בַּעַל

קַשְׂקַשִּׂים, קְרוּם-שְׂחִיָּה בְּרַגְלָיו וּמַשֶּהוּ דוֹמֶה לִפְקַעַת

שֶל עֵשֶׂב-יָם בְּסַנְטְרוֹ.

– אָנָּא, מָה אַתָּה שוֹאֵל מֵעִמִּי? – קָרָא הַזָּקֵן,

בְּשָאֳפוֹ רוּחַ בִּמְהִירוּת, כִּי עִנְיָן מְיַגֵּעַ הוּא לִלְבֹּש

בְּזוֹ אַחַר זוֹ צוּרוֹת כּוֹזְבוֹת רַבּוֹת – מַדּוּעַ אַתָּה לוֹחֵץ

אוֹתִי כָּל-כָּךְ? תְּנֵנִי וְאֵלְכָה כָּרֶגַע, וְאִם לֹא – תִּהְיֶה

בְּעֵינַי אִיש גַס עַד מְאֹד.

– שְמִי הֶרְקוּלֶס! – שָאַג הַנָּכְרִי הַכַּבִּיר –

וְאַתָּה לֹא תֵחָלֵץ לְעוֹלָם מִיָּדִי, עַד אֲשֶר תּוֹרֶה לִי אֶת

הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת.

כִּשְמֹעַ הַזָּקֵן, מִי הוּא הָאִיש שֶתָּפַס אוֹתוֹ,

רָאָה בַּחֲצִי עַיִן, כִּי מִן הַהֶכְרֵחַ יִהְיֶה לְהַגִּיד לוֹ כָּל

אֲשֶר תְּבַקֵּש נַפְשוֹ לָדַעַת. הַזָּקֵן הָיָה, עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר זֹאת,

מִתּוֹשָבֵי הַיָּם, וְהָיָה מְשוֹטֵט אָנֶה וָאָנָה כִּשְאָר אֲנָשִים

יוֹרְדֵי-יָם. מוּבָן, שֶשָּמַע לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶת שֵם תְּהִלָּתוֹ

שֶל הֶרְקוּלֶס, וְאֶת דְבַר הַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶר עָשָׂה

בַּחֲלָקִים שוֹנִים שֶל הָאָרֶץ, וּמָה רַב אֹמֶץ-לִבּוֹ תָּמִיד לְקַיֵּם

כָּל דָבָר שֶעָלָה בְּמַחֲשַבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת. וְעַל כֵּן לֹא הוֹסִיף

עוֹד לַעֲשׂוֹת נִסְיוֹנוֹת לְהִשְתַּמֵּט, כִּי אִם אָמַר לַגִּבּוֹר,

כֵּיצַד יִמְצָא אֶת גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת, וְכֵן הִזְהִיר אוֹתוֹ עַל

הַחַתְחַתִּים הָרַבִּים, שֶעָלָיו לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם, בְּטֶרֶם יוּכַל

לְהַגִּיעַ שָמָּה.

– עָלֶיךָ לָלֶכֶת כֹּה וָכֹה – אָמַר שַׂר-הַיָם – עַד

אֲשֶר תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ עֲנָק כַּבִּיר מְאֹד, הַמַּחֲזִיק אֶת

הַשָּמַיִם עַל כְּתֵפָיו. וְהָעֲנָק, אִם תִּמְצָא אוֹתוֹ בִּשְעַת

רָצוֹן, יוֹרְךָ בְּדִיּוּק אַיֵּה מְקוֹם הַגָּן שֶל

הַהֶסְפֵּרִידוֹת.

– וְאִם לֹא תִהְיֶה שְעַת רָצוֹן לִפְנֵי הָעֲנָק – שָאַל

הֶרְקוּלֶס בְּנַעַנְעוֹ אֶת מַטֵּהוּ בְּרֹאש אֶצְבָּעוֹ – אוּלַי אֶמְצָא

תַּחְבּוּלָה לְהַכְרִיחוֹ כִּי יִפְתַּח פִּיו.

לְאַחַר שֶהוֹדָה לְשַׂר-הַיָּם וּבִקֵּש מִמֶּנּוּ

סְלִיחָה עַל אֲשֶר לָחַץ אוֹתוֹ קָשֶה, הִמְשִיךְ הַגִּבּוֹר אֶת

דַרְכּוֹ. הוּא נִסְתַּבֵּךְ בְּמִסְפָּר רַב שֶל הַרְפַּתְקָאוֹת

מוּזָרוֹת, שֶכְּדַאי לָכֶם לִשְמֹעַ אוֹתָן, אִלּוּ הָיָה לִי פְּנַאי

לְסַפְּרָן לְכָל פְּרָטֵיהֶן כָּרָאוּי לָהֶן. בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, אִם

אֵינֶנִּי טוֹעֶה, פָּגַש עֲנָק כַּבִּיר, שֶהָיָה מְחוֹנָן מֵאֵת הַטֶּבַע

בִּסְגֻלָּה נִפְלָאָה, אֲשֶר כָּל פַּעַם שֶנָּגַע בָּאֲדָמָה גָדַל

כֹּחוֹ פִּי עֲשָׂרָה מִכְּפִי שֶהָיָה קֹדֶם לָכֵן. שְמוֹ הָיָה

אַנְטֵאוּס. הֲלֹא תָבִינוּ בָּרוּר לְמַדַּי, כִּי עִנְיָן קָשֶה הָיָה

לְהִלָּחֵם עִם בַּרְנַש כָּזֶה, כִּי בְּכָל שָעָה שֶקִּבֵּל מַכָּה,

שֶהִפִּילָה אוֹתוֹ אַרְצָה, הוּא שָב וְקָם חָזָק יוֹתֵר וְאַמִּיץ יוֹתֵר

וְזָרִיז יוֹתֵר לְהִשְתַּמֵש בְּנִשְקוֹ מֵאֲשֶר בַּעֲזֹב אוֹתוֹ אוֹיְבוֹ

לְבַדּוֹ. וּבְכֵן, כְּכָל אֲשֶר הִרְבָּה הֶרְקוּלֶס לְהַכּוֹת אֶת

הָעֲנָק, כֵּן נִדְמָה שֶהַנִּצָּחוֹן מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. הַדֶּרֶךְ

הָאַחַת, שֶמָּצָא הֶרְקוּלֶס לְסַיֵּם אֶת הַקְּרָב, הָיְתָה: לְהָרִים

אֶת אַנְטֵאוּס בְּרַגְלָיו בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וּלְחַנְּקוֹ וּלְחַנְּקוֹ

וּלְחַנְּקוֹ בְּכָל הַכֹּחַ, עַד שֶתֵּצֵא נִשְמָתוֹ מִן הַגּוּף

הַכַּבִּיר.

כַּאֲשֶר כִּלָּה הֶרְקוּלֶס מְלָאכָה זוֹ, הִמְשִיךְ

דַרְכּוֹ וְעָבַר אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְשָם נִלְקַח בַּשֶּבִי וְהָיָה

מוּצָא לַהוֹרֵג, לוּלֵא הָרַג אֶת מֶלֶךְ הָאָרֶץ וּבָרַח. בְּעָבְרוֹ

דֶרֶךְ מִדְבְּרוֹת אַפְרִיקָה וּבְלֶכְתּוֹ חִיש כְּכָל הָאֶפְשָר,

הִגִּיעַ סוֹף סוֹף עַד חוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל. וְכָאן, לוּלֵא

יָכוֹל הָיָה לָלֶכֶת עַל בָּמֳתֵי הַגַּלִּים, הָיָה בָּא הַקֵּץ

לִנְסִיעָתוֹ.

שוּם דָבָר לֹא הָיָה לְנֶגֶד עֵינָיו מִלְּבַד

הָאוֹקְיָנוֹס הַקּוֹצֵף, הַגּוֹעֵש, הַגָּדוֹל לְלֹא מִדָּה. אוּלָם

פִּתְאֹם, בְּהַבִּיטוֹ אֶל מוּל הָאֹפֶק, רָאָה מִמֶרְחָק רַב דָבָר,

אֲשֶר לִפְנֵי רֶגַע לֹא רָאוּ עֵינָיו. הַדָּבָר הִזְהִיר מְאֹד, כִּמְעַט

כַּאֲשֶר הֱיִיתֶם מַבִּיטִים אֶל הַשֶּמֶש בַּעֲלוֹתָהּ אוֹ בְּבוֹאָהּ.

בָּרִי הָיָה, כִּי הַדָּבָר הוֹלֵךְ וְקָרֵב, מִשּוּם שֶעִם כָּל רֶגַע

נַעֲשָׂה הַדָּבָר הַנִּפְלָא הַזֶּה גָדוֹל יוֹתֵר וּמַבְהִיק יוֹתֵר.

לְבַסּוֹף הִגִּיעַ כֹּה קָרוֹב, עַד כִּי הֶרְקוּלֶס גִלָּה, שֶזֶּה הוּא

סֵפֶל אוֹ גָבִיעַ, וְהוּא עָשׂוּי מִזָּהָב אוֹ מִנְּחֹשֶת מְמֹרָטָה.

כֵּיצַד צָף עַל פְּנֵי הַיָּם – דָבָר זֶה הוּא לְמַעְלָה מִכֹּחִי

לְסַפֵּר לָכֶם. עַל כָּל פָּנִים, הוּא הִתְגַלְגֵל שָם עַל פְּנֵי

הַגַּלִּים הָרוֹעֲשִים, אֲשֶר דָחֲפוּ אוֹתוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה

וְהִשְלִיכוּ אֶת רָאשֵיהֶם הַמַּעֲלִים קֶצֶף אֶל מוּל צְדָדָיו, אוּלָם

לֹא זָרְקוּ אֶת קִצְפָּם עַל שְׂפָתָיו.

– בִּימֵי חַיַּי רָאִיתִי הַרְבֵּה עֲנָקִים – הִרְהֵר

הֶרְקוּלֶס – אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אַף אֶחָד, שֶיְּהֵא זָקוּק

לִשְתּוֹת יַיִן מִגָּבִיעַ אֲשֶר כָּזֶה!

וְאָמְנָם כֵּן, מָה רָם הָיָה הַגָּבִיעַ הַזֶּה! הוּא

הָיָה גָדוֹל כָּל-כָּךְ… כָּל-כָּךְ גָדוֹל… חוֹשֵש אֲנִי לֵאמֹר,

כַּמָּה גָדוֹל לְלֹא שִעוּר הָיָה גָבִיעַ זֶה. אִם לְדַבֵּר בִּמְשָלִים

– הוּא הָיָה גָדוֹל פִּי עֲשָׂרָה מִגַּלְגַל גָדוֹל שֶל טַחֲנָה וְהוּא

צָף עַל פְּנֵי הַגַּלִּים הַמִּתְרוֹמְמִים, אִם כִּי כֻּלּוֹ הָיָה

עָשׂוּי מַתֶּכֶת, בְּיֶתֶר קַלּוּת מִגָּבִיעַ שֶל אַלּוֹן בְּנַחַל.

הַגַַלִּים טִלְטְלוּ וְגִלְגְלוּ אוֹתוֹ הָלְאָה, עַד אֲשֶר נָגַע בַּחוֹף

בְּמֶרְחַק מְעַט מִן הַמָּקוֹם שֶעָמַד שָם הֶרְקוּלֶס.

אַךְ אֵרַע הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא יָדַע מֶה עָלָיו

לַעֲשׂוֹת, כִּי הוּא לֹא עָבַר הַרְפַּתְקָאוֹת כֹּה רַבּוֹת בְּלִי דַעַת

יָפֶה כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּשָעָה שֶבָּא לְיָדוֹ דָבָר הַיּוֹצֵא מְעַט

מִגֶּדֶר הָרָגִיל. בָּרוּר הָיָה כְּאוֹר הַיּוֹם, כִּי גְבִיעַ הַפֶּלֶא

הַזֶּה טֻלְטַל לְגַלֵּי הַיָּם עַל יְדֵי כֹּחַ נֶעְלָם וְהוּבָא עַד

הֲלוֹם, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הֶרְקוּלֶס דֶרֶךְ הַיָּם בְּדַרְכּוֹ לְגַן

הַהֶסְפֵּרִידוֹת. עַל כֵּן לֹא הִתְמַהְמַהּ אַף רֶגַע, טִפֵּס וְעָלָה

אֶל שְׂפַת הַגָּבִיעַ וְהֶחֱלִיק פְּנִימָה, פָּרַשׂ אֶת עוֹר-הָאֲרִי

וְאָמַר לִשְכַּב וְלָנוּחַ קְצָת. הוּא לֹא נָח כִּמְעַט עַד עַתָּה מֵאָז

נִפְרַד בְּשָלוֹם מֵעִם הַנְּעָרוֹת עַל שְׂפַת הַנָּהָר. הַגַּלִּים

הִתְנַפְּצוּ בְּקוֹל נָעִים וּמְצַלְצֵל אֶל מַעְגַל הַגָּבִיעַ הֶחָלוּל;

הוּא הִתְנַדְנֵד אָנֶה וָאָנָה, וְהַתְּנוּדָה הָיְתָה כֹּה קַלָּה, עַד

כִּי חִיש נָפְלָה עַל הֶרְקוּלֶס תְּנוּמָה נְעִימָה.

נִמְנוּמוֹ הָיָה נִמְשָךְ שָעָה אֲרֻכָּה, לוּלֵא פָּגַע

הַגָּבִיעַ בּמִקְרֶה בְּסֶלַע, וְעַל כֵּן נִשְמַע תֵּכֶף צִלְצוּל וָהֵד

עַל יְדֵי מַתֶּכֶת הַזָּהָב אוֹ הַנְּחֹשֶת בְּקוֹל שֶהָיָה רָם פִּי

מֵאָה מִצִּלְצוּל הַפַּעֲמוֹן שֶל בֵּית-הַסֵּפֶר. הַשָּאוֹן הֵעִיר אֶת

הֶרְקוּלֶס מִשְּנָתוֹ וְהוּא קָם מִיָּד וְהִבִּיט עַל סְבִיבָיו

מִשְתָּאֶה לָדַעַת אַיֵּהוּ. לֹא עָבְרָה שָעָה רַבָּה וְהוּא מָצָא, כִּי

הַגָּבִיעַ שָט וְעָבַר חֵלֶק גָדוֹל מִן הַיָּם וְהָלַךְ וְקָרַב אֶל חוֹף

יַבָּשָה, שֶהָיְתָה, כַּנִּרְאֶה, אִי. וְעַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה – מָה

רָאוּ עֵינָיו, לְפִי דַעְתְּכֶם?

לֹא, אַל תְּנַחֲשוּ כִּי לֹא תִמְצְאוּ – אַף אִם

תְּנַסּוּ חֲמִשִֹים אֶלֶף פַּעַם! נִדְמֶה לִי בְּהֶחְלֵט, כִּי זֶה הָיָה

הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר, אֲשֶר רָאוּ עֵינֵי הֶרְקוּלֶס בְּכָל

נְדוּדָיו וְהַרְפַּתְקְאוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת. זֶה הָיָה פֶּלֶא גָדוֹל

יוֹתֵר מִן הַהִידְרָה בַּעֲלַת תִּשְעַת הָרָאשִים, אֲשֶר כֹּחָהּ גָדַל

כִּפְלַיִם אַחֲרֵי שֶכָּרְתוּ אוֹתָם; פֶּלֶא גָדוֹל יוֹתֵר מִן

הָאָדָם-הַמִּפְלֶצֶת, בַּעַל שֵש הָרַגְלַיִם; פֶּלֶא גָדוֹל יוֹתֵר

מֵאַנְטֵאוּס; זֶּה הָיָה פֶּלֶא גָדוֹל מִכָּל פֶּלֶא אֲשֶר רָאָה אִיש

לִפְנֵי הֶרְקוּלֶס וְאַחֲרָיו, גָדוֹל מִכָּל פֶּלֶא שֶיֵּש בָּעוֹלָם

לִרְאוֹת בְּכָל הַזְּמַנִּים הָעֲתִידִים לָבוֹא. זֶה הָיָה עֲנָק!

אוּלָם זֶה הָיָה עֲנָק בַּעֲנָקִים! גֹבַהּ לוֹ כָּהָר;

וְהוּא רָחָב וְעָצוּם, עַד אֲשֶר הָעֲנָנִים רָבְצוּ מִסָּבִיב לְגֵווֹ

כַּחֲגוֹרָה, וְהָיוּ תְלוּיים כְּזָקָן לָבָן מֵעַל סַנְטְרוֹ, וְרִחֲפוּ

לִפְנֵי עֵינָיו הַכַּבִּירוֹת, עַד כִּי לֹא יָכֹל לִרְאוֹת לֹא אֶת

הֶרְקוּלֶס אַף לֹא אֶת גְבִיעַ הַזָּהָב אֲשֶר בְּתוֹכוֹ שָט וְנָסַע.

וּפֶלֶא מֵעַל כָּל פֶּלֶא הָיָה, כִּי הָעֲנָק נָשָׂא אֶת יָדָיו

הַגְּדוֹלוֹת לְמַעְלָה וְנִרְאֶה הָיָה, כִּי הוּא תוֹמֵךְ בָּרָקִיעַ,

וְעַד כַּמָּה שֶיָּכֹל הֶרְקוּלֶס לְהַבְחִין בְּעַד הָעֲנָנִים, הָיָה

הָרָקִיעַ מֻטָּל עַל רֹאשוֹ! אָכֵן, הַפֶּלֶא רַב כָּל-כָּךְ, עַד כִּי

קָשֶה כִּמְעַט לְהַאֲמִין בּוֹ.

בֵּינָתַיִם וְהַגָּבִיעַ הַנּוֹצֵץ הוֹסִיף לָשוּט

הָלְאָה, וְלָאַחֲרוֹנָה הִגִּיעַ אֶל הַחוֹף. אוֹתָהּ שָעָה נָשְׂאָה

רוּחַ קַלָּה אֶת הָעֲנָנִים מֵעַל פָּנָיו שֶל הָעֲנָק, וְהֶרְקוּלֶס

הִבִּיט וְרָאָה אוֹתָם לְכָל קַוֵּיהֶם הַכַּבִּירִים: עֵינַיִם, כָּל

אַחַת מֵהֶן כְּגֹדֶל הָאֲגַם הַלָּזֶה; הַחֹטֶם מִיל אָרְכּוֹ, וְכֵן

הָיָה גַם רֹחַב הַפֶּה. אֵלֶּה הָיוּ פָּנִים נוֹרָאִים בְּמִדַּת

גָדְלָם. וְאוּלָם עֲצוּבִים וַעֲיֵפִים, כַּאֲשֶר תּוּכְלוּ לִרְאוֹת

הַיּוֹם פְּנֵי אֲנָשִים רַבִּים, הַנֶּאֱלָצִים לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹת

לְמַעְלָה מִכֹּחָם.

אִיש מִסְכֵּן! בָּרוּר הָיָה, כִּי עָמַד שָם זְמַן רַב.

יַעַר קְדוּמִים גָדַל וְנָבַל מִסָּבִיב לְרַגְלָיו, וְאַלּוֹנִים בְּנֵי

שֵש אוֹ שְבַע מֵאוֹת שָנָה צָמְחוּ מִן הַבַּלּוּטִים וְדָחֲקוּ עַצְמָם

לְבֵין אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו.

הָעֲנָק הִבִּיט עַתָּה מִמְּרוֹם עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת,

וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הֶרְקוּלֶס, שָאַג שְאָגָה בְּקוֹל, שֶהָיָה דוֹמֶה

לְרַעַם הַיּוֹצֵא מִן הֶעָנָן, שֶחָלַף זֶה עַתָּה מֵעַל פָּנָיו,

וְקָרָא:

– מִי אַתָּה שָם לְמַטָּה סָמוּךְ לְרַגְלַי? וּמֵאַיִן בָּאתָ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ הַקָּטָן הַזֶּה?

– אֲנִי הֶרְקוּלֶס! – הִרְעִים לְעֻמָּתוֹ הַגִּבּוֹר

בְּקוֹל רָם, שֶהָיָה דוֹמֶה כִּמְעַט לָזֶה שֶׁל הָעֲנָק – וַאֲנִי

הוֹלֵךְ לְבַקֵּש אֶת גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת!

– חַה! חַה! חַה! – שָאַג הָעֲנָק בְּפֶרֶץ צְחוֹק אַדִּיר – אָכֵן, זוֹ הִיא הַרְפַּתְקָה נְבוֹנָה!

– וּמַדּוּעַ לֹא? – קָרָא הֶרְקוּלֶס, בְּהִתְרַגְּזוֹ

קְצָת עַל לִגְלוּגוֹ שֶל הָעֲנָק – הַאִם תֹּאמַר בְּלִבְּךָ, כִּי

מְפַחֵד אֲנִי מִפְּנֵי הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת הָרָאשִים?

בָּהּ בְּשָעָה שֶדִּבְּרוּ שְנֵיהֶם זֶה עִם זֶה,

הִתְחַשְּרוּ עָבִים שְחוֹרוֹת מִסָּבִיב לְגֵווֹ שֶל הָעֲנָק

וְהִתְנַפְּצוּ בְּשוֹאָה אֲיֻמָּה שֶל רְעָמִים וּבְרָקִים, וְהַשָּאוֹן

וְהַהֲמֻלָּה גָדְלוּ וְרַבּוּ כָּל-כָּךְ, עַד כִּי אִי-אֶפְשָר הָיָה

לְהֶרְקוּלֶס לְהַבְחִין מִלָּה. וְרַק רַגְלָיו הַכַּבִּירוֹת שֶל הָעֲנָק

נִרְאוּ, בְּעָמְדוֹ בְּתוֹךְ חֶשְכַת הַסְּעָרָה, וּמִזְּמַן לִזְמָן

נִגְלָה לְרֶגַע מְעַט מִגּוּפוֹ הֶעָטוּף גוּש עֲרָפֶל. כְּפִי

הַנִּרְאֶה, הָיָה מְדַבֵּר רֹב הַזְּמַן, אַךְ קוֹלוֹ הָרָם, הֶעָמֹק

וְהַגַּס, הִתְעָרֵב עִם הַהֵדִים שֶל קוֹלוֹת הָרַעַם וְהִתְגַלְגֵל

הָלְאָה כְּמוֹהֶם עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת. וְהָעֲנָק הַטִּפֵּש הַזֶּה,

בְּדַבְּרוֹ שֶלֹּא בִּזְמַנּוֹ, הוֹצִיא לְבַטָּלָה וּלְלֹא תַכְלִית אֶת

דְבָרָיו, כִּי הָרַעַם דִבֵּר בְּרוּרוֹת כִּמְעַט כָּמוֹהוּ.

לָאַחֲרוֹנָה חָלְפָה הַסְּעָרָה פִּתְאֹם כִּלְעֻמַּת

שֶבָּאָה וְשוּב הִבְהִירוּ הַשָּמַיִם, וְהָעֲנָק הֶעָיֵף תּוֹמֵךְ

בָּהֶם, וְאוֹר-הַשֶּמֶש הַנָּעִים זוֹרֵחַ עַל פְּנֵי קוֹמָתוֹ

הַכַּבִּירָה וּמֵאִיר אוֹתָהּ לְנֹכַח הֶעָבִים הַקּוֹדְרוֹת

הֲרוֹת-הָרְעָמִים. רֹאשוֹ הָיָה לְמַעְלָה מִשֶּטֶף הַגֶּשֶם וְאַף

שַׂעֲרָה אַחַת מֵרֹאשוֹ לֹא רָטְבָה מִטִּפַּת מָטָר.

כַּאֲשֶר נִתַּן לָעֲנָק לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הֶרְקוּלֶס, אֲשֶר עָמַד עוֹד עַל חוֹף הַיָּם, שָאַג עוֹד פַּעַם בְּקוֹלוֹ:

– אֲנִי אַטְלַס, הַגִּבּוֹר בַּעֲנָקֵי הָעוֹלָם! וַאֲנִי נוֹשֵּׂא אֶת הַשָּמַיִם עַל רֹאשִי!

– אָכֵן, אֲנִי רוֹאֶה זֹאת – עָנָה הֶרְקוּלֶס – אוּלָם הֲתוּכַל לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

– מָה אַתָּה מְבַקֵּש שָם? – שָאַל הָעֲנָק.

– אֲנִי מְבַקֵּש שְלֹשָה תַפּוּחִים שֶל זָהָב – הִרְעִים הֶרְקוּלֶס – בִּשְבִיל בֶּן דוֹדִי הַמֶּלֶךְ.

– אֵין אִיש מִלְּבַדִּי – עָנָה הָעֲנָק – אֲשֶר יוּכַל

לָלֶכֶת אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת וְלִלְקֹט אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב.

לוּלֵא הָעֵסֶק הַקָּטָן הַזֶּה לְהַחֲזִיק אֶת הַשָּמַיִם, כִּי אָז

הָיִיתִי פּוֹסֵעַ פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת דֶרֶךְ הַיָּם וּמֵבִיא אוֹתָם

לְךָ.

– חָבִיב אַתָּה מְאֹד – קָרָא הֶרְקוּלֶס – הַאִם לֹא תוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת הַשָּמַיִם עַל גַבֵּי הָר?

– אֵין אַף אֶחָד מֵהֶם גָּבֹהַּ בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה –

עָנָה אַטְלַס, בְּנַעַנְעוֹ בְּרֹאשוֹ – אוּלָם לוּ עָמַדְתָּ עַל רֹאש

הָהָר הַסָּמוּךְ הַהוּא, כִּי אָז הָיָה רֹאשְךָ עַל רָמָה קְרוֹבָה

לְמַדַּי לְרֹאשִי. רוֹאֶה אֲנִי בְּךָ, כִּי בָּחוּר בַּעַל כֹּחַ אַתָּה.

אוּלַי תִּקַּח אֶת מַשָּׂאִי עַל כְּתֵפֶיךָ עַד לֶכְתִּי בִּשְלִיחוּת

קְטַנָּה זוֹ לְמַעַנְךָ?

הֶרְקוּלֶס, כְּפִי שֶעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר יָפֶה, הָיָה אִיש

רַב-כֹּחַ לְהַפְלִיא; וְאַף כִּי דָרוּש אוֹן כַּבִּיר שֶל שְרִירִים,

כְּדֵי לִתְמֹךְ שְחָקִים, הִנֵּה אִם יֵש בָּעוֹלָם בֶּן-אָדָם הַמְסֻגָּל

לְמַעֲשֶׂה כָּזֶה, הוּא הוּא הָאִיש. וּבְכָל זֹאת נִרְאָה לוֹ הַדָּבָר

מִפְעָל כָּבֵד כָּל-כָּךְ, עַד כִּי בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה בְּחַיָּיו

הִסֵּס לַעֲשׂוֹתוֹ.

– הַאִם כְּבֵדִים הַשָּמַיִם מְאֹד? – שָאַל.

– לֹא כָּבֵד הַדָּבָר בַּזְּמַן הָרִאשוֹן – עָנָה

הָעֲנָק, בְּמָשְכוֹ בִּכְתֵפָיו – אֲבָל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה לְמַשָּׂא

קְצָת אַחֲרֵי אֶלֶף שָנִים.

– וְכַמָּה זְמַן יַעֲבֹר – שָאַל הַגִּבּוֹר – עַד אֲשֶר תַּשִּׂיג אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב?

– הָהּ, הַדָּבָר יֵעָשֶׂה בִּרְגָעִים מְעַטִּים – קָרָא

אַטְלַס – כָּל פְּסִיעָה שֶלִּי עֶשֶר אוֹ חֲמֵש-עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת.

אֵלֵךְ אֶל הַגָּן וְאָשוּב בְּטֶרֶם תָּחוּש כְּאֵב בִּכְתֵפֶיךָ.

– אִם כֵּן, יָפֶה – עָנָה הֶרְקוּלֶס – אֲטַפֵּס

וְאֶעֱלֶה עַל הָהָר שָם מֵאֲחוֹרֶיךָ וְאֶפְרֹק מַשָּׂאֲךָ

מֵעָלֶיךָ.

הָאֶמֶת הִיא, כִּי הֶרְקוּלֶס הָיָה בַּעַל לֵב טוֹב

וְחָשַב מַחֲשָבָה, כִּי חֶסֶד יַעֲשֶׂה עִם הָעֲנָק, בְּתִתּוֹ לוֹ

שְעַת-כֹּשֶר לְטִיּוּל קָטָן. וּמִלְּבַד זֹאת חָשַב, כִּי כְּבוֹדוֹ

יִגְדַל הַרְבֵּה יוֹתֵר, אִם יוּכַל לְהִתְפָּאֵר כִּי תָמַךְ שַחַק וְלֹא

רַק עָשָׂה מַעֲשֶׂה רָגִיל בְּנַצְּחוֹ אֶת הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת

הָרָאשִים. וְעַל כֵּן, בְּלִי עֲתֶרֶת מִלִּים, הֻסְּעוּ הַשְּחָקִים

מֵעַל כִּתְפֵי אַטְלַס וְהוּטְלוּ עַל כְּתֵפָיו שֶל הֶרְקוּלֶס.

אַחֲרֵי אֲשֶר עָבַר הַמַּעֲשֶׂה בְּשָלוֹם וּבְלִי

פֶּגַע, הָיָה הַדָּבָר הָרִאשוֹן שֶעָשָׂה הָעֲנָק – לְהִתְמַתֵּחַ;

תּוּכְלוּ לְתָאֵר בְּדִמְיוֹנְכֶם, מָה רַב וְעָצוּם הָיָה הַמַּרְאֶה

הַזֶּה. אַחֲרֵי זֶה הֵרִים לְאַט אַחַת מֵרַגְלָיו מִתּוֹךְ הַיַּעַר

שֶגָּדַל סְבִיבָהּ, וְאַחֲרֵי כֵן אֶת הָרֶגֶל הַשְּנִיָּה. אַחֲרֵי-כֵן

הִתְחִיל פִּתְאֹם לְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר וְלִרְקֹד מִשִּׂמְחָה עַל

הַפֻּרְקָן, הֵטִיל עַצְמוֹ לְמַעְלָה בָּאֲוִיר, אֵין יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה

גֹבַהּ, וְשוּב הִפִּיל עַצְמוֹ לְמַטָּה בַּחֲבָטָה, עַד כִּי הָאָרֶץ

רָעֲדָה תַּחְתָּיו. אַחֲרֵי-כֵן פָּרַץ בִּצְחוֹק – חַה! – חַה! – חַה! –

וּבְקוֹל רַעַם, אֲשֶר הֵדוֹ נִשְמַע מִן הֶהָרִים הַקְּרוֹבִים

וְהָרְחוֹקִים. כַּאֲשֶר שָקְטָה מְעַט הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, פָּסַע לְאַט

לְתוֹךְ הַיָּם – עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת הַפְּסִיעָה הָרִאשוֹנָה, שֶהֵבִיאָה

אוֹתוֹ לְעֹמֶק רַב בַּיָּם, וְהַמַּיִם הִגִּיעוּ עַד אֶמְצַע רַגְלוֹ;

וְאַחֲרֵי-כֵן עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת בַּפְּסִיעָה הַשְּנִיָּה, וְהַמַּיִם

הִגִּיעוּ אָז עַד בִּרְכָּיו; וְאַחֲרֵי-כֵן עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת

בַּשְּלִישִית, וְהוּא שָקַע אָז כִּמְעַט עַד מָתְנָיו. זֶה הָיָה הָעֹמֶק

הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶל הַיָּם.

הֶרְקוּלֶס הִבִּיט אֶל הָעֲנָק בְּלֶכְתּוֹ הָלְאָה, כִּי

אָמְנָם הָיָה הַמַּרְאֶה נִפְלָא: גוּף כַּבִּיר זֶה שֶל אָדָם בְּמֶרְחָק

שֶל יוֹתֵר מִשְּלֹשִים פַּרְסָאוֹת, חֶצְיוֹ שָקוּעַ בְּתוֹךְ

הָאוֹקְיָנוֹס, אַךְ חֶצְיוֹ הָעֶלְיוֹן רָם וּמְעֻרְפָּל וְכָחֹל כְּמוֹ

הַר מְרֻחָק. לְבַסּוֹף נֶעְלַם מַרְאֶה הָעֲנָק מֵעֵינָיו כָּלִיל.

הֶרְקוּלֶס הִתְחִיל לְהַרְהֵר עַתָּה, מַה יַּעֲשֶׂה אִם אַטְלַס יִטְבַּע

בַּיָּם אוֹ יִטָּרֵף עַל יְדֵי הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת הָרָאשִים,

הַשּוֹמֵר אֶת שְלֹשֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת.

אִם יִקְרֶה אָסוֹן אֲשֶר כָּזֶה, כֵּיצַד יֵחָלֵץ מִנֵּטֶל הַשָּמַיִם?

וְדֶרֶךְ אַגַּב, הַמַּשָּׂא כְּבָר הִתְחִיל לְהַכְבִּיד קְצָת עַל רֹאשוֹ

וּכְתֵפָיו.

– בֶּאֱמֶת צַר לִי עַל הָעֲנָק הַמִּסְכֵּן – הִרְהֵר

הֶרְקוּלֶס – אִם הַדָּבָר הֶלְאָה אוֹתִי כָּךְ בַּעֲשָׂרָה רְגָעִים, מַה

נִּלְאָה הוּא בְּמֶשֶךְ אֶלֶף שָנִים!

הָהּ, קוֹרְאַי הַקְּטַנִּים וְהַנְּעִימִים, אֵין לָכֶם

מֻשָּׂג כְּלָל מַה כָּבֵד הַמַּשָּׂא שֶל אוֹתָם הַשָּמַיִם הַכְּחֻלִּים,

הַנִּרְאִים כֹּה רַכִּים וַאֲוִירִיִּים מֵעַל לְרָאשֵינוּ! וְנוֹסָף עַל

זֶה הָיוּ שָם סַעֲרוֹת הָרוּחַ, הָעֲנָנִים הַקָּרִים וְהַלַּחִים,

הַשֶּמֶש הַלּוֹהֶטֶת, כָּל אֵלֶּה שָתוּ יַחְדָו לְהַרְבּוֹת מְצוּקָתוֹ

שֶל הֶרְקוּלֶס. הוּא כְּבָר הִתְחִיל חוֹשֵש, כִּי הָעֲנָק לֹא יָשוּב

עוֹד לְעוֹלָם. שָקוּעַ בְּמַחֲשָבוֹת הִשְקִיף אֶל הָעוֹלָם מִתַּחְתָּיו

וְהוּא הִכִּיר בְּלִבּוֹ, כִּי רַב יוֹתֵר הָאֹשֶר בַּחַיִּים לִהְיוֹת

רוֹעֵה צֹאן לְרַגְלֵי הָהָר, מֵאֲשֶר לַעֲמֹד עַל שִׂיאוֹ הַמְסַחְרֵר

וְלָשֵׂאת אֶת רְקִיעַ הַשָּמַיִם עִם כָּל צְבָאָם. כִּי אָמְנָם,

כַּאֲשֶר תָּבִינוּ עַל נְקַלָּה, הָיָה בְּלִבּוֹ שֶל הֶרְקוּלֶס רֶגֶש

כַּבִּיר שֶל אַחֲרָיוּת, כְּמוֹ הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד עַל רֹאשוֹ

וּכְתֵפָיו. מַה יְהֵא אִם לֹא יַעֲמֹד דֹם? הֲלֹא אָז אוּלַי יִזְדַעֲזַע

הַשֶּמֶש! אוֹ, אַחֲרֵי רֶדֶת הַלַּיְלָה, יֵעָקְרוּ כּוֹכָבִים רַבִּים

מְאֹד מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וְיֵרְדוּ לָאָרֶץ כְּגֶשֶם שֶל אֵש עַל רָאשֵי

בְּנֵי הָאָדָם! וּמַה גְּדוֹלָה תִהְיֶה הַחֶרְפָּה לַגִּבּוֹר, אִם

בְּשֶל כִּשְלוֹנוֹ תַחַת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא יִתְפּוֹצְצוּ הַשְּׁחָקִים

וְיֵרָאֶה בְּקִיעַ גָדוֹל לְרָחְבָּם.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן עָבַר עַד אֲשֶר,

לְשִׂמְחָתוֹ שֶאֵין לְהַבִּיעָהּ בְּמִלִּים, רָאוּ עֵינָיו אֶת הַדְּמוּת

הַכַּבִּירָה שֶל הָעֲנָק, הַדּוֹמֶה לְעָנָן, עַל שְׂפַת הַיָּם מֵרָחוֹק.

כַּאֲשֶר הָלַךְ וְקָרַב, הֵרִים אַטְלַס אֶת יָדוֹ וְהֶרְקוּלֶס יָכֹל

לִרְאוֹת שְלֹשָה תַפּוּחִים נֶהְדָרִים שֶל זָהָב, כְּגֹדֶל הַדְּלַעַת

כָּל תַּפּוּחַ, כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּעָנָף אֶחָד.

– יִשְׂמַח לִבִּי לִרְאוֹתְךָ שוּב – הוֹצִיא הֶרְקוּלֶס

קוֹל אַדִּיר, כַּאֲשֶר הָיָה הָעֲנָק בְּמֶרְחַק שְמִיעָה – וּבְכֵן

הִשַּׂגְתָּ אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב?

– וַדַּאי, וַדַּאי – עָנָה אַטְלַס – וְיָפִים הֵם מְאֹד

הַתַּפּוּחִים הַלָּלוּ. לָקַחְתִּי אֶת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר שֶגָּדְלוּ

עַל הָעֵץ, בְּטַח בִּי. הָהּ, מַה נָאֶה הַמָּקוֹם, זֶה הַגַּן שֶל

הַהֶסְפֵּרִידוֹת! כֵּן, וְהַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת הָרָאשִים אַף הוּא

מַחֲזֶה שֶכְּדַאי לְאָדָם לִרְאוֹתוֹ. אַחֲרֵי הַכֹּל, מוּטָב הָיָה,

אִלּוּ הָלַכְתָּ בְּעַצְמְךָ לְהָבִיא אֶת הַתַּפּוּחִים.

– אֵין דָבָר – עָנָה הֶרְקוּלֶס – הָיָה לְךָ טִיּוּל

נָעִים וְאֶת הָעֵסֶק עָשִׂיתָ יָפֶה כָּמוֹנִי. אֲנִי אוֹמֵר לְךָ תּוֹדָה

רַבָּה עַל טִרְחָתְךָ. וְעַתָּה, אַחֲרֵי אֲשֶר עָלַי לָלֶכֶת דֶרֶך

אֲרֻכָּה, הֲרֵינִי אָץ מְאֹד וְגַם בֶּן-דוֹדִי הַמֶּלֶךְ מְחַכֶּה

וּמְצַפֶּה לְקַבֵּל אֶת הַתַּפּוּחִים, וְלָכֵן הֲתוֹאִיל בְּטוּבְךָ

לָשוּב וְלָקַחַת אֶת רְקִיעַ הַשָּמַיִם מֵעַל כְּתֵפַי?

– הִנֵּה, בְּנוֹגֵעַ לָזֶה – קָרָא הָעֲנָק, בְּזָרְקוֹ

אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב בָּאֲוִיר בְּרוּם עֶשְׂרִים פַּרְסָה אוֹ

בְּקֵרוּב לָזֶה וּבְקַבְּלוֹ אוֹתָם בְּנָפְלָם – בְּנוֹגֵעַ לָזֶה,

יְדִידִי הַטּוֹב, סְבוּרַנִי כִּי לֹא מֵחָכְמָה דִבַּרְתָּ. הַאִם לֹא

אוּכַל אֲנִי לָשֵׂאת אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב לַמֶּלֶךְ בִּמְהִירוּת

רַבָּה כָּמוֹךָ? וְאִם מַעֲלַת כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ מְצַפֶּה מְאֹד

לְקַבְּלָם אֲנִי מַבְטִיחֲךָ לִצְעֹד צְעָדִים גְדוֹלִים. וּמִלְּבַד

זֹאת, אֵין לִי חֵשֶק לְהַעֲמִיס עַל עַצְמִי אֶת מַשָּׂא

הָרָקִיעַ.

אוֹתָהּ שָעָה קָצְרָה רוּחוֹ שֶל הֶרְקוּלֶס וְהוּא

מָשַךְ מְשִיכָה גְדוֹלָה בִּכְתֵפָיו. הָיְתָה שְעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם

וְאֶפְשָר הָיָה לִרְאוֹת שְנַיִם אוֹ שְלֹשָה כּוֹכָבִים נוֹפְלִים

מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם. כָּל אִיש מִיּוֹשְבֵי הָאָרֶץ הִבִּיט לַמָּרוֹם

בְּפַחַד, בְּחָשְבוֹ כִּי עוֹד מְעַט וְיִפְּלוּ הַשָּמַיִם.

– הָהּ, אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת לְעוֹלָם – קָרָא הָעֲנָק

אַטְלַס בִּשְאָגָה גְדוֹלָה שֶל צְחוֹק – אֲנִי לֹא הִפַּלְתִּי

כּוֹכָבִים רַבִּים כָּל-כָּךְ בְּמֶשֶךְ חֲמֵש מֵאוֹת הַשָּנִים

הָאַחֲרוֹנוֹת. בְּמֶשֶךְ הַזְּמַן הָרַב שֶתַּעֲמֹד פֹּה כְּמוֹ

שֶעָמַדְתִּי אָנֹכִי תַּתְחִיל לִלְמֹד אֶת הַסַּבְלָנוּת.

– מָה?! – קָרָא הֶרְקוּלֶס בְּזַעַם רַב – הַאִם יֵש

בְּדַעְתְּךָ לִכְפּוֹת אוֹתִי שֶאֶשָּׂא אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה

לְעוֹלָם?

אֶת זֶה רָאֹה נִרְאֶה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים – עָנָה

הָעֲנָק – עַל כָּל פָּנִים, אַל תִּתְאוֹנֵן, אִם עָלֶיךָ יִהְיֶה לָשֵׂאת

אֶת הַמַּשָּׂא מֵאָה שָנָה, וְאוּלַי אֶלֶף שָנִים. אֲנִי נָשָׂאתִי

תְקוּפָה רַבָּה יוֹתֵר, עַל אַף הַכְּאֵב בְּגַבִּי. וּבְכֵן, מִקֵּץ

אֶלֶף שָנִים, אִם תִּהְיֶה לִי שְעַת רָצוֹן, אֶפְשָר שֶנִתְחַלֵּף עוֹד

פַּעַם. אִיש רַב-כֹּחַ אַתָּה לְלֹא סָפֵק וְאֵין לְךָ שְעַת-כֹּשֶר יָפָה

מִזּוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת הַדָּבָר. הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים יְסַפְּרוּ

תְּהִלָּתְךָ, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ.

– בּוּזִי! כָּל תְּהִלָּתָם כִּקְלִפַּת הַשוּם

בְּעֵינַי! – קָרָא הֶרְקוּלֶס, בְּמָשְכוֹ עוֹד פַּעַם בִּכְתֵפָיו –

אָנָּא, קַח אֶת הָרָקִיעַ עַל רֹאשְךָ לְרֶגַע אֶחָד, הֲתוֹאִיל? רְצוֹנִי

לַעֲשׂוֹת כַּר מֵעוֹר-הָאֲרִי שֶלִּי לָנוּחַ עָלָיו. הָעוֹר מִתְחַכֵּךְ

בִּי וְיִגְרֹם לִי אִי-נוֹחוּת לְלֹא צֹרֶךְ בְּמֶשֶךְ מֵאוֹת הַשָּנִים

שֶעָלַי לַעֲמֹד פֹּה.

– אֵין זֶה אֶלָּא דָבָר קַל וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת –

אָמַר הָעֲנָק, כִּי בְּלִבּוֹ לֹא הָיָה רֶגֶש אֵיבָה לְהֶרְקוּלֶס, וּמַה

שֶעָשָׂה לֹא עָשָׂה אֶלָּא מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ – רַק

לַחֲמִשָּה רְגָעִים, אֵפוֹא, אֲנִי מְקַבֵּל שוּב אֶת הָרָקִיעַ. זְכֹר

נָא, לַחֲמִשָּׁה רְגָעִים בִּלְבָד. אֵין בְּדַעְתִּי כְּלָל לְבַלּוֹת

עוֹד אֶלֶף שָנִים כְּמוֹ שֶבִּלִּיתִי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

הוֹי, זֶה הָעֲנָק גְדָל-הַגּוּף וּקְטַן-הַשֵּׂכֶל! הוּא

זָרַק לְמַטָּה אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב וְקִבֵּל אֶת רְקִיעַ

הַשָּמַיִם מֵעַל רֹאשוֹ וּכְתֵפָיו שֶל הֶרְקוּלֶס וְשָׂם אוֹתוֹ עַל

רֹאשוֹ, אֲשֶר שָם מְקוֹמוֹ בְּצֶדֶק. וְהֶרְקוּלֶס הֵרִים אֶת שְלֹשֶת

הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב, אֲשֶר הָיוּ גְדוֹלִים כִּדְלוּעִים אוֹ יוֹתֵר,

וּפָנָה יָשָר לְדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה, בְּלִי שִׂים לֵב אֶל קוֹלוֹת

הָרַעַם שֶל הָעֲנָק, אֲשֶר קָרָא אֵלָיו לָשוּב. יַעַר אַחֵר צָמַח

וְעָלָה מִסָּבִיב לְרַגְלָיו וְהָעֵצִים זָקְנוּ וְנָבְלוּ, וְשוּב

אֶפְשָר הָיָה לִרְאוֹת שָם עֲצֵי אַלּוֹן בְּנֵי שֵש אוֹ שְבַע מֵאוֹת

שָנָה, אֲשֶר גָדְלוּ עַד זִקְנָה בֵּין אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו

הַגְּדוֹלוֹת.

וְהָעֲנָק עוֹמֵד שָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה; אוֹ, עַל כָּל

פָּנִים, עוֹמֵד שָם הַר גָבֹהַּ כָּמוֹהוּ, הַנּוֹשֵא עָלָיו אֶת שְמוֹ;

וּבְשָעָה שֶהָרְעָמִים מִתְגַּלְגְלִים מִסָּבִיב לְשִׂיאוֹ, תּוּכְלוּ

לְתָאֵר בְּדִמְיוֹנְכֶם, כִּי זֶה הוּא קוֹלוֹ שֶל הָעֲנָק אַטְלַס,

הַקּוֹרֵא בְּקוֹל רָם אֶל הֶרְקוּלֶס כִּי יָשוּב.

לְפָנִים, בַּיָּמִים הָעַתִּיקִים, הָעַתִּיקִים (כִּי

כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים, אֲשֶר אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עֲלֵיהֶם,

קָרוּ בִּזְמַנִּים קְדוּמִים, אֲשֶר אִיש אֵינֶנּוּ זוֹכְרָם), נָבַע

מַעְיָן מֵעֵבֶר אַחַת הַגְּבָעוֹת בְּאֶרֶץ יָוָן הַנִּפְלָאָה. וְעַד

כַּמָּה שֶאֲנִי יוֹדֵע, אַחֲרֵי עֲבֹר כַּמָּה אַלְפֵי שָנָה, עוֹדֶנּוּ

נוֹבֵע מִשָּם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַצְמוֹ. עַל כָּל פָּנִים, הָיָה

הַמַּעְיָן הַנָּעִים מְפַכֶּה מֵימָיו וְהִתְנוֹצֵץ תַּחַת הַגִּבְעָה

לְאוֹר שְקִיעַת הַחַמָּה בְּשָעָה שֶעֶלֶם יְפֵה-מַרְאֶה וּשְמוֹ

בֶּלֶרוֹפוֹן קָרַב וּבָא אֶל שְׂפָתוֹ. בְּיָדוֹ אָחַז רֶסֶן מְשֻבָּץ

אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמְקֻשָּט בְּעַקְרָב שֶל זָהָב. בִּרְאוֹתוֹ אִיש זָקֵן

וְעוֹד אִיש בִּשְנוֹת עֲמִידָה וְנַעַר קָטָן לְיַד הַמַּעְיָן, גַם

נַעֲרָה אַחַת הַשּוֹאֶבֶת מַיִם לְתוֹךְ כַּד חֶרֶס – עָמַד וּבִקֵּש,

כִּי יִתְּנוּהוּ לְהָשִיב נַפְשוֹ בִּמְעַט מַיִם.

– הַמַּיִם הָאֵלֶּה עֲרֵבִים מְאֹד לַחֵךְ – קָרָא אֶל

הַנַּעֲרָה, כַּאֲשֶר שָטַף אֶת הַכַּד וּמִלֵּא אוֹתוֹ אַחֲרֵי שְתוֹתוֹ

מִמֶּנּוּ – הֲתוֹאִילִי בְּטוּבֵךְ לְהַגִּיד לִי, אִם יֵש שֵם

לַמַּעְיָּן הַזֶּה?

– כֵּן, הוּא נִקְרָא בְּשֵם מַעְיַן פִּירֵנֵי – עָנְתָה

הַנַּעֲרָה, וְאַחֲרֵי-כֵן הוֹסִיפָה – זְקֶנְתִּי סִפְּרָה לִי, כִּי

הַמַּעְיָן הַזַּךְ הַזֶּה הָיָה לְפָנִים אִשָּה יְפַת-תֹּאַר, וְכַאֲשֶר

נֶהֱרַג בְּנָהּ בְּקֶשֶת הַצַּיֶּדֶת דִּיאַנָה, הִתְמוֹגְגָה כֻּלָּהּ

בִּדְמָעוֹת. הִנֵּה כִּי כֵן הַמַּיִם אֲשֶר מָצָאתָ כֹּה קָרִים וְכֹה

עֲרֵבִים לַחֵךְ הֵם הַצַּעַר אֲשֶר לְלֵב הָאֵם הָאֻמְלָלָה

הַהִיא!

– לֹא עָלָה עַל לִבִּי – הֵעִיר הַנָּכְרִי הַצָּעִיר –

כִּי מַעְיָן זַךְ אֲשֶר כָּזֶה, הַמְפַכֶּה מֵימָיו בְּרִקּוּד עַלִּיז

מִתּוֹךְ הַצֵּל לְאוֹר הַשֶּמֶש, מְקוֹרוֹ הוּא נֵטֶף דִמְעָה. וּבְכֵן,

זֶה הוּא מַעְיַן פִּירֵנֵי? תּוֹדָה לָךְ, נַעֲרָה יָפָה, עַל אֲשֶר

אָמַרְתְּ לִי מַה שְּמוֹ. מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאתִי לְבַקֵּש וְלִמְצֹא

אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה.

אִיש כָּפְרִי בָּא בַּיָּמִים (הוּא נָהַג אֶת פָּרָתוֹ

לְהַשְקוֹתָהּ מִן הַמַּעְיָן) נָתַן עֵינָיו בְּבֶלֶרוֹפוֹן וּבָרֶסֶן

הַיָּפֶה אֲשֶר נָשָׂא בְּיָדוֹ.

– אֵין זֹאת, יְדִידִי, כִּי חָרְבוּ עֵינוֹת הַמַּיִם

בְּחֵלֶק הָעוֹלָם אֲשֶר אַתָּה שָם – הֵעִיר הָאִיש – אִם בָּאתָ לְאֶרֶץ

רְחוֹקָה רַק לְמַעַן מְצֹא אֶת מַעְיַן פּירֵנֵי. אוּלָם הַגִּידָה נָא

לִי, הַאִם אָבַד לְךָ סוּס? הִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי רֶסֶן בְּיָדְךָ,

וְהָרֶסֶן יָפֶה עַד מְאֹד בְּטוּר זֶה שֶל אֲבָנִים טוֹבוֹת אֲשֶר עָלָיו.

אִם הַסּוּס הָיָה נָאֶה כְּמוֹ הָרֶסֶן, רָאוּי אַתָּה לְרַחֲמִים עַל

הָאֲבֵדָה שֶאָבְדָה לְךָ.

– כָּל סוּס לֹא אָבַד לִי – אָמַר בֶּלֶרוֹפוֹן

בְּחִיּוּךְ – אוּלָם אֲנִי מְבַקֵּש סוּס מְפֹאָר מְאֹד, אֲשֶר, כְּפִי

שֶאָמְרוּ לִי אֲנָשִים חֲכָמִים, אִם יֵש לְמָצְאוֹ בִּכְלָל, מְקוֹמוֹ

פֹּה. הֲיוֹדְעִים אַתֶּם, הַאִם הַסּוּס בַּעַל הַכְּנָפַיִם פֶּגַסּוּס

עוֹדֶנּוּ תוֹעֶה לְיַד מַעְיַן פִּירֵנֵי, כַּאֲשֶר הִסְכִּין לַעֲשׂוֹת

בִּימֵי אֲבוֹת אֲבוֹתֵיכֶם?

וְאָז פָּרַץ הַכָּפְרִי בִּצְחוֹק.

כַּמָּה מִכֶּם, יְדִידַי הַקְּטַנִּים, וַדַּאי שָמְעוּ,

כִּי פֶּגַסּוּס זֶה הָיָה סוּס לָבָן כַּשֶּלֶג וְלוֹ כַּנְפֵי-כֶּסֶף

יָפוֹת, וְרֹב יָמָיו עָבְרוּ עָלָיו עַל רֹאש הָהָר הֶלִיקוֹן. הוּא הָיָה

כֹּה פֶּרֶא וְכֹה מָהִיר וְכֹה צוֹהֵל בְּעוּפוֹ בָּאֲוִיר, כַּאֲשֶר

יָטוּס הַנֶּשֶר בְּהַמְרִיאוֹ אֶל הֶעָבִים. לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ בְּכָל

הָעוֹלָם. לֹא הָיָה לוֹ חָבֵר, אִיש לֹא רָכַב עָלָיו מֵעוֹלָם וְלֹא שָׂם

רֶסֶן בְּפִיו, וְשָנִים רַבּוֹת חַי חַיִּים שֶל דְרוֹר וָאֹשֶר.

הָהּ, מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לִהְיוֹת סוּס

בַּעַל-כְּנָפַיִם! בְּיָשְנוֹ בַּלַּיְלָה עַל רֹאש הַר גָבֹהַּ,

וּבְבַלּוֹתוֹ חֵלֶק גָדוֹל מִן הַיּוֹם בָּאֲוִיר, סָפֵק הוּא אִם

פֶּגַסּוּס נִרְאָה כִּיצוּר מִיצִירֵי הָאֲדָמָה. כַּאֲשֶר רָאָה אוֹתוֹ

אִיש בַּמָּרוֹם מֵעַל לְרָאשֵי בְּנֵי-אָדָם לְאוֹר הַשֶּמֶש עַל

כַּנְפֵי-הַכֶּסֶף אֲשֶר לוֹ, וְחָשַב בְּלִבּוֹ, כִּי אֶחָד מִצְּבָא

הַשָּמַיִם הוּא, וּבְהַשְפִּילוֹ לְרַחֵף יוֹתֵר מִדַּי, תָּעָה

מִמְּסִלָּתוֹ וּבָא לְבֵין הָעַרְפִלִּים וְהָאֵדִים אֲשֶר לָאֲדָמָה

וְהוּא מְבַקֵּש עַתָּה אֶת דַרְכּוֹ לָשוּב. מַה נָּאֶה הָיָה לִרְאוֹתוֹ

שוֹקֵעַ בְּתוֹךְ הַחֵיק הָרַךְ שֶל עָנָן בָּהִיר וְנֶעְלָם שָם לְרֶגַע

אוֹ לִשְנַיִם, וְאַחֲרֵי-כֵן מוֹפִיעַ לָעַיִן מִן הַצַּד הַשֵּנִי. אוֹ

בְּעֵת סוּפָה קוֹדֶרֶת, בִּהְיוֹת רָצִיף אָפוֹר שֶל עֲנָנִים עַל פְּנֵי

כָּל הָרָקִיעַ, יֵש אֲשֶר יֵרֵד הַסּוּס בַּעַל הַכְּנָפַיִם דֶרֶךְ

הָעֲנָנִים וְאוֹר עַלִּיז מֵעוֹלָם עֶלְיוֹן זוֹרֵחַ עָלָיו. אָמְנָם

בָּרֶגַע הַשֵּנִי יָגוּזוּ וְיַחְלְפוּ שְנֵיהֶם יַחְדָו, גַם פֶּגַסּוּס

וְגַם הָאוֹר הַנָּעִים. אוּלָם כָּל מִי שֶמַּזָּלוֹ שִׂחֵק לוֹ לִרְאוֹת

אֶת מַחֲזֵה-הַפֶּלֶא הַזֶּה, וְהִרְגִיש אַחֲרֵי-כֵן בְּלִבּוֹ כָּל

הַיּוֹם שִׂמְחָה רַבָּה, וּכְכָל אֲשֶר תִּמָּשֵךְ הַסּוּפָה כֵּן

תֶּאֱרַךְ הַשִּׂמְחָה.

בִּימֵי הַקַּיִץ, בְּשָעָה שֶמֶּזֶג-הָאֲוִיר יָפֶה

וְנָעִים, יֵרֵד פֶּגַסּוּס לִפְעָמִים עַל הָאֲדָמָה הַמּוּצָקָה,

וּבְקַפְּלוֹ אֶת כְּנָפָיו-כֶּסֶף, יִרְקֹד עַל גְבָעוֹת וּבַעֲמָקִים

לְשַעֲשַע אֶת נַפְשוֹ, וְהוּא קַל וּפָזִיז כְּרוּחַ. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת

יוֹתֵר מֵאֲשֶר בְּמָקוֹם אַחֵר הָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ סָמוּךְ לְמַעְיַן

פִּירֵנֵי, בִּשְתוֹתוֹ מִן הַמַּיִם הָעֲרֵבִים אוֹ בְּהִתְגַלְגְלוֹ עַל

הָעֵשֶׂב הָרַךְ הַצּוֹמֵחַ עַל שְׂפָתוֹ. פְּעָמִים שֶהָיָה פֶּגַסּוּס

(כִּי הָיָה מְפֻנָּק מְאֹד וּבַרְרָן בִּמְזוֹנוֹ) קוֹטֵף מִצִּיצֵי

הַתִּלְתָּן שֶהָיוּ עֲרֵבִים לְחִכּוֹ.

וְעַל כֵּן הָיוּ רְגִילִים אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם שֶל

הָאֲנָשִים לָלֶכֶת אֶל מַעְיַן פִּירֵנֵי (בִּהְיוֹתָם עוֹד צְעִירִים

מְאֹד וְשָמְרוּ בְּלִבָּם אֶת אֱמוּנָתָם בְּסוּסִים בַּעֲלֵי-כָּנָף)

מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהָצִיץ וְלִרְאוֹת אֶת פֶּגַסּוּס הַנֶּהְדָר. אוּלָם

בַּשָּנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הָיָה נִרְאֶה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד.

וְאָמְנָם הָיוּ הַרְבֵּה אֲנָשִים בְּנֵי כְּפָר, הַיּוֹשְבִים מַהֲלַךְ

שָעָה מִן הַמַּעְיָן אֲשֶר לֹא רָאוּ מִימֵיהֶם אֶת פֶּגַסּוּס וְלֹא

הֶאֱמִינוּ, כִּי הָיָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִים יְצִיר אֲשֶר כָּזֶה.

הַכָּפְרִי הַזֶּה, אֲשֶר בֶּלֶרוֹפוֹן נִכְנַס בְּשִׂיחָה עִמּוֹ, הָיָה

אֶחָד מִן הָאֲנָשִים הָאֵלֶּה קְטַנֵּי-הָאֲמָנָה.

וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה אֲשֶר בְּשֶלָּהּ פָּרַץ בִּצְחוֹק.

– פֶּגַסּוּס, אָכֵן! – קָרָא הַכָּפְרִי, בְּזָקְפוֹ

לְמַעְלָה אֶת חָטְמוֹ, עַד כַּמָּה שֶאֶפְשָר לִזְקֹף חֹטֶם שָטוּחַ –

פֶּגַע-סוּס, אָכֵן – כֵּן! סוּס בַּעַל כְּנָפַיִם, בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים!

אֱמֹר נָא, יְדִידִי, הֲשָפוּי אַתָּה בְּדַעְתְּךָ? מָה תּוֹעֶלֶת

בִּכְנָפַים לְסוּס? הַאִם יוּכַל, לְפִי דַעְתְּךָ, לִמְשוֹךְ יָפֶה אֶת

הַמַּחֲרֵשָה? וַדַּאי, עַל יְדֵי כָךְ אֶפְשָר לַחֲסֹךְ אֶת הַפְּרָסוֹת

בְּרַגְלֵי הַסּוּס, אֲבָל כְּלוּם נָעִים יִהְיֶה לוֹ לָאָדָם לִרְאוֹת

אֶת סוּסוֹ עָף דֶרֶךְ חַלּוֹן הָאֻרְוָה? – כָּךְ, אוֹ לִרְאוֹתוֹ מְרַחֵף

מֵעַל לָעֲנָנִים בְּשָעָה שֶהוּא, הָאִכָּר, צָרִיךְ לִנְסֹעַ עִמּוֹ אֶל

הַטַּחֲנָה? לֹא, לֹא! אֵינֶנִּי מַאֲמִין בְּפֶגַע-סוּס! מֵעוֹלָם לֹא

הָיְתָה בִּרְיָה מַצְחִיקָה כָּזוֹ, בְּהֵמָה בְּצוּרַת עוֹף!

– יֵש לִי הָרְשוּת לִהְיוֹת בְּדֵעָה אַחֶרֶת מִזּוֹ – עָנָה בֶּלֶרוֹפוֹן בְּנַחַת.

אַחֲרֵי-כֵן פָּנָה אֶל אִיש-שֵׂיבָה, אֲשֶר עָמַד נִשְעָן

עַל מַטֵּהוּ וְהִקְשִיב קֶשֶב רַב, רֹאשוֹ פָּשוּט לְפָנִים וְיָדוֹ

הָאַחַת עַל אָזְנוֹ, כִּי זֶה עֶשְׂרִים שָנָה הוּא חֵרֵש.

– וּמַה תֹּאמַר אַתָּה, זָקֵן נִכְבָּד? – שָאַל

הַנָּכְרִי – בִּימֵי עֲלוּמֶיךָ, סוֹבֵר אֲנִי, וַדַּאי רָאִיתָ אֶת

הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם.

– הוֹי, עֶלֶם נָכְרִי, זִכְרוֹנִי חַלָּש מְאֹד – עָנָה

הָאִיש הַבָּא בַּיָּמִים – בִּהְיוֹתִי יֶלֶד, אִם זִכְרוֹנִי לֹא

יַטְעֵנִי, רָגִיל הָיִיתִי לְהַאֲמִין, כִּי יֵש סוּס אֲשֶר כָּזֶה,

וְכָמוֹנִי הֶאֱמִינוּ גַם אֲחֵרִים. אַךְ כַּיּוֹם כִּמְעַט לֹא אֵדַע מַה

לַחְשוֹב. אַף אֲנִי חוֹשֵב בִּכְלָל מְעַט עַל הַסּוּס

בַּעַל-הַכְּנָפַיִם. אִם רָאִיתִי בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים אֶת

הַבִּרְיָה הַזֹּאת, הֲרֵי זֶה הָיָה לִפְנֵי יָמִים רַבִּים, רַבִּים

מְאֹד; וְאִם עָלַי לְהַגִּיד אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי מְפַקְפֵּק אִם רְאִיתִיו

אוֹ לֹא. אָמְנָם בְּאַחַד הַיָּמִים, בִּהְיוֹתִי עוֹד נַעַר כִּמְעַט,

זְכוּרַנִי כִּי רָאִיתִי שַעֲטַת פְּרָסוֹת מִסָּבִיב לִשְׂפַת

הַמַּעְיָן. אוּלַי פֶּגַסּוּס הוּא שֶעָשָׂה אֶת סִימָנֵי הַפְּרָסוֹת

הָאֵלֶּה, וְאוּלַי הָיָה זֶה סוּס אַחֵר.

– וְאַתְּ, עַלְמָה יָפָה, לֹא רָאִית אוֹתוֹ מִיָּמַיִךְ?

– שָאַל בֶּלֶרוֹפוֹן אֶת הַנַּעֲרָה, אֲשֶר בְּעֵת דַבְּרוֹ עָמְדָה

וְכַדָּהּ עַל רֹאשָהּ – אִם יֵש מִי שֶרָאָה אֶת פֶּגַסּוּס, אַתְּ הִיא

בְּוַדַּאי, כִּי עַל כֵּן לָךְ עֵינַיִם בְּהִירוֹת מְאֹד.

– פַּעַם אַחַת חָשַבְתִּי כִּי רְאִיתִיו – עָנְתָה

הַנַּעֲרָה, חִיּוּךְ עַל שְׂפָתֶיהָ וְאֹדֶם בִּלְחָיֶיהָ – פֶּגַסּוּס

הָיָה זֶה אוֹ עוֹף גָדוֹל וְלָבָן בִּמְרוֹם הָאֲוִיר. וּפַעַם אַחֶרֶת,

בְּבוֹאִי אֶל הַמַּעְיָן עִם כַּדִּי, שָמַעְתִּי קוֹל צְנִיפָה. הָהּ,

זֶה הָיָה קוֹל עָרֵב וְצוֹהֵל! לִבִּי נִתַּר בְּקִרְבִּי מִתַּעֲנוּג

לַקּוֹל הַזֶּה. אוּלָם גַם הֶחֱרִיד אוֹתִי, עַד כִּי בָּרַחְתִּי

הַבַּיְתָה וְלֹא מִלֵּאתִי כַּדִּי מַיִם.

– אָכֵן, חֲבַל מְאֹד! – קָרָא בֶּלֶרוֹפוֹן.

וְהוּא פָּנָה אֶל הַיֶּלֶד, אֲשֶר הִזְכַּרְתִּיו

בְּרֵאשִית סִפּוּרִי, וְהוּא נָעַץ עֵינָיו בַּדּוֹבֵר בּוֹ, כְּדֶרֶךְ

הַיְלָדִים לְהַבִּיט בִּפְנֵי אִיש זָר, וּפִיו הַוָּרֹד הָיָה

פָּעוּר.

– וְאַתָּה, קְטִינָא – קָרָא בֶּלֶרוֹפוֹן, בְּמָשְכוֹ

בִּצְחוֹק אֶחָד מִתַּלְתַּלָּיו – סוֹבֵר אֲנִי, רָאֹה רָאִיתָ פְּעָמִים

רַבּוֹת אֶת הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם.

– כֵּן רְאִיתִיו – עָנָה הַיֶּלֶד מִיָּד – רָאִיתִי אוֹתוֹ אֶתְמוֹל וְכַמָּה פְּעָמִים לִפְנֵי כֵן.

– בָּחוּר הָגוּן אַתָּה! – קָרָא בֶּלֶרוֹפוֹן,

בְּמָשְכוֹ אֶת הַיֶּלֶד אֵלָיו – בּוֹאָה, סַפֶּר-נָא לִי כָּל אֲשֶר

יָדַעְתָּ עָלָיו.

– בְּרָצוֹן – עָנָה הַיֶּלֶד – אֲנִי בָּא הֵנָּה

לְהָשִיט סִירוֹת קְטַנּוֹת עַל פְּנֵי הַנַּחַל וְלֶאֱסֹף חַלּוּקֵי

אֲבָנִים בַּבְּרֵכָה. וּפְעָמִים, כְּשֶאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ

הַמַּיִם, אֲנִי רוֹאֶה בְּבוּאָה שֶל סוּס בַּעַל-כְּנָפַיִם בִּדְמוּת

הָרָקִיעַ אֲשֶר שָם. אֲנִי רוֹצֶה כִּי יֵרֵד אֵלַי וְיִקָּחֵנִי עַל

גַבּוֹ וְיִתְּנֵנִי לִרְכֹּב עָלָיו וְלַעֲלוֹת עַד הַיָּרֵחַ. אוּלָם

כַּאֲשֶר אֲנִי מַרְבֶּה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, הוּא גָז וְנֶעְלָם

מֵעֵינַי.

וּבֶלֶרוֹפוֹן נָתַן אֵמוּן בַּיֶּלֶד, אֲשֶר רָאָה אֶת

דְמוּתוֹ שֶל פֶּגַסּוּס בַּמַּיִם וּבַנַּעֲרָה אֲשֶר שָמְעָה אֶת

צַהֲלָתוֹ הָעֲרֵבָה, וְלֹא בָּאִיש הַזָּקֵן, אֲשֶר שָכַח אֶת הַדְּבָרִים

הַיָּפִים מִימֵי נְעוּרָיו.

וְעַל כֵּן הָיָה מְשוֹטֵט מִסָּבִיב לְמַעְיַן פִּירֵנֵי

בְּמֶשֶךְ יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הוּא עָמַד בְּלִי

הֶרֶף עַל הַמִּשְמָר וְהִבִּיט לְמַעְלָה אֶל הַשָּמַיִם וּלְמַטָּה אֶל

הַמַּיִם, וְלֹא חָדַל מִקַּוּוֹת, כִּי רָאֹה יִרְאֶה אוֹ אֶת בְּבוּאָתוֹ

שֶל הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם אוֹ אֶת הַסּוּס הַנִּפְלָא עַצְמוֹ. הוּא

הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מוּכָן אֶת הָרֶסֶן עִם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת

הַנּוֹצְצוֹת וְהָעַקְרָב שֶל זָהָב. אַנְשֵי הַכְּפָרִים, אֲשֶר גָּרוּ

בַּסְבִיבָה הַהִיא וְהָיוּ נוֹהֲגִים אֶת בְּהֶמְתָּם אֶל הַמַּעְיָן

לִשְתּוֹת, הָיוּ מְלַגְלְגִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַל בֶּלֶרוֹפוֹן

הַמִּסְכֵּן, וּפְעָמִים שֶהָיוּ שָׂמִים עָלָיו אַשְמָה קָשָה. הֵם הָיוּ

אוֹמְרִים כִּי בָּחוּר בַּעַל גוּף בָּרִיא כָּמוֹהוּ צָרִיךְ הָיָה

לִמְצֹא לוֹ עֲסָקִים נָאִים יוֹתֵר מֵאֲשֶר לְבַזְבֵּז זְמַנּוֹ עַל

חִפּוּשִׂים שֶל שְטוּת כָּאֵלֶּה. הֵם הִצִּיעוּ לִמְכֹּר לוֹ סוּס, אִם

רְצוֹנוֹ בְּסוּס, וְכַאֲשֶר סֵרַב בֶּלֶרוֹפוֹן לִקְנוֹת, נִסּוּ

לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ סְחוֹרָה בָּרֶסֶן הַנָּאֶה שֶבְּיָדוֹ.

אַף יַלְדֵי הַכְּפָרִים חָשְבוּ אוֹתוֹ לְשוֹטֶה גָדוֹל,

עַד כִּי רְגִילִים הָיוּ לְלַגְלֵג עָלָיו וּלְהִתְקַלֵּס בּוֹ, וְהָיוּ

גַסִּים כָּל-כָּךְ עַד אֲשֶר לֹא שָׂמוּ לֵב, כִּי בֶּלֶרוֹפוֹן רוֹאֶה

וְשוֹמֵעַ הַכֹּל. פִּרְחָח קָטָן אֶחָד, לְמָשָל, הָיָה מִתְחַפֵּשׂ

כְּפֶגַסּוּס וּמְכַרְכֵּר כָּל מִינֵי כִּרְכּוּרִים מְשֻנִּים כְּמוֹ

דֶרֶךְ מְעוּפוֹ, וּבָהּ בַּשָּעָה הָיָה אֶחָד מֵחֲבֵרָיו

בְּבֵית-הַסֵּפֶר רָץ אַחֲרָיו וְאוֹחֵז בְּיָדוֹ מִקְלַעַת אַגְמוֹנִים,

כְּאִלּוּ הוּא הָרֶסֶן הַמְקֻשָּט שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן. אוּלָם הַיֶּלֶד

הֶעָדִין, אֲשֶר רָאָה אֶת דְמוּת פֶּגַסּוּס בַּמַּיִם, גָרַם לַנָּכְרִי

הַצָּעִיר עֹנֶג רַב מִן הַצַּעַר שֶגָּרְמוּ לוֹ כָּל הַנְּעָרִים

הַמְכֹעָרִים. הַבָּחוּר הַקָּטָן וְהַיָּקָר הַזֶּה הָיָה בִּשְעוֹת

הַפְּנַאי יוֹשֵב עַל יָדוֹ, וּבְלִי דַבֵּר דָבָר הָיָה מַבִּיט לְמַטָּה

אֶל הַמַּעְיָן וְנוֹשֵא עֵינָיו מוּל הַשָָּמַיִם בֶּאֱמוּנָה תְמִימה

כָּזוֹ, עַד כִּי מִן הַנִּמְנָע הָיָה לְבֶלֶרוֹפוֹן שֶלֹּא

לְהִתְעוֹדֵד.

וְעַתָּה אוּלַי רְצוֹנְכֶם שֶאֲסַפֵּר לָכֶם בְּשֶלְמָה

קִבֵּל בֶּלֶרוֹפוֹן עַל עַצְמוֹ לִתְפֹּשׂ אֶת הַסּוּס

בַּעַל-הַכְּנָפַיִם? הָבָה אֶשְתַּמֵּש בִּשְעַת-כֹּשֶר יָפָה לְסַפֵּר

לָכֶם זֹאת, שָעָה זוֹ שֶהוּא יוֹשֵב וּמְחַכֶּה לְהוֹפָעָתוֹ שֶל

פֶּגַסּוּס.

אִם אָבוֹא לְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת

הַקּוֹדְמוֹת שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן, יַאַרְכוּ הַדְּבָרִים וְיִהְיוּ לְסִפּוּר

אָרֹךְ מְאֹד. דַי לִי אִם אַגִּיד, כִּי בִּמְדִינָה אַחַת בְּאַסְיָה

נִגְלְתָה מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה וּשְמָהּ חִימֵרָה וְהִיא הֵבִיאָה עַל

הָאָרֶץ אֲסוֹנוֹת וּפְגָעִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶאֶפְשָר לְסַפֵּר

מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב. לְפִי הַיְדִיעוֹת הַנְּכוֹנוֹת בְּיוֹתֵר

שֶעָלָה בְּיָדִי לְקַבֵּל, הָיְתָה חִימֵרָה זוֹ כִּמְעַט, אִם לֹא

בְּהֶחְלֵט, הַבִּרְיָה הַמְּאוּסָה וְהָאַרְסִית בְּיוֹתֵר, הַזָּרָה

וְהַמּוּזָרָה בְּיוֹתֵר, הַקָּשָה בְּיוֹתֵר לְהִלָּחֵם עִמָּהּ

וּלְהִמָּלֵט מִפָּנֶיהָ, אֲשֶר לֹא הָיָה כָּמוֹהָ מֵעוֹלָם עַל פְּנֵי

הָאֲדָמָה. זָנָב הָיָה לָהּ כְּמוֹ לְנָחָש-בָּרִיחַ, גוּפָהּ הָיָה

כְּמוֹ שֶל אֵינִי-יוֹדֵעַ-מָה, וְלָהּ שְלֹשָה רָאשִים נִבְדָלִים, אֶחָד

שֶל אַרְיֵה, הַשֵּנִי שֶל תַּיִש וְהַשְּׁלִישִי שֶל פֶּתֶן, וְרוּחַ

לוֹהֶטֶת שֶל אֵש לֶהָבָה הָיְתָה יוֹצֵאת מִכָּל אֶחָד מִשְּלֹשֶת

הַפִּיּוֹת. בִּהְיוֹתָהּ מִפְלֶצֶת אַרְצִית, סָפֵק הוּא אִם הָיוּ לָהּ

כְּנָפַיִם לָעוּף, אַךְ גַם בְּלִי כְּנָפַיִם הִיא רָצָה כְּתַיִש

וְכַאֲרִי וְהִתְפַּתְּלָה כְּנָחָש, וְכָךְ הִתְחַכְּמָה לִקְנוֹת לָהּ

מְהִירוּת רַבָּה כְּמוֹ כָּל הַשְּלֹשָה יַחְדָו.

הוֹי, מָה רַבּוּ הַצָּרוֹת וְהַפְּגָעִים וְהָאֲסוֹנוֹת

שֶהֵמִיט הַיְצִיר הַמְתֹעָב הַזֶּה. בִּנְשִימָתָהּ הַלּוֹהֶטֶת שָלְחָה

אֵש בְּיַעַר אוֹ הִבְעִירָה שְׂדֵה תְבוּאוֹת אוֹ שָָׂרְפָה כְּפָר עַל

כָּל גְדֵרָיו וּבָתָּיו. הִיא הָפְכָה לִשְמָמָה אֶת כָּל הָאָרֶץ

מִסָּבִיב וּרְגִילָה הָיְתָה לֶאֱכֹל חַיִּים אָדָם וּבְהֵמָה וּלְבַשֵּל

אוֹתָם אַחֲרֵי-כֵן בַּתַּנּוּר הַבּוֹעֵר שֶל קֵיבָתָהּ. יִשְמְרֵנוּ

הָאֵל, יְלָדִים קְטַנִּים! אֲנִי תִקְוָה, כִּי לֹא אַתֶּם וְלֹא אֲנִי

לֹא יִקְרֵנוּ אָסוֹן לְהִפָּגֵש עִם הַחִימֵרָה.

וּבָעֵת אֲשֶר הַחַיָּה הַשְּׂנוּאָה (אִם יָאֶה הַשֵּם

חַיָּה לְמִפְלֶצֶת כָּזוֹ) עָשְׂתָה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הַנּוֹרָאִים

הָאֵלֶּה, קָרָה הַמִּקְרֶה אֲשֶר בֶּלֶרוֹפוֹן בָּא אֶל חֵלֶק הָעוֹלָם

הַהוּא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. שֵם הַמֶּלֶךְ הָיָה יוֹבַּטֶס

וְשֵם אֶרֶץ מַמְלַכְתּוֹ לִיקִיָּה. וּבֶלֶרוֹפוֹן הָיָה אַחַד

הַבַּחוּרִים הַגִּבּוֹרִים בָּעוֹלָם וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצוֹ לַעֲשׂוֹת

מַעֲשֵׂי גְבוּרָה וָחֶסֶד כָּאֵלֶּה, אֲשֶר בָּהֶם יִקְנֶה לוֹ שֵם עוֹלָם

וּבְנֵי-הָאָדָם יֹאהֲבוּ אוֹתוֹ. בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הַדֶּרֶךְ

הָאַחַת לְאִיש צָעִיר לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵם: לָצֵאת לְמִלְחָמוֹת אוֹ

בְּאוֹיְבֵי אַרְצוֹ אוֹ בַּעֲנָקִים רְשָעִים אוֹ בִּדְרַקּוֹנִים

מַרְגִיזִים אוֹ בְּחַיּוֹת טוֹרְפוֹת, אִם לֹא מָצָא דְבָרִים מְסֻכָּנִים

יוֹתֵר לְהִתְנַגֵּש בָּהֶם. וְהַמֶּלֶךְ יוֹבַּטֶס, בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֹמֶץ

רוּחוֹ שֶל אוֹרְחוֹ הַצָּעִיר, הִצִּיעַ לְפָנָיו לָצֵאת וּלְהִלָּחֵם

בַּחִימֵרָה, אֲשֶר כָּל אִיש אַחֵר יָרֵא מִפָּנֶיהָ, וְאִם לֹא יָמִיתוּ

אוֹתָהּ בִּמְהֵרָה, תַּהֲפֹךְ אֶת אֶרֶץ לִיקִיָּה לְמִדְבַּר צִיָּה.

בֶּלֶרוֹפוֹן לֹא הִסֵּס אַף רֶגַע וְאָמַר לַמֶּלֶךְ, כִּי הוּא יַהֲרֹג

את הַחִימֵרָה הָאֲיֻמָּה, אוֹ כִּי יֹאבַד בְּנִסְיוֹנוֹ זֶה.

אוּלָם, קֹדֶם-כֹּל, בִּהְיוֹת הַמִּפְלֶצֶת זְהִירָה

וּמְהִירָה בְּמִדָּה רַבָּה, הֵשִיב הַגִּבּוֹר אֶל לִבּוֹ, כִּי לְעוֹלָם

לֹא יִנְחַל נִצָּחוֹן בְּצֵאתוֹ לַמִּלְחָמָה בְּרֶגֶל. הַתַּחְבּוּלָה

הַנְּבוֹנָה בְּיוֹתֵר שֶעָלָיו לֶאֱחֹז בָּהּ הִיא: לְבַקֵּש אֶת הַסּוּס

הַמָּהִיר וְהַשּׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶיֵּש לִמְצֹא

אוֹתוֹ. וּכְלוּם יֵש סוּס אַחֵר בְּכָל הָעוֹלָם, שֶהוּא קַל וּמָהִיר אַף

לְמֶחֱצָה מִסּוּס-הַפֶּלֶא פֶּגַסּוּס, שֶיֵש לוֹ גַם רַגְלַיִם וְגַם

כְּנָפַיִם, וְכֹחוֹ בָּאֲוִיר עוֹד רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶר עַל פְּנֵי

הָאָרֶץ? אָמְנָם יֵש הַרְבֵּה אֲנָשִים, הַכּוֹפְרִים בִּמְצִיאוּת סוּס

בַּעַל-כְּנָפַיִם כָּזֶה וְאוֹמְרִים, כִּי הַסִּפּוּרִים עָלָיו אֵינָם

אֶלָּא דִבְרֵי פִּיוּט וּבְדוּתָה. אוּלָם, אַף אִם לְפֶלֶא יֵחָשֵב

הַדָּבָר, בֶּלֶרוֹפוֹן הֶאֱמִין בֶּאֱמוּנָה שְלֵמָה, כִּי פֶּגַסּוּס

הוּא סוּס מַמָּש, וְהוּא קִוָּה, כִּי הוּא עַצְמוֹ יִהְיֶה בַּר-מַזָּל

וְיִמְצָא אוֹתוֹ; וְאִם רַק יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לִרְכֹּב עַל גַבּוֹ,

יַצְלִיחַ לְהִלָּחֵם בַּחִימֵרָה עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב.

וְזוֹ הָיְתָה הַמַּטָרָה, אֲשֶר בִּגְלָלָהּ נָדַד

מִלִּיקִיָּה לְאֶרֶץ יָוָן וְהֵבִיא בְּיָדוֹ אֶת הָרֶסֶן הַמְקֻשָּט

לְהַפְלִיא. זֶה הָיָה רֶסֶן אֲשֶר קֶסֶם בּוֹ. אִם רַק יַעֲלֶה בְּיָדוֹ

לָשִׂים אֶת הָעַקְרָב הֶעָשׂוּי זָהָב בְּפִיו שֶל פֶּגַסּוּס, יִכָּנַע

הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם וִיקַבֵּל עָלָיו מָרוּתוֹ שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן

וְיָטוּס עִמּוֹ לְכָל מָקוֹם אֲשֶר יִבְחַר לְהַטּוֹתוֹ.

אָכֵן, הָיוּ יָמִים קָשִים וִיגֵעִים מְאֹד בִּזְמַן

שֶבֶּלֶרוֹפוֹן חִכָּה וְחִכָּה לְפֶגַסּוּס מִתּוֹךְ תִּקְוָה, כִּי בּוֹא

יָבוֹא לִשְתּוֹת מִמַּעְיַן פִּירֵנֵי. הוּא חָשַש, כִּי הַמֶּלֶךְ

יוֹבַּטֶס יַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ, כִּי בּוֹרֵחַ הוּא מִפְּנֵי הַחִימֵרָה.

אַף גָרְמָה לוֹ צַעַר הַמַּחֲשָבָה, מָה רַבּוּ הַצָּרוֹת וְהַפְּגָעִים

שֶמְּבִיאָה הַמִּפְלֶצֶת בּוֹ בַּזְּמַן שֶהוּא, הַגִּבּוֹר, תַּחַת

לְהִלָּחֵם בָּהּ, אָנוּס לָשֶבֶת בָּטֵל וּלְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּיִם

הַצְּלוּלִים שֶל פִּירֵנֵי הַמְפַכִּים וְנוֹזְלִים עַל הַחוֹף הַנּוֹצֵץ.

וּבַאֲשֶר בָּא פֶּגַסּוּס אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעִתִּים כֹּה רְחוֹקוֹת

בַּשָּנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, פָּחַד בֶּלֶרוֹפוֹן, כִּי הוּא יַזְקִין וְכֹחַ

לֹא יִהְיֶה עוֹד בִּזְרוֹעוֹ וְעֹז לֹא יִהְיֶה עוֹד בְּלִבּוֹ כַּאֲשֶר

יוֹפִיעַ לְפָנָיו הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם. הָהּ, מָה רַב הַשִּעְמוּם

בְּיָמִים הָעוֹבְרִים לְבַטָּלָה, בִּזְמַן שֶאִיש צָעִיר וְרַב-פְּעָלִים

שוֹאֵף לַעֲשׂוֹת חֶלְקוֹ בַּחַיִּים וְלֶאֱסֹף אֶת הַיְבוּל שֶל שְמוֹ

הַטּוֹב! כַּמָּה קָשֶה הַלֶּקַח אֲשֶר נִלְמַד לְחַכּוֹת. קְצָרִים הֵם

חַיֵּינוּ, וּמָה רַבִּים הַיָּמִים שֶיֵּש לְבַזְבֵּז עַל הַלֶּקַח הַזֶּה

בִּלְבָד!

טוֹב וְנָעִים הָיָה לוֹ לְבֶלֶרוֹפוֹן, כִּי הַיֶּלֶד

הֶעָדִין נַעֲשָׂה כָּרוּךְ אַחֲרָיו וְלֹא עָיֵף וְלֹא יָגַע מִשֶּבֶת

בְּחֶבְרָתוֹ. כָּל יוֹם וָיוֹם נָתַן הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ תִּקְוָה חֲדָשָה

בִּמְקוֹם הַתִּקְוָה שֶנִּכְזְבָה בְּיוֹם אֶתְמוֹל.

– בֶּלֶרוֹפוֹן הַיָּקָר – הָיָה קוֹרֵא הַיֶּלֶד,

בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו אֶל פָּנָיו – אֲנִי חוֹשֵב, כִּי הַיּוֹם נִרְאֶה אֶת

פֶּגַּסּוּס.

וּלְבַסּוֹף, לוּלֵא הָאֱמוּנָה הַשְּלֵמָה שֶל הַנַּעַר

הַקָּטָן, הָיָה בֶּלֶרוֹפוֹן עוֹזֵב כָּל תִּקְוָתוֹ וְהָיָה שָב

לְלִיקִיָּה וְהָיָה עוֹשֶׂה כָּל מַה שֶֹבְּכֹחוֹ לַהֲרֹג אֶת הַחִימֵרָה

בְּלִי עֶזְרָתוֹ שֶל הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם. וּבְמִקְרֶה זֶה הָיָה

בֶּלֶרוֹפוֹן נִכְוֶה סוֹף סוֹף מִנְּשִימָתָהּ הַלּוֹהֶטֶת שֶל אוֹתָהּ

בִּרְיָה, וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶהָיָה נִדְרָס וְנִשְׂרָף עַל יָדָהּ. אַל

לוֹ לְשוּם אִיש לְנַסּוֹת לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה בְּחִימֵרָה שֶנּוֹלְדָה

בָּאֲדָמָה, אִם לֹא יוּכַל תְּחִלָּה לִרְכֹּב עַל גַבּוֹ שֶל סוּס

פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר!

בֹּקֶר אֶחָד קָרָא הַיֶּלֶד אֶל בֶּלֶרוֹפוֹן בְּיֶתֶר תִּקְוָה מֵאֲשֶר בְּכָל יוֹם:

– יַקִּירִי, יַקִּירִי בֶּלֶרוֹפוֹן, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

עַל מָה, אַךְ לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי הַיּוֹם אֶל נָכוֹן נִרְאֶה אֶת

פֶּגַסּוּס.

וְכָל הַיּוֹם הַהוּא לֹא זָזָה יָדוֹ מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶל

בֶּלֶרוֹפוֹן, יַחְדָו אָכְלוּ אֶת פְּרוּסַת הַלֶּחֶם וְיַחְדָו שָתוּ

מִמֵּי הַמַּעְיָן. בַּצָּהֳרַיִם יָשְבוּ שְנֵיהֶם יַחְדָו וּבֶלֶרוֹפוֹן

שָׂם זְרוֹעוֹ לְחַבֵּק אֶת הַיֶּלֶד, אַף הוּא נָתַן כַּף יָדוֹ

הַקְּטַנָּה לְתוֹךְ יָדוֹ שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן. הַגִּבּוֹר שָקַע

בְּהִרְהוּרָיו וּמִתּוֹךְ בַּטָּלָה נָתַן עֵינָיו בְּגִזְעֵי

הָאַלּוֹנִים, שֶהֵטִילוּ צֵל עַל הַמַּעְיָן, וּבַגְּפָנִים שֶטִפְּסוּ

וְעָלוּ בֵּין עַנְפֵיהֶם. אוּלָם הַיֶּלֶד הֶעָדִין הִסְתַּכֵּל לְמַטָּה

בְּמֵי הַמַּעְיָן; לִבּוֹ הָיָה מָלֵא צַעַר בְּשֶל בֶּלֶרוֹפוֹן, אוּלַי

תִּכָּזֵב הַתִּקְוָה שֶל הַיּוֹם, כַּאֲשֶר נִכְזְבוּ הַרְבֵּה תִקְווֹת

שֶל הַיָּמִים שֶקָּדְמוּ, וּשְתַּיִם אוֹ שָלֹש דְמָעוֹת נָטְפוּ

וְהִתְגַלְגְלוּ חֶרֶש מֵעֵינָיו וְהִתְעָרְבוּ עִם שֶהָיָה, לְפִי

הָאַגָּדָה, מְקוֹם הַדְּמָעוֹת שֶל פִּירֵנֵי, אֲשֶר שָפְכָה עַל מוֹת

יְלָדֶיהָ.

אוּלָם בָּרֶגַע שֶחָשַב עַל כָּךְ פָּחוֹת מִכֹּל,

הִרְגִיש בֶּלֶרוֹפוֹן מַגַּע יָדוֹ הַקְּטַנָּה שֶל הַיֶּלֶד וְשָמַע קוֹל

רַךְ, כִּמְעַט לַחַש לְלֹא נְשִימָה:

– הַבִּיטָה שָמָּה, בֶּלֶרוֹפוֹן יַקִּירִי! הִנֵּה דְמוּת בַּמַּיִם.

הָאִיש הַצָּעִיר הִבִּיט לְמַטָּה אֶל הָרְאִי הָרוֹטֵט

שֶל הַמַּעְיָן וְרָאָה מֵעֵין בְּבוּאָה שֶל צִפּוֹר, שֶנִרְאֲתָה

מְעוֹפֶפֶת בְּגֹבַהּ רַב בָּאֲוִיר וְזֹהַר שֶל קֶרֶן-שֶמֶש עַל

כְּנָפֶיהָ-כֶּסֶף הַצְּחוֹרוֹת כַּשֶּלֶג.

– עוֹף-תִּפְאֶרֶת הוּא זֶה! – קָרָא – וְכַמָּה גָדוֹל מַרְאֵהוּ, אַף כִּי הוּא מְרַחֵף בַּמָּרוֹם מֵעַל לָעֲנָנִים!

– הַדָּבָר מַרְעִיד אֶת נַפְשִי! – לָחַש הַיֶּלֶד –

אֲנִי מְפַחֵד לְהַבִּיט אֶל הָאֲוִיר. יָפֶה הַמַּרְאֶה לְהַפְלִיא,

וּבְכָל זֹאת אֲנִי מַרְהִיב עֹז לְהַבִּיט רַק אֶל בְּבוּאָתוֹ בַּמַּיִם.

בֶּלֶרוֹפוֹן יַקִּירִי, הַאֵין אַתָּה רוֹאֶה, כִּי אֵין זֶה עוֹף? זֶה

הוּא הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם פֶּגַסּוּס.

לִבּוֹ שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן הִתְחִיל דוֹפֵק. הוּא הִבִּיט

בְּעֹז לְמַעְלָה, אַךְ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת הַבִּרְיָה

בַּעֲלַת-הַכְּנָפַיִם, אִם עוֹף אוֹ סוּס, כִּי בָּרֶגַע הַזֶּה שָקַע

בַּמַּעֲמַקִּים הָרַכִּים שֶל עֲנַן קַיִץ. אוּלָם כַּעֲבֹר רֶגַע

וְהִנֵּה שָב וְהוֹפִיעַ הַמַּרְאֶה, בַּהֲגִיחוֹ מִתּוֹךְ הֶעָנָן

וּבְרִדְתּוֹ בְּקַלּוּת לְמַטָּה, אַף כִּי הָיָה עוֹד מֶרְחָק רַב

בֵּינוֹ וּבֵין הָאָרֶץ. בֶּלֶרוֹפוֹן חָטַף אֶת הַיֶּלֶד בִּזְרוֹעוֹתָיו

וְנִרְתַּע עִמּוֹ לְאָחוֹר, עַד כִּי נֶחְבְּאוּ שְנֵיהֶם בֵּין

הַשִּׂיחִים הַסְּבוּכִים, אֲשֶר צָמְחוּ מִסָּבִיב לַמַּעְיָן. הוּא לֹא

פָּחַד מִפְּנֵי צָרָה כָּל שֶהִיא, אַךְ יָרֵא, פֶּן פֶּגַסּוּס

בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם, יִבְרַח הַרְחֵק מֵהֶם וְיֵרֵד עַל שִׂיא הַר שֶאֵין

לָגֶשֶת אֵלָיו. כִּי אָמְנָם זֶה הָיָה הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם.

אַחֲרֵי אֲשֶר חִכּוּ לוֹ יָמִים רַבִּים, הִנֵּה הוּא בָּא לִשְבֹּר

צִמְאוֹנוֹ בְּמֵי מַעְיַן פִּירֵנֵי.

הַפֶּלֶא הָאֲוִירִי הָלַךְ וְקָרַב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עָג

עוּגוֹת רְחָבוֹת, כַּאֲשֶר תַּעֲשֶׂה הַיּוֹנָה בִּנְטוֹתָהּ לָרֶדֶת

אַרְצָה. פֶּגַסּוּס יָרַד בְּחוּגִים רְחָבִים, שֶהָלְכוּ וְצָרוּ

בְּמִדָּה שֶהִתְקָרֵב לְאַט לְאַט אֶל הָאֲדָמָה. כְּכָל אֲשֶר קָרַב

הַמַּבָּט אֵלָיו, כֵּן הָלַךְ וְיָפָה מַרְאֵהוּ וְכֵן נִפְלְאָה

תְּנוּפַת כְּנָפָיו-כֶּסֶף. לָאַחֲרוֹנָה צָנַח מִתּוֹךְ לַחַץ קַל, עַד

כִּי כִּמְעַט נָגַע בָּעֵשֶׂב לְיַד הַמַּעְיָן אוֹ טָבַע בְּפַרְסוֹתָיו

רֹשֶם בַּחוֹל אֲשֶר עַל שְׂפָתוֹ, וּבְכָפְפוֹ רֹאשוֹ הַפָּרוּעַ הִתְחִיל

שוֹתֶה. הוּא גָמַע אֶת הַמַּיִם בִּגְנִיחוֹת אֲרֻכּוֹת וּנְעִימוֹת

וּבְהַפְסָקוֹת נוֹחוֹת שֶל הֲנָאָה. אַחֲרֵי-כֵן שָתָה שוּב וְשוּב

וְשוּב. כִּי בְּשוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם אוֹ בַּמָּרוֹם בֵּין הָעֲנָנִים

לֹא אָהַב פֶּגַסּוּס אֶת הַמַּיִם, כַּאֲשֶר אָהַב אֶת מֵי פִּירֵנֵי.

וְאַחֲרֵי אֲשֶר שָבַר אֶת צְמָאוֹ, קָטַף בְּפִיו מִן הַצִּיצִים

הַמְּתוּקִים שֶל הַתִּלְתָּן, בְּטַעֲמוֹ רַק מְעַט מֵהֶם. אַךְ לֹא חָשַב

לֶאֱכֹל סְעֻדָּה שְלֵמָה, כִּי הַדֶּשֶא אֲשֶר מִתַּחַת לָעֲנָנִים

בִּמְרוֹם הָהָר הֶלִיקוֹן הָיָה עָרֵב לְחִכּוֹ יוֹתֵר מִן הָעֵשֶׂב

הַפָּשוּט.

אַחֲרֵי אֲשֶר שָתָה כְּאַוַּת נַפְשוֹ וְהוֹאִיל בְּחֵן

וּבְחֶסֶד לִטְעֹם מְעַט מִן הַתִּלְתָּן, הֵחֵל הַסּוּס

בַּעַל-הַכְּנָפַיִם לְדַלֵּג וּלְקַפֵּץ אָנֶה וָאָנָה, כְּדַרְכּוֹ,

מִתּוֹךְ בַּטָּלָה וְשַעֲשוּעִים בִּלְבָד. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה יְצִיר

עַלִּיז יוֹתֵר מִטִּבְעוֹ כְּזֶה הַסּוּס פֶּגַסּוּס. וְכָךְ דָץ וְרָץ

בַּדֶּרֶךְ לְשַׂמַּח כָּל עַיִן וָלֵב, בְּנַפְנְפוֹ בִּכְנָפָיו

הַגְּדוֹלוֹת בְּקַלּוּת רַבָּה, כַּאֲשֶׂר תַּעֲשֶׂה צִפּוֹר הַפִּשְתָּה,

וּבְרוּצוֹ רִיצוֹת קְטַנּוֹת חֶצְיוֹ עַל הָאָרֶץ וְחֶצְיוֹ בָּאֲוִיר,

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה שֵּם אֶקְרָא לָזֶה, טִיסָה אוֹ דְהִירָה.

בִּזְמַן שֶיְצִיר מְחוֹנָן בְּכִשְרוֹן רַב לָעוּף, יֵש אֲשֶר יִבְחַר

לָרוּץ בְּרַגְלָיו רַק לְשֵם שַעֲשוּעִים; וְכֵן עָשָׂה גַם פֶּגַסּוּס,

אַף כִּי עָלָה לוֹ בְּעָמָל קְצָת לִנְגֹעַ בְּפַרְסוֹתָיו בַּקַּרְקַע.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּבֶלֶרוֹפוֹן, אֲשֶר אָחַז בְּיַד הַיֶּלֶד, הֵצִיץ

מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים וְחָשַב בְּלִבּוֹ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מַחֲזֶה

יָפֶה כָּזֶה, וּמֵעוֹלָם לֹא הָיוּ עֵינַיִם שֶל סוּס צוֹהֲלוֹת

וְעַלִּיזוֹת כְּעֵינֵי פֶּגַסּוּס. נִרְאֶה הָיָה לוֹ לַגִּבּוֹר, כִּי

חֵטְא הוּא לַחְשוֹב לְרַסֵּן אוֹתוֹ אוֹ לִרְכֹּב עַל גַּבּוֹ.

פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם עָמַד פֶּגַסּוּס וְהֵרִיחַ אֶת

הָאֲוִיר, זָקַף אֶת אָזְנָיו, טִלְטֵל אֶת רֹאשוֹ וְהִפְנָה אוֹתוֹ לְכָל

עֵבֶר, כְּאִלּוּ חָשַש לְאֵיזֶה אָסוֹן. אַךְ כַּאֲשֶר לֹא רָאָה שוּם

דָבָר וְלֹא שָמַע שוּם צְלִיל, שָב עַד מְהֵרָה לְתַעֲלוּלָיו.

לְבַסּוֹף – לֹא מִפְּנֵי שֶהָיָה עָיֵף, כִּי רַק

מִתּוֹךְ בַּטָּלָה וְהִתְפַּנְקוּת – קִפֵּל פֶּגַסּוּס אֶת כְּנָפָיו

וְרָבַץ עַל הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק וְהָרַךְ. אוּלָם בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא מְאֹד

חַיֵּי אֲוִיר וְלֹא יָכֹל לִשְהוֹת בִּמְנוּחָה הַרְבֵּה רְגָעִים

רְצוּפִים, הִתְהַפֵּךְ עַד מְהֵרָה עַל גַבּוֹ וְאַרְבַּע רַגְלָיו

הַדַּקוֹת בָּאֲוִיר. מַה נֶּהְדָר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַיְצוּר הַיָּחִיד

וְהַבּוֹדֵד, אֲשֶר לֹא נִבְרָא חָבֵר לוֹ, אַךְ הוּא לֹא הָיָה זָקוּק

לְחָבֵר, וּבִחְיוֹתוֹ מֵאוֹת בַּשָנִים, הָיָה אָשְרוֹ רַב כִּרְבוֹת

הַיּוֹבְלוֹת אֲשֶר עָבְרוּ עָלָיו. כְּכָל אֲשֶר הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת

מַעֲשִׂים, שֶסּוּסִים בְּנֵי-תְמוּתָה רְגִילִים לַעֲשׂוֹתָם, כֵּן

נִרְאָה מַרְאֵהוּ פָּחוֹת אַרְצִי וְיוֹתֵר פֶּלִּאי. בֶּלֶרוֹפוֹן

וְהַיֶּלֶד עָצְרוּ אֶת נְשִימָתָם כִּמְעַט, קְצָת מִתּוֹךְ

יִרְאַת-כָּבוֹד וָנַחַת, אוּלָם יוֹתֵר מִזֶּה מִפְּנֵי שֶפָּחֲדוּ, כִּי

תְּנוּעָה כָּל שֶהִיא אוֹ לַחַש קַל שֶבְּקַלִּים יְעוֹרְרוֹ וְיָרִים

אוֹתוֹ חִיש כְּחֵץ מִקֶּשֶת לְמֶרְחַקֵּי תְכֵלֶת הַשָּמַיִם.

לָאַחֲרוֹנָה, כַּאֲשֶר שָׂבַע מֵהִתְגַלְגֵל אָנֶה וָאָנָה, הִפְנָה

פֶּגַסּוּס אֶת רֹאשוֹ וּבַעֲצַלְתַּיִם, כְּדֶרֶךְ כָּל סוּס אַחֵר, שָלַח

אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת, כְּדֵי לָקוּם מֵעַל הָאָרֶץ; וּבֶלֶרוֹפוֹן,

שֶנִּחֵש כִּי הַסּוּס יַעֲשֶׂה כֵּן, עָט פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים

וְקָפַץ עַל גַבּוֹ.

כֵּן, הוּא יָשַב עַל גַבּוֹ שֶל הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם.

אוּלָם מַה גְּדוֹלָה הַקְּפִיצָה שֶקָּפַץ פֶּגַסּוּס,

בְּהַרְגִישוֹ בַּפַעַם הָרִאשוֹנָה נֵטֶל בֶּן-אָדָם עַל גַבּוֹ! זוֹ

הָיְתָה קְפִיצָה! לֹא הִסְפִּיק בֶּלֶרוֹפוֹן לִנְשוֹם נְשִימָה וְהוּא

רָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּגֹבַהּ חֲמֵש מֵאוֹת רֶגֶל מֵעַל לָאָרֶץ, וְהוּא

עוֹד מִתְרוֹמֵם מַעְלָה מַעְלָה, בְּעוֹד הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם

נוֹשֵם וְנוֹשֵף וְרוֹעֵד מִמָּגוֹר וּמִזַּעַם. הוּא עָלָה מַעְלָה,

מַעְלָה, מַעְלָה, עַד אֲשֶר שָקַע בְּחֵיק עָנָן קַר וְקוֹדֵר, אֲשֶר

לִפְנֵי רֶגַע קָטָן הִבִּיט אֵלָיו בֶּלֶרוֹפוֹן וְרָאָה אוֹתוֹ

בְּדִמְיוֹנוֹ כְּמָקוֹם שֶל תַּעֲנוּג רָב. אַחֲרֵי-כֵן, בַּהֲגִיחוֹ

מִתּוֹךְ עָב הֶעָנָן פָּרַץ פֶּגַסּוּס כְּאֶבֶן-אֵש, כְּאִלּוּ אָמַר

לְנַפֵּץ בְּחִפָּזוֹן אֶת עַצְמוֹ וְאֶת רוֹכְבוֹ אֶל הַסֶּלַע.

אַחֲרֵי-כֵן כִּרְכֵּר כְּאֶלֶף כִּרְכּוּרִים מְשֻנִּים, אְשֶר כְּמוֹהֶם

לֹא עָשָׂה לֹא סוּס וְלֹא צִפּוֹר.

אֵין בְּכֹחִי לְסַפֵּר לָכֶם אַף הַחֲצִי מִמָּה

שֶעָשָׂה. הוּא רִפְרֵף יָשָר לְפָנִים וְלִצְדָדִים וּלְאָחוֹר. הוּא

נִזְקַף וְעָמַד עַל רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת כְּלַפֵּי זֵר הָעֲרָפֶל

וְרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת עַל בְּלִימָה. הוּא זָרַק עֲקֵבָיו לְאָחוֹר

וְאֶת רֹאשוֹ שָׂם בֵּין רַגְלָיו וְאֶת כְּנָפָיו כּוֹנֵן יָשָר לְפָנִים.

בִּהְיוֹתוֹ בְּרוּם שְנֵי מִילִין מֵעַל לָאָרֶץ, קָפַץ קְפִיצָה, קָפוֹץ

וְהִתְהַפֵּךְ, עַד כִּי עִקְּבוֹת בֶּלֶרוֹפוֹן הָיוּ בַּמָּקוֹם

שֶצָּרִיךְ לִהְיוֹת רֹאשוֹ וְהוּא נִרְאָה כְּמַבִּיט אֶל הַשָּמַיִם

לְמַטָּה וְלֹא לְמַעְלָה. הוּא עִקֵּם וְהָפַךְ אֶת רֹאשוֹ, וּבְהַבִּיטוֹ

אֶל פָּנָיו שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן וְעֵינָיו יָרוּ זִקֵּי-אֵש, עָשָׂה

נִסָּיוֹן אָיֹם לִנְשוֹךְ אוֹתוֹ. הוּא נִפְנֵף בִּכְנָפָיו מִתּוֹךְ עֹז

כָּזֶה, עַד כִּי אַחַת מִנּוֹצוֹת-הַכֶּסֶף נָשְרָה, וּבְרַחֲפָהּ מוּל

הָאָרֶץ, הֵרִים אוֹתָה הַיֶּלֶד, אֲשֶר שָׂמַח עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיָּיו

לְזֵכֶר פֶּגַסּוּס וּבֶלֶרוֹפוֹן.

אוּלָם בֶּלֶרוֹפוֹן (הֲלֹא תָבִינוּ זֹאת מֵעַצְמְכֶם,

כִּי הָיָה רוֹכֵב אַבִּיר וְדוֹהֵר מֵאֵין כָּמוֹהוּ) בִּקֵּש וּמָצָא

שְעַת-כֹּשֶר לְעַצְמוֹ וְסוֹף סוֹף שָׂם בִּמְהִירוּת אֶת

עַקְרַב-הַזָּהָב, אֲשֶר קֶסֶם בּוֹ, בְּפִיו שֶל הַסּוּס

בַּעַל-הַכְּנָפַיִם. אַךְ נַעֲשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה, וּפֶגַסּוּס נֶהֱפַךְ

וְהָיָה לְסוּס מְרֻסָּן וּמְצַיֵּת, כְּאִלּוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו אָכַל

מִיָּדוֹ שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן. אִם אֲגַלֶּה מַה שֶּבְּלִבִּי, אַגִּיד כִּי

צַר לִי כִּמְעַט לִרְאוֹת יְצִיר בֶּן-חוֹרִין כָּזֶה, שֶנַּעֲשָׂה

פִּתְאֹם נִכְנָע כָּל-כָּךְ. וּפֶגַסּוּס, כַּנִּרְאֶה, הִרְגִיש אַף הוּא

בְּדוֹמֶה לָזֶה. הוּא הִבִּיט מִסָּבִיב אֶל בֶּלֶרוֹפוֹן מִתּוֹךְ

דְמָעוֹת בְּעֵינָיו הַיָּפוֹת, תַּחַת אֲשֶר לִפְנֵי רֶגַע קָט הָיוּ

מְזָרוֹת אֵש. אוּלָם כַּאֲשֶר הֶחֱלִיק בֶּלֶרוֹפוֹן בְּיָדוֹ עַל רֹאשוֹ

וְדִבֵּר אֵלָיו בִּקְצָת מָרוּת, אַךְ בְּדִבְרֵי חִבָּה וָרֹךְ, נִרְאָה

מַבָּט אַחֵר בְּעֵינָיו שֶל פֶּגַסּוּס, כִּי הוּא שָׂמַח בְּלִבּוֹ,

אַחֲרֵי מֵאוֹת שָנִים שֶל בְּדִידוּת, לִמְצֹא לוֹ חָבֵר וְאָדוֹן. כָּכָה

יַעֲשׂוּ תָמִיד סוּסִים בַּעֲלֵי-כְּנָפַיִם וְכָל אוֹתָם הַיְצוּרִים

הַפְּרוּעִים וְהַבּוֹדְדִים. אִם עָלָה בְּיָדְךָ לִתְפֹּשׂ אוֹתָם

וּלְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם, אֵין דֶרֶךְ בְּטוּחָה מִזֶּה לִזְכּוֹת

בְּאַהֲבָתָם.

בְּעוֹד פֶּגַסּוּס עוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּבְּכֹחוֹ לִפְרֹק

מֵעַל גַבּוֹ אֶת בֶּלֶרוֹפוֹן, טָס וְעָבַר מֶרְחָק רַב, וְהֵם הִגִּיעוּ

וְרָאוּ בְּעֵינֵיהֶם הַר רָם וְנִשָּׂא בְּשָעָה שֶעַקְרַב-הַמֶּתֶג הָיָה

בְּפִי הַסּוּס. בֶּלֶרוֹפוֹן כְּבָר רָאָה אֶת הָהָר הַזֶּה לְפָנִים

וְיָדַע כִּי הוּא הֶלִיקוֹן, אֲשֶר עַל שִׂיאוֹ הָיָה מִשְכַּן הַסּוּס

בַּעַל-הַכְּנָפַים. שָמָּה (אַחֲרֵי אֲשֶר הִבִּיט רַכּוֹת בִּפְנֵי

רוֹכְבוֹ, כְּאִלּוּ בִּקֵּש מִמֶּנּוּ רְשוּת) עָף עַתָּה פֶּגַסּוּס,

וּבְצָנְחוֹ חִכָּה בְּאֹרֶךְ-רוּחַ, עַד אֲשֶר יוֹאִיל בֶּלֶרוֹפוֹן

לָרֶדֶת מֵעַל גַבּוֹ. הָאִיש הַצָּעִיר קָפַץ מֵעַל גַב סוּסוֹ, אַךְ הוּא

אָחַז בּוֹ בְּחָזְקָה בְּרִסְנוֹ. אוּלָם בְּפָגְשוֹ אֶת עֵינָיו, נָגְעוּ

עַד לִבּוֹ מַרְאֵה עֲדִינוּתוֹ וְיפִי תָאֳרוֹ וְהַמַּחֲשָבָה עַל חַיֵּי

הַחֵרוּת, שֶחַי בָּהּ לִפְנֵי כֵן פֶּגַסּוּס, עַד כִּי לֹא יָכֹל

לְהַחֲזִיק בּוֹ כְּשָבוּי, אִם הוּא שוֹאֵף בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

לִדְרוֹר.

וּבְשָמְעוֹ לְקוֹל יִצְרוֹ הַטּוֹב, הֵסִיר אֶת רֶסֶן

הַקֶּסֶם מֵעַל רֹאש פֶּגַסּוּס וְהוֹצִיא אֶת עַקְרַב-הַקֶּסֶם

מִפִּיו.

– עָזְבֵנִי, פֶּגַסּוּס! – קָרָא – אוֹ כִּי תַעַזְבֵנִי, אוֹ כִּי תֶאֱהָבֵנִי!

כְּרֶגַע עָלָה הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם וְנֶעְלַם

כִּמְעַט מִן הָעַיִן, בְּהַמְרִיאוֹ לַמָּרוֹם מֵעַל שִׂיא הָהָר

הֶלִיקוֹן. הָיָה זְמַן רַב אַחֲרֵי שְקִיעַת הַחַמָּה וְהִגִּיעָה שְעַת

בֵּין-הָעַרְבַּיִם עַל רֹאש הָהָר וְעֶרֶב אַפְלוּלִית יָרַד עַל כָּל

הָאָרֶץ מִסָּבִיב. אַךְ פֶּגַסּוּס טָס בִּמְרוֹמִים כָּאֵלֶּה, עַד כִּי

הִדְבִּיק אֶת הַיּוֹם הַיּוֹצֵא וְטָבַל בַּזֹּהַר הָעֶלְיוֹן שֶל

הַשֶּמֶש. וּבַעֲלוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה, הָיָה מַרְאֵהוּ כְּכֶתֶם

בָּהִיר, וְלָאַחֲרוֹנָה לֹא נִרְאָה עוֹד בְּמֶרְחֲבֵי הָרָקִיעַ.

וּבֶלֶרוֹפוֹן חָשַש, שֶמָּא לֹא יוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹתוֹ עַד עוֹלָם.

אוּלָם בִּהְיוֹתוֹ שָרוּי בְּצַעַר עַל מַעֲשֵׂה הָאִוֶּלֶת שֶעָשָׂה, שָב

וְהוֹפִיעַ הַכֶּתֶם הַבָּהִיר, וְהוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלָיו יוֹתֵר

וְיוֹתֵר, עַד אֲשֶר יָרַד לְמַטָּה מִזִּיו הַשֶּמֶש – וְהִנֵּה שָב

פֶּגַסּוּס! אַחֲרֵי הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה לֹא הָיָה עוֹד חֲשָש, כִּי

הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם יִבְרַח וְיִמָּלֵט. הוּא וּבֶלֶרוֹפוֹן הָיוּ

לִידִידִים נֶאֱמָנִים וְאָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה.

בַּלַּיְלָה הַהוּא שָכְבוּ עַל הָאָרֶץ וְיָשְנוּ

יַחְדָו. וּזְרוֹעוֹ שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן עַל צַוָּארוֹ שֶל פֶּגַסּוּס, לֹא

לִשְמִירָה, כִּי אִם מִתּוֹךְ חִבָּה. וְהֵם הֵקִיצוּ כְּאוֹר הַבֹּקֶר

וְאָמְרוּ שָלוֹם זֶה לָזֶה אִיש אִיש כִּלְשוֹנוֹ.

בְּדֶרֶךְ זוֹ עָבְרוּ עַל בֶּלֶרוֹפוֹן וְסוּס-הַפֶּלֶא

יָמִים אֲחָדִים וְהֵם הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְאַהֲבָתָם גָדְלָה מִיּוֹם

לְיוֹם. הֵם עָרְכוּ נְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת בָּאֲוִיר, וְיֵש שֶעָלוּ

לִמְרוֹמִים כָּאֵלֶּה, עַד כִּי מַרְאֵה הָאָרֶץ הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לֹא

גָדוֹל מִן הַיָּרֵחַ. הֵם עָבְרוּ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְשוֹנוֹת

וְהִפְלִיאוּ אֶת תּוֹשָבֵיהֶן, אֲשֶר חָשְבוּ כִּי הָעֶלֶם הַיָּפֶה עַל

גַבּוֹ שֶל הַסּוּס הַמְעוֹפֵף וַדַּאי יָרַד מִן הַשָּמַיִם. אַלְפֵי

פַּרְסָאוֹת לְיוֹם לֹא הָיוּ בִּשְבִיל פֶּגַסּוּס הַמָּהִיר אֶלָּא

מֶרְחָק קָטָן לַעֲבֹר בּוֹ. בֶּלֶרוֹפוֹן הִתְעַנֵּג עַל חַיִּים אֵלֶּה

וְלֹא שָאַל לְנַפְשוֹ דָבָר טוֹב מֵאֲשֶר לִחְיוֹת תָּמִיד בְּתוֹךְ

אֲוִיר זַךְ בַּמָּרוֹם; כִּי שָם לְמַעְלָה הָיָה תָּמִיד מֶזֶג-אֲוִיר

מָלֵא זִיו, אַף כִּי בָּאֵזוֹר הַשָפָל הָיוּ הַיָּמִים קוֹדְרִים

וּגְשוּמִים. אוּלָם הוּא לֹא יָכֹל לִשְכֹּחַ אֶת אֲשֶר הִבְטִיחַ

לַמֶּלֶךְ יוֹבַּטֶס לַהֲרֹג אֶת הַמִּפְלֶצֶת הָאֲיֻמָּה חִימֵרָה.

וּבְכֵן, אַחֲרֵי אֲשֶר הִתְרַגֵּל יָפֶה לְמַעֲשֵׂי הָרְכִיבָה בָּאֲוִיר

וְלָמַד לְנַהֵל אֶת פֶּגַסּוּס בִּתְנוּעַת יָד קַלָּה וְלִמֵּד אוֹתוֹ

לְצַיֵּת לְקוֹלוֹ, גָמַר בְּלִבּוֹ לְנַסוֹת לָגֶשֶת אֶל מַעֲשֵׂה

הַהַרְפַּתְקָה הַמְסֻכָּנָה.

וּבְכֵן, עִם אוֹר הַבֹּקֶר, אַךְ פָּקַח אֶת עֵינָיו,

צָבַט בְּרֹךְ אֶת אָזְנוֹ שֶל הַסּוּס הַמְעוֹפֵף לְהַעִירוֹ. פֶּגַסּוּס

קָפַץ מִיָּד מֵעַל הָאֲדָמָה וְדָהַר כְּרֶבַע פַּרְסָה לַמָּרוֹם וְעָבַר

בְּשֶטֶף מִסָּבִיב לְרֹאש הָהָר, כְּאוֹמֵר לְהַרְאוֹת כִּי הוּא עֵר

וּמוּכָן לְכָל מַסָּע שֶהוּא. בְּמֶשֶךְ כָּל הַמָּעוּף הַקָּטָן הַזֶּה

הִשְמִיעַ אֲנָקָה בְּקוֹל רָם, חַי וְעָרֵב לָאֹזֶן, וְלָאַחֲרוֹנָה יָרַד

עַל יַד בֶּלֶרוֹפוֹן בְּקַלּוּת רַבָּה, כַּאֲשֶר רְאִיתֶם פַּעַם צִפּוֹר

דְרוֹר מְפַזֶּזֶת עַל עָנָף.

– יָפֶה עָשִׂיתָ, פֶּגַסּוּס חָבִיב. יָפֶה עָשִׂיתָ,

מַרְקִיעַ-שְחָקִים שֶלִּי! – קָרָא בֶּלֶרוֹפוֹן, בְּטָפְחוֹ בְּחִבָּה

עַל צַוְּארֵי הַסּוּס – וְעַתָּה, יְדִידִי הַקַּל וְהַנָּאוֶה, עָלֵינוּ

לְהַפְסִיק אֶת הַצּוֹם. הַיּוֹם אָנוּ יוֹצְאִים לְהִלָּחֵם בַּמִּפְלֶצֶת

הָאֲיֻמָּה.

אַךְ אָכְלוּ סְעֻדַּת הַבֹּקֶר וְשָתוּ מִן הַמַּיִם

הַזַּכִּים שֶל הַמַּעְיָן הַנִּקְרָא בְּשֵם הִפּוֹקְרֵנָה, וּפֶגַסּוּס

שָלַח רֹאשוֹ בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, כִּי אֲדוֹנוֹ יָשִׂים עָלָיו אֶת

הָרֶסֶן. אַחֲרֵי-כֵן קָפַץ הַרְבֵּה קְפִיצוֹת נָאוֹת וְכִרְכֵּר

כִּרְכּוּרִים בָּאֲוִיר לְהַרְאוֹת קֹצֶר-רוּחוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

וְאוֹתָהּ שָעָה חָגַר בֶּלֶרוֹפוֹן אֶת חַרְבּוֹ וְתָלָה אֶת הַצִּנָּה

עַל צַוָּארוֹ וְהֵכִין עַצְמוֹ לַקְּרָב. כַּאֲשֶר הָיָה הַכֹּל מוּכָן,

יָשַב הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס, וּכְדַרְכּוֹ בְּלֶכְתּוֹ מַהֲלָךְ רַב, עָלָה

חָמֵש פַּרְסָאוֹת בְּקַו מְאֻנָּךְ, כְּדֵי לִרְאוֹת יָפֶה אָנָה עָלָיו

לְכַוֵּן דַרְכּוֹ. אַחֲרֵי-כֵן הִפְנָה אֶת רֹאשוֹ שֶל פֶּגַסּוּס לְצַד

מִזְרָח וְשָׂם פְּעָמָיו לְדֶרֶךְ לִיקִיָּה. בִּמְעוּפָם הִדְבִּיקוּ

נֶשֶר וְקָרְבוּ אֵלָיו מְאֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִנְטוֹת מִדַּרְכָּם,

עַד כִּי בֶּלֶרוֹפוֹן יָכֹל בְּקַלּוּת לְתָפְשׂוֹ בְּרַגְלוֹ. וְאִם

אָמְנָם טָס בִּמְהִירוּת הָלְאָה, בְּכָל זֹאת הָיְתָה הַשָּעָה לִפְנֵי

צָהֳרַיִם, כַּאֲשֶר רָאוּ עֵינֵיהֶם אֶת הֶהָרִים הָרָמִים שֶל לִיקִיָּה

עִם הַבְּקָעוֹת הָעֲמֻקּוֹת וְהַנִּפְתָּלוֹת. אִם נְכוֹנִים הַדְּבָרִים

שֶאָמְרוּ לְבֶלֶרוֹפוֹן, הִנֵּה בְּאַחַת מִן הַבְּקָעוֹת הַקּוֹדְרוֹת

הָאֵלֶּה שָׂמָה מִשְכָּנָהּ הַמִּפְלֶצֶת הַנִּתְעָבָה.

בִּהְיוֹתָם כֹּה קְרוֹבִים אֶל קֵץ מַסָּעָם, יָרְדוּ

לְאַט לְאַט הַסּוּס הַמְעוֹפֵף וְרוֹכְבוֹ, וְהֵם הִשְתַּמְּשוּ

בָּעֲנָנִים אֲשֶר רִחֲפוּ עַל רָאשֵי הָהָר, כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת

עַצְמָם. בְּרַפְרְפוֹ עַל הַשֶּטַח הָעֶלְיוֹן שֶל עָנָן וּבַהֲצִיצוֹ

מֵעַל שְׂפָתוֹ, רָאָה בֶּלֶרוֹפוֹן רְאִיָּה יָפָה אֶת הַחֵלֶק הַהֲרָרִי

שֶל לִיקִיָּה וְיָכֹל לְהַבִּיט בְּבַת-אַחַת אֶל כָּל הָעֲמָקִים

הַקּוֹדְרִים. עִם רְאִיָּה רִאשוֹנָה לֹא נִגְלָה לְעֵינָיו דָבָר יוֹצֵא

מִן הַכְּלָל. זֶה הָיָה שֶטַח שוֹמֵם, פָּרוּעַ וְסַלְעִי שֶל גְבָעוֹת

רָמוֹת וּזְקוּפוֹת. בַּחֵלֶק הָאָפְקִי יוֹתֵר שֶל הָאָרֶץ נִרְאוּ

חָרְבוֹת הַבָּתִּים אֲשֶר נִשְׂרְפוּ וּפֹה וָשָם הִתְגוֹלְלוּ נִבְלוֹת

בְּהֵמָה בַּאֲשֶר הָיוּ רוֹעוֹת שָם.

– הַחִימֵרָה – חָשַב בֶּלֶרוֹפוֹן בְּלִבּוֹ – כִּלְּתָה אֶת מַעֲשֵׂה הַשּוֹאָה, אוּלָם אַיֵּה מְקוֹם הַמִּפְלֶצֶת?

כַּאֲשֶר כְּבָר אָמַרְתִּי, לֹא נִרְאָה שָם דָבָר יוֹצֵא

מִן הַכְּלָל עִם רְאִיָּה רִאשוֹנָה בְּכָל אֶחָד מִן הַבְּקָעוֹת

וְהָעֲמָקִים, אֲשֶׁר בֵּין הָרָמוֹת הַזְּקוּפוֹת שֶל הֶהָרִים – שוּם

דָבָר, מִלְּבַד שְלֹשָה עַמּוּדֵי עָשָן שֶיָּצָא מִמָּקוֹם שֶנִּרְאָה

כְּעֵין פִּי מְעָרָה. וְהֵם טִפְּסוּ וְעָלוּ קְדֹרַנִּית אֶל חֲלַל

הָאֲוִיר. וּבְטֶרֶם יַגִּיעוּ אֶל רֹאש הָהָר הִתְעָרְבוּ שְלֹשֶת

עַמּוּדֵי הֶעָשָן וְהָיוּ לְאֶחָד. הַמְּעָרָה הָיְתָה כִּמְעַט

בְּדִיּוּק מִתַּחַת לַסּוּס הַמְעוֹפֵף וְרוֹכְבוֹ בְּמֶרְחַק אֶלֶף רֶגֶל

בְּעֵרֶךְ. הֶעָשָן, בְּזָחֲלוֹ בִּכְבֵדוּת לְמַעְלָה, הֵפִיץ רֵיחַ רָע,

רֵיחַ גָפְרִית מַחֲנִיק, שֶגָרַם לְפֶגַסּוּס לְהַשְמִיעַ נַחֲרָה

וּלְבֶלֶרוֹפוֹן לְהִתְעַטֵּש. וְכֹה לֹא נָעִים הָיָה הָרֵיחַ

לְסוּס-הַפֶּלֶא (שֶהָיָה רָגִיל לִנְשוֹם רַק אֲוִיר טָהוֹר מִן

הַטָּהוֹר), עַד כִּי נִפְנֵף בִּכְנָפָיו וְעָלָה בְּרוּם חֲצִי מִיל

מִחוּץ לִגְבוּל הָאֵד הַמְעוֹרֵר בְּחִילָה.

אַךְ כַּאֲשֶר הִבִּיט בֶּלֶרוֹפוֹן מֵאֲחוֹרָיו רָאָה

מַשֶּהוּ, אֲשֶר עוֹרֵר אוֹתוֹ בָּרִאשוֹנָה לִמְשוֹךְ בָּרֶסֶן

וְאַחֲרֵי-כֵן לְהַחֲזִיר אֶת פֶּגַסּוּס. הוּא נָתַן לוֹ אוֹת, וְהַסּוּס

הַמְעוֹפֵף הֵבִין וְיָרַד לְאַט לְאַט בָּאֲוִיר, עַד אֲשֶר רַגְלָיו

הָיוּ לֹא לְמַעְלָה מִקּוֹמַת אִיש מֵעַל לַקַּרְקַע הַסַּלְעִי שֶל

הָעֵמֶק. מִמּוּל, כִּמְטַחֲוֵי אֶבֶן, הָיָה פִּי הַמְּעָרָה עִם שְלֹשֶת

עַמּוּדֵי הֶעָשָן הַיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה. וּמָה רָאוּ שָם עֵינָיו שֶל

בֶּלֶרוֹפוֹן?

שָם הָיְתָה כְּעֵין קֻפָּה שֶל בְּרִיּוֹת אֲיֻמּוֹת

שֶהִתְקַפְּלוּ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה. גוּפוֹתֵיהֶן רָבְצוּ סְמוּכוֹת

כָּל-כָּךְ זוֹ לָזוֹ, עַד כִּי בֶּלֶרוֹפוֹן לֹא יָכֹל לְהַבְחִין אוֹתָן

כָּל אַחַת לְחוּד; אַךְ אִם לִשְפֹּט עַל פִּי רָאשֵיהֶן, הָיְתָה אַחַת

מִן הַבְּרִיּוֹת הָאֵלֶּה נָחָש גָדוֹל, הַשְּנִיָּה – אֲרִי נוֹרָא,

וְהַשְּלִישִית – תַּיִש נִתְעָב. הָאַרְיֵה וְהַתַּיִש הָיוּ יְשֵנִים;

וְהַנָּחָש הָיָה עֵר לְגַמְרֵי, לָטַש שְתֵּי עֵינָיו הַמְזָרוֹת אֵש

וְהִבִּיט סְבִיבוֹתָיו. אוּלָם – וְזֶה הָיָה הַדָּבָר הַמַּפְלִיא

בְּיוֹתֵר – שְלֹשֶת עַמוּדֵי הֶעָשָן יָצְאוּ בְּבֵרוּר מִן הַנְּחִירַיִם

שֶל שְלֹשֶת הָרָאשִים הָאֵלֶּה! כֹּה מְשֻנֶּה הָיָה הַמַּחֲזֶה, עַד כִּי

בֶּלֶרוֹפוֹן, אַף כִּי צִפָּה לְכָךְ כָּל אוֹתָהּ שָעָה, לֹא עָלָה עַל

דַעְתּוֹ מִיָּד, כִּי כָּאן רוֹבֶצֶת הַמִּפְלֶצֶת בַּעֲלַת שְלֹשֶת

הָרָאשִים. הוּא מָצָא אֶת מְעָרַת הַחִימֵרָה. הַנָּחָש הָאַרְיֵה

וְהַתַּיִש לֹא הָיוּ שָלֹש בְּרִיּוֹת נִפְרָדוֹת, כְּפִי שֶנִּרְאוּ לוֹ

תְּחִלָּה, כִּי אִם מִפְלֶצֶת מְשֻלֶּשֶת אַחַת!

הַבִּרְיָה הָרָעָה וְהַנִּתְעָבָה! אַף כִּי הָיְתָה

יְשֵנָה לִשְנֵי שְלִישִים, עוֹד הֶחֱנִיקָה בְּמַלְתְּעוֹתֶיהָ

הַמְאוּסוֹת שְיָרֵי כֶּבֶשׂ – אוֹ אוּלַי (אַךְ אֲנִי נִרְתָּע מִפְּנֵי

מַחֲשָבָה זוֹ) הָיָה זֶה נַעַר קָטָן וְחָבִיב – אֲשֶר שְלֹשֶת הַפִּיּוֹת

כִּרְסְמוּ אוֹתוֹ בְּטֶרֶם שָקְעוּ שְנַיִם מֵהֶם בְּשֵנָה!

פִּתְאֹם הִתְעוֹרֵר בֶּלֶרוֹפוֹן כְּמוֹ מִתַּרְדֵּמָה

וְיָדַע, כִּי הִיא הִיא הַחִימֵרָה. נִרְאֶה הָיָה, כִּי בְּאוֹתוֹ רֶגַע

נוֹדַע הַדָּבָר גַם לְפֶּגַסּוּס וְהוּא שָלַח קוֹל צַהֲלָה, אֲשֶר

נִשְמַע כְּקוֹל חֲצֹצְרָה הַקּוֹרֵא לִקְרָב. לַקּוֹל הַזֶּה הִזְדַקְּפוּ

שְלֹשֶת הָרָאשִים וְהֵקִיאוּ לַהֲבוֹת אֵש גְדוֹלוֹת. וּבְטֶרֶם יָכֹל

בֶּלֶרוֹפוֹן לְהִתְבּוֹנֵן מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת עַתָּה, וְהַמִּפְלֶצֶת

הִתְפָּרְצָה מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה וְקָפְצָה לְמוּלוֹ בְּמַלְתְּעוֹתֶיהָ

הַכַּבִּירוֹת הַשְּלוּחוֹת וּזְנַב-הַנָּחָש שֶלָּהּ הִתְפַּתֵּל

מֵאֲחוֹרֶיהָ מָלֵא אֶרֶס. לוּלֵא הָיָה פֶּגַסּוּס קַל וּמָהִיר

כְּצִפּוֹר, הָיָה הוּא וְרוֹכְבוֹ יַחַד נוֹפְלִים מִתִּגְרַת יָדָהּ

הַמְּהִירָה שֶל הַמִּפְלֶצֶת וְאָז הָיָה הַקְּרָב הַזֶּה נִגְמָר

בְּטֶרֶם הֵחֵל כָּרָאוּי. אוּלָם הַסּוּס בַּעַל הַכְּנָפַיִם לֹא

נִתְפַּשׂ בְּקַלּוּת כָּזוֹ. כְּהֶרֶף-עַיִן עָלָה לְמַעְלָה בַּחֲצִי

הַדֶּרֶךְ אֶל הָעֲנָנִים וְהוּא נוֹחֵר מִזַּעַם. אַף הוּא רָעַד לֹא

מִתּוֹךְ בֶּהָלָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ אֵיבָה אֶל הַמִּפְלֶצֶת הַמְּאוּסָה

בַּעֲלַת שְלֹשֶת הָרָאשִים.

הַחִימֵרָה אַף הִיא הִתְרוֹמְמָה עַד כִּי עָמְדָה מַמָּש

עַל קְצֵה זְנָבָהּ וְצִפָּרְנֶיהָ חוֹפְרוֹת בְּזַעַם בְּתוֹךְ הָאֲוִיר

וּשְלֹשֶת רָאשֶיהָ יוֹרְקִים אֵש עַל פֶּגַסּוּס וְרוֹכְבוֹ. הוֹי,

כַּמָּה שָאֲגָה וְלָחֲשָה וּפָעֲתָה! וּבֵינָתַיִם כּוֹנֵן בֶּלֶרוֹפוֹן

אֶת הַצִּנָּה עַל זְרוֹעוֹ וְשָלַף אֶת חַרְבּוֹ.

– עַתָּה, פֶּגַסּוּס אֲהוּבִי – לָחַש בְּאָזְנֵי הַסּוּס

הַמְעוֹפֵף – עָזְרֵנִי וְחַזְּקֵנִי לַהֲרֹג אֶת הַמִּפְלֶצֶת הַזֹּאת

הָרָעָה לִבְלִי נְשׂא. אִם לֹא כֵן, עָלֶיךָ יִהְיֶה לָעוּף וְלָשוּב אֶל

רֹאש הָהָר הַבּוֹדֵד בְּאֵין עִמְּךָ יְדִידְךָ בֶּלֶרוֹפוֹן, כִּי אִם

לֹא תָמוּת הַחִימֵרָה, יְכַרְסְמוּ שְלֹשֶת פִּיּוֹתֶיהָ אֶת רֹאשִי,

אֲשֶר שָכַב נִרְדָם עַל צַוָּארְךָ.

פֶּגַסּוּס נֶאֱנַק, וּבְהַחֲזִירוֹ רֹאשוֹ חִכֵּךְ אֶת

אַפּוֹ בְּרֹךְ אֶל לְחִי רוֹכְבוֹ. זֶה הָיָה דֶרֶך דִבּוּרוֹ אֶל

חֲבֵרוֹ, כִּי אַף אִם בַּעַל-כְּנָפַיִם הוּא וְסוּס בֶּן אַלְמָוֶת הוּא,

אַךְ בּוֹחֵר הוּא לָמוּת מֵאֲשֶר לַעֲזֹב אֶת בֶּלֶרוֹפוֹן

בְּצָרָה.

– תּוֹדָתִי לְךָ, פֶּגַסּוּס – עָנָה בֶּלֶרוֹפוֹן – וְעַתָּה הָבָה נִשְׂתָּעֵר עַל הַמִּפְלֶצֶת!

בְּהוֹצִיאוֹ מִפִּיו אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, הֵנִיעַ

אֶת הָרֶסֶן, וּפֶגַסּוּס עָט לְמַטָּה בְּשִפּוּעַ וּבִמְהִירוּת כְּחֵץ

מִקֶּשֶת אֶל מוּל הָרֹאש הַמְשֻלָּש שֶל הַחִימֵרָה, אֲשֶר זָקְרָה

עַצְמָהּ כָּל הַזְּמַן לְתוֹךְ הָאֲוִיר בַּמָּרוֹם כְּכָל אֲשֶר יָכְלָה.

כַּאֲשֶר הִגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּמֶרְחַק אַמָּה, מָחַץ בֶּלֶרוֹפוֹן

בְּחַרְבּוֹ אֶת הַמִּפְלֶצֶת, אַךְ סוּסוֹ נְשָׂאוֹ הָלְאָה בְּטֶרֶם

יָכֹל לִרְאוֹת, אִם הַמַּכָּה פָּגְעָה יָפֶה. פֶּגַסּוּס הִמְשִיךְ

מְרוּצָתוֹ, אַךְ עַד מְהֵרָה הִסְתּוֹבֵב וְעָבַר אוֹתוֹ הַמֶּרְחָק מִן

הַחִימֵרָה כַּאֲשֶר בַּתְּחִלָּה. אָז רָאָה בֶּלֶרוֹפוֹן, כִּי הוּא

כָּרַת כִּמְעַט אֶת רֹאש הַתַּיִש אֲשֶר לַמִּפְלֶצֶת, עַד כִּי הוּא

תָּלוּי אָחוּז בְּעוֹרוֹ וְנִרְאֶה מֵת כִּמְעַט.

אוּלָם לְשֵם תִּקּוּן קָלְטוּ לְתוֹכָם רֹאש הַנָּחָש

וְרֹאש הָאַרְיֵה אֶת כָּל הָעֱזוּז אֲשֶר לָרֹאש הַמֵּת וְיָרְקוּ אֵש

וְהִשְמִיעוּ לְחִישָה וּשְאָגָה בְּחֵמָה רַבָּה שִבְעָתַיִם מֵאֲשֶר

קֹדֶם.

– אֵין דָבָר, פֶּגַסּוּס אַבִּירִי! – קָרָא בֶּלֶרוֹפוֹן

– עוֹד מַכָּה כָּזוֹ וְנָשִׂים קֵץ לַלְּחִישָה אוֹ לַשְּאָגָה שֶל

הַמִּפְלֶצֶת.

וְשֵנִית הֵנִיעַ אֶת הָרֶסֶן. בְּעוּטוֹ בְּשִפּוּעַ

כְּבָרִאשוֹנָה, טָס הַסּוּס הַמְעוֹפֵף שֵנִית כְּחֵץ מִקֶּשֶת אֶל מוּל

הַחִימֵרָה, וּבֶלֶרוֹפוֹן קָלַע בְּעָבְרוֹ שוּב מַכַּת-חֶרֶב אֶל אֶחָד

מִשְּנֵי הָרָאשִים הַנִּשְאָרִים, אוּלָם הַפַּעַם הַזֹּאת לֹא נִמְלְטוּ

מִצָּרָה לֹא הוּא וְלֹא פֶּגַסּוּס כַּאֲשֶר בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה.

הַחִימֵרָה שָׂרְטָה בְּאַחַת מִצִּפָּרְנֶיהָ שְׂרִיטָה עֲמֻקָּה

בִּכְתֵפוֹ שֶל הָאִיש הַצָּעִיר וּפָגְעָה פְּגִיעָה קַלָה בַּכָּנָף

הַשְּׂמָאלִית שֶל הַסּוּס הַמְעוֹפֵף. אַךְ בֶּלֶרוֹפוֹן פָּצַע פֶּצַע

מָוֶת אֶת רֹאש הָאֲרִי שֶל הַמִּפְלֶצֶת, עַד כִּי תָּלוּי הָיָה לְמַטָּה

וְאִשּוֹ כִּמְעַט דָעֲכָה, רַק שָלַח נְשִימוֹת עָשָן עָב וְשָחוֹר.

אוּלָם רֹאש הַנָּחָש, אֲשֶר הוּא לְבַדּוֹ נִשְאַר עוֹד, הָיָה נוֹרָא

וְאַרְסִי כִּפְלַיִם. הוּא הוֹסִיף לְהָקִיא אֵש בְּמֶרְחַק חֲמֵש מֵאוֹת

אַמָּה וְהִשְמִיעַ לְחִישוֹת-נָחָש בְּקוֹל רָם וָעַז וְצוֹרֵם אֶת

הָאֹזֶן בְּמִדָּה כָּזוֹ, עַד כִּי הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ

יוֹבַּטֶס בְּמֶרְחַק חֲמִשִּים מִילִין, וְהַמֶּלֶךְ רָעַד וְכֵס

הַמְּלוּכָה הִתְנוֹדֵד תַּחְתָּיו.

– יוֹם חֹשֶךְ! – חָשַב הַמֶּלֶךְ הַמִּסְכֵּן בְּלִבּוֹ – אֵין זֹאת כִּי הַחִימֵרָה הוֹלֶכֶת וּבָאָה לְטָרְפֵנוּ.

בֵּינָתַיִם שָהָה פֶּגַסּוּס שוּב בַּחֲלַל הָאֲוִיר

וְצָהַל בְּשֶצֶף, בְּעוֹד עֵינָיו יוֹרוֹת זִיק אֵש טָהוֹר כְּלַהַב

הַפְּלָדָה. מַה נִּבְדְלָה אֵש זוֹ מִן הָאֵש הַמְעֻנָּנָה שֶל

הַחִימֵרָה! רוּחוֹ שֶל הַסּוּס הַמְרַחֵף בָּאֲוִיר הָיָה נַעֲלֶה וְכֵן

הָיָה רוּחוֹ שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן.

– הַאִם פִּצְעֲךָ שוֹתֵת דָם, סוּסִי בֶּן אַל-מָוֶת? –

קָרָא הָאִיש הַצָּעִיר, בְּדָאֲגוֹ לִכְאֵבוֹ שֶלּוֹ פָּחוֹת מֵאֲשֶר

לְיִסּוּרָיו שֶל הַיְצִיר הַמְפֹאָר, שֶלֹּא טָעַם מִיָּמָיו טַעַם

מַכְאוֹב – הַחִימֵרָה הַנִּתְעָבָה שַלֵּם תְּשַלֵּם אֶת הַנֶּזֶק הַזֶּה

בְּרֹאשָהּ הָאַחֲרוֹן.

אַחֲרֵי-כֵן הֵנִיעַ בָּרֶסֶן, קָרָא בְּקוֹל רָם וְנָחָה

אֶת פֶּגַסּוּס לֹא בְשִפּוּעַ כְּמוֹ קֹדֶם, כִּי אִם יָשָר אֶל מוּל

פְּנֵי הַמִּפְלֶצֶת הַבְּזוּיָה. הַהִשְׂתָּעֲרוּת הָיְתָה מְהִירָה

כְּבָרָק מְסַנְוֵר וּבֶלֶרוֹפוֹן קָרַב עַד כְּדֵי תְּפִישַׂת

הָאוֹיֵב.

אוֹתָהּ שָעָה תָקְפָה אֶת הַחִימֵרָה, אַחֲרֵי אֲשֶר

אָבַד לָהּ הָרֹאש הַשֵּנִי, חֵמָה עַזָּה מֵחֲמַת כְּאֵב וְזַעַם

פָּרוּעַ. הִיא הִתְנוֹעֲעָה אָנֶה וָאָנָה, חֶצְיָהּ עַל הָאֲדָמָה

וְחֶצְיָהּ בָּאֲוִיר, עַד כִּי אִי-אֶפְשָר הָיָה לְהַגִּיד, הֵיכָן הִיא

שוֹכֶנֶת. הִיא פָּעֲרָה אֶת פִּי הַנָּחָש שֶלָּהּ הָרָחָב כַּתְּהוֹם,

עַד כִּי פֶּגַסּוּס יָכוֹל הָיָה כִּמְעַט, הָיִיתִי אוֹמֵר, לָעוּף יָשָר

לְתוֹךְ גְרוֹנָהּ בִּכְנָפָיו הַפְּרוּשׂוֹת, עַל רוֹכְבוֹ וְכָל אֲשֶר

לוֹ! בְּקָרְבָם אֵלֶיהָ, הִשִּיבָה עֲלֵיהֶם נְשִימָתָהּ הַלּוֹהֶטֶת

וְעָטְפָה אֶת בֶּלֶרוֹפוֹן וְאֶת סוּסוֹ בַּאֲוִיר שֶל אֵש מַמָּש,

חָרְכָה אֶת כַּנְפֵי פֶּגַסּוּס, הִבְהֲבָה צַד אֶחָד שֶל תַּלְתַּלֵּי

הַזָּהָב אֲשֶר לָעֶלֶם, וּשְנֵיהֶם חָשוּ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאש חֹם

שֶלֹּא הָיָה נוֹחַ כְּלָל.

אוּלָם כָּל זֶה הָיָה כְּאַיִן לְעֻמַּת מַה שֶּבָּא אַחֲרֵי-כֵן.

כַּאֲשֶר הִגִּיעַ הַסּוּס הַמְעוֹפֵף בְּטִיסָתוֹ

בָּאֲוִיר בְּמֶרְחַק מֵאָה אַמָּה, קָפְצָה הַחִימֵרָה קְפִיצָה גְדוֹלָה

וְהֵטִילָה אֶת גוּפָתָהּ הַכְּבֵדָה, הַמְסֻרְבֶּלֶת, הָאַרְסִית

וְהַנִּתְעָבָה יָשָר עַל גַבֵּי פֶּגַסּוּס הַמִּסְכֵּן, לָפְתָה אוֹתוֹ

בְּאוֹן וָעֹז וְקָשְרָה אֶת זְנַב הַנָּחָש אֲשֶר לָהּ לְקֶשֶר! הַסּוּס

הַמְעוֹפֵף הִתְרוֹמֵם וְעָלָה מַעְלָה, מַעְלָה, מִמַּעַל לְרָאשֵי

הֶהָרִים, מִמַּעַל לֶעָבִים, וְכִמְעַט מִחוּץ לִרְאִיַּת הָאָרֶץ

הַמּוּצָקָה. אוּלָם הַמִּפְלֶצֶת יְלִידַת הָאֲדָמָה עוֹדֶנָּה מַחֲזִיקָה

וּמִתְרוֹמֶמֶת לְמַעְלָה יַחַד עִם הַיְצִיר שֶל אוֹר וַאֲוִיר.

בֵּינָתַיִם וּבֶלֶרוֹפוֹן הֶחֱזִיר רֹאשוֹ וְעָמַד פָּנִים אֶל פָּנִים

עִם הַכִּעוּר הַמַּבְחִיל שֶל פְּנֵי הַחִימֵרָה וְיָכֹל לְהִנָּצֵל

מִמִּיתַת שְׂרֵפָה אוֹ מִנְּשִיכַת מָוֶת רַק עַל יְדֵי הַצִּנָּה

שֶאָחַז. מֵעַל הַקָּצֶה הָעֶלְיוֹן שֶל הַצִּנָּה הִבִּיט בְּתַקִּיפוּת

אֶל עֵינֶיהָ הַפְּרוּעוֹת שֶל הַמִּפְלֶצֶת.

אוּלָם הַחִימֵרָה הָיְתָה כֹּה מְטֹרֶפֶת וּפְרוּעָה

מִמַּכְאוֹבֶיהָ, עַד אֲשֶר לֹא שָמְרָה עַל עַצְמָהּ יָפֶה, כְּמוֹ

שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה בְּמִקְרֶה אַחֵר. אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, אוּלַי

זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְשָרָה וְהַטּוֹבָה לְהִלָּחֵם בַּחִימֵרָה: לָגֶשֶת

אֵלֶיהָ סָמוּךְ עַד כַּמָּה שֶאֶפְשָר. בְּהִתְאַמְּצָהּ לִתְקֹעַ אֶת

צִפָּרְנֶיהָ-בַּרְזֶל לְתוֹךְ גוּפוֹ שֶל הָאוֹיֵב, הִנִּיחָה הַבִּרְיָה

הַנּוֹרָאָה אֶת חָזָהּ חָשׂוּף כִּמְעַט, וּבֶלֶרוֹפוֹן בִּרְאוֹתוֹ זֹאת,

תָּקַע אֶת חַרְבּוֹ עַד הַקַּת אֶל הַלֵּב הָאַכְזָרִי. הַקֶּשֶר שֶל

זְנַב הַנָּחָש הֻתַּר מִיָּד. הַמִּפְלֶצֶת הִרְפְּתָה מִפֶּגַסּוּס

וְנָפְלָה מֵרוּם עָצוּם זֶה לָאָרֶץ, וְהָאֵש אֲשֶר בְּקִרְבָּהּ, תַּחַת

לָצֵאת הַחוּצָה, בָּעֲרָה בְּיֶתֶר חֵמָה פְּנִימָה וְעַד מְהֵרָה

הִתְחִילָה אוֹכֶלֶת אֶת הַגּוּף הַמֵּת, וְכָךְ נָפַל מִמָּרוֹם כֻּלּוֹ

אָחוּז לֶהָבוֹת, וּבַאֲשֶר כִּי יָרַד הַלַּיְלָה בְּטֶרֶם הִגִּיעַ

לָאָרֶץ, חָשְבוּ הָרוֹאִים בְּטָעוּת, כִּי כּוֹכָב נוֹפֵל הוּא אוֹ

כּוֹכָב שָבִיט. אוּלָם עִם אוֹר הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶר הָלְכוּ כַּמָּה

פּוֹעֲלִים חַקְלָאִים לַעֲבוֹדַת יוֹמָם בַּשָּׂדֶה, רָאוּ לְתִמְהוֹנָם,

כַּמָּה צִמְדֵי שָׂדֶה זְרוּעִים אֵפֶר. בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה הָיָה גַל

שֶל עֲצָמוֹת מַלְבִּינוֹת גָדוֹל וְגָבֹהַּ מֵעֲרֵמַת שַחַת. לֹא נִרְאָה

עוֹד דָבָר מִן הַחִימֵרָה הָאֲיֻמָּה!

וְכַאֲשֶר נָחַל בֶּלֶרוֹפוֹן אֶת נִצְחוֹנוֹ, הִשְתַּחֲוָה וְנָשַק אֶת פֶּגַסּוּס וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת,

– עַתָּה נָשוּב נָא, סוּסִי הָאָהוּב – קָרָא – נָשוּב אֶל מַעְיַן פִּירֵנֵי.

פֶּגַסּוּס טָס בָּאֲוִיר בְּיֶתֶר מְהִירוּת מֵאֲשֶר טָס

קֹדֶם לָכֵן, וּבִזְמַן קָצָר הִגִּיעַ אֶל הַמַּעְיָן, שָׁם מָצָא אֶת

הַזָּקֵן נִשְעָן עַל מַטֵּהוּ, אֶת הָאִכָּר מַשְקֶה אֶת פָּרָתוֹ וְאֶת

הַנַּעֲרָה שוֹאֶבֶת מַיִם בְּכַדָּהּ.

– אֲנִי זוֹכֵר עַתָּה – אָמַר הָאִיש הַזָּקֵן – כִּי

רָאִיתִי לְפָנִים אֶת הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם וַאֲנִי אָז נַעַר

קָטָן. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה יָפֶה שִבְעָתַיִם.

– יֵש לִי סוּס קָרוֹן אֲשֶר עֶרְכּוֹ פִּי שְלֹשָה

מִמֶּנּוּ – אָמַר הַכָּפְרִי – אִלּוּ הָיָה הַסּוּס הַזֶּה שֶלִּי,

הָיִיתִי, רֵאשִית כֹּל, מְקַצֵּץ אֶת כְּנָפָיו.

אוּלָם הַנַּעֲרָה הָעֲלוּבָה לֹא אָמְרָה כְּלוּם, כִּי

מַזָּלָהּ גָרַם לָהּ תָּמִיד לְפַחֵד מִפְּנֵי יוֹם רָע. וּבְכֵן נָסָה

וּבָרְחָה וְהִפִּילָה לָאָרֶץ אֶת כַּדָּהּ וְשִבְּרָה אוֹתוֹ.

– אַיֵּה הַיֶּלֶד הֶעָדִין – שָאַל בֶּלֶרוֹפוֹן – אֲשֶר

הָיָה לִי לְרֵעַ וְחָבֵר וְלֹא חָדַל מֵאֱמוּנָתוֹ וְלֹא עָיֵף מֵהַבִּיט

אֶל הַמַּעְיָן?

– הִנֵּנִי, בֶּלֶרוֹפוֹן יַקִּיר! – עָנָה הַיֶּלֶד בְּרֹךְ.

כִּי הַנַּעַר הַקָּטָן הָיָה יוֹשֵב יוֹם יוֹם עַל שְׂפַת

הַמַּעְיָן וְחִכָּה לְשוּב יְדִידוֹ, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת בֶּלֶרוֹפוֹן

יוֹרֵד מִתּוֹךְ הֶעָבִים רוֹכֵב עַל הַסּוּס בַּעַל-הַכְּנָפַיִם,

נִרְתַּע לְאָחוֹר לְתוֹךְ הַשִּׂיחִים. הוּא הָיָה יֶלֶד רַךְ וְעָנֹג

וְיָרֵא הָיָה פֶּן יִרְאוּ הַזָּקֵן וְהַכָּפְרִי אֶת הַדְּמָעוֹת

הַיּוֹרְדוֹת מֵעֵינָיו.

– נָחַלְתָּ אֶת הַנִּצָּחוֹן – קָרָא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה,

בְּרוּצוֹ אֶל בִּרְכָּיו שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן, אֲשֶר יָשַב עוֹד עַל גַב

הַסּוּס – יָדַעְתִּי, כִּי לְךָ יִהְיֶה הַנִּצָּחוֹן.

– כֵּן, יֶלֶד חָבִיב! – עָנָה בֶּלֶרוֹפוֹן, בְּצָנְחוֹ

מֵעַל הַסּוּס הַמְעוֹפֵף – לוּלֵא אֱמוּנָתְךָ שֶעָמְדָה לִי, לֹא

הָיִיתִי מְחַכֶּה מֵעוֹלָם לְפֶגַסּוּס וְעַד עוֹלָם לֹא הָיִיתִי

מְנַצֵּחַ אֶת הַחִימֵרָה הָאֲיֻמָּה. כָּל זֶה עָשִׂיתָ אַתָּה, יְדִידִי

הַקָּטָן וְהָאָהוּב. וְעַתָּה הָבָה נָשִיב לְפֶגַסּוּס אֶת

חֵרוּתוֹ.

וְכָךְ הֵסִיר אֶת רֶסֶן-הַקֶּסֶם מֵעַל רֹאשוֹ שֶל סוּס-הַפֶּלֶא.

– בֶּן-חוֹרִין תִּהְיֶה לְעוֹלָם, פֶּגַסּוּס שֶלִּי! –

קָרָא וּצְלִיל שֶל תּוּגָה בְּקוֹלוֹ – מָהִיר אַתָּה וְחָפְשִי

תִּהְיֶה.

אַךְ פֶּגַסּוּס הִנִּיחַ רֹאשוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶל בֶּלֶרוֹפוֹן וְלֹא נִפְתָּה לִדְבָרָיו לַעֲזֹב אוֹתוֹ.

– טוֹב וְיָפֶה אֵפוֹא! – אָמַר בֶּלֶרוֹפוֹן, בְּלַטְּפוֹ

אֶת סוּסוֹ הַנַּעֲלֶה – עִמָּדִי תֵּשֵב כָּל הַיָּמִים כְּאַוַּת

נַפְשְךָ וְיַחְדָו נֵלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ יוֹבַּטֶס לְבַשֵּׂר לוֹ, כִּי

הַחִימֵרָה נִשְמְדָה.

אַחֲרֵי-כֵן חִבֵּק וְנָשַק בֶּלֶרוֹפוֹן אֶת הַיֶּלֶד הֶעָדִין וּבְהַבְטִיחוֹ לוֹ לָשוּב אֵלָיו יָצָא לַדֶּרֶךְ.

אוּלָם בַּשָּנִים הַבָּאוֹת טָס הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל

הַסּוּס הַקַּל בִּמְרוֹמִים גְבֹהִים יוֹתֵר מֵאֲשֶר טָס בֶּלֶרוֹפוֹן,

וְעָשָׂה מַעֲשִׂים גְדוֹלִים וּמְפֹאָרִים יוֹתֵר מִן הַנִּצָּחוֹן

שֶנָּחַל יְדִידוֹ עַל הַחִימֵרָה. כִּי הַיֶּלֶד הֶעָדִין וְהֶעָנֹג

הַזֶּה גָדַל וַיְהִי לִמְשוֹרֵר כַּבִּיר.