פֶּרֶק רִאשׁוֹן

רוּחַ־הַסּוֹעָה שֶׁל שְׁנַת 1865 – קְרִיאוֹת בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר – כַּדּוּר פּוֹרֵחַ שֶׁתְּקָפָהוּ עַלְעוֹל ¹– נִקְרְעָה הַמַּעֲטָפָה שֶׁלּוֹ – מִסָּבִיב אַךְ מֶרְחֲבֵי יָם – חֲמִשָּׁה נוֹסְעִים – מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בַּסִּירָה – נִגְלָה חוֹף יַבָּשָׁה – סוֹפוֹ שֶׁל מְאֹרַע הַבַּלָּהוֹת.

“אָנוּ מִתְרוֹמְמִים?” “לֹא! לְהֶפֶךְ! אָנוּ יוֹרְדִים מָטָּה!”

“רַע מִזֶּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! אָנוּ נוֹפְלִים!”

“בְּשֵׁם אֱלֹהִים! הִשְׁלִיכוּ אֶת הַנֵּטֶל!”

“הִנֵּה הוּרַק הַשַּׂק הָאַחֲרוֹן!”

“וְאֵין הַכַּדּוּר מִתְרוֹמֵם?”

“לֹא!”

“אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל הֲמוֹן גַּלִּים!”

“הַסִּירָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַיָּם!”

“אָנוּ רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ אַךְ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִיעַ בַּחֲלַל הָאֲוִיר קוֹל אַדִּיר, אֲשֶׁר קָרָא וְאָמָר:

“הַשְׁלִיכוּ כָּל מַעֲמָסָה!… הַשְׁלִיכוּ אֶת הַכֹּל! וֵאלֹהִים יְרַחֲמֵנוּ!”

אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר נִשְׁמְעוּ בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר מֵעַל לְעַרְבוֹת הַמַּיִם הָרְחָבוֹת לְאֵין קֵץ אֲשֶׁר לְיַם־הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְחֹדֶשׁ מַרְס שְׁנַת 1865.

הַכֹּל וַדַּאי זוֹכְרִים עֲדַיִן אֶת רוּחַ־הַסְּעָרָה הַצְּפוֹנִית־הַמִּזְרָחִית, שֶׁהִתְחוֹלְלָה בְּאֶמְצַע תְּקוּפַת הַשִּׁוּוּי שֶׁל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, וַאֲשֶׁר גָּרְמָה לִירִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר עַד לִכְדֵי שְׁבַע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה מִילִימֶטֶר. רוּחַ סְעָרָה זוֹ הִתְגָּעֲשָׁה בְּלִי הֶפְסֵק מִיּוֹם שְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מַרְס עַד הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה בּוֹ. הִיא עוֹלְלָה חֻרְבָּנוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּאֵרָפָּה, בַּאֲמֵרִיקָה וּבְאַסְיָה עַל פְּנֵי רְצוּעָה רְחָבָה אֶלֶף וְשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִיל, שֶׁעָבְרָה בַּאֲלַכְסוֹן אֶת קַו־הַמַּשְׁוֶה מִן הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שֶׁל הָרֹחַב הַצְּפוֹנִי עַד הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי. עָרִים נֶהֶפְכוּ, יְעָרִים נֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם, חוֹפִים נָשַׁמּוּ עַל יְדֵי הַרְרֵי מַיִם, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ וְהִשְׁתַּפְּכוּ עֲלֵיהֶם, אֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר לְפִי הָרְשִׁימוֹת שֶׁל לִשְׁכַּת הַיְדִיעוֹת “וֶרִיטַס” עָלָה מִסְפָּרָן לְמֵאוֹת, הָשְׁלְכוּ אֶל הַחוֹפִים, חֶבְלֵי אֶרֶץ שְׁלֵמִים שֻׁוּוּ פְּנֵיהֶם עַל יְדֵי הָעַלְעוֹל, אֲשֶׁר מִגֵּר וכִתֵּת אֵת כָּל מַה שֶׁפָּגַע בְּדַרְכּוֹ, וְהַרְבֵּה אֲלָפִים בְּנֵי אָדָם נִתְמָעֲכוּ וְנֶהֶרְגוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אוֹ נִבְלְעוּ בִּמְצוּלוֹת יָם. כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הָיוּ הָאוֹתוֹת הַמְּעִידִים עַל חֲמַת הַזַּעַם, שֶׁבָּה עָבְרָה הַסּוּפָה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת. הָאֲסוֹנוֹת וְהַפְּגָעִים, שֶׁגָּרְמָה, גָּדְלוּ הַרְבֵּה מִשֶּׁל הַסּוּפוֹת, שֶׁעוֹלְלוּ חֻרְבָּן נוֹרָא בְּהַוַּנָּה וּבִגְוָדַלוּף, הָרִאשׁוֹנָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאוֹקְטָבֶּר שְׁנַת 1810, וְהַשְּׁנִיָּה בְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה לְיוּלִי שְׁנַת 1825.

וְאוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲסוֹנוֹת אֲיֻמִּים כָּאֵלֶּה הִתְרַגְּשׁוּ עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה וְעַל פְּנֵי הַיָּם, הִתְעוֹלְלָה בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר הַנִּסְעָר דְּרָמָה מַרְעִישָׁה לֵב בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן.

וְאָכֵן אֲיֻמָּה הָיְתָה דְרָמָה זוֹ: כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, שֶׁנִּשָּׂא עַל כַּנְפֵי סוּפָה כְּכַדּוּרִית־שַׁעֲשׁוּעִים בְּתוֹךְ הַתְּנוּעָה הַסִּבּוּבִית שֶׁל גַּלֵּי הָאֲוִיר, טָס וְעָבַר בַּחֲלַל הַמֶּרְחַבְיָה בִּמְהִירוּת שֶׁל תִּשְׁעִים מִילִין לְשָׁעָה² כְּשֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב מִסָּבִיב לְעַצְמוֹ.

מִתַּחַת לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הִתְנוֹדְדָה סִירָה וּבָהּ חֲמִשָּׁה נוֹסְעִים, אֲשֶׁר כִּמְעַט לֹא נִרְאוּ לָעַיִן בְּתוֹךְ חַשְׁרַת הָאֵדִים הַמְּעֹרָבִים בְּאַבְקוֹת מַיִם, שֶׁמִּלְּאו אֶת כָּל הֶחָלָל וְהִתְרוֹצְצוּ עַל פְּנֵי יַם־הָאוֹקְיָנוֹס.

מֵאַיִן בָּא כַּדּוּר פּוֹרֵחַ זֶה, שֶׁהָיָה מִשְׂחָק לַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה? מֵאֵיזוֹ פִּנָה שֶׁבָּעוֹלָם עָלָה וְנִתְגַּלְגֵּל לְכָאן? הֵן אִי־אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁהִפְלִיג בַּשָּׁעָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה הַסּוּפָה, אֲשֶׁר נִמְשְׁכָה זֶה חֲמִשָּׁה יָמִים וְאוֹתוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים כְּבָר נִתְגַּלּוּ בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לַחֹדֶשׁ. וּלְפִיכָךְ סְבָרָה הִיא, שֶׁכַּדּוּר פּוֹרֵחַ זֶה בָּא מִמֶּרְחָק גָּדוֹל עַד מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁלְּפִי מְהִירוּת מְעוּפוֹ צָרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת לֹא פָּחוֹת מֵאַלְפַּיִם מִיל.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וּבְיַד הַנּוֹסְעִים לֹא הָיָה כָּל אֶמְצָעִי לְכַוֵּן אֶת מִדַּת אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרוּ מִשָּׁעָה שֶׁהִפְלִיגוּ, מִשּׁוּם שֶׁחָסְרוּ כָּל סִמָּן וְכָל צִיּוּן לַדָּבָר. אֶלָּא שֶׁתָּמוּהַּ הוּא שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בַּחֲמַת הַשּׁוֹאָה שֶׁהִתְגָּעֲשָׁה מִסְּבִיבָם. הֵם טָסוּ הָלֹךְ וָטוּס לְפָנִים. הֵם הִסְתּוֹבְבוּ מִסָּבִיב לְעַצְמָם, וְלֹא הִרְגִּישׁוּ לֹא בַּסִּבּוּב וְלֹא בַּטִּיסָה שֶׁטָּסוּ בְּכִוּוּן מְאֻזָּן. עֵינֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לַחֲדֹר לְתוֹךְ מַעֲבֵה הָעֲרָפֶל, שֶׁנֶּעֱרַם מִתַּחַת לַסִּירָה. מִסְּבִיבָם לֹא הָיָה דָבָר זוּלָתִי חַשְׁרַת עֲרָפֶל. וּמִפְּנֵי הַקַּדְרוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁהִשְׁרוּ הֶעָבִים בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַנּוֹסְעִים לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. שׁוּם בְּרַק־אוֹר, שׁוּם קוֹל מֵאֶרֶץ הַיִּשּׁוּב, שׁוּם שָׁאוֹן שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּאַפְסֵי הַמַּחֲשַׁכִּים הַלָּלוּ, כָּל זְמָן שֶׁהָיוּ טָסִים בִּתְחוּמֵי הַמָּרוֹם. רַק בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִילוּ יוֹרְדִים בִּמְהִירוּת מַטָּה, עָמְדוּ עַל הַסַּכָּנָה שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לָהּ בְּשׁוּטָם עַל מְצוּלוֹת הַיָּם.

הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁפֵּרְקוּ מֵעָלָיו אֶת מַשָּׂא הַחֲפָצִים כִּבְדֵי־הַמִּשְׁקָל, כְּגוֹן צָרְכֵי־יְרִיָּה, כְּלֵי־נֶשֶׁק וְצֵידָה, הִתְרוֹמֵם אֶל הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הָאֲוִיר, עַד לִידֵי גֹּבַה שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל. לְאַחַר שֶׁהַנּוֹסְעִים הִכִּירוּ, שֶׁהַסִּירָה שֶׁלָּהֶם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַיָּם, וּמִדַּעְתָּם שֶׁהַסַּכָּנָה שֶׁלְּמַעְלָה פְּחוּתָה הִיא מִזּוֹ שֶׁלְּמַטָּה, עָמְדוּ וְהֵטִילוּ הַיָּמָה אֲפִילוּ אֶת הַחֲפָצִים הַמּוֹעִילִים בְּיוֹתֵר וְהִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא לְאַבֵּד מֵעַכְשָׁו לְבַטָּלָה אַף טִפָּה כָּל שֶׁהִיא מֵאוֹתוֹ הַגָּז, מֵאוֹתָהּ נִשְׁמַת־הַחַיִּים שֶׁל מְכוֹנַת הַתְּעוּפָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֶחֱזִיקָה בָּהֶם עַל פִּי הַתְּהוֹם וְלֹא נָתְנָה אוֹתָם לָרֶדֶת בִּמְצוּלוֹת.

הַלַּיְלָה עָבַר עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ חֲרָדָה, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם אַמִּיצֵי־רוּחַ כְּמוֹתָם. מִשֶּׁהֵאִיר הַיּוֹם, נִכָּר הָיָה שֶׁהַסּוֹעָה הוֹלֶכֶת וּפוֹחֶתֶת. בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הָעֶשְׂרִים וְהָאַרְבָּעָה לְמַרְס נִתְגַּלּוּ כַּמָּה סִמָּנִים, שֶׁהֵעִידוּ עַל שֶׁקֶט הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא לָעוֹלָם. הֶעָבִים הַכְּבֵדִים הִתְנַשְּׂאוּ עִם שַׁחַר לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמָיִם. לְאַחֵר שָׁעוֹת מוּעָטוֹת חָלַשׁ הָעַלְעוֹל וְתַשׁ כֹּחוֹ. הָרוּחַ חָדְלָה מִהְיוֹת רוּחַ סוֹעָה וְהָיְתָה לְ“רוּחַ חֲזָקָה”, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמְּהִירוּת הַתְּנוּעָה שֶׁל שִׁכְבוֹת הָאֲוִיר נִתְמַעֲטָה עַד כְּדֵי חֶצְיָהּ. אָמְנָם הָרוּחַ הָיְתָה עֲדַיִן עַזָּה לְמַדַּי, וְאַף עַל פִּי כֵן, נִכָּר הָיָה בְּבֵרוּר, שֶׁגַּעַשׁ הָאֵיתָנִים הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְשָׁקֵט.

סָמוּךְ לְאַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִתְדַּקְקָה הַשְּׁכָבָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאֲוִיר בְּמִדָּה נִכֶּרֶת. הַשַּׁחַק לָבַשׁ אוֹתָהּ הַבְּהִירוּת הַלַחְלֶחָה הַנִּרְאֵית לָעַיִן לְאַחֵר שֶׁחָלְפוּ וְעָבְרוּ עַל פָּנָיו מֵטֵאוֹרִים גְּדוֹלִים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַסּוֹעָה הִפְסִיקָה אֶת מְעוּפָה לִפְאַת מֵעֲרָב וְגָוְעָה מֵאֵלֶיהָ. אֶפְשָׁר, שֶׁלְּאַחֵר שֶׁנִּרְעַץ כֹּחוֹ שֶׁל הָעַלְעוֹל, נִתְמַזְמְזָה עַל יְדֵי זִרְמֵי אֲוִיר אֱלֶקְטְרִיִּים, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה פְּעָמִים לְעַלְעוֹלִים הַמִּתְחוֹלְלִים עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִּי.

וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֻרְגָּשׁ הָיָה שׁוּב, שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוֹלֵךְ וְיוֹרֵד לְאַט לְאַט יְרִידָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אֶל הַשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הָאֲוִיר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְכַּוֵּץ, וְהַמַּעֲטָפָה שֶׁלּוֹ מִתְאָרֶכֶת וּמִתְמַשֶּׁכֶת, פּוֹשֶׁטֶת אֶת צוּרָתָהּ הַכַּדּוּרִית וְלוֹבֶשֶׁת צוּרָה שֶׁל בֵּיצָה.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם שׁוֹטֵט הַכַּדּוּר עַל פְּנֵי הַיָּם רַק בְּגֹבַהּ שֶׁל אַלְפַּיִם רֶגֶל. שִׁעוּר גָּדְלוֹ הָיָה חֲמִשִּׁים אֶלֶף רֶגֶל מְעֻקָּבִים³ וּבְשֶׁל הֶקֵּפוֹ עָלוּל הָיָה לִשְׁהוֹת בַּאֲוִיר זְמָן מְרֻבֶּה, בֵּין לְהִתְנַשֵּׂא לִמְרוֹמִים נִשְׂגָּבִים וּבֵין לָשׁוּט בְּכִוּוּן מְאֻזָּן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׁלִיכוּ הַנּוֹסְעִים אֶת הַחֲפָצִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעֲדַיִן הִכְבִּידוּ עַל הַסִּירָה – אֶת שְׂרִידַי הַצֵּידָה שֶׁהִנִּיחוּ לְמִשְׁמֶרֶת וְאֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה תַּחַת יָדָם, וּבִכְלָל זֶה גַּם אֶת כְּלֵי־הַשִּׁמּוּשׁ הַקְּטַנִּים שֶׁאָדָם נוֹשֵׂא אוֹתָם בְּכִיסוֹ. אֶחָד מֵהֶם טִפֵּס וְעָלָה עַל הָעִגּוּל, שֶׁחוּטֵי הָרֶשֶׁת הָיוּ קְשׁוּרִים בּוֹ, וְהִתְאַמֵּץ לִקְשֹׁר וּלְהַדֵּק יָפֶה יָפֶה אֶת הַתּוֹסֶפֶת הַתַּחְתּוֹנָה הַזֹּאת שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

בָּרוּר הָיָה, שֶׁהַנּוֹסְעִים שׁוּב לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁהוֹת אֶת הַכַּדּוּר בַּמְּרוֹמִים וְשֶׁחֲסֵרִים הֵם גַּז!

וּבְכֵן אֲבוּדִים הָיוּ!

לְמַטָּה מֵהֶם אֵין יַבֶּשֶׁת וְאֵין אִי. אֵין הָעַיִן רוֹאָה מִסָּבִיב שִׂרְטוֹן כָּל שֶׁהוּא, שֶׁהָעֹגֶן שֶׁלָהֶם יָכֹל הָיָה לְהֵאָחֵז בּוֹ.

אֵין כֹּל, זוּלָתִי הַיָּם רְחַב־הַיָּדַיִם, אֲשֶׁר מִשְׁבָּרָיו עֲדַיִן הִתְגָּעֲשׁוּ וְהִתְנַפְּצוּ בְּכֹחַ אַדִּיר לְאֵין עֲרוֹךְ! אֵין כֹּל זוּלָתִי הָאוֹקְיָנוֹס, אֲשֶׁר גְּבוּלוֹתָיו לֹא נִרְאוּ אֲפִילּוּ לְעֵינֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִבִּיטוּ אֵלָיו מִמָּרוֹם וַאֲשֶׁר מֶבָּטֵיהֶם צָפוּ וְרָאוּ לַמֶּרְחַקִּים עַד כְּדֵי תְּחוּם שֶׁל אַרְבָּעִים מִילִין! אֵין כֹּל זוּלָתִי אוֹתוֹ הַשֶּׁטַח הַנּוֹזֵל, אֲשֶׁר הַסּוּפָה חוֹבֶטֶת וּמַכָּה בּוֹ בַּחֲמַת זַעַם, וַאֲשֶׁר הַלָּלוּ וַדַּאי רָאוּ אוֹתוֹ כִּדְמוּת שִׁפְעַת גַּלִּים פְּרוּעִים וּמִתְרוֹצְצִים, שֶׁרָאשֵׁיהֶם הַלְּבָנִים מִצְטָרְפִים לְרֶשֶׁת אַחַת שֶׁל לַבְנוּנִית לְלֹא קֵץ וּלְלֹא מְצָרִים! אֵין הָעַיִן רוֹאָה לֹא אֶרֶץ וְלֹא אֳנִיָּה.

וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְעַכֵּב אֶת תְּנוּעַת הַיְרִידָה, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מִלִּצְלֹל בִּמְצוּלוֹת יָם. וְאָמְנָם יוֹשְׁבַי הַסִּירָה אִמְּצוּ אֶת כָּל כֹּחָם וְעָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה לְאֵל יָדָם לְהַעֲבִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הָאָסוֹן הַזֶּה. וְאוּלָם כָּל עֲמָלָם הָיָה לְלֹא הוֹעִיל. הַכַּדּוּר הָלַךְ וְיָרַד מַטָּה, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ טָס בִּמְהִירוּת יְתֵרָה לְעֵבֶר מַשַּׁב הָרוּחַ, זֹאת אוֹמֶרֶת, מִצְּפוֹנִית־מִזְרָחִית לִדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית.

אָכֵן נוֹרָא הָיָה מַצַּב הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ! בָּרוּר הָיָה, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיוּ אֲדוֹנִים לַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. כָּל יְגִיעָם הָיָה לָרִיק. מַעֲטַפְתּוֹ שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְכַּוֵּץ. הַגַּז הִתְעוֹפֵף וְיָצָא מִמֶּנּוּ, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא עָלָה בְּיָדָם לַעֲצֹר בּוֹ. מְהִירוּת הַיְרִידָה הִתְגַּבְּרָה בְּמִדָּה נִכֶּרֶת לָעַיִן, וּבְשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה הַסִּירָה תְּלוּיָה מֵעַל לָאוֹקְיָנוֹס בְּגֹבַהּ שֶׁלֹּא עָלָה עַל שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.

וְהַגַּז הָלַךְ וְיָצָא, הָלַךְ וּפָרַח לוֹ בְּאֵין מַעֲצֹר דֶּרֶךְ קֶרַע שֶׁנַּעֲשָׂה בַּמַּעֲטָפָה, וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְעַכְּבוֹ.

הַהֲקָלָה שֶׁהֵקֵלּוּ הַנּוֹסְעִים עַל הַסִּירָה, בְּהַשְׁלִיכָם מִתּוֹכָהּ אֶת כָּל הַחֲפָצִים הָאֲצוּרִים בָּהּ, אָמְנָם עָמְדָה לָהֶם לִהְיוֹת תְּלוּיִים בָּאֲוִיר עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. וְאוּלָם הָאָסוֹן מֻכְרָח הָיָה לָבוֹא, וְאִם עַד בּוֹא הַלַּיְלָה לֹא תֵרָאֶה יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, אָז גַּם הַנּוֹסְעִים וְגַם הַסִּירָה וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אָבֹד יֹאבְדוּ בְּגַלֵּי הַיָּם לְלֹא הַצָּלָה.

הַמַּעֲשֶׂה הָאֶחָד, שֶׁעֲדַיִן צָרִיךְ הָיָה לַעֲשׁוֹתוֹ, נַעֲשָׂה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הַנּוֹסְעִים בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָיוּ, כְּכֹל הַנִּרְאֶה לָעַיִן, אֲנָשִׁים אַמִּיצֵי־רוּחַ, אֲשֶׁר לֹא חַתּוּ מִלְּהַבִּיט בִּפְנֵי הַמָּוֶת. מִפִּיהֶם לֹא הִתְמַלְּטָה אַף תְּלוּנָה אֶחָת. הֵם הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהִלָּחֵם עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתָּם כְּדֵי לְאַחֵר אֶת מַפַּלְתָּם. הַסִּירָה הָיְתָה מֵעֵין סַל שֶׁל נְצָרִים וְלֹא הָיְתָה מֻכְשָׁרָה כָּל עִקָּר לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאִלּוּ נָפְלָה הַמַּיְמָה, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַחֲזִיקָה עַל פְּנֵי הַיָּם בְּשׁוּם פָּנִים.

בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם הָיָה הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּבֵין גַּלֵּי הַיָּם כְּאַרְבַּע מֵאוֹת רֶגֶל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר קוֹל אַמִּיץ – קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁלִּבּוֹ עָשׂוּי לִבְלִי חָת. וּלְעֻמָּתוֹ נַעֲנוּ קוֹלוֹת אֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ אַמִּיצִים בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִמֶּנּוּ:

“הֲכִי הַכֹּל הוּטַל הַמָּיְמָה?”

“לֹא! עֲדַיִן יֵשׁ עִמָּנוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פְרַנְקִים שֶׁל זָהָב!”

וּמִיָּד הוּטַל הַיָּמָה שַׂק כָּבֵד.

“הַכַּדּוּר מִתְרוֹמֵם?”

“קִמְעָה, וְאוּלָם עוֹד מְעַט יַחֲזֹר וְיֵרֵד!”

“הֲיֵשׁ עוֹד דָּבָר לַהֲטִילוֹ הַמָּיְמָה?”

“אֵין מְאוּמָה!”

“יֵשׁ וָיֵשׁ!… הֵסִּירָה!”

“מַהֲרוּ וְהִתְקַשְּׁרוּ אֶל הָרֶשֶׁת וְהָטִילוּ אֶת הַסִּירָה הַיָּמָה!”

וְאָמְנָם זֹאת הָיְתָה הַתַּחְבּוּלָה הַיְחִידָה וְהָאַחֲרוֹנָה לְהָקֵל עַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הַחֲבָלִים שֶׁקָּשְׁרוּ אֶת הַסִּירָה אֶל הַחִשּׁוּק נִקְצֶצוּ, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ, חָזַר וְעָלָה עַד כְּדֵי אַלְפַּיִם רֶגֶל.

חֲמֵשֶׁת הַנּוֹסְעִים טִפְּסוּ וְעָלוּ אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַחִשּׁוּק, הֶחֱזִיקוּ בְּמִקְלַעַת הַלּוּלָאוֹת וְהִבִּיטוּ אֶל הַתְּהוֹם.

גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא, כַּמָּה דַקָּה הִיא הַרְגָּשַׁת־הַמִּשְׁקֹלֶת הַמְיֻחָדָה לְכַדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. דַּי לְהַשְׁלִיךְ מִתּוֹכוֹ חֵפֶץ קַל שֶׁבְּקַלִּים, וּמִיָּד יִתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם. מְכוֹנָה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מֹאזְנַיִם וְיֵשׁ בָּהּ מִשֶּׁל דַּיְקָנוּת מַתֵּמַטִּית. וּלְפִיכָךְ קַל לְהָבִין, שֶׁאִם פּוֹרְקִים מֵעָלֶיהָ מַשָּׂא כָּבֵד לְפִי הָעֶרֶךְ, הֲרֵיהִי עֲשׂוּיָה לִקְפֹּץ קְפִיצָה גְּדוֹלָה לְמָעְלָה. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה גַם בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ.

וְאוּלָם לְאַחֵר שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שָׁהָה רֶגַע אֶחָד בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים מִתּוֹךְ שִׁוּוּי־מִשְׁקָל, הִתְחִיל שׁוּב יוֹרֵד מָטָּה. הַגַּז נָדַף מִתּוֹךְ הַקֶּרַע, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ תַּקָּנָה.

הַנּוֹסְעִים עָשׂוּ כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּכֹחָם לַעֲשׂוֹת. מֵעַכְשָׁו שׁוּם תַּחְבּוּלַת אֱנוֹשׁ לֹא יָכְלָה לְהַצִּילם. שׁוּב לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל תִּקְוָה חוּץ מִן הַתִּקְוָה לִתְשׁוּעַת אֱלֹהִים.

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת הָיָה הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּבֵין פְּנֵי הַיָּם רַק כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.

וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל נְבִיחַת כֶּלֶב, וְהַקּוֹל קוֹל פּוֹזֵז. כֶּלֶב זֶה הָיָה בֶּן לִוְיָתָם שֶׁל הַנּוֹסְעִים וְהוּא יָשַׁב סָמוּךְ לַאֲדוֹנָיו כְּשֶׁהוּא נֶאֱחָז בְּלוּלְאוֹת הָרֶשֶׁת.

“טוֹףּ רָאָה דְּבַר־מָה!” קָרָא אַחַד הַנּוֹסְעִים.

וּבוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל חָזָק, אֲשֶׁר קָרָא לֵאמֹר:

“אֶרֶץ! אֶרֶץ!”

הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר הָרוּחַ לֹא חָדְלָה מִדְּחֹף אוֹתוֹ לְצַד דְּרוֹמִי־מֵעֲרָבִי, טָס וְעָבַר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר מַהֲלָךְ מְסֻיָּם, שֶׁעָלָה לְכַמָּה מֵאוֹת מִילִין; וְהִנֵּה נִגְלָה בֶּאֱמֶת מִצַּד זֶה מַרְאֵה יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ גְּבוֹהָה לְמַדָּי.

וְאוּלָם יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ זוֹ עֲדַיִן רְחוֹקָה הָיְתָה מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים מִיל. הַתְּעוּפָה אֵלֶיהָ צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ לֹא פָּחוֹת מִשָּׁעָה, וּבִתְנַאי שֶׁהַכַּדּוּר לֹא יִטֶּה הַצִּדָה. שָׁעָה אֶחָת! הַאִם לֹא יִתְרוֹקֵן הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מִשְּׁאֵרִית הַנּוֹזֵל הָאֲוִירִי שֶׁבְּתוֹכוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲבֹר אוֹתָהּ שָׁעָה?

אָכֵן שְׁאֵלָה אֲיֻמָּה הָיְתָה שְׁאֵלָה זוֹ! הַנּוֹסְעִים רָאוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בַּעֲלִיל אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה הַמּוּצָקָה, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַשִּׂיגָהּ וִיהִי מָה. הֵם לֹא יָדְעוּ מַה טִיבָהּ שֶׁל נְקֻדָּה זוֹ, אִם אִי אוֹ יַבָּשָׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדְעוּ כִּמְעַט לְאֵיזֶה חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם טִלְטְלָה אוֹתָם הַסּוּפָה! וְאוּלָם לְאֶרֶץ זוֹ עֲלֵיהֶם לְהַגִּיעַ, וִיהִי מָה, בֵּין שֶׁהִיא אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת וּבֵין שֶׁאֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת, בֵּין שֶׁתִּנְהַג בָּהֶם מִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבֵין שֶׁלֹּא תִּנְהַג בָּהֶם מִדָּה זוֹ!

וְאוּלָם בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שׁוּב אֵינוֹ יָכֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בָּאֲוִיר. הוּא כְּבָר הֶחֱלִיק עַל פְּנֵי שֶׁטַח הַיָּם. רָאשֵׁי הַגַּלִּים הָאַדִּירִים כְּבָר פָּגְעוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּתַחְתִּית הָרֶשֶׁת וְהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ הַכְבָּדָה יְתֵרָה, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שׁוּב לֹא הָיָה מוּרָם לְמַעְלָה אֶלָּא לְמֶחֱצָה וְהָיָה מָשׁוּל לְעוֹף, שֶׁכַּדּוּר עוֹפֶרֶת פָּגַע בִּכְנָפָיו.

לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה לֹא הָיְתָה הָאָרֶץ רְחוֹקָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל מִיל אֶחָד, וְאוּלָם הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָיָה תָּשׁוּשׁ וְרָפוּי; הוּא הִתְמַתַּח וְנִתְקַמֵּט קְמָטִים גְּדוֹלִים וְשׁוּב לֹא הֵכִיל גַּז אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן. הַנּוֹסְעִים, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּרִשְׁתּוֹ, הִכְבִּידוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר וְעַד מְהֵרָה שָׁקְעוּ לְמֶחֱצָה הַיָּמָה וְהָיוּ חֲבוּטִים וּמֻצְלָפִים עַל יְדֵי הַגַּלִּים הָאֲיֻמִּים. מַעֲטַפְתּוֹ שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נֶהֶפְכָה לִמְעֵין שַׂק וְהָרוּחַ הֵפִיחָה בָּהּ וְדָחֲפָה אֶת הַכַּדּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא דּוֹחֶפֶת אֶת אַחַת הָאֳנִיּוֹת. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי בְּדֶרֶךְ זוֹ יַגִּיעַ אֶל הַחוֹף!

וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁרַק מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַחוֹף, פָּרְצוּ פִּתְאֹם צְעָקוֹת אִימּוּת מֵאַרְבָּעָה גרונות בְּבַת אַחַת. הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אֲשֶׁר לְמַרְאִית עַיִן שׁוּב לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְרוֹמֵם, קָפַץ וְעָלָה פִּתְאֹם לְמַעְלָה, לְאַחַר שֶׁהִכָּה בּוֹ נַחְשׁוֹל גָּדוֹל שֶׁבַּיָּם בַּחֲמַת זָעַם. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּקַל לוֹ פִּתְאֹם שֵׁנִית וְנִטַּל מִמֶּנּוּ חֵלֶק אֶחָד מִמַּשָּׂאוֹ. וְהוּא הִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה וְהִגִּיעַ לְגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל. וְאוּלָם בִּתְחוּם אֲוִיר זֶה פָּגַע בּוֹ מֵעֵין גַּלְגַּל־רוּחַ, אֲשֶׁר תַּחַת לְהוֹלִיכוֹ יָשָׁר אֶל הַחוֹף, גִּלְגֵּל אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּמָקוֹם אֶחָד. אֶפֶס לְאַחֵר שְׁנֵי רְגָעִים חָזַר הַכַּדּוּר וְהִתְקָרֵב אֶל הַיַּבָּשָׁה בַּאֲלַכְסוֹן וְנָפַל עַל הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם מִחוּץ לִתְחוּם הִשְׁתַּפְּכוּת הַגַּלִּים.

הַנּוֹסְעִים עָזְרוּ זֶה לָזֶה לְהִשְׁתַּחֲרֵר מִתּוֹךְ הַלּוּלָאוֹת שֶׁל הָרֶשֶׁת. לְאַחַר שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נִשְׁתַּחֲרֵר מִכֹּבֶד מַשָּׂאָם, חֲטָפָהוּ הָרוּחַ וְהוּא נֶעְלַם בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר כְּצִפּוֹר פְּצוּעָהּ, שֶׁשָּׁב כֹּחָהּ אֵלֶיהָ לְרֶגַע אֶחָד.

בַּסִּירָה נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וְכֶלֶב אֶחָד, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֵטִיל אֶל הַחוֹף רַק אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים.

הָאִישׁ הַנֶּעְדָּר נִסְחַף, כַּנִּרְאֶה, הַיָּמָה בְּיַד הַנַּחְשׁוֹל שֶׁהִכָּה בָּרֶשֶׁת. עַל יְדֵי כָּךְ הוּקַל לַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְהוּא הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא שֶׁאַחֲרֵי רְגָעִים מוּעָטִים שָׁב וְיָרַד מִמָּרוֹם וְנָפַל אָרְצָה.

אַךְ הִצִּיגוּ אַרְבַּעַת פְּלִיטֵי סְפִינַת הָאֲוִיר שֶׁנִּטָּרְפָה – אָנוּ נִקְרָא לָהֶם בְּשֵׁם זֶה, כִּי הֵם רְאוּיִים לוֹ – אֶת רַגְלֵיהֶם עַל הַקַּרְקַע, וּמִיָּד נָתְנוּ כֻּלָּם אֶת דַּעְתָּם לַחֲבֵרָם הַנֶּעְדָּר וְקָרְאוּ פֶּה אֶחָד:

“אֶפְשָׁר שֶׁיְּנַסֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף מִתּוֹךְ שְׂחִיָּה! הָבָה נַצִּילֶנּוּ! הָבָה נַצִּילֶנּוּ!”

פֶּרֶק שֵׁנִי

אַחַד הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁל מִלְחֶמֶת הַפֵּרוּד – הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית – גִּדְעוֹן סְפִּילֶט – הַכּוּשִׁי נֶב – הַסַּפָּן פֶּנְקְרוֹף –

הָעֶלֶם הֶרְבֶּרְט – הַצָּעָה שֶׁבָּאָה בְּהֶסַּח הַדָּעַת – הִתְאַסְּפוּ בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בָּעֶרֶב – הַהַפְלָגָה בָּאֲוִיר בִּשְׁעַת הַסּוֹעָה. –

הָאֲנָשִׁים, שֶׁהַסּוֹעָה הֱטִילָתַם לְחוֹף־יָם זֶה, לֹא הָיוּ טַיָּסִים בַּאֲוִיר שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּכָךְ, אַף לֹא מִן הַלְּהוּטִים אַחֵר מַסָּעוֹת בָּאֲוִיר. הַלָּלוּ הָיוּ שְׁבוּיֵי מִלְחָמָה, אֲשֶׁר עֹז רוּחָם הִשִּׁיאָם לְהִמָּלֵט מִמְּקוֹם שִׁבְיָם מִתּוֹךְ תְּנָאִים וּמְסִבּוֹת הַיּוֹצְאִים מִגֶּדֶר הָרָגִיל. מֵאָה פְּעָמִים הָיוּ צְפוּיִים לַמָּוֶת! מֵאָה פְּעָמִים עָלוּל הָיָה הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הַקָּרוּעַ שֶׁלָּהֶם לַהֲטִילָם אֶל תּוֹךְ תְּהוֹמוֹת הַיָּם! אוּלָם מִן הַשָּׁמַיִם שָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם לְשֵׁם גּוֹרָל מֻפְלָא שֶׁהָיָה מְזֻמָּן לָהֶם. לְאַחֵר שֶׁנִּמְלְטוּ מֵרִיצְ’מוֹנְד, שֶׁהָיְתָה נְצוּרָה עַל יְדֵי צִבְאוֹתָיו שֶׁל הַגֵּנֵרַל אוֹלִיס גְּרַנְט, נִמְצְאוּ בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ מַרְס בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעֵת אֲלָפִים מִילִין מֵעִיר הַבִּירָה זוֹ שֶׁל מְדִינַת וִירְגִינְיָה, אֲשֶׁר בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הַפֵּרוּד הָאֲיֻמָּה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מִבְצָר רָאשִׁי שֶׁל הַמִּתְבַּדְּלִים. מַסָּעָם בָּאֲוִיר אָרַךְ חֲמִשָּׁה יָמִים.

וְאֵלֶּה גִּלְגּוּלֵי הַמַּעֲשִׂים הַמֻּפְלָאִים, שֶׁהִכְשִׁירוּ וְסִיְּעוּ אֶת בְּרִיחַת הַשְּׁבוּיִים – אוֹתָהּ הַבְּרִיחָה, שֶׁסּוֹפָהּ הָיָה הָאָסוֹן הַיָּדוּעַ לָנוּ.

בְּאוֹתָהּ שְׁנַת 1865 עַצְמָה, בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר, הִסְתַּעֵר הַגֵּנֵרַל גְּרַנְט שׁוּב עַל הָעִיר רִיצְ’מוֹנְד עַל מְנָת לְכָבְשָׁהּ, וְאוּלָם נִסְיוֹנוֹ לֹא הִצְלִיחַ, וְהַרְבֵּה מִקְּצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ נָפְלוּ בִּידֵי הָאוֹיֵב וְהוּבְאוּ הֵעִירָה. אַחַד הַחֲשׁוּבִים שֶׁבֵּין הַשְּׁבוּיִים הַלָּלוּ הָיָה אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַמֶּרְכָּז שֶׁל פְּקִידוּת הַצָּבָא הָרָאשִׁית אֲשֶׁר לְחֵיל מְדִינַת הַבְּרִית, וּשְׁמוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, יְלִיד מְדִינַת מָסָּצ’וּזֶטְס, הָיָה אִינְגֵּ’נֵר וּמְלֻמָּד מֻבְהָק, וּמֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית מָסְרָה לְיָדוֹ בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה אֶת הַנְהָגַת מְסִלּוֹת הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר עֶרְכָּן הָאֶסְטְרָטֵגִי הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה אֲמֵרִיקָנִי צְפוֹנִי גָמוּר, אִישׁ דַּל־בָּשָׂר וּבַעַל עֲצָמוֹת בּוֹלְטוֹת, כְּבֶן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ; שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַקְּצָרוֹת וּזְקָנוֹ, שֶׁלֹּא הִשְׁאִיר מִמֶּנּוּ אֶלָּא שָׂפָם עָבֶה, כְּבָר הִתְחִילוּ מַלְבִּינִים. רֹאשׁוֹ הָיָה אַחַד הָרָאשִׁים הַיָּפִים “שֶׁעַל גַּבֵּי הַמּוֹנִיטִין”, אֲשֶׁר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נוֹצְרוּ לִהְיוֹת טְבוּעִים עַל מַטְבֵּעוֹת שֶׁל כָּבוֹד; עֵינָיו הָיוּ לוֹהֲטוֹת, עַל שְׂפָתָיו הָיָה מָתוּחַ חוּט שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ, וּמַרְאֵה פָּנָיו כְּשֶׁל מְלֻמָּד מִבֵּית הַמֶּדְרָשׁ הַצְּבָאִי. הוּא הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם הַאִינְגֵ’נֵרִים, אֲשֶׁר קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּתָם אִמְּנוּ יָדָם בְּפַטִּישׁ וּבְמַעְדֵּר, כַּדּוֹמֶה לְאוֹתָם הַגֵּנֵרָלִים, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים אַנְשֵׁי צָבָא פְּשׁוּטִים. וְכָךְ נִתְיַחֲדוּ בּוֹ בִּינָה יְתֵרָה וְחָרִיצוּת יָדַיִם כְּאֶחָת. שְׁרִירָיו הֵעִידוּ עַל הַכֹּחַ הָאַדִּיר הָאָצוּר בָּהֶם. מִהְיוֹתוֹ אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה וְאִישׁ הַמַּחֲשָׁבָה לַאֲמִתּוֹ, פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת, אַף הָיָה מְחוֹנָן תַּקִּיפוּת דַּעַת מַתְמֶדֶת, שֶׁעָמְדָה בִּפְנֵי כָּל תַּקָּלָה. וְעִם כָּל הַלַּמְדָּנוּת וְהַמַּעֲשִׂיּוּת הַיְתֵרָה שֶׁלּוֹ הָיָה אָדָם בַּעַל מֶזֶג מְצֻיָּן. בְּכָל מְסִבּוֹת הַמִּקְרִים שֶׁבַּחַיִּים לֹא חָדַל מִהְיוֹת אָדוֹן לְעַצְמוֹ, וּבוֹ נִתְאַחֲדוּ בְּשִׁעוּר שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ אוֹתָן שָׁלשׁ הַמִּדּוֹת, הַמְּשַׁמְּשׁוֹת סִמָּן מֻבְהָק לָאָדָם בַּעַל מֶרֶץ: עַסְקָנוּת הָרוּחַ וְעַסְקָנוּת הַגּוּף, לַהַט הַמַּאֲוַיִּים וְהַשְּׁאִיפוֹת וּגְבוּרַת הָרָצוֹן.

וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה אַמִּיץ רוּחַ מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכָל מַעַרְכוֹת הַקְּרָבוֹת שֶׁל מִלְחֶמֶת־פֵּרוּד זוֹ, וּכְאִישׁ צָבָא הָיָה הָגוּן לְאוֹתוֹ הַגֵּנֵרַל, אֲשֶׁר אָמַר: “אֵינֶנִּי מוֹנֶה לְעוֹלָם אֶת מִסְפַּר אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁלִּי שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים!” מֵאָה פְּעָמִים צָפוּי הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לִהְיוֹת אֶחָד מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר אוֹתוֹ גְּרַנְט הָאָיֹם לֹא מָנָה אֶת מִסְפָּרָם. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָנַע אֶת עַצְמוֹ מִכָּל סַכָּנָה, הִנֵּה בְּכָל הַקְּרָבוֹת הַלָּלוּ הֵאִירָה לוֹ תָּמִיד הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ, עַד לְאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ נִפְצַע עַל שְׂדֵה הַקְּרָב שֶׁלְּיַד רִיצְ’מוֹנְד וְנִלְקַח בַּשֶּׁבִי.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַצְמוֹ נָפַל שֶׁבִי בְּיַד אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם אָדָם חָשׁוּב אַחֵר, הֲלֹא הוּא גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “הַכַּתָּב” שֶׁל הָעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד”, אֲשֶׁר עָלָיו הוּטַּל לְלַוּוֹת אֶת מֵחֲנוֹת הַצָּפוֹן וְלַעֲקֹב אַחַר מַהֲלַךְ הַמִּלְחָמָה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַכַּתָּבִים הַמֻּפְלָאִים, הָאַנְגְּלִים וְהָאֲמֵרִיקָנִים, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכֹל לְעַכֵּב בְּיָדָם מִלְּהַשִּׂיג אֵיזוֹ יְדִיעָה מְדֻיָּקָה עַל מְנָת לְמָסְרָהּ לַכְּתָב־הָעִתִּי שֶׁלָּהֶם בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הָעִתּוֹנִים שֶׁבִּמְדִינוֹת הַבְּרִית, כְּגוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד” וּכְיוֹצֵא בּוֹ, מְשַׁמְּשִׁים מַמְלָכוֹת אַדִּירוֹת לַאֲמִתָּן, וּשְׁלִיחֵיהֶם הִנָּם בָּאֵי־כֹּחַ הַמֶּמְשָׁלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהַכֹּל נוֹשְׂאִים פְּנֵיהֶם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נֶחֱשַׁב לְרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה בֵּין הַשְּׁלִיחִים הָאֵלֶּה.

הוּא הָיָה אָדָם שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה: בַּעַל מֶרֶץ, מָהִיר בְּמַעֲשָׂיו, מוּכָן לַכֹּל וּמָלֵא עֶשְׁתּוֹנוֹת וּמְזִמּוֹת; הוּא עָבַר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְהָיָה אִישׁ צָבָא וְאֳמָן כְּאֶחָד, נִלְהָב לְהַחְלָטָה, חָרוּץ לַעֲלִילָה, וּבְשָׁעָה שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לַחְקֹר דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, מִתְּחִלָּה לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ לְצֹרֶךְ הָעִתּוֹן שֶׁלּוֹ, לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִכָּל עָמָל, מִכָּל יְגִיעָה וּמִכָּל סַכָּנָה. הוּא הָיָה גִּבּוֹר גָּמוּר לְסַקְרָנוּת, לְהַמְצָאַת יְדִיעוֹת, לְגַלּוֹת דְבָרִים שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסְמוּ, לַחֲשֹׂף סוֹדוֹת וְתַעֲלוּמוֹת וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים שֶׁהֵם בְּגֶדֶר הַנִּמְנָעוֹת, וְנִמְנָה עַל אוֹתָם הַצּוֹפִים חַסְרֵי־פַּחַד, הַכּוֹתְבִים תַּחַת מְטַר כַּדּוּרֵי־קֶלַע, הָעוֹרְכִים “דִּבְרֵי כְרוֹנִיקָה” תַּחַת מְטַר כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת, וַאֲשֶׁר כָּל הַסַּכָּנוֹת אֵינָן בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא הִזְדַּמְּנוּת מֻצְלָחַת.

גַּם הוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכָל הַקְּרָבוֹת וְעָמַד בַּמַּעֲרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יָדוֹ הָאַחַת מַחֲזִיקָה בָּאֶקְדֹּחַ וְהַשְּׁנִיָּה בְּפִנְקָס הָרְשִׁימוֹת, וְהָעִפָּרוֹן שֶׁבְּיָדוֹ לֹא רָעַד מִפְּנֵי כַּדּוּרֵי־הַתּוֹתָח שֶׁהִתְפּוֹצְצוּ. הוּא לֹא הוֹגִיעַ אֶת הַטֵּלֶגְרַף עַל יְדֵי מִשְׁלוֹחַ טֵלֶגְרַמּוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת, כְּדֶרֶךְ אוֹתָם בְּנֵי הָאָדָם הַמַּרְבִּים שִׂיחָה בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּפִיהֶם דָּבָר שֶׁל מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל רְשִׁימָה וּרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה קְצָרָה, נָאָה, בְּרוּרָה וּמְאִירָה כָּל צָרְכָּהּ אֶת כָּל הַדָּבָר הֶחָשׁוּב. חוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה חָסֵר רוּחַ שֶׁל “בְּדִיחָה”. דֻגְמָא לִבְדִיחוּת דַּעְתּוֹ זוֹ מְשַׁמֵּשׁ לָנוּ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אַחֵר הַקְּרָב שֶׁלְּיַד הַנָּהָר הַשָּׁחוֹר. הוּא עָמַד לִפְנֵי הָאֶשְׁנָב שֶׁל לִשְׁכַּת הַטֵּלֶגְרַף וְהוֹדִיעַ לְעִתּוֹנוֹ אֶת כָּל פָּרָשַׁת הַקְּרָב הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁהֶחֱזִיק אֶת מְקוֹמוֹ זֶה וְלֹא רָצָה לְהַנִּיחוֹ בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. מֶה עָשָׂה? עָמַד וּמָסַר עַל יְדֵי הַטֵּלֶגְרַף בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת אֶת הַפַּרְשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. בְּדִיחָה זוֹ אָמְנָם עָלְתָה לוֹ לָעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד” בְּאַלְפַּיִם דּוֹלַר, אֲבָל חֵלֶף זֶה קִבֵּל אוֹתוֹ עִתּוֹן אֶת הַיְדִיעוֹת בִּדְבַר הַקְּרָב קֹדֶם לִשְׁאָר הָעִתּוֹנִים.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה אָדָם בַּעַל קוֹמָה וּכְבֶן אַרְבָּעִים. זְקַן־לְחָיַיִם צָהֹב, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל אַדְמִימוּת, הִקִּיף אֶת פָּנָיו. עֵינָיו הָיוּ שְׁקֵטוֹת, מְלֵאוֹת חַיִּים וּמְדִידוּת תְּנוּעָה. אֵלֶּה הָיוּ עֵינַיִם שֶׁל אָדָם, שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַבְחִין בִּמְהִירוּת כָּל מַרְאֶה לְכָל פְּרָטָיו. מִבְנֵה גֵווֹ הָיָה חָסוֹן, אֶלָּא שֶׁכָּל הָאַקְלִימִים שֶׁבָּעוֹלָם עָשׂוּהוּ מוּצָק בְּיוֹתֵר, כִּמְטִיל עֶשֶׁת שֶׁטּוֹבְלִים אוֹתוֹ בְּמַיִם קָרִים.

עֶשֶׂר שָׁנִים הָיָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מְשַׁמֵּשׁ כַּתָּב מֻבְהָק בָּעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד” וְהֶעֱשִׁיר אֶת הָעִתּוֹן הַזֶּה בִּכְרוֹנִיקָאוֹת וּבְצִיּוּרִים שֶׁלּוֹ, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נָאֶה כּוֹתֵב, כָּךְ הָיָה נָאֶה מְצַיֵּר. הוּא נִלְקַח בַּשֶּׁבִי בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְכּוֹנֵן לִכְתֹּב אֶת פָּרָשַׁת הַקְּרָב וּלְצַיֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה. הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁרָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ, הֵם: “דְּרוֹמִי אֶחָד מְכוֹנֵן אֵלַי אֶת רוֹבֵהוּ…” אֲבָל הַמּוֹרֶה הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה, כִּי כְּמִנְהָגוֹ תָּמִיד יָצָא גִדְעוֹן סְפִּילֶט גַּם מִקְּרָב זֶה שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, בְּלִי לְהִשָּׂרֵט אַף שְׂרִיטָה קַלָּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁלֹּא יָדְעוּ זֶה אֶת זֶה אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה בִּלְבָד, הוּבְאוּ שְׁנֵיהֶם לְרִיצְ’מוֹנְד. הָאִינְגֵ’נֵר נִרְפָּא מִפִּצְעוֹ בִּמְהֵרָה, וְהִתְוַדַּע אֶל הַכַּתָּב בִּזְמַן הַבְרָאָתוֹ. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מָצְאוּ חֵן אִישׁ בְּעֵינֵי אָחִיו, וְכָל אֶחָד הִכִּיר וְהוֹקִיר אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לְמַטָּרָה אֶחָת: לִבְרֹחַ מִן הַשְּׁבִי וּלְהִצְטָרֵף שׁוּב אֶל מַחֲנֵהוּ שֶׁל גְּרַנְט עַל מְנָת לְהוֹסִיף לְהִלָּחֵם בְּתוֹךְ מַעַרְכוֹתָיו לְשֵׁם הָאַחְדוּת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

וּבְכֵן חָרְצוּ שְׁנֵי הָאֲמֵרִיקָנִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל שְׁעַת־כֹּשֶׁר שֶׁתָּבוֹא לְיָדָם; וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם בָּעִיר, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה מִפְּנֵי הַשְּׁמִירָה הַחֲמוּרָה שֶׁהָיְתָה נְהוּגָה בָּהּ.

בֵּינָתַיִם נִטְפֵּל אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית מְשָׁרְתוֹ, שֶׁהָיָה מָסוּר לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לָבוֹא לְמַעֲנוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם. מְשָׁרֵת זֶה הָיָה כּוּשִׁי, שֶׁנּוֹלַד בַּאֲחָזָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵּ’נֵר וְהָיָה בֵּן עֶבֶד וְשִׁפְחָה, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה מִן הַמְצַדְּדִים בִּזְכוּת שִׁחֲרוּר הָעֲבָדִים, בֵּין לְפִי הַשְׁקָפָתוֹ הָעִיּוּנִית וּבֵין לְפִי רוּחוֹ, עָשָׂהוּ בֶּן־חוֹרִין זֶה כַּמָּה. כְּשֶׁיָּצָא הָעֶבֶד לַחָפְשִׁי, לֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת אֲדוֹנָיו. הוּא אֲהֵבוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ וְנָכוֹן הָיָה לָמוּת לְמַעֲנוֹ. הוּא הָיָה בָּחוּר בֵּן שְׁלשִׁים, מוּצַק גֵּו, מָהִיר וְזָרִיז, בַּר־דַּעַת, נוֹחַ וְשָׁקֵט, עִתִּים תָּמִים וְתָמִיד מְחַיֵךְ, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְכָל שֵׁרוּת, וְטוֹב־לֵב. שְׁמוֹ הָיָה נְבוּכַדְנֶצַּר, אֶלָּא שֶׁקִּצְּרוּ אֶת שְׁמוֹ וְהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ “נֶב”.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאָזְנֵי נֶב, שֶׁאֲדוֹנָיו נָפַל בַּשֶּׁבִי, מִיָּד עָזַב אֶת מַסָּצ’וּזֶטְס וּבָא לִפְנֵי רִיצְ’מוֹנְד וּבְכֹחַ עָרְמָתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ עָלָה בְּיָדוֹ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הֵעִיר הַנְּצוּרָה לְאַחַר שֶׁסִּכֵּן פְּעָמִים הַרְבֵּה אֶת חַיָּיו. דְּבַר בּוֹא מְשָׁרְתוֹ גָרַם לְכוֹרֶשׁ סְמִית נַחַת־רוּחַ גְּדוֹלָה, וְשִׂמְחַת נֶב עַל שֶׁחָזַר וּמָצָא אֶת אֲדוֹנָיו הָיְתָה בְּלִי מְצָרִים.

וְאוּלָם אִם עָלְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל נֶב לַחְדֹּר אֶל רִיצְ’מוֹנְד, הֲרֵי לָצֵאת מִשָּׁם הָיָה קָשֶׁה עַד מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁבוּיִים מִבְּנֵי מְדִינוֹת הַבְּרִית הָיוּ נִשְׁמָרִים שְׁמִירָה מְעֻלָּה בְּיוֹתֵר. רַק שְׁעַת־כֹּשֶׁר שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה עֲלוּלָה הָיְתָה לָתֵת אֶת הַיְכֹלֶת לַשְּׁבוּיִים לְנַסּוֹת לִבְרֹחַ מִתּוֹךְ תִּקְוַת־מָה שֶׁהַנִּסָּיוֹן יַצְלִיחַ, וְאוּלָם מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה לֹא נִזְדַּמֵּן, וְקָשֶׁה הָיָה לְהַמְצִיאוֹ.

בֵּינָתַיִם הוֹסִיף גְּרַנְט לַעֲרֹךְ קְרָבוֹת בְּרֹב עֹז וְעָצְמָה. הַנִּצָּחוֹן לְיַד פֵּטֶרְסְבּוּרְג עָלָה לוֹ בִּמְחִיר יָקָר עַד מְאֹד. צִבְאוֹתָיו, שֶׁנִּתְאַחֲדוּ עִם אוֹתָם שֶׁל בּוֹטְלֶר, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִידֵי שׁוּם הַצְלָחָה בַּמִּלְחָמוֹת שֶׁלִּפְנֵי רִיצְ’מוֹנְד, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה שׁוּם סִמָּן לַדָּבָר, שֶׁשִּׁחְרוּר הַשְּׁבוּיִים קָרוֹב לָבוֹא. הַכַּתָּב, אֲשֶׁר שִׁבְיוֹ הֵטִיל עָלָיו שִׁעֲמוּם וְלֹא הִזְמִין לוֹ שׁוּם מִקְרֶה מְלַבֵּב, שֶׁיְּהִי רָאוּי לְהֵרָשֵׁם בְּפִנְקָסוֹ, לֹא יָכֹל לִמְצֹא מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ. בְּלִבּוֹ הָיְתָה אַךְ מַחְשָׁבָה אֶחָת: לָצֵאת מֵרִיצְ’מוֹנְד וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה. וְאָמְנָם כְּבָר נִסָּה כַּמָּה פְּעָמִים לְהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַפֹּעַל, אֶלָּא שֶׁנִּתְקֵל בְּמִכְשׁוֹלִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמָּצוֹר הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ, וְאִם הַשְּׁבוּיִים דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה לָצֵאת מִן הָעִיר, כְּדֵי לְהִתְאַחֵד שׁוּב עִם מַחֲנֵהוּ שֶׁל גְּרַנְט, הֲרֵי נִמְצְאוּ גַם בֵּין הַנְּצוּרִים כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּ לִבְרֹחַ עַל מְנָת לְהִתְאַחֵד עִם צִבְאוֹת הַמִּתְבַּדְּלִים, וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה אָדָם וּשְׁמוֹ יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר, דְּרוֹמִי קַנַּאי. אֲבָל כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבוּיִים מִבְּנֵי מְדִינוֹת הַבְּרִית לֹא יָכְלוּ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, כָּךְ מִן הַנִּמְנָע הָיָה גַם לְצָרֵיהֶם לָצֵאת מִתּוֹכָהּ, מִשּׁוּם שֶׁמַּחֲנֶה הַצָּפוֹן סָגַר עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב. זֶה כַּמָּה זְמָן שֶׁשַּׂר הַפֶּלֶךְ שֶׁל רִיצְ’מוֹנְד לֹא יָכֹל לְהַגִּיעַ וּלְהִתְחַבֵּר עִם הַגֵּנֵרַל לִי, וְהֶכְרַח גָּדוֹל הָיָה לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהוֹדִיעַ לוֹ עַל מַצַּב הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרֵז לִשְׁלֹחַ צִבְאוֹת עֵזֶר. וְהִנֵּה עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר לְהִתְנַשֵּׂא בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ עַל מְנָת לַעֲבֹר בּוֹ אֶת מֵעַרְכוֹת הַצָּרִים וּלְהַגִּיעַ אֶל מַחֲנֵה הַמִּתְבַּדְּלִים.

שַׂר הַפֶּלֶךְ הִסְכִּים לַדָּבָר. וּבְכֵן עָשׂוּ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר וּמְסָרוּהוּ לְיָדוֹ שֶׁל יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר, אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ מִבֵּין חֲבֵרָיו חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים לִהְיוֹת לוֹ לִבְנֵי לְוָיָה בְּמַסָּעוֹ בָּאֲוִיר. הֵם הָיוּ מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי נֶשֶׁק, שֶׁמָּא יִקְרֶה מִקְרֶה וְהֵם אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהָגֵן עַל עַצְמָם בְּרִדְתָּם לָאָרֶץ, וְגַם הִצְטַיְּדוּ בְּצָרְכֵי אֹכֶל, שֶׁמָּא יִקְרֶה מִקְרֶה וּמַסָּעָם בָּאֲוִיר יֶאֱרַךְ בְּיוֹתֵר.

הַפְלָגַת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נוֹעֲדָה לְיוֹם שְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְמַרְס. הַטַּיָּסִים צְרִיכִים הָיוּ לְהַפְלִיג בַּלַּיְלָה עִם רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית מְתוּנָה. הֵם קִוּוּ, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהַגִּיעַ אֶל מְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל לִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

וְאוּלָם אוֹתָהּ רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית לֹא הָיְתָה כְּלָל רוּחַ מְצוּיָה. לְמִן הַיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר לְמַרְס נִכָּר הָיָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְנֶהְפֶּכֶת לְסוּפָה. וְהַסּוּפָה הָלְכָה וְגָדְלָה כָּל כָּךְ, שֶׁרָאוּ צֹרֶךְ לִדְחוֹת אֶת הַפְלָגָתוֹ שֶׁל פוֹרְסְטֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲמִיד בְּסַכָּנָה אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְאֶת חַיַּי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִשָּׂא עִמּוֹ בִּקְרָב הָאֵיתָנִים, שֶׁחָגְרוּ וּפָרְצוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם.

הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָיָה מְמֻלֶּא גַז וְעָמַד עַל הַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבְּרִיצְ’מוֹנְד וְהָיָה כֻּלּוֹ מוּכָן לְהַפְלִיג לְדַרְכּוֹ בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ תִּשְׁקֹט מִזַּעְפָּהּ. וְאוּלָם מֶזֶג־הָאֲוִיר לֹא נִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה וְיוֹשְׁבַי הָעִיר הִתְרַגְּזוּ וְהִצְטַעֲרוּ עַל זֶה צַעַר גָּדוֹל.

עָבַר הַיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר וְהַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְמַרְס וְהַסּוּפָה הוֹסִיפָה לְהִתְחוֹלֵל בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ בְּלִי שׁוּם שִׁנּוּי כָּל שֶׁהוּא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה קֹשִׁי גָּדוֹל בַּדָּבָר לִשְׁמֹר עַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיָה קָשׁוּר אֶל הַקַּרְקַע וְשֶׁזִּרְמֵי הַסְּעָרָה הִטּוּהוּ לָאָרֶץ.

עָבַר לֵיל הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מַרְס וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְגַּבְּרָה הַסּוּפָה בְּיֶתֶר עָז וּבְזַעַם מִשְׁנֶה. לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לְהַפְלִיג בָּאֲוִיר.

בְּאוֹתוֹ יוֹם נִטְפַּל אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת שֶׁבְּרִיצְ’מוֹנְד אָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּירוֹ. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה סַפָּן וּשְׁמוֹ פֶּנְקְרוֹף. הוּא הָיָה כְּבֶן שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ, מוּצַק־גֵּו, שְׁזוּף־פָּנִים בְּיוֹתֵר, בַּעַל עֵינַיִם מְהִירוֹת וְקַרְצָנִיּוֹת, וּמַרְאֵהוּ נוֹחַ וּמֵפִיק טוּב־לֵב. פֶּנְקְרוֹף זֶה הָיָה אֲמֵרִיקָנִי צְפוֹנִי, אֲשֶׁר עָבַר לְמַסָּעָיו בְּכָל הַיַּמִּים שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וַאֲשֶׁר מִכָּל הַיְצוּרִים מְהַלְכֵי עַל שְׁתַּיִם וּמְחֻסְּרֵי צֶמֶר וְנוֹצָה אֵין אַף אֶחָד, שֶׁאֵרְעוּ לוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְאֹרָעוֹת מֻפְלָאִים כַּמְּאֹרָעוֹת שֶׁלּוֹ. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהוּא הָיָה אָדָם שׁוֹאֵף עֲלִילוֹת, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְכָל מַעֲשֶׂה נוֹעָז, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָכֹל לְהַתְמִיהוֹ. בִּתְחִלָּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בָּא פֶּנְקְרוֹף לְרַגְלֵי עֲסָקָיו לְרִיצְ’מוֹנְד בְּלִוְיַת עֶלֶם בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הֶרְבֶּרְט בְּרָאוּן שְׁמוֹ, יְלִיד נְיוּ־דְזֶ’רְסִי, בֶּן רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּתְיַתֵּם מֵאָבִיו וַאֲשֶׁר הוּא אֲהֵבוֹ כְּאִלּוּ הָיָה בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר קֹדֶם שֶׁבָּאָה בַּמָּצוֹר, אָנוּס הָיָה, לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל, לִהְיוֹת כָּלוּא בְּתוֹכָהּ, וּלְפִיכָךְ הָגָה גַם הוּא רַק מַחֲשָׁבָה אֶחָת: לְהִמָּלֵט מִן הֵעִיר בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם עַל הַדָּעַת. הוּא יָדַע אֶת הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. הוּא יָדַע עַד כַּמָּה קָצְרָה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם זֶה לָשֵׂאת אֶת עֹל שִׁבְיוֹ. וּבְכֵן נִגַּשׁ אֵלָיו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאָמַר לוֹ בְּלִי שׁוּם הַקְדָּמוּת מִלִּים:

“אֲדוֹנִי סְמִית, כְּלוּם לֹא קָצָה נַפְשְׁךָ בְּרִיצְ’מוֹנְד?”

הָאִינְגֵ’נֵר זָקַף אֶת עֵינָיו בָּאִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשֶׁהוֹסִיף וְאָמַר בְּקוֹל נָמוּךְ:

“אֲדוֹנִי סְמִית, רְצוֹנְךָ לִבְרֹחַ?”

“אֵימָתָי?…” הֶחְזִיר הַאִינְגֵ’נֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת. נִכָּר הָיָה, שֶׁתְּשׁוּבָה זוֹ נִפְלְטָה מִפִּיו שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי טֶרֶם יָדַע מִי הוּא הָאִישׁ הַזָּר שֶׁפָּנָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה זוֹ.

וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת בִּפְנֵי הַסַּפָּן הַמְּפִיקִים יֹשֶׁר, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהָטִיל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתוֹ אָדָם, הָעוֹמֵד לְפָנָיו, אָדָם כָּשֵׁר הוּא.

“מִי אַתָּה?” שְׁאֵלָהוּ בַּחֲטִיפָה.

פֶּנְקְרוֹף הִתְוַדַּע אֵלָיו.

“טוֹב אֵפוֹא,” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וּמָה אַתָּה מַצִּיעַ לִי? עַל יְדֵי אֵיזֶה אֶמְצָעִי אֶבְרַח?”

“עַל יְדֵי כַּדּוּר פּוֹרֵחַ עַצְלָנִי זֶה, שֶׁהִנִּיחוּהוּ כָּאן לְלֹא מַעֲשֶׂה וַאֲשֶׁר דּוֹמֶנִי כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לָנוּ!…”

הַסַּפָּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִגְמֹר אֶת דְבָרָיו. הָאִינְגֵ’נֵר הֵבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ מִתּוֹךְ דִּבּוּר אֶחָד. הוּא תָּפַס בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וֶהֱבִיאָהוּ אֶל בֵּיתוֹ.

שָׁם פֵּרַשׁ הַסַּפָּן לְפָנָיו עֲצָתוֹ, שֶׁהָיְתָה בֶּאֱמֶת פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר. לֹא הָיְתָה שׁוּם סַכָּנָה בַּדָּבָר חוּץ מִן הַסַּכָּנָה לִהְיוֹת נִדּוֹן לְמִיתָה. אָמְנָם הַסּוּפָה הִתְגָּעֲשָׁה בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ, אֲבָל אִינְגֵ’נֵר זָרִיז וְאַמִּיץ־לֵב כְּכֹרֶשׁ סְמִית וַדַּאי יוֹדֵעַ כֵּיצַד מַנְהִיגִים כַּדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. אִלּוּ הָיָה הוּא, פֶּנְקְרוֹף, מֻמְחֶה לְדָבָר זֶה, לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק אַף רֶגַע, אֶלָּא הָיָה מַפְלִיג לַדֶּרֶךְ – בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט, כְּפִי שֶׁמּוּבָן מֵאֵלָיו. סוּפוֹת הַרְבֵּה רָאָה בִּימֵי חַיָּיו, וְאֵין סוּפָה זוֹ מַפְחִידָה אוֹתוֹ כָּל עִקָּר!

כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַסַּפָּן וְלֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, רַק עֵינָיו נוֹצֵצוּ. הִנֵּה שְׁעַת־הַכֹּשֶׁר שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ וְלֹא אִישׁ כָּמוֹהוּ יַחְמִיצֶנָּה. אָמְנָם הָעֵצָה הָיְתָה רַבַּת סַכָּנָה עַד מְאֹד, אֲבָל מִשּׁוּם כָּךְ עַצְמוֹ עֲשׂוּיָה הָיְתָה לְהִתְקַיֵּם. לַמְרוֹת הַשְּׁמִירָה שֶׁבָּעִיר, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְקָרֵב הַלַּיְלָה אֶל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, לְהַחֲלִיק בַּחֲשַׁאי אֶל תּוֹךְ הֵסִּירָה וְאַחַר לְקַצֵּץ אֶת הָעֲבוֹתוֹת שֶׁהַכַּדּוּר קָשׁוּר בָּהֶן! אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁיֵּשׁ כָּאן סַכָּנָה לִהְיוֹת מוּמָת, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁהַדָּבָר יַצְלִיחַ, וְלוּלֵא הַסּוּפָה הַזֹּאת… אֲבָל לוּלֵא הַסּוּפָה הַזֹּאת כְּבָר פָּרַח לוֹ הַכַּדּוּר, וְהַמִּקְרֶה, שֶׁהוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ זֶה כַּמָּה, לֹא הָיָה מִזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּשָׁעָה זוֹ!

“אֵינֶנִּי לְבַדִּי!…” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּקְצָרָה.

“כַּמָּה אֲנָשִׁים אַתָּה רוֹצֶה אֵפוֹא לְהוֹלִיךְ עִמְּךָ?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“שְׁנַיִם: אֶת יְדִידִי סְפִּילֶט וְאֶת מְשָׁרְתִי נֶב.”

“וּבְכֵן אֵפוֹא תִּהְיוּ שְׁלשָׁה,” הֶחֱזִיר פֶּנְקְרוֹף, “וַאֲנִי וְהֶרְבֶּרְט שְׁנַיִם, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְהֵן הַכַּדּוּר צָרִיךְ הָיָה לְהוֹלִיךְ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים…”

“טוֹב אֵפוֹא. אָנוּ נַפְלִיג!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַמִּלָּה “אָנוּ” כָּלְלָה גַם אֶת הַכַּתָּב, וְאָמְנָם הַכַּתָּב לֹא הָיָה מֵרַכֵּי הַלֵּב, וְכַאֲשֶׁר הֻצְּעָה לְפָנָיו תָּכְנִית הַבְּרִיחָה, הִסְכִּים לָהּ הַסְכָּמָה גְמוּרָה. אֶלָּא שֶׁתָּמַהּ עַל עַצְמוֹ, אֵיךְ לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ מַחֲשָׁבָה פְּשׁוּטָה שֶׁכָּזוֹ. וַאֲשֵׁר לְנֶב, הִנֵּה מוּכָן וּמְזֻמָּן הָיָה לָלֶכֶת אַחַר אֲדוֹנָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִרְצֶה לָלֶכֶת.

“וּבְכֵן הַיּוֹם בָּעֶרֶב,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “אָנוּ נָבוֹא לְשָׁם חֲמִשְׁתֵּנוּ כְּטַיָּלִים הַבָּאִים לְשֵׁם סַקְרָנוּת!”

“הָעֶרֶב בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת,” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְיִתֵּן אֱלֹהִים, שֶׁהַסּוּפָה לֹא תִּשְׁקֹט לִפְנֵי צֵאתֵנוּ.”

פֶּנְקְרוֹף נִפְטַר מִן האִינְגֵ’נֵר וְחָזַר אֶל מְעוֹנוֹ, שֶׁשָׁם חִכָּה לוֹ הֶרְבֶּרְט בְּרָאוּן הַצָּעִיר. הָעֶלֶם עַז־הַנֶּפֶשׁ יָדַע אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן וְהוּא צִפָּה בְּלֵב נִפְעָם לְתוֹצְאוֹת בִּקּוּרוֹ אֵצֶל האִינְגֵ’נֵר. אָנוּ רוֹאִים אֵפוֹא, כִּי אַךְ אַמִּיצֵי לֵב הָיוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר גָּמְרוּ בְּנַפְשָׁם לְהִתְמַכֵּר לַסְּעָרָה וּלְהָטִיל עַצְמָם אֶל תּוֹךְ הָעַלְעוֹל הַמִּתְגָּעֵשׁ בְּעֶצֶם תָּקְפּוֹ!

הַסּוּפָה לֹא שָׁקְטָה, וְיוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם לָעֹז בְּפָנֶיהָ בְּסִירָה זוֹ הֵקֵלָּה לְהִשָּׁבֵר! אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם נוֹרָא. האִינְגֵ’נֵר לֹא חָשַׁשׁ אֶלָּא לְדָבָר אֶחָד: שֶׁמָּא הַכַּדּוּר, שֶׁהָיָה קָשׁוּר אֶל הַקַּרְקַע וְשֶׁהָרוּחַ טִלְטְלָה אוֹתוֹ אָנֶה וָאָנֶה, יִקָּרַע לְאֶלֶף קְרָעִים. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת הִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ, שֶׁהָיָה כִּמְעַט רֵיק, וְהָיָה מְפַקֵּחַ עַל הַכַּדּוּר. וְכָזֹאת עָשָׂה גַם פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ כְּשֶׁיָּדָיו תְּחוּבוֹת בְּכִיסֵי בִּגְדוֹ וּכְשֶׁהוּא מְפַהֵק בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְמַרְאִית עָיִן, כְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּמֶּה לְבַלּוֹת אֶת זְמַנּוֹ, אֶלָּא שֶׁגַּם לִבּוֹ הָיָה חָרֵד שֶׁמָּא יִקָּרַע הַכַּדּוּר, אוֹ שֶׁמָּא יְנַתֵּק אֶת מוֹסְרוֹתָיו וְיִפְרַח לוֹ בָּאֲוִיר.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הָעֶרֶב וְאַחֲרָיו הַלַּיְלָה, שֶׁהָיָה לֵיל צַלְמָוֶת. עַרְפִּלִּים עָבִים הִתְפַּשְּׁטוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כַּעֲנָנִים. יָרַד גֶּשֶׁם מְעֹרָב בְּשֶׁלֶג. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה קַר. רִיצְ’מוֹנְד הָיְתָה עֲטוּפָה חַשְׁרַת אֵדִים כְּבֵדִים. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ רוּחַ הַסְּעָרָה הִשְׁכִּינָה בֵּין הַצָּרִים וְהַנְּצוּרִים מֵעֵין שָׁלוֹם זְמַנִּי, וּכְאִלּוּ נִשְׁתַּתְּקוּ כְּלֵי־הַתּוֹתָח מִפְּנֵי שַׁאֲגוֹת הַסּוּפָה הָאֲיֻמּוֹת. רְחוֹבוֹת הָעִיר הָיוּ רֵיקִים מֵאָדָם. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁמִּפְּנֵי מֶזֶג־הָאֲוִיר הָאָיֹם הַזֶּה לֹא רָאוּ אֲפִילוּ צֹרֶךְ לִשְׁמֹר עַל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוֹ הִתְנוֹדֵד וְהִתְחַבֵּט הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הִנֵּה כִּי כֵּן לֹא הָיָה שׁוּם מַעֲצוֹר לַשְּׁבוּיִים לְהַפְלִיג בָּאֲוִיר; אֲבָל כֵּיצַד מַפְלִיגִים בְּתוֹךְ מִשְׁבְּרֵי הַסּוּפָה הַמִּשְׁתּוֹלְלִים!…

“זֶרֶם אֲוִיר מְגֻנֶּה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא חוֹבֵשׁ הֵיטֵב אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, שֶׁהָרוּחַ בִּקְּשָׁה לְשָׁמְטָהּ מֵעַל רֹאשׁוֹ. “אֲבָל אֵין דָּבָר! נַגִּיעַ אֶל מַטְרָתֵנוּ עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ!”

בְּתֵשַׁע וָחֵצִי בָּעֶרֶב הִתְגַּנְּבוּ וּבָאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו מֵעֲבָרִים שׁוֹנִים אֶל הַמִּגְרָשׁ, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בַּחֹשֶׁךְ, כִּי הָרוּחַ כִּבְּתָה אֶת פַּנָּסֵי הַגַּז. הָעַיִן לֹא רָאֲתָה אֲפִילּוּ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ גְּדָל־הַמִּדּוֹת, שֶׁהָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ מֻטֶּה לָאָרֶץ. חוּץ מִשַּׂקֵּי הָעֵקֶל שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּחַבְלֵי הָרֶשֶׁת, הָיְתָה הֵסִּירָה אַף הִיא קְשׁוּרָה בְּכֶבֶל חָזָק, שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ פִּי טַבַּעַת קְבוּעָה בְּאֶבֶן הַמַּרְצֶפֶת וְקִשְׁרוֹ הָיָה מְהֻדָּק בַּסִּירָה.

חֲמֵשֶׁת הַשְּׁבוּיִים נִפְגְּשׁוּ לְיַד הַסִּירָה. אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָם, וּמִפְּנֵי הָאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה לֹא יָכְלוּ הֵם עַצְמָם לִרְאוֹת אִישׁ אֶת אָחִיו.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, נֶב והֶרְבֶּרְט יָשְׁבוּ בַּסִּירָה בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִתִּיר פֶּנְקְרוֹף, עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל האִינְגֵ’נֵר, אֶת שַׂקֵּי הַמַּעֲמָסָה בָּזֶה אַחַר זֶה. הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת אָרְכָה אַךְ רְגָעִים מוּעָטִים, וְעַד מְהֵרָה נִטְפַּל הַסַּפָּן אֶל חֲבֵרָיו.

עַכְשָׁו לֹא הָיָה הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עָצוּר אֶלָּא עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַכֶּבֶל, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה צָרִיךְ אַךְ לָתֵת צָו לְהַפְלִיג.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָפַץ וְנִכְנַס אֶל הֵסִּירָה כֶּלֶב אֶחָד. זֶה הָיָה טוֹףּ, כַּלְבוֹ שֶׁל האִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר נִתֵּק אֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהָיָה קָשׁוּר בָּהּ וְרָץ בְּעִקְּבוֹת אֲדוֹנָיו וּמְצָאָהוּ. כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ מֵעֹדֶף מַשָּׂא, רָצָה לְשַׁלֵּחַ אֶת הַבְּרִיָּה הָעֲלוּבָה.

“אֵין דָּבָר! יְהִי עוֹד אֶחָד!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף וְהִשְׁלִיךְ מִתּוֹךְ הַסִּירָה שֵׁנִי שַׂקִּים שֶׁל חוֹל.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתִּיר אֶת הַכֶּבֶל, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נִשָּׂא לְמַעְלָה וְנֶעְלַם בַּמְּרוֹמִים, אֶלָּא שֶׁאַגַּב עֲלִיָּתוֹ הַנִּסְעֲרָה פָּגְעָה הֵסִּירָה שֶׁלּוֹ בִּשְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת עָשָׁן וְהַלָּלוּ נִשְׁבָּרוּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחוֹלְלָה הַסּוּפָה בְּכֹחַ אַדִּיר וְנוֹרָא. בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה לֹא יָכֹל האִינְגֵ’נֵר אֲפִילוּ לַחֲשֹׁב עַל יְרִידָה לָאָרֶץ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, לֹא נִרְאֲתָה הָאָרֶץ מִפְּנֵי עֲבִי הָעֲרָפֶל. רַק לְאַחַר חֲמִשָּׁה יָמִים נִסְתַּלֵּק הָעֲרָפֶל, וּלְעֵין הַמְעוֹפְפִים נִתְגַּלֶּה מַרְאֵה הַיָּם, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לְמֶרְחַקֵּי אֵין קֵץ מִתַּחַת לַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר הָרוּחַ נְשָׂאַתְהוּ עַל כְּנָפֶיהָ בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה!

כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי מֵחֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִפְלִיגוּ בָּאֲוִיר בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ מַרְס הוּטְלוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בּוֹ אַרְבָּעָה אֶל חוֹף שָׁמֵם, שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵאַרְצָם יוֹתֵר מִשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים מִילִין! ⁴ וְאוֹתוֹ הַחֲמִשִּׁי הַנֶּעְדָּר, אֲשֶׁר אַרְבַּעַת פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נִזְדָּרְזוּ וְרָצוּ קֹדֶם כֹּל לְהַצִּילוֹ, הָיָה רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם הַטִּבְעִי, האִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית!

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב – הָאִישׁ הַנֶּעְדָּר – צָרַת נַפְשׁוֹ שֶׁל נֶב – חִפּוּשִׂים בַּצָּפוֹן – הָאִי הַקָּטֹן – לֵיל תּוּגָה וַחֲרֵדָה – עֲרָפֶל בַּבֹּקֶר – נֶב שׂוֹחֶה בַּמָּיִם – מַרְאֵה הָאָרֶץ – מַעֲבַר הַתְּעָלָה.

נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם גָּרַף אֶת הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ לוּלְאוֹת הָרֶשֶׁת שֶׁנִּקְרָעוּ. גַּם כַּלְבּוֹ נֶעְלָם. הַחַיָּה הַנֶּאֱמָנָה הִתְנַפְּלָה מֵרְצוֹן עַצְמָהּ הַיָּמָה, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת אֲדוֹנֶיהָ.

“לְכוּ וְנֵלֲכָה!” קָרָא הַכַּתָּב.

וְאַרְבַּעְתָּם, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, נֶב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף לֹא שָׂמוּ לֵב שֶׁעֲיֵפִים וּרְצוּצַי כֹּחַ הֵם וּמִהֲרוּ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ לְשֵׁם חִפּוּשִׂים.

נֶב הַמִּסְכֵּן בָּכָה מֵרֹב כַּעַס וְצָרַת נֶפֶשׁ כְּאֶחָד לָרַעְיוֹן שֶׁאָבַד לוֹ כָּל מַה שֶׁהָיָה אָהוּב וְיָקָר לוֹ בָּעוֹלָם.

לְמִן הָרֶגַע שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית נֶעְלַם וְעַד הָרֶגַע שֶׁבְּנֵי לִוְיָתוֹ עָמְדוּ עַל הַיַּבָּשָׁה לֹא עָבְרוּ אֲפִילוּ שְׁנֵי רְגָעִים, וּלְפִיכָךְ אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲבֵרָיו לְקַוּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ בְּעוֹד מוֹעֵד וְשֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהַצִּילוֹ.

“הָבָה נְחַפֵּשׂ! הָבָה נְחַפֵּשׂ!” קָרָא נֶב.

“וַדַּאי, נֶב,” עָנָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “נְחַפְּשֶׂנּוּ וְנִמְצָאֶנוּ!”

“בְּעוֹדֶנּוּ חָי?”

“בְּעוֹדֶנּוּ חָי!”

“הֲיוֹדֵעַ הוּא לִשְׂחוֹת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הֵן!” עָנָה נֶב, “וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי נִמְצָא עִמּוֹ טוֹףּ!”

הַסַּפָּן הִטָּה אָזְנוֹ אֶל נַהֲמַת הַיָּם וְהֵנִיד רֹאשׁוֹ.

הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נֶעְלַם הָאִינְגֵ’נֵר, נִמְצָא בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹף וְהָיָה רָחוֹק כַּחֲצִי מִיל מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם יָרְדוּ פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. אִם עָלָה בְּיָדוֹ לִשְׂחוֹת וּלְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב שֶׁבַּחוֹף, הֲרֵי אוֹתוֹ מָקוֹם וַדַּאי נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי הַמִּיל, לְכָל הַיּוֹתֵר.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שֵׁשׁ בָּעֶרֶב. עָלָה עֲרָפֶל וְהִשְׁרָה בָּעוֹלָם אֲפֵלָה גְדוֹלָה. הָאֲנָשִׁים הָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל אוֹתָהּ הַיַּבָּשָׁה, אֲשֶׁר מַזָּלָם הֱטִילָם לְשָׁם וַאֲשֶׁר הֵם לֹא יָדְעוּ אֲפִילוּ אֶת מְקוֹמָהּ הַגֵּאוֹגְרָפִי. רַגְלֵיהֶם דָּרְכוּ עַל פְּנֵי אַדְמַת חוֹל מְעֹרָבָה בַּאֲבָנִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיְתָה חֲשׂוּפָה לְלֹא צְמָחִים. קַרְקַע זֶה הָיָה לֹא־יָשָׁר בְּיוֹתֵר וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת הָיָה מָלֵא חוֹרִים וְשׁוּחוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁגָּרְמוּ לַהוֹלְכִים הַרְבֵּה עָמָל וִיגִיעָה. מִן הַחוֹרִים הַלָּלוּ פָּרְצוּ וְעָלוּ בְּכָל רֶגַע עוֹפוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר מְעוּפָם הָיָה כָּבֵד וַאֲשֶׁר נִמְלְטוּ לַעֲבָרִים שׁוֹנִים; מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתָם. עוֹפוֹת אֲחֵרִים, קַלִּים מֵאֵלֶּה, הִתְנַשְּׂאוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת וְחָלְפוּ כְּעֵין עֲנָנִים. הַסַּפָּן אָמַר, שֶׁהוּא הִכִּיר בֵּינֵיהֶם אֶת הַשְּׁלָכִים וְאֶת הַשְּׁחָפִים, אֲשֶׁר שְׁרִיקָתָם הַחַדָּה בָּקְעָה וְעָלְתָה מִבֵּין נַהֲמַת גַּלֵּי הַיָּם.

פַּעַם בְּפַעַם עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים תַּחְתֵּיהֶם וְהִשְׁמִיעוּ קוֹלוֹת קְרִיאָה רָמִים וְהִטּוּ אָזְנָם, שֶׁמָּא יִשָּׁמַע קוֹל מַעֲנֶה מִצַּד הַיָּם. סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁהֵם קְרוֹבִים לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר יָכֹל הָיָה לַעֲלוֹת שָׁם עַל הַיַּבָּשָׁה, וְשֶׁאִלּוּ גַם שָׁרוּי הָיָה בְּמַצָּב, שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ אֶת הַיְּכֹלֶת לְהַשְׁמִיעַ אוֹת חַיִּים, הֲרֵי נְבִיחָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב טוֹףּ וַדַּאי יְכֹלָה הָיְתָה לְהַגִּיעַ לְאָזְנָם. וְאוּלָם שׁוּם צְוָחָה לֹא נִשְׁמְעָה מִבֵּין נַהֲמַת הַגַּלִּים וּדְכִי הַמִּשְׁבָּרִים. אָז שָׁבָה הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לָלֶכֶת הָלְאָה וּבָדְקָה אֶת כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבִּקְטַנּוֹת שֶׁל חוֹף הַיָּם.

לְאַחֵר הֲלִיכָה שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגַע הִגִּיעוּ אַרְבַּעַת הָאֲנָשִׁים אֶל תְּחוּם הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים. מִכָּאן וָהָלְאָה שׁוּב לֹא הָיָה קַרְקַע מוּצָק. הֵם נִמְצְאוּ בִּקְצֵה לְשׁוֹן־אֶרֶץ צָרָה, אֲשֶׁר מִשְׁבְּרֵי הַיָּם הִתְפּוֹצְצוּ אֵלֶיהָ בַּחֲמַת זָעַם.

“הֲרֵי זֶה כֵּף־יָם,” אָמַר הַסַּפָּן. “עָלֵינוּ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֵינוּ וְלָלֶכֶת יָמִינָה וְאָז נֵצֵא לַמֶּרְחָב.”

“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁכָּאן הוּא!” עָנָה נֶב וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל הָאוֹקְיָנוֹס, אֲשֶׁר גַּלָּיו הָאַדִּירִים הִלְבִּינוּ בַּאֲפֵלַת הַלָּיְלָה.

“אִם כֵּן, הָבָה נִקְרָאֶנוּ!”

וְאַרְבַּעְתָּם הֵרִימוּ קוֹל וְהִשְׁמִיעוּ כְּאֶחָד קְרִיאָה אַדִּירָה, אֲבָל שׁוּם מַעֲנֶה לֹא בָּא. הֵם הִמְתִּינוּ עַד שֶׁשְּׁאוֹן הַגַּלִּים נָדַם רֶגַע אֶחָד וְאָז חָזְרוּ וְקָרְאוּ אֶת קְרִיאָתָם – וְאֵין קוֹל וְאֵין מַעֲנֶה.

אָז שָׁבוּ הָאֲנָשִׁים לְאָחוֹר וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל כֵּף הַיָּם, וְשׁוּב דָּרְכוּ רַגְלֵיהֶם עַל אַדְמַת חוֹל מְלֵאָה אֲבָנִים. וּפִתְאֹם הִבְחִין פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַחוֹף הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה תָּלוּל וְהָאֲדָמָה הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם, וְאָז שִׁעֵר שֶׁהַחוֹף מְחֻבָּר עַל יְדֵי מִדְרוֹן מָאֳרָךְ בְּיוֹתֵר אֶל תְּלוּלִית רָמָה, אֲשֶׁר גָּלְמָהּ נִצְטַיֵּר בַּאֲפֵלָה צִיּוּר מְטֻשְׁטָשׁ. בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל חוֹף הַיָּם נִתְמַעֵט מִסְפַּר הָעוֹפוֹת; גַּם שְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הוּמַך בְּמָקוֹם זֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּכָּר הָיָה שֶׁרִגְשַׁת הַגַּלִּים פָּחֲתָה הַרְבֵּה. כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁמַע קוֹל הַמִּשְׁבָּרִים הַמִּתְנַפְּצִים אֶל הַחוֹף. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁצַּד זֶה שֶׁל הַכֵּף הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִפְרָץ קָטֹן, עָגֹל לְמֶחֱצָה, אֲשֶׁר קָצֵהוּ הַמְחֻדָּד הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָגֵן מִפְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם.

וְאוּלָם בְּלֶכְתָּם בְּדֶרֶךְ זוֹ נָטוּ דָרוֹמָה, כְּלוֹמַר, לַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁבַּחוֹף, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית יָכֹל הָיָה לַעֲלוֹת שָׁמָּה. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ כְּמִיל וָחֵצִי, עֲדַיִן לֹא מָצְאוּ בַּחוֹף שׁוּם עַקְמוּמִית, שֶׁהָיְתָה נוֹתֶנֶת לָהֶם אֶת הַיְּכֹלֶת לִפְנוֹת לְצַד צָפוֹן. אֲבָל הֲרֵי מִן הַהֶכְרַח הָיָה, שֶׁכֵּף זֶה, שֶׁהֵם הִקִּיפוּ אֶת רֹאשׁוֹ, יְהִי מְחֻבָּר בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת אַל הַיַּבָּשָׁה. וּלְפִיכָךְ הוֹסִיפוּ הָאֲנָשִׁים לָלֶכֶת הָלְאָה בְּאֹמֶץ לֵב, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְיֻגָּעִים וּתְשׁוּשֵׁי כֹּחַ בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁקִּוּוּ, כִּי סוֹף סוֹף יִמְצְאוּ קֶרֶן זָוִית הַנּוֹטָה הַצִּדָּה, אֲשֶׁר תַּחֲזִירֵם אֶל דַּרְכָּם הָרִאשׁוֹנָה.

אֲבָל לְגֹדֶל צַעֲרָם נִכְזְבָה תִּקְוָתָם זוֹ. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ כִּשְׁנֵי מִילִין, שׁוּב רָאוּ אֶת עַצְמָם עוֹמְדִים עַל תְּחוּם הַיָּם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ סְלָעִים חֲלַקְלַקִּים.

“הֲרֵי אָנוּ נִמְצָאִים עַל פְּנֵי אִי קָטֹן!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְאָנוּ עָבַרְנוּ אוֹתוֹ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה!”

וְאָכֵן צָדְקוּ דִבְרֵי הַסַּפָּן. פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לֹא הוּטְלוּ אֶל יַבֶּשֶׁת וְגַם לֹא אֶל אִי גָדוֹל, אֶלָּא אֶל אִי קָטֹן, אֲשֶׁר אָרְכּוֹ הָיָה לֹא יוֹתֵר מִשְּׁנֵי מִילִין וַאֲשֶׁר רָחְבּוֹ הָיָה, כַּנִּרְאֶה, פָּחוֹת מִכֵּן.

אִי קָטֹן שָׁמֵם זֶה, הַזָּרוּעַ אֲבָנִים וּמְחֻסֵּר צְמָחִים, הַמְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט עָלוּב לְכַמָּה עוֹפוֹת־יָם – אֶפְשָׁר שֶׁקָּשׁוּר הוּא אֶל קְבוּצַת אִיִּים גְּדוֹלָה? מִי יוֹדֵעַ! נוֹסְעֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר מִן הֵסִּירָה שֶׁלָּהֶם סָקְרוּ מִבַּעַד לָעֲרָפֶל אֶת הָאָרֶץ סְקִירָה חֲטוּפָה, לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין כָּל צָרְכָּם אֶת הֶקֵפָהּ. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר מֶבָּטָיו, מֶבָּטֵי אִישׁ־יַם, רְגִילִים הָיוּ לִהְיוֹת נוֹקְבִים אֶת הַחֲשֵׁכָה, הוֹדִיעַ בְּוַדָּאוּת, שֶׁעֵינָיו מַבְחִינוֹת בַּמַּעֲרָב עַרְבּוּבְיָה שֶׁל גְּלָמִים, הַמְּעִידִים עַל מְצִיאוּתוֹ שֶׁל חוֹף גָּבוֹהַּ.

וְאוּלָם מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה הַגְּדוֹלָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּבֵרוּר אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן. יֶתֶר עַל כֵּן, אִי אֶפְשָׁר הָיָה אֲפִילוּ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהַיָּם הִקִּיפוֹ מִסָּבִיב. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיְתָה לִפְנֵי פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בְּרֵרָה אַחֶרֶת כִּי אִם לִדְחוֹת אֶת הַחִפּוּשִׁים אַחֲרֵי הָאִינְגֵ’נֵר עַד לְמָחָר, שֶׁהֲרֵי אֻמְלָל זֶה לֹא הִשְׁמִיעַ עַד עַכְשָׁיו אַף קוֹל אֶחָד הַמֵּעִיד עַל מְצִיאוּתוֹ.

“שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ אֵינָהּ מוֹכִיחָה כְּלוּם,” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶפְשָׁר שֶׁהִתְעַלֵּף, שֶׁנִּפְצַע וְהוּא שָׁרוּי בְּמַצָּב קָשֶׁה לְלֹא יְכֹלֶת לְהַשְׁמִיעַ קוֹל מַעֲנֶה; אַל נִוָּאֵשׁ אֵפוֹא!”

אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַכַּתָּב, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהַצִּית בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאִי מְדוּרַת אֵשׁ, אֲשֶׁר תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ אוֹת לָאִינְגֵ’נֵר. אֲבָל כָּל הַיְגִיעָה שֶׁיָּגְעוּ לִמְצֹא עֵצִים אוֹ קָנִים יְבֵשִׁים, הָיְתָה לְבַטָּלָה. חוּץ מִחוֹל וַאֲבָנִים לֹא נִמְצָא שָׁם דָּבָר.

קַל לְהָבִין כַּמָּה גָדוֹל הָיָה צַעֲרוֹ שֶׁל נֶב וַחֲבֵרָיו, שֶׁנַּפְשָׁם הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית זֶה הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת. בָּרוּר הָיָה לְמַדָּי, שֶׁקָּצַר כֹּחָם לְהוֹשִׁיעוֹ. אֲנוּסִים הָיוּ לְצַפּוֹת לְאוֹר הַבֹּקֶר. אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁעָלְתָה בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ וּכְבָר מָצָא לוֹ מִקְלָט בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּחוֹף הַיָּם, אוֹ שֶׁאָבַד לָנֶצַח!

הַשָּׁעוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל הַפְּלִיטִים הָיוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת וְרַבּוֹת יִסּוּרִים. הַקֹּר הָיָה עַז וְגָרַם לַפְּלִיטִים עִנּוּיִים קָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מֵהֶם וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בָּהֶם. הֵם אֲפִילוּ לֹא נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם לָנוּחַ רֶגַע אֶחָד. הֵם שָׁכְחוּ אֶת עַצְמָם וְלֹא הָגוּ אֶלָּא בְּמַנְהִיגָם וְהָיוּ מְקַוִּים וְלֹא רָצוּ לַחְדֹּל מִלְּקַוּוֹת לְאַחֲרִית טוֹבָה. הֵם הָלְכוּ הָלֹךְ וָשׁוֹב עַל פְּנֵי אִי צְחִיחַ זֶה וְחָזְרוּ הָלֹךְ וְחָזֹר אֶל קָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי, אֲשֶׁר לְפִי הַשְׁעָרָתָם הָיָה קָרוֹב בְּיוֹתֵר לִמְקוֹם הָאָסוֹן. הֵם הִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב, צָרְחוּ וְהִתְאַמְּצוּ לִתְפֹּשׂ אֵיזוֹ קְרִיאָה כָּל שֶׁהִיא, וְקוֹלוֹתֵיהֶם וַדַּאי הָלְכוּ לְמֵרָחוֹק, לְפִי שֶׁשֶּׁקֶט־מַה שָׁלַט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר וּשְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הָלְכוּ וּפָחָתוּ.

פַּעַם אַחַת דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ אַחַת הַקְּרִיאוֹת שֶׁהִשְׁמִיעַ נֶב הוֹלִידָה בַּת־קוֹל. הֶרְבֶּרְט הִפְנָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְדָבָר זֶה וְהוֹסִיף וְאָמַר:

“הֲרֵי זֶה מוֹכִיחַ, שֶׁבְּצַד מַעֲרָב נִמְצָא חוֹף־יָם וְהוּא קָרוֹב.”

הַסַּפָּן הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ. חוּץ מִזֶּה הָיָה בָּטוּחַ שֶׁעֵינָיו לֹא הִטְעוּהוּ. אִם הוּא הִבְחִין, וְאִלּוּ גַם הַבְחָנָה כָּל שֶׁהִיא, בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָרֶץ.

וְאוּלָם בַּת־קוֹל רְחוֹקָה זוֹ הָיְתָה הַמַּעֲנֶה הָאֶחָד, שֶׁהוֹלִידוּ קְרִיאוֹתָיו שֶׁל נֶב, וּלְאַחֵר שֶׁנִּשְׁמְעָה, שׁוּב נִשְׁאַר חָלָל הָאֲוִיר אֲשֶׁר מֵעַל הַחֵלֶק הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן דּוֹמֵם וְשׁוֹקֵט כְּשֶׁהָיָה.

בֵּינְתַיִם הָלְכוּ הַשָּׁמַיִם הָלֹךְ וְהִתְבַּהֵר. סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִבְהִיקוּ כַּמָּה כּוֹכָבִים, וְאִלּוּ נִמְצָא הָאִינְגֵ’נֵר כָּאן, בְּקִרְבַת חֲבֵרָיו, הָיָה מַבְחִין, שֶׁהַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ אֵינָם כּוֹכְבֵי חֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי. וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, כּוֹכַב הַצִּיר לֹא הוֹפִיעַ עַל פְּנֵי אֹפֶק חָדָשׁ זֶה. הַמַּזָּלוֹת שֶׁבְּלֵב הַשָּׁמַיִם שׁוּב לֹא הָיוּ אוֹתָם עַצְמָם שֶׁהָיָה רָגִיל לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ, וְהַצְּלָב הַדְּרוֹמִי הִזְהִיר בַּצִּיר הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָעוֹלָם.

הַלַּיְלָה חָלַף וְעָבַר. סָמוּךְ לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְמַרְס נִגְלוּ בְּמִקְצָת מְרוֹמֵי הַשָּׁמָיִם. הָאֹפֶק עֲדַיִן שָׁרוּי הָיָה בַּאֲפֵלָה, וְאוּלָם עִם בְּרַק אוֹר־הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָלָה מִתּוֹךְ הַיָּם אֵד כָּבֵד כָּל כָּךְ, שֶׁהֶקֵּפוֹ שֶׁל תְּחוּם הָרְאִיָּה הִצְטַמְצֵם עַד לִידֵי שֶׁטַח שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל. הָעֲרָפֶל הִתְגַּלְגֵּל בְּצוּרָה שֶׁל עֲנָנִים אֲרֻכִּים, שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ הָלֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט בִּכְבֵדוּת.

זֹאת הָיְתָה פֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה. פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין מְאוּמָה מִסְּבִיבָם. בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנֶּב וְהַכַּתָּב כִּוְּנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאוֹקְיָנוֹס, חִפֵּשׂ הַסַּפָּן וְהֶרְבֶּרְט אֶת הַחוֹף שֶׁבְּצַד מַעֲרָב. וְאוּלָם עֵינֵיהֶם לֹא רָאוּ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל אֲדָמָה.

“אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶת הַחוֹף,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הֲרֵינִי מַרְגִּישׁ… הֲרֵיהוּ שָׁם… בָּטוּחַ אֲנִי בִּמְצִיאוּתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ, שֶׁאֵין אָנוּ נִמְצָאִים עוֹד בְּרִיצְ’מוֹנְד!”

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְחִיל הָעֲרָפֶל לְהִסְתַּלֵּק. שֶׁמֶשׁ נְדִיבָה הֵחֵמָּה אֶת הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְחֹם זֶה הָלַךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עַד לְשִׁטְחוֹ שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וָחֵצִי, כְּלוֹמַר, שְׁלשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה לְאַחַר זְרִיחַת הַחַמָּה, נַעֲשָׂה הָעֲרָפֶל שָׁקוּף יוֹתֵר. הוּא הִתְאַבֵּךְ וְעָלָה לַמָּרוֹם וּמִיָּד נִתְגַּלָּה כָּל הָאִי הַקָּטֹן, כְּאִלּוּ בִּצְבֵּץ וְיָצָא מִתּוֹךְ עָנָן. אָז נִרְאָה הַיָּם בִּדְמוּת שֶׁטַח עָגֹל, רָחָב לְאֵין סוֹף מִצַּד מִזְרָח אֲבָל מֻגְבָּל מִצַּד מַעֲרָב עַל יְדֵי חוֹף מוּרָם וְתָלוּל.

אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר! שָׁם הָיְתָה אֶרֶץ. שָׁם הָיְתָה הַתְּשׁוּעָה, עַל כָּל פָּנִים, כְּפִי שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּזֶה לְפִי שָׁעָה. בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַחוֹף הִפְרִידָה תְּעָלָה רְחָבָה כַּחֲצִי הַמִּיל. זֶרֶם הַתְּעָלָה הָיָה עַז וּמָהִיר וּמֵימָיו שָׁטְפוּ בְּקוֹל שָׁאוֹן.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְאֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁלֹּא שָׁאַל אֶלָּא בַּעֲצַת לִבּוֹ, הֵטִיל עַצְמוֹ מִיָּד אֶל תּוֹךְ הַזֶּרֶם, בְּלִי שֶׁהוֹדִיעַ עַל זֶה לַחֲבֵרָיו וּבְלִי שֶׁהוֹצִיא אַף מִלָּה מִפִּיו. זֶה הָיָה נֶב. הוּא נֶחְפַּז לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף כְּדֵי לָלֶכֶת מִשָּׁם לְצַד צָפוֹן. אִישׁ לֹא יָכֹל לַעֲצֹר אוֹתוֹ. פֶּנְקְרוֹף קָרָא אוֹתוֹ, אֲבָל לַשָּׁוְא. הַכַּתָּב רָצָה לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר:

“רוֹצֶה אַתָּה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה?”

“הֵן,” עָנָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט.

“וּבְכֵן שְׁמַע בְּקוֹלִי וְהִמָּנַע מִזֶּה,” אָמַר הַסַּפָּן. “דַּי לָנוּ בְּנֶב: יָדוֹ תַּשִּׂיג לְהַמְצִיא עֶזְרָה לַאֲדוֹנָיו לְבַדּוֹ. אִם נָטִיל עַצְמֵנוּ לְתוֹךְ הַזֶּרֶם הָאַדִּיר הַזֶּה, סַכָּנָה בַּדָּבָר שֶׁיִּשָּׂאֻנוּ אֶל מֶרְחַב הַיָּם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם אֵינִי טוֹעֶה הֲרֵי זֶה שֶׁל זֶרֶם שֵׁפֶל הַיָּם. הַבֵּט וּרְאֵה, הִנֵּה הַחוֹל הוֹלֵךְ וְנִגְלֶה. וּבְכֵן נִהְיֶה סַבְלָנִים וְנַמְתִּין; כַּאֲשֶׁר יִמְעֲטוּ הַמַּיִם, וַדַּאי נִמְצָא מַעֲבָר נוֹחַ לַעֲבֹר בּוֹ…”

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אַל נָא נִפָּרֵד אִישׁ מֵאָחִיו…”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִלְחָם נֶב עִם הַזֶּרֶם בִּגְבוּרָה רַבָּה. הוּא שָׂחָה בּוֹ בִּנְתִיב עֲקַלָּתוֹן. עִם כָּל הֶסֵט זְרוֹעַ בִּצְבְּצוּ כְּתֵפָיו הַשְּׁחוֹרוֹת מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְנִרְאוּ לָעָיִן. הַזֶּרֶם גְּרָפָהוּ וְהִטָּהוּ אֶל מַסְלוּלוֹ בִּמְהִירוּת נִמְרָצָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַךְ וְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף. אֶת חֲצִי הַמִּיל, הַמַּפְרִיד בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַיַּבָּשָׁה, עָבַר בְּמֶשֶׁךְ שֶׁל יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה, וְהוּא הִגִּיעַ אֶל הַחוֹף בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה אֲלָפִים רֶגֶל לְמַטָּה מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הִתְנַפֵּל הַמָּיְמָה.

נֶב יָצָא אֶל הַיַּבָּשָׁה לְרַגְלֵי קִיר גְרָנִית גָּבוֹהַּ וְנִעֵר מֵעָלָיו אֶת הַמַּיִם בְּכָל כֹּחוֹ. אַחַר כָּךְ הִתְחִיל רָץ וְעַד מְהֵרָה נֶעְלַם אֲחוֹרֵי זִיז סֶלַע, שֶׁנִּדְחַק וְיָרַד לְתוֹךְ הַיָּם וְהִתְנַשֵּׂא מִמּוּל הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן.

חֲבֵרָיו שֶׁל נֶב הִבִּיטוּ בַּחֲרָדָה אֶל מַאֲמַצֵּי נִסְיוֹנוֹ הַנּוֹעָז, וּלְאַחַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵיהֶם, הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר קִוּוּ לִמְצֹא בָּהּ מַחֲסֶה וּמִקְלָט, וְסָעֲדוּ אֶת לִבָּם בְּשַׁבְּלוּלִים אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים עַל פְּנֵי הַחוֹל. אָמְנָם דַּלָּה הָיְתָה סְעֻדָּה זוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי הָיְתָה סְעֻדָּה.

הַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד הָיָה מִפְרָץ רָחָב, אֲשֶׁר מִצַּד דָּרוֹם נִסְתַּיֵּם בְּכֵף חַד בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְחֻסָּר צְמָחִים וּמַרְאֵהוּ פִּרְאִי עַד מְאֹד. כֵּף זֶה הָיָה מְחֻבָּר אֶל אַדְמַת הַחוֹף חִבּוּר מְעֻקָּל וּמְשֻׁנֶּה וְנִשְׁעָן עַל סַלְעֵי־גְרָנִית גְּבוֹהִים. וּלְעֻמַּת זֶה הִתְרַחֵב הַמִּפְרָץ מִצַּד צָפוֹן וְשִׁוָּה צוּרָה מְעֻגָּלָה יוֹתֵר לִרְצוּעַת אַדְמַת הַחוֹף שֶׁנִּמְשְׁכָה מִפְּאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית עַד לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְנִסְתַּיְּמָה גַם הִיא בְּכֵף אָרֹךְ. הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַקְּצָווֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר לְקֶשֶׁת הַמִּפְרָץ הָיָה כִּשְׁמוֹנָה מִילִין. בְּרִחוּק שֶׁל מִיל מִשְּׂפַת הַיָּם לֹא תָּפַס הָאִי הַקָּטֹן בַּיָּם אֶלָּא רְצוּעָה צָרָה וְהָיָה דּוֹמֶה בְּמַרְאֵהוּ לְשֶׁלֶד שֶׁל תַּנִּין גָּדוֹל. רָחְבּוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לֹא עָלָה עַל רֶבַע הַמִּיל.

שְׂפַת הַיָּם שֶׁמִּנֶּגֶד לָאִי הַקָּטֹן הָיְתָה מִצִּדָּהּ הַקָּדוּם אַדְמַת חוֹל הַזְּרוּעָה אֲבָנִים שְׁחַרְחוֹרוֹת, אֲשֶׁר בְּשָׁעָה זוֹ הִתְחִילוּ לְבַצְבֵּץ לְאַט לְאַט מִתּוֹךְ הַמַּיִם שֶׁהָלְכוּ וְשָׁפָלוּ. מִשָּׁם וָהָלְאָה הִתְרוֹמְמָה מֵעֵין חוֹמַת גְּרָנִית, אֲשֶׁר רֹאשָׁה נִפְרַץ פְּרָצוֹת מְשֻׁנּוֹת וּמֻפְלָאוֹת לְמַרְאֶה וְשֶׁהָיְתָה גְּבוֹהָה כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת רֶגֶל. הִיא נִמְשְׁכָה בְּאֹרֶךְ שֶׁל שְׁלשָׁה מִילִין וְנִסְתַּיְּמָה מִיָּמִין מִתּוֹךְ מוֹרָד זָקוּף שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְּאִלּוּ נֶחֱצַב וְסֻתַּת בִּידֵי אָדָם. וּכְנֶגֶד זֶה מִצַּד שְׂמֹאל, לְמַעְלָה מִן הַכֵּף, הָיְתָה הַחוֹמָה פְּרוּעָה וּמְפֹרָצָה וּמְלֵאָה שִׁבְרֵי סְלָעִים וְהָלְכָה הָלֹךְ וְשָׁפֹל בְּהַדְרָגָה עַד שֶׁהִתְלַכְּדָה עִם צִבּוּרֵי הַסְּלָעִים שֶׁל הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי.

עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַחוֹף לֹא צָמַח אַף עֵץ אֶחָד. זֶה הָיָה מִישׁוֹר חָלָק כְּאוֹתוֹ שֶׁל קֵיפְטוֹן אוֹ שֶׁל “כֵּף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה”, אֶלָּא שֶׁשִּׁטְחוֹ הָיָה מוּעָט מִשֶּׁל אֵלֶּה. עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ נִרְאָה לְעֵין הַמַּבִּיט מֵעַל הָאִי הַקָּטֹן. וְאוּלָם מִיָּמִין, מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה הַזְּקוּפָה, לֹא נֶעְדַר הַצּוֹמֵחַ. הָעַיִן הִבְחִינָה שָׁם עַל נְקַלָּה עִרְבּוּבְיָה שֶׁל אִילָנוֹת גְּדוֹלִים, שֶׁשּׁוּרוֹתֵיהֶם הִתְפַּשְּׁטוּ לַמֶּרְחַקִּים מֵעֵבֶר לִתְחוּם־הָרְאִיָּה. יֶרֶק זֶה שִׂמַּח אֶת הָעַיִן, שֶׁעָיְפָה לְמַרְאֵה סַלְעֵי הַגְּרָנִית הַקָּשִׁים וְהַזְּעוּמִים.

וּלְבַסּוֹף, בְּיַרְכְּתֵי מִישׁוֹר הָרָמָה וּלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הִזְהִיר בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעָה מִילִין לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית רֹאשׁ הָר לָבָן, שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שָׁפְכוּ עָלָיו אֶת נָגְהָן. לֹבֶן זֶה הָיָה עֲטֶרֶת שֶׁלֶג, שֶׁעִטְּרָה אֶת אַחַד הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.

לְפִי שָׁעָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת, אִם אוֹתָהּ אֶרֶץ הֲרֵיהִי אִי אוֹ חֵלֶק יַבֶּשֶׁת. וְאוּלָם לְמַרְאֵה הַסְּלָעִים הַמְזֻעְזָעִים, שֶׁנֶּעֶרְמוּ צִבּוּרִים צִבּוּרִים מִצַּד שְׂמֹאל, לֹא הָיָה גֵיאוֹלוֹגוֹן מְהַסֵּס מִלְּהַחְלִיט שֶׁמּוֹצָאָם וֻלְקָנִי הוּא, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל שֶׁהִנָּם תּוֹלַדְתָּהּ שֶׁל פְּעֻלָּה וֻלְקָנִית.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הִתְבּוֹנְנוּ בְּשִׂים־לֵב אֶל אֶרֶץ זוֹ, שֶׁעָלֶיהָ אוּלַי אֲנוּסִים יִהְיוּ לִחְיוֹת הַרְבֵּה שָׁנִים וְאוּלַי גַם לָמוּת בָּהּ, אִם הִיא נִמְצֵאת מִחוּץ לְאָרְחוֹת יַמִּים, שֶׁאֳנִיּוֹת מְהַלְּכוֹת בָּהֶם.

“וּבְכֵן,” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “מָה אַתָּה אוֹמֵר, פֶּנְקְרוֹף?”

“מָה אֹמַר?” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “יֵשׁ כָּאן צָד טוֹב וְיֵשׁ כָּאן צַד רַע, כְּמוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. נִרְאֶה מַה יִהְיֶה. אֲבָל הִנֵּה הַשֶּׁפֶל הוֹלֵךְ וְנִגְמָר. בְּעוֹד שָׁלשׁ שָׁעוֹת נַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה, וְאַךְ נַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַהוּא, נֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ אֶת מַר סְמִית.”

פֶּנְקְרוֹף לֹא שָׁגָה. מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁעוֹת שָׁפְלוּ מֵי הַיָּם, וְהַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁל הַחוֹלוֹת אֲשֶׁר בְּקַרְקָעִיתוֹ שֶׁל אֲפִיק הַתְּעָלָה נִתְגַּלָּה לָעָיִן. בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַחוֹף לֹא נִשְׁאֲרָה בִּלְתִּי אִם זְרוֹעַ מַיִם צָרָה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתָהּ עַל נְקַלָּה בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת פָּשְׁטוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וַחֲבֵרָיו אֶת בִּגְדֵיהֶם וְקִפְּלוּם בִּצְרוֹר, שֶׁהֶחֱזִיקוּהוּ לְמַעְלָה מֵרֹאשָׁם וְיָרְדוּ לְתוֹךְ הַתְּעָלָה, אֲשֶׁר עָמְקָהּ לֹא עָלָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל חָמֵשׁ רַגְלָיִם. וְאוּלָם בִּשְׁבִיל הֶרְבֶּרְט הָיוּ הַמַּיִם עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ הֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַתְּעָלָה וְשָׂחָה בָּהּ כְּדָג וְעָבַר אוֹתָהּ בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה. שְׁלָשְׁתָּם עָלוּ עַל הַחוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי בְּשָׁלוֹם וּבְלִי שׁוּם קֹשִׁי. הַחַמָּה נִגְּבָה אוֹתָם עַד מְהֵרָה וְהֵם לָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְשָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם לְבַל יִתְלַחְלְחוּ בַּמַּיִם, וְהִתְחִילוּ מְטַכְּסִים עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת.

פֶּרֶק רְבִיעִי

קוֹנְכִיּוֹת הָאֶבֶן – תּוֹצָאַת הַנַּחַל – הַקָּמִינִים – הֶמְשֵׁךְ הַחִפּוּשִׁים – הַיַּעַר הַצּוֹמֵחַ אִילָנוֹת יְרוֹקִים – הָאוֹצָר שֶׁל חָמְרֵי־שְׂרֵפָה – מְצַפִּים לְשֶׁפֶל הַמָּיִם – מִמְּרוֹמֵי הַחוֹף – הָרַפְסוֹדָה – הַשִּׁיבָה אֶל הַחוֹף.

אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַּתָּב לַסַּפָּן, שֶׁיַּמְתִּין לוֹ בְּמָקוֹם זֶה וְכָאן יִפָּגֵשׁ עִמּוֹ לִכְשֶׁיַּחֲזֹר, וּבְלִי לְאַבֵּד אַף רֶגַע פָּנָה לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר שֶׁל הַחוֹף, אֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת הָלַךְ לְשָׁם הַכּוּשִׁי נֶב. הוּא צָעַד בְּחָפְזָה וּמִיָּד נֶעְלַם מִן הָעַיִן אֲחוֹרֵי קֶרֶן זָוִת שֶׁל הַחוֹף, כִּי כָּלְתָה נַפְשׁוֹ לָדַעַת עַד מְהֵרָה מֶה עָלְתָה לוֹ לָאִינְגֵ’נֵר.

הֶרְבֶּרְט רָצָה לְלַוּוֹת אוֹתוֹ.

“הִשָּׁאֵר פֹּה, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” אָמַר לוֹ הַסַּפָּן. “עָלֵינוּ לִמְצֹא מְקוֹם מִקְלָט וּלְבַקֵּשׁ דְּבַר־מַאֲכָל, הַמַּשְׂבִּיעַ בֶּטֶן שׁוֹקֵקָה יוֹתֵר מִן הַשַּׁבְּלוּלִים. הֲרֵי יְדִידֵינוּ, לִכְשֶׁיַּחְזְרוּ, וַדַּאי זְקוּקִים יִהְיוּ לְמָזוֹן וִיבַקְּשׁוּ לִסְעֹד אֶת לִבָּם. אִישׁ אִישׁ וְתַפְקִידוֹ.”

“הֲרֵינִי מוּכָן לְהִטָּפֵל אֵלֶיךָ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר הַסַּפָּן. “אֶלָּא, שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂינוּ עַל פִּי שִׁטָּה סְדוּרָה. אָנוּ עֲיֵפִים, קַר לָנוּ וְהִנְנוּ רְעֵבִים. אִי לָזֹאת עָלֵינוּ לִמְצֹא לָנוּ מִקְלָט, אֵשׁ וּמְזוֹנוֹת. עֵצִים לְהַסָּקָה יַמְצִיא לָנוּ הַיַּעַר, וּבֵיצִים לָאֲכִילָה יַמְצִיאוּ לָנוּ קִנֵּי הָעוֹפוֹת: נִמְצָא, שֶׁעָלֵינוּ אַךְ לְבַקֵּשׁ לָנוּ בֵּית דִּירָה.”

“אִם כֵּן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “הָבָה אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ מְעָרָה בְּקֶרֶב הַסְּלָעִים הַלָּלוּ, וּמֻבְטָחְנִי שֶׁסּוֹפִי לְגַלּוֹת חוֹר־עָפָר, אֲשֶׁר יִסְכֹּן לָנוּ לִהְיוֹת מְקוֹם מִסְתּוֹר!”

“יָפֶה דִּבַּרְתָּ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הָבָה נָשִׂים פְּעָמֵינוּ לַדֶּרֶךְ, נַעֲרִי!”

וּבְכֵן קָמוּ וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְרַגְלֵי חוֹמַת־הַסֶּלַע הָאַדִּירָה עַל פְּנֵי שִׁכְבַת הַחוֹל הָרְחָבָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה עִם שֶׁפֶל הַמָּיִם. וְאוּלָם תַּחַת לַעֲלוֹת צָפוֹנָה, יָרְדוּ לִפְאַת דְּרוֹמִית. בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת לְמַטָּה מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה רָאָה פֶּנְקְרוֹף חָרִיץ צַר, אֲשֶׁר לְפִי סְבָרָתוֹ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ תּוֹצָאַת נַחַל אוֹ פֶּלֶג. וְהוֹאִיל וְכָךְ, אֵין טוֹב לִפְנֵיהֶם מֵאֲשֶׁר לִקְבֹּעַ אֶת מוֹשָׁבָם בְּקִרְבַת מַיִם הָרְאוּיִים לִשְׁתִיָּה; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁזֶּרֶם הַיָּם נָשָׂא אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.

הַחוֹמָה הַגְּבוֹהָה הִתְנַשְּׂאָה, כָּאָמוּר לְמַעְלָה, עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת רֶגֶל, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ מוּצָק אֶחָד, וְגַם בְּתַחְתִּיתָהּ, אֲשֶׁר מֵי הַיָּם לִקְקוּ אוֹתָהּ לְקִיקָה קַלָּה, לֹא נִמְצָא אַף בְּקִיעַ כָּל שֶׁהוּא, שְׁיָּכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ דִּירַת אַרְעַי. זֹאת הָיְתָה חוֹמָה זְקוּפָה וְכֻלָּהּ גְרָנִית קָשָׁה עַד מְאֹד, אֲשֶׁר גַּלֵּי הַיָּם לֹא כִּרְסְמוּ אוֹתָהּ מֵעוֹלָם. סָמוּךְ לְרֹאשָׁהּ פָּרְחוּ הֲמוֹן עוֹפוֹת מַיִם, וּבְיִחוּד מִינִים שׁוֹנִים מִמִּשְׁפַּחַת שְׁטוּחֵי־הָרַגְלַיִם, בַּעֲלֵי חַרְטֹם אָרֹךְ, שָׁטוּחַ וְחַד. הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קוֹלָנִיִּים עַד מְאֹד וְלֹא פָּחֲדוּ כָּל עִקָּר מִן הָאָדָם, אֲשֶׁר וַדַּאי זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא הִשְׁבִּית אֶת בְּדִידוּתָם. בֵּין שְׁטוּחֵי הָרַגְלַיִם הַלָּלוּ הִכִּיר פֶּנְקְרוֹף הַרְבֵּה “לַבִּים”, שֶׁהֵם מִין שְׁלָכִים, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם גַּם “שׁוֹדְדִים”, וְגַם שְׁחָפִים קְטַנִּים רְעַבְתָּנִים, אֲשֶׁר קִנְנוּ בַּסְּדָקִים שֶׁל הַגְּרָנִית. יְרִיָּה אַחַת בִּקְנֵה רוֹבֶה בְּקֶרֶב עֵרֶב־רַב זֶה שֶׁל בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם הָיָה דַיּוֹ לְהַפִּיל בָּהֶם הַרְבֵּה חֲלָלִים; וְאוּלָם כְּדֵי לִירוֹת בִּקְנֵה־רוֹבֶה, מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיְּהִי לְאָדָם קְנֵה־רוֹבֶה, וְחֵפֶץ כָּזֶה לֹא נִמְצָא לֹא בְּיָדוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְלֹא בְּיָדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט. חוּץ מִזֶּה, הֲרֵי בְּשָׂרָם שֶׁל הַשְּׁחָפִים וְהַלַּבִּים הַלָּלוּ כִּמְעַט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, וַאֲפִילוּ טַעַם בֵּיצֵיהֶם תּוֹעֵבָה הוּא.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר הִרְחִיק קְצָת לָלֶכֶת הָלְאָה לְצַד שְׂמֹאל, פָּגַע בִּסְלָעִים אֲחָדִים מְחֻפִּים צִמְחֵי־יָם, אֲשֶׁר בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שׁוּב תַּעֲלִימֵם גֵאוּת הַיָּם מִן הָעָיִן. בְּקֶרֶב הַצְּמָחִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַסְּלָעִים הַלָּלוּ שָׁרְצוּ רְכִיכוֹת בַּעֲלוֹת קְלִפָּה מְכֻפֶּלֶת, אֲשֶׁר אָדָם רָעֵב אֵינוֹ יָכֹל לָקוּץ בָּהֶם. הֶרְבֶּרְט קָרָא אֶת פֶּנְקְרוֹף וְהַלָּז מִהֵר לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

“הֶאָח! הֲרֵי אֵלֶּה הֵן קוּנְכִיּוֹת־אֵזוֹב!” קָרָא הַסַּפָּן, “הִנֵּה מָצָאנוּ שִׁלּוּמִים תַּחַת הַבֵּיצִים שֶׁאָנוּ חֲסֵרִים!”

“אֵין אֵלֶּה קוּנְכִיּוֹת־אֵזוֹב,” עָנָה הֶרְבֶּרְט הַצָּעִיר, שֶׁהִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הָרְכִיכוֹת הַמְּחֻבָּרוֹת אֶל הַסְּלָעִים, “אֶלָּא קוּנְכִיּוֹת אֶבֶן.”

“וּרְאוּיוֹת הֵן לַאֲכִילָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“מַאֲכַל תַּאֲוָה הֵן.”

“טוֹב אֵפוֹא, הָבָה נֹאכַל קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן.”

הַסַּפָּן יָכֹל הָיָה לִסְמֹךְ בְּעִנְיַן זֶה עַל הֶרְבֶּרְט. הָעֶלֶם הַזֶּה הָיָה בָּקִי הַרְבֵּה בַּתּוֹלְדוֹת הַטֶּבַע וְלִבּוֹ נִמְשַׁךְ מֵעוֹדוֹ אַחֲרֵי מַדָּע זֶה בִּתְשׁוּקָה רַבָּה. אָבִיו רָצָה שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם בְּמִקְצֹעַ זֶה וְהוּא הֶעֱמִיד לוֹ מוֹרִים מִטּוּבֵי הַמְלֻמָּדִים שֶׁבְּבוֹסטוֹן, וְהַלָּלוּ הִקְנוּ לוֹ אֶת יְדִיעוֹת הַטֶּבַע וְהָיוּ מְחַבְּבִים אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה יֶלֶד מַשְׂכִּיל וְשַׁקְדָּן, הַנְּטִיּוֹת שֶׁל חוֹקֵר־טֶבַע, שֶׁנִּתְיַחֲדוּ לוֹ, עֲתִידוֹת הָיוּ לִהְיוֹת לְהוֹעִיל לַחֲבֵרָיו פְּעָמִים הַרְבֵּה בַּיָּמִים הַבָּאִים, וְהַתְחָלַת שִׁמּוּשׁוֹ בְּמִקְצֹעַ זֶה הַיּוֹם עָלְתָה יָפֶה.

קוּנְכִיּוֹת־הָאֶבֶן הַלָּלוּ הָיוּ רְכִיכוֹת מָאֳרָכוֹת, הַמִּתְחַבְּרוֹת לִקְבוּצוֹת וְהַמִּדַּבְּקוֹת בְּחָזְקָה בַּסְּלָעִים. הֵן שַׁיָּכוֹת אֶל אוֹתוֹ מִין הָרְכִיכוֹת הַקּוֹדְחוֹת, הַנּוֹקְבוֹת⁵ חוֹרִים בָּאֲבָנִים הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר, וְהַקְּלִפָּה שֶׁלָּהֶן מִתְעַגֶּלֶת מִשְּׁנֵי קְצוֹתֶיהָ – מִדָּה שֶׁאֵין אָנוּ מוֹצְאִים דֻּגְמָתָהּ אֵצֶל קוּנְכִית־הָאֵזוֹב הַמְּצוּיָה.

פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט עָרְכוּ לְעַצְמָם סְעֻדָּה שְׁמֵנָה מִקּוּנְכִיּוֹת־הָאֶבֶן הַלָּלוּ, אֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת קְלִפָּתָן לְמֶחֱצָה לְנֹכַח הַחַמָּה. הֵם אָכְלוּ אוֹתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכְלִים צְדָפוֹת וּמָצְאוּ שֶׁטַּעְמָן מְפֻלְפָּל בְּיוֹתֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לֹא בְּפִלְפֵּל וְלֹא בְּמִינֵי תְּבָלִים אֲחֵרִים.

אֶת רַעֲבוֹנָם שָׁבְרוּ מִיָּד, אֲבָל לֹא אֶת צְמָאָם, אֲשֶׁר הִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְאַחַר אֲכִילַת הָרְכִיכוֹת הַמְתֻבָּלוֹת מִטֶּבַע בְּרִיָּתָן. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם אֵפוֹא לִמְצֹא מַיִם מְתוּקִים, אֲשֶׁר הָיוּ מְצוּיִים בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ עָקֹב וּמְגֻבְשָׁשׁ⁶. וּבְכֵן הִצְטַיְּדוּ מִתְּחִלָּה בְּכַמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל רְכִיכוֹת, מִלְּאוּ בָּהֶן אֶת כִּיסֵיהֶם וְאֶת מִטְפְּחוֹתֵיהֶם, וְחָזְרוּ אֶל תַּחְתִּית הָרָמָה.

לְאַחַר מַהֲלָךְ שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת הִגִּיעוּ אֶל אוֹתוֹ הֶחָרִיץ, אֲשֶׁר לְפִי הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אָפִיק שֶׁל פֶּלֶג שׁוֹטֵף. בְּמָקוֹם זֶה נֶחְצְתָה חוֹמַת־הַסֶּלַע לִשְׁתַּיִם, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁכֹּחַ וֻלְקָנִי אַדִּיר הוּא הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת הַפֶּרֶץ הַזֶּה. בְּתַחְתִּיתָהּ נִמְצָא מִפְרָץ קָטֹן, אֲשֶׁר מִצַּד הַיַּבָּשָׁה תָּאַר זָוִית חַדָּה בְּיוֹתֵר. רָחְבּוֹ שֶׁל שֶׁטֶף הַמַּיִם בְּמָקוֹם זֶה הָיָה כְּמֵאָה רֶגֶל וְרֹחַב גְּדוֹתָיו הַתְּלוּלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא עָלָה עַל עֶשְׂרִים רֶגֶל. הַנַּחַל שָׁטַף כִּמְעַט בַּדֶּרֶךְ יְשָׁרָה בֵּין שְׁנֵי קִירוֹת שֶׁל גְּרָנִית, אֲשֶׁר הָלְכוּ וְשָׁפְלוּ לְעֻמַּת תּוֹצְאָתוֹ; אַחַר נָטָה נְטִיָּה גַּסָּה הַצִּדָּה וְנֶעְלַם בֵּין עֲצֵי יַעַר שֶׁהָיָה רָחוֹק מִזֶּה כַּחֲצִי מִיל.

“הֲרֵי מַיִם וַהֲרֵי שָׁם עֵצִים!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “עַכְשָׁו, הֶרְבֶּרְט, אֵין אָנוּ חֲסֵרִים אֶלָּא בֵּית דִּירָה!”

מֵי הַנַּחַל הָיוּ זַכִּים. פֶּנְקְרוֹף הִכִּיר, שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל שֶׁפֶל־הַיָּם, כְּשֶׁהַגַּלִּים אֵינָם מַגִּיעִים אֵלָיו, וַדַּאי מֵימָיו מְתוּקִים. לְאַחַר שֶׁעָמְדוּ עַל עִנְיָן חָשׁוּב זֶה, הִתְחִיל הֶרְבֶּרְט מְחַפֵּשׂ מְחִלָּה, שֶׁתּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מְקוֹם מִקְלָט, אֲבָל חִפּוּשָׂיו הָיוּ לְבַטָּלָה: קִיר הַגְּרָנִית הָיָה כֻּלּוֹ חָלָק וְזָקוּף בְּכָל מָקוֹם.

וּפִתְאֹם רָאוּ וְהִנֵּה סָמוּךְ לְתוֹצָאַת הַנַּחַל וּלְמַעְלָה מִשִּׁטְחָהּ הִתְלַכְּדוּ גַּלֵּי הָאֲבָנִים וְהָיוּ לְצִבּוּר אֶחָד שֶׁל סְלָעִים אַדִּירִים, כְּאוֹתָם הַצִּבּוּרִים הַמִּזְדַּמְּנִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁל הָרֵי גְרָנִית וְהַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “קָמִינִים”.

פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הֶעְמִיקוּ לַחְדֹּר לְבֵין הַסְּלָעִים, אֶל תּוֹךְ מִסְדְּרוֹנֵי־הַחוֹל הַצָּרִים, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲפֵלִים כָּל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁנֹּגַהּ הַיּוֹם בָּקַע וְנִכְנַס דֶּרֶךְ הַפְּרָצוֹת שֶׁבֵּין סַלְעֵי הַגְּרָנִית הַלָּלוּ, אֲשֶׁר אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ תְּלוּיִים בַּמִּשְׁקֹלֶת דֶּרֶךְ נֵס. אֲבָל יַחַד עִם אוֹר הַיּוֹם פָּרַץ גַּם הָרוּחַ וְיַחַד עִם הָרוּחַ בָּא הַקֹּר הֶחָזָק מִבַּחוּץ. וְאוּלָם הַסַּפָּן סָבוּר הָיָה, שֶׁאִם יִגְדְּרוּ חֲלָקִים יְדוּעִים שֶׁל הַמִּסְדְּרוֹנִים הַלָּלוּ וְיִסְתְּמוּ כַּמָּה מִן הַפְּרָצוֹת בְּתַעֲרֹבֶת שֶׁל אֲבָנִים וְחוֹל, יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַכְשִׁיר אֶת הַ“קָּמִינִים” לְבֵית־דִּירָה.

“הִנֵּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וְאִם יָבוֹא יוֹם וְכוֹרֶשׁ סְמִית שׁוֹב יָשׁוּב אֵלֵינוּ, וַדַּאי יַהֲפֹךְ אֶת הַלַּבִּירִינְתְּ הַזֶּה לְמִשְׁכָּן נָאֶה.”

“שׁוֹב יָשׁוּב, פֶּנְקְרוֹף!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “וּבְשׁוּבוֹ אֵלֵינוּ, מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיִּמְצָא כָּאן דִּירָה נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ. וְדִירָה זוֹ תִּהְיֶה נוֹחָה, אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְהַתְקִין בַּמִּסְדְּרוֹן שֶׁבַּשְּׂמֹאל אָח וְנַתְקִין שָׁם אֲרֻבָּה לֶעָשָׁן!”

“הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” אָמַר הַסַּפָּן, “וְהַקָּמִינִים הַלָּלוּ – בְּשֵׁם זֶה כִּנָּה פֶּנְקְרוֹף דִּירַת אַרְעַי זוֹ – יִהְיוּ לָנוּ לְמִקְלָט. אֲבָל קֹדֶם כֹּל עָלֵינוּ לָלֶכֶת לֶאֱסֹף חָמְרֵי־שְׂרֵפָה. סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצִים כְּדֵי לִסְתֹּם בָּהֶם אֶת הַפְּרָצוֹת, אֲשֶׁר דַּרְכָּן תּוֹקֵעַ הַשֵּׁד בַּחֲצוֹצְרָה שֶׁלּוֹ!”

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף יָצְאוּ מִן הַקָּמִינִים וּלְאַחַר שֶׁהִקִּיפוּ אֶת קֶרֶן הַזָּוִית שֶׁל הַסֶּלַע, הִתְחִילוּ עוֹלִים עַל הַחוֹף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַנַּחַל. זֶרֶם הַנַּחַל הָיָה בְּמָקוֹם זֶה עַז בְּיוֹתֵר וְהוּא נָשָׂא עַל גַּבּוֹ מַפְּלֵי עֵצִים אֲחָדִים. בְּשׁוּב גַּלֵּי הַיָּם לְאֵיתָנָם – וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁהֵם הוֹלְכִים וְשָׁבִים לְאֵיתָנָם – וַדַּאי הֲרֵי הֵם דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ בְּכֹחַ לְאָחוֹר לְמֶרְחָק מְסֻיָּם. וּלְפִיכָךְ סָבוּר הָיָה הַסַּפָּן, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲלִיָּה וִירִידָה זוֹ שֶׁל הַמַּיִם כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל יָדָן דְּבָרִים כְּבֵדִים.

לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל רֶבַע שָׁעָה הִגִּיעוּ הַסַּפָּן וְהַנַּעַר אֶל פִּנַּת הָעַקְמוּמִית, שֶׁפִּנָּה הַנַּחַל בְּשָׁטְפוֹ לְצַד שְׂמֹאל. מִמָּקוֹם זֶה זָרַם וְעָבַר דֶּרֶךְ יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים נָאִים. הָעֵצִים הַלָּלוּ עֲדַיִן יְרוֹקִים הָיוּ לַמְרוֹת תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַמְאֻחָרָה, כִּי נִמְנוּ עַל מִשְׁפַּחַת הָעֵצִים נוֹשְׂאֵי־צְנוֹבְרוֹת, הַגְּדֵלִים בְּכָל הָאֲזוֹרִים שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ, לְמִן אֵזוֹר הָאַקְלִים שֶׁל הַצָּפוֹן עַד לָאֲרָצוֹת הַטְּרָפִּיּוֹת. חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּעִיר הִכִּיר בֵּינֵיהֶם בְּיִחוּד אֶת הַ“דֵּיאוֹדָרִים”, אֲשֶׁר הַמִּינִים שֶׁלָּהֶם מְרֻבִּים בְּיִחוּד בְּאֵזוֹר הָרֵי הַהִימָלָיָה וְהֵם מְפִיצִים רֵיחַ נָעִים. בֵּין הָעֵצִים הַנָּאִים הַלָּלוּ צָמְחוּ קְבוּצוֹת אֳרָנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לִפְרֹשׂ מִסְּבִיבָם אֶת פֹּארוֹתֵיהֶם הָעֲבֻתּוֹת. בְּצַעֲדוֹ לְבֵין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים, חָשׁ פֶּנְקְרוֹף שֶׁרַגְלוֹ רוֹעֶצֶת עֲנָפִים יְבֵשִׁים, אֲשֶׁר נִשְׁבְּרוּ בְּקוֹל רַעַשׁ.

“הִנֵּה כִּי כֵן, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” עָנָה וְאָמַר אֶל הֶרְבֶּרְט, “אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת שֵׁם הָעֵצִים הַלָּלוּ, הֲרֵי יוֹדֵעַ אֲנִי לְכָל הַפָּחוֹת לְיַחֲסָם עַל מִשְׁפַּחַת “עֲצֵי הַשְּׂרֵפָה”, וּבְרֶגַע זֶה אַךְ מִשְׁפָּחָה זוֹ הִיא הַכְּשֵׁרָה לָנוּ בְּיוֹתֵר!”

“וּבְכֵן הָבָה נְקוֹשֵׁשׁ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט וְהִתְחִיל מִיָּד בַּעֲבוֹדָה.

אֲסִיפַת הָעֵצִים הָיְתָה מְלָאכָה קַלָּה. לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ אֲפִילוּ לִשְׁבֹּר אֶת הָעֲנָפִים מֵעַל הָעֵצִים, מִשּׁוּם שֶׁכַּמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל מַפְּלֵי עֵצִים הָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַקַּרְקַע לְרַגְלֵיהֶם. וְאוּלָם אִם בְּחֹמְרֵי־שְׂרֵפָה לֹא הָיָה שׁוּם מַחֲסוֹר, הֲרֵי אֶמְצָעֵי הַהוֹבָלָה לֹא הָיוּ נוֹחִים כָּל עִקָּר. הָעֵצִים הָיוּ יְבֵשִׁים מְאֹד, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ קַלִּים לְהִשָּׂרֵף. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַעֲבִירָם אֶל הַקָּמִינִים בְּכַמּוּת מְרֻבָּה. אֶלָּא שֶׁכֹּחָם שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְכָךְ. וְעַל קֹשִׁי זֶה הֶעֱמִיד הֶרְבֶּרְט אֶת הַסַּפָּן.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” הֶחֱזִיר לוֹ הַסַּפָּן, “מַשְׁמַע, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְאֶמְצָעִי, כְּדֵי לְהוֹבִיל אֶת הָעֵצִים הַלָּלוּ. לְעוֹלָם מוֹצֵא לוֹ אָדָם אֶמְצָעִי כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֶׂה! אִלּוּ הָיְתָה לָנוּ עֲגָלָה אוֹ סִירָה, הָיְתָה עֲבוֹדָה זוֹ נַעֲשֵׂית עַל נְקַלָּה.”

“אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ נַחַל זֶה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הַנַּחַל יְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מְסִלָּה הַהוֹלֶכֶת מֵאֵלֶיהָ. וְלֹא לְחִנָּם הִמְצִיאוּ בְּנֵי אָדָם אֶת רַפְסוֹדוֹת הָעֵצִים.”

“אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב בַּדָּבָר,” הָעִיר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהֲרֵי הַמְּסִלָּה שֶׁלָּנוּ הוֹלֶכֶת בְּשָׁעָה זוֹ לְעֵבֶר הָפוּךְ מִן הַמְּגַמָּה שֶׁלָּנוּ, כִּי הִנֵּה הַיָּם הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה!”

“אָנוּ נְחַכֶּה עַד הַשָּׁפֶל,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְהוּא הוּא שֶׁעָלָיו נַטִּיל אֶת הַתַּפְקִיד לְהוֹלִיךְ אֶת חָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה שֶׁלָּנוּ אֶל הַקָּמִינִים. הָבָה נָכִין אֶת הָרַפְסוֹדָה.”

הַסַּפָּן וְהֶרְבֶּרְט שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל קֶרֶן הַזָּוִית אֲשֶׁר עִם קְצֵה הַיַּעַר וְהַנַּחַל. כָּל אֶחָד מֵהֶם נָשָׂא, אִישׁ כְּפִי מִדַּת כֹּחוֹ, חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים עַל גַּבּוֹ. גַּם עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַתְּלוּלָה נִמְצְאָה כַּמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל עֲנָפִים יְבֵשִׁים, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים, אֲשֶׁר רֶגֶל אֱנוֹשׁ וַדַּאי לֹא דָּרְכָה עֲלֵיהֶם מֵעוֹלָם. פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל מִיָּד לְהַתְקִין אֶת הָרַפְסוֹדָה שֶׁלּוֹ.

בְּמִין מַעַרְבָּלָה, שֶׁנִּתְהַוְּתָה בַּנַּחַל עַל יְדֵי זִיז יוֹצֵא מִן הַחוֹף וְשֶׁעִכְּבָה אֶת הַזֶּרֶם, הִנִּיחַ הַסַּפָּן וְהַנַּעַר שִׁבְרֵי עֵצִים גְּדוֹלִים לְמַדַּי וּקְשָׁרוּם יַחַד בְּקִסּוּס יָבֵשׁ. בְּדֶרֶךְ זוֹ עִצְּבָה יָדָם מֵעֵין רַפְסוֹדָה, וְעָלֶיהָ צָבְרוּ הָלֹךְ וְצָבֹר אֶת כָּל הָעֵצִים שֶׁאָסְפוּ וְשֶׁנִּצְטָרְפוּ לְכָל הַפָּחוֹת לְמַשָּׂא שֶׁל עֶשְׂרִים אִישׁ. מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת שָׁלְמָה כָּל הַמְּלָאכָה, וְהָרַפְסוֹדָה נִקְשְׁרָה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל עַל מְנַת לַעֲמֹד שָׁם עַד בּוֹא הַשֶּׁפֶל.

כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת הַשָּׁעוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַד אוֹתוֹ הַזְּמָן, הֶחֱלִיטוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט פֶּה אֶחָד לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה וְלָתוּר מִשָּׁם יָפֶה אֶת כָּל מְסִבֵּי הַמָּקוֹם.

בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת מֵאֲחוֹרֵי עַקְמוּמִית הַנַּחַל נִסְתַּיְמָה חוֹמַת הַגְּרָנִית בְּצִבּוּרֵי מַפֹּלֶת שֶׁל שִׁבְרֵי סְלָעִים וְהָלְכָה וְשָׁפְלָה מִתּוֹךְ מִדְרוֹן נוֹחַ אֶל שְׂפַת הַיָּעַר. מִדְרוֹן זֶה הָיָה מֵעֵין מַדְרֵגָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּיַד הַטֶּבַע, וְהֶרְבֶּרְט וְהַסַּפָּן הִתְחִילוּ עוֹלִים בּוֹ לְמָעְלָה. אַרְכּוּבוֹתֵיהֶם הַמּוּצָקוֹת עָמְדוּ לָהֶם לְהַגִּיעַ אֶל רֹאשׁ הָרָמָה בִּרְגָעִים מוּעָטִים. מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, עָמְדוּ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נָטְתָה הַחוֹמָה נְטִיָּה סְמוּכָה לְתוֹצָאַת הַנָּחַל.

קֹדֶם כֹּל, כּוֹנְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם כְּלַפֵּי אוֹקְיָנוֹס זֶה, שֶׁפָּרְחוּ וְעָבְרוּ עָלָיו מִתּוֹךְ תְּנָאִים אֲיֻמִּים כָּל כָּךְ! בְּלֵב נִפְעָם הִשְׁקִיפוּ אֶל הָחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַחוֹף, שֶׁשָּׁם קָרָה הָאָסוֹן. הֲרֵי שָׁם, בַּמָּקוֹם הַהוּא, נֶעְלַם מֵאִתָּם כּוֹרֶשׁ סְמִית. הֵם חִפְּשׂוּ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁמָּא נִשְׁתַּיֵּר עֲדַיִן שָׂרִיד כָּל שֶׁהוּא מֵהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁלָּהֶם. לֹא כְּלוּם! הַיָּם לֹא הָיָה אֶלָּא מִדְבַּר מַיִם רְחַב־יָדַיִם לִבְלִי קֵץ, וְגַם חוֹפוֹ הָיָה שָׁמֵם. לֹא נִרְאָה שָׁם לֹא הַכַּתָּב וְלֹא נֶב. אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּרִחוּק מָקוֹם, וְהָעַיִן לֹא יָכְלָה לִרְאוֹתָם.

“לִבִּי מַגִּיד לִי,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁאָדָם אַמִּיץ כֹּחַ כְּמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּתַן לְהַטְבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ כְּבָשָׂר וָדָם פָּשׁוּט. וַדַּאי הִגִּיעַ אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּחוֹף. הָאֵין זֹאת פֶּנְקְרוֹף?”

הַסַּפָּן הוֹרִיד רֹאשׁוֹ בְּיָגוֹן. הוּא לֹא יָסֵף לְקַוּוֹת, שֶׁעוֹד תִּרְאֶינָה עֵינָיו אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה לִגְזֹל אֶת הַתִּקְוָה מִלִּבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, וְלָכֵן הֵשִׁיב:

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר שֶׁלָּנוּ הִנֵּהוּ אָדָם, אֲשֶׁר כֹּחַ בְּיָדוֹ לְחַלֵּץ אֶת נַפְשׁוֹ מִצָּרָה בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם אַחֵר הָיָה כָּלֶה וְאוֹבֵד…”

בֵּינָתַיִם תָּרוּ אֶת הַחוֹף בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הִתְפַּשְּׁטָה שְׂפַת הַחוֹל הַשְּׁטוּחָה, אֲשֶׁר מִיָּמִין לְתוֹצָאַת הַנַּחַל הָיְתָה מֻקָּפָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל סְלָעִים. הַסְּלָעִים הָאֵלֶּה, שֶׁעֲדַיִן הָיוּ מְכֻסִּים מַיִם, הָיוּ דוֹמִים לִקְבוּצוֹת שֶׁל תַּנִּינִים הַרְבוּצִים בְּתוֹךְ הַמִּשְׁבָּרִים. מֵעֵבֶר לְשׁוּרוֹת הַסְּלָעִים הָיָה הַיָּם כֻּלּוֹ מַבְהִיק מִנֹּגַהּ קַרְנֵי הַחַמָּה. מִצַּד דָרוֹם חָסַם זִיז בּוֹלֵט אֶת הָאֹפֶק, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אִם הָאָרֶץ הוֹלֶכֶת וּמִתְמַשֶּׁכֶת לְאוֹתוֹ הַצַּד, אוֹ שֶׁהִיא נוֹטָה לִדְרוֹמִית־מִזְרָחִית וְלִדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית, וְעַל יְדֵי כָּךְ נַעֲשָׂה אוֹתוֹ הַחוֹף מֵעֵין חֲצִי־אִי מָאֳרָךְ בְּיוֹתֵר. בְּקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַמִּפְרָץ נִמְשְׁכָה רְצוּעַת הַחוֹף לַמֶּרְחַקִּים בְּקַו מְעֻגָּל יוֹתֵר. שָׁם הָיָה הַחוֹף שָׁפָל, שָׁטוּחַ וַחֲסַר סְלָעִים וּמֻקָּף שִׁרְטוֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר גֵּאוּת הַיָּם לֹא כִּסְּתָה אוֹתָם מָיִם.

פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט פָּנוּ כְּלַפֵּי מַעֲרָב. קֹדֶם כֹּל, נָח מֶבָּטָם עַל הָהָר שֶׁרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה שֶׁלֶג וְשֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה מִילִין. לְמִן הַמּוֹרָדוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלּוֹ עַד לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי מִילִין מִן הַחוֹף הִשְׂתָּרְעוּ שְׁטָחִים גְּדוֹלִים מְכֻסִּים אִילָנוֹת, אֲשֶׁר עַל פִּי הַיָּרוֹק הַמַּבְהִיק שֶׁלָּהֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, שֶׁהֵם נִמְנִים עַל הָאִילָנוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם אֵינָם נוֹשְׁרִים. וּמִשָּׁם וָהָלְאָה, מִקְצֵה הַיַּעַר הַזֶּה עַד לְעֶצֶם הַחוֹף, הוֹרִיקָה רָמָה רְחָבָה, שֶׁעָלֶיהָ צָמְחוּ קְבוּצוֹת אִילָנוֹת הַמְפֻזָּרִים פֹּה וָשָׁם שֶׁלֹּא בַּסֵּדֶר. מִצַּד שְׂמֹאל, דֶּרֶךְ הָרֶוַח שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת, הִבְהִיקוּ מֵי הַנַּחַל הַקָּטֹן, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֲפִיקוֹ הַמָּלֵא מִפְרָצִים הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּל בֵּין הַמּוֹרָדוֹת שֶׁל הָהָר, אֲשֶׁר וַדַּאי שָׁם מְקוֹר מוֹצָאוֹ. בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הִנִּיחַ הַסַּפָּן אֶת הָרַפְסוֹדָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵיהוּ מַתְחִיל שׁוֹטֵף בֵּין שְׁנֵי קִירוֹת גְּבוֹהִים שֶׁל גְּרָנִית. הַקִּיר שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית הָיָה חָלָק וְתָלוּל, וְזֶה שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית הָלַךְ וְהִשְׁפִּיל לְאַט לְאַט; הַחוֹמָה הַמּוּצָקָה נִתְפָּרְדָה וְהָיְתָה לִסְלָעִים בּוֹדְדִים, הַסְּלָעִים הָיוּ לַאֲבָנִים מְפֻזָּרוֹת וְהָאֲבָנִים נֶהֶפְכוּ לְחָצָץ, שֶׁנִּמְשַׁךְ עַד לִקְצֵה הַכֵּף.

“אֶפְשָׁר שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל פְּנֵי אִי?” אָמַר הַסַּפָּן כִּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ.

“מִכָּל מָקוֹם הֲרֵיהוּ רְחַב־יָדַיִם בְּיוֹתֵר!” הֵשִׁיב הָעֶלֶם.

“וּמַה בְּכָךְ? אִי אֵינוֹ אֶלָּא אִי, אֲפִילוּ הוּא גָדוֹל בְּיוֹתֵר!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

וְאוּלָם שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה זוֹ עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה לְהִפָּתֵר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִדְחוֹת אֶת פִּתְרוֹנָהּ לִזְמָן אַחֵר. וַאֲשֶׁר לָאָרֶץ עַצְמָהּ, בֵּין שֶׁהָיְתָה אִי וּבֵין שֶׁהָיְתָה חֵלֶק יַבָּשָׁה, נִרְאֶה שֶׁהָיְתָה פּוֹרִיָה, נֶחְמָדָה לְמַרְאָה וְצֶאֱצָאֵי אַדְמָתָהּ הָיוּ שׁוֹנִים וּמְרֻבִּים.

“אַשְׁרֵינוּ שֶׁכָּךְ הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וּבַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֵינוּ, חַיָּבִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, שֶׁנִּתְגַּלְגַּלְנוּ לְכָאן.”

“יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים מְבֹרָךְ!” עָנָה הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר לִבּוֹ הָיָה מָלֵא רִגְשֵׁי אֱמוּנָה וְתוֹדָה לְיוֹצֵר הַכֹּל.

שָׁעָה אֲרֻכָּה תָּרוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֲשֶׁר הַגּוֹרָל טִלְטְלָם אֵלֶיהָ, וְאַף עַל פִּי כֵן, קְצָרָה הָיְתָה סְקִירָה זוֹ מִכְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְצַיֵּר לְעַצְמָם עַל פִּיהָ מַה יְהִי עֲתִידָם.

סוֹף סוֹף חָזְרוּ לְדַרְכָּם וְהָלְכוּ עַל פְּנֵי הָרֶכֶס הַדְּרוֹמִי שֶׁל רָמַת הַגְּרָנִית, שֶׁהָיָה תָּפוּשׂ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל סְלָעִים בַּעֲלֵי צוּרוֹת מְשֻׁנּוֹת. שָׁם שָׁכְנוּ מֵאוֹת עוֹפוֹת, אֲשֶׁר קִנְנוּ בְּחוֹרֵי הָאֲבָנִים. מִדֵּי דַלְּגוֹ עַל הַסְּלָעִים הִפְרִיחַ הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ קִנֵּיהֶם לְהָקָה שְׁלֵמָה שֶׁל בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַלָּלוּ.

“הוֹי!” קָרָא הַנַּעַר, “הֲלֹא אֵלֶּה אֵינָם לֹא שְׁלָכִים וְלֹא שְׁחָפִים!”

“וּבְכֵן אֵפוֹא, מַה טִיבָם שֶׁל הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף. “חֵי נַפְשִׁי, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם יוֹנִים!”

“אָמְנָם כֵּן, הָרֵי אֵלֶּה יוֹנִים, אֲבָל יוֹנֵי הַבָּר, אוֹ יוֹנֵי הַסֶּלַע,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵינִי מַכִּיר אוֹתָן עַל פִּי הָרְצוּעָה הַשְּׁחוֹרָה שֶׁעַל כַּנְפֵיהֶן. עַל פִּי אֲחוֹרֵיהֶן הַלְּבָנִים וְעַל פִּי נוֹצוֹתֵיהֶן הַכְּחֻלּוֹת הָאֲפוֹרוֹת. וְהִנֵּה אִם יוֹנַת הַסֶּלַע טוֹבָה הִיא לְמַאֲכָל, הֲרֵי בֵּיצֶיהָ וַדַּאי עֲרֵבוֹת הֵן עַד מְאֹד, וְלוּ אַךְ הִשְׁאִירוּ הַיוֹנִים הַלָּלוּ בֵּיצִים בְּקִנֵּיהֶן!…”

“אָנוּ לֹא נִתֵּן זְמָן לַבֵּיצִים לְהִבָּקֵעַ, אִם לֹא בְּצוּרָה שֶׁל חֲבִתָּה!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בְּצָהֳלַת רוּחַ.

“אֲבָל בַּמֶּה תַּעֲשֶׂה אֶת הַחֲבִתָּה שֶׁלָּךְ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “כְּלוּם בַּכּוֹבַע שֶׁלָּךְ?”

“אֵין כֹּחִי גָדוֹל בְּמַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים עַד כְּדֵי כָךְ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וּלְפִיכָךְ, נַעֲרִי שֶׁלִּי, אֲנוּסִים נִהְיֶה לְהִסְתַּפֵּק בְּבֵיצִים שְׁלוּקוֹת, וַהֲרֵינִי נוֹטֵל עַל עַצְמִי לְבַשֵּׁל אוֹתָן שֶׁתִּהְיֶינָה קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר!”

פֶּנְקְרוֹף וְהָעֶלֶם בָּדְקוּ בְּדִיקָה מְעֻלָּה בְּבִקְעֵי הַגְּרָנִית, וּבֶאֱמֶת מָצְאוּ בֵּיצִים בְּכַמָּה וְכַמָּה חוֹרִים! הֵם אָסְפוּ מֵהֶן כַּמָּה תְּרֵיסָרִים, וְהַסַּפָּן צְרָרָן בְּמִטְפַּחְתּוֹ. עַד כֹּה וְעַד כֹּה הִגִּיעָה שְׁעַת הַשֶּׁפֶל, וְהֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הִתְחִילוּ יוֹרְדִים אֶל אֲפִיק הַנָּחַל.

הֵם הִגִּיעוּ אֶל עַקְמוּמִית הַנַּחַל בְּשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַזֶּרֶם כְּבָר חָזַר לַאֲחוֹרָיו. וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַרְתָּעַת הַזֶּרֶם כְּדֵי לְהוֹלִיךְ אֶת הָרַפְסוֹדָה אֶל תּוֹצָאַת הַנַּחַל. פֶּנְקְרוֹף לֹא נִתְכַּוֵּן כָּל עִקָּר לִשְׁלֹחַ אֶת הָרַפְסוֹדָה עַל פְּנֵי הַזֶּרֶם עַל מְנָת שֶׁתָּצוּף בְּעַצְמָהּ בְּאֵין מַנְהִיג, וּכְמוֹ כֵן לֹא הָיָה עִם לְבָבוֹ לַעֲלוֹת עָלֶיהָ כְּדֵי לְהַנְהִיגָהּ. וְאוּלָם יוֹרֵד יָם אֵינוֹ בָּא לְעוֹלָם בִּמְבוּכָה כְּשֶׁהוּא זָקוּק לְכֶבֶל אוֹ לַחֲבָלִים, וּבְכֵן עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְקָלַע בִּמְהִירוּת חֶבֶל אָרֹךְ מִקִּסּוּס יָבֵשׁ. אֶת חֶבֶל־הַצֶּמַח הַזֶּה קָשַׁר הַסַּפָּן אֲחוֹרֵי הָרַפְסוֹדָה וְאֶת קָצֵהוּ הַשֵּׁנִי הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה דָחַף הֶרְבֶּרְט אֶת הָרַפְסוֹדָה בְּמוֹט אָרֹךְ וְלֹא נָתַן לָהּ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַזֶּרֶם.

הַדָּבָר הִצְלִיחַ כְּכָל אֲשֶׁר שָׁאַל לִבָּם. מִטְעַן הָעֵצִים הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הַסַּפָּן הִנְהִיג בּוֹ בְּלֶכְתּוֹ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, צָף עִם זֶרֶם הַמַּיִם. שְׂפַת הַנַּחַל הָיְתָה תְּלוּלָה בְּיוֹתֵר, וּבְכֵן לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשׁשׁ, שֶׁמָּא תִּדָּחֵף אֵלֶיהָ הָרַפְסוֹדָה. מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת הִגִּיעָה אֵפוֹא הָרַפְסוֹדָה אֶל תּוֹצָאַת הַנַּחַל, שֶׁלֹּא הָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַקָּמִינִים אֶלָּא פְּסִיעוֹת מוּעָטוֹת.

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

תִּקּוּן הַ“קָּמִינִים” – הַשְּׁאֵלָה הַחֲמוּרָה עַל דְּבַר הָאֵשׁ – קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים – הַחִפּוּשׂ עַל פְּנֵי הַחוֹף – הַכַּתָּב וְנֶב שָׁבִים בַּחֲזָרָה – גַּפְרוּר אֶחָד! – הָאָח הַבּוֹעֶרֶת – סְעֻדַּת עַרְבִית רִאשׁוֹנָה –הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַל הָאָרֶץ.

לְאַחַר שֶׁמִּטְעַן הָעֵצִים נִפְרֵק מֵעַל הָרַפְסוֹדָה הָיְתָה רֵאשִׁית דַּאֲגָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְהַכְשִׁיר אֶת הַ“קָּמִינִים” לְבֵית דִּירָה. לְתַכְלִית זוֹ צָרִיךְ הָיָה לִגְדֹּר אֶת הַמִּסְדְּרוֹנוֹת, אֲשֶׁר דַּרְכָּם עוֹבֵר זֶרֶם הָאֲוִיר. וּבְכֵן נָטְלוּ חוֹל וַאֲבָנִים וַעֲנָפִים קְלוּעִים וַאֲדָמָה לֶחָה וְסָתְמוּ בָּהֶם סְתִימָה מְעֻלָּה אֶת הַפְּרָצִים הַפְּתוּחִים לְרוּחוֹת הַדָּרוֹם וְהִפְרִידוּ אֶת הַחֲלָקִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל בֵּית־הָאֲבָנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים, הַקְּטַנִּים מֵהֶם. רַק מָבוֹא אֶחָד צַר וְחָלוּל לֹא נִסְתְּמָה פִּרְצָתוֹ, כְּדֵי שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ מוֹצָא לֶעָשָׁן וּכְדֵי שֶׁיְּהֵא קוֹלֵחַ זֶרֶם אֲוִיר לְלַבּוֹת אֶת הָאָח. הֵנָּה כִּי כֵן נֶחֶלְקוּ הַ“קָּמִינִים” לִשְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה חֲדָרִים, אִם שֵׁם זֶה הוֹגֵן לִמְאוּרוֹת אֲפֵלוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִילוּ דַעְתָּהּ שֶׁל חַיָּה לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהֶן. וְאוּלָם בְּדִירָה זוֹ הָיָה אָדָם שָׁרוּי בְּיֹבֶשׁ וְיָכֹל הָיָה לַעֲמֹד שָׁם בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַל כָּל פָּנִים בַּחֶדֶר הָרָאשִׁי שֶׁלָּהּ, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְכָּזָהּ. הַקַּרְקַע הָיָה מְכֻסֶּה חוֹל דַּק, וּבְאֵין בְּרֵרָה אֶפְשָׁר הָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה לָתֵת לְפִי שָׁעָה אֶת מִשְׁכָּנָם בְּדִירָה זוֹ עַד שֶׁתִּזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם דִירָה טוֹבָה מִזּוֹ.

אַגַּב מְלָאכָה הָיוּ הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף מְסִיחִים זֶה עִם זֶה.

“אֶפְשָׁר שֶׁחֲבֵרֵינוּ מָצְאוּ מִשְׁכָּן טוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁלָּנוּ?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אֶפְשָׁר,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר מוּטָל בְּסָפֵק, אֵל תִּסְתַּלֵּק מִזֶּה! טוֹב מֵיתָר נוֹסָף לַקֶּשֶׁת מִקֶּשֶׁת לְלֹא מֵיתָר אֶחָד!”

“הוֹי!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “מִי יִתֵּן וְהֵבִיאוּ אֶת מַר סְמִית, מִי יִתֵּן וְיִמְצָאוּהוּ וְהָיִינוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים לֵאלֹהִים!”

“אָמְנָם כֵּן,” מִלְמֵל פֶּנְקְרוֹף, “אָדָם לַאֲמִתּוֹ הָיָה אָדָם זֶה!”

“הָיָה…?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט. “וְכִּי נוֹאַשְׁתָּ מִן הַתִּקְוָה שֶׁנָּשׁוּב לִרְאוֹתוֹ?”

“חַס וְשָׁלוֹם!” עָנָה הַסַּפָּן.

מְלֶאכֶת תִּקּוּן הַדִּירָה נִגְמְרָה בִּמְהֵרָה, וְדַעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנָּה.

“עַכְשָׁו,” עָנָה וְאָמַר, “כְּבָר יְכֹלִים יְדִידֵינוּ לַחֲזוֹר. הֵם יִמְצְאוּ מִקְלָט נוֹחַ וּמְתֻקָּן.”

הַמְּלָאכָה שָׁלְמָה וְשׁוּב לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְהַתְקִין אֶת הָאָח וּלְהָכִין אֶת הַסְעֻדָּה. וְאוּלָם עֲבוֹדָה זוֹ הָיְתָה קַלָּה וּפְשׁוּטָה בֶּאֱמֶת. הֵבִיאוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְשְׁטוּחוֹת וְהִנִּיחוּן בְּיַרְכְּתֵי הַמִּסְדְּרוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּשְּׂמֹאל, כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הַמָּבוֹא הַצַּר, שֶׁהִשְׁאִירוּהוּ בְּעֵינוֹ. כְּדֵי שֶׁהֶעָשָׁן לֹא יוֹצִיא אֶת הַחֹם הַחוּצָה, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁתְּהֵא שְׁרוּיָה בִּפְנִים טֶמְפֵּרָטוּרָה מַסְפִּיקָה. אֶת אוֹצַר הָעֵצִים שָׂמוּ בְּאַחַד הַחֲדָרִים, וְהַסַּפָּן הִנִּיחַ עַל אַבְנֵי הָאָח גִּזְרֵי־עֵצִים אֲחָדִים בְּצֵרוּף עֲנָפִים קְטַנִּים.

עוֹד הַסַּפָּן מְטַפֵּל בַּעֲבוֹדָה זוֹ, וְהֶרְבֶּרְט שְׁאֵלָהוּ, אִם יֵשׁ לוֹ גַפְרוּרִים.

“וַדַּאי,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף, “וְעָלַי לְהַגִּיד לְךָ, שֶׁאַשְׁרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁהֲרֵי בְּלִי גַפְרוּרִים וּבְלִי סְפוֹג־שְׂרֵפָה הָיִינוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת!”

“וְכִי אֵין אָנוּ יְכֹלִים לְהַצִּית אֵשׁ תָּמִיד, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים הַפְּרָאִים?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “מַה הֵם נוֹטְלִים שְׁנֵי כְּפִיסֵי עֵץ וּמְחַכְּכִים אוֹתָם זֶה בָּזֶה וְיוֹצְאָהּ אֵשׁ – אַף אָנוּ כָּךְ!”

“טוֹב אֵפוֹא, נַעֲרִי שֶׁלִּי! הָבָה נַסֵּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְנִרְאֶה אִם הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדֶךָ. אֲבָל מֻבְטָחְנִי, שֶׁאַךְ תִּשְׁבֹּר אֶת זְרוֹעוֹתֶיךָ וְאֵשׁ לֹא תַּצִּית!”

“אֲבָל הֲרֵי כָּךְ נוֹהֲגִים יוֹשְׁבַי אִיֵּי הַיָּם הַשָּׁקֵט, וְאֶצְלָם אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֶׂה פָּשׁוּט וּמָצוּי בְּיוֹתֵר.”

“אֵינִי כּוֹפֵר בַּדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁסְּבָרָה הִיא, שֶׁהַפְּרָאִים בְּקִיאִים בִּמְלָאכָה זוֹ וְיוֹדְעִים כֵּיצַד לַעֲשׂוֹתָהּ, אוֹ שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּעֵצִים מְיֻחָדִים לַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְהַעֲלוֹת אֵשׁ בְּדֶרֶךְ זוֹ, וּמֵעוֹלָם לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי! וּבְכֵן הֲרֵינִי מוֹדֶה, שֶׁאֲנִי מֵעְדִּיף אֶת הַגַּפְרוּרִים. הֵיכָן הַגַּפְרוּרִים שֶׁלִּי?”

הוּא חִפֵּשׂ בְּכִיס הַחֲזִיָּה שֶׁלּוֹ אֶת קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים, שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה אֶצְלוֹ תָּמִיד, לְפִי שֶׁהָיָה שָׁטוּף בְּעִשּׁוּן. לֹא מְצָאָהּ. הוּא בָּדַק בְּכִיסֵי הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלּוֹ, וּלְמַרְבֵּה מְבוּכָתוֹ לֹא מָצָא גַם שָׁם אֶת הַקֻּפְסָה הַמְבֻקָּשָׁהּ.

“אֲהָהּ לְצָרָה זוֹ, אֲהָהּ לְצָרָה גְדוֹלָה זוֹ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֶל הֶרְבֶּרְט. “קֻפְסָה זוֹ וַדַּאי נָפְלָה מִכִּיסִי וַאֲנִי אִבַּדְתִּיהָ! וְאַתָּה, הֶרְבֶּרְט, כְּלוּם אֵין לְךָ דָּבָר, כְּגוֹן פִּלְדַת־אֵשׁ, אוֹ דָבָר אַחֵר שֶׁמַּתִּיזִים בּוֹ אֵשׁ?”

“אֵין לִי, פֶּנְקְרוֹף!”

הַסַּפָּן יָצָא בְּלִוְיַת הָעֶלֶם הַחוּצָה כְּשֶׁהוּא מְחַכֵּךְ אֶת מִצְחוֹ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת יְתֵרָה.

הֵם חִפְּשׂוּ וּבָדְקוּ בִּשְׁקִידָה רַבָּה בַּחוֹל וּבֵין הַסְּלָעִים וְעַל שְׂפַת הַנַּחַל, אֲבָל כָּל עֲמָלָם הָיָה לַשָּׁוְא. הַקֻּפְסָה הָיְתָה שֶׁל נְחֹשֶׁת וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁתִּתְעַלֵּם מִן הָעָיִן.

“פֶּנְקְרוֹף,” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “שֶׁמָּא הִשְׁלַכְתָּ אֶת הַקֻּפְסָה כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַסִּירָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ?”

“אֲנִי נִזְהַרְתִּי מְאֹד מֵעֲשׂוֹת זֹאת,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אֲבָל יִתָּכֵן, שֶׁחֵפֶץ קָטֹן זֶה נָפַל מִכִּיסִי בִּשְׁעַת הַטַּלְטֵלָה הָאֲיֻמָּה בַּאֲוִיר. הֲרֵי גַם מִקְטַרְתִּי שֶׁלִּי אָבְדָה מִמֶּנִּי! הוֹי קֻפְסָה אֲרוּרָה, הֵיכָן אַתְּ?”

“הִנֵּה הַיָּם נָסוֹג אָחוֹר,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הָבָה נֵלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם עָלִינוּ עַל הַיַּבָּשָׁה.”

לֹא הָיָה מִן הַסְּבָרָה, שֶׁיִּמְצְאוּ שָׁם אֶת הַקֻּפְסָה, אֲשֶׁר הַגַּלִּים וַדַּאי גִּלְגְּלוּ אוֹתָהּ, עִם גֵּאוּת הַיָּם, לְבֵין הֶחָצָץ, וְאַף עַל פִּי כֵּן, רָאוּ צֹרֶךְ לִבְדֹּק גַם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבְכֵן עָמְדוּ וְהָלְכוּ בִּמְהִירוּת אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם עָלוּ אֶמֶשׁ עַל הַיַּבָּשָׁה, וְשֶׁהָיָה רָחוֹק כְּמָאתַיִם פְּסִיעוֹת מִן הַקָּמִינִים.

כָּאן, בְּקֶרֶב הֶחָצָץ וּבְנִקְרוֹת הַסְּלָעִים הָיוּ מְחַפְּשִׂים וּבוֹדְקִים בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת, אֲבָל לְלֹא שׁוּם תּוֹעֶלֶת. אִלּוּ נָפְלָה הַקֻּפְסָה בְּמָקוֹם זֶה, וַדַּאי גְּרָפוּהָ הַגַּלִּים. כְּכֹל אֲשֶׁר הַיָּם הָלַךְ וְנָסוֹג לְאָחוֹר, כֵּן הוֹסִיף הַסַּפָּן לְחַפֵּשׂ בְּכָל רֶוַח שֶׁבֵּין סֶלַע לְסֶלַע, אֶלָּא שֶׁלֹּא מָצָא כְּלוּם. בַּמַּצָּב שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בּוֹ הָיְתָה זֹאת אֲבֵדָה קָשָׁה, וּלְפִי שָׁעָה – אֲבֵדָה שֶׁאֵין לָהּ תְּמוּרָה.

פֶּנְקְרוֹף לֹא הֶעֱלִים כָּל עִקָּר אֶת מַפַּח נַפְשׁוֹ, שֶׁהָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. הוּא לֹא פָּסַק מִלְּקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ קִמּוּטִים גְּדוֹלִים וְלֹא הוֹצִיא דִבּוּר מִפִּיו. הֶרְבֶּרְט בִּקֵּשׁ לְנַחֵם אוֹתוֹ וְאָמַר, שֶׁהַגַּפְרוּרִים וַדַּאי לַחִים הָיוּ הַרְבֵּה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.

“לֹא כֵן הַדָּבָר, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” הֶחֱזִיר הַסַּפָּן, “הֵם הָיוּ מֻנָּחִים בְּקֻפְסָה שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁהָיְתָה סְגוּרָה יָפֶה! וְעַכְשָׁו מַה נַעֲשֶׂה?”

“וַדַּאי נִמְצָא לָנוּ תַּחְבּוּלָה לְהַשִּׂיג אֵשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט. מַר סְמִית אוֹ מַר סְפִּילֶט לֹא יִהְיוּ אוֹבְדֵי־עֵצוֹת כָּמוֹנִי!"

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁעַד שֶׁנֵּשֵׁב וּנְצַפֶּה לָהֶם, נִהְיֶה שְׁרוּיִים בְּלֹא אֵשׁ, וְלִכְשֶׁיַּחְזְרוּ חֲבֵרֵינוּ, לֹא יִמְצְאוּ אֶלָּא סְעֻדָּה דַלָּה!”

“אֲבָל הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” אָמַר הַנַּעַר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, “שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶצְלָם לֹא פִּלְדַת־אֵשׁ וְלֹא גַפְרוּרִים!”

“מְסֻפָּקְנִי, אִם יֵשׁ לָהֶם דְּבָרִים אֵלֶּה,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן וְהֵנִיעַ רֹאשׁ, “נֶב וּמַר סְמִית אֵינָם מְעַשְּׁנִים, וַאֲשֶׁר לְמַר סְפִּילֶט, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁהוּא שָׁקֵד לִשְׁמֹר עַל פִּנְקַס הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ וְלֹא עַל קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים שֶׁלּוֹ.”

הֶרְבֶּרְט לֹא עָנָה דָבָר. בָּרוּר הָיָה בַּעֲלִיל שֶׁאֲבֵדַת הַקֻּפְסָה הָיְתָה אֲבֵדָה הָרְאוּיָה לְהִצְטַעֵר עָלֶיהָ. וְאַף עַל פִּי כֵן מֻבְטַח הָיָה הָעֶלֶם, שֶׁסּוֹף סוֹף יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַשִּׂיג אֵשׁ, אִם בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה מְנֻסֶּה מִמֶּנּוּ, לֹא סָבַר כְּמוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָדָם, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אִם קָטֹן וְאִם גָּדוֹל, לֹא הָיָה מֵבִיא אוֹתוֹ בִּמְבוּכָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וּלְפָנָיו לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא בְּרֵרָה אֶחָת: לְחַכּוֹת לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל נֶב וְשֶׁל הַכַּתָּב. אֶלָּא שֶׁאָנוּס הָיָה לְוַתֵּר עַל הַסְעֻדָּה שֶׁל בֵּיצִים שְׁלוּקוֹת שֶׁרָצָה לְהָכִין לָהֶם, וַאֲכִילַת בָּשָׂר חַי וַדַּאי לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתָּם, וַאֲפִילוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל עַצְמוֹ.

מֵחָשְׁשָׁם שֶׁמָּא בֶּאֱמֶת לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַשִּׂיג אֵשׁ, עָמְדוּ וְאָסְפוּ, קֹדֶם שֶׁחָזְרוּ אֶל הַקָּמִינִים, אֲסֵפָה חֲדָשָׁה שֶׁל קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן, וְאַחַר הָלְכוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה אֵל בֵּית דִּירָתָם.

פֶּנְקְרוֹף הָיָה מְהַלֵּךְ כְּשֶׁעֵינָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע וְלֹא פָּסַק מִלְּחַפֵּשׂ אֶת הַקֻּפְסָה שֶׁלּוֹ שֶׁנִּתְעַלְּמָה וְאֵינֶנָּהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלָה אֲפִילוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית וְעָבַר בָּהּ מִמְּקוֹם תּוֹצָאַת הַנַּחַל עַד לַזָּוִית, שֶׁשָּׁם הָיְתָה קְשׁוּרָה רַפְסוֹדַת הָעֵצִים. הוּא עָלָה עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה וְעָבַר אוֹתָהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וְהָיָה מְחַפֵּשׂ בַּעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיַּעַר – אֲבָל כָּל חִפּוּשָׂיו הָיוּ לְבַטָּלָה.

כְּשֶׁחָזַר הוּא וּבֶן לִוְיָתוֹ אֶל הַקָּמִינִים הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעֵת חָמֵשׁ בָּעֶרֶב. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר הוּא, שֶׁהֵם בָּדְקוּ בַּמִּסְדְּרוֹנִים עַד לְפִנּוֹתֵיהֶם הַחֲשֻׁכּוֹת בְּיוֹתֵר, וְסוֹף סוֹף אֲנוּסִים הָיוּ לְהִוָּאֵשׁ מִכָּל תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת הָאֲבֵדָה.

סָמוּךְ לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה אֲחוֹרֵי הָרָמוֹת שֶׁבְּמַעֲרָב, הָיָה הֶרְבֶּרְט מְהַלֵּךְ הָלֹךְ וָשׁוֹב עַל שְׂפַת הַיָּם, וּפִתְאֹם נָתַן אוֹת לַחֲבֵרוֹ, כִּי נֶב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט בָּאִים.

הֵם חָזְרוּ לְבַדָּם!… הָעֶלֶם חָשׁ בְּלִבּוֹ לַחֵץ כְּאֵב שֶׁאֵין לְפָרְשׁוֹ בִּדְבָרִים. וַאֲשֶׁר לַסַּפָּן, הֲרֵי נְבוּאַת לִבּוֹ לֹא הִטְעַתּוּ כָּל עִקָּר. הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית אָבַד וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא אוֹתוֹ!

הַכַּתָּב בָּא וְיָשַׁב עַל אַחַד הַסְּלָעִים וְלֹא אָמַר דָּבָר. הוּא הָיָה כֻּלּוֹ אֵין־אוֹנִים וְעָיֵף וְרָעֵב עַד מָוֶת וְלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו!

וַאֲשֶׁר לְנֶב, הֲרֵי עֵינָיו הָאֲדֻמּוֹת הֵעִידוּ עָלָיו כַּמָּה הִרְבָּה לִבְכּוֹת, וְהַדְּמָעוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁזָּלְגוּ עֵינָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הִגִּידוּ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָבְדָה מִלִּבּוֹ כָּל תִּקְוָה!

הַכַּתָּב פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל מְסַפֵּר עַל אֹדוֹת הַחִפּוּשִׂים, שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרַי כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא וְנֶב עָבְרוּ עַל שְׂפַת הַיָּם מַהֲלָךְ שֶׁל יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה מִילִין, מֵהָלְאָה לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נָפַל הַכַּדּוּר נְפִילָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַחֲרוֹנָה, הִיא הַנְּפִילָה, אֲשֶׁר בִּזְמַנָּהּ נֶעֱלַם הָאִינְגֵ’נֵר וְכַלְבוֹ טוֹףּ. שְׂפַת הַיָּם הָיְתָה רֵיקָה וְשׁוֹמְמָה. אֵין עָקֵב וְאֵין סִמָּן שֶׁל עָקֵב. אֵין חָצָץ שֶׁנִּתְהַפֵּך שׁוּב פַּעַם, אֵין אוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹל, אֵין רִשּׁוּם שֶׁל כַּף רֶגֶל אָדָם בְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל חוֹף הַיָּם. וְאַף הַיָּם הָיָה שָׁמֵם כַּחוֹף שֶׁלּוֹ, וַהֲרֵי שָׁם, בְּמֶרְחָק מֵאוֹת אֲחָדוֹת פְּסִיעוֹת מִן הַחוֹף, מָצָא לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר קָבֶר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם נֶב וּבְקוֹל מַבִּיעַ רִגְשׁוֹת תִּקְוָה עִרְעֵר עַל דִּבְרֵי הַכַּתָּב.

“לֹא!” קָרָא נֶב. “לֹא! הוּא לֹא מֵת! לֹא! לֹא נָכוֹן הַדָּבָר. הַהוּא יָמוּת? הָיֹה לֹא תִהְיֶה! אֲנִי אוֹ אָדָם אַחֵר – אֶפְשָׁר! אֲבָל הוּא – חַס וְשָׁלוֹם! הֲרֵיהוּ אָדָם, אֲשֶׁר כָּל אָסוֹן לֹא יַכְרִיעֶנוּ!…”

בְּרֶגַע זֶה עֲזָבָהוּ כֹּחוֹ וְהוּא מִלְמֵל:

“אֲהָהּ! כָּשַׁל כֹּחִי מִנְּשֹׂוא!”

הֶרְבֶּרְט קָפַץ וּבָא אֵלָיו.

“נֶב,” אָמַר הַנַּעַר, “אָנוּ נָשׁוּב נִמְצָאֶנוּ! אֱלֹהִים יְשִׁיבֵהוּ אֵלֵינוּ! אֲבָל עַד כֹּה וְעַד כֹּה הֲרֵי רָעֵב אָתָּה! אֱכֹל, אֱכָל־נָא מַשֶּׁהוּ, בְּבַקָּשָׁה מִמֶּךָ!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָתַן לַכּוּשִׁי הַמִּסְכֵּן קְמָצִים אֲחָדִים שֶׁל רְכִיכוֹת – מַאֲכָל קְלוֹקֵל וָדָל!

נֶב לֹא אָכַל דָּבָר זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן סֵרַב לֶאֱכֹל. כֵּיוָן שֶׁאָבַד לוֹ רַבּוֹ, שׁוּב לֹא יָכֹל לִחְיוֹת, אַף לֹא חָפֵץ חַיִּים!

וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בָּלַע אֶת הָרְכִיכוֹת שֶׁשָּׂמוּ לְפָנָיו, וְאַחַר שָׁכַב עַל הַחוֹל לְרַגְלֵי אַחַד הַסְּלָעִים. הוּא הָיָה רְצוּץ־כֹּחַ אֲבָל שָׁלֵו.

הֶרְבֶּרְט נִגַּשׁ אֵלָיו, אָחַז בְּיָדוֹ וְעָנָה וְאָמָר:

“אֲדוֹנִי, הִנֵּה מָצָאנוּ מִקְלָט, אֲשֶׁר יְהִי נוֹחַ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. הִנֵּה הַלַּיְלָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. בּוֹא וְתָנוּחַ! מָחָר רָאֹה נִרְאֶה…”

הַכַּתָּב קָם מִמְּקוֹמוֹ, וּכְשֶׁהוּא נָהוּג בְּיַד הָעֶלֶם שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַקָּמִינִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אֵלָיו הַסַּפָּן וּבְקוֹל פָּשׁוּט וְטִבְעִי בְּיוֹתֵר שְׁאֵלָהוּ, אוּלַי יֵשׁ לוֹ בְּדֶרֶךְ־מִקְרֶה גַפְרוּרִים.

הַכַּתָּב עָמַד תַּחְתָּיו, בָּדַק בְּכָל כִּיסָיו וְלֹא מָצָא שָׁם כְּלוּם וְעָנָה וְאָמַר:

“הָיֹה הָיוּ לִי, אֲבָל וַדַּאי הִשְׁלַכְתִּי אֶת כֻּלָּם…”

אָז פָּנָה הַסַּפָּן בִּשְׁאֵלָה זוֹ אֶל נֶב, וְגַם מִמֶּנּוּ קִבֵּל אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה עַצְמָהּ.

“אַךְ זוֹהִי מְאֵרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּב לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ.

הַכַּתָּב שָׁמַע אֶת קְרִיאָתוֹ וּפָנָה אֵלָיו וְאָמָר:

“הַאֵין לְךָ אַף גַּפְרוּר אֶחָד?”

“אֵין לִי אַף גַּפְרוּר אֶחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין לָנוּ אֵשׁ!”

“אֲהָהּ!” קָרָא נֶב, “אִלּוּ הָיָה כָּאן רַבִּי, וַדַּאי הָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ לְהַעֲלוֹת אֵשׁ!”

אַרְבַּעַת פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עָמְדוּ בְּלִי־נוֹעַ וְהִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בְּלֵב חָרֵד. הֶרְבֶּרְט הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִפְרִיעַ אֶת הַשְּׁתִיקָה וּפָתַח וְאָמַר:

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, הֲלֹא מִן הַמְּעַשְּׁנִים אַתָּה וְגַפְרוּרִים מְצוּיִם אֶצְלְךָ תָּמִיד! שֶׁמָּא לֹא חִפַּשְׂתָּ יָפֶה? שׁוּב וְחַפֵּשׂ עוֹד! גַּפְרוּר אֶחָד הָיָה מַסְפִּיק לָנוּ!”

הַכַּתָּב חָזַר וּפִשְׁפֵּשׁ בְּכִיסֵי מִכְנָסָיו וּבְכִיסֵי חֲזִיָּתוֹ וּמְעִילוֹ, וְסוֹף סוֹף, לְגֹדֶל שִׂמְחָתוֹ וּפְתִיעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, חָשׁ בְּקִסַּם־עֵץ, שֶׁהָיָה תָּחוּב בְּתוֹךְ הַבִּטְנָה שֶׁל חֲזִיָּתוֹ. אֶצְבְּעוֹתָיו הֶחֱזִיקוּ בִּצְרוֹר עֵץ קָטֹן זֶה שֶׁמֵּעֵבֶר לֶאָרִיג, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. כֵּיוָן שֶׁוַּדַּאי הָיָה זֶה גַפְרוּר, וְגַפְרוּר יְחִידִי, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׁחֹק מֵעָלָיו אֶת הַפוֹסְפוֹר.

“אוּלַי תַּרְשֵׁני אָנִי לְטַפֵּל בָּזֶה?” אָמַר אֵלָיו הָעֶלֶם.

וּבְחָרִיצוּת יְתֵרָה עָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא, בְּלִי לְשַׁבְּרוֹ, אֶת גֶּזֶר־הָעֵץ הַקָּטֹן הַזֶּה, אֶת הַקִּסָּם הֶעָלוּב וְהַיָּקָר הַזֶּה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ הָיָה עֶרְכּוֹ גָדוֹל וְרַב כָּל כָּךְ! הַקִּסָּם הָיָה שָׁלֵם.

“גַּפְרוּר אֶחָד!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֲבָל הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ בָּא לְיָדֵינוּ אוֹצָר מָלֵא שֶׁל גַפְרוּרִים!”

הוּא נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַגַּפְרוּר וְנִכְנַס בְּלִוְיַת חֲבֵרָיו אֶל הַקָּמִינִים.

קִסָּם קָטָן זֶה, אֲשֶׁר בָּאֲרָצוֹת הַיִּשּׁוּב נוֹהֲגִים בּוֹ בִּזְבּוּז מַרְבֶּה וְאֵין מַשְׁגִּיחִים בּוֹ, וַאֲשֶׁר שַׁוִּיו כְּאֵין הוּא – קִסָּם זֶה הָיָה מַצְרִיךְ כָּאן, שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בִּזְהִירוּת יִתְרָה מֵאַיִן כָּמוֹהָ. פֶּנְקְרוֹף בָּדַק אֶת הַגַּפְרוּר וּמָצָא שֶׁהוּא יָבֵשׁ כָּל צָרְכּוֹ. אַחַר עָנָה וְאָמַר:

“אָנוּ צְרִיכִים לִנְיָר.”

“הֲרֵי לְךָ נְיָר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, וְעָמַד וְתָלַשׁ מִתּוֹךְ פִּקְפּוּק מוּעָט עָלֶה אֶחָד מִפִּנְקָסוֹ.

פֶּנְקְרוֹף לָקַח אֶת פִּסַּת הַנְּיָר, שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ הַכַּתָּב, וְהִלְחִית⁷ לִפְנֵי הָאָח. שָׁם הָיוּ מֻנָּחִים כַּמָּה קְמָצִים שֶׁל עֲשָׂבִים, שֶׁל עָלִים וְשֶׁל אֵזוֹב יָבֵשׁ מִתַּחַת לַחֲבִילָה שֶׁל קָנִים וְהָיוּ עֲרוּכִים כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָאֲוִיר יָכֹל הָיָה לִזְרֹם שָׁם בְּאֵין מַעֲצוֹר וּלְהַלְהִיב בִּמְהִירוּת אֶת הָעֵצִים.

פֶּנְקְרוֹף קִפֵּל אֶת פִּסַּת הַנְּיָר בְּצוּרָה שֶׁל שְׁפוֹפֶרֶת, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים מְעַשְּׁנֵי מִקְטֶרֶת בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹשֶׁבֶת רוּחַ עַזָּה, וְתָחַב אוֹתָהּ לְבֵין הָאֵזוֹב. אַחַר נָטַל אֶבֶן־חָצָץ שֶׁהָיְתָה קְצָת מְחֻסְפֶּסֶת וְנָגַב אוֹתָהּ יָפֶה וּבְלֵב נִפְעָם וּבְעֹצֶר נְשִׁימָה שִׁפְשֵׁף אֶת הַגַּפְרוּר שִׁפְשׁוּף קַל.

הַשִּׁפְשׁוּף הָרִאשׁוֹן הָיָה לְבַטָּלָה. פֶּנְקְרוֹף לֹא הִסְמִיךְ אֶת הַגַּפְרוּר כָּל צָרְכּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁמָּא יְגָרֵד אֶת הַפוֹסְפוֹר.

“לֹא,” אָמַר, “לֹא אוּכַל, יָדִי רוֹעֶדֶת… הַגַּפְרוּר אֵינוֹ נִצָּת… אֵינִי יָכֹל… אֵינִי רוֹצֶה!” וְהוּא קָם וּמָסַר אֶת הַדָּבָר לְהֶרְבֶּרְט.

אָכֵן מִיָּמָיו לֹא הָיָה הָעֶלֶם נִרְגָּשׁ כִּבְאוֹתָהּ שָׁעָה. לִבּוֹ הָלַם בְּחָזְקָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ פְּרוֹמִתֵּאוּס לִגְזֹל אֶת הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וַדַּאי לֹא הָיָה נִרְעָשׁ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ! וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מְהַסֵּס, אֶלָּא חִכֵּךְ אֶת הַגַּפְרוּר בְּאֶבֶן־הֶחָצָץ בִּמְהִירוּת. נִשְׁמַע קוֹל שִׁקְשׁוּק קַל, וְשַׁלְהֶבֶת דַּקָּה וּכְחַלְחַלָּה נִצְנְצָה מִתּוֹךְ עָשָׁן חָרִיף. הֶרְבֶּרְט הָפַךְ לְאַט אֶת הַגַּפְרוּר, כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת, וְאַחַר תָּחַב אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת הַנְּיָר, וּמִיָּד אָחֲזָה הָאֵשׁ בַּנְּיָר וְאַחֲרָיו הִתְלַקַּח גַּם הָאֵזוֹב.

לְאַחַר רְגָעִים מוּעָטִים הִתְחִילוּ הָעֵצִים לִבְעֹר בְּקוֹל רַעַשׁ, וְשַׁלְהֶבֶת עַלִּיזָה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הֵפִיחַ בָּהּ בְּכָל עֹז וְהוֹסִיף לָהּ עָצְמָהּ, הִתְלַקְּחָה הָלֹךְ וְהִתְלַקַּח בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

“סוֹף סוֹף!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּקוּמוֹ מֵעַל הָאָרֶץ, “מִיָּמַי לֹא הָיִיתִי נִרְעָשׁ וְנִפְעָם כָּל כָּךְ!”

אָכֵן יָפֶה דָלְקָה אֵשׁ זוֹ עַל גַּבֵּי הָאָח, שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה אֲבָנִים שְׁטוּחוֹת. הֶעָשָׁן יָצָא בְּקַלּוּת דֶּרֶךְ הַמַּעֲבָר הֵצֵר, הַמַּעֲשֵׁנָה “מָשְׁכָה” יָפֶה וְחֹם נָעִים הִתְחִיל מִתְפַּשֵּׁט מִסָּבִיב.

וְאוּלָם אֵשׁ זוֹ צְרִיכָה הָיְתָה שְׁמִירָה לְבַל תִּכְבֶּה עוֹד. לְשֵׁם כָּךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַשְׁאִיר תָּמִיד גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת תַּחַת הָאֵפֶר. אֲבָל דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא עִנְיָן שֶׁל טִפּוּל וְשֶׁל שְׁקִידָה, שֶׁהֲרֵי בְּעֵצִים לֹא הָיָה מַחֲסוֹר, וְאֶפְשָׁר הָיָה תָּמִיד לְחַדֵּשׁ אֶת הָאוֹצָר שֶׁלָּהֶם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

קֹדֶם כֹּל, נָתַן פֶּנְקְרוֹף אֶת דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאָח הַמְבֹעֶרֶת בִּשְׁבִיל לְהָכִין סְעֻדַּת עֶרֶב, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזוּן יוֹתֵר מִן הָאֲרֻחָה שֶׁל קוּנְכִיּוֹת־אָבֶן. הֶרְבֶּרְט הֵבִיא שְׁנֵי תְּרֵיסְרֵי בֵּיצִים וְהַכַּתָּב עָמַד כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן בַּפִּנָּה וְהִבִּיט אֶל הַהֲכָנוֹת הַלָּלוּ וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר. שָׁלשׁ מַחֲשָׁבוֹת הֶעֱסִיקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מֹחוֹ: הַעוֹד כּוֹרֶשׁ סְמִית חָי? וְאִם עוֹדֶנּוּ חָי, אַיֵּהוּ? אִם נִשְׁאַר בַּחַיִּים לְאַחַר נְפִילָתוֹ, מַה גָּרַם לוֹ שֶׁלֹּא מָצָא תַּחְבּוּלָה לָתֵת אוֹת, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם? וַאֲשֶׁר לְנֶב, הִנֵּה הוּא הִתְהַלֵּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל פְּנֵי הַחוֹף: שׁוּב לֹא הָיָה אָדָם זֶה אֶלָּא גוּף בְּלִי נְשָׁמָה.

פֶּנְקְרוֹף הָיָה מֻמְחֶה לְהָכִין מִבֵּיצִים חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם מִינֵי תַּבְשִׁילִין, וְאוּלָם הַפַּעַם לֹא הָיְתָה לְפָנָיו בְּרֵרָה וְאָנוּס הָיָה לְהִסְתַּפֵּק בְּמִין תַּבְשִׁיל אֶחָד: הִכְנִיס אֶת הַבֵּיצִים לְתוֹךְ רֶמֶץ קוֹדֵחַ עַל מְנָת שֶׁיִּצָּלוּ.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַצָּלִי הָיָה מוּכָן, וְהַסַּפָּן הִזְמִין אֶת הַכַּתָּב לִיטּוֹל אֶת חֶלְקוֹ בִּסְעֻדַּת עַרְבִית זוֹ. הִנֵּה כָּזֹאת הָיְתָה הַסְּעֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ! הַבֵּיצִים הַקְּלוּיוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עֲרֵבוֹת בְּיוֹתֵר, וְכֵיוָן שֶׁבֵּיצָה מְכִילָה אֶת כָּל הֶחֳמָרִים שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בָּהֶם לִתְזוּנַת הָאָדָם, גָּרְמָה סְעֻדָּה זוֹ לִבְנֵי הָאָדָם הָעֲלוּבִים הַלָּלוּ הֲנָאָה יְתֵרָה, וְהֵם הִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָם, שֶׁכֹּחָם שָׁב אֲלֵיהֶם.

אַךְ אוֹי וַאֲבוֹי לְנַפְשָׁם! כִּי הִנֵּה נִפְקַד בִּסְעֻדָּה זוֹ מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאֶחָד מֵהֶם! אִלּוּ חֲמֵשֶׁת הַשְּׁבוּיִים שֶׁנִּמְלְטוּ מֵרִיצְ’מוֹנְד הָיוּ יוֹשְׁבִים כָּאן כֻּלָּם כְּאֶחָד תַּחַת עֲרֵמַת־סְלָעִים זוֹ, כְּנֶגֶד מְדוּרָה נוֹצֶצֶת וּמַבְהִיקָה זוֹ וְעַל גַּבֵּי חוֹל יָבֵשׁ זֶה, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם אֶלָּא לְבָרֵךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּרְכַּת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לֵאלֹהִים עַל חֲסָדָיו עִמָּם! אֲבָל הִנֵּה הָאִישׁ הֶחָכָם וְהַנָּבוֹן שֶׁבְּכֻלָּם, הָאִישׁ שֶׁהָיָה רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם לַאֲמִתּוֹ, כּוֹרֶשׁ סְמִית, נֶעְדֵּר מֵאִתָּם! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגּוּפוֹ לֹא מָצָא לוֹ אֲפִילוּ קָבֶר! אָכֵן מַר לָהֶם, מָר!

כָּךְ עָבַר אוֹתוֹ יוֹם הָעֶשְׂרִים וְהַחֲמִשִּׁי לְמַרְס. בָּא הַלָּיְלָה. מִן הַחוֹף בָּקַע וְעָלָה קוֹל שְׁרִיקַת הָרוּחַ וְהָרַעַשׁ הַמּוֹנוֹטוֹנִי שֶׁל הַמִּשְׁבָּרִים הַמִּתְחַבְּטִים אֶל הַחוֹף. אַבְנֵי הֶחָצָץ, אֲשֶׁר הַגַּלִּים גָּרְפוּ אוֹתָם הֵנָּה וַחֲזָרָה, הִתְגַּלְגְּלוּ בְּשָׁאוֹן מַחֲרִישׁ אָזְנָיִם.

הַכַּתָּב רָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ בְּקִצּוּר אֶת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: דְּבֵר הִתְגַּלּוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ חֲדָשָׁה זוֹ, הֵעָלְמוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, הַחִפּוּשִׂים עַל פְּנֵי הַחוֹף, הַמַּעֲשֶׂה בַּגַּפְרוּרִים, וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר פָּרַשׁ אֶל פִּנָּה אֲפֵלָה שֶׁבַּמִּסְדְּרוֹן; הָעֲיֵפוּת גָּבְרָה עָלָיו וְהוּא נִרְדַּם וַיִּישַׁן שְׁנַת מְנוּחָה.

הֶרְבֶּרְט נִרְדֵּם מִיָּד. וַאֲשֶׁר לַסַּפָּן, הִנֵּה הָיָה מִקְצָתוֹ עֵר וּמִקְצָתוֹ יָשֵׁן וּבִלָּה אֶת הַלַּיְלָה לְיַד הָאָח, אֲשֶׁר לֹא פָּסַק מִלְּפַרְנֵס אוֹתָהּ בֶּחָמְרֵי שְׂרֵפָה. רַק אָדָם אֶחָד מִן הַפְּלִיטִים שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לֹא שָׁכַב לָנוּחַ בַּקָּמִינִים. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה נֶב, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ לֹא מָצְאָה לָהּ תַּנְחוּמִים וְהוּא הָיָה כֻּלּוֹ מָלֵא יֵאוּשׁ. חֲבֵרָיו שִׁדְּלוּ אוֹתוֹ בִּדְבָרִים וּבִקְּשׁוּהוּ שֶׁיִּתֵּן מַרְגּוֹעַ לְעַצְמוֹ, וְאוּלָם הוּא מֵאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, אֶלָּא הָיָה תּוֹעֶה וּמְהַלֵּךְ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַל פְּנֵי הַחוֹף וְקוֹרֵא לַאֲדוֹנָיו!

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

מִטַּלְטְלֵיהֶם שֶׁל הַפְּלִיטִים – לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם – מִטְפַּחַת חֲרוּכָה – סִיּוּר בַּיַּעַר – הָעֵצִים הַיְּרוֹקִים – בְּרִיחַת הַזְּשֶׁקָמַר – עִקְּבוֹת חַיּוֹת רָעוֹת – הַקּוּרוּקוּסִים – תַּרְנְגוֹלֵי־הַבָּר – דִּיּוּג בְּחַכָּה מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

מִטַּלְטְלֵיהֶם שֶׁל הַפְּלִיטִים, שֶׁהוּטְלוּ אֶל אֶרֶץ, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה לֹא הָיְתָה נוֹשֶׁבֶת, נִתָּנִים לִהְיוֹת סְפוּרִים בִּן הֶרֶף־עָיִן.

לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם, חוּץ מִן הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ לְבוּשִׁים בִּשְׁעַת הָאָסוֹן. אָמְנָם יֵשׁ לְהַזְכִּיר פִּנְקָס אֶחָד וְשָׁעוֹן אֶחָד, שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ אֵצֶל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, וַדַּאי שֶׁלֹּא בִּידִיעָתוֹ; אֲבָל חוּץ מִדְּבָרִים אֵלֶּה לֹא נִמְצָא בְּיָדָם לֹא נֶשֶׁק וְלֹא כְּלֵי מְלָאכָה, וַאֲפִילוּ לֹא סַכִּין שֶׁל כִּיס. הַנּוֹסְעִים בַּסִּירָה הִשְׁלִיכוּ אֶת הַכֹּל כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

הַגִּבּוֹרִים הַמְּדֻמִּים, אֲשֶׁר סִפְּרוּ עֲלֵיהֶם דָּנִיּאֵל פּוֹ וּוִיס, וּכְמוֹ כֵן הַסֶּלְקִירקִים וְהָרֵיגָלִים פְּלִיטֵי שֶׁבֶר הָאֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר הַגַּלִּים הִשְׁלִיכוּם אֶל יוּאָן־פֶרְנַנְדֶּס אוֹ אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל אוֹקְלֶנְד, לֹא הָיוּ מְחֻסְּרֵי כֹּל כְּמוֹהֶם. הַלָּלוּ הֶעֱלוּ מִתּוֹךְ סְפִינָתָם, שֶׁשָּׁקְעָה בְּשִׁרְטוֹן, מְקוֹרוֹת מִחְיָה עֲזוּבִים, אִם דָּגָן וְאִם בְּהֵמוֹת, אִם מַכְשִׁירִים וְאִם צָרְכֵי יְרִיָּה, אוֹ שֶׁהַיָּם הִפְלִיט אֶל הַחוֹף דְּבָרִים, שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם אֶת הַיְּכֹלֶת לְסַפֵּק אֶת צָרְכֵיהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בִּלְעֲדֵיהֶם. הֵם לֹא עָמְדוּ מִתְּחִלָּתָם לִפְנֵי הַטֶּבַע לְלֹא זִיּוּן כָּל־שֶׁהוּא. אֲבָל כָּאן לֹא נִמְצָא בְּיַד הַפְּלִיטִים אַף כְּלִי מְלָאכָה אֶחָד, אַף מַכְשִׁיר אֶחָד. מְאוּמָה לֹא הָיָה בְּיָדָם וַעֲלֵיהֶם מֻטָּל הָיָה לִיצֹר לְעַצְמָם אֶת הַכֹּל!

וְאִלּוּ לְכָל הַפָּחוֹת נִמְצָא עִמָּם כּוֹרֶשׁ סְמִית, אִלּוּ לְשֵׁם מִלְחָמָה עִם הַמַּצָּב הַזֶּה הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּדָּע הַמַּעֲשִׂי שֶׁלּוֹ וּבְשִׂכְלוֹ הֶחָרִיף הֶעָשׂוּי לְהַמְצִיא הַמְצָאוֹת, אֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה לָהֶם תִּקְוָה כָּל־שֶׁהִיא. אַךְ אוֹי לָהֶם! אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְצַפּוֹת עוֹד, כִּי יָשׁוּבוּ לִרְאוֹת אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית. עַכְשָׁו לֹא הָיָה לַפְּלִיטִים עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל עַצְמָם וְעַל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹזֶבֶת לְעוֹלָם אֶת הַבּוֹטְחִים בָּהּ בְּלֵב תָּמִים.

אֲבָל קֹדֶם כֹּל צְרִיכִים הָיוּ לָדַעַת, אִם כַּדַּאי לָהֶם לְהִשָּׁאֵר בַּחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָאִי, בְּלִי לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אֶל אֵיזֶה חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה שַׁיָּךְ אִי זֶה, בְּלִי לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר, אִם יֵשׁ בּוֹ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אוֹ אִי שׁוֹמֵם הוּא הַיּוֹשֵׁב בְּלֶב־יָם?

שְׁאֵלָה זוֹ הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר וְתָבְעָה פִּתְרוֹן בְּלִי דִחוּי. בְּפִתְרוֹנָהּ הָיָה תָּלוּי הַדָּבָר, מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁמְעוּ לַעֲצָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לִדְחוֹת אֶת מַסַּע הַתִּיּוּר לְיָמִים אֲחָדִים. וְאָכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לְהָכִין צָרְכֵי אֹכֶל וּלְהִצְטַיֵּד בְּמָזוֹן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לָתֵת כֹּחַ וְעָצְמָהּ לַגּוּף יוֹתֵר מִן הַבֵּיצִים אוֹ הָרְכִיכוֹת. הַתַּיָּרִים, שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לִטְרָדוֹת וִיגִיעוֹת מְרֻבּוֹת, לְלֹא מִקְלָט לְהַנִּיחַ שָׁם אֶת רֹאשָׁם, צְרִיכִים הָיוּ קֹדֶם כֹּל לְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם.

הַ“קָּמִינִים” הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מִקְלָט מַסְפִּיק לְפִי שָׁעָה. הָאֵשׁ הֻצְּתָה וְאֶפְשָׁר הָיָה עַל נְקַלָּה לְשַׁמֵּר גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. לְפִי שָׁעָה לֹא הָיָה מַחֲסוֹר בִּרְכִיכוֹת וּבְבֵיצִים בְּתוֹךְ הַסְּלָעִים וְעַל פְּנֵי הַחוֹף. וַדַּאי יִמְצְאוּ גַם תַּחְבּוּלָה לְהָמִית אֲחָדוֹת מִן הַיּוֹנִים הַלָּלוּ, הַפּוֹרְחוֹת לְמֵאוֹת עַל רֹכֶס הָרָמָה, אִם עַל יְדֵי חֲבָטָה בְּמַקֵּל אוֹ עַל יְדֵי מַכַּת אָבֶן. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָעֵצִים אֲשֶׁר בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ יְסַפְּקוּ פֵּרוֹת הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה. וְגַם מַיִם מְתוּקִים נִמְצְאוּ כָאן. וּלְפִיכָךְ הִסְכִּימָה דַעְתָּם לְהִשָּׁאֵר יָמִים אֲחָדִים בַּקָּמִינִים, כְּדֵי לְהָכִין אֶת עַצְמָם לְמַסַּע תִּיּוּר אִם לְאֹרֶךְ הַחוֹף אוֹ בִּפְנִים הָאָרֶץ.

הַחְלָטָה זוֹ הָיְתָה רְצוּיָה בְּיִחוּד לְנֶב. מִהְיוֹתוֹ קְשֵׁה־עֹרֶף בְּדֵעוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה קְשֵׁה־עֹרֶף בְּהַרְגְּשׁוֹתָיו וּנְבוּאַת לִבּוֹ, לֹא הָיָה נֶחְפָּז כְּלָל לַעֲזֹב אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל חוֹף הַיָּם, שֶׁבּוֹ הִתְרַגֵּשׁ הָאָסוֹן. הוּא לֹא הֶאֱמִין, הוּא לֹא רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אָבָד. סָבוּר הָיָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ יָבוֹא לִידֵי סוֹף נִקְלֶה שֶׁכָּזֶה: יִסָּחֵף בְּיַד נַחְשׁוֹל וְיִטְבַּע בַּיָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל אֵיזוֹ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מִן הַחוֹף! כָּל זְמָן שֶׁהַגַּלִּים לֹא יִפְלְטוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַיַּבָּשָׁה. כָּל זְמָן שֶׁהוּא, נֶב, לֹא יִרְאֶה אֶת גּוּפַת אֲדוֹנָיו בְּעֵינָיו וְלֹא יְמַשֵּׁשׁ אוֹתוֹ בְּיָדָיו – לֹא יַאֲמִין בְּמוֹתוֹ! מַחֲשָׁבָה זוֹ נִתְקְעָה וְנִשְׁתָּרְשָׁה בְּלִבּוֹ בְּכָל עֹז. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיְתָה זֹאת אֶלָּא הֲזָיָה, וְאוּלָם הֲזָיָה זוֹ הָיְתָה רְאוּיָה לְכָבוֹד, וְהַסַּפָּן לֹא רָצָה לְבַטֵּל אוֹתָהּ. הוּא עַצְמוֹ הָיָה מֻבְטָח, שֶׁשּׁוּב אֵין שׁוּם תִּקְוָה, וּבָרִי הָיָה לוֹ שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נִסְפָּה בְּגַלֵּי הַיָּם, אֲבָל עִם נֶב לֹא אָבָה לְהִתְוַכֵּחַ בְּעִנְיָן זֶה. הוּא הָיָה מָשׁוּל לְכֶלֶב, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בְּעָלָיו נָפַל שָׁם חָלָל, וְצַעֲרוֹ הָיָה גָדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאָה הַדָּבָר כִּי מוֹת רַבּוֹ יַכְרִיעַ גַּם אוֹתוֹ.

בְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה לְמַרְס, עִם הָנֵץ הַחַמָּה, שָׂם נֶב אֶת פָּנָיו שֵׁנִית לִצְפוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹף וְחָזַר אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם, בְּלִי סָפֵק, אָטַר הַיָּם אֶת פִּיו עַל כּוֹרֶשׁ סְמִית הָאֻמְלָל.

סְעֻדַּת הַשַּׁחֲרִית שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה אַךְ שֶׁל בֵּיצֵי יוֹנִים וּרְכִיכוֹת. הֶרְבֶּרְט מָצָא בְּחוֹרֵי הַסְּלָעִים מֶלַח, שֶׁנֶּאֱצַר שָׁם עַל יְדֵי הִתְנַדְּפוּת מֵי הַיָּם, וְחֹמֶר מִינֵרָלִי זֶה הָיָה דָבָר בְּעִתּוֹ.

לְאַחַר שֶׁסָּעֲדוּ, שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הַכַּתָּב, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לָלֶכֶת עִמָּם הַיַּעֲרָה, כִּי הוּא וְהֶרְבֶּרְט רוֹצִים לְנַסּוֹת לָצוּד שָׁם צָיִד. אֲבָל מִשֶּׁעִיְּנוּ בַּדָּבָר, גָּמְרוּ שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ כִּי אֶחָד מֵהֶם יִשָּׁאֵר בַּבַּיִת כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל הָאֵשׁ, וְשֶׁמָּא יִהְיֶה נֶב זָקוּק לְעֵזֶר, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְהַאֲמִין שֶׁיִּקְרֶה מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה. אִי לָזֹאת נִשְׁאַר הַכַּתָּב בַּבָּיִת.

“וּבְכֵן, הֶרְבֶּרְט,” אָמַר הַסַּפָּן, “נֵלֵךְ לָצוּד צָיִד. צָרְכֵי יְרִיָּה נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָרוֹבִים נִכְרֹת לָנוּ בַּיָּעַר.”

וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁעָמְדוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אָמַר הֶרְבֶּרְט, כִּי מֵאַחַר שֶׁחֲסֵרִים הֵם סְפוֹג־שְׂרֵפָה, אוּלַי כַּדַּאי הַדָּבָר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחְתָּיו בְּחֹמֶר אַחֵר.

“וְאוֹתוֹ חֹמֶר מַהוּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“בַּד חָרוּךְ,” עָנָה הָעֶלֶם, “דָּבָר זֶה יוּכַל לְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ סְפוֹג־שְׂרֵפָה”.

עֵצָה זוֹ נִתְקַבְּלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה תַּקָּלָה בְּצִדָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִצְרִיכָה לְהַקְרִיב לְמַעֲנָהּ חֵלֶק שֶׁל מִטְפַּחַת. וְאַף עַל פִּי כֵן, שֹׁוֶה הָיָה הַדָּבָר בְּנֵזֶק זֶה, וּמִיָּד נִקְרַע קֶטַע מִמִּטְפַּחְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה רְבוּעִים רְבוּעִים גְּדוֹלִים, וְאוֹתוֹ קֶטַע נֶחֱרַךְ לְמֶחֱצָה. אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה הֶעָשׂוּי לְהִתְלַהֵב הִנִּיחוּ לְמִשְׁמֶרֶת בְּתוֹךְ חָלָל קָטֹן שֶׁבְּאַחַד הַסְּלָעִים, כְּדֵי שֶׁיְּהִי מוּגָן שָׁם מִפְּנֵי הָרוּחַ וּמִפְּנֵי הַטַּחַב.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר. מֶזֶג הָאֲוִיר הוּרַע וְהָרוּחַ נָשְׁבָה מִפְּאַת דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הִקִּיפוּ אֶת הַקָּמִינִים וְהֵצִיצוּ רֶגַע אֶל הֶעָשָׁן, שֶׁהִסְתַּלְסֵל מֵעַל רֹאשׁ אַחַד הַסְּלָעִים, וְאַחַר עָלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית.

כְּשֶׁבָּאוּ אֵל הַיַּעַר, שִׁבֵּר פֶּנְקְרוֹף מֵאַחַד הָאִילָנוֹת שְׁנֵי עֲנָפִים חֲזָקִים וְעָשָׂה אוֹתָם לְאַלּוֹת, וְהֶרְבֶּרְט עָזַר עַל יָדוֹ וְחִדֵּד אֶת קְצוֹת הָאַלָּה עַל גַּבֵּי אַחַד הַסְּלָעִים. הוֹי, כַּמָּה הָיָה נוֹתֵן עַכְשָׁו בִּמְחִיר סַכִּין! – אַחַר צָעֲדוּ שְׁנֵי הַצַּיָּדִים לְפָנִים בֵּין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּחַל. עִם יְצִיאָתוֹ מִתּוֹךְ הָעַקְמוּמִית, אֲשֶׁר הִפְנְתָה אֶת זִרְמוֹ לְצַד דְּרוֹמִי מֵעֲרָבִי, הָלַךְ הַנַּחַל וָצַר, וַאֲפִיקוֹ הַכָּבוּשׁ בֵּין שְׁתֵּי גְדוֹתָיו הַתְּלוּלוֹת הִתְכַּסָּה בְּקֶשֶׁת כְּפוּלָה שֶׁל אִילָנוֹת. כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתְעוֹת מִן הַדֶּרֶךְ, הֶחְלִיט פֶּנְקְרוֹף לָלֶכֶת לְיַד זֶרֶם הַמַּיִם, אֲשֶׁר יַחֲזִירֶנּוּ תָּמִיד אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם שְׂפַת הַנַּחַל הֶעֱמִידָה עַל דַּרְכּוֹ כַּמָּה מִכְשׁוֹלִים: פֹּה עָמְדוּ אִילָנוֹת, שֶׁהִטּוּ אֶת עַנְפֵיהֶם הַמִּתְכּוֹפְפִים עַד לִפְנֵי הַמַּיִם, וְשָׁם חָסְמוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ קִסּוּסִים אוֹ קוֹצִים, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְגָדְעָם בַּחֲבָטוֹת שֶׁל מַקֵּל. פְּעָמִים שֶׁהֶרְבֶּרְט הָיָה מַחֲלִיק לְבֵין גִּזְעֵי הָעֵצִים וְשִׁבְרֵי הָעֲנָפִים בִּזְרִיזוּת שֶׁל חָתוּל צָעִיר וְהִתְעַלֵּם בַּעֲבִי הַיַּעַר, אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף קָרָא אוֹתוֹ מִיָּד לְשׁוּב וּבִקְּשָׁהוּ שֶׁלֹּא לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁבְּיַעַר זֶה וּכְמוֹ כֵן בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל שְׂפַת הַנַּחַל, שֶׁכְּבָר עָבְרוּ בּוֹ, לֹא נִגְלֶה אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל עִקְּבוֹת אָדָם. פֶּנְקְרוֹף לֹא הִבְחִין שָׁם אֶלָּא עִקְּבוֹת שֶׁל הוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, טְבִיעוֹת־צְעָדִים חֲדָשׁוֹת שֶׁל חַיּוֹת, אֲשֶׁר הוּא לֹא יָכֹל לְהַכִּיר אֶת הַמִּין שֶׁלָּהֶן. קָרוֹב לְוַדַּאי – וְכָךְ הָיָה סָבוּר גַּם הֶרְבֶּרְט – שֶׁכַּמָּה מִן הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עִקְּבוֹת חַיּוֹת־טֶרֶף אֲיֻמּוֹת, אֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק יִהְיֶה לָהֶם עֵסֶק עִמָּן בַּיָּמִים הַבָּאִים. וּכְנֶגֶד זֶה לֹא נִכַּר בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא סִמָּן שֶׁל הַכָּאַת גַּרְזֶן בְּאִילָן, לֹא שִׁיּוּר שֶׁל מְדוּרַת אֵשׁ כְּבוּיָה וְלֹא רִשׁוּם שֶׁל מִצְעֲדִי אָדָם. וְעַל דָּבָר זֶה אוּלַי צְרִיכִים הָיוּ לִשְׂמֹחַ, שֶׁהֲרֵי בְּאֶרֶץ זוֹ, בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, אֶפְשָׁר שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי מְצִיאוּת הָאָדָם וְלֹא לְהִשְׁתּוֹקֵק לָהּ.

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף כִּמְעַט שֶׁלֹּא דִבְּרוּ זֶה עִם זֶה דָבָר, כִּי הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁעַל דַּרְכָּם הָיוּ קָשִׁים מְאֹד. הֵם צָעֲדוּ לְפָנִים רַק לְאַט וּלְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל שָׁעָה לֹא עָבְרוּ אֲפִילוּ מִיל אֶחָד. עַד כָּאן לֹא רָאוּ סִמָּן בְּרָכָה בַּצָּיִד. לִפְנֵיהֶם נִזְדַּמְּנוּ כַּמָּה צִפֳּרִים אֲשֶׁר שָׁרוּ וּפָרְחוּ בֵּין הָעֳפָאִים וַאֲשֶׁר חָרְדוּ בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵיהֶם, כְּאִלּוּ הִרְגִּישׁוּ הַרְגָּשָׁה אִינְסְטִינְקְטִיבִית אֵימָה וָפַחַד מִפְּנֵי הָאָדָם. בֵּין שְׁאָר הָעוֹפוֹת רָאָה הֶרְבֶּרְט עַל אַדְמַת הַבִּצָּה שֶׁבַּיַּעַר עוֹף אֶחָד בַּעַל חַרְטֹם חַד וּמָאֳרָךְ, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה בְּמִבְנֵה גֵווֹ לְעוֹף הַקָּרַח. אֶלָּא שֶׁנִּבְדֵּל מִמֶּנּוּ בְּנוֹצוֹתָיו הַקָּשׁוֹת שֶׁבְּרַק מַתֶּכֶת לָהֶן.

“הֲרֵי זֶה וַדַּאי ‘זְשֶׁקָמַר’ (עוֹף הַזֹּהַר),” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּנַסּוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב אֶל הָעוֹף קִרְבָה יְתֵרָה.

“הִנֵּה בָּאָה לְיָדֵנוּ הִזְדַּמְּנוּת לִטְעֹם אֶת טַעְמוֹ שֶׁל בְּשַׂר זְשֶׁקָמַר,” אָמַר הַסַּפָּן, “אִם אַךְ יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי עוֹף זֶה לָתֵת עַצְמוֹ לְהִצָּלוֹת בָּאֵשׁ!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הָעֶלֶם וְהֵטִיל בִּזְרִיזוּת וּבְחָזְקָה אֶבֶן, וְהִיא פָּגְעָה בִּקְצֵה כַּנְפוֹ שֶׁל הָעוֹף; וְאוּלָם הַמַּכָּה לֹא הָיְתָה מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ, כִּי הָעוֹף בָּרַח בְּכָל הַמְּהִירוּת אֲשֶׁר לְרַגְלָיו וּבְרֶגַע אֶחָד נֶעְלַם מִן הָעָיִן.

“אוֹי לוֹ לְלֹא־יִצְלַח שֶׁכָּמוֹנִי!” קָרָא הַנָּעַר.

“לֹא צָדַקְתָּ, נַעֲרִי שֶׁלִּי!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הַמַּכָּה הָיְתָה מְכֻוָּנָה יָפֶה, אֶלָּא שֶׁהָעוֹף זָקוּק לְיוֹתֵר מִמַּכָּה אֶחָת! בּוֹא, אַל תְּהִי מֵצֵר! נָפֹל יִפֹּל בְּיָדֵנוּ בְּפַעַם אַחֶרֶת!”

הַצַּיָּדִים הִמְשִׁיכוּ אֶת הַסִּיּוּרִים שֶׁלָּהֶם. כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת הָלְאָה, כֵּן גָּדַל הָרֶוַח שֶׁבֵּין הֶעֵצִים וְכֵן יָפוּ, אֲבָל לֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אַף עֵץ אֶחָד עוֹשֶׂה פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. פֶּנְקְרוֹף בִּקַּשׁ וְלֹא מָצָא בֵּינֵיהֶם אֶת הַתֹּמֶר הַיָּקָר, הַמְסַפֵּק סִפּוּקִים הַרְבֵּה בְּחַיֵּי הַבַּיִת שֶׁל הָאָדָם וַאֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ מַגַּעַת עַד הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי וְעַד הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי. וְאוּלָם בְּיַעַר זֶה לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא עֲצֵי צְנוֹבְרוֹת, כְּגוֹן הַדֵּיאוֹדָרִים, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט כְּבָר הָיָה מַכִּיר אוֹתָם, וְ“הַדּוּגְלַסִים” (מִין אֹרֶן) הַדּוֹמִים לְאוֹתָם הַגְּדֵלִים בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אֲמֵרִיקָה, וַאֲשׁוּחִים נִפְלָאִים, שֶׁהָיוּ גְּבוֹהִים עַד כְּדֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים רֶגֶל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְפַּזְּרָה לְבֵין הָעֲנָפִים לְהָקָה שֶׁל עוֹפוֹת קְטַנֵּי גֵו, בַּעֲלֵי נוֹצוֹת יָפוֹת וּזְנָבוֹת אֲרֻכִּים וְרַבֵּי צְבָעִים; הֵם הֵפִיצוּ מִסָּבִיב אֶת נוֹצוֹתֵיהֶם, שֶׁלֹּא הָיוּ מְצֻמָּדוֹת יָפֶה, וְכִסּוּ אֶת הַקַּרְקַע כְּעֵין מוֹךְ דַּק. הֶרְבֶּרְט הֵרִים אֲחָדוֹת מִן הַנּוֹצוֹת הָאֵלֶּה, וּלְאַחַר שֶׁבָּדַק אוֹתָן עָנָה וְאָמָר:

“הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ ‘קוּרוּקוּסִים’ (עוֹפוֹת מְכַרְסְמִים) הֵם.”

“הֲרֵינִי מַעְדִּיף עֲלֵיהֶם אֶת תַּרְנְגֹלֶת־הַפְּנִינִים וְאֶת תַּרְנְגוֹל־הַסְּנֶה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֶפֶס הַגִּידָה לִי, כְּלוּם טוֹבִים הֵם לְמַאֲכָל?…”

“יָפִים הֵם לַאֲכִילָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁטַּעַם בְּשָׂרָם עָרֵב בְּיוֹתֵר,” הֶחֱזִיר הֶרְבֶּרְט, “חוּץ מִזֶּה, אִם אֵינִי טוֹעֶה, הֲרֵי הֵם מַנִּיחִים לָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְאֶפְשָׁר לַהֲמִיתָם עַל יְדֵי הַכָּאָה בְּמַקֵּל.”

הַסַּפָּן וְהַנַּעַר הִתְגַנְּבוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים וְהִגִּיעוּ וּבָאוּ אֶל אַחַד הָאִילָנוֹת, אֲשֶׁר עֲנָפָיו הַנְּמוּכִים הָיוּ מְכֻסִּים בְּעוֹפוֹת קְטַנִּים. הַקּוּרוּקוּסִים הַלָּלוּ הָיוּ מְצַפִּים בַּחֲבוּרָה לְיִתּוּשִׁים, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לָהֶם טֶרֶף. הֵם נֶאֶחֲזוּ בְּכַפּוֹת רַגְלֵיהֶם הַמְחֻפּוֹת נוֹצוֹת בַּדָּלִיּוֹת הָרַכּוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ עֲלֵיהֶן.

הַצַּיָּדִים זָקְפוּ אֶת קוֹמָתָם וּבַהֲנִיעָם אֶת מַקְלוֹתֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּנִיעִים אֶת הַמַּגָּל הִפִּילוּ לָאָרֶץ אֶת כָּל הַשּׁוּרוֹת שֶׁל הַקּוּרוּקוּסִים, אֲשֶׁר לֹא נִסּוּ אֲפִילוּ לְהִתְעוֹפֵף, אֶלָּא נָתְנוּ לַחְבֹּט עַצְמָם בַּקַּרְקַע מִתּוֹךְ טִמְטוּם־דָּעַת. רַק לְאַחַר שֶׁכְּמֵאָה מֵהֶם כְּבָר הִתְגּוֹלְלוּ עַל הָאָרֶץ, מָצְאוּ הָאֲחֵרִים עֹז בְּלִבָּם לְהִמָּלֵט.

“טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵי לָנוּ צַיִד שֶׁהָגוּן וְרָאוּי הוּא לְצַיָּדִים שֶׁכָּמוֹנוּ! אָנוּ נֶאֱסֹף אוֹתָם בַּיָּדַיִם!”

הַסַּפָּן חָרַז אֶת הַקּוּרוּקוּסִים עַל נֵצֶר רַךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹרְזִים אֶת עֶפְרוֹנֵי הַשָּׂדֶה, וְאַחַר חָזְרוּ הַצַּיָּדִים לְמַעֲשֶׂה הַסִּיּוּר שֶׁלָּהֶם. הֵם הִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ, שֶׁזֶּרֶם הַמַּיִם הוֹלֵךְ וּמִתְעַגֵּל בְּמִקְצָת וּמִתְעַקֵּם כְּלַפֵּי דָרוֹם, אֶלָּא שֶׁהָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁהָעַקְמוּמִית אֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁהַנַּחַל הָיָה וַדַּאי יוֹצֵא בָּהָר וְשָׁם מְקוֹרוֹ, וּמֵימָיו הִתְפַּרְנְסוּ מֵהַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת צַלְעוֹת שִׂיאוֹ הַמֶּרְכָּזִי.

הַמְּגַמָּה הָעִקָּרִית שֶׁל טִיּוּל זֶה הָיְתָה, כַּיָּדוּעַ לָנוּ, לְהַמְצִיא לְשׁוֹכְנֵי הַ“קָּמִינִים” כַּמּוּת מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר שֶׁל צָיִד. אִי אֶפְשָׁר לֵאמֹר, שֶׁמַּטָּרָה זוֹ הֻשְׂגָה עַד עַכְשָׁו; הַסַּפָּן הָיָה מְחַפֵּשׂ וּבוֹדֵק בְּכָל מָקוֹם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה וְהָיָה מְקַלֵּל וּמְחָרֵף בְּשָׁעָה שֶׁאַחַת הַחַיּוֹת, אֲשֶׁר לֹא הִסְפִּיק אֲפִילוּ לְהַכִּיר מַה טִיבָהּ, בָּרְחָה וְהִתְעַלְּמָה לְבֵין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים. אִלּוּ נִמְצָא לְכָל הַפָּחוֹת טוֹףּ עַל יָדוֹ! אֲבָל טוֹףּ נֶעְלַם יַחַד עִם אֲדוֹנָיו וּבַוַדַּאי נִסְפָּה גַם הוּא עִמּוֹ.

סָמוּךְ לְשָׁלשׁ שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִרְאוּ מִבֵּין הָעֳפָאִים שֶׁל אִילָנוֹת יְדוּעִים לְהָקוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל צִפֳּרִים, אֲשֶׁר עָמְדוּ וְנִקְּרוּ אֶת הַגַּרְגְּרִים הָרֵיחָנִיִּים שֶׁלָּהֶם; בֵּין הָאִילָנוֹת הָאֵלֶּה נִמְצָא גַּם הָעַרְעָר. וּפִתְאֹם הֵרִיעַ בַּיַּעַר קוֹל כְּקוֹל תְּקִיעַת חֲצוֹצְרָה. אֶת הַתְּרוּעוֹת הַמְשֻׁנּוֹת וְהַמְצַלְצְלוֹת הַלָּלוּ הִשְׁמִיעוּ עוֹפוֹת מִמִּשְׁפַּחַת הַתַּרְנְגֹלוֹת, אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַבְּרִית קוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵׁם “טֶטְרַס” (מִין תַּרְנְגוֹל־בָּר), וּמִיָּד נִרְאוּ זוּגוֹת אֲחָדִים מֵהֶם, אֲשֶׁר צֶבַע נוֹצוֹתֵיהֶם הָיָה כָּתֹם־צָהֹב וּמַרְאֵה זְנָבָם כָּתֹם. פֶּנְקְרוֹף הִתְכַּוֵּן לָצוּד אַחַד הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהָיָה גָדוֹל כְּתַרְנְגֹלֶת וַאֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ הָיָה רַךְ וְטוֹב כְּשֶׁל תַּרְנְגֹלֶת צְעִירָה; אֲבָל דָּבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹפוֹת הַלָּלוּ לֹא נָתְנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. לְאַחַר כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ וְשֶׁבְּסוֹפָם הִבְהִילוּ וְהִפְחִידוּ אֶת תַּרְנְגוֹלֵי־הַבָּר, אָמַר הַסַּפָּן אֶל הָעֶלֶם:

“רוֹאֶה אֲנִי בַּעֲלִיל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין יְכֹלֶת לַהֲמִיתָם בִּשְׁעַת פְּרִיחָתָם, עָלֶינוּ לְצוּדָם בְּחַכָּה.”

“כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹלִים שִׁבּוּטָא?” קָרָא הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא מִתַּמֵּהַּ תְּמִיהָה גְדוֹלָה לְשֵׁמַע הָעֵצָה הַזֹּאת.

“כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹלִים שִׁבּוּטָא,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

פֶּנְקְרוֹף מָצָא בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים כַּחֲצִי תְּרֵיסָר קִנִּים שֶׁל טֶטְרַס, אֲשֶׁר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם הָיוּ מֻנָּחוֹת שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ בֵּיצִים. הוּא נִזְהַר מְאֹד מִנְּגֹעַ בַּקִּנִּים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר בַּעֲלֵיהֶם וַדַּאי יָשׁוּבוּ אֲלֵיהֶם. מִסָּבִיב לַקִּנִּים הַלָּלוּ דִמָּה פֶּנְקְרוֹף לִמְתֹּחַ אֶת הַפְּתִילִים שֶׁלּוֹ – לֹא פְּתִילִים שֶׁל נְשָׁבִים, אֶלָּא פְּתִילִים שֶׁל חַכּוֹת מַמָּשׁ. הוּא הוֹלִיךְ עִמּוֹ אֶת הָעֶלֶם בְּרִחוּק מוּעָט מִן הַקִּנִּים וָהָלְאָה וְשָׁם הֵכִין בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה אֶת הַמְּכוֹנָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁלּוֹ. הֶרְבֶּרְט הִתְבּוֹנֵן אֶל מְלַאכְתּוֹ בִּתְשׁוּקָה רַבָּה, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְפַקְפֵּק בְּהַצְלָחָתָהּ. אֶת הַפְּתִילִים עָשָׂה הַסַּפָּן מִשָּׂרִיגֵי קִסּוּס דַּקִּים, אֲשֶׁר קָשַׁר אוֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד וַאֲשֶׁר אָרְכוּ מֵחֲמִשָּׁה־עָשָׂר עַד עֶשְׂרִים רֶגֶל. בִּמְקוֹם חַכּוֹת קָשַׁר אֶל קְצוֹת הַפְּתִילִים קוֹצִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים בַּעֲלֵי חֻדִּים עֲקֻמִּים, אֲשֶׁר תָּלַשׁ מֵאַחַד הַשִּׂיחִים מִמִּין הַשִּׁטָּה הַנַּנָּסִית. לְשֵׁם מַשֵּׁאת⁸ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתוֹלָעִים גְּדוֹלִים וַאֲדֻמִּים שֶׁזָּחֲלוּ עַל הָאָרֶץ. כְּכַלּוֹתוֹ אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְהִתְגַנֵּב בִּזְרִיזוּת לְבֵין הָעֲשָׂבִים וְהִנִּיחַ אֶת קְצֵה הַפְּתִילִים שֶׁלּוֹ, הַמְזֻיָּנִים בְּחַכּוֹת, סָמוּךְ לְקִנֵּי הַטֶּטְרַס; אַחַר שָׁב וְנָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי וְהִסְתַּתֵּר יַחַד עִם הֶרְבֶּרְט אֲחוֹרֵי אִילָן גָּדוֹל. שָׁם יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְהִמְתִּינוּ בְּאֹרֶךְ רוּחַ. הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהֶרְבֶּרְט לֹא הֶאֱמִין הַרְבֵּה בְּהַמְצָאָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.

עָבְרָה יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה וְהַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁל תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר שָׁבוּ אֶל קִנֵּיהֶם, כְּכָל אֲשֶׁר חָזָה פֶּנְקְרוֹף מֵרֹאשׁ. הֵם הָיוּ מְדַלְּגִים וּמְנַקְּרִים בֶּעָפָר וְלֹא הִרְגִּישׁוּ כְּלָל בִּמְצִיאוּת הַצַּיָּדִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת מִצַּד הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת לְעֻמַּת הָעוֹפוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְשַׁךְ לֵב הָעֶלֶם אַחַר הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמִדָּה יְתֵרָה. הוּא עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ, וּפֶנְקְרוֹף פָּקַח אֶת עֵינָיו לִרְוָחָהּ, פָּתַח אֶת פִּיו וְשִׁרְבֵּב אֶת שְׂפָתָיו, כְּאִלּוּ הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִטְעֹם נֵתַח מִבְּשֵׂר הַטֶּטְרַס, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא שָׁאַף רוּחַ.

בֵּינָתַיִם הִתְהַלְּכוּ הָעוֹפוֹת תַּחַת הַחַכּוֹת וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ בָּהֶם. אָז מָשַׁךְ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַפְּתִילִים מְשִׁיכוֹת קַלּוֹת וְהַתּוֹלָעִים הִתְחִילוּ מְפַרְפְּרִים כְּאִלּוּ הָיוּ עֲדַיִן חַיִּים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וַדַּאי גָּדְלָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁל הַדַּיָּג, הָעוֹמֵד לְיַד פְּתִיל הַחַכָּה שֶׁלּוֹ וּמְצַפֶּה שֶׁצֵּידוֹ יְבַצְבֵּץ וְיַעֲלֶה מִן הַמָּיִם.

הַמְּשִׁיכוֹת עוֹרְרוּ מִיָּד אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל הָעוֹפוֹת, וְהַלָּלוּ הִתְנַפְּלוּ עַל הַקּוֹצִים וְהִתְחִילוּ מְנַקְּרִים בָּהֶם בְּחַרְטֻמֵּיהֶם.

שְׁלשָׁה תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר, וַדַּאי מִן הָרְעַבְתָּנִים בְּיוֹתֵר, בָּלְעוּ אֶת הַמַּשֵּׁאת וְאֶת הַחַכָּה כְּאֶחָד. וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל חֲבָטָה עָמוּם: פֶּנְקְרוֹף מָשַׁךְ אֶת הַפְּתִיל וְקִשְׁקוּשׁ כְּנָפַיִם הוֹכִיחַ שֶׁהָעוֹפוֹת נִצּוֹדוּ.

“הֵידָד!” קָרָא הַסַּפָּן וְקָפַץ וּבָא אֶל צֵידוֹ וּבִן הֶרֶף־עַיִן תְּפָסוֹ בְּיָדוֹ.

הֶרְבֶּרְט מָחָא כָּף. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו, שֶׁרָאָה כֵּיצַד צָדִים עוֹפוֹת בְּחַכָּה; וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף אָמַר לוֹ בְּעַנְוָה, שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֵׂה הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמְצָאָה זוֹ אֵינָהּ שֶׁל עַצְמוֹ אֶלָּא שֶׁל אָדָם אַחֵר.

“בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,” הוֹסִיף וְאָמַר, “הֲרֵי בַּמַּצָּב שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ נִצְטָרֵךְ לְהַמְצִיא הַרְבֵּה הַמְצָאוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכְּמוֹתָהּ!”

פֶּנְקְרוֹף כָּפַת אֶת רַגְלֵי הָעוֹפוֹת וְהָיָה מְאֻשָּׁר שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס לַחֲזֹר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁהַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב, גָּמַר לָשׁוּב הַבָּיְתָה.

הֵם חָזְרוּ וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ זֶרֶם הַנַּחַל וְסָמוּךְ לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב שָׁבוּ אֶל הַ“קָּמִינִים” וְהֵם עֲיֵפִים וְיגֵעִים עַד מְאֹד מֵעֲמַל הַטִּיּוּל שֶׁלָּהֶם.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

נֶב עֲדַיִן לֹא שָׁב – הַרְהוֹרָיו שֶׁל הַכַּתָּב – סְעֻדַּת הָעֶרֶב – לֵיל זְוָעָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא – סוּפָה נוֹרָאָה – יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ בַּלַּיְלָה – מִלְחָמָה בְּגֶשֶׁם וְרוּחַ – בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנָה מִילִין מִמְּקוֹם הַחֲנִיָּה הָרִאשׁוֹן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּלִי נוֹעַ עַל הַחוֹף וְיָדָיו מְשֻׁלָּבוֹת עַל לִבּוֹ וְהוּא מַבִּיט אֶל הַיָּם, אֲשֶׁר אָפְקוֹ הַמִּזְרָחִי הָיָה מֻבְלָע בְּתוֹךְ עָנָן גָּדוֹל וְשָׁחוֹר, שֶׁעָלָה הָלֹךְ וְעָלֹה אֶל גָּבְהֵי הַשָּׁמָיִם. הָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה לְמַדַּי וּכְכֹל אֲשֶׁר הָלַךְ הַיּוֹם וְרָפָה, כֵּן גָּבְרָה בְּיוֹתֵר. מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם הָיָה קוֹדֵר וְזוֹעֵף, וְהַסִּמָּנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סְעָרָה כְּבָר נִכְּרוּ בַּעֲלִיל.

הֶרְבֶּרְט נִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַ“קָּמִינִים” וּפֶנְקְרוֹף פָּנָה אֶל הַכַּתָּב. הַלָּז הָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּבוֹאוֹ.

“לֵיל זְוָעָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר הַסַּפָּן, “יְהִי גֶּשֶׁם וְרוּחַ לַהֲנָאָתָם שֶׁל עוֹפוֹת־הַסְּעָרָה⁹!” הַכַּתָּב הֵסֵב פָּנָיו, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת פֶּנְקְרוֹף, פֶּתַח וְאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“כַּמָּה רָחוֹק הָיָה, לְפִי דַּעְתְּךָ, מִן הַחוֹף אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ הִשְׂתָּעֵר עַל סִירַת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אוֹתוֹ הַנַּחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם, אֲשֶׁר גָּרַף אֶת חֲבֵרֵנוּ?”

הַסַּפָּן לֹא הָיָה מְצַפֶּה לִשְׁאֵלָה זוֹ. הוּא הִרְהֵר רֶגַע וְהֵשִׁיב

“מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים, לְכָל הַיּוֹתֵר.”

“וְכַמָּה שִׁעוּר אָרְכּוֹ שֶׁל חִבֵּל?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לְעֶרֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים אַמּוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת אוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.”

“נִמְצָא,” אָמַר הַכַּתָּב, “שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית נֶעְלַם בְּמֶרְחָק שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם רֶגֶל מִן הַחוֹף, אוֹ קְצָת יוֹתֵר מִכֵּן?”

“לְעֶרֶךְ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“וְאַף כַּלְבּוֹ כָּךְ?”

“אַף כַּלְבּוֹ.”

“וְעַל זֶה אֲנִי תָּמֵהַּ בְּיוֹתֵר,” אָמַר הַכַּתָּב, “אִם נַנִּיחַ שֶׁחֲבֵרֵנוּ נִסְפָּה, הֲרֵי צָרִיךְ לְהַנִּיחַ, שֶׁגַּם טוֹףּ נִסְפָּה עִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הֵטִיל הַיָּם אֶל הַחוֹף לֹא אֶת נִבְלַת הַכֶּלֶב וְלֹא אֶת גּוּפַת בְּעָלָיו!”

“אִם הַיָּם סוֹעֵר בְּחָזְקָה, אֵין זֶה מִן הַתֵּמֵהּ. חוּץ מִזֶּה הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהַזְּרָמִים נְשָׂאוּם לַמֶּרְחַקִּים וְשָׁם הִשְׁלִיכוּם אֶל הַחוֹף.”

“וּבְכֵן אֵפוֹא כָּךְ דַּעְתְּךָ, שֶׁחֲבֵרֵנוּ נִסְפָּה בְּגַלֵּי הַיָּם?” שָׁאַל הַכַּתָּב שׁוּב פָּעַם.

“כָּךְ דַּעְתִּי.”

“וְדַעְתִּי אֲנִי אֵינָהּ כָּךְ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהִנְּךָ בָּקִי מִמֶּנִּי בְּמִקְצֹעַ זֶה. דַּעְתִּי הִיא שֶׁהַמְּאֹרָע הַכָּפוּל הַזֶּה, שֶׁגַּם כּוֹרֶשׁ וְגַם טוֹףּ, בֵּין שֶׁהֵם חַיִּים וּבֵין שֶׁהֵם מֵתִים, נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם, אֵינוֹ נִתָּן לְהִתְבָּאֵר וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַדָּעַת.”

“מִתְאַוֶּה הָיִיתִי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, לִהְיוֹת סָבוּר כָּמוֹךָ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, וּלְדַאֲבוֹנִי הַגָּדוֹל מֻבְטָחְנִי שֶׁכָּךְ הוּא וְאֵינִי יָכֹל לָזוּז מִדַּעְתִּי.”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנָה הַסַּפָּן וְנִכְנָס אֶל הַקָּמִינִים. עַל הָאָח רָעֲשָׁה וְנוֹצְצָה אֵשׁ נָאָה. הֶרְבֶּרְט הֵטִיל לְשָׁם מְלוֹא הָעֹמֶס עֵצִים יְבֵשִׁים, וְהַלֶּהָבָה זָרְעָה נֹגַהּ גָּדוֹל אֶל תּוֹךְ הַפִּנּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁל הַמִּסְדְּרוֹן.

פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל מְטַפֵּל מִיָּד בַּהֲכָנַת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם. סָבוּר הָיָה, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא לְהַעֲלוֹת הַיּוֹם עַל שֻׁלְחָנָם מָנוֹת יָפוֹת שֶׁל בָּשָׂר, לְפִי שֶׁכֹּחוֹת כֻּלָּם הָיוּ צְרִיכִים חִזּוּק. אֶת מַחֲרֹזֶת הַקּוּרוּקוּסִים הִנִּיחַ לְמָחָר וְעָמַד וּמָרַט אֶת נוֹצוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר וּנְעָצָם עַל שְׁפוּד שֶׁל עֵץ וְצָלָם עַל גַּבֵּי הַמְּדוּרָה.

הִגִּיעָה שְׁעֵת שֶׁבַע בָּעֶרֶב וְנֶב עֲדַיִן לֹא שָׁב. שְׁהִיָּה מְמֻשָּׁכָה זוֹ עוֹרְרָה בְּלֵב פֶּנְקְרוֹף דְּאָגָה רַבָּה לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַכּוּשִׁי. חוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁמָּא אֵרַע לוֹ אָסוֹן בְּאֶרֶץ זָרָה זוֹ, אוֹ שֶׁאֻמְלָל זֶה שָׁלַח יָד בְּנַפְשׁוֹ מֵרֹב יָגוֹן וָצָעַר. וּכְנֶגֶד זֶה הֵבִיאָה הִתְמַהְמְהוּתוֹ שֶׁל נֶב אֶת הֶרְבֶּרְט לִידֵי מַסְקָנוֹת הֲפוּכוֹת מֵאֵלֶּה. הוּא הָיָה סָבוּר, שֶׁוַּדַּאי אֵרַע מְאֹרָע חָדָשׁ, אֲשֶׁר עִכֵּב אֶת נֶב מִלַּחֲזֹר הַבַּיְתָה וַאֲשֶׁר עוֹרֵר אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשָׂיו. וְאִם הִתְרַחֵשׁ מְאֹרָע חָדָשׁ כָּזֶה, הֲרֵי זֶה וַדַּאי אוֹת לְטוֹבָה לְכוֹרֶשׁ סְמִית. שֶׁאִם אֵין כֵּן, אִם שׁוּם תִּקְוָה לֹא עִכְּבָה אֶת נֶב בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, מִפְּנֵי מַה לֹא חָזַר עֲדָיִן? אֶפְשָׁר מָצָא אֵיזֶה סִמָּן, רִשּׁוּם שֶׁל עִקְּבוֹת רַגְלַיִם, שִׁיּוּר שֶׁל חֵפֶץ שֶׁמָּצָא עַל דַּרְכּוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהוֹלֵךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּנָתִיב שֶׁל עֲקֵבוֹת וַדָּאִיִּים וּנְכוֹנִים? וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא נִמְצָא אֵצֶל אֲדוֹנָיו?…

כָּךְ הָיָה מְהַרְהֵר הָעֶלֶם בְּלִבּוֹ וְכָךְ הָיָה מְדַבֵּר. חֲבֵרָיו לֹא מְנָעוּהוּ מִלְּדַבֵּר כְּכֹל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. הַכַּתָּב הֵנִיעַ יָדוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה לִדְבָרָיו, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה חוֹשֵׁב, שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא, כִּי נֶב הִרְחִיק הַיּוֹם לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף לְשֵׁם חִפּוּשָׂיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָכֹל הָיָה לַחֲזֹר עֲדָיִן.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּנְבוּאוֹת־לֵב עֲמוּמוֹת תָּקְפוּ אֶת הֶרְבֶּרְט, וְהוּא הִבִּיעַ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת חֶפְצוֹ לָלֶכֶת לִקְרַאת נֶב; וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁהֲלִיכָה זוֹ תִּהְיֶה לְבַטָּלָה, שֶׁכֵּן בַּאֲפֵלָה זוֹ וּבַאֲוִיר קָשֶׁה זֶה לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל נֶב, וּמִשּׁוּם כָּךְ מוּטָב שֶׁיַּמְתִּין. אִם נֶב לֹא יָשׁוּב מָחָר, לֹא יְהִי הוּא, פֶּנְקְרוֹף, מְהַסֵּס אַף רֶגַע, אֶלָּא יִלָּוֶה אֶל הֶרְבֶּרְט עַל מְנָת לָלֶכֶת וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַכּוּשִׁי.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁלֹּא מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה יִתְפָּרָדוּ, וְעַל כָּרְחוֹ וִתֵּר הֶרְבֶּרְט עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ; אֶלָּא שֶׁשְּׁתֵּי טִפּוֹת דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת נָשְׁרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵעֵינָיו.

הַכַּתָּב לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וְהוּא עָמַד וְחִבֵּק אֶת הָעֶלֶם יְקַר־הָרוּחַ בִּזְרוֹעוֹתָיו.

מֶזֶג־הָאֲוִיר נַעֲשָׂה קָשֶׁה וְזוֹעֵם מְאֹד. רוּחַ דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית עַזָּה הִתְחוֹלְלָה עַל חוֹף הַיָּם בְּכֹחַ כַּבִּיר לְאֵין עֲרוֹךְ. מֵי הַיָּם, אֲשֶׁר שָׁפְלוּ בְּאוֹתָהּ הָעֵת, הִתְגָּעֲשׁוּ וְהִתְנַגְּשׁוּ בְּקוֹל נַהַם אֶל הַסְּלָעִים שֶׁעַל פְּנֵי רַחֲבֵי הַחוֹף. הַגֶּשֶׁם, אֲשֶׁר הַסְּעָרָה פּוֹרְרָה אוֹתוֹ לְאָבָק דַּק, הָיָה פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר כְּעֵין עֲרָפֶל נִגָּר; הָאֵדִים הִתְגַּלְגְּלוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף קְרָעִים קְרָעִים, וְאַבְנֵי הֶחָצָץ הַפְּזוּרוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם רָעֲשׁוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת כִּשְׁאוֹן קוֹל אֲבָנִים הַמּוּרָקוֹת מִתּוֹךְ עֲגָלוֹת. הַחוֹל, שֶׁהָרוּחַ הִפְרִיחַתּוּ לְמַעְלָה, הִתְעָרֵב בְּגִשְׁמֵי הַזַּעַף, וְעַל יְדֵי כָךְ נֶעֶשְׂתָה הַסְּעָרָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמֹד בָּהּ; הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא אָבָק מִינֵרָלִי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה רָווּי אַבְקוֹת מָיִם. בֵּין תּוֹצָאַת הַנַּחַל וּבֵין חוֹמַת הַגְּרָנִית הִתְגּוֹלְלוּ גַּלְגִּלֵּי מַיִם גְּדוֹלִים, וְשִׁכְבוֹת הָאֲוִיר, שֶׁהִתְמַלְּטוּ מִפְּנֵי שִׁבֹּלֶת זוֹ, לֹא מָצְאוּ לָהֶן מוֹצָא אַחֵר חוּץ מִן הָעֵמֶק הַצַּר, אֲשֶׁר בְּקַרְקָעִיתוֹ הִתְגָּעֵשׁ זֶרֶם הַמַּיִם, וְשָׁם הָמוּ וְרָגְשׁוּ בְּכֹחַ שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו. עֲשַׁן הָאָח, אֲשֶׁר נִדְחַף לְאָחוֹר דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה הַצָּרָה, הִתְחִיל יוֹרֵד מַטָּה וּמִלֵּא אֶת הַמִּסְדְּרוֹנוֹת עַד אֶפֶס אֲוִיר לִנְשִׁימָה.

מִפְּנֵי סִבָּהּ זוֹ כִּבָּה פֶּנְקְרוֹף אֶת הָאֵשׁ, לְאַחַר שֶׁהָעוֹפוֹת נִצְלוּ, וְלֹא הִשְׁאִיר אֶלָּא גֶחָלִים לוֹהֲטוֹת טְמוּנוֹת בָּרֶמֶץ.

הִגִּיעָה שֶׁעֵת שְׁמוֹנֶה, וְנֶב טֶרֶם שָׁב; וְאַף עַל פִּי כֵן, אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הָאָיֹם הוּא שֶׁעָצַר אוֹתוֹ וְשֶׁבְּוַדָּאי מָצָא לוֹ מִפְלָט בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת וַהֲרֵיהוּ מְצַפֶּה שָׁם לְסוֹפָהּ שֶׁל הַסְּעָרָה אוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל יוֹם מָחָר. לָלֶכֶת לִקְרָאתוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ בְּלֵיל זְוָעָה שֶׁכָּזֶה – אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדָּעַת.

צְלִי הַצַּיִד הָיָה הַמַּאֲכָל הָאֶחָד שֶׁאָכְלוּ בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב. הֵם אָכְלוּ בָּשָׂר זֶה בַּהֲנָאָה רַבָּה וּמָצְאוּ שֶׁטַּעְמוֹ מְצֻיָּן. פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט אֲשֶׁר הַהֲלִיכָה הָרַבָּה גֵּרְתָה אֶת תַּאֲבוֹנָם לְאֵין הָכִיל, בָּלְעוּ אוֹתוֹ בְּמִדָּה יְתֵרָה.

מִשֶּׁאָכְלוּ, פָּרַשׁ כָּל אֶחָד אֶל הִפְנָה, שֶׁשָּׁם שָׁכַב בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר, וְהֶרְבֶּרְט נִרְדַּם עַד מְהֵרָה עַל יַד הַסַּפָּן, שֶׁהִשְׁתַּטַּח לְיַד הָאָח.

בֵּינָתַיִם הָלְכָה הַסְּעָרָה שֶׁבַּחוּץ הָלֹךְ וְגָבֹר מִשָּׁעָה לְשָׁעָה וְסוֹפָהּ שֶׁנֶּעֶשְׂתָה אֲיֻמָּה. הִיא דָמְתָּה לַסּוּפָה, שֶׁהִפְרִיחָה אֶת הַשְּׁבוּיִים מֵרִיצְ’מוֹנְד אֶל אֶרֶץ זוֹ שֶׁעַל גְּדוֹת הַיָּם הַשָּׁקֵט. סְעָרוֹת שֶׁכְּמוֹתָהּ מְצוּיוֹת הַרְבֵּה בִּתְקוּפָה זוֹ שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה וְהֵן גוֹרְמוֹת אֲסוֹנוֹת מְרֻבִּים, וּבְיִחוּד אֲיֻמּוֹת הֵן עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח רְחַב־הַיָּדַיִם הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין בּוֹ שׁוּם מַעֲצוֹר לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֲמַת זַעְמָן! וּלְפִיכָךְ נָקֵל לְהָבִין, שֶׁחוֹף כָּזֶה הַפָּתוּחַ לְצַד מִזְרָח, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ גָּלוּי וּמָסוּר בְּיַד הַסּוּפָה לְהַכּוֹתוֹ וּלְהַצְלִיפוֹ בְּשֵׁבֶט אַפָּהּ, הָיָה חָבוּט וְהָלוּם בַּחֲמַת קִצְפָּהּ בְּכֹחַ נַעֲרָץ, שֶׁאֵין מִלִּים בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לְתָאֳרוֹ אַף תֵּאוּר כָּל־שֶׁהוּא.

אַשְׁרֵי שׁוֹכְנֵי הַ“קָּמִינִים”, שֶׁצִּבּוּר הַסְּלָעִים אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ לָהֶם בֵּית דִּירָה, הָיָה מוּצָק בְּיוֹתֵר. הַסְּלָעִים הַלָּלוּ הָיוּ גָלְמֵי גְרָנִית גְּדוֹלִים וְאַדִּירִים, אֶלָּא שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם לֹא הָיוּ מֻנָּחִים מִתּוֹךְ שִׁוּוּי־מִשְׁקֹלֶת מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ, וּלְפִיכָךְ דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהֵם רוֹעֲדִים וּמִתְנוֹדְדִים בִּיסוֹדָם. פֶּנְקְרוֹף הִרְגִּישׁ בָּזֶה וְדֶרֶךְ יָדוֹ, שֶׁהָיְתָה נִשְׁעֶנֶת אֶל הַקִּיר, עָבְרוּ רְעִידוֹת תְּכוּפוֹת וּמְהִירוֹת. אֶלָּא שֶׁאָמַר אֶל לִבּוֹ, וְהַצֶּדֶק הָיָה אִתּוֹ, שֶׁאֵין לַחֲשׁשׁ, שֶׁבֵּית־הַדִּירָה הָעַרְאִי שֶׁהִתְקִין יִתְעַרְעָר. וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹל שְׁאוֹן אֲבָנִים, שֶׁנֶּעְתְּקוּ מֵרֹאשׁ הָרָמָה וְנֶעֶקְרוּ עַל יְדֵי גַּלְגִּלֵּי הַסּוּפָה וְהִתְגַּלְגְּלוּ וְנָפְלוּ עַל הַחוֹף. אֲחָדוֹת מֵהֶן הִתְגַּלְגְּלוּ וּבָאוּ אֲפִילוּ עַד לַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַ“קָּמִינִים” וְשָׁם הִתְפּוֹצְצוּ לִרְסִיסִים וְנָפְלוּ מָטָּה.

פַּעֲמַיִם קָם הַסַּפָּן מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְהָלַךְ וְהֵצִיץ בְּעַד מִפְתַּח הַמִּסְדְּרוֹן אֶל הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ; אֶלָּא שֶׁרָאָה וְהִכִּיר, שֶׁמַּפֹּלֶת זוֹ לֹא הָיְתָּה עֲצוּמָה וְלֹא הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם סַכָּנָה כָּל־שֶׁהִיא, וּלְפִיכָךְ חָזַר אֶל מְקוֹמוֹ לְיַד הָאָח, אֲשֶׁר הַגֶּחָלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ לָחֲשׁוּ בְּקוֹל מִתַּחַת לָרֶמֶץ.

לַמְרוֹת זַעַף הַסּוּפָה וְנַהֲמַת גַּלֵּי הַיָּם הָיָה הֶרְבֶּרְט יָשַׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה. וְסוֹף סוֹף הִכְרִיעָה הַשֵּׁנָה גַם אֶת פֶּנְקְרוֹף, כִּי עוֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים כְּמוֹתוֹ הָיָה רָגִיל בִּימֵי חַיָּיו לִזְוָעוֹת כָּאֵלֶּה. רַק גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לְבַדּוֹ הָיָה עֵר, לְפִי שֶׁלִּבּוֹ הָיָה מָלֵא חֲרָדָה. הוּא הָיָה קוֹבֵל עַל עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא נְלְוָה אֶל נֶב. כְּבָר רָאִינוּ, שֶׁעֲדַיִן הִבְהֲבָה בְּלִבּוֹ תִּקְוָה כָּל־שֶׁהִיא. אוֹתָן הַהַרְגָּשׁוֹת שֶׁתָּקְפוּ אֶת הֶרְבֶּרְט, לֹא פָּסְקוּ מִלְּפַעֵם גַּם אֶת רוּחוֹ הוּא. הוּא הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רַק בְּנֶב בִּלְבָד: מִפְּנֵי מַה לֹא חָזַר נֶב? הוּא הִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד עַל מִשְׁכָּב הַחוֹל שֶׁלּוֹ וְכִמְעַט שֶׁלֹּא שָׂם לִבּוֹ אֶל מִלְחֶמֶת אֵיתָנֵי הַטֶּבַע שֶׁהִתְחוֹלְלָה בַּחוּץ. פְּעָמִים שֶׁעֵינָיו, אֲשֶׁר הָעֲיֵפוּת הִכְבִּידָה עֲלֵיהֶן, נֶעֶצְמוּ לְרֶגַע אֶחָד, וְאוּלָם מִיָּד חָלְפָה בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבָה מְהִירָה כְּבָרָק וְהוּא שָׁב וּפָקַח אוֹתָן שׁוּב.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַלַּיְלָה הָלַךְ הָלֹךְ וְעָבֹר וְהִגִּיעָה שְׁעֵת שְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר. פֶּנְקְרוֹף הָיָה שָׁקוּעַ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וּפִתְאֹם הוּא חָשׁ שֶׁמְּטַלְטְלִים אוֹתוֹ טַלְטֵלָה עַזָּה.

“מַה נִהְיָתָה?” קָרָא בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ. דַּעְתּוֹ נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו מִיָּד בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת הַמְיֻחָדָה, הַמְּצוּיָה אֵצֶל יוֹרְדֵי־הַיָּם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הַכַּתָּב עַל גַּבּוֹ וְגָחֵן עָלָיו וְאָמָר:

“הַאֲזִינָה, פֶּנְקְרוֹף, הַאֲזִינָה!”

הַסַּפָּן הִטָּה אָזְנוֹ וְלֹא הִבְחִין שׁוּם קוֹל חוּץ מִקּוֹל שְׁאוֹנָהּ וַהֲמוֹנָהּ שֶׁל הַסּוּפָה.

“הֲרֵי זֶה שְׁאוֹן הָרוּחַ,” עָנָה וְאָמָר.

“לֹא,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “כִּמְדֻמֶּנִי, שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ…”

“מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ?”

“קוֹל כֶּלֶב נוֹבֵחַ!”

“קוֹל כֶּלֶב!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף וְקָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו.

“הֵן… קוֹל נְבִיחָה…”

“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “וְחוּץ מִזֶּה, הֲיִתָּכֵן שֶׁיְּהִי הַקּוֹל בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ נַהֲמַת הַסּוּפָה?…”

“שְׁהֵה רֶגַע… הַקְשִׁיבָה…” אָמַר הַכַּתָּב.

פֶּנְקְרוֹף אִמֵּץ אֶת חוּשׁ הַשֵּׁמֵע שֶׁלּוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב, וְכַאֲשֶׁר שָׁכְכָה הַסְּעָרָה לְרֶגַע אֶחָד, נִדְמָה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל נְבִיחָה רְחוֹקָה.

“וּבְכֵן?…” אָמַר הַכַּתָּב וְלָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל הַסַּפָּן.

“הֵן… הֵן!…” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“הֲרֵי זֶה טוֹףּ! הֲרֵי זֶה טוֹףּ!…” קָרָא הֶרְבֶּרְט, שֶׁהֵקִיץ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִשְּׁנָתוֹ, וּשְׁלָשְׁתָּם רָצוּ אֶל פֶּתַח הַכִּירָיִם.

קָשֶׁה הָיָה לָהֶם עַד מְאֹד לָצֵאת הַחוּצָה: הָרוּחַ דְּחָפָתַם לְאָחוֹר; סוֹף סוֹף עָלָה בְּיָדָם לָצֵאת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אַחַד הַסְּלָעִים. הֵם עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ לִפְנֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר דָּבָר.

הָאֲפֵלָה הָיְתָה אֲפֵלָה גְמוּרָה. הַיָּם, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הָיוּ עֲטוּפִים בַּעֲבִי מַחֲשַׁכִּים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁבְּכָל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר כֻּלּוֹ אֵין אַף נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל אוֹרָה.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמְדוּ הַכַּתָּב וַחֲבֵרָיו תַּחְתֵּיהֶם כְּאִלּוּ דֻּכְּאוּ מִתִּגְרַת הַסְּעָרָה, נָמוֹגוּ מִגִּשְׁמֵי הַזַּעַף וְנִסְתַּמְּאוּ עַל יְדֵי אַבְקוֹת הַחוֹל. אַחַר שָׁמְעוּ שׁוּב פַּעַם אֶת הַנְּבִיחָה הַזֹּאת בְּאַחַת הַהַפְסָקוֹת שֶׁל הַסּוּפָה, וְהֵם הִבְחִינוּ שֶׁהִיא בָּאָה מִמֶּרְחָק רָב.

לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שְׁטוֹףּ הוּא הַנּוֹבֵחַ שָׁם! אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה הִיא, אִם לְבַדּוֹ הוּא, אוֹ נִמְצָא בְּלִוְיָתוֹ שֶׁל אָדָם? סְבָרָה הִיא, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ נִמְצָא נֶב עִמּוֹ, וַדַּאי הָיָה נֶב מְמַהֵר לָבוֹא אֶל הַ“קָּמִינִים”.

הַסַּפָּן, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ מִפְּנֵי נַהֲמַת הַסּוּפָה, לָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל הַכַּתָּב לְחִיצָה שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ “חַכֵּה מְעַט” וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַ“קָּמִינִים”.

מִקֵּץ רֶגע חָזַר וּבְיָדוֹ צְרוֹר קָנִים בּוֹעֲרִים; הוּא הֵטִיל אֶת הַצְּרוֹר אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים וְהִתְחִיל שׁוֹרֵק שְׁרִיקוֹת עַזּוֹת.

לְקוֹל הָאוֹת הַזֶּה, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ מִי־שֶׁהוּא מְצַפֶּה לוֹ, עָנְתָה נְבִיחָה, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְקָרֹב, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵּה כֶּלֶב הִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן. פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִהֲרוּ וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו.

הֵטִילוּ עֵצִים יְבֵשִׁים עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים הַלּוֹהֲטוֹת, וּמִיָּד פָּרְצָה שַׁלְהֶבֶת גְּדוֹלָה וְהֵאִירָה אֶת הַמִּסְדְּרוֹן.

“הֲרֵי זֶה טוֹףּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וּבֶאֱמֶת הָיָה זֶה טוֹףּ, כֶּלֶב אַנְגְּלִי־נוֹרְמַנְדִּי נָאֶה, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי הַגְּזָעִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּתְעָרְבוּ, קִבֵּל בִּירֻשָּׁה אֶת מְהִירוּת הָרַגְלַיִם וְאֶת הֶחָרִיפוּת שֶׁל חוּשׁ הָרֵיחַ, – שְׁתֵּי מִדּוֹת מְצֻיָּנוֹת הַמְיַחֲדוֹת אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל כֶּלֶב.

זֶה הָיָה כַּלְבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

אֲבָל הוּא הָיָה לְבַדּוֹ! אֵין אֲדוֹנָיו עִמּוֹ וְאֵין נֶב עִמּוֹ!

אֶפֶס כֵּיצַד יָכֹל הָיָה הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁלּוֹ לְהוֹלִיכוֹ עַד הַ“קָּמִינִים”, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אוֹתָם? דָּבָר זֶה נִרְאָה כְּחִידָה, וּבְיִחוּד אִם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא רָץ בְּלֵיל מַחֲשַׁכִּים כָּזֶה וּבְסוּפָה כָּזוֹ! אֶלָּא שֶׁהָיְתָה כָּאן חִידָה גְדוֹלָה מִזּוֹ: טוֹףּ לֹא הָיָה לֹא עָיֵף, לֹא תַּשׁ־כֹּחַ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה אֲפִילוּ מְלֻכְלָךְ בְּבוֹץ אוֹ בְּחוֹל!…

הֶרְבֶּרְט מְשָׁכָהוּ אֵלָיו וְחִבֵּק אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו. הַכֶּלֶב קִבֵּל אֶת הַלְּטִיפוֹת הַלָּלוּ בְּאַהֲבָה וְחִכֵּךְ אֶת צַוָּארוֹ אֶל יְדֵי הָעֶלֶם.

“אִם נִמְצָא הַכֶּלֶב, וַדַּאי יִמָּצֵא גַם אֲדוֹנָיו!” אָמַר הַכַּתָּב.

“יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “הָבָה נֵלֵכָה! טוֹףּ יְנַהֲגֵנוּ!”

פֶּנְקְרוֹף לֹא הוֹצִיא מִפִּיו אַף מִלָּה שֶׁל סֵרוּב. הוּא חָשׁ יָפֶה, כִּי בִּיאָתוֹ שֶׁל טוֹףּ עֲלוּלָה לְהַכְחִישׁ אֶת הַדֵּעָה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ.

“הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ!” עָנָה וְאָמָר.

פֶּנְקְרוֹף חָזַר וְכִסָּה בִּשְׁקִידָה אֶת הַגֶּחָלִים וְהִנִּיחַ מִתַּחַת לָאֵפֶר גִּזְרֵי עֵצִים אֲחָדִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִכְשֶׁיַּחֲזֹרוּ. אַחַר לָקַח עִמּוֹ אֶת שְׂרִידֵי הַסְעֻדָּה וְיָצָא הַחוּצָה. הַכֶּלֶב רָץ לְפָנָיו מִתּוֹךְ נְבִיחָה קַלָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ מֵעֵין הַזְמָנָה וְזֵרוּז לָלֶכֶת, וְהַכַּתָּב וְהָעֶלֶם הָלְכוּ אַחֲרָיו.

הַסּוּפָה רָגְשָׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ וְאֶפְשָׁר שֶׁהִגִּיעָה אָז לִידֵי הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל כֹּחָהּ וְעֻזָּהּ. הַלְּבָנָה, שֶׁהָיְתָה עֲדַיִן בְּרֵאשִׁית תְּקוּפָתָהּ, לֹא הִזִּילָה אַף קֶרֶן אוֹר אַחַת מִבַּעַד לְמִפְלְשֵׁי הָעֲנָנִים. לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד, וְהָאֲנָשִׁים נוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁאֵין טוֹב לָהֶם מֵאֲשֶׁר לִסְמֹךְ עַל הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל הַכֶּלֶב; וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ. הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם הָיוּ מְהַלְּכִים אֲחוֹרֵי הַכֶּלֶב, וְהַסַּפָּן הָיָה מְהַלֵּךְ אַחֲרֵיהֶם. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַשְׁמִיעַ אִישׁ אֶל אָחִיו אַף מִלָּה. הַגֶּשֶׁם לֹא יָרַד בְּשֶׁטֶף מְרֻבֶּה, כִּי הַסּוּפָה פּוֹרְרָה אוֹתוֹ לְאָבָק, וְאוּלָם הַסּוּפָה הָיְתָה אֲיֻמָּה.

אֲבָל לְאָשְׁרוֹ שֶׁל הַסַּפָּן וּשְׁנֵי מְלַוָּיו הִסְבִּיר לָהֶם הַפַּעַם הַמִּקְרֶה אֶת פָּנָיו, כִּי הָרוּחַ הָיְתָה דְרוֹמִית־מִזְרָחִית וְנָשְׁבָה אֶל גַּבָּם. גַּלֵּי הַחוֹל, שֶׁהֶעֶלְתָה הָרוּחַ וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמֹד בָּהֶם, טָפְחוּ אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא הִצְטָרְכוּ לְהָסֵב אֶת פְּנֵיהֶם לְעֵבֶר אַחֵר, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר הִכְבִּיד אֶת הֲלִיכָתָם. עִתִּים הָיוּ מְהַלְּכִים עַל כָּרְחָם בִּמְהִירוּת יְתֵרָה וְהָיוּ פּוֹסְעִים פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּטְלוּ לָאָרֶץ, וְאוּלָם תִּקְוָה אַדִּירָה הִכְפִּילָה אֶת כֹּחָם, וְהַפַּעַם הָיְתָה הֲלִיכָתָם עַל פְּנֵי הַחוֹף שֶׁלֹּא בְּאֶפֶס מַטָּרָה. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁנֶּב מָצָא אֶת אֲדוֹנָיו וְשֶׁהוּא הוּא שֶׁשָּׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת הַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן. אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה הִיא, אִם הָאִינְגֵ’נֵר עוֹדֶנּוּ חַי, אוֹ נֶב קָרָא לָהֶם רַק לְמַעַן לַחֲלֹק אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן לְגוּפָתוֹ שֶׁל סְמִית הָאֻמְלָל?

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵי הַקִּיר הַתָּלוּל שֶׁל אֶרֶץ הָרָמָה וּמָנְעוּ עַצְמָם מִשּׁוּם זְהִירוּת מְחֻכָּמָה מִלָּבוֹא בְּקִרְבָתוֹ, עָמְדוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים לִשְׁאֹף רוּחַ. קִיר הַסְּלָעִים הֵגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הָרוּחַ, וְהֵם נָחוּ מִן הַהֲלִיכָה הַזֹּאת, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר – מִן הַמְּרוּצָה הַזֹּאת, שֶׁאָרְכָה רֶבַע שָׁעָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַשְׁמִיעַ אִישׁ אֶל אָחִיו אֶת קוֹלוֹ וְלַעֲנוֹת זֶה לָזֶה דָבָר, וּכְשֶׁהוֹצִיא הָעֶלֶם אֶת הַשֵּׁם כּוֹרֶשׁ סְמִית מִפִּיו, נָבַח הַכֶּלֶב בְּשִׂמְחָה, כְּאִלּוּ רָצָה לְהַגִּיד, שֶׁאֲדוֹנָיו נִצָּל.

“הוּא נִצַּל, הַאֵין זֹאת?” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הוּא נִצַּל, טוֹףּ?”

הַכֶּלֶב נָבַח שׁוּב פַּעַם, כְּאִלּוּ לְשֵׁם תְּשׁוּבָה.

שׁוּב נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם. הַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֶרֶךְ שְׁעֵת שְׁתַּיִם וּמֶחֱצָה לִפְנוֹת בֹּקֶר. הַיָּם הִתְחִיל גּוֹאֶה, וְגֵאוּת זוֹ שֶׁל רֵאשִׁית הַחֹדָשׁ, אֲשֶׁר בִּכְלָל עַזָּה הִיא מִטִּבְעָהּ, עָמְדָה לְהֵהָפֵךְ הַפַּעַם, בְּשֶׁל רִגְשַׁת הַסּוּפָה, לְגֵאוּת רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד מְאֹד. הַמִּשְׁבָּרִים הַגְּדוֹלִים הִתְנַגְּשׁוּ בְּקוֹל רַעַם אֶל שׁוּרוֹת הַסְּלָעִים וְהִשְׂתָּעֲרוּ וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶן בְּכֹחַ אָיֹם וְנוֹרָא וּבְוַדַּאי הִשְׁתַּפְּכוּ מֵהָלְאָה לָהֶן וְהֵצִיפוּ אֶת הָאִי הַקָּטֹן, אֲשֶׁר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה כֻּלּוֹ סָמוּי מִן הָעָיִן. סֶכֶר־סְלָעִים זֶה שׁוּב לֹא הֵגֵן עַל הַחוֹף, שֶׁעָמַד עַכְשָׁו כֻּלּוֹ גָלוּי בִּפְנֵי שֶׁטֶף מֶרְחֲבֵי הַיָּם וּדְכִי גַּלָּיו.

אַךְ הִתְרַחֲקוּ הַסַּפָּן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ מִקִּיר הַסְּלָעִים, וְהִנֵּה שׁוּב תָּקְפָה אוֹתָם הָרוּחַ בַּחֲמַת זָעַם. כְּפוּפֵי גֵב וּדְחוּפִים בְּיַד הַסְּעָרָה הָלְכוּ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה אֲחוֹרֵי טוֹףּ, שֶׁלֹּא הָיָה מְפַקְפֵּק אַף פִּקְפּוּק כָּל־שֶׁהוּא בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ לָלֶכֶת. הֵם פָּנוּ צָפוֹנָה; מִימִינָם הִשְׂתָּרֵעַ לְאֵין גְּבוּל שֶׁטַח הַגַּלִּים, אֲשֶׁר הִתְגָּעֵשׁ בְּשָׁאוֹן מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם, וּמִשְּׂמֹאלָם הָיְתָה אֶרֶץ, אֲשֶׁר מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בָּהּ. וְאוּלָם עַל פִּי מַהֲלַךְ הַסּוּפָה שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה וְעָבְרָה עַכְשָׁו מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם בְּאֵין מַעֲצוֹר, הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֶרֶץ זוֹ וַדַּאי שְׁטוּחָה הִיא בְּמִדָּה יְדוּעָה.

עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר עָבְרוּ הַהוֹלְכִים, לְפִי הָאֹמֶד, מַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה מִילִין. הָעֲנָנִים הִתְנַשְּׂאוּ מְעַט לְמַעְלָה וְשׁוּב לֹא נִגְרְרוּ סָמוּךְ לַקַּרְקַע. הָרוּחַ, שֶׁלַּחוּתָהּ נִתְמַעֲטָה, נִשְׁתַּנְּתָה לְאַט לְאַט וְהָיְתָה לְזִרְמֵי־אֲוִיר יְבֵשִׁים יוֹתֵר וְקָרִים יוֹתֵר. פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָיוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים קַלִּים, וְהַקֹּר וַדַּאי גָּרַם לָהֶם עִנּוּיִים קָשִׁים, וְאוּלָם אַף תְּלוּנָה אַחַת לֹא יָצְאָה מִפִּיהֶם. הֵם הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לָלֶכֶת אַחֲרֵי טוֹףּ אֶל כָּל אֲשֶׁר חַיָּה נְבוֹנָה זוֹ תּוֹלִיכֵם.

סָמוּךְ לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת הִתְחִיל אוֹר הַיּוֹם מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. מֵרוֹם כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם שֶׁשִּׁכְבוֹת הָאֵדִים לֹא הָיוּ מְעֻבּוֹת בְּיוֹתֵר, נֶאֶצְלוּ מִתְּחִלָּה גְּוָנִים אֲפוֹרִים, שֶׁהִבְלִיטוּ אֶת קְצוֹת הָעֲנָנִים, וְאוּלָם עַד מְהֵרָה בָּקַע מִתַּחַת לִשְׁכָכָה אֲפֵלָה בְּרַק נֹגַהּ שֶׁהֵאִיר אֶת אֹפֶק הַיָּם. רָאשֵׁי הַגַּלִּים הִתְנוֹצְצוּ בְּאוֹרוֹת חִוְרִים וּמַרְאֵה הַקֶּצֶף הָפַךְ לָבָן. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הִתְחִילוּ בּוֹלְטִים מִצַּד שְׂמֹאל רִשְׁמֵי אֶרֶץ הַחוֹף, אֶלָּא שֶׁהַמַּרְאֶה הָיָה עֲדַיִן כְּמַרְאֵה הַצֶּבַע הָאָפוֹר עַל גַּבֵּי הַצֶּבַע הַשָּׁחוֹר.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הֵאִיר הַיּוֹם כָּל צָרְכּוֹ. הָעֲנָנִים עָלוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶל גָּבְהֵי מְרוֹמִים. הַסַּפָּן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְפִי הָעֶרֶךְ בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין מִן הַקָּמִינִים. הֵם הָיוּ מְהַלְּכִים עַל אַדְמַת חוֹף, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּחָה בְּיוֹתֵר וּגְדוּרָה מִצַּד הַיָּם בְּשׁוּרָה שֶׁל סְלָעִים, אֲשֶׁר רַק רָאשֵׁיהֶם בִּצְבְּצוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתּוֹךְ הַיָּם, שֶׁהָיָה מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו. מִצַּד שְׂמֹאל הִשְׂתָּרְעָה אַדְמַת חוֹלוֹת מְכֻסָּה שָׁמִיר וָשַׁיִת וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה עַרְבַת חוֹל שׁוֹמֵמָה. הַחוֹף, שֶׁהָיָה מְפֹרָץ אַךְ מְעַט, לֹא הֶעֱמִיד בִּפְנֵי הָאוֹקְיָנוֹס תְּרִיס אַחֵר חוּץ מִשּׁוּרָה עֲקֻמָּה שֶׁל גְּבָעוֹת קְטַנּוֹת. פֹּה וָשָׁם הִתְנַשְּׂאוּ אִילָנוֹת אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ כְּפוּפִים לְצַד מַעֲרָב וְשֶׁגַּם עַנְפֵיהֶם הָיוּ נוֹטִים בְּיִחוּד לְאוֹתוֹ הַצַּד. בְּמֶרְחָק גָּדוֹל לְאָחוֹר בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית הִשְׂתָּרַע קְצֵה אַחַד הַיְּעָרִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶרְאָה טוֹףּ אוֹתוֹת בְּרוּרִים שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת. הוּא רָץ לְפָנִים וְחָזַר אֶל הַסַּפָּן, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מְזָרֵז אוֹתוֹ לְהָחִישׁ אֶת צְעָדָיו. אַחַר עָזַב אֶת הַחוֹף וְנֶעְלַם בֵּין הַחוֹלוֹת, כְּשֶׁהוּא נָהוּג עַל יְדֵי הָאִינְסְטִינְקְט הַנִּפְלָא שֶׁלּוֹ.

הָאֲנָשִׁים הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו. הָאָרֶץ הָיְתָה לְמַרְאֵה עַיִן אֶרֶץ עֲזוּבָה וְשׁוֹמְמָה מְאֹד. אַף נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת לֹא נִרְאֲתָה עַל פָּנֶיהָ.

שׁוּרַת הַחוֹלוֹת הָרְחָבָה עַד מְאֹד, הָיְתָה מְלֵאָה עַרְבּוּבְיָה פְּרוּעָה שֶׁל תִּלִים וּגְבָעוֹת הַפְּזוּרִים לְלֹא סֵדֶר. זוֹ הָיְתָה מֵעֵין שְׁוֵיצַרְיָה קְטַנָּה שֶׁל חוֹלוֹת, וּכְדֵי שֶׁאָדָם יִמְצָא שָׁם אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו, הָיָה זָקוּק בֶּאֱמֶת לְחוּשׁ הֶכֵּר נִפְלָא, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְחָרִיפוּת.

מִקֵּץ חֲמִשָּׁה רְגָעִים הִגִּיעַ הַכַּתָּב וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶל מִין מְחִלָּה, שֶׁהָיְתָה חֲפוּרָה בְּגִבְעַת חוֹל. כָּאן עָמַד טוֹףּ וְהִשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה בָּרָמָה. סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף מִהֲרוּ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ מְחִלָּה זוֹ.

שָׁם מָצְאוּ אֶת נֶב וְהִנֵּה הוּא כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו לְיַד גְּוִיַּת אָדָם הַמּוּטֶלֶת מְלוֹא אָרְכָּה עַל מַצַּע עֲשָׂבִים…

גְּוִיָּה זוֹ הָיְתָה גְוִיָּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

פֶּרֶק שְׁמִינִי

חַי אוֹ מֵת? – סִפּוּרוֹ שֶׁל נֶב – טְבִיעוֹת מִצְעֲדֵי רַגְלָיִם – שְׁאֵלָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה – דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – בְּדִיקַת הַמִּצְעָדִים – הַשִּׁיבָה אֶל הַ“קָּמִינִים” – פֶּנְקְרוֹף נִדְהַם! –

נֶב לֹא נָע וְלֹא זֶע. פֶּנְקְרוֹף פָּנָה אֵלָיו וְהִפְלִיט כְּנֶגְדּוֹ רַק מִלָּה אַחַת: “חַי?”

נֶב לֹא עָנָה דָבָר. פְּנֵי גִדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף חָוָרוּ. הֶרְבֶּרְט פָּרַשׂ אֶת יָדָיו וְנֻצַּב תַּחְתָּיו בְּלִי נוֹעַ. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁמֵּעָצְמַת יְגוֹנוֹ וְצָרַת נַפְשׁוֹ לֹא הִרְגִּישׁ הַכּוּשִׁי הָאֻמְלָל בַּחֲבֵרָיו וְאַף לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַסַּפָּן.

הַכַּתָּב כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְיַד הַגְּוִיָּה הַמּוּטֶלֶת בְּלִי נוֹעַ וּפָתַח אֶת בִּגְדֵי הָאִינְגֵ’נֵר וְהִטָּה אָזְנוֹ אֶל חָזֵהוּ. עָבַר רֶגַע אֶחָד – אוֹתוֹ רֶגַע הָיָה שָׁקוּל כְּנֵצַח! – וְהוּא עוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ קוֹל דְּפִיקוֹת הַלֵּב.

נֶב הִתְרוֹמֵם קְצָת וְהִבִּיט מִסְּבִיבוֹ בְּעֵינַיִם תּוֹעוֹת שֶׁאֵינָן רוֹאוֹת כְּלוּם. מֵעוֹלָם לֹא שִׁנָּה הַיֵּאוּשׁ אֶת פְּנֵי אָדָם שִׁנּוּי גָּדוֹל מִזֶּה. נֶב הָיָה אֵין־אוֹנִים מֵרֹב עֲיֵפוּת וְכֻלּוֹ רָצוּץ וּמְדֻכָּא מִצַּעַר וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּירוֹ. הוּא הָיָה סָבוּר, שֶׁאֲדוֹנָיו מֵת.

לְאַחֵר בְּדִיקָה אֲרֻכָּה וּמְעֻלָּה קָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְעָמַד עַל רַגְלָיו.

“הוּא חָי!” עָנָה וְאָמָר.

אָז כָּרַע גַּם פֶּנְקְרוֹף עַל בִּרְכָּיו וְגָחַן אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְהִנֵּה לָקְחָה גַם אָזְנוֹ דְפִיקוֹת־לֵב חַלָּשׁוֹת אֲחָדוֹת וּשְׂפָתָיו הִרְגִּישׁוּ בְּמַפַּח רוּחַ קָלוּשׁ, שֶׁיָּצָא מִבֵּין שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר.

הַכַּתָּב אָמַר מִלָּה, וּמִיָּד רָץ הֶרְבֶּרְט הַחוּצָה לְבַקֵּשׁ מָיִם. בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה פְּסִיעוֹת מִזֶּה וָהָלְאָה מָצָא פֶּלֶג זַךְ, שֶׁהָיָה מְפַכֶּה בֵּין הַחוֹלוֹת וְהָיָה מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו מִשִּׁפְעַת הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרְדוּ אָמֶשׁ. אֲבָל בַּמֶּה יִשְׁאַב אֶת הַמַּיִם וּבְיָדוֹ אֵין מְאוּמָה, וַאֲפִילוּ קוּנְכִיָּה לֹא נִמְצְאָה בְּקֶרֶב הַחוֹלוֹת? מֵאֵין עֵצָה, אָנוּס הָיָה הָעֶלֶם לְהַרְטִיב אַךְ אֶת מִטְפַּחְתּוֹ בְּמֵי הַפֶּלֶג וְחָזַר בִּמְרוּצָה אֶל הַמְּחִלָּה.

לְאָשְׁרוֹ שֶׁל הַנַּעַר הִסְפִּיקָה הַמִּטְפַּחַת הַטְּבוּלָה כָּל צָרְכָּהּ, כִּי גִדְעוֹן סְפִּילֶט רָצָה אַךְ לְהַרְטִיב אֶת שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר בַּמָּיִם. הַטִּפּוֹת הַמּוּעָטוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל מַיִם חַיִּים פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָן כִּמְעַט תֵּכֶף וּמִיָּד. אֲנָחָה הִתְמַלְּטָה מִתּוֹךְ חָזֵהוּ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְאַף גַּם דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נִסָּה לְדַבֵּר.

“אָנוּ נַצִּילֵהוּ!” אָמַר הַכַּתָּב.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָיְתָה רוּחַ נֶב וְשׁוּב בָּאָה תִּקְוָה בְּלִבּוֹ. הוּא הִפְשִׁיט אֶת אֲדוֹנָיו אֶת בְּגָדָיו, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם אֵין פֶּצַע בְּגוּפוֹ. אֲבָל שׁוּם פְּצִיעָה לֹא נִמְצְאָה לֹא בְּרֹאשׁוֹ, לֹא בְּגוּפוֹ וְלֹא בְּאֶחָד מֵאֲבָרָיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא נִמְצְאָה בִּבְשָׂרוֹ אַף שָׂרֶטֶת כָּל־שֶׁהִיא, וְדָבָר זֶה הָיָה מֻפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי גוּפוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ וַדַּאי צָף וְהִתְגַּלְגֵּל בֵּין הַסְּלָעִים. אֲפִילוּ יָדָיו הָיוּ שְׁלֵמוֹת וּלְלֹא חַבּוּרָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה, אֵיךְ לֹא נִפְגַּע פְּגִיעָה כָּל־שֶׁהִיא בְּשָׁעָה שֶׁיָּגַע לַעֲבֹר בִּשְׂחִיָּה בֵּין שׁוּרוֹת הַכֵּפִים.

וְאוּלָם חִידָה זוֹ וַדַּאי תִּפָּתֵר לְאַחַר זְמָן. כְּשֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ וְשׁוּב יוּכַל לְדַבֵּר, וַדַּאי יְסַפֵּר אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ. לְעֵת עַתָּה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַהֲשִׁיבוֹ לִתְחִיָּה, וּלְתַכְלִית זוֹ לֹא הָיְתָה תַּקָּנָה אַחֶרֶת אֶלָּא שִׁפְשׁוּף הַגּוּף. וּבְכֵן עָמְדוּ וְשִׁפְשְׁפוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר בַּמִּקְטֹרֶן¹⁰ הַגַּס אֲשֶׁר לַסַּפָּן. הַחִכּוּךְ הַנִּמְרָץ חִמֵּם אֶת בְּשַׂר הָאִינְגֵ’נֵר וְהוּא הֵנִיעַ בְּרִפְיוֹן אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְהִתְחִיל מְנַשֵּׁם נְשִׁימָה סְדוּרָה יוֹתֵר. הוּא הָיָה מִתְעַלֵּף מֵאֶפֶס אוֹנִים, וְלוּלֵא בָּאוּ הַכַּתָּב וַחֲבֵרָיו לְעֶזְרָתוֹ, לֹא הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית רוֹאֶה שׁוּב אֶת אוֹר הַחַיִּים.

“סָבוּר הָיִיתָ, שֶׁאֲדוֹנֶיךָ מֵת?” שָׁאַל הַסַּפָּן אֶת נֶב.

“הֵן! סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהוּא מֵת!” הֵשִׁיב נֶב, “וְלוּלֵא מְצָאֲכֶם טוֹףּ, וְלוּלֵא בָּאתֶם אַתֶּם, כִּי אָז קָבַרְתִּי אֶת אֲדוֹנִי וָמַתִּי עַל יָדוֹ.”

הִנֵּה כִּי כֵּן רוֹאִים אָנוּ, כִּי חַיָּיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיוּ תְּלוּיִים בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה!

אָז סִפֵּר נֶב אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ. לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶתְמֹל בַּבֹּקֶר אֶת הַקָמִינִים, שָׂם פָּנָיו צָפוֹנָה, אֶל אַדְמַת הַחוֹף, שֶׁכְּבָר בָּדַק וְתָר אוֹתָהּ קֹדֶם לָכֵן.

לְפִי הוֹדָאַת עַצְמוֹ לֹא תָּלָה שׁוּם תִּקְוָה בְּחִפּוּשָׂיו, וְאַף עַל פִּי כֵן, בָּדַק בַּחוֹף, בֵּין הַסְּלָעִים וְעַל גַּבֵּי הַחוֹל, שֶׁמָּא יִמְצָא סִמָּנִים כָּל־שֶׁהֵם, אֲשֶׁר יוּכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ לוֹ מוֹרֵי־דֶרֶךְ. בְּיִחוּד שָׂם אֶת לִבּוֹ לָתוּר אֶת חֵלֶק הַחוֹף, אֲשֶׁר שֶׁטֶף מֵי הַיָּם לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו, הוֹאִיל וְעַל שְׂפַת הַיָּם עַצְמָהּ וַדַּאי מָחֲקוּ הַגֵּאוּת וְהַשֶּׁפֶל כָּל רִשּׁוּם. נֶב שׁוּב לֹא קִוָּה לִמְצֹא אֶת אֲדוֹנָיו בַּחַיִּים. הוּא יָצָא הַפַּעַם אַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת גְּוִיָּתוֹ שֶׁל מֵת, שֶׁהוּא רָצָה לְקָבְרָהּ בְּעֶצֶם יָדָיו!

נֶב חִפֵּשׂ וּבָדַק זְמָן הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁיְּגִיעוֹ הָיָה לְבַטָּלָה. נִרְאֶה הָיָה שֶׁבְּמִדְבַּר שְׁמָמָה זֶה לֹא דָרְכָה מֵעוֹלָם רֶגֶל אֱנוֹשׁ. הַקּוּנְכִיּוֹת, אֲשֶׁר גַּלֵּי הַיָּם לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן וְשֶׁהָיוּ מֻנָּחוֹת מֵעֵבֶר לִתְחוּם הַשֶּׁטֶף מִילְיוֹנִים מִילְיוֹנִים, הָיוּ שְׁלֵמוֹת וּלְלֹא פְּגִימָה. לֹא נִמְצְאָה אַף קוּנְכִית אַחַת דְּרוּסָה. עַל שֶׁטַח שֶׁל מָאתַיִם אוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת יַרְדִּים לֹא הָיָה שׁוּם סִמָּן שֶׁל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל אָדָם, בֵּין יָשָׁן בֵּין חָדָשׁ.

נֶב גָּמַר אֵפוֹא לְהוֹסִיף לָלֶכֶת עַל הַחוֹף עוֹד כַּמָּה מִילִין מִשָּׁם וָהָלְאָה. הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהַזֶּרֶם נָשָׂא אֶת הַגְּוִיָּה לְמָקוֹם רָחוֹק מִשָּׁם. בַּנּוֹהֵג, שֶׁגְּוִיָּה הַצָּפָה סָמוּךְ לְחוֹף שָׁטוּחַ, סוֹפָהּ שֶׁהִיא מוּטֶלֶת אֶל הַיַּבָּשָׁה, וּמִקְרֶה רָחוֹק הוּא שֶׁלֹּא יְהִי כָּךְ. נֶב יָדַע זֹאת וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה לִרְאוֹת אֶת אֲדוֹנָיו שׁוּב פַּעַם אַחַת – פַּעַם אַחֲרוֹנָה.

“וּבְכֵן הוֹסַפְתִּי לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף עוֹד כִּשְׁנֵי מִילִין, בָּדַקְתִּי אֶת כָּל שׁוּרַת הַכֵּפִים בִּזְמַן הַשֶּׁפֶל וְאֶת כָּל אַדְמַת הַחוֹף בִּזְמַן הַגֵּאוּת וּכְבָר נוֹאַשְׁתִּי מִמְּצֹא דְבַר־מָה, וּפִתְאֹם נִגְלוּ לְעֵינַי סָמוּךְ לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב עִקְּבוֹת אָדָם עַל פְּנֵי הַחוֹל.”

“עִקְּבוֹת אָדָם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“הֵן!” הֵשִׁיב נֶב.

“וְרִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ הִתְחִילוּ בֵּין הַכֵּפִים עַצְמָם?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“לֹא,” הֵשִׁיב נֶב, “הֵם הִתְחִילוּ אַךְ לְיַד תְּחוּם הַגֵּאוּת, כִּי רִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת שֶׁבֵּין הַגֵּאוּת וּבֵין הַכֵּפִים וַדַּאי נִמְחָקוּ.” “הַמְשֵׁךְ אֶת דְּבָרֶיךָ, נֶב,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת רִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ, כִּמְעַט שֶׁיָּצָאתִי מִדַּעְתִּי מֵרֹב שִׂמְחָה. הֵם הָיוּ נִכָּרִים בַּעֲלִיל וְנִמְשְׁכוּ לְעֻמַּת הַחוֹלוֹת. הָלַכְתִּי בִּנְתִיבָתָם בִּמְרוּצָה כְּרֶבַע הַמִּיל, אֶלָּא שֶׁנִּזְהַרְתִּי שֶׁלֹּא לְמָחֳקָם. עָבְרוּ חֲמִשָּׁה רְגָעִים, וְהַיּוֹם כְּבָר הִתְחִיל מַחֲשִׁיךְ, וְהִנֵּה שָׁמַעְתִּי קוֹל נְבִיחָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב. הַקּוֹל קוֹל טוֹףּ, וְהוּא הוּא שֶׁהוֹלִיכַנִי הֲלוֹם, אֵל אֲדוֹנִי שֶׁלִּי!”

נֶב סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ וְהוֹסִיף וְאָמַר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֶת הַגְּוִיָּה לְלֹא רוּחַ חַיִּים, לֹא הָיָה קֵץ לְיִסּוּרֵי נַפְשׁוֹ! הוּא נִסָּה לְגַלּוֹת בָּהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁל שְׂרִיד חַיִּים. עַכְשָׁו, כְּשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ מֵת, רָצָה שֶׁיְּהִי חָי! אֲבָל כָּל עֲמָלוֹ הָיָה לַשָּׁוְא! שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא לַחֲלוֹק אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן לְמִי שֶׁאָהַב אַהֲבָה בְּלִי מְצָרִים!

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר נֶב בִּבְנֵי לִוְיָתוֹ. הֲלֹא אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַלָּלוּ יְבַקְשׁוּ לִרְאוֹת פַּעַם אַחֲרוֹנָה אֶת חֲבֵרָם הָאֻמְלָל שֶׁנִּסְפָּה. הֲרֵי טוֹףּ כָּאן. אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִינָתוֹ הַיְתֵרָה שֶׁל יְצוּר נֶאֱמָן זֶה? וּבְכֵן עָמַד נֶב וְחָזַר כַּמָּה פְּעָמִים בְּקוֹל רָם עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַכַּתָּב, אֲשֶׁר טוֹףּ יָדַע וְהִכִּיר אוֹתוֹ יוֹתֵר מִשְּׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר; אַחַר נָתַן לוֹ אוֹת בְּיָדוֹ לִדְרוֹמוֹ שֶׁל הַחוֹף, וְהַכֶּלֶב קָפַץ וְרָץ לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר שֶׁהֶרְאָהוּ נֶב.

כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ, כֵּיצַד בָּא טוֹףּ אֶל הַקָּמִינִים, אֲשֶׁר לֹא רְאֵם מֵעוֹלָם וַאֲשֶׁר לְשָׁם הִנְחָהוּ אִינְסְטִינְקְט, שֶׁהָיָה כִּמְעַט לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע.

חֲבֵרָיו שֶׁל נֶב הֶאֱזִינוּ אֶת סִפּוּרוֹ בְּעִיּוּן מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר. חִידָה סְתוּמָה הָיָה בְּעֵינֵיהֶם מַה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר וַדַּאי יָגַע יְגִיעוֹת הַרְבֵּה לְהִתְמַלֵּט מִן הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים, לֹא נִשְׂרַט אַף שְׂרִיטָה כָּל־שֶׁהִיא מִדֵּי עָבְרוֹ דֶרֶךְ שׁוּרַת הַכֵּפִים. וּפְלִיאָה גְדוֹלָה מִזּוֹ הָיָה בְּעֵינֵיהֶם מַה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר יָכֹל הָיָה לָבוֹא אֶל מְחִלָּה הַחֲבוּיָה בֵּין הַחוֹלוֹת וְהָרְחוֹקָה מִן הַחוֹף לְמַּעְלָה מִמִּיל אֶחָד.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, נֶב,” אָמַר הַכַּתָּב, “לֹא אַתָּה הֵבֵאתָ אֶת אֲדוֹנֶיךָ לְמָקוֹם זֶה?”

“לֹא אֲנִי הֲבֵאתִיו לַכָּאן,” הֵשִׁיב נֶב.

“אִם כֵּן בָּרוּר הוּא, כִּי מַר סְמִית בָּא לְכָאן בְּעַצְמוֹ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם דָּבָר זֶה בָּרוּר הוּא כַּשֶּׁמֶשׁ,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא יֵאָמֵן!”

אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַזֹּאת אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִשְׁמֹעַ אַךְ מִפִּיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר עַצְמוֹ, וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַמְתִּין עד שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו הַדִּבֵּר. לְאָשְׁרָם שֶׁל חֲבֵרָיו כְּבָר שָׁבוּ הַחַיִּים לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָּתָם בְּקִרְבּוֹ כְּתִקּוּנָם. הַשִּׁפְשׁוּף הֶחֱזִיר אֶת מֵרוֹץ הַדָּם לְקַדְמוּתוֹ, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הֵנִיעַ שׁוּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו, וְאַחַר אֶת רֹאשׁוֹ וְשׁוּב פַּעַם הִתְמַלְּטוּ מִבֵּין שְׂפָתָיו מִלִּים אֲחָדוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲבִינָן.

נֶב גָּחַן עָלָיו וּקְרָאָהוּ בְּשֵׁם, אֲבָל דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר עֵינָיו הָיוּ עֲצוּמוֹת, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם. לְפִי שָׁעָה, לֹא נִתְגַּלּוּ בּוֹ הַחַיִּים אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּנוּעוֹת בּוֹדְדוֹת, וְהַחוּשִׁים טֶרֶם נָטְלוּ חֵלֶק בָּהֶם.

פֶּנְקְרוֹף הָיָה מֵצֵר מְאֹד, שֶׁאֵין עִמּוֹ אֵשׁ וְשֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהַבְעִירָהּ כָּאן, כִּי לְמַרְבֵּה דַאֲבוֹנוֹ שָׁכַח לָקַחַת עִמּוֹ אֶת הַבַּד הֶחָרוּךְ, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיתוֹ עַל נְקַלָּה בְּנִיצוֹץ הָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַקָּשַׁת שְׁנֵי צוּרִים זֶה בָּזֶה. וְגַם כִּיסָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיוּ רֵיקִים כָּלִיל, חוּץ מִכִּיס הַחֲזִיָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהַשָּׁעוֹן הָיָה אָצוּר בּוֹ. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַעֲבִיר אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַכִּירַיִם, וּבְהֶקְדֵּם זְמָן עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר: זֹאת הָיְתָה דַעַת כָּל הַחֲבֵרִים כְּאֶחָד.

בֵּין כֹּה וְעַד כֹּה וְהַטִּפּוּל שֶׁטִּפְּלוּ בָּאִינְגֵ’נֵר בִּשְׁקִידָה רַבָּה סוֹפוֹ שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ אֶת דַּעְתּוֹ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה מִכְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת. הַמַּיִם, שֶׁהִרְטִיבוּ בָּהֶם אֶת שְׂפָתָיו, הֶחְיוּהוּ לְאַט לְאַט. אָז עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְעָרֵב בְּתוֹךְ הַמַּיִם הָאֵלֶּה מְעַט רֹטֶב שֶׁל בְּשַׂר תַּרְנְגוֹלִי־הַבָּר אֲשֶׁר לָקַח עִמּוֹ. הֶרְבֶּרְט רָץ אֶל הַחוֹף וְהֵבִיא מִשָּׁם שְׁתֵּי קוּנְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת שְׁתֵּי קְלִפּוֹת. הַסַּפָּן עָרַךְ אֶת הַתַּעֲרֹבֶת שֶׁלּוֹ וְיָצַק אוֹתָהּ לְבֵין שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה בָּלַע אוֹתָהּ לְתֵאָבוֹן.

“אֲדוֹנִי! אֲדוֹנִי!” קָרָא נֶב בְּקוֹל.

הָאִינְגֵ’נֵר שָׁמַע אֶת קְרִיאָתוֹ. הוּא הִכִּיר אֶת נֶב וְאֶת סְפִּילֶט וְגַם אֶת שְׁנֵי חֲבֵרָיו הָאֲחֵרִים וְיָדוֹ חִבְּקָה בְּרִפְיוֹן אֶת יְדֵיהֶם.

שׁוּב פַּעַם הִתְמַלְּטוּ מִפִּיו מִלִּים אֲחָדוֹת, אֲשֶׁר אֶל נָכוֹן הָיוּ אוֹתָן הַמִּלִּים עַצְמָן, שֶׁכְּבָר הִשְׁמִיעַ קֹדֶם לָכֵן, וַאֲשֶׁר הֵעִידוּ עַל הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁלֹּא פָּסְקָה מִלְּהַעֲסִיק אֶת מֹחוֹ אֲפִילּוּ אָז, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָיוּ בְּרוּרוֹת וּמְפֹרָשׁוֹת.

“אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת?” מִלְמֵל בְּלָחַשׁ.

“לְכָל הָרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לִכְבּשׁ בְּקִרְבּוֹ קְרִיאָה זוֹ. “אַחַת הִיא לָנוּ, וּבִלְבָד שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּחַיִּים, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת? הַדָּבָר יִתְבָּרֵר לָנוּ לְאַחַר זְמָן.”

הָאִינְגֵ’נֵר הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ הֲנָעָה חֲלוּשָׁה לְאוֹת הַסְכָּמָה, וְנִרְדֵּם.

חֲבֵרָיו הִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וּבֵינָתַיִם שָׁקַד הַכַּתָּב לַעֲרֹךְ אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ רְוָחָה גְדוֹלָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. נֶב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף יָצְאוּ מִן הַמְּחִלָּה וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל תֵּל־חוֹל אֶחָד, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ גָדְלוּ אִילָנוֹת אֲחָדִים מְדֻלְדָּלִים. וְאוּלָם בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לֹא יָכֹל הַסַּפָּן לְהִתְאַפֵּק מִלַּחֲזֹר וְלִקְרֹא:

“אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת! אָדָם מוּטָל וְאֵין נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ – וַהֲרֵיהוּ מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִים שֶׁכָּאֵלֶה! אָכֵן אָדָם מֻפְלָא הוּא!”

כְּשֶׁעָלוּ עַל תֵּל הַחוֹל, עָמְדוּ פֶּנְקְרוֹף וּשְׁנֵי מְלַוָּיו וְשִׁבְּרוּ בִּידֵיהֶם אֶת הָעֲנָפִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל אִילָן דַּל אֶחָד, מִן אֹרֶן־יָם שֶׁהַסְּעָרוֹת הוֹבִישׁוּ אֶת לֵיחוֹ, וְהִתְקִינוּ מֵהֶם מִטַּת־מַשָּׂא, שֶׁרִפְּדוּהָ בְּעָלִים וּבַעֲשָׂבִים וְעָשׂוּהָ נוֹחָה לָשֵׂאת בָּהּ אֶת הָאִינְגֵ’נֵר.

עֲבוֹדָה זוֹ אָרְכָה כְּאַרְבָּעִים רֶגַע, וּכְשֶׁחָזַר הַסַּפָּן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁמַר עָלָיו וְלֹא סָר מִמֶּנּוּ, כְּבָר הָיְתָה שְׁעֵת עֶשֶׂר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵקִיץ הָאִינְגֵ’נֵר מִשְּׁנָתוֹ, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר – מִתּוֹךְ מַצַּב הָעִלָּפוֹן, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בּוֹ בַּזְּמָן שֶׁמְּצָאוּהוּ. לְחָיָיו, שֶׁחִוְרֵת מָוֶת כִּסְּתָה אוֹתָן עַד עַכְשָׁו, חָזְרוּ לְצִבְעָן. הוּא הִתְרוֹמֵם קְצָת וְהִבִּיט מִסְּבִיבוֹ כְּמוֹ מִתּוֹךְ שְׁאֵלָה, הֵיכָן הוּא.

“הַגִּידָה לִי, כּוֹרֶשׁ, הֲתוּכַל לְהָבִין אֶת דְּבָרַי שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ יְגִיעָה יְתֵרָה?” שְׁאֵלָהוּ הַכַּתָּב.

“הֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“סָבוּר אֲנִי,” נַעֲנָה הַסַּפָּן, " כִּי מַר סְמִית יֵיטִיב לְהָבִין אֶת דְּבָרֶיךָ אִם יִטְעַם שׁוּב מִן הָרֹטֶב הַזֶּה שֶׁל בְּשַׂר הַטֶּטְרַס – כִּי אָכֵן בְּשַׂר טֶטְרַס לַאֲמִתּוֹ עִמָּנוּ, מַר כּוֹרֶשׁ סְמִית," הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן וְהִגִּישׁ לָאִינְגֵ’נֵר מָנָה קְטַנָּה שֶׁל רֹטֶב קָרוּשׁ זֶה, אֲשֶׁר הַפַּעַם הוֹסִיף עָלָיו פְּרוֹרֵי בָּשָׂר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית אָכַל אֶת פְּרוֹרֵי הַבָּשָׂר הַזֶּה, וְהַנּוֹתָר נֶחֱלַק בֵּין שְׁלשֶׁת חֲבֵרָיו, שֶׁהָיוּ רְעֵבִים בְּיוֹתֵר וְשֶׁאֲרֻחָה דַּלָּה זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעָם.

“אֵין דָּבָר,” אָמַר הַסַּפָּן, “צָרְכֵי אֹכֶל מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בִּשְׁבִילֵנוּ בַּקָּמִינִים, כִּי עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲדוֹנִי סְמִית, כִּי יֵשׁ לָנוּ שָׁם לְמַטָּה בְּדָרוֹם בֵּית־דִּירָה וּבוֹ חֲדָרִים וִיצוּעִים לְמִשְׁכָּב וְאָח מְבֹעֶרֶת, וּבַמְּזָוֶה שֶׁבּוֹ אֲצוּרִים כַּמָּה תְּרֵיסָרִים שֶׁל עוֹפוֹת, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט שֶׁלָּנוּ קוֹרֵא לָהֶם בְּשֵׁם ‘קוּרוּקוּסִים’. כְּבָר הֲכִינוֹנוּ בִּשְׁבִילְךָ מִטַּת־מַשָּׂא, וּבְשָׁעָה שֶׁתָּחוּשׁ שֶׁכֹּחֲךָ שָׁב אֵלֶיךָ נַעֲבִיר אוֹתְךָ אֶל דִּירָתֵנוּ.”

“הֲרֵינִי מוֹדֶה לְךָ, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “נַמְתִּין עוֹד שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם וְאַחַר נוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ… וְעַתָּה דַּבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ, סְפִּילֶט.”

הַכַּתָּב סָח לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁקָּרָה. הוּא סִפֵּר אֶת כָּל הַמְאֹרָעוֹת, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכֹל הָיָה לָדַעַת אוֹתָם: אֶת דְּבַר הַנְּפִילָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֶת הַיְרִידָה אֶל אֶרֶץ לֹא־יְדוּעָה זוֹ, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה אֶרֶץ שְׁמָמָה וַעֲזוּבָה הִיא, בֵּין שֶׁהִיא אִי וּבֵין שֶׁהִיא יַבֶּשֶׁת, אֶת דְּבַר גִּלּוּי הַקָּמִינִים, אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁעָרְכוּ כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הָאִינְגֵ’נֵר, אֶת אֱמוּנָתוֹ וּמְסִירוּתוֹ שֶׁל נֶב, אֶת כָּל מַה שֶׁעָשָׂה טוֹףּ, הַכֶּלֶב הַנָּבוֹן וְהַנֶּאֱמָן, וְאֶת כָּל יֶתֶר הַקּוֹרוֹת.

“אֲבָל הֵן לֹא מְצָאתוּנִי כְּשֶׁאֲנִי מוּטָל עַל גַּבֵּי הַחוֹף?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל, שֶׁעֲדַיִן חַלָּשׁ הָיָה.

“לֹא,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

“וְגַם לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתִי אֶל תּוֹךְ מְחִלָּה זוֹ?”

“לֹא.”

“כַּמָּה רְחוֹקָה אֵפוֹא מְחִלָּה זוֹ מִן הַכֵּפִים?”

“כַּחֲצִי מִיל,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְאִם אַתָּה, אֲדוֹנִי סְמִית, תָּמֵהַּ עַל כָּךְ, הֲרֵי לֹא פָּחוֹת מִכֵּן תָּמַהְנוּ אָנוּ כְּשֶׁמְּצָאנוּךָ בְּמָקוֹם זֶה.”

“אָכֵן אֱמֶת הוּא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר רוּחוֹ הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְעוֹדֵד וְהוּא מָצָא עִנְיָן וְחֵפֶץ בִּפְרָטֵי הַמְאֹרָעוֹת הַלָּלוּ, “אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁהַדָּבָר מֻפְלָא בְּיוֹתֵר!”

“אֲבָל,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶפְשָׁר שֶׁיָּכֹל אַתָּה לְסַפֵּר לָנוּ אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתְךָ לְאַחַר שֶׁפָּגַע בְּךָ הַנַּחְשׁוֹל וּגְרָפְךָ אֶל תּוֹךְ הַיָּם?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְאַמֵּץ לִזְכֹּר אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֶעֱלָה בְּזִכְרוֹנוֹ רַק דְּבָרִים מוּעָטִים. הַנַּחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם חָתַּף אוֹתוֹ מִתּוֹךְ רֶשֶׁת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. מִתְּחִלָּה צָלַל כַּמָּה אַמּוֹת בַּמַּעֲמַקִּים. כְּשֶׁצָּף וְעָלָה עַל פְּנֵי הַיָּם, הִרְגִּישׁ בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית בִּבְרִיָּה חַיָּה, שֶׁהִתְנוֹעֲעָה עַל יָדוֹ. זֶה הָיָה טוֹףּ, שֶׁקָּפַץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. הוּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו – וְשׁוּב לֹא רָאָה אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁהוּקַל לוֹ מִכֹּבֶד מַשָּׂא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל הַכֶּלֶב, טָס וְעָלָה לְמַעְלָה כְּחֵץ. הוּא רָאָה עַצְמוֹ מוּטָל בְּתוֹךְ הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים וְרָחוֹק לְכָל הַפָּחוֹת כַּחֲצִי מִיל מִן הַחוֹף. הוּא נִסָּה לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד הַגַּלִּים וְאִמֵּץ אֶת כֹּחוֹ לִשְׂחוֹת. טוֹףּ הֶחֱזִיק בּוֹ כְּשֶׁהוּא תּוֹפֵס אֶת בְּגָדָיו בְּשִׁנָּיו; וְהִנֵּה תְקָפָהוּ זֶרֶם חָזָק וְסוֹעֵר וַיִּשָּׂאֵהוּ צָפוֹנָה, וּלְאַחַר שֶׁעָמַל וְיָגַע כַּחֲצִי שָׁעָה בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ, צָלַל בַּמְּצוּלָה וּמָשַׁךְ אֶת טוֹףּ אַחֲרָיו. וּמֵאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עַד לְאוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶׁבּוֹ מָצָא עַצְמוֹ בִּזְרוֹעוֹת יְדִידָיו, שׁוּב לֹא זָכַר כְּלוּם מִכֹּל הַנַּעֲשָׂה עִמּוֹ.

“וּבְכֵן אֵפוֹא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “צָרִיךְ לְשַׁעֵר שֶׁהוּטַלְתָּ אֶל הַחוֹף וְעֲדַיִן עָצַרְתָּ כֹּחַ לְהִתְנַהֵל עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי נֶב מָצָא אֶת רִשְׁמֵי עִקְּבוֹתֶיךָ!”

“אָמְנָם כֵּן… כָּךְ צָרִיךְ לְשַׁעֵר…” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא תָּפוּשׂ בְּהַרְהוֹרִים. “וְעַל אַדְמַת חוֹף זֶה לֹא מְצָאתֶם שׁוּם עֲקֵבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים?”

“שׁוּם עֲקֵבוֹת,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אֲבָל אִלּוּ נַנִּיחַ, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְכָאן אָדָם אֶחָד שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ, מִשּׁוּם מַה עֲזָבְךָ לְנַפְשְׁךָ לְאַחַר שֶׁמָּשָׁה אוֹתְךָ מִתּוֹךְ הַגַּלִּים?”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי. – אֶפֶס הִגִּידָה לִי, נֶב.” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בִּפְנוֹתוֹ אֶל מְשָׁרְתוֹ, “אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה… אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתָ שָׁרוּי בְּמַצָּב שֶׁל טֵרוּף־הַדַּעַת וְ… אֲבָל רַעְיוֹן זֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ… וַאֲחָדִים מֵרִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ עֲדַיִן קַיָּמִים?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הֵן אֲדוֹנִי,” הֵשִׁיב נֶב, “כָּאן, סָמוּךְ לַמָּבוֹא, וְגַם מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל תֵּל חוֹל זֶה, בְּמָקוֹם מֻצְנָע מִן הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ. שְׁאָר טְבִיעוֹת הָרַגְלַיִם וַדַּאי נִמְחֲקוּ עַל יְדֵי הַסְּעָרָה.”

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶפְשָׁר תִּקַּח אֶת נְעָלַי וְתִבְדֹּק, אִם הֵם מְכֻוָּנִים בַּד בְּבַד אֶל טְבִיעוֹת־הַצְּעָדִים הָהֵן?”

הַסַּפָּן קִיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. הוּא יָצָא בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט אַחֲרֵי נֶב, אֲשֶׁר הוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ טְבִיעוֹת־הַצְּעָדִים. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַכַּתָּב:

“הִנֵּה קָרוּ דְבָרִים מֻפְלָאִים, שֶׁאֵינָם נִתָּנִים לְהִתְפָּרֵשׁ!”

“אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁאֵינָם נִתָּנִים לְהִתְפָּרֵשׁ!” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

אֲבָל אַל נָא נַחֲקֹר בְּרֶגַע זֶה בַּמֶּה שֶׁמְּכֻסֶּה מֵאִתָּנוּ; עוֹד נָסִיחַ בָּזֶה, סְפִּילֶט יַקִּירִי, לְאַחַר זְמָן."

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה חָזְרוּ הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו אֶל הַמְּחִלָּה. הֵם בָּדְקוּ אֶת הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וְשׁוּב לֹא הָיָה מָקוֹם לְפִקְפּוּקִים. נְעָלָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיוּ מְכֻוָּנוֹת יָפֶה לִטְבִיעוֹת הַצְּעַדִים. נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הוּא הוּא שֶׁטְּבָעָן עַל גַּבֵּי הַחוֹל.

“וּבְכֵן אֲנִי הוּא,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בְּאוֹתוֹ הַמַּצָּב שֶׁל טֵרוּף הַדַּעַת וְהֵעְדֵּר הַכָּרָה, שֶׁתָּלִיתִי אוֹתוֹ בְּנֶב! וּבְכֵן הָיִיתִי מְהַלֵּךְ כְּמֻכֵּה־יָרֵחַ וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי, וְטוֹףּ הוּא שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתִי עַל פִּי הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁלּוֹ לְכָאן, לְאַחַר שֶׁמָּשַׁנִי מִן הַגַּלִּים… גֶּשׁ הֵנָּה, טוֹףּ! גֶּשׁ הֵנָּה, כַּלְבִּי שֶׁלִּי!”

הַיְּצוּר הַנָּאֶה קָפַץ וּבָא מִתּוֹךְ נְבִיחָה אֶל אֲדוֹנָיו, וְהַלָּז הֶעְתִּיר עָלָיו לְטִיפוֹת וְאוֹתוֹת חִבָּה עַד בְּלִי דָי.

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁאֹפֶן הַצָּלָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִנִּיחַ מָקוֹם לְפֵרוּשׁ אַחֵר, וְשֶׁאַךְ טוֹףּ הָיָה הַמַּצִּיל אֶת אֲדוֹנָיו, וְלוֹ נָאֶה וְיָאֶה כָּל הַכָּבוֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, אִם כְּבָר אֶפְשָׁר לְהַעֲבִירוֹ, וְתַחַת מַעֲנֶה קָם הָאִינְגֵ’נֵר וְעָמַד עַל רַגְלָיו מִתּוֹךְ אִמּוּץ כָּל כֹּחַ רְצוֹנוֹ. אֶלָּא שֶׁאָנוּס הָיָה לְהִשָּׁעֵן עַל הַסַּפָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִנְפֹּל.

“טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הַגִּישׁוּ אֶת מִטַּת־הַמַּשָּׂא בִּשְׁבִיל הָאִינְגֵ’נֵר!”

הֵבִיאוּ אֶת הַמִּטָּה. אֶת הָעֲנָפִים שֶׁהָיוּ קְבוּעִים בָּאֲלַכְסוֹן כִּסּוּ בְּאֵזוֹב וּבַעֲשָׂבִים אֲרֻכִּים; הִשְׁכִּיבוּ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁעֲדַיִן הָיָה חַלָּשׁ מְאֹד, עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה לִמְלוֹא אָרְכּוֹ, וּפֶנְקְרוֹף אָחַז בַּקָּצֶה הָאֶחָד וְנֶב בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי וְשָׂמוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַחוֹף.

מִכָּאן וְעַד הַקָּמִינִים הָיָה מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁמוֹנָה מִילִין, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לָלֶכֶת בִּמְהִירוּת וְכֵיוָן שֶׁוַּדַּאי יִצְטָרְכוּ לַעֲמֹד כַּמָּה פְּעָמִים לָפוּשׁ, לְפִיכָךְ חָשְׁבוּ שֶׁהֲלִיכָתָם עַד הַקָּמִינִים תִּמָּשֵׁךְ לֹא פָּחוֹת מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת.

הָרוּחַ עֲדַיִן נָשְׁבָה בְּחָזְקָה, אֲבָל הַגֶּשֶׁם חָדַל. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מוּטָל עַל מִשְׁכָּבוֹ כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹתָיו וְהִסְתַּכֵּל אֶל אַדְמַת הַחוֹף. הוּא לֹא דִּבֵּר דָּבָר, אֶלָּא צָפָה וְהִתְבּוֹנֵן, וּמַרְאֵה הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל גִּבְעוֹתֶיהָ, יְעָרֶיהָ וְצֶאֱצָאֵי אַדְמָתָהּ וַדַּאי נֶחֱרַת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמֹק עָמֹק בְּלִבּוֹ. וְאוּלָם מִקֵּץ שְׁתֵּי שְׁעוֹת גָּבְרָה עָלָיו הָעֲיֵפוּת וְהוּא נִרְדֵּם עַל מִשְׁכָּבוֹ.

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת וָחֵצִי הִגִּיעָה הָאוֹרְחָה הַקְּטַנָּה עַד חוֹמַת הַגְּרָנִית הַתְּלוּלָה וּזְמָן מוּעָט לְאַחַר זֶה בָּאָה אֶל הַקָּמִינִים.

הַכֹּל עָמְדוּ, וּמִטַּת־הַמַּשָּׂא הֻנְּחָה עַל הַחוֹל. כּוֹרֶשׁ סְמִית יָשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה וְלֹא הִתְעוֹרֵר.

פֶּנְקְרוֹף רָאָה וְהִבְחִין לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁהַסּוּפָה הָאֲיֻמָּה שֶׁל אֶמֶשׁ שִׁנְּתָה אֶת מַרְאֵה הַמָּקוֹם. הִתְחוֹלְלָה מַפֹּלֶת־סְלָעִים כַּבִּירָה. גָּלְמֵי צוּרִים גְּדוֹלִים הֱיוּ מוּטָלִים עַל פְּנֵי הַחוֹף, שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בִּשְׁכָבָה עָבָה שֶׁל עִשְׂבוֹת־יָם וִירוֹקָה. הָיָה נִכָּר בַּעֲלִיל, שֶׁשֶּׁטֶף הַיָּם הַסּוֹעֵר הִגִּיעַ עַד לְרַגְלֵי חוֹמַת הַגְּרָנִית הָאַדִּירָה.

הַקַּרְקַע שֶׁלִּפְנֵי הַמָּבוֹא אֶל הַקָּמִינִים הָיָה מָלֵא חֲרִיצִים עֲמֻקִּים, שֶׁעוֹלְלוּ בּוֹ הַגַּלִּים.

לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף נִבָּא לוֹ רַע וְהוּא קָפַץ וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן.

הוּא שָׁב עַד מְהֵרָה וְעָמַד תַּחְתָּיו בְּלִי נוֹעַ וְלָטַשׁ אֶת עֵינָיו אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ…

הָאֵשׁ הָיְתָה כְּבוּיָה. הָאֵפֶר הָרָטֹב נֶהְפַּךְ לְבוֹץ. הַבַּד הֶחָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְשַׁמֵּשׁ סְפוֹג־אֵשׁ, נֶעְלָם. הַיָּם חָדַר אֵל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹנִים וְהָפַךְ וְהָרַס כָּל מַה שֶׁהָיָה בִּפְנִים הַקָּמִינִים!

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

הֲרֵי כּוֹרֶשׁ כָּאן! – נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – שִׁפְשׁוּף גִּזְרֵי עֵצִים – אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת – מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט? – בְּלֶב הַיָּעַר – צְנוֹבְרוֹת הָאֹרֶן – צֵיד חֲזִיר־הַמָּיִם – הֶאָח, הִנֵּה עֲשַׁן אֵשׁ!

בְּמִלִּים מוּעָטוֹת הוֹדִיעַ פֶּנְקְרוֹף לַחֲבֵרָיו אַתְּ הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה. מְאֹרָע זֶה, שֶׁתּוֹצָאוֹת קָשׁוֹת הָיוּ כְּרוּכוֹת בּוֹ – כָּךְ עַל כָּל פָּנִים סָבוּר הָיָה פֶּנְקְרוֹף – פָּעַל עַל חֲבֵרֵי הַסַּפָּן עַל כָּל אֶחָד רֹשֶׁם אַחֵר.

נֶב הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה עַל שֶׁמָּצָא שׁוּב אֶת אֲדוֹנָיו, וּלְפִיכָךְ אוֹ שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן עֲלֵיהֶם אֶת דַּעְתּוֹ.

וּכְנֶגֶד זֶה נָטַל הֶרְבֶּרְט בְּמִדָּה יְדוּעָה חֵלֶק בְּצַעֲרוֹ וּבְחַשְׁשׁוֹתָיו שֶׁל הַסַּפָּן.

וַאֲשֶׁר לַכַּתָּב, הִנֵּה הֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף תְּשׁוּבָה כִּלְאַחַר יָד:

“חַיֵּי רֹאשִׁי, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁאַחַת היא לִי!”

“אֲבָל הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמַר לְךָ, שֶׁשּׁוּב אֵין לָנוּ אֵשׁ!”

“אֵין דָּבָר!”

“וְאֵין לָנוּ שׁוּם אֶמְצָעִי לָשׁוּב וּלְהַצִּית אֵשׁ!”

“זֹאת לֹא זֹאת!”

“אֲבָל, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט…”

“כְּלוּם אֵין כּוֹרֶשׁ עִמָּנוּ פֹּה?” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “כְּלוּם אֵין הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁלָּנוּ חַי? חֲזָקָה עָלָיו, שֶׁיַּשִּׂיג אֶמְצָעִי לְהַמְצִיא לָנוּ אֵשׁ!”

“אֲבָל מֵהֵיכָן וּבַמֶּה?”

“מֵאֶפֶס וּבְלֹא כְּלוּם.”

מָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁהֶחֱזִיר פֶּנְקְרוֹף עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? הוּא לֹא עָנָה דָבָר, לְפִי שֶׁבְּעֶצֶם וּבְעִמְקֵי לִבּוֹ הָיָה תּוֹלֶה בְּכוֹרֶשׁ סְמִית אוֹתוֹ הַבִּטָּחוֹן, שֶׁבָּטְחוּ בּוֹ חֲבֵרָיו. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּעֵינֵיהֶם מֵעֵין עוֹלָם קָטֹן, מֵעֵין אוֹצָר שֶׁל כָּל הַמַּדָּעִים וְשֶׁל כָּל הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם! מִי שֶׁנִּמְצָא בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ עַל אִי שָׁמֵם הָיָה דוֹמֶה לְמִי שֶׁנִּמְצָא בִּלְעָדָיו בְּעִיר מֵעָרֵי אֲמֵרִיקָה, אֲשֶׁר חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה מְפֻתַּחַת בָּהּ מֵאֵין כָּמוֹהָ. עִמּוֹ לֹא יְהִי אָדָם חָסֵר דָּבָר, עִמּוֹ לֹא יְהִי אָדָם אוֹבֵד עֵצוֹת. אִלּוּ אָמְרוּ לַאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ, כִּי הִתְפָּרְצוּת וֻלְקָנִית עֲתִידָהּ לְהַחֲרִיב אֶרֶץ זוֹ, כִּי אֶרֶץ זוֹ עֲתִידָהּ לְהִבָּלַע אֶל תּוֹךְ מְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וַדַּאי הָיוּ מְשִׁיבִים בְּלֵב סָמוּךְ: “אֲבָל הֲרֵי כּוֹרֶשׁ כָּאן! הֲרֵי כּוֹרֶשׁ עִמָּנוּ!”

וְאוּלָם הַטִּלְטוּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֵבִיא שׁוּב אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לִידֵי חֻלְשָׁה גְדוֹלָה, וּלְפִי שָׁעָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִטוֹל מִפִּיו עֵצָה. וּלְפִיכָךְ מִן הַהֶכְרַח הָיָה לִסְעֹד הָעֶרֶב סְעֻדָּה דַלָּה בְּיוֹתֵר. בְּשַׂר הַטֶּטְרַס כְּבָר נֶאֱכַל עַד תֻּמּוֹ וְלֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לְהָכִין צְלִי צָיִד. וְעַל צָרָה זוֹ נוֹסְפָה אַחֶרֶת: הַקּוּרוּקוּסִים, שֶׁהָיוּ מְזֻמָּנִים לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, נֶעֱלָמוּ. וּבְכֵן צָרִיךְ הָיָה לְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת.

קֹדֶם כֹּל, הִכְנִיסוּ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַמִּסְדְּרוֹן הַפְּנִימִי. שָׁם עָרְכוּ לוֹ יָצוּעַ מִצִּמְחֵי יָם וּמִירוֹקָה, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כִּמְעַט יְבֵשִׁים. הַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְחַזְּקוֹ וּלְהָשִׁיב לוֹ אֶת כֹּחוֹ בְּיֶתֶר מְהִירוּת מִכָּל סְעֻדָּה שְׁמֵנָה בְּיוֹתֵר.

אָתָא לַיְלָה וְעִמּוֹ בָּאָה צִנָּה קָשָׁה בַּאֲוִיר, כִּי בֵּינָתַיִם נֶהְפְּכָה הָרוּחַ וְהָיְתָה לְרוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַיָּם הָרַס אֶת הַמְּחִיצּוֹת שֶׁעָשָׂה פֶּנְקְרוֹף בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בַּמִּסְדְּרוֹנִים, עָבְרָה שָׁם רוּחַ־פְּרָצִים, שֶׁבִּגְלָלָהּ נַעֲשׂוּ הַקָּמִינִים כִּמְעַט לֹא־רְאוּיִים לְדִירַת אָדָם. אִי לָזֹאת הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר וַדַּאי נָתוּן שָׁם בִּתְנָאֵי מַצָּב קָשִׁים בְּיוֹתֵר, לוּלֵא שָׁקְדוּ חֲבֵרָיו לְטוֹבָתוֹ וְכִסּוּהוּ מִי בַּחֲזִיָּה שֶׁלּוֹ וּמִי בְּבִגְדוֹ, שֶׁפָּשְׁטוּ מֵעֲלֵיהֶם.

בִּסְעֻדַּת הָעֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה מַאֲכָלָם אַךְ קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן בִּלְבָד, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט וְנֶב אָסְפוּ מֵהֶן עַל גַּבֵּי הַחוֹף אֲסֵפָה רַבָּה. אֶל הָרְכִיכוֹת הַלָּלוּ הוֹסִיף הָעֶלֶם מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל צִמְחֵי־יָם הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, אֲשֶׁר לָקַט מֵעַל הַסְּלָעִים הָרָמִים, שֶׁאֵין הַיָּם מַרְטִיב אֶת צַלְעוֹתֵיהֶם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁקָּם נַחְשׁוֹל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. זֶה הָיָה מִין צִמְחֵי־יָם, אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְבֵשִׁים הֵם מְסַפְּקִים חֹמֶר קָרוּשׁ, הֶעָשִׁיר בִּיסוֹדוֹת זָנִים. לְאַחַר שֶׁהַכַּתָּב וַחֲבֵרָיו אָכְלוּ מִדָּה הֲגוּנָה שֶׁל קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן, מָצְצוּ אֶת צִמְחֵי־הַיָּם וּמָצְאוּ שֶׁטַּעְמָם נוֹחַ לְמַדָּי. וְכָאן מָקוֹם אִתָּנוּ לוֹמַר, שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹפִים שֶׁבְּאַסְיָה מְשַׁמְּשִׁים צִמְחֵי־הַיָּם שֶׁמִּמִּין זֶה מָזוֹן לִילִידֵי הָאָרֶץ בְּמִדָּה מְרֻבָּה.

“אֵין דָּבָר!” אָמַר הַסַּפָּן, “הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ יָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ!”

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַקֹּר נַעֲשָׂה קָשֶׁה עַד מְאֹד וּבִידֵי הָאֲנָשִׁים לֹא הָיָה שׁוּם אֶמְצָעִי לְהִלָּחֵם בּוֹ.

הַסַּפָּן, שֶׁהָיָה מֵצַר וְזָעוּף בְּיוֹתֵר, הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת לְהַמְצִיא אֵשׁ. נֶב הָיָה לוֹ לְעֵזֶר בִּמְלַאכְתּוֹ זוֹ. הוּא מָצָא מְעַט אֵזוֹב יָבֵשׁ וְעָמַד וְהִקִּישׁ עָלָיו שְׁתֵּי אַבְנֵי־צֹר זוֹ בְּזוֹ. הָאֲבָנִים הִתִּיזוּ נִיצוֹצוֹת, אֶלָּא שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים לְהַצִּית אֶת הָאֵזוֹב, שֶׁלֹּא הָיָה נוֹחַ לְהִתְלַהֵב. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים – הַנִּסָּיוֹן לֹא הִצְלִיחַ.

אָז עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְשִׁפְשֵׁף שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים יְבֵשִׁים זֶה בָּזֶה כְּדֶרֶךְ הַפְּרָאִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין כָּל עִקָּר כִּי הַמַּעֲשֶׂה יַעֲלֶה בְּיָדוֹ. הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁאִלּוּ יָכְלָה תְּנוּעַת גּוּפוֹ שֶׁלּוֹ וְשֶׁל נֶב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהֵהָפֵךְ לְחֹם, בְּהֶסְכֵּם לְשִׁטּוֹת־הַמַּדָּע הַחֲדָשׁוֹת, כִּי אָז הָיָה חֹם זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לְהַרְתִּיחַ דּוּד שֶׁל מְכוֹנַת קִיטוֹר! וְאוּלָם גַּם הַפַּעַם הָיָה כָּל יְגִיעָם מַאָפַע. אָמְנָם גִּזְרֵי הָעֵצִים הִתְחַמְמוּ קְצָת, אֶלָּא שֶׁהַמְּחַכְּכִים גּוּפָם הִתְחַמְמוּ בְּמִדָּה יְתֵרָה מֵהֶם.

לְאַחַר שָׁעָה שֶׁל עֲבוֹדָה הָיָה פֶּנְקְרוֹף כֻּלּוֹ רָטֹב מִזֵּעָה וְהוּא עָמַד וְהִשְׁלִיךְ בְּכַעַס אֶת גִּזְרֵי הָעֵצִים הַצִּדָּה.

“אִם שׁוּב יָבוֹאוּ וְיֹאמְרוּ לִי, כִּי הַפְּרָאִים מַצִּיתִים בְּדֶרֶךְ זוֹ אֵשׁ,” עָנָה וְאָמָר, “אָז יֵחַם בְּשָׂרִי אֲפִילוּ בַּחֹרֶף! קַל מִזֶּה לִי לְהִבְעִיר בְּאֵשׁ אֶת זְרוֹעוֹתַי, אִם אֲשַׁפְשְׁפֵן זוֹ בָּזוֹ!”

וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא צָדַק פֶּנְקְרוֹף בִּכְפִירָתוֹ בְּעִנְיָן זֶה. דָּבָר מְאֻשָּׁר וּמְקֻיָּם הוּא, שֶׁהַפְּרָאִים יוֹדְעִים לְהַבְעִיר אֵשׁ עַל יְדֵי חִכּוּךְ שֶׁל שֵׁנִי גִּזְרֵי עֵצִים זֶה בָּזֶה. אֲבָל לֹא כָּל הָעֵצִים יָפִים לְכָךְ, וְחוּץ מִזֶּה יֵשׁ צֹרֶךְ לְכָךְ בְּחָרִיצוּת יָדַיִם מְיֻחָדָה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הָיָה חָסֵר אוֹתָהּ.

וְאוּלָם זַעַף רוּחוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לֹא אָרַך הַרְבֵּה. הֶרְבֶּרְט הֵרִים אֶת גִּזְרֵי הָעֵצִים שֶׁהִשְׁלִיךְ וְהִתְחִיל מְחַכֵּךְ אוֹתָם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ. הַסַּפָּן רַב־הַכֹּחַ לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק לְמַרְאֵה הַיְּגִיעָה שֶׁיָּגַע הָעֶלֶם לְהַשִּׂיג מַה שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדוֹ הוּא.

“שַׁפְשֵׁף, בְּנִי, שַׁפְשֵׁף!” עָנָה וְאָמַר לוֹ.

“הֲרֵינִי מְשַׁפְשֵׁף,” הֵשִׁיב הַנַּעַר בִּצְחוֹק, “וְאוּלָם אֵין כַּוָּנָתִי אֶלָּא לְהָחֵם אֶת עַצְמִי, כִּי אֵין אֶת נַפְשִׁי לִקְפֹּא מִקֹּר, וְעוֹד מְעַט וְיֵחַם לִי כָּמוֹךָ אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף.”

וְאָמְנָם חֶפְצוֹ זֶה עָלָה בְּיָדוֹ. בֵּין כֹּה וָכֹה וְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה אֲנוּסִים הָיוּ לְוַתֵּר עַל הָאֵשׁ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא פָּסַק מִלַּחֲזֹר עֶשְׂרִים פְּעָמִים עַל דָּבָר אֶחָד, כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל הַשָּׂגַת אֵשׁ אֵינוֹ בִּשְׁבִיל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶלָּא דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֲשֶׁר לֹא יְבִיאֵנוּ בִּמְבוּכָה כָּל עִקָּר. וּמִתּוֹךְ צִפִּיָּה לְמַתָּנָה טוֹבָה זוֹ הִשְׁתַּטַּח בְּאַחַד הַמִּסְדְּרוֹנִים עַל מִשְׁכַּב הַחוֹל שֶׁלּוֹ. הֶרְבֶּרְט וְנֶב עָשׂוּ כְּמוֹתוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר טוֹףּ יָשַׁן לְרַגְלֵי אֲדוֹנָיו.

כְּשֶׁהֵקִיץ הָאִינְגֵ’נֵר לְמָחָר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְחֹדֶשׁ מַרְס בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר מִשְּׁנָתוֹ רָאָה, וְהִנֵּה חֲבֵרָיו עוֹמְדִים עַל יָדוֹ וּמְצַפִּים לִיקִיצָתוֹ, וּכְמוֹ בְּיוֹם אֶתְמוֹל הָיוּ דְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים אֲלֵיהֶם:

“אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת?”

נִכַּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ נִתְקְעָה בְּמֹחוֹ וְהָיְתָה לוֹ מֵעֵין שִׁגָּעוֹן לְדָבָר אֶחָד.

“חַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ כָּל עִקָּר.”

“וְכִי עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לָכֶם הַדָּבָר?…”

“אֲבָל הַדָּבָר יִתְבָּרֵר לָנוּ מִיָּד,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם אַתָּה תִּהְיֶה לָנוּ לְמַדְרִיךְ וּלְמוֹרֵה דֶּרֶךְ בְּאֶרֶץ זוֹ.”

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁתְּהִי לִי הַיְכֹלֶת לְנַסּוֹת לָתוּר אֶת הָאָרֶץ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר וְקָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ אִמּוּץ־כֹּחַ מְרֻבֶּה.

“אָכֵן מַעֲשֶׂה יָפֶה עָשִׂיתָ!” קָרָא הַסַּפָּן.

“אֲבָל הֲרֵינִי גֹּוֵעַ מֵרֹב חֻלְשָׁה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “הָבוּ לִי, יְדִידַי, מְעַט אֹכֶל וְחֻלְשָׁתִי תַּעֲבֹר בִּמְהֵרָה. – הֲרֵי יֵשׁ לָכֶם אֵשׁ, הַאֵין זֹאת?”

עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא בָּאָה תְּשׁוּבָה מִיָּד. רַק מִקֵּץ כַּמָּה רְגָעִים עָנָה פֶּנְקְרוֹף וְאָמָר:

“אֲהָהּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אֵין לָנוּ אֵשׁ, אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר: שׁוּב אֵין לָנוּ אֵשׁ!”

וְהַסַּפָּן סָח לוֹ מַה שֶׁאֵרַע בְּיוֹם אֶתְמוֹל. דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר נִתְבַּדְּחָה עָלָיו בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בַּגַּפְרוּר הַיְחִידִי וְאֶת דְּבַר הַנִּסָּיוֹן שֶׁנִּסָּה הַסַּפָּן לְבַטָּלָה לְהַמְצִיא אֵשׁ כְּדֶרֶךְ הַפְּרָאִים.

“נְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהַשִּׂיג חֹמֶר מֵעֵין סְפוֹג…”

“וּבְכֵן מַה נַעֲשֶׂה אָז?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“אָז נַעֲשֶׂה לָנוּ גַפְרוּרִים.”

“כִּימִיִּים?”

“כִּימִיִּים!”

“אֵין דָּבָר זֶה קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן,” קָרָא הַכַּתָּב וְטָפַח לוֹ לַסַּפָּן עַל שִׁכְמוֹ.

אָמְנָם בְּעֵינֵי הַסַּפָּן לֹא הָיָה הַדָּבָר כָּל כָּךְ פָּשׁוּט, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָלַק עַל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. הַכֹּל יָצְאוּ הַחוּצָה, כִּי מֶזֶג הָאֲוִיר נַעֲשָׂה שׁוּב יָפֶה. שֶׁמֶשׁ נָאָה הִזְהִירָה עַל פְּנֵי הַיָּם וְיָצְקָה אוֹרוֹת זָהָב עַל הַבְּלִיטוֹת הַנּוֹצְצוֹת שֶׁל חוֹמַת הַסְּלָעִים.

הָאִינְגֵ’נֵר הֵעִיף עַל סְבִיבוֹתָיו מֶבַּט־עַיִן מָהִיר וְיָשַׁב עַל אַחַד הַסְּלָעִים. הֶרְבֶּרְט הוֹשִׁיט לוֹ מְלוֹא חֹפֶן שֶׁל רְכִיכוֹת וְצִמְחֵי־יָם וְאָמַר לוֹ:

הֲרֵי זֶה כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ."

“תּוֹדָה לְךָ, בְּנִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “מָזוֹן זֶה יַסְפִּיק לִי – לְכָל הַפָּחוֹת, לִסְעֻדַּת בֹּקֶר זוֹ.”

וְהוּא אָכַל לְתֵאָבוֹן אֶת הַמַּאֲכָל הַדַּל הַזֶּה, שֶׁהִרְטִיבוֹ בִּמְעַט מַיִם, אֲשֶׁר שָׁאֲבוּ בְּקוּנְכִית גְּדוֹלָה מִתּוֹךְ הַנָּחַל.

חֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֵלָיו מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. לְאַחַר שֶׁאָכַל עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר כְּדֵי שְׂבִיעָה, שִׂכֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת זְרוֹעוֹתָיו וּפָתַח וְאָמַר:

“וּבְכֵן, יְדִידַי, אִי אַתֶּם יוֹדְעִים עֲדַיִן לַהֵיכָן הֵטִיל אוֹתָנוּ הַגּוֹרָל, אִם אֶל יַבֶּשֶׁת אוֹ עַל אַחַד הָאִיִּים?”

“לֹא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַנַּעַר.

“מָחָר נֵדַע זֹאת,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר; “וְעַד אוֹתָהּ הָעֵת אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת.”

“יֵשׁ דָּבָר שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“וּמַהוּ?”

“אֵשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן, שֶׁגַּם בּוֹ דָבַק מֵעֵין שִׁגָּעוֹן לְדָבָר אֶחָד.

“אַל תִּדְאַג, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “עָרֹךְ נַעֲרֹךְ לָנוּ אֵשׁ. – אֲבָל הָבָה אֶשְׁאָלְכֶם שְׁאֵלָה. בְּשָׁעָה שֶׁנְּשָׂאתֶם אוֹתִי הֵנָּה, נִדְמֶה לִי שֶׁרָאִיתִי בְּצַד מַעֲרָב הַר גָּבוֹהַּ, הַמִּתְנַשֵּׂא עַל כָּל הַסְּבִיבָה. וְכִי לֹא טָעִיתִי?”

“לֹא טָעִיתָ,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כִּי אָכֵן מִתְרוֹמֵם בְּמַעֲרָב הַר גָּבוֹהַּ מְאֹד…”

“טוֹב הַדָּבָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “מָחָר נַעֲלֶה עַל רֹאשׁ הָהָר הַהוּא וְנִרְאֶה מִשָּׁם אִם אֶרֶץ זוֹ יַבֶּשֶׁת הִיא אוֹ אִי. וַהֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁעַד אוֹתָהּ הָעֵת אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת.”

“לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי עָלֵינוּ לְהַצִּית אֵשׁ!” חָזַר וְאָמַר הַסַּפָּן קְשֵׁה הָעֹרֶף.

“אֲבָל הֲרֵי כְּבָר אָמוּר לְךָ, שֶׁהָיֹה תִּהְיֶה לָנוּ אֵשׁ!” טָעַן גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“מְעַט סַבְלָנוּת, פֶּנְקְרוֹף!”

הַסַּפָּן זָקַף בּוֹ אֶת עֵינָיו כְּאִלּוּ רָצָה לֵאמֹר: “אִם הַדָּבָר יְהִי מָסוּר לְיָדְךָ לְהַצִּית אֵשׁ, עוֹד נַמְתִּין יָמִים רַבִּים רַבִּים עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִטְעֹם טַעַם צָלִי!” אֶלָּא שֶׁהִתְאַפֵּק וְשָׁתָק.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא דִבֵּר דָּבָר. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁשְּׁאֵלַת הָאֵשׁ אֵינָהּ מַעֲסִיקָה אֶת דַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר. כַּמָּה רְגָעִים הָיָה שָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים וְאַחַר פֶּתַח וְאָמָר:

“יְדִידַי, מַצָּבֵנוּ וַדַּאי מַעֲצִיב הוּא, אֶלָּא שֶׁהוּא פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. אוֹ שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל אֶרֶץ יַבֶּשֶׁת וְאָז עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחֵנוּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם; אוֹ שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל אַחַד הָאִיִּים. אִם אָנוּ שְׁרוּיִים עַל אִי וְאִם הָאִי נוֹשָׁב הוּא, נִצְטָרֵךְ לִפְנוֹת אֶל תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, שֶׁיַּעַמְדוּ לָנוּ לְהֵחָלֵץ מִן הַמֵּצָר, וְאִם הָאִי שׁוֹמֵם הוּא וְאֵין בּוֹ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם, נִצְטָרֵךְ לְהֵחָלֵץ מִן הַמֵּצָר בְּכֹחַ עַצְמֵנוּ בִּלְבָד.”

“אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁאֵין לְךָ דָבָר פָּשׁוּט מִזֶּה,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף.

“אֲבָל בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בֵּין שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל יַבֶּשֶׁת וּבֵין שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל אִי, סוֹף סוֹף לְהֵיכָן הִשְׁלִיכָה אוֹתָנוּ הַסּוּפָה לְפִי דַעְתְּךָ, כּוֹרֶשׁ?”

“אֶל נָכוֹן אֵינִי יָכֹל לָדַעַת זֹאת,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. "אֶלָּא שֶׁלְּפִי הַהַשְׁעָרָה אָנוּ נִמְצָאִים בְּאַחַת הָאֲרָצוֹת שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. בְּשָׁעָה שֶׁעָזַבְנוּ אֶת רִיצְ’מוֹנְד נָשְׁבָה הָרוּחַ מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְחֶזְקָתוֹ מְעִידָה עָלֶיהָ, שֶׁהִיא לֹא שִׁנְּתָה אֶת דַּרְכָּהּ זוֹ. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לַשַׁעֵר, שֶׁאָנוּ עָבַרְנוּ עַל הַמְּדִינוֹת שֶׁל קָרוֹלִינָה הַצְּפוֹנִית וְשֶׁל קָרוֹלִינָה הַדְּרוֹמִית, עַל מְדִינַת גֵּ’אוֹרְגְ’יָה, עַל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי וְעַל מֶכְּסִיקָה עַצְמָהּ, וּלְבַסּוֹף – עַל חֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הֲרֵינִי מְשַׁעֵר, שֶׁהַמֶּרְחָק שֶׁעָבַר הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בִּמְעוּפוֹ מַגִּיעַ לְכָל הַפָּחוֹת עַד כְּדֵי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים אוֹ שִׁבְעֵת אֲלָפִים מִילִין; אֲבָל אִם הָרוּחַ שִׁנְּתָה מְעַט אֶת דַּרְכָּהּ, וַדַּאי נָשְׂאָה אוֹתָנוּ אוֹ אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל מֶנְדָּנָה אוֹ אֶל אִיֵּי פוֹמוֹטוּ; וְאִם מְהִירוּתָהּ גָדְלָה מִכְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, אֶפְשָׁר שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָנוּ אֶל זֵלַנְדְיָה הַחֲדָשָׁה. אִם תִּתְאַמֵּת הַשְׁעָרָה זוֹ, נוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה עַל נְקֵלָּה. חֲזָקָה שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לְפָנֵינוּ בְּנֵי אָדָם, אִם אַנְגְּלִים וְאִם בְּנֵי מַאוֹרִי. וְאוּלָם אִם אֶרֶץ זוֹ הִיא אִי שָׁמֵם מִקְּבוּצַת־הָאִיִּים הַמִּיקְרוֹנֵזִית, מַה שֶׁנּוּכַל אוּלַי לְהַכִּיר מֵעַל רֹאשׁ הָהָר הַגָּבוֹהַּ, אָז עָלֵינוּ לְסַדֵּר כָּאן אֶת חַיֵּינוּ כָּל צָרְכֵּנוּ, כְּאִלּוּ עֲתִידִים אָנוּ לָשֶׁבֶת פֹּה יְשִׁיבַת קֶבַע בְּלִי לָצֵאת מִזֶּה לְעוֹלָם.

“בְּלִי לָצֵאת מִזֶּה לְעוֹלָם!” קָרָא הַכַּתָּב, “אָמַרְתָּ: בְּלִי לָצֵאת מִזֶּה לְעוֹלָם! הַאֻמְנָם, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי?”

“מוּטָב שֶׁהַמַּצָּב יְהֵא נִרְאֶה לָנוּ מִתְּחִלָּתוֹ רַע מֵאֵין כָּמוֹהוּ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְיַחֵל לְמִקְרֶה שֶׁיְּשַׁנֵּהוּ לְטוֹבָה.”

יָפֶה דִּבַּרְתָּ!" אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “חוּץ מִזֶּה עָלֵינוּ לְקַוּוֹת, כִּי אִי זֶה, אִם בֶּאֱמֶת מָקוֹם זֶה אִי הוּא, אֵינוֹ שׁוֹכֵן מִחוּץ לִתְחוּם נְתִיבוֹת הָאֳנִיּוֹת! כִּי לוּלֵא כֵּן, רַע וָמַר יִהְיֶה גּוֹרָלֵנוּ!”

“כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לָדַעַת אֶל נָכוֹן אֶת הַמַּצָּב שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ, עָלֵינוּ קֹדֶם כֹּל לַעֲלוֹת עַל הָהָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲבָל כְּלוּם סָבוּר אַתָּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “שֶׁיְּהֵא בְּךָ מָחָר דֵּי כֹּחַ לַעֲלִיָּה קָשָׁה וּמְיַגַּעַת שֶׁכָּזוֹ?”

“הֲרֵינִי מְקַוֶּה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּבִלְבָד שֶׁמַּר פֶּנְקְרוֹף וְאַתָּה, בְּנִי, תּוֹכִיחוּ לָנוּ שֶׁגִּבּוֹרֵי צַיִד זְרִיזִים וְחָרוּצִים אַתֶּם.”

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן, “כֵּיוָן שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל צַיִד, עָלַי לְהַגִּיד לְךָ: הַלְוַאי וְהָיִיתִי מֻבְטָח, שֶׁבַּחֲזִירָתִי אוּכַל לִצְלוֹת כָּאן צְלִי צַיִד, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מֻבְטָח, שֶׁאָצוּד צַיִד וַאֲבִיאֶנּוּ הַבָּיְתָה…”

“עֲמֹד בְּדִבּוּרְךָ וַהֲבִיאֵהוּ נָא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גָמְרוּ, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב יִשָּׁאֲרוּ הַבֹּקֶר עִם הַקָּמִינִים, כְּדֵי לָתוּר אֵת אַדְמַת הַחוֹף וְאֶת אֶרֶץ הָרָמָה, תַּחַת אֲשֶׁר נֶב, הֶרְבֶּרְט וְהַסַּפָּן יֵלְכוּ הַיַּעֲרָה, כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת אוֹצַר הָעֵצִים שֶׁנִתְרוֹקֵן וּכְדֵי לָצוּד צַיִד, בַּעֲלֵי כָנָף וְחַיּוֹת, שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם.

וּבְכֵן יָצְאוּ בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר לְפָעֳלָם: הֶרְבֶּרְט הָיָה מָלֵא תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן, נֶב הָיָה עַלִּיז, תַּחַת אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף מִלְמֵל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ:

“אִם בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה אֶמְצָא שָׁם אֵשׁ, אֵין זֹאת כִּי אִם הַבָּרָק בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הִצִּית אוֹתָהּ!”

שְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף וְהִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הָעַקְמוּמִית שֶׁל הַנָּחַל. שָׁם עָמַד הַסַּפָּן וְאָמַר לַחֲבֵרָיו:

“מַה נַעֲשֵׂה תְּחִלָּה, נָצוּד צַיִד אוֹ נְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים?”

“נָצוּד צַיִד,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵי טוֹףּ כְּבָר רָץ הֵנָּה וָהֵנָּה וּמֵרִיחַ.”

“טוֹב אֵפוֹא, נֵלֵךְ לָצוּד צַיִד,” אָמַר הַסַּפָּן. “אַחַר נָשׁוּב הֵנָּה וּנְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים.”

וּבְכֵן הִזְדַּיְּנוּ שְׁלשֶׁת הַצַּיָּדִים בְּמַקְלוֹת שֶׁל עַנְפֵי אָשׁוּחַ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי טוֹףּ, שֶׁהָיָה מְקַפֵּץ לִפְנֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים.

וְאוּלָם הַפַּעַם לֹא הִמְשִׁיכוּ הַצַּיָּדִים אֶת דַּרְכָּם לְאֹרֶךְ אֲפִיק הַנַּחַל, אֶלָּא שָׂמוּ מִיָּד אֶת פְּנֵיהֶם לַעֲבִי הַיָּעַר. הָאִילָנוֹת שֶׁגָּדְלוּ שָׁם הָיוּ רֻבָּם מִמִּין הָאֳרָנִים. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים עָמְדוּ אִילָנוֹת בּוֹדְדִים, שֶׁשִּׁעוּר הַהֶקֵּף שֶׁלָּהֶם הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר, וְהַלָּלוּ הֵעִידוּ שֶׁאֶרֶץ זוֹ נִמְצֵאת בְּמַעֲלַת־רֹחַב גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁשִּׁעֵר הָאִינְגֵ’נֵר. כַּמָּה קָרָחוֹת שֶׁבַּיַּעַר הָיוּ מְכֻסּוֹת גִּזְעֵי עֵצִים שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ וְהִבְטִיחוּ אוֹצָר שֶׁל חָמְרֵי־שְׂרֵפָה שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק. מֵהָלְאָה לַקָּרָחוֹת שׁוּב נַעֲשׂוּ הָאִילָנוֹת צְפוּפִים בְּיוֹתֵר וְכִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם.

אָכֵן קָשֶׁה הָיָה עַד מְאֹד לִמְצֹא נְתִיבָה בְּתוֹךְ הָעַרְבּוּבְיָה הַזֹּאת שֶׁל אִילָנוֹת. וּלְפִיכָךְ צִיֵּן הַסַּפָּן מִזְּמָן לִזְמָן אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרוּ בָּהּ – עַל יְדֵי שְׁבִירַת עֲנָפִים. אֶפְשָׁר שֶׁעָשָׂה מִשְׁגֶּה שֶׁלֹּא הָלַךְ לְאֹרֶךְ זֶרֶם הַנַּחַל, כְּכֹל אֲשֶׁר הָלַךְ הוּא וְהֶרְבֶּרְט בִּשְׁעַת הַתִּיּוּר הָרִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁכְּבָר עָבְרָה שָׁעָה תְּמִימָה וַעֲדַיִן לֹא נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם שׁוּם צָיִד. טוֹףּ הָיָה רָץ מִתַּחַת לַעֲנָפִים נְמוּכִים וְלֹא הִפְרִיחַ אֶלָּא צִפֳּרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶן מִקָּרוֹב. אֲפִילוּ הַקּוּרוּקוּסִים לֹא נִרְאוּ לָעַיִן, וְהַסַּפָּן סָבוּר הָיָה, שֶׁאָנוּס יִהְיֶה לָשׁוּב אֶל מְקוֹם הַבִּצּוֹת שֶׁבַּיַּעַר, שֶׁשָּׁם הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנִים וְהִזְמִינָה לוֹ עוֹפוֹת שֶׁהֶעֱלָם בְּחַכָּה.

“אִי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף!” אָמַר נֶב בְּקוֹל שֶׁהָיְתָה בּוֹ מִקְצָת לִגְלוּג, “אִם זֶהוּ כָּל הַצַּיִד, שֶׁהִבְטַחְתָּ לַאֲדוֹנִי לְהָבִיא הַבַּיְתָה, וַדַּאי לֹא יְהִי צֹרֶךְ בִּמְדוּרָה גְדוֹלָה כְּדֵי לִצְלוֹתוֹ!”

“אַל תְּהִי קְצַר־רוּחַ, נֶב,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “מֻבְטָח אַתָּה, שֶׁאִם יִהְיֶה לָנוּ מַחֲסוֹר בְּשׁוּבֵנוּ הַבַּיְתָה, לֹא יִהְיֶה זֶה מַחֲסוֹר שֶׁל שְׁלַל צָיִד.”

“וּבְכֵן אֵין לְךָ בִּטָּחוֹן בְּמַר סְמִית?”

“זֹאת לֹא זֹאת.”

“אֲבָל אִי אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיַּעֲלֶה אֵשׁ?”

“אֲנִי אַאֲמִין בָּזֶה בְּשָׁעָה שֶׁאֶרְאֶה בְּעֵינַי אֶת הָעֵצִים בּוֹעֲרִים עַל גַּבֵּי הָאָח.”

“בָּעֹר יִבְעֲרוּ, הֲלֹא פִּי אֲדוֹנִי דִבֵּר אֵלֶיךָ!”

“הַלְוַאי וְרָאִינוּ זֹאת בְּעֵינֵינוּ!”

הַחַמָּה לֹא הִגִּיעָה עֲדַיִן לִמְרוֹם גָּבְהִי הַשְּׁחָקִים. הָאֲנָשִׁים יָסְפוּ לָלֶכֶת הָלְאָה וְסוֹפָם שֶׁרָאוּ שָׂכָר בַּעֲמַל דַּרְכָּם, כִּי הֶרְבֶּרְט מָצָא עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. זֶה הָיָה מִין עֵץ אֹרֶן, שֶׁהַצְּנוֹבְרוֹת שֶׁלּוֹ אוֹצְרִים גַּרְעִין מְצֻיָּן, אֲשֶׁר יוֹשְׁבַי הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה וּבְאֵרָפָּה מְחַבְּבִים אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר. הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בְּשֵׁלִים כָּל צָרְכָּם, וְהֶרְבֶּרְט נָתַן אוֹת לִשְׁנֵי בְּנֵי הַלְּוָיָה שֶׁלּוֹ, וְהַלָּלוּ הֵטִיבוּ בָּהֶם אֶת לִבָּם.

“הִנֵּה כִּי כֵן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “צִמְחֵי־יָם בִּמְקוֹם לֶחֶם, קוּנְכִיּוֹת בְּמָקוֹם בָּשָׂר וּשְׁקֵדִים לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה – זֶהוּ מְזוֹנָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁשּׁוּב אֵין לָהֶם אֲפִילוּ גַפְרוּר אֶחָד!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְהִתְאוֹנֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“אֵינִי מִתְאוֹנֵן, בְּנִי,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁהִנְנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁהַסְּעֻדּוֹת הַלָּלוּ סְעֻדּוֹת דַּלּוֹת הֵן מֵחֶסְרוֹן בָּשָׂר.”

“לֹא כָךְ הִיא דַעְתּוֹ שֶׁל טוֹףּ…” קָרָא נֶב וְקָפַץ וְרָץ אֶל בֵּין אִילָנוֹת צְפוּפִים, אֲשֶׁר טוֹףּ נֶעְלַם לְשָׁם מִתּוֹךְ נְבִיחָה. אֶל נְבִיחָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב נִלְוְתָה כְּעֵין נַאֲקַת חֲזִיר מְיֻחָדָה בְּמִינָהּ.

הַסַּפָּן וְהֶרְבֶּרְט רָצוּ אַחֲרֵי נֶב. אִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם צַיִד, הֲרֵי לֹא עֵת הִיא לָדוּן עַכְשָׁו אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִצְלוֹתוֹ וְאִם אַיִן, אֶלָּא קֹדֶם כֹּל מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְצוּדוֹ.

אַךְ בָּאוּ הַצַּיָּדִים אֶל בֵּין הָאִילָנוֹת, רָאוּ וְהִנֵּה טוֹףּ מַחֲזִיק בְּאָזְנָהּ שֶׁל אַחַת הַחַיּוֹת. חַיָּה זוֹ הָיְתָה מֵעֵין חֲזִיר, שֶׁאֹרֶךְ גּוּפוֹ כִּשְׁתֵּי רֶגֶל וָחֵצִי, צִבְעוֹ כָּתֹם־שָׁחוֹר, אֶלָּא שֶׁמִּצַּד הַבֶּטֶן הָיָה בָּהִיר יוֹתֵר, זִיפָיו קָשִׁים אֲבָל לֹא מְעֻבִּים, וְאֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁנְּעָצָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּקַּרְקַע בְּחָזְקָה, נִרְאוּ כִּמְחֻבָּרוֹת בִּקְרוּם.

הֶרְבֶּרְט סָבוּר הָיָה, שֶׁחַיָּה זוֹ הִיא חֲזִיר־הַמַּיִם, הֲלֹא הוּא יְצוּר הַנִּמְנֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַכַּרְסְמָנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר.

חֲזִיר־הַמַּיִם לֹא הֵגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי הַכֶּלֶב, אֶלָּא גוֹלֵל מִתּוֹךְ טִמְטוּם דַּעַת לְכָאן וּלְכָאן אֶת עֵינָיו, שֶׁהָיוּ שְׁקוּעוֹת עָמֹק בְּתוֹךְ מְאוּרוֹת שֶׁל חֵלֶב מְעֻבֶּה. אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו שֶׁרָאָה בְּנֵי אָדָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּפַס נֶב אֶת מַקְלוֹ בְּיָדוֹ בְּחָזְקָה וְרָצָה לַהֲרֹג בּוֹ אֶת הַכַּרְסְמָן, וְאוּלָם הַלָּז שָׁמַט עַצְמוֹ מִשִּׁנָּיו שֶׁל טוֹףּ עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר בֵּינֵיהֶן אֶלָּא בְּדַל אָזְנוֹ בִּלְבָד, הוֹצִיא מִגְּרוֹנוֹ קוֹל נְאָקָה חֲזָקָה, הִתְנַפֵּל עַל הֶרְבֶּרְט וְכִמְעַט שֶׁהִפִּילוֹ לָאָרֶץ וְנֶעְלַם בֵּין הָאִילָנוֹת.

“אִי לְנָבָל זֶה!” צָעַק פֶּנְקְרוֹף.

שְׁלשֶׁת הַצַּיָּדִים קָפְצוּ וְרָצוּ בְּעִקְבוֹת טוֹףּ, וּכְשֶׁהִשִּׂיגוּ אוֹתוֹ, רָאוּ וְהִנֵּה אוֹתָהּ הַחַיָּה צוֹלֶלֶת בְּמֵי בִּצָּה רְחָבָה, שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת בְּנֵי מֵאוֹת שָׁנִים.

הָאֲנָשִׁים עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם בְּלִי־נוֹעַ, תּוֹהִים וּתְמֵהִים. טוֹףּ קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם, וְאוּלָם חֲזִיר־הַמַּיִם הִסְתַּתֵּר עַל קַרְקַע הַבִּצָּה וְהָיָה סָמוּי מִן הָעָיִן.

“הָבָה נַמְתִּין מְעַט,” אָמַר הָעֶלֶם, “כִּי עוֹד מְעַט יַעֲלֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם לִשְׁאֹף רוּחַ.”

“וְכִי לֹא יִטְבַּע?” שָׁאַל נֶב.

“לֹא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהֲרֵי כַּפּוֹת רַגְלָיו יֵשׁ לָהֶן קְרוּם שֶׁל שְׂחִיָּה וּלְפִי טִבְעוֹ הִנֵּהוּ כִּמְעַט מִן הָאַמְפִיבִיּוֹת. אֲבָל הָבָה נֶאֱרֹב לוֹ.”

טוֹףּ הוֹסִיף לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם. פֶּנְקְרוֹף וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו עָמְדוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים עַל שְׂפַת הַבִּצָּה, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַחַיָּה מִבְּרֹחַ.

הֶרְבֶּרְט לֹא טָעָה. מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים שָׁבָה וְעָלְתָה הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. טוֹףּ הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ בִּקְפִיצָה אַחַת וְעִכֵּב אוֹתָהּ מִלָּשׁוּב וְלִצְלֹל הַמָּיְמָה. עָבַר עוֹד רֶגַע אֶחָד וְהוּא סָחַב אוֹתָהּ אֶל הַחוֹף וְשָׁם הִכָּה אוֹתָהּ נֶב מִכָּה אַחַת בְּמַקְלוֹ וּמִיָּד הֱמִיתָהּ.

“הֵידָד!” הִשְׁמִיעַ פֶּנְקְרוֹף קְרִיאַת נִצָּחוֹן. “עַכְשָׁו אֵין אָנוּ צְרִיכִים אֶלָּא גַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת אַחַת וְהַכַּרְסְמָן יְכֻרְסֵם עַד לְעַצְמוֹתָיו!”

פֶּנְקְרוֹף הִפְשִׁיל אֶת חֲזִיר הַמַּיִם עַל כְּתֵפָיו וּבְכַוְּנוֹ עַל פִּי מַעֲמַד הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהַשָּׁעָה שְׁעֵת שְׁתַּיִם, נָתַן לַחֲבֵרָיו אוֹת לָשׁוּב הַבָּיְתָה.

הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל טוֹףּ הָיָה לַצַּיָּדִים לְעֵזֶר גָּדוֹל, כִּי בְּסִיּוּעוֹ חָזְרוּ וּמָצְאוּ אֶת דַּרְכָּם עַל נְקַלָּה. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעוּ אֶל עַקְמוּמִית הַנָּחַל.

פֶּנְקְרוֹף הִתְקִין בִּמְהִירוּת מִטְעָן שֶׁל עֵצִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֶפֶס אֵשׁ צְרִיכָה הָיְתָה עֲבוֹדָה זוֹ לִהְיוֹת נֶחֱשֶׁבֶת בְּעֵינָיו לְבַטָּלָה; וְשׁוּב הֵשִׁיטוּ אֶת הָרַפְסוֹדָה עַל פְּנֵי זֶרֶם הַנַּחַל וּשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַקָּמִינִים.

עוֹד רְחוֹקִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִבֵּית דִּירָתָם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת, וּפִתְאֹם עָמַד הַסַּפָּן תַּחְתָּיו וְהִשְׁמִיעַ שׁוּב קְרִיאַת הֵידָד עַזָּה וְרָמָה וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ אֶל קֶרֶן הַזָּוִית, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ הַקָּמִינִים וְקָרָא:

“הֶרְבֶּרְט! נֶב! הַבִּיטוּ וּרְאוּ!”

עַמּוּד עָשָׁן עָלָה וְהִסְתַּלְסֵל מֵעַל לְרָאשִׁי הַסְּלָעִים!

פֶּרֶק עֲשִׂירִי

הַמְצָאָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – הַשְּׁאֵלָה הַמַּעֲסִיקָה בְּיוֹתֵר אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – הָעֲלִיָּה עַל הָהָר – הַיַּעַר – קַרְקַע וֻלְקָנִי – הַטְּרָגָּפָּנִים – כִּבְשֵׂי הַבָּר – הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה – תַּחֲנַת הַלַּיְלָה – שִׂיא הָהָר.

לְאַחֵר רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדוּ הַצַּיָּדִים לִפְנֵי אֵשׁ בּוֹעֶרֶת עַל גַּבֵּי הָאָח. בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד נִמְצָא כּוֹרֶשׁ סְמִית וְעִמּוֹ הַכַּתָּב. פֶּנְקְרוֹף הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת חֲזִיר־הַמַּיִם שָׁלֵו וְהִבִּיט פַּעַם אֶל הָאֶחָד וּפַעַם אֶל הַשֵּׁנִי וְלֹא דִבֵּר דָּבָר.

“הִנֵּה כִּי כֵּן, יְדִידִי אִישׁ הַחַיִל,” קָרָא הַכַּתָּב. “הֲרֵי זוֹ אֵשׁ, אֵשׁ לַאֲמִתָּהּ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתִצְלֶה כָּל צָרְכָּהּ חַיָּה זוֹ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשֵׁנוּ הַשּׁוֹקֵקָה!”

“אֲבָל מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הִצִּית אוֹתָהּ?…” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הַשָּׁמֶשׁ!”

וְאָכֵן אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הִיא שֶׁסִּפְּקָה אֶת הַחֹם הַזֶּה, שֶׁהִפְלִיא כָּל כָּךְ אֶת פֶּנְקְרוֹף. הַסַּפָּן לֹא רָצָה לְהַאֲמִין לְמַרְאֶה עֵינָיו וְהוּא הָיָה כָּל כָּךְ תּוֹהֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם עַד שֶׁנֶּעֶתְּקוּ מִלִּים מִפִּיו לִשְׁאֹל אֶת הָאִינְגֵ’נֵר אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

“וּבְכֵן הָיְתָה לְךָ זְכוּכִית־שְׂרֵפָה, אֲדוֹנִי?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לֹא, בְּנִי,” הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל, “אֶלָּא שֶׁהִתְקַנְתִּי זְכוּכִית־שְׂרֵפָה.”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶרְאָה אֶת הַמַּכְשִׁיר, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ זְכוּכִית־שְׂרֵפָה.

מַכְשִׁיר זֶה הָיָה עָשׂוּי שְׁתֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל שְׁעוֹנִים, שֶׁהֱסִירָן מֵעַל שְׁעוֹנוֹ שָׁלּוֹ וּמֵעַל אוֹתוֹ שֶׁל הַכַּתָּב. הוּא מִלֵּא אוֹתָן מַיִם וְהִדְבִּיק אֶת קְצוֹתֵיהֶן זוֹ בְּזוֹ בְּטִיט, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הִתְקִין לוֹ עֲדָשָׁה ¹¹גְמוּרָה, שֶׁרִכְּזָה אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָיְתָה מֻכְשָׁרָה לְהַבְעִיר אֵזוֹב יָבֵשׁ.

הַסַּפָּן הִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַמַּכְשִׁיר, אַחַר נָתַן אֶת עֵינָיו בָּאִינְגֵ’נֵר וְלֹא דִבֵּר דָּבָר. אֶפֶס מַה שֶׁלֹּא בִּטֵּא בִּשְׂפָתָיו הִבִּיעוּ מֶבָּטֵי עֵינָיו! אִם לֹא רָאָה אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית כִּרְאוֹת אֱלֹהִים, הֲרֵי רָאָה אוֹתוֹ כִּרְאוֹת יְצוּר, שֶׁהוּא יָתֵר מִבָּשָׂר וָדָם פָּשׁוּט! לְבַסּוֹף חָזַר אֵלָיו הַדִּבֵּר וְהוּא קָרָא:

“כְּתֹב זֹאת בַּסֵּפֶר, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, רְשֹׁם זֹאת בְּפִנְקָסֶךָ!”

“כְּבָר רָשַׁמְתִּי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְקִין הַסַּפָּן בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל נֶב שְׁפוּד וְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי מֵעָיו שֶׁל חֲזִיר־הַמַּיִם, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וְחַיָּה זוֹ נִצְלְתָה כְּגוּר־חֲזִיר פָּשׁוּט עַל מְדוּרַת אֵשׁ מַבְהִיקָה וְרוֹעֶשֶׁת.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַקָּמִינִים הֻכְשְׁרוּ לְשַׁמֵּשׁ בֵּית דִּירָה כָּרָאוּי, לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁהַמִּסְדְּרוֹנִים נִתְחַמְמוּ עַל יְדֵי אֵשׁ הָאָח, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחָזְרוּ וְסָתְמוּ אֶת הַפְּרָצוֹת בָּאֲבָנִים וּבַחוֹל.

וּבְכֵן נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרוֹ לֹא הוֹצִיאוּ אֶת שְׁעוֹת הַבֹּקֶר לְבַטָּלָה, אֶלָּא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן יָפֶה. כּוֹרֶשׁ סְמִית כִּמְעַט שָׁב לְאֵיתָנוֹ וְכֹחוֹ חָזַר אֵלָיו, וּכְדֵי לְנַסּוֹתוֹ קָם וְעָלָה עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַסֶּלַע. מִמָּקוֹם זֶה כּוֹנֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה אֶת עֵינוֹ, שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לְהַעֲרִיךְ שִׁעוּרֵי גֹבַהּ וְשִׁעוּרֵי מֶרְחַקִּים, אֶל אוֹתוֹ הָהָר, אֲשֶׁר עַל שִׂיאוֹ אָמַר לַעֲלוֹת בְּיוֹם הַמָּחָר. הָר זֶה, שֶׁנִּמְצָא בִּפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁשָׁה מִילִין, נִרְאָה לוֹ שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל עַל פְּנֵי הַיָּם, וּלְפִיכָךְ עֵינוֹ שֶׁל הַמִּסְתַּכֵּל אֲשֶׁר יַעֲמֹד עַל שִׂיאוֹ תּוּכַל לִתְפֹּס לְכָל הַפָּחוֹת הֶקֵּף־רְאִיָּה שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילִין. וּבְכֵן הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁחוּג־רְאִיָּה כָּזֶה יִתֵּן לְכוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַיְּכֹלֶת לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁל “אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת,” שֶׁהָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְהַדִּין עִמּוֹ.

סָעֲדוּ אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב כְּהִלְכָתָהּ. בְּשָׂרוֹ שֶׁל חֲזִיר־הַמַּיִם נָעַם לְחֵךְ הַסּוֹעֲדִים וְהֵם שִׁבְּחוּ אֶת טַעֲמוֹ. צִמְחֵי־הַיָּם וְשִׁקְדֵי הָאֹרֶן שִׁמְּשׁוּ פַּרְפֶּרֶת לִסְעֻדָּה זוֹ, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הָיָה מֵסִיחַ בָּהּ אֶלָּא מְעַט, מִשּׁוּם שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ עֲסוּקוֹת וּטְרוּדוֹת בְּעֶסְקֵי יוֹם הַמָּחָר.

פְּעָמִים אֲחָדוֹת הִצִּיעַ הַסַּפָּן כַּמָּה הַצָּעוֹת עַל מַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָם, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה בַּעַל שֵׂכֶל שִׁטָּתִי, נָד בְּרֹאשׁוֹ וְעָנָה וְאָמָר:

“מָחָר נֵדַע מַה מַצָּבֵנוּ וְעַל פִּי הַיְּדִיעָה הַזֹּאת נְכַוֵּן אֶת מַעֲשֵׂינוּ.”

מִשֶּׁנִּגְמְרָה הַסְעֻדָּה, הוֹסִיפוּ הַרְבֵּה גִזְרֵי־עֵצִים עַל הָאָח, וְדָרֵי הַקָּמִינִים, וּבִכְלָלָם גַּם טוֹףּ, שָׁכְבוּ לִישׁוֹן וְיֶשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה. שׁוּם מִקְרֶה לֹא הִשְׁבִּית אֶת שַׁלְוַת הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּלְמָחָר, בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְחֹדֶשׁ מַרְס – הִתְעוֹרְרוּ הָאֲנָשִׁים מִשְּׁנָתָם רַעֲנַנִּים וְרוּחָם טוֹבָה עֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה הֵם מוּכָנִים וּמְזֻּמָּנִים לַעֲרֹךְ אֶת מַסַּע־הַתִּיּוּר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְבָרֵר מַה גוֹרָלָם.

כֻּלָּם הָיוּ מוּכָנִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. שְׁיָרֵי חֲזִיר־הַמַּיִם עֲדַיִן הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי הַחֲבוּרָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. חוּץ מִזֶּה הָיוּ מְקַוִּים, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לָצוּד צַיִד בַּדֶּרֶךְ. כֵּיוָן שֶׁזְּגוּגִיּוֹת הַשְּׁעוֹנִים שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְשֶׁל הַכַּתָּב הֻחְזְרוּ לִמְקוֹם תַּשְׁמִישָׁן הָרִאשׁוֹן, עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְחָרַךְ שׁוּב חֲתִיכַת בַּד, לִהְיוֹת מְשַׁמֶּשֶׁת סְפוֹג־שְׂרֵפָה. וַאֲשֶׁר לְאַבְנֵי צֹר, הֲרֵי וַדַּאי לֹא חָסְרָה אֶרֶץ זוֹ, שֶׁמּוֹצָאָהּ הוּא וֻלְקָנִי.

בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת וָחֵצִי בַּבֹּקֶר עָזְבוּ הַתַּיָּרִים אֶת הַקָּמִינִים כְּשֶׁהֵם מְזֻיָּנִים בְּמַקְלוֹת. פֶּנְקְרוֹף יָעַץ לָלֶכֶת שׁוּב בְּדֶרֶךְ הַיַּעַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ בָּהּ פַּעַם אַחַת, וְאִלּוּ גַם יִצְטָרְכוּ לַחֲזֹר בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. חוּץ מִזֶּה דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁזּוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה אֶל הָהָר, וּבְכֵן הִקִּיפוּ אֶת קֶרֶן הַזָּוִית הַדְּרוֹמִית שֶׁל הַסְּלָעִים וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַנַּחַל וְאַחַר עָזְבוּ אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהַנַּחַל מִתְעַקֵּם וּפוֹנֶה לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. הֵם חָזְרוּ וּמָצְאוּ אֶת הַנָּתִיב, שֶׁכְּבָר כָּבְשׁוּ אוֹתוֹ מִתַּחַת לָאִילָנוֹת הַיְרוֹקִים, וּבְתֵשַׁע שָׁעוֹת הִגִּיעַ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו אֶל קְצֵה־הַיַּעַר הַמַּעֲרָבִי.

הַקַּרְקַע, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה טוֹבְעָנִי וְאַחַר נֶהְפַּך לְחוֹל, לֹא הָיָה עַד כָּאן מְעֻקַּשׁ אֶלָּא מַשֶּׁהוּ; עַכְשָׁו הִתְחִיל שׁוֹפֵעַ וְעוֹלֶה מְעַט מְעָט אֶל פְּנִים הָאָרֶץ. מִתַּחַת לָאִילָנוֹת הַגְּבוֹהִים נִרְאוּ פֹּה וָשָׁם חַיּוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁנֶּחְפְּזוּ לִבְרֹחַ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. טוֹףּ הִתְחִיל רָץ אַחֲרֵיהֶן, וְאוּלָם רַבּוֹ קְרָאָהוּ בַּחֲזָרָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה עַכְשָׁו פְּנַאי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן. אוּלַי לְאַחַר זְמָן. הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הָיָה אָדָם הֶעָשׂוּי לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִן הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁנִּקְבְּעָה בְּמֹחוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִתְבּוֹנֵן אֲפִילוּ אֶל הָאָרֶץ שֶׁעָבַר בָּהּ, לֹא אֶל מַרְאֶהָ וְלֹא אֶל גִדוּלֶיהָ. הוּא לֹא כִוֵּן אֶת דַּעְתּוֹ אֶלָּא אֶל אוֹתוֹ הָהָר, שֶׁאָמַר לַעֲלוֹת עָלָיו, וְשֶׁהוּא כּוֹנֵן עַכְשָׁו אֶת פְּעָמָיו אֵלָיו בְּלִי לִנְטוֹת מֵעַל דַּרְכּוֹ נְטִיָּה כָּל שֶׁהִיא.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת יָשְׁבוּ לַחֲנוֹת לְשָׁעָה קַלָּה.

עִם יְצִיאָתָם מִן הַיַּעַר נִתְגַלְּתָה לְעֵינֵיהֶם מַעֲרֶכֶת הַשִּׁטָּה הַהֲרָרִית שֶׁל הָאָרֶץ. הָהָר הָיָה מָרְכָּב מִשְׁנֵי שִׂיאִים. הַשִּׂיא הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר בְּגֹבַה שֶׁל אַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל הָיָה שָׁטוּחַ, נִתְמַךְ עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹת־הָרִים, שֶׁתַּבְנִיתָן הָיְתָה מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר וְשֶׁנִּדְמוּ בִּסְעִיפֵיהֶן לְצִפֹּרֶן עֲנָקִית שֶׁנִּתְקְעָה בַּקַּרְקַע. בֵּין שְׁלוּחוֹת־הֶהָרִים הִשְׂתָּרְעוּ עֲמָקִים צָרִים מְכֻסִּים עֵצִים, אֲשֶׁר קְבוּצוֹתֵיהֶם הָאַחֲרוֹנוֹת הִתְנַשְּׂאוּ עַד לַמִּישׁוֹר שֶׁל הַשִּׂיא הָרִאשׁוֹן: וּלְעֻמַּת זֶה דַלָּה הָיְתָה מַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ שֶׁעַל צֶלַע הָהָר הַפְּתוּחָה לָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית; עַל גַּבֵּי אוֹתָהּ הַצֶּלַע נִרְאוּ רְצוּעוֹת עֲמֻקּוֹת, אֲשֶׁר וַדַּאי הָיוּ חֲרִיצִים שֶׁל לַבָּה.

עַל גַּבֵּי הָהָר הָרִאשׁוֹן הִתְנַשֵּׂא הָר שֵׁנִי, אֲשֶׁר קָצֵהוּ הָיָה מְעֻגָּל וּמְשֻׁפָּע קְצָת. הוּא הָיָה דּוֹמֶה לְכוֹבַע עֲנָקִי עָגֹל הַנָּטוּי לְצַד אֹזֶן אֶחָת. עֲפַר אַדְמָתוֹ הָיָה עָרֹם וְחָשׂוּף וּמְכֻסֶּה פֹּה וָשָׁם סְלָעִים אֲדַמְדַּמִּים.

הַתַּיָּרִים נִתְכַּוְּנוּ לַעֲלוֹת עַל שִׂיאוֹ שֶׁל הָהָר הַשֵּׁנִי הַזֶּה, וּסְבוּרִים הָיוּ, שֶׁרָאשֵׁי שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים הֵם הַדֶּרֶךְ הַמְעֻלָּה הַמּוֹלִיכָה אֶל אוֹתוֹ הַשִּׂיא.

“אָנוּ עוֹמְדִים עַל אֲדָמָה וֻלְקָנִית,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא וַחֲבֵרָיו הִתְחִילוּ עוֹלִים לְאַט לְאַט עַל גַּבָּהּ שֶׁל אַחַת מִשְּׁלוּחוֹת־הֶהָרִים הָאֵלֶּה; שְׁלוּחַת־הָר זוֹ הִתְפַּתְּלָה וְעָלְתָה אֶל הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה בְּעַקְמוּמִית וּמִשּׁוּם כָּךְ נוֹחָה הָיְתָה לַעֲלִיָּה.

קַרְקַע זֶה הָיָה מָלֵא מַעֲקַשִּׁים וַעֲרוּצִים מְרֻבִּים, כִּי הַכֹּחוֹת הַוֻּלְקָנִיִּים צָבְרוּ וְתָלְלוּ אוֹתוֹ בְּעַרְבּוּבְיָה. פֹּה וָשָׁם הִתְגּוֹלְלוּ גָלְמֵי סְלָעִים, עֲרֵמוֹת שֶׁל שִׁבְרֵי־בַּזֶּלֶת, אַבְנֵי־סְפוֹג וּזְכוּכִית שֶׁל לַבָּה. נִזְדַּמְּנוּ קְבוּצוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁל אוֹתָם עֲצֵי הַצְּנוֹבְרוֹת, אֲשֶׁר בַּנְּקִיקִים הַצָּרִים שֶׁלְּמַטָּה הִתְלַכְּדוּ וְהָיוּ לְחוֹרְשׁוֹת עֲבֻתּוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁקַּוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַחְדֹּר לְשָׁם.

בְּדֶרֶךְ עֲלִיָּתָם זוֹ עַל צַלְעוֹת הֶהָרִים הַתַּחְתּוֹנוֹת הִבְחִין הֶרְבֶּרְט כַּמָּה עֲקֵבוֹת שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה עָבְרוּ כָּאן זֶה לֹא כְבָר.

“הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי תְּמָאֵנָּה לִמְסֹר לָנוּ אֶת אַדְמַת אֲחֻזָּתָן לִרְצוֹנָן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, אֲשֶׁר יָצָא לָצוּד לֹא אַחַת אֶת הַנָּמֵר בְּהֹדּוּ וְאֶת הָאֲרִי בְּאַפְרִיקָה, “אֲקַוֶּה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהִתְמַלֵּט מֵהֶן, וְאַף עַל פִּי כֵן, צְרִיכִים אָנוּ לִהְיוֹת זְהִירִים!”

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַתַּיָּרִים עָלוּ לְאַט לְאַט מַעְלָה מַעְלָה, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הַמַּעֲקַשִּׁים וְהַמִּכְשׁוֹלִים הַמַרֻבִּים אָרְכָה דַרְכָּם בְּיוֹתֵר. פְּעָמִים שֶׁנִּשְׁמֵט פִּתְאֹם הַקַּרְקַע מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם וְהֵם עָמְדוּ עַל שְׂפַת נְקִיקִים עֲמֻקִּים וַאֲנוּסִים הָיוּ לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֵיהֶם וּלְהַקִּיפָם סְחוֹר סְחוֹר, כָּל זֶה גָרַם אִבּוּד זְמָן וִיגִיעוֹת מְרֻבּוֹת. לְעֵת הַצָּהֳרַיִם חָנְתָה הָאוֹרְחָה הַקְּטַנָּה לְרַגְלֵי חֹרְשָׁה שֶׁל עֲצֵי אֲשׁוּחִים וְעַל יַד פֶּלֶג קָטֹן, שֶׁהִתְגַּלְגֵּל לְמַטָּה בְּצוּרָה שֶׁל מַפַּל־מַיִם; שָׁם אָכְלָה הָאֹרְחָה אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִגִּיעוּ הַתַּיָּרִים אֶלָּא עַד חֲצִי הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה עַד הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבָרוּר הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשָׁהּ לִפְנֵי בּוֹא הַלָּיְלָה.

מִמְּקוֹם חֲנִיָּתָם זֶה נִתְרַחֵב לְעֵינֵיהֶם אֹפֶק הַיָּם בְּמִדָּה רַבָּה, אֶלָּא שֶׁחוּג מֶבָּטָם נִצְטַמְצֵם עַל יְדֵי הַכֵּף הַמְחֻדָּד אֲשֶׁר בִּדְרוֹמִית־מִזְרָחִית, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַבְחִין אִם חוֹף הַיָּם, אֲשֶׁר נָטָה נְטִיָּה גְדוֹלָה הַצִּדָּה, מְחֻבָּר עִם אֵיזוֹ אֶרֶץ שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו אוֹ אֵינוֹ מְחֻבָּר. מִשְּׂמֹאל פָּשַׁט מֶבַּט־הָעַיִן עַד לְמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מִילִין לִפְאַת צָפוֹן, וְאוּלָם בִּפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית נֶעֱצַר שׁוּב עַל יְדֵי גַב הָר, שֶׁהָיָה שָׁסוּעַ וּמְרֻסָּק בְּצוּרָה מְשֻׁנָּה. וּבְכֵן מִמָּקוֹם זֶה עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה, שֶׁהֶעֱסִיקָה כָּל כָּךְ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית.

בְּשָׁעָה אַחַת הִתְחִילוּ שׁוּב עוֹלִים מָעְלָה. שׁוּב פַּעַם אֲנוּסִים הָיוּ לָלֶכֶת בַּעֲקִיפִין לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית וּלְהַבְקִיעַ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין חֹרְשׁוֹת עֲבֻתּוֹת. כָּאן, בֵּין חֻפּוֹת הָאִילָנוֹת עוֹפְפוּ הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁל עוֹפוֹת מִמִּין הַתַּרְנְגוֹלִים מִמִּשְׁפַּחַת הַפַּסְיוֹנִים. עוֹפוֹת אֵלֶּה, הַקְּרוּיִם “טְרָגָּפָּנִים,” הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּצִיצִת בָּשָׂר הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארָם וּבִשְׁתֵּי קַרְנַיִם קְטַנּוֹת וְדַקּוֹת אֲחוֹרִי עֵינֵיהֶם. גֹּדֶל הַזּוּגוֹת הַלָּלוּ הָיָה כְּגֹדֶל הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁלָּנוּ; צֶבַע הַנְּקֵבוֹת הָיָה כֻּלּוֹ כָּתֹם, תַּחַת אֲשֶׁר הַזְּכָרִים הִתְנוֹסְסוּ בְּנוֹצוֹתֵיהֶם הָאֲדֻמּוֹת, שֶׁהָיוּ זְרוּעוֹת נְקֻדּוֹת לְבָנוֹת. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הֵמִית אַחַד הַטְּרָגָּפָּנִים הַלָּלוּ בְּאֶבֶן, שֶׁיָּדָה בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה וּבְכֹחַ. וּפֶּנְקְרוֹף הִבִּיט אֶל הָעוֹף בִּתְשׁוּקָה רַבָּה, כִּי הָאֲוִיר הַצַּח הִרְעִיבוֹ בְּיוֹתֵר.

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הָעוֹלִים מִן הַחֹרְשָׁה, הִתְחִילוּ מְטַפְּסִים בָּזֶה אַחַר זֶה עַל מִדְרוֹן צַר, שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ כְּמֵאָה רֶגֶל, וְהִגִּיעוּ אֶל מַדְרֵגָה רָמָה שֶׁבָּהּ צָמְחוּ אַךְ אִילָנוֹת מוּעָטִים וּמַרְאֵה אַדְמָתָהּ הָיָה וֻלְקָנִי. מִכָּאן נָטוּ שׁוּב לְצַד מִזְרָח וְהָלְכוּ בִּנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת וְצָרוֹת, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ הָיָה לְהַבִּיט בִּזְהִירוּת לְהֵיכָן הוּא מַצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הָלְכוּ בְּרֹאשׁ הָאֹרְחָה, פֶּנְקְרוֹף בְּסוֹפָהּ, וְכוֹרֶשׁ וְהַכַּתָּב הָלְכוּ בָּאֶמְצַע. הַחַיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְצוּיוֹת עַל גַּבֵּי הַמְּרוֹמִים הַלָּלוּ וְשֶׁעִקְּבוֹתֵיהֶן הִתְחִילוּ מִזְדַּמְּנִים עַכְשָׁו לִפְנֵי הָעוֹלִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וַדַּאי הָיוּ מִבְּנֵי אוֹתָם הַגְּזָעִים, אֲשֶׁר רַגְלֵיהֶם בּוֹטְחוֹת וְחוּט הַשֶּׁדְרָה שֶׁלָּהֶם גָּמִישׁ הוּא, כְּגוֹן הַיְּעֵלִים. כַּמָּה מֵהֶן נִרְאוּ לְעֵינֵי הָעוֹלִים, אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף קָרָא לָהֶן בְּשֵׁם אַחֵר.

“הֲרֵי הַלָּלוּ כְּבָשִׂים הֵם!” פָּרְצָה קְרִיאָה מִפִּיו.

אָז עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ כֻּלָּם מִמֶּרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת אֶל חֲצִי תְּרֵיסָר שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת, בַּעֲלוֹת קַרְנַיִם חֲזָקוֹת, שֶׁהָיוּ כְּפוּפוֹת לְאָחוֹר וּפְחוּסוֹת בְּקָצֵיהֶן, בַּעֲלוֹת צֶמֶר חָבוּי מִתַּחַת לְשַׂעֲרוֹת מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת וּצְהַבְהַבּוֹת.

בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ כְּבָשִׂים מְצוּיִם, אֶלָּא מִין מְיֻחָד הַמָּצוּי הַרְבֵּה בַּמְּקוֹמוֹת הַהֲרָרִיִּים שֶׁל הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים וַאֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט קְרָאָם בְּשֵׁם “מוּפְלוֹנִים” (כִּבְשֵׂי־בָּר). “וְכִי יָפִים שׁוֹקֵיהֶם לַאֲכִילָה וּבְשָׂרָם רָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ קְצִיצוֹת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“הֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“אִם כֵּן, הֲרֵי כְּבָשִׂים הֵם!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

הַחַיּוֹת עָמְדוּ בְּלִי־נוֹעַ בֵּין שִׁבְרֵי הַבַּזֶּלֶת וְהִבִּיטוּ אֶל הָאֲנָשִׁים בְּעֵינַיִם תְּמֵהוֹת, כְּאִלּוּ זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיֵּיהֶם שֶׁהֵם רוֹאִים בְּרִיּוֹת בַּעֲלוֹת שְׁתֵּי רַגְלָיִם. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְעוֹרֵר בָּהֶם רֶגֶשׁ הַפַּחַד, וּמִיָּד קָפְצוּ מִסֶּלַע אֶל סֶלַע וְנִתְעַלְּמוּ מִן הָעָיִן.

“עוֹד נִתְרָאֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף אַחֲרֵיהֶם בְּקוֹל מְבַדֵּחַ כָּל כָּךְ, שֶׁחֲבֵרָיו לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק.

וְשׁוּב עָלוּ הָלֹךְ וְעָלֹה לְמָעְלָה. עַל כַּמָּה מִדְרוֹנוֹת רָאוּ עִקְּבוֹת לַבָּהּ, שֶׁהִתְפַּתְּלוּ נַפְתּוּלִים מְשֻׁנִּים. כַּמָּה פְּעָמִים פָּגְעוּ הָעוֹלִים בְּדַרְכָּם בַּמַּעְיָנוֹת גָּפְרִית קְטַנִּים וּמֻכְרָחִים הָיוּ לַעֲקֹף אוֹתָם.

כְּכָל אֲשֶׁר הָלְכוּ הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב אֶל הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה, כֵּן נֶעֶשְׂתָה הָעֲלִיָּה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת עָבְרוּ אֶת תְּחוּם גִּדּוּל הָעֵצִים. מִכָּאן וָהָלְאָה לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא אֳרָנִים בּוֹדְדִים, דַּלִּים וּמְעֻוָּתִים, אֲשֶׁר כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁבְּקִרְבָּם וַדַּאי אַדִּיר הָיָה לְמַדַּי, כֵּיוָן שֶׁיָּכְלוּ עֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחוֹת וְהַסּוּפוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת עַל פְּנֵי הַמְּרוֹמִים הַלָּלוּ. לְאָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרָיו הָיָה מֶזֶג הָאֲוִיר יָפֶה וְהָאַטְמוֹסְפֵרָה הָיְתָה שׁוֹקֶטֶת, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ הִתְחוֹלְלָה בְּגֹבַהּ זֶה – גֹּבַהּ שֶׁל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים רֶגֶל – רוּחַ חֲזָקָה, וַדַּאי הָיְתָה מַכְבִּידָה עֲלֵיהֶם אֶת הַהֲלִיכָה. הָאֲוִיר הָיָה שָׁקוּף, וְרוּם הַשָּׁמַיִם הָיָה זַךְ וּבָהִיר. שַׁלְוָה גְּמוּרָה הָיְתָה שַׁלֶטֶת מִסְּבִיבָם. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא רָאוּ עוֹד, כִּי הָיְיתָה חֲבוּיָה אֲחוֹרֵי הַשִּׂיא הָעֶלְיוֹן כְּמוֹ אֲחוֹרֵי סוֹכֵך גְּדָל־מִדּוֹת; שִׂיא עֶלְיוֹן זֶה כִּסָּה אֶת חֲצִי הָאֹפֶק הַמַּעֲרָבִי וְצִלּוֹ הָאַדִּיר הָלַךְ וְהִשְׂתָּרַע עַד לְחוֹף הַיָּם, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁמְּאוֹר הַיּוֹם הַמַּבְהִיק הָלַךְ הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ. כַּמָּה תִּימְרוֹת אֵדִים אוֹ עַרְפַּלִּים הִתְחִילוּ עוֹלִים לִפְאַת מִזְרָח וְהִתְנוֹסְסוּ לְנֹגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל צִבְעֵי הַקָּשֶׁת.

רַק מֶרְחָק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת הִפְרִיד בֵּין הַתַּיָּרִים וּבֵין הָרָמָה, שֶׁאֵלֶיהָ בִּקְּשׁוּ לְהַגִּיעַ כְּדֵי לָלוּן שָׁם הַלָּיְלָה, וְאוּלָם דַּרְכָּם הָיְתָה דֶרֶךְ נַפְתּוּלִים וַעֲקִיפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָרְכוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַפְּסִיעוֹת הַלָּלוּ וְהָיוּ לִשְׁנֵי מִילִין. כַּמָּה פְּעָמִים הָיוּ חֲסֵרִים, אִם אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ, קַרְקַע לְמִדְרַךְ רַגְלֵיהֶם. עִתִּים שֶׁהַמּוֹרָדוֹת הָיוּ תְּלוּלִים כָּל כָּךְ, שֶׁהַהוֹלְכִים הֶחֱלִיקוּ עַל פְּנֵי לַבָּה קוֹפְאָה מֵאֵין מִשְׁעָן לְרַגְלֵיהֶם. לְאַט לְאַט הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִגִּיעוּ סוֹף סוֹף אֶל רָמַת הָהָר הָרִאשׁוֹן וְהֵם עֲיֵפִים עַד מְאֹד מֵעֲמַל הַהֲלִיכָה שֶׁל שֶׁבַע שָׁעוֹת, כְּבָר שָׁלְטָה כִּמְעַט חֶשְׁכַּת לָיְלָה.

אָז הִתְחִילוּ מְטַפְּלִים בַּעֲרִיכַת מִשְׁכָּב, כִּי הָיוּ זְקוּקִים לַאֲכִילָה וּלְשֵׁנָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם שֶׁתַּשּׁוּ. הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הָהָר הִתְנַשְּׂאָה מֵעַל לְבָסִיס שֶׁל סְלָעִים, וּבֵינֵיהֶם מָצְאוּ עַל נְקַלָּה מְקוֹם מִקְלָט. אָמְנָם הַמָּקוֹם הָיָה עָנִי בֶּחָמְרֵי שְׂרֵפָה, וְאַף עַל פִּי כֵן עָלְתָה בְּיַד הַתַּיָּרִים לַעֲרֹךְ אֵשׁ בְּסִיּוּעַ שֶׁל אֵזוֹב וְשִׂיחִים יְבֵשִׁים, שֶׁנִּמְצְאוּ פֹּה וָשָׁם עַל גַּבֵּי הָרָמָה. הַסַּפָּן סִדֵּר מֵעֲרֶכֶת אֲבָנִים לִהְיוֹת לְאָח, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַד נֶב וְהֶרְבֶּרְט לֶאֱסֹף חָמְרֵי שְׂרֵפָה בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה. אַחֲרֵי כֵן הִקִּישׁוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי צוֹר זוֹ בְּזוֹ וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְּזוּ מֵהֶן נָפְלוּ עַל הַבַּד הֶחָרוּךְ, וְעַד מְהֵרָה הִתְלַקְּחָה בְּכֹחַ הַנְּפִיחָה שֶׁל נֶב שַׁלְהֶבֶת נָאָה וְרוֹעֶשֶׁת, אֲשֶׁר קִירוֹת הַסְּלָעִים שֶׁמִּסָּבִיב הָיוּ לָהּ לְמַחֲסֶה.

אֵשׁ זוֹ לֹא שִׁמְּשָׁה אֶלָּא לְצֹרֶךְ חִמּוּם בְּקֹר הַלַּיְלָה וְלֹא לְצֹרֶךְ צְלִיַּת הַפַּסְיוֹן, אֲשֶׁר נֶב חָשַׂךְ אוֹתוֹ לְיוֹם הַמָּחָר. לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב הִסְתַּפְּקוּ בִּשְׁיָרֵי בְּשַׂר חֲזִיר־הַמַּיִם וּבִקְמָצִים אֲחָדִים שֶׁל שִׁקְדֵי אֹרֶן. בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וָחֵצִי נִגְמַר הַכֹּל.

אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲקֹר בַּדִּמְדּוּמִים אֶת הַשֶּׁטַח הָרָחָב וְהַמְעֻגָּל הַזֶּה, שֶׁהָהָר הַשֵּׁנִי הָיָה מֻטְבָּע עָלָיו. קֹדֶם שֶׁשָּׁכַב לָנוּחַ רָצָה לָדַעַת אִם אֶפְשָׁר לָסֹב אֶת הָהָר הַהוּא מִכָּל עֵבֶר בְּתַחְתִּיתוֹ, כִּי אוּלַי צַלְעוֹתָיו תְּלוּלוֹת הֵן יוֹתֵר מִדַּי וְאֵין יְכֹלֶת לַעֲלוֹת עַד לְשִׂיאוֹ. שְׁאֵלָה זוֹ לֹא נָתְנָה לוֹ מְנוּחָה, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁמִּצַּד שִׁפּוּעַ שֶׁל הָהָר הָעֶלְיוֹן, כְּלוֹמַר, מִצַּד צָפוֹן, אֵין הָרָמָה עֲשׂוּיָה לַעֲבֹר בָּהּ. וְאִם כָּךְ יִהְיֶה, אִם אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לֹא לַעֲלוֹת עַד רֹאשׁ הָהָר וְלֹא לָסֹב אֶת תַּחְתִּיתוֹ, הֲרֵי לֹא יוּכְלוּ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַסְּבִיבָה, וְנִמְצָא שֶׁהָעֲלִיָּה תִּהְיֶה לְבַטָּלָה וּמַטְרָתָהּ לֹא תֻּשַּׂג.

וּבְכֵן לֹא הִשְׁגִּיחַ כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּעֲיֵפוּתוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף וְנֶב עָסְקוּ בַּהֲכָנַת הַמִּשְׁכָּב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט רָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ אֶת מְאֹרְעוֹת הַיּוֹם, קָם וְסָבַב בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט אֶת עִגּוּלָהּ שֶׁל הָרָמָה מִצַד צָפוֹן.

הַלַּיְלָה הָיָה נָאֶה וְשׁוֹקֵט וְהָאֲפֵלָה לֹא הָיְתָה עֲדַיִן גְּדוֹלָה לְמַדָּי. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהָעֶלֶם הָלְכוּ זֶה בְּצַד זֶה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִתְרַחֲבָה הָרָמָה לִפְנֵיהֶם וְהֵם הָלְכוּ בְּאֵין מַעֲצוֹר. בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הָיְתָה מְלֵאָה שִׁבְרֵי סְלָעִים וְלֹא נִמְצָא בָּהּ אֶלָּא שְׁבִיל צַר, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לֶכֶת שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּשׁוּרָה אֶחָת. וְכָךְ הָיוּ מְהַלְּכִים כְּעֶשְׂרִים רְגָעִים וּלְבַסּוֹף מֻכְרָחִים הָיוּ לַעֲמֹד תַּחְתֵּיהֶם. מִמָּקוֹם זֶה וָהָלְאָה הִתְלַכְּדוּ מוֹרְדוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הֶהָרִים כְּאֶחָד וְלֹא הָיְתָה שׁוּם חֲצִיצָה בֵּינֵיהֶם. לְטַפֵּס וְלָסֹב עַל גַּבֵּי הַמִּדְרוֹנוֹת הַלָּלוּ, שֶׁזָּוִית הַנְּטִיָּה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה כִּמְעַט בַּת שִׁבְעִים מַעֲלוֹת, אִי אֶפְשָׁר הָיָה בְּשׁוּם פָּנִים מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.

וְאוּלָם אִם הָאִינְגֵ’נֵר וּבֶן לִוְיָתוֹ מֻכְרָחִים הָיוּ לְוַתֵּר עַל חֶפְצָם לְהוֹסִיף וּלְהַקִּיף אֶת תַּחְתִּית הָהָר בְּמַעְגָּל, הֲרֵי לְעֻמַּת זֶה נִתְּנָה לָהֶם עַכְשָׁו הַיְּכֹלֶת לַעֲלוֹת מַעְלָה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.

לִפְנֵיהֶם נִתְגַלָּה חָלָל עָמֹק בְּתוֹךְ הָהָר. חָלָל זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִפְתָח צְדָדִי שֶׁל הַלּוֹעַ הָעֶלְיוֹן, מֵעֵין צַוָּאר שֶׁל בַּקְבּוּק. אֲשֶׁר דַּרְכוֹ הָיָה שׁוֹטֵף וְיוֹצֵא הַחֹמֶר הַנּוֹזֵל בַּזְּמָן שֶׁהַוֻּלְקָן הָיָה פּוֹעֵל אֶת פְּעֻלָּתוֹ. הַלַּבָּה הַנֻּקְשָׁה וְהַסִּיגִים שֶׁהֶעֱלוּ קְרוּם שִׁמְּשׁוּ מֵעֵין מַדְרֵגָה טִבְעִית בַּעֲלַת שְׁלַבִּים רְחָבִים, שֶׁהֵקֵלָּה הַרְבֵּה אֶת הָעֲלִיָּה עַל רֹאשׁ הָהָר.

סְקִירָה אַחַת הִסְפִּיקָה לוֹ לְכוֹרֶשׁ סְמִית לְהַבְחִין בַּדָּבָר, וּבְלִי פִּקְפּוּק כָּל שֶׁהוּא נִכְנַס בְּלִוְיַת הָעֶלֶם אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ הַכַּבִּיר, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בָּאֲפֵלָה, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְגָדֹל.

עֲדַיִן צְרִיכִים הָיוּ לַעֲלוֹת עֲלִיָּה שֶׁל אֶלֶף רֶגֶל. וְאוּלָם מַה מִשְׁפַּט הַמִּדְרוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הַלּוֹעַ? הַאֶפְשֶׁר יִהְיֶה לְטַפֵּס עֲלֵיהֶם? דָּבָר זֶה יִתְבָּרֵר עַד מְהֵרָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱלִיט לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ לְמַעְלָה כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲמֹד מַעֲצוֹר בְּפָנָיו. לְאָשְׁרוֹ הָיוּ הַמִּדְרוֹנוֹת הַלָּלוּ מָאֳרָכִים וְנִפְתָּלִים בְּיוֹתֵר וְנוֹחִים הָיוּ לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה לְמָעְלָה.

בְּנוֹגֵעַ לַוֻּלְקָן עַצְמוֹ לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁכֻּלּוֹ כָּבוּי הוּא. אַף עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא לֹא עָלָה מִקִרְבּוֹ. אַף שַׁלְהֶבֶת קְטַנָּה שֶׁבִּקְטַנּוֹת לֹא יָקְדָה בִּתְהוֹם מַעֲמַקָּיו. מִתּוֹךְ הַבּוֹר הָאָפֵל הַזֶּה, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר שֶׁנָּקַב וְיָרַד עַד לִקְרָבָיו שֶׁל כַּדּוּר הָאֲדָמָה, לֹא עָלָה לֹא נַהַם וְלֹא רִטּוּן וְאַף לֹא קוֹל רְעִידָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִילוּ אֲוִירוֹ שֶׁל לוֹעַ זֶה לֹא הָיָה בּוֹ אַף רֵיחַ כָּל שֶׁהוּא שֶׁל קִיטוֹר גָּפְרִית. בָּרוּר הָיָה שֶׁאֵין זוֹ מְנוּחָה אַרְעִית, שֶׁהַוֻּלְקָן שָׁרוּי בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא כְּבִיָּה גְמוּרָה שֶׁלּוֹ.

דּוֹמֶה הָיָה שֶׁנִּסִיוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית יַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. כְּכֹל אֲשֶׁר הוּא וְהֶרְבֶּרְט עָלוּ הָלֹךְ וְעָלֹה עַל הַקִּירוֹת הַפְּנִימִיִּים, כֵּן הִתְרַחֵב מִפְתַּח הַלּוֹעַ מֵעַל לְרֹאשָׁם. הַקֶּטַע הֶעָגֹל שֶׁל כִּפַּת הַשָּׁמַיִם שֶׁהָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁל קִירוֹת הַלּוֹעַ, הָלַךְ וְגָדֵל. עִם כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁפָּסַע כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט נִתְגַּלּוּ לְעֵינֵיהֶם כּוֹכָבִים חֲדָשִׁים, קְבוּצוֹת הַכּוֹכָבִים שֶׁל שְׁמֵי הַדָּרוֹם הִזְהִירוּ בְּהָדָר. בְּרוּם כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הִבְהִיק נָגְהוֹ “לֵב הָעַקְרָב,” וְלֹא רָחוֹק מִמֶּנּוּ הִתְנוֹסֵס אוֹת כּוֹכַב־ אֲשֶׁר בִּקְבוּצַת קִנְטַוְרוּס, שֶׁסְּבוּרִים עָלָיו שֶׁהוּא הַכּוֹכָב הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל כַּדּוּר הָאָרֶץ. וּכְכֹל אֲשֶׁר מִפְתַּח הַלּוֹעַ הוֹסִיף לְהִתְרַחֵב, כֵּן הוֹפִיעוּ קְבוּצַת הַכּוֹכָבִים שֶׁל מַזַּל דָּגִים וְהַמְשֻׁלָּשׁ הַדְּרוֹמִי, וְלַסּוֹף, כִּמְעַט אֵצֶל הַצִּיר הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָעוֹלָם, הִתְנוֹצֵץ אוֹתוֹ הַצְּלָב הַדְּרוֹמִי הַנֶּהְדָּר הַמְשַׁמֵּשׁ תַּחַת כּוֹכַב־הַצִּיר אֲשֶׁר לַחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי.

סָמוּךְ לִשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב הִצִּיגוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט אֶת כַּף רַגְלָם עַל שִׂיא־הָהָר הָעֶלְיוֹן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר שָׁלְטָה בָּעוֹלָם אֲפֵלָה גְמוּרָה, וְהָעַיִן לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶלָּא עַד לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי מִילִין. הֶהָיְתָה אֶרֶץ לֹא־יְדוּעָה זוֹ כֻּלָּה מֻקָּפָה יָם, אוֹ קְשׁוּרָה מִצַּד מַעֲרָב בְּאֵיזוֹ יַבֶּשֶׁת שֶׁל הַיָּם הַשָּׁקֵט? עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בַּדָּבָר. רְצוּעַת עָנָן, שֶׁהִתְרַשְּׁמָה בִּבְהִירוּת עַל פְּנֵי הָאֹפֶק, נָחָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּצַד מַעֲרָב וְהִגְדִּילָה אֶת הַחֲשֵׁכָה עַד שֶׁהָעַיִן לֹא יָכְלָה לְהַבְחִין, אִם הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם מִתְלַכְּדִים יַחַד לְעִגּוּל אֶחָד, וְאִם אָיִן.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ פִּתְאֹם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁל אֹפֶק הַשָּׁמַיִם בְּרַק אוֹר קָלוּשׁ, שֶׁהָלַךְ הָלֹךְ וְיָרֹד מַטָּה, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁרְצוּעַת הֶעָנָן עָלְתָה מַעְלָה מָעְלָה.

זֶה הָיָה חֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ בִּתְקוּפַת חִדּוּשׁוֹ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְשָׁקַע. וְאוּלָם קַוֵּי אוֹרוֹ עֲדַיִן הִסְפִּיקוּ כָּל צָרְכָּם לְהָאִיר אֶת הָאֹפֶק, שֶׁכְּבָר טָהַר מִן הֶעָנָן, וְעֵינֵי הָאִינְגֵ’נֵר רָאוּ וְהִנֵּה דְמוּתוֹ הָרוֹעֶדֶת נִשְׁקָפָה רֶגַע אֶחָד בְּשֶׁטַח מָיִם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית תָּפַס בְּיָדוֹ שֶׁל הָעֶלֶם.

“הֲרֵי זֶה אִי!” עָנָה וְאָמַר בְּכֹבֶד רֹאשׁ, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁקַּו הַיָּרֵחַ הָאַחֲרוֹן דָּעַךְ בְּגַלֵּי הַיָּם.

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר

עַל רֹאשׁ הָהָר – תּוֹכוֹ שֶׁל הַלּוֹעַ – מִסָּבִיב אַךְ יָם – אֵין הָעַיִן רוֹאָה שׁוּם יַבָּשָׁה – מַרְאֵה הַחוֹף מִמְּרוֹמִים – הִידְרוֹגְרָפִיָּה (תֵּאוּר־הַמַּיִם) וְאוֹרוֹגְרָפִיָּה (תֵּאוּר־הֶהָרִים) – הֲיֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל הָאִי? – קְרִיאַת שֵׁמוֹת לְמִפְרְצֵי הַיָּם, לַשּׁוּנִיּוֹת, לַנְּחָלִים וְכוּ' – הָאִי לִינְקוֹלְן.

לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה שָׁבוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט בַּחֲזָרָה אֶל מְקוֹם הַחֲנִיָּה. הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הִרְבָּה שִׂיחָה עִם חֲבֵרָיו, אֶלָּא הוֹדִיעַ לָהֶם בִּקְצָרָה, שֶׁהָאָרֶץ, אֲשֶׁר הַגּוֹרָל הֱטִילָם אֵלֶיהָ, הֲרֵיהִי אִי וְשֶׁמָּחָר יִתְיָעֲצוּ מַה לַעֲשׂוֹת. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָרַךְ לוֹ כָּל אֶחָד מִשְׁכָּב כְּכֹל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדוֹ בִּמְאוּרַת בַּזֶּלֶת זוֹ, בְּרוּם שֶׁל אַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל מֵעַל פְּנֵי הַיָּם, וְ“שׁוֹכְנֵי הָאִי,” יֶשְׁנוּ שְׁנַת מְנוּחָה.

לְמָחָר, בִּשְׁלשִׁים לְחֹדָשׁ מַרְס, לְאַחַר סְעֻדַּת בֹּקֶר חֲטוּפָה שֶׁנֶּעֶרְכָה מִבְּשֵׂר הַטְּרָגָּפּוֹן הַצָּלוּי, אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲלוֹת שׁוּב פַּעַם עַל רֹאשׁ הַוֻּלְקָן עַל מְנָת לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל הָאִי, אֲשֶׁר הוּא וַחֲבֵרָיו יִהְיוּ כְּלוּאִים בּוֹ אוּלַי לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם, אִם רָחוֹק הוּא מֶרְחָק גָּדוֹל מִכָּל אֶרֶץ אוֹ אִם הוּא נִמְצָא מִחוּץ לִנְתִיבַת הָאֳנִיּוֹת, הַמְבַקְּרוֹת אֶת קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הַפַּעַם נִלְווּ אֵלָיו כָּל חֲבֵרָיו, אֲשֶׁר גַּם הֵם הִשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת אֶת הָאִי הַזֶּה, אֲשֶׁר מִכָּאן וּלְהַבָּא עֲלֵיהֶם לְהַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת כָּל יְהָבָם שֶׁיְּכַלְכְּלֵם וִימַלֵּא אֶת כָּל מַחֲסוֹרֵיהֶם.

סָמוּךְ לְשֶׁבַע שָׁעוֹת עָזַב כּוֹרֶשׁ סְמִית וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶת מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם. אִישׁ מֵהֶם לֹא הָיָה דוֹאֵג לְגוֹרָלוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ בּוֹטְחִים בְּעַצְמָם, אֶלָּא שֶׁסִּבַּת הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה שׁוֹנֶה הָיְתָה אֵצֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵאֲשֶׁר אֵצֶל חֲבֵרָיו. בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה נוֹבֵעַ מִתּוֹךְ הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ בּוֹ כִּשְׁרוֹן לְנַצֵּל אֶת הַטֶּבַע הַפִּרְאִי הַזֶּה וּלְהוֹצִיא מִמֶּנוּ אֶת כָּל צָרְכֵי הַחַיִּים שֶׁל חֲבֵרָיו וְשֶׁל עַצְמוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר חֲבֵרָיו לֹא הָיוּ חֲרֵדִים לְגוֹרָלָם, מִשּׁוּם שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה עִמָּם. וְעַד כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה אֱמוּנָתָם בּוֹ, יוֹכִיחַ לָנוּ פֶּנְקְרוֹף. לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה בְּהַדְלָקַת הָאֵשׁ לֹא הָיָה אָדָם זֶה מִתְיָאֵשׁ אַף רֶגַע אֲפִילוּ הָיָה נִמְצָא עַל גַּבֵּי סֶלַע עָרֹם וְחָשׂוּף, וּבִלְבַד שֶׁיְּהִי כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁרוּי עִמּוֹ עַל אוֹתוֹ הַסֶּלַע.

“הֲבֵל הֲבָלִים!” עָנָה וְאָמַר, “הֲרֵי יָצָאנוּ מֵרִיצְ’מוֹנְד בְּלִי רְשׁוּת הַשַּׁלִּיטִים! וּבְכֵן אַךְ יַד הַשֵּׁד מִשַּׁחַת תִּהְיֶה בְּאֶמְצַע, אִם לֹא נַצְלִיחַ הַיּוֹם אוֹ מָחָר לָצֵאת מִמָּקוֹם, אֲשֶׁר וַדַּאי אִישׁ לֹא יַעַצְרֵנוּ שָׁם!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית פָּנָה וְהָלַךְ שׁוּב בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ בָּהּ אֶמֶשׁ. וְכָךְ עָבְרוּ אֶת הַמִּישׁוֹר וְהִקִּיפוּ אֶת תַּחְתִּית הַקּוֹנָאָה¹² הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מִפְתַּח הַלּוֹעַ הַצְּדָדִי. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה. הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה בָּרָקִיעַ הַזַּךְ וְהֵצִיפָה בְּקַרְנֶיהָ אֶת כָּל הַצֵּלַע הַמִּזְרָחִית שֶׁל הָהָר.

וְהִנֵּה נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ. מַרְאֵהוּ הָיָה בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהִבְחִין אוֹתוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית: הוּא הָיָה דּוֹמֶה לְמַשְׁפֵּךְ גָּדוֹל עַד מְאֹד, אֲשֶׁר הָלַךְ וְהִתְרַחֵב עַד לְגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הָרָמָה. בְּתַחְתִּית הַמִּפְתָּח הַצְּדָדִי הִתְפַּתְּלוּ עַל צַלְעוֹת הָהָר זִרְמֵי לַבָּה רְחָבִים וְנֻקְשִׁים וְסִמְּנוּ בְּכָךְ אֶת דַּרְכָּם שֶׁל הֶחֳמָרִים הַמּוּקָאִים עַד לַעֲמָקִים הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר חָרְשׁוּ אֶת פְּנֵי הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי.

תּוֹכוֹ שֶׁל הַלּוֹעַ, אֲשֶׁר הַנְּטִיָּה שֶׁלּוֹ לֹא הָיְתָה יְתֵרָה מִשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַד אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת, לֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם קֹשִׁי וְשׁוּם מַעֲצוֹר לַעֲלִיָּה לְמָעְלָה. מָצְאוּ בּוֹ עִקְּבוֹת לַבָּה יְשָׁנָה־נוֹשָׁנָה, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה שָׁפְעָה לְפָנִים מֵעַל לִגְדוֹת הַלּוֹעַ, עַד שֶׁנִּפְעַר אוֹתוֹ הַמִּפְתָּח הַצְּדָדִי וְהִטָּה אֶת הַזֶּרֶם אֶל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה.

אֶת עֹמֶק הַשּׁוּחָה שֶׁל הַוֻּלְקָן, אֲשֶׁר חִבְּרָה אֶת הַשְּׁכָבוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַאֲדָמָה עִם הַלּוֹעַ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲרִיךְ בְּמֶבָּט עַיִן, לְפִי שֶׁנִּתְעַלְּמָה בַּמַּחֲשַׁכִּים. וּכְנֶגֶד זֶה לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהַוֻּלְקָן כָּבָה כְּבִיָּה מֻחְלֶטֶת.

עוֹד לִפְנֵי שְׁעַת שְׁמוֹנֶה עָלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עַל רֹאשׁ הַלּוֹעַ וְעָמְדוּ עַל גִּבְעָה קְטַנָּה, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה עַל שְׂפָתוֹ הַצְּפוֹנִית כְּעֵין אֲבַעְבּוּעָה.

“הַיָּם! מִסָּבִיב אַךְ יָם!” קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים, כְּאִלּוּ לֹא יָכְלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם לִכְבּשׁ מִלָּה זוֹ, אֲשֶׁר עָשְׂתָה אוֹתָם לְיוֹשְׁבַי־אִי.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, מִסְּבִיבָם הִשְׂתָּרַע הַיָּם הַגָּדוֹל לִבְלִי קֵץ, הַיָּם אֲשֶׁר צוּרָה עֲגֻלָּה לוֹ! אֶפְשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר וְעָלָה עַל רֹאשׁ הָהָר הָגָה תִּקְוָה בְּלִבּוֹ, שֶׁמָּא יִגָּלֶה לְעֵינָיו אִי קָרוֹב כָּל־שֶׁהוּא, אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶמֶשׁ מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה. וְאוּלָם מְאוּמָה לֹא נִרְאָה לְעֵינָיו עַד לִקְצוֹת הָאֹפֶק, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַד לְמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילִין. לֹא נִרְאֲתָה שׁוּם אֶרֶץ, לֹא נִרְאָה שׁוּם מִפְרָשׂ עַל פְּנֵי הַמָּיִם! כָּל הַמֶּרְחַבְיָה הַגְּדוֹלָה לְאֵין סוֹף הָיְתָה שׁוֹמֵמָה, וּבְלֵב הַחוּג הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין תִּכְלָה לוֹ, הָיָה תָּקוּעַ הָאִי הַבּוֹדֵד כִּנְקֻדָּה קְטַנָּה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ כְּאֶפֶס.

הָאִינְגֵ’נֵר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ עָמְדוּ דוֹמְמִים וּבְלִי נוֹעַ וְהֵעִיפוּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים אֶת מֶבָּטֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס. עֵינֵיהֶם תָּרוּ וּבָחֲנוּ אוֹתוֹ עַד לִקְצוֹת גְּבוּלוֹתָיו. וְאוּלָם אֲפִילוּ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה מְחוֹנָן כֹּחַ־רְאִיָּה מֻפְלָא, לֹא הִבְחִין כְּלוּם; וַהֲרֵי אִלּוּ הִתְנַשְּׂאָה בִּקְצֵה הָאֹפֶק אֶרֶץ כָּל־שֶׁהִיא, וְלוּ גַם בְּצוּרָה שֶׁל אֵד דַּק שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס לָעַיִן, וַדַּאי הָיָה מַבְחִין בָּהּ, לְפִי שֶׁהַטֶּבַע קָבַע מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹת עֵינָיו שְׁנֵי טֵלֶסְקָפִּים גְּמוּרִים!

הֵם הֶעֱבִירוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס וְכִוְּנוּ אוֹתָם אֶל הָאִי, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁלּוֹ עָמְדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט פָּתַח וְשָׁאָל:

“כַּמָּה מִדַּת גָּדְלוֹ שֶׁל אִי זֶה לְפִי הָאֹמֶד?”

וְאָכֵן מִי שֶׁרָאָה אֶת הָאִי מוּטָל בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס, וַדַּאי נִרְאָה לוֹ שֶׁאֵינוֹ גָדוֹל בְּיוֹתֵר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה; הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הֶקֵּף הָאִי וְהֶעֱלָה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַגֹּבַהּ שֶׁעָלָיו עָמַד וְאַחַר עָנָה וְאָמַר:

“יְדִידִי, סָבוּר אֲנִי שֶׁלֹּא אֶטְעֶה אִם אַעֲרִיךְ אֶת מִדַּת אָרְכּוֹ שֶׁל חוֹף הָאִי לְמֵאָה מִילִין.”¹³ “וּבְכֵן כַּמָּה מִדַּת שִׁטְחוֹ?…”

“קָשֶׁה לְהַעֲרִיךְ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי הַחוֹף פָּרוּץ וּמְרֻסָּק הוּא בְּלִי־סֵדֶר יוֹתֵר מִדָּי.”

אִם הָאִינְגֵ’נֵר לֹא טָעָה בְּהַעֲרָכָתוֹ, הֲרֵי הָיָה שִׁעוּר גָּדְלוֹ שֶׁל הָאִי כְּגֹדֶל מַלְטָה אוֹ זַנְתֵּם אֲשֶׁר בַּיָּם הַתִּיכוֹן. וְאוּלָם מִבְנֵהוּ הָיָה פָּרוּעַ וּלְלֹא־סְדָרִים יוֹתֵר מִן הָאִיִּים הַלָּלוּ, אַף הָיָה עָשִׁיר מֵהֶם בְּכֵפִים וּבְשׁוּנִיּוֹת, בְּחַדּוּדִים וּבְמִפְרָצִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים. צוּרָתוֹ הַמְּשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר הָיְתָה בּוֹלֶטֶת וְנִכֶּרֶת לָעַיִן, וּבְשָׁעָה שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָשַׁם לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר אֶת תַּבְנִיתוֹ, נִרְאָה לְעֵינֵי הָרוֹאִים כְּחַיָּה יְלִידַת הַדִּמְיוֹן, כִּבְרִיָּה מוּזָרָה בַּעֲלַת רַגְלַיִם כַּנְפָנִיּוֹת, אֲשֶׁר נִרְדְּמָה עַל פְּנֵי יָם הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.

וַהֲרֵי אָנוּ נוֹתְנִים כָּאן תֵּאוּר קָצָר שֶׁל צוּרַת הָאִי, אֲשֶׁר הַכַּתָּב עָרַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת הַמַּפָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה מְדֻיָּקָה תַּכְלִית הַדִּיּוּק.

הַחֵלֶק הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַחוֹף, הֲלֹא הוּא אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁפְּלֵיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוּטְלוּ לְשָׁם עַל הַיַּבָּשָׁה, הִשְׂתָּרַע בִּדְמוּת קֶשֶׁת רְחָבָה וְגָבַל בְּמִפְרָץ גָּדוֹל, שֶׁנִּסְתַּיֵּם בִּפְאַת מִזְרָחִית־דְּרוֹמִית מִתּוֹךְ שׁוּנִית¹⁴ מְחֻדֶּדֶת, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה יָכֹל לִרְאוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁתָּר אֶת הַחוֹף בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. בִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית סָגְרוּ אֶת הַמִּפְרָץ הַזֶּה שְׁתֵּי שׁוּנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וּבֵינֵיהֶן עָבְרָה לְשׁוֹן־מַיִם צָרָה, אֲשֶׁר דָּמְתָה לַלּוֹעַ הַפָּתוּחַ שֶׁל סְקָלִידָה¹⁵ עֲנָקִית.

מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית לִצְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הִתְעַגֵּל הַחוֹף כְּגֻלְגֹּלֶת שְׁטוּחָה שֶׁל חַיָּה רָעָה וְהִתְרוֹמֵם כְּלַפֵּי פְּנִים כְּעֵין חֲטוֹטֶרֶת, אֲשֶׁר בְּמֶרְכָּזָהּ עָמַד הָהָר הַוֻּלְקָנִי.

מִכָּאן נִמְשַׁךְ הַחוֹף כְּסִדְרוֹ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת מֵאָרְכּוֹ הָיָה מְבֻקָּע עַל יְדֵי מִפְרָץ קָטֹן וָצָר; מֵהָלְאָה לְמִפְרָץ זֶה נִסְתַּיֵּם הַחוֹף מִתּוֹךְ לְשׁוֹן־אֶרֶץ אֲרֻכָּה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לִזְנָבוֹ שֶׁל תַּנִּין־עֲנָק.

לְשׁוֹן־אֶרֶץ זוֹ הָיְתָה חֲצִי־אִי גָמוּר, שֶׁנִּמְשַׁךְ אֶל תּוֹךְ הַיָּם בְּאֹרֶךְ שֶׁל שְׁלשִׁים מִילִין וַאֲשֶׁר מֵהָלְאָה לַכֵּף הַדְּרוֹמִי־הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי, שֶׁכְּבָר נִזְכַּר לְמַעְלָה, הִתְעַגֵּל וְהָיָה לִמְבוֹא־יָם פָּתוּחַ לִרְוָחָה.

בַּמָּקוֹם הַצַּר בְּיוֹתֵר, כְּלוֹמַר, בֵּין הַקָּמִינִים וּבֵין הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן אֲשֶׁר בַּחוֹף הַצְּפוֹנִי, לֹא הִגִּיעַ רָחְבּוֹ שֶׁל הָאִי אֶלָּא עַד כְּדֵי עֲשָׂרָה מִילִין, תַּחַת אֲשֶׁר אָרְכּוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִלּוֹעַ הַסְּקָלִידָה שֶׁבִּצְפוֹנִית־מִזְרָחִית עַד לִקְצֵה זְנַב־הַתַּנִין שֶׁבִּדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית הָיָה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים מִילִין.

מַרְאֵהוּ שֶׁל פְּנִים הָאִי הָיָה כָּזֶה: כָּל חֶלְקוֹ הַדְּרוֹמִי מִן הָהָר וְעַד הַחוֹף הָיָה מְכֻסֶּה שִׁפְעַת יְעָרִים, תַּחַת אֲשֶׁר חֶלְקוֹ הַצְּפוֹנִי הָיָה חָרֵב וּמְכֻסֶּה חוֹלוֹת. בֵּין הַוֻּלְקָן וְהַחוֹף הַמִּזְרָחִי רָאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְגֹדֶל תִּמְהוֹנָם יְאוֹר, שֶׁהָיָה תָּפוּשׂ בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל אִילָנוֹת יְרוֹקִים וַאֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו לֹא יָדְעוּ עָלָיו דָּבָר. כְּשֶׁהִבִּיטוּ עַל הַיְּאוֹר מִמְּרוֹם עֶמְדָּתָם, נִדְמָה לָהֶם שֶׁשִּׁטְחוֹ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שֶׁטַח הַיָּם, וְאוּלָם לְאַחַר עִיּוּן מוּעָט אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁרְאִי מֵימָיו וַדַּאי גָּבוֹהַּ כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת רֶגֶל לְמַעְלָה מִפְּנֵי הַיָּם. מִשּׁוּם שֶׁהָרָמָה שֶׁהוּא נִמְצָא עָלֶיהָ לֹא הָיְתָה אֶלָּא הֵמְשֵׁךְ שֶׁל אַדְמַת הָרָמוֹת אֲשֶׁר לַחוֹף.

“וּבְכֵן אֵפוֹא הֲרֵיהוּ מִן הַיְאוֹרִים, אֲשֶׁר מֵימֵיהֶם מְתוּקִים?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהֲרֵי הוּא נִזּוֹן מִן הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים מֵעַל הָהָר.”

“הֲרֵינִי רוֹאֶה נַחַל קָטֹן הַמִּשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹכוֹ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּהַרְאוֹתוֹ בְּיָדוֹ עַל פֶּלֶג קָטֹן, אֲשֶׁר מְקוֹרוֹ וַדַּאי יָצָא מִתּוֹךְ שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים אֲשֶׁר בְּמַעֲרָב.

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְכֵיוָן שֶׁפֶּלֶג זֶה מְפַרְנֵס בְּמֵימָיו אֶת הַיְאוֹר, הֲרֵי קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁשִּׁפְעַת הַמַּיִם יֵשׁ לָהּ מוֹצָא לְצַד הַיָּם. מוֹצָא זֶה וַדַּאי יִגָּלֶה לְעֵינֵינוּ בַּחֲזִירָתֵנוּ."

זֶרֶם הַמַּיִם הַקָּטֹן הַזֶּה, שֶׁהָיָה עֲקַלְקַל בְּיוֹתֵר, וְאוֹתוֹ הַנַּחַל הַיָּדוּעַ לָנוּ כְּבָר, הָיוּ כָּל הַשִּׁטָּה הַהִידְרוֹגְרָפִית שֶׁל הָאִי, עַל כָּל פָּנִים, עַד כַּמָּה שֶׁהַתַּיָּרִים שֶׁלָּנוּ יָכְלוּ לְהַבְחִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעֵינֵיהֶם. וְאוּלָם הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁמִּתַּחַת לְשִׁפְעַת הָאִילָנוֹת, שֶׁעָשׂוּ שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת שֶׁל הָאִי לְיַעַר אֶחָד גָּדוֹל וְעָצוּם, זָרְמוּ אֶל הַיָּם עוֹד פַּלְגֵי־הָרִים אֲחֵרִים. וְדָבָר זֶה הָיָה אָמְנָם קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי הַמָּקוֹם הָיָה פּוֹרֶה בְּיוֹתֵר וְעָשִׁיר בְּמִינִים נֶהְדָּרִים שֶׁל צְמָחִים הַגְּדֵלִים בָּאֲזוֹרִים הַמְּמֻזָּגִים. וּלְעֻמַּת זֶה לֹא נִרְאָה בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל מוֹצָאֵי מַיִם, חוּץ מִבִּצּוֹת מַיִם אֲחָדוֹת בִּצְפוֹנִית־מִזְרָחִית; כָּלְלוֹ שֶׁל דָּבָר: חֵלֶק זֶה עִם תִּלֵי הַחוֹלוֹת, שִׁטְחֵי הַחוֹלוֹת וְהַצְּחִיחוֹת שֶׁלּוֹ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ הֶפֶךְ גָּמוּר לַעֲתֶרֶת הַקַּרְקַע הַפּוֹרֶה שֶׁל יֶתֶר חֶלְקֵי הָאִי.

הַר־הָאֵשׁ לֹא עָמַד בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָאִי. לְהֶפֶךְ, הוּא הִתְנַשֵּׂא בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁלּוֹ וְשִׁמֵּשׁ מֵעֵין גְּבוּל בֵּין שְׁנֵי הָאֲזוֹרִים. בִּדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית, בְּדָרוֹם וּבִדְרוֹמִית־מִזְרָחִית נִתְעַלְּמוּ מַדְרֵגוֹת שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים מִתַּחַת לְשִׁפְעַת אִילָנוֹת וּצְמָחִים יְרוֹקִים. וּכְנֶגֶד זֶה בָּלְטוּ סְעִיפֵי הֶהָרִים הָאֵלֶּה מִצַּד צָפוֹן וְהָלְכוּ וְשָׁפְלוּ עַד שֶׁתַּמּוּ וְאָבְדוּ בְּבִקְעוֹת הַחוֹלוֹת. לְאוֹתוֹ הַצַּד עַצְמוֹ נָטוּ בְּעִתּוֹת הַהִתְפָּרְצוּת הֶחֳמָרִים הַמּוּקָאִים מִתּוֹךְ הַר הַגַּעַשׁ, וְזֶרֶם רָחָב שֶׁל לַבָּהּ הִגִּיעַ עַד לְאוֹתוֹ לוֹעַ הַסְּקָלִידָה, אֲשֶׁר יָצָא אֶת הַמִּפְרָץ שֶׁבִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שָׁהוּ עַל רֹאשׁ הָהָר שָׁעָה תְּמִימָה. הָאִי הִשְׂתָּרַע לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כְּעֵין תָּכְנִית בּוֹלֶטֶת לְכָל חֲלִיפוֹת צְבָעָיו: הַיָּרוֹק אֲשֶׁר לַיְּעָרִים, הַצָּהֹב אֲשֶׁר לַחוֹלוֹת וְהַתְּכֵלֶת אֲשֶׁר לַמָּיִם. וְאוּלָם הֵם תָּפְסוּ אַךְ אֶת צוּרָתוֹ הַכְּלָלִית, תַּחַת אֲשֶׁר מַרְאֵה פְּרָטָיו, תְּכוּנַת הַקַּרְקַע הַמְּכֻסֶּה שִׁפְעַת יָרוֹק, טִיב קַרְקָעִיתָם שֶׁל הָעֲמָקִים הָעֲטוּפִים צְלָלִים וְתוֹכָם שֶׁל הַנְּקִיקִים הַצָּרִים הַפְּתוּחִים לְרַגְלֵי הַוֻּלְקָן, נִתְעַלְּמוּ מֵעֵינֵיהֶם.

עַכְשָׁו לֹא נִשְׁאֲרָה לִפְנֵי פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אֶלָּא שְׁאֵלָה חֲמוּרָה אַחַת, שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה לְפָתְרָהּ וַאֲשֶׁר פִּתְרוֹנָהּ עָלוּל הָיָה לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה רַבָּה עַל גּוֹרָלָם לֶעָתִיד.

הֲיֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל אַדְמַת אִי זֶה?

שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֲלָה עַל יְדֵי הַכַּתָּב, וּלְאַחַר הַהִתְבּוֹנְנוּת הַמְדֻקְדָּקָה שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ הַתַּיָּרִים אֶל כָּל חֶלְקֵי הָאִי, כְּבָר הָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לְהָשִׁיב עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה שְׁלִילִית.

בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאָה אַף סִמָּן לַעֲבוֹדַת כַּפָּיו שֶׁל אָדָם. אֵין קְבוּצַת אֳהָלִים, אֵין אֹהֶל בּוֹדֵד וְאֵין רְשָׁתוֹת שֶׁל דַּיָּג עַל פְּנֵי הַחוֹף, וְאֵין עָשָׁן מִתַּמֵּר בָּאֲוִיר, אֲשֶׁר יָעִיד עַל מְצִיאוּתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּמָקוֹם זֶה. אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁמֶּרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים מִילִין הִפְרִיד בֵּין הַתַּיָּרִים וּבֵין הַמְּקוֹמוֹת הַקִּיצוֹנִיִּים שֶׁבָּאִי, כְּלוֹמַר, מֵאוֹתוֹ זְנַב־הָאָרֶץ, שֶׁהִשְׂתָּרַע לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, וּלְפִיכָךְ נִבְצָר הָיָה אֲפִילּוּ מֵעֵינַיִם כְּעֵינֵי פֶּנְקְרוֹף לְגַלּוֹת שָׁם יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָרִים אֶת מָסַךְ הַיָּרוֹק אֲשֶׁר כִּסָּה שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת שֶׁל הָאִי וְלִרְאוֹת אִם אֵינוֹ מַאְפִּיל אֵי־שֶׁהוּא עַל אֵיזֶה כְּפָר קָטֹן. וְאוּלָם בִּכְלָל דָּרִים יוֹשְׁבַי הָאִיִּים, הַפְּזוּרִים עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס, רַק עַל אַדְמַת הַחוֹף, וְכָאן נִרְאֲתָה אַדְמַת הַחוֹף כֻּלָּהּ עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה.

וּלְפִיכָךְ עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת הָאִי בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לַתַּיָּרִים לְהַנִּיחַ לְפִי שָׁעָה, שֶׁהָאִי אֵינוֹ נוֹשָׁב.

אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹשְׁבַי הָאִיִּים הַסְּמוּכִים מְבַקְּרִים אוֹתוֹ בִּקּוּר אַרְעִי? עַל שְׁאֵלָה זוֹ קָשֶׁה הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. שׁוּם אֶרֶץ לֹא נִרְאֲתָה לָעַיִן בְּהֶקֵּף שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילִין. וְאוּלָם מֶרְחָק זֶה כְּאַיִן הוּא לִפְנֵי סִירוֹת הַמָּלָאִים וְהַפִּירוֹגִים¹⁶ הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַפּוֹלִינֶזְיָנִים, וְהַלָּלוּ יְכֹלִים לַעֲבֹר אוֹתוֹ עַל נְקַלָּה. הַכֹּל הָיָה תָּלוּי אֵפוֹא בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי, אִם הוּא בּוֹדֵד וּמֻפְרָשׁ עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט אוֹ קָרוֹב הוּא אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים. הֲיַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכַוֵּן אֶת מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי לְפִי הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב בְּלִי הַמַּכְשִׁירִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ? וַדַּאי קָשֶׁה יִהְיֶה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּמִן הָרָאוּי הָיָה לֶאֱחֹז בְּתַחְבּוּלוֹת שֶׁל זְהִירוּת מִפְּנֵי בְּנֵי אִיִּים קְרוֹבִים אֲשֶׁר אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ לְכָאן.

חִקּוּר הָאִי נִגְמַר, תַּבְנִיתוֹ נִקְבָּעָה, גָּבְהוֹ נֶעֱרַךְ בְּקֵרוּב וּמַעֲרֶכֶת מֵימָיו וְהָרָיו נוֹדָעָה. אֶת מַצַּב יְעָרָיו וַעֲמָקָיו הִתְּוָה הַכַּתָּב בַּתָּכְנִית שֶׁלּוֹ בִּכְלָלוּתָם, וְעַכְשָׁו לֹא הָיָה עַל הַתַּיָּרִים אֶלָּא לָרֶדֶת מֵעַל הָהָר וּלְחַקֵּר אֶת הַקַּרְקַע בִּבְחִינָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כְּלוֹמַר, בְּיַחַס לַמַּעְיָנוֹת הַמִּינֵרָלִיִּים שֶׁלּוֹ וּבְיַחַס לַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלּוֹ.

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁנָּתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹת לַחֲבֵרָיו לָרֶדֶת מַטָּה פָּתַח וְאָמַר בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט וְהֶחָמוּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הֲרֵי לְפָנֵינוּ, יְדִידַי, כִּבְרַת הָאֶרֶץ הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר יַד אַל שַׁדַּי הֱטִילַתְנוּ אֵלֶיהָ. בְּמָקוֹם זֶה עָלֵינוּ לִחְיוֹת אוּלַי יָמִים רַבִּים. אוּלַי תָּבוֹא לָנוּ גְאֻלָּה בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, אִם אַחַת הָאֳנִיּוֹת תַּעֲבֹר בַּמָּקוֹם הַזֶּה בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה… הֲרֵינִי אוֹמֵר בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, מִשּׁוּם שֶׁאִי זֶה דַל עֶרֶךְ הוּא בְּיוֹתֵר; אֵין בּוֹ אֲפִילוּ נָמֵל שֶׁיּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹם מַחֲסֶה וּמַרְגּוֹעַ לָאֳנִיּוֹת, וְיֵשׁ לַחֲשׁשׁ שֶׁהוּא נִמְצָא מִחוּץ לִנְתִיבַת הָאֳנִיּוֹת הָרְגִילָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי דְּרוֹמִי בִּשְׁבִיל הָאֳנִיּוֹת הַמְבַקְּרוֹת אֶת קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל הַיָּם הַשָּׁקֵט, וְיוֹתֵר מִדַּי צְפוֹנִי בִּשְׁבִיל הָאֳנִיּוֹת הַהוֹלְכוֹת לְאוֹסְטְרַלְיָה לְאַחַר שֶׁהֵן מַקִּיפוֹת אֶת כֵּף הַקֶּרֶן. אֵין אֶת נַפְשִׁי לְהַעֲלִים מִכֶּם אֶת מַצָּבֵנוּ…”

“וְהַצֶּדֶק אִתְּךָ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “יֵשׁ לְךָ עֵסֶק עִם אֲנָשִׁים הַבּוֹטְחִים בְּךָ וַאֲשֶׁר אַתָּה יָכֹל לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם. הַאֵין זֹאת, יְדִידַי?”

“הִנְנִי לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנִי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט וְאָחַז בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲדוֹנִי אַתָּה בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם!” קָרָא נֶב.

“וַאֲנִי,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “אַל יִקָּרֵא שְׁמִי פֶּנְקְרוֹף, אִם אֶחֱשׂךְ עַצְמִי מִכָּל עֲבוֹדָה וְעָמָל, וְאִם הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית, הָבָה נַעֲשֶׂה אִי זֶה לַאֲמֵרִיקָה קְטַנָּה! נִבְנֶה פֹּה עָרִים, נָסֹל מְסִלּוֹת בַּרְזֶל, נַתְקִין טֵלֶגְרָפִים, וּבְאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּנֶּה הָאִי כֻּלּוֹ שִׁנּוּי גָמוּר, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה כֻּלּוֹ מְסֻדָּר וּמְתֻקֵּן כְּאַחַת הָאֲרָצוֹת שֶׁל בְּנֵי תַּרְבּוּת, נִמְסֹר אוֹתוֹ לְמֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית! אֶלָּא שֶׁדָּבָר אֶחָד אֲנִי שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ.”

“וּמַהוּ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“לְבַל נוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵנוּ כִּפְלִיטִים שֶׁנִּטְרְפָה סְפִינָתָם, אֶלָּא כְּמִתְיַשְּׁבִים שֶׁבָּאוּ הֵנָּה עַל מְנָת לְיַסֵּד כָּאן מוֹשָׁב!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכֹל אָמְנָם לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַבְּלָה הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן פֶּה אֶחָד. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבִּיעַ אֶת תּוֹדָתוֹ לַחֲבֵרָיו וְהוֹסִיף וְאָמַר, שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בְּכֹחָם וְעֹצֶם יָדָם וּבְסִיּוּעַ הַשָּׁמָיִם.

“וּבְכֵן, לְכוּ וְנֵלְכָה אֶל הַקָּמִינִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“הַמְתִּינוּ נָא, יְדִידַי, רֶגַע אֶחָד,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר; “סָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא לִקְרֹא שֵׁם לְאִי זֶה, וּכְמוֹ כֵן לַכֵּפִים, לִשְׁלוּחוֹת הֶהָרִים וְלַנַּחַל שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ.”

“טוֹב דִּבַּרְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “דָּבָר זֶה יָקֵל עָלֵינוּ לְהַבָּא לְמַלֵּא אֶת כָּל הַפְּקֻדּוֹת וְהַהוֹרָאוֹת, שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לְהַטִּיל אִישׁ עַל אָחִיו.”

“וַדַּאי חָשׁוּב הוּא הַדָּבָר,” אָמַר הַסַּפָּן, “אִם יָכֹל אָדָם לֵאמֹר לְאָן הוּא הוֹלֵךְ וּמֵאַיִן הוּא בָּא. מִתּוֹךְ כָּךְ הֲרֵיהוּ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא שָׁרוּי בְּמָקוֹם קָבוּעַ.”

“לְמָשָׁל, הַקָּמִינִים שֶׁלָּנוּ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“יָפֶה אָמַרְתָּ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הֵן שֵׁם זֶה עָשָׂה אֶת יְשִׁיבָתֵנוּ בְּמָקוֹם זֶה מֵעֵין יְשִׁיבַת־בַּיִת, וַאֲנִי הוּא שֶׁבָּדִיתִי אוֹתוֹ. הֲנוֹסִיף לִקְרֹא לִמְקוֹם חֲנִיָּתֵנוּ הָרִאשׁוֹן בְּשֵׁם קָמִינִים, אֲדוֹנִי סְמִית?”

“הֵן, פֶּנְקְרוֹף, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ קָרָאתָ לוֹ!”

“שַׁפִּיר!” אָמַר הַסַּפָּן, שֶׁרוּחוֹ הָיְתָה טוֹבָה עָלָיו, “וַאֲשֶׁר לִשְׁאָר הַשֵּׁמוֹת, אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה. נִקַּח לָנוּ אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם רָבִּינְזוֹן, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט קָרָא לְפָנַי פַּעַם אַחַת אֶת מְאֹרְעוֹתָיו. הֲלֹא הֵם, ‘מִפְרַץ הַהַשְׁגָּחָה,’ ‘שֶׁן הַסֶּלַע אֲשֶׁר לְדַג הַקַּשְׁלוּט’ ‘כֵּף הַתִּקְוָה הַנִּכְזָבָה’!…”

“אוֹ מוּטָב שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל מַר סְמִית, סְפִּילֶט וְשֶׁל נֶב!…” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“בִּשְׁמִי שֶׁלִּי!” קָרָא נֶב וְחָשַׂף אֶת שִׁנָּיו הַנּוֹצְצוֹת מֵרֹב לֹבֶן.

“וְלָמָּה לֹא?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “נְמַל־נֶב,” וְ“כֵף גִּדְעוֹן,” “הֲרֵי זֶה נָאֶה וְיָאֶה!”

“כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי,” אָמַר הַכַּתָּב, “הָיִיתִי מַעֲדִיף שֵׁמוֹת מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ לָנוּ תָּמִיד אֶת אֲמֵרִיקָה.”

אָמְנָם כֵּן," הִסְכִּים כּוֹרֶשׁ סְמִית לְדַעְתּוֹ, “לְכָל הַפָּחוֹת בְּנוֹגֵעַ לַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיִּים, כְּגוֹן הַמִּפְרָצִים וְחֶלְקֵי הַיָּם. הָבָה נִקְרָא אֵפוֹא לְאוֹתוֹ מְבוֹא־הַיָּם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּמִּזְרָח בְּשֵׁם “מִפְרַץ מְדִינוֹת הַבְּרִית,” וּלְאוֹתוֹ שֶׁבַּדָּרוֹם – בְּשֵׁם “מִפְרַץ וָשִׁינְגְטוֹן,” הָהָר, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו, יִקָּרֵא בְּשֵׁם “הַר־פְרַנְקְלִין,” וְהַיְאוֹר הַנִּרְאֶה לְעֵינֵינוּ יִקָּרֵא “יְאוֹר־גְּרַנְט.” אֵין לָכֶם שֵׁמוֹת נָאִים מֵאֵלֶּה. הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ יַזְכִּירוּ לָנוּ אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ וְאֶת גְּדוֹלֵי הָאֶזְרָחִים שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר בָּהּ תִּתְפָּאֵר. וְאוּלָם בִּשְׁבִיל הַנְּחָלִים, הַמִּפְרָצִים, הַכֵּפִים וּשְׁלוּחוֹת הֶהָרִים, שֶׁאָנוּ רוֹאִים מֵרֹאשׁ הָהָר הַזֶּה, נִבְחַר בְּשֵׁמוֹת הַמְצַיְּנִים בְּיוֹתֵר אֶת תַּבְנִיתָם הַמְיֻחָדָה. אוֹתָם הַשֵּׁמוֹת יֵחָרְתוּ יָפֶה בְּזִכְרוֹנְנוּ, וְגַם יִהְיוּ נוֹחִים לָנוּ לְמַעֲשֶׂה. צוּרַת הָאִי כֻּלּוֹ הֲרֵיהוּ מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר וְקָשֶׁה יִהְיֶה לָנוּ לִמְצֹא שֵׁם הַמְכֻוָּן לְתַבְנִיתוֹ. וַאֲשֶׁר לְפַלְגֵי הַמַּיִם, לְחֶלְקֵי הַיַּעַר הַשּׁוֹנִים, שֶׁנָּתוּר אוֹתָם לְאַחַר זְמָן, וְלַמִּפְרָצִים הַקְּטַנִּים שֶׁבַּחוֹף אֲשֶׁר נְגַלֶּה בַּיָּמִים הַבָּאִים, הִנֵּה נִקְרָא לָהֶם בְּשֵׁמוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לְפָנֵינוּ. מַה דַּעְתְּכֶם, יְדִידַי, עַל הַצָּעָתִי זוֹ?”

חֲבֵרָיו הִסְכִּימוּ לְהַצָּעָתוֹ פֶּה אֶחָד. הָאִי הָיָה מֻנָּח לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כְּמַפָּה פְּרוּשָׂה, וְלֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא לִקְרֹא בְּשֵׁם לְכָל אַחַת מִזָּוִיּוֹתָיו שֶׁכְּלַפֵּי פְּנִים וּכְלַפֵּי חוּץ וּלְכָל רָמָה מֵרָמוֹתָיו. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אָמַר לָחֹק אֶת הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה מִיָּד עַל הַתָּכְנִית שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁהַכִּנּוּיִים הַגֵּאוֹגְרָפִיִּים שֶׁל הָאִי יִהְיוּ קְבוּעִים וּמְקֻיָּמִים בְּהֶחְלֵט.

קֹדֶם כֹּל, קָרְאוּ שֵׁמוֹת לִשְׁנֵי הַמִּפְרָצִים: לָאֶחָד – “מִפְרַץ מְדִינוֹת הַבְּרִית,” וְלַשֵּׁנִי “מִפְרַץ וָשִׁינְגְטוֹן,” וְלָהָר קָרְאוּ “הַר פְרַנְקְלִין,” כְּכֹל אֲשֶׁר הִצִּיעַ הָאִינְגֵ’נֵר.

“עַכְשָׁו,” אָמַר הַסַּפָּן, “הֲרֵינִי מַצִּיעַ לִקְרֹא לַחֲצִי הָאִי הַמִּשְׂתָּרֵעַ מִפְּאַת דְּרוֹמִית־מֵעֲרָבִית שֶׁל הָאִי בְּשֵׁם “חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי,” וְלִזְנָבוֹ הַמִּתְעַקֵּל – בְּשֵׁם “כֵּף הַזּוֹחֵל,” שֶׁכֵּן מַרְאֵהוּ דוֹמֶה בֶּאֱמֶת לִזְנָבוֹ שֶׁל אַחַד הַזּוֹחֲלִים.”

הַצָּעָתְךָ מְקֻבֶּלֶת," אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“וּלְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, "לְאוֹתָהּ לְשׁוֹן הַיָּם הַדּוֹמָה דִמְיוֹן גָּמוּר לְלוֹעַ פָּתוּחַ שֶׁל תַּנִּין־יָם, הָבָה נִקְרָא בְּשֵׁם “מִפְרַץ הַסְּקָלִידָה.”

“כִּוַּנְתָּ יָפֶה?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, "אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהַשְׁלִים אֶת הַתְּמוּנָה כֻּלָּה וְלִקְרֹא לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הַלּוֹעַ בְּשֵׁם “כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת.”

“אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ שָׁם שְׁנֵי כֵּפִים,” הֵעִיר הַכַּתָּב.

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “נִקְרָא לְאֶחָד 'כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת הַדְּרוֹמִי,” וְלַשֵּׁנִי, “כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת הַצְּפוֹנִי'.”

“הִכְנַסְתִּי אֶת הַשֵּׁמוֹת בַּתָּכְנִית,” הוֹדִיעַ הַכַּתָּב.

“עַכְשָׁו עָלֵינוּ לִקְרֹא עוֹד שֵׁם לְחֻדּוֹ הַקִּיצוֹנִי שֶׁל הָאִי אֲשֶׁר בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“כְּלוֹמַר, לִקְצֵה ‘הַמִּפְרַץ שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית’?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“כֵּף־הַצִּפֹּרֶן!” קָרָא נֶב, אֲשֶׁר רָצָה גַם הוּא לִהְיוֹת סַנְדַּק לְאַחַד הַחֲלָקִים שֶׁל אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם.

וְאָכֵן מָצָא נֶב שֵׁם נָאֶה בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁאוֹתוֹ הַכֵּף הָיָה דוֹמֶה עַד מְאֹד לְצִפָּרְנַיִם אַדִּירוֹת שֶׁל חַיָּה דִּמְיוֹנִית, אֲשֶׁר מַרְאֵה תַּבְנִיתוֹ שֶׁל הָאִי כֻּלּוֹ אֵלֶיהָ דָמָה.

קְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה מִתּוֹךְ קַלּוּת יְתֵרָה, גָרְמָה קוֹרַת רוּחַ רַבָּה לְפֶנְקְרוֹף; בְּנֵי הַחֲבוּרָה אִמְּצוּ קְצָת אֶת כֹּחַ דִּמְיוֹנָם וְעַד מְהֵרָה קָבְעוּ שֵׁמוֹת לִשְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי:

לַנַּחַל, אֲשֶׁר סִפֵּק לַקּוֹלוֹנִיסְטִים מַיִם לִשְׁתִיָּה וַאֲשֶׁר בְּקִרְבָתוֹ הֱטִילָם הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, קָרְאוּ בְּשֵׁם “נַחַל הַתּוֹדָה,” שֶׁמַּשְׁמָעוֹ: תּוֹדָה לַהַשְׁגָּחָה עַל הַצָּלָתָם.

לָאִי הַקָּטֹן, אֲשֶׁר עָלָיו דָּרְכוּ רַגְלֵי פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ רִאשׁוֹנָה, קָרְאוּ “אִי הַהַצָּלָה.”

לָרָמָה, שֶׁעִטְּרָה אֶת חוֹמַת הַגְּרָנִית הַגְּבוֹהָה לְמַעְלָה מִן הַקָּמִינִים וַאֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ רָאֲתָה הָעַיִן אֶת הַמִּפְרָץ הַגָּדוֹל לְכָל מְלוֹא הֶקֵּפוֹ, קָרְאוּ “רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.”

וְלַסּוֹף – לְאוֹתָהּ שִׁפְעַת הַיְּעָרִים, אֲשֶׁר כִּסְּתָה אֶת חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי, קָרְאוּ בְּשֵׁם “יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק.”

הִנֵּה כִּי כֵן נִגְמְרָה קְבִיעַת הַשֵּׁמוֹת לְאוֹתָם הַחֲלָקִים שֶׁל הָאִי שֶׁהָיוּ נִרְאִים וִידוּעִים; עַל מַעֲרֶכֶת שֵׁמוֹת זוֹ עֲתִידִים הָיוּ לְהוֹסִיף לְאַחַר זְמָן שֵׁמוֹת חֲדָשִׁים, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לִפְנֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאִי מְקוֹמוֹת וּמַרְאוֹת חֲדָשִׁים.

כָּל הַמְּלָאכָה כְּבָר שָׁלְמָה, וְשׁוּב לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶלָּא לָרֶדֶת מֵעַל הַר פְרַנְקְלִין עַל מְנָת לָשׁוּב אֶל הַקָּמִינִים וְהִנֵּה עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְקָרָא:

“אִי לָנוּ! הֲרֵי שׁוֹטִים גְּמוּרִים אָנוּ!”

“וּמִשּׁוּם מָה?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר כְּבָר סָגַר אֶת הַפִּנְקָס שֶׁלּוֹ וְהָיָה מוּכָן לָלֶכֶת.

“מִשּׁוּם שֶׁשָּׁכַחְנוּ לִקְרֹא שֵׁם לָאִי גּוּפוֹ!”

אָז הִצִּיעַ הֶרְבֶּרְט לִקְרֹא לָאִי בְּשֵׁם הָאִינְגֵ’נֵר, וְהַכֹּל מָחְאוּ כַּף לְהַצָּעָתוֹ, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְכִּים לַדָּבָר וְעָנָה וְאָמָר:

"הָבָה נִקְרָא נָא, יְדִידַי, לָאִי שֶׁלָּנוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאֶזְרָח הַגָּדוֹל, הַנִּלְחָם עַכְשָׁו לְשֵׁם חֵרוּתָהּ שֶׁל הָרֶפּוּבְלִיקָה הָאֲמֵירִיקָנִית! הָבָה נִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “אִי לִינְקוֹלְן!”

שָׁלשׁ קְרִיאוֹת שֶׁל הֵידָד צָהֲלוּ לְשֵׁם תְּשׁוּבָה לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב, קֹדֶם שֶׁשָּׁכְבוּ לִישׁוֹן, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְסַפְּרִים בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם שֶׁגָּלוּ מִמֶּנָּה; הֵם הָיוּ מְסִיחִים בְּאוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמָּה, אֲשֶׁר הִרְוְתָה אֶת אַדְמָתָם בְּדָמִים; הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים אַף רֶגַע שֶׁהַדָּרוֹם יָכְנַע, וְסוֹפוֹ שֶׁל הַצָּפוֹן, הַנִּלְחָם אֶת מִלְחֶמֶת הַצֶּדֶק וְהַמֵּישָׁרִים. לִנְחֹל נִצָּחוֹן בִּזְכוּת עֲלִילוֹתֵיהֶם שֶׁל גְּרַנְט וְשֶׁל לִינְקוֹלְן!

הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁלשִׁים לְמַרְס שְׁנַת 1865 וּבְנֵי הַחֲבוּרָה לֹא שִׁעֲרוּ בְּנַפְשָׁם, כִּי בְּעוֹד שִׁשָּׁה־עָשָׂר יוֹם יֵעָשֶׂה בְּעִיר וָשִׁינְגְטוֹן מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע נוֹרָא, וְאַבְרָהָם לִינְקוֹלְן יִפֹּל חָלָל בְּיַד אַחַד הַקַּנָּאִים, אֲשֶׁר יוֹרֶה אֵלָיו כַּדּוּר מָוֶת!

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר

כִּוּוּן הַשְּׁעוֹנִים – פֶּנְקְרוֹף שְׂבַע רָצוֹן – עָשָׁן מְעוֹרֵר חֲשָׁד – מַהֲלַךְ זִרְמוֹ שֶׁל הַפֶּלֶג הָאָדֹם – מַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן – מַמְלֶכֶת הַחַי – פַּסְיוֹנֵי הֶהָרִים – הָרְדִיפָה אַחַר הַקֶּנְגוּרוּ – יְאוֹר גְּרַנְט – הֵשִׁיבָה אֶל הַקָּמִינִים.

שׁוּב פַּעַם הֵעִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֶת עֵינֵיהֶם עַל סְבִיבוֹתָם וְאַחַר הִקִּיפוּ אֶת הַלֹּעַ שֶׁל הַר הַגַּעַשׁ מִצַּד קָצֵהוּ הַצַּר, וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה יָרְדוּ בַּחֲזָרָה אֶל הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה, אֶל מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם בַּלָּיְלָה.

פֶּנְקְרוֹף הִבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִסְעֹד אֶת סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה בִּדְבַר כִּוּוּן שְׁנֵי הַשְּׁעוֹנִים שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְשֶׁל הַכַּתָּב.

כַּיָּדוּעַ, לֹא נִפְגַּע שְׁעוֹנוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל יְדֵי מֵי הַיָּם, לְפִי שֶׁהַכַּתָּב הוּטַל אֶל הַחוֹל מִחוּץ לִתְחוּם הַגַּלִּים. שָׁעוֹן זֶה הָיָה כְּלִי מְצֻיָּן, כְּרוֹנוֹמֶטֶר שֶׁל כִּיס לַאֲמִתּוֹ, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא שָׁכַח לְעוֹלָם לְעָרְכוֹ יוֹם יוֹם.

וּלְעֻמַּת זֶה עָמַד שְׁעוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית מִלֶּכֶת כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁבְּעָלָיו הָיָה מוּטָל לְבֵין תִּלֵּי הַחוֹלוֹת.

עַכְשָׁו חָזַר וְעָרַךְ אוֹתוֹ הָאִינְגֵ’נֵר שֵׁנִית. לְפִי גָּבְהָה שֶׁל הַחַמָּה שִׁעֵר שֶׁהַשָּׁעָה שְׁעַת תֵּשַׁע וּלְשָׁעָה זוֹ כִּוֵּן אֶת שְׁעוֹנוֹ.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָצָה לְכַוֵּן גַּם אֶת שְׁעוֹנוֹ שֶׁלּוֹ לְאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר עִכֵּב בְּיָדוֹ בְּאָמְרוֹ:

“אַל נָא תַּעֲשֶׂה זֹאת, סְפִּילֶט יַקִּירִי! הַשָּׁעוֹן שֶׁלְּךָ מוֹרֶה אֶת הַזְּמָן שֶׁל רִיצְ’מוֹנְד, הָאֵין זֹאת?”

“הֵן, כּוֹרֶשׁ.”

“נִמְצָא, שֶׁהַשָּׁעוֹן שֶׁלְּךָ מְכֻוָּן לְפִי הַמֵּרִידִיַאן שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, הַשָּׁוָה כִּמְעַט לְאוֹתוֹ שֶׁל וָשִׁינְגְטוֹן?”

“אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר.”

“אִם כֵּן אֵפוֹא, תַּן לוֹ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ. הֱוֵה שָׁקוּד לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ בְּדִיּוּק, אֲבָל אַל תְּשַׁנֶּה אֶת מַעֲמַד הַמְחוֹגִים ¹⁷, דָּבָר זֶה יִהְיֶה לָנוּ לְתוֹעֶלֶת.” “לְצֹרֶךְ מָה?” הִרְהֵר הַסַּפָּן בְּלִבּוֹ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָכְלוּ פַּת שַׁחֲרִית. הַסְּעֻדָּה נֶעֶרְכָה בְּיָד רְחָבָה וְהַסּוֹעֲדִים כִּלּוּ אֶת כָּל אוֹצַר הַצַּיִד וְשִׁקְדֵי הָאֹרֶן. וְאוּלָם דָּבָר זֶה לֹא הֵבִיא אֶת פֶּנְקְרוֹף לִידֵי דְאָגָה כָּל שֶׁהִיא. הוּא הָיָה מֻבְטָח, שֶׁבְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם בַּחֲזָרָה יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִצְטַיֵּד שׁוּב. טוֹףּ, אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת מְנָת חֶלְקוֹ בְּעַיִן יָפָה, וַדַּאי יִמְצָא צַיִד חָדָשׁ בַּמַּחֲבוֹאִים שֶׁמִּתַּחַת לָאִילָנוֹת. חוּץ מִזֶּה, בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת מְעַט אֲבַק־שְׂרֵפָה וּקְנֵי־רוֹבֶה אֲחָדִים לַצַּיִד, וְסָבוּר הָיָה, שֶׁמְּלָאכָה זוֹ לֹא תִקְשֶׁה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹתָהּ.

כְּשֶׁעָמְדוּ לָרֶדֶת מֵעַל הָרָמָה הִצִּיעַ כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה. הוּא בִּקֵּשׁ לָתוּר אֶת יְאוֹר גְּרַנְט הַנָּאֶה, שֶׁהָיָה תָּפוּשׂ בְּמִסְגֶּרֶת נֶחֱמָדָה שֶׁל יְרַק אִילָנוֹת. וּבְכֵן הָלְכוּ לְאֹרֶךְ הָרֹכֶס שֶׁל אַחַת מִשְּׁלוּחוֹת הֶהָרִים, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן וַדַּאי נָבַע מְקוֹרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַפֶּלֶג הַקָּטֹן, שֶׁפִּרְנֵס אֶת הַיְאוֹר בְּמֵימָיו. בְּשִׂיחוֹתֵיהֶם זֶה עִם זֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אַךְ בִּשְׁמוֹת הָעֲצָמִים הַפְּרָטִיִּים, שֶׁבָּחֲרוּ זֶה עַתָּה, וְדָבָר זֶה הֵקַל הַרְבֵּה אֶת חִלּוּפֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם. הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף – הָאֶחָד עֶלֶם צָעִיר וְהַשֵּׁנִי מִקְצָתוֹ יֶלֶד – הָיוּ צוֹהֲלִים וּשְׂמֵחִים וְהָיוּ מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָם:

“הִנֵּה כִּי כֵן, הֶרְבֶּרְט,” אָמַר הַסַּפָּן, “הַכֹּל עוֹלֶה יָפֶה! שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִתְעוֹת וּלְאַבֵּד דֶּרֶךְ, בֵּין שֶׁנָּשִׂים אֶת פָּנֵינוּ אֶל יְאוֹר גְּרַנְט וּבֵין שֶׁנַּעֲבֹר בֵּין הַיְּעָרוֹת שֶׁבִּקְצֵה הַמַּעֲרָב עַל מְנַת לְהַגִּיעַ אֵל נַחַל־הַתּוֹדָה; בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נָבוֹא אֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּמִמֵּילָא גַם אֶל מִפְרַץ הַבְּרִית!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה יוֹתֵר מִדַּי מִפְּנֵי סַכָּנַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת, אֲשֶׁר וַדַּאי מְצוּיוֹת הֵן בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי. עַל פִּי רֹב, הָיוּ פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֶב מְהַלְּכִים בָּרֹאשׁ וְלִפְנֵיהֶם רָץ טוֹףּ, אֲשֶׁר בָּדַק בְּכָל זָוִית וּבְכָל שִׂיחַ. הַכַּתָּב וְהָאִינְגֵ’נֵר הָיוּ מְהַלְּכִים יָחַד. הָרִאשׁוֹן הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן בְּכָל שָׁעָה לִרְשֹׁם בְּפִנְקָסוֹ כָּל מְאֹרָע, וְהַשֵּׁנִי הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פִּי רֹב דּוּמָם וְלֹא הָיָה נוֹטֶה מֵעַל דַּרְכּוֹ אֶלָּא כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת אַחַד הַדּוֹמְמִים אוֹ אַחַד הַצְּמָחִים, וְהָיָה שָׂם אוֹתָם בְּכִיסוֹ בְּלִי דַבֵּר דָּבָר.

“הַשֵּׁם יוֹדֵעַ, לְשֵׁם מַה הוּא מְאַסֵּף אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ,” מִלְמֵל פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵי אֲנִי מִתְבּוֹנֵן יָפֶה וְאֵינִי מוֹצֵא דָבָר, שֶׁיְּהֵא רָאוּי שֶׁאָדָם יִגְחַן כְּדֵי לַהֲרִימוֹ מֵעַל הָאָרֶץ!”

סָמוּךְ לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת יָרְדָה הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה מֵעַל הַמַּדְרֵגוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין. הַקַּרְקַע הָיָה מְכֻסֶּה פֹּה וָשָׁם שִׂיחִים וְאִילָנוֹת בּוֹדְדִים. הָאֲדָמָה, שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה הָיוּ מְהַלְּכִים עָלֶיהָ, הָיְתָה אַדְמַת סִיד וּמֵרְאֶיהָ צְהַבְהַב וְהִיא הִשְׂתָּרְעָה בְּאֹרֶךְ שֶׁל מִיל עַד לִקְצֵה הַיָּעַר. פֹּה וָשָׁם הָיוּ מוּטָלִים עַל פָּנֶיהָ גָלְמֵי בַּזֶּלֶת אַדִּירִים, אֲשֶׁר לְפִי נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הַחוֹקֵר בִּישׁוֹף וַדַּאי עָבְרוּ עֲלֵיהֶם שְׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים מִילְיוֹנִים שָׁנָה עַד שֶׁהִצְטַנֶּנוּ. וְאוּלָם בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ עִקְּבוֹת לַבָּה, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה שָׁפְעָה אַךְ עַל הַמּוֹרָדוֹת הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁל הַוֻּלְקָן.

כּוֹרֶשׁ סְמִית קִוָּה לְהַגִּיעַ בְּלִי תַּקָּלָה וָפֶגַע אֶל אוֹתוֹ הַפֶּלֶג, אֲשֶׁר לְפִי דַעְתּוֹ הִתְפַּתֵּל לְבֵין הָאִילָנוֹת בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַמִּישׁוֹר, וּפִתְאֹם רָאָה וְהִנֵּה הֶרְבֶּרְט רָץ לִקְרָאתוֹ בְּחִפָּזוֹן, תַּחַת אֲשֶׁר נֶב וְהַסַּפָּן הִתְחַבְּאוּ אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים.

“מַה זֶה קָרָה, בְּנִי?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“רָאִינוּ עָשָׁן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “עֵינֵינוּ רָאוּ עָשָׁן עוֹלֶה בֵּין הַסְּלָעִים בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה פְּסִיעוֹת מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.”

“וּבְכֵן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם בְּמָקוֹם זֶה?” קָרָא הַכַּתָּב.

“עָלֵינוּ לְהִמָּנַע מֵהֵרָאוֹת, עַד שֶׁנֵּדַע עִם מִי יֵשׁ לָנוּ עֵסֶק,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אִם יֵשׁ כָּאן תּוֹשָׁבִים מִילִידֵי הַמָּקוֹם, הֲרֵינִי מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם וְאֵינִי מִתְאַוֶּה לְהִפָּגֵשׁ אִתָּם. הֵיכָן טוֹףּ?”

“הוּא רָץ לְפָנֵינוּ.”

“וְאֵינוֹ נוֹבֵחַ?”

“לֹא.”

“אָכֵן מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר, וְאַף עַל פִּי כֵן נְנַסֶּה לְקָרְאוֹ בַּחֲזָרָה.”

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהָאִינְגֵ’נֵר, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט נִטְפְּלוּ אֶל שְׁנֵי חַבְרֵיהֶם וְהִתְחַבְּאוּ גַם הֵם אֲחוֹרֵי גָלְמֵי הַבַּזֶּלֶת.

מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאָם זֶה הִבְחִינוּ בָּרוּר עָשָׁן צְהַבְהַב, שֶׁהָיָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה בָּאֲוִיר.

אָז שָׁרַק הָאִינְגֵ’נֵר שְׁרִיקָה קַלָּה לְטוֹףּ; הַכֶּלֶב קָפַץ וְחָזַר אֶל בְּעָלָיו, וְהַלָּז נָתַן אוֹת לַחֲבֵרָיו שֶׁיַּמְתִּינוּ לוֹ וְהֶחֱלִיק בַּחֲשַׁאי לְבֵין הַסְּלָעִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ דוּמָם וְהִמְתִּינוּ בְּלֵב חָרֵד לְתוֹצְאוֹת הַבְּדִיקָה הַזֹּאת, וְהִנֵּה שָׁמְעוּ קוֹל הָאִינְגֵ’נֵר אֲשֶׁר קָרָא לָהֶם. הֵם מִהֲרוּ וּבָאוּ אֵלָיו וּמִיָּד הִרְגִּישׁוּ בְּרֵיחַ רַע, אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת כָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר.

רֵיחַ זֶה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּירוֹ עַל נְקַלָּה, הָיָה מַסְפִּיק לָאִינְגֵ’נֵר כְּדֵי לַעֲמֹד עַל פִּיהוּ עַל טִיבוֹ שֶׁל הֶעָשָׁן, אֲשֶׁר הֶחֱרִיד אוֹתוֹ וְאֶת חֲבֵרָיו וַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת עָלוּל הָיָה לָתֵת חֲרָדָה וּדְאָגָה בְּלִבָּם.

“אֵשׁ זוֹ,” פָּתַח וְאָמַר, “אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר – עָשָׁן זֶה, הֲרֵיהוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַטֶּבַע עַצְמוֹ. מוֹצָאוֹ מִתּוֹךְ מַעְיָן שֶׁל גָּפְרִית, אֲשֶׁר יִתֵּן לָנוּ אֶת הַיְּכֹלֶת לְרַפֵּא כָּל צָרְכָּן מַחֲלוֹת שֶׁל כְּלֵי־הַנְּשִׁימָה.”

“שַׁפִּיר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “חֲבָל שֶׁלֹּא לָקִיתִי בְּנַזֶּלֶת!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עָלָה הֶעָשָׁן. שָׁם רָאוּ מַעְיַן גָּפְרִית, אֲשֶׁר מֵימָיו זָרְמוּ בְּשֶׁפַע לְבֵין הַסְּלָעִים וְהֶעֱלוּ רֵיחַ חָרִיף שֶׁל חוּמְצָה גָפְרִיתָנִית.

כּוֹרֶשׁ סְמִית טָבַל אֶת יָדוֹ בַּמַּיִם הָאֵלֶּה וְחָשׁ בָּהֶם שֶׁשַּׁמְנוּנִים הֵם, וּכְשֶׁטָּעַם אוֹתָם, מָצָא שֶׁטַּעְמָם קְצָת מָתוֹק. אֶת מִדַּת חֻמָּם הֶעֱרִיךְ לְאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת פַרְנְהֵיט.

כֵּיוָן שֶׁמֵּעְיַן הַגָּפְרִית לֹא הָיָה בּוֹ בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִשּׁוּם תּוֹעֶלֶת לְצֹרֶךְ הַשָּׁעָה, פָּנוּ וְהָלְכוּ אֶל שְׂפַת הַיַּעַר הֶעָבֹת, שֶׁהִשְׂתָּרַע לְנֶגְדָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל אֵיזוֹ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת.

כְּכָל אֲשֶׁר שִׁעֲרוּ מֵרֹאשׁ כֵּן הָיָה: בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הַזֶּה גוֹלֵל הַפֶּלֶג אֶת מֵימָיו הַזַּכִּים וְהַשּׁוֹטְפִים בִּמְרוּצָה. שְׂפָתָיו הָיוּ גְבוֹהוֹת וּמַרְאֵה אַדְמָתָן אָדֹם – סִמָּן שֶׁתַּחֲמֹצֶת בַּרְזְלָנִית אֲצוּרָה בַּאֲדָמָה זוֹ. עַל שֵׁם צֶבַע זֶה קָרְאוּ מִיָּד לְאוּבַל מַיִם זֶה “פֶּלֶג אָדֹם”.

פֶּלֶג זֶה הָיָה רָחָב, עָמֹק וְצָלוּל; הוּא נוֹצַר עַל יְדֵי מֵי הֶהָרִים וְהָיָה מִקְצָתוֹ אֶשֶׁד נוֹפֵל וּמִקְצָתוֹ אוּבַל; פַּעַם הָיָה זוֹחֵל בִּמְנוּחָה עַל פְּנֵי הַחוֹל וּפַעַם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל מֵעַל הַסְּלָעִים בְּקוֹל שֶׁאוֹן בְּצוּרָה שֶׁל אַשְׁדּוֹת מַיִם, וְכָךְ הָיָה שׁוֹטֵף וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ אֶל הַיְאוֹר בְּאֹרֶךְ שֶׁל מִיל וָחֵצִי וּבְרֹחַב שֶׁל שְׁלשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים רֶגֶל, הַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם. מֵימָיו הָיוּ מְתוּקִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ שִׁעֲרוּ, שֶׁגַּם מֵי הַיְאוֹר מְתוּקִים הֵם. דָּבָר זֶה הָיָה רַב־עֶרֶךְ בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאוּ עַל גְּדוֹת הַיְאוֹר דִּירָה טוֹבָה וְנוֹחָה מִן הַקָּמִינִים וְיַעְתִּיקוּ אֶת מִשְׁכָּנָם לְשָׁם.

הָאִילָנוֹת, אֲשֶׁר סוֹכְכוּ בְּצִלְלֵיהֶם עַל הַפֶּלֶג בְּאֹרֶךְ שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת רֶגֶל, הָיוּ שַׁיָּכִים בְּרֻבָּם לְאוֹתָם הַמִּינִים הַמְּצוּיִים לָרֹב בָּאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה וְטַסְמַנְיָה, וְלֹא לְמִינֵי עֲצֵי הַצְּנוֹבְרוֹת, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת חֵלֶק הָאִי שֶׁכְּבָר נֶחְקַר עַד לְמֶרְחָק שֶׁל מִילִים אֲחָדִים מֵרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, בִּתְקוּפַת שָׁנָה זוֹ, בִּתְחִלַּת הֶחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, אֲשֶׁר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַזֶּה הֲרֵיהוּ חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר, כְּלוֹמַר, רֵאשִׁית הַסְּתָו, עֲדַיִן לֹא הִשִּׁירוּ הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ אֶת עֲלֵיהֶם. רֻבָּם הָיוּ קָזוּאֲרִינוֹת וְאֵקָלִפְּטִים, וַאֲחָדִים מֵהֶם וַדַּאי הִצְמִיחוּ בָּאָבִיב אוֹתוֹ הַמָּן הַמָּתוֹק, הַדּוֹמֶה לַמָּן שֶׁבְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח. בְּמַעֲרֵי הַיַּעַר הִתְנַשְּׂאוּ פֹּה וָשָׁם אֲרָזִים אוֹסְטְרָלִיִּים, שֶׁהָיוּ עֲטוּפִים בְּאוֹתוֹ מִין הָאֵזוֹב, אֲשֶׁר בְּהוֹלַנְדְיָה הַחֲדָשָׁה קוֹרְאִים לוֹ “טֻסָּק”. וְאוּלָם עֵץ הַנַּרְגִיל, הַמָּצוּי לָרֹב בִּקְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל הַיָּם הַשָּׁקֵט, כַּנִּרְאֶה נֶעְדָּר הָיָה עַל פְּנֵי אִי זֶה לְגַמְרֵי, וַדַּאי מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הָאִי הָיָה שׁוֹכֵן בְּמַעֲלַת רֹחַב שְׁפָלָה יוֹתֵר מִדָּי.

“חֲבַל עַל חִסָּרוֹן זֶה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי עֵץ מוֹעִיל הוּא בְּיוֹתֵר וֶאֱגוֹזָיו כָּל כָּךְ טוֹבִים לְמַאֲכָל!”

וַאֲשֶׁר לָעוֹפוֹת, הִנֵה נִתְּרוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עַל עַנְפֵי הָאֵקָלִפְּטִים וְהַקָּזוּאֲרִינוֹת. שֶׁלֹּא הָיוּ עֲבֻתִּים וְלֹא הִפְרִיעוּ אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף מִלִּפְרֹשׂ אֶת אֶבְרוֹתֵיהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם. צִפֳּרִי קָקָדוּ שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וַאֲפוֹרוֹת, תֻּכִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים. “מְלָכִים” עֲטוּפִים צֶבַע יָרוֹק מַבְהִיק וְצֶבַע אָדֹם נֶהְדָּר, צִפֳּרֵי גַּן־עֵדֶן כְּחֻלּוֹת הִתְנוֹסְסוּ בַּחֲלִיפוֹת צְבָעִים וּגְוָנִים, כְּאִלּוּ נִרְאוּ דֶרֶךְ זְכוּכִית מְשֻׁלֶּשֶׁת, וּפָרְחוּ אָנֶה וָאָנָה מִתּוֹךְ צִפְצוּף וְקִרְקוּר מַחֲרִישׁ אָזְנָיִם.

וּפִתְאֹם נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ עֳבִי חֹרְשָׁה עַרְבּוּבְיָה שֶׁל קוֹלוֹת שׁוֹנִים. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁמְעוּ חֲלִיפוֹת קוֹל רִנְנַת צִפֳּרִים, קוֹל נַהֲמַת חַיּוֹת הוֹלְכוֹת עַל אַרְבַּע וּמֵעֵין גִּרְגּוּר הֲבָרוֹת שֶׁל פִּרְאֵי אָדָם. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַכְּלָלִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר שֶׁל זְהִירוּת וְקָפְצוּ וְרָצוּ אֶל הַחֹרְשָׁה. לְאָשְׁרָם לֹא מָצְאוּ שָׁם לֹא חַיָּה רָעָה וְלֹא פֶּרֶא אָדָם אָיֹם, אֶלָּא חֲצִי תְּרֵיסָר שֶׁל אוֹתָם הָעוֹפוֹת הַמְלוֹצְצִים וְהַמְזַמְּרִים, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם “פַּסְיוֹנֵי־הָרִים”. חֲבָטוֹת אֲחָדוֹת בְּמַקְלוֹת הִפְסִיקוּ אֶת תְּשׁוּאוֹת הַמַּקְהֵלָה הַלֵּיצָנִית הַזֹּאת וְהִמְצִיאוּ ל לַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְלִי בָּשָׂר מְצֻיָּן לַאֲרֻחַת הָעֶרֶב.

הֶרְבֶּרְט הִפְנָה אֶת עֵינֵי בְּנֵי הַחֲבוּרָה גַם אֶל מִין יוֹנִים נָאוֹת, אֲשֶׁר עֵין כַּנְפֵיהֶן כְּעֵין הַבְּרוֹנְזָה; מֵהֶן נָשְׂאוּ עַל רָאשֵׁיהֶן כַּרְבֹּלֶת הֲדוּרָה, וּמֵהֶן הָיוּ עֲטוּפוֹת נוֹצוֹת יְרוֹקוֹת כִּבְנוֹת מִינָן אֲשֶׁר בְּפוֹרְט־מָקָרִי; וְאוּלָם אֶת הַיּוֹנִים הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִתְפֹּשׂ, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָצוּד אֶת הָעוֹרְבִים וְאֶת עוֹרְבֵי הָעֲמָקִים, אֲשֶׁר פָּרְחוּ וְנִמְלְטוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת. יְרִיָּה אַחַת בְּכַדּוּרֵי עוֹפֶרֶת קְטַנִּים הָיְתָה דַיָה לְהַפִּיל בְּמַחֲנוֹת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַלָּלוּ הֲמוֹן חֲלָלִים. וְאוּלָם תַּחַת נֵשֶׁק יְרִיָּה הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַצַּיָּדִים שֶׁלָּנוּ לְפִי שָׁעָה אַךְ בַּאֲבָנִים, וְתַחַת כִּידוֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמַקְלוֹת, וְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, כִּי כְּלֵי זַיִן שֶׁכָּאֵלֶה לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים כָּל עִקָּר.

וְעַד כַּמָּה דַלִּים וַעֲלוּבִים הָיוּ כְּלֵי זֵינָם אֵלֶּה נוֹכְחוּ לָדַעַת בְּמִדָּה יְתֵרָה, בְּשָׁעָה שֶׁלְהָקָה מְנַתֶּרֶת וּמְדַלֶּגֶת שֶׁל הוֹלְכֵי־אַרְבַּע טָסָה מֵעַל לְשִׂיחִים כְּשֶׁהִיא מְקַפֶּצֶת קְפִיצוֹת בְּנוֹת שְׁלשִׁים רֶגֶל וְהָיְתָה דוֹמָה לַחֲבוּרָה שֶׁל חַיּוֹת־יוֹנְקוֹת הַפּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר. בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ טָסוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וּבְגֹבַהּ גָדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁנִּדְמוּ לָעַיִן כִּסְנָאִיּוֹת הַמְדַלְּגוֹת מֵאִילָן לְאִילָן.

“הֲרֵי אֵלֶּה הֵם קֶנְגּוּרוּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“וּבְשָׂרָם רָאוּי לַאֲכִילָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אִם מְטַגְּנִים אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֵין לְךָ צָלִי מְעֻלָּה מִזֶּה!…”

עוֹד לֹא הִסְפִּיק גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לִגְמֹר אֶת מִלָּתוֹ זוֹ, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַלְהִיב אֶת הַלְּבָבוֹת, וּמִיָּד קָפַץ הַסַּפָּן וְרָץ בְּלִוְיַת נֶב וְהֶרְבֶּרְט בְּעִקְּבוֹת הַקֶּנְגּוּרוּ. כּוֹרֶשׁ סְמִית קָרָא לָהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ – אַךְ קְרִיאָתוֹ הָיְתָה לְבַטָּלָה. וְאוּלָם גַּם הָרְדִיפָה שֶׁרָדְפוּ הַצַּיָּדִים אַחַר חַיָּה גְמִישָׁה זוֹ, אֲשֶׁר קָפְצָה כְּכַדּוּר שֶׁל גּוּמִי, הָיְתָה לְבַטָּלָה. אַחֲרֵי רִיצָה שֶׁל חֲמִשָּׁה רְגָעִים כָּלְתָה נְשִׁימָתָם מֵאַפָּם, תַּחַת אֲשֶׁר הַחַיּוֹת נֶעֶלְמוּ בֵּין הָאִילָנוֹת. וְגַם הַצְלָחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ לֹא הָיְתָה גְדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו.

“אֲדוֹנִי סְמִית,” אָמַר הַסַּפָּן לְאַחַר שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב הִגִּיעוּ אֶל שְׁלשֶׁת הַצַּיָּדִים, “אֲדוֹנִי סְמִית, הֲרֵי עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ בְּלִי קְנֵה רוֹבֶה. הֲיֵשׁ לְךָ יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת כְּלִי נֶשֶׁק זֶה?”

“אוּלַי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁמִּתְּחִלָּה נַעֲשָׂה לָנוּ קְשָׁתוֹת וְחִצִּים, וְאֵינֶנִּי מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁתִּהְיֶה זָרִיז לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּדֶרֶךְ הַצַּיָּדִים שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה.”

“קְשָׁתוֹת וְחִצִּים!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף בַּעֲקִימַת שְׂפָתַיִם שֶׁל בּוּז, “הֲרֵי אֵלֶּה הֵם כְּלֵי מִשְׂחָק לִילָדִים!”

“אַל נָא תִּתְיָהֵר, יְדִידִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “תֵּן דַּעְתְּךָ, שֶׁהַקְּשָׁתוֹת וְהַחִצִּים הִרְווּ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים אֶת הָאָרֶץ בְּדָמִים. אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה רַק תְּמוֹל בָּא לָעוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה יָמֶיהָ כִּימֵי הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – לַאֲסוֹנוֹ וּלְהַוָּתוֹ שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי!”

“חַיֶיךָ שֶׁצָּדַקְתָּ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁכָּךְ דַּרְכִּי לִהְיוֹת נִמְהָר בִּלְשׁוֹנִי… שָׂאֵנִי נָא!”

הֶרְבֶּרְט, שֶׁהָיָה חוֹבֵב מַדָּעֵי הַטֶּבַע, הִרְחִיב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת הַדִּבּוּר עַל הַקֶּנְגוּרוּ וְאָמָר:

“בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיָה לָנוּ עֵסֶק עִם מִין מְיֻחָד, הַקָּשֶׁה לְהִתָּפֵס מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הַלָּלוּ הָיוּ עֲנָקִים בַּעֲלֵי שְׂעָרוֹת שָׂבוֹת; וְאוּלָם אִם אֵינִי טוֹעֶה יֵשׁ קֶנְגּוּרוּ שְׁחוֹרִים וַאֲדֻמִּים, קֶנְגּוּרוּ־סְלָעִים וְקֶנְגּוּרוּ־עַכְבָּרִים גַּסִּים, הָעֲשׂוּיִים לְהִתָּפֵס עַל נְקַלָּה. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר מִינִים…”

“הֶרְבֶּרְט,” הִפְסִיקוּ הַסַּפָּן בְּכֹבֶד רֹאשׁ, “אֲנִי אֵין לְפָנַי אֶלָּא מִין אֶחָד שֶׁל קֶנְגּוּרוּ, וְהוּא ‘קֶנְגּוּרוּ – צְלִי אֵשׁ’, וּמִין זֶה נִהְיֶה חֲסֵרִים הָעֶרֶב!”

הַכֹּל צָחֲקוּ לְשֵׁמַעַ הַקְּלַסִּיפִיקַצְיָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁקָּבַע פֶּנְקְרוֹף. הַסַּפָּן אִישׁ הַחַיִל לֹא יָכֹל לְהַעֲלִים אֶת מַפַּח נַפְשׁוֹ עַל אֲשֶׁר אָנוּס יִהְיֶה לִסְעֹד הָעֶרֶב סְעֻדָּה שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא פַּסְיוֹנִים מְזַמְּרִים בִּלְבָד; וְאוּלָם הַהַצְלָחָה רִחֲמָה עָלָיו וְהֵאִירָה לוֹ פָּנִים שׁוּב פָּעַם.

זְכוּת זוֹ נִתְגַּלְגְּלָה לוֹ עַל יְדֵי טוֹףּ. אוֹתוֹ הַכֶּלֶב וַדַּאי הִרְגִישׁ יָפֶה, שֶׁעֵסֶק זֶה יֵשׁ גַּם לוֹ עִנְיָן בּוֹ, וּלְפִיכָךְ שׁוֹטֵט אָנֶה וָאָנָה וְחִפֵּשׂ וּבָדַק בְּכָל מָקוֹם מִתּוֹךְ אִינְסְטִינְקְט, אֲשֶׁר הָרָעָב הִגְבִּיר אֶת כֹּחוֹ פִּי שְׁנָיִם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָשׁוּד הָיָה, שֶׁאִם יִפֹּל צַיִד בֵּין שִׁנָּיו, לֹא יַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל הַצַּיָּדִים כְּלוּם וְשֶׁאֵין הוּא עוֹסֵק עַכְשָׁו בְּמַעֲשֵׂה צַיִד אֶלָּא לְטוֹבַת עַצְמוֹ; וְאוּלָם נֶב הִשְׁגִּיחַ אֵלָיו – וְיָפֶה עָשָׂה.

סָמוּךְ לִשְׁעַת שָׁלשׁ נֶעִלַם הַכֶּלֶב לְבֵין הַשִׂיחִים, וְנַהֲמָה מְשֻׁנָּה, שֶׁבָּקְעָה וְעָלְתָה מִשָּׁם, הֵעִידָה עָלָיו מִיָּד, שֶׁהוּא צָד אַחַת הַחַיּוֹת.

נֶב קָפַץ וְרָץ אַחֲרָיו וּמָצָא אוֹתוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד וְאוֹכֵל חַיָּה אַחַת בְּתַאֲוָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁמִּקֵּץ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת וַדַּאי אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, שֶׁמְּהַלֶּכֶת־אַרְבַּע זוֹ בָּאָה אֶל קִרְבּוֹ. אֲבָל לְאֹשֶׁר בְּעָלָיו הִתְנַפֵּל הַכֶּלֶב עַל קֵן שָׁלֵם וְצָד שָׁלשׁ חַיּוֹת בְּבַת אֶחָת; שְׁתֵּי כַּרְסְמָנִיּוֹת אֲחֵרוֹת – כִּי עַל מִשְׁפָּחָה זוֹ נִמְנוּ אוֹתָן הַחַיּוֹת – הָיוּ מוּטָלוֹת עַל הַקַּרְקַע חֲנוּקוֹת.

נֶב חָזַר אֶל חֲבֵרָיו כִּמְנַצֵּחַ כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּכָל אַחַת מִיָּדָיו חַיָּה כַּרְסְמָנִית, שֶׁעָלְתָה בְּגָדְלָהּ עַל הָאַרְנֶבֶת. עוֹרָן הַצָּהֹב הָיָה נָקוּד נְקֻדּוֹת יְרַקְרַקּוֹת וּזְנָבָן לֹא הָיָה אֶלָּא עֹקֶץ קָצָר – סִמָּן לְזָנָב.

אֶזְרָחֵי מְדִינוֹת הַבְּרִית לֹא פִּקְפְּקוּ כְּלָל בִּדְבַר הַשֵּׁם שֶׁרָאוּי לִקְרֹא לַחַיּוֹת הַלָּלוּ. בָּרִי הָיָה לָהֶם, שֶׁאֵין אֵלֶּה אֶלָּא “מָרָס” (כְּמִין שָׁפָן אֲמֵרִיקָנִי), הַחַיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קְצָת גְּדוֹלוֹת מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחְתָּן אֲשֶׁר בָּאֵזוֹר הַטְּרָפִּי; אָזְנֵיהֶן הָיוּ אֲרֻכּוֹת וְכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתֵיהֶן הָיְתָה מְזֻיָּנָה בְּחָמֵשׁ מַלְתָּעוֹת – סִמָּנִים מֻבְהָקִים, שֶׁהִבְדִּילוּ אוֹתָן מִן הַשָּׁפָן הָאֲמֵרִיקָנִי הָאֲמִתִּי.

“הֵידָד!” צָהַל פֶּנְקְרוֹף, “הִנֵּה בָּא הַצָּלִי! עַכְשָׁו אָנוּ יְכֹלִים לָשׁוּב הַבַּיְתָה!”

שׁוּב הִמְשִׁיכוּ אֶת הֲלִיכָתָם, שֶׁהִפְסִיקוּהָ לְרֶגַע. הַפֶּלֶג הָאָדֹם גּוֹלֵל אֶת מֵימָיו הַזַּכִּים מִתַּחַת לְחֻפַּת עֲצֵי הַקָּזוּאֲרִינוֹת וּמִתַּחַת לְעַנְפֵי עֲצֵי גוּמִי אַדִּירֵי־קוֹמָה. צִמְחֵי חֲבַצֶּלֶת נֶהְדָּרִים הִתְנַשְּׂאוּ עַד לְרוּם שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל. וְעַל אֵלֶּה נוֹסְפוּ מִינֵי אִילָנוֹת אֲחֵרִים, אֲשֶׁר חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּעִיר לֹא יָדַע אוֹתָם וַאֲשֶׁר כָּפְפוּ גַּם הֵם אֶת פֹּארוֹתֵיהֶם מֵעַל הַפֶּלֶג, שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הֶמְיָתוֹ מִתַּחַת לַכִּפָּה הַיְרוֹקָה הַנְּטוּיָה עָלָיו.

וְהִנֵּה הִתְרַחֵב הַפֶּלֶג בְּמִדָּה נִכֶּרֶת, וּמִכָּאן בָּא כּוֹרֶשׁ סְמִית לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁעוֹד מְעַט וַדַּאי יַגִּיעוּ אֶל תּוֹצְאָתוֹ. הַשְׁעָרָתוֹ נִתְאַמְּתָה, כִּי לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הָאֲנָשִׁים מִתּוֹךְ חֹרְשָׁה עֲבֻתָּה שֶׁל אִילָנוֹת יְרוֹקִים נִגְלְתָה פִּתְאֹם תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג לְעֵינֵיהֶם.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה הִגִּיעוּ אֶל הַשָּׂפָה הַמַּעֲרָבִית שֶׁל יְאוֹר גְּרַנְט. מָקוֹם זֶה רָאוּי הָיָה בֶּאֱמֶת שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו. אֲגַם מַיִם זֶה, אֲשֶׁר מִדַּת הֶקֵּפוֹ הָיְתָה כְּשִׁבְעָה מִילִין וּמִדַּת שִׁטְחוֹ כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אַקְרִים¹⁸ הָיָה מֻקָּף מִסְגֶּרֶת שֶׁל אִילָנוֹת שׁוֹנִים.

מִצַּד מִזְרָח נִצְנַץ פֹּה וָשָׁם מַרְאֵה הַיָּם מִבַּעַד לִפְרָצוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁנִּפְרְצוּ בַּמָּסָךְ הַיָּרוֹק אֲשֶׁר מִסָּבִיב לַיְאוֹר. מִצַּד צָפוֹן נָטְתָה שְׂפַת הַיְאוֹר נְטִיָּה עַקְמוּמִית, שֶׁהָיָה בָּהּ מִן הַהֶפֶךְ לַזָּוִית הַחַדָּה שֶׁל קְצֵה הַיְאוֹר שֶׁמִּנֶּגֶד. עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הַקָּטֹן הַזֶּה שָׁכְנוּ הֲמוֹן צִפֳּרִים. אִיִּים לֹא הָיוּ בּוֹ, חוּץ מִשֵּׁן־סֶלַע אַחַת, שֶׁבִּצְבְּצָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת רֶגֶל מִן הַשָּׂפָה הַדְּרוֹמִית. שָׁם חָיוּ הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁל מַלְכֵי הַשְּׁלָכִים. הֵם יָשְׁבוּ בִּדְמָמָה וּמִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ עַל אַחַת הָאֲבָנִים וְאָרְבוּ לַדָּגִים הַמְשׁוֹטְטִים בַּמַּיִם, וּכְשֶׁהַלָּלוּ נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם, הִתְנַשְּׂאוּ פִּתְאֹם וְצָלְלוּ הַמַּימָה מִתּוֹךְ שְׁרִיקָה חַדָּה וְשָׁבוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה וּשְׁלָלָם בְּחַרְטֻמָּם. עַל פְּנֵי הַשָּׂפָה וְעַל אוֹתוֹ הָאִי הַקָּטֹן הִתְהַלְּכוּ בְּגַאֲוָה בְּנֵי אַוָּזֵי הַבָּר, קְאָתוֹת, תַּרְנְגֹלוֹת־מַיִם, אֲדֻמֵּי־חַרְטֻמִּים, פִילֵדוֹנִים בַּעֲלֵי לָשׁוֹן אֲרֻכָּה, שֶׁצּוּרָתָהּ צוּרַת מַכְחוֹל, וַאֲחָדִים מֵאוֹתָם עוֹפוֹת־הַלִּירָה הַמֻּפְלָאִים, אֲשֶׁר זְנָבָם הַנָּאֶה מִתְנַשֵּׂא בִּדְמוּת קֶשֶׁת שֶׁל לִירָה.

מֵי הַיְאוֹר הָיוּ מְתוּקִים, זַכִּים וּשְׁחוֹרִים בְּמִקְצָת, וְעַל פִּי תְּנוּדוֹת יְדוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵיהֶם בְּצוּרָה שֶׁל עִגּוּלִים אֲחָדִים שֶׁהִצְטַלְּבוּ זֶה בָּזֶה, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיד בְּבֵרוּר, שֶׁהַיְאוֹר וַדַּאי עָשִׁיר הוּא בְּדָגִים.

“אָכֵן נֶחְמָד הוּא הַיְאוֹר הַזֶּה!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “הָבָה נִקְבַּע אֶת דִּירָתֵנוּ עַל שְׂפָתוֹ!”

“אָמְנָם כֵּן, פֹּה נִקְבַּע אֶת דִּירָתֵנוּ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּקְּשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַחֲזֹר אֶל הַקָּמִינִים בִּמְהִירוּת יְתֵרָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, וּלְפִיכָךְ שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשְּׂפוֹת הַיְאוֹר הִתְלַכְּדוּ שָׁם וְהָיוּ לְזָוִית חַדָּה. שֶׁלֹּא בְּלִי עָמָל כָּבְשׁוּ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הַקָּנִים וְהַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים, אֲשֶׁר יַד הָאָדָם לֹא נָגְעָה בָּם מֵעוֹלָם, וּפָנוּ אֶל עֵבֶר חוֹף הַיָּם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל הַמִּישׁוֹר אֲשֶׁר לְרָמַת־הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל שְׁנֵי מִילִין נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מִישׁוֹר הָרָמָה, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה שִׁפְעַת עֲשָׂבִים, וּמִמֶּנּוּ וָהָלְאָה נִרְאָה הַיָּם, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד אַפְסֵי אֵין קֵץ.

כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקָּמִינִים לֹא הֻצְרְכוּ אֶלָּא לַעֲבֹר בַּאֲלַכְסוֹן אֶת הָרָמָה וְלָרֶדֶת אֶל הָעַקְמוּמִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה. וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מוֹתַר מֵימֵי הַיְאוֹר, וּלְפִיכָךְ הוֹסִיפוּ לָתוּר בֵּין הָאִילָנוֹת וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם לְצַד צָפוֹן עוֹד כְּמִיל וָחֵצִי. וְאָמְנָם הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁמֵּימֵי הַיְאוֹר יֵשׁ לָהֶם מוֹצָא בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת וְשֶׁהֵם מִשְׁתַּפְּכִים בְּלִי סָפֵק אֶל אַחַד הַנְּקִיקִים אֲשֶׁר בַּגְּרָנִית. הַיְאוֹר הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין אַגָּן גָּדוֹל, שֶׁהִתְמַלֵּא לְאַט לְאַט עַל יְדֵי תִּשְׁפֹּכֶת מֵי הַפֶּלֶג הָאָדֹם אֶל תּוֹכוֹ. וּלְפִיכָךְ בָּרוּר הָיָה, שֶׁעֹדֶף הַמַּיִם וַדַּאי זוֹרֵם הַיָּמָּה וּמִשְׁתַּפֵּךְ בּוֹ דֶּרֶךְ נְפִילָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר מַחֲשָׁבָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַחַד הַיָּמִים בְּכֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַפַּל הַמַּיִם, הָאוֹבֵד עַכְשָׁו לְבַטָּלָה וּלְלֹא תּוֹעֶלֶת. וּבְכֵן הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר עוֹד כְּמִיל אֶחָד, וְאוּלָם אֶת מוֹצָאוֹ לֹא גִּלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית מֻבְטָח הָיָה שֶׁהוּא קַיָּם בְּמָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת. אָז חָזְרוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה עַל עִקְּבוֹתָם וְדֶרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה בָּאוּ סוֹף סוֹף בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וָחֵצִי אֶל הַקָּמִינִים.

מִיָּד הִצִּיתוּ אֵשׁ, וְנֶב וּפֶנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הָאֶחָד בְּתוֹר נֶגְר וְהַשֵּׁנִי בְּתוֹר סַפָּן הָיוּ מְיֻעָדִים לְשַׁמֵּשׁ רַקָּחִים וְטַבָּחִים מִטִּבְעָם, הֵכִינוּ בִּזְרִיזוּת צְלִי שָׁפָן מַעֲלֶה רֵיחַ, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה אָכְלוּ אוֹתוֹ בְּתַאֲוַת נָפֶשׁ.

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לַעֲלוֹת עַל מִשְׁכָּבָם לִישֹׁן, וְהִנֵּה עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ דֻּגְמָאוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל דּוֹמְמִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וְעָנָה וְאָמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“יְדִידַי, אֶבֶן זוֹ הֲרֵיהִי אֶבֶן בַּרְזֶל, זֶה חַלָּמִישׁ, זֶה חֹמֶר, זֶה סִיד וְזֶה פֶּחָם. הֲרֵי לִפְנֵיכֶם הַמַּתָּנוֹת שֶׁהַטֶּבַע נוֹתֵן לָנוּ, וְזוֹהִי מְנָת חֶלְקוֹ בָּעֲבוֹדָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת! – לְמָחָר נִגַּשׁ לָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ!”

פֶּרֶק שְׁלשָׁה־עָשָׂר

הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצְאוּ עַל גּוּפוֹ שֶׁל טוֹףּ – עֲשִׂיַּת קְשָׁתוֹת וְחִצִּים – בֵּית חֲרֹשֶׁת לִלְבֵנִים – כִּבְשָׁן ¹⁹ לְמִשְׂרֵפַת קְדֵרוֹת – כֵּלִים שׁוֹנִים לְצָרְכֵי בֵּית־הַבִּשּׁוּל – קְדֵרַת הַמָּרָק הָרִאשׁוֹנָה – הַלַּעֲנָה – צְלָב הַדָּרוֹם – תַּצְפִּית אַסְטְרוֹנוֹמִית חֲשׁוּבָה.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, בַּמֶּה אָנוּ מַתְחִילִים?” שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל הַסַּפָּן אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

“מִבְּרֵאשִׁית,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהַתְחִיל אֶת הַכֹּל מִ“בְּרֵאשִׁית”. שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בְּיָדָם אֲפִילוּ הַמַּכְשִׁירִים הַדְּרוּשִׁים בְּיוֹתֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלֵי תַשְׁמִישׁ וּמַכְשִׁירִים, וְגַם לֹא הָיוּ שְׁרוּיִים בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הַטֶּבַע הַ“מְקַמֵּץ בְּכֹחַ מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי”. פְּנַאי לֹא הָיָה לָהֶם כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לִשְׁקֹד תֵּכֶף וּמִיָּד לְסַפֵּק אֶת צָרְכֵי קִיּוּמָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנִּסָּיוֹן הָרַב שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם לְשֶׁעָבַר פִּטֵּר אוֹתָם מִן הַצֹּרֶךְ לְהַמְצִיא הַמְצָאוֹת חֲדָשׁוֹת, הֲרֵי מִכָּל מָקוֹם אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַכֹּל בִּידֵי עַצְמָם. הַבַּרְזֶל וְהַפְּלָדָה שֶׁלָּהֶם הָיוּ עֲדַיִן בְּמַצָּב שֶׁל מַחֲצָב, כְּלֵי הַחֶרֶס שֶׁלָּהֶם עֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מִכְּלָל חֵמָר וּכְלֵי הַלֹּבֶן וְהַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם עֲדַיִן גְּלוּמִים וַאֲצוּרִים הָיוּ בְּנִימֵי צְמָחִים.

הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַלָּלוּ הָיוּ “אֲנָשִׁים” לְפִי הַמַּשְׁמָעוּת הַמְעֻלָּה שֶׁל מִלָּה זוֹ. בְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיוּ אֲנָשִׁים יִתְרֵי־בִּינָה, מְסוּרִים לוֹ וְחָרוּצִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם. הוּא בָּחַן אוֹתָם וְיָדַע אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם יָפֶה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, כָּתַב בַּעַל כִּשְׁרוֹן גָּדוֹל, אֲשֶׁר לָמַד וְיָדַע אֶת הַכֹּל בְּמִדָּה שֶׁיָּכֹל הָיָה לְדַבֵּר עַל כָּל דָּבָר, מֻכְשָׁר הָיָה לְהוֹעִיל הַרְבֵּה לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל הָאִי גַם בִּתְבוּנָתוֹ וְגַם בְּכֹחַ יָדָיו. הוּא לֹא נָסוֹג אָחוֹר מִפְּנֵי כָּל מִפְעָל וּמִהְיוֹתוֹ צַיָּד נִלְהָב עָתִיד הָיָה לְהִתְמַכֵּר לְמַעֲשֵׂה הַצַּיִד לְשֵׁם פַּרְנָסָה, תַּחַת אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו לֹא עָסַק בּוֹ אֶלָּא לְשֵׁם הֲנָאָה וְשַׁעֲשׁוּעִים בִּלְבָד.

הֶרְבֶּרְט, עֶלֶם זָרִיז וּבָקִי הַרְבֵּה בְּמַדָּעֵי הַטֶּבַע, שָׁקַד לְטוֹבַת הַחֲבוּרָה כְּכֹל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ.

נֶב הָיָה מְשַׁמֵּשׁ דְּמוּת שֶׁל מְסִירוּת נָפֶשׁ. הוּא הָיָה חָרוּץ, בַּר־דַּעַת, שַׁקְדָּן לְלֹא לְאוּת, חָזָק וּבַעַל בְּרִיאוּת מוּצָקָה כְּבַרְזֶל. הוּא יָדַע קְצָת אֶת מְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת וְעָתִיד הָיָה לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לַיִּשּׁוּב הָעוֹמֵד לְהִוָּסֵד.

וַאֲשֶׁר לְפֶנְקְרוֹף, הִנֵּה הָיָה סַפָּן שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי כָּל הַיַּמִּים שֶׁבָּעוֹלָם, וְחוּץ מִזֶּה, עָבַד עֲבוֹדַת נַגָּר בְּבָתֵּי הַמְּלָאכָה לְמִבְנֵה אֳנִיּוֹת אֲשֶׁר בִּבְרוּקְלִין, עֲבוֹדַת עוֹזֵר לְחַיָּט בָּאֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, עֲבוֹדַת גַּנָּן וְיוֹגֵב, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְחֻסָּר מִשְׂרַת סַפָּן, וְעוֹד מְלָאכוֹת שֶׁכָּאֵלֶה… כְּדֶרֶךְ כָּל יוֹרְדֵי הַיָּם הָיָה מֻכְשָׁר לַכֹּל וְיָדַע לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר כַּשּׁוּרָה.

אָכֵן קָשָׁה לִמְצֹא חֲבוּרָה שֶׁל חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ יוֹתֵר מֻכְשָׁרִים לְהִלָּחֵם בַּגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם, וְיוֹתֵר בְּטוּחִים, שֶׁסּוֹפָם לְהַכְרִיעַ אֶת גּוֹרָלָם זֶה.

מִ“בְּרֵאשִׁית”, אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. וְרֵאשִׁית זוֹ, שֶׁעָלֶיהָ דִבֵּר הָאִינְגֵ’נֵר, הָיְתָה מַשְׁמָעוּתָהּ יְצִירַת מַכְשִׁיר, שֶׁעַל יָדוֹ אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אֶת חָמְרֵי הַטֶּבַע לְתַשְׁמִישָׁם שֶׁל בְּנֵי אָדָם. הַכֹּל יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַחֹם בְּמַעֲשֵׂה הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ. בְּחָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה, בְּעֵצִים וּבְפֵחַם־הָאֶבֶן אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִיָּד, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים אֵפוֹא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת תַּנּוּר, כְּדֵי לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מֵחָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה הַלָּלוּ.

“וּמַה יְהֵא תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל תַּנּוּר זֶה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“לְהָכִין כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ צֹרֶךְ בָּהֶם,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וּבַמֶּה נַעֲשֶׂה אֶת הַתַּנּוּר הַזֶּה?”

“בִּלְבֵנִים.”

“וּמִמַּה נַעֲשֶׂה אֶת הַלְּבֵנִים?”

“מֵחֹמֶר. וּבְכֵן, יְדִידַי, הָבָה נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה. כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִטִּרְחַת הַהוֹלָכָה, נְכוֹנֵן אֶת בַּיִת הַיּוֹצֵר שֶׁלָּנוּ בִּמְקוֹם מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַחֵמָר. נֶב יָבִיא לָנוּ צֵדָה, וְאֵשׁ לְצֹרֶךְ הֲכָנַת הַמְּזוֹנוֹת וַדַּאי לֹא נֶחֱסַר.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁנֶּחֱסַר מְזוֹנוֹת מֵאֵין לָנוּ כְּלֵי צָיִד!”

“הוֹי!” קָרָא הַסַּפָּן, “אִלּוּ הָיְתָה לָנוּ לְכָל הַפָּחוֹת סַכִּין!”

“וּמֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בָּהּ?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הָיִיתִי מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת לִי קֶשֶׁת וְחִצִּים, וּמִיָּד הָיָה מְזָוֵנוּ מִתְמַלֵּא שֶׁפַע צָיִד.”

“אָמְנָם כֵּן, סַכִּין, לַהַב חוֹתֵך…” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר כִּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקְלוּ מֶבָּטָיו בְּטוֹףּ, אֲשֶׁר רָץ אָנֶה וָאָנָה עַל פְּנֵי הַחוֹף.

וּפִתְאֹם אוֹרוּ עֵינֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא קָרָא:

“טוֹףּ, בּוֹא הֵנָּה!”

הַכֶּלֶב נִזְדָּרֵז וּבָא לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. הַלָּז לָקַח אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל טוֹףּ בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו וְחָלַץ אֶת הָעֲנָק מֵעַל צַוָּארוֹ וְשִׁבְּרוֹ לִשְׁנַיִם וְאָמָר:

“הֵא לְךָ, פֶּנְקְרוֹף, שְׁתֵּי סַכִּינִים!”

הַסַּפָּן צָהַל וְעָנָה לְעֻמָּתוֹ בִּשְׁתֵּי קְרִיאוֹת שֶׁל “הֵידָד!” הָעֲנָק שֶׁל טוֹףּ הָיָה עָשׂוּי רְצוּעָה דַקָּה שֶׁל פְּלָדָה מֻקְשָׁה, שֶׁלֹּא הָיְתָה צְרִיכָה אֶלָּא שֶׁיַּשְׁחִיזוּהָ תְּחִלָּה עַל גַּבֵּי אֶבֶן־חוֹל גַּסָּה כְּדֵי לְשַׁוּוֹת לָהּ חֹד וְלִלְטשׁ אַחַר כָּךְ אֶת פִּי הַחֹד בְּאֶבֶן יוֹתֵר דַּקָּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁאַבְנֵי חוֹל הָיוּ מְצוּיוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹף לָרֹב, לְפִיכָךְ רָכְשׁוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִקֵּץ שְׁעָתַיִם שְׁנֵי כְּלֵי מְלָאכָה בְּצוּרָה שֶׁל שְׁנֵי לְהָבִים חַדִּים, שֶׁקְּבָעוּם עַל נְקַלָּה בְּיָדוֹת מוּצָקוֹת.

רְכִישָׁה זוֹ שֶׁל כְּלִי־הַמְּלָאכָה הָרִאשׁוֹן הָיְתָה בְּעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּנִצָּחוֹן גָּדוֹל וְהֵם צָהֲלוּ לִקְרָאתָהּ בְּשִׂמְחָה. וְאָמְנָם רְכִישָׁה יְקָרָה זוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִילָם דָּבָר בְּעִתּוֹ.

הֵם עָמְדוּ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. מְגַמָּתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיְתָה לַחֲזֹר אֶל הַשָּׂפָה הַמַּעֲרָבִית שֶׁל הַיְאוֹר, אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם מָצָא אֶמֶשׁ אֶת אַדְמַת הַחֵמָר, שֶׁמִּמֶּנָּה לָקַח לוֹ דֻגְמָה, וּבְכֵן הָלְכוּ לְאֹרֶךְ שְׂפָתוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וְעָבְרוּ אֶת רָמַת־הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּלְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין הִגִּיעוּ אֶל מַעַר יַעַר בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת מִיאוֹר גְּרַנְט.

בַּדֶּרֶךְ גִּלָּה הֶרְבֶּרְט עֵץ, אֲשֶׁר הָאִינְדְיָנִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית עוֹשִׂים מֵעֲנָפָיו אֶת הַקְּשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם, עֵץ זֶה “קְרֵיִמְבָּה” שְׁמוֹ וְהוּא נִמְנֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַתְּמָרִים, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. מִמֶּנּוּ כָּרְתוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה עֲנָפִים אֲרֻכִּים וִישָׁרִים, הֵסִירוּ אֶת עֲלֵיהֶם וְהִקְצִיעוּ אוֹתָם יָפֶה: אֶת אֶמְצָעִיתָם הִשְׁאִירוּ עָבָה וְאֶת קְצוֹתָם הֵדַקּוּ בְּיוֹתֵר. עַכְשָׁו לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְצֶמַח הָרָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מֵיתָר לְקֶשֶׁת, וְצֶמַח שֶׁכָּזֶה נִמְצָא לָהֶם. הוּא הָיָה מִמִּין הָאֲדָנִי²⁰, אֲשֶׁר סִיבָיו חֲזָקִים לְמַדַּי וַעֲלוּלִים בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְמָלֵא מְקוֹם מֵיתָרִים הָעֲשׂוּיִים מִגִּידֵי בַּעֲלֵי חַיִּים. פֶּנְקְרוֹף עָשָׂה לוֹ קֶשֶׁת חֲזָקָה, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן חָסֵר הָיָה חִצִּים. אָמְנָם אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם עַל נְקַלָּה מֵעֲנָפִים יְשָׁרִים וּמוּצָקִים, אֲבָל קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא דָבָר שֶׁיּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ בִּמְקוֹם הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר בּוֹ מְזַיְּנִים אֶת קְצוֹת הַחִצִּים. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף נִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ לְנַפְשׁוֹ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וַדַּאי יְסַיֵּעַ הַמִּקְרֶה בְּיָדוֹ וְיַמְצִיא לוֹ מַה שֶׁהוּא חָסֵר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבִּקְּרוּ אוֹתוֹ אֶתְמֹל. אַדְמַת הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיְתָה אַדְמַת חֹמֶר, שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנָּה לְבֵנִים וּרְעָפִים, וּלְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה הָיְתָה לְחֶפְצָם כָּל צָרְכָּהּ. הַמְּלָאכָה שֶׁהֵטִילוּ עַל עַצְמָם לֹא הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם קֹשִׁי כָּל שֶׁהוּא. לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְעָרֵב אֶת הַחֵמָר בְּחוֹל, כְּדֵי לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׁמְנוּנִית, וְאַחַר לִלְבֹּן מִמֶּנּוּ לְבֵנִים וְלִשְׂרֹף אֶת הַלְּבֵנִים לְאוּרָהּ שֶׁל מְדוּרַת עֵצִים.

בַּנּוֹהַג, שֶׁקּוֹבְעִים אֶת הַלְּבֵנִים בִּדְפוּסִים הָעֲשׂוּיִים לַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר הִסְתַּפֵּק לָצוּר אֶת צוּרָתָן בַּיָּד. בִּמְלָאכָה זוֹ עָסְקוּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. אֶת הַחֵמָר שֶׁהִטְפִּיחוּהוּ בְּמַיִם, לָשׁוּ בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם וְאַחַר חִלְּקוּ אוֹתוֹ לִגְלָמִים בְּנֵי מִדָּה אֶחָת. פּוֹעֵל מֻמְחֶה יָכֹל לִלְבֹּן בְּלִי מְכוֹנָה כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לְבֵנִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת; וְאוּלָם חֲמֵשֶׁת לוֹבְנֵי הַלְּבֵנִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא הִסְפִּיקוּ לִלְּבֹּן בִּשְׁנֵי יְמֵי עֲבוֹדָה אֶלָּא שְׁלשֶׁת אֲלָפִים לְבֵנִים, וְסִדְּרוּ אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַבֵּשְׁנָה כָּל צָרְכָּן וְתִהְיֶינָה רְאוּיוֹת לִשְׂרֵפָה. מַעֲשֵׂה יִבּוּשׁ זֶה צָרִיךְ הָיָה לְהִמָּשֵׁךְ שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְאַפְּרִיל שָׁקֵד כּוֹרֶשׁ סְמִית לְבָרֵר אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאִי. בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו רָשַׁם בְּדִיּוּק אֶת הַזְּמָן שֶׁבּוֹ שָׁקְעָה הַחַמָּה מִתַּחַת לָאֹפֶק, וּבַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם זֶה הִתְבּוֹנֵן בְּאוֹתוֹ הַדִּיּוּק עַצְמוֹ אֶל זְרִיחַת הַחַמָּה. וְכָךְ מָצָא שֶׁבֵּין הַשְּׁקִיעָה וְהַזְּרִיחָה עָבְרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת חָסֵר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע דַּקּוֹת, וּבְכֵן אֵפוֹא שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דַקּוֹת לְאַחַר זְרִיחָתָהּ תַּעֲבֹר הַחַמָּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁבָּרָקִיעַ שֶׁבָּה תַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע תְּכַוֵּן אֶת צַד הַצָּפוֹן.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הִתְבּוֹנֵן כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּרָקִיעַ וּבָחַר בִּשְׁנֵי עֵצִים, שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַכִּוּוּן עַצְמוֹ שֶׁל מַסְלוּל הַחַמָּה, לִהְיוֹת מְשַׁמְּשִׁים לוֹ קַו צָהֳרַיִם קָבוּעַ לְצֹרֶךְ חֲקִירוֹתָיו מִכָּאן וְאֵילָךְ.

שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם שְׂרֵפַת הַלְּבֵנִים עָסְקוּ בַּהֲכָנַת עֲצֵי־בְּעֵרָה. כָּרְתוּ אֶת עַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁבִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם וְאָסְפוּ אֶל כָּל הָעֵצִים הַמּוּטָלִים עַל הַקַּרְקַע. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ טְרוּדִים בִּמְלָאכָה זוֹ, לֹא הִזְנִיחוּ אֶת הַצַּיִד כָּל עִקָּר, וּמַה גַם שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָיָה מֵזֻיָּן עַכְשָׁו בִּתְרֵיסָר חִצִּים בַּעֲלֵי חֻדִּים חַדִּים בְּיוֹתֵר. אֶת הַחֻדִּים הַלָּלוּ הִמְצִיא לוֹ טוֹףּ, אֲשֶׁר צָד קִפּוֹד אֶחָד, שֶׁהָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה שָׁלָל יָקָר עַד מְאֹד, לֹא בִּגְלַל בְּשָׂרוֹ הַדַּל, אֶלָּא בִּגְלַל הַמְּחָטִים הַדּוֹקְרוֹת שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בָּהֶן. אֶת הַמְּחָטִים הַלָּלוּ קָבְעוּ בִּקְצוֹת הַחִצִּים וּבְרָאשֵׁי הַחִצִּים, קָשְׁרוּ נוֹצוֹת שֶׁל תֻּכִּיִּים לְבָנִים, כְּדֵי לְכַוֵּן יָפֶה אֶת דֶּרֶךְ מְעוּפָם. הַכַּתָּב וְהֶרְבֶּרְט הִצְטַיְּנוּ עַד מְהֵרָה כְּרוֹבֵי קֶשֶׁת מְהִירִים. בִּסְבִיבוֹת הַקָּמִינִים הָיָה מָצוּי צַיִד לָרֹב, צֵיד חַיּוֹת וְצֵיד בַּעֲלֵי כָנָף, כְּגוֹן חֲזִירִי־מַיִם, יוֹנִים, שְׁפַנִּים, תַּרְנְגֹלֵי הַבָּר וְדוֹמֵיהֶם. אֶת רֹב בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הֵמִיתוּ בַּיַּעַר אֲשֶׁר לְיַד הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל הַתּוֹדָה וַאֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ “יַעַר הַזשֶׁקָמַר” עַל שֵׁם הָעוֹף, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט רָדְפוּ אַחֲרָיו בְּצֵאתָם לָתוּר אֶת הַמָּקוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

אֶת הַצַּיִד הַזֶּה אָכְלוּ צָלוּי. וְאוּלָם אֶת כַּרְעֵי חֲזִיר הַיָּם צִמְּקוּ וְעִשְּׁנוּ עַל גַּבֵּי אֵשׁ שֶׁל עֵצִים רַעֲנַנִּים, לְאַחַר שֶׁבִּשְׂמוּ אוֹתָם יָפֶה בְּעָלִים נוֹתְנֵי רֵיחַ. מָזוֹן זֶה שֶׁל צָלִי אַחַר צָלִי, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן חֹזֶק וְכֹחַ לַגּוּף בְּמִדָּה מְרֻבָּה יוֹתֵר, בְּכָל זֹאת קָצָה בּוֹ סוֹף סוֹף נֶפֶשׁ אוֹכְלָיו, וְהֵם הִשְׁתּוֹקְקוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל רְתִיחָה שֶׁל קְדֵרַת מָרָק עַל גַּבֵּי הָאָח. וְאוּלָם כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְכָךְ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם קְדֵרָה, וְכֵיוָן שֶׁאֵין קְדֵרָה בְּלֹא כִּבְשָׁן, מֻכְרָחִים הָיוּ לְצַפּוֹת עַד שֶׁיִּבָּנֶה הַכִּבְשָׁן.

עִם יְצִיאוֹתֵיהֶם לָצוּד צַיִד, שֶׁהִצְטַמְצְמוּ אַךְ בִּתְחוּם מֻגְבָּל מִסָּבִיב לַמַּלְבֵּן, גִּלוּ הַצַּיָּדִים רִשְׁמֵי עֲקֵבוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת צִפָּרְנַיִם כַּבִּירוֹת, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל מִינָן. אִי לָזֹאת יָעַץ לָהֶם כּוֹרֶשׁ סְמִית לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁבֵּין עֲצֵי הַיַּעַר מְצוּיוֹת חַיּוֹת טֶרֶף.

וְאָכֵן יָפֶה עָשָׂה שֶׁהִזְהִירָם עַל כָּךְ. כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים רָאוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט חַיָּה אַחַת שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְיָגוּאַר. וְאַשְׁרֵיהֶם, שֶׁחַיָּה זוֹ לֹא הִתְנַפְּלָה עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהָיְתָה פּוֹגַעַת בָּהֶם פְּגִיעָה קָשָׁה מְאֹד. אֲבָל אִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, כְּלִי־זַיִן הָגוּן, כְּלוֹמַר, רוֹבֶה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ פֶּנְקְרוֹף, הָיָה אוֹסֵר עַל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת מִלְחָמָה קָשָׁה וְאַכְזְרִיָּה עַד שֶׁהָיָה מַכְחִיד אוֹתָן מֵעַל פְּנֵי הָאִי. זֶה הַנֵּדֶר שֶׁנָּדַר בְּלִבּוֹ.

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הָאֲחָדִים הָאֵלֶּה שׁוּב לֹא שָׁקְדוּ בְּנֵי־הַחֲבוּרָה לְהַתְקִין אֶת הַקָּמִינִים, כְּדֵי שֶׁהַיְּשִׁיבָה בָּהֶם תְּהִי נוֹחָה וּמְרֻוָּחָה כָּל צָרְכָּהּ, לְפִי שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לִמְצֹא אוֹ לִבְנוֹת בֵּית דִּירָה מְעֻלֶּה מֵהֶם. הֵם הִסְתַּפְּקוּ אַךְ בְּהַצִּיעָם עַל גַּבֵּי הַחוֹל שֶׁבַּמִּסְדְּרוֹנִים מַצָּעוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל אֵזוֹב וְשֶׁל עָלִים יְבֵשִׁים וְעַל הַמִּשְׁכָּבוֹת הַגַּסִּים וְהַפְּשׁוּטִים הַלָּלוּ יֶשְׁנוּ הָעוֹבְדִים הָעֲיֵפִים שֵׁנָה מְתוּקָה.

אָז נָתְנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת דַּעְתָּם לִמְנוֹת אֶת הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם מֵאָז בָּאוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן וְקָבְעוּ מִנְיַן זְמַנִּים מְדֻיָּק. בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁי לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, שֶׁחָל בָּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, עָבְרוּ שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם מֵאָז הֵטִילָה הַסְּעָרָה אֶת פְּלִיטֵי אֳנִיַּת הָאֲוִיר עַל אַדְמַת הָאִי.

בְּשִׁשִּׁי לְאַפְּרִיל, עִם הָנֵץ הַחַמָּה, בָּא הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרָיו אֶל קָרַחַת הַיַּעַר, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹעַד לִשְׂרֵפַת הַלְּבֵנִים. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁמְּלֶאכֶת שְׂרֵפָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם וְלֹא בְּתוֹךְ תַּנּוּרִים, שֶׁכֵּן צִבּוּר הַלְּבֵנִים הָיָה הוּא גוּפוֹ מְשַׁמֵּשׁ תַּנּוּר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִשְׂרֹף וְלִלְבֹּן אֶת עַצְמוֹ. חֲבִילוֹת הַזְּרָדִים שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת דֶּלֵק, הָיוּ עֲרוּכוֹת וּמְסֻדָּרוֹת עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע סִדּוּר כָּרָאוּי לַדָּבָר וְהֻקְּפוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל לְבֵנִים יְבֵשׁוֹת, שֶׁהָיוּ לְגַל מְעֻקָּב גָּדוֹל, אֲשֶׁר בְּצַלְעוֹתָיו פָּתְחוּ אֲרֻבּוֹת לְזֶרֶם הָאֲוִיר. עֲבוֹדָה זוֹ אָרְכָה כָּל הַיּוֹם וְרַק לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ אֶת חֲבִילוֹת הַזְּרָדִים בָּאֵשׁ.

אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל שִׁמּוּרִים לִבְנֵי הַחֲבוּרָה וְאִישׁ מֵהֶם לֹא נָתַן שֵׁנָה לְעֵינָיו, אֶלָּא הַכֹּל שָׁקְדוּ לְקַיֵּם אֶת הַמְּדוּרָה, שֶׁתְּהִי דוֹלֶקֶת יָפֶה.

מְלָאכָה זוֹ אָרְכָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וְעָלְתָה יָפֶה כָּל צָרְכָּהּ. וְהוֹאִיל וְהָיָה צֹרֶךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁהֶחֳמָרִים הָעֲשֵׁנִים יִצְטַנְנוּ, טָרְחוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף בֵּינָתַיִם לְהָבִיא בְּהַנְהָגָתוֹ וּפִקּוּחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית כַּמָּה וְכַמָּה מַשָּׂאוֹת שֶׁל אַבְנֵי סִיד בְּנוֹת חוּמְצַת פֶּחָם, שֶׁעָמְסוּ אוֹתָן עַל מִקְלְעוֹת עֲנָפִים וְגֵרְרוּם מִן הַשָּׂפָה הַצְּפוֹנִית שֶׁל הַיְאוֹר. לְאַחַר שֶׁנִּתְמַזְמְזוּ מֵחֲמַת הַחֹם נָתְנוּ הָאֲבָנִים הַלָּלוּ סִיד דָּשֵׁן, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁכִּבּוּ אוֹתוֹ הֵכִיל יְסוֹד סִידִי מְרֻבֶּה, שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ נָקִי, כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה מֵאֶבֶן שַׁישׁ זַכָּה בְּיוֹתֵר. אֶל תּוֹךְ מִקְפַּת הַסִּיד הַזֹּאת שָׁפְכוּ חוֹל, כְּדֵי לִמְנֹעַ אוֹתָהּ מֵהִתְכַּוְּצוּת יְתֵרָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נֶהְפַּךְ הַסִּיד וְהָיָה לְמֶלֶט מְצֻיָּן מְאֹד.

כָּל הַמְּלָאכוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַלָּלוּ נִשְׁלְמוּ בִּתְשִׁיעִי לְחֹדָשׁ מַרְס וְסוֹפָן שֶׁהִמְצִיאוּ לְתַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל סִיד מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ וְכַמָּה אֲלָפִים לְבֵנִים.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְחִילוּ בְּלִי אִחוּר בִּמְלֶאכֶת הַתַּנּוּר לְצֹרֶךְ מִשְּׂרֵפַת כְּלֵי הַחֶרֶס הַדְּרוּשִׁים לְתַשְׁמִישֵׁי בֵּית הַבִּשּׁוּל. מְלָאכָה זוֹ לֹא הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר וְהִצְלִיחָה כָּל צָרְכָּהּ. לְאַחַר חֲמִשָּׁה יָמִים נִתְמַלֵּא הַתַּנּוּר בְּפַחֲמֵי אֶבֶן, אֲשֶׁר אוֹצָר בָּלוּם מֵהֶם, גָּלוּי לָעַיִן, מָצָא הָאִינְגֵ’נֵר סָמוּךְ לַפֶּלֶג הָאָדֹם, וּמִיָּד הִתְחִיל עַמּוּד הֶעָשָׁן הָרִאשׁוֹן מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ אֲרֻבָּה גְּבוֹהָה עֶשְׂרִים רֶגֶל. קָרַחַת הַיַּעַר נֶהְפְכָה לְבֵית חֲרשֶׁת, וּפֶנְקְרוֹף הָגָה בְּלִבּוֹ אֲמוּנָה טְמִירָה. שֶׁתַּנּוּר זֶה עָתִיד לְהוֹצִיא כָּל מִינֵי מַעֲשֵׂי יְצִירָה שֶׁל הַחֲרשֶׁת שֶׁבְּיָמֵינוּ.

וְאוּלָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי מַעֲשֵׂי הַיְּצִירָה הַלָּלוּ, יָצְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים קֹדֶם כֹּל כְּלֵי חֶרֶס פְּשׁוּטִים, אֲבָל כְּשֵׁרִים יָפֶה לְבִשּׁוּל מְזוֹנוֹת. לְצֹרֶךְ זֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאַדְמַת הַחֵמָר, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹסִיף עָלֶיהָ מְעַט סִיד וְעַפְרוּרִית חַלָּמִישׁ. עִסַּת חֹמֶר זוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת “אַדְמַת מִקְטָרוֹת” לָאֲמִתָּה, וּמִמֶּנָּה יָצְרוּ קְדֵרוֹת, סְפָלִים שֶׁצָּרוּ תַּבְנִיתָם בְּסִיּוּעַ שֶׁל אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לַדָּבָר, קְעָרוֹת, כַּדִים גְּדוֹלִים וְגִיגִיּוֹת לְמַיִם, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. אָמְנָם צוּרָתָם שֶׁל כָּל הַכֵּלִים הַלָּלוּ הָיְתָה גַסָּה וּלְקוּיָה, וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁשָּׂרְפוּ וְלִבְּנוּ אוֹתָם בְּחֹם עָצוּם, נִתְמַלֵּא בֵּית־הַבִּשּׁוּל שֶׁל הַקָּמִינִים הַרְבֵּה כְּלֵי תַשְׁמִישׁ יִקְרֵי עֶרֶךְ כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ מֵאַדְמַת חַרְסִינָה נָאָה וּמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר.

מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהוֹסִיף, כִּי פֶּנְקְרוֹף רָצָה לְהִוָּכַח אִם בֶּאֱמֶת רָאוּי הוּא חֵמָר זֶה לְשֵׁם “אַדְמַת מִקְטָרוֹת”, וּלְפִיכָךְ עִצְּבוּ יָדָיו מִקְטָרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁהָיוּ גַסּוֹת בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁבְּעֵינָיו הוּא הָיוּ נָאוֹת עַד מְאֹד. אֲבָל לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל הָיָה חָסֵר טַבַּק, וּמִן הָרָאוּי לֵאמֹר, שֶׁחִסָּרוֹן זֶה קָשֶׁה הָיָה לוֹ לָאָדָם כְּפֶנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה לָהוּט אַחֲרֵי הָעִשּׁוּן.

“אֲבָל סוֹפִי שֶׁאֶזְכֶּה גַם לְטַבַּק, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁאָר הַדְּבָרִים!” נִחֵם פֶּנְקְרוֹף אֶת נַפְשׁוֹ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּלִי מְצָרִים.

הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ נִמְשְׁכוּ עַד לַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּאַפְּרִיל, וְאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּזְּמָן שִׁמּוּשׁ מְעֻלֶּה. כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ קַדָּרִים, לֹא עָסְקוּ בְּשׁוּם דָּבָר חוּץ מִיצִירַת כְּלֵי חֶרֶס. וּכְשֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלִּפְנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲשׂוֹתָם לְחָרָשֵׁי־בַּרְזֶל, יִהְיוּ נַעֲשִׂים חָרָשֵׁי בַּרְזֶל. הוֹאִיל וְיוֹם הַמָּחָר הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן וְעִם זֶה גַם חַג הַפַּסְחָא, נִמְנוּ וְגָמְרוּ פֶּה אֶחָד לִשְׁבּוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְלָנוּחַ. הָאֲמֵרִיקָנִים הַלָּלוּ הָיוּ אֲנָשִׁים אֲדוּקִים בַּדָּת וּמְדַקְדְּקִים בְּמִצְווֹת, וְהַמַּצָּב הַמְּיֻחָד שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בּוֹ הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת רִגְשׁוֹת אֱמוּנָתָם וּבִטְחוֹנָם בְּיוֹצֵר הַכֹּל.

בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל בָּעֶרֶב חָזְרוּ אֵפוֹא אֶל דִּירָתָם אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים. הֵם לָקְחוּ עִמָּם אֶת כְּלֵי הַחֶרֶס הָאַחֲרוֹנִים, וְהַתַּנּוּר כֻּבָּה לְפִי שָׁעָה עַד שֶׁיְּהִי צֹרֶךְ בּוֹ לְשֵׁם תַּכְלִית חֲדָשָׁה. בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתָם הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ לָאִינְגֵ’נֵר, כִּי נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו חֵמָר הֶעָלוּל לְמַלֵא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל סְפוֹג מַבְעִיר. מוּדַעַת הִיא, שֶׁסְּפוֹג זֶה, הָרַךְ כִּקְטִיפָה, מוֹצָאוֹ מִפִּטְרִיָּה אַחַת מִמִּין הַנַּקְבּוּבִיּוֹת. כְּשֶׁמַּתְקִינִים אוֹתוֹ כָּרָאוּי, הֲרֵיהוּ נוֹחַ לְהִתְלַהֵב עַד מְאֹד, בְּיִחוּד כְּשֶׁמַּרְוִּים אוֹתוֹ בַּאֲבַק שְׂרֵפָה אוֹ מְבַשְּׁלִים אוֹתוֹ בִּתְמִסָּה שֶׁל חַנְקַת נַתְּרָן. וְאוּלָם עַד עַכְשָׁו לֹא מָצְאוּ אַף פִּטְרִיָּה אַחַת מִמִּין הַנַּקְבּוּבִיּוֹת. וְאוּלָם הַיּוֹם גִּלָּה הָאִינְגֵ’נֵר צֶמַח אֶחָד הַנִּמְנֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַלַּעֲנָה, אֲשֶׁר מִינֶיהָ הָרָאשִׁיִּים הֵם הָאַבְּסִינְתְּ, הַחַסָּא הַקִּיסְרִי וְכוּ'. מִצֶּמַח זֶה תָּלַשׁ אֲגֻדּוֹת אֲחָדוֹת וְהוֹשִׁיטָן לַסַּפָּן וְאָמָר:

“הֲרֵי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף, דָּבָר, אֲשֶׁר יִגְרֹם לְךָ שִׂמְחָה.”

פֶּנְקְרוֹף הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הַצֶּמַח, שֶׁהָיָה עָטוּף שַׂעֲרוֹת מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת וַאֲשֶׁר עָלָיו הָיוּ מְכֻסִּים מוֹךְ צַמְרִי.

“מַה הַצֶּמַח הַזֶּה, אֲדוֹנִי סְמִית?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, “אֵל אֱלֹהִים! הַאֻמְנָם טַבַּק הוּא?”

“לֹא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵי זֶה מִין לַעֲנָה; הַחֲכָמִים קוֹרְאִים לוֹ לַעֲנָה סִינִית, וְאוּלָם לָנוּ יְהִי סְפוֹג מַבְעִיר.”

וְאָמְנָם צֶמַח זֶה לְאַחַר שֶׁיִּבְּשׁוּהוּ יָפֶה נַעֲשָׂה מָהִיר לְהִתְלַהֵב, וּבְיִחוּד לְאַחַר זְמָן, כַּאֲשֶׁר הִרְוָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר תְּמִסָּה שֶׁל חַנְקַת נַתְּרָן, זֹאת אוֹמֶרֶת, תְּמִסָּה שֶׁל מְלַחַת, שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאַדְמַת הָאִי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הִתְכַּנְּסוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּחֶדֶר הַמֶּרְכָּזִי וְסָעֲדוּ בַּהֲנָאָה יְתֵרָה. נֶב בִּשֵּׁל בִּקְדֵרָה בְּשַׂר שָׁפָן וְהֵכִין מָרָק, אַף הֶעֱלָה עַל הַשֻּׁלְחָן קֶדֶל²¹ מְבֻשָּׂם שֶׁל חֲזִיר הַמַּיִם בְּצֵרוּף כַּדּוּרִיוֹת מְבֻשָּׁלוֹת שֶׁל צֶמַח אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאֵזוֹר הַטְּרָפִּי הֲרֵיהוּ גָּדֵל בְּצוּרָה שֶׁל אִילָן. הַכַּדּוּרִיוֹת שֶׁל שָׁרְשֵׁי הָאִילָן הַזֶּה טַעֲמָן מְשֻׁבָּח וְהֵן זָנוֹת עַד מְאֹד וְדוֹמוֹת הַרְבֵּה לְאוֹתוֹ הַחֹמֶר הַמָּצוּי לִמְכִירָה בְּאַנְגְּלִיָּה בְּשֵׁם “סָגוֹ שֶׁל פּוֹרְטְלַנְד”. בְּמִדָּה יְדוּעָה יָכֹל צֶמַח זֶה לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיוּ חֲסֵרִים אוֹתוֹ לְגַמְרֵי.

לְאַחַר סְעֻדַּת הָעֶרֶב יָצָא כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְטַיֵּל מְעַט עַל חוֹף הַיָּם. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שְׁמוֹנֶה וְנִכָּר הָיָה, שֶׁהַלַּיְלָה יִהְיֶה אַחַד הַלֵּילוֹת הַיָּפִים. הַיָּרֵחַ, שֶׁהִגִּיעַ לְמִלּוּאוֹ לִפְנֵי חֲמִשָּׁה יָמִים, טֶרֶם עָלָה, אֲבָל הָאֹפֶק כְּבָר הִתְחִיל מִתְכַּסֶּה אוֹתָם זָהֳרֵי הַכֶּסֶף הָעֲנֻגִּים וְהַחִוְרִים, הָרְאוּיִים לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם עַמּוּד הַשַּׁחַר שֶׁל הַלְּבָנָה, בִּמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ הַדְּרוֹמִי הִבְהִיקוּ קְבוּצוֹת הַכּוֹכָבִים הַסְּמוּכוֹת לַצִּיר וּבֵינֵיהֶן אוֹתוֹ הַצְּלָב הַדְּרוֹמִי, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר קִדְּמָהוּ לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם מֵעַל רֹאשׁ הַר פְרַנְקְלִין.

הָאִינְגֵ’נֵר הִתְבּוֹנֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה אֶל קְבוּצַת כּוֹכָבִים מַזְהִירָה זוֹ, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ וּבְתַחְתִּיתָהּ קְבוּעִים שְׁנֵי כּוֹכָבִים בַּעֲלֵי שִׁעוּר גֹּדֶל מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, מִשְּׂמֹאלָה כּוֹכָב בַּעַל שִׁעוּר גֹּדֶל מִמַּדְרֵגָה שְׁנִיָּה וּמִימִינָה – כּוֹכָב בַּעַל שִׁעוּר גֹּדֶל מִמַּדְרֵגָה שְׁלִישִׁית.

לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר קְצָת פָּתַח וְאָמָר:

“הַגִּידָה לִי, הֶרְבֶּרְט, כְּלוּם אֵין הַיּוֹם חֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל?”

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“וּבְכֵן אֵפוֹא, אִם אֵינִי טוֹעֶה, הֲרֵי יִהְיֶה מָחָר אֶחָד מֵאַרְבַּעַת יְמֵי הַשָּׁנָה, שֶׁבָּהֶם מִשְׁתַּוֶּה הַזְּמָן הָאֲמִתִּי עִם הַזְּמָן הָאֶמְצָעִי, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמָּחָר תַּעֲבֹר הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַמֵּרִידְיַאן בְּדִיּוּק, פְּרָט לִשְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת, בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן אֲשֶׁר לְפִי הוֹרָאַת הַשְּׁעוֹנִים יִהְיֶה זְמַן הַצָּהֳרַיִם. אִם אַךְ מֶזֶג הָאֲוִיר יִהְיֶה יָפֶה, הֲרֵינִי מִקְוֶה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי לְכַוֵּן בְּקֵרוּב אֶת מַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁל הָאִי.”

“בְּלִי מַכְשִׁירִים, בְּלִי סֶכְּסְטַנְט?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“הֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְכֵיוָן שֶׁהַלַּיְלָה בָּהִיר הוּא, יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לְנַסּוֹת לִקְבֹּעַ עוֹד הַיּוֹם אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁלָּנוּ עַל פִּי גָבְהוֹ שֶׁל צְלָב הַדָּרוֹם מֵעַל הָאֹפֶק, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַל פִּי גָבְהוֹ שֶׁל הַצִּיר הַדְּרוֹמִי. הֲרֵי תָּבִינוּ מִדַּעְתְּכֶם, יְדִידֵי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ נִגָּשִׁים לְכוֹנֵן מִפְעֲלֵי יִשּׁוּב חֲשׁוּבִים, לֹא דַיֵּנוּ שֶׁנֵּדַע כִּי אֶרֶץ זוֹ הִיא אִי, אֶלָּא מִן הַצֹּרֶךְ לָנוּ לָדַעַת, וְאִלּוּ גַּם בְּקֵרוּב, כַּמָּה רָחוֹק הוּא מִן הַיַּבֶּשֶׁת, אִם מֵאֲמֵרִיקָה, אִם מֵאוֹסְטְרַלְיָה וְאִם מִקְּבוּצוֹת הָאִיִּים הָרָאשִׁיִּים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “לְפִי שֶׁאִם יִוָּדַע לָנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ רְחוֹקִים מִן הַיִּשּׁוּב אֶלָּא כְּמֵאָה מִילִין, הֲרֵי תַּחַת לִבְנוֹת בַּיִת, אֶפְשָׁר שֶׁכַּדַאי יִהְיֶה לָנוּ לִבְנוֹת אֳנִיָּה.”

“וּמִשּׁוּם כָּךְ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲנִי רוֹצֶה לְנַסּוֹת עוֹד הָעֶרֶב לִקְבֹּעַ אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, וּמָחָר בַּצָּהֳרַיִם אֲנַסֶּה לְחַשֵּׁב אֶת מַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁלּוֹ.”

אִלּוּ הָיָה לוֹ לָאִינְגֵ’נֵר סֶכְּסְטַנְט, כְּלוֹמַר, מַכְשִׁיר שֶׁעַל יָדוֹ אֶפְשָׁר לָמֹד בְּדִיּוּק רַב אֶת הַמֶּרְחָק הַזָּוִיתִי שֶׁבֵּין הַדְּבָרִים, הָיָה עוֹלֶה חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ עַל נְקַלָּה. עַל פִּי גֹבַהּ הַצִּיר הָעֶרֶב וְעַל פִּי הַהִתְבּוֹנְנוּת אֶל מַעֲבַר הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן בְּיוֹם מָחָר, הָיָה קוֹבֵעַ אֶת שִׁעוּרָיו שֶׁל הָאִי. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁחָסֵר הָיָה מַכְשִׁיר זֶה, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר אֵפוֹא אֶל הַקָּמִינִים וּלְאוֹרָה שֶׁל הָאָח הַמְבֹעֶרֶת הִקְצִיעַ בְּסַכִּין שְׁנֵי סַרְגֵּלִים קְטַנִּים וּשְׁטוּחִים וְאִחֲדָם יַחַד בִּקְצוֹתָם בְּאֹפֶן שֶׁשִּׁמְּשׁוּ מֵעֵין מְחוּגָה שֶׁל עֵץ, אֲשֶׁר שׁוֹקֶיהָ יָכְלוּ לְהִפָּתַח וּלְהִסָּגֵר. צִיר לִמְחוּגָה זוֹ שִׁמֵּשׁ חוֹחַ מוּצָק שֶׁל עֵץ שִׁטָּה, שֶׁמָּצָא בְּאוֹצַר הָעֵצִים.

לְאַחַר שֶׁהִתְקִין כְּלִי זֶה, חָזַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל חוֹף הַיָּם, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לָמֹד אֶת גֹּבַהּ הַצִּיר עַל פְּנֵי אֹפֶק שֶׁנִּכָּר בְּבֵרוּר גָּמוּר, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַל פְּנֵי אֹפֶק הַיָּם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּף הַצִּפֹּרֶן כִּסָּה אֶת הָאֹפֶק הַדְּרוֹמִי, לְפִיכָךְ רָאָה עַצְמוֹ אָנוּס לְבַקֵּשׁ לוֹ עֶמְדָה רְאוּיָה יוֹתֵר לַדָּבָר. הָעֶמְדָּה הַמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר לְצָרְכּוֹ הָיְתָה וַדַּאי עַל פְּנֵי הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, אֲבָל כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו צָרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר אֶת נַחַל־הַתּוֹדָה, וְנַחַל זֶה עָמֹק הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְקָשָׁה הָיָה לְעָבְרוֹ.

אִי־לָזֹאת הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲרֹךְ אֶת הַתַּצְפִּית שֶׁלּוֹ מֵעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּלְהַעֲלוֹת אַחַר כָּךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת גָּבְהָהּ שֶׁל רָמָה זוֹ מֵעַל שֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם; אֶת חִשּׁוּב הַגֹּבַהּ הַזֶּה אָמַר לַעֲשׂוֹת מָחָר בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה הַפְּשׁוּטָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָלוּ אֵפוֹא עַל הָרָמָה דֶּרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל הַתּוֹדָה וְהִתְיַצְּבוּ עַל קָצֶהָ, שֶׁנִּמְשַׁךְ מִצְּפוֹנִית־מַעֲרָבִית לִדְרוֹמִית־מִזְרָחִית.

חֵלֶק זֶה שֶׁל הָרָמָה הָיָה גָּבוֹהַּ כַּחֲמִשִּׁים רֶגֶל מֵעַל הַמְּרוֹמִים שֶׁל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְמָנִית, שֶׁיָּרְדוּ מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי. שׁוּם מַעֲצוֹר לֹא עִכֵּב אֵפוֹא אֶת מֶבַּט הָעַיִן, שֶׁהִקִּיף חֲצִי הָאֹפֶק, מִכֵּף הַצִּפֹּרֶן עַד כֵּף הַזּוֹחֵל. מִצַּד דָּרוֹם הָיָה הָאֹפֶק מוּאָר בְּתַחְתִּיתוֹ יָפֶה בְּזָהֳרֵי הַלְּבָנָה וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בְּדִיּוּק מַסְפִּיק.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְלָה הַצְּלָב הַדְּרוֹמִי לְעֵינֵי הָרוֹאִים בְּמַצָּב הָפוּךְ: הַכּוֹכָב אַלְפָא שֶׁהוּא הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לַצִּיר הַדְּרוֹמִי, עָמַד בְּתַחְתִּיתוֹ.

הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין קְבוּצַת כּוֹכָבִים זוֹ וּבֵין הַצִּיר הַדְּרוֹמִי גָדוֹל הוּא מִן הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין כּוֹכַב הַצִּיר הַצְּפוֹנִי וּבֵין הַצִּיר הַצְּפוֹנִי. הַכּוֹכָב אַלְפָא רָחוֹק מִמֶּנּוּ בְּעֶרֶךְ עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מַעֲלוֹת; כּוֹרֶשׁ סְמִית יָדַע אֶת הַדָּבָר וְהוּא הֶעֱלָה אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. כְּדֵי לְהָקֵל אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ הִמְתִּין עַד שֶׁאוֹתוֹ הַכּוֹכָב יַעֲבֹר אֶת הַמֵּרִידְיַאן מִתַּחַת לַצִּיר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית כִּוֵּן שׁוֹק אֶחָד שֶׁל הַמְּחוּגָה שֶׁלּוֹ כְּנֶגֶד אֹפֶק הַיָּם וְאֶת הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד הַכּוֹכָב אַלְפָא, וְעַל פִּי הָרֶוַח שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשּׁוֹקַיִם עָמַד עַל הַמֶּרְחָק הַזָּוִיתִי שֶׁבֵּין אַלְפָא וְהָאֹפֶק. כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַזָּוִית בִּקְבִיעוּתָהּ וּבְדִיּוּקָהּ הִצְמִיד בְּקוֹצִים אֶת שְׁנֵי קְצוֹת הַמְּחוּגָה אֶל כָּפִיס שְׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה מֻנָּח עֲלֵיהֶם בָּעֵרֶב, בְּאֹפֶן שֶׁהָרֶוַח שֶׁבֵּינֵיהֶם נִשְׁתַּמֵּר יָפֶה.

לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לְחַשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ שֶׁל הַזָּוִית שֶׁעָלְתָה בְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהַעֲלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַדֶּפְּרֶסְיָה שֶׁל הָאֹפֶק, וּלְשֵׁם כָּךְ מֻכְרָח הָיָה לָמֹד אֶת שִׁעוּר גָּבְהָהּ שֶׁל הָרָמָה, שִׁעוּרָהּ שֶׁל הַזָּוִית צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לְצַיֵּן אֶת גָּבְהוֹ שֶׁל הַכּוֹכָב אַלְפָא וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶת גָּבְהוֹ שֶׁל הַצִּיר מֵעַל הָאֹפֶק, כְּלוֹמַר, אֶת הָרֹחַב הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי, מִשּׁוּם שֶׁהָרֹחַב שֶׁל כָּל מָקוֹם שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ שָׁוֶה וּמְכֻוָּן תָּמִיד אֶל גָּבְהוֹ שֶׁל הַצִּיר מֵעַל הָאֹפֶק שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַלָּלוּ חָשַׂךְ לְיוֹם מָחָר, וּבְעֶשֶׂר שָׁעוֹת כְּבָר יָשְׁנוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה.

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר

מְדִידַת חוֹמַת הַגְּרָנִית – שִׁמּוּשָׁה שֶׁל הִלְכַת הַמְשֻׁלָּשִׁים הַדּוֹמִים – הָרֹחַב הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי – טִיּוּל אֶל הַצָּפוֹן – שִׂרְטוֹן הַמְכֻסֶּה צְדָפוֹת – מַחֲשָׁבוֹת לֶעָתִיד – מַעֲבַר הַשֶּׁמֶשׁ דֶרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן – שִׁעוּרָיו שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן.

לְמָחָר, בַּיּוֹם הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל – הוּא אֶחָד בַּשַּׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ פַּסְחָא – יָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עִם הָנֵּץ הַחַמָּה מִן הַקָּמִינִים וְעָסְקוּ בִּכְבִיסַת הַלְּבֵנִים וּבְנִקּוּי הַבְּגָדִים שֶׁלָּהֶם. הָאִינְגֵ’נֵר חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַשֵּׁל סַבּוֹן לִכְשֶׁיִּמְצָא אֶת הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים לְצֹרֶךְ זֶה, כְּלוֹמַר, אַשְׁלָג²² אוֹ סוֹדָה, חֵלֶב אוֹ שֶׁמֶן. גַּם עַל הַשְּׁאֵלָה הַחֲשׁוּבָה בִּדְבַר חִדּוּשׁ הַבְּגָדִים יָדוּנוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ. מִכָּל מָקוֹם, עֲתִידִים בִּגְדֵיהֶם לְהַאֲרִיךְ יָמִים עוֹד כְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, לְפִי שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים אָרִיג חָזָק וְיָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁיָּגְעוּ לוֹבְשֵׁיהֶם בַּעֲבוֹדַת הַגּוּף. וְאוּלָם הַכֹּל יִהְיֶה תָּלוּי סוֹף סוֹף בְּמַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי לְגַבֵּי אַרְצוֹת הַיִּשּׁוּב. שְׁאֵלָה זוֹ עֲתִידָהּ הָיְתָה לְהִפָּתֵר עוֹד הַיּוֹם, אִם מֶזֶג הָאֲוִיר יִהְיֶה נוֹחַ לְכָךְ.

הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק הַזַּךְ וּבִשְּׂרָה יוֹם נָאֶה, אֶחָד מֵאוֹתָם הַיָּמִים הַנָּאִים שֶׁל עוֹנַת הַסְּתָו, הַמְּשַׁמְּשִׁים מֵעֵין בִּרְכוֹת הַשָּׁלוֹם הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַחַמָּה.

עַכְשָׁו מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַשְׁלִים אֶת גּוּפֵי הַתַּצְפִּית שֶׁל יוֹם אֶתְמֹל וְלָמֹד אֶת גָּבְהָהּ שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה מֵעַל לְשֶׁטַח הַיָּם.

“וְכִי אֵינְךָ זָקוּק לְתַכְלִית זוֹ לִכְלִי, הַדּוֹמֶה לְאוֹתוֹ שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ אֶמֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת הָאִינְגֵ’נֵר.

“לֹא, בְּנִי,” הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל, “הַפַּעַם נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁגַּם תּוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל זוֹ תִּהְיֶינָה מְדֻיָּקוֹת כָּל צָרְכָּן.”

הֶרְבֶּרְט, שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה וְהָיָה לָהוּט לָדַעַת כָּל דָּבָר, נִטְפַּל אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר פָּנָה וְהָלַךְ מִתַּחְתִּית חוֹמַת הַגְּרָנִית עַד לִקְצֵה שְׂפַת הַיָּם. פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְהַכַּתָּב עָסְקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּמְלָאכוֹת שׁוֹנוֹת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לָקַח עִמּוֹ מוֹט אָרֹךְ כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רֶגֶל, אֲשֶׁר אֶת אָרְכּוֹ מָדַד בְּדִיּוּק עַל פִּי קוֹמַת גּוּפוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה לוֹ יָפֶה. הֶרְבֶּרְט נָשָׂא אֲנָךְ, שֶׁמָּסַר לְיָדוֹ הָאִינְגֵ’נֵר וְשֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא אֶבֶן פְּשׁוּטָה, קְשׁוּרָה בִּמְשִׁיחָהּ רַכָּה שֶׁל סִיבִים.

בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת מִשְּׂפַת הַיָּם וְכַחֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מֵחוֹמַת הַגְּרָנִית, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה יָשָׁר כְּקַו אֲנָךְ, תָּקַע כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַמּוֹט בַּחוֹל בְּעֹמֶק שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלַיִם, וּבְסִיּוּעַ שֶׁל הָאֲנָךְ עָלָה בְּיָדוֹ לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בְּכִוּוּן מְאֻנָּךְ לְמִישׁוֹרוֹ שֶׁל הָאֹפֶק.

מִשֶּׁגָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ זוֹ, הִרְתִּיעַ עַצְמוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד כְּדֵי הָרִחוּק שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁקַּוֵּי הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ, בְּשָׁכְבוֹ עַל גַּבֵּי הַחוֹל, יִהְיוּ פּוֹגְעִים בְּבַת־אַחַת בְּרֹאשׁ הַמּוֹט וּבְרֹאשׁ חוֹמַת הַגְּרָנִית. וְכֵיוָן שֶׁמָּצָא נְקֻדָּה זוֹ, צִיֵּן אוֹתָהּ בְּדִיּוּק עַל יְדֵי יָתֵד שֶׁתָּקַע בַּקַּרְקַע.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנָה אֶל הֶרְבֶּרְט וּשְׁאֵלָהוּ:

“יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת גּוּפֵי תּוֹרַת הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה?”

“מִקְצָתָם,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, שֶׁלֹּא רָצָה לְהִתְגָאוֹת.

“זוֹכֵר אַתָּה מַה הֵן סְגֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים דּוֹמִים?”

“הֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “צַלְעוֹתֵיהֶם הַמַּתְאִימוֹת פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹנִיּוֹת הֵן זוֹ לָזוֹ.”

“וּבְכֵן אֵפוֹא, בְּנִי, רְאֵה הִנְנִי בּוֹנֶה שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים דּוֹמִים, יִשְׁרֵי זָוִיּוֹת, אֶחָד קָטֹן וְאֶחָד גָּדוֹל. גָּבְהוֹ שֶׁל הַמּוֹט הַמְּאֻנָּךְ וְהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין תַּחְתִּית הַמּוֹט וּבֵין הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה מְשַׁמְּשִׁים נִצָּבָיו שֶׁל הַקָּטֹן, וְקַו הָרְאִיָּה שֶׁלִּי הוּא הַיֶּתֶר שֶׁלּוֹ. נִצָּבָיו שֶׁל הַמְשֻׁלָּשׁ הַגָּדוֹל הֵם חוֹמַת הַסְּלָעִים הַמְאֻנָּכָה, שֶׁעָלֵינוּ לָמֹד אֶת גָּבְהָהּ, וְהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין תַּחְתִּיתָהּ וּבֵין הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה; קַו הָרְאִיָּה שֶׁלִּי מְשַׁמֵּשׁ יֶתֶר גַּם לִמְשֻׁלָּשׁ זֶה וְאֵינוֹ אֶלָּא הַמְשֵׁךְ הַיֶּתֶר שֶׁל הַמְשֻׁלָּשׁ הָרִאשׁוֹן.”

“הָאָח, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הֲרֵינִי מֵבִין אֶת כַּוָּנָתְךָ?” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “כְּיַחֵס הַמֶּרְחָק שֶׁמִּן הַיָּתֵד עַד הַמּוֹט אֶל הַמֶּרְחָק שֶׁמִּן הַיָּתֵד עַד לְתַחְתִּית הַחוֹמָה, כָּךְ יַחַס גֹּבַהּ הַמּוֹט אֶל גֹּבַהּ הַחוֹמָה.”

“יָפֶה אָמַרְתָּ, הֶרְבֶּרְט,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּלְאַחַר שֶׁנָּמֹד אֶת שְׁנֵי הַמֶּרְחַקִּים הַלָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגֹּבַהּ הַמּוֹט יָדוּעַ לָנוּ, נוּכֵל לִקְבֹּעַ עַל יְדֵי חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט גַם אֶת גָּבְהָהּ שֶׁל הַחוֹמָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִפָּטֵר מִן הָעֲבוֹדָה לָמֹד אֶת הַחוֹמָה מְדִידָה שֶׁל מַמָּשׁ.”

שְׁנֵי הַמֶּרְחַקִּים הָאָפְקִיִּים נִמְדְדוּ עַל יְדֵי הַמּוֹט, אֲשֶׁר גָּבְהוֹ מֵעַל לַחוֹל עָלָה בְּדִיּוּק לְעֶשֶׂר רַגְלָיִם.

הַמֶּרְחָק הָרִאשׁוֹן בֵּין הַיָּתֵד וּבֵין הַנְּקֻדָּה, שֶׁשָּׁם הָיָה הַמּוֹט נָעוּץ בַּחוֹל, הָיָה חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רֶגֶל.

הַמֶּרְחָק הַשֵּׁנִי, בֵּין הַיָּתֵד וּבֵין הַבָּסִיס שֶׁל הַחוֹמָה, הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.

מִשֶּׁקָּבַע אֶת הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, חָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת הָעֶלֶם אֶל הַקָּמִינִים.

הָאִינְגֵ’נֵר נָטַל אֶבֶן שְׁטוּחָה, אֲשֶׁר מָצָא בְּאֶחָד מִטִּיּוּלָיו הַקּוֹדְמִים וְשֶׁהָיְתָה מִין צִפְחָה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִכְתֹּב עָלֶיהָ עַל נְקַלָּה וּבְבֵרוּר בְּסִיּוּעַ שֶׁל קוּנְכִית חַדָּה. עַל גַּבֵּי אֶבֶן זוֹ הֶעֱלָה אֶת הַפְּרוֹפּוֹרְצְיָה הַזֹּאת:

5: 500 = 10: X. 500. 10 = 5000 5000: 15 = 333,33

מִתּוֹךְ חֶשְׁבּוֹן זֶה הִסִּיק אֵפוֹא, שֶׁמִּדַּת גָּבְהָהּ שֶׁל חוֹמַת הַגְּרָנִית עוֹלָה לִשְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ רֶגֶל וּשְׁלִישׁ הָרֶגֶל²³. אַחַר כָּךְ נָטַל כּוֹרֶשׁ סְמִית שׁוּב אֶת הַכְּלִי שֶׁהִתְקִין אֶמֶשׁ וַאֲשֶׁר הָרֶוַח שֶׁבֵּין שׁוֹקָיו הַפְּתוּחִים שִׁמֶּשׁ לוֹ אַמַּת הַמִּדָּה לָמֹד בָּהּ אֶת זָוִית הַגֹּבַהּ שֶׁל הַכּוֹכָב אַלְפָא מֵעַל לָאֹפֶק. אֶת הַזָּוִית שֶׁבֵּין הַשּׁוֹקַיִם הַפְּתוּחִים מָדַד בְּדִיּוּק רַב עַל פְּנֵי עִגּוּל, שֶׁחִלְּקָהוּ לִשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים חֲלָקִים שָׁוִים. וְכָךְ הֶעֱלָה, שֶׁאוֹתָהּ הַזָּוִית הָיְתָה בַּת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. וּבְכֵן חָשַׁב וּמָצָא שֶׁעֵרֶךְ כָּל הַמֶּרְחָק הַזָּוִיתִי שֶׁבֵּין הַצִּיר וְהָאֹפֶק בְּצֵרוּף עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע הַמַּעֲלוֹת שֶׁהִפְרִידוּ אֶת הַכּוֹכָב אַלְפָא מִן הַצִּיר הַגָּבוֹהַּ שֶׁל הָרָמָה, עוֹלֶה לִשְׁלשִׁים וְשֶׁבַע מַעֲלוֹת, וְעִם זֶה הֶעֱלָה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת גֹּבַהּ הָרָמָה מֵעַל לְשֶׁטַח הַיָּם. הִנֵּה כִּי כֵן בָּא כּוֹרֶשׁ סְמִית לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בַּמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּלֵי הַמְּדִידָה שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ מְתֻקָּנִים כָּל צָרְכָּם, לְפִיכָךְ הִנִּיחַ שֶׁטָּעָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ בְּחָמֵשׁ מַעֲלוֹת וְקָבַע אֶת מָקוֹם יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הָאִי בֵּין הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ וּבֵין הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי.

כְּדֵי לִמְצֹא אֶת שִׁעוּרָיו שֶׁל הָאִי עֲדַיִן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִקִבֹּעַ אֶת מַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁלּוֹ. מַעֲשֶׂה זֶה דִמָּה הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת עוֹד הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם, כְּלוֹמַר, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבֹר אֶת הַמֵּרִידְיַאן.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִמְנוּ וְגָמְרוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם יַעַרְכוּ טִיּוּל, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר תִּיּוּר, בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאִי, שֶׁהָיָה מֻנָּח בֵּין צִדּוֹ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַיְאוֹר וּבֵין מִפְרַץ־הַסְּקָלִידָה, וְאִם מֶזֶג הָאֲוִיר יִהְיֶה נוֹחַ יַעַבְרוּ עַד הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת הַדְּרוֹמִי עַל מְנָת לְחָקְרוֹ. הֵם הֶחֱלִיטוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם בֵּין הַחוֹלוֹת וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב.

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וָחֵצִי בַּבֹּקֶר פָּסְעָה הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַתְּעָלָה. מֵעֶבְרָה הַשֵּׁנִי, עַל חוֹף אִי הַהַצָּלָה, הִתְהַלְּכוּ בַּחֲשִׁיבוּת הֲמוֹן עוֹפוֹת. הַלָּלוּ הָיוּ עוֹפוֹת צוֹלְלִים בַּמַּיִם מִמִּין הַבּוּנִיּוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּירָם עַל נְקַלָּה עַל פִּי צְרִיחָתָם הַמְּאוּסָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לִנְעִירַת הַחֲמוֹר. פֶּנְקְרוֹף לֹא שָׁת אֲלֵיהֶם אֶת לִבּוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה, אִם יָפִים הֵם לַאֲכִילָה וְאִם אַיִן, וּכְשֶׁשָּׁמַע שֶׁטַּעַם בְּשָׂרָם עָרֵב בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאֵהוּ שְׁחַרְחוֹר, נָחָה דַּעְתּוֹ.

וְהִנֵּה נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם גַּם אַמְפִיבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁזָּחֲלוּ עַל פְּנֵי הַחוֹל וְשֶׁבְּלִי סָפֵק הָיוּ כַּלְבֵי יָם, אֲשֶׁר אִוּוּ לָהֶם אֶת הָאִי הַקָּטֹן לִמְקוֹם מִקְלָט. אֶל הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי לֹא יָכֹל הָיָה אָדָם לָתֵת אֶת דַּעְתּוֹ מִנְּקֻדַּת הַהַשְׁקָפָה עַד כַּמָּה רְאוּיִם הֵם לְשַׁמֵּשׁ מָזוֹן, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׂרָם הַשַּׁמְנוּנִי לֹא צָלַח לַאֲכִילָה כָּל עִקָּר; וְאַף עַל פִּי כֵן, הִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּשִׂים לֵב וְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו, שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים עָתִיד הוּא לְבַקֵּר עִמָּם אֶת הָאִי, אֲבָל אֶת מַטְרַת הַבִּקּוּר הַזֶּה הֶעֱלִים מֵהֶם לְפִי שָׁעָה.

הַחוֹף, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְהַלְּכִים עָלָיו, הָיָה מְכֻסֶּה קוּנְכִיּוֹת אֵין מִסְפָּר, אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶן הָיוּ וַדַּאי גּוֹרְמוֹת שִׂמְחָה לְחוֹבֵב הַמָּקָלוֹגִיָּה (תּוֹרַת הַשַּׁבְּלוּלִים). וְאוּלָם חָשׁוּב וּמוֹעִיל מִן הַקּוּנְכִיּוֹת הַנָּאוֹת הַלָּלוּ לְמִינֵיהֶן הָיָה שִׂרְטוֹן רָחָב זָרוּעַ צְדָפוֹת, שֶׁנִּגְלָה עִם שֵׁפֶל הַמַּיִם, וַאֲשֶׁר נֶב מָצָא אוֹתוֹ בֵּין הַסְּלָעִים בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין מִן הַקָּמִינִים.

“נֶב לֹא אִבֵּד אֶת יוֹמוֹ לְבַטָּלָה,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִדֵּי הִסְתַּכְּלוֹ בְּשֶׁטַח הַשִּׂרְטוֹן רְחַב הַיָּדַיִם הַזָּרוּעַ חַיּוֹת־קְלִפּוֹת.

“אָכֵן זוֹהִי מְצִיאָה גְדוֹלָה,” אָמַר הַכַּתָּב, “וּבְיִחוּד אִם נָשִׂים אֶל לֵב, שֶׁכָּל צְדָפָה מְטִילָה, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים, מֵחֲמִשִּׁים עַד שִׁשִּׁים אֶלֶף בֵּיצִים לְשָׁנָה – הֲרֵי זֶה וַדַּאי אוֹצַר מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק.”

אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי," אָמַר הֶרְבֶּרְט “שֶׁהַצְּדָפָה אֵינָהּ זָנָה בְּיוֹתֵר.”

“צָדַקְתָּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַצְּדָפָה אֵינָהּ מְכִילָה אֵת יְסוֹד הַחַנְקָן אֶלָּא בְּמִדָּה זְעוּמָה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ רָצָה אָדָם לִהְיוֹת נִזּוֹן אַךְ מִמֶּנָּה בִּלְבָד, הָיָה צָרִיךְ לִבְלֹעַ מִמֶּנָּה לְכָל הַפָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה־עָשָׂר עַד שִׁשָּׁה־עָשָׂר תְּרֵיסָרִים לְיוֹם.”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ!” אָמַר הַסַּפָּן, “וְאַף עַל פִּי כֵן, סָבוּרְנִי שֶׁיְּכֹלִים אָנוּ לִבְלֹעַ מִמֶּנָּה תְּרֵיסָרִים עַל תְּרֵיסָרִים בְּלִי לְכַלּוֹת בְּכָךְ אֶת הָאוֹצָר הַגָּדוֹל. אֶפְשָׁר שֶׁנִּקַּח מִמֶּנָּה מִקְצָת לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר?”

הַסַּפָּן לֹא חִכָּה עַד שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מֻבְטָח הָיָה מֵרֹאשׁ שֶׁהַכֹּל יַסְכִּימוּ לָהּ, אֶלָּא הוּא וְנֶב הָלְכוּ מִיָּד וְאָסְפוּ כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל הָרְכִיכוֹת הַלָּלוּ. הֵם הִנִּיחוּ אוֹתָן אֶל תּוֹךְ מִין רֶשֶׁת שֶׁל סִיבֵי הָאֲדָנִי, שֶׁקָּלַע נֶב בְּיָד חָרוּצָה וְשֶׁכְּבָר הֵכִילָה בְּקִרְבָּהּ אֶת כָּל שְׁאָר צָרְכֵי הָאֲרֻחָה. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִמְשִׁיכוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ בֵּין הַחוֹלוֹת וּבֵין הַיָּם.

מִזְּמָן לִזְמָן הִסְתַּכֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לְהַתְקִין אֶת עַצְמוֹ אֶל תַּצְפִּית הַחַמָּה, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְעָרְכָהּ בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בְּדִיּוּק.

כָּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאִי עַד לְחֻדּוֹ שֶׁל מִפְרַץ מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם כֵּף־הַסְּקָלִידָה הַדְּרוֹמִי, הָיָה כֻּלּוֹ צְחִיחַ, הָעַיִן לֹא רָאֲתָה שָׁם דָּבָר זוּלָתִי חוֹלוֹת וְקוּנְכִיּוֹת מְעֹרָבִים בְּשִׁבְרֵי לַבָּה. כַּמָּה עוֹפוֹת יָם שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הַחוֹף הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה, כְּגוֹן שְׁחָפִים וְאַלְבַּטְרוֹסִים גְּדוֹלִים, וּכְמוֹ כֵן בְּנֵי אַוָּזֵי־הַבָּר, אֲשֶׁר גֵּרוּ אֶת יֵצֶר הָאֲכִילָה שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וַאֲשֶׁר אָמְנָם הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְגָרוֹת יֵצֶר זֶה. הוּא נִסָּה לַהֲמִיתָם בְּחִצָּיו, אֲבָל נִסְיוֹנוֹ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹפוֹת לֹא נָחוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהוּא צָרִיךְ הָיָה לִפְגֹעַ בָּהֶם תּוֹךְ כְּדֵי מְעוּפָם.

מִכְשׁוֹל זֶה גָרַם לוֹ לְהַבִּיעַ שׁוּב פַּעַם לָאִינְגֵ’נֵר אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ בִּדְבַר כְּלֵי נֶשֶׁק לַאֲמִתָּם:

“עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּיָדֵנוּ רוֹבֵי־צַיִד אֲחָדִים, יְהִי סִפּוּק צְרָכֵינוּ לָקוּי!”

“דְּבָרֶיךָ נְכוֹחִים, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בְּךָ! הַמְצֵא לָנוּ בַּרְזֶל לְקָנִים, פְּלָדָה לְמַקּוֹרִים, מֶלַח־נֶתֶר, פֶּחָם וְגָפְרִית לַעֲשׂוֹת אֲבַק שְׂרֵפָה, וּלְבַסּוֹף – עוֹפֶרֶת לְכַדּוּרִים, וְכוֹרֶשׁ יַעֲשֶׂה לָנוּ רוֹבִים מִן הַמֻּבְחָרִים.”

“זֹאת לֹא זֹאת,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶת כָּל הֶחֳמָרִים הַלָּלוּ וַדַּאי נוּכַל לִמְצֹא עַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁנֶּשֶׁק שֶׁל אֵשׁ הֲרֵיהוּ כְּלִי, שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת אֳמָן דַּקָּה הִיא, וַהֲרֵיהוּ מַצְרִיךְ מַכְשִׁירִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשֶּׁל דִּיּוּק גָּדוֹל. אֶפֶס לְאַחַר זְמָן נִרְאֶה מַה לַעֲשׂוֹת.”

“אֲבָל מַה רָאִינוּ עַל כָּכָה,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מַה רָאִינוּ עַל כָּכָה שֶׁהִשְׁלַכְנוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בַּסִּירָה, וְאֶת כָּל הַמַּכְשִׁירִים שֶׁלָּנוּ, וַאֲפִילוּ אֶת סַכִּינֵי הַכִּיס!”

“אֲבָל לוּלֵא הִשְׁלַכְנוּ אוֹתָם, פֶּנְקְרוֹף, הָיָה הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מַשְׁלִיךְ אוֹתָנוּ אֶל תּוֹךְ מְצוּלוֹת הַיָּם!” עָנָהוּ הֶרְבֶּרְט.

“אָכֵן צָדְקוּ דְּבָרֶיךָ, בְּנִי!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

אַחַר כָּךְ הִסִּיחַ אֶת הַשִּׂיחָה אֶל עִנְיָן אַחֵר וְעָנָה וְאָמָר:

“אֲבָל הֲרֵינִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי כַּמָּה גָּדוֹל הָיָה תִּמְהוֹנָם שֶׁל יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר וְשֶׁל חֲבֵרָיו כְּשֶׁבָּאוּ לְמָחָר בַּבֹּקֶר וְרָאוּ וְהִנֵּה הַמָּקוֹם רֵיק וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ פָּרַח לוֹ!”

“מִי יִתֵּן וְלֹא הָיְתָה לִי דְאָגָה אַחֶרֶת חוּץ מִן הַדְּאָגָה עַל דְּבַר תִּמְהוֹנָם וְצַעֲרָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה!” אָמַר הַכַּתָּב.

“וְהֵן אֲנִי הוּא שֶׁהָרִיתִי וְהָגִיתִי אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ סֵבֶר פָּנִים שֶׁל קוֹרַת רוּחַ.

“אָכֵן רַעְיוֹן נָאֶה הָגִיתָ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מִתּוֹךְ צְחוֹק, “רַעְיוֹן שֶׁהֵבִיא אוֹתָנוּ עַד הֲלוֹם!”

"מוּטָב שֶׁאֲנִי כָּאן וְלֹא בִּידֵי אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם! קָרָא הַסַּפָּן, “וּבְיִחוּד לְאַחַר שֶׁמַּר כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לִהְיוֹת נִלְוֶה אֵלֵינוּ שׁוּב!”

“כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ!” הֶחֱזִיר הַכַּתָּב, “וְחוּץ מִזֶּה, מָה אָנוּ חֲסֵרִים כָּאן? לֹא כְּלוּם!”

“רְצוֹנְךָ לֵאמֹר… הַכֹּל!” אָמַר הַסַּפָּן כְּשֶׁהוּא מֵנִיעַ אֶת כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת מִתּוֹךְ צְחוֹק, “וְאוּלָם יָבוֹא יוֹם וְאָנוּ נִמְצָא סוֹף סוֹף תַּחְבּוּלָה לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה!”

“וְהַיּוֹם הַהוּא, יְדִידַי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶפְשָׁר שֶׁבּוֹא יָבוֹא יוֹתֵר מַהֵר מִכְּפִי שֶׁאַתֶּם מְדַמִּים, אִם יִמָּצֵא שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן אֵינוֹ רָחוֹק אֶלָּא מֶרְחָק בֵּינוֹנִי מִקְּבוּצַת אִיִּים נוֹשֶׁבֶת אוֹ מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הָאָרֶץ. בְּעוֹד שָׁעָה אַחַת יִתְבָּרֵר לָנוּ הַדָּבָר. אָמְנָם מַפָּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט אֵין בְּיָדִי, וְאוּלָם אֶת חֶלְקוֹ הַדְּרוֹמִי מַכִּיר אֲנִי יָפֶה מִפִּי הַזִּכָּרוֹן. מַעֲלַת הָרֹחַב, שֶׁהֶעֱלִינוּ בְּיָדֵנוּ אֶתְמוֹל, קוֹבַעַת אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאִי מִנֶּגֶד לְזֵלַנִדְּיָה הַחֲדָשָׁה בְּמַעֲרָב וּמִנֶּגֶד לַחוֹף צִ’ילִי בַּמִּזְרָח. וְאוּלָם שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת הַלָּלוּ רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים מִילִין. אֵין לָנוּ אֵפוֹא אֶלָּא לְבָרֵר בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה שֶׁעַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי שֶׁטַח הַיָּם הַזֶּה נִמְצָא הָאִי שֶׁלָּנוּ, וְאֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת תִּפְתֹּר לָנוּ מַעֲלַת הָאֹרֶךְ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִקְבֹּעַ זֶה אַתָּה וְשֶׁהִנְנִי מְקַוֶּה שֶׁנִּקְבָּעֶנָּה בְּדִיּוּק מַסְפִּיק.”

“כִּמְדֻמַּנִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁלְּפִי מַעֲלַת הָרֹחַב הֲרֵי קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל פּוֹמוֹטוּ קְרוֹבָה לָנוּ בְּיוֹתֵר, הַאֵין זֹאת?”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ הוּא לְמַעְלָה מֵאֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין.”

“וּלְשָׁם?” שָׁאַל נֶב, שֶׁהִקְשִׁיב אֶל הַשִּׂיחָה מִתּוֹךְ תְּשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה, וְהוֹרָה בְּיָדוֹ כְּלַפֵּי דָרוֹם.

“לְשָׁם אֵין כְּלוּם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר, “לָעֵבֶר הַהוּא אֵין כְּלוּם.”

“וְאִם יִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא אַךְ בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם אוֹ שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת מִילִין מִזֵּלַנְדִיָּה הַחֲדָשָׁה אוֹ מִצִּ’ילִי – מַה נַעֲשֶׂה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“מַה נַעֲשֶׂה?” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה: תַּחַת לִבְנוֹת לָנוּ בַּיִת, נִבְנֶה לָנוּ אֳנִיָּה וְאֶת הַסַּפָּן פֶּנְקְרוֹף נְמַנֶּה לְמַנְהִיג לָהּ…”

“הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשַׁמֵּשׁ רַב חוֹבֵל,” קָרָא הַסַּפָּן… “אִם אַךְ תַּשִּׂיג יָדְךָ לִבְנוֹת אֳנִיָּה חֲזָקָה לְמַדָּי, אֲשֶׁר תַּעֲצֹר כֹּחַ לַעֲבֹר אָרְחוֹת יַמִּים.”

“בָּנֹה נִבְנֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

עוֹד הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא נִרְתְּעוּ לְאָחוֹר מִכָּל קֹשִׁי, מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה, וְהִנֵּה קָרְבָה שְׁעַת הַהִתְבּוֹנְנוּת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ. כֵּיצַד יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכַוֵּן אֶת מַעֲבַר הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל הָאִי בְּלִי שׁוּם מַכְשִׁיר הַדָּרוּשׁ לַדָּבָר? שְׁאֵלָה זוֹ הֶעֱסִיקָה עַד מְאֹד אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהוּא לֹא יָדַע לִמְצֹא לָהּ פִּתְרוֹנִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְצְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה בְּמֶרְחָק שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין מִן הַקָּמִינִים וְסָמוּךְ לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁבֵּין גִּבְעוֹת הַחוֹל אֲשֶׁר שָׁם מָצְאוּ אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְאַחַר הַצָּלָתוֹ הַמֻּפְלָאָה. בַּמָּקוֹם הַזֶּה עָמְדוּ לַחֲנוֹת וְהֵכִינוּ אֶת הַכֹּל לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר, כִּי הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת אַחַת־עֶשְׂרֵה וָחֵצִי. הֶרְבֶּרְט הָלַךְ אֶל הַפֶּלֶג הַשּׁוֹטֵף בְּקֵרוּב מָקוֹם וְשָׁאַב מִמֶּנּוּ מַיִם בַּכַּד, שֶׁלָּקַח עִמּוֹ נֶב.

בְּעוֹד בְּנֵי לִוְיָתוֹ עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת הַלָּלוּ, עָרַךְ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה דָּרוּשׁ לְצֹרֶךְ הַתַּצְפִּית הָאַסְטְרוֹנוֹמִית שֶׁלּוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ וּמָצָא עַל פְּנֵי הַחוֹף מָקוֹם שָׁטוּחַ, אֲשֶׁר הַיָּם בְּהִסּוֹגוֹ אָחוֹר יִשֵּׁר אוֹתוֹ יָפֶה. מִכְסֶה זֶה שֶׁל חוֹל דַּק הָיָה חָלָק כְּעֵין הַקֶּרַח וְאַף גַּרְגֵּר אֶחָד לֹא עָלָה בְּגָבְהוֹ עַל חֲבֵרוֹ. וְאוּלָם הַפַּעַם לֹא הָיָה הַדָּבָר חָשׁוּב כָּל עִקָּר אִם הַשֶּׁטַח כֻּלּוֹ אָפְקִי הוּא וְאִם אַיִן, וְאִם הַמּוֹט שֶׁאָרְכּוֹ שֵׁשׁ רֶגֶל, שֶׁתָּקַע בַּקַּרְקַע כֻּלּוֹ זָקוּף הוּא וְאִם אָיִן. לְהֵפֶךְ, הָאִינְגֵ’נֵר הִטָּה אֶת הַמּוֹט הַזֶּה קְצָת כְּלַפֵּי דָרוֹם, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ אֶלָּא לַצַּד שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לִשְׁכֹּחַ שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה נִמְצָא בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי, וּמִשּׁוּם כָּךְ רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַמָּאוֹר הַמַּזְהִיר מִתְגַּלְגֵּל וּמַתְוֶה אֶת קֶשֶׁת הַיּוֹם שֶׁלּוֹ מֵעַל הָאֹפֶק הַצְּפוֹנִי וְלֹא מֵעַל הָאֹפֶק הַדְּרוֹמִי.

אָז הֵבִין הֶרְבֶּרְט מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר אָמַר לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִקְבֹּעַ אֶת נְקֻדַּת הַגֹּבַהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֶת עֲבָרַת הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל הָאִי, אוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אֶת קַו הַצָּהֳרַיִם שֶׁל הָאִי. כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדוֹ שׁוּם מַכְשִׁיר, וַדַּאי בִּקֵּשׁ הָאִינְגֵ’נֵר לְהַשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַצֵּל, שֶׁהַמּוֹט פָּרַשׂ עַל פְּנֵי הַחוֹל.

וְהִנֵּה עוֹנַת הַצָּהֳרַיִם צְרִיכָה הָיְתָה לָחוּל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָרְכּוֹ שֶׁל הַצֵּל הַזֶּה יִתְקַצֵּר תַּכְלִית הַקִּצּוּר, וְלָכֵן דַּי הָיָה אַךְ לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הֵצֵל, כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת הָרֶגַע שֶׁבּוֹ יַתְחִיל שׁוּב לִהְיוֹת הוֹלֵךְ וּמַאֲרִיךְ לְאַחַר שֶׁנִּתְקַצֵּר. עַל יְדֵי הַהֲטָיָה, שֶׁהִטָּה כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַמּוֹט שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הַצַּד הֶהָפוּךְ לְצִדָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הִגְדִּיל אֶת מִדַּת אָרְכּוֹ שֶׁל הַצֵּל וְקִבֵּל אֶת הַיְּכֹלֶת לְכַוֵּן עַל נְקַלָּה אֶת הַשִּׁנּוּיִים שֶׁיָּחוּלוּ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶׁהַמַּחַט שֶׁל לוּחַ הַשָּׁעוֹת אֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר, כֵּן נָקֵל לְהַרְגִּישׁ בִּתְנוּעָתָהּ מִנְּקֻדָּה לִנְקֻדָּה. וְהֵן צִלּוֹ שֶׁל הַמּוֹט לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כָּאן אֶלָּא מֵעֵין מַחַט שֶׁל לוּחַ הַשָּׁעוֹת.

בְּשָׁעָה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר סָבוּר הָיָה שֶׁהָרֶגַע מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וּבְסִיּוּעַ שֶׁל יִתְדוֹת עֵץ קְטַנּוֹת, שֶׁתָּקַע בַּחוֹל, הִתְחִיל מְסַמֵּן אֶת הַקִּצּוּר אֲשֶׁר צִלּוֹ שֶׁל הַמּוֹט הִתְחִיל מִתְקַצֵּר לְאַט לְאָט. חֲבֵרָיו גָּחֲנוּ עָלָיו וְהִתְבּוֹנְנוּ אֶל מַעֲשֵׂהוּ מִתּוֹךְ עִיּוּן מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר.

הַכַּתָּב הֶחֱזִיק אֶת הַשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ בְּיָדוֹ כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, שֶׁבָּה יַגִּיעַ הַצֵּל לִידֵי תַּכְלִית קִצּוּרוֹ. אַגַּב צָרִיךְ לְצַיֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל, כְּלוֹמַר בַּיּוֹם שֶׁעֵת הַחַמָּה הַנְּכוֹנָה וְהָעֵת הַתִּיכוֹנָה הָרְגִילָה מִתִלַכְּדוֹת בּוֹ כְּאֶחָת, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁיּוֹרֶה שְׁעוֹנוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט תְּצַיֵּן אֶת הָעֵת הַנְּכוֹנָה שֶׁבְּוָשִׁינְגְטוֹן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהִי הַחֶשְׁבּוֹן נַעֲשֶׂה בְּפַשְׁטוּת יְתֵרָה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה הָלֹךְ וְעָלֹה לְאַט לְאַט; צִלּוֹ שֶׁל הַמּוֹט הָלַךְ הָלֹךְ וְקָצָר, וּבוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּדְמָה לוֹ לְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהוּא הִתְחִיל לְהִתְאָרֵךְ שׁוּב, שָׁאַל:

“כַּמָּה הַשָּׁעָה?”

“חָמֵשׁ שָׁעוֹת וְדַק אֶחָד,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מִיָּד.

עַכְשָׁו הִגִּיעָה אֵפוֹא הַשָּׁעָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. וְאָכֵן לֹא הָיָה דָבָר קַל מִזֶּה. בֵּין הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל וָשִׁינְגְטוֹן וּבֵין אוֹתוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה הֶבְדֵּל שֶׁל חָמֵשׁ שָׁעוֹת, זֹאת אוֹמֶרֶת, בַּזְּמָן שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן הָיְתָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, הָיְתָה כְּבָר בְּוָשִׁינְגְטוֹן שְׁעַת חָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם. וְכַיָדוּעַ, עוֹבֶרֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּתְנוּעָתָהּ הַמְדֻמָּה מִסָּבִיב לָאָרֶץ מַעֲלָה אַחַת בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה דַקִּים, כְּלוֹמַר, חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת לְשָׁעָה. וְכֵן הִכְפִּיל כּוֹרֶשׁ סְמִית חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת וְעָלָה בְּיָדוֹ סְכוּם שֶׁל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת.

וְכֵיוָן שֶׁהָאֹרֶךְ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל וָשִׁינְגְטוֹן הוּא 77° 03' 11" מִמַּעֲרָב לִגְרִינְוִיטְשׁ, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה מוֹנִים הָאֲמֵרִיקָנִים, כַּדּוֹמֶה לָאַנְגְּלִים, אֶת מֵעֲלוֹת הָאֹרֶךְ, נִמְצָא שֶׁהָאֹרֶךְ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי הוּא 77+75 מַעֲלוֹת מִמַּעֲרָב לִגְרִינְוִיטְשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמְּקוֹמוֹ הוּא בְּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ הַמַּעֲרָבִית הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתָּיִם

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹדִיעַ אֶת הַמַּסְקָנָה הַזֹּאת לַחֲבֵרָיו וּבַהֲבִיאוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַטָּעוּת שֶׁעָלוּל הָיָה לִטְּעוֹת בַּתַּצְפִּית, סָבוּר הָיָה שֶׁרַשַּׁאי הוּא לִקְבֹּעַ, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן מַצָּבוֹ בֵּין הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ וּבֵין מַעֲלַת הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי, וּבֵין מַעֲלַת הָאֹרֶךְ הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְהַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ מִמַּעֲרָבָה שֶׁל גְּרִינְוִיטְשׁ.

אֶת הַטָּעוּת שֶׁעָלוּל הָיָה לִטְעוֹת בְּמַעֲשֶׂה הַתַּצְפִּית שֶׁלּוֹ, הֶעֱרִיךְ, כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים, לִכְדֵי חָמֵשׁ מַעֲלוֹת לְכָאן וּלְכָאן, וְכֵיוָן שֶׁכָּל מַעֲלָה וּמַעֲלָה הִיא בַּת שִׁשִּׁים מִילִין, נִמְצָא שֶׁטָּעוּת זוֹ הָיָה בָּהּ מִשֶּׁל הֶפְרֵשׁ שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת מִילִין לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְעֻמַּת תּוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל תַּצְפִּית מְדֻיָּקָה.

וְאוּלָם טָעוּת זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה כָּל שֶׁהִיא עַל הַהַחְלָטָה שֶׁעָמַד לְהַחֲלִיט. שֶׁהֲרֵי מוּכָח הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן רָחוֹק הָיָה מִכָּל אֶרֶץ וּמִכָּל קְבוּצַת אִיִּים מֶרְחָק גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד וְלַעֲבֹר מַהֲלָךְ גָּדוֹל כָּזֶה בְּסִירָה חָגָה וְנָעָה וְקַלָּה לְהִשָּׁבֵר.

וְאָכֵן הַמַּסְקָנָה שֶׁהֶעֱלָה מִתּוֹךְ הַתַּצְפִּית שֶׁלּוֹ הוֹכִיחָה לוֹ, שֶׁהֵם רְחוֹקִים לְכָל הַפָּחוֹת אֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין מִטָּאִיטִי וּמִקְּבוּצַת אִיֵּי פְּרוֹמוֹטוּ, יוֹתֵר מֵאֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִילִין מִזֵּלַנְדְיָה הַחֲדָשָׁה וְיוֹתֵר מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִילִין מִן הַחוֹף הָאֲמֵרִיקָנִי!

וּכְשֶׁפִּשְׁפֵּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאוֹצַר זִכְרוֹנוֹתָיו, לֹא הֶעֱלָה מִשָּׁם כָּל זֵכֶר עַל דְּבַר אִי הַנִּמְצָא בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָאִי לִינְקוֹלְן.

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר

הֶחֱלִיטוּ לַחֲרֹף עַל פְּנֵי הָאִי – שְׁאֵלַת הַמַּתֶּכֶת – חִקּוּר אִי הַהַצָּלָה – צֵיד כַּלְבֵי הַיָּם – תְּפִיסַת קִפּוֹד הַנְּמָלִים – הַקּוּלָה – הַשִּׁטָּה הַקַּטָּלוֹנִית – מַעֲשֵׂה הַבַּרְזֶל – כֵּיצַד עוֹשִׂים פְּלָדָה.

לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא הַיּוֹם הַשִּׁבְעָה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל, פָּתַח הַסַּפָּן וְאָמַר לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט:

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי, מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשֶׂה הַיּוֹם?”

“כָּל אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵי כּוֹרֶשׁ,” עָנָהוּ הַכַּתָּב.

וּמִלִּפְנֵי הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה רָצוֹן שֶׁחֲבֵרָיו, אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו הָיוּ לוֹבְנֵי לְבֵנִים וְקַדָּרִים, יִהְיוּ נַעֲשִׂים מִכָּאן וְאֵילָךְ יוֹצְקֵי מַתֶּכֶת.

בְּיוֹם אֶתְמֹל אַחֲרֵי סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, הוֹסִיפוּ לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וְהִגִּיעוּ עַד כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת, הָרָחוֹק מִן הַקָּמִינִים מֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעָה מִילִין. שָׁם נִסְתַּיְּמָה הַשּׁוּרָה הַאֲרֻכָּה שֶׁל גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת וּמַרְאֵה הַקַּרְקַע נַעֲשָׂה וֻלקָנִי. לֹא הָיוּ שָׁם חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת כְּמוֹ אֵצֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, אֶלָּא שְׂפַת סְלָעִים מְפֹרָצָה בְּצוּרָה מְשֻׁנָּה הִקִּיפָה אֶת הַמִּפְרָץ שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַכֵּפִים, אֲשֵׁר נוֹצְרוּ מֵחֳמָרִים מִינֵרָלִיִּים שֶׁהֱקִיאָם הַוֻּלְקָן. מִשֶּׁהִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמָקוֹם זֶה, חָזְרוּ עַל עִקְּבוֹתָם וְשָׁבוּ אֶל הַקָּמִינִים עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַלַּיְלָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם קֹדֶם שֶׁפָּתְרוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם צְרִיכִים הֵם לָתֵת אֶת דַּעְתָּם לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וְאִם לָאו.

הַמֶּרְחָק שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין שֶׁבֵּין הָאִי וּבֵין קְבוּצַת אִיֵּי פְּרוֹמוֹטוּ הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. בְּסִירָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר מֶרְחָק כָּזֶה, וּבְיִחוּד עִם בִּיאָתָהּ שֶׁל עוֹנַת הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה. וְאִלּוּ גַּם אֶפְשָׁר הָיָה, הֲרֵי בְּנִיָּתָהּ שֶׁל סִירָה פְּשׁוּטָה, לוּ גַם הָיוּ לָהֶם כָּל כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ, הָיְתָה עֲבוֹדָה קָשָׁה; עַכְשָׁו שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ חֲסֵרִים אֶת כָּל כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַלָּלוּ וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהַתְחִיל לַעֲשׂוֹת פַּטִּישִׁים, קַרְדֻּמּוֹת, מַשּׂוֹרִים, מַקְדֵּחִים, מַקְצוּעוֹת וְכַיוֹצֵא בָּהֶם, הֲרֵי הִצְרִיכָה מְלָאכָה זוֹ הַרְבֵּה זְמָן. וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה לַחֲרֹף עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְבַקֵּשׁ לָהֶם דִּירָה נוֹחָה יוֹתֵר וּמְרֻוָּחָה מִן הַקָּמִינִים, כְּדֵי לְבַלּוֹת בָּהּ אֶת חָדְשֵׁי הַחֹרֶף.

וְאוּלָם קֹדֶם כָּל מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מֵאֶבֶן־הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר מָצָא אוֹתָהּ אוֹצָרוֹת אוֹצָרוֹת בַּחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ אִם לְבַרְזֶל אוֹ לִפְלָדָה.

בִּכְלָל אֵין הָאֲדָמָה מְכִילָה אֶת הַמַּתָּכוֹת בְּמַצָּב טָהוֹר. עַל פִּי רֹב מוֹצְאִים אוֹתָן כְּשֶׁהֵן מֻרְכָּבוֹת עִם חֻמְצָן אוֹ גָפְרִית. וְכָךְ הָיָה טִיבָן שֶׁל הַדֻּגְמָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית: מֵהֶן הָיוּ אַבְנֵי בַּרְזֶל מַגְנֵיטִי, בְּלִי חֻמְצָה פַּחְמָנִית, וּמֵהֶן פִּירִיט, לָשׁוֹן אַחֵר: בַּרְזֶל גָּפְרִיתִי. אֶת הַמִּין הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לִצְרֹף בְּסִיּוּעַ שֶׁל פֶּחָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, צָרִיךְ הָיָה לְחַלֵּץ מִתּוֹכוֹ אֶת הַחַמְצָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְבַרְזֶל טָהוֹר. צְרִיפָה זוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שֶׁקּוֹדְחִים אֶת הַדּוֹמֵם וְאֶת הַפֶּחָמִים כְּאֶחָד בְּאֵשׁ, שֶׁמִּדַּת חֻמָּה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, אִם לְפִי “הַשִּׁטָּה הַקַּטָּלוֹנִית” הַמְּהִירָה וְהֵקֵלָּה, אֲשֶׁר יִתְרוֹנָהּ בְּכָךְ שֶׁהִיא הוֹפֶכֶת אֶת הַדּוֹמֵם לְבַרְזֶל בְּבַת־אַחַת, וְאִם לְפִי הַשִּׁטָּה שֶׁל תַּנּוּרִים גְּבוֹהִים, שֶׁעַל פִּיהָ הוֹפְכִים תְּחִלָּה אֶת הַדּוֹמֵם לְנוֹזֵל וְאַחַר אֶת הַנּוֹזֵל לְבַרְזֶל מוּצָק עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצִיאִים מִתּוֹכוֹ אֶת שְׁלשֶׁת אוֹ אַרְבַּעַת הָאֲחוּזִים שֶׁל פֶּחָם הָאֲצוּרִים בְּקִרְבּוֹ.

וְכוֹרֶשׁ סְמִית לְמַה הָיָה צָרִיךְ? לְבַרְזֶל מוּצָק וְלֹא לְבַרְזֶל מְהֻתָּךְ; וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁטַּת צְרִיפָה מְהִירָה בְּיוֹתֵר. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְצַיֵּן, שֶׁהַמַּחֲצָב שֶׁהוּא מָצָא הָיָה טָהוֹר מְאֹד וְעָשִׁיר בְּיוֹתֵר מִצַּד עָצְמוֹ. זֶה הָיָה אוֹתוֹ הַמַּחֲצָב הָאָכְּסִידִילִי, הַמִּזְדַּמֵּן בְּצוּרָה שֶׁל שִׁפְעַת חֳמָרִים שֶׁמַּרְאֵיהֶם אָפוֹר־כֵּהֶה; הוּא מַעֲלֶה אָבָק שָׁחוֹר, מִתְגַּבֵּשׁ בְּצוּרַת בּוּלִים בַּעֲלֵי שְׁמוֹנָה מִקְצוֹעוֹת יְשָׁרִים, יוֹצֵר מַגְנֵטִים טִבְעִיִּים וּמְשַׁמֵּשׁ לִיצִיקַת אוֹתוֹ הַבַּרְזֶל הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר, הַמָּצוּי הַרְבֵּה בִּשְׁוֶדְיָה וְנוֹרְבֶגְיָה. בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אוֹצַר הַמַּתֶּכֶת הַזֶּה נִמְצְאוּ אוֹצְרוֹת הַפֶּחָם, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם. עַל יְדֵי כָךְ נַעֲשָׂה עִבּוּד הַמַּחֲצָב קַל בְּמִדָּה מְרֻבָּה, שֶׁהֲרֵי כָּל צָרְכֵי הַמְּלָאכָה הָיוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה. וְזוֹהִי סִבַּת הָעֲשִׁירוּת הַמֻּפְלָגָה שֶׁל תּוֹצֶרֶת בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה, בְּמָקוֹם שֶׁפַּחְמֵי הָאֶבֶן הַדְּרוּשִׁים לְעִבּוּד הַמַּתֶּכֶת מוּצָאִים מֵאוֹתוֹ הַקַּרְקַע, שֶׁמִּמֶּנּוּ מוּצָאָה הַמַּתֶּכֶת, וּבִזְמָן אֶחָד עִמָּהּ.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, עוֹמְדִים אָנוּ לַעֲסֹק בְּעִבּוּד מַתֶּכֶת הַבַּרְזֶל?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָמְנָם כֵּן, יְדִידִי,” עָנָהוּ הַנִּשְׁאָל, “וּלְשֵׁם כָּךְ – וְדָבָר זֶה וַדַּאי יְהִי לְרָצוֹן לְךָ – נָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל הָאִי הַקָּטֹן עַל מְנָת לַעֲרֹךְ שָׁם צֵיד כַּלְבֵי יָם.”

“צֵיד כַּלְבֵי יָם!” קָרָא הַסַּפָּן בִּפְנוֹתוֹ אֶל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כְּלוּם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכַלְבֵי יָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל?”

“וַדַּאי יֵשׁ צֹרֶךְ, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית!” עָנָהוּ הַכַּתָּב.

בֵּינָתַיִם כְּבָר עָזַב הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַקָּמִינִים וּפֶנְקְרוֹף עָשָׂה אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְצֵיד כַּלְבֵי הַיָּם בְּלִי שֶׁהֻבְרֵרָה לוֹ כָּל צָרְכָּהּ תַּכְלִיתוֹ שֶׁל צַיִד זֶה.

לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה וְכוֹרֶשׁ סְמִית, הֶרְבֶּרְט, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, נֶב וְהַסַּפָּן הִתְכַּנְּסוּ יַחַד עַל הַחוֹף וּבָאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶׁבַּתְּעָלָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת שֶׁפֶל הַיָּם הֲרֵיהוּ נוֹחַ לַעֲבֹר בּוֹ בָּרֶגֶל. וְכֵיוָן שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁפְלוּ מֵי הַיָּם תַּכְלִית הַשֶּׁפֶל, עָבְרוּ הַצַּיָּדִים אֶת הַתְּעָלָה וְלֹא רָטְבוּ לְמַעְלָה מִבִּרְכֵּיהֶם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת הָאִי הַקָּטֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, תַּחַת אֲשֶׁר חֲבֵרָיו עָלוּ עָלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי לְכָאן הֱטִילָם הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

מִשֶּׁעָלוּ עַל הַחוֹף, הֵצִיצוּ בָּם כַּמָּה מֵאוֹת בּוּנִיּוֹת בְּשַׁלְוַת הַשְׁקֵט. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהָיוּ חֲמוּשִׁים בְּמַקְלוֹת, יָכְלוּ לַהֲמִיתָם עַל נְקַלָּה, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצוּ לַעֲרֹךְ עַכְשָׁו מַטְבֵּחַ זֶה לְבַטָּלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְחִיד אֶת כַּלְבֵי הַיָּם, אֲשֶׁר אוּלַי הָיוּ רְבוּצִים עַל פְּנֵי הַחוֹל בְּמֶרְחָק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִזֶּה וָהָלְאָה.

הֵם שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי וְהָיוּ מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי אֲדָמָה, שֶׁהָיְתָה זְרוּעָה חוֹרִים וּמְאוּרוֹת קְטַנִּים לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ קִנִּים לְעוֹפוֹת יָם. סָמוּךְ לִקְצֵה הָאִי נִרְאוּ נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁצָּפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּשֶׁהֵן שְׁטוּחוֹת וְהָיוּ דּוֹמוֹת לְרָאשֵׁי כֵּפִים מִתְנוֹדְדִים.

הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ אוֹתָן הָאַמְפִיבִיּוֹת, אֲשֶׁר בְּנֵי הַחֲבוּרָה יָצְאוּ לָצוּד אוֹתָן. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְתִתָּן לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, כִּי כַּלְבֵי הַיָּם חוֹנְנוּ אַגַּן־יְרֵכַיִם צַר, עוֹר חָלָק וְסָמִיךְ וּמִבְנֶה גֵו מְהִיר־תְּנוּעָה, וְהַסְּגֻלּוֹת הַלָּלוּ עוֹשׂוֹת אוֹתָם לְשַׂחְיָנִים מְצֻיָּנִים שֶׁקָּשֶׁה לְתָפְשָׂם בַּיָּם, תַּחַת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה אֵין רַגְלֵיהֶם הַקְּצָרוֹת וְהַדּוֹמוֹת לְכַפּוֹת יָדַיִם נוֹתְנוֹת לָהֶם אֶלָּא לְהִתְנוֹעֵעַ תְּנוּעָה אִטִּית דֶּרֶךְ זְחִילָה.

פֶּנְקְרוֹף יָדַע אֶת מִנְהָגָן שֶׁל הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וְהוּא יָעַץ לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּרְבֵּצְנָה עַל גַּבֵּי הַחוֹל וְתִשְׁתַּטַּחְנָה כְּנֶגֶד הַחַמָּה, אֲשֶׁר קַרְנֶיהָ תַּפֵּלְנָה עֲלֵיהֶן עַד מְהֵרָה תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה. וְאָז יִסְגְּרוּ בִּפְנֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם וִימִיתוּן עַל יְדֵי הַכָּאָה בְּחָטְמֵיהֶן.

וּבְכֵן הִתְחַבְּאוּ הַצַּיָּדִים אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְהִמְתִּינוּ בִּדְמָמָה.

עָבְרָה שָׁעָה תְּמִימָה עַד שֶׁכַּלְבֵי הַיָּם עָלוּ עַל הַחוֹל וְהִתְמַכְּרוּ לְתַעֲנוּגָם. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲצִי הַתְּרֵיסָר.

פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הִתְגַנְּבוּ חֶרֶשׁ וְהִקִּיפוּ אֶת קְצֵה הָאִי, כְּדֵי לִסְגֹר בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה זָחַל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב לְאֹרֶךְ הַסְּלָעִים וְהִתְקָרְבוּ בַּלָּאט אֶל מְקוֹם מַעַרְכוֹת הַקְּרָב הֶעָתִיד לְהִתְחוֹלֵל עוֹד מְעַט.

פִּתְאֹם הִזְדַּקֵּף הַסַּפָּן מְלוֹא קוֹמָתוֹ וְהִשְׁמִיעַ קוֹל עֲנוֹת. הָאִינְגֵ’נֵר וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו רָצוּ בִּמְהִירוּת אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבֵּין הַיָּם וּבֵין כַּלְבֵי הַיָּם. שְׁתַּיִם מִן הַחַיּוֹת הַלָּלוּ הֻכּוּ מַכַּת מָוֶת וְנָפְלוּ חֲלָלִים עַל גַּבֵּי הַחוֹל, וְאוּלָם חַבְרוֹתֵיהֶן הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ עַד הַמַּיִם וְנִמְלְטוּ בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם.

“הֵא לְךָ כַּלְבֵי הַיָּם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” אָמַר הַסַּפָּן בְּקָרְבוֹ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר.

“חֵן חֵן לְךָ,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הִנְנוּ לַעֲשׂוֹת מֵהֶם מַפּוּחִים שֶׁל חָרָשֵׁי בַּרְזֶל!”

“מַפּוּחִים שֶׁל חָרָשֵׁי בַּרְזֶל!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אַשְׁרֵי כַּלְבֵי הַיָּם שֶׁזָּכוּ לְגוֹרָל נָאֶה זֶה!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: לְצֹרֶךְ עִבּוּד הַבַּרְזֶל הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר זָקוּק לִמְכוֹנַת פִּיחָה, וּמְכוֹנָה כָּזוֹ אָמַר לְהַתְקִין מֵעוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל כַּלְבֵי הַיָּם. הַלָּלוּ הָיוּ בַּעֲלֵי שִׁעוּר גֹדֶל בֵּינוֹנִי, כִּי אָרְכָּם לֹא עָלָה עַל שֵׁשׁ רַגְלַיִם, וְעַל פִּי מַרְאֵה רֹאשָׁם הָיוּ דּוֹמִים כִּמְעַט לִכְלָבִים.

כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָאוּ שׁוּם תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְהַעֲמִיס עַל עַצְמָם אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁל גּוּפוֹת כַּלְבֵי הַיָּם, לְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף לְהַפְשִׁיטָם אֶת עוֹרָם בּוֹ בַּמָּקוֹם, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב אָמְרוּ לָלֶכֶת לְסַיֵּר אֶת שְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי הַקָּטֹן.

הַסַּפָּן וְהַכּוּשִׁי עָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם בְּיָדַיִם חֲרוּצוֹת, וּמִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁעוֹת קִבֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְצָרְכֵי תַשְׁמִישׁוֹ שְׁנֵי עוֹרוֹת שֶׁל כַּלְבֵי יָם, אֲשֶׁר אָמַר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁהֵם בְּלִי שׁוּם עִבּוּד

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהַמְתִּין עַד שֶׁהַיָּם יַגִּיעַ שׁוּב אֶל מַצָּבוֹ הַשָּׁפֶל בְּיוֹתֵר, וְאָז עָבְרוּ אֶת הַתְּעָלָה וְחָזְרוּ אֶל הַקָּמִינִים.

לֹא קַלָּה הָיְתָה הַמְּלָאכָה לִמְתֹּחַ אֶת הָעוֹרוֹת הַלָּלוּ עַל מִסְגָּרוֹת שֶׁל עֵץ רְאוּיוֹת לַדָּבָר וְלִתְפֹּר אוֹתָם בְּסִיבִים תְּפִירָה מְעֻלָּה, שֶׁלֹּא יְהִי הָאֲוִיר נוֹדֵף מֵהֶם יוֹתֵר מִדַּאי כְּשֶׁיְּנַפְּחוּם. מְלָאכָה זוֹ לֹא נֶעֶשְׂתָה בְּבַת־אַחַת, אֶלָּא צָרִיךְ הָיָה לִשְׁנוֹתָהּ כַּמָּה פְּעָמִים. תַּחַת יָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי לְהָבִים שֶׁל פְּלָדָה, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִן הָעֲנָק שֶׁל טוֹףּ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה זָרִיז כָּל כָּךְ וַחֲבֵרָיו עָזְרוּ עַל יָדוֹ בְּבִינָה יְתֵרָה כָּל כָּךְ, שֶׁמִּקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים נוֹסְפָה עַל מַעֲרֶכֶת כְּלֵי הַמְּלָאכָה שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה הַקְּטַנָּה מְכוֹנַת פִּיחָה, אֲשֶׁר תַּפְקִידָהּ הָיָה לְהַכְנִיס אֶל תּוֹךְ הַמַּתֶּכֶת הַנֵּחַמָּה וְהַמֻּתָּכָה זֶרֶם אֲוִיר, שֶׁבִּלְעָדָיו אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁהַמִּפְעָל יַצְלִיחַ בְּיָדָם.

בְּעֶשְׂרִים לְאַפְּרִיל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְחִילָה “תְּקוּפַת הַמַּתֶּכֶת”, כְּכֹל אֲשֶׁר קָרָא הַכַּתָּב בִּרְשִׁימוֹתָיו לְאוֹתָהּ תְּקוּפָה. כָּאָמוּר לְמַעְלָה, רָצָה הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בּוֹ בַּמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ אוֹצְרוֹת הַפֶּחָם וְאַבְנֵי הַבַּרְזֶל. לְפִי מַה שֶׁרָאָה וְהִתְבּוֹנֵן נִמְצְאוּ הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלוּחוֹת הַצְּפוֹנִיּוֹת־הַמִּזְרָחִיּוֹת שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין, כְּלוֹמַר, בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁשָּׁה מִילִין. כֵּיוָן שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לָשׁוּב בְּכָל יוֹם אֶל הַקָּמִינִים, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָדוּר כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן בְּסֻכָּה שֶׁל עֲנָפִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעֲבוֹדָה הַחֲשׁוּבָה יוֹם וָלָיְלָה.

לְאַחַר שֶׁבָּאוּ לִכְלָל הַחְלָטָה זוֹ, עָמְדוּ וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם עִם בֹּקֶר. נֶב וּפֶנְקְרוֹף גֵרְרוּ עַל מִקְלַעַת שֶׁל נְצָרִים אֶת הַמַּפּוּחַ וּמִדָּה יְדוּעָה שֶׁל צָרְכֵי אֹכֶל, בֵּין שֶׁל צְמָחִים וּבֵין שֶׁל בָּשָׂר, אֲשֶׁר קִוּוּ שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לָשִׁית עָלֶיהָ נוֹסָפוֹת בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם.

הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָּהּ נִמְשְׁכָה מִדְּרוֹמִית־מִזְרָחִית לִצְפוֹנִית־מַעֲרָבִית וְעָבְרָה בְּתוֹךְ הַחֵלֶק הַצָּפוּף וְהַמְעֻבֶּה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר לְיַעַר זְשֶׁקָמַר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לִכְבּשׁ דֶּרֶךְ, אֲשֶׁר תְּשַׁמֵּשׁ לָהֶם בַּיָּמִים הַבָּאִים חִבּוּר יָשָׁר בְּיוֹתֵר בֵּין רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּבֵין הַר פְרַנְקְלִין. הָאִילָנוֹת, שֶׁנִּמְנוּ עַל הַמִּינִים הַיְדוּעִים לָהֶם, הָיוּ נֶהְדָּרִים. הֶרְבֶּרְט גִּלָּה בֵּינֵיהֶם מִינִים חֲדָשִׁים, כְּגוֹן עֲצֵי הַדְּרָקוֹנִים, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף קָרָא לָהֶם בְּשֵׁם “כָּרָתִים נָאִים”, כִּי לַמְרוֹת קוֹמָתָם הָרָמָה הָיוּ מִבְּנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפַּחַת הַחֲבַצָּלוֹת שֶׁעָלֶיהָ נִמְנֶה הַבָּצָל, הַשּׁוּם וְהָאַסְפַּרְגּוּס. עֲצֵי הַדְּרָקוֹנִים הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם שָׁרָשִׁים, אֲשֶׁר אִם מְבַשְּׁלִים אוֹתָם, טַעְמָם מְצֻיָּן, וַאֲשֶׁר אִם מְבִיאִים אוֹתָם לִידֵי תְּסִיסָה יְדוּעָה, הֲרֵי הֵם מְסַפְּקִים לִיקוֹר עָרֵב בְּיוֹתֵר. מִן הַשָּׁרָשִׁים הַלָּלוּ אָסְפוּ אֲסֵפָה לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

הַדֶּרֶךְ בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הָיְתָה אֲרֻכָּה, וְהַהֲלִיכָה בָּהּ נִמְשְׁכָה כָּל הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ נִתְּנָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה הִזְדַּמְּנוּת לְהַכִּיר אֶת הַצְּמָחִים וְאֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבַּיָּעַר. טוֹףּ לֹא הָיָה לוֹ עֵסֶק אֶלָּא עִם בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהוּא הִתְרוֹצֵץ בֵּין הָעֲשָׂבִים וְהַשִּׂיחִים וְהִבְרִיחַ מִשָּׁם כָּל מִינֵי בְּרִיּוֹת. הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הֵמִיתוּ בְּחִצִּים שְׁנֵי קֶנְגּוּרוּ וְגַם חַיָּה אַחַת, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְקִפּוֹד וּלְאוֹכֵל נְמָלִים כְּאֶחָד: לָרִאשׁוֹן – מִשּׁוּם שֶׁהִתְקַפֵּל לְכַדּוּר וְהָיָה מְכֻסֶּה עֳקָצִים דּוֹקְרִים, וְלַשֵּׁנִי – מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ לוֹ צִפָּרְנַיִם לַחְפֹּר בַּאֲדָמָה, פֶּה אָרֹךְ וְדַק עִם חַרְטֹם שֶׁל עוֹף בְּקָצֵהוּ וְלָשׁוֹן מִשְׁתַּרְבֶּבֶת בַּעֲלַת עֳקָצִים קְטַנִּים, אֲשֶׁר שִׁמְּשָׁה לוֹ לָצוּד בָּהּ רְמָשִׂים.

“וּבְשָׁעָה שֶׁחַיָּה זוֹ תִּהְיֶה מִתְבַּשֶּׁלֶת בַּקְּדֵרָה – לְמָה תִּהְיֶה דוֹמֶה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף כְּדַרְכּוֹ.

“לַחֲתִיכַת בְּשַׂר שׁוֹר מְשֻׁבָּחָה,” עָנָהוּ הֶרְבֶּרְט.

“וַהֲרֵי זֶהוּ כָּל מַה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים,” אָמַר הַסַּפָּן.

בְּטִיּוּלָם זֶה פָּגְעוּ גַּם בַּחֲזִירֵי בָר אֲחָדִים, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ לֹא דִמוּ כָּל עִקָּר לְהִתְנַפֵּל עַל הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה. לֹא הָיוּ כָּל סִמָּנִים לְכָךְ, שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה יִפְגְּעוּ כָּאן חַיּוֹת רָעוֹת אֲיֻמּוֹת, וְהִנֵּה רָאָה הַכַּתָּב בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, בְּתוֹךְ עֲבִי שִׂיחַ, חַיָּה אַחַת, שֶׁהָיְתָה מְטַפֶּסֶת עַל עַנְפֵי אִילָן, וְשֶׁהוּא הָיָה סָבוּר עָלֶיהָ שֶׁהִיא דֹב, וְהִתְחִיל מְצַיֵּר אֶת תַּבְנִיתָהּ בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה. לְאָשְׁרוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הָיְתָה אוֹתָהּ חַיָּה כְּלָל מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲיֻמָּה שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַהוֹלְכִים עַל כַּפּוֹת. זֹאת הָיְתָה “קוּלָה”, שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם “חַיָּה עַצְלָנִית”; שֵׁעוּר גָּדלָהּ הָיָה שֶׁל כֶּלֶב גָּדוֹל, עוֹרָהּ מְכֻסֶּה זִיפִים וְצִבְעוֹ צֹאִי; כַּפּוֹתֶיהָ הָיוּ מְזֻיָּנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חֲזָקוֹת, שֶׁנָּתְנוּ לָהּ אֶת הַיְּכֹלֶת לְטַפֵּס עַל הָעֵצִים וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵעָלִים. לְאַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִינָהּ שֶׁל חַיָּה זוֹ, לֹא הִפְרִיעַ אוֹתָהּ מִמְּלַאכְתָּהּ, אֶלָּא עָמַד וּמָחַק מִסֵּפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ אֶת הַמִּלָּה “דֹּב” וְכָתַב בִּמְקוֹמָהּ “קוּלָה”, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה הָלְכוּ שׁוּב לְדַרְכָּם.

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב נָתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹת לַחֲנוֹת. הַחֲבוּרָה נִמְצְאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִחוּץ לַיַּעַר, עִם רֵאשִׁית שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים, אֲשֶׁר תָּמְכוּ אֶת הַר פְרַנְקְלִין מִצַּד מִזְרָח. בְּמֶרְחַק מֵאוֹת אֲחָדוֹת פְּסִיעוֹת מִכָּאן וָהָלְאָה שָׁטַף הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וּבְכֵן מְצוּיִים הָיוּ גַם מֵי שְׁתִיָּה שֶׁלֹּא בְּרִחוּק מָקוֹם.

הַתַּחֲנָה סֻדְּרָה עַד מְהֵרָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת וּבֵין הָאִילָנוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַיַּעַר עָמְדָה סֻכָּה עֲשׂוּיָה עֲנָפִים וְקִיסוּס וּמְטֻיָּחָה בַּטִּיט, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה דִּירָה מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ. אֶת הַחִקּוּר הַגֵּאוֹלוֹגִי חָשְׂכוּ לְיוֹם מָחָר. אַחַר הֵכִינוּ אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב; לִפְנֵי הַסֻּכָּה דָלְקָה מְדוּרָה נָאָה, וְהַשְּׁפוּד שֶׁהַצָּלִי הָיָה תָּחוּב עָלָיו, הִסְתּוֹבֵב עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. בִּשְׁמוֹנֶה כְּבָר יָשְׁנוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֵׁנָה מְתוּקָה, חוּץ מִן הָאֶחָד שֶׁבָּהֶם, שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו לְקַיֵּם אֶת מְדוּרַת הָאֵשׁ וְלַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, שֶׁמָּא תְּשׁוֹטֵט בַּסְּבִיבָה אַחַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת.

לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְאַפְּרִיל, הָלַךְ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט לְחַפֵּשׂ אֶת הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר שָׁם נִזְדַּמְּנוּ לְפָנָיו לָרִאשׁוֹנָה הַדֻּגְמָאוֹת שֶׁל מִינֵי הַמַּחֲצָב. וְאָמְנָם מָצָא אֶת אוֹצְרוֹת הַמַּחֲצָב כְּשֶׁהֵם מוּטָלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה סָמוּךְ לְמַעְיְנוֹת הַפֶּלֶג, לָרֶגֶל הַצְּדָדִית שֶׁל אַחַת מִשְּׁלוּחוֹת הֶהָרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹנִית מִזְרָחִית. חֹמֶר זֶה, שֶׁהָיָה עָשִׁיר בְּבַרְזֶל, הָיָה הָגוּן כָּל צָרְכּוֹ לְאוֹתָהּ שִׁטַּת הַזִּקּוּק, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לִנְהֹג בָּהּ, כְּלוֹמַר, שִׁטַּת הַזִּקּוּק הַקַּטָּלוֹנִית, אֶלָּא בְּצּוּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר פְּשׁוּטָה, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בְּקוֹרְסִיקָה.

הַשִּׁטָּה הַקַּטָּלוֹנִית הָאֲמִתִּית דָּרְשָׁה עֲרִיכַת תַּנּוּרִים וְכוּרִים, אֲשֶׁר הַפְּחָמִים וְהַמִּינֵרָלִים מֻנָּחִים בָּהֶם שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת לְסֵרוּגִין, וַהֲרֵי הֵם מִשְׁתַּנִּים וּמַפְקִיעִים זֶה מִזֶּה כָּל מַה שֶׁטָּעוּן הַפְקָעָה, אֲבָל כּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לְפַטֵּר עַצְמוֹ מִכָּל הַיְּגִיעוֹת הַלָּלוּ וְלַעֲרֹךְ אֶת אַבְנֵי הַבַּרְזֶל וְאֶת הַפֶּחָם לְצִבּוּר מְעֻקָּב, אֲשֶׁר אֶל תּוֹךְ אֶמְצָעִיתוֹ יָפִיחַ אֶת רוּחַ הַמַּפּוּחַ. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ נָהַג תוּבַל קַיִן וְחָרָשֵׁי הַמַּתֶּכֶת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּעוֹלַם הַיִּשּׁוּב. וּלְפִיכָךְ מַה שֶׁעָלָה בְּיַד בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וּמַה שֶׁעֲדַיִן מַצְלִיחַ בְּיַד יוֹשְׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת הָעֲשִׁירִים בְּמַתֶּכֶת וּבְחָמְרֵי דְלֵקָה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, לְפִי הַמַּצָּב שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בּוֹ.

לֹא רַק עַפְרוֹת הַבַּרְזֶל אֶלָּא גַם פַּחְמֵי הָאֶבֶן נֶאֶסְפוּ בְּלִי יְגִיעָה וְשֶׁלֹּא בְּעֹמֶק מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה. מִתְּחִלָּה שִׁבְּרוּ אֶת אַבְנֵי הַבַּרְזֶל לִשְׁבָרִים קְטַנִּים וְנִקּוּ אוֹתָן בַּיָּד מִן הַחֶלְאָה שֶׁדָּבְקָה בָּהֶן. אַחַר צָבְרוּ אֶת פַּחְמֵי הָאֶבֶן וְאֶת אַבְנֵי הַבַּרְזֶל וְסִדְּרוּ אוֹתָם שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה הַפֶּחָמִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לַהֲפֹךְ עֵצִים לְפֶחָמִים. בְּהַשְׁפָּעַת הָאֲוִיר הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמַּפּוּחַ צְרִיכִים הָיוּ אֵפוֹא פַּחֲמֵי הָאֶבֶן לְהִתְהַפֵּך לְחֻמְצָה פַּחְמָנִית וְאַחַר לְתַחְמֹצֶת פַּחְמָנִית, אֲשֶׁר תַּפְקִידָהּ הוּא לְשַׁחְרֵר אֶת הַבַּרְזֶל מִן הַחַמְצָן.

כָּךְ עָשָׂה הָאִינְגֵ’נֵר. הַמַּפּוּחַ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעוֹרוֹת כַּלְבֵי הַיָּם וַאֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הִתְקִינוּ קָנֶה שֶׁל חֹמֶר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ, שֶׁשְּׂרָפוּהוּ תְּחִלָּה בְּכִבְשַׁן הַלְּבֵנִים, הָעֳמֵד סָמוּךְ לַצִּבּוּר שֶׁל אַבְנֵי הַבַּרְזֶל. הוּא הוּבָא לִידֵי תְּנוּעָה עַל יְדֵי מֵכָנִיסְמוּס, שֶׁהָיָה עָשׂוּי מִסְגָּרוֹת שֶׁל עֵץ, חֲבָלִים שֶׁל סִיבִים וּמִשְׁקָלוֹת וְהֵפִיחַ אֶל תּוֹךְ צִבּוּר הֶחֳמָרִים קִלּוּחַ שֶׁל אֲוִיר, אֲשֶׁר הֶעֱלָה הָלֹךְ וְהַעֲלוֹת אֶת מִדַּת הַחֹם וְסִיֵּע מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת הַהִתְהַפְּכוּת הַכִּימָאִית שֶׁל אַבְנֵי הַבַּרְזֶל לְבַרְזֶל נָקִי.

הַמְּלָאכָה הָיְתָה כְּבֵדָה. הִיא הִצְרִיכָה אֶת כָּל כֹּחַ סַבְלָנוּתָם וְעִיּוּן בִּינָתָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לִידֵי גְמָר טוֹב; וְאוּלָם סוֹפָהּ שֶׁהִצְלִיחָה בְּיָדָם וְתוֹלֶדֶת עֲמָלָם הָיָה גֹלֶם בַּרְזֶל סְפוֹגִי, שֶׁעֲדַיִן צָרִיךְ הָיָה לְלַבְּנוֹ וּלְחַשְּׁלוֹ כְּדֵי לַהֲגוֹת מִמֶּנּוּ אֶת הַסִּיגִים כָּלִיל. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁהַנַּפָּחִים הַלָּלוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ נַפָּחִים שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם, חֲסֵרִים הָיוּ אֶת הַפַּטִּישׁ הָרִאשׁוֹן; וְאוּלָם סוֹף סוֹף הֲרֵי שְׁרוּיִים הָיוּ בְּאוֹתָם הַתְּנָאִים, שֶׁהָיָה נָתוּן בָּהֶם חָרַשׁ הַבַּרְזֶל הָרִאשׁוֹן וַאֲנוּסִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשָׂה הַלָּז.

בּוּל הַבַּרְזֶל הָרִאשׁוֹן, שֶׁקְּבָעוּהוּ עַל מַקֵּל שִׁמֵּשׁ פַּטִּישׁ לְחַשֵּׁל בּוֹ אֶת הַבּוּל הַשֵּׁנִי עַל סַדָּן שֶׁל גְּרָנִית, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הִשִּׂיגוּ בַּרְזֶל, אֲשֶׁר אָמְנָם הָיָה גַס, אֲבָל נוֹחַ לְשִׁמּוּשׁ.

אַחֲרֵי הַרְבֵּה יְגִיעוֹת וְעָמָל חֻשְּׁלוּ לְבַסּוֹף בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאַפְּרִיל הַרְבֵּה בּוּלֵי בַּרְזֶל וְנֶהְפְכוּ לִכְלֵי מְלָאכָה, לְמֶלְקָחַיִם וְלִצְבָתוֹת, לְמַקָּבוֹת וּלְגַרְזִנִּים וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְנֶב אָמְרוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם כְּלֵי חֶמְדָּה לַאֲמִּתָּם.

וְאוּלָם מַתֶּכֶת זוֹ בְּצוּרָה שֶׁל בַּרְזֶל נָקִי, בַּרְזֶל שֶׁל נַפָּחִים, עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ לְצָרְכֵי תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים; כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְתַשְׁמִישִׁים רַבִּי עֵרֶךְ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָפְכָהּ לִפְלָדָה. אֲבָל הַפְּלָדָה הֲרֵיהִי תִּרְכֹּבֶת שֶׁל בַּרְזֶל וּפֶחָם, הַנַּעֲשֵׂית בֵּין עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצְקִים אֶת הַבַּרְזֶל וּמוֹצִיאִים מִתּוֹכוֹ אֶת מוֹתַר הַפֶּחָם, וּבֵין עַל יְדֵי שֶׁמּוֹסִיפִים לַבַּרְזֶל שֶׁל נַפָּחִים אֶת הַפֶּחָם שֶׁהוּא חָסֵר. הָרִאשׁוֹנָה, הַמֻּשֶּׂגֶת עַל יְדֵי חִלּוּץ הַפֶּחָם מִתּוֹךְ הַבַּרְזֶל הַמֻּתָּךְ, הֲרֵיהִי הַפְּלָדָה הַטִּבְעִית, וְהַשְּׁנִיָּה, הַנּוֹצֶרֶת עַל יְדֵי פִּחוּם הַבַּרְזֶל, הִיא הַפְּלָדָה שֶׁל מֶלֶט.

הָאִינְגֵ’נֵר צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לְהִשְׁתַּדֵּל לִיצוֹר בְּיִחוּד אֶת הַפְּלָדָה הַנְּקוּבָה אַחֲרוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ בַּרְזֶל בְּצוּרָה נְקִיָּה, וְאָמְנָם הַדָּבָר עָלָה בְּיָדוֹ עַל יְדֵי שֶׁחִמֵּם אֶת הַמַּתֶּכֶת עִם אֲבַק פֶּחָם בְּכוּר שֶׁל אֲדָמָה הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָאֵשׁ.

אֶת הַפְּלָדָה הַזֹּאת הַנּוֹחָה לְחִשּׂוּל בֵּין חַמָּה וּבֵין קָרָה עִבֵּד בְּפַטִּישׁ. הוּא הוֹרָה אֶת נֶב וְאֶת פֶּנְקְרוֹף אֶת הַמְּלָאכָה לַאֲשׁוּרָה וְהַלָּלוּ עָשׂוּ מֵעְדֵּרִים וְקַרְדֻמּוֹת, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁלִּבְּנוּם בְּאֵשׁ הוֹרִידוּם מִיָּד אֶל תּוֹךְ מַיִם צוֹנְנִים, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתַּן לָהֶם חֹזֶק מְעֻלֶּה.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁהִתְקִינוּ גַּם כְּלֵי מְלָאכָה אֲחֵרִים, כְּגוֹן מַקְצוּעוֹת, כַּשִּׁילִים, קוֹפִיצִים, רְצוּעוֹת שֶׁל פְּלָדָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן מַשּׂוֹרִים, מַפְסָלוֹת, מֵעְדֵּרִים, מַאֲרוּפוֹת ²⁴, קֻרְנָסִים, מַסְמֵרִים, וְכַדּוֹמֶה. בַּחֲמִשִּׁי לְמַאי שָׁלְמָה סוֹף סוֹף הַתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל חֲרֹשֶׁת הַמַּתֶּכֶת וְחָרָשֵׁי הַבַּרְזֶל חָזְרוּ אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנָת לְהַתְחִיל עַד מְהֵרָה בְּאֻמָּנוּת אַחֶרֶת.

פֶּרֶק שִׁשָּׂה־עָשָׂר

שׁוּב דָּנוּ בִּשְׁאֵלַת הַדִּירָה – דִּמְיוֹנוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – חִקּוּר הַצַּד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַיְאוֹר – שְׂפָתָהּ הַצְּפוֹנִית שֶׁל הָרָמָה – הַנְּחָשִׁים – קְצֶה הַיְאוֹר – הִתְרַגְּזוּתוֹ שֶׁל טוֹף – טוֹף מִתְנַפֵּל הַמָּיְמָה – מִלְחָמָה מִתַּחַת לַמָּיִם – הַדִּיגוֹנְג (סוּס הַיְאוֹר)

הַיּוֹם יוֹם הַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ מַאי, הַמַּתְאִים לְיוֹם הַשִּׁשִּׁי לְנוֹבֶמְבֶּר בָּאֲרָצוֹת שֶׁבַּחֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי. זֶה יָמִים אֲחָדִים שֶׁהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ בְּעָבִים, וּכְבָר הָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת לְהַתְקִין דִּירָה לִימוֹת הַחֹרֶף. אָמְנָם הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה עֲדַיִן לֹא יָרְדָה בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר, וְאִלּוּ נִמְצָא עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלן תֶּרְמוֹמֶטֶר שֶׁל צֶלְסְיוּס הָיָה מוֹרֶה עֲדַיִן טֶמְפֵּרָטוּרָה מְמֻצַּעַת שֶׁל 12־10 מֵעֲלוֹת לְמַעְלָה מִן הָאָפֶס. מִדַּת חֹם מְמֻצַּעַת זוֹ אֵין בָּהּ כְּדֵי לְהַתְמִיהֵנוּ, אִם נָשִׂים אֶל לֵב שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה שָׁרוּי בֵּין הַמַּעֲלָה הַשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ וּבֵין הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי, וּבְכֵן הָיָה נָתוּן בְּאוֹתָם תְּנָאֵי הָאַקְלִים עַצְמָם הַשּׂוֹרְרִים בְּסִיצִילְיָה אוֹ בְּאֶרֶץ יָוָן. אֲבָל כְּשֵׁם שֶׁבְּאֶרֶץ יָוָן אוֹ בְּסִיצִילְיָה מְצוּיָה קָרָה עַזָּה הַמּוֹלִידָה שֶׁלֶג וְקֶרַח, כָּךְ צָרִיךְ הָיָה לְהַנִּיחַ, שֶׁגַּם עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן יוֹרֶדֶת הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה בְּעֶצֶם יְמֵי הַחֹרֶף יְרִידָה גְדוֹלָה, וְהָיָה צֹרֶךְ אֵפוֹא לְבַקֵּשׁ בְּעוֹד מוֹעֵד חָסוֹת מִפְּנֵי הַקָּרָה הַמְּמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.

וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּרָה הָיְתָה עֲדַיִן רְחוֹקָה, הֲרֵי עוֹנַת הַגְּשָׁמִים קְרוֹבָה הָיְתָה וְעַל פְּנֵי הָאִי הַבּוֹדֵד הַזֶּה, הַמּוּטָל בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְהַמֻּפְקָר לְכָל פִּגְעֵי הַסּוּפוֹת וְהַסְּעָרוֹת, וַדַּאי הָיוּ יְמֵי הַגְּשָׁמִים מְרֻבִּים וְקָשִׁים עַד מְאֹד.

הַשְּׁאֵלָה עַל דְּבַר דִּירָה יוֹתֵר נוֹחָה מִן הַקָּמִינִים דָּרְשָׁה אֵפוֹא שֶׁיִּהְיוּ דָנִים בָּהּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ וְיַתִּירוּ אוֹתָהּ בִּמְהֵרָה.

דָּבָר הַמִּסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו הוּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָגָה חִבָּה יְתֵרָה לַמִּקְלָט שֶׁנִּגְלָה עַל יָדוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵבִין יָפֶה, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְבַקֵּשׁ עַכְשָׁו מִקְלָט אַחֵר. שֶׁהֲרֵי פַּעַם אַחַת כְּבָר שָׁטְפוּ גַּלֵּי הַיָּם אֶת הַקָּמִינִים, כְּכָל אֲשֶׁר סֻפַּר לְמַעְלָה, וְאָסוּר הָיָה אֵפוֹא לִבְנֵי הַחֲבוּרָה לְהָבִיא עַצְמָם שֵׁנִית לִידֵי סַכָּנָה שֶׁכָּזוֹ.

“חוּץ מִזֶּה,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהִשְׁתָּעָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עִם חֲבֵרָיו בְּעִנְיָן זֶה, “מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁנִּנְהַג בְּמִדָּה יְדוּעָה זְהִירוּת בְּעַצְמֵנוּ.”

“מִשּׁוּם מָה? הֲרֵי אֵין בָּאִי שׁוּם יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם,” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“לִכְאוֹרָה כָּךְ הוּא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אַף עַל פִּי שֶׁטֶּרֶם חָקַרְנוּ אֶת הָאִי כֻּלּוֹ. וְאוּלָם אִם אֵין כָּאן בְּנֵי אָדָם, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמְּצוּיוֹת כָּאן הַרְבֵּה חַיּוֹת רָעוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁנִּמְצָא לָנוּ מַחֲסֶה, אֲשֶׁר יָגֵן עָלֵינוּ מִפְּנֵי סַכָּנָה אֶפְשָׁרִית זוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהַצִּית בְּכָל לַיְלָה מְדוּרָה, וְהָאֶחָד מֵאִתָּנוּ יַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וִיפַקַּח עַל הָאֵשׁ לְבַל תִּכְבֶּה. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, יְדִידַי וַאֲהוּבַי, עָלֵינוּ לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ כָּל מִקְרֶה הֶעָלוּל לְהִתְרַגֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ נִמְצָאִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַיָּם הַשֶּׁקֶט, אֲשֶׁר שׁוֹדְדַי הַיָּם מִבְּנֵי הַמָלָאִים מַרְבִּים לְבַקֵּר אוֹתוֹ…”

“הֲיִתָּכֵן?” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הֵם מְחָרְפִים אֶת נַפְשָׁם לַעֲבֹר מֶרְחָק גָּדוֹל שֶׁכָּזֶה?”

"אָמְנָם כֵּן, בְּנִי, " עָנָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “הַפִּירָטִים הַלָּלוּ עוֹבְרֵי־יַמִּים עַזֵּי־נֶפֶשׁ הֵם, כְּשֵׁם שֶׁהֵם רְשָׁעִים אַכְזָרִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וּלְפִיכָךְ עָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים.”

“אִם כָּךְ הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “נְבַצֵּר אֶת דִּירָתֵנוּ בִּפְנֵי הַפְּרָאִים מְהַלְּכֵי־שְׁתַּיִם וּמְהַלְּכֵי־אַרְבַּע כְּאֶחָד. אֶפֶס הִגִּידָה לִי אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, וְכִי לֹא כַּדַּאי לָנוּ לַחֲקֹר אֶת הָאִי לְכָל חֲלָקָיו וּפִנּוֹתָיו, קֹדֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה?”

“וַדַּאי שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְחָקְרוֹ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁהֲרֵי מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא נִמְצָא בְּחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי אַחַת מֵאוֹתָן הַמְּעָרוֹת, שֶׁחִפַּשְׂנוּ בְּחֶלְקוֹ זֶה וְלֹא מָצָאנוּ?”

“אָכֵן צְדַקְתֶּם, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה שְׁכַחְתֶּם, שֶׁעָלֵינוּ לִקְבֹּעַ אֶת מוֹשָׁבֵנוּ בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אָפִיק מַיִם זוֹחֲלִים, וַהֲרֵי מִצַּד מֵעֲרָב לֹא רָאִינוּ מֵעַל רֹאשׁ הַר פְרַנְקְלִין לֹא פֶּלֶג וְלֹא נָחַל. וּלְעֻמַּת זֶה אָנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן בֵּין נַחַל־הַתּוֹדָה וּבֵין יְאוֹר גְּרַנְט, וְזוֹהִי מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְזַלְזֵל בָּהּ. חוּץ מִזֶּה מוּגָן חוֹף מִזְרָחִי זֶה בִּפְנֵי רוּחוֹת הַקָּדִים, אֲשֶׁר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי הֲרֵי הֵן נוֹשְׁבוֹת מִפְּאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית.”

“אִם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הָבָה נִבְנֶה לָנוּ בַּיִת עַל גְּדוֹת הַיְאוֹר. עַכְשָׁו אֵין אָנוּ חֲסֵרִים לֹא לְבֵנִים וְלֹא כְּלֵי מְלָאכָה. לְאַחַר שֶׁהָיִינוּ עוֹשֵׂי־לְבֵנִים, קַדָּרִים, יוֹצְקֵי בַּרְזֶל, נַפָּחִים – הָבָה נְשַׁמֵּשׁ עַכְשָׁו גּוֹדְרִים וּבַנָּאִים!”

“יָפֶה דִּבַּרְתָּ, יְדִידִי, אֶלָּא עַד שֶׁנַּחְלִיט הַחֲלָטָה, עָלֵינוּ לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ. דִּירָה, שֶׁהִתְקִין הַטֶּבַע בִּידֵי עַצְמוֹ, תְּפַטֵּר אוֹתָנוּ מֵהַרְבֵּה יְגִיעָה וְעָמָל וּתְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַחֲסֶה בָּטוּחַ בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי אוֹיְבִים אֲשֶׁר מִבַּיִת וַאֲשֶׁר מִחוּץ.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאָנוּ כְּבָר בָּדַקְנוּ אֶת כָּל מוּצַק־הַגְּרָנִית שֶׁעַל הַחוֹף וְלֹא מָצָאנוּ בּוֹ אֲפִילוּ מְאוּרָה אַחַת וַאֲפִילוּ סֶדֶק כָּל שֶׁהוּא.”

“אָמְנָם כֵּן, אֲפִילוּ סֶדֶק אֶחָד לֹא מָצָאנוּ בּוֹ!” הוֹסִיף פֶּנְקְרוֹף. “הוֹ, כַּמָּה יָפֶה הָיָה הַדָּבָר אִלּוּ יָכֹלְנוּ לַחֲצֹב לָנוּ דִירָה בְּתוֹךְ חוֹמַת־אֶבֶן זוֹ וּבְגֹבַהּ רַב, שֶׁיַּד צַר וְאוֹיֵב לֹא תוּכַל לְהַשִּׂיגָהּ! דִּירָה זוֹ עוֹמֶדֶת לְנֶגֶד עֵינָי: הֶחֲזִית שֶׁלָּהּ צוֹפָה פְּנֵי הַיָּם וּבָהּ חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׂה חֲדָרִים…”

“וְחַלּוֹנוֹת קְבוּעִים בָּהּ לְהָאִיר אֶת הַחֲדָרִים!” אָמַר הֶרְבֶּרְט בִּצְחוֹק.

“וְאַף מַדְרֵגָה לָהּ לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ!” הוֹסִיף נֶב.

“הֲרֵי אַתֶּם צוֹחֲקִים,” קָרָא הַסַּפָּן, “אֲבָל מִשּׁוּם מָה? כְּלוּם מַצִּיעַ אֲנִי דָּבָר שֶׁאֵין בְּכֹחֵנוּ לַעֲשׂוֹת? וְכִי אֵין לָנוּ קַרְדֻּמּוֹת וּמַקָּבוֹת? וְכִי אֵין לְאֵל יָדוֹ שֶׁל מַר כּוֹרֶשׁ לַעֲשׂוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה לְפוֹצֵץ בּוֹ סְלָעִים? הֲלֹא בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרֵךְ לַאֲבַק־שְׂרֵפָה, וַדַּאי תַּמְצִיאֶנּוּ לָנוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הַאֵין זֹאת?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמַע אֶת פֶּנְקְרוֹף בַּעַל הַהֲזָיָה מַצִּיעַ הַצָּעוֹת, שֶׁהָיָה בָּהֶן מִקְצָת מִן הַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָג. לְעַבֵּד אֶת סֶלַּע הַגְּרָנִית הַזֶּה אֲפִילוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֹמֶר מְפוֹצֵץ – דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בְּכֹחוֹ שֶׁל הֶרְקוּלֶס, וּבְכֵן הָיָה עֲלֵיהֶם אַךְ לְהִצְטַעֵר, שֶׁהַטֶּבַע לֹא שָׁקַד לְטוֹבָתָם וְלֹא עָשָׂה אֲפִילוּ מִקְצָתָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זוֹ. וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה לְפֶנְקְרוֹף, אֶלָּא יָעַץ לוֹ לִבְדֹּק בְּדִיקָה יוֹתֵר מְעֻלָּה אֶת חוֹמַת הַסֶּלַע לְמִן תּוֹצָאַת הַנַּחַל עַד לְקָצֵהוּ בַּצָּפוֹן.

וּבְכֵן יָצְאוּ וּבָדְקוּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה אֶת חוֹמַת הַסֶּלַע לְאֹרֶךְ שֶׁל שְׁנֵי מִילִין, אֲבָל הַחוֹמָה הַחֲלָקָה וְהַזְּקוּפָה הָיְתָה מוּצָק אֶחָד וְלֹא נִמְצָא בָּהּ אַף חָלָל כָּל שֶׁהוּא. אֲפִילוּ קִנֵּיהֶן שֶׁל יוֹנֵי הַסְּלָעִים, שֶׁפָּרְחוּ עַל גַּבָּה, לֹא הָיוּ בִּלְתִּי אִם חוֹרִים קְטַנִּים, שֶׁנִּקְּבוּ בְּרֹאשָׁהּ וּבִשְׂפָתָהּ הַמְפֹרָצָה.

וּבְכֵן הֻבְרַר, כִּי לְעַבֵּד אֶת מוּצַק הַסֶּלַע הַזֶּה, אִם בְּמַקֶּבֶת וְאִם בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה, עַל מְנַת לַחֲצֹב בּוֹ חָלָל, שֶׁיְּהֵא מַסְפִּיק לְבֵית־דִּירָה, הֲרֵיהוּ דָבָר שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַדַּעַת. רַק מִקְרֶה הָיָה שֶׁבְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל חוֹף הַיָּם מָצָא פֶּנְקְרוֹף מִקְלָט עַרְאִי אֶחָד, הַלֹּא הֵם הַקָּמִינִים, אֶלָּא שֶׁגַּם מִקְלָט זֶה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲזֹב עַכְשָׁו עִם בּוֹא עוֹנַת הַחֹרֶף.

לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַבְּדִיקָה, נִמְצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְיַד הַזָּוִית הַצְּפוֹנִית שֶׁל הַחוֹמָה, בּוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִסְתַּיְּמָה מִתּוֹךְ מוֹרָדוֹת, אֲשֶׁר הָלְכוּ הָלֹךְ וְשָׁפָל עַד שֶׁכָּלוּ עַל פְּנֵי הַחוֹף הַשָּׁטוּחַ הַמְכֻסֶּה חוֹלוֹת. מִמָּקוֹם זֶה עַד לִגְבוּלָהּ הַקִּיצוֹנִי בַּמַּעֲרָב לֹא הָיְתָה הַחוֹמָה אֶלָּא מִין מִדְרוֹן עָשׂוּי צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל אֲבָנִים, שֶׁל עָפָר וְחוֹל, שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִים יַחַד עַל יְדֵי צְמָחִים, שִׂיחִים וַעֲשָׂבִים. פֹּה וְשָׁם עֲדַיִן בִּצְבֵּץ הַגְּרָנִית בְּצוּרָה שֶׁל גְּלָמִים מְחֻדָּדִים. אִילָנוֹת בּוֹדְדִים הִתְנַשְּׂאוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל הַמִּדְרוֹן הַזֶּה וְשִׁפְעַת דֶּשֶׁא פֵּאֲרָה אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. וְאוּלָם יַד מַלְכוּת הַצּוֹמֵחַ הָיְתָה עַל הַתַּחְתּוֹנָה וּמִקְצֵה הַמִּדְרוֹן וְעַד שְׂפַת הַיָּם הִשְׂתָּרַע מִישׁוֹר חוֹל אָרֹךְ וְשָׁמֵם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה, וְטַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, שֶׁמּוּתַר מֵי הַיְאוֹר וַדַּאי מִשְׁתַּפֵּךְ מִצַּד זֶה בְּצוּרָה שֶׁל מַפַּל־מָיִם. וּבֶאֱמֶת הֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁשִּׁפְעַת הַמַּיִם הַיְתֵרִים, שֶׁהֶעֱרָה הַפֶּלֶג הָאָדֹם אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר, תִּמְצָא לָּהּ מוֹצָא. וְאוּלָם מְקוֹם הַמּוֹצָא הַזֶּה לֹא נִגְלָה לָאִינְגֵ’נֵר עַל פְּנֵי הַחוֹפִים שֶׁכְּבָר נֶחְקְרוּ עַל יָדוֹ, כְּלוֹמַר, מִתּוֹצָאַת הַפֶּלֶג אֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב עַד לַמִּישׁוֹר שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

אִי לָזֹאת הִצִּיעַ הָאִינְגֵ’נֵר לַחֲבֵרָיו לַעֲלוֹת עַל הַמִּדְרוֹן וְלַחֲקֹר אֶת הַשָּׂפָה הַצְּפוֹנִית וְהַמִּזְרָחִית שֶׁל הַיְאוֹר וְאַחַר לַחֲזֹר אֶל הַקָּמִינִים דֶּרֶךְ הָרָמָה.

הַצָּעָתוֹ נִתְקַבְּלָה, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהֶרְבֶּרְט וְנֶב כְּבָר עָמְדוּ עַל רֹאשׁ הָרָמָה, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף עָלוּ אַחֲרֵיהֶם בִּפְסִיעוֹת דַּקּוֹת.

מִשֶּׁעָלוּ לְגֹבַהּ שֶׁל מָאתַיִם רֶגֶל, הִזְהִירָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בְּעַד עַנְפֵי הָאִילָנוֹת חֶלְקַת הַמַּיִם הַיָּפָה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ טְבוּעָה בְזָהֳרֵי הַחַמָּה. מַרְאֵה הַנּוֹף הָיָה בְּמָקוֹם זֶה כְּלִיל חֶמְדָה. הָאִילָנוֹת עָמְדוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת נֶהְדָּרוֹת וְשִׂמְחוּ אֶת הָעַיִן בְּגַוְנֵיהֶם הַיְרוֹקִים. גְּזָעִים אַדִּירִים אֲחָדִים עַתִּיקֵי־יָמִים שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ מֵרֹב זִקְנָה, הִתְרַשְּׁמוּ יָפֶה בִּקְלִפָּתָם הַשְּׁחַרְחֹרֶת מִתּוֹךְ מַרְבַד הַיֶּרֶק, שֶׁכִּסָּה אֶת הַקַּרְקַע. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל תֻּכִּיִּים קוֹלָנִיִּים הָיוּ מְנַתְּרִים מֵעָנָף אֶל עָנָף. דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ הָאוֹר הַבּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הָעֳפָאִים הַלָּלוּ הֲרֵיהוּ מְפֹרָד לִצְבָעָיו הַיְחִידִים, צֶבַע צֶבַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

תַּחַת לָלֶכֶת יָשָׁר אֶל הַשָּׂפָה הַצְּפוֹנִית שֶׁל הַיְּאּוֹר, הִקִּיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת שְׂפַת הָרָמָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג. עַל יְדֵי כָךְ אֲנוּסִים הָיוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין מַהֲלָךְ שֶׁל מִיל וָחֵצִי יְתֵרִים. וְאוּלָם הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נוֹחָה וְקַלָּה, כִּי הָעֵצִים עָמְדוּ רְוָחִים וְהִנִּיחוּ לַהוֹלְכִים לָעֲבֹר בֵּינֵיהֶם בְּאֵין מַעֲצוֹר. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל. שֶׁכָּאן הָיָה תְּחוּמוֹ שֶׁל הָאֵזוֹר הַפּוֹרֶה וְשֶׁהַצֶּמַח אֵינוֹ גָדֵל כָּאן בְּשֶׁפַע מְרֻבֶּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁבֵּין אֲפִיקֵי הַפֶּלֶג וְנַחַל־הַתּוֹדָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ מְהַלְּכִים בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהָיָה חָדָשׁ בִּשְׁבִילָם, מִתּוֹךְ מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל זְהִירוּת. שֶׁהֲרֵי כְּלֵי הַנֶּשֶׁק הַיְחִידִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ קְשָׁתוֹת וְחִצִּים וּמַקְּלוֹת שֶׁחֻדִּים שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בִּקְצֵיהֶם. וְאוּלָם שׁוּם חַיָּה רָעָה לֹא נִזְדַּמְּנָה לִפְנֵיהֶם, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁהַחַיּוֹת הַלָּלוּ מְצוּיוֹת בְּיוֹתֵר בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁבַּדָּרוֹם. לְעֻמַּת זֶה נִזְדַּעְזְעוּ פִּתְאֹם בִּרְאוֹתָם אֶת טוֹףּ נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו מִפְּנֵי נָחָשׁ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה אָרֹךְ כְּאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה אוֹ כַּחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רָגֶל. נֶב הֵמִית אוֹתוֹ עַל יְדֵי חֲבָטָה בַּמַּקֵּל. כּוֹרֶשׁ סְמִית בָּדַק אֶת הָרַחַשׁ הַזֶּה וּמָצָא שֶׁאֵינוֹ מִבַּעֲלֵי הָאֶרֶס, אֶלָּא נִמְנֶה עַל מִין נַחֲשֵׁי־הַיַּהֲלוֹם, אֲשֶׁר יְלִידֵי אוּאֶלְס הַחֲדָשָׁה הַדְּרוֹמִית נִזּוֹנִים מִבְּשָׂרָם. וְאוּלָם הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה, שֶׁמְּצוּיִם כָּאן נְחָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁנְּשִׁיכָתָם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית. לְאַחַר שֶׁפָּגָה חֶרְדָּתוֹ וְנִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ, הִתְחִיל טוֹףּ רוֹדֵף אֶת הַזּוֹחֲלִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָשְׁשׁוּ לְחַיָּיו וַאֲדוֹנָיו אָנוּס הָיָה לִקְרֹא לוֹ פַּעַם בַּפַּעַם וּלְהֲשִׁיבוֹ אָחוֹר.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג הָאָדֹם בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַיְּאוֹר. בְּנֵי הַחֲבוּרָה הִכִּירוּ בַּשָּׂפָה שֶׁכְּנֶגֶד אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבִּקְּרוּ אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ מֵעַל הַר פְרַנְקְלִין. כּוֹרֶשׁ סְמִית נוֹכַח לָדַעַת שׁוּב פַּעַם, שֶׁמִּדַּת הַמַּיִם שֶׁהַפֶּלֶג מוֹלִיךְ אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר הֲרֵיהִי מְרֻבָּה לְמַדַּי, וְשֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַטֶּבַע הִתְקִין בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת מוֹצָא לְשִׁפְעַת מֵימֵי הַיְאוֹר. אִי לָזֹאת מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְגַלּוֹת אֶת הַמּוֹצָא הַזֶּה, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ הִיא וַדַּאי צוּרָה שֶׁל מַפַּל־מַיִם, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ הַמֵּכָנִי וּלְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְהַלְּכִים כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה בְּיוֹתֵר, וְכָךְ הִתְחִילוּ מַקִּיפִים אֶת שְׂפַת הַיְאוֹר, שֶׁהָיְתָה זְקוּפָה עַד־מְאֹד. נִכָּר הָיָה שֶׁהַיְאוֹר עָשִׁיר עֹשֶׁר מֻפְלָג בְּדָגִים, וּפֶנְקְרוֹף גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַתְקִין לוֹ מַכְשִׁירֵי דַּיִג כְּדֵי לְנַצֵּל אֶת הָעֹשֶׁר הַזֶּה.

קֹדֶם כֹּל, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָסֹב אֶת הַקָּצֶה הַמְחֻדָּד שֶׁל הַיְאוֹר אֲשֶׁר בִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁהַשִּׁפְעָה הַיְתֵרָה שֶׁל הַמַּיִם מִשְׁתַּפֶּכֶת בְּמָקוֹם זֶה, לְפִי שֶׁקְּצֵה הַיְאוֹר נָגַע כָּאן כִּמְעַט עַד תְּחוּמָהּ שֶׁל הָרָמָה. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא מָצְאוּ כָּאן כְּלוּם, וּלְפִיכָךְ הוֹסִיף לַחֲקֹר אֶת שְׂפַת הַיְאוֹר, שֶׁלְּאַחַר נְטִיָּה קַלָּה הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה בְּשׁוּרָה אַחַת עִם חוֹף הַיָּם.

מִצַּד זֶה לֹא הָיְתָה שְׂפַת הַיְאוֹר עֲשִׁירָה כָּל כָּךְ בַּעֲצֵי יַעַר, וְאַף עַל פִּי כֵן עָמְדוּ פֹּה וָשָׁם קְבוּצוֹת אִילָנוֹת, שֶׁהוֹסִיפוּ לִוְיַת נוֹי לְמַרְאֶה הַנּוֹף. יְאוֹר גְּרַנְט הוֹפִיעַ כָּאן לָעַיִן לְכָל מְלוֹא שִׁטְחוֹ, וְאַף מַשַּׁב רוּחַ כָּל־שֶׁהוּא לֹא סִלְסֵל אֶת חֶלְקַת מֵימָיו. טוֹףּ פָּרַץ אֶל בֵּין הַשִּׂיחִים וְהִפְרִיחַ מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי כָּנָף שׁוֹנִים, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּחִצֵּיהֶם. אַחַד הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ נִפְגַּע בְּחִצּוֹ שֶׁל הָעֶלֶם וְנָפַל לְבֵין הָעֲשָׂבִים אֲשֶׁר לְאַחַת הַבִּצּוֹת. טוֹףּ קָפַץ וְרָץ אַחֲרָיו וְהֵבִיא עוֹף נָאֶה אֶחָד מֵעוֹפוֹת הַשַּׂחְיָנִים, אֲשֶׁר צִבְעוֹ הָיָה כְּעֵין הַצִּפְחָה, מַקּוֹרוֹ קָצָר, מִצְחוֹ שָׁטוּחַ וּכְנָפָיו עֲדוּיוֹת בִּקְצוֹתָן בְּפַס לָבָן. עוֹף זֶה הָיָה תַּרְנְגֹלֶת הַמַּיִם וְגָדְלוֹ כְּגֹדֶל קוֹרֵא וְהָיָה שַּׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת גִּדְלֵי־הָאֶצְבָּעוֹת, הַמְּשַׁמְּשִׁים מַעֲבָר בֵּין הָעוֹפוֹת בַּעַלֵי שׁוֹקַיִם אֲרֻכּוֹת וּבֵין שְׁטוּחֵי הַכַּפּוֹת. כָּלְלוֹ שֶׁל דָּבָר, צַיִד זֶה עָלוּב הָיָה וְטַעְמוֹ לֹא הָיָה עָרֵב כָּל עִקָּר. וְאוּלָם נִרְאֶה הָיָה שֶׁטּוֹףּ לֹא הָיָה מַקְפִּיד בַּאֲכִילָה כַּאֲדוֹנָיו, וּלְפִיכָךְ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַחֲשֹׂךְ לוֹ אֶת הָעוֹף הַזֶּה לִסְעֻדַּת עַרְבִית.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַיְאוֹר, וְעוֹד מְעַט וְהִגִּיעוּ אֶל חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה יָדוּעַ לָהֶם. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה תּוֹהֶה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא מָצָא אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא לְמוֹצָא עֹדֶף הַמַּיִם. הַכַּתָּב וְהַסַּפָּן הִשְׁתָּעוּ עִמּוֹ, וְהוּא לֹא כִּחֵד מֵהֶם אֶת תִּמְהוֹנוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל טוֹףּ, שֶׁעַד עַכְשָׁו שָׁקֵט הָיָה, מַרְאֶה פִּתְאֹם אוֹתוֹת גְּלוּיִים שֶׁל הִתְרַגְּזוּת. הַבְּרִיָּה הַנְּבוֹנָה רָצָה עַל פְּנֵי הַשָּׂפָה הֵנָּה וָהֵנָּה, וּפִתְאֹם נִצְּבָה תַּחְתֶּיהָ כְּשֶׁכָּפָּה הָאַחַת מוּרָמָה לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ אָמְרָה לְהִתְנַפֵּל עַל צַיִד הַסָּמוּי מִן הָעָיִן. אַחַר הִתְחִיל טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף כְּקוֹרֵא לִקְרָב, וּפִתְאֹם נֶאֱלָם דוּמִיָּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא שָׂמוּ מִתְּחִלָּה לֵב אֶל מַעֲשֵׂי הַכֶּלֶב, וְאוּלָם נְבִיחוֹתָיו נַעֲשׂוּ עַד מְהֵרָה כָּל כָּךְ תְּכוּפוֹת, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ אֵלָיו.

מַה לְךָ טוֹףּ?" שָׁאַל אֶת כַּלְבוֹ.

הַכֶּלֶב קָפַץ כַּמָּה קְפִיצוֹת כְּנֶגֶד אֲדוֹנָיו וְהֶרְאָהוּ אוֹתוֹת בְּרוּרִים שֶׁל הִתְרַגְּזוּת וְאַחַר הִשְׂתָּעֵר שׁוּב אֶל שְׂפַת הַיְאוֹר. וּפִתְאֹם קָפַץ וְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם.

“טוֹףּ, גֶּשׁ הֵנָּה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר לֹא רָצָה שֶׁכַּלְבּוֹ יְסַכֵּן אֶת עַצְמוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַחֲשׁוּדִים הַלָּלוּ.

“מַה זֶה מִתְרַחֵשׁ שָׁם לְמָטָּה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא בּוֹחֵן בְּעֵינָיו אֶת שֶׁטַח פְּנֵי הַמָּיִם.

“וַדַּאי הִרְגִּישׁ טוֹףּ בְּאַחַת הָאַמְפִיבִיּוֹת,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אֶפְשָׁר אַלִּיגַטּוֹר?” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֵין זוֹ מִן הַסְּבָרָה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הָאַלִּיגַטּוֹרִים אֵינָם מְצוּיִים אֶלָּא בַּאֲרָצוֹת בְּנוֹת מַעֲלוֹת רֹחַב פְּחוּתוֹת מִכֵּן.”

טוֹףּ שָׁמַע לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו וְשָׁב אֶל הַשָּׂפָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכֹל לְהֵרָגֵעַ; הוּא הָיָה מְקַפֵּץ בֵּין הָעֲשָׂבִים הָרָמִים, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא נָהוּג בְּיָד הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁלּוֹ וּמַבְחִין בִּבְרִיָּה אַחַת נַעֲלָמָה, הַשָּׁטָה מִתַּחַת לְמֵי הַיְאוֹר סָמוּךְ לִשְׂפָתוֹ. וְאוּלָם הַמַּיִם הָיוּ שׁוֹקְטִים, וְאַף גַּל כָּל שֶׁהוּא לֹא חָרַשׁ אֶת חֶלְקַת שִׁטְחָם. כַּמָּה פְּעָמִים עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תַּחְתֵּיהֶם עַל יַד הַשָּׂפָה וְהִתְבּוֹנְנוּ בְּשִׂים לֵב, אֲבָל לֹא רָאוּ מְאוּמָה. כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה קִבֵּל אֵפוֹא צוּרָה שֶׁל תַּעֲלוּמָה וּמִסְתּוֹרִין.

דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לֹא נִתְקָרְרָה וְהוּא הִשְׁתּוֹקֵק עַד מְאֹד לָדַעַת פֵּשֶׁר דָּבָר.

“הָבָה נַמְשִׁיךְ אֶת הַבְּדִיקָה שֶׁלָּנוּ עַד תֻּמָּהּ”" עָנָה וְאָמַר לַחֲבֵרָיו.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעוּ כֻּלָּם עַד הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַיְאוֹר וְשׁוּב עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם עַל הַמִּישׁוֹר שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְכָאן, צְרִיכָה הָיְתָה בְּדִיקַת שְׂפַת הַיְאוֹר לְהֵחָשֵׁב לְנִגְמֶרֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָד הָאִינְג’ֵנֵר לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה לְהֵיכָן וּבְאֵיזוֹ דֶרֶךְ מִשְׁתַּפֵּךְ עֹדֶף הַמָּיִם.

“וּבְכָל זֹאת בָּרִי בְּיָדִי, שֶּׁיֵּשׁ מוֹצָא לַמַּיִם,” חָזַר וְאָמַר לַחֲבֵרָיו, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְמַעְלָה, וַדַּאי שֶׁנִּקֵּר לוֹ דֶרֶךְ בְּתוֹךְ חוֹמַת הַגְּרָנִית פְּנִימָה!"

“אֲבָל מִשּׁוּם מַה חָשׁוּב הַדָּבָר כָּל כָּךְ בְּעֵינֵיךָ, שֶׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק לְדַעְתּוֹ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“עֶרְכּוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה גָדוֹל הוּא עַד מְאֹד,” עָנָהוּ הָאִינְג’ֵנֵר, “שֶׁהֲרֵי אִם הַמַּיִם מִשְׁתַּפְּכִים דֶּרֶךְ מוּצַק הַסֶּלַע, יִתָּכֵן שֶׁנִּמְצָא שָׁם חָלָל, וְאוֹתוֹ חָלָל נוּכַל לַהֲפֹךְ עַל נְקַלָּה לְבֵית דִּירָה, לְאַחַר שֶׁנַּטֶּה אֶת זֶרֶם הַמַּיִם לְמָקוֹם אַחֵר.”

“וּכְלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהַמַּיִם מִשְׁתַּפְּכִים וְיוֹצְאִים דֶּרֶךְ קַרְקַע הַיְאוֹר וְזוֹרְמִים מִתַּחַת לָאֲדָמָה אֶל תּוֹךְ הַיָּם?”

“גַּם דָּבָר זֶה יִתָּכֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאִם יִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁכָּךְ הוּא, נִהְיֶה אֲנוּסִים לִבְנוֹת אֶת בֵּיתֵנוּ בִּידֵי עַצְמֵנוּ, מֵאַחַר שֶׁהַטֶּבַע לֹא הִמְצִיא לָנו לְתַכְלִית זוֹ שׁוּם סִיּוּעַ.”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְעַתְּדוּ לַעֲבֹר אֶת הָרָמָה וְלַחֲזֹר דֶּרֶךְ שָׁם אֶל הַקָּמִינִים, כִּי כְבָר הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, וְהִנֵּה שׁוּב פַּעַם הֶרְאָה טוֹףּ סִמָּנִים שֶׁל הִתְרַגְּזוּת. הוּא נָבַח בַּחֲמַת זַעַם, וְקֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק אֲדוֹנָיו לְעַכֵּב בּוֹ, הִשְׂתָּעֵר וְקָפַץ שֵׁנִית אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר.

הַכֹּל רָצוּ אֶל שְׂפַת הַיְאוֹר הַתְּלוּלָה. הַכֶּלֶב כְּבָר הִרְחִיק לָשׁוּט מִמֶּנָּה וָהָלְאָה כְּעֶשְׂרִים רֶגֶל; כּוֹרֶשׁ סְמִית קְרָאָהוּ בְּכָל תֹּקֶף לָשׁוּב וְהִנֵּה בִּצְבֵּץ וְעָלָה רֹאשׁ אַדִּיר מִתּוֹךְ הַמַּיִם, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה לֹא הָיוּ עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

הֶרְבֶּרְט הִכִּיר מִיָּד אֶת מִינָהּ שֶׁל אַמְפִיבִיָּה²⁵ זוֹ, אֲשֶׁר רֹאשָׁהּ הָיָה חַדּוּדִי, עֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת וְשָׂפָם שֶׁל שַׂעֲרוֹת־מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת לָהּ.

“פָּרַת־יָם!” קָרָא הָעֶלֶם.

וְאוּלָם בְּרִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה פָּרַת־יָם, אֶלָּא אַחַת מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחַת הַתַּנִּינִים, שֶׁקּוֹרְאִים לָּהּ “דִיגוֹנְג,” "סוּס־יְאוֹר אִינְדְיָנִי), כִּי נְחִירֶיהָ הָיוּ פְּתוּחִים לִרְוָחָה לְמַעְלָה מִפִּיהָ.

הַחַיָּה הָאַדִּירָה הִשְׂתָּעֲרָה עַל הַכֶּלֶב, וְהוּא רָצָה לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְלַחֲזֹר אֶל הַיַּבָּשָׁה, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. רַבּוֹ לֹא יָכֹל לְהַצִּילוּ, וְקֹדֶם שֶׁנִּצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּבְלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לִדְרֹךְ אֶת קַשְּׁתוֹתָם, נִתְפַּס טוֹףּ עַל יְדֵי הַחַיָּה וְנֶעְלַם מִתַּחַת לַמָּיִם.

נֶב תָּפַס אֶת כִּידוֹנוֹ בְּיָדוֹ וְרָצָה לִקְפֹּץ הַמַּיְמָה לְעֶזְרַת טוֹףּ וְלִתְקֹף אֵת הַחַיָּה הַנּוֹרָאָה, הַמִּתְעַלֶּמֶת מִן הָעַיִן בִּמְקוֹם חִיּוּתָהּ וּמִשְׁכָּנָהּ.

“אַל נָא, נֶב,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר וּמָנַע אֶת מְשָׁרְתוֹ עַז־הַנֶּפֶשׁ מִמַּעֲשֵׂה־הַגְּבוּרָה רַב הַסַּכָּנָה הַזֶּה.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּמִתַּחַת לַמַּיִם הִתְחוֹלְלָה מִלְחָמָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ פֵּשֶׁר, שֶׁהֲרֵי לְפִי מַצַּב הַדְּבָרִים לֹא יָכֹל הָיָה טוֹףּ לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ בְּשׁוּם פָּנִים, – מִלְחָמָה אֲשֶׁר רִגְשַׁת הַגַּלִּים עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֵעִידָה עָלֶיהָ שֶׁהָיְתָה אֲיֻמָּה עַד מְאֹד וַאֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא תִּגָּמֵר אֶלָּא בְּמִיתַת הַכֶּלֶב, וּפִתְאֹם חָזַר וְנִגְלָה טוֹףּ בְּתוֹךְ עִגּוּל שֶׁל קָצֶף. כֹּחַ טָמִיר וְנֶעְלַם זָרַק אוֹתוֹ לְמַעְלָה בְּרוּם שֶׁל עֶשֶׂר רַגְלַיִם מֵעַל פְּנֵי הַיְאוֹר, וְהוּא חָזַר וְנָפַל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הַנִּרְעָשִׁים עַד לַמַּעֲמַקִּים, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד צָף וְעָלָה וְהִגִּיעַ אֶל הַשָּׂפָה בְּלִי שֶׁנִּרְאָה בּוֹ פֶּצַע קָשֶׁה כָּל שֶׁהוּא, כְּשֶׁהוּא מֻצָּל בְּאֹרַח־פֶּלֶא וּבְמַעֲשֶׂה־נִסִּים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֶל הַנַּעֲשֶׂה וְהַדִּבֵּר נִתַּק מִפִּיהֶם מֵרֹב תִּמָּהוֹן. אֶלָּא שֶׁתִּמְהוֹנָם גָּדַל שִׁבְעָתַיִם כְּשֶׁנִּדְמָה לָהֶם, שֶׁהַקְּרָב מִתַּחַת לַמַּיִם עֲדַיִן הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ. בְּלִי סָפֵק נִתְקָף סוּס־הַיְאוֹר עַל יְדֵי חַיָּה אַדִּירָה מִמֶּנּוּ וְהוּא הִנִּיחַ אֶת הַכֶּלֶב וְנִלְחַם עַל נַפְשׁוֹ.

וְאוּלָם קְרָב זֶה לֹא אָרַך הַרְבֵּה. עַד מְהֵרָה הֶאְדִּימוּ מֵי הַיְאוֹר מִדָּם, וְסוּס־הַיְאוֹר בִּצְבֵּץ וְעָלָה מִתּוֹךְ שְׁלוּלִית אֲדֻמָּה, שֶׁהָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה עַד לְמֵרָחוֹק, וְסוֹפוֹ שֶׁהוּטַל אֶל שִׂרְטוֹן קָטֹן אֲשֶׁר בִּקְצֶה הַיְאוֹר הַדְּרוֹמִי.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּמָצְאוּ אֶת סוּס־הַיְאוֹר מוּטָל מֵת. הוּא הָיָה חָיָה רַבַּת־מִדּוֹת, אָרְכָּה כַּחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אוֹ כְּשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה רֶגֶל וּמִשְׁקָלָהּ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אוֹ כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים לִיטְרָאוֹת. בְּצַאוָּרוֹ הָיָה פָּעוּר פֶּצַע, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה בְּמַאֲכֶלֶת חַדָּה וְחוֹתֶכֶת.

מִי הִיא הַחַיָּה, אֲשֶׁר פָּצְעָה אֶת סוּס הַיְּאוֹר הָאָיֹם פֶּצַע נוֹרָא כָּזֶה וְשָׂמָה קֵץ לְחַיָּיו? אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת, וְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שָׁבוּ אֶל הַקָּמִינִים כְּשֶׁהֵם שְׁרוּיִים בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה בְּשֶׁל הַמְּאֹרָע הַמֻּפְלָא הַזֶּה.

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר

בִּקּוּר הַיְאוֹר – הַזֶּרֶם הַמּוֹרֶה דָרֶךְ – מַחֲשֶׁבֶת הָאִינְגֵ’נֵר – חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס הַיְאוֹר – הַשִּׁמּוּשׁ בְּחָמְרֵי הַפִּירִיט – גָּפְרִית הַבַּרְזֶל – כֵּיצַד עוֹשִׂים גְּלִיצֵרִין – הַסַּבּוֹן – הַמְּלַחַת – חֻמְצָה־גָפְרִיתָנִית – חֻמְצָה חַנְקָנִית – מַפַּל הַמַּיִם הֶחָדָשׁ

לְמָחָר, בַּשְּׁבִיעִי לְמַאי, עָלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עַל הַמִּישׁוֹר שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל; אֶת נֶב הִנִּיחוּ בַּבַּיִת שֶׁיָּכִין אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר, תַּחַת אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הָלְכוּ דֶרֶךְ שְׂפַת הַנַּחַל הַיַּעֲרָה, לְהָבִיא מִשָּׁם עֵצִים.

הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב הִגִּיעוּ עַד מְהֵרָה אֶל הַשִּׂרְטוֹן הַקָּטֹן אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מֻנַּחַת עֲדַיִן נִבְלַת הָאַמְפִיבִיָּה. לַהֲקוֹת עוֹפוֹת כְּבָר הָיוּ מִתְנַצְּחוֹת זוֹ עִם זוֹ בְּשֶׁל גַּל הַבָּשָׂר הַכַּבִּיר וְהֶעָצוּם, וְהָיָה צֹרֶךְ לִזְרֹק בָּהֶם אֲבָנִים כְּדֵי לְהַבְרִיחָם מֵעָלָיו, לְפִי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לִשְׁמֹר עַל חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס הַיְאוֹר וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵי הַקּוֹלוֹנִיָה. וְאוּלָם גַּם בְּשָׂרָה שֶׁל אוֹתָהּ חַיָּה רַב עֶרֶךְ הָיָה, כִּי הוּא מְשַׁמֵּשׁ מָזוֹן מְצֻיָּן וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ הַמָּלָאִים מַעֲלִים אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָן הַנְּסִיכִים. אֶלָּא שֶׁעִנְיָן זֶה הָיָה עֶסְקוֹ שֶׁל נֶב וְעָלָיו מֻטָּל הָיָה לְטַפֵּל בּוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת. הַמְאֹרָע שֶׁל יוֹם אֶתְמֹל לֹא נִסַּח מִלִּבּוֹ וְלֹא פָּסַק מִלְּהַטְרִיד אֶת דַּעְתּוֹ. הוּא נִכְסַף לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל אוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה מִתַּחַת לַמַּיִם וְלָדַעַת, מֵי מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַמַּסְטוֹדוֹן²⁶ אוֹ שֶׁל מִפְלָצוֹת־יָם אֲחֵרוֹת פָּצַע אֶת סוּס־הַיְאוֹר פֶּצַע מְשֻׁנֶּה שֶׁכָּזֶה. הוּא עָמַד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר וְהָיָה צוֹפֶה וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר לֹא נִגְלָה וְלֹא נִרְאָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים, שֶׁהִתְנוֹצְצוּ מִנֹּגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת.

בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מוּטֶלֶת נִבְלַת סוּס הַיְאוֹר, לֹא הָיוּ הַמַּיִם עֲמֻקִּים, וְאוּלָם מִשָּׁם וָהָלְאָה הָלַךְ קַרְקַע הַיְאוֹר הָלֹךְ וְעָמֹק, וְהָיָה קָרוֹב לַוַּדַּאי שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ עָמֹק הוּא הַיְאוֹר עַד מְאֹד. הוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין אַגָּן, אֲשֶׁר הַפֶּלֶג הָאָדֹם הָיָה מְמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם הָלֹךְ וּמַלֵּא בְּלִי חָשָׂךְ.

“דּוֹמֶנִי, כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַכַּתָּב, “שֶׁבַּמַּיִם הַלָּלוּ לֹא נִכָּר עַכְשָׁו שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד הַאֵין זֹאת?”

“אָמְנָם כֵּן, סְפִּילֶט יַקִּירִי,” עָנָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר, “וַאֲנִי תּוֹהֶה וְאֵינִי יָכֹל בְּשׁוּם פָּנִים לִמְצֹא פִּתְרוֹן לַמְאֹרַע שֶׁל יוֹם אֶתְמֹל.”

“הֲרֵינִי מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁפִּצְעָהּ שֶׁל הַחַיָּה הֲרֵיהוּ תָּמוּהַּ בְּעֵינַי עַד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּזֶה נִבְצֵר מִמֶּנִּי לָדַעַת כֵּיצַד נִזְרַק טוֹףּ בְּכֹחַ כַּבִּיר כָּל כָּךְ לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. כִּמְעַט שֶׁנּוֹטֶה אֲנִי לַהַאֲמִין, שֶׁזְּרוֹעַ חֲזָקָה הִיא הִיא שֶׁתָּפְסָה אוֹתוֹ בְּכֹחַ וֶהֱטִילַתְהוּ לְמַעְלָה וְהִיא הִיא שֶׁפָּגְעָה אַחַר כָּךְ בְּסוּס הַיְאוֹר בְּפִגְיוֹן וְשָׂמָה קֵץ לְחַיָּיו!”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר אֲחוּז הַרְהוֹרִים. “יֵשׁ בָּזֶה דָּבָר, שֶׁהוּא נִשְׂגָּב מִבִּינָתִי. וְאוּלָם הַגִּידָה לִי, סְפִּילֶט יַקִּירִי, כְּלוּם מֵבִין אַתָּה כֵּיצַד נִצַּלְתִּי וְכֵיצַד הוֹצֵאתִי מִתּוֹךְ הַגַּלִּים וְהוּבֵאתִי אֶל בֵּין גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת? הֲרֵי גַם דָּבָר זֶה תַּעֲלוּמָה הוּא, הַאֵין זֹאת?” לִבִּי מַרְגִּישׁ, שֶׁצָּפוּן בָּזֶה דְבָר סוֹד, אֲשֶׁר בְּאַחַד הַיָּמִים וַדַּאי נְגַלֵּנוּ. תִּהְיֶינָה אֵפוֹא עֵינֵינוּ פְּקוּחוֹת אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה מִסְבִיבֵנוּ, אֲבָל נִמָּנַע נָא מֵהַפְנוֹת יוֹתֵר מִדַּאי אֶת דַּעַת חֲבֵרֵינוּ אֶל הַמְּאֹרָעוֹת הַמְשֻׁנִּים הַלָּלוּ. אֵת אֲשֶׁר נִרְאֶה, נִשְׁמֹר בְּלִבֵּנוּ וְלֹא נַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִן הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ."

כַּיָּדוּעַ, לֹא עָלְתָה עֲדַיִן בְּיָד הָאִינְגֵ’נֵר לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ זוֹרֵם וּמִשְׁתַּפֵּךְ עֹדֶף מֵי הַיְאוֹר, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרִי הָיָה שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁמּוֹצָא־מַיִם שֶׁכָּזֶה קַיָּם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, כְּיוָן שֶׁהַפֶּלֶג הָאָדֹם לֹא פָּסַק מִלְּהוֹלִיךְ אֶת מִיָּמָיו אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר. וְהִנֵּה רָאָה כּוֹרֶשׁ סְמִית פִּתְאֹם לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל זֶרֶם עַז, אֲשֶׁר שָׁטַף וְעָבַר בַּעֲלִיל בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם שֶׁהוּא וַחֲבֵרוֹ עָמְדוּ שָׁם. הוּא זָרַק אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם כְּפִיסֵי עֵץ קְטַנִּים וְרָאָה שֶׁהֵם נִסְחָפִים דָּרוֹמָה. אָז עָקַב אַחַר הַזֶּרֶם, כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר הַתְּלוּלָה, וְהִגִּיעַ אֶל הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַיְאוֹר.

שָׁם יָרְדוּ הַמַּיִם בַּמּוֹרָד, כְּאִלּוּ פָּרְצוּ בְּכֹחַ אֶל תּוֹךְ אַחַד הַסְּדָקִים שֶׁבַּקַּרְקַע.

כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן וְהִטָּה אֶת אָזְנוֹ סָמוּךְ לַקַּרְקַע וְשָׁמַע בְּבֵרוּר קוֹל שְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ שֶׁל מַפַּל מַיִם שֶׁמִּתַּחַת לַקַּרְקַע.

“הִנֵּה הַמָּקוֹם,” עָנָה וְאָמַר בְּקוּמוֹ מֵעַל הָאָרֶץ, “הִנֵּה הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ זוֹרְמָה שִׁפְעַת עֹדֶף הַמַּיִם וְהוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּפֶּכֶת אֶל תּוֹךְ הַיָּם דֶּרֶךְ מְחִלָּה בִּגְרָנִית, אֲשֶׁר יִתָּכֵן שֶׁנּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצָרְכֵּנוּ אָנוּ! עוֹד מְעַט וַאֲבָרֵר אֶת הַדָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ!”

הָאִינְגֵ’נֵר כָּרַת זְמוֹרָה אֲרֻכָּה, וּלְאַחַר שֶׁהֵסִיר אֶת עָלֶיהָ הוֹרִיד אוֹתָהּ הַמֵּימָה בְּקֶרֶן הַזָּוִית שֶׁבֵּין שְׁנֵי גְדוֹת הַיְאוֹר וְהִבְחִין שֶׁבְּעֹמֶק שֶׁל רֶגֶל אַחַת מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם מָצוּי שָׁם חוֹר רָחָב לְמַדָּי. חוֹר זֶה הָיָה אוֹתָהּ תּוֹצָאַת־הַמַּיִם, שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ וְלֹא מָצָא עַד עַכְשָׁו, וְכֹחוֹ שֶׁל הַזֶּרֶם בְּמָקוֹם זֶה הָיָה חָזָק כָּל כָּךְ, שֶׁהַזְּמוֹרָה נֶחְטְפָה מִיַּד הָאִינְגֵ’נֵר וְנִבְלְעָה אֶל תּוֹךְ הַמְּאוּרָה.

“מֵעַתָּה שׁוּב אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר,” שָׁנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית כַּמָּה פְּעָמִים. “כָּאן לְמַטָּה תּוֹצָאַת מֵימֵי הַיְאוֹר, וְאֶת מִפְתָּחָהּ שֶׁל זוֹ הֲרֵינִי לְגַלּוֹת לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ”

“כֵּיצַד?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“עַל יְדֵי שֶׁאַנְמִיךְ אֶת פְּנֵי הַיְאוֹר שָׁלֹשׁ רַגְלָיִם.”

“וְאֵיכָכָה תַּנְמִיךְ אֶת הַיְאוֹר?”

“עַל יְדֵי שֶׁאֶפְתַּח לְמֵימָיו מוֹצָא רָחָב מִזֶּה.”

“בְּאֵיזֶה מָקוֹם, כּוֹרֶשׁ?”

“בַּמָּקוֹם שֶׁשְּׂפַת הַיְאוֹר קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל חוֹף הַיָּם.”

“אֲבָל הֲרֵי שָׂפָה זוֹ עֲשׂוּיָה גְרָנִית!” קָרָא הַכַּתָּב.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶלָּא שֶׁעָתִיד אֲנִי לְפוֹצֵץ אֶת הַגְּרָנִית הַזֶּה, וְהַמַּיִם יִשְׁתַּפְּכוּ וְיִשְׁפְּלוּ וִיגַלּוּ אֶת פִּי הַמִּפְתָּח הַזֶּה…”

“וּבְרִדְתָּם מַטָּה אֶל חוֹף הַיָּם יִהְיוּ לְמַפַּל־מָיִם?” אָמַר הַכַּתָּב.

“הֵם יִהְיוּ לְמַפַּל־מַיִם, שֶׁאָנוּ נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵּנוּ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “בּוֹא וְנֵלֵךְ, בּוֹא וְנֵלֵךְ!”

הָאִינְגֵ’נֵר מָשַׁךְ אַחֲרָיו אֶת בֶּן לִוְיָתוֹ, אֲשֶׁר אֱמוּנָתוֹ בְּכוֹרֶשׁ סְמִית הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא לֹא פִּקְפֵּק כְּלָל שֶׁמִּפְעָלוֹ יַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן – כֵּיצַד יִפְרֹץ אֶת חוֹמַת הַגְּרָנִית הַזֹּאת וְכֵיצַד יְמַגֵּר אֶת הַסְּלָעִים הַלָּלוּ בְּלֹא אֲבַק שְׁרֵפָה וּבְלֹא מַכְשִׁירֵי מְלָאכָה הֲגוּנִים וּרְאוּיִם לַדָּבָר? וְכִי אֵין עֲבוֹדָה זוֹ, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָטַל עַל עַצְמוֹ, לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ?

כְּשֶׁחָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרוֹ אֶל הַקָּמִינִים מָצְאוּ אֶת הֶרְבֶּרְט וְאֶת פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהֵם עֲסוּקִים בִּפְרִיקַת הָעֵצִים מֵעַל הָרַפְסוֹדָה.

“חוֹטְבֵי הָעֵצִים גָּמְרוּ אֶת עֲבוֹדָתָם, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן בִּצְחוֹק, “וְאִם אַתָּה נִצְרָךְ לְגוֹדְרִים…”

“אֵינִי נִצְרַךְ לְגוֹדְרִים, אֶלָּא לְכִימִיקָאִים,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָמְנָם כֵּן,” הוֹסִיף הַכַּתָּב עַל דְּבָרָיו, “אָנוּ אוֹמְרִים לְפוֹצֵץ אֶת הָאִי לִרְסִיסִים…”

“לְפוֹצֵץ אֶת הָאִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“לְכָל הַפָּחוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ!” תִּקֵּן גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶת דִּבְרֵי עַצְמוֹ.

“שְׁמַעוּנִי נָא, יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

הוּא פָּרַשׂ לִפְנֵיהֶם אֶת תּוֹצָאַת חֲקִירוֹתָיו. לְדַעְתּוֹ נִמְצְאָה בְּחוֹמַת הַגְּרָנִית אֲשֶׁר מִתַּחַת לְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מְחִלָּה רְחָבָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, וְאֶל תּוֹךְ מְחִלָּה זוֹ הָיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ לַחְדֹּר. כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הַזֹּאת מִן הַצֹּרֶךְ הוּא, קֹדֶם כָּל, לְפַנּוֹת אֶת הַמִּפְתָּח, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ מִתְפָּרְצִים הַמַּיִם, וְלַשֵּׁם כָּךְ יֵשׁ לְהַשְׁפִּיל אֶת גֹּבַהּ פְּנֵי הַיְאוֹר עַל יְדֵי שֶׁיַּתְקִינוּ לַמַּיִם מוֹצָא אַחֵר, מְרֻוָּח יוֹתֵר. אִי לָזֹאת יֵשׁ צֹרֶךְ לְהָכִין חֹמֶר מְפוֹצֵץ, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעוֹ אֶפְשָׁר לִפְרֹץ מִפְתָּח לַמַּיִם בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבִּשְׂפַת הַיְאוֹר. וְאֶת הַחֹמֶר הַזֶּה אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהָכִין בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמִּינֵרָלִים, אֲשֶׁר הַטֶּבַע הַנָּדִיב הִמְצִיא לְתַשְׁמִישׁוֹ בְּיָד רְחָבָה.

אַךְ לְמוֹתָר הוּא לְתָאֵר אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ קִבְּלוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, וּבְיִחוּד פֶּנְקְרוֹף, אֶת פָּרָשַׁת תָּכְנִיתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶמְצָעִים אַדִּירִים שֶׁכָּאֵלֶּה, לְפוֹצֵץ אֶת הַגְּרָנִית, לִיצוֹר מַפַּל מַיִם – כָּל זֶה הָיָה לְפִי רוּחוֹ שֶׁל הַסַּפָּן! וְהוּא הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהֵעָשׂוֹת כִּימִיקָאִי, כֵּיוָן שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר הָיָה זָקוּק עַכְשָׁו לְכִימִיקָאִים, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מוּכָן וּמִזְּמַן לְהֵעָשׂוֹת גּוֹדֵר אוֹ רַצְעָן. הוּא אָמַר אֶל נֶב, שֶׁנָּכוֹן הוּא לְהֵעָשׂוֹת כָּל מַה שֶׁאָדָם זֶה יִרְצֶה, “וַאֲפִילוּ פְּרוֹפֵיסוֹר לְתוֹרַת הָרִקּוּדִים וּלְנִמּוּסִים נָאִים, אִם אַךְ יְהִי צֹרֶךְ בַּדָּבָר.”

עַל נֶב וְעַל פֶּנְקְרוֹף הֻטַּל קֹדֶם כָּל לְהוֹצִיא אֶת חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס־הַיְאוֹר וּלְשַׁמֵּר אֶת בְּשָׂרוֹ לְשֵׁם מָזוֹן. הֵם שָׂמוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם תֵכֶף וּמִיָּד לַדֶּרֶךְ בְּלִי לִשְׁאֹל אֲפִילוּ בֵּרוּרֵי־דְבָרִים מְפֹרָטִים. הָאֵמוּן שֶׁהָגוּ בָּאִינְגֵ’נֵר הָיָה לְלֹא־מְצָרִים.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף גֵּרְרוּ אֶת מִקְלַעַת־הַנְּצָרִים בְּמַעֲלֵה שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל מְקוֹם שִׁכְבַת פַּחְמֵי הָאֶבֶן, שֶׁשָּׁם נִמְצָא הַפִּירִיט, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּבָר הֵבִיא מִמֶּנּוּ לְשֶׁעָבַר דֻּגְמָה אֶחָת.

כָּל הַיּוֹם עָשׂוּ בְּהוֹבָלַת כַּמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל פִּירִיט זֶה אֶל הַקָּמִינִים. לְעֵת עֶרֶב כְּבָר הִגִּיעַ הָאֹסֶף שֶׁאָסְפוּ מִמֶּנּוּ לְכַמָּה טוֹנִים.

לְמָחָר, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְמַאי, הִתְחִיל הָאִינְגֵ’נֵר עוֹסֵק בְּמַעְבָּדָיו. פִּירִיט זֶה הֲרֵיהוּ מֻרְכָּב בְּיִחוּד מִפֶּחָם, מִצּוֹרָן, מֵחַמְרָן וּמִבַּרְזֶל גָּפְרִיתִי – זֶה הָאַחֲרוֹן בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. אֶת הַבַּרְזֶל הַגָּפְרִיתִי הַזֶּה צָרִיךְ הָיָה לְחַלֵּץ מִתּוֹךְ הַתִּרְכֹּבֶת וּלְהָפְכוֹ בִּמְהִירוֹת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְגָפְרַת־בַּרְזֶל. וּמִתּוֹךְ גָּפְרַת־בַּרְזֶל זוֹ צָרִיךְ הָיָה לְהָפִיק אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית.

וְאָכֵן זוֹ הָיְתָה עֶצֶם הַמַּטָּרָה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַשִּׂיגָהּ. הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית הֲרֵיהִי מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁמּוּשָׁם מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר, וְאֶת עֶרֶךְ חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אֻמָּה אֶפְשָׁר לָמֹד עַל פִּי מִדַּת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית שֶׁהִיא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהּ. חֻמְצָה זוֹ עֲתִידָהּ הָיְתָה לְהָבִיא לַקּוֹלוֹנִיסְטִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְצֹרֶךְ עֲשִׂיַּת נֵרוֹת, לְעִבּוּד עוֹרוֹת, וכוּ', וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָעַד אוֹתָהּ הָאִינְגֵ’נֵר לְתַשְׁמִישׁ אַחֵר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית בָּחַר לוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַקָּמִינִים מָקוֹם כָּרָאוּי, יִשְּׁרָהוּ וְשִׁוָּהוּ יָפֶה כָּל צָרְכּוֹ. בְּמָקוֹם זֶה סִדֵּר צִבּוּר שֶׁל עֲנָפִים וְשֶׁל גִּזְרֵי עֵצִים וּלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הִנִּיחַ גּוּשִׁים שֶׁל פִּירִיט. אֶת כָּל הַצִּבּוּר הַזֶּה כֻּלּוֹ כִּסּוּ שׁוּב בִּשְׁכָבָה דַּקָּה שֶׁל פֵּרוּרֵי פִּירִיט, אֲשֶׁר גָּדְלָם כְּגֹדֶל הָאֱגוֹז.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִצִּיתוּ אֶת הַצִּבּוּר בָּאֵשׁ. חֻמָּהּ שֶׁל הָאֵשׁ עָבַר אֶל הַפִּירִיט וְהוּא הִתְלַהֵב, לְפִי שֶׁהוּא מֻרְכָּב מִפֶּחָם וּמִגָּפְרִית. אָז הִנִּיחוּ וְחָזְרוּ וְהִנִּיחוּ לְשָׁם שְׁכָבוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל פִּירִיט עַד שֶׁנֶּעֶרְמוּ לְצִבּוּר גָּדוֹל; אֶת הַצִּבּוּר הַזֶּה כִּסּוּ כֻּלּוֹ מִחוּץ בְּעָפָר וּבַעֲשָׂבִים, אֶלָּא שֶׁפָּתְחוּ בּוֹ כַּמָּה פְּתִיחוֹת לְמַפַּח הָאֲוִיר, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה הַפֶּחָמִי בַּעֲרֵמַת הָעֵצִים, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהֲפָכָהּ לְפֶחָמִים.

מִשֶּׁגָּמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל זֹאת, הִנִּיחוּ לַתְּמוּרָה שֶׁתְּהִי הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. מַעֲשֵׂה הַתְּמוּרָה אָרַך מֵעֲשָׂרָה עַד שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם. מִקֵּץ הַיָּמִים הָאֵלֶּה נֶהְפַּך הַבַּרְזֶל הַגָּפְרִיתִי לְגָפְרַת־בַּרְזֶל, הַחַמְרָן נֶהְפַּך לְגָפְרַת־חַמְרָן, כְּלוֹמַר, שְׁנֵי חֳמָרִים בְּנֵי תְּמִסָּה, לְעֻמַּת הֶחֳמָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַגַּל שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תְּמִסָּה, לְעֻמַּת הַחֲמָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַגַּל שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תְּמִסָּה. כְּגוֹן הַצּוֹרָן, הַפֶּחָם הַשָּׂרוּף לַמֶּחֱצָה וְהָאֵפֶר.

עַד שֶׁהַפְּרוֹצֶס הַכִּימָאִי הַזֶּה הָלַךְ וְהִתְהַוָּה, עָסַק כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּפְעֻלּוֹת אֲחֵרוֹת, לֹא מִתּוֹךְ שְׁקִידָה יְתֵרָה בִּלְבָד, אֶלָּא מִתּוֹךְ הִתְמַכְּרוּת וְהִתְלַהֲבוּת.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף אָסְפוּ אֶת חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס הַיְאוֹר אֶל תּוֹךְ כַּדֵּי אֲדָמָה גְדוֹלִים. אֶת הַחֵלֶב הַזֶּה צָרִיךְ הָיָה לַהֲפֹךְ לְסַבּוֹן, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶחָד מִיסוֹדוֹתָיו, הוּא הַגְּלִיצֵרִין. כְּדֵי לְהַשִּׂיג תּוֹלָדָה זוֹ, דַּי הָיָה לְעַבֵּד אוֹתוֹ בְּסִיּוּעַ שֶׁל סוֹדָה אוֹ סִיד. כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי הֶחֳמָרִים הַלָּלוּ הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְפָרֶד אֶת הַחֵלֶב וְלִיצוֹר עַל יְדֵי הַבְדָּלַת הַגְּלִיצֵרִין סַבּוֹן; וְאֶל הַגְּלִיצֵרִין הַהוּא נָשָׂא הָאִינְגֵ’נֵר אֶת נַפְשׁוֹ בְּיִחוּד וְאוֹתוֹ רָצָה לְהַשִּׂיג. כַּיָּדוּעַ, לֹא הָיָה לוֹ מַחְסוֹר בְּסִיד, אֲבָל אִלּוּ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִיד, לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶלָּא סַבּוֹן סִידִי, שֶׁאֵינוֹ נָמֵס וְאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת, תַּחַת אֲשֶׁר הַשִּׁמּוּשׁ בְּסוֹדָה הָיָה מַמְצִיא לוֹ סַבּוֹן בַּר־תֶּמֶס, שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה הָיוּ זְקוּקִים לוֹ לְצָרְכֵי נִקּוּי. וְכֵיוָן שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אִישׁ־מַעֲשֶׂה הָיָה, הָיָתָה שׂוּמָה עָלָיו קֹדֶם כֹּל לְהַשִּׂיג סוֹדָה. הֶהָיָה קָשֶׁה הַדָּבָר? לֹא, מִשּׁוּם שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף הָיוּ גְדֵלִים בְּשֶׁפַע צִמְחֵי יָם שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם. וּבְכֵן אָסְפוּ הֲמוֹן צִמְחֵי יָם וְיִבְּשׁוּ אוֹתָם וּשְׂרָפוּם בְּבוֹרוֹת מְגֻלִּים. שְׂרֵפַת הַצְּמַחִים הַלָּלוּ אָרְכָה יָמִים אֲחָדִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁקְדוּ, שֶׁחֹם הָאֵשׁ יַעֲלֶה לִידֵי מַדְרֵגָה גְבוֹהָה כָּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהִתִּיךְ אֶת הָאֵפֶר. תּוֹלַדְתּוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה־שְׂרֵפָה זֶה הָיָה גּוּשׁ חֹמֶר אָפוֹר־לָבָן, הַיָּדוּעַ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים בְּשֵׁם “סוֹדָה טִבְעִית.”

סוֹדָה זוֹ נָטַל אֵפוֹא הָאִינְגֵ’נֵר וְעִבֵּד בָּהּ אֶת הַחֵלֶב וְהֶעֱלָה בְּיָדוֹ מִצַּד אֶחָד סַבּוֹן בַּר־תֶּמֶס וּמִצַּד שֵׁנִי אוֹתוֹ הַחֹמֶר הַמֻּפְרָשׁ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הֲלֹא הוּא הַגְּלִיצֵרִין.

וְאוּלָם בָּזֶה טֶרֶם נִגְמְרָה כָּל הַמְּלָאכָה כֻּלָּהּ. כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת מִפְעָלוֹ הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר זָקוּק עֲדַיִן לְחֹמֶר אַחֵר, הַלֹּא הוּא חַנְקַת־אַשְׁלְגָן, שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרֹא לָהּ מְלַחַת אוֹ סַלְפֵּטֵר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית יָכֹל הָיָה לְהַשִּׂיג אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה עַל יְדֵי הַפְרָדַת פַּחְמַת הָאַשְׁלְגָן, שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ עַל נְקַלָּה מִתּוֹךְ אֶפֶר צְמָחִים, בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֻמְצָה חַנְקָנִית. אֲבָל הוּא הָיָה חָסֵר חֻמְצָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זָקוּק לָהּ לְצֹרֶךְ תַּכְלִיתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. וּבְכֵן הָיָה שָׁרוּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּמְבוּכָה וְלֹא מָצָא תַּקָּנָה. אֲבָל לְאָשְׁרוֹ הִמְצִיא לוֹ הַפַּעַם הַטֶּבַע עַצְמוֹ אֶת הַמְּלַחַת, וְהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ אֶלָּא לְאָסְפָהּ בַּיָּדַיִם. הֶרְבֶּרְט גִּלָּה בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הָאִי לְרַגְלֵי הָהָר פְרַנְקְלִין אוֹצָר מָלֵא שֶׁל מְלַחַת זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה טְעוּנָה אֶלָּא נִקּוּי.

כָּל הַמְּלָאכוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַלָּלוּ אָרְכוּ כִּשְׁמוֹנָה יָמִים וְנִגְמְרוּ קֹדֶם שֶׁשָּׁלְמָה הִתְהַפְּכוּת הַבַּרְזֶל הַגָּפְרִיתִי לְגָפְרַת־בַּרְזֶל. מִכָּאן וְאֵילָךְ עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּיצִירַת כְּלֵי חֶרֶס הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי הָאֵשׁ, שֶׁהֵכִינוּ אוֹתָם מֵחֵמָר רַךְ וְנוֹחַ, וּבִבְנִיַּת תַּנּוּר שֶׁל לְבֵנִים מִמִּין מְיֻחָד, שֶׁתְּעוּדָתוֹ הָיְתָה לְזַקֵּק אֶת גָּפְרַת־הַבַּרְזֶל שֶׁעָמְדָה לְהִתְהַוּוֹת. כָּל זֶה נִגְמַר בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר לְמַאי, כִּמְעַט בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁלַם מַעֲשֵׂה־הַהִתְהַפְּכוּת. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, נֶב וּפֶנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְנַצֵּחַ עֲלֵיהֶם בְּיִתְרוֹן הַכְשֵׁר, נַעֲשׂוּ לְפוֹעֲלִים זְרִיזִים מֵאֵין כָּמוֹהֶם. בַּיָּדוּעַ, שֶׁהַהֶכְרֵחַ מְשַׁמֵּשׁ מוֹרֶה מְעֻלֶּה שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ: לוֹ נִשְׁמָעִים וּמְצַיְּתִים בְּנֵי אָדָם בְּמִדָּה יְתֵרָה, וְהוּא מְאַלֵּף וּמוֹרֶה אֶת תַּלְמִידָיו יָפֶה מִכָּל הַמּוֹרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

לְאַחַר שֶׁצִּבּוּר הַפִּירִיט הֶתְהַפֵּך עַל יְדֵי הָאֵשׁ הִתְהַפְּכוּת גְּמוּרָה, עָמְדוּ וְהֵטִילוּ אֶת תּוֹצָאַת מַעֲשֵׂה־ הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהָיְתָה מֻרְכָּבָה מִגָּפְרַת־בַּרְזֶל, מִגָּפְרַת־חַמְרָן, צוֹרָן, שְׁיָרֵי פֶּחָמִים וְאֵפֶר, אֶל תּוֹךְ בְּרֵכָה מְלֵאָה מָיִם. תַּעֲרֹבֶת זוֹ בָּחֲשׁוּ יָפֶה וְאַחַר נָתְנוּ לָהּ לִשְּׁקֹעַ וּלְהִצְטַלֵּל; אַחַר כָּךְ סִנְנוּ אוֹתָהּ וְקִבְּלוּ נוֹזֵל זַךְ, שֶׁהֵכִיל תְּמִסָּה שֶׁל גָּפְרַת־בַּרְזֶל וְשֶׁל גָּפְרַת־חַמְרָן, תַּחַת אֲשֶׁר הַנּוֹזֵל שֶׁלֹּא נֶהְפַּך לְקִיטוֹר, שֶׁהֵכִיל אֶת גָּפְרַת־הַחַמְרָן, נֶעֱזַב כְּדָבָר שֶׁאֵין חֵפֶץ בּוֹ.

הִנֵּה כִּי כֵן קִבֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית כַּמּוּת גְּדוֹלָה לְמַדַּי שֶׁל גְּבִישֵׁי גָּפְרַת־בַּרְזֶל, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהוֹצִיא מֵהֶם אֵת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית.

בַּנּוֹהֵג, שֶׁעֲשִׂיַּת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית מַצְרִיכָה תְּכוּנוֹת הָעוֹלוֹת בְּדָמִים מְרֻבִּים. לְצֹרֶךְ עֲשִׂיָּה זוֹ דְרוּשִׁים חַדְרֵי מְלָאכָה רַבֵּי־מִדּוֹת, מַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים לַדָּבָר, כְּלֵי־מְלָאכָה עֲשׂוּיִם פְּלָטִין, תָּאֵי עוֹפֶרֶת הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי הַחֻמְצָה, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה חָסֵר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁיָּדַע שֶׁבִּמְדִינַת בּוֹהֶמְיָה מַתְקִינִים אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית בְּאֶמְצָעִים פְּשׁוּטִים מֵאֵלֶּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתָהּ חֻמְצָה יֵשׁ לָהּ מָעֲלָה יְתֵרָה שֶׁהִיא מְרֻכֶּזֶת בְּיוֹתֵר. הֲלֹא הִיא הַחֻמְצָה הַיְדוּעַה בְּעוֹלָם הַמִּסְחָר, שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ, “הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית שֶׁל נוֹרְדהָאוּזֶן.”

כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית לֹא הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶלָּא מַעֲשֶׂה אֶחָד בִּלְבָד: לְהָחֵם אֶת גְּבִישֵׁי גָּפְרַת־הַבַּרְזֶל בְּכֵלִים אֲטוּמִים, שֶׁעַל יְדֵי כָךְ נִצְרֶפֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית וְנֶהְפֶּכֶת לְקִיטוֹר; וְקִיטוֹר זֶה כֵּיוָן שֶׁמְּצַנְּנִים אוֹתוֹ הֲרֵיהוּ מִתְעַבֶּה וְחוֹזֵר וְנֶהְפַּך לְחֻמְצָה.

לְצֹרֶךְ זֶה שִׁמְּשׁוּ הַכֵּלִים הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי הָאֵשׁ, אֲשֶׁר אֶל תּוֹכָם שָׂמוּ אֵת הַגְּבִישִׁים, וְאוֹתוֹ הַתַּנּוּר, אֲשֶׁר תַּשְׁמִישוֹ הָיָה לְזַקֵּק בְּחֻמּוֹ אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית. הַמְּלָאכָה עָלְתָה יָפֶה כָּל צָרְכָּהּ, וּבְעֶשְׂרִים לְמַאי, שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם לְאַחַר הַתְחָלַת הָעֲבוֹדָה, כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר אוֹתוֹ הַחֹמֶר הַכִּימָאִי, שֶׁעָתִיד הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לוֹ לְאַחַר זְמַן לְכַמָּה וְכַמָּה צְרָכִים אֲחֵרִים.

אֲבָל מֶה הָיָה תַּפְקִידוֹ שֶׁל חֹמֶר זֶה עַכְשָׁו? תַּפְקִיד פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר: לְהוֹלִיד אֶת הַחֻמְצָה הַחַנְקָנִית. מְלָאכָה זוֹ קַלָּה הָיְתָה, שֶׁהֲרֵי הַמְּלַחַת, כֵּיוָן שֶׁהַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית מְעוֹלֶלֶת בָּהּ אֶת פְּעֻלָּתָהּ, הֲרֵיהִי מַפְרִישָׁה עַל יְדֵי זִקּוּק אֶת חֻמְצָתָהּ שֶׁל עַצְמָהּ.

אֲבָל סוֹף סוֹף, חֻמְצָה חַנְקָנִית זוֹ גוּפָה מַה צְרִיכָה הָיְתָה לְשַׁמֵּשׁ? דָּבָר זֶה הָיָה עֲדַיִן מִכִּבְשׁוֹנָיו²⁷ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְטֶרֶם גִּלָּה אוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו. עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָאִינְגֵ’נֵר הִתְקָרֵב אֶל מַטְרָתוֹ, וְעוֹד מְלָאכָה אַחֲרוֹנָה אַחַת צָרִיךְ הָיָה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ הַחֹמֶר אֲשֶׁר הוּא שֶׁגָּרַם אֶת כָּל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וְאֶת כָּל הָעֲבוֹדָה הָעֲצוּמָה הֲזֹּאת.

הוּא נָטַל אֶת הַחֻמְצָה הַחַנְקָנִית וְזִוֵּג אוֹתָהּ עִם הַגְּלִיצֵרִין, שֶׁעִבּוּהוּ קְצָת עַל יְדֵי קִיטוֹר. וּבְלִי שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲפִילוּ בְּמַעֲשֵׂה־מְזִיגָה מְצַנֵּן הֶעֱלָה בְּיָדוֹ כַּמָּה לוֹגִים שֶׁל נוֹזֵל שַׁמְנוּנִי וּכְתַמְתָּם.

מְלָאכָה אַחֲרוֹנָה זוֹ עָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּידֵי עַצְמוֹ וּבְרִחוּק מָקוֹם מִן הַקָּמִינִים, לְפִי שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה בָּהּ סַכָּנָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת, וְאַחַר הֵבִיא לַחֲבֵרָיו צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל נוֹזֵל זֶה וְאָמַר לָהֶם דְּבָרִים מוּעָטִים:

“הֲרֵי לִפְנֵיכֶם נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין!”

וְאָכֵן הָיָה זֶה בֶּאֱמֶת אוֹתוֹ הַחֹמֶר הַמְּפוֹצֵץ הַנּוֹרָא, אֲשֶׁר כֹּחוֹ גָדוֹל פִּי עֲשָׂרָה מִכֹּחַ אַבְקַת־הַשְּׂרֵפָה הַמָּצוּי וַאֲשֶׁר כְּבָר עוֹלֵל בָּעוֹלָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֲלִילוֹת אָסוֹן וָהָרֶס! וְאוּלָם מִשָּׁעָה שֶׁמָּצְאוּ תַּחְבּוּלָה לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְדִינָמִיט, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְעָרֵב אוֹתוֹ כְּדָבָר מוּצָק אֲבָל נַקְבּוּבִי, כְּגוֹן חֹמֶר אוֹ סֻכָּר, נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנוֹזֵל מְסֻכָּן זֶה מִתּוֹךְ יֶתֶר בִּטָּחוֹן. אֶפֶס בַּזְּמַן שֶׁיּוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן עָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם, טֶרֶם נוֹדַע הַדִּינָמִיט בָּעוֹלָם.

“וְנוֹזֵל זֶה הוּא אֲשֶׁר יְפוֹצֵץ אֶת הַסְּלָעִים שֶׁלָּנוּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ סֵבֶר פָּנִים שֶׁל פִּקְפּוּק.

“אָמְנָם כֵּן, יְדִידַי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפְּעֻלָתוֹ שֶׁל נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין זֶה תִּהְיֶה אַדִּירָה בְּיוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהַגְּרָנִית הִנֵּהוּ קָשֶׁה בְּיוֹתֵר וְכֹחַ הִתְנַגְדוּתוֹ עָצוּם הוּא עַד מְאֹד”.

“וְאֵימָתַי נִרְאֶה אֶת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?”

“מָחָר, לְאַחַר שֶׁנִּקֹּב חוֹר לְמַעֲשֵׂה הַפִּצּוּץ,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר.

לַמָּחָר – הוּא הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְמַאי – הָלְכוּ הַמְפוֹצְצִים בְּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶל אַחַד הַקְּצָווֹת אֲשֶׁר לְשָׂפָה הַמִּזְרָחִית שֶׁל הַיְאוֹר גְּרַנְט, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחַק חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מֵחוֹף הַיָּם. בְּמָקוֹם זֶה הִגִּיעוּ הַסְּלָעִים עַד הַמַּיִם וְהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לָהֶם מֵעֵין מִסְגֶּרֶת לֹא־גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר. נִרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁאִם יְפוֹצְצוּ אֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַזֹּאת, יִשְׁטְפוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ הַפֶּרֶץ הַזֶּה וְיִהְיוּ לְפֶלֶג, אֲשֶׁר יִתְגַּלְגֵּל עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹן שֶׁל הָרָמָה וְאַחַר יֵרֵד וְיִתְנַפֵּל עַל חוֹף הַיָּם. מִתּוֹךְ כָּךְ יִשְׁפַּל שֶׁטַח פְּנֵי הַיְאוֹר, וְסוֹפוֹ שֶׁמִּפְתָּח תּוֹצָאָתוֹ יִתְגַּלֶּה וְיִתְפַּנֶּה – וְהַמַּטָּרָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁאֵלֶיהָ נִתְכַּוְּנוּ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן, תֻּשַּׂג סוֹף סוֹף.

הִנֵּה כִּי כֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִפְרֹץ אֶת מִסְגֶּרֶת הַסְּלָעִים. פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל מְנַקֵּב בַּמַקֶּבֶת שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הַגְּרָנִית בְּכֹחַ וּבְחָרִיצוּת, וְהָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְנַצֵּחַ עָלָיו. תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַחוֹר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִנְקֹב, הָיְתָה בְּסָמוּךְ לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיְאוֹר וְהוּא הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ בַּאֲלַכְסוֹן בָּעֹמֶק מְרֻבֶּה מִתַּחַת לְשֶׁטַח הַמָּיִם. לְפִי כֵן צְרִיכָה הָיְתָה הִתְפּוֹצְצוּת הַסְּלָעִים לָתֵת לְמֵי הַיְאוֹר לְהִשְׁתַּפֵּךְ בִּרְחָבָה הַחוּצָה וּלְהַשְׁפִּיל עַל יְדֵי כָךְ אֶת גָּבְהָם בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה.

הַמְּלָאכָה אָרְכָה זְמַן מְרֻבֶּה, כִּי הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לְעוֹלֵל הִתְפּוֹצְצוּת אַדִּירָה וְאָמַר לְהוֹצִיא לַצֹּרֶךְ זֶה לֹא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת שֶׁל נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר נֶב נִכְנַס תַּחְתָּיו לַעֲבוֹדָה לִפְעָמִים, יָגַע וְטָרַח בִּשְׁקִידָה כָּל כָּךְ, שֶׁסָּמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַחוֹר עַד תֻּמָּהּ.

עַכְשָׁו הִגִּיעַ פִּרְקָהּ שֶׁל שְׁאֵלַת הַבְעָרַת הַחֹמֶר הַמְּפוֹצֵץ. בַּנוֹהֵג שֶׁמַּבְעִירִים אֶת הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין עַל יְדֵי מֶלַח מַרְעִים, אֲשֶׁר קוֹל רָעֲמוֹ מֵבִיא אֶת הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין לִידֵי הִתְפּוֹצְצוּת, שֶׁכֵּן לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין הַהִתְפּוֹצְצוּת בָּאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָרַעַשׁ, וְאִלּוּ הָיוּ מַבְעִירִים אֶת הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה, הָיָה בּוֹעֵר וְלֹא הָיָה מִתְפּוֹצֵץ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַדַּאי יָכֹל הָיָה לִמְצֹא אֵיזֶה אֶמְצָעִי רָאוּי לְצֹרֶךְ הַהַבְעָרָה. מֵאֵין לוֹ מֶלַח מַרְעִים, יָכֹל הָיָה עַל נְקַלָּה לַעֲשׂוֹת חֹמֶר מֵעֵין צֶמֶר־גֶּפֶן שֶׁל יְרִיָּה, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ חֻמְצָה חַנְקָנִית. אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה יָכֹל הָיָה לָתֵת בִּשְׁפוֹפֶרֶת וּלְהִכְנִיסוֹ אֶל תּוֹךְ הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין וְאַחַר לְהַבְעִירוֹ עַל יְדֵי פְּתִיל, וּמִיָּד הָיָה הַנִּיטְרוֹ גְּלִיצֵרִין בָּא לִידֵי הִתְפּוֹצְצוּת.

וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית יָדַע שֶׁהַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין תְּכוּנָתוֹ בְּכָךְ לְהִתְפּוֹצֵץ מִכֹּחַ הַלְמוּת. וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ קֹדֶם כֹּל בִּתְכוּנָתוֹ זוֹ, וְרַק אִם הָאֶמְצָעִי הַזֶּה לֹא יַצְלִיחַ, יֹאחַז בְּאֶמְצָעִי אַחֵר.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁהַלְמוּת פַּטִּישׁ עַל טִפּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין הַשְּׁפוּכוֹת עַל אֶבֶן קָשָׁה, כֹּחַ בָּהּ לְעוֹלֵל הִתְפּוֹצְצוּת. וְאוּלָם הָאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּפַטִּישׁ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, כִּי סוֹפוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂהוּ זֶה לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם. כְּדֵי לְהִמָּנַע מֵאָסוֹן זֶה עָלְתָה אֵפוֹא עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לִתְלוֹת בְּסִיּוּעַ שֶׁל סִיבֵי צְמָחִים מֵעַל לְחוֹר־הַנֶּפֶץ מְטִיל בַּרְזֶל, שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כַּמָּה לִיטְרָאוֹת. פְּתִיל אָרֹךְ אַחֵר שֶׁל סִיבִים מָשׁוּחַ בְּגָפְרִית נִקְשַׁר בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַפְּתִיל הָרִאשׁוֹן, תַּחַת אֲשֶׁר קָצֵהוּ הַשֵּׁנִי הָיָה מוּטָל עַל הַקַּרְקַע בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה פְּסִיעוֹת מִן הַחוֹר וָהָלְאָה. אִם יַבְעִירוּ אֶת קְצֶה הַפְּתִיל הַזֶּה בְּאֵשׁ, יְהִי הוֹלֵךְ וּבוֹעֵר עַד שֶׁיַּצִּית אֶת הַפְּתִיל הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ יִנָּתֵק וְיַפִּיל אֶת מְטִיל הַבַּרְזֶל עַל הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין.

הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין אֶת כָּל הַתְּכוּנָה הַזֹּאת, וּלְאַחַר שֶׁהִרְחִיק אֶת חֲבֵרָיו עָמַד וּמִלֵּא אֶת הַחוֹר עַד לְמִפְתַּח תּוֹצָאַת הַיְאוֹר בְּנִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵטִיל כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁל נוֹזֵל זֶה עַל הַסֶּלַע אֲשֶׁר מִתַּחַת לִמְטִיל הַבַּרְזֶל הַתָּלוּי.

מִשֶּׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, נָטַל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת קְצֶה הַפְּתִיל הַמָּשׁוּחַ בְּגָפְרִית וְהִצִּיתוּ בְּאֵשׁ וְאַחַר מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְרָץ אֶל חֲבֵרָיו, אֲשֶׁר שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַקָּמִינִים.

הַפְּתִיל צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת; וְאָכֵן הַחֶשְׁבּוֹן הָיָה מְדֻיָּק כָּל צָרְכּוֹ, כִּי מִקֵּץ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת רָעַם קוֹל נֵפֶץ אָיֹם וְנוֹרָא, שֶׁאֵין לְתָאֳרוֹ בְּמִלִּים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁכָּל הָאִי כֻּלּוֹ נִזְדַּעֲזַע עַד לְמַעֲמַקֵּי יְסוֹדוֹתָיו. אֲלֻמַּת אֲבָנִים נִזְרְקָה בַּאֲוִיר כְּאִלּוּ הוּקְאָה מִתּוֹךְ לוֹעוֹ שֶׁל וֻלְקָן. זַעֲזוּעַ הָאֲוִיר הָיָה אַדִּיר כָּל כָּךְ, שֶׁסַּלְעֵי הַקָּמִינִים הִתְנוֹדָדוּ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוּטְלוּ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁרְחוֹקִים הָיוּ מִמְּקוֹם הַנֵּפֶץ יוֹתֵר מִשְׁנֵי מִילִין.

הֵם קָמוּ מֵעַל הָאָרֶץ וְעָלוּ עַל הָרָמָה וְרָצוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַנֵּפֶץ צָרִיךְ הָיָה לִפְרֹץ וּלְמַגֵּר שָׁם אֶת שְׂפַת הַיְאוֹר…

קְרִיאַת הֵידָד מְשֻׁלֶּשֶׁת פָּרְצָה מִפִּיהֶם! מִסְגֶּרֶת הַגְּרָנִית נִפְרְצָה עַד לְמֶרְחָק מְסֻיָּם! וְדֶרֶךְ פֶּרֶץ זֶה הִשְׂתָּעֵר זֶרֶם מַיִם עַז וּמַעֲלֶה קְצָפִים וְשָׁטַף עַל פְּנֵי הָרָמָה וְהִתְגַּלְגֵּל וְנָפַל מֵרוֹם שֶׁל שָׁלֹשׁ מֵאוֹת רֶגֶל עַל חוֹף הַיָּם!

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר

פֶּנְקְרוֹף שׁוּב אֵינוֹ מֵטִיל סָפֵק בְּשׁוּם דָּבָר – שֶׁפֶךְ־הַיְאוֹר הַקּוֹדֵם – מִתַּחַת לָאֲדָמָה – הַנִּקְבָּה בְּתוֹךְ הַגְּרָנִית – טוֹףּ נֶעְלַם – הַמְּעָרָה הָרָאשִׁית הַפְּנִימִית – הַבְּאֵר שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה – תַּעֲלוּמָה – פֶּנְקְרוֹף חוֹצֵּב בַּמַקֶּבֶת – הֵשִׁיבָה הַבַּיְתָה

מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ וְהִצְלִיחָה כָּל צָרְכָּהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ וְלֹא גִּלָּה אֶת קוֹרַת רוּחוֹ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֶלָּא עָמַד דּוּמָם וּשְׂפָתָיו לְחוּצוֹת וְעֵינָיו צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת אֶל פֹּעַל כַּפָיו. הֶרְבֶּרְט הָיָה מָלֵא הִתְלַהֲבוּת־רוּחַ לְאֵין שִׁעוּר; נֶב רָקַד מֵרֹב עֲלִיצוּת וּפֶנְקְרוֹף הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל וּמִלְמֵל בִּדְמָמָה וְקוֹל:

“הִנֵּה כִּי כֵן, אֵין דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יַצְלִיחַ בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁלָּנוּ!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הַנִּיטְרוֹגְלִיצֵרִין פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּכֹחַ אַדִּיר לְאֵין חֹק. הַפֶּרֶץ, שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמִסְגֶּרֶת הַיְאוֹר, הָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁמִּדָּת הַמַּיִם שֶׁשָּׁטְפוּ דֶרֶךְ הַמִּפְתָּח הֶחָדָשׁ, הָיְתָה פִּי שְׁלֹשָׁה מִמִּדַּת הַמַּיִם שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ דֶרֶךְ הַמִּפְתָּח הַיָּשָׁן. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לְשַׁעֵר, שֶׁבְּעוֹד זְמַן מוּעָט יִשְׁפַּל גֹבַה הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאוֹר לְכָל הַפָּחוֹת בְּשִׁעוּר שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלָיִם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁבוּ אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנַת לָקַחַת מַקָּבוֹת, מַקְלוֹת מְפֻרְזָלִים, חֲבָלִים, פִּלְדַת־אֵשׁ, סְפוֹג מַבְעִיר; אַחַר חָזְרוּ אֶל הָרָמָה. טוֹףּ הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם אֶל כָּל אֲשֶׁר הָלְכוּ.

בַּדֶּרֶךְ לֹא יָכֹל הַסַּפָּן לְהִתְאַפֵּק וְאָמַר לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הֲרֵי נוֹזֵל זֶה שֶׁהִתְקַנְתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אֶפְשָׁר לְפוֹצֵץ בּוֹ אֶת כָּל הָאִי שֶׁלָּנוּ, הַאֵין זֹאת?”

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְלֹא אֶת הָאִי בִּלְבָד, אֶלָּא אֶת חֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה וְאֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ כֻּלּוֹ. הַכֹּל תָּלוּי בְּמִדַּת הַנּוֹזֵל”.

“אֲבָל כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר לְמַלֵּא בְּנִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין זֶה כְּלִי נֶשֶׁק שֶׁל יְרִיָּה?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“אִי אֶפְשָׁר, פֶּנְקְרוֹף, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חֹמֶר מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהָכִין אֲבַק־שְׂרֵפָה שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן, אוֹ אֲפִילוּ אֲבַק־שְׂרֵפָה מָצוּי, כֵּיוָן שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ חֻמְצַת־מְלַחַת מְלַחַת, גָּפְרִית וּפֶחָם. אֶלָּא חֲבָל, שֶׁאֵין לָנוּ כְּלֵי נֶשֶׁק שֶׁל יְרִיָּה.”

“אֲהָהּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אִלּוּ הָיָה אַךְ מְעַט רָצוֹן טוֹב!…”

נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, כִּי פֶּנְקְרוֹף מָחַק אֶת הַמִּלָּה “אִי אֶפְשָׁר” מִתּוֹךְ סֵפֶר־הַמִּלִּים שֶׁל יוֹשְׁבַי הָאִי לִינְקוֹלְן.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָלוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּמִיָּד הָלְכוּ אֶל קְצֵה הַיְאוֹר, אֲשֶׁר בְּקִרְבָתוֹ נִמְצָא מִפְתַּח הַשֶּׁפֶךְ הַיָּשָׁן, שֶׁעַכְשָׁו וַדַּאי נִגְלָה לָעָיִן. כֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם שׁוּב אֵינָם מִשְׁתַּפְּכִים אֶל קִרְבּוֹ, וַדַּאי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַחְדֹּר אֶל תּוֹכוֹ עַל מְנַת לִבְדֹּק אֶת הַמְּחִלָּה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ עַד קְצֶה הַיְּאוֹר וּבִמְעוּף עַיִן אֶחָד הַכִּירוּ, שֶׁהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה הֻשְּׂגָה בְּמִלּוּאָהּ.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: בְּתוֹךְ שְׂפַת הַיְאוֹר הַבְּנוּיָה גְרָנִית, אֲשֶׁר עַכְשָׁו כְּבָר הִתְרוֹמְמָה לְמַעְלָה מִשֶּׁטַח פְּנֵי הַמַּיִם, נִגְלָה אוֹתוֹ הַמִּפְתָּח, שֶׁבִּקְשׁוּהוּ זֶה כַּמָּה. זִיז סֶלַע צַר, שֶׁגַּם הוּא נִתְפַּנָּה עַכְשָׁו מִן הַמַּיִם, נָתַן אֶת הַיְּכֹלֶת לָגֶשֶׁת אַל הַמִּפְתָּח בָּחֳרָבָה. רָחְבוֹ הָיָה כְּעֶשְׂרִים רֶגֶל, וְאוּלָם גָּבְהוּ לֹא עָלָה עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם וּמַרְאֵהוּ הָיָה כְּמַרְאֵה מִפְתַּח הַבִּיב אֲשֶׁר בִּקְצֵה מַרְצֶפֶת שֶׁבִּרְחוֹב הָעִיר. וּמִשּׁוּם כָּךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ, כִּי הָיָה נָמוּךְ יוֹתֵר מִדָּי; וְאוּלָם נֶב וּפֶנְקְרוֹף נָטְלוּ מִיָּד אֶת הַמַּקָּבוֹת וְהִתְחִילוּ חוֹצְבִים בּוֹ, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת וְגָבְהוּ הִגִּיעַ עַד כְּדֵי הַשִּׁעוּר הַדָּרוּשׁ.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַמִּפְתָּח וְהִבְחִין, שֶׁקִּירוֹת חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן הוֹלְכִים וְשׁוֹפְעִים בְּמִדְרוֹן שֶׁל שְׁלֹשִׁים אוֹ שֶׁל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, לֹא יוֹתֵר מִכֵּן. הַקִּירוֹת הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים אֵפוֹא מוֹרָד נוֹחַ לְהַלֵּךְ בּוֹ, וְאִם הַשִּׁפּוּעַ שֶׁלָּהֶם יִשָּׁאֵר בְּעֵינוֹ וְלֹא יִתְרַבֶּה, אֶפְשָׁר יִהְיֶה עַל נְקַלָּה לָרֶדֶת מַטָּה עַד לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם. וְאִם בִּפְנִים הַר הַגְּרָנִית תִּמָּצֵא מְעָרָה מְרֻוַּחַת – וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה מִן הַנִּמְנָעוֹת – אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם בֵּית־דִּירָה.

“לָמָּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אָנוּ מִתְמַהְמְהִים?” שָׁאַל הַסַּפָּן מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה עַזָּה לְמַהֵר וְלָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲבָר הַצַּר. “רְאֵה, הִנֵּה טוֹףּ כְּבָר קִדְמָנוּ!”

עוֹד מְעַט וְנֵרֵד," הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “אֶלָּא שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְמָאוֹר לְהָאִיר אֶת הָאֲפֵלָה שֶׁבִּפְנִים – נֶב, לֵךְ וּכְרֹת אֲגֻדַּת עֲנָפִים בַּעֲלֵי שְׂרָף”.

נֶב וְהֶרְבֶּרְט רָצוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶׁעַל שְׂפַת הַיְאוֹר, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים שָׁם אֳרָנִים וְאִילָנוֹת אֲחֵרִים מִמִּין בַּעֲלֵי הַמְּחָטִים, וְעַד מְהֵרָה חָזְרוּ וּבִידֵיהֶם עֲנָפִים, שֶׁאָגְדוּ אוֹתָם אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, לִהְיוֹת לְלַפִּידִים. אֶת הַלַּפִּידִים הָאֵלֶּה הִדְלִיקוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל פִּלְדַת הָאֵשׁ וּסְפוֹג־הַשְּׂרֵפָה, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה עִם כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּרֹאשָׁם יָרְדוּ אֶל תּוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה, אֲשֶׁר זֶה לֹא כְּבָר הָיְתָה מְלֵאָה שִׁפְעַת מֵי הַיְאוֹר הָעוֹדְפִים.

עַד מְהֵרָה הִתְחִילָה הַמִּנְהָרָה הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶבֶת, וְהַיּוֹרְדִים מַטָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ מְצַפִּים לְכָךְ, לֹא הָיוּ צְרִיכִים לָכֹף רֹאשָׁם, אֶלָּא הָלְכוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. רִצְפַּת הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר הַמַּיִם שֶׁשָּׁטְפוּ עַל פָּנֶיהָ מִימוֹת עוֹלָם הֶחֱלִיקוּ וְשִׁפּוּ אוֹתָהּ עַד מְאֹד, הָיְתָה חֲלַקְלַקָּה בְּיוֹתֵר וְהַיּוֹרְדִים צְרִיכִים הָיוּ לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה שֶׁלֹּא לִנְפֹּל מַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ רָאוּ הַלָּלוּ צֹרֶךְ לְעַצְמָם לְהִתְקַשֵּׁר זֶה בָּזֶה בְּחֶבֶל, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת הָעוֹלִים בֶּהָרִים. לְאָשְׁרָם נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם זִיזִים וּבְלִיטוֹת שֶׁל סֶלַע הַגְּרָנִית שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים שְׁלַבִּים וּמַדְרֵגוֹת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְמַעֲטָה סַכָּנַת הַיְרִידָה. רְסִיסֵי מַיִם, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים עֲדַיִן עַל גַּבֵּי הַסְּלָעִים, הִתְנוֹצְצוּ פֹּה וָשָׁם לְנֹגַהּ אֵשׁ הַלַּפִּידִים, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ קִירוֹת הַמִּנְהָרָה הָיוּ מְכֻסִּים בְּאַבְנֵי־נֵטֶף לְאֵין מִסְפָּר. הָאִינְגֵ’נֵר בָּדַק אֶת הַגְּרָנִית הַשָּׁחוֹר בְּשִׂים לֵב וְלֹא מָצָא בּוֹ אַף רֹבֶד אֶחָד שֶׁל מִין־אֶבֶן אַחֵר. כָּל חֹמֶר הַגְּרָנִית הָיָה כֻּלּוֹ מוּצָק אֶחָד וְגַרְעִינָיו הָיוּ מְדֻבָּקִים וּמִתְלַכְּדִים כְּאֶחָד. מִנְהָרָה זוֹ נוֹצְרָה אֵפוֹא בִּזְמַן יְצִירָתוֹ שֶׁל הָאִי עָצְמוֹ, וְלֹא הַמַּיִם הֵם שֶׁנָּקְבוּ אוֹתָהּ לְאַט לְאַט. פְּלוֹטוֹן וְלֹא נֶפְּטוּן הוּא הוּא שֶׁעִצֵּב אוֹתָהּ בְּעֶצֶם יָדָיו, וַעֲדַיִן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל פְנֵּי קִירוֹתֶיהָ אֶת עִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל פְּעֻלָּה וֻלְקָנִית, אֲשֶׁר הַמַּיִם לֹא יָכְלוּ לִמְחוֹת אוֹתָם כָּלִיל.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָרְדוּ מַטָּה לְאַט לְאַט. בְּרִדְתָּם אֶל תּוֹךְ מֵעֲמַקַּי הַסֶּלַע הַזֶּה, שֶׁשּׁוּם יְצוּר אֱנוֹשׁ וַדַּאִי לֹא חָדַר לְשָׁם לִפְנֵיהֶם, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִכְבֹּשׁ בְּקִרְבָּם רֶגֶשׁ שֶׁל חֶרְדַּת נֶפֶשׁ שֶׁתָּקַף אוֹתָם עַל כָּרְחָם. הֵם לֹא דִבְּרוּ דָבָר, וְיֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁהָיוּ מְהַרְהֲרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כִּי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁבַּמְּעָרוֹת הַפְּנִימִיּוֹת הַמְחֻבָּרוֹת אֶל הַיָּם שׁוֹכֶנֶת חַיָּה מִן הַחַיּוֹת בְּנוֹת שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם, אוֹ מִפְלֶצֶת עֲנָקִית אַחֶרֶת מִמִּין הַקֵּפָלוֹפוֹדִים (בַּעֲלוֹת רַגְלֵי־קַרְקֶפֶת). וּמִשּׁוּם כָּךְ צָעֲדוּ בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה.

וְאוּלָם בְּרֹאשׁ הָאֹרְחָה הַקְּטַנָּה הָלַךְ טוֹףּ, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה יָכְלוּ לִסְמֹךְ עַל הַכֶּלֶב הַפִּקֵּחַ, אֲשֶׁר וַדַּאי יַתְרִיעַ אִם יִפְגַּע בְּסַכָּנָה.

לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ מַטָּה בִּנְתִיב עֲקַלְקַל בְּעֹמֶק שֶׁל מֵאָה רֶגֶל בְּעֶרֶךְ, עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ, וְהִמְתִּין עַד שֶׁחֲבֵרָיו נִלְווּ אֵלָיו. הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָיָה מְעָרָה בַּעֲלַת שִׁעוּר גֹּדֶל בֵּינוֹנִי. מִכִּפָּתָהּ הָיוּ מְנַטְפוֹת וְיוֹרְדוֹת טִפּוֹת מַיִם אֶלָּא שֶׁהַטִּפּוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ שֶׁל מַיִם הַמְחַלְחֲלִים דֶּרֶךְ הַגְּרָנִית. הֵן הָיוּ הַשְּׂרִידִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל זֶרֶם הָהָר, אֲשֶׁר הָמָה יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הַזֹּאת. אֲוִירָה שֶׁל הַמְּעָרָה הָיָה לַח, אֲבָל לֹא אָצַר בַּקִּרְבּוֹ שׁוּם הִתְנַדְּפוּת הַמַּכְבִּידָה עַל הַנְּשִׁימָה.

“וּבְכֵן כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” פָּתַח וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲרֵי לָנוּ מִקְלָט שֶׁכֻּלּוֹ מֻצְנָע וְחָבוּי יָפֶה בַּמַּעֲמַקִּים, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נוֹחַ כָּל עִקָּר לְשַׁמֵּשׁ בֵּית־דִּירָה.”

“מִשּׁוּם מַה אֵינוֹ נוֹחַ?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“מִשּׁוּם שֶׁהוּא קָטֹן יוֹתֵר מִדַּי וְאָפֵל יוֹתֵר מִדַּי.”

“וְכִי אֵין יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהִגְדִּילוּ, לְהַרְחִיבוֹ וְלִקְרֹעַ בּוֹ מִפְתָּח לְאוֹר וְלַאֲוִיר?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּב לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק בְּשׁוּם דָּבָר.

“הָבָה נַמְשִׁיךְ אֶת הַבְּדִיקָה שֶׁלָּנוּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אֶפְשָׁר שֶׁלְּמַטָּה מִזֶּה הֵכִין לָנוּ הַטֶּבַע בֵּית־דִּירָה יָפֶה, שֶׁלֹּא יַצְרִיךְ אוֹתָנוּ לַעֲמֹל בּוֹ.”

“עֲדַיִן לֹא עָבַרְנוּ אֶלָּא כְּדֵי שְׁלִישׁ הַמִּנְהָרָה,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, לֹא עָבַרְנוּ אֶלָּא כְּדֵי שְׁלִישׁ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי עַד עַכְשָׁו לֹא יָרַדְנוּ אֶלָּא כְּמֵאָה רֶגֶל מִתַּחַת לְתוֹצָאַת הַיְאוֹר, וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁבְּעֹמֶק שֶׁל מֵאָה רֶגֶל לְמַטָּה מִזֶּה…”

“הֵיכָן טוֹףּ?…” הִפְסִיק נֶב אֶת דִּבְרֵי אֲדוֹנָיו.

הִתְחִילוּ מְחַפְּשִׂים בַּמְּעָרָה אָנֶה וָאָנָה – וְהַכֶּלֶב אֵינֶנּוּ.

“וַדַּאי הִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ וְרָץ הָלְאָה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“הָבָה נֵלֵךְ אַחֲרָיו,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

שׁוּב הִתְחִילוּ יוֹרְדִים מַטָּה. הָאִינְגֵ’נֵר הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַמִּנְהָרָה, וְלַמְרוֹת כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת וְהַנַּפְתּוּלִים שֶׁלָּהּ הִבְחִין יָפֶה אֶת מַהֲלָכָהּ וְהֻבְרַר לוֹ, שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְיוֹרֶדֶת כְּלַפֵּי הַיָּם.

מִשֶּׁיָּרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹד כַּחֲמִשִּׁים רֶגֶל לְמַטָּה בְּקַו מְאֻנָּךְ, הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם קוֹל שָׁאוֹן רָחוֹק, שֶׁעָלָה מִתּוֹךְ מֵעֲמַקֵּי הַסֶּלַע. הֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ. הַשָּׁאוֹן הָיָה מְפוֹצֵץ וְעוֹבֵר דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה, כְּקוֹל הָעוֹבֵר דֶּרֶךְ שְׁפוֹפֶרֶת־הַדִּבּוּר, וְנִשְׁמַע בְּבֵרוּר.

“הֲרֵי זוֹ נְבִיחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַכֶּלֶב עַז־הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זַעַם!”

“הֲרֵי יֵשׁ בְּיָדֵינוּ מַקְלוֹת שֶׁחֻדֵּיהֶם בַּרְזֶל,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וּבְכֵן נֵלֵךְ בִּזְהִירוֹת לְפָנִים!”

“הַדָּבָר הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה רַב־עִנְיָן בְּמִדָּה יְתֵרָה,” לָחַשׁ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, וְהַלָּז הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו חָפְזוּ בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת לְעֶזְרַת הַכֶּלֶב. נְבִיחוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ הָלְכוּ וְנַעֲשׂוּ בְּרוּרוֹת בְּיוֹתֵר. מִתּוֹךְ קוֹלוֹ הַמְרֻסָּק אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין, שֶׁחֲמָתוֹ גְדוֹלָה עַד מְאֹד. אֶפְשָׁר נִלְחָם הוּא בְּאַחַת הַחַיּוֹת, שֶׁהוּא הִרְגִּישׁ אֶת רִבְצָהּ? רֶגֶשׁ שֶׁל סַקְרָנוּת תָּקַף אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִסִּיחַ מִלִּבָּם אֶת הַסַּכָּנָה, שֶׁאוּלַי הָיוּ צְפוּיִים לָהּ הֵם גּוּפָם. שׁוּב לֹא הָיוּ מְהַלְּכִים, אֶלָּא מַחֲלִיקִים וְיוֹרְדִים עַל גַּבֵּי הַמִּדְרוֹן בְּחִפָּזוֹן, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהֵם יָרְדוּ עוֹד כְּשִׁשִּׁים רֶגֶל לְמַטָּה וּמָצְאוּ אֶת טוֹףּ.

בְּמָקוֹם זֶה הִתְרַחֲבָה הַמִּנְהָרָה וְהָיְתָה לִמְעָרָה יָפָה וּמְרֻוָּחַת. וּבִמְעָרָה זוֹ רָץ טוֹףּ אָנֶה וְאָנָה וְנָבַח בְּזַעַם. פֶּנְקְרוֹף וְנֶב נוֹפְפוּ בַּלַּפִּידִים שֶׁבִּידֵיהֶם וְהֵטִילוּ אֲלֻמּוֹת אוֹרָה עַל כָּל פְּנוֹת הַמְּעָרָה, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט כּוֹנְנוּ נִכְחָם אֶת מַקְלוֹת הַבַּרְזֶל וְהָיוּ עֲרוּכִים לִקְרָב וּנְכוֹנִים לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא.

וְאוּלָם הַמְּעָרָה רַחֲבַת־הַיָּדַיִם הָיְתָה רֵיקָה, הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָבְרוּ אוֹתָהּ לְכָל עֲבָרֶיהָ וּפִנּוֹתֶיהָ. הֵם לֹא מָצְאוּ בָּהּ אַף נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּסַק טוֹףּ מִלִּנְבֹּחַ. כָּל הַלְּטִיפוֹת שֶׁלִּטְּפוּ אוֹתוֹ וְכָל הָאֲיֻמִּים שֶׁאִיְּמוּ עָלָיו לֹא הוֹעִילוּ לַהֲבִיאוֹ לִידֵי שְׁתִיקָה.

“וַדַּאי נִמְצָא כָּאן מוֹצָא, אֲשֶׁר דַרְכּוֹ הָיוּ שׁוֹטְפִים מֵי הַיְאוֹר הַיָּמָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וּלְפִיכָךְ עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר לְבַל נִפֹּל אֶל אַחַת הַפְּחָתִים.”

“רוּץ, טוֹףּ, רוּץ וּבַקֵּשׁ!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

דִּבְרֵי אֲדוֹנָיו זֵרְזוּ אֶת הַכֶּלֶב וְהוּא רָץ אֶל קְצֶה הַמְּעָרָה וְנָבַח שָׁם בְּכָל עֹז.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ אַחֲרָיו וּלְאוֹר הַלַּפִּידִים רָאוּ פִּי בְּאֵר לַאֲמִתָּה, שֶׁהָיְתָה חֲצוּבָה בְּתוֹךְ הַגְּרָנִית. לְכָאן הִשְׁתַּפְּכוּ אֵפוֹא הַמַּיִם, שֶׁשָּׁטְפוּ דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה, אֶלָּא שֶׁמְּקוֹם־שֶׁפֶךְ זֶה לֹא הָיָה מִדְרוֹן נוֹחַ לְמַעֲבָר כַּמִּנְהָרָה, כִּי אִם בְּאֵר בַּעֲלַת דְּפָנוֹת זְקוּפוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹכָהּ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִסּוּ לְהָאִיר אֶת מִפְתָּח הַבְּאֵר בְּלַפִּידִים, אֲבָל לֹא רָאוּ פְּנִימָה כְּלוּם. אָז הִתִּיר כּוֹרֶשׁ סְמִית אַחַד הָעֲנָפִים הַבּוֹעֲרִים וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲמַקִּים. הָעֵץ הָרָווּי שְׂרָף הִתְלַהֵב מֵחֲמַת הַנְּפִילָה הַמְּהִירָה לְמַטָּה בְּכֹחַ מִשְׁנֵה וְהֵאִיר אֶת תּוֹכָהּ שֶׁל הַבְּאֵר, וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר לֹא נִרְאָה לְאוֹרוֹ. לְבַסּוֹף כָּבְתָה הַשַּׁלְהֶבֶת מִתּוֹךְ לְחִישָׁה קַלָּה, סִמָּן שֶׁהֶעָנָף נָפַל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֶל תּוֹךְ הַיָּם.

עַל פִּי מֶשֶׁךְ זְמַן הַנְּפִילָה שֶׁל הֶעָנָף חָשַׁב הָאִינְגֵ’נֵר וּמָצָא שֶׁהַבְּאֵר הָיְתָה עֲמֻקָּה כְּתִשְׁעִים רָגֶל. נִמְצָא שֶׁקַּרְקַע הַמְּעָרָה הָיָה גָּבוֹהַּ מֵעַל שֶׁטַח פְּנֵי־הַיָּם כְּתִשְׁעִים רָגֶל.

“הֲרֵי הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל הֲרֵי בְּדִירָה זוֹ שָׁכַן קֹדֶם לָכֵן אַחַד הַיְצוּרִים,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתוֹ לַחֲדָשׁוֹת לֹא מָצְאָה אֶת סִפּוּקָהּ.

“אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֲבָל יְצוּר זֶה, בֵּין שֶׁהוּא אַמְפִיבִיָּה וּבֵין שֶׁהוּא חַיָּה אַחֶרֶת, בָּרַח דֶּרֶךְ מִפְתָּח זֶה וּפִנָּה לָנוּ אֶת מְקוֹמוֹ.”

“וּבְכָל זֹאת,” אָמַר הַסַּפָּן, “מִי יִתֶּן וְהָיִיתִי לִפְנֵי רֶבַע שָׁעָה תַּחַת טוֹףּ, שֶׁהֲרֵי לֹא לְחִנָּם נָבַח בְּזַעַם גָּדוֹל כָּל כָּךְ!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִבִּיט אֶל כַּלְבוֹ, וְאוֹתָם מֵחֲבֵרָיו, שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּקִרְבָתוֹ, שְׁמָעוּהוּ מְדַבֵּר בְּלַחַשׁ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אָמְנָם כֵּן, מֻבְטָחְנִי שֶׁטּוֹףּ יוֹדֵעַ כַּמָּה דְבָרִים הַנֶּעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ.”

מִכָּל מָקוֹם נִתְקַיְּמוּ מַאֲוַיֵּיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כִּמְעַט בְּמִלּוּאָם. הַמִּקְרֶה, אֲשֶׁר בִּינָתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל מַנְהִיגָם עָזְרָה עַל יָדוֹ, הֵאִיר אֲלֵיהֶם אֶת פָּנָיו וְנָתַן לָהֶם אֶת מְבֻקָּשָׁם. עַכְשָׁו נִמְצְאָה בִּרְשׁוּתָם מְעָרָה מְרֻוַּחַת, אֲשֶׁר לָאוֹר הַדַּל שֶׁל הַלַּפִּידִים שֶׁבְּיָדָם, עֲדַיִן לֹא יָכְלוּ לִקְבֹּעַ אֶת שִׁעוּרֶיהָ כָּל צָרְכָּם. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם עַל נְקַלָּה לְחַלֵּק אוֹתָהּ עַל יְדֵי מְחִצּוֹת שֶׁל לְבֵנִים לַחֲדָרִים מְיֻחָדִים וּלְהַתְקִינָהּ יָפֶה לְשֵׁם מָעוֹן. הַמַּיִם יָצְאוּ מִקִּרְבָּהּ וְשׁוּב לֹא יַחְזְרוּ אֵלֶיהָ לְעוֹלָם. הַמָּקוֹם הָיָה פָּנוּי!

אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הָיוּ שְׁנֵי קְשָׁיִים בַּדָּבָר: מְעָרָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה קְבוּעָה בְּתוֹךְ סֶלַע מוּצָק, הָיְתָה זְקוּקָה לְמָאוֹר וּלְמָבוֹא נוֹחַ וְקַל. לְהַכְנִיס בָּהּ אוֹר מִלְמַעְלָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְקֹרָה בְּשִׁכְבַת גְרָנִית עָבָה עַד מְאֹד. וּכְנֶגֶד זֶה אוּלַי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִפְרֹץ פֶּרֶץ בְּתוֹךְ הַקִּיר הַקָּדוּם הַמָּפְנֶה אֶל הַיָּם. בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ לְמַטָּה קָבַע הָאִינְגֵ’נֵר בְּקֵרוּב אֶת שִׁעוּר הַמִּדְרוֹן שֶׁל הַמִּנְהָרָה, אַף הֶעֱרִיךְ אֶת מִדַּת אָרְכָּהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ בָּא לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁהַחֵלֶק הַקָּדוּם שֶׁל חוֹמַת הַסֶּלַע וַדַּאי אֵינוֹ עָבֶה בְּיוֹתֵר. וּבְכֵן אֵפוֹא צָרִיךְ לִפְרֹץ בַּקִּיר הַזֶּה וְלִקְרֹעַ בּוֹ גַּם חַלּוֹנוֹת וְגַם פֶּתַח וְאַחַר כָּךְ לְהַתְקִין מִבַּחוּץ מֵעֵין מַדְרֵגָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹדִיעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לַחֲבֵרָיו.

“וּבְכֵן הָבָה נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הֲרֵי מַקַּבְתִּי בְּיָדִי וּבְעֶזְרָתָהּ הִנְנִי לִפְרֹץ לִי בְּחוֹמָה זוֹ דֶרֶךְ אֶל אוֹר הַיּוֹם. הֵיכָן לִפְרֹץ?”

“כָּאן” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר וְהֶרְאָה לַסַּפָּן אַמִּיץ־הַכֹּחַ שְׁקַעֲרוּרָה עֲמֻקָּה בַּקִּיר, שֶׁעַל יָדָהּ וַדַּאי נִתְמַעֲטָה מִדַּת עָבְיוֹ שֶׁל הַקִּיר.

פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל חוֹצֵב בַּגְּרָנִית וּלְאוֹר הַלַּפִּידִים הִתִּיז וְהִפְרִיחַ בַּמַקֶּבֶת שֶׁבְּיָדוֹ צְרוֹרוֹת אֶבֶן וְנִיצוֹצוֹת. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה בָּא נֶב תַּחְתָּיו וְאַחֲרָיו גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

הַמְּלָאכָה כְּבָר אָרְכָה כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְהָיוּ יָדַיִם לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהַקִּיר עָבֶה הוּא יוֹתֵר מִדַּי וְעוֹלֶה בְּעָבְיוֹ עַל מִדַּת אָרְכָּה שֶׁל הַמַּקֶּבֶת, וְהִנֵּה הִכָּה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הַכָּאָה אַחֲרוֹנָה וּכְלִי הַמְּלָאכָה פָּרַץ אֶת הַקִּיר וְנָפַל הַחוֹצָה.

“הֵידָד! וְשׁוּב פַּעַם הֵידָד!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

עָבְיוֹ שֶׁל הַקִּיר בְּמָקוֹם זֶה לֹא עָלָה עַל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵצִיץ בְּעַד הַמִּפְתָּח, שֶׁהָיָה לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ כִּשְׁמוֹנִים רָגֶל. לְנֶגֶד עֵינָיו הִשְׂתָּרַע חוֹף הַיָּם, הָאִי הַקָּטֹן, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה – הַיָּם הַגָּדוֹל לְאֵין קֵץ.

הַחוֹר שֶׁנִּפְרַץ בַּקִּיר הָיָה רָחָב בְּיוֹתֵר, כִּי הַלְמוּת הַמַּקֶּבֶת עוֹלְלָה בְּקִיעִים בַּגְּרָנִית וְגוּשִׁים גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ נָפְלוּ מֵאֲלֵיהֶם. וּבְעַד הַחוֹר הַזֶּה פָּרְצוּ גַּלֵּי הָאוֹר וְהֵצִיפוּ אֶת הַמְּעָרָה כֻּלָּהּ וְחוֹלְלוּ בָּהּ פְּעֻלַּת קָסֶם! מִצַּד שְׂמֹאל הָיָה אֹרֶךְ הַמְּעָרָה כְּמֵאָה רֶגֶל וְגָבְהָהּ וְרָחְבָּהּ אַךְ כְּשִׁשִּׁים רֶגֶל, וְאוּלָם מִצַּד יָמִין הָיָה שִׁעוּר הֶקֵּפָה מְרֻבֶּה עַד מְאֹד וְכִפָּתָהּ הַמְעֻגָּלָה הִתְנַשְּׂאָה עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל שְׁמוֹנִים רֶגֶל וְיוֹתֵר. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עָמְדוּ בְּלִי סְדָרִים עַמּוּדֵי גְרָנִית וְתָמְכוּ אֶת קַשְׁתּוֹת הַכִּפָּה כַּדּוֹמֶה לָעַמּוּדִים הַתּוֹמְכִים כִּפָּתוֹ שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ נִדְהָמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם מֵרֹב תִּמָּהוֹן. הֵם קִוּוּ לִמְצֹא מְעָרָה צָרָה, וְהִנֵּה מָצְאוּ אַרְמוֹן נִפְלָא!

קְרִיאוֹת תִּמָּהוֹן וַעֲלִיצוּת פָּרְצוּ מִפִּי כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְעוֹרְרוּ הֲמוֹן הֵדִים, שֶׁצָּלְלוּ וְאָבְדוּ בְּתוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה.

“יְדִידַי וַאֲהוּבַי!” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כַּאֲשֶׁר נָאִיר כָּל צָרְכּוֹ אֶת הֶחָלָל הָרָחָב הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נַעֲרֹךְ וּנְסַדֵּר אֶת חֲדָרֵינוּ, אֶת לִשְׁכוֹת אוֹצְרוֹתֵינוּ וְאֶת לִשְׁכוֹת הַמְּלָאכָה שֵׁלָּנוּ בַּחֵלֶק הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הֶחָלָל הַזֶּה, עֲדַיִן תִּשָּׁאֵר לָנוּ מְעָרָה נֶהְדָּרָה זוֹ, אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ לְאוּלָם הַלִּמּוּד וְהַחֵקֶר שֶׁלָּנוּ, לְבֵית־הַמּוּזֵאוֹן שֶׁלָּנוּ!”

“וּמַה הַשֵּׁם אֲשֶׁר נִקְרָא לְדִירָתֵנוּ זוֹ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“אַרְמוֹן הַגְּרָנִית,” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית.

לְשֵׁמַעַ הַשֵּׁם הַזֶּה שׁוּב פָּרְצוּ מִצְהֲלוֹת הֵידָד מִפִּי חֲבֵרָיו.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכוּ הַלַּפִּידִים הָלֹךְ וְכָלֹה, וְכֵיוָן שֶׁכְּדֵי לָצֵאת מִן הַמְּעָרָה הֻצְרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲבֹר אֶת הַמִּנְהָרָה עַד לְרֹאשׁ הָרָמָה, לְפִיכָךְ גָּמְרוּ לִדְחוֹת אֶת יֶתֶר הָעֲבוֹדָה לְצֹרֶךְ תִּקּוּן הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה לְיוֹם הַמָּחָר.

קֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ מִן הַמְּעָרָה גָּחַן כּוֹרֶשׁ סְמִית שׁוּב עַל פִּי הַבְּאֵר הָאֲפֵלָה, אֲשֶׁר הֶעֱמִיקָה הָלֹךְ וְהַעֲמִיק בְּקַו מְאֻנָּךְ עַד לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם. הוּא הִטָּה אָזְנָיו וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב – אֵין קוֹל וְאֵין כְּלוּם. אֲפִילוּ שְׁאוֹן גַּלֵּי הַיָּם לֹא עָלָה בְּאָזְנָיו. שׁוּב פַּעַם זָרַק לְשָׁם עָנָף בּוֹעֵר – קִירוֹת הַבְּאֵר הֵאִירוּ רֶגַע אֶחָד, וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד לֹא נִרְאָה לְעֵינָיו, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. אִם בֶּאֱמֶת נִמְצְאָה כָּאן אַחַת הַחַיּוֹת הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁבַּיָּם בְּשָׁעָה שֶׁפָּסַק זֶרֶם הַמַּיִם, וַדַּאי הִצְלִיחָה לְהִמָּלֵט הַיָּמָה דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה.

וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר עֲדַיִן עָמַד בְּלִי־נוֹעַ עַל עָמְדוּ וְאָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת וּמֶבָּטָיו שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם וְדָבָר לֹא יָצָא מִפִּיו.

הַסַּפָּן קָרַב אֵלָיו וְנָגַע בִּזְרוֹעוֹ וְאָמַר:

“אֲדוֹנִי סְמִית!”

“מַה לְךָ, יְדִידִי?” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּאָדָם הַמֵּקִיץ מֵחֲלוֹם.

“עוֹד מְעַט וְיִכְבּוּ הַלַּפִּידִים.”

“לְכוּ וְנֵלֵכָה!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה עָזְבָה אֶת הַמְּעָרָה וְהִתְחִילָה עוֹלָה בַּמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה. טוֹףּ הָלַךְ אַחֲרֶיהָ וַעֲדַיִן הוֹסִיף לְהַשְׁמִיעַ פַּעַם בְּפַעַם קוֹל נָהֲמָה זוֹעֶמֶת. הָעֲלִיָּה הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. הָעוֹלִים עָמְדוּ לָפוּשׁ שָׁעָה קַלָּה בַּמְּחִלָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין כֶּבֶשׁ בְּאֶמְצַע הַמַּדְרֵגָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל הַגְּרָנִית. אַחַר הִתְחִילוּ שׁוּב עוֹלִים מַעְלָה.

עַד מְהֵרָה הִרְגִּישׁוּ בַּאֲוִיר צַח, שֶׁפָּרַץ אֶל תּוֹךְ הַמִּנְהָרָה. טִפּוֹת הַמַּיִם כְּבָר הִתְנַדְּפוּ וְשׁוּב לֹא הִתְנוֹצְצוּ עַל גַּבֵּי הַקִּירוֹת. הַלַּפִּידִים הָעֲשֵׁנִים וְהַמַּעֲלִים פִּיחַ הָלְכוּ וְכָבוּ. הַלַּפִּיד שֶׁבְּיָד נֶב כְּבָר דָּעַך כָּלִיל, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה הֵחִישׁוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשׁוּפֵם עֲבִי מַחֲשַׁכִּים.

סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁגַּם הַלַּפִּיד שֶׁל הַסַּפָּן כָּבָה אוֹרוֹ, עָלָה כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו מִתּוֹךְ פִּי הַמִּנְהָרָה אֲשֶׁר בְּמַעֲבֶה הַגְּרָנִית.

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר

פָּרָשַׁת תָּכְנִיתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – הֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית סֻלָּם הַחֲבָלִים – חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – הָעֲשָׂבִים הַנּוֹתְנִים רֵיחַ – גְּדֶרֶת שְׁפָנִים טִבְעִית – תְּעָלַת־מַיִם לְצָרְכֵי הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה – הַמַּרְאֶה שֶׁנִּרְאָה בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית

לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְמַאי, הִתְחִילוּ בַּמְּלָאכָה לְשֵׁם הַכְשָׁרַת הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה וּסִדּוּרָה. נֶפֶשׁ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כָּלְתָה לְמַהֵר וּלְהַחֲלִיף אֶת בֵּית מִקְלָטָם הֶעָלוּב אֲשֶׁר בַּקָמִינִים בְּמָדוֹר מְרֻוָּח וּבָרִיא זֶה, שֶׁנֶּחֱצַב בִּידֵי הַטֶּבַע בְּלֵב הַסֶּלַע וְשֶׁהָיָה מוּגָן גַּם מִפְּנֵי מֵי הַיָּם וְגַם מִפְּנֵי מְטַר הַשָּׁמַיִם. אֶפֶס הֵם לֹא דִמּוֹּ לַעֲזֹב אֶת הַקָּמִינִים לְגַמְרֵי, כִּי הָיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׁוֹתוֹ לְבֵית אֻמָּנוּת לִמְלָאכוֹת גַּסּוֹת.

קֹדֶם כָּל, שָׁקַד כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהַכִּיר לְהֵיכָן פּוֹנָה הֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית. לְשֵׁם כָּךְ שָׂם פָּנָיו אֶל חוֹף הַיָּם אֲשֶׁר מִמּוּל קִיר הַגְּרָנִית. לְשֵׁם כָּךְ שָׂם פָנָיו אֶל חוֹף הַיָּם אֲשֶׁר מִמּוּל קִיר הַגְּרָנִית הָאַדִּיר. כֵּיוָן שֶׁהַמַּקֶּבֶת שֶׁנִּשְׁמְטָה מִיָּד הַכַּתָּב וַדַּאי נָפְלָה מַטָּה בְּכִוּוּן מְאֻנָּךְ, לֹא הֻצְרַךְ אֵפוֹא אֶלָּא לִמְצֹא אֶת הַמַּקֶּבֶת הַזֹּאת, כְּדֵי לָדַעַת אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נֶחֱצַב הַחוֹר בְּתוֹךְ הַגְּרָנִית.

הַמַּקֶּבֶת נִמְצְאָה עַל נְקַלָּה, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר: בְּקַו מְאֻנָּךְ לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִנְעֲצָה הַמַּקֶּבֶת בַּחוֹל, וּבְגֹבַהּ שֶׁל שְׁמוֹנִים רֶגֶל מֵעַל לַחוֹף הָיָה פָּרוּץ חוֹר בְּתוֹךְ הַקִּיר. יוֹנֵי־סֶלַע אֲחָדוֹת כְּבָר נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה זוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל הַיְגִיעָה שֶׁיָּגְעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְגַלּוֹת אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיְתָה אֶלָּא בִּשְׁבִילָן, בִּשְׁבִיל יוֹנֵי־הַסֶּלַע הַלָּלוּ!

הָאִינְגֵ’נֵר נִתְכַּוֵּן לְחַלֵּק אֶת הַחֵלֶק הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַמְּעָרָה לְכַמָּה חֲדָרִים עִם מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ לִפְנֵיהֶם וְלִקְרֹעַ בְּתוֹךְ הֶחָזִית חֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַחֲדָרִים, וּכְמוֹ כֵן לַחֲצֹב בָּהּ פֶּתַח. פֶּנְקְרוֹף הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ בְּנוֹגֵעַ לַחֲמֵשֶׁת הַחַלּוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּפֶּתַח, כֵּיוָן שֶׁהַמִּנְהָרָה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מַדְרֵגָה טִבְעִית, אֲשֶׁר דַּרְכָּהּ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס עַל נְקַלָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

“יְדִידִי,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, "אִם הַמִּנְהָרָה תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ כְּנִיסָה קַלָּה וְנוֹחָה אֶל בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ, הֲרֵי תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ כָּךְ גַּם לַאֲחֵרִים. יֵשׁ בְּדַעְתִּי לִסְכֹּר אֶת מִפְתַּח הַמִּנְהָרָה הַזֹּאת כָּלִיל, וְאִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר אַעֲלִים אוֹתוֹ אֲפִילוּ מִן הָעַיִן עַל יְדֵי הַעֲלָאַת מֵי הַיְאוֹר לְקַדְמוּתָם; לְשֵׁם כָּךְ אֵין לָנוּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סֶכֶר בִּמְקוֹם מוֹצָא הַמַּיִם הֶחָדָשׁ.

“וְכֵיצַד נִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“עַל יְדֵי מַדְרֵגָה שֶׁמִּחוּץ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “עַל יְדֵי סֻלָּם שֶׁל חֲבָלִים, אֲשֶׁר אִם נִמְשְׁכֶנּוּ אֵלֵינוּ לְמַעְלָה שׁוּב לֹא תִּהְיֶה יְכֹלֶת לְשׁוּם בְּרִיָּה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ.”

“וְכָל הַזְּהִירוּת הַזֹּאת לָמָּה?” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הֵן הַחַיּוֹת, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ כָּאן לְפָנֵינוּ עַד עַכְשָׁו, דּוֹמֶה שֶׁאֵינָן אֲיֻמּוֹת בְּיוֹתֵר, וּמִפְּנֵי יְלִידֵי הַמָּקוֹם אֵין לָנוּ לְפַחֵד, שֶׁהֲרֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ אֵין בּוֹ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם?”

“וְכִי מֻבְטָח אַתָּה בְּכָךְ, פֶּנְקְרוֹף?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת עֵינָיו בַּסַּפָּן.

“אָמְנָם אֵין אָנוּ יְכֹלִים לִהְיוֹת מְבֻטָחִים בַּדָּבָר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא סִיַּרְנוּ וְחָקַרְנוּ אֶת הָאִי לְכָל חֲלָקָיו,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי לַאֲמִּתוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין אָנוּ מַכִּירִים אֶלָּא חֵלֶק קָטֹן שֶׁל הָאִי. מִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין לָנוּ אוֹיְבִים מִבַּיִת, יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁמָּא יָבוֹאוּ אוֹיְבִים מִן הַחוּץ, כִּי אֵין לְךָ מְקוֹם סַכָּנָה כְּאִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. וּלְפִיכָךְ עָלֵינוּ לְתַקֵּן תַּקָּנוֹת שֶׁל זְהִירוּת מִפְּנֵי כָּל פֶּגַע וּמִקְרֶה הֶעָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית דִבֵּר מֵחֲכְמָה, וּפֶנְקְרוֹף שׁוּב לֹא טָעַן כְּנֶגְדּוֹ כְּלוּם, אֶלָּא הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְמָלֵא אֶת פְּקֻדּוֹתָיו.

וּבְכֵן אֵפוֹא צָרִיךְ הָיָה לִקְרֹעַ בֶּחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית חֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת לְשֵׁם מָאוֹר וְלִפְרֹץ בָּהּ פָּתַח; חוּץ מִזֶּה, הָחְלַט לַחֲצֹב בָּהּ אֲרֻבָּה רְחָבָה וְכַוִּים עֲגֻלִּים כְּדֵי לְהַכְנִיס דֵּי אוֹרָה אֶל תּוֹךְ אוּלָם הָעַמּוּדִים הַנִּפְלָא. חָזִית זוֹ, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה בְּרוּם שֶׁל שְׁמוֹנִים רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע, הָיְתָה פּוֹנָה כְּלַפֵּי מִזְרָח, וְהַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלֶה עֲתִידָהּ הָיְתָה לְהָצִיף אוֹתָהּ בְּכָל בֹּקֶר בְּקַרְנֵי זָהֳרָהּ הָרִאשׁוֹנוֹת. הָרוּחוֹת הַקָּשׁוֹת, הַלֹּא הֵן הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת מִצַּד צְפוֹנִי־מִזְרָחִי, לֹא יָכְלוּ לִפְגֹּעַ בָּהּ אֶלָּא מִן הַצָּד, לְפִי שֶׁהַזִּיז הַיּוֹצֵא מִן הַסְּלָעִים הָיָה מֵגֵן עָלֶיהָ בְּמִדָּה יְדוּעָה. וּלְפִי שָׁעָה, עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִסְגְּרוֹת הַחַלּוֹנוֹת, דִּמָּה הָאִינְגֵ’נֵר לִסְגֹר אֶת הַמִּפְתָּחִים בִּתְרִיסִים אֲטוּמִים, אֲשֶׁר יָגֵנּוּ עַל יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת גַּם מִפְּנֵי הָרוּחַ וְגַם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם.

קֹדֶם כֹּל, הָיָה אֵפוֹא מִן הַצֹּרֶךְ לַחֲצֹב אֶת הַמִּפְתָּחִים בַּקִּיר. וְאוּלָם הַסֶּלַע הָיָה קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ אָמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּמַקָּבוֹת, הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת זְמַן הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר. אֲבָל הֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ לָנוּ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אִישׁ תַּחְבּוּלוֹת הָיָה. בְּיָדוֹ נִמְצְאָה עֲדַיִן מִדָּה הֲגוּנָה שֶׁל נִיטְרוֹ־גְלִיצֵרִין וּבַנּוֹזֵל הַזֶּה הִשְׁתַּמֵּשׁ הַפַּעַם בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה. הוּא יָדַע לְכַוֵּן אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַנּוֹזֵל הַמְּפוֹצֵץ וּלְצַמְצְמָהּ בִּתְחוּם מֻגְבָּל, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדוֹ לְפוֹצֵץ אֶת הַגְּרָנִית בַּמְּקוֹמוֹת הָרְצוּיִים לוֹ. אַחַר הִשְׁלִימוּ הַמַּקָּבוֹת וְהַמַּפָּצִים אֶת צוּרָתָם שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַחַלּוֹנוֹת, הַכַּוִּים וְהַפֶּתַח, הִקְצִיעוּ וְהֶחֱלִיקוּ אֶת קְצוֹת הַפְּרָצוֹת, שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁהֵן עִם כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת הַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁבָּהֶן, וְיָמִים מוּעָטִים לְאַחַר הַתְחָלַת הַמְּלָאכָה פָּרְצוּ אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן הַגְּרָנִית זַהֲרוּרֵי שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר הָרִאשׁוֹנִים וְהֵאִירוּ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ עַד לְפִנּוֹתָיו הָרְחוֹקוֹת.

לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁעָרַךְ כּוֹרֶשׁ סְמִית צְרִיכָה הָיְתָה הַדִּירָה לְהִתְחַלֵּק לַחֲמִשָּׁה חֲדָרִים, שֶׁכֻּלָּם מָפְנִים כְּלַפֵּי הַיָּם: מִיָּמִין – מִסְדְּרוֹן וְלוֹ פֶּתַח הַמְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַסֻּלָּם שֶאָמְרוּ לְהַתְקִין; סָמוּךְ לוֹ חֲדַר־בִּשּׁוּל, שֶׁרָחְבּוֹ שְׁלֹשִׁים רֶגֶל, אַחֲרָיו חֲדַר־אֹכֶל, שֶׁרָחְבּוֹ אַרְבָּעִים רֶגֶל, וְאַחֲרָיו חֲדַר־מִטּוֹת הַשָּׁוֶה לוֹ לָרֹחַב, וּלְבַסּוֹף חֶדֶר, שֶׁלְּפִי הַצָּעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף צָרִיךְ הָיָה לְשַׁמֵּשׁ “חֲדַר־אוֹרְחִים” וְשֶׁנִּמְצָא בְּסָמוּךְ לָאוּלָם הַגָּדוֹל.

הַחֲדָרִים הָאֵלֶּה, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר שׁוּרַת חֲדָרִים זוֹ, לֹא תָּפְסוּ אֶת כָּל הַשֶּׁטַח שֶׁל הַמְּעָרָה. עֲלֵיהֶם נוֹסָף עוֹד מִסְדְּרוֹן כְּלָלִי, שֶׁהִפְרִיד בֵּינָם וּבֵין לִשְׁכַּת כֵּלִים אֲרֻכָּה, אֲשֶׁר שִׁמְּשָׁה בֵּית אוֹצָר שֶׁל כְּלֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְהַמְּזוֹנוֹת וְשֶׁל כָּל מִינֵי חֲפָצִים שׁוֹנִים. כָּל צָרְכֵי הָאֹכֶל שֶׁהִמְצִיא הָאִי לְיוֹשְׁבָיו, בֵּין שֶׁל צְמָחִים וּבֵין שֶׁל בָּשָׂר, הָיוּ נִשְׁמָרִים כָּאן כְּתִקּוּנָם וּמוּגָנִים יָפֶה מִפְּנֵי הַטַּחַב. חֲלָלוֹ שֶׁל בֵּית אוֹצָר זֶה הָיָה מְרֻוָּח לְמַדַּי, וְכָל דָּבָר הָיָה מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ בְּסֵדֶר נָאֶה. חוּץ מִזֶּה נִמְצְאָה בִּרְשׁוּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם הַמְּעָרָה הַקְּטַנָּה שֶׁעַל גַּבֵּי דִירָתָם, וְזוֹ שִׁמְשָׁה לָהֶם מֵעֵין אֹסֶם.

לְאַחַר שֶׁתָּכְנִית זוֹ הִסְכִּימָה עָלֶיהָ דַעַת כֻּלָּם, נִגְּשׁוּ מִיַּד לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַפֹּעַל. פּוֹעֲלֵי הַמַּחֲצֵב נַעֲשׂוּ שׁוּב לְלוֹבְנֵי לְבֵנִים, וּלְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת מְלַאכְתָּם הֵבִיאוּ אֶת הַלְּבֵנִים וְסִדְּרוּ אוֹתָן לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

עַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה לְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו מָבוֹא אַחֵר אֶל הַמְּעָרָה שֶׁלָּהֶם חוּץ מִן הַמִּנְהָרָה. עַל יְדֵי כָּךְ אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲלוֹת מִתְּחִלָּה עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין לִאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר, אַחַר לָרֶדֶת דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה בְּעֹמֶק שֶׁל מָאתַיִם רֶגֶל, וְלַעֲלוֹת שׁוּב אֶל גֹּבַהּ שֶׁכָּזֶה, אִם רָצוּ לָצֵאת מִן הַמְּעָרָה. הַדָּבָר הַזֶּה גָּרַם לָהֶם אִבּוּד זְמַן וִיגִיעוֹת מְרֻבּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לָגֶשֶׁת מִיָּד אֶל הַמְּלָאכָה לְשֵׁם עֲשִׂיַּת סֻלָּם שֶׁל חֲבָלִים אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲרִימוֹ לְמַעְלָה וְלִמְנֹעַ עַל יְדֵי כָךְ אֶת הַכְּנִיסָה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

סֻלָּם זֶה נַעֲשָׂה בִּתְבוּנַת־כַּפַּיִם יְתֵרָה. צַלְעוֹתָיו נִקְלְעוּ מִסִּיבָיו שֶׁל צֶמַח אֶחָד, הַקָּרוּי “קֵרִישׁוֹנק”, וְהָיוּ חֲזָקוֹת כְּאַחַת הָעֲבוֹתוֹת הַגַּסּוֹת בְּיוֹתֵר. אֶת הַשְּׁלַבִּים עָשׂוּ מֵעַנְפֵי עֵץ־אֶרֶז אָדֹם, שֶׁהֵם קַלִּים וּמוּצָקִים עַד מְאֹד. אֶת כָּל הַמְּלָאכָה מָסְרוּ לְיָדָיו הַמְּנֻסּוֹת וְהֶחָרוּצוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.

גַּם אֶת שְׁאָר הַחֲבָלִים קָלְעוּ יָפֶה מִסִּיבִים שֶׁל צְמָחִים וּלְיַד הַפֶּתַח הֶעֱמִידוּ מַעֲלִית, שֶׁהָיְתָה עֲרוּכָה בְּצוּרָה גַּסָּה. בְּסִיּוּעַ שֶׁל מְכוֹנָה זוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל נְקַלָּה אֶת הַלְּבֵנִים וְאֶת שְׁאָר הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְהַתְחִיל מִיַּד בִּמְלֶאכֶת הַתִּקּוּן הַפְּנִימִי שֶׁל בֵּית הַדִּירָה. בְּסִיד לֹא הָיָה מַחֲסוֹר, וְכַמָּה אַלְפֵי לְבֵנִים הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְתַשְׁמִישָׁם. אָז הִתְקִינוּ וְהֶעֱמִידוּ עַל נְקַלָּה אֶת הַמְּחִיצוֹת שֶׁל עֵץ, שֶׁמְּלַאכְתָּם הָיְתָה גַּסָּה בְּמִקְצַת, וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וְכָל הַמָּעוֹן הָיָה מְחֻלָּק לַחֲדָרִים, אַף הֻתְקְנָה בּוֹ לִשְׁכַּת־הַכֵּלִים, הַכֹּל לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁנִּקְבְּעָה מֵרֹאשׁ.

כָּל הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ נַעֲשׂוּ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהוּא גוּפוֹ שָׁלַח יָדוֹ בַּפַּטִּישׁ וּבְכַף הַסַּיָּדִים. הוּא הָיָה מֻמְחֶה וְזָרִיז בְּכָל מְלֶאכֶת כַּפַּיִם וְשִׁמֵּשׁ מוֹפֵת לַחֲבֵרָיו הַנְּבוֹנִים וְהֶחָרוּצִים. וְהַכָּל עָבְדוּ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן וּמִתּוֹךְ קוֹרַת רוּחַ. עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיְתָה עֲרוּכָה תָּמִיד מִלָּה שֶׁל בְּדִיחָה וְלֵיצָנוּת בִּהְיוֹתוֹ מְשַׁמֵּשׁ פַּעַם נַגָּר, פַּעַם פּוֹתֵל חֲבָלִים וּפַעַם גּוֹדֵר, וּמֵרוּחוֹ הָעַלִּיזָה אָצַל עַל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה. אֱמוּנָתוֹ בָּאִינְג’נֵר הָיְתָה לְלֹא מְצָרִים, וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבְּעוֹלָם לֹא הָיָה עָלוּל לְרוֹפֵף אוֹתָהּ. הוּא הֶאֱמִין שֶׁהַלָּז מֻכְשָׁר לְכָל מִפְעָל וְיָדָיו רַב לוֹ לְבַצֵּעַ בְּהַצְלָחָה אֶת כָּל מַה שֶׁיָּזַם לַעֲשׂוֹת. שְׁאֵלַת הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁהָיְתָה שְׁאֵלָה חֲמוּרָה עַד מְאֹד, שְׁאֵלַת הַמָּאוֹר בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף, שְׁאֵלַת עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בַּחֵלֶק הַפּוֹרֶה שֶׁבָּאִי, הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לַהֲפֹךְ אֶת צִמְחֵי־הַבָּר לְצִמְחֵי־תַרְבּוּת – כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בְּעֵינָיו שְׁאֵלוֹת שֶׁל מַה־בְּכָךְ, הָעֲשׂוּיוֹת לְהִפָּתֵר עַל נְקַלָּה כָּל אַחַת בִּזְמַנָּהּ וּבְעוֹנָתָהּ בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא הִתְמַכֵּר לַהֲזָיוֹת וְחָלַם חֲלוֹמוֹת עַל נְהָרוֹת שֶׁנֶּהְפְּכוּ לִתְעָלוֹת לְהִלּוּךְ אֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן יוֹבִילוּ אֶת אוֹצְרוֹת־הַטֶּבַע שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, עַל נִצּוּל מַחְצְבֵי־אֲבָנִים וּמַחְפּוֹרוֹת־מַתֶּכֶת, עַל מְכוֹנוֹת הַמְּשַׁמְּשׁוֹת לְכָל צָרְכֵי מַעֲשֵׂה הַחֲרֹשֶׁת וְעַל מְסִלּוֹת בַּרְזֶל, אֲשֶׁר רִשְׁתָּן תְּכַסֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא אֶת כָּל הָאִי לִינְקוֹלְן!

הָאִינְגֵ’נֵר נָתַן לְפֶנְקְרוֹף לְפַטְפֵּט כְּאַוַת נָפְשׁוֹ וְלֹא מָחָה בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם טוֹב־לֵב זֶה עַל הַגֻּזְמָאוֹת וְדִבְרֵי הַהַפְלָגָה שֶׁלּוֹ. הוּא יָדַע הֵיטֵב כֵּיצַד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן מִתְפַּשְּׁטִים בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם. הוּא צָחַק בְּקִרְבּוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אָדָם זֶה וְלֹא גִלָּה אַף בְּדִבּוּר אֶחָד אֶת הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה שֶׁהִתְגַנְּבוּ לְעִתִּים אֶל לִבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּגוֹרָלוֹ וְגוֹרָל חֲבֵרָיו לֶעָתִיד. וְאָכֵן הָיָה לוֹ עַל מַה לִהְיוֹת חָרֵד וְדוֹאֵג: חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט הָיָה רָחוֹק מִמְּסִלַּת הִלּוּךְ הָאֳנִיּוֹת, וּמִי שֶׁהוּטַל לְכָאן כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ תִּקְוָה לִגְאֻלָּה וּתְשׁוּעָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָכְלוּ לְהִשָׁעֵן רַק עַל עַצְמָם בִּלְבַד, כִּי הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה כָּל כָּךְ רָחוֹק מִכָּל אֶרֶץ אַחֶרֶת, שֶׁאִלּוּ עָרְבוּ אֶת לִבָּם לַעֲבֹר אֶת הַמֶּרְחָק הַגָּדוֹל הַזֶּה בִּסְפִינָה קְטַנָּה, – וּסְפִינָה גְדוֹלָה הֲרֵי לֹא הָיְתָה לְאֵל יָדָם לִבְנוֹת – וַדַּאי הָיוּ מְסַכְּנִים אֶת חַיֵּיהֶם.

וְאַף עַל פִּי כֵן “הָיוּ גְּבוֹהִים מִשִּׁכְמָם וָמַעְלָה,” כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַסַּפָּן, מִכָּל מִינֵי רָבִּינְזוֹנִים, אֲשֶׁר אִם עָלָה בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, הָיוּ סְבוּרִים שֶׁעָשׂוּ נִפְלָאוֹת.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הֵם “הָיוּ בַּעֲלֵי יְדִיעוֹת,” וְאָדָם “בַּעַל יְדִיעוֹת” מַצְלִיחַ וְעוֹשֶׂה חַיִל, בְּמָקוֹם שֶׁהַנִּבְעָר מִדַּעַת מִתְנַוֵּן וְהוֹלֵךְ וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא אוֹבֵד.

הֶרְבֶּרְט הִצְטַיֵּן בְּכָל מְלָאכָה וּבְכָל פֹּעַל יָד. הוּא הָיָה בַּר־דַּעַת וְחָרוּץ; הוּא הָיָה מָהִיר לִתְפֹּס וְעָשָׂה אֶת הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ, וְנַפְשׁוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ הַנַּעַר הַזֶּה בְּמִדָּה יְתֵרָה. וְגַם הֶרְבֶּרְט הָגָה לָאִינְגֵ’נֵר רִגְשֵׁי יְדִידוּת וְכָבוֹד מֵעֹמֶק לִבּוֹ. פֶּנְקְרוֹף רָאָה יָפֶה אֶת מָסֹרֶת הָאַהֲבָה שֶׁקָּמָה בֵּין שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָבְרָה עָלָיו רוּחַ קִנְאָה.

נֶב הָיָה נֶב לְכָל מִשְׁפָּטוֹ וְטִיבוֹ. כְּדַרְכּוֹ כָּל הַיָּמִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ גַּם הַפַּעַם סֵמֶל שֶׁל אֹמֶץ לֵב, שֶׁל שְׁקִידָה, שֶׁל הִתְמַכְּרוּת וּמְסִירוּת נָפֶשׁ. הוּא הָגָה לַאֲדוֹנָיו אוֹתָם רִגְשׁוֹת הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁהָגָה לוֹ פֶּנְקְרוֹף, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִבִּיעַ אוֹתָם בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ כְּמוֹתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָיָה בָּא לִידֵי הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה, הָיָה נֶב מַעֲמִיד תָּמִיד פָּנִים כְּאוֹמֵר: “הֲרֵי כָּל זֶה טִבְעִי וּפָשׁוּט תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת.” הוּא וּפֶנְקְרוֹף אָהֲבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אָהֲבָה יְתֵרָה וְזֶה כַּמָּה שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה בְּלָשׁוֹן “אַתָּה”.

וַאֲשֶׁר לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, הִנֵּה הִשְׁתַּתֵּף גַּם הוּא בְּכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁל הַצִּבּוּר וְלֹא הָיָה מִן הַנְּמוּשׁוֹת – וְעַל זֶה הַסַּפָּן תָּמֵהַּ תָּמִיד בְּמִקְצָת. הֲרֵי אָדָם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא “זְשׁוּרְנָלִיסְטָן,” וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא דַיּוֹ שֶׁהוּא נָאֶה מֵבִין אֶת הַכֹּל, אֶלָּא גַּם נָאֶה מְקַיֵּם וְעוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל!

בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְחֹדֶשׁ מַאי שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַסֻּלָּם וְהוּא הוּקַם בִּמְקוֹמוֹ כְּתִקּוּנוֹ. הוּא הָיָה בַּעַל מֵאָה שְׁלַבִּים וְגָבְהוּ שְׁמוֹנִים רָגֶל. כּוֹרֶשׁ סְמִית חִלֵּק אוֹתוֹ לִשְׁנֵי חֲלָקִים וּלְתַכְלִית זוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזִיז שֶׁהָיָה בּוֹלֵט מִן הַקִּיר בְּגֹבַהּ שֶׁל אַרְבָּעִים רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הָאֶרֶץ. אֶת הַזִּיז הַזֶּה הִקְצִיעוּ וְיִשְּׁרוּ יָפֶה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעֵין כֶּבֶשׁ שֶׁל מַדְרֵגָה וְאֵלָיו הִדְּקוּ אֶת הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַסֻּלָּם, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֶבֶל הָיָה עָשׂוּי לִהְיוֹת מוּרָם לְמַעְלָה, אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית. עַל יְדֵי חֲלֻקָּה זוֹ לִשְׁנַיִם נִתְמַעֲטָה תְּנוּדַת הַסֻּלָּם בְּמִדָּה יְתֵרָה. וַאֲשֶׁר לַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסֻּלָּם, הִנֵּה הִדְּקוּ אֶת קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן אֶל הַפֶּתַח, תַּחַת אֲשֶׁר קָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן הָיָה יוֹרֵד וְנָח עַל אוֹתוֹ הַזִּיז הַבּוֹלֵט שֶׁבַּקִּיר. בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּקַלָּה הָעֲלִיָּה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית בְּמִדָּה מְרֻבָּה. וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, אֶלָּא הָגָה מַחֲשָׁבָה לְהַתְקִין לְאַחַר זְמַן מֵעֲלִיַּת הִידְרַבְלִית, אֲשֶׁר תְּפַטֵּר אֶת יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית מִכָּל עָמָל וִיגִיעָה וּמִכָּל אִבּוּד זְמַן לְבַטָּלָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְרַגְּלוּ עַד מְהֵרָה אֶל הָעֲלִיָּה וְהַיְרִידָה בְּסֻלָּם זֶה. אָמְנָם זְרִיזִים וּמְהִירִים הָיוּ כְּשֶׁהֵם לְעַצְמָם, אֶלָּא שֶׁגַּם פֶּנְקְרוֹף שֶׁסַּפָּן הָיָה וְרָגִיל הָיָה מֵעוֹדוֹ לְטַפֵּס עַל תְּרָנִים וְעַל סֻלָּמוֹת שֶׁל חֲבָלִים, הוֹרָה אוֹתָם כֵּיצַד מְטַפְּסִים כַּהֲלָכָה. לְהוֹרָאָה זוֹ הָיָה זָקוּק בְּיִחוּד טוֹףּ. כֶּלֶב עָלוּב זֶה עִם אַרְבַּע הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ לֹא הָיָה מֻּכְשָׁר כְּלָל מִטֶּבַע בְּרִיתוֹ לְמַעֲשֵׂה רִקּוּד זֶה עַל גַּבֵּי חֲבָלִים. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה מוֹרֶה וּמֻמְחֶה וְשַׁקְדָּן וְסוֹפוֹ שֶׁהֵבִיא אֶת טוֹףּ לִידֵי כָּךְ שֶׁהָיָה רָץ בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה עַל סֻלָּם הַחֲבָלִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי מִינוֹ בַּקִּרְקָס. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁהַסַּפָּן הָיָה מִתְגָּאֶה בְּתַלְמִידוֹ זֶה. וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיָה עִתִּים מַעֲלֶה אוֹתוֹ לְמַעְלָה כְּשֶׁהוּא טוֹעֲנוֹ עַל גַּבּוֹ, וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה טוֹףּ קוֹבֵל עַל זֶה כָּל עִקָּר.

עִם כָּל הֱיוֹתָם טְרוּדִים בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנִּזְדָּרְזוּ לַעֲשׂוֹתָן בִּמְהִירוּת יְתֵרָה, מֵאַחַר שֶׁעוֹנַת הַחֹרֶף הָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, לֹא הָיוּ מְזַלְזְלִים כָּל עִקָּר בִּשְׁאֵלַת הַמְּזוֹנוֹת. הַכַּתָּב וְהֶרְבֶּרְט, שֶׁנָּטְלוּ עַל עַצְמָם אֶת הַתַּפְקִיד לְסָפֵּק מִזוֹנוֹת לִבְנֵי הַקּוֹלוֹנִיָה, הָיוּ עוֹסְקִים יוֹם יוֹם כַּמָּה שָׁעוֹת בְּמַעֲשֵׂה צָיִד. לְפִי שָׁעָה, לֹא הָיוּ מְנַצְּלִים אֶלָּא אֵת יַעַר זְשָׁקָמַר בִּלְבַד, שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, כִּי מֵחֶסְרוֹן גֶּשֶׁר אוֹ סִירָה עֲדַיִן לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל אוֹתוֹ נָחַל. מְסִּבָּה זוֹ עֲדַיִן לֹא נֶחְקְרוּ כְּלָל כָּל אוֹתָם הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם בְּשֵׁם “יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק.” אֶת סִיּוּר הַיְּעָרִים הַלָּלוּ דָּחוּ לַיָּמִים הַנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָאָבִיב הַבָּא. אֶפֶס כַּדַּאי הוּא לְצַיֵּן, שֶׁיַּעַר זְשָׁקָמַר זֶה הָיָה מָלֵא חַיּוֹת צַיִד בְּמִדָּה יְתֵרָה: הָיוּ מְצוּיִים בּוֹ הַרְבֵּה קֶנְגּוּרוּ וַחֲזִירִי־בָּר, וּמַקְלוֹת הַבַּרְזֶל, הַקֶּשֶׁת וְהַחִצִּים שֶׁל הַצַּיָּדִים עָשׂוּ אֶת תַּפְקִידָם בֶּאֱמוּנָה וּבְהַצְלָחָה. חוּץ מִזֶּה, גִּלָּה הֶרְבֶּרְט בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית שֶׁל הַיְאוֹר מֵעֵין גְּדֶרֶת־שְׁפַנִּים טִבְעִית, שֶׁהָיְתָה קְבוּעָה עַל פְּנֵי כַּר־דֶּשֶׁא לֶחָה מַגְדֶּלֶת עֲרָבוֹת וַעֲשָׂבִים נוֹתְנֵי רֵיחַ, אֲשֶׁר בִּשְּׂמוּ אֶת הָאֲוִיר בְּרֵיחוֹת נִיחוֹחַ, כְּגוֹן תִּימוֹס²⁸, קוֹרָנִית־הַשָּׂדֶה²⁹, בָּסִילִיקָא, וְיֶתֶר צִמְחֵי הָרֵיחַ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַשִּׂפְתוֹנִים, שֶׁהַשְּׁפַנִּים לְהוּטִים אַחֲרֵיהֶם בְּיוֹתֵר.

הַכַּתָּב תָּמַהּ: הֲרֵי שֻׁלְחָן מָלֵא דֶשֶׁן עָרוּךְ לִשְׁפַנִּים – וּשְׁפַנִּים אָיִן! הוּא הִבִּיעַ אֶת תִּמְהוֹנוֹ לְבֶן לִוְיָתוֹ וּשְׁנֵיהֶם תָּרוּ וּבָדְקוּ אֶת הַמָּקוֹם בְּשִׂים לֵב. כַּר הַדֶּשֶׁא הִצְמִיחַ הֲמוֹן צְמָחִים מוֹעִילִים, וְאִלּוּ נִקְרָה לְשָׁם חוֹקֵר הַטֶּבַע, הָיָה מוֹצֵא לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לַחֲקֹר הַרְבֵּה מִינִים שׁוֹנִים.

הֶרְבֶּרְט קָטַף צְרוֹרוֹת אֲחָדִים שֶׁל בָּסִילִיקָאִים חִלְפֵי־יָם, וּצְמָחִים אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְגֻלּוֹת שֶׁל תְּרוּפָה. כְּשֶׁשָּׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הָעֶלֶם מַה תּוֹעֶלֶת בְּאֹסֶף הַצְּמָחִים שֶׁלָּקַט, עָנָה הַלָּז וְאָמַר:

“לְהָבִיא לָנוּ רְוָחָהּ וּמַרְפֵּא אִם נֶחֱלֶה,”

“וְלָמָּה לָנוּ לַחֲלוֹת? הֲרֵי אֵין רוֹפְאִים עַל פְּנֵי הָאִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר.

טַעֲנָה זוֹ הָיְתָה טַעֲנָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, וְאַף עַל פִּי כֵן, הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט לִלְקֹט אֶת הָעֲשָׂבִים שֶׁלּוֹ, וְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית קִבְּלוּם בְּרָצוֹן רָב. חוּץ מִצִּמְחִי הָרְפוּאָה אָסַף לֶקֶט גָּדוֹל שֶׁל מִין צֶמַח, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בַּאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית בְּשֵׁם “טֶה שֶׁל אוֹסְוֶגוֹ” וַאֲשֶׁר מִשְׁרָתוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת מַשְׁקֶה מְעֻלֶּה, וְעַל זֶה שִׁבְּחוּהוּ חֲבֵרָיו בְּיוֹתֵר.

סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי חִפּוּשִׂים הַרְבֵּה מָצְאוּ שְׁנֵי הַצַּיָּדִים עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת מָקוֹם מְגוּרָם שֶׁל הַשְּׁפַנִים. קַרְקָעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה כֻּלּוֹ חָרוּר כִּכְבָרָה.

“הֲרֵי מְאוּרוֹת!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“הֵן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “הֲרֵינִי רוֹאֶה אוֹתָן יָפֶה.”

“הֲכִי נוֹשָׁבוֹת הֵן?”

“הִיא הִיא הַשְּׁאֵלָה!”

וְאוּלָם שְׁאֵלָה זוֹ נִפְתְּרָה עַד מְהֵרָה. כִּמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע עַצְמוֹ הִתְפָּרְצוּ מֵחוֹרֵיהֶן כְּמֵאָה חַיּוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁמֵּרְאֵיהֶן כְּמַרְאֶה שְׁפַנִּים, וּבָרְחוּ לְכָל עֵבֶר בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִילוּ טוֹףּ לֹא יָכֹל לְהַשִּׂיגָן. הַצַּיָּדִים וְהַכֶּלֶב אָמְנָם רָצוּ בְּכָל כֹּחָם, אֲבָל הַכַּרְסְמָנִים הַלָּלוּ הִשְׁתַּמְּטוּ מִפְּנֵיהֶם בְּקַלּוּת יְתֵרָה וְנֶעֱלָמוּ. וְאוּלָם הַכַּתָּב אַחַת גָּמַר שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה עַד שֶׁיָּצוּד לְכָל הַפָּחוֹת חֲצִי תְּרֵיסָר מִן הַחַיּוֹת הַלָּלוּ. לְעֵת עַתָּה רָצָה לִלְכֹּד כַּמָּה מֵהֶן לְשֵׁם מַאֲכָל, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָצוּד לְאַחַר זְמַן עוֹד אֲחֵרוֹת עַל מְנַת לְגַדְּלָן וְלַעֲשׂוֹתָן בְּנוֹת תַּרְבּוּת. אִלּוּ הָיוּ בְּיָדָם רְשָׁתוֹת אֲחָדוֹת, הָיוּ פּוֹרְשִׂים אוֹתָן עַל פִּי הַמְּאוּרוֹת, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ מַצְלִיחִים. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם רְשָׁתוֹת וְלֹא הָיָה לָהֶם אֲפִילוּ מִמַּה לַעֲשׂוֹתָן, לֹא הָיְתָה לִפְנֵיהֶם בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לִבְדֹּק כָּל מְאוּרָה וּמְאוּרָה, לְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶן בְּמַקֵּל וּלְהַשִּׂיג בְּכֹחַ הַסַּבְלָנוּת מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.

לְאַחַר שָׁעָה תְּמִימָה שֶׁל בְּדִיקָה וְנִקּוּר בַּמַּקְלוֹת, סוֹף סוֹף עָלְתָה בְּיָדָם לָצוּד אַרְבָּעָה כַּרְסְמָנִים בְּחוֹרֵי מְגוּרָם. הַלָּלוּ הָיוּ שְׁפָנִים הַדּוֹמִים מְאֹד לִבְנֵי מִינָם שֶׁבְּאֵרָפָּה וְהַיְדוּעִים לַכֹּל בְּשֵׁם “שְׁפַנֵּי אֲמֵרִיקָה”, שֶׁנִּקְרָא עֲלֵיהֶם.

שְׁלַל הַצַּיִד הוּבָא אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהֹעֲלָה בְּאוֹתוֹ יוֹם עַל הַשֻּׁלְחָן לִסְעֻדַּת הָעָרֶב. הַסּוֹעֲדִים מָצְאוּ אֶת בְּשַׂר הַשְּׁפַנִים עָרֵב בְּיוֹתֵר וַאֲכָלוּהוּ בַּהֲנָאָה. הִנֵּה כִּי כֵן עֲתִידָהּ הָיְתָה גְּדֶרֶת־הַשְּׁפַנִּים לְשַׁמֵּשׁ לִבְנֵי הַקּוֹלוֹנִיָה מְקוֹר מִחְיָה יְקָר עֶרֶךְ, אֲשֶׁר כְּפִי הַנִּרְאֶה הָיָה מָקוֹר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק.

בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד לְחֹדֶשׁ מַאי שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַמְּחִיצוֹת. מֵעַתָּה לֹא חָסְרוּ הַחֲדָרִים אֶלָּא כְּלֵי בַיִת, וְאוּלָם מְלֶאכֶת הַכֵּלִים הָאֵלֶּה נִדְחֲתָה לְעַרְבֵי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים. בַּחֶדֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בֵּית־בִּשּׁוּל, הֵקִימוּ כִּירָה. טִרְדָה יְתֵרָה גָרְמָה לַגּוֹדְרִים שֶׁלָּנוּ הֲקָמַת אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחְלִיט שֶׁמִּן הָרָאוּי וְהַפָּשׁוּט הוּא בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מֵחֵמָר. כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לָתֵת לָהּ מוֹצָא דֶרֶךְ הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה, עָמְדוּ וְחָצְבוּ חוֹר בַּגְּרָנִית לְמַעְלָה מִן הַחַלּוֹן שֶׁל בֵּית הַבִּשּׁוּל, וְאֶל הַחוֹר הַזֶּה הִטּוּ בַּאֲלַכְסוֹן אֶת אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לִקְנֵה־הַפַּחִים שֶׁל תַּנּוּר הַבַּרְזֶל. אָמְנָם בְּשָׁעָה שֶׁתִּהְיֶינָה מְנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת הַמִּזְרָח הַחֲזָקוֹת, וַדַּאי תַּעֲלֶה הִכִּירָה עָשָׁן, וְאוּלָם רוּחוֹת אֵלֶּה אֵינָן מְנַשְּׁבוֹת אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְחוּץ מִזֶּה, לֹא הָיָה הָרַקָּח נֶב מִן הַמַּקְפִּידִים בְּיוֹתֵר עַל דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלֶּה.

מִשֶּׁנִּשְׁלְמוּ כָּל הַמְּלָאכוֹת לְשֵׁם הַתִּקּוּן הַפְּנִימִי שֶׁל בֵּית הַדִּירָה, נָתַן הָאִינְגֵ’נֵר אֶת דַּעְתּוֹ לִסְכֹּר אֶת מִפְתַּח הַמּוֹצָא הַקֹּדֶם שֶׁל מֵי הַיְאוֹר, כְּדֵי לִסְגֹר עַל יְדֵי כָךְ אֶת הַכְּנִיסָה אֶל הַבַּיִת מִצַּד זֶה. לְתַכְלִית זוֹ גּוֹלְלוּ אֶל תּוֹךְ הַמִּפְתָּח גִּזְרֵי סְלָעִים גְּדוֹלִים וְטָחוּ אוֹתָם יָפֶה בְּמֶלֶט. אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהָעֲלוֹת שׁוּב אֶת מֵי הַיְאוֹר לִידֵי גָּבְהָם הַקֹּדֶם, כְּדֵי לְהַעֲלִים תַּחְתֵּיהֶם אֶת הַמִּפְתָּח מִן הָעַיִן, לֹא הוֹצִיא לְעֵת עַתָּה אֶל הַפֹּעַל. לְפִי שָׁעָה הִצְנִיעוּ מֵעֵין רוֹאִים עַל יְדֵי צְמָחִים, שִׂיחִים וְקָנִים שֶׁנָּטַע בְּתוֹךְ הָרְוָחִים שֶׁבֵּין גִּזְרֵי הַסְּלָעִים, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁבְּאָבִיב הַבָּא יִגְדְּלוּ וִישַׂגְשְׂגוּ בְּשֶׁפַע וִיכַסּוּ אֶת כָּל הַמָּקוֹם.

וְאַף עַל פִּי כֵן הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְעָלַת הַמַּיִם הַקּוֹדֶמֶת, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ דָּרְכָּה סִילוֹן שֶׁל מַיִם מְתוּקִים מִתּוֹךְ הַיְאוֹר אֶל הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה. לְתַכְלִית זוֹ נָקְבוּ חוֹר קָטֹן מִתַּחַת לִפְנֵי הַיְאוֹר, וְעַל יְדֵי כָּךְ יָצְרוּ מַעְיָן מְלָאכוּתִי, שֶׁהָיָה מְסַפֵּק יוֹם יוֹם לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לוֹג מַיִם, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים לְצָרְכָּם דַּי וְהוֹתֵר.

סוֹף סוֹף נִגְמְרָה כָּל הָעֲבוֹדָה עַד תֻּמָּהּ, וּבְעִתָּהּ נִגְמְרָה, כִּי הִנֵּה תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה כְּבָר הָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. בְּמִפְתְּחֵי הַחַלּוֹנוֹת קָבְעוּ תְּרִיסִים אֲטוּמִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים לְהִסָּגֵר יָפֶה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְקַוִּים שֶׁיָּבוֹא יוֹם וּבְיַד הָאִינְגֵ’נֵר יַעֲלֶה לַעֲשׂוֹת זְגוּגִיּוֹת שֶׁל זְכוּכִית לַחַלּוֹנוֹת.

עַל הַזִּיזִים וּבַּחֲגָוִים שֶׁבַּסֶּלַע וּמִסָּבִיב לַחַלּוֹנוֹת שָׂם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּיָד חָרוּצָה וּבְטוּב־טַעַם צְמָחִים שׁוֹנִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הֻקְּפוּ מִפְתְּחֵי הַחַלּוֹנוֹת בְּמִסְגֶּרֶת יְרוֹקָה רַבַּת חֵן וְנוֹי.

יוֹשְׁבֵי הַדִּירָה הַמּוּצָקָה, הַבְּרִיאָה וְהַבְּטוּחָה הַזֹּאת, וַדַּאי הָיוּ זַכָּאִים לִמְצֹא קוֹרַת רוּחַ וְלִשְׂמֹחַ בַּמִּפְעָל שֶׁיָּצְרוּ יְדֵיהֶם. בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת נִתְגַּלָּה לְעֵינֵיהֶם אֹפֶק בְּלִי מְצָרִים, אֲשֶׁר שְׁנֵי כֵּפֵי הַמְלְתַעוֹת גְּדָרוּהוּ בַּצָּפוֹן וְכֵף הַצִּפֹּרֶן גְּדָרָהוּ בַּדָּרוֹם. מִפְרַץ הַבְּרִית הִתְנוֹסֵס לְנֶגְדָּם בְּהָדָר לְכָל מְלוֹא גָדְלוֹ. אָמְנָם כֵּן, זַכָּאִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחָרוּצִים הַלָּלוּ לִהְיוֹת מְלֵאִים קוֹרַת רוּחַ עַל כָּל הַחַיִל שֶׁעָשׂוּ, וּצְדָקָה גְמוּרָה הָיְתָה לְפֶנְקְרוֹף לְשַׁבֵּחַ וּלְקַלֵּס אֶת דִּירָתוֹ, שֶׁקָּרָא לָהּ בְּלָצוֹן “דִּירָה בַּדְּיוֹטָא הַחֲמִשִׁית לְמַעְלָה מִן הָאַנְטְרֵיסוֹל!”

פֶּרֶק עֶשְׂרִים

יְמוֹת הַגְּשָׁמִים – שְׁאֵלַת הַבְּגָדִים – צֵיד כַּלְבֵי־יָם – עֲשִׂיַּת נֵרוֹת – מְלָאכוֹת בִּפְנִים אַרְמוֹן הַגְּרָנִית – שְׁנֵי הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים – שִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת – הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָא הֶרְבֶּרְט בְּכִיסוֹ

בְּחֹדֶשׁ יוּנִי, הַמַּתְאִים בְּמָקוֹם זֶה לְחֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר שֶׁעַל פְּנֵי חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי, הִתְחִילָה תְּקוּפַת הַחֹרֶף לַאֲמִתָּהּ. תְּקוּפָה זוֹ בָּאָה לָעוֹלָם בְּלִוְיַת גִּשְׁמֵי זַעַף וּסְעָרוֹת שֶׁהִתְחַלְּפוּ בְּלֹא הֶפְסֵק. רַק עַכְשָׁו הִכִּירוּ יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לַאֲמִתָּן אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל דִּירָה כְּדִירָתָם הַמְּגִנָּה עֲלֵיהֶם מִכָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל דִּירָה כְּדִירָתָם הַמְּגִנָּה עֲלֵיהֶם מִכָּל פִּגְעֵי מֶזֶג הָאֲוִיר הַקָּשֶׁה. הַקָּמִינִים שֶׁמָּצְאוּ בָּהֶם מִקְלָט אַרְעִי, לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים כָּל עִקָּר לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מַחֲסֶה בַּחֹרֶף, וְחוּץ מִזֶּה, הָיְתָה סַכָּנָה בַּדָּבָר, שֶׁהָרוּחוֹת הָעַזּוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת לְעֻמַּת הַחוֹף תַּעֲלֶינָה עֲלֵיהֶם אֶת גַּלֵּי הַיָּם, אֲשֶׁר יַחְדְּרוּ אֶל תּוֹכָם וִיצִיפוּם. כּוֹרֶשׁ סְמִית חָשַׁשׁ לְסַכָּנָה זוֹ לְפִיכָךְ הִקְדִּים וְהִתְקִין כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל שְׁמִירָה, שֶׁהָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְהָגֵן עַל בֵּית הַנַּפָּחוּת וְעַל הַתַּנּוּרִים שֶׁהָיוּ קְבוּעִים שָׁם.

כָּל יְמֵי חֹדֶשׁ יוּנִי בִּלּוּ מִתּוֹךְ עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ אֶת יָדָם גַּם מִן הַצַּיִד וְהַדַּיִג, וְאוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ. פֶּנְקְרוֹף דִּמָּה לַעֲשׂוֹת בְּעִתּוֹת הַפְּנַאי גַם מַלְכּדוֹת, וְתָלָה בָּהֶן תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת. לְפִי שָׁעָה עָשָׂה נְשָׁבִים שֶׁל סִיבֵי צְמָחִים, וְלֹא עָבַר יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא נִלְכְּדוּ בָּהֶם כַּמָּה שְׁפַנִים. נֶב עָסַק כָּל הַיָּמִים בְּשֶׁלּוֹ: הוּא הָיָה מוֹלֵחַ וּמְעַשֵּׁן כָּל מִינֵי בָּשָׂר, כְּדֵי לְהָכִין מַאֲכָל־תַּאֲוָה מְשֻׁמָּר לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהִתְחִילוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בְּכֹבֶד־רֹאשׁ מְרֻבֶּה בִּשְׁאֵלַת הַבְּגָדִים. שֶׁהֲרֵי חוּץ מִן הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ לְבוּשִׁים בָּהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֱטִילָם אֶל הָאִי, לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם מַלְבּוּשׁ אַחֵר. אָמְנָם בִּגְדֵיהֶם אֵלֶּה הָיוּ חָמִּים וַחֲזָקִים לְמַדַּי; הֵם הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עֲלֵיהֶם וְעַל כְּלֵי הַלָּבָן שֶׁעַל בְּשָׂרָם הַשְׁגָּחָה יְתֵרָה וְהָיוּ שׁוֹקְדִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים תַּכְלִית הַנִּקָּיוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיָה צֹרֶךְ לְהַחֲלִיפָם בַּאֲחֵרִים. וְחוּץ מִזֶּה, הָיוּ חוֹשְׁשִׁים מִפְּנֵי הַחֹרֶף; אִם יִהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וַדַּאי לֹא יָגֵנּוּ עֲלֵיהֶם בִּגְדֵיהֶם מִפְּנֵי הַקֹּר, וְסוֹפָם שֶׁהַצִּנָּה תִּפְגַּע בָּהֶם פְּגִיעָה קָשָׁה.

כָּאן נִתְבַּלְעָה גַם חָכְמָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא שָׁקַד לְסַפֵּק אֶת הַצְּרָכִים הַנְּחוּצִים בְּיוֹתֵר, יָצַר מָעוֹן וְדָאַג לְעִנְיְנֵי הַכַּלְכָּלָה, וְעַכְשָׁו עָלוּל לְהַדְבִּיקָם הַקֹּר טֶרֶם תִּפָּתֵר שְׁאֵלַת הַבְּגָדִים. וְהוֹאִיל וְכָךְ לֹא הָיְתָה אֵפוֹא לִבְנֵי הַחֲבוּרָה עֵצָה אַחֶרֶת אֶלָּא לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וְלָשֵׂאת אֶת סִבְלוֹת הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹן הַזֶּה בְּלִי תְּלוּנוֹת יְתֵרוֹת. וְאַךְ תָּשׁוּב הָעוֹנָה הַנָּאָה, מִיָּד יֵצְאוּ כֻּלָּם לָצוּד אוֹתָם כִּבְשֵׂי הַבָּר, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם בִּשְׁעַת עֲלִיָּתָם עַל הַר פְרַנְקְלִין. וְכַאֲשֶׁר יַאַסְפוּ אֶת הַצֶּמֶר הַדָּרוּשׁ, וַדַּאי יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לְהַתְקִין מִמֶּנּוּ אֲרִיגִים חַמִּים וַחֲזָקִים… כֵּיצַד? וַדַּאי חָכְמָתוֹ תַּעֲמֹד לוֹ לִמְצֹא עֵצָה וְתַחְבּוּלָה.

“וְעַד שֶׁיָּבוֹאוּ אוֹתָם הַיָּמִים הַטּוֹבִים, נִצְלֶה אֵת בְּשָּׂרֵנוּ יָפֶה יָפֶה בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית שֶׁלָּנוּ!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “עֵצִים לְהַסָּקָה הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ לָרֹב וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ לָחוּס עֲלֵיהֶם.”

“חוּץ מִזֶּה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֵין הָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בִּתְחוּם שֶׁל רֹחַב גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, וּסְבָרָה הִיא שֶׁאֵין הַחֹרֶף קָשֶׁה בּוֹ. וְכִי לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ, כּוֹרֶשׁ כִּי מַעֲלַת רֹחַב זוֹ, הַשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, מַתְאִימָה בְּאַקְלִימָהּ לְזוֹ שֶׁל הִשְׁפַּנְיָה שֶׁבַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי?”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶּׁיֵּשׁ שָׁנִים שֶׁהַחֹרֶף בְּהִשְׁפַּנְיָה קַר הוּא עַד מְאֹד וְאֵינוֹ חָסֵר לֹא שֶׁלֶג וְלֹא קֶרַח, וְאֶפְשָׁר שֶׁחֹרֶף קָשֶׁה שֶׁכָּזֶה מָצוּי גַם עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן וְאַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁמְּקוֹם מְגוּרֵינוּ אִי הוּא, יֵשׁ לְקַוּוֹת שֶׁהָאַקְלִים שֶׁלּוֹ יוֹתֵר נוֹחַ וּמְמֻזָּג.”

“וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה סָבוּר כָּךְ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“מִשּׁוּם שֶׁהַיָּם מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין מִקְוֶה גְדָל־מִדּוֹת לְאֵין חֹק, שֶׁשָּׁם נֶאֱצֶרֶת וּמִשְׁתַּמֶּרֶת שִׁפְעַת חֻמּוֹ שֶׁל הַקָּיִץ. וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַחֹרֶף הֲרֵיהוּ חוֹזֵר וּמוֹצִיא אֶת הַחֹם הַזֶּה מֵאוֹצְרוֹתָיו; וּמִשּׁוּם כָּךְ הָאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לְחוֹף יַמִּים יֵשׁ לָהֶן טֶמְפֶּרָטוּרָה מְמֻצַּעַת, שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה בְּיוֹתֵר בִּימוֹת הַקַּיִץ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת בְּיוֹתֵר בִּימוֹת הַחֹרֶף.”

“אֶת זֹאת רָאֹה נִרְאֶה בְּשַׁעְתָּהּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אֵפוֹא לְבַל נַטְרִיד עַכְשָׁו אֶת מֹחֵנוּ בַּשְּׁאֵלָה אִם יִהְיֶה קֹר וְאִם לֹא יִהְיֶה. בֵּין כָּךְ וּבֵן כָּךְ וְדָבָר בָּרִי הוּא לְאֵין סָפֵק שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים וְהַלֵּילוֹת הוֹלְכִים וּמַאֲרִיכִים. וּלְפִיכָךְ סָבוּר אֲנִי, שֶׁכֵּדֵּאי לָדוּן מִקְצָת בַּשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לְהָאִיר אֶת הַבָּיִת.”

“אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לָדוּן בְּאוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה!” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“לִפְתֹּר אוֹתָהּ.”

“וְאֵימָתַי נַתְחִיל לְטַפֵּל בְּעִנְיָן זֶה?”

“מָחָר. רֵאשִׁית דָּבָר נֵצֵא לָצוּד כַּלְבֵי יָם.”

“כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵחֶלְבָּם נֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב?”

“אִי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף! – לֹא נֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב, אֶלָּא נֵרוֹת מְזֻקָּקִים!”

וּבֶאֱמֶת הָיְתָה יְכֹלֶת גְּמוּרָה בְּיָד הָאִינְגֵ’נֵר לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר אֶל הַפֹּעַל, שֶׁהֲרֵי סִיד וְחֻמְצָה גָפְרִיתָנִית נִמְצְאוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וַאֲשֶׁר לַחֵלֶב – הַמְעַטִּים כַּלְבֵי הַיָּם הַמְּצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי?

אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הָרְבִיעִי לְיוּנִי. בְּיוֹם זֶה חָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהַכֹּל הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד לָחֹג אֶת הַחַג הַזֶּה וְלַעֲשׁוֹתוֹ קֹדֶשׁ. הֵם שָׁבְתוּ מִכָּל מְלָאכָה וְנָשְׂאוּ תְפִלָּה לָאֱלֹהִים. וְאוּלָם תְּפִלָּה זוֹ הָיְתָה תְּפִלַּת הַלֵּל וְתוֹדָה. יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן שׁוּב לֹא הָיוּ אֻמְלָלִים וְחַסְרֵי־כֹל כְּמוֹ בַּזְּמָן שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֱטִילָם אֶל הָאִי הַקָּטֹן. וּלְפִיכָךְ הִתְפַּלְּלוּ אֶל אֱלֹהִים לֹא בְּלָשׁוֹן שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁל שֶׁבַח וְהוֹדָיָה עַל רֹב חֲסָדָיו עִמָּם.

לְמָחָר, הוּא יוֹם הַחֲמִישִׁי לִיוּנִי, יֵצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל הָאִי הַקָּטֹן בְּלִי שִׂים לֵב אֶל מֶזֶג־הָאֲוִיר הָרָע. כְּדֵי לָעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה עֲדַיִן מֻכְרָחִים הָיוּ לְהַמְתִּין לְשֶׁפֶל מֵי הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת עַד עַכְשָׁו. אִי לָזֹאת הֶחֱלִיטוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִבְנוֹת סִירָה, אֲשֶׁר תָּקֵל עֲלֵיהֶם אֶת הַמַּעֲבָר אֶל הָאִי הַקָּטֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצָרְכֵי הַסִּיּוּר הַגָּדוֹל, שֶׁאָמְרוּ לְסַיֵּר אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי בִּימֵי הָאָבִיב הַבָּא וְלָשׁוּט בָּהּ בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה.

עַל פְּנֵי הָאִי הַקָּטֹן נִמְצְאוּ הַרְבֵּה כַּלְבֵי־יָם, וְהַצַּיָּדִים הֵמִיתוּ עַד מְהֵרָה בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם חֲצִי תְּרֵיסָר מֵהֵם. נֶב וּפֶנְקְרוֹף הִפְשִׁיטוּ אֶת עוֹרָם וְלֹא הֵבִיאוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא אֶת חֶלְבָּם וְעוֹרוֹתֵיהֶם בִּלְבַד; בָּעוֹרוֹת הַלָּלוּ אָמְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לַעֲשִׂיַּת נַעֲלַיִם.

פְּרִי הַצַּיִד הָיוּ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִיטְרָאוֹת שֶׁל חֵלֶב, וְאֶת כָּל הַחֵלֶב הַזֶּה אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר לְהוֹצִיא לְצָרְכֵי עֲשִׂיַּת נֵרוֹת.

הַמְּלָאכָה הָיְתָה פְּשׁוּטָה תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת. אָמְנָם הַנֵּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לֹא הָיוּ מְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ טוֹבִים לְמַדַּי לְצָרְכֵי הַשִּׁמּוּשׁ. אִלּוּ הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֻמְצָה גָפְרִיתָנִית בִּלְבָד, יָכֹל הָיָה לְהַפְרִישׁ אֶת הַגְּלִיצֵרִין עַל יְדֵי הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית יַחַד עִם הַחֵלֶב, וּבְסִיּוּעַ שֶׁל מַיִם רוֹתְחִים יָכֹל הָיָה לְהַפְרִישׁ עַל נְקַלָּה מִתּוֹךְ הַתִּרְכֹּבֶת הַחֲדָשָׁה אֶת הָאוֹלֵיאִין, אֶת הַמַּרְגָרִין וְהַסְּטִיאֲרִין. אֲבָל הוּא רָצָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה מִזּוֹ, וּלְפִיכָךְ הָפַךְ אֶת הַחֵלֶב לְסַבּוֹן בְּאֶמְצָעוּת שֶׁל סִיד. מִתּוֹךְ כָּךְ עָלָה בְּיָדוֹ סַבּוֹן סִידִי וְאוֹתוֹ הִפְרִיד עַל נְקַלָּה עַל יְדֵי חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית, שֶׁהָפְכָה אֶת הַסִּיד לְמֶלַח שֶׁל חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית וְהִפְרִישָׁה אֶת חֻמְצוֹת־הַשּׁוּמָן.

מִשְּׁלֹשׁ הַחֻמְצוֹת הַלָּלוּ, הָאוֹלֵיאִן, הַמַּרְגָרִין וְהַסְּטִיאֲרִין, הִרְחִיק עַל יְדֵי כְּבִישָׁה אֶת הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא מִן הַנּוֹזְלִים. שְׁתֵּי הַחֻמְצוֹת הָאֲחֵרוֹת הָיוּ אוֹתוֹ הַחֹמֶר, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְקִים נֵרוֹת.

כָּל הַמְּלָאכָה הַזֹּאת לֹא אָרְכָה אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. אֶת הַפְּתִילוֹת קָלְעוּ, אַחַר כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ, מִסִּיבִים שֶׁל צְמָחִים שֶׁנִּטְבְּלוּ בְּאוֹלֵיאִין. כָּךְ נוֹצְרוּ נֵרוֹת סְטִיאֲרִין מַמָּשׁ, שֶׁצָּרוּ אֶת צוּרָתָם בַּיָּדַיִם וְשֶׁלֹּא חָסְרוּ אֶלָּא אֶת הַלִּבּוּן וְאֶת הַבָּרָק הַחִיצוֹנִי. כּוֹרֶשׁ סְמִית עָשָׂה זוּג מֶלְקָחַיִם נָאִים כְּדֵי לַחֲטוֹם אֶת קְצוֹת הַפְּתִילוֹת הַשְּׂרוּפִים, וְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית שָׂשׂוּ עַל הַנֵּרוֹת, שֶׁנֵּאוֹתוּ לְאוֹרָם בִּמְסִבּוֹתֵיהֶם בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים.

כָּל אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ לֹא פָּסְקָה הַמְּלָאכָה בִּפְנִים הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה. יְדֵי הַנַּגָּרִים הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה. שִׁכְלְלוּ וְתִקְּנוּ אֶת כְּלֵי־הַמְּלָאכָה, שֶׁהָיוּ גַּסִּים בְּיוֹתֵר, אַף עָשׂוּ כְּלֵי מְלָאכָה חֲדָשִׁים.

בֵּין שְׁאָר הַכֵּלִים עָשׂוּ גַם מִסְפָּרַיִם וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשִּׂיגוּ סוֹף סוֹף אֶת הַיְּכֹלֶת לָגֹז אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁם אַף לַעֲשׂוֹת אֶת זְקָנָם כְּכֹל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם וּלְשַׁווֹת לוֹ צוּרָה נָאָה. הֶרְבֶּרְט הָיָה עֲדַיִן מְחֻסַּר זָקָן וּשְׂעָרוֹת זְקָנוֹ שֶׁל נֶב הָיוּ מוּעָטוֹת וְדַלּוֹת, וּכְנֶגֶד זֶה גָּדַל זְקַן חַבְרֵיהֶם פֶּרַע, וּמִטַּעַם זֶה שִׁמְּשׁוּ הַמִּסְפָּרַיִם כְּלֵי־מְלָאכָה, שֶׁהָיָה בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל.

עֲשִׂיָתוֹ שֶׁל מַסּוֹר־יָד עָלְתָה בְּעָמָל רַב, וְאוּלָם סוֹף סוֹף הִתְקִינוּ כְּלִי, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת הַדְּרוּשָׁה לְכָךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְנַסֵּר בּוֹ עֵצִים. אָז עָשׂוּ שֻׁלְחָנוֹת, סַפְסָלִים, אֲרוֹנוֹת וּמִטּוֹת, אֲשֶׁר מִכָּל צָרְכֵי הַמִּשְׁכָּב הָיָה מֻנָח עֲלֵיהֶן רַק מִזְרָן שֶׁל עִשְּׂבוֹת־יָם בִּלְבַד. מַרְאֵה בֵּית הַבִּשּׁוּל עִם הַמַּדָּפִים שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם עָמְדוּ כְּלֵי־הַחֶרֶס, עִם תַּנּוּר הַלְּבֵנִים שֶׁלּוֹ וְעִם לוּחַ הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ לַהֲדָחַת הַכֵּלִים, הָיָה נָאֶה בְּיוֹתֵר, וְנֶב הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ כְּאִלּוּ הָיָה כִּימַאי הָעוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּלַבּוֹרָטוֹרְיוֹן.

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה מֻכְרָחִים הָיוּ חָרָשֵׁי כְּלֵי הָעֵץ לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמָם לַנַּגָּרִים. מוֹצָא־הַמַּיִם הֶחָדָשׁ, שֶׁנּוֹצַר בְּכֹחַ הַהִתְפּוֹצְצוּת, הִצְרִיךְ בְּנִיַּת שְׁנֵי גְשָׁרִים קְטַנִּים, אֶחָד עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהַשֵּׁנִי עַל חוֹף הַיָּם. שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עַכְשָׁו נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה עַל יְדֵי זֶרֶם הַמַּיִם, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְרִיכִים הָיוּ לְעָבְרוֹ בָּרֶגֶל מִדֵּי לֶכְתָּם אֶל הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי. וְאִם אָמְרוּ לִמְנֹעַ עַצְמָם מֵעֲבֹר אֶת הַזֶּרֶם, מֻכְרָחִים הָיוּ לָלֶכֶת מַהֲלָךְ רַב בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין וְלָסֹב אֶת מִקּוֹרוֹת הַפֶּלֶג הָאָדֹם. כְּנֶגֶד תַּקָּלָה זוֹ לֹא הָיְתָה אֵפוֹא אֶלָּא תַּקָּנָה אַחַת פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: לִבְנוֹת עַל הָרָמָה וְעַל חוֹף הַיָּם שְׁנֵי גְשָׁרִים קְטַנִּים, שֶׁאָרְכָּם מֵעֶשְׂרִים וְעַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רֶגֶל, וְעִקָּר יְסוֹדָם וּמַעֲשֵׂיהֶם – גִּזְעֵי עֵץ אֲחָדִים שֶׁהֻקְצְעוּ בְּקַרְדֹּם בְּצוּרָה מְרֻבַּעַת. עֲבוֹדָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה וְנִגְמְרָה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים. מִשֶּׁהוּקְמוּ הַגְּשָׁרִים, מִהֲרוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַעֲבָר נוֹחַ זֶה וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל שִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת, שֶׁגִּלּוּ בְּקִרְבַת גִּבְעוֹת־הַחוֹלוֹת. הֵם לָקְחוּ עִמָּם מִין עֲגָלָה, אֲשֶׁר מִלְּאָה עַכְשָׁו אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל הַמְּקְלַעַת הַיְּשָׁנָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁשִּׁמּוּשָׁהּ הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וְהֵבִיאוּ הַבַּיְתָה כַּמָּה אֲלָפִים צְדָפוֹת. אֶת הַצְּדָפוֹת הַלָּלוּ הִשְׁכִּינוּ בֵּין הַסְּלָעִים אֲשֶׁר עִם תּוֹצְאוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה, וּמֵעַכְשָׁו הָיְתָה לָהֶם תַּרְבּוּת צְדָפוֹת מִשֶּׁל עַצְמָם. הָרְכִיכוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ מִן הַמְשֻׁבָּחוֹת, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶעֱלוּ אוֹתָן עַל שֻׁלְחָנָם כִּמְעַט מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן כְּבָר הָיָה מְסַפֵּק לְיוֹשְׁבָיו כִּמְעַט אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נֶחֱקַר אֶלָּא חֶלְקוֹ הַקָּטֹן בְּיוֹתֵר. וּלְפִיכָךְ הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁאִם יַחְדְּרוּ אֶל פִּנּוֹתָיו הָרְחוֹקוֹת וְיָתוּרוּ אֶת כָּל אוֹתוֹ הַשֶּׁטַח הַמְכֻסֶּה יְעָרִים, הַמִּשְׂתָּרֵעַ מִנַּחַל־הַתּוֹדָה עַד לְכֵף־הַזּוֹחֵל, יַעֲנִיק לָהֶם אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים.

וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיוּ חֲסֵרִים עֲדַיִן יוֹשְׁבֵי הָאִי דָבָר אֶחָד, וְהַחִסָּרוֹן הַזֶּה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר. אָמְנָם מְזוֹנוֹת שֶׁל בָּשָׂר וְשֶׁל צְמָחִים הָיוּ לָהֶם בְּשֶׁפַע; מִשְּׂרַת שָׁרְשֵׁי עֲצֵי הַדְּרָקוֹנִים, שֶׁהוּבְאָה לִידֵי תְּסִיסָה, הִמְצִיאָה לָהֶם מַשְׁקֶה קְצָת חָמוּץ, דּוֹמֶה לְבִירָה, שֶׁהָיָה יָפֶה לִשְׁתִיָּה מִן הַמַּיִם הַפְּשׁוּטִים; לֹא נֶעְדַּר מֵהֵם אֲפִילוּ סֻכָּר, אָמְנָם לֹא שֶׁל קְנֵי סֻכָּר וְלֹא שֶׁל סֶלֶק, אֶלָּא שֶׁל מִין תִּדְהָר הַקָּרוּי, “תִּדְהָר שֶׁל סֻכָּר,” הַגָּדֵל בְּכָל הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים וְהָיָה מָצוּי הַרְבֵּה גַם עַל הָאִי לִינְקוֹלְן. אֶת מִיץ הָאִילָן הַזֶּה הַנּוֹטֵף מִתּוֹךְ קְלִפָּתוֹ אָסְפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם נֹפֶת. הֵם לֹא חָסְרוּ גַם מִין טֶה, שֶׁטַּעְמוֹ הָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר, אַף הָיָה לָהֶם גַּם מֶלַח, הַלֹּא הוּא הַמִּינֵרַל הַיָּחִיד הַנִּמְנֶה עַל מִינֵי הַמְּזוֹנוֹת… אֶלָּא שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים לָחֶם!

אֶפְשָׁר שֶׁלְּאַחַר זְמַן יַעֲלֶה בְּיָד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְצֹא דָבָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם הַמַּאֲכָל הַזֶּה, כְּגוֹן קֶמַח שֶׁל עֵץ הַסָּגוֹ אוֹ פֵּרוֹת עֵץ הַלֶּחֶם, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן כִּי בְּיַעֲרֵי הַדָּרוֹם מְצוּיִם גַּם הָאִילָנוֹת הַיְקָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם.

וְהִנֵּה בָּאָה הַהַשְׁגָּחָה בְּהֶסַּח הַדַּעַת לְעֶזְרָתָם. בְּאַחַד הַיָּמִים יָשַׁב הֶרְבֶּרְט וְתִקֵּן אֶת הַמִּקְטֹרֶן שֶׁלּוֹ וְהִנֵּה מָצָא בְּתוֹךְ הַבִּטְנָה דָבָר, אֲשֶׁר עִם כָּל הֱיוֹתוֹ לְמַרְאִית עַיִן קָטֹן וְדַל וְכָמוֹהוּ כְּאַיִן, לֹא הָיְתָה לְאֵל יַד כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּכָל חָכְמָתוֹ וְכֹחַ הַהַמְצָאָה שֶׁלּוֹ לִיצוֹר כְּמוֹתוֹ.

אוֹתוֹ הַיּוֹם יָרְדוּ גִּשְׁמֵי זַעַף וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וּפִתְאֹם קָרָא הָעֶלֶם וְאָמַר:

“הַבֵּט וּרְאֵה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, גַּרְגַּר דָּגָן!”

וְהוּא הֶרְאָה לַחֲבֵרָיו גַּרְגַּר דָּגָן, גַּרְגַּר דָּגָן יָחִיד וּמְיֻחָד, שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל וְיָרַד דֶּרֶךְ חוֹר שֶׁבְּכִיס הַמִּקְטֹרֶן אֶל תּוֹךְ הַבִּטְנָה שֶׁלּוֹ.

לִמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַגַּרְגַּר בְּמָקוֹם זֶה גָרַם הַמִּנְהָג שֶׁנָּהַג הֶרְבֶּרְט בְּרִיצְ’מוֹנְד לְכַלְכֵּל יוֹנִים אֲחָדוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ פֶּנְקְרוֹף בְּמַתָּנָה.

“גַּרְגַּר דָּגָן?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“הֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אֲבָל רַק אֶחָד, גַּרְגַּר אֶחָד בִּלְבַד!”

“אִי יַקִּירִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בִּצְחוֹק, “אָכֵן מְצִיאָה גְּדוֹלָה מָצָאת!”

“מַה יִתֵּן וּמַה יוֹסִיף לָנוּ גַּרְגַּר דָּגָן אֶחָד? מָה נַעֲשֶׂה בּוֹ?”

“נֹאפֶה מִמִּנּוּ לֶחֶם,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָמְנָם כֵּן, לֶחֶם, רְקִיקִים וְעוּגוֹת!” קָרָא הַסַּפָּן. “אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁעֵינֵינוּ תִּכְלֶינָה מְיַּחֵל, עַד שֶׁהַלֶּחֶם שֶׁיְּסַפֵּק לָנוּ גַּרְגַּר דָּגָן זֶה יְמַלֵּא אֶת כְּרֵסֵנוּ!”

בְּעֵינֵי הֶרְבֶּרְט לֹא נֶחְשְׁבָה הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָא לִמְאוּמָה וְהוּא אָמַר לְהַשְׁלִיךְ אֶת גַּרְגַּר הַדָּגָן, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית לְקָחוֹ מִיָּדוֹ, בָּדַק אוֹתוֹ וּמָצָא שֶׁהוּא כְּתִקּוּנוֹ. אָז נָתַן אֶת עֵינָיו בַּסַּפָּן וְעָנָה וְאָמַר בִּמְנוּחָה גְּמוּרָה:

“הִגִּידָה לִי, פֶּנְקְרוֹף, וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה שִׁבָּלִים עָלוּל לְהַצְמִיחַ גַּרְגַּר דָּגָן אֶחָד?”

“וַדַּאי שִׁבֹּלֶת אַחַת!” הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל כְּשֶׁהוּא תָּמֵהַּ עַל הַשְּׁאֵלָה.

עֶשֶׂר, פֶּנְקְרוֹף. וּכְלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה גַּרְגְּרִים עוֹשָׂה שִׁבֹּלֶת אֶחָת?"

“בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת.”

“שְׁמוֹנִים גַּרְגְּרִים בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וּבְכֵן אִם נִזְרַע אֶת הַגַּרְגַּר, נֶאֱסֹף בַּקָּצִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרִים, אֲשֶׁר יַצְמִיחוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים אֶלֶף גַּרְגְּרִים, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר מִלְיוֹנִים, וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית – יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת מִלְיַרְדִים גַּרְגְּרִים. הֲרֵי לְךָ שִׁעוּרֵי הָרִבּוּי הַהוֹלֵךְ וְעוֹלֶה!”

חֲבֵרָיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו דּוֹמֵם וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם. הַמִּסְפָּרִים הַלָּלוּ הִדְהִימוּ אוֹתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן, נְכוֹנִים וּמְדֻיָּקִים הָיוּ.

“אָמְנָם כֵּן, יְדִידַי,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר. “כָּזֶה הוּא כֹּחַ הַפִּרְיָה וְהָרִבְיָה שֶׁל הַטֶּבַע. וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: בַּמֶּה נֶחֱשָׁב כֹּחַ הָרִבְיָה שֶׁל גַּרְגַּר הַדָּגָן, שֶׁאֵינוֹ מַצְמִיחַ אֶלָּא שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרִים, לְעֻמַּת רִבּוּיוֹ שֶׁל גַּרְגַּר הַפָּרָג, הַמַּצְמִיחַ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אֶלֶף גַּרְגְּרִים? לוּלֵא הַסִּבּוֹת הַמְּרֻבּוֹת, הַמְכַלּוֹת אֶת זַרְעָם וּמְעַכְּבוֹת אֶת כֹּחַ הָרִבְיָה שֶׁלָּהֶם, הָיוּ הַצְּמָחִים הַלָּלוּ מְכַסִּים אֶת פְּנֵי כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ.”

אֶפֶס הָאִינְגֵ’נֵר טֶרֶם גָּמַר אֶת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה שֶׁלּוֹ.

“וְעַכְשָׁו הַגִּידָה לִי, פֶּנְקְרוֹף,” הוֹסִיף וְאָמַר, “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה בּוּשְׁלִים כּוֹלְלִים אַרְבַּע מֵאוֹת מִילְיַרְדִּים גַּרְגְּרִים?”

“לֹא אֲדוֹנִי,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “רַק אַחַת יָדַעְתִּי, שֶׁבְּהֵמָה בְּצוּרַת אָדָם אֲנִי.”

“וּבְכֵן הָבָה אַגִּידָה לְךָ: יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת מִלְיוֹנִים בּוּשְׁלִים, מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים מִלְיוֹנִים גַּרְגְּרִים הַבּוּשֵׁל.”

“שְׁלֹשָׁה מִלְיוֹנִים!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן, שְׁלֹשָׁה מִלְיוֹנִים.”

“בְּאַרְבַּע שָׁנִים?”

“הֵן, בְּאַרְבַּע שָׁנִים,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאוּלַי גַּם בִּשְׁנָתַיִם, כִּי סָבוּר אֲנִי, שֶׁבְּרֹחַב זֶה נוֹתֶנֶת הָאֲדָמָה שְׁנֵי קְצִירִים בַּשָּׁנָה.”

לְשֵׁמַעַ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָהַל פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל וְקָרָא כְּמִנְהָגוֹ קְרִיאַת “הֵידָד” אַדִּירָה.

“וּבְכֵן אֵפוֹא הֶרְבֶּרְט,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר, “מָצָאת מְצִיאָה, שֶׁעֶרְכָּהּ גָּדוֹל בִּשְׁבִילֵנוּ עַד מְאֹד. בַּמַּצָּב שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ, יְדִידַי, עָלוּל כָּל דָּבָר לִהְיוֹת לָנוּ לְהוֹעִיל. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם לְבַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַדָּבָר.”

“לֹא אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, לֹא נִשְׁכַּח אֶת הַדָּבָר לְעוֹלָם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְאִם אֶמְצָא בְּאַחַד הַיָּמִים אֶחָד מֵאוֹתָם גַּרְעִינֵי הַטַּבַּק, הַמּוֹלִידִים וּמַצְמִיחִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אֶלֶף גַּרְעִינִים, מֻבְטָח אַתָּה שֶׁלֹּא אֶזְרֶנּוּ לָרוּחַ! וְעַתָּה הַגִּידָה לָנוּ, מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?”

“עַתָּה אֵין לָנוּ בִּלְתִּי אִם לִזְרֹעַ אֶת גַּרְגַּר הַדָּגָן בַּאֲדָמָה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן,” הוֹסִיף גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְאָמַר, “אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְזָרְעוֹ בְּכָל הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל הַתְּנוּבָה וְאֶת הַיְבוּל שֶׁלָּנוּ לֶעָתִיד לָבוֹא.”

“וּבִלְבַד שֶׁיִּצְמַח וְיָנוּב!” קָרָא הַסַּפָּן.

“הוּא יִצְמַח וְיָנוּב,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הָעֶשְׂרִים לְיוּנִי. הַשָּׁעָה הָיְתָה אֵפוֹא כְּשֵׁרָה לִזְרִיעַת גַּרְגַּר הַדָּגָן הַיָּחִיד וְהַיָּקָר הַזֶּה. מִתְּחִלָּה דִּמּוֹּ לִזְרֹעַ אוֹתוֹ בְּעָצִיץ, אֲבָל לְאַחַר שִׁקּוּל הַדַּעַת נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְמָסְרוֹ בִּידֵי הַטֶּבַע וּלְזָרְעוֹ בָּאֲדָמָה. הַדָּבָר נַעֲשָׂה עוֹד בּוֹ בַּיּוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר, שֶׁנָּהֲגוּ זְהִירוּת יְתֵרָה וְעָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהַמִּזְרָע יַצְלִיחַ.

לְאַחַר שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הִתְבַּהֵר קְצָת, עָלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הָרָמָה שֶׁעַל גַּבֵּי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. כָּאן בָּחֲרוּ מָקוֹם, שֶׁהָיָה מוּגָן יָפֶה מִפְּנֵי הָרוּחַ וְשֶׁשֶּׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם הִשְׁפִּיעָה עָלָיו אֶת כָּל חֻמָּהּ. אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה נִקּוּ יָפֶה, עָקְרוּ אֶת עֲשָׂבָיו אַף עֲדָרוּהוּ כָּל צָרְכּוֹ, כְּדֵי לְהַרְחִיק מִתּוֹכוֹ אֶת הַשְּׁרָצִים וְאֶת הַתּוֹלַעִים. אַחַר כִּסּוּהוּ בִּשְׁכָבָה שֶׁל אַדְמַת־גַּנִּים מְשֻׁבָּחָה מְעֹרָבָה בְּמִקְצָת סִיד, הִקִּיפוּהוּ גָּדֵר וְהִנִּיחוּ אֶת גַּרְגַּר־הַדָּגָן בַּקַּרְקַע הַלַּח.

וְכִי לֹא הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִנִּיחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים זֶה עַתָּה אֶת אֶבֶן־הַיְסוֹד לְבִנְיַן חָדָשׁ? כָּל הַמַּעֲשֶׂה הִזְכִּיר לְפֶנְקְרוֹף אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִצִּית הַגַּפְרוּר הָאֶחָד שֶׁלּוֹ וְאֵת כָּל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁחָרַד אָז עַל הַגַּפְרוּר הַזֶּה. וְאוּלָם הַמְּאֹרַע שֶׁל הַיּוֹם הָיָה חֲמוּר וְרַב עֶרֶךְ הַרְבֵּה מִן הַמְּאֹרַע הַהוּא. שֶׁהֲרֵי אֵשׁ הָיוּ פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מַמְצִיאִים לְעַצְמָם, אִם בְּדֶרֶךְ זוֹ וְאִם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, אֲבָל שׁוּם כֹּחַ־אֱנוֹשׁ לֹא יָכֹל הָיָה לָתֵת לָהֶם שִׁלּוּמִים תַּחַת הַגַּרְעִין הַזֶּה, אִם יִקְרֶה אָסוֹן וְהוּא יָמוּת וְיִכְלֶה!

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאֶחָד

מַעֲלוֹת אֲחָדוּת לְמַטָּה מֵאֶפֶס – סִיּוּר הַבִּצּוֹת אֲשֶׁר בִּדְרוֹמִית־מִזְרָחִית – מִינֵי שׁוּעָלִים – מַרְאֶה הַיָּם – שִׂיחָה עַל עֲתִידוֹתָיו שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֶט – עֲבוֹדַת הָאִינְפוּזוֹרִיּוֹת – מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל כַּדּוּר הָאֶרֶץ – הַצַּיִד – הַבִּצָּה

מֵאוֹתוֹ הַזְּמָן וְאֵילָךְ לֹא עָבַר יוֹם, שֶׁפֶּנְקְרוֹף לֹא בִּקֵּר אֶת “שְׂדֵה הַדָּגָן” שֶׁלּוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר קָרָא לִמְקוֹם הַמִּזְרָע בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. וְאוֹי אוֹי לָהֶם לַשְּׁרָצִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם! הֵם נִשְׁמְדוּ בְּלֹא רַחֲמִים.

סָמוּךְ לְסוֹף חֹדֶשׁ יוּנִי פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, שֶׁיָּרְדוּ עַד עַכְשָׁו בְּלֹא הֶפְסֵק, וְקֹר הִשְׂתָּרֵר בָּאָרֶץ. בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְחֹדֶשׁ זֶה הָיָה טֶרְמוֹמֶטֶר מַרְאֶה שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע מַעֲלוֹת לְמַטָּה מִנְּקֻדַּת הַקִּפָּאוֹן.

הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הִתְחִילָה מִתּוֹךְ קֹר חָזָק עַד מְאֹד. גּוּשֵׁי קֶרַח נֶעֶרְמוּ לְיַד תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, וּפְנֵי הַיְּאוֹר קָפְאוּ לְכָל מְלוֹא הֶקֵּפָם.

אוֹצַר הָעֵצִים הִתְרוֹקֵן וְהָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְמַלֵּא וְלַחֲזֹר וּלְמַלֵּא אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים. יָפֶה עָשָׂה פֶּנְקְרוֹף שֶׁלֹּא הִמְתִּין עַד שֶׁהַנַּחַל יִתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ קֶרַח, אֶלָּא הֶעֱבִיר עָלָיו מִטְעָן גָּדוֹל שֶׁל עֵצִים קֹדֶם שֶׁקָּפָא. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ יוֹם יוֹם בַּזֶּרֶם, שֶׁהָיָה לוֹ לְכֹחַ מֵנִיעַ לְלֹא לֵאוּת, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמוֹלִיךְ בְּסִיּוּעוֹ רַפְסוֹדוֹת שֶׁל עֵצִים, עַד שֶׁהַקֹּר עָצַר אֶת תְּנוּעָתוֹ וְהִקְפִּיאוֹ. אֶל חָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהֶעֱנִיק לָהֶם הַיַּעַר בְּעַיִן יָפָה, הוֹסִיפוּ כַּמָּה עֲגָלוֹת שֶׁל פַּחְמֵי אֶבֶן, שֶׁהֶעֱלוּ מִן הַמַּחְפֹּרֶת שֶׁלְּרַגְלֵי הַר פְרַנְקְלִין. אֶת כֹּחַ חֻמָּם שֶׁל פַּחְמֵי הָאֶבֶן הִכִּיר לָדַעַת כָּל צָרְכּוֹ בָּרְבִיעִי לְחֹדֶשׁ יוּלִי: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָרְדָה הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה עַד כְּדֵי שְׁתֵּים־עֶשְרֵה אוֹ שְׁלֹש־עֶשְרֵה מַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת צֶלְסְיוּס. אָז הֵקִימוּ כִּירָה שְׁנִיָּה בַּחֲדַר הָאֹכֶל וְשָׁם עָבְדוּ אֶת עֲבוֹדָתָם יַחַד.

בִּתְקוּפַת קֹר זוֹ לֹא פָּסַק כּוֹרֶשׁ סְמִית לִשְׂמֹחַ עַל הַמַּחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה שֶׁבָּאָה בְּלִבּוֹ לְהוֹלִיךְ סִילוֹן מַיִם מִיאוֹר גְּרַנְט אֶל אַרְמוֹן הַגָּזִית. כֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם הָיוּ מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים מִתַּחַת לְשִׁכְבַת הַקֶּרַח וְשׁוֹטְפִים וְעוֹבְרִים דֶּרֶךְ הַתְּעָלָה הַיְשָׁנָה, לֹא קָפְאוּ כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף; הֵם הִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ מִקְוֶה קָטָן, שֶׁנֶּחֱצַב אֲחוֹרֵי הַמַּחֲסָן, וְשִׁפְעַת הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם זָרְמָה לְתוֹךְ הַבְּאֵר וּמִשָּׁם הַיַּמָּה.

כֵּיוָן שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר בְּעוֹנָה זוֹ הָיָה יָבֵשׁ בְּיוֹתֵר, הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהִתְעַטְּפוּ עֲטִיפָה חַמָּה כְּכֹל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדָם, לְסַיֵּר בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת חֵלֶק הָאִי, הַמִּשְׂתָּרֵעַ דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית בֵּין נַחַל־הַתּוֹדָה וּבֵין כֵּף הַצִּפֹּרֶן. חֵלֶק זֶה הָיָה שֶׁטַח טוֹבְעָנִי רְחַב יָדַיִם, שֶׁהַצַּיָּדִים תָּלוּ בּוֹ תִּקְוָה לִרְאוֹת בְּרָכָה רָבָה בַּעֲמָלָם, כִּי הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר שֶׁעוֹפוֹת הַמַּיִם מְצוּיִים שָׂם בְּהָמוֹן.

עֲלֵיהֶם הָיָה לַעֲבֹר מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁמוֹנָה אוֹ תִּשְׁעָה מִלִּין, וְכֵן גַּם בְּשׁוּבָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּרִי הָיָה שֶׁהַטִּיּוּל יֶאֱרַך כָּל הַיּוֹם. וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לָתּוּר וְלַחֲקֹר מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ עָדַין כָּל עִקָּר, לְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹנִיָּה כֻּלָּהּ תִּשְׁתַּתֵּף בַּטִּיּוּל. בַּחֲמִשִּׁי לְיוּלִי בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקָר לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר יָצָא אֵפוֹא כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית בְּלִוְיַת כָּל חֲבֵרָיו לַדֶּרֶךְ. כֻּלָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים בַּחֲנִיתוֹת, בְּמַלְכֹּדוֹת, בִּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים, אַף לָקְחוּ עִמָּם צֵידָה מַסְפִּיקָה וְטוֹףּ הָיָה רָץ וּמְקַפֵּץ לִפְנֵיהֶם.

הֵם בָּחֲרוּ דֶּרֶךְ קְצָרָה וְעָבְרוּ אֶת נַחַל־הַתּוֹדָה, שֶׁהָיָה עַכְשָׁו מְחֻפֶּה קֶרַח מוּצָק וְשִׁמֵּשׁ מַעֲבָר נוֹחַ.

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” עָנָה וְאָמַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַכַּתָּב, “אֵין מִכְסֶה קֶרַח זֶה יָכֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל גֶּשֶׁר מוּצָק!” וְהַדִּין הָיָה עִמּוֹ.

וּבְכֵן נִמְנוּ וְגָמְרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהַכְנִיס אֶת בִּנְיָנוֹ שֶׁל גֶּשֶׁר “מוּצָק” בִּרְשִׁימַת הַמִּפְעָלִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּרֶק.

זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִצִּיגוּ אֶת כַּף רַגְלָם עַל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וְחָדְרוּ אֶל בֵּין הָאֳרָנִים רָמֵי הַקּוֹמָה וְהַנֶּהְדָּרִים שֶׁהָיוּ עֲטוּפִים עַכְשָׁו עֲטִיפָה שֶׁל שֶׁלֶג.

עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲבֹר כַּחֲצִי מִיל וְהִנֵּה פָּרְצָה מִבֵּין שִׂיחַ עָבֹת מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה שֶׁל מְהַלְּכֵי־אַרְבַּע, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה דָּרָה בְּמָקוֹם זֶה וַאֲשֶׁר נְבִיחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ הִרְגִּיזָה אֶת רִבְצָהּ וְהִבְרִיחָה אוֹתָהּ מִמְּעוֹנָתָהּ.

“הֲרֵי אֵלֶּה שׁוּעָלִים!” קָרָא הֶרְבֶּרְט בִּרְאוֹתוֹ אֶת כָּל הַלְּהָקָה מְקַפֶּצֶת וּבוֹרַחַת בַּמְּהִירוּת.

וּבֶאֱמֶת הָיוּ הַלָּלוּ שׁוּעָלִים, אֲבָל גִּדְלֵי קוֹמָה בְּיוֹתֵר; הֵם הִשְׁמִיעוּ מִין נְבִיחָה, שֶׁהִתְמִיהָה, כַּנִּרְאֶה אֶת טוֹףּ תְּמִיהָה גְּדוֹלָה, כִּי הוּא עָצַר פִּתְאֹם אֶת מְרוּצָתוֹ וּמִתּוֹךְ כָּךְ נָתַן לַחַיּוֹת זְמָן לִבְרֹחַ וּלְהִתְעַלֵּם.

אָמְנָם רַשַּׁאי הָיָה הַכֶּלֶב לִתְמֹהַּ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בָּקִי בְּתוֹלְדוֹת הַטֶּבַע. וְאוּלָם הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ, שֶׁמַרְאֵיהֶם הָיָה אָפֹר־אֲדַמְדַּם וּזְנָבָם הָיָה שָׁחֹור עִם צִיצַת שֵׂעַר לְבָנָה בְּקָצֵהוּ, גִּלוּ עַל יְדֵי נְבִיחָתָם אֶת מוֹלַדְתָּם בְּבֵרוּר. הֶרְבֶּרְט הִכִּירָם מִיָּד וְקָרָא לָהֶם בִּשְׁמָם הָאֲמִתִּי “קִילְפָה”, לֵאמֹר: שׁוּעֲלֵי בְּרָזִילְיָה. הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ מְצוּיִים הַרְבֵּה בְּצִ’ילִי, עַל פְּנֵי הָאִיִּים הַמָאלוּאִינִיִּים וּבְכָל אֲרְצוֹת אֲמֶרִיקָה שֶׁבֵּין מַעֲלוֹת הָרֹחַב הַשְּׁלֹשִים וְהָאַרְבָּעִים. הֶרְבֶּרְט הָיָה מֵצֵר הַרְבֵּה עַל אֲשֶׁר טוֹףּ לֹא הִצְלִיחַ לִלְכֹּד אַחַת הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת הַלָּלוּ.

“הַרְאוּיִים הֵם לַאֲכִילָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה דָּן עַל כָּל הַחַיּוֹת הַמְּצוּיוֹת עַל פְּנֵי הָאִי רַק מִבְּחִינָה אַחַת: אִם יָפוֹת הֵן לְמַאֲכָל בְּנֵי אָדָם וְאִם אָיִן.

“לֹא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “וְאוּלָם חוֹקְרֵי הַטֶּבַע טֶרֶם קָבְעוּ אֶת טִיב בָּבַת־הָעַיִן שֶׁל הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ, אִם הִיא יוֹמִית אוֹ לֵילִית, וְאִם לֹא מִן הָרָאוּי הוּא לִמְנוֹת אוֹתָם עַל מִשְׁפַּחַת הַכְּלָבִים.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לְחַיֵּךְ לְשֵׁמַע חֲקִירוֹתָיו שֶׁל הָעֶלֶם, שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁהוּא דָּן עַל הַכֹּל בְּכֹבֶד־רֹאשׁ. וַאֲשֶׁר לַסַּפָּן, הִנֵּה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שֶׁהַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ אֵינָם נִמְנִים עַל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַיָּפִים לַאֲכִילָה, שׁוּב לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ אֲלֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵעִיר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיְּסַדְּרוּ עַל יַד אַרְמוֹן הַגְּרָנִית חֲצַר עוֹפוֹת, מִן הַצֹּרֶךְ יִהְיֶה לְהַתְקִין אֶמְצָעִים שֶׁל שְׁמִירָה כְּנֶגֶד הַחַמְסָנִים הַלָּלוּ מְהַלְּכֵי אַרְבַּע, אֲשֶׁר וַדַּאי יַשִּׁיאֵם יִצְרָם לְבַקֵּר אֶת הֶחָצֵר הַזֹּאת. הַכֹּל הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו.

לְאַחַר שֶׁהִקִּיפוּ אֶת קְצֶה הָאִי, בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל מִישׁוֹר אָרֹךְ, שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עַל שְׂפַת הַיָּם. הַשָּׁמַיִם הָיוּ טְהוֹרִים בְּיוֹתֵר, כְּכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּזְּמַן שֶׁקֹּר חָזָק הוֹלֵךְ וּמַתְמִיד יָמִים רַבִּים. וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בַּעֲקִיצוֹת הַקֹּר, כִּי נִתְחַמְמוּ מִכֹּחַ הַהֲלִיכָה. חוּץ מִזֶּה, הָיָה הָאֲוִיר שָׁקֶט לְלֹא מַשָּׁב־רוּחַ כָּל שֶׁהוּא וּבַיָּדוּעַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֵין רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, נָקֵל לָאָדָם לַעֲמֹד אֲפִילוּ בִּפְנֵי קֹר חָזָק בְּיוֹתֵר. שֶׁמֶשׁ מַזְהִירָה נְטוּלַת חֹם, צָפָה וְעָלְתָה מִתּוֹךְ מְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס וְגוֹלְלָה אֶת הַדִּיסְקוּס הָאַדִּיר שֶׁלָּהּ עַל פְּנֵי הָאֹפֶק. הַיָּם הָיָה כֻּלּוֹ שׁוֹקֵט וְהִשְׂתָּרַע כְּעֵין מַפָּה כְּלִילַת תְּכֵלֶת, כְּאַחַד הַיְאוֹרִים בְּיוֹם בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים. כֵּף הַצִּפֹּרֶן, שֶׁהָיָה מְעֻקָּם כְּעֵין יָטָגָן³⁰ הִשְׂתָּרַע בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וְנִרְאֶה בִּבְהִירוּת. חֵלֶק זֶה שֶׁל מִפְרַץ־הַבְּרִית הָיָה כֻּלּוֹ פָּרוּץ וּפָתוּחַ לְגַלֵּי הַיָּם הַסּוֹעֲרִים, וְשׁוּם דָּבָר וַאֲפִלּוּ שִׂרְטוֹן לֹא הֵגֵן עָלָיו מִפְּנֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ אִלּוּ נִדְחֲתָה לְשָׁם אַחַת הָאֳנִיּוֹת הַמֻּרְדָּפוֹת בְּיַד רוּחוֹת הַמִּזְרָח, לֹא הָיְתָה מוֹצְאָה שׁוּם מַחֲסֶה וּמִקְלָט. עַל פִּי מְנוּחַת הַמַּיִם הָאֵלֶּה, עַל פִּי צִבְעָם הָאֶחָד, שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב בּוֹ שׁוּם גֶוֶן כָּתֹּם, וּלְבַסּוֹף עַל פִּי הַחִסָּרוֹן הַגָּמוּר שֶׁל סְלָעִים שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר שֶׁחוֹף זֶה תָּלוּל הוּא, וְשֶׁהָאוֹקְיָנוֹס מְכֻסֶּה בְּמָקוֹם זֶה תְּהוֹמוֹת עֲמֻקּוֹת לְאֵין קֵץ. לְאָחוֹר, לִפְאַת מַעֲרָב נִרְאוּ מִמֶּרְחָק אַרְבָּעָה מִִילִִין שׁוּרוֹת הָאִילָנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר לְיַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲלוּלִים הָיוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לִרְאוֹת אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם שְׁרוּיִים עַל אִי בּוֹדֵד בִּנְאוֹת הַצִּיר הַסָּגוּר וּמְסֻגָּר בֵּין הֲרָרֵי קֶרַח.

בְּמָקוֹם זֶה חָנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִית. הִבְעִירוּ מְדוּרָה שֶׁל זְרָדִים וְקוֹצִים יְבֵשִׁים, וְנֶב הִגִּישׁ לִפְנֵי הַמְּסֻבִּים בָּשָׂר קַר, אַף הוֹסִיף עָלָיו כּוֹסוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל טֵה־אוֹסְוֶגוֹ.

עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַסְּבִיבָה. חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה כֻּלּוֹ לְלֹא פְּרִי וְשִׁוָּה לְעֵינֵי הָרוֹאִים הֶפֶךְ גָּמוּר לַחֶבֶל הַמַּעֲרָבִי. לְמַרְאֶה הַשִּׁמָמוֹן הַזֶּה הֵעִיר הַכַּתָּב, שֶׁאִלּוּ הֱטִילָם הַמִּקְרֶה אֶל חֶבֶל הַחוֹף הַזֶּה תְּחִלָּה, וַדַּאי הָיוּ בָּאִים לִידֵי מַחְשָׁבוֹת עֲגוּמוֹת מְאֹד בִּדְבַר תְּכוּנַת הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עָתִיד לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מוֹשָׁב.

“סָבוּר אֲנִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “שֶׁלֹּא הָיִינוּ יְכֹלִים אֲפִלּוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, כִּי הַיָּם עָמֹק כָּאן בְּיוֹתֵר, וְאֵין אֲפִלּוּ סֶלַע לִהְיוֹת לְמִּקְלָט לִבְנֵי אָדָם. מָה שֶׁאֵין כֵּן הַמָּקוֹם שֶׁלִּפְנֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית; שָׁם יֵשׁ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁרְטוֹנוֹתּ וְגַם אִי קָטָן נִמְצָא שָׁם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְרֻבָּה שָׁם יָכֹלֶת הַהַצָּלָה. פֹּה אֵין כְּלוּם, זוּלָתִי מְצוּלוֹת תְּהוֹם”.

“אָכֵן תָּמוּהַּ הַדָּבָר,” נַעֲנָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁאִי זֶה, אֲשֶׁר קָטֹן הוּא לְפִי הָעֵרֶךְ, תְּכוּנַת אַדְמָתוֹ רַבַּת חֲלִיפוֹת הִיא כָּל כָּךְ. שִׁנּוּי צוּרוֹת זֶה בַּנֹּהֵג שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא בְּחֶלְקֵי יַבָּשָׁה גְּדוֹלִים וְרַחֲבֵי יָדַיִם. כִּמְעַט שֶׁאַתָּה מְדַמֶּה, שֶׁהַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֲשֶׁר כָּל כָּךְ עָשִׁיר וּפוֹרֶה הוּא, טוֹבֵל בְּגַלֵּי הַמַּיִם הַחַמִּים שֶׁל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי, תַּחַת אֲשֶׁר חוֹפָיו הַצְּפוֹנִיִּים וְהַדְּרוֹמִיִּים־הַמִּזְרָחִיִּים מִשְׂתָּרְעִים לְיַד יַם הַקֶּרַח.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “לִידֵי הַרְהוֹרִים כָּאֵלֶּה בָּאתִי גַּם אָנֹכִי. אִי זֶה מְשֻׁנֶּה הוּא בְּעֵינַי גַּם לְפִי צוּרָתוֹ וְגַם לְפִי טִבְעוֹ. רָאוּי הוּא לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא שֶׁל כָּל הַמַּרְאוֹת וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בְּחֵלֶק יַבָּשָׁה, וְלֹא הָיִיתִי מִתַּמֵּהַּ כָּל עִקָּר, אִלּוּ הֻבְרַר שֶׁהוּא הָיָה בִּזְּמַן מִן הַזְּמַנִּים חֵלֶק יַבָּשָׁה.”

“מָה אַתָּה סָח? חֵלֶק יַבָּשָׁה בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֶט?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וּמִשּׁוּם מַה לֹא יִתָּכֵן הַדָּבָר?” הֵשִׁיב כּוֹרֵשׁ סְמִית. “מִשּׁוּם מַה אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה, אִירְלַדְנְיָה הַחֲדָשָׁה וְכָל אוֹתוֹ הַצֵּרוּף שֶׁל קְבוּצוֹת אִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֶט, שֶׁהַגֵּאוֹגְרָפִים הָאַנְגְּלִיִּים קוֹרְאִים אוֹסְטְרָלַסְיָה, הָיָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים חֵלֶק עוֹלָם שִׁשִּׁי, שֶׁלֹּא הָיָה נוֹפֵל בְּגָדְלוֹ מֵאֵרָפָּה וּמֵאַסְיָה, מֵאַפְרִיקָה וּמֵאָמֶרִיקָה? כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי הֲרֵינִי נוֹטֶה לְשַׁעֵר, שֶׁכָּל אוֹתָם הָאִיִּים, הַמְּבַצְבְּצִים וְעוֹלִים מִתּוֹךְ אוֹקְיָנוֹס רְחַב יָדַיִם זֶה, אֵינָם אֶלָּא רָאשֵׁי פִּסְגּוֹתָיו שֶׁל חֵלֶק אֶרֶץ, אֲשֶׁר עַכְשָׁו הוּא מֻבְלָע בַּמְּצוּלוֹת, אֶלָּא שֶׁבְּעִתִּים קַדְמוֹנִיּוֹת הָיָה בּוֹלֵט וּמִתְנַשֵּׂא מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם.”

“כְּמוֹ אַטְלַנְטִידָה בִּימֵי קֶדֶם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, בְּנִי… אִם אַךְ אַטְלַנְטִידָה זוֹ הָיְתָה קַיֶּמֶת בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים וְאֵינָהּ אֶלָּא מָשָׁל.”

“וְהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה אֵפוֹא חֵלֶק שֶׁל אוֹתָהּ הַיַּבֶּשֶׁת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“סְבָרָה הִיא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וּסְבָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְבָאֵר כָּל צָרְכּוֹ אֶת סִבַּת רִבּוּי הַחֲלִיפוֹת שֶׁל צֶאֱצָאֵי אַדְמָתוֹ.”

“וּכְמוֹ כֵן אֶת הַמִּסְפָּר הֶעָצוּם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמְּצוּיִם בּוֹ,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, בְּנִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “בִּדְבָרֶיךָ נָתַתָּ חִזּוּק לְהַשְׁעָרָתִי. אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, שֶׁמִּסְפָּר בַּעֲלֵי הַחַיִּים מְרֻבֶּה הוּא עַל פְּנֵי הָאִי, כְּכָל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵינוּ; וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ שׁוֹנִים הֵם לְמִינֵיהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה. עַל פִּי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַסְבָרָה הִיא לְהַנִּיחַ, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים חֵלֶק שֶׁל יַבֶּשֶׁת, שֶׁשָּׁקְעָה לְאַט לְאַט אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס.”

“אִם כֵּן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, כַּנִּרְאֶה, לֹא נִתְקַבְּלָה עֲדַיִן עַל דַּעְתּוֹ כָּל צָרְכָּהּ, “הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁשָּׂרִיד זֶה שֶׁל הַיַּבֶּשֶׁת הַקְּדוּמָה עָתִיד לִשְׁקֹעַ גַּם הוּא בַּיָּם כְּשֶׁתַּגִּיעַ שַׁעְתּוֹ, וּבֵין אֲמֶרִיקָה וְאַסְיָה שׁוּב לֹא יִהְיֶה כְּלוּם?”

“זֹאת לֹא זֹאת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁכֵּן עֲתִידוֹת לְהִתְגַּלּוּת יַבָּשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, אֲשֶׁר מִילְיַרְדֵּי מִילְיַרְדִּים שֶׁל יְצוּרִים זְעִירִים עוֹסְקִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּבְנִיָּתָן.”

“וּמִי וָמִי הֵם הַגּוֹדְרִים הַלָּלוּ, בּוֹנֵי עוֹלָמוֹת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הַלָּלוּ בְּרִיּוֹת הָאַלְמוּגִים הֵם,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַבְּרִיּוֹת הַזְּעִירוֹת הָאֵלֶּה הֵן הֵן שֶׁיָּצְרוּ מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אֶת הָאִי קְלֶרְמוֹן וְאִיֵּי אַלְמוּגִים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר בְּלֶב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. אַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה מִילְיוֹנִים שֶׁל הָאִינְפוּזוֹרִיּוֹת הָאֵלֶּה מִשְׁקָלָן אַךְ גְּרַן אֶחָד (חֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה מִילִיגְרַם), וְאַף עַל פִּי כֵן, צֵא וּרְאֵה מָה אַדִּירָה וּמָה עֲצוּמָה הִיא פְּעֻלָּתָּן. עַל יְדֵי מִלְחֵי הַיָּם וְהֶחֳמָרִים הַמּוּצָקִים שֶׁבַּמַּיִם שֶׁהֵן קוֹלְטוֹת, יוֹצְרוֹת הַבְּרִיּוֹת הַזְּעִירוֹת הַלָּלוּ אֶת הַסִּיד, שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְרַכְּכִים וּמִתְלַכְּדִים הַסְּלָעִים הָעֲצוּמִים שֶׁבְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם, אֲשֶׁר קָשִׁים וּמוּצָקִים הֵם כִּגְרָנִית. לְשֶׁעָבַר, בִּתְקוּפוֹת הַיְצִירָה הָרִאשׁוֹנוֹת, הִשְׁתַּמֵּשׁ הַטֶּבַע בָּאֵשׁ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּכֹחָהּ יַבָּשׁוֹת לְמָעְלָה; אֲבָל עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ מַטִּיל אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת עַל הַבְּרִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת, שֶׁאֵינָן נִרְאוֹת אֶלָּא בְּמִשְׁקֶפֶת, כִּי כֹּחַ פְּעֻלָּתָהּ שֶׁל הָאֵשׁ בִּפְנִים כַּדּוּר הָאָרֶץ כְּפִי הַנִּרְאֶה נִתְמַעֵט, וּרְאָיָה לַדָבָר: הֲמוֹן הַוֻּלְקָנִים הַכְּבוּיִים שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּקֵּץ עִתִּים וּתְקוּפוֹת הַרְבֵּה, מִקֵּץ דּוֹרֵי דּוֹרוֹת שֶׁל אִינְפוֹזוֹרִיּוֹת, יֵהָפֵך הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לְיַבֶּשֶׁת גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, אֲשֶׁר דּוֹרוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל בְּנֵי אָדָם יֵאֲחְזוּ בּוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא וְיַעֲשׂוּהוּ לִמְקוֹם יִשּׁוּב וְתַרְבּוּת.”

“אָכֵן רָחוֹק הוּא עֲדַיִן הַיּוֹם הַהוּא לְאֵין קֵץ!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“הַטֶּבַע יֵשׁ לוֹ פְּנַאי הַרְבֵּה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲבָל מָה צֹרֶךְ לָנוּ בְּיַבָּשׁוֹת חֲדָשׁוֹת?” שֶׁאַל הֶרְבֶּרְט. “דּוֹמֶנִי, שֶׁשִּׁטְחֵי הָאֲרָצוֹת הָרְאוּיוֹת לְיִשּׁוּב מַסְפִּיקִים לִבְנֵי אָדָם כָּל צָרְכָּם. וַהֲרֵי אֵין הַטֶּבַע יוֹצֵר שׁוּם דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת!”

“אָמְנָם כֵּן, אֵין הוּא יוֹצֵר שׁוּם דָּבָר לְבַטָּלָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְבָאֵר אֶת הַצֹּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בִּיצִירַת הַיַּבָּשׁוֹת הַחֲדָשׁוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, וּבְיִחוּד בָּאֵזוֹר הַטְּרָפִּי, שֶׁהַרְבֵּה אִיֵּי אַלְמֻגִּים מְצוּיִים שָׁם. נִרְאֶה לִי, שֶׁהַבֵּאוּר הַזֶּה מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.”

“אָנָּא הַרְצֵה לְפָנֵינוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, אֲדֹנִי כּוֹרֶשׁ, כִּי חָשְׁקָה נַפְשֵׁנוּ לְשָׁמְעָם.”

“הֲרֵי הָרַעְיוֹן, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַרְצוֹת לִפְנֵיכֶם: כָּל הַחֲכָמִים כֻּלָּם סְבוּרִים, כִּי יָבוֹא יוֹם וְכַדּוּר הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ יֶחְדַּל מִלְּהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר: יָבוֹא יוֹם וְהַחַיִּים, בֵּין שֶׁל הַיְּצוּרִים אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפָּם בֵּין שֶׁל הַצְּמָחִים, יִתַּמּוּ לִגְוֹעַ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵחֲמַת הִצְטַנְנוּתָהּ הָרַבָּה. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחֲלֹקֶת בֵּין הַחֲכָמִים בִּדְבַר סִבָּתָהּ שֶׁל הִצְטַנְנוּת זוֹ. הַלָּלוּ סְבוּרִים, כִּי הָאֲדָמָה עֲתִידָה לְהִצְטַנֵּן, בִּשְׁבִיל שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל חֹם הַשֶּׁמֶשׁ לְהִתְמַעֵט מִקֵּץ רִבּוֹא רְבָבוֹת שָׁנִים; וְהַלָּלוּ סְבוּרִים, כִּי הָאֲדָמָה תִּצְטַנֵּן בְּשֶׁל שְׁקִיעַת הָאֵשׁ הַפְּנִימִית אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֶּיהָ: אֵשׁ זוֹ, אֲשֶׁר הַשְׁפָּעָתָהּ גְּדוֹלָה הַרְבֵּה מִכְּפִי שֶׁאָנוּ מְשַׁעֲרִים, הוֹלֶכֶת לְפִי דַּעְתָּם וְכָבָה, וְסוֹפָהּ לִדְעֹך כָּלִיל. כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי הֲרֵינִי מַחֲזִיק בַּהַשְׁעָרָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁכֵּן אֲנִי מוֹצֵא חִזּוּק לָהּ בְּאוֹתָהּ הָעֻבְדָּה שֶׁהַלְבָנָה וַדַּאי מְשַׁמֶּשֶׁת כּוֹכָב שֶׁהִצְטַנֵּן וְשׁוּב אֵין חַיִּים עָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עֲדַיִן מוֹסִיפָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל פָּנֶיהָ אוֹתָהּ מִדַּת הַחֹם שֶׁהִשְׁפִּיעָה עָלֶיהָ מֵאָז וּמִקֶּדֶם. וְאִם הַלְּבָנָה הִצְטַנְּנָה וְקָפְאָה, הֲרֵי אֵין סִבָּה אַחֶרֶת לְכָךְ אֶלָּא שְׁקִיעַת הָאֵשׁ הַפְּנִימִית שֶׁבְּקִרְבָּהּ, אוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁחוֹלְלָה וְיָצְרָה אוֹתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְלָה וְיָצְרָה אֶת כָּל הַמַּזָּלוֹת וְהַכּוֹכָבִים שֶׁבִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם מִסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, וַדַּאי הוּא שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ סוֹפוֹ לִקְפֹּא בָּאֶחָד הַיָּמִים, אֶלָּא שֶׁקְּפִיאָה זוֹ הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית לְאַט לְאַט. וְיוֹדְעִים אַתֶּם מָה יִהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר? בְּאַחַת הַתְּקוּפוֹת הָרְחוֹקוֹת אִם הַרְבֵּה וְאִם מְעַט, שׁוּב לֹא יִהְיוּ הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים רְאוּיִים לַיִּשּׁוּב, כַּדּוֹמֶה לִנְּאוֹת הַצִּיר בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה. אָז יָנוּדוּ בְּנֵי אָדָם וּבַעֲלֵי הַחַיִּים אֶל הָאֲרָצוֹת הַטְּרָפִּיּוֹת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תּוֹסִיף לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן אֶת חֻמָּהּ בְּמִדָּה יְתֵרָה. אָז תָּקוּם בָּעוֹלָם תְּנוּדַת עַמִּים רַבָּה וַעֲצוּמָה. אֵרָפָּה, אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, אֲמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית תֵּעֲזֹבְנָה לְאַט לְאַט וְתִתְרוֹקֵנָּה מִיּוֹשְׁבֵיהֶן, וְכָזֶה יִהְיֶה גַּם גּוֹרַל אוֹסְטְרָלַסְיָה וְהַחֲלָקִים הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית. הַצֶּמַח יָנוּד בַּעֲקֵב הָאָדָם. מִשְׁפְּחוֹת הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי יָנוּדוּ וְיַעַבְרוּ כְּאֶחָת אֶל הַקַּו הַמַּשְׁוֶה. הַחֲלָקִים הַמֶּרְכָּזִיִּים שֶׁל אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית וְשֶׁל אַפְרִיקָה יֵעֲשׂוּ מְקוֹמוֹת שֶׁל יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם בְּמִדָּה יְתֵרָה וּבְיִחוּד. הַלַּפִּים וְהַסָּמוֹיֵדִים יִחְיוּ עַל חוֹפֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן בְּאוֹתָם תְּנַאֵי הָאַקְלִים, שֶׁבָּהֶם הֵם שְׁרוּיִים עַכְשָׁו עַל חוֹף יַם הַקֶּרַח. וּמִי יוֹדֵעַ אִם הָאֲרָצוֹת שֶׁל הַקַּו הַמַּשְׁוֶה לֹא תֵּצַרְנָה בַּיָּמִים הָהֵם מֵהָכִיל וּמְכַלְכֵּל אֶת כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי? וְאִם כֵּן הוּא, הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהַטֶּבַע, הַצּוֹפֶה וְרוֹאֶה אֶת הַכֹּל מֵרֹאשׁ, כְּבָר שׁוֹקֵד מֵעַכְשָׁו לְכוֹנֵן לְיַד הַקַּו הַמַּשְׁוֶה אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ שֶׁל יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה לִהְיוֹת לְמִקְלָט לַצְּמָחִים וּלְבַעֲלֵי הַחַיִּים, הָעֲתִידִים לָנוּד מְּאַרְצוֹתֵיהֶם, וְהִטִּיל עַל הָאִינְפוֹזוֹרִיּוֹת לִבְנוֹת אֶת הַיַּבֶּשֶׁת הַזֹּאת. הַרְבֵּה הִרְהַרְתִּי בְּעִנְיָן זֶה, יְדִידַי, וְסוֹפִי שֶׁבָּאתִּי לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁכַּדּוּר הָאֶרֶץ שֶׁלָּנוּ עָתִיד לְהִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחַד הַיָּמִים תַּכְלִית שִׁנּוּי. מִסִּבַּת עֲלִיַת חֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה הַחֲדָשִׁים עֲתִידִים הַיָּמִים לְכַסּוֹת בְּמֵימֵיהֶם אֶת חֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה הַיְּשָׁנִים, וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹא קוֹלֻמְבּוּס חָדָשׁ וִיגַלֶּה אֶת אִיֵּי צִימְבּוֹרָסוֹ, אֶת הַהִימָלָיָה, אֶת מוֹן־בְּלַן – אֵלֶּה הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יִשְׂרְּדוּ מֵאֲמֶרִיקָה, מֵאַסְיָה וּמֵאֵרָפָּה לְאַחַר שֶׁתִּבָּלַעְנָה בַּמְּצוּלוֹת. וּמִקֵּץ עִדָּן וְעִדָּנִים סוֹפָן שֶׁל הַיַּבָּשׁוֹת הַחֲדָשׁוֹת לְהָקִיא אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן וּלֵהָפֵךְ לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְיִּשּׁוּב; חֻמָּן יָפוּג וְיִנָּדֵף כְּחֹם הַגּוּף לְאַחַר יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה, וְכָל הַחַיִּים יִכְלוּ וְיֹאבְדוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אִם לֹא לְעוֹלָם, הֲרֵי לְפִי שָׁעָה. אֶפְשָׁר שֶׁכּוֹכַב אַרְצֵנוּ רַק נוֹחַ יָנוּחַ, וּמִקֵּץ עִתִּים יִיקַץ מִתַּרְדֵּמַת הַמָּוֶת לְחַיִּים חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר יִהְיוּ מְעֻלִּים וּמְתֻקָּנִים מִן הַחַיִּים שֶׁמִּלְּפָנִים! וְאוּלָם כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, יְדִידַי, אֵינָם אֶלָּא כִּבְשׁוֹנָיו וּמִסְתּוֹרָיו שֶׁל יוֹצֵר הַכֹּל, וּבְהַרְצוֹתִי לִפְנֵיכֶם אֶת פָּרָשַׁת עֲבוֹדָתָן שֶׁל הָאִינְפוֹזוֹרִיּוּת אֶפְשָׁר שֶׁנָּטִיתִי מִן הָעִנְיָן וְדָרַשְׁתִּי בְּמַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית וּבְסִתְרֵי תַּעֲלוּמוֹת הֶעָתִיד.”

“כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁהִשְׁמַעְתַּנִי הֲרֵיהִי בִּשְׁבִילִי נְבוּאָה, וּמֻבְטָחְנִי שֶׁעֲתִידָהּ הִיא לְהִתְקַיֵּם בְּאַחַד הַיָּמִים.”

“רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ זֹאת,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ טוֹבִים וְיָפִים הֵם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהִקְשִׁיב אֶת הַכֹּל בְּעִיּוּן וּבְשִׂים לֵב, “וְאוּלָם הַגִּידָה לִי, כּוֹרֶשׁ סְמִית, כְּלוּם גַּם הָאִי לִינְקוֹלְן נִבְנָה עַל יְדֵי הָאִינְפוֹזוֹרִיּוֹת שֶׁלְּךָ?”

“לֹא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “מוֹצָאוֹ הוּא כֻּלּוֹ וֻלְקַנִּי.”

“וּבְכֵן גַּם סוֹפוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם בְּאַחַד הַיָּמִים?”

“סְבָרָה הִיא.”

“הֲרֵינִי מְקַוֶּה, בִּי בְּבוֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם, שׁוּב לֹא נִמָּצֵא פֹּה.”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, הֵרָגַע וְאַל תֶּחֱרַד; לִכְשֶׁיַגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם, שׁוּב לֹא נִהְיֶה עַל פְנֵי אִי זֶה, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם חֵשֶׁק לָמוּת פֹּה, וְסוֹף סוֹף נִמְצָא לָנוּ יְכֹלֶת לָצֵאת מִזֶּה.”

“עַד כֹּה וְעַד כֹּה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְעָלֵינוּ לְסַדֵּר כָּאן אֶת חַיֵּינוּ כְּאִלּוּ נִגְזְרָה עָלֵינוּ גְזֵרָה לָשֶׁבֶת כָּאן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. לְעוֹלָם יִפְעַל אָדָם פְּעֻלָּה שְׁלֵמָה וְלֹא מַחֲצִיתָהּ!”

מִתּוֹךְ כָּךְ נִסְתַּיְּמָה הַשִּׂיחָה, אֲרֻחַת הַבֹּקֶר נִגְמְרָה וְהַקוֹלוֹנִיסְטִים קָמוּ וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם וְהִגִּיעוּ אֶל תְּחוּמָהּ שֶׁל אַדְמַת הַבִּצָּה.

זוֹ הָיְתָה בִּצָּה לָאֲמִתָּה, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַד לִשְׂפַת הַיְּאוֹר הַמְעֻגָּלָה שֶׁבִּדְרוֹמִית־מִזְרָחִית, וַאֲשֶׁר מִדַּת שִׁטְחָהּ הָיְתָה כְּעֶשְׂרִים מִלִּין מְרֻבָּעִים. אַדְמָתָהּ הָיְתָה בֹּוץ שֶׁל טִיט וְחֵמָר מְעֹרָב בִּשְׁיָרֵי צְמָחִים מְרֻבִּים. הִיא הָיְתָה מְכֻסָּה קָנֶה וָסוּף, יְרוֹקָה, אִיצָה וְעִשְׂבוֹת מַיִם; בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת נִרְאוּ אַגְמֵי מַיִם קְפוּאִים, שֶׁהִבְהִיקוּ לְנֹּגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. מִקְוֵי הַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא נוֹצְרוּ לֹא עַל יְדֵי גְּשָׁמִים וְלֹא עַל יְדֵי נָהָר שֶׁגָּאָה וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו. בָּרוּר הָיָה אֵפוֹא, שֶׁהֵם יוֹנְקִים וּמִתְפַּרְנְסִים מִן הַמַּיִם שֶׁבַּקַּרְקַע וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לַחֲשֹׁשׁ, שֶׁבִּימוֹת הַקַּיִץ הָיָה אֲוִירוֹ שֶׁל מָקוֹם זֶה רָוֶה אוֹתָם אֵדֵי הָרִקָּבוֹן הַמּוֹלִידִים אֶת קַדַּחַת־הַבִּצָּה.

מֵעַל לְצִמְחֵי הַמַּיִם וּמֵעַל לִפְנֵי מֵי הָאֲגַמִּים הַקּוֹפְאִים עוֹפְפוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל עוֹפוֹת. צַיָּדִים שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּכָךְ לֹא הָיוּ מְאַבְּדִים כָּאן אֲפִלּוּ יְרִיָּה אַחַת לְבַטָּלָה. בְּנֵי־אַוָּזֵי הַבָּר וְחַרְטֻמּוֹנִים מִכָּל הַמִּינִים פָּרְחוּ אָנֶה וָאָנָה לְהָקוֹת לְהָקוֹת וַעֲדַיִן לֹא יָרְאוּ מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם וְהִנִּחוּם לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה.

יְרִיָּה אַחַת בְּרוֹבֶה מְמֻלָּא גַרְגְּרֵי עוֹפֶרֶת וַדַּאי הָיְתָה מְמִיתָה כַּמָּה תְּרֵיסָרִים שֶׁל הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ – כָּל כָּךְ צְפוּפוֹת הָיוּ הַסִּיעוֹת הַפּוֹרְחוֹת. וְאוּלָם מֵאֵיִן לָהֶם רוֹבִים מֻכְרָחִים הָיוּ הַצַּיָּדִים לִירוֹת בָּהֶם בְּחִצִּים. הַצְלָחָתָהּ שֶׁל יְרִיָּה זוֹ וַדַּאי הָיְתָה פְּחוּתָה מִשֶּׁל יְרִיָּה בְּרוֹבֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיְתָה מַעֲלָה יְתֵרָה בָּהּ: הַחֵץ הֶעָף דּוּמָם לֹא הִפְחִיד אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר מִקּוֹל הַיְּרִיָּה בִּכְלֵי נֶשֶׁק שֶׁל אֵשׁ וַדַּאי הָיוּ מִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר. הַצַּיָּדִים הִסְתַּפְּקוּ אֵפוֹא הַפַּעַם בַּחֲצִי תְּרֵיסָר שֶׁל בְּנֵי־אַוָּזִים לְבָנִים, אֲשֶׁר כַּנְפֵיהֶם הָיוּ שְׁחֹרוֹת, לְבָנוֹת צְהֻבּוֹת, רֹאשָׁם יָרֹק וְחַרְטֻמָּם שָׁטוּחַ וַאֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט הִכִּירָם מִיָּד שֶׁהֵם מִמִּין הַ“טָּדוֹרְן” (בַּר אַוָּז הַמְּנֻמָּר). טוֹףּ עָזַר בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה לָצוּד אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר שְׁמָם נִקְרָא מֵעַכְשָׁו עַל כָּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק הַטּוֹבְעָנִי שֶׁל הָאִי. חֵלֶק זֶה נִהְיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְאוֹצָר בָּלוּם שֶׁל עוֹפוֹת מַיִם. הֵם דִּמּוּ לְנַצֵּל בַּיָּמִים הַבָּאִים אֶת הָאוֹצָר הַזֶּה בְּמִדָּה יְתֵרָה וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ לִבְנֵי תַּרְבּוּת אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַשְׁכִּינָם בִּסְבִיבוֹת הַיְּאוֹר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכֵי סְעֻדָּה.

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב יָצְאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְדַרְכָּם עַל מְנָת לַחֲזֹר הַבַּיְתָה. הֵם עָבְרוּ אֶת בִּצּוֹת “טָדוֹרְן” וְאֶת גֶּשֶׁר הַקֶּרַח שֶׁעַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת שָׁבוּ בְּשָׁלוֹם אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם

הַפַּחִים – הַשּׁוּעָלִים – הַחֲזִירִים הַמֶּכְּסִיקָנִיִּים – הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית־מַעֲרָבִית – סוּפַת שֶלֶג – עוֹשֵׂי־הַסַּלִּים – הַקֹּר הֶחָזָק בְּיוֹתֵר שֶׁבִּימוֹת הַחֹרֶף – סֻכַּר־הַתִּדְהָר – בְּאֵר הַתַּעֲלוּמוּת – גַּרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת.

הַקֹּר הֶחָזָק הִתְמִיד עַד הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר בְּעֵינוֹ וְלֹא הָלַךְ וְגָבָר. בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲוִיר הָיָה שׁוֹקֵט, לֹא קָשֶׁה הָיָה לָשֵׂאת אֶת הַקֹּר הַזֶּה; וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁקָּמָה רוּחַ, הָיָה מֵצִיק בְּיוֹתֵר אֶת בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא הָיוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים חַמִּים כָּל צָרְכָּם. פֶנְקְרוֹף הָיָה קוֹבֵל עַל הָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁבִּמְקוֹם כַּלְבֵי־הַיָּם וְהַשּׁוּעָלִים, שֶׁעוֹרָם אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָחֵם אֶת הַגּוּף, לֹא נָתַן מִקְלָט לַמִּשְׁפְּחוֹת הַדֻּבִּים.

“הַדֻּבִּים,” אָמַר הַסַּפָּן, “לְבוּשִׁים יָפֶה, וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶם דָּבָר בִּלְתִּי אִם לְהַשְׁאִיל לִי לִימוֹת הַחֹרֶף אֶת אַדֶּרֶת הַשֵּׂעָר שֶׁעַל בְּשָׂרָם.”

“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר,” הֵשִׁיב נֵב בִּצְחוֹק, “שֶׁהַדֻּבִּים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ נְאוֹתִים לְהַשְׁאִילְךָ אֶת אַדַּרְתָּם. וְהֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַחַיּוֹת הָאֵלֶּה אַבִּירוֹת לֵב הֵן וְאֵין רַחֲמִים לִפְנֵיהֶן!”

כִּי אָז הָיִינוּ כּוֹפִים אוֹתָם, נֵב, הָיִינוּ כּוֹפִים אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָם," הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל מַבִּיעַ אַדְנוּת.

אֶפֶס חַיּוֹת הַטֶּרֶף הָאֲיֻמּוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְצוּיוֹת כְּלָל עַל פְּנֵי הָאִי, אוֹ, עַל כָּל פָּנִים, לֹא נִרְאוּ עַכְשָׁו.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף וְהַכַּתָּב הִתְקִינוּ מַלְכֹּדוֹת וְקָבְעוּ אוֹתָן עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּבִקְצֵה הַיַּעַר. הַסַּפָּן סָבוּר הָיָה, שֶׁכָּל חַיָּה אֲשֶׁר תִּלָּכֵד בַּמַּלְכֹּדֶת, בֵּין שֶׁהִיא מִן הַכַּרְסְמָנִים וּבֵין מֵחַיּוֹת הַטֶּרֶף, תִּהְיֶה רְצוּיָה מְאֹד לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

אָמְנָם הַמַּלְכֹּדוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ פְּשׁוּטוֹת עַד מְאֹד: חָפְרוּ בּוֹרוֹת בָּאֲדָמָה וְחִפּוּ עַל פִּיהֶם בִּזְמוֹרוֹת וּבָעֲשָׂבִים, וּבְקַרְקָעִיתָם הִנִּיחוּ דְּבַר־מַאֲכָל, אֲשֶׁר רֵיחוֹ הָיָה בּוֹ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת הַחַיּוֹת – זֶה הָיָה כָּל מַעֲשֶׂה הַמַּלְכֹּדוֹת. צָרִיךְ לְהוֹסִיף, שֶׁהַבּוֹרוֹת לֹא נֶחְפְּרוּ בָּאַקְרָאִי כַּאֲשֶׁר נֶחְפְּרוּ, אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת יְדוּעִים, שֶׁעַל פִּי הָעֲקֵבוֹת הַמְּרֻבִּים שֶׁנִּרְאוּ שָׁם נִכָּר הָיָה שֶׁמְּהַלְכֵי־אַרְבַּע מְבַקְּרִים אוֹתָם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. אֶת הַבּוֹרוֹת הָאֵלֶּה בָּדְקוּ בְּכָל יוֹם, וּבַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים מָצְאוּ שָׁם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹתָם הַשּׁוּעָלִים, שֶׁכְּבָר נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל שְׂפַת נַחַל הַתּוֹדָה הַיְּמָנִית.

“לַעֲזָאזֵל!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּהוֹצִיאוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אַחַת הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מִן הַפַּחַת, “הֲרֵי אֵין כָּאן אֶלָּא שׁוּעָלִים – חַיּוֹת שֶׁאֵין שׁוּם תּוֹעֶלֶת בָּהֶן!”

“לֹא צָדַקְתָּ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כִּי אָכֵן יֵשׁ בָּהֶן תּוֹעֶלֶת אֶחָת!”

“וּמַהִי?”

“לְשַּׁמֵּשׁ מַשֵּׁאת לְחַיּוֹת אֲחֵרוֹת!”

הַכַּתָּב צָדַק, וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הִנִּיחוּ בַּפְּחָתִים נִבְלוֹת שׁוּעָלִים לְשֵׁם מַשֵּׁאת.

חוּץ מִזֶּה הִתְקִין הַסַּפָּן מַלְכֹּדוֹת אֲחָדוֹת מֵחֶבְלֵי צְמָחִים דַּקִּים, וּתְבוּאַת הַמַּלְכֹּדוֹת הָיְתָה מְרֻבָּה מִזּוֹ שֶׁל הַפְּחָתִים. כִּמְעַט שֶׁלֹּא עָבַר יוֹם שֶׁלֹּא נִלְכַּד אַחַד הַשְּׁפָנִים מִשּׁוֹכְנֵי הַגְּדֶרֶת. הַצַּיִד שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עַל הַשֻּׁלְחָן הָיָה תָּמִיד צֵיד שְׁפָנִּים, אֶלָּא שֶׁהָרַקָּח נֵב יָדַע לְהָכִין כָּל מִינֵי רֹטֶב, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא מָצְאוּ חֲבֵרָיו פִּתְחוֹן פֶּה לְהִתְאוֹנֵן עַל הַמַּאֲכָל הָאֶחָד שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק מֵעַל שֻׁלְּחָנָם.

בַּשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִי שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט נִלְכְּדוּ בַּפְּחָתִים פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם חַיּוֹת אֲחֵרוֹת יוֹתֵר מוֹעִילוֹת מִן הַשּׁוּעָלִים, – אֲחָדִים מֵאוֹתָם חֲזִירֵי־הַבָּר, שֶׁכְּבָר נִזְדַּמְנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיְּאוֹר. הַפַּעַם לֹא הָיָה פֶנְקְרוֹף צָרִיךְ לִשְׁאֹל אִם הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה יָפוֹת הֵן לַאֲכִילָה. מַעֲלָה יְתֵרָה זוֹ נִכְּרָה בָּהֶן מִיָּד עַל פִּי הַדִּמְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן וּבֵין הַחֲזִיר הָאֲמֵרִיקָנִי וְהָאֵרָפִּי.

“אֲבָל אֵין אֵלֶּה חֲזִירִים לַאֲמִתָּם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵינִי מַבְטִחֲךָ עַל כָּךְ, פֶּנְקְרוֹף.”

"וְאָמְנָם בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ ‘פֵּקָרִי’ (חֲזִירִים מֶכְּסִיקָנִיִּים) וְנִמְנוּ עַל אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁל מִשְׁפָּחָה זוֹ, הַנִּבְדָּל מִשְּׁאָר שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִים עַל יְדֵי צִבְעוֹ הַשָּׁחֹר וְעַל יְדֵי חֶסְרוֹן חָטִים, הַמְּיֻחָדִים לְכָל קְרוֹבָיו. פֵּקָרִי אֵלֶּה נוֹהֲגִים לִחְיוֹת עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכַנִּרְאֶה שֶׁהָיוּ מְצוּיִים בֶּהָמוֹן בַּחֹרְשׁוֹת וּבֶעָרִים שֶׁבָּאִי.

בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט נִשְׁתַּנָּה פִּתְאֹם מֶזֶג הָאֲוִיר שִׁנּוּי גָּדוֹל, כִּי הִתְחִילָה מְנַשֶׁבֶת רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית. הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה עָלְתָה מַעֲלוֹת אֲחָדוֹת, וְהָאֵדִים שֶׁנִּצְטַבְּרוּ בָּאֲוִיר הָיוּ לָעֲנָנִים שֶהִמְטִירוּ שֶׁלֶג. כָּל הָאִי הִתְעַטֵּף בַּעֲטִיפָה לְבָנָה וְהוּא נִרְאָה לְעֵינֵי יוֹשְׁבָיו בְּצוּרָה חֲדָשָׁה. שֶׁלֶג זֶה הָיָה מַתְמִיד וְיוֹרֵד יָמִים אֲחָדִים וְעָבְיוֹ עָלָה עַד כְּדֵי שְׁתֵּי רַגְלַיִם.

הָרוּחַ הִתְגַּבְּרָה עַד מְהֵרָה וְהִתְחוֹלְלָה בַּחֲמַת כֹּחַ וּמֵרֹאשׁ אַרְמוֹן הַגְּרָנִית נִשְׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַיָּם הַסּוֹעֵר. פֹּה וָשָׁם קָמוּ מַעַרְבָּלוֹת שֶׁל אֲוִיר וְעַמּוּדֵי שֶׁלֶג הִסְתּוֹבְבוּ בַּמָּרוֹם וְנִדְמוּ לְגַלְגִּלֵּי הַמַּיִם שֶׁבַּיָּם, אֲשֶׁר הַסַּפָּנִים מוֹרִים בָּהֶם בִּכְלֵי תּוֹתָח כְּדֵי לְנַפְּצָם.

כֵּיוָן שֶׁהַסּוּפָה בָּאָה מִפְּאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, פָּגְעָה בָּאִי מֵאָחוֹר, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית הָיְתָה מָפְנָה כְּלַפֵּי מִזְרָח, לֹא הָיְתָה פְּגִיעַת הַסּוּפָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. וְאוּלָם כָּל זְמָן שֶׁהִתְחוֹלְלָה סוּפַת הַשֶּׁלֶג הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת לֹא עָרְבוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו אֶת לִבָּם לָצֵאת הַחוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּ לְכָךְ עַד מְאֹד, וְעַל כָּרְחָם נִשְׁאֲרוּ כְּלוּאִים בְּבֵיתָם חֲמִשָּׁה יָמִים, מִן הָעֶשְׂרִים עַד הָעֶשְׂרִים וַחֲמִּשָׁה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט. לְאָזְנֵיהֶם הִגִּיעַ קוֹל שַׁאֲגַת הַסּוּפָה בְּיַּעַר־זְשָׁקָמַר, וְהֵם שִׁעֲרוּ כִּי וַדַּאי עָשְׂתָה שָׁם שַׁמּוֹת וְעָקְרָה אִילָנוֹת מִשָּׁרְשֵיהֶם. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה מֵצֵר בְּיוֹתֵר עַל מַפֹּלֶת הָאִילָנוֹת בְּאָמְרוֹ, שֶׁמֵּעַכְשָׁו שׁוּב לֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹל לְכָרְתָם.

“הָרוּחַ מְשַׁמֶּשֶׁת חוֹטֵב עֵצִים, הָבָה תַּחְטֹב!” הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר כַּמָּה פְּעָמִים.

אֶפֶס בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְנֹעַ אֶת הָרוּחַ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי הַהֶרֶס שֶׁלּוֹ.

כַּמָּה חַיָּבִים הָיוּ אֵפוֹא יוֹשְׁבַי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ לְיּוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁהִמְצִיא לָהֶם אֶת הַמִּקְלָט הֶחָזָק הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִמּוֹט! אָמְנָם גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאוּי הָיָה בְּצֶדֶק לְשֶׁבַח וְהוֹדָיָה בְּעַד הַמִּקְלָט הַזֶּה, אֲבָל סוֹף סוֹף הֵן הַטֶּבַע הוּא הוּא שֶׁחָצַב אֶת הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְכוֹרֶשׁ סְמִית אַךְ גִּלָּה אוֹתָהּ. כָּאן הָיוּ יוֹשְׁבִים כֻּלָּם לָבֶטַח, וַחֲמַת הַסּוּפָה לֹא יָכְלָה לִנְגֹעַ בָּהֶם לְרָעָה. אִלּוּ בָּנוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל בַּיִת שֶׁל לְבֵנִים וְעֵצִים, וַדַּאי לֹא יָכֹל הָיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עֱזוּז זַעֲמָהּ שֶׁל סוּפָה זוֹ. וַאֲשֶׁר לַקָּמִינִים, הִנֵּה שְׁאוֹן הַגַּלִּים הָאַדִּיר, שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם בְּבֵית דִּירָתָם, הוֹכִיחַ לָהֶם בַּעֲלִיל, שֶׁהַלָּלוּ לֹא הָיוּ רְאוּיִים בְּשׁוּם פָּנִים לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מָעוֹן וּמַחֲסֶה, כִּי הַיָּם אֲשֶׁר עָלָה עַל גְּדוֹתָיו וְהֵצִיף אֶת הָאִי הַקָּטָן, וַדַּאי הִשְׂתָּעֵר גַּם עֲלֵיהֶם וֶהֱצִיפָם בְּמֵימָיו. וְאוּלָם פֹּה, בְּאַרְמוֹן־גְּרָנִית זֶה, שֶׁהָיָה קָבוּעַ בְּתוֹךְ מוּצַק הַסֶּלַע, לֹא הָיָה לָהֶם לְפַחֵד מִכָּל אָסוֹן וָפֶגַע.

בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֲחָדִים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים לְאָנְסָם בְּבֵיתָם, לֹא יָשְׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּחִבּוּק יָדַיִם. בַּמַּחְסָן שֶׁלָּהֶם נִמְצְאוּ קַרְשֵי עֵצִים לָרֹב וְהֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת מֵהֶם כְּלֵי בַּיִת נוֹסָפִים, בֵּין שֻׁלְחָנוֹת וּבֵין כִּסְּאוֹת, וְכָל כְּלִי שֶׁעָשׂוּ הָיָה מוּצָק לְמַדַּי, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְקַמֵּץ בַּחֹמֶר. אָמְנָם כְּלֵי הַבַּיִת הַלָּלוּ הָיוּ גַּסִּים וּכְבֵדִים בְּמִקְצָת, אֶלָּא שֶׁנֵּב וּפֶנְקְרוֹף הִתְגָּאוּ בָּהֶם וְלֹא הָיוּ מַחֲלִיפִים אוֹתָם בַּכֵּלִים הַנָּאִים וְהַמְּתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר.

אַחַר כָּךְ נַעֲשׂוּ הַנַּגָּרִים לְקוֹלְעֵי־סַלִּים וְגַם אֻמָּנוּת זוֹ הִצְלִיחָה בְּיָדָם. סָמוּךְ לִקְצֵה הַיְּאוֹר הַצְּפוֹנִי מָצְאוּ פַּעַם אַחַת חֹרְשָׁה גְּדוֹלָה שֶׁל שִׂיחֵי עֲרָבוֹת אַדֻמּוֹת. עוֹד לִפְנֵי עוֹנַת הַגְּשָׁמִים הֵבִיאוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הַבַּיְתָה הַרְבֵּה חֲבִילוֹת שֶׁל הַזְּרָדִים הַגְּמִישִׁים הַלָּלוּ, וּלְאַחַר שֶׁהִכְשִׁירוּם יָפֶה לִתְעוּדָתָם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם עַכְשָׁו לִמְלַאכְתָּם. הַנִּסְּיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא עָלוּ יָפֶה, וְאוּלָם חֲרִיצוּתָם וּבִינָתָם שֶׁל הָאֻמָּנִים עָמְדוּ לָהֶם לְהַשְׁבִּיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. הֵם נוֹעֲצוּ זֶה עִם זֶה, נִזְכְּרוּ דֻּגְמָאוֹת שֶׁרָאוּ לְשֶׁעָבַר וְהִתְחָרוּ זֶה בָּזֶה, וְסוֹפָם שֶׁהִתְקִינוּ סַלִּים וְסַלְסִלּוֹת בְּנֵי שִׁעוּרֵי מִדָּה שׁוֹנִים, אֲשֶׁר הִגְדִּילוּ אֶת הָרְכוּשׁ הַחָמְּרִי שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיָה. אָז הֶעֱמִידוּ אוֹתָם בַּמַּחְסָן וְנֶב הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם וְהִנִּיחַ בְּכַמָּה מֵהֶם אֶת כָּל הַיְּרָקוֹת, שִׁקְדֵי הָאֳרָנִים וְשָׁרְשֵׁי עֵץ הַדְּרָקוֹן אֲשֶׁר כִּנֵס וְאָסָף.

בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג הָאֲוִיר שׁוּב פַּעַם. הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה יָרְדָה מְעַט וְהַסּוּפָה שָׁכָכָה. אָז מִהֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְיָצְאוּ הַחוּצָה. עַל הַחוֹף הָיְתָה מֻנַּחַת שְׁכָבָה שֶׁל שֶׁלֶג, כִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם עָבְיָהּ, אֶלָּא שֶׁפְּנֵי הַשְּׁכָבָה הַזֹּאת הָיוּ מוּצָקִים וְלֹא קָשֶׁה הָיָה לַהֲלֹךְ עָלֶיהָ. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָלוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

מָה גָּדוֹל הַשִּׁנּוּי שֶׁרָאוּ עֵינֵיהֶם! הַיְעָרִים הַלָּלוּ שֶׁהִשְׁאִירוּם כְּשֶׁהֵם יְרוֹקִים, בְּיִחוּד בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם רַבּוּ עֲצֵי הַמְּחָטִים, נִתְכַּסּוּ עַכְשָׁו מַעֲטֵה לָבָן אֶחָד. הַכֹּל, לְמִן רֹאשׁ הַר פְרַנְקְלִין עַד לַחוֹף הַיָּם, הָיָה כֻּלּוֹ לָבָן: הֶעָרִים, כָּרֵי הָאָחוּ, הַיְּאוֹר, הַנַּחַל וּגְדוֹתָיו! מֵי נַחַל־הַתּוֹדָה זָרְמוּ מִתַּחַת לִקְלִפַּת הַקֶּרַח, אֲשֶׁר עִם כָּל גֵּאוֹת וְשֶׁפֶל שֶׁל הַיָּם נִבְקְעָה בְּשָׁאוֹן וָרָעַשׁ. הֲמוֹן עוֹפוֹת פָּרְחוּ וְשׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי מִכְסֵה הַיְּאוֹר הַמּוּצָק. מִסְפָּרָם עָלָה לַאֲלָפִים. כָּל הַסְּלָעִים, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם הִשְׁתַּפֵּךְ מַפַּל־הַמַּיִם בְּמוֹרַד הָרָמָה, הָיוּ מְצֻפִּים כְּפִיסֵי קֶרַח. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ מַרְזֵב מְשֻׁנֶּה, אֲשֶׁר אֶחָד הָאֳמָנִים פֵּאֵר וְכָלַל אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂי קִשּׁוּט וּמַכְלוּלִים כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עָלָיו. אֶת הַנְּזָקִים שֶׁעוֹלְלָה הַסּוּפָה בְּיַעַר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר לְפִי שָׁעָה, וְצָרִיךְ הָיָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּמַּס מִכְסֵה הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדָם וְהָלְכוּ לְבַקֵּר אֶת הַפְּחָתִים שֶׁלָּהֶם. הֵם לֹא מָצְאוּ אוֹתָן עַל נְקָלָה תַּחַת הַשֶּׁלֶג שֶׁכִּסָּה אוֹתָן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לְהִזָּהֵר לְבַל יִפְּלוּ בְּעַצְמָם בְּאַחַת הַפְּחָתִים הָאֵלֶּה, כִּי חוּץ מִן הַסַּכָּנָה שֶׁבְּדָבָר הֵן הָיוּ חַבְרֵיהֶם מְלַגְלְגִים עֲלֵיהֶם אָז, שֶׁנִּלְכְּדוּ בַּמּוֹקֵשׁ שֶׁטָּמָנוּ! וְאוּלָם זְהִירוּתָם עָמְדָה לָהֶם לְהִנָּצֵל מִתַּקָּלָה זוֹ. הֵם מָצְאוּ אֶת הַפְּחָתִים לְלֹא שִׁנּוֹי: שׁוּם חָיָה לֹא נָפְלָה אֶל תּוֹכָן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאוּ מִסָּבִיב הַרְבֵּה עִקְבוֹת בַּעֲלֵי חַיִּים וּבֵינֵיהֶם גַּם רִשְִֵׁי צִפָּרְנֶיהָ שֶׁל חַיָּה אַחַת גְּדוֹלָה. הֶרְבֶּרְט לֹא פִּקְפֵּק אַף רֶגַע לְמִי רִשְׁמֵי הַצִּפָּרְנַיִם הַלָּלוּ וְהוֹדִיעַ בְּהֶחְלֵט, שֶׁכָּאן עָבְרָה חַיָּה אַחַת מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים. בִּדְבָרָיו אֵלֶּה אִשֵּׁר וְקִיֵּם אֵפוֹא אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן מְצוּיוֹת חַיּוֹת טוֹרְפוֹת. הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי הָיוּ שׁוֹכְנוֹת בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים אֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב הָרָחוֹק, אֶלָּא שֶׁהָרָעָב הִכְבִּיד עֲלֵיהֶן אֶת אַכְפּוֹ וְהֵן עָזְבוּ אֶת מִשְּׁכְּנוֹתֵיהֶן לְבַקֵּשׁ אֹכֶל וְהִגִּיעוּ עַד רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. אֶפְשָׁר שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶן בִּבְנֵי אָדָם הַדָּרִים בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית?

“וּמִי הָיוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים שֶׁבָּאוּ לְכָאן?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הַלָּלוּ הָיוּ נְמֵרִים,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“וַאֲנִי סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהַחַיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן מְצוּיוֹת אֶלָּא בַּאֲרָצוֹת חַמּוֹת.”

“בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ,” הֵשִׁיב הָעֶלֶם הַצָּעִיר, “אַתָּה פּוֹגֵשׁ בָּהֶן מִמֶּכְּסִיקוֹ עַד לַפַּמְפַּסִּים שֶׁל בּוּאֵינוֹס אַיְרֶס. וְכֵיוָן שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בְּאוֹתָהּ מַעֲלַת הָרֹחָב עַצְמָהּ שֶׁבָּהּ נִמְצָאִים גְּלִילוֹת לַה־פְּלַאטַא, אֵין תֵּמַהַּ בַּדָּבָר, שֶׁמְּצוּיִים כָּאן נְמֵרִים.”

“טוֹב אֵפוֹא, נִשְׁקֹד לִהְיוֹת זְהִירִים,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַטֶּמְפֶּרָטוּרָה עָלְתָה וְהַשֶּׁלֶג הִתְחִיל נָמֵס.

אַחַר יָרַד גֶּשֶׁם וּמִכִסֵה הַשֶּׁלֶג נֶעְלָם כָּלִיל. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הָרַע וְשָׁקְדוּ לְמַלֵּא אֶת מְזָוֵיהֶם בְּצָרְכֵי אֹכֶל שֶנִתְמַעֵטוּ. הֵם אָסְפוּ שִׁקְדֵי אֳרָנִים, שָׁרָשַׁי עֵץ הַדְּרָקוֹן, פֵּרוֹת־שָׁרָשִׁים, מִיץ תִּדְהָר; וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צָדוּ שְׁפַנִּים, אֲגוֹטִיס וְקֶנְגְרוּ. לְשֵׁם כָּךְ הֻצְרְכוּ לְבַקֵּר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיַּעַר, וְאָז נוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁהַסּוּפָה הָאַחֲרוֹנָה הִפִּילָה הַרְבֵּה אִילָנוֹת. הַסַּפָּן וְנֵב שָׂמוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם גַּם אֶל מַחְפּוֹרֶת פַּחְמֵי הָאֶבֶן וְהֵבִיאוּ בְּעֶגְלָתָם טוֹנִים אֲחָדִים שֶׁל חָמְרֵי־שְׁרֵפָה אֵלֶּה. בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם לְשָׁם רָאוּ וְהִנֵּה הַסּוּפָה קִלְקְלָה הַרְבֵּה אֶת כִּבְשָׁן־הַיּוֹצֵר שֶׁלָּהֶם וְהִפִּילָה חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן.

יַחַד עִם זֶה מִלְּאו בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן גַּם אֶת מַחְסוֹרָם בְּעֵצִים. לְתַכְלִית זוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּזִרְמוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מִמִּכְסֵה הַקֶּרַח, וְהֶעֱבִירוּ עַל גַּבּוֹ כַּמָּה רַפְסוֹדוֹת טְעוּנוֹת עֵצִים. הֵם רָאוּ צֹרֶךְ לְעַצְמָם לְהִצְטַיֵּד בֶּחָמְרֵי שְׂרֵפָה בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן עוֹנַת הַקֹּר הֶחָזָק.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְּרוּ גַּם אֶת הַקָּמִינִים וְאָז אִשְּׁרוּ אֶת עַצְמָם שֶׁלֹּא דָרוּ שָׁם בִּשְׁעַת הַסּוּפָה. הַיָּם הִשְׁאִיר שָׁם סִמָּנִים בּוֹלְטִים שֶׁל הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן שֶׁעוֹלֵל. הַגַּלִּים, שֶׁהָרוּחַ הִצְלִיפָתָם בַּחֲמַת זַעַם, שָׁטְפוּ וְעָבְרוּ אֶת הָאִי הַקָּטָן וְהִשְתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ מִסְדְּרוֹנוֹת הַקָּמִינִים; וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְמַּלְאוּ הַמִּסְדְּרוֹנוֹת חֹול עַד לְחֶצְיָם וְהַסְּלָעִים נִתְכַּסּוּ צִמְחֵי־יָם. בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנֵּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲבָאַת חָמְרֵי שְׂרֵפָה, טָרְחוּ כּוֹרֵשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט לְפַנּוֹת וּלְנַקּוֹת אֶת הַקָּמִינִים, וְסוֹפָם שֶׁמָּצְאוּ אֶת בֵּית־הַנַּפָּח וְאֶת הַתַּנּוּרִים כִּמְעַט שְׁלֵמִים, כִּי צִבּוּרֵי הַחֹול שֶׁנֶּעֶרְמוּ עֲלֵיהֶם הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הַסּוּפָה.

הַיְּגִיעָה, שֶׁיָּגְעוּ לְמַלֵּא שׁוּב אֶת אוֹצַר חָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה שֶׁלָּהֶם, לֹא הָיְתָה יְגִיעָה לְבַטָּלָה, כִּי הַקֹּר הֶחָזָק טֶרֶם חָלַף. גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא שֶׁבַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי יוֹרֶדֶת בֶּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה יְרִידָה גְּדוֹלָה. דָּבָר זֶה שָׁכִיחַ גַּם בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי בְּסוֹף חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט, הַמַּתְאִים לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר שֶׁל אֲרָצוֹת הַצָּפוֹן.

בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הִתְחִילוּ יוֹרְדִים חֲלִיפוֹת גְּשָׁמִים וְשֶׁלֶג, וְאַחַר כָּךְ נָשְׁבָה רוּחַ דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וּמִיָּד בָּא קֹר חָזָק עַד מְאֹד. לְפִי הָאֹמֶד שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הִגִּיעָה מִדַּת הַקֹּר עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס. אֶל קֹר חָזָק זֶה נִלְוְתָה רוּחַ עַזָּה, שֶׁנָּשְׁבָה כַּמָּה יָמִים, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד גָּרְמוּ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְצוּקוֹת קָשׁוֹת. שׁוּב אֲנוּסִים הָיוּ לִהְיוֹת כְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. הֵם סָגְרוּ יָפֶה אֶת הַתְּרִיסִים וְסָתְמוּ אֶת כָּל הַמִּפְתָּחִים וְלֹא הִשְׁאִירוּ אֶלָּא מִפְתַּח קָטָן אֶחָד כְּדֵי לְהַכְנִיס אֲוִיר בַּבַּיִת.

מִתּוֹךְ כָּךְ הִצְטָרְכוּ לְהָאִיר אֶת הַבַּיִת גַּם בַּיּוֹם וְהוֹצָאַת הַנֵּרוֹת רָבְתָה וְגָדְלָה בְּיוֹתֵר. כְּדֵי לְקַמֵּץ בָּהֶם הִסְתַּפְּקוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאוֹרָהּ שֶׁל הָאָח, כִּי עַל חָמְרֵי שְׂרֵפָה לֹא חָסָה עֵינָם. כַּמָּה פְּעָמִים נִסָּה הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי לָרֶדֶת אֶל הַחוֹף, אֲשֶׁר עִם כָּל גֵּאוֹת וְגֵאוֹת שֶׁל מֵי הַיָּם נֶעֶרְמוּ שָׁם גָּלְמֵי קֶרַח גְּדוֹלִים, אֶלָּא שֶׁעַד מְהֵרָה אָנוּס הָיָה לַחֲזֹר אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְרַק בְּדֵי עָמָל וּמִתּוֹךְ מַכְאוֹב הָיָה מַחֲזִיק בְּסֻלַּם הַחֲבָלִים וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. הַצִּנָּה הָיְתָה עַזָּה כָּל כָּךְ שֶׁכָּל נְגִיעָה בִּשְׁלָבֵּי הַסֻּלָּם צָרְבָה אֶת אֶצְבָּעוֹת הַיָּדָיִם.

יוֹשְׁבַי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית שׁוּב צְרִיכִים הָיוּ אֵפוֹא לְהַעֲסִיק עַצְמָם בַּעֲבוֹדָה בְּעִתּוֹת הַפְּנַאי, שֶׁמִּנָּה לָהֶם הַהֶסְגֵּר עַל כָּרְחָם. אָז הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לְמַלֵּא אֶת יְדֵי חֲבֵרָיו בִּמְלָאכָה אַחַת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹתָהּ אֲפִילוּ בִּדְלָתַיִם סְגוּרוֹת.

כְּכָל הַמְּסֻפָּר לְמַּעֲלָה לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים סֻכָּר אַחֵר חוּץ מִן הַמִּיץ שֶׁל הַתִּדְהָר, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ דֶּרֶךְ שְׂרִיטוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁהָיוּ שׂוֹרְטִים בִּקְלִפַּת הָעֵץ. אֶת הַמִּיץ הַזֶּה הָיוּ קוֹלְטִים וּמְאַסְּפִים בִּקְדֵרוֹת וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לְצָרְכֵי סְעֻדָּה שׁוֹנִים כְּמוֹ שֶׁהוּא. כְּשֶׁהִתְיַשֵּׁן, הָיָה מַלְבִּין וּמִתְעַבֶּה וְאָז הָיָה נוֹחַ לַשִּׁמּוּשׁ בְּמִדָּה יְתֵרָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. אֶלָּא רָצָה לְהַשְׁבִּיחוֹ עוֹד יוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ עָמַד וְהוֹדִיעַ בָּאַחַד הַיָּמִים לַחֲבֵרָיו שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹתָם לִמְבַשְּׁלֵי־סֻכָּר.

“לִמְבַשְּׁלֵי סֻכָּר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “כִּמְדֻמַּנִי שֶׁאֻמָּנוּת זוֹ הֲרֵיהִי ‘חֲמוּמָה’ בְּמִקְצָת, הָאֵין זֹאת?”

“חֲמוּמָהּ מְאֹד!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אִם כֵּן, אֵין לְךְ אֻמָּנוּת טוֹבָה מִמֶּנָּה בְּעוֹנַת קֹר זוֹ!” אָמַר הַסַּפָּן.

בַּנֹּוהֵג, שֶׁהַמִּלִּים “בִּשּׁוּל סֻכָּר” מַזְכִּירוֹת לָאָדָם בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת מְשֻׁכְלָלִים וְכָל מִינֵי מְכוֹנוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לַדָּבָר. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁכָּאן נֶעְדְרוּ כָּל אֵלֶּה. כְּדֵי לְגַבֵּשׁ אֶת הַסִירוֹףּ הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַפַּעַם בְּתַחְבּוּלָה פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: יָצְקוּ אֶת הַמִּיץ אֶל תּוֹךְ כְּלֵי חֶרֶס גְּדוֹלִים וְהִרְתִיחוּהוּ עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יִתְנַדְּפוּ מִתּוֹכוֹ. עַד מְהֵרָה הִתְחִיל הַמִּיץ רוֹתֵחַ וְעַל פָּנָיו עָלָה קֶצֶף מְעֻבֶּה, וְאָז בָּחַשׁ אוֹתוֹ נֵב בְּמַקֵּל שֶׁל עֵץ הָלֹךְ וּבָחֹשׁ כְּדֵי לְהָחִישׁ בְּכָךְ אֶת הִתְנַדְּפוּתוֹ וּכְדֵי לִמְנֹעַ אוֹתוֹ לְהִקָּדֵחַ.

לְאַחַר רְתִיחָה שֶׁל כַּמָּה שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי אֵשׁ גְּדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה יָפָה גַּם לַמִּיץ וְגַם לָאֻמָּנִים הַמְּטַפְּלִים בּוֹ, נֶהְפַּךְ הַמִּיץ לְסִירוֹףּ מְעֻבֶּה. אֶת הַסִּירוֹףּ הַזֶּה יָצְקוּ אֶל תּוֹךְ דְּפוּסֵי־חֶרֶס, בְּנֵי צוּרוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁשָּׂרְפוּ אוֹתָם לְכַתְּחִלָּה לְשֵׁם כָּךְ בְּתַנּוּר שֶׁל בֵּית־הַבִּשּׁוּל. לְמָחָר הִצְטַנֵּן וְהָיָה לְכִכְּרוֹת וּלְטַבְלָאוֹת שֶׁל סֻכָּר, הַכֹּל לְפִי הַכֵּלִים שֶׁהָיָה יָצוּק בָּהֶם. אָמְנָם מַרְאֵהוּ הָיָה קְצָת צָהֹב, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיָה סֻכָּר לַאֲמִתּוֹ: סֻכָּר כִּמְעַט שָׁקוּף וְעָרֵב בְּיוֹתֵר.

הַקֹּר אָרַך עַד מַחֲצִית הַחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, וְנֶפֶשׁ הָאֲסִירִים הַכְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית הִתְחִילָה לָקוּץ בְּמַאֲסָרָם הָאָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּי. כִּמְעַט יוֹם יוֹם הָיוּ מְנַסִּים לָצֵאת הַחוּצָה, אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר שָׁעָה קַלָּה אֲנוּסִים הָיוּ לַחֲזֹר. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ מְבַלִּים אֶת זְמַנָּם בַּעֲבוֹדָה לְשֵׁם תּוֹסֶפֶת שִׁכְלוּל וְסִדּוּר בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּהֶם וְאֶת עֲבוֹדָתָם הָיוּ מְתַבְּלִים בְּשִׂיחוֹת נָאוֹת. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה מַרְצֶה לַחֲבֵרָיו עַל כָּל עַנְפֵי הַמַּדָּעִים, וּבְיִחוּד הָיָה מַסְבִּיר לָהֶם אֶת דְּבַר הַשִּׁמּוּשׁ הַמַּעֲשִׂי שֶׁל הַמַּדָּעִים. מֵאֵין לַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִפְרִיָּה, הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם סֵפֶר שֶׁהָיָה תָּמִיד מוּכָן לְתַשְׁמִישָׁם וְשֶׁכָּל עַמּוּד וְעַמּוּד מִמֶּנּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לוֹ, הָיָה תָּמִיד פָּתוּחַ, – סֵפֶר שֶׁהָיָה פּוֹתֵר אֶת כָּל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם וְשֶׁבּוֹ הָיוּ מְדַפְדְּפִים וּמְעַיְּנִים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. בֵּין כֹּה וָכֹה עָבַר הַזְּמַן, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁאַנְשֵׁי הַחַיִל הַלָּלוּ לֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁים כְּלָל לְגוֹרָלָם לַיָּמִים הַבָּאִים.

וְאַף עַל פִּי כֵן, דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה אֲשֶׁר תָּבִיא לָהֶם פְּדוּת מִן הַמַּאֲסָר הַזֶּה. הַכֹּל הָיוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם אִם לֹא לְבִיאָתָהּ שֶׁל עוֹנַת הַשָּׁנָה הַחַמָּה וְהַנָּאָה, הֲרֵי לְכָל הַפָּחוֹת לַיּוֹם שֶׁבּוֹ יִפָּסֵק הַקֹּר הָאַכְזָרִי הַזֶּה. אִלּוּ הָיוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים חַמִּים כָּל צָרְכָּם, כַּמָּה טִיּוּלִים הָיוּ עוֹרְכִים, אִם אֶל גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת וְאִם אֶל הַבִּצּוֹת! אָז הָיוּ יוֹצְאִים לָצוּד צַיִד, וְאֵין סָפֵק הַדָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹאִים בְּרָכָה רַבָּה בַּעֲמָלָם. וְאוּלָם עַכְשָׁו לֹא הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מַנִּיחָם לָצֵאת, כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁאֵין אִישׁ מֵהֶם רַשַּׁאי לְסַכֵּן אֶת בְּרִיאוּתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין הַחֲבוּרָה יְכֹלָה לְהִתְקַיֵּם בְּלִי עֶזְרָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, וְהַכֹּל נִשְׁמְעוּ לַעֲצָתוֹ.

חוּץ מִפֶּנְקְרוֹף הָיָה מַאֲסָר זֶה קָשֶׁה בְּיִחוּד לְטוֹףּ וְהוּא הָיָה דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ. צַר הָיָה לוֹ הַמָּקוֹם בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וְהִבִּיעַ עַל יְדֵי אוֹתוֹת שׁוֹנִים אֶת מֹורַת רוּחוֹ עַל הֱיוֹתוֹ חַבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִכִּיר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁטוֹףּ מִתְקָרֵב אֶל הַבְּאֵר הָאֲפֵלָה, שֶׁנִּמְצְאָה בְּחִבּוּר עִם הַיָּם, הוּא מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת רִטּוּן מְיֻחָדִים בְּמִינָם. הַכֶּלֶב הָיָה מְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לְמִפְתַּח הַבְּאֵר, שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה קְרָשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁתָּקַע אֶת כַּפּוֹתָיו מִתַּחַת לְמִכְסֶה זֶה, כְּאִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לַהֲרִימוֹ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה נוֹבֵחַ נְבִיחָה מְשֻׁנָּה, מְלֵאָה זַעַם וַחֲרָדָה כְּאֶחָת. הַדָּבָר הָיָה בְּעֵינֵי סְמִית כְּחִידָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֶל מִנְהָגוֹ זֶה שֶׁל הַכֶּלֶב כַּמָּה פְּעָמִים. מָה הַדָּבָר הָאָצוּר בִּתְהוֹם זוֹ, שֶׁעָלוּל לְהַרְגִּיז כָּל כָּךְ חַיָּה נְבוֹנָה זוֹ? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַבְּאֵר פְּתוּחָה אֶל הַיָּם. אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁחֲלָלִים צָרִים הוֹלְכִים וּמִסְתַּעֲפִים מִמֶּנָּה מִתַּחַת לָאִי? אֶפְשָׁר שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת עִם מְעָרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמַקִּים? שֶׁמָּא אַחַת הַמִּפְלָצוֹת שֶׁבַּיָּם בָּאָה לְעִתִּים לִשְׁאֹף רוּחַ עַל קַרְקָעָהּ? הָאִינְגֵ’נֵר לֹא יָכֹל לִמְצֹא פִּתְרוֹנִים לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁנִּקְרוּ בְּמֹחוֹ וְהוּא שִׁעֵר הַשְׁעָרוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה רָגִיל לִשְׁקֹל כָּל דָּבָר בְּמֹאזְנֵי הַמַּמָּשׁוּת הַמַּדָּעִית, וּלְפִיכָךְ הָיָה קוֹבֵל עַל עַצְמוֹ שֶׁהִתְמַכֵּר לַהֲזָיוֹת, וְהַרְהוֹרֵי לִבּוֹ הֱבִיאוּהוּ לִתְחוּם שֶׁלַּמַּעֲלָה מִן הַטֶּבַע. אֲבָל כֵּיצַד יְבָאֵר לְעַצְמוֹ אֶת הַדָּבָר הַמֻּפְלָא שֶׁטוֹףּ, שֶׁהָיָה מִן הַכְּלָבִים הַנְּבוֹנִים בְּיוֹתֵר וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה נוֹבֵחַ נְבִיחָה לְבַטָּלָה, לֹא פָּסַק מִלְּהָרִיחַ אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת בְּאַפּוֹ אַף הִטָּה אֵלֶיהָ אֶת אָזְנוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב? אִם בָּאֱמֶת לֹא הָיָה שָׁם דָּבָר, מָה זֶה אֵפוֹא הִרְגִּיז אוֹתוֹ כָּל כָּךְ? מִנְהָגוֹ שֶׁל טוֹףּ הֶעֱסִיק אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה מוֹדֶה זֹאת לְעַצְמוֹ.

אֶת הַרְהוֹרִי לִבּוֹ סָח הָאִינְגֵ’נֵר אַךְ לְגִדְעוֹן סְפִילֶט בִּלְבָד. הוּא לֹא רָאָה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְשַׁתֵּף גַּם אֶת הָאֲחֵרִים בָּרַעֲיוֹנוֹת שֶׁעָלוּ עַל לִבּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר הֲבַאי וּמִתַּעְתּוּעֵי דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל טוֹףּ.

לְבַסּוֹף פָּסַק הַקֹּר. שׁוּב יָרְדוּ גְּשָׁמִים, נָשְׁבוּ רוּחוֹת וְסוּפוֹת שֶׁלֶג, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ זְמַן הַרְבֵּה. הַקֶּרַח נִצְמַת וְהַשֶּׁלֶג נָמַס, וְשׁוּב הָיְתָה לָרֶגֶל דְּרִיסָה עַל חוֹף הַיָּם, עַל הָרָמָה, עַל גְּדוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה וּבַיַּעָר. בֹּוא הָאָבִיב הֵפִיחַ חַיִּים חֲדָשִׁים בְּלֵב יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וּמִקֵּץ זְמַן מוּעָט לֹא הָיוּ שׁוֹהִים בּוֹ אֶלָּא בִּשְׁעוֹת הַשֵּׁנָה וְהַמַּרְגּוֹעַ.

בְּמַחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר הִרְבּוּ לַעֲסוֹק בְּעֶסְקֵי צַיִד, וְשׁוּב דָּרַשׁ פֶּנְקְרוֹף מֵאֵת הָאִינְגֵ’נֵר לְהַמְצִיא לָהֶם כְּלֵי נֶשֶׁק שֶׁל יְרִיָּה, בְּאָמְרוֹ שֶׁהַלָּז הִבְטִיחַ לָהֶם פַּעַם אַחַת לַעֲשֹׂותָם. כּוֹרֶשׁ סְמִית יָדַע הֵיטֵב, כִּי בְּלִי כֵּלִים וּמַכְשִׁירִים הַמְּיֻחָדִים לַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת רוֹבֶה הָרָאוּי לְתַשְׁמִישׁוֹ, וּלְפִיכָךְ הָיָה מִשְׁתַּמֵּט וְדוֹחֶה תָּמִיד אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת לַיָּמִים הַבָּאִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצִּיֵּן לְדֻגְמָה אֶת הֶרְבֶּרְט וְאֶת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁנַּעֲשׂוּ לְרוֹבֵי קֶשֶׁת זְרִיזִים בְּיוֹתֵר וְאִמְּנוּ יָדָם לְהָמִית בְּחִצֵּיהֶם כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְנִמְצָא אֵפוֹא שֶׁאֵין נְחִיצוּת מְיֻחָדָה בִּכְלִי נֶשֶׁק שֶׁל אֵשׁ, וְהָעִנְיָן סוֹבֵל דִּחוּי. אֶפֶס הַסַּפָּן קְשֵׁה הָעֹרֶף לֹא שָׂם לֵב לְדִבְרֵי הָאִינְגֵ’נֵר וְלֹא חָדַל מִלְּהָצִיק לוֹ שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, סְפִּילֶט הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְתָמַךְ בּוֹ בְּעִנְיָן זֶה.

“אִם מְצוּיוֹת עַל פְּנֵי הָאִי חַיּוֹת רָעוֹת,” עָנָה וְאָמַר הַכַּתָּב, “וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהֵן מְצוּיוֹת – מִן הַדִּין הוּא שֶׁנִּתֵּן אֶת דַּעְתֵּנוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶן וּלְהַכְחִידָן. אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא יוֹם וּמִלְחָמָה זוֹ תִּהְיֶה רֵאשִׁית חוֹבָה עָלֵינוּ.”

וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר פָּנוּי לִשְׁאֵלַת הַנֶּשֶׁק, אֶלָּא לִשְׁאֵלַת הַבְּגָדִים. הַבְּגָדִים שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ לְבוּשִׁים אָמְנָם לֹא נִתְבַּלּוּ בִּימוֹת הַחֹרֶף, אֶלָּא שֶׁבְּשׁוּם פָּנִים לֹא יָכְלוּ לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַד יְמוֹת הַחֹרֶף הַבָּא. קֹדֶם כֹּל, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַשִּׂיג עוֹרוֹת שֶׁל חַיּוֹת טוֹרְפוֹת וְצֶמֶר שֶׁל בְּהֵמוֹת מֵעֲלוֹת גֵּרָה. אֶת הַצֶּמֶר הַזֶּה לֹא קָשֶׁה הָיָה לְהַשִּׂיג: אוֹתוֹ יַמְצִיאוּ כִּבְשֵׂי־בָר הַמְּצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי. וּבְכֵן צָרִיךְ הָיָה לִלְכֹּד מִסְפַּר כְּבָשִׂים שֶׁכָּאֵלֶּה וְלִיצוֹר מֵהֶם עֵדֶר שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ לְצָרְכֵי הַקּוֹלוֹנְיָה. הָאִינְגֵ’נֵר הָרָה וְהָגָה אֵפוֹא שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת חֲשׁוּבוֹת, שֶׁרָאָה צֹרֶךְ לְהוֹצִיאָן אֶל הַפֹּעַל בְּעוֹנַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה: לְכוֹנֵן בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאִי גְּדֶרֶת בְּהֵמוֹת־בַּיִת וּמִכְלָא עוֹפוֹת, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: לְיַסֵּד מֵעֵין פֶרְמָה.

לְתַכְלִית זוֹ הָיָה צֹרֶךְ לָתוּר וְלַחֲקֹר אֶת כָּל חֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלְן שֶׁטֶּרֶם נֶחְקָרוּ, כְּלוֹמַר, אֶת הַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים, הַמִּשְׂתָּרְעִים מִשְּׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית עַד לַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי וְעַל פְּנֵי כָּל הַחוֹף הַשְּׂמָאלִי. וְאוּלָם תִּיּוּר כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲרֹךְ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר נָאֶה הוּא וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת לְרָעָה, וּלְפִיכָךְ הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר לִדְחוֹתוֹ לְחֹדֶשׁ יָמִים.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים בְּקֹצֶר רוּחַ לְבוֹא יְמֵי הָאָבִיב הַנָּאִים, וְהִנֵּה קָרָה פִּתְאֹם מִקְרֶה, שֶׁהִלְהִיב עוֹד יוֹתֵר אֶת תְּשׁוּקָתָם לַחֲקֹר אֶת כָּל נְאוֹת אֲחֻזָּתָם.

הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָלַךְ פֶּנְקְרוֹף לְבַקֵּר אֶת הַפְּחָתִים, שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד עֲלֵיהֶן תָּמִיד שֶׁלֹּא תֶּחֱסַרְנָה דְּבַר־מַשֵּׂאת. בְּאַחַת מֵהֶן מָצָא שְׁלֹשָׁה בַּעֲלֵי־חַיִּים, אֲשֶׁר אַנְשֵׁי הַקּוֹלוֹנְיָה וַדַּאי יְקַבְּלוּם בְּרָצוֹן רָב. בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ: פֶּקָרִי־נְקֵבָה וּשֵׁנִי גוּרֶיהָ.

פֶּנְקְרוֹף חָזַר אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב עַל הַמַּלְקוֹחַ שֶׁבָּא לְיָדוֹ, וּכְדַרְכּוֹ הִשְׁתַּבַּח בִּפְנֵי חֲבֵרָיו עַל הַצְלָחָתוֹ בְּעִסְקֵי צַיִד.

“בּוֹאוּ וּרְאוּ!” קָרָא לַחֲבֵרָיו. “אֲדֹנִי כּוֹרֶשׁ, הַיּוֹם נַעֲרֹךְ סְעֻדַּת מְלָכִים! וְגַם אַתָּה, אֲדֹנִי סְפִּילֶט, תֵּהָנֶה מִסְּעֻדָּה זוֹ!”

“הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻּמָּן לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעֻדָּה”, עָנָה הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת מָה אֹכַל בִּסְעֻדָּה זוֹ!”

“גּוּרֵי־חֲזִירִים יוֹנְקִים!”

“הַאַךְ גּוּרֵי־חֲזִירִים יוֹנְקִים, פֶּנְקְרוֹף? וַאֲנִי בְּשָׁמְעִי אֶת דְּבָרֶיךָ, דִּמִּיתִי שֶׁהֵבֵאתָ הַבַּיְתָה תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה עִם שְׁמַרְקָעִים. ³¹” “מָה אַתָּה סח?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “כְּלוּם בּוֹחֵל אַתָּה בִּבְשַׂר גּוּר־חֲזִיר?”

“אֵינִי בּוֹחֵל בּוֹ,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּלִי שׁוּם הִתְלַהֲבוּת כָּל שֶׁהִיא, “וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲלוּ אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בְּיוֹתֵר…”

“טוֹב אֵפוֹא, טוֹב אֵפוֹא, אֲדֹנִי הַזשׁוּרְנָלִיסְט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן מִתּוֹךְ תַּרְעֹמֶת עַל זִלְזוּל זֶה שֶׁנָּהֲגוּ בְּצֵידוֹ. “וּבְכֵן אִיסְטְנִיס אַתָּה? לִפְנֵי שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, כַּאֲשֶׁר הֻטַּלְנוּ אֶל הָאִי, וַדַּאי הָיִיתָ שָׂמֵחַ שְׂמֵחָה גְּדוֹלָה, אִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים לְפָנֶיךָ צַיִד שֶׁכָּזֶה!”

“הוּא הַדָּבָר,” עָנָה הַכַּתָּב. “כָּךְ טִיבוֹ שֶׁל אָדָם: לְעוֹלָם אֵין הוּא שָׁלֵם תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וּלְעוֹלָם אֵין הוּא שְׂבַע רָצוֹן.”

“הֲרֵינִי מְקַוֶּה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “כִּי נֶב יַעֲרִיךְ אֶת צֵידִי הַעֲרָכָה מַעֻלָּה מִזּוֹ. הַבִּיטוּ וּרְאוּ! שְׁנֵי הַגּוּרִים הָרַכִּים הַלָּלוּ וַדַּאי טֶרֶם מָלְאוּ לָהֶם אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים! בְּשָרָם יִהְיֶה עָנֹג וְרַךְ כִּבְשַׂר הַשְּׂלָו! לְכָה וְנֵלְכָה, נֶב! הַיּוֹם אֲפַקֵּח בְּעַצְמִי עַל מַעֲשֶׂה הַצְּלִיָּה.”

"וְהַסַּפָּן הָלַךְ בְּלִוְיַת נֶב אֶל בֵּית הַבִּשּׁוּל וְהִתְמַכֵּר שָׁם לְעִסְקֵי תַּבְשִׁילִין.

הוּא עָשָׂה אֶת הַמַּטְעַמִּים כִּרְצוֹנוֹ וּכְלִבּוֹ וְאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ אוֹתוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ. וּבֶאֱמֶת הֵכִינוּ הַפַּעַם שְׁנֵי הָרַקָּחִים, הוּא וְנֶב, הַסְּעֻדָּה מְשֻׁבָּחָה לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת. וְזֶה פֶּרֶט הַמַּאֲכָלִים שֶׁל סְעֻדָּה: שְׁנֵי גּוּרֵי פֵּקָרִי, מָרָק שֶׁל בְּשַׂר קֶנְגּוּרוּ, קֶדֶל־חֲזִיר מְעֻשָּׁן, שִׁקְדֵי אֳרָנִים, שֵׁכָר שֶׁל שָׁרְשֵׁי עֵץ הַדְּרָקוֹן, טֵה־אוֹסְוֵגוֹ, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל מָה שֶׁהָיָה מִן הַמֻּבְחָר בְּאוֹצַר הַמַּכֹּלֶת.

וְאוּלָם מָקוֹם בָּרֹאשׁ בֵּין כָּל הַמַּטְעַמִּים הַלָּלוּ נָטְלוּ שְׁנֵי גּוּרֵי הַפֵּקָרִי עֲנֻגֵּי־הַטַּעַם, שֶׁקִּטְּרוּ וְצִמְּקוּ אוֹתָם יָפֶה יָפֶה.

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן בָּאוּלָם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. מְרַק־הַקֶּנְגּוּרוּ הֶעֱלָה הֶבֶל וְהַמְּסֻבִּים הִתְעַנְּגוּ עָלָיו וְשִׁבְּחוּ אֶת טַעֲמוֹ הַמְּצֻיָּן.

אַחַר הַמָּרָק הֶעֱלוּ אֶת הַפֵּקָרִי. פֶּנְקְרוֹף נִתַּח אוֹתָם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מָנוֹת מָנוֹת וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּים מָנָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד.

טָעַם הַבָּשָׂר הָרַךְ הַזֶּה הָיָה בֶּאֱמֶת עָרֵב בְּיוֹתֵר, וּפֶנְקְרוֹף בָּלַע אֶת מְנַת חֶלְקוֹ מִתּוֹךְ תֵּאָבוֹן מְרֻבֶּה, וּפִתְאֹם פָּרְצָה מִפִּיו צְעָקָה וּקְלָלָה כְּאֶחָת.

“מַה זֶה הָיָה לְךָ?” שָׁאַל כּוֹרֶש סְמִית.

“הִנֵּה… הִנֵּה… נִשְׁבְּרָה אַחַת מִשִּׁנַּי!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“הֲרֵי לְךָ מַעֲשֶׂה נָאֶה!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “נִמְצָא שֶׁבִּבְשַׂר הַפֵּקָרִי שֶׁלְּךָ אֲצוּרוֹת אַבְנֵי חָצָץ?”

“סְבָרָה הִיא,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ פִּיו אֶת הַדָּבָר, שֶׁעַל יָדוֹ אִבֵּד אֶת אַחַת מִמְּתַלְעוֹתָיו.

דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶבֶן־חָצָץ… אֶלָּא גַּרְגַּר עוֹפֶרֶת!

פֶּרֶק רִאשוֹן

עִנְיַן גַּרְגֵּר הָעוֹפֶרֶת – בְּנִיַת סִירָה – הַצָּיִד – עַל צַמֶּרֶת שֶל קָאוּרִי – אֵין סִמָּן לִמְצִיאוּתוֹ שֶל אָדָם – שְלַל הַדִּיּוּג שֶל גֶב וְהֶרְבֶּרְט – צָב שֶהְַפָכוּהוּ עַל פָּנָיו – הַצָּב נֶעְלָם – בֱּאוּרוֹ שֶל כּוֹרֶש סְמִית.

עָבְרוּ שִבְעָה חֳדָשִים תְּמִימִים לְמִן הַיּוֹם שֶהַטָּסִים בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוּטְלוּ עַל הָאִי לִינְקוֹלְן. הַרְבֵּה חָקְרוּ וְחִפְּשֹוּ אֶת הָאִי לְמִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד עַתָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם יְצוּר־אֱנוֹש. אַף פַּעַם לֹא רָאוּ עֵינֵיהֶם עְַשַן־אֵש, שֶיָּכֹל הָיָה לְשַמֵּש סִמָּן לִמְצִיאוּתוֹ שֶל אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי. אַף פַּעַם לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם עִקְּבוֹת פֹּעַל כַּפָּיו שֶל אָדָם, שֶהָיוּ מְעִידִים כִּי רֶגֶל אְֱנוֹש דָּרְכָה בַּמָּקום הַזֶּה בִּזְמָן מִן הַזְמַנִּים, אִם בִּתְקוּפָה קַדְמוֹנִיָּה וְאִם בִּתְקוּפָה חְַדָשָה. נִכָּר הָיָה, שֶלֹּא דַיּוֹ לָאִי שֶאֵינוֹ נוֹשָב עַכְשָו, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ יִשּוּב מֵעוֹלָם. וְעַתָּה הִנֵּה כָּל הַהַשְׁעָרוֹת וְהַמַּסְקָנוֹת הַלָּלוּ הִתְעַרְעְַרוּ וְהָיוּ לְאַיִן בְּשֶׁל גַּרְגֵּר־מַתֶּכֶת קָטֹן שֶנִּמְצָא בְּגוּפָהּ שֶל חַיָּה פְּעוֹטָה וּתְמִימָה!

הְַרֵי בָּרִי הוּא, שֶגַּרְגֵּר־עוֹפֶרֶת זֶה יָצָא אַךְ מִפִּי כְּלִי־נֶשֶׁק שֶל אֵשׁ, וּבְכֵן מִי יְכֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי־נֶשֶׁק זֶה אִם לֹא אָדָם?

כְּשֶׁהִנִּיחַ פֶּנְקְרוֹף אֶת גַּרְגֵּר הָעוֹפֶרֶת עַל הַשֻּלְחָן, מִיָּד הִסְתַּכְּלוּ חְַבֵרָיו בְּגַרְגֵּר זֶה מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן גָּדוֹל. הַכֹּל הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם אֶת כָּל הַתּוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בִּמְאֹרָע זֶה, אְַשֶׁר לְמַרְאִית עַיִן חְַסַר עֶרֶךְ הוּא בְּיוֹתֵר. אִלּוּ נִתְגַּלָּה לִפְנֵיהֶם יְצוּר שֶלְּמֲעְלָה מִן הַטֶּבַע, וַדַּאי לֹא הָיָה עוֹשֶֹה בְּלִבָּם רֹשֶׁם גָּדוֹל מִזֶּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְנְצוּ בְּמֹחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית כָּל מִינֵי הַהַשְׁעָרוֹת, שֶמִּקְרֶה מַתְמִיהַּ וּבִלְתִּי־צָפוּי זֶה עָלוּל הָיָה לְהוֹלִיד בְּלִבּוֹ שֶל אָדָם. הוּא נָטַל אֶת גַּרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת וְהָפַךְ וְגִלְגֵּל אוֹתוֹ וְהֶחֱזִיק אוֹתוֹ בֵּין הָאֶצְבַּע וְהָאַמָּה, וְאַחַר פָּתַח וְאָמָר:

“וְכִי מְֻבְטָח אַתָּה, פֶּּנְקְרוֹף, שֶאוֹתוֹ הַפֵּקָרִי שֶנִּפְצַע בְּגַרְגֵּר־עוֹפֶרֶת זֶה, עְַדַיִן לֹא הָיָה אְַפִילוּ בֶּן שְלֹשָה חֳדָשִים?”

“הֵן,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “טֶרֶם מָלְאוּ לוֹ שְלֹשָה חֳדָשִׁים. בְּשָעָה שֶמָּצָאתִי אוֹתוֹ בַּפַּחַת, עְַדַיִן יָנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ.”

"מִכָּאן מוּכָח אֵפוֹא,״ אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי לֹא עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָה חֳדָשִׁים מִיּוֹם שֶׁיָּרָה מִי־שֶׁהוּא בִּקְנֵה־רוֹבֶה עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן.

“וְכִי חַיָּה קְטַנָּה זוֹ נִפְגְּעָה בְּגַרְגֵּר־עוֹפֶרֶת, אֶלָּא שֶׁפְּגִיעָה זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לַהְַמִיתָהּ,” הוֹסִיף וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“דָּבָר זֶה הְַרֵיהוּ לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וּמִכָּאן עָלֵינוּ לַהַסִּיק אֵפוֹא אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶהָאִי הָיָה נוֹשָב מִבְּנֵי אָדָם קֹדֶם שֶׁבָּאנוּ הְַלוֹם, אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו בְּנֵי אָדָם לְכָל הַמְאֻחָר לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חְֳדָשִׁים. כֵּיצַד הִגִּיעוּ בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ הֵנָּה, לִרְצוֹנָם אוֹ בְּעַל כָּרְחָם? הְַכִי יָרְדוּ עַל הַיַּבָּשָׁה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה אוֹ בִּשְבִיל שֶנִּשְבְּרָה אֳנִיָּתָם בַּיָּם? שְאֵלָה זוֹ לֹא תּוּכַל לְהִפָּתֵר אֶלָּא לְאַחַר זְמָן. וּכְמוֹ כֵן אֵין שוּם יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְבָרֵר לְעֵת עַתָּה מִי וָמִי הֵם בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, בְּנֵי אֵרָפָּה אוֹ מָלָאִים, אוֹיְבֵי הַגֶּזַע שֶלָּנוּ אוֹ יְדִידָיו, כְּשֵם שֶאֵין לָדַעַת אִם הֵם שְׁרוּיִים עְַדַיִן עַל פְּנֵי הָאִי אוֹ כְּבָר עָזְבוּ אוֹתוֹ. וְאוּלָם הַשְּאֵלוֹת הָאֵלֶּה נוֹגְעוֹת אֵלֵינוּ נְגִיעָה יְשָרָה בְּמִדָּה יְתֵרָה, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לָנוּ לְהַחְַמִיץ אֶת פִּתְרוֹנָן וְלִהְיוֹת שוֹהִים לְלֹא בֵּרוּר וּלְלֹא יְדִיעָה.”

“לָאו! מֵאָה פְּעָמִים, אֶלֶף פְּעָמִים, לָאו וְלָאו!” קָרָא הַסַּפָּּן בְּקוּמוֹ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן. “בְּנֵי אָדָם אְַחֵרִים חוּץ מִמֶּנּוּ אֵין עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן! הְַבֵל הְַבָלִים! הָאִי קָטֹן הוּא, וְאִלּוּ הָיָה בּוֹ יִשּוּב שֶל בְּנֵי אָדָם, וַדַּאי כְּבָר הָיִינוּ פּוֹגְשִים בְּאֶחָד מִיּוֹשְבָיו!”

"אָמְנָם כֵּן, אִם הָאִי נוֹשָׁב, הְַרֵי מֻפְלָא הַדָּבָר, שֶלֹּא פָּגַעְנוּ עַד עַכְשָׁו בְּאָדָם אֶחָד, "אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אְַבָל הֵן פְּלִיאָה גְדוֹלָה מִזּוֹ תִּהְיֶה,” אָמַר הַכַּתָּב, “אִם נַנִּיחַ, שֶאוֹתוֹ פֵּקָרִי נוֹלַד עִם גַּרְגֵּר־עוֹפֶרֶת בְּגוּפוֹ!”

וַדַּאי פֶּלֶא גָדוֹל הוּא," אָמַר נֶב מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאש גָּמוּר, “אִם אַךְ פֶּנְקְרוֹף עַצְמוֹ לֹא…”

“אִי לָךְ, נֶב!” הִפְסִיקָהוּ פֶּנְקְרוֹף. “וְכִי מַעְַלֶה אַתָּה עַל דַּעְתְּךָ, שֶזֶּה חְַמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה חְֳדָשִים הָיָה גַרְגֵּר־עוֹפֶרֶת זֶה טָמוּן בֵּין שִׁנַּי בְּלִי שֶהִרְגַּשְתִּי בָּזֶה? אְַבָל הֵיכָן הָיָה טָמוּן?” הוֹסִיף הַסַּפָּּן כְּשֶהוּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו לִרְוָחָה וּמַרְאֶה אֶת שְלֹשִים וּשְתַּיִם שִנָּיו הַנָּאוֹת וְהַמּוּצָקוֹת. “הַבֵּט וּרְאֵה, נֶב, אֶת שוּרוֹת שִנַּי, וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן אְַפִילוּ שֵן אַחַת חְַלוּלָה, הָרְשוּת בְּיָדְךָ לְהַפִּיל חְַצִי־תְּרֵיסָר מֵהֶן!”

“אָמְנָם כֵּן, הַשְׁעָרָתוֹ שֶל נֶב אֵין הַדָּעַת סוֹבַלְתָּהּ,” נַעְַנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, אְַשֶׁר עַל כָּרְחָן שֶל הַמַּחְַשָבוֹת הַחְַמוּרוֹת, שֶהֶעֱסִיקוּהוּ בְּאוֹתָהּ שָעָה, לֹא יָכֹל לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִלְּחַיֵּךְ. “בָּרִי הוּא שֶלִּפְנֵי שְלֹשָה חֳדָשִים, לְכֹל הַמְאֻחָר, יָרָה מִי־שֶהוּא בִּקְנֵה־רוֹבֶה עַל פְּנֵי אִי זֶה. אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אְַנִי, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם, יִהְיוּ אְַשֶר יִהְיוּ, אְַשֶר יָרְדוּ עַל אַדְמַת חוֹף זֶה, לֹא בָּאוּ לְכָאן אְלָּא לִפְנֵי זְמָן מוּעָט, אוֹ רַק עָבְרוּ כָּאן וּכְבָר נָסְעוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, שֶׁהְַרֵי אִלּוּ נִמְצְאוּ בָּזֶה עוֹד תּוֹשָבִים אְַחֵרִים וַדַּאי הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתָם בְּשָעָה שֶׁהִשְׁקַפְנוּ עַל פְּנֵי הָאִי מֵרֹאש הַר פְרַנְקְלִין, אוֹ וַדַּאי הָיוּ הַלָּלוּ רוֹאִים אוֹתָנוּ. וּלְפִיכָךְ סְבָרָה הִיא הַמִּתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת, שֶׁאַךְ לִפְנֵי שָבוּעוֹת אְַחָדִים הִדִּיחָה הַסּוּפָה אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶבַּחוֹף בְּנֵי אָדָם, שֶנִטָּרְפָה אֳנִיָתָם בַּיָּם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָלֵינוּ לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר.”

“דַּעְתִּי הִיא, שֶעָלֵינוּ לִפְעֹל בְּנִדּוֹן זֶה בִּזְהִירוּת יְתֵרָה” אָמַר הַכַּתָָּּב.

“גַּם אְַנִי סָבוּר כָּמוֹךָ,” עָנָה סְמִית, “כִּ יֵש לַחְַשֹש, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶבָּאוּ אֶל הָאִי אֵינָם אֶלָּא שוֹדְדֵי־יָם מִבְּנֵי הַמָּלָאִים.”

“אְַדוֹנִי כּוֹרֶש,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶפְשָׁר שֶׁעַד שֶׁנַּתְחִיל בַּחְַקִירָה וּדְרִישָׁה, כַּדַּאי לָנוּ לִבְנוֹת סִירָה, אְַשֶׁר תִּתֵּן לָנוּ אֶת הַיְכֹלֶת לָשוּט בְּמַעְַלֵה הַנָּהָר וְגַם לָסֹב אֶת כָּל הָאִי? הְַרֵי אֵין לְאָדָם לְהַמְתִּין שֶיִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְכָךְ.”

“מַחְשַׁבְתְּךָ טוֹבָה וּּנְכוֹחָה,”הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’ֵנֵר, "אֶלָּא שֶָאֵין לָנוּ פְּנַאי לְחַכּוֹת עַד שֶתִּגָּמֵר הַמְּלָאכָה. בְּנִיָתָהּ שֶָׁל סִירָה צְרִיכָה לְהִמָּשֵׁךְ לְכָל הַפָּחוֹת כְּחֹדֶשׁ יָמִים… "

"אָמְנָם כֵּן, "אָמַר הַסַּפָּן, “בְּנִיָּתָהּ שֶׁל סִירָה לַאְַמִתָּהּ צְרִיכָה לְהִמָּשֵׁךְ כָּל כָּךְ, אְַבָל אָנוּ אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּסִירָה הָרְאוּיָה לָשוּט בָּהּ עַל פְּנֵי הַיָּם. אָנוּ צְרִיכִים לְסִירָה, שֶאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָשוּט בָּהּ עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, וְסִירָה כָּזוֹ אְַנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי לִבְנוֹת בַּחְַמִשָּׁה יָמִים.”

“בַּחְַמִשָּׁה יָמִים תִּבְנֶה אֳנִיָּה?” קָרָא נֶב.

“הֵן, נֶב, אֶלָּא שֶׁאֳנִיָּה זוֹ תִּהְיֶה מִמִּין הָאֳנִיּוֹת שֶל הַהֹדִּים.”

“אֳנִיָּה שֶׁל עֵץ?” שָׁאַל הַכּוּשִׁי וְהוּא עְַדַיִן תּוֹהֶה וּמְפַקְפֵּק.

“שֶל עֵץ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר, שֶׁל קְלִפַּת־עֵץ. הְַרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, שֶׁבַּחְַמִשָּׁה יָמִים הַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן וּמְתֻקָּן!”

“בַּחְַמִשָּׁה יָמִים? – לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

"אְַבָל עַד אוֹתוֹ הַזְּמָן טוֹב נַעְַשֶֹה אִם נִשָּׁמֵר לְנַפְשֵׁנוּ, "אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, יְדִִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר וּלְהִזָּהֵר תַּכְלִית הַזְּהִירוּת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הְַרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָצֵאת לָצוּד צַיִד אַךְ בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בִּלְבָד.”

הַסְעֻדָּה נִסְתַּיְּמָה מִתּוֹךְ מִעוּט שִֹמְחָה, שֶלֹּא כְּפִי שֶדִּמָּה פֶּנְקְרוֹף בִּתְחִלָּתָהּ.

וּבְכֵן הָיָה הָאִי מְיֻשָּׁב עַכְשָׁו אוֹ הָיָה מְיֻשָּׁב קֹדֱם לָכֵן עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אְַחֵרִים חוּץ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. לְאַחַר הַמַּעְַשֶֹה בְּגַרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת הָיְתָה עֻבְדָּה זוֹ שְרִירָה וְקַיָּמָה. וְהוֹאִיל וְכָךְ, הְַרֵי דָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶהָיְתָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִבָּה מַסְפִּיקָה לִהְיוֹת דּוֹאְַגִים וַחְַרֵדִים בְּמִדָּה יְתֵרָה.

קֹדֶם שֶׁשָּׁכְבוּ לִישׁוֹן הָיוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מְסִיחִים בְּעִנְיָן זֶה אְַרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת. הֵם שָׁאְַלוּ אֶת עַצְמָם, אִם אֵין מְאֹרָע זֶה נִמְצָא בְּמִדַּת־מָה בְּקֶשֶר עִם דֶּרֶךְ הַהַצָּלָה הַמֻּפְלָאָה שֶל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶלֹּא נִתְבָּרְרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעִם חֶזְיוֹנוֹת זָרִים וּמְשֻנִּים אְַחֵרִים שֶנִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם זֶה כַּמָּה פְּעָמִים. לְאַחַר שֶנָּשְֹאוּ וְנָתְנוּ בִּשְאֵלָה זוֹ שָעָה אְַרֻכָּה בֵּין לְהַיְמִין וּבֵין לְהַשְֹמְאִיל, פָּתַח כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאָמַר:

“קִצּוּרוֹ שֶל דָּבָר, רְצוֹנְךָ לָדַעַת, סְפִּילֶט יַקִּירִי, אֶת סוֹף דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה?”

“הֵן, כּוֹרֶשׁ.”

"אִם כֵּן שְׁמַע אֵת אְַשֶר אַגֵּדְךָ: “אְַפִילוּ נִבְדֹּק אֶת הָאִי בְּדִיקָה מְעֻלָּה וּנְחַפְּשֶֹנּוּ חֵפֶשֹ מְחֻפָּשֹ, לֹא נִמְצָא כְּלוּם!”

לְמָחֳרָתוֹ שֶל אוֹתוֹ הַיּוֹם נִגַּשׁ פֶּנְקְרוֹף אֶל הַמְּלָאכָה. הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן לִבְנוֹת סִירָה לַאְַמִתָּהּ בַּעְַלַת צְלָעוֹת וּדְפָנוֹת, אֶלָּא כְּלִי־שִַׁיט פָּשׁוּט אְַשֶׁר קַרְקָעִיתוֹ שְטוּחָה וַאְַשֶר יִסְכֹּן יָפֶה לָשׁוּט בּוֹ עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה וּבְיִחוּד אֶל מְקוֹרוֹתָיו, שֶׁשָּׁם אֵין הַמַּיִם עְַמֻקִּים כָּל כָּךְ. סִירָה קַלָּה זוֹ אָמַר לַעְַשוֹת מִגִּזְרֵי קְלִפּוֹת שֶל עֵץ, אְַשֶׁר יְחֻבְּרוּ וִיהֻדְּקוּ זֶה בָּזֶה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ תִּהְיֶה נוֹחָה וְלֹא־כְּבֵדָה לְשֵֹאתָהּ עַל כַּפַּיִם בִּשְעַת הַצֹּרֶךְ. אֶת חְַלָקֶיהָ אָמַר פֶּנְקְרוֹף לְאַחוֹת בְּמַסְמְרִים כְּפוּפֵי־קְצָווֹת, שֶׁיְּהַדְּקוּם וִידַבְּקוּם יָפֶה וְלֹא יִתְּנוּ לַמַּיִם לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ אֵפוֹא לִבְחֹר אִילָנוֹת, אְַשֶׁר קְלִפָּתָם הַגְּמִישָה וְהַמּוּצָקָה תִּצְלַח לִמְלַאכְתּוֹ. אָכֵן בְּחִירָה זוֹ קַלָּה הָיְתָה, שֶׁהְַרֵי הַסּוּפָה הָאַחְַרוֹנָה הִפִּילָה הַרְבֵּה אִילָנוֹת גְּדוֹלִים וַחְַסֻנִּים, וּבֵינֵיהֶם נִמְצְאוּ רַבִּים, שֶׁהָיוּ יָפִים לְצֹרֶךְ הַמְּלָאכָה שֶׁעָלְתָה בְּמַחְַשַׁבְתּוֹ. גִּזְעֵי הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מוּטָלִים עַל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ טְעוּנִים אֶלָּא קִלּוּף, אֶפֶס מְלָאכָה זוֹ הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁבְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא נִמְצְאוּ כְּלֵי מְלָאכָה מְתֻקָּנִים כָּל צָרְכָּם. וְאוּלָם סוֹף סוֹף הִתְגַּבְּרוּ עַל הַקֹּשִי וְהִשִֹיגוּ אֶת מַטְּרָתָם.

בְּשָעָה שֶׁהַסַּפָּן, אְַשֶר הָאִינְגֵ’נֵר עָזַר עַל יָדוֹ, הָיָה עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ בִּשְקִידָה יְתֵרָה וְלֹא אִבֵּד אַף רֶגַע לְבַטָּלָה, לֹא יָשְׁבוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּט בְּחִבּוּק יָדַיִם; הֵם הָיוּ מְסַפְּקִים צָרְכֵי אֹכֶל לַקּוֹלוֹנְיָה. הַסַּפָּן לֹא מָצָא דֵי מִלִּים בְּפִיו לְשַבֵּחַ אֶת הַזְּרִיזוּת הַיְתֵרָה שֶהִצְטַיֵּן בָּהּ הָעֶלֶם בִּירִיָּה בַּקֶּשֶׁת וּבְשִׁמּוּשׁ בַּחְַנִית. יַחַד עִם זֶה הִצְטַיֵּן הֶרְבֶּרְט בְּאֹמֶץ־לֵב מְרֻבֶּה וּבְקֹר־רוּחַ, שֶׁרָאוּי הָיָה לְהִקָּרֵא בְּשֵם “עַזּוּת מִתּוֹךְ בִּינָה וָדַעַת.” שְנֵי הַצַּיָּדִים לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הָאַזְהָרָה, שֶׁהִזְהִיר כּוֹרֶש סְמִית אֶת חְַבֵרָיו, וְלֹא יָצְאוּ מִחוּץ לִתְחוּם שֶל שְנֵי מִילִין מִסָּבִיב לְאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. וְאָמְנָם לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְהַרְחִיק לָלֶכֶת, כִּי קְצוֹת הַיַּעַר הִמְצִיאוּ לָהֶם הַרְבֵּה חַיּוֹת, כְּגוֹן אְַגוֹטִי, חְַזִירֵי־מַיִם, קֶנְגוּרוֹ, פֵּקָרִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם; וְאִם תְּבוּאַת הַפְּחָתִים נִתְמַעְַטָה מִיּוֹם שֶׁפָּסַק הַקֹּר, הְַרֵי גְדֶרֶת־הַשְּפַנִּים הִשְפִּיעָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צַיִד, שֶהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת כָּל בְּנֵי הַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן.

בִּשְעַת הַצַּיִד הָיָה הֶרְבֶּרְט מְסַפֵּר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עִם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בַּמַּעְַשֶֹה בְּגַרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת וּבַמַּסְקָנוֹת שֶהִסִּיק הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ מְאֹרָע זֶה, וּפַעַם אַחַת – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְֹרִים וְשִׁשָּׁה לְאוֹקְטָבֶּר – אָמַר לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“וְכִי אֵין הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינֶיךָ, אְַדוֹנִי סְפִּילֶט, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶעַלוּ עַל אִי זֶה לְאַחַר שֶעָלוּ עַל אִי זֶה לְאַחַר שֶנִּטָּרְפָה סְפִינָתָם בַּיָּם, לֹא נִרְאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“וַדַּאי הָיָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינֵי הַרְבֵּה, אִם הַלָּלוּ עְַדַיִן שְׁרוּיִם כָּאן, אְַבָל אִם כְּבָר יָצְאוּ מִזֶּה, אֵין מָקוֹם לִתְמִיהָה.”

“וּבְכֵן סָבוּר אַתָּה, שֶאוֹתָם בְּנֵי אָדָם כְּבָר עָזְבוּ אֶת הָאִי?” שָאַל הֶרְבֶּרְט.

“הְַרֵי זֶה קָרוֹב לְוַדַּאי בְּיוֹתֵר, בְּנִי, כִּי אִלּוּ הָיוּ עְַדַיִן שְרוּיִים כָּאן, וַדַּאי הָיָה אַחַד הַמִּקְרִים מְגַלֶּה לָנוּ אֶת מְצִיאוּתָם.”

“אְַבָל כֵּיוָן שֶעַלְתָה בְּיָדָם לְהַפְלִיג מִכָּאן בַּיָּם,” הֵשִׁיב הָעֶלֶם, “הְַרֵי זֶה מוֹכִיחַ, שֶלֹּא הָיוּ פְּלִיטֵי אֳנִיָּה שֶנִּטָּרְפָה.”

“אֵין זֹאת הֶרְבֶּרְט; אֶפְשָׁר שֶסְּפִינָתָם אַךְ נִזּוֹקָה וְלֹא נִשְבָּרָה. אֶפְשָׁר שֶׁהַסּוּפָה הִדִּיחָה אוֹתָם אֶל הָאִי, בְּלִי לְקַלְקֵל הַרְבֵּה אֶת אֳנִיָּתָם, וּלְאַחַר שֶׁשָּׁקְטָה הָרוּחַ חָזְרוּ וְהִפְלִיגוּ בַּיָּם.”

“רָאִיתִי וְנוֹכַחְתִּי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי מַר סְמִית לֹא דַיּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְאַוֶּה שֶיִּמָּצְאוּ בְּנֵי אָדָם אְַחֵרִים עַל פְּנֵי הָאִי שֶלָּנוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא מְפַחֵד מִזֶּה.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, שֶׁרַק הַמָּלָאִים עְַלוּלִים לַעְַבֹר אָרְחוֹת־יַמִּים אֵלֶּה, וְהַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ בְּנֵי־בְּלִיַּעַל הֵם וּפְגִיעָתָם רָעָה.”

“כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, אְַדוֹנִי סְפִּילֶט,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים נְגַלֶּה אֶת עִקְּבוֹת יְרִידָתָם עַל חוֹף הָאִי וְעַל פִּיהֶם נוּכַל לָבוֹא לִידֵי בֵּרוּר הָעִנְיָן הְזֶּה?”

“יִתָּכֵן, בְּנִי, מְקוֹם חְַנִיָּה עָזוּב, מְדוּרָה כְּבוּיָה וַדַּאי עְַלוּלִים יִהְיוּ לְהוֹרוֹתֵנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אְַשֶר נֵלֵךְ בָּהּ, וְאֶת אֵלֶּה נְבַקֵּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁנֵצֵּא לַחְַקֹר וְלִבְדֹּק אֶת הָאִי.”

בִּשְעַת שִֹיחָה זוֹ נִמְצְאוּ שְׁנֵי הַצַּיָּדִים בַּיַּעַר, שֶׁהִשְֹתָּרֵע בְּקִרְבַת נַחַל־הַתּוֹדָה וְשֶׁהִצְטַיֵּן בְּאִילָנוֹת רַבֵּי־תִּפְאֶרֶת. בֵּין שְׁאָר הָאִילָנוֹת הִתְנַשְֹּאוּ כָּאן עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶל מָאתַיִם רֶגֶל אְַחָדִים מֵאוֹתָם עְַצֵי־הַמְּחָטִים הַנֶּהְדָּרִים אְַשֶׁר יְלִידֵי זֵלַנְדִּיָּה הַחְַדָשָה קוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵם “קָאוּרִי.”

“הִנֵּה עָלְתָה מַחְַשָׁבָה עַל דַּעְתִּי, אְַדוֹנִי סְפִּילֶט,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אִם אֶעֱלֶה עַל צַמַּרְתּוֹ שֶׁל אַחַד הַקָּאוּרִי הָאֵלֶּה, אֶפְשָׁר שֶׁאוּכַל לָתוּר מִשָּׁם אֶת הָאָרֶץ עַד לַמֶּרְחַקִּים.”

“מַחְשַׁבְתְּךָ טוֹבָה וּנְכוֹחָה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה הִיא אִם תּוּכַל לְטַפֵּס וְלַעְַלוֹת עַל רֹאשׁ אַחַד הָעְַנָקִים הָאֵלֶּה?”

“אְַנַסֶּה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

הָעֶלֶם הַצָּעִיר הִתְנַשֵּׂא בְּקַלּוּת וּבִמְהִירוּת עַל הָעְַנָפִים הַתַּחְתּוֹנִים, אְַשֶׁר סִדּוּר שׁוּרוֹתֵיהֶם הֵקֵל בְּיוֹתֵר אֶת הָעְַלִיָּה עַל הַקָּאוּרִי, וּמִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים הִגִּיעַ עַל לְצַמַּרְתּוֹ שֶל אִילָן זֶה, שֶהִתְרוֹמְמָה לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָעֳפָאִים הַיְרוֹקָה שֶל הַיַּעַר מִסָּבִיב.

מִמְּרוֹם עֶמְדָּתוֹ זוֹ הִשְתַּטַּח לְנֶגֶד עֵינָיו כָּל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן אְַשֶׁר בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית עַד לְכַף־הַזּוֹחֵל בִּדְרוֹמִית־מַעְַרָבִית. בִּפְאַת צְפוֹנִית־מַעְַרָבִית הִתְנַשֵּׂא הַר־פְרַנְקְלִין, אְַשֶׁר כִּסָּה יוֹתֵר מִן הַחֵלֶק הָרְבִיעִי שֶל הָאֹפֶק.

אְַבָל מִמְּרוֹם הַמִּצְפֶּה שֶלּוֹ יָכֹל הָיָה הֶרְבֶּרְט לָתוּר יָפֶה אֶת חֵלֵק הָאִי שֶׁעְַדַיִן לֹא נֶחֱקַר, וְשֶׁשָּׁם יָכְלוּ לִמְצֹא לָהֶם מִקְלָט, אוֹ מָצְאוּ לָהֶם מִקְלָט, אוֹתָם הַנָּכְרִים, שֶעָלוּ לְפִי הַהַשְׁעָרָה עַל הָאִי.

הָעֶלֶם הִבִּיט וְהִתְבּוֹנֵן בְּשִֹים לֵב. עַל פְּנֵי הַיָּם לֹא רָאָה כְּלוּם. שׁוּם מִפְרָשֹ לֹא נִרְאָה בִּקְצֵה הָאֹפֶק וְלֹא סָמוּךְ לַחוֹף. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶאַדְמַת הַחוֹף הָיְתָה מְכֻסָּה שִפְעַת עֵצִים, הְַרֵי אֶפְשָר הָיָה שֶאֳנִיָּה חַסְרַת תֹּרֶן עָמְדָה בְּקִרְבָה יְתֵרָה אֵצֶל הַחוֹף, וְעַל יְדֵי כָךְ נִתְעַלְּמָה מֵעֵינֵי הֶרְבֶּרְט.

גַַַּם בֵּין הַיְּעָרִים שֶׁל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק לֹא הִבְחִין כְּלוּם. צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת הִתְלַכְּדוּ לְכִפָּה אַחַת יְרַקְרַקָּה וַעְַבֻתָּה, שֶׁהִשְֹתָּרְעָה עַל שֶׁטַח שֶׁל כַּמָּה מִילִין מְרֻבָּעִים לְלֹא מַעַר וּלְלֹא כַּר־דֶּשֶׁא. וּכְמוֹ כֵן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַבְחִין בְּעֵינָיו אֶת מַהְַלַךְ נַחַל־הַתּוֹדָה עַד לִמְקוֹרוֹתָיו אֵצֶל הָהָר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נִבְצָר הָיָה מִמֶּנוּ לְהַכִּיר אִם מְצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי פְּלָגִים אְַחֵרִים הַשּׁוֹטְפִים מַעְַרָבָה.

הֶרְבֶּרְט לֹא רָאָה אֵפוֹא עַל הָאָרֶץ שׁוּם סִמָּן שֶל מְקוֹם חְַנִיָּה. אָז תָּלָה אֶת עֵינָיו בַּחְַלַל הָאְַוִיר מִתּוֹךְ תִּקְוָה, שֶמָּא יַבְחִין עַמּוּד עָשָׁן – סִמָּן שֶל מְצִיאוּת אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי. הָאְַוִיר הָיָה כָּל כָּךְ זַךְ שֶסִּלְסוּל עָשָׁן כָּל־שֶׁהוּא הָיָה בּוֹלֵט וְנִכָּר יָפֶה עַל פְּנֵי הַשַּׁחַק הַבָּהִיר.

רֶגַע אֶחָד סָבוּר הָיָה הֶרְבֶּרְט שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת עָשָׁן קָלִיל עוֹלֶה וּמִתַּמֵּר בַּמַּעְַרָב, אְַבָל לְאַחַר שֶׁהִסְתַּכֵּל יָפֶה, נוֹכַח שֶהוּא טָעָה. הוּא הִבִּיט בְּעֵינַיִם בּוֹחְַנוֹת וְכֹחַ־הָרְאִיָּה שֶלּוֹ הָיָה מְעֻלֶּה… לֹא, לֹא הָיָה אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל עָשָׁן.

הֶרְבֶּרְט חָזַר וְיָרַד מֵעַל הַקָּאוּרִי וּשְנֵי הַצַּיָּדִים שָבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. שָׁם סָח הָעֶלֶם אֶת הַמַּעְַשֶֹה לְכוֹרֶש סְמִית, וְהַלָּז שָׁמַע אֶת סִפּוּרוֹ, הֵנִיעַ רֹאש, אַךְ לֹא דִבֵּר דָּבָר. נִרְאֶה הָיָה בַּעְַלִיל, שֶאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִפְתֹּר אֶת הַשְּאֵלָה לַאְַשׁוּרָהּ אֶלָּא לַאַחַר שֶיַּחְקְרוּ וְיִבְדְקוּ יָפֶה אֶת הָאִי כֻּלּוֹ.

עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשׁוּב קָרָה מִקְרֶה, שֶאִי אֶפְשָר הָיָה לְפָרְשׁוֹ אֶלָּא בְּדֹחַק.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ הֶרְבֶּרְט וְנֶב מְשׁוֹטְטִים עַל חוֹף הַיָּם מַהְַלַךְ שְנֵי מִילִין מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהִנֵּה עָלָה בְּיָדָם לִלְכֹּד צָב יָם עְַנָקִי, אְַשֶר צִבְעֵי שִרְיוֹנוֹ הַיְרַקְרַקִּים הִתְנוֹסְסוּ לְתִפְאָרָה.

הֶרְבֶּרְט רָאָה אֶת הַצָּב זוֹחֵל בֵּין הַסְּלָעִים וּפָנָיו אֶל הַיָּם.

“גֶּש הֵנָּה, נֶב! גֶּשׁ הֵנָּה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

נֶב קָפַץ וּבָא אֶצְלוֹ.

“כַּמָּה יָפָה הִיא חַיָּה זוֹ!” קָרָא נֶב, “אְַבָל כֵּיצַד נִתְפְּשֶֹנָהּ?”

“אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה.” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הָבָה נַהְַפֹךְ אֶת הַצָּב עַל גַּבּוֹ וְשׁוּב לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ. קַח אֶת חְַנִיתְךָ וַעְַשֵֹה כָּמוֹנִי.”

הַחַיָּה הִרְגִּישָה בַּסַכָּנָה הַנִּשְקָפָה לָהּ וּמִיָּד הִתְכַּנְּסָה אֶל תּוֹךְ שִׁרְיוֹנָהּ. רֹאשָהּ וְכַפּוֹתֶיָה נִתְעַלְּמוּ מִן הָעַיִן וְהִיא הָיְתָה מוּטָלָה דוּמָם וּבְלִי־נוֹעַ כְּאַחַד הַסְּלָעִים.

הֶרְבֶּרְט וְנֶב תָּחְַבוּ אֶת מַקְלוֹתֵיהֶם תַּחַת שִרְיוֹן־הֶחָזֶה שֶל הַצָּב וּבְכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים הִצְלִיחוּ, אִם גַּם בְּדֵי עָמָל, לְהָפְכוֹ עַל גַּבּוֹ. אָרְכּוֹ שֶל צָב זֶה הָיָה כְּשָׁלֹש רַגְלַיִם וּמִשְׁקָלוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת לִיטְרָאוֹת.

“טוֹב וְיָפֶה!” קָרָא נֶב, “מַה יַעְַלֹז יְדִידֵנוּ פֶּנְקְרוֹף לִקְרַאת צַיִד זֶה!”

וְאָמְנָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶפְֶנְקְרוֹף צָרִיךְ הָיָה לִשְֹמֹחַ עַל מְצִיאָה זוֹ, כִּי בְּשַֹר הַצַּבִּים, הַמִּתְפַּרְנְסִים מִצִּמְחֵי־יָם, מַאְַכַל־תַּאְַוָה הוּא וְעָרֵב בְּיוֹתֵר. לְאַחַר שָעָה קַלָּה הוֹצִיא הַצָּב אֶת רֹאשֹוֹ הַקָּטֹן וְהַשָׁטוּחַ, אְַשֶר מֵאְַחוֹרָיו הָיָה מָאֳרָךְ בְּיוֹתֵר.

“וְעַתָּה מַה נַעְַשֶֹה לְצֵידֵנוּ זֶה?” אָמַר נֶב. “הֵן שְנֵינוּ לֹא נַעְַצֹר כֹּחְַ לְסַחְַבוֹ עַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!”

“נַשְאִירֶנּוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח, כִּי שׁוּב לֹא יוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ מֵאֵלָיו, וְאַחַר נָבוֹא וְנוֹלִיכֶנּוּ הַבַּיְתָה בַּעְַגָלָה.”

“טוֹב דִבַּרְתָּ!”

לְשֵם יֶתֶר זְהִירוּת וּבִטָּחוֹן עָמַד הֶרְבֶּרְט וְהֶעֱמִיס עַל הַחַיָּה אְַבָנִים גְּדוֹלוֹת, אַף עַל פִּי שֶנֶּב חָשַב אֶת הַדָּבָר לִמְיְִתָּר. אַחַר שָֹמוּ שְׁנֵי הַצַיָּדִים אֶת פַּעְַמֵיהֶם אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַשָּׁטוּחַ, שֶנִּתְגַּלָּה עִם שֶפֶל הַמָּיִם. הֶרְבֶּרְט רָצָה לַעְַשֹוֹת נַחַת־רוּחַ לְפֶנְקְרוֹף בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, וּלְפִיכָךְ לֹא אָמַר לוֹ לְפִי שָעָה דָבָר עַל אֹדוֹת “צָב־הַיָם הַגָּדוֹל וְהַנָּאֶה.” שֶהְַפָכוֹ וְהִנִיחוֹ פְּרַקְדָּן עַל גַּבֵּי הַחוֹל, אֶלָּא חָזַר מִקֵּץ שְׁתִֵּי שָׁעוֹת בְּלִוְיַת נֶב עִם עְַגָלָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הִשְׁאִירוּ אֶת הַחַיָּה. אֶפֶס “צָב־הַיָּם הַגָּדוֹל וְהַנָּאֶה”, נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

נֶב וְהֶרְבֶּרְט הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בְּתִמָּהוֹן וְאַחַר הִבִּיטוּ סְבִיבוֹתָם. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹם אְַשֶר בּוֹ הִשְאִירוּ אֶת הַצָּב מוּטָל עַל גַּבּוֹ. הָעֶלֶם מָצָא אְַפִילוּ אֶת הָאְַבָנִים שֶהֶעֱמִיס עַל הַחַיָּה, וּלְפִיכָךְ מֻבְטָח הָיָה, שֶלֹּא טָעָה.

“הְַרֵי לְךָ מַעְַשֶֹה נָאֶה!” קָרָא נֶב, “וּבְכֵן נִמְצָא שֶהַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ יְכֹלוֹת לְהִתְהַפֵּךְ עַל פְּנֵיהֶן?”

" כְּפִי הַנִּרְאֶה, כֵּן הוּא," הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ מְבוּכָה וְהִבִּיט אֶל הָאְַבָנִים הַמְפֻזָּרוֹת עַל גַּבֵּי הַחוֹל.

“מַה יִחַר לְפֶנְקְרוֹף עַל אְַבֵדָה זוֹ!”

“וּמַר סְמִית וַדַּאי יְהִי נָבוֹךְ, וְקָשֶׁה יִהְיֶה לוֹ לְבָאֵר הִתְעַלְּמוּת זוֹ!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“יוֹדֵעַ אַתָּה מַה נַעְַשֶֹה?” אָמַר נֶב, אְַשֶר בִּקֵּש לַהַעְַלִים אֶת הַתַּקָּלָה שֶאֵרְעָה לוֹ, “אַל נְסַפֵּר אֶת הַמְּאֹרָע לְאִיש.”

“לְהֶפֶךְ, נֶב,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “חַיָּבִים אָנוּ לְסַפֵּר אוֹתוֹ.”

וּשְנֵיהֶם מָשְכוּ אֶת הָעְַגָלָה, שֶהוֹלִיכוּהָ עִמָּם לְבַטָּלָה, וְחָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶהָאִינְגֵ’נֵר וְהַסַּפָּן עָסְקוּ שָם בִּמְלַאכְתָּם, סָח לְהֶם הֶרְבֶּרְט אֶת כָּל פָּרָשַת הַמִּקְרֶה.

“אִי לָכֶם רַשְׁלָנִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “אִבַּדְתֶּם מֵאִתָּנוּ בַּיָּדַיִם לְכָל הַפָּחוֹת חְַמִשִּׁים תַּבְשִׁילֵי־מָרָק!”

“אְַבָל, פּנְקְרוֹף,” טָעַן נֶב, “הֵן לֹא אַשְמָתֵנוּ הִיא שֶאוֹתָהּ חַיָּה בָּרְחָה וְנֶעֶלְמָה, שֶׁהְַרֵי כְּבָר שָמַעְתָּ שֶהֲפַכְנוּהָ עַל גַּבָּהּ!”

“וַדַּאי לֹא הְַפַכְתֶּם אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ!” רִטֵּן הַסַּפָּן, שֶלֹּא הָיָה עָשֹׂוּי לְהִתְפַּיֵּס בְּאוֹתָהּ שָעָה.

“וּמִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶלֹּא הְַפַכְנוּהָ כָּל צָרְכָּהּ?” קָרָא הֶרְבֶּרְט, וְהוּא הוֹסִיף וְסִפֵּר עַל דְּבַר הָאְַבָנִים הַכְּבֵדוֹת, שֶהֶעֱמִיס עַל הַצָּב.

“וּבְכֵן אֵין זֶה אֶלָּא מַעְַ‏שֵֹה־נִסִּים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“תָּמִיד סָבוּר הָיִיתִי, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי הַצַּבִּים כֵּיוָן שֶמַּנִּיחִים אוֹתָם עַל גַּבָּם, שוּב אֵינָם יְכֹלִים לָקוּם וְלַעְַמֹד עַל רַגְלֵיהֶם מֵאְַלֵיהֶם, וּבְיחוּד אִם גִּדְלֵי־מִדָּה הֵם.”

“אְֶמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, בְּנִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

"אִם כֵּן, אֵיכָכָה קָרָה הַדָּבָר?… "

“כַּמָּה רָחוֹק הָיָה מִן הַיָּם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶהִנַּחְתֶּם שָׁם אֶת הַצָּב?” שָאַל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ וְהִתְחִיל מְהַרְהֵר בִּמְאֹרָע זֶה.

“כַּחְַמֵשׁ־עֶשְֹרֵה רֶגֶל,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“וּמֵי הַיָּם שָׁפְלוּ בְּאוֹתָהּ שָעָה?”

“הֵן, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ.”

“וּבְכֵן הְַרֵי לָכֶם פִּתְרוֹן הַחִידָה: מַה שֶׁהַצָּב לֹא יָכֹל לַעְַשֹוֹת כְּשֶׁהָיָה מוּטָל עַל גַּבֵּי הַחוֹל, אֶפְשָׁר שֶעָשָֹה וְהִצְלִיחַ בַּמָּיִם. גֵּאוּת־הַמַּיִם הֱרִימַתְהוּ וְהוּא חָזַר וְהִתְהַפֵּךְ עַל פָּנָיו וְצָף בִּמְנוּחָה הַיָּמָּה.”

“אָכֵן רַשְׁלָנִים גְּמוּרִים אָנוּ!” קָרָא נֶב.

“הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְכֶם!” אָמַר הַסַּפָּן.

כּוֹרֶשׁ סְמִית בֵּאֵר אֵפוֹא אֶת הַמְאֹרָע הַמֻּפְלָא הַזֶּה בֵּאוּר הַמִּתְקַבֵּל בְּלִי סָפֵק עַל הַדָּעַת. אְַבָל כְּלוּם הֵנִיחַ הַבֵּאוּר הַזֶּה אֶת דַּעְתּוֹ שֶל עַצְמוֹ? סָפֵק גָּדוֹל הוּא!

פֶּרֶק שֵנִי

הַנִסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּירָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם – מְצִיאָה עַל גַּבֵּי הַחוֹף – “כֵּף הַמְּצִיאָה” – הַדְּבָרִים שֶנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה; כְּלֵי־מְלָאכָה, כְּלֵי־נֶשֶׁק, מַכְשִׁירִים, בְּגָדִים, סְפָרִים וּכְלֵי־ בָּיִת – מֶה חָסֵר פֶּנְקְרוֹף.

בְּעֶשְֹרִים וְתִשְׁעָה לְחֹדֶש אוֹקְטָבֶּר הָיְתָה הַסִּירָה, שֶׁעָשֹוּהָ מִקְּלִפַּת־עֵץ, כֻּלָּהּ מוּכָנָה וּמְתֻקָּנָה. פֶּנְקְרוֹף קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וּבַחְַמִשָּׁה יָמִים הִתְקִין מֵעֵין פִּירוֹגָה, שֶצַּלְעוֹתֶיהָ הָיוּ עְַשֹוּיוֹת קָנִים גְּמִישִׁים מִמִּין מְיֻחָד. סִירָה זוֹ הֵכִילָה סַפְסָל אֶחָד מֵאְַחוֹרֶיהָ, סַפְסָל שֵנִי בְּאֶמְצְעִיתָהּ, שֶׁשָּׁמַר עַל הַדְּפָנוֹת שֶלֹּא יִתְפָּרְדוּ, סַפְסָל שְׁלִישִׁי מִפָּנִים, יַרְכָתִים לְבָתֵּי הַקִּבּוּל שֶׁל שְׁנֵי הַמְּשׁוֹטִים וְהֶגֶה לְכַוֵּן אֵת מַהְַלָכָהּ. אָרְכָּהּ שֶׁל צִנָּה קַלָּה זוֹ הָיָה כִּשְׁתֵּים־עֶשְֹרֵה רֶגֶל וּמִשְקָלָהּ לֹא עָלָה עַל מָאתַיִם לִטְרָאוֹת. הוֹרָדָתָהּ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם נֶעֶשְֹתָה בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: נְשָֹאוּהָ עַל כַּפַּיִם וְהִנִּיחוּהָ עַל הַחוֹל סָמוּךְ לַחוֹף מִמּוּל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְעִם גֵּאוּת הַיָּם הֱרִימוּהָ הַגַּלִּים לְמָעְלָה. וּמִיָּד קָפַץ פֶּנְקְרוֹף אֶל תּוֹכָהּ וְהִטָּה וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ אָנֶה וָאָנָה בְּסִיּוּעַ שֶל הַהֶגֶה, וְסוֹפוֹ שֶׁהִכְרִיז שֶׁהַסִּירָה טוֹבָה וְיָפָה כָּל צָרְכָּהּ לְתַשְׁמִישָׁהּ.

“הוּרָה!” קָרָא הַסַּפָּן, שֶלֹּא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִתֵּת שֶׁבַח וְקִלּוּס גַּם לְפֹעַל כַּפָּיו שֶׁל עַצְמוֹ, “בִּכְלִי שַׁיִט זֶה אָנוּ יְכֹלִים לְהַפְלִיג מִסָּבִיב…”

“לְכַדּוּר הָאָרֶץ?” שָאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לֹא, מִסָּבִיב לָאִי. אְַבָנִים אְַחָדוֹת לְשֵם עֵקֶל, תֹּרֶן בְּרֹאשוֹ, וְקֶטַע בַּד לְמִפְרָשֹ, אְַשֶר יַעְַשֶֹה לָנוּ מַר סְמִית בְּאַחַד הַיָּמִים – וְאָנוּ נָשׁוּט לַמֶּרְחַקִּים! וּבְכֵן, מַר כּוֹרֶשׁ וּמַר סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט וְנֶב, כְּלוּם אֵין אִיש מִכֶּם רוֹצֶה לְנַסּוֹת אֶת הָאֳנִיָּה הַחְַדָשָׁה שֶלָּנוּ? לַעְַזָזֵאל! הְַרֵי צְרִיכִים אָנוּ לָדַעַת אִם תַּעְַצֹר כֹּחַ לָשֵֹאת אֶת חְַמִשְתֵּנוּ כְּאֶחָד?”

וּבֶאֱמֶת מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעְַשֹוֹת אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה. בִּמְחִי־מָשׁוֹט אֶחָד הִנְהִיג פֶּנְקְרוֹף אֶת הַסִּירָה דֶרֶךְ מַעְַבָר צַר שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים וְהִגִּיעַ אֶל הַחוֹף. וּבְאוֹתוֹ מַעְַמָד נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַעְַרֹךְ עוֹד הַיּוֹם מַסַּע־נִסָּיוֹן בַּסִּירָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף לְצַד דָּרוֹם עַד לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַבּוֹלֵט, שֶׁשָּׁם נִסְְתַּיְּמוּ הַסְּלָעִים.

כְּשֶׁהִתְחִילוּ יוֹרְדִים אֶל הַסִּירָה, קָרָא נֶב וְאָמָר:

“אְַבָל הְַרֵי הַסִּירָה שֶׁלְּךָ, פֶּנְקְרוֹף, בּוֹלַעַת הַרְבֵּה מָיִם!”

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, נֶב,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁהָעֵץ יִרְוֶה וְיִתְפַּח! יַעַבְרוּ שְׁנֵי יָמִים ושׁוּב לֹא יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה. כְּרֵסָהּ שֶׁל הַפִּירוֹגָה שֶׁלָּנוּ לֹא תָּכִיל מַיִם יוֹתֵר מִקֵּבָתוֹ שֶׁל אַחַד הַשִּׁכּוֹרִים. רְדוּ וָשֵׁבוּ!”

הַכֹּל יָרְדוּ בַּסִּירָה וּפֶנְקְרוֹף הִפְלִיג בַּיָּם. מֶזֶג הָאְַוִיר הָיָה נָאֶה וְהַיָּם הָיָה שׁוֹקֵט, כְּאִלּוּ הָיָה אַחַד הַיְאוֹרִים הַקְּטַנִּים הַַתָּפוּשֹ בְּמִסְגֶּרֶת שֶל חוֹפִים צָרִים, וְהַפִּירוֹגָה צָפָה עַל פָּנָיו בְּעַזּוּת וּבְבִטָּחוֹן, כְּאִלּוּ צָפָה עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׁלֵוִים.

נֶב תָּפַשֹ מָשׁוֹט אֶחָד וְהֶרְבֶּרְט תָּפַשֹ אֶת הַשֵּׁנִי וּפֶנְקְרוֹף יָשַׁב בַּאְַחוֹרֵי הַסִּירָה וְכִוֵּן אֶת הַהֶגֶה.

הַסַּפָּן עָבַר אֶת הַתְּעָלָה וְהִפְלִיג אֶל קְצֵה־הָאִי הַדְּרוֹמִי. נָשְׁבָה רוּחַ קַלָּה מִן הַדָּרוֹם, אְַבָל גַּלִּים לֹא הִתְרוֹמְמוּ לֹא עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה וְלֹא עַל פְּנֵי הַיָּם. רַק רִגְשָׁה קַלָּה עָבְרָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֶלָּא שֶהַפִּירוֹגָה כִּמְעַט שֶלֹּא הִרְגִּישָׁה בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה עְַמוּסָה מַשָּׂא כָּבֵד. הַשָּׁטִים הִתְרַחְַקוּ כַּחְַצִי הַמִּיל מִן הַחוֹף כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל מַרְאֵה הַר פְרַנְקְלִין לְכָל הֶקֵּפוֹ.

אַחַר כָּךְ הִטָּה פֶּנְקְרוֹף אֶת הַסִּירָה וְשָֹם פָּנָיו אֶל תּוֹצָאַת הַנָּחַל. הַפִּירוֹגָה שָׁטָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, שֶׁהָלַךְ וְהִתְעַגֵּל עַד לְחֻדּוֹ הַקִּיצוֹנִי, אְַשֶׁר מֵאְַחוֹרָיו הִשְׂתָּרְעוּ בִּצּוֹת־טִדּוֹרְן רַחְַבוֹת־הַיָּדַיִם.

אוֹתוֹ הַחֹד הַקִּיצוֹנִי שֶׁל הַחוֹף נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין מִנַּחַל־הַתּוֹדָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לָשׁוּט עַד לְקָצֵהוּ אוֹ לַעְַבֹר מְעַט מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה כְּדֵי לִסְקֹר סְקִירָה חְַטוּפָה אֶת הַחוֹף עַד לְכֵף הַצִּפֹּרֶן.

הַסִּירָה הֶחֱלִיקָה אֵפוֹא לְאֹרֶךְ הַחוֹף בְּרִחוּק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בַּסְּלָעִים הַזְּרוּעִים בְּקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה, אְַשֶׁר גֵּאוּת הַיָּם כְּבָר הִתְחִילָה לְכַסּוֹת אוֹתָם מָיִם. קִיר הַגְּרָנִית מִמְּקוֹם תּוֹצָאַת הַנַּחַל עַד לְחֹד קָצֵהוּ שֶל חוֹף הַיָּם הָלַךְ וְשָׁפָל. אוֹתוֹ חֹד הַקָּצֶה הָיָה צִבּוּר שֶׁל סַלְעֵי־גְרָנִית שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בְּעַרְבּוּבְיָה. מַרְאֵה הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה פָּרוּעַ עַד מְאֹד, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נֶהֶפְכוּ כָּאן עְַגָלוֹת עְַנָקִיּוֹת מְלֵאוֹת סְלָעִים וַאְַבָנִים. בְּלִיטָה חַדָּה זוֹ, שֶׁנִּמְשְׁכָה עַד לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי מִילִין מִן הַיַּעַר, הָיְתָה כֻּלָּהּ חְַשֹוּפָה לְלֹא צֶמַח וּלְלֹא יֶרֶק וְדָמְתָה לִזְרוֹעוֹ שֶׁל עְַנָק שֶׁנִּשְׁתַּרְבְּבָה מִתּוֹךְ שַׁרְוֹל יָרוֹק.

הַסִּירָה שֶׁהֱשִׁיטוּהָ שְׁנֵי מְשׁוֹטִים צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּלִי קֹשִי. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הָאַחַת עִפָּרוֹן וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה אֶת פִּנְקָסוֹ וְרָשַׁם רְשִׁימָה חְַטוּפָה אֶת תַּבְנִית הַחוֹף. נֶב, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט סָחוּ זֶה עִם זֶה מִדֵּי סָקְרָם בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶל אַדְמַת אְַחֻזָּתָם, שֶׁהָיָה חָדָשׁ לָהֶם. כְּכָל אְַשֶׁר שָׁטָה הַפִּירוֹגָה הָלֹךְ וָשׁוּט לִפְאַת דָּרוֹם, כֵּן נִדְמָה שֶׁשְּׁנֵי כֵּפֵי־הַמְּתַלְעוֹת נֶעְתָּקִים מִמְּקוֹמָם וְהוֹלְכִים וְסוֹגְרִים אֶת מִפְרַץ־הַבְּרִית בְּמִדָּה יְתֵרָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא דִבֵּר דָּבָר, אֶלָּא הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּרְאוֹת הָעוֹבְרִים עַל פָּנָיו, וְעַל פִּי מֶבָּטָיו נִכָּר הָיָה, שֶׁהָאָרֶץ שֶׁהוּא רוֹאֶה זָרָה וּמְשֻׁנָּה הִיא בְּעֵינָיו.

מִקֵּץ שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה עַד קְצֵה הַבְּלִיטָה שֶׁל הַחוֹף וּפֶנְקְרוֹף כְּבָר רָצָה לָסֹב אוֹתָהּ, וְהִנֵּה קָם הֶרְבֶּרְט וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ כְּלַפֵּי נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף וְאָמָר:

“מַהוּ הַדָּבָר שֶׁאְַנִי רוֹאֶה שָׁם עַל פְּנֵי הַחוֹף?”

כָּל הַעֵינַיִם פָּנוּ אֶל אוֹתָה הַנְּקֻדָּה.

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הַכַּתָּב, “דְּבַר־מָה מֻנָּח שָׁם. נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ אֶחָד מֵחֶפְצֵי־הַהֶפְקֵר שֶׁפּוֹלֵט הַיָּם. הוּא שָׁקוּעַ מַחְַצִיתוֹ בַּחוֹל.”

“הוֹי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אְַנִי מַבְחִין אֶת הַדָּבָר וְיוֹדֵעַ מַהוּ!”

“וּמַהוּ אֵפֹוֹא?” שָׁאַל נֶב.

“חָבִיּוֹת, חָבִיּוֹת! וְאֶפְשָׁר שֶׁהֵן מְלֵאוֹת!” עָנָה הַסַּפָּן.

נְטֵה אֶל הַחוֹף, פֶּנְקְרוֹף!"

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה אֶל מִפְרָץ קָטֹן וְיוֹשְׁבֶיָה קָפְצוּ וְעָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה.

פֶּנְקְרוֹף לֹא טָעָה. בֶּאֱמֶת הָיוּ מֻנָּחוֹת שָׁם שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, שֶׁהָיוּ שְׁקוּעוֹת לְמֶחֱצָה בַּחוֹל. שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קְשׁוּרוֹת יָפֶה אֶל תֵּבָה גְדוֹלָה, אְַשֶׁר בְּסִיּוּעָן הָיְתָה צָפָה כַּנִּרְאֶה עַל פְּנֵי הַיָּם עַד שֶׁהַגַּלִּים הֱטִילוּהָ אֶל הַחוֹף.

“מִכָּאן מוּכָח, שֶׁסְּפִינָה נִשְבְּרָה בַּיָּם בְּקִרְבַת הָאִי, הַאֵין זֹאת?” שָאַל הֶרְבֶּרְט.

“כְּפִי הַנִּרְאֶה,” הֵשִיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אְַבָל מָה אָצוּר בְּתֵבָה זוֹ?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ גָּדוֹל. “מָה אָצוּר בְּתֵבָה זו? הְַרֵיהִי סְגוּרָה וְאֵין בְּיָדֵנוּ בַּמֶּה לִפְתֹּחַ אֶת מִכְסֶהָ! אְַבָל בְּאֵין בְּרֵרָה, הָבָה אְַשַׁבְּרֶנּוֹ בְּאֶבֶן…”

וְהַסַּפָּן הֵרִים אֶבֶן גְּדוֹלָה וְרָצָה לִשְׁבֹּר בָּהּ אֶחָד מִקַּרְשֵׁי הַתֵּבָה, וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר עִכֵּב בְּיָדוֹ וְעָנָה וְאָמַר:

“פֶּנְקְרוֹף, אֶפְשָר יָכֹל אַתָּה לִכְבֹּש רוּחְַךָ שָׁעָה אֶחָת?”

“אְַבָל, אְַדוֹנִי כּוֹרֶש, הַגַּע בְּעַצְמְךָ, הְַרֵי יִתָּכֵן שֶׁתֵּבָה זוֹ אוֹצֶרֶת בְּקִרְבָּהּ אֶת כָּל מַה שֶׁאָנוּ חְַסֵרִים!”

"הַדָּבָר יִוָּדַע לָנוּ, פֶּנְקְרוֹף, " הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאוּלָם שְׁמַע בְּקוֹלִי וְאַל תִּשְׁבֹּר תֵּבָה זוֹ, אְַשֶׁר אוּלַי נִמְצָא בָּהּ תּוֹעֶלֶת. הָבָה נַעְַבִירֶנָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְשָׁם נִפְתָּחֶנָּה עַל נְקַלָּה וּבְלִי לִשְבֹּר אוֹתָהּ. עַדְַיִן מְתֻקָּנָה הִיא כָּל צָרְכָּהּ לָצוּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאִם הִיא צָפָה וּבָאָה עַד הְַלוֹם, וַדַּאי תַּעְַצֹר כֹּחַ לְהוֹסִיף וְלָצוּף עַד לְתוֹצָאַת הַנָּחַל.”

"אָכֵן צָדַקְתָּ, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, "הֵשִׁיב הַסְַפָּן, “נִסְכַּלְתִּי, אֶלָּא שֶאֵין אָדָם מוֹשֵל תָּמִיד בְּרוּחוֹ!”

וְאָמְנָם עְַצַת הָאִינְגֵ’נֵר הָיְתָה טוֹבָה וּנְכוֹחָה. שֶׁהְַרֵי הַפִּירוֹגָה לֹא יָכְלָה לָשֵֹאת אֶת כָּל הַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בְּתוֹךְ הַתֵּבָה. הַחְַפָצִים הַלָּלוּ וַדַּאי הָיוּ כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לִקְשֹר אֶת הַתֵּבָה אֶל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת רֵיקוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּסְבְּלוּהָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא תִּשְׁקַע. וּבְכֵן יָפֶה יָעַץ הָאִינְגֵ’נֵר לִקְשֹׁר אֶת הַתֵּבָה אֶל הַסִּירָה וְלַהְַשִׁיטָהּ בְּדֶרֶךְ זוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

אְַבָל מֵהֵיכָן בָּאָה פְּלֵטַת־יָם זוֹ? שְאֵלָה זוֹ הָיְתָה חְַשׁוּבָה בְּיוֹתֵר. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחְַבֵרָיו בָּדְקוּ בְּעֵינַיִם בּוֹחְַנוֹת אֶת כָּל הַמָּקוֹם אְַשֶׁר מִסָּבִיב וְתָרוּ אֶת הַחוֹף עַל שֶׁטַח שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת, אְַבָל שׁוּם שְׁבָרִים וּשְׁיָרִים אְַחֵרִים לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם. אָז עָמְדוּ וְתָרוּ גַם אֶת הַיָּם. הֶרְבֶּרְט וְנֶב עָלוּ עַל סֶלַע גָּבוֹהַּ וְהִשְקִיפוּ אָנֶה וְאָנָה, אְַבָל שֶׁטַח הַמַּיִם הָיָה שָמֵם וָרֵיק עַד לְקַצְוֵי הָאֹפֶק. שׁוּם דָּבָר לֹא נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם, לֹא אֳנִיָּה שְׁבוּרָה וְלֹא סִירַת מִפְרָשֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁסְּפִינָה נִשְׁבְּרָה בְּקִרְבַת מָקוֹם. אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה קֶשֶׁר בֵּין אוֹתוֹ הַמְאֹרָע וּבֵין הַמַּעְַשֶֹה בְּגַרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת? אֶפְשָׁר שֶׁפְּלִיטֵי הָאֳנִיָּה הַשְּׁבוּרָה יָרְדוּ עַל הַיַּבָּשָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי? אֶפְשָׁר שֶׁעְַדַיִן הֵם שְׁרוּיִּים שָׁם? כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיְתָה עְַלֵיהֶן תְּשׁוּבָה. וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד נִתְבָּרֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים: אוֹתָם הַנָּכְרִים אְַשֶׁר בָּאוּ לְכָאן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ שׁוֹדְדֵי־יָם מִבְּנֵי הַמָּלָאִים, שֶׁהְַרֵי הַתֵּבָה שֶׁנִּמְצְאָה מוֹצָאָהּ מֵאְַמֵרִיקָה אוֹ מֵאֵרֹפָּה.

הַכֹּל חָזְרוּ וְהִתְאַסְּפוּ מִסָּבִיב לַתֵּבָה, שֶׁאָרְכָּהּ הָיָה חָמֵשׁ רַגְלַיִם וְרָחְבָּהּ שָׁלֹש רַגְלָיִם. הִיא הָיְתָה עְַשֹוּיָה עְַצֵי אַלּוֹנִים וּסְגוּרָה יָפֶה וּמְחֻפָּה כֻּלָּהּ בְּעוֹר עָבֶה, שֶׁהָיָה מְהֻדָּק אֵלֶיהָ בְּמַסְמְרִים שֶׁל נְחֹשֶׁת. גַּם שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ סְתוּמוֹת הֵיטֵב וְעַל פִּי הַנְּקִישָׁה בָּהֶן נִכָּר הָיָה שֶהֵן רֵיקוֹת. הֵן הָיוּ תְּלוּיוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַתֵּבָה וּקְשוּרוֹת אֵלֶיהָ בַּחְַבָלִים חְַזָקִים, אְַשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הִכִּיר בָּהֶם מִיָּד, שֶׁקִּשְׁרֵיהֶם “קִשְׁרֵי סַפָּנִים” הֵם. הַתֵּבָה נִשְׁתַּמְּרָה, כַּנִּרְאֶה, בְּעֶצֶם שְׁלֵמוּתָהּ וְלֹא נִפְגְּעָה אַף פְּגִיעָה כָּל־שֶׁהִיא. טַעְַמוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, מַה שֶׁהַתֵּבָה נִתְקְעָה בַּחוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹף וְלֹא הוּטְלָה עַל הַסְּלָעִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַחַר שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַתֵּבָה בְּדִיקָה יָפָה הֻבְרַר, שֶׁהִיא לֹא שָׁהְַתָה בַּמַּיִם יָמִים הַרְבֵּה וְשֶׁהִיא הִגִּיעָה אֶל הַחוֹף לִפְנֵי זְמָן מוּעָט. הַנִּרְאֶה, שֶׁהַמַּיִם לֹא חָדְרוּ אֶל תּוֹכָהּ כָּל עִקָּר וְהַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בָּהּ נִשְׁתַּמְּרוּ בְּעֵינָם.

כְּפִי הַנִּרְאֶה, הָשְׁלְכָה תֵּבָה זוֹ מִתּוֹךְ סְפִינָה מִטֹּרֶפֶת בַּיָּם שֶנִּתְקָרְבָה אֶל הָאִי. הַנּוֹסְעִים, שֶהֱטִילוּהָ הַיָּמָָּה, וַדַּאי קִוּוּ שֶׁהִיא תַּגִּיעַ אֶל הַחוֹף וְשָׁם יִמְצָאוּהָ לְאַחַר זְמָן, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁקְדוּ עָלֶיָה שֶׁלֹּא תֵּרֶד בִּמְצוּלוֹת וּקְשָׁרוּהָ אֶל הֶחָבִיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת מֵעֵין מַכְשִׁיר שֶׁל שְֹחִיָּה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

“אָנוּ נָבִיא פְּלֵטַת־יָם זוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, "וְנַעְַרֹךְ רְשִׁימַת הַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בַּתֵּבָה. וְהָיָה אִם נִמְצָא לְאַחַר זְמָן עַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ אְַנָשִים, שֶׁנִּמְלְטוּ מִן הָאֳנִיָּה שֶׁנִּשְׁבְּרָה לְפִי הַשְּׁעָרָתֵנוּ, נָשִׁיב אֶת הַתֵּבָה לִבְעָלֶיהָ, וְאִם לֹא נִמְצָא אִישׁ מֵהֶם… "

“אָז תְּהִי הַתֵּבָה לָנוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הָאֱלֹהִים! כַּמָּה תָּאֵב אְַנִי לָדַעַת מָה אָצוּר בְּבִטְנָהּ שֶל זוֹ!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ הַיָּם הָלֹךְ וְגָאֹה, וְהַמַּיִם כְּבָר הִגִּיעוּ עַד הַתֵּבָה וְעוֹד מְעַט וְהַגַּלִּים הֱרִימוּהָ וּנְשָֹאוּהָ הַיָּמָּה, אָז הִתִּירוּ בְּמִקְצָת אֶת אַחַד הַחְַבָלִים, שֶׁהִצְמִידוּ אֶת הֶחָבִיּוֹת אֶל הַתֵּבָה, וְקָשְרוּ אוֹתוֹ אֶל הַסִּירָה, אַחַר כָּךְ פִּנּוּּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב בַּמְּשׁוֹטִים שֶׁלָּהֶם אֶת הַחוֹל שֶׁמִּסָּבִיב לַתֵּבָה, כְּדֵי לְהָקֵל עָלֶיהָ לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ, וְעַד מְהֵרָה מָשְׁכָה הַסִּירָה אֶת הַתֵּבָה בַּחֶבֶל וְהִתְחִילָה לְעַקֵּף אֶת הַבְּלִיטָה, שֶׁקְּרָאוּהָ מֵעַכְשָׁו בְּשֵׁם “כֵּף הַמְּצִיאָה”. הַמַּשָֹּא הָיָה כָּבֵד לְמַדַּי וְהֶחָבִיּוֹת כִּמְעַט לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְהַחְַזִיק אֶת הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הַסַּפָּן הָיָה מְפַחֵד כָּל רֶגַע שֶׁמָּא יִנָּתֵק אַחַד הַחְַבָלִים וְהַתֵּבָה תִּשְׁקַע בִּמְצוּלוֹת. וְאוּלָם הַחְַשָׁשָׁה הַזֹּאת לֹא נִתְאַמְּתָה, וּמִקֵּץ שָׁעָה וָחֵצִי לְאַחַר הַפְלָגָתָהּ – כָּל כָּךְ אָרְכָה הַנְּסִיעָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין – הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה אֶל הַחוֹף אְַשֶר מִמּוּל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

אָז מָשְׁכוּ אֶת הַסִּירָה וְאֶת הַתֵּבָה אֶל הַחוֹל, וְכֵיוָן שֶהַיָּם הָלַךְ וְשָׁפַל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נִשְאְַרוּ עַד מְהֵרָה שְׁתֵּי אֵלֶּה עוֹמְדוֹת בֶּחָרָבָה. נֶב הֵבִיא כְּלֵי מְלָאכָה כְּדֵי לִפְתֹּחַ בָּהֶם אֶת הַתֵּבָה בְּדֶרֶךְ נוֹחָה וּבְלִי שׁוּם נֵזֶק עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.

פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לְהַעְַלִים אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הַיְתֵרָה. הוּא הִתִּיר תְּחִלָּה אֶת שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת, שֶׁהָיוּ שְׁלֵמוֹת וְטוֹבוֹת לְשִׁמּוּשׁ, אַחַר שִׁבְּרוּ בְּמֶלְקָחַיִם אֶת הַמַּנְעוּלִים וְהֵרִימוּ אֶת הַמִּכְסֶה.

הַתֵּבָה הֵכִילָה תֵּבָה שְׁנִיָּה שֶׁל צִינְק, אְַשֶׁר תַּשְׁמִישָׁהּ הָיָה, כַּנִּרְאֶה, לְהָגֵן עַל הַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בְּתוֹכָהּ מִפְּנֵי הָרְטִיבוּת.

“הוּ!” קָרָא נֶב, “אֵין זֹאת כִּי אִם צָרְכֵי־אֹכֶל מְשֻׁמָּרִים אְַצוּרִים בִּפְנִים!”

“הְַרֵינִי מְקַוֶּה, שֶׁאֵין שָׁם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

"אִלּוּ נִמְצָא שָׁם לְכָל הַפָּחוֹת… " אָמַר הַסַּפָּן בְּקוֹל דְּמָמָה.

“מָה אַתָּה מִתְאַוֶּה שֶיִּמָּצֵא שָׁם?” שְׁאֵלָהוּ נֶב, אְַשֶׁר דְּבָרָיו הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו.

“לֹא כְּלוּם!”

אָז גָּזְרוּ אֶת לוּחַ הַצִּינְק לְאָרְכּוֹ וְכָפְפוּ אוֹתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה לִשְׁנֵי צִדֵּי הַתֵּבָה וְהִתְחִילוֹּ לְהוֹצִיא בָּזֶה אַחַר זֶה חְַפָצִים מֵחְַפָצִים שׁוֹנִים, וְהִנִּיחוּם לְפִי שָׁעָה עַל הַחוֹל. עִם כָּל חֵפֶץ חָדָשׁ שֶׁהוּצָא מִן הַתֵּבָה הֵרִיעַ פֶּנְקְרוֹף תְּרוּעוֹת “הוּרָה” חְַדָשׁוֹת. הֶרְבֶּרְט מָחָא כָּף וְנֶב רָקַד כְּדֶרּךְ שֶׁמְּרַקְּדִים הַכּוּשִׁים… שָׁם נִמְצְאוּ סְפָרִים, אְַשֶׁר הֶעֶבִירוּ אֶת הֶרְבֶּרְט עַל דַּעְתּוֹ מֵרֹב שִֹמְחָתוֹ עְַלֵיהֶם, וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ לְצָרְכֵי בֵּית־הַבִּשּׁוּל, אְַשֶׁר נֶב נָשַׁק אוֹתָם מִנְּשִׁיקוֹת פִּיו!

כְּלָלוֹ שֶׁל דּבָר: הָיָה לָהֶם לַקִּוֹלוֹנִיסְטִים עַל מַה לִשְֹמֹחַ, כִּי הַתֵּבָה הֵכִילָה כְּלֵי־מְלָאכָה, כְּלֵי־נֶשֶׁק, מַכְשִׁירִים, בְּגָדִים וּסְפָרִים. וַהְַרֵי רְשִימָה מְדֻיָּקָה שֶׁל כָּל הַחְַפָצִים הַלָּלוּ, כְּכָל אְַשֶׁר כָּתַב אוֹתָהּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּפִנְקָסוֹ:

כְּלֵי מְלָאכָָה:

3 סַכִּינִים בַּעְַלֵי לְהָבִים אְַחָדִים.

2 קַרְדֻּמּוֹת שֶל חוֹטְבֵי עֵצִים.

2 קַרְדֻּמּוֹת שֶל נַגָּרִים.

3 מַקְצוּעוֹת.

2 מְגֵרוֹת.

1 גַּרְזֶן קָטֹן.

6 מַפְסָלוֹת.

3 פַּטִּישִים.

1 מַקְדֵּחִים.

10 שַֹקִּים שֶל מַסְמְרִים וּבְרָגִים.

3 מַשֹּוֹרִים בְּנֵי גֹדֶל שׁוֹנֶה.

2 אַרְגְּזֵי־מְחָטִים.

כְּלֵי־נֶשֶק:

2 רוֹבֵי־צוֹר.

2 רוֹבֵי־מַבְעֶרֶת.

2 קָרָבִּינִים בַּעְַלֵי הִתְלַקָּחוּת מֶרְכָּזִית.

5 חְַנִיתוֹת קְצָרוֹת.

5 חַרְבוֹת פִּיפִיוֹת.

2 חְַבִיוֹנוֹת אְַבַק־שְֹרֵפָה, עֶשְֹרִים וְחָמֵשׁ לִטְרָאוֹת בְּכָל אַחַת.

12 קֻפְסוֹת שֶל מַבְעָרוֹת.

מַכְשִׁירִים:

1 סֶכְּסְטַנְט.

1 מִשְׁקֶפֶת.

1 קֶרֶן־חָזוּת.

1 קָמְפָּס גָּדוֹל.

1 קָמְפָּס שֶל כִּיס.

1 טֶרְמוֹמֶטֶר שֶל פַרְנְהֵייט.

1 בָּרוֹמֶטֶר־אְַנֵירוֹאִיד.

1 אַרְגָּז, שֶׁהֵכִיל מְכוֹנַת־צִלּוּם עִם כָּל תְַשְׁמִישֶׁיהָ; אָבְּיֶקְטִיבִים, לוּחוֹת, חֳמָרִים כִּימִיים וְכו'.

בְּגָדִים:

2 תְּרֵיסָרִים כֻּתָּּנוֹת, שֶׁהָיוּ עְַשֹוּיוֹת מֵאָרִיג מְיֻחָד הַדּוֹמֶה לְצֶמֶר, אֶלָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיָה טָווּי מִסִּיבִים שֶל צְמָחִים.

3 תְּרֵיסָרִים גַּרְבַּיִם מֵאוֹתוֹ הַמַּטְוֶה עַצְמוֹ.

כְּלֵי בֵּית־הַבִּשּוּל:

1 קֻמְקוּם שֶׁל בַּרְזֶל.

6 קַלָּחוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת מְצֻפָּה בְּדִיל.

3 מַחֲבַתִּים שֶׁל בַּרְזֶל.

10 מַעְַרָכוֹת שֶׁל כְּלֵי שֻׁלְחָן.

2 קֻמְקוּמִים קְטַנִּים.

1 תַּנוּר קָטֹן מְטֻלְטָל.

6 סַכִּינֵי־שֻׁלְחָן.

סְפָרִים:

1 סֵפֶר הַבִּבְּלִיָּה שֶׁהֵכִיל בְּכֶרֶךְ אֶחָד אֶת הַתְּנַ“ךְ וְאֶת הַ”בְּרִית הַחְַדָשָׁה."

1 אַטְלַס.

1 סֵפֶר־מִלִּים שֶל הַלְּשׁוֹנוֹת הַפּוֹלִינֵזִיּוֹת הַשּוֹנוֹת.

1 סֵפֶר־מִלִּים שֶל יְדִיעוֹת־הַטֶּבַע בֶּן שִׁשָּׁה כְּרָכִים. 3 חְַבִילוֹת שֶׁל נְיָר לָבָן לִכְתִיבָה.

3 פִּנְקָסִים שֶׁעַמּוּדֵיהֶם הָיוּ חָלָקִים.

“עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת,” אָמַר הַכַּתָּב לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ אֶת רְשִימַת הַחְַפָצִים, “שֶבַּעַל הַתֵּבָה הַזֹּאת אִישׁ מַעְַשֶֹה הָיָה! כְּלֵי־מְלָאכָה, כְּלֵי־נֶשֶׁק, מַכְשִׁירִים, בְּגָדִים, כֵּלִים, – אֵין נֶעְדָּר פֹּה דָבָר! כִּמְעַט שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתִּי, שֶׁהוּא צָפָה וְרָאָה מֵרֹאשׁ שֶׁסּוֹפָהּ שֶל הָאֳנִיָּה לְהִשָּׁבֵר, וְהוּא הִתְקִין אֶת עַצְמוֹ לְפֻרְעָנוּת זוֹ!”

“אָמְנָם אֵין נֶעְדָּר דָבָר,” מִלְמֵל הָאִינְגֵֵ’נֵר אְַחוּז־הַרְהוֹרִים.

“וּמִכָּאן בָּרוּר הַדָּבָר,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט, “שֶאוֹתָהּ הַסְּפִינָה, שֶנָּשְֹאָה אֶת הַתֵּבָה הַזּאֹת וְאֶת בְּעָלֶיהָ, לֹא הָיְתָה סְפִינַת פִּירָטִים מִבְּנֵי הַמָּלָאִים!”

“אֵין הַדָּבָר בָּרוּר כָּל עִקָּר,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, "שֶׁהְַרֵי יִתָּכֵן שֶׁאוֹתוֹ בַּעַל הַתֵּבָה שָׁבוּי הָיָה בְּיַד הַפִּירָטִים… "

“אֵין זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “מִן הַסְּבָרָה הִיא בְּיוֹתֵר, שֶׁסְפִינָה אְַמֵרִיקָנִית אוֹ אֵרָפִּית נִדְחְַתָה לְמָקוֹם זֶה בְּיַד הַסְּעָרָה, וְהַנּוֹסְעִים בָּהּ רָצוּ לְהַצִּיל אֶת הַחְַפָצִים הַדְּרוּשִׁים בְּיוֹתֵר וְחָבְשׁוּ אוֹתָם בְּתֵבָה זוֹ וְהִשְׁלִיכוּהָ הֲיָּמָּה.”

“הְַגַם אַתָּה סָבוּר כָּךְ, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

"אָמְנָם כֵּן, בְּנִי, " הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, "אֶפְשָׁר שֶׁכָּךְ הָיָה הַמַּעְַשֶֹה. יָכֹל הֱיוֹת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאֳנִיָּה הָיְתָה צְפוּיָה לְְהִשָּׁבֵר, עָמְדוּ אְַנָשֶׁיהָ וְהִנִּיחוּ בְּתֵבָה זוֹ חֶפְצֵי־תַּשְׁמִישׁ שׁוֹנִים, מִן הַדְּרוּשִׁים בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִמְצְאוּ אוֹתָם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּחוֹף… "

“אְַבָל לְשֵׁם מָה הִנִּיחוּ לְשָׁם אֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם וְתַשְׁמִישֶׁיהָ?” קָרָא הַסַּפָּן בְּפָנִים מַבִּיעוֹת סַפְקָנוּת יְתֵרָה.

“גַּם אְַנִי אֵינִי רוֹאֶה אֶת תּוֹעַלְתּוֹ שֶׁל מַכְשִׁיר זֶה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “מוּטָב הָיָה גַם לָנוּ וְגַם לְכָל פְּלִיטֵי הָאֳנִיִָּה שֶנִּטָּרְפָה בַּיָּם, אִלּוּ בִּמְקוֹמָהּ שֶׁל מְכוֹנָה זוֹ נִמְצָא מִבְחָר יוֹתֵר מְרֻבֶּה שֶׁל בְּגָדִים וּמִדָּה יְתֵרָה שֶׁל צָרְכֵי יְרִיָּה.”

“אְַבָל כְּלוּם הַמַּכְשִׁירִים הַלָּלוּ, כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַלָּלוּ וְהַסְּפָרִים הַלָּלוּ אֵין עַל גַּבָּם שׁוּם סִמָּן, שׁוּם כְּתֹבֶת, שֶׁעַל פִּיהֶם הָיִינוּ יְכֹלִים לְהַכִּיר אֶת מְקוֹם מוֹצָאָם?” שָאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

לְתַכְלִית זוֹ עָמְדוּ וְעָרְכוּ בִּקֹּרֶת. בָּדְקוּ בְּדִיקָה מְְעֻלָּה כָּל חֵפֶץ, בְּיִחוּד אֶת הַסְּפָרִים וְאֶת הַמַּכְשִׁירִים וְאֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶק. וְאוּלָם לֹא עַל גַּבֵּי כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק וְלֹא עַל גַּבֵּי־הַמַּכְשִׁירִים לֹא הָיָה שׁוּם חוֹתָם שֶׁל בַּעַל בֵּית הַחְַרֹשֶׁת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַמִּנְהָג. צָרִיךְ לְהוֹסִיף, שֶׁכָּל הַחְַפָצִים הַלָּלוּ הָיוּ שְׁלֵמִים כָּל צָרְכָּם, וְכַנִּרְאֶה עְַדַיִן לֹא הִשְׁתַּמְשׁוּ בָּהֶם, וְכָזֶה הָיָה גַם מִשְׁפַּט כְּלֵי הַמְּלָאכָה וּכְלֵי־בֵּית הַבִּשּׁוּל. כֻּלָּם הָיוּ חְַדָשִׁים, וּמִכָּאן רַאְַיָה שֶׁלֹּא הֵטִילוּ אֶת הַחְַפָצִים אֶל תּוֹךְ תֵּבָה זוֹ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה וּמִכָּל הַבָּא בַּיָּד, אֶלָּא שֶׁבֵּרְרוּ אוֹתָם בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת וְסִדְּרוּם לְמִינֵיהֶם בְּשִֹים לֵב. וְעַל זֶה הֵעִידָה גַם אוֹתָהּ הַמַּעְַטָפָה שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁנּוֹעְַדָה לְשֵׁם שְׁמִירָה עַל הַחְַפָצִים מִפְּנֵי הָרְטִיבוּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהִלְחִימוּ אוֹתָהּ בִּשְׁעַת סַכָּנָה וּמִתּוֹךְ בְּהִילוּת.

וַאְַשֶׁר לְסֵפֶר־הַמִּלִּים לִידִיעוֹת הַטֶּבַע וְסֵפֶר הַמִּלִּים לַלְּשׁוֹנוֹת הַפּוֹלִינֵזִיּוֹת, הִנֵּה שְׁנֵיהֶם הָיוּ כְּתוּבִים אַנְגְּלִית, אֶלָּא שֶלֹּא נִמְצָא עַל גַּבָּם לֹא שֵם הַמּוֹצִיא לָאוֹר וְלֹא שְׁנַת הַהַדְפָּסָה.

וְכָזֶה הָיָה גַם מִשְׁפַּט הַבִּבְּלִיָּה שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה אַנְגְּלִית. תַּבְנִיתָהּ הָיְתָה מְרֻבַּעַת וְהִיא נִדְפְּסָה בְּתַכְלִית הַהִדּוּר, וְנִכָּר הָיָה שֶׁכְּבָר הִרְבּוּ לְדַפְדֵּף בָּהּ.

הָאַטְלַס הָיָה חִבּוּר מְצֻיָּן, שֶׁהֵכִיל מַפּוֹת שֶׁל כָּל הָאְַרָצוֹת וְשֶׁל חְַצָאֵי כַּדּוּר הָאְַדָמָה וְגַלְגַּלֵּי הַשָּׁמַיִם, שֶׁנִּרְשְׁמוּ עַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁל מֶרְקַטּוֹר. פֶּרֶט הַשֵּׁמוֹת בְּאַטְלַס זֶה הָיָה כָּתוּב פְרַנְצִית, אֶלָּא שֶגַּם חִבּוּר זֶה הָיָה חָסֵר שְׁנַת הַהַדְפָּסָה וְשֵׁם הַמּוֹצִיא.

וּבְכֵן חְַסֵרִים הָיוּ כָּל הַחְַפָצִים הַשּוֹנִים הַלָּלוּ סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא, שֶׁעַל פִּיו אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אֶת מוֹצָאָם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא הָיָה בָּהֶם כְּלוּם כְּדֵי לְגַלּוֹת לְמִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם הָיְתָה שַׁיֶּכֶת אוֹתָהּ הַסְּפִינָה, שֶׁעָבְרָה זֶה לֹא כְּבָר בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אְַבָל בֵּין שֶׁאוֹתָהּ הַתֵּבָה בָּאָה מֵאֶרֶץ זוֹ וּבֵין שֶׁהִיא בָּאָה מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת, מִכָּל מָקוֹם הֶעֱשִׁירָה אֶת הַקּוֹלוֹניסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן עֹשֶׁר רָב. כָּל מַה שֶׁטָּרְחוּ עַד עַכְשָׁו לְעַבֵּד אֶת צֶאֱצָאֵי הַטֶּבַע וּפֵרוֹתָיו לְצָרְכָּם לֹא הָיָה אֶלָּא מַעְַשֵֹה יְדֵיהֶם שֶל עַצְמָם. הֵם יָצְרוּ אֶת הַכֹּל בִּידֵיהֶם וּבִינָתָם עָמְדָה לָהֶם לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשוֹלִים וְלַעְַשֹוֹת חָיִל. וְעַכְשָׁו הִנֵּה שָׁלְחָה לָהֶם הַהַשְׁגָּחָה אֶת כָּל הַיְּצִירוֹת הַלָּלוּ שֶׁל חְַרֹשֶת־הַמַעְַשֶֹה כְּאִלּוּ לְשֵׁם שָֹכָר וּגְמוּל עַל עְַמָלָם וְחָרִיצוּתָם. וּבְכֵן נָתְנוּ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה מִקֶּרֶב לֵב לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמָּם.

וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְצָא בָּהֶם אָדָם אֶחָד, שֶׁדַּעְתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה פֶּנְקְרוֹף. הוּא הָיָה מֵצֵר שֶׁאֵין בַּתֵּבָה דָּבָר אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לוֹ תַּאְַוָה עַזָּה, וּכְּכֹל אְַשֶר הוֹסִיפוּ לְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ חֵפֶץ אַחַר חֵפֶץ, כֵּן פָּחְַתָה וְנִתְמַעְַטָה הַהִתְלַהְַבוּת שֶׁל תְּרוּעוֹת הַ“הוּרָה” שֶלּוֹ, וּמִשֶּׁנִּתְרוֹקְנָה הַתֵּבָה כֻּלָּהּ וְשׁוּב לֹא הָיָה בָּהּ דָּבָר, שָׁמְעוּ אוֹתוֹ מְמַלְמֵל וְאוֹמֵר:

“כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה, אְַבָל הַבִּיטוּ וּרְאוּ, שֶׁאֵין בְּתֵּבָה זוֹ כְּלוּם בִּשְׁבִילִי אָנִי!”

“וּמֶה הָייתָ מְבַקֵּשׁ, יְדִידִי פֶּנְקְרוֹף, לִמְצֹא בְּתֵבָה זו?” שְׁאֵלָהוּ נֶב.

“חֲצִי לִטְרָא שֶׁל טַבַּק!” עָנָהוּ פֶּנְקְרוֹף בְּכֹבֶד רֹאשׁ, “וְאִלּוּ מָצָאתִי דָבָר זֶה, לֹא הָיָה אָשְׁרִי חָסֵר כְּלוּם!”

לְשֵׁמַע אַנְחָתוֹ זוֹ שֶל הַסַּפָּּּן הֶעָלוּב לֹא יָכְלוּ חְַבֵרָיו לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק.

וְאוּלָם מְצִיאָה זוֹ שֶׁבָּאָה לְיָדָם הֶעֱמִידָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּמִדָּה יְתֵרָה עַל הַצֹּרֶךְ לְמַהֵר וְלַחְַקֹר עַכְשָו אֶת הָאִי חְַקִירָה מְעֻלָּה כָּל צָרְכָּהּ. וּלְפִיכָךְ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָצֵאת מָחָר בְּהַשְׁכָּמָה לַדֶּרֶךְ וְלָשׁוּט בְּמַעְַלֵה נַחַל־הַתּוֹדָה כְּדֵי לָבוֹא אֶל הַחוֹף הַמַּעְַרָבִי. אִם פְּלִיטֵי הַסְּפִינָה שֶׁנִּשְבְּרָה יָרְדוּ אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַחוֹף, הְַרֵי צָרִיךְ הָיָה לַחְַשֹׁשׁ, שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּמַחְַסוֹר וּבְמָצוֹק וְהִנָּם זְקוּקִים לְעֶזְרָה תְּכוּפָה, שֶׁאֵין לְאַחְַרָהּ.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱבִירוּ אֶת כָּל הַחְַפָצִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְסִדְּרוּ אוֹתָם כַּהְַלָכָה בָּאוּלָם הַגָּדוֹל.

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

הַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ – גֵּאוּת הַיָּם – הַבּוֹקִיצִים וַעֲצֵי־הַחֲרוּלִים – צְמָחִים שׁוֹנִים – הַזֹשָׁקָמַר–מַרְאֵה הַיָּעַר–עֲנָקֵי־הָאֵקְלִפְּטִים – מִשּׁוּם מַה קוֹרְאִים אוֹתָם “עֲצֵי־הַקַּדַּחַת” –לַהֲקוֹת קוֹפִים – אֶשֶׁד־הַמָּיִם – תַּחֲנַת לִינָה.

לְמָחָר – הוּא יוֹם הַשְּׁלֹשִׁים לְאוֹקְטָבֶּר – הָיָה הַכֹּל מוּכָן וּמְתֻקָּן לְמַסַּע־הַחֲקִירָה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה וַאֲשֶׁר מִּסִּבַּת הַמְאֹרָעוֹת הָאַחֲרוֹנִים שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִדְחוֹתוֹ. וְאָכֵן הַדְּבָרִים נִתְגַּלְגְּלוּ וּבָאוּ לִידֵי כָּךְ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן שׁוּב לֹא הָיוּ זְקוּקִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְעֶזְרַת אָדָם, אֶלָּא הָיְתָה יְכֹלֶת בְּיָדָם לְהַמְצִיא עֶזְרָה לַאֲחֵרִים.

וּבְכֵן נִמְנוּ הַתַּיָּרִים וְגָמְרוּ לָשׁוּט בְּמַעֲלֵה נַחַל־הַתּוֹדָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה, כְּדֵי שֶׁיְּהִי סִפֵּק בְּיָדָם לַעֲבֹר חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הַדֶּרֶךְ בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה, וְאַף יוּכְלוּ לְהוֹלִיך אֶת הַצֵּידָה וְאֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם עַד לְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה שׁוּמָה עֲלֵיהֶם לָתֵת אֶת דַּעְתָּם לֹא רַק אֶל הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְקַחְתָּם עִמָּם בַּדֶּרֶךְ אֶלָּא גַם אֶל אוֹתָם הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר אוּלַי יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַמִּקְרֶה לְהַמְצִיאָם לְיָדָם וְהֵם יִצְטָרְכוּ לְהֲבִיאָם הַבַּיְתָה, אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אִם הַשְׁעָרָתָם נְכוֹנָה הִיא, וּבֶאֱמֶת נִשְׁבְּרָה אֳנִיָּה בְּקִרְבַת הַחוֹף, וַדַּאי עֲתִידִים הֵם לִמְצֹא שָׁלָל הַרְבֵּה וְחֶפְצֵי־הֶפְקֵר לָרֹב. לְתַכְלִית זוֹ וַדַּאי טוֹבָה הָיְתָה הָעֲגָלָה מִן הַסִּירָה הָרָפָה וְהַקְּלוּשָׁה; וְאוּלָם הָעֲגָלָה הַכְּבֵדָה הָיְתָה טְעוּנָה מְשִׁיכָה, וַעֲבוֹדַת־מְשִׁיכָה זוֹ לֹא הָיְתָה מִן הַקַּלּוֹת כָּל עִקָּר, וְסוֹפָהּ שֶׁהָיְתָה מְבִיאָה בְּוַדַּאי אֶת פֶּנְקְרוֹף לִידֵי כָּךְ שֶׁהָיָה מַבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ, שֶׁחוּץ מֵ“חֲצִי הַלִּטְרָא שֶׁל טַבַּק” שֶׁלּוֹ הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹתָהּ הַתֵּבָה גַם צֶמֶד סוּסִים אַבִּירִים מִנְּיוּ־דְשֶׁרְסִי. שֶׁוַּדַּאי הָיוּ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְאַנְשֵׁי הַקּוֹלוֹנְיָה!

הַצֵּידָה שֶׁהִנִּיחַ נֶב אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה הָיְתָה שֶׁל שִׁמּוּרֵי־בָּשָׂר בְּצֵרוּף גָּלוֹנִים אֲחָדִים שֶׁל בִּירָה וּמִין מַשְׁקֶה מְיֻחָד. צֵידָה זוֹ הָיְתָה מַסְפִּיקָה לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, כְּלוֹמַר, לְמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר שֶׁיָעַד כּוֹרֶשׁ סְמִית לְמַסַּע־הַתִּיּוּר. חוּץ מִזֶּה קִוּוּ לָצוּד בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ צַיִד, וּלְשֵׁם כָּךְ לָקַח עִמּוֹ נֶב אֶת הַתַּנּוּר הַקָּטֹן.

מִכְּלֵי־הַמְּלָאכָה לָקְחו עִמָּם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת שְׁנֵי הַקַּרְדֻּמּוֹת שֶׁל חוֹטְבֵי־עֵצִים, כְּדֵי לִפְרֹץ בְּעֶזְרָתָם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ דֶּרֶךְ בַּעֲבִי הַיַּעַר, וּמִמַּכְשִׁירֵי הַמַּדָּע לָקְחוּ אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְאֶת הַקָּמְפַּס.

מִכְּלֵי הַנֶּשֶׁק בָּחֲרּו בִּשְׁנֵי רוֹבֵי־הַצּוֹר, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ לֹא הָיוּ טְעוּנִים מַבְעָרוֹת, אֲשֶׁר מִסְפָּרָן הָיָה מוּעָט וְהָיָה צֹרֶךְ לְקַמֵּץ בָּהֶן. אֶלָּא שֶׁעַל כָּל צָרָה שֶׁלֹא תָּבוֹא הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אֶת אַחַד הַקָּרַבִּינִים בְּצֵרוּף כַּדּורֵי־עוֹפֶרֶת אֲחָדִים. לָקְחוּ גַם מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, אֲשֶׁר מִשְּׁקָלוֹ בִּשְׁתֵּי הַחֲבִיּוֹנוֹת לֹא עָלָה עַל חֲמִשִּׁים לִטְרָאוֹת, אֶלָּא שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהָכִין לְאַחַר זְמָן חֹמֶר מְפוֹצֵץ כְּדֵי לַחֲשֹךְ אֶת אַבְקַת־הַשְּׂרֵפָה. חוּץ מִכְּלֵי־הַנֶּשֶׁק שֶׁל אֵשׁ לָקְחוּ גַם אֶת חָמֵשׁ הַחֲנִיתוֹת הַקְּצָרוֹת שֶׁהָיוּ נְתוּנוֹת בִּתְעָרִים שֶׁל עוֹר. חֲמוּשִׁים בִּכְלֵי־הַזַּיִן הַלָּלוּ יָכְלוּ אֵפוֹא הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲרֹב אֶת לִבָּם לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים מִתּוֹךְ תִּקְוָה לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מִכָּל סַכָּנָה שֶׁתִּתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶם.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, כִּי פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֶב, שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים בְּכָל מִינֵי כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק הַלָּלוּ רָאוּ אֶת עַצְמָם מְאֻשָׁרִים לְאֵין קֵץ שֶׁתַּאֲוַת לִבָּם נִתְקַיְּמָה בְּמִלּוּאָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אָכַף אוֹתָם לְהַבְטִיחַ לוֹ, שֶׁלֹּא יִירוּ אַף יְרִיָּה אַחַת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הִפְלִיגָה הַפִּירֹוגָה בַּיָּם. אִישׁ אִישׁ יָשַׁב עַל מְקוֹמוֹ, וַאֲפִילוּ טוֹףּ לֹא נֶעְדַּר בֵּינֵיהֶם, וּכְלִי־הַשַּׁיִט פָּנָה אֶל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

לֹא עָבַר אֶלָּא חֲצִי שָׁעָה מִזְּמָן שֶׁמֵּי הַיָּם הִתְחִילוּ גֵאִים וְעוֹלִים, וְכֵיוָן שֶׁגֵּאוּת זוֹ תִּמָּשֵׁךְ עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, הָיְתָה סְפִיקָה בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְתַכְלִיתָם, שֶׁהֲרֵי עִם הַשֵּׁפֶל שֶׁיָבוֹא לְאַחַר כָּךְ וַדַּאי יִכְבַּד עֲלֵיהֶם לָשׁוּט בְּמַעֲלֵה הַנָּחַל. עֲלִיַּת הַמַּיִם בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר הָיְתָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים עֲתִידָה הָיְתָה הַלְּבָנָה לְהַגִּיעַ לִתְקוּפַת מִלּוּאָהּ, וְהַפִּירוֹגָה שֶׁלֹּא הָיְתָה טְעוּנָה אֶלָּא שֶׁיַּחֲזִיקּוּהָ בְּאֶמְצַע הַזֶּרֶם, צָפָה בִּמְהִירוּת בֵּין שְׁנֵי גְדוֹת הַנַּחַל הַגְּבוֹהִים וְלֹא הָיָה שׁוּם צֹרֶךְ לְהָחִיש אֶת מְרוּצָתָהּ הַמְּהִירָה בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמְּשׁוֹטִים.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַתַּיָּרִים הִגִּיעוּ אֶל הָעַקְמוּמִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַצְמוֹ, שֶׁלִּפְנֵי שִׁבְעָה חֳדָשִׁים סִדֵּר שָׁם פֶּנְקְרוֹף אֶת רַפְסוֹדַת־הָעֵצִים הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ. לְאַחַר עַקְמוּמִית זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת זָוִית חַדָּה בְּיוֹתֵר, הִתְעַגֵּל הַנַּחַל בְּנַחַת וּפָנָה כְּלַפֵּי דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית וְהָלַךְ וּמָשַׁךְ בְּצִלָּם שֶׁל עֲצֵי־מְחָטִים רָמֵי קוֹמָה, שֶׁהָיוּ רַעֲנַנִּים וִירוֹקִים כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

מַרְאֵה גְדוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה הָיָה נֶהְדָּר. עֵינֵי כּוֹרֶש סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת מַחֲזוֹת הַקֶּסֶם שֶׁהַטֶּבַע יוֹצֵר בְּקַלּוּת יְתֵרָה עַל יְדֵי צֵרוּף שֶׁל אִילָנוֹת וָמָיִם. כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁטוּ הָלֹךְ וָשׁוּט לְפָנִים, כֵּן הִתְחַלְּפוּ מִינֵי הָעֵצִים. עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְמָנִית גָּדְלוּ בּוֹקִיצִים נָאִים, שֶׁהַבַּנָּאִים מוֹקִירִים אוֹתָם הַרְבֵּה בְּשֶׁל טִיבָם לְהִשְׁתַּמֵּר יָמִים רַבִּים בְּעֵינָם בְּתוֹךְ הַמָּיִם. מֵהֶם וָהָלְאָה הִתְנַשְּׂאוּ הַרְבֵּה קְבוּצוֹת שֶׁל אִילָנוֹת, שֶׁנִּמְנוּ עַל אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה עַצְמָהּ, וּבֵינֵיהֶם “עֲצֵי הַפּוֹלִים” אוֹ “עֲצֵי הַבַּרְזֶל,” אֲשֶׁר פִּרְיָם נוֹתֵן שֶׁמֶן מוֹעִיל עַד מְאֹד. אַחֲרֵיהֶם גִּלָּה הֶרְבֶּרְט מִין אִילָנוֹת, אֲשֶׁר אֶת עַנְפֵיהֶם הַגְּמִישִׁים שׁוֹרִים בַּמַּיִם וְעוֹשִׂים מֵהֶם חֲבָלִים מְצֻיָּנִים, וְגַם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה עֲצֵי־הָבְנִים שֶׁצִּבְעָם שָׁחוֹר וְנָאֶה בְּיוֹתֵר וְהֵם מְקֻשָּׁטִים וּמְעֹרִים בְּגִידִים מְשֻׁנִּים.

פַּעַם בְּפַעַם עָמְדָה הַסִּירָה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ נוֹחִים לַעֲלִיָּה עַל הַיַּבָּשָׁה, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף עָלוּ אָז עַל הַחוֹף וְרוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְטוֹףּ רָץ לִפְנֵיהֶם. חוּץ מִצֵּיד בַּעֲלֵי־חַיִים אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹּא בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ כַּמָּה צְמָחִים מוֹעִילִים, שֶׁלֹּא מִן הָרָאוּי הָיָה לְזַלְזֵל בָּהֶם. לִפְנֵי חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּעִיר נִזְדַּמְּנוּ כָּאן הַרְבֵּה גִדּוּלֵי קַרְקַע שֶׁהוּא מָצָא בָּהֶם חֵפֶץ. בֵּין שְׁאָר הַצְּמָחִים גִּלָּה כָּאן מִן תֶּרֶד־בָּר מִמִּשְׁפַּחַת הַחֶלְמִית וְהַרְבֵּה נְטִיעוֹת בַּעֲלוֹת צִיצֵי־צְלָבִים הַנִּמְנוֹת עַל מִין הַכְּרוּב, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְגַדְּלָן וְלַעֲשׂוֹתָן לִ“בְנוֹת תַּרְבּוּת,”כְּגוֹן תַּחַל, צְנוֹן, לֶפֶת. וּלְבַסּוֹף מָצָא מִין צֶמַח בַּעַל קָנִים קְטַנִּים, עֲנֵפִים וּמְכֻסִּים שְׂעָרוֹת דַּקּוֹת; גָּבְהוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה הָיָה מֶטֶר וְהוּא הִצְמִיחַ גַּרְגְּרִים כְּתֻמִּים.

“יוֹדֵעַ אַתָּה צֶמַח זֶה מַהוּ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת הַסַּפָּן.

“טַבָּק!” קָרָא הַסַּפָּן, אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא רָאָה מִיָמָיו אֶת הַצֶּמַח הַיָּקָר לוֹ אֶלָּא בְּפִי מִקְטַרְתּוֹ בִּלְבָד.

“שָׁגִיתָ, פֶּנְקְרוֹף!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “לֹא טַבַּק, אֶלָּא חַרְדֹּל!”

“לֶךְ לְךָ עִם הַחַרְדֹּל שֶׁלְךָ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן; “אֲבָל אִם יִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ צֶמַח שֶׁל טַבַּק, אָנָּא, בְּנִי, אַל תְּזַלְזֵל בּוֹ!”

“וַדַּאי מָצֹא נִמְצָאֶנּוּ בְּאַחַד הַיָּמִים!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“הַאֻמְּנָם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “לְמִן הַיּוֹם הַהוּא שׁוּב לֹא יְהִי הָאִי שֶׁלָּנוּ חָסַר כְּלוּם!”

אֶת כָּל הַצְּמָחִים הַשּׁוֹנִים הַלָּלוּ עָקְרוּ בִּזְהִירוּת יַחַד עִם שָׁרְשֵׁיהֶם וְהֱבִיאוּם אֶל הַפִּירוֹגָה, אֲשֶׁר כּוֹרֶש סְמִית לֹא זָז מִמֶּנָּה, כִּי הָיָה שָׁקוּעַ בְּלִי חָשָׂך בְּהִרְהוּרָיו.

הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה הַרְבֵּה פְּעָמִים, בֵּין עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית וּבֵין עַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית. שָׂפָה זוֹ לֹא הָיְתָה זְקוּפָה כָּל כָּךְ, אַךְ לְעֻמַּת זֶה הָיְתָה הַשָּׂפָה הַיְּמָנִית עֲשִׁירָה יוֹתֵר בִּיעָרִים. עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל קָמְפַּס־הַכִּיס שֶׁלּוֹ הִכִּיר הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי מִן הָעַקְמוּמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ וָהָלְאָה זָרַם הַנַּחַל לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית וּצְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְכִי מַהֲלָכוֹ בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין הָיָה כִּמְעַט יָשָׁר. אֲבָל הָיוּ יָדַיִם לְשַׁעֵר, כִּי בְּרִחוּק מָקוֹם מִזֶּה וָהָלְאָה וַדַּאי מִשְׁתַּנֶּה מַהֲלָכוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וְהוּא נוֹטֶה לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, אֶל שְׁלוּחוֹתָיו שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין, הַמְפַרְנֵס אֶת מְקוֹרוֹתָיו.

בְּאַחַד הַטִּיּוּלִים הָעַרְבִיִּים הַלָּלוּ עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לָצוּד שְׁנֵי זוּגוֹת עוֹפוֹת מִמִּשְׁפַּחַת הַתַּרְנְגֹלוֹת, הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בַּעֲלֵי חַרְטֹם אָרֹךְ וְדַק, בַּעֲלֵי צַוָּאר אָרֹךְ וּכְנָפַיִם קְצָרוֹת וּבְלִי סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל זָנָב. הֶרְבֶּרְט קָרָא לָהֶם בְּשֵׁם “טִינָמוּס”, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לַעֲשׂוֹתָם לַדַּיָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֲצַר־הָעוֹפוֹת, שֶׁאָמְרוּ לְכוֹנֵן.

עַד עַכְשָׁו לֹא פָּצוּ עֲדַיִן הָרוֹבִים אֶת פִּיהֶם, וְהִנֵּה הֵרִיעָה הַיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּיַעֲרֵי הַמִּזְרָח הָרָחוֹק, וְהַגּוֹרֵם לָהּ הָיָה עוֹף נָאֶה, שֶׁעַל פִּי מִבְנֵה גֵווֹ הָיָה דּוֹמֶה לְצִפּוֹר־ הַקֶּרַח.

“הִכַּרְתִּיו!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהוּא הוּא הָיָה הַיּוֹרֶה, אֶלָּא שֶׁיָּרָה כִּמְעַט בְּעַל כָּרְחוֹ.

“אֶת מִי הִכַּרְתָּ?” שְׁאֵלָהוּ הַכַּתָּב.

“אֶת הָעוֹף שֶׁנִּמְלַט מִיָּדֵנוּ בִּשְׁעַת הַטִּיוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ וְשֶׁבִּשְׁמוֹ קָרָאנוּ אֶת כָּל הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הַיָעַר.”

“זְשָׁקָמַר!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: אוֹתוֹ הָעוֹף הַנָּאֶה, אֲשֶׁר עֵין נוֹצוֹתָיו הַקָּשׁוֹת הָיְתָה כְּעֵין בְּרַק הַמַּתֶּכֶת, הָיָה זְשָׁקָמַר. גַּרְגְּרֵי־עוֹפֶרֶת אֲחָדִים הִפִּילוּהוּ אַרְצָה וְטוֹף הֱבִיאָהוּ אֶל הַסִּירָה. עַד מְהֵרָה הֵבִיא לְשָׁם עוֹד כִּתְרֵיסָר תֻּכִּים קְטַנִּים מִמִּין הָעוֹפוֹת הַמְטַפְּסִים.

גָּדְלָם הָיָה כְּגֹדֶל הַיּוֹנָה, נוֹצוֹתֵיהֶם הָיוּ יְרַקְרַקּוֹת עִם פַּס שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁעָבַר לְאֹרֶךְ כַּנְפֵיהֶם. וְרֹאשָׁם הָיָה מְעֻטָּר בְּצִיצָה בַּעֲלַת שָׂפָה לְבָנָה. הָעֶלֶם הַצָּעִיר הוּא הוּא שֶׁהִפִּיל אֶת הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ אַרְצָה בִּירִיָּה אַחַת וְהוּא הִתְגָּאָה הַרְבֵּה בְּהַצְלָחָתוֹ זוֹ. בְּשָׂר הַתֻּכִּים הָיָה עָרֵב הַרְבֵּה מִבְּשַׂר הַזְשָׁקָמַר, שֶׁהָיָה קְצָת קָשֶׁה, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה מֻבְטָח, שֶׁהוּא הָרַג אֶת מִבְחַר הָעוֹפוֹת הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהֲזִיזוֹ מִדַּעְתּוֹ.

סָמוּךְ לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה אֶל עַקְמוּמִית שְׁנִיָּה שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין מִמְּקוֹם תּוֹצְאָתוֹ. בְּמָקוֹם זֶה חָנוּ הַתַּיָּרִים כְּדֵי לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִית, וַחֲנִיָּה זוֹ בְּצֵל אִילָנוֹת רָמֵי קוֹמָה וְנָאִים אָרְכָה כַּחֲצִי שָׁעָה.

הַנַּחַל עֲדַיִן רָחָב הָיָה כְּשִׁשִּׁים אוֹ שִׁבְעִים רֶגֶל וְעָמְקוֹ עָלָה עַד כְּדֵי חָמֵשׁ אוֹ שֵׁש רַגְלָיִם. הָאִינְגֵ’נֵר הִבְחִין, שֶׁהַרְבֵּה פְּלָגִים מִשְׁתַּפְּכִים אֶל תּוֹךְ הַנַּחַל, וְאוּלָם הַפְּלָגִים הָיוּ קְטַנִּים מִכְּדֵי לַעֲבֹר בָּהֶם בְּסִירָה. וַאֲשֶׁר לַיַּעַר – הִנֵּה הִשְׂתָּרֵעַ עַד לְמֶרְחָק גָּדוֹל, וְהָעַיִן לֹא יָכְלָה לְהַבְחִין אֶת גְּבוּלוֹ. וְאוּלָם לֹא בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הַגָּדוֹל וְלֹא מִתַּחַת לָעֵצִים שֶׁעַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה לֹא נִמְצָא אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא לִבְנֵי אָדָם. הַתַּיָּרִים לֹא גִלּוּ שׁוּם עֲקֵבוֹת וְשׁוּם רִשׁוּמִים, וְנִרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּגַע גַּרְזֶן שֶׁל חוֹטֵב־עֵצִים בָּאִילָנוֹת הַלָּלוּ, וּמֵעוֹלָם לֹא חָתְכָה סַכִּינוֹ שֶׁל עוֹבֵר־אֹרַח אֶת רֶשֶׁת הַקִּסּוּס, שֶׁנִּמְשְׁכָה מִגֶּזַע אֶל גֶּזַע בֵּין הַשִּׂיחִים הַסְּבוּכִים וְהָעֲשָׂבִים הָאֲרֻכִֵּים. וּבְכֵן אֵפוֹא, אִם בֶּאֱמֶת יָרְדוּ עַל הָאִי פְּלִיטֵי שֶׁבֶר־אֳנִיָּה, וַדַּאי לֹא עָזְבוּ עֲדַיִן אֶת חוֹף הַיָּם, וְאֵין לְבַקֵּשׁ אֶת עִקְּבוֹתָם בַּעֲבִי הַיְּעָרִים הַסְּבוּכִים.

אִי לָזֹאת הֵאִיץ הָאִינְגֵ’נֵר בַּחֲבֵרָיו לְהִזְדָּרֵז וּלְהַגִּיעַ עַד מְהֵרָה אֶל הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר לְפִי הָאֹמֶד שֶׁלֹּו הָיָה רָחוֹק מִמְּקוֹם הַחֲנִיָּה שֶׁלָּהֶם כַּחֲמִשָּׁה מִילִין. וּבְכֵן חָזְרוּ וְעָלוּ עַל הַסִּירָה וְשָׁטוּ לְדַרְכָּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּכָּר הָיָה שֶֹהַנַּחַל אֵינוֹ נוֹטֶה כְּלַפֵּי חוֹף הַיָּם אֶלָּא כְּלַפֵּי הַר פְרַנְקְלִין, הֶחֱלִיטוּ לְהוֹסִיף וְלָשׁוּט בַּפִּירוֹגָה כָּל זְמָן שֶׁתִּמְצָא לָהּ דֵּי מַיִם לַהֲלֹךְ עַל פְּנֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי עַל יְדֵי שִׁיטָה עַל פְּנֵי הַנַּחַל חָשְׂכוּ אֶת עַצְמָם מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וְגַם הִרְוִיחוּ הַרְבֵּה זְמָן, וְאִלּוּ הָלְכוּ דֶרֶךְ הַיַּעַר הֶעָבֹת, אֲנוּסִים הָיוּ לִפְרֹץ לָהֶם נְתִיבָה בַּגַּרְזֶן בַּיָּד.

עַד מְהֵרָה פָּסְקָה גֵאוּת הַיָּם לְעוֹלֵל אֶת פְּעֻלָּתָה עַל זֶרֶם הַנַּחַל, אִם מִשּׁוּם שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֶּׁפֶל אוֹ מִשּׁוּם שֶׁכֹּחָהּ לֹא יָכֹל לְהִתְפַּשֵּׁט עַד לְאוֹתוֹ הַמֶּרְחָק שֶׁמִּתּוֹצָאַת הַנַּחַל וְעַד הֵנָּה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה עַכְשָׁו לֶאֱחֹז בַּמְּשׁוֹטִים. נֶב וְהֶרְבֶּרְט יָשְׁבוּ אֵפוֹא עַל סַפְסַל הַשִּׁיוּט וּפֶנְקְרוֹף תָּפַשׂ אֶת הַהֶגֶה, וְהַפִּירוֹגָה הוֹסִיפָה לָשׁוּט לְדַרְכָּהּ בְּמַעֲלֵה הַנָּחַל.

לְבַסּוֹף הָלַךְ הַיַּעַר הָלֹךְ וְקָלֹש בִּפְאַת הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. הָאִילָנוֹת שׁוּב לֹא הָיוּ צְפוּפִים כָּל כָּךְ וְיֵשׁ שֶׁעָמְדוּ בּוֹדְדִים. אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי עֲמִידָתָם זוֹ בַּמֶּרְחָק, בְּתוֹךְ שִׁפְעַת אֲוִיר וְאוֹר שֶׁמִּסְּבִיבָם, גָּדְלוּ וְשִׂגְשְׂגוּ הַרְבֵּה וּמַרְאֵיהֶם הָיָה נָאֶה בְּיוֹתֵר.

כַּמָּה נֶהְדָּרִים הָיוּ בְּחִירֵי מַלְכוּת הַצּוֹמֵחַ שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ בְּמָקוֹם זֶה! אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁעַל פִּי מַרְאֵה הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ בִּלְבָד הָיָה בּוֹטָנִיקָן שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בְּכָךְ קוֹבֵעַ מִיָּד אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן בְּלִי שׁוּם הִסּוּס!

“הִנֵּה אֵקָלִפְּטִים!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וּבֶאֱמֶת הָיוּ הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ אֵקָלִפְּטִים, הָעֲנָקִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁמִּחוּץ לָאֵזוֹר הַטְּרָפִּי, קְרוֹבֵיהֶם שֶׁל הָאֵקָלִפְּטִים אֲשֶׁר בְּאוֹסְטְרַלְיָה וְזֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, הֲלֹא הֵן שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּאוֹתָהּ מַעֲלַת הָרֹחַב עַצְמָהּ שֶׁבָּהּ נִמְצָא הָאִי לִינְקוֹלְן. אֲחָדִים מֵהֶם הִתְנַשְּׂאוּ עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל מָאתַיִם רָגֶל. הֶקֵּף גִּזְעָם לְמַטָּה עָלָה עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רֶגֶל, וּקְלִפָּתָם, אֲשֶׁר רְצוּעוֹת שֶׁל שְׂרָף נוֹתֵן רֵיחַ נִיחוֹחַ נִמְשְׁכוּ וְהִסְתַּבְּכוּ עַל גַּבָּהּ כְּעֵין הָרֶשֶׁת, הָיְתָה עָבָה כְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. אֵין לְךָ דָבָר יוֹתֵר נֶהְדָּר וְעִם זֶה גַם יוֹתֵר מֻפְלָא וּמְיֻחָד בְּמִינוֹ כָּעֲנָקִים הַלָּלוּ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַהֲדַסִּים, הַמַּפְנִים כְּלַפֵּי הָאוֹרָה אֶת חֻדֵּי עֲלֵיהֶם וְעַל יְדֵי כָךְ הֵם נוֹתְנִים לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לַחְדֹּר וּלְהַגִּיעַ עַד לָאָרֶץ!

לְרַגְלֵי הָאֵקָלִפְּטִים הָיָה הַקַּרְקַע עוֹטֶה עֲשָׂבִים רַעֲנַנִּים, וּמִבֵּין הַשִּׂיחִים הִתְעוֹפְפוּ לַהֲקוֹת צִפֳּרִים קְטַנּוֹת, שֶׁהִתְנוֹצְצוּ לְנֹגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּאַבְנֵי־אֹדֶם פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר.

“אַךְ אֵלֶּה אִילָנוֹת הֵם!” קָרָא נֶב, “אֲבָל כְּלוּם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בָּהֶם?”

“שְׁאֵלַת חָכָם!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “עֲנָקֵי הָאִילָנוֹת דּוֹמִים לַעֲנָקֵי בְּנֵי הָאָדָם: אֵלֶּה וְאֵלֶּה לֹא יִצְלְחוּ בִּלְתִּי אִם לְהַצִּיגָם לְרַאֲוָה בַּיְרִידִים!”

“אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בְּעֵץ הָאֵקָלִפְּטוּס מִשְׁתַּמְּשִׁים עַכְשָׁו הַרְבֵּה לִמְלֶאכֶת כְּלֵי־נוֹי שׁוֹנִים.”

“וְעַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָלַי לְהוֹסִיף,” אָמַר הָעֶלֶם, “כִּי הָאֵקָלִפְּטוּס שַׁיָּךְ לְמִשְׁפָּחָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַרְבֵּה אִילָנוֹת מוֹעִילִים עַד מְאֹד, כְּגוֹן: עֵץ הָאַגַּס הַהֹדִּי, הָעוֹשֶׂה פֵּרוֹת מֵעֵין הָאַגַּסִּים, עֵץ הַצִּפֹּרֶן וְעֵץ הָרִמּוֹן, הָעוֹשִׂים אִישׁ אִישׁ אֶת פִּרְיוֹ הַמְיֻחָד; יֵשׁ מִין אֶחָד, אֲשֶׁר מִפֵּרוֹתָיו עוֹשִׂים יַיִן עָרֵב; יֵשׁ הֲדַס הַנּוֹתֵן עֲסִיס־כֹּהֶל מְצֻיָּן; יֵשׁ עוֹד הֲדַס אַחֵר, אֲשֶׁר קְלִפָּתוֹ הִיא הַקִּדָּה הַמְפֻרְסָמָה; וְהִנֵּה הַהֲדַס הַמָּצוּי אֲשֶׁר גַּרְגְּרָיו יְכֹלִים לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַפִּלְפֵּל. יֵשׁ מִין אֵקָלִפְּטוּס, הָעוֹשֶׂה מֵעֵין מָן נָעִים בְּיוֹתֵר; וְיֵשׁ עוֹד אֵקָלִפְּטוּס אֲשֶׁר מִן הַמִּיץ שֶׁלוֹ מְכִינִים עַל יְדֵי תְּסִיסָה מַשְׁקֶה הַדּוֹמֶה לְבִירָה; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעֵצִים הַקְּרוּיִים “עֲצֵי־הַחַיִּים,” אוֹ “עֲצֵי־הַבַּרְזֶל,” נִמְנִים גַּם הֵם עַל מִשְׁפַּחַת הַהֲדַסִּים, הַמּוֹנָה אַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה סוּגִים וְאֶלֶף וּשְׁלֹש מֵאוֹת מִינִים!”

אִישׁ לֹא הִפְסִיק אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם, שֶׁהִרְצָה אֶת פִּרְקוֹ בְּתוֹרַת הַצְּמָחִים מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת. כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמַע אֶת הַרְצָאָתוֹ כְּשֶׁהוּא מְחַיֵּךְ, וּפֶנְקְרוֹף הִבִּיט אֵלָיו מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל גַּאֲוָה, שֶׁאֵין לְהַבִּיעוֹ בְּמִלִּים.

“יָפֶה הֶדָרַשְׁתָּ, רְבֶּרְט,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁמוּכָן וּמְזֻמָּן אֲנִי לְהִשָׁבַע, שֶׁכָּל אוֹתָם הָאִילָנוֹת הַמּוֹעִילִים שֶׁפָּרַטְתָּ נוֹפְלִים בְּגָדְלָם מִן הָעֲנָקִים הָאֵלֶּה!”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף.”

“וּבְכֵן נָתַתָּ בִּדְבָרֶיךָ חִזּוּק לְמַה שֶׁאָמַרְתִּי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “כִּי הָעֲנָקִים הַלָּלוּ לֹא יִצְלְחוּ לִמְאוּמָה!”

“הִנְּךָ טוֹעֶה, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “דַּוְקָא הָאֵקָלִפְּטִים הָעֲנָקִים, שֶׁאָנוּ חוֹסִים בְּצִלָּם, מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה.”

“וּמַהִי תּוֹעַלְתָּם?”

“הֵם מְרַפְּאִים אֶת אַדְמַת גִּדּוּלָם. יוֹדֵעַ אַתָּה מָה הַשֵּׁם שֶׁקוֹרְאִים לָהֶם בְּאוֹסְטְרַלְיָה וּבְזֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה.”

“אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ.”

“בָּאֲרָצוֹת הָהֵן קוֹרְאִים לָהֶם עֲצֵי־הַקַּדַּחַת.”

“עַל שׁוּם שֶׁהֵם מוֹלִידִים מַחֲלָה זוֹ?”

“לֹא, אֶלָּא עַל שׁוּם שֶׁהֵם מְבַעֲרִים אוֹתָהּ!”

“הֲרֵינִי לִרְשֹׁם אֶת הַדָּבָר בְּפִנְקָסִי,” אָמַר הַכַּתָּב.

“הָבָה רְשֹׁם, סְפִּילֶט יַקִּירִי, כִּי אָכֵן דָּבָר בָּדוּק וּמְנֻסֶּה הוּא, כִּי הָאֵקָלִפְּטִים מְבַטְּלִים אֶת הַשְׁפָּעַת אֵדֵי־הַנֶּגֶף הָעוֹלִים מִן הַבִּצּוֹת. בְּכַמָּה אֲרָצוֹת שֶׁבְּאֵרָפָּה הַתִּיכוֹנִית וּבְאַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית, שֶׁשָּׁם שָׁלְטָה מַחֲלַת הַקַּדַּחַת, נִסּוּ לִנְטֹעַ אִילָן זֶה הַשּׁוֹמֵר מִפְּנֵי הַמַּזִיקִים, וְהִצְלִיחוּ, כִּי יוֹשְׁבֵיהֶן הָלְכוּ וְהִבְרִיאוּ. בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְעָרִים שֶׁל עֲצֵי־הַהֲדַס הַלָּלוּ, נֶעֶלְמָה הַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת כָּלִיל. דָּבָר זֶה הֲרֵיהוּ עַכְשָׁו לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק, וְאָנוּ, יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאִילָן זֶה מָצוּי כָּאן.”

“אָכֵן אִי יָקָר הוּא! אָכֵן אִי מְבֹרָךְ הוּא!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, שֶׁאֵין הוּא חָסֵר כְּלוּם, זוּלָתִי…”

“אַל דְּאָגָה, פֶּנְקְרוֹף, גַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר סוֹפוֹ שֶׁיִּמָּצֵא כָּאן,” נִחֲמָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “וְעַתָּה הָבָה נָשׁוּב לְמַסָּעֵנוּ וְנַרְחִיק לָשׁוּט עַד כַּמָּה שֶׁהַנַּחַל יַעֲצֹר כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת הַפִּירוֹגָה עַל גַּבּוֹ!”

בְּנֵי הַחֲבוּרָה עָלוּ בַּסִּירָה וְשָׁטוּ עוֹד כִּשְׁנֵי מִילִין בֵּין שׁוּרוֹת שֶׁל עֲצֵי אֵקָלִפְּטִים, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ אֶת מֶמְשַׁלְתָּם עַל הַיְּעָרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ חֵלֶק הָאִי. הֵם הִתְפַּשְׁטוּ עַל שֶׁטַח גָּדוֹל מֵעֵבֶר לִתְחוּם רְאִיַּת־הָעַיִן מִזֶּה וּמִזֶּה לְנַחַל הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר אֲפִיקוֹ הִתְפַּתֵּל וְהִתְעַקֵּל לְבֵין גְּדוֹתָיו הַגְּבוֹהִים וְהָעוֹטִים יֶרֶק רַעֲנָן. עִתִּים נִתְמַלֵּא הָאָפִיק צִמְחֵי מַיִם גְּבוֹהִים, אַף בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ בּוֹ סְלָעִים חַדִּים, אֲשֶׁר הִכְבִּידוּ עַל הַסִּירָה לַעֲבֹר עַל פָּנָיו. אָז הִנִּיחוּ אֶת הַמְּשׁוֹטִים, שֶׁשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וּפֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל חוֹתֵר בַּמּוֹט. מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁקַּרְקַע הַנַּחַל הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה, וְשֶׁעוֹד מְעַט וְהַסִּירָה אֲנוּסָה תִּהְיֶה לַעֲמֹד מֵחֹסֶר מַיִם בַּנָּחַל. הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר נָטְתָה אֶל פַּאֲתֵי הָאֹפֶק וְצִלְלֵי הָאִילָנוֹת הִשְׂתָּרְעוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְלֹא־מִדָּה. כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי, וּלְפִיכָךְ הֶחֱלִיט לַחֲנוֹת הַלַּיְלָה בּוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם תֵּעָצֵר הַסִּירָה מֵחֹסֶר מָיִם. הוּא שִׁעֵר, שֶׁהַחוֹף הַמַּעֲרָבִי עֲדַיִן רָחוֹק הוּא כַּחֲמִשָּׁה אוֹ כְּשִׁשָּׁה מִילִין. וּמַהֲלָךְ שֶׁכָּזֶה גָדוֹל הוּא מִכְּדֵי לַעֲבֹר אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ אוֹתָם.

הַסִּירָה צָפָה אֵפוֹא בְּלִי חָשָׂךְ הָלְאָה דֶרֶךְ הַיַּעַר, שֶׁשׁוּב נַעֲשָׂה מְעֻבֶּה וְצָפוּף בְּיוֹתֵר, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיוּ מְצוּיוֹת בּוֹ חַיּוֹת רַבּוֹת, כִּי פֶּנְקְרוֹף רָאָה עֶדְרֵי קוֹפִים מְקַפְּצִים וְרָצִים בֵּין הָעֳפָאִים הַסְּמוּכִים. פְּעָמִים אֲחָדוֹת עָמְדוּ אֲחָדיֹם מֵהֶם בְּמֶרְחָק מוּעָט מִן הַסִּירָה וְהִבִּיטוּ אֶל יוֹשְׁבֶיהָ בְּלִי שׁוּם פַּחַד כָּל שֶׁהוּא, כְּאִלּוּ רָאוּ אֶת בְּנֵי הָאָדָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וַעֲדַיִן לֹא לָמְדוּ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם. אָכֵן קַל הָיָה עַד מְאֹד לְהָמִית בִּירִיַּת רוֹבֶה אֲחָדִים מִבַּעֲלֵי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְנַגֵּד לָרֶצַח הַזֶּה, שֶׁהָיָה רֶצַח לְבַטָּלָה וּלְלֹא תּוֹעֶלֶת, וַאֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הָרַתְחָן הָיָה מִתְאַוֶּה לְעוֹלֵל אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הַזְּהִירוּת אָסוּר הָיָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי הַקּוֹפִים הַלָּלוּ הָיוּ חֲזָקִים וּזְרִיזִים בְּיותֵר וַעֲלוּלִים הָיוּ לִהְיוֹת מְסֻכָּנִים, וּלְפִיכָךְ מוּטָב הָיָה שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כָּל שֶׁהוּא.

לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן צָרִיךְ לֵאמֹר, כִּי הַקּוֹפִים לֹא הָיוּ בְּעֵינָיו אֶלָּא מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, לְפִי שֶׁהֵם נִזּוֹנִים מִן הַצְּמָחִים וּבְשָׂרָם רָאוּי לַאֲכִילָה וּמְצֻיָּן בְּטַעְמוֹ; אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהַתַּיָּרִים הָיוּ מֻשְׁפָּעִים בְּצָרְכֵי אֹכֶל וְצֵידָתָם הָיְתָה מְרֻבָּה, לֹא הָיָה מִן הָרַאוּי לְבַזְבֵּז אֶת כַּדּוּרֵי־הָעוֹפֶרֶת לְבַטָּלָה.

סָמוּךְ לִשְׁעַת אַרְבַּע נֶעֶשְׂתָה הַנְּסִיעָה עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה קָשָׁה עַד מְאֹד מִפְּנֵי צִמְחֵי הַמַּיִם וְהַסְּלָעִים, שֶׁעִכְּבוּ אֶת זִרְמוֹ. קִירוֹת גְּדוֹתָיו הָלְכוּ וְגָבְהוּ, וְעַד מְהֵרָה נִלְחַץ אֲפִיקוֹ לְבֵין שְׁלוּחוֹתָיו שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין. מְקוֹרוֹתָיו וַדַּאי קְרוֹבִים הָיוּ, לְפִי שֶׁהִתְפַּרְנְסוּ מִן הַמַּיִם הַשּׁוֹפְעִים מִן הַמּוֹרָדוֹת הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל הָהָר.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “בְּעוֹד רֶבַע שָׁעָה נִהְיֶה אֲנוּסִים לַעֲמֹד.”

“וּבְכֵן נַעֲמֹד, פֶּנְקְרוֹף, וְנַעֲרֹך לָנוּ מִשְׁכָּב לְלִינַת לָיְלָה.”

“כַּמָּה רְחוֹקִים אָנוּ, לְפִי הָעֶרֶךְ, מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“כְּשִׁבְעָה מִילִין,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אִם נַעֲלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן כָּל הָעֲקִיפִים, שֶׁעִקֵּף הַנַּחַל בַּהֲלִיכָתוֹ לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית.”

“וַעֲדַיִן נוֹסִיף לָשׁוּט הָלְאָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הֵן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ, “נָשׁוּט הָלְאָה כָּל זְמָן שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר הַדָּבָר. וּמָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲזֹב אֶת הַסִּירָה וּבְמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת נַעֲבֹר בְּרֶגֶל אֶת הַמֶּרְחָק הַמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ וּבֵין חוֹף הַיָּם. הִנֵּה כִּי כֵן תִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְבַקֵּר וְלַחֲקֹר אֶת הָאִי כִּמְעַט יוֹם תָּמִים.”

“וּבְכֵן, לְפָנִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְחִילָה הַסִּירָה מִתְחַכֶּכֶת בָּאֲבָנִים שֶׁל קַרְקַע הַנַּחַל, אֲשֶׁר רָחְבּוֹ בְּמָקוֹם זֶה לֹא עָלָה עַל עֶשְׂרִים רֶגֶל. לְמַעְלָה מֵאֲפִיקוֹ הִתְנַשְּׂאָה קֶשֶׁת שֶׁל עֳפָאֵי אִילָנוֹת וְהִשְׁרְתָה עָלָיו אַפְלוּלִית נְעִימָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע בְּבֵרוּר קוֹל הֲמוֹנוֹ וּשְׁאוֹנוֹ שֶׁל אֶשֶׁד־מַיִם שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹת וּמוֹפֵת, כִּי בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאוֹת פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִזֶּה וְהָלְאָה נִסְתַּם הַנַּחַל עַל יְדֵי מַעֲצוֹר הֶעָשׂוּי בְּיַד הַטֶּבַע.

עָבְרוּ עוֹד עַקְמוּמִית אַחַת שֶׁל הַנַּחַל, הִיא הָעַקְמוּמִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ, וְהִנֵּה הִבְהִיק לְעֵינֵי הַתַּיָּרִים אֶשֶׁד מַיִם מִבֵּין הָאִילָנוֹת. הַסִּירָה נִתְקְלָה בְּקַרְקַע הַנַּחַל, וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה קָשְׁרוּ אוֹתָּה אֶל גֶזֶּע אִילָן שֶׁבְּקִרְבַת הַשָּׂפָה הַיְמָנִית.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ, קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת חָדְרוּ דֶרֶךְ הָעֳפָאִים הָעֲבֻתִּים וּפָגְעוּ בַּאֲלַכְסוֹן בְּאֶשֶׁד־הַמַּיִם הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אַבְקוֹת רְסִיסָיו הִתְנוֹצְצוּ בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת. לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה הִתְעַלֵּם נַחַל־הַתּוֹדָה כָּלִיל בַּעֲבִי חֹרְשָׁה, שֶׁשָּׁם הָיָה וַדַּאי מְקוֹר מוֹצָאוֹ הַסָּמוּי מִן הָעָיִן. הַפְּלָגִים הַמְרֻבִּים, שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹכוֹ לְאֹרֶךְ מַסְלוּלוֹ, עָשׂוּהוּ מִכָּאן וּלְמַטָּה לְנַחַל הָגוּן לַאֲמִתּוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר מִכָּאן וּלְמַעְלָה לֹא הָיָה הוּא גוּפוֹ אֶלָּא פֶּלֶג בָּהִיר וְדַל־מָיִם.

בְּמָקוֹם נָאֶה זֶה עָרְכוּ חֲנִיָּה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָצְאוּ מִן הַסִּירָה וְהִצִּיתוּ מְדוּרָה מִתַּחַת לִקְבוּצָה שֶׁל עֲצֵי־פּוֹל, אֲשֶׁר עַל עַנְפֵיהֶם יָכְלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לַעֲרֹךְ לָהֶם מִשְׁכַּב־לַיְלָה נוֹחַ, אִלּוּ הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ בְּכָךְ.

סְעֻדַּת־הָעֶרֶב נֶאֶכְלָה בִּמְהִירוּת, כִּי הַכֹּל הָיוּ רְעֵבִים, וְשׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם אֵפוֹא מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לִשְׁכַּב וְלִישׁוֹן. וְאוּלָם עִם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ הִתְחִילוּ נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת־נַהֲמָה חֲשׁוּדִים, וְהַתַּיָּרִים הֶחֱלִיטוּ לְהַבְעִיר כָּל הַלַּיְלָה מְדוּרָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לָהֶם לְמָגֵן בְּלַהֲבוֹתֶיהָ הָרוֹעֲשׁוֹת. נֶב וּפֶּנְקְרוֹף שָׁמְרוּ חֲלִיפוֹת עַל יַד הַמְּדוּרָה וְלֹא הָיוּ מְקַמְּצִים בְּדֶלֶק. כַּמָּה פְּעָמִים נִדְמָה לָהֶם, שֶׁהֵם רוֹאִים צִלְלֵי חַיוֹת הַמְהַלְּכוֹת מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה, אִם עַל הַקַּרְקַע וְאִם בֵּין עַנְפֵי הָאִילָנוֹת, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא טָעוּ. וְאוּלָם הַלַּיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם, וּלְמָחָר, בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד לְאוֹקְטָבֶּר, בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, כְּבָר עָמְדוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עַל רַגְלֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

פֶּרֶק רְבִיעִי

בַּדֶּרֶךְ אֶל חוֹף הַיָּם – לְהָקוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי אַרְבַּע יָדָיִם – פֶּלֶג מַיִם חָדָשׁ – מִשׁוּם מַה אֵין פְּעֻלָּתָהּ שֶׁל גֵּאוּת־הַיָּם מֻרְגֶּשֶׁת – יַעַר בִּמְקוֹם חוֹף – כַּף־הַנָּחָשׁ – הֶרְבֶּרְט מְקַנֵּא בְּגִדְעוֹן סְפִּילֶט – קוֹל רַעַש הַחִזְרָן הַבּוֹעֵר בָּאֵשׁ.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר לְאַחַר סְעֻדָּה חֲטוּפָה יָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִמְּקוֹם חֲנוֹתָם עַל מְנָת לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר. בְּכַמָּה זְמָן יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל מַטְרָתָם זוֹ? כּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה שֶׁיָבוֹאוּ לְשָׁם מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְאוּלָם בָּרוּר הָיָה שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּטִיב הַמַּעֲצוֹרִים, אֲשֶׁר יִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם עַל דַּרְכָּם. חֵלֶק זֶה שֶׁל הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק הָיָה זָרוּעַ אִילָנוֹת צְפוּפִים, בְּנֵי מִינִים שׁוֹנִים, וְשִׂיחִים עֲבֻתִּים. וּלְפִיכָךְ הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁהַתַּיָּרִים יִצְטָרְכוּ לִפְרֹץ לָהֶם דֶּרְֶךְ בֵּין הָעֲשָׂבִים, הַשִּׂיחִים וְהַקִּסּוּס בְּקַרְדֹּם שֶׁבְּיָדָם, וּכְמוֹ כֵן לִהְיוֹת מוּכָנִים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרוֹבִים–אִם אַךְ לֹא יֹאבוּ לְהַסִּיחַ דַּעְתָּם מִשַׁאֲגוֹת פְּרִיצֵי הַחַיּוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ בַּלָּיְלָה.

מְקוֹמָהּ שֶׁל חֲנִיַּת־הַלַּיְלָה נִתַּן לְהִקָּבַע בְּדִיּוּק עַל פִּי מַצָּבוֹ שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין, וְכֵיוָן שֶׁהַר־גַּעַשׁ זֶה הִתְנַשֵּׂא בַּצָּפוֹן לְכָל הַפָּחוֹת בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה מִילִין, לֹא הָיָה עַל הַתַּיָּרִים אֶלָּא לְהַלֵּךְ בְּקַו יָשָׁר לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי.

לְאַחַר שֶׁבָּדְקוּ הֵיטֵב אִם הַסִּירָה קְשׁוּרָה יָפֶה, עָמְדוּ הַתַּיָּרִים וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. פֶּנְקְרוֹף וְנֶב נָשְׂאוּ אֶת הַצֵּידָה, שֶׁצְּרִיכָה הָיְתָה לְהַסְפִּיק לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁנֵי יָמִים. מִן הַצַּיִד אֲנוּסִים הָיוּ עַכְשָׁו לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם כָּל עִקָּר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית בִּקֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו שֶׁלֹּא לִירוֹת בְּלֹא־עֵת, כְּדֵי שֶׁרַעַשׁ הַיְרִיָה לֹא יִשָּׁמַע בִּסְבִיבוֹת הַחוֹף וְלֹא יְגַלֶּה אֶת מְצִיאוּתָם קֹדֶם זְמַנָּהּ.

מִשֶּׁעָלוּ קְצָת לְמַעְלָה מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם הִתְחִילוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּקַּרְדֹּם, כְּדֵי לִפְרֹץ נָתִיב בֵּין שִׂיחֵי־הַמַּסְתִּכָּה הָעֲבֻתִּים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה כֹּורֶשׁ סְמִית מַחֲזִיק אֶת הַקָּמְפַּס בְּיָדוֹ לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ.

עֲצֵי הַיַּעַר בְּמָקוֹם זֶה הָיוּ רֻבָּם מֵאוֹתָם הַמִּינִים, שֶֹכְּבָר נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּסְבִיבוֹת הַיְאוֹר וְעַל פְּנֵי רָמַת הַמַּרְאֶה־הַגָּדוֹל, אֶלָּא שֶׁהָיוּ קְטַנֵי קוֹמָה, כִּי מִסְפָּרָם הֶעָצוּם מָנַע אוֹתָם מִלְּהִתְפַּתֵּחַ כָּל צָרְכָּם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ לְאַט לְאַט הָלֹך וּפָרץֹ לָהֶם דֶּרֶךְ, אֲשֶׁר לְדַעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר עֲתִידָה הָיְתָה לְהָבִיא אוֹתָם אֶל הַפֶּלֶג־הָאָדֹם.

מִשְּׁעַת יְצִיאָתָם וָהָלְאָה יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלֹךְ וְיָרֹד עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹנוֹת הַשְּׁפָלִים אֲשֶׁר לְמַעֲרֶכֶת הֶהָרִים שֶׁל הָאִי וְהָיוּ מְהַלְּכִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע, אֲשֶׁר עִם הֱיוֹתָהּ כֻּלָּהּ יְבֵשָׁה וַחֲרֵבָה הָיְתָה עֲטוּפָה עֲתֶרֶת צְמָחִים נָאָה בְּיוֹתֵר. שִׁפְעַת צְמָחִים זוֹ נָתְנָה מָקוֹם לְשַׁעֵר, שֶׁהִיא מֻשְׁקָה אִם עַל יְדֵי רֶשֶׁת מַעְיָנוֹת שֶׁבִּפְנִים הָאֲדָמָה אוֹ עַל יְדֵי פֶּלֶג הָעוֹבֵר בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם.

בַּשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לַהֲלִיכָתָם בַּדֶּרֶךְ נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַתַּיָּרִים עֶדְרֵי קוֹפִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיוּ תְּמֵהִים וְתוֹהִים הַרְבֵּה לְמַרְאֵה בְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא רָאוּם אֶלָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁאַל מִתּוֹךְ בְּדִיחָה, אִם אֵין הוּא וַחֲבֵרָיו נִרְאִים בְּעֵינֵי בַּעֲלֵי אַרְבַּע־יָדַיִם הַחֲזָקִים וְהַמְּהִירִים הַלָּלוּ כְּאַחִים בְּנֵי אָב אֶחָד, שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ וְנִתְנַוָּנוּ! וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, כַּמָּה נוֹפְלִים הָיוּ הוֹלְכֵי־רֶגֶל אֵלֶּה, אֲשֶׁר עִם כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה נֶעֶצְרוּ עַל יְדֵי הַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים, נֶעֶכְּבוּ עַל יְדֵי הַקִּסּוּס וְדַרְכָּם נִסְגְּרָה לִפְנֵיהֶם עַל יְדֵי גִזְעֵי עֵצִים, מִן הַחַיּוֹת הַזְּרִיזוֹת הָלָּלוּ, אֲשֶׁר קָפְצוּ וְדָלְגוּ מֵעָנָף אֶל עָנָף, וְשׁוּם דָּבָר לֹא עִכֵּב אֶת מַהֲלָכָם. אָכֵן רַב וְעָצוּם הָיָה מִסְפַּר הַקּוֹפִים בַּיַּעַר, וְאוּלָם לְאָשְׁרָם שֶׁל הַתַּיָּרִים, לֹא הִבִּיעוּ לָהֶם שׁוּם רִגְשׁוֹת אֵיבָה וְלֹא חָרְשׁוּ עֲלֵיהֶם רָעָה.

כַּיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּ הַתַּיָּרִים בַּיַּעַר חַזִירֵי־בָר, אֲגוֹטִי, קֶנְגּוּרוּ וְכַרְסְמָנִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הִתְאַוָּה עַד מְאֹד לִשְׁלֹחַ בָּהֶם כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת בְּיָד נְדִיבָה.

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַצַּיָד הַנִּלְהָב, “עוֹנַת הַצַּיִד טֶרֶם הִגִּיעָה. וּבְכֵן קַפְּצוּ, יְדִידַי וַאֲהוּבַי, נַתְּרוּ וְדַלְגוּ בְּשָׁלוֹם כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם! עִם שׁוּבֵנוּ נְדַבֵּר אֲלֵיכֶם דְּבָרִים אֲחָדִים!”

בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וַחֵצִי בַּבֹּקֶר נִפְסְקָה פִּתְאֹם הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוֹלִיכָה יָשָׁר לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, עַל יְדֵי פֶּלֶג־מַיִם, שֶׁהָיָה רָחָב מִשְּׁלֹשִים עַד אַרְבָּעִים רָגֶל. זִרְמוֹ הָיָה אֵיתָן, כִּי קַרְקָעִיתוֹ הָיְתָה מְשֻׁפַּעַת עַד מְאֹד וּזְרוּעָה סְלָעִים, וּמֵימָיו הִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ בְּרַעַשׁ וְשָׁאוֹן. הַמַּיִם הָיוּ עֲמֻקִּים וְזַכִּים, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט עַל פְּנֵיהֶם בְּסִירָה.

“וּבְכֵן נִסְּגְּרָה לְפָנֵינוּ הַדֶּרֶךְ!” קָרָא נֶב.

“לֹא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא פֶּלֶג וְאָנוּ נוּכַל לְעָבְרוֹ בִּשְׂחִיָּה.”

“אֵין כָּל צֹרֶךְ בָּזֶה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁפֶּלֶג זֶה הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם. וְכֵן הָבָה נֵלֵךְ לְאֹרֶךְ שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית וּבִזְמָן קָצָר נַגִּיעַ אֶל הַיָּם. לְכוּ וְנֵלֵכָה!”

“הַמְתֵּן רֶגַע אֶחָד,” אָמַר הַכַּתָּב, “מָה הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא לְפֶלֶג זֶה, יְדִידַי? הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן לְהַנִּיחַ אֶת הַגֵּאוֹגְרָפִיָּה שֶׁלָּנוּ פְּגוּמָה!”

“צָדַקְתָּ!” אָמַּר פֶּנְקְרוֹף.

“קוּם, בְּנִי, וּקְרָא לוֹ אַתָּה בְּשֵׁם,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בִּפְנוֹתוֹ אֶל הֶרְבֶּרְט.

“אֶפְשָׁר שֶׁמּוּטָב לָנוּ לִדְחוֹת אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁנַּכִּיר אֶת תּוֹצְאָתוֹ?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וּבְכֵן הָבָה נֵלְכָה וְאַל נְפַגֵּר.”

“הַמְתֵּן עוֹד רֶגַע אֶחָד!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“מַה חֶפְצֶךָ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁאִם אָסוּר לָצוּד צַיִד, הֲרֵי הַדִּיּוּג וַדַּאי מֻתָּר הוּא,” אָמַר הַסַּפָּן.

“אֵין לָנוּ לְאַבֵּד זְמָן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“רַק חֲמִשָׁה רְגָעִים וְלֹא יוֹתֵר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְהַמְתִּין רַק חֲמִשָּׁה רְגָעִים, לְטוֹבַת אֲרֻחַת־הַבֹּקֶר!”

וּפֶּנְקְרוֹף הִשְׁתַּטַּח מְלוֹא קוֹמָתוֹ עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג וְהִכְנִיס אֶת זְרוֹעוֹתָיו אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הָעַזִּים, וְעַד מְהֵרָה הוֹצִיא מִשָּׁם תְּרֵיסָרִים אֲחָדִים סַרְטַנִּים נָאִים, שֶׁשָּׁרְצוּ הֲמוֹנִים בֵּין הַסְּלָעִים.

“מַה שָׁמֵן חֶלְקֵנוּ!” קָרָא נֶב וּבָא לְעֶזְרַת חֲבֵרוֹ.

“וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם, כִּי חוּץ מִטַּבַּק, בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ הוּא הָאִי שֶׁלָּנוּ בְּכָל טוּב?” מִלְמֵל פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ אֲנָחָה חֲרִישִׁית.

לֹא עָבְרוּ חֲמִשָּׁה רְגָעִים וְהַדַּיָּגִים שָׁלוּ מִן הַפֶּלֶג סַרְטַנִּים לָרֹב. הֵם שָׂמוּ אוֹתָם בְּשַׂק וְהַתַּיָּרִים קָמוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

מִשָּׁעָה שֶׁאָחֲזוּ אֶת דַּרְכָּם עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַזֶּה נֶעֶשְׂתָה הֲלִיכָתָם יוֹתֵר קַלָּה וּמְהִירָה. גְּדוֹת הַפֶּלֶג הָיוּ קַרְקַע בְּתוּלָה וְלֹא נִכַּר בָּהֶם אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל מְצִיאוּת בְּנֵי אָדָם. וּכְנֶגֶד זֶה נִרְאוּ שָׁם פַּעַם בְּפַעַם רִשְׁמֵי עִקְּבוֹתֵיהֶן שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר וַדַּאי הָיוּ בָּאוֹת אֶל הַפֶּלֶג הַזֶּה לִשְׁבֹּר אֶת צְמָאָן. וּבְכֵן בָּרוּר הָיָה, שֶׁלֹּא בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק נִפְגַּע הַפֵּקָרִי בְּאוֹתוֹ גַּרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת, אֲשֶׁר גָּרַם לוֹ לְפֶנְקְרוֹף אִבּוּד אַחַת מִשִּׁנָּיו.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמְּהִירוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ זָרַם הַפֶּלֶג הַיָּמָּה וּבְלִבּוֹ נִצְנְצָה מַחֲשָׁבַה, שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו וַדַּאי רְחוֹקִים הֵם מִן הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁדִּמּוּ. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת גֵּאוּת הַיָּם, וְאִלּוּ הָיְתָה תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג רְחוֹקָה מִזֶּה אַך מִילִין אֲחָדִים, וַדַּאי הָיְתָה אוֹתָהּ הַגֵּאוּת מְעַכֶּבֶת אֶת שִׁבָּלְתּוֹ וְהוֹדֶפֶת אוֹתָהּ לְאָחוֹר. וְאוּלָם כַּדָּבָר הַזֶּה לֹא קָרָה. שִׁבֹּלֶת הַפֶּלֶג הוֹסִיפָה לְגוֹלֵל אֶת מֵימֶיהָ כְּדַרְכָּהּ בַּמִּדְרוֹן הַטִּבְעִי אֲשֶׁר לְקַרְקָעִיתָהּ. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה תּוֹהֶה עַל זֶה הֶרְבֵּה וּפַעַם בְּפַעַם הִסְתַּכֵּל בַּקָּמְפַּס שֶׁבְּיָדוֹ כְּדֵי לִבְדֹק אִם אֵין הַפֶּלֶג חוֹזֵר וְנוֹטֶה בְּלִי שֶׁתַּרְגִישׁ הָעַיִן אֶל פְּנִים הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק.

לְאַט לְאַט הִתְרַחֵב הַפֶּלֶג וּשְׁאוֹן מֵימָיו נִתְמַעֵט. הָאִילָנוֹת שֶׁגָּדְלוּ מִזֶּה וּמִזֶּה עַל שְׁנֵי גְדוֹתָיו עָמְדוּ צְפוּפִים וְהֶעֱלִימוּ מִן הָעַיִן אֶת כָּל שֶׁטַח הַמָּקוֹם שֶׁלִּפְנֵיהֶם. וְאוּלָם חֶבְלֵי הַיַּעַר הַלָּלוּ הָיוּ וַדַּאי רֵיקִים מֵאֵין יוֹשֵׁב, כִּי טוֹףּ לֹא הִשְׁמִיעַ שׁוּם קוֹל נְבִיחָה, וְאִלּוּ נִמְצְאָה נֶפֶשׁ חַיָּה בְּקִרְבַת הַפֶּלֶג וַדַּאי הָיְתָה הַחַיָּה הַנְּבוֹנָה מַרְגִּישָׁה בָּהּ וּמַתְרִיעָה עָלֶיהָ.

כָּל אוֹתָהּ הָעֵת הָיָה הֶרְבֶּרְט מַרְחִיק קְצָת לָלֶכֶת לִפְנֵי חֲבֵרָיו, וְהִנֵּה בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וַחֵצִי עָמַד פִּתְאֹם תַּחְתָּיו וּלְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית קָרָא בְּקוֹל:

“הִנֵּה הַיָּם!”

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְִטִים הִגִּיעוּ אֶל שְׂפַת הַיַּעַר וּלְעֵינֵיהֶם נִגְלָה הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי.

אֲבָל מָה רַב הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין חוֹף זֶה וּבֵין הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, אֲשֶׁר הַמִּקְרֶה הֱטִילָם לְשָׁם בַּתְּחִלָּה! אֵין חוֹמַת גְּרָנִית וְאֵין צוּקֵי סְלָעִים הָעוֹלִים מִן הַיָּם, וַאֲפִילוּ שְׂפַת־חוֹל לֹא הִשְׂתָּרְעָה פֹּה! הַיַּעַר עַצְמוֹ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כָּאן חוֹף וְשׁוּרַת עֵצָיו הָאַחֲרוֹנָה נִזְדַּקְּרָה לְבֵין הַגַּלִּים וְכָפְפָה אֶת שִׁפְעַת עֲנָפֶיהָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. זֶה לֹא הָיָה חוֹף כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁיוֹצֵר אוֹתוֹ הַטֶּבַע בְּכָל מָקוֹם, בֵּין עַל יְדֵי שֶׁהוּא שׁוֹטֵחַ מַרְבַדֵּי חוֹלוֹת עַל שְׂפַת הַמַּיִם וּבֵין עַל יְדֵי שֶׁהוּא מַעֲמִיד בִּפְנֵי הַגַּלִּים חוֹמַת צוּרִים וּסְלָעִים, אֶלָּא גְבוּל שֶׁל טוּר אִילָנוֹת, שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם לְהוֹד וְהָדָר. וְאוּלָם חוֹף זֶה הָיָה כָּל כָּךְ גַָבֹהַּ וּמוּרָם מֵעַל פְּנֵי הַיָּם, שֶׁשּׁוּם נַחְשׁוֹל לֹא יָכֹל לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֲפִילוּ בִּשְׁעַת הַגֵּאוּת, וְהָאִילָנוֹת שֶׁצָּמְחוּ עַל אַדְמָתוֹ הַפּוֹרִיָּה, הַמֻּטְבַּעַת עַל כֵּן שֶׁל גְּרָנִית, הִשְׁתָּרְשׁוּ בָּהּ, כַּנִּרְאֶה, בְּחָזְקָה כַּאֲחֵיהֶם בִּפְנִים הָאִי גוּפוֹ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל יַד מִפְרָץ קָטֹן חֲסַר־עֶרֶךְ, שֶׁלֹא הָיָה בּוֹ מָקוֹם אֲפִילוּ לִשְׁתַּיִם שָׁלֹש סִירוֹת דּוּגָה וְשֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ תוֹצָאָה לְמֵי הַפֶּלֶג הֶחָדָשׁ. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא הִשְׁתַּפֵּךְ הַפֶּלֶג אֶל הַיָּם לֹא בְּשׁוּבָה וָנַחַת דֶּרֶךְ הַמִּדְרוֹן שֶׁל אֲפִיקוֹ, אֶלָּא הִתְנַפֵּל לְמַטָּה מֵרוּם שֶׁל אַרְבָּעִים רֶגֶל – וְזֹאת הָיְתָה אֵפוֹא הַסִּבָּה, מִפְּנֵי מַה לֹא הִשְׁפִּיעָה גֵּאוּת הַיָּם עַל מַהֲלַךְ הַפֶּלֶג בְּמַעֲלֵה הַפֶּלֶג. גַּלֵּי הַגֵּאוּת שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ לִמְרוֹם גָּבְהָם, לֹא יָכְלוּ בְּשׁוּם פָּנִים לְהַגִּיעַ אֶל אֲפִיקוֹ שֶׁל הַפֶּלֶג, וְעוֹד יַעַבְרוּ מִלְיוֹנִים בַּשָּׁנִים עַד שֶׁזֶּרֶם הַמַּיִם יְכַרְסֵם אֶת סֶכֶר הַגְּרָנִית וְיַחְפֹּר לוֹ תּוֹצָאָה נוֹחָה וְקַלָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְקָרְאוּ לְפֶלֶג זֶה בְּשֵׁם “נַחַל־הָאֶשֶׁד”, וְהַכֹּל הִסְכִּימוּ לְשֵׁם זֶה.

שְׂפַת הַיַּעַר הָלְכָה וְהִשְׂתָּרְעָה לִפְאַת צָפוֹן בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין; מִשָּׁם וָהָלְאָה נִתְמַעֲטוּ הָאִילָנוֹת וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם נִרְאוּ מְרוֹמֵי־הָרִים נָאֵי־מַרְאֶה, שֶׁנִּמְשְׁכוּ כִּמְעַט בְּקַו יָשָׁר מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. וּלְעֻמַּת זֶה הָיְתָה כָּל אַדְמַת הַחוֹף שֶׁבֵּין נַחַל־הָאֶשֶׁד וְכֵף־הַנָּחָשׁ כֻּלָּהּ שִׁפְעַת יַעַר אֶחָד שֶׁל אִילָנוֹת זְקוּפִים אוֹ כְּפוּפֵי־קוֹמָה, אֲשֶׁר שָׁרְשֵׁיהֶם טָבְלוּ בְּגַלֵּי הַיָּם. וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחֲקֹר אֶת הַחוֹף רַק מִצַּד זֶה, כִּי רַק חֶלְקוֹ זֶה בִּלְבָד יָכֹל הָיָה לְהַמְצִיא מִקְלָט וּמַחֲסֶה לִפְלִיטֵי אֳנִיָּה שֶׁנִּטָּרְפָה בַּיָּם, מַה שֶׁאֵין כֵּן צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מִדְבָּר שָׁמֵם.

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה וְהָשָּׁמַיִם הָיוּ בְּהִירִים, וּמִמְּרוֹם הַסֶּלַע, שֶׁעָלָיו עָרְכוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף אֶת סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, נִגְלָה מַרְאֶה נִרְחָב עַד לַמֶּרְחַקִּים. הָאֹפֶק הָיָה זַךְ בְּיוֹתֵר, וּבְכָל זֹאת לֹא נִרְאָה בּוֹ אַף מִפְרָשׂ אֶחָד. וּכְמוֹ כֵן לֹא גִלְּתָה הָעַיִן לְכָל אֹרֶךְ הַחוֹף לֹא אֳנִיָּה וְלֹא שֶׁבֶר כָּל שֶׁהוּא שֶׁל אֳנִיָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁלֹּא יֵחָקֵר הַחוֹף כֻּלּוֹ עַד לַחֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי לֹא יְהֵא הַדָּבָר בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ.

סְעֻדַּת הַבֹּקֶר נִגְמְרָה עַד מְהֵרָה וּבְאַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וַחֵצִי נָתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו אוֹת לָקוּם וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ. תַּחַת לְהַלֵּךְ עַל אַדְמַת סְלָעִים אוֹ עַל מִשְׁטַח חוֹלוֹת, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹבְרִים עָכְשָׁו לְאֹרֶךְ הַחוֹף תַּחַת חֻּפַּת אִילָנוֹת.

מִתּוֹצָאַת נַחַל־הָאֶשֶׁד וְעַד כֵּף־הַזּוֹחֵל הָיָה בְּעֶרֶך מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מִילִין. אִלּוּ הָיְתָה דֶּרֶךְ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים דֶּרֶךְ נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ, וַדַּאי הָיוּ עוֹבְרִים מֶרְחָק זֶה בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאוּלָם עַכְשָׁו הָיוּ צְרִיכִים לִזְמָן כָּפוּל מִזֶּה כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מַטְרָתָם, לְפִי שֶׁמֻּכְרָחִים הָיוּ לְהַקִּיף אִילָנוֹת, לִשְׁבֹּר שִׂיחִים וְלַחְתֹּךְ קִסּוּסִים, וְהָעֲמִידוֹת וְהָעֲקִיפִים הַלָּלוּ הֶאֱרִיכוּ אֶת דַּרְכָּם בְּמִדָּה יְתֵרָה.

גַּם בְּדֶרְֶך הֲלִיכָתָם זוֹ לֹא נִגְלָה לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל שֶׁבֶר אֳנִיָּה, שֶׁהִתְרַחֵשׁ זֶה לֹא כְּבָר בְּקִרֵבַת הַחוֹף הַזֶּה. וְאוּלָם סְבָרָה הִיא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁגַּלֵּי הַיָּם סָחֲפוּ אֶת הַכֹּל לַמֶּרְחַקִּים, וְחֶסְרוֹן שְׁבָרִים וּשְׁיָרִים עַל שְׂפַת הַיָּם לֹא יָכֹל אֵפוֹא לְשַׁמֵּשׁ רַאֲיָה, שֶׁבִּכְלָל לֹא נִדְחֲתָה שׁוּם אֳנִיָּה לְצַד זֶה שֶׁל הָאִי לִיְנקוֹלְן. סְבָרָתוֹ זוֹ שֶׁל הַכַּתָּב הָיְתָה וַדַּאי נְכוֹחָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמַּעֲשֶׂה בְּגַרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת הוֹכִיחַ הוֹכָחָה שֶׁאֵין לְעַרְעֵר עָלֶיהָ, כִּי לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, לְכָל הַקּוֹדֵם, יָרָה אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן בִּקְנֵה־רוֹבֶה.

הַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ, וַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי עֲדַיִן רָחוֹק הָיָה שְׁנֵי מִילִין מִן הַמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו הַקוֹלוֹנִיסְטִים. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו רָאוּ וְנוֹכְחוּ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּגִּיעוּ אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל, שׁוּב לֹא יַסְפִּיקוּ לַחֲזֹר לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה אֶל מִשְׁכַּב־הַלַּיְלָה, שֶׁהֵכִינוּ לָהֶם לְיַד מְקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה, וַאֲנוּסִים יִהְיוּ לָלוּן עַל פְּנֵי הַכֵּף עַצְמוֹ. בְּצֵידָה לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם מַחֲסוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁחַיּוֹת לֹא הָיוּ מְצוּיוֹת בְּמָקוֹם זֶה כָּל עִקָּר.

לְעֻמַּת זֶה עָשִׁיר הָיָה הַמָּקוֹם בְּכָל מִינֵי בַּעֲלֵי כָנָף: זְשָׁקָמָרִים, קוּרוּקוּסִים, טְרָגָפָּנִים, דּוּכִיפַתִּים, לוּרִיסִים, תֻּכִּיִים, קָקָדוּ, פַּסְיוֹנִים, יוֹנִים וּמֵאוֹת עוֹפוֹת אֲחֵרִים. לֹא הָיָה אִילָן שֶׁאֵין עָלָיו קֵן, וְלֹא הָיָה קֵן שֶׁלֹּא הָיָה מָלֵא בַּעֲלֵי־כָנָף!

עֲיֵפִים וּתְשׁוּשֵׁי־כֹּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סָמוּךְ לְשֶׁבַע שָׁעוֹת בָּעֶרֶב אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל. כֵּף זֶה הָיָה זִיז בּוֹלֵט עַל פְּנֵי הַיָּם, שֶׁתַּבְנִיתוֹ תַּבְנִית נָחָשׁ. כָּאן הִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל הַיַּעַר שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל שְׂפַת־הַיָּם, וְכָל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַחוֹף עִם הַסְּלָעִים, הַשּׁוּנִיּוֹת וְהַחוֹלוֹת שֶׁלּוֹ לָבַשׁ שׁוּב צוּרָה שֶׁל שְׂפַת־יָם מְצוּיָה. הִנֵּה כִּי כֵן אֶפְשָׁר הָיָה, כִּי בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי עָמְדָה אַחַת הָאֳנִיּוֹת, שֶׁהוּטְלָה לְכָאן בְּיַד הַסְּעָרָה. וְאוּלָם כְּבָר אָתָא לַיְלָה וְהָיָה צֹרֶךְ אֵפוֹא לִדְחוֹת אֶת בְּדִיקַת הַחוֹף עַד לְמָחָר.

פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט נִזְדָּרְזוּ לְבַקֵּשׁ מָקוֹם נוֹחַ לְלִינָה. הָעֶלֶם פָּנָה כֹּה וָכֹה וְתָר אֶת הָאִילָנוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, וְהִנֵּה הִכִּיר בֵּינֵיהֶם שִׂיחִים עֲבֻתִּים אֲחָדִים שֶׁל קְנֵי חִזְרָן.

“מַה טוֹב וּמַה יָפֶה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הִנֵּה מָצָאתִי מְצִיאָה יְקָרָה!”

“מְצִיאָה יְקָרָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף בִּתְמִיהָה.

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “לֹא אֲדַבֵּר עַל תּוֹעֶלֶת קְלִפָּתוֹ שֶׁל הַחִזְרָן, שֶׁמְנַתְּחִים אוֹתָהּ לִרְצוּעוֹת דַּקּוֹת וְקוֹלְעִים מֵהֶן סַלִּים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּמוֹגְגִים אוֹתָהּ בְּמַיִם וְעוֹשִׂים אוֹתָהּ עִסָּה, הַמְשַׁמֶּשֶׁת לְהָכִין מִמֶּנָּה אֶת הַנְּיָר הַכִּינַאי; לֹא אֲדַבֵּר עַל גִּבְעוֹלָיו שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶם מַקְלוֹת, קְנֵי־מִקְטָרוֹת, צִנּוֹרוֹת שֶׁל תְּעָלוֹת־מַיִם, הַכֹּל לְפִי גָדְלָם; אַף לֹא אֲדַבֵּר עַל גִּזְעֵי־הַחִזְרָן הַגְּדוֹלִים הַמְּשַׁמְּשִׁים חֹמֶר־בְּנִיָּה מוּצָק וְקַל, שֶׁאֵין הַשְּׁרָצִים עֲלוּלִים לְקַלְקֵל אוֹתָם. וְגַם לֹא אוֹסִיף עַל כָּל אֵלֶּה גַם אֶת זֹאת, שֶׁאִם אָדָם חוֹתֵךְ אֶת הַחִזְרָן לְרָחְבּוֹ נְתָחִים נְתָחִים מִתּוֹךְ שְׁמִירַת דָּפְנוֹת הַמְּחִיצָה שֶׁלְּיַד הַקְּשָׁרִים, הֲרֵיהוּ מַעֲלֶה בְּיָדוֹ כֵּלִים נוֹחִים וַחֲזָקִים כְּאוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם הַכִּינָאִים יוֹם יוֹם, לֹא! עַל כָּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַיִתְרוֹנוֹת הַלָּלוּ לֹא אֲדַבֵּר, כִּי לֹא הָיוּ מְנִיחִים אֶת דַּעְתֶּךָ. וְאוּלָם….”

“וְאוּלָם?…”

“וְאוּלָם עָלַי לְהַגִּיד לְךָ, אִם טֶרֶם יָדַעְתָּ זֹאת, כִּי בְּהֹדּוּ אוֹכְלִים אֶת הַחִזְרָן בִּמְקוֹם אַסְפַּרְגָּל.”

“קְנֵי אַסְפַּרְגָּל, שֶׁאָרְכָּם שְׁלֹשִׁים רֶגֶל!” קָרָא הַסַּפָּן, “וְיָפִים הֵם לַאֲכִילָה?”

”טַעֲמָם מְצֻיָּן," הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “וְאוּלָם לֹא אֶת הַקָּנִים הָאֲרֻכִּים שְׁלֹשִׁים רֶגֶל אוֹכְלִים שָׁם, אֶלָּא אֶת הַיּוֹנְקוֹת הָרַכּוֹת שֶׁל הַחִזְרָן.”

“אַשְׁרָיו, בְּנִי, אַשְׁרָיו לְצֶמַח זֶה שֶׁכָּכָה לוֹ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וְעַל כָּל אֵלֶּה עָלַי לְהוֹסִיף, שֶׁמֹּחַ הַיּוֹנְקוֹת הָרַכּוֹת שֶׁשּׁוֹרִים אוֹתוֹ בְּחֹמֶץ מְשַׁמֵּשׁ תֶּבֶל מְשֻׁבַּח.”

“אַשְׁרָיו וְאַשְׁרָיו, הֶרְבֶּרְט בְּנִי!”

“וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן: הַחִזְרָן הַזֶּה פּוֹלֵט מִבֵּין קְשָׁרָיו מִיץ מָתוֹק, שֶׁאֶפְשָׁר לְהָכִין מִמֶּנוּ מַשְׁקֶה עָרֵב.”

“וְאֵלֶּה הֵם כָּל שְׁבָחָיו?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“הֵן, אֵלֶּה כָּל שְׁבָחָיו!”

“וְשֶׁמָּא יָפֶה צֶמַח זֶה גַם לְעִשּׁוּן?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף עֲלוּבִי, לְעִשּׁוּן אֵין הוּא יָפֶה כְּלָל!”

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ שָׁעָה אֲרֻכָּה מָקוֹם נוֹחַ לְמִשְׁכַּב לַיְלָּה. הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף, אֲשֶׁר גַּלֵּי הַיָּם הָיוּ מַכִּים וְחוֹבְטִים בָּהֶם בַּחֲמַת כֹּחַ בִּנְשֹב רוּחַ דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית וּפָרְצוּ בָּהֶם בְּקִיעִים, הָיוּ מְלֵאִים מְעָרוֹת וּמְחִלּוֹת שֶׁיָכְלוּ לְשַׁמֶּשׁ מִקְלָט מִפְּנֵי מֶזֶג הָאֲוִיר הָרַע וּמָקוֹם לָלוּן שָׁם. וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ לְהִכָּנֵס אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת הָאֵלֶּה, קִדְּמָה אוֹתָם שְׁאָגָה אֲיֻמָּה.

“שׁוּב אָחוֹר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הָרוֹבִים שֶׁלָּנוּ אֵינָם טְעוּנִים אֶלָּא גַרְגְּרֵי־עוֹפֶרֶת, וּפְגִיעָתָם שֶׁל אֵלֶּה בְּחַיּוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת שְׁאָגָה כָּזוֹ, שְׁקוּלָה כִּפְגִיעָה שֶׁל גַּרְגֵּר־מֶלַח!”

וְהַסַּפָּן תָּפַשֹ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ בֵּין הַסְּלָעִים, וּבוֹ בָּרֶגַּע הוֹפִיעָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה חַיָּה גְדוֹלָה וְנָאָה.

חַיָּה זוֹ הָיְתָה יָגוּאַר, שֶׁהָיָה דוֹמֶה בְּגָדְלוֹ לִבְנֵי מִינוֹ אֲשֶׁר בְּאַסְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמִּקְצֵה רֹאשׁוֹ וְעַד תְּחִלַּת זְנָבוֹ הָיָה אָרֹך יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ רַגְלָיִם. עוֹרוֹ הַצְּהַבְהַב הָיָה מְנֻמָּר בְּבֶהָרוֹת שְׁחוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ מְסֻדָּרוֹת יָפֶה, תַּחַת אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹת בִּטְנוֹ הָיוּ לְבָנוֹת. הֶרְבֶּרְט הִכִּיר מִיָּד בְּחַיָּה רָעָה זוֹ אֶת בֶּן־הַשַּׁחַץ הַמִּתְחָרֶה עִם הַנָּמֵר וַאֲשֶׁר אָיֹם וְאַכְזָרִי הוּא מִן הַקּוגוּאַר, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא קְרוֹבוֹ וּבֶן מִינוֹ שֶׁל הַזְּאֵב הַמָּצוּי.

הַיָּגוּאַר צָעַד נִכְחוֹ וְהִבִּיט כֹּה וָכֹה וּשְׂעָרוֹ סָמָר, וְאֵשׁ קָדְחָה בְּעֵינָיו הַזּוֹעֲמוֹת, כְּאִלּוּ אֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא נִפְגָּשׁ עִם בֶּן אָדָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא גִדְעוֹן סְפִּיֶלט מִבֵּין הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים; הֶרְבֶּרְט סָבוּר הָיָה, שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַיָּגוּאַר, וְאָמַר לָרוּץ אֵלָיו לְהַזְהִירוֹ, וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָמַז לוֹ בְּיָדוֹ וְהוֹסִיף לָלֶכֶת נִכְחוֹ. לֹא פַּעַם אַחַת בִּימֵי חַיָּיו עָמַד פָּנִים אֶל פָּנִים לִפְנֵי הַנָּמֵר, וּלְפִיכָך הָלַךְ וְקָרַב אֶל פְּרִיץ־הַחַיּוֹת בְּלִי־חָת. מִשֶׁקָּרַב אֵלָיו עַד לְמֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת, עָמַד תַּחְתָּיו וְהִתְחִיל מְכַוֵּן אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ אֶל הַמַּטָרָה, וְאַף שְׁרִיר אֶחָד מִשְּׁרִירָיו לֹא נָע וְלֹא זָע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

הַיָּגוּאַר רָבַץ תַּחְתָּיו כְּדֵי לְהִשְׂתָּעֵר עַל הַצַּיָּד, וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁקָּפַץ מִמְקוֹמוֹ פָּגַע כַּדּוּר בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְהוּא נָפַל מֵת.

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף מִהֲרוּ אֶל הַיָּגוּאַר, וְנֶב וְכוֹרֶש סְמִית בָּאוּ דְחוּפִים וּמְבֹהָלִים מִצַּד אַחֵר, וְכֻלָּם עָמְדוּ שָׁעָה קַלָּה והִסְּתַּכְּלוּ בַּחַיָּה הַמּוּטֶלֶת סְרוּחָה עַל הַקַּרְקַע, שֶׁעוֹרָהּ הַיָּפֶה עָתִיד הָיָה לְפָאֵר אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט! כַּמָּה הִפְלֵאתַנִי בִּגְבוּרָתְךָ וּמַה מְקַנֵּא אֲנִי בְּךָ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת לְאֵין שִׁעוּר.

“אֵין דָּבָר, בְּנִי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “גַּם אַתָּה הָיִיתָ עוֹשֶׂה כָּמוֹנִי.”

“אֲנִי! וְכִי מֻכְשָׁר אֲנִי לְקֹר־רוּחַ כַּזֶה!…”

“דַּמֵּה בְּנַפְשְׁךָ, הֶרְבֶּרְט, כִּי הַיָּגוּאַר אֵינוֹ אֶלָּא אַרְנֶבֶת, וְאָז תַּעֲמֹד וְתִירֶה אֵלָיו בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה.”

“עֵצָה מְחֻכָּמָה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אָכֵן לֵיצָן גָּדוֹל הוּא אָדָם זֶה!”

“וְעַתָּה,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כֵּיוָן שֶׁיָּגוּאַר זֶה פִּנָּה אֶת מְעוֹנוֹ, אֵינִי רוֹאֶה, יְדִידִי, שׁוּם סִבָּה מִפְּנֵי מַה לֹא נָסוּר לָלוּן שָׁם הַלָּיְלָה.”

“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ פְּרִיצֵי־חַיּוֹת אֲחֵרִים!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“יֵשׁ תַּקָּנָה לַדָּבָר,” אָמַר הַכַּתָּב; “נַצִּית מְדוּרָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וְשוּב לֹא יָעֵזוּ לַעֲבֹר אֶת סִפָּה.”

“וּבְכֵן הָבָה נִכָּנֵס אֶל בֵּית דִּירָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאַר!” אָמַר הַסַּפָּן וְעָמַד וְסָחַב אַחֲרָיו אֶת נִבְלָתוֹ שֶׁל פְּרִיץ־הַחַיּוֹת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַמְּאוּרָה הַפְּנוּיָה, וְעַד שֶׁנֶּב הָיָה עָסוּק בִּפְשִׁיטַת עוֹרוֹ שֶׁל הַיָּגוּאַר, צָבְרוּ חֲבֵרָיו בְּפֶתַח הַמְּעָרָה צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל עֵצִים יְבֵשִׁים, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים לָרֹב בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ.

גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה אֶת שִׂיחַ הַחִזְרָן הַגָּדֵל בְּקִרְבַת מָקוֹם וְהוּא הָלַךְ אֶצְלוֹ וְכָרַת מִמֶּנוּ הַרְבֵּה קָנִים וְעֵרֵב אוֹתָם בִּשְׁאָר הָעֵצִים הַמּוּכָנִים לַמְּדוּרָה.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָמְדוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְהִתְקִינוּ לָהֶם מִשְׁכָּב בַּמְּעָרָה, אֲשֶׁר קַרְקַע־הַחוֹל שֶׁלָהּ הָיָה כֻּלּוֹ זָרוּעַ עַצְמוֹת בַּעֲלֵי חַיִּים. מֵחֲשַׁש סַכָּנָה מִפְּנֵי פְּגִיעַת־פִּתְאֹם מִלְּאוּ אֶת הָרוֹבִים בְּכַדּוּרֵי עוֹפֶרֶת וְיָשְׁבוּ לִסְעֹד אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב. מִשֶּׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה, עָמְדוּ וְהִצִּיתוּ בְּאֵשׁ אֶת צִבּוּר הָעֵצִים שֶׁנֶּעֱרַם לְיַד מְבוֹא הַמְּעָרָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא הָאֲוִיר קוֹל שָׁאוֹן וְקוֹל רַעַשׁ מְפוֹצֵץ. אֶת הָרַעַשׁ הַזֶּה הֵקִימוּ קְנֵי הַחִזְרָן, אֲשֶׁר בֶּאֱחֹז בָּהֶם הָאֵשׁ רָעֲשׁוּ וּפוֹצְצוּ כְּזִקֵּי אוֹר־שַׁעֲשׁוּעִים! קוֹל רַעַשׁ וְקוֹל פִּצּוּץ כָּזֶה, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, הָיָה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לְהַפְחִיד אֲפִילוּ אֶת פְּרִיצֵי הַחַיּוֹת הָאֲיֻמִּים בְּיוֹתֵר.

וְאוּלָם לֹא כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה הַמַּמְצִיא אֶת הַתַּחְבּוּלָה הַזֹּאת, הַמּוֹלִידָה רַעַשׁ וְשָׁאוֹן, כִּי לְפִי עֵדוּתוֹ שֶׁל הַתַּיָּר הַמְפֻרְסָם מַרְקוֹ פּוֹלוֹ, כְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ הַתַּתָּרִים לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, כְּדֵי לְגָרֵשׁ עַל יָדָהּ מִתַּחֲנוֹתֵיהֶם אֶת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁבְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית.

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

הַצָּעָה לַחֲזֹר הַבְּיְתָה דֶרֶךְ הַחוֹף הַדְּרוֹמִי – צוּרַת הַחוֹף – חִפּוּשׂ טְרוּפֵי הָאֳנִיָּה הַמְדֻּמִּים – מְצִיאָה בָּאֲוִיר – גִּלוּי נָמֵל קָטֹן הֶעָשׂוּי בְּיַד הַטֶּבַע – בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה – סִירָה הַצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו יָשְׁנוּ שְׁנַת מַרְמִיטָה בַּמְּעָרָה, אֲשֶׁר הַיָּגוּאַר פִּנָּה לָהֶם בְּנִמּוּס וּבְכָבוֹד מְרֻבֶּה כָּל כָךְ.

עִם הָנֵץ הַחַמָּה עָמְדוּ כֻּלָּם עַל פְּנֵי הַחוֹף, בִּקְצֵה פִּסְגַּת הַכֵּף, וְעֵינֵיהֶם תָּרוּ אֶת הָאֹפֶק, שֶׁנִּגְלָה לָהֶם בְּרֹב הֶקֵּפוֹ. וְשׁוּב פַּעַם רָאָה הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁעַל פְּנֵי הַיָּם אֵין שׁוּם מִפְרָשׂ, שׁוּם שֶׁלֶד־אֳנִיָּה וַאֲפִילוּ בְּמַשְׁקֶפֶת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין דָּבָר.

גַּם עַל אַדְמַת הַחוֹף לֹא נִרְאָה כְּלוּם, עַל כָּל פָּנִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִמֶּנָּה שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ לִפְנֵיהֶם בְּקַו יָשָׁר עַד שְׁלֹשָׁה מִילִין; מִשָּׁם וָהָלְאָה הֶעֱלִימָה עַקְמוּמִית הַקַּרְקַע אֶת הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, וַאֲפִילוּ מִקְצֵה חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת כֵּף הַצִּפֹּרֶן, שֶׁהָיָה חָבוּי אֲחוֹרֵי סְלָעִים רָמִים.

וּבְכֵן שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לַחֲקֹר אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, שֶׁהָיָה סָמוּי מִן הָעָיִן. אֲבָל אֵימָתַי יַעַסְקוּ בַּחֲקִירָה זוֹ? כְּלוּם יַתְחִילוּ בָּהּ מִיָּד וְיַקְדִּישׁוּ לָהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְנוֹבֶמְבֶּר?

דָּבָר זֶה לֹא נִכְנַס בְּתָכְנִית הַתִּיּוּר שֶׁנִּקְבְּעָה מֵרֹאשׁ. כְּשֶׁעָזְבוּ הַתַּיָּרִים אֶת הַפִּירוֹגָה לְיַד מְקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַחֲזֹר אֵלֶיהָ, לְאַחַר סִיּוּר הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, עַל מְנָת לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶךְ הַנָּחַל. אָז סָבוּר הָיָה כּוֹרֶשׁ, שֶׁהַחוֹף הַמַּעֲרָבִי יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לָתֵת מִקְלָט אִם לַסְפִינָה שֶׁנִּזּוֹקָה הַשְּׁרוּיָה בְּצָרָה, אוֹ לָאֳנִיָּה שֶׁלֹּא נִפְגְּעָה הַהוֹלֶכֶת לְדַרְכָּהּ; אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהֻבְרַר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁאוֹתוֹ הַחוֹף אֵין לוֹ שְׂפַת יַבָּשָׁה לָרֶדֶת עָלֶיהָ, הֲרֵי הֻצְרְכוּ לְבַקֵּשׁ בַּחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי מַה שֶׁלֹּא מָצְאוּ בַּמַּעֲרָב.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִצִּיעַ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה כְּדֵי לִפְתֹּר סוֹף סוֹף אֶת הַשְּׁאֵלָה בִּדְבַר שֶׁבֶר־הָאֳנִיָּה פִּתְרוֹן גָּמוּר וּמֻחְלָט, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁאַל כַּמָּה גָדול לְפִי הָעֶרֶךְ הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין קְצֵה חֲצִי־הָאִי וּבֵין כֵּף־הַצִּפֹּרֶן.

“כִּשְׁלֹשִׁים מִילִין,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אִם נַעֲלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת עַקְמוּמִית הַחוֹף.”

“שְׁלֹושִׁים מִיל!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּיֶלט, “הֲרֵי זוֹ הֲלִיכָה שֶׁל יוֹם תָּמִים. וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי, שֶׁעָלֵינוּ לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶך הַחוֹף הַדְּרוֹמִי.”

“אֲבָל הֵן מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן עַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט, “יֵשׁ עוֹד מַהֲלָךְ שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין לְכָל הַפָּחוֹת.”

“וּבְכֵן עֲלֵינוּ לַעֲבֹר בְּסַךְ הַכֹּל מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים מִילִין,” אָמַר הַכַּתָּב, "אֲבָל אֵין דָּבָר, נְאַמֵץ כֹּחֵנוּ וְנַעֲבֹר אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה. בֵּינָתַיִם נָתוּר אֶת אַדְמַת הַחוֹף, שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ, וְשׁוּב לֹא נִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְחָקְרוֹ בְּפַעַם אַחֶרֶת.

“נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל הַפִּירוֹגָה שֶׁלָּנוּ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?”

“הֲרֵי הִיא נִשְׁאֲרָה יוֹם אֶחָד לְבַדָּהּ עַל יַד מְקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאֵין סַכָּנָה בַּדָּבָר אִם תִּשָׁאֵר שָׁם יוֹמָיִם! עַד עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה לָנוּ סִבָּה לְהִתְאוֹנֵן, שֶׁגַּנָּבִים מְצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי!”

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּמַעֲשֶׂה הַצָּב, שׁוּב אֵין לִי בִּטָּחוֹן גָּמוּר כָּל עִקָּר.”

“הַצָּב! הַצָּב!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהַיָּם הוּא הוּא שֶׁחָזַר וְהָפַךְ אוֹתוֹ עַל פָּנָיו?”

“מִי יוֹדֵעַ?” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּקוֹל דְּמָמָה.

“אֲבָל…” אָמַר נֶב.

נִכָּר שֶׁהָיוּ מִלִּים עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל נֶב, כִּי הוּא פָּתַח אֶת פִּיו לְדַבֵּר וְלֹא דִבֵּר.

“מֶה רָצִיָת לְהַגִּיד, נֶב?” שְׁאֵלָהוּ הָאֵינְגֵ’נֵר.

“אִם נָשׁוּב דֶּרֶךְ הַחוֹף וְנֵלֵךְ עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן,” הֵשִׁיב נֶב, “הֲרֵי לְאַחַר שֶׁנָּסֹב אֶת הַכֵּף, תִּהְיֶה דַרְכֵּנוּ סְגוּרָה…”

“עַל יְדֵי נַחַל־הַתּוֹדָה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “וְכֵיוָן שֶׁאֵין לָנוּ לֹא גֶשֶׁר וְלֹא סִירָה, לֹא נוּכַל לַעֲבֹר אֶת הַנַּחַל!”

“אֵין דָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “נִקְשֹׁר יַחַד גִּזְעֵי עֵצִים אֲחָדִים וְנַעֲבֹר עַל גַּבָּם אֶת הַנָּחַל.”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כְּדַּאי הָיָה לָנוּ לִבְנוֹת גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי הַנַּחַל, כְּדֵי שֶׁחִבּוּר הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּינֵינוּ וּבֵין הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק יִהְיֶה קַל וְנוֹחַ.”

“גֶּשֶׁר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְכִי אֵין מַר סְמִית אִינְגֵ’נֵר לְפִי אֻמָּנוּתוֹ? אִם יִהְיֶה לָנוּ צֹרֶךְ בְּגֶשֶׁר, וַדַּאי עָשׂה יַעֲשֶׂה לָנוּ גֶּשֶר! אֲבָל בֵּין כֹּה וָכֹה הֲרֵינִי נוֹטֵל עַל עַצְמִי לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם הָעֶרֶב אֶל עֵבֶר הַנַּחַל בְּלִי שֶׁתַּרְטִיבוּ אֶת בִּגְדֵיכֶם אֲפִילוּ כִּמְלוֹא הַנִּימָה. הִנְנִי עָרֵב לָכֶם בַּדָּבָר. הַצֵּדָה שֶֹבְּיָדֵנוּ עוֹד תַּסְפִּיק לָנוּ לְיוֹם אֶחָד – וַהֲרֵי זֶהוּ עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא וַדַּאי לֹא נֶחְסַר צַיִד גַּם הַיּוֹם, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חָסַרְנוּ אֶתְמוֹל. וּבְכֵן לְכוּ וְנֵלֵכָה!”

הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַכַּתָּב, שֶׁהַסַּפָּן תָּמַךְ בָּהּ בְּכָל תֹּקֶף, נִתְקַבְּלָה פֶּה אֶחָד, לְפִי שֶׁהַכֹּל רָצוּ לַעֲשׂוֹת קֵץ לַפִּקְפּוּקִים וְלַסְּפֵקוֹת שֶׁהִטְרִידוּ אוֹתָם, וּבָרִי הָיָה בְּיָדָם, שֶׁאִם יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה דֶּרֶךְ כֵּף־הַצִּפֹּרֶן יְסַיְמוּ מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת סִיּוּר הָאִי כֻּלּוֹ וְיָבִיאוּ אֶת הַחֲקִירָה וְהַבְּדִיקָה לִידֵי גֶּמֶר מֻחְלָט. וְהוֹאִיל וְכָךְ, לֹא הָיוּ רַשָּׁאִים לְאַבֵּד אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת לְבַטָּלָה, כִּי דֶרֶךְ שֶׁל אַרְבָּעִים מִילִין הָיְתָה דֶרֶךְ אֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת לְהַגִּיעַ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לִפְנֵי בּוֹא הַלָּיְלָה.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר קָמָה אֵפוֹא הַשַּׁיָּרָה הַקְּטַנָּה וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ. מִפְּנֵי הַחֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בְּחַיּוֹת רָעוֹת, בֵּין מְהַלְּכוֹת שְׁתַּיִם וּבֵין מְהַלְכוֹת אַרְבַּע, מִלְּאוּ אֶת הָרוֹבִים בְּכַדּוּרֵי עוֹפֶרֶת וְטוֹףּ נִצְטַוָּה לָרוּץ בָּרֹאשׁ וְלִבְדֹּק אֶת פְּאַת הַיָּעַר.

מִקְצֵה הַכֵּף, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ זְנָבוֹ שֶׁל חֲצִי־הָאִי, הִתְעַגֵּל הַחוֹף לְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה מִילִין. אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה עָבְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּמְהִירוּת, וּבְכָל הַבְּדִיקָה הַמְעֻלָּה שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַמָּקוֹם לֹא עָלָה בְּיָדָם לְגַלּוֹת אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל עֲלִיַּת יוֹרְדֵי־יָם עַל הַיַּבָּשָׁה בֵּין לְשֶׁעָבָר וּבֵין בַּזְּמָן הַזֶּה, אַף פְּלִיטַת־יָם כָּל־שֶׁהִיא, אַף שָׂרִיד כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל מְקוֹם חֲנִיָּה, אֵפֶר שֶׁל מְדוּרָה כְּבוּיָה אוֹ טְבִיעַת רַגְלֵי אָדָם!

מִשֶׁהִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל הַזָּוִית, שֶׁעִמָּה נִסְתַּיְּמָה הָעַקְמוּמִית וַאֲשֶׁר מִמֶּנָּה וָהָלְאָה נָטָה הַחוֹף לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְיָצַר אֶת מִפְרַץ־וָשִׁינְגְטוֹן, הָיְתָה סְפִיקָה בְּיָדָם לָתוּר בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַחוֹף הַדְּרוֹמִי לְכָל מְלוֹא שִׁטְחוֹ. בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטֶר נִסְתַּיֵּם הַחוֹף עַל יַד כֵּף־הַצִּפֹּרֶן, שֶׁנִּצְטַיֵּר צִיוּר קָלוּשׁ בְּעַד מָסַךְ אֵד הַבֹּקֶר וַאֲשֶׁר עַל יְדֵי בָּבוּאַת־תַּעְתּוּעִים הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא תָּלוּי וּמְרַחֵף בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. בֵּין הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּבֵין יַרְכְּתֵי הַמִּפְרָץ רְחַב־הַיָּדַיִם הָיָה הַחוֹף תְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר שָׁטוּחַ וְרָחָב, הַנָּתוּן בְּקָצֵהוּ בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל אִילָנוֹת. מִשָּׁם וָהָלְאָה הָיְתָה שְׂפַת הַחוֹף כֻּלָּהּ מְפֹרָצָה וּרְסוּקָה, וּסְלָעִים חַדִּים בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ מִמֶּנָּה אֶל הַיָּם, וְסוֹפָהּ שֶׁנִּסְתַּיְּמָה עַל יְדֵי צִבּוּרֵי צוּרִים וּסְלָעִים שְׁחוֹרִים, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בְּלִי סְדָרִים עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן.

כָּזֹאת הָיְתָה תַּבְנִיתוֹ שֶׁל חֵלֶק הָאִי, אֲשֶׁר הַתַּיָּרִים רָאוּ אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וַאֲשֶׁר סָקְרוּ אוֹתוֹ עַכְשָׁו סְקִירָה חֲטוּפָה.

“סְפִינָה, שֶׁהָיְתָה מְנַסָּה לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הָיְתָה אֲבוּדָה לְלֹא־הַצָּלָה. אֵין פֹּה כִּי אִם שִׂרְטוֹנוֹת הַמִּשְׂתָּרְעִים לַמֶּרְחַקִּים וּמֵהֶם וָהָלְאָה חָדּוּדֵי צוּרִים! חוֹף מְסֻכָּן הוּא!”

“אֲבָל אִלּוּ נִשְׁבְּרָה כָּאן סְפִינָה, וַדַּאי הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנָּה שָׂרִיד כָּל־שֶׁהוּא,” הֵעִיר הַכַּתָּב.

“אִם נִשְׁתַּיְּרוּ מִמֶּנָּה שְׂרִידֵי־עֵץ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הֲרֵי הֵם מֻנָּחִים עַל גַּבֵּי הַכֵּפִים שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם וְלֹא עַל גַּבֵּי הַחוֹלוֹת שָׁם אֵין שׁוּם שָׂרִיד.”

“וּמִשּׁוּם מָה?”

“מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׁרְטוֹנוֹת הַלָּלוּ, אֲשֶׁר מְסֻכָּנִים הֵם מִן הַכֵּפִים, בּוֹלְעִים כָּל דָּבָר הַמָּשְׁלָךְ עַל פְּנֵיהֶם. סְפִינָה בַּת כַּמָּה מֵאוֹת טוֹנִים שׁוֹקַעַת וְנִבְלַעַת בְּתוֹכָם בְּמֶשֶׁךְ יָמִים מוּעָטִים וְלֹא יִוָּדַעַ כִּי בָּאָה אֶל קִרְבָּם!”

“אֱמֹר מֵעַתָּה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁאִם אַחַת הַסְּפִינוֹת נִשְׁבְּרָה עַל גַּבֵּי הַשִּׁרְטוֹנוֹת הַלָּלוּ, כְּבָר נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹתֶיהָ וְשׁוּב אֵין לָנוּ לְחַפְּשָׂם?”

“אֵין זֹאת, אֲדוֹנִי סְמִית, יַד הַזְּמָן אוֹ יַד אַחַת הַסּוּפוֹת יֵשׁ אֲשֶׁר תּוֹצִיא לָאוֹר אֶת אַחַד הַשְּׁבָרִים. מִכָּל מָקוֹם הָיִיתִי תָּמֵהַּ הַרְבֵּה עַל אֳנִיָּה שֶׁנִּטָּרְפָה בַּיָּם וְשִׁבְרֵי תָּרְנָהּ לֹא הוּטְלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה מִחוּץ לִתְחוּם תְּפִיסַת הַגַּלִּים.”

“אִם כֵּן, הָבָה נוֹסִיף לְחַפֵּשׂ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

בְּשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַד אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל מִפְרַץ־וָשִׁינְגְטוֹן הַמַּעֲמִיק לִפְרֹץ אֶל תּוֹך הַיַּבָּשָׁה, וּבְכֵן עָבְרוּ עַד אוֹתָהּ שָׁעָה מֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִיל.

כָּאן חָנוּ עַל מְנָת לֶאֱכֹל אֲרֻחַת הַבֹּקֶר.

מִמָּקוֹם זֶה וָהָלְאָה נַעֲשָׂה הַחוֹף עַקְמוּמִי וּמָלֵא פְּרָצִים מְשֻׁנֵּי־מַרְאֶה וְכֻלּוֹ זָרוּעַ סְלָעִים, אֲשֶׁר עִם שֶׁפֶל הַמַּיִם נִתְגַּלּוּ וְנִרְאוּ לָעָיִן. גַּלֵּי הַיָּם הִתְפּוֹצְצוּ אֶל רָאשֵׁי הַצּוּרִים וְהִקִּיפוּ אוֹתָם זֵר שֶׁל קְצָפִים לְבָנִים. מִמָּקוֹם זֶה וְעַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן לֹא הָיְתָה שְׂפַת הַיָּם אֶלָּא רְצוּעָה צָרָה וּלְחוּצָה בֵּין הַסְּלָעִים וּבֵין פְּאַת־הַיָּעַר.

מֵעַכְשָׁו נֶעֶשְׂתָה הַהֲלִיכָה קָשָׁה יוֹתֵר מֵחֲמַת הַסְּלָעִים וְהָאֲבָנִים הַמְרֻבִּים שֶׁכִּסּוּ אֶת פְּנֵי הַחוֹף. חוֹמַת הַגְּרָנִית כְּבָר הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם, וְהָאִילָנוֹת שֶׁגָּדְלוּ מֵאֲחוֹרֶיהָ נִתְעַלְּמוּ מִן הָעַיִן וְשׁוּב לֹא נִרְאוּ אֶלָּא צַמְרוֹתֵיהֶם הַיְרוֹקוֹת, אֲשֶׁר מֵאֵין מַשַּׁב־רוּחַ הָיוּ דוֹמְמוֹת וְלֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ.

לְאַחַר מְנוּחָה שֶׁל חֲצִי שָׁעָה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְלֹא הֵנִיחוּ שׁוּם מָקוֹם עַל שְׂפַת הַיָּם וּבֵין הַסְּלָעִים שֶׁלֹּא תָּרוּ אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף וְנֶב גַּם עָרְבוּ אֶת לִבָּם לְהִזְדַּקֵר בֵּין הַצּוּרִים וְהַכֵּפִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הֵם רוֹאִים שָׁם דְּבַר־מָה. וְאוּלָם עֵינֵיהֶם הִשְׁגּוּם, כִּי אוֹתוֹ הַדָּבָר לֹא הָיָה פְּלִיטַת־יָם אֶלָּא אַחַת הַבְּלִטוֹת הַמְשֻׁנּוֹת שֶׁל הַסְּלָעִים. לְעֻמַּת זֶה נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁשְּׂפַת הַיָּם עֲשִׁירָה כָּאן בְּקוּנְכִיּוֹת הָרְאוּיוֹת לַאֲכִילָה, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַצֵּל אוֹתָהּ כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה חִבּוּר־דֶּרֶךְ בֵּין שְׁנֵי גְדוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּיָדָם אֶמְצְעֵי הוֹבָלָה מְתֻקָּנִים כָּל צָרְכָּם.

עַל פְּנֵי הַחוֹף הַזֶּה לֹא נִמְצָא אֵפוֹא שׁוּם סִמָּן שֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה. וַהֲרֵי אִלּוּ בֶּאֱמֶת הִתְרַחֵש אָסוֹן כָּזֶה בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם, וַדַּאי הָיָה נִגְלֶה לְעֵינֵיהֶם אַחַד הַשְּׂרִידִים הַגְּדוֹלִים מִשְּׂרִידֵי הָאֳנִיָּה, כְּגוֹן שִׁלְדָּה, אוֹ שְׁיָרֵי שְׁבָרֶיהָ הָיוּ מוּטָלִים עַל שְׂפַת הַיָּם, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה מוּטָלָה שָׁם אוֹתָהּ הַתֵּבָה, שֶׁמָצְאוּ בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים קִילוֹמֶטְרִים מִזֶּה וָהָלְאָה. וְאוּלָם עַכְשָׁו לֹא מָצְאוּ דָבָר.

סָמוּךְ לִשְׁעַת שָׁלֹש בָּאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו אֶל מִפְרָץ קָטֹן וָצָר, שֶׁהָיָה מוּגָן יָפֶה מִכָּל עֵבֶר. מִפְרָץ זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ נָמֵל טִבְעִי, שֶׁהָיָה סָמוּי מִן הָעַיִן מִצַּד הַיָּם, כִּי הַסְּלָעִים הֶעֱלִימוּ אוֹתוֹ כָּלִיל וְלֹא הִנִּיחוּ בֵּינֵיהֶם אֶלָּא מַעֲבָר צָר אֵלָיו.

קִיר הַסְּלָעִים אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן הַזֶּה הָיָה מְפֹרָץ וְרָצוּץ מִתִּגְרַת כֹּחַ אַדִּיר, שֶׁזִּעֲזַּע אוֹתוֹ בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים, וְדֶרֶךְ מִדְרוֹן נוֹחַ שֶׁבְּאוֹתוֹ הַקִּיר אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת אֶל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה כַּעֲשָׂרָה מִילִין מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן וּכְאַרְבָּעָה מִילִין מֵרָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב.

סְפִּילֶט הִצִּיעַ לַחֲבֵרָיו לָפוּשׁ בְּמָקוֹם זֶה. הַצָּעָתוֹ נִתְקַבְּלָה, כִּי הַהֲלִיכָה הַמְמֻשָּׁכָה הִרְעִיבָה אֶת הַכֹּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעָה שְׁעַת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, לֹא נִמְצָא מִי שֵׁסֵּרַב לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ בְּנֵתַח בְּשַׂר־צָיִד. בְּכֹחַ אֲכִילָה זוֹ יָכְלוּ לְהַמְשִּׁיךְ אֶת דַּרְכָּם עַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁשָּׁם עֲתִידִים הָיוּ לֶאֱכֹל אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב.

מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים יָשְׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְרַגְלֵי קְבוּצַת אָרְנֵי־יָם נָאִים וּבָלְעוּ לְתֵאָבוֹן אֶת הַצֵּדָה, שֶׁהוֹצִיא נֶב מֵאַמְתַּחְתּוֹ.

אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם הִתְנַשֵּׂא כַּחֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים רֶגֶל לְמַעְלָה מִשֶּׁטַח הַיָּם. הֶקֵּף הַמַּרְאֶה שֶׁנִתְגַּלָּה מִמָּקוֹם זֶה הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר: מִכָּאן נִרְאוּ הַסְּלָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַכֵּף וְגַם מִפְרַץ־הַבְּרִית. וְאוּלָם הָאִי הַקָּטֹן וְרָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב הָיוּ סְמוּיִים מִן הָעַיִן, כִּי בְּלִיטַת הַקַּרְקַע וּמָסַךְ הָאִילָנוֹת רָמֵי הַקּוֹמָה הֶעֱלִימוּ אֶת הָאֹפֶק הַצְּפוֹנִי הַעֲלָמָה גְמוּרָה.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁעַל כָּל פְּנֵי רַחֲבֵי־הַיָּם, שֶׁנִּגְלוּ לְעֵינֵי הַתַּיָּרִים, לֹא נִרְאֲתָה שׁוּם אֳנִיָּה; גַּם הַבְּדִיקָה הַמְּעֻלָּה, שֶׁבָּדַק הָאִינְגֵ’נֵר בַּמַּשְׁקֶפֶת אֶת כָּל אוֹתוֹ הַחוּג, שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם נִפְגָּשִׁים וְנוֹגְעִים שָׁם אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, לֹא עָמְדָה לוֹ לְגַלּוֹת דָּבָר.

וּבְדִיקָה מְעֻלָּה שֶׁכָּזוֹ בָּדְקוּ בַּמַּשְׁקֶפֶת אֶת כָּל שְׂפַת הַיָּם עַד לְשׁוּרַת הַצּוּרִים שֶׁבַּמַיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא גִלּוּ שׁוּם פְּלִיטַת־יָם וְשׁוּם שָׂרִיד שֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה.

“הִנֵּה כִּי כֵן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “נִסְתַּיְּמָה הַחֲקִירָה שֶׁלָּנוּ וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לְנַחֵם אֶת עַצְמֵנוּ, שֶׁאֵין כָּאן אָדָם, אֲשֶׁר יְבַקֵּש לְהוֹצִיא מִיָּדֵנוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל הָאִי לִינְקוֹלְן!”

“וְגַרְגַּר הָעוֹפֶרֶת מַה טִיבוֹ?” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הֵן לֹא פְּרִי הַדִּמְיוֹן הוּא!”

“לֹא! אֶלֶף שֵׁדֵי שַׁחַת, לֹא פְּרִי הַדִּמְיוֹן הוּא!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּזָכְרוֹ אֶת הַשֵּׁן שֶׁנֶּעְדְּרָה מִפִּיו.

“וּמָה הַמַּסְקָנָה שֶׁעָלֵינוּ לְהַסִּיק מִזֶּה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“עָלֵינוּ לְהַסִּיק מִזֶּה אֶת הַמַּסְקָנָה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁלִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, לְכָל הַיּוֹתֵר, נִגְּשָׁה אֶל הָאִי הַזֶּה אֳנִיָּה אַחַת, אִם לִרְצוֹנָהּ אוֹ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ…”

“מָה אַתָּה סָח, כּוֹרֶשׁ?” קָרָא הַכַּתָּב, “כְּלוּם סָבוּר אַתָּה, שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה נִבְלְעָה וְלֹא הִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ שׁוּם שָׂרִיד?”

“לֹא, סְפִּילֶט יַקִּירִי, אֵינִי סָבוּר כָּךְ. אֲבָל הַגַּע בְּעַצְמְךָ, אִם אֱמֶת הַדָּבָר כִּי אָדָם הִצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת אִי זֶה, הֲרֵי לֹא פָּחוֹת מִכֵּן סְבָרָה הִיא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם חָזַר וְעָזַב אוֹתָהּ.”

“אִם יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתְּךָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה חָזְרָה וְהִפְלִיגָה בַּיָּם?…”

“אָמְנָם כֵּן.”

“וְהָיְתָה לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לָשׁוּב אֶל אַרְצֵנוּ וְאָנוּ אִבַּדְנוּ אוֹתָהּ לְעוֹלָם?” שָׁאַל נֶב.

“חוֹשֶׁשׁ אֲנִי, שֶׁאֲבַדְנוּהָ לְעוֹלָם.”

“וְהוֹאִיל וְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁקִּפַּחְנּו הִזְדַּמְּנוּת זוֹ, הָבָה נָשׁוּב הַבָּיְתָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ גַעְגּוּעִים לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

וְאוּלָם אַךְ קָם מִמְּקוֹמוֹ, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל נְבִיחָתוֹ הָרָמָה שֶׁל טוֹףּ וּבוֹ בָּרֶגַע קָפַץ וְיָצָא הַכֶּלֶב מִן הַיַּעַר וּבְפִיו קֶטַע שֶׁל אָרִיג מְזֻהָם.

נֶב הוֹצִיא מִפִּי הַכֶּלֶב אֶת הַסְּמַרְטוּט וְהִנֵּה הוּא קֶרַע שֶׁל בַּד חָזָק.

טוֹףּ עֲדַיִן הוֹסִיף לִנְבֹּחַ וְרָץ הֵנָּה וָשׁוֹב כְּמַזְמִין אֶת אֲדוֹנָיו לָלֶכֶת אַחֲרָיו הַיָּעְרָה.

“שָׁם וַדַּאי נִמְצָא דְבַר־מָה, אֲשֶׁר אוּלַי יְהֵא בּוֹ כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת חִידַת גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת שֶׁלִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וַדַּאי אֶחָד מִפְּלִיטֵי אֳנִיָּה שֶׁנִּטָּרְפָה בַּיָּם!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא פָּצוּעַ!” אָמַר נֶב.

“אוֹ מֵת!” אָמַר הַכַּתָּב.

הַכֹּל רָצוּ בְּעִקְּבוֹת הַכֶּלֶב בֵּין הָאֳרָנִים גְּבוֹהֵי־הַקּוֹמָה, שֶׁעָמְדוּ בִּפְאַת הַיָּעַר. עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁלֹּא יָבוֹא הֶחֱזִיקוּ אֶת כְּלֵי נִשְׁקָם בְּיָדָם כְּשֶׁהֵם עֲרוּכִים וּמוּכָנִים לִירִיָּה.

הֵם הֶעֱמִיקוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר וְהִרְחִיקוּ לָלֶכֶת בֵּין הָאִילָנוֹת, אֲבָל לְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל לֹא מָצְאוּ שָׁם שׁוּם טְבִיעָה שֶׁל עִקְּבוֹת אָדָם. הַשִּׂיחִים וְהַקִּסּוּסִים לֹא הָיוּ רְצוּצִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֻצְרְכוּ לְקַצֵּץ בָּהֶם בַּקַּרְדֹּם כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְקַצְצִים בַּעֲבִי הַיַּעַר שֶׁעָבְרוּ בּוֹ קֹדֶם לָכֵן. קָשֶׁה הָיָה אֵפוֹא לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁרֶגֶל אָדָם עָבְרָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה בִּזְמָן מִן הַזְּמָנִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיף טוֹףּ לְהִתְרוֹצֵץ רוּץ וָשׁוֹב, לֹא כְּכֶלֶב הַמְחַפֵּשׂ שֶׁמָּא יִזְדַּמֵּן לְפָנָיו דְּבַר־מָה, אֶלָּא כִּיצוּר בַּר־דַּעַת הַמְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לִמְגַמָּה בְּרוּרָה.

לְאַחַר שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה רְגָעִים הֲלִיכָה עָמַד טוֹףּ עַל עָמְדּוֹ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶל מִין מַעַר שֶׁבַּיַּעַר, שֶׁהָיָה מֻקָּף אִילָנוֹת גְּבוֹהִים. הֵם הִבִּיטוּ אָנֶה וָאָנָה מִסְּבִיבָם, אֲבָל לֹא מָצְאוּ שָׁם דָּבָר מְיֻחָד לֹא בֵּין הַשִּׂיחִים וְלֹא בֵּין גִּזְעֵי הָאִילָנוֹת.

“אֲבָל מַה לְךָ, טוֹףּ?” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכַלְבּוֹ.

טוֹףּ נָבַח בְּיֶתֶר עָז וְקָפַץ לְמַעְלָה כְּנֶגֶד אַחַד הָאֳרָנִים, שֶׁהָיָה מִן הָעֲנָקִים שֶׁבַּיָּעַר.

וּפִתְאֹם קָרָא פֶּנְקְרוֹף וְאָמָר:

“הוֹי, מַה טוֹב וּמַה יָפֶה!”

“מָה הַדָּבָר?” שְׁאֵלָהוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָנוּ מְבַקְּשִׁים מְצִיאָה עַל פְּנֵי הַיָּם וְעַל הַיַּבָּשָׁה…”

“וּבְכֵן?”

“הֲרֵיהִי בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר!”

וְהַסַּפָּן הֶרְאָה בְּיָדוֹ מַטְלִית גְּדוֹלָה וּלְבַנְבַּנָּה, שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה עַל צַמֶּרֶת הָאֹרֶן וַאֲשֶׁר טוֹףּ הֵבִיא קֶרַע מִמֶּנָּה שֶׁמָּצָא עַל הָאָרֶץ.

“אֲבָל הֲרֵי אֵין זֶה שָׂרִיד שֶׁל סְפִינָה שְׁבוּרָה!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“טָעִיתָ, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדֶךָ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“הָאֻמְנָם? הֲרֵי זֶה…”

“הֲרֵי זֶה שְׂרִיד סְפִינַת־הָאֲוִיר שֶֹלָּנוּ, שְׂרִיד הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּתְקַע בְּשִׂרְטוֹן עַל צַמַּרְתּוֹ שֶׁל אִילָן גָּבוֹהָ זֶה!”

פֶּנְקְרוֹף לֹא טָעָה וְהוּא צָהַל קוֹלוֹ וְקָרָא קְרִיאַת “הוּרָה” אַדִּירָה וְהוֹסִיף וְאָמָר:

“הֲרֵי לָכֶם בַּד מְשֻׁבָּח! הֲרֵי לָכֶם בַּד, אֲשֶׁר יַסְפִּיק לָנוּ כְּלֵי־לָבָן לְשָׁנִים רַבּוֹת! הֲרֵי לָכֶם בַּד לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִטְפָּחוֹת וְכֻתָּנוֹת! הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, מַה תֹּאמַר עַל אוֹתוֹ הָאִי, שֶׁהַכֻּתָּנוֹת וְהַמִּכְנָסַיִם הַתַּחְתּוֹנִים גְּדֵלִים בּוֹ עַל גַּבֵּי הָאִילָנוֹת?”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: הַהַצְלָחָה הֵאִירָה אֶת פָּנֶיהָ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁלָּהֶם, לְאַחַר שֶׁקָּפַץ אֶת קְפִיצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, יָרַד וְנָפַל עַל הָאִי וְעַתָּה הִנֵּה חָזְרוּ וּמְצָאוּהוּ. עַכְשָׁו הָיְתָה הַבְּרֵרָה בְּיָדָם, אִם לִשְׁמֹר אֶת הַמַּעֲטָפָה בְּעֵינָהּ וּבַהֲוָיָתָהּ וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצֹרֶךְ טִיסָה שְׁנִיָּה בָּאֲוִיר, אִם יִהְיֶה רְצוֹנָם בְּכָךְ, אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֵאוֹת הָאַמּוֹת שֶׁל הַמַּטְוֶה הַמְצֻיָן הַזֶּה לִצְרָכִים מוֹעִילִים אֲחֵרִים, לְאַחַר נִקּוּי הַלַּכָּה שֶׁהַמַּטְוֶה הָיָה מְצֻפֶּה בָּהּ. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיך לוֹמַר הוּא, שֶׁגַּם שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה שָׂמְחוּ עַל מְצִיאָה זוֹ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה פְּחוּתָה מִשֶּׁל פֶּנְקְרוֹף.

וְאוּלָם מַעֲטָפָה זוֹ הָיְתָה טְעוּנָה שֶׁיּוֹרִידוּהָ מֵעַל הָאִילָן, שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה עָלָיו, וְלַהֲבִיאָהּ לְמָקוֹם בָּטוּחַ, וַעֲבוֹדָה זוֹ לֹא הָיְתָה קַלָּה כָּל עִקָּר. נֶב, הֶרְבֶּרְט וְהַסַּפָּן טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל צַמֶּרֶת הָאִילָן וּבִזְרִיזוּת מֻפְלָאָה בְּמִינָה עָלְתָה בְּיָדָם לְהַתִּיר אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ גְּדָל־הַמִּדּוֹת שֶׁנָּפַח רוּחוֹ.

הָעֲבוֹדָה אָרְכָה כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְסוֹפָהּ שֶׁהָיוּ מוּטָלִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע לֹא רַק הַמַּעֲטָפָה, הַמְּגוּפָה, הַקְּפִיצִים וּמַעֲרֶכֶת תַּשְׁמִישֵׁי הַנְּחֹשֶׁת שֶׁלָּהּ, אֶלָּא גַם הָרֶשֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת, כָּל אוֹתוֹ הַצִּבּוּר הַגָּדוֹל שֶׁל חֲבָלִים וּמְשִׁיחוֹת דַּקּוֹת בְּיַחַד עִם חִשּׁוּק הַבַּרְזֶל וְעִם הָעֹגֶן שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הַמַּעֲטָפָה הָיְתָה שְׁלֵמָה כָּל צָרְכָּהּ וְרַק תַּחְתִּיתָהּ הָיְתָה קְרוּעָה בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים.

אֹשֶׁר זֶה, שֶׁזָּכוּ לוֹ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, הָיָה בֶּאֱמֶת אֹשֶׁר שֶׁנָּפַל מִן הַשָּׁמָיִם!

“וְאַף עַל פִּי כֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” פָּתַח וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִם נַחְלִיט בְּאַחַד הַיָּמִים לַעֲזֹב אֶת הָאִי, סָבוּר אֲנִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ לְתַכְלִית זוֹ בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. הָאֵין זֹאת? סְפִינוֹת הָאֲוִיר אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הָאָדָם לְמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וַהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַכִּירִים יָפֶה אֶת טַעְמָהּ שֶׁל נְסִיעָה זוֹ! לוּ לַעֲצָתִי שָׁמַעְתָּ, כִּי אָז הָיִינוּ בּוֹנִים לָנוּ סְפִינָה שֶׁל עֶשְׂרִים טוֹנִים מַשָּׂא וְתַרְשֵׁנִי לִקְטֹעַ מִן הַבַּד הַזֶּה קֶטַע לְמִפְרָשׂ וְנֵס. מִן הַמּוֹתָר נִתְפֹּר לָנוּ כְּלֵי־לָבָן.”

“נְעַיֵּן בַּדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “נְעַיֵּן בַּדָּבָר.”

“וְעַד כֹּה וְכֹה,” אָמַר נֶב, “עָלֵינוּ לִגְנֹז אֶת כָּל זֶה בְּמָקוֹם בָּטוּחַ.”

וְאָכֵן צָדַק נֶב. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לְהַעֲבִיר מִיָּד אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁל בַּד, שֶׁל חֲבָלִים וּמְשִׁיחוֹת, וְעַד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהוֹלִיכוֹ לְשָׁם בַּעֲגָלָה נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ יַעַבְרוּ יָמִים רַבִּים וְעַד כֹּה וָכֹה עֲלוּלָה לְהִתְחוֹלֵל סוּפָה, אֲשֶׁר תִּשָּׂא אֶת הַמְּצִיאָה הַיְקָרָה הַזֹּאת אֶל אֲשֶׁר תִּשָּׂא. וּבְכֵן עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְשִׁתְּפוּ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם כְּאֶחָד וְסוֹפָם שֶׁהִצְלִיחוּ לְגָרֵר אֶת הַכֹּל אֶל הַחוֹף. שָׁם בִּקְּשׁוּ וּמָצְאוּ מְעָרַת־סֶלַע רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁהָיְתָה מוּגַנָּה יָפֶה מִפְּנֵי הָרוּחַ וְהַגֶּשֶׁם וּמִפְּנֵי גַלֵּי הַיָּם.

“אָנוּ זְקוּקִים הָיִינוּ לְאָרוֹן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וַהֲרֵי לָנוּ אָרוֹן; אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַעֲלוֹ בְּמַנְעוּל, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לִסְתֹּם אֶת פִּתְחוֹ וּלְהַעֲלִימוֹ. אֵינִי מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גַנָּבִים מְהַלְכֵי־שְׁתַּיִם, אֶלָּא מִפְּנֵי גַנָּבִים מְהַלְּכֵי־אַרְבַּע!”

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב הָיְתָה כָּל הַכְּבֻדָּה מְכֻנָּסָה בְּבֵית־הַגְּנָזִים שֶׁלָּהּ, וּלְאַחַר שֶׁקָרְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לַמִּפְרָץ הַקָּטֹן בַּשֵּׁם הֶהָגוּן לוֹ, הַיְנוּ, “נְמֵל הַכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ”, שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם לַדֶּרֶךְ וְהָלְכוּ אֶל כֵּף־הַצִּפֹּרֶן. בְּדֶּרֶךְ הֲלִיכָתָם סָחוּ פֶּנְקְרוֹף וְהַאִינְגֵ’נֵר עַל מִפְעָלִים שׁוֹנִים, שֶׁצָּרִיך הָיָה לַעֲשׂוֹתָם בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב. קֹדֶם כֹּל, הָיָה צֹרֶךְ לִבְנוֹת גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, כְּדֵי לְהָקִים חִבּוּר נוֹחַ בֵּינָם וּבֵין דְּרוֹמוֹ שֶׁל הָאִי; אַחַר כָּךְ הָיְתָה שׂוּמָה עֲלֵיהֵֶם לַעֲשׂוֹת עֲגָלָה טוֹבָה לְהַעֲבִיר בָּהּ אֶת הַכַּדּוֹר הַפּוֹרֵחַ, כִּי הַסִּירָה הַקַּלָּה לֹא יָכְלָה לָשֵׂאת מַשָּׂא כָּבֵד כָּזֶה; חוּץ מִזֶּה עָלְתָה בְּמַחֲשַבְתָּם לִבְנוֹת אַרְבָּה מְקֹרָה בַּעֲלַת תֹּרֶן אֶחָד, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָשׁוּט בָּהּ מִסָּבִיב לָאִי… וְעוֹד הֶחְלִיטוּ כַּמָּה וְכַמָּה הַחְלָטוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַיוֹם פָּנָה לַעֲרֹב וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה, בַּמָּקוֹם שֶׁמָּצְאוּ אֶת הַתֵּבָה רַבַּת־הָעֶרֶךְ, כְּבָר הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ הַחֹשֶׁךְ. גַּם בְּמָקוֹם זֶה, כַּאֲשֶׁר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁתָּרוּ עַד עַכְשָׁו, לֹא נִמְצָא אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל סְפִינָה שֶׁנִּטְּרְפָה בַּיָּם, וּבְכֵן אֲנוּסִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַסְכִּים לַדֵּעָה שֶׁחִוָּה הַאִינְגֵ’נֵר בְּעִנְיָן זֶה קֹדֶם לָכֵן.

מִכֵּף־הַמְּצִיאָה וְעַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיָה מֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין וְאֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה עָבְרּו בִּמְהִירוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִגִּיעוּ אֶל הָעַקְמוּמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה אֶלָּא לְאַחַר חֲצוֹת הַלָּיְלָה.

בְּמָקוֹם זֶה הָיָה רֹחַב אֲפִיק הַנַּחַל כִּשְׁמוֹנִים רֶגֶל וְקָשֶׁה הָיָה לְעָבְרוֹ, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקֹּשִׁי הַזֶּה וְהוּא נִגַּשׁ מִיָּד אֶל הַמְּלָאכָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲיֵפִים וּתְשׁוּשֵׁי כֹּחַ – וְאֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר. הֵם עָבְרוּ דֶרֶך אֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר וְהַמַּעֲשֶׂה בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוֹגִיעַ אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה. וּלְפִיכָךְ כָּלְתָה נַפְשָׁם לְמַהֵר וְלָשׁוּב אֶל בֵּיתָם כְּדֵי לֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב וְלִשְׁכַּב לִישׁוֹן. אִלּוּ הָיָה גָשׁוּר גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי הַנַּחַל, כִּי אָז הִגִּיעוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּמֶשֶׁךְ רֶבַע שָׁעָה.

הַלָּיְלָה הָיָה אָפֵל עַד מְאֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁקַד פֶּנְקְרוֹף לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתוֹ לַעֲשׂוֹת מֵעֵין רַפְסוֹדָה, אֲשֶׁר בְּסִיוּעָהּ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹר אֶת נַחַל־הַתּוֹדָה. הוּא וְנֶב תָּפְסוּ אֶת הַקַּרְדֻּמּוֹת בִּידֵיהֶם וּבָחֲרוּ שְׁנֵי אִילָנוֹת רְאוּיִים לַדָּבָר, שֶׁגָּדְלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, וְהִתְחִילוּ חוֹטְבִים בְּתַחְתִּיתָם עַל מְנָת לְהַפִּילָם אָרְצָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט יָשְׁבוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל וְהָיוּ מְצַפִּים לְבוֹא הַרֶגַע, שֶׁחַבְרֵיהֶם יִהְיוּ זְקוּקִים לְעֶזְרָתָם, תַּחַת אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט הִתְּהַלֵּךְ הֵנָּה וָשׁוֹב, בְּלִי לְהִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה. לְאַחַר שֶׁעָבַר הָעֶלֶם עַל שְׂפַת הַנַּחַל כִּבְרַת אֶרֶץ לְעֻמַּת הַזֶּרֶם, חָזַר פִּתְאֹם בִּמְהִירוּת וְהֵרְאָה בְּיָדוֹ כְּלַפֵֹי הַנַּחַל וְקָרָא:

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ, דְּבַר־מָה צָף שָׁם עַל פְּנֵי הַמָּיִם!”

פֶּנְקְרוֹף הִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן וְרָאָה בַּחֲשֵׁכָה דְּבַר־מָה מִתְנוֹעֵעַ הוֹלֵךְ וְשָׁט עַל פְּנֵי הַנַּחַל וּמִיָּד קָרָא:

“הֲרֵי זוֹ סִירָה!”

הַכֹּל מִהֲרוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, וְלְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל רָאוּ וְהִנֵּה סִירָה צָפָה וּבָאָה עִם הַזֶּרֶם.

“הוֹי סִירָה, גְּשִׁי הֵנָּה!” קָרָא הַסַּפָּן מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל שֶׁל בַּעַל אֻמָּנוּת, שֶׁעֲדַיִן נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ מִקְצָתוֹ, וְלֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאוּלַי מוּטָב הָיָה אִלּוּ הֶחֱרִיש וְלֹא הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

אֲבָל קְרִיאָתוֹ הָיְתָה לַשָּׁוְא: אֵין קוֹל וְאֵין מַעֲנֶה. עַד כֹּה וָכֹה וְהַסִּירָה הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה וּכְשֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה כְּעֶשֶׂר פְּסִיעוֹת לִמְקוֹם מַעֲמַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, קָרָא הַסַּפָּן:

“אֲבָל הֲרֵי זוֹ הַפִּירוֹגָה שֶׁלָּנוּ! הִיא נִתְּקָה אֶת הַחֲבָלִים וְצָפָה בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם! וְאָכֵן יָפֶה עָשְׂתָה, כִּי בָּאָה בְּעִתָּהּ!”

“הַפִּירוֹגָה שֶׁלָנוּ?…” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּקוֹל דְּמָמָה כִּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ.

פֶּנְקְרוֹף צָדַק. אוֹתָהּ הַסִּירָה הָיְתָה הַפִּירוֹגָה, אֲשֶׁר חֲבָלֶיהָ הָיוּ נְתוּקִים וְהִיא צָפָה וּבָאָה לְבַדָּהּ מִמְּקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה! מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְמַהֵר וּלְתָפְסָהּ מִדֵּי עָבְרָהּ, קֹדֶם שֶׁהַזֶּרֶם הָעַז יַעֲבִירֶנָּה אֶת תּוֹצָאַת הַנַּחַל וְיִשָּׂאֶנָּה הַיָּמָה. וְאָמְנָם זְרִיזוּתָם שֶׁל נֶב וּפֶנְקְרוֹף עָמְדָה לָהֵם לַעֲצֹר בָּהּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל מוֹט אָרֹךְ וּלְמָשְׁכָהּ אֶל שְׂפַת הַנָּחַל.

הָאִינְגֵ’נֵר קָפַץ אֶל תּוֹכָהּ רִאשׁוֹן וְאָחַז בַּחֲבָלֶיהָ וּמִשֵּׁשׁ בָּהֶם, כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם בֶּאֱמֶת נִתְּקוּ מֵחֲמַת חִכּוּךְ בְּחֻדֵּי הַסְּלָעִים.

“מִקְרֶה זֶה,” אָמַר אֵלָיו הַכַּתָּב בְּלַחַשׁ, “הֲרֵיהוּ בֶּאֱמֶת…”

“תָּמוּהָ בְּיוֹתֵר!” הִשְׁלִים כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת דִּבְרֵי אִישׁ שִׂיחוֹ.

מִכָּל מָקוֹם, בֵּין שֶׁהָיָה תָּמוּהָ וּבֵין לָאו, אֲבָל מִקְרֶה צוֹלֵחַ וַדַּאי הָיָה!

אַחֲרֵי הָאִינְגֵ’נֵר יָרְדוּ גַם שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶל הַסִּירָה.

הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים בַּדָּבָר, שֶׁהַחֶבֶל נִתַּק מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁחַק עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים, אֶלָּא הָיוּ תְּמֵהִים בְּיוֹתֵר שֶׁהַפִּירוֹגָה בָּאָה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהֵם נִמְצְאוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל וְיָכְלוּ לְתָפְסָהּ מִדֵּי עָבְרָהּ, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ אֵחֲרָה לָבוֹא כְּרֶבַע שָׁעָה, וַדַּאי נִשְּׂאָה אֶל הַיָּם וְאָבְדָה לְעוֹלָם.

אִלּוּ הָיוּ חַיִּים בַּזְּמָן שֶׁבְּנֵי אָדָם הָיוּ מַאֲמִינִים בְּרוּחוֹת טוֹבוֹת, וַדַּאי הָיָה הַמִּקְרֶה הַזֶּה מַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה שׁוֹלֵט עֶצֶם שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, שַׂר עֶלְיוֹן הַדּוֹאֵג לִבְנֵי אָדָם פְּלִיטֵי שֶׁבֶר אֳנִיָּה וְשׁוֹקֵד עַל טוֹבָתָם!

לְאַחַר טְפִיחוֹת אֲחָדוֹת בַּמַּיִם בַּמְּשׁוֹטִים הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה. הֵם מָשְׁכוּ אֶת הַסִּירָה אֶל הַיַּבָּשָׁה וְהִנִּיחוּהָ בְּקִרְבַת הַקָּמִינִים וְאַחַר מִהֲרוּ אֶל הַסֻּלָּם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל טוֹףּ נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זַעַם, וְנֶב, שֶׁחִפֵּשׂ אֶת הַשְּׁלָבִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֻלַּם הַחֲבָלִים, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה…

סֻלַּם־הַחֲבָלִים נֶעְלַם וְאֵינֶנוּ.

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

קְרִיאוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – לַיְלָה בַּקָּמִינִים – חִצּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט – מַחֲשֶׁבֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית – תְּשׁוּעָה שֶׁבָּאָה בְּהֶסַּח־הַדַּעַת – מַה שֶׁקָּרָה בָּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית – כֵּיצַד זָכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְשָׁרֵת חָדָשׁ

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד תַּחְתָּיו לֹא דִבֵּר דָּבָר. חֲבֵרָיו הָיוּ מְמַשְׁמְשִׁים בַּחֲשֵׁכָה וְחִפְּשׂוּ אֶת הַסֻּלָּם בֵּין עַל חוֹמַת הַגְּרָנִית, שֶׁמָּא הֶעְתִּיקָה הָרוּחַ אֶת הַסֻּלָּם מִמְּקוֹמוֹ וְהִטְּתָה אוֹתוֹ הַצִּדָּה, וּבֵין עַל הַקַּרְקַע, שֶׁמָּא הֻתַּר וְנָפָל… וְאוּלָם חִפּוּשֵׂיהֶם הָיוּ לְבַטָּלָה, כִּי הַסֻּלָּם נֶעְלָם. אָז עָלְתָה עַל דַּעְתָּם הַשְׁעָרָה, שֶׁפֶּרֶץ־רוּחַ חָזָק וַדַּאי תָּפַשׂ אֶת הַסֻּלָּם וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל בְּלִיטַת־הַקִּיר הָעֶלְיוֹנָה, וְאוּלָם מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה הָעֲמֻקָּה לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין דָּבָר.

“אִם מַעֲשֵׂה־לֵיצָנוּת הוּא,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵיהוּ אַכְזָרִי בְּיוֹתֵר! בְּנֵי אָדָם בָּאִים אֶל בֵּיתָם וּמְבַקְּשִׁים לַעֲלוֹת אֶל חַדְרָם וְאֵינָם מוֹצְאִים אֶת הַמַּדְרֵגָה – מַעֲשֵׂה־לֵיצָנוּת כָּזֶה אֵין בּוֹ כְּדֵי לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם עֲיֵפִים וִיגֵעִים!”

גַּם נֶב הִבִּיעַ אֶת חֲמַת רוּחוֹ בִּקְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת.

“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר בְּשׁוּם פָּנִים, שֶׁהָרוּחַ עָשְׂתָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הֲרֵינִי מַתְחִיל לְהַאֲמִין, שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן מִתְרַגְּשִׁים דְּבָרִים תְּמוּהִים וּמְשֻׁנִּים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“דְּבָרִים תְּמוּהִים וּמְשֻׁנִּים?” עָנָהוּ סְפִּילֶט, “אָכֵן טוֹעֶה אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף, אֵין לְךָ דָבָר טִבְעִי מִן הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָנוּ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְקַדְנוּ, בָּא מִי־שֶׁהוּא וְכָבַשׁ אֶת דִּירָתֵנוּ וְהֶעֱלָה אֶת הַסֻּלָּם לְמָעְלָה!”

“בָּא מִי־שֶׁהוּא!” קָרָא הַסַּפָּן. “וּמִי הוּא אֵפוֹא הַבָּא?…”

“וַדַּאי אוֹתוֹ הַצַּיָד בַּעַל גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “רַק הוּא וְלֹא אַחֵר הֵבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי צָרָה זוֹ!”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ קְלָלָה שֶׁפָּרְצָה מִפִּיו, כִּי לֹא יָכֹל עוֹד לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ, “אֲבָל אִם בֶּאֱמֶת נִמְצָא שָׁם אָדָם, הָבָה אַשְׁמִיעֶנוּ אֶת קוֹלִי וְיַעֲנֵנִי.”

וְהַסַּפָּן הֵרִים אֶת קוֹלוֹ, קוֹל רַעַם, וְקָרָא קְרִיאַת “הוֹ, הוֹ!” מְמֻשָּׁכָה, אֲשֶׁר הֵדָהּ הָיָה מְפוֹצֵץ וּמִתְגַּלְגֵּל בְּכֹחַ עַל פְּנֵי כָּל הָאִי כֻּלּוֹ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִטּוּ אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ וּמְדֻמִּים הָיוּ כְּאִלּוּ מִמְּרוֹם אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נִשְׁמְעָה מֵעֵין צַהֲלַת צְחוֹק פְּרוּעָה, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ. אֲבָל שׁוּם קוֹל לֹא עָנָה לִקְרִיאוֹתָיו הָאַדִּירוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהוּא חָזַר וְהִשְׁמִיעַ אוֹתָן כַּמָּה פְּעָמִים.

מַעֲשֵׂה מֵעֵין זֶה הָיָה בּוֹ לְהַרְגִּיז אֲפִילוּ בְּנֵי אָדָם מְתוּנִים וְקָרֵי־מֶזֶג בְּיוֹתֵר, וְלֹא כָּל שֶׁכַּן אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִהְיוֹת מְתוּנִים בְּנִדּוֹן זֶה כְּלָל. הֵם הָיוּ נְתוּנִים בְּמַצָּב, שֶׁכָּל מִקְרֶה, וַאֲפִילוּ הֵקֵל שֶׁבַּקַּלִּים, הָיָה רַב־עֶרֶךְ לְגַבָּם, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן מִקְרֶה מִיֻחָד בְּמִינוֹ וּמֻפְלָא כָּזֶה, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא קָרָם מִיּוֹם שִׁבְתָּם עַל פְּנֵי הָאִי, זֶה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.

הַמְּאֹרָע הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ הִשְׁכִּיחָם אֶת עֲיֵפוּתָם הָרַבָּה, וּנְבוֹכִים וְאוֹבְדֵי־עֵצוֹת עָמְדוּ לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת. שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת אָחִיו שְׁאֵלוֹת וְלֹא יָדְעוּ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבוֹת וְשִׁעֲרוּ הַשְׁעָרוֹת, אֲשֶׁר כָּל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה חַסְרַת־הִגָּיוֹן מֵחֲבֶרְתָּהּ. נֶב הָיָה מֵצַר וּמִתְאוֹנֵן בְּיִחוּד עַל אֲשֶׁר נִטְּלָה מִמֶּנּוּ הַיְּכֹלֶת לָבוֹא אֶל בֵּית־הַבִּשּׁוּל שֶׁלּוֹ, כִּי צֵדַת הַדֶּרֶךְ אָזְלָה כֻּלָּהּ וּלְהַשִּׂיג מָזוֹן אַחֵר אִי אֶפְשָׁר הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֵינוּ, שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ עַכְשָׁו שׁוּם בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַמְתִּין לְאוֹר הַיּוֹם וְלַעֲשׂוֹת מָחָר אֶת כָּל הַמֻּטָּל עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת עַל פִּי מַצַּב הַדְּבָרִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָבָה נֵלֵךְ עַכְשָׁו אֶל הַקָּמִינִים. שָׁם נִמְצָא לָנוּ מַחֲסֶה בַּלַּיְלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְהֵא לָנוּ מַה לֶאֱכֹל, הֲרֵי נוּכֵל לְכָל הַפָּחוֹת לִשְׁכַּב וְלִישֹׁן שָׁם.”

“אֲבָל מִי הוּא אוֹתוֹ בֶּן הַבְּלִיַּעַל, אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ מַעֲשֵׂה־תַּעֲלוּלִים זֶה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף שׁוּב פַּעַם, כִּי הַמְּאֹרָע הַמְשֻׁנֶּה הִרְגִּיזוֹ וְהִכְעִיסוֹ בְּיוֹתֵר וְדַעְתּוֹ לֹא יָכְלָה לְהִתְקָרֵר.

וְאוּלָם הַשְּׁאֵלָה, מִי הוּא אוֹתוֹ “בֶּן הַבְּלִיַּעַל” לֹא הָיְתָה עַכְשָׁו אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל מַה בְּכָךְ, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְלָלֶכֶת אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנָת לְצַפּוֹת שָׁם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְטוֹףּ לַעֲמֹד הַלַּיְלָה עַל הַמִּשְׁמָר תַּחַת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְגָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה, שֶׁכָּל פְּקֻדָּה שֶׁנִּצְטַוֶּה עָלֶיהָ טוֹףּ הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ בְּדִיּוּק וּבְלִי לְעַרְעֵר עָלֶיהָ. וּבְכֵן הִתְיַצֵּב הַכֶּלֶב הֶחָרוּץ עַל הַמִּשְׁמָר לְרַגְלֵי קִיר הַגְּרָנִית וַאֲדוֹנָיו וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מַחֲסֶה בֵּין הַסְּלָעִים.

מִי שֶׁמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, שהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָעֲיֵפִים יָשְׁנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה יָפֶה עַל גַּבֵּי קַרְקַע הַחוֹל שֶׁל הַקָּמִינִים, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. הַמְאֹרָע הֶחָדָשׁ, בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא מִקְרֶה, אֲשֶׁר סִבּוֹתָיו תִּתְגַּלֶּינָה לְאוֹר הַיּוֹם הַבָּא, וּבֵין שֶׁיַּד אָדָם בָּאֶמְצַע, הִרְגִּיז אוֹתָם יוֹתֵר מִדַּי וְלֹא הִנִּיחָם לִישֹׁן. וְחוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה מִשְׁכָּבָם נוֹחַ כָּל עִקָּר וְקָשֶׁה הָיָה לָהֶם לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֲנוּסִים הָיוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם וּלְהַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן שֶׁבֵּית־דִּירָתָם תָּפוּס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְנִבְצְרָה מֵהֶם לָשׁוּב וּלְתָפָסוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

אַרְמוֹן־גְּרָנִית זֶה לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם בֵּית־דִּירָה בִּלְבָד אֶלָּא גַם אָסָם, בֵּית־אוֹצָר וּבֵית־גְּנָזִים. שָׁם הָיָה שָׁמוּר כָּל רְכוּשָׁם וְקִנְיָנָם, כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, הַמַּכְשִׁירִים, כְּלֵי הַמְּלָאכָה, צָרְכֵי־הַיְּרִיָּה, צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁרָכְשׁוּ וְיָצְרוּ. וְאִם כָּל רְכוּשָׁם זֶה הָיָה לָבַז, הֲרֵי אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהַתְחִיל אֶת הַכֹּל שֵׁנִית וְלִיצֹר לָהֶם שׁוּב פַּעַם גַּם כְּלֵי נֶשֶׁק וְגַם כְּלֵי מְלָאכָה! מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת מָרוֹת כָּאֵלֶּה יָצָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם פַּעַם בְּפַעַם הַחוּצָה, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם טוֹףּ שׁוֹקֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ יָפֶה. רַק כּוֹרֶשׁ סְמִית לְבַדּוֹ הָיָה מְצַפֶּה לְאַחֲרִית הַדָּבָר מִתּוֹךְ סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ־רוּחַ שֶׁהָיוּ מְיֻחָדִים לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבִּינָתוֹ הֶחָרִיפָה הִתְמַרְמְרָה כְּנֶגֶד הָרַעְיוֹן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי חִידָה שֶׁאֵין לָהּ פִּתְרוֹנִים, וְהֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל שֶׁמִּתְגַנְּבִים בְּלִבּוֹ הַרְהוֹרִים, כִּי מִסָּבִיב לוֹ וְאוּלַי לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ הַשְׁפָּעָה כְּמוּסָה, שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ וּמָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְכִּים הַסְכָּמָה גְּמוּרָה לְדַעְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלַחַשׁ עַל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם פֵּשֶׁר, אֲשֶׁר שָׂמוּ לְאַל אֶת בִּינָתָם וְאֶת נִסְיוֹנָם. בָּרוּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁתַּעֲלוּמָה שׁוֹלֶטֶת עַל פְּנֵי אִי זֶה, אֲבָל מִי חָכָם וְיַעֲמֹד עָלֶיהָ? – הֶרְבֶּרְט אַף הוּא הָיָה נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה לַחֲשֹׁב בְּעִנְיָן זֶה וְהוּא פָּנָה פַּעַם בְּפַעַם אֶל הָאִינְגֵ’נֵר בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת. וַאֲשֶׁר לְנֶב, הִנֵּה סוֹפוֹ שֶׁבָּא לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵינוֹ נוֹגֵעַ אֵלָיו, אֶלָּא עֶסְקוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו הוּא, וְלוּלֵא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְזַלְזֵל בִּכְבוֹד חֲבֵרָיו, הָיָה יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה כְּשֵׁם שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!

יוֹתֵר מִכֹּל הִתְמַרְמֵר פֶּנְקְרוֹף וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ לְאֵין הָכִיל.

“אַךְ מַעֲשֵׂה־הִתּוּלִים הוּא!” קָרָא בְּזַעַם, “אַךְ מַעֲשֵׂה־הִתּוּלִים הוּא שֶׁעָשׂוּ לָנוּ! אֵינִי אוֹהֵב אֶת מַעֲשֵׂי הַלֵּיצָנוּת וְאֶת הַמַּהֲתַלּוֹת, וְאוֹי אוֹי לוֹ לַלֵּיצָן אֲשֶׁר יִפֹּל בְּיָדִי!”

אַךְ נִצְנְצוּ קַוֵּי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים, קָמוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְשָׂמוּ אֶת כָּל זֵינָם עֲלֵיהֶם וְיָצְאוּ אֶל הַחוֹף. אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הוֹפִיעָה עָלָיו בְּכָל בֹּקֶר אֶת קַרְנֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת, צָרִיךְ הָיָה לְהִגָּלוֹת עוֹד מְעַט לְעֵין רוֹאִים. וְכָךְ הָיָה: עוֹד טֶרֶם הִגִּיעָה שְׁעַת חָמֵשׁ, וְהִנֵּה נִרְאוּ מִבַּעַד לְמָסַךְ הֶעֱלִים וְהַצְּמָחִים חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁתְּרִיסֵיהֶם הָיוּ סְגוּרִים.

מִצַּד זֶה הָיָה אֵפוֹא הַכֹּל כַּסֵּדֶר, וְאוּלָם צְעָקָה פָּרְצָה מִפִּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמַרְאֵה הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר בְּצֵאתָם סְגָרוּהָ עַל מַסְגֵּר, וְעַכְשָׁו הָיְתָה פְּתוּחָה לִרְוָחָה.

וּבְכֵן חָדַר מִי־שֶׁהוּא אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. דָּבָר זֶה הֻבְרַר עַכְשָׁו לְאֵין סָפֵק.

סֻלַּם־הַחֲבָלִים הָעֶלְיוֹן, שֶׁהָיָה תָּלוּי מִן הַפֶּתַח עַד לַבְּלִיטָה שֶׁבְּקִיר הַסֶּלַע, הָיָה קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ; וְאוּלָם הַסֻּלָּם הַתַּחְתּוֹן הָיָה מָשׁוּךְ לְמַעְלָה עַד לְמִפְתַּן הַדֶּלֶת. וּבְכֵן הָיָה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהַמִּתְפָּרְצִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עָשׂוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּדֵי לִהְיוֹת בְּטוּחִים מִכָּל סַכָּנָה וּמִכָּל פְּגִיעָה מִצַּד אֲדוֹנֵי הַבָּיִת.

מִי וָמִי הָיוּ הַמִּתְפָּרְצִים הַלָּלוּ וּמַה מִסְפָּרָם – דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה עֲדַיִן לְבָרֵר, מִשּׁוּם שָׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נִרְאָה לָעָיִן.

שׁוּב הֵרִים פֶּנְקְרוֹף אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא אֶת קְרִיאָתוֹ.

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

“נְבָלִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “יְשֵׁנִים בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה כִּבְנֵי בָּיִת! אִי לָכֶם פִּירָטִים, שׁוֹדְדִים, לִסְטִים! אִי לָכֶם, זַרְעוֹ שֶׁל דְּז’וֹן בּוּל!”

בְּשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף, שֶׁאֲמֵרִיקָנִי הָיָה וּמִנְהַג בְּנֵי אַרְצוֹ בְּיָדוֹ, הָיָה מְכַנֶּה אָדָם “זַרְעוֹ שֶׁל דְּז’וֹן בּוּל”, הָיָה מִתְכַּוֵּן בְּכָךְ לְהַעֲלִיבוֹ וּלְגַנּוֹתוֹ תַּכְלִית הָעֶלְבּוֹן וְהַגְּנוּת.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַיּוֹם הָלַךְ וָאוֹר וְהֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הִבְהִיקָה מִנֹּגַהּ קַרְנֵי הַשָּׁמֶשׁ. וְאוּלָם שֶׁקֶט וּדְמָמָה שָׁלְטוּ בּוֹ גַּם מִבַּיִת וְגַם מִחוּץ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲדַיִן תּוֹהִים וּמְפַקְפְּקִים, אִם בֵּית־הַדִּירָה שֶׁלָּהֶם תָּפוּס הוּא עַל יְדֵי מִי־שֶׁהוּא וְאִם לָאו, אַף עַל פִּי שֶׁמַּצַּב הַסֻּלָּם הוֹכִיחַ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁתָּפוּס הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַמִּתְפָּרְצִים אֶל הַבַּיִת, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיקוּ לִבְרֹחַ מִשָּׁם.

אָז נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לִקְשֹׁר חֶבֶל אֶל חֵץ, לִירוֹת אֶת הַחֵץ אֶל בֵּין הַשְּׁלַבִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַסֻּלָּם, שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל מִפְתַּן הַפֶּתַח. וְכֵיוָן שֶׁיִּפְגַּע הַחֵץ בַּמַּטָּרָה, מִיָּד יִמְשְׁכוּ בַּחֶבֶל וְהַסֻּלָּם יֵרֵד מַטָּה וְשׁוּב יוּקַם הַחִבּוּר בֵּין הָעוֹמְדִים עַל הָאָרֶץ וּבֵין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאִם תַּחְבּוּלָה זוֹ תְּהִי נַעֲשֵׂית מִתּוֹךְ זְרִיזוּת, הָיְתָה תִּקְוָה שֶׁתַּצְלִיחַ. לְאָשְׁרָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ הַקְּשָׁתוֹת וְהַחִצִּים שֶׁלָּהֶם שְׁמוּרִים בְּאַחַד הַמִּסְדְּרוֹנוֹת שֶׁל הַקָּמִינִים וְשָׁם הָיוּ מֻנָּחִים גַּם כַּמָּה עֲשָׂרוֹת אַמּוֹת שֶׁל חֲבָלִים דַּקִּים וְקַלִּים, שֶׁהֻפְשְׁלוּ מִסִּיבִים. פֶּנְקְרוֹף גּוֹלֵל אֶת הַחֶבֶל הַזֶּה וְקָשַׁר אֶת קָצֵהוּ אֶל אַחַד הַחִצִּים, שֶׁהָיָה מְעֻטָּר יָפֶה בְּנוֹצוֹת. הֶרְבֶּרְט עָרַךְ אֶת חִצּוֹ עַל יֶתֶר הַקֶּשֶׁת וְכִוֵּן בְּשִׂים לֵב אֶת מֶבָּטָיו כְּלַפֵּי קְצֵה הַסֻּלָּם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב נִרְתְּעוּ קְצָת לַאֲחוֹרֵיהֶם, כְּדֵי לִרְאוֹת יָפֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה לְיַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הַכַּתָּב כּוֹנֵן אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח.

מֵיתַר הַקֶּשֶׁת הַמָּתוּחַ חָזַר לִמְקוֹמוֹ, הַחֵץ שָׁרַק בָּאֲוִיר כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַחֶבֶל וְעָבַר בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁלַבִּים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַסֻּלָּם.

הַנִּסָּיוֹן עָלָה יָפֶה.

הֶרְבֶּרְט תָּפַס מִיָּד אֶת קְצֵה הַחֶבֶל, וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִתְחִיל מוֹשְׁכוֹ כְּדֵי לְהוֹרִיד מַטָּה אֶת הַסֻּלָּם, הוּשְׁטָה זְרוֹעַ בֵּין הַדֶּלֶת וְהַחוֹמָה וְהֶעֶלְתָה בִּמְהִירוּת אֶת הַסֻּלָּם אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“נָבָל שֶׁבִּנְבָלִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “רְצוֹנְךָ לִטְעֹם טַעַם כַּדּוּר עוֹפֶרֶת? הַמְתֵּן שָׁעָה קַלָּה – עוֹד מְעַט וְיַטְעִימוּךָ!”

“אֲבָל מִי הוּא זֶה?” שָׁאַל נֶב.

“מִי הוּא? כְּלוּם לֹא הִכַּרְתּוֹ?…”

“לֹא.”

“אֲבָל הֲרֵי זֶה קוֹף, חֲתוּל־יָם, סַפַּז’וּ, אוּרַנְג־אוּטַנְג, פַּוְיַן, גּוֹרִילָה! בֵּית־הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ כְּבָשׁוּהוּ קוֹפִים! הֵם טִפְּסוּ עָל וְעָלוּ אֶל תּוֹכוֹ דֶרֶךְ הַסֻּלָּם בִּשְׁעַת הֵעָדְרֵנוּ!”

וּכְאִלּוּ לְאַמֵּת אֶת דִּבְרֵי הַסַּפָּן פָּתְחוּ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בַּעֲלֵי אַרְבַּע־יָדַיִם אֶת הַתְּרִיסִים וְעָמְדוּ בַּחַלּוֹנוֹת וְקִדְּמוּ אֶת פְּנֵי אֲדוֹנֵי הַמָּקוֹם בְּאַלְפֵי מִינֵי הַעֲוָיוֹת וַעֲקִימוֹת־פָּנִים.

“הֲרֵי יָדַעְתִּי, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה־לֵיצִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֲבָל הִנְנִי לְשַׁלֵּם לְאַחַד הַבַּדְחָנִים הַלָּלוּ אֶת גְּמוּלוֹ!”

וְהַסַּפָּן הֵרִים אֶת נִשְׁקוֹ וְכוֹנֵן אוֹתוֹ אֶל מוּל אַחַד הַקּוֹפִים וְיָרָה. הַכֹּל בָּרְחוּ וְנֶעֶלְמוּ, חוּץ מֵאֶחָד שֶׁנִּפְגַּע פְּגִיעַת מָוֶת וְנִתְגַּלְגֵּל מַטָּה וְנָפַל עַל גַּבֵּי הַחוֹף.

קוֹף זֶה בַּעַל קוֹמָה הָיָה וְנִמְנָה בְּלִי סָפֵק עַל הַמִּין הָעֶלְיוֹן שֶׁל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלֵי־אַרְבַּע הַיָּדָיִם. בֵּין שֶׁהָיָה שִׁמְפַּנְזָה אוֹ אוֹרַנְג־אוּטַנְג וּבֵין שֶׁהָיָה גּוֹרִילָה אוֹ קוֹף אֶרֶךְ־הַזְּרוֹעוֹת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בָּרוּר הָיָה, שֶׁהוּא מִבְּנֵי הַקּוֹפִים שֶׁדְּמוּת תַּבְנִיתָם דּוֹמָה לָזוֹ שֶׁל בְּנֵי אָדָם. הֶרְבֶּרְט אָמַר עָלָיו שֶׁהוּא אוֹרַנְג־אוּטַנְג, וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁהָעֶלֶם הָיָה בָּקִי בְּזוֹאוֹלוֹגְיָה.

“חַיָּה יָפָה!” קָרָא נֶב.

“אָמְנָם כֵּן, יָפָה הִיא, כִּדְבָרֶיךָ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל אֵין זֶה פּוֹתֵר עֲדַיִן אֶת הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד נַעֲלֶה אֶל בֵּית־הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ!”

“הֶרְבֶּרְט רוֹבֶה קַשָּׁת מְצֻיָּן הוּא,” אָמַר הַכַּתָּב, “וַהֲרֵי קַשְׁתּוֹ עִמָּנוּ פֹּה! הָבָה יְנַסֶּה שׁוּב פָּעַם!”

“יָפֶה דִּבַּרְתָּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁשָּׁכַחְתָּ שֶׁהַקּוֹפִים נוֹכְלִים עֲרוּמִים הֵם וְשׁוּב לֹא יֵרָאוּ לְעֵינֵינוּ בַּחַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּמָתִים בְּיָדֵנוּ. וּכְשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי אֶת הַשַּׁמּוֹת, שֶׁהַלָּלוּ עֲלוּלִים לַעֲרֹךְ בַּחֲדָרִים וּבַמַּחְסָן…”

“עָלֵינוּ לְהִזְדַּיֵן בְּסַבְלָנוּת, יְדִידִי,” שִׁסַּע כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת דְּבָרָיו. “הַחַיּוֹת הַלָּלוּ לֹא תּוּכַלְנָה לַעֲמֹד זְמָן הַרְבֵּה בִּפְנֵי הַמָּצוֹר שֶׁלָּנוּ!”

“דַּעְתִּי לֹא תִּתְקָרֵר,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “כָּל זְמָן שֶׁלֹּא נְגָרֵשׁ מִן הַבַּיִת אֶת כֻּלָּן. אֶפֶס הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי סְמִית, כַּמָּה תְּרֵיסָרִים שֶׁל הַבַּדְחָנִים הַלָּלוּ מִסְתּוֹפְפִים שֵׁם לְמַעְלָה?”

עַל שְׁאֵלָתוֹ זוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף קָשֶׁה הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, וַאֲשֶׁר לַהַצָּעָה, שֶׁהָעֶלֶם יְנַסֶּה שׁוּב פַּעַם אֶת הַתַּחְבּוּלָה שֶׁלּוֹ, הִנֵּה לֹא הָיְתָה הַפַּעַם כִּמְעַט כָּל תִּקְוָה שֶׁהַנִּסָּיוֹן יַצְלִיחַ, כִּי הַקּוֹפִים הִכְנִיסוּ אֶת קְצֵה הַסֻּלָּם אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּשֶׁחָזְרוּ וּמָשְׁכוּ אֶת הַחֶבֶל, נִתֵּק הַחֶבֶל וְהַסֻּלָּם לֹא יָרָד.

מַצַּב הַדְּבָרִים הָיָה בֶּאֱמֶת קָשָׁה מִנְּשׂא. פֶּנְקְרוֹף הִתְמַרְמֵר וְהִתְקַצֵּף. אָמְנָם כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה בּוֹ צַד מְגֻחָךְ, אֶלָּא שֶׁבְּעֵינֵי פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה מְבַדֵּחַ כָּל עִקָּר. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁסּוֹף סוֹף יַחְזְרוּ וְיִכְבְּשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת בֵּיתָם וִיגָרְשׁוּ אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁתְּפָסוּהוּ, אֲבָל אֵימָתַי וְכֵיצַד? – עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּשִׁיב תְּשׁוּבָה.

עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְהַקּוֹפִים לֹא נִרְאוּ לָעָיִן. אֶפֶס הֵם נִמְצְאוּ בְּקֵרוּב מָקוֹם וְלֹא זָזוּ מִשָּׁם, כִּי פַּעַם בְּפַעַם הוֹצִיאוּ בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת אוֹ בְּעַד הַפֶּתַח סַנְטֵר אוֹ כַּף יָד, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִזְדָּרְזוּ וְשָׁלְחוּ בָּהֶם כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת.

“הָבָה נִתְחַבֵּא,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶפְשָׁר שֶׁהַקּוֹפִים יַחְשְׁבוּ שֶׁהָלַכְנוּ לָנוּ וְשׁוּב יֵרָאוּ בַּחַלּוֹנוֹת. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט יִסְתַּתְּרוּ אֲחוֹרֵי סְלָעִים וְיִירוּ אֶל כָּל קוֹף שֶׁיִּגָּלֶה לְעֵינֵיהֶם.”

וְכָךְ עָשׂוּ. הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם, שְׁנֵי הַקַּלָּעִים הַמְּצֻיָּנִים שֶׁבֵּין הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, הִסְתַּתְּרוּ אֲחוֹרֵי סְלָעִים כִּמְטַחֲוֵי־רוֹבֶה וְהָיוּ סְמוּיִים מֵעֵינֵי הַקּוֹפִים. וְעַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב, עָלוּ שְׁאָר חַבְרֵיהֶם עַל הָרָמָה וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַיַּעַר לָצוּד צַיִד, כִּי הִגִּיעָה שְׁעֵת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר וְהַצֵּדָה אָזְלָה מִכְּלֵיהֶם.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה שָׁבוּ הַצַּיָּדִים וְהֵבִיאוּ יוֹנֵי־סֶלַע אֲחָדוֹת, וְצָלוּן בְּאֵשׁ כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה לְאֵל יָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא נִרְאָה אַף קוֹף אֶחָד.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט הָלְכוּ לִטֹּל חֶלְקָם בַּסְּעֻדָּה וּבֵינְתַיִם עָמַד טוֹףּ עַל הַמִּשְׁמָר מִתַּחַת לַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. מִשֶּׁאָכְלוּ, חָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְשׁוּב יָשְׁבוּ בַּמַּאֲרָב.

עָבְרוּ עוֹד שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְהַמַּצָּב לֹא נִשְׁתַּנָּה. בַּעֲלֵי אַרְבַּע הַיָּדַיִם מָנְעוּ עַצְמָם מִלָּתֵת אַף אוֹת־חַיִּים כָּל־שֶׁהוּא, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְדַמּוֹת, שֶׁהֵם בָּרְחוּ וְנֶעֱלָמוּ. וְאוּלָם קָרוֹב לְוַדַּאי הָיָה, שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל הָאֶחָד מֵהֶם וְרַעַם הַיְרִיָּה הִפְחִידוּם וְהִבְעִיתוּם עַד מְאֹד וְהֵם הִתְחַבְּאוּ בַּפִּנּוֹת שֶׁבְּחַדְרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹ בַּמַּחְסָן וְיָשְׁבוּ דוֹמְמִים וְשׁוֹקְטִים. וּכְשֶׁהִרְהֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּכָל הָרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם הָאָצוּר בְּאוֹתוֹ הַמַּחְסָן, פָּקְעָה סוֹף סוֹף הַסַּבְלָנוּת, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר יְעָצָם לְהִזְדַּיֵּן בָּהּ, וְחֵמָה עַזָּה תָּקְפָה אוֹתָם. וְאָמְנָם צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם טַעַם מַסְפִּיק לְהִתְמַרְמֵר וּלְהִתקַצֵּף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“הַמַּצָּב קָשֶׁה מִנְשׂא,” אָמַר סוֹף סוֹף הַכַּתָּב, “וְאֵין לָדַעַת מָתַי יַגִּיעַ קִצּוֹ!”

“הֲרֵי צְרִיכִים אָנוּ סוֹף סוֹף לְגָרֵשׁ אֶת הַנְּבָלִים הַלָּלוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אָנוּ נַכְרִיעַ אוֹתָם וְאִלּוּ גַם הָיוּ עֶשְׂרִים, אֶלָּא שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים! וְכִי אֵין שׁוּם תַּחְבּוּלָה לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם?”

“יֵשׁ וָיֵשׁ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר מַחֲשָׁבָה חֲדָשָׁה עָלְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל דַּעְתּוֹ.

“תַּחְבּוּלָה אַחַת?” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “אִם אֵין תַּחְבּוּלוֹת הַרְבֵּה טוֹבָה גַּם תַּחְבּוּלָה אַחַת! וּמַה טִיבָהּ?”

“עָלֵינוּ לְנַסּוֹת לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶךְ תּוֹצָאַת הַיְּאוֹר הַיְשָׁנָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“הוֹי, אֶלֶף אַלְפֵי שֵׁדִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “אֵיךְ לֹא עָלָה הַדָּבָר עַל דַּעְתִּי אָנִי!”

וְאָכֵן לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לַחְדֹּר עַל יָדָהּ אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כְּדֵי לְהִלָּחֵם עִם לַהֲקַת הַקּוֹפִים וּלְגָרְשָׁהּ מִשָּׁם. אָמְנָם פִּי הַתְּעָלָה הָיָה סָתוּם יָפֶה בָּאֲבָנִים וּבְמֶלֶט, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִפְרֹץ אוֹתוֹ, אֲבָל הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּכָךְ. יִפְרְצוּהוּ וְיַחְזְרוּ וְיִסְתְּמוּהוּ אַחַר כָּךְ – וְאֵין דָּבָר. לְאָשְׁרָם לֹא בִּצַע עֲדַיִן כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַעֲלִים אֶת פִּי הַתְּעָלָה תַּחַת מֵי הַיְאוֹר, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיְתָה הַמְּלָאכָה נִמְשֶׁכֶת הַרְבֵּה זְמָן.

זְמָן מוּעָט אַחַר שְׁעֵת הַצָּהֳרַיִם עָזְבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַקָּמִינִים. כֻּלָּם חֲמוּשִׁים יָפֶה וּבִידֵיהֶם קַרְדֻּמּוֹת וּמֵעְדֵּרִים. הֵם עָבְרוּ תַּחַת חַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּלְאַחַר שֶׁצִּוּוּ אֶת טוֹףּ לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם אֶל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית עַל מְנָת לַעֲלוֹת מִשָּׁם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

עוֹד לֹא עִבְרוּ כַּחֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת וְהִנֵּה עָלָה בְּאָזְנָם קוֹל הַכֶּלֶב, אֲשֶׁר נָבַח בַּחֲמַת־זָעַם. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא קוֹרֵא לְעֶזְרָה מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

הֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם.

“הָבָה נָרוּץ בַּחֲזָרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

וּמִיָּד הִתְחִילוּ רָצִים בְּכָל כֹּחָם וְעַד מְהֵרָה חָזְרוּ וְיָרְדוּ מָטָּה.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל קֶרֶן הַזָּוִית, רָאוּ וְהִנֵּה הַמַּצָּב נִשְׁתַּנָּה שִׁנּוּי גָּמוּר.

הַקּוֹפִים נֶחְפְּזוּ לִבְרֹחַ דְּחוּפִים וּמְבֹהָלִים אֲחוּזֵי אֵימָה וָפָחַד. נִכָּר הָיָה, שֶׁסִּבָּה טְמִירָה הִפִּילָה עֲלֵיהֶם בַּלְהוֹת מָוֶת. שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה מֵהֶם הִתְרוֹצְצוּ וְקָפְצוּ מֵחַלּוֹן אֶל חַלּוֹן בִּזְרִיזוּת שֶׁל מוֹקְיָנִים. מִתּוֹךְ הָאֵימָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתָם שָׁכְחוּ אֲפִילוּ לְשַׁלְשֵׁל אֶת הַסֻּלָּם, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יָכְלוּ לָרֶדֶת מַטָּה עַל נְקַלָּה. עַד מְהֵרָה נִרְאוּ חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אֲחֵרִים וּמִתּוֹךְ שֶׁעֲמִידָתָם נָתְנָה אֶת הַיְכֹלֶת לִירוֹת בָּהֶם בְּלִי לְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה, כּוֹנְנוּ אֲלֵיהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הָרוֹבִים וּפָתְחוּ בִּירִיָּה. אֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ הוּמְתוּ, חָזְרוּ וְנָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים וְהִשְׁמִיעוּ יְלָלוֹת אֲיֻמּוֹת. אֲחֵרִים הִתְגַּלְגְּלוּ מַטָּה וְהִתְרַסְּקוּ מֵחֲמַת נְפִילָה, וּמִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֲפִילוּ חַיָּה אַחַת בַּעֲלַת אַרְבַּע־יָדַיִם שׁוּב לֹא נִשְׁאֲרָה בַּחַיִּים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הוּרָה!" קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הוּרָה! הוּרָה!”

“אַל תַּרְבֶּה בִּקְרִיאַת הוּרָה!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“מִשּׁוּם מָה?” שָׁאַל הַסַּפָּן, “הֲרֵי כֻּלָּם הוּמָתוּ!”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, אֲבָל כְּלוּם הִשַּׂגְנוּ עַל יְדֵי כָּךְ יְכֹלֶת לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת אֶל בֵּיתֵנוּ?”

“אֵין דָּבָר, נַעֲבֹר דֶּרֶךְ פִּי הַתְּעָלָה!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שָׁם. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי מַעְדִּיף…”

כְּעֵין תְּשׁוּבָה עַל מִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחֱלִיק פִּתְאֹם הַסֻּלָּם מֵעַל מִפְתַּן הַפֶּתַח וְהִתְגּוֹלֵל וְיָרַד לָאָרֶץ.

“חֲזִיז וָרַעַם, הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂה־נִסִּים!” קָרָא הַסַּפָּן וְהִבִּיט בְּתִמָּהוֹן אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אָמְנָם כֵּן, מַעֲשֵׂה־נִסִּים מֻפְלָא בְּיוֹתֵר!” מִלְמֵל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַל הַסֻּלָּם.

“הֱוֵה זָהִיר, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן נִמְצָאִים שָׁם אֲחָדִים מִן הָאוּרַנְגִּים הַלָּלוּ…”

“נַעֲלֶה וְנִרְאֶה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא מוֹסִיף לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת.

הַכֹּל קָפְצוּ וְעָלוּ אַחֲרָיו, וּמִקֵּץ רֶגַע עָמְדוּ כֻּלָּם עַל מִפְתַּן הַפֶּתַח.

הִתְחִילוּ מְחַפְּשִׂים וּבוֹדְקִים. בַּחֲדָרִים לֹא הָיָה אִישׁ וּכְמוֹ כֵן בַּמַּחְסָן, אֲשֶׁר בַּעֲלֵי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם לֹא נָגְעוּ בּוֹ וְכַנִּרְאֶה לֹא נִכְנְסוּ בּוֹ כְּלָל.

“אֲבָל כֵּיצַד יָרַד הַסֻּלָּם?” קָרָא הַסַּפָּן. “מִי הוּא אוֹתוֹ גֶ’נְטֶלְמֶן, שֶׁשִּׁלְשְׁלוֹ אֵלֵינוּ לְמָטָּה?”

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה, וְקוֹף גָּדוֹל, שֶׁהָיָה חָבוּי בַּמִּסְדְּרוֹן, רָץ אֶל הָאוּלָם וְנֶב רָדַף אַחֲרָיו.

“הִנְנִי אֵלֶיךָ, שׁוֹדֵד!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר לְרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגֹּלֶת הַחַיָּה בַּקַּרְדֹּם, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית עִכֵּב בְּיָדוֹ וְאָמָר:

“חוּס עָלָיו, פֶּנְקְרוֹף.”

“מַה זְכוּתוֹ שֶׁל שָׁחוֹר זֶה כִּי אֶחְמוֹל עָלָיו?”

“זְכוּתוֹ גְדוֹלָה! הֵן הוּא הוּא שֶׁשִּׁלְשֵׁל לָנוּ אֶת הַסֻּלָּם!”

הָאִינְגֵ’נֵר אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּקוֹל מִיֻחָד, אֲשֶׁר עַל פִּיהוּ קָשֶׁה הָיָה לְהַכִּיר אִם דְּבָרָיו נֶאֶמְרוּ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וְאִם אָיִן.

וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְנַפְּלוּ עַל הַקּוֹף. הַלָּז הֵגֵן עַל עַצְמוֹ בִּגְבוּרָה רַבָּה, וְאוּלָם סוֹפוֹ שֶׁהִפִּילוּהוּ אַרְצָה וּכְפָתוּהוּ.

“אָח, עָיַפְתִּי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “וְעַכְשָׁו מַה נַעֲשֶׂה לְבָחוּר זֶה?”

“נַעֲשֵׂהוּ לִמְשָׁרֵת לָנוּ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

הָעֶלֶם דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא לְשֵׁם צְחוֹק וְלָצוֹן, כִּי אָכֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו מָה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁיָּכֹל אָדָם לְהָפִיק מִמִּין זֶה שֶׁל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלִי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא מִין נָבוֹן וּמְחֻכָּם בְּיוֹתֵר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְקָרְבוּ אֶל הַקּוֹף וְהִסְתַּכְּלוּ בּוֹ יָפֶה. הֵם נוֹכְחוּ, שֶׁהוּא נִמְנֶה בֶּאֱמֶת עַל אוֹתוֹ מִין הַקּוֹפִים הָאַנְתְּרָפּוֹמוֹרְפִים, אֲשֶׁר זָוִית פְּנֵיהֶם אֵינָהּ נִבְדֶּלֶת אֶלָּא מַשֶּׁהוּ מִזּוֹ שֶׁל בְּנֵי אוֹסְטְרַלְיָה אוֹ שֶׁל הַהוֹטֶנְטוֹטִים. הוּא הָיָה אוֹרַנְג־אוּטַנְג מַמָּשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה בּוֹ לֹא מִן הַפִּרְאוּת שֶׁל הַפַּוְיָנִים וְלֹא מִקַּלּוּת־הַדַּעַת שֶׁל חֲתוּלֵי־הַיָּם, לֹא מִן הַחֶלְאָה וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל הַסֶּגוּאִין, לֹא מֵחֹסֶר הַסַּבְלָנוּת שֶׁל הַקּוֹפִים חַסְרֵי־זָנָב וְלֹא מִן הַנְּטִיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַקּוֹפִים בַּעֲלֵי רֹאשׁ־כֶּלֶב. בְּמִין זֶה שֶׁל הָאַנְתְּרָפּוֹמוֹרְפִים מְצוּיוֹת הַרְבֵּה מִדּוֹת וּתְכוּנוֹת הַמְּעִידוֹת עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵעֵין בִּינָה אֱנוֹשִׁית. בַּקּוֹפִים הַלָּלוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים לְצָרְכֵי שֵׁרוּת בַּבַּיִת וְהֵם חָרוּצִים בִּמְלַאכְתָּם וְיוֹדְעִים לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן, לְנַקּוֹת אֶת הַחֲדָרִים וְאֶת הַבְּגָדִים, לְצַחְצֵחַ אֶת הַנַּעֲלַיִם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם זְרִיזִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסַכִּין, בְּכַף וּבְמַזְלֵג וְגַם לִשְׁתּוֹת יַיִן… הַכֹּל כְּאַחַד הַמְּעֻלִּים שֶׁבֵּין הַמְשָׁרְתִים מְהַלְכֵי־שְׁתָּיִם. מוּדַעַת הִיא שֶׁקּוֹף כָּזֶה הָיָה לְבִיפוֹן¹ וְהוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבִשְׁקִידָה יְתֵרָה.

אוֹתוֹ הַקּוֹף, שֶׁהָיָה מוּטָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּפוּת בָּאוּלָם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הָיָה בָּחוּר גָּדוֹל, שֵׁשׁ רַגְלַיִם קוֹמָתוֹ; מִבְנֵה גֵווֹ הָיָה בְּקֶצֶב וּבְמִדָּה, חָזֵהוּ רָחָב, גֹּדֵל רֹאשׁוֹ בֵּינוֹנִי, זָוִית פָּנָיו בְּעֵרֶךְ בַּת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, גֻּלְגָּלְתּוֹ סְגַלְגַּלָּה, חָטְמוֹ בּוֹלֵט וְשַׂעֲרוֹת עוֹרוֹ רַכּוֹת וּמַזְהִירוֹת – כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, טִפּוּס מְשֻׁכְלָל שֶׁל בֶּן מִשְׁפַּחַת הַקּוֹפִים הַדּוֹמִים לִבְנֵי אָדָם. עֵינָיו הָיוּ קְצָת קְטַנּוֹת מֵעֵינֵי אָדָם וְהֵפִיקוּ בִּינָה וּזְרִיזוּת. שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת נוֹצְצוּ מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ וְסַנְטֵרוֹ הָיָה מֻקָּף זָקָן קָטֹן וּמְסֻלְסָל, וְעֵינוֹ כְּעֵין הָאֱגוֹז.

“בָּחוּר נָאֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “לוּ יָדַעְנוּ אֶת לְשׁוֹנוֹ, הָיִינוּ מְסִיחִים עִמּוֹ!”

“וְכִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אֲדוֹנִי, לָקַחַת אוֹתוֹ לִמְשָׁרֵת לָנוּ”?" שָׁאַל נֶב אֶת רַבּוֹ.

אָמְנָם כֵּן, נֶב," הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ. “אֲבָל רְאֵה, הָסֵר קִנְאָה מִלִּבֶּךָ!”

“וַאֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁהוּא יִהְיֶה מְשָׁרֵת מְצֻיָּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵיהוּ צָעִיר עֲדַיִן וְנָקֵל יִהְיֶה לְחַנְּכוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ לְבֶן תַּרְבּוּת. לֹא יִהְיֶה לָנוּ צֹרֶךְ לֹא לְהַלְקוֹתוֹ וְלֹא לַעֲקֹר אֶת שִׁנָּיו הַקְּדוּמוֹת כְּדֵי לְשַׁעְבְּדוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּמִקְרִים שֶׁכָּאֵלֶה. אִם נִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בְּחֶסֶד וּבְחִבָּה, יִדְבַּק בָּנוּ וְיִהְיֶה כָּרוּךְ אַחֲרֵינוּ.”

“וַדַּאי נִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כָּכָה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַח אֶת כָּל חֲמַת זַעְמוֹ כְּנֶגֶד הַ“בַּדְחָנִים”.

אַחַר קָרַב אֶל הַקּוֹף הַכָּפוּת וְעָנָה וְאָמָר:

“הֲשָׁלוֹם, נַעֲרִי שֶׁלִּי? הֲשָׁלוֹם?”

הַקּוֹף נָהַם נְהִימָה קְצָרָה, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ כְּלוּם מִשֶּׁל זַעַם וַחֲרוֹן־אָף.

“וּבְכֵן רְצוֹנְךָ לְהִסָּפֵחַ אֶל הַקּוֹלוֹנְיָה?” הוֹסִיף וְשָׁאַל הַסַּפָּן. “רְצוֹנְךָ לְשָׁרֵת אֶת הָאָדוֹן כּוֹרֶשׁ סְמִית?”

הַקּוֹף נָהַם שׁוּב פַּעַם נְהִימָה חֲרִישִׁית, שֶׁהָיָה בָּהּ מֵעֵין הַסְכָּמָה.

“אֶלָּא שֶׁעָלֶיךָ לָדַעַת, שֶׁעָתִיד אַתָּה לְשַׁמֵּשׁ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס וְאֵין לְךָ עָלֵינוּ אֶלָּא מְזוֹנוֹת בִּלְבָד. רְצוֹנְךָ בְּכָךְ?”

הַקּוֹף נָהַם נְהִימָה שְׁלִישִׁית לְאוֹת רָצוֹן וְהַסְכָּמָה.

“דִּבּוּרוֹ בֶּן הֲבָרָה אַחַת הוּא בְּמִקְצָת,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “מְשָׁרֵת הַמַּמְעִיט לְדַבֵּר הֲרֵיהוּ מִן הַמְּעֻלִּים בְּיוֹתֵר. – וּבְכֵן שׁוֹמֵעַ אַתָּה, נַעֲרִי שֶׁלִּי? אַתָּה נִכְנָס לְשַׁמֵּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּלִי מַשְׂכֹּרֶת, אֲבָל לְאַחַר זְמָן, כְּשֶׁתִּהְיֶה דַעְתֵּנוּ נוֹחָה מִמְּךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ, נַכְפִּיל אֶת מַשְׂכֻּרְתְּךָ פִּי שְׁנָיִם!”

וּבְכֵן נִתְוַסֵּף עַל הַקּוֹלוֹנְיָה חָבֵר חָדָשׁ, אֲשֶׁר עָתִיד הָיָה לְהָבִיא לָהּ תּוֹעֶלֶת לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם. לְפִי בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִקְרֹא לְחָבֵר חָדָשׁ זֶה יֻפִּיטֶר, אוֹ בְּקִצּוּר – “יוּףּ”, עַל שְׁמוֹ שֶׁל אַחַד הַקּוֹפִים, שֶׁהַסַּפָּן הִכִּיר וְיָדַע אוֹתוֹ לְשֶׁעָבַר.

כָּךְ נִסְפַּח רַב יוּףּ עַל אֶזְרְחֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּלִי מִנְהֲגֵי־חֲגִיגָה וּמַעֲשֵׂי־טֶקֶס מְיֻחָדִים.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

מִפְעָלִים נְחוּצִים, שֶׁעָמְדוּ עַל הַפֶּרֶק – גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה – רָמַת הַמַּרְאֶה־הַגָּדוֹל נֶהְפֶּכֶת לְאֵי – גֶּשֶׁר הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת מוּרָם לְמָעְלָה – קְצִיר־הַדָּגָן – הַפֶּלֶג – הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים – גְּדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת – הַשּׁוֹבָךְ – שְׁנֵי הָעֲרוֹדִים – הָעֲגָלָה הָרְתוּמָה – מַסָּע אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ.

הִנֵּה כִּי כֵן חָזְרוּ וְכָבְשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֶת מִשְׁכָּנָם, בְּלִי שֶׁהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ תּוֹצָאַת־הַיְאוֹר הַיְשָׁנָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִפְטְרוּ מֵעֲבוֹדַת־גּוֹדְרִים הַקָּשָׁה, שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה בִּפְרִיצַת פִּי הַתְּעָלָה. אָכֵן אֵרַע לָהֶם נֵס, שֶׁבּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ לָגֶשֶׁת אֶל מְלָאכָה קָשָׁה זוֹ תָּקַף אֶת לַהֲקַת הַקּוֹפִים פַּחַד פִּתְאֹם, שֶׁאֵין לָדַעַת אֶת סִבָּתוֹ, וְהִבְרִיחָם מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אֶפְשָׁר שֶׁהַחַיּוֹת הַלָּלוּ הִרְגִּישׁוּ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִתְעַתְּדִים לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם מִצַּד אַחֵר? זוֹ הָיְתָה הַסְּבָרָה הַיְחִידָה, שֶׁעַל פִּיהָ אֶפְשָׁר הָיָה לְבָאֵר אֶת סִבַּת מְנוּסָתָם.

עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הוֹצִיאוּ אֶת נִבְלוֹת הַקּוֹפִים מִן הַבַּיִת וְנָשְׂאוּ אוֹתָן הַיַּעֲרָה וְשָׁם קְבָרוּם. אַחַר כָּךְ עָסְקוּ בְּתִקּוּן הַפְּרָעוֹת וְאִי־הַסְּדָרִים, שֶׁחוֹלְלוּ הַמִּתְפָּרְצִים בַּבָּיִת. כִּי אָכֵן רַק אִי־סְדָרִים עוֹלְלוּ בַּעֲלֵי אַרְבַּע הַיָּדַיִם בַּבָּיִת: הָפְכוּ אֶת כְּלֵי־הַבַּיִת עַל פְּנֵיהֶם וְהִכְנִיסוּ עַרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה בַּחֲדָרִים, אֲבָל שַׁבֵּר לֹא שִׁבְּרוּ דָבָר. נֶב הִסִּיק אֶת הַכִּירַיִם שֶׁלּוֹ וּמִן הַשָּׁמוּר לוֹ בַּמְּזָוֶה עָרַךְ סְעֻדָּה יָפָה, שֶׁכָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה נֶהֱנוּ מִמֶּנָּה וַאֲכָלוּהָ לְתֵאָבוֹן.

לֹא שָׁכְחוּ גַם אֶת יוּףּ וְהַלָּז אָכַל בַּהֲנָאָה יְתֵרָה אֶת הַשְּׁקֵדִים וְאֶת הַשָּׁרָשִׁים, שֶׁהוֹשִׁיטוּ לוֹ בְּעַיִן יָפָה. פֶּנְקְרוֹף הִתִּיר אֶת יָדָיו, אֲבָל לֹא אֶת רַגְלָיו, כִּי הֶחֱלִיט לְהַשְׁאִירוֹ כָּבוּל עַד שֶׁיְּהֵא נִכָּר בּוֹ שֶׁנִּכְנַע וְהִשְׁתַּעְבֵּד לְגוֹרָלוֹ הִשְׁתַּעְבְּדוּת גְּמוּרָה.

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה לֹא מִהֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲלוֹת עַל מִשְׁכָּבָם לִישֹׁן, אֶלָּא יָשְׁבוּ בַּחֲבוּרָה מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן וְדָנוּ עַל מִפְעָלִים נְחוּצִים אֲחָדִים, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲשׂוֹתָם בְּלִי־אִחוּר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא קֹדֶם כֹּל אֶל הַפֹּעַל שְׁנֵי דְבָרִים נְחוּצִים וַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר: בִּנְיַן גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר יָקִים חִבּוּר־דֶּרֶךְ מְתֻקָּן בֵּין הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי וּבֵין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְיִסּוּד גְדֵרָהּ לְכִבְשֵׁי־הַבָּר וְלִבְהֵמוֹת בַּעֲלוֹת־צֶמֶר אֲחֵרוֹת, שֶׁעָלְתָה בְּדַעְתָּם לְצוּדָם.

שְׁנֵי הַמִּפְעָלִים הַלָּלוּ הָיוּ מְכֻוָּנִים לִפְתֹּר עַל יָדָם אֶת שְׁאֵלַת הַתִּלְבֹּשֶׁת, שֶׁהָיְתָה אַחַת הַשְּׁאֵלוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְחַבְּטוּ בָּהֶן. הֲקָמַת הַגֶּשֶׁר תִּתֵּן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לְהַעֲבִיר בְּדֶרֶךְ קַלָּה וְנוֹחָה אֶל בֵּית דִּירָתָם אֶת הַמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר תְּסַפֵּק לָהֶם בַּד לִכְלֵי לָבָן, וּגִדֶרֶת הַכְּבָשִׂים תַּמְצִיא לָהֶם צֶמֶר לְבִגְדֵי חֹרֶף.

אֶת הַגְּדֵרָה אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכוֹנֵן עַל יַד מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם, כִּי שָׁם מוּכָן לְבַעֲלֵי־הַגֵּרָה מִרְעֶה דָשֶׁן וְשָׁמֵן וּמְזוֹנָם לֹא יֶחְסַר. הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין רָמַת־הַמַּרְאֶה־הַנִּרְחָב וּבֵין הַמְּקוֹרוֹת הָהֵם כְּבָר הָיְתָה כְּבוּשָׁה מִקְצָתָהּ, וְאִם יַתְקִינוּ עֲגָלָה טוֹבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיְתָה כְּבֵדָה וְגַסָּה בְּיוֹתֵר, תּוּכַל לַעֲבֹר בָּהּ שֶׁלֹּא בְּקֹשִׁי, וּבְיִחוּד אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם לָצוּד אַחַת הַבְּהֵמוֹת שֶׁתִּהְיֶה נוֹחָה לְאָסְרָהּ בַּעֲגָלָה זוֹ.

הִנֵּה כִּי כֵן לֹא הָיָה שׁוּם מַעֲצוֹר בַּדָּבָר לְכוֹנֵן אֶת נְוַת־הַבְּהֵמוֹת בְּרִחוּק מָקוֹם מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִכְלָא הָעוֹפוֹת, אֲשֶׁר נֶב הִמְלִיץ עָלָיו לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְשִׁדְּלָם לְיַסְּדוֹ. שֶׁהֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁבַּעֲלֵי־כָּנָף יִהְיוּ קְרוֹבִים וּמְצוּיִם לְתַשְׁמִישוֹ שֶׁל הָרַב וְהַשַּׁלִיט עַל בֵּית־הַבִּשּׁוּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה מָקוֹם יָפֶה לְמִכְלָא עוֹפוֹת זֶה מֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל שְׂפַת־הַיְאוֹר שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְתוֹצָאַת־הַמַּיִם הַקּוֹדֶמֶת. הַמָּקוֹם הַהוּא יִהְיֶה יָפֶה לְמִשְׁכַּן עוֹפוֹת־הַמַּיִם, כְּשֵׁם שֶׁיִּהְיֶה טוֹב וְיָפֶה לְעוֹפוֹת אֲחֵרִים, וּשְׁנֵי הַטִּימוֹסִים, שֶׁנִּצּוֹדוּ בִּשְׁעַת מַסַּע־הַתִּיּוּר הָאַחֲרוֹן, יִהְיוּ תּוֹשָׁבֵי הַמִּכְלָא הָרִאשׁוֹנִים. שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יְנַסּוּ לַעֲשׂוֹתָם לִבְנֵי־תַּרְבּוּת.

לְמָחָר – הוּא הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְנוֹבֶמְבֶּר – הִתְחִילוּ בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הַגֶּשֶׁר וְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה נָטְלוּ חֵלֶק בִּמְלָאכָה חֲשׁוּבָה זוֹ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁנֶּהֶפְכוּ עַכְשָׁו לְחָרָשֵׁי־עֵץ, הֶעֱמִיסוּ עַל שִׁכְמָם מַשּׂוֹרִים, גַּרְזִנִּים, מַפְסָלוֹת וּפַטִּישִׁים וְיָרְדוּ אֶל הַחוֹף.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף מַחֲשָׁבָה בְּעִתָּהּ וְהוּא פָּתַח וְאָמָר:

“וּמַה נַעֲשֶׂה, אִם בִּשְׁעַת הֵעָדְרֵנוּ מִן הַבַּיִת תִּכָּנֵס בְּמַר יוּףּ רוּחַ שְׁטוּת וְהוּא יִמְשֹׁךְ לְמַעְלָה אֶת הַסֻּלָּם, אֲשֶׁר הוֹאִיל לְהוֹרִיד לָנוּ אֶתְמוֹל בְּרֹב חָסֶד?”

“אִם כֵּן הָבָה נְהַדֵּק יָפֶה אֶת קָצֵהוּ”, הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְכָךְ עָשׂוּ: תָּקְעוּ בְּחֹזֶק בַּחוֹל שְׁנֵי מוֹטוֹת וְקָשְׁרוּ אֲלֵיהֶם אֶת קְצֵה הַסֻּלָּם. אַחַר עָלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל עַקְמוּמִית הַנַּחַל.

שָׁם עָמְדוּ וְנוֹעֲצוּ, אִם לֹא מִן הָרָאוּי הוּא לִגְשֹׁר אֶת הַגֶּשֶׁר בְּמָקוֹם זֶה. לְאַחַר שֶׁעִיְּנוּ בַּדָּבָר מָצְאוּ, שֶׁאָכֵן הַמָּקוֹם יָפֶה לְתַכְלִית זוֹ כָּל צָרְכּוֹ.

מִמָּקוֹם זֶה עַד לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁגִּלוּ אֶתְמוֹל בַּחוֹף הַדְּרוֹמִי, לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשָׁה מִילִין וָחֵצִי, וּמִכָּאן עַד לְאוֹתוֹ הַנָּמֵל אֶפְשָׁר יִהְיֶה עַל נְקַלָּה לִסְלֹל דֶּרֶךְ לְמַעֲבַר עֲגָלָה, אֲשֶׁר תְּשַׁמֵּשׁ חִבּוּר נוֹחַ בֵּין אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וּבֵין דְּרוֹמוֹ שֶׁל הָאִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְצָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו פָּרָשַׁת תָּכְנִית אַחַת, שֶׁהוּא הָרֶה וְהָגָה זֶה כַּמָּה וְשֶׁהָיְתָה קַלָּה לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַפֹּעַל וַעֲתִידָהּ הָיְתָה לְהָבִיא טוֹבָה רַבָּה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים. עִם תָּכְנִיתוֹ זוֹ נִתְכַּוֵּן הָאִינְגֵ’נֵר לְהַבְדִּיל וּלְיַחֵד אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל יִחוּד גָּמוּר, כְּדֵי לְהָגֵן עָלֶיהָ מִפְּנֵי פְּגִיעַת חַיּוֹת רָעוֹת בֵּין בַּעֲלוֹת אַרְבַּע רַגְלַיִם וּבֵין בַּעֲלוֹת אַרְבַּע יָדַיִם. עַל יְדֵי יִחוּד זֶה יִהְיֶה אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, הַכִּירַיִם, מִכְלָא הָעוֹפוֹת וְכָל הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָרָמָה, שֶׁנּוֹעַד לְשַׁמֵּשׁ שְׂדֵה־זֶרַע, בְּטוּחִים מִכָּל נֵזֶק וְקִלְקוּל שֶׁעֲלוּלִים לִגְרֹם לָהֶם בַּעֲלֵי־חַיִּים שׁוֹנִים.

תָּכְנִית זוֹ הָיְתָה קַלָּה לְקַיְּמָהּ מֵאֵין כָּמוֹהָ וְאֵלֶּה פְּרָטֶיהָ כְּפִי שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר:

הָרָמָה כְּבָר הָיְתָה מֻקָּפָה מַיִם מְשְּׁלשֶׁת עֲבָרֶיהָ בֵּין בִּידֵי אָדָם וּבֵין בִּידֵי שָׁמָיִם:

מִפְּאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הקיפוה מֵי יְאוֹר גרנט לַמִּן הַזָּוִית שֶׁשֵּׁם נִמְצָאָה תּוֹצְאָתָם הַיְּשָׁנָה, עַד לְאוֹתוֹ הַפֹּרֵץ, שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׂפַת הַיְּאוֹר המזרחית לְצֹרֶךְ שָׁפַךְ הַמַּיִם.

מִפְּאַת צְפוֹנִית, מֵאוֹתוֹ הַפֶּרֶץ עַד הַיָּם, הִתְגַּלְגֵּל וְיָרַד הַפֶּלֶג הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר חָפַר לוֹ אָפִיק עַל גַּבֵּי הָרָמָה וְעַל הַחוֹף, וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ אֶלָּא לְהַרְחִיב אֶת הָאָפִיק הַזֶּה לְמַעְלָה מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ וְשׁוּב לֹא יוּכְלוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים לְעָבְרוֹ.

מִמִּזְרָח הִקִּיפָהּ לְכָל אָרְכָּהּ הַיָּם עַצְמוֹ, לְמִן תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג עַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

וּלְבַסּוֹף מִצַּד דָּרוֹם הֵגֵן עָלֶיהָ נַחַל־הַתּוֹדָה, לְמִן תּוֹצְאָתוֹ עַד לְאוֹתָהּ הָעַקְמוּמִית שֶׁלּוֹ, שֶׁשָּׁם אָמְרוּ לִבְנוֹת אֶת הַגֶּשֶׁר.

רַק הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָרָמָה לְמִן עַקְמוּמִית הַנַּחַל עַד לַפִּנָּה הַדְּרוֹמִית שֶׁל הַיְאוֹר, הָיָה כֻּלּוֹ פָּרוּץ וּמֻפְנֶה עַל שֶׁטַח שֶׁל פָּחוֹת מִמִּיל אֶחָד. וְאוּלָם גַּם הַחֵלֶק הַזֶּה הָיָה עָשׂוּי לִהְיוֹת מֻקָּף עַל נְקַלָּה מַיִם. לְתַכְלִית זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לַחְפֹּר תְּעָלָה רְחָבָה וַעֲמֻקָּה, אֲשֶׁר תִּתְמַלֵּא מִמֵּי הַיְאוֹר וַאֲשֶׁר עֹדֶף מֵימֶיהָ יִשְׁתַּפֵּךְ בְּצוּרַת אֶשֶׁד אֶל תּוֹךְ נַחַל־הַתּוֹדָה. אָמְנָם גֹּבַהּ שֶׁטַח הַיְאוֹר יִשְׁפַּל עַל יְדֵי תִּשְׁפֹּכֶת מֵימָיו אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּכָךְ, שֶׁכֵּן שִׁעֵר שֶׁהַפֶּלֶג הָאָדֹם מְסַפֵּק דֵּי מַיִם לְהוֹצִיא אֶת תָּכְנִיתוֹ אֶל הַפֹּעַל.

“הִנֵּה כִּי כֵן,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר, “עֲתִידָה רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל לְהֵעָשׂוֹת אִי מַמָּשׁ, אֲשֶׁר מַיִם יְסֻבּוּהוּ מִכָּל עֵבֶר וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מְחֻבָּר אֶל שְׁאָר אֲחֻזּוֹתֵינוּ רַק עַל יְדֵי הַגֶּשֶׁר, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לִבְנוֹת עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה. עַל יְדֵי שְׁנֵי הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים, שֶׁכְּבָר בָּנִינוּ לְמַעְלָה מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ, וּלְבַסּוֹף עַל יְדֵי שְׁנֵי גְּשָׁרִים קְטַנִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר נִבְנֶה, הָאֶחָד עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה, שֶׁהִצַּעְתִּי לָכֶם לִכְרוֹת, וְהַשֵּׁנִי עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית. וְאִם הַגֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְהַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים יִהְיוּ עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת מוּרָמִים לְמַעְלָה, תִּהְיֶה רָמַת הַמַּרְאֶה בְּטוּחָה מִכָּל פְּגִיעָה רָעָה וְרֶגֶל חַיָּה לֹא תַּעֲבֹר בָּהּ.”

כְּדֵי לְהַסְבִּיר לַחֲבֵרָיו אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הַסְבָּרָה יְתֵרָה עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְרָשַׁם אֶת מַפַּת הָרָמָה, וּמִיָּד נִתְקַבְּלָה הַצָּעָתוֹ פֶּה אֶחָד לְכָל פְּרָטֶיהָ. פֶּנְקְרוֹף נוֹפֵף בַּגַּרְזֶן שֶׁל חָרַשׁ עֵצִים שֶׁבְּיָדוֹ וְקָרָא:

“וּבְכֵן קוּמוּ וְנֵלְכָה לִבְנוֹת גֶּשֶׁר!”

וְתֵכֶף וּמִיָּד הִתְחִילוּ בִּמְלָאכָה זוֹ, שֶׁלֹּא סָבְלָה דִחוּי כָּל שֶׁהוּא. בָּחֲרוּ עֵצִים, כְּרָתוּם, הֵסִירוּ אֶת עַנְפֵיהֶם וְנִסְּרוּ אוֹתָם לְקוֹרוֹת, לִכְרוּתוֹת וְלִקְרָשִׁים. מִצַּד שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית צָרִיךְ הָיָה גֶּשֶׁר זֶה לִהְיוֹת קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֶלְקוֹ שֶׁעֵל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית. אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה אָמְרוּ לַעֲשׂוֹת מְטֻלְטָל, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲרִימוֹ לְמַעְלָה, כְּדֶרֶךְ הַגְּשָׁרִים שֶׁל סִכְרֵי־הַמָּיִם.

מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו, שֶׁמְּלָאכָה זוֹ לֹא הָיְתָה מִן הַקַּלּוֹת וְעִם כָּל חָרִיצוּת כַּפֵּיהֶם שֶׁל הָעוֹשִׂים בָּהּ הִצְרִיכָה זְמָן מְסֻיָּם, כִּי נַחַל־הַתּוֹדָה הָיָה רָחָב בְּמָקוֹם זֶה כִּשְׁמוֹנִים רֶגֶל. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִתְקֹעַ בְּקַרְקַע הַנַּחַל קוֹרוֹת עָבוֹת וּלְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת רִצְפַּת הַגֶּשֶׁר הַקְּבוּעָה, וּלְהַעֲמִיד מְכוֹנַת־הֹלֶם לַהְלֹם בָּהּ עַל רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּנָּעֵצְנָה בַּקַּרְקַע. כְּדֵי שֶׁהַגֶּשֶׁר יִהְיֶה חָזָק וְיוּכַל לִסְבֹּל מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים הֶחֱלִיטוּ לְהָקִים בּוֹ שְׁתֵּי קְשָׁתוֹת.

אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁהַמִּפְעָל לֹא יַעֲלֶה יָפֶה, שֶׁכֵּן לֹא חָסְרוּ כָּאן לֹא כְּלֵי מְלָאכָה לְעַבֵּד אֶת הָעֵץ וְלֹא בַּרְזֶל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מְחַבְּרוֹת לְקוֹרוֹת, לֹא בַּנַּאי מֻמְחֶה שֶׁהָיָה בָּקִי בִּמְלָאכָה זוֹ וְלֹא עוֹזְרִים וּפוֹעֲלִים חָרוּצִים לְבַנַּאי זֶה, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֲדָשִׁים אִמְּנוּ אֶת יְדֵיהֶם וְנַעֲשׂוּ זְרִיזִים בְּכָל מְלֶאכֶת־כַּפָּיִם. וַאֲפִילוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הָיָה מִן הַמְפַגְּרִים וְהָיָה מִתְחָרֶה בִּשְׁקִידָה וְחָרִיצוּת אֲפִילוּ עִם הַסַּפָּן גּוּפוֹ אֲשֶׁר “לֹא הֶעֱלָה מֵעוֹלָם עַל דַּעְתּוֹ כִּי עִתּוֹנַאי פָּשׁוּט יְהֵא זָרִיז כָּל כָּךְ!”

בְּנִיַּת הַגֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה אָרְכָה שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים. אֶת אֲרֻחָתָם אָכְלוּ בִּמְקוֹם הַמְּלָאכָה וּכְשֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה לֹא הָיוּ חוֹזְרִים אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב.

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הָהֵם נוֹכְחוּ לָדַעַת, כִּי מַר יוּףּ הִתְחִיל מִתְרַגֵּל אֶל אֲדוֹנָיו הַחֲדָשִׁים, שֶׁהָיָה מַבִּיט אֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת יְתֵרָה. וְאוּלָם לְשֵׁם זְהִירוּת עֲדַיִן לֹא נָתַן לוֹ פֶּנְקְרוֹף חֵרוּת גְּמוּרָה, אֶלָּא הִמְתִּין עַד שֶׁהָרָמָה תֵּהָפֵך לְאִי וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹר אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ, לְפִי תָּכְנִית הַמְּלָאכָה שֶׁעָסְקוּ בָּהּ. טוֹףּ וְיוּףּ נַעֲשׂוּ רֵעִים וִידִידִים וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים יַחַד, אֶלָּא שֶׁיּוּףּ הָיָה מִתְנַהֵג תָּמִיד בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַגֶּשֶׁר. חֶלְקוֹ הַמְטֻלְטָל, שֶׁהָיָה עָשׂוּי לְהִתְנוֹעֵעַ בְּסִיּוּעַ שֶׁל מִשְׁקָלוֹת שֶׁכְּנֶגֶד, הָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד שֶׁלֹּא בְּקֹשִׁי. מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הָיָה מְחֻבָּר בְּצִירִים עַד הַכָּפִיס, שֶׁעָלָיו הָיָה מֻנָּח בַּזְּמָן שֶׁהוֹרִידוּהוּ, הָיָה רֶוַח שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל, וְהָרֶוַח הַזֶּה הָיָה רָחָב לְמַדַּי וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְבַעֲלֵי הַחַיִּים לְעָבְרוֹ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָלְתָה עַל הַפֶּרֶק שְׁאֵלַת הַמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְּשׁוּ לְהַעֲבִירָה עַד מְהֵרָה אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ כָּל צָרְכּוֹ. וְאוּלָם כְּדֵי לְהַעֲבִירָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָבִיא עֲגָלָה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, וַהֲבָאַת עֲגָלָה אֶל אוֹתוֹ הַנָּמֵל הִצְרִיכָה סְלִילַת דֶּרֶךְ בֵּין הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק. גַּם מְלָאכָה זוֹ דָּרְשָׁה זְמָן לֹא מוּעָט לַעֲשׂוֹתָהּ. בֵּינָתַיִם הָלְכוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף לְבַקֵּר אֶת הַנָּמֵל וְנוֹכְחוּ לָדַעַת, כִּי “גְלוּם הַבַּד” לֹא נִתְקַלְקֵל אַף בְּמַשֶּׁהוּ בַּמְּעָרָה שֶׁהָיָה שָׁמוּר בָּהּ. אִי לָזֹאת הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַמְשִׁיךְ וְלִגְמֹר קֹדֶם כֹּל אֶת הַמְּלָאכוֹת שֶׁרָמַת־הַמַּרְאֶה עַצְמָהּ צְרִיכָה לָהֶן.

“כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת הָאֵלֶּה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “תִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְכוֹנֵן אֶת מִכְלָא הָעוֹפוֹת, בְּלִי לְהִתְיָרֵא שֶׁמָּא יְבַקְּרוּהוּ שׁוּעָלִים אוֹ חַיּוֹת מַזִּיקוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכְּמוֹתָם.”

“וְלֹא עוֹד”, הוֹסִיף נֶב עַל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, “אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲבֹד וְלַחֲרֹשׁ אֶת אַדְמַת הָרָמָה כְּדֵי לָטַעַת בָּהּ הַרְבֵּה צְמָחִים מוֹעִילִים.”

“וּלְהַכְשִׁיר שָׁם אֶת הַקַּרְקַע לְשַׁדְמַת דָּגָן שְׁנִיָּה!” קָרָא הַסַּפָּן בְּפָנִים מַבִּיעוֹת קוֹרַת רוּחַ מֵעַצְמוֹ.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר רַשַּׁאי הָיָה פֶּנְקְרוֹף לִהְיוֹת שְׂבַע רָצוֹן, כִּי “שַׁדְמַת־הַדָּגָן” הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא נִזְרְעָה אֶלָּא גַרְגֵּר זֶרַע אֶחָד, הִצְמִיחָה אֶת זֵרוּעָה יָפֶה בְּשֶׁל הַטִּפּוּל, שֶׁהִרְבָּה לְטַפֵּל בָּהּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. הִיא עָשְׂתָה עֶשֶׂר שִׁבָּלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר הִגִּיד הָאִינְגֵ’נֵר מֵרֹאשׁ, וְכָל שִׁבֹּלֶת הָיְתָה בַּת שְׁמוֹנִים גַּרְגְּרִים, וּבְכֵן רָכְשָׁה לָהּ הַקּוֹלוֹנְיָה בְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים רְכוּשׁ שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרֵי דָגָן, אֲשֶׁר עֲתִידִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת קָצִיר בַּשָּׁנָה.

אֶת שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרֵי דָגָן אֵלֶּה, פָּחוֹת חֲמִשִּׁים, שֶׁהִנִּיחוּם לְמִשְׁמֶרֶת עַל כָּל פֶּגַע שֶׁלֹּא יָבוֹא, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְזְרֹעַ עַל חֶלְקַת־שָׂדֶה חֲדָשָׁה וּלְטַפֵּל בְּחֶלְקַת שָׂדֶה זוֹ מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַשְּׁקִידָה וְהַדְּאָגָה שֶׁהִקְדִּישׁוּ לַחֶלְקָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא הָיָה אָצוּר בָּהּ אֶלָּא גַרְגֵּר אֶחָד.

אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה הִכְשִׁירוּ וְעָבְדוּ יָפֶה וְהִקִּיפוּהָ גָדֵר חֲזָקָה שֶׁל מוֹטוֹת עֵץ גְּבוֹהִים וּמְחֻדָּדִים, שֶׁמְּהַלְּכֵי אַרְבַּע לֹא יָכְלוּ לְעָבְרָהּ. כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אֶת הָעוֹפוֹת הִתְקִין פֶּנְקְרוֹף כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עָלָיו מִינֵי קַשְׁקְשָׁנִים הַמִּסְתּוֹבְבִים בָּרוּחַ וְדַחְלִילִים אֲיֻמִּים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהַבְהִיל אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף וּלְהַרְחִיקָם מִמָּקוֹם זֶה. אֶת שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים הַגַּרְגְּרִים שָׂמוּ בַּקַּרְקַע בְּמַעֲנִיּוֹת, שֶׁהָיוּ סְדוּרוֹת שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וְהִפְקִידוּ אוֹתָם בְּיַד הַטֶּבַע, שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶם אֶת כָּל הַמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְנוֹבֶמְבֶּר הִתְחִיל כּוֹרֶשׁ סְמִית נוֹטֶה קַו לְשֵׁם חֲפִירַת הַתְּעָלָה, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִגְדֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָרָמָה מִצַּד מַעֲרָב, מִן הַזָּוִית הַדְּרוֹמִית שֶׁל יְאוֹר גְּרַנְט עַד לְעַקְמוּמִית נַחַל־הַתּוֹדָה. שִׁכְבַת הֶעָפָר בְּמָקוֹם זֶה לֹא הָיְתָה עֲמֻקָּה אֶלָּא שְׁתַּיִם שָׁלשׁ רַגְלַיִם, כִּי תַּחְתֶּיהָ הָיָה מַצָּע שֶׁל גְּרָנִית. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּב נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין, וְהַחֹמֶר הַמְפוֹצֵץ הַזֶּה פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ כְּדַרְכּוֹ. לֹא עָבְרוּ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם וּבַקַּרְקַע הַמּוּצָק שֶׁל הָרָמָה נֶחֱצַב חָרִיץ, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רֶגֶל רָחְבּוֹ וְשֵׁשׁ רַגְלַיִם עָמְקוֹ. בְּחֹמֶר מְפוֹצֵץ זֶה נִפְרַץ פֶּרֶץ בַּסְּלָעִים שֶׁל שְׂפַת הַיְאוֹר וְהַמַּיִם הִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ הָאָפִיק הֶחָדָשׁ וְיָצְרוּ פֶּלֶג קָטֹן, שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם “פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין” וְנַעֲשָׂה זְרוֹעַ לְנַחַל־הַתּוֹדָה. אָמְנָם גֹּבַהּ שֶׁטַח הַיְאוֹר הוּמַךְ, כְּכָל אֲשֶׁר הִגִּיד הָאִינְגֵ’נֵר מֵרֹאשׁ, אֲבָל לֹא בַּמִּדָּה נִכֶּרֶת. וּלְבַסּוֹף, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָמָה עוֹד יוֹתֵר מֻפְרָשָׁה מִן הַיַּבָּשָׁה, עָמְדוּ וְהִרְחִיבוּ הַרְבֵּה אֶת הַפֶּלֶג הַקָּטֹן הָעוֹבֵר לְרֹחַב הַחוֹף וְהֶעֱמִידוּ מִשְּׁנֵי גְדוֹתָיו גִּדְרֵי קְרָשִׁים לַעֲצֹר בְּעַד הַחוֹל לְבַל יִזַּח מָטָּה.

בַּמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר נִגְמְרוּ כָּל הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ, וְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מְחֻמָּשׁ לֹא מְשֻׁכְלָל שֶׁהֶקֵּפוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, הֻקְּפָה כֻּלָּהּ אֵזוֹר שֶׁל מַיִם, אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתָהּ לְמִבְצָר בָּטוּחַ מִכָּל צַר וְאוֹיֵב.

כָּל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר שָׂרַר חֹם גָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַפְסִיק אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהָיְתָה שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לְבַצְּעָהּ עַל פִּי הַתָּכְנִית, וְכֵיוָן שֶׁהַשָּׁעָה דָּחֲקָה לְמַהֵר וּלְכוֹנֵן מִכְלָא־עוֹפוֹת, עָמְדוּ וְהֶעֱסִיקוּ עַצְמָם בִּמְלָאכָה זוֹ.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁהָרָמָה נֶעֶשְׂתָה כֻּלָּהּ מֻפְרָשָׁה מִשְּׁאָר חֶלְקֵי הָאִי, נִתְּנָה חֵרוּת גְּמוּרָה לְמַר יוּףּ. הוּא דָבַק בַּאֲדוֹנָיו וְהָיָה כָּרוּךְ אַחֲרֵיהֶם וְלֹא נִכַּר בּוֹ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא, שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה לִבְרֹחַ. הוּא הָיָה חַיָּה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, אַמִּיצַת־כֹּחַ עַד מְאֹד וּזְרִיזָה עַד לְהַפְלִיא. הוֹי, מַה קַל וּמָהִיר הָיָה לְטַפֵּס עַל הַסֻּלָּם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! אִישׁ לֹא יָכֹל לְהִתְחָרוֹת עִמּוֹ בְּדָבָר זֶה. הֵם כְּבָר הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה וְהוּא הָיָה לָהֶם לְעֵזֶר בִּמְלָאכוֹת אֲחָדוֹת: הוּא גָרַר קוֹרוֹת עֵצִים וְגָלַל אֶת הָאֲבָנִים, שֶׁהוֹצִיאוּ מִתּוֹךְ אֲפִיקוֹ שֶׁל פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין.

“אֵין הוּא עֲדַיִן גּוֹדֵר, אֲבָל כְּבָר מְשַׁמֵּשׁ הוּא ‘קוֹף’!” אָמַר הֶרְבֶּרְט בַּהֲלָצָה, שֶׁהָיָה בָּהּ רֶמֶז לַכִּנּוּי ‘קוֹף’, שֶׁהַגּוֹדְרִים מְכַנִּים אֶת תַּלְמִידֵיהֶם. וְאָכֵן יָפֶה הִתְלוֹצֵץ הָעֶלֶם, שֶׁהֲרֵי הַפַּעַם הָיָה כִּנוּי זֶה הוֹלֵם כָּל צָרְכּוֹ אֶת הַמְּכֻנֶּה!

לְצֹרֶךְ מִכְלָא־הָעוֹפוֹת בָּחֲרוּ בְּמִגְרָשׁ בֶּן מָאתַיִם יַרְדִּים מְרֻבָּעִים, שֶׁנִּמְצָא עַל יַד הַשָּׂפָה הַדְּרוֹמִית־הַמִּזְרָחִית שֶׁל הַיְאוֹר. אֶת הַמִּגְרָשׁ הַזֶּה הִקִּיפוּ גָדֵר שֶׁל מוֹטוֹת עֵץ וְעָשׂוּ בּוֹ מְדוֹרוֹת שׁוֹנִים לְבַעֲלֵי הַכָּנָף שֶׁעֲתִידִים הָיוּ לְשְׁכֹּן שָׁם. הַמְּדוֹרוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מֵעֵין סֻכּוֹת קְלוּעוֹת מֵעֲנָפִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ לְתָאִים וְשֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא דַּיָּרִים.

דַּיָּרָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל מִכְלָא־עוֹפוֹת זֶה שִׁמֵּשׁ זוּג־הַטִּימוֹסִים אֲשֶׁר עַד מְהֵרָה פָּרָה וְרָבָה וְהֵקִים וְלָדוֹת הַרְבֵּה. לְצֶוֶת נִטְפְּלוּ אֵלָיו כַּחֲצִי תְּרֵיסָר בְּנֵי אַוָּזִים מִן הַמְקַנְּנִים עַל גְּדוֹת הַיְאוֹר. אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ מִבְּנֵי הַמִּין הַסִּינִי, אֲשֶׁר כַּנְפֵיהֶם הַפְּרוּשׂוֹת דּוֹמוֹת לִמְנִיפָה וַאֲשֶׁר בְּרַק זֹהַר נוֹצוֹתֵיהֶם אֵינוֹ נוֹפֵל מִשֶּׁל הַפַּסְיוֹנִים הַמָּזְהָבִים. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים לָכַד הֶרְבֶּרְט זוּג עוֹפוֹת מִמִּין הַתַּרְנְגוֹלוֹת. הָעוֹפוֹת הַנָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי זְנָבוֹת עֲגֻלִּים וַאֲרֻכֵּי־נוֹצוֹת, הִתְרַגְּלוּ עַד מְהֵרָה אֶל שִׁבְיָם וְנַעֲשׂוּ לִבְנֵי תַּרְבּוּת. אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן אֶל חֲצַר הָעוֹפוֹת רָחָמוֹת, צִפֳּרִי קֶרַח וְתַרְנְגֹלוֹת־מָיִם. מִתְּחִלָּה פָּרְצָה מְרִיבָה בֵּין דָּרֵי הָעוֹלָם הַקָּטֹן הַזֶּה וְהָיוּ מִתְנַצְּחִים וּמִתְקוֹטְטִים זֶה עִם זֶה מִתּוֹךְ צְוָחוֹת, צִפְצוּפִים וְקִרְקוּרִים, וְאוּלָם סוֹפָם שֶׁהִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם וּפָרו וְרָבוּ וְהָיוּ לְמִחְיָה לְאַנְשֵׁי הַקּוֹלוֹנְיָה.

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת מִפְעָלוֹ לִידֵי הַשְׁלָמָה, עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהִתְקִין שׁוֹבָךְ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל חֲצַר הָעוֹפוֹת. אֶל תּוֹךְ שׁוֹבָךְ זֶה הִכְנִיסוּ כִּתְרֵיסָר יוֹנִים מִן הַמְקַנְנוֹת בְּחַגְוֵי הַסְּלָעִים שֶׁעַל פְּנֵי הָרָמָה. הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הִתְרַגְּלוּ עַל נְקַלָּה לָשׁוּב בְּכָל עֶרֶב אֶל דִּירָתָם הַחֲדָשָׁה, וְנִכֶּר הָיָה שֶׁהֵם נוֹחִים לְהֵעָשׂוֹת עוֹפוֹת־בַּיִת יוֹתֵר מִבְּנֵי מִינָם הַחֲמִימוֹת, שֶׁאֵינָן פָּרוֹת וְרָבוֹת אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּנוֹת־חוֹרִין.

לְבַסּוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לַעֲשִׂיַּת כְּלֵי־לָבָן, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ זְקוּקִים לָהֶם בְּיוֹתֵר. לְהַשְׁאִיר אֶת הַמַּעֲטָפָה כְּמוֹ שֶׁהִיא וּלְנַסּוֹת לְהִתְרוֹמֵם בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ בְּסִיּוּעַ שֶׁל אֲוִיר מְחֻמָּם, עַל מְנָת לַעֲזֹב אֶת הָאִי וְלָטוּס עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף – נִסָּיוֹן נוֹעָז שֶׁכָּזֶה יָכֹל הָיָה לַעֲלוֹת רַק עַל דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מְחֻסְּרֵי כֹּל. וְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁאִישׁ־מַעֲשֶׂה הָיָה, הִסְתַּלֵּק מֵרַעְיוֹן רוּחַ זֶה.

וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲטָפָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּלְשֵׁם כָּךְ הֻצְרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְתַקֵּן אֶת עֶגְלָתָם הַכְּבֵדָה וְלַעֲשׂוֹתָהּ יוֹתֵר נוֹחָה וְקַלָּה. אֲבָל מַה תּוֹעֶלֶת בַּעֲגָלָה אִם אֵין סוּס אֲשֶׁר יִמְשֹׁךְ בָּהּ! כְּלוּם אֵין עַל פְּנֵי הָאִי אֶחָד מֵאוֹתָם מַעֲלֵי הַגֵּרָה, אֲשֶׁר יוּכְלוּ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל סוּס, כְּגוֹן חֲמוֹר, שׁוֹר אוֹ פָּרָה? זוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה, שֶׁהִתְחַבְּטוּ בָּהּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“בְּהֵמָה הַמּוֹשֶׁכֶת בַּעֲגָלָה.” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וַדַּאי הָיְתָה מוֹעִילָה לָנוּ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלִּפְנֵי מַר סְמִית לַעֲשׂוֹת סִירַת קִיטוֹר אוֹ לוֹקוֹמוֹטִיבָה, כִּי מֻבְטָחְנִי שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְהָיֹה תִּהְיֶה לָנוּ מְסִלַּת בַּרְזֶל מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּסְנִיף לָהּ אֶל הַר פְרַנְקְלִין!”

וְאָכֵן הֶאֱמִין הַסַּפָּן הַיָּשָׁר בַּדְּבָרִים שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו! וַדַּאי גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַדִּמְיוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהָאֱמוּנָה נִטְפֶּלֶת אֵלָיו וְהוּא יוֹנֵק מִמֶּנָּה!

וְאוּלָם עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם חָזוֹן הַדִּמְיוֹן הַזֶּה מִשְׁתּוֹקֵק הָיָה פֶּנְקְרוֹף לְהַשִּׂיג בְּהֵמָה פְּשׁוּטָה הוֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע, וְהוֹאִיל וְחָבִיב הָיָה, כַּנִּרְאֶה, עַל הַהַשְׁגָּחָה וְהִיא הִטְּתָה לוֹ חֶסֶד, לָכֵן מִלְּאָה גַם הַפַּעַם אֶת מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ.

יוֹם אֶחָד – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְחֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר – שָׁמְעוּ פִּתְאֹם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת נֶב מְצַעֵק וְאֶת טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּבַת אֶחָת. הֵם הָיוּ עֲסוּקִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּקָּמִינִים וּכְשָׁמְעָם אֶת הַקּוֹלוֹת מִהֲרוּ אֶל הַצּוֹעֲקִים, כִּי פָּחֲדוּ שֶׁמָּא קָרָם מִקְרֶה רָע.

אֲבָל מָה רָאוּ עֵינֵיהֶם? שְׁנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים גְּדוֹלִים וְנָאִים, שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ וְעָרְבוּ אֶת לִבָּם לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה דֶּרֶךְ הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה לֹא הָיוּ מוּרָמִים לְמָעְלָה. לְמַרְאִית עַיִן נִדְמוּ לִשְׁנֵי סוּסִים, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לִשְׁנֵי חֲמוֹרִים, זָכָר וּנְקֵבָה. מִבְנֵה גֵוָם הָיָה נָאֶה, מַרְאֵיהֶם כָּתֹם־בָּהִיר, רַגְלֵיהֶם וּזְנָבָם לְבָנִים וְעַל רֹאשָׁם, צַוָּארָם וּבִטְנָם חֲבַרְבּוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת כַּחֲבַרְבּוּרוֹת שֶׁל נְמֵר־גָּמָל. הֵם הָיוּ מְהַלְּכִים לְתֻמָּם בִּמְנוּחָה, בְּלִי שׁוּם סִמָּן שֶׁל פַּחַד, וְהִבִּיטוּ אֶל בְּנֵי הָאָדָם בְּעֵינַיִם סַקְרָנִיוֹת, כִּי טֶרֶם רָאוּ בָּהֶם אֶת אֲדוֹנֵיהֶם.

“הֲלֹא הֵם עֲרוֹדִים!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “בַּעֲלֵי חַיִּים, הָעוֹמְדִים בְּאֶמְצַע בֵּין הַנָּמֵר־הַגָּמָל וּבֵין הַקּוּאַגָּה.”

“וּמִשּׁוּם מַה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם חֲמוֹרִים?” שָׁאַל נֶב.

“מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהֶם אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת, וּדְמוּתָם יוֹתֵר נָאָה מִשֶּׁל הַחֲמוֹרִים.”

“וְכִי לֹא אַחַת הִיא לָנוּ אִם סוּסִים אוֹ חֲמוֹרִים הֵם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “דַּי לָנוּ שֶׁהֵם ‘כֹּחַ־מֵנִיעַ’, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר מַר סְמִית, וּבְתוֹרַת כֹּחַ מֵנִיעַ רְאוּיִים הֵם שֶׁנִּלְכְּדֵם!”

כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְחִיד אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים, זָחַל הַסַּפָּן בֵּין הָעֲשָׂבִים עַד לַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן שֶׁעַל פֶּלֶג הַגְּלִיצֵרִין. הוּא הֵרִים אֶת הַגֶּשֶׁר וְהָעֲרוֹדִים נִשְׁבּוּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְלְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מַה לַעֲשׂוֹת לַשְּׁבוּיִים, אִם לְתָפְסָם וּלְשַׁעְבְּדָם בְּחֹזֶק יָדָם וּלְהִכְנִיסָם מִיָּד בְּעֹל, וְאִם אָיִן. לְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ לְעָזְבָם יָמִים אֲחָדִים לְנַפְשָׁם וּלְתִתָּם לְהִתְהַלֵּךְ כְּאַוַּת לִבָּם עַל פְּנֵי הָרָמָה, אֲשֶׁר דֶּשֶׁא עֵשֶׂב לְמִרְעֶה הָיָה צוֹמֵחַ שָׁם לָרֹב. בֵּינָתַיִם בָּנָה הָאִינְגֵ’נֵר סָמוּךְ לַחֲצַר הָעוֹפוֹת אֻרְוָה וְעָרַךְ בָּהּ מִשְׁכָּב נוֹחַ לִהְיוֹת לְמִקְלָט לָעֲרוֹדִים בַּלָּיְלָה.

וּבְכֵן הִנִּיחוּ לַצֶּמֶד הַנָּאֶה לְהִתְהַלֵּךְ אָנֶה וָאָנָה מִתּוֹךְ חֵרוּת גְּמוּרָה, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם מָנְעוּ אֶת עַצְמָם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְחִידָם. וְאַף עַל פִּי כֵן נִסּוּ הָעֲרוֹדִים כַּמָּה פְּעָמִים לַעֲזֹב אֶת הָרָמָה, שֶׁהָיְתָה צָרָה לָהֶם יוֹתֵר מִדַּי, כִּי לְמוּדִים הָיוּ לִחְיוֹת בַּמֶּרְחָב וּבַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים. הֵם שׁוֹטְטוּ לְיַד אֵזוֹר הַמַּיִם, שֶׁהִקִּיף אֶת הָרָמָה, וְסָגַר בִּפְנֵיהֶם אֶת הַיְצִיאָה לַמֶּרְחָב, נָעֲרוּ בְּכַעַס וְהִתְרוֹצְצוּ וְדָהֲרוּ בִּמְשׁוּבָה עַל פְּנֵי הָעֲשָׂבִים. כְּשֶׁשָּׁקְטוּ, עָמְדוּ שָׁעוֹת תְּמִימוֹת עַל עָמְדָּם וְהִבִּיטוּ אֶל הַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים וְרַחֲבֵי הַיָּדַיִם, אֲשֶׁר נִסְגְּרוּ לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר אֲלֵיהֶם שׁוּב לֹא יַחְזְרוּ לְעוֹלָם!

בֵּינָתַיִם הִתְקִינוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּשְׁבִילָם כְּלֵי־רִתְמָה מִסִּיבִים שֶׁל צְמָחִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּקֵּץ יָמִים אֲחָדִים תִּקְּנוּ אֶת הָעֲגָלָה וְסָלְלוּ נְתִיבָה דֶרֶךְ הַיַּעַר שֶׁל הַמִּזְרָח־הָרָחוֹק, מֵעַקְמוּמִית נַחַל־הַתּוֹדָה עַד לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וּבְכֵן הָיָה הַכֹּל מוּכָן וּמְתֻקָּן לִנְסִיעָה בָּעֲגָלָה, וּבְסוֹף חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר נִסּוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְצֹרֶךְ זֶה בָּעֲרוֹדִים.

פֶּנְקְרוֹף כְּבָר הִרְגִּיל אֵלָיו אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאָכְלוּ מִתּוֹךְ יָדוֹ וְנָתְנוּ לוֹ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, אֲבָל כְּשֶׁאָסְרוּ אוֹתָם בָּעֲגָלָה, הִזְדַּקְּפוּ עַל רַגְלֵיהֶם הָאֲחוֹרִיּוֹת וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכְנִיעָם אֶלָּא בְּעָמָל רָב. וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁתַּעְבְּדוּ עַד מְהֵרָה לַתַּפְקִיד שֶׁהִטִּילוּ עֲלֵיהֶם, כִּי הֶעָרוֹד אֵינוֹ סוֹרֵר וּמַרְדָּן כַּנָּמֵר־הַגָּמָל, וּבִנְאוֹת־הֶהָרִים אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית מַרְבִּים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵי הוֹבָלָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלָה בִּידֵי בְּנֵי אָדָם לְאַקְלֵם אוֹתוֹ אֲפִילוּ בְּאֵרָפָּה, בַּאֲזוֹרִים קָרִים, לְפִי הָעֶרֶךְ.

כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, חוּץ מפֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ הַבְּהֵמוֹת שֶׁלּוֹ וְהִנְהִיגָן בְּאַפְסָר, עָלוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶל הָעֲגָלָה וְנָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, כִּי דֶּרֶךְ זוֹ, שֶׁלֹּא נִסְלְלָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וַעֲדַיִן לֹא נִתְיַשְּׁרָה כָּל צָרְכָּהּ, גָּרְמָה לַנּוֹסְעִים טִלְטוּלִים וּמַדְחֵפוֹת וּמַכְאוֹבֵי עֲצָמוֹת מְרֻבִּים; וְאַף עַל פִּי כֵן הִגִּיעָה הָעֲגָלָה לִמְקוֹמָהּ בְּשָׁלוֹם, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם טָעֲנוּ עָלֶיהָ אֶת הַמַּעֲטָפָה וְאֶת כָּל תַּשְׁמִישֵׁי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב עָבְרָה הָעֲגָלָה אֶת גֶּשֶׁר נַחַל־הַתּוֹדָה וְיָרְדָה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית וְאַחַר עָמְדָה עַל חוֹף הַיָּם. אָז הִתִּירוּ אֶת הָעֲרוֹדִים וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הָאֻרָוָה, וְעַד שֶׁעָצַם פֶּנְקְרוֹף אֶת עֵינָיו וְנִרְדַּם, נֶאֱנַח מִתּוֹךְ קוֹרַת רוּחַ אֲנָחָה רָמָה וַעֲמֻקָּה, אֲשֶׁר הֵד קוֹלָהּ בָּקַע וְעָלָה מִכָּל פִּנָּה וּמִכָּל זָוִית שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

פֶּרֶק שְׁמִינִי

כְּלֵי הַלָּבָן – נַעֲלַיִם שֶׁל עוֹר כַּלְבֵי־יָם – עֲשִׂיַּת פִּירָכְּסִילִין – זְרָעִים שׁוֹנִים – הדיוג – בֵּיצֵּי הַצָּב – מַר יוף עוֹשֶׂה חַיִל – צַיִד כְּבַשַּׁי הַבֶּר – אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל צְמַחִים וּבְעָלֵי חַיִּים – זִכְרוֹנוֹת עַל דָּבָר אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת הָרְחוֹקָה.

אֶת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ יָנוּאַר הִקְדִּישׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְלֶאכֶת כְּלֵי־לָבָן, שֶׁהָיָה לָהֶם צֹרֶךְ בָּהֶם. הַמְּחָטִים, שֶׁהָיוּ בֵּין הַחֲפָצִים שֶׁנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה, רוֹצְצוּ הֵנָּה וָשׁוֹב כְּשֶׁהֵן נְתוּנוֹת בֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַחֲזָקוֹת וְהַגַּסּוֹת, וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁכָּל מַה שֶׁתָּפְרוּ הָאֶצְבָּעוֹת הַלָּלוּ נִתְפָּר כַּהֲלָכָה וְהָיָה חָזָק כָּל צָרְכּוֹ.

בְּחוּטִים לֹא הָיָה מַחְסוֹר, כִּי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה בָּאָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּטֵי הַתְּפָר אֲשֶׁר לִירִיעוֹת הַמַּעֲטָפָה. אֶת עֲבוֹדַת הַשְׁחָלַת הַחוּטִים הַלָּלוּ מִתּוֹךְ הַדְּבָקִים שֶׁבֵּין הַיְּרִיעוֹת הָאֲרֻכּוֹת קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט וְהֵם עָשׂוּ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ סַבְלָנוּת מֻפְלָאָה. פֶּנְקְרוֹף מֵאֵן לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲבוֹדָה זוֹ, כִּי נַפְשׁוֹ קָצָה בָּהּ, אֲבָל כְּשֶׁהִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, לֹא הָיָה מִי שֶׁיִּדְמֶה אֵלָיו. וְאָכֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁאֵין כַּסַּפָּנִים זְרִיזִים בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה.

אֶת הָאָרִיג, שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶעֶשְׂתָה מַעֲטֶפֶת הַכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ, נִקּוּ מִן הָרְבָב בְּסִיּוּעַ שֶׁל סוֹדָה וְאַשְׁלָג, שֶׁהֵכִינוּ אוֹתָם מֵאֵפֶר שֶׁל צְמָחִים שְׂרוּפִים, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הֵסִירוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּכָּה, וְהַבַּד חָזַר לִהְיוֹת רַךְ וְגָמִישׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ; אַחַר שָׁטְחוּ אוֹתוֹ בָּאֲוִיר וּבְכֹחַ הַשְׁפָּעַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הִלְבִּין כָּל צָרְכּוֹ.

הִנֵּה כִּי כֵן הֵכִינוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּרֵיסָרִים אֲחָדִים שֶׁל כֻּתָּנוֹת וְגַרְבַּיִם, אָמְנָם לֹא גַּרְבַּיִם סְרוּגִים, אֶלָּא תְּפוּרִים מִבַּד. וּמַה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם, כְּשֶׁזָּכוּ סוֹף סוֹף לִלְבֹּשׁ כְּלֵי־לָבָן חֲדָשִׁים וְזַכִּים, אִם גַּם גַּסִּים בְּמִקְצָת, וְלִשְׁכַּב עַל סְדִינִים, אֲשֶׁר עַל יָדָם נֶהֶפְכוּ הַדַּרְגָּשִׁים שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְמִטּוֹת מַמָּשׁ!

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עַצְמוֹ תָּפְרוּ לָהֶם גַּם נַעֲלַיִם מֵעוֹר כַּלְבֵי־הַיָּם, וְהַנַּעֲלַיִם הַלָּלוּ מִלְּאוּ כָּל צָרְכָּם אֶת מְקוֹם הַנַּעֲלַיִם וְהַמַּגָּפַיִם, שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם מֵאֲמֵרִיקָה. אָמְנָם הַנַּעֲלַיִם הַלָּלוּ הָיוּ רְחָבִים וַאֲרֻכִּים בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה בָּהֶם מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁלֹּא לָחֲצוּ אֶת רַגְלֵי הַנּוֹעֵל אוֹתָם!

מִתְּחִלַּת שְׁנַת 1866 גָּבַר הַחֹם בְּיוֹתֵר, וּבְכָל זֹאת לֹא פָּסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלָּצֵאת לָצוּד צַיִד בַּיְּעָרִים. שָׁם שָׁרְצוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל אֲגוֹטִי, שֶׁל חֲזִירִים וַחֲזִירֵי מַיִם וְקֶנְגוּרוּ וְשֶׁל כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, בֵּין עֲטוּפֵי שֵׂעָר וּבֵין עֲטוּפֵי נוֹצוֹת, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט הָיוּ מוֹרִים מְצַיְּנִים, וַאֲפִילוּ כַּדּוּר אֶחָד שֶׁפָּלְטוּ מִפִּי רוֹבֵיהֶם לֹא אָבַד לְבַטָּלָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה יוֹעֵץ לָהֶם תָּמִיד לְקַמֵּץ בְּצָרְכֵי יְרִיָּה, וּכְבָר חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהַמְצִיא דָבָר, אֲשֶׁר יְהֵא בּוֹ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְאֶת הָעוֹפֶרֶת, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה וְשֶׁהוּא רָצָה לַחֲשׂךְ אוֹתָם לַיָּמִים הַבָּאִים. וְכִי יָדֹעַ יָדַע לְהֵיכָן עָתִיד עוֹד הַגּוֹרָל לְהַשְׁלִיכוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים, אוֹתוֹ וְאֶת חֲבֵרָיו, אִם יִקְרֶה מִקְרֶה וְהֵם יַעַזְבוּ אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבָם? מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם אֵפוֹא לִהְיוֹת מוּכָנִים לְכָל מִקְרֶה וְלַחֲשׂךְ אֶת חָמְרֵי־הַיְּרִיָּה, וּלְשֵׁם כָּךְ הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחְתֵּיהֶם בָּחֳמָרִים אֲחֵרִים, שֶׁאֶפְשָׁר לָשׁוּב וְלִיצוֹר אוֹתָם עַל נְקַלָּה.

תַּחַת הָעוֹפֶרֶת, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית חִפֵּשׂ וְלֹא מְצָאָהּ עַל פְּנֵי הָאִי, אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּפְרוֹרֵי בַּרְזֶל, שֶׁעֲשִׂיָּתָם הָיְתָה קַלָּה בְּיוֹתֵר. כֵּיוָן שֶׁהַגַּרְגְּרִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ כְּבַדִים כְּגַרְגְּרֵי־עוֹפֶרֶת, הָיָה צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹתָם גְּדוֹלִים מֵהֶם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה מִסְפָּרָם בְּכָל יְרִיָּה מוּעָט מִמִּסְפָּרָם שֶׁל אֵלֶּה, אֶלָּא שֶׁגֵּרָעוֹן זֶה נִתְמַלֵּא בְּמִלּוּאוֹ עַל יְדֵי הַזְּרִיזוּת הַיְתֵרָה שֶׁל הַצַּיָּדִים הֶחָרוּצִים. וַאֲשֶׁר לַאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, הִנֵּה הָיְתָה לְאֵל יַד הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא בִּרְשׁוּתוֹ מְלַחַת, גָּפְרִית וּפֶחָם, וְאוּלָם מְלָאכָה זוֹ דוֹרֶשֶׁת שְׁקִידָה יְתֵרָה וּבְלִי הַכֵּלִים הַמְיֻחָדִים לַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָכִין אֲבַק־שְׂרֵפָה הָגוּן כָּל צָרְכּוֹ.

אִי לָזֹאת הֶעְדִּיף כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲשׂוֹת פִּירָכְּסִילִין, כְּלוֹמַר, אֲבַק־שְׂרֵפָה שֶׁל צֶמֶר־גָּפֶן. בְּחֹמֶר זֶה אֵין צֶמֶר הַגֶּפֶן מִן הָעִקָּר, שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא נִכְנָס בּוֹ אֶלָּא כְּצֵלוּלוֹזָה בִּלְבָד. וְאוּלָם הַצֵּלוּלוֹזָה אֵינָהּ אֶלָּא רִקְמַת הַצְּמָחִים הַפְּשׁוּטָה וַהֲרֵיהִי מְצוּיָה בְּעֶצֶם טָהֳרָתָהּ לֹא רַק בְּצֶמֶר הַגֶּפֶן בִּלְבָד, אֶלָּא גַּם בְּסִיבֵי הַקַּנְבּוּס וְהַפִּשְׁתָּן, בִּנְיָר, בִּכְלֵי־לָבָן יְשָׁנִים, בְּמֹחַ שֶׁל סַמְבּוּק וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה סַמְבּוּק זֶה הָיָה צוֹמֵחַ עַל אַדְמַת הָאִי בְּשֶׁפַע בְּקִרְבַת תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ זֶה כַּמָּה בְּגַרְגְּרָיו בִּמְקוֹם גַּרְגְּרֵי קָפֶה.

וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לֶאֱסֹף אֶת מֹחַ הַסַּמְבּוּק הַזֶּה לְשֵׁם צֵלוּלוֹזָה. בְּנוֹגֵעַ לַחֹמֶר הַשֵּׁנִי הַדָּרוּשׁ לַעֲשִׂיַּת פִּירָכְּסִילִין, הַיְנוּ, חֻמְצָה חַנְקָנִית עֲשֵׁנָה, אַף הוּא לֹא הָיָה מְעַכֵּב. שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִמְצְאָה חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית וּבְסִיּוּעָהּ אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ עַל נְקַלָּה לְהוֹצִיא חֻמְצָה חַנְקָנִית מִתּוֹךְ מְלַחַת, שֶׁהַטֶּבַע גּוּפוֹ הָיָה מַמְצִיא אוֹתוֹ לְדוֹרְשָׁיו.

וּבְכֵן הֶחְלִיט לִיצוֹר פִּירָכְּסִילִין עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע הֵיטֵב אֶת הַמִּגְרָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַמְיֻחָדוֹת לְחֹמֶר זֶה, הֲלֹא הֵן: הִתְלַהֲבוּתוֹ הַמְּהִירָה, שֶׁכֵּן הוּא מִתְלַהֵט עַל יְדֵי חֹם שֶׁל 170 מַעֲלוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה אֵינוֹ מִתְפּוֹצֵץ אֶלָּא עַל יְדֵי חֹם שֶׁל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים מַעֲלוֹת, וּכְמוֹ כֵן תְּכֻנָּתוֹ לְהִשָּׂרֵף בִּן־רֶגַע, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְקַלְקֵל אֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק. אֶפֶס עַל הַמִּגְרָעוֹת הַלָּלוּ מְחַפּוֹת הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר לְפִירָכְּסִילִין, וְאֵלֶּה הֵן: אֵין הוּא חוֹשֵׁשׁ לְטַחַב, אֵין הוּא מְזַהֵם אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל קְנֵה הָרוֹבֶה וְהַכֹּחַ הַדּוֹחֶה שֶׁלּוֹ מְרֻבֶּה פִּי אַרְבָּעָה מִן הַכֹּחַ הַדּוֹחֶה שֶׁל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הַמָּצוּי.

כְּדֵי לְהָכִין פִּירָכְּסִילִין אֵין מִן הַצֹּרֶךְ אֶלָּא לִטְבֹּל רֶבַע שָׁעָה אֶת הַצֵּלוּלוֹזָה בַּחֻמְצָה חַנְקָנִית עֲשֵׁנָה וּלְהָדִיחַ אוֹתָהּ אַחַר כָּךְ יָפֶה יָפֶה בְּמַיִם טְהוֹרִים וּלְיַבְּשָׁהּ. עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מְלָאכָה פְּשׁוּטָה מִזּוֹ.

בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֻמְצָה חַנְקָנִית מְצוּיָה וְלֹא עֲשֵׁנָה, כְּלוֹמַר חֻמְצָה, אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁהִיא בָּאָה בְּמַגָּע עִם אֲוִיר לַח הֲרֵיהִי מַעֲלָה אֵדִים לְבַנְבַּנִּים. וּלְפִיכָךְ עָמַד וְעֵרַב שְׁלשָׁה חֲלָקִים שֶׁל חֻמְצָה חַנְקָנִית מְצוּיָה בַּחֲמִשָּׁה חֲלָקִים שֶׁל חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית מְרֻכֶּזֶת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הַמְבֻקָּשָׁהּ. בְּדֶרֶךְ זוֹ קִבְּלוּ הַצַּיָּדִים שֶׁלָּנוּ עַד מְהֵרָה חֹמֶר־יְרִיָּה מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ, אֲשֶׁר אִם מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בִּזְהִירוּת הֲרֵיהוּ פּוֹעֵל פְּעֻלָּה מְצֻּיָּנָה.

סָמוּךְ לְאוֹתוֹ הַזְּמָן חָרְשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שְׁלשָׁה אַקְרִים מֵאַדְמַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְאֶת שְׁאָר אַדְמָתָהּ הִקְצוּ לִמְקוֹם מִרְעֶה לָעֲרוֹדִים. פְּעָמִים הַרְבֵּה בִּקְּרוּ בְּיַעַר־זְשָׁקָמַר וּבְיַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם אֹסֶף גָּדוֹל שֶׁל צִמְחֵי־בָּר, כְּגוֹן תֶּרֶד, צְנוֹן וְלֶפֶת, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ טִפּוּחַ מְעֻלֶּה הָיוּ עֲשׂוּיִים לְהַשְׁבִּיחַ כָּל צָרְכָּם וּלְשַׁמֵּשׁ בַּיָּמִים הַבָּאִים תְּמוּרָה לַמָּזוֹן הַחַנְקָנִי, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ נִזּוֹנִים מִמֶּנּוּ עַד עַכְשָׁו. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הוֹבִילוּ הַבַּיְתָה בַּעֲגָלָה כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל עֵצִים וּפַחַם־אָבֶן. וְעִם כָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה הוּטְבוּ וְנִשְׁתַּכְלְלוּ הַדְּרָכִים, כִּי אוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה כִּבְּשׁוּ אוֹתָן וְיִשְּׁרוּ לְאַט לְאַט אֶת פְּנֵיהֶן.

גְּדֶרֶת הַשְּׁפַנִּים לֹא פָּסְקָה מִלְּהַעֲלוֹת אֶת תְּרוּמַת הַמַּס שֶׁלָּהּ לְמַאֲכַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל דָּרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. כֵּיוָן שֶׁגְּדֶרֶת זוֹ נִמְצְאָה בְּרִחוּק מָקוֹם מִפֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין, נִבְצְרָה מִיּוֹשְׁבֶיהָ לַחְדֹּר אֶל אַדְמַת הָרָמָה, הַמֻּפְרָשָׁה מִכָּל עֲבָרִים, וּבְכֵן לֹא יָכְלוּ לְהַזִּיק לַנְּטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ שָׁם. וַאֲשֶׁר לְשִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת, שֶׁהָיָה מֻנָּח בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁעִם שְׂפַת־הַיָּם וְשׁוֹכְנָיו פָּרוּ וְשָׁרְצוּ לָרֹב, הִנֵּה הִסְפִּיק יוֹם יוֹם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים רְכִיכוֹת מְצֻיָּנוֹת. גַּם הַדִּיּוּג, בֵּין בְּמֵי הַיְאוֹר וּבֵין בְּמֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, הָיָה מַכְנִיס פֵּרוֹת מְרֻבִּים, כִּי פֶּנְקְרוֹף הֶעֱמִיד בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים חַכּוֹת שֶׁקַּרְסֵיהֶן בַּרְזֶל, וּבָהֶן נִלְכְּדוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת שְׂמָכִים נָאִים וּמִין דָּג נְעִים־טַעַם אֲשֶׁר צַלְעוֹתָיו הַנּוֹצְצוֹת כְּעֵין הַכֶּסֶף הָיוּ זְרוּעוֹת בֶּהָרוֹת קְטַנּוֹת וּצְהַבְהַבּוֹת. כָּל זֶה נָתַן אֶת הַיְכֹלֶת לְמַר נֶב, שֶׁהָיָה מְכַהֵן פְּאֵר בְּמִשְׂרָה שֶׁל בַּשָּׁל, לַעֲשׂוֹת אֶת הַסְּעֻדּוֹת רַבּוֹת־חֲלִיפוֹת, לַהֲנָאָתָם שֶׁל הַסּוֹעֲדִים. שֻׁלְחָנָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיָה חָסֵר אֵפוֹא אֶלָּא לֶחֶם, וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת שֶׁחִסָּרוֹן זֶה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יוֹצְאִים לָצוּד גַּם צַבִּים אֲשֶׁר שָׁרְצוּ לָרֹב עַל הַחוֹף שֶׁל כֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת. בְּמָקוֹם זֶה הָיְתָה שְׂפַת הַיָּם זְרוּעָה תִּלִים קְטַנִּים, שֶׁהֵכִילוּ בֵּיצִים עֲגֻלּוֹת כְּכַדּוּר, אֲשֶׁר קְלִפָּתָן הָיְתָה לְבָנָה וְקָשָׁה וְהַחֶלְמוֹן שֶׁלָּהֶן לֹא הָיָה מַגְלִיד כַּחֶלְמוֹן שֶׁל בֵּיצֵי הָעוֹפוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ גּוּפָהּ נָטְלָה עַל עַצְמָהּ תַּפְקִיד שֶׁל דּוֹגֶרֶת וַהֲרֵיהִי מְחַמֶּמֶת וּמְבַקַּעַת אֶת הַבֵּיצִים וּמוֹצִיאָה לְאוֹר הָעוֹלָם הֲמוֹן וְלָדוֹת לְאֵין מִסְפָּר, כִּי כָל צָב מֵטִיל בְּכָל שָׁנָה כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים בֵּיצִים.

“הֲרֵי זוֹ שַׁדְמַת בֵּיצִים מַמָּשׁ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לִפְשֹׁט אֶת יָדֵינוּ וּלְאַסְפָן.”

וְאוּלָם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּבֵיצִים בִּלְבָד, אֶלָּא צָדוּ גַם אֶת הַמְטִילִים אוֹתָן וְסוֹפָם שֶׁהֵבִיאוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית תְּרֵיסַר צַבִּים, אֲשֶׁר הַגַּרְגְּרָנִים מוֹקִירִים בְּיוֹתֵר אֶת בְּשָׂרוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁמַּאֲכַל תַּאֲוָה הוּא. וְאָכֵן מְרַק־הַצַּבִּים, שֶׁהָיָה מְבֻשָּׂם בִּצְמָחִים וּבִתְבָלִים שׁוֹנִים, גָּרַם הַרְבֵּה שְׁבָחִים וְקִלּוּסִים לַבַּשָּׁל נֶב, שֶׁהֵכִין אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר וַדַּאי רָאוּי הָיָה לַשְּׁבָחִים הָאֵלֶּה.

כָּאן מָקוֹם לְהַזְכִּיר עוֹד מְאֹרָע אֶחָד מֻצְלָח, שֶׁנָּתַן לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַיְּכֹלֶת לְהָכִין לָהֶם צֵידָה חֲדָשָׁה לַחֹרֶף. וְזֶה הַדָּבָר: אֶל נַחַל־הַתּוֹדָה נָהֲרוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עֶדְרֵי לָכִיס מְרֻבִּים, אֲשֶׁר צָפוּ בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי הֲטָלַת בֵּיצִים וְהַנְּקֵבוֹת הָלְכוּ בְּרֹאשׁ, לְבַקֵּשׁ לָהֶן מְקוֹמוֹת רְאוּיִים לְכָךְ, וְאַחֲרֵיהֶן שָׁטוּ הַזְּכָרִים, וּמֵי הַנַּחַל הַשּׁוֹקְטִים נִתְמַלְּאוּ פִּתְאֹם רַעַשׁ וְשֶׁאוֹן. הַדָּגִים הָאֵלֶּה, כִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם וָחֵצִי אָרְכָּם, הִתְרוֹצְצוּ בְּתוֹךְ הַנַּחַל לַאֲלָפִים, וְדַי הָיָה לְכוֹנֵן בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים סְכָרִים, כְּדֵי לָצוּד מֵהֶם הַרְבֵּה מְאֹד. וְאָמְנָם שָׁלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כַּמָּה מֵאוֹת דָּגִים וְהִמְלִיחוּ אוֹתָם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם לְמִשְׁמֶרֶת לְעוֹנַת הַחֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הַקֶּרַח יְכַסֶּה אֶת פְּנֵי הַנַּחַל וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָדוּג בּוֹ.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים כָּלְתָה עוֹנַת הַלִּמּוּדִים שֶׁל יוּףּ, שֶׁבַּר־דַּעַת גָּדוֹל הָיָה, וְהוּא עָלָה לִגְדֻלָּה וְנִתְמַנָּה לִמְשָׁרֵת. הוּא הָיָה לָבוּשׁ לְבָנִים: חֻלְצָה וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וְסִנָּר בַּעַל כִּיסִים. עַל הַכִּיסִים הַלָּלוּ שָׂמַח יוּףּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי לֹא הָיָה פּוֹסֵק מִלְּהַכְנִיס בָּהֶם אֶת יָדָיו וְלֹא הִרְשָׁה לַאֲחֵרִים לִנְגֹעַ בָּהֶם. נֶב חִנֵּךְ וְאִמֵּן אֶת הָאוֹרַנְג־אוּטַנְג עַד לְהַפְלִיא, וּבְשָׁעָה שֶׁהַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף הָיוּ מְסִיחִים זֶה עִם זֶה, יָכֹל הָיָה אָדָם לַחֲשֹׁב, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְבִינִים יָפֶה אִישׁ אֶת מַחְשְׁבוֹת רֵעֵהוּ. יוּףּ הָגָה לְנֶב חִבָּה יְתֵרָה, וְהַלָּז הֵשִׁיב לוֹ חִבָּה תַּחַת חִבָּה. כְּשֶׁהָיָה פָּטוּר מִן הָעֲבוֹדָה שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל עָלָיו, כְּגוֹן הוֹבָלַת עֵצִים, עֲלִיָּה עַל רֹאשׁ אִילָן גָּבוֹהַּ, וְכַדּוֹמֶה, הָיָה יוּףּ מְבַלֶּה אֶת רֹב עִתּוֹתָיו בְּבֵית הַבִּשּׁוּל וְהִשְׁתַּדֵּל לְחַקּוֹת אֶת נֶב בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדָיו. הָרַב הָיָה מוֹרֶה וּמְאַלֵּף אֶת תַּלְמִידוֹ מִתּוֹךְ סַבְלָנוּת שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ וּמִתּוֹךְ שְׁקִידָה וְהִתְמַכְּרוּת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וְהַתַּלְמִיד סִגֵּל לוֹ אֶת תּוֹרַת רַבּוֹ בְּבִינָה יְתֵרָה.

וְעַכְשָׁו צֵא וּלְמַד מָה רַבָּה הָיְתָה קוֹרַת הָרוּחַ שֶׁגָּרַם יוּףּ לַמְסֻבִּים אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כְּשֶׁנִּכְנַס אֲלֵיהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים וְהַמַּפָּה תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ וְהִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם. הוּא מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂים לֵב וּבְחָרִיצוּת גְּדוֹלָה: הֶחֱלִיף אֶת הַפְּנָכוֹת, הֵבִיא אֶת הַתַּבְשִׁילִין, מִלֵּא אֶת הַכּוֹסוֹת מַשְׁקֶה, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ, אֲשֶׁר בִּדַּח בְּיוֹתֵר אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהֵבִיא אֶת פֶּנְקְרוֹף לִידֵי עֲלִיצוּת רַבָּה.

“יוּףּ, הָבָה מָרָק!”

“יוּףּ, הָבָה חֲתִיכַת צְלִי־אֲגוֹטִי!”

“יוּףּ, הָבָה פִּנְכָּה!”

“יוּףּ, יְיַשַּׁר כֹּחַ! יוּףּ, בֶּן חַיִל אָתָּה!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִשְׁמְעוּ מִפִּי הַמְסֻבִּים אֶלָּא הַפְּקֻדּוֹת וְהַקְּרִיאוֹת הַלָּלוּ, וְיוּףּ לֹא נִתְבַּלְבֵּל אַף פַּעַם אַחַת וּמִלֵּא כָּל פְּקֻדָּה בְּדִיּוּק, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵנִיעַ רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ פִּקְחוּת, כַּאֲשֶׁר חָזַר פֶּנְקְרוֹף עַל הַהֲלָצָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁלּוֹ וְאָמַר אֵלָיו:

“הֱוֵה יוֹדֵעַ, יוּףּ, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שֶׁעָלֵינוּ לְהַכְפִּיל אֶת מַשְׂכֻּרְתֶּךָ!”

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁהָאוֹרַנְג־אוּטַנְג כְּבָר נַעֲשָׂה כְּבֶן־בַּיִת בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהָיָה מְלַוֶּה לְעִתִּים אֶת אֲדוֹנָיו בְּלֶכְתָּם הַיַּעֲרָה, וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְגַּלָּה בּוֹ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל תְּשׁוּקָה לִבְרֹחַ. אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ הֲלִיכָה בַּדְחָנִית וְהַמַּקֵּל שֶׁעָשָׂה לוֹ פֶּנְקְרוֹף נָשׂוּא עַל כְּתֵפוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹשְׂאִים בְּנֵי אָדָם אֶת הָרוֹבֶה! כְּשֶׁהָיָה צֹרֶךְ לִקְטֹף פֵּרוֹת מֵרֹאשׁ אִילָן, מִיָּד הָיָה קוֹפֵץ וְעוֹלֶה בִּמְהִירוּת לְמָעְלָה. כְּשֶׁגַּלְגַּל הָעֲגָלָה שָׁקַע בַּקַּרְקַע, מִיָּד הָיָה יוּףּ דּוֹחֵף בְּכֹחַ אַדִּיר בִּכְתֵפוֹ הָאַחַת אֶת הָעֲגָלָה וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה.

“בָּחוּר מְצֻיָּן הוּא!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף לֹא אֶחָת. “אִלּוּ הָיָה מִטִּבְעוֹ רַע כְּכֹל שֶׁהוּא טוֹב־לֵב, וַדַּאי לֹא הָיְתָה לוֹ תַּקָּנָה!”

בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ יָנוּאַר הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה רַבָּה בִּפְנִים הָאִי. הֵם הֶחֱלִיטוּ לְכוֹנֵן סָמוּךְ לִמְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם לְרַגְלֵי הַר־פְרַנְקְלִין גְדֵרָה לְמַעֲלֵי־הַגֵּרָה וּבְיִחוּד לְכִבְשֵׂי הַבָּר, שֶׁעֲתִידִים הָיוּ לְסַפֵּק צֶמֶר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בְּגָדִים לִימוֹת הַחֹרֶף.

בֹּקֶר בֹּקֶר הָיוּ מְהַלְּכִים אֶל מְקוֹרוֹת הַנַּחַל, פְּעָמִים כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ וּפְעָמִים רַק כּוֹרֶשׁ סְמִית, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף לְבַדָּם. הֵם הָיוּ מְהַלְּכִים לְשָׁם בָּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לַעֲרוֹדִים, וְהַנְּסִיעָה בְּדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה זוֹ, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ “דֶּרֶךְ הַגְּדֵרָה” וְשֶׁהָיְתָה אֲרֻכָּה חֲמִשָּׁה מִילִין, לֹא הָיְתָה אֶלָּא טִיּוּל שֶׁל תַּעֲנוּג תַּחַת כִּפַּת עֳפָאִים וַעֲנָפִים.

לְצֹרֶךְ הַגְּדֵרָה בָּחֲרוּ מִגְרָשׁ רְחַב־יָדַיִם מִמּוּל הַמִּדְרוֹן הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָהָר. מִגְרָשׁ זֶה הָיָה מֵעֵין כַּר דֶּשֶׁא צוֹמֵחַ אִילָנוֹת מוּעָטִים, שֶׁהִשְׂתָּרַע לְרַגְלֵי שְׁלוּחַת הַר, אֲשֶׁר סָגְרָה עָלֶיהָ מִצַּד אֶחָד. אוּבַל־מַיִם קָטֹן, שֶׁיָּצָא בְּאַחַד הַמּוֹרָדוֹת שֶׁל שְׁלוּחַת הָר זוֹ, עָבַר לְאֹרֶךְ כַּר־הַדֶּשֶׁא הַזֶּה וְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַפֶּלֶג הָאָדֹם. דִּשְׁאֵי הַמָּקוֹם הָיוּ רַעֲנַנִּים וְהָאִילָנוֹת הַבּוֹדְדִים סָגְרוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵי הָאֲוִיר מִלִּהְיוֹת זוֹרֵם בְּאֵין מַעֲצוֹר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַקִּיף אֶת כַּר־הַדֶּשֶׁא הַזֶּה גָדֵר שֶׁל מוֹטוֹת, אֲשֶׁר תִּשָּׁעֵן מִצַּד אֶחָד עַל שְׁלוּחַת הָהָר וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה גְּבוֹהָה כָּל צָרְכָּהּ כְּדֵי שֶׁשּׁוּם חַיָּה, וַאֲפִילּוּ הַזְּרִיזָה בְּיוֹתֵר, לֹא תּוּכַל לִקְפֹּץ וְלַעֲבֹר עָלֶיהָ. גְּדֵרָה זוֹ תִּהְיֶה אֵפוֹא רַחֲבַת יָדַיִם וְתוּכַל לְהָכִיל כְּמֵאָה בְּהֵמוֹת בַּעֲלוֹת קַרְנַיִם, כְּבָשִׂים וְעִזֵּי הַבָּר, אוֹתָם וְאֶת הַוְּלָדוֹת אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם.

לְאַחַר שֶׁסִּמֵּן הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הֶקֵּפָהּ שֶׁל הַגְּדֵרָה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִכְרֹת עֵצִים לִמְלֶאכֶת הַגָּדֵר. לְאָשְׁרָם נִפְטְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵעֲבוֹדָה זוֹ, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁסָּלְלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בַּיַּעַר אֲנוּסִים הָיוּ לְהַפִּיל הֲמוֹן גְּזָעִים, וְהַלָּלוּ הָיוּ מוּטָלִים אֵפוֹא לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיוּ טְעוּנִים אֶלָּא הוֹבָלָה לִמְקוֹם הַמְּלָאכָה. וּבְכֵן הֵבִיאוּ אֶת הַגְּזָעִים הַלָּלוּ בָּעֲגָלָה וְעָשׂוּ מֵהֶם כְּמֵאָה מוֹטוֹת חֲזָקִים וְתָקְעוּ אֶת הַמּוֹטוֹת יָפֶה בַּקַּרְקַע.

מִצַּד הֶחָזִית שֶׁל הַגָּדֵר הִשְׁאִירוּ מָקוֹם רָחָב לְשֵׁם מָבוֹא וְאֶת הַמָּבוֹא הַזֶּה סָגְרוּ בְּשַׁעַר בַּעַל אֲגַפַּיִם, שֶׁעֲשׂוּהוּ מִקַּרְשֵׁי אַלּוֹן מוּצָקִים.

מְלֶאכֶת הַגְּדֵרָה אָרְכָה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, כִּי חוּץ מִן הַגָּדֵר הִתְקִין הָאִינְגֵ’נֵר כַּמָּה סְכָכוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל קְרָשִׁים לִהְיוֹת לְמַחֲסֶה לַבְּהֵמוֹת מִפְּנֵי רוּחוֹת רָעוֹת. אֶת הַגָּדֵר וְאֶת הַבִּנְיָנִים עָשׂוּ מוּצָקִים בְּיוֹתֵר, כִּי כִּבְשֵׂי־הַבָּר בַּעֲלֵי חַיִּים חֲזָקִים הֵם, וְצָרִיךְ הָיָה לַחֲשׁשׁ שֶׁבַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִתְמַרְמְרוּ עַל גֵּזֶל חֵרוּתָם וְיִתְקְפוּ אֶת קִירוֹת בֵּית כִּלְאָם. אֶת הַמּוֹטוֹת שֶׁרָאשֵׁיהֶם הָיוּ מְחֻדָּדִים וּמְחֻסָּמִים בְּאֵשׁ, חִבְּרוּ יַחַד עַל יְדֵי כְּפִיסִים, שֶׁהִדְּקוּ לְרָחְבָּם, וּבְמֶרְחַקִּים יְדוּעִים תָּמְכוּ אוֹתָם בִּסְמוֹכוֹת וּמִתּוֹךְ כָּךְ נֶעֶשְׂתָה הַגָּדֵר חֲזָקָה לְמַדָּי.

מִשֶּׁנִּשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַגְּדֵרָה, עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צַיִד גָּדוֹל בִּסְבִיבוֹת הַר פְרַנְקְלִין, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת מִרְעֶה דָשֵׁן, וּמַעֲלֵי הַגֵּרָה הָיוּ מְצוּיִים שָׁם בְּיוֹתֵר. מַעֲשֵׂה צַיִד זֶה נֶעֱרַךְ בַּשְּׁבִיעִי לְפֶבְּרוּאַר, שֶׁהָיָה אֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ הַנָּאִים, וְהַכֹּל נָטְלוּ חֵלֶק בּוֹ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט רָכְבוּ עַל שְׁנֵי הָעֲרוֹדִים, שֶׁכְּבָר הָיוּ לְמוּדִים כָּל צָרְכָּם וְשֶׁהֵבִיאוּ הַפַּעַם תּוֹעֶלֶת רַבָּה לְמַעֲשֵׂה הַצָּיִד.

הַתַּכְסִיס שֶׁל הַצַּיָּדִים פָּשׁוּט הָיָה: הֵם נִתְכַּוְּנוּ לְהָרִיץ אֶת הַכְּבָשִׂים וְאֶת הָעִזִּים אֶל מָקוֹם אֶחָד וּלְהָצֵר הָלֹךְ וְהָצֵר אֶת הָעוּגָה שֶׁמִּסְּבִיבָם. כּוֹרֶשׁ סְמִית, פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְיוּףּ הִתְיַצְּבוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁבַּיַּעַר, תַּחַת אֲשֶׁר שְׁנֵי הַפָּרָשִׁים דָּהֲרוּ בְּלִוְיַת טוֹףּ בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי מִיל מִסָּבִיב לַגְּדֵרָה.

בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי הָיוּ כִּבְשֵׂי־הַבָּר מְצוּיִים בְּהָמוֹן. בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַנָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁגָּדְלָם כְּגֹדֶל הָאַיָּלִים, שֶׁקַּרְנֵיהֶם חֲזָקוֹת מִקַּרְנֵי הָאֵילִים וּמַרְאֵה צַמְרָם, הַמְעֹרָב בִּשְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת, אָפוֹר, הָיוּ דּוֹמִים לְיַעֲלֵי־סֶלַע.

אָכֵן יוֹם עָמָל וִיגִיעָה הָיָה יוֹם צַיִד זֶה! כַּמָּה רִיצוֹת רָצוּ הַצַּיָּדִים רוּץ וָשׁוֹב, כַּמָּה דָּהֲרוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וְכַמָּה צָרְחוּ וְצָעֲקוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם! מִמֵּאָה כְּבָשִׂים, שֶׁהִרְדִּיפוּ וְהִדְרִיכוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד, נִמְלְטוּ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת. וְאוּלָם סוֹף סוֹף הוּרְצוּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַגְּדֵרָה הַפָּתוּחַ לִרְוָחָה כִּשְׁלשִׁים כְּבָשִׂים וּכְעֶשֶׂר עִזֵּי־בָּר, וְהַשַּׁעַר נִסְגַּר בַּעֲדָם.

בִּכְלָלוֹ עָלָה הַצַּיִד יָפֶה וְתוֹצְאוֹתָיו הִשְׂבִּיעוּ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוֹן. רֹב בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁנִּצּוֹדוּ הָיוּ נְקֵבוֹת, אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶן הָיוּ הָרוֹת וְעוֹד מְעַט וּתְמַלֵּטְנָה וְלָדוֹת. לֹא הָיָה אֵפוֹא שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָעֵדֶר עָתִיד לִפְרוֹת וְלִרְבוֹת וְשֶׁלֹּא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים וְהוּא יַסְפִּיק לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא רַק צֶמֶר, אֶלָּא גַם עוֹרוֹת.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב חָזְרוּ הַצַּיָּדִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כְּשֶׁהֵם עֲיֵפִים וּתְשׁוּשֵׁי־כֹּחַ מֵרֹב עָמָל. וְאַף עַל פִּי כֵן הָלְכוּ לְמָחֳרָתוֹ לְבַקֵּר אֶת הַגְּדֵרָה. הֵם מָצְאוּ שָׁם סִמָּנִים, שֶׁהֵעִידוּ עַל הַשְּׁבוּיִים כִּי נִסּוּ לְעַרְעֵר וְלִפְרֹץ אֶת הַגָּדֵר אֲבָל לֹא הִצְלִיחוּ, וְעַכְשָׁו נָחוּ וְשָׁקְטוּ הַרְבֵּה.

כָּל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר לֹא קָרָה שׁוּם מִקְרֶה חָשׁוּב. יוֹם יוֹם עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּמְלַאכְתָּם כְּדַרְכָּם וּכְמִשְׁפָּטָם. הֵם תִּקְּנוּ וְהִשְׁבִּיחוּ אֶת דֶּרֶךְ הַגְּדֵרָה וְאֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִתְחִילוּ בִּסְלִילַת דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, מִן הַגְּדֵרָה עַד לַחוֹף הַמַּעֲרָבִי. כִּי עֲדַיִן נִשְׁאַר חֵלֶק אֶחָד מֵחֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלְן שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים כָּל עִקָּר, הֲלֹא הוּא הַיַּעַר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר כִּסָּה אֶת פְּנֵי חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי וַאֲשֶׁר שָׁם הָיוּ מְצוּיוֹת אוֹתָן הַחַיּוֹת הָרָעוֹת, שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט אָמַר לְהַכְחִיד וּלְבַעֵר אֶת כֻּלָּן.

קֹדֶם שֶׁחָזְרָה עוֹנַת הַקֹּר הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְטַפְּלִים בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה בְּהַשְׁבָּחַת נְטִיעֵי־הַבָּר, שֶׁעָקְרוּ אוֹתָם מִן הַיַּעַר וּשְׁתָלוּם עַל אַדְמַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. בְּכָל פַּעַם שֶׁהֶרְבֶּרְט הָיָה חוֹזֵר מֵאַחַדַ הַטִּיּוּלִים שֶׁלּוֹ הָיָה מֵבִיא עִמּוֹ כַּמָּה צְמָחִים מוֹעִילִים. פַּעַם הֵבִיא צְמָחִים מִמִּשְׁפַּחַת הַצִּיקוֹרְיָה, אֲשֶׁר מִגַּרְעִינֵיהֶם מוֹצִיאִים שֶׁמֶן מְשֻׁבָּח; פַּעַם שְׁנִיָּה הֵבִיא אֶת יְרַק הֶחָמִיר, הַמְּשַׁמֵּשׁ תְּרוּפָה יָפָה לְמַחֲלַת הַצַּפְדִּינָה; וּפַעַם שְׁלִישִׁית הֵבִיא אוֹתָן הַכַּדּוּרִיוֹת הַיְקָרוֹת, שֶׁמַּרְבִּים לְגַדֵּל אוֹתָן בַּאֲמֵרִיקָה, הַיְנוּ, תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה, שֶׁמִּסְפֵּר הַמִּינִים שֶׁלָּהֶם עוֹלֶה כַּיּוֹם עַד לְמָאתַיִם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָשׂוּ לָהֶם גִּנַּת יֶרֶק, וְעִבְּדוּ וְשָׁמְרוּ אוֹתָהּ הֵיטֵב, הִשְׁקוּהָ וְהֵגֵנּוּ עָלֶיהָ יָפֶה מִפְּנֵי הָעוֹפוֹת וְחִלְּקוּהָ לַעֲרוּגּוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁהִצְמִיחוּ חֲזֶרֶת, תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲדֻמִּים, חָמִיר, לֶפֶת וּצְנוֹן וְכָל מִינֵי צְמָחִים צַלְבָנִיִּים אֲחֵרִים. אַדְמַת הָרָמָה הָיְתָה פּוֹרִיָה עַד מְאֹד, וּבְכֵן הָיְתָה תִּקְוָה, כִּי הַגִּנָּה תִּתֵּן יְבוּל לָרֹב.

גַּם בְּמַשְׁקָאוֹת לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם מַחֲסוֹר, וּמִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהוּט אַחַר הַיַּיִן, לֹא הָיָה לוֹ עַל מַה לְהִתְאוֹנֵן. אֶל הַטֵּה־אוֹסְוֶגוֹ וְאֶל הֶעָסִיס הַתּוֹסֵס, שֶׁהוֹצִיאוּ מִשָּׁרְשֵׁי עֵץ־הַדְּרַקּוֹן, הוֹסִיף כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּירָה מַמָּשׁ. הוּא הֵכִין אוֹתָהּ מִן הַיּוֹנְקוֹת הָרַכּוֹת שֶׁל מִין אָשׁוּחַ, שֶׁבִּשְּׁלוּן בְּמַיִם וֶהֱבִיאוּן לִידֵי תְּסִיסָה. בְּדֶרֶךְ זוֹ יָצַר אוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה הֶעָרֵב לַטַּעַם וְהַיָּפֶה לַבְּרִיאוּת, שֶׁהָאַנְגְּלוֹ־הָאֲמֵרִיקָנִים קוֹרְאִים אוֹתוֹ “שֵׁכָר הָאָשׁוּחַ”.

סָמוּךְ לְסוֹף הַקַּיִץ נוֹסַף בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת זוּג שֶׁל הַוּבָרוֹת נָאוֹת, הַלְּבוּשׁוֹת מִן אַדֶּרֶת שֶׁל נוֹצוֹת, תְּרֵיסָר בְּנֵי אַוָּז כַּפְתָּנִיִּים אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי חַרְטֻמָּם הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהֶם תְּלוּיוֹת מִסְפָּחוֹת שֶׁל בָּשָׂר כְּעֵין שַׂקִּים, וּמִסְפֵּר תַּרְנְגוֹלִים יָפִים בַּעֲלֵי כַּרְבּוֹלֶת שְׁחוֹרָה, הַדּוֹמִים לְתַרְנְגוֹלִים שֶׁל מוֹזַמְבִּיק.

וּבְכֵן הִצְלִיחַ הַכֹּל וְעָלָה יָפֶה בִּידֵי הָאֲנָשִׁים הֶחָרוּצִים, אַמִּיצֵי־הַלֵּב וְהַמַּשְׂכִּילִים הַלָּלוּ. אָמְנָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הִסְבִּירָה לָהֶם פָּנִים וְהֵיטִיבָה עִמָּם הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הֶחֱזִיקוּ בְּכָל מְאֹדָם בַּפִּתְגָּם הַיָּקָר, וְקֹדֶם כֹּל הוֹשִׁיעוּ לְעַצְמָם וּתְשׁוּעַת הַשָּׁמַיִם לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא.

עִם כְּלוֹת יוֹם הַקַּיִץִ הַחַם, וְהָעֶרֶב יָרַד עַל הָאָרֶץ, וּמִן הַיָּם נָשְׁבָה רוּחַ קְרִירָה וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אוֹהֲבִים לָשֶׁבֶת לְאַחַר גְּמַר עֲבוֹדָתָם בְּסֻכָּה עֲטוּפָה צְמָחִים זוֹחֲלִים, שֶׁנִּבְנְתָה בְּיַד נֶב בִּפְאַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. שָׁם הָיוּ מְסִיחִים יַחַד, מַסְבִּירִים זֶה לָזֶה עִנְיָנִים שׁוֹנִים, מְטַכְּסִים עֵצוֹת וְרוֹקְמִים מַחֲשָׁבוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַסַּפָּן מַשְׁמִיעַ אֶת הֲלָצוֹתָיו, שֶׁהָיוּ כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וּמְבַדֵּחַ אֶת דַּעַת בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה, שֶׁשָּׁלְטוּ בָּהּ אַךְ שָׁלוֹם וִידִידוּת גְּמוּרָה וּמֵעוֹלָם לֹא הֻפְרַע הַהֶסְכֵּם הַמָּחְלָט שֶׁבֵּין חֲבֵרֶיהָ.

שָׁם הָיוּ מְסִיחִים גַּם עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, עַל אֲמֵרִיקָה הַגְּדוֹלָה וְהַיְקָרָה לְנַפְשָׁם. מֶה הָיָה סוֹפָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הַפֵּרוּד? הֲרֵי בָּרוּר הָיָה שֶׁיָּמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ! אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁרִיצְ’מוֹנְד סוֹפָהּ שֶׁנָּפְלָה בִּידֵי הַגֵּנֵרַל גְּרַנְט, וְכַאֲשֶׁר נִלְכְּדָה בִּירָה זוֹ שֶׁל בַּעֲלֵי־הַבְּרִית וַדַּאי הוּשַׂם קֵץ לְמִלְחָמָה אֲיֻמָּה זוֹ! וַדַּאי הִכְרִיעַ הַצָּפוֹן וְהַמַּטָּרָה הַנַּעֲלָה, שֶׁלִּשְׁמָהּ נִלְחַם, נָחֲלָה נִצָּחוֹן. הוֹי, כַּמָּה שְׂמֵחִים הָיוּ גוֹלֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, אִלּוּ נִתְגַּלְגֵּל וּבָא לְיָדָם גִּלָּיוֹן אֶחָד שֶׁל מִכְתָּב עִתִּי! זֶה אַחַד־עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנִּפְסַק כָּל חִבּוּר בֵּינֵיהֶם וּבֵין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְעוֹד מְעַט, בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ מַרְס, תִּתּוֹם שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֱטִילָם עַל אִי נִדָּח וּבִלְתִּי־יָדוּעַ זֶה! בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיוּ אֶלָּא פְּלִיטִים שֶׁנִּטָּרְפָה סְפִינָתָם וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ אֲפִילוּ, אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם לָשׂר אֶל הַטֶּבַע וּלְקַיֵּם אֶת חַיֵּיהֶם הָעֲלוּבִים! וְעַכְשָׁו – עֵקֶב חָכְמָתוֹ וִידִיעוֹתָיו שֶׁל מַנְהִיגָם וְעֵקֶב בִּינָתָם וְחָרִיצוּתָם שֶׁל עַצְמָם הָיוּ לְקוֹלוֹנִיסְטִים גְּמוּרִים, הַמְזֻיָּנִים בִּכְלֵי נֶשֶׁק, בִּכְלֵי מְלָאכָה וּבְמַכְשִׁירִים וַאֲשֶׁר עָלָה בְּיָדָם לְשַׁעְבֵּד לְתוֹעַלְתָּם וּלְטוֹבָתָם אֶת בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, אֶת הַצְּמָחִים וְאֶת הַמַּחֲצָבִים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, כְּלוֹמַר, אֶת שָׁלשׁ מַמְלְכוֹת הַטֶּבַע!

אָמְנָם כֵּן, עַל כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ מְסִיחִים וּמְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁטִּכְּסוּ עֵצוֹת וְחִבְּלוּ תַּחְבּוּלוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא!

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה שָׁרוּי רֹב הַזְּמָן בִּשְׁתִיקָה, וְיוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה מְדַבֵּר הָיָה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי חֲבֵרָיו. פְּעָמִים הָיָה מְחַיֵּךְ לְשֵׁמַע חֲקִירוֹתָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט אוֹ דִּבְרֵי־הַהֲזָיָה הַמְבַדְּחִים שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּסַק מִלַּהֲגוֹת בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם בְּאוֹתָם הַמְאֹרָעוֹת הַסְּתוּמִים וְהַמֻּפְלָאִים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל פְּנֵי הָאִי וְשֶׁהָיוּ לוֹ לְחִידָה, אֲשֶׁר עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לִמְצֹא לָהֶם פִּתְרוֹנִים!

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

מֶזֶג־אֲוִיר רָע – מַעֲלִית הִדְרַבְלִית – עֲשִׂיַּת זְכוּכִית – עֵץ־הַלֶּחֶם – בִּקּוּרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּגְדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת – גִּדּוּלֵי הָעֵדֶר – שְׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַל הַכַּתָּב – שִׁעוּרָיו הַמְדֻיָּקִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן – הַצָּעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.

בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ מַרְס נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג־הָאֲוִיר. בְּרֵאשִׁית הַחֹדֶשׁ הִגִּיעַ הַיָּרֵחַ לִתְקוּפַת מִלּוּאוֹ וְכָל הַיָּמִים שָׂרַר חֹם קָשֶׁה מִנְּשֹׂוא. מֻרְגָּשׁ הָיָה שֶׁהָאֲוִיר רָוֶה חַשְׁמַל, וְהָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לַחֲשׁשׁ, שֶׁתְּקוּפָה שֶׁל סְעָרוֹת וּגְשָׁמִים, אִם אֲרֻכָּה וְאִם קְצָרָה, מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.

וְהִנֵּה רָעַם בַּשֵּׁנִי לַחֹדֶשׁ רַעַם אַדִּיר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. נָשְׁבָה רוּחַ מִזְרָחִית וְהַבָּרָד הִשְׂתָּעֵר עַל הֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְתוֹפֵף עָלֶיהָ כִּמְטַר כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִסְגֹּר יָפֶה אֶת הַדֶּלֶת וְאֶת תְּרִיסֵי הַחַלּוֹנוֹת, שֶׁלּוּלֵא כֵּן נִשְׁטְפוּ הַחֲדָרִים בַּמָּיִם. לְמַרְאֵה אַבְנֵי הַבָּרָד, שֶׁכַּמָּה מֵהֶן הָיָה גָדְלָן כְּגֹדֶל בֵּיצַת־יוֹנֶה, לֹא הָגָה פֶּנְקְרוֹף אֶלָּא מַחֲשָׁבָה אֶחָת: שַׁדְמַת הַדָּגָן שֶׁלּוֹ שְׁרוּיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה.

וּמִיָּד קָפַץ וְרָץ אֶל שַׁדְמָתוֹ, אֲשֶׁר שִׁבֳּלֶיהָ כְּבָר הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן הַיְרוֹקִים לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע, וּפָרַשׂ עָלֶיהָ בַּד עָבֶה וְהֵגֵן בְּכָךְ עַל יְבוּלוֹ מֵאָבְדָּן גָּמוּר. אָמְנָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְגַּם הוּא גּוּפוֹ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, וְאוּלָם הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכָךְ וְלֹא הִפְלִיט תְּלוּנָה מִפִּיו.

מֶזֶג־אֲוִיר רַע זֶה אָרַךְ שְׁמוֹנָה יָמִים, וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא פְּסַק הָרַעַם מִלְּהִתְגַּלְגֵּל בְמַעֲמַקֵּי הָרָקִיעַ. בְּהַפְסָקָה שֶׁבֵּין שׁוֹאָה לְשׁוֹאָה עֲדַיִן הָיָה קוֹל שַׁאֲגָתוֹ נִשְׁמָע מֵרָחוֹק מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הָאֹפֶק, וְאַחַר שָׁב וְגִבֵּר חֲיָלִים וּפָרַץ וְנָהַם שֵׁנִית בַּחֲמַת זָעַם. לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ רוֹצְצוּ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְהַבָּרָק הִכָּה כַּמָּה אִילָנוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי וּבֵינֵיהֶם אֹרֶן אַדִּיר אֶחָד, שֶׁהָיָה גָדֵל בְּקִרְבַת הַיְאוֹר סָמוּךְ לִשְׂפַת הַיָּעַר. שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים יָרַד זֶרֶם הַחַשְׁמַל עַל הַחוֹף וְהִתִּיךְ אֶת הַחוֹל וְהָפַךְ אוֹתוֹ לִזְכוּכִית. כְּשֶׁמָּצָא כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת שְׁפוֹפְרוֹת הַבָּרָק הָאֵלֶּה, בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא לִקְבֹּעַ בַּחַלּוֹנוֹת לוּחוֹת שֶׁל זְכוּכִית עָבִים וַחֲזָקִים, שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחַ, הַגֶּשֶׁם וְהַבָּרָד.

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם עֲבוֹדָה נְחוּצָה מִחוּץ לַבַּיִת, הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּעוֹנָה רָעָה זוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם בִּפְנִים אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְשִׁכְלְלוּ וְשִׁפְּרוּ אֶת בֵּית דִּירָתָם הָלֹךְ וְשַׁכְלֵל מִיּוֹם לְיוֹם. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵקִים מֵחֲרָטָה וְחָרַט עָלֶיהָ כְּלֵי־תַּשְׁמִישׁ שׁוֹנִים, וּבְיִחוּד כַּפְתּוֹרִים, שֶׁהָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ גָּדוֹל לִבְנֵי הַחֲבוּרָה. עוֹד תִּקְּנוּ כֵּן לְהַעֲמִיד עָלָיו אֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, שֶׁהָיוּ מְטַפְּלִים בָּהֶם בִּתְשׂוּמֶת לֵב יְתֵרָה; וּכְמוֹ כֵן עָשׂוּ אֲרוֹנוֹת, כּוֹנָנִיּוֹת וּכְלֵי בַּיִת אֲחֵרִים. וְכָךְ הָיוּ מְנַסְּרִים, מַקְצִיעִים, מְגָרְרִים בִּפְצִירָה וְחוֹרְטִים, וְכָל יְמֵי עוֹנַת הַשּׁוֹאָה לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת אֶלָּא קוֹל כְּלֵי הַמְּלָאכָה וַהֲמוֹנָה וּשְׁאוֹנָה שֶׁל הַמַּחֲרָטָה, אֲשֶׁר עָנוּ לְעֻמַּת שַׁאֲגוֹת הָרַעַם בַּגַּלְגַּל.

לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם גַּם מִמַּר יוּףּ, אֲשֶׁר דָּר בְּקֻבָּה מְיֻחֶדֶת סָמוּךְ לַמַּחְסָן הָרָאשִׁי וְהָיָה לוֹ מִשְׁכָּב שֶׁל קַשׁ רַךְ, שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה.

“יוּףּ זֶה בֶּן־חַיִל הוּא,” רָגִיל הָיָה פֶּנְקְרוֹף לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, “לְעוֹלָם אֵין הוּא נוֹתֵן מָקוֹם לְהִתְאוֹנֵן עָלָיו, וּלְעוֹלָם אִי אַתָּה שׁוֹמֵעַ מִפִּיו תְּשׁוּבָה שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה! הֲרֵי זֶה מְשָׁרֵת שֶׁאֵין דֻגְמָתוֹ, נֶב, הֲרֵי זֶה מְשָׁרֵת שֶׁאֵין לוֹ עֲרוֹךְ!”

“הֲרֵיהוּ תַּלְמִידִי,” הֵשִׁיב נֶב, “וְעוֹד מְעַט וְיִהְיֶה כָּמוֹנִי!”

“הוּא יַעֲלֶה עָלֶיךָ,” הִתְלוֹצֵץ הַסַּפָּן, “שֶׁהֲרֵי אַתָּה מְדַבֵּר וְהוּא – שׁוֹתֵק!”

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, כִּי יוּףּ הָיָה בָּקִי בְּתַפְקִידוֹ וְיָדַע הֵיטֵב אֶת כָּל עֶסְקֵי מִשְׂרָתוֹ. הוּא הָיָה מְנַקֶּה אֶת הַבְּגָדִים, הוֹפֵךְ אֶת שְׁפוּד־הַצָּלִי, מְכַבֵּד אֶת הַחֲדָרִים, מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמְסֻבִּים אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, סוֹדֵר עֵצִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה הוֹלֵךְ לִישֹׁן עַד שֶׁלֹּא הִצִּיעַ אֶת מִטָּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן הֶחָשׁוּב – מַה שֶׁגָּרַם תָּמִיד נַחַת רוּחַ יְתֵרָה לְפֶנְקְרוֹף.

בְּרִיאוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַקּוֹלוֹנְיָה, בֵּין בַּעֲלֵי שְׁתֵּי הָרַגְלַיִם, בֵּין בַּעַל אַרְבַּע הַיָּדַיִם וּבֵין בַּעֲלֵי אַרְבַּע הָרַגְלַיִם, הָיְתָה כְּתִקּוּנָהּ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְבַלִּים אֶת רֹב יְמוֹתָם תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם בַּאֲוִיר צַח, חָיוּ בְּאֵזוֹר מְמֻזָּג וְעַל אֲדָמָה בְּרִיאָה בְּיוֹתֵר וְהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת מֹחַ וַעֲבוֹדַת כַּפַּיִם, וּלְפִיכָךְ לֹא יָכְלוּ אֲפִילּוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם, שֶׁמֵּחֲלָה עֲלוּלָה לִפְגֹעַ בָּהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיוּ הַכֹּל שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים כָּל צָרְכָּם. קוֹמַת הֶרְבֶּרְט גָּבְהָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה זַרְתַּיִם, גּוּפוֹ הִתְפַּתַּח וְהוּא נַעֲשָׂה יוֹתֵר גַבְרִי, וְנִכָּר הָיָה בּוֹ, שֶׁעָתִיד הוּא לִהְיוֹת גֶּבֶר מֻשְׁלָם בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּרוּחוֹ. בְּכָל זְמַן שֶׁהָיָה פָּנוּי מֵעֲבוֹדַת כַּפַּיִם הִשְׁתַּדֵּל לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמַדָּעִים. הוּא קָרָא בַּסְּפָרִים, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה, וּלְאַחַר פִּרְקֵי הַהוֹרָאָה הַמַּעֲשִׂיִּים, שֶׁהוֹרוּהוּ יוֹם יוֹם תְּנָאֵי הַחַיִּים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, הִשְׁנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית פֶּרֶק בְּמַדָּעִים, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הִקְנָהוּ יְדִיעָה בִּלְשׁוֹנוֹת, וּשְׁנֵי הַמּוֹרִים הַלָּלוּ הִתְמַכְּרוּ בְּאַהֲבָה לְחִנּוּכוֹ שֶׁל הָעֶלֶם רַב הַכִּשְׁרוֹן.

זֶה כַּמָּה נִקְבְּעָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר מַחֲשָׁבָה לְהַקְנוֹת לָעֶלֶם אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת, שֶׁהוּא יָדַע, וּלְהוֹרוֹתוֹ וּלְהַשְׂכִּילוֹ בֵּין עַל יְדֵי דֻגְמָה מַעֲשִׂית וּבֵין בְּדִבּוּר פִּיו, וְהֶרְבֶּרְט שָׁקַד בְּכָל מְאֹדוֹ לְסַגֵּל לוֹ אֶת תּוֹרַת רַבּוֹ.

“אִם אָמוּת בְּלֹא עִתִּי,” הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, “יְמַלֵּא הוּא אֶת מְקוֹמִי!”

בַּתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ מַרְס כָּלְתָה סוֹף סוֹף הַשּׁוֹאָה, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁמַיִם הוֹסִיפוּ לִהְיוֹת מְכֻסִּים עֲנָנִים קוֹדְרִים כָּל אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁל יְמוֹת הַקָּיִץ. הָאַטְמוֹסְפֵרָה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ נִרְעָשָׁה עַל יְדֵי הַזַּעְזוּעִים הַחַשְׁמַלִּיִּים, לֹא יָכְלָה לָשׁוּב לְטָהֳרָתָהּ הַקּוֹדֶמֶת, וְכָל הַזְּמָן יָרְדוּ גְשָׁמִים אוֹ הָיָה עֲרָפֶל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, חוּץ מִשְּׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים נָאִים, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לַעֲרֹךְ טִיּוּלִים שׁוֹנִים.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הִמְלִיטָה הֶעָרוֹד־הַנְּקֵבָה סַיָּחָה יָפָה לְהַלֵּל. גַּם עֵדֶר כִּבְשֵׂי־הַבָּר אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה הִתְרַבָּה בְּדֶרֶךְ זוֹ וְתַחַת קוֹרַת הַסְּכָכוֹת כְּבָר הָיוּ פּוֹעִים הַרְבֵּה טְלָאִים לַהֲנָאָתוֹ וּלְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל נֶב וְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם מָצָא לוֹ בֵּין הַיִּלּוֹדִים הַלָּלוּ יְצוּרֵי־שַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִסּוּ לְגַדֵּל גַּם אֶת הַפֵּקָרִים, וְהַנִּסָּיוֹן עָלָה יָפֶה כָּל צָרְכּוֹ. בְּקִרְבַת חֲצַר הָעוֹפוֹת בָּנוּ רֶפֶת, שֶׁהִשְׁכִּינוּ בָּהּ גּוּרִים אֲחָדִים עַל מְנַת לְגַדְּלָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְפַטְּמָם וּלְהַשְׁמִינָם בְּסִיּוּעוֹ וּבְפִקּוּחוֹ שֶׁל נֶב. מַר יוּףּ הָפְקַד עֲלֵיהֶם לְהָבִיא לָהֶם יוֹם יוֹם אֶת חֹק מִחְיָתָם, מַיִם לִשְׁתּוֹת, שְׁיָּרֵי אֹכֶל מֵחֲדַר הַבִּשּׁוּל, וְכַדּוֹמֶה, וְהוּא מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה. אָמְנָם יֵשׁ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּבְנֵי טִפּוּחוֹ הַקְּטַנִּים וְהָיָה מוֹשְׁכָם בִּזְנָבָם, אֶלָּא שֶׁהוּא עָשָׂה זֹאת לֹא מִתּוֹךְ רֹעַ לֵב אֶלָּא מִתּוֹךְ לָצוֹן, כִּי הַזְּנָבוֹת הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ מִצְטַנְּפִים צְנֵפָה, בִּדְּחוּ אֶת דַּעְתּוֹ כְּצַעֲצוּעַ, לְפִי שֶׁיִּצְרוֹ הָיָה יֵצֶר שֶׁל יֶלֶד.

בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ מַרְס הָיָה פֶּנְקְרוֹף מֵסִיחַ עִם הָאִינְגֵ’נֵר וְהִזְכִּירָהוּ אֶת הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ פַּעַם אַחַת וַעֲדַיִן לֹא קִיְּמָה.

“פַּעַם אַחַת אָמַרְתָּ, אֲדוֹנִי סְמִית, כִּי יֵשׁ אֶת לְבָבְךָ לְהָקִים מְכוֹנָה, אֲשֶׁר תְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַסֻּלָּם הָאָרֹךְ אֲשֶׁר לְאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. כְּלוּם חָזַרְתָּ בְּךָ מִמַּחְשַׁבְתְּךָ זוֹ?”

“וַדַּאי אַתָּה מְכַוֵּן לִמְכוֹנָה מֵעֵין מַעֲלִית?” שְׁאֵלָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“קְרָא לָהּ בְּשֵׁם מַעֲלִית, אוֹ בְּכָל שֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הַשֵּׁם אֵינוֹ מִן הָעִקָּר, וּבִלְבָד שֶׁתַּעֲלֵנוּ אֶל בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ בְּלִי לְיַגֵּעַ אוֹתָנוּ.”

“אֵין לְךָ דָבָר קַל מִזֶּה, פֶּנְקְרוֹף, אֲבָל כְּלוּם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר?”

“וַדַּאי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ. לְאַחַר שֶׁרָכַשְׁנוּ לָנוּ אֶת כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ וְהֶכְרָח, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנִּתֵּן דַּעְתֵּנוּ גַם לִדְבָרִים שֶׁל רְוָחָה. אֶפְשָׁר שֶׁלְּגַבֵּי בְּנֵי אָדָם תְּשַׁמֵּשׁ מְכוֹנָה זוֹ דָבָר שֶׁל מוֹתָרוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְגַבֵּי מַשָּׂאוֹת; בִּשְׁבִילָם הֲרֵיהִי דָבָר שֶׁל צֹרֶךְ! וְכִי קַל הוּא לָאָדָם לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל סֻלָּם גָּבוֹהַּ כְּשֶׁהוּא עָמוּס מַשָּׂא לַעֲיֵפָה?”

“טוֹב, אֵפוֹא, פֶּנְקְרוֹף, אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֶת מְבֻקָּשְׁךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲבָל הֲלֹא אֵין לְךָ מְכוֹנָה.”

“נַעֲשֶׂנָּה.”

“מְכוֹנַת קִיטוֹר?”

“לֹא, מְכוֹנַת־מַיִם.”

וּבֶאֱמֶת נִמְצָא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כֹּחַ טִבְעִי, שֶׁיָּכֹל הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּלִי קֹשִׁי כְּדֵי לְהָנִיעַ עַל יָדוֹ אֶת הַמְּכוֹנָה שֶׁאָמַר לְהַתְקִין.

לְתַכְלִית זוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ אֶלָּא לְהַרְבּוֹת אֶת שְׁפִיעַת מֵי הַיְאוֹר, שֶׁנָּזְלוּ דֶּרֶךְ הַתְּעָלָה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית פְּנִימָה. וּבְכֵן הִרְחִיבוּ אֶת הַמִּפְתָּח שֶׁל חֵלֶק הַתְּעָלָה הָעֶלְיוֹן, שֶׁהָיָה מֻצְנָע בֵּין אֲבָנִים וַעֲשָׂבִים, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְהַוָּה אֶשֶׁד מַיִם, אֲשֶׁר שִׁפְעַת הָעֹדֶף שֶׁלּוֹ הִשְׁתַּפְּכָה אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר אֲשֶׁר בִּפְנִים הָאַרְמוֹן. מִתַּחַת לְאֶשֶׁד הַמַּיִם כּוֹנֵן הָאִינְגֵ’נֵר גָּלִיל בַּעַל כַּפּוֹת וְחִבֵּר אוֹתוֹ אֶל גַּלְגַּל שֶׁמֵּעֵבֶר לַקִּיר הַחִיצוֹנִי, וְעַל אוֹתוֹ גַּלְגַּל כָּרַך כֶּבֶל חָזָק, אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הָיָה קָשׁוּר סַל. הִנֵּה כִּי כֵן, בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֶבֶל אָרֹךְ, שֶׁהִגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע וְשֶׁעַל יָדוֹ הֵבִיאוּ אֶת הַמֵּנִיעַ הַהִדְרַבְלִי לִידֵי תְּנוּעָה אוֹ הִפְסִיקוּ אֶת תְּנוּעָתוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְרוֹמֵם בַּסַּל לְמַעְלָה עַד לְפִתְחוֹ שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מַרְס הִתְחִילָה הַמַּעֲלִית לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָּתָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְדַעַת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנָּה בְּיוֹתֵר. עַל יְדֵי מְכוֹנָה פְּשׁוּטָה זוֹ, אֲשֶׁר מִלְּאָה אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַסֻּלָּם הַפְּרִימִיטִיבִי, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא הָיָה מֵצַר עַל סִלּוּקוֹ, הוּרְמוּ מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כָּל מִינֵי מַשָּׁאוֹת: עֵצִים, פֶּחָמִים, צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַצְמָם. תִּקּוּן זֶה שִׂמַּח, כַּנִּרְאֶה, אֶת טוֹףּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא לֹא הָיָה מְחוֹנָן זְרִיזוּת כְּמַר יוּףּ וְלֹא יָכֹל לִקְפֹּץ וּלְדַלֵּג כְּמוֹתוֹ עַל שְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם, וּפְעָמִים הַרְבֵּה הָיָה עוֹלֶה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כְּשֶׁהוּא רָכוּב עַל גַּבּוֹ שֶׁל נֶב אוֹ שֶׁל הָאוֹרַנְג־אוּטַנְג.

סָמוּךְ לְאוֹתוֹ הַזְּמָן עַצְמוֹ נִסָּה כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲשׂוֹת זְכוּכִית, וּלְתַכְלִית זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לְהַכְשִׁיר אֶת כִּבְשַׁן הַיּוֹצֵר הַיָּשָׁן. הַכְשָׁרָה זוֹ הָיְתָה כְּרוּכָה בִּקְשָׁיִים גְּדוֹלִים, אֲבָל אַחַר כַּמָּה נִסְּיוֹנוֹת שֶׁלֹּא עָלוּ יָפֶה הִצְלִיחַ סוֹף סוֹף לְכוֹנֵן בֵּית הִתּוּךְ זְכוּכִית, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט, עוֹזְרָיו הַוָּתִיקִים שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, לֹא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה יָמִים.

כַּיָּדוּעַ, מֻרְכֶּבֶת הַזְּכוּכִית מֵחוֹל, מִגִּיר וּמִסּוֹדָה. וְהִנֵּה הַחוֹל הָיָה מָצוּי עַל שְׂפַת הַיָּם, אֶת הַגִּיר הִמְצִיא הַסִּיד, אֶת הַסּוֹדָה הִמְצִיאוּ צִמְחֵי־הַיָּם, אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית הֵפִיקוּ מִן הַחַלָּמִישׁ וְהָאֲדָמָה נָתְנָה אֶת פַּחְמֵי־הָאֶבֶן לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר. בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִמְצָא אֵפוֹא כָּל מַה שֶׁדָּרוּשׁ לִמְלֶאכֶת הַזְּכוּכִית.

הַכְּלִי, שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, הָיָה הַ“קָּנֶה” שֶׁל הַזַּגָּגִים, הֲלֹא הוּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בַּרְזֶל, חָמֵשׁ רַגְלַיִם אָרְכָּהּ, אֲשֶׁר בְּקָצֶהָ הָאֶחָד שׁוֹאֲבִים אֶת חֹמֶר־הַזְּכוּכִית הַנִּגָּר. אֲבָל גַּם עַל הַקֹּשִׁי הַזֶּה הִתְגַּבְּרוּ סוֹף סוֹף: פֶּנְקְרוֹף נָטַל רְצוּעָה שֶׁל פַּח בַּרְזֶל אֲרֻכָּה וְדַקָּה וְגוֹלֵל אוֹתָהּ כְּעֵין קָנֶה שֶׁל רוֹבֶה וְהֶעֱלָה בְּיָדוֹ שְׁפוֹפֶרֶת, שֶׁהָיְתָה יָפָה כָּל צָרְכָּהּ לְתַשְׁמִישָׁהּ.

בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְחֹדֶשׁ מַרְס הִסִּיקוּ אֶת הַתַּנּוּר בְּמִדָּה יְתֵרָה. אָז נָטְלוּ מֵאָה חֲלָקִים חוֹל, שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים גִּיר, אַרְבָּעִים חֲלָקִים גָפְרַת־נַתְּרָן וּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה חֲלָקִים אַבְקַת־פֶּחָם וְשָׂמוּ אֶת הַתַּעֲרֹבֶת הַזֹּאת אֶל תּוֹךְ כּוּר שֶׁל חֹמֶר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁתַּעֲרֹבֶת זוֹ הוּחַמָּה בַּתַּנּוּר עַד שֶׁהֻתְכָה, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר עַד שֶׁנֶּהֶפְכָה לְעִסָּה, הִתְחִיל כּוֹרֶשׁ סְמִית “שׁוֹאֵב” בְּקָנֶה חֵלֶק־מַה שֶׁל עִסָּה זוֹ. אֶת הָעִסָּה שֶׁשָּׁאַב שָׂם עַל לוּחַ שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁהִתְקִינוּ לְתַכְלִית זוֹ, וְהִתְחִיל הוֹפֵךְ אוֹתָהּ מִצַּד אֶל צָד, כְּדֵי לָתֵת לָהּ אֶת הַצּוּרָה לְצֹרֶךְ הַנְּפִיחָה. אַחַר מָסַר אֶת הַקָּנֶה לְיָדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְאָמַר לוֹ לְנַפֵּחַ בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי.

“כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּנַפְּחִים אֲבַעְבּוּעוֹת שֶׁל בּוֹרִית?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה מַמָּשׁ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

וְהֶרְבֶּרְט נִפַּח אֶת לִסְתּוֹתָיו וְהִתְחִיל נוֹפֵחַ בְּרוּחַ פִּיו בְּכָל כֹּחוֹ בְּחֹמֶר הַזְּכוּכִית, שֶׁלֹּא פָּסַק מִלַּהֲפֹךְ אוֹתוֹ, עַד שֶׁהַחֹמֶר הַזֶּה הִתְרַחֵב וְתָפַח. עַל הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה הוֹסִיפוּ עוֹד מָנוֹת שֶׁל חֹמֶר מֻתָּךְ, הָלֹךְ וְהוֹסִיף, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִתְהַוָּה כַּדּוּר, שֶׁמִּדַּת קָטְרוֹ רֶגֶל. אָז לָקַח כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַקָּנֶה מִיָּדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהִתְחִיל מְנַעְנֵעַ אוֹתוֹ אֵילָךְ וְאֵילָךְ כִּמְטֻלְטֶלֶת, עַד שֶׁהַכַּדּוּר הָרַךְ הִתְאָרֵךְ וְלָבַשׁ צוּרָה שֶׁל גָּלִיל.

תּוֹלַדְתּוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה הַנְּפִיחָה הָיָה אֵפוֹא גָלִיל שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁשְּׁנֵי חֲצָאֵי כַּדּוּרִים הָיוּ מְחֻבָּרִים בְּקָצֵהוּ. אֶת חֲצָאֵי הַכַּדּוּרִים הָאֵלֶּה חָתְכוּ מִן הַגָּלִיל עַל נְקַלָּה בְּסַכִּין שֶׁטְּבָלוּהוּ בְּמַיִם קָרִים. בְּדֶרֶךְ זוֹ עַצְמָהּ חָתְכוּ אֶת הַגָּלִיל לְאָרְכּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁהֵחַמּוּ אוֹתוֹ שׁוּב פַּעַם עַד שֶׁנִּתְרַכֵּךְ, שְׁטָחוּהוּ עַל לוּחַ שֶׁל מַתֶּכֶת וְרִדְּדוּהוּ וּרְקָעוּהוּ בְּמַעְגִּילָה שֶׁל עֵץ.

הִנֵּה כִּי כֵן נֶעֶשְׂתָה זְגוּגִית הַחַלּוֹן הָרִאשׁוֹנָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חֲמִשִּׁים זְגוּגִיּוֹת, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִשְׁנוֹת מְלָאכָה זוֹ חֲמִשִּׁים פְּעָמִים. מִקֵּץ זְמָן מוּעָט נוֹצְצוּ בְּחַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית טַבְלָאוֹת שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁהָיוּ שְׁקוּפוֹת כָּל צָרְכָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ צַחוֹת בְּיוֹתֵר.

מְלֶאכֶת כְּלֵי שְׁתִיָּה, כְּגוֹן כּוֹסוֹת וּבַקְבּוּקִים, לֹא הָיְתָה אֶלָּא מֵעֵין מִשְׂחַק שַׁעֲשׁוּעִים. לֹא הִקְפִּידוּ שֶׁתְּהֵא צוּרָתָם נָאָה, אֶלָּא קִבְּלוּ אוֹתָם בְּאַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִתַּחַת קְצֵה הַקָּנֶה. גַּם פֶּנְקְרוֹף בִּקַּשׁ פַּעַם אַחַת רְשׁוּת “לְנַפֵחַ”, אֶלָּא שֶׁהוּא נָפַח בְּכֹחַ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁיְּצִירוֹתָיו לָבְשׁוּ צוּרוֹת מְשֻׁנּוֹת וּמַפְלִיאוֹת וְהוּא שָׂמַח עֲלֵיהֶן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.

בְּאַחַד הַטִּיּוּלִים שֶׁעָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפַת הַשָּׁנָה גִלּוּ אִילָן חָדָשׁ, אֲשֶׁר פֵּרוֹתָיו שָׁתוּ נוֹסָפוֹת לִמְקוֹרוֹת הַמִּחְיָה שֶׁלָּהֶם.

בְּאַחַד הַיָּמִים הָלְכוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט לָצוּד צַיִד וְחָדְרוּ בַּעֲבִי יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. בְּלֶכְתָּם יַחַד שָׁאַל הָעֶלֶם אֶת הָאִינְגֵ’נֵר אֶלֶף שְׁאֵלוֹת, כְּדַרְכּוֹ וּכְמִנְהָגוֹ כָּל הַיָּמִים, וְהַלָּז הֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבוֹת בְּחֵפֶץ לֵב. וְהִנֵּה מִשְׁפַּט הַצַּיִד הֲרֵיהוּ כְּמִשְׁפַּט כָּל מַעֲשֶׂה וְכָל מִשְׁלַח יָד שֶׁבָּעוֹלָם: אִם אֵין אָדָם מִתְמַכֵּר לוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, אֵין הוּא מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וְכֵיוָן שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיָה גִּבּוֹר צַיִד, וְלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט נִמְשַׁךְ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּיוֹתֵר אַחֲרֵי שִׂיחוֹת בְּעִנְיְנֵי כִימִיָּה וּפִיסִיקָה, נִמְלְטוּ הַפַּעַם הַרְבֵּה קֶנְגּוּרוּ, חֲזִירֵי־מַיִם וַאֲגוֹטִי מִלִּפְנֵי רוֹבֵהוּ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר. הַיּוֹם כְּבָר פָּנָה לַעֲרֹב וּשְׁנֵי הַצַּיָּדִים כְּבָר חָשְׁשׁוּ, שֶׁיָּשׁוּבוּ הַבַּיְתָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. וּפִתְאֹם עָמַד הָעֶלֶם וְקָרָא בְּשִׂמְחָה:

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, רוֹאֶה אַתָּה אֶת הָאִילָן הַזֶּה?”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶרְאָהוּ אִילָן, אֲשֶׁר לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה אֶלָּא שִׂיחַ, כִּי כֻּלּוֹ הָיָה אַךְ קָנֶה אֶחָד בַּעַל קְלִפַּת קַשְׂקַשִּׂים וּבַעַל עָלִים מְנֻמָּרִים בְּגִידִים קְטַנִּים.

“וּמַה טִיבוֹ שֶׁל אִילָן זֶה?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵיהוּ דוֹמֶה לְתָמָר קָטֹן.”

“הֲרֵי זֶה ‘cycas revoluta’, וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת תְּמוּנָתוֹ בְּסֵפֶר הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ לִידִיעוֹת הַטֶּבַע.”

“אֲבָל אֵינִי רוֹאֶה שׁוּם פֵּרוֹת עַל אִילָן זֶה.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “אֵין אִילָן זֶה נוֹשֵׂא פֵּרוֹת, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה מֵכִיל גִּזְעוֹ קֶמַח, אֲשֶׁר הַטֶּבַע מַמְצִיאוֹ לָנוּ כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ טָחוּן.”

“וּבְכֵן הֲרֵי זֶה עֵץ־הַלֶּחֶם?”

“הֵן! הוּא עֵץ־הַלֶּחֶם!”

“אִם כֵּן, בְּנִי,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “מְצִיאָה יְקָרָה מָצָאנוּ, אֲשֶׁר תִּהְיֶה לָנוּ לְמִחְיָה עַד הֵאָסֵף יְבוּל הַחִטִּים שֶׁזָּרַעְנוּ. הָבָה נִבְדְּקֶנּוּ וּמִי יִתֵּן וְלֹא שָׁגִיתָ!”

הֶרְבֶּרְט לֹא שָׁגָה כְּלָל. הוּא שִׁבֵּר עָנָף אֶחָד שֶׁל צִיקָם זֶה וּמָצָא בְּקִרְבּוֹ רִקְמָה שֶׁל מֹחַ קִמְחִי מְעֹרֶה בְּסִיבֵי־עֵץ, שֶׁטַּבָּעוֹת שְׁנָתִיּוֹת מַפְרִידוֹת בֵּינֵיהֶם. קֶמַח זֶה הָיָה מְעֹרָב בְּמִיץ רִירִי שֶׁטַּעְמוֹ הָיָה רַע, אֶלָּא שֶׁהוּא נִתָּן לְהַרְחִיקוֹ עַל נְקַלָּה עַל יְדֵי כְּבִישָׁה בְּמַכְבֵּשׁ. הַחֹמֶר שֶׁבְּתוֹךְ הַתָּאִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ קֶמַח מַמָּשׁ, מְצֻיָּן לְפִי אֵיכוּתוֹ וְרַב תְּזוּנָה, אֲשֶׁר הַיַּפּוֹנִים אָסְרוּ לְהוֹצִיאוֹ מִמְּדִינָתָם לְחוּץ לָאָרֶץ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט סִמְּנוּ אֶת הַמָּקוֹם בַּיַּעַר, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים הַצִּיקָסִים, וְחָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהוֹדִיעוּ לְחַבְרֵיהֶם אֶת דְּבַר הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָאוּ.

לְמָחָר הָלְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֶאֱגֹר אֶת הַקֶּמַח, וּפֶנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הָאִי שֶׁלּוֹ נִתְיַקֵּר וְנִתְחַבֵּב עָלָיו הָלֹךְ וְהִתְחַבֵּב מִיּוֹם לְיוֹם, פָּתַח וְאָמַר אֶל הָאִינְגֵ’נֵר לֵאמֹר:

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הֲיֶשְׁךָ סָבוּר כִּי נִמְצָאִים בָּעוֹלָם אִיִּים, שֶׁנִּתְיַחֲדוּ לִבְנֵי אָדָם, פְּלִיטֵי אֳנִיּוֹת שְׁבוּרוֹת?”

“מַה הַכַּוָּנָה שֶׁבִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה, פֶּנְקְרוֹף?”

“דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם: הֲרֵינִי שׁוֹאֵל אִם יֵשׁ אִיִּים, שֶׁנּוֹצְרוּ לְכַתְּחִלָּה עַל מְנָת שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ מִקְלָט לִשְׁבוּרֵי אֳנִיָּה וְהַמַּסְפִּיקִים לַעֲלוּבִים הַלָּלוּ אֶת כָּל מַחְסוֹרֵיהֶם?”

“אֶפְשָׁר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ.

“לֹא ‘אֶפְשָׁר’ אֶלָּא וַדַּאי,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְהָאִי לִינְקוֹלְן הֲרֵיהוּ אֶחָד מֵהֶם!”

בְּנֵי הַחֲבוּרָה שָׁבוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וַחֲבִילוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל קְנֵי עֵץ־הַלֶּחֶם בְּיָדָם. הָאִינְגֵ’נֵר עָשָׂה מַכְבֵּשׁ כְּדֵי לִסְחֹט אֶת הַמִּיץ הָרִירִי הַמְעֹרָב בְּקֶמַח וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַקָּנִים כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל סֹלֶת, אֲשֶׁר בְּיָדָיו הַזְּרִיזוֹת שֶׁל נֶב הֲפָכוּהָ לְעוּגוֹת וּלְפוּדִינְגִים. אָמְנָם לֶחֶם זֶה לֹא הָיָה עֲדַיִן לֶחֶם שֶׁל חִטִּים מַמָּשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן כִּמְעַט שֶׁהָיָה דוֹמֶה לוֹ.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן זָכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם לְחָלָב: הֶעָרוֹד הַנְּקֵבָה, הָרְחֵלִים וְהָעִזִּים אֲשֶׁר בִּגְדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת הִסְפִּיקוּ לָהֶם יוֹם יוֹם חָלָב דֵּי מַחְסוֹרָם. הֵם הָיוּ מְבַקְּרִים אֶת הַגְּדֵרָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְהָיוּ נוֹסְעִים לְשָׁם בָּעֲגָלָה אוֹ בְּמִין כִּרְכָּרָה קַלָּה, שֶׁהִתְקִינוּ לָהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לִנְסֹעַ לְשָׁם, הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת יוּףּ וְהוֹשִׁיבוֹ בְּמוֹשַׁב הָרַכָּב וְהִטִּיל עָלָיו לִהְיוֹת מַנְהִיג, וְיוּףּ הָיָה מַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ בָּאֲוִיר כְּדֶרֶךְ הָרַכָּבִים וּמִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בְּבִינָה וָדָעַת.

בְּרָכָה וְהַצְלָחָה הָיְתָה מְצוּיָה אֵפוֹא גַּם בַּחֲצַר הַבְּהֵמוֹת וְגַם בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְהַקּוֹלוֹנְיָה הִפְרִיחָה וְעָשְׂתָה חַיִל, וְלוּלֵא הַפְּרֵדָה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, וַדַּאי לֹא הָיְתָה לָהֶם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם עִלָּה לְהִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלָם. הֵם כָּל כָּךְ הִתְרַגְּלוּ אֶל חַיֵּיהֶם אֵלֶּה, וְהָאִי כָּל כָּךְ נִתְחַבֵּב עֲלֵיהֶם, שֶׁוַּדַּאי צַר לָהֶם לַעֲזֹב אֶת אַדְמָתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁנָּהֲגָה בָּהֶם מִנְהַג הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

אֲבָל אֵין אָדָם יָכֹל לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֶת הָאַהֲבָה לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, שֶׁנִּשְׁתָּרְשָׁה בּוֹ עָמֹק עָמֹק, וְאִלּוּ נִרְאֲתָה פִּתְאֹם לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֳנִיָּה עוֹבֶרֶת בְּקִרְבַת הָאִי, מִיָּד הָיוּ נוֹתְנִים לָהּ אוֹתוֹת וְהָיוּ קוֹרְאִים לָהּ לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם עַל מְנָת שֶׁתְּשִׁיבֵם אֶל אַרְצָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם!… אֲבָל בֵּין כֹּה וָכֹה חָיוּ חַיֵּי נַחַת וָאֹשֶׁר, וְיוֹתֵר מִשֶּׁהָיוּ מִתְאַוִּים לִמְאֹרָע שֶׁיָּבוֹא וְיַפְסִיק אֶת אֹרַח חַיֵּיהֶם זֶה, הָיוּ מִתְיָרְאִים מִפָּנָיו.

אֲבָל מִי אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבָּרֵךְ בְּלִבּוֹ כִּי עָלְתָה בְּיָדוֹ לִקְשׁר אֵלָיו אֶת הָאֹשֶׁר עוֹלָמִית, לְלֹא תְּמוּרָה וּלְלֹא תַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל?

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ עָלָיו זֶה יוֹתֵר מִשָּׁנָה, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם תָּמִיד עִנְיָן לְשִׂיחוֹת, וּבְאַחַת הַשִּׂיחוֹת הָאֵלֶּה נִפְלְטָה פַּעַם אַחַת הֶעָרָה, שֶׁהֵבִיאָה לְאַחַר זְמָן לִידֵי תּוֹצָאוֹת חֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר.

הַדָּבָר הָיָה בָּרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, שֶׁחָל בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת וְהָיָה יוֹם חַג הַפַּסְחָא לְנוֹצְרִים, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו חָגְגוּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ בִּטּוּל מְלָאכָה וּמִתּוֹךְ תְּפִלָּה. הַיּוֹם הָיָה נָאֶה כְּאַחַד הַיָּמִים הַנָּאִים הַמְּצוּיִים בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי.

לְאַחַר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם הִתְכַּנְּסוּ הַכֹּל לִפְנוֹת עֶרֶב בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁעַל שְׂפַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהִבִּיטוּ אֶל דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה. נֶב הִגִּישׁ לַמְסֻבִּים כּוֹסוֹת שֶׁל מִשְׁרַת גַּרְגְּרֵי הַסַּמְבּוּק, אֲשֶׁר שִׁמְשָׁה לָהֶם בִּמְקוֹם קָפֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מְסִיחִים בְּאִי לִינְקוֹלְן וּבְמַצָּבוֹ הַבּוֹדֵד בְּתוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וּפִתְאֹם פָּתַח גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְאָמַר:

“הַגִּידָה לִי, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי, כְּלוּם קָבַעְתָּ אֶת מְקוֹמוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי עַל יְדֵי הַסֶּכְּסְטַנְט שֶׁמָּצָאנוּ בַּתֵּבָה?”

“לֹא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“לְדַעְתִּי, כַּדַּאי הוּא הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּסִיּוּעַ שֶׁל אוֹתוֹ מַכְשִׁיר שֶׁמְּשֻׁכְלָל וּמְתֻקָּן הוּא מִזֶּה שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ.”

“אֲבָל לְשֵׁם מָה?” עִרְעֵר פֶּנְקְרוֹף," הָאִי שֶׁלָּנוּ יָפֶה וְנֶחְמָד הוּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם!"

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁמִּפְּנֵי הַלִּקּוּי שֶׁבְּמַכְשִׁירֵי הַמְּדִידָה נָפְלָה טָעוּת בַּחֶשְׁבּוֹן, וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַכְשָׁו הַיְכֹלֶת לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר וּלְדַיֵּק בְּמַעֲשֵׂה הַקְּבִיעָה…”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וַדַּאי צָרִיךְ הָיִיתִי לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר זֶה כַּמָּה, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁאִלּוּ גַם טָעִיתִי, אֵין טָעוּת זוֹ עוֹלָה עַל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת בֵּין לָאֹרֶךְ וּבֵין לָרֹחַב.”

“מִי יוֹדֵעַ?” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶפְשָׁר שֶׁקְּרוֹבִים אָנוּ אֶל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאָנוּ סְבוּרִים?”

“מָחָר נֵדַע זֹאת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְלוּלֵא הַמְּלָאכָה הָרַבָּה, שֶׁגָּזְלָה אֶת כָּל עִתּוֹתַי, כְּבָר נִתְבָּרֵר לָנוּ הַדָּבָר זֶה כַּמָּה.”

“טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף שׁוּב פַּעַם, “וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי, כִּי הָאָדוֹן כּוֹרֶשׁ סְמִית הֲרֵיהוּ מִן הַמִּסְתַּכְּלִים הַדַּיְקָנִים וְאֵינוֹ עָלוּל לָבוֹא לִכְלָל טָעוּת, וְאִם הָאִי לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ מֵאֵלָיו, הֲרֵיהוּ שָׁרוּי עֲדַיִן בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחוֹ וּקְבָעוֹ בָּרִאשׁוֹנָה!”

“הִנְנוּ לְבָרֵר זֹאת!”

לְמָחָר עָרַךְ הָאִינְגֵ’נֵר בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַסֶּכְּסְטַנְט תַּצְפִּית חֲדָשָׁה כְּדֵי לִבְחֹן אֶת שִׁעוּרֵי הָאִי שֶׁקָּבַע קֹדֶם לָכֵן, וְאֵלֶּה הַתּוֹצָאוֹת שֶׁהֶעֱלָה בְּיָדוֹ:

עַל פִּי הַתַּצְפִּית הָרִאשׁוֹנָה קָבַע אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן כָּזֶה:

אֹרֶךְ מַעֲרָבִי: 150^o–155^o

רֹחַב דְּרוֹמִי: 30^o–35^o

עַל פִּי הַתַּצְפִּית הַשְּׁנִיָּה עָלוּ בְּיָדוֹ הַמִּסְפָּרִים הַמְדֻיָּקִים הָאֵלֶּה:

אֹרֶךְ מַעֲרָבִי: 150^o–30^o

רֹחַב דְּרוֹמִי: 34^o–57^o

וּבְכֵן הֻבְרַר הַדָּבָר, שֶׁעִם כָּל אִי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַמַּכְשִׁירִים שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּחָרִיצוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁהַטָּעוּת שֶׁלּוֹ לֹא עָלְתָה עַל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת.

“עַכְשָׁו,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵנוּ לֹא רַק סֶכְּסְטַנְט אֶלָּא גַם אַטְלַס, הָבָה נְעַיֵּן בּוֹ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי, וְנִרְאֶה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן תּוֹפֵס בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.”

הֶרְבֶּרְט הֵבִיא אֶת הָאַטְלַס, אֲשֶׁר כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ קֹדֶם לָכֵן יָצָא בִּפְרַנְצְיָה וְהַשֵּׁמוֹת הָיוּ מְסֻמָּנִים בּוֹ בַּלָּשׁוֹן הַפְרַנְצִית.

פָּתְחוּ אֶת הַמַּפָּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְהָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱזִיק אֶת הַמְּחוּגָה בְּיָדוֹ וּבִקֵּשׁ לִקְבֹּעַ עַל יָדָהּ אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי עַל פְּנֵי הַמַּפָּה.

וּפִתְאֹם עָמְדָה הַמְּחוּגָה שֶׁבְּיָדוֹ בְּלִי נוֹעַ וְהוּא קָרָא:

“אֲבָל הֲרֵי חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס כְּבָר נִמְצָא בּוֹ אִי!”

“אִי?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וַדַּאי הָאִי שֶׁלָּנוּ הוּא?” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לֹא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, "אוֹתוֹ הָאִי מֻנָּח בְּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ 153^o וּבְמַעֲלַת הָרֹחַב 37^o,11', זֹאת אוֹמֶרֶת, שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וָחֵצִי יוֹתֵר מַעֲרָבִית וּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת יוֹתֵר דְּרוֹמִית מִן הָאִי לִינְקוֹלְן.

“וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִי?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“תָּבוֹר.”

“וּכְלוּם אִי גָדוֹל הוּא?”

“לֹא, אִי קָטֹן הַמֻּנָּח בְּלֶב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וְאֶפְשָׁר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָבְרָה עָלָיו רֶגֶל אֱנוֹשׁ!”

“וּבְכֵן נְבַקְּרֶנּוּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֲנָחְנוּ?”

“הֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ. נִבְנֶה לָנוּ אַרְבָּה מְקֹרָה וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי לְהַנְהִיגָהּ. – כַּמָּה רְחוֹקִים אָנוּ מֵאִי תָּבוֹר זֶה?”

“כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין! הֲלֹא כְּמוֹהֶם כְּאָיִן!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “בְּעֶזְרַת רוּחַ נוֹחָה הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲבֹר אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת!”

“אֲבָל מַה תּוֹעֶלֶת בִּנְסִיעָה זוֹ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“כְּלוּם יוֹדֵעַ אָנִי? הַתּוֹעֶלֶת תִּתְבָּרֵר מֵאֵלֶיהָ!”

וּבְכֵן נִמְנוּ וְגָמְרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִבְנוֹת אַרְבָּה עַל מְנָת לְהַפְלִיג בָּהּ בַּיָּם בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר הַבָּא, עִם חֲזָרַת עוֹנַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה.

פֶּרֶק עֲשִׂירִי

בִּנְיַן הַסְּפִינָה – קְצִיר הַדָּגָן הַשֵּׁנִי – צֵיד הַחַיּוֹת הָעַצְלָנִיּוֹת צֶמַח חָדָשׁ חֲסַר־תּוֹעֶלֶת אֲבָל נָעִים – תַּנִּין – הַצְּלָצַל מִוִּינְיַארְד – בִּתּוּר הַתַּנִּין – שִׁמּוּשׁ שְׂפָמוֹ שֶׁל הַתַּנִּין – סוֹף הַחֹדֶשׁ מַאי –כָּל מַאֲוַיָּיו שֶׁל פֶּנְקְרוף נִתְקַיְּמוּ.

כֵּיוָן שֶׁעָלָה רַעְיוֹן עַל לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שׁוּב לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד שֶׁבִּצַּע אוֹתוֹ. וְהִנֵּה גָמַר בְּנַפְשׁוֹ לְסַיֵּר אֶת הָאִי תָּבוֹר, וּמֵאַחַר שֶׁהַנְּסִיעָה לְאוֹתוֹ הָאִי הִצְרִיכָה אֳנִיָּה בַּעֲלַת שִׁעוּר גֹּדֶל יָדוּעַ, הִתְחִיל מְטַפֵּל בִּבְנִיָּתָהּ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ.

וַהֲרֵי תָּכְנִית הָאֳנִיָּה, שֶׁנִּקְבְּעָה עַל יְדֵי הָאִינְגֵ’נֵר וְעַל יְדֵי הַסַּפָּן כְּאֶחָד:

אֹרֶךְ תַּחְתִּיתָהּ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ רֶגֶל וְרָחְבָּהּ תֵּשַׁע רַגְלָיִם; כָּל חֲלָקֶיהָ צְרִיכִים לִהְיוֹת מֻתְאָמִים וּמְכֻוָּנִים יָפֶה כְּדֵי שֶׁתֵּטִיב לֶכֶת, וְעִם זֶה אֵין הִיא צְרִיכָה לְהַעֲמִיק בַּמַּיִם יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ רַגְלָיִם.

מֵאֵיזֶה עֵץ מִן הָרָאוּי לִבְנוֹת אֳנִיָּה זוֹ? מֵעֵץ הָאֹרֶן אוֹ הַבּוֹקִיץ, אֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם מְצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי לָרֹב? לְאַחַר שִׁקּוּל הַדַּעַת בָּחֲרוּ בָּאֹרֶן, אֲשֶׁר לְפִי דִבּוּרָם שֶׁל הַנַּגָּרִים עֵצוֹ “נוֹחַ לְהִתְבַּקֵּעַ” וְנוֹחַ לְעַבְּדוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא מִתְקַלְקֵל בַּמַּיִם, כָּמוֹהוּ כַּבּוֹקִיץ.

לְאַחַר שֶׁקָּבְעוּ אֶת כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלֶּה וּבְשִׂימָם אֶל לֵב שֶׁעוֹנַת הַשָּׁנָה הַטּוֹבָה תָשׁוּב אַךְ בְּעוֹד שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, הֶחֱלִיטוּ כִי רַק כּוֹרֶשׁ סְמִית וּפֶּנְקְרוֹף לְבַדָּם יַעַסְקוּ בִבְּנִיַּת הָאֳנִיָּה. בֵּינָתַיִם יַעַסְקוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט בְּשֶׁלָּהֶם, יָצוּדוּ צַיִד, וְנֶב וְעוֹזְרוֹ יוּף יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה בַּבַּיִת כְּמִשְׁפָּטָם.

לְאַחַר שֶׁבָּחֲרוּ אֶת הָעֵצִים הָרְאוּיִים לִמְלָאכָה מִיָּד הִפִּילוּם וְהִקְצִיעוּם וְנִסְּרוּם לִקְרָשִׁים לְאָרְכָּם כְּדֶרֶךְ הַנַּסְרָנִים שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּכָךְ. מִקֵּץ שְׁמוֹנָה יָמִים הֻתְקַן בַּמַּכְתֵּשׁ שֶׁבֵּין הַקָּמִינִים וְחוֹמַת הַגְּרָנִית קַרְפִּיף לַחֲרֹשֶׁת עֵץ, וְעַד מְהֵרָה הָיְתָה מֻנָּחָה עַל גַּבֵּי הַחוֹל תַּחְתִּית אֳנִיָּה שֶׁאָרְכָּהּ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ רָגֶל.

גַּם אֶל הַמְּלָאכָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת לֹא נִגַּש כּוֹרֶשׁ סְמִית “כְּסוּמָא בַּאֲרֻבָּה”. הוּא הָיָה בָּקִי בִמְלֶאכֶת בְּנִיַּת הָאֳנִיּוֹת כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בָּקִי בְהֵרְבֵּה מִקְצוֹעוֹת אֲחֵרִים, וְעַד שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבוֹדָה זוֹ עָרַךְ עַל גַּבֵּי הַנְּיָר תַּבְנִית מְפֹרָטָה שֶׁל הָאֳנִיָּה שֶׁאָמַר לִבְנוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ עוֹזֵר מְעֻלֶה בַּעֲבוֹדָה זוֹ וְהוּא הָיָה בָּקִי בְּאוֹתָה אֻמָּנוּת לְמַעֲשֶׂה, כִי שָׁנִים אֲחָדוֹת עָבַד עֲבוֹדַת נַגָּר בְּאַחַד הַמַּסְפֵּנִים שֶׁבִּבְרוּקְלִין.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, כִּי פֶּנְקְרוֹף הִתְמַכֵּר לִמְלַאכְתּוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה וְשָׁקַד לַעֲשׂוֹתָהּ יָפֶה וְלֹא רָצָה לְהַנִּיחָהּ אַף רֶגַע אֶחָד.

רַק דָּבָר אֶחָד הָיָה כֹּחַ בּוֹ לְהַתִּיקוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ זוֹ לְיוֹם אֶחָד, וְהוּא קְצִיר־הַדָּגָן הַשֵּׁנִי, שֶׁנַּעֲשָׂה בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל. גַּם קָצִיר זֶה עָלָה יָפֶה כַּקָּצִיר הָרִאשׁוֹן וְהִכְנִיס אֶת מִכְסַת הַגַּרְעִינִים שֶׁחִשְּׁבוּ מֵרֹאשׁ.

“חֲמִשָּׁה בּוּשְׁלִים, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף לְאַחַר שֶׁמָּדַד בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק אֶת רְכוּשוֹ זֶה.

“חֲמִשָּׁה בּוּשְׁלִים,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲרֵי הֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף גַּרְעִינִים, לְפִי שֶׁכָּל בּוּשֶׁל מֵכִיל מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף גַּרְעִינִים.”

“שַׁפִּיר!” אָמַר הַסַּפָּן, “וְאֶת כָּל זֶה נִזְרַע הַפַּעַם בְּבַת־אֶחָת, חוּץ מִמִּכְסָה קְטַנָּה שֶׁנַּשְׁאִיר לְמִשְׁמֶרֶת.”

“כִּדְבָרֶיךָ, פֶּנְקְרוֹף, וְאִם הַקָּצִיר הַבָּא יַעֲלֶה יָפֶה כַּקָּצִיר הַזֶּה, עָתִיד הוּא לְהַכְנִיס לָנוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים בּוּשְׁלִים.”

“וְאָז נֹאכַל לָחֶם?”

“וַדַּאי נֹאכַל לָחֶם.”

“אֲבָל הֲרֵי נִצְטָרֵךְ לִבְנוֹת לָנוּ טַחֲנָה!”

“אֵין דָּבָר, נִבְנֶה לָנוּ טַחֲנָה.”

שְׂדֵה הַדָּגָן הַשְּׁלִישִׁי הָיָה אֵפוֹא גָדוֹל לְאֵין עָרֹךְ מִשְּׁנֵי הַשָּׂדוֹת הָרִאשׁוֹנִים. לְאַחַר שֶׁהִכְשִׁירוּ וְעָבְדוּ אֶת אַדְמָתוֹ יָפֶה וְשָׂמוּ בְּחֵיקָהּ אֶת הַזְּרָעִים הַיְּקָרִים, חָזַר פֶּנְקְרוֹף לְפָעֳלוֹ וּלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִפְסִיק.

בֵּינָתַיִם הָיוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט עוֹסְקִים בְּמַעֲשֵׂה צַיִד בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם, וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מַעֲמִיקִים לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ חֶלְקֵי הַיַּעַר שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, שֶׁטֶּרֶם נֶחְקְרוּ, וְרוֹבֵיהֶם הַמְמֻלָּאִים בְּכַדּוּרִים הָיוּ לָהֶם לְמָגֵן בִּפְנֵי כָּל פֶּגַע. אוֹתָם הַחֲלָקִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים עִרְבּוּבְיָה וְסֹבֶךְ שֶׁל אִילָנוֹת נֶהְדָרִים, שֶׁעָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים זֶה לָזֶה כְּאִלּוּ מֵחֹסֶר מָקוֹם וְכִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם. חִקּוּר מַעֲבֵה הַיַּעַר הָאָפֵל הַזֶּה הָיָה קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְהַכַּתָּב לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לַחְדֹּר לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מַחֲזִיק אֶת הַקָּמְפַּס בְּיָדוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁמָּא יִתְעֶה וְלֹא יִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁבְּתוֹךְ עֲבִי־סֹבֶךְ זֶה מוּעָטִים הָיוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים, כִּי הַלָּלוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמֶּרְחָב וְכָאן הָיוּ תְּנוּעוֹתֵיהֶם מְעֻכָּבוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן עָלְתָה בִּידֵי הַצַּיָּדִים לְהָמִית בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל שָׁלֹשׁ חַיֹּות גְּדוֹלוֹת אוֹכְלוֹת־עֵשֶׂב. הָחַיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קוּלָאס, אֲשֶׁר אֶחָד מִבְּנֵי מִינָם כְּבָר נִזְדַּמֵּן פַּעַם אַחַת לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיְאוֹר. הֵן בִּקְּשׁוּ לָהֶן מִפְלָט בֵּין הָעֲנָפִים הַעֲבֻתִּים וְנָתְנוּ לְהָמִית אֶת עַצְמָן מִתּוֹךְ טִמְטוּם־דָּעַת. אָז פָּשְׁטוּ אֶת עוֹרֵיהֶן וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְשָׁם עִבְּדוּ אוֹתָם בְּחֻמְצָה גָפְרִיתָנִית וְהִכְשִׁירוּם לְצָרְכֵי שִׁמּוּשׁ.

בְּאֶחָד מִטִּיּוּלֵי־הַצַּיִד הַלָּלוּ נִזְדַּמְּנָה לִפְנֵי גִדְעוֹן סְפִּילֶט עוֹד מְצִיאָה אַחַת, שֶׁהָיְתָה יְקָרָה מִבְּחִינָה אֶחָת.

הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁלֹשִׁים לְאַפְּרִיל. שְׁנֵי הַצַּיָּדִים הֶעֱמִיקוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. הַכַּתָּב, שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ וְהָיָה רָחוֹק מֵהֶרְבֶּרְט כַּחֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת, הִגִּיעַ לְתֻמּוֹ אֶל מַעַר אֶחָד בַּיַּעַר, שֶׁהָאִילָנוֹת לֹא הָיוּ צְפוּפִים שָׁם כָּל כָּךְ וְנָתְנוּ לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לַחְדֹּר בֵּינֵיהֶם.

בְּאַפּוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עָלָה רֵיחַ חָרִיף, שֶׁנָּדַף מִתּוֹךְ צְמָחִים אֲחָדִים בַּעֲלֵי גִבְעוֹלִים יְשָׁרִים וַעֲנֵפִים, אֲשֶׁר צִיצִיהֶם נָשְׂאוּ גַרְגְּרִים זְעִירִים. הַכַּתָּב קָטַף גִּבְעוֹלִים אֲחָדִים וְחָזַר וּבָא אֶל הֶרְבֶּרְט וְאָמַר:

“הַבֵּט וּרְאֵה, הֶרְבֶּרְט, מַה טִיבוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה?”

“וְהֵיכָן מָצָאתָ אוֹתוֹ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט?”

“שָׁם בְּמַעַר הַיַּעַר הֲרֵיהוּ גָדֵל בְּשֶׁפַע.”

“וּבְכֵן דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, שֶׁמָּצָאתָ מְצִיאָה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף יוֹדְךָ וִיבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בְכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ!”

“אִם כֵּן, הֲרֵי זֶה טַבַּק?”

“הֵן. אָמְנָם אֵין זֶה טַבַּק מִן הַמִּין הַמֻּבְחָר, וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵיהוּ טַבַּק!”

“הוֹי, כַּמָּה יִשְׂמַח פֶּנְקְרוֹף זֶה! כַּמָּה יָגִיל! – אֲבָל הֵן לֹא יְכַלֶּה לְעַשֵּׁן אֶת הַכֹּל יְחִידִי, וְגַם בְּחֶלְקֵנוּ יִפֹּל מַשֶּׁהוּ מִטַּבַּק זֶה!”

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הִנֵּה נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבִּי. אַל נָא נַגִּיד לְפִי שָׁעָה לְפֶנְקְרוֹף דָּבָר. נַכְשִׁיר מִתְּחִלָּה אֶת הֶעָלִים הָאֵלֶּה יָפֶה, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְתַשְׁמִישָׁם, וּבְאַחַד הַיָּמִים נַגִּישׁ לוֹ מִקְטֶרֶת מְמֻלָּאָה טַבַּק!”

“הֲרֵינִי מַסְכִּים לְהַצָּעָתְךָ, הֶרְבֶּרְט, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנַּגִּישׁ לוֹ מִנְחָה זוֹ, יִהְיֶה יוֹם אֹשֶׁר לַחֲבֵרֵנוּ הֶחָשׁוּב וְשׁוּב לֹא יְהֵא לוֹ מַה לִשְׁאֹל וּלְהִתְאַוּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה!”

הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם אָסְפוּ אֲסֵפָה גְדוֹלָה שֶׁל הַצֶּמַח הַיָּקָר הַזֶּה וְהִכְנִיסוּהוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית “בִּגְנֵבָה”, כְּאִלּוּ הָיָה פֶּנְקְרוֹף אַחַד הַמּוֹכְסִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, הַמַּבִּיטִים אַחֲרֵי הַעוֹבְרִים אֶת הַגְּבוּל בְּשֶׁבַע עֵינָיִם.

אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאֶת נֶב עָשׂוּ לְבַעֲלֵי בְּרִיתָם לַסּוֹד הַכָּמוּס עִמָּם, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף לֹא הִבְחִין כְּלוּם וְלֹא הִרְגִישׁ בַּדָּבָר בִּמְרוּצַת כָּל אוֹתָהּ הָעֵת הָאֲרֻכָּה שֶׁיִּבְּשׁוּ וּפוֹרְרוּ אֶת עֲלֵי הַטַּבַּק וְחָרְכוּ אוֹתָם עַל גַּבֵּי אֲבָנִים מְחֻמָּמוֹת. כָּל הַמְּלָאכָה הַזֹּאת אָרְכָה חָדְשַׁיִם וְהִיא נֶעֶשְׂתָה שֶׁלֹּא בִּידִיעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה עָסוּק בִּבְנִיַּת הָאֳנִיָּה וְלֹא הָיָה בָּא אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא לִישׁוֹן.

וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה, שֶׁהִכְרִיחַ אוֹתוֹ שׁוּב פַּעַם אַחַת לְהִבָּטֵל מִן הַמְּלָאכָה הַחֲבִיבָה עָלָיו. הַדָּבָר הָיָה בְּרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ מַאי. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵרַע מְאֹרָע דִּיוּג מֻפְלָא, שֶׁכָּל הַקֹּולוֹנִיסְטִים וְגַם פֶּנְקְרוֹף בְּתוֹכָם אֲנוּסִים הָיוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ.

זֶה יָמִים אֲחָדִים נִרְאֲתָה עַל פְּנֵי הַיָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין מִן הַחוֹף חַיַּת־יָם עֲנָקִית, שֶׁבָּחֲרָה לָהּ לִנְאוֹת מְגוּרָהּ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הָאִי לִינְקוֹלְן. חַיָּה זוֹ הָיְתָה תַּנִּין גְּדָל־מִדּוֹת, שֶׁהִתְיַחֵשׂ כַּנִּרְאֶה עַל מִין הַתַּנִּינִים הַמְּצוּיִים בְּדָרוֹם וְהַקְּרוּיִים בְּשֵׁם “תַּנִּינֵי־קַף”.

“מַה מאֻשָּׁרִים הָיִינוּ, אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָצוּד אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה!” קָרָא הַסַּפָּן, “אִלּוּ הָיָה לָנוּ כְּלִי שַׁיִט רָאוּי לַדָּבָר וּצְלָצַל מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ, הָיִיתִי קוֹרֵא אֲלֵיכֶם קְרִיאָה: קוּמוּ וַעֲלוּ עַל חַיָּה זוֹ, כִי רְאוּיָה וַהֲגוּנָה הִיא שֶׁנַּטְרִיחַ עַצְמֵנוּ לְלָכְדָהּ!”

“הוֹי!” קָרָא גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “כַּמָּה מִתְאַוֶּה אֲנִי לִרְאוֹתְךָ, פֶּנְקְרוֹף, עוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּצְלָצַל! וַדַּאי עִנְיָן מְלַבֵּב הוּא!”

“אָמְנָם כֵּן, עִנְיָן מְלַבֵּב הוּא וְיֵשׁ בּוֹ גַם סַכָּנָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ שׁוּם אֶמְצָעִים לִתְקֹף חַיָּה זוֹ, אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְכַוֵּן אֶת דַעְתֵּנוּ אֵלֶיהָ.”

“תָּמֵהַ אֲנִי,” אָמַר הַכַּתָּב, “לִרְאוֹת תַּנִּין צָף בְּמַעֲלַת רֹחַב גְּבוֹהָה כָּזוֹ!”

“וּמַה רָאִיתָ לִתְמֹהַּ עַל כָּךְ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט?” הֵשִׂיב הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי אָנוּ שְׁרוּיִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק עַצְמוֹ שֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, שֶׁהַדַּיָּגִים הָאַנְגְּלִים וְהָאֲמֵרִיקָנִים קוֹרְאִים לוֹ ‘שְׁדֵה הַתַּנִּינִים’ וְכָאן, בֵּין זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה וּבֵין אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, הוּא הַמָּקוֹם שֶׂתַּנִּינֵי הַדָּרוֹם מְצוּיִים שָׁם בְּהָמוֹן בְּמִדָּה יְתֵרָה.”

“דְּבָרֶיךָ נְכוֹחִים,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי תָּמֵהַּ אֲנִי בְּיוֹתֵר עַל אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּמֵּן לָנוּ לִרְאוֹת אַחַד הַתַּנִּינִים הָאֵלֶּה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כֵּיוָן שֶׂאֵין יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, הֲרֵי אַחַת הִיא לָנוּ!”

וְהוּא פָּנָה וְחָזַר אֶל עֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ אֲנָחָה שֶׁל דַּאֲבוֹן לֵב, כִּי כָל סַפָּן יֵשׁ בּוֹ נְשָׁמָה שֶׁל דַיָּג, וְאִם תַּעֲנוּג הַדִּיּוּג תָּלוּי בְּשִׁעוּר גָּדְלוֹ שֶׁל הַדָּג שֶׁהוּא שׁוֹלֶה מִן הַמַּיִם, הֲרֵי קַל לָנוּ לְשַׁעֵר, מַה הֵם רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל צַיַּד־תַּנִּינִים, הָרוֹאֶה תַּנִּין לְפָנָיו!

וְאִלּוּ הָיָה כָּאן אַךְ עִנְיָן שֶׁל תַּעֲנוּג בִּלְבָד! אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, כַּמָּה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁמַּלְקֹחַ כָּזֶה הָיָה מֵבִיא לַקּוֹלוֹנְיָה: גַּם שֶׁמֶן וְגַם חֵלֶב וְגַם שְׂפַם־תַּנִּין, כֻּלָּם דְבָרִים מוֹעִילִים, שֶׁיָּכְלוּ לְשַׁמֵּש לִצְרָכִים שׁוֹנִים!

וְאוּלָם הַפַּעַם דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין הַתַּנִּין רוֹצֶה לַעֲזֹב כְּלָל אֶת מֵימֵי הָאִי. הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ פְּנוּיִים מֵעֶסְקֵי הֵצַּיִד, וְנֶב, בְּעוֹדֶנּוּ מְפַקֵּחַ עַל תַּנּוּרֵי הַבִּשׁוּל שֶׁלּוֹ, לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת מִיָּדָם וְהָיוּ צוֹפִים וּמַבִּיטִים אֶל תְּנוּעוֹת הַחַיָּה בֵּין מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבֵין מֵרֹאש רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. הַתַּנִּין הֶעֱמִיק לַחְדֹּר אֶל תּוֹך מִפְרַץ הַבְּרִית וְחָרַש אֶת מֵימָיו וְצָף וְעָבַר אוֹתוֹ מִכֵּף הַמַּלְתָּעוֹת עַד כֵּף הַצִּפֹּרֶן. הוּא הֵנִיעַ בְּכֹחַ אֶת סְנַפִּירֵי זְנָבוֹ הָאַדִּירִים וּבְעֶזְרָתָם הָיָה מְקַפֵּץ קְפִיצוֹת וְשָׁט בִּמְהִירוּת שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מִילִין לְשָׁעָה. פְּעָמִים הָיָה מִתְקָרֵב כָּל כָּךְ אֶל הָאִי, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אוֹתֹו יָפֶה. אָז הִכִּירוּ בּוֹ שֶהִנֵּהוּ בְּאֱמֶת אַחַד הַתַּנִּינִים הַדְּרוֹמִיִים, אֲשֶׁר מַרְאֵיהֶם כֻּלּוֹ שָׁחוֹר וְרֹאשָׁם שָׁטוּחַ יוֹתֵר מֵרָאשֵׁי הַתַּנִּינִים שֶׁל יַמֵּי הַצָּפוֹן.

הַמַּשְׁגִּיחִים אֵלָיו רָאוּהוּ וְהִנֵּה הוּא מַזֶּה מִתּוֹךְ נְחִירֵי אַפּוֹ לְגָבְהֵי מָרוֹם עֲנַן קִיטוֹר אוֹ עֲנָן מַיִם – כִּי לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא עֲדַיִן חוֹקְרֵי הַטֶּבַע וְצַיָּדֵי־הַתַּנִּינִים תּוֹהִים בַּדָּבָר וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה טִיבוֹ שֶׁל עָנָן זֶה. מַה חַיָּה זוֹ מְקַלַּחַת מִתּוֹךְ נְחִירֶיהָ, אֲוִיר אוֹ מַיִם? דֵּעָה רוֹוַחַת הִיא, שֶׁקִּלּוּח זֶה הִנֵּהוּ קִיטוֹר, אֲשֶׁר בְּבוֹאוֹ בְּמַגָּע עִם הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן הֲרֵיהוּ מִתְעַבֶּה וְחוֹזֵר וְיוֹרֵד בְּצוּרַת גָּשֶׁם.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל חַיַּת־הַיָּם הַיּוֹנֶקֶת בְּמָקוֹם זֶה הֶעֱסִיקָה הַרְבֵּה אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. בְּיִחוּד הָיְתָה מְגָרָה אֶת יִצְרוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְהִסִּיחָה כַּמָּה פְּעָמִים אֶת דַּעְתּוֹ מִמְּלַאכְתוֹ. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לִידֵי כָּךְ, שֶׁהַסַּפָּן הִתְחִיל מְחַמֵּד אֶת הַתַּנִין וּמִתְאַוֶּה לוֹ כְּדֶרֶךְ הַתִּינוֹקוֹת הַמִּתְאַוִּים לִדְבָרִים הָאַסּוּרִים עֲלֵיהֶם. בַּלַּיְלָה הָיָה הוֹזֶה עָלָיו וּמְדַבֵּר עָלָיו בְקוֹל מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ אֶמְצָעִים הָרְאוּיִם לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ מִלְחָמָה, אִלּוּ יָכְלָה הַסִּירָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַל פְּנֵי הַיָּם, לֹא הָיָה מְהַסֵּס אַף רֶגַע וְהָיָה תּוֹקֵף אֶת הָעֲנָק הַזֶה.

אֶפֶס מַה שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹתוֹ, עָשָׂה לְמַעֲנָם הַמִּקְרֶה. בַּשְׁלִישִׁי לְחֹדֶשׁ מַאי עָמַד נֶב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לְיַד חַלּוֹן בֵּית־הַבִּשׁוּל שֶׁלּוֹ וּפִתְאֹם הֵרִים קוֹלוֹ וְהִכְרִיז בְּשִׂמְחָה שֶׁהַתַּנִּין הוּטַל אֶל הַשִּׂרְטוֹן אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הָאִי.

הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהִתְעַתְּדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָלֶכֶת לָצוּד צַיִד, הִנִּיחוּ אֶת רוֹבֵיהֶם, פֶּנְקְרוֹף הִשְׁלִיךְ אֶת קַרְדֻּמּוֹ מִיָּדוֹ וְאֲלֵיהֶם נִלְווּ כּוֹרֶש סְמִית וְנֶב וְכֻלָּם נֶחְפְּזוּ וְרָצוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָׁם “שָׁקַע” הַתַּנִּין בַּשִּׂרְטוֹן.

מָקוֹם זֶה נִמְצָא עַל שְׂפַת הַיָּם הַשְּׁטוּחָה אֲשֶׁר בְּקִרְבַת כֵּף־הַמְּצִיאָה וְהָיָה רָחוֹק מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית מַהֲלַך שְׁלֹשָׁה מִילִין. הַתַּנִּין וַדַּאי נִסְחַף לְשָׁם עַל יְדֵי גֵאוּת הַיָּם וְהָיוּ יָדַיִם לַּדָּבָר לְשַׁעֵר, שֶׁלֹּא יַעֲצֹר כֹּחַ לְהָזִיז עַצְמוֹ עַל נְקַלָּה מִמְּקוֹמוֹ וְלָצֵאת שׁוּב לַמֶּרְחָב. מִכָּל מָקוֹם רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צֹרֶךְ לְעַצְמָם לְמַהֵר וְלַחֲסֹם בְּפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזֹר אֶל הַיָּם. הֵם רָצוּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם וּבִידֵיהֶם כִּידוֹנִים וּמַקְלוֹת מְפֻרְזָלִים. הֵם עָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶר שֶׁעַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, יָרְדוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְמָנִית וּפָנוּ אֶל חוֹף הַיָּם, וְלֹא עָבְרוּ עֶשְׂרִים רְגָעִים וְהֵם עָמְדוּ לִפְנֵי הַחַיָּה הַעֲנָקִית, אֲשֶׁר מַחֲנוֹת בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם כְּבָר פָּרְחוּ וְשׁוֹטְטוּ מֵעָלֶיהָ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים.

“אַךְ זוֹהִי מִפְלֶצֶת!” קָרָא נֶב.

קְרִיאָה זוֹ הָיְתָה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, כִּי אוֹתוֹ תַּנִּין הָיָה תַּנִּין עֲנָק, אָרְכּוֹ כִּשְׁמוֹנִים רֶגֶל וּמִשְׁקָלוֹ לֹא פָּחוֹת מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף לִטְרָאוֹת!

הַמִּפְלֶצֶת הָאַדִּירָה הָיְתָה מוּטָלָה בְּלִי נוֹעַ וְלֹא אִמְּצָה כֹּחָהּ לְהָזִיז עַצְמָהּ מֵעַל הַשִּׂרְטוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁגֵּאוּת הַיָּם הָיְתָה עֲדַיִן רָמָה לְמַדָּי.

כְּשֶׁשָּפְלוּ מֵי הַיָּם, הִתְקָרְבוּ הַקּולוֹנִיסְטִים אֶל הַתַּנִּין וְהִקִּיפוּהוּ מִסָּבִיב וְאָז הֵבִינוּ מִפְּנֵי מָה הוּא מוּטָל בְּלִי נוֹעַ.

הוּא הָיָה מֵת. בְּצִדּוֹ הַיְמָנִי הָיָה נָעוּץ צְלָצַל.

“וּבְכֵן מְצוּיִים צַיָּדֵי־תַּנִּינִים בַּמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים לָנוּ?” אָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט.

“מִנַיִן לְךָ זֶה?” שְׁאֵלָהוּ הַסַּפָּן.

“הֲרֵי הַצְּלָצַל עֲדַיִן נָעוּץ…”

“אִי לְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר הַסַּפָּן, “הָרַאֲיָה שֶׁלְּךָ אֵינָהּ רַאֲיָה כָּל עִקָּר. כְּבָר הָיוּ מַעֲשִׂים בְּתַנִּינִים, שֶׁעָבְרוּ אַלְפֵי מִילִין וְהַצְּלָצַל נָעוּץ בְּצִדָּם. וְתַנִּין זֶה אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְקַר בַּצְּלָצַל בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי וְשַׁט וְעָבַר מֶרְחַקִּים עַל מְנָת לָמוּת בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם פֶּלֶא כָּל שֶׁהוּא!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן…” נִסָּה גִדְעוֹן סְפִּילֶט לְעֵרְעֵר עַל דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף, שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ אֶת דַעְתּוֹ.

“דָּבָר זֶה מִן הָאֶפְשָׁר הוּא,” הִסְכִּים כּוֹרֶשׁ סְמִית לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, “אֲבָל הָבָה נִבְדֹּק אֶת הַצְּלָצַל. אֶפְשָׁר שֶׁצַּיָּדֵי־הַתַּנִּינִים חָרְתוּ עָלָיו אֶת שֵׁם אֳנִיָּתָם, כַּמִּנְהָג הַמְּקֻבָּל אֵצֶל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת זוֹ?”

הַשְׁעָרָתוֹ נִתְאַמְּתָה. פֶּנְקְרוֹף קָפַץ וְהוֹצִיא אֶת הַצְּלָצַל מִתּוֹךְ צִדּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין וּמָצָא עָלָיו כְּתֹבֶת זוֹ:

Maria־Stella

Vineyard

“אֳנִיָּה מִוִּינְיַארְד! אֳנִיָּה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי!” קָרָא הַסַּפָּן, “הָאֳנִיָּה ‘מַרְיָה סְטֶלָּה’! הֲרֵיהִי אֳנִיַּת צַיָּדֵי־תַנִּינִים מְצֻיָּנָה, וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ הֵיטֵב! אֲהָהּ, יְדִידַי הַיְּקָרִים! אֳנִיָּה מִוִּינְיַארְד, אֳנִיָּה שֶׁל צַיָּדֵי־תַּנִּינִים מִוִּינְיַארְד ² !” וְהַסַּפָּן נוֹפֵף בְּיָדוֹ אֶת הַצְּלָצַל וְקָרָא וְחָזַר וְקָרָא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת אֶת הַשֵּׁם הַיָּקָר לְלִבּוֹ, אֶת שֵׁם עִיר מוֹלַדְתּוֹ.

כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁהָאֳנִיָּה “מַרְיָה סְטֶלָּה” תָּבוֹא וְתִדְרֹשׁ אֶת הַתַּנִּין, אֲשֶׁר מַלָּחֶיהָ תָּקְעוּ בּוֹ אֶת הַצְּלָצַל וְשֶׁעַל פִּי הַדִּין שֶׁלָּה הוּא, הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָגֶשֶׁת מִיָּד אֶל הַמְלָאכָה וּלְבַתְּרוֹ קֹדֶם שֶׁיָּחוּל בּוֹ הָרִקָּבוֹן. עוֹפוֹת הַטֶּרֶף, שֶׁתָּרוּ אֶת הַשָּׁלָל הָרַב הַזֶּה וְעוֹפְפוּ עָלָיו זֶה יָמִים אֲחָדִים, בִּקְּשׁוּ מִיָּד לָרֶדֶת עָלָיו וְלִקְנוֹתוֹ בַּ“חֲזָקָה”, וּמִןִ הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַבְרִיחָם בִּירִיּוֹת רוֹבִים.

תַּנִּין זֶה נְקֵבָה הָיָה וְהַכְּחָל שֶׁלָּה הָיָה מָלֵא חָלָב, אֲשֶׁר לְדַעְתּוֹ שֶׁל חוֹקֵר הַטֶּבַע דִּיפֶנְבַּךְ הֲרֵיהוּ דּוֹמֶה לַחֲלֵב פָּרָה וְאֵין הוּא נוֹפֵל מִמֶּנּוּ לֹא בְּטַעֲמוֹ וְלֹא בְּצִבְעוֹ.

פֶּנְקְרוֹף שִׁמֵּשׁ פַּעַם אַחַת מַלָּח בָּאֳנִיָּה שֶׁל צַיָּדֵי־תַּנִּינִים וְיָדַע הֵיטֵב כֵּיצַד מְבַתְּרִים אֶת הַתַּנִּין וּמוֹצִיאִים אֶת חֶלְבּוֹ. מְלָאכָה זוֹ הִיא מִן הַמְּאוּסוֹת בְּיוֹתֵר וְהִיא אָרְכָה הַפַּעַם שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהַכֹּל הִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ, שֶלֹּא לְהוֹצִיא אֲפִילוּ אֶת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר הַסַּפָּן אָמַר עָלָיו שֶׁ“הוּא הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה טְרוּף־אֳנִיָּה מְצֻיָּן”.

אֶת הַחֵלֶב נִתְּחוּ פַּסִּים מַקְבִּילִים, שְׁתֵּי רַגְלַיִם וָחֵצִי עָבְיוֹ שֶׁל כָּל פַּס, וְאַחַר חָתְכוּ אֶת הַפַּסִּים חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת, כְּמֵאָה לִטְרָאוֹת מִשְׁקַל הַחֲתִיכָה. אֶת חֲתִיכוֹת הַחֵלֶב הִתִּיכוּ בִּכְלֵי חֶרֶס בּוֹ בַּמָּקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִנְגֹּף אֶת הָאֲוִיר בְּקִרְבַת רָמַת־הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. עַל יְדֵי הַהִתּוּךְ פָּחַת מִשְׁקַל הַחֵלֶב עַד כְּדֵי שְׁלִישׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן רַב וְעָצוּם הָיָה בְּיוֹתֵר: הַלָּשוֹן לְבַדָּהּ הִסְפִּיקָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים לִטְרָאוֹת שֶׁל חֵלֶב, וְהַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה – אַרְבַּעַת אֲלָפִים. חוּץ מִן הַשּׁוּמָן הַזֶּה, שֶׁהָיָה בּוֹ כְדֵי לְסַפֵּק לַקּוֹלוֹנִיסְטִים נֵרוֹת־סְטִיאֲרִין וּגְלִיצֵרִין לְאֹרֶךְ יָמִים, רָכְשׁוּ לָהֶם גַּם שְׂפַם־תַּנִּין, אֲשֶׁר וַדַּאי יִמְצְאוּ בּוֹ חֵפֶץ וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ שִׁמּוּשׁ הַצָּרִיךְ לְגוּפוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאִישׁ מֵאַנְשֵׁי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיָה לוֹ צֹרֶך לֹא בְּסוֹכֵךְ מִמָּטָר וְלֹא בְּמָחוֹךְ. בַּחֵלֶק הַעֶלְיוֹן שֶׁל לוֹעַ הַתַּנִּין הָיוּ קְבוּעוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה שְׁמֹונֶה מֵאוֹת רְצוּעוֹת קַרְנִיּוֹת גְּמִישֹׁות עַד מְאֹד וַעֲשׂוּיוֹת מַעֲשֶׂה רִקְמַת חוּטִים. הָרְצוּעוֹת הַלָּלוּ, הַסְּדוּרוֹת בִּקְצֵה הַלֹּועַ בִּצְפִיפוּת כְּעֵין שְׁנֵי מַסְרֵקוֹת וְהֶאֲרֻכּוֹת כְּשֵׁשׁ רַגְלַיִם, מְשַמְּשׁוֹת לַתַּנִּין לַעֲצֹר עַל יָדָן אַלְפֵי חַיּוֹת קְטַנּוֹת, דָּגִים וּרְכִיכוֹת, שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מֵהֶם.

הַמְּלָאכָה נִגְמְרָה וְהַעוֹסְקִים בָּהּ הָיוּ שְׂמֵחִים בְּיוֹתֵר שֶׁנִפְטְרוּ מִמֶּנָּה. אֶת שְׂרִידֵי נִבְלַת הַחַיָּה הִשְׁאִירוּ הַקּוֹלונִיסְטִים לְעוֹפוֹת הַטֶּרֶף, וּמֻבְטָחִים הָיוּ, שֶׁיִבְלְעוּ אוֹתָם עַד בִּלְתִּי הוֹתִיר מֵהֶם אַף כַּזַּיִת, וְהֵם עַצְמָם שָׁבוּ אִישׁ אִישׁ לְפָעֳלוֹ וּלַעֲבוֹדָתוֹ כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

קֹדֶם שֶׁחָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לִמְלַאכְתוֹ בַּמַסְפֵּן, הִתְחִיל עוֹשֶׂה מִינֵי מְכוֹנוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁעוֹרְרוּ אֶת סַקְרָנוּתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲבֵרָיו. הוּא נָטַל תְּרֵיסָר רְצוּעוֹת שֶׁל שְׂפַם־הַתַּנִּין וְחָתַךְ אֶת כָּל אַחַת מֵהֶן לְשִׁשָּׁה חֲלָקִים שָׁוִים וְחִדֵּד אֶת שְנֵי קְצוֹתֵיהֶם.

“וּמַה יְהֵא תַּשְׁמִישָׁם שֶׁל אֵלֶּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְאַחַר שָׁהַלָּז גָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ זוֹ.

“לְהָמִית זְאֵבִים, שׁוּעָלִים וַאֲפִילוּ יָגוּאֲרִים,” הֵשִׁיב בִּקְצָרָה הָאִינְגֵ’נֵר.

“עַכְשָׁו?”

“לֹא, כִּי אִם בִּימוֹת הַחֹרֶף, כֵּאֲשֶׁר יִהְיֶה לָנוּ קֶרַח.”

“דְּבָרֶיךָ חִידוֹת לִי…” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“עוֹד מְעַט וְיִתְפָּרְשׁוּ לְךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “מְכוֹנָה זוֹ אֵינָהּ אַמְצָאָה שֶׁלִּי, כִּי הָאֲלֵאוּטִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה הָרוּסִית כְּבָר מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ זֶה כַּמָּה. אֶת עַצְמוֹת הַדָּג הָאֵלֶּה, שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, יְדִידַי, אָכֹף וְאֶגְלֹל בִּהְיוֹת הַחֹרֶף וְאֶצֹּק עֲלֵיהֶן מַיִם הָלֹךְ וְיָצֹק עַד שֶׁתִּתְכַּסֶּינָה בְּשִׁכְבַת קֶרַח, אֲשֶׁר תִּשְׁמֹר עַל כְּפִיפָתָן וְלֹא תִּתֵּן לָהֶן לְהִתְיַשֵּׁר. אָז אֶמְשַׁח אוֹתָן בְּשׁוּמָן הַרְבֵּה וְאַנִּיחַ אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַשֶּׁלֶג. וְיוֹדְעִים אַתֶּם מַה סוֹפָהּ שֶׁל הַחַיָּה הָרְעֵבָה, אֲשֶׁר תִּבְלַע אֶת הַמַשֵּׁאת? סוֹפָהּ, שֶׁחֹם קֵיבָתָהּ יַמְסֶה אֶת הַקֶּרַח וְעֶצֶם הַדָּג תִּתְפַּשֵּט וְתִדְקֹר אוֹתָהּ בִּקְצוֹתֶיהָ הַחַדִּים.”

“אַךְ זוֹהִי תַחְבּוּלָה מְחֻכָּמָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וְעַל יָדָהּ נַחֲשֹׂךְ כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת וַאֲבַק־שְׂרֵפָה,” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“תַּחְבּוּלָה זוֹ כֹּחָהּ יָפֶה מִן הַפְּחָתִים!” אָמַר נֶב.

“וּבְכֵן נַמְתִּין לְבוֹא הַחֹרֶף!”

“אָמְנָם כֵּן, נַמְתִּין לְבוֹא הַחֹרֶף”

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה הָלְכָה וְהִתְקַדְּמָה וּבְסוֹף הַחֹדֶשׁ כְּבָר הָיְתָה סְפוּנָה לְמֶחֱצָה בִּקְרָשִׁים. עַל פִּי צוּרוֹתֶיהָ הַמְצֻיָּנוֹת כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, שֶׁעֲתִידָה הִיא לָעֲבֹר אָרחֹות יַמִּים כְּהֹגֶן.

פֶּנְקְרוֹף עָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁקִידָה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ, וְרַק מִבְנֵה גֵווֹ הַמּוּצָק עָמַד לוֹ שֶׁלֹּא יִכְשַׁל כֹּחוֹ בַּעֲבוֹדַת פֶּרְךְ זוֹ. וְאוּלָם חֲבֵרָיו הֵכִינוּ לוֹ בַּסֵּתֶר שִׁלּוּמִים וְשָׂכָר עַל כָּל יְגִיעוֹ וַעֲמָלוֹ הָרַב, וּבִשְׁלֹשִים וְאֶחָד לְחֹדֶשׁ מַאי זָכָה לְשִׂמְחָה, שֶׁהָיְתָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁשָּׂמַח בִּימֵי חַיָּיו.

בּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה הַסַּפָּן מֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן וְסוֹעֵד אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁום. כְּתֹם הַסְּעֻדָּה בִּקֵּשׁ לָקוּם מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וּפִתְאֹם הִרְגִּישׁ וְהִנֵּה יָד נָחָה עַל כְּתֵפוֹ.

הַיָּד יַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר פָּתַח וְאָמָר:

“הַמְתֵּן רֶגַע אֶחָד, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף, אֵין אָדָם נִפְטָר כָּךְ מִן הַשֻּׁלְחָן. וְקִנּוּחַ־סְעֻדָּה הֵיכָן הוּא? כְּלוּם שְׁכַחְתּוֹ?”

“חֵן חֵן לְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל אֲנִי אָץ לַחֲזֹר אֶל עֲבוֹדָתִי.”

“שֶׁמָא רְצוֹנְךָ בְּסֵפֶל קָפֶה?”

“יִיַשַּׁר כֹּחֲךָ, אֶלָּא שֶׁגַּם בָּזֶה אֵינִי רוֹצֶה.”

“וְאֶפְשָׁר תְּעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת שֶׁל טַבַּק?”

פֶּנְקְרוֹף קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וּפָנָיו הַמְגֻשָּׁמִים וְהַמְּפִיקִים טוּב־לֵב הִלְבִּינוּ בִּרְאוֹתוֹ וְהִנֵּה הַכַּתָּב מַגִּישׁ לוֹ מִקְטֶרֶת מְמֻלָּאָה וְהֶרְבֶּרְט מוֹשִׁיט לוֹ גַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת.

הַסַּפָּן רָצָה לְדַבֵּר דָּבָר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא תָּפַשׂ אֶת הַמִּקְטֶרֶת וְהִגִּישָׁהּ אֶל שְׂפָתָיו וְאַחַר הִקְרִיב אֶל פִּיהָ אֶת הַגַּחֶלֶת הַבּוֹעֶרֶת וְשָׁאַף אֶל קִרְבּוֹ חָמֵשׁ שֵׁשׁ שְׁאִיפוֹת.

בַּחֶדֶר הִתְפַּשֵּׁט הָלֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עָנָן כְּחַלְחַל וְמַעֲלֶה רֵיחַ וּמִתּוֹךְ עַב־הֶעָנָן הַזֶּה נִשְׁמַע קוֹל אָדָם רְוֵה נַחַת וְתַעֲנוּגוֹת הַקּוֹרֵא וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא:

“הֲרֵי זֶה טַבַּק! הֲרֵי זֶה טַבַּק לַאֲמִתּוֹ!”

“אָמְנָם, כֵּן, פֶּנְקְרוֹף,” נַעֲנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵי זֶה טַבַּק וּמִן הַמִּין הַמֻּבְחָר!”

“הֶאָח, הַשְׁגָּחָה אֱלֹהִית! הֶאָח יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲשֶׁר בָּרָא וְיָצַר אֶת הַכֹּל!” קָרָא הַסַּפָּן בַּעֲלִיצוּת. “הָאִי שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ חָסֵר אֵפוֹא, דָבָר!”

ופֶנְקְרוֹף הוֹסִיף לְעַשֵּׁן הָלֹךְ וְעַשֵּׁן, הָלֹךְ וְעַשֵּׁן…

“וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת הַתַּגְלִית הַזֹּאת?” שָׁאַל לְבַסּוֹף, “וַדַּאי אַתָּה, הֶרְבֶּרְט?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, לֹא אֲנִי, אֶלָּא מַר סְפִּילֶט.”

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” קָרָא הַסַּפָּן בְּלַחֲצוֹ אֶל לִבּוֹ אֶת הַכַּתָּב, אֲשֶׁר מִיָּמָיו לֹא נִלְחַץ בְּמֶלְחָצַיִם אַדִּירִים כַּאֵלֶּה.

“אֲהָהּ, פֶּנְקְרוֹף!” נֶאֱנַח הַכַּתָּב לְאַחַר שֶׁחָזְרָה אֵלָיו נְשִׁימָתוֹ שֶׁנִּפְסְקָה לְרֶגַע אֶחָד. – “אֲבָל לֹא לִי בִּלְבָד אַתָּה חַיָּב תּוֹדָה, אֶלָּא גַּם לְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר הִכִּיר אֶת טִיבוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה, גַּם לְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהִכְשִׁיר וְתִקֵּן אוֹתוֹ, וְגַם לְנֶב אֲשֶׁר עָמַל וְיָגַע הַרְבֵּה לִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמֶרֶת הַסּוֹד שֶׁלָּנוּ, לִבְלִי יִתְגַּלֶּה קֹדֶם זְמַנּוֹ!”

“יְדִידַי הַיְקָרִים,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “יָבוֹא יוֹם וְאָשִׁיב לָכֶם גְּמוּל עַל חַסְדְּכֶם זֶה עִמָּדִי. כִּי אָכֵן יְדִידַי אַתֶּם לַחַיִים וְלַמָּוֶת!”

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר

הַחֹרֶף – לְבִידַת הַצֶּמֶר – הַטַּחֲנָה – מַחְשָׁבָה שֶׁנִּקְבְּעָה בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – עַצְמוֹת־הַדָּג – לְמַה יִכְשַׁר אַלְבַּטְרוֹס – חֹמֶר הַדֶּלֶק שֶׁלְּעָתִיד לָבוֹא – טוֹף וְיוּף – סְעָרוֹת – הֲרִיסוֹת בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת – טִיּוּל אֶל הַבִּצּוֹת – כּוֹרֶשׁ סְמִית לְבַדּוֹ – בְדִיקַת הַבְּאֵר.

בְּחֹדֶשׁ יוּלִי, שֶׁהוּא חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי, אָתָא הַחֹרֶף וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה לְהָכִין לָהֶם בְּגָדִים חַמִּים וַחֲזָקִים.

הֵם גָּזְזוּ אֶת כִּבְשֵׁי הַבָּר אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְשׁוּב לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לָהֲפֹךְ אֶת צַמְרָם הַיָּקָר לְאֶרֶג.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיוּ לוֹ לֹא מְכוֹנוֹת נִפּוּץ וְלֹא מְכוֹנוֹת סְרִיקָה, לֹא מְכוֹנוֹת הַחֲלָקָה וְלֹא פְּלָכִים לִטְוִיָּה וְלֹא נוּלִים לַאֲרִיגָה, לְפִיכָךְ אָנוּס הָיָה לְעַבֵּד אֶת הַצֶּמֶר בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה, שֶׁאֵין עִמָּהּ לֹא טְוִיָּה וְלֹא אֲרִיגָה. הוּא הֶחֱלִיט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֹותָהּ הַסְּגֻלָּה הַמְיֻחָדָה לְחוּטֵי הַצֶּמֶר, אֲשֶׁר עַל פִּיהָ, אִם חוֹבְטִים וְכוֹבְשִׁים אוֹתָם מִכָּל צַד הֲרֵי הֵם מִסְתַּבְּכִים וּמִתְלַכְּדִים יַחַד וְנַעֲשִׂים לְאוֹתוֹ הָאֶרֶג הַנָּקוּב לֶבֶד. נִמְצָא שֶׁהַלֶּבֶד נוֹצַר עַל יְדֵי כְּבִישָׁה וּלְבִידָה פְּשׁוּטָה; אָמְנָם חֹמֶר זֶה אֵין בּוֹ מִן הָרַכּוּת וְהַגְּמִישׁוּת שֶׁל מִינֵי הָאֶרֶג הַמְּצוּיִים, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה הֲרֵיהוּ מְשַׁמֵּר אֶת הַחֹם בְּמִדָּה יְתֵרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הַצֶּמֶר שֶׁל כִּבְשֵׁי־הַבָּר הָיָה נוֹחַ וּמַתְאִים לְכָךְ. צֶמֶר זֶה הָיָה בַּעַל שְׂעָרוֹת קְצָרוֹת בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה יָפֶה לִמְלֶאכֶת הַלֶּבֶד.

הָאִינְגֵ’נֵר בְּעֶזְרַת חֲבֵרָיו וּבִכְלָלָם גַּם פֶּנְקְרוֹף – שׁוּב פַּעַם אָנוּס הָיָה עָלוּב זֶה לְהַפְסִיק אֶת בְּנִיַּת הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ! – הִתְחִיל בַּמְּלָאכָה הַקֹּודֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הַלְּבִידָה, הֲלֹא הִיא נִקּוּי הַצֶּמֶר מֵאוֹתוֹ הַחֹמֶר הַשַּׁמְנוּנִי הַמְּזֹהָם, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ זֶעָה. לְשֵׁם כָּך הִשְׁרוּ אֶת הַצֶּמֶר בְּמֶשֶךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּגִיגִיוֹת שֶׁל מַיִם רוֹתְחִים אֲשֶׁר מִדַּת חֻמָּם עָלְתָה עַד כְּדֵי שִׁבְעִים מַעֲלוֹת, וְאַחַר הֵדִיחוּ אוֹתוֹ בִּתְמִסָּה שֶׁל סוֹדָה. אָז כָּבְשׁוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְנַגְּבוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִתְיַבֵּשׁ כָּל צָרְכּוֹ הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לַלְּבִידָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְהֵעָשׂוֹת לְאֶרֶג חָזָק אֲבָל גַּס, אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם עֶרֶךְ בְּמֶרְכְּזֵי הַחֲרֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּאֵרָפָּה וּבְאֲמֵרִיקָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה עָתִיד הָיָה לְשַׁמֵּשׁ סְחוֹרָה יִקְרַת־עֵרֶךְ בַּ“שְּׁוָקִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן”.

סְבָרָה הִיא, כִּי מִין אָרִיג כָּזֶה הָיָה נוֹדָע בֵּין הַבְּרִיּוֹת בַּתְּקוּפוֹת הַקְּדוּמוֹת בְּיוֹתֵר, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁאֲרִיגֵי־הַצֶּמֶר הָרִאשׁוֹנִים נַעֲשׂוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהַג כּוֹרֶשׁ סְמִית.

לְעֻמַּת זֶה הֵבִיאוּ לוֹ יְדִיעוֹתָיו בְּתוֹרַת אִינְגֵ’נֵר תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁנִּגַּשׁ לַעֲשׂוֹת מְכוֹנָה לִלְבִידַת הַצֶּמֶר. לְתַכְלִית זוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה בְּכֹחוֹ שֶׁל אֶשֶׁד־הַמַּיִם, שֶׁהִתְגַּלְגֵּל לְלֹא תּוֹעֶלֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף, וְעָמַד וְכָבַשׁ אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה לְהָנִיעַ עַל יָדוֹ טַחֲנַת לְבִידָה.

מַעֲשֵׂה הַטַּחֲנָה הַזֹּאת הָיָה פָּשׁוּט תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת. קוֹרָה (מַעֲגִילָה) בַּעֲלַת שִׁנַּיִם, שֶׁהֵרִימוּ וְהוֹרִידוּ חֲלִיפוֹת בֻּכְנוֹת זְקוּפוֹת; עֲרֵבוֹת, שֶׁקִּרְבָּן הֻנַּח הַצֶּמֶר וַאֲשֶׁר אֶל תּוֹכָן יָרְדוּ הַבֻּכְנוֹת וְחָבְטוּ אֶת הַצֶּמֶר לְלֶבֶד; מִסְגְּרוֹת־עֵץ חֲזָקוֹת, אֲשָׁר אִחֲדָה וְחִבְּרָה אֶת כָּל הַתְּכוּנָה כֻּלָּה: כָּזֶה הָיָה מִשְׁפַּט הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת וְכָזֶה הָיָה מִשְׁפָּטָהּ דּוֹרֵי דוֹרוֹת, עַד שֶׁבָּאָה מַחְשֲׁבָה בְּלֵב הָאָדָם לְהַחֲלִיף אֶת הַבֻּכְנוֹת בִּגְלִילֵי כְּבִישָׁה וְשֶׁלֹּא לַחְבֹּט אֶת הַצֶּמֶר אֶלָּא לְרַקְּעוֹ וּלְשַׁטְּחוֹ.

הַמְּלָאכָה, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה הַמְנַצֵּחַ עָלֶיהָ, עָלְתָה יָפֶה וְהֵבִיאָה לִידֵי הַתּוֹצָאָה הַמְּבֻקָּשָׁה. הַצֶּמֶר, שֶׁרִוּוּהוּ מִתְּחִלָּה תְּמִסַּת־בּוֹרִית, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ חֲלַקְלַק בְּיוֹתֵר וּלְהָקֵל אֶת כְּבִישָׁתֹו וְהִתְרַכְּכוּתוֹ, וּכְדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל מִכֹּחַ הַחֲבִיטָה, יָצָא מִתַּחַת הַמְּכוֹנָה בְּצוּרָה שֶׁל מַפַּת־לֶבֶד עָבָה. שַׂעֲרוֹת הַצֶּמֶר הַמְּסֻלְסָלוֹת וְהַמְדֻבְלָלוֹת נִתְרַכְּכוּ וְנִתְלַכְּדוּ הֵיטֵב וְנַעֲשׂוּ לְאָרִיג, שֶׁהָיָה יָפֶה גַּם לִבְגָדִים וְגַם לִשְׁמִיכוֹת. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁאוֹתוֹ אָרִיג לֹא הָיָה לֹא מֵרִינוֹ וְלֹא מוּסֶלִין, לא קַשְׁמִיר שׁוֹטְלַנְדִּי, לֹא אֶרֶג מֶשִׁי, לֹא רִפְּס, לֹא סָטִין סִינִי, לֹא אַלְפָּגָה, לֹא דְרָף וְלֹא פְלָנֵיל! אָרִיג זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא “לֶבֶד לִיְנקוֹלְנִי”, וְהָאִי לִינְקוֹלְן נִתְעַשֵּׁר עַל יָדוֹ בְּתוֹצֶרֶת־תַּעֲשִׂיָּה חֲדָשָׁה.

הִנֵּה כִּי כֵן רָכְשׁוּ לָהֶם הַקֹּולוֹנִיסְטִים גַּם בְּגָדִים חַמִּים וְגַם שְׂמִיכוֹת עָבוֹת וְיָכְלוּ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַחֹרֶף שֶל שְׁנַת 1867־8 בְּלִי יִרְאָה וָפַחַד מִפְּנֵי הַקֹּר.

יְמוֹת הַקֹּר הֶחָזָק הִתְחִילוּ בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ יוּנִי, וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמָן אָנוּס הָיָה פֶּנְקְרוֹף, לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל, לְהַפְסִיק אֶת מְלֶאכֶת הָאֳנִיָּה וְלִדְחוֹתָהּ עַד בֹּוא הָאָבִיב.

מַחֲשָׁבָה אַחַת, מַחֲשֶׁבֶת־קֶבַע, כָּבְשָׁה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – לָלֶכֶת לְבַקֵּר אֶת הָאִי תָּבוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְכִּים לִנְסִיעָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא נְסִיעָה לְשֵׁם סַקְרָנוּת בִּלְבָד, כִּי אוֹתוֹ הָאִי הָיָה אִי שָׁמֵם וְצָחִיחַ וּמָלֵא סְלָעִים וְלֹא הָיְתָה שׁוּם תִּקְוָה לִמְצֹא שָׁם אֶמְצְעֵי־עֶזְרָה יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ. נְסִיעָה שֶׁל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִים בָּאֳנִיָּה קְטַנָּה עַל פְּנֵי חֵלֶק יָם שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ כְלָל הָיְתָה כְּרוּכָה בָּהּ סַכָּנָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי סַכָּנָה זוֹ. אִם אֳנִיָּה זוֹ תַּפְלִיג אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְלֹא תַעֲצֹר כֹּחַ לְהַגִּיעַ אֶל הָאִי תָּבוֹר, וְגַם לָשׁוּב אֶל הָאִי לִיְנקוֹלְן לֹא תּוּכַל – מַה יְהִי סוֹפָהּ בְּלֶב אוֹקְיָנוֹס שָׁקֵט זֶה, אֲשֶׁר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲסוֹנוֹת וּפְגָעִים מְצוּיִים בּוֹ?

פְעָמִים הַרְבֵּה הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵסִיחַ בְּעִנְיָן זֶה עִם פֶּנְקְרוֹף, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְהָזִיז אוֹתוֹ מִמַחֲשַׁבְתּוֹ לִנְסֹעַ אֶל אוֹתוֹ הָאִי. פֶּנְקְרוֹף הֶחֱזִיק בְּמַחֲשַבְתּוֹ זוֹ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף גְּדוֹלָה מְאֹד, אֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ וַדַּאי לֹא יָכֹל לְבָאֵר אֶת סִבָּתָהּ.

“סוֹף סוֹף רוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לְהַגִּיד לְךָ, יְדִידִי,” אָמַר אֵלָיו הָאִינְגֵ’נֵר בְּאַחַד הַיָּמִים, “כִּי לַמְרוֹת כָּל דִּבְרֵי הַתְּהִלָּה, שֶׁדִּבַּרְתָּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, לַמְרוֹת מַה שֶׁאָמַרְתָּ לֹא אַחַת שֶׁהָיִיתָ מֵצֵר וְדוֹאֵב אִלּוּ אָנוּס הָיִיתָ לְעָזְבוֹ, רִאשׁוֹן אַתָּה לְעָזְבוֹ וְלַהֲפֹךְ לוֹ עֹרֶף.”

“אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְעָזְבוֹ אֶלָּא לְיָמִים אֲחָדִים.” הֵשִיב פֶּנְקְרוֹף, “רַק לְיָמִים אֲחָדִים בִּלְבָד, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! אֵלֵךְ וְאָתוּר אֶת הָאִי הַקָּטֹן וּמִיָּד אָשׁוּב!”

“אֲבָל הֲרֵי אוֹתוֹ הָאִי נוֹפֵל בְּעֶרְכּוֹ מִן הָאִי לִינְקוֹלְן!”

“מֻבְטָחְנִי שֶׁהוּא נֹופֵל מִמֶּנּוּ!”

“וּמִשּׁוּם מַה רְצוֹנְךָ לְהַפְלִיג לְשָׁם?”

“כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה שָׁם.”

“אֲבָל הֲרֵי אֵין שָׁם כְּלוּם, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּהִי נַעֲשֶׂה שָׁם דְּבַר־מָה!”

“מִי יוֹדֵעַ?”

“וּמַה תַּעֲשֶׂה, אִם תִּתְרַגֵּשׁ עָלֶיךָ סְעָרָה בַּיָּם?”

“אֵין לַחֲשֹׁשׁ לִסְעָרָה בְּעוֹנַת הַשָּׁנָה הַיָּפָה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָדָם חַיָּב לַחֲשֹׁשׁ לְכָל מִקְרֶה וְלִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אֲדֹונִי כּוֹרֶשׁ סְמִית, לְהַרְשׁוֹת לִי לָקַחַת עִמִּי אֶת הֶרְבֶּרְט.”

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּהַנִּיחוֹ אֶת כַּפּוֹ עַל כֶּתֶף הַסַּפָּן, “אִם יִקְרְךָ חָלִילָה אָסוֹן, אוֹתְךָ וְאֶת הַנַּעַר, אֲשֶׁר הַמִּקְרֶה נְתָנָהוּ לָנוּ לְבֵן, כְּלוּם סָבוּר אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁנִּמְצָא לָנוּ תַּנְחוּמִים?”

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִיב פֶּנְקְרוֹף מִתֹּוךְ בִטָּחוֹן חָזָק, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְרוֹפֵף, “הֱוֵה מֻבְטָח, שֶׁלֹּא נִגְרֹם לָכֶם צַעַר זֶה. אֶפֶס נֶחְדַּל מִדַּבֵּר בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָהּ. לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ כֻּלָּהּ עֲרוּכָה וּמְתֻקָּנָה בִּתְרָנִים וּבְמִפְרָשִׂים, בְּשָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה אֵיךְ תֵּיטִיב לְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם, כַּאֲשֶׁר נִסַּע יַחַד לְשֵׁם נִסָּיוֹן מִסָּבִיב לָאִי שֶׁלָּנוּ, – שׁוּב לֹא תְּהֵא מְהַסֵּס אַף רֶגַע לְתִתִּי לְהַפְלִיג אֶל אוֹתוֹ הָאִי! כִּי עָלַי לְהַגִּיד לְךָ, שֶׁהָאֳנִיָּה שֶׁלְּךָ עֲתִידָה לִהְיוֹת מַעֲשֵׂה־יְצִירָה לְמוֹפֵת!”

“מוּטָב שֶׁתֹּאמַר הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר לְפִי שָׁעָה נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו.

הַשִּׂיחָה נִפְסְקָה עַל מְנָת לְהַמְשִׁיכָהּ לְאַחַר זְמָן; הָאִינְגֵ’נֵר וְהַסַּפָּן לֹא נִצְחוּ זֶה אֶת זֶה וְכָל אֶחָד מֵהֶם עָמַד עַל דַּעְתּוֹ.

בְּסוֹף חֹדֶשׁ יוּנִי יָרַד הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן. עוֹד קֹדֶם לָכֵן שָׁקְדוּ לְהַסְפִּיק דֵּי מָזוֹן לַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְשׁוּב לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְבַקְּרָהּ יֹום יוֹם, וְאַף עַל פִּי כֵן הֶחֱלִיטוּ לְסַיֵּר אוֹתָהּ פַּעַם בַּשָּׁבוּעַ.

שׁוּב הִתְקִינוּ פַּחִים וּפְחָתִים לַחַיּוֹת, אֶלָּא שֶׁיַּחַד עִם זֶה נִסּוּ גַּם אֶת הַמּוֹקְשִׁים שֶׁעָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית. אֶת עַצְמוֹת הַדָּג הַצְּנוּפוֹת צְנֵפָה וְהַמְכֻסּוֹת מִכְסֵה קֶרַח, שֶׁהֶחֱזִיק אוֹתָן בַּהֲוָיָתָן, מָשְׁחוּ בְּשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל חֵלֶב וְהִנִּיחוּן עַל שְׁפַת־הַיַּעַר, בְּמָקוֹם שֶׁהַחַיּוֹת הָיוּ רְגִילוֹת לָעֲבֹר שָׁם עַל מְנָת לָלֶכֶת אֶל הַיְּאוֹר.

אַמְצָאָה זוֹ, שֶׁהִמְצִיאוּ הַדַּיָּגִים הָאֲלֵאוּטִים, הִצְלִיחָה בְּמִדָּה יְתֵרָה וְגָרְמָה בְּכָךְ קוֹרַת רוּחַ גְּדוֹלָה לָאִינְגֵ’נֵר שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. בְּמוֹקֵשׁ זֶה נִלְכְּדוּ כִּתְרֵיסָר שׁוּעָלִים, כַּמָּה חֲזִירֵי־בָּר וַאֲפִילוּ יָגוּאַר אֶחָד. אֶת הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מָצְאוּ כְּשֶׁהֵן מוּטָלוֹת מֵתוֹת וְקֵיבוֹתֵיהֶם דְּקוּרוֹת בִּקְצוֹת עַצְמוֹת הַדָּג שֶׁחָזְרוּ וְנִתְיַשָּׁרוּ.

כָּאן מָקוֹם לְהַזְכִּיר אֶת הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן, שֶׁעָשׂוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִם שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָרָה וְהָגָה זֶה כַּמָה אֶת הַמַּחֲשָבָה לָשִׂים פִּתְקָה אֶל תּוֹךְ בַּקְבּוּק וּלְהָטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַפָּקוּק הַיָּמָּה מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁמָּא יִשָּׂאֶנּוּ הַזֶּרֶם אֶל אַחַד הַחוֹפִים שֶׁל אַרְצוֹת הַיִּשׁוּב, אוֹ לִשְׁלֹחַ פִּתְקָה כָּזוֹ עַל יְדֵי אַחַת הַיּוֹנִים. אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת בֶּאֱמֶת, שֶׁיּוֹנִים אוֹ בַּקְבּוּקִים יוּכְלוּ לָעֲבֹר בְּאֵין מַעֲצֹר אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין, שֶׁהִפְרִיד אֶת הָאִי מֵאֶרֶץ הַיְּשׁוּב הַסְּמוּכָה? הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא רַעְיוֹן שֶׁל שְׁטוּת!

וְהִנֵּה לָכְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּשְׁלֹשִׁים לְיוּנִי אַלְבַּטְרוֹס אֶחָד, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט יָרָה אֵלָיו וּפָצַע אוֹתוֹ פְּצִיעָה קַלָּה בְּאַחַת מִכַּפּוֹתָיו. עוֹף זֶה הָיָה אַחַד הָעוֹפוֹת הַנֶּהְדָּרִים מִבְּנֵי מִשְפַּחַת הָאַלְבַּטְרוֹסִים, אֲשֶׁר אֹרֶךְ מֻטּוֹת כַּנְפֵיהֶם הַפְּרוּשׂוֹת עוֹלֶה לְשֵׁשׂ רַגְלַיִם וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לָעֲבֹר יַמִּים, שֶׁרַחֲבֵי יָדַיִם הֵם כָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הֶרְבֶּרְט חָשַׁק לְהַשְׁאִיר אֶת הָעוֹף הַנָּאֶה בְּיָדוֹ, כִּי פִּצְעוֹ הָלַךְ וְנִרְפָּא בִּמְהִירוּת וּמֻבְטָח הָיָה שֶׁיַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹתוֹ לְבֶן־תַּרְבּוּת. וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁאָסוּר לְזַלְזֵל בַּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם שָׁלִיחַ לְהוֹלָכָה אֶל הָעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לָהֶם וְלָבוֹא עַל יָדוֹ בְּהִתְחַבְּרוּת עִם הָאֲרָצוֹת הַיּוֹשְׁבוֹת עַל גְּדוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּקֵט. הֶרְבֶּרְט וִתֵּר עַל שֶׁלּוֹ וְנֵאוֹת לוֹ, כִּי הֵבִין יָפֶה, אֲשֶׁר אִם הָאַלְבַּטְרוֹס בָּא הֲלוֹם מֵאֶרֶץ הַיִּשׁוּב, וַדַּאי יָשׁוּב לְשָם בָּרֶגַע שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת חֵרוּתוֹ.

אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר הַכַּתָב שֶׁבּוֹ הָיָה מְבַצְבֵּץ וּמִתְגַלֶּה לִפְעָמִים שֶׁלֹּא מִדַּעְּתּוֹ, הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק בְּמַעֲמַקֵּי נַפְשׁוֹ לְהַפְרִיחַ בָּעוֹלָם מַאֲמָר הַמּוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב, הַמְּסַפֵּר לְבָאֵי עוֹלָם אֶת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן! כַּמָּה תִּגְדַּל הַצְלָחַת הַכַּתָּב הַוָּתִיק שֶׁל הָעִתּוֹן “New־York Herald” וְהַצְלָחַת הַגִּלָּיוֹן שֶׁל אוֹתוֹ הָעִתּוֹן, שֶׁבּוֹ יֻדְפַּס סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, אִם מַאֲמָרֹו שָׁל הַכַּתָּב יַגִּיעַ בְּאַחַד הַיָּמִים לִמְקוֹם תְּעוּדָתוֹ וְיָבוֹא לְיָדוֹ שֶׁל הָעוֹרֵךְ הַנִּכְבָּד מַר דְּז’וֹן בֵּנֶט!

וּבְכֵן עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְעָרַךְ אִגֶּרֶת קְצָרָה תַּכְלִית הַקִּצוּר וְשָׂם אוֹתָהּ בְּכִיס שֶׁל בַּד מְזֻפָּת יַחַד עִם בַּקָשָׁה נִמְרָצָה אֶל הַמּוֹצֵא אֶת הַשַּׂק, שֶׁיּוֹאִיל לְהַמְצִיא אֶת הָאִגֶּרֶת אֶל לִשְׁכַּת הָעִתּוֹן “New־York Herald”. אֶת הַכִּיס תָּלוּ בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הָאַלְבַּטְרוֹס וְלֹא בְּרַגְלוֹ, כִּי מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹף זֶה לָנוּחַ עַל פְּנֵי הַיָּם. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁלְחוּ אֶת רָץ־הָאֲוִיר לַחָפְשִׁי וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ אַחֲרָיו בְּנֶפֶשׁ נִפְעָמָה וְרָאוּהוּ טָס וּמִתְעַלֵּם בַּמֶרְחַקִּים בְּתוֹךְ אֵדֵי הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר בִּפְאַת מַעֲרָב.

“אָנָה יָטוּס?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“דֶּרֶךְ צְלֵחָה!” קָרָא הַסַּפָּן, אֲשֶׁר כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ לֹא תָּלָה תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת בְּמִשְׁלֹחַ אִגְרוֹת מִמִּין זֶה.

מִשֶׁבָּא הַחֹרֶף, הִתְחִילוּ שׁוּב עוֹסְקִים בִּמְלָאכוֹת שׁוֹנוֹת בִּפְנִים אַרְמוֹן הַגְּרָנִית: תִּקְּנוּ אֶת הַבְּגָדִים הַיְשָׁנִים, תָּפְרוּ בְּגָדִים חֲדָשִׁים, אַף עָשׂוּ מִפְרָשִׂים לָאֳנִיָּה מִן הַבַּד שֶׁל מַעֲטֶפֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיְתָה מֵעֵין אוֹצָר שֶׁאֵינוֹ מִתְרוֹקֵן עוֹלָמִית…

בְּחֹדֶשׁ יוּלִי גָּבַר הַקֹּר בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶך לְקַמֵּץ לֹא בְּעֵצִים וְלֹא בְּפַחְמֵי אָבֶן. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְקִין בָּאוּלָם הַגָּדוֹל תַּנּוּר חָדָשׁ וּבְאוֹתוֹ הָאוּלָם הָיוּ מְבַלִּים אֶת עַרְבֵי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים. מִתּוֹךְ שִׂיחוֹת בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה, מִתּוֹךְ קְרִיאָה בִּסְפָרִים בְּשָׁעָה שֶׁהַיָּדַיִם נָחוּ מֵעֲבוֹדָה, עָבַר הַזְּמָן, שֶׁהַכֹּל הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ שִׁמּוּשׁ יָפֶה וְהֵפִיקוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַתּוֹעֶלֶת הָרְצוּיָה.

אָכֵן תַּעֲנוּג גָּדוֹל הִתְעַנְּגוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּנְּסִים אַחֲרֵי סְעֻדָּה שְׁמֵנָה בְּאוּלָם זֶה, שֶׁהָיָה מוּאָר יָפֶה בְּנֵרוֹת וּמֻסָּק יָפֶה בְּפַחְמֵי אֶבֶן, וְלִפְנֵיהֶם כּוֹס קָפֶה שֶׁל סַמְבּוּק מַעֲלֶה הֶבֶל וּבְפִיהֶם מִקְטֶרֶת, שֶׁעֲשָנָהּ מִתַּמֵּר וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמַקְשִׁיבִים אֶל נֵהֲמַת הַסּוּפָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה בַּחוּץ! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ שְׁרוּיִים בְּנַחַת־רוּחַ גְּמוּרָה, עַד כַּמָּה שֶׁאָדָם הָרָחוֹק מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵין לוֹ שׁוּם יְכֹלֶת לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִמָּהֶן, יָכֹל לִהְיוֹת שָׁרוּי בְנַחַת־רוּחַ! הֵם הָיוּ מַרְבִּים תָּמִיד לְסַפֵּר בְּאַרְצָם, בִּידִידֵיהֶם שֶׁעָזְבוּ שָׁם, בְּגָדְלָהּ וְתָקְפָּהּ שֶׁל הָרֶפֻּבְּלִיקָה הָאֲמֵרִיקָנִית, אֲשֶׁר הַשְׁפָּעָתָהּ תֵּלֵךְ הָלֹךְ וְעָצֹם, וְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה בָּקִי הַרְבֵּה בְּעֶסְקֵי מְדִינֹות הַבְּרִית, הָיָה מְשַׁעְשֵׁעַ אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו בְּסִפּוּרָיו, בְּהֶעָרוֹתָיו וּנְבוּאוֹתָיו לְעָתִיד.

בְּאַחַד הַיָּמִים נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְהִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ, שֶׁגִּדְעוֹן סְפִילֶט רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִפְנוֹת אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה לֵאמֹר:

“הֲרֵי אַתָּה מִנַּבֵּא, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי, שֶׁהִתְפַּתְּחוּת זוֹ שֶׁל חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה וְהַמִּסְחָר תֵּלֵךְ הָלֹךְ וְגָדֹל, אֲבָל כְּלוּם אֵין סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לָהּ, שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים תֵּעָצֵר וְתָבוֹא לִידֵי שִׁתּוּק?”

“תֵּעָצֵר? אֲבָל מִשּׁוּם מָה?”

“מִשּׁוּם שֶׁיֶּחֱסַר אוֹתוֹ הַפֶּחָם, שֶׁהִנֵּהוּ בֶּאֱמֶת הַמַּחְצָב הַיָּקָר מִכָּל מִינֵי הַמַּחְצָב שֶׁבָּעוֹלָם!”

“אָמְנָם יָקָר הוּא מִכָּל מִינֵי הַמַּחְצָב,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ רָצָה הַטֶּבַע לְהוֹכִיחַ זֹאת בַּעֲלִיל, וּלְפִיכָךְ יָצַר אֶת הַיַּהֲלוֹם, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא פֶּחָם מְגֻבָּש וּמְזֻכָּךְ.”

“וְכִי רוֹצֶה אַתָּה לֵאמֹר בְּכָךְ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” נַעֲנָה פֶּנְקְרוֹף, “כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יַסִּיקוּ אֶת הַתַּנּוּרִים שֶׁל דּוּדֵי הַקִּיטוֹר בְּיַהֲלוֹמִים, תַּחַת לְהַסִּיקָם בְּפַחֲמֵי־אָבֶן?”

“לֹא, יְדִידִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי עוֹמֵד עַל דַעְתִּי,” הוֹסִיף וְאָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֵן לֹא תַּכְחִישׁ, כִּי יָבוֹא יוֹם וְאוֹצַר הַפֶּחָמִים שֶׁבְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה יִתַּם כֻּלּוֹ?”

“אוֹצָר זֶה עֲדַיִן עָצוּם וָרַב הוּא עַד מְאֹד וּמְאַת אֶלֶף הַפּוֹעֲלִים, הַמּוֹצִיאִים מִתּוֹכוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה מֵאָה מִילְיוֹנִים צֶנְטְנֵרִים, עֲדַיִן רְחוֹקִים הֵם מִלְּרוֹקֵן אֶת שִׁפְעָתוֹ.”

“כֵּיוָן שֶׁתִּצְרֹכֶת הַפֶּחָם הוֹלֶכֶת וְרַבָּה,” הֵשִׁיב מִיָּד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲרֵי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁמְּאַת אֶלֶף הַפּוֹעֲלִים תִּהְיֶה עַד מְהֵרָה לְמָאתַיִם וְהוֹצָאַת הַפֶּחָם מִן הָאֲדָמָה תִּכָּפֵל גַּם הִיא.”

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר; אֶלָּא שֶׁחוּץ מִמִּכְרוֹת הַפֶּחָם אֲשֶׁר בְּאֵרָפָּה, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעַ שֶׁל מְכוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת וּמְשֻׁכְלָלוֹת בְּיוֹתֵר אֶפְשָר יִהְיֶה לְהַעֲמִיק בָּהֶן וּלְנַצֵּל אוֹתָן בְּמִדָּה יְתֵרָה, עֲדַיִן יֵשׁ בָּעוֹלָם הַמִּכְרוֹת שֶׁבְּאֲמֵרִיקָה וּבְאוֹסְטְרָלְיָה, וְהַלָּלוּ עֲתִידוֹת לְסַפֵּק אֶת צָרְכָּהּ שֶׁל חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה עוֹד זְמָן הַרְבֵּה.”

“כַּמָּה זְמָן, לְפִי הָעֶרֶךְ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“לְכָל הַפָּחוֹת כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אוֹ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.”

“אָמְנָם יֵשׁ בָּזֶה כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ אָנוּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ – מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?”

“הַלָּלוּ וַדַּאי יִמְצְאוּ לָהֶם דָּבָר אַחֵר תַּחַת הַפֶּחָם.” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“עָלֵינוּ לְקַוּוֹת שֶׁיִּמְצְאוּ,” נַעֲנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי בְּאֵין פֶּחָם אֵין מְכוֹנוֹת, וּבְאֵין מְכוֹנוֹת אֵין מְסִלּוֹת בַּרְזֶל וְאֵין אֳנִיּוֹת קִיטוֹר וְאֵין בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת וְאֵין דָּבָר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ הַפְּרוֹגְרֶס שֶׁל חַיֵּי הַתַּרְבּוּת!”

“אֲבָל מַהוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר יִמְצְאוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, “וְכִי הִרְהַרְתָּ בָּזֶה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?”

“אָמְנָם הִרְהַרְתִּי בָּזֶה מִקְצָת, יַקִּירִי.”

“וּבְכֵן מַהוּ חֹמֶר־הַדֶּלֶק, שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא תַּחַת הַפֶּחָם?”

“הַמַּיִם,” הֵשִׁיב כֹּורֶשׁ סְמִית.

“הַמַּיִם!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “כְּלוּם בְּמַיִם יַסִּיקוּ אֶת אֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר וְאֶת הַקַּטָּרִים? כְּלוּם בְּמַיִם יַרְתִּיחוּ אֶת הַמַּיִם?”

“הֵן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶלָּא שֶׁהַמָּיִם יִהְיוּ מֻפְרָדִים לִיסוֹדוֹתֵיהֶם. הַפְרָדָה זוֹ תְּהִי נַעֲשֵׂית בְּלִי סָפֵק עַל יְדֵי הֵחֵשְׁמַל, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם לְכֹחַ אַדִּיר וּמָצוּי בְּיַד כָּל אָדָם, כִּי כָּךְ דַּרְכָּן שֶל כָּל הָאַמְצָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵן מַשְׁלִימוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אָמְנָם כֵּן, יְדִידִי, מַאֲמִין אֲנִי שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְהַמַּיִם יִשַׁמְּשׁוּ חֹמֶר־שְׂרֵפָה, כִּי הַמֵּימָן וְהַחַמְצָן, שֶהַמַּיִם מִצְטָרְפִים מֵהֶם, עֲתִידִים לִהְיוֹת לְמָקוֹר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁל חֹם וָאוֹר בַּעֲלֵי חֹזֶק שֶׁאֵין לְשַׁעֲרוֹ. יָבוֹא יוֹם וְתָאֵי פַּחְמֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר לָאֳנִיּוֹת הַקִּיטוֹר וּקְרוֹנוֹת פַּחְמֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר לַקַּטָּרִים יָכִילוּ אֶת שְׁנֵי הַגָּזִים הַלָּלוּ בְּמַצָּב כָּבוּשׁ. הַגָּזִים הַלָּלוּ יִבְעֲרוּ בְּתַנּוּרֵי הַהַסָּקָה וְיָפִיקוּ חֹם אַדִּיר. וּבְכֵן אַל פַּחַד וְאַל דְּאָגָה! כָּל זְמָן שֶׁהָאָרֶץ תִּהְיֶה נוֹשֶׁבֶת, תַּסְפִּיק לִבְנֵי אָדָם אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם וְהֵם לֹא יַחְסְרוּ לְעוֹלָם לֹא מָאוֹר וְלֹא חֹם, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַחֲסוֹר לֹא בְּבַעֲלֵי חַיִּים, לֹא בִּצְמָחִים וְלֹא בְּמִינֵרָלִים. וּבְכֵן מֻבְטַחְנִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמִּכְרוֹת הַפֶּחָם יִדַּלְדְּלוּ וְיִתְרוֹקְנוּ, יַסִּיקוּ בְּנֵי אָדָם בְּמַיִם. הַמַּיִם עֲתִידִים אֵפוֹא לִהְיוֹת הַפֶּחָם שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.”

“מִי יִתֵּן וְרָאִיתִי זֹאת בְּעֵינַי,” אָמַר הַסַּפָּן.

“חֲבַל שֶׁהִקְדַּמְתָּ קְצָת לְהִוָּלֵד, פֶּנְקְרוֹף,” נַעֲנָה נֶב, שֶׁלֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂיחָה אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבּוּר זֶה בִלְּבָד.

וְאוּלָם לֹא דִבְרֵי נֶב אֵלֶּה שָׂמוּ קֵץ לַשִּׂיחָה, אֶלָּא נְבִיחוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ, אֲשֶׁר שׁוּב נִשְמְעָה בָּהֶן אוֹתָהּ הַנְּעִימָה הַמּוּזָרָה, שֶׁכְּבָר הִתְמִיהָה אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לֹא אֶחָת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָץ הַכֶּלֶב אֶל הַבְּאֵר אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּסְדְּרוֹן הַפְּנִימִי וְהִתְחִיל מַקִּיף אֶת מִפְתָּחוֹ הָלֹךְ וְהַקִּיף מִתּוֹךְ נְבִיחָה.

“מֶה הָיָה לוֹ לְטוֹףּ, שֶׁשּׁוּב הוּא נוֹבֵחַ נְבִיחָה מְשֻׁנָּה כָּזוֹ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“וּמֶה הָיָה לוֹ לְיוּף, שֶׁגַּם הוּא מְנַהֵם נַהֲמָה מְשֻׁנָּה כָּל כָּךְ?” הוֹסִיף וְאָמַר הֶרְבֶּרְט.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הָאוֹּרַנְג־אוּטַנְג נִטְפַּל אֶל הַכֶּלֶב וְנָתַן אוֹתוֹת בְּרוּרִים שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת; מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁשְּׁנֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ יוֹתֵר מִשֶּׁהֵם זוֹעֲמִים הֲרֵי הֵם חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים.

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁבְּאֵר זוֹ מְחֻבֶּרֶת חִבּוּר יָשָׁר עִם הַיָּם וְשֶאַחַת מֵחַיּוֹת־הַיָּם בָּאָה פַּעַם בְּפַעַם אֶל קַרְקָעִיתָהּ כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ.”

“דָּבָר זֶה בָּרוּר הוּא,” נַעֲנָה הַסַּפָּן, “וְאֵין פִּתְרוֹן אַחֵר לַחִידָה הַזֹּאת… דֹּם, טוֹףּ,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַכֶּלֶב, “וְאַתָּה, יוּףּ, לֶך לְךָ אֶל חַדְרֶךָ!”

הַקּוֹף וְהַכֶּלֶב נָדַמּוּ. יוּףּ נִכְנַס אֶל חַדְרוֹ, וְאוּלָם הַכֶּלֶב נִשְׁאַר בָּאוּלָם וְכָל אוֹתוֹ הַעֶרֶב לֹא פָּסַק מִלְּהַשְׁמִיעַ קוֹל רִטּוּן כָּבוּשׁ וְעָמוּם.

שׁוּב לֹא דִבְּרוּ בְאוֹתוֹ הָעֶרֶב בִּמְאֹרָע זֶה, וְאוּלָם מִצְחוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה קוֹדֵר וּמְעֻנָּן, וְנִכָּר הָיָה, שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּהַרְהוּרִים.

הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ יוּלִי הָיוּ יְמֵי גְשָׁמִים וְקֹר חֲלִיפוֹת. הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה לֹא יָרְדָה בַמִּדָּה שֶׁיָּרְדָה בַּחֹרֶף שֶׁעָבַר וְהַקֹּר לֹא הִגִּיעַ אֶלָּא עַד כְּדֵי שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁל צֶלְזוּס. וְאוּלָם אִם צִנָּתוֹ שֶׁל חֹרֶף זֶה לֹא הָיְתָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, הֲרֵי לְעֻמַּת זֶה הָיוּ מְצוּיוֹת בּוֹ סוּפוֹת וּסְעָרוֹת בְּמִדָּה יְתֵרָה. גַּלֵּי הַיָּם הִשְׂתָּעֲרוּ עַל הַחוֹף וְהֵצִיפוּ כַמָּה פְּעָמִים אֶת הַקָּמִינִים. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ מַהְפֵּכוֹת שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה הֵן הֵן שֶׁגָּרְמוּ לְגֵאוּת הַיָּם, שֶׁהָיְתָה עֲצוּמָה לְאֵין שִׁעוּר, וְהֵן הֵן שֶׁהֵעֱלוּ אֶת הַמִּשְבָּרִים הָאַדִּירִים וֶהֱטִילוּם עַל חוֹמַת אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִבִּיטוּ בְּעַד חַלּוֹנוֹת מְעוֹנָם אֶל הַרְרֵי הַמַּיִם הָאֵלֶּה, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ וּבָאוּ בְּסוּפָה וְהִתְפּוֹצְצוּ לְעֵינֵיהֶם בַּחֲמַת זַעַם, וְעֵינֵיהֶם לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר, שֶׁשִּׁוָּה לִפְנֵיהֶם הָאוֹקְיָנוֹס רְחַב־הַיָּדַיִם, אֲשֶר הָמָה וְזָעַם וְרָתַח בְּכֹחַ אֵיתָנִים. הַמִּשְבָּרִים הִתְרוֹצְצוּ רָצוֹא וָשֹוב מְעֻטָּרִים קֶצֶף לַבְנוּנִי מַכְהֶה עֵינַיִם. כָּל אַדְמַת שְׂפַת הַיָּם נִבְלְעָה וְנֶעֶלְמָה בְתוֹךְ שִׁפְעַת הַשֶּׁטֶף הַסּוֹעֵר הַזֶּה, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ חוֹמַת הַסְּלָעִים מְבַצְבֶּצֶת וְעוֹלָה מִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי לֵב הַיָּם, אֲשֶׁר רְסִיסֵי קִצְפּוֹ נִתְּזוּ וְהִתְנַשְּׂאוּ עַד לְרוּם שֶׁל מֵאָה רָגֶל.

בְּהִתְחוֹלֵל הַסּוּפוֹת הַלָּלוּ הָיְתָה סַכָּנָה לְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאִי מִפְּנֵי הָאִילָנוֹת שֶעָקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם וְהִפִּילוּ אַרְצָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָבַר שָׁבוּעַ אֶחָד שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ מְבַקְּרִים אֶת הַגְּדֵרָה. לְאָשְׁרָם הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה מוּגָן עַל יְדֵי הַשְּׁלוּחָה הַדְּרוֹמִית־הַמִּזְרָחִית שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין וְהַסּוּפָה לֹא נָגְעָה לְרָעָה לֹא בָּאִילָנוֹת שֶׁבַּגְּדֵרָה וְלֹא בַּסְּכָכוֹת וּבַגָּדֵר שֶׁלָּהּ. מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲצַר הָעוֹפוֹת. זוֹ הָיְתָה מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהָיְתָה מְסוּרָה כֻּלָּהּ לַחֲמַת זַעְמָהּ שֶׁל רוּחַ הַמִּזְרָח, אֲשֶׁר עוֹלְלָה לָהּ נְזָקִים גְּדוֹלִים. פַּעֲמַיִם נִקְרַע גַּג הַשּׁוֹבָךְ וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת נִפְרְצָה הַגָּדֵר. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ אֵפוֹא צֹרֶךְ לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל תִּקּוּן חָזָק בְּיוֹתֵר, כִּי נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בְאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט שֶׁהַסְּעָרוֹת מְצוּיוֹת בּוֹ בְּמִדָּה יְתֵרָה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁחֵלֶק זֶה מְשַׁמֵּשׁ מֶרְכָּז לְעַלְעוֹלִים אֲיֻמִּים הַמַּצְלִיפִים אֶת הָאִי כְּשׁוֹט הַמַּצְלִיף אֶת הַגַּלְגִּלּוֹן. אֶלָּא שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה הָיָה הַגַּלְגִּלּוֹן קָבוּעַ וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמֹו וְהַשּׁוֹט הוּא הוּא שֶׁהִסְתּוֹבֵב בַּמַעְגָּל.

בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט דָּמְמוּ הַסְּעָרוֹת לְאַט לְאַט וַחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר שָׁקַט שׁוּב, אֶלָּא שֶׁיַּחַד עִם שֶׁקֶט זֶה חָזַק הַקֹּר עַד מְאֹד וְעַמּוּדוֹ שֶׁל הַטֶּרְמוֹמֶטֶר יָרַד עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס לְפִי צֶלְזוּס.

בִּשְׁלֹשָׁה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶכְּסְקוּרְסְיָה אֶל בִּצּוֹת טָדוֹרְן, אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי־הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי. אֶכְּסְקוּרְסְיָה זוֹ עָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתָּם זֶה כַּמָּה יָמִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְעָרְכָהּ עַד עַכְשָׁו. הַצַּיָּדִים נִמְשְׁכוּ אֶל הַבִּצּוֹת הַלָּלוּ עַל יְדֵי שִׁפְעַת עוֹפוֹת הַמַּיִם, שֶׁקָּבְעוּ שָׁם אֶת דִּירַת הַחֹרֶף שֶׁלָּהֶם. שָׁם שָׁכְנוּ הֲמוֹנֵי בַּרְוְזֵי־בָּר, חַרְטֻמּוֹנִים, בַּרְוָזִים אִרְכֵי־זָנָב, בַּרְוָזִים הֲרָרִיִּים וְטַבְלָנִים, וְדָבָר זֶה עוֹרֵר אֶת הַצַּיָּדִים לְהַקְדִּישׁ יוֹם אֶחָד לְצֵיד בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַלָּלוּ.

בְּאֶכְּסְקוּרְסְיָה זוֹ הִשְׁתַּתְּפוּ כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, חוּץ מִכּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁנִּשְׁאַר בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית בְּאָמְרוֹ, שֶׁעָלָיו לָעֲשׂוֹת מְלָאכָה נְחוּצָה, שֶׁאֵין לִדְחוֹתָהּ.

הַצַּיָּדִים הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עַל מְנָת לָעֲבֹר מִשָּׁם אֶל הַבִּצּוֹת וְהִבְטִיחוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה לִפְנוֹת עָרֶב. כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶׁר שֶׁל נַחַל הַתּוֹדָה, הֵרִים אוֹתוֹ הָאִינְגֵ’נֵר לְמַעְלָה וְחָזַר הַבַּיְתָה, כְדֵי לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל מַחֲשָׁבָה אַחַת, שֶׁהוּא הָרָה וְהָגָה בְּלִבּוֹ זֶה כַּמָּה וְשֶׁלֹּא רָצָה לְקַיְּמָהּ אֶלָּא בִּיחִידוּת, בְּאֵין אִישׁ עִמּוֹ.

הוּא נִתְכַּוֵּן לִבְדֹּק בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת פְּנִימָה שֶל הַבְּאֵר אֲשֶׁר מִפְתָּחָהּ הָיָה פָּתוּחַ בְּקַרְקָעִיתוֹ שֶל מִסְדְּרוֹן אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וַאֲשֶׁר וַדַּאי הָיְתָה מְחֻבֶּרֶת אֶל הַיָּם, שֶׁהֲרֵי לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מַעֲבָר לְמֵי הַיְאוֹר.

מִשּׁוּם מַה הָיָה טוֹףּ מַרְבֶּה לְסוֹבֵב אֶת הַמִּפְתָּח הַזֶּה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כָּל כָּךְ? מִשּׁוּם מַה הָיָה מַשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה מְשֻׁנֶּה כָּל כָּך, וְיַחַד עִם זֶה הָיָה מִין חֲרָדָה מְלַפַּפְתּוֹ וּמוֹשַכְתּוֹ אֶל בְּאֵר זוֹ? מִשּׁוּם מַה תָּקַף גַּם אֶת יוּףּ מִין פַּחַד סָתוּם וּמוּזָר כָּל כָּךְ? כְּלוּם הוֹלְכִים וּמִסְתָּעֲפִים מִבְּאֵר זוֹ סְנִיפִים אֲחֵרִים חוּץ מִן הַמַּעֲבָר הַזָּקוּף שֶׁלָּהּ הַהוֹלֵךְ וְיוֹרֵד אֶל הַיָּם? אֶפְשָׁר שֶׁהִיא מִסְתָּעֶפֶת וּמוֹלִיכָה אֶל חֲלָקִים אֲחֵרִים שֶׁל הָאִי? הִנֵּה הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לִפְתֹּר אוֹתָן וּלְשֵׁם כָּךְ בִּקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת לְבַדּוֹ. וְהַיּוֹם נִתְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ זֶה וְנִתְּנָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לַחֲקֹר אֶת הַבְּאֵר יְחִידִי בְּאֵין חֲבֵרָיו עִמּוֹ.

לָרֶדֶת אֶל קַרְקַע הַבְּאֵר אֶפְשָׁר הָיָה עַל נְקַלָּה בְּסִיּוּעַ שֶׁל סֻלַּם־הַחֲבָלִים, אֲשֶׁר מִיּוֹם שֶׁהֻתְקְנָה הַמַּעֲלִית הָיָה מֻנָּח לְלֹא שִׁמּוּשׁ וַאֲשֶׁר אָרְכּוֹ הָיָה מַסְפִּיק לְמַדָּי. וּבְכֵן סָחַב הָאִינְגֵ’נֵר וְהֵבִיא אֶת הַסֻּלָּם עַד לְמִפְתַּח הַבְּאֵר, וּלְאַחַר שֶׁקָּשַר וְהִדֵּק יָפֶה אֶת קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן, שִׁלְשֵׁל אוֹתוֹ הָלֹךְ וְשַׁלְשֵׁל לְמַטָּה. אַחַר הִדְלִיק פַּנָּס, נָטַל אֶקְדֹּחַ בְּיָדוֹ וְתָחַב פִּגְיוֹן בַּאֲזוֹרוֹ וְהִתְחִיל יוֹרֵד עַל גַּבֵּי הַשְּׁלַבִּים הָלֹךְ וָרֶדֶת מַטָּה.

קִירוֹת הַבְּאֵר הָיוּ אֲטוּמִים, אֶלָּא שֶׁפֹּה וָשָׁם בִּצְבְּצוּ כַּמָּה בְּלִיטוֹת סְלָעִים וְעַל פִּי הַבְּלִיטוֹת הַלָּלוּ יָכֹל הָיָה יְצוּר זָרִיז לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַד לְמִפְתַּח הַבְאֵר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן אֶת לִבּוֹ לַדָּבָר וְהִתְחִיל בּוֹדֵק יָפֶה אֶת בְּלִיטוֹת־הַסְּלָעִים לְאוֹר הַפַּנָּס, אֶלָּא שֶׁלֹּא מָצָא בָּהֶן שׁוּם סִמָּן שֶׁל עֲקֵבוֹת, שׁוּם סֶדֶק, שֶׁיָּכֹל הָיָה לְהָעִיד עֲלֵיהֶן, כִּי שִׁמְּשׁוּ בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים מֵעֵין סֻלָּם לְטַפֵּס עָלָיו.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶעֱמִיק לָרֶדֶת מַטָּה כְּשֶׁהוּא מֵאִיר אֶת הַקִּירוֹת וּבוֹדְקָם יָפֶה יָפֶה וְלֹא רָאָה שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד.

כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַשְּׁלַבִּים הָאַחֲרוֹנִים, הִרְגִּישׁ בְּקִרְבַת הַיָּם. וְאוּלָם לֹא בְּסָמוּךְ לִפְנֵי הַמַּיִם וְלֹא בְּחֵלֶק אַחֵר שֶׁל קִירֹות הַבְּאֵר לֹא נִמְצָא שׁוּם מִפְתָּח צְדָדִי הַנּוֹקֵב וְיוֹרֵד אֶל תּוֹךְ הַשְּׁכָבוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁל סֶלַע הַגְּרָנִית. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה מְנַקֵּשׁ בַּקִּיר בְּקַת הַפִּגְיוֹן שֶׁלּוֹ וְאָזְנָיו לֹא שָׁמְעוּ אֶלָּא קוֹל אָטוּם. הַקִּיר הָיָה אֵפוֹא כֻּלּוֹ גְּרָנִית מוּצָק, אֲשֶׁר שׁוּם נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא יָכְלָה לְהַבְקִיעַ לָהּ דֶּרֶךְ בַּעֲדוֹ. כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל תַּחְתִּית הַבְּאֵר וְלַעֲלוֹת אֶל הַמִּפְתָּח שֶׁלָּהּ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה תָּמִיד מַיִם וַאֲשֶׁר חִבְּרָה אוֹתָהּ עִם הַיָּם לְמַטָּה מִן הַסְּלָעִים שֶׁעַל פְּנֵי הַחוֹף – וְדָבָר זֶה נִבְצָר הָיָה מִכָּל בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, חוּץ מִן הַבְּרִיּוֹת שֶׁבַּיָּם. הֵיכָן תּוֹצָאָתהּ שֶׁל תְּעָלָה זוֹ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁבַּחוֹף וּבְאֵיזֶה עֹמֶק מִתַּחַת לְגַלֵּי הַיָּם – שְׁאֵלָה זוֹ לֹא נִתְּנָה לְהִפָּתֵר.

לְאַחַר שֶׁגָּמַר אֶת הַחֲקִירָה וְהַבְּדִיקָה, חָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְעָלָה לְמַעְלָה, הֶעֱלָה אֶת הַסֻּלָּם, חָזַר וְכִסָּה אֶת פְּנֵי הַבְּאֵר וְשָׁב אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת.

“מְאוּמָה לֹא מָצָאתִי,” דִּבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ, “וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין סָפֶק, שֶׁדְּבַר תַּעֲלוּמָה צָפוּן שָׁם לְמַטָּה!”

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר

הֲקָמַת תְּרָנִים וּמִפְרָשִׂים עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה – הִתְנַפְּלוּת שֶׁל שׁוּעָלִים – יוּףּ נִפְצַע – יוּףּ נִרְפָּא – גְּמַר בְּנִיַּת הָאֳנִיָּה – נִצְחוֹנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – “צְלֵחָה” – מַסַּע הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָאִי – מְצִיאָה בְהֶסַּח הַדַּעַת.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב שָׁבוּ הַצַּיָּדִים לְאַחַר צַיִד מֻצְלָח הַבַּיְתָה וְהֵם עֲמוּסִים לַעֲיֵפָה מַשָּׂא שָׁלָל, כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכְלוּ שְׂאֵת אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם. גַּרְגְּרוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ עָנְדוּ מַחֲרֹזֶת שֶׁל בַּרְוָזִים, וְיוּףּ הָיָה חָגוּר כַּמָּה חֲגוֹרוֹת שֶׁחַרְטֻמּוֹנִים הָיוּ תְּלוּיִים בָּהֶן.

“הַבֵּט וּרְאֵה, אֲדוֹנִי, לֹא בִּלִּינוּ אֶת זְמַנֵּנוּ לְבַטָּלָה!” קָרָא נֶב, “מֵעַכְשָׁו לֹא יִהְיֶה לָנוּ מַחֲסוֹר לֹא בְּבָשָׂר כָּבוּשׁ וְלֹא בְּפַשְׁטִידוֹת! אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִי צֹרֶךְ בְּעוֹזֵר שֶׁיְּסַיֵּעְנִי בִּמְלָאכָה זוֹ, וַאֲנִי נָתַתִּי אֶת עֵינַי, בְּךָ, פֶּנְקְרוֹף.”

“אֵין לִי פְּנַאי, נֶב,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “עֲדַיִן עָסוּק אֲנִי בְּהַכְשָׁרַת הָאֳנִיָּה וְאֵינִי יָכֹל לְהִזָּקֵק לָךְ!”

“וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט?”

“עָלַי לָלֶכֶת מָחָר אֶל הַגְּדֵרָה, נֶב,” הֵשִׁיב הָעֶלֶם.

“וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי אַתָּה, סְפִּילֶט.”

“הִנְנִי לַעֲשׂוֹת לְךָ נַחַת רוּחַ זוֹ, נֶב,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאֵינִי מְכַסֶּה מִמְּךָ, שֶׁעָתִיד אֲנִי לְפַרְסֵם אֶת סוֹדוֹת חָכְמַת הַבִּשּׁוּל שֶׁלְּךָ, אֲשֶׁר תְּגַלֶּה לִי.”

“עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” עָנָהוּ נֶב, “עֲשֵׂה כָּאֲשֶׁר עִם לְבָבֶךָ!”

וּבְכֵן נִתְמַנָּה גִדְעוֹן סְפִּילֶט לְעוֹזְרוֹ שֶׁל נֶב וּלְמָחָר נִכְנַס לְשַׁמֵּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים בַּלַּבּוֹרָטוֹרְיוֹן שֶׁלּוֹ לְמַעֲשֵׂי תַּבְשִׁילִין. וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבוֹדָה זוֹ הוֹדִיעוֹ הָאִינְגֵ’נֵר אֶת תּוֹצְאוֹת הַחֲקִירָה וְהַבְּדִיקָה שֶׁלּוֹ בְּיוֹם אֶתְמוֹל, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמְצָא כְּלוּם בְּתוֹךְ הַבְּאֵר, בְּכָל זֹאת כְּמוּסָה כָּאן תַּעֲלוּמָה, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְגַלּוֹתָהּ!

הַקֹּר הִתְמִיד עוֹד שָׁבוּעַ יָמִים, וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא עָזְבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא לְשֵׁם פִּקּוּחַ עַל חֲצַר־הָעוֹפוֹת. הַבַּיִת הָיָה מָלֵא רֵיחוֹת נְעִימִים, שֶׁהָיוּ מִתַּמְּרִים וְעוֹלִים מִכָּל אוֹתָם הַמַּטְעַמִּים, שֶׁהֵכִין נֶב וְהַכַּתָּב בְּרֹב חָכְמָה. אֲבָל לֹא כָּל שְׁלַל הַצַּיִד נֶהְפַּךְ עַל יָדָם לְשִׁמּוּרִים, כִּי מֵחֲמַת הַקֹּר הֶחָזָק נִשְׁתַּמְּרוּ הָעוֹפוֹת יָפֶה, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָכְלוּ אֶת בַּרְוָזֵי־הַבָּר וְאֶת דּוֹמֵיהֶם כְּשֶׁהֵם טְרִיִים וְאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם מְעֻלִּים מִכָּל מִינֵי עוֹפוֹת־הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם.

כָּל אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ עָסְקוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט בִּתְפִירַת הַמִּפְרָשִׂים לָאֳנִיָּה. הֶרְבֶּרְט עָשָׂה מְלָאכָה בְּמַחַט בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה, וּשְׁנֵי הַחַיָּטִים עָבְדוּ בִּשְקִידָה רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ גָּמְרוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַמִּפְרָשִׂים. בְּחַבְלֵי קַנְבּוּס לֹא הָיָה לָהֶם מַחֲסוֹר, כִּי רֶשֶׁת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁנִּמְצְאָה יַחַד עִם הַמַּעֲטָפָה הִסְפִּיקָה לָהֶם צָרְכָּם זֶה לְמַדָּי. הָעֲבוֹתוֹת וְהַחֲבָלִים שֶׁל הָרֶשֶׁת הָיוּ מִמִּין מְעֻלֶּה. וְהַסַּפָּן הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שִׁמּוּשׁ יָפֶה וּבְכִשָּׁרוֹן. אֶת גַּלְגִּלֵּי הַתְּנוּפָה חָרַט כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּמַּחֲרָטָה שֶׁלּוֹ עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף. הִנֵּה כִּי כֵן הוּכְנוּ הַמִּפְרָשִׂים וְכָל תַּשְׁמִישֵׁיהֶם עוֹד קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה עַצְמָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף עָשָׂה אֲפִילוּ נֵס כָּחֹל־אָדֹם־לָבָן. אֶת חָמְרֵי הַצְּבָעִים לְכָךְ הִסְפִּיקוּ לוֹ צְמָחִים יְדוּעִים, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים עַל אַדְמַת הָאִי לָרֹב. עַל שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, הַנּוֹסְסִים עַל הַדֶּגֶל הַלְּאֻּמִּי הָאֲמֵרִיקָנִי וְהַמְסַמְּלִים אֶת שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הוֹסִיף הַסַּפָּן עַל דִּגְלוֹ כּוֹכָב שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה, הֲלֹא הוּא כּוֹכַב “מְדִינַת לִינְקוֹלְן,” כִּי בְּעֵינָיו הוּא כְּבָר נֶחֱשַׁב הָאִי שֶׁלּוֹ לִמְחֻבָּר וּמְאֻחָד אֶל הָרֶפּוּבְלִיקָה הָאֲמֵרִיקָנִית הַגְּדוֹלָה.

“וְאִם אֵין הוּא מְחֻבָּר עֲדַיִן לְמַעֲשֶׂה,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “הֲרֵיהוּ מְחֻבָּר וְעוֹמֵד בִּפְקֻדַּת לִבֵּנוּ!”

וְעַד שֶׁיּוּנַף הַדֶּגֶל עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהֵנִיפוּ אוֹתוֹ עַל הַחַלּוֹן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ תְּרוּעַת “הוּרָה” מְשֻׁלֶּשֶת.

עוֹנַת הַקֹּר כְּבָר הָלְכָה וְנִסְתַּיְּמָה, וְדוֹמֶה הָיָה, שָׁהַחֹרֶף הַשֵּׁנִי הַזֶּה יַעֲבֹר עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָּׁלוֹם וּבְלִי פֶּגַע, וְהִנֵּה הִתְרַגֵּשׁ פִּתְאֹם בְּלֵיל הָאַחַד־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מְאֹרָע, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא עֲלֵיהֶם שֹד וְהֶרֶס גָּמוּר.

לִאַחַר יוֹם עֲבוֹדָה יָשְנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה, וּפִתְאֹם הֵקִיצוּ בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת מִקֹּול נְבִיחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ.

הַפַּעַם לֹא נָבַח הַכֶּלֶב מִסָּבִיב לְמִפְתַח הַבְּאֵר אֶלָּא עַל מִפְתַּן הַפֶּתַח וְהִשְׂתָּעֵר אֶל הַדֶּלֶת, כְּאִלּוּ רָצָה לְשַׁבְּרוֹ וּלְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה.

“דֹּם, טוֹףּ!” קָרָא נֶב, שֶׁהֵקִיץ רִאשׁוֹן.

וְאוּלָם הַכֶּלֶב הוֹסִיף לִנְבֹּחַ בְּיֶתֶר חֵמָה וָזָעַם.

“מָה נִהְיָתָה?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְהַכֹּל נִזְדַּרְזוּ וְהִתְלַבְּשׁוּ בְּחִפָּזוֹן וּמִהֲרוּ אֶל חַלּוֹנוֹת הַחֶדֶר וּפָתְחוּ אֶת תְּרִיסֵיהֶם.

לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הִשְׂתָּרְעָה שִׁכְבַת הַשֶׁלֶג, אֲשֶׁר בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לַבְנוּנִיתָהּ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא רָאוּ מְאוּמָה. אֲבָל שָׁמְעוּ קוֹל נְבִיחָה מְשֻׁנָּה בָּאֲפֵלָה. בָּרוּר הָיָה, שֶׁעַל גַבֵּי הַחוֹף שׁוֹטְטוּ הֲמוֹן חַיּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בָּהֶן מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה.

”מַה זֶה? מַה שָׁם?" קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“זְאֵבִים, יָגוּאֲרִים אוֹ קוֹפִים!” הֵשִׁיב נֶב.

“לַעֲזָאזֵל! הֲרֵי יוּכְלוּ לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה!” אָמַר הַכַּתָּב.

“וְחֲצַר הָעוֹפוֹת שֶׁלָּנוּ, וְהַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּנוּ מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?…” צָוַח הֶרְבֶּרְט.

“אֲבָל אֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ בָּאוּ הֵנָּה?” שֶׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זֹאת כִּי אִם עָבְרוּ עַל הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אֶחָד מְאִתָּנוּ וַדַּאי שָׁכַח לַהֲרִימוֹ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר סְפִּילֶט, “עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי, שֶׁהִשְׁאַרְתִּיו כְּשֶׁהוּא מוּרָד.”

“אָכֵן מַעֲשֶׂה יָפֶה עָשִׂיתָ לָנוּ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” קָרָא הַסַּפָּן.

“הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “מוּטָב שֶׁנִּוָּעֵץ עַכְשָׁו מַה לָעֲשׂוֹת!”

אֵלֶּה הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּחִפָּזוֹן. בָּרִי הָיָה לָהֶם, שֶׁחַיּוֹת רָעוֹת עָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶר הַקָּטֹן וְשָׁטְפוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶן אֶת הַחוֹף, וְאִם תָּשֵׂמְנָה פְּנֵיהֶן אֶל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית תּוּכַלְנָה לַעֲלוֹת עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. מִן הַהֶכְרַח הָיָה אֵפוֹא לְמַהֵר וּלְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה וּלְהִלָּחֵם בָּהֶן, אִם יְהִי צֹרֶךְ בְּכָךְ.

“אֲבָל מִי וָמִי הֵן הַחַיּוֹת הַלָּלוּ?” שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה שׁוּב פַּעַם, בְּהִשָּׁמַע קוֹל הַנְּבִיחָה בְּיֶתֶר עָז.

נְבִיחָה זוֹ הִרְעִידָה אֶת הֶרְבֶּרְט, וְהוּא נִזְכַּר, שֶׁכְּבָר שָׁמַע אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּרוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם.

“הַלָּלוּ פִּרְאֵי־כְּלָבִים הֵם, שׁוּעָלִים הֵם!” אָמַר הָעֶלֶם.

“חוּשׁוּ, אוּצוּ!” קָרָא הַסַּפָּן.

וְהַכֹּל הִזְדַּיְּנוּ בְּקַרְדֻמּוֹת, בְּקָרַבִּינִים וּבְאֶקְדֹּחִים וְיָרְדוּ אֶל תֹּוךְ סַל הַמַּעֲלִית וּבִן־רֶגַע עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם עַל הַחוֹף.

גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁפִּרְאֵי הַכְּלָבִים הַלָּלוּ חַיּוֹת מְסֻכָּנוֹת הֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִתְכַּנְּסִים בַּהֲמוֹן וְהָרָעָב מֵצִיקֵם. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חַתּוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלְּהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ הַלְּהָקָה שֶׁלָּהֶם וְהַיְּרִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁפִּלְחוּ אֶת מַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה בִּבְרַק אִשָּׁם, הִבְרִיחוּ אֶת הַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַמִּתְנַפְּלִים.

קֹדֶם כֹּל, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָנִיא אֶת הַשּׁוֹדְדִים הַלָּלוּ מֵעֲלוֹת עַל רָמַת הַמַּרְאֶה־הַנִּרְחָב, שֶׁהֲרֵי שָׁם הָיוּ מִתְנַפְּלִים עַל הַנְּטִיעוֹת וְעַל חֲצַר־הָעוֹפוֹת וְהָיוּ עוֹשִׂים בָּהֶם שַׁמּוֹת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה אֶלָּא דֶרֶךְ שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית, דַּי הָיָה לִגְדֹּר בִּפְנֵי הַשּׁוּעָלִים אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמָּקוֹם הַצַּר בְּיוֹתֵר שֶׁבֵּין הַנַּחַל וּבֵין חוֹמַת־הַגְּרָנִית.

הַכֹּל הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר יָפֶה וּבִפְּקֻדַּת כּוֹרֶשׁ סְמִית מִהֲרוּ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַשּׁוּעָלִים הִתְרֹוצְצוּ בַּחֲשֵׁכָה אָנֶה וְאָנָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב הִתְיַצְּבוּ זֶה אֵצֶל זֶה וְהָיוּ לְשׁוּרָה אַחַת מוּצָקָה, שֶׁאֵין לְעָבְרָהּ. טוֹףּ עָמַד בְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה וְלוֹעוֹ הָאָיֹם פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיוּףּ נִצַּב אֶצְלוֹ וּבְיָדוֹ מַקֵּל עָבֶה, שֶׁהָיָה מְנוֹפֵף אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּנוֹפְפִים אַלָּה.

הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל צַלְמָוֶת, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא רָאוּ אֶת חַיּוֹת־הַטֶּרֶף אֶלָא לְאוֹר הַיְּרִיּוֹת. מִסְפָּרָן הָיָה כְּמֵאָה וְעֵינֵיהֶן נוֹצְצוּ כְּגֶחָלִים בּוֹעֲרוֹת.

“אַל תִּתְּנוּ לָהֶן לַעֲבֹר!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף.

“לֹא יַעֲבֹרוּ!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

וְאָמְנָם הַחַיּוֹת לֹא עָבְרוּ, אֲבָל לֹא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִסּוּ לַעֲבֹר. הַשּוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת דָּחֲקוּ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִלְחֲמוּ בָּהֶן מִלְחָמָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת כְּשֶׁהֵם מוֹרִים בָּהֶן בְּאֶקְדֹּחִים וְהוֹלְמִים בְּקַרְדֻּמּוֹת. הַרְבֵּה נִבְלוֹת שׁוּעָלִים כְּבָר הִתְגּוֹלְלוּ עַל הַקַּרְקַע, וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁמִּסְפַּר הַחַיּוֹת אֵינוֹ מִתְמַעֵט, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה חֲשָׁשָׁה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְרַבֶּה, וּבִמְקוֹם הַמּוּמָתִים נוֹהֲרִים דֶּרֶךְ הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן הֲמוֹנִים חֲדָשִׁים.

עַד מְהֵרָה אֲנוּסִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִלָּחֵם מְעֵין מִלְחֶמֶת פָּנִים אֶל פָּנִים וּמִלְחָמָה זוֹ לֹא עָבְרָה עֲלֵיהֶם בְּלִי פְּצָעִים, אֲבָל לְאָשְׁרָם הָיוּ פִּצְעֵיהֶם קַלִּים. הֶרְבֶּרְט הִצִּיל פַּעַם אַחַת אֶת נֶב בַּהֲמִיתוֹ בִּירִיָּה שׁוּעָל שֶׁקָּפַץ עַל גַּבּוֹ כְּאַחַד הַחֲתוּלִים־הַנְּמֵרִים. טוֹףּ נִלְחַם בַּחֲמַת זַעַם אֲיֻמָּה כְּשֶׁהוּא תּוֹפֵס בְּשִנָּיו אֶת הַשּׁוּעָלִים בִּגְרוֹנָם וְחוֹנְקָם. יוּףּ הָיָה חוֹבֵט וּמַכֶּה בְּמַקְלוֹ כְּמִשְתּוֹלֵל, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָעֲצֹר בּוֹ וּלְהֲשִׁיבוֹ אָחוֹר, מִהְיוֹתוֹ מְחוֹנָן בְּלֹא־סָפֵק כֹּחַ־רְאִיָּה חָזָק, אֲשֶׁר חָדַר וְנָקַב אֲפִילוּ חֶשְׁכַּת צַלְמָוֶת זוֹ, הִתְפָּרֵץ עַל כָּל מָקוֹם, שֶׁהַקְּרָב הִתְחוֹלֵל שָׁם בְּעֶצֶם עֻזּוֹ, וּפַעַם בְּפַעַם הִשְׁמִיעַ שְׁרִיקָה חַדָּה – סִמָּן שֶׁל עֲלִיצוּת נִצָּחוֹן. פַּעַם אַחַת הִרְחִיק כָּל כָּך לְהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ מַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב, שֶׁלְּנֹגַהּ בְּרַק יְרִיַּת הָאֶקְדֹּחַ רָאוּהוּ מִתְגּוֹשֵׁשׁ בְּקֹר־רוּחַ מֻפְלָא עִם חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה שׁוּעָלִים גְּדוֹלִים בְּבַת־אַחַת.

סוֹף סוֹף נָחֲלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצָּחוֹן בַּקְּרָב, אֲבָל לִידֵי נִצָּחוֹן זֶה לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָמְדוּ בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם בִּגְבוּרָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת רְצוּפוֹת! עִם קַוֵּי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים נָסוֹגוֹ הַתּוֹקְפִים אָחוֹר. הֵם נָסוּ צָפוֹנָה דֶּרֶךְ הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן, וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ, מִהֵר נֶב וְהִגְבִּיהוֹ לְמָעְלָה.

מִשֶּׁהֵאִיר הַיּוֹם וּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה נִתְגַּלָּה כָּל צָרְכּוֹ, סָפְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כַּחֲמִשִּׁים פְּגָרִים שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַחוֹף

“וְאַיֵּה יוּףּ?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “יוּףּ הֵיכָן הוּא?”

יוּףּ נֶעֱלַם. יְדִידוֹ נֶב קְרָאָהוּ בְּקוֹל, וְזוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר יוּףּ לֹא עָנָה לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל יְדִידוֹ זֶה.

הַכֹּל רָצוּ לְבַקְשׁוֹ וְכָל אֶחָד הָיָה חָרֵד, שֶׁמָּא יִמְצָאֶנּוּ בֵּין הַחֲלָלִים. אָז פִּנּוּ אֶת הַמָּקוֹם וְסִלְּקוּ אֶת הַפְּגָרִים, שֶׁהֶאְדִּימוּ בְּדָמָם אֶת הַשֶּׁלֶג, וּמָצְאוּ אֶת יוּףּ מוּטָל בְּתוֹךְ צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל פִּגְרֵי שׁוּעָלִים, אֲשֶר מַלְתְּעוֹתֵיהֶם הַמְנֻפָּצוֹת וְצַלְעוֹתֵיהֶם הַשְּׁבוּרוֹת הֵעִידוּ עֲלֵיהֶם שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים מֵהַלְמוּת הָאַלָּה הָאֲיֻמָּה אֲשֶׁר בְּיַד הַקּוֹף הַגִּבּוֹר הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת. יוּףּ הָאֻמְלָל עֲדַיִן הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ שָׂרִיד שֶׁל מַקְלוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר. בָּרִי הָיָה אֵפוֹא, שֶׁאִבּוּד נִשְׁקוֹ הוּא הוּא שֶׁגָּרַם לוֹ שֶׁאֹויְבָיו הִכְרִיעוּהוּ בְּרֹב מִנְיָנָם וּפָצְעוּ אוֹתוֹ פְּצָעִים עֲמֻקִּים בְּחָזֵהוּ.

“עוֹדֶנוּ חָי!” קָרָא נֶב, שֶׁגָּחַן אֵלָיו.

“וְאָנוּ נַצִּילֶנּוּ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אָנוּ נִדְאַג לוֹ וּנְטַפֵּל בֹּו כְּאִלּוּ הָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ!”

דוֹמֶה הָיָה שֶׁיוּףּ הֵבִין אֶת דְּבָרָיו, כִּי הוּא הִנִּיחַ אֶת רֹאשוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף כְּאִלּוּ לְהַבִּיעַ לוֹ תּוֹדָה. הַסַּפָּן עַצְמֹו פָּצוּעַ הָיָה, אֶלָּא שֶׁפְּצָעָיו וּפִצְעֵי חֲבֵרָיו לֹא הָיוּ קָשִׁים, כִּי כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁל אֵשׁ אֲשֶׁר בְּיָדָם עָמְדוּ לָהֶם לְהַרְחִיק מְאִתָּם אֶת הַתּוֹקְפִים מֶרְחָק־מָה. רַק הָאוּרַנְג בִּלְבָד נִפְצַע פְּצָעִים אֲנוּשִׁים.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף נָשְׂאוּ אֶת יוּףּ עַד הַמַּעֲלִית. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְלְטָה מִבֵּין שְׂפָתָיו אֲנָחָה חֲלוּשָׁה, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁמְעָה לָאֹזֶן. אָז הֶעֱלוּהוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הִשְׁכִּיבוּהוּ עַל מִזְרָן, שֶׁהוֹצִיאוּ מֵאַחַת הַמִּטֹּות, וְרָחֲצוּ אֶת פְּצָעָיו. פְצָעִים אֵלֶּה לֹא הָיוּ, כַּנִּרְאֶה, פִּצְעֵי מָוֶת, כִּי לֹא פָּגְעוּ בְּאַחַד הָאֲבָרִים הָרָאשִׁיִּים שֶׁבְּגוּפוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה יוּףּ חַלָּש עַד מְאֹד בְּשֶׁל אִבּוּד דָּמוֹ, וְעַד מְהֵרָה תְּקָפַתְהוּ קַדַּחַת עַזָּה.

לְאַחַר שֶׁחָבְשׁוּ אֶת פְּצָעָיו, הִשְׁכִּיבוּהוּ בַּמִּטָּה, מִנּוּ לוֹ דִיאֵטָה חֲמוּרָה, “כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּחוֹלֶה מִבְּנֵי אָדָם,” אָמַר עָלָיו נֶב – וְהִשְׁקוּהוּ כּוֹסוֹת אַחֲדוֹת שֶׁל מִשְׁרַת צְמָחִים מְשִׁיבַת־נֶפֶשׁ, שֶׁהוּכְנָה בְּבֵית הַמִּרְקַחַת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

יוּףּ נָם מִתְּחִלָּה תְּנוּמָה נִרְגָּזָה, אֲבָל לְאַט לְאַט נֶעֶשְׂתָה נְשִׁימָתוֹ סְדוּרָה יוֹתֵר, וְאָז הִנִיחוּהוּ וְשָׁקְדוּ עָלָיו שֶׁיְּהֵא יָשֵׁן בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה. פַּעַם בְּפַעַם נִכְנַס טוֹףּ לְבַקֵּר אֶת יְדִידוֹ כְּשֶׁהוּא צוֹעֵד, כִּבְיָכֹל, “עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו”, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹחָה מִן הַטִּפּוּל שֶׁמְּטַפְּלִים בַּחוֹלֶה. אַחַת מִיָּדָיו שֶׁל יוּףּ הָיְתָה תְּלוּיָה לְמַטָּה, מִחוּץ לַמִּטָּה, וְטוֹףּ לִקֵּק אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ וּמַרְאֵהוּ הִבִּיעַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְבוּת גְּדוֹלָה.

בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר עַצְמוֹ עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְבוּרַת הַפְּגָרִים. הוֹבִילוּ אוֹתָם אֶל יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק וּטְמָנוּם בְּבוֹר עָמֹק שֶׁחָפְרוּ בַּקַּרְקַע.

פְּגִיעָה זוֹ שֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁסּוֹפָהּ עָלוּל הָיָה לִהְיוֹת רַע וּמַר מְאֹד, שִׁמְּשָׁה לֶקַח טוֹב לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה לֹא הָיוּ עוֹלִים עַל מִשְׁכָּבָם לִישֹׁון עַד שֶׁאֶחָד מֵהֶם בָּדַק אֶת הַגְּשָׁרִים כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הֵם מוּנָפִים וּכְדֵי לְהִוָּכַח שֶׁאֵין לַחֲשֹׁשׁ לְהִתְנַפְּלוּת.

יָמִים אֲחָדִים הָיָה מַצָּבוֹ שֶׁל יוּףּ קָשֶׁה מְאֹד וְעוֹרֵר דְּאָגָה רַבָּה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וְאוּלָם סוֹפוֹ שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל מַחֲלָתוֹ. מִבְנֵה גֵווֹ הַמּוּצָק נִצַּח, הַקַּדַּחַת רָפְתָה לְאַט לְאַט, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהָיָה מִקְצָתוֹ רוֹפֵא, אָמַר עָלָיו שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְשָׁב לְאֵיתָנוֹ. בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט הִתְחִיל שׁוּב לֶאֱכֹל. נֶב הֵכִין לוֹ מַטְעַמִּים נְעִימִים וּמְתוּקִים, וְהַחוֹלֶה אָכַל אוֹתָם בִּתְשׁוּקָה רַבָּה, כִּי אָכֵן עֲבֵרָה קַלָּה הָיְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל יוּףּ: הוּא הָיָה לַקְקָן בְּמִקְצָת, וְנֶב לֹא הִשְׁתַּדֵּל מֵעוֹלָם לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב וּלְשָׁרֵשׁ מִלִּבּוֹ יֵצֶר רָע זֶה.

“וְכִי מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” עָנָה וְאָמַר לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהוֹכִיחָהוּ פַּעַם אַחַת עַל שֶׁהוּא מְפַנֵּק אוֹתֹו יוֹתֵר מִדַּי, “יוּףּ עָלוּב זֶה אֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ תַעֲנוּגוֹת אַחֵרִים חוּץ מִתַּעֲנוּג הָאֲכִילָה, וַאֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לִגְמֹל לוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ עַל כָּל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁרוּת שֶׁלּוֹ!”

לְאַחַר שֶׁשָּׁכַב יוּףּ עֲשָׂרָה יָמִים עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו. פְּצָעָיו חָיוּ, וְנִכָּר הָיָה שֶׁעוֹד מְעַט וּזְרִיזוּתוֹ וְכֹחוֹ יָשׁוּבוּ אֵלָיו כְּמִקֹּדֶם. הוּא הָיָה אֲחוּז בֻּלְמוּס הָאֲכִילָה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַחוֹלִים הַשָּׁבִים לְאֵיתָנָם, וְהַכַּתָּב לֹא מָנַע אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת אוֹכֵל כַּאֲוַּת נַפְשׁוֹ, כִּי הוּא סָמַךְ עַל אוֹתוֹ הַחוּשׁ הַטִּבְעִי, אֲשֶׁר הַיְצוּרִים בַּעֲלֵי־הַבִּינָה חֲסֵרִים אוֹתֹו לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וַאֲשֶׁר יִשְׁמֹר עַל הַקּוֹף מִלַּעֲבֹר עַל הַמִּדָּה. נֶב שָׁמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בִּרְאוֹתוֹ כִּי תַּאֲוַת־הָאֲכִילָה חָזְרָה לְתַלְמִידוֹ.

“אֱכֹל נָא, יוּףּ יַקִּירִי,” אָמַר הָרַב לַתַּלְמִיד, “וְאַל תְחַסֵּר נַפְשְׁךָ מִטּוֹבָה! אַתָּה שָׁפַכְתָּ אֶת דָּמְךָ בַּעֲדֵנוּ, וְחוֹבָה עָלַי לְהָשִׁיב לְךָ לְכָל הַפָּחוֹת מַה שֶׁאִבַּדְתָּ!”

פַּעַם אַחַת – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאוֹגוּסְט – נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹלוֹ שֶׁל נֶב שֶׁקָּרָא לַחֲבֵרָיו:

“אֲדוֹנִי כֹּורֶשׁ, אֲדוֹנִי גִדְעוֹן, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט וְאַתָּה פֶּנְקְרוֹף, בּוֹאוּ הֵנָּה! מַהֲרוּ וָבוֹאוּ!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ וּבָאוּ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל נֶב, שֶׁנִּמְצָא בְּאֹותָהּ שָׁעָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל יוּף.

“מַה נִהְיָתָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ!” הֵשִׁיב נֶב וְצָחַק צְחוֹק גָּדוֹל.

וּמַה רָאוּ עֵינֵיהֶם? הִנֵּה אֲשֶׁר רָאוּ: יוּףּ יָשַׁב עַל יַד הַדֶּלֶת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְרַגְלָיו מְשֻׁלָּבוֹת תַּחְתָּיו כְּאַחַד הָעַרְבִיאִים וְהוּא מְעַשֵּׁן בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ!

“מִקְטַרְתִּי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, הֲלֹאּ זוֹהִי מִקְטַרְתִּי שֶׁלִי! בֶּן־חַיִל אַתָּה יוּףּ, וַהֲרֵינִי נוֹתְנָהּ לְךָ בְּמַתָּנָה! עַשֵּׁן יַקִּירִי, עַשֵּׁן כִּלְבָבֶךָ!"

וְיוּףּ הֵפִיחַ הָלֹך וְהָפִיחַ מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה תִּימְרוֹת עָשָׁן עָבוֹת, וְנִכָּר הָיָה שֶׁהַעִשּׁוּן גָּרַם לוֹ הֲנָאָה לְאֵין שִׁעוּר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא תָּמַהּ בְּיוֹתֵר עַל הַמְאֹרָע הַזֶּה וְסִפֵּר לַחֲבֵרָיו כַּמָּה מַעֲשִׂים בְּקוֹפִים בְּנֵי תַּרְבּוּת, שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר הַעִשּׁוּן.

מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה עָבְרָה מִקְטַרְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְיָדוֹ שֶׁל מַר יוּףּ וְהָיְתָה תְּלוּיָה בְּחַדְרוֹ בְּיַחַד עִם כִּיס שֶׁל טַבַּק. הוּא הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ בִּידֵי עַצְמוֹ וּמַדְלִיקָהּ בְּגַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מְאֻשָּׁר בֵּין בַּעֲלֵי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם שֶׁבָּעוֹלָם. מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו, שֶׁהַצַּד הַשָּׁוֶה הַזֶּה שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם, הַיְנוּ, תַּאֲוַת הָעִשּוּן, חִזְּקָה בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת קִשְׁרֵי הַיְּדִידוּת הַקּוֹדְמִים שֶׁבֵּין הַסַּפָּן וְהַקּוֹף.

“אֶפְשָׁר שֶׁאָדָם הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף כַּמָּה פְעָמִים לְנֶב. “כְּלוּם הָיִיתָ תָּמֵהַּ, אִלּוּ הִתְחִיל פִּתְאֹם לְדַבֵּר עִמָּנוּ כְּאַחַד הָאָדָם?”

“חַיֶּיךָ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי תָּמֵהַּ כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב נֶב. “הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר, תְּמֵהַנִי עַל שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר, שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא חָסֵר אֶלָּא דִּבּוּר בִּלְבָד!”

“הֶאָח, כַּמָּה הָיָה מְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתִּי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִלּוּ פָּנָה אֵלַי בְּבֹקֶר לֹא־עָבוֹת אֶחָד וְאָמָר: פֶּנְקְרוֹף, הָבָה נַחֲלִיף אֶת הַמִּקְטָרוֹת!”

“אָמְנָם כֵּן.” הֵשִׁיב נֶב, “אַךְ אָסוֹן הוּא, שֶׁאִלֵּם הוּא מִלֵּדָה!”

מִשֶׁנִּכְנַס חֹדֶשׁ סֶפְטֶמְבֶּר, נִסְתַּיֵּם הַחֹרֶף כָּלִיל וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָזְרוּ לְפָעֳלָם וְלַעֲבוֹדָתָם מִתּוֹךְ שְׁקִידָה רַבָּה.

מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה הִתְקַדְּמָה בִּמְהִירוּת. גָּמְרוּ לִסְפֹּן אֶת דַּפְנוֹתֶיהָ וְעָסְקוּ בְּשִׁכְלוּלָהּ מִבָּיִת. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה מַחֲסוֹר בְּעֵצִים, הִצִּיעַ פֶּנְקְרוֹף לָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת בִּפְנִים הָאֳנִיָּה דֹּפֶן שְׁנִיָּה, כְּדֵי לְחַזֵּק עַל יְדֵי כָךְ אֶת הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָדַע מַה יֵלֵד יוֹם, לְפִיכָךְ הִסְכִּים לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, אֲשֶׁר רָצָה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ מוּצָקָה עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת.

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְסֶפְטֶמְבֶּר נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַדֹּפֶן הַפְּנִימִית, אַף הוּקַם סִפּוּן הָאֳנִיָּה. אֶת הַדְּבָקִים פָקְקוּ תְּחִלָּה בִּנְעֹרֶת שֶׁל צִמְחֵי־יָם יְבֵשִׁים, שֶׁנָּעֲצוּ אוֹתָהּ בֵּין הַקְּרָשִׁים שֶׁל הַדֹּפֶן הַחִיצוֹנִית וְהַפְּנִימִית וְשֶׁל הַסִּפּוּן, וְאַחַר כָּפְרוּ אוֹתָם בְּזֶפֶת רוֹתַחַת שֶׁסִּפְּקוּ לָהֶם הָאֳרָנִים שֶׁבַּיַּעַר בְּשֶׁפַע מְרֻבֶּה.

סִדּוּרָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה הָיָה פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. כְּדֵי שֶׁהָאֳנִיָּה תַּעֲמִיק לָשֶׁבֶת בַּמַּיִם עָמְסוּ עָלֶיהָ מַשָּׂא סְלָעִים, כְּאֶלֶף וּמָאתַיִם לִטְרָאוֹת מִשְׁקָלָם, חִבְּרוּ אוֹתָם בְּטִיחַ סִיד וְקֵרוּם בְּרִצְפַּת־עֵץ. לְמַעְלָה מִזֶּה הִתְקִינוּ בִּפְנִים הָאֳנִיָּה שְׁנֵי תָּאִים וְשְׁנֵי סַפְסָלִים לְאָרְכָּם, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים גַּם אַרְגָּזִים. בֵּין שְׁנֵי הַתָּאִים הוּקַם חַיִץ, וּשְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת, שֶׁנִּקְבְּעוּ בַּסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן וְהָיוּ עֲשׂוּיוֹת לְהִסָּגֵר יָפֶה בְּמִכְסוֹת, הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת לָהֶם כְּנִיסָה.

לְתֹרֶן בָּחַר פֶּנְקְרוֹף בְּאֹרֶן צָעִיר, יְשַׁר־קוֹמָה שֶׁלֹּא הָיָה טָעוּן אֶלָּא שֶׁיַּקְצִיעוּהוּ בְּצוּרָה מְרֻבַּעַת בְּתַחְתִּיתוֹ וְיעַגְּלוּהוּ בִּקְצֵה רֹאשֹׁו. אֶת חֶלְקֵי־הַבַּרְזֶל לְתֹרֶן, לְהֶגֶה וּלְתֵבַת־הָאֳנִיָּה חִשְּׁלוּ בְּבֵית הַמַּפָּח אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים. אָמְנָם מְלָאכְתָּם הָיְתָה גַּסָּה בְּמִקְצָת, אַךְ לְעֻמַּת זֶה הָיוּ כָּל הַחֲלָקִים מוּצָקִים כָּל צָרְכָּם. בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר עָשׂוּ אֶת כְּלֻנְסָאוֹת הַתֹּרֶן, אֶת הַסְּמֹוכוֹת, אֶת הַמְּשׁוֹטִים וְדוֹמֵיהֶם, וּלְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלָאכְתָּם נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְנַסּוֹת מִיָּד אֶת הָאֳנִיָּה וְלָשׁוּט בָּהּ לְאֹרֶךְ חוֹפֵי הָאִי, כְּדֵי לִרְאוֹת כֵּיצַד הִיא מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי הַיָּם וְעַד כַּמָּה אֶפְשָׁר לִבְטֹחַ עָלֶיהָ.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא הִזְנִיחוּ אֶת שְׁאָר הַמְּלָאכוֹת, שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹתָן. אָז הִרְחִיבוּ אֶת הָרְפָתִים אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְהִגְדִּילוּ אֶת אוֹצְרוֹת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, כִּי הַטְּלָאִים וְהַגְּדָיִים שֶׁנּוֹסְפוּ עַל עֵדֶר הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים דָּרְשׁוּ מָקוֹם לְרִבְצָם וְאֹכֶל. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְבַקְּרִים בְאֹותוֹ הַזְּמָן אֶת שִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת, אֶת גְדֶרֶת הַשְּׁפַנִים, אֶת מִכְרוֹת פַּחְמֵי הָאֶבֶן וְהַבַּרְזֶל וְכַמָּה חֲלָקִים שֶׁל יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, שֶׁלֹּא הָיוּ יְדוּעִים לָהֶם עַד עַכְשָׁו וְשֶׁהֲמוֹן בַּעֲלֵי־חַיִּים הָיוּ מְצוּיִים בָּהֶם. עַל כָּל אֵלֶּה, מָצְאוּ צְמָחִים חֲדָשִׁים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהַגְדִּיל בַּיָּמִים הַבָּאִים אֶת אוֹצַר הַיְּרָקוֹת וְצִמְחֵי־הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

בָּעֲשִׂירִי לְאוֹקְטָבֶּר הוֹרִידוּ אֶת הָאֳנִיָּה הַיָּמָה. פְּנֵי פֶּנְקְרוֹף הִבְהִיקוּ מִשִּׁמְחָה. הַכֹּל עָלָה יָפֶה וְהִצְלִיחַ הַצְלָחָה גְמוּרָה. אֶת הָאֳנִיָּה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ עֲרוּכָה כָּל צָרְכָּהּ עַל מִפְרָשָׂהּ, נִסָּהּ, תָּרְנָהּ וַחֲבָלֶיהָ, הִסִּיעוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל גְּלִילֵי־עֵץ עַד לִשְׂפַת הַחוֹף, וּכְשֶׁגָּאָה הַיָּם הָלֹךְ וְגָאֹה, הוּרְמָה עָל וְהִתְחִילָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּרוּעַת שִׂמְחָה, אַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם צָהַל וְהֵרִיעַ פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שִׂמְחָתוֹ פָּרְצָה וְעָבְרָה הַפַּעַם כָּל גְּבוּל. וְאָכֵן הָיָה לוֹ עַל מַה לִשְׁמֹחַ הַיּוֹם, כִּי לֹא דַיּוֹ שֶׁבִּצַּע אֶת מְלֶאכֶת הָאֳנִיָּה, אֶלָּא זָכָה לְהִתְמַנּוֹת לִקְבַרְנִיטָהּ. פֶּה אֶחָד הֶעֱלוּהוּ חֲבֵרָיו לְמַעֲלַת רַב־חוֹבֵל וְהִטִּילוּ עַל שִׁכְמוֹ אֶת מִשְׂרַת מַנְהִיג הָאֳנִיָּה.

כְּדֵי לָעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְרַב הַחוֹבֵל פֶּנְקְרוֹף וּלְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ, רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צֹרֶךְ לִקְרֹא לָאָנִיָּה שֵׁם, כְּמִנְהַג הָעוֹלָם, וּלְאַחַר שֶׁהָיוּ מְדַיְנִים וּמִתְוַכְּחִים שָׁעָה אֲרֻכָּה, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְכַנּוֹת אוֹתָהּ בְּשֵׁם “צְלֵחָה”.

בְּשָׁעָה שֶׁגֵּאוּת־הַיָּם הֵרִימָה אֶת “צְלֵחָה” לְמַעְלָה, הִכִּירוּ הַכֹּל שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם יָפֶה וַעֲתִידָה לִהְיוֹת כְּלִי־שַׁיִט מְעֻלֶּה, הָעוֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים עִם כָּל רוּחַ מְצוּיָה וְשֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אָמְרוּ לַעֲרֹךְ עוֹד מַסַּע־נִסָּיוֹן אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה, נָשְׁבָה רוּחַ צֶחָה וְהַיָּם הָיָה נוֹחַ לַעֲבֹר בּוֹ, בְּיִחוּד לְאֹרֶךְ חוֹפוֹ הַדְּרוֹמִי, כִּי זֶה כְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ נָשְׁבָה מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית.

“רְדוּ אֶל הָאֳנִיָּה! קוּמוּ וָרֵדוּ!” קָרָא רַב הַחוֹבֵל פֶּנְקְרוֹף.

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהִפְלִיגוּ בַּיָּם הֻצְרְכוּ לִסְעֹד סְעֻדַּת שַׁחֲרִית וְגַם לָקַחַת עִמָּם צֵדָה לַדָּרֶךְ, שֶׁמָּא יִקְרֶה מִקְרֶה וּמַסַּע־הַטִּיּוּל יֶאֱרַךְ עַד הָעָרֶב.

גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית דָּחַק אֶת הַשָּׁעָה וְאָץ לִבְחֹן וּלְנַסּוֹת אֶת הַסְּפִינָה הַזֹּאת, שֶׁנִּבְנְתָה עַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁנֶּעֶרְכָה עַל יָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבַּעֲצָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הֻצְרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים לְהַכְנִיס שִׁנּוּיִים בְּתָכְנִית זוֹ כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ הָיָה בִּטְחוֹנוֹ בִּסְפִינָה זוֹ גָדוֹל כְּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, וְכֵיוָן שֶׁהַלָּז חָדַל מִלְּדַבֵּר עַל נְסִיעָה לְאִי תָּבוֹר, קִוָּה כּוֹרֶשׁ סְמִית שֶׁהַסַּפָּן חָזַר בּוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ זוֹ. הוּא עָמַד עַל דַעְתּוֹ וְלֹא יָכֹל לְהַסְכִּים, שֶׁשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֵחֲבֵרָיו יַעַרְבוּ לִבָּם לְהַרְחִיק לָשׁוּט בְּאַרְבָּה קְטַנָּה זוֹ, שֶׁאֵינָהּ מְכִילָה חֲמִשָּׁה־עָשָׂר טוֹנִים.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וָחֵצִי עָלוּ הַכֹּל עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא אֲפִילוּ אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הֵרִימוּ אֶת הָעֹגֶן וְהֶעֱלוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם, וְהָאֳנִיָּה “צְלֵחָה”, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הָיָה נוֹהֵג בָּהּ, הִפְלִיגָה אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְדֶגֶל לִינְקוֹלְן מִתְנוֹפֵף עַל רֹאשׁ תָּרְנָהּ.

כְּדֵי לָצֵאת מִתּוֹךְ מִפְרַץ־הַבְּרִית, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָסֵב אֶת אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה כְּלַפֵּי הָרוּחַ, וּמִתֹּוךְ כָּךְ נוֹכְחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָדַעַת, שֶׁהָאֳנִיָּה שָׁטָה בִּמְהִירוּת מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ.

לְאַחַר שֶׁהִקִּיף אֶת כֵּף־הַמְּצִיאָה וְאֶת כֵּף־הַצִּפֹּרֶן, שָׁט פֶּנְקְרוֹף הָלֹךְ וָשׁוּט לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, וּמִשֶּׁעָבַר קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים הֻבְרָר לוֹ, שֶׁ“צְּלֵחָה” יְכֹלָה לְהַלֵּךְ בִמְהִירוּת שֶׁל חֲמִשָּׁה חִבְּלִים לְשָׁעָה וְאֵינָהּ נוֹטָה מִן הַדֶּרֶךְ וְנוֹחָה הִיא לְהַטּוֹתָהּ אֶל כָּל רוּחַ.

נוֹסְעֵי “צְלֵחָה” צָהֲלוּ וְשָׂמֵחוּ. הִנֵּה זָכוּ לִסְפִינָה יָפָה, הָעֲלוּלָה לְהָבִיא לָהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי הֵם מְטַיְּלִים בָּהּ עַל פְּנֵי הַיָּם – מֶזֶג־הָאֲוִיר נָאֶה, הָרוּחַ צֶחָה, טִיּוּל נֶחְמָד!

פֶּנְקְרוֹף שָׁט בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם מִנֶּגֶד לִנְמַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה מִילִין מִן הַחוֹף. מִכָּאן נִתְגַּלָּה הָאִי לְעֵין רוֹאִים לְכָל מְלֹא שִׁטְחוֹ וּלְכָל חֲלִיפוֹת הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר לְחוֹפוֹ, מִכֵּף־הַצִפֹּרֶן וְעַד לַכֵּף־הַזּוֹחֵל עִם שׁוּרוֹת הַיְּעָרִים הַמִּשְׂתָּרְעִים עַל שְׂפָתוֹ, אֲשֶׁר עֲצֵי־הַמְּחָטִים שֶׁבָּהֶם נִבְדְּלוּ בְּמַרְאֵיהֶם מִן הָאִילָנוֹת הָאֲחֵרִים, שֶׁזֶּה עַתָּה הִתְחִילוּ לְהָצִיץ צִיץ, וְעִם הַר־פְרַנְקְלִין שֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּרוּם גָּבְהוֹ עַל כָּל הַסְּבִיבָה וְרֹאשׁוֹ מְעֻטָּר עֲטֶרֶת שֶׁלֶג.

“מַה יָפֶה הַמַּרְאֶה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, הָאִי שֶׁלָּנּוּ טוֹב וְיָפֶה הוּא,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הֲרֵינִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶת אִמִּי הוֹרָתִי! הוּא קִבֵּל אוֹתָנוּ בְּחֶסֶד כָּאֲשֶׁר בָּאנוּ אֵלָיו אֻמְלָלִים וְחַסְרֵי כֹּל, וְעַכְשָׁו מַה חֲסֵרִים חֲמֵשֶׁת בָּנָיו, אֲשֶר נָפְלוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם?”

“לֹא מְאוּמָה!” הֵשִׁיב נֶב. “אֵין אָנוּ חֲסֵרִים מְאוּמָה, אֲדוֹנִי רַב הַחוֹבֵל!”

וּשְׁנֵי אַנְשֵׁי־הַחַיִל הָאֵלֶּה הֵרִיעוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּעַת “הוּרָה” אַדִּירָה לִכְבוֹד הָאִי שֶׁלָּהֶם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נִשְׁעָן אֶל הַתֹּרֶן וְהוּא רוֹשֵׁם אֶת הַמַּרְאוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ לְעֵינָיו.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִבִּיט אֶל הָאִי וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” פָּנָה וְאָמַר אֵלָיו פֶּנְקְרוֹף, “מַה דַּעְתְּךָ עַל הַסְּפִינָה שֶׁלָּנּוּ?”

“דּוֹמֶה, שֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת כַּשּׁוּרָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“טוֹב אֵפוּא! וּכְלוּם סָבוּר אַתָּה עַכְשָׁו, שֶׁטּוֹבָה הִיא לְמַדַּי לַעֲרֹךְ בָּהּ גַם נְסִיעָה יוֹתֵר אֲרֻכָּה?”

“אֵיזוֹ נְסִיעָה, פֶּנְקְרוֹף?”

“כְּגוֹן נְסִיעָה אֶל הָאִי תָּבוֹר?”

“יְדִידִי,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “סָבוּר אֲנִי שֶׁבִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וְהַדְּחָק אֵין לָנוּ לְהַסֵּס מִלְּהַפְקִיד עַצְמֵנוּ בְּיַד “צְלֵחָה” אֲפִילוּ לְשֵׁם נְסִיעָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מִזּוֹ; אֶפֶס הֲרֵי יָדוּעַ לְךָ, שֶׁלִּבִּי נוֹקְפִי לְתִתְּךָ לָלֶכֶת אֶל הָאִי תָּבוֹר בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ שׁוּם צֹרֶךְ לְכָךְ.”

“כָּך טִיבוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא נִכְסָף לְהַכִּיר אֶת שְׁכֵנָיו,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהֶחֱזִיק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנָּה. “הָאִי תָּבוֹר שְׁכֵנֵנוּ הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׁכֵנֵנוּ הָאֶחָד הוּא! וַהֲרֵי הַנִּמּוּס דּוֹרֵשׁ שֶׁנִּפְקְדֶנּוּ בְּבִקּוּר!”

“חֲזִיז וָרָעַם!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הַרְאִיתֶם אֶת יְדִידֵנוּ פֶּנְקְרוֹף כֵּיצַד הוּא לָהוּט אַחַר מִדּוֹת הַנִּמּוּס וּמִנְהֲגֵי הַכָּבוֹד!”

“אֵינִי לָהוּט אַחַר כְּלוּם,” טָעַן הַסַּפָּן, אֲשֶׁר סֵרוּבוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הִרְגִּיזוֹ וַאֲשֶׁר יַחַד עִם זֶה לֹא רָצָה לִגְרֹם לוֹ צַעַר.

“הָשִׁיבָה אֶל לִבְּךָ, פֶּנְקְרוֹף,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁאִי אַתָּה יָכֹל לִנְסֹעַ אֶל הָאִי תָּבוֹר לְבַדֶּךָ.”

“דַּי לִי בְּבֶן־לְוָיָה אֶחָד.”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי סַכָּנָה הִיא שֶׁתִּגְזֹל מִן הַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁל הָאִי לִינְקֹולְן שְׁנַיִם מֵחֲמֵשֶׁת חֲבֵרֶיהָ!”

“מִשֵּׁשֶׁת חֲבֵרֶיהָ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הֵן שָׁכַחְתָּ אֶת יוּףּ!”

“מִשִּׁבְעַת חֲבֵרֶיהָ!” הוֹסִיף נֶב. “הֲרֵי טוֹףּ אֵינוֹ נוֹפֵל מִיּוּףּ!”

“אֵין שׁוּם סַכָּנָה בַּדָּבָר, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” שׁוּב עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֶפְשָׁר, פֶּנְקְרוֹף; אֲבָל הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁנְּסִיעָה זוֹ אֵין צֹרֶך בָּהּ וְאֵין לָבוֹא עַל יָדָהּ אֲפִילוּ לִידֵי סָפֵק שֶׁל סַכָּנָה.”

הַסַּפָּן קְשֵׁה־הָעֹרֶף לֹא הֵשִׁיב דָּבָר וְהִפְסִיק אֶת הַשִּׂיחָה עַל מְנָת לְהַתְחִיל בָּהּ שׁוּב לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה. אֶפֶס הוּא לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ וְלאֹ שִׁעֵר, שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת מִקְרֶה, אֲשֶׁר יְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ וַאֲשֶׁר יַהֲפֹךְ אֶת הַנְּסִיעָה לָאִי תָּבוֹר מֵעִנְיָן שֶׁל קַפְּרִיסָה, שֶׁיָּצְאוּ עָלֶיהָ עוֹרְרִין, לְעִנְיָן שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת.

מִקְרֶה זֶה נִזְדַּמֵּן עַד מְהֵרָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁטָה “צְלֵחָה” זְמַן־מָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם, הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל נְמַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְהִתְחִילָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף. מִן הַהֶכְרַח הָיָה לִבְדֹּק אֶת הַמַּעֲבָרוֹת הַצָּרִים שֶׁבֵּין הַשִּׂרְטֹונוֹת וּבֵין שׁוּרוֹת הַסְּלָעִים, כְּדֵי לְהַצִיב בָּהֶם צִיּוּנִים, אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ, כִּי הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן עָתִיד הָיָה לְשַׁמֵּשׁ נָמֵל לָאֳנִיָּה.

הָאֳנִיָּה הִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹף מַהֲלָךְ חֲצִי מִיל וּפֶנְקְרוֹף אָנוּס הָיָה לַחְתֹּר בִּזְרִיזוּת כְּדֵי לָשׁוּט כְּנֶגֶד הָרוּחַ. מְהִירוּתָהּ שֶׁל “צְלֵחָה” נִתְמַעֲטָה עַד מְאֹד, כִּי הָרוּחַ הַמְּנַשֶּׁבֶת עַל הַחוֹף נֶעֶצְרָה עַל יְדֵי שְׂפַת הַיָּם הַגְּבוֹהָה וְלֹא הֵפִיחָה בַּמִּפְרָשִׂים אֶלָּא בְּרִפְיוֹן, וְהַיָּם הָיָה דוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְחֶלְקַת רְאִי, אֲשֶׁר אַךְ לְעִתִּים הֶעֱלָה מַשַּׁב הָרוּחַ עַל פָנֶיהָ סִלְסוּלֵי גַלִּים קְלִילִים.

הֶרְבֶּרְט עָמַד בְּרֹאשׁ הָאֳנִיָּה, כְדֵי לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָלֶיהָ לָלֶכֶת בָּהּ בְּתוֹךְ הַמַּעֲבָרוֹת הַצָּרִים, וּפִתְאֹם הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא:

“כַּוֵּן לְצַד הָרוּחַ, פֶּנְקְרוֹף, כַּוֵּן לְצַד הָרוּחַ!”

“מַה הַדָּבָר?” קָרָא הַסַּפָּן בְּקוּמוֹ מֵעַל מוֹשָׁבוֹ. “כְּלוּם סֶלַע?”

“לֹא… עֲמֹד רֶגַע,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט… “אֵינִי רוֹאֶה הֵיטֵב… נְטֵה עוֹד מְעַט לְצַד הָרוּחַ… כָּךְ יָפֶה… נְטֵה עוֹד מְעַט.”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִשְׁתַּטַּח הָעֶלֶם מְלוֹא קֹומָתוֹ עַל שְׂפַת הָאֳנִיָּה וּמִהֵר וְהוֹרִיד אֶת יָדוֹ הַמַּיְמָה וְקָם וְקָרָא:

“הֲרֵי בַּקְבּוּק!”

הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ בַּקְבּוּק, שֶׁהֶעֱלָהוּ מִן הַיָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִן הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָטַל אֶת הַבַּקְבּוּק בְּיָדוֹ וּבְלִי דַבֵּר דָּבָר חִלֵּץ אֶת הַפְּקָק שֶׁלּוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ פִּסַּת נְיָר רְטֻבָּה, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב לֵאמֹר:

“שְׁבוּר־אֳנִיָּה… אִי תָּבוֹר: 153⁰ מַעֲלַת אֹרֶךְ מַעֲרָבִי – '11 37⁰ מַעֲלוֹת רֹחַב דְּרוֹמִי.”

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר

נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְהַפְלִיג בַּיָּם – הַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת – הֲכָנוֹת – שְׁלֹשֶׁת הַנּוֹסְעִים – הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן – הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי – הָאִי תָּבוֹר – חִפּוּשִׂים עַל שְׂפַת הַיָּם – חִפּוּשִׂים בַּיַּעַר – אֵין נֶפֶש אָדָם – בַּעֲלֵי חַיִּים – צְמָחִים – דִּירָה עֲזוּבָה

“שְׁבוּר־אֳנִיָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אָדָם עָזוּב עַל פְּנֵי הָאִי תָּבוֹר הָרָחוֹק מְאִתָּנוּ אַךְ מֵאוֹת מִילִין אֲחָדוֹת! הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הֲרֵינִי מְקַוֶּה שֶׁשּׁוּב לֹא תִּתְנַגֵּד לַנְּסִיעָה, שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי?”

“שׁוּב לֹא אֶתְנַגֵּד, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתָּה תַּפְלִיג בִּמְהֵרָה עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר.”

“מָחָר?”

“הֵן, הַפְלֵג מָחָר.”

הָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר, שֶׁהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק. הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ, הִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר אָמַר:

“מִתֹּוךְ תְּעוּדָה זוֹ וְעַל פִּי צוּרַת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עָלֶיהָ, אָנוּ יְכֹלִים, יְדִידַי, לְהַסִּיק אֶת הַמַּסְקָנָה הַזֹאת: רֵאשִׁית, בָּרִי הוּא, שֶׁאוֹתוֹ שְׁבוּר־אֱנִיָּה הַיּוֹשֵׁב עַל הָאִי תָּבוֹר הֲרֵיהוּ אָדָם בָּקִי בְּעֶסְקֵי יָם, שֶׁכֵּן הוּא קוֹבֵעַ אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב וּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁל הָאִי, וּקְבִיעָתוֹ שֶׁלּוֹ מַתְאִימָה לַקְּבִיעָה שֶׁלָּנוּ, פְּרָט לְדַק אֶחָד; וְהַשֵּׁנִית בָּרִי הוּא, שֶׁהִנֵּהוּ אִישׁ אַנְגְּלִי אוֹ אֲמֵרִיקָנִי, שֶׁהֲרֵי הַתְּעוּדָה כְּתוּבָה אַנְגְּלִית.”

”מַסְקָנָה זוֹ הֶגְיוֹנִית הִיא כָּל צָרְכָּהּ," אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל שְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה פּוֹתֶרֶת לָנוּ אֶת חִידַת הַתֵּבָה, שֶׁצָּפָה וּבָאָה אֶל חוֹף הָאִי שֶׁלָּנוּ. כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא שְׁבוּר־אֳנִיָּה, הֲרֵי בָּרִי הוּא שֶׁאֵרַע שֶׁבֶר־אֳנִיָּה. וַאֲשֶר לִשְׁבוּר אֳנִיָּה זֶה, אַשְׁרֵי גּוֹרָלוֹ, שֶׁנִּצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לִבְנוֹת אֳנִיָּה זוֹ וְלִבְחֹן אוֹתָהּ דַּוְקָא הַיּוֹם, כִּי אִלּוּ נִדְחָה הַטִּיּוּל שֶׁלָּנוּ לְיוֹם אֶחָד, וַדַּאי נִשְׁבַּר הַבַּקְבּוּק אֶל הַסְּלָעִים,”

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “אַךְ מִקְרֶה מֻצְלָח הוּא, שֶׁ”צְּלֵחָה" עָבְרָה בְּמָקוֹם זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַבַּקְבּוּק הָיָה עֲדַיִן צָף וּמְשׁוֹטֵט כָּאן."

“וְכִי אֵין דָּבָר זֶה מֻפְלָא בְּעֵינֶיךָ?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת פֶּנְקְרוֹף.

“כָּל זֶה אַךְ מִקְרֶה הוּא בְּעֵינַי וְלֹא יוֹתֵר,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אוֹ כְּלוּם רוֹאֶה אַתָּה בָּזֶה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע? הֲרֵי בַּקְבּוּק זֶה צָרִיךְ הָיָה לָצוּף וְלָבוֹא אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת, וּמַה פֶּלֶא בַּדָּבָר שֶׁבָּא הֵנָּה?”

“אֶפְשָׁר שֶׁצָּדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאַף עַל פִּי כֵן…”

“אֶפֶס,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט, “כְּלוּם אֵין שׁוּם סִמָּן לַדָּבָר, שֶׁבַּקְבּוּק זֶה הָיָה צָף עַל פְּנֵי הַיָּם יָמִים רַבִּים?”

“אֵין שׁוּם סִמָּן לַדָּבָר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה, כִּי גַם הַתְּעוּדָה נִכְתְּבָה לִפְנֵי זְמָן מוּעָט. וְאַתָּה כּוֹרֶשׁ, מַה דַּעְתְּךָ בְּעִנְיָן זֶה?”

“קָשֶׁה לִי לְהוֹצִיא מִשְפָּט לַאֲמִתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה.” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאוּלָם מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר!”

וְעַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בְּשִׂיחָה זוֹ לֹא הָיוּ יָדָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף בְּטֵלוֹת מֵעֲבוֹדָה. הוּא הִטָּה אֶת “צְלֵחָה” לְעֵבֶר הָרוּחַ וּמִיָּד הִתְנוֹפְפוּ כָּל מִפְרָשֶׂיהָ וְהִיא שָׁטָה בִּמְהִירוּת אֶל כֵּף־הַצִּפֹּרֶן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַכֹּל מְהַרְהֲרִים בִּשְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הָאִי תָּבוֹר. וְכִי יֵשׁ עוֹד שָׁהוּת לְהַצִּילוֹ? אָכֵן גָּדוֹל הָיָה הַמְאֹרָע הַזֶּה בְּחַיֵּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים! הֵם עַצְמָם לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה וְלִבָּם הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא לֹא הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ לְאוֹתוֹ הָאֻמְלָל כְּשֵׁם שֶׁהֵאִירָה לָהֶם, וּלְפִיכָךְ רָאוּ חוֹבָה לְעַצְמָם לְמַהֵר לִישׁוּעָתוֹ וּלְרַוְחָתוֹ.

הָאֳנִיָּה הִקִּיפָה אֶת כֵּף־הַצִּפֹּרֶן וּבְאַרְבַּע שָׁעוֹת הִשְׁלִיכָה עֹגֶן סָמוּךְ לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב דָּנוּ עַל פָּרָשַׁת הָאֶכְּסְפֶּדִיצְיָה וְקָבְעוּ אוֹתָהּ לְכָל פְּרָטֶיהָ. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, כִּי רַק פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט לְבַדָּם יַעַרְכוּ נְסִיעָה זוֹ, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בְּהַטָּיַת אֳנִיַּת מִפְרָשׁ וּבְהַנְהָגָתָהּ. אִם יֵצְאוּ לַדֶּרֶךְ לְמָחָר, בְּאַחַד־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, יַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם בַּשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר בַּבֹּקֶר, כִּי לְפִי מִפְנֵה הָרוּחַ הַמְנַשֶּׁבֶת הָיְתָה לְאֵל יָדָם לַעֲבֹר אֶת הַמַּהֲלָךְ שֶׁל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין בְּמֶשֶךְ אַרְבָּעִים וּשְמוֹנֶה שָׁעוֹת. וּמִתּוֹךְ שֶׁסְּבוּרִים הָיוּ שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי יִשְׁהוּ יוֹם אֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים תֶּאֱרַךְ נְסִיעָתָם בַּחֲזָרָה, לְפִיכָךְ שִׁעֲרוּ שֶׁבְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ וַדַּאי יָשׁוּבוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה, הַבָּרוֹמֵטֶר עָלָה וְהָרוּחַ הָיְתָה נוֹחָה לִנְסִיעָה – כָּל אֵלֶּה הָיוּ סִמָּנִים טוֹבִים שֶׁהָאֲנָשִׁים אַמִּיצֵי הַלֵּב הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הַחוֹבָה שֶׁל גְּמִילוּת חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת אִלְּצָה אוֹתָם לְהַרְחִיק נְדוֹד מֵאַדְמַת הָאִי שֶׁלָּהֶם, וַדַּאי יַשִּׂיגוּ אֶת מַטְרָתָם וְדַרְכָּם תִּהְיֶה מֻצְלַחַת.

הִנֵּה כִּי כֵן הֶחֱלִיטוּ, כִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית, נֶב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט יִשָּׁאֲרוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית; אֲבָל רוּחוֹ שֶׁל גִדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהַחְלָטָה זוֹ וְהוּא עִרְעֵר עָלֶיהָ. הוּא לֹא יָכֹל לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵאֻמָּנוּתוֹ, אֻמָּנוּת שֶׁל כַּתָּב בְּעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק־הֵרָלְד,” וּלְפִיכָךְ עָמַד וְהוֹדִיעַ, שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַפְלִיג אֶל אוֹתוֹ הָאִי אֲפִילוּ דֶּרֶךְ שְׂחִיָּה, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ מִקְרֶה רַב־עִנְיָן כָּזֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ. אִי לָזֹאת אֲנוּסִים הָיוּ לְוַתֵּר לוֹ וּלְשַׁתֵּף גַּם אוֹתוֹ בַּנְּסִיעָה.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הֶעֱבִירוּ אֶל הָאֳנִיָּה כְּלֵי־לִינָה, כֵּלִים, נֶשֶׁק, צָרְכֵי־יְרִיָּה, קָמְפַּס וְצָרְכֵי־אֹכֶל לִשְמוֹנָה יָמִים. טְעִינָה זוֹ גָּמְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּמְהִירוּת יְתֵרָה וּמִיָּד חָזְרוּ וְעָלוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

לְמָחָר כְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִפְרְדוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה בְּלֵב נִפְעָם וּמִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת; פֶּנְקְרוֹף גֹּולֵל אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְהֵשִׁיט אֶת הָאֳנִיָּה כְּלַפֵּי כֵּף־הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי לְהַפְלִיג מִשָּׁם לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית.

“צְלֵחָה” כְּבָר הִרְחִיקָה מִן הַחוֹף מַהֲלָךְ אַרְבָּעָה מִילִין, וְהִנֵּה רָאוּ הַנּוֹסְעִים עָלֶיהָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁעָמְדוּ עַל הָרָמָה אֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְרָמְזוּ לָהֶם רְמִיזוֹת שֶׁל בִּרְכַּת שָׁלוֹם אַחֲרוֹנָה. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנֶב.

“יְדִידֵנוּ!” קָרָא אֲלֵיהֶם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “זוֹהִי פְּרִידָתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז יָשַׁבְנוּ יַחַד חֲמִשָּׁה־עָשָׂר חֹדֶשׁ!”

פֶּנְקְרוֹף, הַכַּתָּב וְהֶרְבֶּרְט הֵשִׁיבוּ לָהֶם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּרָכָה תַּחַת בְּרָכָה בִּרְמִיזוֹת־יָד, וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נֶעֱלַם עַד מְהֵרָה אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר לַכֵּף.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁעוֹת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹנוֹת שָׁטָה “צְלֵחָה” הָלֹךְ וָשׁוּט מִנֶּגֶד לַחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר עַד מְהֵרָה נִרְאָה מַרְאֵהוּ כְּסַל יָרוֹק, שֶׁהַר־פְרַנְקְלִין מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה מִתּוֹכוֹ. מְרוֹמֵי הָאִי נִרְאוּ מֵרָחוֹק שְׁפָלִים בְּיוֹתֵר, וְהַדְּמוּת שֶׁהֵם שִׁוּוּ לָאִי לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת הָאֳנִיּוֹת הָעוֹבְרוֹת עַל פָּנָיו וּלְעוֹרֵר בְּלֵב הַסַּפָּנִים אֶת הַחֵפֶץ לָרֶדֶת עַל חוֹפָיו.

בְּשָׁעָה אַחַת עָבְרוּ עַל פְּנֵי כֵּף־הַזּוֹחֵל בְּמֶרְחָק שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין מִן הַחוֹף. מִמֶּרְחָק זֶה שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין כְּלָל אֶת הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לִשְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין, וְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר כָּךְ נֶעֱלַם כָּל הָאִי לִינְקוֹלְן בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק.

“צְלֵחָה” שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם יָפֶה כָּל צָרְכָּהּ. הִיא הִתְרוֹמְמָה בְּקַלּוּת יְתֵרָה עַל רָאשֵׁי הַגַּלִּים וְצָפָה בִּמְהִירוּת. פֶּנְקְרוֹף הֵנִיף גַּם אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ בְּקַו יָשָׁר כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת אָרְחוֹ לְפִי הַקָּמְפַּס.

פַּעַם בְּפַעַם מִלֵּא הֶרְבֶּרְט אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְיַד הַהֶגֶה וְנָהַג בּוֹ בְּיַד חָרוּצָה וּבְטוּחָה כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא נָטָה אַף נְטִיָּה כָּל שֶׁהִיא מִן הָאֹרַח, וְרוּחַ הַסַּפָּן הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנּוּ.

בֵּינָתַיִם הָיָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט מְסַפֵּר עִם הָאֶחָד וְעִם הַשֵּׁנִי, וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ שָׁלַח גַם הוּא אֶת יָדוֹ לְהַנְהִיג אֶת הָאֳנִיָּה. דַּעַת רַב הַחוֹבֵל הָיְתָה נוֹחָה מְאֹד מִן הַמַּלָּחִים שֶׁלּוֹ וְהוּא הִבְטִיחַ לְכָל אֶחָד “רְבִיעִית יַיִן בְּעַד כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר.”

בָּעֶרֶב הִבְהִיק שָׁעָה קַלָּה חֶרְמֵשׁ הַלְּבָנָה, שֶׁעֲדַיִן עָמְדָה בְּחִדּוּשָׁהּ, וְאַחַר שָׁב וְכָבָה. הַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁמַיִם הָיוּ זְרוּעִים כּוֹכָבִים, סִמָּן שֶׁמָּחָר עָתִיד לִהְיוֹת יוֹם בָּהִיר.

פֶּנְקְרוֹף חָזַר וְקִפֵּל אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם מִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִתְקֹף פִתְאֹם גַּל רוּחַ אֶת רֹאשׁ הַתֹּרֶן. אֶפְשָׁר שֶׁזְּהִירוּת זוֹ הָיְתָה מְיֻתֶּרֶת לְגַבֵּי לַיְלָה כָּזֶה, שֶׁהָיָה לַיִל שָׁקֵט גָּמוּר, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה סַפָּן מְנֻסֶּה בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל בֹּו דֹפִי עַל מַעֲשָׂיו.

הַכַּתָּב יָשֵׁן מִקְצָת הַלַּיְלָה, תַּחַת אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בַּזֶּה אַחַר זֶה לְיַד הַהֶגֶה מִקֵּץ כָּל שָׁעָתָיִם. הַסַּפָּן סָמַךְ עַל הֶרְבֶּרְט כְּעַל עַצְמוֹ גּוּפוֹ, וְהָעֶלֶם הַצָּעִיר אִמֵּת אֶת הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי קֹר רוּחוֹ וּבִינָתוֹ הַיְתֵרָה. פֶּנְקְרוֹף הִפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת הַנְהָגַת הָאֳנִיָּה כְּרַב־חוֹבֵל לַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ, וְהֶרְבֶּרְט לֹא הִטָּה אֶת “צְלֵחָה” מֵאָרְחָהּ אֲפִילוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

הַלַּיְלָה וְגַם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, הוּא יוֹם הֵשְּׁנֵים־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר עָבְרוּ בְּשָׁלוֹם. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵישִׁירוּ לָלֶכֶת לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. וּמֻבְטָחִים הָיוּ שֶׁ“צְּלֵחָה” עֲתִידָה לְהַגִּיעַ אֶל עֶצֶם הָאִי תָּבוֹר, אִם אַךְ זֶרֶם בִּלְתִּי יָדוּעַ לֹא יַטֶּנָּה מֵאָרְחָהּ הַצִּדָּה.

הַיָּם רְחַב־הַיָּדַיִם, שֶׁעָבְרָה בּוֹ הָאֳנִיָּה הַקְּטַנָּה, הָיָה כֻּלּוֹ רֵיק וְשׁוֹמֵם. רַק לְעִתִּים טָס וְעָבַר בֵּמֶּרְחָק עוֹף גָּדוֹל, אַלְבַּטְרוֹס אוֹ פְרֵיגָטָה, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁאַל אֶת עֵצְמוֹ, אִם אֵין הָאֶחָד מֵהֶם אוֹתוֹ טַיַּס־הָאֲוִיר הָאַדִּיר, אֲשֶׁר שָׁלַח עַל יָדוֹ אֶת דְּבָרוֹ לָעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק־הֵרָלְד.” הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הָיוּ יִצּוּרֵי־הַחַיִּיםּ הַיְּחִידִים, שֶׁנִּזְדַמְּנוּ עַל פְּנֵי אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, הַמֻּנָּח בֵּין הָאִי תָּבוֹר וּבֵין הָאִי לִינְקוֹלְן.

"וַהֲרֵי אָנוּ עוֹמְדִים עַכְשָׁו בְּעוֹנַת הַשָּׁנָה, שֶׁצַּיָּדֵי־הַתַּנִינִים נוֹהֲגִים לְבַקֵּר בָּהּ אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט, עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט. “בְּחַיַּי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ יָם אַחֵר הֶעָזוּב וְשׁוֹמֵם כַּיָּם הַזֶּה!”

“אֵין יָם זֶה שָׁמֵם כָּל עִקָּר!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“מַה אַתָּה סָח?” שָאַל הַכַּתָּב.

“דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם: אֵין הַיָּם שָׁמֵם, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ שָׁטִים עָלָיו! כְּלוּם חוֹשֵב אַתָּה אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ לִפְלִיטַת־יָם וְאֶת עַצְמֵנוּ לַחֲזִירֵי־יָם?”

וּפֶנְקְרוֹף צָחַק מִקֶּרֶב לֵב לַמַּהֲתַלָּה שֶׁל עַצְמוֹ.

לִפְנוֹת עֶרֶב אָמְדוּ שֶׁ“צְּלֵחָה” עָבְרָה מִשְׁעַת יְצִיאָתָהּ מִן הָאִי לִינְקוֹלְן מַהֲלָךְ שֶל מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִילִין, וְכֵיוָן שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַזְּמָן חָלְפוּ שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, נִמְצָא שֶׁהִיא שָׁטָה שְׁלֹשָׁה מִילִין וּשְׁלִישִׁית הַמִּיל לְשָׁעָה. הָרוּחַ רָפְתָה וְהָלְכָה הָלֹךְ וָשֹׁךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן קִוּו הַּנּוֹסְעִים לָבוֹא לְמָחָר בַּבֹּקֶר אֶל הָאִי תָּבוֹר, אִם אַךְ לֹא טָעוּ בָּאֹמֶד וְאִם הָאֳנִיָּה לֹא נָטְתָה מִמַּסְלוּלָהּ הַיָּשָׁר.

בַּלַּיְלָה הַהוּא שֶׁבֵּין יוֹם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהַשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, לֹא נָתַן אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה שֵׁנָה לְעֵינָיו. הֵם הָיוּ מְצַפִּים לְיוֹם הַמָּחָר בְּלֵב נִפְעָם. הֲרֵי אַחֲרִית הַמַּסָּע הַזֶּה הָיְתָה כָּל כָּךְ מְפֻקְפָּקָה! כְּלוּם בֶּאֱמֶת הֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הָאִי תָּבוֹר? וְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אוֹתוֹ הַפָּלִיט שֶׁל אֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה, אֲשֶׁר לְשֵׁם הַצָּלָתוֹ הִפְלִיגוּ בַּיָּם, כְּלוּם עוֹדֶנּוּ חָי? וּמִי הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ? אֶפְשָׁר שֶׁבִּיאָתוֹ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן תַּשְׁבִּית אֶת הַשָּׁלוֹם וְאֶת הָאַחְדוּת, שֶׁשָּׂרְרוּ עַד עַכְשָו בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה? וּמִי יוֹדֵעַ אִם יֹאבֶה בִּכְלָל לְהָמִיר אֶת בֵּית כִּלְאוֹ שֶׁל עַכְשָׁו בְּבֵית־כֶּלֶא אַחֵר? כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ, הָעֲתִידוֹת לְהִפָּתֵר בְּיוֹם מָחָר, גָּזְלוּ אֶת מְנוּחָתָם וְלאֹ הִנִּיחוּ לָהֶם לִישׁוֹן, וְעִם הָנֵץ בְּרַק אוֹר הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן כּוֹנְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאֹפֶק הַמַּעֲרָבִי וְתָרוּ אֶת קַצְוֵי מֶרְחַקֵּי הַיָּם.

סָמוּךְ לַשָּעָה הַשִּׁשִּׁית בַּבֹּקֶר עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְקָרָא: “אֶרֶץ!”

וְכֵיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּי פֶּנְקְרוֹף טָעָה, לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, כִי הָאֳנִיָּה קְרוֹבָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

מִי יְמַלֵּל אֶת שִׁמְחָתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת אַנְשֵׁי “צְלֵחָה”! הֵן בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת תִּדְרֹךְ רַגְלָם עַל אַדְמַת הָאִי!

הָאִי תָּבוֹר, אֲשֶׁר חוֹפָיו הָיוּ שְׁפָלִים וּשְׁטוּחִים וְשֶׁלֹּא הִתְרוֹמֵם מִתֹּוךְ מְצוּלוֹת הַיָּם אֶלָּא מְעַט, הָיָה מֻנָּח לִפְנֵיהֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר מִילִין. אֶת פְּנֵי “צְלֵחָה” שֶׁהָיוּ מָפְנִים עַד עַכְשָׁו קְצָת דָּרוֹמָה, הֵסַבּוּ יָשָׁר אֶל מוּל הָאִי. הַשֶּׁמֶשׁ הִתְנַשְּׂאָה הָלֹךְ וְהִתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם, וְרָאשֵׁי הָרִים אֲחָדִים הִתְחִילוּ מְבַצְבְּצִים וְנִרְאִים לָעַיִן פֹּה וָשָׁם.

“אִי זֶה קָטֹן הוּא הַרְבֵּה מִן הָאִי לִינְקוֹלְן,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “וְגַם הוּא לֹא נוֹצַר אֶלָּא עַל יְדֵי פְּעֻלָּה וֻלְקָנִית שֶׁמִּתַּחַת לַיָּם.”

בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לֹא הָיְתָה “צְלֵחָה” רְחוֹקָה מִן הַחוֹף אֶלָּא שְׁנֵי מִילִין. פֶּנְקְרוֹף הָיָה מְחַפֵּשׂ מַעֲבָר נוֹחַ אֶל הַיַּבָּשָׁה, וּלְפִיכָךְ שָׁט בִּזְהִירוּת יְתֵרָה וּלְאַט לְאַט.

לְנֶגֶד עֵינֵי הַנּוֹסְעִים נִתְגַּלָּה עַכְשָׁו הָאִי לְכָל מַרְאֵהוּ. הוּא הָיָה מְכֻסֶּה קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת שֶׁל עֲצֵי־גוּמִי יְרוֹקִים וְשֶׁל עֵצִים אֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים גַּם עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן. וְאוּלָם לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא לֹא נִרְאָה בּוֹ אַף סִלְסוּל עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, הַמְּשַׁמֵּשׁ סִמָּן שֶׁל יִשּׁוּב, וְאַף לֹא אוֹת אֶחָד מִן הָאוֹתוֹת הַנְּהוּגִים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן הֵן הוֹכִיחָה הַתְּעוּדָה בַּעֲלִיל, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁבוּר־אֳנִיָּה, וְהַלָּז וַדַּאי נוֹשֵׂא עֵינָיו וְתָר וּמְצַפֶּה לְעֶזְרָה!

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּ“צְלֵחָה” נִכְנְסָה בַּמַּעֲבָר הַצָּר שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים וּפֶנְקְרוֹף הִתְבּוֹנֵן אֶל נַפְתּוּלָיו בְּשִׂים לֵב. הוּא מָסַר אֶת הַהֶגֶה בְּיָדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהוּא עַצְמוֹ נִצַּב בְּרֹאשׁ הָאֳנִיָּה וְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּיִם, כְּשֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן בְּכָל רֶגַע לְהוֹרִיד אֶת הַמִּפְרָשׂ בַּחֶבֶל שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ. גִדְעוֹן סְפִּילֶט הִבִּיט בַּמִּשְׁקֶפֶת וְתָר אֶת כָּל אַדְמַת הַחוֹף, אֲבָל לֹא הִבְחִין שׁוּם דָּבָר הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל.

סָמוּךְ לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הִתְחִילָה רִצְפַּת “צְלֵחָה” נוֹגַעַת סוֹף סוֹף בְּקַרְקַע הַחוֹל שֶׁעִם שְׂפַת הַיָּם. אָז הִשְׁלִיכוּ אֶת הָעֹגֶן, קִפְּלוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְנוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה הַקְּטַנָּה הִצִּיגוּ אֶת כַּף רַגְלָם עַל הַיַּבָּשָׁה.

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִי זֶה אִי תָּבוֹר הוּא, שֶׁהֲרֵי לְפִי הַמַּפּוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּיוֹתֵר לֹא נִמְצָא שׁוּם אִי אַחֵר בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשֶּׁקֵט אֲשֶׁר בֵּין זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה וּבֵין אֲמֵרִיקָה.

הָאֳנִיָּה נִקְשְׁרָה בְּחָזְקָה בַּעֲבוֹתוֹת לְבַל תִּשָּׂאֶנָּה הַגֵּאוּת. אַחַר הִזְדַּיְּנוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו בִּכְלֵי נֶשֶׁק וְעָלוּ עַל הַחוֹף וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל גִּבְעָה קְטַנָּה, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת רֶגֶל גָּבְהָה, שֶׁהִתְנַשְּׁאָה בְּמֶרִחָק שֶׁל חֲצִי־מִיל.

“מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה הַזֹּאת,” אָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, וַדַּאי נוּכַל לְהַשְׁקִיף עַל כָּל הָאִי הַקָּטֹן וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ בִּכְלָלוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵקַל לָנוּ לַעֲרֹך אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּנוּ."

“וּבְכֵן אָמַר הֶרְבֶּרְט,” “נַעֲשֶׂה כָּאן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה מַר כּוֹרֶשׁ בַּעֲלוֹתוֹ עַל הַר פְרַנְקְלִין.”

“אָנוּ נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “וְזוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּיוֹתֵר לְהַכִּיר אֶת טִיב הַמָּקוֹם!”

וְהַתַּיָּרִים הָלְכוּ נִכְחָם מִתֹּוְך שִׂיחָה וְעָבְרוּ עַל שְׂפַת כַּר־דֶּשֶׁא, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה עַצְמָהּ. בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָם הִתְעוֹפְפוּ מִפְּנֵיהֶם לַהֲקוֹת יוֹנֵי־סֶלַע וּסְנוּנִיּוֹת־יָם, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת לְאוֹתָן שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן. מִן הַיַּעַר, שֶׁנִּמְשַׁךְ מִצַּד שְׂמֹאלוֹ שֶׁל כַּר הַדֶּשֶׁא, נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ שִׂיחִים, אַף נִרְאֲתָה תְּנוּעָה בֵּין הָעֲשָׂבִים, אוֹת שֶׁבַּעֲלֵי־חַיִּים חֲרֵדִים מְאֹד מְצוּיִם שָׁם; אֲבָל עַד עַכְשָׁו לֹא רָאוּ אַף סִמָּן אֶחָד שֶׁל יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי.

מִשֶׁהִגִּיעוּ שְׁלֹשֶׁת הַתַּיָּרִים לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, מִהֲרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשָׁהּ בִּרְגָעִים אֲחָדִים וְהִתְחִילוּ לְהַשְׁקִיף עַל הָאִי וְלָתוּר אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר.

אִי זֶה, שֶׁעָמְדוּ עָלָיו, קָטֹן הָיָה וּמִדַּת הֶקֵּפוֹ לֹא עָלְתָה עַל שִׁשָּׁה מִילִין. צוּרָתוֹ הָיְתָה סְגַלְגֹּלֶת וּזְעֵיר שָׁם נִרְאוּ בּוֹ מִפְרָצִים קְטַנִּים. הוּא הָיָה מוּטָל בְּלֶב הַיָּם, שֶׁהָיָּה כֻּלּוֹ שָׁמֵם וְעָזוּב וְהִשְׂתָּרַע עַד קַצְוֵי שִׁפּוּלֵי הַשָׁמָיִם. מִדְבַּר־מַיִם לְלֹא פִּסַּת־אֲדָמָה וּלְלֹא מִפְרַשׂ אֳנִיָּה!

אִי קָטֹן זֶה, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה יְעָרִים, חֲסֵר הָיָה אוֹתָהּ חֲלִיפַת הַמַּרְאוֹת שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר חֶלְקוֹ הָאֶחָד שָׁמֵם וְצָחִיחַ וְחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי פּוֹרֶה וְרַב בְּרָכָה. כָּאן לֹא נִמְצְאָה אֶלָּא שִׁפְעַת יָרוֹק, אֲשֶר מַרְאֶה אֶחָד לָהּ וַאֲשֶׁר שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ גְּבָעוֹת נְמוּכוֹת מְבַצְבְּצוֹת וְעוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ. פֶּלֶג קָטֹן חָצָה אֶת הָאִי בַּאֲלַכְסוֹן, הִתְפַּתֵּל דֶּרֶךְ כַּר־דֶּשֶׁא רָחָב וְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַיָּם מִצַּד הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי.

“אֶרֶץ קְטַנָּה וּמְצֻמְצָמָה בְּיוֹתֵר!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “בִּשְׁבִילֵנוּ אָנוּ הָיְתָה קְטַנָּה יוֹתֵר מִדָּי!”

“וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם,” אָמַר הַכַּתָּב.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “אֵין כָּאן שׁוּם סִמָּן שֶׁל מְצִיאוּת הָאָדָם.”

“הָבָה נֵרֵד וּנְחַפֵּשׂ!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

הַסַּפָּן וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו חָזְרוּ אֶל הַחוֹף, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁעָגְנוּ שָׁם אֶת “צְלֵחָה”. הֵם הֶחְלִיטוּ לְהַקִּיף תְּחִלָּה אֶת הָאִי מִצַּד הַחוֹף, קֹדֶם שֶׁיַּחְדְּרוּ אֶל תּוֹכוֹ פְּנִימָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא יִשָּׁאֵר בּוֹ שׁוּם מָקוֹם שֶׁלֹּא חָקְרוּ וְתָרוּ אוֹתוֹ.

הַהֲלִיכָה עַל פְּנֵי הַחוֹף הָיְתָה קַלָּה, וְרַק בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הָהוֹלְכִים סְלָעִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָם עַל נְקַלָּה. הַתַּיָּרִים שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם דָּרוֹמָה וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכָם הִתְעוֹפְפוּ מִפְּנֵיהֶם מַחֲנוֹת שֶׁל עוֹפוֹת־יָם, אַף בָּרְחוּ לְמַרְאֵיהֶם עֶדְרֵי כַּלְבֵּי־יָם, אֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ הַמַּיְמָה כִּמְעַט רָאוּם מֵרָחוֹק.

“הַחַיּוֹת הַלָּלוּ,” עָנהָ וְאָמַר הַכַּתָּב, “רוֹאוֹת אֶת הָאָדָם לֹא בַּפַּעַם הָרִאשֹׁונָה. הֵן יְרֵאוֹת מִפָּנָיו, וּבְכֵן הֵן מַכִּירוֹת אוֹתוֹ.”

מִקֵּץ שָׁעָה הִגִּיעוּ שְׁלֹשֶׁת הַתַּיָּרִים אֶל קְצֵה הָאִי הַדְּרוֹמִי, שֶׁנִּסְתַּיֵּם מִתּוֹךְ כֵּף מְחֻדָּד, וּפָנוּ צָפוֹנָה בְּלֶכְתָּם לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, שֶׁגַּם הוּא הָיָה מְכֻסֶּה חוֹלוֹת וּסְלָעִים, אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵיהֶם נִמְשַׁךְ יַעַר עָבֹת.

הַתַּיָּרִים לֹא מָצְאוּ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל דִּירַת אָדָם, אַף רִשּׁוּם אֶחָד שֶׁל כַּף רֶגֶל אָדָם בְּכָל אוֹתוֹ הֶקֵּף הָאִי, שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ סָבִיב סָבִיב בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת.

דָּבָר זֶה הִתְמִיהַּ אֶת הַתַּיָּרִים וֶהֱבִיאָם לִידֵי סְבָרָה, שֶׁהָאִי תָּבוֹר אֵינוֹ נוֹשָׁב אוֹ שֶׁחָדַל מִהְיוֹת נוֹשָׁב. אֶפְשָׁר שֶׁאוֹתָהּ הַתְּעוּדָה, שֶׁנִּמְצְאָה בַּבַּקְבּוּק, נִכְתְּבָה לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים אוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, וְיִתָּכֵן שֶׁאוֹתוֹ שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה כְּבָר חָזַר אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אוֹ מֵת מֵרֹב עֹנִי וְחֹסֶר־כֹּל.

פֶּנְקְרוֹף, גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט שִׁעֲרוּ הַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁכֻּלָּן הָיוּ מִתְקַבְּלוֹת עַל הַדַּעַת פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. הֵם סָעֲדוּ בְּחִפָּזוֹן אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם עַל סִפּוּן “צְלֵחָה” וְנִזְדָּרְזוּ לְהַתְחִיל שׁוּב בְּחִקּוּר וְחִפּוּשׂ, וְנִתְכַּוְּנוּ לְהַמְשִׁיכָם עַד בּוֹא הַלַּיְלָה.

בִּשְׁעַת חָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְחִילוּ לַחְדֹּר וּלְהַעֲמִיק בְּתוֹךְ עֲבִי הַיָּעַר.

בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַמְּרֻבִּים, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם בַּיַּעַר, בָּרְחוּ מִפְּנֵיהֶם כִּמְעַט הִתְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם. בַּעֲלֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה הָיוּ בְּיִחוּד עִזִּים וַחֲזִירִים, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בָּהֶם עַל נְקַלָּה, שֶׁהֵם מִתְיַחֲשִׂים עַל הַמִּינִים הָאֵרָפִּיִּים. בְּלֹא סָפֵק הֱבִיאָם אֶחָד מִצַּיָּדֵי־הַתַּנִינִים אֶל הָאִי וְהִנִּיחָם לְנַפְשָׁם וְהֵם פָּרוּ וְרָבוּ בִּמְהִירוּת. הֶרְבֶּרְט גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לָצוּד מֵהֶם חַיִּים זוּג אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל מְנָת לַהֲבִיאָם אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

מֵעַכְשָׁו לֹא הָיָה אֵפוֹא שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבְּנֵי אָדָם בִּקְּרוּ אֶת הָאִי הַזֶּה בִּזְמָן מִן הַזְּמָנִים. וְעֻבְדָּה זוֹ נִתְבָּרְרָה לַתַּיָּרִים לַאֲמִתָּהּ כְּשֶׁרָאוּ בְּתוֹךְ הַיַּעַר שְׁבִילִים כְּבוּשִׁים, גִּזְעֵי אִילָנוֹת שֶׁנִּקְצְצוּ בְּגַרְזֶן וְסִמָּנִים אֲחֵרִים שֶׁל מַעֲשֵׂי אָדָם וּפְעֻלָּתוֹ. וְאוּלָם הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכְּבָר הִרְקִיבוּ לְמֶחֱצָה, וַדַּאי נִכְרְתוּ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. הַחֲטִיבוֹת שֶׁחָטַב בָּהֶם הַגַּרְזֶן הֶעֱלוּ אֵזוֹב, וְהַשְּׁבִילִים נִתְכַּסּוּ עֲשָׂבִים אֲרֻכִּים וַעֲבֻתִּים, עַד שֶׁכִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בָּהֶם.

“כָּל זֶה מוֹכִיחַ,” עָנָה וְאָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁלֹּא דַיָּם לִבְנֵי אָדָם שֶׁעָלוּ עַל אַדְמַת אִי קָטֹן זֶה, אֶלָּא שֶׁיָּשְׁבוּ עָלֶיהָ זְמָן מְסֻיָּם, אֲבָל שְׁאֵלָה הִיא, מִי הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ? מַה מִסְפָּרָם? וְכַמָּה מֵהֶם נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן כָּאן?”

“אֲבָל הֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַפִּתְקָה נֶאֱמַר, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא שְׁבוּר־אֳנִיָּה אֶחָד,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“וְאִם הַלָּז עוֹדֶנּוּ עַל אִי זֶה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִמְצָאֶנּוּ!”

וְהַחִפּוּשִׂים נִמְשְׁכוּ. הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר חָצָה בַּאֲלַכְסוֹן אֶת הָאִי וְיָצְאוּ אֶל שְׂפַת הַפֶּלֶג, אֲשֶׁר זָרָם הַיָּמָּה.

אִם בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר מוֹצָאָם מֵאֵרָפָה וְכַמָּה מִמַּעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל אָדָם הוֹכִיחוּ בַּעֲלִיל, שֶׁרֶגֶל אֱנוֹש כְּבָר דָּרְכָה עַל אִי זֶה, הִנֵּה עֵדוּת נֶאֱמָנָה בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן הֵעִידוּ עַל כָּךְ הַרְבֵּה צְמָחִים וִירָקוֹת. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר בְּמַעַר הַיַּעַר נִכָּר הָיָה, שֶׁאַדְמָתָם הָיְתָה נְטוּעָה יַרְקוֹת־גִּנָּה שׁוֹנִים, אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי יָמִים רַבִּים.

וּמָה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט כְּשֶׁמָּצָא בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, צִיקוֹרְיָה, חָמִיד, גֶּזֶר, כְּרוּב וְלֶפֶת־הַכְּרוּב! הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ אֶלָּא לֶאֱסֹף אֶת הַזְּרָעִים שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לְהַעֲשִׁיר אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן בְּכָל מִינֵי הַיְרָקוֹת הַלָּלוּ!

“מַה טוֹב וּמַה נָעִים!” קָרָא הַסַּפָן, “הֲרֵי שִׂמְחָה לְנֶב וְשִׂמְחָה לְכֻלָּנוּ! אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִמְצֹא אֶת שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה, לֹא תִּהְיֶה בְּכָל זֹאת הַנְּסִיעָה שֶׁלָּנוּ נְסִיעָה לְבַטָּלָה וֵאלֹהִים שִׁלֵּם לָנוּ עַל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ הַטּוֹבָה!”

“אֱמֶת הַדָּבָר,” עָנָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט; “אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמַצָּבָם שֶׁל הַצְּמָחִים הַלָּלוּ, הֲרֵינִי בָּא לִידֵי חֲשָׁשָׁה, שֶׁהָאִי נֶעֱזָב מִבְּנֵי אָדָם זֶה כַּמָּה.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהֲרֵי אִלּוּ יָשַׁב כָּאן אָדָם, לֹא הָיָה מְזַלְזֵל בְּמַטָּעִים יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ!”

“הֵן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אוֹתוֹ שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה כְּבָר יָצָא מִזֶּה!…”

“מִכָּאן מַשְׁמַע, שֶׁאוֹתָהּ הַתְּעוּדָה נִכְתְּבָה לִפְנֵי זְמָן הַרְבֵּה?”

“הַדָּבָר בָּרוּר.”

“וּבְכֵן אֵפוֹא בָּא אוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן לְאַחַר שֶׁהָיָה צָף יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הַיָּם?”

“כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. – “אֲבָל הִנֵּה הַלַּיְלָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁעָלֵינוּ לְהַפְסִיק אֶת הַחִפּוּשִׂים”.

“נָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה,” אָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְנִדְחֶה אֶת הֶמְשֵׁךְ הַתִּיּוּר שֶׁלָּנוּ עַד לְמָחָר.”

עֵצָה זוֹ הָיְתָה טוֹבָה וּנְכוֹחָה, וְהַתַּיָּרִים כְּבָר אָמְרוּ לְמַלֵּא אַחֲרֶיהָ, וְהִנֵּה הֶרְאָה הֶרְבֶּרְט בְּיָדוֹ גּוּשׁ אָפֵל, שֶׁעָמַד בֵּין הָאִילָנוֹת וְשֶׁלֹּא נִרְאָה כִּמְעַט לָעַיִן, וְקָרָא:

“הֲרֵי דִירַת־אָדָם!”

וּמִיָּד שָׂמוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים אֶת פְּנֵיהֶם אֶל אוֹתָהּ הַדִּירָה שֶׁנִּגְלְתָה בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, לָאוֹר הַקָּלוּשׁ שֶׁל בֵּין הַשְּׁמָשֹׁותֹ הִבְחִינוּ, שֶׁדִּירָה זוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה קְרָשִׁים וּמְכֻסָּה בַּד מְזֻפָּת.

פֶּנְקְרוֹף דָּחַף בְּרַגְלוּ אֶת הַדֶּלֶת, שֶׁהָיְתָה סְגוּרָה לְמֶחֱצָה, וְנִכְנַס אֶל הַדִּירָה בִּצְעָדִים מְהִירִים…

הַדִּירָה הָיְתָה רֵיקָה מֵאָדָם!

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר

כְּלֵי־הַבָּיִת – הַלָּיְלָה – אוֹתָיוֹת אֲחָדוֹת – הֶמְשֵׁךְ הַחִפּוּשִׂים – צְמָחִים וּבַעֲלֵי־חַיִּים – הֶרְבֶּרְט נָתוּן בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה – עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה – הַהַפְלָגָה בַּיָּם – מֶזֶג־אֲוִיר רָע – נִיצוֹצוֹת שֶׁל אִינְסְטִינְקְט – טְרוּפִים וַאֲבוּדִים בְּלֶב יָם – מַשְׂאֵת־אֵשׁ בְּעִתָּהּ.

שָׁעָה קַלָּה עָמְדוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר.

אַחֵר הִפְרִיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַדְּמָמָה וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל.

אֵין עוֹנֶה.

אָז הִקִּישׁ הַסַּפָּן בְּפֶלֶד־הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ וְהִצִּית זְמוֹרָה יְבֵשָׁה. אוֹר זֶה הֵאִיר שָׁעָה קַלָּה חֶדֶר קָטֹן, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיָה כֻּלּוֹ עָזוּב מֵאָדָם. בְּיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר עָמְדָה כִּירָה גַּסָּה וּבָהּ אֵפֶר קַר, אֲשֶׁר צְרוֹר עֵצִים יְבֵשִׁים הָיָה מֻנָּח עָלָיו. פֶּנְקְרוֹף זָרַק אֶל תּוֹךְ הִכִּירָה אֶת הַזְּמוֹרָה הַבּוֹעֶרֶת וְהָעֵצִים הִתְלַקְּחוּ בְּרַעַשׁ וְהִבְהִיקוּ אוֹר בָּהִיר.

לְאוֹר זֶה רָאוּ הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו מִטָּה פְּרוּעָה וּמְעוּכָה, אֲשֶׁר סְדִינֶיהָ הַלַּחִים וְהַצְּהֻבִּים מִיּשֶׁן הֵעִידוּ עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ זֶה יָמִים רַבִּים; בְּאַחַת הַזָּוִיּוֹת שֶׁל הִכִּירָה הָיוּ מוּטָלִים שְׁנֵי קֻמְקוּמִים שֶׁהֶעֱלוּ חֲלֻדָּה וְסִיר הָפוּךְ עַל פָּנָיו; לְיַד הַקִּיר עָמַד אָרוֹן וּבוֹ מַלְבּוּשֵׁי־מַלָּח אֲחָדִים שֶׁהֶעֱלוּ יְרוֹקָה; עַל הַשֻּׁלְחָן נִמְצְאוּ פִּנְכָּאוֹת שֶׁל בְּדִיל וְסֵפֶר התנ"ך, שֶׁנִּשְׁחַת לְמֶחֱצָה מֵרֹב טַחַב; בְּאַחַת הַפִּנּוֹת הִתְגּוֹלְלוּ כְּלֵי־מְלָאכָה אֲחָדִים, מַגְרֵפָה, גַּרְזֶן, מַעְדֵּר, שְׁנֵי רוֹבֵי־צַיִד, אֲשֶׁר הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁבוּר; עַל מַדָּף עָמְדָה חֲבִיּוֹנָה שֶׁל אֲבַק שְׂרֵפָה, שֶׁהָיְתָה עֲדַיִן שְׁלֵמָה וּמְלֵאָה, חֲבִיּוֹנָה שֶׁל עוֹפֶרֶת וְכַמָּה קֻפְסָאוֹת שֶׁל מַבְעָרוֹת; וְהַכֹּל הָיָה מְכֻסֶּה שִׁכְבַת־אָבָק עָבָה, אֲשֶׁר וַדַּאי נִצְבְּרָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

“אֵין פֹּה אִישׁ,” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֵין אִישׁ!” נַעֲנָה פֶּנְקְרוֹף.

“זֶה יָמִים רַבִּים אֵין אָדָם דָּר בְּחֶדֶר זֶה,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, זֶה יָמִים רַבִּים מְאֹד!” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “סָבוּר אֲנִי, שֶׁתַּחַת לְשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה מוּטָב שֶׁנָּלוּן הַלַּיְלָה בְּדִירָה זוֹ.”

“צָדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאִם יָשׁוּב בַּעַל־הַדִּירָה, סְבָרָה הִיא שֶׁלֹּא יִתְאוֹנֵן עָלֵינוּ שֶׁתָּפַסְנוּ אֶת מִשְׁכָּנוֹ!”

“הוּא לֹא יָשׁוּב!” אָמַר הַסַּפָּן מִתּוֹךְ נִדְנוּד־רֹאשׁ.

“וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁהוּא נָטַשׁ אֶת הָאִי?”

“אִלּוּ נָטַשׁ אֶת הָאִי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וַדַּאי הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת כְּלֵי־נִשְׁקוֹ וְאֶת כְּלֵי הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ. הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כַּמָּה יוֹקִירוּ שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה אֶת הַחֲפָצִים הַלָּלוּ, שֶׁעָלְתָה בְּיָדָם לְהַצִּיל. לֹא! לֹא! הוּא לֹא עָזַב אֶת הָאִי! אִלּוּ עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַפְלִיג בְּסִירָה שֶׁעָשָׂה בִּידֵי עַצְמוֹ, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיָה נוֹטֵשׁ אֶת הַחֲפָצִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין אָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ יָכֹל לְהִתְקַיֵּם בִּלְעֲדֵיהֶם! לֹא, הֲרֵיהוּ נִמְצָא עַל אַדְמַת הָאִי!”

“וְעוֹדֶנּוּ חָי?…” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“הוּא כָּאן, אִם חַי וְאִם מֵת. אֶפֶס אִם מֵת הָאִישׁ, הֲרֵי לֹא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁוַּדַּאי נִמְצָא אֶת עַצְמוֹתָיו!”

וּבְכֵן הִסְכִּימוּ לְבַלּוֹת אֶת הַלַּיְלָה בַּדִּירָה הָעֲזוּבָה, וּמַה גַם שֶׁבְּאַחַת מִפִּנּוֹתֶיהָ נִמְצְאָה עוֹד חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָחֵם אֶת הַחֶדֶר כָּל צָרְכּוֹ. לְאַחַר שֶׁסָּגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת, יָשְׁבוּ פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עַל סַפְסָל וְהָיוּ מְמַעֲטִים בְּשִׂיחָה וּמַרְבִּים לְהַרְהֵר הַרְהוֹרִים. רוּחָם הָיְתָה עֲכוּרָה וְהֵם הָיוּ נוֹטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִהְיוֹת חוֹשְׁשִׁים לְכָל דָּבָר וּלְצַפּוֹת לְכָל מִינֵי מְאֹרָעוֹת, וְאָזְנֵיהֶם הָיוּ קַשּׁוּבוֹת לְכָל אִוְשָׁה וּלְכָל קוֹל שָׁאוֹן שֶׁבַּיָּעַר. אִלּוּ נִפְתְּחָה פִּתְאֹם הַדֶּלֶת וְאִישׁ הָיָה נִכְנָס אֶל הַחֶדֶר, וַדַּאי לֹא הָיוּ תְּמֵהִים עַל כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהַדִּירָה נִרְאֲתָה עֲזוּבָה וְגַלְמוּדָה, אֶלָּא הָיוּ מוֹשִׁיטִים אֶת יְדֵיהֶם כְּדֵי לְחַבֵּק אֶת יָדָיו שֶׁל אָדָם זֶה, שֶׁל שְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה, שֶׁל יְדִיד לֹא־נוֹדָע זֶה, שֶׁהֵם מְצַפִּים לוֹ בְּרִגְשֵׁי יְדִידוּת וְאַהֲבָה!

אֲבָל מִסָּבִיב שָׁלְטָה דוּמִיָּה וְלֹא נִשְׁמַע שׁוּם קוֹל שָׁאוֹן, וְהַדֶּלֶת לֹא נִפְתְּחָה, וְהַשָּׁעוֹת חָלְפוּ וְעָבְרוּ לְלֹא מִקְרֶה כָּל שֶׁהוּא.

כַּמָּה אָרַך הַלַּיְלָה הַזֶּה בְּעֵינֵי הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו! רַק הֶרְבֶּרְט לְבַדּוֹ יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת, כִּי לְעֶלֶם רַךְ בַּשָּׁנִים כְּמוֹתוֹ הַשֵּׁנָה צֹרֶךְ הִיא. שְׁלָשְׁתָּם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה וְהָיוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאוֹר הַיּוֹם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁל אֶתְמוֹל וְלַחֲקֹר וְלִבְדֹּק אֶת הָאִי עַד לְפִנּוֹתָיו הַחֲבוּיוֹת בְּיוֹתֵר! מַסְקְנוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיוּ נְכוֹנוֹת בְּהַחְלֵט, וְכִמְעַט בָּרִי הָיָה שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַדִּירָה הָיְתָה עֲזוּבָה, וְתַשְׁמִישֵׁי הַמְּלָאכָה, הַכֵּלִים וּכְלֵי הַנֶּשֶׁק עֲדַיִן נִמְצְאוּ בָּהּ, וַדַּאי שֶׁבַּעַל הַדִּירָה גָוַע. לָכֵן הֶחֱלִיטוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַמֵּת וְלַחֲלֹק לוֹ אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן.

וְהִנֵּה הֵאִיר הַיּוֹם. פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו הִתְחִילוּ בּוֹדְקִים קֹדֶם כֹּל בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת הַדִּירָה.

דִּירָה זוֹ הָיְתָה בְּנוּיָה בְּמָקוֹם מֻבְחָר, בְּמוֹרַד גִּבְעָה קְטַנָּה, אֲשֶׁר חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה עֲצֵי־גוּמִי נָאִים סוֹכְכוּ עָלֶיהָ. לִפְנֵי חָזִית הַבַּיִת נֶחְצְבָה מִזֶּה וּמִזֶּה בְּגַרְזֶן שְׂדֵרָה רְחָבָה בַּיַּעַר, אֲשֶׁר גִּלְּתָה לְעֵין הָרוֹאֶה אֶת מַרְאֵה הַיָּם. כַּר־דֶשֶׁא קָטֹן, שֶׁהָיָה מֻקָּף גָּדֵר שֶׁנֶּהֶרְסָה, יָרַד אֶל שְׂפַת הַיָּם וְאֶל תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ הַיָּמָּה.

הַבַּיִת הָיָה בָּנוּי קְרָשִׁים וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָּה, שֶׁהַקְּרָשִׁים הָאֵלֶּה הֵם קַרְשֵׁי צַלְעוֹת אֳנִיָּה אוֹ סִפּוּנָהּ. וּבְכֵן הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר, שֶׁבְּמָקוֹם זֶה נִשְׁבְּרָה אֳנִיָּה וּמִכָּל אֲנָשֶׁיהָ נִצַּל לְכָל הַפָּחוֹת אִישׁ אֶחָד, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁהָיוּ בְּיָדָיו כְּלֵי־הַמְּלָאכָה הַדְּרוּשִׁים, הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה וּבָנָה מֵהֶם בָּיִת.

וְהַשְׁעָרָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה לְוַדָּאוּת כַּאֲשֶׁר הִקִּיף סְפִּילֶט אֶת הַבַּיִת וּמָצָא עַל אֶחָד מִקְּרָשָׁיו כְּתֹבֶת זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְחוּקָה לְמֶחֱצָה:

בר..טנ..ה. “בְּרִיטַנְיָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הַכַּתָּב קְרָאָהוּ אֵלָיו וְהֵרְאָהוּ אֶת הַכְּתֹבֶת. “שֵׁם זֶה הוּא מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְּצוּיִים, וְהַרְבֵּה אֳנִיּוֹת נִקְרָאוֹת כֵּן, וּלְפִיכָךְ אֵינִי יָכֹל אֲפִילוּ לְהַגִּיד, אִם אֳנִיָּה זוֹ הָיְתָה אַנְגְּלִית אוֹ אֲמֵרִיקָנִית!”

“אַחַת הִיא, פֶּנְקְרוֹף!”

“וַדַּאי אַחַת הִיא,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְאִם אָדָם זֶה, שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵיטָה מִכָּל אַנְשֵׁי־הָאֳנִיָּה, עוֹדֶנּוּ חַי, הַצִּיל נַצִּילֶנּוּ, תִּהְיֶה אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה! וְאוּלָם עַד שֶׁנַּתְחִיל שׁוּב בְּחִפּוּשִׂים, עָלֵינוּ לְבַקֵּר אֶת ‘צְלֵחָה’!”

מֵעֵין חֲרָדָה תָּקְפָה פִּתְאֹם אֶת פֶּנְקְרוֹף עַל עֶסְקֵי הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ. הֲרֵי יִתָּכֵן בְּכָל זֹאת, שֶׁיֵּשׁ כָּאן יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מֵהֶם תָּפַס אֶת הָאֳנִיָּה… וְאוּלָם הוּא הֵנִיעַ אֶת כְּתֵפָיו, כְּאִלּוּ נָזַף בְּעַצְמוֹ עַל רַעְיוֹן־הֲבַאי זֶה שֶׁעָלָה עַל לִבּוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְשַׁךְ לִבּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן אֶל הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ, וְאִלּוּ רַק כְּדֵי לִסְעֹד בָּהּ סְעֻדַּת שַׁחֲרִית. הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה, רַק מַהֲלַךְ מִיל אֶחָד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה כְּבוּשָׁה. וּבְכֵן קָמוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ כְּשֶׁהֵם בּוֹדְקִים וְתָרִים בְּעֵינֵיהֶם בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה בַּעֲבִי הַיַּעַר, אֲשֶׁר עִזִּים וַחֲזִירִים נִמְלְטוּ אֶל תּוֹכוֹ לְמֵאוֹת.

מִקֵּץ עֶשְׂרִים רְגָעִים בָּאוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי וְעֵינֵיהֶם רָאוּ אֶת “צְלֵחָה” אֲשֶׁר הָעֹגֶן שֶׁלָּהּ הָיָה נָעוּץ עָמֹק בַּחוֹל וְהֶחֱזִיק בָּהּ כָּל צָרְכּוֹ.

פֶּנְקְרוֹף נֶאֱּנַח אֲנָחָה שֶׁל רְוָחָה וְקוֹרַת רוּחַ. וְאֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר. הֲרֵי אֳנִיָּה זוֹ הָיְתָה יַלְדּוֹ שֶׁלּוֹ, וְזוֹ זְכוּתוֹ שֶׁל אָב לִהְיוֹת תָּמִיד דּוֹאֵג וְחָרֵד לְצֶאֱצָאָיו יוֹתֵר מִן הַמִּדָּה.

כֻּלָּם עָלוּ עַל הַסִּפּוּן וְאָכְלוּ אֲרֻחָה מַשְׂבִּיעָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדָם לִדְחוֹת אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם לְשָׁעָה מְאֻחָרָה. מִשֶּׁגָּמְרוּ אֶת אֲרֻחָתָם, יָצְאוּ לְדַרְכָּם עַל מְנָת לְהַמְשִׁיךְ שׁוּב אֶת הַחִפּוּשִׂים וְהַבְּדִיקוֹת בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה.

הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁהַתּוֹשָׁב הָאֶחָד שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן כְּבָר נָפַח נַפְשׁוֹ. וּבְכֵן לֹא הָיוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו מְחַפְּשִׂים אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל אָדָם חַי, אֶלָּא אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל מֵת! אֲבָל חִפּוּשֵׂיהֶם הָיוּ לְבַטָּלָה, וְיוֹתֵר מִמַּחֲצִית הַיּוֹם שׁוֹטְטוּ בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁכִּסּוּ אֶת הָאִי הַקָּטֹן, וְלֹא מָצְאוּ כְּלוּם. אִי לָזאת בָּאוּ לִכְלָל דֵּעָה, שֶׁאִם אֱמֶת הַדָּבָר כִּי אוֹתוֹ שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה מֵת, וַדַּאי אָכְלָה חַיָּה רָעָה אֶת נִבְלָתוֹ וְגֵרְמָה אֶת עַצְמוֹתָיו עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ אַף שָׂרִיד כָּל שֶׁהוּא.

“מָחָר עִם הָנֵץ הַחַמָּה נֵצֵא מִזֶה וְנַפְלִיג לְדַרְכֵּנוּ,” אָמַר הַסַּפָּן לִשְׁנֵי חֲבֵרָיו בְּשָׁכְבָּם כֻּלָּם בִּשְׁעַת שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּצִלָּה שֶׁל קְבוּצַת אֳרָנִים עַל מְנָת לָנוּחַ שָׁעָה קַלָּה.

“סָבוּר אֲנִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁרַשָּׁאִים אָנוּ לָקַחַת עִמָּנוּ אֶת כֵּלָיו שֶׁל אֻמְלָל זֶה בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק וַחֲשָׁשָׁה, הַאֵין זֹאת?”

“גַּם אֲנִי סָבוּר כָּמוֹךָ,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “כְּלֵי הַנֶּשֶׁק וּמַכְשִׁירֵי־הַמְּלָאכָה הַלָּלוּ יַשְׁלִימוּ אֶת מַעֲרֶכֶת הַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אִם אֵינִי טוֹעֶה, יֵשׁ כָּאן אוֹצָר מְסֻיָּם שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת.”

“הֵן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁאֵין לָנוּ לִשְׁכֹּחַ לָצוּד זוּג אֶחָד אוֹ שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל חֲזִירִים, אֲשֶׁר הָאִי לִינְקוֹלְן חָסֵר אוֹתָם כָּל עִקָּר…”

“וּכְמוֹ כֵן,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט וְאָמַר, “אַל נִשְׁכַּח לֶאֱסֹף אֶת הַזְּרָעִים הָעֲתִידִים לְהַצְמִיחַ לָנוּ אֶת כָּל הַיְרָקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַיָּשָׁן וְהָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.”

“אֶפְשָׁר שֶׁכַּדַּאי הַדָּבָר,” אָמַר הַכַּתָּב, “לְהִשָּׁאֵר בְּאִי תָּבוֹר עוֹד יוֹם אֶחָד, כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת כָּל מַה שֶׁיָּכֹל לִהְיוֹת לָנוּ לְתוֹעֶלֶת.”

“לֹא, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לָצֵאת מָחָר עִם הָנֵץ הַחַמָּה. כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהָרוּחַ הוֹלֶכֶת וְנֶהְפֶּכֶת לְצַד מַעֲרָב, וּכְשֵׁם שֶׁהָיְתָה לָנוּ רוּחַ־נוֹחָה בְּשָׁעָה שֶׁהִפְלַגְנוּ הֲלוֹם, כָּךְ תִּהְיֶה לָנוּ רוּחַ־נוֹחָה כַּאֲשֶׁר נָשׁוּט בַּחֲזָרָה.”

“אִם כֵּן, אַל נְאַבֵּד זְמָן לְבַטָּלָה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּקוּמוֹ מֵעַל הָאָרֶץ.

“צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אַל נְאַבֵּד זְמָן. אַתָּה הֶרְבֶּרְט, לֵךְ אֲסֹף אֶת הַזְּרָעִים, שֶׁאַתָּה בָּקִי בָּהֶם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. בֵּינָתַיִם אֵלֵךְ אֲנִי וּמַר סְפִּילֶט לָצוּד חֲזִירִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין טוֹףּ עִמָּנוּ פֹּה, הֲרֵינִי מְקַוֶּה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִלְכֹּד אֲחָדִים מֵהֶם!”

וּבְכֵן פָּנָה הֶרְבֶּרְט וְהָלַךְ בַּשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל גַּנֵּי הַיְּרָקוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, תַּחַת אֲשֶׁר הַסַּפָּן וְהַכַּתָּב נִכְנְסוּ יָשָׁר הַיַּעְרָה.

הַרְבֵּה מִינֵי חֲזִירִים נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַצַּיָּדִים, אֲבָל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ מְהִירִים וְקַלֵּי־רַגְלַיִם עַד מְאֹד, וְכַנִּרְאֶה לֹא חָשְׁקָה נַפְשָׁם כְּלָל לִהְיוֹת נִצּוֹדִים, וְהֵם הִתְחַמְּקוּ וְנִמְלָטוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן, לְאַחַר רְדִיפָה שֶׁל חֲצִי שָׁעָה עָלְתָה בְּיָדָם לָצוּד זוּג אֶחָד מֵהֶם בֵּין הַשִׂיחִים הָעֲבֻתִּים. וְהִנֵּה הִגִּיעַ פִּתְאֹם לְאָזְנָם קוֹל צְעָקָה, שֶׁעָלָה מִצְּפוֹן הָאִי, מִמֶּרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת. אֶל קוֹל הַצְּעָקָה נִלְוְתָה נַהֲמָה אֲיֻמָּה אֲשֶׁר לֹא לְאָדָם הִיא.

פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ הָעֵבֶר, וְהַחֲזִירִים, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף כְּבָר אָמַר לְאָסְרָם בַּחֲבָלִים, הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם.

“הַקּוֹל קוֹל הֶרְבֶּרְט!” אָמַר הַכַּתָּב.

“הָבָה נָרוּץ לְעֶזְרָתוֹ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

וּמִיָּד רָצוּ שְׁנֵיהֶם בְּכָל כֹּחַ רַגְלֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמְעוּ הַצְּעָקוֹת.

וְאָכֵן יָפֶה עָשׂוּ שֶׁמִּהֲרוּ כָּל כָּךְ, כִּי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁפָּנוּ אֶל מַעַר הַיַּעַר אֲשֶׁר לְיַד הַשְּׁבִיל רָאוּ וְהִנֵּה הָעֶלֶם הָשְׁלֵךְ אַרְצָה בְּיַד יְצוּר־פֶּרֶא, מֵעֵין קוֹף־עֲנָק, אֲשֶׁר אָמַר לְפַצְפֵּץ וּלְרַסֵּק אוֹתוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת.

בִּן־רֶגַע הִתְנַפְּלוּ פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן עַל הַמִּפְלֶצֶת, הִפִּילוּהָ אַרְצָה, הוֹצִיאוּ מִיָדֶיהָ אֶת הֶרְבֶּרְט וְהֶחֱזִיקוּ בָּהּ בְּכָל עֹז. הַסַּפָּן הָיָה בַּעַל כֹּחַ הֶרְקוּלֵסִי וְגַם הַכַּתָּב הָיָה אִישׁ חָזָק בְּיוֹתֵר, וְעִם כָּל הִתְנַגְּדוּתָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת אֲסָרוּהָ בְּחָזְקָה עַד שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהָזִיז אֵבֶר.

“לֹא נִפְצַעְתָּ, הֶרְבֶּרְט,” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לֹא! לֹא!”

"הוֹי, אִלּוּ פְּצָעֲךָ קוֹף זֶה!… קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אֲבָל הֲרֵי אֵין זֶה קוֹף!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִפְנוּ פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הַבְּרִיָּה הַמְשֻׁנָּה הַמּוּטֶלֶת עַל הַקַּרְקַע.

אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: בְּרִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה קוֹף כָּל עִקָּר! הִיא הָיְתָה מִין אָדָם, הִיא הָיְתָה אָדָם מַמָּשׁ! אֲבָל מַה מְשֻׁנֶּה הָיָה אָדָם זֶה! פֶּרֶא־אָדָם הָיָה, לְפִי הַמַּשְׁמָעוּת הָאֲיֻמָּה שֶׁל שֵׁם זֶה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה פֶּרֶא אָיֹם וְנוֹרָא בְּיוֹתֵר, כִּי לְמַרְאִית עַיִן הִתְנַוֵּן וְיָרַד לְמַדְרֵגָה שֶׁל חַיָּה!

שְׂעָרוֹת סְבוּכוֹת, זָקֵן פָּרוּעַ שֶׁיָּרַד עַד לְחָזֵהוּ, גּוּף עָרֹם, שֶׁרַק מָתְנָיו הָיוּ מְכֻסִּים בִּסְמַרְטוּטִים, עֵינַיִם לוֹהֲטוֹת, יָדַיִם אַדִּירוֹת, צִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת עַד מְאֹד, צֶבַע־פָּנִים כָּתֹם, כַּפּוֹת־רַגְלַיִם נֻקְשׁוֹת, אֲשֶׁר נִדְמוּ כְּאִלּוּ הָיוּ עֲשׂוּיוֹת קֶרֶן: כָּזֶה הָיָה מֵרְאֶיהָ שֶׁל בְּרִיָּה זוֹ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר הָיָה בְּכָל זֹאת שֶׁלֹּא לְכַנּוֹתָהּ בְּשֵׁם אָדָם! וְאוּלָם מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ, אִם בְּרִיָּה זוֹ עֲדַיִן יֵשׁ בָּהּ נִשְׁמַת אָדָם אוֹ כֻּלָּהּ נְתוּנָה הִיא בִּרְשׁוּת הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל חַיָּה?

“וְכִי בֶּאֱמֶת מֻבְטָח אַתָּה, שֶׁבְּרִיָּה זוֹ אָדָם הִיא אוֹ הָיְתָה אָדָם לְשֶׁעָבַר?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הַכַּתָּב.

“אֲהָהּ!” עָנָה הַנִּשְׁאָל, “אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר.”

“וּבְכֵן הֲרֵי זֶה שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הֵן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֶלָּא שֶׁאֻמְלָל זֶה שׁוּב אֵין בּוֹ כְּלוּם מִשֶּׁל אָדָם!”

וְאָכֵן צָדְקוּ דִבְרֵי הַכַּתָּב. אִם שְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה הָיָה בִּכְלָל בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים אָדָם בֶּן־תַּרְבּוּת, הֲרֵי עָשְׂתָה אוֹתוֹ הַבְּדִידוּת לְפֶרֶא־אָדָם אוֹ לְאִישׁ־יַעַר גָּמוּר, שֶׁהוּא גָרוּעַ מִפֶּרֶא־אָדָם. קוֹלוֹת צְרוּדִים הִתְמַלְּטוּ מִגְּרוֹנוֹ לְבֵין שִׁנָּיו, שֶׁהָיוּ חַדּוֹת כְּשִׁנֵּי חַיּוֹת טֶרֶף וְהָיוּ עֲשׂוּיוֹת, כַּנִּרְאֶה, אַךְ לִקְרֹעַ וְלִלְעֹס בָּשָׂר חַי בִּלְבָד. כֹּחַ הַזִּכָּרוֹן וַדַּאי נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ לִפְנֵי זְמָן הַרְבֵּה, וּכְבָר עָבְרוּ בְּלִי סָפֵק יָמִים רַבִּים לְמִן הָעֵת, שֶׁשּׁוּב לֹא יָדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי הַמְּלָאכָה וּבִכְלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלּוֹ וְשׁוּב לֹא יָדַע לַעֲרֹךְ אֵשׁ! נִכָּר הָיָה שֶׁהוּא חָזָק וּמָהִיר בְּיוֹתֵר, אֲבָל כִּשְׁרוֹנוֹת־הַגּוּף הַלָּלוּ הִתְפַּתְּחוּ בּוֹ לְרָעָתָם וְהֶפְסֵדָם שֶׁל כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ!

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט פָּנָה אֵלָיו בִּדְבָרִים, אֲבָל נִרְאֶה הָיָה שֶׁאֵין הוּא מֵבִין אֶת דְּבָרָיו, אַף אֵין הוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתָם… וְאַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהֵצִיץ הַכַּתָּב אֶל תּוֹךְ עֵינָיו, נִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ זִיק בִּינָתוֹ הָאַחֲרוֹן טֶרֶם כָּבָה.

הָאַסִּיר הָיָה מוּטָל בִּמְנוּחָה וְלֹא נִסָּה לְנַתֵּק אֶת אֱסוּרָיו. כְּלוּם נִדְהַם לְמַרְאֵה בְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר דְּמוּתָם כִּדְמוּתוֹ? כְּלוּם נִתְעוֹרֵר בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבְּמֹחוֹ זִכָּרוֹן קָלוּשׁ, שֶׁהֶחֱזִירָהוּ אֶל אֱנָשׁוּתוֹ שֶׁמִּלְּפָנִים? אִם יַתִּירוּ אֶת כְּבָלָיו, הֲיִבְרַח אוֹ יִשָּׁאֵר בָּזֶה? אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת זֹאת, וּלְפִיכָךְ לֹא נִסּוּ אֲפִילוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הוֹסִיף לְהִסְתַּכֵּל בְּאֻמְלָל זֶה בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְרֻבָּה וְאַחֵר עָנָה וְאָמָר:

“יִהְיֶה יְצוּר זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה וּתְהִי אַחֲרִיתוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה, חוֹבָתֵנוּ הִיא לְקַחְתּוֹ אִתָּנוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן!”

“אָמְנָם כֵּן! אָמְנָם כֵּן!” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “אֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי הַטִּפּוּל שֶׁנְּטַפֵּל בּוֹ יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לָשׁוּב וּלְעוֹרֵר בּוֹ נִיצוֹץ שֶׁל בִּינָה!”

“הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מֵתָה,” אָמַר הַכַּתָּב, “וּגְדוֹלָה תִּהְיֶה קוֹרַת רוּחֵנוּ אִם נַצְלִיחַ לַהֲפֹךְ אֶת יְצִיר־אֱלֹהִים זֶה מֵחַיָּה לְאָדָם!”

פֶּנְקְרוֹף נָד בְּרֹאשׁוֹ וְהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר.

“מִכָּל מָקוֹם,” הוֹסִיף וְאָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי אָנוּ מְצֻוִּים עַל כָּךְ מִשּׁוּם אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת.”

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה חוֹבָה זוֹ מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם כְּעַל אֲנָשִׁים בְּנֵי תַּרְבּוּת. שְׁלָשְׁתָּם הֵבִינוּ זֹאת וְיָדְעוּ הֵיטֵב, כִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית יִרְצֶה אֶת הַמַּעֲשֶׂה.

“הֲנַשְׁאִיר אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא כָּפוּת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“אֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא מְהַלֵּךְ בְּעַצְמוֹ, אִם נַתִּיר אֶת אֲסוּרֵי רַגְלָיו?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הָבָה נְנַסֶּה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

וּבְכֵן עָמְדוּ וְהִתִּירוּ אֶת כַּבְלֵי רַגְלֵי הָאַסִּיר, אָבֵל אֶת זְרוֹעוֹתָיו הִנִּיחוּ כְּשֶׁהֵן כְּפוּתוֹת יָפֶה. הוּא קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו מֵאֵלָיו, וְנִכָּר הָיָה בּוֹ שֶׁאֵין הוּא מִתְכַּוֵּן לִבְרֹחַ כָּל עִקָּר. עֵינָיו חַסְרוֹת־הַזֹּהַר סָקְרוּ אֶת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים עַל יָדוֹ סְקִירָה חַדָּה וְנוֹקֶבֶת, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִכַּר בָּהֶן כְּלָל שֶׁהוּא זוֹכֵר שֶׁהִנֵּהוּ אוֹ שֶׁהָיָה מִבְּנֵי מִינָם. מִבֵּין שְׂפָתָיו הִתְמַלֵּט בְּלִי חָשָׂךְ קוֹל שְׁרִיקָה וּמַרְאֵהוּ הָיָה פִּרְאִי וְזוֹעֵם, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִסָּה לְהִתְקוֹמֵם בִּפְנֵי הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ.

בַּעֲצַת הַכַּתָּב הוּבָא הָאֻמְלָל אֶל בֵּיתוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁהַחֲפָצִים, שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים לוֹ לְפָנִים, יְעוֹלְלוּ רֹשֶׁם בְּקִרְבּוֹ! אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ נִיצוֹץ אֶחָד וְהוּא יַסְפִּיק לְעוֹרֵר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הַשְּׁקוּעָה בְּמַחֲשַׁכִּים וּלְהַלְהִיב אֶת נִשְׁמָתוֹ הַכְּבוּיָה!

הַדִּירָה לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה וּמִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר הִגִּיעוּ אֵלֶיהָ. אֲבָל הָאַסִּיר לֹא הִכִּיר כְּלוּם, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁנִּטַּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַהַכָּרָה וְשׁוּב אֵין הוּא מַבְחִין דָּבָר.

עַל פִּי מַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל עֲכִירוּת־הַדַּעַת וְשֶׁל הִתְבַּהֲמוּת שֶׁשָּׁקַע בָּהּ הָאֻמְלָל אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא לְהַסִּיק, שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּאִי זֶה מִלִּפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, וְשֶׁרַק הַבְּדִידוּת הִיא הִיא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי מַצָּב זֶה.

אָז עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל הַכַּתָּב מַחֲשָׁבָה, שֶׁמָּא יַשְׁפִּיעַ אֵלָיו מַרְאֵה הָאֵשׁ, אֲשֶׁר לַהֲבוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת מַפְנוֹת אֲלֵיהֶן גַּם אֶת לִבָּן שֶׁל הַחַיּוֹת. וּמִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה זוֹ עָמַד וְהֶעֱלָה אֵשׁ בַּכִּירָה.

וְאָמְנָם רֶגַע אֶחָד הִפְנָה הָאֻמְלָל אֶת לִבּוֹ אֶל לַהֲבוֹת הָאֵשׁ, אֲבָל עַד מְהֵרָה הֵסֵב אֶת עֵינָיו מֵהֶן וּמֶבָּטוֹ חֲסֵר־הַהַכָּרָה חָזַר וְכָבָה.

בָּרוּר הָיָה שֶׁאֻמְלָל זֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה, עַל כָּל פָּנִים, לְפִי שָׁעָה, וּלְפִיכָךְ נִמְלְכוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל “צְלֵחָה” וְהִנִּיחוּהוּ שָׁם וּפֶנְקְרוֹף נִשְׁאַר עִמּוֹ עַל מְנָת לְשָׁמְרוֹ.

הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט חָזְרוּ אֶל הָאִי, כְּדֵי לְבַצֵּעַ שָׁם אֶת אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. לְאַחַר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שָׁבוּ אֶל הָאֳנִיָּה עֲמוּסִים בִּכְלֵי הַמְּלָאכָה וּכְלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הַבַּיִת, בְּאֹסֶף גָּדוֹל שֶׁל זַרְעֵי־יְרָקוֹת וּבְעוֹפוֹת אֲחָדִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ עִמָּם שֵׁנִי זוּגוֹת חֲזִירִים שֶׁצָּדוּ. אֶת כָּל זֶה טָעֲנוּ עַל “צְלֵחָה” שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ מוּכָנָה שֶׁיָּרִימוּ מָחָר בַּבֹּקֶר עִם גֵּאוּת הַיָּם אֶת עָגְנָהּ וְיַפְלִיגוּ הַיָּמָּה.

אֶת הָאַסִּיר שָׂמוּ בַּתָּא הַקָּדוּם שֶׁל הָאֳנִיָּה וְהוּא יָשַׁב שָׁם כֻּלּוֹ שָׁלֵו וְדוֹמֵם, חֵרֵשׁ וְאִלֵּם כְּאֶחָד.

פֶּנְקְרוֹף הוֹשִׁיט לוֹ אֹכֶל, אֲבָל הוּא דָחָה מִלְּפָנָיו אֶת הַבָּשָׂר הַצָּלוּי שֶׁהֻגַּשׁ לוֹ, וַאֲשֶׁר כְּפִי הַנִּרְאֶה שׁוּב לֹא הָיָה לְפִי טַעֲמוֹ. אָז הֶרְאָהוּ הַסַּפָּן אֶחָד מֵאוֹתָם בְּנֵי־הָאַוָּזִים, שֶׁהוּמְתוּ בְּיַד הֶרְבֶּרְט, וּמִיָּד הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּתַאֲוַת חַיָּה רְעֵבָה וַאֲכָלָהוּ כֻּלּוֹ.

“כְּלוּם מַאֲמִין אַתָּה, שֶׁעָתִיד הוּא לִפְּרשׁ גַם מִמִּדָּה זוֹ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ מְנוֹד־רֹאשׁ.

“אוּלַי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁהַטִּפּוּל שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לְטַפֵּל בּוֹ סוֹפוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיעַ עָלָיו הַשְׁפָּעָה טוֹבָה, שֶׁהֲרֵי רַק הַבְּדִידוּת הֱבִיאַתְהוּ לִידֵי מַצָּבוֹ זֶה, וּמֵעַכְשָׁו שׁוּב לֹא יִהְיֶה בּוֹדֵד!”

“בְּלִי סָפֵק שָׁרוּי הָאֻמְלָל בְּמַצָּב זֶה כְּבָר יָמִים רַבִּים!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“כְּפִי הַנִּרְאֶה,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“בֶּן כַּמָּה הוּא?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“קָשֶׁה לְהַעֲרִיךְ אֶת שְׁנוֹתָיו,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “כִּי שַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הֶעָבֶה מְכַסּוֹת אֶת פָּנָיו וְאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין אֶת צוּרָתוֹ; וְאוּלָם וַדַּאי אֵין הוּא צָעִיר עוֹד וְסָבוּר אֲנִי שֶׁהוּא כְּבֶן חֲמִשִּׁים.”

“הֲשָׂמְתָּ לִבְּךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, עַד כַּמָּה עֵינָיו מַעֲמִיקוֹת לָשֶׁבֶת בִמְאוּרוֹתֵיהֶן?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“הֵן, הֶרְבֶּרְט, שַׂמְתִּי אֶת לִבִּי לַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁיַּחַד עִם זֶה הִכַּרְתִּי, שֶׁעֵינָיו אֵלֶּה אֱנוֹשִׁיּוֹת הֵן יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר עַל פִּי כָּל מַרְאֵהוּ.”

“בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהַבָּאוֹת יַרְאוּנוּ מַה תְּהֵא עָלָיו,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת מָה הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יוֹצִיא מַר כּוֹרֶשׁ עַל הַפֶּרֶא שֶׁלָּנוּ. יָצָאנוּ לְבַקֵּשׁ אָדָם וַהֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים הַבַּיְתָה מִפְלֶצֶת! אֲבָל אָנוּ עָשִׂינוּ אֶת שֶׁלָּנוּ, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה אֶלָּא מַה שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת!”

הַלַּיְלָה עָבַר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אִם הָאַסִּיר יָשֵׁן וְאִם אָיִן. מִכָּל מָקוֹם הָיָה שָׁרוּי בְּלִי תְּנוּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִתִּירוּ אֶת כְּבָלָיו וְהוּא הָיָה כֻּלּוֹ חָפְשִׁי. הוּא הָיָה דּוֹמֶה לְחַיּוֹת רָעוֹת, אֲשֶׁר בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים לְאַחַר הַכְרָעָתָן הֲרֵי הֵן שׁוֹקְטוֹת וְדוֹמְמוֹת וְאַחַר כָּךְ שָׁבָה וּמִתְפָּרֶצֶת חֲמַת זַעֲמָן בְּכָל עֻזָּהּ.

מִמָּחֳרָת – הוּא הַיּוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר – בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, בָּא שִׁנּוּי בָּאֲוִיר, כְּכֹל אֲשֶׁר רָאָה פֶּנְקְרוֹף מֵרֹאשׁ. נָשְׁבָה רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, שֶׁהָיְתָה נוֹחָה לְמַסַּע־הַחֲזָרָה שֶׁל “צְלֵחָה”, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְחָזֵק בְּמִדָּה נִכֶּרֶת, עוֹרְרָה דְאָגָה שֶׁהַשִּׁיטָה עַל פְּנֵי הַיָּם תִּהְיֶה קָשָׁה בְּיוֹתֵר.

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הוּרַם הָעֹגֶן. פֶּנְקְרוֹף כִּוֵּץ אֶת הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל וְכוֹנֵן אֶת פְּנֵי הָאֳנִיָּה לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, כְּדֵי לְהַיְשִׁיר לָשׁוּט אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

יוֹם הַנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹן עָבַר בְּשָׁלוֹם. הָאַסִּיר יָשַׁב בִּמְנוּחָה בַּתָּא שֶׁהָיָה עָצוּר בּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה סַפָּן הָיָה, הִשְׁפִּיעַ עָלָיו נִדְנוּד הָאֳנִיָּה הַשְׁפָּעָה טוֹבָה. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ זֵכֶר קָלוּשׁ שֶׁל אֻמָּנוּתוֹ לְשֶׁעָבַר? בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה כֻּלּוֹ שׁוֹקֵט, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהוּא מְדֻכָּא הֲרֵיהוּ תּוֹהֶה וְתָמֵהַּ. לְמָחָר – בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר – חָזְקָה הָרוּחַ עוֹד יוֹתֵר וְנָטְתָה בְּמִדָּה יְתֵרָה לִפְאַת צָפוֹן; נְטִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה כָּל עִקָּר לְמַהֲלָכָהּ שֶׁל “צְלֵחָה” שֶׁהִתְנַדְנְדָה בְּחָזְקָה עַל גַּבֵּי הַגַּלִּים. פֶּנְקְרוֹף רָאָה עַצְמוֹ עַד מְהֵרָה אָנוּס לָשׁוּט סָמוּךְ לְעֵבֶר הָרוּחַ, וּכְבָר הִתְחִיל דּוֹאֵג הַרְבֵּה מִפְּנֵי הַיָּם הַסּוֹעֵר, אֲשֶׁר הִתִּיז מִשְׁבָּרִים גְּדוֹלִים עַל רֹאשׁ הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא סָח אֶת דַּאֲגָתוֹ לְאִישׁ. אִם הָרוּחַ לֹא תִּשְׁתַּנֶה, יִתְעַכֵּב מַהֲלַךְ הָאֳנִיָּה וְלֹא בִּמְהֵרָה תָּבוֹא אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

וַחֲשָׁשָׁה זוֹ נִתְקַיְּמָה. בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר בַּבֹּקֶר, אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת מִזְּמַן הַפְלָגָתָהּ שֶׁל “צְלֵחָה” בַּיָּם, עֲדַיִן לֹא נִרְאָה שׁוּם סִמָּן שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן קָרוֹב הוּא. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲרִיךְ אֲפִילוּ בְּקֵרוּב, מַה מִדַּת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרָה הָאֳנִיָּה, כִּי מְהִירוּת הֲלִיכָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה בִּמְרוּצַת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים נָטְתָה מִמַּסְלוּלָהּ.

עִבְרוּ עוֹד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְיַבָּשָׁה לֹא נִרְאָתָה. הָרוּחַ נָשְׁבָה בְּחָזְקָה וְהַיָּם סָעַר בְּשֶׁצֶף קֶצֶף. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַטּוֹת אֶת הַמִּפְרָשִׂים אָנֶה וָאָנָה בִּזְרִיזוּת רַבָּה, לַהֲפֹךְ אֶת פְּנֵי הַסְּפִינָה לַעֲבָרִים שׁוֹנִים וְלָשׁוּט לְאַט לְאַט. בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁנַּחְשׁוֹל גָּדוֹל הֵצִיף אֶת “צְלֵחָה” כָּלִיל, וְלוּלֵא נָהֲגוּ הַנּוֹסְעִים זְהִירוּת וְקָשְׁרוּ עַצְמָם קֹדֶם לָכֵן בַּחֲבָלִים אֶל הַסִּפּוּן, וַדַּאי נִגְרְפוּ הַיָּמָּה.

בְּעוֹד פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה לְחַלֵּץ עַצְמָם מִן הַגַּל שֶׁקָּפַץ עֲלֵיהֶם, נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה לָהֶם בְּהֶסַּח־הַדַּעַת עֶזְרָה מִיַּד הָאַסִּיר. הַלָּז הֵגִיחַ פִּתְאֹם דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה, כְּאִלּוּ נֵעוֹר בּוֹ הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל סַפָּן, וְשָׁבַר בְּהַלְמוּת חֲזָקָה בְּמוֹט חֵלֶק הַסּוֹכֵךְ שֶׁל שְׂפַת הָאֳנִיָּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ נָתַן מוֹצָא לַמַּיִם, שֶׁכִּסּוּ אֶת פְּנֵי הַסִּפּוּן. כְּשֶׁעָבְרָה הַסַּכָּנָה וְהָאֳנִיָּה הִשְׁתַּחְרְרָה מִן הַמַּיִם שֶׁהֱצִיפוּהָ, חָזַר הָאַסִּיר וְיָרַד אֶל הַתָּא שֶׁלּוֹ בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

פֶּנְקְרוֹף, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט נִדְהֲמוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וְלֹא עִכְּבוּ בְּיָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמַּצָּב נַעֲשָׂה קָשֶׁה עַד מְאֹד וְהַסַּפָּן חָשַׁשׁ, שֶׁהוּא תָּעָה בַּיָּם הַגָּדוֹל הַזֶּה וְשׁוּב אֵין לוֹ תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ!

הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר וְהַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר הָיָה אָפֵל וְקַר. סָמוּךְ לִשְׁעַת אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁכְכָה הָרוּחַ וְהַגַּלִּים שָׁקְטוּ וּ“צְלֵחָה” חָדְלָה לְהִתְנַדְנֵד וּלְהִטַּלְטֵל וְהִתְחִילָה לָשׁוּט בִּמְהִירוּת. וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁבִּכְלָל שָׁטָה אֳנִיָּה זוֹ בַּיָּם בְּדֶרֶךְ נָאָה בְּיוֹתֵר.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא פֶּנְקְרוֹף, לֹא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְלֹא הֶרְבֶּרְט לֹא יָשְׁנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה אַף שָׁעָה אַחַת, אֶלָּא הָיוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאוֹר הַבֹּקֶר. כִּי אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְאוֹר הַבֹּקֶר יִרְאוּהוּ, אוֹ שֶׁזִּרְמֵי הַיָּם הִטּוּ אֶת “צְלֵחָה” מֵאָרְחָהּ וַהֲרֵיהִי אֲבוּדָה בְּלֶב הַיָּם בְּלִי שׁוּם תִּקְוָה לְהַחֲזִירָהּ אֶל הַנְּתִיבָה הַנְּכוֹנָה.

פֶּנְקְרוֹף הָיָה חָרֵד וְדוֹאֵג לְאֵין הָכִיל, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְיָאֵשׁ, כִּי לִבּוֹ הָיָה אַמִּיץ וְעָשׂוּי לִבְלִי חָת. וּבְכֵן יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה וְהִתְאַמֵּץ לִנְקֹב בְּמֶבָּטֵי עֵינָיו אֶת עֲבִי הַמַּחֲשַׁכִּים, שֶׁאֲפָפוּהוּ מִסָּבִיב.

סָמוּךְ לִשְׁעַת שְׁתַּיִם בַּבֹּקֶר קָם פִּתְאֹם מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא:

“אֵשׁ! אֵשׁ!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, בְּרַק־אוֹר הִבְהִיק בִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִילִין. בְּאוֹתוֹ הָעֵבֶר נִמְצָא הָאִי לִינְקוֹלְן, וְאוֹר־אֵשׁ זֶה, אֲשֶׁר וַדַּאי הֶעֱלָה אוֹתוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית, הוֹרָה לָאֳנִיָּה אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁעָלֶיהָ לָלֶכֶת בָּהּ.

פֶּנְקְרוֹף אֲשֶׁר נָטָה יוֹתֵר מִדַּי כְּלַפֵּי צָפוֹן, תִּקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת וְכִוֵּן אֶת פְּנֵי הָאֳנִיָּה כְּלַפֵּי אוֹתוֹ זֹהַר־הָאֵשׁ, אֲשֶׁר הִבְהִיק וְנוֹצֵץ לְמַעְלָה מִן הָאֹפֶק כְּאַחַד הַכּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם.

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר

שִׁיבַת הַנּוֹסְעִים הַבָּיְתָה – שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת – כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהָאַלְמוֹנִי – נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ – מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – בְּחִינָה מַרְעִישָׁה לֵב – עֵינַיִם זוֹלְגוֹת דִּמְעָה!

מִמָּחֳרָת – הוּא הָעֶשְׂרִים לְאוֹקְטָבֶּר – בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר קָרְבָה “צְלֵחָה”, בְּנַחַת אֶל הַחוֹף אֲשֶׁר עִם תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, לְאַחַר שֶׁשָּׁטָה עַל פְּנֵי הַיָּם אַרְבָּעָה יָמִים רְצוּפִים.

כּרֶשׁ סְמִית וְנֶב, אֲשֶׁר סַעֲרַת הַיָּם וְהִתְמַהְמְהוּת חַבְרֵיהֶם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה עוֹרְרוּ דְאָגָה רַבָּה בְּלִבָּם, עָלוּ עִם שַׁחַר עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְרָאוּ סוֹף סוֹף אֶת הָאֳנִיָּה, שֶׁהָיוּ מְצַפִּים לָהּ כָּל כָּךְ וְשֶׁאֵחֲרָה כָּל כָּךְ לָבוֹא!

“הַתּוֹדָה וְהַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים! הִנֵּה הִנָּם!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְנֶב הִתְחִיל מְרַקֵּד מֵרֹב שִׂמְחָה וְהָיָה מְכַרְכֵּר וּמִסְתּוֹבֵב וּמוֹחֵא כַּף וְקוֹרֵא: “הֶאָח, אֲדוֹנִי, הֶאָח!” – וּמָחוֹג זֶה שֶׁלּוֹ הָיָה נוֹגֵעַ עַד הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִכָּל נְאוּם נִמְלָץ שֶׁבָּעוֹלָם!

כְּשֶׁמָּנָה הָאִינְגֵ’נֵר אֶת מִסְפָּר הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ עֵינָם מֵרָחוֹק עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ כִּי פֶּנְקְרוֹף וַדַּאי לֹא מָצָא אֶת שְׁבוּר הָאֳנִיָּה שֶׁעַל הָאִי תָּבוֹר, אוֹ כִּי אוֹתוֹ אֻמְלָל וַדַּאי לֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת הָאִי שֶׁלּוֹ וּלְהַחֲלִיף אֶת כִּלְאוֹ שֶׁלּוֹ בְּכֶלֶא אַחֵר.

וְאָכֵן עֵינָיו הֵיטִיבוּ לִרְאוֹת, כִּי עַל סִפּוּן “צְלֵחָה” לֹא נִמְצְאוּ כִּי אִם פֶּנְקְרוֹף, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט בִּלְבָד.

כְּשֶׁנִּגְּשָׁה הָאֳנִיָּה אַל הַיָּבָּשָׁה, עָמְדוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנֶב עַל הַחוֹף וְהִמְתִּינוּ לָהּ, וְעוֹד טֶרֶם קָפְצוּ הַנּוֹסְעִים עַל הַיַּבָּשָׁה עָנָה וְאָמַר אֲלֵיהֶם כּוֹרֶשׁ סְמִית:

“כַּמָּה חָרַדְנוּ, יְדִידַי, עַל אֲשֶׁר בּוֹשַׁשְׁתֶּם לָבוֹא! כְּלוּם קָרָה אֶתְכֶם אָסוֹן?”

“לֹא”, הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “לְהֵפֶךְ, הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם וּבְהַצְלָחָה. עוֹד מְעַט וּנְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ.”

“אֲבָל הֲרֵי הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּכֶם הָיוּ לְבַטָּלָה”, הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “כֵּיוָן שֶׁשְּׁלשָׁה יְצָאתֶם וּשְׁלשָׁה חֲזַרְתֶּם?”

“טָעִיתָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “חָזַרְנוּ אַרְבָּעָה!”

“וּבְכֵן מְצָאתֶם אֶת שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה?”

“הֵן.”

“וְעוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים?”

“הֵן.”

“הֵיכָן הוּא? וּמִי הוּא?”

“הֲרֵיהוּ… אָדָם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר: לְשֶׁעָבַר אָדָם הָיָה! הִנֵּה, כּוֹרֶשׁ, כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵנוּ לְהַגִּיד לְךָ עַל אֹדוֹתָיו!”

וּמִיָּד עָמְדוּ וְסִפְּרוּ לָאִינְגֵ’נֵר אֶת כָּל פְּרָטֵי הַנְּסִיעָה וְאֵת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם. הֵם סִפְּרוּ לוֹ אֶת פָּרָשַׁת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּהֶם, אֶת דְּבַר בֵּית הַדִּירָה שֶׁמָּצְאוּ בָּאִי וְשֶׁהָיָה עָזוּב זֶה יָמִים רַבִּים וְכֵיצַד תָּפְשׂוּ אֶת שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁחָדַל מִהְיוֹת אָדָם.

“וַעֲדַיִן תּוֹהֶה אֲנִי,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם טוֹב עָשִׂינוּ שֶׁהֵבֵאנוּ אוֹתוֹ הֵנָּה.”

“וַדַּאי הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת, פֶּנְקְרוֹף!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“אֲבָל הֲרֵי אֻמְלָל זֶה חֲסַר־בִּינָה הוּא!”

“אֶפְשָׁר שֶׁעַכְשָׁו חֲסַר־בִּינָה הוּא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאוּלָם לֹא יַעַבְרוּ חֲדָשִׁים אֲחָדִים וְאֻמְלָל זֶה יִהְיֶה אָדָם כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי. וּמִי יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן מֵאִתָּנוּ, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים עַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה בּוֹדֵד וְגַלְמוּד יָמִים רַבִּים? אוֹי לוֹ לָאָדָם, שֶׁבּוֹדֵד וְגַלְמוּד הוּא, יְדִידַי! הַבְּדִידוּת מְכַלָּה אֶת בִּינָתוֹ שֶׁל אָדָם בִּמְהִירוּת יְתֵרָה, וּמַצָּבוֹ שֶׁל אֻמְלָל זֶה מְשַׁמֵּשׁ רַאֲיָה לַדָּבָר.”

“אֲבָל, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “מִשּׁוּם מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁאֻמְלָל זֶה נִסְתָּאֵב וְנִתְבַּהֵם אַךְ לִפְנֵי חֳדָשִׁים מוּעָטִים?”

“מִשּׁוּם שֶׁהַתְּעוּדָה שֶׁמָּצָאנוּ נִכְתְּבָה אַךְ לִפְנֵי זְמָן מוּעָט,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּמִשּׁוּם שֶׁתְּעוּדָה זוֹ לֹא נִכְתְּבָה אֶלָּא בִּידֵי שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה עַצְמוֹ.”

“וַהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁתְּעוּדָה זוֹ נִכְתְּבָה בְּיַד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם זֶה, וְאוֹתוֹ חָבֵר מֵת בֵּינָתָיִם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“דָּבָר זֶה מִן הַנִּמְנָע הוּא, סְפִּילֶט יַקִּירִי.”

“וּמִשּׁוּם מָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ הָיָה כִּדְבָרֶיךָ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הָיָה מְדֻבָּר בַּתְּעוּדָה עַל שְׁנֵי שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה, וַהֲרֵי מְדֻבָּר בָּהּ רַק עַל אֶחָד.”

הֶרְבֶּרְט סִפֵּר בִּקְצָרָה אֶת מְאֹרָעוֹת הַנְּסִיעָה בַּחֲזָרָה וְהִטְעִים בְּיִחוּד אֶת הַמַּעֲשֶׂה בָּאַסִּיר, אֲשֶׁר שָׁעָה קַלָּה שָׁבָה אֵלָיו בִּינָתוֹ, וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַנַּחְשׁוֹל הֵצִיף אֶת הָאֳנִיָּה חָזַר וְנַעֲשָׂה סַפָּן.

“יָפֶה אַתָּה עוֹשֶׂה, הֶרְבֶּרְט,” עָנָה וְאָמַר לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁאַתָּה מְיַחֵד חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לִמְאֹרָע זֶה. אֻמְלָל זֶה אֵינוֹ חוֹלֶה שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְרַק הַיֵּאוּשׁ עָשָׂהוּ לְמַה שֶׁהִנֵּהוּ עַכְשָׁו. אֲבָל כָּאן יִמָּצֵא בֵּין בְּנֵי אָדָם, וְאִם יֵשׁ עֲדַיִן נֶפֶשׁ אָדָם בְּקִרְבּוֹ מֻבְטָחְנִי שֶׁנַּצִּילֶנּוּ!”

שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה שֶׁל הָאִי תָּבוֹר הוּצָא מִתּוֹךְ הַתָּא הַקָּדוּם שֶׁל “צְלֵחָה”, שֶׁיָּשַׁב בּוֹ. מַרְאֵהוּ עוֹרֵר חֶמְלָה גְדוֹלָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִתְמִיהַּ הַרְבֵּה אֶת נֶב.

כֵּיוָן שֶׁהִצִּיג הָאַסִּיר אֶת רַגְלָיו עַל הָאֲדָמָה וְרָאָה עַצְמוֹ חָפְשִׁי, מִיָּד אָמַר לִבְרֹחַ. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ מִתּוֹךְ תְּנוּעָה שֶׁל מָרוּת וְהֵצִיץ אֶל תּוֹךְ עֵינָיו בְּרַחֲמִים רַבִּים. בּוֹ בָּרֶגַע נִכְנַע הָאֻמְלָל, כְּאִלּוּ הִשְׁתַּעְבֵּד לְכֹחַ שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ, וּלְאַט לְאַט שָׁב לִמְנוּחָתוֹ, הִשְׁפִּיל עֵינָיו לָאָרֶץ, הֵשַׁח אֶת מִצְחוֹ וְשׁוּב לֹא נִכַּר בּוֹ שׁוּם סִמָּן שֶׁל הִתְנַגְּדוּת.

“נִדָּח אֻמְלָל!” לָחַשׁ הָאִינְגֵ’נֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת. אִם לָדוּן לְפִי מַרְאֵהוּ, לֹא הָיָה בּוֹ כְּלוּם מִשֶּׁל אָדָם, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הִבְחִין בְּעֵינָיו מָה שֶׁהִבְחִין הַכַּתָּב קֹדֶם לָכֵן: נִיצוֹץ קָלוּשׁ שֶׁל בִּינַת אָדָם.

אָז נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁהַנִּדָּח, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר: הָאַלְמוֹנִי, – כִּי בְּשֵׁם זֶה קְרָאוּהוּ חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה – יָדוּר בְּאַחַד הַחֲדָרִים שֶׁבְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר מִשָּׁם לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ. הוּא מָסַר עַצְמוֹ בִּידֵי הַמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְשָׁם וְלֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נָתַן תִּקְוָה בְּלִבָּם, שֶׁאוּלַי עַל יְדֵי הַטִּפּוּל שֶׁיְּטַפְּלוּ בּוֹ יַעֲלֶה בְּיָדָם לִרְכּשׁ חָבֵר חָדָשׁ לַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן.

כְּשֶׁהָיוּ מְסֻבִּים לִסְעֻדַּת הַבֹּקֶר שֶׁהֵכִין נֶב בִּמְהִירוּת יְתֵרָה – כִּי הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ רְעֵבִים עַד מְאֹד – בִּקֵּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵאֵת הַנּוֹסְעִים שֶׁיְּסַפְּרוּ לוֹ שׁוּב פַּעַם אֶת פָּרָשַׁת הַחֲקִירָה שֶׁחָקְרוּ אֶת הָאִי. הוּא הִסְכִּים לְדַעַת חֲבֵרָיו, שֶׁאוֹתוֹ הָאַלְמוֹנִי הָיָה אַנְגְּלִי אוֹ אֲמֵרִיקָנִי, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם “בְּרִיטַנְיָה” שִׁמֵּשׁ רַאֲיָה נֶאֱמָנָה לְכָךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּדֻמֶּה הָיָה לוֹ לָאִינְגֵ’נֵר, כִּי מִבַּעַד לְשַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הָעֲבֻתּוֹת וּמִבַּעַד לַסְּבָךְ הַפָּרוּעַ שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ בְּלוֹרִית, הִבְחִינוּ עֵינָיו אֶת הַסִּמָּנִים הַמֻּבְהָקִים אֲשֶׁר לְבֶּן הַגֶּזַע הָאַנְגְּלוֹ־סַכְּסוֹנִי.

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בִּפְנוֹתוֹ אֶל הֶרְבֶּרְט “הֵן לֹא סִפַּרְתָּ לָנוּ עַד עַתָּה כֵּיצַד פָּגַעְתָּ בְּאוֹתוֹ פֶּרֶא. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶלָּא אֶת הָאֶחָת: לוּלֵא בָּאנוּ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה לְהַצִּילְךְ מִיָּדוֹ, וַדַּאי הָיָה שָׂם לְךָ מַחֲנָק.”

“חֵי נַפְשִׁי, שֶׁקָּשֶׁה לִי לְסֵפֵּר כֵּיצַד הָיָה הַמַּעֲשֶׂה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “כִּמְדֻמֶּנִי, שֶׁהָיִיתִי עָסוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּאֲסִיפַת צְמָחִים, וּפִתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל שָׁאוֹן כְּקוֹל גּוּשׁ גָּדוֹל נוֹפֵל מֵרֹאשׁ אִילָן. לֹא הָיְתָה לִי שָׁהוּת אֲפִילוּ לַהֲפֹךְ אֶת פָּנַי… אֻמְלָל זֶה, שֶׁוַּדַּאי יָשַׁב עַל עֲנַף אִילָן בַּסָּמוּךְ לִי, הִתְנַפֵּל עָלַי בִּמְהִירוּת הַבָּרָק, וְלוּלֵא מַר סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף…”

“בְּנִי!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיִיתָ נָתוּן בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה, אֲבָל לוּלֵא הַמְּאֹרָע הַזֶּה הָיְתָה בְּרִיָּה עֲלוּבָה זוֹ מִתְעַלֶּמֶת מִפְּנֵיכֶם, וְהַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּכֶם הָיוּ לְלֹא הוֹעִיל וְאָנוּ חָסַרְנוּ חָבֵר חָדָשׁ.”

“וּבְכֵן מְקַוֶּה אַתָּה, כּוֹרֶשׁ, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ לַעֲשׁוֹתוֹ שׁוּב לְאָדָם?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, יָצְאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַחוֹף וְהִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּפְרִיקַת “צְלֵחָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּדַק הָאִינְגֵ’נֵר אֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק וְאֶת כְּלֵי־הַמְּלָאכָה, שֶׁהֵבִיאוּ חֲבֵרָיו, וְלֹא מָצָא בָּהֶם אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא, שֶׁעַל פִּיהוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְבָרֵר מַה טִיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַלְמוֹנִי.

הַחֲזִירִים שֶׁנִּצּוֹדוּ בְּאִי תָּבוֹר נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים קִנְיָן יָקָר, שֶׁבְּרָכָה רַבָּה בּוֹ. הוֹלִיכוּ אוֹתָם אֶל הָרְפָתִים וְשָׁם נַעֲשׂוּ בִּזְמָן מוּעָט לִבְנֵי־תַּרְבּוּת.

גַּם שְׁתֵּי הַחֲבִיּוֹנוֹת, שֶׁאָצְרוּ אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת, וּכְמוֹ כֵן קֻפְסַת הַמִּבְעָרוֹת, נִתְקַבְּלוּ בְּרָצוֹן רָב. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לְכוֹנֵן בֵּית־אוֹצָר קָטֹן שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, אִם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹ בַּמְּעָרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאַרְמוֹן גּוּפוֹ, שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה מִסַּכָּנָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן גָּמְרוּ לְהוֹסִיף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִירָכְּסִילִין, לְפִי שֶׁפְּעֻלָּתוֹ שֶׁל חֹמֶר זֶה הָיְתָה חֲזָקָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא הָיָה שׁוּם טַעַם לַדָּבָר לְהַחֲלִיפוֹ בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה.

מִשֶּׁגָּמְרוּ אֶת פְּרִיקַת הָאֳנִיָּה, פָּתַח פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר:

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, סָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּן הָרָאוּי לָנוּ לְהַעֲמִיד אֶת “צְלֵחָה” שֶׁלָּנוּ בְּמָקוֹם בָּטוּחַ.”

“וְכִי אֵין תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה מָקוֹם יָפֶה לַעֲמִידָתָהּ?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לֹא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “מַחֲצִית הַזְּמַן תִּהְיֶה מֻנַּחַת שָׁם עַל גַּבֵּי הַחוֹל, וְדָבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק לָהּ. עָלֶיךָ לָדַעַת, שֶׁאֳנִיָּה מְצֻיָּנָה הִיא, אֲשֶׁר עָמְדָה יָפֶה בִּפְנֵי רוּחַ הַסְּעָרָה, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה עָלֵינוּ בַּחֲמַת כֹּחַ בְּשָׁעָה שֶׁנָּסַעְנוּ בַּחֲזָרָה.”

“וְכִי אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק אוֹתָהּ בְּתוֹךְ מֵי הַנַּחַל עַצְמוֹ?”

“וַדַּאי אֶפְשָׁר, אֲדוֹנִי סְמִית. אֲבָל שָׁם תִּהְיֶה עֲזוּבָה לְלֹא מַחֲסֶה כָּל שֶׁהִיא, וּבִנְשֹׁב רוּחוֹת הַמִּזְרָח הָעַזּוֹת, יִפְגְּעוּ בָּהּ קָשֶׁה גַּלֵּי הַיָּם הַסּוֹעֵר.”

“וּבְכֵן הֵיכָן אַתָּה רוֹצֶה לְהַעֲמִידָהּ, פֶּנְקְרוֹף?”

“בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “דּוֹמֶנִּי, שֶׁאוֹתוֹ הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן הַמְסֻגָּר בֵּין הַסְּלָעִים כְּאִלּוּ נוֹצַר לְשַׁמֵּשׁ לָהּ נָמֵל.”

“וְכִי אֵין הַמִּפְרָץ הַהוּא רָחוֹק יוֹתֵר מִדַּאי?”

“חָלִילָה! הֲרֵי הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלשָׁה מִילִין וְהַדֶּרֶךְ לְשָׁם דֶּרֶךְ סְלוּלָה וִישָׁרָה הִיא!”

“וּבְכֵן עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ, פֶּנְקְרוֹף, וְהוֹלֵךְ אֶת “צְלֵחָה” אֶל הַמָּקוֹם הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי, שֶׁמּוּטָב הָיָה אִלּוּ הִשְׁאַרְנוּ אֶת הָאֳנִיָּה בְּקֵרוּב מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהָקֵל עָלֶיהָ תָּמִיד. כְּשֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פְּנַאי לְכָךְ עָלֵינוּ לִבְנוֹת כָּאן נָמֵל קָטֹן.”

“מַה טוֹב וּמַה יָפֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “נָמֵל עִם מִגְדַּלּוֹר, עִם סוֹלְלָה וְעִם עֵקֶל לְתִקּוּן הָאֳנִיָּה! הֶאָח, אֲדוֹנִי סְמִית, אֵין דָּבָר קָשֶׁה לְפָנֶיךָ!”

“אָמְנָם כֵּן, פֶּנְקְרוֹף יַקִּירִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הִנְנִי לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁתַּעַזְרֵנִי, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת שֶׁל מְלָאכָה נַעֲשֵׂית תָּמִיד עַל יָדֶךָ!”

וּבְכֵן יָרְדוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט בִּ“צְלֵחָה,” הֶעֱלוּ אֶת הָעֹגֶן, הֵרִימוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ, וְהָרוּחַ הִסִּיעָתַם עַד מְהֵרָה אֶל כֵּף הַצִּפֹּרֶן. מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת נָחָה הָאֳנִיָּה בַּמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים אֲשֶׁר בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

כֵּיצַד הִתְנַהֵג הָאַלְמוֹנִי בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְשִׁבְתּוֹ בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית? וְכִי נִכַּר בּוֹ, שֶׁטִּבְעוֹ הַפְּרָאִי הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה? וְכִי נִצְנְצָה קֶרֶן אוֹרֶה בְּרוּחוֹ הַלּוּטָה בַּמַחֲשַׁכִּים? הֲשָׁבָה נֶפֶשׁ אָדָם אֶל גּוּפוֹ? אָמְנָם כֵּן, וְהַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁגַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגַם הַכַּתָּב שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם, אִם בִּכְלָל שָׁקְעָה בִּינָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֻמְלָל שְׁקִיעָה גְּמוּרָה בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים.

מִהְיוֹתוֹ רָגִיל לִחְיוֹת בְּאִי תָּבוֹר בַּאֲוִיר צַח וּמִתּוֹךְ חֵרוּת בְּלִי מְצָרִים, תְּקָפַתְהוּ בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה כַּמָּה פְּעָמִים חֲמַת זַעַם גְּדוֹלָה, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַפִּיל עַצְמוֹ בְּעַד אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית עַל הַחוֹף. אֲבָל לְאַט לְאַט שָׁקַט כָּל כָּךְ, שֶׁהִנִּיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וְנָתְנוּ לוֹ חֵרוּת גְּמוּרָה.

וְהַתִּקְוָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּקָּנָה הָלְכָה וְחָזְקָה. הוּא זָנַח אֶת הַיֵּצֶר שֶׁל חַיַּת טֶרֶף וְהִתְחִיל מִתְפַּרְנֵס מִמְּזוֹנוֹת נוֹחִים מֵאֵלֶּה שֶׁהָיָה מָצוּי אֶצְלָם בְּאִי תָּבוֹר, וְהַבָּשָׂר הַמְּבֻשָּׁל שׁוּב לֹא עוֹרֵר בּוֹ אוֹתוֹ גֹּעַל נֶפֶשׁ, שֶׁעוֹרֵר בּוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּהְיוֹתוֹ בָּאֳנִיָּה.

פַּעַם אַחַת, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן, גָּזַז כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת שַׂעֲרוֹתָיו וְאֶת זְקָנוֹ, שֶׁהִכְתִּירוּ אֶת גּוּפוֹ כְּעֵין רַעֲמָה וְשִׁוּוּ לוֹ מַרְאֶה מֵטִיל־אֵימָה. וּכְמוֹ כֵן הֵסִיר מֵעָלָיו אֶת הַסְּחָבוֹת שֶׁעַל מָתְנָיו וְהִלְבִּישָׁהוּ מַלְבּוּשׁ הָגוּן יוֹתֵר. עַל יְדֵי הַטִּפּוּל שֶׁהָיָה מְטַפֵּל בּוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁמַּרְאֵה הָאַלְמוֹנִי נַעֲשָׂה יוֹתֵר אֱנוֹשִׁי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ מֶבָּטֵי עֵינָיו רַכִּים וְנוֹחִים יוֹתֵר. נִכָּר הָיָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם זֶה הָיָה עֲדַיִן בַּר־דַּעַת, הָיוּ פָּנָיו נָאִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה שׁוֹקֵד לְבַלּוֹת יוֹם יוֹם בְּחֶבְרָתוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. הוּא הָיָה עוֹסֵק בְּקִרְבָתוֹ בִּמְלָאכוֹת שׁוֹנוֹת, כְּדֵי לְהַפְנוֹת אֶת דַּעְתּוֹ אֶל עֲבוֹדָתוֹ. הֲרֵי דַי הָיָה בִּבְרַק רַעְיוֹן אֶחָד לְהַגִּיהַּ שׁוּב אֶת מַחֲשַׁכֵּי נַפְשׁוֹ, דַּי הָיָה לְעוֹרֵר בְּמֹחוֹ אַךְ זִכָּרוֹן אֶחָד, כְּדֵי לְהַחֲזִיר אֵלָיו אֶת בִּינָתוֹ. הֵן מַעֲשֶׂה כָּזֶה כְּבָר אֵרַע פַּעַם אַחַת עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה “צְלֵחָה”, בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׂתָּעֵר עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם!

וְכַיוֹצֵא בָּזֶה הִשְׁתַּדֵּל הָאִינְגֵ’נֵר לְדַבֵּר בְּפָנָיו בְּקוֹל רָם כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַכָּרָתוֹ הָרְדוּמָה עַל יְדֵי חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה וְחוּשׁ הָרְאִיָּה כְּאֶחָד. מִי שֶׁהוּא מֵחֲבֵרָיו הָיָה נִטְפָּל אֵלָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלָיו כֻּלָּם. עַל פִּי רֹב, הָיוּ סָחִים בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לְמַסָּעוֹת בְּיַמִּים, הֲלֹא הֵם עִנְיָנִים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר לְלִבּוֹ שֶׁל סַפָּן. פְּעָמִים שֶׁהָאַלְמוֹנִי הָיָה מַטָּה אֹזֶן לַשִּׂיחָה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מֻבְטָחִים, שֶׁהוּא מֵבִין אֶת דִּבְרֵיהֶם. פְּעָמִים שֶׁהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא חָשׁ בְּלִבּוֹ צַעַר עָמֹק, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִבֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁעִתִּים דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִתְמַלְּטוּ מִלִּים מִבֵּין שְׂפָתָיו.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וִיצוּר עָלוּב זֶה הָיָה שׁוֹקֵט וְעָצוּב. אֶפְשָׁר שֶׁמְּנוּחָתוֹ זוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא מְנוּחָה חִיצוֹנִית וּלְמַרְאִית עַיִן בִּלְבָד? אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּעֶצֶב מִשּׁוּם שֶׁנִּגְזַל חֻפְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ? אִישׁ לֹא יָכֹל לָדַעַת זֹאת. כֵּיוָן שֶׁעֵינָיו רָאוּ תָּמִיד אַךְ חֲפָצִים יְדוּעִים וּבְתוֹךְ חוּג מְצֻמְצָם, וְכֵיוָן שֶׁבָּא תָּמִיד בְּמַגָּע עִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁכְּבָר הִתְחִיל מִתְרַגֵּל אֲלֵיהֶם, וּמְזוֹנוֹתָיו וּמַלְבּוּשָׁיו הָיוּ טוֹבִים מֵאֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁטִּבְעוֹ הַגּוּפְנִי לֹא יִשְׁתַּנֶּה מְעַט מְעַט. אֲבָל כְּלוּם הָלַךְ וְנֶהְפַּךְ לִיצוּר אַחֵר וְהִתְעוֹרֵר לְחַיִּים חֲדָשִׁים, אוֹ רַק נַעֲשָׂה לְבֶן־תַּרְבּוּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁחַיָּה נַעֲשֵׂית לְבַת־תַּרְבּוּת מִתּוֹךְ הִתְרַגְּלוּת אֶל בְּעָלֶיהָ? שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה זוֹ הֶעֱסִיקָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא הָיָה מִתְאַוֶּה בְּיוֹתֵר לִפְתֹּר אוֹתָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְגַבֵּי הַחוֹלֶה, שֶׁהוּא הָיָה מְטַפֵּל בּוֹ. כִּי בְּעֵינָיו לֹא הָיָה הָאַלְמוֹנִי אֶלָּא חוֹלֶה בִּלְבָד! הֲיָשׁוּב חוֹלֶה זֶה בְּאַחַד הַיָּמִים לְאֵיתָנוֹ?

כַּמָּה הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה! כַּמָּה הָיָה שׁוֹקֵד לְהִתְחַקּוֹת כִּבְיָכֹל עַל שָׁרְשֵׁי נָפְשׁוֹ! וְכַמָּה הָיָה מְצַפֶּה לְהִתְגַּלּוֹתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ זוֹ!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָקְבוּ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת טְמִירָה אַחַר כָּל מַצָּב שֶׁל דֶּרֶךְ־רִפּוּי זוֹ שֶׁנָּהַג הָאִינְגֵ’נֵר, הֵם הָיוּ לוֹ לְעֵזֶר בְּמִפְעָל זֶה שֶׁל אַהֲבַת־אָדָם, וְכֻלָּם, חוּץ מִפֶּנְקְרוֹף הַסַּפְקָן, נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לוֹ לְתִקְוָה וּלְבִטָּחוֹן, שֶׁהַמִּפְעָל סוֹפוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ.

הָאַלְמוֹנִי הוֹסִיף לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּשֶׁקֶט מְרֻבֶּה וְהִתְחִיל לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר הָאִינְגֵ’נֵר וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד לְהַשְׁפָּעָתוֹ. אָז גָּמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וְלַהֲבִיאוֹ בִּסְבִיבָה אַחֶרֶת בְּקִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס אֲשֶׁר עֵינָיו הִסְכִּינוּ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ לְשֶׁעָבַר, וְעַל שְׂפַת הַיַּעַר אֲשֶׁר וַדַּאי יְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ אֶת זֵכֶר הַיְּעָרִים, שֶׁשָּׁם בִּלָּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים מִשְּׁנוֹת חַיָּיו.

“אֲבָל כְּלוּם מֻבְטָח אַתָּה,” שְׁאֵלָהוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁלֹּא יִבְרַח, אִם יִהְיֶה חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ?”

“עָלֵינוּ לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“נִסָּיוֹן יָפֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “הֱוֵה מֻבְטָח, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּחוּר זֶה יָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַמֶּרְחַקִּים וְיִשְׁאַף אֶל קִרְבּוֹ אֶת אֲוִיר הַדְּרוֹר, מִיָּד יִשָּׂא רַגְלָיו וְיִבְרָח!”

“אֵין דַּעְתִּי כְּדַעְתֶּךָ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הָבָה נְנַסֶּה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן, נְנַסֶּה אֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הַשְּׁלשִׁים לְאוֹקְטָבֶּר. וּבְכֵן עָבְרוּ תִּשְׁעָה יָמִים לְמִן הַיּוֹם שֶׁשְּׁבוּר־הָאֳנִיָּה שֶׁל הָאִי תָּבוֹר הָיָה עָצוּר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאֲוִיר הָיָה חַם וְשֶׁמֶשׁ נָאָה יָצְקָה אֶת קַרְנֶיהָ עַל הָאִי.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וּפֶנְקְרוֹף נִכְנְסוּ אַל חַדְרוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי וּמְצָאוּהוּ שׁוֹכֵב לְיַד הַחַלּוֹן וּמִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמָיִם.

“לֵךְ עִמָּנוּ, יְדִידִי,” אָמַר לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר.

הָאַלְמוֹנִי קָם כְּרֶגַע מִמְּקוֹמוֹ, נָתַן עֵינָיו בְּכוֹרֶשׁ סְמִית וְהָלַךְ אַחֲרָיו. פֶּנְקְרוֹף הָלַךְ מֵאֲחוֹרָיו וְהָיָה מֻבְטָח שֶׁהַנִּסָּיוֹן לֹא יַצְלִיחַ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַפֶּתַח, הוֹשִׁיבוּהוּ סמית וּפֶנְקְרוֹף בַּמַּעֲלִית, תַּחַת אֲשֶׁר נֶב, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט כְּבָר עָמְדוּ מַטָּה וְהִמְתִּינוּ לָהֶם לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הַסַּל נִשְׁתַּלְשֵׁל וְיָרַד מַטָּה וּמִקֵּץ רֶגַע נִמְצְאוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עַל שְׂפַת הַיָּם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְרַחֲקוּ קְצָת מִן הָאַלְמוֹנִי וְהִנִּיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.

אָז פָּסַע הָאַלְמוֹנִי פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת אֶל מוּל הַיָּם וְעֵינָיו נוֹצְצוּ וְהֵפִיקוּ הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, אֲבָל לֹא נִכְּרָה בּוֹ שׁוּם כַּוָּנָה לִבְרֹחַ. הוּא הִתְבּוֹנֵן אֶל הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים, שֶׁהִתְפּוֹצְצוּ אֶל הַחוֹף וְהִשְׁתַּפְּכוּ עַל פְּנֵי הַחוֹל.

“אֵין הוּא רוֹאֶה לְפִי שָׁעָה אֶלָּא אֶת הַיָּם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאֶפְשָׁר שֶׁמַּרְאֵה הַיָּם אֵינוֹ מְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הַחֵפֶץ לִבְרֹחַ!”

“אֶפְשָׁר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וּבְכֵן נַעֲלֵהוּ עַל הָרָמָה, בִּקְצֵה הַיַּעַר. הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה וַדַּאי יְהִי מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ.”

“הֲרֵי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ מִשָּׁם,” אָמַר נֶב, “כֵּיוָן שֶׁהַגְּשָׁרִים מוּנָפִים.”

“מֵחָכְמָה דִּבַּרְתָּ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “לָזֶה שֶׁכְּמוֹתוֹ אֵין פֶּלֶג מֵעֵין פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין יָכֹל לְשַׁמֵּשׁ מַעֲצוֹר! הוּא יָכֹל לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּקְפִיצָה אֶחָת!”

“נִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר לֹא גָּרַע עֵינָיו מֵעֵינֵי הַחוֹלָה שֶׁלּוֹ.

אָז הוֹלִיכוּ אֶת הָאַלְמוֹנִי אֶל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, וּמִשָּׁם פָּנוּ וְהָלְכוּ הַכֹּל לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית וְעַד מְהֵרָה עָלוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם צָמְחוּ הָאִילָנוֹת הַנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיַּעַר, אֲשֶׁר רוּחַ קַלָּה נִדְנְדָה אֶת עַנְפֵיהֶם בְּיָד רַכָּה, דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהָאַלְמוֹנִי שׁוֹאֵף אֶל קִרְבּוֹ בְּתַאֲוַת צָמָא אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ שֶׁהָיָה מְבַשֵּׂם אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר, וַאֲנָחָה עֲמֻקָּה פָּרְצָה מִתּוֹךְ לִבּוֹ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ מֵאֲחוֹרָיו בְּרִחוּק מוּעָט וְהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְתָפְשׂוֹ, אִלּוּ זָז זִיז כָּל שֶׁהוּא עַל מְנָת לִבְרֹחַ.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, נָכוֹן הָיָה הָאֻמְלָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ הַפֶּלֶג, שֶׁהִפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַיַּעַר, וְגִידֵי רַגְלָיו הִתְמַתְּחוּ רֶגַע אֶחָד כְּעֵין קָפִיץ… אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע חָזַר לַאֲחוֹרָיו, הֵשַׁח רֹאשׁוֹ וְדִמְעָה גְדוֹלָה הִתְגַּלְגְּלָה וְנָזְלָה מֵעֵינוֹ!

“הֶאָח!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כֵּיוָן שֶׁאַתָּה בּוֹכֶה, שׁוּב אָדָם אָתָּה!”

פֶּרֶק שִׁשָּׁה־עָשָׂר

תַּעֲלוּמָה הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּלֵּית – הַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הָאַלְמוֹנִי – שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַל פְּנֵי הָאִי! – הוֹדָאָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה שֶׁלֹּא לָדָעַת – נֶעְלָם! – בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – בִּנְיַן טַחֲנָה – הַלֶּחֶם הָרִאשׁוֹן – מַעֲשֶׂה שֶׁל מְסִירוּת־נֶפֶשׁ – יָדַיִם כְּשֵׁרוֹת!

אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר! הָאֻמְלָל בָּכָה! וַדַּאי הִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם בְּלִבּוֹ אַחַד הַזִּכְרוֹנוֹת, וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת, אֲשֶׁר לְדִבְרֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית עָשׂוּהוּ שׁוּב לְאָדָם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִנִּיחוּהוּ זְמָן־מָה עַל הָרָמָה וְגַם פָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ מְעַט, כְּדֵי שֶׁיָּחוּשׁ אֶת עַצְמוֹ חָפְשִׁי; וְאוּלָם הוּא לֹא דִמָּה כָּל עִקָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֻפְשׁוֹ זֶה לְשֵׁם מְנוּסָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר וְהוֹלִיכָהוּ לְאַחַר זְמָן מוּעָט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מִקֵּץ שְׁנֵי יָמִים לְאַחַר הַמְּאֹרָע הַזֶּה דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָאַלְמוֹנִי נִטְפָּל לְאַט לְאַט אֶל הַחַיִּים הַמְשֻׁתָּפִים שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. בָּרוּר הָיָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין אֶת כָּל מַה שֶׁמְּדַבְּרִים, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ קַשְׁיוּת עֹרֶף מוּזָרָה הֲרֵיהוּ מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּדַבֵּר אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, כִּי פַּעַם אַחַת בָּעֶרֶב הִטָּה פֶּנְקְרוֹף אֶת אָזְנוֹ אֶל דֶּלֶת חַדְרוֹ וְשָׁמַע אוֹתוֹ מַפְלִיט מִפִּיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“לֹא!… כָּאן!… לֹא!… בְּשׁוּם פָּנִים!”

הַסַּפָּן מָסַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַחֲבֵרָיו.

“אֵין זֹאת כִּי אִם דְּבַר תַּעֲלוּמָה יָצוּק בּוֹ!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָאַלְמוֹנִי הִתְחִיל מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי־הַמְּלָאכָה וְעָבַד עֲבוֹדָה בְּגַן־הַיְרָקוֹת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה מַפְסִיק מִמְּלַאכְתּוֹ וְשׁוֹקֵעַ בַּהַרְהוֹרִים וְעוֹמֵד שָׁעָה אֲרֻכָּה עַל עָמְדּוֹ כֻּלּוֹ מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ. כּוֹרֶשׁ סְמִית יָעַץ לַחֲבֵרָיו שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּהוּ מִלִּהְיוֹת בּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ, כִּי כַּנִּרְאֶה נִכְסָף הָיָה לִהְיוֹת שָׁרוּי בִּבְדִידוּת. בְּשָׁעָה שֶׁאַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגַּשׁ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, נִפְנָה הַצִּדָּה וּבָכָה תַּמְרוּרִים, כְּאִלּוּ הָיָה לִבּוֹ מָלֵא צָרָה וְיָגוֹן עַד לְאֵין הָכִיל.

אֶפְשָׁר שֶׁהֱצִיקָהוּ מוּסַר־לֵב? סְבָרָה זוֹ הָיְתָה לָהּ עַל מַה לִסְמֹךְ, וְהַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים שׁוּב לֹא יָכֹל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לְהִתְאַפֵּק וְהוּא עָנָה וְאָמָר:

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין הוּא מְדַבֵּר מִשּׁוּם שֶׁהוּא כּוֹבֵשׁ בְּקִרְבּוֹ דִבְרֵי־וִדּוּי חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר!”

וּבְכֵן שׂוּמָה הָיְתָה עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִהְיוֹת סַבְלָנִים וּלְצַפּוֹת מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.

עִבְרוּ עוֹד שְׁלשָׁה יָמִים וְהִגִּיעַ יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְנוֹבֶמְבֶּר. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַד הָאַלְמוֹנִי אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַל אַדְמַת הָרָמָה, וּפִתְאֹם עָמַד דֹּם וְהִפִּיל אֶת הַמַּעְדֵּר מִיָּדוֹ. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו מֵרָחוֹק וְרָאָה אוֹתוֹ שׁוּב פַּעַם בּוֹכֶה וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. אָז תָּקְפָה אוֹתוֹ חֶמְלָה גְדוֹלָה, שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲמֹד בָּהּ, וְהוּא נִגַּשׁ אֵלָיו וְנָגַע בְּנַחַת בִּזְרוֹעוֹ וְעָנָה וְאָמַר אֵלָיו:

“יְדִידִי שֶׁלִּי!”

הָאַלְמוֹנִי הֵסֵב אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁרָצָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ, מִהֵר הַלָּז וְהֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אָחוֹר.

“יְדִידִי,” חָזַר וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל חָזָק, “שָׂא עֵינֶיךְ אֵלַי וְהַבֵּט בְּפָנַי, בְּבַקָּשָׁה מִמֶּךָ!”

הָאַלְמוֹנִי נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא מְשֻׁעְבָּד לְהַשְׁפָּעָתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּמֻגְנָט מְשַׁעְבֵּד אֶת רְצוֹנוֹ לְמִי שֶׁמְמַגְנֵט אוֹתוֹ. תְּחִלָּה רָצָה לִבְרֹחַ, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו וּכְעֵין תְּמוּרָה הָיְתָה בָּהֶם. עֵינָיו הִמְלִיטוּ בְּרָקִים וּמִלִּים נִדְחֲקוּ אֶל פִּתְחֵי פִּיו. שׁוּב לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק!… לְבַסּוֹף שִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ וּפָתַח וְאָמַר בְּקוֹל עָמוּם:

“מִי אַתֶּם?”

“שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה כָּמוֹךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת־נֶפֶשׁ עֲמֻקָּה. “הֵבֵאנוּ אוֹתְךָ הֵנָּה, אֶל אֲנָשִׁים כְּגִילֶךָ!”

“אֲנָשִׁים כְּגִילִי!… אֵין אֲנָשִׁים כְּגִילִי!”

“אַתָּה שָׁרוּי בֵּין יְדִידִים…”

“בֵּין יְדִידִים?… אֲנִי… בֵּין יְדִידִים!” קָרָא הַנָּכְרִי כְּשֶׁהוּא מַסְתִּיר אֶת רֹאשׁוֹ בְּכַפָּיו… “לֹא… הָיֹה לֹא תִּהְיֶה… הִנִּיחוּ לִי! הִנִּיחוּ לִי!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָפַץ וּבָרַח אֶל פְּאַת הָרָמָה הַפּוֹנָה אֶל הַיָּם וְעָמַד שָׁם שָׁעָה אֲרֻכָּה לְלֹא־תְּנוּעָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁב אֶל חֲבֵרָיו וְסָח לָהֶם אֶת הַמְּאֹרָע.

“הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בְּחַיָּיו שֶׁל אָדָם זֶה יָצוּק דְּבַר־תַּעֲלוּמָה, וְנִרְאֶה לִי שָׁרַק מִתּוֹךְ מוּסֵר־כְּלָיוֹת חָזַר וְהָיָה לְאָדָם.”

“עֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ מַה טִיבוֹ שֶׁל אָדָם זֶה שֶׁהֵבֵאנוּ לְכָאן,” אָמַר הַסַּפָּן, “אִישׁ תַּעֲלוּמוֹת הוּא…”

“וְאָנוּ לֹא נְחַטֵּט בְּתַעֲלוּמוֹתָיו,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אִם עָוֹן בְּיָדוֹ, כְּבָר נִתְיַסֵּר עָלָיו מוּסָר אַכְזָרִי וּבְעֵינֵינוּ אָנוּ נָקִי הוּא מֵחֵטְא.”

שְׁתֵּי שָׁעוֹת עָמַד הָאַלְמוֹנִי יְחִידִי בִּפְאַת הָרָמָה. כַּנִּרְאֶה, תָּקְפוּ עָלָיו זִכְרוֹנוֹתָיו וְהֶעֱלוּ מִתְּהוֹם הַנְשִׁיָּה אֶת עֲבָרוֹ – וַדַּאי עָבַר כֶּבֶד־עֲוֹן. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְלֹא גָּרְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא הִפְרִיעוּ אוֹתוֹ מִלְּהִתְבּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ.

מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת הֶחְלִיט, כַּנִּרְאֶה, בְּנַפְשׁוֹ דָבָר וְחָזַר וּבָא אֵצֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית. עֵינָיו הָיוּ אֲדֻמּוֹת מֵרֹב דְּמָעוֹת, אֲבָל עַכְשָׁו לֹא בָּכָה עוֹד. פָּנָיו הֵפִיקוּ עַצְבוּת עֲמֻקָּה, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא חָרֵד וּמְבֻיָּשׁ וּכְאִלּוּ שָׁפְלָה קוֹמָתוֹ. מֶבָּטָיו הָיוּ כְּבוּשִׁים כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן בַּקַּרְקַע.

“אֲדוֹנִי,” פֶּתַח וְאָמַר אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הִגִּידָה לִי, הַאַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ הִנְּכֶם אַנְגְּלִים?”

“לֹא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אָנוּ אֲמֵרִיקָנִים.”

“כָּךְ!” קָרָא הָאַלְמוֹנִי וְאַחַר הוֹסִיף וְאָמַר בְּלָחַשׁ:

“נוֹחַ לִי שֶׁכָּךְ הוּא!”

“וְאַתָּה, יְדִידִי?” שְׁאֵלָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲנִי אַנְגְּלִי,” הֵשִׁיב בְּלָשׁוֹן חֲטוּפָה.

הַמִּלִּים הַמּוּעָטוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, עָלוּ לוֹ כַּנִּרְאֶה בְּעָמָל רַב. כִּי הוּא מִהֵר לְהִתְרַחֵק מֵעַל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִתְחִיל פּוֹסֵעַ וּמִתְהַלֵּךְ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה עַל פְּנֵי הַחוֹף, לְמִן אֶשֶׁד־הַמַּיִם עַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

כַּעֲבֹר זְמָן־מָה נִתְקַל בְּלֶכְתּוֹ בְּהֶרְבֶּרְט וְאָז עָמַד וּשְׁאֵלָהוּ בְּקוֹל רוֹעֵד:

“מַה הַחֹדֶשׁ שֶׁל עַכְשָׁו?”

“חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר,” עָנָה הֶרְבֶּרְט.

“וּמָה הַשָּׁנָה?”

“שְׁנַת 1866.”

“שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה!” קָרָא וְאָמַר, “שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה רְצוּפוּת!”

וּמִתּוֹךְ קְרִיאָה זוֹ פָּרַשׁ וְהָלַךְ מֵאֵצֶל הָעֶלֶם בְּחִפָּזוֹן.

הֶרְבֶּרְט סִפֵּר אֶת דִּבְרֵי הַשִּׂיחָה הַזֹּאת לַחֲבֵרָיו.

“אֻמְלָל זֶה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שׁוּב לֹא יָדַע לֹא אֶת מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים וְלֹא אֶת מִנְיַן הַשָּׁנִים!”

“כִּדְבָרֶיךָ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “וְכַאֲשֶׁר מְצָאנוּהוּ עַל גַּבֵּי הָאִי כְּבָר עָבְרוּ עָלָיו שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְשִׁבְתּוֹ שָׁם!”

“שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אֲהָהּ! שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל בְּדִידוּת, לְאַחַר שֶׁחַיָּיו הַקּוֹדְמִים הָיוּ אוּלַי חַיִּים שֶׁל נִוּוּל, וַדַּאי יָכְלוּ לְהַעֲבִיר אָדָם זֶה עַל דַּעְתּוֹ!”

“אֲנִי נוֹטֶה לַחֲשֹׁב,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁאָדָם זֶה נִתְגַּלְגֵּל וּבָא אֶל הָאִי תָּבוֹר לֹא בְּשֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה, אֶלָּא שֶׁהִנִּיחוּהוּ וַעֲזָבוּהוּ שָׁם בְּשֶׁל מַעֲשֵׂה־פֶּשַׁע.”

“אֶפְשָׁר שֶׁצָּדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הַכַּתָּב, “וְאִם בֶּאֱמֶת כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁאוֹתָם בְּנֵי־אָדָם שֶׁהִנִּיחוּהוּ עַל הָאִי, יַחְזְרוּ וְיָבוֹאוּ בְּאַחַד הַיָּמִים לְבַקְּשׁוֹ שָׁם.”

“וְלֹא יִמְצָאוּהוּ עוֹד,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אִם כֵּן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “עָלֵינוּ לָשׁוּב לְשָׁם וְ…”

“יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם שֶׁלֹּא נָדוּן בִּשְׁאֵלָה זוֹ קֹדֶם שֶׁנֵּדַע דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. סָבוּר אֲנִי שֶׁאֻמְלָל זֶה נָשָׂא וְסָבַל יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, וְיִסּוּרָיו אֵלֶּה מֵרְקוּ אֶת עֲוֹנוֹתָיו, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, וְעַכְשָׁו הֲרֵיהוּ נֶחֱנָק מֵאַוָּתוֹ לְשִׁפֹּךְ אֶת לִבּוֹ וּלְהִתְוַדּוֹת. אַל נָא נִדְחַק בּוֹ לְסַפֵּר לָנוּ אֶת קוֹרוֹתָיו! הוּא עַצְמוֹ יְסַפְּרֵם לָנוּ בְּאַחַד הַיָּמִים, וְכַאֲשֶׁר נֵדַע אוֹתָן, נָדוּן מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא גוּפוֹ יַגִּיד לָנוּ, אִם עוֹדֶנּוּ מְקַוֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ וְיַחֲזִירוּהוּ בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי הֲרֵינִי מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר!”

“וּמִשּׁוּם מָה?”

“מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ הָיָה מֻבְטָח לִהְיוֹת נִגְאָל מֵאִי כִּלְאוֹ בִּזְמָן קָבוּעַ, וַדַּאי הָיָה מְצַפָּה לִשְׁעַת גְּאֻלָּתוֹ וְלֹא הָיָה מֵטִיל הַיָּמָּה אֶת הַפִּתְקָה שֶׁמָּצָאנוּ. לֹא כֵן הַדָּבָר! סְבָרָה הִיא, שֶׁנִּתְחַיֵּב לִהְיוֹת עָצוּר עַל פְּנֵי הָאִי עַד יוֹם מוֹתוֹ וְשֶׁלֹּא לָשׁוּב וְלִרְאוֹת בְּנֵי אָדָם עַד עוֹלָם!”

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “יֵשׁ בָּזֶה דָבָר, שֶׁאֵינִי יָכֹל לַעֲמֹד עָלָיו וּלְבָאֲרוֹ לְעַצְמִי.”

“וּמַהוּ.”

“אִם כְּבָר עָבְרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵאָז נֶעֱזַב אָדָם זֶה עַל פְּנֵי הָאִי תָּבוֹר, הֲרֵי סְבָרָה הִיא שֶׁנַּעֲשָׂה פֶּרֶא־אָדָם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת!”

“אָכֵן סְבָרָה הִיא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וּבְכֵן מַשְׁמַע, שֶׁפִּתְקָה זוֹ נִכְתְּבָה עַל יָדוֹ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת!”

“בְּלִי סָפֵק… וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַפִּתְקָה נִכְתְּבָה זֶה לֹא כְּבָר!”

“וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁהַבַּקְבּוּק, אֲשֶׁר הַפִּתְקָה הָיְתָה אֲצוּרָה בּוֹ, הָיָה צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַרְבֵּה שָׁנִים עַד שֶׁבָּא מֵאי תָּבוֹר אֶל אִי לִינְקוֹלְן!”

“אֵין כָּאן מִשּׁוּם הַפְלָאָה כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהַבַּקְבּוּק הִגִּיעַ אֶל חוֹף הָאִי לִינְקוֹלְן זֶה יָמִים רַבִּים?”

“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁהֲרֵי אָנוּ מָצָאנוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן צָף וְהוֹלֵךְ. וְאִי אֶפְשָׁר אֲפִילוּ לַשַּׁעַר, שֶׁהַגַּלִּים חָזְרוּ וְגָרְפוּ אוֹתוֹ הַיָּמָּה לְאַחַר שֶׁהָיָה מוּטָל עַל פְּנֵי הַחוֹף זְמָן הַרְבֵּה. הֵן הַחוֹף הַדְּרוֹמִי כֻּלּוֹ צוּרִים וּסְלָעִים וְהַבַּקְבּוּק הַצָּף בֵּינֵיהֶם וַדַּאי הָיָה נִפְגָּע בָּהֶם מִיָּד וְנִשְׁבָּר לִרְסִיסִים!”

“כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְשֶׁקַע בַּהַרְהוֹרִים.

“יֶתֶר עַל כֵּן,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִלּוּ נִכְתְּבָה פִּתְקָה זוֹ לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים וְהָיְתָה אֲצוּרָה בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק שָׁנִים הַרְבֵּה, וַדַּאי נִשְׁחֲתָה מֵחֲמַת טַחַב. וְאָנוּ הֲרֵי מָצָאנוּ אוֹתָהּ בְּמַצָּב נָאֶה בְּלִי שׁוּם קִלְקוּל כָּל־שֶׁהוּא!”

הֶגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הַסַּפָּן הָיוּ צוֹדְקִים וּנְכוֹנִים לַאֲמִתָּם. הַדָּבָר הָיָה מֻפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהוּצְאָה הַפִּתְקָה מִן הַבַּקְבּוּק, נִכָּר הָיָה שֶׁנִּכְתְּבָה זֶה לֹא כְּבָר. וְיִתְרָה מִזּוֹ, בַּפִּתְקָה נִקְבְּעָה מַעֲלַת הָאֹרֶךְ וּמַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁל הָאִי תָּבוֹר בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק, וּמִכָּאן מוּכָח שֶׁהִיא נִכְתְּבָה בְּיַד אָדָם בַּעַל יְדִיעוֹת מְרֻבּוֹת בַּגֵּאוֹגְרָפְיָּה, וּמֵהֵיכָן לוֹ לְמַּלָּח פָּשׁוּט יְדִיעוֹת מַקִּיפוֹת שֶׁכָּאֵלֶה?

“שׁוּב פַּעַם אָנוּ עוֹמְדִים בִּפְנֵי תַּעֲלוּמָה סְתוּמָה,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֲבָל עָלֵינוּ לִמְנֹעַ אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּעוֹרֵר אֶת חֲבֵרֵנוּ הֶחָדָשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַכָּמוּס עִמּוֹ. אִם יָבוֹא יוֹם וְהוּא יֹאבֶה לְסַפֵּר לָנוּ אֶת מְאֹרְעוֹתָיו מֵאֵלָיו, נִהְיֶה מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהַטּוֹת אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִדְבָרָיו!”

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּאוּ יָמִים וְהָאַלְמוֹנִי לֹא הוֹצִיא אַף מִלָּה מִפִּיו וְלֹא יָצָא מִגְּבוּלוֹת הָרָמָה וָחוּצָה. הוּא עָבַד אֶת הָאֲדָמָה בְּלִי לְאַבֵּד אַף רֶגַע לְבַטָּלָה, בְּלִי לָנוּחַ אַף שָׁעָה קַלָּה, וְאוּלָם כָּל הַזְּמָן הָיָה מִתְרַחֵק מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת וְעָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה לֹא הָיָה עוֹלֶה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אַף עַל פִּי שהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מַרְבִּים לְבַקְשׁוֹ עַל כָּךְ, אֶלָּא הָיָה מִסְתַּפֵּק בַּאֲכִילַת יְרָקוֹת חַיִּים. בְּבוֹא הַלַּיְלָה לֹא עָלָה אֶל חַדְרוֹ שֶׁיִּחֲדוּ לוֹ, אֶלָּא שָׁכַב לִישֹׁן תַּחַת קְבוּצַת אִילָנוֹת, וּבַזְּמָן שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הָיָה רַע, הָיָה מִסְתַּתֵּר בְּנִקְרָה שֶׁל אַחַד הַסְּלָעִים. וּבְכֵן חָזַר לִחְיוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה חַי בַּיְּעָרִים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי תָּבוֹר, וּבִרְאוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁכָּל הַהַפְצָרוֹת שֶׁהֶעְתִּירוּ עָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת אֹרַח־חַיָּיו זֶה לֹא הוֹעִילוּ, הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ וְהִמְתִּינוּ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר. וְהִנֵּה בָּאָה סוֹף סוֹף הַשָּׁעָה, וּמוּסֵר לִבּוֹ תָּקַף אוֹתוֹ בְּחֶזְקַת הַיָּד וְכָפָה אוֹתוֹ לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּיִים אֲיֻמִּים.

בָּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר, סָמוּךְ לִשְׁעַת שְׁמוֹנָה בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹשֶׁךְ הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, נִגְלָה פִּתְאֹם הָאַלְמוֹנִי לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהִתְכַּנְּסוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּמִּרְפֶּסֶת. עֵינָיו בָּעֲרוּ וְכָל מַרְאֵהוּ הָיָה אָיֹם וּפִרְאִי כְּבַתְּחִלָּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו נִדְהֲמוּ כְּשֶׁרָאוּהוּ וְהִנֵּה הוּא כֻּלּוֹ נִרְעָשׁ וְנִפְעָם וְשִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ כְּשִׁנֵּי אֲחוּז־קַדָּחַת. מֶה הָיָה לוֹ? כְּלוּם מַרְאֵה בְּנֵי־אָדָם הוּא הוּא שֶׁהִרְגִּיז אוֹתוֹ עַד לִבְלִי־הָכִיל? כְּלוּם נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִן הַחַיִּים בְּקֶרָב אֲנָשִׁים כֵּנִים וִישָׁרִים? כְּלוּם תְּקָפוּהוּ גַּעְגּוּעִים עַל חַיָּיו הַקּוֹדְמִים, חַיִּים שֶׁל חַיַּת־פֶּרֶא? וְאָכֵן לִידֵי סְבָרָה זוֹ בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלְּהָלָּן, שֶׁנִּפְלְטוּ מִפִּיו בְּעַרְבּוּבְיָה וּבְלִי קֶשֶׁר:

“עַל שׁוּם מָה אֲנִי כָּאן?… מִי נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּשְׁפָּט לְהוֹצִיאֵנִי מִן הָאִי שֶׁלִּי?… וְכִי יוּכַל הֱיוֹת קֶשֶׁר בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי?… וְכִי יוֹדְעִים אַתֶּם מִי אֲנִי… וּמָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי… וּמִשּׁוּם מָה הָיִיתִי שָׁרוּי שָׁם… בּוֹדֵד וְגַלְמוּד? וּמִנַּין אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁלֹּא נְטָשׁוּנִי שָׁם בְּכַוָּנָה… שֶׁלֹּא נִתְחַיַּבְתִּי לִהְיוֹת עָצוּר שָׁם עַד שֶׁאָמוּת?… וְכִי יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה הָיִיתִי לְשֶׁעָבָר?… שֶׁמָּא אֲנִי גַנָּב, רוֹצֵחַ?… שֶׁמָּא אֲנִי נָבָל… שֶׁמָּא אֲנִי אָרוּר… שֶׁאֵינוֹ כַּדַאי אֶלָּא לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל חַיָּה רָעָה… מֻבְדָּל מִכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם?… הַגִּידוּ… וְכִי יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת כָּל זֹאת?”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁמְעוּ דוּמָם אֶת דִּבְרֵי הָאֻמְלָל וְלֹא הִפְסִיקוּ אֶת חֲצָאֵי־וִדּוּיוֹ, אֲשֶׁר פָּרְצוּ מִפִּיו שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ וְעַל כָּרְחוֹ. כּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ וְקָרַב אֵלָיו, אֲבָל הַלָּז הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו בְּחִפָּזוֹן.

“לֹא! לֹא!” צָוַח הָאֻמְלָל, “אַל תִּקְרַב אֵלָי! רַק דָּבָר אֶחָד הִגִּידָה לִי… הַחָפְשִׁי אֲנִי לְנַפְשִׁי?”

“חָפְשִׁי אַתָּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אִם כֵּן, הֲיוּ שָׁלוֹם!” – קָרָא הָאַלְמוֹנִי וְנֶחְפַּז לִבְרֹחַ כְּאַחַד הַמְּשֻׁגָּעִים.

נֶב, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט קָפְצוּ וְרָצוּ אַחֲרָיו אֶל שְׂפַת הַיַּעַר, אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לְבַדָּם.

“הַנִּיחוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הוּא לֹא יָשׁוּב לָעוֹלָם…” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“שׁוֹב יָשׁוּב,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

מֵאָז עָבְרוּ כַּמָּה יָמִים וְהָאֻמְלָל לֹא שָׁב. וְאַף עַל פִּי כֵן מֻבְטָח הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית – כְּאִלּוּ נִבָּא לוֹ לִבּוֹ – שֶׁסּוֹפוֹ לַחֲזֹר, אִם לֹא עַכְשָׁו, הֲרֵי לְאַחַר זְמָן.

“הֲרֵי זוֹ הַהִתְפָּרְצוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל טִבְעוֹ הַפִּרְאִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “מוּסֵר כִּלְיוֹתָיו הִרְגִּיז אֶת טִבְעוֹ זֶה וְלֹא נָתַן לוֹ מְנוּחָה, וְאוּלָם בְּדִידוּתוֹ הַחֲדָשָׁה תָּשׁוּב תַּכְרִיעַ אוֹתוֹ הַכְרָעָה גְּמוּרָה.”

בֵּינָתַיִם הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתָם גַּם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה־הַגָּדוֹל וְגַם בִּגְדֶרֶת־הַבְּהֵמוֹת, כִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית אָמַר לִבְנוֹת שָׁם פֶרְמָה לָאֲמִתָּה. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר הוּא, שֶׁהַזְּרָעִים שֶׁאָסַף הֶרְבֶּרְט בְּאִי תָּבוֹר נִזְרְעוּ בַּקַּרְקַע בְּכָל הַטִּפּוּל וְהַשְּׁקִידָה הָרְאוּיִים לַדָּבָר. הָרָמָה נֶהֶפְכָה לְגַן יְרָקוֹת גָּדוֹל, שֶׁיְּדֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים טִפְּלוּ בּוֹ בְּהַתְמָדָה יְתֵרָה. הָעֲבוֹדָה לֹא פָּסְקָה מִן הֵגָּן. הִתְרַבּוּת נְטִיעֵי הַיְּרָקוֹת הִצְרִיכָה לְהַגְדִּיל אֶת הָעֲרוּגוֹת, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְהָיוּ לְשָׂדוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ עַל חֵלֶק מִכָּרֵי־הַדֶּשֶׁא. וְאוּלָם עֵשֶׂב לַבְּהֵמוֹת הָיָה מָצוּי בְּשֶׁפַע בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי, וְלֹא הָיְתָה שׁוּם חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא תִּמְעֵט מִחְיָה לָעֲרוֹדִים. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ וְנוֹכְחוּ, שֶׁבִּכְלָל טוֹב וּמוֹעִיל לָהֶם בְּיוֹתֵר לַהֲפֹךְ לְגַן יְרָקוֹת אֶחָד אֶת כָּל אַדְמַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, הַמֻּקָפָה וּמוּגַנָּה מִכָּל עֲבָרֶיהָ עַל יְדֵי אֵזוֹר־מַיִם עָמֹק, וּלְהַקְצוֹת מָקוֹם לְכָרֵי הַדֶּשֶׁא מִחוּץ לָרָמָה, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ לֹא הָיוּ טְעוּנִים שְׁמִירָה מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים בַּעֲלֵי אַרְבַּע יָדַיִם אוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם.

בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר אָסְפוּ אֶת קְצִיר־הַדָּגָן הַשְּׁלִישִׁי. כַּמָּה גָדֵל וְרָחָב שֶׁטַח הַשָּׂדֶה מֵאָז זָרְעוּ לִפְנֵי שְׁמוֹנָה־עָשָׂר חֹדֶשׁ אֶת גַּרְגֵּר הַדָּגָן הָרִאשׁוֹן! שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף הַגַּרְעִינִים שֶׁל הַקָּצִיר הַשֵּׁנִי הִצְמִיחוּ הַפַּעַם אַרְבַּעַת אֲלָפִים בּוּשְׁלִים, זֹאת אוֹמֶרֶת, יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִילְיוֹנִים גַּרְעִינִים! הַקּוֹלוֹנְיָה הָיְתָה עַכְשָׁו עֲשִׁירָה בְּדָגָן, שֶׁהֲרֵי דֵי הָיָה לִזְרֹעַ רַק עֲשָׂרָה בּוּשְׁלִים כְּדֵי לְהַסְפִּיק בְּכָל הַשָּׁנָה מָזוֹן לָשׂבַע גַּם לִבְנֵי הָאָדָם וְגַם לַבְּהֵמָה.

מִשֶּׁאָסְפוּ אֶת הַקָּצִיר, הִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה אֲשֶׁר תַּכְלִיתָהּ הָיְתָה לַהֲפֹךְ אֶת הַדָּגָן לְלֶחֶם. לִמְלָאכָה זוֹ הִקְדִּישׁוּ אֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר.

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּגָן לְקֶמַח מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִבְנוֹת טַחֲנָה. אָמְנָם יָכֹל הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְשֵׁם כֹּחַ־מֵנִיעַ בְּאֶשֶׁד־הַמַּיִם הַשֵּׁנִי, שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ נַחַל הַתּוֹדָה, לְפִי שֶׁאֶשֶׁד־הַמַּיִם הָרִאשׁוֹן כְּבָר שִׁמֵּשׁ, כַּיָּדוּעַ, כֹּחַ־מֵנִיעַ לְטַחֲנַת־הַלֶּבֶד. אֲבָל לְאַחַר שִׁקּוּל הַדַּעַת גָּמְרוּ לִבְנוֹת טַחֲנַת־רוּחַ פְּשׁוּטָה עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. בְּנִיָּתָהּ שֶׁל טַחֲנַת רוּחַ לֹא הָיְתָה קָשֶׁה מִזּוֹ שֶׁל טַחֲנַת־מַיִם, וַאֲשֶׁר לְכֹחַ־מֵנִיעַ, הֲרֵי מֻבְטָחִים הָיוּ, כִּי עַל גַּבֵּי הָרָמָה לֹא יְהִי מַחֲסוֹר בְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת, שֶׁכֵּן רוּחוֹת־הַיָּם מְצוּיוֹת שָׁם תָּמִיד.

“וְלֹא עוֹד,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁטַּחֲנַת־רוּחַ מַרְנִינָה בְּמַרְאֶיהָ אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְנוֹי הִיא לִמְסִבֵּי הַמָּקוֹם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת שָׁם.”

וּבְכֵן נִגְּשׁוּ אֶל הַמְּלָאכָה וּבָחֲרוּ קֹדֶם כֹּל בְּעֵצִים יָפִים לְצֹרֶךְ בִּנְיַן הַדְּפָנוֹת וְהַמֵּכָנִיסְמוּס שֶׁל הַטַּחֲנָה. אַחַר בִּקְּשׁוּ וּמָצְאוּ עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הַצְּפוֹנִית אַבְנֵי־חוֹל גְּדוֹלוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹתָן עַל נְקַלָּה לְאַבְנֵי־רֵיחָיִם. וַאֲשֶׁר לִכְנָפַיִם לַטַּחֲנָה, הִנֵּה פָּנוּ שׁוּב אֶל הַמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיְתָה מֵעֵין אוֹצָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְזוֹ סִפְּקָה אֶת הַבַּד לְכָךְ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָרַךְ אֶת הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁל הַבִּנְיָן. מָקוֹם לַטַּחֲנָה בָּחֲרוּ מִיָּמִין לַחֲצֵר הָעוֹפוֹת, סָמוּךְ לִשְׂפַת־הַיְאוֹר. כָּל הַבִּנְיָן הָיָה קָבוּעַ עַל צִיר, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְסוֹבֵב אוֹתוֹ יַחַד עִם הַמֵּכָנִיסְמוּס שֶׁלּוֹ אֶל עֵבֶר מַשַׁב הָרוּחַ.

הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נִשְׁלְמָה בִּמְהִירוּת. נֶב וּפֶנְקְרוֹף נַעֲשׂוּ לְבַנָּאִים חָרוּצִים עַד מְאֹד וְכִוְּנוּ אֶת מְלַאכְתָּם לְפִי הַתַּבְנִיּוֹת שֶׁרָשַׁם הָאִינְגֵ’נֵר. בְּמֶשֶׁךְ יָמִים מוּעָטִים הֵקִימוּ בַּמָּקוֹם הַנּוֹעָד לְכָךְ בִּנְיָן, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ הָיְתָה צוּרַת שׁוֹמֵרָה בַּעֲלַת גַּג מְחֻדָּד. אַרְבַּע הַמִּסְגָּרוֹת, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת כְּנָפַיִם לַטַּחֲנָה, נִקְבְּעוּ הֵיטֵב בְּתוֹךְ קוֹרַת־הַגָּלִיל וְחֻזְּקוּ בִּמְחַבְּרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נַעֲשׂוּ עַל נְקַלָּה וּבְלִי עָמָל גַּם הַחֲלָקִים הַשּׁוֹנִים אֲשֶׁר לַמַּגְנוֹן הַפְּנִימִי שֶׁל הַטַּחֲנָה, כְּגוֹן הַתֵּבָה לִשְׁתֵּי הָאֲבָנִים, אֶבֶן הָרֵיחַיִם הַקְּבוּעָה וְאֶבֶן הָרֶכֶב הַמִּסְתּוֹבֶבֶת, הָאֲפַרְכֶּסֶת הָרְחָבָה מִלְמָעְלָה וְצָרָה מִלְּמַטָּה, אֲשֶׁר דַּרְכָּהּ יוֹרֵד הַדָּגָן עַל הָרֵיחַיִם, אֶת הַכַּד הַמְחֻבָּר אֶל תַּחְתִּית הָאֲפַרְכֶּסֶת, וְהַמְסַדֵּר אֶת יְרִידַת הַגַּרְעִינִים עַל הָרֵיחַיִם, אֲשֶׁר עַל שֵׁם קוֹל הַתִּקְתּוּק שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ הֲרֵיהוּ קָרוּי “פַּטְפְּטָן,” וּלְבַסּוֹף הַכְּבָרָה, הַמַּפְרִישָׁה אֶת הַסֻּבִּין מִן הַקֶּמַח. כְּלֵי הַמְּלָאכָה, שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם הַבַּנָּאִים, הָיוּ יָפִים כָּל צָרְכָּם וְהַמְּלָאכָה עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה קָשָׁה, שֶׁהֲרֵי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר חֲלָקֶיהָ שֶׁל טַחֲנָה פְּשׁוּטִים הֵם בְּיוֹתֵר.

כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עָסְקוּ בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הַטַּחֲנָה וּבְרִאשׁוֹן לְדֵצֶמְבֶּר נִגְמְרָה כָּל הַמְּלָאכָה.

פֶּנְקְרוֹף שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל מַעֲשֶׂה יָדָיו, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, וְהָיָה מֻבְטָח שֶׁהַטַּחֲנָה מְתֻקָּנָה וּמְעֻלָּה מֵאֵין כָּמוֹהָ.

“עַכְשָׁו הָבוּ רוּחַ טוֹבָה וּמִיָּד נִטְחַן אֶת תְּבוּאַת הַקָּצִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ!”

“כֵּן דִּבַּרְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אָנוּ צְרִיכִים לְרוּחַ טוֹבָה, אֲבָל לֹא לְרוּחַ חֲזָקָה.”

“תְּמֵהַנִי! הֲרֵי רוּחַ חֲזָקָה תְּסוֹבֵב אֶת כַּנְפֵי הַטַּחֲנָה שֶׁלָּנוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר!”

“אֵין שׁוּם צֹרֶךְ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “גָּלוּי וְיָדוּעַ לָנוּ מִפִּי הַנִּסָּיוֹן, שֶׁטַּחֲנָה פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּמִדָּה יְתֵרָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּסְפַּר הַסִּבּוּבִים אֲשֶׁר לִכְנָפֶיהָ בְּדַק אֶחָד הוּא פִּי שִׁשָּׁה כְּמִסְפַּר הָרַגְלַיִם שֶׁהָרוּחַ עוֹבֶרֶת בִּשְׁנִיָּה אֶחָת. נִמְצָא שֶׁרוּחַ מְצוּיָה, הָעוֹבֶרֶת בִּשְׁנִיָּה אַחַת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רֶגֶל, מְסוֹבֶבֶת אֶת כַּנְפֵי הַטַּחֲנָה שִׁשָּׁה־עָשָׂר סִבּוּבִים בְּדַק אֶחָד, וּבְיוֹתֵר מִזֶּה אֵין צֹרֶךְ.”

“אִם כֵּן,” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי רוּחַ זוֹ, רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הַנּוֹשֶׁבֶת עַכְשָׁו, יָפָה הִיא לְצָרְכֵּנוּ. הָבָה נַטִּיל עָלֶיהָ עֲבוֹדָה!”

וְכֵיוָן שהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מִתְאַוִּים בְּיוֹתֵר לְמַהֵר וְלִטְעֹם טַעֲמָהּ שֶׁל פַּת לֶחֶם מִתְּבוּאַת הָאִי לִינְקוֹלְן, נִזְדָּרְזוּ מִיָּד לְהָבִיא אֶת הַטַּחֲנָה לִידֵי פְּעֻלָּה. עוֹד בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם טָחֲנוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה בּוּשְׁלִים שֶׁל דָּגָן וּלְמָחָר הִתְנוֹסְסָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כִּכַּר־לֶחֶם נָאָה לִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית. אָמְנָם לֶחֶם זֶה קְצָת קָשֶׁה הָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁאָפוּהוּ בִּשְׁמָרִים, וּבְכָל זֹאת אֲכָלוּהוּ לְתֵאָבוֹן וּבַהֲנָאָה שֶׁאֵין הַפֶּה יָכֹל לְאָמְרָהּ!

וְהָאַלְמוֹנִי טֶרֶם שָׁב. פְּעָמִים הַרְבֵּה שׁוֹטְטוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט בַּיַּעַר אֲשֶׁר בִּמְסִבֵּי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא פָּגְעוּ אוֹתוֹ אַף לֹא מָצְאוּ אֶת עִקְּבוֹתָיו. הֵעָדְרוֹ הַמְמֻשָּׁךְ עוֹרֵר דְּאָגָה רַבָּה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אָמְנָם פֶּרֶא־אָדָם זֶה שֶׁל הָאִי תָּבוֹר וַדַּאי לֹא חָסֵר מְזוֹנוֹת בְּיַעֲרֵי הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק הָעֲשִׁירִים בְּכָל מִינֵי עוֹפוֹת וְחַיּוֹת, אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשׁשׁ שֶׁיַּחֲזֹר לְמִדּוֹתיו הַיְשָׁנוֹת, וְחַיֵּי הַדְּרוֹר יְעוֹרְרוּ בְּקִרְבּוֹ שׁוּב פַּעַם אֶת הַיְצָרִים שֶׁל חַיָּה רָעָה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא זָז כּוֹרֶשׁ סְמִית מִדַּעְתּוֹ, כִּי הַבּוֹרֵחַ שׁוֹב יָשׁוּב.

“מֻבְטָחְנִי שֶׁשּׁוֹב יָשׁוּב!” הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר מִתּוֹךְ אֲמוּנָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה מִלֵּב חֲבֵרָיו. “כָּל זְמָן שֶׁאֻמְלָל זֶה נִמְצָא בְּאִי תָּבוֹר, יָדַע שֶׁבּוֹדֵד הוּא לְנַפְשׁוֹ. עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ יוֹדֵעַ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְּצַפִּים לוֹ! כֵּיוָן שֶׁבַּעַל־תְּשׁוּבָה אֻמְלָל זֶה סִפֵּר אֶת מַחֲצִית קוֹרוֹת חַיָּיו לְשֶׁעָבַר, חֲזָקָה עָלָיו שֶׁיָּשׁוּב לְסַפֵּר אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו כֻּלָּן, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה יִהְיֶה לָנוּ!”

וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם וּנְבוּאָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִתְאַמָּתָה.

בַּשְּׁלִישִׁי לְדֵצֶמְבֶּר יָרַד הֶרְבֶּרְט מֵעַל רָמַת הַמַּרְאָה הַנִּרְחָב וְהָלַךְ לָדוּג דָּגִים עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הַדְּרוֹמִית. הוּא הָיָה מְחֻסַּר נֶשֶׁק, כִּי עַד עַכְשָׁו לֹא רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צֹרֶךְ לִנְהֹג זְהִירוּת, לְפִי שֶׁבְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי לֹא נִרְאֲתָה מֵעוֹלָם שׁוּם חַיָּה רָעָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדָה בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב הָיוּ עֲסוּקִים בַּקָּמִינִים בַּעֲשִׂיַּת סוֹדָה, כִּי אוֹצַר הַסַּבּוֹן נִתְרוֹקֵן כֻּלּוֹ.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה:

“הוֹשִׁיעוּנִי! הַצִּילוּנִי!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב הָיוּ רְחוֹקִים יוֹתֵר מִדַּי וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַצְּעָקָה, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף וְנֶב קָפְצוּ וְיָצְאוּ מֵחֲצַר הָעוֹפוֹת וְרָצוּ בִּמְהִירוּת אֶל הַיְאוֹר.

אֲבָל הָאַלְמוֹנִי, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא שִׁעֵר שֶׁהוּא נִמְצָא בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם, קִדְּמָם. הוּא עָבַר בִּקְפִיצָה אַחַת אֶת פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין, שֶׁהִפְרִיד אֶת הָרָמָה מִן הַיַּעַר, וּבִן־רֶגַע הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמַע קוֹל הַצְּעָקָה.

שָׁם עָמַד הֶרְבֶּרְט וּלְפָנָיו יָגוּאַר אָיֹם, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְאוֹתוֹ הַיָּגוּאַר אֲשֶׁר הוּמַת עַל כֵּף־הַזּוֹחֵל. אֲחוּז חֲרָדָה לְמַרְאֵה הַחַיָּה, שֶׁנִּתְקַל בָּהּ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, נִלְחַץ אֶל אַחַד הָעֵצִים, תַּחַת אֲשֶׁר הַחַיָּה כָּרְעָה רָבְצָה עַל הַקַּרְקַע כְּדֵי לִקְפֹּץ עָלָיו… בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׂתָּעֵר הָאַלְמוֹנִי עַל פְּרִיץ הַחַיּוֹת וּבְיָדוֹ אֵין מְאוּמָה זוּלָתִי סַכִּין. אָז הֵסֵב פְּרִיץ הַחַיּוֹת אֶת פָּנָיו מִן הָעֶלֶם וְהִתְנַפֵּל בַּחֲמַת זַעַם עַל אוֹיְבוֹ הֶחָדָשׁ.

הַמִּלְחָמָה לֹא אָרְכָה אֶלָּא שָׁעָה קַלָּה. הָאַלְמוֹנִי הָיָה בַּעַל כֹּחַ אַדִּיר וּזְרִיזוּתוֹ הָיְתָה מֻפְלָאָה. בְּיָד חֲזָקָה תָּפַשׂ אֶת הַיָּגוּאַר בִּגְרוֹנוֹ כְּמוֹ בִּצְבָת, וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לַחֲבָטוֹת שֶׁפְּרִיץ הַחַיּוֹת חָבַט בְּצִפָּרְנָיו אֶת בְּשָׂרוֹ עַד זוֹב דָּם, וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה תָּקַע אֶת סַכִּינוֹ בְּלִבּוֹ.

הַיָּגוּאַר נָפַל אַרְצָה וּמְנַצְּחוֹ דְחָפָהוּ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה בִּבְעִיטַת רֶגֶל. בּוֹ בָּרֶגַע בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְקוֹם הַקְּרָב, וְהָאַלְמוֹנִי כְּבָר אָמַר לִבְרֹחַ שׁוּב, אֶלָּא שֶׁהֶרְבֶּרְט הֶחֱזִיק בּוֹ וְקָרָא:

“לֹא! לֹא! אַל תֵּלֵךְ מִזֶּה!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הָאַלְמוֹנִי, אֲשֶׁר בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ הוֹלֵךְ וּבָא אֵלָיו רָעַם פָּנִים. מִכְּתֵפוֹ שָׁתַת דָּם מִבַּעַד לְקִרְעֵי בִּגְדוֹ, אַךְ הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לַדָּבָר.

“יְדִידִי,” עָנָה וְאָמַר אֵלָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָכֵן חוֹבָה גְדוֹלָה, חוֹבָה שֶׁל הַכָּרַת טוֹבָה הִטַּלְתָּ עָלֵינוּ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ. כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נֶפֶשׁ יְלָדֵנוּ סִכַּנְתָּ אֶת חַיֶּיךָ!”

“חַיַּי!” מִלְמֵל הַנָּכְרִי. “מָה עֶרְכָּם? פָּחוֹת מֵאֶפֶס!”

“נִפְצַעְתָּ?”

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.”

“הֲתּוֹשִׁיט לִי יָדֶךָ?”

וְהֶרְבֶּרְט רָצָה לְהַחֲזִיק בַּיָּד אֲשֶׁר הִצִּילָה אֶת חַיָּיו, אֲבָל הָאַלְמוֹנִי שִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ, חָזֵהוּ הִתְרוֹמֵם, מֶבָּטָיו קָדְרוּ, וְכַנִּרְאֶה רָצָה לִבְרֹחַ, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד כָּבַשׁ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר בְּקוֹל קָשֶׁה:

“מִי אַתֶּם? וּמָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי?”

זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ לָדַעַת אֶת קוֹרוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּכִּיר אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם הֵם, יִפְתַּח אֶת פִּיו וִיסַפֵּר אֶת קוֹרוֹת עַצְמוֹ?

בְּקִצּוּר מִלִּים סָח לוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת כָּל הָעוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם מֵאָז הִפְלִיגוּ בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מֵרִיצְ’מוֹנְד, אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ לְהוֹשִׁיעַ לְנַפְשָׁם וְאֶת פָּרָשַׁת מְקוֹרוֹת־הַמִּחְיָה שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם בַּעֲמַל כַּפֵּיהֶם.

הָאַלְמוֹנִי הִקְשִׁיב אֶת דְבָרָיו בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר.

אַחֵר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִגִּיד לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר מִי וָמִי הֵם כֻּלָּם, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף, וְנֶב וְהוּא עַצְמוֹ, וְהוֹסִיף וְאָמַר, כִּי שִׂמְחָתָם עַל הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ, שֶׁנִּתְוַסֵּף עֲלֵיהֶם עִם חֲזִירָתָם מִן הָאִי תָּבוֹר, גְּדוֹלָה הָיְתָה מִכָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁשָּׂמְחוּ מֵאָז בָּאוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָדְמוּ פְּנֵי הָאַלְמוֹנִי וְהוּא הֵשַׁח רֹאשׁוֹ וְנָבוֹךְ עַד מְאֹד.

“וְעַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה מִי אָנוּ,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “רְצוֹנְךָ לְהוֹשִׁיט לָנוּ יָדֶךָ?”

“לֹא!” הֵשִׁיב הָאַלְמוֹנִי בְּקוֹל דְּמָמָה, "לֹא! אֲנָשִׁים כֵּנִים אַתֶּם, אֲנָשִׁים יְשָׁרִים! וַאֲנִי!…

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר

פְּרִישׁוּת מִן הַבְּרִיּוֹת – בַּקָּשַׁת הָאַלְמוֹנִי – הַפֶרְמָה אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה – זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה! – רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה.” נֶעֱזָב עַל הָאִי תָּבוֹר – יָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – הַתְּעוּדָה רַבַּת־הַמִּסְתּוֹרִין

דִּבְרֵי הָאַלְמוֹנִי הָאַחֲרוֹנִים אִשְּׁרוּ וְקִיְּמוּ אֶת הַשְׁעָרוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אָדָם זֶה חָטָא חֲטָאָה גְדוֹלָה לְשֶׁעָבַר. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת נִתְמָרְקָה חַטָּאתוֹ, הִנֵּה הַכָּרָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל עַצְמוֹ טֶרֶם נָתְנָה לוֹ כִּפּוּרִים עָלֶיהָ. אָמְנָם חוֹטֵא זֶה נָשָׂא וְסָבַל יִסּוּרִים שֶׁל נֹחַם וְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָשׁ אֶת עַצְמוֹ כַּדַּאי וְהָגוּן לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשַׁת יְדִידָיו הַחֲדָשִׁים וּלְהוֹשִׁיט לַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כְּמוֹתָם אֶת יָדוֹ זוֹ, שֶׁהַלָּלוּ רָצוּ לְחַבְּקָה מִתּוֹךְ הַכָּרַת טוֹבָה עֲמֻקָּה! וּבְכָל זֹאת לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה בַּיָּגוּאַר שׁוּב לֹא חָזַר הַיַּעֲרָה, אֶלָּא הִתְגּוֹרֵר מִן הוּא וָהָלְאָה בִּמְסִבֵּי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מֶה הָיָה הַסּוֹד אֲשֶׁר צָפַן בְּלִבּוֹ אָדָם זֶה? הֲיִפְתַּח בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת פִּיו וִיגַלֶּה אֶת הַתַּעֲלוּמָה? אַךְ לֶעָתִיד פִּתְרוֹנִים! בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהָאֲנָשִׁים הֶחֱלִיטוּ שֶׁלֹּא לְשָׁאֳלוֹ לְעוֹלָם עַל דְּבַר הַסּוֹד הַכָּמוּס עִמּוֹ וְלִחְיוֹת עִמּוֹ כְּאִלּוּ לֹא מָתְחוּ עָלָיו שׁוּם חֲשָׁד.

יָמִים אֲחָדִים נָהֲגוּ חַיֵּי הַחֲבוּרָה כְּמִנְהָגָם. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עָבְדוּ אֶת עֲבוֹדָתָם יַחַד וְעָסְקוּ פַּעַם בִּמְלֶאכֶת כִּימִיקָאִים וּפַעַם בִּמְלֶאכֶת פִיסִיקָאִים. הַכַּתָּב לֹא עָזַב אֶת הָאִינְגֵ’נֵר אֶלָּא עַל מְנָת לָלֶכֶת לָצוּד צַיִד עִם הֶרְבֶּרְט, כִּי מִתְיָרֵא הָיָה לָתֵת לָעֶלֶם לְשׁוֹטֵט בַּיַּעַר יְחִידִי. וְגַם יְדֵי נֶב וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ מְלֵאוֹת תָּמִיד עֲבוֹדָה, הַיּוֹם בָּאֻרְווֹת וּבַחֲצַר־הָעוֹפוֹת וּלְמָחָר בַּגְּדֵרָה. מִלְּבַד הַמְּלָאכָה שֶׁעָסְקוּ בָּהּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית־עַצְמוֹ.

הָאַלְמוֹנִי עָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּיחִידוּת וּבִפְנֵי עַצְמוֹ וְנָהַג שׁוּב כְּמִנְהָגוֹ הַקּוֹדֵם, לֹא אָכַל עַל שֻׁלְחַן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, הָיָה יָשֵׁן תַּחַת הָאִילָנוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הָרָמָה וּמָנַע עַצְמוֹ מִלָּבוֹא בְּמַגָּע עִם שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת. דּוֹמֶה הָיָה בֶּאֱמֶת כְּאִלּוּ חֶבְרַת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִצִּילוּהוּ הָיְתָה קָשָׁה עָלָיו מִנְּשׂוֹא!

“אִם כֵּן הוּא,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “מִפְּנֵי מָה אֵפוֹא בִּקֵשׁ עֶזְרָה מִן הַבְּרִיּוֹת? מִפְּנֵי מָה שָׁלַח עַל פְּנֵי הַיָּם אֶת הַכְּתָב שֶׁמָּצָאנוּ?”

“סוֹפוֹ שֶׁיַּגִּיד לַנּוּ אֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ תְּשׁוּבָה אֶחָת.

“אֲבָל אֵימָתָי?”

“אוּלַי קֹדֶם מִכְּפִי שֶׁאַתָּה סָבוּר, פֶּנְקְרוֹף.”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, יוֹם וִדּוּיוֹ קָרוֹב הָיָה.

בָּעֲשִׂירִי לְדֵצֶמְבֶּר, שָׁבוּעַ אֶחָד לְאַחַר תְּשׁוּבָתוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, בָּא הָאַלְמוֹנִי אֵצֶל כּוֹרֶשׁ וְאָמַר אֵלָיו בְּקוֹל הַכְנָעָה:

“אֲדוֹנִי, בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ.”

“דַּבֶּר נָא אֶת דְּבָרֶיךָ,” עָנָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר; “וְאוּלָם קֹדֶם כֹּל, הַרְשֵׁנִי נָא לְהַגִּיד לְךָ דָּבָר.”

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶאְדִּימוּ פְּנֵי הָאַלְמוֹנִי וְהוּא בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵבִין יָפֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל חוֹטֵא זֶה, אֲשֶׁר וַדַּאי מִתְיָרֵא הָיָה שֶׁמָּא יִשְׁאָלֵהוּ הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲבָרוֹ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ וְלֹא נְתָנָהוּ לָלֶכֶת.

“רֵעַ,” עָנָה וְאָמַר לוֹ, “הֱוֵה יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא רַק חֲבֵרֶיךָ אָנוּ אֶלָּא אוֹהֲבֶיךָ וִידִידֶיךָ. זֶה הַדָּבָר שֶׁהָיָה עִם לְבָבִי לְהַגִּיד לְךָ, וְעַתָּה דַבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ, כִּי שׁוֹמֵעַ אֲנִי.”

הָאַלְמוֹנִי הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל עֵינָיו. רֶטֶט חָלַף אֶת גּוּפוֹ וּרְגָעִים אֲחָדִים לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

“אֲדוֹנִי,” פָּתַח לְבַסּוֹף, “בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ חֶסֶד.”

“וּמַהוּ?”

“בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה מִילִין מִזֶּה, לְרַגְלֵי הָהָר, יֵשׁ לָכֶם גְּדֵרָה לְבַהֲמוֹת־בָּיִת. הַבְּהֵמוֹת הָאֵלֶּה טְעוּנוֹת פִּקּוּחַ וְטִפּוּל. אֶפְשָׁר תַּרְשֵׁנִי לָדוּר שָׁם יַחַד עִם הַבְּהֵמוֹת?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִבִּיט שָׁעָה קַלָּה מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל חֶמְלָה עֲמֻקָּה. אַחַר עָנָה וְאָמָר:

“יְדִידִי, עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאֵין בַּגְּדֵרָה אֶלָּא רְפָתִים, שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת בְּיוֹתֵר אֲפִילוּ לַבְּהֵמוֹת…”

“אֵין דָּבָר, אֲדוֹנִי, לְמִשְׁכָּנִי אֲנִי תִּהְיֶינָה טוֹבוֹת לְמַדָּי.”

“יְדִידִי,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָנוּ לֹא נְסָרֵב לְעוֹלָם לְכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ. אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָדוּר בַּגְּדֵרָה, יְהִי כֵן. אֲבָל יָדֹעַ תֵּדַע, שֶׁאִם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לָבוֹא אֵלֵינוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אוֹרֵחַ רָצוּי וְחָבִיב תִּהְיֶה לָנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְאוּלָם הוֹאִיל וְגָמַרְתָּ לָדוּר בַּגְּדֵרָה, נִשְׁתַּדֵּל לְהַתְקִין לְךָ שָׁם דִּירָה נוֹחָה.”

“אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר, אָדוּר בַּאֲשֶׁר אָדוּר.”

“יְדִידִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּשֶׁהוּא מַדְגִּישׁ בַּחֲבִיבוּת מִלָּה זוֹ הַדְגָּשָׁה יְתֵרָה, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לָתֵת לָנוּ לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן זֶה כָּל מַה שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת לְפִי שִׁקּוּל דַּעְתֵּנוּ אָנוּ.”

“קַבֵּל נָא אֶת תּוֹדָתִי, אֲדוֹנִי,” אָמַר הָאַלְמוֹנִי וּמִיָּד הָלַךְ לוֹ.

הָאִינְגֵ’נֵר מִהֵר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי, וּמִיָּד הָחְלַט לִבְנוֹת בְּתוֹךְ הַגְּדֵרָה בֵּית־עֵצִים קָטֹן נוֹחַ וּמְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ.

בּוֹ בַּיוֹם עַצְמוֹ הָלְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל הַגְּדֶרֶת וְהֵבִיאוּ עִמָּם אֶת כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַדְּרוּשִׁים. וְלֹא עָבַר שָׁבוּעַ יָמִים וְהַבַּיִת עָמַד עַל מְכוֹנוֹ מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַבֵּל אֶת הַדַּיָּר שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה בָּנוּי בְּרוּם שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הָרְפָתִים, וּמִמְּקוֹם עֶמְדָּתוֹ קַל הָיָה לְהַשְׁגִּיחַ עַל עֵדֶר הַבְּהֵמוֹת, אֲשֶׁר מִסְפָּרָן הִגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן לִשְׁמוֹנִים גֻּלְגָּלוֹת. מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, הִכְנִיסוּ בּוֹ מִטָּה, שֻׁלְחָן, סַפְסָל וְאָרוֹן וְגַם כְּלֵי־נֶשֶׁק, צָרְכֵי־יְרִיָּה וּכְלֵי־מְלָאכָה. הָאַלְמוֹנִי עֲדַיִן לֹא רָאָה אֶת הַדִּירָה שֶׁהִתְקִינוּ לוֹ וְהִנִּיחַ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִבְנוֹתָהּ בִּלְעָדָיו. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן עָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַל גַּבֵּי הָרָמָה, וְכַנִּרְאֶה רָצָה לְסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁתִּהְיֶה גְמוּרָה כָּל צָרְכָּהּ. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר עָדַר אֶת כָּל הָאֲדָמָה וְהִכְשִׁיר אוֹתָהּ יָפֶה לִזְרִיעָה.

בְּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר נִגְמַר מַעֲשֵׂה סִדּוּר הַבַּיִת וַעֲרִיכָתוֹ. הָאִינְגֵ’נֵר הוֹדִיעַ לָאַלְמוֹנִי כִּי הַדִּירָה שֶׁלּוֹ מוּכָנָה, וְהַלָּז עָנָה שֶׁעוֹד הָעֶרֶב יָשִׂים אֶת מִשְׁכָּנוֹ שָׁם וְיָלוּן בָּהּ.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הִתְכַּנְּסוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שְׁמוֹנֶה – הִיא הַשָּׁעָה, שֶׁבָּהּ צָרִיךְ הָיָה חֲבֵרָם לִפְרשׁ מֵהֶם. הֵם לֹא רָצוּ לִהְיוֹת עָלָיו לְמַשָּׂא וְלַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַצֹּרֶךְ לְהִפָּרֵד מֵהֶם, מִדַּעְתָּם שֶׁהַפְּרֵדָה וַדַּאי תִּהְיֶה קָשָׁה לוֹ, וּלְפִיכָךְ הִנִּיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וְעָלוּ אֶל מְעוֹנָם.

עָבְרָה שָׁעָה מוּעָטָה מֵאָז יָשְׁבוּ וְסָחוּ בְּאוֹתוֹ הָאוּלָם וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל דְּפִיקָה קַלָּה עַל הַדֶּלֶת, וּבוֹ בָּרֶגַע נִכְנַס הָאַלְמוֹנִי אֶל הָאוּלָם, וּבְלִי שׁוּם דִּבְרֵי עֲקִיפִין וְהַקְדָּמוֹת פָּתַח וְאָמָר:

“אֲדוֹנַי, לִפְנֵי עָזְבִי אֶתְכֶם, כַּדַּאי הוּא שֶׁתֵּדְעוּ אֶת פָּרָשַׁת קוֹרוֹתַי, וְהִנְנִי לְסַפְּרָהּ לָכֶם.”

הַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת הַלָּלוּ עָשׂוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּלֵב סְמִית וַחֲבֵרָיו.

הָאִינְגֵ’נֵר קָם מִמְּקוֹמוֹ וְעָנָה וְאָמָר:

“אֵין אָנוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ דָבָר. הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהַחֲרִישׁ…”

“חוֹבָתִי הִיא לְדַבֵּר.”

“וּבְכֵן הוֹאֶל־נָא וָשֵׁב.”

“רְצוֹנִי לְדַבֵּר בָּעֲמִידָה.”

“דַּבֵּר, כִּי שׁוֹמְעִים אָנוּ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָאַלְמוֹנִי עָמַד בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאוּלָם וְהָיָה חָבוּי קְצָת בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית. רֹאשׁוֹ הָיָה מְגֻלֶּה, זְרוֹעוֹתָיו שְׁלוּבוֹת עַל לִבּוֹ וּמִתּוֹךְ עֲמִידָה זוֹ דִבֵּר אֶת דְבָרָיו כְּאָדָם הָאוֹנֵס עַצְמוֹ לְדַבֵּר. וְזוֹהִי פָּרָשַׁת הַסִּפּוּר, אֲשֶׁר סָח בְּקוֹל דְּמָמָה וְשׁוֹמְעָיו לֹא הִפְסִיקוּהוּ אַף פַּעַם:

"בְּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר שְׁנַת 1854 הִשְׁלִיכָה אֳנִיַּת הַקִּיטוֹר “דּוֹנְקַן”, שֶׁהָיְתָה שַׁיֶכֶת לְלוֹרְד שׁוֹטְלַנְדִּי אֶחָד וּשְׁמוֹ גְלֵנַרְוַן, אֶת עָגְנָהּ אֵצֶל הַכֵּף בֵּרְנוּלְיִי אֲשֶׁר בַּחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, בְּמַעֲלַת הָרֹחַב הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. בָּאֳנִיָּה זוֹ נִמְצָא הַלּוֹרְד גְלֵנַרְוַן, רַעֲיָתוֹ, מָיוֹר אֶחָד שֶׁל הַצָּבָא הָאַנְגְּלִי, גֵּאוֹגְרַף פְרַנְצִי, נַעֲרָה וְנַעַר. שְׁנֵי אֵלֶּה הָיוּ יַלְדֵי הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, אֲשֶׁר אֳנִיָּתוֹ “בְּרִיטַנְיָה” נִטְרְפָה בַּיָּם עַל אֲנָשֶׁיהָ וְעַל הַכְּבֻדָּה שֶׁבָּהּ שָׁנָה אַחַת קֹדֶם לָכֵן. מַנְהִיגָהּ שֶׁל “דּוּנְקַן” הָיָה הַקַּפִּיטַן מַנְגְלֶס וּמִסְפַּר מַלָחֶיהָ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר.

"וְהִנֵּה הֵסִּבָּה, שֶׁבִּגְלָלָהּ נִמְצָאָה אֳנִיָּה זוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן בַּחוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה.

"שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי כֵן מָצְאָה “דּוּנְקַן” בַּיָּם הָאִירְלַנְדִּי בַּקְבּוּק וּבוֹ פִּתְקָה כְּתוּבָה אַנְגְּלִית, גֶּרְמָנִית וּפְרַנְצִית. בְּפִתְקָה זוֹ נֶאֱמַר, כִּי שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי “בְּרִיטַנְיָה,” שֶׁנִּשְׁבְּרָה, הֲלֹּא הֵם הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּשְׁנֵי מַלָּחִים, נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים וּמָצְאוּ לָהֶם מִקְלָט בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, אֲשֶׁר מַעֲלַת הָרֹחַב וּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ וְכָךְ. וְהִנֵּה אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּאוֹתָהּ הַפִּתְקָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַעֲלַת הָאֹרֶךְ, כִּי מֵי הַיָּם שֶׁחָדְרוּ אֶל הַבַּקְבּוּק טִשְׁטְשׁוּ בְּמָקוֹם זֶה אֶת הַכְּתָב וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקָרְאוֹ.

"בַּפִּתְקָהּ נֶאֱמַר, שֶׁאוֹתָהּ הַיַּבָּשָׁה נִמְצְאָה בַּמַּעֲלָה 37°,11' שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי. כֵּיוָן שֶׁמַּעֲלַת הָאֹרֶךְ לֹא הָיְתָה יְדוּעָה, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לַעֲבֹר אֶת הָאֲרָצוֹת וְהַיַּמִּים אֲשֶׁר בְּמַעֲלַת הָרֹחַב הַשְּׁלשִׁים וְשֶׁבַע, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם יָשַׁב הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּשְׁנֵי הַמַּלָּחִים אֲשֶׁר עִמּוֹ.

"מֵאַחַר שֶׁפְּקִידוּת הַצִּי הָאַנְגְּלִי סֵרְבָה לַעֲרֹךְ חִפּוּשִׂים, הֶחְלִיט הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן לָצֵאת בְּעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקַּפִּיטַן הָאוֹבֵד, וּלְשֵׁם כָּךְ בָּא לִידֵי הֶסְכֵּם עִם בְּנֵי גְרַנְט, מֶרִי וְרָבֶּרְט. הוּא צִיֵּד אֶת “דּוּנְקַן” בְּכָל הַדָּרוּשׁ לְצֹרֶךְ נְסִיעָה אֲרֻכָּה, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְיַלְדֵי הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וְהָאֳנִיָּה יָצְאָה מִגְּלַזְגוֹ, פָּרְשָׁה אֶל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי, עָבְרָה אֶת מִפְרַץ מַגֵּלָן, שָׁטָה בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עַד פָּטָגוֹנִיָּה, אֲשֶׁר לְפִי הַבֵּאוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכְּתָב הַמְטֻשְׁטָשׁ שֶׁבַּפִּתְקָה שִׁעֲרוּ שֶׁהַקַּפִּיטַן גְּרַנְט נִמְצָא שָׁם בַּשֶּׁבִי בְּיַד יְלִידֵי הָאָרֶץ.

“דּוּנְקַן,” הוֹרִידָה אֶת נוֹסְעֶיהָ אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל פָּטָגוֹנִיָּה וְהִפְלִיגָה אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, כְּדֵי לָשׁוּב וּלְקַחְתָּם עִמָּהּ אֵצֶל כֵּף־קוֹרְיֵנְסֵס.

"לוֹרְד גְּלֵנַרְוַן עָבַר אֶת פָּטָגוֹנִיָּה הָלֹךְ וְנָסֹעַ בַּמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְהַשֶּׁבַע, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא מָצָא שָׁם אֶת עִקְבוֹת הַקַּפִּיטַן, חָזַר וְהִפְלִיג בִּשְׁלשָׁה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר בְּמֵי הָאוֹקְיָנוֹס עַל מְנָת לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשָׂיו.

"לְאַחַר שֶׁבִּקְרָה “דּוּנְקַן” לְלֹא תּוֹעֶלֶת אֶת הָאִיִּים טְרִיסְטָן דַה־קוּנְיָה וְאַמְסְטֶרְדַּם, שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל דַּרְכָּהּ, הִגִּיעָה בְּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר שְׁנַת 1854 אֶל כֵּף בֵּרְנוּלְיִי אֲשֶׁר עַל הַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי.

"לוֹרְד גְּלֵנַרְוַן נִתְכַּוֵּן לַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה אֶת אוֹסְטְרַלְיָה כְּשֵׁם שֶׁעָבַר אֶת אֲמֵרִיקָה, וּלְשֵׁם כָּךְ יָרַד אֶל הַחוֹף. בְּמֶרְחָק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים מִן הַחוֹף נִמְצְאָה חַוָּה אַחַת, וּבְעָלֶיהָ, אִישׁ אִירְלַנְדִּי, קִבֵּל אֶת הַנּוֹסְעִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאֵרַח אוֹתָם בְּבֵיתוֹ. לוֹרְד גְּלֵנַרְוַן סָח לְאוֹתוֹ הָאִירְלַנְדִּי אֶת מְגַמַּת נְסִיעָתוֹ וּשְׁאֵלָהוּ, שֶׁמָּא שָׁמַע דָּבָר עַל אֳנִיָּה אַנְגְּלִית בַּת שְׁלשָׁה תְּרָנִים וּשְׁמָהּ “בְּרִיטַנְיָה,” אֲשֶׁר נִשְׁבְּרָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בַּחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

"הָאִירְלַנְדִּי לֹא שָׁמַע מֵעוֹלָם דָּבָר עַל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה זֶה, אֲבָל לְמַרְבֶּה תִּמְהוֹנָם שֶׁל הַמְּסֻבִּים, הִתְעָרֵב אֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הָאִירְלַנְדִּי בַּשִּׂיחָה וְעָנָה וְאָמַר:

“אַלּוּפִי, תַּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לֵאלֹהִים! אִם הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים, הֲרֵיהוּ נִמְצָא עַל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה.”

“מִי אָתָּה?” שְׁאֵלָהוּ הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן.

“הִנְנִי אִישׁ שׁוֹטְלַנְדִּי כָּמוֹךָ, אַלּוּפִי,” הֵשִׁיב אוֹתוֹ הָאִישׁ! "הָיִיתִי אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, וְהִנְנִי אֶחָד הַמֻּצָּלִים מִן הָאֳנִיָּה “בְּרִיטַנְיָה” שֶׁטָּבָעָה.

"אוֹתוֹ הָאִישׁ נִקְרָא אַיְרְטוֹן, וְעַל פִּי הַתְּעוּדוֹת שֶׁבְּיָדוֹ הָיָה בֶּאֱמֶת רֹאשׁ הַמַּלָּחִים שֶׁל הָאֳנִיָּה “בְּרִיטַנְיָה.” אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהָאֳנִיָּה נִשְׁבְּרָה אֶל הַסְּלָעִים, נִפְּרַד מֵעַל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, וּמֵאָז סָבוּר הָיָה שֶׁהַקַּפִּיטַן יָרַד בִּמְצוּלוֹת יַחַד עִם כָּל אֲנָשָׁיו וְשֶׁרַק הוּא, אַיְרְטוֹן, לְבַדּוֹ נִשְׁאַר בַּחַיִּים בְּרֶדֶת “בְּרִיטַנְיָה” תְּהוֹמוֹת.

“אֲבָל,” הוֹסִיף וְאָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ, “לֹא בַּחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה אָבְדָה “בְּרִיטַנְיָה,” אֶלָּא בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי, וְאִם הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים, כְּכֹל הָאָמוּר בַּתְּעוּדָה שֶׁנִּמְצְאָה, הֲרֵי הוּא שָׁבוּי בְּיַד הָאוֹסְטְרָלִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ וְיֵשׁ לְחַפְּשׂוֹ בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי.”

"וּבְדַבֵּר הָאִישׁ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה קוֹלוֹ בָּטוּחַ וּמֶבָּטָיו שְׁלֵוִים, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל סָפֵק, שֶׁכָּל דְבָרָיו אֱמֶת. הָאִירְלַנְדִּי, שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּבֵיתוֹ זֶה יוֹתֵר מִשָּׁנָה, הֵעִיד עָלָיו שֶׁאִישׁ יָשָׁר הוּא. וּבְכֵן הֶאֱמִין הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן בְּיָשְׁרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּבְסָמְכוֹ עַל עֵדוּתוֹ הֶחֱלִיט לַעֲבֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה בְּדֶרֶךְ הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. אַיְרְטוֹן נִתְמַנָּה לְמַנְהִיגָהּ שֶׁל חֲבוּרַת הַתַּיָּרִים הַקְּטַנָּה, שֶׁחֲבֵרֶיהָ הָיוּ הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וְאִשְׁתּוֹ, שְׁנֵי הַיְּלָדִים, הַמָּיוֹר, הָאִישׁ הַפְרַנְצִי, הַקַּפִּיטַן מַנְגְלֶס וּמַלָּחִים אֲחָדִים, תַּחַת אֲשֶׁר “דּוּנְקַן” נִמְסְרָה לְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן, טוֹם אוֹסְטִין, שֶׁנִּצְטַוֶּה לָלֶכֶת אֶל מֶלְבּוּרְן וּלְחַכּוֹת שָׁם לְיֶתֶר פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן.

"בְּ 23 לְדֵצֶמְבֶּר שְׁנַת 1854 יָצְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לְדַרְכָּם.

"כָּאן הַמָּקוֹם לְהַגִּיד לָכֶם, שֶׁאוֹתוֹ אַיְרְטוֹן בּוֹגֵד הָיָה. אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ רֹאשׁ־הַמַּלָּחִים שֶׁל הָאֳנִיָּה “בְּרִיטַנְיָה,” אֶלָּא שֶׁנָּפְלָה מְרִיבָה בֵּינוֹ וּבֵין הַקַּפִּיטַן שֶׁלּוֹ וְהוּא הִתְנַכֵּל לְהַמְרִיד אֶת הַמַּלָּחִים וְלִתְפֹּשׂ אֶת הָאֳנִיָּה בְּיָדוֹ, וְעַל זֶה הוֹרִידָהוּ הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט בִּשְׁמִינִי לְאַפְּרִיל שְׁנַת 1852 עַל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה וַעֲזָבָהוּ שָׁם.

"מִכָּאן שֶׁנָּבָל זֶה לֹא יָדַע עַל שֶׁבֶר “בְּרִיטַנְיָה” כְּלוּם. הַדָּבָר נוֹדַע לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה אַךְ מִתּוֹךְ סִפּוּרוֹ שֶׁל גְּלֵנַרְוַן. מִיּוֹם שֶׁהַקַּפִּיטַן גְּרַנְט גֵּרְשָׁהוּ מִלְּפָנָיו, נַעֲשָׂה רֹאשׁ לְלַהֲקַת פּוֹשְׁעִים שֶׁבָּרְחוּ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְכִנָּה עַצְמוֹ בֶּן דְּזשׁוֹיְס, וְאִם הֵעֵז פָּנָיו וְאָמַר שֶׁהָאֳנִיָּה נִשְׁבְּרָה בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי, אִם פִּתָּה אֶת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן לֶאֱחֹז אֶת דַּרְכּוֹ לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר, הֲרֵי לֹא עָשָׂה זֹאת אֶלָּא מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַרְחִיק אֶת הַלּוֹרְד מֵעַל הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ וְלִתְפֹּשׂ אַחַר כָּךְ אֶת “דּוּנְקַן” וְלַעֲשׂוֹתָהּ לִסְפִינַת פִּירָטִים.

כָּאן הִפְסִיק הָאַלְמוֹנִי אֶת סִפּוּרוֹ לְרֶגַע אֶחָד; קוֹלוֹ רָעַד בְּדַבְּרוֹ, אֲבָל עַד מְהֵרָה הִתְחַזֵּק וְהוֹסִיף לְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"הַשַּׁיָּרָה הָלְכָה הָלֹךְ וְנָסֹעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ אוֹסְטְרַלְיָה. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁהִיא נִתְקְלָה בְּמִכְשׁוֹלִים וּבִפְגָעִים שׁוֹנִים, כִּי אַיְרְטוֹן, אוֹ בֶּן־דְּזשׁוֹיְס, שֶׁנָּהַג אוֹתָהּ, שָׁת יָדוֹ עִם לַהֲקַת הַפּוֹשְׁעִים הַבּוֹרְחִים, וּלְהָקָה זוֹ, שֶׁיָּדְעָה אֶת מְזִמָּתוֹ, יֵשׁ אֲשֶׁר הָלְכָה בְּעִקְּבוֹת הַשַּׁיָּרָה וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִקְדִּימָה אוֹתָהּ וְהָלְכָה לְפָנֶיהָ.

"בֵּינָתַיִם הִפְלִיגָה “דּוּנְקַן” אֶל מֶלְבּוּרְן, כְּדֵי לְתַקֵּן שָׁם אֶת בְּדָקֶיהָ. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְפַתּוֹת אֶת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן שֶׁיִּתֵּן פְּקֻדָּה לְהַעֲבִיר אֶת הָאֳנִיָּה מִמֶּלְבּוּרְן אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, אֲשֶׁר שָׁם יֵקַל לְאַנְשֵׁי הַלְּהָקָה לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וּלְתָפְשָׂהּ. אַיְרְטוֹן הֵבִיא אֶת אַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה אֶל תּוֹךְ יְעָרִים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הַחוֹף הַמִּזְרָחִי וְשָׁם הִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֹסֶר מְקוֹרוֹת מִחְיָה וְהָיוּ חַסְרֵי עֵזֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן שֶׁיִּשְׁלַח עַל יָדוֹ מִכְתָּב אֶל מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן שֶׁל “דּוּנְקַן”. בְּאוֹתוֹ הַמִּכְתָּב נִצְטַוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהוֹלִיךְ מִיָּד אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, אֶל מִפְרַץ־טוּפוֹלְד, שֶׁלֹּא הָיָה רָחוֹק מִמְּקוֹם עֶמְדָּתָהּ שֶׁל הַשַּׁיָּרָה אֶלָּא מַהֲלַךְ יָמִים אֲחָדִים. מִפְרָץ זֶה הָיָה הַמָּקוֹם, שֶׁלְּשָׁם הִזְמִין אַיְרְטוֹן אֶת בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ לְהִוָּעֵד עִמּוֹ.

"וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַמִּכְתָּב צָרִיךְ הָיָה לְהִמָּסֵר לְיָדוֹ, נִתְגַלְּתָה תַּרְמִיתוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד וְהוּא אָנוּס הָיָה לִבְרֹחַ. וְאַף עַל פִּי כֵן הִצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת הַמִּכְתָּב הַהוּא, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעוֹ עָלוּל הָיָה לִתְפֹּשׂ אֶת “דּוּנְקַן”, וּמִקֵּץ שְׁנֵי יָמִים הִגִּיעַ אֶל מֶלְבּוּרְן.

"עַד כָּאן הִצְלִיחַ הַפּוֹשֵׁעַ וּמְזִמָּתוֹ עָלְתָה בְּיָדוֹ. הוּא הָיָה מֻבְטָחַ שֶׁ’דּוּנְקַן' תּוּבָא אֶל מִפְרָץ־טוּפוֹלְד וְשָׁם יִתְפְּשׂוּהָ בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ וְיַהַרְגוּ אֶת מַלָּחֶיהָ וּבֶן־דְּזשׁוֹיְס יִהְיֶה לְשַׁלִּיט בַּיַּמִּים הַלָּלוּ… אֲבָל אֱלֹהִים סִכֵּל אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה.

"אַיְרְטוֹן בָּא אֶל מֶלְבּוּרְן וּמָסַר אֶת הַמִּכְתָּב לְיַד מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן, טוֹם אוֹסְטִין, וְהַלָּז מִלֵּא מִיָּד אֶת הַפְּקֻדָּה וְהִפְלִיג בַּיָּם. אֲבָל מִי יוּכַל לְתָאֵר אֶת מַפַּח נַפְשׁוֹ וְזַעְמוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִיצִיאָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה בַּיָּם, כִּי מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן הוֹלִיךְ אֶת אֳנִיָּתוֹ לֹא אֶל מִפְרַץ־טוּפוֹלְד, אֶלָּא אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה! הוּא עִרְעֵר עַל מַעֲשֵׂהוּ וּמָחָה כְּנֶגְדּוֹ, אֲבָל אוֹסְטִין הֶרְאָהוּ אֶת הַמִּכְתָּב!… וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַגֵּאוֹגְרַף הַפְרַנְצִי, שֶׁעָרַךְ אֶת הַמִּכְתָּב, כָּתַב בְּטָעוּת, שֶׁעַל הָאֳנִיָּה לָלֶכֶת אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה. אֵין זֹאת כִּי אִם מִן הַשָּׁמַיִם הִכְשִׁילוּהוּ בְּטָעוּת זוֹ!

"וּבְכֵן הוּפְרוּ עֲצוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן! הוּא נִסָּה לִמְרֹד וּלְהִתְקוֹמֵם, אֶלָּא שֶׁאֲסָרוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ בַּמִּשְׁמָר. וְכָךְ הוּבָא אַיְרְטוֹן אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, בְּלִי אֲשֶׁר יֵדַע מֶה הָיָה לַחֲבֵרָיו וּמַה גּוֹרָלוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן.

"עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַרְס הָיְתָה ‘דּוּנְקַן’ מְשׁוֹטֶטֶת בְּקִרְבַת הַחוֹף שֶׁל אֶרֶץ זוֹ. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁמַע אַיְרְטוֹן קוֹל יְרִיַּת כְּלֵי־תּוֹתָח! אֵלֶּה הָיוּ כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁל ‘דּוּנְקַן’, שֶׁהִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹל רַעֲמָם לִכְבוֹד הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ, שֶׁעָלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל הָאֳנִיָּה.

"וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

“לְאַחַר אַלְפֵי צָרוֹת וְסַכָּנוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן, עָלְתָה סוֹף סוֹף בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, אֶל מִפְרַץ־טוּפוֹלְד. וְהִנֵּה ‘דּוּנְקַן’ אֵינֶנָּהּ! הוּא טִלְגְּרֵף אֶל מֶלְבּוּרְן וּמִשָּׁם עָנוּהוּ לֵאמֹר: ‘דּוּנְקַן’ הִפְלִיגָה בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה בַּיָּם וְאֵין יָדוּעַ לְהֵיכָן.”

"אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן, שֶׁהָאֳנִיָּה הַיָּפָה שֶׁלּוֹ וַדַּאי נָפְלָה בְּיָדוֹ שֶׁל בֶּן־דְּזשׁוֹיְס וְנֶהֶפְכָה לָאֳנִיַּת־פִּירָטִים!

"וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּלֵּק הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן מִמְּגַמַּת מַסָּעוֹ וְהֶחֱלִיט לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים, כִּי הָיָה אִישׁ אַמִּיץ־רוּחַ וּנְדִיב־לֵב. הוּא שָׂכַר לוֹ אֳנִיַּת מִסְחָר וְהִפְלִיג אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה וְשָׁט הָלֹךְ וָשׁוּט בַּמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע, אֲבָל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ לֹא מָצָא: עִקְּבוֹת הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט לֹא נִגְלוּ לוֹ. לְעֻמַּת זֶה מָצָא, לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל, בַּחוֹף שֶׁכְּנֶגֶד אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלו, אֶת ‘דּוּנְקַן’, שֶׁהָיְתָה נְהוּגָה בְּיַד מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן וְזֶה חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת הָיָה מְצַפֶּה לְבִיאָתוֹ!

"הַדָּבָר הָיָה בַּשְּׁלִישִׁי לֶחָדָשׁ מַרְס שְׁנַת 1855 . בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חָזַר אֵפוֹא הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֶל “דּוּנְקַן” וּמָצָא שָׁם אֶת אַיְרְטוֹן. הַלּוֹרְד צִוָּה לַהֲבִיאֵהוּ לְפָנָיו וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּגִּיד לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַל אֹדוֹת הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט. אֲבָל אַיְרְטוֹן מֵאֵן לְדַבֵּר. אָז הוֹדִיעָהוּ הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן, כִּי בְּבוֹאָם אֶל הַחוֹף הַסָּמוּךְ יִמְסְרֵהוּ בִּידֵי פְּקִידֵי הָרָשׁוּת הַבְּרִיטִית. אֲבָל גַּם הָאִיּוּם הַזֶּה לֹא הוֹעִיל: אַיְרְטוֹן הָיָה כְּאִלֵּם וְלֹא פָּתַח אֶת פִּיו.

“דּוּנְקַן” חָזְרָה שׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ שֶׁהֻתְוָה לְפָנֶיהָ וְשָׁטָה בְּקַו הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. בֵּינָתַיִם קִבְּלָה הַגְּבֶרֶת גְּלֵנַרְוַן עַל עַצְמָהּ לְהַכְרִיעַ אֶת סֵרוּבוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד, וַעֲמָלָהּ הִצְלִיחַ בְּיָדָהּ. אַיְרְטוֹן הִבְטִיחַ לְהַגִּיד אֵת כָּל מַה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וּבִשְׂכַר זֶה בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן לְבַל יַסְגִּירֵהוּ בִּידֵי פְּקִידֵי הָרָשׁוּת הָאַנְגְּלִית, אֶלָּא יוֹרִידֵהוּ אֶל אֶחָד מֵאִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן שֶׁנִּכְסַף לָדַעַת אֵת כָּל מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, הִסְכִּים לַדָּבָר.

"אָז סִפֵּר לוֹ אַיְרְטוֹן אֶת מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, וְהַלּוֹרְד נוֹכַח, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין הוּא יוֹדֵעַ כְּלוּם מִכָּל מַה שֶׁעָבַר עַל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט מִיּוֹם שֶׁהַלָּז הוֹרִידָהוּ עַל יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה.

"וְאַף עַל פִּי כֵן קִיֵּם הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֶת הַבְטָחָתוֹ. “דּוּנְקַן” הוֹסִיפָה לָשׁוּט לְדַרְכָּהּ וְסוֹפָהּ שֶׁבָּאָה אֶל הָאִי תָּבוֹר. שָׁמָּה הוֹרִידוּ אֶת אַיְרְטוֹן וְשָׁם מָצְאוּ בְּדֶרֶךְ נֵס גַּם אֶת הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּשְׁנֵי אֲנָשָׁיו. וְאָכֵן אִי זֶה נִמְצָא בְּדִיּוּק בְּמַעֲלַת הָרֹחַב הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. עַל הַפּוֹשֵׁעַ נִגְזַר אֵפוֹא לָשֶׁבֶת בָּאִי הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה תַּחַת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהוֹרִידוּהוּ מֵעַל הָאֳנִיָּה, פָּנָה אֵלָיו הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וְאָמַר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

" – פֹּה, אַיְרְטוֹן, תֵּשֵׁב לְבָדָד, רָחוֹק מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת מֻבְדָּל מִבְּנֵי אָדָם. מִן הָאִי הַזֶּה לֹא תּוּכַל לִבְרֹחַ לְעוֹלָם. פֹּה תִּהְיֶה גַלְמוּד וְעָזוּב לְנַפְשֶׁךָ, וְרַק עֵינֵי אֱלֹהִים, הַצּוֹפוֹת סִתְרֵי לֵב אָדָם, תַּשְׁגַּחְנָה אֵלֶיךָ. אֲבָל אַתָּה לֹא תִּהְיֶה אָבוּד וְנֶעְלָם כַּאֲשֶׁר הָיָה הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט. וְאִם גַּם אֵינְךָ רָאוּי שֶׁבְּנֵי אָדָם יִזְכְּרוּךָ, לֹא יִמַּח בְּכָל זֹאת זִכְרְךָ מִלֵּב הַבְּרִיּוֹת. יוֹדֵעַ אֲנִי, אַיְרְטוֹן, אֶת מְקוֹם הֱיוֹתְךָ, וְיוֹדֵעַ אֲנִי אֵפוֹא אֶמְצָאֶךָ. לֹא אֶשְׁכַּח זֹאת לְעוֹלָם!"

"וְדוּנְקַן הֶעֶלְתָה אֶת מִפְרָשֶׂיהָ וְעַד מְהֵרָה נִסְתַּלְקָה וְנֶעֶלְמָה בֶּמֶּרְחַקִּים.

"הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְמַרְס שְׁנַת 1855.

"אַיְרְטוֹן נִשְׁאַר לְבָדָד, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר לֹא כְּלֵי־נֶשֶׁק, לֹא כְּלֵי־מְלָאכָה וְלֹא זְרָעִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפּוֹשֵׁעַ זֶה הָיָה לוֹ גַם בַּיִת לָשֶׁבֶת, הֲלֹא הוּא הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט הַיָּשָׁר בָּאָדָם. כָּאן נִגְזַר עָלָיו לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו וּלְמָרֵק מִתּוֹךְ יִסּוּרִים שֶׁל בְּדִידוּת אֶת מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה.

"אֲדוֹנִי! הוּא הִתְחָרֵט, הוּא בּוֹשׁ עַל פְּשָׁעָיו, הוּא הָיָה אֻמְלָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ! הוּא גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לָשׁוּב אֶל חֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם, אִם הַלָּלוּ יִזְכְּרוּהוּ וִישִׁיבוּהוּ בְּאַחַד הַיָּמִים מֵאִי גָלוּתוֹ! כַּמָּה גָדְלוּ יִסּוּרָיו שֶׁל עָלוּב זֶה! כַּמָּה עָמַל וְעָבַד כְּדֵי לְצָרֵף אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֶלְאָתָהּ עַל יְדֵי עֲבוֹדַת כַּפָּיִם! וְכַמָּה הִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לוֹ לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה!

"וְכָךְ עָבְרוּ עָלָיו שְׁנָתַיִם, כָּךְ עָבְרוּ עָלָיו שָׁלשׁ שָׁנִים. הַבְּדִידוּת דִּכְּאָה אֶת רוּחַ אַיְרְטוֹן לִבְלִי הָכִיל וְיוֹם יוֹם הָיָה צוֹפֶה וּמַבִּיט אִם אֵין אֳנִיָּה נִרְאֵית בְּאֹפֶק הָאִי שֶׁלּוֹ, וְיוֹם יוֹם הָיָה שׁוֹאֵל אֶת נַפְשׁוֹ אִם מָלֵא צְבָא עֲוֹנוֹ, אִם שָׁלְמוּ יְמֵי מוּסָרוֹ, וְאֵין קֵץ לְמַכְאוֹבָיו וְעִנּוּיָיו!

"אֲהָהּ! כַּמָּה אֲיֻמָּה הִיא הַבְּדִידוּת לְאָדָם אֲשֶׁר כִּלְיוֹתָיו יְיַסְרוּהוּ מוּסָר אַכְזָרִי!

"וְאוּלָם נִרְאֶה שֶׁבְּעֵינֵי יוֹשֵׁב מָרוֹם טֶרֶם נִתְמָרֵק עֲוֹנוֹ שֶׁל אֻמְלָל זֶה כָּל צָרְכּוֹ וְהוּא טֶרֶם נֶעֱנַשׁ עָלָיו דַּיּוֹ, כִּי הִתְחִיל חָשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה לְאַט לְאַט לְפֶרֶא־אָדָם! הוּא חָשׁ כִּי לְאַט לְאַט הֲרֵיהוּ הוֹלֵךְ וְנֶהְפָּךְ לְחַיָּה! אֵין הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר אֵימָתַי הָיָה הַדָּבָר, אִם מִקֵּץ שְׁנָתַיִם אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים לִבְדִידוּתוֹ, אֲבָל סוֹף סוֹף נַעֲשָׂה לִבְרִיָה עֲלוּבָה זוֹ שֶׁמְּצָאתֶם בְּאִי תָּבוֹר!

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ לְהַגִּיד לָכֶם, אֲדוֹנַי, שֶׁאַיְרְטוֹן וּבֶן־דְּזשׁוֹיְס וַאֲנִי – שְׁלָשְׁתָּם אָדָם אֶחָד הֵם!”

הַסִּפּוּר תַּם וְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו קָמוּ מִמְּקוֹמָם. קָשֶׁה לְתָאֵר כַּמָּה נִפְעַם לִבָּם בְּהִגָּלוֹת לִפְנֵיהֶם פָּרָשַׁת הָעֹנִי וְהַיִּסּוּרִים וְהַיֵּאוּשׁ הָעֲמֻקִּים לִבְלִי קֵץ, שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל אָדָם זֶה!

“אַיְרְטוֹן”, פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָכֵן פּוֹשֵׁעַ גָּדוֹל הָיִיתָ, וְאוּלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי יוֹשֵׁב מָרוֹם, שֶׁנּוֹסַרְתָּ עַל פִּשְׁעֲךָ מוּסָר קָשֶׁה, וְהוּא רָצָה אֶת עֲוֹנֶךָ, וּרְאָיָה לַדָּבָר, כִּי שָׁב וְהֶחֱזִירְךָ אֶל חֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם. אַיְרְטוֹן, עֲוֹנְךָ נִתְכַּפֵּר! רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת חָבֵר לָנוּ?”

אַיְרְטוֹן נִרְתַּע לְאָחוֹר.

“הֵא לְךָ יָדִי!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

אַיְרְטוֹן קָפַץ וְהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הַמּוּשָׁטָה לְנֶגְדּוֹ וּדְמָעוֹת גְּדוֹלוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ מֵעֵינָיו.

“רְצוֹנְךָ לָשֶׁבֶת בְּקִרְבֵּנוּ וְלִחְיוֹת עִמָּנוּ?” שְׁאֵלָהוּ סְמִית.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ סְמִית,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי עוֹד זְמָן־מָה, תְּנֵנִי לְהִתְבּוֹדֵד בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת שֶׁבַּגְּדֵרָה!”

“עֲשֵׂה כַּטוֹב בְּעֵינֶיךָ, אַיְרְטוֹן.”

אַיְרְטוֹן הִפְנָה שִׁכְמוֹ לָצֵאת, אֲבָל הָאִינְגֵ’נֵר עֲצָרָהוּ וְאָמַר:

“עוֹד דָּבָר אֶחָד לִי אֵלֶיךָ, יְדִידִי. הַגִּידָה לִי, כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַפְתָּ לִהְיוֹת בּוֹדֵד לְנַפְשְׁךָ, מִשּׁוּם מָה הִשְׁלַכְתָּ הַיָּמָּה אוֹתָהּ הַפִּתְקָה, שֶׁגִּלְּתָה לָנוּ אֶת מְצִיאוּתְךָ וְאֶת עִקְּבוֹתֶיךָ?”

“פִּתְקָה?” שָׁאַל אַיְרְטוֹן, אֲשֶׁר נִכָּר הָיָה שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ שֶׁל פִּתְקָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ הוּא נִשְׁאָל.

“אָמְנָם כֵּן. אוֹתָהּ הַפִּתְקָה שֶׁהָיְתָה אֲצוּרָה בַּבַּקְבּוּק שֶׁמָּצָאנוּ וַאֲשֶׁר בָּהּ נִקְבַּע בְּדִיּוּק מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי תָּבוֹר!”

אַיְרְטוֹן הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְהִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר עָנָה וְאָמָר:

“מֵעוֹלָם לֹא הֵטַלְתִּי הַיָּמָּה בַּקְבּוּק וּפִתְקָה בְּתוֹכוֹ!”

“מֵעוֹלָם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“מֵעוֹלָם!”

וְאַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַפֶּתַח וְיָצָא מִן הַבָּיִת.

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה־עָשָׂר

שִׂיחָה – כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט – רַעְיוֹן שֶׁעָלָה בְּלֵב הָאִינְגֵ’נֵר – טֵלֶגְרַף אֱלֶקְטְרִי – חוּטֵי־הַטֵּלֶגְרַף – הַסּוֹלְלָה הַגַּלְוָנִית – הָאָלֶף־בֵּית – עוֹנַת־שָׁנָה יָפָה – הַצְלָחַת הַקּוֹלוֹנְיָה – פוֹטוֹגְרָפִיָּה – מַרְאֵה שֶׁלֶג – שְׁתֵּי שָׁנִים עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן.

"כַּמָּה אֻמְלָל אָדָם זֶה! קָרָא הֶרְבֶּרְט לְאַחַר שֶׁהֵצִיץ בְּעַד הַפֶּתַח וְרָאָה אֶת אַיְרְטוֹן מַחֲלִיק וְיוֹרֵד בְּחֶבֶל הַמַּעֲלִית וְנֶעְלָם בְּמַחֲשַׁכִּים.

“סוֹפוֹ לְשׁוּב אֵלֵינוּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל בִּי, אֲדוֹנִי סְמִית,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? הֲיִתָּכֵן? לֹא אַיְרְטוֹן הוּא שֶׁהֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה? אִם כֵּן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הֵטִיל אוֹתוֹ?”

שְׁאֵלָה זוֹ הָיְתָה דָּבָר בְּעִתּוֹ וּצְרִיכָה הָיְתָה לִהְיוֹת נִשְׁאֶלֶת.

“אַךְ הוּא וְלֹא אַחֵר הֵטִיל אוֹתוֹ,” הֵשִׁיב נֶב, “אֶלָּא שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אֻמְלָל זֶה וַדַּאי כְּבָר הָיְתָה אָז מְטֹרָפָה לְמֶחֱצָה.”

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “וְהוּא עָשָׂה מָה שֶׁעָשָׂה בְּלִי דַעַת וּבְלִי הַכָּרָה.”

“אֵין הַדָּבָר נִתָּן לְהִתְפָּרֵשׁ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת; “וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי מֵבִין יָפֶה מֵהֵיכָן יָדַע אַיְרְטוֹן לִקְבֹּעַ בְּדִיּוּק אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי תָּבוֹר. הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ קֹדֶם שֶׁנְּטָשׁוּהוּ עַל הָאִי הֵם הֵם שֶׁהִמְצִיאוּ לְיָדוֹ אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת.”

“אֲבָל,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם בַּזְּמָן שֶׁכָּתַב אֶת הַפִּתְקָה עֲדַיִן לֹא נֶהְפַּךְ כֻּלּוֹ לְחַיָּה, וְאִם כְּבָר עָבְרוּ שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים מֵאָז הֵטִיל אוֹתָהּ הַיָּמָּה, מִשּׁוּם מַה לֹא נִשְׁחַת הַנְּיָר מֵחֲמַת רְטִיבוּת?”

“מִכָּאן מוּכָח,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן נִטְרְפָה עָלָיו בִּזְמָן מְאֻחָר מִכְּפִי שֶׁהוּא סָבוּר.”

“וַדַּאי כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁלּוּלֵא כֵן הָיָה הַדָּבָר אַךְ חִידָה סְתוּמָה.”

“אָמְנָם כֵּן, חִידָה סְתוּמָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה לֹא רָצָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה.

“אֲבָל כְּלוּם דִּבֵּר אַיְרְטוֹן אֶת הָאֱמֶת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

הֵן," הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא לְכָל פְּרָטָיו. הֲרֵינִי זוֹכֵר יָפֶה, שֶׁמִּכְתְּבֵי־הָעִתִּים פִּרְסְמוּ בִּזְמַנָּם יְדִיעוֹת עַל נִסְיוֹנוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וְעַל תּוֹצְאוֹת חִפּוּשָׂיו.”

“אַךְ אֱמֶת דִּבֵּר אַיְרְטוֹן,” הוֹסִיף כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אַל תְּפַקְפֵּק בַּדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהֲרֵי אֱמֶת זוֹ הָיְתָה קָשָׁה וְאַכְזְרִיָּה לוֹ בְּיוֹתֵר. אִם אָדָם מַרְשִׁיעַ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, הֲרֵיהוּ מְדַבֵּר אֱמֶת!”

לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְדֵצֶמְבֶּר, יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הַחוֹף וּמִשָּׁם עָלוּ עַל הָרָמָה, אֲבָל אֶת אַיְרְטוֹן שׁוּב לֹא מָצְאוּ שָׁם. הוּא הָלַךְ בַּלַּיְלָה אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְקָבַע אֶת דִּירָתוֹ שָׁם, וְיָפֶה עָשׂוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁהֶחְלִיטוּ לְעָזְבֵהוּ לְנַפְשׁוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַטְרִידוֹ. הַזְּמָן וַדַּאי יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וַחֲזָקָה עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶׁאֵין הַפִּתּוּיִים וְהַשִּׁדּוּלִים עֲלוּלִים לַעֲשׂוֹת.

הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב חָזְרוּ אֶל עֲבוֹדָתָם הָרְגִילָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב הָלְכוּ גַם הֵם לַעֲסֹק בְּמַעְבָּדָם אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים.

“יוֹדֵעַ אַתָּה, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כִּי הַבֵּאוּר שֶׁבֵּאַרְתָּ אֶתְמוֹל אֶת עִנְיַן הַבַּקְבּוּק לֹא הֵנִיחַ אֶת דַּעְתִּי כָּל עִקָּר! הֲיִתָּכֵן שֶׁאֻמְלָל זֶה כָּתַב אֶת הַפִּתְקָה וְהֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה וְשׁוּב אֵין הוּא זוֹכֵר שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה?”

“מִכָּאן מוּכָח אֵפוֹא, שֶׁלֹּא הוּא הֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה.”

“וּבְכֵן סָבוּר אַתָּה…”

“אֵינִי סָבוּר כְּלוּם, אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּשֶׁהוּא מַפְסִיק אֶת דִּבְרֵי הַכַּתָּב. “אֲנִי מְצָרֵף אֶת הַמְאֹרָע הַזֶּה אֶל שׁוּרַת הַמְאֹרָעוֹת הַסְּתוּמִים, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא עָלָה בְּיָדִי לְפָרְשָׁם!”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, כּוֹרֶשׁ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כָּאן נַעֲשִׂים מַעֲשִׂים הַנִּשְׂגָּבִים מִבִּינַת אָדָם! הַצָּלָתְךָ אַתָּה, הַתֵּבָה שֶׁנִּמְצְאָה עַל גַּבֵּי הַחוֹל, מְאֹרְעוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ, וְלַסּוֹף בַּקְבּוּק זֶה… כְּלוּם לֹא נִמְצָא לְעוֹלָם פִּתְרוֹן לַחִידוֹת הַלָּלוּ?”

“וַדַּאי מָצֹא נִמְצָא!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, “וַדַּאי מָצֹא נִמְצָא, וְאִלּוּ גַּם אֶצְטָרֵךְ לְשֵׁם כָּךְ לְחַטֵּט אֶת הָאִי הַזֶּה עַד לְמַעֲמַקָּיו!”

“אֶפְשָׁר שֶׁהַמִּקְרֶה יַמְצִיא לָנוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְתַעֲלוּמָה זוֹ!”

“הַמִּקְרֶה! אֵינֶנִּי מַאֲמִין בְּמִקְרֶה, סְפִּילֶט, כְּשֵׁם שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ תַּעֲלוּמוֹת וּמִסְתּוֹרִין בָּעוֹלָם. יֵשׁ סִבָּה לְכָל הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּאן וְאֶת הַסִּבָּה הַזֹּאת אֲגַלֶּה. בֵּינָתַיִם עָלֵינוּ לִהְיוֹת צוֹפִים וּמַבִּיטִים בְּשִׂים לֵב וְלַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ.”

הִגִּיעַ חֹדֶשׁ יָנוּאַר וְהִתְחִילָה שְׁנַת 1867. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָסְקוּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה בִּמְלָאכוֹת שֶׁל עוֹנַת הַקָּיִץ. בְּאוֹתָם הַיָּמִים עָבְרוּ הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט לְרֶגֶל עֲבוֹדָתָם עַל פְּנֵי הַגְּדֵרָה וְנוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי אַיְרְטוֹן קָבַע אֶת מִשְׁכָּנוֹ בַּבַּיִת שֶׁנִּבְנָה בִּשְׁבִילוֹ. הוּא טִפֵּל בָּעֵדֶר הַגָּדוֹל שֶׁנִּמְסַר לְהַשְׁגָּחָתוֹ וְנָטַל מֵחֲבֵרָיו אֶת הַטִּרְחָה לָבוֹא אֶל הַגְּדֵרָה אַחַת לִשְׁנַיִם אוֹ לִשְׁלשָׁה יָמִים. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַנִּיחַ אֶת אַיְרְטוֹן לִהְיוֹת בּוֹדֵד זְמָן הַרְבֵּה לְנַפְשׁוֹ וְהָיוּ מְבַקְרִים אוֹתוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.

עַל פִּי כַּמָּה סִמָּנִים בָּאוּ הָאִינְגֵ’נֵר וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט לִידֵי חֲשָׁשָׁה, שֶׁאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאִי טָעוּן הַשְׁגָּחָה יְדוּעָה, וּלְפִיכָךְ שָׂמוּ בִּטְחוֹנָם בְּאַיְרְטוֹן, שֶׁהוּא יוֹדִיעַ לְיוֹשְׁבַי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁיִּתְרַחֵשׁ שָׁם.

אֲבָל מַה יַעֲשֶׂה אַיְרְטוֹן אִם הַמִּקְרֶה יִתְרַחֵשׁ לְפֶתַע פִּתְאֹם וְיִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְהוֹדִיעַ עָלָיו לָאִינְגֵ’נֵר בִּמְהִירוּת יְתֵרָה? הֲלֹא מִלְּבַד הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהֵם מִן הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַחֲשׁוּ מְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים, אֲשֶׁר יִדְרְשׁוּ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה חִישׁ מַהֵר, כְּגוֹן הִתְגַּלּוּת אֳנִיָּה הָעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, שֶׁבֶר־אֳנִיָּה בְּקִרְבַת אוֹתוֹ הַחוֹף, בִּיאָתָם שֶׁל פִּירָטִים, וְכַדּוֹמֶה.

אִי לָזֹאת הֶחֱלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכוֹנֵן בֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הִתְחַבְּרוּת מְהִירָה.

בָּעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ יָנוּאַר הוֹדִיעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לַחֲבֵרָיו.

“אֲבָל מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“כְּלוּם יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לְכוֹנֵן טֵלֶגְרַף?”

“יֵשׁ וָיֵשׁ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

"טֵלֶגְרַף אֱלֶקְטְרִי? שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, אֱלֶקְטְרִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “יֵשׁ בְּיָדֵינוּ כָּל הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים לַעֲשׂוֹת סוֹלְלָה; רַק עֲשִׂיַּת חוּטֵי הַבַּרְזֶל תִּכְבַּד עָלֵינוּ, אֲבָל מְקַוֶּה אֲנִי לְהִתְגַּבֵּר גַּם עַל הַקֹּשִׁי הַזֶּה.”

“לְאַחַר שֶׁהַמִּפְעָל הַזֶּה יָקוּם וְיִהְיֶה,” אָמַר הַסַּפָּן, “שׁוּב לֹא אֶתְיָאֵשׁ מִן הַתִּקְוָה לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵנוּ טָסִים בְּאַחַד הַיָּמִים עַל פְּנֵי הָאִי בְּרַכֶּבֶת שֶׁל מְסִלַּת הַבַּרְזֶל!”

וּבְכֵן נִגְּשׁוּ אֶל הַמְּלָאכָה וְהִתְחִילוּ בְּחֶלְקָהּ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ, בַּעֲשִׂיַּת חוּטֵי הַבַּרְזֶל, שֶׁהֲרֵי אִם הַדָּבָר לֹא יַצְלִיחַ, אַךְ לְמוֹתָר יִהְיֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הַסּוֹלְלָה וְאֶת שְׁאָר הַתַּשְׁמִישִׁים.

הַבַּרְזֶל שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה מִן הַמִּין הַמְּשֻׁבָּח, וּמִשּׁוּם כָּךְ נוֹחַ הָיָה לְרַדְדוֹ וּלְמָתְחוֹ. הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין קֹדֶם כֹּל מַמְתֵּחַ־תַּיִל, הַיְנוּ, טַבְלָא שֶׁל פְּלָדָה הַמְנֻקָּבָה נְקָבִים חַדּוּדִים בַּעֲלֵי שִׁעוּרִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם מוֹתְחִים בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת חוּט הַבַּרְזֶל עַד שֶׁהוּא מִדַּקֵּק כְּדֵי הַשִּׁעוּר הָרָצוּי. אֶת טַבְלַת הַפְּלָדָה הַזֹּאת, שֶׁהִקְשׁוּהָ יָפֶה, שָׂמוּ בְּתוֹךְ דְּפוּס־עֵץ חָזָק שֶׁנִּקְבְּעָה עָמֹק בַּקַּרְקַע בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם הַגָּדוֹל, שֶׁבְּכֹחַ הַמֵּנִיעַ שֶׁלּוֹ אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְצֹרֶךְ מְלַאכְתּוֹ זוֹ.

סָמוּךְ לְאֶשֶׁד־הַמַּיִם עָמְדָה טַחֲנַת־הַלִבּוּד, שֶׁהָיְתָה בְּטֵלָה עַכְשָׁו מִמְּלָאכָה. וְהִנֵּה בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּגָּלִיל שֶׁלָּהּ לִמְתִיחַת הַתַּיִל.

הַמְּלָאכָה הָיְתָה קָשָׁה וְהִצְרִיכָה תְּשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה. קֹדֶם כֹּל, הִתְקִינוּ קְנֵי בַּרְזֶל אֲרֻכִּים וְדַקִּים, אֲשֶׁר אֶת קְצוֹתָם חִדְדוּ וְשִׁפּוּ בְּשׁוֹפִין. אַחַר הִכְנִיסוּ אֶת קְנֵי הַבַּרְזֶל הָאֵלֶּה אֶל תּוֹךְ הַנֶּקֶב הָרָחָב בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בְּטַבְלַת־הַפְּלָדָה וּמְתָחוּם בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַגָּלִיל עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי אֹרֶךְ שֶׁל שְׁלשִׁים רֶגֶל. אָז הֵסִירוּ אוֹתָם מֵעַל הַגָּלִיל שֶׁנִּתְכָּרְכוּ עָלָיו וְהִכְנִיסוּם בָּזֶה אַחַר זֶה אֶל תּוֹךְ שְׁאָר הַנְּקָבִים, שֶׁהָאֶחָד הָיָה דַק מֵחֲבֵרוֹ, וְכָךְ הָיוּ הוֹלְכִים וּמוֹתְחִים אוֹתָם עַד שֶׁסּוֹף סוֹף עָלוּ בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר חוּטֵי־בַּרְזֶל, שֶׁאָרְכָּם מֵאַרְבָּעִים עַד חֲמִשִּׁים רֶגֶל וְשֶׁאֶפְשָׁר הָיָה עַל נְקַלָּה לְקָשְׁרָם זֶה בָּזֶה וּלְמָתְחָם לְאֹרֶךְ הַשֶּׁטַח שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין אֲשֶׁר בֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

עֲבוֹדָה זוֹ נִמְשְׁכָה יָמִים אֲחָדִים, וְכֵיוָן שֶׁהָלְכָה וְנֶעֶשְׂתָה כַּשּׁוּרָה, הִטִּיל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל מוֹתְחֵי־תַּיִל עַל חֲבֵרָיו וְהוּא עַצְמוֹ הִתְחִיל מִתְעַסֵּק בַּעֲשִׂיַּת הַסּוֹלְלָה.

לְצֹרֶךְ מַטְרָתוֹ דְרוּשָׁה הָיְתָה סוֹלְלָה בַּעֲלַת זֶרֶם מַתְמִיד. מוּדַעַת הִיא, שֶׁהַסּוֹלְלוֹת שֶׁל עַכְשָׁו מִצְטָרְפוֹת עַל פִּי רֹב מִפַּחַם הַגַּז, מִצִּינְק וּמִנְּחשֶׁת. אֶת הַנְּחֹשֶׁת חָסֵר הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי כָּל חִפּוּשָׂיו לֹא הוֹעִילוּ לוֹ לְגַלּוֹת בְּאִי לִינְקוֹלְן אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל מַתֶּכֶת זוֹ, וּלְפִיכָךְ אָנוּס הָיָה לְוַתֵּר עָלֶיהָ. אֶת פַּחַם־הַגַּז, כְּלוֹמַר, אֶת הַגְּרָפִית הַקָּשָׁה הַמִּתְהַוָּה בְּרֵטוֹרְטוֹת שֶׁל בָּתֵּי הַחֲרשֶׁת לְגַז לְאַחַר הִתְפָּרְדוּת פַּחְמֵי הָאֶבֶן, אָמְנָם יָכֹל הָיָה לִיצוֹר בְּסִיּוּעַ שֶׁל מַכְשִׁירִים הַמְיֻחָדִים לַדָּבָר, אֲבָל הַתְקָנַת הַמַּכְשִׁירִים הַלָּלוּ הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. וַאֲשֶׁר לְצִינְק, הִנֵּה וַדַּאי יִזְכֹּר הַקּוֹרֵא שֶׁהַתֵּבָה שֶׁנִּמְצְאָה בְּכֵף־הַמְּצִיאָה הָיְתָה רְצוּפָה לוּחוּת שֶׁל מַתֶּכֶת זוֹ, וְעַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעָתָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַטָּרָה מְעֻלָּה.

לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת מְרֻבֶּה הֶחֱלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲרֹךְ סוֹלְלָה פְּשׁוּטָה, כְּאוֹתָהּ שֶׁהִמְצִיא בֵּקֵרֶל בִּשְׁנַת 1820 וַאֲשֶׁר אֵין בָּהּ אֶלָּא צִינְק בִּלְבָד. שְׁאָר הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים, הַיְנוּ, חֻמְצָה חַנְקָנִית וְאַשְׁלָג, הָיוּ בְּיָדוֹ.

וְזֶה מַעֲשֵׂה הַסּוֹלְלָה, אֲשֶׁר פְּעֻלַּת־הַגּוֹמְלִין שֶׁל הַחֻמְצָה וְהָאַשְׁלָג זוֹ עַל זֶה הוֹלִידָה בָּהּ אֶת הַזֶּרֶם הַגַּלְוָנִי:

הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין כְּלֵי־זְכוּכִית אֲחָדִים וּמִלֵּא אוֹתָם חֻמְצָה חַנְקָנִית. אֶת פִּי הַכֵּלִים הָאֵלֶּה סָתַם בִּמְגוּפָה, אֲשֶׁר דַּרְכָּה הֶעֱבִיר שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁקָּצֶהָ הַתַּחְתּוֹן הָיָה פָּקוּק בִּמְגוּפָה שֶׁל חֹמֶר מְעֻטֶּה בְּמַטְלִית וְיָרַד וְטָבַל בְּחֻמְצָה. אֶל תּוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת זוֹ יָצַק תְּמִסָּה שֶׁל אַשְׁלָג, שֶׁהִשִּׂיג עַל יְדֵי שְׂרֵפַת צְמָחִים שׁוֹנִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ פָּעֲלוּ הַחֻמְצָה וְהָאַשְׁלָג זוֹ עַל זֶה דֶרֶךְ מְגוּפַת הַחֹמֶר.

אַחַר נָטַל כּוֹרֶשׁ סְמִית שְׁתֵּי רְצוּעוֹת שֶׁל צִינְק וְהוֹרִיד אֶת הָאֶחָד אֶל תּוֹךְ הַחֻמְצָה הַחַנְקָנִית וְאֶת הַשֵּׁנִי אֶל תּוֹךְ תְּמִסַּת הָאַשְׁלָג, אֲשֶׁר בַּשְּׁפוֹפֶרֶת. וּמִיָּד נוֹלַד זֶרֶם שֶׁעָבַר מֵרְצוּעַת הַצִּינְק שֶׁבַּכְּלִי אֶל זוֹ שֶׁבַּשְּׁפוֹפֶרֶת; אֶת שְׁתֵּי הָרְצוּעוֹת קָשַׁר יַחַד בְּחוּט שֶׁל מַתֶּכֶת, וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה הָרְצוּעָה שֶׁבַּשְּׁפוֹפֶרֶת לְצִיר חִיּוּבִי, וְזֶה שֶׁבַּכְּלִי – לְצִיר שְׁלִילִי. כָּל כְּלִי וּכְלִי הוֹלִיד אֵפוֹא כָּךְ וְכָךְ זֶרֶם, וּבְהִצְטָרְפָם יַחַד הָיוּ לְסוֹלְלָה, שֶׁהָיְתָה מַסְפִּיקָה לְמַדַּי לְצָרְכֵי הַטֵּלֶגְרָפִיָּה הָאֱלֶקְטְרִית.

זוֹהִי פָּרָשַׁת הַמַּכְשִׁיר הַמְחֻכָּם וְהַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר שֶׁהִתְקִין הָאִינְגֵ’נֵר, כְּדֵי לְהָקִים עַל יָדוֹ חִבּוּר טֵלֶגְרָפִי בֵּין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבֵין הַגְּדֵרָה.

בְּשִּׁשָּׁה לְפֶבְּרוּאַר הִתְחִילוּ לְהָקִים אֶת הָעַמּוּדִים, שֶׁאִיזוֹלָטוֹרִים שֶׁל זְכוּכִית הָיוּ קְבוּעִים בָּהֶם וְשֶׁנּוֹעֲדוּ לְשַׁמֵּשׁ נוֹשְׂאֵי חוּט־הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר יִמָּתַח מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד הַגְּדֵרָה. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים נִמְתַּח הַחוּט וְהָיָה מוּכָן לְהַעֲבִיר אֶת הַזֶּרֶם הָאֱלֶקְטְרִי, הַמִּתְרוֹצֵץ בִּמְהִירוּת שֶׁל שֵׁשֶׁת אֲלָפִים קִילוֹמֶטְרִים בִּשְׁנִיָּה.

הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין שְׁתֵּי סוֹלְלוֹת: אַחַת בִּשְׁבִיל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְאַחַת בִּשְׁבִיל הַגְּדֵרָה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה צֹרֶךְ בִּמְסִירַת יְדִיעוֹת מְהִירוֹת מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בִּמְסִירַת יְדִיעוֹת מִכָּאן לְשָׁם.

תַּשְׁמִישֵׁי הַטֵּלֶגְרַף גּוּפָם הָיוּ פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר. קְצֵה חוּט הַבַּרְזֶל שֶׁבְּכָל תַּחֲנָה נִכְרַךְ עַל אֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַל גֶּזֶר בַּרְזֶל רַךְ, שֶׁפְּתִיל־בַּרְזֶל הָיָה כָּרוּךְ עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁקָּם חִבּוּר בֵּין שְׁנֵי הַצִּירִים, מִיָּד עָבַר הַזֶּרֶם מִן הַצִּיר הַחִיּוּבִי אֶל חוּט־הַבַּרְזֶל וּמִשָּׁם אֶל הָאֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט, שֶׁנַּעֲשָׂה מַגְנֵטִי דֶרֶךְ עֲרַאי, וְחָזַר דֶּרֶךְ הָאֲדָמָה אֶל הַצִּיר הַשְּׁלִילִי. אֲבָל אַךְ הִפְסִיקוּ אֶת הַזֶּרֶם, מִיָּד בֻּטַּל הַכֹּחַ הַמַּגְנֵטִי שֶׁל הָאֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט. וּבְכֵן דַּי הָיָה אַךְ לְהַצְמִיד אֶל הָאֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט גֶּזֶר־בַּרְזֶל רַךְ, אֲשֶׁר נִמְשַׁךְ בִּשְׁעַת עֲבָרַת הַזֶּרֶם וְחָזַר וְנָפַל עִם הַפְסָקַת הַזֶּרֶם. אֶל גֶּזֶר־בַּרְזֶל זֶה הִדְבִּיק כּוֹרֶשׁ סְמִית מַחַט אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַזֶּרֶם הִתְנוֹעֲעָה עַל פְּנֵי לוּחַ, שֶׁאוֹתְיוֹת הָאָלֶף־בֵּית הָיוּ רְשׁוּמוֹת עָלָיו, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הִגִּיעַ לִידֵי הַיְּכֹלֶת לְהָרִיץ דְּבָרִים מִתַּחֲנָה אֶל תַּחֲנָה.

כָּל הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נִגְמְרָה בִּשְׁנֵים־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵרִיץ כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה דֶּפֵּשָׁה אֶל הַגְּדֵרָה וְשָׁאַל אִם הַכֹּל שָׁם שָׁלוֹם, וּמִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים קִבֵּל תְּשׁוּבָה מֵאֵת אַיְרְטוֹן, “שֶׁהַכֹּל שָׁלוֹם.”

לְשִׂמְחַת פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה קֵץ. בְּכָל בֹּקֶר וּבְכָל עֶרֶב הָיָה מֵרִיץ טֵלֶגְרַמָּה אֶל הַגְּדֵרָה, וּמִיָּד הָיָה מְקַבֵּל מִשָּׁם תְּשׁוּבָה.

חִבּוּר טֵלֶגְרָפִי זֶה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי מַעֲלוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר: אַחַת, שֶׁנָּתַן לַקּוֹלוֹנִיסְטִים יְכֹלֶת לָדַעַת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אִם אַיְרְטוֹן נִמְצָא בַּגְּדֵרָה וְאִם אַיִן, וְהַשֵּׁנִית, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֶת אַיְרְטוֹן לִהְיוֹת שָׁרוּי בִּבְדִידוּת גְּמוּרָה. וְכָאן מָקוֹם לְהַגִּיד שֶׁלֹּא עָבַר שָׁבוּעַ שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לְבַקֵּר אֶת אַיְרְטוֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַיְרְטוֹן גּוּפוֹ הָיָה בָּא מִזְּמָן לִזְמָן אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְשָׁם הָיוּ מְקַדְּמִים אֶת פָּנָיו בַּחֲבִיבוּת יְתֵרָה.

הִנֵּה כִּי כֵן עָבְרָה עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה מִתּוֹךְ עֲבוֹדוֹת רְגִילוֹת. מְקוֹרוֹת הַמִּחְיָה שֶׁלָּהֶם, וּבְיִחוּד יְרָקוֹת וּתְבוּאָה, גָּדְלוּ וְעָצְמוּ מִיּוֹם לְיוֹם. הַצְּמָחִים שֶׁהוּבְאוּ מֵאִי תָּבוֹר נִקְלְטוּ וְעָלוּ יָפֶה. רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל שִוְּתָה לְעֵינֵי הָרוֹאִים מַרְאֶה לוֹקֵחַ לֵב. תְּבוּאַת הַקָּצִיר הָרְבִיעִי הָיְתָה מְבֹרָכָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא נִמְצָא אָדָם שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִטְרֹחַ וְלִבְדֹּק אִם בֶּאֱמֶת הִיא מְכִילָה אַרְבַּע מֵאוֹת מִילְיַארְדִּים גַּרְגְּרֵי־דָגָן וְאִם אָיִן. אָמְנָם פֶּנְקְרוֹף מִתְּאַוֶּה הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת, אֲבָל הָאִינְגֵ’נֵר הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁאֲפִילוּ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לִסְפֹּר מֵאָה וַחֲמִשִּׁים גַּרְגְּרִים בְּדַק אֶחָד, הַיְנוּ, תִּשְׁעַת אֲלָפִים גַּרְגְּרִים בְּשָׁעָה, לֹא יִגְמֹר אֶת הַסְּפִירָה אֶלָּא מִקֵּץ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמִיָּד הִסְתַּלֵּק הַסַּפָּן הַזָּרִיז מֵחֶפְצוֹ זֶה.

מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה וּבַיּוֹם הָיָה שׁוֹלֵט חֹם גָּדוֹל, אֲבָל לִפְנוֹת עֶרֶב הָיְתָה מְנַשֶׁבֶת רוּחַ־יָם אֲשֶׁר הֵפִיגָה אֶת הַחֹם הַלּוֹהֵט וְהֵבִיאָה לְדָרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֵילוֹת צוֹנְנִים מְשִׁיבֵי־נָפֶשׁ. פְּעָמִים הִתְחוֹלְלָה שׁוֹאַת גֶּשֶׁם, אֲשֶׁר אָמְנָם לֹא אָרְכָה זְמָן הַרְבֵּה, אֲבָל תַּחַת זֶה הִתְרַגְּשָׁה עַל הָאִי לִינְקוֹלְן בַּחֲמַת כֹּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת רוֹצְצוּ לַהֲבוֹת בְּרָקִים עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְהָרַעַם לֹא פָּסַק מִלְּהַרְעִים אֶת קוֹלוֹ הָאַדִּיר.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הִגִּיעָה הַקּוֹלוֹנְיָה לִידֵי הַפְרָחָה גְדוֹלָה. אוּכְלוֹסֶיהָ שֶׁל חֲצַר־הָעוֹפוֹת פָּרוּ וְרָבוּ בְּמִדָּה יְתֵרָה וְסִפְּקוּ שִׁפְעַת מְזוֹנוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְלַסּוֹף הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ, שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לְהַמְעִיט אֶת מִסְפָּרָם הַמְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר. גַּם הַחֲזִירִים כְּבָר הִמְלִיטוּ וְלָדוֹת, וְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁהַטִּפּוּל בְּבַעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ גָזַל מֵאֵת נֶב וּמֵאֵת פֶּנְקְרוֹף חֵלֶק גָּדוֹל מִזְּמַנָּם.

הָעֲרוֹדִים, שֶׁשְּׁנֵי עֲיָרִים נָאִים נוֹלְדוּ לָהֶם, שִׁמְּשׁוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּהֲמוֹת־רְכִיבָה לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט וּלְהֶרְבֶּרְט. הַכַּתָּב הוֹרָה אֶת הָעֶלֶם פֶּרֶק בִּרְכִיבָה, וְהַלָּז נַעֲשָׂה בִּמְרוּצַת הַיָּמִים פָּרָשׁ מְצֻיָּן. אֲבָל הָעֲרוֹדִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים גַּם בַּהֲמוֹת־מְשִׁיכָה, וְעִתִּים הָיוּ אוֹסְרִים אוֹתָם בַּעֲגָלָה, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עֵצִים וּפַחְמֵי־אֶבֶן אוֹ חֳמָרִים מִינֵרָלִיִּים שׁוֹנִים לְצָרְכּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן חָדְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. שָׁם לֹא פָּגַע בָּהֶם הַחֹם הַקָּשֶׁה מִנְּשֹׂוא, כִּי קַרְנֵי הַחַמָּה לֹא פָּרְצוּ כִּמְעַט בְּעַד הָעֲנָפִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁהִתְלַכְּדוּ מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. הֵם חָקְרוּ וְתָרוּ אֶת כָּל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר בְּשׁוּלֶיהָ עָבְרָה הַדֶּרֶךְ מִן הַגְּדֵרָה עַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הָאֶשֶׁד.

בְּצֵאתָם לְטִיּוּלֵי הַתִּיּוּר הַלָּלוּ הִזְדַּיְּנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָפֶה, כִּי עִתִּים נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם חֲזִירֵי־בָר אֲיֻמִּים וְאַכְזָרִים עַד מְאֹד, שֶׁהַמִּלְחָמָה בָּהֶם הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן נִלְחֲמוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלְחֶמֶת־הַשְׁמֵד גַּם עִם הַיָּגוּאֲרִים. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָגָה לָהֶם אֵיבָה רַבָּה, וְתַלְמִידוֹ הֶרְבֶּרְט הָיָה שֻׁתָּף לוֹ לְאֵיבָה זוֹ. מִהְיוֹתָם חֲמוּשִׁים בִּכְלֵי־זַיִן מְעֻלִּים לֹא פָּחֲדוּ מִפְּנֵי פְּגִיעַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת הַלָּלוּ. אֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְקֹר רוּחוֹ שֶׁל הַכַּתָּב בְּמִלְחָמָה זוֹ הָיוּ מֻפְלָאִים. שְׁלָלָם בְּמִלְחָמָה זוֹ הָיוּ כְּעֶשְׂרִים עוֹרוֹת־יָגוּאֲרִים, שֶׁקִּשְּׁטוּ בָּהֶם אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. מְגַמָּתָם הָיְתָה לְהַכְחִיד אֶת הַחַיּוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאִי עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד, וְהַחַיִל הָרַב אֲשֶׁר עָשׂוּ עַד הֵנָּה נָתַן תִּקְוָה, שֶׁמְּגַמָּתָם תִּתְקַיֵּם בְּיָדָם.

פְּעָמִים שהָאִינְגֵ’נֵר נִלְוָה אֶל הַתַּיָּרִים, שֶׁיָּצְאוּ לָתוּר אֶת חֶלְקֵי־הָאִי שֶׁאֵינָם יְדוּעִים, וְחִקֵּר אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. אֶפֶס לֹא עִקְּבוֹת חַיּוֹת הָיָה מְחַפֵּשׂ בַּמַּחֲבוֹאִים אֲשֶׁר בַּעֲבִי הַיְּעָרִים רַחֲבֵי־הַיָּדַיִם, אֶלָּא עֲקֵבוֹת אֲחֵרִים, אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא נִגְלָה לְעֵינָיו שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד. גַּם יוּףּ וְגַם טוֹףּ, שֶׁהָיוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ תָּמִיד, לֹא נָתְנוּ שׁוּם אוֹת שֶׁהֵם חָשִׁים דָּבָר הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל, וְאַף עַל פִּי כֵן חָזַר וְנָבַח הַכֶּלֶב לֹא אַחַת בְּקָרְבוֹ אֶל מִפְתָּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַבְּאֵר, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר בָּדַק אוֹתָהּ וְלֹא מָצָא בָּהּ כְּלוּם.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן צִלְמוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט אֲחָדִים מִמַּרְאוֹת הָאִי הַיָּפִים בְּיוֹתֵר. לְתַכְלִית זוֹ הִסְתַּיְּעוּ בִּמְכוֹנַת הַפוֹטוֹגְרָפִיָּה, שֶׁנִּמְצְאָה בַּתֵּבָה וְשֶׁעַד עַכְשָׁו הָיְתָה מֻנַּחַת לְלֹא שִׁמּוּשׁ. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מוּעָט נַעֲשׂוּ הַכַּתָּב וְעוֹזְרוֹ לְצַלָּמִים זְרִיזִים וְהֶעֱלוּ בְּיָדָם צִלּוּמִים נָאִים שֶׁל מַרְאוֹת־נוֹף שׁוֹנִים, כְּגוֹן הַתְּמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁל הָאִי, שֶׁנִּצְטַלְמָה מֵעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, מַרְאֵה הַר פְרַנְקְלִין, מַרְאֵה תּוֹצָאַת נַחַל הַתּוֹדָה הַנְּתוּנָה בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת נָאָה שֶׁל סְלָעִים גְּבוֹהִים, כַּר הַדֶּשֶׁא וְהַגְּדֵרָה אֲשֶׁר לְרַגְלֵי שְׁלוּחַת הָהָר, כֵּף הַצִּפֹּרֶן מְשֻׁנֵּה־הַתַּבְנִית, כֵּף הַמְּצִיאָה, וְכַדּוֹמֶה.

מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו, שֶׁהַצַּלָּמִים לֹא שָׁכְחוּ לְצַלֵּם אֶת תְּמוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאִי בְּלִי לְהוֹצִיא מִן הַכְּלָל אַף אֶחָד מֵהֶם.

“אַתֶּם מַרְבִּים בְּכָךְ אֶת מִסְפַּר הָאוּכְלוֹסִין,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

וְהַסַּפָּן הִתְעַנֵּג עַל תְּמוּנַת פַּרְצוּפוֹ הַכָּשֵׁר שֶׁקִּשְּׁטָה אֶת הַקִּיר שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְרָגִיל הָיָה לְהִתְיַצֵּב לְנֶגְדָּהּ וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בַּהֲנָאָה יְתֵרָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מִתְיַצֵּב לְשֶׁעָבַר לִפְנֵי חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה הַיָּפִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בַּחֲנֻיּוֹת שֶׁל בְּרוֹדְוֵי.

הַמֻּצְלָחָה שֶׁבְּכָל הַתְּמוּנוֹת הָיְתָה זוֹ שֶׁל יוּףּ. מַר יוּףּ יָשַׁב לִפְנֵי מְכוֹנַת הַצִּלּוּם בְּמִין כֹּבֶד רֹאשׁ שֶׁאֵין לְתָאֳרוֹ, וּתְמוּנָתוֹ עָלְתָה יָפֶה וְנִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא חַיָּה וּמְמַלְּלָה!

“דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עוֹד מְעַט וִיעַוֶּה אֶת פַּרְצוּפוֹ!” קָרָא עָלֶיהָ פֶּנְקְרוֹף.

אִלּוּ בָּחַל מַר יוּףּ בַּתְּמוּנָה וְדַעְתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנָּה, הֲרֵי זֶה הָיָה מוֹכִיחַ עָלָיו שֶׁהוּא מִן הַקַּפְּדָנִים, שֶׁקָּשֶׁה לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתָּם, אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיְתָה דַּעְתּוֹ נוֹחָה מִמֶּנָּה וְהוּא הָיָה מַבִּיט אֵלֶיהָ בְּפָנִים מַבִּיעִים חִבָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ קוֹרְטוּב שֶׁל גַּנְדְּרָנוּת.

מִשֶּׁנִּכְנַס חֹדֶשׁ מַרְס פָּסַק הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל. פְּעָמִים יָרְדוּ גְּשָׁמִים, אֲבָל הָאֲוִיר הָיָה עֲדַיִן חַם לְמַדַּי. חֹדֶשׁ מַרְס זֶה, הַמַּתְאִים לְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי, לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נָאֶה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מְצַפִּים. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְבַשֵּׂר אֶת בִּיאָתוֹ שֶׁל חֹרֶף מֻקְדָּם וְקָשֶׁה.

וּפַעַם אַחַת בַּבֹּקֶר – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ – סְבוּרִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן כְּבָר יָרַד עַל הָאָרֶץ. בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר בְּהַשְׁכָּמָה הֵצִיץ הֶרְבֶּרְט בְּעַד אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וּמִיָּד קָרָא:

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ, הָאִי מְכֻסֶּה שֶׁלֶג!”

“שֶׁלֶג בִּתְקוּפָה זוֹ?” אָמַר הַכַּתָּב בְּתִמָּהוֹן בְּגִשְׁתּוֹ אֶל הָעֶלֶם.

וּמִיָּד נִטְפְּלוּ אֲלֵיהֶם יֶתֶר חַבְרֵיהֶם וְכֻלָּם הָרְאוּ לָדַעַת, שֶׁלֹּא הָאִי בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁכָּל הַחוֹף כֻּלּוֹ עַד לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מְכֻסֶּה בִּשְׁכָבָה לְבָנָה אַחַת, עָבָה וִישָׁרָה.

“הֲרֵי זֶה בֶּאֱמֶת שֶׁלֶג!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אוֹ דָבָר הַדּוֹמֶה לְשֶׁלֶג דִּמְיוֹן גָּמוּר!” עָנָה נֶב.

“אֲבָל הֲרֵי הַתֶּרְמוֹמֶטֶר מוֹרֶה אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה מֵעֲלוֹת לְמַעְלָה מֵאֶפֶס!” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּפָּה הַלְּבָנָה וְלֹא אָמַר כְּלוּם, כִּי לֹא יָדַע כֵּיצַד לְבָאֵר לְעַצְמוֹ חִזָּיוֹן זֶה בְּעוֹנַת שָׁנָה זוֹ וּבִזְמָן שֶׁל טֶמְפֵּרָטוּרָה גְּבוֹהָה כָּזוֹ.

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵי הַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּנוּ תִּקְפֶּאנָה מִקֹּר וְתֹאבַדְנָה!”

וְהַסַּפָּן אָמַר לָרֶדֶת מַטָּה, אֶלָּא שֶׁיּוּףּ הַזָּרִיז קִדְּמָהוּ וְהֶחֱלִיק בִּמְהִירוּת לָאָרֶץ בַּחֶבֶל.

וְאוּלָם אַךְ יָרַד הָאוֹרַנְג־אוּטַנְג עַל הָאָרֶץ, וּמִיָּד הִתְרוֹמְמָה שִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג הַגְּדוֹלָה מֵעַל הַקַּרְקַע וְהִתְחוֹלְלָה וְהִסְתּוֹבְבָה בָּאֲוִיר בְּצוּרָה שֶׁל הֲמוֹן פִּתֵּי שֶׁלֶג לְאֵין קֵץ, שֶׁהִקְדִּירוּ כַּמָּה רְגָעִים אֶת מְאוֹר הַחַמָּה.

“אֲבָל הֲרֵי אֵלֶּה עוֹפוֹת הֵם!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַלָּלוּ הָיוּ סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת יָם, אֲשֶׁר נוֹצוֹתֵיהֶם הָיוּ לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג וְהִכְהוּ אֶת הָעַיִן בְּלַבְנוּנִיתָן. הֵם יָרְדוּ לְמֵאוֹת אֲלָפִים עַל הָאִי וְעַל שְׂפַת הַיָּם וְשָׁבוּ וְנֶעֶלְמוּ בַּמֶּרְחַקִּים וְהִנִּיחוּ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תּוֹהִים וּתְמֵהִים עַל מִקְסַם הַתְּמוּרָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת שֶׁל מַרְאוֹת הַקַּיִץ וְהַחֹרֶף. חֲבַל שֶׁתְּמוּרָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁגַּם הַכַּתָּב וְגַם הָעֶלֶם לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַפִּיל חָלָל אֶת אַחַד הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ, אֲשֶׁר לֹא עָלָה בְּיָדָם לְהַכִּיר אֶת מִינָם.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְחֹדֶשׁ מַרְס, הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ מָלְאוּ שְׁנָתַיִם יָמִים מֵאָז נָפְלוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה מִמְּרוֹמֵי הָאֲוִיר עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן!

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר

זִכְרוֹנוֹת עַל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת – תִּקְווֹת לֶעָתִיד – חֲקִירַת הַחוֹפִים – הַהַפְלָגָה בַּיָם בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל – חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשוֹנִי – סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי – מֶזֶג־אֲוִיר רָע– אָתָא לָיְלָה – מְאֹרָע חָדָש.

כְּבָר עָבְרוּ שְׁנָתַיִם יָמִים! וְזֶה שְׁנָתַיִם יָמִים שֶׁהַקוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מֻפְרָשִׁים וּמֻבְדָּלִים מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! אֲבוּדִים וְנִדָּחִים בְּאִי זֶה לְלֹא דַעַת מִכֹּל הַנַעֲשֶׂה בְּאַרְצוֹת הַיִּשׁוּב, כְּאִילּוּ הָיוּ שְׁרוּיִים עַל אַחַד הַמַּזָּרוֹת הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר בְּשִׁטַּת הַשָּׁמֶשׁ!

מַה הֵם הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים בְּאַרְצָם? תְּמוּנַת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הָיְתָה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. בַּזְּמָן שֶׁעָזְבוּ אוֹתָהּ הָיְתָה כֻּלָּהּ קְרוּעָה וּשְׁסוּעָה עַל יְדֵי מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַמֶּרֶד שֶׁל מְדִינוֹת הַדָּרוֹם עֲדַיִן מוֹסִיף לְהַרְווֹת אֶת אַדְמָתָהּ בְּדָם! צָרָה זוֹ גָרְמָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל וּלְעֵתִּים קְרוֹבות הָיוּ מְסִיחִים בָּהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּסְקוּ מִלְּקַווֹת שֶׁסוֹפוֹ שֶל הַצָּפוֹן לִנְחֹל נִצָּחוֹן בְּמִלְחָמָה זוֹ לִכְבוֹדָהּ שֶׁל בְּרִית־הַמְּדִינוֹת הָאֲמֵרִיקָנִית.

בְּמֶשֶךְ שְׁתֵּי הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה לֹא עָבְרָה עַל פְּנֵי הָאִי אַף אֳנִיָּה אַחַת וְלא נִרְאָה עַל פְּנֵי הַיָּם אַף מִפְרָשׂ אֶחָד. בָּרוּר הָיָה, שֶׁאִי זֶה הָיָה מֻנָּח מִחוּץ לִנְתִיבוֹת הָאֳנִיּוֹת הָעוֹבְרוֹת בַּיָּם וְשֶלֹא הָיָה יָדוּע אֲפִילוּ – וְהַמַּפּוֹת הֵעִידוּ עַל כָּךְ – שֶׁלוּלֵא כָּךְ הָיוּ הָאֳנִיּוֹת הַזְקוּקוֹת לְמֵי שְׁתִיָּה בָּאוֹת אֵלָיו לְסַפֵּק אֶת צָרְכָּן זֶה מִשִּׁפְעַת הַמַּיִם שֶנִּתְבָּרֵךְ בָּהֶם. אֲבָל מֶרְחֲבֵי הַיָּם הָיוּ עֲזוּבִים וְשׁוֹמְמִים כָּל הַיָּמִים לְכֹּל מְלוֹא הָעַיִן, וְאִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁאֲפוּ לָשׁוּב בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, צְרִיכִים הָיוּ לְהִשָׁעֵן רַק עַל עַצְמָם.

אָמְנָם הָיְתָה לִפְנֵיהֶם דֶּרֶך אַחַת לִגְאֻלָּה, וְעַל דֶּרֶך זוֹ דָנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּפְרָטוּת בְּאֶחָד מִימֵי הַשָּׁבוּע הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, בְּשִׁבְתָּם יַחַד בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁבְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

כְּדַרְכָּם הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם אֲמֵרִיקָה, אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפְסָה תִּקְוָתָם לָשׁוּב לִרְאוֹתָהּ בְּאַחַד הַיָּמִים.

“לַאֲמִיתוֹ שֶל דָּבָר,” פָּתַח וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט “אֵין לָנוּ אֶלָּא אֶמְצָעִי אֶחָד, יָחִיד וּמְיֻחָד אֲשֶר בְּסִיוּעוֹ נוּכַל לַעֲזוֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן, הֲלֹא הוּא – לִבְנוֹת אֳנִיָּה גְדוֹלָה, אֲשֶר כֹּח בָּהּ לָשׁוּט בַּמֶּרְחַקִּים. סָבוּר אֲנִי שֶכֵּיוָן שֶעָלְתָה בְּיָדֵנוּ לִבְנוֹת אַרְבָּה, יָכֹל נוּכַל לִבְנוֹת גַּם אֳנִיָּה!”

“וּלְהַפלִיג בָּהּ אֶל הָאִי פּוֹמוֹטוּ,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט, “כְּשֶׁם שֶׁהִפְלַגְנוּ אֶל הָאִי תָּבוֹר!”

“אֵינֶנִּי חוֹלֵק עַל הַצָּעָה זוֹ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר דַּעְתוֹ בְּעֶסְקֵי סַפָּנוּת הָיְתָה מַכְרַעַת, “אֵינֶנִי חוֹלֵק עַל הַצָּעָה זוֹ, אַף עַל פִי שֶלֹּא הֲרֵי נְסִיעָה לְמָקוֹם קָרוב כַּהֲרֵי נְסִיעָה לַמֶּרְחַקִּים. אִם הָאַרְבָּה שֶלָּנוּ נִפְגְּעָה קְצָת עַל יְדֵי הָרוּחַ בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתֵנוּ מִן הָאִי תָּבוֹר, הֲרֵי יָדַעְנוּ שֶהַנָּמֵל לֹא רָחוֹק הוּא בֵּין מִצַּד זֶה וּבֵין מִצַּד זֶה; אֲבַל נְסִיעָה שֶל אֶלֶף וּמָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים עַל פְּנֵי הַיָּם – נְסִיעָה אֲרֻכָּה הִיא יוֹתֵר מִדָּי!”

“וְאִם יָבוֹא מִקְרֶה כָּזֶה לְיָדְךָ, פֶּנְקְרוֹף,” שָׁאַל הַכַּתָּב, “כְּלוּם תִּמְנַע עַצְמְךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסָּיוֹן!”

“הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְנַסּוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁלִּבְּךָ חָפֵץ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְהֵן גָּלוּי וְיָדוּע לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵינֶנִי מִן הַפַּחְדָנִים הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מִכָּל מַעֲשֵׂה־נִסָּיוֹן!”

“אַל תִּשְׁכְּחוּ,” אָמַר נֶב, “שֶיֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ עַכְשָׁו עוֹד סַפָּן אֶחָד.”

“וּמִי הוּא זֶה?” שָׁאַל פֶנְקְרוֹף.

“אַיְרְטוֹן.”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“מִי יוֹדֵעַ אִם יֵאוֹת לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“יָפֶה דִבַּרְתָּ!” אָמַר הַכַּתָּב, “וְכִי סָבוּר אַתָּה שֶׁאִלּוּ בָּאָה אֳנִיָּתוֹ שֶל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֶל הָאִי תָּבוֹר בְּעוֹדֶנוּ שָׁם, הָיָה אַיְרְטוֹן מְסָרֵב לַעֲזֹוב אֶת הָאִי?”

“הִנְכֶם שׁוֹכְחִים, יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶאַיְרְטוֹן מְעֹרָב בְּדַעַת הָיָה בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנות. אֲבָל שְׁאֵלָה זוֹ אֵינָהּ מִן הָעִקָּר. עֶצֶם הַשְׁאֵלָה הִיא, אִם יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁהָאֳנִיָּה הַשׁוֹטְלַנְדִּית תָּשׁוּב בְּאַחַד הַיָּמִים וְאִם אָיִן? הֲרֵי הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן הִבְטִיחַ לְאַיְרְטוֹן לָשׁוּב וּלְקַחְתּוֹ מִן הָאִי תָּבוֹר בַּזְּמָן שׁיְּהֵא נִרְאֶה לוֹ שֶׁכְּבָר רָצָה אֶת עֲוֹנוֹ, וַאֲנִי מַאֲמִין, שֶׁאָמְנָם שׁוֹב יָשׁוּב.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” אָמַר הַכַּתָּב, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁהוּא יָשׁוּב בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵאָז נֶעֱזַב אַיְרְטוֹן עַל פְּנֵי הִָאִי!”

הֲרֵינִי מַסְכִּים לְדַעְתְּכֶם, שֶהַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן יָשׁוּב, וְאוּלַי בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב," אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “אֲבַל לְהֵיכָן יָבוֹא? וַדַּאי אֶל הָאִי תָּבוֹר וְלֹא אֶל הָאִי לִנְקוֹלְן.”

“אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהוּא יָבוֹא לְשָׁם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “לְפִי שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן אֵינוֹ מְסֻמָּן אֲפִילוּ בַּמַּפָּה.”

“וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁמְּצִיאוּתֵנוּ וּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַל פְנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן תְּהִי נוֹדַעַת גַּם עַל הִָאי תָּבוֹר.”

“אָכֵן צָדָקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְהַנִּיחַ בְּאוֹתָהּ הַסֻּכָּה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת דִּירָה לַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּלְאַיְרְטוֹן, פִּתְקָה אֲשֶׁר תָּכִיל יְדִיעָה מְפֹרֶטֶת וּמְדֻיָּקָה עַל מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי שֶׁלָּנוּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁהַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אוֹ אֲנָשָׁיו יִמְצְאוּ אֶת הַפִּתְקָה.”

“חֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “שֶׁלֹא עָשִׂינוּ זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ עַל הָאִי תָּבוֹר.”

“וּמִשּׁוּם מַה צְרִיכִים הָיִינוּ לַעַשׂוֹת זֹאת?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן טֶרֶם יָדַעְנוּ אֶת קוֹרוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן. הֵן לֹא יָדַעְנוּ, שֶׁיָבוֹאוּ לְהֲשִׁיבוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אַרְצוֹ. וּבְשָׁעָה שֶהַדָּבָר נוֹדַע לָנוּ, הִגִּיעָה תְּקוּפַת הַשָּׁנָה שֶׁבָּהּ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַפְלִיג שׁוּב פַּעַם אֶל הָאִי תָּבוֹר.”

“אָמְנָם כֵּן,” הִסְכִּים כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַזְּמָן כְּבָר הָיָה מְאֻחָר לִנְסִיעָה כָּזוֹ וְעָלֵינוּ לִדְחוֹתָהּ לִימֵי הָאָבִיב הַבָּא.”

“אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה אִם הָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִית תָּבוֹא לְשָׁם עַכְשָׁו?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זוֹ מִן הַסְּבָרָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כּי הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וַדַּאי לֹא יֵצֵא לָשׁוּט בְּיָמִים הָרְחוֹקִים הַלָּלוּ בְּעוֹנַת הַחֹרֶף. אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁכְּבָר בִּקֵּר אֶת הָאִי תָּבוֹר בִּמְרוּצַת הַיָּמִים שֶׁאַיְרְטוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכֵנוּ, הַיְנוּ, בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַאַחֲרוֹנִים, וְחָזַר וְהִפְלִיג מִשָּׁם, אוֹ שֶׁיָּבוֹא לְשָׁם לְאַחַר זְמָן, וְעֲדַיִן יֶש סִפֵּק בְּיָדֵנוּ לָלֶכֶת אֶל הָאִי תָּבוֹר בְּאַחַד הַיָּמִים הַנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר וּלְהַנִּיחַ שָׁם אֶת הַפִּתְקָה.”

“אָכֵן גָּדוֹל יִהְיֶה אֲסוֹנֵנוּ,” אָמַר נֶב, “אִם ‘דוּנְקַן’ כְּבָר הָיְתָה שָׁם לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ!”

“הֲרֵינִי מְקַוֶּה שֶׁלֹא הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים שָׂם לְאַל אֶת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה מִכָּל תִּקְווֹתֵינוּ לִגְאֻלָּה וִישׁוּעָה!”

“סָבוּר אֲנִי,” הֵעִיר הַכַּתָּב, “שֶׁגָּם הַדָּבָר הַזֶּה יִוָּדַע לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נְבַקֵּר שׁוּב פַּעַם אֶת הָאִי תָּבוֹר, שֶהֲרֵי אִם הַשׁוטְלַנְדִים כְּבָר הָיוּ שָׁם, וַדַּאי הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם, סִמָּנִים, אֲשֶׁר יָעִידוּ עַל הִמָּצְאָם שָׁם.”

“הַדָּבָר בָּרוּר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “עַכְשָו יְדִידִי, כֵּיוָן שֶׁיֵּש לָנוּ תִּקְוָה זוֹ לָשּׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, נְצַפֶּה לְעֵת עַתָּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ; אֲבָל אִם תִּקְוָה זוֹ תֹּאבַד מְאִתָּנוּ, נִוָּעֵץ מַה לַעֲשׂוֹת.”

“מִכָּל מָקוֹם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם נַעֲזֹב בְּאַחַד הָיָּמִים אֵת הָאִי לִינְקוֹלְן בְּדֶּרֶךְ זוֹ אוֹ בְּדֶּרֶךְ אַחֶרֶת, אֵין זֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיִינוּ שְׁרוּיִים כָּאן בְּמַחֲסוֹר וּבְמָצוֹק!”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “לֹא מִשּׁוּם כָּך נַעֲזֹב אֶת הָאִי, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ מְרֻחָקִים כָּאן מִכָּל הַיָּקָר לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר מִכָּל – מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, מִידִידֵינוּ וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ!”

כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה זוֹ, נָטְשוּ לְפִי שָׁעָה אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לִבְנוֹת אֳנִיָּה גְדוֹלָה, כְּדֵי לְהַפְלִיג בָּהּ, אִם לִקְבוּצַת הָאִיִּים אֲשֶׁר בַּצָפוֹן אוֹ לְזֶלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה בַּמַּעֲרָב, וְהוֹסִיפוּ לַעֲסֹק בַּמְלָאכוֹת הָרְגִילוֹת, שֶׁהָיָה בָּהֶן צֹרֶךְ לְעוֹנַת הַחֹרֶף הַשְּׁלִישִׁי שֶהָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶת וּבָאָה.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עָלְתָה בְּדַעַת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲרֹך בָּאַרְבָּה שֶׁלָּהֶם נְסִיעָה מִסָּבִיב לָאִי עַד בּוֹא יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּשִׁים. כּי עַד עַכְשָׁו טֶרֶם חָקְרוּ אֶת כָּל הָאִי לַאֲשוּרוֹ, וְאֶת שְׂפַת הַיָּם הַמַּעֲרָבִית וְהַדְּרוֹמִית מִתּוֹצָאַת נַחַל הָאֶשֶׁד עַד לְכֵף הַמַּלְתְּעוֹת לֹא יָדְעוּ אֶלָּא יְדִיעָה קְלוּשָׁה, וּכְמוֹ כֵן הִכִּירוּ אַךְ מְעַט אֶת הַמִּפְרָץ הַצַּר, שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה לוֹעַ שֶׁל כָּרִיש.

הַצָּעַת הַנְּסִיעָה הַזֹּאת יָצְאָה מֵאֵת פֶּנְקְרוֹף וְכוֹרֶש סְמִית הִסְכִּים לָהּ, כִּי הוּא עַצְמוֹ רָצָה לַחֲקֹר יָפֶה אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל אֲחֻזָּתוֹ.

מֶזֶג הָאֲוִיר לֹא הָיָה קָבוּעַ, וְאוּלָם תְּנוּדוֹת הַבָּרוֹמֶטֶר לֹא הָיוּ עָזוֹת בְּיוֹתֵר, וּמִתּוֹך כָּךְ שִׁעֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁמֶּזֶג הַאֲוִיר לֹא יִשְׁתַּנֶּה לְרוֹעַ וְיִהְיֶה נוֹח לִנְסִיעָה.

זְמַן הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ נִקְבַּע לְיוֹם שִׁשָּה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל. אֶת “צְלֵחָה”, שֶׁעָמְדָה עֲגוּנָה בִּנְמֵל הַכַּדוּר הַפּוֹרֵחַ, צִיְּדוּ בְּמַכֹּלֶת לְצֹרֶךְ נְסִיעָה מְמֻשָּׁכָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹדִיעַ לְאַיְרְטוֹן עַל דְּבַר הַנְּסִיעָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים לַעֲרֹך וְהִזְמִינוֹ לִטּוֹל חֵלֶק בָּהּ, אֲבַל הוּא מֵאֵן וּבָחַר לְהִשָּׁאֵר עַל הַיַּבָּשָׁה, וּלְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ שֶׁיַעֲבֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיָדוּר שָׁם עַד שׁוּב חֲבֵרָיו מִדַּרְכָּם. אֶת יוּףּ הִשְׁאִירוּ בַּבַּיִת לִהְיוֹת לוֹ לְצֶוֶת וְהוּא לֹא עִרְעֵר עַל כָּךְ.

בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְרִיל בַּבֹּקֶר עָלוּ כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל סִיפּוּן “צְלֵחָה”, וְאַף טוֹףּ נִלְוָה אֲלֵיהֶם. נָשְׁבָה רוּח דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, וּבְצֵאת “צְלֵחָה” מִנְּמֵל־הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחְתֹּר אָנֶה וָאָנָה כְּדֵי לָשׁוּט אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל. מִתִּשְׁעִים הַמִּילִין אֲשֶׁר לְהֶקֵּף הָאִי עָלוּ בְּחֶלקוֹ שֶׁל הַחוֹף הַדְּרוֹמִי עֶשְׂרִים מִילִין לְמִן נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עַד לְכֵּף־הַזּוֹחֵל וְכֵיוָן שֶׁהַרוּחַ נָשְׁבָה לְעֻמַּת הָאֳנִיָּה, נִמְצָא שֶׁעֶשְׂרִים מִילִין צָרִיךְ הָיָה לָשׁוּט כְּנֶגֶד הָרוּחַ.

עָבַר יוֹם תָּמִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַכֵּף, כִּי בְּצֵּאת הָאֳנִיָּה מִן הַנָּמֵל לֹא נִמְשַׁךְ הַשֶּׁפֶל אֶלָּא שְׁעָתַיִם, תַּחַת אֲשֶׁר הַגֵּאוּת אָרְכָה שֵׁש שָׁעוֹת, וְהָאֳנִיָּה אֲנוּסָה הָיְתָה לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדָּהּ מִלְחָמָה קָשָׁה. כְּשֶׁהִקִּיפָה אֶת הַכֵּף, כְּבָר אָתָא לָיְלָה.

פֶּנְקְרוֹףְ הִצִיעַ לְאִינְגֵ’נֵר לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַנְּסִיעָה מִתּוֹךְ מִעוּט מְהִירוּת וּבְסִיּוּעַ שֶׁל הַמִּפְרָשׂ הַקָּטָן בִּלְבָד, אֲבָל כּוֹרֶש סְמִית בָּחַר לַעֲגֹן בְּרִחוּק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִן הַיָּבָּשָׁה, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הַחוֹף לְאוֹר הַיּוֹם. וְכֵיוָן שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחֲקֹר אֶת אַדְמַת הַחוֹף חֲקִירָה מְפֹרָטָה, הֶחֱלִיטוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁלֹּא לָשׁוֹט בַּלֵּילוֹת, אֶלָּא לְהַשְׁלִיךְ עֹגֶן עִם בּוֹא הָעֶרֶב סָמוּךְ לַיַּבָּשָׁה.

אֶת הַלַּילָה בִּלוּ אֵפוֹא עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה שֶׁעָמְדָה מְעֻגָּנָה בְּקִרְבַת הַכֵּף. עִם חֲשֵכָה שָׁקְטָה הָרוּחַ וּמְנוּחָה גְמוּרָה שָׁלְטָה מִסָּבִיב. אֶפְשָׁר שֶׁהַנּוֹסְעִים, חוּץ מִפֶּנְקְרוֹף, לֹא הָיוּ יְשֵנִים עַל גַּבֵּי “צְלֵחָה” כָּל כָּךְ יָפֶה כְּמוֹ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ יְשֵנִים.

לְמָחֳרָת, בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, פָּרַשׂ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְהִפְלִיג בַּיָּם כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת דַּרְכּוֹ בְּקִרְבַת הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָמְנָם יָדְעוּ אֶת הַחוֹף הַנָּאֶה הַזֶּה הַמְכֻסֶּה כֻּלּוֹ עֲצֵי יַעַר, כִּי כְּבָר עָבְרוּ פַּעַם אַחַת עַל שְׂפָתוֹ בָּרֶגֶל, וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְעַנְגוּ הַרְבֵּה עַל מַרְאֵהוּ הַנֶּהְדָּר. הֵם שָׁטוּ עַל יָדוֹ בְּקִרְבָה יְתֵרָה וְהִמְעִיטוּ אֶת מְהִירוּת מַהֲלָכָם, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו יָפֶה, אֶלָּא נִזְהֲרוּ שֶׁלֹא לְהִתָּקֵל בְּגִזְעֵי הָאִילָנוֹת אֲשֶׁר צָפוּ פֹּה וָשָׁם עַל פְּנֵי הַמָּיִם. פְּעָמִים אֲחָדוֹת הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט צִלֶם כַּמָּה מִמַּרְאוֹתָיו שֶׁל חוֹף נֶחֱמָד זֶה.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה “צְלֵחָה” אֶל תּוֹצָאַת נַחַל הָאֶשֶׁד. עַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל נַחַל זֶה נִרְאוּ שׁוּב אִילָנוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹא הָיוּ צְפוּפִים כָּל כָּך, וּבְמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָה מִילִין מִתּוֹצָאַת הַנַּחַל וָהָלְאָה שָׂרְדוּ מֵהֶם אַךְ קְבוּצוֹת בּוֹדְדוֹת, שֶׁעָמְדוּ בֵּין הַשְּלוּחוֹת הַמַּעֲרָבִיוֹת שֶׁל הָהָר, שֶׁמוֹרְדוֹתָיו הַצְּחִיחִים הִשְׂתָּרְעוּ עַד הַחוֹף.

מַה גָּדוֹל הָיָה הַהֶפֶךְ שֶׁבֵּין הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל חוֹף־יָם זֶה וּבֵין הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁלּוֹ! זֶה הָיָה צוֹמֵחַ עֵצִים רַעֲנָנִּים, וְזֶה כֻּלּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה! חֵלֶק זֶה הָיָה “חוֹף בַּרְזֶל” מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לְחוֹפִים שֶׁכְּמוֹתוֹ בְּכַמָּה אֲרָצוֹת, וְתַבְנִיתוֹ הַפְּרוּעָה וְהָרְצוּצָה הֵעִידָה שֶׁגִּבּוּש חָמְרֵי הַבָּזֶּלֶת הַנּוֹזְלִים וְהָרוֹתְחִים נִתְהַוָּה כָּאן בִּתְקוּפוֹת גֵּאוֹלוֹגִיּוֹת קַדְמוֹנִיּוֹת לְפֶתַע פִּתְאֹם. מַרְאֵה עַרְבּוּבִיָה זוּ שֶׁל סְלָעִים וְצוּרִים הִפִּיל אֵימָה עַל רוֹאָיו, וְאִלּוּ הֵטִיל הַמִּקְרֶה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל חוֹף זֶה בַּתְּחִלָּה, וַדַּאי הָיָה מַבְהִילָם וּמְדַכֵּא אֶת רוּחָם! בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁקִיפוּ עַל הָאִי מֵרֹאש הַר פְרַנְקְלִין, לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין בְּבֵרוּר אֶת מַרְאֶיהָ הַקּוֹדֵר שֶל שְׂפַת־יָם זוֹ, כִּי מְקוֹם עֶמְדָתָם הָיָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִדַּי, וְאוּלָם עַכְשָו כְּשֶׁהִבִּיטוּ אֶל הַחוֹף מִפְּאַת הַיָּם, רָאוּ אֶת תַּבְנִיתוֹ וְהִנֵּה הִיא מְשֻׁנָּה וּמוּזָרָה מֵאֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם.

“צְלֵחָה” עָבְרָה עַל פְּנֵי הַחוֹף הַזֶּה בְּרִחוּק שֶׁל חֲצִי מִיל. הַנּוֹסְעִים הִבְחִינוּ עַל נְקַלָּה שֶׁהוּא הָיָה כֻּלּוֹ עָשׂוּי סְלָעִים בַּעֲלֵי שִׁעוּרֵי־מִדָּה שׁוֹנִים, הַקְּטָנִים שֶׁבָּהֶם בְּנֵי עֶשְׁרִים רֶגֶל וְהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם בְּנֵי שְׁלֹש מְאוֹת רֶגֶל לְגֹבַהּ, וּבַעֲלֵי תַּבְנִיּוֹת שׁוֹנוֹת: תַּבְנִיּוֹת מִגְדָּלִים, פִּירָמִידוֹת, אָבֵּלִיסְקִים, מַעֲשֵׁנוֹת וְחַדּוּדִיּוֹת. אֲפִילוּ גָלְמֵי הַקֶּרַח שֶׁל יַמֵּי הַצָּפוֹן, אֲשֶר הוֹד־מוֹרָא לָהֶם, לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת מְעֻרְבָּבִים וּמְסֻכְסָכִים זֶה בָּזֶה יוֹתֵר מֵהֶם: הֲרֵי גְשָׁרִים הַנִּמְתָּחִים מִסֶּלַע אֶל סֶלַע, הֲרֵי קְשָׁתוֹת וִיצִיעוֹת, הֲרֵי מְעָרוֹת בַּעֲלוֹת כִּפּוֹת אַדִּירוֹת, וַהֲרֵי הֲמוֹן חִצִּים וְחַדּוּדִים וְרָאשֵׁי פִּירָמִידוֹת וּצְרִיחִים קְטָנִּים שֶׁאֵין לִמְצֹא דֻּגְמָתָם בְּבֵית יִרְאָה גוֹתִי. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל מַה שֶׁיֵּש מִן הַמֻּפְלָא וְהַמּוּזָר בְּבֵית גְּנָזָיו שֶׁל הַטֶּבַע וְכָל מַה שֶׁהוּא נִשְׂגָּב מִדִּמְיוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הָיָה מְפֻזָּר וּמְפֹרָד עַל פְּנֵי חוֹף גְּדָל־תִּפְאֶרֶת זֶה, שֶׁהִשְׂתָּרֵע עַל שֶׁטַח שֶׁל שְׁמוֹנָה אוֹ תִּשְׁעָה מִילִין.

כּוֹרֶש סְמִית וַחֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֶל הַמַּרְאוֹת הַלָּלוּ בְּתִמָּהוֹן וּבְלֵב נִפְעָם וְהָיוּ כְּנִדְהָמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם. רַק טוֹףּ לְבַדּוֹ לֹא עָצַר בְּרוּחוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהִשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה, שֶׁהִתְפּוֹצֵץ בֵּין סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת לְאַלְפֵי הֵדִים. הָאִינְגֵ’נֵר הִבְחִין, שֶׁנְבִיחָה זוֹ מְשֻׁנָּה הִיא וְקוֹלָהּ כְּקוֹל הַנְּבִיחָה שֶׁהִשְׁמִיעַ הַכֶּלֶב לְיַד מִפְתַּח הַבְּאֵר אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“נִקְרַב קִרְבָה יְתֵרָה אֶל הַחוֹף,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“צְלֵחָה” קִרְבָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֶל סַלְעֵי הַחוֹף. אֶפְשָׁר שֶׁיֵש שָׁם מְעָרָה הָרְאוּיָה לְחָקְרָהּ? אֲבָל עֵינֵי הָאִינְגֵ’נֵר לֹא רָאוּ שָׁם כְּלוּם, לֹא מְעָרָה וְלֹא נִקְרָה אֲשֶׁר יָכְלָה לְשַׁמֵּש מִקְלָט לְאַחַד הַיְצוּרִים, כִּי רַגְלֵי הַסְּלָעִים טָבְלוּ בְּגַלֵּי הַיָּם. טוֹףּ נִשְׁתַּתֵּק עַד מְהֵרָה וְהָאֳנִיָּה הִתְרַחֲקָה שׁוּב מִן הַחוֹף כְּדֵי חִבְּלִים אֲחָדִים.

בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי נֶעֶשְׂתָה שְׂפַת הַיָּם שׁוּב שְׁטוּחָה וְרַבַּת־חוֹל. עַל אַדְמַת הַבִּצָּה, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר יָדְעוּ אוֹתָהּ, נִרְאוּ פֹּה וְשָׁם אִילָנוֹת בּוֹדְדִים, וּלְהַבְדִּיל מִן הַחוֹף הָאַחֵר, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה, הָיָה חוֹף זֶה מָלֵא שִׁפְעַת חַיִּים רוֹעֲשִׁים, כִּי רִבֲבוֹת עוֹפוֹת־מַיִם שָׁכְנוּ שָׁם.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִשְׁלִיכָה “צְלֵחָה” עֹגֶן בְּמִפְרָץ קָטֹן אֲשֶׁר בִּצְפוֹן הָאִי סָמוּךְ לַיַּבָּשָׁה. הַלַּילָה עָבַר בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה, כִּי הָרוּחַ שָׁקְטָה עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְאַךְ עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר חָזְרָה וְנֵעוֹרָה.

בַּבֹּקֶר נִגְּשָׁה הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף, וְהַצַּיָּדִים הַוָּתִיקִים שֶׁבַּקוֹלוֹנְיָה, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, יָרְדוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה עַל מְנָת לָצוּד צָיִד, וּמִקֵּץ שְׁעָתַיִם חָזְרוּ אֶל הָאֳנִיָּה וְהֵבִיאוּ עִמָּם כַּמָּה בַּרְוָזִים וְחַרְטֻמּוֹנִים. טוֹףּ הָיָה לָהֶם לְעֵזֶר רַב בְּעֶסְקֵי צַיִד זֶה וּזְרִיזוּתוֹ הַיְתֵרָה עָמְדָה לָהֶם, שֶׁאַף עוֹף אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת שֶׁיָּרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נִמְלַט מִיָּדָם.

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הֶעֱלוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וּ“צְלֵחָה” שָׁטָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶל כֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת הַצְּפוֹנִי, כִּי הָרוּחַ, שֶׁהָלְכָה וְחָזקָה, הָיְתָה לָהּ מֵאָחוֹר.

“לֹא אֶתְמַהּ כְּלָל,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם הָרוּחַ תִּתְגָבֵּר וְתִהְיֶה לִסְעָרָה. אֶתְמוֹל שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶש כְּשֶׁהִיא כֻּלָּהּ אֲדֻמָּה, וְהַבֹּקֶר הִתְחִילוּ טָסִים “זַנְבוֹת חֲתוּלִים” אֵלֶּה, שֶׁאֵינָם סִמָּן לְטוֹבָה כָּל עִקָּר.”

" זַנְבוֹת־ חֲתוּלִים" אֵלֶּה הִנָּם רְצוּעוֹת־עֲנָנִים אֲרֻכּוֹת וּמְדֻבְלָלוֹת, שֶׁאֵינָן מִזְדַּמְנוֹת לְעוֹלָם לְמַטָּה מֵחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֶגֶל מֵעַל לִפְנֵי הַיָּם. הָעֲנָנִים הָאֵלֶּה דוֹמִים לַחֲתִיכוֹת צֶמֶר קַלּוֹת וְהִתְגָּלּוּתָם מְבַשֶּׂרֶת עַל פִּי רֹב פְּרָעוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִתְחוֹלֶל בְּיַם הָאֲוִיר.

“אִם כֵּן,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “עָלֵינוּ לִפְרֹשׂ אֶת כָּל הַמִּפְרָשִׂים וּלְהִתְאַמֵּץ לְהַגִּיעַ אֶל מִפְרַץ־הַכָּרִיש. סָבוּר אֲנִי, שֶׁשָם תִּמְצָא לָהּ ‘צְלֵחָה’ מַחֲסֶה בָּטוּחַ.”

“בְּוַדַּאי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְחוּץ מִזֶה, הֲרֵי הַחוֹף הַצְּפוֹנִי כֻּלּוֹ חוֹלוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶם דָּבָר הָרָאוּי לְשִׂימַת־עָיִן.”

“לֹא הָיִיתִי מֵצֵר כְּלָל,” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אִלּוּ שָׁהִינוּ בְּמִפְרָץ זֶה לֹא רַק הַלַּיְלָה, אֶלָּא גַם בְּיוֹם הַמָּחָר, כִּי אָכֵן רָאוּי הוּא שֶׁנַּחֲקֹר אוֹתוֹ חֲקִירָה מְעֻלָהּ.”

“דּוֹמֶנִי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁנִּהְיֶה אֲנוּסִים לְכָךְ עַל כָּרְחֵנוּ, כִּי מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם בִּפְאַת מַעֲרָב הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה מְאַיֵּם בְּיוֹתֵר. הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הָעֲנָנִים הַקּוֹדְרִים הַנֶּעֱרָמִים שָׁם!”

“מִכָּל מָקוֹם מְסַיַּעַת עַכְשָׁיו הָרוּחַ בְּיָדֵנוּ לְהַגִּיעַ אֶל כֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת,” הֵעִיר הַכַּתָּב.

“אָמְנָם כִֵּן, עַכְשָׁו הֲרֵיהִי מְסַיַּעַת אוֹתָנוּ יָפֶה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב; “אֲבָל כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹך הַמִּפְרָץ, מִן הַצֹּרֶךְ יִהְיֶה לְכַוֵּן אֶת הָאֳנִיָּה בִּזְהִירוּת. אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הַמַּיִם שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְרוֹצֶה הָיִיתִי לְהַבְחִין בָּהֶם עוֹד בְּעֶצֶם אוֹר הַיּוֹם.”

“וַדַּאי הַרְבֵּה סְלָעִים מְצוּיִים בַּמַּיִם הָהֵם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “אִם לָדוּן עַל פִּי מַה שֶׁרָאִינוּ בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ.”

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “עֲשֵׂה כִּרְאוּת עֵינֶיךָ, כִּי אָנוּ סוֹמְכִים עָלֶיךָ.”

“הַשְׁקֵט וְאַל תִּדְאַג, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “כִי לֹא אָבִיא עַצְמִי לִידֵי סַכָּנָה שֶׁלֹא לְצֹרֶך! מוּטָב שֶׁיִּתָּקַע שַׂכִּין בִּבְשָׂרִי אֲנִי וּבִלְבָד שֶׁלֹּא תִּנָגֵף ‘צְלֵחָה’ בְּסֶלַע! כַּמָּה הַשָּׁעָה?”

“שְׁעַת עֶשֶׂר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“וְכַמָה רְחוֹקִים אָנוּ מִן הַכֵּף, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?”

“כַּחֲמִישָּׁה־עָשָׁר מִילִין,” הֵשִׁיב הַאִינְגֵ’נֵר.

“אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה נַעֲבֹר בִּשְׁעָתַים וָחֵצִי,” אָמַר הַסַּפָּן, “וּבְכֵן נַגִיעַ אֶל הַכֵּף בֵּין שְׁעַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּבֵין שְׂעַת אֶחָת. אוֹתוֹ הַזְּמָן הֲרֵיהוּ, לְדַאֲבוֹנֵנוּ, שְׁעַת חִלוּף הַשֶּפֶל וְהַגֵּאוּת, וְזֶרֶם עַז שׁוֹטֵף אָז מִן הַמִּפְרָץ. חוֹשֵשְנִי, שֶׁקָּשֶׁה יִהְיֶה לָנוּ לְהִכָּנֵס אֶל הַמִפְרָץ כְּנֶגֶד הָרוּחַ וְזֶרֶם הַמַּיִם כְּאֶחָד.”

“וּמַה גַם כִּי הַיּוֹם הוּא יוֹם מִלוֹא הַלְּבָנָה,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט, “וְהַגֵּאוּת שֶׁל חֹדֶש אַפְּרִיל תָּמִיד עַזָּה הִיא בְּיוֹתֵר.”

“אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲגֹן סָמוּךְ לִקְצֶה הַכֵּף?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לַעֲגֹן בְּקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה בְּשָׁעָה שֶׁסְּעָרָה מְמַשְׁמֶשֶת וּבָאָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “מָה אַתָּה סָח, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ? כְּלוּם מְבַקֵּש אַתָּה שֶׁנַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף בַּיָּדָיִם?”

“וּבְכֵן מָה אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת?”

“הִנְנִי לָשׁוּט בַּיָּם עַד בּוֹא הַגֵּאוּת, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת בָּעֶרב, וְאִם אוֹר הַיּוֹם עֲדַיִן יִהְיֶה בָּהִיר לְמַדַּי, אֲנַסֶּה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹך הַמִּפְרָץ, וְאִם אַיִן, נְשׁוֹטֵט בַּיָּם אָנֶה וָאָנָה כָּל הַלַּיְלָה, וְנִכָּנֵס לְשָׁם עִם הָנֵץ הַחַמָּה.”

“הֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עָלֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.”

“מַה טוֹב הָיָה לְיוֹרְדֵי הַיָּם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף “אִלּוּ נִמְצָא עַל גַּבֵּי חוֹף זֶה מִגְדַּלּוֹר!”

“וַדַּאי טוֹב הָיָה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט; “וְהַפַּעַם לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיַשִּׂיא לָנוּ מַשּׂוּאָה כְּאוֹתָהּ שֶׁהִשִּׂיא הָאִינְגֵ’נֵר נְדִיב־הַלֵּב בִּשְׁעָתוֹ וְאֲשֶׁר לְאוֹרָהּ בָּאנוּ אֶל הַנָּמֵל!”

“עַכְשָו נִזְכַּרְתִּי, כּוֹרֶש יַקִּירִי,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁטֶּרֶם הִבַּעְנוּ לְךָ אֶת תּוֹדָתֵנוּ עַל הַמַּעְשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ, וְעָלַי לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, שֶׁלוּלֵא אוֹתָהּ הָאֵשׁ, לֹא הָיִינוּ מַגִּיעִים לְעוֹלָם…”

“אֵשׁ…?” שָׁאַל כּוֹרֶש כְּשֶׁהוּא תָּמֵהַּ עַל דִּבְרֵי הַכַּתָּב תְּמִיהָה גְּדוֹלָה.

“דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁבַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי שׁוּבֵנוּ הֵנָּה הָיִינוּ שְׁרוּיִים בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה, וְלוּלֵא מְדוּרַת הָאֵשׁ שֶׁהִצַּתָּ בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר וְהָעֶשְׂרִים לְאַוֹקְטָבֶּר עַל רֹאש רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, הָיִינוּ עוֹבְרִים עַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ בְּלִי לִרְאוֹתוֹ.”

“הֵן, הֵן!… אָכֵן מַחֲשָׁבָה טוֹבָה נִצְנְצָה אָז בְּלִיבִּי!” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית.

“וְהַפַּעַם,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִם מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ לֹא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, אֵין אִיש אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אִתָּנוּ אֶת הַחֶסֶד הַקָּטֹן הַזֶּה!”

“אֵין אִישׁ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

רְגָעִים מוּעָטִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָמְדוּ הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב עַל רֹאש הָאֳנִיָּה לְבַדָּם וְאֵין אִיש אִתָּם. אָז גָּחַן הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַכַּתָּב וְלָחַש לוֹ בְּאָזְנוֹ לֵאמֹר:

“אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם דָּבָר שֶּוַדַּאי גָּמוּר הוּא, הֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא זֶה, שֶׁבַּלַּיְלָה אֲשֶׁר בֵּין תִּשְׁעָה־עָשָׂר לְעֶשְׂרִים לְאוֹקְטָבֶּר לֹא הִצַּתִּי שׁוּם אֵש לֹא עַל הָרָמָה שֶׁמִּמַּעַל לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי!”

פֶּרֶק עֶשְׂרִים

לַיְלָה עַל פְּנֵי הַיָּם – מִפְרַץ־הַכָּרִיש – הֲכָנוֹת לִימוֹת הַחֹרֶף – עוֹנָה רָעָה שֶׁלֹא בִּזְמַנָּהּ – קֹר חָזָק – מְלָאכוֹת שֶׁנַעֲשׂוּ בִּפְנִים הַבָּיִת – מִקֵּץ שִׁשָּה חֳדָשִׁים – לוּחַ פוֹטוֹגְרָפִי – מְאֹרָע לֹא־צָפוּי

כְּכֹל אֲשֶׁר חָזָה פֶּנְקְרוֹף מֵרֹאש, כֵּן הָיָה, כִּי עַל כֵּן סַפָּן הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁנְּבוּאַת לִבּוֹ תַּטְעֵהוּ. הָרוּחַ הָלְכָה וְחָזְקָה וְסוֹפָהּ שֶׁנֶּהֶפְכָה לְסַעַר, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמְּהִירוּתָהּ הִגִּיעָה לִידֵי אַרְבָּעִים אוֹ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָׁה מִילִין לְשָׁעָה. סָמוּךְ לִשְׁעַת שֵׁש בָּעֶרֶב בָּאָה “צְלֵחָה” עַד הַמִּפְרָץ, וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר הִתְחִיל הַשֶּׁפֶל, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ. וּבְכֵן אָנוּס הָיָה פֶּנְקְרוֹף עַל כָּרְחוֹ לְהִשָּׁאֵר עַל פְּנֵי הַיָּם, כִּי לַמְרוֹת חֶפְצוֹ לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם יְכֹלֶת לְהַגִּיעַ אֶל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה. אִי לָזֹאת הֶעֱלָה עַל הַתֹּרֶן אֶת הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל בִּמְקוֹם הַמִּפְרָשׂ הַמְשֻפָּע וְהָפַךְ אֶת פְּנֵי אֳנִיָּתוֹ כְּלַפֵּי הַיַּבָּשָׁה וְהָיָה מְצָפֶּה לַבֹּקֶר.

אַף עַל פִּי שֶׁהָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה עַד מְאֹד, בְּכָל זֹאת לֹא גָאָה הַיָּם בְּמָקוֹם זֶה בְּמִדָּה יְתֵרָה, כִּי הַחוֹף הַקָּרוֹב הָיָה לְמָגֵן לוֹ בְּמִקְצָת. וּמִשּׁוּם כָּך לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לְפַחֵד מִפְּנֵי הַלְמוּת גַּלֵי הַיָּם, אֲשֶׁר פְּגִיעָתָם מְסֻכָּנָה הִיא לְאֳנִיּוֹת קְטַנּוֹת. וּכְמוֹ כֵן לֹא הָיְתָה כָּאן חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא תִּתְהַפֶך “צְלֵחָה” עַל פָּנֶיהָ, שֶׁהֲרֵי מַשָּׂא כָּבֵד הִכְבִּיד עָלֶיהָ; אַךְ לְעֻמַּת זֶה עֲלוּלִים הָיוּ מִשְׁבְּרֵי הַגַּלִים הָאַדִּירִים לְהָצִיף אֶת סִיפּוּנָהּ, וְאִם קַרְשֵׁי הַמִּכְסֶה לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵיהֶם, יַשִּׁיאוּ עָלֶיהָ סַכָּנָה גְדוֹלָה. פֶּנְקְרוֹף, שֶׁסַּפָּן מְנוּסֶה הָיָה, רָאָה אֶת הַכֹּל מֵרֹאש וְהִשְׁתַּדֵּל לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. אָמְנָם בִּטְחוֹנוֹ בָּאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ לֹא עֲזָבָהוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מְצַפֶּה לַיּוֹם הַבָּא מִתּוֹך חֲרָדָה.

בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה לֹא מָצְאוּ כּוֹרֶש סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט שְׁעַת־כֹּשֶׁר לָשִׂיחַ יַחַד, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם עַל מַה לָשִׂיחַ, כִּי הַמִּילִים אֲשֶׁר לָחַשׁ הָאִינְגֵ’נֵר, עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַכַּתָּב הִצְרִיכוּ שֶׁיִהְיוּ דָנִים שׁוּב פַּעַם עַל אוֹתוֹ הַכֹּחַ רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת הַשּׁוֹלֵט עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא פָּסַק מִלְהַרְהֵר בִּמְאֹרָע חָדָשׁ זֶה שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים, בְּהוֹפָעָה זוֹ שֶׁל בְּרַק הָאֵשׁ עַל חוֹף הָאִי. אֶת הָאֵש הַזֹּאת רָאָה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ! גַּם חֲבֵרָיו, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף, רָאוּהָ כְּמוֹתוֹ! לְאוֹרָהּ שֶׁל אֵש זוֹ הִכִּירוּ אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי בְּלֵיל הַמַּחֲשַׁכִּים, וְהֶם לֹא הִטִילוּ סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי אַךְ יַד הָאִינְגֵ’נֵר הִדְלִיקָה אוֹתָהּ, וְהִנֵּה בָּא כּוֹרֶש סְמִית וּמוֹדִיעַ בְּהֶחְלֵט, שֶׁהוּא לֹא עָשָׂה זֹאת!

כּוֹרֶש סְמִית הֶחְלִיט לָשׁוּב וּלְדַבֵּר בַּמְּאֹרָע הַזֶּה לְאַחַר שֶׁ“צְלֵחָה” תַּחֲזוֹר הַבַּיתָה וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל כּוֹרֶש סְמִית שֶׁיְּגַלֶּה לַחֲבֵרָיו אֶת פָּרָשַׁת הַמַּעֲשִׂים הַמֻּפְלָאִים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּאן. אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ מִתּוֹך כָּךְ לִידֵי הַחְלָטָה לִבְדֹק יַחַד אֶת כָּל חֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלְן בְּדִיקָה שְׁלֵמָה וּמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּבְאוֹתוֹ הָעֶרֶב לֹא הִבְהִיק בְּרַק־אֵש עַל הַחוֹף שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ עֲדַיִן, וְכָל הַלַּילָה כֻּלּוֹ הִתְנַדְנְדָה הָאֳנִיָּה הַקְּטַנָּה עַל פְּנֵי הַיָּם לִפְנֵי מְבוֹא הַמִפְרָץ.

עִם הָנֵץ קָוֵּי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים בְּפַאֲתֵי הַמִּזְרָח, שָׁקְטָה הָרוּחַ מְעַט וְנָטְתָה לְעֵבֶר אַחֵר, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּקְלָּה לְפֶנְקְרוֹף הַכְּנִיסָה אֶל תוֹך מְבוֹא־הַמִפְרָץ הַצַּר.

“צְלֵחָה” שָׁטָה מִתְּחִלָּה לְעֵבֶר כֵף־הַמַּלְתְּעוֹת הַצְּפוֹנִי וְאַחַר נִכְנְסָהּ בִּזְהִירוּת בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר אֶל תּוֹךְ הַמִּפְרָץ, אֲשֶר מֵימָיו הָיוּ מוּקָּפִים מִסְגֶּרֶת שֶׁל חָמְרֵי־לַבָּה מְשֻׁנֵּי־מַרְאֶה.

“הֲרֵי לְפָנֵינוּ רְצוּעַת־יָם,” פָּתַח וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הַנּוֹחָה מֵאֵין כָּמוֹהָ לְהֵעָשׂוֹת לְחוֹף־אֳנִיּוֹת נִפְלָא, אֲשֶׁר צִי שָׁלֵם יוּכַל לְהִתְהַלֵּךְ שָׁם בִּרְוָחָה.”

“הַדָּבָר הַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “הוּא מַה שֶׁמִּפְרָץ זֶה נִתְהַוָּה עַל יְדֵי שְׁנֵי זִרְמֵי־לַבָּה, שֶׁפָּרְצוּ מִתּוֹךְ הַוֻּלְקָן, וַעֲלֵיהֶם נֶעֶרְמוּ לְאַחַר זְמָן צִבּוּרֵי לַבָּה אֲחֵרִים. הַמִּפְרָץ הַזֶּה מוּגָן יָפֶה מִכָּל עֵבֶר, וּסְבָרָה הִיא, שֶׁאֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת עָזּוֹת בְּיוֹתֵר, מֵימָיו שְׁלֵוִים וְשׁוֹקְטִים כְּמֵי יְאוֹר.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” אָמַר הַסַּפָּן, “כִּי הָרוּחַ אֵינָה יְכֹלָה לַחְדֹּר לְכָאן אֶלָּא דֶרֶךְ הַמַּעֲבָר הַצַּר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַכֵּפִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַכֵּף הַצְּפוֹנִי בּוֹלֵט יוֹתֵר מִן הַדְּרוֹמִי, וְעַל יְדֵי כָך הֲרֵיהוּ מְעַכֵּב בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת כְּנִיסַת סַעֲרוֹת־הַיָּם אֶל תוֹךְ הַמִּפְרָץ. לְאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר יְכֹלָה הַיְתָה “צְלֵחָה” שֶׁלָּנוּ לַעֲמֹד כָּאן שָׁנִים רְצוּפוּת בְּלִי לְשַׁלְשֵׁל אֲפִילוּ אֶת עָגְנָהּ!”

" הַמִּפְרָץ הַזֶּה גָּדוֹל בִּשְׁבִילָהּ יוֹתֵר מִדָּי," הֵעִיר הַכַּתָּב.

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הֲרֵינִי מַסְכִּים לְדַעְתְּךָ, שֶׁבִּשְׁבִיל “צְלֵחָה” שֶׁלָּנוּ הֲרֵיהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר מִדַּי, אֲבָל צִיֵּי מְדִינוֹת הַבְּרִית הַזְּקוּקִים לְמַחֲסֶה בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לֹא יִמְצְאוּ מִקְלָט מְעֻלֶּה מִמְּבוֹא־יָם זֶה!”

“הֲרֵי אָנוּ נִמְצָאִים בְּלוֹעַ הַכָּרִיש,” הֵעִיר נֶב מִתּוֹך רְמִיזָה עַל צוּרָתוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ.

“בְּתוֹך הַלּוֹעַ מַמָּשׁ, נֶב יַקִּירִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ בְּדִיחָה, “וּכְלוּם אֵינְךָ מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִסָּגֶר עָלֵינוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם?”

“לֹא, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט,” הֵשִׁיב נֶב, “וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מִפְרָץ זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי! פַּרְצוּף נִתְעָב לוֹ!”

“וְכִי מַה תֹּאמְרוּ עַל נֶב זֶה?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵיהוּ מְגַנֶּה אֶת הַמִּפְרָץ שֶׁלִּי, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְעַתֵּד לְתִתּוֹ בְּמַתָּנָה לְאֲמֵרִיקָה!”

“וְכִי מֵימָיו עֲמֻקִּים לְמַדָּי?” שָׁאַל כּוֹרֶש סְמִית, “שֶׁהֲרֵי עֹמֶק הַמַּסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לִ’צְלֵחָה', אֵינוֹ מַסְפִּיק כָּל עִקָּר לְאֳנִיּוֹת־הַשִּׁרְיוֹן שֶׁלָּנוּ.”

“אֵין לְךָ דָבָר קַל מִלִּבְדֹּק זֹאת,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

וְהַסַּפָּן הוֹרִיד הַמַּיְמָה חֶבֶל אָרֹך, שֶׁגֶּזֶר בַּרְזֶל הָיָה קָשׁוּר בּוֹ. אֹרֶךְ הַחֶבֶל חֲמִשִׁים אַמּוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן יָרַד כֻּלּוֹ הַמַּימָה, וְלֹא הִגִּיעַ אֶל הַקַּרְקַע.

“וּבְכֵן,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הָבָה תָּבֹאנָה אֳנִיּוֹת הַשִּׁרְיוֹן שֶׁלָּנוּ הֵנָּה! אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגְדָּן לְהִתָּקֵל בְּשִׂרְטוֹן!”

“אָכֵן מִפְרָץ זֶה,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “הֲרֵיהו בֶּאֱמֶת תְּהוֹם מַמָּשׁ; אֲבָל אִם נָשִׂים אֶל לֵב, כִּי אִי זֶה נוֹצַר בְּדֶרֶךְ וֻלְקָנִית, אֵין לִתְמֹהַּ כָּל עִקָּר שֶׁיֵּשׁ בְּקַרְקַע הַיָּם מְשְׁקָעוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה.”

“דּוֹמֶה,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “כְּאִלּוּ קִירוֹת־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה נֶחְצְבוּ בְּכַשִׁיל בְּסִיוּעַ שֶׁל אֲנָךְ, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁאִם יָמֹד פֶּנְקְרוֹף אֶת עֹמֶק הַמַּיִם בְּקִרְבָתָם אֲפִילוּ בְּחֶבֶל, שֶׁאָרְכּוֹ פִּי חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּה מִן הַחֶבֶל שֶׁלּוֹ, לֹא יַגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע.”

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לְהַגִּיד לְפֶנְקְרוֹף, כִּי מְבוֹא־הַיָּם שֶׁלּוֹ חָסֵר דָּבָר חָשׁוּב אֶחָד!”

“וּמַהוּ אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט?”

“חָרִיץ, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל פְּנִים הָאִי. אֵינֶנִי רוֹאֶה מָקוֹם לְהַצִּיג שָׁם כַּף־רָגֶל!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, קִירוֹת הַלַּבָּה הָיוּ גְבוֹהִים וּזְקוּפִים לְכָל אֹרֶךְ הַמִּפְרָץ, וְלֹא נִמְצָא בָּהֶם אַף מָקוֹם אֶחָד, שֶׁנוֹסְעֵי־אֳנִיָּה יָכְלוּ לָרֶדֶת שָׁם. כָּל הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁל הַמִּפְרָץ הָיְתָה מֵעֵין חוֹמַת מִבְצָר שֶׁאֵין לַעֲלוֹת עָלֶיהָ, וְהָיְתָה דוֹמָה אֶל חוֹפֵי הַפְיוֹרְדִים אֲשֶׁר בְּנוֹרְוֶגְיָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שׁוֹמֵמָה מֵהֶם. “צְלֵחָה” שָׁטָה בְּקִרְבַת הַקִּירוֹת וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נָגְעָה בָּהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּגְשָׁה אַף בְּלִיטָה אַחַת, שֶׁנוֹסְעֶיהָ יָכְלוּ לַעֲלוֹת עָלֶיהָ.

פֶּנְקְרוֹף נִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ, שֶׁאֶת הַחוֹמוֹת הָאֵלֶּה אֶפְשָׁר לְמַגֵּר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ בְּחֹמֶר מְפוֹצֵץ; וְכֵיוָן שֶׁלְּעֵת עַתָּה לֹא הָיָה מַה לַעֲשׂוֹת בַּמִּפְרָץ, חָזַר וְהִפְנָה אֶת אֳנִיָּתוֹ אֶל הַמּוֹצָא, וְסָמוךְ לִשְׁעַת שְׁתַּיִם אַחַר הַצָּהֲרַיִם יָצָא שׁוּב אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם.

“הַשֶּׁבַח לְאלֹהִים!” קָרָא נֶב מִתּוֹךְ אַנְחַת רְוָחָה.

הַנִּרְאֶה, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לוֹ לַנֶּגְר הַמִּסְכֵּן לְהִמָצֵא בְּתוֹך הַלּוֹעַ גְּדָל־הַמִּדּוֹת הַזֶּה!

מִכֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת וְעַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנָה מִילִין. “צְלֵחָה” הֵרִימָה אֶת כָּל מִפְרָשֶׂיהָ וּפָנְתָה וְשָׁטָה בַּחֲזָרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּרִחוּק שֶׁל מִיל אֶחָד מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי סַלְעֵי הַלַּבָּה הָאַדִּירִים הִתְחִילוּ מִשְׂתָּרְעוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹף אוֹתָן גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן נִמְצָא הָאִינְגֵ’נֵר בְּשַׁעְתּוֹ בְּאוֹרַח־פֶּלֶא וַאֲשֶׁר עוֹפוֹת־הַיָּם הָיוּ מְקַנְנִים שָׁם לְמֵאוֹת.

סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת נִכְנְסָה “צְלֵחָה” אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, שֶׁהִפְרִידָה בֵּין הָאִי הקטן וּבֵין הַחוֹף, וּבְחָמֵשׁ שָׁעוֹת נִנְעַץ עָגְנָהּ בַּחוֹל שֶׁל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵאַז עָזְבוּ הַקוֹלוֹנִיסְטִים אֶת בֵּיתָם. אַיְרְטוֹן עָמַד עַל הַחוֹף וְהָיָה מְצַפֶּה לָהֶם, וּמַר יוּףּ רָץ לִקְרָאתָם בְּנַהֲמוֹת שִׂמְחָה.

הִנֵּה כִּי כֵן חָקְרוּ וּבָדְקוּ אֶת כָּל חוֹפֵי הָאִי וְלֹא מָצְאוּ אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל דְּבַר־מַה חָשׁוּד. אִם בֶּאֱמֶת נִמְצָא כָּאן יְצוּר רַב־תַּעֲלוּמוֹת, הֲרֵיהוּ מִסְתַּתֵּר בְּוַדַּאי בַּיְּעָרִים הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר בַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשּׁוֹנִי, שֶׁהַקוֹלוֹנִיסְטִים טֶרֶם חָקְרוּ אוֹתָם.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִשְׁתָּעָה עִם הָאִינְגֵ’נֵר עַל דְּבַר הָעִנְיָנִים הַלָּלוּ, וּשְׁנֵיהֶם הֶחְלִיטוּ לְהַפְנוֹת אֶת דַּעַת חַבְרֵיהֶם עַל טִיבַם הַמּוּזָר וְהַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל כַּמָּה מְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ עַל פְּנֵי הָאִי וַאֲשֶׁר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם סָתוּם וּמֻפְלָא הוּא בְּיוֹתֵר.

כֵּיוָן שֶׁכּוֹרֶש סְמִית הָיָה מְדַבֵּר בְּאוֹתָהּ הָאֵש שֶׁהֻצְּתָה בְּיַד נַעֲלָמָה עַל גַּבֵּי הַחוֹף, הָיָה שׁוֹאֵל וְחוֹזֵר וְשׁוֹאֵל אֶת הַכַּתָּב בַּפַּעַם הָעֶשְׂרִים לְאמֹר:

“וְכִי בָּטוּחַ אַתָּה שֶׁהֵיטַבְתָּ רְאוֹת? אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא פֶּרֶץ עַרְאַי שֶׁל הַוֻּלְקָן? אוֹ אוּלַי מֵתֵּאוֹר?”

“לֹא, כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אוֹתָהּ הָאֵשׁ הָיְתָה אֵשׁ שֶׁהֻצְּתָה בְּיַד אָדָם. וְאוּלָם שְׁאַל נָא אֶת פֶּנְקְרוֹף וְאֶת הֶרְבֶּרְט. הֶם רָאוּ אוֹתָהּ כָּמוֹנִי אָנִי וְהֵם יְאַשְּרוּ וִיקֵימוּ אֶת דְּבָרִי.”

יָמִים מוּעָטִים אַחַר הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּה לְאַפְּרִיל בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְכַּנְּסוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, פָּנָה אֲלֵיהֶם כּוֹרֶש סְמִית וּפָתַח וְאָמָר:

“יְדִידַי, רוֹאֶה אֲנִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהַפְנוֹת אֶת לִבְּכֶם עַל כַּמָה מְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ עַל פְּנֵי הָאִי וַאֲשֶׁר חָפַצְתִּי לָדַעַת מַה דַּעְתְּכֶם עֲלֵיהֶם. הַמְאֹרָעוֹת הַלָּלוּ מְשַׁמְּשִׁים מֵעֵין חֶזיוֹנוֹת שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע…”

“שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע!” קָרָא הַסַּפָּן כְּשֶׁהוּא מַפְלִיט מִפִּיו תִּימְרוֹת עָשָׁן. “אֶפְשָׁר שֶׁכָּל הָאִי שֶׁלָּנוּ לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע הוּא?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, אֵין הוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, אֲבָל מָלֵא תַּעֲלוּמוֹת הוּא לְאֵין סָפֵק, אִם אַךְ לֹא תְּבָאֵר לָנוּ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי וְסְפִּילֶט לֹא יָכֹלְנוּ לַהֲבִינָם וּלְפָרְשָׁם עַד עַכְשָו.”

“דַּבֶּר־נָא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש,” אָמַר הַסַּפָּן.

“וּבְכֵן הַסְכֵּת וּשְׁמַע,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “כְּלוּם יָכֹל אַתָּה לְפָרֶשׁ לִי כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁנָּפַלְתִּי הַיָּמָּה נִמְצֵאתִי בִּפְנִים הָאִי בְּרִחוּק שֶׁל רֶבַע הַמִּיל מִן הַחוֹף בְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּחִלוּף מָקוֹם זֶה?”

“אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתָ שָׁרוּי בְּמַצָּב שֶׁל עִלָּפוֹן וּמִתּוֹךְ חֹסֶר־הַכָּרָה…” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין לְהַעֲלוֹת זֹאת עַל הַדַּעַת,” הִפְסִיקָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “אֲבָל אַנִּיחַ אֶת הַמְאֹרָע הַזֶּה וְאֶעֱבֹר אֶל מְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים. הַגִּידָה לִי, כְּלוּם מֵבִין אַתָּה, כֵּיצַד יָכֹל הָיָה טוֹףּ לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם מִקְלַטְכֶם, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הַמְּעָרָה שֶׁשָּׁכַבְתִּי בָּהּ חֲמִשָׁה מִילִין?”

“הַחוּשׁ הַטִּבְעִי שֶׁל הַכֶּלֶב…” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“חוּש טִבְעִי מְיֻחָד בְּמִינוֹ!” הֵעִיר הַכַּתָּב. “וַהֲרֵי אֵין לִשְׁכֹּחַ, כִּי הַלַּילָה הַהוּא הָיָה לֵיל גֶּשֶׁם וְרוּח סְעָרָה, וְאַף עַל פִי כֵן בָּא טוֹףּ אֶל הַקָּמִינִים כֻּלּוֹ יָבֵשׁ וּבְלִי טִפַּת בּוֹץ עָלָיו!”

“זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת,” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “כְּלוּם מֵבִין אַתָּה כֵּיצַד הָשְׁלַךְ הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה כָּל כָּךְ מִתּוֹךְ מֵימֵי הַיְאוֹר בִּשְׁעַת מִלְחַמְתּוֹ עִם סוּס־הַיְאוֹר?”

“לֹא!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף; “הֲרֵינִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה, שֶׁאֵינִי מֵבִין זֹאת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֻפְלָא בְּעֵינַי גַּם הַפֶּצַע שֶׁנִפְצַע סוּס־הַיְאוֹר בְּצִדּוֹ וַאֲשֶׁר נַעֲשָׂה, כַּנִּרְאֶה, בִּכְלִי חַד וְחוֹתֵךְ.”

“וְיִתְרָה מִזּוֹ,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶש סְמִית. “כְּלוּם נִתְפָרֵשׁ לָכֶם, יְדִידַי, דְּבַר גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת שֶׁנִּמְצָא בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל גּוּר־הַפֵּקָרִי, דְּבַר הַתֵּבָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי הַחוֹף, בְּלִי אֲשֶׁר מָצָאנוּ אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה, דְּבַר הַבַּקְבּוּק עִם הַפִּתְקָה שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁנִזְדַּמֵּן לְפָנֵינוּ בַּזְּמָן שֶׁיָּצָאנוּ לָשׁוּט בַּיָּם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה? אוֹ כְּלוּם הֲבִינוֹתֶם מִדַּעְתִּכֶם אֶת הַמַּעָשֶׂה בַּסִּירָה שֶׁלָּנוּ, אֲשֶׁר נִתְּקָה אֶת חֲבָלֵיהָ וְצָפָה וּבָאָה אֵלֵינוּ עִם זֶרֶם נַחַל־הַתּוֹדָה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהָיִינוּ זְקוּקִים לָהּ כָּל כָּךְ; אֶת הַמַּעֲשֶׁה בְּסֻלַּם הַחֲבָלִים שֶׁהֻטַּל אֵלֵינוּ בִּזְמַנוֹ מִמְרוֹמֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְאַחַר הִתְנַפְּלוּת הַקּוֹפִים? וּלְבַסוֹף, כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם לְפָרֵשׁ כֵּיצַד נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה לְיָדֵנוּ אוֹתָהּ הַתְּעוּדָה, אֲשֶר אַיְרְטוֹן אוֹמֵר עָלֵיהָ שֶׁיָּדוֹ לֹא כָּתְבָה אוֹתָהּ?”

וְכָךְ פֵרַט כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת כָּל הַמִּקְרִים הַמֻּפְלָאִים, שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ עַל פְּנֵי הָאִי בְּלִי לְהַחֲסִיר אַף אֶחָד מֵהֶם. הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב הִבִּיטוּ אִיש אֶל אָחִיו וְלא יָדְעוּ מַה לְהָשִׁיב, כִּי סֵדֶר הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁנִּפְרְטוּ כָּאן לִפְנֵיהֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּזֶה אַחַר זֶה, הִתְמִיהַּ אוֹתָם לְאֵין קֵץ.

“חַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש, שֶׁצָּדַקְתָּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף לְאַחַר שְׁתִיקָה מְמֻשָּׁכָה. “אָכֵן קָשֶׁה לְפָרֵשׁ אֶת הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים הָאֵלֶּה!”

“עַכְשָו, יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם, “עָלַי לְהוֹסִיף עַל מַה שֶׁאָמַרְתִּי עוֹד מְאֹרָע אֶחָד, אַחֲרוֹן, אֲשֶׁר סָתוּם הוּא וְאֵין הַדַּעַת תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁקָּדְמוּ לוֹ.”

“וּמַהוּ אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר, “אַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחֲזַרְתֶּם מִן הָאִי תָּבוֹר רְאִיתֶם אֵשׁ שֶׁהִבְהִיקָה עַל הָאִי לִינְקוֹלְן, הַאֵין זֹאת?”

“אֱמֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“וְאַתָּה בָּטוּחַ, שֶׁעֵינֶיךָ רָאוּ אֶת הָאֵשׁ?”

“כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ שׁעֵינַי רוֹאוֹת אוֹתְךָ בְּרֶגַע זֶה.”

“וְגַם אַתָּה, הֶרְבֶּרְט?”

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הֵן אוֹתָהּ הָאֵשׁ הִבְהִיקָה כְּאַחַד הַכּוֹכָבִים מִן הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר!”

“וְאֶפְשָׁר שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא כּוֹכָב?” חָזַר וְשָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“לֹא” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁהֲרֵי הַשָּׁמַים הָיוּ מְכֻסִים אָז עֲנָנִים כְּבֵדִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכּוֹכָב לֹא הָיָה מַשְׁפִּיל כָּל כָּךְ לַעֲמֹד בְּשִׁפוּלֵי הָאֹפֶק. אֲבָל הֵן מַר סְפִּילֶט רָאָה אֶת הָאֵשׁ כָּמוֹנוּ וְהוּא יָכֹל לְאַשֵּׁר אֶת דְּבָרֵינוּ!”

“עָלַי לְהוֹסִיף,” עָנָה וְאָמַר הַכַּתָּב, “שֶׁאוֹתָהּ הָאֵשׁ הָיתָה מַבְהִיקָה בְּיוֹתֵר וְהִיא הֵפִיצָה מִסְּבִיבָה כְּעֵין זֹהַר אֱלֶקְטְרִי.”

“הֵן! הֵן! כָּזֶה הָיָה מַרְאֶהָ…” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “וְהִיא הָיְתָה מְנַצְנֶצֶת עַל גַבֵּי הָרָמָה שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.”

“וּבְכֵן דְּעוּ לָכֶם, יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “שֶׁבַּלַּילָה שֶׁבֵּין תִּשְׁעָה־עָשָׂר וְעֶשְׂרִים לְאוֹקְטָבֶּר לֹא הִדְלַקְתִּי אֵשׁ עַל גַבֵּי הַחוֹף וְגַם נֶב לֹא הִדְלִיק אוֹתָהּ!”

“לֹא הִדְלַקְתָּ?…” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ מְרֹב תִּמָּהוֹן עַד כִּי לֹא יָכֹל אֲפִילוּ לְסַיֵּם אֶת דְּבָרָיו.

“בְּאוֹתוֹ הַלַּילָה לֹא יָצָאנוּ אֲפִילוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הַחוּצָה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶש סְמִית, “וְאִם הוֹפִיעָה אֵשׁ עַל גַּבֵּי הַחוֹף, הִצִּיתָה אוֹתָהּ יָד אַחֶרֶת!”

פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֶב נִדְהֲמוּ וְהַדִּבֵּר נִתַּק מִפִּיהֶם. אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה זֶה מַרְאֵה־תַּעְתּוּעִים! אוֹר אֵשׁ מַמָּשׁ, אוֹר אֵשׁ לַאֲמִתּוֹ רָאוּ עֵינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַלַּילָה.

אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אֲנוּסִים הֵם לְהַסְכִּים שֶׁיֶּשׁ בָּזֶה תַּעֲלוּמָה! הַשְׁפָּעָה נַעֲלָמָה שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְהִתְפָּרֶשׁ, הַנּוֹטָה, כַּנִּרְאֶה, חֶסֶד לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהַמַּפְלִיאָה אוֹתָם הַפְלָאָה עֲמֻקָּה בְּמַעֲשֶׂיהָ, מֻרְגֶּשֶׁת בְּאִי לִינְקוֹלְן. אוּלַי חָבוּי אַחַד הַיְצוּרִים בַּמַּעֲמַקִּים הַנִּסְתָּרִים בְּיוֹתֵר? עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת מִן הַצֹּרֶךְ לִמְצֹא תְּשׁוּבָה וִיהִי מָה!

עוֹד הִזְכִּיר כּוֹרֶש סְמִית לַחֲבֵרָיו עַל מִנְהָגָם הַמְשֻׁנֶּה שֶׁל טוֹףּ וְיוּףּ בְּשָׁעָה שֶׁרָצוּ מִסָּבִיב לְמִפְתַּח הַבְּאֵר, הַמְּחַבֶּרֶת אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עִם הַיָּם, וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁהוּא בָּדַק אֶת הַבְּאֵר וְלֹא מָצָא בָּהּ שׁוּם דָּבַר חָשׁוּד.

סוֹף שִׂיחָה זוֹ הָיָה שֶׁחַבְרֵי הַקּוֹלוֹנְיָה הֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד לִבְדֹּק אֶת הָאִי בְּדִיקָה מְעֻלָּה אַךְ תָּשׂוּב תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה.

וְאוּלָם לְמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף דְּאָגָה. אִי זֶה, שֶׁהוּא חָשַׁב אוֹתוֹ לְקִנְיָנוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, שׁוּב לֹא הָיָה שָׁיָּךְ לוֹ בִּלְבָד; לְאִי זֶה יֶשׁ עוֹד אָדוֹן אַחֵר, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ לִרְצוֹנוֹ אוֹ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ. הוּא וְנֶב הָיוּ מַרְבִּים לְסַפֵר עַכְשָו בַּחֶזְיוֹנוֹת הַסְּתוּמִים וְהַנַּעֲלָמִים הַלָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ נוֹטִים מִטִּבְעָם לֶאֱמוּנָה בְּנִפְלָאוֹת, סוֹפָם שֶׁהֶאֱמִינוּ שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן מְשֻׁעְבָּד לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל כֹּח שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע.

בְּחֹדֶש מַאי, הַמַּתְאִים לְחֹדֶש נוֹבֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי, הִתְחִילוּ הַיָּמִים הָרָעִים. הַחֹרֶף בָּא כַּנִּרְאֶה קֹדֶם זְמַנוֹ וְעָתִיד הָיָה לִהְיוֹת קָשֶה בְּיוֹתֵר. אִי לַזֹאת הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹסְקִים בְּלִי אִחוּר בַּמְּלָאכוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְצֹרֶךְ הַחֹרֶף.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיך לֵאמֹר הוּא, שֶׁהָיוּ מוּכָנִים כָּל צָרְכָּם לִקְרַאת הַחֹרֶף, וְאִלּוּ גַם יִהְיֶה עַז וְקָשֶה בְּיוֹתֵר. לֹא הָיָה לָהֶם מַחֲסוֹר בְּבִגְדֵי לֶבֶד, וְעֵדֶר הַכְּבָשִׂים הַמְרֻבֶּה סִפֵּק בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת הַצֶּמֶר הַדָּרוּשׁ לַעֲשִׂיַּת הָאָרִיג הַחַם הַהוּא.

מִסְתַּבֵּר מֵאֵלַיו, שֶׁסִּפְּקוּ בְּגָדִים חַמִּים גַם לְאַיְרְטוֹן. כּוֹרֶש סְמִית הִזְמִינָהוּ לְבַלּוֹת אֶת תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁשָּם יִמְצָא לוֹ מַחֲסֶה מְעֻלֶה מֵאֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה, וְאַיְרְטוֹן נֵאוֹת לוֹ, אֶלָּא שֶׁבִּקֶּשׁ תְּחִלָּה לִגְמֹר אֶת כָּל הַמְלָאכָה בַּגְּדֵרָה. בַחֲצִי חֹדֶשׁ אַפְּרִיל גָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ וּמֵאָז נִצְטָרֵף אֶל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְהִשְׁתַּדֵל לִהְיוֹת לָהֶם לְהוֹעִיל בְּכָל דָּבָר; אֲבָל הוּא הָיָה תָּמִיד שְׁפַל־רוּחַ וְעָצוּב וּמֵעוֹלָם לֹא נָטַל חֵלֶק בְּשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם.

רֹב יְמֵי הַחֹרֶף הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה, שֶׁבִּלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל פְנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, יָשְׁבוּ כְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא יָצְאוּ מִפֶּתַח בֵּיתָם. בְּאוֹתָם הַיָּמִים הִתְחוֹלְלוּ סוּפוֹת אֲיֻמּוֹת, אֲשֶׁר הִרְעִידוּ אֶת הַסְּלָעִים עַד הַיְסוֹד. מִשְׁבְּרֵי־יָם אַדִּירִים אִיְּמוּ לְהָצִיף אֶת אֶת הָאִי כֻּלּוֹ, וְכָל אֳנִיָּה שֶׁהָיְתָה עוֹגֶנֶת לְיַד חוֹפוֹ, וַדַּאי נִשְׁבְּרָה וְאָבְדָה עַל כָּל אֲנָשֶׁיהָ וּרְכוּשָׁהּ. בִּזְמַן הַסּוּפוֹת הָאֵלֶּה גָאָה נַחַל־הַתּוֹדָה פַּעֲמַיִם וּמֵימָיו הִגִּיעוּ לִידֵי גֹּבַהּ מְרֻבֶּה כָּל כָּךְ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יִסְחֲפוּ אֶת הַגְּשָׁרִים וְאֶת הַמַּעְבָּרוֹת. בְּיִחוּד הָיָה צֹרֶךְ לְחַזֵּק יָפֶה אֶת הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן שֶׁעַל הַחוֹף, כִּי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה הַיָּם הַסּוֹעֵר מְכַסֶה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ בְּמֵימָיו.

הַסְּעָרוֹת הָאֲיֻמּוֹת שֶׁהָיוּ מְעֹרָבוֹת בְּגֶשֶׁם וּבְשֶׁלֶג עוֹלְלוּ נְזָקִים גְּדוֹלִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. בְּיִחוּד נִזּוֹקוּ הַטַּחֲנָה וַחֲצַר הָעוֹפוֹת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ כַּמָה פְּעָמִים לְחַזֵּק אֶת בִּדְקֵיהֶם, כְּדֵי לְשַׁמֵּר אוֹתָם מֵהֲרִיסָה גְמוּרָה.

בִּימֵי הַסּוּפָה וְהַסַּגְרִיר הַלָּלוּ הִתְחִילוּ מְשׁוֹטְטִים בִּסְבִיבוֹת הָרָמָה כַּמָּה זוּגוֹת שֶׁל יָגוּאֲרִים וְלַהֲקוֹת קוֹפִים, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מִתְיָרְאִים תָּמִיד שֶׁמָּא הָעַזּוֹת שֶׁבֵּין הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה תַּעֲבֹרְנָה מִתּוֹךְ מְצוּקַת רָעָב אֶת הַפֶּלֶג, אֲשֶׁר בְּקָפְאוֹ נוֹחַ הָיָה לְעָבְרוֹ. בְּלִי שְׁמִירָה מַתְמִידָה הָיוּ אֵפוֹא הַנְּטִיעוֹת וְהַבְּהֵמוֹת צְפוּיוֹת לְכִלָּיוֹן גָּמוּר, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהִשְׁתַּמֵּש לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּכְלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם וּלְהַבְרִיחַ אֶת הָאוֹרְחִים הַמְּסֻכָּנִים הַלָּלוּ עַל יְדֵי יְרִיּוֹת. אִי לָזֹאת הָיוּ יְדֵי הַחוֹרְפִים מְלֵאוֹת תָּמִיד עֲבוֹדָה, כִּי מִלְּבַד הַדְּאָגָה לִרְכוּשָׁם אֲשֶׁר מִחוּץ לַבַּיִת מָצְאוּ לָהֶם הֲמוֹן עִנְיָנִים לַעֲסֹק בָּהֶם בִּפְנִים אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית גּוּפוֹ.

בִּשְׁלֹט הַקֹּר הֶחָזָק בָּאָרֶץ יָצְאוּ כַּמָּה פְּעָמִים הַצַּיָדִים שֶׁבֵּין בְּנֵי הַחֲבוּרָה לָצוּד צַיִד בְּבִצּוֹת־טָדוֹרְן רַחֲבוֹת־הַיָּדַיִם וְהִצְלִיחוּ הַרְבֵּה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר יוּףּ וְטוֹףּ עָזְרוּ עַל יָדָם, לֹא אִבְּדוּ אַף יְרִיָּה אַחַת לְבַטָּלָה בְּקֶרֶב רִבֲבוֹת בְּנֵי־הָאַוָּזִים, הַחַרְטֻמּוֹנִים, הִבַּלִּינוֹסִים וּשְׁאָר הָעוֹפוֹת. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הִתְרַחֲקוּ מִבֵּיתָם יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין.

כָּךְ עָבְרוּ אַרְבַּעַת חָדְשֵׁי הַחֹרֶף, הֲלֹא הֵם יוּנִי, יוּלִי, אוֹגוּסְט וְסֶפְּטֶמְבֶּר. בַּחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה שָׁלַט עַל פִּי רֹב קֹר חָזָק עַד מְאֹד. בִּכְלָל לֹא גָרַם זַעַם הַחֹרֶף רָעָה רַבָּה לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּלְיוֹשְׁבָיו, וּכְמוֹ כֵּן הִמְעִיט לִפְגֹעַ בַּגְּדֵרָה, שֶׁהָיְתָה מוּגַנָּה בְּרֻבָּהּ עַל יְדֵי הַר פְרַנְקְלִין, וְהָרוּחוֹת לֹא הִגִּיעוּ אֵלֶיהָ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁנִּרְעַץ כֹּחָן עַל יְדֵי הַיְעָרִים וְעַל יְדֵי סַלְעֵי הַחוֹף. הַנְּזָקִים, שֶׁנִּתְעוֹלְלוּ כָּאן, הָיוּ קַלֵּי־עֶרֶךְ, וִידֵי אַיְרְטוֹן הַזְּרִיזוּת תִּקְנוּם בִּמְהִירוּת.

בִּמְרוּצַת יְמֵי הַחֹרֶף הַזֶּה לֹא אֵרַע שׁוּם מְאֹרָע מִמִּין הַמְּאֹרָעוֹת הַמֻּפְלָאִים. אַף עַל פִּי שֶׁפֶּנְקְרוֹף וְנֶב נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם אֶל כָּל קְטַנָּה שֶׁבִּקְטַנּוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִתְלוֹת אוֹתָהּ בְּסִבָּה רַבַּת־תַּעֲלוּמוֹת, עִם כָּל זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ בְּשׁוּם דָּבָר מוּזָר וְיוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל. גַּם טוֹףּ וְיוּףּ חָדְלוּ לָרוּץ מִסָּבִיב לְפִי הַבְּאֵר וְלֹא נָתְנוּ שׁוּם אוֹת שֶׁל חֲרָדָה. דּוֹמֶה, שֶׁשׁוּרַת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע נִפְסָקָה; וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְדַבֵּר בַמְּאוֹרָעוֹת הַלָּלוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בָּעֲרָבִים וְאִשְּׁרוּ וְקִיְּמוּ אֶת הַחְלָטָתָם לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִי עַד לְחֲלָקָיו, אֲשֶׁר הַבְּדִיקָה בָּהֶם קָשָׁה הִיא בְּיוֹתֵר. וְהִנֵה אֵרַע פִּתְאֹם מְאֹרָע חָמוּר עַד מְאֹד, אֲשֶׁר הִשִּׂיא עַל הַקּוֹלוֹנְיָה סַכָּנַת הֶרֶס וְחֻרְבָּן וְהֵסֵב אֶת לֵב כּוֹרֶש סְמִית וַחֲבֵרָיו מִכָּל מַעֲשֵׂיהֶם.

הַדָּבָר הָיָה בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר. תְּקוּפַת־הַשָּנָה הַנָּאָה הִקְדִּימָה לָבוֹא. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹרְרוּ אֶת הַטֶּבַע לִתְחִיָּה וּבֵין עֲצֵי־הַמְּחָטִים שֶׁעַל שְׂפַת הַיַּעֲר הָעֲטוּפִים יֶרֶק־תָּמִיד, נִצְנְצוּ הֶעָלִים הָרַעֲנַנִים אֲשֶׁר לְאִילָנוֹת אֲחֵרִים.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט הוֹסִיפוּ לַעֲסוֹק בִּמְלֶאכֶת הַפוֹטוֹגְרָפִיָּה וְצִלְּמוּ הַרְבֵּה מַרְאוֹת מִמַּרְאוֹת הָאִי לִינְקוֹלְן.

בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, שֶׁהָיָה יוֹם בָּהִיר, עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לְצַלֵּם אֶת כָּל מִפְרַץ־הַבְּרִית שֶׁהִשְׂתָּרַע מִנֶּגֶד לְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מִכֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן.

הָאֹפֶק הָיָה זַךְ, וְהַיָּם, שֶׁרוּחַ קַלָּה הֵנִידָה אֶת גַּלָּיו בְּנַחַת, הָיָה דוֹמֶה מִמֶּרְחָק לִיאוֹר שָׁקֵט, אֲשֶׁר זַהֲרוּרֵי־חַמָּה בּוֹדְדִים הִתְנוֹסְסוּ עַל חֶלְקַת מֵימָיו.

מְכוֹנַת־הַצִּלּוּם הָעָמְדָה בְּאֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִתְפֹּס אֶת כָּל הַחוֹף וְאֶת הַמִּפְרָץ. הֶרְבֶּרְט עָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ תָּמִיד. לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת הֶעְתֵּק הַמַּרְאֶה עַל גַּבֵּי הַלּוּחַ, הָלַךְ אֶל אַחַת הַפִּינוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כְּדֵי לְהַבְלִיט אֶת הַתְּמוּנָה בְּסִיּוּעַ שֶׁל הֶחֳמָרִים הַכִּימִיִּים הַדְּרוּשִׁים לַדָּבָר.

כְּשֶׁחָזַר מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, רָאָה וְהִנֵּה עַל הַלוּחַ שֶׁלּוֹ נִמְצֵאת בְּאֹפֶק הַיָּם נְקֻדָּה קְטַנָּה שֶׁכִּמְעַט שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית לָעָיִן. הוּא בִּקֵּשׁ לְהַרְחִיק אוֹתָהּ וּלְשֵׁם כָּךְ הֵדִיחַ פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת הַלּוּחַ, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ.

“וַדַּאי יֵשׁ פְּגִימָה בַּזְכוּכִית,” הִרְהֵר הֶרְבֶּרְט בְּלִבּוֹ.

לְשֵׁם סַקְרָנוּת עָמַד וּבָדַק אֶת הַכֶּתֶם בְּסִיוּעַ שֶׁל זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, אֲשֶׁר הוֹצִיא מִתּוֹך מַשְׁקֶפֶת.

וְאוּלָם אַךְ הֵצִיץ בַּנְּקֻדָּה בְּעַד הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת, פָּרְצָה צְוָחָה מִפִּיו וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁמַט הַלּוּחַ מִיָּדוֹ.

וּמִיָּד רָץ אֶל הַחֶדֶר, שֶׁשָּׁם הִתְגּוֹרֵר כּוֹרֶש סְמִית, וְהוֹשִׁיט לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַלּוּחַ וְאֶת הַזְּכוּכִית וְהֶרְאָהוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה אֶת הַכֶּתֶם הַקָּטֹן.

כּוֹרֶש סְמִית בָּחַן אֶת הַנְּקֻדָּה וְאַחַר תָּפַס אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת שֶׁלּוֹ וּמִהֵר אֶל הַחַלּוֹן.

הַמַּשְׁקֶפֶת בָּדְקָה בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת כָּל הָאֹפֶק וּלְבַסּוֹף עָמְדָה כְּלַפֵּי הַנְּקֻדָּה הַקְּטַנָּה, וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹרִידָהּ כּוֹרֶש סְמִית מַטָּה וְהוֹצִיא מִפִּיו אַךְ מִלָּה אַחַת: “אֳנִיָּה!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: אֳנִיָּה שָׁטָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם, מִנֶּגֶד לְאִי לִינְקוֹלְן!

תַּם חֵלֶק שֵׁנִי

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

אָבְדָן אוֹ הֵצָּלָה? – הִבְהִילוּ אֶת אַיְרְטוֹן – מוֹעֵצָה חֲשׁוּבָה – אֵין זֶה דּוּנְקַן! – אֳנִיָּה חֲשׁוּדָה – מַעֲשִׂים שֶׁל זְהִירוּת – הָאֳנִיָּה מִתְקָרֶבֶת – יְרִיָּה בִּכְלִי־תוֹתָח – הָאֳנִיָּה מַשְׁלִיכָה עֹגֶן בְּקִרְבַת הָאִי – אָתָא לָיְלָה.

עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה מֵאָז הוּטְלוּ פְּלִיטֵי סְפִינַת הָאֲוִיר עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעַד עַכְשָׁו נִפְסַק הַקֶּשֶׁר בֵּינָם וּבֵין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. רַק פַּעַם אַחַת נִסָּה גִדְעוֹן סְפִּילֶט לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם בְּנֵי הָאָדָם שֶׁבְּאַרְצוֹת הַיִּשּׁוּב וְשָׁלַח עַל יְדֵי עוֹף־שָׁמַיִם יְדִיעָה, הֵיכָן הֵם שְׁרוּיִים וּמֶה עָלְתָה לָהֶם, אֲבָל כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה שׁוּם תִּקְוָה שֶׁמִּשְׁלַחַת מֵעֵין זוֹ תַּצְלִיחַ. רַק אַיְרְטוֹן לְבַדּוֹ נִטְפַּל אֶל הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה עַל פִּי מְסִבַּת־הַמְּאֹרָעוֹת הַיְדוּעָה לָנוּ. וְהִנֵּה הַיּוֹם, בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, נִגְלוּ פִּתְאֹם עַל פְּנֵי הַיָּם הַשּׁוֹמֵם בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים!

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר! שָׁם שָׁטָה אֳנִיָּה! אֲבָל מַה מְגַמָּתָהּ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ? הֲתַעֲבֹר עַל פְּנֵי הָאִי וְתָשׁוּט לְדַרְכָּהּ, אוֹ תִּקְרַב הֵנָּה וְתַעֲגֹן כָּאן? בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת יִוָּדַעַ הַדָּבָר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט קָרְאוּ מִיָּד אֶת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֶת פֶּנְקְרוֹף וְאֶת נֶב אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהוֹדִיעוּם אֶת הַמְאֹרָע. פֶּנְקְרוֹף מִהֵר וְנָטַל אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וּלְאַחַר שֶׁסָּקַר בָּהּ סְקִירָה חֲטוּפָה אֶת כָּל הָאֹפֶק כִּוֵּן אֶת מֶבָּטוֹ כְּלַפֵּי הַנְּקֻדָּה שֶׁהוֹרוּ לוֹ וַאֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ הוֹפִיעַ עַל לוּחַ הַצִּלּוּם אוֹתוֹ הַכֶּתֶם הַזָּעִיר שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה לָעָיִן.

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת! הֲרֵי זוֹ בֶּאֱמֶת אֳנִיָּה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מִשֶּׁל שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

“הֲמִתְקָרֶבֶת הִיא אֵלֵינוּ?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לְפִי שָׁעָה אֵין הַדָּבָר בָּרוּר לִי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף; “עַל פְּנֵי הָאֹפֶק לֹא נִרְאֶה בִּלְתִּי אִם תָּרְנָה בִּלְבָד, תַּחַת אֲשֶׁר דְּמוּתָהּ עֲדַיִן סְמוּיָה מִן הָעָיִן.”

“מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“לְצַּפּוֹת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְשָׁעָה אֲרֻכָּה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּדְמָמָה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר. הַמְּאֹרָע הַזֶּה, שֶׁהָיָה חָמוּר וְרַב־עֶרֶךְ מִכָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם מִיּוֹם בּוֹאָם אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן, הֶעְתִּיק מִלִּים מִפִּיהֶם וְעוֹרֵר בְּקִרְבָּם אֶת כָּל מִינֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת, הָרְגָשׁוֹת, הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַתִּקְווֹת שֶׁעָלוּל הָיָה לְעוֹרֵר.

אֱמֶת הוּא, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ שְׁרוּיִים בְּמַצָּב שֶׁל שְׁבוּרֵי אֳנִיָּה אוֹבְדִים, שֶׁגּוֹרָלָם הֱטִילָם עַל אִי שָׁמֵם וְהֵם אֲנוּסִים לְהִלָּחֵם עַל קִיּוּמָם הֶעָלוּב עִם טֶבַע אַכְזָרִי וְאֵין בְּלִבָּם אֶלָּא שְׁאִיפָה אַחַת – הַשְּׁאִיפָה לְהַגִּיעַ אֶל אַרְצוֹת הַיִּשּׁוּב. בְּיִחוּד פֶּנְקְרוֹף וְנֶב, שֶׁהִרְגִּישׁוּ עַצְמָם עַכְשָׁו כָּל כָּךְ מְאֻשָּׁרִים וַעֲשִׁירִים, לֹא הָיוּ עוֹזְבִים אֶת הָאִי שֶׁלָּהֶם בְּלִי דַאֲבוֹן לֵב. הֵם הִסְכִּינוּ עִם הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁחָיוּ בַּאֲחֻזָּתָם זוֹ, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ בִּינָה וְהַשְׂכֵּל כִּמְעַט שֶׁהָפְכוּ אוֹתָהּ לְמֵעֵין אֶרֶץ שֶׁל תַּרְבּוּת! וְאַף עַל פִּי כֵן נִרְאֲתָה לָהֶם אֳנִיָּה זוֹ כְּשָׁלִיחַ הַמֵּבִיא לָהֶם יְדִיעוֹת מִכֹּל הַנַּעֲשֶׂה עַל פְּנֵי הַיַּבֶּשֶׁת, וְאֶפְשָׁר שֶׁהִיא חֲתִיכָה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הַצָּפָה וּבָאָה לִקְרָאתָם! הִיא נָשְׂאָה בְּתוֹכָהּ בְּנֵי אָדָם בִּדְמוּתָם וּבְצַלְמָם – וּכְלוּם אֶפְשָׁר שֶׁלִּבָּם לֹא יִפְעַם בְּקִרְבָּם לְמַרְאֶהָ?

פַּעַם בְּפַעַם חָזַר פֶּנְקְרוֹף וְנָטַל אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת בְּיָדוֹ וְהִתְיַצֵּב לְיַד הַחַלּוֹן וּבָחַן מִשָּׁם בְּחִינָה מְעֻלָּה אֶת הָאֳנִיָּה, שֶׁנִּמְצְאָה בִּפְאַת מִזְרָח בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִילִין מִן הָאִי. לְפִי שָׁעָה לֹא יָכְלוּ אֵפוֹא הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָתֵת לָהּ אוֹת וּלְהוֹדִיעַ לָהּ עַל מְצִיאוּתָם עַל פְּנֵי הָאִי. אִם יָרִימוּ נֵס, לֹא יֵרָאֶה, אִם יִירוּ, לֹא יִשָּׁמַע קוֹל הַיְּרִיָּה, וְאִם יַצִּיתוּ אֵשׁ, לֹא יַבְחִינוּ בָּהּ אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן בָּרוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהַצּוֹפִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה לֹא יַבְחִינוּ בָּאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר הַר גָּבוֹהַּ כְּהַר פְרַנְקְלִין הִתְנַשֵּׂא עָלָיו. אֲבָל לְשֵׁם מָה תִּקְרַב הָאֳנִיָּה אֶל הָאִי? אֶפְשָׁר שֶׁאַךְ הַמִּקְרֶה הִתְעָה אוֹתָהּ אֶל חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, אֲשֶׁר לְפִי הַמַּפּוֹת אֵין בּוֹ שׁוּם אֶרֶץ חוּץ מִן הָאִי הַקָּטֹן תָּבוֹר, הַמֻּנָּח גַּם הוּא מִחוּץ לִנְתִיבוֹת הָאֳנִיּוֹת?

עַל שְׁאֵלָה זוֹ שֶׁהַכֹּל הָיוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם תְּשׁוּבָה מִפִּי הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר עָמַד וְקָרָא:

“אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי ‘דּוּנְקַן’?”

הַקּוֹרֵא וַדַּאי זוֹכֵר, שֶׁ“דּוּנְקַן” הָיְתָה אֳנִיָּתוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֲשֶׁר נָטַשׁ אֶת אַיְרְטוֹן עַל הָאִי תָּבוֹר וַאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָבוֹא וּלְקַחְתּוֹ מִשָּׁם בְּאַחַד הַיָּמִים. הֲרֵי הָאִי תָּבוֹר לֹא הָיָה כָּל כָּךְ רָחוֹק מִן הָאִי לִינְקוֹלְן, וָאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת אֶל הָרִאשׁוֹן, לֹא מִן הַנִּמְנָע הוּא שֶׁתַּעֲבֹר עַל פְּנֵי הַשֵּׁנִי בְּקִרְבַת מָקוֹם וּתְהִי נִרְאֵית לָעָיִן. בֵּין שְׁנֵי הָאִיִּים הָאֵלֶּה לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין לָאֹרֶךְ וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִין לָרֹחַב.

“צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ אֶת אַיְרְטוֹן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וּלְבַקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא מִיָּד הֵנָּה. רַק הוּא לְבַדּוֹ יוּכַל לְהַגִּיד לָנוּ, אִם אֳנִיָּה זוֹ ‘דּוּנְקַן’ הִיא.”

הַכֹּל הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ, וְהַכַּתָּב נִגַּשׁ אֶל מְכוֹנַת הַטֵּלֶגְרָף, שֶׁחִבֵּר אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עִם הַבַּיִת שֶׁלְּיַד הַגְדֵרָה, וְהֵרִיץ טֵלֶגְרַמָּה זוֹ:

“מַהֵר וּבוֹא הֵנָּה!”

מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים חָזַר וְצִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן שׁוּב פָּעַם.

“הֲרֵינִי בָּא,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

בֵּינָתַיִם הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֳנִיָּה.

“אִם זוֹהִי ‘דּוּנְקַן’,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “וַדַּאי יַכִּירָהּ אַיְרְטוֹן עַל נְקַלָּה, שֶׁהֲרֵי הוּא שָׁט בָּהּ זְמָן הַרְבֵּה.”

“וְאִם יכירה, וַדָּאִי יִפָּעֵם לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא יִתְרַגֵּשׁ בְּיוֹתֵר!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל עַכְשָׁו הָגוּן הוּא לָשׁוּב אֶל ‘דּוּנְקַן’, כִּי הָיָה לְאָדָם אַחֵר. יִתֵּן אֱלֹהִים וְהָיְתָה זֹאת ‘דּוּנְקַן’, כִּי כָּל אֳנִיָּה אַחֶרֶת מְעוֹרֶרֶת בְּקִרְבִּי חֲשָׁד! אֵין אֳנִיּוֹת מְהַלְּכוֹת עַל פְּנֵי חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, וַאֲנִי מִתְיָרֵא תָּמִיד שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לְבַקֵּר אֶת הָאִי שֶׁלָּנוּ פִּירָטִים מִבְּנֵי הַמָּלָאִים.”

“אָנוּ נָגֵן עַל הָאִי שֶׁלָּנוּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“וַדַּאי, בְּנִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ, “אֲבָל מוּטָב שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהָגֵן עָלָיו.”

“הִנֵּה עָלָה רַעְיוֹן בְּלִבִּי,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “יוֹרְדֵי־הַיָּם אֵינָם מַכִּירִים אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מְסֻמָּן אֲפִילּוּ בַּמַּפּוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּיוֹתֵר. וּמִטַּעַם זֶה סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֳנִיָּה אֲשֶׁר פָּגְעָה בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה בְּאֶרֶץ בִּלְתִּי נוֹדַעַת זוֹ תֹּאבֶה לְבַקֵּר אוֹתָהּ וְלֹא תַּעֲבֹר עַל פָּנֶיהָ בְּלִי לְהַשְׁגִּיחַ אֵלֶיהָ.”

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“גַּם אֲנִי סָבוּר כָּמוֹךָ,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחוֹבָתוֹ שֶׁל כָּל רַב־חוֹבֵל הִיא לְצַיֵּן וּלְבַקֵּר כָּל אֶרֶץ וְכָל אִי, שֶׁאֵינָם רְשׁוּמִים עֲדַיִן בַּמַּפּוֹת, וְהָאִי לִינְקוֹלְן הֲרֵיהוּ אַחַד הָאִיִּים שֶׁמִּמִּין זֶה.”

“טוֹב אֵפוֹא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “נַנִּיחַ שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה תִּקְרַב אֶל הַחוֹף וְתַשְׁלִיךְ עֹגֶן בְּמֶרְחָק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִן הָאִי שֶׁלָּנוּ, מַה נַעֲשֶׂה אָז?”

עַל שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה זוֹ לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיָּשִׁיב תְּשׁוּבָה מִיָּד. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִשְׁתַּקֵּע בְּמַחֲשָׁבוֹת וּלְאַחַר זְמַן־מָה פָּתַח וְאָמַר בְּקוֹל מָתוּן וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ:

“הֲרֵי לָכֶם, יְדִידַי, פָּרָשַׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשֶׂה וְשֶׁמּוּטָל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת: אָנוּ נָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הָאֳנִיָּה וְנַעֲבֹר אֵלֶיהָ וְנַעֲזֹב אֶת הָאִי לְאַחַר שֶׁנַּכְרִיז עָלָיו שֶׁהוּא אֲחֻזַּת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. לְאַחַר זְמָן נָשׁוּב אֵלָיו בְּלִוְיַת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יֹאבוּ לָלֶכֶת עִמָּנוּ עַל מְנָת לְהֵאָחֵז בּוֹ עוֹלָמִית וּכְדֵי לְכוֹנֵן בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט תַּחֲנַת אֳנִיּוֹת בִּשְׁבִיל הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאֲמֵרִיקָנִית!”

“הוּרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “לֹא קְטַנָּה תִּהְיֶה הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר נַגִּישׁ לְאַרְצֵנוּ! הַקּוֹלוֹנִיזַצְיָה שֶׁל הָאִי כְּבָר נִגְמְרָה כִּמְעָט; כָּל חֲלָקָיו נִקְרְאוּ בְּשֵׁמוֹת, יֵשׁ בּוֹ נָמֵל טִבְעִי, יֵשׁ בּוֹ מֵי שְׁתִיָּה בְּשֶׁפַע, יֵשׁ דְּרָכִים, קַו טֵלֶגְרָפִי, מַסְפֵּן, בֵּית־חֲרֹשֶׁת, וְאֵין הַדָּבָר חָסֵר אֶלָּא שֶׁיְּהִי שֵׁם הָאִי לִינְקוֹלְן רָשׁוּם בַּמַּפּוֹת!”

“אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה אִם בִּזְמַן הִפָּקְדֵנוּ מִן הָאִי יָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיַחֲזִיקוּ בּוֹ?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא הַסַּפָּן, “אִם כֵּן אֶשָּׁאֵר כָּאן יְחִידִי לְשָׁמְרוֹ, וְחֵי רָאשִׁי, רֹאשׁ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁלֹּא יִגְנְבוּהוּ מִמֶּנִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹנְבִים שָׁעוֹן מִכִּיסוֹ שֶׁל טִפֵּשׁ!”

עָבְרָה שָׁעָה תְּמִימָה וְעֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיד בְּבֵרוּר אִם הָאֳנִיָּה אוֹחֶזֶת אֶת דַּרְכָּהּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן וְאִם אָיִן. אָמְנָם הִיא הִתְקָרְבָה אֵלָיו הַרְבֵּה, אֲבָל לְאָן פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת? פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לְבָרֵר זֹאת.

בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת – שָׁעָה אַחַת לְאַחַר שֶׁנִּקְרָא – בָּא אַיְרְטוֹן אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְנִכְנַס אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל וְאָמָר:

“הִנְנִי כִּי קְרָאתוּנִי, אֲדוֹנַי.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה נוֹהֵג תָּמִיד. וְהוֹלִיכָהוּ אֶל הַחַלּוֹן וְאָמַר אֵלָיו:

“אַיְרְטוֹן, סִבָּה חֲשׁוּבָה עַד מְאֹד הִמְרִיצָה אוֹתָנוּ לִקְרֹא לָךְ, אֳנִיָּה נִרְאֲתָה בְּקִרְבַת הָאִי.”

פְּנֵי אַיְרְטוֹן הִלְבִּינוּ מְעַט וְעֵינָיו הֵפִיקוּ מְבוּכָה רֶגַע אֶחָד. הוּא הֵצִיץ בְּעַד הַחַלּוֹן וְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֹפֶק, אֲבָל לֹא רָאָה כְּלוּם.

“קַח אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת, אַיְרְטוֹן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְהִסְתַּכֵּל יָפֶה, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה הִיא ‘דּוּנְקַן’, אֲשֶׁר בָּאָה לַהֲשִׁיבְךָ אֶל אַרְצֶךָ.”

“דּוּנְקַן!” מִלְמֵל אַיְרְטוֹן. “כְּבָר בָּאָה?!”

הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת הִתְמַלְּטוּ מִפִּי אַיְרְטוֹן שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ וְהוּא תָּפַשׂ אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

כְּלוּם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת וּבְדִידוּת עַל אִי נִדָּח לֹא נִרְאוּ לוֹ מַסְפִּיקוֹת לְמָרֵק אֶת עֲוֹנוֹ? כְּלוּם חוֹטֵא זֶה שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה עֲדַיִן חוֹשֵׁב שֶׁפִּשְׁעוֹ לֹא כֻּפַּר לֹא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וְלֹא בְּעֵינֵי אֲחֵרִים?

“לֹא!” עָנָה וְאָמַר, “לֹא! אִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא זוֹ ‘דּוּנְקַן’!”

“הַבֵּט וּרְאֵה יָפֶה, אַיְרְטוֹן,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי עָלֵינוּ לָדַעַת מֵרֹאשׁ מַה לַעֲשׂוֹת.”

אַיְרְטוֹן נָטַל אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְכִוֵּן אוֹתָהּ כְּלַפֵּי הַמָּקוֹם שֶׁהֶרְאוּהוּ. רְגָעִים מִסְפָּר הִסְתַּכֵּל בָּאֹפֶק וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. אַחַר אָמָר:

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הֲרֵי זוֹ אֳנִיָּה, אֲבָל חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁאֵין זוֹ ‘דּוּנְקַן’.”

“וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה חוֹשֵׁב כָּךְ?”

“מִשּׁוּם שֶׁ’דּוּנְקַן' אֳנִיַּת־קִיטוֹר הִיא וַאֲנִי אֵינֶנִּי רוֹאֶה עָשָׁן לֹא לְמַעְלָה מִן הָאֳנִיָּה וְלֹא מִסָּבִיב לָהּ.”

“אֶפְשָׁר שֶׁאֵין הִיא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא בְּמִפְרָשִׂים בִּלְבָד?” הֵעִיר פֶּנְקְרוֹף. “הָרוּחַ מוֹלִיכָה אוֹתָהּ, כַּנִּרְאֶה, לְדַרְכָּהּ וּמִשּׁוּם כָּךְ הֲרֵיהִי חוֹשֶׂכֶת אֶת פַּחַם־הָאֶבֶן, מְאַחַר שֶׁהִיא רְחוֹקָה כָּל כָּךְ מִכָּל יַבֶּשֶׁת.”

“אֶפְשָׁר שֶׁצָּדַקְתָּ, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן; “אֶפְשָׁר שֶׁאֳנִיָּה זוֹ כִּבְּתָה אֶת אֵשׁ תַּנּוּרָה. נִתֵּן לָהּ אֵפוֹא לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַחוֹף וְאָז יִתְבָּרֵר לָנוּ מַה טִיבָהּ.”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשַׁב אַיְרְטוֹן בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבָּאוּלָם הַגָּדוֹל וְהֶחֱרִישׁ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹסִיפוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל דְּבַר הָאֳנִיָּה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה, אֲבָל אַיְרְטוֹן לֹא נָטַל חֵלֶק בְּשִׂיחָתָם.

הַכֹּל הָיוּ שְׁרוּיִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמַצַּב־רוּחַ שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתָּם. בְּיִחוּד הָיוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף נִרְעָשִׁים בְּיוֹתֵר וְהָיוּ מְהַלְּכִים אָנֶה וָאָנָה וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּמְנוּחָה בְּמָקוֹם אֶחָד. אֶת הֶרְבֶּרְט תָּקַף בְּיִחוּד רֶגֶשׁ שֶׁל סַקְרָנוּת וְצִפִּיָּה. וְרַק נֶב לְבַדּוֹ הָיָה שָׁלֵו כְּדַרְכּוֹ. וְכִי אֵין אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בַּאֲשֶׁר אֲדוֹנָיו שָׁם? וַאֲשֶׁר לָאִינְגֵ’נֵר, הִנֵּה הָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו וְהָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵי בִּיאָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה מִתְאַוֶּה לָהּ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָאֳנִיָּה הִתְקָרְבָה מְעַט אֶל הָאִי. בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמַּשְׁקֶפֶת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין שֶׁהִיא הָיְתָה אֳנִיַּת־יָם גְּדוֹלָה וְלֹא “פְרָאוּס” שֶׁל הַמָּלָאִיִּים, אֲשֶׁר הפִּירָטִים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט רְגִילִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וּבְכֵן הָיָה עֲדַיִן מָקוֹם לַתִּקְוָה, כִּי חַשְׁשׁוֹתָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לֹא תִּתְקַיֵּמְנָה, וּבִיאָתָהּ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא תַשִּׂיא עָלָיו סַכָּנָה. פֶּנְקְרוֹף בָּחַן אוֹתָהּ יָפֶה בַּמַּשְׁקֶפֶת וְהוֹדִיעַ שֶׁלְּפִי הַמִּפְרָשִׂים שֶׁלָּהּ נִכָּר שֶׁאֳנִיָּה זוֹ הֲרֵיהִי בְּרִיגָה וְכִי הִיא הוֹלֶכֶת אֶל הָאִי בְּדֶרֶךְ אֲלַכְסוֹן בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמִּפְרָשִׂים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ. אֶת דַּעְתּוֹ זוֹ אִשֵּׁר גַּם אַיְרְטוֹן.

כֵּיוָן שֶׁהָאֳנִיָּה הוֹסִיפָה לָלֶכֶת בִּנְתִיבָהּ זוֹ, צְרִיכָה הָיְתָה לְהִתְעַלֵּם עַד מְהֵרָה אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים שֶׁל כֵּף־הַמַּלְתָּעוֹת, כִּי הִיא שָׁטָה לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ עַיִן מִמֶּנָּה וּלְהוֹסִיף לְהַשְׁגִּיחַ אֵלֶיהָ צְרִיכִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲלוֹת עַל הַמְּרוֹמִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי מִפְרַץ־וָשִׁינְגְּטוֹן סָמוּךְ לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. אֲבָל זוֹ עָקָה, שֶׁהַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ בָּעֶרֶב, וְעוֹד מְעַט וְיֵרְדוּ הַדִּמְדּוּמִים וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְאוֹת כְּלוּם.

“מַה נַעֲשֶׂה בְּבוֹא הַלָּיְלָה?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲנַצִּית מְדוּרַת אֵשׁ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ עַל מְצִיאוּתֵנוּ פֹּה?”

שְׁאֵלָה זוֹ הָיְתָה חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר וְסוֹפָהּ שֶׁנִּפְתְּרָה בְּהֵן, בְּלִי לְהַשְׁגִּיחַ אֶל נְבוּאַת לִבּוֹ הָרָעָה שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה יְכֹלָה הָיְתָה אֳנִיָּה זוֹ לְהֵעָלֵם, לָלֶכֶת לָהּ בְּלִי שׁוּב לְעוֹלָם, וְאִם אֳנִיָּה זוֹ תֵּעָלֵם, כְּלוּם תָּבוֹא אֳנִיָּה אַחֶרֶת אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן? וּמִי יוּכַל לְהַגִּיד מֵרֹאשׁ, מַה תְּהִי אַחֲרִית הַקּוֹלוֹנִיסְטִים?

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְהוֹדִיעַ לָאֳנִיָּה זוֹ, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, כִּי הָאִי נוֹשָׁב הוּא. אִם נַחֲמִיץ אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה שֶׁבָּא לְיָדֵנוּ, עֲתִידִים אָנוּ לְהִתְחָרֵט עַל זֶה הַרְבֵּה בַּיָּמִים הַבָּאִים!”

וּבְכֵן גָּמְרוּ, כִּי נֶב וּפֶנְקְרוֹף יֵלְכוּ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְעִם בּוֹא הַלַּיְלָה יַצִּיתוּ מְדוּרָה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר וַדַּאי תַּפְנֶה אֵלֶיהָ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה.

אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנֶּב וְהַסַּפָּן אָמְרוּ לָצֵאת מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שִׁנְּתָה הָאֳנִיָּה אֶת מֵהֲלָכָה וְשָׁטָה יָשָׁר אֶל הָאִי, כְּשֶׁהִיא פּוֹנָה אֶל מִפְרַץ־הַבְּרִית. בְּרִיגָה זוֹ הָיְתָה מִן הָאֳנִיּוֹת הַמְּמַהֲרוֹת לָרוּץ אֹרַח, כִּי הִתְקָרְבָה הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף נִשְׁאֲרוּ אֵפוֹא בָּאוּלָם וְשׁוּב נִמְסְרָה הַמַּשְׁקֶפֶת לְיָדוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַל מְנָת שֶׁיַּכִּיר בְּבֵרוּר אִם אֳנִיָּה זוֹ “'דּוּנְקַן” הִיא. לְפִי מִפְרָשֶׂיהָ הָיְתָה הָאֳנִיָּה הַשֹּׁוטְלַנְדִּית דּוֹמָה גַם הִיא לְאַחַת הַבְּרִיגוֹת, וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַבְחִין אִם בֵּין שְׁנֵי תְּרָנֶיהָ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה רְחוֹקָה עַכְשָׁו מִן הָאִי אֶלָּא עֲשָׂרָה מִילִין, מִתְנַשֵּׂאת אֲרֻבַּת עָשָׁן וְאִם אָיִן.

כֵּיוָן שֶׁהָאֹפֶק הָיָה עֲדַיִן בָּהִיר לְמַדַּי, נָקֵל הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֳנִיָּה הֵיטֵב. אַיְרְטוֹן בָּחַן אוֹתָהּ שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר הוֹרִיד אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְאָמָר:

“אֵין זוֹ ‘דּוּנְקַן’! אִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהִי זוֹ ‘דּוּנְקַן’!”

פֶּנְקְרוֹף נָטַל שׁוּב פַּעַם אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְהִתְחִיל מִתְבּוֹנֵן גַּם הוּא אֶל הָאֳנִיָּה. הוּא הִכִּיר, שֶׁבְּרִיגָה זוֹ מְכִילָה מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת עַד אַרְבַּע מֵאוֹת טוֹנִים, מִבְנֶהָ יָפֶה, תְּרָנֶיהָ מוּצָקִים וְהִיא עֲרוּכָה וּמְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּהּ, כְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת הַמְּהִירוֹת הָעוֹבְרוֹת אָרְחוֹת יַמִּים. אֲבָל קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין שֶׁל אֵיזוֹ אֻמָּה הִיא וּמֵאַיִן מוֹצָאָהּ.

“אָמְנָם רוֹאֶה אֲנִי נֵס מִתְנוֹסֵס בָּרֹאשׁ תָּרְנָה,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁאֵינִי יָכֹל לְהַכִּיר אֶת צְבָעָיו.”

“בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה יִתְבָּרֵר לָנוּ הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “עַכְשָׁו בָּרִי הוּא, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ מִתְכַּוֵּן לָגֶשֶׁת אֶל הַחוֹף, וּלְפִיכָךְ אִם לֹא הַיּוֹם, הֲרֵי לְכָל הַמְאֻחָר מָחָר נִתְוַדַּע אֵלָיו.”

“וְאַף עַל פִּי כֵן מוּטָב שֶׁנֵּדַע הַיּוֹם עִם מִי יִהְיֶה לָנוּ עֵסֶק,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וּמְאֹד אֶשְׂמַח אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַכִּיר אֶת צִבְעֵי הַנֵּס.”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹסִיף הַסַּפָּן לְהַבִּיט בַּמַּשְׁקֶפֶת וְלֹא גָרַע אֶת עֵינוֹ מִמֶּנָּה.

הַיּוֹם הִתְחִיל מַחֲשִׁיךְ וְרוּחַ הַיָּם שָׁקָטָה. נֵס הָאֳנִיָּה הָיָה תָּלוּי בְּרִפְיוֹן וְנִתְקַפֵּל מִסָּבִיב לַתֹּרֶן וְקָשֶׁה הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו.

“נֵס זֶה,” דָּבָר פֶּנְקְרוֹף פַּעַם בְּפַעַם, “אֵינוֹ לֹא נֵס אֲמֵרִיקָנִי, לֹא נֵס אַנְגְּלִי, אֲשֶׁר צִבְעוֹ הָאָדֹם נִכָּר עַל נְקַלָּה, לֹא נֵס פְרַנְצִי אוֹ גֶרְמָנִי, לֹא נֵס רוּסִי, שֶׁלָּבָן הוּא, וְלֹא נֵס הִשְׁפָּנִי שֶׁצָּהֹב הוּא… נֵס זֶה הֲרֵיהוּ בַּעַל צֶבַע אֶחָד… אֵיזוֹ אֳנִיּוֹת עוֹבְרוֹת עַל פִּי רֹב בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה?… אֶפְשָׁר נֵס צִ’ילִי הוּא? אֲבָל הַלָּז בַּעַל שְׁלשָׁה צְבָעִים הוּא… נֵס בְּרָזִילִי? הַלָּז יָרוֹק הוּא… נֵס יַפָּנִי? שָׁחוֹר וְצָהֹב הוּא… תַּחַת אֲשֶׁר נֵס זֶה…”

בְּרֶגַע זֶה נָשְׁבָה רוּחַ וּפָרְשָׂה אֶת הַנֵּס שֶׁאֵינוֹ מֻכָּר. אַיְרְטוֹן לָקַח אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת, אֲשֶׁר הַסַּפָּן הוֹרִידָהּ מֵעַל עֵינָיו, כִּוְּנָהּ אֶל עֵינוֹ וּמִיָּד צָעַק בְּקוֹל עָמוּם:

“הַנֵּס הַשָּׁחוֹר!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: נֵס שָׁחוֹר הִתְנַפְנֵף בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן! דָּבָר זֶה בִּלְבָד הָיָה טַעַם מַסְפִּיק לְהַחֲרִיד אֶת לֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּלְעוֹרֵר בְּקִרְבָּם חֲשָׁד לְגַבֵּי הָאֳנִיָּה.

כְּלוּם נִתְקַיְּמָה נְבוּאַת לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר? כְּלוּם בֶּאֱמֶת אֳנִיָּה זוֹ אֳנִיַּת פִּירָטִים הִיא? כְּלוּם אָחוֹת הִיא לְסִירוֹת הַמָּלָאִים לְשֹׁד וּלְחָמָס בַּחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט? לְשֵׁם מָה הִיא בָּאָה אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן? אֶפְשָׁר שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ אֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לִבְנֵי אָדָם וְהַנּוֹחָה לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹם מַחֲבוֹא לְכָל הַכְּבֻדָּה וְהַסְּחוֹרָה, שֶׁבְּעָלֶיהָ חוֹמְסִים וְשׁוֹדְדִים? וְאוּלַי הִיא מְבַקֶּשֶׁת כָּאן מִקְלָט לְיַרְחֵי הַחֹרֶף הַזְּעוּמִים? וּבְכֵן עֲתִידָהּ הִיא אֲחֻזַּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַכְּשֵׁרִים לִהְיוֹת לְמִקְלַט־פָּרִיצִים – לְמֵעֵין בִּירָה שֶׁל פִּירָטִים בַּיָּם הַשָּׁקֵט?

כָּל הַהַרְהוֹרִים הַלָּלוּ נִצְנְצוּ בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵאֲלֵיהֶם. בָּרִי הָיָה לָהֶם מַה מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל נֵס זֶה הַמִּתְנַפְנֵף בָּרֹאשׁ הַתֹּרֶן. הֲלֹא זֶה הַנֵּס שֶׁל שׁוֹדְדַי־יָם! נֵס זֶה עַצְמוֹ הָיָה מִתְנוֹסֵס גַּם עַל גַּבֵּי “דּוּנְקַן”, אִלּוּ נִתְקַיְּמָה מְזִמַּת הַפּוֹשְׁעִים בְּיָדָם!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא אִבְּדוּ זְמָן בְּשִׂיחוֹת בְּטֵלוֹת.

“יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶפְשָׁר שֶׁאֵין אֳנִיָּה זוֹ מְבַקֶּשֶׁת אֶלָּא לָתוּר אֶת הַחוֹף? אֶפְשָׁר שֶׁאֲנָשֶׁיהָ לֹא יַעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה? אִם כֹּה יִהְיֶה – אַשְׁרֵינוּ. מִכָּל מָקוֹם, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ כְּדֵי לְהַעֲלִים אֶת מְצִיאוּתֵנוּ עַל פְּנֵי הָאִי. הַטַּחֲנָה הָעוֹמֶדֶת עַל גַּבֵּי רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב מְבַצְבֶּצֶת וְנִרְאֵית לָעַיִן יוֹתֵר מִדַּי, וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁאַיְרְטוֹן וְנֶב יֵלְכוּ מִיָּד לְהוֹרִיד אֶת כְּנָפֶיהָ. וּכְמוֹ כֵן עָלֵינוּ לְהַעֲלִים בַּעֲנָפִים עֲבֻתִּים אֶת חַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, לְכַבּוֹת כָּל אֵשׁ וּלְהַסְתִּיר כָּל דָּבָר הַמְשַׁמֵּשׁ סִמָּן לַהֲוָיָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל גַּבֵּי אִי זֶה!”

“וְהָאַרְבָּה שֶׁלָּנוּ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“הֲרֵיהִי חֲבוּיָה יָפֶה בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ כְּלָל שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ יִמְצָאוּהָ!”

פְּקֻדּוֹת הָאִינְגֵ’נֵר נִתְמַלְּאוּ מִיָּד. נֶב וְאַיְרְטוֹן עָלוּ עַל הָרָמָה וְעָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק אוֹ לְהַעֲלִים כָּל סִמָּן שֶׁל יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם. וּבְשָׁעָה שֶׁהַלָּלוּ עָסְקוּ בִּמְלָאכָה זוֹ הָלְכוּ חַבְרֵיהֶם אֶל יַעַר־זשָׁקָמַר הַקָּרוֹב וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם הֲמוֹן עֲנָפִים וְקִסּוּס כְּדֵי לְכַסּוֹת בָּהֶם אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אַחַר עָרְכוּ וְסִדְּרוּ אֶת צָרְכֵי הַיְּרִיָּה וְאֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים תֵּכֶף לְשִׁמּוּשׁ, אִם הַשּׁוֹדְדִים יִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.

לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי־הַזְּהִירוּת הַלָּלוּ, פָּתַח כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאָמַר בְּקוֹל מַבִּיעַ סַעֲרַת־נֶפֶשׁ:

“יְדִידַי, אִם יִהְיֶה אֵת לְבַב הַנְּבָלִים הַלָּלוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן, הֲלֹא נָגֵן עָלָיו, הַאֵין זֹאת?”

“הֵן, כּוֹרֶשׁ,” עָנָה הַכַּתָּב, “הָגֵן נָגֵן עָלָיו עַד טִפַּת דָּמֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה!”

הָאִינְגֵ’נֵר הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לַחֲבֵרָיו וְהַלָּלוּ חִבְּקוּ אוֹתָהּ בְּרָגֶשׁ.

רַק אַיְרְטוֹן לְבַדּוֹ עָמַד מִן הַצַּד וְלֹא נִטְפַּל אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא, אֲשֶׁר שׁוֹדֵד הָיָה לְשֶׁעָבַר, עֲדַיִן לֹא חָשׁ עַצְמוֹ רָאוּי וְהָגוּן לְכָךְ!

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵבִין לְרוּחוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהוּא נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמָר:

“וְאַתָּה, אַיְרְטוֹן, מַה תַּעֲשֶׂה?”

“אֶת חוֹבָתִי!” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

אַחַר נִגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן וְהֵצִיץ בְּעַד מָסַךְ הָעֳפָאִים אֶל הַיָּם.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁבַע וָחֵצִי בָּעֶרֶב וְזֶה עֶשְׂרִים רְגָעִים שֶׁהַחַמָּה שָׁקְעָה אֲחוֹרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאֹפֶק הַמִּזְרָחִי הָלַךְ וְהֶחֱשִׁיךְ לְאַט לְאַט, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיפָה הַבְּרִיגָה לְהִתְקָרֵב אֶל מִפְרַץ־הַבְּרִית. עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא שְׁמוֹנָה מִילִין וְשָׁטָה מִנֶּגֶד לְרָמַת־הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, כִּי לְאַחַר שֶׁהָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן פָּנְתָה צָפוֹנָה וְזֶרֶם הַגֵּאוּת הֱרִיצָהּ בִּמְהִירוּת.

שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת הֶעֱסִיקוּ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָאַחַת: עַד הֵיכָן תַּעֲמִיק הַבְּרִיגָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַמִּפְרָץ? וְהַשְּׁנִיָּה: הֲתַשְׁלִיךְ עֹגֶן בַּמִּפְרָץ? אֶפְשָׁר שֶׁאֵין מְגַמָּתָהּ אֶלָּא לָתוּר אֶת הַחוֹף, וּלְאַחַר שֶׁתָּתוּר אוֹתוֹ, תַּחֲזֹר וְתַפְלִיג הַיַּמָּה בְּלִי לְהוֹרִיד אֶת אֲנָשֶׁיהָ עַל הַיַּבָּשָׁה? כָּל זֶה יִתְבָּרֵר מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת, וּלְעֵת עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶלָּא לְחַכּוֹת לָאַחֲרִית הַדָּבָר.

הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר שֶׁהִתְנַפְנֵף עַל תֹּרֶן הָאֳנִיָּה הַחֲשׁוּדָה עוֹרֵר דְּאָגָה רַבָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית. וְכִי אֵין מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל דֶּגֶל זֶה אִיּוּם כְּלַפֵּי הַמִּפְעָל, אֲשֶׁר יָצַר הוּא וַחֲבֵרָיו וַאֲשֶׁר הַבְּרָכָה הָיְתָה מְצוּיָה בּוֹ עַד עַכְשָׁו? הַכְּבָר בִּקְּרוּ הַפִּירָטִים – כִּי אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמַּלָּחֵי הָאֳנִיָּה אַךְ פִּירָטִים הָיוּ – אֶת הָאִי הַזֶּה קֹדֶם לָכֵן, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ צֹרֶךְ לְהָנִיף אֶת דִּגְלָם בְּהִתְקָרְבָם אֶל הַיַּבָּשָׁה? אֶפְשָׁר שֶׁבִּמְקוֹמוֹת הַסֵּתֶר שֶׁל הָאִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶחְקְרוּ, מִתְגוֹרֵר אֶחָד מֵחַבְרֵיהֶם וְהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִמָּם?

עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה שֶׁעָלוּ עַל לִבּוֹ, לֹא יָכֹל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְפִי שָׁעָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. אֲבָל הוּא הִרְגִּישׁ בְּבֵרוּר, כִּי בִּיאָתָהּ שֶׁל בְּרִיגָה זוֹ הֲרֵיהִי סַכָּנָה גְדוֹלָה לְקִיּוּמָהּ שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהוּא וַחֲבֵרָיו הָיוּ נְכוֹנִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם. הֶעָלוּ הַפִּירָטִים עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּמִסְפָּרָם וּבִכְלֵי נִשְׁקָם? דָּבָר זֶה נָחוּץ הָיָה לְדַעְתּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל כֵּיצַד יַשִּׂיגוּ יְדִיעָה זוֹ?

אָתָא לָיְלָה. חֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ הַצַּר נָמוֹג בְּדִמְדּוּמֵי הַשְּׁקִיעָה וְנֶעְלָם. חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה כִּסְּתָה אֶת הָאִי וְאֶת הַיָּם. עֲנָנִים כְּבֵדִים נֶעֶרְמוּ בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק מִסָּבִיב וְאַף קַו אוֹר אֶחָד לֹא הִבְקִיעַ בַּעֲדָם. גַּם הָרוּחַ שָׁקְטָה עִם בּוֹא הַדִּמְדּוּמִים. אֵין נִיד עָלֶה בָּאִילָנוֹת וְאֵין לַחַשׁ גַּל לְיַד הַחוֹף. הָאֳנִיָּה לֹא נִרְאָתָה; כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבָּהּ הָיוּ כְּבוּיִים אוֹ מְכֻסִּים וּסְמוּיִים מִן הָעַיִן וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אֲפִילוּ הֵיכָן הִיא.

“מִי יוֹדֵעַ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶפְשָׁר שֶׁהָאֳנִיָּה הָאֲרוּרָה חָלְפָה הָלְכָה לָהּ וּבַבֹּקֶר לֹא נִרְאֶנָּה עוֹד?”

כְּעֵין תְּשׁוּבָה עַל דִּבְרֵי הַסַּפָּן הִבְהִיק בּוֹ בָּרֶגַע בְּרַק־אֵשׁ וְאַחֲרָיו רָעַם קוֹל כְּלִי־תּוֹתָח.

וּבְכֵן נִמְצְאָה הָאֳנִיָּה בְּקִרְבַת מָקוֹם וְהִיא מְזֻיָּנָה בִּכְלֵי־תּוֹתָח.

בֵּין בְּרַק־הָאֵשׁ וְקוֹל הָרַעַם חָלְפוּ שֵׁשׁ דַּקּוֹת.

וּבְכֵן מוּכָח שֶׁהָאֳנִיָּה הָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַחוֹף מִיל וְרֶבַע הַמִּיל.

בָּהּ בְּשָׁעָה נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת, שֶׁהוּרְדוּ בְּעַד הָאֲרֻבּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לַדָּבָר.

הָאֳנִיָּה הִשְׁלִיכָה עֹגֶן מִמּוּל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!

פֶּרֶק שֵׁנִי

שִׂיחוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת – הַצָּעָה שֶׁל אַיְרְטוֹן – הַהַצָּעָה מִתְקַבֶּלֶת – אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף עַל אִי גְרַנְט – פּוֹשְׁעִים מִנּוֹרְפוֹלְק – מְגַמּוֹתֵיהֶם – מַעֲשֵׂה־הַגְּבוּרָה שֶׁל אַיְרְטוֹן – שִׁיבָתוֹ בַּחֲזָרָה – שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים.

עַכְשָׁו נִתְבָּרְרוּ כַּוָּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפִּירָטִים לְאֵין סָפֵק. הֵם הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן בְּקִרְבַת הָאִי וּבָרִי הָיָה, שֶׁמָּחָר יַפְלִיגוּ בְּסִירוֹתֵיהֶם וְיַעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ מוּכָנִים לְהִלָּחֵם בְּכָל מַאֲמַצֵּי יְכָלְתֶּם, אֶלָּא שֶׁעִם כָּל עֹז רוּחָם חַיָּבִים הָיוּ לְכַלְכֵּל אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בְּדַעַת וּבִזְהִירוּת יְתֵרָה. אֶפְשָׁר שֶׁלְּפִי שָׁעָה מוּטָב לָהֶם לְהַעֲלִים אֶת עַצְמָם, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהַשּׁוֹדְדִים רַק יַעֲלוּ עַל הַחוֹף בִּלְבָד וְלֹא יַחְדְּרוּ אֶל הָאִי פְּנִימָה. אֶפְשָׁר שֶׁהַלָּלוּ אֵינָם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא לִשְׁאֹב מִנַּחַל־הַתּוֹדָה מֵי שְׁתִיָּה לְצָרְכָּם וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם גַּם הַגֶּשֶׁר הַנָּטוּי עַל פְּנֵי הַנַּחַל, בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל וָחֵצִי מִתּוֹצֵאתוֹ, וְגַם בֵּית־הַמְּלָאכָה שֶׁבַּקָּמִינִים.

אֲבָל לָמָּה הֵנִיפוּ אֶת הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן? וּמַה מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל יְרִיָּה זוֹ בִּכְלִי־תּוֹתָח? אִם אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה שַׁחְצָנוּת בִּלְבַד, הֲרֵי זֶה סִמָּן שֶׁל כִּבּוּשׁ הָאִי! עַכְשָׁו יָדַע כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָאֳנִיָּה מְזֻיָּנָה בִּכְלֵי־נֶשֶׁק אֲיֻמִּים. וּמַה יָכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לְהַעֲמִיד כְּנֶגֶד כְּלֵי הַתּוֹתָח שֶׁל הפִּירָטִים? רַק רוֹבִים אֲחָדִים!

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֵין עֶמְדָּתֵנוּ עֲשׂוּיָה לְהִכָּבֵשׁ. הָאוֹיֵב לֹא יוּכַל לְגַלּוֹת אֶת מִפְתַּח הַתְּעָלָה הַיְשָׁנָה, הַמְכֻסֶּה עַכְשָׁו כֻּלּוֹ בְּשִׂיחִים וּבְדֶשֶׁא, וּמִשּׁוּם כָּךְ יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לַחְדֹּר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.”

“אֲבָל הַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּנוּ, חֲצַר־הָעוֹפוֹת שֶׁלָּנוּ, הַגְּדֵרָה שֶׁלָּנוּ וְכָל הָרְכוּשׁ שֶׁלָּנוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּרָקְעוֹ בָּרֶגֶל. “הֲלֹא יֵשׁ לְאֵל יָדָם לְהַחֲרִיב וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַכֹּל בְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת!”

“אֶת הַכֹּל, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאָנוּ אֵין לָנוּ שׁוּם תַּחְבּוּלָה לְעַכֵּב בְּיָדָם.”

“הֲרַבִּים הֵם? זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ עַכְשָׁו,” אָמַר הַכַּתָּב. “אִם מִסְפָּרָם אַךְ שְׁנֵים־עָשָׂר, נוּכַל לָהֶם, אֲבָל הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁמִּסְפָּרָם אַרְבָּעִים, חֲמִשִּׁים, וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר מִכֵּן!…”

“אֲדוֹנִי סְמִית,” אָמַר אַיְרְטוֹן בְּגִשְׁתּוֹ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲתוֹאִיל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי?”

“וּמַה טִיבָהּ שֶׁל בַּקָּשָׁה זוֹ, יְדִידִי?”

“לְהַרְשׁוֹת לִי לָלֶכֶת אֶל הָאֳנִיָּה כְּדֵי לְבָרֵר אֶת מִסְפַּר אֲנָשֶׁיהָ.”

“אֲבָל, אַיְרְטוֹן…” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵי אַתָּה מְסַכֵּן אֶת חַיֶּיךָ.”

“וּמַה בְּכָךְ, אֲדוֹנִי?”

“דָּבָר זֶה הוּא לְמַעְלָה מֵחוֹבָתֶךָ.”

“עָלַי לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי חוֹבָתִי,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

“וְכִי אוֹמֵר אַתָּה לָשׁוּט אֶל הָאֳנִיָּה בְּסִירָה?” שְׁאֵלָהוּ סְפִּילֶט.

“לֹא, אֲדוֹנִי, הִנְנִי לִשְׂחוֹת שָׁמָּה. הֵסִּירָה לֹא תּוּכַל לַעֲבֹר בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם יָכֹל לְהִדָּחֵק וְלַעֲבֹר.”

“הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ כִּי הַבְּרִיגָה רְחוֹקָה מִן הַחוֹף מִיל וָחֵצִי?” שְׁאֵלָהוּ הֶרְבֶּרְט.

“שַׂחְיָן יָפֶה אֲנִי, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט.”

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁאַתָּה מְסַכֵּן אֶת חַיֶּיךָ,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פָּעַם.

“אֵין דָּבָר,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן. “אֲדוֹנִי סְמִית, אִם תַּעֲשֶׂה אֶת בַּקָּשָׁתִי, תִּגְמֹל עִמִּי חֶסֶד. אֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֶכָּבֵד בְּעֵינֵי עַצְמִי!”

“אִם כֵּן, לֵךְ, אַיְרְטוֹן, וַעֲשֵׂה כְּחֶפְצֶךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהִרְגִּישׁ יָפֶה אֲשֶׁר אִם יְמָאֵן לְמַלֵּא אֶת הַבַּקָּשָׁה הַזֹּאת, הֲרֵי זֶה יַעֲצִיב עַד מְאֹד אֶת הַפּוֹשֵׁעַ שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְהָיָה לְאָדָם כָּשֵׁר.

“אֲנִי אֲלַוֶּךָּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“וּבְכֵן אַתָּה חוֹשֵׁדְנִי!” קָרָא אַיְרְטוֹן מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת וְאַנְחַת יִסּוּרִים פָּרְצָה מִלִּבּוֹ.

“חָלִילָה! חָלִילָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת. “חָלִילָה, אַיְרְטוֹן! אֵין פֶּנְקְרוֹף חוֹשְׁדֶךָ! לֹא פֵּרַשְׁתָּ אֶת דְּבָרָי כַּשּׁוּרָה!”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הוּא לֹא יָרַד לְסוֹף דַּעְתִּי,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן. “אֵין אֲנִי מַצִּיעַ לְאַיְרְטוֹן אֶלָּא לְלַוּוֹתוֹ עַד הָאִי הַקָּטֹן. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה מִן הַסְבָרָה, בְּכָל זֹאת יִתָּכֵן שֶׁאַחַד הַנְּבָלִים הַלָּלוּ עָלָה עַל הָאִי, וְאָז וַדַּאי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִלְּהַתְרִיעַ וְלָתֵת אוֹת לַחֲבֵרָיו. אֲנִי אֲחַכֶּה לְאַיְרְטוֹן בָּאִי הַקָּטֹן וְהוּא יֵלֵךְ אֶל הָאֳנִיָּה יְחִידִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּכָךְ.”

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵנִיחוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לִיצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ. מְזִמָּתוֹ הָיָה בָּהּ מִשֶּׁל עַזּוּת יְתֵרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן יְכֹלָה הָיְתָה לְהִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה הָיְתָה בְּעֶזְרָתוֹ. אִם אַךְ יַעֲלֶה עַל הָאֳנִיָּה, יוּכַל לְהֵאָחֵז בְּקוֹרַת הַמַּסָּק אוֹ בְּחַבְלֵי הַתֹּרֶן וּלְהַבְחִין מִשָּׁם אֶת מִסְפַּר הַשּׁוֹדְדִים וְאוּלַי גַּם לַעֲמֹד עַל כַּוְּנוֹתֵיהֶם וּמְגַמּוֹתֵיהֶם.

אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף יָרְדוּ בְּלִוְיַת חַבְרֵיהֶם אֶל הַחוֹף. אַיְרְטוֹן פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וּמָשַׁח אֶת גּוּפוֹ בְּחֵלֶב, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי צִנַּת הַמַּיִם, שֶׁעֲדַיִן קָרִים הָיוּ לְמַדַּי וַאֲשֶׁר אוּלַי אָנוּס יִהְיֶה לִשְׁהוֹת בְּתוֹכָם שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

פֶּנְקְרוֹף וְנֶב הָלְכוּ בֵּינָתַיִם לְהָבִיא אֶת הַסִּירָה, שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה אֵצֶל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאוֹת פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ שָׁם. כְּשֶׁחָזְרוּ, כְּבָר הָיָה אַיְרְטוֹן מוּכָן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כִּסּוּ אֶת כִּתְפֵי אַיְרְטוֹן בִּשְׂמִיכָה וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ בְּבִרְכַּת הַצְלָחָה.

אַיְרְטוֹן יָשַׁב בַּסִּירָה יַחַד עִם פֶּנְקְרוֹף.

כַּאֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ שְׁנֵיהֶם בַּחֹשֶׁךְ הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעֵת עֶשֶׂר וָחֵצִי בָּעֶרֶב. חַבְרֵיהֶם הָלְכוּ אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנָת לְהַמְתִּין שָׁם לִתְשׁוּבָתָם.

הַשָּׁטִים עָבְרוּ בִּמְהִירוּת אֶת הַתְּעָלָה וְהִגִּיעוּ אֶל חוֹף הָאִי הַקָּטֹן שֶׁמִּנֶּגֶד. הֵם עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה, מִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא מְשׁוֹטְטִים הַפִּירָטִים בְּקִרְבַת מָקוֹם. וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַמָּקוֹם, נִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהָאִי עָזוּב הוּא וְאֵין בּוֹ נֶפֶשׁ אָדָם. בִּצְעָדִים מְהִירִים עָבְרוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף אֶת הָאִי הַקָּטֹן כְּשֶׁהֵם מַפְרִיחִים בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָם הֲמוֹנֵי עוֹפוֹת, שֶׁקִּנְנוּ בְּחַגְוֵי סְלָעִים. אַחַר הַפִּיל אַיְרְטוֹן עַצְמוֹ בְּלִי־חָת הַיָּמָּה וְשָׂחָה בַּחֲשַׁאי לְעֻמַּת הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר זֶה לֹא כְּבָר הֻדְלְקוּ בָּהּ נֵרוֹת אֲחָדִים, שֶׁהֵאִירוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

פֶּנְקְרוֹף הִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַנְּקָרוֹת שֶׁעַל הַחוֹף וְהִמְתִּין שָׁם לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

אַיְרְטוֹן חָצָה בֵּינָתַיִם בִּזְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת אֶת גַּלֵּי הַיָּם וְהֶחֱלִיק עַל פְּנֵי הַמַּיִם בַּחֲשַׁאי וּבְלִי לְהָנִיד אוֹתָם כִּמְעַט אַף נִיד כָּל־שֶׁהוּא. הוּא לֹא הוֹצִיא כִּמְעַט אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ הַמָּיִם, בְּעוֹד אֲשֶׁר עֵינָיו הָיוּ נְטוּיוֹת אֶל הַדְּמוּת הַחֲשֻׁכָּה שֶׁל הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר אוֹרוֹתֶיהָ הָיוּ מְנַצְנְצִים עַל פְּנֵי הַיָּם. הוּא לֹא הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא בַּחוֹבָה שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְקַיְּמָהּ וְלֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר אֶל הַסַּכָּנָה שֶׁהָיָה צָפוּי לָהּ בֵּין עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, וּבֵין בַּיָּם גּוּפוֹ, שֶׁכְּרִישִׁים הָיוּ מְצוּיִים בּוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. הַזֶּרֶם סִיַּע בְּיָדוֹ וֶהֱשִׁיטָהוּ בְּחָזְקָה וְהוּא הִתְרַחֵק מִן הַחוֹף בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעַ אַיְרְטוֹן אֶל הָאֳנִיָּה וְאָחַז בְּיָדוֹ הָאַחַת בַּעֲבוֹתוֹת הַתֹּרֶן. הוּא שָׁאַף מְעַט רוּחַ וְעָלֶה בַּשַּׁלְשְׁלָאוֹת לְמַעְלָה וְהִגִּיעַ אֶל קְצֵה הָאֳנִיָּה הַקָּדוּם. שָׁם הָיוּ תְּלוּיִים כַּמָּה זוּגוֹת שֶׁל מִכְנְסֵי מַלָּחִים לְשֵׁם יִבּוּשׁ. הוּא לָבַשׁ זוּג אֶחָד וְהִתְיַשֵּׁב כָּרָאוּי וְהִטָּה אָזְנוֹ וְהִקְשִׁיב.

אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה טֶרֶם יָשְׁנוּ. הֵם שׂוֹחֲחוּ, הִתְוַכְּחוּ, שָׁרוּ וְצָחָקוּ. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁהִגִּיעוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְאָזְנֵי אַיְרְטוֹן בְּצֵרוּף קְלָלוֹת וְגִדּוּפִים.

“אָכֵן שָׁלָל נָאֶה הִיא הַבְּרִיגָה שֶׁלָּנוּ!”

“‘מָהִיר’ זֶה מְהַלֵּךְ יָפֶה! כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא!”

“אֲפִילוּ אִם יִרְדְּפֶנּוּ כָּל הַצִּי שֶׁל נוֹרְפוֹלְק, לֹא יַשִּׂיגֶנּוּ!”

“יְחִי מְפַקְּדוֹ וּמַנְהִיגוֹ!”

“יְחִי בּוֹב הַרְוֵי!”

מֶה הָיוּ רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע אֶת קִטְעֵי־הַשִּׂיחָה הָאֵלֶּה יָבִין כָּל אָדָם מִדַּעְתּוֹ עַל נְקַלָּה כַּאֲשֶׁר יִוָּדַע לוֹ, כִּי בּוֹב הַרְוֵי זֶה הָיָה אֶחָד מֵחֲבֵרָיו הַיְּשָׁנִים לְשֹׁד וּלְחָמָס בְּאוֹסְטְרַלְיָה, מַלָּח אַמִּיץ־לֵב אֲשֶׁר הָלַךְ בִּדְרָכָיו וְהִמְשִׁיךְ אֶת מַעֲשֵׂי הַלִּסְטוּת שֶׁלּוֹ. בּוֹב הַרְוֵי זֶה תָּפַשׂ לְיַד הָאִי נוֹרְפוֹלְק אֶת הַבְּרִיגָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה עֲמוּסָה מִטְעָן שֶׁל נֶשֶׁק, שֶׁל צָרְכֵי יְרִיָּה, שֶׁל מַכְשִׁירִים וּכְלֵי מְלָאכָה שׁוֹנִים, אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ לְהוֹלָכָה לְאֶחָד מֵאִיֵּי סַנְדְּוִיטְשׁ. לְכָאן עָבְרוּ כָּל בְּנֵי הַלְּהָקָה שֶׁלּוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּמַעֲשֵׂי לִסְטוּת עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה כָּךְ הָיוּ מְלַסְטְמִים אֶת הַבְּרִיּוֹת עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְהָיוּ הוֹרְסִים אֳנִיּוֹת וְהוֹרְגִים אֶת אַנְשֵׁיהֶן בְּיֶתֶר אַכְזְרִיּוּת מִן הַפִּירָטִים הַמָּלָאִיִּים!

בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל הַלָּלוּ דִּבְּרוּ בְּקוֹל רָם וְהִשְׁתַּבְּחוּ בְּמַעֲשֵׂי הַגְּבוּרָה שֶׁלָּהֶם וְשָׁתוּ יַיִן בְּלֹא־מִדָּה. מִתּוֹךְ שִׂיחוֹתֵיהֶם הֻבְרַר לְאַיְרְטוֹן, שֶׁאַנְשֵׁי הַ“מָּהִיר” הַנָּם כֻּלָּם אֲסִירִים אַנְגְּלִיִּים, שֶׁבָּרְחוּ מִנוֹרְפוֹלְק.

מַה טִיבוֹ שֶׁל נוֹרְפוֹלְק זֶה?

בְּמִזְרָחָה שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, בַּמַּעֲלָה 29^o2' שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי וּבַמַּעֲלָה 165^o42' שֶׁל הָאֹרֶךְ הַמִּזְרָחִי נִמְצָא אִי קָטֹן, שֶׁמִּדַּת הֶקֵּפוֹ שִׁשָּׁה מִילִין וּבוֹ הַר גָּבוֹהַּ וּשְׁמוֹ פִּיט, הַמִּתְנַשֵּׂא מֵעַל לְשֶׁטַח הַיָּם בְּרוּם שֶׁל אָלֶף וּמֵאָה רֶגֶל. אִי זֶה הֲרֵיהוּ נוֹרְפוֹלְק. כָּאן נִמְצָא בֵּית אֲסוּרִים, שֶׁבּוֹ כְּלוּאִים הַקָּשִׁים שֶׁבֵּין הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה. מִסְפָּרָם חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לְמִשְׁמַעַת קָשָׁה כְּבַרְזֶל וְנֶעֱנָשִׁים עַל הַעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם עָנְשֵׁי־גּוּף חֲמוּרִים עַד מְאֹד. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חַיָּלִים וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים פְּקִידִים הַכְּפוּפִים לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל שַׂר־פֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם. קָשֶׁה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת חֲבוּרַת פּוֹשְׁעִים גְּרוּעָה מִזּוֹ. לַמְרוֹת הַשְּׁמִירָה הַמַעֻלָּה יַעֲלֶה לִפְעָמִים – אִם גַּם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת – בְּיַד אֲחָדִים מֵהֶם לִבְרֹחַ וְאָז הֵם תּוֹפְסִים אַחַת הָאֳנִיּוֹת וְנִמְלָטִים אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים הַפּוֹלִינֵזִיִּים.

כָּךְ עָשָׂה גַּם בּוֹב הַרְוֵי וַחֲבֵרָיו וְכָךְ רָצָה לַעֲשׂוֹת גַּם אַיְרְטוֹן בְּשַׁעְתּוֹ. בּוֹב הַרְוֵי תָּפַס אֶת הַבְּרִיגָה “מָהִיר”, שֶׁעָגְנָה סָמוּךְ לְנוֹרְפוֹלְק, הָרַג אֶת אֲנָשֶׁיהָ וְעָשָׂה אוֹתָהּ לָאֳנִיַּת פִּירָטִים, שֶׁהוּא הָיָה מַנְהִיגָהּ וְשֶׁזֶּה שָׁנָה תְּמִימָה שֶׁשּׁוֹטְטָה בְּמֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לְשֵׁם לִסְטוּת. בּוֹב הַרְוֵי זֶה, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבָר רַב־חוֹבֵל בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמַּפְלִיגוֹת לְמֶרְחַקֵּי יַמִּים, הִכִּיר אֶת אַיְרְטוֹן יָפֶה.

רֹב הַפּוֹשְׁעִים הִתְכַּנְּסוּ עַל פְּנֵי הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה, וְאוּלָם אֲחָדִים מֵהֶם הִשְׁתַּטְּחוּ פֹּה וָשָׁם עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן וְשׂוֹחֲחוּ בְּקוֹל רָם.

הַשִּׂיחָה נִמְשְׁכָה מִתּוֹךְ צְעָקוֹת וּמִתּוֹךְ סְבִיאָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וּמִפִּיהָ נוֹדַע לוֹ לְאַיְרְטוֹן, שֶׁרַק הַמִּקְרֶה הֵבִיא אֶת הַ“מָּהִיר” אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן. רַגְלוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי לֹא דָּרְכָה עָלָיו מֵעוֹלָם וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה כְּמוֹ שֶׁשִּׁעֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית: כְּשֶׁפָּגַע רֹאשׁ הַפִּירָטִים עַל דַּרְכּוֹ בְּאֶרֶץ בִּלְתִּי־נוֹדַעַת זוֹ, שֶׁאֵינָהּ מְסֻמֶּנֶת בְּשׁוּם מַפָּה, הֶחְלִיט לְבַקֵּר אוֹתָהּ וְלַעֲשׂוֹתָהּ, אִם תִּהְיֶה רְאוּיָה לְכָךְ, לִמְקוֹם מִקְלָט וּלְנָמֵל לַבְּרִיגָה שֶׁלּוֹ.

אֲשֶׁר לַהֲנָפַת הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר בָּרֹאשׁ תָּרְנוֹ שֶׁל הַ“מָּהִיר” וְלַיְרִיָּה בִּכְלִי־תּוֹתָח, הִנֵּה נַעֲשׂוּ הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ שַׁחְצָנוּת בִּלְבָד וְלֹא הָיוּ אֶלָּא חִקּוּי לְמִנְהָגָן שֶׁל אֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה. לֹא הָיָה בָּהֶם מִשֶּׁל אוֹת לְמִי־שֶׁהוּא וְשׁוּם קֶשֶׁר לֹא הָיָה קַיָּם עַד עַכְשָׁו בֵּין הַפּוֹשְׁעִים פְּלִיטֵי נוֹרְפוֹלְק וּבֵין הָאִי לִינְקוֹלְן.

וּבְכֵן צְפוּיָה הָיְתָה אֲחֻזַּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְסַכָּנָה גְדוֹלָה. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהָאִי עִם שִׁפְעַת הַמַּיִם הַמְּתוּקִים שֶׁבּוֹ, עִם הַנָּמֵל הַקָּטֹן שֶׁלּוֹ, עִם מְקוֹרוֹת־הַמִּחְיָה וְהָאוֹצָרוֹת הַטִּבְעִיִּים הַמַרֻבִּים שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׂכִּילוּ לְפַתֵּחַ אוֹתָם בְּחָרִיצוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְעִם הַמְּעָרוֹת הָעֲמֻקּוֹת אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וַדַּאי יִכְשַׁר לְצָרְכָּם שֶׁל הַפִּירָטִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הֵם יַהַפְכוּ אוֹתוֹ לִמְקוֹם מִקְלָט מְעֻלֶּה, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אוֹתוֹ יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת שָׁם לָבֶטַח וּלְלֹא יִרְאַת עֹנֶשׁ. וּכְמוֹ כֵן בָּרוּר הָיָה, שֶׁהֵם לֹא יָחוּסוּ עַל חַיַּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וְרֵאשִׁית מַעֲשָׂיו שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי וַחֲבֵרָיו תִּהְיֶה לְרָצְחָם בְּלִי חָמְלָה. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא יוּכְלוּ אֲפִילוּ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם וּלְהִסְתַּתֵּר בִּפְנִים הָאִי, מֵאַחַר שֶׁהַפּוֹשְׁעִים אָמְרוּ לִקְבֹּעַ כָּאן אֶת דִּירָתָם, וַאֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַ“מָּהִיר” יַפְלִיג הַיָּמָּה לָשֹׁד שֹׁד, וַדַּאי יִשָּׁאֲרוּ כָּאן אֲחָדִים מֵאֲנָשָׁיו עַל מְנָת לְכוֹנֵן לָהֶם מוֹשַׁב קֶבַע. אֵין אֵפוֹא עֵצָה אַחֶרֶת אֶלָּא לְהִלָּחֵם בַּנְּבָלִים הַלָּלוּ וּלְהַשְׁמִידָם עַד אֶחָד, לְפִי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְרַחֲמִים וְכָל הָאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עַל מְנָת לְכַלּוֹתָם.

הִנֵּה הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁמִּלְּאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהוּא יָדַע הֵיטֵב, שָׁכַךְ הִיא גַם דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

אֲבָל כְּלוּם יֵשׁ יְכֹלֶת לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם? וּכְלוּם אֶפְשָׁר לָהֶם לְנַצֵּחַ בְּמִלְחָמָה? הַדָּבָר תָּלוּי בִּכְלֵי זֵינָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה וּבְמִסְפַּר אֲנָשֶׁיהָ.

וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֶחְלִיט אַיְרְטוֹן לְבָרֵר וִיהִי מָה. מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת לְאַחַר שֶׁעָלָה עַל הָאֳנִיָּה, פָּסְקוּ לְאַט לְאַט הַקּוֹלוֹת וְהַצְּוָחוֹת וְחֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הַפּוֹשְׁעִים כְּבָר שָׁקַע בִּשְׁנַת שִׁכָּרוֹן. וּמִיָּד גָּמַר אַיְרְטוֹן בְּנַפְשׁוֹ לַעֲלוֹת עַל סִפּוּן הַ“מָּהִיר”, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁכִּבּוּ אֶת הַפַּנָסִים הָיָה שָׁרוּי בַּאֲפֵלָה עֲמֻקָּה.

הוּא טִפֵּס וְעָלָה עַל אַף הָאֳנִיָּה וּמִשָּׁם צָנַח דֶּרֶךְ הַתֹּרֶן עַל הַמִּכְסֶה הַקָּדוּם. הוּא עָבַר בַּחֲשַׁאי בֵּין הַפּוֹשְׁעִים הַשּׁוֹכְבִים סְרוּחִים עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְסִבֵּב בַּחֲשַׁאי אֶת כָּל הָאֳנִיָּה וְהִכִּיר לָדַעַת, שֶׁהַ“מָּהִיר” הָיָה מְזֻיָּן בְּאַרְבָּעָה כְּלֵי־תּוֹתָח הַיּוֹרִים כַּדּוּרִים, שֶׁמִּשְׁקָלָם מִשְּׁמוֹנֶה עַד עֶשֶׂר לִטְרָאוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּשֵּׁשׁ אוֹתָם וּמָצָא, שֶׁכְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ נִטְעָנִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְהָיוּ אֵפוֹא כְּלֵי־זַיִן מִן הַמִּין הֶחָדָשׁ, שֶׁשִּׁמּוּשָׁם קַל וּפְעֻלָּתָם אֲיֻמָּה.

מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁנוּ עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן לֹא עָלָה עַל עֲשָׂרָה, וְהַשְּׁאָר וַדַּאי יָשְׁנוּ בַּתָּאִים שֶׁבִּפְנִים הָאֳנִיָּה. עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע קֹדֶם לָכֵן, שִׁעֵר אַיְרְטוֹן כִּי מִסְפַּר כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה עוֹלֶה לַחֲמִשִּׁים. וַדַּאי רַב וְעָצוּם הָיָה הַמִּסְפָּר הַזֶּה לְעֻמַּת שֵׁשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁעַל הָאִי לִינְקוֹלְן! וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְבַטָּלָה, שֶׁהֲרֵי עַל יָדָהּ יַכִּיר כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת מִדַּת כֹּחוֹ שֶׁל אוֹיְבוֹ וְיַחְבֹּל תַּחְבּוּלוֹת כֵּיצַד לַעֲמֹד בְּפָנָיו.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ לְאַיְרְטוֹן מַה לַעֲשׂוֹת כָּאן וְהִגִּיעָה שַׁעְתְוֹ לַחֲזֹר אֶל חֲבֵרָיו וּלְהוֹדִיעָם אֶת תּוֹצְאוֹת הַמַּלְאֲכוּת שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ. וְאָמְנָם כְּבָר הֵכִין עַצְמוֹ לָשׁוּב אֶל הַחֵלֶק הַקָּדוּם שֶׁל הָאֳנִיָּה, כְּדֵי לְהַחֲלִיק מִשָּׁם אֶל תּוֹךְ הַיָּם.

וְאוּלָם בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם זֶה שֶׁרָצָה, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר זֹאת בְּמוֹ פִּיו, לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי חוֹבִתוֹ, נִצְנֵץ פִּתְאֹם רַעְיוֹן שֶׁל גְּבוּרָה. הוּא גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לְהַקְרִיב אֶת חַיֵּי עַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הָאִי וְאֶת יוֹשְׁבָיו. בָּרוּר הָיָה כַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שׁוֹדְדִים הַמְזֻיָּנִים בִּכְלֵי נֶשֶׁק מִכָּל הַמִּינִים וְסוֹפָם לַחְדֹּר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּלְכָבְשׁוֹ בְּכֹחַ אוֹ לָשִׁים עָלָיו מָצוֹר וּלְהָמִית אֶת יוֹשְׁבָיו מִיתַת רָעָב. וְהוּא צִיֵּר לְעַצְמוֹ אֶת מַצִּילָיו, אֲשֶׁר חָזְרוּ וְעָשׂוּהוּ לְאָדָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעֲשׂוּהוּ לְאָדָם יָשָׁר, וְאֵין קֵץ לְכָל תַּגְמוּלֵיהֶם עָלָיו, וְהִנֵּה הֵם מוּמָתִים בְּלִי חֶמְלָה וְכָל עֲמָלָם יִהְיֶה לְכָלָה וְהָאִי שֶׁלָּהֶם יֵהָפֵךְ לִמְקוֹם מִקְלָט לְגַזְלָנִים! הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ, כִּי סוֹף סוֹף אַךְ מֵאִתּוֹ הָיְתָה נְסִבָּה לְכָל הַצָּרָה וּלְכָל הַכִּלָּיוֹן וְהַחֻרְבָּן הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי בּוֹב הַרְוֵי לֹא קִיֵּם אֶלָּא אֶת מְזִמּוֹתָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁל אַיְרְטוֹן, וְרֶגֶשׁ שֶׁל חֵמָה עַל עַצְמוֹ תָּקַף אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, נִתְמַלֵּא תְּשׁוּקָה עַזָּה, שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ, לְפוֹצֵץ אֶת הָאֳנִיָּה הַזֹּאת וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָלֶיהָ. אָמְנָם גַּם הוּא יִהְיֶה בֵּין הַמּוּמָתִים עַל יְדֵי פִּצּוּץ זֶה, אֲבָל הוּא נָכוֹן לָמוּת וּבִלְבָד שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת חוֹבָתוֹ!

אַיְרְטוֹן לֹא הָיָה מְהַסֵּס אַף רֶגַע. הוּא הָיָה מֻבְטָח, שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה מִמֶּנּוּ לְהַגִּיעַ אֶל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר מְקוֹמוֹ תָּמִיד בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיּוֹת. וָאֳנִיַּת לִסְטִים כָּאֳנִיָּה זוֹ וַדַּאי אֵין בָּהּ מַחְסוֹר בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה וּבְכֵן דַּיּוֹ נִיצוֹץ אֶחָד לְהַכְחִידָהּ בִּן־רֶגַע.

אַיְרְטוֹן יָרַד בִּזְהִירוּת אֶל מִכְסֵה־הַבֵּינַיִם, אֲשֶׁר הֲמוֹן שִׁכּוֹרִים יְשֵׁנִים הָיוּ סְרוּחִים עָלָיו. לְרַגְלֵי הַתֹּרֶן הַגָּדוֹל הָיָה דּוֹלֵק פַּנָס וּבְקִרְבַת מָקוֹם נִצַּב כֵּן וְעָלָיו כְּלֵי־יְרִיָּה מִכָּל הַמִּינִים.

אַיְרְטוֹן הוֹרִיד מָעַל הַכֵּן אֶקְדֹּחַ אֶחָד וּלְאַחַר שֶׁבְּדָקוֹ, נוֹכַח לָדַעַת שֶׁהוּא מְטֹעָן. וּבְכֵן לֹא הָיָה חָסֵר עַכְשָׁו כְּלוּם כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת מְזִמַּת הַהֶרֶס שֶׁבְּלִבּוֹ. הוּא הִתְגַנֵּב אֵפוֹא אֶל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה עַל מְנָת לַחְדֹּר מִתַּחַת לַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם וַדַּאי נִמְצָא אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה.

וְאוּלָם חֲלָלוֹ שֶׁל מִכְסֵה־בֵּינַיִם זֶה הָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ אָפֵל וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְאַיְרְטוֹן לַעֲבֹר בּוֹ בְּלִי לִפְגֹעַ בְּרַגְלָיו בְּכַמָּה יְשֵׁנִים, שֶׁשְּׁנָתָם לֹא הָיְתָה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר. הַנִּפְגָּעִים לֹא חָשְׂכוּ מִמֶּנּוּ חֲרָפוֹת וּקְלָלוֹת. אֲבָל סוֹף סוֹף הִגִּיעַ אֶל הַמְּחִיצָּה שֶׁל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה וּמָצָא בָּהּ דֶּלֶת, אֲשֶׁר וַדַּאי הָיְתָה דַלְתּוֹ שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה.

כֵּיוָן שֶׁהַדֶּלֶת לֹא נִפְתְּחָה עַל נְקַלָּה, אִמֵּץ אַיְרְטוֹן אֶת כֹּחוֹ לְפָתְחָהּ בְּחָזְקָה. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּלִי שָׁאוֹן, כִּי אָנוּס הָיָה לְשַׁבֵּר מַנְעוּל תָּלוּי. כֹּחוֹ הָאַדִּיר עָמַד לוֹ סוֹף סוֹף לְשַׁבֵּר אֶת הַמַּנְעוּל וְהַדֶּלֶת נִפְתָּחָה…

אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע נִחֲתָה כַּף־יָד עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

“מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה?” שָׁאַל בְּקוֹל קָשֶׁה אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה וְלָבוּשׁ שְׁחוֹרִים, שֶׁהֵגִיחַ מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה וְהֵאִיר בַּפָּנָס שֶׁבְּיָדוֹ אֶת פְּנֵי אַיְרְטוֹן.

אַיְרְטוֹן נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו. לִבְרַק אוֹר הַפָּנָס הִכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ לְשֶׁעָבָר, אֶת בּוֹב הַרְוֵי, אֲבָל הַלָּז לֹא הִכִּירָהוּ, כִּי וַדַּאי הָיָה סָבוּר עָלָיו שֶׁהוּא מֵת זֶה כַּמָּה.

“מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה?” שָׁאַל בּוֹב הַרְוֵי וְתָפַשׂ אֶת אַיְרְטוֹן בְּאֵזוֹר מִכְנָסָיו.

אֲבָל אַיְרְטוֹן לֹא עָנָה דָבָר, אֶלָּא דָּחַף בְּיָד חֲזָקָה אֶת רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים לְאָחוֹר וְאָמַר לְהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה. יְרִיָּה אַחַת אֶל תּוֹךְ הֶחָבִיוֹת הַלָּלוּ – וְתַם וְנִשְׁלַם הַכֹּל!…

“נְעָרַי, בּוֹאוּ הֵנָּה!” צָעַק בּוֹב הַרְוֵי.

לְקוֹלוֹ הֵקִיצוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שׁוֹדְדִים וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְהִתְנַפְּלוּ עַל אַיְרְטוֹן וְאָמְרוּ לְהַפִּילֵהוּ אָרְצָה. אֲבָל אַיְרְטוֹן כַּבִּיר־הַכֹּחַ חָלַץ עַצְמוֹ מִזְּרוֹעוֹתֵיהֶם. מִפִּי הָאֶקְדֹּחַ שֶׁבְּיָדוֹ פָּרְצוּ שְׁתֵּי יְרִיּוֹת וְשֵׁנִי פִּירָטִים נָפְלוּ אָרְצָה, אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע נִדְקְרָה כְּתֵפוֹ שֶׁל עַצְמוֹ בְּסַכִּין, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנָּה.

אָז הֵבִין אַיְרְטוֹן, שֶׁשּׁוּב לֹא יוּכַל לְקַיֵּם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. בּוֹב הַרְוֵי חָזַר וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וּבַחֲלָלוֹ שֶׁל מִכְסֵה־הַבֵּינַיִם קָמָה תְּנוּעָה, שֶׁהֵעִידָה כִּי כָל הפִּירָטִים הִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם. עַכְשָׁו רָאָה אַיְרְטוֹן צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִשְׁמֹר אֶת חַיָּיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִלָּחֵם בְּצִדּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו. וּבְכֵן הָיְתָה שׂוּמָה עָלָיו לְהִמָּלֵט.

אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ עֲדַיִן לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ? הַדָּבָר הָיָה מֻטָּל בְּסָפֵק, אַף עַל פִּי שֶׁכָּלָּה וְנֶחֱרָצָה הָיְתָה מֵאֵת אַיְרְטוֹן לְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתּוֹ כְּדֵי לָשׁוּב אֶל חֲבֵרָיו.

בְּאֶקְדֹּחוֹ הָיוּ אֲצוּרִים עוֹד אַרְבָּעָה כַּדּוּרִים. אָז יָרָה שְׁתֵּי יְרִיּוֹת וְכַדּוּר אֶחָד פָּגַע פְּגִיעָה קַלָּה בְּבוֹב הַרְוֵי וּמִתּוֹךְ כָּךְ קָמָה מְהוּמָה בִּקְהַל הַתּוֹקְפִים וְהֵם נָסוֹגוּ אָחוֹר. אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְבוּכָה זוֹ וְרָץ אֶל הַמַּדְרֵגָה עַל מְנָת לַעֲלוֹת עַל הַסִּפּוּן. כְּשֶׁעָבַר עַל הַפַּנָס, שִׁבֵּר אוֹתוֹ בְּמוֹט, וּמִיָּד קָמָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה נוֹחָה לִמְנוּסָתוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדוּ אֶת הַמַּדְרֵגָה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פִּירָטִים שֶׁהֵקִיצוּ מִקּוֹל הָרָעַשׁ. אָז יָרָה אַיְרְטוֹן יְרִיָּה חֲמִשִׁית וְאֶחָד מֵהֶם נָפַל אָרְצָה, תַּחַת אֲשֶׁר הָאֲחֵרִים נָסוֹגוּ אָחוֹר וְנִמְלְטוּ בְּלִי הָבִין מַה נִהְיָתָה. בִּשְׁתֵּי קְפִיצוֹת עָלָה אַיְרְטוֹן עַל הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן וְכָאן תָּפַשׂ אוֹתוֹ אַחַד הַפִּירָטִים בְּצַוָּארוֹ, אֲבָל הוּא יָרָה בּוֹ אֶת הַכַּדּוּר הַשִּׁשִּׁי שֶׁבְּאֶקְדָּחוֹ וְהַלָּז נָפַל חָלָל. לֹא עָבְרוּ שָׁלשׁ סֵקוּנְדּוֹת וְאַיְרְטוֹן קָפַץ מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה וְהִתְנַפֵּל הַיָּמָּה.

וְאוּלָם אַךְ הִרְחִיק אַיְרְטוֹן מֵעַל הָאֳנִיָּה כַּעֲשָׂרָה מֶטְרִים וּמִיָּד נִתַּךְ מִסְּבִיבוֹ בָּרָד שֶׁל כַּדּוּרִים.

נָקֵל לְשַׁעֵר כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה סַעֲרַת רוּחוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה חָבוּי אֲחוֹרֵי אַחַד הַסְּלָעִים שֶׁעַל הָאִי הַקָּטֹן, וְכַמָּה נִרְגְּזוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וְנֶב, שֶׁיָּשְׁבוּ בַּקָּמִינִים, בְּשָׁמְעָם אֶת קוֹלוֹת הַיְּרִיָּה הַלָּלוּ שֶׁרָעֲמוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה! הֵם הִשְׂתָּעֲרוּ אֶל הַחוֹף וְרוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הִתְנַפְּלוּת.

הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל, כִּי אַיְרְטוֹן נָפַל בִּידֵי הַפִּירָטִים וְהֵם רְצָחוּהוּ נֶפֶשׁ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ יִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל הָאִי!

חֲצִי שָׁעָה הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲחוּזִים אֵימוֹת מָוֶת. הַיְּרִיּוֹת פָּסְקוּ, אֲבָל אֵין אַיְרְטוֹן וְאֵין פֶּנְקְרוֹף. אֶפְשָׁר שֶׁהַפִּירָטִים כְּבָר לָכְדוּ אֶת הָאִי? אֶפְשָׁר יֵשׁ צֹרֶךְ לְמַהֵר לְעֶזְרַת אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף? אֲבָל כֵּיצַד? מֵי הַיָּם גָּאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בָּרֶגֶל. וְהַסִּירָה אֵינֶנָּהּ! מִי יוּכַל לְתַנּוֹת אֶת מְצוּקַת נַפְשָׁם שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה!

בִּשְׁעַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וָחֵצִי הִתְקָרְבָה סוֹף סוֹף אֶל הַחוֹף סִירָה וּבָהּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הַלָּלוּ הָיוּ אַיְרְטוֹן, שֶׁהָיָה פָּצוּעַ פְּצִיעָה קַלָּה בִּכְתֵפוֹ, וּפֶנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה שָׁלֵם בְּגוּפוֹ. חַבְרֵיהֶם קִבְּלוּ אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.

וּמִיָּד קָמוּ וְהָלְכוּ הַכֹּל אֶל הַקָּמִינִים וְשָׁם סִפֵּר אַיְרְטוֹן לַחֲבֵרָיו אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וְלֹא הֶעֱלִים מֵהֶם אֲפִילוּ אֶת דְּבַר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשַׁב לְפוֹצֵץ אֶת הָאֳנִיָּה.

הַכֹּל הוֹשִׁיטוּ לְאַיְרְטוֹן אֶת יְדֵיהֶם מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹדָה. אֲבָל הוּא לֹא כִּסָּה מֵחֲבֵרָיו אֶת כָּל גֹּדֶל הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם. הֲרֵי הַפִּירָטִים מֻזְהָרִים וְעוֹמְדִים. הֵם יוֹדְעִים כִּי הָאִי לִינְקוֹלְן נוֹשָׁב הוּא וְלֹא יַעֲלוּ עָלָיו אֶלָּא בְּהָמוֹן וּמְזֻיָּנִים כָּל צָרְכָּם. הֵם לֹא יָחוּסוּ עַל אִישׁ וּמִי שֶׁיִּפֹּל בִּידֵיהֶם, אַל יְצַפֶּה לְרַחֲמִים!

“טוֹב אֵפוֹא, נָמוּת כַּאֲנָשִׁים!” קָרָא הַכַּתָּב.

“נָשׁוּב וְנַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“וְכִי יֵשׁ לָנוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, תִּקְוָה כָּל־שֶׁהִיא לְהֵחָלֵץ מִצָּרָה זוֹ?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“יֵשׁ וָיֵשׁ, פֶּנְקְרוֹף.”

“הַאֻמְנָם? שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים!”

“הֵן! שִׁשָּׁה!… חוּץ מִ…”

“חוּץ מִמִּי?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא עָנָה דָבָר, אֶלָּא הֶרְאָה בְּיָדוֹ אֶל מוּל הַשָּׁמָיִם.

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

הָעֲרָפֶל מִסְתַּלֵּק – פְּקֻדּוֹת הָאִינְגֵ’נֵר – שָׁלשׁ מִשְׁמָרוֹת – אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף – הַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה – שְׁתֵּי סִירוֹת אֲחֵרוֹת – עַל הָאִי הַקָּטֹן – שִׁשָּׁה שׁוֹדְדִים עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה – הַבְּרִיגָה מַעֲלָה אֶת עֳגָנֶיהָ – יְרִיּוֹתָיו שֶׁל הַ“מָּהִיר” – מַצָּב נוֹאָשׁ – הַצָּלָה בְּהֶסַּח־הַדָּעַת.

הַלַּיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא עָזְבוּ אֶת מִשְׁמַרְתָּם לְיַד הַקָּמִינִים והפִּירָטִים לֹא נִסּוּ לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה. מֵאָז יָרוּ הפִּירָטִים אֶת הַיְּרִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת אֶל אַיְרְטוֹן, נִשְׁתַּתֵּק הַכֹּל וְשׁוּב לֹא נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן כָּל־שֶׁהוּא, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָעִיד עַל מְצִיאוּתָהּ שֶׁל הַבְּרִיגָה בְּמֵימֵי הָאִי. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שהפִּירָטִים הֵרִימוּ אֶת הָעֹגֶן וּפָרְשׁוּ וְהָלְכוּ לָהֶם מִיִּרְאָה, שֶׁמָּא יִהְיֶה לָהּ עֵסֶק עִם אוֹיֵב חָזָק בְּיוֹתֵר.

אֲבָל הַשְׁעָרָה זוֹ לֹא נִתְאַמָּתָה. עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר הִבְחִינוּ עֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּעַד עַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר כְּעֵין דְּמוּת אֲפֵלָה. דְּמוּת זוֹ הָיְתָה דְמוּתוֹ שֶׁל הַ“מָּהִיר”.

“הֲרֵי לִפְנֵיכֶם, יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, “פָּרָשַׁת הַטְּכָסִיס, שֶׁעָלֵינוּ לֶאֱחֹז בָּהּ לְפִי דַּעְתִּי קֹדֶם שֶׁעֲרָפֶל זֶה יִסְתַּלֵּק כֻּלּוֹ. עֲרָפֶל זֶה מַעְלִים אוֹתָנוּ מֵעֵינֵי הפִּירָטִים וְהַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂינוּ בְּלִי אֲשֶׁר יִרְאוּנוּ. רֵאשִׁית כֹּל עָלֵינוּ לְהַטְעוֹת אוֹתָם וְלַהֲבִיאָם לִידֵי כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים, כִּי יוֹשְׁבֵי הָאִי רַבִּים הֵם וְהַכֹּחַ בְּיָדָם לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם. וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי מַצִּיעַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁאָנוּ נִתְחַלֵּק לְשָׁלשׁ קְבוּצוֹת; הָרִאשׁוֹנָה תַּעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד הַקָּמִינִים וְהַשְּׁנִיָּה – אֵצֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה. וַאֲשֶׁר לַשְּׁלִישִׁית, הִנֵּה סָבוּר אֲנִי שֶׁטּוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַעֲמִידֶהָ עַל הָאִי הַקָּטֹן, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הפִּירָטִים לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה אוֹ לַעֲצֹר אוֹתָם עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. יֵשׁ תַּחַת יָדֵנוּ שְׁנֵי קָרַבִּינִים וְאַרְבָּעָה רוֹבִים. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִהְיֶה אֵפוֹא מְזֻיָּן, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לָנוּ מַחְסוֹר בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה וּבְכַדּוּרִים, לֹא נְקַמֵּץ בִּירִיּוֹת. אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא לֹא מִפְּנֵי קְנֵי הָרוֹבִים וְלֹא מִפְּנֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה. מַה כֹּחָם לְעֻמַּת הַסְּלָעִים הַלָּלוּ? מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא נִירֶה, וּלְפִיכָךְ לֹא תַּעֲלֶה עַל דַּעַת הַפִּירָטִים מַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ לְשָׁם פְּצָצוֹת, אֲשֶׁר תּוּכַלְנָה לְעוֹלֵל לָנוּ נְזָקִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה. יוֹתֵר מִכָּל עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר לְהִלָּחֵם עִם הַפִּירָטִים מִלְחָמָה גְלוּיָה, לְבַל יַכְרִיעוּנוּ בְּרֹב מִסְפָּרָם. כָּל מַאֲמַצֵּינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְכֻוָּנִים אַךְ לַעֲצֹר אוֹתָם מִלַּעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם. וּבְכֵן אַל קִמּוּץ בְּכַדּוּרֵי־יְרִיָּה! נִירֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְנִקְלַע יָפֶה אֶל הַמַּטָּרָה! עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְהָמִית מִשְּׁמוֹנָה עַד עֲשָׂרָה אוֹיְבִים וְשׂוּמָה עָלָיו לַהֲמִיתָם!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְבִּיר אֶת הַמַּצָּב בְּבֵרוּר וְדִבֵּר בְּקוֹל שָׁלֵו בְּיוֹתֵר, כְּאִלּוּ נָתַן פְּקֻדָּה בִּדְבַר אַחַת הַמְּלָאכוֹת הָרְגִילוֹת וְלֹא בִּדְבַר מִלְחָמָה. חֲבֵרָיו קִבְּלוּ אֶת פְּקֻדּוֹתָיו בִּדְמָמָה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר. עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוּטָל הָיָה עַכְשָׁו לְמַהֵר וְלַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לִפְנֵי הֵעָלוֹת הָעֲרָפֶל.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף מִהֲרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם צָרְכֵי־יְרִיָּה בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְאַיְרְטוֹן, שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹבִים מְצֻיָּנִים הָיוּ, הִזְדַּיְּנוּ בְּקָרַבִּינִים הַמַּרְחִיקִים לִירוֹת עַד כְּדֵי מִיל. כּוֹרֶשׁ סְמִית, נֶב, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט נָטְלוּ אֶת אַרְבַּעַת קְנֵי־הָרוֹבֶה הָאֲחֵרִים.

וְכָךְ הָיָה סֵדֶר הַמִּשְׁמָרוֹת:

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט יָשְׁבוּ בְּמַאֲרָב בַּקָּמִינִים וְהָיוּ מַשְׁגִּיחִים מִשָּׁם עַל הַחוֹף מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וָהָלְאָה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב הִתְחַבְּאוּ בֵּין הַסְּלָעִים אֲשֶׁר עִם תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה – אֲשֶׁר גִּשְׁרוֹ הוּנַף לְמַעְלָה יַחַד עִם הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים – כְּדֵי לְהַפְרִיעַ כָּל סִירָה מִלְּהִכָּנֵס לְשָׁם וּכְמוֹ כֵן לִמְנֹעַ אֶת הַפִּירָטִים לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף שֶׁכְּנֶגֶד.

וְעַל אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף נִטַּל לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בַּסִּירָה וּלְהִתְיַצֵּב עַל הָאִי הַקָּטֹן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת נִבְדָּלִים.

הִנֵּה כִּי כֵּן עֲתִידוֹת הָיוּ הַיְּרִיּוֹת לִהְיוֹת מְפוֹצְצוֹת וּבָאוֹת מֵאַרְבַּעַת עֲבָרִים וּלְהַכְנִיס מִתּוֹךְ כָּךְ מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַפִּירָטִים, שֶׁיֵּשׁ בָּאִי יִשּׁוּב גָּדוֹל שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְהַלָּלוּ מְגִנִּים עָלָיו הֲגָנָה נִמְרָצָה.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן נִצְטַוּוּ, אֲשֶׁר אִם לֹא יוּכְלוּ לִמְנֹעַ אֶת הַפִּירָטִים מִלַּעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה וְהַלָּלוּ יְבַקְּשׁוּ לְהַקִּיפָם וּלְהַבְדִּילָם מֵחַבְרֵיהֶם, יְמַהֲרוּ לָשׁוּב בַּסִּירָה אֶל הַחוֹף וְיִתְיַצְּבוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהַסַּכָּנָה תִּהְיֶה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

קֹדֶם שֶׁנִּפְטְרוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה עַל מְנָת לָלֶכֶת אִישׁ אִישׁ אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ, חִבֵּק אִישׁ אֶת יַד רֵעֵהוּ פַּעַם אַחֲרוֹנָה. פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ אֶת הֲמוֹן רִגְשׁוֹתָיו בְּשָׁעָה שֶׁחִבֵּק בִּזְרוֹעוֹתָיו אֶת הֶרְבֶּרְט, אֶת יַלְדּוֹ שֶׁלּוֹ!… אַחַר נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה חִישׁ מַהֵר.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט נֶעֶלְמוּ בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁמֵּעֵבֶר מִזֶּה, וְהַכַּתָּב וְנֶב – בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁמֵּעֵבֶר מִזֶּה, וּמִקֵּץ חָמֵשׁ דַּקּוֹת עָבְרוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף בְּשָׁלוֹם אֶת הַתְּעָלָה וְקָפְצוּ עַל אַדְמַת הָאִי הַקָּטֹן וְהִתְחַבְּאוּ בְּנִקְרוֹת הַסְּלָעִים שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַמִּזְרָחִית.

אִישׁ מִן הַפִּירָטִים לֹא יָכֹל הָיָה לִרְאוֹתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְפִי שֶׁהֵם עַצְמָם לֹא הִבְחִינוּ בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל אֶת דְּמוּת הָאֳנִיָּה אֶלָּא הַבְחָנָה קְלוּשָׁה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שֵׁשׁ וָחֵצִי בַּבֹּקֶר.

עַד מְהֵרָה הִתְחִיל הָעֲרָפֶל לְהִתְפַּזֵּר בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר וְרָאשֵׁי תָּרְנֵי הָאֳנִיָּה בִּצְבְּצוּ וְנִגְלוּ לָעָיִן. מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים הִתְגַּלְגְּלוּ קִרְעֵי עֲרָפֶל גְּדוֹלִים עַל פְּנֵי הַיָּם וְאַחַר קָמָה רוּחַ שֶׁהֵפִיצָה אֶת צִבּוּרֵי הָאֵדִים הַלָּלוּ.

הַ“מָּהִיר” נִגְלָה כֻּלּוֹ לָעָיִן. הוּא הָיָה מְרֻתָּק אֶל שֵׁנִי עֳגָנִים, פָּנָיו לִפְאַת צָפוֹן וַאֲחוֹרָיו כְּלַפֵּי הָאִי. הוּא עָמַד בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל וָרֶבַע מִן הַחוֹף, כְּמוֹ שֶׁשִּׁעֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר עֲדַיִן הָיָה מְנַפְנֵף עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

הָאִינְגֵ’נֵר הֵצִיץ בַּמִּשְׁקֶפֶת וְרָאָה שֶׁאַרְבַּעַת כְּלֵי הַתּוֹתָח שֶׁל הָאֳנִיָּה הָיוּ מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי הָאִי. וּבְכֵן בָּרוּר הָיָה, שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ מוּכָנִים לִפְתֹּחַ בִּירִיָּה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁיֻּתַּן אוֹת.

לְפִי שָׁעָה הֶחֱרִישׁ הַ“מָּהִיר”. עַל סִפּוּנוֹ נִרְאוּ כְּשְׁלשִׁים מַלָּחִים, אֲשֶׁר רָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. אֲחָדִים עָמְדוּ עַל הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן; שְׁנַיִם אֲחֵרִים יָשְׁבוּ עַל הַמּוֹטוֹת שֶׁל הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל וְהִבִּיטוּ בְּמַשְׁקָפוֹת אֶל הָאִי בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבּוֹב הַרְוֵי וַחֲבֵרָיו לֹא יָכְלוּ לְהָבִין כָּל צָרְכָּם אֶת פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָע, שֶׁאֵרַע בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּהֶם. כְּלוּם אָדָם חֲצִי־עָרֹם זֶה, אֲשֶׁר שִׁבֵּר אֶת דַּלְתּוֹ שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְנִלְחַם כְּנֶגְדָּם, אֲשֶׁר יָרָה בָּהֶם שֵׁשׁ פְּעָמִים בָּאֶקְדֹּחַ שֶׁבְּיָדוֹ וְהֵמִית אֶת הָאֶחָד מֵהֶם וּשְׁנַיִם מֵהֶם פָּצַע, כְּלוּם אָדָם זֶה נִמְלַט מִן הַכַּדּוּרִים שֶׁהִמְטִירוּ עָלָיו? כְּלוּם עָלְתָה בְּיָדוֹ לָשׁוּב מִתּוֹךְ שְׂחִיָּה אֶל הָאִי? מֵאַיִן בָּא? וּלְשֵׁם מָה עָלָה עַל הָאֳנִיָּה? כְּלוּם נִתְכַּוֵּן בָּאֱמֶת לְפוֹצֵץ אֶת הָאֳנִיָּה, כְּכֹל אֲשֶׁר שִׁעֵר בּוֹב הַרְוֵי? כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ בִּלְבְּלוּ אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַפִּירָטִים. אֲבָל דָּבָר אֶחָד הָיָה בָּרִי בְּיָדָם לְאֵין סָפֵק, הַיְנוּ, שֶׁהָאִי שֶׁאֵינוֹ־נוֹדָע, אֲשֶׁר הַ“מָּהִיר” עָגַן אֶצְלוֹ, הֲרֵיהוּ נוֹשָׁב עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם הַנְּכוֹנִים לְהָגֵן עַל עַצְמָם בְּכָל תֹּקֵף. וְאוּלָם אִישׁ מֵהֶם לֹא נַרְאָה, לֹא עַל הַחוֹף וְלֹא עַל הָרָמוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂפַת הַיָּם הָיְתָה כֻּלָּהּ שׁוֹמֵמָה וְלֹא נִכַּר בָּהּ אֲפִילוּ סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל יִשּׁוּב. וְכִי בָּרְחוּ הַתּוֹשָׁבִים אֶל פְּנִים הָאִי?

שְׁאֵלָה זוֹ וַדַּאי הִטְרִידָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַפִּירָטִים, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה אָדָם פִּקֵּחַ, לֹא רָצָה לְהַעֲלוֹת אֶת בְּנֵי הַלְּהָקָה שֶׁלּוֹ עַל אַדְמַת הָאִי קֹדֶם שֶׁיָּתוּר וִירַגֵּל אֶת הַמָּקוֹם יָפֶה.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה וָחֵצִי לֹא נִרְאָה עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה שׁוּם סִמָּן שֶׁל הֲכָנוֹת לְהַתְקָפָה אוֹ לַעֲלִיָּה עַל הַחוֹף. בָּרוּר הָיָה, שֶׁבּוֹב הַרְוֵי הָיָה חוֹכֵךְ וּמְהַסֵּס. אֲפִילוּ הַמַּשְׁקָפוֹת הַמְעֻלּוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לֹא יָכְלוּ לְהוֹעִיל לוֹ לְגַלּוֹת עַל יָדָן אֶת אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַמִּסְתַּתְּרִים בֵּין הַסְּלָעִים. גַּם הַמָּסָךְ שֶׁל קִסּוּס וְשֶׁל עֲנָפִים יְרוֹקִים, שֶׁכִּסָּה אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהָיָה תָּלוּי עַל קִיר הַחוֹמָה הֶחָשׂוּף, לֹא יָכֹל הָיָה לְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ. וּבֶאֱמֶת, כְּלוּם יָכֹל הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁדִּירַת אָדָם חֲצוּבָה בְּתוֹךְ מוּצַק הַסֶּלַע הָאַדִּיר וְהַגָּבוֹהַּ הַזֶּה? מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן עַד כֵּפֵּי־הַמַּלְתָּעוֹת, לְכָל מְלֹא הַהֶקֵּף שֶׁל מִפְרַץ־הַבְּרִית לֹא נִרְאָה שׁוּם דָּבָר שֶׁיָּכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ סִמָּן, כִּי יֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל אַדְמַת הָאִי.

וְאוּלָם בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת הִבְחִינוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּנוּעָה עַל סִפּוּנוֹ שֶׁל הַ“מָּהִיר”. הִתִּירוּ אֵת אַחַת הַסִּירוֹת וְהוֹרִידוּהָ הַיָּמָּה. אֶל תּוֹךְ סִירָה זוֹ יָרְדוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, כֻּלָּם חֲמוּשִׁים בְּרוֹבִים; אֶחָד מֵהֶם יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה, אַרְבָּעָה הֶחֱזִיקוּ בַּמְּשׁוֹטִים וּשְׁנַיִם יָשְׁבוּ בַּחֵלֶק הַקָּדוּם שֶׁל הַסִּירָה וְהִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאִי כְּשֶׁהֵם נְכוֹנִים לִירוֹת בָּרוֹבִים שֶׁבִּידֵיהֶם. בְּלִי סָפֵק לֹא נִתְכַּוְּנוּ אֶלָּא לְרַגֵּל אֶל שְׂפַת־הַיָּם וְלֹא לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, שֶׁלּוּלֵא כֵן הָיָה מִסְפָּרָם רַב מִזֶּה.

הַפִּירָטִים, שֶׁהָיוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַל רָאשֵׁי הַתְּרָנִים, וַדַּאי הִבְחִינוּ מִשָּׁם, שֶׁלִּפְנֵי הָאִי הַגָּדוֹל מֻנָּח אִי קָטֹן וּתְעָלָה רְחָבָה כַּחֲצִי מִיל מַפְרִידָה בֵּינֵיהֶם. וְהִנֵּה הִכִּיר כּוֹרֶשׁ סְמִית עַל פִּי מַהֲלַךְ הַסִּירָה, שֶׁאֵין מְגַמָּתָהּ לְהַעֲמִיק לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, אֶלָּא פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת אֶל הָאִי הַקָּטֹן – וַדַּאי מִשּׁוּם זְהִירוּת.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִים בְּנִקְרוֹת הַסְּלָעִים, רָאוּ וְהִנֵּה הַסִּירָה הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֲלֵיהֶם וְהָיוּ מְצַפִּים שֶׁתִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁנּוֹחַ יִהְיֶה לִירוֹת אֵלֶיהָ.

הַסִּירָה שָׁטָה מִתּוֹךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. הַמְּשׁוֹטִים טָבְלוּ בַּמַּיִם מִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת אֲרֻכּוֹת. אֶחָד מֵאוֹתָם הַפִּירָטִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּרֹאשׁ הַסִּירָה הֶחֱזִיק קַו־אֲנָךְ בְּיָדוֹ וּמָדַד אֶת עֹמֶק מֵי הַתְּעָלָה שֶׁנֶּחְפַּר עַל יְדֵי זֶרֶם נַחַל־הַתּוֹדָה. דָּבָר זֶה הוֹכִיחַ, כִּי בּוֹב הַרְוֵי מִתְכַּוֵּן לְהִתְקָרֵב בָּאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ אֶל הַחוֹף עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. כִּשְׁלשִׁים פִּירָטִים יָשְׁבוּ עַל גַּבֵּי סֻלְּמוֹת־הַחֲבָלִים וְלֹא גָרְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵעַל תְּנוּעוֹת הַסִּירָה הַקְּטַנָּה וְהֶרְאוּ לָהּ עַל יְדֵי אוֹתוֹת שׁוֹנִים אֶת הַדֶּרֶךְ.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּירָה עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים מִן הָאִי הַקָּטֹן עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ וְהַקְּבַרְנִיט צָפָה כֹּה וָכֹה וּבִקֵּשׁ מָקוֹם נוֹחַ לַעֲלוֹת עָלָיו.

בּוֹ בָּרֶגַע רָעֲמוּ שְׁתֵּי יְרִיּוֹת שֶׁל רוֹבִים וְעָשָׁן דַּק הִסְתַּלְסֵל וְעָלָה מֵעַל לְסַלְעֵי הָאִי הַקָּטֹן. הָאִישׁ הָאוֹחֵז בַּהֶגֶה וְהָאִישׁ הַמַּחֲזִיק אֶת קַו־הָאֲנָךְ נָפְלוּ אָחוֹר בַּסִּירָה. כַּדּוּרוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְכַדּוּרוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף פָּגְעוּ בִּשְׁנֵיהֶם בּוֹ בָּרֶגַע עַצְמוֹ.

כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עַצְמוֹ נִשְׁמַע רַעַם אַדִּיר וְעַמּוּד קִיטוֹר פָּרַץ וְעָלָה מִצַּד הָאֳנִיָּה, וּמִיָּד הִכָּה כַּדּוּר גְּדוֹל בְּרֹאשׁ הַסְּלָעִים, אֲשֶׁר אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ חֲבוּיִים שָׁם, וּפוֹצֵץ אוֹתוֹ; נִפְצֵי הַסְּלָעִים פָּרְחוּ לְכָל עֵבֶר, אֲבָל שְׁנֵי הַמּוֹרִים לֹא נִפְגְּעוּ בָּהֶם.

מִתּוֹךְ הַסִּירָה נִשְׁמְעוּ קְלָלוֹת אֲיֻמּוֹת, אֲבָל הִיא הוֹסִיפָה לָשׁוּט לְדַרְכָּהּ הָלְאָה. אֶת מְקוֹם הַקְּבַרְנִיט מִלֵּא אֶחָד מֵחֲבֵרָיו וְהַמְּשׁוֹטִים הִצְלִיפוּ אֶת הַמַּיִם בִּמְהִירוּת.

אֲבָל תַּחַת לָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה, מַה שֶׁצְּרִיכָה הָיְתָה לַעֲשׂוֹת לְפִי הַסְבָרָה, שָׁטָה הֵסִירָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַקִּיף אֶת קָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי. הַפִּירָטִים חָתְרוּ בְּכָל עֹז בַּמְּשׁוֹטִים, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִתְּחוּם מְעוּף כַּדּוּרֵי־הַיְרִיָּה. מִשֶּׁהִגִּיעוּ אֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה, הִתְחִילוּ מַקִּיפִים אוֹתוֹ מִצַּד דָּרוֹם. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהֵם הִתְכַּוְּנוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, כְּדֵי לִתְפֹּשׂ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַנִּמְצָאִים עַל הָאִי הַקָּטֹן מֵאֲחוֹרֵיהֶם, לְהַעֲמִידָם בֵּין אֵשׁ הַיְּרִיָּה מִן הַסִּירָה מִצַּד זֶה וְאֵשׁ הַיְּרִיָּה מֵעַל הָאֳנִיָּה מִצַּד זֶה וְלַהֲבִיאָם מִתּוֹךְ כָּךְ לִידֵי מַצָּב מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר.

כְּרֶבַע שָׁעָה שָׁטָה הַסִּירָה בִּנְתִיבָהּ זוֹ. מִסָּבִיב שָׁלְטָה דְמָמָה מֻחְלֶטֶת וְשַׁלְוָה גְמוּרָה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר וְעַל פְּנֵי הַמָּיִם.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן הֵבִינוּ יָפֶה, שֶׁהֵם צְפוּיִים לְסַכָּנָה לִהְיוֹת מֻקָּפִים, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָזְבוּ אֶת מִשְׁמַרְתָּם, אִם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצוּ עֲדַיִן לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי הָאוֹיְבִים וּלְהַפְקִיר עַצְמָם לִירִיּוֹת כְּלֵי הַתּוֹתָח שֶׁל הַ“מָּהִיר”, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁבָּטְחוּ בְּעֶזְרָתָם שֶׁל נֶב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד תּוֹצָאֵת הַנַּחַל, וְשֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט, שֶׁיָּשְׁבוּ בַּמַּאֲרָב בְּתוֹךְ סַלְעֵי הַקָּמִינִים.

עֶשְׂרִים דַּקּוֹת לְאַחַר הַיְּרִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הִגִּיעָה הֵסִירָה אֶל מוּל נַחַל־הַתּוֹדָה וְהָיְתָה רְחוֹקָה מִתּוֹצֵאתוֹ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי חִבְּלִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִילָה הַגֵּאוּת וְהַגַּלִּים גָּרְפוּ אֶת הַסִּירָה אֶל תּוֹךְ הַמִּפְתָּח הַצַּר וְרַק בְּעָמָל רַב עָלְתָה בִּידֵי הַשַּׁיָּטִים לְהַחֲזִיקָהּ בְּאֶמְצַע הַתְּעָלָה. אֲבָל הִנֵּה הִתְקָרְבוּ אֶל תּוֹצֵאת הַנַּחַל עַד כְּדֵי תְּחוּם יְרִיָּה וּמִיָּד קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶם שְׁנֵי כַּדּוּרִים וְשׁוּב נָפְלוּ שְׁנַיִם מֵהֶם עַל קַרְקַע הַסִּירָה. נֶב וּסְפִּילֶט לֹא הֶחֱטִיאוּ אֵפוֹא אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהֶם.

מִיָּד שָׁלְחָה הָאֳנִיָּה כַּדּוּר שֵׁנִי אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם עָלָה עֲשַׁן הַיְרִיּוֹת, אֲבָל גַּם כַּדּוּר זֶה לֹא הִצְלִיחַ מֵאוֹתוֹ שֶׁקָּדַם לוֹ וְלֹא הִתִּיז אֶלָּא שִׁבְרֵי סְלָעִים בִּלְבָד.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִשְׁאֲרוּ בַּסִּירָה אֶלָּא שְׁלשָׁה בְּנֵי אָדָם שְׁלֵמִים בְּגוּפָם. אָז תָּקֵף הַזֶּרֶם אֶת הַסִּירָה וְהִיא טָסָה בַּתְּעָלָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וְעָבְרָה עַל פְּנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט. אֲבָל הַלָּלוּ לֹא יָרוּ אֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה מֵהֶם בְּיוֹתֵר. לְאַחַר שֶׁעָבְרָה אֶת הַתְּעָלָה, הִקִּיפָה הַסִּירָה אֶת הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן וְאָחֲזָה דַרְכָּהּ אֶל הָאֳנִיָּה, כְּשֶׁהִיא נְהוּגָה בִּידֵי שְׁנֵי הַשַּׁיָּטִים, שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ שְׁלֵמִים.

עַד עַכְשָׁו הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. יַד אוֹיְבֵיהֶם הָיְתָה לְפִי שָׁעָה עַל הַתַּחְתּוֹנָה. אַרְבָּעָה מֵאַנְשֵׁיהֶם כְּבָר נִפְצְעוּ קָשֶׁה וְאֶפְשָׁר שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים, תַּחַת אֲשֶׁר מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא נִפְצַע אִישׁ וְאַף כַּדּוּר אֶחָד מִכַּדּוּרֵיהֶם לֹא אָבַד לְבַטָּלָה. וְאִם הַפִּירָטִים יוֹסִיפוּ לִתְקֹף אוֹתָם בְּדֶרֶךְ זוֹ, אִם יְנַסּוּ שׁוּב לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה בְּסִיּוּעַ שֶׁל סִירָה, סוֹפָם לְהִכָּחֵד אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו.

עַכְשָׁו נִרְאָה בַּעֲלִיל, כִּי טַכְסִיס הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְצֻיָּן. טַכְסִיס זֶה וַדַּאי הֵבִיא אֶת הפִּירָטִים לִידֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ סְבוּרִים, כִּי אַנְשֵׁי מַצּוּתָם רַבִּים הֵם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם מְזֻיָּנִים יָפֶה וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַכְרִיעָם עַל נְקַלָּה.

הַסִּירָה אֲנוּסָה הָיְתָה לְהִלָּחֵם נֶגֶד זֶרֶם הַיָּם וּלְפִיכָךְ עָבַר חֲצִי שָׁעָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַ“מָּהִיר”. לְמַרְאֵה חַבְרֵיהֶם הַפְּצוּעִים הֵרִימוּ הַפִּירָטִים קוֹל צְוָחָה אֲיֻמָּה, וּמִיָּד קָלְעוּ אֶל הָאִי שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה כַּדּוּרֵי כְּלֵי־תּוֹתָח, אֲשֶׁר לֹא גָרְמוּ שׁוּם רָעָה לְמָגִנֵּי הָאִי.

אֲבָל הִנֵּה קָפְצוּ אֶל הַסִּירָה כִּשְׁנֵים־עָשָׂר פִּירָטִים וְהֵם מְלֵאִים חֲמַת זַעַם וְאוּלַי גַּם חֲמַת יַיִן, כִּי וַדַּאי טֶרֶם הִתְפַּכְּחוּ מִן הַיַּיִן שֶׁסָּבְאוּ אֶמֶשׁ. אַחֲרֵי כֵן הוּרְדָה הַיָּמָּה סִירָה שְׁנִיָּה וּבָהּ יָשְׁבוּ שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים. הַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה פָּנְתָה יָשָׁר אֶל הָאִי הַקָּטֹן, כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַיּוֹשְׁבִים שָׁם בַּמַּאֲרָב, תַּחַת אֲשֶׁר מְגַמַּת הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה לִכְבֹּשׁ אֶת הַמַּעֲבָר אֶל נַחַל־הַתּוֹדָה.

מַצָּבָם שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן נַעֲשָׂה אֵפוֹא מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר וְהֵם רָאוּ יָפֶה, שֶׁעֲלֵיהֶם לְמַהֵר וְלָשׁוּב אֶל הָאִי.

אֲבָל הֵם הִמְתִּינוּ עַד שֶׁהַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה הִגִּיעָה אֶל תְּחוּם הַיְרִיָּה, וּמִיָּד שָׁלְחוּ אֵלֶיהָ בְּיָד זְרִיזָה שְׁנֵי כַּדּוּרִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה עָשׂוּ אֶת מִשְׁלַחְתָּם בֶּאֱמוּנָה, כִּי הֵקִימוּ מְבוּכָה גְדוֹלָה בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי הַסִּירָה. אַחַר עָזְבוּ פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן אֶת מִשְׁמַרְתָּם, עָבְרוּ בִּמְהִירוּת אֶת הָאִי הַקָּטֹן בְּלִי שִׂים לֵב אֶל עֲשֶׂרֶת הַכַּדּוּרִים שֶׁעוֹפְפוּ מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. קָפְצוּ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַסִּירָה הַשְּׁנִיָּה הִגִּיעָה אֶל הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן עָבְרוּ הֵם אֶת הַתְּעָלָה וְרָצוּ אֶל הַקָּמִינִים כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר שָׁם.

וְאוּלָם אַךְ נִטְפְּלוּ אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאֶל הֶרְבֶּרְט, וּמִיָּד כָּבְשׁוּ הפִּירָטִים אֶת הָאִי הַקָּטֹן וְהִתְחִילוּ רָצִים בּוֹ אֶל כָּל עֵבֶר כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹיֵב.

כִּמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְעוּ שׁוּב יְרִיּוֹת רוֹבִים מִמְּקוֹם הַמִּשְׁמָר שֶׁעַל יַד נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר הַסִּירָה הַשְּׁנִיָּה הִתְקָרְבָה אֵלֶיהָ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. שְׁנַיִם מִשְּׁמוֹנַת הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּסִּירָה נִפְגְּעוּ עַל יְדֵי כַּדּוּרֵיהֶם שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב וְנָפְלוּ חֲלָלִים, וְהַסִּירָה עַצְמָהּ, אֲשֶׁר הַזֶּרֶם תָּקַף אוֹתָהּ בְּחָזְקָה וּנְשָׂאָהּ לְעֻמַּת הַסְּלָעִים, נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים אֵצֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה. אֲבָל שֵׁשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים הֵרִימוּ אֶת רוֹבֵיהֶם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַחְלְחוּ בַּמַּיִם וְעָלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְּמָנִית. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ, שֶׁכָּאן הֵם עֲלוּלִים בְּיוֹתֵר לְשַׁמֵּשׁ מַטָּרָה לְכַדּוּרֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר, נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ אֶל עֵבֶר כֵּף־הַמְּצִיאָה, שֶׁנִּמְצָא מִחוּץ לִתְחוּם הַיְרִיּוֹת.

וּבְכֵן הָיָה הַמַּצָּב עַכְשָׁו כָּזֶה: עַל גַּבֵּי הָאִי הַקָּטֹן נִמְצְאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר פִּירָטִים, אֲשֶׁר שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ פְּצוּעִים בְּלִי סָפֵק, אֶלָּא שֶׁהַפִּירָטִים הַלָּלוּ הָיְתָה לָהֶם סִירָה שֶׁיָּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ; עַל אַדְמַת הָאִי עָלוּ שִׁשָּׁה, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ חַסְרֵי יְכֹלֶת לְהַגִּיעַ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כִּי כָּל הַגְּשָׁרִים הָיוּ מוּנָפִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַנַּחַל בָּרֶגֶל.

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּהִתְפָּרְצוֹ אֶל תּוֹךְ הַקָּמִינִים, “הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! וְכִי לֹא כָּךְ דַּעְתֶּךָ?”

“דַּעְתִּי הִיא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהַמִּלְחָמָה עֲתִידָהּ לִלְבֹּשׁ צוּרָה חֲדָשָׁה, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁהַפִּירָטִים יִהְיוּ כָּל כָּךְ חַסְרֵי בִּינָה וְיַמְשִׁיכוּ אֶת הַקְּרָב בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֵינָם נוֹחִים בִּשְׁבִילָם כָּל עִקָּר.”

“הֵם לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַתְּעָלָה לְעוֹלָם,” אָמַר הַסַּפָּן. “הָרוֹבִים שֶׁל אַיְרְטוֹן וְשֶׁל מַר סְפִּילֶט לֹא יִתְּנוּם לְעָבְרָהּ. הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁהָרוֹבִים הַלָּלוּ מַרְחִיקִים לִירוֹת לְמַעְלָה מִמִּיל אֶחָד!”

“וַדַּאי כֵּן הוּא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “אֲבָל מָה יוֹעִילוּ שְׁנֵי קָרַבִּינִים לְעֻמַּת כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁל הַבְּרִיגָה?”

“אֲבָל הֵן הַבְּרִיגָה טֶרֶם נִכְנְסָה אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וּמַה נַעֲשֶׂה אִם תִּכָּנֵס לְשָׁם?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“דָּבָר זֶה מִן הַנִּמְנָע הוּא: אִם תִּכָּנֵס, תֵּשֵׁב בְּשִׁרְטוֹן וְתֹאבֵד.”

“אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן. “שֶׁהֲרֵי הַפִּירָטִים יְכֹלִים לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה עִם הַגֵּאוּת וְלָצֵאת מִשָּׁם עִם בּוֹא הַשֶּׁפֶל, וּבִפְנֵי הָאֵשׁ שֶׁל כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּהֶם לֹא יוּכְלוּ הַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁלָּנוּ עֲמֹד.”

“אַלְפֵי שֵׁדֵי שָׁחַת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “בֶּאֱמֶת דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַנְּבָלִים מְכִינִים עַצְמָם לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֹגֶן!”

“אֶפְשָׁר נִהְיֶה אֲנוּסִים לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט.

“עֲדַיִן נְצַפֶּה!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל נֶב וּמַר סְפִּילֶט מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?…” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“לִכְשֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר, יִתְאַחֲדוּ אִתָּנוּ. הִכּוֹן, אַיְרְטוֹן. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהָרוֹבֶה שֶׁלְּךָ וְשֶׁל אַיְרְטוֹן יִפְתְּחוּ פִּיהֶם וִידַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנָם!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר! הַ“מָּהִיר” הִתְחִיל מַעֲלֶה אֶת עָגְנוֹ וְנִכָּר הָיָה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְהִתְקָרֵב אֶל הָאִי הַקָּטֹן. גֵּאוּת הַיָּם צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ עוֹד שָׁעָה וָחֵצִי וּמֵאַחַר שֶׁכֹּחַ הַזֶּרֶם כְּבָר רָפָה, יְכֹלָה הָיְתָה הַבְּרִיגָה לְהַטּוֹת אָנֶה וָאָנָה עַל נְקַלָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן חָלַק פֶּנְקְרוֹף עַל אַיְרְטוֹן וְעָמַד עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהַבְּרִיגָה לֹא תָּעֵז לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה.

הַפִּירָטִים שֶׁעָלוּ עַל הָאִי הַקָּטֹן הוֹפִיעוּ בֵּינָתַיִם אֶחָד אֶחָד עַל הַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד וְאַךְ הַתְּעָלָה הִפְרִידָה בֵּינָם וּבֵין אַדְמַת הָאִי. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים אַךְ בְּרוֹבִים, קָצְרָה יָדָם לְעוֹלֵל רָעָה כָּל שֶׁהִיא לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִים אִם בֵּין הַקָּמִינִים אוֹ בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁעִם תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה. וְאוּלָם הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּלֵי נֶשֶׁק הַמַּרְחִיקִים לִירוֹת, וּלְפִיכָךְ הָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁאֵינָם צְפוּיִים לְסַכָּנָה. וְכָךְ שׁוֹטְטוּ לְלֹא דְאָגָה עַל פְּנֵי הָאִי הַקָּטֹן וְרָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה עַל הַחוֹף.

וְאוּלָם טָעוּתָם לֹא אָרָכָה. הַקָּרַבִּינִים שֶׁל אַיְרְטוֹן וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט פָּתְחוּ פִּיהֶם וּבִשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה רָעָה לִשְׁנַיִם מֵחֲבוּרַת הפִּירָטִים, אֲשֶׁר לְשִׁמְעָה נָפְלוּ אָרְצָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלָיִם.

בֶּהָלָה תָּקְפָה אֶת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. שְׁאָר הַעֲשָׂרָה לֹא נָטְלוּ אֲפִילוּ זְמָן לְעַצְמָם לְהָרִים מֵעַל הָאָרֶץ אֶת חַבְרֵיהֶם הַפְּצוּעִים אוֹ הַמֵּתִים, אֶלָּא נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְרָצוּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן וְאַחַר קָפְצוּ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה וְחָתְרוּ בְּכָל עֹז בַּמְּשׁוֹטִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ חִישׁ קַל אֶל הָאֳנִיָּה.

“פָּחֲתוּ שְׁמוֹנָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “מַר סְפִּילֶט וְאַיְרְטוֹן עוֹשִׂים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם יָפֶה וּבְצֶוֶת וְאֵין מָקוֹם לְקִנְאָה בֵּינֵיהֶם!”

“אֲדוֹנַי!” אָמַר אַיְרְטוֹן כְּשֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת נִשְׁקוֹ, “הַמַּצָּב הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה חָמוּר יוֹתֵר. הַבְּרִיגָה פּוֹרֶשֶׂת אֶת מִפְרָשֶׂיהָ!”

“הָעֹגֶן הוּרַם!…” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן.”

וּבֶאֱמֶת נִשְׁמַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּבֵרוּר קוֹל הַגָּלִיל, אֲשֶׁר הַמַּלָּחִים כָּרְכוּ עָלָיו אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הָעֹגֶן. הַבְּרִיגָה נְסוֹגָה קְצָת לְאָחוֹר, וּבְשָׁעָה שֶׁהָעֹגֶן נֶעֱקַר מִקַּרְקַע הַיָּם, הִתְחִילָה שָׁטָה אֶל מוּל הַיַּבָּשָׁה. הָרוּחַ נָשְׁבָה מִפְּאַת הַיָּם; עַל הָאֳנִיָּה הֹעֲלוּ הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל וְהַמִּפְרָשׂ הַקָּטֹן וְהִיא הִתְקָרְבָה לְאַט לְאַט אֶל חוֹף הָאִי.

הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד נַחַל־הַתּוֹדָה וְחַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים הִתְבּוֹנְנוּ אֶל מַהֲלַךְ הָאֳנִיָּה בִּדְמָמָה וּבְלִי תֵּת אַף אוֹת חַיִּים כָּל־שֶׁהוּא וְלֹא יָכְלוּ לְהַבְלִיג עַל הַחֲרָדָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מַצָּבָם נַעֲשָׂה מְסֻכָּן מֵאֵין כָּמוֹהוּ. עוֹד מְעַט וְיִהְיוּ מֻפְקָרִים לָאֵשׁ אֲשֶׁר יַמְטִירוּ עֲלֵיהֶם כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁל הָאֳנִיָּה מִמֶּרְחָק מוּעָט, בְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּיָדָם יְכֹלֶת כָּל־שֶׁהִיא לְהָשִׁיב לַמִּתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה שֶׁל מַמָּשׁ. כֵּיצַד יוּכְלוּ אֵפוֹא לְהָנִיא אֶת הַפִּירָטִים לַעֲלוֹת עַל הָאִי?

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִכִּיר אֶת הַמַּצָּב יָפֶה וְשָׁאַל אֶת עַצְמוֹ מַה לַעֲשׂוֹת. עוֹד מְעַט וְעָלָיו לְהַחֲלִיט דָּבָר. אֲבָל מַה יַחֲלִיט? הַאֻמְנָם לְהִכָּלֵא בְּתוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלָתֵת לָאוֹיֵב לָשִׂים עָלָיו מָצוֹר שָׁבוּעוֹת וְאוּלַי גַּם חֳדָשִׁים תְּמִימִים, מֵאַחַר שֶׁאוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מָלֵא וְגָדוּשׁ הוּא? טוֹב הַדָּבָר! אֲבָל מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר? הֲרֵי בֵּין כֹּה וָכֹה יִהְיוּ הַפִּירָטִים לַאֲדוֹנֵי הָאִי וְיַחֲרִיבוּ אוֹתוֹ כְּאַוַּת נַפְשָׁם וְסוֹפָם שֶׁיַּכְרִיעוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים הַכְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

רַק תִּקְוָה אַחַת וִיחִידָה עוֹד נִשְׁאֲרָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים: אֶפְשָׁר שֶׁבּוֹב הַרְוֵי לֹא יַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ לְהַכְנִיס אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה וְיֵעֲמֹד מִחוּץ לִתְחוּם הָאִי הַקָּטֹן. אָז יַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין הַחוֹף מֶרְחָק שֶׁל חֲצִי הַמִּיל וּמִמֶּרְחָק כָּזֶה לֹא תּוּכַלְנָה הַיְרִיּוֹת שֶׁלּוֹ לִגְרֹם נֵזֶק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

“הָיֹה לֹא תִּהְיֶה!” חָזַר וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף. “בּוֹב הַרְוֵי זֶה סַפָּן מֻמְחֶה הוּא בְּיוֹתֵר וְהוּא לֹא יַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַתְּעָלָה! גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה זֹאת, הֲרֵיהוּ מְסַכֵּן אֶת אֳנִיָּתוֹ, כִּי אַךְ תָּקוּם רוּחַ חֲזָקָה מִיָּד תִּשָּׁבֵר לִרְסִיסִים!”

וּבְכָל זֹאת הִתְקָרְבָה הַבְּרִיגָה אֶל הָאִי הַקָּטֹן הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב, וְנִכָּר הָיָה שֶׁהִיא מִתְכַּוֶּנֶת לְהַגִּיעַ אֶל קָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי. הָרוּחַ הָיְתָה קַלָּה וְכֵיוָן שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל הַזֶּרֶם תַּשׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָיְתָה יְכֹלֶת גְּמוּרָה בְּיָדוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי לְהַנְהִיג אֶת אֳנִיָּתוֹ וּלְהַטּוֹתָהּ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ.

עַל פִּי דֶרֶךְ־הַמַּיִם שֶׁעָבְרוּ בָּהּ הַסִּירוֹת קֹדֶם לָכֵן, עָמַד בּוֹב הַרְוֵי עַל טִיבָהּ שֶׁל הַתְּעָלָה וְהוּא נִזְדַּקֵּר אֶל תּוֹכָהּ בְּעַזּוּת יְתֵרָה. מְגַמָּתוֹ הָיְתָה בְּרוּרָה לְמַדָּי: הוּא רָצָה לְהִתְיַצֵּב כְּנֶגֶד הַקָּמִינִים וּלְהַמְטִיר כַּדּוּרִים וּפְצָצוֹת לְשֵׁם תְּשׁוּבָה עַל כַּדּוּרֵי־הָעוֹפֶרֶת שֶׁהִמְעִיטוּ אֶת מִסְפַּר אֲנָשָׁיו.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעַ הַ“מָּהִיר” אֶל קְצֵה הָאִי הַקָּטֹן; הוּא הִקִּיפוֹ עַל נְקַלָּה, הֵרִים אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם וְהִתְקָרֵב אֶל מוּל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה.

“הִנֵּה הַשּׁוֹדְדִים! הִנֵּה הֵם בָּאִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחַבְּרוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב אֶל יֶתֶר חַבְרֵיהֶם.

הַכַּתָּב וַחֲבֵרוֹ הֶחְלִיטוּ לַעֲזֹב אֶת עֶמְדָּתָם אֵצֶל נַחַל־הַתּוֹדָה, מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לַעֲרֹךְ מִשָּׁם מִלְחָמָה בָּאֳנִיָּה, וְיָפֶה עָשׂוּ. מוּטָב שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יִהְיוּ מְאֻחָדִים יַחַד וְיִלָּחֲמוּ כְּאֶחָד אֶת מִלְחֶמֶת הַהַכְרָעָה, אֲשֶׁר וַדַּאי עֲתִידָהּ הִיא לְהִתְחוֹלֵל. בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם אֶל חַבְרֵיהֶם הִשְׁתַּדְּלוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב לִמְצֹא מַחֲסֶה אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתַּךְ עֲלֵיהֶם מְטַר־כַּדּוּרִים, לֹא נִפְגַּע בָּהֶם אֶחָד.

“סְפִּילֶט! נֶב!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר. “וְכִי לֹא נִפְצַעְתֶּם?”

“לֹא!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “פְּרָט לִמְעִיכוֹת קַלּוֹת שֶׁנִּמְעַכְנוּ עַל יְדֵי כַּדּוּרִים שֶׁנִּתְּרוּ לְאָחוֹר. אֲבָל הִנֵּה הַבְּרִיגָה הָאֲרוּרָה הוֹלֶכֶת וְנִכְנֶסֶת אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה!”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְלֹא יַעַבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וְהִיא תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!”

“הֲיֵשׁ לְךָ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“עָלֵינוּ לְהִמָּלֵט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כָּל עוֹד לֹא עָבַר הַמּוֹעֵד וְכָל זְמָן שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ.”

“כָּךְ הִיא גַּם דַּעְתִּי,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל אַךְ נִסָּגֵר שָׁם…”

“אָז נִמָּלֵךְ וּנְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת לְפִי מַצַּב הַדְּבָרִים,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“וּבְכֵן נָשִׂים פְּעָמֵינוּ לַדֶּרֶךְ! הָבָה נָחוּשָׁה!” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶפְשָׁר תַּסְכִּים שֶׁאֲנִי וְאַיְרְטוֹן נִשָּׁאֵר כָּאן?”

“לְשֵׁם מָה, פֶּנְקְרוֹף?” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “לֹא. חָלִילָה לָנוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזֶּה!”

אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אַף רֶגַע. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָזְבוּ אֶת הַקָּמִינִים. בְּלִיטָה קְטַנָּה שֶׁל חוֹמַת־הַגְּרָנִית הֶעֱלִימָה אוֹתָם מֵעֵינֵי אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, אֲבָל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה רַעֲמֵי יְרִיּוֹת וְנִקּוּשׁ הַכַּדּוּרִים אֶל הַסְּלָעִים הוֹכִיחוּ לָהֶם, שֶׁהַ“מָּהִיר” כְּבָר קָרוֹב הוּא בְּיוֹתֵר.

לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲלִית, לְהִתְנַשֵּׂא עַד לְפִתְחוֹ שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר טוֹףּ וְיוּףּ הָיוּ כְּלוּאִים שָׁם מֵאֶתְמוֹל, וּלְהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל – כָּל זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל רֶגַע אֶחָד.

וְאָכֵן יָפֶה עָשׂוּ שֶׁלֹּא הֶחֱמִיצוּ אֶת הַשָּׁעָה, כִּי בַּהֲצִיצָם בְּעַד הָעֲנָפִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹנוֹת רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִנֵּה הַ“מָּהִיר” הוֹלֵךְ וְשָׁט לְאֹרֶךְ הַתְּעָלָה וְהוּא כֻּלּוֹ מְעֻטָּף עֲשַׁן אֲבַק־שְׂרֵפָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לִנְטוֹת הַצִּדָּה, כִּי רַעֲמֵי הַיְרִיּוֹת לֹא פָּסְקוּ וְהַכַּדּוּרִים שֶׁל אַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח נִתְּכוּ בְּלִי חָשָׂךְ גַּם עַל מְקוֹם הַמִּשְׁמָר הֶעָזוּב שֶׁעַל יַד נַחַל־הַתּוֹדָה וְגַם עַל הַקָּמִינִים. הַסְּלָעִים הִתְפּוֹצְצוּ וְאֶת כָּל יְרִיָּה וִירִיָּה לִוּוּ הַפִּירָטִים בִּקְרִיאַת “הוּרָה!”

עֲדַיִן הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְקַוִּים, שֶׁהַפִּירָטִים לֹא יוֹרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כִּי מָסַךְ הָעֲנָפִים, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר פָּרַשׂ עַל חַלּוֹנוֹתָיו מִשּׁוּם זְהִירוּת, וַדַּאי יַעֲלִימוֹ מֵעֵינֵיהֶם. אֲבָל תִּקְוָתָם נִכְזָבָה: אַחַד הַכַּדּוּרִים פָּגַע פִּתְאֹם פְּגִיעָה קַלָּה בַּפֶּתַח וּפָרַץ אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן.

“אֲרוּרִים יִהְיוּ! הֵם גִּלּוּ אֶת מַחֲבוֹאֵנוּ!”

אֶפְשָׁר שֶׁאִישׁ מִן הַפִּירָטִים לֹא רָאָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֶלָּא שֶׁבָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי לִקְלֹעַ לְשֵׁם נִסָּיוֹן כַּדּוּר אֶחָד אֶל אוֹתָם הָעֲנָפִים הַחֲשׁוּדִים, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים עַל הַחֵלֶק הַהוּא שֶׁל חוֹמַת הַסְּלָעִים. כַּדּוּר שֵׁנִי, שֶׁיָּרָה אֶל הַחוֹמָה, קָרַע מֵעָלֶיהָ אֶת מָסַךְ הָעֳפָאִים וְגִלָּה לָעַיִן מִפְתָּח רָחָב הֶחָצוּב בָּהּ. וּמִיָּד נִתְרַבּוּ הַיְרִיּוֹת שֶׁהִמְטִיר בּוֹב הַרְוֵי עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מַצַּב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיָה נוֹאָשׁ. הַמִּקְלָט שֶׁלָּהֶם נִגְלָה לָאוֹיֵב. יָדָם קָצְרָה מֵהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי כַּדּוּרֵי הַהֶרֶס הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הִתִּיזוּ עֲלֵיהֶם הֲמוֹן שִׁבְרֵי סְלָעִים. וּכְשֶׁרָאוּ עַצְמָם בְּצָרָה גְדוֹלָה זוֹ, אָמְרוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט בַּמִּסְדְּרוֹן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּלְהַפְקִיר אֶת בֵּיתָם לְחֻרְבָּן וּלְהֶרֶס. וּפִתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל נֵפֶץ וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וְאַחֲרָיו צְעָקוֹת אֲיֻמּוֹת הַקּוֹרְעוֹת לֵב.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו מִהֲרוּ אֶל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת…

הַבְּרִיגָה, אֲשֶׁר כְּעֵין גַּלְגַּל מַיִם הֱרִימָהּ בְּכֹחַ אַדִּיר לַמָּרוֹם, נִשְׁבְּרָה לִשְׁנַיִם וְלֹא עָבְרוּ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת וְהִיא טָבְעָה בַּמְּצוּלוֹת עַל כָּל לַהֲקַת הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבְּקִרְבָּהּ!

פֶּרֶק רְבִיעִי

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הַחוֹף – אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף מַצִּילִים אֶת שְׂרִידַי הַהֲרִיסוֹת – שִׂיחָה בִּשְׁעַת סְעֻדַּת הַשַּׁחֲרִית – מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – בְּדִיקַת שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה – תָּא אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה לֹא הֻזַּק – אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים – הַשְּׁבָרִים הָאַחֲרוֹנִים – שֶׁבֶר אִצְטְוָגָה שֶׁנִּתְפּוֹצָצָה.

“הָאֳנִיָּה נִתְפּוֹצָצָה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“הֵן, הִיא נִתְפּוֹצְצָה כְּאִלּוּ שָׁלַח אַיְרְטוֹן אֵשׁ בַּתָּא שֶׁל אֲבַק הַשְּׂרֵפָה!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בְּקָפְצוֹ אֶל תּוֹךְ סַל הַמַּעֲלִית יַחַד עִם נֶב וְעִם הָעֶלֶם.

“אֲבָל מָה אֵרַע שָׁם?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר הַהַצָּלָה שֶׁבָּאָה לְפֶתַע פִּתְאֹם הִדְהִימָה אוֹתוֹ.

“הַפַּעַם יִתְבָּרֵר לָנוּ הַכֹּל!…” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

מַה יִתְבָּרֵר לָנוּ?…"

“אַחַר כָּךְ אַגִּיד לְךָ! אַחַר כָּךְ! בּוֹא, סְפִּילֶט! עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא שֶׁהַפִּירָטִים הָאֵלֶּה תַּמּוּ וְנִכְחָדוּ!”

וְכוֹרֶשׁ סְמִית מָשַׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַכַּתָּב וְאֶת אַיְרְטוֹן וּשְׁלָשְׁתָּם יָרְדוּ אֶל הַחוֹף וְנִטְפְּלוּ אֶל חַבְרֵיהֶם שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם. מִן הַבְּרִיגָה לֹא נִרְאָה עוֹד כְּלוּם וַאֲפִילוּ תָּרְנָה. לְאַחַר שֶׁגַּלְגַּל־הַמַּיִם הֱרִימָהּ לְמַעְלָה, רָבְצָה עַל צִדָּהּ וּבְמַצָּב זֶה שָׁקְעָה בִּמְצוּלוֹת, וַדַּאי מִסִּבַּת פִּרְצָה גְדוֹלָה בְּתַחְתִּיתָהּ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֹמֶק הַתְּעָלָה בְּמָקוֹם זֶה לֹא עָלָה עַל עֶשְׂרִים רֶגֶל, לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁדָּפְנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֳנִיָּה הַטְּבוּעָה יָשׁוּבוּ וְיִתְגַּלּוּ בִּשְׁעַת שֶׁפֶל הַמָּיִם.

עַל פְּנֵי הַיָּם צָפוּ חֲפָצִים אֲחָדִים: חֲבִילָה שֶׁל תָּרְנֵי־מִלּוּאִים וּמוֹטוֹת־מִפְרָשִׂים, כְּלוּבִים מְלֵאִים תַּרְנְגֹלוֹת חַיּוֹת, תֵּבוֹת וְחָבִיוֹת, שֶׁבִּצְבְּצוּ וְיָצְאוּ מְעַט מְעַט דֶּרֶךְ הָאֲרֻבּוֹת, אֲבָל שִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה גּוּפָהּ לֹא נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא קוֹרוֹת הַסִּפּוּן וְלֹא קַרְשֵׁי הַדְּפָנוֹת שֶׁלָּהּ, וְעַל זֶה תָּהוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַרְבֵּה וְלֹא יָכְלוּ לְבָרֵר לְעַצְמָם אֶת סִבַּת טְבִיעָתוֹ שֶׁל “הַמָּהִיר”.

וְאוּלָם לְאַחַר זְמָן מוּעָט צָפוּ וְעָלוּ עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה שֵׁנִי תְּרָנִים, אֲשֶׁר נִשְׁבְּרוּ בְּרִחוּק שֶׁל מֶטְרִים אֲחָדִים לְמַעְלָה מִכַּנָּם; סְמוּכוֹתֵיהֶם וְחַבְלֵיהֶם נִקְרְעוּ, אֲבָל הַמִּפְרָשִׂים שֶׁעֲלֵיהֶם עֲדַיִן הָיוּ בְּעַיִן, הָאֶחָד פָּרוּשׂ וּמָתוּחַ וְהַשֵּׁנִי מְקֻפָּל. אֶת כָּל הַחֲפָצִים הַיְקָרִים הַלָּלוּ צָרִיךְ הָיָה לַעֲצֹר בְּעוֹד מוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁזֶּרֶם הַשֶּׁפֶל לֹא יִגְרְפֵם הַיָּמָּה. וּבְכֵן מִהֲרוּ וְקָפְצוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה, כְּדֵי לִשְׁלוֹת אֶת כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה הַשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּלְהַעֲלוֹתוֹ אִם עַל חוֹף הָאִי אוֹ עַל הָאִי הַקָּטֹן.

וְאוּלָם בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ לִפְרֹשׂ הַמַּיְמָה, עֲצָרָם סְפִּילֶט וְעָנָה וְאָמָר:

“וְשֵׁשֶׁת הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁעָלוּ עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית, מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?”

וְאָכֵן צָדַק. אָסוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם מִשֵּׁשֶׁת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הַסִּירָה שֶׁלָּהֶם נִשְׁבְּרָה אֶל הַסְּלָעִים וַאֲשֶׁר שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה.

הַכֹּל הִפְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ הָעֵבֶר, אֲבָל אִישׁ מִן הַנִּמְלָטִים לֹא נִרְאָה. אֵין זֶה כִּי אִם בִּרְאוֹתָם שֶׁהַבְּרִיגָה יָרְדָה בִּמְצוּלוֹת, מִהֲרוּ וּבָרְחוּ אֶל פְּנִים הָאִי.

“אָנוּ נְטַפֵּל בָּהֶם אַחַר כָּךְ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וַדַּאי סַכָּנָה הֵם לָנוּ, כִּי חֲמוּשִׁים הֵם. אֲבָל שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה – כֹּחוֹת שְׁקוּלִים הֵם.”

“וּבְכֵן נַעֲסֹק לְפִי שָׁעָה בְּמַה שֶׁנָּחוּץ בְּיוֹתֵר וְאֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי.”

אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף פָּרְשׁוּ אֵפוֹא אֶל הַיָּם וְחָתְרוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ אֶל הַשָּׁלָל.

מֵי הַיָּם גָּאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּיוֹתֵר, כִּי עָבְרוּ אַךְ שְׁנֵי יָמִים אַחַר מוֹלַד הַלְּבָנָה. נִכָּר הָיָה שֶׁתַּעֲבֹר עוֹד שָׁעָה תְּמִימָה עַד שֶׁגּוּף הָאֳנִיָּה יְבַצְבֵּץ וְיַעֲלֶה מִתּוֹךְ מֵי הַתְּעָלָה.

אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף הִסְפִּיקָה לָהֶם הַשָּׁעָה לִכְרֹךְ אֶת הַתְּרָנִים וְאֶת הַמּוֹטוֹת בַּעֲבוֹתוֹת וּלְמָשְׁכָם אֶל הַחוֹף אֲשֶׁר מִנֶּגֶד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אַחַר אָסְפוּ אֶל הֵסִירָה אֶת כָּל הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֶת כְּלוּבֵי־הָעוֹפוֹת, אֶת הֶחָבִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת וְהוֹלִיכוּ אוֹתָם אֶל הַקָּמִינִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹפִיעוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם גַּם גּוּפוֹת־מֵתִים אֲחָדוֹת. בֵּינֵיהֶן הִכִּיר אַיְרְטוֹן גַּם אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי וְהוּא הֶרְאָה אוֹתָהּ לַחֲבֵרוֹ וְאָמַר בְּקוֹל נִרְעָשׁ:

“הַבֵּט וּרְאֵה, פֶּנְקְרוֹף, כָּזֶה הָיִיתִי לְפָנִים!”

“אֲבָל עַכְשָׁו הָיִיתָ לְאָדָם אַחֵר, אַיְרְטוֹן חֲבִיבִי!” עָנָהוּ פֶּנְקְרוֹף.

אָכֵן מוּזָר הָיָה הַדָּבָר, כִּי מִסְפַּר הַמֵּתִים שֶׁצָּפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָיָה כָּל כָּךְ מוּעָט. לֹא נִרְאוּ לָעַיִן בִּלְתִּי אִם חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ גּוּפוֹת, אֲשֶׁר זֶרֶם הַשֶּׁפֶל כְּבָר גְּרָפָן וּנְשָׂאָן הַיָּמָּה. הַנִּרְאֶה שֶׁטְּבִיעַת הָאֳנִיָּה, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה לְפֶתַע פִּתְאֹם, הִדְהִימָה אֶת הַפִּירָטִים וְלֹא הָיָה לָהֶם זְמָן לְהִמָּלֵט, וּכְשֶׁנֶּהְפְּכָה הָאֳנִיָּה עַל צִדָּהּ טָבְעוּ רֻבָּם בֵּין הַשְּׂבָכוֹת שֶׁבְּצִדֵּי הָאֳנִיָּה. זֶרֶם הַשֶּׁפֶל שֶׁנָּשָׂא אֶת הַפְּגָרִים הַיָּמָּה שִׁחְרֵר אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִן הָעֲבוֹדָה הַמַּעֲצִיבָה לְקַבְּרָם בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאִי.

שְׁתֵּי שָׁעוֹת רְצוּפוֹת עָסְקוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו בְּהַעֲלָאַת שִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה וּשְׁאָר הַחֲפָצִים עַל הַיַּבָּשָׁה. אֶת הַמִּפְרָשִׂים, שֶׁלֹּא נִזּוֹקוּ כְּלָל, הִפְרִידוּ מֵעַל הַמּוֹטוֹת שֶׁלָּהֶם וּשְׁטָחוּם לְהִתְיַבֵּשׁ. בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא דִבְּרוּ אִישׁ עִם אָחִיו דָּבָר, אֲבָל מָה רַבּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהִתְרוֹצְצוּ אָז בְּמֹחָם! רְכִישַׁת אֳנִיָּה טְרוּפָה זוֹ אוֹ מַה שֶׁהֵכִילָה בְּקִרְבָּהּ הָיְתָה אֹשֶׁר גָּדוֹל בִּשְׁבִילָם. שֶׁהֲרֵי אֳנִיָּה מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין עוֹלָם קָטֹן וְעַל הָרְכוּשׁ שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַד הַיּוֹם, נִתְוַסֵּף עַכְשָׁו הֲמוֹן דְּבָרִים מוֹעִילִים. הַתֵּבָה שֶׁמָּצְאוּ לְשֶׁעָבַר בְּכֵף־הַמְּצִיאָה כְּאַיִן הִיא לְעֻמַּת הַשָּׁלָל שֶׁעָלָה בְּיָדָם הַיּוֹם!

“אֶפְשָׁר שֶׁנּוּכַל לְהַעֲלוֹת אֶת הַבְּרִיגָה הַזֹּאת מִן הַמַּיִם וּלְתַקְּנָהּ?” הִרְהֵר פֶּנְקְרוֹף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּלִבּוֹ. “אִם אֵין בָּהּ אֶלָּא פִּרְצָה, אֶפְשָׁר לְסָתְמָהּ, וָאֳנִיָּה שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת טוֹנִים הַרֵיהִי אֳנִיָּה מַמָּשׁ לְגַבֵּי ‘צְלֵחָה’ שֶׁלָּנוּ! בָּאֳנִיָּה כָּזוֹ אֶפְשָׁר לָשׁוּט לַמֶּרְחַקִּים! וְאָנוּ נוּכַל לְהַפְלִיג בָּהּ אֶל כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה עִם רוּחֵנוּ! מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁמַר סְמִית, אַיְרְטוֹן וְאָנֹכִי נְעַיֵּן בָּזֶה יָפֶה! כַּדַאי הוּא הַדָּבָר!”

אִם בֶּאֱמֶת עֲדַיִן טוֹבָה הָיְתָה הַבְּרִיגָה לַעֲבֹר בָּהּ אָרְחוֹת יַמִּים, הֲרֵי יוּכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לְהִוָּשַׁע עַל יָדָהּ וְלַחֲזֹר בָּהּ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. אֲבָל כְּדֵי לִמְצֹא תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁמֵּי הַתְּעָלָה יַגִּיעוּ לִידֵי שֶׁפֶל גָּמוּר וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִבְדֹּק אֶת גּוּף הָאֳנִיָּה לְכָל חֲלָקָיו.

לְאַחַר שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שָׁלוּ אֶת כָּל הַחֲפָצִים מִן הַמַּיִם וְהִכְנִיסוּם בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, גָּמְרוּ לְהִנָּפֵשׁ שָׁעָה קַלָּה וְלֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר. הָרָעָב הֱצִיקָם עַד מָוֶת, דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם. לְאָשְׁרָם נִמְצָא אוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת בְּקֵרוּב מָקוֹם, וְנֶב שֶׁבַּשָּׁל זָרִיז הָיָה הֵכִין סְעֻדָּה מַשְׂבִּיעָה בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. הַסְּעֻדָּה נֶעֶרְכָה בְּקִרְבַת הַקָּמִינִים וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה הָיוּ הַמְסֻבִּים מְסִיחִים בְּאוֹתוֹ הַמְּאֹרָע הַמֻּפְלָא, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִצְּלָה הַקּוֹלוֹנְיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם.

“אָכֵן מְאֹרָע מֻפְלָא הוּא תְּשׁוּעָתֵנוּ, אַךְ מַעֲשֵׂה נִסִּים הִיא!” חָזַר וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף כַּמָּה פְּעָמִים, “הַנְּבָלִים הַלָּלוּ הִתְפּוֹצְצוּ וְכָלוּ בְּעִתָּם! בָּהּ בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית שׁוּב לֹא יָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ בֵּית דִּירָה!”

“וְכִי תּוֹפֵס אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף,” שְׁאֵלָהוּ הַכַּתָּב, “כֵּיצַד הָיָה הַמַּעֲשֶׂה וּמָה הַסִּבָּה שֶׁגָּרְמָה לְהִתְפּוֹצְצוּת הָאֳנִיָּה?”

“הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֵין לְךָ דָבָר פָּשׁוּט מִזֶּה. אֳנִיָּה שֶׁל פִּירָטִים אֵין בָּהּ אוֹתָהּ הַשְּׁמִירָה וְהַזְּהִירוּת שֶׁיֵּשׁ בָּאֳנִיַּת־מִלְחָמָה! שׁוֹדְדִים אֵינָם מַלָּחִים! בִּשְׁעַת הַיְרִיּוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת שֶׁיָּרוּ אֵלֵינוּ וַדַּאי הָיָה אוֹצַר אֲבַק הַשְּׂרֵפָה פָּתוּחַ, וְאַחַד הַשּׁוֹטִים לֹא נִזְהַר וְגָרַם לְכָךְ שֶׁהָאֳנִיָּה עָלְתָה בִּסְעָרָה לַמָּרוֹם!”

“תְּמֵהַנִי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁפִּצּוּץ זֶה לֹא חוֹלֵל פְּעֻלָּה נִמְרָצָה מִזּוֹ. קוֹל הָרַעַם לֹא הָיָה חָזָק בְּיוֹתֵר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים לֹא שִׁבְרֵי הַדְּפָנוֹת וְלֹא שְׁבָרִים אֲחֵרִים.”

“דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָאֳנִיָּה לֹא נִתְפּוֹצְצָה אֶלָּא טָבְעָה מֵחֲמַת פִּרְצָה.”

“וְאַתָּה תָּמֵהַּ עַל זֶה, בְּנִי?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ.”

“וְגַם אֲנִי תָּמֵהַּ כָּמוֹךָ, הֶרְבֶּרְט,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר; “וְאוּלָם מֻבְטָחְנִי, שֶׁאִם נִבְדֹּק אֶת גּוּף הָאֳנִיָּה, וַדַּאי נִמְצָא אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַזֹּאת.”

“הֲיִתָּכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ? כְּלוּם מַעֲלֶה אַתָּה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁ’הַמָּהִיר' טָבַע מֵחֲמַת פִּרְצָה כְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת הַנִּתְקָלוֹת בְּסֶלַע?”

וּמַדּוּעַ לֹא יוּכַל הֱיוֹת?" שָׁאַל נֶב, “כְּלוּם אֵין סְלָעִים בַּתְּעָלָה?”

“מִי יִתֵּן וְהֶחֱרַשְׁתָּ, נֶב!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “לֹא פָּקַחְתָּ עֵינֶיךָ לִרְאוֹת יָפֶה אֵת הַנַּעֲשֶׂה. רֶגַע אֶחָד קֹדֶם שֶׁנִּבְלְעָה הַבְּרִיגָה בַּמְּצוּלוֹת רָאִיתִי וְהִנֵּה הִיא מוּרָמָה לְמַעְלָה עַל יְדֵי גַל גָּדוֹל וְאַחַר נָפְלָה מַטָּה וְנֶהֶפְכָה עַל צִדָּהּ. אִלּוּ נִפְגְּעָה בְּסֶלַע, הָיְתָה טוֹבַעַת בִּמְנוּחָה גְמוּרָה כְּכָל אֳנִיָּה מְהֻגָּנָה הַשּׁוֹקַעַת בִּמְצוּלוֹת.”

“אֲבָל הוּא הַדָּבָר, שֶׁאֳנִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה מְהֻגָּנָה כָּל עִקָּר!” הֵשִׁיב נֶב.

“הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, פֶּנְקְרוֹף, עוֹד מְעַט וְנֵדַע אֶת הַכֹּל,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי נָכוֹן לְהַפְקִיר אֶת רָאשִׁי לִקְצִיצָה אִם תִּמְצְאוּ סְלָעִים בְּתוֹךְ הַתְּעָלָה. וְאֶפְשָׁר סָבוּר אַתָּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, כִּי גַם מְאֹרָע זֶה יֵשׁ בּוֹ מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַנְּצוּרוֹת?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָה דָבָר.

“בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בֵּין שֶׁהָאֳנִיָּה נִפְגְּעָה בַּסֶּלַע וּבֵין שֶׁהִתְפּוֹצְצָה, הֲרֵי תּוֹדֶה, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַמְּאֹרָע הַזֶּה הָיָה דָּבָר בְּעִתּוֹ!”

“הֵן!… הֵן!…” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל לֹא עַל זֶה אָנוּ דָנִים. הֲרֵינִי שׁוֹאֵל אַךְ אֶת מַר כּוֹרֶשׁ, אִם הוּא רוֹאֶה בַּמְּאֹרָע הַזֶּה דְבַר־מָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע?”

“הַדָּבָר אֵינוֹ מְחֻוָּר לִי לְפִי שָׁעָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “זוֹהִי הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֲנִי מֵשִׁיב לְךָ לְעֵת עָתָּה.”

תְּשׁוּבָה זוֹ לֹא הִנִּיחָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף כָּל עִקָּר. הוּא עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהָאֳנִיָּה אָבְדָה מֵחֲמַת “פִּצּוּץ” וְלֹא רָצָה לָזוּז מִדַּעְתּוֹ זוֹ. הוּא לֹא יָכֹל לְהַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים, שֶׁתְּעָלָה זוֹ, אֲשֶׁר קַרְקָעִיתָהּ רְצוּפָה חוֹל דַּק וַאֲשֶׁר הוּא עָבַר אוֹתָהּ לֹא אַחַת בָּרֶגֶל בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל, – שֶׁתְּעָלָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ צוּרִים וּסְלָעִים הַסְּמוּיִים מִן הָעָיִן. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת: הֲרֵי הָאֳנִיָּה אָבְדָה בִּשְׁעַת גֵּאוּת הַיָּם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה הַתְּעָלָה מְלֵאָה מַיִם עַל גְּדוֹתֶיהָ וְהָאֳנִיָּה יָכְלָה לַעֲבֹר בָּהּ בְּאֵין מַעֲצוֹר בְּלִי לְהִתָּקֵל בִּסְלָעִים, אֲשֶׁר אֲפִילוּ בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל אֵין הָעַיִן רוֹאָה אוֹתָם. וּבְכֵן בָּרוּר הוּא, שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן הִתְנַגְּפוּת בְּסֶלַע, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה שׁוּם הִתְנַגְּפוּת, לֹא נֶעֶשְׂתָה אֵפוֹא שׁוּם פִּרְצָה בָּאֳנִיָּה. וּבְכֵן מוּכָח בַּעֲלִיל שֶׁהָאֳנִיָּה הִתְפּוֹצָצָה.

עָלֵינוּ לַהוֹדוֹת, שֶׁמַּסְקְנוֹתָיו שֶׁל הַסַּפָּן צָדְקוּ בְּמִדָּה יְדוּעָה.

סָמוּךְ לִשְׁעַת אַחַת וָחֵצִי יָשְׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּסִּירָה וְשָׁטוּ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם טָבְעָה הָאֳנִיָּה. הֵם הִצְטַעֲרוּ מְאֹד, שֶׁשְּׁתֵּי הַסִּירוֹת שֶׁל הַבְּרִיגָה אָבְדוּ, כִּי אַחַת מֵהֶן נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים סָמוּךְ לְתוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה, כַּמְסֻפָּר לְמַעְלָה, וְהַשְּׁנִיָּה נֶעֶלְמָה יַחַד עִם הַבְּרִיגָה וְשׁוּב לֹא עָלְתָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וּבְלִי סָפֵק נִתְמַעֲכָה עַל יָדָהּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל גּוּף “הַמָּהִיר” מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַמָּיִם. שׁוּב לֹא הָיְתָה הַבְּרִיגָה מוּטֶלֶת עַל צִדָּהּ, כִּי לְאַחַר שֶׁתְּרָנֶיהָ נִשְׁבְּרוּ עַל יְדֵי הַמַּעֲמָסָה שֶׁנֶּעְתְּקָה מִמְּקוֹמָהּ בִּשְׁעַת הַנְּפִילָה, נֶהֶפְכָה עַל פָּנֶיהָ וְהָיְתָה מֻנַּחַת כְּשֶׁתַּחְתִּיתָהּ מָפְנָה לְמַעְלָה. אֵין זֶה כִּי אִם כֹּחַ שֶׁמִּתַּחַת לְיָם, כֹּחַ נֶעְלָם וְאָיֹם הוּא הוּא שֶׁהָפַךְ אוֹתָהּ עַל פָּנֶיהָ וְהוּא הוּא שֶׁעַל יָדוֹ נִזְרַק לַמָּרוֹם גַּלְגַּל־מַיִם עָצוּם וְכַבִּיר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁטוּ בַּסִּירָה מִסָּבִיב לְגוּף הָאֳנִיָּה, וּכְכֹל אֲשֶׁר מֵי הַיָּם הָלְכוּ וְשָׁפְלוּ כֵּן הִכִּירוּ לָדַעַת, אִם לֹא אֶת סִבַּת הָאָסוֹן הֲרֵי אֶת תּוֹלְדוֹתֶיהָ.

צַלְעוֹת הָאֳנִיָּה הָיוּ מְפֹרָצוֹת מִשְׁנֵי עֶבְרֵי תַּחְתִּיתָהּ לְאֹרֶךְ שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל, לְכָל הַפָּחוֹת. הַפְּרָצוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ כָּל כָּךְ גְּדוֹלוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְסָתְמָן בְּשׁוּם פָּנִים. לֹא רַק צִפּוּי הַנְּחֹשֶׁת וּמִכְסֵה הַקְּרָשִׁים, אֶלָּא גַּם הַצְּלָעוֹת וִיתֵדוֹת הַבַּרְזֶל וְהָעֵץ שֶׁחִבְּרוּ אֶת הַצְּלָעוֹת נֶעֶלְמוּ כָּלִיל. כָּל קַרְקָעִיתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה נִתְרוֹפָפָה. קוֹרַת־הַתַּחְתִּית הַטְּפֵלָה נֶעֶקְרָה וְהַתַּחְתִּית עַצְמָהּ נִשְׁבְּרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

“אַלְפֵי שֵׁדִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֳנִיָּה זוֹ קָשֶׁה לְתַקְּנָהּ!"

“מוּטָב שֶׁתֹּאמַר, שֶׁאֵין לָהּ תַּקָּנָה,” אָמַר אַיְרְטוֹן.

“אִם אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַסַּפָּן, “כִּי הָאֳנִיָּה נִתְפּוֹצְצָה, הֲרֵי פְּעֻלָּתָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת זוֹ הָיְתָה מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר. הִיא הָרְסָה אֶת תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה וְלֹא פָּגְעָה בְּחֶלְקָהּ הָעֶלְיוֹן וּבְסִפּוּנָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַפְּרָצוֹת הָרְחָבוֹת הַלָּלוּ מְעִידוֹת שֶׁהֵן נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי הִתְנַגְּפוּת בְּסֶלַע וְלֹא עַל יְדֵי הִתְפּוֹצְצוּת שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה!”

“אֵין סְלָעִים בַּתְּעָלָה!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “נָכוֹן אֲנִי לְהַסְכִּים לְכָל מַה שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתְּכֶם, חוּץ מִן הַהַנָּחָה שֶׁהָאֳנִיָּה נִגְּפָה בְּסֶלַע!”

“הָבָה נְנַסֶּה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הָאֳנִיָּה פְּנִימָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁם תִּתְבָּרֵר לָנוּ סִבַּת הַהֲרִיסָה!”

וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ, שֶׁהֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה גַּם לִבְדֹּק אֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁבָּאֳנִיָּה וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר כְּדֵי לְהַצִּילוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם.

הַכְּנִיסָה אֶל תּוֹךְ פְּנִים הָאֳנִיָּה קַלָּה הָיָתָה. הַמַּיִם הָלְכוּ וּפָחֲתוּ וְהַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָאֳנִיָּה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְמַעְלָה נוֹחַ הָיָה לְהַלֵּךְ עַל גַּבּוֹ. הָעֵקֶל, שֶׁהָיָה עָשׂוּי גָלְמֵי בַּרְזֶל, פָּרַץ בּוֹ הַרְבֵּה פְּרָצוֹת וּמֵי הַיָּם נִגְּרוּ דֶרֶךְ הַסְּדָקִים בְּקוֹל שָׁאוֹן.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו צָעֲדוּ עַל הַסִּפּוּן הַשָּׁבוּר לְמֶחֱצָה וְקַרְדֻמּוֹת בִּידֵיהֶם. שָׁם הָיוּ מֻנָּחִים צִבּוּרִים שֶׁל תֵּבוֹת מִכָּל הַמִּינִים, וְכֵיוָן שֶׁהַתֵּבוֹת הַלָּלוּ הָיוּ שְׁרוּיוֹת בַּמַּיִם זְמָן קָצָר, אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁמַּה שֶׁבְּתוֹכֶן לֹא נִתְקַלְקֵל.

וּבְכֵן הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִתְעַסְּקִים לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַמִּטְעָן הַזֶּה וְלַהֲבִיאוֹ לְמָקוֹם נֶאֱמָן. עַד שׁוּב מֵי הַיָּם לְאֵיתָנָם עוֹד נִשְׁאֲרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִזְדָּרְזוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשָּׁעוֹת הַלָּלוּ שִׁמּוּשׁ יָפֶה. אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף קָבְעוּ עַל גַּבֵּי אַחַת הַפְּרָצוֹת שֶׁל הָאֳנִיָּה גַּלְגַּל־תְּנוּפָה, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעוֹ הֶעֱלוּ אֶת הַתֵּבוֹת וְהֶחָבִיוֹת לְמָעְלָה. מִשָּׁם טָעֲנוּ אוֹתָן עַל הַסִּירָה וְהֶעֱבִירוּן מִיָּד אֶל הַחוֹף. לְפִי שָׁעָה אָסְפוּ אֶת כָּל הַבָּא בְּיָדָם בְּלִי בְּרֵרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַבְחִין אַחַר כָּךְ בֵּין הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֶרֶךְ וּבֵין הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עֶרֶךְ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ וְהִכִּירוּ מִתּוֹךְ קוֹרַת רוּחַ יְתֵרָה, שֶׁהָאֳנִיָּה הָיְתָה טְעוּנָה מִינֵי מַשָּׂאוֹת שׁוֹנִים, כְּגוֹן מַעֲשֵׂי־אֶרֶג, כְּלֵי־תַּשְׁמִישׁ וּכְלֵי־מְלָאכָה וּדְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁכְּמוֹתָם, אֲשֶׁר אֳנִיּוֹת־הַמִּסְחָר הַהוֹלְכוֹת לְפוֹלִינֶזְיָה רְגִילוֹת לְהוֹלִיכָן. כָּאן הָיָה אוֹצָר בָּלוּם מִכָּל הַמִּינִים, וְהַקּוֹלוֹנְיָה עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְעַשֵּׁר בְּהַרְבֵּה דִבְרֵי־חֵפֶץ.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְכוֹרֶשׁ סְמִית נוֹכַח לָדַעַת, לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁאוֹתוֹ הַכֹּחַ, שֶׁהֵמִיט אֶת הָאָסוֹן עַל הָאֳנִיָּה, פָּגַע לֹא רַק בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ אֶלָּא הָרַס וְהֶחֱרִיב גַּם אֶת תּוֹכָהּ, בְּיִחוּד בְּחֶלְקָהּ הַקָּדוּם. הַמְּחִיצּוֹת וּסְמוּכוֹת הַמִּכְסֶה הָיוּ שְׁבוּרוֹת וּרְצוּצוֹת, כְּאִלּוּ נִתְפַּקְּעָה פְּצָצָה אֲיֻמָּה בִּפְנִים הָאֳנִיָּה. בְּמִדָּה שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים פִּנּוּ הָלֹךְ וּפַנֵּה אֶת הַתֵּבוֹת, נִתְּנָה לָהֶם הַיְכֹלֶת לַעֲבֹר בְּאֵין מַעֲצוֹר בְּכָל הָאֳנִיָּה כֻּלָּהּ. בִּכְלָל לֹא נִמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ חֲבִילוֹת כְּבֵדוֹת, שֶׁקָּשֶׁה לְגַלְגְּלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא צְרוֹרוֹת מְצוּיִם, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ בְּלִי סֵדֶר.

וְכָךְ בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל יַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה, אֶל אוֹתוֹ הַחֵלֶק אֲשֶׁר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ נִמְצָא לְשֶׁעָבָר הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן. לְדִבְרֵי אַיְרְטוֹן נִמְצָא בְּמָקוֹם זֶה תָּא אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה. מְאַחַר שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה, שֶׁהַתָּא לֹא הִתְפּוֹצֵץ, לְפִיכָךְ קִוָּה לִמְצֹא כָּאן חָבִיוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁבַּקִּרְבָּן לֹא נִתְקַלְקֵל עַל יְדֵי הַמַּיִם, כִּי בַּנּוֹהֵג שֶׁחָבִיוֹת הַלָּלוּ מְצֻפּוֹת מִבִּפְנִים בְּמַתֶּכֶת וְאֵין הַמַּיִם יְכֹלִים לַחְדֹּר אֶל תּוֹכָן.

וְכַאֲשֶׁר דִּמָּה, כֵּן הָיָה. בְּתוֹךְ צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה נִמְצְאוּ כְּעֶשְׂרִים חָבִיוֹת שֶׁל אֲבַק־שֶׁרָפֶה, אֲשֶׁר תּוֹכָן הָיָה מְצֻפֶּה נְחֹשֶׁת וַאֲשֶׁר הוֹצִיאוּ אוֹתָן בִּזְהִירוּת יְתֵרָה. וּבְכֵן נוֹכַח פֶּנְקְרוֹף בַּעֲלִיל “שֶׁהַמָּהִיר” לֹא נֶהֱרַס מֵחֲמַת פִּצּוּץ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאֳנִיָּה, שֶׁשָּׁם נִמְצָא תָּא אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, נִפְגַּע בְּמִדָּה פְּחוּתָה מִשְּׁאָר חֲלָקֶיהָ.

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר הַסַּפָּן קְשֵׁה־הָעֹרֶף, “וְאַף עַל פִּי כֵן דְּעוּ לָכֶם, שֶׁאֵין בַּתְּעָלָה אַף סֶלַע אֶחָד!”

“אִם כֵּן, הַגִּידָה לָנוּ מַה טִיבוֹ שֶׁל הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה כָּאן?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כְּלוּם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “מַר סְמִית אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כְּלוּם וְאִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ וְאַף לֹא יֵדַע כְּלוּם לְעוֹלָם!”

מִתּוֹךְ הַבְּדִיקוֹת הַלָּלוּ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת וּמֵי הַיָּם כְּבָר הִתְחִילוּ לָשׁוּב לְאֵיתָנָם. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לִדְחוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הַעֲבָרַת הַמִּטְעָן לְפַעַם אַחֶרֶת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יִגְרְפוּ גַלֵּי הַיָּם אֶת שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה, לְפִי שֶׁשָּׁקַע בַּחוֹל וְהָיָה קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ בְּחֹזֶק כְּאִלּוּ הָיָה עָגוּן.

וּבְכֵן יָכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַמְתִּין בִּמְנוּחָה עַד לַשֶּׁפֶל הַבָּא, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת יֶתֶר הַחֲפָצִים שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ בָּאֳנִיָּה. אַךְ לְעֻמַּת זֶה נִשְׁקְפָה סַכָּנָה לְתֵבַת הָאֳנִיָּה עַצְמָהּ וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְרִיכִים הָיוּ לְהִזְדָּרֵז וּלְהַצִּיל אֶת שְׁבָרֶיהָ, וְאִם אַיִן, עֲתִידִים הָיוּ לְהִבָּלַע עַד מְהֵרָה בַּחוֹלוֹת הַזּוֹחֲלִים שֶׁבַּתְּעָלָה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת חָמֵשׁ בָּעֶרֶב. יוֹם שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה הָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים. הֵם הָיוּ רְעֵבִים וְאָכְלוּ אֶת אֲרֻחָתָם לְתֵאָבוֹן. אַחֲרֵי הָאֲכִילָה לֹא נָתְנוּ מַרְגּוֹעַ לְעַצְמָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲיֵפִים הָיוּ עַד מְאֹד לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי תְּשׁוּקָתָם לִבְדֹּק אֶת הַתֵּבוֹת וְהַחֲבִילוֹת שֶׁהֶעֱלוּ מִתּוֹךְ “הַמָּהִיר”.

רֹב הַתֵּבוֹת הֵכִילוּ בְּגָדִים מוּכָנִים, וְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׂמְחוּ עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה. חוּץ מִבְּגָדִים נִמְצְאוּ שָׁם גַּם כְּלֵי לָבָן לְפִי מִדַּת כָּל גּוּף וּנְעָלִים לְפִי מִדַּת כָּל רֶגֶל.

“הִנֵּה עָשַׁרְנוּ עֹשֶׁר רָב!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה בְּכָל שִׁפְעַת הָעֹשֶׁר הַזֶּה?”

וְהַסַּפָּן הַמְדֻשָּׁן עֹנֶג לֹא פָּסַק מִלִּצְהֹל צָהֳלַת “הוּרָה” בִּרְאוֹתוֹ חָבִיוֹת שֶׁל יַיִן שָׂרוּף מָתוֹק, חֲבִילוֹת שֶׁל טַבַּק, נֶשֶׁק־יְרִיָּה וְנֶשֶׁק חַד, חֲבִילוֹת שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן, כְּלֵי עֲבוֹדַת אֲדָמָה, כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל נַגָּרִים, שֶׁל בַּנָּאִים וְשֶׁל נַפָּחִים וְשַׂקִּים מְלֵאִים זְרָעִים מִכָּל הַמִּינִים, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא שָׁהוּ בַּמַּיִם אֶלָּא זְמָן קָצָר לֹא נִתְקַלְקְלוּ כָּל עִקָּר. הוֹי, אִלּוּ בָּאוּ הַחֲפָצִים הַלָּלוּ לְיָדָם לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, כַּמָּה רַב הָיָה עֶרְכָּם! אֲבָל גַּם עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחָרוּצִים הֵכִינוּ לָהֶם אֶת כָּל מַחְסוֹרֵיהֶם בִּידֵי עַצְמָם, עֲתִידִים הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ לְהָבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת רַבָּה.

אָמְנָם הַמַּחְסָנִים שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיוּ מְרֻוָּחִים לְמַדַּי לְהָכִיל אֶת כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחָרָה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכְנִיסוֹ אֶל תּוֹכָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל יַחַד עִם זֶה אָסוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם, כִּי שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי “הַמָּהִיר” נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים וְעָלוּ עַל הָאִי, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ חַמְסָנִים מֻבְהָקִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵיהֶם. אָמְנָם גִּשְׁרוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וּשְׁאָר הַמַּעְבָּרוֹת הָיוּ מוּרָמִים לְמַעְלָה, אֲבָל נַחַל אוֹ פֶּלֶג אֵינוֹ יָכֹל לְשַׁמֵּשׁ מַעֲצוֹר בִּפְנֵי פּוֹשְׁעִים שֶׁכְּמוֹתָם, אֲשֶׁר בִּתְקֹף אוֹתָם הַיֵּאוּשׁ עֲלוּלִים הָיוּ לִהְיוֹת לְאוֹיְבִים מְסֻכָּנִים וַאֲיֻמִּים עַד מְאֹד.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לְטַכֵּס לְאַחַר זְמָן עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן זֶה, וּלְפִי שָׁעָה רָאוּ צֹרֶךְ לִשְׁמֹר הַלַּיְלָה, אִישׁ אִישׁ בְּתוֹרוֹ, עַל הַתֵּבוֹת שֶׁנֶּעֶרְמוּ עַל יַד הַקָּמִינִים.

וְאוּלָם הַלַּיְלָה עָבַר עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָׁלוֹם; הפִּירָטִים לֹא זָדוּ לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם. מַר יוּףּ וְטוֹףּ עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְאִלּוּ הִרְגִּישׁוּ בָּהֶם, וַדַּאי הָיוּ מַתְרִיעִים.

בִּשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הַבָּאִים, בְּתִשְׁעָה־עָשָׂר, בְּעֶשְׂרִים וּבְעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְאוֹקְטָבֶּר, הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַצִּיל אֶת כָּל דְּבֵר חֵפֶץ וְאֶת כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ בֵּין מִן הַמִּטְעָן שֶׁל הָאֳנִיָּה וּבֵין מִתַּשְׁמִישֶׁיהָ וַחֲלָקֶיהָ. בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל הָיוּ מוֹצִיאִים אֶת הָאָצוּר בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה וּבִשְׁעַת הַגֵּאוּת הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הַחֲפָצִים אֶל הַמַּחְסָנִים. בְּיָדָם עָלְתָה לְהָסִיר גַּם חֵלֶק גָּדוֹל מִצִּפּוּי הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעַל שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר מִיּוֹם לְיוֹם שָׁקְעָה הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ בַּחוֹל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף צָלְלוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶל קַרְקַע הַתְּעָלָה וְהֶעֱלוּ מִשָּׁם אֶת הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת וְאֶת הָעֳגָנִים שֶׁל הָאֳנִיָּה, אֶת גָּלְמֵי הַבַּרְזֶל שֶׁל הָעֵקֶל וְאֶת אַרְבַּעַת כְּלֵי הַתּוֹתָח. אֶת אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים הֵצִיפוּ לְמַעְלָה בְּסִיּוּעַ שֶׁל חָבִיּוֹת רֵיקוֹת וּגְרָרוּם אֶל הַיַּבָּשָׁה.

הִנֵּה כִּי כֵּן נִתְעַשֵּׁר אוֹצַר כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה בְּמִדָּה לֹא פְחוּתָה מִן הַמְּזָווֹת וְהַמַּחְסָנִים אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה לָהוּט תָּמִיד אַחַר מִפְעָלִים גְּדוֹלִים, כְּבָר הִתְחִיל מְדַבֵּר עַל הַצֹּרֶךְ לְכוֹנֵן סוֹלְלָה שֶׁל כְּלֵי תּוֹתָח אֲשֶׁר תָּגֵן עַל הַתְּעָלָה וְעַל תּוֹצֵאת הַנַּחַל. הוּא הִבְטִיחַ בְּהֵן צִדְקוֹ, כִּי בְּסִיּוּעַ שֶׁל אַרְבַּעַת כְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהָנִיא אֶת כָּל צִי, “וַאֲפִילוּ צִי אַדִּיר,” מִלַּחֲדֹר אֶל תּוֹךְ מֵימֵי הָאִי לִינְקוֹלְן!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצְלוּ אֵפוֹא אֶת הַבְּרִיגָה וְלֹא הִשְׁאִירוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא שֶׁלֶד חַסְרַת־תּוֹעֶלֶת בִּלְבָד, וּבֵין כֹּה וָכֹה הִתְרַגְּשׁוּ רוּחוֹת רָעִים וַהֲרָסוּהָ הֲרִיסָה גְמוּרָה. כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּקֵּשׁ תְּחִלָּה לְפוֹצְצָהּ, כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת שְׁבָרֶיהָ אֶל הַחוֹף, וְאוּלָם רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית עַזָּה וְהַיָּם הַסּוֹעֵר פִּטְּרוּהוּ מִן הַצֹּרֶךְ לְבַזְבֵּז אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה וְעָשׂוּ אֶת מְלַאכְתּוֹ הוּא.

בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הָעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה וּבֵין הָעֶשְׂרִים וְהָאַרְבָּעָה לְאוֹקְטָבֶּר נִשְׁבְּרָה שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה לְגַמְרֵי וְחֵלֶק מִן הַשְּׁבָרִים הוּצַף אֶל הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית פִּשְׁפֵּשׁ וּבָדַק בָּאֲרוֹנוֹת שֶׁל הָאֳנִיָּה וְלֹא מָצָא שָׁם אַף שָׂרִיד כָּל שֶׁהוּא שֶׁל נְיָרוֹת וּתְעוּדוֹת. בְּלִי שׁוּם סָפֵק הִכְחִידוּ הַפִּירָטִים כָּל תְּעוּדָה, שֶׁעַל פִּיהָ אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אֶת שֵׁם רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “הַמָּהִיר” אוֹ שֵׁם בְּעָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁעַל הַטַּבְלָה שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו לֹא הָיָה כָּתוּב אֲפִילוּ שֵׁם הַנָּמֵל אֲשֶׁר לוֹ הָיָה שַׁיָּךְ, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הָאֳנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּשׁוּם פָּנִים לְמִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם שַׁיֶּכֶת אֳנִיָּה זוֹ. וְאוּלָם עַל פִּי תַּבְנִית חֶלְקָהּ הַקָּדוּם בָּאוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף לִידֵי הַמַּסְקָנָה שֶׁהִיא אֳנִיָּה אַנְגְּלִית.

שְׁמוֹנָה יָמִים לְאַחַר הָאָסוֹן, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר לְאַחַר הַמְּאֹרָע הַסָּתוּם שֶׁהֵבִיא הַצָּלָּה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שׁוּב לֹא נִרְאָה שׁוּם שָׂרִיד מִן הָאֳנִיָּה אֲפִילוּ בִּשְׁעַת שֶׁפֶל הַמָּיִם. שְׁבָרֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים נִתְפַּזְּרוּ וְכִמְעַט כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּתוֹכָהּ נֶאֱצַר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

סִבַּת הֲרִיסָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה וַדַאי נִשְׁאֲרָה תַּעֲלוּמָה לְעוֹלָם, לוּלֵא קָרָה מִקְרֶה שֶׁהֵסִיר אֶת הַמַּסֵּכָה מֵעַל פְּנֵי הַתַּעֲלוּמָה הַזֹּאת. בַּשְּׁלשִׁים לְנוֹבֶמְבֶּר הָיָה נֶב מְטַיֵּל עַל פְּנֵי הַחוֹף וּמָצָא גְלִיל־בַּרְזֶל עָבֶה, שֶׁנִּכְּרוּ בּוֹ סִמָּנִים שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת. גָּלִיל זֶה הָיָה מְעֻקָּב וְשׁוּלָיו מְפֹרָצִים, כְּאִלּוּ חָלָה בּוֹ פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל חֹמֶר מְפוֹצֵץ.

נֶב הֵבִיא אֶת שֶׁבֶר־הַבַּרְזֶל הַזֶּה לַאֲדוֹנָיו, שֶׁהָיָה עָסוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יַחַד עִם חֲבֵרָיו בְּבֵית־הַמְּלָאכָה שֶׁבַּקָּמִינִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית בָּחַן אֶת הַגָּלִיל בְּשִׂים לֵב וְאַחַר פָּנָה אֶל פֶּנְקְרוֹף וְאָמָר:

“וּבְכֵן, יְדִידִי, הִנְּךָ עוֹמֵד עֲדַיִן עַל דַּעְתְּךָ, כִּי “הַמָּהִיר” לֹא נֶהֱרַס עַל יְדֵי הִתְנַגְּפוּת?”

“הֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כָּמוֹנִי, שֶׁאֵין סְלָעִים בַּתְּעָלָה.”

“אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁהִתְנַגֵּף בִּמְטִיל־בַּרְזֶל זֶה?” שְׁאֵלָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא מַרְאֵהוּ אֵת שֶׁבֶר הַגָּלִיל.

“הֵיךְ? בְּשֶׁבֶר־שְׁפוֹפֶרֶת זֶה?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בִּתְמִיָּה גְדוֹלָה.

“יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “זוֹכְרִים אַתֶּם, שֶׁלִּפְנֵי צָלְלָהּ בַּיָּם הִתְנַשְּׂאָה הַבְּרִיגָה לַמָּרוֹם עַל רֹאשׁ הַר מָיִם?”

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“וְיוֹדְעִים אַתֶּם מִי הֵרִים אֶת הַר־הַמַּיִם הַזֶּה לְמָעְלָה? אֶת זֹאת עָשָׂה חֵפֶץ זֶה!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּהַרְאוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו אֶת שֶׁבֶר הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

“שֶׁבֶר־בַּרְזֶל קָטֹן זֶה?” תָּהָה הַסַּפָּן.

“הֵן! גָּלִיל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא שָׂרִיד שֶׁל טָרְפֵּדוֹ!”

“טָרְפֵּדוֹ!” קָרְאוּ חֲבֵרָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר פֶּה אֶחָד.

“וּמִי זֶה הִנִּיחַ אֶת הַטָּרְפֵּדוֹ הַזֹּאת בַּתְּעָלָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁעֲדַיִן הִקְשָׁה עָרְפּוֹ וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵעַ.

“עַל שְׁאֵלָה זוֹ אֵין בְּיָדִי לְהָשִׁיב אֶלָּא זֹאת: לֹא אֲנִי הִנַּחְתִּיהָ שָׁם!” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אֲבָל דָּבָר זֶה שָׁרִיר וְקַיָּם הוּא, שֶׁהַטָּרְפֵּדוֹ הָיְתָה טמוּנָה שָׁם, וּבְעֵינֵיכֶם רְאִיתֶם מָה אַדִּיר וּמָה אָיֹם כֹּחַ־הַהֶרֶס שֶׁלָּהּ!”

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

בֵּאוּרָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – הַהַשְׁעָרוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – סוֹלְלָה שֶׁל כְּלֵי־תּוֹתָח בָּאֲוִיר – אַרְבַּע הַפְּצָצוֹת – עַל הַפִּירָטִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים – פִּקְפּוּקָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן – נְדִיבוּת רוּחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – פֶּנְקְרוֹף נִכְנַע שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ.

וּבְכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: הָאֳנִיָּה נִתְפּוֹצְצָה עַל יְדֵי מוֹקֵשׁ שֶׁמִּתַּחַת לַמָּיִם. בִּשְׁעַת מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְטַפֵּל בִּמְכוֹנוֹת־הַהֶרֶס הָאֲיֻמּוֹת הַלָּלוּ וְהִכִּיר אֶת טִיבָן יָפֶה, וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִטְעוֹת בְּעִנְיָן זֶה. פְּעֻלָּתוֹ הָאֲיֻמָּה שֶׁל גָּלִיל זֶה, שֶׁהָיָה מְמֻלָּא בְּנִיטְרוֹ־גְלִיצֶרִין אוֹ בְּחֹמֶר מְפוֹצֵץ אַחֵר שֶׁמִּמִּין זֶה, הִיא הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ, כִּי מֵי הַתְּעָלָה נִזְרְקוּ לְמַעְלָה כִּדְמוּת עַמּוּד וְהָאֳנִיָּה נִתְעַרְעֲרָה וְנִתְפּוֹצְצָה בְּתַחְתִּיתָהּ וְיָרְדֶה מְצוּלוֹת בִּן רֶגַע. וְזוֹהִי הַסִבָּה מִפְּנֵי מָה גּוּפָה נִתְמוֹטֵט וְנִפְרַץ כָּל כָּךְ, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיְתָה לוֹ תַּקָּנָה. כְּנֶגֶד טָרְפֵּדוֹ, הַמְפוֹצֶצֶת אֳנִיַּת־מִלְחָמָה מְשֻׁרְיֶנֶת כְּאִלּוּ אֵינָהּ אֶלָּא סִירַת־דּוּגָה, וַדַּאי לֹא יָכֹל “הַמָּהִיר” עֲמֹד!

אָמְנָם כֵּן, עַכְשָׁו נִתְבָּרֵר הַכֹּל… חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵיךְ בָּאָה מְכוֹנַת־תֹּפֶת זוֹ בְּמֵי הַתְּעָלָה!

“יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, “שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ מָצוּי יְצוּר רַב־תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר אוּלַי שְׁבוּר־אֳנִיָּה הוּא וְעָזוּב וְנָטוּשׁ כָּמוֹנוּ אָנוּ. הֲרֵינִי אוֹמֵר זֹאת, כְּדֵי שֶׁכָּל אוֹתָם הַמִּקְרִים הַמֻּפְלָאִים וְהַמְּשֻׁנִּים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ כָּאן זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים יִוָּדְעוּ גַם לְאַיְרְטוֹן. מִי הוּא מֵיטִיבֵנוּ זֶה הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, אֲשֶׁר הִפְלִיא אֶת חֲסָדָיו עִמָּנוּ וְשָׁקַד לְטוֹבָתֵנוּ פְּעָמִים הַרְבֵּה? אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ זֹאת וְאֵינֶנִּי יָכֹל לְדַמּוֹת בְּנַפְשִׁי מַה טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ־פֶּלֶא זֶה. וּכְמוֹ כֵן קָצְרָה בִּינָתִי מֵהָבִין מַה רָאָה לְהִתְעַלֵּם מֵאִתָּנוּ אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ עִמָּנוּ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי־הַחֶסֶד הָרַבִּים הָאֵלֶּה. וְאוּלָם עֶרֶךְ מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד הַלָּלוּ אֵינוֹ פּוֹחֵת עַל יְדֵי כָּךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִנָּם מִמִּין אוֹתָן הָעֲלִילוֹת, שֶׁרַק אָדָם בַּעַל יְכֹלֶת מֻפְלָאָה יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתָן. הוּא שָׁקַד לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁקַד לְטוֹבָתֵנוּ אָנוּ, כִּי הוּא הוּא אוֹתוֹ הָאַלְמוֹנִי שֶׁהִצִּילַנִי מְגַלֵּי הַיָּם אַחֲרֵי נָפְלִי מִן הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְהוּא הוּא שֶׁכָּתַב אֶת הַפִּתְקָה, שֶׁמִּתּוֹכָהּ נוֹדַע לָנוּ מַצָּבוֹ שֶׁל חֲבֵרֵנוּ זֶה, וְהֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה בְּעָבְרֵנוּ אֶת הַמִּפְרָץ. וְעַל אֵלֶּה אֲנִי מוֹסִיף, כִּי רַק מִיָּדוֹ נִתְּנָה לָנוּ אוֹתָהּ הַתֵּבָה, שֶׁמָּצָאנוּ בְּכֵף־הַמְּצִיאָה וְשֶׁסִּפְּקָה אֶת כָּל מַחְסוֹרֵינוּ בְּאוֹתָהּ הָעֵת; כִּי רַק הוּא אֲשֶׁר הִצִּית בִּמְרוֹמֵי הָאִי אֶת מְדוּרַת הָאֵשׁ, אֲשֶׁר לְאוֹרָה מְצָאתֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַחוֹף; כִּי הוּא אֲשֶׁר יָרָה אֶת גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת, שֶׁנִּמְצָא בִּבְשַׂר גּוּר הַפֵּקָרִי, וְהוּא הוּא שֶׁהִנִּיחַ בְּמֵי הַתְּעָלָה אֶת הַטָּרְפֵּדוֹ, שֶׁהֵבִיאָה כְּלָיָה עַל אֳנִיַּת הַפִּירָטִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים הַסְּתוּמִים, שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לִמְצֹא לָהֶם פִּתְרוֹנִים, נַעֲשׂוּ כֻּלָּם עַל יְדֵי הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת הַזֶּה, הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם וְאַחַת הִיא מִי הוּא אִישׁ־הַפֶּלֶא הַזֶּה, אִם שְׁבוּר־אֳנִיָּה וְאִם גּוֹלֶה שֶׁהָגְלָה אֶל הָאִי הַזֶּה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיָּבִים אָנוּ לַהְגּוֹת לוֹ תּוֹדָה מִמַּעֲמַקֵּי לִבֵּנוּ. אָכֵן גָּדוֹל הוּא הַחוֹב שֶׁאָנוּ חָבִים לוֹ, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְנִפְרַע לוֹ אֶת חוֹבֵנוּ זֶה.”

“נְכוֹחִים דְּבָרֶיךָ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁבְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאִי שֶׁלָּנוּ מִסְתַּתֵּר יְצוּר כַּבִּיר־יְכֹלֶת וְהוּא נוֹטֶה לָנוּ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב עִמָּנוּ. נִדְמֶה לִי, שֶׁיְּצוּר זֶה הִנֵּהוּ בַּעַל כֹּחַ־עֲלִילָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, אִם בִּכְלָל יֵשׁ מָקוֹם בְּעוֹלָמֵנוּ לְמַעֲשֵׂי נִסִּים וְלִדְבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע. וְכִי הוּא אֲשֶׁר נִטְפַּל אֵלֵינוּ בְּאֵין רוֹאִים דֶּרֶךְ הַבְּאֵר אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְגִלָּה בְּאֹרַח זֶה אֶת מְזִמּוֹתֵינוּ וּמְגַמּוֹתֵינוּ? וְכִי הוּא אֲשֶׁר הִקְרָה לְפָנֵינוּ אוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק בְּצֵאתֵנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לָשׁוּט בַּיָּם בָּאַרְבָּה שֶׁלָּנוּ? וְכִי הוּא אֲשֶׁר זָרַק אֶת טוֹףּ מִתּוֹךְ מֵי הַיְאוֹר וְהֵמִית אֶת סוּס־הַיְאוֹר? וְכִי הוּא אֲשֶׁר הִצִּילְךָ, כּוֹרֶשׁ, מְגַלֵּי הַיָּם מִתּוֹךְ תְּנָאִים, אֲשֶׁר יְצוּר אַחֵר, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אָדָם, לֹא יָכֹל הָיָה לְעוֹלֵל כְּנֶגְדָּם כְּלוּם וּלְהוֹשִׁיט לְךָ יַד עֶזְרָה? אִם הוּא הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, הֲרֵיהוּ מְחוֹנָן כֹּחַ הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ אָדוֹן וְשַׁלִּיט עַל אֵיתָנֵי הַטֶּבַע עַצְמָם.”

הַכֹּל הִרְגִּישׁוּ, שֶׁדִּבְרֵי הַכַּתָּב צָדְקוּ וְנֶאֶמְנוּ מְאֹד.

“אָמְנָם כֵּן,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם, “אִם נַעֲלֶה הוּא מֵעַל כָּל סָפֵק שֶׁבְּכָל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ יַד אָדָם בָּאֶמְצַע, עָלַי לְהוֹדוֹת שֶׁאוֹתוֹ אָדָם שׁוֹלֵט בְּאֶמְצְעֵי־פְּעֻלָּה, שֶׁהִנָּם מִחוּץ לִיכָלְתּוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם פָּשׁוּט. כָּאן עֲדַיִן צְפוּנָה תַּעֲלוּמָה רַבָּה, אֲבָל אַךְ נִמְצָא אֶת הָאִישׁ, תִּתְגַּלֶה לָנוּ גַם הַתַּעֲלוּמָה הַזֹּאת. הַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ עַכְשָׁו הֲרֵיהִי זוֹ: הֲנִתֵּן לְמֵיטִיבֵנוּ לִהְיוֹת שָׁרוּי בַּמִּסְתָּרִים כְּחֶפְצוֹ, אוֹ נִתְאַמֵּץ בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו? מָה דַּעְתְּכֶם בְּעִנְיָן זֶה?”

“דַּעְתִּי הִיא,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁאוֹתוֹ פַּלְמוֹנִי, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, אָדָם נְדִיב־לֵב הוּא וַהֲרֵינִי מְכַבְּדוֹ וּמוֹקִירוֹ!”

“וַדַּאי צָדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל אֵין זוֹ תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָתִי.”

“אֲדוֹנִי,” אָמַר נֶב, “סָבוּר אֲנִי שֶׁאִם נְחַפֵּשׂ אֶת הָאִישׁ הַהוּא בְּנֵרוֹת, לֹא נִמְצָאֶנוּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיְּהִי רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהִתְוַדַּע אֵלֵינוּ.”

“אָכֵן דְּבָרִים שֶׁל טַעַם דִּבַּרְתָּ, נֶב,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם מַסְכִּים אֲנִי לְדַעְתּוֹ שֶׁל נֶב,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִים מִשּׁוּם כָּךְ לִמְנֹעַ עַצְמֵנוּ לְנַסּוֹת דָּבָר. אִם נִמְצָא אֶת הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת וְאִם לֹא נִמְצָאֶנוּ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָלֵינוּ לְמָלֵא אֶת חוֹבָתֵנוּ.”

“וְאַתָּה, בְּנִי, מַה דַּעְתְּךָ בְּעִנְיָן זֶה?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הֶרְבֶּרְט.

“הוֹי!” קָרָא הֶרְבֶּרְט בְּעֵינַיִם מַזְהִירוֹת, “כַּמָּה אֶשְׁתּוֹקֵק לְהַבִּיעַ אֶת תּוֹדָתִי הָעֲמֻקָּה לְמִי שֶׁהִצִּיל תְּחִלָּה אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה וְעַכְשָׁו הִצִּיל אֶת חַיַּי כֻּלָּנוּ!”

“תְּשׁוּקָתְךָ, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הִיא גַּם תְּשׁוּקָתִי אֲנִי וּתְשׁוּקַת כֻּלָּנוּ! אֵינֶנִּי מִן הַסַּקְרָנִים וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי נוֹתֵן עַיִן אַחַת מֵעֵינַי בִּמְחִיר הַיְכֹלֶת לִרְאוֹת אֶת הָאָדָם הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה פָּנִים אֶל פָּנִים! נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא גֶּבֶר יָפֶה, רָם־הַקּוֹמָה, אַמִּיץ־כֹּחַ, בַּעַל זָקָן נָאֶה וּבַעַל שְׂעָרוֹת, שֶׁעֵינָן כְּעֵין הַקַּרְנַיִם, וּבְיָדוֹ כַּדּוּר גָּדוֹל!”

“הֲרֵי הַצֶּלֶם שֶׁאַתָּה מְתָאֵר, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הוּא צֶלֶם דְּמוּת אַחַד הָאֵלִים!”

“אֶפְשָׁר, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל כָּךְ אֲנִי מְדַמֶּה אוֹתוֹ בְּנַפְשִׁי!”

“וְאַתָּה, אַיְרְטוֹן?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן, “אֵינֶנִּי יָכֹל לְחַוּוֹת אֶת דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה. כָּל מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּנִדּוֹן זֶה, וַדַּאי יְהִי נַעֲשֶׂה יָפֶה. אִם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לְשַׁתֵּף אוֹתִי בַּחִפּוּשִׁים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲרֹךְ, אֶהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהִלָּווֹת אֵלֶיךָ.”

“הֲרֵינִי מוֹדֶה אוֹתְךָ עַל כָּךְ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאַף עַל פִּי כֵן נִכְסַפְתִּי לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁשְּׁאַלְתִּיךָ. חֲבֵרֵנוּ אַתָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כְּבָר הִשְׁלַכְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ מִנֶּגֶד לְמַעֲנֵנוּ, וּלְפִיכָךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ דָנִים בִּשְׁאֵלָה חֲמוּרָה וְעָלֵינוּ לְהַחֲלִיט דָּבָר, חַיָּבִים אָנוּ לִשְׁאֹל בַּעֲצָתֶךָ. אִי לָזֹאת עָלֶיךָ לְדַבֵּר.”

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן, “חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחֵנוּ כְּדֵי לִמְצֹא אֶת אִישׁ הַחֶסֶד הַפַּלְמוֹנִי. אֶפְשָׁר בּוֹדֵד הוּא לְנַפְשׁוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּצַעַר? אֶפְשָׁר שֶׁחַיָּיו תְּלוּיִים מִנֶּגֶד וּזְקוּקִים לְעֶזְרָה? הֵן אָמַרְתָּ, שֶׁגַּם עָלַי מֻטֶּלֶת חוֹבַת תּוֹדָה כְּלַפֵּי אָדָם זֶה. הֲלֹא הוּא וְלֹא אַחֵר הָלַךְ אֶל הָאִי תָּבוֹר וּמָצָא שָׁם אֶת הַפּוֹשֵׁעַ הָאֻמְלָל וְהוֹדִיעֲכֶם עָלָיו לְמַעַן תַּצִּילוּ אוֹתוֹ!… הֲלֹא הוּא גָרַם לְכָךְ שֶׁשּׁוּב הָיִיתִי לְאָדָם – וְאֶת תַּגְמוּלוֹ זֶה עָלַי לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם!”

“וּבְכֵן נֶחֱרָצָה!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אָנוּ נַתְחִיל לְחַפְּשׂוֹ חִישׁ מַהֵר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. לֹא נַשְׁאִיר אַף פִּנָה אַחַת בָּאִי שֶׁלֹּא נִבְדְּקֶנָּה. נַחְשֹׂף אֶת כָּל מַחֲבוֹאָיו וּמִסְתָּרָיו וִידִידֵנוּ הַנֶּעְלָם יִסְלַח לָנוּ עַל חִפּוּשֵׂינוּ אֵלֶּה, כִּי כַּוָּנָתֵנוּ לְטוֹבָה!”

יָמִים אֲחָדִים אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְצִיר שַׁחַת וּתְבוּאָה. קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לַחְקֹר אֶת חֶלְקֵי הָאִי, שֶׁטֶּרֶם הִכִּירוּ אוֹתָם כָּל צָרְכָּם, רָצוּ לִגְמֹר אֶת כָּל הַמְּלָאכָה הַנְּחוּצָה, שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶלֶת דִּחוּי. בְּאוֹתָם הַיָּמִים הִגִּיעַ גַּם זְמַן לְקִיטַת הַיְרָקוֹת הַשּׁוֹנִים שֶׁמּוֹצָאָם מִן הָאִי תָּבוֹר. אֶת הַכֹּל צָרִיךְ הָיָה לֶאֱצֹר וְלֶאֱגֹר דָּבָר דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וּלְאֹשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ אַסְמֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית רַחֲבֵי־יָדַיִם לְמַדַּי וְיָכְלוּ לְהָכִיל אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הָאִי. יְבוּלָהּ וּפְרִי אַדְמָתָהּ שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה סֻדְּרוּ שָׁם לְפִי מִינֵיהֶם וְהָיוּ בְּטוּחִים גַּם מִפְּנֵי הַחַיּוֹת וְגַם מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם. וְאַף הַטַּחַב לֹא יָכֹל לְקַלְקְלָם שָׁם, כִּי תָּאֵי הַגְּרָנִית עֲבֵי־הַקִּירוֹת הָיוּ יְבֵשִׁים לְמַדָּי. כַּמָּה מִן הַכּוּכִים הַטִּבְעִיִּים אֲשֶׁר בַּמִּסְדְּרוֹן הָעֶלְיוֹן הֻרְחֲבוּ וְהֻגְדְּלוּ בֵּין בְּמַקֶּבֶת וּבֵין בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֹמֶר מְפוֹצֵץ, וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נַעֲשָׂה לְבֵית־אוֹצָר כּוֹלֵל לְמַכֹּלֶת, לְצָרְכֵי הַיְרִיָּה וְלִכְלֵי הַמְּלָאכָה, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר – לְכָל הָרְכוּשׁ שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה.

אֶת אַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂה־פְּלָדָה נָאָה, הֶעֱלוּ לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף בְּסִיּוּעַ שֶׁל עֲבוֹתוֹת וְגַלְגַּל־תְּנוּפָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. בֵּין הַחַלּוֹנוֹת קָרְעוּ אֲרֻבּוֹת־יְרִיָּה וְהִכְנִיסוּ אֶל תּוֹכָן אֶת לוֹעֵיהֶם הַנּוֹצְצִים, שֶׁהִבְהִיקוּ מֵעֵבֶר לְקִיר־הַגְּרָנִית. מֵרוּם גֹּבַהּ זֶה שָׁלְטוּ פִּיּוֹת־הָאֵשׁ הַלָּלוּ עַל כָּל מִפְרַץ־הַבְּרִית. וּבְכֵן נֶהְפַּךְ הַמָּקוֹם לְגִיבְּרַלְטַר קָטֹן וְכָל אֳנִיָּה שֶׁבִּקְּשָׁה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאִי הָיְתָה לְמִפְגָּע לְאִשָּׁהּ שֶׁל סוֹלְלָה אֲוִירִית זוֹ.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף בְּאַחַד הַיָּמִים – הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁמוֹנָה לְאוֹקְטָבֶּר – “עַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁזִּיּוּן הַמִּבְצָר שֶׁלָּנוּ נִגְמַר, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁנִּבְחַן גַּם אֵת מֶרְחַק־הַיְרִיָּה שֶׁל כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ.”

“וְכִי סָבוּר אַתָּה שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר?” שְׁאֵלָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “אֵין זֶה רַק דָּבָר שֶׁל תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא דָבָר שֶׁל צֹרֶךְ! בְּלִי בְּחִינָה זוֹ, כֵּיצַד נֵדַע עַד הֵיכָן עָף אַחַד הַפּוֹלִים הַנָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּתְבָּרַכְנוּ בָּהֶם בְּמִדָּה מְרֻבָּה?”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הָבָה נַעֲרֹךְ אֶת הַבְּחִינָה. וְאוּלָם סָבוּר אֲנִי, שֶׁלְּשֵׁם בְּחִינָה זוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, שֶׁעָלֵינוּ לַחֲשׂךְ אוֹתוֹ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶלָּא בְּפִירָכְּסִילִין, אֲשֶׁר לֹא נֶחֱסֵר לְעוֹלָם.”

“כְּלוּם יוּכְלוּ כְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַכֹּחַ הַנּוֹרָא שֶׁל הַפִּירָכְּסִילִין?” שָׁאַל הַכַּתָּב, אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתוֹ לִבְחֹן אֶת כֹּחַ הָאַרְטִילֶרְיָה שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיְתָה פְּחוּתָה מִזּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁיּוּכְלוּ עֲמֹד,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “מִכָּל מָקוֹם נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה.”

הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּטִיב כְּלֵי־תּוֹתָח, הִכִּיר שֶׁכְּלֵי־הַתּוֹתָח הַלָּלוּ מְצֻיָּנִים הֵם. הֵם הָיוּ יְצוּקִים מִפְּלָדָה וְנִטְעָנִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ עֲלוּלִים לְכַלְכֵּל חֹמֶר־יְרִיָּה חָזָק וְלִירוֹת עַד לְמֶרְחָק רָב. כְּדֵי שֶׁהַכַּדּוּר יָעוּף לְמֶרְחָק גָּדוֹל, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁיִּתְפָּרֵץ מִפִּי הַקָּנֶה מִתּוֹךְ מְהִירוּת גְּדוֹלָה.

“הַמְּהִירוּת הָרִאשׁוֹנָה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו, "תְּלוּיָה בְּמִדַּת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ. עִקָּרוֹ שֶׁל אָדָם הוּא שֶׁכְּלִי־הַתּוֹתָח יְהֵא עָשׂוּי מַתֶּכֶת קָשָׁה וּמוּצָקָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְהַפְּלָדָה קָשָׁה וּמוּצָקָה מִכָּל מִינֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁבָּעוֹלָם. וּלְפִיכָךְ הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, שֶׁכְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ יַעַמְדוּ בְּלִי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה כָּל שֶׁהִיא בִּפְנֵי כֹּחַ הַפִּירָכְּסִילִין וְיִירוּ לַמֶּרְחַקִּים.

“כָּל זֶה יִתְבָּרֵר לָנוּ לְאַחַר שֶׁנִּבְחָנֵם!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא שֶׁאַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח נִמְצְאוּ בְּמַצָּב מְעֻלֶּה. מִיּוֹם שֶׁהוּצְאוּ מִן הַמַּיִם לֹא פָּסַק הַסַּפָּן מִלְּטַפֵּל בָּהֶם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. כַּמָּה שָׁעוֹת הִקְדִּישׁ לָהֶם כְּדֵי לְמָרְקָם, לְמָשְׁחָם בְּשֶׁמֶן, לְצַחְצְחָם עַד הֱיוֹת לָהֶם בָּרָק, וּלְנַקּוֹת וּלְשַׁפְשֵׁף אֶת הַמֵּכָנִיסְמוּס הַפְּנִימִי שֶׁלָּהֶם! וְעַכְשָׁו הָיוּ כְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ נוֹצְצִים וּמַבְהִיקִים כְּאִלּוּ נִמְצְאוּ עַל אַחַת מֵאֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

וּבְכֵן נִבְחֲנוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח בָּזֶה אַחַר זֶה בְּמַעֲמַד כָּל בְּנֵי הַקּוֹלוֹנְיָה, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא אֲפִילּוּ אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ. מִלְּאוּ אוֹתָם פִּירָכְּסִילִין, אֲשֶׁר כֹּחַ הַהִתְפּוֹצְצוּת שֶׁלּוֹ גָדוֹל פִּי אַרְבַּע מִזֶּה שֶׁל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הַמָּצוּי וּפְצָצוֹת שֶׁתַּבְנִית אִצְטְוָנָה חַדּוּדִית לָהֶן.

פֶּנְקְרוֹף הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת פְּתִיל־הַהַדְלָקָה וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לִירִיָּה.

אָז נָתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹת וּמִיָּד רָעַם רָעַם. הַכַּדּוּר, שֶׁהָיָה מְכֻוָּן כְּלַפֵּי הַיָּם, טָס מֵעַל לָאִי הַקָּטֹן וְצָלַל בַּמַּיִם בְּמֶרְחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְכַוְּנוֹ בְּדִיּוּק.

כְּלִי־הַתּוֹתָח הַשֵּׁנִי הָיָה מָפְנֶה כְּלַפֵּי הַסְּלָעִים הַקִּיצוֹנִיִּים שֶׁל כֵּף־הַמְּצִיאָה וְהַכַּדּוּר פָּגַע בְּאֶבֶן חַדּוּדָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה בְּעֶרֶךְ שְׁלשָׁה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּפוֹצֵץ אוֹתָהּ לִרְסִיסִים.

הֶרְבֶּרְט הוּא הוּא שֶׁכִּוֵּן אֶת כְּלִי־הַתּוֹתָח וְיָרָה בּוֹ וְהָיָה מִתְגָּאֶה בְּיוֹתֵר בִּירִיָּתוֹ זוֹ. אֲבָל גַּאֲוָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף עַל יְרִיָּה מֻצְלַחַת זוֹ הָיְתָה גְדוֹלָה מִשֶּׁלּוֹ! הֲרֵי יַלְדּוֹ הַיָּקָר הוּא הוּא שֶׁקָּלַע אֶל הַמַּטָּרָה וְלֹא הֶחֱטִיא וְזָכָה לְכָבוֹד שֶׁל קַלָּע מְצֻיָּן!

הַכַּדּוּר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה מְכֻוָּן כְּלַפֵּי הַחוֹלוֹת אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל מִפְרַץ־הַבְּרִית, הִכָּה בַּחוֹל בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין וְקָפַץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם וְנִבְלַע בְּתוֹךְ עַמּוּד שֶׁל קֶצֶף.

אֶת כְּלִי־הַתּוֹתָח הָרְבִיעִי מִלֵּא כּוֹרֶשׁ סְמִית פִּירָכְּסִילִין בְּמִדָּה יְתֵרָה, כְּדֵי לָדַעַת אֶת תְּחוּם־הַיְּרִיָּה הַקִּיצוֹנִי שֶׁלּוֹ. הַכֹּל נָטוּ הַצִּדָּה מִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִתְפַּקַּע הַקָּנֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֶאֱרִיכוּ אֶת פְּתִיל־הַהַדְלָקָה וְקָשְׁרוּ אֵלָיו חֶבֶל אָרֹךְ.

רַעַם הַיְרִיָּה הָיָה אַדִּיר וְנוֹרָא, אֲבָל כְּלִי־הַתּוֹתָח לֹא נִזַּק. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ אֶל הַחַלּוֹנוֹת וְרָאוּ וְהִנֵּה הַכַּדּוּר טָס וּמְפוֹצֵץ אֶת רָאשֵׁי הַסְּלָעִים שֶׁל כֵּף־הַמַּלְתָּעוֹת בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְאַחַר הוּא נֶעְלָם בְּמִפְרַץ־הַכָּרִישׁ.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר תְּרוּעוֹת הַ“הוּרֶה” שֶׁלּוֹ כִּמְעַט שֶׁגָּבְרוּ עַל רַעֲמֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח, “מַה תֹּאמַר עַל הַסּוֹלְלָה שֶׁלָּנוּ? עַכְשָׁו הָבָה יָבוֹאוּ כָּל הפִּירָטִים שֶׁבָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְיַחֲנוּ לִפְנֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! בְּלִי הַסְכָּמָתֵנוּ לֹא יֵרֵד אִישׁ מֵהֶם עַל הַיַּבָּשָׁה!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הַלְוַאי שֶׁלֹּא נָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן זֶה, פֶּנְקְרוֹף!”

“הִנֵּה נִזְכַּרְתִּי,” אָמַר הַסַּפָּן, “בְּשֵׁשֶׁת הַנְּבָלִים, הַמִּתְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ; מַה נַעֲשֶׂה לָהֶם? כְּלוּם נִתֵּן לָהֶם לְשׁוֹטֵט בַּיְּעָרִים, בַּשָּׂדוֹת וּבְכָרֵי־הַדֶּשֶׁא שֶׁלָּנוּ? הֵן הַפִּירָטִים הַלָּלוּ יָגוּאֲרִים גְּמוּרִים הֵם, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁעָלֵינוּ לִנְהֹג בָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים בִּפְרִיצֵי הַחַיּוֹת הַלָּלוּ. מַה דַּעְתְּךָ בְּעִנְיָן זֶה, אַיְרְטוֹן?” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף בִּפְנוֹתוֹ אֶל חֲבֵרוֹ.

תְּחִלָּה מְהַסֵּס הָיָה אַיְרְטוֹן לַעֲנוֹת וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִתְרַעֵם עַל פֶּנְקְרוֹף שֶׁהִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּצוּרָה קָשָׁה כָּזוֹ. לִבּוֹ נִלְחַץ בְּקִרְבּוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת אַיְרְטוֹן מֵשִׁיב לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה בְּקוֹל שָׁפָל וּמְדֻכְדָּךְ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“גַּם אֲנִי הָיִיתִי לְשֶׁעָבָר אַחַד הַיָּגוּאֲרִים הָאֵלֶּה, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף, וּלְפִיכָךְ אֵין לִי רְשׁוּת לְחַוּוֹת אֶת דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה…”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצָא לְאִטּוֹ מִן הַבָּיִת.

פֶּנְקְרוֹף הֵבִין לְרוּחוֹ.

“אַךְ בְּהֵמָה אֲנִי וְלֹא אָדָם!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “צַר לִי עַל אַיְרְטוֹן הֶעָלוּב! וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמִּשְׁפָּט לְחַוּוֹת בְּנִדּוֹן זֶה אֶת דַּעְתּוֹ כְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ!…”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וּבְכָל זֹאת רָאוּי הוּא לְכָבוֹד עַל צְנִיעוּתוֹ זוֹ וְחוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ זֵכֶר מַעֲשָׂיו לְשֶׁעָבָר.”

“שְׁמֵעְתִּיךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וַהֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ, כִּי שׁוּב לֹא אָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל זֶה! מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר לְשׁוֹנִי מִפִּי וְאַל אֶגְרֹם צַעַר לְאַיְרְטוֹן! אֲבָל נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ. לְדַעְתִּי, אֵין הַלִּסְטִים הַלָּלוּ רְאוּיִים לְרַחֲמִים וְעָלֵינוּ לְמַהֵר וּלְהַכְחִיד אוֹתָם מֵעַל אַדְמַת הָאִי.”

“הַאִם בֶּאֱמֶת כָּךְ דַּעְתְּךָ, פֶּנְקְרוֹף?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.”

“וְאִי אַתָּה סוֹבֵר, שֶׁאֵין לָנוּ לְרָדְפָם בְּלִי רַחֲמִים עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ לָנוּ רָעָה?”

“וְכִי לֹא דַּי לְךָ בָּרָעָה, שֶׁכְּבָר עָשׂוּ לָנוּ?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא תּוֹהֶה עַל חֹסֶר־תַּקִּיפוּת זֶה.

“אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמָּם?” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶפְשָׁר שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה…”

“הַלָּלוּ חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה?!” קָרָא הַסַּפָּן כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפוֹ.

“פֶּנְקְרוֹף, זְכָר נָא אֶת אַיְרְטוֹן!” אָמַר הֶרְבֶּרְט וְהֶחֱזִיק בְּיַד הַסַּפָּן. “הֵן הוּא הָיָה לְאָדָם כָּשֵׁר!”

פֶּנְקְרוֹף זָקַף אֶת עֵינָיו בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחֲבֵרָיו. מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי יִמָּצֵא אָדָם אֲשֶׁר יְעַרְעֵר אַף עִרְעוּר כָּל שֶׁהוּא עַל הַצָּעָתוֹ. מִתּוֹךְ טִבְעוֹ הַקָּשֶׁה הִתְקוֹמֵם לָרַעְיוֹן לְהִכָּנֵס בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם הַשּׁוֹדְדִים, שֶׁעָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי, עִם חֲבֵרָיו שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי, עִם הָרוֹצְחִים אֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת אַנְשֵׁי “הַמָּהִיר”. הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ בְּעֵינָיו אֶלָּא חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁמִידָן תֵּכֶף וּמִיָּד וּבְלִי נְקִיפַת־לֵב.

“הִנֵּה כִּי כֵן!” עָנָה וְאָמַר. “כֻּלְּכֶם מִתְקוֹמְמִים לִי! רְצוֹנְכֶם לְהִתְנַהֵג עִם הַנְּבָלִים הַלָּלוּ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים! לוּ יְהִי כָּךְ! הַלְוַאי שֶׁלֹּא נִתְחָרֵט עַל כָּךְ!”

“מָה הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לָנוּ מֵהֶם?” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הֲלֹא נִהְיֶה זְהִירִים לְנַפְשֵׁנוּ!”

“הְמְ!” הִפְלִיט הַכַּתָּב, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה כָּבַשׁ אֶת דַּעְתּוֹ וְלֹא רָצָה לְהַבִּיעָהּ. “הֲרֵי הֵם שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים וְכֻלָּם מְזֻיָּנִים יָפֶה וָאֵם כָּל אֶחָד מֵהֶם יִתְחַבֵּא בְּאַחַד הַמִּסְתָּרִים וְיִירֶה מִשָּׁם אֶל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, סוֹפָם שֶׁיִּהְיוּ עַד מְהֵרָה לַאֲדוֹנֵי הָאִי!”

“וּמַדּוּעַ לֹא עָשׂוּ זֹאת עַד עַכְשָׁו?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “וַדַּאי מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה מִטּוֹבָתָם לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי גַם אֲנַחְנוּ שִׁשָּׁה הִנֵּנוּ.”

“שַׁפִּיר! שַׁפִּיר!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּם הוֹכָחוֹת לֹא יָכְלוּ לְהַכְרִיעַ אֶת דַּעְתּוֹ. “נַנִּיחַ לָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים לַעֲסֹק בְּעֶסְקֵיהֶם וּמַעְבְּדֵיהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם וְאַל נִתֵּן אֶת דַּעְתֵּנוּ אֲלֵיהֶם!”

“שְׁמַע נָא, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר נֶב, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תָּשִׂים עַצְמְךָ אַכְזָרִי כָּל כָּךְ! מֻבְטָחְנִי, שֶׁאִם יִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ אַחַד הָעֲלוּבִים בִּתְחוּם־יְרִיָּה, לֹא תִּירֶה אֵלָיו…”

“יָרֹה אִירֶה אֵלָיו כְּשֵׁם שֶׁמּוֹרִים אֶל כֶּלֶב שׁוֹטֶה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בִּקְרִירוּת רוּחַ.

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אַתָּה שָׁמַעְתָּ תָּמִיד לַעֲצָתִי. רְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי גַם הַפַּעַם?”

“הִנְנִי לַעֲשׂוֹת כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, שֶׁלֹּא זָז מִדַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר.

“טוֹב אֵפוֹא. נְחַכֶּה. לֹא נִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ.”

וְכָךְ הֶחְלִיטוּ לְהִתְנַהֵג אֶת הַפִּירָטִים, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בִּנְבוּאָתוֹ הָרָעָה שֶׁל פֶּנְקְרוֹף. נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁלֹּא לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, אֶלָּא לְהִזָּהֵר מִפְּנֵיהֶם. הֵן הָאִי הָיָה גָדוֹל וְאַדְמָתוֹ פּוֹרִיָה וְאִם בְּנֶפֶשׁ הָעֲלוּבִים הַלָּלוּ עֲדַיִן נִשְׁאַר נִיצוֹץ כָּל שֶׁהוּא שֶׁל יֹשֶׁר, הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְזְרוּ לְמוּטָב. הֲלֹא הַמַּצָּב שֶׁהָיוּ בּוֹ עַכְשָׁו כָּפָה אוֹתָם עַל כָּרְחָם לְשַׁנּוֹת אֶת אָרְחוֹתָּם וְלִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים. מִכָּל מָקוֹם רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חוֹבָה לְעַצְמָם לָתֵת לָהֶם פְּנַאי לְכָךְ מִתּוֹךְ אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת. אָמְנָם עַל יְדֵי כָּךְ קִפְּחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת חֵרוּתָם לְהִתְהַלֵּךְ בְּכָל מָקוֹם כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם. עַד עַכְשָׁו לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר אֶלָּא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת וְעַכְשָׁו שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הָאִי שִׁשָּׁה פּוֹשְׁעִים, אֲשֶׁר אוּלַי רָעִים וְאַכְזָרִים הֵם מִכָּל בְּנֵי מִינָם. הַמַּצָּב הַזֶּה וַדַּאי קָשֶׁה וְחָמוּר הָיָה בְּיוֹתֵר וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ רוֹאִים בּוֹ סַכָּנָה לְעַצְמָם וְקִפּוּחַ בִּטְחוֹנָם.

אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא שָׁתוּ לֵב לַדָּבָר. לְפִי שָׁעָה צָדְקוּ מִפֶּנְקְרוֹף. הֲיֵאָמְנוּ דִבְרֵיהֶם וְיִצְדְּקוּ גַם לְאַחַר זְמָן? – הַבָּאוֹת יַגִּידוּ.

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

תָּכְנִית חִקּוּר הָאִי – אַיְרְטוֹן בִּגְדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת – בִּקּוּר בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ – דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן שֶׁל “צְלֵחָה” – נִשְׁלְחָה טֵלֶגְרָמָה אֶל הַגְּדֵרָה – אֵין מַעֲנֶה מֵאַיְרְטוֹן – הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ בַּיּוֹם הַבָּא – מִפְּנֵי מָה פָּסְקָה פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַטֵּלֶגְרַף – קוֹל יְרִיָּה.

מֵעַתָּה שָׁקְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּיִחוּד לְקַיֵּם אֶת הַחְלָטָתָם בִּדְבַר חִקּוּר הָאִי לְכָל צְפוּנוֹתָיו וּמִסְתָּרָיו. וּשְׁתֵּי מְגַמּוֹת הָיוּ לִפְנֵיהֶם בְּעִנְיָן זֶה: הָאַחַת – לְגַלּוֹת אֶת הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר מְצִיאוּתוֹ עַל פְּנֵי הָאִי שׁוּב לֹא הָיְתָה מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק, וְהַשֵּׁנִית – לַחְקֹר וְלָדַעַת מֶה הָיָה לַפִּירָטִים, הֵיכָן הֵם מִתְחַבְּאִים, מַה אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם וּמָה הָרָעָה שֶׁעֲלוּלִים הֵם לִגְרֹם לַמּוֹשַׁב.

כּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלִי־אִחוּר; אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ כַּמָּה יָמִים, רָאוּ צֹרֶךְ לְהוֹלִיךְ עִמָּם בַּעֲגָלָה תַּשְׁמִישֵׁי חֲנִיָּה וַחֲפָצִים אֲחֵרִים הַדְּרוּשִׁים לְתַחֲנוֹת־לִינָה. חוּץ מִזֶּה נִפְצַע בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אַחַד הָעֲרוֹדִים בְּרַגְלוֹ וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאָסְרוֹ בָּעֲגָלָה מִיָּד, אֶלָּא צָרִיךְ הָיָה לְהַמְתִּין יָמִים אֲחָדִים עַד שֶׁיַּבְרִיא. אִי לָזֹּאת דָּחוּ אֶת הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ לְשָׁבוּעַ יָמִים, זֹאת אוֹמֶרֶת עַד הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר. כַּיָּדוּעַ מַתְאִים חֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי־הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי לַחֹדֶשׁ מַאי שֶׁל חֲצִי־הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. וּבְכֵן עָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּתְּקוּפָה הַנָּאָה מִכָּל תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה. הַחַמָּה הִתְקָרְבָה אֶל מַזַּל גְּדִי וְהִגִּיעוּ הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים מִכָּל יְמֵי הַשָּׁנָה. הַזְּמַן הָיָה אֵפוֹא נוֹחַ עַד מְאֹד לָאֶכְּסְפֵּדִיצְיָה שֶׁאָמְרוּ לַעֲרֹךְ וַאֲשֶׁר אִם גַּם לֹא תַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ עֲלוּלָה הָיְתָה לְהָבִיא לִידֵי תַּגְלִיּוֹת רַבּוֹת וַחֲשׁוּבוֹת, בְּיִחוּד בְּמִקְצֹעַ הַצְּמָחִים, לְפִי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית נִתְכַּוֵּן לַחְקֹר הַפַּעַם אֶת הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ עַד לִקְצֵה חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי.

עַד צֵאת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה לַדֶּרֶךְ נִשְׁאֲרוּ תִּשְׁעָה יָמִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָמְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לִגְמֹר אֶת שְׁאֵרִית הַמְּלָאכָה הַנְּחוּצָה שֶׁעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

בֵּינָתַיִם הֻצְרַךְ אַיְרְטוֹן לָשׁוּב אֶל הַגְּדֵרָה, כְּדֵי לְטַפֵּל בַּבְּהֵמוֹת הַזְּקוּקוֹת לְפִקּוּחַ וְלִמְזוֹנוֹת. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁיִּשְׁהֶה שָׁם יוֹמַיִם וְשֶׁלֹּא יַחֲזֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיְּמַלֵּא אֶת הָרְפָתִים מִסְפּוֹא דֵי־הַצֹּרֶךְ.

בְּשָׁעָה שֶׁהִתְעַתֵּד אַיְרְטוֹן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ, שְׁאֵלָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁמָּא הוּא רוֹצֶה שֶׁאֶחָד מֵחֲבֵרָיו יְלַוֵּהוּ, כֵּיוָן שֶׁהָאִי אֵינֶנּוּ עַכְשָׁו כָּל כָּךְ בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה.

אַיְרְטוֹן הֵשִׁיב, שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בָּזֶה, כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְבַצַּע אֶת מְלַאכְתּוֹ יְחִידִי וְכִי בִּכְלָל אֵין הוּא יָרֵא כְּלוּם. וְאוּלָם אִם יִפֹּל דָּבָר בִּגְדֵרָהּ אוֹ בִּסְבִיבוֹתֶיהָ יְמַהֵר לְהוֹדִיעַ עָלָיו לַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל יְדֵי טֵלֶגְרַמָּה, שֶׁיָּרִיץ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

בַּתְּשִׁיעִי לְנוֹבֶמְבֶּר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם יָצָא אֵפוֹא אַיְרְטוֹן לַדֶּרֶךְ בַּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לְעָרוֹד אֶחָד, וּמִקֵּץ שְׁעָתַיִם הוֹדִיעַ עַל יְדֵי הַטֵּלֶגְרָף, שֶׁבִּגְדֵרָהּ הַכֹּל שָׁלוֹם וּבְסֵדֶר.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה הוֹצִיא כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַפֹּעַל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָגָה זֶה כַּמָּה, לַעֲשׂוֹת אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בָּטוּחַ מִכָּל סַכָּנָה שֶׁל הִתְנַפְּלוּת. כַּיָּדוּעַ הַתְכַּוֵּן לְהַעֲלִים כְּלִיל אֶת הַמִּפְתָּח הָעֶלְיוֹן שֶׁל תְּעָלַת־הַשֶּׁפֶךְ הַיְשָׁנָה, שֶׁנִּמְצָא בַּזָּוִית הַדְּרוֹמִית שֶׁל יְאוֹר גְּרַנְט וְשֶׁהָיָה מְכֻסֶּה לְמֶחֱצָה בִּדְשָׁאִים וְשִׂיחִים. לְתַכְלִית זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ אַךְ לְהָרִים אֶת פְּנֵי הַיְאוֹר בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ רַגְלַיִם וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה אוֹתוֹ הַמִּפְתָּח מִתְכַּסֶּה בְּמַיִם וּמִתְעַלֵּם כָּלִיל מִן הָעָיִן.

כְּדֵי לְהָרִים אֶת שֶׁטַח הַיְאוֹר לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לְהַעֲמִיד סְכָרִים בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּיְאוֹר, שֶׁמִּשָּׁם זָרְמוּ הַמַּיִם אֶל פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין וְאֶל פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד. כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּתְּפוּ בִּמְלָאכָה זוֹ וּמִקֵּץ יוֹמַיִם הֵקִימוּ מִשִּׁבְרֵי אֲבָנִים מֻדְבָּקִים וּמְטֻיָּחִים בְּמֶלֶט שְׁנֵי סְכָרִים, שֶׁגָּבְהָם שְׁלֹשׁ רַגְלַיִם וְרָחְבָּם שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלָאכָה זוֹ, שׁוּב לֹא יָכֹל אָדָם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁבִּקְצֶה הַיְאוֹר נִמְצָא פִּתְחוֹ שֶׁל מַעֲבָר מִתַּחַת לַאֲדָמָה, שֶׁלְּפָנִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ תְּעָלַת־שֶׁפֶךְ לְמֵי הַיְאוֹר.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא שֶׁהַמִּפְתָּח הַקָּטֹן, שֶׁהִזְרִים מַיִם אֶל הַמִּקְוָה שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְסִפֵּק כֹּחַ מֵנִיעַ לַמַּעֲלִית, נִשְׁתַּמֵּר יָפֶה. מַעֲלִית זוֹ, שֶׁהוּבְאָה לִידֵי תְּנוּעָה בְּכֹחַ הַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלוּהָ לְמַעְלָה, נַעֲשָׂה בֵּית דִּירָתָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִבְצָר עֹז, שֶׁקָּצְרָה יָד אוֹיֵב לְלָכְדוֹ.

הַמְּלָאכָה נִגְמְרָה בִּמְהִירוֹת, וּפֶנְקְרוֹף, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט מָצְאוּ לָהֶם אֲפִילוּ שְׁהוּת לָלֶכֶת אֶל נְמֵל־הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הַסַּפָּן הָיָה לָהוּט לָדַעַת, אִם שׁוֹדְדַי־הַיָּם בִּקְּרוּ אֶת הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן, שֶׁשָּׁם עָגְנָה “צְלֵחָה.”

“הֵן הָאֲדוֹנִים הַכְּבוּדִים הַלָּלוּ,” עָנָה וְאָמַר, “עָלוּ עַל אַדְמַת הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, וְאִם הָלְכוּ קָדִימָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַנָּמֵל הַקָּטֹן, וְאִם בֶּאֱמֶת הַגִּיעוֹ לְשָׁם, שׁוּב אֵינִי נוֹתֵן בִּמְחִיר ‘צְלֵחָה’ שֶׁלָּנוּ אֲפִילוּ חֲצִי הַדּוֹלָר.”

חַשְׁשׁוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיָה לָהֶן עַל מָה לִסְמֹךְ וַחֲבֵרָיו הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לָלֶכֶת לְבַקֵּר אֶת נְמֵל־הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו יָצְאוּ לְשֵׁם בָּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר אַחַר הַצָּהֳרַיִם. כֻּלָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים יָפֶה. כְּשֶׁטָּעַן פֶּנְקְרוֹף בְּכָל קָנֶה מִקְנֵי הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ שְׁנֵי כַּדּוּרִים, נִעֲנַע אֶת רֹאשׁוֹ לְכָאן וּלְכָאן, – סִמַּן רָעָה לְכָל מִי שֶׁיִּתְגָּרֶה בּוֹ, “אִם אָדָם וְאִם חַיָּה,” כְּכָל אֲשֶׁר אָמַר. גַּם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט לָקְחוּ עַמָּם אֶת רוֹבֵיהֶם וּבְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

נֶב לִוָּה אוֹתָם עַד לָעַקְמוּמִית שֶׁל נַחַל־הָרַחֲמִים וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אֶת הַנַּחַל, מִיַּד הֵרִים אֶת הַגֶּשֶׁר. הַיּוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ נִדְבְּרוּ עִם נֶב, שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ עַל שִׁיבָתָם עַל יְדֵי יְרִיָּה בְּרוֹבֶה וּלְקוֹל הָאוֹת הַזֶּה יָבוֹא וְיָקִים אֶת הַחִבּוּר בֵּין שְׁנֵי גְדוֹת הַנָּחַל.

הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה פָּנְתָה יָשָׁר אֶל הַחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי. הַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה, רַק מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין וָחֵצִי, וְאַף עַל פִּי כֵן אָרְכָה הֲלִיכָתָם שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת, כִּי הֵם תָּרוּ בֵּינָתַיִם אֶת כָּל סְבִיבוֹת הַדֶּרֶךְ, אֶת פְּאַת הַיַּעַר הֶעָבֹת וְאֶת קְצוֹתֶיהָ שֶׁל בִּצַּת טָדוֹרְן. הֵם לֹא מָצְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם אֶת עִקְּבוֹת פְּלִיטֵי הַפִּירָטִים, אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא יָדְעוּ לֹא אֶת מִסְפַּר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְלֹא אֶת טִיב אֶמְצְעֵי־הַהֲגַנָּה שֶׁלָּהֶם, וּלְפִיכָךְ הִתְחַבְּאוּ בְּאַחַד הַמִּסְתָּרִים הַנַּעֲלָמִים שֶׁבְּאִי.

כְּשֶׁהִגִּיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, רָאָה לְשִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה אֶת “צְלֵחָה” עוֹמֶדֶת בִּמְנוּחָה בַּמִּפְרָץ הַצַּר. כָּאן מָקוֹם לְהַגִּיד, כִּי הַנָּמֵל הַקָּטֹן הָיָה כֻּלּוֹ חָבוּי וּמֻצְנָע בֵּין הַסְּלָעִים הָרָמִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתוֹ לֹא מִצַּד הַיָּם וְלֹא מִצַּד הַיַּבָּשָׁה אֶלָּא אִם הִתְקָרְבוּ אֵלָיו קִרְבָה יְתֵרָה.

“בְּנֵי־הַבְּלִיַּעַל טֶרֶם בָּאוּ לְכָאן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. "כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַנְּחָשִׁים, שֶׁהֵם מִתְחַבְּאִים לְבֵין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים וּבְוַדַּאי נִמְצָאִים בַּיְּעָרִים שֶׁל “הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק.”

“וְאַשְׁרֵינוּ שֶׁלֹּא הָיוּ בָּזֶה,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי אִלּוּ מָצְאוּ אֶת ‘צְלֵחָה’, וַדַּאי תָּפְסוּ אוֹתָהּ עַל מְנַת לְהַפְלִיג הַיַּמָּה וּלְהִמָּלֵט וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיִינוּ חַסְרֵי יְכֹלֶת לָשׁוּט בְּקָרוֹב אֶל הָאִי תָּבוֹר.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְהִזְדָּרֵז וְלִנְסֹעַ לְשָׁם, כְּדֵי לְהַנִּיחַ שָׁם אִגֶּרֶת, הַמּוֹדִיעָה אֶת מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן וְאֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל אַיְרְטוֹן, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהָאֳנִיָּה הַשׁוֹטְלַנְדִּית תָּבוֹא לְבַקְּשׁוֹ, לְבַעֲבוּר הֵשִׁיבוֹ לְאַרְצוֹ.”

“טוֹב וְיָפֶה אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר הַסַּפָּן. ‘צְלֵחָה’ שְׁלֵמָה וּמְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּהּ וְהִיא וּמַלָּחֶיהָ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהַפְלִיג הַיַּמָּה עַל פִּי הָאוֹת הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יִנָּתֵן לָהֶם!"

“הֲרֵינִי סָבוּר, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁעָלֵינוּ לְהַפְלִיג מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּגְמֹר אֶת חֲקִירַת הָאִי. אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִמְצֹא אֶת הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם, אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְצִיא לָנוּ יְדִיעוֹת מְפֹרָטוֹת עַל הָאִי לִינְקוֹלְן וְעַל הָאִי תָּבוֹר, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי הֲרֵיהוּ מַכִּיר אוֹתָם יָפֶה. אַל נִשְׁכַּח, כִּי רַק הוּא וְלֹא אַחֵר כָּתַב אֶת הַפִּתְקָה שֶׁמָּצָאנוּ בַּבַּקְבּוּק וְאֶפְשָׁר שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו אֵימָתַי תַּחֲזֹר הָאֳנִיָּה הַשׁוֹטְלַנְדִּית!”

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מִי הוּא אֵפוֹא אוֹתוֹ הָאִישׁ? הוּא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אוֹתָנוּ וְאָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אוֹתוֹ! אִם אֵינֶנּוּ אֶלָּא שְׁבוּר־אֳנִיָּה פָּשׁוּט, מִשּׁוּם מָה הֲרֵיהוּ מִסְתַּתֵּר? הֲרֵי אֲנָשִׁים כֵּנִים אָנוּ וּכְלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחֶבְרַת אֲנָשִׁים כֵּנִים וִישָׁרִים אֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ? אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבָּא אֶל הָאִי מִדַּעְתּוֹ וְלִרְצוֹנוֹ? הֲיֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִכְשֶׁיִּרְצֶה? הַעוֹדֶנּוּ שָׁרוּי עַל הָאִי? אוֹ אוּלַי כְּבָר עָזַב אוֹתוֹ?…”

מִתּוֹךְ שִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה עָלוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו עַל “צְלֵחָה” וְהִתְהַלְּכוּ אָנֶה וָאָנָה עַל סִפּוּנָהּ. פֶּנְקְרוֹף הִבִּיט לְתֻמּוֹ אֶל הַיָּתֵד, שֶׁכֶּבֶל הָעֹגֶן הָיָה כָּרוּךְ עָלֶיהָ, וּמִיָּד קָרָא:

“שֹׂמּוּ שָׁמָיִם! נְצוּרוֹת וּפְלָאוֹת!”

“מָה הַדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“זֶה הַדָּבָר: קֶשֶׁר זֶה, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, לֹא יָדִי קָשְׁרָה אוֹתוֹ!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶרְאָה פֶּנְקְרוֹף חֶבֶל, שֶׁהִדֵּק אֶת הַכֶּבֶל אֶל הַיָּתֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻתַּר.

“מָה אַתָּה סָח? הֲיִתָּכֵן, שֶׁלֹּא אַתָּה קָשַׁרְתָּ אוֹתוֹ?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לֹא! שְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת. קֶשֶׁר זֶה פָּשׁוּט הוּא וַאֲנִי רָגִיל לִקְשֹׁר קֶשֶׁר מְכֻפָּל כְּדֶרֶךְ הַמַּלָּחִים.”

“אֶפְשָׁר טָעִיתָ, פֶּנְקְרוֹף?”

“לֹא טָעִיתִי!” עָמַד הַסַּפָּן עַל דַּעְתּוֹ. “יָדִי רְגִילָה לִקְשֹׁר קְשָׁרִים כָּאֵלֶּה וְאֵין הַיָּד טוֹעָה לְעוֹלָם!”

“וּבְכֵן מוּכָח, שֶׁהַפִּירָטִים הָיוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ זֹאת, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁמִּי שֶׁהוּא הֵרִים אֶת עָגְנָהּ שֶׁל ‘צְלֵחָה’ וְחָזַר וְהוֹרִידוּ הַמַּיְמָה! הִבִּיטוּ וּרְאוּ, הִנֵּה רַאֲיָה אַחֶרֶת לַדָּבָר! אֵין הַכֶּבֶל כָּרוּךְ בַּבַּד בִּמְקוֹם הַוֵּשֶׁט. הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁמִּי שֶׁהוּא שָׁט בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ!"

“אֲבָל אִלּוּ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ הַפִּירָטִים, וַדַּאי הָיוּ חוֹמְסִים אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ, אוֹ נִּמְלָטִים בָּהּ.”

“נִּמְלָטִים?… לְהֵיכָן?… אֶל הָאִי תָּבוֹר?… וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ מַשְׁלִיכִים אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד לִפְרֹשׁ הַיַּמָּה בָּאֳנִיָּה חַלָּשָׁה כָּזוֹ?”

וְחוּץ מִזֶּה מִן הַסְּבָרָה הִיא, שֶׁאֵין הֵם מַכִּירִים כְּלָל אֶת הָאִי הַקָּטֹן הַהוּא," הוֹסִיף הַכַּתָּב עַל דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף.

“בֵּין כָּךְ וּבִין כָּךְ,” אָמַר הַסַּפָּן, מֻבְטָחְנִי שֶׁמִּי שֶׁהוּא שָׁט בִּ’צְלֵחָה' שֶׁלָּנוּ בִּלְעָדֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מֻבְטָח שֶׁשְּׁמִי פֶּנְקְרוֹף אִישׁ וִינֵאַרְד!"

הַסַּפָּן דִבֵּר אֶת דְּבָרָיו מִתּוֹךְ וַדָּאוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁטַּעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו נִסְתַּתְּמוּ. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהָאֳנִיָּה עָמְדָה לֹא בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁפֶּנְקְרוֹף הִנִּיחָה שָׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. הַסַּפָּן לֹא הִטִּיל שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָעֹגֶן הָיָה מוּרָם לְמַעְלָה וְאַחַר הוּרַד שׁוּב אֶל קַרְקַע הַמָּיִם. וְאִם לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּאֳנִיָּה לְשֵׁם שִׁיטָה בַּיָּם, מַה טִיבָם שֶׁל שְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ?

“אֲבָל מִפְּנֵי מָה לֹא רָאִינוּ אֶת “צְלֵחָה” שָׁטָה וְעוֹבֶרֶת בַּיָּם לְאֹרֶךְ הַחוֹף?” שָׁאַל הַכַּתָּב שֶׁרָצָה לַחְקֹר אֶת הָעִנְיַן עַל בָּרְיוֹ.

“שְׁאֵלָה תְּמוּהָה שָׁאַלְתָּ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁדַּי לוֹ לְאָדָם לְהַפְלִיג בָּאֳנִיָּה בַּלַּיְלָה עִם רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, וּמִקֵּץ שְׁעָתַיִם הֲרֵיהוּ מִחוּץ לִתְחוּם הָאִי וְנֶעְלַם מִן הָעָיִן."

“אִם כֵּן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הָבָה אֶשְׁאָלְךָ דָבָר אַחֵר. אָנָּא הִגִּידָה לִי, לְצֹרֶךְ מָה הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַפּוֹשְׁעִים בִּ’צְלֵחָה'? וּמִשּׁוּם מָה הֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ אֶל הַנָּמֵל לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ?”

“הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “לָמָּה נְיַגַּע אֶת מֹחֵנוּ לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה הַזֹּאת? נָשִׁית אוֹתָהּ עַל יֶתֶר הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְהַמֻּפְלָאִים וְשׁוּב לֹא נְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה! – עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא שֶׁ’צְּלֵחָה' נִמְצְאָה בַּנָּמֵל וַעֲדַיִן הִיא שְׁרוּיָה שָׂם. וְאוּלָם דַּע לְךָ, שֶׁאִם אוֹתָם בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ שׁוּב פַּעַם, אֶפְשָׁר שֶׁשּׁוּב לֹא נִמְצָאֶנָה בְּמָקוֹם זֶה!”

“אִם כֵּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט “אוּלַי מִן הָרָאוּי הוּא לְהַעֲמִיד אֶת ‘צְלֵחָה’ מוּל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“הֵן וְלָאו,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר לָאו! תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה אֵינָהּ מָקוֹם נוֹחַ לַעֲמִידַת אֳנִיָּה וְחוּץ מִזֶּה סוֹעֵר שָׁם הַיָּם בְּיוֹתֵר."

“וְאוּלַי נִמְשְׁכֶנָּה אֶל הַחוֹל עַד לְרַגְלֵי הַקָּמִינִים?…”

“הַדָּבָר מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לַזְּמַן אָרֹךְ, חוֹשְׁבְנִי שֶׁלִּפִי שָׁעָה מוּטָב לְהַשְׁאִיר אֶת ‘צְלֵחָה’ כָּאן, כִּי בְּמָקוֹם זֶה הֲרֵיהִי בְּטוּחָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהַנִּיחָה בְּכָאן עַד שֶׁנְּבַעֵר מֵעַל הָאִי אֶת בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל.”

“גַּם דַּעְתִּי כְּדַעְתֶּךָ,” אָמַר הַכַּתָּב. “אֵין מָקוֹם נוֹחַ לָאֳנִיָּה כְּמָקוֹם זֶה. כָּאן הִיא בְּטוּחָה מִסַּכָּנַת הַסְּעָרוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֵצֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הָרַחֲמִים.”

"וּמַה נַעֲשֶׂה, אִם הַשּׁוֹדְדִים יְבַקְּרוּהָ שׁוּב פָּעַם? שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“בְּנִי, אֵין אָנוּ יְכֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “שֶׁהֲרֵי אִם לֹא יִמְצָאוּהָ פֹּה, וַדַּאי יְמַהֲרוּ לְבַקְּשָׁהּ אֵצֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבִזְמַן הִפָּקְדֵנוּ מִזֶּה לֹא יְהֵא מִי שֶׁיְּעַכֵּב בְּיָדָם לַתָפְשָׂה. וּלְפִיכָךְ סָבוּר אֲנִי, כָּמוֹנִי כְּמַר סְפִּילֶט, שֶׁעָלֵינוּ לְהַנִּיחָה בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.”

“כָּךְ נַעֲשֶׂה!” אָמַר הַכַּתָּב. – “עַכְשָׁו הָבָה נָשׁוּב הַבַּיְתָה!”

כְּשֶׁשָּׁבוּ שְׁלֹשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הוֹדִיעוּ לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַמְּאֹרַע וְהַלָּז הִסְכִּים לְהַחְלָטָתָם לְהַשְׁאִיר לְפִי שָׁעָה אֶת הָאֳנִיָּה בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וְאוּלָם הוּא הִבְטִיחַ לְסַפָּן לַחְקֹר אֶת חֵלֶק הַתְּעָלָה שֶׁבֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַחוֹף, כְּדֵי לְבָרֵר אִם אִי אֶפְשָׁר לְכוֹנֵן שָׁם נָמֵל מְלָאכוּתִי. בְּנָמֵל כָּזֶה הָיְתָה “צְלֵחָה” מְצוּיָה תָּמִיד לְתַשְׁמִישָׁם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהֵם הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלֶיהָ וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ הָיוּ סוֹגְרִים אוֹתָהּ עַל מַסְגֵּר.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הֵרִיצוּ אֶל אַיְרְטוֹן טֵלֶגְרָמָּה, שֶׁבָּהּ נִתְבַּקֵּשׁ לְהָבִיא מִן הַגְּדֵרָה שְׁתֵּי עִזִּים, אֲשֶׁר נֶב רָצָה לְגַדֵּל אוֹתָן בְּכַר־הַדֶּשֶׁא שֶׁל הָרָמָה. וְאוּלָם אַיְרְטוֹן לֹא הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַטֵּלֶגְרַמָּה, שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגוֹ כָּל הַיָּמִים. הָאִינְגֵ’נֵר תָּמַהּ עַל כָּךְ הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר הָיָה שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא נִמְצָא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע בִּגְדֵרָהּ, אוֹ שֶׁיָּצָא עַל מְנַת לְשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים מֵאָז הָלַךְ אֶל הַגְּדֵרָה וּבְלֶכְתּוֹ לְשָׁם הִבְטִיחַ לָשׁוּב בַּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר בָּעֶרֶב אוֹ לְכָל הַמְאֻחָר בְּאַחַד־עָשָׂר בְּבֹקֶר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִמְתִּינוּ לְשׁוּבוֹ וְצָפוּ כֹּה וָכֹה, שֶׁמָּא יִרְאֶה. עַל מְרוֹמֵי רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הָלְכוּ אַל הַגֶּשֶׁר כְּדֵי לְהוֹרִידוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיִּרְאוּ אֶת חֲבֵרָם הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב.

וְאוּלָם הִגִּיעָה שְׁעַת עֶשֶׂר בָּעֶרֶב וְאַיְרְטוֹן טֶרֶם בָּא. אָז שָׁלְחוּ אֵלָיו טֵלֶגְרַמָּה שְׁנִיָּה וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנוּ לַעֲנוֹת מִיָּד. אֲבָל הַפַּעֲמוֹן שֶׁל מְכוֹנַת הַטֵּלֶגְרְף שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית שָׁתַק. אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

אָז תָּקְפָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חֲרָדָה גְּדוֹלָה. מָה הַמִּקְרֶה אֲשֶׁר קָרָה שָׂם? כְּלוּם אֵין אַיְרְטוֹן בִּגְדֵרָהּ? אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ הַחֵרוּת וְשׁוּב אֵין הוּא אָדוֹן לְעַצְמוֹ? הֲיֵשׁ צֹרֶךְ לָלֶכֶת מִיָּד אֶל הַגְּדֵרָה בְּלִי שִׂים לֵב לַאֲפֵלַת הַלַּיְלָה?

הִתְחִילוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר וְהַדֵּעוֹת הִתְחַלְּקוּ: הַלָּלוּ אָמְרוּ לָלֶכֶת וְהַלָּלוּ אָמְרוּ שֶׁלֹּא לָלֶכֶת.

“אֶפְשָׁר שֶׁהַמְּכוֹנָה הַטֵּלֶגְרָפִית נִתְקַלְקְלָה וּפְעֻלָּתָהּ נִפְסְקָה?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“יוּכַל הֱיוֹת,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

“נַמְתִּין עַד הַבֹּקֶר,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “הֲרֵי בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא קִבֵּל אֶת הַטֵּלֶגְרַמָּה שֶׁלָּנוּ, אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא קִבַּלְנוּ אֶת שֶׁלּוֹ.”

וְכָךְ עָשׂוּ. הִמְתִּינוּ עַד הַבֹּקֶר, אֲבָל מִתּוֹךְ חֲרָדָה גְּדוֹלָה וּנְדוּדֵי שֵׁנָה.

לְמָחָר, – הוּא הַיּוֹם הָאַחַד־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, – עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר הֵרִיץ הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם אֶת דְּבָרוֹ עַל יְדֵי הַחוּט הָאֱלֶקְטְרִי וְלֹא קִבֵּל שׁוּם מַעֲנֶה.

“קוּמוּ וְנֵלְכָה אֶל הַגְּדֵרָה!” קָרָא לַחֲבֵרָיו.

“וְהִזְדַּיְּנוּ יָפֶה!” הוֹסִיף פֶּנְקְרוֹף.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱלִיטוּ, שֶׁאֵין לְהַנִּיחַ אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לִהְיוֹת עָזוּב מֵאֵין אִישׁ, וּלְפִיכָךְ הִשְׁאִירוּ בּוֹ אֶת נֶב. הַלָּז לִוָּה אֶת חֲבֵרָיו עַד לְפֶלֶג־הַגְּלִיצֵרִין וְאַחַר הֵרִים אֶת הַגֶּשֶׁר וְהִסְתַּתֵּר אֲחוֹרֵי אַחַד הָעֵצִים וְהִמְתִּין לְשִׁיבָתָם אוֹ לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

עוֹד נִצְטַוָּה נֶב, אֲשֶׁר אִם יְנַסּוּ הַפִּירָטִים לָעֲבֹר אֶת הַפֶּלֶג, יִתְאַמֵּץ לְהַבְרִיחָם בִּירִיּוֹת רוֹבֶה, וְאִם הַדָּבָר לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ יְמַהֵר לְהִמָּלֵט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיַעֲלֶה אֶת סַל הַמַּעֲלִית לְמַעְלָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הֶחֱלִיטוּ לָלֶכֶת יָשָׁר אֶל הַגְּדֵרָה, וְאִם לֹא יִמְצְאוּ שָׁם אֶת אַיְרְטוֹן יְבַקְּשׁוּהוּ בַּיַּעַר אֲשֶׁר בִּמְסִבֵּי הַמָּקוֹם.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּבֹקֶר עָבַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וּשְׁלֹשֶׁת חֲבֵרָיו אֶת פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין וְנֶב הִתְיַצֵּב אֲחוֹרֵי תֵּל נָמוּךְ שֶׁהִתְרוֹמֵם עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַשְּׂמָאלִית וְהָיָה מְעֻטָּר עֲצֵי־דְּרָקוֹנִים אֲחָדִים רָמִים וַעֲנֵפִים.

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב, שָׂמוּ פְּנֵיהֶם יָשָׁר אַל הַגְּדֵרָה. הֵם הֶחֱזִיקוּ אֶת רוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהָיוּ נְכוֹנִים לִירוֹת אֶל הַפִּירָטִים, אִם יִפְגְּעוּ בָּהֶם פְּגִיעָה כָּל שֶׁהִיא. שְׁנֵי הַקָּרַבִּינִים וּשְׁנֵי הָרוֹבִים שֶׁבִּידֵיהֶם הָיוּ מְמֻלָּאִים בְּכַדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת.

מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדֶּרֶךְ גָּדְלוּ שִׂיחִים עֲבֻתִּים, אֲשֶׁר הַפִּירָטִים יָכְלוּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם וְלִירוֹת מִמַּחֲבּוֹאֵיהֶם אֶל הָעוֹבְרִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ בִּמְהִירוֹת וּבִדְמָמָה. טוֹףּ רָץ לִפְנֵיהֶם פַּעַם לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ וּפַעַם נָטָה הַצִּדָּה וְנִדְחָק לְבֵין הַסְּבָכִים, אֶלָּא שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הָיָה דוֹמֵם וְלֹא נִכָּר בּוֹ שׁוּם סִמָּן שֶׁל הִתְרַגְּזוּת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִסְמְכוּ עַל הַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן וְעַל הַרְגָּשָׁתוֹ הֶחָרִיפָה וְהָיוּ מֻבְטָחִים, שֶׁאִם יָחוּשׁ סַכָּנָה כָּל שֶׁהִיא, מִיָּד יַשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה.

לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָּהּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִמְשַׁךְ חוּט הַטֵּלֶגְרָף שֶׁבֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הֵם עָבְרוּ כִּשְׁנֵי מִילִין וְלֹא רָאוּ שׁוּם קִלְקוּל בַּתַּחְבֹּרֶת. הָעַמּוּדִים עָמְדוּ עַל עָמְדָם, הָאִיזוֹלָטוֹרִים הָיוּ שְׁלֵמִים וְהַחוּט הָיָה מָתוּחַ כְּתִקּוּנוֹ. וְאוּלָם בְּלֶכְתָּם הָלְאָה הִכִּיר הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁהַחוּט הִתְרוֹפֵף וְאֵינוֹ מָתוּחַ כָּל צָרְכּוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הֶרְבֶּרְט, שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ, אֶל הָעַמּוּד מִסְפַּר 74, עָמַד פִּתְאֹם תַּחְתָּיו וְקָרָא:

“הַחוּט נִקְרַע!”

חֲבֵרָיו מִהֲרוּ וּבָאוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם עָמַד הָעֶלֶם.

בְּמָקוֹם זֶה הָיָה עַמּוּד הַטֵּלֶגְרָף מֻשְׁלְךְ לָאָרֶץ וּמוּטָל לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ. וּבְכֵן הֻבְרַר, שֶׁהַחִבּוּר הַטֵּלֶגְרָפִי נִפְסַק וְהַטֵּלֶגְרַמוֹת שֶׁנִּשְׁלְחוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶל הַגְּדֵרָה וּמִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם שְׁלִיחוּתָן.

“לֹא הָרוּחַ הִפִּילָה אֶת הָעַמּוּד,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“לֹא,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֶעָפָר שֶׁמִּסָּבִיב לַמָּקוֹם הֲרֵיהוּ עָדוּר וְנִכָּר שֶׁהוּא נֶעֱקַר בִּידֵי אָדָם.”

“וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחוּט הַבַּרְזֶל נִשְׁבַּר,” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּהַרְאוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו אֶת שְׁנֵי קְצוֹת הַחוּט הַשָּׁבוּר בְּחֹזֶק־יָד.

“וְהַשֶּׁבֶר חָדָשׁ הוּא?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “נִכָּר בְּבֵרוּר שֶׁחוּט־הַבַּרְזֶל נִשְׁבַּר זֶה לֹא כְּבָר.”

“אֶל הַגְּדֵרָה! אֶל הַגְּדֵרָה!” צָוַח הַסַּפָּן.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד הַגְּדֵרָה וַעֲלֵיהֶם הָיָה לָעֲבֹר עוֹד מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁנֵי מִילִין וָחֵצִי. וּלְפִיכָךְ הִתְחִילוּ מְהַלְּכִים בַּחִפָּזוֹן וּבִמְרוּצָה.

וְאָמְנָם הָיָה לָהֶם טַעַם מַסְפִּיק לַחֲשֹׁשׁ, שֶׁמְּאֹרָע קָשֶׁה אֵרַע בַּגְּדֵרָה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאַיְרְטוֹן הֵרִיץ טֵלֶגְרַמָּה וְהִיא לֹא נִתְקַבְּלָה. אֲבָל לֹא עַל זֶה חָרְדוּ חֲבֵרָיו בְּיוֹתֵר כִּי אִם עַל מָה שֶׁהִבְטִיחַ אַיְרְטוֹן לָשׁוּב אֶמֶשׁ וַעֲדַיִן לֹא שָׁב. דָּבָר זֶה הָיָה חִידָה בְּעֵינֵיהֶם וְעוֹרֵר דְּאָגָה רָבָּה בְּלִבָּם. וְחוּץ מִזֶּה וַדַּאי הוּא שֶׁהַפְסָקַת הַתֵּחְבֹּרֶת שֶׁבֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נֶעֶשְׂתָה בְּכַוָּנָה וּלְמִי מִבַּלְעֲדֵי הַשּׁוֹדְדִים הָיָה צֹרֶךְ וְתוֹעֶלֶת לְהַפְסִיק תַּחְבֹּרֶת זוֹ?

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוּ בְּחִפָּזוֹן בְּכָל כֹּחָם וְלִבָּם נִלְחַץ בְּקִרְבָּם מִגֹּדֶל הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה שֶׁתָּקְפוּ אוֹתָם. חֲבֵרָם הֶחָדָשׁ הָיָה חָבִיב עֲלֵיהֶם וְהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו בְּכָל מְאֹדָם. כְּלוּם יִמְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא מוּמָת בִּידֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה, שֶׁהוּא הָיָה לָהֶם לְשֶׁעָבָר רֹאשׁ וּמְפַקֵּד?

עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נָטְתָה הַדֶּרֶךְ הַצִּדָּה וְנִמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ אַמַּת־הַמַּיִם הַקְּטַנָּה שֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ הַפֶּלֶג הָאָדֹם וְהִשְׁקְתָה אֶת כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא שֶׁל הַגְּדֵרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵאֵטּוּ קְצָת אֶת צַעֲדֵיהֶם כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ, כִּי שֶׁמָּא יִצְטָרְכוּ לְהִכָּנֵס מִיָּד בְּמִלְחָמָה וְאֵין נְשִׁימָה בְּאַפָּם. הֵם הֶחֱזִיקוּ אֶת רוֹבֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מוּכָנִים לַיְּרִיָּה. כָּל אֶחָד מֵהֶם הִשְׁגִּיחַ אֶל עֵדֶר אֶחָד מֵעֶדְרֵי הַיַּעַר. טוֹףּ הִשְׁמִיעַ נָהֲמָה חֲרִישִׁית שֶׁהָיָה בָּהּ מִשֶּׁל בְּשׁוֹרָה רָעָה.

לְבַסּוֹף נִגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם מִבֵּין הָאִילָנוֹת מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה. הִיא הָיְתָה שְׁלֵמָה וְשׁוּם פֶּרֶץ לֹא נִרְאָה בָּהּ. דַּלְתָּהּ הָיְתָה סְגוּרָה כָּרָגִיל. בִּגְדֵרָהּ שָׁלְטָה דְמָמָה עֲמֻקָּה וְלֹא נִשְׁמַע לֹא קוֹל גְּעִיַּת הַכְּבָשִׂים וְלֹא קוֹלוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

“נִכָּנֵס!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְהָאִינְגֵ’נֵר הָלַךְ נִכְחוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר חֲבֵרָיו עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְׂרִים צְעַדִים כְּשֶׁהֵם נְכוֹנִים לִירוֹת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הַזִּיחַ אֶת הַבָּרִיחַ הַפְּנִימִי שֶׁל הַשַּׁעַר וּכְבָר רָצָה לִפְתֹּחַ אֶת אֶחָד מֵאֲגַפָּיו, וּפִתְאֹם הִתְחִיל טוֹףּ נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זָעַם. מֵעֵבֶר לַגָּדֵר רָעַם קוֹל יְרִיָּה וּבוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְעָה לְעֻמָּתוֹ זַעֲקַת כְּאֵב.

הֶרְבֶּרְט נִפְגַע בְּכַדּוּר וְנָפַל אָרְצָה.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

הַכַּתָּב וּפֶנְקְרוֹף בַּגְּדֵרָה – הֶרְבֶּרְט הוּבָא הַבַּיְתָה – צַעֲרוֹ וְיֵאוּשׁוֹ שֶׁל הַסַּפָּן – הַקּוֹנְסוּלְטַצְיָה שֶׁל הַכַּתָּב וְהָאִינְגֵ’נֵר – דֶרֶךְ הָרִפּוּי – יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁהַחוֹלֶה יַבְרִיא – כֵּיצַד מוֹדִיעִים לְנֶב? – שָׁלִיחַ נֶאֱמָן וּבָטוּחַ – תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל נֶב.

לְקוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הִשְׁלִיךְ פֶּנְקְרוֹף אֶת רוֹבֵהוּ מִיָּדוֹ וּמִהֵר וּבָא אֶצְלוֹ.

“הֵם הֱמִיתוּהוּ!” זָעַק וְהֵילִיל פֶּנְקְרוֹף. “הֵמִיתוּ אֶת יַלְדִּי שֶׁלִּי! הֱמִיתוּהוּ!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִהֲרוּ וּבָאוּ גַם הֵם אֵצֶל הֶרְבֶּרְט. הַכַּתָּב גָּחַן אֵלָיו וְהִטָּה אָזְנוֹ אֶל חָזֵהוּ שֶׁל הַנַּעַר הָאֻמְלָל, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אִם לִבּוֹ עוֹדֶנּוּ דּוֹפֵק.

“הוּא חַי!” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַעֲבִירוֹ מִזֶּה…”

“אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית? אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אִם כֵּן נְבִיאֶנּוּ אֶל הַגְּדֵרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“הַמְתִּינוּ רֶגַע אֶחָד,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנָה שְׂמֹאלָה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַקִּיף אֶת הַגָּדֵר. שָׁם פָּגַע בְּאֶחָד הַשּׁוֹדְדִים אֲשֶׁר כּוֹנֵן אֵלָיו אֶת רוֹבֵהוּ וְיָרָה אֵלָיו, אֲבָל הַכַּדּוּר לֹא נָקַב אֶלָּא אֶת כּוֹבָעוֹ. וְאוּלָם טֶרֶם הִסְפִּיק הַשּׁוֹדֵד לִירוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה וּכְבָר נִנְעַץ בְּלִבּוֹ פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא נָפַל אָרְצָה. הַפִּגְיוֹן עָשָׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר מֵרוֹבֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ הַשּׁוֹדֵד.

בֵּינָתַיִם טִפְּסוּ וְעָלוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהַסַּפָּן עַל הַמְּשׂוּכָה, קָפְצוּ אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה, הִזִּיחוּ אֶת הַבְּרִיחִים שֶׁסָּגְרוּ אֶת הַשַּׁעַר מִבִּפְנִים וּפָרְצוּ אֶל בֵּית דִּירָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, שֶׁמְּצָאוּהוּ רֵיק, וְעַד מְהֵרָה הִכְנִיסוּ לְשָׁם אֶת הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל וְהִשְׁכִּיבוּהוּ עַל מִטָּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים נִכְנַס הַבַּיְתָה גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית.

כְּשֶׁרָאָה הַסַּפָּן אֶת הֶרְבֶּרְט מוּטָל לְלֹא רוּחַ חַיִּים, תְּקָפָהוּ צַעַר נוֹרָא. הוּא בָּכָה וְהִתְיַפַּח וְרָצָה לְהָטִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַכֹּתֶל. הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב לֹא יָכְלוּ לְהַרְגִּיעוֹ, וּמַה גַּםּ שֶׁצַּעֲרָם שֶׁל עַצְמָם הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר וְשָׂם מַחֲנָק לְצַוָּארָם עַד כִּי לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם.

הֵם עָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתָּם כְּדֵי לְהַצִּיל מִמָּוֶת אֶת הַנַּעַר הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר הָלַךְ וְגָוַע לְעֵינֵיהֶם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהַרְבֵּה מְאֹרָעוֹת וּתְלָאוֹת הִתְרַגְּשׁוּ עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו, סִגֵּל לוֹ מִקְצָת יְדִיעָה בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה. הוּא יָדַע מִקְּצָת מִכָּל חֲכָמָה וּמַדָּע, וּכְבַר אֵרַע לוֹ לֹא אַחַת לְטַפֵּל בִּפְצָעִים, בֵּין פִּצְעֵי סַכִּינִים וּבֵין פִּצְעֵי כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה. בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְחִיל מְטַפֵּל אֵפוֹא בְּפִצְעוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל מַה שֶׂיָּכֹל לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

קֹדֶם כָּל הֶחֱרִיד אוֹתוֹ עֶלְפּוֹנוֹ הַמְּמֻשָּׁךְ שֶׁל הַפָּצוּעַ, לִידֵי עִלָּפוֹן זֶה וַדַּאי בָּא הָעֶלֶם אִם מִשּׁוּם שֶׁאָבַד לוֹ דָם הַרְבֵּה אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַכַּדּוּר פָּגַע בְּאַחַת מֵעַצְמוֹתָיו בְּחָזְקָה יְתֵרָה וְזִעֲזַע מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים שֶׁלּוֹ.

פְּנֵי הֶרְבֶּרְט הָיוּ חִוְרִים עַד מְאֹד וְהַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ הָיָה כָּל כָּךְ חַלָּשׁ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא שָׁמַע אֶת פְּעִימוֹתָיו אֶלָּא מִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת אֲרֻכּוֹת וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁעוֹד מְעַט וְיִפָּסֵק כָּלִיל. וְיַחַד עִם זֶה הָיָה חֲסַר־הַכָּרָה וְלֹא חָשׁ וְלֹא הִבְחִין כְּלוּם. כָּל אֵלֶּה הָיוּ סִמָּנִים רָעִים עַד מְאֹד.

אָז חָשְׂפוּ אֶת חָזֵהוּ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהִדִיחוּ מֵעָלָיו אֶת הַדָּם בְּמִטְפָּחוֹת טְבוּלוֹת בְּמַיִם קָרִים וְהַפֶּצַע נִגְלָה לָעָיִן. פֶּצַע זֶה הָיָה נֶקֶב עָגֹל בֶּחָזֶה בֵּין הַצֵּלַע הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית. בְּמָקוֹם זֶה נִחַת אֵפוֹא הַכַּדּוּר בְּגוּפוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָפְכוּ אֶת הַנַּעַר הָאֻמְלָל עַל פָּנָיו וּמִפִּיו הִתְמַלְּטָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנָחָה חֲלוּשָׁה כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ אַנְחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

בְּגַבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט נִמְצָא פֶּצַע שֵׁנִי שׁוֹתֵת דָּם וּמִתּוֹךְ פֶּצַע זֶה נָפַל עַד מְהֵרָה הַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בּוֹ.

“שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לֶאֱלֹהִים!” אָמַר הַכַּתָּב, “הַכַּדּוּר לֹא נֶעֱצַר בַּגּוּף וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהוֹצִיאוֹ.”

“וּמַה שְׁלוֹם הַלֵּב?…” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אִלּוּ נִפְגַע לִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, מִיַּד הָיָה מֵת!”

“מֵת!” זָעַק פֶּנְקְרוֹף זְעָקָה אֲיֻמָּה, כִּי הוּא לֹא שָׁמַע אֶלָּא אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיָּצְאָה מִפִּי הַכַּתָּב.

“חָלִילָה, פֶּנְקְרוֹף, חָלִילָה!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא לֹא מֵת! הֲרֵי הַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ פּוֹעֵם! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הִשְׁמִיעַ אֲנָחָה. וְאוּלָם לְטוֹבָתוֹ שֶׁל יַלְדְּךָ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמְךָ. מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁדַּעְתֵּנוּ תִּהְיֶה צְלוּלָה וּמְיֻשֶּׁבֶת כָּל צָרְכָּהּ. הִשְׁתַּדֵּל נָא, יְדִידִי, שֶׁלֹּא נְאַבֵּד צְלִילוּת־דַּעַת זוֹ, שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לָהּ עַכְשָׁו!"

פֶּנְקְרוֹף נֶאֱלָם דֹּם, וְאוּלָם סַעֲרַת נַפְשׁוֹ גָּבְרָה עָלָיו וְטִפּוֹת דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת נָזְלוּ עַל לְחַיָּיו.

בֵּינָתַיִם הָיָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מְחַטֵּט בְּאוֹצָר זִכְרוֹנוֹתָיו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ כַּמִּשְׁפָּט וּמִתּוֹךְ שִׁטָּה סְדוּרָה. לְפִי מַה שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו הָיָה בָּרִי בְּיָדוֹ שֶׁהַכַּדּוּר נִכְנַס דֶּרֶךְ הֶחָזֶה וְיָצָא דֶרֶךְ הַגָּב. אֲבָל מָה הַקִּלְקוּל שֶׁגָּרַם הַכַּדּוּר לַאֲבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁבַּגּוּף? אֵיזוֹ חֲלָקִים חֲשׁוּבִים שֶׁבַּגּוּף נִזּוֹקוּ עַל יָדוֹ? עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה נְאוֹתָה אֲפִילוּ רוֹפֵא מֻמְחֶה, שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בְּכָךְ, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן סוֹפֵר בָּעִתּוֹנִים.

וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד הָיָה גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו: מִן הַצֹּרֶךְ לְהָסֵב אֶת סַכָּנַת הַדַּלֶּקֶת שֶׁל הַחֲלָקִים הַנִּפְגָּעִים וְאֶת הַקַּדַּחַת הַכְּרוּכָה תָּמִיד בְּעִקְבוֹת פְּצָעִים אֲנוּשִׁים. אֲבָל מָה הַתְּרוּפוֹת שֶׁעָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן? בַּמֶּה יוּכַל לְהָסֵב אֶת סַכָּנַת הַדַּלֶּקֶת הֲזֹּאת?

עַל כָּל פָּנִים מִן הַהֶכְרָח הָיָה לַחְבֹּשׁ מִיָּד אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים. לַהֲדִיחָם בְּמַיִם חַמִּים לֹא רָאָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט צֹרֶךְ, כִּי הֲדָחָה זוֹ עֲלוּלָה הָיְתָה לִגְרֹם נֶזֶל־דָּם חָדָשׁ, וַהֲרֵי הֶרְבֶּרְט כְּבָר אִבֵּד דָּם הַרְבֵּה וְנֶחֱלָשׁ עַל יְדֵי כָּךְ בְּיוֹתֵר. וּבְכֵן הֵדִיחַ הַכַּתָּב אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים בְּמַיִם קָרִים וְהִשְׁכִּיב אֶת הֶרְבֶּרְט עַל צִדּוֹ הַשְּׂמָאלִי וְהִנִּיחוּ בְּמַצָּב זֶה.

“יְהִי מוּטָל כָּךְ וּבַל יִתְנוֹעֵעַ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ נָתוּן בְּמַצַּב הַנּוֹחַ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל הַפְרָשַׁת הַמּוּגְלָה מִתּוֹךְ פֶּצַע הַגַּב וְהֶחָזֶה וְהוּא זָקוּק לִמְנוּחָה גְּמוּרָה."

“הֵיךְ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְכִי לֹא נוּכַל לְהַעֲבִירוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“לֹא נוּכַל, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

“וַי לִי, וָי!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף וְנִעֲנַע אֶת אֶגְרוֹפָיו כְּלַפֵּי מָעְלָה.

“פֶּנְקְרוֹף!” קָרָא אֵלָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל שֶׁל תּוֹכֵחָה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִתְבּוֹנֵן שׁוּב אֶל הַפָּצוּעַ בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה. פְּנֵי הֶרְבֶּרְט הָיוּ חִוְרִים כִּפְנֵי מֵת וְהַכַּתָּב נִבְהַל וְנָבוֹךְ לְמַרְאֵהוּ.

“כּוֹרֶשׁ,” פָּתַח וְאָמַר, “גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵינִי רוֹפֵא… אֲנִי חָרֵד וּמְבֻלְבָּל וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת… אָנָּא עָזְרֵנִי בַּעֲצָתְךָ וּבַנִּסָּיוֹן הָרַב שֶׁקָּנִיתָ לָךְ!…”

“קֹדֶם כֹּל, עָלֶיךָ לָשׁוּב לִמְנוּחָתְךָ יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא חוֹבֵק אֶת יָדוֹ שֶׁל הַכַּתָּב… “הִמָּלֵךְ בְּנַפְשְׁךָ מִתּוֹךְ קְרִירוּת דַּעַת… תַּן דַּעְתְּךָ רַק אֶל הָאַחַת: עָלֵינוּ לְהַצִּיל אֶת הֶרְבֶּרְט!”

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִנִּיחוּ אֶת רוּחוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְשׁוּב חָזְרָה אֵלָיו הַשְּׁלִיטָה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנוּ בְּרֶגַע שֶׁל יִאוּשׁ וְדִכְדּוּךְ נָפֶשׁ. הוּא יָשַׁב לְיַד הַמִּטָּה וְכוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד אֶצְלוֹ. פֶּנְקְרוֹף קָרַע אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְעָשָׂה מִמֶּנָּה רְצוּעוֹת לְתַחְבֹּשֶׁת, אֶלָּא שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּלִי־דַּעַת וּמַעֲשֵׂה־מְכוֹנָה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְבִּיר לְכוֹרֶשׁ סְמִית מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת. קֹדֶם כֹּל הוּא רוֹצֶה לַעֲצֹר אֶת נֵזֶל הַדָּם, אֲבָל אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים לֹא יִסְגֹּר וְגַם לֹא יַנִּיחַ שֶׁיַעֲלוּ קְרוּם, כְּדֵי שֶׁהַמּוּגְלָה הַפּוֹרֶשֶׁת מִתּוֹךְ הַפְּצָעִים הַפְּנִימִיִּים תִּמְצָא לָהּ מוֹצָא וְלֹא תִּצְטַבֵּר בְּתוֹךְ הֶחָזֶה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ וּבְכֵן הֶחֱלִיטוּ לַחְבֹּשׁ אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים אֲבָל לֹא לְאַחֵה אֶת שׁוּלֵיהֶם. לְאָשְׁרָם הֻבְרַר לָהֶם, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַרְחִיב אֶת הַפְּצָעִים עַל יְדֵי נִתּוּחַ.

אֲבָל מַה יַעֲשׂוּ לַדַּלֶּקֶת, שֶׁעֲתִידָהּ לָבוֹא בִּמְהֵרָה? כְּלוּם הָיְתָה בְּיָדָם תַּחְבּוּלָה יָפָה כְּנֶגְדָּהּ?

הֵן! תַּחְבּוּלָה כָּזוֹ נִמְצְאָה תַּחַת יָדָם, כִּי הַטֶּבַע הַנָּדִיב הַמְצִיאָה לָהֶם בְּיָד רְחָבָה. הָיוּ לָהֶם מַיִם קָרִים, וּבַיָּדוּעַ שֶׁהַמַּיִם הַקָּרִים מְשַׁמְּשִׁים תַּחְבּוּלָה יָפָה מֵאֵיִן כָּמוֹהָ לְדַלֶּקֶת שֶׁל פְּצָעִים אֲפִילוּ בְּמִקְרִים חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר. תַּחְבּוּלָה זוֹ מְקֻבֶּלֶת עַל הָרוֹפְאִים וְהֵם מוֹדִים בָּעֶרְכָּה הַגָּדוֹל. הַמַּיִם הַקָּרִים מַעֲלָה יְתֵרָה לָהֶם שֶׁהֵם מַנִּיחִים אֶת הַפֶּצַע לִהְיוֹת שָׁרוּי בִּמְנוֹחָה גְמוּרָה וּפוֹטְרִים אוֹתוֹ מִצָּרַת הַחֲבִישָׁה שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ שֶׁסַּכָּנָה בָּהּ, כִּי הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ שֶׁהַמַּגָּע בַּאֲוִיר קָשֶׁה וּמְסֻכָּן הוּא לַפֶּצַע בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים.

סְפִּילֶט וּסְמִית שָׁקְלוּ אֵפוֹא אֶת הָעִנְיַן בְּדַעְתָּם לְפִי הַהִגָּיוֹן הָאֱנוֹשִׁי הַפָּשׁוּט וְעָשׂוּ מַה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בִּמְקוֹמָם הַטּוֹב שֶׁבַּכִּירוּרְגִים. הֵם הִנִּיחוּ עַל שְׁנֵי פְּצָעָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל תַּחְבָּשׁוֹת שֶׁל בַּד וְהִרְטִיבוּ בְּלִי חָשָׂךְ אֶת הַתַּחְבָּשׁוֹת הַלָּלוּ בְּמַיִם קָרִים.

הַסַּפָּן הִסִּיק מִיָּד אֶת הִכִּירָה וּמָצָא בַּבַּיִת צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שׁוֹנִים. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נָטַל סֻכָּר שֶׁל תִּדְהָר וְצִמְחֵי־רְפוּאָה – אוֹתָם הַצְּמָחִים שֶׁהֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל לָקַט אוֹתָם עַל גְּדוֹת יְאוֹר־גְּרַנְט – וְהֵכִין מֵהֶם מַשְׁרָה מְצַנֶּנֶת וּמְשִּׁיבַת־נֶפֶשׁ, שֶׁהִזִּיל אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ פִּי הַחוֹלֶה, שֶׁלֹּא הִבְחִין כְּלוּם. כְּבָר תְּקָפַתְהוּ קַדַּחַת נִמְרָצָה בְּיוֹתֵר וְכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה לֹא שָׁבָה הַכָּרָתוֹ אֵלָיו. חַיֵּי הֶרְבֶּרְט הָיוּ תְּלוּיִים בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְחוּט זֶה יָכֹל הָיָה לְהִנָּתֵק בְּכָל רֶגַע.

בְּיוֹם הַמָּחָר, בִּשְׁנֵים־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, נִצְנֵץ זִיק תִּקְוָה בְּלֵב כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו. הֶרְבֶּרְט הִתְעוֹרֵר מֵעֶלְפּוֹנוֹ הַמְּמֻשָּׁךְ וְהַכָּרָתוֹ שָׁבָה אֵלָיו. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִכִּיר אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֶת הַכַּתָּב וְאֶת פֶּנְקְרוֹף וְהִפְלִיט שְׁתַּיִם שְׁלֹשׁ מִלִּים. הוּא לֹא יָדַע מַה שֶּׁקָּרָהוּ. אָז סָחוּ לוֹ אֶת הַמְאֹרַע וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט בִּקֵּשׁ מִמֶּנוּ לִהְיוֹת שׁוֹכֵב בִּמְנוּחָה גְמוּרָה, אַף אָמַר לוֹ, שֶׁאֵין סַכָּנָה לְחַיָּיו וּבְעוֹד יָמִים אֲחָדִים יַעֲלוּ פְּצָעָיו קְרוּם. הֶרְבֶּרְט כִּמְעַט לֹא חָשׁ שׁוּם מַכְאוֹבִים, וְהַמַּיִם הַקָּרִים, שֶׁבָּהֶם הִרְטִיבוּ אֶת פְּצָעָיו בְּלִי חָשָׂךְ, לֹא הִנִּיחוּ שֶׁתִּפֹּל בָּהֶם דַּלֶּקֶת. הַפְרָשַׁת הַמּוּגְלָה הָיְתָה כְּתִקּוּנָה, הַקַּדַּחַת לֹא הִתְגַּבְּרָה וּבְלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְעוֹרְרָה הַתִּקְוָה כִּי הַמַּכָּה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת שׁוּב לֹא תִּגְרֹר אַחֲרֶיהָ סַכָּנָה לְחָיֵּי הַחוֹלֶה. רוּחוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף שָׁבָה לְאַט לְאַט לִמְנוּחָתָהּ. הוּא הָיָה דוֹמֶה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְאָחוֹת רַחֲמָנִיָּה, לְאֵם הַמְּטַפֶּלֶת בְּיַלְדָּה הַשּׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי.

הֶרְבֶּרְט נִרְדָּם שֵׁנִית וְאוּלָם שְׁנָתוֹ הָיְתָה הַפַּעַם שְׁקֵטָה מִבָּרִאשׁוֹנָה.

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֱמֹר לִי שׁוּב פַּעַם שֶׁהִנְּךָ מְקַוֶּה שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ! אֱמֹר לִי כִּי תַּצִּיל אֶת הֶרְבֶּרְט שֶׁלִּי!”

“אָמְנָם כֵּן, הַצֵּל נַצִּילֶנּוּ!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אָמְנָם הַמַּכָּה קָשָׁה עַד מְאֹד, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַכַּדּוּר נִקֵּב אֶת הָרֵיאָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם סַכָּנַת מָוֶת.”

“הַלְוַאי וְיֵאָמְנוּ דְבָרֶיךָ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

כְּבָר עָבְרוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת מֵאָז נִמְצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּגְּדֵרָה וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן הִתְמַכְּרוּ אַךְ לְהַצָּלָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְלֹא הָיָה מָקוֹם בְּלִבָּם לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת. הֵם הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַסַּכָּנָה שֶׁהֵם צְפוּיִים לָהּ אִם הַפִּירָטִים יָשׁוּבוּ לְכָאן, אַף לֹא שָׁתוּ לִבָּם לַחְבֹּל תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל זְהִירוּת לֶעָתִיד.

אֲבָל עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁרָוַח לְהֶרְבֶּרְט, הִנִּיחוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב אֶת פֶּנְקְרוֹף לִהְיוֹת שׁוֹמֵר לְיַד מִטַּת הַחוֹלֶה וְהִתְחִילוּ מִתְיַעֲצִים מַה לַעֲשׂוֹת.

קֹדֶם כֹּל בָּדְקוּ בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת כָּל הַגְּדֵרָה וְחִפְּשׂוּ אֶת אַיְרְטוֹן, אֲבָל לֹא מְצָאוּהוּ בְּשׁוּם מָקוֹם. הֵיכָן הוּא אֻמְלָל זֶה? כְּלוּם סְחָבוּהוּ חֲבֵרָיו לְשֶׁעָבַר לַאֲשֶׁר סְחָבוּהוּ? וְכִי הִתְנַפְּלוּ עָלָיו לְפֶתַע פִתְאֹם בַּגְּדֵרָה וְהִכְרִיעוּהוּ? אֶפְשָׁר נִלְחַם עַמָּם וְנָפַל חָלָל בַּמִּלְחָמָה? הַשְׁעָרָה אַחֲרוֹנָה זוֹ נִרְאֲתָה כִּקְרוֹבָה לַוַּדַּאי. בְּשָׁעָה שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט טִפֵּס וְעָלָה עַל מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה, רָאָה בְּבֵרוּר פּוֹשֵׁעַ אֶחָד, שֶׁנִּמְלָט אֶל הַמּוֹרָד הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין וְטוֹףּ רָדַף אַחֲרָיו. בּוֹרֵחַ זֶה הָיָה אֶחָד מֵאֵלֶּה, שֶׁסִּירָתָם נִשְׁבְּרָה לְיַד תּוֹצֵאת נַחַל־הָרַחֲמִים. וְגַם אוֹתוֹ הַמּוּמָת בְּיָד כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר נִבְלָתוֹ נִמְצְאָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, הָיָה מִבְּנֵי חֲבוּרָתוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי.

בַּגְּדֵרָה עַצְמָהּ לֹא נִמְצְאוּ שׁוּם הֲרִיסוֹת. דַּלְתוֹת הָרְפָתִים הָיוּ סְגוּרוֹת וְהָעֲדָרִים לֹא יָכְלוּ לָצֵאת מִשָּׁם וּלְהִתְפַּזֵּר בַּיָּעַר. לֹא נִכְּרוּ שׁוּם סִמָּנִים שֶׁל מִלְחָמָה לֹא בַּבַּיִת וְלֹא עַל יַד הַגָּדֵר. רַק צָרְכֵי־הַיְרִיָּה שֶׁל אַיְרְטוֹן נֶעֶלְמוּ עִמּוֹ יָחַד.

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל אוֹתוֹ אֻמְלָל לְפֶתַע פִּתְאֹם, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מִן הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים עַל נַפְשָׁם, וַדַּאי נָפַל חָלָל.”

“וַדַּאי כֵּן הוּא,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “גַּם אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁכָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. סָבוּר אֲנִי, שֶׁבְּנֵי הַבְּלִיַּעַל דִּמּוֹּ לְהִשְׁתַּקַּע בַּגְּדֵרָה, שֶׁמָּצְאוּ בָּהּ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ הוֹלְכִים וּקְרֵבִים, נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ. בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁאַיְרְטוֹן, בֵּין שֶׁהוּא חַי וּבֵין שֶׁמֵּת, לֹא נִמְצָא כָּאן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן.”

“עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ וְלִבְדֹּק אֶת הַיָּעַר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר “וּלְבַעֵר אֶת הַנְּבָלִים הַלָּלוּ מֵעַל אַדְמַת הָאִי. אָכֵן נְבוּאַת לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לֹא הִטְעֲתָה אוֹתוֹ וְהוּא צָדַק בָּאָמְרוּ שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ לְרַדֵּף אוֹתָם וּלְהַשְׁמִידָם כְּחַיּוֹת רָעוֹת. אִלּוּ עָשִׂינוּ כָּךְ, כִּי אָז נִצַּלְנוּ מֵהַרְבֵּה צָרוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה רַשָּׁאִים אָנוּ עַכְשָׁו לְהִתְנַהֵג עִמָּם בְּלִי חֶמְלָה."

“לְפִי שָׁעָה אֵין אָנוּ יְכֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי אֲנוּסִים אָנוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן עַד שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעֲבִיר אֶת הֶרְבֶּרְט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּלִי לְסַכֵּן אֶת חַיָּיו.”

“וְנֶב מַה תְּהֵא עָלָיו?” שָׁאַל הַכְּתָב.

“נֶב בָּטוּחַ מִכָּל סַכָּנָה.”

וְאִם יִדְאַג לָנוּ וְלִבּוֹ יֶחֱרַד לְהִתְמַהְמְהֵנוּ וְיָבוֹא לְכָאן?"

“חָלִילָה לוֹ מֵעֲשׂוֹת זֹאת!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת. “הוּא יוּמַת בַּדָּרֶךְ!”

“אֲבָל הֲרֵי קָרוֹב לַוַּדַּאי הוּא שֶׁיֵּלֵךְ לְבַקְּשֵׁנוּ!”

“אֲהָהּ, אִלּוּ הָיָה הַטֵּלֶגְרָף עֲדַיִן בְּעֵינוֹ, כִּי אָז אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹדִיעוֹ וּלְהַזְהִירוֹ! עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר. וּכְמוֹ כֵן אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְהַשְׁאִיר כָּאן אֶת פֶּנְקְרוֹף וְאֶת הֶרְבֶּרְט לְבַדָּם… וּלְפִיכָךְ הִנְנִי לָלֶכֶת אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית יְחִידִי.”

“הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַפְקִיר אֶת חַיֶּיךָ! אֹמֶץ רוּחֲךָ לֹא יוֹעִיל כְּלוּם. אוֹתָם הַנְּבָלִים וַדָּאִי אֵינָם גוֹרְעִים אֶת עֵינֵיהֶם מֵעַל הַגְּדֵרָה וְהֵם מִתְחַבְּאִים בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁמִּסָּבִיב. אִם תַּעֲרֹב אֶת לִבְּךָ לָלֶכֶת סוֹפֵנוּ שֶׁנִּבְכֶּה עוֹד מְעַט שְׁנֵי אֲסוֹנוֹת תַּחַת הָאָסוֹן הָאֶחָד!”

“וּמַה יִהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁל נֶב?” אֱמֹר הָאִינְגֵ’נֵר. “הֲרֵי כְּבָר עָבְרוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְהוּא לֹא קִבֵּל מֵאִתָּנוּ שׁוּם יְדִיעוֹת! הֲרֵי אֵין סָפֵק שֶׁהוּא יֵצֵא לְבַקְּשֵׁנוּ!”

“וְאֵין סָפֵק שֶׁכַּדּוּר הַפִּירָטִים יִפְגַּע בּוֹ אֶל נָכוֹן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יֵדַע לְהִזָּהֵר כָּמוֹנוּ אָנוּ!…”

“וְכִי אֵין שׁוּם תַּחְבּוּלָה לְהַזְהִירוּ?”

וּבְעוֹד הָאִינְגֵ’נֵר מְהַרְהֵר מַה לַעֲשׂוֹת וְהִנֵּה נִתְקְלוּ מֶבָּטָיו בַּטּוֹףּ, שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ הָלֹךְ וָשׁוֹב כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: “וַאֲנִי מָה? כְּלוּם אֵין אֲנִי כָּאן?”

“טוֹףּ!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַכֶּלֶב קָפַץ וּבָא לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ.

“אָכֵן צָדַקְתָּ, טוֹףּ יֵלֵךְ לָנוּ!” אָמַר הַכַּתָּב, שֶׁהֵבִין מִיָּד אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. "טוֹףּ יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם בְּמָקוֹם שֶׁאִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יוּכַל לַעֲבֹר שָׁם! הוּא יִהְיֶה לָנוּ שָׁלִיחַ לְהוֹלָכָה הַמֵּבִיא יְדִיעוֹת מִכָּאן לְאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וּמִשָּׁם לְכָאן.

“וּבְכֵן אוּצָה! חוּשָׁהּ!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט תָּלַשׁ בְּחִפָּזוֹן דַּף אֶחָד מִפִּנְקָסוֹ וְכָתַב עָלָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הֶרְבֶּרְט נִפְצַע. אָנוּ בַּגְּדֵרָה. הִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר. אַל תַּעֲזֹב אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הֲנִרְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בִּמְסִבֵּי הַמָּקוֹם? הָשֵׁב תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי טוֹףּ.”

אִגֶּרֶת קָצְרָה זוֹ הֵכִילָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁנֶּב צָרִיךְ הָיָה לְדַעְתָּם יַחַד עִם בַּקָּשָׁה אֵלָיו לְהוֹדִיעַ אֵת כָּל מַה שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָדַעַת. אֶת הָאִגֶּרֶת קִפְּלוּ וְקָשְׁרוּ אֶל צַוְּארוֹנוֹ שֶׁל טוֹףּ בְּאֹפֶן שֶׁתְּהִי בּוֹלֶטֶת וְנִרְאֵית לָעַיִן.

טוֹףּ, כַּלְבֵּי שֶׁלִּי!" אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַכֶּלֶב כְּשֶׁהוּא מְלַטְּפוֹ בְּחִבָּה, “נֶב, טוֹףּ! נֶב! רוּץ, רוּץ!”

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָפַץ טוֹףּ לְמַעְלָה; הוּא הֵבִין, הוּא שִׁעֵר מַה שֶׁדּוֹרְשִׁים מִמֶּנוּ. אֶת הַדֶּרֶךְ מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הִכִּיר יָפֶה וְהוּא יָכֹל לְעָבְרָהּ בְּפָחוֹת מֵחֲצִי שָׁעָה. יַד הַפִּירָטִים קָצְרָה מִפְּגֹעַ בּוֹ וּבִמְקוֹם שֶׁלֹּא כּוֹרֶשׁ סְמִית וְלֹא הַכַּתָּב לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר שָׁם בְּלִי לְהַעֲמִיד אֶת חַיֵּיהֶם בְּסַכָּנָה הַנָּקֵל הָיָה לְטוֹףּ לְהִתְחַמֵּק וְלַעֲבֹר כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹצֵץ בֵּין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים אוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַיַּעַר בְּלִי שֶׁתִּרְאֶנּוּ עֵין אָדָם.

הָאִינְגֵ’נֵר נִגַּשׁ אֶל הַשַּׁעַר וּפָתַח אַחַת מִדַּלְתוֹתָיו.

“נֶב! טוֹףּ, נֶב!” חָזַר וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם כְּשֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּמַרְאֶה לְעֵבֶר אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

טוֹףּ קָפַץ וְיָצָא דֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ וּמִיָּד נֶעְלַם מִן הָעַיִן.

“חֲזָקָה עָלָיו שֶׁיָּבוֹא לְשָׁם!” אָמַר הַכַּתָּב.

“כֵּן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיָּשׁוּב בַּחֲזָרָה! כֶּלֶב נֶאֱמָן הוּא!”

“כַמָּה הַשָּׁעָה?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“עֶשֶׂר שָׁעוֹת.”

“עוֹד שָׁעָה יָכֹל לָשׁוּב בַּחֲזָרָה וְעָלֵינוּ לְשָׁמְרוֹ בְּשׁוּבוֹ.”

אָז חָזְרוּ וְסָגְרוּ אֶת שַׁעַר הַגְּדֵרָה וְשָׁבוּ אֶל הַבָּיִת. הֶרְבֶּרְט הָיָה יָשֵׁן עֲדַיִן שֵׁנָה עֲמֻקָּה וּפֶנְקְרוֹף לֹא פָּסַק מִלְּהַרְטִיב אֶת הַתַּחְבָּשׁוֹת בַּמַּיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שֶׁאֵין לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עָמַד וְהֵכִין סְעֻדָּה קַלָּה, אֶלָּא שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא גָרַע אֶת עֵינָיו מֵעַל מוֹרְדוֹת הַר פְרַנְקְלִין הַסְּמוּכִים אֶל הַגְּדֵרָה, שֶׁכֵּן מִן הַמָּקוֹם הַהוּא נִשְׁקְפָה סַכָּנָה שֶׁל הִתְנַפְּלוּת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְצַפִּים לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל טוֹףּ מִתּוֹךְ חֶרְדַּת לֵב. זְמַן מוּעָט לִפְנֵי שְׁעַת אַחַת־עֶשְׂרֵה עָמְדוּ סְמִית וְהַכַּתָּב מְזֻיָּנִים בְּקָרַבִּינִים אֲחוֹרֵי הַשַּׁעַר וְהָיוּ נְכוֹנִים לְפָתְחוֹ אַךְ יַגִּיעַ לְאָזְנָם קוֹל נְבִיחָתוֹ שֶׁל כַּלְבָּם. הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים אַף רֶגַע, שֶׁאִם אַךְ הִגִּיעַ הַכֶּלֶב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, מִיַּד שְׁלָחוֹ נֶב בַּחֲזָרָה.

עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים מֵאָז עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם בַּמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ וְהִמְתִּינוּ וְהִנֵּה שָׁמְעוּ קוֹל יְרִיָּה וְאַחֲרָיו קוֹל נְבִיחָה שֶׁחָזַר וְנִשְׁנָה כַּמָּה פְּעָמִים.

הָאִינְגֵ’נֵר פָּתַח אֶת הַשַּׁעַר וַעֲדַיִן רָאוּ עֵינָיו שְׂרִידֵי עָשָׁן בּוֹקְעִים וְעוֹלִים מִן הַיַּעַר בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה צְעָדִים, וּמִיָּד יָרָה לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר.

בּוֹ בָּרֶגַע קָפַץ טוֹףּ לְתוֹךְ הַגְּדֵרָה וְהַשַּׁעַר נִסְגַּר אַחֲרָיו בִּמְהִירוֹת.

“טוֹףּ, טוֹףּ!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר וְחִבֵּק אֶת רֹאשׁ הַכֶּלֶב בִּזְרוֹעוֹתָיו.

אֶל צַוְּארוֹנוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה פִּתְקָה וְהָאִינְג’נֵר הִתִּיר אוֹתָהּ וְקָרָא אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁכָּתַב עָלֶיהָ נֶב בִּכְתָב יָדוֹ הַגַּס לֵאמֹר:

“בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֵין פִּירָטִים. לֹא אָזוּז מִמְּקוֹמִי. הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל!”

פֶּרֶק שְׁמִינִי

הַשּׁוֹדְדִים בְּקִרְבַת הַגְּדֵרָה – דִּירַת עֲרַאי – הֵמְשֵׁךְ מַעֲשֵׂי־הָרִפּוּי שֶׁל הֶרְבֶּרְט – תְּרוּעוֹת הַשִּׂמְחָה הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – זִכְרוֹנוֹת יָמִים עָבָרוּ – מַה תְּהִי אַחֲרִיתָם – מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּעִנְיָן זֶה.

וּבְכֵן נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בְּקִרְבַת הַגְּדֵרָה וְאָרְבוּ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִתְנֵכְּלוּ לְרָצְחָם אֶחָד אֶחָד! לֹא הָיְתָה אֵפוֹא בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לִנְהֹג בָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּחַיּוּת רָעוֹת. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, כִּי מַצַּב הַפִּירָטִים הָיָה מְעֻלֶּה מִשֶּׁלָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: הַלָּלוּ הָיוּ רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים; הֵם יָכְלוּ לְהִתְנַפֵּל עַל צָרֵיהֶם מִמַּחֲבוֹאֵיהֶם לְפֶתַע פִתְאֹם, בְּלִי לְהִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָרַךְ וְסִדֵּר אֶת הַכֹּל לְצֹרֶךְ יְשִׁיבָה אֲרֻכָּה בַּגְּדֵרָה, אֲשֶׁר אוֹצְרוֹת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁבָּהּ הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְכַלְכֵּל אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָמִים רַבִּים. בְּבֵית דִּירָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן הָיוּ אֲצוּרִים צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה לְמַדַּי, וְהַשּׁוֹדְדִים אֲשֶׁר נִבְהֲלוּ לְמַרְאֵה הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁעָלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם, לֹא הִסְפִּיקוּ לָבֹז אוֹתָם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שִׁעֵר כִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: שֵׁשֶׁת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁעָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי פָּנוּ וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, הִקִּיפוּ אֶת חֲצִי הָאִי הַנַּחֲשׁוֹנִי, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא עָרְבוּ לִבָּם לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק בָּאוּ אֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הָאֶשֶׁד. מִמָּקוֹם זֶה פָּנוּ וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנַּחַל הַיְּמָנִית אֶל שְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין, שֶׁשָּׁם קִוּוּ לִמְצֹא לָהֶם מְקוֹם מִקְלָט, וּבְוַדַּאי גִּלּוּ אָז אֶת הַגְּדֵרָה אֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נִמְצָא בָּהּ שׁוּם אִישׁ. שָׁם קָבְעוּ אֶת מוֹשָׁבָם וְהָיוּ מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְקַיֵּם אֶת מְזִמּוֹת הָרֶשַׁע שֶׁהָרוּ וְהָגוּ בְּלִבָּם. בִּיאָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וַדַּאי הִבְהִילָה אוֹתָם, וְאוּלָם הֵם גָּבְרוּ עָלָיו וְהִכְרִיעוּהוּ… וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ!

אָמְנָם מִסְפַּר הַשּׁוֹדְדִים נִתְמַעֵט וְעָמַד עַל חֲמִשָּׁה, אֲבָל הֵם מְזֻיָּנִים יָפֶה וְהִנָּם מְשׁוֹטְטִים בַּיְּעָרִים, וְאִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לַחְדֹּר לְשָׁם, עֲתִידִים הֵם לִהְיוֹת לְמַטָּרָה לְכַדּוּרֵי הַיְּרִיָּה שֶׁלָּהֶם וְיָדָם תִּקְצַר לִירוֹת אֲלֵיהֶם אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט מִפְּנֵיהֶם.

“עַכְשָׁו אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לִהְיוֹת יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “לְאַחַר שֶׁהֶרְבֶּרְט יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ, נְחַפֵּשׂ וְנִבְדֹּק אֶת הָאִי כֻּלּוֹ וְנָשִׂים כָּלָה לַשּׁוֹדְדִים הַלָּלוּ. זֹאת תִּהְיֶה אַחַת הַמַּטָּרוֹת שֶׁל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לַעֲרֹךְ כְּדֵי…”

“כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת מִטִּיבֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם,” הִשְׁלִים גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶת דִּבְרֵי הָאִינְגֵ’נֵר. “אֲהָהּ! עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת, לְצַעֲרֵנוּ, שֶׁהַפַּעַם מָנַע מִמֶּנּוּ אֶת חָסוּתוֹ, שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לָהּ כָּל כָּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.”

“מִי יוֹדֵעַ!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“מַה כַּוָּנָתְךָ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“כַּוָּנָתִי הִיא, שֶׁטֶּרֶם נִמְלְאָה סְאַת הַיִּסּוּרִים הַמִּתְרַגְּשִׁים וּבָאִים עָלֵינוּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי, וְאֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְהוּא יָסֹךְ עָלֵינוּ שׁוּב בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ הָאַדִּירָה. אֲבָל אֵין זֶה מֵעִנְיָנֵנוּ בְּשָׁעָה זוֹ. כָּל מַעְיָנֵינוּ נְתוּנִים עַכְשָׁו אַךְ לְחַיֵּי הֶרְבֶּרְט!”

וְאָמְנָם דְּאָגָה רַבַּת־מַכְאוֹבִים זוֹ בָּלְעָה עַכְשָׁו אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וּמַעְיְנֵיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וּמַצָּבוֹ שֶׁל הַפָּצוּעַ לֹא הוּרַע, וְכַיָּדוּעַ הֲרֵי זֶה סִמָּן יָפֶה לְחוֹלֶה. הַתַּחְבָּשׁוֹת שֶׁל מַיִם קָרִים הֵגֵנּוּ עַל הַפְּצָעִים מִדַּלֶּקֶת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לַכַּתָּב כְּאִלּוּ הַמַּיִם הַלָּלוּ שֶׁהֵכִילוּ מְעַט גָּפְרִית – שֶׁהֲרֵי הַמָּקוֹם נִמְצָא בְּקִרְבַת הַוֻּלְקָן – הִשְׁפִּיעוּ הַשְׁפָּעָה טוֹבָה עַל הַפְּצָעִים וְהִכְשִׁירוּ אֶת הִתְקָרְמוּתָם. הַפְרָשַׁת הַמּוּגְלָה נִתְמַעֲטָה הַרְבֵּה וְעֵקֶב הַטִּפּוּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁהָיוּ מְטַפְּלִים בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, שָׁב הֶרְבֶּרְט לַחַיִּים וְהַקַּדַּחַת שֶׁלּוֹ רָפְתָה לְאַט לְאָט. אָמְנָם מְשֻׁעְבָּד הָיָה לְדִיאֵטָה חֲמוּרָה וּמִשׁוּךְ כָּךְ הָיָה חַלָּשׁ בְּיוֹתֵר, אֲבָל מִשְׁרוֹת הַתְּרוּפָה שֶׁהִשְׁקוּהוּ וְהַמְּנוּחָה הַגְּמוּרָה שֶׁהָיָה שָׁרוּי בָּהּ הָיוּ יָפִים לְגוּפוֹ עַד מְאֹד.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף נַעֲשׂוּ לְחוֹבְשִׁים זְרִיזִים בְּיוֹתֵר. הֵם הִקְרִיבוּ לְצָרְכֵי חֲבִישָׁה אֶת כָּל הַבַּד שֶׁנִּמְצָא בַּבָּיִת. פְּצָעָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט לֹא נִלְחֲצוּ עַל יְדֵי הַחֲתוּלִים וְהַתַּחְבָּשׁוֹת לֹא לְחִיצָה יְתֵרָה וְלֹא לְחִיצָה רְפוּיָה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְמוּ בְּלִי גֵּרוּי שֶׁל דַּלֶּקֶת. הַכַּתָּב כִּוֵּן לִבּוֹ לַתַּחְבָּשׁוֹת וְטִפֵּל בָּהֶן בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה, כִּי יָדַע הֵיטֵב אֶת כָּל עֶרְכָּן וַחֲשִׁיבוּתָן וְהוּא חָזַר וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים לַחֲבֵרָיו, שֶׁנִּתּוּחַ יָפֶה דָבָר מָצוּי הוּא, אֲבָל תַּחְבֹּשֶׁת יָפָה – חִזָּיוֹן יָקָר הִיא.

מִקֵּץ עֲשָׂרָה יָמִים, בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְנוֹבֶמְבֶּר, הוּטַב מַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הַרְבֵּה. הוּא הִתְחִיל לְהָבִיא אֶל פִּיו מְעַט אֹכֶל. אֹדֶם קַל כִּסָּה אֶת לְחָיָיו וְעֵינָיו הַטּוֹבוֹת חִיְּכוּ בְּחִבָּה בִּפְנֵי יְדִידָיו הַמְּטַפְּלִים בּוֹ. הוּא הָיָה מֵסִיחַ קִמְעָה, אַף עַל פִּי שֶׁפֶּנְקְרוֹף הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מְאֹדוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִלְּדַבֵּר וּלְשֵׁם כָּךְ הָיָה מְסַפֵּר לוֹ בְּלִי חָשָׂךְ סִפּוּרִים מֻפְלָאִים בְּיוֹתֵר. הֶרְבֶּרְט תָּמַהּ, שֶׁאֵין אַיְרְטוֹן בַּגְּדֵרָה וְשָׁאַל אֶת פֶּנְקְרוֹף הֵיכָן הוּא. הַסַּפָּן לֹא רָצָה לְצַעֵר אוֹתוֹ וּלְפִיכָךְ אָמַר לוֹ, שֶׁאַיְרְטוֹן הָלַךְ אֶל נֶב, כְּדֵי לְהָגֵן עִמּוֹ יַחַד עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“הוֹי עַל הַפִּירָטִים הַלָּלוּ!” קָרָא הַסַּפָּן. “בְּנֵי־הַבְּלִיַּעַל הַלָּלוּ אֵינָם רְאוּיִים לְרַחֲמִים. וּמַר סְמִית רָצָה לְהִתְנַהֵג עִמָּם בְּמִדַּת הַחֶסֶד כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב! וְאָכֵן אֶעֱשֶׂה עִמָּם חֶסֶד, אֲבָל בְּצוּרָה שֶׁל כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת גְּדוֹלִים!”

“וּמֵאָז שׁוּב לֹא רְאִיתֶם אוֹתָם?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“לֹא, יַלְדִּי שֶׁלִּי,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל הֵם לֹא יִמָּלְטוּ מִיָּדֵינוּ, וּכְשֶׁתַּבְרִיא, נִרְאֶה אִם הַזֵּדִים הַלָּלוּ, הַמּוֹרִים מִן הַמַּאֲרָב, יָעֵזּוּ לַעֲמֹד לְנֶגְדֵּנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים!”

“עֲדַיִן חַלָּשׁ אֲנִי עַד מְאֹד, פֶּנְקְרוֹף יַקִּירִי!”

“אֵין דָּבָר, כֹּחוֹתֶיךָ יָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ לְאַט לְאַט! כַּדּוּר נָקַב אֶת הֶחָזֶה – כְּלוּם אֵין זֶה דָבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ? מִי יִמְנֶה מִסְפָּר לַכַּדּוּרִים שֶׁנְּקָבוּנִי כִּכְבָרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי חַי וְקַיָּם!”

מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָלַךְ וָטוֹב וְשׁוּב לֹא נִשְׁקְפָה לוֹ שׁוּם סַכָּנָה. וְכַמָּה מְאֻשָּׁרִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁלֹּא אֵרַע לוֹ אָסוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁהַכַּדּוּר לֹא נִשְׁאַר נָעוּץ בְּגוּפוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ, לְמָשָׁל, לִכְרוֹת אֶת יָדוֹ אוֹ אֶת רַגְלוֹ!

“כְּשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי,” הָיָה אוֹמֵר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁאָסוֹן עָלוּל הָיָה לְהִתְרַחֵשׁ, יֹאחֲזֵנִי רָעַד!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאַחַד הַיָּמִים, “אִלּוּ אָנוּס הָיִיתָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה־נִתּוּחַ כָּזֶה, כְּלוּם הָיִיתָ חוֹכֵךְ לַעֲשׂוֹתוֹ?”

“לֹא, כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים מְבֹרָךְ, שֶׁלֹּא הֱבִיאַנִי לִידֵי נִסָּיוֹן כָּזֶה!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כִּלְכְּלוּ גַם הַפַּעַם אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לְפִי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת בְּהַרְבֵּה מִקְרִים אֲחֵרִים, וִידִיעוֹתֵיהֶם הָרַבּוֹת בְּכָל הַמִּקְצוֹעוֹת עָמְדוּ לָהֶם שֶׁרָאוּ הַצְלָחָה בָּעֲמָלָם. אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְכָל הַיְדִיעוֹת שֶׁבְּיָדָם תִּהְיֶינָה לְלֹא הוֹעִיל? הֵן בּוֹדְדִים וְגַלְמוּדִים הֵם עַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה. אֵין בְּנֵי הָאָדָם יְכֹלִים לִחְיוֹת מִחוּץ לַחֶבְרָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה וְנִצְרָכִים זֶה לָזֶה. סְמִית יָדַע זֹאת הֵיטֵב וְכַמָּה פְּעָמִים שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם, אִם יִתְרַגֵּשׁ פִתְאֹם מְאֹרָע, אֲשֶׁר לֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּפָנָיו?

לִבּוֹ נִבָּא לוֹ שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו, שֶׁעַד עַכְשָׁו הִסְבִּירָה לָהֶם הַהַצְלָחָה פָּנִים, עֲתִידִים מִכָּאן וּלְהַבָּא לַפֻּרְעָנוּת. זֶה שְׁנָתַיִם וּמֶחֱצָה, מֵאָז נִמְלְטוּ מִרִיצְ’מוֹנְד וְעַד הַיּוֹם, לֹא הָיָה דָבָר שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ בְּיָדָם. הָאִי סִפֵּק לָהֶם בְּיָד רְחָבָה מִינֵי מַחֲצָב, צְמָחִים וּבַעֲלֵי חַיִּים; הַטֶּבַע הֶעֱנִיק לָהֶם מִבִּרְכוֹתָיו עַד בְּלִי דַי וְהַיְּדִיעוֹת שֶׁבְּיָדָם עָמְדוּ לָהֶם לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת לְעַצְמָם מִשִּׁפְעַת טוּבוֹ. הַהַצְלָחָה הַחָמְרִית שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיָּה הָיְתָה שְׁלֵמָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּמִקְרִים הַרְבֵּה בָּא לְעֶזְרָתָם יְצוּר פֶּלִי… אֲבָל כָּל זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא חִזָּיוֹן עֲרַאי וְסוֹפוֹ לְהִפָּסֵק!

קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, כּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה שֶׁמֵּעַכְשָׁו נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם הַהַצְלָחָה וּפָנְתָה לָהֶם עֹרֶף.

וְהַשְׁעָרָתוֹ זוֹ הָיְתָה לָהּ עַל מַה לִסְמֹךְ: הִנֵּה הוֹפִיעָה לְפֶתַע פִתְאֹם בַּמֵּימֵי הָאִי אֳנִיָּה שֶׁל שׁוֹדְדֵי־יָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַשּׁוֹדְדִים הַלָּלוּ נִכְחֲדוּ בְּאֹרַח־פֶּלֶא, הֲרֵי שִׁשָּׂה מֵהֶם נִצְּלוּ. שֵׁשֶׁת הַשּׁוֹדְדִים הָאֵלֶּה הִצְלִיחוּ לַעֲלוֹת עַל אַדְמַת הָאִי, וַחֲמִשָּׁה מֵהֵם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים יוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב, וְאֵין לְאֵל יַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִנְגֹּעַ בָּהֶם לְרָעָה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ הַמְּזֻיָּנִים בִּכְלֵי־יְרִיָּה, הֵמִיתוּ אֶת אַיְרְטוֹן וְגַם אֶת הֶרְבֶּרְט פָּצְעוּ כִּמְעַט פֶּצַע מָוֶת. הֶהָיוּ מִקְרֵי־הָאָסוֹן הָאֵלֶּה אַךְ הַפְּגָעִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וְאַחֲרֵיהֶם עֲתִידִים לָבוֹא עֲלֵיהֶם עוֹד פְּגָעִים וּפֻרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרִים? שְׁאֵלָה זוֹ עִנְּתָה עַכְשָׁו אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא חָזַר עָלֶיהָ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּפְנֵי הַכַּתָּב. שְׁנֵיהֶם חָשְׁשׁוּ, שֶׁאוֹתוֹ הַכֹּחַ הַמֻּפְלָא, שֶׁהָיָה לְמָגֵן לָהֶם עַד עַכְשָׁו, עֲזָבָם לְנַפְשָׁם וְשׁוּב לֹא יַעֲמֹד לָהֶם לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. מֶה הָיָה לוֹ לְאוֹתוֹ הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהָטִיל סָפֵק בִּמְצִיאוּתוֹ? כְּלוּם עָזַב אֶת הָאִי וְהָלַךְ לוֹ? אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם הוּא נִכְחָד וְשׁוּב אֵינוֹ בַּחַיִּים?"

עַל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּשִׁיב תְּשׁוּבָה. וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהַהַרְהוּרִים הַלָּלוּ, שֶׁעָלוּ עַל לֵב כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרוֹ, הִרְפּוּ אֶת יְדֵיהֶם וֶהֱבִיאוּם לִידֵי יִאוּשׁ! הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר! הֵם הִבִּיטוּ בִּפְנֵי תַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל בְּאֹמֶץ־לֵב, הֵם בָּחֲנוּ אֶת הַמַּצָּב מִתּוֹךְ שִׁקּוֹל הַדַּעַת, הֵם הֵכִינוּ אֶת עַצְמָם לְכָל פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָּבוֹא, הֵם עָמְדוּ הַכֵן וּמְלֵאֵי כֹּחַ לִקְרַאת הֶעָתִיד, וְאִם מַזָּלָם יִתְאַּכְזֵר לָהֶם וְיָבִיא אֲלֵיהֶם צָרָה חֲדָשָׁה, עֲתִידִים הָיוּ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ וּלְהִלָּחֵם בָּהּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם.

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

אֵין שׁוּם יְדִיעוֹת מֵאֵת נֶב – הַצָּעָה שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְהַכַּתָּב שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה – גִּדְעוֹן סְפִּילֶט יָצָא פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶל הָאוֹיֵב – מַטְלִית שֶׁל אָרִיג – שָׁלִיחַ – יְצִיאָה מְבֹהָלָה – בָּאוּ אֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

הָעֶלֶם הַחוֹלֶה הָלַךְ וְהִבְרִיא לְאַט לְאַט וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְצַפִּים בְּכִלָּיוֹן עֵינַיִם שֶׁמַּצָּבוֹ יוּטַב כָּל צָרְכּוֹ, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעֲבִירוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אָמְנָם בֵּית־הַדִּירָה שֶׁבַּגְּדֵרָה הָיָה מְתֻקָּן יָפֶה וְלֹא חָסַר דָּבָר, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעְדַּר הָיָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה וְאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה הַיְּתֵרָה שֶׁבְּדִירַת־הַגְּרָנִית הַיָּפָה לַבְּרִיאוּת. חוּץ מִזֶּה לֹא יָכֹל הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה לְשַׁמֵּשׁ מִבְטַח־עֹז, כִּי לַמְרוֹת הַשְּׁמִירָה הַמְעֻלָּה שֶׁלָּהֶם הָיוּ יוֹשְׁבָיו צְפוּיִים תָּמִיד לִהְיוֹת נִפְגָּעִים בְּכַדּוּרֵי הַשּׁוֹדְדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב. מַה שֶׁאֵין כֵּן שָׁם בִּנְוֵה־הַגְּרָנִית הַמּוּצָק שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְהִכָּבֵשׁ. שָׁם יִהְיוּ בְּטוּחִים מִפַּחַד אוֹיֵב וְכָל נִסָּיוֹן שֶׁהַפִּירָטִים יְנַסּוּ לִנְגֹּעַ בָּהֶם לְרָעָה, יִהְיֶה לַבַטָּלָה. וּבְכֵן הִמְתִּינוּ בְּקֹצֶר רוּחַ אֵימָתַי תָּבוֹא הַשָּׁעָה שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲבִיר לְשָׁם אֶת הֶרְבֶּרְט בְּלִי חֲשָׁשׁ סַכָּנָה לְפִצְעוֹ וְהֵכִינוּ עַצְמָם לְהַעֲבָרָה זוֹ, אַךְ עַל פִּי שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהַהֲלִיכָה דֶרֶךְ יַעַר זְשָׁקָמַר קָשָׁה הִיא בְּיוֹתֵר.

מְאַת נֶב לֹא נִתְקַבְּלוּ שׁוּם יְדִיעוֹת, אֲבָל לֵב חֲבֵרָיו לֹא הָיָה חָרֵד עָלָיו כָּל עִקָּר. הֵם יָדְעוּ, שֶׁהַכּוּשִׁי אַמִּיץ־הַלֵּב יוֹשֵׁב לָבֶטַח בַּמִּבְצָר שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְיַד הָאוֹיֵב לֹא תַּשִּׁיגֶנוּ שָׁם. אֶת טוֹףּ לֹא יָסְפוּ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו, כִּי חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בּוֹ כַּדּוּרִי הַפִּירָטִים. הַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם עוֹזֵר מוֹעִיל מֵאֵין כָּמֹהוּ וְלִבָּם נְקָפָם לְהַפְקִיר אֶת חַיָּיו לְבַטָּלָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ אֲנוּסִים אֵפוֹא לְהַמְתִּין, אֶלָּא שֶׁהַמְתָּנָה זוֹ הָיְתָה קָשָׁה לָהֶם וְהֵם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה לַמַּהֵר וְלַחֲזֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מֵצֵר בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵה כֹּחוֹתָיו שֶׁנִּתְחַלְּקוּ וְנִתְמַעֲטוּ וְעַל יְדֵי כָּךְ הָיְתָה יַד הַפִּירָטִים עַל הָעֶלְיוֹנָה. לְאַחַר שֶׁאַיְרְטוֹן נִלְקָח מֵאִתָּם, שׁוּב לֹא הָיוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה, הֶרְבֶּרְט יָצָא לְפִי שָׁעָה מִן הַמִּנְיָן וְהָעֶלֶם אַמִּיץ־הַלֵּב הִצְטַעֵר עַל זֶה הַרְבֵּה, כִּי הֵבִין יָפֶה שֶׁהוּא הָיָה הַגּוֹרֵם לַמַּצָּב הַקָּשֶׁה, שֶׁחֲבֵרָיו הָיוּ נְתוּנִים בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן.

בָּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְנוֹבֶמְבֶּר לִפְנוֹת עֶרֶב דָּנוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף בַּשְּׁאֵלָה, אֵיךְ לְכַלְכֵּל אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לְגַבֵּי הַפִּירָטִים לְפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב. הֶרְבֶּרְט הָיָה יָשֵׁן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְלֹא יָכֹל לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם.

לְאַחַר שֶׁדִּבְּרוּ עַל נֶב וְעַל אִי־הַיְּכֹלֶת לָבוֹא בִּדְבָרִים עִמּוֹ, פָּתַח וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֵאמֹר:

“יְדִידַי, הֲרֵינִי סָבוּר כְּמוֹכֶם, שֶׁאִם נַעֲרֹב אֶת לִבֵּנוּ לָלֶכֶת מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בַּדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה, נַפְקִיר עַצְמֵנוּ לְכַדּוּרֵי הָרוֹבִים שֶׁל הַפִּירָטִים בְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהָשִׁיב יְרִיָּה תַּחַת יְרִיָּה. וּלְפִיכָךְ דּוֹמֶה אֲנִי, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנֵּצֵא לִרְדֹּף אֶת בְּנֵי־הַבְּלִיַּעַל הַלָּלוּ רְדִיפַת־צָיִד. הָאֵין זֹאת?”

“מַחֲשָׁבָה זוֹ עָלְתָה גַּם בְּלִבִּי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “לֹא אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ יֵחַתּוּ מִכַּדּוּר־עוֹפֶרֶת, וְאִם מַר סְמִית יַרְשֵׁנִי, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהִשְׂתָּעֵר תֵכֶף וּמִיָּד אֶל הַיָּעַר. לַעֲזָזֵאל! אָדָם שָׁקוּל כְּנֶגֶד אָדָם!”

“אֲבָל כְּלוּם שָׁקוּל הוּא כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“הֲרֵינִי נִטְפָּל לְפֶנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “וּשְׁנֵינוּ נִזְדַּיֵּן יָפֶה וְטוּףּ יְלַוֶּה אוֹתָנוּ…”

“סְפִּילֶט יַקִּירִי, וְאַתָּה, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הָבָה נְעַיֵּן בַּדָּבָר בְּשִׁקּוֹל הַדַּעַת וּבִמְתִינוּת. אִלּוּ הָיוּ הַפִּירָטִים חוֹנִים בְּמָקוֹם קָבוּעַ וְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה יָדוּעַ לָנוּ וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְגָרְשָׁם מִשָּׁם, הָיִיתִי מַסְכִּים לְכָךְ, שֶׁעָלֵינוּ לִתְקֹף אוֹתָם וִיהִי מָה. אֲבָל עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁאֵינָם שְׁרוּיִים בְּמָקוֹם קָבוּעַ, הֲרֵי עָלֵינוּ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהֵם יִהְיוּ הַמַּתְחִילִים בִּירִיָּה.”

“אֲבָל אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא כָּל כַּדּוּר מַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה, שֶׁאֵלֶיהָ הוּא שָׁלוּחַ!"

“אוֹתוֹ הַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בְּהֶרְבֶּרְט, לֹא הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “וְחוּץ מִזֶּה עָלֶיךָ לָשִׂים לֵב, שֶׁאִם תַּעַזְבוּ שְׁנֵיכֶם אֶת הַגְּדֵרָה, אֶשָּׁאֵר פֹּה יְחִידִי וְכָל הַהֲגַנָּה עָלֶיהָ תִּהְיֶה מֻטֶּלֶת רַק עָלַי בִּלְבַד. וְכִי מֻבְטָחִים אַתֶּם שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא יִרְאוּ אֶתְכֶם בְּצֵאתְכֶם מִזֶּה? הֵם יַנִּיחוּ אֶתְכֶם לִהְיוֹת תּוֹעִים בַּיַּעַר וּבֵינָתַיִם יִתְנַפְּלוּ עַל הַגְּדֵרָה, מִדַּעְתָּם שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא נַעַר חוֹלֶה וְגֶבֶר אֶחָד.”

“צָדַקְתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר חֵמָה כְּבוּשָׁה רָתְחָה בְּלִבּוֹ, “צָדָקְתָּ. הֵם יַעֲשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָשּוּב וְלִכְבֹּשׁ אֶת הַגְּדֵרָה, מִדַּעְתָּם שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל טוּב. וְאַתָּה לְבַדְּךָ לֹא תּוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵיהֶם! אֲהָהּ, מִי יִתֶּן וְהָיִינוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!”

“אִלּוּ הָיִינוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי אָז הָיָה מַצָּבֵנוּ אַחֵר. שָׁם לֹא הָיִיתִי מִתְיָרֵא לַעֲזֹב אֶת הֶרְבֶּרְט עַל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְּשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים הָיוּ הוֹלְכִים לְחַפֵּשׂ אֶת הַשּׁוֹדְדִים בַּיְּעָרִים. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בַּגְּדֵרָה, עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר בָּהּ עַד שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה שֶׁנּוּכַל לָצֵאת מִמֶּנָּה כֻּלָּנוּ יָחַד.”

דִּבְרֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיוּ נְכוֹחִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְעַרְעֵר עֲלֵיהֶם, וַחֲבֵרָיו רָאוּ אֶת עַצְמָם אֲנוּסִים לְקַבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ.

“אִלּוּ הָיָה עֲדַיִן אַיְרְטוֹן בְּתוֹכֵנוּ!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “וַי עַל אָדָם אֻמְלָל זֶה! אַךְ זְמַן מוּעָט זָכָה לִחְיוֹת חַיֵּי אָדָם יָשָׁר!”

“וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁמֵּת?…” אָמַר פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל מְשֻׁנֶּה.

“כְּלוּם מְקַוֶּה אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ חָסוּ עָלָיו?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁחָסוּ עָלָיו לְטוֹבָתָם וְתוֹעַלְתָּם!”

“הֵיךְ! אַתָּה חוֹשֵׁד בָּאַיְרְטוֹן, שֶׁהִתְחַבֵּר שׁוּב אֶל חֲבֵרָיו הַיְשָׁנִים וְשָׁכַח אֶת כָּל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂינוּ עִמּוֹ?…”

“מִי יוֹדֵעַ?” הֵשִׁיב הַסַּפָּן כִּמְפַקְפֵּק אִם טוֹב עָשָׂה שֶׁהוֹצִיא חֲשָׁד מְגֻנֶּה זֶה מִפִּיו.

“פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶחֱזִיק בְּיָד הַסַּפָּן, “מַחֲשָׁבָה רָעָה עָלְתָה עַל לִבְּךָ וְאִם תּוֹסִיף לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, תִּגְרֹם לִי צַעַר הַרְבֵּה. הֲרֵינִי עָרֶב בְּעַד אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.”

“וְגַם אֲנִי,” אָמַר הַכַּתָּב מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“הֵן… הֵן… אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ… לֹא צָדָקְתִּי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “אָכֵן מַחֲשָׁבָה רָעָה נִצְנְצָה בְּלִבִּי וְאֵין לָהּ שׁוּם צִדּוּק! אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְדַעְתִּי נִתְבַּלְבְּלָה עָלָי. כְּלִיאָה זוֹ שֶׁנִּכְלֵאנוּ בַּגְּדֵרָה מְדַכְּאָה אוֹתִי בְּיוֹתֵר וּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה רוּחִי נִרְגָּזָה כָּל כָּךְ.”

“הֱוֵה סַבְלָן, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “הַגִּידָה לִי, סְפִּילֶט יַקִּירִי, אֵימָתַי לְפִי דַּעְתְּךָ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעֲבִיר אֶת הֶרְבֶּרְט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“עַל שְׁאֵלָה זוֹ קָשֶׁה לִי לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, כּוֹרֶשׁ,” עָנָה הַכַּתָּב, “שֶׁכֵּן אִי־זְהִירוּת קַלָּה עֲלוּלָה לִגְרֹר בַּמִּקְרִים שֶׁכָּאֵלֶּה תּוֹצָאוֹת רָעוֹת עַד מְאֹד. וְאוּלָם מַצָּבוֹ הוֹלֵךְ וָטוֹב, וְאִם מִקֵּץ שְׁמוֹנָה יָמִים יֶחֱזַק כֹּחוֹ כָּל צָרְכּוֹ, נָשׁוּב וּנְעַיֵּן בַּדָּבָר.”

מִקֵּץ שְׁמוֹנָה יָמִים! וּבְכֵן אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהֶם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶלָּא בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר!

כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים מֵאָז הָיָה אָבִיב בָּאָרֶץ. הַיָּמִים הָיוּ נָאִים וְהַחֹם הָלַךְ וְגָבָר. הַיְּעָרִים הָיוּ עֲטוּפִים יֶרֶק רַעֲנָן וּזְמַן קְצִיר הַתְּבוּאָה הָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וָבָא. וּבְכֵן תֵכֶף לַחֲזִירָתָם אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית יִצְטָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַעֲסִיק עַצְמָם בַּעֲבוֹדָה רַבָּה בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר לֹא יַפְסִיקוּהָ אֶלָּא עַל מְנַת לַעֲרֹךְ אֶת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתָּם.

וּבְכֵן נָקֵל לְהָבִין כַּמָּה קָשָׁה הָיְתָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים יְשִׁיבָה זוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ בַּגְּדֵרָה לְאָנְסָם, וּמָה רַב הָיָה הַהֶפְסֵד שֶׁגָּרְמָה לָהֶם. אֲבָל הֵם הִשְׁתַּעְבְּדוּ לַהֶכְרָח, וְאִלּוּ גַּםּ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָם וּמִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ.

פְּעָמִים אֲחָדוֹת עָרַב הַכַּתָּב אֶת לִבּוֹ לָצֵאת מִן הַגְּדֵרָה וְהִקִּיף אֶת כָּל הַמְשׂוּכָה כֻּלָּהּ סָבִיב סָבִיב. טוֹףּ הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ וְהוּא הֶחֱזִיק אֶת הָרוֹבֶה בְּיָדוֹ וְהָיָה מוּכָן לְכָל פְּגִיעַת־פִּתְאֹם.

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא פָּגַשׁ בְּאִישׁ וְעֵינָיו לֹא רָאוּ שׁוּם עֲקֵבוֹת חֲשׁוּדִים. אִלּוּ הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה סַכָּנָה וַדַּאי הָיָה כַּלְבוֹ מִזְּהִירוּ עָלֶיהָ, וְכֵיוָן שֶׁטּוֹףּ שָׁתַק וְלֹא נָבַח, הָיָה בָּרִי בְּיָדוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה לְהִתְיָרֵא וְשֶׁהַשּׁוֹדְדִים וַדַּאי מְשׁוֹטְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּאִי.

בָּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְנוֹבֶמְבֶּר יָצָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שׁוּב פַּעַם מִן הַבַּיִת וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר הַמִּשְׂתָּרֵעַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָהָר בְּמֶרְחָק שֶׁל רֶבַע הַמִּיל מִן הַגְּדֵרָה. וּפִתְאֹם הִכִּיר בְּטוֹףּ שֶׁהוּא מֵרִיחַ וּמַרְגִּישׁ דְּבַר־מָה. הַכֶּלֶב לֹא הָלַךְ כְּדַרְכּוֹ, אֶלָּא רָץ הֵנָּה וָהֵנָּה וְחִטֵּט בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים וְהַשִּׂיחִים, כְּאִלּוּ הִבְחִין בְּחוּשׁ־הָרֵיחַ שָׁלֵו דְּבַר־מָה חָשׁוּד.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָלַךְ בְּעִקְבוֹת טוֹףּ וְזֵרֵז וְעוֹדֵד אוֹתוֹ בִּקְרִיאוֹתָיו, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָה הָיָה צוֹפֶה וּמַבִּיט כֹּה וָכֹה כְּשֶׁהָרוֹבֶה מוּכָן בְּיָדוֹ לִירִיָּה וּכְשֶׁהוּא מַחְבִּיא עַצְמוֹ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֲחוֹרֵי הָאִילָנוֹת. וְאוּלָם הוּא לֹא דִּמָּה כִּי טוֹףּ הִרְגִּישׁ בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה מַתְרִיעַ עַל כָּךְ עַל יְדֵי נְבִיחָה כְּבוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשֶּׁל חֵמָה עֲצוּרָה. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָבַח וְלֹא נָהַם, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן לֹא סַכָּנָה חֲמוּרָה וְלֹא קְרוֹבָה.

וְכָךְ הָיָה הַכֶּלֶב מְחַטֵּט וְהוֹלֵךְ בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה רְגָעִים וְהַכַּתָּב הָיָה מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו בַּזְּהִירוֹת, וּפִתְאֹם קָפַץ הַכֶּלֶב אֶל תּוֹךְ הַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים וְהוֹצִיא מִשָּׁם מַטְלִית שֶׁל אָרִיג.

מַטְלִית זוֹ הָיְתָה קֶטַע שֶׁל בֶּגֶד, מְגֹאָל וְקָרוּעַ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נָטַל אֶת הַקֶּטַע וֶהֱבִיאוֹ מִיָּד אֶל הַגְּדֵרָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּדְקוּ אֶת הַמַּטְלִית וּמָצְאוּ שֶׁהִיא אֶחָד מִקִּרְעֵי בִּגְדּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, כִּי הָיְתָה עֲשׂוּיָה מֵאוֹתוֹ הַלֶּבֶד, שֶׁהָיוּ מְכִינִים אוֹתוֹ בְּבֵית־הַחֲרֹשֶׁת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בִּלְבַד.

“הֲרֵי לְךָ אוֹת וּמוֹפֵת, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כִּי אַיְרְטוֹן הָאֻמְלָל עָמַד עַל נַפְשׁוֹ. הַשּׁוֹדְדִים סְחָבוּהוּ אִתָּם עַל כָּרְחוֹ! וְכִי עֲדַיִן מְפַקְפֵּק אַתָּה בְּיָשְׁרוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ?”

“לֹא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “כְּבָר חָזַרְתִּי בִּי זֶה כַּמָּה מִן הַחֲשָׁד שֶׁנִּתְגַנֵּב אֶל לִבִּי רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי, שֶׁמְּצִיאָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַסִּיק מִמֶּנָּה מַסְקָנָה.”

“וּמַהִי הַמַּסְקָנָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הֲרֵיהִי: אַיְרְטוֹן לֹא נִרְצַח בַּגְּדֵרָה! הוּא הִתְקוֹמֵם לַפִּירָטִים, וְלָכֵן סְחָבוּהוּ מִזֶּה חַי, וְאֶפְשָׁר שֶׁעוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים!”

“הַשְׁעָרָה זוֹ מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת,” אָמַר הָאִינְג’ֵנֵר כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּקֵּעַ בְּהַרְהוֹרִים.

וּבְכֵן נִצְנֵץ זִיק תִּקְוָה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁחֲבֵרָם אַיְרְטוֹן עוֹדֶנּוּ חַי. עַד עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לִהְיוֹת סְבוּרִים, כִּי אַיְרְטוֹן נִתְקַף פִּתְאֹם עַל יְדֵי הַפִּירָטִים וְנִפְגַּע בְּכַדּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּפְגַע הֶרְבֶּרְט. אֲבָל עַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁהֻבְרַר, שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא הֱמִיתוּהוּ מִיַּד וְכִי הוֹלִיכוּהוּ אֶל מָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּאִי, כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ שֶׁעֲדַיִן הוּא שָׁבוּי בְּיָדָם עַד הַיּוֹם? אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מֵהֶם הִכִּיר בְּאַיְרְטוֹן אֶת חֲבֵרָם הַיָּשָׁן מֵאוֹסְטְרַלְיָה, אֶת מַנְהִיגָם בֶּן־דזְוֹיס? וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מְקַוִּים, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לְהִלָּווֹת שׁוּב אֶל הַלְּהָקָה שֶׁלָּהֶם? וְאִם הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדָם וְסוֹפוֹ שֶׁיִּבְגֹּד בַּחֲבֵרָיו שֶׁל עַכְשָׁו, הֲרֵי רַבָּה וּגְדוֹלָה תִּהְיֶה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהוּא עָלוּל לְהָבִיא לָהֶם!…

יוֹשְׁבֵי הַגְּדֵרָה רָאוּ אֵפוֹא בַּמִּקְרֶה הַזֶּה אוֹת לְטוֹבָה וּסְבוּרִים הָיוּ שֶׁאֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לִמְצֹא שׁוּב אֶת אַיְרְטוֹן בְּאַחַד הַיָּמִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ מִקַּוִּים, שֶׁאַיְרְטוֹן גּוּפוֹ, אִם אֵינוֹ אֶלָּא שָׁבוּי בְּיָד הַפִּירָטִים, וַדַּאי יֵעָשֶׂה אֵת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחוֹ לְהִמָּלֵט מֵהֶם וְיָשׁוּב אֶל חֲבֵרָיו וְיִהְיֶה לָהֶם לְעֵזֶר רַב וְעָצוּם עַד מְאֹד.

“עַל כָּל פָּנִים,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אִם יַצְלִיחַ בְּיָדוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְהִמָּלֵט, וַדַּאי יָשִׂים אֶת פָּנָיו מִיָּד אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵרַע לַהֶרְבֶּרְט וְשֶׁאָנוּ כְּלוּאִים בַּגְּדֵרָה."

“הוֹי כַּמָּה נִכְסְפָה נַפְשִׁי, שֶׁהוּא יִמָּצֵא שָׁם, בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְשֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה שָׁם! שֶׁהֲרֵי אִם קָצְרָה יַד הַנְּבָלִים לִנְגֹּעַ לְרָעָה בְּבֵית־הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ, הֲרֵי יָדָם רַב לָהֶם לְהַשְׁחִית אֶת שְׂדוֹתֵינוּ שֶׁעַל גַּבֵּי הָרָמָה וְלַעֲשׂוֹת שַׁמּוֹת בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת שֶׁלָּנוּ!”

פֶּנְקְרוֹף נַעֲשָׂה יוֹגֵב גָּמוּר, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בִּשְׂדוֹתָיו. וְאוּלָם הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיְתָה גְדוֹלָה מִשֶּׁל חֲבֵרָיו, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו, שֶׁמְּצִיאוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים דְּרוּשָׁה שָׁם עַד מְאֹד. וְהוּא קָבַל עַל עָצְמוֹ, שֶׁרַק בְּשֶׁלּוֹ הֵם מְעֻכָּבִים כָּאן! בְּלִבּוֹ שָׁלְטָה רַק מַחֲשָׁבָה אֶחָת: לַעֲזֹב אֶת הַגְּדֵרָה וִיהִי מָה! הוּא הָיָה מֻבְטָח, שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה מִמֶּנוּ לָשֵׂאת אֶת טִלְטוּל־הַדֶּרֶךְ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הוּא הִבְטִיחַ לַחֲבֵרָיו, כִּי שָׁם בְּחַדְרוֹ, אֲשֶׁר אֲוִירוֹ אֲוִיר־יָם וּמַרְאֵה־הַיָּם נִשְׁקָף בְּעַד חַלּוֹנוֹ, יָשׁוּבוּ אֵלָיו כֹּחוֹתָיו בְּיֶתֶר מְהִירוֹת מֵאֲשֶׁר כָּאן בַּגְּדֵרָה!

פְּעָמִים הַרְבֵּה דָחַק בְּגִדְעוֹן סְפִּילֶט לְמַהֵר לַהֲשִׁיבוֹ לְשָׁם, וְאוּלָם הַלָּז חוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁפְּצָעָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקָרְמוּ כָּל צָרְכָּם, שׁוּב יִפָּתְחוּ בַּדֶּרֶךְ, וּלְפִיכָךְ לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּהַפְצָרוֹתָיו.

אַךְ הִנֵּה קָרָה מִקְרֶה אֲשֶׁר כָּפָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם, וְאַךְ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ כַּמָּה עִנוּיֵי־נֶפֶשׁ וּמוּסַר כְּלָיוֹת עֲתִידָה הָיְתָה הַחְלָטָתָם זוֹ לִגְרֹם לָהֶם בַּיָּמִים הַבָּאִים!

הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְנוֹבֶמְבֶּר בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר. שְׁלֹשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ בְּחַדְרוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וּפִתְאֹם שָׁמְעוּ אֶת טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּקוֹל רָם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט תְּפָשׂוֹ אֶת רוֹבֵיהֶם, שֶׁהָיוּ תָּמִיד מוּכָנִים לִירִיָּה, וְיָצְאוּ הַחוּצָה.

טוֹףּ רָץ אֶל הַגָּדֵר וְהָיָה מְקַפֵּץ וְנוֹבֵחַ אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ כַּעַס אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

“מִי־שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וָבָא!”

“הֵן!”

“אֲבָל אֵין זֶה אַחַד הָאוֹיְבִים!”

“אוּלַי נֶב?”

"אוֹ אוּלַי אַיְרְטוֹן?

אַךְ יָצְאוּ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה מִפִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו וּמִיָּד קָפַץ וְעָבַר מִי־שֶׁהוּא אֶת הַמְּשׂוּכָה וְנָפַל עַל קַרְקַע הַגְּדֵרָה.

זֶה הָיָה יוּףּ, מַר יוּףּ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, אֲשֶׁר טוֹףּ עָרַךְ לוֹ קַבָּלַת־פָּנִים שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְחִבָּה וִידִידוּת!

“יוּףּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זֶה כִּי אִם נֶב שְׁלָחָהוּ אֵלֵינוּ!” אָמַר הַכַּתָּב.

“אִם כֵּן, וַדַּאי הֵבִיא לָנוּ אִגֶּרֶת,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵנֵר.

פֶּנְקְרוֹף רָץ אֶל הַקּוֹף. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִם הֻצְרַךְ נֶב לְהוֹדִיעַ דָּבָר חָשׁוּב לַאֲדוֹנָיו, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִמְצֹא שָׁלִיחַ זָרִיז וּבָטוּחַ מִיּוּףּ. הוּא הָיָה רָץ מָהִיר וְקַל בְּרַגְלָיו וְיָכֹל הָיָה לָעֲבֹר בַּמְּקוֹמוֹת, שֶׁאִישׁ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וַאֲפִילוּ טוֹףּ לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר שָׁם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא טָעָה. עַל צַוָּארוֹ שֶׁל יוּףּ הָיָה תָּלוּי כִּיס קָטָן וּבוֹ נִמְצְאָה פִּתְקָה כְּתוּבָה בְּיָדוֹ שֶׁל נֶב.

קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת רִגְשׁוֹת הַיֵּאוּשׁ, שֶׁתָּקְפוּ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו בְּשָׁעָה שֶׁקָּרְאוּ בַּפִּתְקָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"יוֹם שִׁשִּׁי, בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר.

הַשּׁוֹדְדִים כָּבְשׁוּ אֶת הָרָמָה.

נֶב."

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם וְאַחַר נִכְנְסוּ אֶל הַבָּיִת. מַה יַעֲשׂוּ? הַפִּירָטִים כָּבְשׁוּ אֶת הָרָמָה – פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר: הֶרֶס, חֻרְבָּן, כְּלָיָה!

כְּשֶׁרָאָה הֶרְבֶּרְט אֶת הָאִינְגֵ’נֵר, אֶת הַכַּתָּב וְאֶת פֶּנְקְרוֹף בָּאִים אֶל הַבַּיִת, וּכְשֶׁהִרְגִּישׁ בְּיוּףּ, נִתְבָּרֵר לוֹ לְאֵין סָפֵק, שֶׁפֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה מִתְרַגֶּשֶׁת עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” פָּתַח וְאָמַר הָעֶלֶם, “הֲרֵינִי רוֹצֶה לַעֲבֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! טִלְטוּל־הַדֶּרֶךְ לֹא יִקְשֶׁה מִמֶּנִּי לַשֵּׂאֵתוֹ! אֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת מִזֶּה!”

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נִגַּשׁ אַל הֶרְבֶּרְט וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּשִׂים לֵב וְאַחַר עָנָה וְאָמַר:

“לוֹ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ!”

וּמִיָּד דָּנוּ בַּשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לָשֵׂאת אֶת הֶרְבֶּרְט אִם בַּאֲלַנְקָה, אוֹ בָּעֲגָלָה, שֶׁבָּהּ נָסַע אַיְרְטוֹן אֶל הַגְּדֵרָה. שְׁאֵלָה זוֹ נִפְתְּרָה בִּמְהִירוּת: נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְהוֹלִיכוֹ בָּעֲגָלָה. אָמְנָם הַהוֹלָכָה בַּאֲלַנְקָה וַדַּאי הָיְתָה נוֹחָה בְּיוֹתֵר לַפֶּצַע, אֲבָל הִיא הִצְרִיכָה שְׁנֵי נוֹשְׂאִים, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהָיְתָה מְבַטֶּלֶת שְׁנֵי לוֹחֲמִים בַּפִּירָטִים, אִם הַלָּלוּ יִתְנַפְּלוּ פִתְאֹם עַל הִסִּיעָה בַּדָּרֶך.

וּבְכֵן הוֹצִיאוּ אֶת הָעֲגָלָה וּפֶנְקְרוֹף אָסַר בָּהּ אֶת אַחַד הָעֲרוֹדִים. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב רִפְּדוּהָ בְּמִזְרָנִים וְהִשְׁכִּיבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הֶרְבֶּרְט וְשָׁקְדוּ עָלָיו, שֶׁתְּהֵא שְׁכִיבָתוֹ נוֹחָה וּמִתּוֹךְ רְוָחָהּ.

הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה. מִבֵּין אֳפָעֵי הָאִילָנוֹת בָּקְעוּ קַרְנֵי הַחַמָּה הַמַּזְהִירוֹת.

“הַמְּמֻלָּאִים הָרוֹבִים כְּתִקּוּנָם?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָרוֹבִים הָיוּ מְמֻלָּאִים. כּוֹרֶשׁ סְמִית וּפֶנְקְרוֹף הִזְדַּיְּנוּ כָּל אֶחָד בְּרוֹבֶה בַּעַל שְׁנֵי קָנִים, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה חָמוּשׁ בַּקָּרַבִּין שֶׁלּוֹ. הַכֹּל הָיָה מוּכָן לַיְּצִיאָה.

“הֲנוֹחַ לְךָ מִשְׁכָּבְךָ, הֶרְבֶּרְט?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הָעֶלֶם, “אַל נָא תִּדְאַג לִי, לֹא אָמוּת בַּדֶּרֶךְ!”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִכָּר הָיָה, שֶׁהַנַּעַר הָאֻמְלָל אִמֵּץ בְּעֹז רְצוֹנוֹ אֶת כָּל כֹּחוֹ, שֶׁהָלַךְ וְכָלָה.

לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר נִלְחַץ בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב מַכְאוֹב. עֲדַיִן הָיָה מְפַקְפֵּק אִם לָתֵת אוֹת לַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ וְאִם אָיִן. אֲבָל סוֹפוֹ שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל הַפִּקְפּוּק, כִּי רָאָה וְנוֹכַח, שֶׁאִם יוֹסִיף לַעֲצֹר כָּאן אֶת הֶרְבֶּרְט, הֲרֵי זֶה יְבִיאֵהוּ לִידֵי יֵאוּשׁ וְאוּלַי גַּם יְמִיתֶנּוּ. וּבְכֵן עָמַד וְקָרָא:

“הָבָה נֵצֵא לַדָּרֶך!”

הַשַּׁעַר נִפְתַּח וְיוּףּ וְטוֹףּ, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ יָדְעוּ לָשִׂים מַחְסוֹם לְפִיהֶם וְלִשְׁתֹּק, הִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה וְרָצוּ בָּרֹאשׁ. הָעֲגָלָה יָצְאָה מִן הַגְּדֵרָה; הַשַּׁעַר נִסְגַּר וְהֶעָרוֹד, שֶׁפֶּנְקְרוֹף נָהַג בּוֹ, צָעַד לְאִטּוֹ.

אָמְנָם מוּטָב הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִנְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ הַיְּשָּׁרָה, הַמּוֹבִילָה מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לָעֲגָלָה לַעֲבֹר בֵּין הָעֵצִים. וּלְפִיכָךְ אֲנוּסִים הָיוּ עַל כָּרְחָם לַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה לַשּׁוֹדְדִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָלְכוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָעֲגָלָה וְהָיוּ נְכוֹנִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הַתְקָפָה. אֲבָל כַּנִּרְאֶה עֲדַיִן נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. נֶב וַדַּאי כָּתַב אֶת הַפִּתְקָה וּשְׁלָחָהּ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַשּׁוֹדְדִים הוֹפִיעוּ שָׁמָּה. וְהִנֵּה הַפִּתְקָה נִכְתְּבָה בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, וְהַקּוֹף הַזָּרִיז, שֶׁהָיָה רָגִיל לְבַקֵּר אֶת הַגְּדֵרָה וַדַּאי עָבַר אֶת חֲמֵשֶׁת הַמִּילִין אֲשֶׁר מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד הַגְּדֵרָה בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה. אִי לָזֹּאת בָּרִי הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהַדֶּרֶךְ בְּטוּחָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִסַּכָּנָה וְשֶׁאֵין לָהֶם לַחֲשֹׁשׁ לִירִיּוֹת אֶלָּא בְּקִרְבַת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בִּלְבַד.

וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים זְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. טוֹףּ וְיוּףּ, שֶׁהָיָה מְזֻיָּן כְּדַרְכּוֹ בְּמַקֵּל, רָצוּ פַּעַם בָּרֹאשׁ וּפַעַם בֵּין הָאִילָנוֹת שֶׁמִּשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדֶּרֶךְ וְלֹא נָתְנוּ שׁוּם אוֹת שֶׁל סַכָּנָה קְרוֹבָה.

הָעֲגָלָה, שֶׁפֶּנְקְרוֹף נָהַג בָּהּ, הִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ. הִיא יָצְאָה מִן הַגְּדֵרָה בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת וָחֵצִי וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת עָבְרָה בְּשָׁלוֹם אַרְבָּעָה מִילִין.

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה עֲזוּבָה וְשׁוֹמְמָה כְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל יַעַר־זְשָׁקָמַר, שֶׁהִשְׂתָּרַע בֵּין נַחַל־הַתּוֹדָה וּבֵין הַיְאוֹר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָרָמָה. עוֹד מַהֲלַךְ מִיל אֶחָד וּלְעֵינֵיהֶם יוֹפִיעַ הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן שֶׁעַל פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵירִין. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה מֻבְטָח, שֶׁהַגֶּשֶׁר הַזֶּה הִנֵּהוּ מוּרָד, בֵּין שֶׁהַפִּירָטִים הִתְפָּרְצוּ דֶרֶךְ הַמָּקוֹם הַהוּא, וּבֵין שֶׁעָבְרוּ אֶת אַחַד הַפְּלָגִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַמָּקוֹם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הוֹרִידוּ אֶת הַגֶּשֶׁר, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְעָבְרוֹ אִם יִהְיוּ אֲנוּסִים לָסֶגֶת אָחוֹר.

לְבַסּוֹף נִצְנֵץ מִבַּעַד לַעֲצֵי הַיַּעַר הָאַחֲרוֹנִים מַרְאֵה הַיָּם. בּוֹ בָּרֶגַע עָצַר פֶּנְקְרוֹף אֶת הֶעָרוֹד וְצָעַק בְּקוֹל נוֹרָא:

“אֲהָהּ עַל הַנְּבָלִים!”

וְהוּא הֶרְאָה בְּיָדוֹ תִּימְרוֹת עָשָׁן שֶׁהִתְאַבְּכוּ וְעָלוּ מִן הַטַּחֲנָה, מִן הָאֻרְווֹת וּמִן הַבִּנְיָנִים שֶׁבַּחֲצַר הָעוֹפוֹת.

וּבְתוֹךְ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הָאֵלֶּה נִרְאֲתָה דְמוּת אָדָם שֶׁהִתְרוֹצֵץ אָנֶה וָאָנָה.

אוֹתוֹ אָדָם הָיָה נֶב.

חֲבֵרָיו הִשְׁמִיעוּ קוֹל צְעָקָה. הוּא שָׁמַע אֶת קוֹלָם וּמִהֵר וּבָא אֶצְלָם…

הַשּׁוֹדְדִים עָזְבוּ אֶת הָרָמָה אַךְ לִפְנֵי חֲצִי שָׁעָה. הֵם עָשׂוּ בָּהּ שַׁמּוֹת וּבָרְחוּ.

“וְהֵיכָן הֶרְבֶּרְט?” קָרָא נֶב.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל הָעֲגָלָה וּמָצָא אֶת הֶרְבֶּרְט כְּשֶׁהוּא מִתְעַלֵּף וּמוּטָל לְלֹא־הַכָּרָה.

פֶּרֶק עֲשִׂירִי

הֶרְבֶּרְט הוּבָא אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית – נֶב מְסַפֵּר מַה שֶׁקָּרָה – כּוֹרֶשׁ סְמִית מְסַיֵּר אֶת הָרָמָה – הֲרִיסוֹת וָחֳרָבוֹת – הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חַסְרֵי־יְכֹלֶת לִמְצֹא תְּרוּפָה לַמַּחֲלָה – קְלִפַּת הָעֲרָבָה – קַדַּחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית – טוֹףּ מַשְׁמִיעַ שׁוּב פַּעַם קוֹל נְבִיחָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסִּיחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת דַּעְתָּם מִן הַפִּירָטִים, מִן הַסַּכָּנוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּמִגַּלֵּי הֶחֳרָבוֹת הַמְּכַסִּים אֶת הָרָמָה. מַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הִכְרִיעַ אֶת כָּל הַדְּאָגוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבְּלִבָּם. מַה לוֹ? כְּלוּם טִלְטוּל הַדֶּרֶךְ הוּא הוּא שֶׁפָּגַע בּוֹ פְּגִיעָה קָשָׁה וְגָרַם לוֹ פְּצִיעָה פְּנִימִית? גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא יָדַע זֹאת וְלֹא יָכֹל לְהַגִּיד לְשׁוֹאֲלָיו דָּבָר, אֲבָל גַּם הוּא וְגַם חֲבֵרָיו הָיוּ אֲחוּזֵי־יֵאוּשׁ וְאוֹבְדֵי עֵצוֹת.

הָעֲגָלָה הִגִּיעָה אֶל עַקְמוּמִית הַנָּהָר. שָׁם נָטְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עֲנָפִים אֲחָדִים וְעָשׂוּ מֵהֶם אֲלַנְקָה, רִפְּדוּהָ בְּמִזְרָנִים וּבִשְׂמִיכוֹת וְהִנִּיחוּ עֲלֵיהֶם אֶת הֶרְבֶּרְט הַמִּתְעַלֵּף. מִקֵּץ עֲשָׂרָה רְגָעִים בָּאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף אֶל חוֹמַת הַגְּרָנִית וּמִלְּאוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל נֶב לְהוֹלִיךְ אֶת הָעֲגָלָה אֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

מִיָּד הֵבִיאוּ אֶת הַמַּעֲלִית לִידֵי תְּנוּעָה וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה כְּבָר הָיָה הֶרְבֶּרְט מוּטָל עַל מִטָּתוֹ שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הִתְחִילוּ לְטַפֵּל בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה וְסוֹף סוֹף עָלָה בְּיָדָם לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא שׁוֹכֵב בְּחַדְרוֹ עָבְרָה בַּת־צְחוֹק קַלָּה עַל שְׂפָתָיו וְאוּלָם מֵרֹב חֻלְשָׁה לֹא יָכֹל לִלְחֹשׁ אֶלָּא מִלִּים אֲחָדוֹת.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בָּדַק אֶת פְּצָעָיו. הוּא הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא חָזְרוּ וְנִפְתְּחוּ, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקָרְמוּ כָּל צָרְכָּם… אֶפֶס הַחֲשָׁשָׁה שֶׁלּוֹ לֹא נִתְאַמָּתָה. אִם כֵּן אֵפוֹא – מֵהֵיכָן בָּאָה חֻלְשָׁה זוֹ? מִשּׁוּם מָה הוּרַע פִּתְאֹם מַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט?

הָעֶלֶם שָׁקַע עַד מְהֵרָה בְּשֵׁנָה נִרְגָּזָה וְקַדַּחְתָּנִית וְהַכַּתָּב וּפֶנְקְרוֹף שָׁמְרוּ לְיַד מִטָּתוֹ.

בֵּינָתַיִם סִפֵּר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְנֶב מַה שֶׁקָּרָה בַּגְּדֵרָה וְנֶב סָח לַאֲדוֹנָיו אֶת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ עַל הָרָמָה. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר הוֹפִיעוּ פִּתְאֹם הַשּׁוֹדְדִים בִּקְצֵה הַיַּעַר סָמוּךְ לְפֶלֶג־הַגְּלִיצֵרִין. נֶב עָמַד אָז עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד חֲצַר הָעוֹפוֹת וְיָרָה אֶל אַחַד הַשּׁוֹדְדִים שֶׁאָמַר לַעֲבֹר אֶת הַפֶּלֶג, אֲבָל הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל חֹשֶׁךְ וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ אִם פָּגַע בּוֹ וְאִם אָיִן. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וִירִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה דַיָּה לְהַבְרִיחַ אֶת הַשּׁוֹדְדִים, וְנֶב לֹא הִסְפִּיק אֶלָּא בְּקֹשִׁי לְהִמָּלֵט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁשָּׁם הָיָה בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה.

מֶה הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹד? כֵּיצַד יְעַכֵּב אֶת הַשּׁוֹדְדִים לַעֲשׂוֹת שַׁמּוֹת בָּרָמָה? כֵּיצַד יוֹדִיעַ אֵת הַנַּעֲשָׂה לַאֲדוֹנָיו? וּמַה מַצָּבָם שֶׁל הַיּוֹשְׁבִים בַּגְּדֵרָה עַצְמָם?

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו יָצְאוּ בְּאַחַד־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, וְהַיּוֹם כְּבָר הָעֶשְׂרִים וְהַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ. וּבְכֵן כְּבָר עָבְרוּ תִּשְׁעָה־עָשָׂר יוֹם וְנֶב לֹא קִבֵּל מֵהֶם שׁוּם יְדִיעוֹת, חוּץ מֵאוֹתָהּ הַבְּשׁוֹרָה הָרָעָה שֶׁהֵבִיא לוֹ טוֹףּ כִּי אַיְרְטוֹן נֶעְלַם, כִּי הֶרְבֶּרְט נִפְצַע קָשֶׁה וְכִי הָאִינְגֵ’נֵר, הַכַּתָּב וְהַסַּפָּן כְּלוּאִים בַּגְּדֵרָה כַּאֲסִירִים!

וּבְכֵן שָׁאַל נֶב אֶת עַצְמוֹ: מַה לַעֲשׂוֹת? לֹא עַל נַפְשׁוֹ הָיָה חָרֵד, שֶׁהֲרֵי הוּא יָשַׁב בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיַד הַשּׁוֹדְדִים קָצְרָה מֵהַשִּׂיגוֹ. אֲבָל הַבִּנְיָנִים, הַנְּטִיעוֹת וְכָל הַקִּנְיָנִים מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? הֲלֹא הֵם מְסוּרִים בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם! וְכִי אֵיִן עָלָיו לִשְׁאֹל אֶת פִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית מַה לַעֲשׂוֹת וּלְהוֹדִיעַ אֶת דְּבַר הָאָסוֹן הַמִּתְרַגֵּשׁ וּבָא?

אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל נֶב לַעֲשׂוֹת אֶת יוּףּ שָׁלִיחַ לְהוֹלְכָה וּלְהָרִיץ עַל יָדוֹ פִּתְקָה. הוּא יָדַע וְהִכִּיר אֶת בִּינָתוֹ הַיְּתֵרָה שֶׁל הַקּוֹף, שֶׁכְּבָר עָמְדָה בַּנִּסָּיוֹן לֹא אֶחָת. יוּףּ הֵבִין אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה “גְּדֵרָה” שֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ פְּעָמִים הַרְבֵּה, וְהַקּוֹרֵא וַדַּאי זוֹכֵר, שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּעֲגָלָה יַחַד עִם פֶּנְקְרוֹף. הַיּוֹם טֶרֶם הֵאִיר כָּל צָרְכוֹ וְהָאוֹרַנְג הַזָּרִיז יוּכַל לְהַחֲלִיק וְלַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים בְּלִי שֶׁיִּרְאוּהוּ, וְאִם גַּם יִרְאוּהוּ, אֵיִן דָּבָר, כִּי הַפִּירָטִים וַדַּאי יַחְשְׁבוּהוּ לְאַחַד הַקּוֹפִים הַשּׁוֹכְנִים בַּיְּעָרִים.

וּבְכֵן גָּמַר נֶב לְקַיֵּם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּלִי אִחוּר. הוּא עָמַד וְכָתַב אֶת הַפִּתְקָה וְקָשַׁר אוֹתָהּ עַל צַוָּארוֹ שֶׁל יוּףּ וְאַחַר הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹף אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְשִׁלְשֵׁל מִשָּׁם חֶבֶל אָרוֹךְ עַד לָאָרֶץ וְחָזַר כַּמָּה פְּעָמִים עַל הַמִּלִּים:

“יוּףּ! יוּףּ! גְּדֵרָהּ! גְּדֵרָהּ!”

הַחַיָּה הֵבִינָה אֶת כַּוָּנָתוֹ וּמִיָּד אָחֲזָה בַּחֶבֶל וְהֶחֱלִיקָה בִּמְהִירוּת מַטָּה עַל גַּבֵּי הַחוֹף וְנֶעֶלְמָה בְּדִמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר, בְּלִי אֲשֶׁר הַפִּירָטִים הִרְגִּישׁוּ בָּהּ.

“יָפֶה עָשִׂיתָ, נֶב,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁמּוּטָב הָיָה, אִלּוּ מָנַעְתָּ עַצְמְךָ לְבַשֵּׂר לָנוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת בִּכְלָל!”

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה הַתְכַּוֵּן כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּלַפֵּי הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר הַהַעֲבָרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם פָּגְעָה כַּנִּרְאֶה, פְּגִיעָה קָשָׁה בְּמַצָּב בְּרִיאוּתוֹ וְעִכְּבָה אֶת שׁוּבוֹ לְאֵיתָנוֹ.

נֶב גָּמַר אֶת סִפּוּרוֹ. לִדְבָרָיו לֹא נִרְאוּ הַשּׁוֹדְדִים עַל פְּנֵי הַחוֹף כָּל עִקָּר. מִסְפַּר תּוֹשָׁבֵי הָאִי לֹא הָיָה יָדוּעַ לָהֶם וּבְוַדַּאי סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁאַרְמוֹן הַגְּרָנִית מוּגָן עַל יְדֵי אֲנָשִׁים רַבִּים. אֶל נָכוֹן זָכְרוּ אֶת הַיְרִיּוֹת הַמְרֻבּוֹת, שֶׁהִמְטִירוּ עֲלֵיהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִן הַסְּלָעִים הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַסְּלָעִים הַתַּחְתּוֹנִים, וּלְפִיכָךְ לֹא אָבוּ לְהַעֲמִיד אֶת חַיֵּיהֶם בְּסַכָּנָה. וּכְנֶגֶד זֶה הָיְתָה רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִירוֹת אֵלֶיהָ. וּבְכֵן הִתְמַכְּרוּ שָׁם לְיֵצֶר הֶחָמָס וְהַשֹּׁד שֶׁבְּלִבָּם וְעָשׂוּ שַׁמּוֹת וְשָׁדְדוּ וְהִבְעִירוּ אֶת הַכֹּל בָּאֵשׁ וְהִשְׁחִיתוּ וְהֵרֵעוּ רַק מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה לְמַעֲשִׂים רָעִים בִּלְבַד. וּלְאַחַר שֶׁבִּצְעוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וְהַהֶרֶס הָאֵלֶּה נָטְשׁוּ אֵת הָרָמָה וְהָלְכוּ לָהֶם כַּחֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי בִּיאַת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיוּ סְבוּרִים עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם עֲצוּרִים עֲדַיִן בַּגְּדֵרָה.

תֵכֶף לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ לָהֶם, יָצָא נֶב מִבֵּית מְקִלָטוֹ וְעָלָה עַל הָרָמָה. בְּלִי שִׂים לֵב לַסַּכָּנָה, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ הַפִּירָטִים וְיִירוּ אֵלָיו, נִסָּה לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ שֶׁאָכְלָה אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁל חֲצַר הָעוֹפוֹת, אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ, וּבְעוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה בִּמְקוֹם הַבְּעֵרָה וְהִנֵּה הוֹפִיעוּ חֲבֵרָיו בִּקְצֶה הַיָּעַר.

אֵלֶּה הָיוּ הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. עַד עַכְשָׁו הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שְׁרוּיִים בְּטוֹבָה וּבְשַׁלְוָה עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, עַכְשָׁו הָיוּ חַיֵּיהֶם תְּלוּיִים מִנֶּגֶד. מְצִיאוּת הַפִּירָטִים עַל אַדְמַת הָאִי הָיְתָה לָהֶם לִמְקוֹר סַכָּנָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֵינָם צְפוּיִים לְפֻרְעָנֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה!

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף נִשְׁאֲרוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית הָלַךְ בְּלִוְיַת נֶב לִרְאוֹת בְּעֵינָיו עַד הֵיכָן מַגִּיעִים הַשַּׁמּוֹת וְהַחֻרְבָּנוֹת שֶׁעוֹלְלוּ הַשּׁוֹדְדִים. לְאָשְׁרוֹ לֹא נוֹעֲזוּ הַפִּירָטִים לְהִתְקָרֵב לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן וַדַּאי הָיוּ מַחֲרִיבִים אֶת בָּתֵּי־הַמְּלָאכָה שֶׁבַּ“קָמִינִים”. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַנֶּזֶק הַהוּא קַל מִתִּקּוּן הֶחֳרָבוֹת שֶׁעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל!

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנֶב שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל נַחַל –הַתּוֹדָה וְעָלוּ עַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית, אֲבָל לֹא מָצְאוּ שָׁם שׁוּם סִמָּנִים הַמּוֹכִיחִים שֶׁהַשּׁוֹדְדִים שָׁהוּ שָׁם קֹדֶם לָכֵן. וְגַם בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנַּחַל, הַמְּכֻסֶּה יַעַר עָבוֹת, לֹא רָאוּ שׁוּם אוֹתוֹת וַעֲקֵבוֹת הַמְעוֹרְרִים חֲשָׁד.

מִכָּאן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַסִּיק שְׁתֵּי מַסְקָנוֹת: אוֹ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים יָדְעוּ שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁהֲרֵי יָכְלוּ לִרְאוֹתָם כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים וּבָאִים בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִן הַגְּדֵרָה; אוֹ שֶׁהָלְכוּ, לְאַחַר שֶׁהֵשַּׁמּוּ אֶת הָרָמָה, לְאֹרֶךְ אֲפִיק הַנַּחַל וְהֶעֱמִיקוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ יַעַר־זְשָׁקָמַר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נֶעְלַם מֵהֶם שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָזְרוּ לְבֵיתָם.

לְפִי הַסְּבָרָה הָרִאשׁוֹנָה וַדַּאי שָׁבוּ אֶל הַגְּדֵרָה, הָעוֹמֶדֶת עַכְשָׁו עֲזוּבָה וְהַמְּכִילָה אוֹצְרוֹת מָזוֹן יְקָרִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְכַלְכְּלָם בִּרְוָחָהּ.

לְפִי הַסְּבָרָה הַשְּׁנִיָּה חָזְרוּ אֶל מְקוֹם מַחֲבוֹאָם וַהֲרֵי הֵם מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְהִתְנַפֵּל שֵׁנִית עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה, אֶלָּא שֶׁיְּדֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ אֲסוּרוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מַחֲלָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הִפְרִיעָה אוֹתָם מִלְּקַיֵּם אֶת זְמָמָם לְבַעֵר אֶת הַפִּירָטִים מֵעַל אַדְמַת הָאִי. בִּכְלָל לֹא יָכֹל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְגַיֵּס כְּנֶגְדָּם אֶלָּא אֲנָשִׁים מוּעָטִים וְעַכְשָׁו הָיוּ כֻּלָּם אֲנוּסִים לְטַפֵּל בַּחוֹלֶה וְלֹא הָיְתָה יְכֹלֶת אַף לְאֶחָד מֵהֶם לַעֲזֹב אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הָאִינְגֵ’נֵר וְנֶב עָלוּ עַל הָרָמָה. אָכֵן נוֹרָא הָיָה מַרְאֵה הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן שֶׁנִּתְגַּלָּה לְעֵינֵיהֶם! הַשָּׂדוֹת הָיוּ לְמִרְמַס רַגְלַיִם, הַשִּׁבֳּלִים שֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתָּן לְהִקָּצֵר, הָיוּ מוּטָלוֹת עַל הַקַּרְקַע. וְגַם שְׁאָר הַמַּטָּעִים נִשְׁחֲתוּ בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן. גַּן הַיְרָקוֹת הָיָה לִמְשַׁמָּה – כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: חֻרְבַּן גָּמוּר בַּכֹּל! אֲבָל לְאָשְׁרָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיָה שָׁמוּר אִתָּם בְּמַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹצָר שֶׁל כָּל מִינֵי זְרָעִים, שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶת הַיְּכֹלֶת לְהִתְגַּבֵּר עַל הַחֻרְבָּן הַזֶּה וּלְהַחֲיוֹת אֶת הַנֶּהֱרָסוֹת.

הַטַּחֲנָה וְדִירֵי־הָעוֹפוֹת וְאֻרְווֹת הָעֲרוֹדִים הָיוּ לְמָאֲכֹלֶת אֵשׁ וּלְגַלֵּי אֵפֶר. בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחָדִים תָּעוּ עַל פְּנֵי הָרָמָה חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים. הָעוֹפוֹת שֶׁפָּרְחוּ לָהֶם בִּשְׁעַת הַשְּׂרֵפָה אֶל הַיְאוֹר, חָזְרוּ לִמְקוֹם מְגוּרָם הַיָּשָׁן וְצִפְצְפוּ בְּעַרְבּוּבְיָה עַל שְׂפַת הַיְאוֹר. כָּאן לֹא הָיָה אֵפוֹא מָקוֹם לְתִקּוּן, אֶלָּא מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָשׁוּב וְלִבְנוֹת אֶת הַכֹּל.

פְּנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית הִלְבִּינוּ הַרְבֵּה וְהֵפִיקוּ חֲמַת זַעַם, שֶׁהוּא כָּבַשׁ אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ בְּעָמָל רַב, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִבֵּר דָּבָר. הוּא הֵעִיף שׁוּב פַּעַם אֶת עֵינָיו עַל שְׂדוֹתָיו הַנֶּהֱרָסִים וְעַל תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן שֶׁעֲדַיִן הִתְאַבְּכוּ מִתּוֹךְ גַּלֵּי הַמַּפֹּלֶת, וְאַחַר חָזַר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הַיָּמִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵי הַיּוֹם הַזֶּה הָיוּ יָמִים מָרִים וְקָשִׁים לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲשֶׁר כָּמוֹהֶם לֹא עָבְרוּ עֲלֵיהֶם מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאִי הַזֶּה! חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָלְכָה וְגָבָרָה. כַּנִּרְאֶה הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה עָלָיו מַחֲלָה קָשָׁה, שֶׁמְּקוֹרָהּ בַּזַּעֲזוּעַ הֶעָמֹק שֶׁעָבַר עָלָיו. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִרְגִּישׁ שֶׁמַּצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה חָמוּר בְּיוֹתֵר וְשֶׁעוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ הַשָּׁעָה, שֶׁכָּל חָכְמָתוֹ תִּתְבַּלַּע וְהוּא יִהְיֶה חֲסַר־אוֹנִים לְהִלָּחֵם בַּמַּחֲלָה.

הֶרְבֶּרְט הָיָה מוּטָל כָּל הַזְּמַן לְלֹא־הַכָּרָה אוֹ דִבֵּר דִּבְרֵי־הֲזָיָה. וּבְיָד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ שׁוּם תְּרוּפוֹת אֲחֵרוֹת חוּץ מִמִּשְׂרוֹת־הַצְּמָחִים. הַקַּדַּחַת לֹא הָיְתָה עֲדַיִן חֲזָקָה לְמַדַּי, אֲבָל הַתְקָפוֹתֶיהָ הָלְכוּ וְנִשְׁנוּ כְּסִדְרָן.

בְּשִׁשָּׂה לְדֵצֶמְבֶּר עָמַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל טִיבָהּ שֶׁל הַמַּחֲלָה. אֶת הָעֶלֶם הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר אֶצְבְּעוֹתָיו, אַפּוֹ וְאָזְנָיו הִלְבִּינוּ כָּלִיל תָּקְפָה צְמַרְמֹרֶת קַלָּה וּרְעִידָה. הַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ הָיָה חַלָּשׁ וְלֹא כְּסֵדֶר, עוֹרוֹ יָבֵשׁ וְצִמְאוֹ חָזָק. אַחַר תְּקוּפָה זוֹ שֶׁל צִנָּה בָּאָה מִיָּד תְּקוּפָה שֶׁל חֹם: הַפָּנִים הָיוּ מְשֻׁלְהָבִים, הָעוֹר הִתְאַדֵּם, הַדֹּפֶק פָּעַם בִּמְהִירוּת; אַחַר פָּרְצָה שִׁפְעַת זֵעָה וְעִמָּהּ רָפְתָה הַקַּדָּחַת. הַתְקָפָה זוֹ אָרְכָה חָמֵשׁ שָׁעוֹת.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא מָשׁ מֵעַל מִטָּתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט. בָּרִי הָיָה לוֹ שֶׁהָעֶלֶם חָלָה אֵת מַחֲלַת הַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת, וְאֵת הַקַּדַּחַת הַזֹּאת מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַכְרִיעַ מִיָּד, קֹדֶם שֶׁתִּתְגַּבֵּר וְתֵעָשָׂה קָשָׁה בְּיוֹתֵר.

“וּבִכְדֵי לְהַכְרִיעַ אוֹתָהּ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָנוּ צְרִיכִים לְסַם־מְרַפֵּא לְקַדָּחַת.”

“סַם־מְרַפֵּא לְקַדָּחַת!…” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲרֵי אֵיִן לָנוּ לֹא קְלִפַּת כִּינִין וְלֹא כִּינִין גָּפְרִיתִי!”

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל עַל שְׂפַת הַיְאוֹר גְּדֵלוֹת עֲרָבוֹת וּקְלִפַּת הָעֲרָבָה יֵשׁ שֶׁהִיא מְמַלְּאָה אֶת מְקוֹם הַכִּינִין.”

“אִם כֵּן, הָבָה נְנַסֶּה וְלֹא נְאַבֵּד אַף רֶגַע!” הֵשִׁיב סְמִית.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר מְשַׁמֶּשֶׁת קְלִפַּת הָעֲרָבָה תְּמוּרָה לְכִינִין, כַּדּוֹמֶה לִקְלִפַּת עַרְמוֹן הַהֹדִּי, עֲלֵי הַקּוֹרָנִית וְהָעֵשֶׂב הַנַּחְשׁוֹנִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְנַסּוֹת תְּרוּפָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפְּעֻלָּתָהּ פְּחוּתָה מִשֶּׁל הַכִּינִין, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא בַּהֲוָיָתָהּ הַטִּבְעִית, לְפִי שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ חַסְרֵי אֶמְצָעִים לְהָפִיק מִן הַקְּלִפָּה אֶת הַסָּלִיצִין אוֹ מְרוֹר־הָעֲרָבָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָלַךְ בְּעַצְמוֹ אֶל הַיְאוֹר, לִמְקוֹם גִּדּוּל הָעֲרָבוֹת, וְחָתַך מֵאַחַת הָעֲרָבוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת כַּמָּה חֲתִיכוֹת שֶׁל קְלִפָּה. בַּבַּיִת יַבֵּשׁ אֶת הַקְּלִפָּה וְשָׁחַק אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה לְאַבְקָה וְאֶת הָאַבְקָה הַזֹּאת הִבְלִיעוּ לְהֶרְבֶּרְט עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב.

הַלַּיְלָה עָבַר כִּמְעַט בְּשָׁלוֹם. הֶרְבֶּרְט דִבֵּר קְצָת דִּבְרֵי הֲזָיָה מִתּוֹךְ חֹם, אֲבָל הַקַּדַּחַת הִרְפְּתָה מִמֶּנוּ וְלֹא תָּקְפָה אוֹתוֹ לֹא בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו.

בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף נִצְנֵץ זִיק תִּקְוָה, אֲבָל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁתַק וְלֹא אָמַר כְּלוּם. הוּא יָדַע שֶׁהַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת אֵינָהּ תּוֹקֶפֶת אֶת הַחוֹלֶה דַוְקָא בְּכָל יוֹם, אֶלָּא יֵשׁ שֶׁהִיא בָּאָה לְסֵירוּגִין וְאֶפְשָׁר שֶׁתָּשׁוּב מָחָר. וּבְכֵן הָיוּ מְצַפִּים לְיוֹם הַמָּחָר מִתּוֹךְ חֲרָדָה גְדוֹלָה.

וְאוּלָם גַּם אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהַקַּדַּחַת לֹא תְּקָפַתְּוּ הָיָה יוֹם קָשֶׁה לְהֶרְבֶּרְט. הוּא הָיָה מוּטָל כְּרָצוּץ, רֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו וְדַעְתּוֹ הָיְתָה מְטֻשֻׁטָשָׁה. הַכַּתָּב מָצָא בּוֹ עוֹד סִמָּן רַע אַחֵר, שֶׁהִפְחִידוּ בְּיוֹתֵר, הֲלֹא הוּא פֶּרֶץ דָּם אֶל תּוֹךְ הַכָּבֵד וְאֶל הַמֹּחַ. הוּא הִטָּה אֶת הָאִינְגֵ’נֵר הַצִּדָּה וְאָמַר לוֹ:

“הֲרֵי זוֹ קַדַּחַת חוֹבְלָנִית!”

“קַדַּחַת חוֹבְלָנִית!” קָרָא סְמִית. “טוֹעֶה אַתָּה סְפִּילֶט! קַדַּחַת מְסֻכָּנָה אֵינָהּ בָּאָה מֵאֵלֶיהָ, אֶלָּא אָדָם נִפְגָּע בָּהּ עַל יְדֵי מְעוֹרֵר.”

“אֵינִי טוֹעֶה כְּלָל,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “הֶרְבֶּרְט וַדַּאי קָלַט אֵת זֶרַע הַמַּחֲלָה בַּבִּצּוֹת שֶׁבָּאִי וּקְלִיטָה זוֹ מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ. הַתְקָפָה אַחַת כְּבָר הִתְרַגְּשָׁה עָלָיו, וְאִם תָּבוֹא הַתְקָפָה שְׁנִיָּה וְלֹא תִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדֵינוּ לְעַכֵּב אֶת הַשְּׁלִישִׁית, הֲרֵיהוּ אָבוּד!”

“וּקְלִפַּת הָעֲרָבָה?…”

“אֵין הִיא מַסְפִּיקָה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “הַתְקָפָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קַדַּחַת רָעָה, שֶׁאֵין מַשְׁבִּיתִים אוֹתָהּ עַל יְדֵי כִּינִין גּוֹרֶרֶת תָּמִיד מִיתָה!…”

לְאָשְׁרוֹ לֹא שָׁמַע פֶּנְקְרוֹף אֶת הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, שֶׁלּוּלֵא כֵן הָיָה יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ.

הַנָּקֵל לְהָבִין כַּמָּה גָדְלָה חֶרְדָּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְשֶׁל הַכַּתָּב בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְנוֹבֶמְבֶּר וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו.

סָמוּךְ לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאָה הַהַתְקָפָה הַשְּׁנִיָּה. הַתְקָפָה זוֹ הָיְתָה אֲיֻמָּה. הֶרְבֶּרְט הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא גֹוֵעַ. הוּא פָּשַׁט אֶת זְרוֹעוֹתָיו כְּלַפֵּי כּוֹרֶשׁ סְמִית, כְּלַפֵּי גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּכְלַפֵּי פֶּנְקְרוֹף! הוּא לֹא רָצָה לָמוּת!… זֶה הָיָה מַחֲזֶה קוֹרֵעַ לֵב. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהוֹצִיא אֶת פֶּנְקְרוֹף מִן הֶחָדֶר.

הַהַתְקָפָה אָרְכָה חָמֵשׁ שָׁעוֹת. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁאִם תָּבוֹא הַתְקָפָה שְׁלִישִׁית לֹא יוּכַל הֶרְבֶּרְט לַעֲמֹד בָּהּ וְהִיא תְּקַפַּח אֶת חַיָּיו.

הַלַּיְלָה הָיָה אָיֹם וְנוֹרָא. מִתּוֹךְ חֻמּוֹ דִבֵּר הֶרְבֶּרְט דְּבָרִים שֶׁפִּלְּחוּ אֶת לֵב חֲבֵרָיו. בְּדִמְיוֹנוֹ רָאָה עַצְמוֹ מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הָאִי; הוּא נִלְחַם עִם הַפִּירָטִים וְקָרָא לָאַיְרְטוֹן. הוּא הִתְחַנֵּן אֶל אוֹתוֹ הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, אֶל מָגִנָּם וּמֵטִיבָם, שֶׁעַתָּה נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ וַאֲשֶׁר תְּמוּנָתוֹ לֹא סָרָה מִנֶּגֶד עֵינָיו… וְאַחַר תָּקְפָה אוֹתוֹ חֻלְשָׁה גְדוֹלָה וְהוּא הָיָה מוּטָל אֵין אוֹנִים… כַּמָּה פְּעָמִים סָבוּר הָיָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהָעֶלֶם הָאֻמְלָל מֵת.

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְנוֹבֶמְבֶּר הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה אֲפִיסַת־כֹּחַ זוֹ. יְדֵי הֶרְבֶּרְט הָרָזוֹת תָּפְשׂוּ מִתּוֹךְ עֲוִית בַּשְּׂמִיכוֹת וּבַכְּסָתוֹת. הִבְלִיעוּ לוֹ שׁוּב כַּמָּה מָנוֹת שֶׁל קְלִפַּת עֲרָבָה שְׁחוּקָה, אֲבָל הַכַּתָּב לֹא תָּלָה שׁוּם תִּקְוָה בִּתְרוּפָה זוֹ.

וְהִנֵּה בָּא הַלַּיְלָה – הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּי הַיֶּלֶד הַזֶּה, שֶׁהָיָה אַמִּיץ־לֵב וְטוֹב וְנָבוֹן שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתָיו וְשֶׁהַכֹּל אֲהֵבוּהוּ כִּבְנָם! הַסַּם הָאֶחָד כְּנֶגֶד הַקַּדַּחַת הָאֲיֻמָּה וְהַחוֹבְלָנִית הַזֹּאת, הַתְּרוּפָה הַמְיֻחָדָה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אוֹתָהּ – לֹא נִמְצְאָה עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן!

בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁבֵּין הַשְּׁמִינִי וְהַתְּשִׁיעִי לְנוֹבֶמְבֶּר תָּקַף אֶת הֶרְבֶּרְט טֵרוּף־דַּעַת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. כְּבֵדוֹ צָבְתָה הַרְבֵּה, מֹחוֹ נִפְגַּע וְשׁוּב לֹא הָיָה מַכִּיר אָדָם.

הֲיִחְיֶה עַד הַיּוֹם הַבָּא, עַד הַהַתְקָפָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁעֲתִידָה לְקַפֵּחַ אֶת חַיָּיו? כִמְעַט שֶׁאָפְסָה כָּל תִּקְוָה לְכָךְ. כֹּחוֹתָיו כָּלוּ וּבַהַפְסָקוֹת שֶׁבְּהַתְקָפָה הָיָה מוּטָל לְלֹא כָּל רוּחַ חַיִּים.

סָמוּךְ לִשְׁעַת שְׁלוֹשׁ בַּבֹּקֶר הִשְׁמִיעַ קוֹל צְעָקָה אֲיֻמָּה. דּוֹמֶה שֶׁהִגִּיעוּ רְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים וְהוּא הָיָה מְפַרְכֵּס וּמְפַרְפֵר אֲחוּז עֲוִית נִמְרָצָה. נֶב שֶׁיָּשַׁב לְיַד מִטָּתוֹ נִזְדַּעְזַע וְקָפַץ בְּבֶהָלָה אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה כֻּלָּם עֵרִים.

וּבְרֶגַע זֶה הִתְחִיל פִּתְאֹם טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּקוֹל מְשֻׁנֶּה כָּל כָּךְ…

הַכֹּל נִכְנְסוּ אֶל חֲדַר הָעֶלֶם הַחוֹלֶה וּבְיָדָם עָלְתָה לְהַחֲזִיק בּוֹ, שֶׁלֹּא יַפִּיל עַצְמוֹ מֵעַל הַמִּטָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָפַשׂ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהִרְגִּישׁ שֶׁהַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר לְאַט לְאַט…

הִגִּיעָה שְׁעַת חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה הִתְחִילוּ בּוֹקְעוֹת וּפוֹרְצוֹת אֶל תּוֹךְ חַדְרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. יוֹם נָאֶה, יוֹם אוֹרָה הָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עָתִיד הָיָה לִהְיוֹת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּי הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל!..

וְהִנֵּה נִצְנְצָה קֶרֶן אוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָמַד סָמוּךְ לְמִטַּת הַחוֹלֶה – וּפִתְאֹם הִשְׁמִיעַ פֶּנְקְרוֹף קוֹל צְעָקָה וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ חֵפֶץ, שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן…

חֵפֶץ זֶה הָיָה קֻפְסָה קְטַנָּה וּמָאֳרָכָה וְעַל גַּבֵּי הַכִּסּוּי שֶׁלָּהּ הָיָה כָּתוּב:

“גָּפְרַת כִּינִין”

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר

חִידָה שֶׁאֵין פִּתְרוֹנִים – הַבְרָאָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט – חֶלְקֵי הָאִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶחְקְרוּ – הַהֲכָנוֹת לִנְסִיעָה – הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן – הַלָּיְלָה – הַיּוֹם הַשֵּׁנִי – הַקָּאוּרִים – זוּג הַקָּאוּרִים – עִקְּבוֹת רַגְלַיִם בַּיָּעַר – הִגִּיעוּ אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַקֻּפְסָה וּפְתָחָהּ וּמָצָא בָּהּ כְּמָאתַיִם גְּרָן שֶׁל אַבְקָה לְבָנָה. הוּא טָעַם מַשֶּׁהוּ מֵאַבְקָה זוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ – אֵין כָּמוֹהָ לִמְרִירוּת! וּבְכֵן לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאוֹתָהּ אַבְקָה הָיְתָה כִּינִין, הֲלֹא הוּא הַסַּם הַמְּעֻלֶּה הַיָּפֶה לְקַדָּחַת.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַבְלִיעַ מִן הָאַבְקָה הַזֹּאת לְהֶרְבֶּרְט תֵכֶף וּמִיָּד. כֵּיצַד נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה קֻפְסָה זוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן? שְׁאֵלָה זוֹ סָבְלָה דִחוּי וְעָלֶיהָ יָדוּנוּ לְאַחַר זְמַן.

“מַהֲרוּ וְהָבִיאוּ קָפֶה!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְנֶב הֵבִיא סֵפֶל שֶׁל קָפֶה חַם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הֵטִיל לְתוֹכוֹ כִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר גְּרָן שֶׁל כִּינִין לִיצֹק אֶת הַתַּעֲרֹבֶת הַזֹּאת אֶל תּוֹךְ פִּיהוּ שֶׁל הֶרְבֶּרְט.

וַעֲדַיִן לֹא עָבַר הַמּוֹעֵד, כִּי הַהַתְקָפָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל הַקַּדַּחַת הָרָעָה טֶרֶם בָּאָה – וְעָלֵינוּ לְהוֹסִיף שֶׁשּׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָּהּ לָבוֹא!

וְשׁוּב הִתְעוֹרְרָה הַתִּקְוָה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְרוּחָם חָיָתָה. הִנֵּה הוֹפִיעַ מָגִנָּם הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם שֵׁנִית וְהוֹשִׁיט לָהֶם עֶזְרָה בַּצָּרָה בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹאֲשׁוּ מִכָּל תּוֹחֶלֶת.

מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נֶעֶשְׂתָה שְׁנָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט יוֹתֵר שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָכְלוּ לְפַנּוֹת לִבָּם לַמְּאֹרָע שֶׁהִתְרַחֵשׁ וְלָסִיחַ בּוֹ. מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה הִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל הַיְצוּר הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם כָּל כָּךְ גְּלוּיָה וְנִרְאֵית לָעָיִן כְּמוֹ בַּפַּעַם הַזֹּאת. אֲבָל כֵּיצַד יָכֹל לַחְדֹּר בַּלַּיְלָה אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית? דָּבָר זֶה הָיָה חִידָה סְתוּמָה לְלֹא פִּתְרוֹנִים. וְלַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה דֶרֶךְ פְּעֻלָּתוֹ וּמִנְהָגוֹ שֶׁל “הַמֵּגֵן הַנֶּעְלַם,” מֻפְלָאָה וּמְשֻׁנָּה בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מֵאִישִׁיּוּתוֹ עַצְמָהּ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִבְלִיעוּ לְהֶרְבֶּרְט אֶת הַכִּינִין מִקֵּץ כָּל שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וּלְמָחֳרָת כְּבָר הוּטַב לוֹ בְּמִקְצָת. אָמְנָם עֲדַיִן לֹא נִרְפָּא, כִּי הַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת דָּרְכָּהּ לַחֲזֹר וְקָשֶׁה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנָּה, אֲבָל הַטִּפּוּל הַמְּרֻבֶּה, שֶׁהָיוּ מְטַפְּלִים בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַכְרִיעַ סוֹף סוֹף אֶת הַמַּחֲלָה. וְחוּץ מִזֶּה הֵן הָיָה בְּיָד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סַם־הַמְּרַפֵּא הַנִּפְלָא, וּבְלִי סָפֵק נִמְצָא בְּקִרְבַת מָקוֹם גַּם מִי שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ לְכָאן! קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים – תִּקְוָה גְּדוֹלָה מִלְּאָה עַכְשָׁו אֶת לִבָּם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

וְהַתִּקְוָה הַזֹּאת לֹא נִכְזָבָה. מִקֵּץ עֲשָׂרָה יָמִים, הַיְנוּ בָּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר, יָצָא הֶרְבֶּרְט מִכְּלָל סַכָּנָה וְהִגִּיעַ לִידֵי הַמַּצָּב שֶׁל חוֹלֶה הַהוֹלֵךְ וְשָׁב לְאֵיתָנוֹ. הוּא הָיָה עֲדַיִן חַלָּשׁ בְּיוֹתֵר וּמְשֻׁעְבָּד לְדִיאֵטָה חֲמוּרָה, אֲבָל הַהַתְקָפוֹת פָּסְקוּ וְלֹא חָזְרוּ עוֹד. הָעֶלֶם הַנָּבוֹן הִשְׁתַּעְבֵּד בְּרָצוֹן לְכָל מַה שֶׁהִטִּילוּ עָלָיו, כִּי תָּקְפָה אוֹתוֹ תְּשׁוּקַת הַחַיִּים וְגָדוֹל הָיָה חֶפְצוֹ לְמַהֵר וְלָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ!

פֶּנְקְרוֹף הָיָה דוֹמֶה לְאָדָם שֶׁהֶעֱלוּהוּ מִמַּעֲמַקֵּי תְּהוֹם. תָּקְפָה אוֹתוֹ עֲלִיצוּת, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁחָלְפָה עוֹנַת הַהַתְקָפָה הַשְּׁלִישִׁית וְהַתְקָפָה זוֹ לֹא הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה, חִבֵּק אֶת הַכַּתָּב בִּזְרוֹעוֹתָיו וְכִמְעַט שֶׁלֹּא חִנְּקָהוּ. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא קָרָא לוֹ אֶלָּא בְּשֵׁם “דָּקְטוֹר סְפִּילֶט.”

וְאוּלָם הַדָּקְטוֹר לַאֲמִיתּוֹ הָיָה סָמוּי מִן הָעַיִן וְטֶרֶם נִגְלָה.

“גַּלֵּה נְגַלֶּה אוֹתוֹ וִיהִי מָה!” חָזַר וְאָמַר פְּעָמִים אֵין סְפוֹרוֹת.

וְאָמְנָם אוֹי לוֹ לְאָדָם זֶה, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, כִּי עָתִיד הָיָה לִטְעֹם אֶת טַעַם חִבּוּקָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף אַסִּיר־הַתּוֹדָה!

עָבַר חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר וְעִמּוֹ שָׁלְמָה שְׁנַת 1867, שֶׁהֵבִיאָה עַל יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן נִסְיוֹנוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת קָשִׁים בְּיוֹתֵר. הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, שְׁנַת 1868, הִתְחִילָה מִתּוֹךְ מֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה וּמִתּוֹךְ חֹם גָּדוֹל, אֲשֶׁר רוּחַ הַיּוֹם הֵפִיגָה וְצִנְּנָה אוֹתוֹ. הֶרְבֶּרְט הִתְעוֹדֵד וְשָׁב לִתְחִיָּה. הוּא הָיָה מוּטָל עַל מִטָּתוֹ, שֶׁהֶעֱמִידוּהָ לְיַד אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְשָׁאַף אֶל קִרְבּוֹ לְתֵאָבוֹן אֶת אֲוִיר הַיָּם, שֶׁחִזֵּק אֶת בְּרִיאוּתוֹ. תַּאֲוַת הָאֲכִילָה חָזְרָה אֵלָיו, וְאַךְ הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ מַה טִיבָם שֶׁל אוֹתָם הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים, הַקַּלִּים וְהָעֲרֵבִים שֶׁהָיָה מֵכִין לוֹ נֶב!

“אָכֵן כַּדַּאי לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת נוֹטֶה לָמוּת!” הִתְלוֹצֵץ פֶּנְקְרוֹף לְמַרְאֶה הַפִּנּוּק הַזֶּה.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נִרְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אַף פַּעַם אֶחָת. עַל אַיְרְטוֹן לֹא נוֹדַע לַקּוֹלוֹנִיסְטִים דָּבָר. הָאִינְגֵ’נֵר וְהֶרְבֶּרְט עֲדַיִן הָגוּ תִּקְוָה כָּל שֶׁהִיא שֶׁיִּמָּצֵא בְּאַחַד הַיָּמִים, אֲבָל חַבְרֵיהֶם שׁוּב לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל שֶׁהוּא נִגְזַר מֵאֶרֶץ הַחַיִּים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָפִיץ אוֹר עַל כָּל הַסְּתוּמוֹת הַלָּלוּ, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֶרְבֶּרְט יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ כָּל צָרְכּוֹ, מִיָּד יַעַרְכוּ אֶת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה, אֲשֶׁר קִוּוּ שֶׁתּוֹצְאוֹתֶיהָ תִּהְיֶינָה חֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר. אֲבָל אֲנוּסִים הָיוּ לְהַמְתִּין עוֹד כְּחֹדֶשׁ יָמִים, כִּי הָיָה צֹרֶךְ שֶׁבְּאֶכְּסְפֵּדִיצְיָה זוֹ יִשְׁתַּתְּפוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד, כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אֶת הַפִּירָטִים בְּכֹחוֹת מְאֻחָדִים.

עַד כֹּה וָכֹה וּמַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָלַךְ וָטוֹב מִיּוֹם לְיוֹם. נֶפַח הַכָּבֵד נֶעְלַם וְהַפְּצָעִים חָיוּ כָּלִיל.

בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָנוּאָר עָשׂוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְלָאכָה רַבָּה עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהַצִּילוּ שָׁם אֵת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל מִתְּבוּאוֹת הַשָּׂדֶה וְהַגִּנָּהּ שֶׁנִּשְׁחָתוּ. אָסְפוּ אֶת הַגַּרְעִינִים וְאֶת הַצְּמָחִים, כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִזְרִיעָה וְלִנְטִיעָה לָעוֹנָה הַקְּרוֹבָה. וְאוּלָם אֶת הֲקָמַת דִּירֵי הָעוֹפוֹת וְהַטַּחֲנָה הַשְּׂרוּפִים דָּחָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לִזְמַן אַחֵר. הוּא חָשַׁשׁ, שֶׁמָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַשּׁוֹדְדִים, יָבוֹאוּ הַלָּלוּ שׁוּב פַּעַם עַל הָרָמָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶת מַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וְהַהֶרֶס שֶׁהָיוּ מֻמְחִים לָהֶם, וּלְפִיכָךְ לֹא אָבָה לָתֵת לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ. כַּאֲשֶׁר יְבַעֲרוּ מֵעַל הָאִי אֶת הַזֵּדִים הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ יַגִּיעַ גַּם זְמַן הַנֶּהֱרָסוֹת לְהִבָּנוֹת.

בַּמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ יָנוּאָר הִתְחִיל הָעֶלֶם הַשָּׁב לְאֵיתָנוֹ לָרֶדֶת מֵעַל מִטָּתוֹ מִתְּחִלָּה שָׁעָה לְיוֹם וְאַחַר שְׁעָתַיִם וּלְבַסּוֹף שְׁלֹשׁ שָׁעוֹת. כֵּיוָן שֶׁמִּבְנֵה גּוּפוֹ הָיָה מוּצָק הָלְכוּ כֹּחוֹתָיו הָלֹךְ וְחָזָק גָּלוּי לָעָיִן. כְּבָר מָלְאוּ לוֹ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הוּא הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה וְעָתִיד הָיָה לְהֵעָשׂוֹת גֶּבֶר יָפֶה וּבַעַל־צוּרָה. מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילָךְ הָלְכָה הַבְרָאָתוֹ לְמֵישָׁרִים כְּדַרְכָּהּ וּכְסִדְרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן זָקוּק הָיָה לְפִקּוּחַ, וְהַדָּקְטוֹר סְפִּילֶט נָהַג עִמּוֹ בְּחֻמְרָה יְתֵרָה.

סָמוּךְ לְסוֹף הַחֹדֶשׁ כְּבָר הִתְחִיל הֶרְבֶּרְט מְטַיֵּל עַל פְּנֵי הֲרָמָה וְעַל גַּבֵּי הַחוֹף. הוּא רָחַץ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיָּם בְּלִוְיַת פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט וְהָרְחִיצוֹת הַלָּלוּ הָיוּ יָפוֹת לְגוּפוֹ עַד מְאֹד. אִי לָזֹּאת בָּא כּוֹרֶשׁ סְמִית לִידֵי הַהַחֲלָטָה, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַעֲרֹךְ אֶת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה וְהוּא עָמַד וְקָבַע אֶת זְמַן הַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ לְיוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּפֶבְּרוּאַר. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הָיוּ הַלֵּילוֹת בְּהִירִים בְּיוֹתֵר וְנוֹחִים הָיוּ לַחִפּוּשִׂים וְלִבְדִיקוֹת, שֶׁאָמְרוּ לַעֲרֹךְ בְּכָל הָאִי כֻּלּוֹ.

וּבְכֵן הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהָכִין עַצְמָם לַנְּסִיעָה. וְהַהֲכָנוֹת הָיוּ רָבּוֹת עַד מְאֹד, כִּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת הַמַּטָּרָה הַכְּפוּלָה, שֶׁהָיְתָה לְנֹכַח פְּנֵיהֶם: הָאַחַת לְהַכְחִיד אֶת הַשּׁוֹדְדִים וְלִמְצֹא אֶת אַיְרְטוֹן אִם עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים, וְהַשֵּׁנִית לְגַלּוֹת אֶת הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם, אֲשֶׁר שָׁקַד לְהֵיטִיב אֶת גּוֹרָלָם וְהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם אֶת חֲסָדָיו עַד בְּלִי דַּי.

חֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלן, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָדְעוּ אוֹתָם הֵיטֵב. הָיוּ: כָּל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי מִכַּף־הַצִּפֹּרֶן עַד כֵּף־הַמַּלְתָּעוֹת, בִּצּוֹת טָדוֹרְן רַחֲבוֹת־הַיָּדַיִם, סְבִיבוֹת הַיְאוֹר גְּרַנְט, יַעַר־זְשָׁקָמַר שֶׁבֵּין דֶּרֶךְ הַגְּדֵרָה וְנַחַל־ הַתּוֹדָה, כִּכַּר הַנַּחַל הַזֶּה וְכִּכָּר הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וּלְבַסּוֹף שְׁלוּחוֹת הַר פְרַנְקְלִין אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן הִשְׂתָּרְעָה הַגְּדֵרָה.

בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה תָּרוּ אֶת שְׂפָתוֹ שֶׁל מִפְרַץ וָשִׁינְגְטוֹן מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן עַד לְכֵף־הַזּוֹחֵל, אֶת הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי הַיַּעֲרָנִי וְהַטּוֹבְעָנִי וְאֶת גִּבְעוֹת־הַחוֹלוֹת, שֶׁנִּסְתַּיְּמוּ סָמוּךְ לַלּוֹעַ הַפָּתוּחַ שֶׁל מִפְרַץ הַכָּרִישׁ.

אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ כְּלָל אֶת הַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי, אֵת חֶבֶל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֶת חֶבֶל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד וְאֶת שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים וְהָעֲמָקִים שֶׁהִקִּיפוּ אֶת אֶדֶן הַר פְרַנְקְלִין מִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִמִּזְרָח, וַאֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק נִמְצְאוּ שָׁם הַרְבֵּה מְעָרוֹת וּמְחִלּוֹת שֶׁיָּכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹמוֹת־מַחֲבוֹא מְעֻלִּים. וּבְכֵן אֵפוֹא גָדוֹל וְּרָחַב־יָדַיִם הָיָה הַשֶּׁטַח, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְרִיכִים הָיוּ לְחָקְרוֹ וּלְתוּרוֹ כָּל צָרְכוֹ.

אִי לָזֹּאת נִמְנוּ וְגָמְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָלֶכֶת קֹדֶם כָּל אֶל הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים הָאֵלֶּה וְלָתוּר אֶת כָּל הַחֶבֶל אֲשֶׁר עִם שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית.

אֶפְשָׁר שֶׁמִּן הָרָאוּי הָיָה לָהֶם לָשִׂים תְּחִלָּה אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַגְּדֵרָה, כִּי הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים חָזְרוּ לְשָׁם, אִם עַל מְנַת לָבֹז וְלַחֲמֹס אוֹ עַל מְנַת לָגוּר שָׁם. אֲבָל לְאַחַר יִשּׁוּב־הַדַּעַת הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְנֹעַ עַצְמָם לְפִי שָׁעָה מִלֶּכֶת אֶל הַגְּדֵרָה, לְפִי שֶׁאִם הַשּׁוֹדְדִים בָּזְזוּ אוֹתָהּ, הֲרֵי כְּבָר נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְעַכֵּב אֶת מַעֲשֵׂה הַשֹּׁד הַזֶּה, וְאִם הַשּׁוֹדְדִים קָבְעוּ שָׁם אֶת דִּירָתָם, הֲרֵי לֹא יִמָּלְטוּ מִיָּדָם וְעוֹד יַסְפִּיקוּ לְתָקְפָם לְאַחַר זְמַן.

וּבְכֵן נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָלֶכֶת אֶל הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק וְלַעֲבֹר מִשָּׁם אֶל כֵּף הַזּוֹחֵל. אָמְנָם נְסִיעָה זוֹ תִּהְיֶה קָשָׁה וְהֵם אֲנוּסִים יִהְיוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם בַּקַּרְדֹּם בַּיָּד, אֲבָל עֲמָלָם זֶה לֹא יִהְיֶה לַשָּׁוְא, כִּי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָסֹלּוּ לָהֶם עֲתִידָה לִהְיוֹת רֵאשִׁית הַמְּסִלָּה בֵּין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבֵין חֲצִי הָאִי, הָרָחוֹק מִמֶּנוּ מִשִּׁשָּׂה־עָשָׂר עַד שִׁבְעָה־עָשָׂר מִילִין.

הָעֲגָלָה הָיְתָה מְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּה. הָעֲרוֹדִים, שֶׁהָיוּ בְּטֵלִים זְמַן הַרְבֵּה מִמְּלָאכָה וְנָחוּ לְמַדַּי, וַדַּאי יַעַצְרוּ כֹּחַ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה. עַל הָעֲגָלָה טָעֲנוּ צָרְכֵי אֹכֵל נֶפֶשׁ, תַּשְׁמִישֵׁי חֲנִיָּה, כִּירָה מְטֻלְטֶלֶת וּכְלֵי מְלָאכָה וּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים וּכְמוֹ כֵן כְּלֵי־נֶשֶׁק וְצָרְכֵי־יְרִיָּה מִן הַמֻּבְחָר. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהַפִּירָטִים מְשׁוֹטְטִים בַּיְּעָרִים וְהַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לִירוֹת מִבֵּין עֲבֵי הַסְּבָכִים וְהָאִילָנוֹת, לְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁלֹּא לְהִתְפַּזֵּר אֶלָּא לָלֶכֶת תָּמִיד בַּחֲבוּרָה.

וּכְמוֹ כֵן הֶחֱלִיטוּ שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ וְשֶׁאֲפִילוּ טוֹףּ וְיוּףּ יִשְׁתַּתְּפוּ בָּאֶכְּסְפֵּדִיצְיָה. מָעוֹן זֶה, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִכָּבֵשׁ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לַהֲגָנָה.

יוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר, עֶרֶב יוֹם הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ, הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִקְדִּישׁוּ אוֹתוֹ לִמְנוּחָה וְלִתְפִלָּה לֵאלֹהִים. הֶרְבֶּרְט כְּבָר שָׁב לְאֵיתָנוֹ כָּל צָרְכּוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה עֲדַיִן חַלָּשׁ בְּמִקְצָת, יִחֲדוּ לוֹ מָקוֹם בָּעֲגָלָה.

לְמָחָר עִם דִּמְדּוּמֵי בֹּקֶר עָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית אֵת כָּל הַדָּרוּשׁ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁלֹּא יִתְפָּרְצוּ בּוֹ הַשּׁוֹדְדִים. אֶת הַסֻּלָּמוֹת, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לְשֶׁעָבַר לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הֶעֱבִירוּ אֶל הַקָּמִינִים וּקְבָרוּם שָׁם עָמֹק בַּחוֹל, אֶת סַל־הַמַּעֲלִית הִתִּירוּ וּבִכְלָל פֵּרְקוּ אֶת כָּל הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת.

הַיּוֹם הָיָה אַחַד הַיָּמִים הַנָּאִים שֶׁבְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה.

“אָכֵן גָּדוֹל יִהְיֶה הַחֹם הַיּוֹם!” קָרָא הַכַּתָּב בְּנַחַת־רוּחַ.

“אֵין דָּבָר, אֲדוֹנִי הַדָּקְטוֹר סְפִּילֶט!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אָנוּ נְהַלֵּךְ בַּעֲבִי צֵל הָאִילָנוֹת וְלֹא נִרְאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לָעָיִן!”

“קוּמוּ וְנֵלֵכָה!” פָּקַד כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָעֲגָלָה הָיְתָה מְצַפָּה עַל הַחוֹף מִמּוּל הַקָּמִינִים. הַכַּתָּב צִוָּה עַל הֶרְבֶּרְט שֶׁיִּסַּע בַּעֲגָלָה, לְכָל הַפָּחוֹת בַּשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהָעֶלֶם אָנוּס הָיָה לְצַיֵּת לְמִצְוַת הָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ.

נֶב נָהַג אֶת הָעֲרוֹדִים, וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב וְהַסַּפָּן הָלְכוּ בָּרֹאשׁ. טוֹףּ רָץ וְקָפַץ בַּצָּהֳלָה. הֶרְבֶּרְט הִצִּיעַ לְיוּףּ מָקוֹם בְּעֶגְלָתוֹ עַל יָדוֹ וְהַלָּז לֹא סֵרֵב. הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְיָצְאָה לַדָּרֶך.

הָעֲגָלָה הִקִּיפָה אֶת קֶרֶן הַזָּוִית שֶׁל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה, הָלְכָה דֶרֶךְ מִיל אֶחָד לְאֹרֶךְ שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית וְעָבְרָה אֶת הַגֶּשֶׁר, אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הִסְתַּעֲפָה הַדֶּרֶךְ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וְהַתַּיָּרִים הִנִּיחוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת לִשְׂמֹאלָם וְהִתְחִילוּ חוֹדְרִים וּמִתְעַמְּקִים אֶל תּוֹךְ עֲבִי הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק.

שְׁנֵי הַמִּילִין הָרִאשׁוֹנִים עָבְרָה הָעֲגָלָה בֵּין הָאִילָנוֹת בִּרְוָחָה; רַק פֹּה וְשָׁם מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְקַצֵּץ בַּקִּסּוֹס אוֹ בַּשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים, אֲבָל שׁוּם מַעֲצוֹר קָשֶׁה מִזֶּה לֹא גָדַר בִּפְנֵי הַתַּיָּרִים אֶת הַדֶּרֶךְ.

עַנְפֵי הָאִילָנוֹת הָעֲבֻתִּים הִשְׁרוּ צֵל צוֹנֵן בַּיָּעַר. כָּאן גָּדְלוּ דֵיאוֹדָרִים, דּוּגְלָסִים, קָזוּאֲרִינִים, בַּנְקְסִיאִים, עֲצֵי־גּוּמִי וַעֲצֵי־דְּרָקוֹנִים וּמִינֵי אִילָנוֹת אֲחֵרִים הַצּוֹמְחִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁבָּאִי. וְגַם כָּל הָעוֹפוֹת שֶׁבָּאִי לְמִינֵיהֶם שָׁכְנוּ כָּאן: תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר, זְשָׁקָמָרִים, פַּסְיוֹנִים, תֻּכִּים אֲדֻמִּים וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הַפַּטְפְּטָנִית שֶׁל הַתֻּכִּים הַלְּבָנִים וְהַתֻּכִּים הַקְּטַנִּים. בֵּין הָעֲשָׂבִים הִתְרוֹצְצוּ אֲגוֹטִים, קֶנְגּוּרוּ וַחֲזִירִי־יָם וְהִזְכִּירוּ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת טִיּוּלֵי־הַתִּיּוּר הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָרְכוּ לְאַחַר שֶׁבָּאוּ אֶל הָאִי.

“הֲרֵינִי רוֹאֶה וּמַכִּיר,” הֵעִיד כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁבַּעֲלֵי הַחַיִּים, בֵּין הוֹלְכֵי אַרְבַּע וּבֵין בַּעֲלֵי־כָּנָף, נַעֲשׂוּ חֲרֵדִים מִכְּפִי שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר. מִכָּאן מוּכָח, שֶׁהַשּׁוֹדְדִים שׁוֹטְטוּ זֶה לֹא כְּבָר בַּיְּעָרִים הַלָּלוּ וּבַוַּדַּאי נִמְצָא כָּאן גַּם אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶם.”

וּבֶאֱמֶת נִזְדַּמְּנוּ עַד מְהֵרָה לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִמָּנִים שֶׁעַל פִּיהֶם הִכִּירוּ, כִּי זֶה לֹא כְּבָר עָבְרָה כָּאן חֲבוּרַת בְּנֵי אָדָם: פֹּה נִרְאָה עַל הָאִילָנוֹת שֶׁבֶר עֲנָפִים, אֲשֶׁר וַדַּאי נַעֲשָׂה לְשֵׁם צִיּוּן־הַדֶּרֶךְ, וְשָׁם נִמְצְאוּ שְׂרִידֵי מְדוּרוֹת כְּבוּיוֹת אוֹ רִשְׁמֵי צְעָדִים בְּאַדְמַת הַחֹמֶר. וְאוּלָם כָּל הַסִּמָּנִים הַלְּלוּ הֵעִידוּ אַךְ עַל שְׁהִיָּה אַרְעִית בַּיַּעַר וְלֹא עַל חֲנִיַּת קֶבַע.

כּוֹרֶשׁ סְמִית יָעַץ לַחֲבֵרָיו, שֶׁיִּמְנְעוּ עַצְמָם מִלָּצוּד צַיִד, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁהַשּׁוֹדְדִים מְשׁוֹטְטִים בַּיַּעַר וּבְשָׁמְעָם אֶת קוֹל הַיְרִיּוֹת, יִזָּהֲרוּ לְנַפְשָׁם. וְחוּץ מִזֶּה עָלוּל הָיָה הַצַּיִד לִגְרֹם לְצַיָּדִים לְהִתְרַחֵק מֶרְחָק יָדוּעַ מֵעַל הָעֲגָלָה, וּלְפִי הַהַחְלָטָה שֶׁקִּבְּלוּ אָסוּר הָיָה לָהֶם לְהִתְפַּזֵּר וְלָלֶכֶת בִּיחִידוּת.

בְּמַחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּעֵרֶךְ מַהֲלָךְ שִׁשָּׂה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, נֶעֶשְׂתָה הֲלִיכָתָם קָשָׁה בְּיוֹתֵר. מַעֲבֵה הַיַּעַר סָגַר בִּפְנֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים אֶת הַמַּעֲרָב וְהֵם אֲנוּסִים הָיוּ לְהַפִּיל אִילָנוֹת כְּדֵי לָסֹל לָהֶם דָּרֶךְ. קֹדֶם שֶׁחָדְרוּ אֶל בֵּין הָאִילָנוֹת הָעוֹמְדִים צְפוּפִים וּדְחוּקִים, שָׁלַח כּוֹרֶשׁ סְמִית לְשָׁם אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ לְשֵׁם רִגּוּל וְהַלָּלוּ מִלְאוּ אֶת מִשְׁלַחְתָּם בֶּאֱמוּנָה. רַק לְאַחַר שֶׁשְּׁנֵי הַמְּרַגְּלִים הַלָּלוּ חָזְרוּ בְּלִי תֵּת אוֹת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּדָבָר חָשׁוּד, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֻבְטָחִים שֶׁאֵין לָהֶם לְהִתְיָרֵא כְּלוּם לֹא מִפְּנֵי הַשּׁוֹדְדִים וְלֹא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת – הֲלֹא הֵם שְׁנֵי מִינֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים, אֲשֶׁר יִצְרָם הָאַכְזָרִי הִשְׁוָה אוֹתָם וְהֶעֱמִידָם עַל מַדְרֵגָה אֶחָת.

לִפְנוֹת עֶרֶב חָנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּמֶרְחָק תִּשְׁעָה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל יַד פֶּלֶג קָטֹן, שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ נַחַל־הַתּוֹדָה וְשֶׁהֵם לֹא יְדָעוּהוּ עַד עַכְשָׁו. פֶּלֶג זֶה נִמְנָה אֵפוֹא גַם הוּא עַל אוֹתָהּ מַעֲרֶכֶת־הַמַּיִם, שֶׁמִּמֶּנָּה יָנַק הָאִי אֶת פִּרְיוֹנוֹ הַמֻּפְלָא.

אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב אָכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְתֵאָבוֹן, כִּי הָיוּ רְעֵבִים בְּיוֹתֵר, וְאַחַר תִּקְנוּ תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל שְׁמִירָה בַּלַּיְלָה. אִלּוּ הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מְפַחֵד אַךְ מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת, כְּגוֹן יָגואֲרִים וְדוֹמֵיהֶם, כִּי אָז הָיָה מַקִּיף אֶת מְקוֹם הַחֲנִיָּה בִּמְדוּרַת אֵשׁ וּמְדוּרָה זוֹ הָיְתָה מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ לְהָגֵן עָלָיו. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ עֵסֶק עִם הַשּׁוֹדְדִים, הֲרֵי נֹגַהּ הָאֵשׁ לֹא דַיּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מַפְחִדָם וּמְעַכֵּב בְּיָדָם מִלְּהִתְנַפֵּל עַל הַמַּחֲנֶה, אֶלָּא מוֹשְׁכָם ומְעוֹרְרָם לְכָךְ. וּלְפִיכָךְ הֶחֱלִיט שֶׁמּוּטָב לַמַּחֲנֶה לִהְיוֹת שָׁרוּי בַּחֹשֶׁךְ.

הַשְּׁמִירָה שֶׁעָרְכוּ הָיְתָה שְׁמִירָה חֲמוּרָה. שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְכָךְ הִתְחַלְּפוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה מִקֵּץ כָּל שְׁתֵּי שָׁעוֹת. הֶרְבֶּרְט נִפְטַר מִן הַתַּפְקִיד הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁעִרְעֵר עַל כָּךְ, וּבְכֵן נֶחְלְקוּ הַמִּשְׁמָרִים לִשְׁנֵי זוּגוֹת, פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט זוּג אֶחָד, וְהָאִינְגֵ’נֵר וְנֶב זוּג שֵׁנִי.

לַאֲמִּתוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא אָרַך הַלַּיְלָה אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְאִם הָיָה חֹשֶׁךְ מִסָּבִיב, אֵין זֶה מֵאֶפֶס אוֹר שֶׁמֶשׁ אֶלָּא מֵחֲמַת עֲבִי עַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁחָתְמוּ בְּעַד הָאוֹר. הַדְּמָמָה הָיְתָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הִשְׁבִּיתוּהָ נְהָמוֹת עֲמוּמוֹת שֶׁל יָגואֲרִים וּצִוְחוֹת קוֹפִים, שֶׁהָיוּ מְכֻוָּנוֹת כַּנִּרְאֶה לְקַנְתֵּר אֶת יוּףּ.

הַלַּיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם וּמִמָּחֳרָת הִמְשִׁיכוּ אֶת הַנְּסִיעָה דֶרֶךְ הַיַּעַר, שֶׁלֹּא הָיְתָה קָשָׁה אֶלָּא מְמֻשָּׁכָה וְאִטִּית בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא עָבְרוּ אֶלָּא שִׁשָּׂה מִילִין, לְפִי שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים בְּכָל רֶגַע לִפְרֹץ לָהֶם דֶּרֶךְ בַּגַּרְזֶן. מִתּוֹךְ שֶׁחָסוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַנָּאִים, אֲשֶׁר כְּרִיתָתָם הָיְתָה כְּרוּכָה גַם בִּיגִיעָה יְתֵרָה, לְפִיכָךְ לֹא קִצְּצוּ אֶלָּא אֶת הַקְּטַנִּים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא הָיְתָה דַּרְכָּם דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, אֶלָּא דֶרֶךְ עֲקִיפִין וְגַם נִתְאָרְכָה בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם גִּלָּה הֶרְבֶּרְט מִינֵי עֵצִים חֲדָשִׁים, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל פְּנֵי הָאִי. הַלָּלוּ הָיָה שִׁרְכֵי־אִילָנוֹת, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יָרְדוּ מַטָּה כְּמֵימֶיהָ שֶׁל מִזְרָקָה, עֲצֵי־חֲרוּבִים אֲשֶׁר אֶת תַּרְמִילֵיהֶם הַמְּתוּקִים אָכְלוּ הָעֲרוֹדִים בִּתְשׁוּקָה רַבָּה. שָׁם מָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם קָאוּרִים נֶהְדָּרִים, שֶׁעָמְדוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת וַאֲשֶׁר גִּזְעֵיהֶם, שֶׁתַּבְנִית גָּלִיל לָהֶם, הִתְנַשְּׂאוּ עַד לְרוּם שֶׁל מָאתַיִם רֶגֶל וְהָיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֹתֶרֶת חַדּוּדִית. הַלָּלוּ הָיוּ מַלְכֵי־הָאִילָנוֹת הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים לִתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת מֵאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.

בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבַּיַעַר הָיוּ מֵאוֹתָם הַמִּינִים, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר יָדְעוּ אוֹתָם עַד עַכְשָׁו, חוּץ מִזּוּג אֶחָד שֶׁל עוֹפוֹת גְּדוֹלִים שֶׁרָאוּ מֵרָחוֹק וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ נִמְנִים עַל מִין הַקָּסוּאָרִים וּקְרוּיִם בְּשֵׁם אֱמּוּ; הֵם מְצוּיִם בְּיִחוּד בְּאוֹסְטְרַלְיָה, קוֹמָתָם כְּחָמֵשׁ רַגְלַיִם, נוֹצָתָם כְּתֻמָּה וְהֵם מִתְיַחֲשִׂים עַל מִשְׁפַּחַת אָרְכֵי־הַשּׁוֹקַיִם. טוֹףּ רָדַף אַחֲרֵיהֶם בְּכָל כֹּחַ הַמְּהִירוּת שֶׁל אַרְבַּע רַגְלָיו, אֲבָל הֵם הָיוּ קַלֵּי־רַגְלַיִם מִמֶּנוּ וְהוּא לֹא יָכֹל לְהַדְבִּיקָם.

גַּם אֶת עִקְּבוֹת הַשּׁוֹדְדִים הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְצֹא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. סָמוּךְ לִשְׂרִידֵי מְדוּרָה אַחַת, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה כָּבְתָה זֶה לֹא כְּבָר, רָאוּ רִשְׁמֵי מִצְּעָדִים וְעָמְדוּ וּבָדְקוּ אוֹתָם בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְרֻבָּה. הֵם מָדְדוּ אוֹתָם לְאָרְכָּם וּלֹרָחְבָּם וְנִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהִנָּם מִצְעֲדֵי רַגְלֵיהֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם. וּבְכֵן נוֹדָע לָהֶם, שֶׁחֲמֵשֶׁת הַשּׁוֹדְדִים חָנוּ בְּמָקוֹם זֶה. אֶת הַבְּדִיקָה וְהַמְּדִידָה הַזֹּאת עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל אָדָם שִׁשִּׁי, הַיְנוּ עִקְבוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן, אֲבָל עֲמָלָם הָיוּ לַשָּׁוְא. מִסְפַּר הַחוֹנִים כָּאן הָיָה חֲמִשָּׁה וְלֹא שִׁשָּׂה!

“אַיְרְטוֹן לֹא נִמְצָא בְּתוֹכָם!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף “הוּא לֹא הָיָה עִמָּם, וּמִכָּאן מוּכָח שֶׁהַנְּבָלִים הֱמִיתוּהוּ! חֲבָל שֶׁאֵין הַלִּסְטִים הַלָּלוּ שׁוֹכְנִים בִּמְאוּרָה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִינוּ מַקִּיפִים אוֹתָהּ וְשָׂמִים לָהֶם קֵץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַנָּמֵר בִּמְאוּרָתוֹ!”

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב. “הַנִּרְאֶה, שֶׁהֵם מְשׁוֹטְטִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ לַאֲדוֹנֵי הָאִי!”

“לַאֲדוֹנֵי הָאִי!” קָרָא הַסַּפָּן. “לַאֲדוֹנֵי הָאִי!…” חָזַר וְקָרָא שׁוּב פַּעַם בְּקוֹל חָנוּק כְּאִלּוּ נִתְקְעָה סַכִּין בִּגְרוֹנוֹ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ מְעַט וְהוּא פָּנָה אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאָמַר בְּקוֹל יוֹתֵר שָׁקֵט: “הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי סְמִית, מָה הַכַּדּוּר שֶׁמִּלֵּאתִי בּוֹ אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלִּי?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ, פֶּנְקְרוֹף.”

“כַּדּוּר זֶה הֲרֵיהוּ אוֹתוֹ הַכַּדּוּר, שֶׁפִּלַּח אֶת חָזֵהוּ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, וְהִנְנִי מַבְטִחֲךָ, שֶׁהוּא לֹא יַחְטִיא אֶת הַמַּטָּרָה!”

אֲבָל גְּמוּל צֶדֶק זֶה שׁוּב לֹא יָכֹל לְהַחֲיוֹת אֶת אַיְרְטוֹן מִמָּוֶת, וְעַל פִּי רִשְׁמֵי עִקְּבוֹת רַגְלַיִם אֵלֶּה עַל הַקַּרְקַע נִתְבָּרֵר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁאָפְסָה תִּקְוָתָם לָשׁוּב לִרְאוֹתוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים!

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב קָבְעוּ אֶת תַּחֲנַת־הַלַּיְלָה בְּרִחוּק שֶׁל אַרְבָּעָה־עָשָׂר מִילִין מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְכוֹרֶשׁ סְמִית שִׁעֵר, שֶׁעַד כֵּף־הַזּוֹחֵל לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין.

וּבֶאֱמֶת הַגִּיעוֹ בְּיוֹם הַמָּחָר עַד לִקְצוֹת חֲצִי־הָאִי. וּבְכֵן עָבְרוּ אֶת כָּל הַיַּעַר לְאָרְכּוֹ וְלֹא מָצְאוּ אֶת מְקִלָטָם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים וְלֹא אֶת מַחֲבוֹאוֹ שֶׁל אִישׁ חַסְדָּם וּמָגִנָּם רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת.

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר

חִקּוּר חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי — תַּחֲנַת לַיְלָה לְיַד תּוֹצֵאת נַחַל־הָאֶשֶׁד — בְּמֶרְחָק שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מִן הַגְּדֵרָה — גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף יָצְאוּ לְרַגֵּל — הֵם שָׁבִים בַּחֲזָרָה — הַכֹּל קָדִימָה! — דֶּלֶת פְּתוּחָה — חַלּוֹן מוּאָר — לְאוֹר הַלְּבָנָה!

אֶת כָּל יוֹם הַמָּחָר, הוּא יוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר, הִקְדִּישׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְחִקּוּר כִּבְרַת הַיַּעַר, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל הַחוֹף מִכֵּף־הַזּוֹחֵל עַד לְנַחַל־הָאֶשֶׁד. הַיַּעַר הַזֶּה, שֶׁהָיָה רָחָב מִשְּׁלשָׁה עַד אַרְבָּעָה מִילִין, נֶחְקַר עַל יָדָם עַד תַּכְלִית. בְּרוּם קוֹמָתָם וּבַעֲבִי עַנְפֵיהֶם הֵעִידוּ עֲצֵי הַיַּעַר הַזֶּה עַל כֹּחַ־הַפְּרִיָּה הָאַדִּיר אֲשֶׁר לְאַדְמַת גִּדּוּלָם, שֶׁבְּמָקוֹם זֶה מֻפְלָא הָיָה מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָעֳבַר אֶל הָאֵזוֹר הַמְמֻזָּג הַזֶּה חֵלֶק מִצְעָר מִיַּעֲרֵי הָעַד אֲשֶׁר בַּאֲמֵרִיקָה וּבְאַפְרִיקָה הַמֶּרְכָּזִית. וּמִכָּאן אֵפוֹא נִתַּן לְהַסִּיק מַסְקָנָה, שֶׁבְּתוֹךְ קַרְקַע זֶה, שֶׁהָיָה רָטֹב מִבַּחוּץ וּמְחֻמָּם עַל יְדֵי הָאֵשׁ הַוֻּלְקָנִית מִבִּפְנִים, מָצְאוּ הָעֵצִים הַנֶּהְדָּרִים הַלָּלוּ מִדַּת חֹם שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה בְּאַקְלִים מְמֻזָּג. כָּאן שָׁפְכוּ מֶמְשַׁלְתָּם בְּיִחוּד אוֹתָם מִינֵי הַקָּאוּרִי וְהָאֵקָלִפְּטִים, אֲשֶׁר מִדָּתָם מִדַּת עֲנָקִים.

וְאוּלָם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא בָּאוּ לְכָאן לָזוּן אֶת עֵינֵיהֶם בַּהֲדַר תִּפְאֶרֶת הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֲרֶי כְּבָר גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁבְּנִדּוֹן זֶה רָאוּי הָיָה הָאִי לִינְקוֹלְן לַעֲמֹד בְּמַדְרֵגָה אַחַת עִם קְבוּצַת הָאִיִּים הַקָּנָרִיִּים, שֶׁנִּקְרְאוּ לְפָנִים בְּשֵׁם “הָאִיִּים הַמְאֻשָּׁרִים”. אֲבָל לְמַרְבֵּה יְגוֹנָם שׁוּב אֵין הָאִי שֶׁלָּהֶם שַׁיָּךְ לָהֶם לְבַדָּם; כִּי הִנֵּה בְּעָלוּהוּ אֲחֵרִים; פּוֹשְׁעִים מְטַמְּאִים אֶת אַדְמָתוֹ וַעֲלֵיהֶם מוּטָל הָיָה לְהַכְחִידָם עַד אֶחָד.

וְאוּלָם לַמְרוֹת כָּל הַחִפּוּשִׂים וְהַבְּדִיקוֹת לֹא נִמְצְאוּ עַל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שׁוּם עֲקֵבוֹת. לֹא נִגְלוּ שָׁם לֹא טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלַיִם, לֹא עֲנָפִים שְׁבוּרִים, לֹא שׂרִידֵי אֵפֶר וְלֹא מְקוֹמוֹת־חֲנִיָּה עֲזוּבִים.

“אֵינִי תָּמֵהַּ עַל כָּךְ כָּל עִקָּר,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו. “הַשּׁוֹדְדִים עָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי בְּקִרְבַת כֵּף־הַמְּצִיאָה וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אֶת בִּצּוֹת־טָדוֹרְן נִמְלְטוּ אֶל הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. אִי לָזֹאת וַדַּאי הָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ שֶׁאָנוּ הָלַכְנוּ בָּהּ בְּצֵאתֵנוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְהָעֲקֵבוֹת שֶׁמָּצָאנוּ בַּיַּעַר מְשַׁמְּשִׁים רַאֲיָה לַדָּבָר. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶל שְׂפַת הַיָּם, מִיָּד נוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ שָׁם מְקוֹם מִקְלָט בָּטוּחַ, וּלְפִיכָךְ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם צָפוֹנָה וּמִתּוֹךְ כָּךְ גִּלּוּ אֶת הַגְּדֵרָה…”

“אֶפְשָׁר שֶׁחָזְרוּ וְקָבְעוּ שָׁם אֶת דִּירָתָם שֵׁנִית?…” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זוֹ מִן הַסְּבָרָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיַּסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַסַּכָּנָה שֶׁנֵּצֵא לְחַפְּשָׂם וְנִמְצָאֵם שָׁם. אֵין הַגְּדֵרָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶם אֶלָּא מְקוֹר מָזוֹן וּמִחְיָה וְלֹא מָקוֹם שֶׁל יְשִׁיבַת קֶבַע.”

“גָּם דַּעְתִּי כְּדַעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַכַּתָּב; “לְפִי סִבְרָתִי מָצְאוּ לָהֶם הַשּׁוֹדְדִים מַחֲבוֹא בִּשְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין.”

“אִם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הָבָה נֵלְכָה יָשָׁר אֶל הַגְּדֵרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנָּשִׂים לָהֶם קֵץ; עַד עַכְשָׁו אִבַּדְנוּ אֶת הַזְּמָן לְבַטָּלָה!”

“לֹא כֵן, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “לֹא אִבַּדְנוּ אֶת הַזְּמָן לְבַטָּלָה. הֲרֵי אַתָּה שׁוֹכֵחַ, שֶׁהָיָה לָנוּ צֹרֶךְ לָדַעַת אִם יֵשׁ מִשְׁכַּן־אָדָם בַּמַּעֲרָב הָרָחוֹק וְאִם אָיִן. הַחֲקִירָה שֶׁלָּנוּ, פֶּנְקְרוֹף, מַטָּרָה כְּפוּלָה לָהּ. מִצַּד אֶחָד אַדִּיר חֶפְצֵנוּ הוּא לְהָשִׁיב גְּמוּל לַפּוֹשְׁעִים, וּמִצַּד שֵׁנִי אָנוּ שׁוֹאֲפִים לְקַיֵּם אֶת הַחוֹבָה שֶׁל הַכָּרַת־טוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ.”

“אָכֵן יָפֶה דִבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “וְאוּלָם סָבוּר אֲנִי, שֶׁלֹּא נִמְצָא אֶת הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזֶּה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנָיו שֶׁנִּמְצָאֶנּוּ!”

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה הִבִּיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶת דַּעַת כָּל הַחֲבֵרִים, כִּי מְקוֹם מַחֲבוֹאוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי טָמִיר וְנֶעְלָם הָיָה כָּמוֹהוּ עַצְמוֹ.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב עָמְדָה הָעֲגָלָה לְיַד תּוֹצֵאת פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד. אֶת תַּחֲנַת־הַלִּינָה עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדַרְכָּם, אַף קָבְעוּ אֶת סִדְרֵי הַשְּׁמִירָה בַּלַּיְלָה כְּמִשְׁפָּטָם. הֶרְבֶּרְט נַעֲשָׂה שׁוּב חָזָק וּבָרִיא כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִפְנֵי מַחֲלָתוֹ. הַנְּסִיעָה הִשְׁפִּיעָה עָלָיו לְטוֹבָה, כִּי רוּחַ הַיָּם וַאֲוִיר הַיַּעַר חִזְּקוּ וְאִמְּצוּ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר. הוּא לֹא יָסַף לָשֶׁבֶת בָּעֲגָלָה, אֶלָּא הָלַךְ בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה.

לְמָחָר בְּתִשְׁעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר עָזְבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת שְׂפַת־הַיָּם, שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה צִבּוּרִים שֶׁל סַלְעֵי בַּזֶּלֶת מְשֻׁנֵּי מַרְאוֹת וְעָלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית אֶל מוּל הַזֶּרֶם. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נוֹחָה כָּאן לַהֲלִיכָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה כְּבוּשָׁה בְּמִקְצָת עַל יְדֵי הָאֶכְּסְקוּרְסִיּוּת הַקּוֹדְמוֹת שֶׁעָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִן הַגְּדֵרָה עַד לַחוֹף הַמַּעֲרָבִי. הַשַּׁיָּרָה נִמְצְאָה עַכְשָׁו בְּמֶרְחָק שֶׁל שִּׁשָּׁה מִילִין מֵהַר־פְרַנְקְלִין.

מְגַמַּת הָאִינְגֵ’נֵר הָיְתָה לַחֲקֹר חֲקִירָה מְעֻלָּה אֶת כָּל הָעֵמֶק, אֲשֶׁר בְּתַחְתִּיתוֹ הִתְפַּתֵּל אֲפִיק הַנַּחַל, וּלְהַגִּיעַ אֶל מְסִבֵּי הַגְּדֵרָה. אִם הַגְּדֵרָה תִּהְיֶה כְּבוּשָׁה בְּיַד הַשּׁוֹדְדִים, יִשְׂתָּעֵר עָלֶיהָ וְיִלְכְּדֶנָּה בְּמִלְחָמָה, וְאִם תִּהְיֶה עֲזוּבָה, יִקְבַּע בָּהּ אֶת מוֹשָׁבוֹ וְיַעֲשֶׂנָּה לְמֶרְכָּז, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יֵצֵא לַחֲקֹר וְלָתוּר אֶת הַר־פְרַנְקְלִין.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד לְתָכְנִית־פְּעֻלָּה זוֹ שֶׁהִצִּיעַ הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי כֻּלָּם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה לְהֵעָשׂוֹת שׁוּב אֲדוֹנִים לְאִי אֲחֻזָּתָם.

הָעֲגָלָה הִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ בָּעֵמֶק הַצַּר, שֶׁחָצָה אֶת שְׁנֵי הָרְכָסִים שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין הָאַדִּירִים בְּיוֹתֵר. הָאִילָנוֹת, שֶׁעָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים לְאֹרֶךְ אֲפִיק־הַנָּחַל, הָלְכוּ וְנִתְמַעֲטוּ בַּחֲלָקִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל הַוֻּלְקָן. קַרְקָעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה הֲרָרִי וּמְפֹרָץ וּמָלֵא מַחֲבוֹאִים, שֶׁהַיּוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב יָכְלוּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם, וּלְפִיכָךְ הֻצְרְכוּ הַקּוֹלוֹנִסְטִים לְהַלֵּךְ שָׁם בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה. טוֹף וְיוּף שִׁמְּשׁוּ תַּיְרָנִים וְרָצוּ בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה וְחָדְרוּ אֶל בֵּין הַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים אֲשֶׁר מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וְהָיוּ מִתְחָרִים זֶה בָּזֶה בִּזְרִיזוּתָם וּפִקְחוּתָם. אֲבָל לֹא מָצְאוּ שׁוּם סִמָּן, שֶׁרֶגֶל אֱנוֹשׁ דָּרְכָה זֶה לֹא כְּבָר עַל גְּדוֹת הַנַּחַל וְשֶׁהַשּׁוֹדְדִים נִמְצָאִים כָּאן אוֹ בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם.

סָמוּךְ לִשְׁעַת חָמֵשׁ עָמְדָה הָעֲגָלָה בְּמֶרְחָק שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת צְעָדִים מִמְּשׂוּכַת הַגְּדֵרָה וְרַק שׁוּרָה שֶׁל אִילָנוֹת גְּבוֹהִים, עֲגֻלָּה לְמֶחֱצָה, עֲדַיִן הֶעֱלִימָה אוֹתָהּ מֵעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים.

עַכְשָׁו מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָתוּר אֶת הַגְּדֵרָה, כְּדֵי לָדַעַת אִם הַגְּדֵרָה כְּבוּשָׁה וְאִם אָיִן. וְאוּלָם אָסוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּגָלוּי וּלְאוֹר הַיּוֹם, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁמָּא יוֹשְׁבִים שָׁם הַשּׁוֹדְדִים בַּמַּאֲרָב וְיִירוּ אֲלֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵרַע לְהֶרְבֶּרְט. כְּדֵי לְהִמָּנַע מִסַּכָּנָה זוֹ הָיְתָה שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַלָּיְלָה.

וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָצָה לְרַגֵּל אֶת סְבִיבוֹת הַגְּדֵרָה בְּלִי אִחוּר, וּפֶנְקְרוֹף, שֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, בִּקֵּשׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו.

“אַל נָא, יְדִידַי,” אָמַר אֲלֵיהֶם הָאִינְגֵ’נֵר. “נְחַכֶּה עַד בּוֹא הַלָּיְלָה. לֹא אַנִּיחַ לְאִישׁ מִכֶּם לָלֶכֶת לְאוֹר הַיּוֹם וּלְהַעֲמִיד אֶת חַיָּיו בְּסַכָּנָה.”

“אֲבָל, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ…” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, שֶׁלֹּא אָבָה הַפַּעַם לְקַבֵּל מָרוּת וּלְצַיֵּת.

“בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, פֶּנְקְרוֹף, אָנָּא שְׁמַע בְּקוֹלִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. הוּא הִשְׁתַּעְבֵּד לְבַקָּשַׁת הָאִינְגֵ’נֵר, אֶלָּא שֶׁנָּתַן מוֹצָא לַחֲמַת זַעְמוֹ עַל יְדֵי שֶׁהִמְטִיר עַל רָאשֵׁי הַשּׁוֹדְדִים קְלָלוֹת וַחֲרָפוֹת הַלְּקוּחוֹת מֵאוֹצַר־הַמִּילִּים שֶׁל הַסַּפָּנִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִשְׁאֲרוּ אֵפוֹא לְיַד הָעֲגָלָה וְהִשְׁגִּיחוּ בְּעֵינַיִם חַדּוֹת אֶל מְסִבֵּי הַיָּעַר.

כָּךְ עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הָרוּחַ שָׁכְכָה וּדְמָמָה גְדוֹלָה שָׂרְרָה בֵּין הָאִילָנוֹת הַגְּבוֹהִים. קוֹל שְׁבִירַת עָנָף דַּק שֶׁבְּדַקִּים, קוֹל מִצְעֲדֵי רַגְלַיִם עַל גַּבֵּי הֶעָלִים הַיְבֵשִׁים, קוֹל הָרַחַשׁ שֶׁל אָדָם הַמִּתְגַּנֵּב בֵּין הַדְּשָׁאִים הָיָה נִשְׁמָע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶל אָזְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּבֵרוּר. וְאוּלָם שֶׁקֶט גָּמוּר שָׁלַט מִסָּבִיב וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב. טוֹףּ רָבַץ עַל הַקַּרְקַע כְּשֶׁרֹאשׁוֹ נָתוּן בֵּין כַּפּוֹתָיו וְהָיָה שָׁרוּי בִּמְנוּחָה גְמוּרָה.

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם בְּמִדָּה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הָרִגּוּל בִּתְנָאִים נוֹחִים כָּל צָרְכָּם. וּמִיָּד קָמוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף לָלֶכֶת וְהָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב לֹא עִכֵּב בְּיָדָם. טוֹףּ וְיוּףּ לֹא נִטְפְּלוּ אֶל הַמְרַגְּלִים מֵחֲמַת חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יַשְׁמִיעַ הָאֶחָד קוֹל נְבִיחָה וְהַשֵּׁנִי קוֹל צְוָחָה שֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ, וְהַשּׁוֹדְדִים יִשְׁמְעוּ וְיִזָּהֵרוּ.

“הֱווּ זְהִירִים,” יָעַץ כּוֹרֶשׁ סְמִית לַסַּפָּן וְלַכַּתָּב, “וְאַל תַּעֲשׂוּ מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם מִתַּפְקִידְכֶם. זִכְרוּ שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לֹא לְשֵם כִּבּוּשׁ הַגְּדֵרָה, אֶלָּא לְשֵׁם חֲקִירָה אִם הִיא תְּפוּסָה וְאִם אָיִן.”

“נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

וּשְׁנֵיהֶם פָּרְשׁוּ וְהָלָכוּ.

שִׁפְעַת הֶעָלִים הִשְׁלִיטָה אֲפֵלָה גְדוֹלָה תַּחַת הָאִילָנוֹת וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אֶת הַדְּבָרִים הַנִּמְצָאִים בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים אוֹ שְׁלֹשִׁים צְעָדִים. הַכַּתָּב וְהַסַּפָּן הִתְנַהֲלוּ בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנָם קוֹל שָׁאוֹן כָּל־שֶׁהוּא, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר חֲשָׁד, עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם וְלֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם.

הֵם לֹא הָיוּ מְהַלְּכִים יַחַד, אֶלָּא הִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה מֶרְחַק־מָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מַטָּרָה יָפָה לְכַדּוּרֵי־יְרִיָּה. וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהָיוּ מְצַפִּים בְּכָל רֶגַע לִשְׁמֹעַ קוֹל יְרִיָּה.

מִקֵּץ חֲמִשָּׁה רְגָעִים לְאַחַר שֶׁעָזְבוּ אֶת מְקוֹם־הַחֲנִיָּה הִגִּיעוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף אֶל שְׂפַת הַיַּעַר וְיָצְאוּ אֶל כַּר־הַדֶּשֶׁא, אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתָיו נִרְאֲתָה מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה.

הֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם. אוֹר קָלוּשׁ הָיָה עֲדַיִן זָרוּעַ עַל פְּנֵי הַכַּר הַמְחֻסָּר עֵצִים. בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים צְעָדִים מֵהֶם וָהָלְאָה הִתְנַשֵּׂא שַׁעַר הַגְּדֵרָה, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיָה סָגוּר. שְׁלשִׁים הַצְּעָדִים הַלָּלוּ, שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲבֹר מִשְּׂפַת הַיַּעַר עַד לִמְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה, הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים “אֵזוֹר מְסֻכָּן”, כְּכֹל אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ הָאַרְטִילֵרִיסְטִים בִּלְשׁוֹנָם. כַּדּוּר־יְרִיָּה אֶחָד אוֹ כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה אֲחָדִים הַשְּׁלוּחִים מִן הַמְּשׂוּכָה הָיוּ מַפִּילִים חָלָל אֶת כָּל מִי־שֶׁהָיָה מֵעֵז לָצֵאת אֶל הָאֵזוֹר הַזֶּה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף לֹא הָיוּ רַכֵּי־לֵב וְלֹא חַתּוּ אָחוֹר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ זְהִירוּת, לֹא דַיּוֹ שֶׁיְּקַפַּח אֶת חַיֵּיהֶם הֵם, אֶלָּא עָתִיד לְסַכֵּן אֶת חַיֵּי חַבְרֶיהֶם. אִם יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם חֲלָלִים, מַה יְהֵא סוֹפוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁל נֶב וְהֶרְבֶּרְט?

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יָכֹל פֶּנְקְרוֹף לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וּכְשֶׁרָאָה עַצְמוֹ כָּל כָּךְ קָרוֹב אֶל הַגְּדֵרָה וּמִהְיוֹתוֹ סָבוּר שֶׁהִיא תְּפוּסָה בְּיַד הַפִּירָטִים, רָצָה לְהִשְׂתָּעֵר אֵלֶיהָ, אֶלָּא שֶׁהַכַּתָּב הֶחֱזִיק בּוֹ בְּיָד חֲזָקָה וַעֲצָרוֹ.

“בְעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים,” לָחַשׁ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל אָזְנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, “יֵרֵד הַלַּיְלָה וְיִהְיֶה חשֶׁךְ גָּמוּר וְאָז נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ.”

פֶּנְקְרוֹף לָחַץ בְּיָד רוֹטֶטֶת אֶת קְנֵה רוֹבֵהוּ, כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד תַּחְתָּיו כְּשֶׁהוּא מַפְלִיט מִפִּיו בַּחֲשַׁאי חֲרָפוֹת וּקְלָלוֹת.

עַד מְהֵרָה כֻּבּוּ שְׂרִידֵי אוֹר הַדִּמְדּוּמִים כָּלִיל. הָאֲפֵלָה, אֲשֶׁר דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִיא מְגִיחָה מִתּוֹךְ עֲבִי הַיַּעַר, הִתְפַּשְּׁטָה וְכִסְּתָה אֶת כַּר־הַדֶּשֶׁא. הַר־פְרַנְקְלִין הִתְנַשֵּׂא כְּמָסָךְ עֲנָקִי וְהֶאְפִּיל אֶת אֹפֶק־הַמַּעֲרָב וְהָעֲלָטָה יָרְדָה לָאָרֶץ בִּמְהִירוּת, כַּנָּהוּג בָּרְחָבִים הַדְּרוֹמִיִּים. עַתָּה הִגִּיעָה הָעֵת לַעֲשׂוֹת!

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁהַכַּתָּב וּפֶנְקְרוֹף עָמְדוּ עַל שְׂפַת הַיַּעַר לֹא גָרְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵעַל הַמְּשׂוּכָה. הַגְּדֵרָה נִרְאֲתָה כֻּלָּהּ עֲזוּבָה מֵאָדָם. רֹאשׁ הַגְּדֵרָה בָּלַט מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה שֶׁמִּסְּבִיבוֹ כְּעֵין קַו שָׁחוֹר וְיָשָׁר הַהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ לְלֹא הֶפְסֵק. וּבְכֵן אִלּוּ נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים כָּאן, וַדַּאי הָיוּ מַעֲמִידִים שָׁם אֶת הָאֶחָד מֵהֶם עַל הַמִּשְׁמָר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּטוּחִים מִסַּכָּנָה שֶׁל הַתְקָפַת־פִּתְאֹם.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט חִבֵּק אֶת יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּשְׁנֵיהֶם זָחֲלוּ בַּחֲשַׁאי עַל הַקַּרְקַע וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל הַגְּדֵרָה וְהֵם מוּכָנִים לִירוֹת בְּכָל רֶגַע בָּרוֹבֶה שֶׁבְּיָדָם.

וְכָךְ הִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַגְּדֵרָה בְּלִי מַעֲצוֹר וּבְלִי אֲשֶׁר הִגִּיהַּ קַו אוֹר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

פֶּנְקְרוֹף נִסָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר, וְאוּלָם הַשַּׁעַר הָיָה סָגוּר. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹכַח הַסַּפָּן, שֶׁהַבְּרִיחִים הַחִיצוֹנִיִּים לֹא הָיוּ בְּרוּחִים. הַדָּבָר הַזֶּה יָכֹל הָיָה אֵפוֹא לְשַׁמֵּשׁ רַאֲיָה שֶׁהַפִּירָטִים יוֹשְׁבִים בַּגְּדֵרָה וְשֶׁהֵם נָעֲלוּ אֶת הַשַּׁעַר מִבִּפְנִים.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף הִטּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ רַב קָשֶׁב.

בַּגְּדֵרָה פְּנִימָה לֹא נִשְׁמַע אַף שָׁאוֹן כָּל־שֶׁהוּא. הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים יָשְׁנוּ בָּרְפָתִים שֶׁלָּהֶם וְלֹא הִשְׁבִּיתוּ אֶת דִּמְמַת הַלָּיְלָה.

כֵּיוָן שֶׁהַכַּתָּב וְהַסַּפָּן לֹא שָׁמְעוּ כְּלוּם, שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם שֶׁמָּא צְרִיכִים הֵם לְטַפֵּס וְלַעֲבֹר אֶת הַמְּשׂוּכָה וְלַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה פְּנִימָה, לַמְרוֹת אַזְהָרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה.

אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהַמַּעֲשֶׂה יָכֹל לְהַצְלִיחַ, אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר גַּם שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ. וְחוּץ מִזֶּה, אִם הַשּׁוֹדְדִים יוֹשְׁבִים בֶּטַח וְאֵינָם חוֹשְׁשִׁים כְּלוּם, אִם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַקּוֹלוֹנִסְטִים יָצְאוּ לִתְקֹף אוֹתָם, וְאִם יֵשׁ עַכְשָׁו יְכֹלֶת לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וּלְהַכְרִיעָם, כְּלוּם רַשָּׁאִים הֵם לְאַבֵּד אֶת הַיְכֹלֶת הַזֹּאת בְּיָדַיִם עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה שֶׁל פְּזִיזוּת וְקַלּוּת דָּעַת? כְּלוּם מֻתָּר לָהֶם לִהְיוֹת נִגְרָרִים אַחַר יִצְרָם וְלַעֲבֹר אֶת הַמְּשׂוּכָה קֹדֶם זְמָן?

הַכַּתָּב סָבוּר הָיָה, שֶׁאֵין הֵם רַשָּׁאִים לַעֲשׂוֹת זֹאת. לְדַעְתּוֹ מִן הָרָאוּי הָיָה לָהֶם לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְאַחֲדוּ כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יַחַד וִינַסּוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה כֻּלָּם כְּאֶחָד. כֵּיוָן שֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם לְאֵין סָפֵק, שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַגְּדֵרָה בְּלִי לְהֵרָאוֹת וְשֶׁאֵין הַמְּשׂוּכָה נִשְׁמֶרֶת, שׁוּב אֵין לָהֶם אֶלָּא לַחֲזֹר אֶל הָעֲגָלָה וּלְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְחַבְרֵיהֶם.

הַנִּרְאֶה שֶׁגַּם פֶּנְקְרוֹף הָיָה סָבוּר כָּךְ, כִּי הוּא לֹא עִרְעֵר עַל חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַלָּז פָּנָה לָשׁוּב הַיַּעֲרָה, אֶלָּא נִטְפַּל אֵלָיו וּשְׁנֵיהֶם נֶעֶלְמוּ מִיָּד בֵּין הָאִלָנוֹת.

מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים הוֹדִיעוּ לָאִינְגֵ’נֵר אֶת מַצַּב הַדְּבָרִים.

“טוֹב הַדָּבָר,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה, “עַכְשָׁו בָּרִי לִי, שֶׁאֵין הַשּׁוֹדְדִים מְצוּיִים בַּגְּדֵרָה.”

“אֶת זֹאת נֵדַע רַק לְאַחַר שֶׁנְּטַפֵּס וְנַעֲבֹר אֶת הַמְּשׂוּכָה,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“הָבָה נֵלְכָה אֶל הַגְּדֵרָה, יְדִידַי!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וּמַה נַעֲשֶׂה לָעֲגָלָה?” שָׁאַל נֶב, “הֲנַשְׁאִירֶנָּה בַּיָּעַר?”

“לֹא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “עֲגָלָה זוֹ הִיא אוֹצַר־הַיְרִיָּה וְהַצֵּדָה שֶׁלָּנוּ וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מָגֵן וְסוֹכֵךְ.”

“וּבְכֵן, לְפָנִים!” הֵאִיץ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

הָעֲגָלָה יָצְאָה מִן הַיַּעַר וְהִתְנַהֲלָה בְּלִי שָׁאוֹן אֶל הַמְּשׂוּכָה. מִסָּבִיב שָׁלְטָה חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה וּדְמָמָה גְדוֹלָה. שִׁפְעַת הָעֵשֶׂב הִבְלִיעָה אֶת קוֹל מִצְעֲדֵי הַהוֹלְכִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱזִיקוּ אֶת רוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים לִירוֹת. עַל יוּףּ צִוָּה פֶּנְקְרוֹף לָלֶכֶת אֲחוֹרֵי הַמַּחֲנֶה וְאֶת טוֹףּ נָהַג נֶב בְּחֶבֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְפֹּץ בָּרֹאשׁ.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל כַּר־הַדֶּשֶׁא. הוּא הָיָה כֻּלּוֹ עָזוּב וְדוֹמֵם. אָז שָׂמָה הַלְּהָקָה הַקְּטַנָּה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַמְּשׂוּכָה וְעָבְרָה בְּשָׁעָה קַלָּה אֶת אֵזוֹר הַסַּכָּנָה בְּשָׁלוֹם. הַעֲגָלָה קָרְבָה אֶל הַמְּשׂוּכָה וְעָמָדָה. נֶב נִשְׁאַר עַל יַד הָעֲגָלָה כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הָעֲרוֹדִים, וְהָאִינְגֵ’נֵר, הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף כּוֹנְנוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם אֶל הַשַּׁעַר, כְּדֵי לִבְחֹן אִם הוּא סָגוּר מִבִּפְנִים וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְפָתְחוֹ..

אֶחָד מֵאֲגַפֵּי הַשַּׁעַר הָיָה פָּתוּחַ!

“וַהֲרֵי אֲמַרְתֶּם שֶׁהַשַּׁעַר סָגוּר?” פָּנָה הָאִינְגֵ’נֵר בִּשְׁאֵלָה אֶל הַסַּפָּן וְאֶל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

שְׁנֵיהֶם הִבִּיטוּ מִשְׁתָּאִים אִישׁ אֶל אָחִיו.

“הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בְּחֶלְקִי לָעוֹלָם הַבָּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁלִּפְנֵי שָׁעָה קַלָּה הָיָה הַשַּׁעַר סָגוּר!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִרְתְּעוּ בִּמְבוּכָה לַאֲחוֹרֵיהֶם. עַכְשָו נִתְבָּרֵר לָהֶם לְאֵין סָפֵק, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף, וְהַכַּתָּב רִגְּלוּ אֶת הַמָּקוֹם, נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בַּגְּדֵרָה, שֶׁהֲרֵי רַק הֵם לְבַדָּם יָכְלוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר, שֶׁהָיָה סָגוּר קֹדֶם לָכֵן! וְהוֹאִיל וְכָךְ, שְׁאֵלָה הִיא אִם עוֹדָם נִמְצָאִים שָׁם, אוֹ רַק הָאֶחָד מֵהֶם יָצָא בַּאֲשֶׁר יָצָא דֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ?

שְׁאֵלָה זוֹ חָלְפָה פִּתְאֹם אֶת מֹחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֵצִיץ הֶרְבֶּרְט לִפְנִים מִן הַמְּשׂוּכָה וּפִתְאֹם נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וְתָפַשׂ אֶת יָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“מָה הַדָּבָר?” שְׁאֵלָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“רָאִיתִי אוֹר!”

“בַּבָּיִת?”

“הֵן!”

חֲמִשְׁתָּם קָפְצוּ וּבָאוּ אֶל פֶּתַח הַשַּׁעַר וְרָאוּ וְהִנֵּה בַּחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגְדָּם מְנַצְנֵץ אוֹר קָלוּשׁ.

וּמִיָּד הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִבּוֹ מַה לַעֲשׂוֹת.

“הַשָּׁעָה מְשַׁחֶקֶת לָנוּ,” אָמַר לַחֲבֵרָיו. “הִנֵּה מָצָאנוּ אֶת הַשּׁוֹדְדִים כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בַּבַּיִת בְּשַׁלְוָה וְאֵינָם חוֹשְׁשִׁים כְּלוּם. הֲרֵי הֵם מְסוּרִים בְּיָדֵינוּ! לְפָנִים!”

וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה כְּשֶׁהֵם מַחֲזִיקִים אֶת הָרוֹבִים מוּכָנִים לִירִיָּה. אֶת הָעֲגָלָה הִשְׁאִירוּ בַּחוּץ וְהִפְקִידוּ עָלֶיהָ לְשׁוֹמְרִים אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ, אֶלָּא שֶׁקְּשָׁרוּם אֵלֶיהָ מִתּוֹךְ זְהִירוּת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִצַּד זֶה וְהֶרְבֶּרְט וְנֶב מִצַּד זֶה צָעֲדוּ לְאֹרֶךְ הַמְּשׂוּכָה וְהֵעִיפוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם עַל חֵלֶק זֶה שֶׁל הַגְּדֵרָה שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ אָפֵל וְשׁוֹמֵם.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְכֻלָּם קָרְבוּ אֶל הַבַּיִת וְעָמְדוּ לִפְנֵי דַלְתּוֹ הַנְּעוּלָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן לַחֲבֵרָיו אוֹת בְּיָדוֹ לְבַל יָזוּזוּ מִמְּקוֹמָם, וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן, שֶׁאוֹר קָלוּשׁ הֱאִירוֹ מִבִּפְנִים.

הוּא נָעַץ אֶת עֵינָיו בַּחַלּוֹן וְהֵצִיץ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר הָאֶחָד אֲשֶׁר בַּבַּיִת הַקָּטֹן הַזֶּה.

עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַחֶדֶר עָמַד פַּנָּס דּוֹלֵק. סָמוּךְ לַשֻּׁלְחָן עָמְדָה הַמִּטָּה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לְשֶׁעָבָר מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

עַל גַּבֵּי מִטָּה זוֹ הָיָה מוּטָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם.

פִּתְאֹם קָפַץ כּוֹרֶשׁ סְמִית לַאֲחוֹרָיו וְקָרָא בְּקוֹל כָּבוּשׁ:

“אַיְרְטוֹן!”

וּבוֹ בָּרֶגַע דָּחֲפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַדֶּלֶת בְּכֹחַ וּפָרְצוּ אֶל הֶחָדֶר.

הַנִּרְאֶה, שֶׁאַיְרְטוֹן הָיָה יָשֵׁן. הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ, שֶׁיָּמִים רַבִּים הִתְעַנָּה בְּיִסּוּרִים קָשִׁים. עַל פִּרְקֵי כַּפּוֹת יָדָיו וְעַל קַרְסֻלָּיו נִרְאוּ פְּצִיעוֹת וּשְׂרִיטוֹת רְחָבוֹת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן עָלָיו.

“אַיְרְטוֹן!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר בְּקוֹל וְתָפַשׂ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּמְצָא בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה כָּזוֹ.

לְקוֹל קְרִיאָה זוֹ פָּקַח אַיְרְטוֹן אֶת עֵינָיו וְהֵצִיץ בִּפְנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית וּבִפְנֵי שְׁאָר חֲבֵרָיו וְאַחַר קָרָא בְּתִמָּהוֹן:

“הַאַתֶּם הֵם? הַאַתֶּם?”

“אַיְרְטוֹן! אַיְרְטוֹן!” חָזַר וְקָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הֵיכָן אָנִי?”

“בְּבֵית־הַדִּירָה שֶׁבַּגְּדֵרָה!”

“יְחִידִי?”

“הֵן!”

“אֲבָל הֵם יָשׁוּבוּ!” קָרָא אַיְרְטוֹן. “הָגֵנּוּ עַל עַצְמְכֶם, עִמְדוּ עַל נַפְשְׁכֶם!”

וּבְדַבֵּר אַיְרְטוֹן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזַר וְנָפַל אֵין־אוֹנִים עַל מִטָּתוֹ.

“סְפִּילֶט,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַכַּתָּב, “אָנוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה שֶׁהַפִּירָטִים יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע. לְכוּ וְהַכְנִיסוּ אֶת הָעֲגָלָה אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה פְּנִימָה וְאַחַר הַבְרִיחוּ אֶת הַשַּׁעַר וְשׁוּבוּ כֻּלְּכֶם הֵנָּה.”

פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְהַכַּתָּב מִהֲרוּ לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אַף רֶגַע. מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁהָעֲגָלָה כְּבָר נִתְּפְּשָׂה בִּידֵי הַפִּירָטִים!

בְּרֶגַע אֶחָד עָבְרוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׂים בִּמְרוּצָה אֶת הַגְּדֵרָה וְהִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַמְּשׂוּכָה, אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל טוֹףּ שֶׁנָּהַם בַּחֲשָׁאי.

הָאִינְגֵ’נֵר הִשְׁאִיר לְרֶגַע אֵת אַיְרְטוֹן לְבַדּו וְיָצָא בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט הַחוּצָה כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק אֶת רוֹבֵהוּ בְּיָדוֹ וּמוּכָן לִירִיָּה. שְׁנֵיהֶם נָשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם בַּחֲרָדָה אֶל רֹאשָׁהּ שֶׁל שְׁלוּחַת הָהָר שֶׁהִתְנַשְּׂאָה מִמַּעַל לַגְּדֵרָה. אִם הַפִּירָטִים יָשְׁבוּ בְּמַאֲרָב בַּמָּקוֹם הַהוּא הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לִירוֹת אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּלְהַפִּילָם חֲלָלִים אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה הַלְּבָנָה בַּמִּזְרַח מִמַּעַל לַיַּעַר וְהֵפִיצָה אוֹר חִוֵּר בִּפְנִים הַמְּשׂוּכָה. לְאוֹר חִוֵּר זֶה נִגְלְתָה מִיָּד כָּל הַגְּדֵרָה כֻּלָּהּ עַל קְבוּצוֹת הָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים בָּהּ, עַל הַפֶּלֶג הַקָּטֹן שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָהּ וְעַל כַּר־הַדֶּשֶׁא רְחַב־הַיָּדַיִם שֶׁהִשְׂתָּרַע בָּהּ. מִצַּד הָהָר הָיוּ הַבַּיִת הַקָּטֹן וְחֵלֶק מִן הַמְּשׂוּכָה שְׁרוּיִים בְּנֹגַהּ לָבָן. תַּחַת אֲשֶׁר מִן הַצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, סָמוּךְ לַשַּׁעַר, הָיְתָה הַמְּשׂוּכָה שְׁקוּעָה בַּחשֶׁךְ.

וְהִנֵּה נִרְאָה בֶּחָצֵר גּוּשׁ אָפֵל. גּוּשׁ זֶה הָיָה הָעֲגָלָה, שֶׁהֵגִיחָה מִן הָאֲפֵלָה וְנִכְנְסָה אֶל תּוֹךְ תְּחוּם הָאוֹרָה. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ לְאָזְנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית קוֹל שְׁאוֹנוֹ שֶׁל הַשַּׁעַר שֶׁחֲבֵרָיו סְגָרוּהוּ וְהִבְרִיחוּהוּ יָפֶה מִבִּפְנִים.

וְאוּלָם בְּרֶגַע זֶה נִתֵּק טוֹףּ אֶת הַחֶבֶל וְהִתְחִיל נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זַעַם וְהִשְׂתָּעֵר אֶל יַרְכְּתֵי הַגְּדֵרָה מִימִין לַבָּיִת.

“הִכּוֹנוּ, יְדִידַי, וְכַוְּנוּ אֶת הָרוֹבִים!…” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֵרִימוּ אֶת הָרוֹבִים. טוֹףּ הָיָה נוֹבֵחַ וְהוֹלֵךְ בְּלִי חָשָׂךְ וְיוּףּ רָץ אַחֲרֵי הַכֶּלֶב וְהִשְׁמִיעַ קוֹל שְׁרִיקָה חַדָּה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹת בַּעֲלֵי הַחַיִּים וּבָאוּ אֶל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַקָּטֹן, שֶׁאִילָנוֹת רָמֵי־קוֹמָה הֵטִילוּ עָלָיו אֶת צִלְלֵיהֶם!

וּמָה רָאוּ שָׁם עֵינֵיהֶם לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַבָּהִיר?

חֲמִשָּׁה פִּגְרֵי אָדָם הָיוּ סְרוּחִים וּמוּטָלִים עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַקָּטֹן!

הַפְּגָרִים הַמֵּתִים הַלָּלוּ הָיוּ פִּגְרֵי הַשּׁוֹדְדִים, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים עָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן!

פֶּרֶק שְׁלשָּׁה־עָשָׂר

סִפּוּרוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן — מְזִמַּת חֲבֵרָיו לְשֶׁעָבָר — יְשִׁיבָתָם בַּגְּדֵרָה — הַשּׁוֹפֵט שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן — “צְלֵחָה” — חִפּוּשִׂים בִּמְסִבֵּי הַר־פְרַנְקְלִין — הָעֲמָקִים הָעֶלְיוֹנִים — קוֹל רַעַם מִתַּחַת לָאֲדָמָה — תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף — בְּמַעֲמַקֵּי הַלּוֹעַ — הַשִּׁיבָה.

מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָה כָּאן? מִי הֵמִית אֶת הַפִּירָטִים? כְּלוּם אַיְרְטוֹן? וַדַּאי לֹא הוּא, שֶׁהֲרֵי לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה הָיָה מְפַחֵד שֶׁמָּא יָשׁוּבוּ.

אַיְרְטוֹן הָיָה שֹׁקוּעַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲעִירוֹ. לְאַחַר שֶׁהִפְלִיט מִפִּיו מִלִּים מוּעָטוֹת, תְּקָפַתְהוּ אֲפִיסוּת־אוֹנִים וְהוּא חָזַר וְנָפַל עַל מִשְׁכָּבוֹ וְהָיָה מוּטָל לְלֹא־תְּנוּעָה.

אַלְפֵי מַחֲשָׁבוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּמֹחַ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּעַרְבּוּבְיָה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְרוּחָם הָיְתָה נִפְעָמָה עַד מְאֹד וְלֹא יָכְלוּ לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם. הֵם לֹא יָצְאוּ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְלֹא חָזְרוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הָיוּ מוּטָלִים פִּגְרֵי הַפִּירָטִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא יוּכַל לְהַגִּיד לָהֶם דָּבָר עַל אֹדוֹת הַמְאֹרָעוֹת הַכְּרוּכִים בְּמִיתַת הַפִּירָטִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָדַע אֲפִילוּ שֶׁהוּא נִמְצָא בַּבַּיִת שֶׁבַּגְּדֵרָה. אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר לָהֶם אֶת דִּבְרֵי הַמְאֹרָעוֹת שֶׁקָּדְמוּ לְמִיתָה מְשֻׁנָּה זוֹ.

לְמָחָר הֵקִיץ אַיְרְטוֹן מִקִּפָּאוֹן זֶה שֶׁתְּקָפָהוּ, וַחֲבֵרָיו הִבִּיעוּ לוֹ מֵעֹמֶק לִבָּם אֶת רִגְשֵׁי שִׂמְחָתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁחָזְרוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ לְאַחַר פְּרֵידָה שֶׁל מֵאָה וְאַרְבָּעָה יָמִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּצָאוּהוּ כִּמְעַט בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּגוּפוֹ.

אָז סִפֵּר אַיְרְטוֹן בְּקִצּוּר־מִלִּים מַה שֶׁקָּרָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, אוֹ עַל כָּל פָּנִים מַה שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ. וְזֶה אֲשֶׁר סִפֵּר:

לְמָחֳרַת בּוֹאוֹ אֶל הַגְּדֵרָה, בָּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר לִפְנוֹת לַיְלָה, טִפְּסוּ וְעָבְרוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶת מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו. הֵם כָּפְתוּ אוֹתוֹ וְסָתְמוּ אֶת פִּיו וּסְחָבוּהוּ אֶל הַמְּעָרָה הָאֲפֵלָה אֲשֶׁר לְרַגְלֵי הַר־פְרַנְקְלִין, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לָהֶם מְקוֹם מִקְלָט.

הֵם חָרְצוּ לַהֲמִיתוֹ בְּיוֹם הָמָּחָר, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיָה מוּמָת לוּלֵא הִכִּירוֹ אַחַד הַשּׁוֹדְדִים וּקְרָאָהוּ בַּשֵּׁם שֶׁכִּנָּה לְעַצְמוֹ בִּהְיוֹתוֹ בְּאוֹסְטְרַלְיָה. אֶת אַיְרְטוֹן הָיוּ הַשּׁוֹדְדִים רוֹצְחִים בְּלִי־חֶמְלָה, אֲבָל עַל בֶּן־דְּזְשׁוֹיְס חָמָלוּ!

וְאוּלָם מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילָךְ לֹא פָּסְקוּ חֲבֵרָיו הַקּוֹדְמִים שֶׁל אַיְרְטוֹן מִלְּהָצִיק לוֹ בִּדְבָרִים. הֵם דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל מְנַת שֶׁיְּסַיַּע בְּיָדָם לִכְבּשׁ אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, לִרְצֹחַ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְלִהְיוֹת לַאֲדוֹנֵי הָאִי.

אֲבָל אַיְרְטוֹן לֹא נִשְׁמַע לָהֶם. מִי שֶׁהָיָה שׁוֹדֵד וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה וַעֲוֹנוֹ כֻּפַּר, בָּחַר בַּמָּוֶת וּבִלְבָד שֶׁלֹּא לִבְגֹּד בִּידִידָיו.

אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הָיָה אַיְרְטוֹן מוּטָל בִּמְעָרָה זוֹ עֲקוּד יָדַיִם וְרַגְלָיִם. בֵּינָתַיִם גִּלּוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶת הַגְּדֵרָה וּמֵאָז הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶם אוֹצַר מְזוֹנוֹת, אֲבָל לֹא מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם. בְּאַחַד־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר בָּאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם אֶל הַגְּדֵרָה, וּפִתְאֹם עָלוּ עֲלֵיהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אָז יָרוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶל הֶרְבֶּרְט וְאֶחָד מֵהֶם חָזַר אֶל הַמְּעָרָה וְהִתְפָּאֵר שֶׁהֵמִית אֶת אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אֲבָל הוּא חָזַר לְבַדּוֹ, כִּי חֲבֵרוֹ נִפְגַּע, כַּיָּדוּעַ, בְּפִגְיוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנָפַל חָלָל.

בְּהִוָּדַע לְאַיְרְטוֹן כִּי הֶרְבֶּרְט מֵת, גָּדְלָה צָרַת נַפְשׁוֹ לְאֵין הָכִיל. הֲרֵי מֵעַכְשָׁו לֹא הָיָה מִסְפַּר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶלָּא אַרְבָּעָה וְיַד הַפִּירָטִים הָיְתָה אֵפוֹא עַל הָעֶלְיוֹנָה!

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא עָזְבוּ הַפִּירָטִים אֶת מְקוֹם מִקְלָטָם בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן שֶּׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲצוּרִים בַּגְּדֵרָה לְרֶגֶל מַחֲלָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, וְגַם לְאַחַר שֶׁשָּׁדְדוּ אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל נָהֲגוּ זְהִירוּת בְּעַצְמָם וְלֹא יָצְאוּ מִמַּחֲבוֹאָם.

כֵּיוָן שֶׁאַיְרְטוֹן סֵרַב לְהִזָּקֵק לָהֶם, הָלְכָה יָדָם הָלֹךְ וְקָשָׁה עָלָיו מִיּוֹם לְיוֹם. הוּא הָיָה כָּפוּת יוֹם וָלַיְלָה וְעַל יָדָיו וְרַגְלָיו עֲדַיִן נִכְּרוּ הַסִּמָּנִים הָעֲקֻבִּים מִדָּם, שֶׁחָרְתוּ עֲלֵיהֶן הַכְּבָלִים. בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע הָיָה מְצַפֶּה לַמָּוֶת, כִּי שׁוּב לֹא קִוָּה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ.

כָּךְ הָיָה הַדָּבָר הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ עַד הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר. הַפִּירָטִים הָיוּ מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכּשֶׁר לְהִתְנַפֵּל עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְלֹא הָיוּ עוֹזְבִים אֶת מְקוֹם מִקְלָטָם אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת עַל מְנַת לָצוּד צַיִד אִם בִּפְנִים הָאִי אוֹ עַל אַדְמַת הַחוֹף הַדְּרוֹמִי. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא שָׁמַע אַיְרְטוֹן דָּבָר עַל אֹדוֹת יְדִידָיו וְהוּא חָדַל מִקַּוּוֹת, שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לִרְאוֹתָם בְּאַחַד הַיָּמִים.

הָאַכְזְרִיּוּת שֶׁנָּהֲגוּ הַפִּירָטִים בְּאַיְרְטוֹן סוֹפָהּ שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאֻמְלָל לִידֵי טֵרוּף־דַּעַת, שֶׁנָּטַל אֶת מְאוֹר עֵינָיו וְאֶת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ. וּמֵאָז וְעַד עַתָּה, הַיְנוּ זֶה שְׁנֵי יָמִים, שׁוּב לֹא יָדַע מַה קָרָה עוֹד.

“אֲבָל הַגִּידָה לִי, אֲדוֹנִי סְמִית,” הוֹסִיף וְאָמַר אַיְרְטוֹן, “הֲלֹא הָיִיתִי מוּטָל כָּפוּת בַּמְּעָרָה, וְכֵיצָד נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁאֲנִי כָּאן, בַּגְּדֵרָה?”

“וְכֵיצַד אֵרַע, שֶׁהַפִּירָטִים מוּטָלִים מֵתִים לִפְנִים מִן הַמְּשׂוּכָה?” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר שְׁאֵלָה תַּחַת שְׁאֵלָה.

“מֵתִים!” קָרָא אַיְרְטוֹן וְהִתְנַשֵּׂא חֶצְיוֹ מֵעַל מִטָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן חַלָּשׁ הָיָה בְּיוֹתֵר.

חֲבֵרָיו תָּמְכוּ בּוֹ. הוּא רָצָה לָקוּם וְהַלָּלוּ לֹא עִכְּבוּ בְּיָדוֹ, וּבְכֵן הָלְכוּ כֻּלָּם אֶל הַפֶּלֶג הַקָּטֹן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר הֵאִיר הַיּוֹם וּלְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְלוּ חֲמֵשֶׁת פִּגְרֵי הַפִּירָטִים, שֶׁשָּׁכְבוּ סְרוּחִים עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג אִישׁ אִישׁ בְּאוֹתוֹ הַמַּצָּב שֶׁבּוֹ הִכְרִיעוֹ הַמָּוֶת בִּמְהִירוּת הַבָּרָק.

אַיְרְטוֹן עָמַד תַּחְתָּיו בְּלִי־נוֹעַ. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֵלָיו דּוּמָם וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם.

הָאִינְגֵ’נֵר רָמַז לְנֶב וּלְפֶנְקְרוֹף וְהַלָּלוּ בָּדְקוּ אֶת הַגְּוִיּוֹת, שֶׁכְּבָר הָיוּ קָרוֹת וְנֻקְשׁוֹת.

שׁוּם סִמָּן שֶׁל פְּצִיעָה חִיצוֹנִית לֹא נִמְצָא עַל הַגְּוִיּוֹת.

רַק לְאַחַר בְּדִיקָה מְעֻלָּה הִבְחִין פֶּנְקְרוֹף עַל מִצְחוֹ שֶׁל הָאֶחָד, עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַשֵּׁנִי, עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַשְּׁלִישִׁי וְעַל כְּתֵפָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים נְקֻדָּה זְעִירָה וַאֲדֻמָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לָעַיִן וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת מַה טִיבָהּ.

“בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁבַּגּוּף פָּגְעָה בָּהֶם יַד הַמָּוֶת!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל בְּאֵיזֶה נֶשֶׁק?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“בְּנֶשֶׁק הַיּוֹרֶה בְּרָקִים, אֲשֶׁר סוֹד כָּמוּס הוּא לָנוּ!”

“וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הִפְגִּיעַ בָּהֶם אֶת הַבְּרָקִים?…” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הַשּׁוֹפֵט שֶׁל הָאִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית; “הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר הֱבִיאֲךָ, אַיְרְטוֹן, הֵנָּה; הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר כֹּחוֹ הָאַדִּיר עֲדַיִן מוֹסִיף לְהִתְגַּלּוֹת; הֲלֹא הוּא הָעוֹשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ מַה שֶׁאֵין לְאֵל יָדֵנוּ לַעֲשׂוֹתוֹ וַאֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁעָשָׂהוּ הֲרֵיהוּ מִתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ.”

“אִם כֵּן, הָבָה נְחַפְּשֶׂנּוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן, נְחַפְּשֶׂנּוּ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל מֻבְטָחְנִי כִּי אֶת הַיְצוּר הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעֲנֵנוּ אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת הָרַבּוֹת הָאֵלֶּה, לֹא נִמְצָא אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְקָרְאֵנוּ אֵלָיו!”

הַהֲגָנָה הַנֶּעְלָמָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מָנְעָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלִּפְעֹל פְּעֻלָּה בְּעַצְמָם, נָגְעָה עַד לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, אֲבָל יַחַד עִם זֶה גַּם הִרְעִימָה אוֹתוֹ. הוּא רָאָה בָּהּ מֵעֵין זִלְזוּל בְּכֹחַ יְכָלְתָּם, וְהַדָּבָר הַזֶּה הֶעֱלִיב אֶת נַפְשׁוֹ הַגֵּאָה. אִם אָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נְדִיבוּת וּמִסְתַּלֵּק מִלְּקַבֵּל תּוֹדָה עַל כָּךְ הֲרֵיהוּ כְּאִלּוּ מְזַלְזֵל בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁהוּא מֵטִיב עִמָּם, וּלְדַעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה בְּזִלְזוּל זֶה מִשּׁוּם הַפְחָתַת עֶרְכּוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה־הַנְּדִיבוּת עַצְמוֹ.

“נְחַפְּשֶׂנּוּ,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְיִתֵּן אֱלֹהִים, שֶׁנּוּכַל לְהוֹכִיחַ לְמָגִנֵּנוּ הַגֵּא הַזֶּה, שֶׁאֵין אָנוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה! כָּל קָרְבָּן לֹא הָיָה יָקָר בְּעֵינַי, לוּ אַךְ הִשִּׂיגָה יָדֵנוּ לִפְרֹעַ לְאָדָם זֶה אֶת חוֹבֵנוּ וְלִגְמֹל עִמּוֹ חֶסֶד גָּדוֹל, וְלוּ גַם בִּמְחִיר חַיֵּינוּ!”

מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה נַעֲשָׂה הַחִפּוּשׂ הַזֶּה שִׂיחָם וַהֲגִיגָם הָאֶחָד שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן. הַשְּׁאִיפָה לִמְצֹּא אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַזֹּאת לֹא נָתְנָה לָהֶם מָנוֹחַ. כִּי אָכֵן חִידָה נִשְׂגָּבָה הָיָה לָהֶם אוֹתוֹ הָאָדָם, שֶׁהָיָה מְחוֹנָן כֹּחַ טָמִיר וְנֶעְלָם, כֹּחַ שֶׁהָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה שָׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל בֵּית־הַדִּירָה שֶׁבַּגְּדֵרָה וְהִתְחִילוּ שׁוֹקְדִים לְחִזּוּק בְּרִיאוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, וּבְמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר עָלָה בְּיָדָם לְאַמֵּץ אֶת כֹּחַ גּוּפוֹ וְכֹחַ רוּחוֹ שֶׁנִּתְרוֹפָפוּ.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף הוֹלִיכוּ אֶת פִּגְרֵי הַשּׁוֹדְדִים הַיַּעֲרָה בְּרִחוּק מָקוֹם מִן הַגְּדֵרָה וְשָׁם קְבָרוּם בְּבוֹר עָמֹק.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סִפֵּר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַיְרְטוֹן אֵת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם מִיּוֹם שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם. הוּא סָח לוֹ מַה שֶׁאֵרַע לְהֶרְבֶּרְט וְאֶת הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשֶׁל מַחֲלָתוֹ הָאֲנוּשָׁה. וּלְבַסּוֹף אָמַר לוֹ כִּי הוּא וַחֲבֵרָיו כְּבָר נוֹאֲשׁוּ לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אוֹתוֹ וּסְבוּרִים הָיוּ כִּי הַפִּירָטִים הֱמִיתוּהוּ בְּלִי־חֶמְלָה.

“וְעַתָּה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ, “שׁוּב אֵין לָנוּ אֶלָּא לְקַיֵּם אֶת הַחוֹבָה הָאַחַת הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ. חֲצִי הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ נִתְקַיֵּם. הַפִּירָטִים נִכְחֲדוּ וְאָנוּ נַעֲשֵׂינוּ שׁוּב לַאֲדוֹנֵי הָאִי, אֲבָל לֹא אָנוּ פָּעַלְנוּ זֹאת וְלֹא לְעַצְמֵנוּ אָנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיק טוֹבָה עַל כָּךְ.”

“וּבְכֵן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הָבָה נִבְדֹּק אֶת כָּל הַלַּבִּירִינְתְּ שֶׁל שְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין! לֹא נַשְׁאִיר אַף מְחִלָּה אַחַת שֶׁלֹּא נַחְקְרֶנָּה! אֲהָהּ, יְדִידַי, אִם הָיָה בָּעוֹלָם סוֹפֵר־עִתּוֹנִים שֶׁעָמַד בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים לִפְנֵי תַּעֲלוּמָה מַרְעִישָׁה־לֵב, הֲרֵי אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַסּוֹפֵר!”

“וְאָנוּ נַעֲמִיד עָלֵינוּ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד שֶׁנִּמְצָא אֶת מֵיטִיבֵנוּ.”

כֵּן דִּבַּרְתָּ," אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “עָשׂה נַעֲשֶׂה אֵת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לַעֲשׂוֹת… אֲבָל הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לָכֶם, שֶׁלֹּא נִמְצָאֶנּוּ עַד שֶׁיִּרְצֶה בְּכָךְ!”

“אִם כֵּן, נִשָּׁאֵר בַּגְּדֵרָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הֵן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “יֵשׁ לָנוּ כָּאן מְזוֹנוֹת בְּשֶׁפַע, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמָּקוֹם מֻנָּח בְּמֶרְכַּז הַחֲקִירָה שֶׁלָּנוּ. וְאִם נֶחְסַר דָבָר כָּל שֶׁהוּא, הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ עֲגָלָה לָרוּץ מַהֵר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.”

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִי לְהָעִיר הֶעָרָה אֶחָת.”

וּמַהִי?"

“הִנֵּה מְשַׁמֶּשֶׁת וּבָאָה עוֹנַת־הַשָּׁנָה וְאֵין לָנוּ לִשְׁכֹּחַ שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנַּפְלִיג בַּיָּם.”

“לְהֵיכָן?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אֶל הָאִי תָּבוֹר!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “מִן הַצֹּרֶךְ לָנוּ לְהוֹלִיךְ לְשָׁם אִגֶּרֶת, הַמּוֹדִיעָה אֶת מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי שֶׁלָּנוּ וְאֶת מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַכְשָׁו. הֲרֵי כָּךְ הֶחְלַטְנוּ, לְהַמְצִיא אִגֶּרֶת כָּזוֹ לָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִֹּית, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא עַל מְנָת לְהָשִׁיב אֶת אַיְרְטוֹן אֶל אַרְצוֹ. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי כְּבָר אֵחַרְנוּ מִן הַמּוֹעֵד!”

“אֲבָל הַגִּידָה לִי, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר אַיְרְטוֹן, “כֵּיצַד אַתָּה אוֹמֵר לְהַפְלִיג לְשָׁם?”

“בִּסְפִינָתֵנוּ ‘צְלֵחָה’!”

“צְלֵחָה!” קָרָא אַיְרְטוֹן… “שׁוּב אֵינָהּ קַיָּמֶת.”

“‘צְלֵחָה’ שֶׁלִּי אֵינָהּ קַיֶּמֶת עוֹד!” הֵילִיל הַסַּפָּן וְנִתַּר מִמְּקוֹמוֹ.

“לֹא!” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן. “הַשּׁוֹדְדִים מָצְאוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים בַּנָּמֵל הַקָּטֹן וּפָרְשׁוּ בָּהּ בַּיָּם וְ…”

“וְ…?” דָּחַק בּוֹ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁלִּבּוֹ הָיָה מְפַרְכֵּס וְהוֹלֵם בְּחָזְקָה. “וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַנְהִיג כְּבוֹב הַרְוֵי, נִתְקְלוּ בִּסְלָעִים וְהָאֳנִיָּה נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים!”

“אֲהָהּ! בְּנֵי בְּלִיַּעַל! חַמְסָנִים! נְבָלִים אֲרוּרִים!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף.

“פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּאַחֲזוֹ בְּיַד הַסַּפָּן, “אַל יֵצַר לָךְ. אָנוּ נַעֲשֶׂה לָנוּ ‘צְלֵחָה’ אַחֶרֶת, גְּדוֹלָה מִן הָרִאשׁוֹנָה! הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ כָּל חֶלְקֵי הַבַּרְזֶל וְכָל הַמִּפְרָשִׂים שֶׁל הַ’מַּהִיר'!”

“אֲבָל הֲיוֹדֵעַ אַתָּה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “כִּי בְּנִיַּת אֳנִיָּה בַּת שְׁלשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים טוֹנוֹת צְרִיכָה לְהִמָּשֵׁךְ לְכָל הַפָּחוֹת חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים?”

“מַה לַעֲשׂוֹת?” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְוַתֵּר הַשָּׁנָה עַל הַנְּסִיעָה אֶל הָאִי תָּבוֹר.”

“אֵת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “וַאֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁלֹּא נְאַחֵר מִן הַמּוֹעֵד אִם נִדְחֶה אֶת הַנְּסִיעָה לַשָּׁנָה הַבָּאָה.”

“אֲהָהּ, ‘צְלֵחָה’ שֶׁלִּי! אֲהָהּ ‘צְלֵחָה’ הָאֻמְלָלָה שֶׁלִּי!” קוֹנֵן פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר אָבְדַן הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה גַאֲוָתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, נָגַע עַד נַפְשׁוֹ.

הֲרִיסַת “צְלֵחָה” הָיְתָה אֲבֵדָה גְדוֹלָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְצִעֲרָה אוֹתָם בְּיוֹתֵר, וְהֵם נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָשׁוּב וְלִבְנוֹת עַד מְהֵרָה אֳנִיָּה חֲדָשָׁה. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה זוֹ, נָתְנוּ שׁוּב אֶת דַּעְתָּם לְחֵקֶר הַמְּקוֹמוֹת הַכְּמוּסִים וְהַמֻּצְנָעִים שֶׁבָֹּאִי.

אֶת מַעֲשֵׂה הַחֵקֶר וְהַחִפּוּשׂ הַזֶּה הִתְחִילוּ עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא יוֹם הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר, וְעָסְקוּ בּוֹ שָׁבוּעַ תָּמִים. בְּתַחְתִּית הָהָר, בֵּין שְׁלוּחוֹתָיו וּסְעִיפָיו הַמְרֻבִּים, נִמְשַׁךְ לַבִּירִינְתְּ שֶׁל עֲמָקִים וּנְקָרוֹת סְבוּכִים וּמְסֻכְסָכִים עַד מְאֹד. כָּאן, אֵפוֹא, בְּמַעֲמַקֵּי הַנְּקָרוֹת הַצָּרוֹת הַלָּלוּ, וְאולַי גַּם בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין עַצְמוֹ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְחַפֵּשׂ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. בְּכָל הָאִי כֻּלּוֹ לֹא נִמְצָא מָקוֹם יוֹתֵר מְעֻלֶּה לְכוֹנֵן שָׁם דִּירָה, אֲשֶׁר הַיּוֹשֵׁב בָּהּ רוֹצֶה לִהְיוֹת מֻצְנָע וְסָמוּי מִן הָעָיִן. אֲבָל הָעַרְבּוּבְיָה שֶׁל הַשְּׁלוּחוֹת וּסְעִיפֵי הֶהָרִים הָאֵלֶּה הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה צֹרֶךְ לַעֲרֹךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים בְּסֵדֶר וְעַל פִּי שִׁטָּה קְבוּעָה וּמְדֻיָּקָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִיְּרוּ בַּתְּחִלָּה אֶת כָּל הָעֵמֶק שֶׁהִשְׂתָּרַע בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הַוֻּלְקָן יַאֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נָבַע פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד. כָּאן הֶרְאָה אוֹתָם אַיְרְטוֹן אֶת הַמְּעָרָה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה מְקוֹם מִקְלָט לַשּׁוֹדְדִים וְשֶׁהוּא הָיָה עָצוּר בָּהּ עַד שֶׁהָעֳבַר אֶל הַגְּדֵרָה. מְעָרָה זוֹ נִשְׁאֲרָה בַּהֲוָיָתָהּ כְּמוֹ שֶׁעָזַב אוֹתָהּ אַיְרְטוֹן. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מָצְאוּ בָּהּ הַרְבֵּה כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת וַאֲבַק־שְׂרֵפָה וְגַם צָרְכֵי אֹכֶל נָפֶשׁ. נִכָּר הָיָה שֶׁהַשּׁוֹדְדִים נִתְכַּוְּנוּ לֶאֱגֹר כָּאן אוֹצָר גָּדוֹל שֶׁל מַכֹּלֶת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּדְקוּ יָפֶה אֶת כָּל הָעֵמֶק שֶׁגָּבַל בְּאוֹתָהּ הַמְּעָרָה וְשֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בְּעֵצִים נָאִים וּבְיִחוּד בַּעֲצֵי־מְחָטִים. אַחַר חָדְרוּ אֶל תּוֹךְ נִקְרָה צָרָה, שֶׁנִּמְשְׁכָה עַד לְסַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם.

בְּמָקוֹם זֶה נִתְמַעֲטוּ הָאִילָנוֹת וְתַחַת הָעֵשֶׂב בָּאָה הָאָבֶן. עִזֵּי־בָּר וְכִבְשֵׂי־בָּר הָיוּ מְקַפְּצִים שָׁם בֵּין הַסְּלָעִים. כָּאן הִתְחִיל הַחֵלֶק הַכָּבוּל שֶׁל הָאִי. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁמִּכָּל הֲמוֹן הָעֲמָקִים שֶׁנִּסְתָּעֲפוּ לְרַגְלֵי הַר־פְרַנְקְלִין, רַק שְׁלֹשָׁה הָיוּ מְכֻסִּים בְּאִילָנוֹת וּבְכָרֵי־דֶשֶׁא וְהָאֶחָד מֵהֶם הָיָה עֵמֶק הַגְּדֵרָה, אֲשֶׁר גָּבַל לִפְאַת מַעֲרָב בָּעֵמֶק שֶׁל פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד וְלִפְאַת מִזְרַח בָּעֵמֶק שֶׁל הַפֶּלֶג הָאָדֹם. שְׁנֵי הַפְּלָגִים הָאֵלֶּה, שֶׁנּוֹצְרוּ עַל יְדֵי הַמַּיִם הַשּׁוֹפְעִים מִן הָהָר, קָלְטוּ אֶל קִרְבָּם הַרְבֵּה פְּלָגִים צְדָדִיִּים וְסוֹפָם שֶׁנֶּהְפְּכוּ לִנְחָלִים מַמָּשׁ, שֶׁהִשְׁקוּ וְהִפְרוּ אֶת כָּל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי. וּלְעֻמַּת זֶה נִזּוֹן נַחַל־הַתּוֹדָה מִמֵּי הַמַּעְיָנוֹת הַחֲבוּיִים בַּעֲבִי הָאִילָנוֹת שֶׁל יַעַר־זְשָׁקָמַר.

אֶחָד מִשְּׁלשֶׁת הָעֲמָקִים הָאֵלֶּה הַמֻּשְׁפָּעִים בְּמַיִם יָכֹל הָיָה אֵפוֹא לְשַׁמֵּשׁ מַחֲבוֹא לַמִּתְבּוֹדֵד. שָׁם הָיָה מוֹצֵא לוֹ אֶת כָּל צָרְכֵי פַּרְנָסָתוֹ וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָקְרוּ וְתָרוּ אֶת הָעֲמָקִים בְּשִׂים לֵב וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל הֲוָיַת אָדָם.

אִם כֵּן הֵיכָן הוּא מִתְבּוֹדֵד זֶה וְהֵיכָן דִּירָתוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּמַעֲמַקֵּי הַנְּקָרוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת, בֵּין צִבּוּרֵי הַסְּלָעִים הַנֶּעֱרָמִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, בְּאַחַד הַנְּקָעִים הָאֲפֵלִים שֶׁבַּצָּפוֹן, בְּקֶרֶב חָמְרֵי הַלַּבָּה שֶׁקָּפָאוּ?

בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי עֲמָקִים רְחָבִים אֲבָל לֹא עֲמֻקִּים, בְּלִי סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל יֶרֶק. הָעֲמָקִים הָאֵלֶּה הָיוּ זְרוּעִים גָּלְמֵי סְלָעִים, מְנֻמָּרִים בְּנִפְצֵי אֲבָנִים. רְפוּדִים חָמְרֵי לַבָּה וּמְצֻפִּים בְּלַבְרָדוֹרִים וְאָבְּסִידְיָנִים. חֵלֶק זֶה הִצְרִיךְ חֲקִירָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה. שָׁם פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶן מֵאוֹת מְעָרוֹת, אֲשֶׁר אָמְנָם קָשֶׁה הָיָה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה הָיוּ נַעֲלָמוֹת וּמֻצְנָעוֹת מֵאֵין כְּמוֹהֶן. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָדְרוּ אֲפִילוּ אֶל תּוֹךְ נְקָבוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁהָיוּ נוֹקְבוֹת וְיוֹרְדוֹת אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הָהָר. הֵם עָבְרוּ אֶת הָאוּלַמִּים הָאֲפֵלִים הַלָּלוּ לְאוֹר לַפִּידִים וּבָדְקוּ אֶת כָּל מְחִלָּה וְאֶת כָּל מְאוּרָה שֶׁבָּהֶם. אֲבָל בְּכָל מָקוֹם לֹא שָׁלְטָה אֶלָּא דְמָמָה וַחֲשֵׁכָה. נִכָּר הָיָה, שֶׁרֶגֶל אֱנוֹשׁ לֹא דָרְכָה מֵעוֹלָם בְּאוּלַמֵּי־בְּרֵאשִׁית אֵלֶּה וְשֶׁיַּד אֱנוֹשׁ לֹא הֵזִיזָה מֵעוֹלָם אֶת גָּלְמֵי־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה מִמְּקוֹמָם. הָאוּלַמִּים הַלָּלוּ נִשְׁאֲרוּ בְּהֶוְיָתָם מִקַּדְמוּת עוֹלָם וְלֹא נִשְׁתַּנּוּ מִכְּפִי שֶׁהָיוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָאֵשׁ הַוֻּלְקָנִית הֶעֶלְתָה אֶת הָאִי מִמְּצוּלוֹת הַמָּיִם.

וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁהָאוּלַמִּים הַלָּלוּ הָיוּ שׁוֹמְמִים וּשְׁקוּעִים בַּאֲפֵלָה נִצַּחַת, בְּכָל זֹאת נִדְמָה לוֹ לְכוֹרֶשׁ סְמִית שֶׁהַדְּמָמָה הַשַּׁלֶּטֶת שָׁם אֵינָהּ מָחְלֶטֶת.

כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּחְתִּיתָהּ שֶׁל אַחַת הַמְּחִלּוֹת הָאֲפֵלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה לְאֹרֶךְ שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת רֶגֶל בְּמַעֲמַקֵּי הָהָר, שָׁמַע לְתִמְהוֹנוֹ מֵעֵין שָׁאוֹן עָמוּם כְּהֵד קוֹל רַעַם בַּמֶּרְחַקִּים.

גַּם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ, שָׁמַע אֶת קוֹל הַנַּהַם הָרָחוֹק הַזֶּה, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ סִמָּן מֻבְהָק שֶׁהָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה שָׁבָה וְהִתְנַעֲרָה וְחִדְּשָׁה אֶת פְּעֻלָּתָהּ. שְׁנֵיהֶם הִקְשִׁיבוּ כַּמָּה פְּעָמִים רַב קֶשֶׁב וּבָאוּ לִכְלָל דֵּעָה אַחַת, שֶׁפְּעֻלָּה כִימִית הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית בְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה.

“נִמְצָא שֶׁהַוֻּלְקָן לֹא כָּבָה כְּלָל,” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֶפְשָׁר שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁחָקַרְנוּ אֶת לוֹעַ הַוֻּלְקָן,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “נֶעֶשְׂתָה מַהְפֵּכָה בַּשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. כָּל וֻלְקָן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כָּבוּי, יָכֹל לְהִתְלַהֵב מֵחָדָשׁ.”

“אֲבָל אִם הַר־פְרַנְקְלִין יִתְלַהֵב וְיָבוֹא לִידֵי הַפְלָטָה,” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כְּלוּם לֹא יְסַכֵּן אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן?”

“סָבוּר אֲנִי שֶׁלֹּא יְסַכֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “הַלּוֹעַ הָרָחָב מְשַׁמֵּשׁ מִפְתַּח פְּלִיטָה מְעֻלֶּה, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ תִּפְרֹץ הַחוּצָה שִׁפְעַת הַקִּיטוֹר וְהַלַּבָּה שֶׁלּוֹ כַּנָּהוּג.”

“וּמַה נַעֲשֶׂה אִם הַלַּבָּה תָּסֹל לָהּ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה אֶל הַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִּים שֶׁבָּאִי?”

“וּמַדּוּעַ לֹא תָּצוּף, סְפִּילֶט יַקִּירִי, בַּדֶּרֶךְ שֶׁהִתְוָה לָהּ הַטֶּבַע?” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הַוֻּלְקָנִים הֲפַכְפְּכָנִים הֵם!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

“תֵּן דַּעְתְּךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁנְּטִיָּתוֹ שֶׁל כָּל הַר־פְרַנְקְלִין מְסַיַּעַת לְכָךְ שֶׁחָמְרֵי הַהַפְלָטָה שֶׁלּוֹ יִשְׁתַּפְּכּוּ אֶל הָעֲמָקִים, שֶׁאָנוּ חוֹקְרִים אוֹתָם עַכְשָׁו. כְּדֵי שֶׁתִּשְׁפֹּכֶת זוֹ תְּשַׁנֶּה אֶת מַסְלוּלָהּ, מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁרְעִידַת הָאֲדָמָה תְּשַׁנֶּה אֶת מֶרְכַּז הַכֹּבֶד שֶׁל הָהָר.”

“אֲבָל הֲרֵי בְּמִקְרִים כָּאֶלֶּה מְצוּיָה גַם רְעִידַת־אֲדָמָה,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּבְיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּחוֹת שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה מִתְנַעֲרִים וְהַשְּׁכָבוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁל כַּדוּר הָאָרֶץ, שֶׁנָּחוּ זְמָן הַרְבֵּה, מְעַכְּבוֹת אוֹתָם. הַפְלָטַת הַוֻּלְקָן וַדַּאי עֲלוּלָה לְהָבִיא עָלֵינוּ סַכָּנָה גְדוֹלָה וְנוֹחַ לָנוּ, שֶׁשַּׁחַץ אָיֹם זֶה יוֹסִיף לָנוּם אֶת שְׁנָתוֹ וְלֹא יִיקָץ. אֲבָל כְּלוּם בְּיָדֵנוּ הוּא לְעַכֵּב אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְעוֹרר? וְאוּלָם יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, עַל כָּל פָּנִים סָבוּר אֲנִי שֶׁתְּחוּם מְגוּרֵינוּ אֲשֶׁר בְּרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל אֵינוֹ צָפוּי לְסַכָּנָה. בֵּינוֹ וּבֵין הַוֻּלְקָן מִשְׂתָּרֵעַ שֶׁקַע־קַרְקַע, וְאִם הַלַּבָּה תִּפְרֹץ לָהּ דֶּרֶךְ אֶל הַיְאוֹר, וַדַּאי תִּשְׁתַּפֵּךְ אֶל גִּבְעוֹת־הַחוֹל וְאֶל סְבִיבוֹת מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ.”

“הָהָר אֵינוֹ עָשֵׁן עֲדַיִן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “סִמָּן שֶׁהַהַפְלָטָה אֵינָהּ קְרוֹבָה לָבוֹא.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶתְמוֹל הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל רֹאשׁ הַלּוֹעַ וְלֹא רָאִיתִי קִיטוֹר מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹכוֹ. אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁבְּמַעֲמַקֵּי הַכִּירָה נֶעֶרְמוּ בִּמְרוּצַת הַזְּמָן צִבּוּרֵי סְלָעִים, אֵפֶר וְלַבָּה נֻקְשָׁה, וְהַמִּפְתָּח, שֶׁעָלָיו דִּבַּרְתִּי, עֲדַיִן פָּקוּק הוּא. אֲבָל אַךְ יִתְגַּבְּרוּ מַאֲמַצֵּי הַכֹּחוֹת הַפְּנִימִיִּים וּמִיָּד יִתְעַלֵּם כָּל הָעִכּוּב הַזֶּה וּמֻבְטָח אַתָּה, סְפִּילֶט יַקִּירִי, שֶׁלֹּא הָאִי, הַמְשַׁמֵּשׁ דּוּד־קִיטוֹר, וְלֹא הַוֻּלְקָן, הַמְשַׁמֵּשׁ מַעֲשֵׁנָה שֶׁלּוֹ, לֹא יִתְפּוֹצְצוּ מִלַּחַץ הַגַּז. וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: הַלְוַאי שֶׁלֹּא יָבוֹא הַוֻּלְקָן לִידֵי הַפְלָטָה!”

“וּבְכָל זֹאת אֵין אָנוּ טוֹעִים,” חָזַר וְאָמַר הַכַּתָּב. “מִמַּעֲמַקֵּי הַוֻּלְקָן בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה קוֹל נַהַם עָמוּם!”

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהִטָּה שׁוּב פַּעַם אֶת אָזְנָיו וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב, “אֵין כָּאן שׁוּם טָעוּת… שָׁם מִתְחוֹלֶלֶת פְּעֻלָּה, שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ לְהַעֲרִיךְ לֹא אֶת מִדַּת כֹּחָהּ וְלֹא אֶת תּוֹצְאוֹתֶיהָ.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עָלוּ מִמַּעֲמַקֵּי הָאוּלַמִּים שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה וְחָזְרוּ אֶל חַבְרֵיהֶם וְסָחוּ לָהֶם אֶת מַצַּב הַדְבָרִים.

“טוֹב וְיָפֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הַוֻּלְקָן רוֹצֶה לְהִשְׁתּוֹבֵב וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי תַּעֲלוּלִים? הָבָה יַעֲשֶׂה! יִמָּצֵא מִי שֶׁיִּרְדֶּה בּוֹ בְּיָדוֹ הַקָּשָׁה וְיַכְרִיעֶנּוּ!”

“וּמִי הוּא זֶה?” שָׁאַל נֶב.

“מָגִנֵּנוּ, נֶב, מָגִנֵּנוּ! הוּא יִסְתֹּם אֶת פִּי הַלּוֹעַ שֶׁלּוֹ, אִם אַךְ יְנַסֶּה לְפָתְחוֹ!”

אָנוּ רוֹאִים אֵפוֹא, שֶׁאֱמוּנָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף בְּאוֹתוֹ הָ“אֱלוֹהַּ” הַמְיֻחָד אֲשֶׁר לְאִי מְגוּרָיו הָיְתָה אֱמוּנָה מָחְלָטֶת. וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר; גְּבוּרָתוֹ הַנַּעֲלָמָה שֶׁל אוֹתוֹ “אֱלוֹהַּ”, שֶׁנִּתְגַּלְּתָה עַד עַכְשָׁו בַּהֲמוֹן מַעֲשִׂים מֻפְלָאִים שֶׁאֵין לָהֶם פִּתְרוֹנִים, נִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא גְבוּרָה שֶׁאֵין לָהּ מְצַרִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגְּבוּרָה זוֹ נִתְעַלְּמָה מֵחִפּוּשֵׂיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְכָל עֲמָלָם וִיגִיעָם וּמַאֲמַצֵּיהֶם לֹא הוֹעִילוּ לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם מִקְלָטוֹ שֶׁל מָגִנָּם הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם.

מִיּוֹם הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר עַד לְיוֹם הָעֶשְׂרִים וְהַחֲמִשָּׁה לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר חָקְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת כָּל הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן וּבָדְקוּ אֶת כָּל הַמִּסְתָּרִים וְהַמַּחֲבוֹאִים הַמֻּצְנָעִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַזֶּה. הֵם הָיוּ מַקִישִׁים אֲפִילוּ עַל כָּל קִיר סֶלַע, כְּדֶרֶךְ הַבַּלָּשִׁים הַמַּקִּישִׁים עַל הַקִּירוֹת שֶׁל אַחַד הַבָּתִּים הַחֲשׁוּדִים. וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: הֵם יָרְדוּ אֲפִילוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּקַע וְעָלָה קוֹל הַנַּהַם הַכָּבוּשׁ. בַּמַּעֲמַקִּים הַלָּלוּ לֹא נִרְאָה שׁוּם סִמָּן שֶׁל הִתְפָּרְצוּת קְרוֹבָה, כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֹא עָשָׁן וְלֹא קִירוֹת חֲמוּמִים. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא מָצְאוּ שָׁם אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל הָאִישׁ שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא מָצְאוּ אוֹתָם בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין.

אָז שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל חֶבֶל הַחוֹלוֹת וּבָדְקוּ אֶת חוֹמוֹת־הַגְּרָנִית הַזְּקוּפוֹת שֶׁל מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ מֵרָאשֵׁיהֶן עַד תַּחְתִּיתָן, עַד לְשֶׁטַח מֵי הַמִּפְרָץ — וְאֵין אִישׁ! — וְאֵין כְּלוּם!

שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַלָּלוּ הָיוּ סַךְ־הַכֹּל שֶׁל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְגִיעוֹת, שֶׁעָלוּ לְבַטָּלָה, שֶׁל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַאֲמַצֵּי־כֹּחַ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְּלוּם! סְמִית וַחֲבֵרָיו סוֹפָם שֶׁבָּאוּ לִידֵי הִתְמַרְמְרוּת בְּשֶׁל אִי־הַצְלָחָה זוֹ.

וְסוֹף סוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַחֲזֹר, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַאֲרִיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים לְאֵין קֵץ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רַשָּׁאִים הָיוּ אֵפוֹא לְהַאֲמִין, כִּי הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת אֵינוֹ דָר עַל פְּנֵי שֶׁטַח הָאִי, וְדִמְיוֹנָם הַנִּלְהָב הִתְחִיל רוֹקֵם מִינֵי הַשְׁעָרוֹת מֻפְלָאוֹת וּמְשֻׁנּוֹת מֵאֵין כְּמוֹהֶן. בְּיִחוּד הָלְכוּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב אַחֲרֵי חֶזְיוֹנוֹת לִבָּם וְנִשְּׂאוּ עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן אֶל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע.

בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְפֶבְּרוּאַר שָׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבְסִיּוּעַ שֶׁל חֶבֶל־מִשְׁנֶה, שֶׁהִפְשִׁילוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֵץ שָׁלוּחַ עַל הַזִּיז הַבּוֹלֵט שֶׁלְּיַד הַדֶּלֶת, הֵקִימוּ אֶת הַחִבּוּר בֵּין דִּירָתָם וּבֵין הַקַּרְקַע.

מִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְמַרְס, חָגְגוּ אֶת יוֹם מְלֹאת שָׁלשׁ שָׁנִים לְבוֹאָם אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן!

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר

עָבְרוּ שָׁלשׁ שָׁנִים — הַשְּאֵלָה בִּדְבַר בְּנִיַּת אֳנִיָּה חֲדָשָׁה — מָה הֶחְלִיטוּ — הַצְלָחַת הַקּוֹלוֹנְיָה — הַמַּסְפֵּן — הַקֹּר שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי — פֶּנְקְרוֹף נִכְנַע לַגּוֹרַל — כְּבִיסַת לְבָנִים — הַר־פְרַנְקְלִין הִתְחִיל עָשֵׁן.

עָבְרוּ שָׁלשׁ שָׁנִים מֵאָז נִמְלְטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵרִיצְ’מוֹנְד, וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא פָּסְקוּ מִלַּהְגּוֹת וּמִדַּבֵּר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, שֶׁהָיוּ דְבוּקִים בָּהּ בְּכָל נַפְשָׁם וְרָאוּ אוֹתָהּ תָּמִיד בְּעֵינֵי רוּחָם!

הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל, שֶׁמִּלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים כְּבָר פָּסְקָה וְשֶׁיַּד אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, שֶׁנִּלְחֲמוּ לְשֵׁם הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר, הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה. אֲבָל מָה הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בַּעֲקֵב הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת? כַּמָּה דָמִים נִשְׁפְּכוּ בָּהּ? מִי וָמִי מִידִידֵיהֶם נָפְלוּ חֲלָלִים? — עַל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וְדוֹמֵיהֶם הָיוּ מְסִיחִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, בְּלִי אֲשֶׁר יָכְלוּ לְשַׁעֵר אֵימָתַי יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁיִּזְכּוּ לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אֶת אַרְצָם. לָשׁוּב לְשָׁם, וְאִלּוּ אַךְ לְיָמִים אֲחָדִים, לְחַדֵּשׁ אֶת הַקֶּשֶׁר עִם עוֹלַם הַיִּשּׁוּב, לְהָקִים חִבּוּר בֵּין אַרְצָם וּבֵין הָאִי שֶׁלָּהֶם, וְאַחַר לַחֲזֹר אֶל הָאִי וּלְבַלּוֹת אֶת מִבְחַר יְמֵי חַיֵּיהֶם בַּקּוֹלוֹנְיָה שֶׁיִּסְּדוּ יְדֵיהֶם וְשֶׁיְּשַׁעְבְּדוּ אוֹתָה לְבִירָת הַמְּדִינָה שֶׁלָּהֶם — כְּלוּם הָיְתָה הַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת אַךְ חֲלוֹם בָּטֵל, שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהִתְקַיֵּם?

חֲלוֹם זֶה לֹא נִתַּן לְהִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁתֵּי דְרָכִים: אוֹ שֶׁתִּזְדַּמֵּן בְּאַחַד הַיָּמִים בְּיַמּוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֳנִיָּה, אֲשֶׁר תִּקָּחֵם וּתְשִׁיבֵם אֶל אַרְצָם, אוֹ שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים גּוּפָם יִבְנוּ לָהֶם אֳנִיָּה חֲזָקָה לְמַדַּי, אֲשֶׁר תַּעֲצֹר כֹּחַ לַעֲבֹר בַּיָּם אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת בְּיוֹתֵר.

“וְאוּלַי יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי מָגִנֵּנוּ לְהַמְצִיא לָנוּ אֶת הָאֶמְצָעִים לַחֲזֹר אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ!”

וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁאִלּוּ בָּאוּ וְהִגִּידוּ בְּאַחַד הַיָּמִים לְפֶנְקְרוֹף וּלְנֶב, כִּי בְּמִפְרַץ־הַכָּרִישׁ עוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לָהֶם אֳנִיָּה בַּת שְׁלשׁ מֵאוֹת טוֹנוֹת, לֹא הָיוּ תְמֵהִים עַל זֶה כָּל עִקָּר. לְפִי מַעַרְכֵי לִבָּם בְּאוֹתָם הַיָּמִים לֹא הָיָה דָבָר כָּזֶה מֻפְלָא בְּעֵינֵיהֶם כְּלָל.

אֲבָל כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲמִין בְּנִסִּים כְּמוֹתָם, יְעָצָם לָשׁוּב אֶל הַעֲלִילוּת וְלִתֵּן אֶת דַּעְתָּם לְבְנִיַּת אֳנִיָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ צֹרֶךְ הֶכְרָחִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי, כִּי הַשָּׁעָה דָחֲקָה לְמַהֵר לְהוֹלִיךְ אֶל הָאִי תָּבוֹר אִגֶּרֶת הַמּוֹדִיעָה אֶת מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

“צְלֵחָה” שׁוּב לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת וּבְנִיַּת אֳנִיָּה חֲדָשָׁה צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וּבֵינָתַיִם כְּבָר קָרְבוּ יְמֵי הַחֹרֶף וְאֶת הַנְּסִיעָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲרֹךְ לִפְנֵי יְמוֹת הָאָבִיב הַבָּא.

“וּבְכֵן יֵשׁ לָנוּ דֵי זְמָן, כְּדֵי לִגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה עַד לְעוֹנַת הַשָּׁנָה הַנָּאָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל פֶּנְקְרוֹף בְּשָׁעָה שֶׁדָּנוּ יַחַד בְּעִנְיָן זֶה. “אֲבָל סָבוּר אֲנִי, יְדִידִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִגָּשִׁים לִבְנוֹת אֳנִיָּה חֲדָשָׁה, מִן הַצֹּרֶךְ לָנוּ לַעֲשׂוֹתָהּ גְּדוֹלָה וּמְרֻוָּחָה כָּל צָרְכָּהּ. בִּיאָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִּית אֶל הָאִי תָּבוֹר הִיא מִכָּל מָקוֹם דָּבָר הַמֻּטָּל בְּסָפֵק. וּמִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר בָּאָה לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים, וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאָה אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן, פָּרְשָׁה וְהָלְכָה לָהּ. וְהוֹאִיל וְכָךְ, אוּלַי כַּדַּאי לָנוּ לִבְנוֹת אֳנִיָּה, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ תּוּכַל לְהוֹלִיכֵנוּ אִם אֶל קְבוּצַת־הָאִיִּים הַפּוֹלִינֵזִית אוֹ אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה? מַה דַּעְתְּךָ בְּנִדּוֹן זֶה, פֶּנְקְרוֹף?”

“סָבוּר אֲנִי, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדְךָ לִבְנוֹת אֳנִיָּה גְדוֹלָה כָּאֳנִיָּה קְטַנָּה. אֵין לָנוּ מַחְסוֹר לֹא בְּעֵצִים וְלֹא בִּכְלֵי־מְלָאכָה וְכָל הָעִנְיָן אֵינוֹ אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל מִדַּת הַזְּמָן.”

“וְכַמָּה זְמָן דּוֹרֶשֶׁת בְּנִיַּת אֳנִיָּה בַּת מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אוֹ בַּת שְׁלשׁ מֵאוֹת טוֹנוֹת?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לְכָל הַפָּחוֹת שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “אֶלָּא שֶׁאֵין לִשְׁכֹּחַ, כִּי הַחֹרֶף מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וְכִי בִּהְיוֹת קֹר חָזָק קָשֶׁה לְעַבֵּד אֶת הָעֵץ. וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהַעֲלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים שֶׁל בִּטּוּל מְלָאכָה, וְאִם הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה מוּכָנָה בְּחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר הַבָּא, אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ.”

“טוֹב אֵפוֹא,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַמְּלָאכָה תִּגָּמֵר בְּעוֹנָתָהּ. אוֹתוֹ הַזְּמָן נוֹח יִהְיֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ לַעֲרֹךְ בּוֹ נְסִיעָה בַּיָּם, אִם אֶל הָאִי תָּבוֹר וְאִם אֶל מָקוֹם רָחוֹק מִמֶּנּוּ.”

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “עֲרֹךְ אֶת הַתָּכְנִית שֶׁלְּךָ וְהַפּוֹעֲלִים יִגְּשׁוּ מִיָּד אֶל הַמְּלָאכָה, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁאַיְרְטוֹן יַעֲזֹר עַל יָדֵנוּ וְיָבִיא לָנוּ תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה בְּעִנְיָן זֶה.”

יֶתֶר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִסְכִּימוּ אַף הֵם לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי הָיְתָה הַצָּעָה טוֹבָה וּנְכוֹחָה בְּיוֹתֵר. אָמְנָם בְּנִיַּת אֳנִיָּה בַּת מָאתַיִם אוֹ בַּת שְׁלשׁ מֵאוֹת טוֹנוֹת הָיְתָה מְלָאכָה כְּבֵדָה, אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּטְחוּ בְּעַצְמָם וַהֲרֵי בְּכֹחַ בִּטְחוֹנָם זֶה כְּבָר עָשׂוּ חַיִל וְהִצְלִיחוּ הַרְבֵּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְחִיל עוֹסֵק מִיָּד בַּעֲרִיכַת תָּכְנִית הָאֳנִיָּה וְתַבְנִיתָהּ. בֵּינָתַיִם כָּרְתוּ חֲבֵרָיו וְהֵבִיאוּ עֵצִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם אֶת הַצְּלָעוֹת, הַקּוֹרוֹת וְהַצִּפּוּי שֶׁל הָאֳנִיָּה. יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק הוּא הוּא שֶׁסִּפֵּק אַלּוֹנִים וּבוֹקִיצִים מֻבְחָרִים לְצָרְכֵי הַמְּלָאכָה. אֶת הַשְּׁבִיל שֶׁפִּלְּסוּ בְּיַעַר זֶה בִּשְׁעַת הָאֶכְּסְקוּרְסִיָּה הָאַחֲרוֹנָה הִרְחִיבוּ וְתִקְּנוּ וְעָשׂוּהוּ לְדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה לַאֲמִתָּהּ, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ “דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק”. בְּדֶרֶךְ זוֹ הוֹלִיכוּ אֶת הָעֵצִים אֶל הַקָּמִינִים, אֲשֶׁר בְּקִרְבָתָם הֵקִימוּ אֶת הַמַּסְפֵּן.

אֶת הָעֵצִים הִקְצִיעוּ וּפָסְלוּ מִיָּד לְאַחַר כְּרִיתָתָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּעוֹדָם יְרוֹקִים וְרַעֲנַנִּים, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָתֵת לָהֶם זְמָן שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם. כָּל יְמֵי חֹדֶשׁ אַפְּרִיל עָסְקוּ הַנַּגָּרִים בִּמְלַאכְתָּם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. בְּאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הִתְחוֹלְלוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת סוּפוֹת קָשׁוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָרְכוּ וּמִיָּד חָלָפוּ. מַר יוּףּ עָזַר עַל יַד הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה בְּחָרִיצוּת גְּדוֹלָה. פַּעַם הָיָה מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַל צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת כְּדֵי לִקְשֹׁר שָׁם אֶת הַחֲבָלִים, שֶׁבָּהֶם מָשְׁכוּ אֶת הָאִילָנוֹת הַכְּרוּתִים וְהִפִּילוּם אַרְצָה, וּפַעַם הֶעֱמִיס עַל כְּתֵפָיו הַחֲזָקוֹת אֶת הַגְּזָעִים שֶׁנִּקְצְצוּ עַנְפֵיהֶם וּנְשָׂאָם לַמָּקוֹם הַדָּרוּשׁ.

אֶת כָּל הָעֵצִים הִכְנִיסוּ אֶל תַּחַת סְכָכָה שֶׁל קְרָשִׁים רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁבָּנוּ לְיַד הַקָּמִינִים, וְשָׁם הָיוּ מֻנָּחִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִמְלָאכָה.

חֹדֶשׁ אַפְּרִיל הָיָה בִּכְלָלוֹ חֹדֶשׁ נָאֶה, דֻּגְמַת חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מָצְאוּ לָהֶם זְמָן לַעֲסֹק בּוֹ גַם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְחָרִיצוּתָם עָמְדָה לָהֶם שֶׁהִכְחִידוּ עַד מְהֵרָה אֶת עִקְּבוֹת הַשַּׁמּוֹת וְהַהֶרֶס שֶׁעוֹלְלוּ הַפִּירָטִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. הַטַּחֲנָה נִבְנְתָה שֵׁנִית וּבַחֲצַר הָעוֹפוֹת הוּקְמוּ בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים. הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה הָיוּ רְחָבִים הַרְבֵּה מֵאוֹתָם שֶׁנִּשְׂרְפוּ, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָכִיל אֶת כָּל קְהַל בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, שֶׁרַבּוּ וְעָצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד. בָּאֳרָווֹת נִמְצְאוּ עַכְשָׁו חֲמִשָּׁה עֲרוֹדִים, אַרְבָּעָה גְדוֹלִים שֶׁנִּתְכַּשְּׁרוּ יָפֶה לִרְכִיבָה וְלִמְשִׁיכָה בַּעֲגָלָה, וּסְיָח קָטֹן יוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ. עַל כְּלֵי הַמְּלָאכָה וְהַמַּכְשִׁירִים שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה נִתְוַסְפָה מַחֲרֵשָׁה, וְהָעֲרוֹדִים חָרְשׁוּ בָּהּ אֶת הָאֲדָמָה מַמָּשׁ כַּשְּׁוָרִים שֶׁל יוֹרְקְשִׁיר וְקֵנְטוּקִי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ הַמְיֻחָדָה לוֹ וְהַיָּדַיִם הֶחָרוּצוֹת לֹא שָׁבְתוּ מֵעֲבוֹדָה. כָּל הָעוֹבְדִים הַזְּרִיזִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים וְרוּחָם הָיְתָה טוֹבָה עֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁהִתְכַּנְּסוּ יַחַד בָּעֲרָבִים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית יָצְרוּ אַלְפֵי תָּכְנִיּוֹת שֶׁל עֲלִילוֹת וּמַעֲשִׂים לֶעָתִיד לָבוֹא!

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁאַיְרְטוֹן נָטַל חֵלֶק בַּחַיִּים הַמְשֻתָּפִים שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְשׁוּב לֹא בִּקֵּשׁ לִפְרשׁ מֵהֶם וְלָדוּר יְחִידִי בַּגְּדֵרָה. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה שָׁרוּי תָּמִיד בְּעַצְבוּת וְלֹא הָיָה מְעֹרָב עִם חֲבֵרָיו וְהִשְׁתַּתֵּף בְּיוֹתֵר בִּמְלַאכְתָּם מֵאֲשֶׁר בְּשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם. אֲבָל הוּא הָיָה עוֹבֵד חָרוּץ, רַב־כֹּחַ, זָרִיז וְעָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּבִינָה וָדַעַת וְהַכֹּל הוֹקִירוּהוּ וַאֲהֵבוּהוּ, וְהוּא יָדַע זֹאת.

וְאוּלָם הַגְּדֵרָה לֹא הָיְתָה עֲזוּבָה כָּל עִקָּר. אַחַת לִשְׁנֵי יָמִים הָיָה אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹלֵךְ לְשָׁם בָּעֲגָלָה אוֹ רוֹכֵב לְשָׁם עַל אַחַד הָעֲרוֹדִים כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל עֵדֶר הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים וּלְהָבִיא מִשָּׁם חָלָב לְצָרְכֵי בֵּית־הַבִּשּׁוּל שֶׁל נֶב. בַּהֲלִיכוֹת הָאֵלֶּה אֶל הַגְּדֵרָה הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים גַּם לְשֵׁם מַעֲשֵׂי־צָיִד. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגְּדֵרָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר חַבְרֵיהֶם, הָיוּ נוֹטְלִים עִמָּם אֶת טוֹףּ, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ צַיָּדִים מֻמְחִים וְהַנֶּשֶׁק שֶבְּיָדָם הָיָה מִן הַמִּין הַמְעֻלֶּה, הַיוּ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה עֲמוּסִים צֵיד חַיּוֹת וְעוֹפוֹת מִכָּל הַמִּינִים. תְּבוּאַת גְּדֶרֶת־הַשְּׁפַנִּים וּנְאוֹת הַצְּדָפִים, צַבִּים אֲחָדִים שֶׁנִּצּוֹדוּ, נְחִיל חָדָשׁ שֶׁל לְכִיסִים מְצֻיָּנִים, שֶׁפָּרְצוּ גַם הַשָּׁנָה הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים אֶל תּוֹךְ נַחַל־הַתּוֹדָה, הַיְרָקוֹת שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּפֵרוֹת הַבָּר שֶׁבַּיַּעַר — כָּל אֵלֶּה הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים שִׁפְעַת עשֶׁר מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁשַּׂר בֵּית־הַבִּשּׁוּל, נֶב, לֹא יָדַע לְהֵיכָן יַכְנִיס אוֹתָהּ.

דָּבַר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁחוּט הַטֵּלֶגְרַף שֶׁבֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית תֻּקַּן שׁוּב, וּבְשָׁעָה שֶׁאַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁהָה בַּגְּדֵרָה וְהֻצְרַךְ לָלוּן שָׁם, הָיָה מוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר בְּטֵלֶגְרַמָּה לַחֲבֵרָיו וְהַטֵּלֶגְרַף מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כַּהֲלָכָה.

וְאוּלָם הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע פַּעַם אַחַת יָכֹל הָיָה לִשְׁנוֹת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ לְהִתְעַלֵּם מִן הַחֲשָׁשָׁה, שֶׁמָּא יַעֲלוּ עֲלֵיהֶם שׁוּב פַּעַם שׁוֹדְדֵי־יָם אוֹ פּוֹשְׁעִים שֶׁנִּמְלְטוּ מִבֵּת־הָאֲסוּרִים. הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁחֲבֵרָיו שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי וּבְנֵי סִיעָתוֹ, שֶׁעֲדַיִן עֲצוּרִים הָיוּ בְּנוֹרְפוֹלְק וְשֶׁיָּדְעוּ אֶת מְזִמּוֹתָיו וֹּמְגַמּוֹתָיו, יְנַסּוּ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ וְיָבוֹאוּ לְכָאן גַּם הֵם. וּלְפִיכָךְ הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בּוֹדְקִים אֶת מְסִבֵּי הָאִי וְיוֹם יוֹם הָיוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּמַשְׁקֶפֶת אֶל הָאֹפֶק הָרָחָב שֶׁבֵּין מִפְרַץ־הַבְּרִית וּבֵין מִפְרַץ־וָשִׁינְגְּטוֹן. בְּלֶכְתָּם אֶל הַגְּדֵרָה הָיוּ מַבִּיטִים בְּשִׂים־לֵב אֶל הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַיָּם וּבַעֲלוֹתָם עַל שְׁלוּחַת־הָהָר יָכְלוּ מֶבָּטֵיהֶם לְהַקִּיף חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הָאֹפֶק הַצְּפוֹנִי.

אָמְנָם שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד לֹא נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאוּ צֹרֶךְ לְעַצְמָם לַעֲמֹד תָּמִיד עַל הַמִּשְׁמָר.

בְּאַחַד הָעֲרָבִים הוֹדִיעַ הָאִינְגֵ’נֵר לַחֲבֵרָיו אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁעָלְתָה עַל לִבּוֹ לְבַצֵּר יָפֶה אֶת הַגְּדֵרָה. לְדַעְתּוֹ מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַסּוֹרֵג וְלִבְנוֹת לִפְנִים מִמֶּנּוּ מֵעֵין בֵּית־מָגֵן, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ יוּכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִתְבַּצֵּר שָׁם מִפְּנֵי גְדוּד אוֹיְבִים. אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיָה מִבְצַר־עֹז וְיַד אוֹיֵב לֹא תּוּכַל לְכָבְשׁוֹ, אֲבָל הַגְּדֵרָה עִם בִּנְיָנֶיהָ וְאוֹצְרוֹת הַמַּכֹּלֶת שֶׁבָּהּ וְעִם הַבְּהֵמוֹת הָאֲצוּרוֹת בָּהּ תְּשַׁמֵּשׁ תָּמִיד מַטָּרָה נִכְסָפָה לַפִּירָטִים, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, שֶׁיַּעֲלוּ עַל הָאִי, וְאִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהִכָּלֵא שָׁם, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁיּוּכְלוּ לְהַחֲזִיק שָׁם מַעֲמָד.

הַצָּעָה זוֹ הָיְתָה צְרִיכָה עִיּוּן וְשִׁקּוּל־הַדַּעַת וְהוֹצָאָתָהּ אֶל הַפֹּעַל נִדְחֲתָה עַד לִימֵי הָאָבִיב הַבָּא.

בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְמַאי נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּסָּד שֶׁל הָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה וְעַד מְהֵרָה נִקְּבְּעוּ בּוֹ הַקּוֹרוֹת שֶׁמִּפָּנִים וּמֵאָחוֹר. הַמַּסָּד נַעֲשָׂה מֵעֵץ אַלּוֹן חָזָק וְהָיָה אָרֹךְ מֵאָה וְעֶשֶׂר רֶגֶל, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לָתֵת לַמִּכְסֶה שִׁעוּר רֹחַב שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רָגֶל. זוֹ הָיְתָה כָּל הַמְּלָאכָה, שֶׁעָלְתָה בְּיַד הַבַּנָּאִים לַעֲשׂוֹתָהּ לִפְנֵי בּוֹא יְמֵי הַקֹּר וּמֶזֶג־הָאֲוִיר הָרָע. בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחַר מִכָּאן עוֹד הִסְפִּיקוּ לְהָקִים אֶת שְׁתֵּי הַצְּלָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה, וְאַחַר שָׁבְתָה הַמְּלָאכָה כָּלִיל.

בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר רַע עַד מְאֹד. נָשְׁבָה רוּחַ מִזְרָחִית חֲזָקָה, שֶׁנֶּהְפְּכָה לִפְעָמִים לְסוּפָה. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה חָרֵד בְּמִקְצָת לְבַל יְבֻלַּע לַסְּכָכָה, אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ נִבְנְתָה הָאֳנִיָּה, וַאֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהָקִים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבְּקִרְבַת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, לְפִי שֶׁהָאִי הַקָּטֹן לֹא הָיָה מֵגֵן עַל אַדְמַת הַחוֹף מִפְּנֵי הַיָּם הַסּוֹעֵר אֶלָּא מְעַט, וּבְשָׁעָה שֶׁהִתְחוֹלְלוּ סְעָרוֹת חֲזָקוֹת הִשְׂתָּעֲרוּ הַגַּלִּים עַד לְרַגְלֵי חוֹמַת־הַגְּרָנִית.

אֲבָל לְאָשְׁרוֹ הָיְתָה חֶרְדָּתוֹ לַשָּׁוְא. הָרוּחַ הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה שֶׁטַח הַחוֹף שֶׁלִּפְנֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מוּגָן כָּל צָרְכּוֹ עַל יְדֵי זִיזֵי הַסְּלָעִים שֶׁל כֵּף־הַמְּצִיאָה.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן הִתְמַכְּרוּ לְבִנְיַן הָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה בְּקִנְאָה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ וְעָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם עַד כַּמָּה שֶׁהָיְתָה לְאֵל יָדָם לַעֲסֹק בָּהּ. הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָּרוּחַ, שֶׁטִּלְטְלָה אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם וְלֹא שָׁתוּ לֵב אֶל הַגֶּשֶׁם שֶׁהִרְטִיבָם עַד לְעַצְמוֹתֵיהֶם: הֹלֶם פַּטִּישׁ הֲרֵיהוּ הֹלֶם פַּטִּישׁ וְיָפֶה הוּא בֵּין בְּיוֹם נָאֶה וּבֵין בְּיוֹם סְעָרָה וְסַגְרִיר. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלְּאַחַר יְמֵי הַסַּגְרִיר בָּא קֹר חָזָק, נִתְקַשָּׁה הָעֵץ כְּבַרְזֶל וְקָשֶׁה הָיָה לְעַבְּדוֹ, וּבָעֲשִׂירִי לְיוּנִי אֲנוּסִים הָיוּ סוֹף סוֹף גַּם שְׁנֵי הַבַּנָּאִים הַקַּנָּאִים הַלָּלוּ לְהַנִּיחַ יָדָם מִן הַמְּלָאכָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִפְנוּ תָּמִיד אֶת דַּעְתָּם אֶל הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה הַנְּמוּכָה הַשּׁוֹלֶטֶת בִּימוֹת הַחֹרֶף עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן. הַקֹּר הָיָה דוֹמֶה כָּאן לַקֹּר הַמָּצוּי בִּמְדִינוֹת אַנְגְּלִיָּה הַחֲדָשָׁה, הָרְחוֹקוֹת מִקַּו הַמַּשְׁוֶה כָּאִי לִינְקוֹלְן. אֲבָל אִם בַּחֲצִי הַכַּדוּר הַצְּפוֹנִי אוֹ עַל כָּל פָּנִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁשָּׁם מֻנַּחַת “בְּרִיטַנְיָה הַחֲדָשָׁה” וְהַמְּדִינוֹת הַצְּפוֹנִיּוֹת שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית, הִתְבָּאֵר הַחִזָּיוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי הַמִּישׁוֹרִים רַחֲבֵי־הַיָּדַיִם הַמִּשְׂתָּרְעִים עַד לַצִּיר הַצְּפוֹנִי וְאֵין בָּהֶם שׁוּם בְּלִיטָה לְעַכֵּב אֶת רוּחַ הַצָּפוֹן הַקָּשֶׁה, הֲרֵי לְגַבֵּי הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא הָיָה מָקוֹם לַבֵּאוּר הַזֶּה.

“גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאַחַד הַיָּמִים לַחֲבֵרָיו. “שֶׁבָּאִיִּים וּבְחֶבְלֵי הָאָרֶץ הַסְּמוּכִים לַיָּם פְּחוּתָה הִיא מִדַּת הַקֹּר מֵאֲשֶׁר בְּחֶבְלֵי הָאָרֶץ הַפְּנִימִיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵלֶּה וָאֵלֶּה נִמְצָאִים בְּמַעֲלַת רֹחַב אֶחַת. שָׁמַעְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁיְּמוֹת הַחֹרֶף בְּלוֹמְבַּרְדְּיָה קָשִׁים הֵם מֵאֲשֶׁר בְּשׁוֹטְלַנְדְּיָה. מִכָּאן מוּכָח, שֶׁהַיָּם חוֹזֵר וּפוֹלֵט בִּימוֹת הַחֹרֶף אֶת הַחֹם, שֶׁבָּלַע אֶל קִרְבּוֹ בִּימוֹת הַקָּיִץ. וּמַצָּבָם שֶׁל הָאִיִּים גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִן הַחֹם הַפָּלוּט הַזֶּה יוֹתֵר מִכֹּל.”

“וּמִפְּנֵי מָה אֵין הָאִי לִינְקוֹלְן מִשְׁתַּעְבֵּד לַחֹק הַזֶּה הַשּׁוֹלֵט בְּכָל מָקוֹם?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“עַל שְׁאֵלָה זוֹ קָשֶׁה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲרֵינִי מְשַׁעֵר, שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי: הוּא מֻנָּח בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי, וְכַיָּדוּעַ לְךָ, בְּנִי, קַר הוּא חֲצִי הַכַּדוּר הַזֶּה מֵחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “וְיֵשׁ רַאֲיָה לַדָּבָר: מְרֻבִּים הֵם הָרֵי־הַקֶּרַח הַצָּפִים בְּמַעֲלוֹת הָרֹחַב הַנְּמוּכוֹת שֶׁבַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט מֶאֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי.”

“אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצֵיד תַּנִּינִים פָּגַשְׁתִּי בְּהַרְרֵי־קֶרַח צָפִים בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל כֵּף־הַקֶּרֶן.”

“אִם כֵּן,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲרֵי אֶפְשָׁר לִתְלוֹת אֶת הַקֹּר הַקָּשֶׁה הַשּׁוֹלֵט עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן בְּהָרֵי־קֶרַח הַצָּפִים בְּקִרְבָתוֹ.”

“הַשְׁעָרָתְךָ, סְפִּילֶט יַקִּירִי, מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁהָרֵי־הַקֶּרַח הַקְּרוֹבִים הֵם הֵם שֶׁמְּבִיאִים לָנוּ אֶת צִנַּת הַחֹרֶף הָעַזָּה. וְאוּלָם יֵשׁ עוֹד סִבָּה אַחַת, שֶׁבִּגְלָלָהּ קַר הוּא חֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי מֵחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. וְזוֹהִי הַסִּבָּה: כֵּיוָן שֶׁהַחַמָּה מִתְקָרֶבֶת אֶל חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. וְזוֹהִי הַסִּבָּה: כֵּיוָן שֶׁהַחַמָּה מִתְקָרֶבֶת אֶל חֲצִי הַכַּדּוּר הַזֶּה קִרְבָה יְתֵרָה בַּקַּיִץ, הֲרֵי מִן הַהֶכְרָח הוּא שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ בְּיוֹתֵר בִּימוֹת הַחֹרֶף. וּמִכָּאן בָּאָה הַהַפְלָגָה הַיְתֵרָה שֶׁבִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת שֶׁל הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה, וְאִם אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁקֹּר הַחֹרֶף עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן עַז הוּא בְּיוֹתֵר, אֵין לָנוּ לִשְׁכֹּחַ שֶׁבִּימוֹת הַקַּיִץ שׂוֹרֵר שָׁם חֹם גָּדוֹל עַד מְאֹד.”

בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אֲדוֹנִי סְמִית," אָמַר פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא רוֹעֵם פָּנִים, “הַגִּידָה לִי, מַדּוּעַ נִגְרַע חֶלְקוֹ שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר שֶׁלָּנוּ וּמַזָּלוֹ רַע כָּל כָּךְ? הֲלֹא אֵין זֶה מִן הַצֶּדֶק!”

“יְדִידִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר בִּצְחוֹק, “בֵּין שֶׁהוּא מִן הַצֶּדֶק וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִן הַצֶּדֶק, כָּךְ הוּא סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ. וְהִנְנִי לְהַסְבִּיר לְךָ אֶת סִבָּתוֹ שֶׁל דָּבָר: אֵין הָאָרֶץ מַקִּיפָה אֶת הַחַמָּה הֶקֵּף שֶׁל עִגּוּל אֶלָּא שֶׁל אֱלִיפְסָה וַהֲרֵיהִי עוֹשָׂה זֹאת לְפִי הַחֹק שֶׁל הַמֵּכָנִיקָה הַשָּׁמַיְמִית. וְכֵיוָן שֶׁהָאָרֶץ נִמְצֵאת בְּאַחַת מִנְּקֻדּוֹת־הַשְּׂרֵפָה שֶׁל אֱלִיפְסָה זוֹ, הֲרֵי בְּפֶרֶק יָדוּעַ שֶׁל תְּקוּפָתָהּ הִיא מַגִּיעָה לִידֵי הָאַפּוֹגֵיָה שֶׁלָּהּ, זֹאת אוֹמֶרֶת, לִידֵי הָרִחוּק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִן הַחַמָּה, וּבְפֶרֶק אַחֵר הִיא מִתְקָרֶבֶת אֶל הַחַמָּה וְנִמְצֵאת בְּפֵרִיגֵיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת בְּקֵרוּב־חַמָּה. וְהוֹאִיל וְלִידֵי הָרִחוּק הַגָּדוֹל מִן הַחַמָּה מַגִּיעָה הָאָרֶץ בַּזְּמָן שֶׁבַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי שׂוֹרֵר הַחֹרֵף, לְפִיכָךְ גָּדוֹל שָׁם הַקֹּר בְּיוֹתֵר. כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, פֶּנְקְרוֹף, וְאֵין בְּיַד בְּנֵי הָאָדָם לְשַׁנּוֹתוֹ וְאִלּוּ גַם תִּגְדַּל חָכְמָתָם שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֲשֶׁר קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ, צֵא וּרְאֵה כַּמָּה גְדוֹלָה חָכְמָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם! אִלּוּ אָמְרוּ לִכְתֹּב עַל סֵפֶר אֵת כָּל מַה שֶׁהֵם יוֹדְעִים, כַּמָּה עָבֶה הָיָה אוֹתוֹ הַסֵּפֶר!”

“וְאִלּוּ כָּתְבוּ עָלָיו אֵת כָּל מַה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים, הָיָה עָבֶה עוֹד יוֹתֵר מִכֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם מִסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, וְחֹדֶשׁ יוּנִי הֵבִיא אֶת קָרָתוֹ הָעַזָּה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לִהְיוֹת עֲצוּרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מַאֲסַר־בַּית זֶה קָשֶׁה הָיָה לְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וּבְיִחוּד לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט.

“שׁוֹמֵעַ אַתָּה,” אָמַר יוֹם אֶחָד לְנֶב, “הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִכְתֹּב לְךָ בְּבֵית דִּין אֶת כָּל הַיְרֻשָּׁה, שֶׁאֲנִי עָתִיד לִירשׁ בְּאַחַד הַיָּמִים, אִם אַךְ תּוֹאִיל לָלֶכֶת אֶל כָּל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וְלַחְתֹּם בִּשְׁבִילִי עַל אַחַד הָעִתּוֹנִים, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה! בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, שֶׁאֵינִי חָסֵר עַכְשָׁו כְּלוּם אֶלָּא לָדַעַת בְּכָל בֹּקֶר מַה שֶׁאֵרַע בָּעוֹלָם בְּיוֹם אֶתְמוֹל!”

נֶב נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּצְחוֹק וְעָנָה וְאָמָר:

“וַאֲנִי אֵין לִבִּי פָּנוּי אֶלָּא לָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי יוֹם יוֹם!”

וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה מַחֲסוֹר בַּעֲבוֹדָה לֹא בַּבַּיִת וְלֹא מִחוּץ לַבָּיִת.

הַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הִגִּיעָה עַכְשָׁו לִידֵי מְרוֹם הַצְלָחָתָהּ, שֶׁהָיְתָה פְּרִי עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. הִתְפּוֹצְצוּת הָאֳנִיָּה “הַמָּהִיר” הָיְתָה לָהּ לְמָקוֹר חָדָשׁ שֶׁל עשֶׁר מְרֻבֶּה. חוּץ מִמַּעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה שֶׁל תַּשְׁמִישֵׁי־אֳנִיָּה, שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה לָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה הַהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית, הָיוּ הַמַּחֲסָנִים שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מְלֵאִים עַכְשָׁו כְּלֵי מְלָאכָה וּמַכְשִׁירִים מִכָּל הַמִּינִים, כְּלֵי־נֶשֶׁק וְצָרְכֵי־יְרִיָּה וּבְגָדִים. עַכְשָׁו לֹא הָיָה עוֹד לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲפִילוּ צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲרִיג הַלֶּבֶד הַגַּס. אִם בִּימוֹת הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹן גָּרַם לָהֶם הַקֹּר מְצוּקוֹת קָשׁוֹת, הֲרֵי יָכְלוּ עַכְשָׁו לִהְיוֹת צוֹפִים בִּמְנוּחָה לִקְרַאת עוֹנַת־הַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּלִי לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַצִּנָּה הָאַכְזְרִיָּה שֶׁהִיא מְבִיאָה עִמָּהּ. גַּם כְּלֵי־לָבָן הָיוּ לָהֶם עַד בְּלִי דַי וְהֵם שָׁקְדוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּשְׁתַּמְּרוּ יָפֶה. מִן הַנַּתְרָן הַכְּלוֹרִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מֶלַח־הַיָּם, הֵכִין כּוֹרֶשׁ סְמִית נֶתֶר מָצוּי וְסִיד כְּלוֹרִי, שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לְצָרְכֵי־בַּיִת שׁוֹנִים וּבְיִחוּד לִכְבִיסַת לְבָנִים. אֶפֶס הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא כִּבְּסוּ אֶת הַלְּבָנִים שֶׁלָּהֶם אֶלָּא אַרְבַּע פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לְפָנִים בְּבָתֵּי־הָאָבוֹת שֶׁל הָאֲמִידִים. וְכָאן מָקוֹם לְצַיֵּן, כִּי פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט — זֶה הָאַחֲרוֹן הָיָה עֲדַיִן מְצַפֶּה שֶׁנּוֹשֵׂא־הָעִתּוֹנִים יָבִיא לוֹ אֶת הָעִתּוֹן שֶׁלּוֹ — נַעֲשׂוּ לְכוֹבְסִים זְרִיזִים בְּיוֹתֵר.

חָדְשֵׁי הַחֹרֶף, יוּנִי, יוּלִי וְאוֹגוּסְט עָבְרוּ סוֹף סוֹף. הֵם הָיוּ קָשִׁים בְּיוֹתֵר וְהַטֶּמְפֵּרָטוּרָה הַמְמֻצַּעַת הִגִּיעָה בָּהֶם עַד לִידֵי 13,3⁰ מַעֲלוֹת סֶלְסְיוּס. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה צִנָּתוֹ שֶׁל חֹרֶף זֶה פְּחוּתָה מִשֶּׁל הַחֹרֶף שֶׁעָבָר. בְּלִי חָשָׂךְ קָדְחָה אֵשׁ עַלִּיזָה בְּתַנּוּרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וַעֲשַׁן הַתַּנּוּרִים הָאֵלֶּה נִמֵּר בִּרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת וַאֲרֻכּוֹת אֶת חוֹמַת הַגְּרָנִית. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא חָסוּ עַל הַדֶּלֶק, שֶׁהָיָה צוֹמֵחַ בְּקִרְבַת מָקוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹתַר הָעֵצִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִבִנְיַן הָאֳנִיָּה נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לְקַמֵּץ בְּפַחְמֵי־אֶבֶן, אֲשֶׁר הוֹבָלָתָם הָיְתָה כְּרוּכָה בְּטִרְחָה מְרֻבָּה.

שָׁלוֹם הָיָה לִבְנֵי אָדָם וְשָׁלוֹם לְבַעֲלֵי־הַחַיִּים. רַק מַר יוּףּ לְבַדּוֹ קְצַת קָשֶׁה הָיָה לוֹ לָשֵׂאת אֶת הַצִּנָּה. זֹאת הָיְתָה הַמִּגְרַעַת הָאַחַת שֶׁנִּמְצְאָה בּוֹ, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָכִין לוֹ גְלִימַת־בַּיִת רפוּדָה יָפֶה בְּמוֹךְ. אֲבָל בַּמֶּה נֶחְשְׁבָה מִגְרַעַת קְטַנָּה זוֹ לְעֻמַּת מַעֲלוֹתָיו הַיְתֵרוֹת כִּמְשָׁרֵת? הוּא הָיָה זָרִיז, שַׁקְדָּן, לֹא־נִלְאֶה, לֹא־פַּטְפְּטָן וְצָנוּעַ מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְיָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ מוֹפֵת וְדֻגְמָה לִבְנֵי אֻמָּנוּתוֹ מְהַלְכֵי־שְׁתַּיִם אֲשֶׁר בָּעוֹלָם הַיָּשָׁן וּבָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.

“אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע יָדָיִם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “מֻבְטָח הוּא שֶׁיַּשְׁלִים אֶת מְלֶאכֶת יוֹמוֹ כְּהִלְכָתָהּ!”

וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁבַּעַל אַרְבַּע יָדַיִם בַּר־דַּעַת זֶה עָשָׂה וְהִשְׁלִים אֶת חֹק מְלַאכְתּוֹ יוֹם יוֹם בֶּאֱמוּנָה!

בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת הֶחֳדָשִׁים שֶׁחָלְפוּ מִזְּמַן הַחִפּוּשִׂים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָרְכוּ מִסָּבִיב לָהָר וּבְמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, שֶׁעִמּוֹ שָׁבוּ הַיָּמִים הַנָּאִים עַל פְּנֵי הָאִי, כִּמְעַט שֶׁלֹּא דִבְּרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל אֹדוֹת מָגִנָּם הַנֶּעְלָם. פְּעֻלָּתוֹ לֹא בָּאָה לִידֵי גִלּוּי בְּשׁוּם מְאֹרָע וּבְשׁוּם פָּנִים. וְאָמְנָם לֹא הָיָה צֹרֶךְ בָּהּ, כִּי לֹא הִתְרַחֵשׁ שׁוּם מִקְרֶה, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִידֵי סַכָּנָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה וְהִכִּיר, אֲשֶׁר אֲפִילוּ אִם אוֹתוֹ הַטָֹּמִיר וְהַנֶּעְלָם הָיָה בָּא בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים בְּהִתְחַבְּרוּת עִם יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶךְ הַסֶּלַע הַמֻּצָּק, וְאִם הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל טוֹףּ הִרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת בְּהִתְחַבְּרוּת זוֹ, הֲרֵי עַכְשָׁו בָּטְלָה וְשׁוּב לֹא נִשְׁנְתָה. נַהֲמוֹתָיו שֶׁל הַכֶּלֶב פָּסְקוּ וְאַף הָאוֹרַנְג לֹא גִלָּה שׁוּם אוֹתוֹת חֲרָדָה. שְׁנֵי הַיְדִידִים — כִּי אָכֵן יְדִידִים הָיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָאֵלֶּה — שׁוּב לֹא הִתְרוֹצְצוּ מִסָּבִיב לְמִפְתַּח הַבְּאֵר אֲשֶׁר בִּפְנִים הַבַּיִת, שׁוּב לֹא הִשְׁמִיעוּ אוֹתוֹ קוֹל הַנְּבִיחָה וְקוֹל הַצְּוָחָה הַמְשֻׁנֶּה, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ אֵלָיו עוֹד מִבָּרִאשׁוֹנָה. אֲבָל כְּלוּם מֻבְטָח הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁאוֹתָהּ הַחִידָה הַסְּתוּמָה כְּבָר נֶעֶלְמָה וְשׁוּב לֹא יִמָּצְאוּ לָהּ פִּתְרוֹנִים לְעוֹלָם? כְּלוּם מֻחְזָק הָיָה בְּיָדוֹ, שֶׁלֹּא יִקְרֶה עוֹד שׁוּם מִקְרֶה, אֲשֶׁר יַעֲלֶה שׁוּב פַּעַם אֶת הַיְצוּר הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם עַל הַבִּימָה? מִי יֵדַע אֶת הַצָּפוּן בְּחֵיק הֶעָתִיד?

הַחֹרֶף חָלַף וְעָבָר. אֲבָל הִנֵּה אֵרַע בְּרֵאשִׁית יְמֵי הָאָבִיב מְאֹרָע, אֲשֶׁר אַחֲרִיתוֹ יָכְלָה לִהְיוֹת רָעָה וּמָרָה עַד מְאֹד.

בַּשְּׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר הִתְבּוֹנֵן כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַר־פְרַנְקְלִין וּלְעֵינָיו נִגְלָה עַמּוּד עָשָׁן, שֶׁהָיָה מִסְתַּלְסֵל וְעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הַלּוֹעַ וַאֲשֶׁר תִּימְרוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת הִתְפַּשְּׁטוּ הָלֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר!

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר

יְקִיצַת הַוֻּלְקָן – תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה – שׁוּב הִתְחִילוּ בָּעֲבוֹדָה – הָעֶרֶב שֶׁל יוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר – טֶלֶגְרָמָה – שְׁאֵלָה – תְּשׁוּבָה – יוֹצְאִים אֶל הַגְּדֵרָה – הַפִּתְקָה – קַו טֵלֶגְרָפִי חָדָשׁ – חוֹף הַבַּזֶּלֶת – עִם גֵּאוּת הַיָּם – עִם שֶׁפֶל הַיָּם – הַמְּעָרָה – אוֹר מֵעַוֵּר־עֵינַיִם.

הָאִינְגֵ’נֵר הוֹדִיעַ אֶת הַמְאוֹרָע לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּמִיָּד הִפְסִיקוּ אֶת מְלַאכְתָּם וְהִתְבּוֹנְנוּ בַּדְּמָמָה אֶל שִׂיאוֹ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין.

הַוֻּלָקן שָׁב וְהֵקִיץ אֵיפֹה שֵׁנִית וְתִימְרוֹת הַקִּיטוֹר פָּרְצוּ אֶת הַשִּׁכְבָה הַמִּינֵרָלִית אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הַלֹּוֹעַ. אֶפְשָׁר שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלְּמַטָּה תִּגְרֹם הִתְפָּרְצוּת חֲזָקָה שֶׁל לָבָּה? הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ בִּפְנֵי סַכָּנָה זוֹ חַסְרֵי אוֹנִים וְיָדָם קָצְרָה מֵהָסֵב אוֹתָהּ.

וְאַף עַל פִּי כֵן, אַף אִם חֲשָׁשָׁה זוֹ תִּתְקַיֵּם וְהַוֻּלְקַן יָבוֹא לִידֵי הִתְפָּרְצוּת, סְבָרָה הִיא שֶׁאֵין הָאִי לִינְקוֹלְן עָתִיד לְהִפָּגַע עַל יָדָהּ בְּכָל מְלֹוֹא הֶקֵּפוֹ. לֹא תָּמִיד מְמִיטָה תִּשְׁפֹּכֶת הַלָּבָּה חָרְבָּן וָהֶרֶס. הֲרֵי פַּעַם אַחַת כְּבָר הִתְרַגְּשָׁה עַל הָאִי פֻּרְעָנוּת כָּזוֹ, וְרַאֲיָה לַדָּבָר: שִׁכְבוֹת הַלָּבָּה שֶׁהָיוּ מוּנָחוֹת רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת עַל גַּבֵּי הַמּוֹרָדוֹת הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁל הָהָר. וְחוּץ מִזֶּה הָיָה מִפְתַּחַ הַלֹּועַ מְכַֻוֵָּן לְצַד הַחֲלָקִים שֶׁאֵינָם פּוֹרִיִּים שֶׁבָּאִי, וּלְפִיכָךְ הָיְתָה תִּקְוָה שֶׁזֶּרֶם הַלָּבָּה יִשְׁתַּפֵּךְ לְשָׁם וְלֹא לְצַד הַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִּים.

וְאַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִלְמֹד מִן הֶעָבָר עַל הֶעָתִיד. פְּעָמִים שֶׁהַלֹּוֹעוֹת הַיְשָׁנִים שֶׁל הַוֻּלְקָנִים מִסְתַּתְּמִים וְתַחְתֵּיהֶם נִפְתָּחִים לוֹעוֹת חֲדָשִׁים. כְּבָר הָיוּ מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה בְּוֻלִקָנִים בֵּין בָּעוֹלָם הַיָּשָׁן וּבֵין בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ, וּבָעֶרֶב שֶׁל הִתְפָּרְצוּת צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מוּכָן לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. פְּעָמִים שֶׁרְעִידַת אֲדָמָה קַלָּה, הַמְּשַׁמֶּשֶׁת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּת לְוָיָה לְהַפְלָטָה וֻלְקָנִית, מְשַׁנָּה אֶת הַמִּבְנֶה הַפְּנִימִי שֶׁל הָהָר וְהַלַּבָּה הָרוֹתַחַת מְפַלֶּסֶת לָהּ נְתִיבוֹת חֲדָשׁוֹת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְבִּיר לַחֲבֵרָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהִרְצָה לִפְנֵיהֶם בְּלִי הַפְרָזָה אֶת הַהוֹכָחוֹת לְכָאן וּלְכָאן.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְיַד הַקּולוֹנִיסְטִים קָצְרָה מֵעֲשׂוֹת דָּבָר. אָמְנָם אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיָה צָפוּי, כַּנִּרְאֶה, לִהְיוֹת נִזּוֹק עַל יְדֵי רְעִידַת אֲדָמָה, אִם תִּתְרַגֵּשׁ, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִשְׁקְפָה סַכָּנָה גְּדוֹלָה לַגְּדֵרָה, אִם יִפָּתַּח לוֹעַ חָדָשׁ בַּצֵּלַע הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין.

לְמִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה לֹא פָּסְקוּ תִּימְרוֹת הַקִּיטוֹר לְהִתְאַבֵּךְ מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָלְכוּ וְהִתְגַּבְּרוּ, אֲבָל לֶהָבָה עֲדַיִן לֹא נִרְאֲתָה בֵּינֵיהֶן. כָּל פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַוֻּלְקָן עֲדַיִן הִצְטַמְצְמָה בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַמּוֹקְדָה הַמֶּרְכָּזִית.

בֵּינָתַיִם הִגִּיעוּ הַיָּמִים הַנָּאִים, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְחִילוּ שׁוּב לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתָם. הֵם נִזְדָּרְזוּ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵקִים עַל הַחוֹף בְּסִיוּעַ שֶׁל מַפַּל הַמַּיִם מַסָּרָה הִידְרַבְלִית, שֶׁנִּסְּרָה אֶת גִּזְעֵי הָעֵצִים לְקוֹרוֹת וְלִקְרָשִים בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. הַמֵּכָנִיסְמוּס שֶׁל הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת הָיָה פָּשׁוּט כְּאוֹתוֹ שֶׁל בָּתֵּי־הַנְּסִירָה הַכַּפְרִיִּים שֶׁבְּנוֹרְבֵגְיָה.

סָמוּךְ לְסוֹף חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר כְּבָר עָמְדָה שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה בִּמְקוֹם הַבְּנִיָּה כִּמְעַט כֻּלָּהּ מוּכָנָה, אֲבָל צִפּוּי הַדְּפָנוֹת, רִצּוּף הַסִּפּוּן וְכָל מְלֶאכֶת הַשִּׁכְלוּל הַפְּנִימִי בִּכְלָל צְרִיכִים הָיוּ לְהִמָּשֵׁךְ עֲדַיִן זְמָן הַרְבֵּה. כָּל הַבִּנְיָן נִתְמַךְ לְפִי שָׁעָה עַל יְדֵי סְמוּכוֹת וְקוֹרוֹת, אֲבָל תַּבְנִית הָאֳנִיָּה כְּבָר נִכְּרָה יָפֶה. צִדָּהּ הַקָּדוּם הָיָה מְחַֻּדָּד בְּיוֹתֵר, תַּחַת אֲשֶׁר אֲחוֹרֶיהָ נַעֲשׂוּ רְחָבִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיְתָה מִֻּכְשָׁרָה לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה בַּיָּם. לְאָשְׁרָם הִצִּילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַרְבֵּה חֶלְקֵי בַּרְזֶל מִשֶּׁל הַבְּרִיגָה שֶׁהִתְפּוֹצְצָה, וּפֶנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן הוֹצִיאוּ מִשִּׁבְרֵי הַדְּפָנוֹת וְהַקּוֹרוֹת הֲמוֹן יִתְדוֹת־בַּרְזֶל וּמַסְמְרוֹת נְחֹשֶׁת. עַל יְדֵי כָּךְ נִתְמַעֲטָה עֲבוֹדָתָם שֶׁל הַנַּפָחִים, אֲבָל יְדֵי הַנַּגָּרִים הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה עַד בְּלִי דַּי.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהַפְסִיק אֶת מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה לְִשָׁבוּעַ יָמִים עַל מְנָת לְהִתְעַסֵּק בִּקְצִיר הַתְּבוּאָה וְהַשַּׁחַת וּבִלְקִיטַת הַיְרָקוֹת הַשּׁוֹנִים שֶׁגִּדְּלוּ בַּגִּנּוֹת שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. מִשֶּׁגָּמְרוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הִקְדִּישׁוּ אֶת כָּל הַזְּמַן לְהַשְׁלָמַת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה וְחָסוּ עַל כָּל רֶגַע שֶׁלֹּא יֹאבַד לְבַטָּלָה. עִם בּוֹא הַלַּיְלָה הָיוּ הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה עֲיֵפִים וְנִלְאִים עַד מְאֹד. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְמָן בִּטְּלוּ אֵת סְעֻדְּת הַשַּׁחֲרִית וְלֹא אָכְלוּ אֶלָּא בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב עִם חֲשֵׁכָה. אָז שָׁבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּמִיָּד עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם לִישׁוֹן.

וְאוּלָם יֵשׁ וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ דוֹחִים אֶת שְעַת הַשֵּׁנָה מִפְּנֵי הַשִּׂיחָה רַבַּת־הָעִנְיָן שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בָּהּ. הֵם הָיוּ אוֹהֲבִים לְהִשְׁתָּעוֹת עַל הַבָּאוֹת וְעַל הַתְּמוּרָה הָעֲתִידָה לָבוֹא בְּמַצָּבָם עַל יְדֵי נְסִיעָה בָּאֳנִיָּה אֶל הָאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת בְּיוֹתֵר. אֲבָל כָּל הַפְּרוֹיֵקְטִים הַלָּלוּ עַל הַנְּסִיעָה לְמֶּרְחַקִּים לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁסּוֹפָם לָשׁוּב אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן עַל מְנַת לְהִתְיַשֵּׁב בּוֹ יְשִׁיבַת קֶבַע. אֶת הַקּוֹלוֹנְיָה הַזֹּאת לֹא יַעַזְבוּ לְעוֹלָם. הֵם יִסְּדוּהָ בְּעָמָל אֵין קֵץ וַעֲמָלָם נָשָׂא פְּרִי וְהִצְלִיחַ עַד מְאֹד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְאַחַר שֶׁתִּתְחַבֵּר עִם אֲמֵרִיקָה הֲרֵיהִי עֲתִידָה לְהַגִּיעַ לִידֵי הִתְפַּתְּחוּת חֲדָשָׁה וְלִידֵי הַפְרָחָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – וּכְלוּם יָכְלוּ לְעָזְבָהּ?

וּבְיִחוּד הָיוּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב קְשׁוּרִים אֶל הָאִי בְּיוֹתֵר וְנִכְסְפוּ לְהַשְׁלִים בּוֹ אֶת שְׁנוֹת חַיֵּיהֶם.

“הֶרְבֶּרְט”, אָמַר הַסַּפָּן בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל הָעֶלֶם, “הֵן אַתָּה לֹא תַּעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן לְעוֹלָם?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, לֹא אֶעֶזְבֶנּוּ, וּבְיִחוּד אִם אַתָּה תִּשָּׁאֵר בּוֹ!”

“אַחַת גָּמַרְתִּי, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וּמִמַּחֲשַׁבְתִּי לֹא אָזוּז! אֲנִי אֲצַפֶּה לִתְשׁוּבָתֶךָ. אַתָּה תָּבִיא לְכָאן בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַקְּטַנִּים לִבְנֵי חָיִל!”

“הֲרֵינִי מַסְכִּים,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק וּמִתְאַדֵּם בְּבַת אֶחָת.

“וְאַתָּה, אֲדוֹנֵי כּוֹרֶשׁ,” הוֹסִיף פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת, “אַתָּה תִּהְיֶה שַׂר־הַפֶּלֶךְ שֶׁל הָאִי כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ! – כַּמָּה תּוֹשָׁבִים יוּכַל לְפַרְנֵס הָאִי? לְכָל הַפָּחוֹת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים,הָאֵין זֹאת?”

וְכָךְ הָיוּ מְסִיחִים וּמְפַטְפְּטִים אוֹ נָתְנוּ לְפֶנְקְרוֹף לְפַטְפֵּט וְלַהֲזוֹת הֲזָיוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. וְאַף הַכַּתָב בָּא בַּחֲלוֹמוֹ וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא עָתִיד לְיַסֵּד כָּאן עִתּוֹן וּשְׁמוֹ “נְיוּ־לִינְקוֹלְן הֵרָלְד!”

הִנֵּה כִּי כֵן הוּא הָאָדָם וְכָךְ טִיבוֹ. הַצֹּרֶךְ לִיצוֹר דָּבָר שֶׁל קְיָּם, אֲשֶׁר יְבַלֶּה אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר יַאֲרִיךְ יָמִים לְאַחַר פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם, הוּא הַסִּמָּן הַמֻּבְהָק שֶׁל יִתְרוֹנוֹ עַל כָּל הַיְּצוּרִים הַחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת הִיא הִיא שֶׁעָשְׂתָה אוֹתוֹ לְשַׁלִּיט עֶלְיוֹן וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת צֶדֶק לְשִׁלְטוֹנוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וְאוּלָם אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, מִי יוֹדֵעַ אִם גַּם יוּףּ וְטוֹףּ לֹא חָלְמוּ אֶת חֲלוֹמָם הַמִּצְעָר עַל עֲתִידָם?

רַק אַיְרְטוֹן הַשַּׁתְקָן לֹא דִּבֶּר כְּלוּם. הוּא הָגָה בְּנַפְשׁוֹ רַק תְּשׁוּקָה אַחַת: לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אֶת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוָן וּלְהַרְאוֹת לַכֹּל שֶׁהוּא חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְנַעֲשָׂה אָדָם יָשָׁר.

פַּעַם אַחַת בָּעֶרֶב, בְּיוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, אָרְכָה הַשִּׂיחָה בָּעִנְיָנִים הַלָּלוּ יוֹתֵר מִן הָרָגִיל. כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת תֵּשַׁע. אֲחָדִים מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר פָּעֲרוּ פִּיהֶם וּפִהֵקוּ, וְהַפִּהוּקִים הַלָּלוּ, שֶׁבַּעֲלֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לְהַעֲלִימָם, הִכְרִיזוּ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַשֵּׁנָה. פֶּנְקְרוֹף קָם וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבוֹ, וּפִתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן הָאֱלֶקְטְרִי אֲשֶׁר בָּאוּלָם הַגָּדוֹל.

הַכֹּל נִמְצְאוּ כָּאן: כּוֹרֶש סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, אַיְרְטוֹן, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב, – אִישׁ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּגְּדֵרָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית קָם מִמְּקוֹמוֹ. חֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וּסְבוּרִים הָיוּ, שֶׁאָזְנֵיהֶם הִטְעוּם.

“מָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר?” קָרָא נֶב. “מִי זֶה מְצַלְצֵל? אֶפְשָׁר אַחַד הַשֵּׁדִים?”

אִישׁ לֹא עָנָה דָבָר.

“שׁוֹאָה עֲתִידָה לְהִתְחוֹלֵל,” הֵעִיר הֶרְבְֶּרְט. “הָאֲוִיר רָוֶה חַשְׁמַל…”

הוּא לֹא גָמַר דְּבָרָיו. כָּל הָעֵינַיִם פָּנוּ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, וְאוּלַם הַלָּה הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שֶׁל אִי־הַסְכָּמָה.

“הָבָה נְחַכֶּה עוֹד,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אִם זֶהוּ אוֹת שֶׁנִּתַּן בְּיַד אָדָם, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, וַדַּאי יִשָּׁנֶה הַצִּלְצוּל שׁוּב פָּעַם.”

“אֲבָל מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יְצַלְצֵל אֵלֵינוּ?” קָרָא נֶב.

“כְּלוּם אֵין מִי שֶׁיְּצַלְצֵל?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. הֲלֹא הוּא…"

עוֹד מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ וְשׁוּב פַּעַם צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן בַּחָזְקָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נִגַּשׁ אֶל הַמְּכוֹנָה הַטֵּלֶגְרָפִית וְהֵרִיץ אֶל הַגְדֵּרָה אֶת הַשְּׁאֵלָה: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?”

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַמַּחַט הִתְחִילָה לְהִתְנוֹעֵעַ עַל גַּבֵּי לוּחַ הָאָלֶף־בֵּיִת וְנָתְנָה לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת:

“מַהֲרוּ וּבוֹאוּ מִיָּד אֶל הַגְדֵּרָה!”

“סוֹף סוֹף!” קָרָא כֹּורֶשׁ סְמִית.

וְאָמְנָם כֵּן! סוֹף סוֹף! הַתַּעֲלוּמָה עוֹמֶדֶת לְהִתְגַּלּוֹת! מִפְּנֵי הָעִנְיָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הִמְרִיץ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמַהֵר לָלֶכֶת מִיָּד אֶל הַגְדֵּרָה נִתְעַלְּמָה הָעֲיֵפוּת שֶׁלָּהֶם וְנִסְתַּלֵּק צָרְכָּם לָתֵת מְנוּחָה לְעַצְמָם. בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים עָזְבוּ מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיָרְדוּ אֶל הַחוֹף. רַק יוּףּ וְטוֹףּ נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת, לְפִי שֶׁעַכְשָׁו לֹא הָיָה צֹרֶךְ בָּהֶם.

הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל חֹשֶׁךְ, חֶרְמֵשׁ הַלְּבָנָה שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה הַיּוֹם נֶעְלַם עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. הַשָּׁמִים הִתְקַדְּרוּ בְּעָבֵי שׁוֹאָה, אֲשֶׁר חָתְמוּ בְּעַד אוֹר הַכּוֹכָבִים, רַק מִזְּמַן לִזְמַן הֵאִירוּ בְּרָקִים אֶת פְּנֵי הָאֹפֶק, וְנִכָּר הָיָה שֶׁבַּמֶּרְחַקִּים מִתְחוֹלֶלֶת שׁוֹאָה. יִתָּכֵן אֲשֶׁר בְּעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר יִרְעַם הָרַעַם עַל פְּנֵי הָאִי וְהַלַּיְלָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵיל זְוָעָה.

וְאוּלָם מַחֲשַׁכֵּי הַצַּלְּמָוֶת לֹא עִכְּבוּ אֶת מִצְעֲדֵי הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגְדֵּרָה יָפֶה. הֵם עָלוּ עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית וּמִשָּׁם הִגִּיעוּ אֶל הָרָמָה, עָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶׁר שֶׁל פֶּלֶג־הַגְּלִיצָרִין וּפָנוּ וְהָלְכוּ דֶּרֶךְ הַיַּעַר.

הֵם צָעֲדוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, כִּי נַפְשָׁם הָיְתָה נִסְעָרָה עַד מְאֹד. בָּרִי הָיָה לָהֶם, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִמְצְאוּ אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה שֶׁבִּקְּשׁוּהוּ זְמַן הַרְבֵּה כָּל כָּךְ וְלֹא מְצָאוּהוּ, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִוָּדַע לָהֶם שְׁמוֹ שֶׁל הַיְּצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, גְּדָל־הַחֶסֶד וּנְדִיב־הַלֵּב, אֲשֶׁר נִטְפַּל אֶל גּוֹרַל חַיֵּיהֶם וְהִשְׁפִּיעַ עָלָיו הַשְׁפָּעָה עֲצוּמָה כָּל כָּךְ וַאֲשֶׁר עֲלִילוֹתָיו הָיוּ אַדִּירוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת כָּל כָּךְ! הֲלֹא הוּא הָאַלְמוֹנִי, שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ אֶל תּוֹךְ מְסִבּוֹת חַיֵּיהֶם וְהִכִּיר אוֹתָם לְכָל פְּרָטֵי פְּרָטֵיהֶם, שֶׁיָּדַע כָּל מִלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְעָשָׂה וּפָעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בִּזְמַנָּהּ וּבְשַׁעְתָּהּ!

הַכֹּל אָצוּ וְהֵחִישׁוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם כְּשֶׁהֵם שְׁקוּעִים בְּהַרְהוֹרֵי לִבָּם. מִתַּחַת לָעֳפָאֵי הָאִילָנוֹת שָׁלְטָה אֲפֵלָה גְדוֹלָה וְלֹא נִשְׁמַע אֲף שָׁאוֹן כָּל שֶׁהוּא. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, שֶׁחָשׁוּ בַּשּׁוֹאָה הַמְּמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הָיוּ שׁוֹקְטִים וְדוֹמְמִים. וְגַם הָאִילָנוֹת עָמְדוּ דְמוּמִים וְאַף רוּחַ קַלָּה לֹא הֵנִידָה אֶת עֲלֵיהֶם. לֹא נִשְׁמַע בַּחֲלַל הַמַּחֲשַׁכִּים בִּלְתִּי אִם קוֹל מִצְעֲדֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַמְהַלְּכִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע הַקָּשֶׁה.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה לַהֲלִיכָתָם הִפְרִיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַדְּמָמָה וְעָנָה וְאָמַר:

“חֲבָל שֶׁלֹּא לָקַחְנוּ פָּנָּס.”

“אֵין דָּבָר, בַּגְּדֵרָה נִמְצָא פַּנָס,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו יָצְאוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת. בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׂים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת עָבְרוּ שְׁלשָׁה מִילִין מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּילִין שֶׁבֵּין תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה עַד הַגְּדֵרָה.

וְהִנֵּה הִבְהִיקוּ עַל פְּנֵי הָאִי בְּרָקִים גְּדוֹלִים לְבַנְבַּנִּים וְהֵאִירוּ אֶת כִּפַּת הָעֳפָאִים הַשְּׁחוֹרָה שֶׁל הָאִילָנוֹת. הָאוֹר הַגָּדוֹל כִּמְעַט שֶׁהִכָּה אֶת עֵינֵי הַהוֹלְכִים בַּסַנְוֵרִים. בָּרוּר הָיָה שֶׁהַשּׁוֹאָה הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת וְעוֹד מְעַט וְתִתְחוֹלֵל. הַבְּרָקִים תָּכְפוּ וְזָהֳרָם הָלַךְ וָעָז. מִמַּעֲמַקֵּי הָאֹפֶק נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת רְעָמִים רְחוֹקִים. הָאֲוִיר הָיָה מַחְנִיק.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ לָלֶכֶת כְּאִלּוּ דְּחָפָם לְפָנִים כֹּחַ אַדִּיר, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנָיו.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וָרֶבַע נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם לְאוֹר בָּרָק חָזָק הַסּוֹרֵג שֶׁל הַגְּדֵרָה, וְעוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲבֹר אֶת הַשַּׁעַר וְרַעַם אַדִּיר הִתְגַּלְגֵּל בְּכֹחַ אָיֹם.

בְּרֶגַע אֶחָד עָבְרוּ אֶת הַגְּדֵרָה וְכוֹרֶשׁ סְמִית נִגַּשׁ רִאשׁוֹן אֶל הַבַּיִת הַקָּטֹן. אֶפְשָׁר שֶׁבְּבַיִת זֶה מְצַפֶּה לָהֶם הָאַלְמוֹנִי, שֶׁהֲרֵי הַטֵּלֶגְרַמָּה שֶׁקִּבְּלוּ יָכְלָה לָצֵאת רַק מִכָּאן. וְאוּלָם בְּחַלּוֹנוֹת הַבַּיִת לֹא נִרְאֶה שׁוּם אוֹר.

הָאִינְגֵ’נֵר דָּפַק בַּדֶּלֶת.

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְהַקּוֹלנִיסְטִים נִכְנְסוּ בְּחֶדֶר שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ אָפֵל.

נֶב הַקִּישׁ בְּפֶלֶד וְהִתִּיז אֵשׁ וְהִדְלִיק אֶת הַפַּנָס. לְאוֹרוֹ שֶׁל הַפַּנָס בָּדְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת כָּל פִּנּוֹת הֶחָדֶר…

בַּחֶדֶר לֹא הָיָה אִישׁ. הַכֹּל הָיָה מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ וּבְסֵדֶר.

“אֶפְשָׁר שֶׁכָּל זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא מִקְסַם שָׁוְא וְאַךְ דִּמְיוֹן כּוֹזֵב הִטְעָנוּ?” מִלְמֵל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

לֹא! לֹא יִתָּכֵן! הֲרֵי הַטֵּלֶגְרַָמָּה דִּבְּרָה בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ: “מַהֲרוּ וּבוֹאוּ מִיָּד אֶל הַגְּדֵרָה!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְּשׁוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָלָיו עָמְדָה הַמְּכוֹנָה הַטֵּלֶגְרָפִית. הַכֹּל הָיָה קָבוּעַ שָׁם בִּמְקוֹמוֹ וְכַסֵדֶר.

“מִי הָיָה פֹּה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲנִי הָיִיתִי פֹּה, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

“וְאֵימָתַי?…”

“לְפָנַי אַרְבָּעָה יָמִים.”

"הִבִּיטוּ וּרְאוּ, הִנֵּה פִּתְקָא! קָרָא הֶרְבֶּרְט וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ פִּסַּת נְיָר שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן.

עַל פִּסַּת נְיָר זוֹ הָיָה כָּתוּב בְּאַנְגְּלִית לֵאמֹר:

“לְכוּ אַחַר הַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי הֶחָדָשׁ.”

“לְכוּ וְנֵלֵכָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר הֵבִין עַכְשָׁו כִּי הַטֵלֶגְרַמָּה לֹא נִשְׁלְחָה מִן הַגְדֵּרָה אֶלָּא מִמְּקוֹם הַמִּקְלָט הַנֶּעֱלָם, שֶׁהָיָה מְחֻבָּר עִם אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל יְדֵי קַו טֵלֶגְרָפִי חָדָשׁ שֶׁנִּקְשַׁר אֶל הַקַּו הַיָּשָׁן.

נֶב נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַפָּנָס הַדּוֹלֵק וְהַכֹּל יָצְאוּ מִן הַגְדֵּרָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחוֹלְלָה הַשּׁוֹאָה בְּחֲמַּת כֹּחַ. הַהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין בָּרָק לַבָרָק וּבֵין רַעַם לְרַעַם נִתְמַעֲטוּ הָלֹךְ וְהִתְמַעֵט. הַשּׁוֹאָה הִתְגָּעֲשָׁה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין וּמֵעַל לָאִי כֻּלּוֹ. לְנֹגַהּ הַבְּרָקִים שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִים נִרְאָה שִׂיא הַוֻּלְקָן וְהוּא כֻּלּוֹ עֲטוּף תִּימְרוֹת קִיטוֹר.

בְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַגְדֵּרָה שֶׁבֵּין הַבַּיִּת וְהַסּוֹרֵג לֹא נִמְצָא שׁוּם קַו טֵלֶגְרָפִי. וְאוּלָם בְּצֵאת הָאִינְגֵ’נֵר מִן הַשַּׁעַר וּבְגִשְׁתּוֹ אֶל הָעַמּוּד הַטֵּלֶגְרָפִי הָרִאשׁוֹן רָאָה לְאוֹר הַבָּרָק קַו חָדָשׁ שֶׁנִּתְלָה מִן הָאִיזוֹלַטּוֹר לָאָרֶץ. – “הֲרֵיהוּ!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

קַו זֶה הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, אֶלָּא שֶׁלְּכָל אָרְכּוֹ הָיָה מְחֻפֶּה מַעֲטֶה מְבוֹדֵד, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַכֶּבֶל מִתַּחַת לַיָּם, כְּדֵי שֶׁהַזֶּרֶם הַחַשְׁמַלִּי יְהֵא עוֹבֵר בּוֹ כְּתִקּוּנוֹ. הַקַּו עָבַר דֶּרֶךְ הַיַּעַר וּפָנָה אֶל הָרְכָסִים הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל הָהָר, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהָיָה מְכֻוָּן לְצַד מַעֲרָב.

“נֵלֵךְ אַחֲרָיו!” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית.

וּלְאוֹר הַפָּנָס וּלְאוֹר הַבְּרָקִים כְּאֶחָד יָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַדֶּרֶךְ שֶׁהִתְוָה לָהֶם הַקַּו.

הָרְעָמִים הוֹסִיפוּ לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹל נַהֲמָם וְהַקּוֹל הָיָה כָּל כָּךְ אַדִּיר וְחָזָק, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר אִישׁ עִם אָחִיו. וְאוּלָם לֹא עֵת דְּבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא עֵת הֲלִיכָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְפָנִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָלוּ תְּחִלָּה עַל גַּב הָהָר, שֶׁהִתְנַשֵּׂא בֵּין עֵמֶק הַגְּדֵרָה וּבֵין הָעֵמֶק שֶׁל נַחַל מַפַּל־הַמָּיִם. אֶת הַנַּחַל הַזֶּה עָבְרוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא צַר בְּיוֹתֵר. הַקַּו נִמְשַׁךְ פַּעַם עַל גַּבֵּי עַנְפֵי־אִילָנוֹת נְמוּכִים וּפַעַם עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְהוֹלִיכָם בְּלִי הַפְסֵק וְלָבֶטַח אֶל הַמַּטָּרָה.

הָאִינְגֵ’נֵר שִׁעֵר שֶׁהַקַּו וַדַּאִי יוֹבִילֵם אֶל תַּחְתִּית הָעֵמֶק, וְשֵׁם יִמָּצֵא מְקוֹם מִקְלָטוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי.

אֲבָל הַשְׁעָרָתוֹ לֹא נִתְאַמָּתָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲלוֹת גַּם עַל רֶכֶס־הָהָר הַדְּרוֹמִי־הַמַעֲרָבִי וְלָרֶדֶת אֶל הַמִּישׁוֹר הַצָּחִיחַ, שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה צִבּוּרִים שֶׁל סַלְעֵי בַּזֶּלֶת פְּזוּרִים בְּעַרְבּוּבְיָה מְשֻׁנָּה. מִזְּמַן לִזְמָן גָּחַן אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָאָרֶץ וּמִשֵּׁשׁ בְּיָדוֹ אֶת הַקַּו וּבָדַק אִם לֹא סָרוּ מִן הַדָּרֶךְ. עַכְשָׁו הֻבְרַר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְאֵין סָפֵק, שֶׁהַקַּו הוֹלֵךְ יָשָׁר אֶל הַיָּם. שָׁם בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים וַדַּאי נִמְצָא אוֹתוֹ הַמָּעוֹן הַטָּמִיר, שֶׁחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ לַשָּׁוְא עַד הֵנָּה.

הַשֵּׁמִים הָיוּ בּוֹעֲרִים בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ. בָּרָק רָדַף בָּרָק. פְּעָמִים הַרְבֵּה הִכּוּ הַבְּרָקִים בְּרֹאשׁ הַוֻּלְקָן וְהִתְפָּרְצוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ לְבֵין עַנְנֵי הֶעָשָׁן, וְדוֹמֶה הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּאִלּוּ הָהָר עַצְמוֹ פּוֹלֵט לֶהָבוֹת.

בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת פָּחוֹת דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל שְׂפַת הָאִי הַמַּעֲרָבִית הַגְּבוֹהָה, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה מֵעַל לַיָּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְרוֹמְמָה רוּחַ וְהַגַּלִּים נָהֲמוּ בְּעֹמֶק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל לְמַטָּה מִן הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית חָשַׁב וּמָצָא שֶׁהַמֶּרְחָק מִן הַגְּדֵרָה וְעַד הֵנָּה הוּא כְּמִיל וָחֵצִי.

מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה נִכְנַס הַקַּו אֶל בֵּין הַסְּלָעִים וְנִמְשַׁךְ עַל גַּבֵּי הַמּוֹרָד הַזָּקוּף שֶׁל נִקְרָה צָרָה וּמִתְפַּתָּלֶת.

הַקּוֹנוֹלִיסְטִים חָדְרוּ לְשָׁם בְּלִי שִׂים לֵב לַסַּכָּנָה, שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל אַחַד הַסְּלָעִים הַמִּתְנוֹדְדִים מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם וְהֵם יֻטְּלוּ הַיָּמָּה. הַיְּרִידָה לְמַטָּה הָיְתָה מְסֻכֵָּנָה עַד מְאֹד, אֲבָל הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּשׁוּם סַכָּנָה; שׁוּב לֹא הָיוּ אֲדוֹנִים לְעַצְמָם, אֶלָּא כֹּחַ שֶׁאֵין לַעֲמֹד בּוֹ מְשָׁכָם בְּחָזְקָה אֶל הַמַּטָּרָה רַבַּת־הַתַּעֲלוּמוֹת, הַסְּמוּיָה מִן הָעַיִן, כְּשֵׁם שֶׁאֶבֶן־הַשּׁוֹאֶבֶת מוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ אֶת הַבַּרְזֶל.

וְכָךְ יָרְדוּ כִּמְעַט שֶׁלֹּא מִדַּעַת אֶל הַנִּקְרָה, אֲשֶׁר אֲפִילוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בָּהּ. הָאֲבָנִים הִתְגַּלְגְּלוּ מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם, וּכְשֶׁעָבְרוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמּוּאָרִים בְּאוֹר הַפָּנָס הִתְנוֹצְצוּ כְּאַבְנֵי־שָׁמָיִם. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָלַךְ בָּרֹאשׁ וְאַיְרְטוֹן הָיָה הַמְּאַסֵּף. פֹּה הָיוּ מְהַלְּכִים לְאִטֶָּם, פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה, וְשָׁם הָיוּ מַחֲלִיקִים עַל גַּבֵּי סְלָעִים חֲלַקְלַקִּים, אֲבָל בֵּין כֹּה וָכֹה הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ לְפָנִים.

לַסּוֹף נָטָה הַקַּו הַצִּדָּה וּפָנָה אֶל הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף אֲשֶׁר בְּהִיוֹת הַגֵּאוּת וַדַּאי הָיוּ מִתְכַּסִּים בַּמָּיִם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ אֶל הַגְּבוּל הַתַּחְתּוֹן שֶׁל חוֹמַת הַבַּזֶּלֶת.

שָׁם הִתְנַשֵּׂא זִיז צַר הַמָּפְנֶה כְּלַפֵּי הַיָּם. עַל גַּבֵּי זִיז זֶה נִמְשַׁךְ הַקַּו וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְרְרוּ אַחֲרָיו, אֲבָל לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲבֹר כְּמֵאָה צְעָדִים וְהִנָּה הִזְדַּקֵּף הַזִּיז וְיָרַד אֶל שֶׁטַח גַּלֵּי הַיָּם. הָאִינְגֵ’נֵר הֵרִים אֶת הַקַּו וְנוֹכַח לָדַעַת, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ לְמַטָּה וְיוֹרֵד הַיָּמָּה.

חֲבֵרָיו עִָמְדוּ עַל יָדוֹ תּוֹהִים וְנִדְהָמִים.

קְרִיאָה שֶׁל מַפַּח נֶפֶשׁ, קְרִיאָה שֶׁל יֵאוּשׁ פִּרְצָה מִפִּיהֶם! מָה יַעֲשׂוּ? כְּלוּם יָטִילוּ עַצְמָם הַיָּמָּה וִיחַפְּשׂוּ שָׁם מְעָרָה שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם? רוּחָם הָיְתָה נִסְעָרָה כָּל כָּךְ, שֶׁנְּכוֹנִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק.

אֲבָל הָאִינְגֵ’נֵר עִכֵּב בְּיָדָם. הוּא הוֹלִיכָם אֶל אֶחָד מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:

“נַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ וּנְחַכֶּה. הַשָּׁעָה שְׁעַת הַגֵּאוּת. כַּאֲשֶׁר יִשְׁפְּלוּ מֵי הַיָּם, תִּפָּתַח הַדָּרֶךְ.”

"אֲבָל מִשּׁוּם מָה אַתָּה סָבוּר?… " שָׁאָל פֶּנְקְרוֹף.

“מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לָבוֹא אֵלָיו, לֹא הָיָה קוֹרֵא לָנוּ!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית דִּבֶּר אֶת דְּבָרָיו בְּקוֹל מַבִּיעַ בִּטָּחוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא פָּתַח אֶת פִּיו לִטְעֹן כְּנֶגְדּוֹ. וְאָכֵן דְּבָרָיו הָיוּ נְכוֹנִים מִצַּד הַהִגָּיוֹן. מִן הַסְּבָרָה הָיָה שֶׁבַּתַּחְתִּית הַחוֹמָה נִמְצָא מִפְתָּח, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל וְשֶׁעַכְשָׁו הֲרֵיהוּ מְכֻסֶּה בְּמָיִם.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְחַכּוֹת שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ בִּמְקוֹם מִקְלָטָם אֲשֶׁר בִּנְקִיק הַסֶּלַע וְהָיוּ שְׁרוּיִים בִּדְּמָמָה וְלֹא דִבְּרוֹ דָבָר. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְחִיל יוֹרֵד הַגָּשֶׁם. הַבְּרָקִים פִּלְּחוּ אֶת הָעֲנָנִים וְהַלָּלוּ הִתִּיכוּ זִרְמֵי מַיִם לַאֲמִתָּם. שַׁאֲגַת הָרְעָמִים עוֹרְרָה הֵדִים אַדִּירִים וְהַקּוֹל הָיָה נַעֲרָץ וּגְדָל־תִּפְאָרֶת.

הִתְרַגְּשׁוּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גָּדְלָה בְּלִי מְצָרִים. אַלְפֵי מַחֲשְׁבוֹת מְשֻׁנּוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּמֹּחָם וּבַחֲזוֹן רוּחָם הוֹפִיעָה לִפְנֵיהֶם דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל שַׁלִּיט הָאִי הַטָּמִיר וְרַב־הַתַּעֲלוּמוֹת וְהִנֵּה הִיא נַעֲלָה וְנִשְׂגָּבָה מִדְּמוּתוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לָקַח כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַפַּנָס בְּיָדוֹ וְיָרַד אֶל הַחוֹף כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַצַּב הַסְּלָעִים. מֵאָז הִתְחִיל הַשֵּׁפֶל כְּבָר עָבְרוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת.

הָאִינְגֵ’נֵר לֹא טָעָה. מֵעַל לִפְנֵי הַמַּיִם כְּבָר הִתְחִיל מְבַצְבֵּץ וְנִגְלֶה הַמִּפְתָּח הַקָּמוּר שֶׁל מְעָרָה גְּדוֹלָה. שָׁם נִכְפַּף הַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי בְּתַבְנִית זָוִית יְשָׁרָה וְחָדַר אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ הַפָּתוּחַ הַזֶּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר לָהֶם בְּפַשְׁטוּת:

“בְּעוֹד שָׁעָה אַחַת תִּפָּתַח הַבִּיאָה אֶל הַמְּעָרָה.”

“וּבְכֵן יֵשׁ כָּאן מִפְתָּח אֶל הַמְּעָרָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“וְכִי הֵטַלְתָּ סָפֵק בַּדָּבָר?” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל הֲרֵי הַמְּעָרָה תִּהְיֶה מְלֵאָה מַיִם וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכָהּ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אוֹ שֶׁהַמְּעָרָה תִּתְרוֹקֵן מִן הַמַּיִם וְאָז נַעֲבֹר בָּהּ בָּרֶגֶל, אוֹ שֶׁלֹּא תִּתְרוֹקֵן, וְאָז נִמְצָא תַּחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכָהּ.”

עָבְרָה שָׁעָה אֶחָת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָרְדוּ תּוֹךְ מִטְרוֹת עֹז אֶל חוֹף הַיָּם. בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שָׁפְלוּ הַמַּיִם כְּדֵי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רָגֶל. כִּפַּת הַמִּפְתָּח הִתְנַשְּׂאָה עַכְשָׁו בְּרוּם שֶׁל שְׁמוֹנֶה רַגְלַים מֵעַל לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם. הִיא הָיְתָה דּוֹמָה לַקֶשֶׁת שֶׁל גֶּשֶׁר, אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ זָרְמוּ הַמַּיִם הַמְכַֻּסִּים קֶצֶף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן וְרָאָה דָּבָר שָׁחֹר הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. הוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְשָכוֹ אֵלָיו ־ וְהִנֵּה הוּא סִירָה, הַקְּשׁוּרָה בְּחֶבֶל אֶל זִיז סֶלַע שֶׁבִּפְנִים הַמְּעָרָה. הַסִּירָה הָיְתָה עֲשׂוּיָה פַּחֵי בַּרְזֶל וּבָהּ הָיוּ מוּנָחִים שְׁנֵי מְשׁוֹטִים.

“הָבָה נֵרֵד בָּהּ!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וּמִיָּד יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּסִּירָה. נֶב וְאַיְרְטוֹן אָחֲזוּ בַּמְּשׁוֹטִים וּפֶנְקְרוֹף יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה. כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד בָּרֹאשׁ וְהֵאִיר בַּפָּנָס שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הַדָּרֶךְ.

הַכִּפָּה, שֶׁהַסִּירָה צָפָה תַּחְתֶּיהָ, נְמוּכָה הָיְתָה בְּרֵאשִׁיתָהּ וְאַחַר גָּבְהָה פִּתְאֹם. הָאֲפֵלָה שֶׁמִּסָּבִיב הָיְתָה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר וּלְאוֹר הַפַּנָס הַקָּלוּשׁ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אֶת שִׁעוּרֶיהָ שֶׁל הַמְּעָרָה, לֹא אֶת רָחְבָּהּ וְגָבְהָהּ וְלֹא אֶת אָרְכָּה. בְּתוֹךְ בִּנְיַן הַבַּזֶּלֶת הַזֶּה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה שָׁלְטָה דְּמָמָה נֶאְדָּרָה. שׁוּם שָׁאוֹן לֹא חָדַר אֶל תּוֹכוֹ מִן הַחוּץ וְקוֹל הָרַעַם לֹא בָּקַע דֶּרֶךְ קִירוֹתָיו הֶעָבִים.

בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ מְצוּיוֹת מְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁמּוֹצָאָן מִן הַתְּקוּפָה הַגֵּאוֹלוֹגִית שֶׁלּוֹ. יֵשׁ מֵהֶן הַמְּלֵאוֹת מֵי הַיָּם וְיֵשׁ מֵהֶן הַמְכִילוֹת בְּקִרְבָּן יְאוֹרִים גְּדוֹלִים. כָּזֹאת הִיא מְעָרַת פִינְגַּל בָּאִי סְטָפָה, אֶחָד מֵאִיֵּי הַהִבְּרִידִים; וְכָאֵלֶּה הֵן מְעָרוֹת מוֹרְגָה אֲשֶׁר בְּמִפְרַץ דוּאַרְנֶנֶה בִּבְרֵטַן, מְחִלּוֹת בּוֹנִיפַצְיוֹ בְּקוֹרְסִיקָה, מְחִּלַּת לֵיז־פְיוֹרְד בְּנוֹרְוֵגְיָה וּמְעָרַת־הַמַּמּוּת הָעֲנָקִית בְּקֵנְטוּקִי אֲשֶׁר גָּבְהָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל וְאָרְכָּהּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים מִילִין! הַטֶּבַע חָצַב אֶת הַמְּעָרוֹת הָעֲנָקִיּוֹת הַלָּלוּ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהִשְׁאִיר אוֹתָן לְמִשְׁמֶרֶת לִבְנֵי אָדָם לְהַפְלִיאָם הַפְלֵא וָפֶלֶא!

וְאוּלַם מְעָרָה זוֹ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָבְרוּ בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מָה טִיבָהּ? כְּלוּם הִשְׂתָּרְעָה עַד לְמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָאִי? זֶה רֶבַע שָׁעָה שֶׁהַסִּירָה צָפָה בָּהּ הָלֹךְ וָצוּף בִּנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת לְפִי הַפְּקֻדּוֹת שֶׁפָּקַד כּוֹרֶשׁ סְמִית עַל פֶּנְקְרוֹף בְּלָשׁוֹן קְצָרָה. וּפִתְאֹם קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית:

“הֵימִינָה!”

הַסִּירָה שִׁנְּתָה אֶת מַהֲלָכָהּ וְקָרְבָה אֶל קִיר הַמְּעָרָה שֶׁמִּיָּמִין. הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לָדַעַת אִם הַקַּו עֲדַיִן הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ הַקִּיר הַזֶּה.

וְאָכֵן הַקַּו לֹא נָטָה מֵעַל הַקִּיר וְהָיָה קָשׁוּר אֶל זִיזֵי הַסְּלָעִים.

“לְפָנִים!” פַּקַּד כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וּשְׁנֵי הַמְּשׁוֹטִים טָבְלוּ שׁוּב בַּמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים וְהַסִּירָה שָׁטָה הָלְאָה.

וְכָךְ הָלְכוּ וְצָפוּ עוֹד רֶבַע שָׁעָה וּכְבָר עָבְרוּ מִמִּפְתַּח הַמְּעָרָה מַהֲלַךְ חֲצִי מִיל, וְהִנָּה נִשְׁמַע שׁוּב פַּעַם קוֹל פְּקֻדָּתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית:

“עֲמֹד!”

הַסִּירָה עָמְדָה וְהַקּולוִֹנִיסְטִים רָאוּ אוֹר בָּהִיר שֶׁהֵאִיר אֶת הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה הַחֲצוּבָה בְּמַעֲמַקֵּי הָאִי.

וְלָאוֹר הַמַּבְהִיק הַזֶּה נִתְּנָה לקּוֹלוֹנִיסְטִים הַיְכֹלֶת לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמְּעָרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מְצִיאוּתָהּ נֶעֶלְמָה מֵהֶם עַד אוֹתָהּ שָׁעָה.

בְּרוּם שֶׁל מֵאָה רֶגֶל הִתְעַגְּלָה כִּפָּה נִשְׁעֶנֶת עַל עַמּוּדֵי בַּזֶּלֶת, שֶׁנָּדְמוּ כְּאִלּוּ הֻצְקוּ כֻּלָּם בְִּדְפוּס יְצִיקָה אֶחָד. הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ, שֶׁהוּקְמוּ בְּיַד הַטֶּבַע בַּתְּקוּפוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל יְצִירַת הָאֲדָמָה, תָּמְכוּ לַאֲלָפִים אֶת הַבִּנְיָן הָאַדִּיר הַזֶּה לְכָל חֻקֵּי אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה. הֵם הִתְנַשְּׂאוּ מִמַּעַל לְכַנָּם בְּרוּם שֶׁל אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים רָגֶל. מֵי הַיָּם, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמְּעָרָה הִתְגָּעֲשׁוּ בְּזַּעַף, הָיוּ כָּאן שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים וְלִחֲכוּ אֶת רַגְלֵי מֻצְּקֵי־ הַבַּזֶּלֶת בִּמְּנוּחָה. אוֹתוֹ הַזֹּהַר שֶׁהֶרְאָה הָאִינְגֵ’נֵר שָׁפַךְ שִׁפְעַת רְסִיסֵי נֹגַהּ עַל כָּל חוֹר וְעַל כָּל זִיז שֶׁל הָעַמּוּדִים וּכְמוֹ חָדַר דֶּרֶךְ הַקִּירוֹת, כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁקוּפִים, וְהָפַךְ כָּל בְּלִיטָה שֶׁבְּבִנְיַן הַפְּלָאוֹת הַזֶּה לְבָרֶקֶת נוֹצָצֶת.

שִׁפְעַת הַקַּרְנַיִם וְהַנְּגֹהוֹת הָאֵלֶּה נִשְׁקְפָה בַּמַּיִם שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַמְּעָרָה, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַסִּירָה צָפָה בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת מַבְהִיקִים וְנוֹצְצִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל בִּדְבַר טִיבוֹ שֶׁל הַזֹּהַר הַגָּדוֹל הַזֶּה. בָּרִי הָיָה בְּיָדָם שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ מִמְּקוֹר אוֹר חַשְׁמַלִּי, שֶׁהֲרֵי צִבְעוֹ הַלָּבָן הֵעִיד עַל מוֹצָאוֹ. מְקוֹר־אוֹר זֶה הָיָה שִׁמְּשָׁהּ שֶׁל הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר מִלְּאָה אוֹתָהּ בְּשִׁפְעַת זִיוָהּ מִן הַקָּצֶה עַד הַקָּצֶה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן צַו וְהַמְּשׁוֹטִים יָרְדוּ שׁוּב הַמַּיְמָה וְהִתִּיזוּ מְטַר בַָּרָקוֹת נוֹצְצוֹת וְהַסִּירָה פָּנְתָה וְשָׁטָה לְעֻמַּת מְקוֹר הָאוֹר, שֶׁלֹּא הָיְתָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא כַּחֲצִי חִבֵּל.

בְּמָקוֹם זֶה עָלָה רָחְבּוֹ שֶׁל שֶׁטַח הַמַּיִם עַד כְּדֵי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים רָגֶל. מֵעֵבֶר לְמֶרְכַּז־הָאוֹר הַמְעַוֵּר עֵינַיִם הִתְנַשְּׂאָה חוֹמַת בַּזֶּלֶת אַדִּירָה, שֶׁחָסְמָה אֶת הַמְּעָרָה מֵאָחוֹר. וּבְכֵן הֵכִילָה הַמְּעָרָה יְאוֹר קָטֹן אֲבָל יְאוֹר זֶה הָיָה מְיֻחָד בְּמִינוֹ. לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ כִּפָּה גְבוֹהָה, וּמִסָּבִיב לוֹ עַמּוּדִים רָמִים וְנִשָּאִים. וְהַכֹּל הָיָה טָבוּעַ בְּאוֹרוֹת וּנְגֹהוֹת וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ כָּל אֶבֶן וְכָל עַמּוּד הֲרֵיהוּ בָּרֶקֶת גְּדוֹלָה הַמְּאִירָה מֵאֵלֶיהָ.

בְּאֶמְצַע הַיְאוֹר הָיָה מוּטָל עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּלִי־נוֹעַ דָּבָר אָרֹךְ וְדוֹמֵם שֶׁצּוּרַת פֶּלֶךְ לוֹ. הַזֹּהַר שֶׁהֵפִיץ, יָצָא מִצַּלְעוֹתָיו אֲשֶׁר פִּיּוֹתֵיהֶן הָיוּ דוֹמִים לְלוֹעוֹ שֶׁל תַּנּוּר־הִתּוּךְ מְלֻבָּן בָּאֵשׁ. מַרְאֵה הַפֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה כְּמַרְאֵה תַּנִּין־עֲנָק, אָרְכּוֹ כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רֶגֶל וְגָבְהוּ מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם מֵעֶשֶׂר עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רָגֶל.

הַסִּירָה לֹא הִתְקָרְבָה אֶלָּא לְאַט לְאַט. כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד זָקוּף לְיַד חַרְטֻמָּהּ וְהִבִּיט נִכְחוֹ בְּלֵב נִרְעָשׁ וְנִפְעָם לְאֵין הָכִיל. וּפִתְאֹם תָּפַשׂ אֶת זְרוֹעוֹ שֶׁל הַכַּתָב וְקָרָא:

“הֲרֵי זֶה הוּא! הֲרֵי זֶה הוּא וְלֹא אַחֵר! הוּא!…”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָנַח עַל הַסַּפְסָל וּשְׂפָתָיו לָחֲשׁוּ שֵׁם, שֶׁלֹּא נִשְׁמַע אֶלָּא לְאָזְנָיו שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בִּלְבַד.

בְּלִי סָפֵק יָדַע וְהִכִּיר הַכַּתָּב אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה יָפֶה, כִּי עָשָׂה עָלָיו רֹשֶּם כַּבִּיר וּמֻפְלָא, וְהוּא עָנָה וְאָמַר בְּקוֹל כָּבוּשׁ:

“הוּא! הָאִישׁ הַמֻּחְרָם וְהַמְּנֻדֶּה!”

“הוּא! הוּא!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

בִּפְקֻדַּת הָאִינְגֵ’נֵר קָרְבָה הַסִּירָה אֶל הַמְּכוֹנָה הַמְשֻׁנָּה הַזֹּאת הַצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְנִגְּשָׁה אֶל צַלְעָהּ הַשְּׂמָאלִית, אֲשֶׁר מִתּוֹכָהּ פָּרְצָה שִׁפְעַת הָאוֹרָה בְּעַד זְכוּכִית עָבָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָלוּ עַל הַמִּכְסֶה וְרָאוּ בּוֹ אֲרֻבָּה פְּתוּחָה וּמִהֲרוּ וְנִכְנְסוּ אֶל תּוֹכָהּ.

כְּשֶׁיָּרְדוּ מֵעַל הַמַּדְרֵגָה, שֶׁהוֹלִיכָה מִן הָאֲרֻבָּה לְמַטָּה, בָּאוּ אֶל מִסְדְּרוֹן מוּאָר בְּאוֹר חַשְׁמַל. בְּקָצֵהוּ שֶׁל מִסְדְּרוֹן זֶה נִמְצְאָה דֶלֶת; כּוֹרֶשׁ סְמִית נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּפָתְחָהּ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִכְנְסוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל כָּלוּל בְּרֹב הָדָר, וּכְשֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ בָּאוּ אֶל בֵּית־סְפָרִים, אֲשֶׁר מֵעַל הַתִּקְרָה שֶׁלֹּוֹ שָׁפַע זֶרֶם שֶׁל אוֹרָה.

בְּיַרְכְתֵי בֵּית־הַסְּפָרִים הָיְתָה קְבוּעָה דֶּלֶת רְחָבָה. גַּם דֶּלֶת זוֹ הָיְתָה סְגוּרָה וְהָאִינְגֵ’נֵר פָּתַח אוֹתָהּ.

לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְלָה אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם. אוּלָם זֶה הָיָה מֵעֵין בֵּית־נְכֹאת וּבוֹ הָיוּ מְכֻנָּסִים כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל מַמְלֶכֶת הַדּוֹמֵם, יְצִירוֹת הָאֳמָנוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל חֲרשֶׁת־הַמַּעֲשֶׂה. שִׁפְעַת הַהוֹד וְהֶהָדָר שֶׁבְּאוּלָם זֶה הֶעְתִיקָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵעוֹלַם־הָעֲשִׂיָּה וְהַמַּמָּשׁ וּמְדֻּמִים הָיוּ כְּאִלּוּ הוּבְאוּ אֶל מַמְלֶכֶת הַחֲלוֹמוֹת.

אָז נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ וְהִנֵּה עַל דַּרְגָּשׁ נֶהְדָּר שׁוֹכֵב אָדָם, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ לֹא הִרְגִּישׁ בִּכְנִיסָתָם וְלֹא רָאָה אוֹתָם.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב, וּלְמַרְבֵּה תִּמְהוֹנָם שֶׁל חֲבֵרָיו דִּבֶּר אֵלָיו בְּקוֹל רָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הַקַּפִּיטַן נֵמוּ, הֲלֹא קְרָאתָנוּ לָבוֹא? – הֲרֵי אָנוּ כָּאן!”

פֶּרֶק שִׁשָּׁה־עָשָׂר

הַקַּפְּיטַן נֵמוּ – דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים – תּוֹלְדוֹת אַחַד הַגִּבּוֹרִים שֶׁנִּלְחַם לְשֵׁם הַחֵרוּת – הַשִּׂנְאָה אֶל הַכּוֹבְשִׁים – חֲבֵרָיו – הַחַיִּים מִתַּחַת לַיָּם – לְבָדָד – הַמִּפְלָט הָאַחֲרוֹן שֶׁל “נָאוּטִילוּס” לְיַד הָאִי לִינְקוֹלְן – הַמָּגֵן הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם שֶׁל הָאִי.

לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם הָאִישׁ מָעַל מִשְׁכָּבוֹ, וּלְעֵין הָאוֹרָה הָרַבָּה שֶׁבָּאוּלָם רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶתְּ תָּאֳרוֹ: רֹאשׁ נָאֶה, מֵצַח גָּבוֹהַּ, מֶבָּט מְלֵא גָּאוֹן, זָקָן לָבָן וְשִׁפְעַת שְׂעָרוֹת הַמֻּפְשָׁלוֹת לְאָחוֹר.

הוּא עָמַד וְנִשְׁעַן בְּיָדוֹ עַל גַּבֵּי הַדַּרְגָּשׁ שֶׁיָּרַד מֵעָלָיו. מֶבָּטוֹ הָיָה שָׁלֵוֹ. נִכָּר הָיָה, שֶׁמַּחֲלָה מְמֻשָּׁכָה רָעֲצָה וְדִלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ לְאַט לְאַט, אֲבָל קוֹלוֹ הָיָה עֲדַיִן חָזָק בְּדַבְּרוֹ בַּלָּשׁוֹן הָאַנְגְּלִית וּבִנְעִימָה רַבַּת־תִּמָּהוֹן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אֵין לִי שֵׁם, אֲדוֹנַי!”

“הֲרֵינִי מַכִּיר אוֹתְךָ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶש סְמִית.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ נַעַץ בִּפְנֵי הָאִינְגֵ’נֵר מֶבָּט לוֹהֵט, כְּאִלּוּ אָמַר לְהַכְחִידוֹ.

אַחַר כָּךְ חָזַר וְנָפַל עַל הַכָּרִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַדַּרְגָּשׁ וְלָחַשׁ בְּקוֹל דְּמָמָה:

“אַחַת הִיא לִי, הַלֹא עוֹד מְעַט וְאָמוּת!”

כּוֹרֶש סְמִית נִגַּש אֶל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט אָחַז בְּיָדוֹ וְהִרְגִּישׁ בָּהּ שֶׁהִיא קוֹדַחַת כָּאֵשׁ. אַיְרְטוֹן, פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֵב עָמְדוּ בְּחֶרְדַת הַכָּבוֹד מֵרָחוֹק בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאוּלָם הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁאֲוִירוֹ הָיָה רָוֶה חַשְׁמַל.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אָחוֹר וְרָמַז לָאִינְגֵ’נֵר וְלַכַּתָּב לָשָּבֶת.

הַכֹּל הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּלֵב נִפְעָם. הֵן הוּא הוּא, אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ “שַׂר הָאִי”, הוּא הַיְּצוּר הַשַּׂגִּיא שֶׁחָלַץ אוֹתָם פְּעָמִים הַרְבֵּה מִצָּרוֹת קָשׁוֹת, הוּא מֵיטִיבָם וְאִישׁ חַסְדָּם, שֶׁהֵם חַיָּבִים לוֹ תּוֹדָה רַבָּה לְאֵין קֵץ! וְהִנֵּה רָאוּ עֵינֵיהֶם אַךְ אָדָם, בָּשָׂר וָדָם, תַּחַת אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְנֶב קִוּוּ לִרְאוֹת כִּמְעַט אֱלָהוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוֹלֵךְ לָמוּת!

אֲבָל מֵאַיִן יָדַע כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ? וּמַדּוּעַ מִהֵר הַלָּז לָקוּם מִמִּשְׁכָּבוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת שְׁמוֹ, אֲשֶׁר הוּא דִּמָה שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אוֹתוֹ?…

הַקַּפִּיטַן שָׁכַב שׁוּב עַל מְקוֹמוֹ וּבְהִשָּׁעֲנוֹ עַל זְרוֹעוֹ נָתַן אֶת עֵינָיו בָּאִינְגֵ’נֵר, שֶׁיָּשַׁב עַל יָדוֹ.

"הַיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי, אֶת הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרֵאתִי בּוֹ? שְׁאֵלָהוּ.

“יוֹדֵעַ אָנִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמָהּ שֶׁל סְפִינָה תַּת־ יַמִּית נִפְלָאָה זוֹ…”

“נָאוּטִילוּס?” אָמַר הַקַּפִּיטַן בְּחִיּוּךְ קַל.

“אָמְנָם כֵּן, ‘נָאוּטִילוּס’ שְׂמָהּ”.

“אֲבָל הֲכִי יוֹדֵעַ אַתָּה… הֲכִי יוֹדֵעַ אַתָּה מִי אֲנִי?”

“יוֹדֵעַ אָנִי.”

“הֵן זֶה כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, שֶׁאֵין לִי שׁוּם מַגָּע עִם עוֹלַם הַיִּשּׁוּב, זֶה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁאֲנִי דָר בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם, הוּא הַמָּקוֹם הַיְחִידִי שֶׁמָּצָאתִי שָׁם חֵרוּת גְּמוּרָה לְעַצְמִי! וּמִי הוּא זֶה אֵפוֹא אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת סוֹדִי?”

“אָדָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּפוּף לְךָ מֵעוֹלָם, הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָדוּן אוֹתוֹ לְחוֹבָה וּלְתִתּוֹ לְבוֹגֵד עַל גַּלוֹתוֹ אֶת הַסּוֹד.”

הָאִישׁ הַפְרַנְצִי, אֲשֶׁר הַמִּקְרֶה הֵבִיא לִפְנֵי שֵׁשׁ עֵשְׂרֵה שָׁנָה עַל סְפִינָתִי?"

“הוּא עַצְמוֹ.”

“וּבְכֵן לֹא נִסְפָּה הָאִישׁ הַזֶּה וּשְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ בְּשֶׁטֶף הַמַּלְשְׁטְרֶם, שֶׁנֵּרַף אֶת הַ’נָּאוּטִילוּס'?”

“הֵם לֹא נִסְפּוּ, וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַב אוֹתוֹ הָאִישׁ סֵפֶר וּשְׁמוֹ ‘עֶשְׂרִים אֶלֶף מִילִין מִתַּחַת לַיָּם’ וּבוֹ הוּא מְסַפֵּר אֶת קוֹרוֹתֶיךָ.”

“רַק אֶת קוֹרוֹתַי בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲחָדִים בִּלְבַד, אֲדוֹנַי!” עָנָה הַקַּפִּיטַן מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“אֱמֶת הַדָּבָר”, הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל חֳדָשִׁים אֲחָדִים שֶׁל חַיִּים מֻפְלָאִים כָּאֵלֶּה הִסְפִּיקוּ לְמַדַּי לְהַכִּיר עַל פִּיהֶם אֶת טִיבֶךָ…”

“וַדַּאי כְּאָדָם כְּבַד עָוֹן וָפֶשַׁע, הַאֵין זֹאת?” אָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְעַל שְׂפָתָיו עָבְרָה בַּת־צְחוֹק מְלֵאָה גָאוֹן. “אָמְנָם כֵּן, וַדַּאי כְּמוֹרֵד, אֲשֶׁר הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית הֵטִילָה עָלָיו חֵרֶם!”

הָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱשָׁה וְלֹא עָנָה דָּבָר.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי? מַדּוּעַ לֹא תַּעֲנֵּנִי?”

“אֵין לִי הָרְשׁוּת לִשְׁפֹּט אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, "וּבְיִחוּד בְּנוֹגֵעַ לְחַיָּיו לְשֶׁעָבָר. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, וְאֵין אָדָם בָּעוֹלָם הַיּוֹדֵעַ זֹאת, מֶה הָיוּ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְיְדֵי כָּךְ שֶׁחַי חַיִּים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה, וְכֵיוָן שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת הַסִּבוֹת אָסוּר לִי לָדוּן תּוֹצְאוֹתֵיהֶן. וּלְעֻמֵּת זֶה גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁיָּד נְדִיבָה הָיְתָה פְּרוּשָׂה עָלֵינוּ תָּמִיד מִיּוֹם בּוֹאֵנוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן, שְׁכֻּלָּנוּ חַיָּבִים תּוֹדָה עַל חַיֵּינוּ לִיצוּר טוֹב וּמֵיטִיב, רַב־חֶסֶד, נְדִיב־לֵב, וְאַדִּיר־כֹּחַ וְשֶׁיְּצוּר אַדִּיר־כֹּחַ, טוֹב וּמֵיטִיב נְדִיב־לֵב זֶה אַתָּה הוּא הַקַפִּיטַן נֵמוֹ.

“אֲנִי הוּא”, הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן בְּפַשְׁטוּת יְתֵרָה.

הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב קָמוּ מִמּוֹשָׁבָם וְחַבְרֵיהֶם יָצְאוּ מִפִּנָּתָם וְקָרְבוּ, וְכֻלָּם כְּאֶחָד בִּקְּשׁוּ לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי הַתּוֹדָה שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבָּם אִם בְּדִבּוּר פֶּה וְאִם בִּתְנוּעוֹת. אֲבָל הַקַּפִּיטַן נֵמוּ עֲצָרָם בִּרְמִיזַת־יָד וּבְקוֹל נִרְגָּשׁ בְּיוֹתֵר אָמַר אֲלֵיהֶם:

“בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם לְשְׁמֹע תְּחִלָּה אֶת דְּבָרַי אֲנִי!”

וְהַקַּפִּיטַן סִפֵּר בִּדְבָרִים מוּעָטִים וּבְרוּרִים אֶת כָּל קוֹרוֹת יְמֵי חַיָּיו בְּמִלוּאָן.

סִפּוּרוֹ הָיָה קָצָר וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּס הָיָה לְאַמֵּץ אֶת שְׂרִידֵי כֹּחוֹ כְּדֵי לְסַיֵּם אוֹתוֹ. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהוּא נִלְחָם בְּחֻלְשָׁה גְדוֹלָה שֶׁשָּׁלְטָה בּוֹ. הָאִינְגֵ’נֵר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת לָנוּחַ מְעַט, אֲבָל הוּא נָד בְּרֹאשׁוֹ כְּאָדָם שֶׁיּוֹם הַמָּחָר שׁוּב לֹא יִמָּנֶה בְּמִסְפַּר יְמֵי חַיָּיו, וְכַאֲשֶׁר הִצִּיעַ לְפָנָיו הַכַּתָּב לְטַפֵּל בּוֹ טִפּוּל שֶׁל רְפוּאָה, עָנָה וְאָמַר:

“אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר, שְׁעוֹתַי סְפוּרוֹת.”

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הָיָה אִישׁ הֹדִּי, וּשְׂמוֹ פְּרִינְץ דַּקַּר. הוּא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל רַדְזְשָׁה (נָסִיךְ) הַמּוֹשֵׁל בְּאֶרֶץ בּוּנְדֵלְקוּנְד, שֶׁהָיְתָה לְפָנִים אֶרֶץ בִּלְתִּי מְשֻׁעְבֶּדֶת, וְהַגִּבּוֹר הַהֹדִּי הַמְּפֻרְסָם טִיפּוֹסָעאִיב הָיָה דּוֹדוֹ. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשֶׂר שְׁלָחוֹ אָבִיו לְאֵרָפָּה עַל מְנָת לִלְמֹד שָׁם חָכְמָה וָדַעַת וּמִתּוךְ כַּוָנָּה מְסֻתָּרָהּ שֶׁיִּתְכַּשֵּׁר שָׁם לְהִלָּחֵם בְּאַחַד הַיָּמִים עִם אוֹיְבֵי אַרְצוֹ וְלוֹחֲצֶיהָ בַּנֶשֶׁק הַשָּׁוֶה לְנִשְׁקָם הֵם.

הַפְּרִינְץ דַּקַר, שֶׁהָיָה בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים וּמְחוֹנָן מַתְּנוֹת לֵב וָרוּחַ בְּמִדָּה יְתֵרָה, שָׁקַד מִשְּׁנַת הָעֶשֶׂר עַד שְׁנַת הַשְּׁלֹשִׁים לִימֵי חַיָּיו עַל כָּל מִקְצֹעוֹת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע, הַסִּפְרוּת וְהָאֳמָנוֹת וּשְׁקִידָתוֹ עָמְדָה לוֹ לִרְאוֹת בְּרָכָה רַבָּה בְּתַלְמוּדוֹ.

הַפְּרִינְץ עָבַר לְמַסָּעָיו בְּכָל אֲרָצוֹת אֵרָפָּה, יַחַשׂ מוֹלַדְתּוֹ וְעָשׁרוֹ גָרְמוּ לוֹ שֶׁרַבִּים הָיוּ מְבַקְּשִׁים אֶת קִרְבָתוֹ, אֲבָל מַדּוּחֵי הָעוֹלָם לֹא הוֹעִילוּ לְפַתּוֹתוֹ וְלִמְשֹׁךְ אֶת לִבּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צָעִיר וִיפֵה תֹּאַר, הָיָה מִתְנַהֵג בְּכֹבֶד רֹאשׁ; צָמָא שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק לְחָכְמָה וּמַדָּע אֲכָלָהוּ וּבְלִבּוֹ הָיְתָה שְׁמוּרָה אֵיבָה גְּדוֹלָה וּזְעוּמָה שֶׁלֹּא יָדְעָה דֹמִי.

הַפְּרִינְץ דַּקַר הָיָה שׂוֹנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה. הוּא הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הָאָרֶץ הַיְחִידָה אֲשֶׁר לֹא רָצָה לְהַצִּיג בָּהּ אֶת כַּף רַגְלוֹ, אֶת הָאֻמָּה הַיְחִידָה שֶׁלֹּא רָצָה לָבוֹא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא עִמָּהּ: הוּא הָיָה שׂוֹנֵא אֶת אַנְגְּלִיָּה, וְשִׂנְאָתוֹ אֵלֶיהָ גָדְלָה כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיף לְהַכִּיר אֶת גָּדְלָהּ וּלְהַעֲרִיצָהּ.

הַהֹדִּי הַזֶּה צָבַר בְּלִבּוֹ אֶת כָּל רִגְשׁוֹת הָאֵיבָה וְהַמַּשְׂטֵמָה שֶׁהוֹגֶה הַמְנֻצָּח לִמְַנַצְּחֵהוּ, הַמְשֻׁעְבָּד אֶל הַמְּשַׁעְבֵּד אוֹתוֹ. מֵהְיוֹתוֹ בְּנוֹ שֶׁל אַחַד הַמּוֹשְׁלִים, אֲשֶׁר הַמַּמְלָכָה הַמְאֻחָדָה לֹא יָכְלָה לְהָטִיל עָלָיו אֶת מָרוּתָהּ אֶלָּא לְפִי הַשֵּׁם וּלְמַרְאִית עַיִן בִּלְבָד, וּבֵן לְמִשְׁפַּחַת טָרְפּוֹ־סָאִיב, קָלַט פְּרִינְץ זֶה אֶת רַעְיוֹן הַנָּקָם וְהַשִּׁלֵּם עִם חִנּוּכוֹ בְּרֵאשִׁית יַלְדוּתוֹ. בְּלִבּוֹ יָקְדָה אַהֲבָה עַזָּה לְאֵין קֵץ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֶרֶץ הַשִּׁירָה וְהֶחָזוֹן שֶׁהָאַנְגְּלִים שָׂמוּ עָלֶיהָ כְּבָלִים, וְלָכֵן לֹא רָצָה מֵעוֹלָם לְהַצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ בָּאָרֶץ זוֹ, שֶׁהֵטִילָה עַל הֹדּוּ עֹל עַבְדוּת וְשִׁעְבּוּד.

הַפְּרִינְץ דַּקַּר הָיָה לְאֳמָן, אֲשֶׁר הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הָאֳמָנוֹת צוֹדְדוּ אֶת לִבּוֹ בְּקִסְמֵיהֶן, לְאִישׁ מַדָּע, אֲשֶׁר כָּל מִקְצְעוֹת הַמַּדָּעִים הָיוּ גְּלוּיִים וִידוּעִים לוֹ, וּלְאִישׁ־מְדִינָה שֶׁלָּמַד אֶת טַכְסִיסֵי הַדִּפְּלוֹמַטְיָה בְּחַצְרוֹת הַמּוֹשְׁלִים שֶׁבְּאֵרָפָּה. הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו כָּל צָרְכָּם אֶפְשָׁר שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְאֶחַד מְ“אֶזְרְחֵי־הָעוֹלָם”, הַלְּהוּטִים לָדַעַת הַכֹּל אֲבָל אֵין נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, לְאַחַד הַתַּיָּרִים הָעֲשִׁירִים וְהַיְּהִירִים, הַמְּשׁוֹטְטִים בְּלִי חָשָׂךְ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאֵינָם קְשׁוּרִים אֶל שׁוּם אָרֶץ.

אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא כָּךְ הָיָה. אֳמָּן זֶה, מְלֻמָּד זֶה הָיָה אִישׁ הֹדִּי בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ, אִישׁ הֹדִּי עַל פִּי תְּשׁוּקַת הַנְּקָמָה שֶׁבְּלִבּוֹ, אִישׁ הֹדִּי שֶׁטִּפַּח בְּלִבּוֹ אֶת הַתִּקְוָה לְהָשִׁיב בְּאַחַד הַיָּמִים לְאַרְצוֹ אֶת מִשְׁפָּטָהּ שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנָּה, לְגָרֵשׁ מִמֶּנָּה אֶת הַנָּכְרִים וּלְהָשִׁיב לָהּ אֶת חֵרוּתָהּ וְאֶת עֲמִידָתָהּ בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ.

בִּשְׁנַת 1849 חָזַר הַפְּרִינְץ דַּקַּר אֶל בּוּנְדֶלְקוּנְד. הוּא נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת שֶׁבְּהֹדּוּ אֲשֶׁר גַּם לִבָּהּ הָיָה מֵצַר וְדוֹאֵב עַל צָרוֹת אַרְצָה כְּלִבּוֹ הוּא. אִשְׁתּוֹ יָלְדָה לוֹ שְׁנֵי יְלָדִים, שֶׁהוּא אֲהֵבָם אַהֲבָה עַזָּה. אֲבָל חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁכִּיחוֹ אֶת עַבְדוּתָהּ שֶׁל הֹדּוּ. הוּא הָיָה מְצַפֶּה לְמִקְרֶה כֹּשֶׁר, וְהַמִּקְרֶה סוֹפוֹ שֶׁבָּא.

עֹל הָאַנְגְּלִים הָלַךְ וְקָשָׁה עַל תּוֹשָׁבֵי הֹדּוּ וְהַפְּרִינְץ דַּקַּר שָׂם דְּבָרִים בְּפִי הַמִּתְלוֹנְנִים וְהֵפִיחַ בְּקִרְבָּם אֶת כָּל הַשִּׂנְאָה לַנָּכְרִים שֶׁהוּא הָגָה בְּלִבּוֹ. הוּא עָבַר לֹא רַק בָּאֲרָצוֹת שֶׁאֵינָן מְשֻׁעְבָּדוֹת שֶׁבַּחֲצִי הָאִי הַהֹדִּי, אֶלָּא גַּם בַּמְּחוֹזוֹת שֶׁהָיוּ נְתוּנִים תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הָאַנְגְּלִי. הוּא הֶחֱיָה אֶת זֵכֶר יְמֵי הָעֲלִילוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל טִפּוֹ־סָאִיב, אֲשֶׁר מֵת מוֹת גִּבּוֹרִים בְּסֵרִינְגַּפָּטָם בַּמִּלְחָמָה עַל חֵרוּת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

בִּשְׁנַת 1857 פָּרַץ הַמֶּרֶד הַגָּדוֹל שֶׁל הַסִּפָּאִים. הַפְּרִינְץ דַּקַר הָיָה נִשְׁמַת הַמֶּרֶד. הוּא עָרַךְ וְסִדֵּר אֶת הַהִתְקוֹמְמוּת הַגְּדוֹלָה וְהִקְדִּישׁ לְמַטָּרָה זוֹ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וְאֶת עָשָׁרוֹ. הוּא הִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה בְּגוּפוֹ, עָמַד בְּשׁוּרוֹת הַצָּבָא הָרִאשׁוֹנוֹת וְסִכֵּן אֶת חַיָּיו כְּאַחַד הַפְּשׁוּטִים שֶׁבַּגִּבּוֹרִים הַלָּלוּ שֶׁנִּלְחֲמוּ עַל חֵרוּת אַרְצָם. הוּא נִפְצַע עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּעֶשְׂרִים קְרָבוֹת, אֲבָל לֹא נִסְפָּה כַּאֲשֶׁר נִסְפּוּ בְּכַדּוּרֵי הָאַנְגְּלִים אַחֲרוֹנֵי הַלּוֹחֲמִים לְשֵׁם הַחֵרוּת.

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה הַשִּׁלְטוֹן הָאַנְגְּלִי בְּהֹדּוּ שָׁרוּי בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְאִלּוּ נִתְקַיְּמָה תִּקְוַת הַסִפָּאִים וְהִשִּׂיגוּ עֶזְרָה מִן הַחוּץ, כִּי אָז הוּשַׂם הַקֵּץ לְהַשְׁפָּעָתָהּ וּמֶמְשַׁלְתָּהּ שֶׁל הַמַּמְלָכָה הַמְאֻחָדָה בְּאַסְיָה.

הַפְּרִינְץ דַּקַר זָכָה לְפִרְסוּם גָּדוֹל וּשְׁמוֹ נִשָּׂא עַל כָּל שָׂפָה. הַגִּבּוֹר הַזֶּה לֹא הֶעֱלִים אֶת שְׁמוֹ וְנִלְחַם בַּגָּלוּי. הָאוֹיֵב קָבַע פְּרָס לְמִי שִׁיִּכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ, אֲבָל לֹא נִמְצָא אִישׁ, שֶׁאָבָה לִבְגֹּד בּוֹ וּלְהַסְגִּירוֹ בְּיַד הַצָּר. אֲבָל לְעֻמֵּת זֶה הוּמְתוּ בַּעֲוֹנוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו עוֹד קֹדֶם שֶׁנּוֹדַע לוֹ דְבַר הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לָהֶם.

שׁוּב פַּעַם הִכְרִיעַ כֹּחַ הַזְּרוֹעַ אֶת הַמִּשְׁפָּט. הַסִּפָּאִים נֻצְּחוֹ וְהָאַנְגְּלִים נַעֲשׂוּ שַׁלִּיטִים גְּמוּרִים בְּאַרְצוֹת הַנְּסִיכִים הַקּוֹדְמִים.

הַפְּרִינְץ דַּקַר נִשְׁאַר בַּחַיִּים וְשָׁב אֶל הָרַי בּוּנְדֶלְקוּנְד. שָׁם יָשַׁב לְבָדָד, וּמִהְיוֹת לִבּוֹ מָלֵא רֶגֶשׁ שֶׁל בְּחִילָה לְכָל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אָדָם וְשִׂנְאָה וַחֲמַת זַעַם לָעוֹלָם הַתַּרְבּוּתִי, גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לִבְרֹחַ מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם. הוּא אָסַף אֶת שְׁאֵרִית הוֹנוֹ וּבְלִוְיַת עֶשְׂרִים אִישׁ מִן הַנֶּאֱמָנִים לוֹ בְּיוֹתֵר עָזַב בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת מְקוֹם מִקְלָטוֹ וְנֶעְלַם.

וְהֵיכָן בִּקֵּשׁ הַפְּרִינְץ דַּקַר אֶת הַחֵרוּת וְאֶת הָעֲמִידָה בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, שֶׁמָּנְעָה מִמֶּנּוּ אֶרֶץ הַיִּשּׁוּב? מִתַּחַת לַמַּיִם, בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּמִּים, בַּאֲשֶׁר יַד אָדָם לֹא יָכְלָה לְהַשִּׂיגוֹ שָׁם!

אִישׁ הַמִּלְחָמָה פִּנָּה מָקוֹם לְאִישׁ הַמַּדָּע. הוּא בָּחַר לוֹ אֵת אַחַד הָאִיִּים הַשּׁוֹמֵמִים אֲשֶׁר בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְכוֹנֵן בּוֹ מַסְפֵּן וְעַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁעָרַךְ נִבְנְתָה שָׁם סְפִינָה תַּת־יָמִּית. עַל יְדֵי אֶמְצָעִים, שֶׁעוֹד לֹא נִתְגַּלּוּ בָּעוֹלָם, יָדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחַ הַמֵּיכָנִי הָאַדִּיר שֶׁל הַחַשְׁמַל וּלְשַׁעְבְּדוֹ לְחֶפְצוֹ. הַכֹּחַ הַזֶּה הָיָה לוֹ לְמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְשִׁמֵּשׁ לְכָל צָרְכֵי סְפִינָתוֹ, בֵּין לַהֲנָעָה לַמָאוֹר וְלַחִמּוּם. הַיָּם עִם אוֹצְרוֹתָיו שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, עִם רִבּוֹא רִבֲבוֹת הַדָּגִים הַשּׁוֹרְצִים בּוֹ, עִם שְׂדוֹת צִמְחֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ וְעִם הַחַיּוֹת־הַיּוֹנְקוֹת הָאַדִּירוֹת הַשּׁוֹכְנוֹת בּוֹ וְעִם כָּל הָרְכוּשׁ הֶעָצוּם שֶׁאָבַד לִבְנֵי אָדָם בִּמְצוּלוֹת מֵימָיו – סִפֵּק לַפְּרִינְץ וְלִבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם. שָׁם מָצָא הַפְּרִינְץ קוֹרַת רוּחַ גְּמוּרָה וְנִתְקַיֵּם רֹאשׁ מַאֲוַיָּיו, כִּי לֹא אָבָה עוֹד לָבוֹא בְּמַגָּע עִם הָאָרֶץ. הוּא קָרָא לַסְּפִינָה תַּת־הַיַּמִּית שֶׁלּוֹ בְּשֵּׁם “נָאוֹטִילוּס” וּלְעַצְמוֹ קָרָא “קַפִּיטַן נֵמוֹ” וְנֶעְלַם בִּמְצוּלוֹת הַיַּמִּים.

שָׁנִים הַרְבֵּה בִּקֵּר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ אֶת כָּל הַיַּמִּים מִצִּיר אֶל צִיר. בָּעוֹלָמוֹת הַטְּמִירִים הַלָּלוּ אָסַף אוֹצָרוֹת לְאֵין קֵץ. הַמִּילְיוֹנִים שֶׁאָבְדוּ בִּשְׁנַת 1702 לַסְּפִינוֹת הַהִישְׁפָּנִיּוֹת בְּמִּפְרַץ וִיגוֹ הָיוּ לוֹ לִמְקוֹר עֹשֶׁר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְהוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֹשֶׁר זֶה בְּהֶעְלֵם־שֵׁם לְטוֹבַת הָעַמִּים שֶׁנִּלְחֲמוּ עַל חֵרוּת אַרְצָם.

עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא בָּא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא עִם בְּנֵי אָדָם, וּפִתְאֹם הוּטְלוּ בְּלֵיל שִׁשָּׁה לְנוֹבֶמְבֶּר שְׁנַת 1866 שֶׁלשָׁה אֲנָשִׁים עַל סִפּוּן סְפִינָתוֹ. הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ פְּרוֹפֵסוֹר פְרַנְצִי וּמְשָׁרְתוֹ וְדַיָּג קָנָדִי. שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָשְׁלְכוּ הַיָּמָּה עַל יְדֵי הִתְנַגְּשׁוּת שֶׁהָיְתָה בֵּין הַ“נָּאוּטִילוּס” וּבֵין אֳנִיַּת הַמִּלְחָמָה הָאֲמֶרִיקָנִית “אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן” שֶׁרִדְּפָה אַחֲרָיו.

מִפִּי אוֹתוֹ הַפְּרוֹפֵסוֹר נוֹדַע לַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, שֶׁהָאֳנִיּוֹת רוֹדְפוֹת אַחֲרַי “נָאוּטִילוּס” בְּכָל הַיַּמִּים, לְפִי שֶׁהוּא נֶחֱשָׁב אִם לְמִפְלֶצֶת־יָם עֲנָקִית מִמִּשְׁפַּחַת הַתַּנִּינִים אוֹ לִסְפִינָה תַּת־יַמִּית הַמְּכִילָה בְּקִרְבָּהּ לַהֲקַת פִּירָטִים.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ יָכֹל הָיָה לְהָטִיל שׁוּב הַיָּמָּה אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ וּבָאוּ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, אֲבָל הוּא לֹא עָשָׂה זֹאת. הוּא הֶחֱזִיק בָּהֶם כִּשְׁבוּיִים, וּבְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֲדָשִׁים הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל נְסִיעָה בַּת עֶשְׂרִים מִילִין מִתַּחַת לַיַמִּים.

בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעֶשְׂרִים וְשְׁנַיִם לְיוּנִי שְׁנַת 1867, עָלָה בְּיַד שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת קוֹרוֹתָיו שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְשֶׁעָבַר, לְהִמָּלֵט. הֵם תָּפְסוּ אַחַת הַסִּירוֹת שֶׁל “נָאוּטִילוּס” וּבָרָחוּ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁ“נָאוּטִילוּס” נִסְחֲפָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּזֶרֶם הַמַּלְשְׁטְרֶם, אֲשֶׁר גְּרָפָהּ וּנְשְׂאָהּ אֶל חוֹפֵי נוֹרְוֵגְיָה, מֻבְטָח הָיָה הַקַּפִּיטַן שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַבּוֹרְחִים הוּטְלוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּעַרְבֹּלֶת הָאֲיֻמָּה וְיָרְדוּ תְּהוֹמוֹת. הוּא לֹא יָדַע אֵפוֹא, שֶׁהָאִישׁ הַפְרַנְצִי וּשְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ הָשְׁלְכוּ בְּאֹרַח־פֶּלֶא אֶל הַחוֹף וְשָׁם מְצָאוּם הַדַּיָּגִים שֶׁל אִיֵּי לוֹפוֹדֶן, וְשֶׁאוֹתוֹ הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּשׁוּבוֹ אֶל פְרַנְצְיָה פִּרְסֵם סֵפֶר, שֶׁבּוֹ הוּא מְסַפֵּר אֶת פָּרָשַׁת הַמַּסָּע הַמֻּפְלָא וְרַב־הַמְאֹרָעוֹת שֶׁנָּסַע מִתַּחַת לְיָּמִּים בַּסְּפִינָה “נָאוּטִילוּס” בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.

עוֹד יָמִים רַבִּים הוֹסִיף הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לַעֲבֹר אָרְחוֹת יָמִּים. אֲבָל בְּנֵי לִוְיָתוֹ הָלְכוּ וּמֵתוּ אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו וּמָצְאוּ לָהֶם מְנוּחָה בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל אַלְמֻגִּים אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. “נָאוּטילוּס” נִתְרוֹקְנָה מִשּׁוֹכְנֶיהָ וְלַסּוֹף נִשְׁאַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְבַדּוֹ מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּרְחוּ עִמּוֹ אֶל מַעֲמַקֵּי הָאוֹקְיָנוֹס.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הֲרֵיהוּ עַכְשָׁיו בֶּן שִׁשִּׁים. כְּשֶׁנִּשְׁאַר לְבָדָד, הוֹלִיךְ אֶת “נָאוּטִילוּס” אֶל אַחַד הַנְּמֵלִים שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם, אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ לָהּ לְעִתִּים מְקוֹם מִקְלָט וּמַרְגּוֹעַ.

אַחַד הַנְּמֵלִים הַלָּלוּ הָיָה חָצוּב מִתַּחַת לָאִי לִינְקוֹלְן וְהוּא הוּא מְקוֹם עֶמְדָּתָהּ וּמִקְלָטָהּ שֶׁל “נָאוּטִילוּס” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

זֶה שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שָׁרוּי בְּמָקוֹם זֶה. הוּא חָדֵל מְשּׁוֹטֵט בַּיַמִּים וְיָשַׁב וְצִפָּה לְמִיתָתוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ יִתְחַבֵּר אֶל חֲבֵרָיו שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם. וְהִנֵּה אִנָּה הַמִּקְרֶה לְיָדוֹ לִהְיוֹת עֵד רְאִיָּה לִנְפִילַת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁהוֹלִיךְ אֶת שְׁבוּיֵי מְדִינוֹת הַדָּרוֹם. הוּא הָיָה מֵטַיֵּל בִּלְבוּשׁ צוֹלֵל מִתַּחַת לַמַּיִם בְּמֶרְחַק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מֵחוֹף הָאִי וְרָאָה אֶת הָאִינְגֵ’נֵר נוֹפֵל הַיָּמָּה. רֶגֶשׁ שֶׁל רַחֲמִים הִתְעוֹרֵר בְּלֵב הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ… וְהוּא הִצִּיל אֶת כּוֹרֶש סְמִית.

מִתְּחִילָּה רָצָה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לִבְרֹחַ מִפְּנֵי חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים שְׁבוּרֵי סְפִינַת־הָאֲוִיר, שֶׁהוּטְלוּ פִּתְאֹם עַל הָאִי. אֲבָל הַנָּמֵל שֶׁלּוֹ סֻגַּר מִצֵּאת: כֹּחוֹת וֻלַקָנִים הִגְבִּיהוּ אֶת סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁמִּלְּמַטָּה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ מִפְתַּח הַמְּעָרָה. אָמְנָם לְסִירָה קַלָּה עֲדַיִן הָיָה שָׁם דֵּי מַיִם לָשׁוּט בָּם, אֲבָל לֹא לְ“נָאוּטִילוּס” שֶׁלֹּא יָכְלָה לָשׁוּט אֶלָּא בַּמַּיִם עֲמֻקִים. לְפִי הָעֵרֶךְ.

וּבְכֵן אָנוּס הָיָה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּאן. הוּא הִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ שֶׁהוּטְלוּ עַל אִי שָׁמֵם בְּלִי שׁוּם אֶמְצְעֵי־מִחְיָה, אֶלָּא שֶׁהִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם וְלֹא רָצָה שֶׁיִּרְאוּהוּ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים, זְרִיזִים וְרַבֵּי־פְּעָלִים הַדְּבֵקִים זֶה בַּזֶּה כְּאַחִים, הִתְחִיל לְאַט לְאַט נוֹתֵן אֶת דַּעְתּוֹ אֶל יְגִּיעָם וַעֲמָלָם. הוּא גִּלָּה אֶת כָּל תַּעֲלוּמוֹתֵיהֶם וּצְפוּנוֹתֵיהֶם כִּמְעַט בְּעַל כָּרְחוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. בַּלְּבוּשׁ שֶׁל צוֹלֵל עָלָה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ עַל נְקַלָּה אֶל תַּחְתִּית הַבְּאֵר אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְדֶרֶךְ זִיזֵי־הַסֶּלַע שֶׁבִּפְנִים עָלָה לְמַעְלָה עַד לַמִּפְתָּח שֶׁלָּהּ וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְסַפְּרִים אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם לְשֶׁעָבָר וְדָנִים עַל חַיֵּיהֶם בַּהֹוֶה וְעַל עֲתִידוֹתֵיהֶם. מִפִּיהֶם נוֹדַע לוֹ דְּבַר הַמִּלְחָמָה שֶׁנִּלְחֲמָה אֲמֵרִיקָה בַּאֲמֵרִיקָה לְשָׁם בִּטּוּל הָעַבְדוּת. וְכָךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים שֶׁהָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ גָּרְמוּ לַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שֶׁיַּשְׁלִים שׁוּב עִם הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי שֶׁבָּחַל בּוֹ!

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִצִּיל אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹלִיךְ אֶת הַכֶּלֶב אֶל הַקָּמִינִים, אֲשֶׁר זָרַק אֶת טוֹףּ מִתּוֹךְ מֵי הַיְאוֹר לְמַעְלָה, אֲשֶׁר הִנִּיחַ אֵצֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה אֶת הַתֵּבָה הַמְלֵאָה חֲפָצִים מוֹעִילִים לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר שָׁלַח אֶת הַסִּירָה אֶל מוֹרַד הַזֶּרֶם שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר שִׁלְשֵׁל מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶת הַחֶבֶל בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה עִם הַקּוֹפִים, אֲשֶׁר הוֹדִיעַ עַל יְדֵי הַפִּתְקָה שֶׁשָּׂם בַּבַּקְבּוּק אֶת דְּבַר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַל הָאִי תָּבוֹר; הוּא אֲשֶׁר פּוֹצֵץ אֶת אֳנִיַּת הַפִּירָטִים עַל יְדֵי טָרְפֵּדוֹ שֶׁהִנִּיחַ עַל קַרְקַע הַתְּעָלָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הֶרְבֶּרְט מִמִּיתָה וַדָּאִית עַל יְדֵי גָּפְרַת־הַכִּינִין שֶׁהֵבִיא, וְהוּא הוּא שֶׁהֵמִית אֶת הַפִּירָטִים בְּכַדּוּרֵי חַשְׁמַל שֶׁהוּא הַמַּמְצִיאָם וְשֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּצֵאתוֹ לָצוּד צַיִד מִתַּחַת לַיָּם. וְכָךְ נִתְפָּרְשׁוּ כָּל אוֹתָם הַמְאֹרָעוֹת, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הֵם מַעֲשִׂים שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע וַאֲשֶׁר הֵעִידוּ עַל נְדִיבוּת רוּחוֹ וְכֹחוֹ הָאַדִּיר שֶׁל הַקַּפִּיטַן.

אָדָם זֶה שֶׁשָּׂנֵא אֶת הַבְּרִיּוֹת תַּכְלִית שִׂנְאָה, הָיָה צָמֵא לְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, רָצָה לְהַשִּׂיא לָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁקַד לְטוֹבָתָם כַּמָּה עֵצוֹת טוֹבוֹת וּמוֹעִילוֹת, וּלְפִיכָךְ קְרָאָם אֵלָיו מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל יְדֵי קַו הַטֵּלֶגְרָף שֶׁמָּתַח בֵּין הַגְדֵּרָה וּבֵין הַ“נָּאוּטִילוּס”… אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת, אִלּוּ יָדַע שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית מַכִּיר אֶת קוֹרוֹתָיו וְיִקְרָא לוֹ בִּשְׁעַת הַפְּגִישָׁה בְּשֵׁם נֵמוֹ.

הַקַּפִּיטַן גָּמַר לְסַפֵּר אֶת פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹתָיו. אָז עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְדִבֵּר אֶת דְּבָרָיו. הוּא פֵּרַט אֶחָד אֶחָד אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה אָדָם נְדִיב־רוּחַ זֶה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וּבִשְׁמוֹ וּבְשֵׁם חֲבֵרָיו הִבִּיעַ לוֹ אֶת רִגְשֵׁי תּוֹדָתָם הָעֲמֻקָּה עַל כָּל אֲשֶׁר גָּמַל עִמָּם.

אֲבָל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא בִּקֵּשׁ שׁוּם גְּמוּל וְשׁוּם הַכָּרַת טוֹבָה עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה. רַק מַחֲשָׁבָה אַחַת הֶעֱסִיקָה אֶת רוּחוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּבְטֶרֶם לָחֲצוּ אֶת הַיָּד שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר, עָנָה וְאָמַר:

“עַכְשָׁו, אֲדוֹנִי, עַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה אֶת קוֹרוֹתַי, הוֹצֵא אֶת מִשְׁפָּטְךָ עָלַי!”

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה וַדַּאי כִּוֵּן הַקַּפִּיטַן כְּלַפֵּי מְאֹרָע אַכְזָרִי,שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַנָּכְרִים שֶׁהוּטְלוּ עַל סְפִינָתוֹ רָאוּ אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַאֲשֶׁר הַפְּרוֹפֵסוֹר הַפְרַנְצִי וַדַּאי סִפֵּר אוֹתוֹ בְּסִפְרוֹ וּבְלִי סָפֵק עָשָׂה רֹשֶׁם נוֹרָא עַל הַבְּרִיּוֹת.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי בְּרִיחַת הַפְּרוֹפֵסוֹר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הִתְנַפְּלָה “נָאוּטִילוּס” עַל אֳנִיַּת־מִלְחָמָה, שֶׁרָדְפָה אַחֲרֶיהָ בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי, וְנָגְחָה אוֹתָהּ כְּאַיִל וְהִטְבִּיעָה אוֹתָהּ בַּמְּצוּלוֹת בְּלִי רַחֲמִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵבִין אֶת הָרֶמֶז וְשָׁתַק וְלֹא עָנָה דָבָר.

“אוֹתָהּ אֳנִיַּת־הַמִּלְחָמָה הָיְתָה אֳנִיָּה אַנְגְּלִית, אֲדוֹנִי!” קָרָא הקַפִּיטַן נֵמוֹ, שֶׁחָזַר וְנַעֲשָׂה לְרֶגַע אֶחָד פְּרִינְץ דַּקַּר, “שׁוֹמֵעַ אַתָּה, אֳנִיַּת־מִלְחָמָה אַנְגְּלִית! הִיא תָּקְפָה אוֹתִי! נִדְחַקְתִּי אֶל מִפְרָץ צַר מְעוּט־מַיִם… וַאֲנִי אָנוּס הָיִיתִי לִפְרֹץ לִי דֶרֶךְ וְלַעֲבֹר – וּפָרַצְתִּי וְעָבָרְתִּי!”

אַחַר הוֹסִיף וְאָמַר בְּקּוֹל שָׁלֵו יוֹתֵר:

“אֲנִי הָיִיתִי הַצַּדּיק וְעָשִׂיתִי כַּמִּשְׁפָּט. עָשִׂיתִי תָּמִיד טוֹב וָחֶסֶד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִשִּׂיגָה יָדִי, אֲבָל עָשִׂיתִי גַם אֶת הָרַע בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי אָנוּס לְכָךְ. יֵשׁ אֲשֶׁר הַצֶּדֶק לֹא בַּסְּלִיחָה הוּא!”

שָׁעָה קַלָּה שָׁלְטָה דְּמָמָה, וְאַחֵר חָזַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְאָמַר שׁוּב פַּעַם:

“וּבְכֵן מָה דַּעְתְּכֶם עָלַי, אֲדוֹנַי?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹשִׁיט לַקַּפִּיטַן אֶת יָדוֹ וְעָנָה וְאָמַר בְּקוֹל כָּבֵד:

“מִשְׁגֶּה עָשִׂיתָ, הַקַּפִּיטַן, שֶׁיָּצָאתָ לְמִּלְחָמָה עַל אוֹיֵב עָצוּם וְכַבִּיר וְלֹא חִשַּׁבְתָּ אֶת מִדַּת כֹּחֶךָ. מִשְׁגֶּה זֶה הֲרֵיהוּ מֵאוֹתָם הַמִּשְׁגּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁהַלָּלוּ מְקַלְּסִים וְהַלָּלוּ מְגַנִּים וְשֶׁהַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַצְדִּיק אוֹתָם. מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְטוֹבָה, רָאוּי לְכָבוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁטָּעָה. מַעֲשֶׂיךָ הֵם מֵאוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁמַּעֲרִיצִים אוֹתָם, וְאִי אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי מִשְׁפָּטָהּ שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה. הִיא אוֹהֶבֶת אֶת מַעֲשֵׂי הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַגְּבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא דָנָה לְחוֹבָה אֶת תּוֹצְאוֹתֵיהֶם.”

חָזֵהוּ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִתְרוֹמֵם וְהוּא הֵרִים אֶת יָדוֹ אֶל הַשָּׂמַיִם וְאָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה:

“הַאֻמְנָם שָׁגִיתִי? אוֹ אוּלַי צָדָקְתִּי?”

וְכוֹרֶשׁ סְמִית הוֹסִיף וְאָמַר:

“כָּל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה עוֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים הֵמָּה. הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, הָאֲנָשִׁים הַיְשָׁרִים וְהַכֵּנִים הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וַאֲשֶׁר הִרְבֵּיתָ לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם, לֹא יִשְׁכָּחוּךָ לְעוֹלָם!”

אָז נִגַּשׁ הֶרְבֶּרְט אֶל הַקַּפִּיטַן וְכָרַע לְפָנָיו בֶּרֶךְ וְנָטַל אֶת יָדוֹ וְנָשַׁק אוֹתָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָזְלָה דִמְעָה מֵעֵינֵי הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְהוּא עָנָה וְאָמַר:

“בְּנִי, יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים!…”

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר

הַשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְחַיֵּי הקַּפִּיטַן נֵמוֹ – רְצוֹנוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לָמוּת – מַזְכֶּרֶת לִידִידָיו – אֲרוֹנוֹ שֶׁל הקַפִּיטַן נֵמוֹ – עֵצוֹת אֲחָדוֹת לַקּוֹלוֹנִיסְטִים – הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן – עַל קַרְקַע הַיָּם.

אָתָא בֹּקֶר, אֶל תּוֹךְ מְעָרָה עֲמֻקָּה זוֹ לֹא חָדְרָה אַף קֶרֶן אוֹרָה אֶחָת. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת גֵּאוּת הַיָּם וּמְבוֹא הַמְּעָרָה הָיָה מוּצָף בְּמָיִם. וְאוּלַם אוֹר הַחַשְׁמַל שֶׁבָּקַע מִבַּעַד לְדָפְנוֹתֶיהָ שֶׁל “נָאוּטִילוּס” בְּצוּרַת אֲלֻמּוֹת קַרְנַיִם מַבְהִיקוֹת לֹא תַּשׁ כֹּחוֹ, וְחֶלְקַת הַמַּיִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב לַמְּכוֹנָה הַשָּׁטָה עֲדַיִן הִתְנוֹצְצָה וְהִזְהִירָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.

חֻלְשָׁה גְדוֹלָה תָּקְפָה אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְהוּא חָזַר וְנָפַל עַל הַדַּרְגָּשׁ. הַקּוֹלוִֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ אֲפִילוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם לַהָבִיאוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כִּי הוּא לֹא זָז מֵרְצוֹנוֹ לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ סְגֻלּוֹת הַחֶמְדָּה וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל “הַנָּאוּטִילוּס”, אֲשֶׁר עֶרְכָּן לֹא סֻלָּא בְּמִילְיוֹנִים, וּלְצַפּוֹת שָׁם לְמוֹתוֹ שֶׁקָּרַב לָבוֹא.

הוּא הִתְעַלֵּף וְהָיָה מוּטָל זְמַן הַרְבֵּה לְלֹא הַכָּרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְבּוֹנְנוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה. נִכַּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁחַיֵּי הַקַּפִּיטַן הָלְכוּ וְדָעֲכוּ לְאַט לְאָט. הַכּוֹחוֹת הָלְכוּ וְכָלוּ מִתּוֹךְ גּוּף זֶה, שֶׁלְּפָנִים הָיָה מוּצָק וְחָזָק בְּיוֹתֵר וְעַכְשָׁו לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶלָּא מַעֲטֶה רָצוּץ לַנְּשָׁמָה, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתִסְתַּלֵּק. שְׁאֵרִית חַיָּיו הִצְטַמְצְמָה אַךְ בְּלִבּוֹ וּבְמֹחוֹ בִּלְבָד.

הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָב הִתְיָעֲצוּ בְּלַחַשׁ מַה לַעֲשׂוֹת. הָאֶפְשָׁר הָיָה לָתֵת עֵזֶר כָּל שֶׁהוּא לְהוֹלֵךְ לָמוּת זֶה? הָאֶפְשָׁר הָיָה, אִם לֹא לְהַצִּילוֹ מִמָּוֶת, הֲרֵי לְכָל הַפָּחוֹת לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו עוֹד יָמִים אֲחָדִים? אֲבָל הֵן הוּא עַצְמוֹ אָמַר, שֶׁשּׁוּב אֵין לוֹ מַרְפֵּא וְשֶׁהוּא מְצַפֶּה לַמָּוֶת וְאֵינוֹ מְפַחֵד מִמֶּנּוּ.

“אֵין לְאֵל יָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר.” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אֲבָל מָה הִיא הַמַּחֲלָה שֶׁהוּא מֵת בָּהּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הוּא הוֹלֵךְ וְכָבֶה,” הֵשִֹיב הַכַּתָּב.

“אוּלַי כַּדַאי לְהַעֲבִירוֹ אֶל אֲוִיר צַח וְאֶל אוֹר הַשָּׁמֶשׁ? אֶפְשָׁר שֶׁהָאֲוִיר וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹעִילוּ לְחַיּוֹתוֹ!”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שׁוּב לֹא יוֹעִיל לוֹ כְּלוּם! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא יֹאבֶה לַעֲזֹב אֶת סְפִינָתוֹ. שְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה חַי בְּ’נָאוּטִילוּס' וְשָׁם הוּא רוֹצֶה לָמוּת.”

בְּלִי סָפֵק שָׁמַע הַקַּפִּיטַן אֶת דִּבְרֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית." כִּי הוּא הִתְרוֹמֵם מְעַט וְאָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה אֲבָל בָּרוּר לְמַדַּי לֵאמֹר:

“צָדַקֶתָּ,אֲדוֹנִי. אֲנִי צָרִיךְ, אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת פֹּה. אֲבָל יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה אֲלֵיכֶם.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו קָרְבוּ אֶל הַדַּרְגָּשׁ וְסִדְּרוֹ יָפֶה אֶת הַכָּרִים, כְּדֵי שֶׁהַהוֹלֵךְ לָמוּת יוּכַל לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם כָּל צָרְכּוֹ.

הוּא נָתַן אֶת עֵינָיו בְּכָל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁבָּאוּלָם, שֶׁאוֹר הַחַשְׁמַל הִבְלִיט אֶת כָּל הַצִּיּוּרִים וְהַמַּכְלוּלִים שֶׁבּוֹ. הוּא סָקַר בָּזוֹ אַחַר זוֹ אֶת הַתְּמוּנוֹת הַתְּלוּיוֹת עַל הַקִּירוֹת הַמְּקֻשָּׁטִים בְּמַרְבַדִּים נֶהְדָּרִים, תְּמוּנוֹת שֶׁהָיוּ מִבְחַר הַיְּצִירוֹת שֶׁל הָאֳמָּנִים הָאִיטַלְקִים, הַפְלָמַנְדִּים, הַפְרַנְצִים וְהַהִישְׁפָּנִים; הוּא הִבִּיט אֶל הַפְּסִילִים שֶׁל שַׁיִשׁ וְשֶׁל בְּרוֹנְזָה שֶׁעָמְדוּ עַל כַּנֵּיהֶם, אֶל הָעוּגָב הַנֶּהְדְָּר שֶׁעָמַד בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם, אֶל אַגַּן־הַמַּיִם הַגָּדוֹל הַמְצֻפֶּה זְכוּכִית שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הָאוּלָם וְשֶׁהֵכִיל אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁבַּיָּם, אִם צְמָחִים וְאִם בַּעֲלֵי־חַיִּים, יַחַד עִם שׁוּרוֹת שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת לְאֵין עֲרֹךְ; וּלְבַסּוֹף כּוֹנֵן אֶת מֶבָּטָיו אֶל הַכְּתֹבֶת שֶׁבְּמוּזֵיאוֹן זֶה, שֶׁהָיְתָה הַסִּיסְמָה שֶׁל “נָאוּטִילוּס”:

“Mobilis in mobile” (מִתְנוֹעֵעַ בְּקֶרֶב מִתְנוֹעֵעַ) דּוֹמֶה הָיָה כָּאִלּוּ רָצָה לִשְׁלֹחַ מֶבַּט־אַהֲבָה אַחֲרוֹן אֶל סְגֻלּוֹת־הַחֶמְדָּה הַלָּלוּ שֶׁל הָאֳמָּנוּת וְשֶׁל הַטֶּבַע, אֲשֶׁר צִמְצֵם אֶת עוֹלָמוֹ בְּתוֹכָן כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁהוּא שָׁרָה בִּמְצוּלוֹת יָמִּים!

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ. הוּא הָיָה מְצַפֶּה שֶׁהַהוֹלֵךְ לְמוּת יִפְתַּח אֶת פִּיו וִידַבֵּר אֶת דְּבָרָיו.

הַדְּמָמָה אָרְכָה רְגָעִים אֲחָדִים. בְּאוֹתָם הָרְגָעִים וַדַּאי הֶעֱבִיר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ עַל פָּנָיו אֶת פָּרָשַׁת חַיָּיו לְשֶׁעָבָר, לְכָל שְׂשׂוֹנָם וִיגוֹנָם. אַחַר הֶחֱזִיר אֶת פָּנָיו אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:

“אַתֶּם רוֹאִים, אֲדוֹנַי, חוֹבָה לְעַצְמְכֶם לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה בְּמִקְצָת?…”

“קַפִּיטַן, אָנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לָתֵת אֶת חַיֵּינוּ עַל מְנָת לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיֶּיךָ אָתָּה!”

“טוֹב אֵפוֹא”, אָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, טוֹב אֵפוֹא! הִבְטִיחוּנִי שֶׁתְּקַיְּמוּ אֶת רְצוֹנִי הָאַחֲרוֹן, וְזֶה יִהְיֶה הַגְּמוּל אֲשֶׁר תִּגְמְלוּנִי עַל כָּל שֶׁעָשִׂיתִי לְטוֹבַתְכֶם."

“הִנְנוּ מַבְטִיחִים לָךָ,” הֶשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּשֵׁם עַצְמוֹ וּבְשֵׁם חֲבֵרָיו.

“אֲדוֹנַי,” חָזַר וְאָמַר הַקַּפִּיטַן, “מָחָר אֲנִי מֵת.”

הֶרְבֶּרְט רָצָה לְעַרְעֵר עַל דְּבָרָיו וְאוּלַם הַחוֹלֶה רָמַז לוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק.

“מָחָר אֲנִי מֵת,” הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו, “וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁ’נָּאוּטִילוּס' תִּהְיֶה קִבְרִי. זֶהוּ אֲרוֹנִי שֶׁלִּי! כָּל אוֹהֲבַי וִידִידַי שׁוֹכְבִים עַל קַרְקַע הַיָּם וְגַם אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכַּב שָׁם.”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ דְּמָמָה עֲמֻקָּה.

“שִׁמָעוּנִי נָא, אֲדוֹנַי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ. הַ’נָּאוּטִילוּס' שְׁבוּיָה בִּמְעָרָה זוֹ וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לָצֵאת מִמֶּנָּה, כִּי קַרְקְעִיתָהּ הִתְרוֹמְמָה סָמוּךְ לְפִתְחָהּ, אֲבָל אִם אֵיִן הִיא יְכֹלָה לָצֵאת מִכִּלְאָהּ זֶה, הָרֵי יְכוֹלָה הִיא לִשְׁקֹעַ עַד תַּחְתִּית הַמְּצוּלָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ וְלָנוּחַ שָׁם יַחַד עִם גּוּפָתִי הָאֲצוּרָה בּוֹ".

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִקְשִׁיבוּ אֶל דִּבְרֵי הַהוֹלֵךְ לָמוּת מִתּוֹךְ חֶרְדַת קֹדֶשׁ.

“מָחָר לְאַחַר מִיתָתִי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַקַּפִּיטַן, “תַּעֲזֹב, אֲדוֹנִי סְמִית, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ, אֶת ‘נָאוּטִילוּס’, כִּי זֶה חֶפְצִי אֲשֶׁר כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁבְּקִרְבָּהּ יֹאַבְדוּ עִמִּי יָחַד. רַק מַזְכֶּרֶת אַחַת תִּשָּׁאֵר בְּיֶדְכֶם מֵאֵת הַפְּרִינְץ דַּקַר, אֲשֶׁר אֶת קוֹרוֹתָיו שְׁמַעְתֶּם זֶה עַתָּה, הַלֹא הִיא הַמִּזְוָדָה הַמֻּנַּחַת שָׁם… הִיא אוֹצֶרֶת כַּמָּה מִילְיוֹנִים שֶׁל אַבְנֵי חֵן, אֲשֶׁר רֻבָּן הִנָּן זִכָּרוֹן לְאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי אַָב לְבָנִים וּבַעַל לְאִשָּׁה וְכִמְעַט שֶׁהֶאֱמַנְתִּי שֶׁהִנְנִי מְאֻשָּׁר; חוּץ מִזֶּה נִמְצָאוֹת שָׁם הַרְבֵּה מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁאֲנִי וְחֲבֵרַי הֶעֱלוּן מִקַּרְקַע הַיַּמִים. הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ יִתְנוּ אֶת הַיְכֹלֶת בְּיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת בְּאַחַד הַיָּמִים הַרְבֵּה טוֹבָה. בִּידֵי אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ וְכַחֲבֵרֶיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית, לֹא יִהְיֶה הַזָּהָב לְרוֹעֵץ וּלְסַכָּנָה לִבְנֵי אָדָם. וְכֵן אֶהְיֶה שֻׁתָּף לְמַעֲשֵׂיכֶם גַּם לְאַחַר מוֹתִי, וְאֵינִי מִתְיָרֵא מִפְּנֵי שֻׁתָּפוּת זוֹ!”

חֻלְשָׁתוֹ הַגְּדוֹלָה הִכְרִיחָה אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לָנוּחַ רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחֵר הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו לֵאמֹר:

“מָחָר תִּקְחוּ אֶת הַמִּזְוָדָה הַזֹּאת וְתֵצְאוּ מִן הָאוּלָם וְתִנְעֲלוּ אֶת דַּלְתּוֹ; אַחַר תַּעֲלוּ עַל מִכְסֵה הַ”נָּאוּטִילוּס" וְתִסְגְּרוּ אֶת כִּסּוּי הָאֲרֻבָּה יָפֶה בְּיִתְדוֹת־הַבַּרְזֶל הַמְיֻחָדוֹת לוֹ."

“עָשׂה נַעֲשֶׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ, הַקַּפִּיטַן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“טוֹב אֵפוֹא. אַחַר תֵּשְׁבוּ בַּסִּירָה, שֶׁהֵבִיאָה אֶתְכֶם הֵנָּה. אֲבָל קֹדֶם שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת ‘נָאוּטִילוּס’, תָּשׁוּטוּ בַּסִּירָה אֶל קָצֶהָ שֶׁמֵּאָחוֹר וְשָׁם תִּפְתְּחוּ שְׁנֵי בְּרָזִים גְּדוֹלִים הַקְּבוּעִים בָּהּ בְּקַו־הַמָּיִם. עַל יְדֵי כָּךְ יַחְדְּרוּ הַמַּיִם אֶל תּוֹךְ הַמִּקְווֹת וְ”נָאוּטִילוּס" תִּצְלֹל לְאַט לְאַט בַּמְּצוּלוֹת וְתָנוּחַ מְנוּחַת עוֹלָם עַל קַרְקַע הַתְּהוֹם."

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְנוֹדֵד שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, אֲבָל הַקַּפִּיטַן אָמַר לוֹ: “אַל תִּתְיָרֵא כְּלוּם! אַתֶּם תַּשְׁקִיעוּ רַק אָדָם מֵת!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא הִרְשׁוּ לְעַצְמָם לִטְעֹן דָּבָר כְּנֶגֶד הַקָּפִּיטָן נֵמוֹ. הוּא הוֹדִיעַ לָהֶם אֶת צַוָּאָתוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ וַעֲלֵיהֶם מֻטָּל הָיָה לְקַיְּמָהּ.

“וּבְכֵן אַתֶּם מַבְטִיחִים לִי, אֲדוֹנַי?” הוֹסִיף וְאָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ.

“אָנוּ מַבְטִיחִים, הַקַּפִּיטַן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

הַקַּפִּיטַן הוֹדָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּנִעְנוּעַ רֹאשׁ וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לְעָזְבוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְבַדּוֹ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִפְצִיר בּוֹ שֶׁיַּרְשֵׁהוּ לְהִשָּׁאֵר עַל יָדוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא שׁוּב לִידֵי עִלָּפוֹן, אֲבָל הַהוֹלֵךְ לַמוּת לֹא נֵאוֹת לוֹ וְעָנָה וְאָמַר:

“חָיֹה אֶחְיֶה עַד מָחָר, אֲדוֹנִי!”

הַכֹּל יָצְאוּ מִן הָאוּלָם, עָבְרוּ אֶת בֵּית־הַסְּפָרִים וְאֶת חֲדַר הָאֹכֶל וּבָאוּ אֶל תָּא־הַמְּכוֹנוֹת, שֶׁשָּׁם עָמְדוּ מַנְגּוֹנוֹת הַחַשְׁמַל אֲשֶׁר סִפְּקוּ לְ“נָאוּטִילוּס” גַּם אֶת כֹּחַ־הַתְּנוּעָה שֶׁלָּהּ וְגַם אוֹר וָחֹם.

הַ“נָּאוּטִילוּס” הָיְתָה מַעֲשֵׂה־יְצִירָה מֻפְלָא שֶׁהֵכִיל בְּקִרְבּוֹ מַעֲשֵׂה־יְצִירָה מֻפְלָאִים. לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מָלֵא רִגְשֵׁי הִשְׁתּוֹמְמוּת לְאֵין קֵץ לְמַרְאֵה כָּל הַנִּפְלָאוֹת הַלָּלוּ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָלוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, שֶׁהָיָה מוּרָם כִּשְׁמוֹנֶה אוֹ כְּתֵשַׁע רַגְלַיִם מֵעַל הַמָּיִם. כָּאן שָׁכְבוּ לְיַד זְגוּגִית עָבָה שֶׁתַּבְנִית עֲדָשָׁה לָהּ וְשֶׁכִּסְּתָה אֶת פִּי מִפְתָּח גָּדוֹל, אֲשֶׁר מִתּוֹכוֹ פָּרְצָה אֲלֻמַּת אוֹרָה. אֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּח הַזֶּה נִמְצָא תָּא הַהֶגֶה. בְּתָא זֶה הָיָה יוֹשֵׁב הַקְּבַרְנִיט בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת הַ“נָּאוּטִילוּס” בְּלֵב הַמַּיִם לִבְרַק אוֹר הַחַשְׁמַל שֶׁשָּׁלַח אֶת קַרְנָיו הַמַּבְהִיקוֹת לַמֶּרְחַקִּים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ שְׁרוּיִם בִּדְמָמָה וְלֹא דִּבְּרוּ דָבָר, כִּי הָיוּ נִפְעָמִים וְנִרְעָשִׁים בְּיוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר רָאוּ וּמִכָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְלִבָּם נִלְחַץ בְּקִרְבָּם מִמַּכְאוֹב בְּהַעֲלוֹתָם עַל דַּעְתָּם, כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר זְרוֹעוֹ הוֹשִׁיעָה אוֹתָם מֵהַרְבֵּה צָרוֹת וּפְגָעִים, כִּי מָגִנָּם וְאִישׁ חַסְדָּם, שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ אֶלָּא לִפְנֵי שָׁעוֹת מוּעָטוֹת, כִּי אִישׁ־הַפְּלָאוֹת הַזֶּה מִיתָתוֹ קְרוֹבָה לָבוֹא וְעוֹד מְעַט וְיִגְוַע וְיֵאָסֵף!

יִהְיֶה אֲשֶר יִהְיֶה מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל יְצוּר זֶה, שֶׁהָיָה כִּבְיָכֹל יָתֵר מֵאֱנוֹשׁ, אֲבָל דָּבָר זֶה בָּרוּר הוּא, שֶׁפְּרִינְץ דַּקַר יִמָּנֶה תָּמִיד בֵּין אוֹתָם הָאִישִׁים הַמֻּפְלָאִים, אֲשֶׁר זִכְרָם לֹא יָסוּף לָנֶצַח.

“אַךְ זֶהוּ אָדָם!” אָמַר פֶּנְקרוֹף. מִי הֶאֱמִין שֶׁיָּכֹל אָדָם לָדוּר עַל קַרְקַע הַיָּם! וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ, שֶׁגַּם שָׁם לֹא מָצָא אֶת מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבִּקַּשׁ!"

“בְּסִיּוּעַ שֶׁל ‘נָאוּטִילוּס’ זוֹ,” הֵעִיר אַיְרְטוֹן, “אֶפְשָׁר שֶׁיָּכֹלְנוּ לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְהַגִּיעַ אֶל אֶרֶץ הַיִּשּׁוּב.”

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אֲנִי לֹא הָיִיתִי מַרְהִיב בְּנַפְשִׁי לְהַנְהִיג אֳנִיָּה כָּזוֹ. לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַיָּמִים – הֵן! אֲבָל מִתַּחַת לְיַמִּים – לַאו וְלָאו!”

“סָבוּר אֲנִי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, שֶׁהַנְהָגַת אֳנִיָּה תַּת־יָמִּית כְּעֵין ‘נָאוּטִילוּס’ זוֹ קַלָּה הִיא בְּיוֹתֵר וְאָנוּ הָיִינוּ מִתְרַגְּלִים אֵלֶיהָ עַד מְהֵרָה. כְּשֶׁאַתָּה מְהַלֵּךְ בָּאֳנִיָּה זוֹ, אִי אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא לֹא מִפְּנֵי הַסְּעָרוֹת וְלֹא מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּת. בְּעֹמֶק שֶׁל רַגְלַיִם מוּעָטוֹת מִתַּחַת לַשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן, מֵי הַיָּם שְׁקֵטִים כְּמֵי הַיְאוֹר." “אֶפְשָׁר!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי מְבַכֵּר לָשׁוּט בִּסְעָרָה בָּאֳנִיָּה הָעֲרוּכָה וּמְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּהּ. אֳנִיָּה נוֹצְרָה לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מִתַּחַת לַמַָּיִם.”

“יְדִידִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְהִתְוַכֵּחַ עַל אֳנִיּוֹת תַּת־יַמִּיּוֹת, וּבְיִחוּד בְּנוֹגֵעַ לְ’נָאוּטִילוּס'. ‘נָאוּטִילוּס’ זוֹ לֹא שֶׁלָּנוּ הִיא וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת בָּהּ כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּשׁוּם פָּנִים. שֶׁהֲרֵי לֹא דַּיָּהּ שֶׁאֵינָהּ יְכֹלָה לָצֵאת מִן הַמְּעָרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מִפְתָּחָהּ הֻצַּר עַל יְדֵי הִתְרוֹמְמוּת סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁבְּקַרְקְעִיתָהּ, אֶלָּא שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ רוֹצֶה שֶׁתִּשְׁקַע עִמּוֹ יַחַד לְאַחַר מוֹתוֹ.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הוֹסִיפוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל גַּבֵּי הַסִּפוּן עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה וְאַחֵר יָרְדוּ מַטָּה וְחָזְרוּ אֶל חַדְרִי “נָאוּטִילוּס” הַפְּנִימִיִּים. שָׁם סָעֲדוּ סְעֻדָּה קַלָּה וְשָׁבוּ אֶל הָאוּלָם.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִתְעוֹרֵר מִן הָעִלָּפוֹן שֶׁתָּקַף אוֹתוֹ, וְשׁוּב נוֹצֵץ בְּעֵינָיו בְּרָק־זִיו כְּבָרִאשׁוֹנָה וְעַל שְׂפָתָיו נִרְאֶה מֵעֵין חִיּוּךְ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים קָרְבוּ אֵלָיו.

“אֲדוֹנַי,” פָּתַח וְאָמַר הַקַּפִּיטַן, “אֲנָשִׁים עַזֵּי־רוּחַ, יְשָׁרִים וְטוֹבִים אַתֶּם. הִתְמַכַּרְתֶּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לָעִנְיָן הַמְּשֻׁתָּף לִכֻלְּכֶם. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֲלֵיכֶם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. אֲהַבְתִּיכֶם וְעָדַיִן אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם!… הָבָה לִי יָדְךָ, אֲדוֹנִי סְמִית!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ וְהוּא חִבֵּק אוֹתָהּ בְּרָגֶשׁ.

“הִנֵּה כִּי כֵן!” לַחַשׁ בְּקוֹל דְּמָמָה.

אַחַר כָּךְ הוֹסִיף וְאָמָר:

“אֲבָל רַב לִי לְדַבֵּר עַל עַצְמִי! עָלַי לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם וְעַל הָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁמְּצָאתֶם בּוֹ מִקְלָט… יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לְעָזְבוֹ?”

“עַל מְנַת לָשׁוּב אֵלָיו, הַקַּפִּיטַן!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“לָשׁוּב אֵלָיו?… אָמְנָם כֵּן, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן מִתּוֹךְ חִיּוּךְ, “גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי כַּמָּה גְּדוֹלָה אַהֲבָתְךְ אֶל אִי זֶה. אַתֶּם כֻּלְּכֶם הֲפַכְתֶּם אוֹתוֹ לְפִנָּה בְּרוּכָה בַּעֲמַלְכֶם וּבְחָרִיצוּת כַּפֵּיכֶם וְשֶׁלָּכֶם הוּא בַּמִּשְׁפָּט וּבְצֶדֶק!”

“יֵשׁ עִם לְבָבֵנוּ, קַפִּיטַן,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “לְתִתּוֹ בְּמַתָּנָה לִמְדִינוֹת הַבְּרִית וּלְכוֹנֵן כָּאן לָאֳנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ תַּחֲנָה שֶׁאֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.”

“נַפְשְׁכֶם קְשׁוּרָה בְּאַרְצְכֶם, אֲדוֹנַי,” אָמַר הַקַּפִּיטַן. "הִנְּכֶם שׁוֹקְדִים וַעֲמֵלִים לְטוֹבָתָהּ וּלְתִפְאַרְתָּהּ. וְיָפֶה אַתֶּם עוֹשִׂים! אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת!… לְשָׁם צָרִיךְ אָדָם לָשׁוּב! וְשָׁם צָרִיךְ אָדָם לָמוּת!… וַאֲנִי, הִנְנִי מֵת רָחוֹק מִכָּל מָה שֶׁאָהַבְתִּי לְפָנִים!

“אוּלַי יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לְצַוּוֹת אֶת דְּבָרְךָ הָאַחֲרוֹן לְמִי שֶׁהוּא?” אָמַר סְמִית מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, “לִמְסֹר לִידִידֶיךָ אֲשֶׁר בְּהָרֵי הֹדּוּ דָּבָר לְמַזְכָּרֶת?”

“לֹא, אֲדוֹנִי סְמִית. שׁוּב אֵין לִי יְדִידִים וְאוֹהֲבִים בָּעוֹלָם! אֲנִי הִנְנִי הָאַחֲרוֹן מִבְנִי שִׁבְטִי וּלְכָל מְיֻדָּעַי וּמַכָּרַי מַתִּי זֶה כַּמָּה… אֲבָל הָבָה אָשׁוּב לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם אַתֶּם. הַבְּדִידוֹת וְהַנֶּעֱזָבוּת קָשׁוֹת וּמַדְאִיבוֹת הֵן בְּיוֹתֵר וְקָצַר כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְשֵׂאתָן… הֲרֵינִי מֵת מִשּׁוּם שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי שֶׁיָּכֹל אָדָם לִחְיוֹת לְבָדָד!… וּלְפִיכָךְ חַיָּבִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתְּכֶם לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וְלָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ נוֹלַדְתֶּם. יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאוֹתָם הַנְּבָלִים הָרְסוּ אֶת הָאֳנִיָּה אֲשֶׁר בְּנִיתֶם…”

“אָנוּ בּוֹנִים לָנוּ אֳנִיָּה חֲדָשָׁה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֳנִיָּה גְּדוֹלָה לְמַדַּי אֲשֶׁר תַּעֲצֹר כֹּחַ לְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ אֶל הָאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר; וְאוּלָם אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן בִּזְמָן קָרוֹב וְאִם אַיִן, בֵּין כָּךְ וּבֵין אַחֶרֶת גָּמַרְנוּ לָשׁוּב אֵלָיו. הַזִּכְרוֹנוֹת הַמְקַשְּׁרִים אוֹתָנוּ אֶל אִי זֶה רַבִּים הֵם יוֹתֵר מִדַּי וּלְעוֹלָם לֹא נִשְׁכָּחֶנּוּ!”

“הַלֹא פֹּה הִכַּרְנוּ לָדַעַת אֶת הַקַפִּיטַן נֵמוֹ.” אָמַר סְמִית.

“וּפֹה יִהְיֶה זִכְרוֹנוֹ חַי בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד!” הוֹסִיף וְאָמַר הֶרְבֶּרְט.

“וּפֹה אֶשְׁכַּב וְאִישַׁן שְׁנַת נֵצַח…” הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן.

הוּא הָיָה מְהַסֵּס וְתַחַת לִגְמֹר אֶת דְּבָרָיו עַד תֻּמָּם, פָּנָה אֶל הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר:

" אֲדוֹנִי סְמִית, רְצוֹנִי לְדַבֵּר עִמְּךָ… עִמְּךָ לְבָד."

חֲבֵרָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר מִהֲרוּ לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְיָצְאוּ מִן הָאוּלָם.

שָׁעָה קַלָּה הִתְיַחֵד כֹּוֹרֶשׁ סְמִית עִם הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְבַדּוֹ וְאַחַר קָרָא לַחֲבֵרָיו, אֲבָל לֹא אָמַר לָהֶם דָּבָר מִדִּבְרֵי הַסּוֹד שֶׁגִּלָה לוֹ הַהוֹלֵךְ לָמוּת.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְבּוֹנֵן גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל הַחוֹלֶה בְּשִׂים לֵב. הוּא הִכִּיר בַּעֲלִיל, שֶׁשּׁוּב אֵין הַקַּפִּיטַן חַי אֶלָּא בְּכֹחַ הָרוּחַ הָאַדִּירָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וְאוּלַם כֹּחַ זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַאֲרִיךְ, וְעוֹד מְעַט וְלֹא יוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵי חֻלְשַׁת הַגּוּף הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת.

הַיּוֹם עָבַר בְּלִי שׁוּם שִׁנּוּי. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא עָזְבוּ אֶת “נָאוּטִילוּס” אַף רֶגַע אֶחָד. אָתָא לַיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין זֹאת בִּמְעָרָה אֲפֵלָה זוֹ.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא חָשׁ מַכְּאוֹבוֹת, אֶלָּא הָלַךְ וְגָוָע. פָּנָיו הַמְפִיקִים אֲצִילוּת, שֶׁהִלְבִּינוּ עִם קְרֹב הַמָּוֶת, הָיוּ שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים. מֵבִין שְׂפָתָיו הִתְמַלְּטוּ לִפְעָמִים מִלִּים שֶׁאֵינָן בְּרוּרוֹת, שֶׁהָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּלַפֵּי מְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּחַיָּיו הַמֻּפְלָאִים. נִכָּר הָיָה שֶׁהַחַיִּים הוֹלְכִים וּמִסְתַּלְּקִים לְאַט לְאַט מִתּוֹךְ גּוּף זֶה שֶׁאֲבָרָיו כְּבָר הָיוּ מְצֻנָּנִים.

פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם דִּבֶּר דָּבָר אֶל הַקּולוֹנִיסְטִים שֶׁעָמְדוּ מִסְּבִיבוֹ וְהֵצִיץ בָּהֶם מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַחִיּוּךְ הָאַחֲרוֹן, שֶׁלֹּא סָר מֵעַל שְׂפָתָיו עַד מוֹתוֹ.

לַסּוֹף, שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, חָלַף זַעֲזוּעַ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְהוּא שִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ כְּאִלּוּ רָצָה לָמוּת בְּמַצָּב זֶה.

סָמוּךְ לְשָׁעָה אַחַת בַּלַּיְלָה הִצְטַמְצְמָה שְׁאֵרִית חַיֵּי הַגֹּוֵעַ בְּעֵינָיו בִּלְבַד. זִיק אֵשׁ אַחֲרוֹן נוֹצֵץ בְּגַלְגַּל־עַיִן זֶה, שֶׁהִתִּיז לְפָנִים לֶהָבוֹת. אַחַר לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו אֶת הַמִּלִּים: “אֱלֹהִים וְאֶרֶץ מוֹלֶדֶת!” וְנַפְשׁוֹ יָצְאָה בְּנָחַת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן עָלָיו וְעָצַם אֶת עֵינָיו שֶׁל מִי שֶׁהָיָה פְּרִינְץ דַּקַר וְעַכְשָׁו שׁוּב אֵינֶנּוּ אֲפִילוּ קַפִּיטַן נֵמוֹ.

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף בָּכוּ, אַיְרְטוֹן מָחָה בַּחֲשַׁאי דִּמְעָה שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה עַל לֶחְיוֹ. נֶב כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְיַד הַכַּתָּב, שֶׁעָמַד דּוּמָם כְּפֶסֶל.

כּוֹרֶשׁ נָשָׂא אֶת יָדוֹ מֵעַל לְרֹאשׁ הַמֵּת וְאָמַר:

“תְּהִי נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים!”

וְאַחֵר פָּנָה אֶל יְדִידָיו וְהוֹסִיף וְאָמָר:

“הָבָה נִתְפַּלֵּל בְּעַד נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּלְקַח מֵאִתָּנוּ!”

שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְאַחֵר כֵּן קִיְּמוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּ לַקַּפִּיטַן וְעָשׂוּ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֵּת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָזְבוּ אֶת הַנָּאוּטִילוּס וְלָקְחוּ עִמָּם אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד, שֶׁהִנִּיחַ לָהֶם מֵיטִיבָם וְאִישׁ חַסְדָּם לְמַזְכֶּרֶת, אֶת הַמִּזְוָדָה שֶׁהֵכִילָה בְּקִרְבָּהּ רְכוּשׁ שֶׁל מֵאָה אַנְשֵׁי עֹשֶׁר.

הָאוּלָם הַנֶּהְדָּר הַמָּלֵא אוֹרוֹת נִסְגַּר יָפֶה, וְדֶלֶת־הַבַּרְזֶל שֶׁל הָאֲרֻבָּה נִנְעֲלָה וְהֻדְּקָה בִּבְרָגִים הִדּוּק כָּל כָּךְ חָזָק, שֶׁאֲפִילוּ טִפַּת מַיִם אַחַת לֹא יָכְלָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הַ“נָּאוּטִילוּס.”

אַחֵר יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה אֶל צִדָּהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה תַּת־הַיַּמִּית וְשָׁטוּ בָּהּ אֶל אֲחוֹרֵי הַ“נָּאוּטִילוּס.”

שָׁם פָּתְחוּ שְׁנֵי בְּרָזִים גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִים אֶל הַמִּקְוָאוֹת אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ מַעֲמָסָה, שֶׁעַל יָדָהּ הָיְתָה הָאֳנִיָּה צוֹלֶלֶת מָטָּה.

הַמִּקְוָאוֹת נִתְמַלְּאוּ מַיִם וְ“נָאוּטִילוּס” שָׁקְעָה לְאַט לְאַט מַטָּה וְסוֹפָהּ שֶׁנִּתְעַלְּמָה מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹסִיפוּ לְהַבִּיט בָּהּ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְרָאוּהָ כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְצוֹלֶלֶת בְּמַּעֲמַקִּים. אוֹרָהּ הַגָּדוֹל הֵאִיר אֶת הַנּוֹזְלִים הַשְּׁקוּפִים, תַּחַת אֲשֶׁר הַמְּעָרָה הִתְכַּסְּתָה לְאַט לְאַט בְּמַּחֲשַׁכִּים. לְבַסּוֹף כָּבָה זֹהַר הַחַשְׁמַל הַמַּבְרִיק הַזֶה וְ“נָאוּטִילוּס”, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, נָחָה עַל קַרְקַע הַיָּם.

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה־עָשָׂר

הַרְהוֹרֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים – שׁוּב הִתְחִילוּ עוֹסְקִים בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה – הָרִאשׁוֹן לְיָנוּאַר שְׁנַת 1869 – עָשָׁן עוֹלֶה מֵרֹאשׁ הַר־פְרַנְקְלִין – הַסִּמָּנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַפְלָטָה קְרוֹבָה – אַיְרְטוֹן וְכוֹרֶשׁ סְמִית בַּגְּדֵרָה – הַבְּדִיקָה שֶׁל מְעָרַת דַּקַּר – מָה אָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לָאִינְגֵ’נֵר.

בַּעֲלוֹת הַשַׁחַר הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּדְמָמָה אֶל מִפְתַּח הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר לְזֵכֶר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ קָרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם “מְעָרַת דַּקַּר.” מֵי הַיָּם שָׁפְלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָכְלוּ לַעֲבֹר עַל נְקַלָּה תַּחַת כִּפַּת־הַבַּזֶּלֶת, אֲשֶׁר הַגַּלִּים הִתְחַבְּטוּ וְהִתְגַּלְגְּלוּ לְרַגְלֵי קִירוֹתֶיהָ.

אֶת סִירַת הַבַּרְזֶל הִשְׁאִירוּ בְּמָקוֹם זֶה, לְפִי שֶׁכָּאן הָיְתָה מוּגָנָה כָּל צָרְכָּהּ מִפְּנֵי הַגַּלִּים. מִשּׁוּם זְהִירוּת יְתֵרָה מְשָׁכוּהָ פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְאַיְרְטוֹן אֶל שְׂפַת הַיָּם הַצָּרָה שֶׁנִּמְשְׁכָה לְיַד אֶחָד מִקִּירוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְּעָרָה. שָׁם הָיְתָה בְּטוּחָה מִכָּל סַכָּנָה.

הַסְּעָרָה שָׁכְכָה בַּלָּיְלָה. קוֹלוֹת הָרְעָמִים הָאַחֲרוֹנִים הָלְכוּ וְנָדַמּוּ בְּמֶרְחַקֵּי הַמַּעֲרָב. הַגֶּשֶׁם חָדַל, אֲבָל הַשָּׁמַיִם הָיוּ עֲדַיִן מְכֻסִּים עֲנָנִים. הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶּׁל הָאָבִיב הַדְּרוֹמִי, חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר, לֹא הָיָה נוֹחַ כָּל עִקָּר: הָרוּחַ הֶחֱלִיפָה בְּלִי חָשָׂךְ אֶת מַהֲלָכָהּ, סִמָּן לְמֶזֶג־אֲוִיר שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ.

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמְּעָרַת דַּקַּר, הָלְכוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שׁוּב פַּעַם בַּנָּתִיב הַמּוֹלִיךְ אֶל הַגְּדֵרָה. בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם הֵסִירוּ נֶב וְהֶרְבֶּרְט אֶת חוּט־הַבַּרְזֶל שֶׁמָּתַח הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ בֵּין הַגְּדֵרָה וְהַמְּעָרָה וּלְקָחוּהוּ עִמָם עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְאַחַר זְמָן.

בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה מִעֲטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּדִבּוּר. הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר וְהַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר הִסְעִירוּ אֶת נַפְשָׁם בְּיוֹתֵר. אוֹתוֹ הָאַלְמוֹנִי שֶׁהָיָה לָהֶם לְמָגֵן וּלְמַחְסֶה אַדִּיר כָּל כָּךְ, אוֹתוֹ הָאָדָם אֲשֶׁר חָזוּ אוֹתוֹ בְּדִמְיוֹנָם כְּרוּחַ וְלֹא בָּשָׂר, הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שׁוּב לֹא הָיָה בַּחַיִּים. “הַנָּאוּטִילוּס” שֶׁלּוֹ נִקְבְּרָה עִמּוֹ יַחַד בְּמַעֲמַקֵּי הַתְּהוֹם. הֵם הִסְכִּינוּ כִּבְיָכֹל לִהְיוֹת נוֹשְׂאִים תָּמִיד אֶת נַפְשָׁם אֶל הָעֶזְרָה שֶׁהָיָה מוֹשִׁיט לָהֶם בִּזְרוֹעַ אַדִּירָה, וְעַכְשָׁו הִנֵּה חָסְרוּ עֶזְרָה זוֹ. גַּם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְכוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכְלוּ לְהֵחָלֵץ מִן הָרֶגֶשׁ הַזֶּה שֶׁתָּקַף אֶת שְׁאָר חַבְרֵיהֶם. וּלְפִיכָךְ הָיוּ כֻּלָּם מְהַלְּכִים מִתּוֹךְ דְּמָמָה עֲמֻקָּה.

סָמוּךְ לְתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר חָזְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

אָז הֶחְלִיטוּ לְהִתְעַסֵּק בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִקְדִּישׁ לִמְלָאכָה זוֹ אֶת כָּל עִתּוֹתָיו. מִי יָכֹל לָדַעַת מַה יֵלֶד יוֹם? כְּדֵי לְהַבְטִיחַ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֶת עֲתִידָם זְקוּקִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָאֳנִיָּה מוּצָקָה, שֶׁתּוּכַל לַעֲבֹר אָרְחוֹת יַמִּים אֲפִילוּ בִּסְעָרָה וְשֶׁתִּהְיֶה גְדוֹלָה כָּל צָרְכָּהּ, כְּדֵי שֶׁאֶפֱשָׁר יִהְיֶה לָשׁוּט בָּהּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְמֶרְחַקִּים. וְאַף אִם לֹא יֹאבוּ לַעֲזֹב מִיָּד אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְהַפְלִיג אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים הַפּוֹלִינֵזִיִּים אוֹ אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, הֲרֵי מִכָּל מָקוֹם נָחוּץ הָיָה הַדָּבָר שֶׁיַפְלִיגוּ בְּלִי אִחוּר אֶל הָאִי תָּבוֹר כְּדֵי לְהַנִּיחַ מִכְתַּב־מוֹדָעָה בִּדְבַר אַיְרְטוֹן. דָּבָר זֶה מֻטָּל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתוֹ, כִּי יִתָּכֵן שֶׁהָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִּית תָּשׁוּב לְשָׁם בֶּאֱמֶת לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּדָּח.

וּבְכֵן הִתְחִילוּ שׁוּב לִבְנוֹת אֵת הָאֳנִיָּה. הַכֹּל הִשְׁתַּתְּפוּ בַּמְּלָאכָה וְעָבְדוּ בְּלִי חָשָׂךְ וּבְלִי תֵּת מָנוֹחַ לְעַצְמָם וְלֹא בָּטְלוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא לְשֵׁם מְלָאכָה נְחוּצָה אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶלֶת דִּחוּי. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לִגְמֹר אֵת מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה מִקֵּץ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַסְפִּיק עֲדַיִן לְהַפְלִיג אֶל הָאִי תָּבוֹר לִפְנֵי בּוֹא הַסְּעָרוֹת הַמִּתְחוֹלְלוֹת בִּזְמַן הִשְׁתַּוּוּת הַיּוֹם וְהַלָּיְלָה. וּבְכֵן הִזְדָּרְזוּ הַנַּגָּרִים וְלֹא אִבְּדוּ אַף רֶגַע אֶחָד לְבַטָּלָה. אַשְׁרֵיהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְהַעֲסִיק עַצְמָם בַּעֲשִׂיַּת הַחֲבָלִים וּשְׁאָר תַּשְׁמִישֵׁי הָאֳנִיָּה, כִּי אֶת כָּל זֶה הִצִּילוּ מִן הַ“מָּהִיר” שֶׁהִתְפּוֹצֵץ וְהָיָה שָׁמוּר אֶצְלָם בָּעָיִן. הִנֵּה כִּי כֵן לֹא הֻצְרְכוּ אֶלָּא לִבְנוֹת אֶת גּוּף הָאֳנִיָּה בִּלְבָד.

סוֹפָהּ שֶׁל שְׁנַת 1868 עָבַר כֻּלּוֹ מִתּוֹךְ הַמְּלָאכָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת, שֶׁדָּחֲתָה כִּמְעַט כָּל מְלָאכָה אַחֶרֶת. מִקֵּץ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וָחֵצִי כְּבָר עָמְדוּ צַלְעוֹת הָאֳנִיָּה בִּמְקוֹמָן וְהַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַתֵּבָה נִסְפַּן בִּקְרָשִׁים. כְּבָר נִרְאָה לָעַיִן שֶׁתָּכְנִיּוֹתָיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית מְצֻיָּנוֹת הָיוּ וְשֶׁהָאֳנִיָּה תַּעֲצֹר כֹּחַ לָשׁוּט לַמֶּרְחַקִּים. פֶּנְקְרוֹף הִתְמַכֵּר לִמְלָאכָה זוֹ מִתּוֹךְ קִנְאָה שֶׁאֲכָלַתּוּ כֻּלּוֹ וְהָיָה מִתְרַעֵם וְרוֹטֵן אִם הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי הִנִּיחַ אֶת הַגַּרְזֶן וְנָטַל אֶת הָרוֹבֶה וְהָלַךְ לָצוּד צָיִד. הַחֹרֶף כְּבָר קָרַב לָבוֹא וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהָכִין צֵידָה בַּמְּזָווֹת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אֲבָל הַסַּפָּן הֶחָרוּץ לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָךְ וְכָעַס עַל הַפּוֹעֲלִים שֶׁמְּקוֹמָם נִפְקַד בְּמִגְרַשׁ הַבְּנִיָּה. הוּא הָיָה זוֹעֵף וְרוֹטֵן וּמִתּוֹךְ כַּעַס הָיָה עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתָּם שֶׁל שִּׁשָּׁה אֲנָשִׁים.

כָּל אוֹתוֹ הַקַּיִץ הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר רָע. יָמִים אֲחָדִים שָׂרַר חֹם לוֹהֵט וְאַחַר הִתְחוֹלְלוּ שׁוֹאוֹת־גֶּשֶׁם אַדִּירוֹת. כִּמְעַט שֶׁלֹּא עָבַר יוֹם שֶׁלֹּא נִשְׁמַע קוֹל נַהֲמַת הָרַעַם בַּמֶּרְחַקִּים. חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא קוֹל נַהַם כָּבוּשׁ מַתְמִיד וְאֵינוֹ פּוֹסֵק, כְּאוֹתוֹ הַנִּשְׁמָע בְּלִי חָשָׂךְ בָּאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לַקַּו הַמַּשְׁוֶה.

בָּרִאשׁוֹן לְיָנוּאַר שְׁנַת 1869 הִתְחוֹלְלָה שׁוֹאָה אַדִּירָה עַד מְאֹד. הַבְּרָקִים הִתְרוֹצְצוּ זֶה אַחַר זֶה וְהִצְלִיפוּ כַּמָּה פְּעָמִים עַל הָאִי. אִילָנוֹת חֲסוֹנִים הֻכּוּ בְּבָרָק וְהִתְפּוֹצְצוּ לִרְסִיסִים, וּבֵינֵיהֶם אֶחָד מֵאוֹתָם עֲנָקֵי הַקָּאוּרִים שֶׁפָּרְשׂוּ אֶת צִלָּם עַל חֲצַר הָעוֹפוֹת בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַיְאוֹר. הֶהָיָה קֶשֶׁר בֵּין הַחִזָּיוֹן הַזֶּה וּבֵין הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה? הֶהָיְתָה הַסְּעָרָה הַזֹאת שֶׁבַּחֲלַל הָאֲוִיר כְּרוּכָה בַּמַּהְפֵּכָה הַמִּתְעוֹלֶלֶת בְּמַעֲמַקֵּי כַּדּוּר הָאָרֶץ? כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה נוֹטֶה לְהַאֲמִין בַּדָּבָר, כִּי הַשּׁוֹאוֹת הַלָּלוּ הִתְגּוֹרְרוּ בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִילוּ מִתְגַּלִּים סִמָּנִים שֶׁל הִתְפָּרְצוּת וֻלְקָנִית הָעֲתִידָה לָבוֹא.

בַּשְּׁלִישִׁי לְיָנוּאַר עָלָה הֶרְבֶּרְט בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל כְּדֵי לַחֲבשׁ אֵת אַחַד הָעֲרוֹדִים וְרָאָה וְהִנֵּה עַל רֹאשׁ הַוֻּלְקָן מִתְגַּלְְּגְּלוֹת תִּימְרוֹת עָשָׁן אַדִּירוֹת.

הֶרְבֶּרְט מִהֵר לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהַלָּלוּ עָלוּ מִיָּד עַל הָרָמָה כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל שִׂיאוֹ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין הֶעָשֵׁן.

“הוֹי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הַפַּעַם לֹא אֵדֵי קִיטוֹר הֵם! דּוֹמֶנִי שֶׁהָעֲנָק שׁוּב אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בִּנְשִׁימָה בִּלְבָד, אֶלָּא הִתְחִיל מְעַשֵּׁן!”

מְלִיצָה זוֹ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ הַסַּפָּן פֵּרְשָׁה יָפֶה אֶת הַשִּׁנּוּ שֶׁנִּתְהַוָּה בְּפִי הַוֻּלְקָן. זֶה שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים שֶׁהַלּוֹעַ לֹא פָּלַט אֶלָּא אֵדֵי־קִיטוֹר מְעֻבִּים, אִם הַרְבֵּה וְאִם מְעַט, וְהַלָּלוּ אַךְ הֵעִידוּ עַל רְתִיחַת הֶחֳמָרִים הַמִּנֵרָלִיִים שֶׁבִּפְנִים הָהָר. וְאוּלָם הַפַּעַם נִלְוָה אֶל אֵדֵי הַקִּיטוֹר עָשָׁן מְעֻבֶּה שֶׁהִתְנַשֵּׂא כְּעֵין עַמּוּד אָפוֹר, אֲשֶׁר בְּתַחְתִּיתוֹ הָיָה רָחָב יוֹתֵר מִמָּאתַיִם רֶגֶל וּלְמַעְלָה פָּשָׂה כְּעֵין פִּטְרִיָּה עֲנָקִית בְּרוּם שֶׁל שְׁבַע מֵאוֹת אוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רֶגֶל מֵעַל לְשִׂיא הָהָר.

“הִנֵּה הֻצְּתָה אֵשׁ בַּכִּירַיִם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“וְאֵין יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְכַבּוֹתָהּ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לִגְרֹף אֶת הַוֻּלְקָנִים,” אָמַר נֶב, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה דִּבֵּר אֶת דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,

“יָפֶה דִבַּרְתָּ, נֶב!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֶפְשָׁר רוֹצֶה אַתָּה לַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּת זוֹ וְלִהְיוֹת גּוֹרֵף־וֻלְקָנִים?”

וּפֶנְקְרוֹף גָּעָה בִּצְחוֹק גָּדוֹל.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל עַמּוּד הֶעָשָׁן הַמְעֻבֶּה, שֶׁהָיָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ פִּי הַר־פְרַנְקְלִין, וְהִטָּה אֶת אָזְנוֹ אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל נַהַם רָחוֹק. אַחַר נִגַּשׁ אֶל חֲבֵרָיו, שֶׁהִתְרַחֵק מֵהֶם מְעָט, וְעָנָה וְאָמָר:

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, יְדִידַי, כִּי בָּאָה וְנִהְיָתָה תְּמוּרָה גְדוֹלָה, שֶׁאֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִמֶּנָּה. הֶחֳמָרִים הַוֻּלְקָנִיִּים שׁוּב אֵינָם שְׁרוּיִים בְּמַצָּב שֶׁל רְתִיחָה בִּלְבָד, אֶלָּא הִתְלַהֲבוּ וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בָּהֶם, וְדָבָר שֶׁל וַדַּאי הוּא שֶׁבִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב תִּתְחוֹלֵל הִתְפָּרְצוּת!”

“טוֹב אֵפוֹא, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “הָבָה תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת! אָנוּ נִרְאֶנָּה בְּעֵינֵינוּ וְנִמְחָא לָהּ כַּף אִם תַּעֲלֶה יָפֶה! סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין סַכָּנָה נִשְׁקָפָה לָנוּ מִמֶּנָּה וְשֶׁאֵין לָנוּ לַחֲשׁשׁ כְּלוּם!”

“וַדַּאי שֶׁכָּךְ הוּא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁנָה, שֶׁבָּהּ זָרְמָה הַלַּבָּה לְפָנִים, עֲדַיִן פְּתוּחָה הִיא, וּלְפִי מִפְנֵהוּ וְעֶמְדָּתוֹ רָגִיל הָיָה הַלּוֹעַ עַד עַכְשָׁו לְהַפְלִיט אֶת הַלַּבָּה לִפְאַת צָפוֹן. וְאַף עַל פִּי כֵן…”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” נִכְנַס הַכַּתָּב לְתוֹךְ דְּבָרָיו, “כֵּיוָן שֶׁהִתְפָּרְצוּת זוֹ לֹא תָּבִיא לָנוּ שׁוּם תּוֹעֶלֶת, מוּטָב שֶֹׁלֹּא תִּתְחוֹלֵל כְּלָל.”

“מִי יוֹדֵעַ?” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אֶפְשָׁר שֶׁוֻּלְקָן זֶה אוֹצֵר בְּקִרְבּוֹ חֹמֶר יְקַר־עֶרֶךְ וּמוֹעִיל וְהוּא יוֹאִיל בְּרֹב טוּבוֹ לְהַפְלִיטוֹ לְתוֹעַלְתֵּנוּ וְלַהֲנָאָתֵנוּ!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ כְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְשׁוּם טוֹבָה מֵחִזָּיוֹן טִבְעִי הַמִּתְפָּרֵץ לְפֶתַע פִּתְאֹם בַּחֲמַת אֵיתָנִים. תּוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל הִתְפָּרְצוּת לֹא הָיוּ קַלּוֹת בְּעֵינָיו כָּל עִקָּר וְהוּא לֹא זִלְזֵל בָּהֶן כְּפֶנְקְרוֹף. אִם גַּם הַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִים וְהַמְיֻעָרִים שֶׁבָּאִי לֹא הָיוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה שֶׁזִּרְמֵי הַלַּבָּה יִשְׁתַּפְּכוּ עֲלֵיהֶם, עֵקֶב מִפְנֵהוּ שֶׁל הַלּוֹעַ לְצַד אַחֵר, הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁתִּתְרַחֵשְׁנָה פֻּרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת. הִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָנִים כְּרוּכָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּרְעִידַת אֲדָמָה, וְכֵיוָן שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה מֻרְכָּב מֵחֳמָרִים שׁוֹנִים, מֵחָמְרֵי בַּזֶּלֶת מִצַּד זֶה וּמִסַּלְעֵי גְרָנִית מִצַּד זֵה, מִלַּבָּה בַּצָּפוֹן וּמִקַּרְקַע תָּחוּחַ בַּדָּרוֹם, הַיְנוּ מֵחֳמָרִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִהִתְלַכֵּד יַחַד בְּחָזְקָה, הֲרֵי נִשְׁקְפָה לוֹ סַכָּנָה לְהִתְפּוֹרֵר. אִם הִשְׁתַּפְּכוּת הֶחֳמָרִים הַוֻּלְקָנִיִּים לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָבִיא אָסוֹן גָּדוֹל, הֲלֹא תְּנוּדַת סְדָן הָאֲדָמָה עֲלוּלָה הָיְתָה לְהָמִיט עַל הָאִי שֶׁבֶר מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

“כִּמְדֻמֶּנִי,” אָמַר אַיְרְטוֹן אֲשֶׁר גָּחַן לָאָרֶץ וְהִטָּה אֶת אָזְנוֹ אֶל הַקַרְקַע, “כִּמְדֻמֶּנִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל גִּלְגּוּל עָמוּם כְּקוֹל עֲגָלָה עֲמוּסָה מְטִילֵי בַּרְזֶל.”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב וְנוֹכְחוּ שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא טָעָה. אֶל שְׁאוֹן הַגִּלְגּוּל נִטְפַּל לְעִתִּים קוֹל נַהַם שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָלַךְ וְהִתְגַּבֵּר וְאַחַר הָלַךְ וְנָדַם לְאַט לְאַט כְּאִלּוּ עָבְרָה רוּחַ עַזָּה בְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה. וְאוּלָם קוֹל רַעַשׁ לַאֲמִתּוֹ טֶרֶם נִשְׁמַע מִלְּמָטָּה. מִתּוֹךְ כָּךְ נִתַּן לְשַׁעֵר, שֶׁהַקִּיטוֹר וְהֶעָשָׁן הָעוֹלִים מִתּוֹךְ הַמּוֹקֵד הַמֶּרְכָּזִי מָצְאוּ לָהֶם מוֹצָא בְּאֵין מַעֲצוֹר, וְהוֹאִיל וּמִפְתַּח הַלּוֹעַ הָיָה רָחָב לְמַדַּי, אֶפְשָׁר שֶׁהֶחֳמָרִים לֹא יִתְפּוֹצְצוּ וְלֹא תִּהְיֶה שׁוּם הִתְפָּרְצוּת.

“וְכִי מָה אָנוּ עוֹמְדִים כָּאן?” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “מִפְּנֵי מָה אֵין אָנוּ חוֹזְרִים לַעֲבוֹדָתֵנוּ? יַעֲלֶה הַר־פְרַנְקְלִין עָשָׁן, יִשְׁאַג וְיִנְהַם, יָקִיא אֵשׁ וְלֶהָבוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנָיו – וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה טַעַם מַסְפִּיק שֶׁנַּעֲמֹד בְּחִבּוּק יָדַיִם וְנִבָּטֵל מִמְּלָאכָה! אַיְרְטוֹן, נֶב וְהֶרְבֶּרְט בּוֹאוּ וְנֵלְכָה, וְגַם אַתָּה, אֲדוֹנִי, סְמִית, וְאַתָּה, אֲדוֹני סְפִּילֶט, בּוֹאוּ לַעֲשׂוֹת בַּמְּלָאכָה. אִישׁ אַל יַנַּח הַיּוֹם אֶת יָדוֹ מִן הָעֲבוֹדָה! עָלֵינוּ לִסְפֹּן אֶת הַדְּפָנוֹת, וּלְצֹרֶךְ מְלָאכָה זוֹ אֵין שְׁתֵּים־עֵשְׂרֵה יָדַיִם רַבּוֹת מִדָּי. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁ’צְּלֵחָה' הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּנוּ – הֵן גַּם לָאֳנִיָּה זוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם זֶה. הַאֵין זֹאת? – תָּשׁוּט עַל פְּנֵי נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בְּעוֹד שְׁנֵי חֳדָשִׁים, לֹא יְאֻחָר! וּבְכֵן אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת!”

כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָרְדוּ אֵפוֹא אֶל הַמַּסְפֵּן וְהֶעֱסִיקוּ עַצְמָם בִּמְלֶאכֶת צִפּוּי הָאֳנִיָּה בְּקַרְשֵׁי עֵץ עָבִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהַסַּפָּנִים קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם “מֵזַח”.

כָּל אוֹתוֹ יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְיָנוּאַר הָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלַאכְתָּם בִּשְׁקִידָה רַבָּה וְלֹא נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם אֶל הַוֻּלְקָן, אֲשֶׁר מִשְּׂפַת־הַיָּם הַסְּמוּכָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא נִרְאָה כְּלָל לָעָיִן. אֲבָל פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם הִקְדִּירוּ צְלָלִים שְׁחוֹרִים אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵיוָן שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ הַשָּׁמַיִם זַכִּים וּבְהִירִים בְּיוֹתֵר, בָּרוּר הָיָה שֶׁעַנְנֵי עָשָׁן כְּבֵדִים עָבְרוּ בֵין גַּלְגַּל הַחַמָּה וּבֵין הָאִי. הָרוּחַ נָשָׂא אֶת הָעֲנָנִים הַלָּלוּ לִפְאַת מַעֲרָב. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט רָאוּ אֶת הַהִתְקָדְּרוּת הָעֲרָאִית הַזֹּאת יָפֶה וּבָאוּ לִכְלָל דֵּעָה, שֶׁהִתְפָּרְצוּת הַלַּבָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בָּטְלוּ מִמְּלַאכְתָּם. הֵם הִכִּירוּ שֶׁמִּן הַהֶכְרַח הוּא עַל פִּי כָּל הַטְּעָמִים וְהַנִּמּוּקִים לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה בִּזְמָן קָצָר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יָבוֹא יוֹם וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם מִפְלָט אֶלָּא אֳנִיָּה זוֹ?

בָּעֶרֶב לְאַחַר הַסְּעֻדָּה עָלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. כְּבָר הָיָה חֹשֶׁךְ וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָּה, אִם אֶל אֵדֵי הַקִּיטוֹר וְתִימְרוֹת הֶעָשָׁן הַיּוֹצְאִים מִן הַלּוֹעַ נִלְוִים גַּם לַהֲבֵי אֵשׁ אוֹ חֳמָרִים מֻתָּכִים.

“הַלּוֹעַ בּוֹעֵר בָּאֵשׁ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר מִהְיוֹתוֹ קַל בְּרַגְלָיו מֵחֲבֵרָיו עָלָה עַל הָרָמָה רִאשׁוֹן.

הַר־פְרַנְקְלִין שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הָרָמָה כְּשִׁשָּׁה מִילִין נִרְאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּלַפִּיד־עֲנָק אֲשֶׁר בְּרָאשֵׁהוּ הִתְפַּתְּלוּ שַׁלְהָבוֹת מַעֲלוֹת פִּיחַ. כַּנִּרְאֶה הָיוּ הַשַּׁלְהָבוֹת הָאֵלֶּה מְעֹרָבוֹת עֲדַיִן בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּעָשָׁן וּבְאֵפֶר, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה אוֹרָן מַבְהִיק. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵפִיצוּ עַל פְּנֵי הָאִי זִיו אֲדַמְדַּם, אֲשֶׁר לְאוֹרוֹ נִגְלוּ הַיְעָרִים הַסְּמוּכִים. גַּלְגִּלֵּי עָשָׁן אַדִּירִים הִתְאַבְּכוּ וְעָלוּ אֶל מוּל הַשָּׁמַיִם, אֲשֵׁר כּוֹכָבִים בּוֹדְדִים נוֹצְצוּ עַל פְּנֵיהֶם פֹּה וָשָׁם.

“הַפְּעֻלָּה הַוֻּלְקָנִית הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּתַּחַת בִּמְהִירוּת!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

"אֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר, הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “הַוֻּלְקָן כְּבָר הִתְעוֹרֵר לִפְנֵי זְמָן הַרְבֵּה. וַדַּאי זוֹכֵר אַתָּה, כּוֹרֶשׁ, שֶׁאֵדֵי הַקִּיטוֹר הָרִאשׁוֹנִים נִתְגַּלּוּ בַּזְּמָן שֶׁתַּרְנוּ אֶת שְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין כְּדֵי לִמְצֹא אֶת מְקוֹם מִקְלָטוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ. הַדָּבָר הָיָה, כִּמְדֻמֶּנִי, בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, הַאֵין זֹאת?”

“אָמְנָם כֵּן!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “וּמֵאָז כְּבָר עָבְרוּ חָדְשַׁיִם וָחֵצִי!”

“הָאֵשׁ שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הָלְכָה וְהִתְלַקְּחָה אֵפוֹא לְאַט לְאַט בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה שָׁבוּעוֹת, וְאִם כֵּן אֵין לִתְמֹהַּ כְּלָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְפָּרֶצֶת עַכְשָׁו בְּכֹחַ כַּבִּיר כָּזֶה!”

“וְכִי אֵינְכֶם מַרְגִּישִׁים שֶׁהַקַּרְקַע נָד נִידָה קַלָּה?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל מִכָּאן וְעַד לִרְעִידַת הָאֲדָמָה…”

“אֵינֶנִּי אוֹמֵר שֶׁאָנוּ צְפוּיִם לְסַכָּנָה שֶׁל רְעִידַת אֲדָמָה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וֵאלֹהִים יִשְׁמְרֵנוּ מִצָּרָה זוֹ! לֹא אֶת הַתְּנוּדוֹת הַלָּלוּ מוֹלִידָה רְתִיחַת הֶחֳמָרִים שֶׁהֻתְּכוּ עַל יְדֵי הָאֵשׁ הַפְּנִימִית. קְלִפַּת הָאֲדָמָה אֵינָהּ אֶלָּא דֹּפֶן שֶׁל דּוּד, וַהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁדֹּפֶן שֶׁל דּוּד רוֹעֵד מִלַּחַץ הַקִּיטוֹר כְּעֵין טַס מְצַלְצֵל. זוֹהִי הַפְּעֻלָּה שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים בָּהּ עַכְשָׁו.”

“כַּמָּה נֶהְדָּרוֹת אֲלֻמּוֹת הָאֵשׁ הַלָּלוּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וּבֶאֱמֶת זִנְּקוּ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ אֲלֻמּוֹת לַהַב וְנִיצוֹצוֹת, שֶׁתִּימְרוֹת הֶעָשָׁן לֹא יָכְלוּ לְהַקְדִּיר זָהֳרָם. אַלְפֵי שְׁבָרִים לוֹהֲטִים וְשִׁפְעַת נִיצוֹצוֹת מַזְהִירִים עָפוּ וְנָפוֹצוּ לְכָל עֵבֶר. כַּמָּה מֵהֶם קָרְעוּ אֶת גֻּלַּת הֶעָשָׁן שֶׁמֵּעַל לְשִׂיא הָהָר, פָּרְצוּ לַמָּרוֹם וְהִמְטִירוּ אֲבַק־אֵשׁ מַמָּשׁ. אֶל הִתְפָּרְצוּת זוֹ נִטְפְּלוּ קוֹלוֹת־רְעָמִים תְּכוּפִים כְּרַעֲמֵי כְּלֵי תּוֹתָח, שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה.

שָׁעָה תְּמִימָה שָׁהָה כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְאַחַר יָרְדוּ כֻּלָּם עַל הַחוֹף וְשָׁבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וּפָנָיו הֵעִידוּ, שֶׁדְּאָגָה מַטְרִידָה אֶת מֹחוֹ. אִי לָזֹאת רָאָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ אִם הוּא חוֹשֵׁשׁ לַסַּכָּנָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה בְּשֶׁל הִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָן.

“הֵן וְלָאו,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל הֵן אֶת הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר,” הוֹסִיף וְאָמַר הַכַּתָּב, “עָלוּל לְהָבִיא עָלֵינוּ רַעַד־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר כֹּחַ בּוֹ לְפוֹצֵץ אֶת הָאִי שֶׁלָּנוּ, הַאֵין זֹאת? וְאוּלָם סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין לַחֲשׁשׁ לְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁהַקִּיטוֹר וְהַלַּבָּה מָצְאוּ לָהֶם מוֹצָא מְרֻוָּח לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה בְּאֵין מַעֲצוֹר.”

“גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי מִתְיָרֵא מִפְּנֵי רַעַד־אֲדָמָה לְפִי הַמַּשְׁמָעוּת הַפְּשׁוּטָה שֶׁל דָּבָר. וְאוּלָם יֵשׁ סִבּוֹת אֲחֵרוֹת הָעֲלוּלוֹת לְהָבִיא עָלֵינוּ פֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה מִזוֹ.”

“וּמַה טִיבָן שֶׁל הַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי?”

“עֲדַיִן אֵין הַדָּבָר בָּרוּר לִי כָּל צָרְכּוֹ… עָלַי לַחֲקֹר וּלְהִתְבּוֹנֵן… עָלַי לְבַקֵּר אֶת הָהָר… בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים יִתְחַוִּר לִי הַדָּבָר עַל בָּרְיוֹ.”

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הִפְצִיר בּוֹ לְגַלּוֹת לוֹ מַה שֶׁבְּלִבּוֹ. עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וּבְלִי שִׂים לֵב לְרְעָמָיו שֶׁל הַוֻּלְקָן שֶׁהָלְכוּ וְחָזְקוּ וְעוֹרְרוּ הֵד בְּכָל הָאִי יָשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה.

כָּךְ עָבְרוּ שְׁלֹשָה יָמִים. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹסִיפוּ לַעֲסֹק בִּשְׁקִידָה רַבָּה בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה, וְגַם הָאִינגֵ’נֵר הִשְׁתַּתֵּף בִּמְלָאכָה זוֹ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ וְלֹא אָמַר דָּבָר. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיָה הַר־פְרַנְקְלִין מְעֻטֶּה עֲנַן־עָשָׁן קוֹדֵר וּמְבַשֵּׂר־רָעָה וְהָיָה פּוֹלֵט לֶהָבוֹת וְשִׁבְרֵי סְלָעִים לוֹהֲטִים, אֲשֶׁר מִקְצָתָם חָזְרוּ וְנָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ. פֶּנְקְרוֹף, שֶׁעֲדַיִן הוֹסִיף לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד הַחִזָּיוֹן הַזֶּה וְלֹא רָאָה בּוֹ אֶלָּא אֶת צִדּוֹ הַמְגֻחָךְ, אָמַר עָלָיו בְּלָצוֹן:

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הָעֲנָק הַזֶּה שֶׁהוּא מְשַׂחֵק בְּכַדּוּרִים! הָעֲנָק הָיָה לְמוּקְיוֹן!”

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר חָזְרוּ וְנָפְלוּ הֶחֳמָרִים הַמּוּקָאִים אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ. הַלַּבָּה, שֶׁנִּדְחֲקָה עַל יְדֵי הַלַּחַץ שֶׁבִּפְנִים לְמַעְלָה, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה כַּנִּרְאֶה עַד פִּי הַלּוֹעַ, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיְתָה שׁוֹפַעַת דֶּרֵךְ הַפִּרְצָה שֶׁבַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַלּוֹעַ אֶל מוֹרְדוֹת הָהָר, וְכַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִרְאָה.

אַף עַל פִּי שֶׁמְּלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה דָחֲקָה אֶת הַשָּׁעָה וְלֹא סָבְלָה דִחוּי כָּל־שֶׁהוּא, בְּכָל זֹאת אֲנוּסִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַפְסִיקָהּ פַּעַם בְּפַעַם, כְּדֵי לַעֲסֹק בִּמְלָאכוֹת נְחוּצוֹת אֲחֵרוֹת וּלְבַקֵּר מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁבָּאִי. בְּיִחוּד הָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם לְבַקֵּר אֶת הַגְּדֵרָה, שֶׁעֶדְרֵי הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים הָיוּ כְּלוּאִים שָׁם, עַל מְנָת לְחַדֵּשׁ אֶת אוֹצְרוֹת הַמִּסְפּוֹא שֶׁל הַבְּהֵמוֹת הַלָּלוּ. הֶחְלִיטוּ שֶׁאַיְרְטוֹן יֵלֵךְ לְשָׁם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, הוּא הַשְּׁבִיעִי לְיָנוּאַר, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה רָגִיל בַּעֲבוֹדָה זוֹ וְיָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתָהּ לְבַדּוֹ, תָּמְהוּ פֶּנְקְרוֹף וּשְׁאָר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָׁמְעָם אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹמֵר לְאַיְרְטוֹן:

“אִם תֵּלֵךְ מָחָר אֶל הַגְּדֵרָה, אֶלָּוֶה אֵלֶיךָ.”

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “יְמֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ סְפוּרִים הֵם, וְאִם תֵּלֵךְ גַּם אַתָּה אֶל הַגְּדֵרָה, נֶחְסַר אַרְבַּע יָדַיִם עַמְלָנִיּוֹת!”

“מָחֳרָתַיִם נָשׁוּב,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “עָלַי לָלֶכֶת אֶל הַגְּדֵרָה… רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת הֵיכָן תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת הַלַּבָּה.”

“הִתְפַּרְצוּת! הִתְפָּרְצוּת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מַה לִי וּלְהִתְפָּרְצוּת? אֵינִי נוֹתֵן אֶת דַּעְתִּי אֵלֶיהָ!”

וְאוּלָם עִרְעוּרָיו שֶׁל הַסַּפָּן לֹא הוֹעִילוּ. הָאִינְגֵ’נֵר לֹא חָזַר מִדַּעְתּוֹ לָצֵאת בְּיוֹם הַמָּחָר לְשֵׁם חֲקִירָה. הֶרְבֶּרְט נִכְסַף מְאֹד לְלַוּוֹת אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה לְצַעֵר אֶת פֶּנְקְרוֹף וְלָכֵן נִשְׁאָר.

לְמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם יָשְׁבוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן בָּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי עֲרוֹדִים וְנָסְעוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶל הַגְּדֵרָה.

מֵעַל לַיַּעַר חָלְפוּ עַנְנֵי עָשָׁן וּפִיחַ כְּבֵדִים, שֶׁהַלּוֹעַ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין פָּלַט הָלֹךְ וּפָלֹט בְּלִי חָשָׂךְ. הָעֲנָנִים הַלָּלוּ, שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ בַּחֲלַל הָאֲוִיר בִּכְבֵדוּת, הָיוּ שֶׁל חֳמָרִים שׁוֹנִים. לֹא בְּשֶׁל עֲשַׁן הַוֻּלְקָן בִּלְבָד הָיוּ כָּל כָּךְ שְׁחוֹרִים וּכְבֵדִים. בְּתוֹךְ שִׁפְעָתָם הַמְעֻבָּה הָיוּ מְעֹרָבִים אַבְקוֹת סִיגִים, אַבְקוֹת לַבָּה נֻקְשָׁה וְאֵפֶר שָׁחֹף דַּק מִן הַדַּק. הָאֵפֶר הַזֶּה כָּל כָּךְ דַּק הוּא, שֶׁפְּעָמִים הוּא שׁוֹהֶה בָּאֲוִיר חֳדָשִׁים תְּמִימִים. לְאַחַר הַהִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָנִית, שֶׁהָיְתָה בָּאִי אִיסְלַנְדְּיָה בִּשְׁנַת 1783, הָיָה חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר רָזֶה שָׁנָה תְּמִימָה אֵפֶר וֻלְקָנִי בְּמִדָּה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַבְקִיעַ וְלַחְדֹּר בַּעֲדוֹ.

וְאוּלָם עַל פִּי רֹב יוֹרֵד וְשׁוֹקֵעַ הָאָבָק הַזֶּה מַטָּה וְגַם הַפַּעַם הָיָה הַדָּבָר כָּךְ. אַךְ בָּאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן אֶל הַגְּדֵרָה וְהִנֵּה נִתַּךְ אַרְצָה כְּעֵין שֶׁלֶג שָׁחוֹר, דוֹמֶה לַאֲבַק־יְרִיָּה, וְשִׁנָּה אֶת מַרְאֵה הַקַּרְקַע שִׁנּוּי גָּמוּר. הָעֵצִים, כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא, – הַכֹּל הִתְעַלֵּם תַּחַת שְׁכָבָה שְׁחוֹרָה, שֶׁהָיְתָה עָבָה כַּמָּה אֶצְבָּעוֹת. וְאוּלָם, מַעֲשֵׂה־אֹשֶר, נָשְׁבָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְרֻבּוֹ שֶׁל הֶעָנָן שָׁקַע הַיָּמָּה.

מַה מוּזָר הַחִזָּיוֹן הַזֶּה, אֲדוֹנִי סְמִית," אָמַר אַיְרְטוֹן.

חִזָּיוֹן זֶה הֲרֵיהוּ חָמוּר בְּיוֹתֵר," הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “פֻּצּוֹלָן זֶה, אַבְנֵי־הַסְּפוֹג הָאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁחֲקוּ וְהָיוּ לְאָבָק, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר – כָּל הָאָבָק הַמִּינֵרָלִי הַזֶּה מוֹכִיחַ כַּמָּה רֻתְּחוּ וְהִתְגָּעֲשׁוּ הַשְּׁכָבוֹת הָעֲמֻקּוֹת שֶׁל הַוֻּלְקָן.”

“אֲבָל כְּלוּם אֵין בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר?”

"אֵין בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַהֲלַךְ הַהִתְפַּתְּחוּת שֶׁל כָּל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה. אַתָּה, אַיְרְטוֹן, עֲשֵׂה אֶת מְלַאכְתְּךָ בַּגְּדֵרָה וַאֲנִי אֶעֱלֶה בֵּינָתַיִם אֶל מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג הָאָדֹם וְאֶחְקֹר אֶת מַצַּב הַמּוֹרָד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָהָר. אַחַר כָּךְ…

“אַחַר כָּךְ… אֲדוֹנִי סְמִית?”

“אַחַר כָּךְ נֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת מְעָרַת דַּקַּר… רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹת… כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, בְּעוֹד שְׁעָתַיִם אָבוֹא לְקַחְתְּךָ עִמִּי.”

אַיְרְטוֹן נִכְנַס אֶל הַגְּדֵרָה וְעַד שׁוּב הָאִינְגֵ’נֵר טִפֵּל בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים, שֶׁהָיָה נִכָּר בָּהֶם, שֶׁהֵם חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים לְמַרְאֵה הָאוֹתוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָאֵלֶּה שֶׁל הִתְפָּרְצוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא.

בֵּינָתַיִם עָלָה כּוֹרֶשׁ סְמִית עַל שִׂיא הַשְּׁלוּחָה הַמִּזְרָחִית שֶׁל הָהָר, עָקַף אֶת הַפֶּלֶג הָאָדֹם וּבָא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו גִּלּוּ שָׁם בְּשַׁעְתָּם מַעְיַן־גָּפְרִית.

הַכֹּל נִשְׁתַּנָּה פֹּה תַּכְלִית שִׁנּוּי. תַּחַת עַמּוּד קִיטוֹר אֶחָד, מָנָה עַכְשָׁו הָאִינְגֵ’נֵר שְׁלֹשָה־עָשָׂר עַמּוּדֵי קִיטוֹר, שֶׁפָּרְצוּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה כְּאִלּוּ נִזְדַּקְּרוּ בְּכֹחַ דֶּרֶךְ צִנּוֹר. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁקְּלִפַּת הָאֲדָמָה נִלְחֲצָה בְּמָקוֹם זֶה לְחִיצָה אֲיֻמָּה מִבִּפְנִים. הָאֲוִיר הָיָה רָוֶה כָּאן גַּז גָּפְרִיתִי, מֵימָן, חֻמְצָה פַּחְמָנִית וְקִיטוֹרֵי מָיִם. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִרְגִּישׁ, שֶׁהַחַוֶּרֶת הַוֻּלְקָנִית הַפְּזוּרָה עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה רָעֲדָה תַּחְתָּיו, אֲבָל שׁוּם סִמָּנִים שֶׁל לַבָּה חֲדָשָׁה עֲדַיִן לֹא מָצָא שָׁם.

הַדָּבָר הַזֶּה הֻבְרַר לָאִינְגֵ’נֵר לְאֵין סָפֵק כְּשֶׁהִשְׁקִיף עַל פְּנֵי כּל הַמּוֹרָד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין. מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ עָלוּ גַּלְגִּלֵּי עָשָׁן וְלֶהָבוֹת, מְטַר אֲבָנִים וְסִינִים לוֹהֲטִים נִתַּךְ אַרְצָה, אֲבָל זֶרֶם לַבָּה לֹא פָּרַץ מִפִּי הַלּוֹעַ. מִכָּאן רַאֲיָה חוֹתֶכֶת שֶׁהֶחֳמָרִים הַוֻּלְקָנִיִים טֶרֶם הִגִּיעוּ עַד לַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַלּוֹעַ.

“וּמִי יִתֵּן וְהָיְתָה זֹאת!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל נַפְשׁוֹ. “אָז הָיִיתִי מֻבְטָח לְכָל הַפָּחוֹת, שֶׁזִּרְמֵי הַלַּבָּה יָצוּפוּ בְּדַרְכָּם הָרְגִילָה, מִי יוֹדֵעַ אִם אֵינָם עֲתִידִים לְהִשְׁתַּפֵּךְ דֶּרֶךְ מִפְתָּח חָדָשׁ אֲשֶׁר יִפְרְצוּ לָהֶם? – אֲבָל לֹא זוֹהִי עֶצֶם הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקָפָה לָנוּ! הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִרְגִּישׁ זֹאת יָפֶה! לֹא! לֹא זוֹהִי עֶצֶם הַסַּכָּנָה!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹסִיף לָלֶכֶת הָלְאָה וּבָא אֶל גַּב־הָהָר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שְׁלוּחוֹתָיו הִקִּיפוּ אֶת מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ הַצָּר. מִכָּאן הִשְׁקִיף בְּשִׂים לֵב אֶל רְצוּעוֹת הַלַּבָּה הַיְשָׁנוֹת וְסוֹפוֹ שֶׁבָּא לִידֵי מַסְקָנָה וַדָּאִית, שֶׁהַהִתְפָּרְצוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵרְעָה בִּתְקוּפָה קְדוּמָה מְאֹד.

אַחַר שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו כְּשֶׁהוּא מַטֶּה אָזְנוֹ אֶל קוֹל הַגִּלְגּוּל שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְקוֹל רַעַם שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וַאֲשֶׁר מִזְּמָן לִזְמָן נִטְפַּל אֵלָיו רַעַשׁ נֵפֶץ. בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וָחֵצִי חָזַר אֶל הַגְּדֵרָה.

אַיְרְטוֹן חִכָּה לְבוֹאוֹ וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, עָנָה וְאָמָר:

“כְּבָר סִפַּקְתִּי מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת, אֲדוֹנִי סְמִית.”

“טוֹב הַדָּבָר, אַיְרְטוֹן.”

“דּוֹמֶה שֶׁהֵן חֲרֵדוֹת וְנִבְהָלוֹת, אֲדוֹנִי סְמִית.”

“וַדַּאי הֵן חָשׁוֹת אֶת הַבָּאוֹת בָּאִינְסְטִינְקְט שֶׁלָּהֶן וְהָאִינְסְטִינְקְט אֵינוֹ מַטְעֶה לְעוֹלָם.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, אֲדוֹנִי…”

“קַח פַּנָס וּפִלְדַּת־אֵשׁ, אַיְרְטוֹן, וְנֵלֵכָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

אַיְרְטוֹן עָשָׂה כַּמְצֻוֶּה עָלָיו. הָעֲרוֹדִים הֻתְּרוּ מִמּוֹסְרוֹתֵיהֶם וְרָצוּ אָנֶה וָאָנָה לַהֲנָאָתָם בַּגְּדֵרָה. אַחַר נִסְגַּר הַשַּׁעַר מִבַּחוּץ וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן שָׂמוּ פְּנֵיהֶם מַעֲרָבָה וְהָלְכוּ בַּשְּׁבִיל הַצַּר הַמּוֹלִיךְ אֶל שְׂפַת־הַיָּם.

הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָּהּ הָיְתָה כֻּלָּהּ זְרוּעָה אָבָק וֻלְקָנִי שֶׁיָּרַד מִן הָעֲנָנִים. בַּיַּעַר לֹא נִרְאֲתָה אַף חַיָּה אֶחָת. גַּם בַּעֲלֵי הַכָּנָף הִתְעוֹפְפוּ וְנִמְלְטוּ כַּנִּרְאֶה. פְּעָמִים עָבְרָה רוּחַ וְהִפְרִיחָה מֵעַל הַקַּרְקַע אֶת שִׁכְבַת הָאֵפֶר, אֲשֶׁר כִּסְּתָה אֶת שְׁנֵי הַהוֹלְכִים בְּעַב־מַחֲשַׁכִּים עַד כִּי לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. אָז אֲנוּסִים הָיוּ לְכַסּוֹת אֶת עֵינֵיהֶם וְאֶת פִּיהֶם בְּמִטְפַּחַת, שֶׁלּוּלֵא כֵן נִתְעַוְּרוּ וְנֶחֱנָקוּ.

מִתּוֹךְ כָּךְ לֹא יָכְלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן לָלֶכֶת בִּמְהִירוּת. חוּץ מִזֶּה הָיָה הָאֲוִיר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּבֵד בְּיוֹתֵר, כְּאִלּוּ נִשְׂרַף חֵלֶק מִן הַחַמְצָן שֶׁלּוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה בִּלְתִּי־רָאוּי לִנְשִׁימָה. לְאַחַר כָּל מֵאָה פְּסִיעוֹת שֶׁפָּסְעוּ אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲמֹד, כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ. כָּל הַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה גָרְמוּ לְכָךְ שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וּבֶן לִוְיָתוֹ לֹא הִגִּיעוּ אֶל סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁעִם חוֹף הַיָּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁעַת עֶשֶׂר.

אַיְרְטוֹן וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִתְחִילוּ לָרֶדֶת מֵעַל הַמּוֹרָד הַזָּקוּף וְהָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ הַמְּלֵאָה חַתְחַתִּים, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָם בְּלֵיל הַשּׁוֹאָה אֶל מְעָרַת־דַּקַּר. לְאוֹר הַיּוֹם לֹא הָיָה הַמּוֹרָד הַזֶּה מְסֻכָּן כָּל כָּךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשִּכְבַת הָאֵפֶר שֶׁכִּסְּתָה אֶת הַסְּלָעִים הַחֲלַקְלַקִּים נָתְנָה לָרֵגֵל יְכֹלֶת לַהֲלֹךְ עַל גַּבֵּי הַמִּדְרוֹנוֹת בְּיֶתֶר בִּטְחָה.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל הָרָמָה שֶׁנִּמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף. כּוֹרֶשׁ סְמִית נִזְכַּר, שֶׁרָמָה זוֹ הוֹלֶכֶת וּמַשְׁפִּילָה בְּנַחַת עַד לִפְנֵי הַיָּם. אַף עַל פִּי שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁפֶל, בְּכָל זֹאת לֹא הָיָה עַל שְׂפַת הַיָּם מָקוֹם פָּנוּי מִמַּיִם וְהַגַּלִּים הָעֲכוּרִים מִשִּׁפְעַת הָאָבָק הַוֻּלְקָנִי שֶׁעַל גַּבָּם הִתְגַּלְגְּלוּ וְהִתְחַבְּטוּ אֶל סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁעַל הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן מָצְאוּ בְּלִי עָמָל אֶת הַמָּבוֹא אֶל מְעָרַת־דַּקַּר וְעָמְדוּ תַּחַת הַסֶּלַע הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּמוֹרַד הָרָמָה.

“כָּאן מְקוֹמָהּ שֶׁל סִירַת הַבַּרְזֶל,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הֲרֵיהִי לְפָנֵינוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר אַיְרְטוֹן בְּמָשְׁכוֹ אֵלָיו אֶת הַסִּירָה הַקַּלָּה, שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה מִתַּחַת לְקֶשֶׁת הַמָּבוֹא.

“הָבָה נֵשֵׁב בָּהּ, אַיְרְטוֹן.”

שְׁנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ בַּסִּירָה. גַּלֵּי הַיָּם סָעֲרוּ וּפָרְצוּ אֶל תַּחַת כִּפַּת הַמְּעָרָה וְהִשְׁתַּפְּכוּ שָׁם לְמֵרָחוֹק. אַיְרְטוֹן הִקִּישׁ בַּפְּלָדָה שֶׁלּוֹ אֵשׁ, הִדְלִיק אֶת הַפַּנָּס וְתָלָה אוֹתוֹ בְּחַרטֹם הַסִּירָה, כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ לְפָנִים. אַחַר אָחַז בִּשְׁנֵי הַמְּשׁוֹטִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַהֶגֶה וְכִוֵּן אֶת מַהֲלָכָהּ שֶׁל הַסִּירָה בְּתוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים שֶׁבַּמְּעָרָה.

הַ“נָּאוֹטִילוּס”, שֶׁהֵאִירָה בְּזָהֳרֵי אִשָּׁהּ אֶת הַמַּרְתֵּף הָאָפֵל הַזֶּה, שׁוּב לֹא הָיְתָה כָּאן. אֶפְשָׁר שֶׁלַּהֲבוֹת הַחַשְׁמַל, הַשּׁוֹאֲבוֹת אֶת כֹּחָן מִתּוֹךְ מָקוֹר אַדִּיר שֶׁבָּהּ, עֲדַיִן מוֹסִיפוֹת לְהָפִיץ אֶת זִיוָן בְּמַעֲמַקֵּי הַמַּיִם, אֲבָל אַף נִיצוֹץ אוֹר כָּל־שֶׁהוּא לֹא בָּקַע וְעָלָה מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ נָח שָׁם.

אוֹר הַפַּנָּס הָיָה קָלוּשׁ בְּיוֹתֵר וְאַף עַל פִּי כֵן נָתַן אוֹר דַּל זֶה לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַיְכֹלֶת לְהַנְהִיג אֶת הַסִּירָה כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז אֶת דַּרְכּוֹ לְאֹרֶךְ הַקִּיר הַיְמָנִי שֶׁל הַמְּעָרָה. דִּמְמַת קֶבֶר שָׁלְטָה תַּחַת כִּפּוֹת הַמְּעָרָה, וְאוּלָם עַד מְהֵרָה שָׁמַע הָאִינְגֵ’נֵר בְּבֵרוּר קוֹל הֲמֻלָּה וְנַהַם הַבּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִכִּלְיוֹת הָהָר.

“הֲרֵי זֶה נַהַם הַוֻּלְקָן!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּלְקוֹל הַהֲמֻלָּה וְהַנַּהַם נִצְטָרֵף רֵיחַ חָרִיף שֶׁל תִּרְכָּבוֹת כִּימִיּוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֵדֵי גָפְרִית כִּמְעַט שֶׁשָּׂמוּ מַחֲנָק לִגְרוֹנוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרוֹ.

“הִנֵּה הַדָּבָר, שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ!” לָחֲשׁוּ שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר וּפָנָיו הִלְבִּינוּ מְעָט. וּבְכָל זֹאת מֻטָּל עָלַי לְהַגִּיעַ עַד קְצֵה הַמְּעָרָה!"

“וּבְכֵן לְפָנִים!” קָרָא אַיְרְטוֹן וְגָחַן אֶל הַמְּעָרָה וְהֵשִׁיט אֶת הַסִּירָה בְּכֹחַ אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה.

מִקֵּץ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רְגָעִים הִגִּיעָה הַסִּירָה אֶל הַקִּיר אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמְּעָרָה וְעָמְדָה שָׁם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד עַל סַפְסַל הַסִּירָה וְהִתְחִיל בּוֹדֵק לְאוֹר הַפַּנָּס שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הַקִּיר הַחוֹצֵץ בֵּין הַמְּעָרָה וּבֵין הַלּוֹעַ שֶׁל הַוֻּלְקָן. מַה מִדַּת עָבְיוֹ שֶׁל קִיר זֶה? מֵאָה רֶגֶל אוֹ רַק עֶשֶׂר? דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדָעַת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַהֲמֻלָּה הָעוֹלָה מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה הָיְתָה בְּמָקוֹם זֶה אַדִּירָה בְּיוֹתֵר וְנִשְׁמְעָה לָאֹזֶן בְּיֶתֶר בֵּרוּר, מוּכָח הָיָה שֶׁאֵין הַקִּיר עָבֶה בְּיוֹתֵר.

לְאַחַר שֶׁבָּדַק הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַקִּיר לְאָרְכּוֹ שֶׁל קַו מְאֻזָּן, הִדְבִּיק אֶת הַפַּנָּס אֶל קְצֵה אַחַד הַמְּשׁוֹטִים וֶהֱרִימוֹ לְמַעְלָה וְהִתְחִיל בּוֹחֵן וּבוֹדֵק אֶת הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל קִיר הַבַּזֶּלֶת.

אָז רָאָה הָאִינְגֵ’נֵר וְהִנֵּה דֶרֶךְ סְדָקִים אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָעַיִן פָּרַץ וּבָקַע עָשָׁן חָרִיף, שֶׁהִבְאִישׁ אֶת אֲוִירָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה. בַּקִּיר נִרְאוּ גַם בְּדָקִים, וַאֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁהָיוּ נִכָּרִים בְּיוֹתֵר, יָרְדוּ מַטָּה עַד כְּדֵי שְׁתַּיִם אוֹ שׁלֹש רַגְלַיִם מֵעַל לְשֶׁטַח מֵי הַמְּעָרָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִשְׁתַּקַּע בְּמַחֲשָׁבוֹת. אַחַר הִתְעוֹרֵר וְלָחַשׁ שׁוּב פַּעַם אֶת הַמִּלִּים:

“אָמְנָם כֵּן, נֶאֶמְנוּ דִבְרֵי הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ! כָּאן צְפוּנָה הַסַּכָּנָה, וַאֲיֻמָּה הִיא הַסַּכָּנָה הַזֹּאת!”

אַיְרְטוֹן לֹא עָנָה דָבָר. כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן לוֹ אוֹת וְהוּא חָזַר וְאָחַז בַּמְּשׁוֹטִים וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה יָצַָא הוּא וְהָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ מְעָרַת־דַּקַּר.

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר

כּוֹרֶשׁ סְמִית מְסַפֵּר אֶת פָּרָשַׁת חֲקִירוֹתָיו – הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִזְדָּרְזִים לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה – בִּקּוּר אַחֲרוֹן בַּגְּדֵרָה – מִלְחֶמֶת הָאֵשׁ וְהַמָּיִם – מַה שֶׁנִּשְׁאַר עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן – הוֹרָדַת הָאֳנִיָּה הַמָּיְמָה – הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשְּׁמִינִי וְהַתְּשִׁיעִי לְמַרְס.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, בַּשְּׁמִינִי לְיָנוּאַר, חָזְרוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְאַחַר שֶׁשָּׁהוּ בַּגְּדֵרָה יוֹם וְלַיְלָה אֶחָד וְעָשׂוּ שָׁם אֶת כָּל הַמְּלָאכָה שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹתָהּ.

הָאִינְגֵ’נֵר קָרָא מִיָּד לַחֲבֵרָיו וְהוֹדִיעָם שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן צָפוּי לְסָכָּנָה גְדוֹלָה, שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיַד אָדָם לְהַרְחִיקָהּ.

“יְדִידַי”, פָּתַח וְאָמַר בְּקוֹל מַבִּיעַ הִתְרַגְּשׁוּת עֲמֻקָּה, “הֱווּ יוֹדְעִים, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן אֵינוֹ מֵאוֹתָם הָאִיִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כָּל יְמֵי הָאָרֶץ. הוּא עָתִיד לְהֵחָרֵב אִם בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב וְאִם לְאַחַר זְמָן, וְסִבָּתוֹ שֶׁל חֻרְבָּן זֶה צְפוּנָה בּוֹ בְּעַצְמוֹ וְאֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם יָכֹל לְבַטְּלָהּ.”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וְאַחַר הִבִּיטוּ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר. הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָיו.

“אָנָּא בָּאֵר אֶת דְּבָרֶיךָ, כּוֹרֶשׁ!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“הִנְנִי לְבָאֵר,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אוֹ טוֹב מִזֶּה, הִנְנִי לִמְסֹר לָכֶם אֶת הַבֵּאוּר. שֶׁהִשְׁמִיעַנִי הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ בְּאוֹתָם הָרְגָעִים הַמּוּעָטִים שֶׁדִּבֶּר עִמִּי בִּיחִידוּת.”

“הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ!” קָרְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים.

“אָמְנָם כֵּן, וְזֶהוּ הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא רָצָה לִגְמֹל אִתָּנוּ בְּטֶרֶם יָמוּת.”

“הַחֶסֶד הַאַחֲרוֹן!” קָרָא פֶּנְקָרוֹף. “הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן! עוֹד רָאֹה תִּרְאוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵת עוֹד יוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ חֲסָדִים כָּהֵמָּה וְכָהֵמָּה!”

“אֲבָל מָה אָמַר לְךָ הַקַּפִּיטַן נֵמו?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הָבָה אַגִּידָה לָכֶם, יְדִידַי.” הֵשִׁיב הָאִינגֵ’נֵר. “הֱווּ יוֹדְעִים, שֶׁלֹּא הֲרֵי הָאִי לִינְקוֹלְן כַּהֲרֵי אִיִּים אֲחֵרִים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. לְפִי תְּכוּנָתוֹ הַמְיֻחָדָה וּלְפִי מִבְנֵהוּ הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ, שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הוֹדִיעַנִי עָלָיו, עֲתִידִים יְסוֹדוֹתָיו שֶׁמִּתַּחַת לַיָּם לְהֵעָתֵק מִמְּקוֹמָם אִם בִּזְמָן מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר…”

“לְהֵעָתֵק מִמְּקוֹמָם! יְסוֹדוֹת הָאִי לִינְקוֹלְן! אֶת מִי תַּגִּיד מִלִּין!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר עִם כָּל הַכָּבוֹד שֶׁהָגָה לְכוֹרֶשׁ לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בְּעַצְמוֹ שֶׁלּא לְהָנִיד אֶת כְּתֵפָיו מִתּוֹךְ תְּהִיָּה גְדוֹלָה.

“הַקְשִׁיבָה אֵלַי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִגִּיד לִי הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וַאֲשֶׁר נִתְאַמֵּת לִי אֶתְמוֹל עַל יְדֵי הַחֲקִירָה שֶׁחָקַרְתִּי אֶת מְעָרַת־דַּקַּר. מְעָרָה זוֹ מִשְׂתָּרַעַת תַּחַת הָאִי וְהוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת עַד הַוֻּלְקָן וְאֵינָהּ נִפְרֶדֶת מִן הַמּוֹקְדָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁלּוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי הַקִּיר שֶּׁבְּקָצֶהָ. וְהִנֵּה קִיר זֶה מָלֵא סְדָקִים וּפְרָצוֹת, אֲשֶׁר דַּרְכָּם כְּבָר הוֹלְכִים וּפוֹרְצִים אֵדֵי הַגָּפְרִית הָעוֹלִים מִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַוֻּלְקָן.”

“וּבְכֵן?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא מְקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ.

“וּבְכֵן נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁהַסְּדָקִים הַלָּלוּ הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים עַל יְדֵי הַלַּחַץ שֶׁמִּבִּפְנִים, שֶׁחוֹמַת הַבַּזֶּלֶת הוֹלֶכֶת וּמִתְפּוֹרֶרֶת לְאַט לְאַט, וְשֶׁבִּזְמָן קָצָר פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר שׁוּב לֹא תְּעַכֵּב בְּעַד מֵי הַיָּם הַמְמַלְּאִים אֶת הַמְּעָרָה וְהַלָּלוּ יִתְפָּרְצוּ וְיַעַבְרוּ דַרְכָּהּ בְּאֵין מַעְצוֹר.”

“טוֹב הַדָּבָר!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּב פַּעַם חָמַד לוֹ לָצוֹן. “טוֹב הַדָּבָר: הַיָּם יְכַבֶּה אֶת אֵשׁ הַוֻּלְקָן – וְהַכֹּל יִסְתַּיֵּם!”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, הַכֹּל יִסְתַּיֵּם!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יִשְׂתָּעֵר הַיָּם דֶּרֶךְ קִיר הַמְּעָרָה וְיִתְפָּרֵץ דֶּרֶךְ הַמּוֹקְדָה הַמֶּרְכָּזִית אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הָאִי שֶׁשָּׁם רוֹתְחִים הֶחֳמָרִים הַמֻּתָּכִים, אוֹתוֹ הַיּוֹם, פֶּנְקְרוֹף, יִתְפּוֹצֵץ הָאִי לִינְקוֹלְן לִרְסִיסִים כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מִתְפּוֹצֵץ הָאִי סִיצִילִיָּה, אִלּוּ הִתְפָּרֵץ הַיָּם הַתִּיכוֹן אֶל תּוֹךְ הָאֶטְנָה!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הֵשִׁיבוּ כְּלוּם עַל דִּבְרֵי הָאִינגֵ’נֵר אֵלֶּה, שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִתּוֹךְ וַדָאוּת גְּמוּרָה כָּל כָּךְ. הֵם הֵבִינוּ עַכְשָׁו יָפֶה מָה אֲיֻמָּה הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקָפָה לָהֶם.

וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר שֶׁבְּדִבְרֵי הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הָיָה מִשֶּׁל הַפְרָזָה כָּל שֶׁהִיא. כִּי הִנֵּה זֶה כַּמָּה עָלָה רַעְיוֹן בְּלֵב אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לְכַבּוֹת אֶת מוֹקֵד הַוֻּלְקָנִים עַל יְדֵי שֶׁיַּכְנִיסוּ אֶל תּוֹכָם זִרְמֵי מָיִם, שֶׁהֲרֵי כִּמְעַט כֻּלָּם נִמְצָאִים עַל חוֹפֵי יַמִּים אוֹ יְאוֹרִים. אֲבָל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם, שֶׁמַּעֲשֶׂה כָּזֶה יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְפוֹצֵץ חֵלֶק מֵחֶלְקֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּתְפּוֹצֵץ דּוּד נַפוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁהַקִּיטוֹר שֶׁלּוֹ מִתְלַהֵב פִּתְאֹם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה. הַמַּיִם שֶׁיִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ לוֹעַ סָגוּר, שֶׁמִּדַּת חֻמּוֹ אוּלַי מַגַּעַת עַד כְּדֵי אַלְפֵי מַעֲלוֹת, מִיָּד יֵהָפְכוּ לְקִיטוֹר בִּמְהִירוּת־פֶּתַע וּבְכֹחַ אַדִּיר שֶׁקְּלִפַּת הָאֲדָמָה לֹא תוּכַל עֲמֹד בְּפָנָיו.

וּבְכֵן לֹא הָיָה מֻטָּל בְּסָפֵק, שֶׁהָאִי הָעוֹמֵד לְהֵחָרֵב בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב חֻרְבָּן נוֹרָא, לֹא יִתְקַיֵּם אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַקִּיר שֶׁל מְעָרַת־דַּקַּר יִהְיֶה קַיָּם. וְהָאָסוֹן הַזֶה עָלוּל הָיָה לְהִתְרַחֵשׁ לֹא בְּעוֹד חֳדָשִׁים וְלֹא בְּעוֹד שָׁבוּעוֹת, אֶלָּא בְּעוֹד יָמִים וְאוּלַי בְּעוֹד שָׁעוֹת!

הָרֶגֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁתָּקַף אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה רֶגֶשׁ שֶׁל מַכְאוֹב נִמְרָץ! וְלֹא עַל הַסַּכָּנָה שֶׁהֵם עַצְמָם הָיוּ צְפוּיִים לָהּ הָיוּ דוֹאֲגִים וּמְצֵרִים, אֶלָּא עַל חֻרְבָּנָהּ שֶׁל חֶלְקַת אֲדָמָה זוֹ שֶׁהָיְתָה לָהֶם לְמִקְלָט, עַל חֻרְבָּנוֹ שֶׁל אִי זֶה שֶׁהִפְרוּ אֶת אַדְמָתוֹ, שֶׁאֲהֵבוּהוּ אַהֲבָה עַזָּה וְשֶׁנָּשְׂאוּ אֶת נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹתוֹ בְּאַחַד הַיָמִים לִבְרָכָה! וְכָל הַיְגִיעוֹת שֶׁיָּגְעוּ תַּעֲלֶינָה בַּתֹּהוּ, וְכָל הֶעָמָל הָרַב שֶׁעָמְלוּ בּוֹ יֹאבַד וְהָיָה כְּלֹא הָיָה!

פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וְדִמְעָה גְדוֹלָה נָזְלָה עַל לֶחְיוֹ וְהוּא לֹא הֶעֱלִימָהּ מֵעֵינֵי הָרוֹאִים.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סָחִים וּמְסַפְּרִים בְּעִנְיָן זֶה. הֵם דָּנוּ עַל הַסִּכּוּיִים לְהַצָּלָה שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ לָהֶם וְסוֹפָם שֶׁבָּאוּ לִכְלָל דֵּעָה אֶחָת, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַקְדִּישׁ כָּל שָׁעָה וְכָל רֶגַע לְבִנְיַן הָאֳנִיָּה, וְשֶׁתִּקְוָתָם הָאַחַת וְהַיְחִידָה לְהִנָּצֵּל מִן הָאָסוֹן הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הִיא הָאֳנִיָּה בִּלְבָד! זוּלָתָהּ אֵין תִּקְוָה!

---

וּבְכֵן הִתְמַכְּרוּ הַכֹּל לַמְּלָאכָה בִּשָׁקִידָה קַדַּחְתָּנִית. מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר אִם יוֹסִיפוּ לִקְצֹר, לֶאֱסֹף אֶת הַתְּבוּאוֹת, לָצוּד צַיִד וּלְמַלֵּא אֶת לִשְׁכוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים? אוֹצְרוֹת הַמַּכֹּלֶת שֶׁכְּבָר אֲצוּרִים הָיוּ בַּמַּחְסָנִים יַסְפִּיקוּ לְמַדַּי לְפַרְנָסָתָם לְעֵת עַתָּה וְגַם לְמַלֵא בָּהֶם אֶת מְזָוֵי הָאֳנִיָּה לְצָרְכֵי נְסִיעָה בַּיָּם, וְאוּלַי גַּם תֶּאֱרַךְ נְסִיעָה זוֹ יָמִים רַבִּים מְאֹד! רַק דְּאָגָה אַחַת וּשְׁאִיפָה אַחַת מִלְּאָה עַכְשָׁו אֶת לֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים: לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה עַד בּוֹא הָאָסוֹן.

הָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה לֹא יָדְעוּ לֵאוּת וְעָבְדוּ בִּמְהִירוּת רַבָּה. בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה לְיָנוּאַר כְּבָר הָיְתָה הָאֳנִיָּה סְפוּנָה לְמֶחֱצָה בִּקְרָשִׁים. עַד הֵנָּה לֹא נִשְׁתַּנָּה עַל שִׂיא הַוֻּלְקָן דָּבָר. מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ הוֹסִיפוּ לְהִתְפָּרֵץ תִּימְרוֹת קִיטוֹר וְעָמוּדֵי עָשָׁן מְעֹרָבִים בְּלֶהָבוֹת וּבַאֲבָנִים קוֹדְחוֹת וּמְלֻבָּנוֹת. וְאוּלָם בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הָעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה וְהָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה ןְיָנוּאַר פָּרְצָה שִׁפְעַת הַלַּבָּה עַד הַדְּיוֹטָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַוֻּלְקָן וּבְכֹחָהּ הָאַדִּיר שָׁמְטָה מֵעָלָיו אֶת שִׂיאוֹ, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְפִי צוּרָתוֹ לְמִגְבָּעַת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן נוֹרָא. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים דִּמּוּ שֶׁבָּא קִצּוֹ שֶׁל הָאִי וְהִתְפָּרְצוּ בְּבֶהָלָה מִתּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שְׁתַּיִם בַּבֹּקֶר.

הַשָּׁמַיִם לָהֲטוּ בְּלַהֲוֹת אֵשׁ. הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל חַדּוּד־הָהָר, – מֻצָּק אַדִּיר, שֶׁגָּבְהוֹ אֶלֶף רֶגֶל וּמִשְׁקָלוֹ מִילְיַרְדִּים שֶׁל לִטְרָאוֹת – הִתְגַּלְגֵּל וְנָפַל עַל הָאִי וְהִרְעִיד אֶת אַדְמָתוֹ. מַעֲשֵׂה־נִסִּים נָטָה הַחַדּוּד הַזֶּה כְּלַפֵּי צָפוֹן וְנָפַל עַל מִישׁוֹר הַחוֹלוֹת וְאַבְנֵי־הַחַוֶּרֶת, שֶׁהִשְׂתָּרַע בֵּין הַוֻּלְקָן וּבֵין הַיָּם. הַלּוֹעַ נִפְתַּח לִרְוָחָה וּמִתּוֹכוֹ פָּרַץ יָם שֶׁל לֶהָבוֹת, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר כֻּלּוֹ בּועֵר בָּאֵשׁ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ שָׁפַע מִתּוֹךְ הַמִּפְתָּח הֶחָדָשׁ זֶרֶם אָרֹךְ שֶׁל לַבָּה כְּמַיִם הַמִּשְׁתַּפְּכִים מִתּוֹךְ כְּלִי מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, וְאַלְפֵי נְחָשִׁים שֶׁל אֵשׁ זָחֲלוּ וְהִתְפַּתְּלוּ עַל מוֹרְדוֹת הַוֻּלְקָן.

“הַגְּדֵרָה! הַגְּדֵרָה!” צָעַק אַיְרְטוֹן.

וְאָכֵן הָיָה לוֹ עַל מָה לִצְעֹק: מִסִּבַּת שִׁנּוּי מִפְנֵהוּ שֶׁל הַלּוֹעַ זָרְמוּ נַחֲלֵי הַלַּבָּה לְעֻמַּת הַגְּדֵרָה, וְהַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִּים שֶׁל הָאִי, מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם וְיַעַר זְשְׁקָמַר הָיוּ צְפוּיִים אֵפוֹא לִהְיוֹת כָּלִים תֵּכֶף וּמִיָּד כִּלָּיוֹן גָּמוּר.

לְקוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן רָצוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אֻרְוַת הָעֲרוֹדִים וּמִהֲרוּ לִרְתֹּם אֶת הָעֲגָלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיְתָה בְּלֵב כֻּלָּם אֵלָּא מַחֲשָׁבָה אַחַת: לְמַהֵר אֶל הַגְּדֵרָה וּלְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הַבְּהֵמוֹת הַכְּלוּאוֹת שָׁם!

סָמוּךְ לִשְׁעַת שָׁלֹש בַּבֹּקֶר בָּאוּ הַקּולוֹנִיסְטִים אֶל הַגְּדֵרָה. קוֹל גְּעִיָּה וּצְוָחָה אֲיֻמָּה עָלָה מִן הָרְפָתִים וְהֵעִיד עַל הַפְּחָדִים וְהַמּוֹרָאִים שֶׁתָּקְפוּ אֶת הַכְּבָשִׂים וְאֶת הָעִזִּים. זֶרֶם שֶׁל חֳמָרִים מֻתָּכִים וְלוֹהֲטִים בָּאֵשׁ כְּבָר הִשְׁתַּפֵּךְ מֵעַל מוֹרַד הָהָר עַל כַּר־הַדֶּשֶׁא וְלִחֵךְ אֶת הַסּוֹרֵג שֶׁבְּצִדּוֹ. אַיְרְטוֹן מִהֵר לִפְתֹּחַ אֶת דַּלְתוֹת הָרְפָתִים וְאֶת שַׁעַר הַגְּדֵרָה וּבַעֲלֵי הָאֲחוּזִים אֵימָה בָּרְחוּ וְהִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת מִלְּאָה לַבָּה רוֹתַחַת אֶת כָּל הַגְּדֵרָה כֻּלָּהּ, הָפְכָה לְאֵד קִיטוֹר אֶת מֵי הַפֶּלֶג הַקָּטֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ שָׁם, שָׂרְפָה אֶת בֵּית־הַדִּירָה שֶׁעָלָה בָּאֵשׁ כְּגִבְעוֹל קַשׁ וְאָכְלָה אֶת כָּל יִתְדוֹת הַסּוֹרֵג עַד אֶחָת. מִן הַגְּדֵרָה לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָמְרוּ לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד זֶרֶם הַלַּבָּה וְנִסּוּ לְעָצְרוֹ, אֲבָל כָּל יְגִיעָם הָיָה לָרִיק. מַה כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם כְּנֶגֶד זַעַף הָאֵיתָנִים?

וְהִנֵּה הֵאִיר הַיּוֹם, יוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְיָנוּאַר. קֹדֶם שֶׁחָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית רָצוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְבָרֵר אֶל נָכוֹן לְהֵיכָן יִשְׁתַּפֵּךְ שֶׁטֶף הַלַבָּה. מִדְרוֹן הַקַּרְקַע הָלַךְ וְשָׁפַל בִּכְלָלוֹ מֵהַר־פְרַנְקְלִין אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, וּלְפִיכָךְ הָיוּ יָדַיִם לַחֲשָׁשָׁה, שֶׁיַּעֲרֵי זְשָׁקָמַר הָעֲבֻתִּים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר אֶת הַזֶּרֶם, וְסוֹפוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְפַּשֵּׁט וְיַגִּיעַ עַד לְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

“הַיְאוֹר יָגֵן עָלֵינוּ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“הִנְנִי מְקַוֵּה שֶׁיָּגֵן!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית תְּשׁוּבָה קְצָרָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוּ לָלֶכֶת אֶל הַמִּישׁוֹר שֶׁשָּׁם נָפַל הַחַדּוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין, אֲבָל זִרְמֵי הַלַּבָּה גָּדְרוּ בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. זֶרֶם אֶחָד צָף אֶל עֵמֶק הַפֶּלֶג־הָאָדֹם, וְהַשֵּׁנִי – אֶל הָעֵמֶק שֶׁל פֶּלֶג אֶשֶׁד־הַמַּיִם וּשְׁנֵיהֶם הָפְכוּ בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם אֶת מֵי הַפְּלָגִים הָאֵלֶּה לְקִיטוֹר. לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לַעֲבֹר אֶת זִרְמֵי־הָאֵשׁ הַלָּלוּ; לְהֶפֶךְ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם. מַרְאֵהוּ שֶׁל הַוֻּלְקָן שֶׁהוּסְרָה עֲטַרְתּוֹ מֵעָלָיו נִשְׁתַּנָּה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּירוֹ. קָצֵהוּ הָיָה עַכְשָׁו כֻּלּוֹ שָׁטוּחַ וּמְיֻּשָּׁר כְּלוּחַ. שְׁנֵי פִּיּוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ בּוֹ, אֶחָד מִצַּד שְׂפָתוֹ הַדְּרוֹמִית וְאֶחָד מִצַּד שְׂפָתוֹ הַמִּזְרָחִית, הִפְלִיטוּ בְּלִי חָשָׂךְ חָמְרֵי לַבָּה, שֶׁנִּפְלְגוּ לִשְׁנֵי זְרָמִים נִבְדָּלִים. לְמַעְלָה מִן הַלּוֹעַ הֶחָדָשׁ רָבַץ עָנָן כָּבֵד שֶׁל עָשָן, שֶׁל אֵפֶר וְקִיטוֹר. מִשָּׁם בָּקְעוּ וּפוֹצְצוּ קוֹלוֹת רְעָמִים אַדִּירִים, שֶׁהִתְעָרְבוּ עִם קוֹל הַשָּׁאוֹן מִמַּעֲמַקִּים. מִתּוֹךְ הָהָר זִנְּקוּ סְלָעִים לוֹהֲטִים וְעָפוּ לְמַעְלָה עַד כּדֵי אֶלֶף רֶגֶל וְאַחַר הִתְפּוֹצְצוּ וְנִתְּכוּ אַרְצָה כִּמְטַר בָּרָד. וְהַשַּׁחַק עָנָה לְעֻמַּת רַעֲמֵי הַוֻּלְקָן בְּלַהֲבֵי בְּרָקִים שֶׁיָּרָה לְמָטָּה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט עַל שְׂפַת יַעַר־זְשָׁקָמַר, וְאוּלָם סָמוּךְ לִשְׁעַת שֶׁבַע בַּבֹּקֶר נַעֲשָׂה מַצָּבָם שָׁם מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר. מִסְּבִיבָם הִתְחִיל נִתָּךְ מְטַר שִׁבְרֵי הַסְּלָעִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַלַּבָּה מִלְּאָה אֶת אֲפִיק הָאָדֹם וְשָׁפְעָה וְעָבְרָה עַל גְּדוֹתָיו וְעוֹד מְעַט וְגָדְרָה בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתָם. שׁוּרוֹת הָעֵצִים הָרִאשׁוֹנוֹת הֻצְּתוּ בָּאֵשׁ וּלְשַׁדָּם שֶׁנֶּהְפַּךְ פִּתְאֹם לְקִיטוֹר פּוֹצֵץ אוֹתָם בְּרַעַשׁ, תַּחַת אֲשֶׁר עֵצִים אֲחֵרִים, שְׁלֹּא הָיוּ לַחִים כָּל כָּךְ, לֹא נִפְגְּעוּ וְעָמְדוּ קוֹמְמִיּוּת בְּתוֹךְ מַבּוּל הַלַּבָּה שֶׁהָלַךְ וְהִתְפַּשֵּׁט.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ וְעָבְרוּ אֶל דֶּרֶך־הַגְּדֵרָה. הֵם הָלְכוּ לְאִטָּם, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר שֶׁהֵם נָסוֹגוּ אָחוֹר. בְּשֶׁל מִדְרוֹן הַקַּרְקַע הִתְפַּשֵּׁט הַזֶּרֶם בִּמְהִירוּת לְצַד מִזְרָח, וְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ שִׁבְכוֹת הַלַּבָּה הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהִצְטַנֵּן וּלְהִתְקַשּׁוֹת, מִיָּד זָרְמָה עֲלֵיהֶן שִׁפְעַת־חֳמָרִים רוֹתַחַת חֲדָשָׁה.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַזֶּרֶם הָרָאשִׁי שֶהִשְׁתַּפֵּךְ עַל פְּנֵי בִּקְעַת הַפֶּלֶג הָאָדֹם הָלַךְ וְנַעֲשָׂה מֵרֶַגַע לְרֶגַע אֵימְתָנִי וּמְסֻכָּן עַד מְאֹד. כָּל חֵלֶק הַיַּעַר שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ הֻצַּת בָּאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן אַדִּירוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ מֵעַל הָעֵצִים, אֲשֶׁר רַגְלֵיהֶם הַשְּׁקוּעוֹת בְּשִׁפְעַת הַלַּבָּה כְּבָר הִתְחִילוּ קוֹדְחוֹת וְרוֹעֲשׁוֹת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ אֶל הַיְאוֹר, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי מִיל מִתּוֹצֵאת הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וְעָמְדוּ שָׁם. הֵם נִצְּבוּ עַכְשָׁו בִּפְנֵי גְּזָר דִּינָם אִם לַחַיִּים וְאִם לַמָּוֶת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה רָגִיל לִבְחֹן וְלִשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב כָּל מַצָּב חָמוּר וְשֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל אֲנָשִׁים הַמֻּכְשָׁרִים לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֱמֶת וַאֲפִילוּ הִיא אֲיֻּמָּה בְּיוֹתֵר, פָּתַח וְאָמָר:

“אַחַת מִשְׁתֵּי אֵלֶּה, אוֹ שֶׁהַיְאוֹר יְעַכֵּב אֶת הַזֶּרֶם וְאָז יִנָּצֵל אֶחָד מֵחֶלְקֵי הָאִי מִן הַכִּלָּיוֹן הַגָּמוּר, אוֹ שֶׁהַזֶּרֶם יָצִיף אֶת יַעֲרֵי הַמַּעֲרַב־הָרָחוֹק וְאָז לֹא יִוָּתֵר עַל פְּנֵי כָּל קַרְקַע הָאִי אַף אִילָן אֶחָד, אַף צֶמַח אֶחָד. אִם כֹּה יִהְיֶה, סוֹפֵנוּ לָמוּת עַל פְּנֵי הַסְּלָעִים הַלָּלוּ, הַחֲשׂוּפִים וְהָעֲרֻמִּים, אֶלָּא שְׁהִתְפּוֹצְצוּת הָאִי תַּקְדִּים לְהָמִיט עָלֵינוּ מָוֶת חִישׁ מַהֵר!”

“אִם כֵּן,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא מְשַׁלֵּב אֶת זְרֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלוֹ בַּקַּרְקַע, “אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה; הַאֵין זֹאת?”

“פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינגֵ’נֵר, “חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָל עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבּוֹ!”

בֵּינָתַיִם הָלַךְ זֶרֶם הַלַּבָּה הָלֹךְ וְשָׁטֹף בְּאֵין מַעְצֹר. הוּא פָּרַץ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאִילָנוֹת הַנָּאִים, אֲשֶׁר כִּלָּם וַאֲכָלָם כֶּאֱכֹל קַשׁ, וְסוֹפוֹ שֶׁהִגִּיעַ עַד לִשְׂפַת הַיְאוֹר. קַרְקָעָהּ שֶׁל שְׂפַת הַיְאוֹר הָיָה מוּרָם בְּמִקְצָת, וְאִלּוּ הָיָה גָבֹהַּ יֶתֶר מִכֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה עוֹצֵר אֶת הַזֶּרֶם.

“אֶל הַמְּלָאכָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַכֹּל עָמְדוּ מִיָּד עַל מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָקִים סֶכֶר בִּפְנֵי הַזֶּרֶם, אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הָעֵמֶק, אֶלָּא יְאַלְּצֵהוּ לִשְׁטֹף אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוּ אֶל מְקוֹם הַבִּנְיָן וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם מַגְרוֹפִיּוֹת, מַעְדֵּרִים וְקַרְדֻּמּוֹת וּבְסִיּוּעַ שֶׁל צִבּוּרֵי עָפָר וְאִילָנוֹת עֲקוּרִים עָלָה בְּיָדָם לְהָקִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת סוֹלְלָה, שָׁלֹש רַגְלַיִם גָּבְהָהּ וְכַמָּה מֵאוֹת רֶגֶל אָרְכָּהּ. בְּשָׁעָה שֶׁגָּמְרוּ אֶת מְלַאכְתָּם, נִדְמָה לָהֶם שֶׁלֹּא עָבְדוּ אֶלָּא רְגָעִים מוּעָטִים!

וְהַמְּלָאכָה נִגְמְרָה בְּעוֹד מוֹעֵד, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר שָׁטְפָה וְהִגִּיעָה שִׁפְעַת הֶחֳמָרִים הַמֻּתָּכִים אֶל תַּחְתִּית הַסּוֹלְלָה. הַזֶּרֶם תָּפַח וְגָאָה כְּנַחַל הַמִּתְמַלֵּא מַיִם עַל כָּל גְּדוֹתָיו וְאִיֵּם לַעֲלוֹת וְלַעֲבֹר מֵעַל הַמַּעְצֹר הָאֶחָד, שֶׁעָמַד בְּפָנָיו וְלֹא נְתָנָהוּ לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק… וְאוּלָם הַסּוֹלְלָה עָצְרָה כֹּחַ לְעַכְּבוֹ וּלְאַחַר שֶׁעָמַד רֶגַע אֶחָד כִּמְהַסֵּס – וְאוֹתוֹ רֶגַע הָיָה אָיֹם וְנוֹרָא! – הִשְׂתָּעֵר אֶל תּוֹךְ יְאוֹר גְּרַנְט מֵרוּם שֶׁל עֶשְׂרִים רָגֶל.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצְּבוּ תַּחְתֵּיהֶם מִתּוֹךְ עֹצֶר נְשִׁימָה וּבְלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם וְהִבִּיטוּ אֶל מִלְחָמָה זוֹ שֶׁהִתְחוֹלְלָה בֵּין שְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת.

מַה נִשְׂגָּב הָיָה מַחֲזֵה הַקְּרָב הַזֶּה שֶׁבֵּין הַמַּיִם וְהָאֵשׁ! אֵי עֵט אֲשֶׁר יוּכַל לְתָאֵר אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה הַמָּלֵא תִּפְאֶרֶת אֲיֻמָּה, אֵי מַכְחוֹל שֶׁל אֳמָן אֲשֶׁר יוּכַל לְצַיֵּר אוֹתוֹ עַל בַּד? מִמַּגַּע הַלַּבָּה הָרוֹתַחַת נֶהֶפְכוּ הַמַּיִם לְקִיטוֹר וְהֵם הִתְקַצְּפוּ וְזָעֲמוּ וְהִשְׁמִיעוּ קוֹל שְׁרִיקָה. תִּימְרוֹת הַקִיטוֹר זִנְּקוּ לַמָּרוֹם וְהִתְעוֹפְפוּ עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר, כְּאִלּוּ נִפְתַּח פִּתְאֹם הַכִּסּוּי שֶׁל דּוּד־קִיטוֹר עֲנָקִי. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁפְעַת הַמַּיִם שֶׁבַּיְאוֹר הָיְתָה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד מְאֹד, בְּכָל זֹאת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ שֶׁלֹּא לִכְלוֹת וּלְהִתְנַדֵּף סוֹף סוֹף, כִּי מְקוֹר הַיְאוֹר דָּלַל וּמֵימָיו לֹא נִתְחַדְּשׁוּ עוֹד, תַּחַת אֲשֶׁר זֶרֶם הַלַּבָּה שֶׁנַָּבַע מִמָּקוֹר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק הָלַךְ וְגוֹלֵל בְּלִי חָשָׂךְ חֳמָרִים לוֹהֲטִים חֲדָשִׁים.

חָמְרֵי הַלַּבָּה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר קָרְשׁוּ בִּן־רֶגַע וְנִצְבְּרוּ הָלֹךְ וְהִצָּבֵר וְעַד מְהֵרָה בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ מִתּוֹךְ הַמָּיִם. מֵעַל הֶחֳמָרִים הָאֵלֶּה שָׁטְפָה וְעָבְרָה לַבָּה חֲדָשָׁה שֶׁגַם הִיא הִתְאַבְּנָה, אֶלָּא שֶׁהִתְרַחֲקָה עַד לְאֶמְצַע הַיְאוֹר. הִנֵּה כִּי כֵן הָלַךְ וְנוֹצַר מֵעֵין סֶכֶר, שֶׁהִתְפַּשֵּׁט וְאִיֵּם לְמַלֵּא אֶת כָּל הַיְאוֹר כֻּלּוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁעֹדֶף מֵי הַיְאוֹר נִתְהַפֵּךְ לְקִיטוֹר לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִגְרֹם סֶכֶר זֶה לְהִשְׁתַּפְּכוּת הַמַּיִם מֵעַל גְּדוֹתֵיהֶם. קוֹל שְׁרִיקָה וּלְחִישָׁה מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר, וְתִימְרוֹת הַקִּיטוֹר שֶׁהָרוּחַ הֵפִיחָה בָּהֶן וְהִגִּיעָה אוֹתָן לְמֵרָחוֹק חָזְרוּ וְנָפְלוּ אֶל הַיָּם בִּדְמוּת גָּשֶׁם. סֶכֶר־הַלַּבָּה הָלַךְ וְגָדַל וְהַגְּלָמִים שֶׁנִּתְקַשּׁוּ נֶעֶרְמוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. בִּמְקוֹם שֶׁהִשְׂתָּרְעָה לְשֶׁעָבָר חֶלְקַת מַיִם שְׁלֵוָה וְנָאָה הִתְנַשְּׂאוּ עַכְשָׁו צִבּוּרֵי סְלָעִים עֲשֵׁנִים, כְּאִלּוּ הִתְרוֹמְמָה פִּתְאֹם קַרְקָעִיתוֹ שֶׁל הַיְאוֹר וְהֶעֶלְתָה לְמַעְלָה אַלְפֵי צוּרִים וְכֵפִים שֶׁמִּתַּחַת לַמָּיִם. יְצַיֵּר אָדָם לְעַצְמוֹ, שֶׁהִתְחוֹלְלָה סוּפָה אַדִּירָה וְהִכְּתָה בַּמַּיִם הָאֵלֶּה גַלִּים, וּפִתְאֹם בָּא קֹר בֶּן עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וְהִקְפִּיא אֶת הַגַּלִּים הַלָּלוּ לְגָלְמֵי קֶרַח: כָּזֶה הָיָה מַרְאֵה הַיְאוֹר מִקֵּץ שָׁלֹש שָׁעוֹת לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל קִרְבּוֹ זֶרֶם הַלַּבָּה.

הַפַּעַם הִכְרִיעָה הָאֵשׁ אֶת הַמָּיִם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ עַצְמָם מְאֻשָּׁרִים שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהָסֵב אֵת זֶרֶם הַלַָּּה אֶל יְאוֹר־גְּרַנְט. עַל יְדֵי כָּךְ קִבְּלוּ אַרְכָּה וְהָאָסוֹן הַמִּתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶם נִדְחָה לְיָמִים אֲחָדִים. רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהַמַּסְפֵּן נִצְּלוּ לְפִי שָׁעָה. בַּיָּמִים הָאֲחָדִים הַלָּלוּ שֶׁהִרְוִיחוּ אָמְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֵת מְלֶאכֶת צִפּוּי הָאֳנִיָּה וְלִסְתֹּם אֶת הַסְּדָקִים שֶּבָּהּ. עִם גְּמָר הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נִתְכַּוְנוּ לְהוֹרִידָהּ מִיָּד הַיָּמָּה וְלָתֵת אֶת מִשְׁכָּנָם בָּהּ, וְאֶת יֶתֶר מְלַאכְתָּהּ דִּמּוּ לְסַיֵּם לְאַחַר שֶׁתְּהִי צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. כֵּיוָן שֶׁהָאִי עוֹמֵד לְהִתְפּוֹצֵץ, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהִשָּׁאֵר עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה. הֵן אַרְמוֹן־גְּרָנִית זֶה, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם עַד עַכְשָׁו מִבְצַר עֹז וּמִקְלָט אֵיתָן, עָלוּל הָיָה בְּכָל רֶגַע לִסְגֹּר עֲלֵיהֶם אֶת קִירוֹת הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ וְלִהְיוֹת לָהֶם לְבֵית־אֲסוּרִים!

בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשֶׁת הַיָּמִים אֲשֶׁר מִן הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְיָנוּאַר עַד הַשְּׁלֹשִים בּוֹ עָבְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁהִסְפִּיקוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שֶׁל עֶשְׂרִים אִישׁ. כִּמְעַט שֶׁמָּנְעוּ מֵעַצְמָם מְנוּחָה, כִּי נֹגַהּ הַלֶּהָבוֹת שֶׁפָּרְצוּ מִפִּי הַלּוֹעַ נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם גַּם בַּלַּיְלָה וּבְכֵן עָבְדוּ יוֹמָם וָלָיְלָה. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים לֹא פָּסְקָה תִּשְׁפֹּכֶת הַלַּבָּה, אֶלָּא שֶׁשִּׁפְעָתָהּ נִתְמַעֲטָה בְּמִקְצָת. וּמְאֻשָּׁרִים הָיו הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁנִּתְמַעֲטָה, כִּי יְאוֹר גְּרַנְט כְּבָר נִתְמַלֵּא כִּמְעַט כֻּלּוֹ, וְאִלּוּ שָׁפְעוּ אֶל תּוֹכוֹ זִרְמֵי לַבָּה חֲדָשִׁים, סוֹפָם שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עַל גְּדוֹתָיו וּמִשְׁתַּפְּכִים עַל פְּנֵי רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּמִשָּׁם אֶל חוֹף הַיָּם.

וְאוּלָם אִם מִצַּד זֶה הָיָה הָאִי מוּגָן בְּמִקְצָת, הֲרֵי לֹא כָּךְ הָיָה הַדָּבָר בְּחֶלְקוֹ הַמִּזְרָחִי.

הַזֶּרֶם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלַּבָּה שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל עֵמֶק אֶשֶׁד־הַמַּיִם, שֶׁהָיָה מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם, לֹא מָצָא לוֹ שׁוּם מַעְצוֹר עַל דַּרְכּוֹ. וּבְכֵן הָלְכָה שִׁפְעַת הַנּוֹזְלִים הַלֹּהֲטִים הָלֹךְ וְזָרֹם אֶל תּוֹךְ יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. בִּתְקוּפָה זוֹ, תְּקוּפַת הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל, הָיוּ הָעֵצִים יְבֵשִׁים עַד מְאֹד וְהַיַּעַר הִתְלַהֵב מִיָּד וְהִתְחִיל בּוֹעֵר. הָאֵשׁ אָחֲזָה בְּבַת אַחַת גַּם בְּתַחְתִּית הַגְּזָעִים וְגַם בָּעֲנָפִים הָעֶלְיוֹנִים, אֲשֶׁר מִהְיוֹתָם אֲחוּזִים וּסְבוּכִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה הִדְלִיקוּ זֶה אֶת זֶה וְעַד מְהֵרָה הִקִּיפָה הַבְּעֵרָה אֶת כָּל הַיָּעַר. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַלֶּהָבָה הַמִּתְגָּעֶשֶׁת הַמְקַפֶּצֶת עַל צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת, מְהִירָה הִיא בְּלֶכְתָּהּ מִזֶּרֶם הַלַּבָּה שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ לְמָטָּה.

חַיּוֹת הַיַּעַר, בֵּין חַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין חַיּוֹת אֲחֵרוֹת: יָגוּאָרִים, חֲזִירֵי־בָּר, חֲזִירֵי־מַיִם, קוּלִים, חַיּוֹת בַּעֲלוֹת פַּרְוָה וּבַעֲלֵי־כָנָף, – כֻּלָּם בָּרְחוּ אֲחוּזֵי אֵימָה וּבֶהָלָה לִפְאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, אֶל בִּצּוֹת טָדוֹרְן וְאֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלֶה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וְאוּלָם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲסוּקִים יוֹתֵר מִדַּי בִּמְלַאכְתָּם וְלֹא נָתְנוּ אֲפִילוּ אֶת דַּעְתָּם אֶל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת הָאֲיֻמּוֹת בְּיוֹתֵר. הֵם עָזְבוּ אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא רָצוּ אֲפִילוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִקְלָט בַּקָּמִינִים, אֶלָּא דָרוּ בְּאֹהֶל שֶׁתָּקְעוּ בְּקִרְבַת תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה.

בְּכָל יוֹם הָיוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עוֹלִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. הֶרְבֶּרְט הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם לִפְעָמִים, אֲבָל פֶּנְקְרוֹף לֹא נִטְפַּל אֲלֵיהֶם אַף פַּעַם, כִּי לֹא רָצָה לִרְאוֹת בְּעֵינָיו אֶת מַרְאֵה הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הָאִי.

וְאָכֵן אָבֵל הָיָה הַמַּרְאֶה הַזֶּה וּמְדַכֵּא אֶת הַנָּפֶשׁ! כָּל חֶבֶל־הַיְּעָרִים שֶׁבָּאִי נֶחְשַׂף וְהָיָה לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. רַק קְבוּצָה אַחַת שֶׁל אִילָנוֹת עָמְדָה גַלְמוּדָה בְּקָצֵהוּ שֶׁל חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי. פֹּה וָשָׁם בִּצְבְּצוּ גְּזָעִים אֲחָדִים מְחֻסְּרֵי עֲנָפִים וּמְפֻחָמִים. שֶׁטֶף הַלַּבָּה הִכְחִיד אֶת הַכֹּל הַכְחָדָה גְמוּרָה. קַרְקַע הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁשָּׁם הִתְנוֹסְסָה זֶה לֹא כְּבָר שִׁפְעַת צְמָחִים רַעֲנַנָּה וִירוֹקָה הַמְשַׂמַּחַת אֶת הָעָיִן, הָיָה מְכֻסֶּה עַכְשָׁו צִבּוּרִים שֶׁל חַוֶּרֶת וֻלְקָנִית. עֵמֶק נַחַל אֶשֶׁד־הַמַּיִם וְעֵמֶק נַחַל־הַתּוֹדָה שׁוּב לֹא הִגִּירוּ אַף טִפַּת מַיִם אַחַת, וְאִלּוּ חָרַב יְאוֹר גְּרַנְט כֻּלּוֹ לֹא הָיוּ לַקֹוֹלוֹנִיסְטִים מַיִם לְרַוּוֹת בָּהֶם אֶת צְמָאָם. לְאָשְׁרָם לֹא נָגְעָה יַד הַכִּלָּיוֹן בִּקְצֵה הַיְאוֹר הַדְּרוֹמִי וְקָצֶה זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין בְּרֵכָה שֶׁהֵכִילָה אֶת שְׁאֵרִית מֵי־הַשְּׁתִיָּה שֶׁבָּאִי. לִפְאַת צְפוֹנִית מִזְרָחִית בִּצְבְּצוּ הָרְכָסִים הַזְּעוּמִים וְהַמְחֻדָּדִים שֶׁל שְׁלוּחוֹת הַוֻּלְקָן, שֶׁמַּרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה צִפָּרְנַיִם עֲנָקִיוֹת שֶׁנִּנְעֲצוּ בַּקַּרְקָע. כַּמָּה עָגוּם וּמְשׁוֹמָם הָיָה הַמַּחֲזֶה הַזֶּה! כַּמָּה נוֹרָא הָיָה הַמַּרְאֶה לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר זֶה לֹא כְּבָר יָשְׁבוּ בְּחֶבֶל־אֶרֶץ פּוֹרֶה, מְכֻסֶּה יְעָרִים, מֻשְׁקֶה נְחָלִים וּפְלָגִים וּמָלֵא עֲתֶרֶת תְּנוּבָה וּבִרְכוֹת אֱלֹהִים וּבִן־רֶגַע אֶחָד הָעָבְרוּ אֶל אִי שׁוֹמֵם, אֲשֶׁר לוּלֵא אוֹצְרוֹת הַמַּכֹּלֶת שֶׁאָגְרוּ לֹא הָיוּ מוֹצְאִים בּוֹ שׁוּם מָזוֹן וּמִחְיָה!

“הַמַּרְאֶה הַזֶּה שׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּאַחַד הַיָּמִים.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “לוּ יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְיֻתַּן לָנוּ זְמָן לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה, שֶׁהִיא עַכְשָׁו מְנוּסֵנוּ וּמִקְלָטֵנוּ הָאֶחָד!”

“וְכִי לֹא נִדְמֶה לְךָ, כּוֹרֶשׁ, שֶׁהַוְּלִקָן הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵט? אָמְנָם עֲדַיִן פּוֹלֵט הוּא חָמְרֵי־לַבָּה, אֶלָּא שֶׁשִּׁפְעָתָם נִתְמַעֲטָה, אִם אֵינִי טוֹעֶה.”

“אֵין שׁוּם עֶרֶךְ לַדָּבָר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “הָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֵּי הָהָר עֲדַיִן לוֹהֶטֶת כְּבַתְּחִלָּה וְהַיָּם עָלוּל לִפְרֹץ אֶל תּוֹכוֹ בְּכָל רֶגַע. אָנוּ דוֹמִים לְנוֹסְעִים בָּאֳנִיָּה הַבּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ. שֶׁאֵין לְאֵל יָדָם לְכַבּוֹתָהּ וְשֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם שֶׁעוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ אֶל הַתָּא שֶׁאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה אָצוּר בּוֹ! בּוֹא וְנֵלְכָה סְפִּילֶט, אַל נְאַבֵּד אַף שָׁעָה אֶחָת!”

עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים, הַיְנוּ עַד לַשְּׁבִיעִי לְפֶבְּרוּאַר, הוֹסִיפָה הַלַּבָּה לִזְרֹם מִפִּי הַוֻּלִקָן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִתְפַּשְּׁטָה מֵהָלְאָה לִגְבוּלוֹתֶיהָ שֶׁקָּבְעָה לָהּ מִתְּחִלָּה. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְפַחֵד בְּיוֹתֵר שֶׁמָּא תִּשְׁתַּפֵּךְ שִׁבֹּלֶת הֶחֳמָרִים הַמֻּתָּכִים וְהַלּוֹהֲטִים עַל פְּנֵי הַחוֹף, כִּי אִלּוּ קָרָה כָּזֹאת, הָיָה הַמַּסְפֵּן לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. חוּץ מִזֶּה הִרְגִּישׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁקַּרְקַע הָאִי רוֹעֵד וְהָרְעִידוֹת הַלָּלוּ הֶחֱרִידוּ אוֹתָם עַד מְאֹד.

הִגִּיעַ יוֹם הָעֶשְׂרִים לְפֶבְּרוּאַר. עוֹד חֹדֶשׁ יָמִים צְרִיכִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲסֹק בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה עַד שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָּה לָשׁוּט בַּיָּם. הֲיִתְקַיֵּם הָאִי עַד אוֹתוֹ הַזְּמָן? פֶּנְקְרוֹף וְכוֹרֶשׁ סְמִית דִּמּוּ לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָּה הַיָּמָּה, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַתֵּבָה שֶׁלָּהּ תִּהְיֶה מֻצָּקָה כָּל צָרְכָּהּ וְתוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵי הַמָּיִם. אֶת בִּנְיַן הַסִּפּוּן וְאֶת הַשִּׁכְלוּל הַפְּנִימִי דָחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְאַחַר כָּךְ כְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִן הָעִקָּר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָעִקָּר הוּא לְהַמְצִיא לְעַצְמָם מִקְלָט בָּטוּחַ מִחוּץ לִתְחוּם הָאִי. הֵם הֶחֱלִיטוּ לְהוֹלִיךְ אֶת הָאֳנִיָּה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, כְּדֵי לְהַרְחִיקָהּ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר מִמֶּרְכַּז הַהִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָנִית, כִּי בְּהִמָּצְאָהּ בְּקִרְבַת תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה, בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין חוֹמַת הַגְּרָנִית, נִשְׁקְפָה לָהּ סַכָּנָה לְהִמָּעֵךְ אִם הָאִי יֵחָרֵב וְצוּקֵי הַסְּלָעִים יִתְעַרְעֲרוּ וְיִתְגַּלְגְּלוּ מָטָּה. אִי לָזֹאת שָׁקְדוּ הַבַּנָּאִים בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם לִגְמֹר אֵת מְלֶאכֶת תֵּבַת הָאֳנִיָּה.

כָּךְ עָבְרוּ עוֹד יָמִים וְהִגִּיעַ יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַרְס. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָשְׁבוּ וּמָצְאוּ שֶׁבְּעוֹד עֲשָׂרָה יָמִים יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָּה הַמָּיְמָה.

זִיק תִּקְוָה הִתְגַּנֵּב בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְשִׁבְתָּם בָּאִי לִינְקוֹלְן הָיְתָה לָהֶם שָׁנָה שֶׁל נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים כָּל כָּךְ! דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ גַם פֶּנְקְרוֹף הִתְגַּבֵּר מְעַט עַל אוֹתָהּ הָרוּחַ הַזְעוּמָה וְהַקּוֹדֶרֶת שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ מִיּוֹם בּוֹא הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס עַל אַדְמַת אֲחֻזָּתוֹ. כָּל מַעְיָנָיו וְכָל תִּקְווֹתָיו הָיוּ נְתוּנִים עַכְשָׁיו לָאֳנִיָּה שֶׁעָסַק בְּבִנְיָנָהּ.

“אָנוּ נִגְמֹר אֶת בִּנְיָנָהּ.” עָנָה וְאָמַר אֶל הָאִינְגֵ’נֵר. “אָנוּ נְבַלֶּה אֶת מְלַאכְתָּהּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, וְאָכֵן הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנְּכַלֶּנָּה, כִּי עוֹד מְעַט וְהִגִּיעַ זְמַן שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלָּיְלָה. בְּאֵין בְּרֵרָה נַפְלִיג אֶל הָאִי תָּבוֹר וּנְבַלֶּה שָׁם אֶת יְמוֹת הַחֹרֶף. אֲבָל לְהָמִיר אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן בָּאִי תָּבוֹר! אוֹי וַאֲבוֹי לְנַפְשִׁי! וְכִי יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתִּי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה סוֹפֵנוּ!”

“הָבָה נְמַהֵר לַעֲבֹד! הָבָה נִזְדָּרֵז!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית תְּשׁוּבָה קְצָרָה, שֶׁהָיָה שׁגוּרָה בְּפִיו בְּאוֹתָם הַיָּמִים.

וְהַכֹּל עָבְדוּ בִּשְׁקִידָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה וְלֹא אִבְּדוּ אַף רֶגַע אֶחָד לְבַטָּלָה.

“אֲדוֹנִי,” שָׁאַל נֶב אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים, “הַגִּידָה נָא לִי, כְּלוּם הָיָה מִתְרַחֵשׁ כָּל זֶה גַם בְּעוֹד הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ חָי?”

“הֵן, נֶב,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וַאֲנִי אֵינִי סוֹבֵר כָּךְ!” לָחַשׁ פֶּנְקְרוֹף עַל אָזְנוֹ שֶׁל נֶב.

“וְגַם אָנִי!” הֵשִׁיב נֶב בְּכֹבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר.

בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ מַרְס הִתְחִיל הַר פְרַנְקְלִין שׁוּב לְהִתְגָּעֵשׁ בְּזָעַף. אַלְפֵי חוּטֵי זְכוּכִית, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִם לַבָּה מֻתָּכָה נִתְּכוּ עַל הָאָרֶץ כִּגְשָׁמִים. שׁוּב נִתְמַלֵּא הַלּוֹעַ לַבָּה, שֶׁהִשְׁתַּפְּכָה עַל מוֹרְדוֹת הַוֻּלְקָן לְכָל עֵבֶר. הַזֶּרֶם צָף וְנִגַּר עַל פְּנֵי הֶחֳמָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ וְכִלָּה עַד תֻּמָּם אֶת שִׁלְדֵי הָאִילָנוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁעָמְדוּ בִּפְנֵי הַתִּשְׁפֹּכֶת הָרִאשׁוֹנָה. שִׁבֹּלֶת הַלַּבָּה אָחֲזָה הַפַּעַם אֶת דַּרְכָּהּ לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה הַדְּרוֹמִית־הַמִּזְרָחִית שֶׁל יְאוֹר־גְּרַנְט, הִתְגַּלְגְּלָה מֵעֵבֶר לְפֶלֶג־הַגְּלִיצָרִין וְשָׁטְפָה אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. מַכָּה אַחֲרוֹנָה זוֹ, שֶׁהֻכָּה פֹּעַל כַּפֵּיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיְתָה אֲיֻמָּה. מִן הַטַּחֲנָה, מִן הַבִּנְיָנִים שֶׁבַּחֲצַר הָעוֹפוֹת לֹא נִשְׁאַר אַף שָׂרִיד. בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַנִּבְהָלִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר. טוֹף וִיוּף נָתְנוּ אוֹתוֹת שֶׁל חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וְנִכָּר הָיָה שֶׁהָאִינְסְטִינְקְט שֶּׁלָּהֶם הִרְגִּישׁ שֶׁמַּהְפֵּכָה אֲיֻמָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. בַּעֲלֵי חַיִּים הַרְבֵּה נִסְפּוּ בִּשְׁעַת הַתִּשְׁפֹּכֶת הָרִאשׁוֹנָה. הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִמְלְטוּ אֶל בִּצּוֹת טָדוֹרְן, חוּץ מִמּוּעָטִים שֶׁמָּצְאוּ לָהֶם מִקְלָט עַל פְּנֵי רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. וְאוּלָם עַתָּה נִלְקַח מֵהֶם גַּם מִקְלָט זֶה. זֶרֶם הַלַּבָּה הִתְנַשֵּׂא עַד רֹאשׁ חוֹמַת הַגְּרָנִית וְהִתְחִיל יוֹצֵק אֶת אַשְׁדוֹת־הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ עַל חוֹף הַיָּם. הַמַּרְאֶה הַזֶּה הָיָה מָלֵא הוֹד נוֹרָא וְאָיֹם שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְהִתְפָּרֵשׁ. כָּל הַלַּיְלָה דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין זֶה אֶלָּא אֶשֶׁד נִיאַגָּרָה שֶׁל שִׁפְעַת בַּרְזֶל מֻתָּכָה, אֲשֶׁר תִּימְרוֹת הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהּ הִתְאַבְּכוּ לְמַעְלָה וָחֳמָרֶיהָ הָרוֹתְחִים וְהַלּוֹהֲטִים הִשְׂתָּעֲרוּ לְמָטָּה!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נֶאֶלְצוּ לְהִמָּלֵט אֶל מִקְלָטָם הָאַחֲרוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁתֵּבַת הָאֳנִיָּה טֶרֶם נִגְמְרָה כָּל צָרְכָּהּ, בְּכָל זֹאת הֶחֱלִיטוּ לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָּה הַיָּמָּה.

הוֹרָדָה זוֹ נִקְבְּעָה לְיוֹם הַמָּחָר, הוּא הַתְּשִׁיעִי לְמַרְס, בַּבֹּקֶר וּפֶנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן עָשׂוּ אֵת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְכָךְ.

וְאוּלָם בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשְּׁמִינִי וְהַתְּשִׁיעִי לְמַרְס נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל רַעַשׁ אָיֹם וְעַמּוּד קִיטוֹר אַדִּיר פָּרַץ מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ וְזִנֵּק לַמָּרוֹם עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹשֶת אֲלָפִים רָגֶל. אֵין זֹאת כִּי אִם הַקִּיר שֶׁל מְעָרַת־דַּקַּר לֹא יָכֹל עֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַגַּזִּים וְהוּא נִפְרַץ וּמֵי הַיָּם הִשְתָּעֲרוּ אֶל תּוֹךְ הַתְּהוֹם הַיּוֹרֶקֶת אֵשׁ וְשָׁם נֶהֶפְכוּ מִיָּד לְקִיטוֹר. וְאוּלָם הַלּוֹעַ לֹא יָכֹל לָתֵת מוֹצָא מַסְפִּיק לְכָל שִׁפְעַת הַקִּיטוֹר שֶׁעָלְתָה מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם הַקּוֹדָחַת. אָז רָעַם רַעַשׁ נֵפֶץ, שֶׁהִרְגִּיז אֶת כָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע עַד לְמֶרְחַקֵּי מֵאוֹת מִילִין. שִׁבְרֵי הָרִים הֻטְּלוּ אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקִט וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּמֵי הַיָּם הֵצִיפוּ וְכִסּוּ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצָא לְשֶׁעָבָר הָאִי לִינְקוֹלְן.

פֶּרֶק עֶשְׂרִים

סֶלַע בּוֹדֵד בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט – הַמִּקְלָט הָאַחֲרוֹן לַקֹוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן – אָפְסָה תִּקְוָתָם לְהִמָּלֵט מִמָּוֶת – תְּשׁוּעָה לֹא צְפוּיָה – כֵּיצַד בָּאָה תְּשׁוּעָה זוֹ – הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן – אִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה – קִבְרוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ.

סֶלַע בּוֹדֵד, שְׁלֹשִים רֶגֶל אָרְכּוֹ וַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רֶגֶל רָחְבּוֹ, שֶׁבִּצְבֵּץ וְעָלָה מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּרוּם שֶׁל עֶשֶׂר רֶגֶל, הָיָה הַמָּקוֹם הַמֻּצָּק הָאֶחָד שֶׁגַּלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לֹא בְּלָעוּהוּ אֶל קִרְבָּם.

סֶלַע זֶה הָיָה הַשָּׂרִיד הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵטָה מִכָּל מֻצַּק־הָהָר שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! חוֹמַת־הַגְּרָנִית הָעֲנָקִית נִתְעַרְעֲרָה וְנֶהֶרְסָה וְשִׁבְרֵי הַסְּלָעִים שֶׁל הָאוּלָם הַגָּדוֹל נֶעֶרְמוּ זֶה עַל גַּב זֶה וְהָיוּ לְאוֹתוֹ הַכֵּף הַמִּתְנַשֵּׂא מֵעַל פְּנֵי הַיָּם. הַכֹּל נִבְלַע בִּמְצוּלוֹת הַתְּהוֹם אֲשֶׁר מִסָּבִיב: הַחַדּוּדִית הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין שֶׁנִּקְרְעָה לִגְזָרִים עַל יְדֵי הַהִתְפּוֹצְצוּת, הַמַּלְתָּעוֹת שֶׁל מִפְרַץ־הַכָּרִיש, רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, אִי־הַהַצָּלָה, סַלְעֵי הַגְּרָנִית שֶׁל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, קִירוֹת הַבַּזֶּלֶת שֶׁל מְעָרַת־דַּקַּר וַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הַוֻּלְקָן מֶרְחָק רָב. מִן הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא נִשְׁאַר בִּלְתִּי אִם הַסֶּלַע הַצַּר הַזֶּה, שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִקְלָט לְשֵׁשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּלְכַלְבָּם טוֹףּ.

כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים סָפוּ תַּמּוּ בַּמַּהְפֵּכָה; בַּעֲלֵי הַכָּנָף כְּמוֹהֶם כְּכָל הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, כֻּלָּם נִתְמַעֲכוּ אוֹ טָבְעוּ בַּמָּיִם, וְגַם יוּףּ הָאֻמְלָל מָצָא אֶת מוֹתוֹ בְּאַחַד הַחֲגָוִים שֶׁבַּקַּרְקַע.

אִם כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְאַיְרְטוֹן נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים וְנִצְּלוּ מִן הַמַּהְפֵּכָה, אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאֹהֶל וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּתַּךְ מִסָּבִיב מְטַר שִׁבְרֵי אֲבָנִים וּסְלָעִים מִהֲרוּ וְהִתְנַפְּלוּ הַיָּמָּה.

כְּשֶׁחָזְרוּ וְעָלוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, שׁוּב לֹא רָאוּ מִסְּבִיבָם לֹא כְּלוּם זוּלָתִי צִבּוּר סְלָעִים זֶה, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי חִבֵּל, מִיָּד שָׂחוּ אֵלָיו וְעָלוּ עָלָיו.

וְעַל סֶלַע חָשׂוּף וְעָרוֹם זֶה הֲרֵי הֵם יוֹשְׁבִים זֶה תִּשְׁעָה יָמִים. מְעַט צֵדָה, שֶׁהוֹצִיאוּ לִפְנֵי הַמַּהְפֵּכָה מֵאוֹצַר־הַמְּזוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּמְעַט מַיִם מְתוּקִים שֶׁנִּקְווּ אַחַר הַגֶּשֶׁם בִּשְׁקַעֲרוּרָה שֶׁל הַסֶּלַע – הִנֵּה כָּל מִחְיָתָם שֶׁל הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ, חוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה לָהֶם דָּבָר. תִּקְוָתָם הַאַחֲרוֹנָה, הָאֳנִיָּה שֶׁבָּנוּ, נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים. לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל יְכֹלֶת לַעֲזֹב אֶת הַסֶּלַע הַזֶּה. הֵם חָסְרוּ אֵשׁ וְאַף לֹא הָיָה בְּיָדָם שׁוּם אֶמְצָעִי לְהַעֲלוֹת אֵשׁ. גְּזֵרָה נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם לְהָפִיחַ אֶת נַפְשָׁם עַל סֶלַע שָׁמֵם זֶה!

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא יוֹם הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר לְמַרְס, לֹא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא מָזוֹן לִשְנֵי יָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּרְנְסוּ בְּדֹחַק וּבְצִמְצוּם. כָּל חָכְמָתָם וְכָל בִּינָתָם לֹא יָכְלוּ לְהוֹעִיל לָהֶם לְחַלְּצָם מִצָּרָה זוֹ. רַק יַד אֱלֹהִים לְבַדָּהּ יָכְלָה לְהוֹשִׁיעָם!

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה שָׁקֵט. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהָיָה עַצְבָּנִי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וּפֶנְקְרוֹף, שֶׁזַּעַם כָּבוּשׁ סָעַר בְּלִבּוֹ, הָיוּ מְהַלְּכִים עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע אָנֶה וָאָנָה. הֶרְבֶּרְט לֹא מָשׁ מֵעַל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִבִּיט אֵלָיו בְּעֵינַיִם מְפִיקוֹת תַּחֲנוּנִים, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֵזֶר, שֶׁיָּדוֹ קָצְרָה מִתֵּת. נֶב וְאַיְרְטוֹן נִכְנְעוּ לְגוֹרָלָם.

“אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ!” קוֹנֵן פֶּנְקְרוֹף וְחָזַר וְקוֹנֵן, “אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, שֶׁבָּאנוּ לִידֵי צָרָה זוֹ! אִלּוּ הָיְתָה לָנוּ אֲפִילוּ קְלִפַּת אֱגוֹז לָשׁוּט בָּהּ אֶל הָאִי תָּבוֹר! אֲבָל אֵין לָנוּ כְּלוּם, אֵין לָנוּ מְאוּמָה!”

“יָפֶה עָשָׂה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שֶׁהִקְדִּים וָמֵת!” אָמַר נֶב.

עָבְרוּ עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָאֻמְלָלִים הָיוּ נִזּוֹנִים בְּצִמְצוּם מִשְׁאֵרִית הַצֵּדָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּיָדָם וְלֹא הָיוּ אוֹכְלִים אֶלָּא כְּפִי הַשִּׁעוּר הַדָּרוּשׁ שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בְּרָעָב. כֹּחָם תַּשׁ וְחֻלְשָׁתָם גָּדְלָה עַד מְאֹד. הֶרְבֶּרְט וְנֶב דַּעְתָּם נִתְעַכְּרָה וְהֵם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר דִּבְרֵי הֲזָיָה.

וּבִהְיוֹתָם נְתוּנִים בְּמַצָּב כָּזֶה, כְּלוּם יָכְלוּ לְשַׁמֵּר בְּלִבָּם אַף נִיצוֹץ כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל תִּקְוָה? וַדַּאי לֹא! לְמָה יָכְלוּ לְצַפּוֹת? כִּי תַּעֲבֹר אֳנִיָּה בְּקִרְבַת הַכֵּף הַזֶּה? אֲבָל הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לָהֶם מִפִּי הַנִּסָּיוֹן, שֶׁהָאֳנִיּוֹת אֵינָן מְבַקְּרוֹת לְעוֹלָם אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט! אוֹ כְּלוּם יָכְלוּ לְיַחֵל, שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס וְהָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִית תָּבוֹא בְּעֶצֶם הַזְּמָן הַזֶּה אֶל הָאִי תָּבוֹר כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אֶת אַיְרְטוֹן? נֵס כָּזֶה הָיָה מִן הַדְּבָרִים שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹתָם עַל הַדָּעַת. וְאִלּוּ גַם יִקְרֶה כַּדָּבָר הַזֶּה וְהָאֳנִיָּה תָּבוֹא, אֵין תִּקְוָה מִמֶּנָּה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לְהוֹלִיךְ אֶל הָאִי תָּבוֹר פִּתְקָא הַמּוֹדִיעָה שֶׁאַיְרְטוֹן הֶחֱלִיף אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ וַהֲרֵיהוּ נִמְצָא בָּאִי לִינְקוֹלְן. וְהוֹאִיל וְכָךְ, מֵאַחַר שֶׁרַב הַחוֹבֵל יְחַפֵּשׂ אֶת אַיְרְטוֹן בְּכָל הָאִי וְלֹא יִמְצָאֶנּוּ, יָשׁוּב לְדַרְכּוֹ וְיַפְלִיג אֶל הָרְחָבִים הַדְּרוֹמִיִּים.

הִנֵּה כִּי כֵן אָפְסָה מִלִּבָּם כָּל תִּקְוָה לְהַצָּלָה וּצְפוּיִים הָיוּ לָמוּת עַל פְּנֵי הַסֶּלַע הַזֶּה מִיתָה אֲיֻמָּה, מִיתַת רָעָב וְצָמָא!

וּכְבָר הָיוּ מוּטָלִים עַל פְּנֵי הַסֶּלַע הַזֶּה כְּמֵתִים וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה מִסְּבִיבָם. רַק אַיְרְטוֹן לְבַדּוֹ אִמֵּץ אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ וְהֵרִים לִפְעָמִים אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵצִיץ מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ אֶל הַיָּם הַשָׁמֵם וּרְחַב־הַיָּדַיִם לְלֹא קֵץ וּגְבוּל…

וְהִנֵּה פָּשַׁט אַיְרְטוֹן בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמַרְס בַּבֹּקֶר אֶת זְרֹעוֹתָיו כְּלַפֵּי נְקֻדָּה אַחַת בַּחֲלַל הָאֲוִיר וְהִתְרוֹמֵם מִתְּחִלָּה עַל בִּרְכָּיו וְאַחַר זָקַף אֶת קוֹמָתוֹ וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְהִתְחִיל מְנַעֲנֵעַ בְּיָדָיו כְּנוֹתֵן אוֹת…

אֳנִיָּה נִרְאֲתָה בַּעֲלִיל לָאִי! וְהָאֳנִיָּה לֹא שָׁטָה עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַיָּם לְתֻמָּהּ וּלְלֹא מַטָּרָה, אֶלָּא שָׂמָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַסֶּלַע וְהָלְכָה אֵלָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּבִמְהִירוּת גְּדוֹלָה. לוּלֵא הָיוּ הָאֻמְלָלִים חַסְרֵי כֹּחַ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֹפֶק, כִּי אָז כְּבָר הִבְחִינוּ בָּהּ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת!

“דּוּנְקַן!” קָרָא אַיְרְטוֹן בְּקוֹל דְּמָמָה. כֹּחוֹ עֲזָבָהוּ וְהוּא נָפַל עַל הַסֶּלַע לְלֹא־תְּנוּעָה.

_______ בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הֵקִיצוּ מֵעֶלְפּוֹנָם וְדַעְתָּם שָׁבָה אֲלֵיהֶם עֵקֶב הַטִּפּוּל שֶׁהִרְבּוּ לְטַפֵּל בָּהֶפם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, פָּקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ וְהִנֵּה הֵם נִמְצָאִים בְּחֶדֶר שֶׁל אֳנִיַּת קִיטוֹר. בְּלִי אֲשֶׁר יָדְעוּ וְהֵבִינוּ כֵּיצַד נִמְלְטוּ מִמָּוֶת.

וְאוּלָם מִלָּה אַחַת שֶׁנִּפְלְטָה מִפִּי אַיְרְטוֹן דַּיָּה הָיְתָה לַהֲבִינָם וּלְבָרֵר לָהֶם אֶת הַכֹּל.

“דּוּנְקַן!” לָחֲשׁוּ שִׂפְתֵי אַיְרְטוֹן.

“דּוּנְקַן!” חָזַר אַחֲרָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְהוּא נָשָׂא אֶת יָדָיו לַשָּׁמַיִם וְקָרָא:

“רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵל שַׂגִּיא יְכֹלֶת! אוֹדְךָ כִּי רִחַמְתָּנוּ וְהִצַּלְתָּנוּ!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אֳנִיָּה זוֹ הָיְתָה “דוּנְקַן”, אֳנִיָּתוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוָן! מַנְהִיגָהּ הָיָה רָבֶּרְט, בְּנוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, וְהִיא נִשְׁלְחָה אֶל הָאִי תָּבוֹר כְּדֵי לָקַחַת מִשָּׁם אֶת אַיְרְטוֹן וְלַהֲשִׁיבוֹ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ לְאַחַר שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת!…

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצְּלוּ מִמָּוֶת וּכְבָר נִמְצְאוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל אַרְצָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם!

“קַפִּיטַן רָבֶּרְט,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָנָּא הַגִּידָה לִי, מָה רָאִיתָ עַל כָּכָה, כִּי לְאַחַר שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הָאִי תָּבוֹר בְּלִי אֲשֶׁר מָצָאתָ שָׁם אֶת אַיְרְטוֹן, פָּנִיתָ לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְעָבַרְתָּ דֶרֶךְ שֶׁל מֵאָה מִילִין?”

“אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב רָבֶּרְט גְּרַנְט, “אֲנִי הָלַכְתִּי לְבַקֵּשׁ לֹא רַק אֶת אַיְרְטוֹן אֶלָּא גַם אוֹתְךָ וְאֶת חֲבֵרֶיךָ!”

“אוֹתִי וְאֶת חֲבֵרָי?”

“אָמְנָם כֵּן! בָּאִי לִינְקוֹלְן.”

“בָּאִי לִינְקוֹלְן!” קָרְאוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, נֶב וּפֶנְקְרוֹף בְּבַת אַחַת וּמִתּוֹךְ תְּמִיהָה גְדוֹלָה לְאֵין שִׁעוּר.

“מֵהֵיכָן יָדַעְתָּ אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲלֹא אִי זֶה אֵינוֹ רָשׁוּם אֲפִילוּ בְּמַפּוֹת־הָאָרֶץ?”

“דְּבַר הָאִי הַזֶּה נוֹדַע לִי מִתּוֹךְ הַפִּתְקָה שֶׁהִשְׁאַרְתֶּם עַל הָאִי תָּבוֹר.”

פִּתְקָה?" קָרָא גִדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן, וַהֲרֵיהִי לִפְנֵיכֶם,” הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן רָבֶּרְט וְהֶרְאָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים פִּתְקָה, שֶׁבָּהּ נִתְפָּרְשָׁה בְּדִיּוּק מַעֲלַת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁשָּׁם מִתְגּוֹרֵר עַכְשָׁו אַיְרְטוֹן בְּחֶבְרַת חֲמִשָּׁה קוֹלוֹנִיסְטִים אֲמֵרִיקָנִים."

“מַעֲשֵׂה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הוּא!…” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַחַר שֶׁקָּרָא אֶת הַפִּתְקָה וְהִכִּיר שֶׁכְּתָבָהּ דּוֹמֶה לִכְתָב הַפִּתְקָה שֶׁנִּמְצְאָה בַּגְּדֵרָה.

“הוֹי!” קָרָא פֶּנִקְרוֹף בְּהִתְרַגְּשׁוּת. “וּבְכֵן הוּא הוּא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּ’צְלַחָה' שֶׁלָּנוּ וְהִפְלִיג בָּהּ אֶל הָאִי תָּבוֹר לְבַדּוֹ…”

“כְּדֵי לְהַנִּיחַ שָׁם אֶת הַפִּתְקָה הַזֹּאת!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי,” קָרָא הַסַּפָּן, “כִּי עוֹד יוֹסִיף לְהֵיטִיב עִמָּנוּ וְלִגְמֹל עִמָּנוּ חֶסֶד גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ!”

“יְדִידַי וַאֲהוּבַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל מַבִּיעַ הִתְרַגְּשׁוּת נֶפֶשׁ עֲמֻקָּה. “אֵל מָלֵא רַחֲמִים יַמְצִיא מְנוּחָה נְכוֹנָה לְנִשְׁמַת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, מֵיטִיבֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹרִידוּ רֹאשָׁם בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ וְשִׂפְתֵיהֶם לָחֲשׁוּ תְּפִלָּה לְנִשְׁמַת הַקַּפִּיטַן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אַיְרְטוֹן אֶל הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר לוֹ בִּפְשִׁיטוּת:

“הֵיכָן אַנִּיחַ מִזְוָדָה זוֹ?”

זוֹ הָיְתָה הַמִּזְוָדָה שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, אֲשֶׁר אַיְרְטוֹן סִכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ וְהִצִּילָהּ בָּרֶגַע שֶׁהָאִי נִבְלַע בַּיָּם, וְעַכְשָׁו הֶחֱזִירָהּ לְיָדוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר בֶּאֱמוּנָה.

“אַיְרְטוֹן! אַיְרְטוֹן!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר בְּנֶפֶשׁ נִסְעָרָה.

אַחַר פָּנָה אֶל רָבֶּרְט גְּרַנְט וְאָמַר לוֹ:

“אֲדוֹנִי, אַתָּה עָזַבְתָּ אָדָם חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ וְעַכְשָׁו עוֹמֵד לְפָנֶיךָ אָדָם שֶׁהַתְּשׁוּבָה מֵרְקָה אֶת לְבָבוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה אָדָם כָּשֵׁר, שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב לְכָבוֹד לְעַצְמִי לְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדִי!”

אָז סֻפַּר לַקַּפִּיטַן גְּרַנְט הַמַּעֲשֶׂה הַמֻּפְלָא בַּקַּפִּיטַן נֵמוֹ וּפָרָשַׁת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַב הַקַּפִּיטַן אֶת הַסֶּלַע, שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵטָה מִן הָאִי לִינְקוֹלְן וַאֲשֶׁר מֵעַכְשָׁו יְהִי רָשוּם בַּמַּפּוֹת שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וְנָתַן צַו לְהַפְנוֹת אֶת הָאֳנִיָּה וּלְהַפְלִיג לַדָּרֶךְ.

מִקֵּץ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם עָלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל יַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה וּמָצְאוּ אֵת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְהִנֵּה שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה שׂוֹרֵר בָּהּ לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמָּה, שֶׁנִּגְמְרָה בְּנִצְחוֹן הַמִּשְׁפָּט וְהַצֶּדֶק.

אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל מִן הָאוֹצָרוֹת, שֶׁהָיוּ אֲצוּרִים בַּמִּזְוָדָה שֶׁנָּתַן הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ בְּמַתָּנָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, הוֹצִיאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִקְנִיַּת אֲחֻזַּת־אֲדָמָה גְדוֹלָה בִּמְדִינַת יוֹוָה. מִתּוֹךְ הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ נִבְחֲרָה הַמַּרְגָּלִית הַיָּפָה בְּיוֹתֵר וְנִשְׁלְחָה בְּמַתָּנָה לַגְּבֶרֶת גְּלֵנַרְוָן מֵאֵת הָאוֹבְדִים וְהַנִּדָּחִים, שֶׁהָאֳנִיָּה “דוּנְקַן” הֵשִׁיבָה אוֹתָם אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

וּבְהֵאָחֲזָם בְּאַדְמַת אֲחֻזָּתָם זוֹ שִׁתְּפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּעֲבוֹדָה שֶׁבְּרָכָה וְהַצְלָחָה בָּהּ אֵת כָּל הָאֲנָשִׁים, שֶׁאָמְרוּ לְיַחֵד לָהֶם מָקוֹם בָּאִי לִינְקוֹלְן. שָׁם יִסְּדוּ קוֹלוֹנְיָה גְדוֹלָה, וְקָרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם הָאִי שֶׁנִּבְלַע בִּמְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּקֵט. שָׁם נִמְצָא נַחַל שֶׁקְּרָאוּהוּ “נַחַל־הַתּוֹדָה”, הַר, שֶׁקְּרָאוּהוּ “הַר פְרַנְקְלִין”, יְאוֹר קָטֹן, שֶׁנִּקְרָא “יְאוֹר גְּרַנְט”, וִיעָרִים שֶׁזָּכוּ לַשֵּׁם “יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק”. קוֹלוֹנְיָה זוֹ הָיְתָה לָהֶם אֵפוֹא מֵעֵין אִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה.

יְדֵיהֶם הֶחָרוּצוֹת שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרָיו עָשׂוּ חַיִל וְהֵבִיאוּ אֶת הַקּוֹלוֹנְיָה לִידֵי הַפְרָחָה רַבָּה. אִישׁ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא נֶעְדַּר פֹּה, כִּי שְׁבוּעָה נִשְׁבְּעוּ לָשֶׁבֶת כָּל יְמֵי חַיֵיהֶם יַחַד: נֶב לֹא רָצָה לְהִפָּרֵד מֵאֲדוֹנָיו; אַיְרְטוֹן הָיָה כָּרוּךְ אַחֲרֵי חֲבֵרָיו וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַקְרִיב לְמַעֲנָם אֶת חַיָּיו; פָּנְקְרוֹף הָיָה לְאִישׁ שָׂדֶה וְהִצְלִיחַ בְּמִקְצוֹעַ זֶה יוֹתֵר מִשֶׁהִצְלִיחַ בִּימֵי חַיָּיו בְּאֻמָּנוּת הַסַּפָּנוּת; הֶרְבֶּרְט הוֹסִיף לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמַדָּעִים בְּהַדְרָכָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגָמַר אֶת חֹק לִמּוּדָיו וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט יִסֵּד פֹּה אֶת הָעִתּוֹן “נְיוֹ־לִינְקוֹלְן־הֵרַלְד”, שֶׁנַּעֲשָׂה לְאַחַד הָעִתּוֹנִים הַמְּעֻלִּים שֶׁבָּעוֹלָם.

אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ מְבַקְּרִים פֹּה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוָן וְרַעְיָתוֹ, הַקַּפִּיטַן דְּז’וֹן מַנְגְלְס וְאִשְׁתּוֹ, הִיא אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבֶּרְט גְּרַנְט, רָבֶּרְט גְּרַנְט גּוּפוּ, הַמָּיוֹר נַבְּס וְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיְתָה לָהֶם נְגִיעָה כָּל שֶׁהִיא לְפָרָשַׁת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְשֶׁל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט.

פֹּה רָאוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶת עוֹלָמָם בְּחַיֵּיהֶם וְחָיוּ חַיֵי אֹשֶר וְהָיוּ מְאֻחָדִים וּקְשׁוּרִים זֶה לָזֶה, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְאֻחָדִים יַחַד בְּיָמִים עָבָרוּ. אֲבָל לְעוֹלָם לֹא שָׁכְחוּ אֶת הָאִי, שֶׁבָּאוּ אֵלָיו דַּלִּים וַעֲרֻמִּים, אֶת הָאִי שֶׁסִּפֵּק אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת וְשֶׁלֹּא נוֹתַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא שֶׁבֶר שֶׁל סֶלַע גְרָנִית שֶׁגַּלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט מִתְחַבְּטִים אֵלָיו וּמְלַחֲכִים אֶת רַגְלָיו, וְקִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּרָא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם קַפִּיטַן נֵמוֹ!