פֶּרֶק רִאשׁוֹן    🔗

אָבְדָן אוֹ הֵצָּלָה? – הִבְהִילוּ אֶת אַיְרְטוֹן – מוֹעֵצָה חֲשׁוּבָה – אֵין זֶה דּוּנְקַן! – אֳנִיָּה חֲשׁוּדָה – מַעֲשִׂים שֶׁל זְהִירוּת – הָאֳנִיָּה מִתְקָרֶבֶת – יְרִיָּה בִּכְלִי־תוֹתָח – הָאֳנִיָּה מַשְׁלִיכָה עֹגֶן בְּקִרְבַת הָאִי – אָתָא לָיְלָה.

עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה מֵאָז הוּטְלוּ פְּלִיטֵי סְפִינַת הָאֲוִיר עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעַד עַכְשָׁו נִפְסַק הַקֶּשֶׁר בֵּינָם וּבֵין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. רַק פַּעַם אַחַת נִסָּה גִדְעוֹן סְפִּילֶט לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם בְּנֵי הָאָדָם שֶׁבְּאַרְצוֹת הַיִּשּׁוּב וְשָׁלַח עַל יְדֵי עוֹף־שָׁמַיִם יְדִיעָה, הֵיכָן הֵם שְׁרוּיִים וּמֶה עָלְתָה לָהֶם, אֲבָל כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה שׁוּם תִּקְוָה שֶׁמִּשְׁלַחַת מֵעֵין זוֹ תַּצְלִיחַ. רַק אַיְרְטוֹן לְבַדּוֹ נִטְפַּל אֶל הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה עַל פִּי מְסִבַּת־הַמְּאֹרָעוֹת הַיְדוּעָה לָנוּ. וְהִנֵּה הַיּוֹם, בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, נִגְלוּ פִּתְאֹם עַל פְּנֵי הַיָּם הַשּׁוֹמֵם בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים!

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר! שָׁם שָׁטָה אֳנִיָּה! אֲבָל מַה מְגַמָּתָהּ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ? הֲתַעֲבֹר עַל פְּנֵי הָאִי וְתָשׁוּט לְדַרְכָּהּ, אוֹ תִּקְרַב הֵנָּה וְתַעֲגֹן כָּאן? בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת יִוָּדַעַ הַדָּבָר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט קָרְאוּ מִיָּד אֶת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֶת פֶּנְקְרוֹף וְאֶת נֶב אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהוֹדִיעוּם אֶת הַמְאֹרָע. פֶּנְקְרוֹף מִהֵר וְנָטַל אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וּלְאַחַר שֶׁסָּקַר בָּהּ סְקִירָה חֲטוּפָה אֶת כָּל הָאֹפֶק כִּוֵּן אֶת מֶבָּטוֹ כְּלַפֵּי הַנְּקֻדָּה שֶׁהוֹרוּ לוֹ וַאֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ הוֹפִיעַ עַל לוּחַ הַצִּלּוּם אוֹתוֹ הַכֶּתֶם הַזָּעִיר שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה לָעָיִן.

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת! הֲרֵי זוֹ בֶּאֱמֶת אֳנִיָּה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מִשֶּׁל שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

“הֲמִתְקָרֶבֶת הִיא אֵלֵינוּ?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לְפִי שָׁעָה אֵין הַדָּבָר בָּרוּר לִי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף; “עַל פְּנֵי הָאֹפֶק לֹא נִרְאֶה בִּלְתִּי אִם תָּרְנָה בִּלְבָד, תַּחַת אֲשֶׁר דְּמוּתָהּ עֲדַיִן סְמוּיָה מִן הָעָיִן.”

“מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“לְצַּפּוֹת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְשָׁעָה אֲרֻכָּה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּדְמָמָה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר. הַמְּאֹרָע הַזֶּה, שֶׁהָיָה חָמוּר וְרַב־עֶרֶךְ מִכָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם מִיּוֹם בּוֹאָם אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן, הֶעְתִּיק מִלִּים מִפִּיהֶם וְעוֹרֵר בְּקִרְבָּם אֶת כָּל מִינֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת, הָרְגָשׁוֹת, הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַתִּקְווֹת שֶׁעָלוּל הָיָה לְעוֹרֵר.

אֱמֶת הוּא, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ שְׁרוּיִים בְּמַצָּב שֶׁל שְׁבוּרֵי אֳנִיָּה אוֹבְדִים, שֶׁגּוֹרָלָם הֱטִילָם עַל אִי שָׁמֵם וְהֵם אֲנוּסִים לְהִלָּחֵם עַל קִיּוּמָם הֶעָלוּב עִם טֶבַע אַכְזָרִי וְאֵין בְּלִבָּם אֶלָּא שְׁאִיפָה אַחַת – הַשְּׁאִיפָה לְהַגִּיעַ אֶל אַרְצוֹת הַיִּשּׁוּב. בְּיִחוּד פֶּנְקְרוֹף וְנֶב, שֶׁהִרְגִּישׁוּ עַצְמָם עַכְשָׁו כָּל כָּךְ מְאֻשָּׁרִים וַעֲשִׁירִים, לֹא הָיוּ עוֹזְבִים אֶת הָאִי שֶׁלָּהֶם בְּלִי דַאֲבוֹן לֵב. הֵם הִסְכִּינוּ עִם הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁחָיוּ בַּאֲחֻזָּתָם זוֹ, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ בִּינָה וְהַשְׂכֵּל כִּמְעַט שֶׁהָפְכוּ אוֹתָהּ לְמֵעֵין אֶרֶץ שֶׁל תַּרְבּוּת! וְאַף עַל פִּי כֵן נִרְאֲתָה לָהֶם אֳנִיָּה זוֹ כְּשָׁלִיחַ הַמֵּבִיא לָהֶם יְדִיעוֹת מִכֹּל הַנַּעֲשֶׂה עַל פְּנֵי הַיַּבֶּשֶׁת, וְאֶפְשָׁר שֶׁהִיא חֲתִיכָה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הַצָּפָה וּבָאָה לִקְרָאתָם! הִיא נָשְׂאָה בְּתוֹכָהּ בְּנֵי אָדָם בִּדְמוּתָם וּבְצַלְמָם – וּכְלוּם אֶפְשָׁר שֶׁלִּבָּם לֹא יִפְעַם בְּקִרְבָּם לְמַרְאֶהָ?

פַּעַם בְּפַעַם חָזַר פֶּנְקְרוֹף וְנָטַל אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת בְּיָדוֹ וְהִתְיַצֵּב לְיַד הַחַלּוֹן וּבָחַן מִשָּׁם בְּחִינָה מְעֻלָּה אֶת הָאֳנִיָּה, שֶׁנִּמְצְאָה בִּפְאַת מִזְרָח בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִילִין מִן הָאִי. לְפִי שָׁעָה לֹא יָכְלוּ אֵפוֹא הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָתֵת לָהּ אוֹת וּלְהוֹדִיעַ לָהּ עַל מְצִיאוּתָם עַל פְּנֵי הָאִי. אִם יָרִימוּ נֵס, לֹא יֵרָאֶה, אִם יִירוּ, לֹא יִשָּׁמַע קוֹל הַיְּרִיָּה, וְאִם יַצִּיתוּ אֵשׁ, לֹא יַבְחִינוּ בָּהּ אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן בָּרוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהַצּוֹפִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה לֹא יַבְחִינוּ בָּאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר הַר גָּבוֹהַּ כְּהַר פְרַנְקְלִין הִתְנַשֵּׂא עָלָיו. אֲבָל לְשֵׁם מָה תִּקְרַב הָאֳנִיָּה אֶל הָאִי? אֶפְשָׁר שֶׁאַךְ הַמִּקְרֶה הִתְעָה אוֹתָהּ אֶל חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, אֲשֶׁר לְפִי הַמַּפּוֹת אֵין בּוֹ שׁוּם אֶרֶץ חוּץ מִן הָאִי הַקָּטֹן תָּבוֹר, הַמֻּנָּח גַּם הוּא מִחוּץ לִנְתִיבוֹת הָאֳנִיּוֹת?

עַל שְׁאֵלָה זוֹ שֶׁהַכֹּל הָיוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם תְּשׁוּבָה מִפִּי הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר עָמַד וְקָרָא:

“אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי ‘דּוּנְקַן’?”

הַקּוֹרֵא וַדַּאי זוֹכֵר, שֶׁ“דּוּנְקַן” הָיְתָה אֳנִיָּתוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֲשֶׁר נָטַשׁ אֶת אַיְרְטוֹן עַל הָאִי תָּבוֹר וַאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָבוֹא וּלְקַחְתּוֹ מִשָּׁם בְּאַחַד הַיָּמִים. הֲרֵי הָאִי תָּבוֹר לֹא הָיָה כָּל כָּךְ רָחוֹק מִן הָאִי לִינְקוֹלְן, וָאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת אֶל הָרִאשׁוֹן, לֹא מִן הַנִּמְנָע הוּא שֶׁתַּעֲבֹר עַל פְּנֵי הַשֵּׁנִי בְּקִרְבַת מָקוֹם וּתְהִי נִרְאֵית לָעָיִן. בֵּין שְׁנֵי הָאִיִּים הָאֵלֶּה לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין לָאֹרֶךְ וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִין לָרֹחַב.

“צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ אֶת אַיְרְטוֹן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וּלְבַקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא מִיָּד הֵנָּה. רַק הוּא לְבַדּוֹ יוּכַל לְהַגִּיד לָנוּ, אִם אֳנִיָּה זוֹ ‘דּוּנְקַן’ הִיא.”

הַכֹּל הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ, וְהַכַּתָּב נִגַּשׁ אֶל מְכוֹנַת הַטֵּלֶגְרָף, שֶׁחִבֵּר אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עִם הַבַּיִת שֶׁלְּיַד הַגְדֵרָה, וְהֵרִיץ טֵלֶגְרַמָּה זוֹ:

“מַהֵר וּבוֹא הֵנָּה!”

מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים חָזַר וְצִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן שׁוּב פָּעַם.

“הֲרֵינִי בָּא,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

בֵּינָתַיִם הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֳנִיָּה.

“אִם זוֹהִי ‘דּוּנְקַן’,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “וַדַּאי יַכִּירָהּ אַיְרְטוֹן עַל נְקַלָּה, שֶׁהֲרֵי הוּא שָׁט בָּהּ זְמָן הַרְבֵּה.”

“וְאִם יכירה, וַדָּאִי יִפָּעֵם לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא יִתְרַגֵּשׁ בְּיוֹתֵר!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל עַכְשָׁו הָגוּן הוּא לָשׁוּב אֶל ‘דּוּנְקַן’, כִּי הָיָה לְאָדָם אַחֵר. יִתֵּן אֱלֹהִים וְהָיְתָה זֹאת ‘דּוּנְקַן’, כִּי כָּל אֳנִיָּה אַחֶרֶת מְעוֹרֶרֶת בְּקִרְבִּי חֲשָׁד! אֵין אֳנִיּוֹת מְהַלְּכוֹת עַל פְּנֵי חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, וַאֲנִי מִתְיָרֵא תָּמִיד שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לְבַקֵּר אֶת הָאִי שֶׁלָּנוּ פִּירָטִים מִבְּנֵי הַמָּלָאִים.”

“אָנוּ נָגֵן עַל הָאִי שֶׁלָּנוּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“וַדַּאי, בְּנִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ, “אֲבָל מוּטָב שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהָגֵן עָלָיו.”

“הִנֵּה עָלָה רַעְיוֹן בְּלִבִּי,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “יוֹרְדֵי־הַיָּם אֵינָם מַכִּירִים אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מְסֻמָּן אֲפִילּוּ בַּמַּפּוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּיוֹתֵר. וּמִטַּעַם זֶה סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֳנִיָּה אֲשֶׁר פָּגְעָה בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה בְּאֶרֶץ בִּלְתִּי נוֹדַעַת זוֹ תֹּאבֶה לְבַקֵּר אוֹתָהּ וְלֹא תַּעֲבֹר עַל פָּנֶיהָ בְּלִי לְהַשְׁגִּיחַ אֵלֶיהָ.”

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“גַּם אֲנִי סָבוּר כָּמוֹךָ,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחוֹבָתוֹ שֶׁל כָּל רַב־חוֹבֵל הִיא לְצַיֵּן וּלְבַקֵּר כָּל אֶרֶץ וְכָל אִי, שֶׁאֵינָם רְשׁוּמִים עֲדַיִן בַּמַּפּוֹת, וְהָאִי לִינְקוֹלְן הֲרֵיהוּ אַחַד הָאִיִּים שֶׁמִּמִּין זֶה.”

“טוֹב אֵפוֹא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “נַנִּיחַ שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה תִּקְרַב אֶל הַחוֹף וְתַשְׁלִיךְ עֹגֶן בְּמֶרְחָק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִן הָאִי שֶׁלָּנוּ, מַה נַעֲשֶׂה אָז?”

עַל שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה זוֹ לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיָּשִׁיב תְּשׁוּבָה מִיָּד. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִשְׁתַּקֵּע בְּמַחֲשָׁבוֹת וּלְאַחַר זְמַן־מָה פָּתַח וְאָמַר בְּקוֹל מָתוּן וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ:

“הֲרֵי לָכֶם, יְדִידַי, פָּרָשַׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשֶׂה וְשֶׁמּוּטָל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת: אָנוּ נָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הָאֳנִיָּה וְנַעֲבֹר אֵלֶיהָ וְנַעֲזֹב אֶת הָאִי לְאַחַר שֶׁנַּכְרִיז עָלָיו שֶׁהוּא אֲחֻזַּת מְדִינוֹת־הַבְּרִית. לְאַחַר זְמָן נָשׁוּב אֵלָיו בְּלִוְיַת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יֹאבוּ לָלֶכֶת עִמָּנוּ עַל מְנָת לְהֵאָחֵז בּוֹ עוֹלָמִית וּכְדֵי לְכוֹנֵן בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט תַּחֲנַת אֳנִיּוֹת בִּשְׁבִיל הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאֲמֵרִיקָנִית!”

“הוּרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “לֹא קְטַנָּה תִּהְיֶה הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר נַגִּישׁ לְאַרְצֵנוּ! הַקּוֹלוֹנִיזַצְיָה שֶׁל הָאִי כְּבָר נִגְמְרָה כִּמְעָט; כָּל חֲלָקָיו נִקְרְאוּ בְּשֵׁמוֹת, יֵשׁ בּוֹ נָמֵל טִבְעִי, יֵשׁ בּוֹ מֵי שְׁתִיָּה בְּשֶׁפַע, יֵשׁ דְּרָכִים, קַו טֵלֶגְרָפִי, מַסְפֵּן, בֵּית־חֲרֹשֶׁת, וְאֵין הַדָּבָר חָסֵר אֶלָּא שֶׁיְּהִי שֵׁם הָאִי לִינְקוֹלְן רָשׁוּם בַּמַּפּוֹת!”

“אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה אִם בִּזְמַן הִפָּקְדֵנוּ מִן הָאִי יָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיַחֲזִיקוּ בּוֹ?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא הַסַּפָּן, “אִם כֵּן אֶשָּׁאֵר כָּאן יְחִידִי לְשָׁמְרוֹ, וְחֵי רָאשִׁי, רֹאשׁ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁלֹּא יִגְנְבוּהוּ מִמֶּנִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹנְבִים שָׁעוֹן מִכִּיסוֹ שֶׁל טִפֵּשׁ!”

עָבְרָה שָׁעָה תְּמִימָה וְעֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיד בְּבֵרוּר אִם הָאֳנִיָּה אוֹחֶזֶת אֶת דַּרְכָּהּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן וְאִם אָיִן. אָמְנָם הִיא הִתְקָרְבָה אֵלָיו הַרְבֵּה, אֲבָל לְאָן פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת? פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לְבָרֵר זֹאת.

בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת – שָׁעָה אַחַת לְאַחַר שֶׁנִּקְרָא – בָּא אַיְרְטוֹן אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְנִכְנַס אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל וְאָמָר:

“הִנְנִי כִּי קְרָאתוּנִי, אֲדוֹנַי.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה נוֹהֵג תָּמִיד. וְהוֹלִיכָהוּ אֶל הַחַלּוֹן וְאָמַר אֵלָיו:

“אַיְרְטוֹן, סִבָּה חֲשׁוּבָה עַד מְאֹד הִמְרִיצָה אוֹתָנוּ לִקְרֹא לָךְ, אֳנִיָּה נִרְאֲתָה בְּקִרְבַת הָאִי.”

פְּנֵי אַיְרְטוֹן הִלְבִּינוּ מְעַט וְעֵינָיו הֵפִיקוּ מְבוּכָה רֶגַע אֶחָד. הוּא הֵצִיץ בְּעַד הַחַלּוֹן וְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֹפֶק, אֲבָל לֹא רָאָה כְּלוּם.

“קַח אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת, אַיְרְטוֹן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְהִסְתַּכֵּל יָפֶה, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה הִיא ‘דּוּנְקַן’, אֲשֶׁר בָּאָה לַהֲשִׁיבְךָ אֶל אַרְצֶךָ.”

“דּוּנְקַן!” מִלְמֵל אַיְרְטוֹן. “כְּבָר בָּאָה?!”

הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת הִתְמַלְּטוּ מִפִּי אַיְרְטוֹן שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ וְהוּא תָּפַשׂ אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

כְּלוּם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת וּבְדִידוּת עַל אִי נִדָּח לֹא נִרְאוּ לוֹ מַסְפִּיקוֹת לְמָרֵק אֶת עֲוֹנוֹ? כְּלוּם חוֹטֵא זֶה שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה עֲדַיִן חוֹשֵׁב שֶׁפִּשְׁעוֹ לֹא כֻּפַּר לֹא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וְלֹא בְּעֵינֵי אֲחֵרִים?

“לֹא!” עָנָה וְאָמַר, “לֹא! אִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא זוֹ ‘דּוּנְקַן’!”

“הַבֵּט וּרְאֵה יָפֶה, אַיְרְטוֹן,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי עָלֵינוּ לָדַעַת מֵרֹאשׁ מַה לַעֲשׂוֹת.”

אַיְרְטוֹן נָטַל אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְכִוֵּן אוֹתָהּ כְּלַפֵּי הַמָּקוֹם שֶׁהֶרְאוּהוּ. רְגָעִים מִסְפָּר הִסְתַּכֵּל בָּאֹפֶק וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. אַחַר אָמָר:

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הֲרֵי זוֹ אֳנִיָּה, אֲבָל חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁאֵין זוֹ ‘דּוּנְקַן’.”

“וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה חוֹשֵׁב כָּךְ?”

“מִשּׁוּם שֶׁ’דּוּנְקַן' אֳנִיַּת־קִיטוֹר הִיא וַאֲנִי אֵינֶנִּי רוֹאֶה עָשָׁן לֹא לְמַעְלָה מִן הָאֳנִיָּה וְלֹא מִסָּבִיב לָהּ.”

“אֶפְשָׁר שֶׁאֵין הִיא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא בְּמִפְרָשִׂים בִּלְבָד?” הֵעִיר פֶּנְקְרוֹף. “הָרוּחַ מוֹלִיכָה אוֹתָהּ, כַּנִּרְאֶה, לְדַרְכָּהּ וּמִשּׁוּם כָּךְ הֲרֵיהִי חוֹשֶׂכֶת אֶת פַּחַם־הָאֶבֶן, מְאַחַר שֶׁהִיא רְחוֹקָה כָּל כָּךְ מִכָּל יַבֶּשֶׁת.”

“אֶפְשָׁר שֶׁצָּדַקְתָּ, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן; “אֶפְשָׁר שֶׁאֳנִיָּה זוֹ כִּבְּתָה אֶת אֵשׁ תַּנּוּרָה. נִתֵּן לָהּ אֵפוֹא לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַחוֹף וְאָז יִתְבָּרֵר לָנוּ מַה טִיבָהּ.”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשַׁב אַיְרְטוֹן בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבָּאוּלָם הַגָּדוֹל וְהֶחֱרִישׁ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹסִיפוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל דְּבַר הָאֳנִיָּה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה, אֲבָל אַיְרְטוֹן לֹא נָטַל חֵלֶק בְּשִׂיחָתָם.

הַכֹּל הָיוּ שְׁרוּיִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמַצַּב־רוּחַ שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתָּם. בְּיִחוּד הָיוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף נִרְעָשִׁים בְּיוֹתֵר וְהָיוּ מְהַלְּכִים אָנֶה וָאָנָה וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּמְנוּחָה בְּמָקוֹם אֶחָד. אֶת הֶרְבֶּרְט תָּקַף בְּיִחוּד רֶגֶשׁ שֶׁל סַקְרָנוּת וְצִפִּיָּה. וְרַק נֶב לְבַדּוֹ הָיָה שָׁלֵו כְּדַרְכּוֹ. וְכִי אֵין אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בַּאֲשֶׁר אֲדוֹנָיו שָׁם? וַאֲשֶׁר לָאִינְגֵ’נֵר, הִנֵּה הָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו וְהָיָה מְפַחֵד מִפְּנֵי בִּיאָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה מִתְאַוֶּה לָהּ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָאֳנִיָּה הִתְקָרְבָה מְעַט אֶל הָאִי. בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמַּשְׁקֶפֶת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין שֶׁהִיא הָיְתָה אֳנִיַּת־יָם גְּדוֹלָה וְלֹא “פְרָאוּס” שֶׁל הַמָּלָאִיִּים, אֲשֶׁר הפִּירָטִים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט רְגִילִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וּבְכֵן הָיָה עֲדַיִן מָקוֹם לַתִּקְוָה, כִּי חַשְׁשׁוֹתָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לֹא תִּתְקַיֵּמְנָה, וּבִיאָתָהּ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא תַשִּׂיא עָלָיו סַכָּנָה. פֶּנְקְרוֹף בָּחַן אוֹתָהּ יָפֶה בַּמַּשְׁקֶפֶת וְהוֹדִיעַ שֶׁלְּפִי הַמִּפְרָשִׂים שֶׁלָּהּ נִכָּר שֶׁאֳנִיָּה זוֹ הֲרֵיהִי בְּרִיגָה וְכִי הִיא הוֹלֶכֶת אֶל הָאִי בְּדֶרֶךְ אֲלַכְסוֹן בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמִּפְרָשִׂים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ. אֶת דַּעְתּוֹ זוֹ אִשֵּׁר גַּם אַיְרְטוֹן.

כֵּיוָן שֶׁהָאֳנִיָּה הוֹסִיפָה לָלֶכֶת בִּנְתִיבָהּ זוֹ, צְרִיכָה הָיְתָה לְהִתְעַלֵּם עַד מְהֵרָה אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים שֶׁל כֵּף־הַמַּלְתָּעוֹת, כִּי הִיא שָׁטָה לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ עַיִן מִמֶּנָּה וּלְהוֹסִיף לְהַשְׁגִּיחַ אֵלֶיהָ צְרִיכִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲלוֹת עַל הַמְּרוֹמִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי מִפְרַץ־וָשִׁינְגְּטוֹן סָמוּךְ לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. אֲבָל זוֹ עָקָה, שֶׁהַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ בָּעֶרֶב, וְעוֹד מְעַט וְיֵרְדוּ הַדִּמְדּוּמִים וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְאוֹת כְּלוּם.

“מַה נַעֲשֶׂה בְּבוֹא הַלָּיְלָה?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲנַצִּית מְדוּרַת אֵשׁ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ עַל מְצִיאוּתֵנוּ פֹּה?”

שְׁאֵלָה זוֹ הָיְתָה חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר וְסוֹפָהּ שֶׁנִּפְתְּרָה בְּהֵן, בְּלִי לְהַשְׁגִּיחַ אֶל נְבוּאַת לִבּוֹ הָרָעָה שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה יְכֹלָה הָיְתָה אֳנִיָּה זוֹ לְהֵעָלֵם, לָלֶכֶת לָהּ בְּלִי שׁוּב לְעוֹלָם, וְאִם אֳנִיָּה זוֹ תֵּעָלֵם, כְּלוּם תָּבוֹא אֳנִיָּה אַחֶרֶת אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן? וּמִי יוּכַל לְהַגִּיד מֵרֹאשׁ, מַה תְּהִי אַחֲרִית הַקּוֹלוֹנִיסְטִים?

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְהוֹדִיעַ לָאֳנִיָּה זוֹ, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, כִּי הָאִי נוֹשָׁב הוּא. אִם נַחֲמִיץ אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה שֶׁבָּא לְיָדֵנוּ, עֲתִידִים אָנוּ לְהִתְחָרֵט עַל זֶה הַרְבֵּה בַּיָּמִים הַבָּאִים!”

וּבְכֵן גָּמְרוּ, כִּי נֶב וּפֶנְקְרוֹף יֵלְכוּ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְעִם בּוֹא הַלַּיְלָה יַצִּיתוּ מְדוּרָה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר וַדַּאי תַּפְנֶה אֵלֶיהָ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה.

אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנֶּב וְהַסַּפָּן אָמְרוּ לָצֵאת מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שִׁנְּתָה הָאֳנִיָּה אֶת מֵהֲלָכָה וְשָׁטָה יָשָׁר אֶל הָאִי, כְּשֶׁהִיא פּוֹנָה אֶל מִפְרַץ־הַבְּרִית. בְּרִיגָה זוֹ הָיְתָה מִן הָאֳנִיּוֹת הַמְּמַהֲרוֹת לָרוּץ אֹרַח, כִּי הִתְקָרְבָה הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף נִשְׁאֲרוּ אֵפוֹא בָּאוּלָם וְשׁוּב נִמְסְרָה הַמַּשְׁקֶפֶת לְיָדוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַל מְנָת שֶׁיַּכִּיר בְּבֵרוּר אִם אֳנִיָּה זוֹ “'דּוּנְקַן” הִיא. לְפִי מִפְרָשֶׂיהָ הָיְתָה הָאֳנִיָּה הַשֹּׁוטְלַנְדִּית דּוֹמָה גַם הִיא לְאַחַת הַבְּרִיגוֹת, וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַבְחִין אִם בֵּין שְׁנֵי תְּרָנֶיהָ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה רְחוֹקָה עַכְשָׁו מִן הָאִי אֶלָּא עֲשָׂרָה מִילִין, מִתְנַשֵּׂאת אֲרֻבַּת עָשָׁן וְאִם אָיִן.

כֵּיוָן שֶׁהָאֹפֶק הָיָה עֲדַיִן בָּהִיר לְמַדַּי, נָקֵל הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֳנִיָּה הֵיטֵב. אַיְרְטוֹן בָּחַן אוֹתָהּ שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר הוֹרִיד אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְאָמָר:

“אֵין זוֹ ‘דּוּנְקַן’! אִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהִי זוֹ ‘דּוּנְקַן’!”

פֶּנְקְרוֹף נָטַל שׁוּב פַּעַם אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְהִתְחִיל מִתְבּוֹנֵן גַּם הוּא אֶל הָאֳנִיָּה. הוּא הִכִּיר, שֶׁבְּרִיגָה זוֹ מְכִילָה מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת עַד אַרְבַּע מֵאוֹת טוֹנִים, מִבְנֶהָ יָפֶה, תְּרָנֶיהָ מוּצָקִים וְהִיא עֲרוּכָה וּמְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּהּ, כְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת הַמְּהִירוֹת הָעוֹבְרוֹת אָרְחוֹת יַמִּים. אֲבָל קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין שֶׁל אֵיזוֹ אֻמָּה הִיא וּמֵאַיִן מוֹצָאָהּ.

“אָמְנָם רוֹאֶה אֲנִי נֵס מִתְנוֹסֵס בָּרֹאשׁ תָּרְנָה,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁאֵינִי יָכֹל לְהַכִּיר אֶת צְבָעָיו.”

“בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה יִתְבָּרֵר לָנוּ הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “עַכְשָׁו בָּרִי הוּא, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ מִתְכַּוֵּן לָגֶשֶׁת אֶל הַחוֹף, וּלְפִיכָךְ אִם לֹא הַיּוֹם, הֲרֵי לְכָל הַמְאֻחָר מָחָר נִתְוַדַּע אֵלָיו.”

“וְאַף עַל פִּי כֵן מוּטָב שֶׁנֵּדַע הַיּוֹם עִם מִי יִהְיֶה לָנוּ עֵסֶק,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וּמְאֹד אֶשְׂמַח אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַכִּיר אֶת צִבְעֵי הַנֵּס.”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹסִיף הַסַּפָּן לְהַבִּיט בַּמַּשְׁקֶפֶת וְלֹא גָרַע אֶת עֵינוֹ מִמֶּנָּה.

הַיּוֹם הִתְחִיל מַחֲשִׁיךְ וְרוּחַ הַיָּם שָׁקָטָה. נֵס הָאֳנִיָּה הָיָה תָּלוּי בְּרִפְיוֹן וְנִתְקַפֵּל מִסָּבִיב לַתֹּרֶן וְקָשֶׁה הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו.

“נֵס זֶה,” דָּבָר פֶּנְקְרוֹף פַּעַם בְּפַעַם, “אֵינוֹ לֹא נֵס אֲמֵרִיקָנִי, לֹא נֵס אַנְגְּלִי, אֲשֶׁר צִבְעוֹ הָאָדֹם נִכָּר עַל נְקַלָּה, לֹא נֵס פְרַנְצִי אוֹ גֶרְמָנִי, לֹא נֵס רוּסִי, שֶׁלָּבָן הוּא, וְלֹא נֵס הִשְׁפָּנִי שֶׁצָּהֹב הוּא… נֵס זֶה הֲרֵיהוּ בַּעַל צֶבַע אֶחָד… אֵיזוֹ אֳנִיּוֹת עוֹבְרוֹת עַל פִּי רֹב בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה?… אֶפְשָׁר נֵס צִ’ילִי הוּא? אֲבָל הַלָּז בַּעַל שְׁלשָׁה צְבָעִים הוּא… נֵס בְּרָזִילִי? הַלָּז יָרוֹק הוּא… נֵס יַפָּנִי? שָׁחוֹר וְצָהֹב הוּא… תַּחַת אֲשֶׁר נֵס זֶה…”

בְּרֶגַע זֶה נָשְׁבָה רוּחַ וּפָרְשָׂה אֶת הַנֵּס שֶׁאֵינוֹ מֻכָּר. אַיְרְטוֹן לָקַח אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת, אֲשֶׁר הַסַּפָּן הוֹרִידָהּ מֵעַל עֵינָיו, כִּוְּנָהּ אֶל עֵינוֹ וּמִיָּד צָעַק בְּקוֹל עָמוּם:

“הַנֵּס הַשָּׁחוֹר!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: נֵס שָׁחוֹר הִתְנַפְנֵף בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן! דָּבָר זֶה בִּלְבָד הָיָה טַעַם מַסְפִּיק לְהַחֲרִיד אֶת לֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּלְעוֹרֵר בְּקִרְבָּם חֲשָׁד לְגַבֵּי הָאֳנִיָּה.

כְּלוּם נִתְקַיְּמָה נְבוּאַת לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר? כְּלוּם בֶּאֱמֶת אֳנִיָּה זוֹ אֳנִיַּת פִּירָטִים הִיא? כְּלוּם אָחוֹת הִיא לְסִירוֹת הַמָּלָאִים לְשֹׁד וּלְחָמָס בַּחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט? לְשֵׁם מָה הִיא בָּאָה אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן? אֶפְשָׁר שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ אֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לִבְנֵי אָדָם וְהַנּוֹחָה לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹם מַחֲבוֹא לְכָל הַכְּבֻדָּה וְהַסְּחוֹרָה, שֶׁבְּעָלֶיהָ חוֹמְסִים וְשׁוֹדְדִים? וְאוּלַי הִיא מְבַקֶּשֶׁת כָּאן מִקְלָט לְיַרְחֵי הַחֹרֶף הַזְּעוּמִים? וּבְכֵן עֲתִידָהּ הִיא אֲחֻזַּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַכְּשֵׁרִים לִהְיוֹת לְמִקְלַט־פָּרִיצִים – לְמֵעֵין בִּירָה שֶׁל פִּירָטִים בַּיָּם הַשָּׁקֵט?

כָּל הַהַרְהוֹרִים הַלָּלוּ נִצְנְצוּ בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵאֲלֵיהֶם. בָּרִי הָיָה לָהֶם מַה מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל נֵס זֶה הַמִּתְנַפְנֵף בָּרֹאשׁ הַתֹּרֶן. הֲלֹא זֶה הַנֵּס שֶׁל שׁוֹדְדַי־יָם! נֵס זֶה עַצְמוֹ הָיָה מִתְנוֹסֵס גַּם עַל גַּבֵּי “דּוּנְקַן”, אִלּוּ נִתְקַיְּמָה מְזִמַּת הַפּוֹשְׁעִים בְּיָדָם!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא אִבְּדוּ זְמָן בְּשִׂיחוֹת בְּטֵלוֹת.

“יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶפְשָׁר שֶׁאֵין אֳנִיָּה זוֹ מְבַקֶּשֶׁת אֶלָּא לָתוּר אֶת הַחוֹף? אֶפְשָׁר שֶׁאֲנָשֶׁיהָ לֹא יַעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה? אִם כֹּה יִהְיֶה – אַשְׁרֵינוּ. מִכָּל מָקוֹם, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ כְּדֵי לְהַעֲלִים אֶת מְצִיאוּתֵנוּ עַל פְּנֵי הָאִי. הַטַּחֲנָה הָעוֹמֶדֶת עַל גַּבֵּי רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב מְבַצְבֶּצֶת וְנִרְאֵית לָעַיִן יוֹתֵר מִדַּי, וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁאַיְרְטוֹן וְנֶב יֵלְכוּ מִיָּד לְהוֹרִיד אֶת כְּנָפֶיהָ. וּכְמוֹ כֵן עָלֵינוּ לְהַעֲלִים בַּעֲנָפִים עֲבֻתִּים אֶת חַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, לְכַבּוֹת כָּל אֵשׁ וּלְהַסְתִּיר כָּל דָּבָר הַמְשַׁמֵּשׁ סִמָּן לַהֲוָיָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל גַּבֵּי אִי זֶה!”

“וְהָאַרְבָּה שֶׁלָּנוּ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“הֲרֵיהִי חֲבוּיָה יָפֶה בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ כְּלָל שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ יִמְצָאוּהָ!”

פְּקֻדּוֹת הָאִינְגֵ’נֵר נִתְמַלְּאוּ מִיָּד. נֶב וְאַיְרְטוֹן עָלוּ עַל הָרָמָה וְעָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק אוֹ לְהַעֲלִים כָּל סִמָּן שֶׁל יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם. וּבְשָׁעָה שֶׁהַלָּלוּ עָסְקוּ בִּמְלָאכָה זוֹ הָלְכוּ חַבְרֵיהֶם אֶל יַעַר־זשָׁקָמַר הַקָּרוֹב וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם הֲמוֹן עֲנָפִים וְקִסּוּס כְּדֵי לְכַסּוֹת בָּהֶם אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אַחַר עָרְכוּ וְסִדְּרוּ אֶת צָרְכֵי הַיְּרִיָּה וְאֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים תֵּכֶף לְשִׁמּוּשׁ, אִם הַשּׁוֹדְדִים יִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.

לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי־הַזְּהִירוּת הַלָּלוּ, פָּתַח כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאָמַר בְּקוֹל מַבִּיעַ סַעֲרַת־נֶפֶשׁ:

“יְדִידַי, אִם יִהְיֶה אֵת לְבַב הַנְּבָלִים הַלָּלוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן, הֲלֹא נָגֵן עָלָיו, הַאֵין זֹאת?”

“הֵן, כּוֹרֶשׁ,” עָנָה הַכַּתָּב, “הָגֵן נָגֵן עָלָיו עַד טִפַּת דָּמֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה!”

הָאִינְגֵ’נֵר הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לַחֲבֵרָיו וְהַלָּלוּ חִבְּקוּ אוֹתָהּ בְּרָגֶשׁ.

רַק אַיְרְטוֹן לְבַדּוֹ עָמַד מִן הַצַּד וְלֹא נִטְפַּל אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא, אֲשֶׁר שׁוֹדֵד הָיָה לְשֶׁעָבַר, עֲדַיִן לֹא חָשׁ עַצְמוֹ רָאוּי וְהָגוּן לְכָךְ!

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵבִין לְרוּחוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהוּא נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמָר:

“וְאַתָּה, אַיְרְטוֹן, מַה תַּעֲשֶׂה?”

“אֶת חוֹבָתִי!” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

אַחַר נִגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן וְהֵצִיץ בְּעַד מָסַךְ הָעֳפָאִים אֶל הַיָּם.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁבַע וָחֵצִי בָּעֶרֶב וְזֶה עֶשְׂרִים רְגָעִים שֶׁהַחַמָּה שָׁקְעָה אֲחוֹרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאֹפֶק הַמִּזְרָחִי הָלַךְ וְהֶחֱשִׁיךְ לְאַט לְאַט, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיפָה הַבְּרִיגָה לְהִתְקָרֵב אֶל מִפְרַץ־הַבְּרִית. עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא שְׁמוֹנָה מִילִין וְשָׁטָה מִנֶּגֶד לְרָמַת־הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, כִּי לְאַחַר שֶׁהָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן פָּנְתָה צָפוֹנָה וְזֶרֶם הַגֵּאוּת הֱרִיצָהּ בִּמְהִירוּת.

שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת הֶעֱסִיקוּ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָאַחַת: עַד הֵיכָן תַּעֲמִיק הַבְּרִיגָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַמִּפְרָץ? וְהַשְּׁנִיָּה: הֲתַשְׁלִיךְ עֹגֶן בַּמִּפְרָץ? אֶפְשָׁר שֶׁאֵין מְגַמָּתָהּ אֶלָּא לָתוּר אֶת הַחוֹף, וּלְאַחַר שֶׁתָּתוּר אוֹתוֹ, תַּחֲזֹר וְתַפְלִיג הַיַּמָּה בְּלִי לְהוֹרִיד אֶת אֲנָשֶׁיהָ עַל הַיַּבָּשָׁה? כָּל זֶה יִתְבָּרֵר מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת, וּלְעֵת עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶלָּא לְחַכּוֹת לָאַחֲרִית הַדָּבָר.

הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר שֶׁהִתְנַפְנֵף עַל תֹּרֶן הָאֳנִיָּה הַחֲשׁוּדָה עוֹרֵר דְּאָגָה רַבָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית. וְכִי אֵין מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל דֶּגֶל זֶה אִיּוּם כְּלַפֵּי הַמִּפְעָל, אֲשֶׁר יָצַר הוּא וַחֲבֵרָיו וַאֲשֶׁר הַבְּרָכָה הָיְתָה מְצוּיָה בּוֹ עַד עַכְשָׁו? הַכְּבָר בִּקְּרוּ הַפִּירָטִים – כִּי אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמַּלָּחֵי הָאֳנִיָּה אַךְ פִּירָטִים הָיוּ – אֶת הָאִי הַזֶּה קֹדֶם לָכֵן, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ צֹרֶךְ לְהָנִיף אֶת דִּגְלָם בְּהִתְקָרְבָם אֶל הַיַּבָּשָׁה? אֶפְשָׁר שֶׁבִּמְקוֹמוֹת הַסֵּתֶר שֶׁל הָאִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶחְקְרוּ, מִתְגוֹרֵר אֶחָד מֵחַבְרֵיהֶם וְהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִמָּם?

עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה שֶׁעָלוּ עַל לִבּוֹ, לֹא יָכֹל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְפִי שָׁעָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. אֲבָל הוּא הִרְגִּישׁ בְּבֵרוּר, כִּי בִּיאָתָהּ שֶׁל בְּרִיגָה זוֹ הֲרֵיהִי סַכָּנָה גְדוֹלָה לְקִיּוּמָהּ שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהוּא וַחֲבֵרָיו הָיוּ נְכוֹנִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם. הֶעָלוּ הַפִּירָטִים עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּמִסְפָּרָם וּבִכְלֵי נִשְׁקָם? דָּבָר זֶה נָחוּץ הָיָה לְדַעְתּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל כֵּיצַד יַשִּׂיגוּ יְדִיעָה זוֹ?

אָתָא לָיְלָה. חֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ הַצַּר נָמוֹג בְּדִמְדּוּמֵי הַשְּׁקִיעָה וְנֶעְלָם. חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה כִּסְּתָה אֶת הָאִי וְאֶת הַיָּם. עֲנָנִים כְּבֵדִים נֶעֶרְמוּ בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק מִסָּבִיב וְאַף קַו אוֹר אֶחָד לֹא הִבְקִיעַ בַּעֲדָם. גַּם הָרוּחַ שָׁקְטָה עִם בּוֹא הַדִּמְדּוּמִים. אֵין נִיד עָלֶה בָּאִילָנוֹת וְאֵין לַחַשׁ גַּל לְיַד הַחוֹף. הָאֳנִיָּה לֹא נִרְאָתָה; כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבָּהּ הָיוּ כְּבוּיִים אוֹ מְכֻסִּים וּסְמוּיִים מִן הָעַיִן וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אֲפִילוּ הֵיכָן הִיא.

“מִי יוֹדֵעַ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶפְשָׁר שֶׁהָאֳנִיָּה הָאֲרוּרָה חָלְפָה הָלְכָה לָהּ וּבַבֹּקֶר לֹא נִרְאֶנָּה עוֹד?”

כְּעֵין תְּשׁוּבָה עַל דִּבְרֵי הַסַּפָּן הִבְהִיק בּוֹ בָּרֶגַע בְּרַק־אֵשׁ וְאַחֲרָיו רָעַם קוֹל כְּלִי־תּוֹתָח.

וּבְכֵן נִמְצְאָה הָאֳנִיָּה בְּקִרְבַת מָקוֹם וְהִיא מְזֻיָּנָה בִּכְלֵי־תּוֹתָח.

בֵּין בְּרַק־הָאֵשׁ וְקוֹל הָרַעַם חָלְפוּ שֵׁשׁ דַּקּוֹת.

וּבְכֵן מוּכָח שֶׁהָאֳנִיָּה הָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַחוֹף מִיל וְרֶבַע הַמִּיל.

בָּהּ בְּשָׁעָה נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת, שֶׁהוּרְדוּ בְּעַד הָאֲרֻבּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לַדָּבָר.

הָאֳנִיָּה הִשְׁלִיכָה עֹגֶן מִמּוּל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!

 

פֶּרֶק שֵׁנִי    🔗

שִׂיחוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת – הַצָּעָה שֶׁל אַיְרְטוֹן – הַהַצָּעָה מִתְקַבֶּלֶת – אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף עַל אִי גְרַנְט – פּוֹשְׁעִים מִנּוֹרְפוֹלְק – מְגַמּוֹתֵיהֶם – מַעֲשֵׂה־הַגְּבוּרָה שֶׁל אַיְרְטוֹן – שִׁיבָתוֹ בַּחֲזָרָה – שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים.

עַכְשָׁו נִתְבָּרְרוּ כַּוָּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפִּירָטִים לְאֵין סָפֵק. הֵם הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן בְּקִרְבַת הָאִי וּבָרִי הָיָה, שֶׁמָּחָר יַפְלִיגוּ בְּסִירוֹתֵיהֶם וְיַעֲלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ מוּכָנִים לְהִלָּחֵם בְּכָל מַאֲמַצֵּי יְכָלְתֶּם, אֶלָּא שֶׁעִם כָּל עֹז רוּחָם חַיָּבִים הָיוּ לְכַלְכֵּל אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בְּדַעַת וּבִזְהִירוּת יְתֵרָה. אֶפְשָׁר שֶׁלְּפִי שָׁעָה מוּטָב לָהֶם לְהַעֲלִים אֶת עַצְמָם, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהַשּׁוֹדְדִים רַק יַעֲלוּ עַל הַחוֹף בִּלְבָד וְלֹא יַחְדְּרוּ אֶל הָאִי פְּנִימָה. אֶפְשָׁר שֶׁהַלָּלוּ אֵינָם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא לִשְׁאֹב מִנַּחַל־הַתּוֹדָה מֵי שְׁתִיָּה לְצָרְכָּם וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם גַּם הַגֶּשֶׁר הַנָּטוּי עַל פְּנֵי הַנַּחַל, בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל וָחֵצִי מִתּוֹצֵאתוֹ, וְגַם בֵּית־הַמְּלָאכָה שֶׁבַּקָּמִינִים.

אֲבָל לָמָּה הֵנִיפוּ אֶת הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן? וּמַה מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל יְרִיָּה זוֹ בִּכְלִי־תּוֹתָח? אִם אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה שַׁחְצָנוּת בִּלְבַד, הֲרֵי זֶה סִמָּן שֶׁל כִּבּוּשׁ הָאִי! עַכְשָׁו יָדַע כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָאֳנִיָּה מְזֻיָּנָה בִּכְלֵי־נֶשֶׁק אֲיֻמִּים. וּמַה יָכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לְהַעֲמִיד כְּנֶגֶד כְּלֵי הַתּוֹתָח שֶׁל הפִּירָטִים? רַק רוֹבִים אֲחָדִים!

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֵין עֶמְדָּתֵנוּ עֲשׂוּיָה לְהִכָּבֵשׁ. הָאוֹיֵב לֹא יוּכַל לְגַלּוֹת אֶת מִפְתַּח הַתְּעָלָה הַיְשָׁנָה, הַמְכֻסֶּה עַכְשָׁו כֻּלּוֹ בְּשִׂיחִים וּבְדֶשֶׁא, וּמִשּׁוּם כָּךְ יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לַחְדֹּר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.”

“אֲבָל הַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּנוּ, חֲצַר־הָעוֹפוֹת שֶׁלָּנוּ, הַגְּדֵרָה שֶׁלָּנוּ וְכָל הָרְכוּשׁ שֶׁלָּנוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּרָקְעוֹ בָּרֶגֶל. “הֲלֹא יֵשׁ לְאֵל יָדָם לְהַחֲרִיב וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַכֹּל בְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת!”

“אֶת הַכֹּל, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאָנוּ אֵין לָנוּ שׁוּם תַּחְבּוּלָה לְעַכֵּב בְּיָדָם.”

“הֲרַבִּים הֵם? זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ עַכְשָׁו,” אָמַר הַכַּתָּב. “אִם מִסְפָּרָם אַךְ שְׁנֵים־עָשָׂר, נוּכַל לָהֶם, אֲבָל הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁמִּסְפָּרָם אַרְבָּעִים, חֲמִשִּׁים, וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר מִכֵּן!…”

“אֲדוֹנִי סְמִית,” אָמַר אַיְרְטוֹן בְּגִשְׁתּוֹ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲתוֹאִיל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי?”

“וּמַה טִיבָהּ שֶׁל בַּקָּשָׁה זוֹ, יְדִידִי?”

“לְהַרְשׁוֹת לִי לָלֶכֶת אֶל הָאֳנִיָּה כְּדֵי לְבָרֵר אֶת מִסְפַּר אֲנָשֶׁיהָ.”

“אֲבָל, אַיְרְטוֹן…” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵי אַתָּה מְסַכֵּן אֶת חַיֶּיךָ.”

“וּמַה בְּכָךְ, אֲדוֹנִי?”

“דָּבָר זֶה הוּא לְמַעְלָה מֵחוֹבָתֶךָ.”

“עָלַי לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי חוֹבָתִי,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

“וְכִי אוֹמֵר אַתָּה לָשׁוּט אֶל הָאֳנִיָּה בְּסִירָה?” שְׁאֵלָהוּ סְפִּילֶט.

“לֹא, אֲדוֹנִי, הִנְנִי לִשְׂחוֹת שָׁמָּה. הֵסִּירָה לֹא תּוּכַל לַעֲבֹר בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם יָכֹל לְהִדָּחֵק וְלַעֲבֹר.”

“הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ כִּי הַבְּרִיגָה רְחוֹקָה מִן הַחוֹף מִיל וָחֵצִי?” שְׁאֵלָהוּ הֶרְבֶּרְט.

“שַׂחְיָן יָפֶה אֲנִי, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט.”

“הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁאַתָּה מְסַכֵּן אֶת חַיֶּיךָ,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פָּעַם.

“אֵין דָּבָר,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן. “אֲדוֹנִי סְמִית, אִם תַּעֲשֶׂה אֶת בַּקָּשָׁתִי, תִּגְמֹל עִמִּי חֶסֶד. אֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֶכָּבֵד בְּעֵינֵי עַצְמִי!”

“אִם כֵּן, לֵךְ, אַיְרְטוֹן, וַעֲשֵׂה כְּחֶפְצֶךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהִרְגִּישׁ יָפֶה אֲשֶׁר אִם יְמָאֵן לְמַלֵּא אֶת הַבַּקָּשָׁה הַזֹּאת, הֲרֵי זֶה יַעֲצִיב עַד מְאֹד אֶת הַפּוֹשֵׁעַ שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְהָיָה לְאָדָם כָּשֵׁר.

“אֲנִי אֲלַוֶּךָּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“וּבְכֵן אַתָּה חוֹשֵׁדְנִי!” קָרָא אַיְרְטוֹן מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת וְאַנְחַת יִסּוּרִים פָּרְצָה מִלִּבּוֹ.

“חָלִילָה! חָלִילָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת. “חָלִילָה, אַיְרְטוֹן! אֵין פֶּנְקְרוֹף חוֹשְׁדֶךָ! לֹא פֵּרַשְׁתָּ אֶת דְּבָרָי כַּשּׁוּרָה!”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הוּא לֹא יָרַד לְסוֹף דַּעְתִּי,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן. “אֵין אֲנִי מַצִּיעַ לְאַיְרְטוֹן אֶלָּא לְלַוּוֹתוֹ עַד הָאִי הַקָּטֹן. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה מִן הַסְבָרָה, בְּכָל זֹאת יִתָּכֵן שֶׁאַחַד הַנְּבָלִים הַלָּלוּ עָלָה עַל הָאִי, וְאָז וַדַּאי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִלְּהַתְרִיעַ וְלָתֵת אוֹת לַחֲבֵרָיו. אֲנִי אֲחַכֶּה לְאַיְרְטוֹן בָּאִי הַקָּטֹן וְהוּא יֵלֵךְ אֶל הָאֳנִיָּה יְחִידִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּכָךְ.”

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵנִיחוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לִיצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ. מְזִמָּתוֹ הָיָה בָּהּ מִשֶּׁל עַזּוּת יְתֵרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן יְכֹלָה הָיְתָה לְהִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה הָיְתָה בְּעֶזְרָתוֹ. אִם אַךְ יַעֲלֶה עַל הָאֳנִיָּה, יוּכַל לְהֵאָחֵז בְּקוֹרַת הַמַּסָּק אוֹ בְּחַבְלֵי הַתֹּרֶן וּלְהַבְחִין מִשָּׁם אֶת מִסְפַּר הַשּׁוֹדְדִים וְאוּלַי גַּם לַעֲמֹד עַל כַּוְּנוֹתֵיהֶם וּמְגַמּוֹתֵיהֶם.

אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף יָרְדוּ בְּלִוְיַת חַבְרֵיהֶם אֶל הַחוֹף. אַיְרְטוֹן פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וּמָשַׁח אֶת גּוּפוֹ בְּחֵלֶב, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי צִנַּת הַמַּיִם, שֶׁעֲדַיִן קָרִים הָיוּ לְמַדַּי וַאֲשֶׁר אוּלַי אָנוּס יִהְיֶה לִשְׁהוֹת בְּתוֹכָם שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.

פֶּנְקְרוֹף וְנֶב הָלְכוּ בֵּינָתַיִם לְהָבִיא אֶת הַסִּירָה, שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה אֵצֶל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאוֹת פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ שָׁם. כְּשֶׁחָזְרוּ, כְּבָר הָיָה אַיְרְטוֹן מוּכָן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כִּסּוּ אֶת כִּתְפֵי אַיְרְטוֹן בִּשְׂמִיכָה וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ בְּבִרְכַּת הַצְלָחָה.

אַיְרְטוֹן יָשַׁב בַּסִּירָה יַחַד עִם פֶּנְקְרוֹף.

כַּאֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ שְׁנֵיהֶם בַּחֹשֶׁךְ הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעֵת עֶשֶׂר וָחֵצִי בָּעֶרֶב. חַבְרֵיהֶם הָלְכוּ אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנָת לְהַמְתִּין שָׁם לִתְשׁוּבָתָם.

הַשָּׁטִים עָבְרוּ בִּמְהִירוּת אֶת הַתְּעָלָה וְהִגִּיעוּ אֶל חוֹף הָאִי הַקָּטֹן שֶׁמִּנֶּגֶד. הֵם עָשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה, מִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא מְשׁוֹטְטִים הַפִּירָטִים בְּקִרְבַת מָקוֹם. וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַמָּקוֹם, נִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהָאִי עָזוּב הוּא וְאֵין בּוֹ נֶפֶשׁ אָדָם. בִּצְעָדִים מְהִירִים עָבְרוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף אֶת הָאִי הַקָּטֹן כְּשֶׁהֵם מַפְרִיחִים בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָם הֲמוֹנֵי עוֹפוֹת, שֶׁקִּנְנוּ בְּחַגְוֵי סְלָעִים. אַחַר הַפִּיל אַיְרְטוֹן עַצְמוֹ בְּלִי־חָת הַיָּמָּה וְשָׂחָה בַּחֲשַׁאי לְעֻמַּת הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר זֶה לֹא כְּבָר הֻדְלְקוּ בָּהּ נֵרוֹת אֲחָדִים, שֶׁהֵאִירוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

פֶּנְקְרוֹף הִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַנְּקָרוֹת שֶׁעַל הַחוֹף וְהִמְתִּין שָׁם לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

אַיְרְטוֹן חָצָה בֵּינָתַיִם בִּזְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת אֶת גַּלֵּי הַיָּם וְהֶחֱלִיק עַל פְּנֵי הַמַּיִם בַּחֲשַׁאי וּבְלִי לְהָנִיד אוֹתָם כִּמְעַט אַף נִיד כָּל־שֶׁהוּא. הוּא לֹא הוֹצִיא כִּמְעַט אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ הַמָּיִם, בְּעוֹד אֲשֶׁר עֵינָיו הָיוּ נְטוּיוֹת אֶל הַדְּמוּת הַחֲשֻׁכָּה שֶׁל הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר אוֹרוֹתֶיהָ הָיוּ מְנַצְנְצִים עַל פְּנֵי הַיָּם. הוּא לֹא הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא בַּחוֹבָה שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְקַיְּמָהּ וְלֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר אֶל הַסַּכָּנָה שֶׁהָיָה צָפוּי לָהּ בֵּין עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, וּבֵין בַּיָּם גּוּפוֹ, שֶׁכְּרִישִׁים הָיוּ מְצוּיִים בּוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. הַזֶּרֶם סִיַּע בְּיָדוֹ וֶהֱשִׁיטָהוּ בְּחָזְקָה וְהוּא הִתְרַחֵק מִן הַחוֹף בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעַ אַיְרְטוֹן אֶל הָאֳנִיָּה וְאָחַז בְּיָדוֹ הָאַחַת בַּעֲבוֹתוֹת הַתֹּרֶן. הוּא שָׁאַף מְעַט רוּחַ וְעָלֶה בַּשַּׁלְשְׁלָאוֹת לְמַעְלָה וְהִגִּיעַ אֶל קְצֵה הָאֳנִיָּה הַקָּדוּם. שָׁם הָיוּ תְּלוּיִים כַּמָּה זוּגוֹת שֶׁל מִכְנְסֵי מַלָּחִים לְשֵׁם יִבּוּשׁ. הוּא לָבַשׁ זוּג אֶחָד וְהִתְיַשֵּׁב כָּרָאוּי וְהִטָּה אָזְנוֹ וְהִקְשִׁיב.

אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה טֶרֶם יָשְׁנוּ. הֵם שׂוֹחֲחוּ, הִתְוַכְּחוּ, שָׁרוּ וְצָחָקוּ. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁהִגִּיעוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְאָזְנֵי אַיְרְטוֹן בְּצֵרוּף קְלָלוֹת וְגִדּוּפִים.

“אָכֵן שָׁלָל נָאֶה הִיא הַבְּרִיגָה שֶׁלָּנוּ!”

“‘מָהִיר’ זֶה מְהַלֵּךְ יָפֶה! כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא!”

“אֲפִילוּ אִם יִרְדְּפֶנּוּ כָּל הַצִּי שֶׁל נוֹרְפוֹלְק, לֹא יַשִּׂיגֶנּוּ!”

“יְחִי מְפַקְּדוֹ וּמַנְהִיגוֹ!”

“יְחִי בּוֹב הַרְוֵי!”

מֶה הָיוּ רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע אֶת קִטְעֵי־הַשִּׂיחָה הָאֵלֶּה יָבִין כָּל אָדָם מִדַּעְתּוֹ עַל נְקַלָּה כַּאֲשֶׁר יִוָּדַע לוֹ, כִּי בּוֹב הַרְוֵי זֶה הָיָה אֶחָד מֵחֲבֵרָיו הַיְּשָׁנִים לְשֹׁד וּלְחָמָס בְּאוֹסְטְרַלְיָה, מַלָּח אַמִּיץ־לֵב אֲשֶׁר הָלַךְ בִּדְרָכָיו וְהִמְשִׁיךְ אֶת מַעֲשֵׂי הַלִּסְטוּת שֶׁלּוֹ. בּוֹב הַרְוֵי זֶה תָּפַשׂ לְיַד הָאִי נוֹרְפוֹלְק אֶת הַבְּרִיגָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה עֲמוּסָה מִטְעָן שֶׁל נֶשֶׁק, שֶׁל צָרְכֵי יְרִיָּה, שֶׁל מַכְשִׁירִים וּכְלֵי מְלָאכָה שׁוֹנִים, אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ לְהוֹלָכָה לְאֶחָד מֵאִיֵּי סַנְדְּוִיטְשׁ. לְכָאן עָבְרוּ כָּל בְּנֵי הַלְּהָקָה שֶׁלּוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּמַעֲשֵׂי לִסְטוּת עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה כָּךְ הָיוּ מְלַסְטְמִים אֶת הַבְּרִיּוֹת עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְהָיוּ הוֹרְסִים אֳנִיּוֹת וְהוֹרְגִים אֶת אַנְשֵׁיהֶן בְּיֶתֶר אַכְזְרִיּוּת מִן הַפִּירָטִים הַמָּלָאִיִּים!

בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל הַלָּלוּ דִּבְּרוּ בְּקוֹל רָם וְהִשְׁתַּבְּחוּ בְּמַעֲשֵׂי הַגְּבוּרָה שֶׁלָּהֶם וְשָׁתוּ יַיִן בְּלֹא־מִדָּה. מִתּוֹךְ שִׂיחוֹתֵיהֶם הֻבְרַר לְאַיְרְטוֹן, שֶׁאַנְשֵׁי הַ“מָּהִיר” הַנָּם כֻּלָּם אֲסִירִים אַנְגְּלִיִּים, שֶׁבָּרְחוּ מִנוֹרְפוֹלְק.

מַה טִיבוֹ שֶׁל נוֹרְפוֹלְק זֶה?

בְּמִזְרָחָה שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, בַּמַּעֲלָה 29^o2' שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי וּבַמַּעֲלָה 165^o42' שֶׁל הָאֹרֶךְ הַמִּזְרָחִי נִמְצָא אִי קָטֹן, שֶׁמִּדַּת הֶקֵּפוֹ שִׁשָּׁה מִילִין וּבוֹ הַר גָּבוֹהַּ וּשְׁמוֹ פִּיט, הַמִּתְנַשֵּׂא מֵעַל לְשֶׁטַח הַיָּם בְּרוּם שֶׁל אָלֶף וּמֵאָה רֶגֶל. אִי זֶה הֲרֵיהוּ נוֹרְפוֹלְק. כָּאן נִמְצָא בֵּית אֲסוּרִים, שֶׁבּוֹ כְּלוּאִים הַקָּשִׁים שֶׁבֵּין הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה. מִסְפָּרָם חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לְמִשְׁמַעַת קָשָׁה כְּבַרְזֶל וְנֶעֱנָשִׁים עַל הַעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם עָנְשֵׁי־גּוּף חֲמוּרִים עַד מְאֹד. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חַיָּלִים וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים פְּקִידִים הַכְּפוּפִים לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל שַׂר־פֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם. קָשֶׁה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת חֲבוּרַת פּוֹשְׁעִים גְּרוּעָה מִזּוֹ. לַמְרוֹת הַשְּׁמִירָה הַמַעֻלָּה יַעֲלֶה לִפְעָמִים – אִם גַּם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת – בְּיַד אֲחָדִים מֵהֶם לִבְרֹחַ וְאָז הֵם תּוֹפְסִים אַחַת הָאֳנִיּוֹת וְנִמְלָטִים אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים הַפּוֹלִינֵזִיִּים.

כָּךְ עָשָׂה גַּם בּוֹב הַרְוֵי וַחֲבֵרָיו וְכָךְ רָצָה לַעֲשׂוֹת גַּם אַיְרְטוֹן בְּשַׁעְתּוֹ. בּוֹב הַרְוֵי תָּפַס אֶת הַבְּרִיגָה “מָהִיר”, שֶׁעָגְנָה סָמוּךְ לְנוֹרְפוֹלְק, הָרַג אֶת אֲנָשֶׁיהָ וְעָשָׂה אוֹתָהּ לָאֳנִיַּת פִּירָטִים, שֶׁהוּא הָיָה מַנְהִיגָהּ וְשֶׁזֶּה שָׁנָה תְּמִימָה שֶׁשּׁוֹטְטָה בְּמֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לְשֵׁם לִסְטוּת. בּוֹב הַרְוֵי זֶה, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבָר רַב־חוֹבֵל בְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמַּפְלִיגוֹת לְמֶרְחַקֵּי יַמִּים, הִכִּיר אֶת אַיְרְטוֹן יָפֶה.

רֹב הַפּוֹשְׁעִים הִתְכַּנְּסוּ עַל פְּנֵי הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה, וְאוּלָם אֲחָדִים מֵהֶם הִשְׁתַּטְּחוּ פֹּה וָשָׁם עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן וְשׂוֹחֲחוּ בְּקוֹל רָם.

הַשִּׂיחָה נִמְשְׁכָה מִתּוֹךְ צְעָקוֹת וּמִתּוֹךְ סְבִיאָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וּמִפִּיהָ נוֹדַע לוֹ לְאַיְרְטוֹן, שֶׁרַק הַמִּקְרֶה הֵבִיא אֶת הַ“מָּהִיר” אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן. רַגְלוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי לֹא דָּרְכָה עָלָיו מֵעוֹלָם וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה כְּמוֹ שֶׁשִּׁעֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית: כְּשֶׁפָּגַע רֹאשׁ הַפִּירָטִים עַל דַּרְכּוֹ בְּאֶרֶץ בִּלְתִּי־נוֹדַעַת זוֹ, שֶׁאֵינָהּ מְסֻמֶּנֶת בְּשׁוּם מַפָּה, הֶחְלִיט לְבַקֵּר אוֹתָהּ וְלַעֲשׂוֹתָהּ, אִם תִּהְיֶה רְאוּיָה לְכָךְ, לִמְקוֹם מִקְלָט וּלְנָמֵל לַבְּרִיגָה שֶׁלּוֹ.

אֲשֶׁר לַהֲנָפַת הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר בָּרֹאשׁ תָּרְנוֹ שֶׁל הַ“מָּהִיר” וְלַיְרִיָּה בִּכְלִי־תּוֹתָח, הִנֵּה נַעֲשׂוּ הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ שַׁחְצָנוּת בִּלְבָד וְלֹא הָיוּ אֶלָּא חִקּוּי לְמִנְהָגָן שֶׁל אֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה. לֹא הָיָה בָּהֶם מִשֶּׁל אוֹת לְמִי־שֶׁהוּא וְשׁוּם קֶשֶׁר לֹא הָיָה קַיָּם עַד עַכְשָׁו בֵּין הַפּוֹשְׁעִים פְּלִיטֵי נוֹרְפוֹלְק וּבֵין הָאִי לִינְקוֹלְן.

וּבְכֵן צְפוּיָה הָיְתָה אֲחֻזַּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְסַכָּנָה גְדוֹלָה. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהָאִי עִם שִׁפְעַת הַמַּיִם הַמְּתוּקִים שֶׁבּוֹ, עִם הַנָּמֵל הַקָּטֹן שֶׁלּוֹ, עִם מְקוֹרוֹת־הַמִּחְיָה וְהָאוֹצָרוֹת הַטִּבְעִיִּים הַמַרֻבִּים שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׂכִּילוּ לְפַתֵּחַ אוֹתָם בְּחָרִיצוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְעִם הַמְּעָרוֹת הָעֲמֻקּוֹת אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וַדַּאי יִכְשַׁר לְצָרְכָּם שֶׁל הַפִּירָטִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הֵם יַהַפְכוּ אוֹתוֹ לִמְקוֹם מִקְלָט מְעֻלֶּה, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אוֹתוֹ יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת שָׁם לָבֶטַח וּלְלֹא יִרְאַת עֹנֶשׁ. וּכְמוֹ כֵן בָּרוּר הָיָה, שֶׁהֵם לֹא יָחוּסוּ עַל חַיַּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וְרֵאשִׁית מַעֲשָׂיו שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי וַחֲבֵרָיו תִּהְיֶה לְרָצְחָם בְּלִי חָמְלָה. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא יוּכְלוּ אֲפִילוּ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם וּלְהִסְתַּתֵּר בִּפְנִים הָאִי, מֵאַחַר שֶׁהַפּוֹשְׁעִים אָמְרוּ לִקְבֹּעַ כָּאן אֶת דִּירָתָם, וַאֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַ“מָּהִיר” יַפְלִיג הַיָּמָּה לָשֹׁד שֹׁד, וַדַּאי יִשָּׁאֲרוּ כָּאן אֲחָדִים מֵאֲנָשָׁיו עַל מְנָת לְכוֹנֵן לָהֶם מוֹשַׁב קֶבַע. אֵין אֵפוֹא עֵצָה אַחֶרֶת אֶלָּא לְהִלָּחֵם בַּנְּבָלִים הַלָּלוּ וּלְהַשְׁמִידָם עַד אֶחָד, לְפִי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְרַחֲמִים וְכָל הָאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עַל מְנָת לְכַלּוֹתָם.

הִנֵּה הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁמִּלְּאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְהוּא יָדַע הֵיטֵב, שָׁכַךְ הִיא גַם דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

אֲבָל כְּלוּם יֵשׁ יְכֹלֶת לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם? וּכְלוּם אֶפְשָׁר לָהֶם לְנַצֵּחַ בְּמִלְחָמָה? הַדָּבָר תָּלוּי בִּכְלֵי זֵינָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה וּבְמִסְפַּר אֲנָשֶׁיהָ.

וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֶחְלִיט אַיְרְטוֹן לְבָרֵר וִיהִי מָה. מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת לְאַחַר שֶׁעָלָה עַל הָאֳנִיָּה, פָּסְקוּ לְאַט לְאַט הַקּוֹלוֹת וְהַצְּוָחוֹת וְחֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הַפּוֹשְׁעִים כְּבָר שָׁקַע בִּשְׁנַת שִׁכָּרוֹן. וּמִיָּד גָּמַר אַיְרְטוֹן בְּנַפְשׁוֹ לַעֲלוֹת עַל סִפּוּן הַ“מָּהִיר”, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁכִּבּוּ אֶת הַפַּנָסִים הָיָה שָׁרוּי בַּאֲפֵלָה עֲמֻקָּה.

הוּא טִפֵּס וְעָלָה עַל אַף הָאֳנִיָּה וּמִשָּׁם צָנַח דֶּרֶךְ הַתֹּרֶן עַל הַמִּכְסֶה הַקָּדוּם. הוּא עָבַר בַּחֲשַׁאי בֵּין הַפּוֹשְׁעִים הַשּׁוֹכְבִים סְרוּחִים עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְסִבֵּב בַּחֲשַׁאי אֶת כָּל הָאֳנִיָּה וְהִכִּיר לָדַעַת, שֶׁהַ“מָּהִיר” הָיָה מְזֻיָּן בְּאַרְבָּעָה כְּלֵי־תּוֹתָח הַיּוֹרִים כַּדּוּרִים, שֶׁמִּשְׁקָלָם מִשְּׁמוֹנֶה עַד עֶשֶׂר לִטְרָאוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּשֵּׁשׁ אוֹתָם וּמָצָא, שֶׁכְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ נִטְעָנִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְהָיוּ אֵפוֹא כְּלֵי־זַיִן מִן הַמִּין הֶחָדָשׁ, שֶׁשִּׁמּוּשָׁם קַל וּפְעֻלָּתָם אֲיֻמָּה.

מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁנוּ עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן לֹא עָלָה עַל עֲשָׂרָה, וְהַשְּׁאָר וַדַּאי יָשְׁנוּ בַּתָּאִים שֶׁבִּפְנִים הָאֳנִיָּה. עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע קֹדֶם לָכֵן, שִׁעֵר אַיְרְטוֹן כִּי מִסְפַּר כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה עוֹלֶה לַחֲמִשִּׁים. וַדַּאי רַב וְעָצוּם הָיָה הַמִּסְפָּר הַזֶּה לְעֻמַּת שֵׁשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁעַל הָאִי לִינְקוֹלְן! וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְבַטָּלָה, שֶׁהֲרֵי עַל יָדָהּ יַכִּיר כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת מִדַּת כֹּחוֹ שֶׁל אוֹיְבוֹ וְיַחְבֹּל תַּחְבּוּלוֹת כֵּיצַד לַעֲמֹד בְּפָנָיו.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ לְאַיְרְטוֹן מַה לַעֲשׂוֹת כָּאן וְהִגִּיעָה שַׁעְתְוֹ לַחֲזֹר אֶל חֲבֵרָיו וּלְהוֹדִיעָם אֶת תּוֹצְאוֹת הַמַּלְאֲכוּת שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ. וְאָמְנָם כְּבָר הֵכִין עַצְמוֹ לָשׁוּב אֶל הַחֵלֶק הַקָּדוּם שֶׁל הָאֳנִיָּה, כְּדֵי לְהַחֲלִיק מִשָּׁם אֶל תּוֹךְ הַיָּם.

וְאוּלָם בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם זֶה שֶׁרָצָה, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר זֹאת בְּמוֹ פִּיו, לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי חוֹבִתוֹ, נִצְנֵץ פִּתְאֹם רַעְיוֹן שֶׁל גְּבוּרָה. הוּא גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לְהַקְרִיב אֶת חַיֵּי עַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הָאִי וְאֶת יוֹשְׁבָיו. בָּרוּר הָיָה כַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שׁוֹדְדִים הַמְזֻיָּנִים בִּכְלֵי נֶשֶׁק מִכָּל הַמִּינִים וְסוֹפָם לַחְדֹּר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּלְכָבְשׁוֹ בְּכֹחַ אוֹ לָשִׁים עָלָיו מָצוֹר וּלְהָמִית אֶת יוֹשְׁבָיו מִיתַת רָעָב. וְהוּא צִיֵּר לְעַצְמוֹ אֶת מַצִּילָיו, אֲשֶׁר חָזְרוּ וְעָשׂוּהוּ לְאָדָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעֲשׂוּהוּ לְאָדָם יָשָׁר, וְאֵין קֵץ לְכָל תַּגְמוּלֵיהֶם עָלָיו, וְהִנֵּה הֵם מוּמָתִים בְּלִי חֶמְלָה וְכָל עֲמָלָם יִהְיֶה לְכָלָה וְהָאִי שֶׁלָּהֶם יֵהָפֵךְ לִמְקוֹם מִקְלָט לְגַזְלָנִים! הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ, כִּי סוֹף סוֹף אַךְ מֵאִתּוֹ הָיְתָה נְסִבָּה לְכָל הַצָּרָה וּלְכָל הַכִּלָּיוֹן וְהַחֻרְבָּן הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי בּוֹב הַרְוֵי לֹא קִיֵּם אֶלָּא אֶת מְזִמּוֹתָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁל אַיְרְטוֹן, וְרֶגֶשׁ שֶׁל חֵמָה עַל עַצְמוֹ תָּקַף אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, נִתְמַלֵּא תְּשׁוּקָה עַזָּה, שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ, לְפוֹצֵץ אֶת הָאֳנִיָּה הַזֹּאת וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָלֶיהָ. אָמְנָם גַּם הוּא יִהְיֶה בֵּין הַמּוּמָתִים עַל יְדֵי פִּצּוּץ זֶה, אֲבָל הוּא נָכוֹן לָמוּת וּבִלְבָד שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת חוֹבָתוֹ!

אַיְרְטוֹן לֹא הָיָה מְהַסֵּס אַף רֶגַע. הוּא הָיָה מֻבְטָח, שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה מִמֶּנּוּ לְהַגִּיעַ אֶל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר מְקוֹמוֹ תָּמִיד בַּאֲחוֹרֵי הָאֳנִיּוֹת. וָאֳנִיַּת לִסְטִים כָּאֳנִיָּה זוֹ וַדַּאי אֵין בָּהּ מַחְסוֹר בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה וּבְכֵן דַּיּוֹ נִיצוֹץ אֶחָד לְהַכְחִידָהּ בִּן־רֶגַע.

אַיְרְטוֹן יָרַד בִּזְהִירוּת אֶל מִכְסֵה־הַבֵּינַיִם, אֲשֶׁר הֲמוֹן שִׁכּוֹרִים יְשֵׁנִים הָיוּ סְרוּחִים עָלָיו. לְרַגְלֵי הַתֹּרֶן הַגָּדוֹל הָיָה דּוֹלֵק פַּנָס וּבְקִרְבַת מָקוֹם נִצַּב כֵּן וְעָלָיו כְּלֵי־יְרִיָּה מִכָּל הַמִּינִים.

אַיְרְטוֹן הוֹרִיד מָעַל הַכֵּן אֶקְדֹּחַ אֶחָד וּלְאַחַר שֶׁבְּדָקוֹ, נוֹכַח לָדַעַת שֶׁהוּא מְטֹעָן. וּבְכֵן לֹא הָיָה חָסֵר עַכְשָׁו כְּלוּם כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת מְזִמַּת הַהֶרֶס שֶׁבְּלִבּוֹ. הוּא הִתְגַנֵּב אֵפוֹא אֶל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה עַל מְנָת לַחְדֹּר מִתַּחַת לַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם וַדַּאי נִמְצָא אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה.

וְאוּלָם חֲלָלוֹ שֶׁל מִכְסֵה־בֵּינַיִם זֶה הָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ אָפֵל וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְאַיְרְטוֹן לַעֲבֹר בּוֹ בְּלִי לִפְגֹעַ בְּרַגְלָיו בְּכַמָּה יְשֵׁנִים, שֶׁשְּׁנָתָם לֹא הָיְתָה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר. הַנִּפְגָּעִים לֹא חָשְׂכוּ מִמֶּנּוּ חֲרָפוֹת וּקְלָלוֹת. אֲבָל סוֹף סוֹף הִגִּיעַ אֶל הַמְּחִיצָּה שֶׁל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה וּמָצָא בָּהּ דֶּלֶת, אֲשֶׁר וַדַּאי הָיְתָה דַלְתּוֹ שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה.

כֵּיוָן שֶׁהַדֶּלֶת לֹא נִפְתְּחָה עַל נְקַלָּה, אִמֵּץ אַיְרְטוֹן אֶת כֹּחוֹ לְפָתְחָהּ בְּחָזְקָה. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּלִי שָׁאוֹן, כִּי אָנוּס הָיָה לְשַׁבֵּר מַנְעוּל תָּלוּי. כֹּחוֹ הָאַדִּיר עָמַד לוֹ סוֹף סוֹף לְשַׁבֵּר אֶת הַמַּנְעוּל וְהַדֶּלֶת נִפְתָּחָה…

אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע נִחֲתָה כַּף־יָד עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

“מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה?” שָׁאַל בְּקוֹל קָשֶׁה אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה וְלָבוּשׁ שְׁחוֹרִים, שֶׁהֵגִיחַ מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה וְהֵאִיר בַּפָּנָס שֶׁבְּיָדוֹ אֶת פְּנֵי אַיְרְטוֹן.

אַיְרְטוֹן נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו. לִבְרַק אוֹר הַפָּנָס הִכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ לְשֶׁעָבָר, אֶת בּוֹב הַרְוֵי, אֲבָל הַלָּז לֹא הִכִּירָהוּ, כִּי וַדַּאי הָיָה סָבוּר עָלָיו שֶׁהוּא מֵת זֶה כַּמָּה.

“מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה?” שָׁאַל בּוֹב הַרְוֵי וְתָפַשׂ אֶת אַיְרְטוֹן בְּאֵזוֹר מִכְנָסָיו.

אֲבָל אַיְרְטוֹן לֹא עָנָה דָבָר, אֶלָּא דָּחַף בְּיָד חֲזָקָה אֶת רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים לְאָחוֹר וְאָמַר לְהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה. יְרִיָּה אַחַת אֶל תּוֹךְ הֶחָבִיוֹת הַלָּלוּ – וְתַם וְנִשְׁלַם הַכֹּל!…

“נְעָרַי, בּוֹאוּ הֵנָּה!” צָעַק בּוֹב הַרְוֵי.

לְקוֹלוֹ הֵקִיצוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שׁוֹדְדִים וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְהִתְנַפְּלוּ עַל אַיְרְטוֹן וְאָמְרוּ לְהַפִּילֵהוּ אָרְצָה. אֲבָל אַיְרְטוֹן כַּבִּיר־הַכֹּחַ חָלַץ עַצְמוֹ מִזְּרוֹעוֹתֵיהֶם. מִפִּי הָאֶקְדֹּחַ שֶׁבְּיָדוֹ פָּרְצוּ שְׁתֵּי יְרִיּוֹת וְשֵׁנִי פִּירָטִים נָפְלוּ אָרְצָה, אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע נִדְקְרָה כְּתֵפוֹ שֶׁל עַצְמוֹ בְּסַכִּין, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנָּה.

אָז הֵבִין אַיְרְטוֹן, שֶׁשּׁוּב לֹא יוּכַל לְקַיֵּם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. בּוֹב הַרְוֵי חָזַר וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וּבַחֲלָלוֹ שֶׁל מִכְסֵה־הַבֵּינַיִם קָמָה תְּנוּעָה, שֶׁהֵעִידָה כִּי כָל הפִּירָטִים הִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם. עַכְשָׁו רָאָה אַיְרְטוֹן צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִשְׁמֹר אֶת חַיָּיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִלָּחֵם בְּצִדּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו. וּבְכֵן הָיְתָה שׂוּמָה עָלָיו לְהִמָּלֵט.

אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ עֲדַיִן לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ? הַדָּבָר הָיָה מֻטָּל בְּסָפֵק, אַף עַל פִּי שֶׁכָּלָּה וְנֶחֱרָצָה הָיְתָה מֵאֵת אַיְרְטוֹן לְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתּוֹ כְּדֵי לָשׁוּב אֶל חֲבֵרָיו.

בְּאֶקְדֹּחוֹ הָיוּ אֲצוּרִים עוֹד אַרְבָּעָה כַּדּוּרִים. אָז יָרָה שְׁתֵּי יְרִיּוֹת וְכַדּוּר אֶחָד פָּגַע פְּגִיעָה קַלָּה בְּבוֹב הַרְוֵי וּמִתּוֹךְ כָּךְ קָמָה מְהוּמָה בִּקְהַל הַתּוֹקְפִים וְהֵם נָסוֹגוּ אָחוֹר. אַיְרְטוֹן הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְבוּכָה זוֹ וְרָץ אֶל הַמַּדְרֵגָה עַל מְנָת לַעֲלוֹת עַל הַסִּפּוּן. כְּשֶׁעָבַר עַל הַפַּנָס, שִׁבֵּר אוֹתוֹ בְּמוֹט, וּמִיָּד קָמָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה נוֹחָה לִמְנוּסָתוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדוּ אֶת הַמַּדְרֵגָה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פִּירָטִים שֶׁהֵקִיצוּ מִקּוֹל הָרָעַשׁ. אָז יָרָה אַיְרְטוֹן יְרִיָּה חֲמִשִׁית וְאֶחָד מֵהֶם נָפַל אָרְצָה, תַּחַת אֲשֶׁר הָאֲחֵרִים נָסוֹגוּ אָחוֹר וְנִמְלְטוּ בְּלִי הָבִין מַה נִהְיָתָה. בִּשְׁתֵּי קְפִיצוֹת עָלָה אַיְרְטוֹן עַל הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן וְכָאן תָּפַשׂ אוֹתוֹ אַחַד הַפִּירָטִים בְּצַוָּארוֹ, אֲבָל הוּא יָרָה בּוֹ אֶת הַכַּדּוּר הַשִּׁשִּׁי שֶׁבְּאֶקְדָּחוֹ וְהַלָּז נָפַל חָלָל. לֹא עָבְרוּ שָׁלשׁ סֵקוּנְדּוֹת וְאַיְרְטוֹן קָפַץ מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה וְהִתְנַפֵּל הַיָּמָּה.

וְאוּלָם אַךְ הִרְחִיק אַיְרְטוֹן מֵעַל הָאֳנִיָּה כַּעֲשָׂרָה מֶטְרִים וּמִיָּד נִתַּךְ מִסְּבִיבוֹ בָּרָד שֶׁל כַּדּוּרִים.

נָקֵל לְשַׁעֵר כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה סַעֲרַת רוּחוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה חָבוּי אֲחוֹרֵי אַחַד הַסְּלָעִים שֶׁעַל הָאִי הַקָּטֹן, וְכַמָּה נִרְגְּזוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וְנֶב, שֶׁיָּשְׁבוּ בַּקָּמִינִים, בְּשָׁמְעָם אֶת קוֹלוֹת הַיְּרִיָּה הַלָּלוּ שֶׁרָעֲמוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה! הֵם הִשְׂתָּעֲרוּ אֶל הַחוֹף וְרוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הִתְנַפְּלוּת.

הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל, כִּי אַיְרְטוֹן נָפַל בִּידֵי הַפִּירָטִים וְהֵם רְצָחוּהוּ נֶפֶשׁ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ יִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל הָאִי!

חֲצִי שָׁעָה הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲחוּזִים אֵימוֹת מָוֶת. הַיְּרִיּוֹת פָּסְקוּ, אֲבָל אֵין אַיְרְטוֹן וְאֵין פֶּנְקְרוֹף. אֶפְשָׁר שֶׁהַפִּירָטִים כְּבָר לָכְדוּ אֶת הָאִי? אֶפְשָׁר יֵשׁ צֹרֶךְ לְמַהֵר לְעֶזְרַת אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף? אֲבָל כֵּיצַד? מֵי הַיָּם גָּאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בָּרֶגֶל. וְהַסִּירָה אֵינֶנָּהּ! מִי יוּכַל לְתַנּוֹת אֶת מְצוּקַת נַפְשָׁם שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה!

בִּשְׁעַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וָחֵצִי הִתְקָרְבָה סוֹף סוֹף אֶל הַחוֹף סִירָה וּבָהּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הַלָּלוּ הָיוּ אַיְרְטוֹן, שֶׁהָיָה פָּצוּעַ פְּצִיעָה קַלָּה בִּכְתֵפוֹ, וּפֶנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה שָׁלֵם בְּגוּפוֹ. חַבְרֵיהֶם קִבְּלוּ אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.

וּמִיָּד קָמוּ וְהָלְכוּ הַכֹּל אֶל הַקָּמִינִים וְשָׁם סִפֵּר אַיְרְטוֹן לַחֲבֵרָיו אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וְלֹא הֶעֱלִים מֵהֶם אֲפִילוּ אֶת דְּבַר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשַׁב לְפוֹצֵץ אֶת הָאֳנִיָּה.

הַכֹּל הוֹשִׁיטוּ לְאַיְרְטוֹן אֶת יְדֵיהֶם מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹדָה. אֲבָל הוּא לֹא כִּסָּה מֵחֲבֵרָיו אֶת כָּל גֹּדֶל הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם. הֲרֵי הַפִּירָטִים מֻזְהָרִים וְעוֹמְדִים. הֵם יוֹדְעִים כִּי הָאִי לִינְקוֹלְן נוֹשָׁב הוּא וְלֹא יַעֲלוּ עָלָיו אֶלָּא בְּהָמוֹן וּמְזֻיָּנִים כָּל צָרְכָּם. הֵם לֹא יָחוּסוּ עַל אִישׁ וּמִי שֶׁיִּפֹּל בִּידֵיהֶם, אַל יְצַפֶּה לְרַחֲמִים!

“טוֹב אֵפוֹא, נָמוּת כַּאֲנָשִׁים!” קָרָא הַכַּתָּב.

“נָשׁוּב וְנַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“וְכִי יֵשׁ לָנוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, תִּקְוָה כָּל־שֶׁהִיא לְהֵחָלֵץ מִצָּרָה זוֹ?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“יֵשׁ וָיֵשׁ, פֶּנְקְרוֹף.”

“הַאֻמְנָם? שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים!”

“הֵן! שִׁשָּׁה!… חוּץ מִ…”

“חוּץ מִמִּי?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא עָנָה דָבָר, אֶלָּא הֶרְאָה בְּיָדוֹ אֶל מוּל הַשָּׁמָיִם.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי    🔗

הָעֲרָפֶל מִסְתַּלֵּק – פְּקֻדּוֹת הָאִינְגֵ’נֵר – שָׁלשׁ מִשְׁמָרוֹת – אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף – הַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה – שְׁתֵּי סִירוֹת אֲחֵרוֹת – עַל הָאִי הַקָּטֹן – שִׁשָּׁה שׁוֹדְדִים עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה – הַבְּרִיגָה מַעֲלָה אֶת עֳגָנֶיהָ – יְרִיּוֹתָיו שֶׁל הַ“מָּהִיר” – מַצָּב נוֹאָשׁ – הַצָּלָה בְּהֶסַּח־הַדָּעַת.

הַלַּיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא עָזְבוּ אֶת מִשְׁמַרְתָּם לְיַד הַקָּמִינִים והפִּירָטִים לֹא נִסּוּ לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה. מֵאָז יָרוּ הפִּירָטִים אֶת הַיְּרִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת אֶל אַיְרְטוֹן, נִשְׁתַּתֵּק הַכֹּל וְשׁוּב לֹא נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן כָּל־שֶׁהוּא, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָעִיד עַל מְצִיאוּתָהּ שֶׁל הַבְּרִיגָה בְּמֵימֵי הָאִי. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שהפִּירָטִים הֵרִימוּ אֶת הָעֹגֶן וּפָרְשׁוּ וְהָלְכוּ לָהֶם מִיִּרְאָה, שֶׁמָּא יִהְיֶה לָהּ עֵסֶק עִם אוֹיֵב חָזָק בְּיוֹתֵר.

אֲבָל הַשְׁעָרָה זוֹ לֹא נִתְאַמָּתָה. עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר הִבְחִינוּ עֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּעַד עַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר כְּעֵין דְּמוּת אֲפֵלָה. דְּמוּת זוֹ הָיְתָה דְמוּתוֹ שֶׁל הַ“מָּהִיר”.

“הֲרֵי לִפְנֵיכֶם, יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, “פָּרָשַׁת הַטְּכָסִיס, שֶׁעָלֵינוּ לֶאֱחֹז בָּהּ לְפִי דַּעְתִּי קֹדֶם שֶׁעֲרָפֶל זֶה יִסְתַּלֵּק כֻּלּוֹ. עֲרָפֶל זֶה מַעְלִים אוֹתָנוּ מֵעֵינֵי הפִּירָטִים וְהַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂינוּ בְּלִי אֲשֶׁר יִרְאוּנוּ. רֵאשִׁית כֹּל עָלֵינוּ לְהַטְעוֹת אוֹתָם וְלַהֲבִיאָם לִידֵי כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים, כִּי יוֹשְׁבֵי הָאִי רַבִּים הֵם וְהַכֹּחַ בְּיָדָם לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם. וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי מַצִּיעַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁאָנוּ נִתְחַלֵּק לְשָׁלשׁ קְבוּצוֹת; הָרִאשׁוֹנָה תַּעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד הַקָּמִינִים וְהַשְּׁנִיָּה – אֵצֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה. וַאֲשֶׁר לַשְּׁלִישִׁית, הִנֵּה סָבוּר אֲנִי שֶׁטּוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַעֲמִידֶהָ עַל הָאִי הַקָּטֹן, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הפִּירָטִים לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה אוֹ לַעֲצֹר אוֹתָם עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. יֵשׁ תַּחַת יָדֵנוּ שְׁנֵי קָרַבִּינִים וְאַרְבָּעָה רוֹבִים. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִהְיֶה אֵפוֹא מְזֻיָּן, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לָנוּ מַחְסוֹר בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה וּבְכַדּוּרִים, לֹא נְקַמֵּץ בִּירִיּוֹת. אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא לֹא מִפְּנֵי קְנֵי הָרוֹבִים וְלֹא מִפְּנֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה. מַה כֹּחָם לְעֻמַּת הַסְּלָעִים הַלָּלוּ? מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא נִירֶה, וּלְפִיכָךְ לֹא תַּעֲלֶה עַל דַּעַת הַפִּירָטִים מַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ לְשָׁם פְּצָצוֹת, אֲשֶׁר תּוּכַלְנָה לְעוֹלֵל לָנוּ נְזָקִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה. יוֹתֵר מִכָּל עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר לְהִלָּחֵם עִם הַפִּירָטִים מִלְחָמָה גְלוּיָה, לְבַל יַכְרִיעוּנוּ בְּרֹב מִסְפָּרָם. כָּל מַאֲמַצֵּינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְכֻוָּנִים אַךְ לַעֲצֹר אוֹתָם מִלַּעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם. וּבְכֵן אַל קִמּוּץ בְּכַדּוּרֵי־יְרִיָּה! נִירֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְנִקְלַע יָפֶה אֶל הַמַּטָּרָה! עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְהָמִית מִשְּׁמוֹנָה עַד עֲשָׂרָה אוֹיְבִים וְשׂוּמָה עָלָיו לַהֲמִיתָם!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְבִּיר אֶת הַמַּצָּב בְּבֵרוּר וְדִבֵּר בְּקוֹל שָׁלֵו בְּיוֹתֵר, כְּאִלּוּ נָתַן פְּקֻדָּה בִּדְבַר אַחַת הַמְּלָאכוֹת הָרְגִילוֹת וְלֹא בִּדְבַר מִלְחָמָה. חֲבֵרָיו קִבְּלוּ אֶת פְּקֻדּוֹתָיו בִּדְמָמָה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר. עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוּטָל הָיָה עַכְשָׁו לְמַהֵר וְלַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לִפְנֵי הֵעָלוֹת הָעֲרָפֶל.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף מִהֲרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם צָרְכֵי־יְרִיָּה בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְאַיְרְטוֹן, שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹבִים מְצֻיָּנִים הָיוּ, הִזְדַּיְּנוּ בְּקָרַבִּינִים הַמַּרְחִיקִים לִירוֹת עַד כְּדֵי מִיל. כּוֹרֶשׁ סְמִית, נֶב, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט נָטְלוּ אֶת אַרְבַּעַת קְנֵי־הָרוֹבֶה הָאֲחֵרִים.

וְכָךְ הָיָה סֵדֶר הַמִּשְׁמָרוֹת:

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט יָשְׁבוּ בְּמַאֲרָב בַּקָּמִינִים וְהָיוּ מַשְׁגִּיחִים מִשָּׁם עַל הַחוֹף מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וָהָלְאָה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב הִתְחַבְּאוּ בֵּין הַסְּלָעִים אֲשֶׁר עִם תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה – אֲשֶׁר גִּשְׁרוֹ הוּנַף לְמַעְלָה יַחַד עִם הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים – כְּדֵי לְהַפְרִיעַ כָּל סִירָה מִלְּהִכָּנֵס לְשָׁם וּכְמוֹ כֵן לִמְנֹעַ אֶת הַפִּירָטִים לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף שֶׁכְּנֶגֶד.

וְעַל אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף נִטַּל לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה בַּסִּירָה וּלְהִתְיַצֵּב עַל הָאִי הַקָּטֹן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת נִבְדָּלִים.

הִנֵּה כִּי כֵּן עֲתִידוֹת הָיוּ הַיְּרִיּוֹת לִהְיוֹת מְפוֹצְצוֹת וּבָאוֹת מֵאַרְבַּעַת עֲבָרִים וּלְהַכְנִיס מִתּוֹךְ כָּךְ מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַפִּירָטִים, שֶׁיֵּשׁ בָּאִי יִשּׁוּב גָּדוֹל שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְהַלָּלוּ מְגִנִּים עָלָיו הֲגָנָה נִמְרָצָה.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן נִצְטַוּוּ, אֲשֶׁר אִם לֹא יוּכְלוּ לִמְנֹעַ אֶת הַפִּירָטִים מִלַּעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה וְהַלָּלוּ יְבַקְּשׁוּ לְהַקִּיפָם וּלְהַבְדִּילָם מֵחַבְרֵיהֶם, יְמַהֲרוּ לָשׁוּב בַּסִּירָה אֶל הַחוֹף וְיִתְיַצְּבוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהַסַּכָּנָה תִּהְיֶה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

קֹדֶם שֶׁנִּפְטְרוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה עַל מְנָת לָלֶכֶת אִישׁ אִישׁ אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ, חִבֵּק אִישׁ אֶת יַד רֵעֵהוּ פַּעַם אַחֲרוֹנָה. פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ אֶת הֲמוֹן רִגְשׁוֹתָיו בְּשָׁעָה שֶׁחִבֵּק בִּזְרוֹעוֹתָיו אֶת הֶרְבֶּרְט, אֶת יַלְדּוֹ שֶׁלּוֹ!… אַחַר נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה חִישׁ מַהֵר.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט נֶעֶלְמוּ בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁמֵּעֵבֶר מִזֶּה, וְהַכַּתָּב וְנֶב – בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁמֵּעֵבֶר מִזֶּה, וּמִקֵּץ חָמֵשׁ דַּקּוֹת עָבְרוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף בְּשָׁלוֹם אֶת הַתְּעָלָה וְקָפְצוּ עַל אַדְמַת הָאִי הַקָּטֹן וְהִתְחַבְּאוּ בְּנִקְרוֹת הַסְּלָעִים שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַמִּזְרָחִית.

אִישׁ מִן הַפִּירָטִים לֹא יָכֹל הָיָה לִרְאוֹתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְפִי שֶׁהֵם עַצְמָם לֹא הִבְחִינוּ בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל אֶת דְּמוּת הָאֳנִיָּה אֶלָּא הַבְחָנָה קְלוּשָׁה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שֵׁשׁ וָחֵצִי בַּבֹּקֶר.

עַד מְהֵרָה הִתְחִיל הָעֲרָפֶל לְהִתְפַּזֵּר בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר וְרָאשֵׁי תָּרְנֵי הָאֳנִיָּה בִּצְבְּצוּ וְנִגְלוּ לָעָיִן. מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים הִתְגַּלְגְּלוּ קִרְעֵי עֲרָפֶל גְּדוֹלִים עַל פְּנֵי הַיָּם וְאַחַר קָמָה רוּחַ שֶׁהֵפִיצָה אֶת צִבּוּרֵי הָאֵדִים הַלָּלוּ.

הַ“מָּהִיר” נִגְלָה כֻּלּוֹ לָעָיִן. הוּא הָיָה מְרֻתָּק אֶל שֵׁנִי עֳגָנִים, פָּנָיו לִפְאַת צָפוֹן וַאֲחוֹרָיו כְּלַפֵּי הָאִי. הוּא עָמַד בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל וָרֶבַע מִן הַחוֹף, כְּמוֹ שֶׁשִּׁעֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַדֶּגֶל הַשָּׁחוֹר עֲדַיִן הָיָה מְנַפְנֵף עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

הָאִינְגֵ’נֵר הֵצִיץ בַּמִּשְׁקֶפֶת וְרָאָה שֶׁאַרְבַּעַת כְּלֵי הַתּוֹתָח שֶׁל הָאֳנִיָּה הָיוּ מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי הָאִי. וּבְכֵן בָּרוּר הָיָה, שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ מוּכָנִים לִפְתֹּחַ בִּירִיָּה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁיֻּתַּן אוֹת.

לְפִי שָׁעָה הֶחֱרִישׁ הַ“מָּהִיר”. עַל סִפּוּנוֹ נִרְאוּ כְּשְׁלשִׁים מַלָּחִים, אֲשֶׁר רָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. אֲחָדִים עָמְדוּ עַל הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן; שְׁנַיִם אֲחֵרִים יָשְׁבוּ עַל הַמּוֹטוֹת שֶׁל הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל וְהִבִּיטוּ בְּמַשְׁקָפוֹת אֶל הָאִי בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבּוֹב הַרְוֵי וַחֲבֵרָיו לֹא יָכְלוּ לְהָבִין כָּל צָרְכָּם אֶת פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָע, שֶׁאֵרַע בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּהֶם. כְּלוּם אָדָם חֲצִי־עָרֹם זֶה, אֲשֶׁר שִׁבֵּר אֶת דַּלְתּוֹ שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְנִלְחַם כְּנֶגְדָּם, אֲשֶׁר יָרָה בָּהֶם שֵׁשׁ פְּעָמִים בָּאֶקְדֹּחַ שֶׁבְּיָדוֹ וְהֵמִית אֶת הָאֶחָד מֵהֶם וּשְׁנַיִם מֵהֶם פָּצַע, כְּלוּם אָדָם זֶה נִמְלַט מִן הַכַּדּוּרִים שֶׁהִמְטִירוּ עָלָיו? כְּלוּם עָלְתָה בְּיָדוֹ לָשׁוּב מִתּוֹךְ שְׂחִיָּה אֶל הָאִי? מֵאַיִן בָּא? וּלְשֵׁם מָה עָלָה עַל הָאֳנִיָּה? כְּלוּם נִתְכַּוֵּן בָּאֱמֶת לְפוֹצֵץ אֶת הָאֳנִיָּה, כְּכֹל אֲשֶׁר שִׁעֵר בּוֹב הַרְוֵי? כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ בִּלְבְּלוּ אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַפִּירָטִים. אֲבָל דָּבָר אֶחָד הָיָה בָּרִי בְּיָדָם לְאֵין סָפֵק, הַיְנוּ, שֶׁהָאִי שֶׁאֵינוֹ־נוֹדָע, אֲשֶׁר הַ“מָּהִיר” עָגַן אֶצְלוֹ, הֲרֵיהוּ נוֹשָׁב עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם הַנְּכוֹנִים לְהָגֵן עַל עַצְמָם בְּכָל תֹּקֵף. וְאוּלָם אִישׁ מֵהֶם לֹא נַרְאָה, לֹא עַל הַחוֹף וְלֹא עַל הָרָמוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂפַת הַיָּם הָיְתָה כֻּלָּהּ שׁוֹמֵמָה וְלֹא נִכַּר בָּהּ אֲפִילוּ סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל יִשּׁוּב. וְכִי בָּרְחוּ הַתּוֹשָׁבִים אֶל פְּנִים הָאִי?

שְׁאֵלָה זוֹ וַדַּאי הִטְרִידָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַפִּירָטִים, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה אָדָם פִּקֵּחַ, לֹא רָצָה לְהַעֲלוֹת אֶת בְּנֵי הַלְּהָקָה שֶׁלּוֹ עַל אַדְמַת הָאִי קֹדֶם שֶׁיָּתוּר וִירַגֵּל אֶת הַמָּקוֹם יָפֶה.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה וָחֵצִי לֹא נִרְאָה עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה שׁוּם סִמָּן שֶׁל הֲכָנוֹת לְהַתְקָפָה אוֹ לַעֲלִיָּה עַל הַחוֹף. בָּרוּר הָיָה, שֶׁבּוֹב הַרְוֵי הָיָה חוֹכֵךְ וּמְהַסֵּס. אֲפִילוּ הַמַּשְׁקָפוֹת הַמְעֻלּוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לֹא יָכְלוּ לְהוֹעִיל לוֹ לְגַלּוֹת עַל יָדָן אֶת אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַמִּסְתַּתְּרִים בֵּין הַסְּלָעִים. גַּם הַמָּסָךְ שֶׁל קִסּוּס וְשֶׁל עֲנָפִים יְרוֹקִים, שֶׁכִּסָּה אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהָיָה תָּלוּי עַל קִיר הַחוֹמָה הֶחָשׂוּף, לֹא יָכֹל הָיָה לְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ. וּבֶאֱמֶת, כְּלוּם יָכֹל הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁדִּירַת אָדָם חֲצוּבָה בְּתוֹךְ מוּצַק הַסֶּלַע הָאַדִּיר וְהַגָּבוֹהַּ הַזֶּה? מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן עַד כֵּפֵּי־הַמַּלְתָּעוֹת, לְכָל מְלֹא הַהֶקֵּף שֶׁל מִפְרַץ־הַבְּרִית לֹא נִרְאָה שׁוּם דָּבָר שֶׁיָּכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ סִמָּן, כִּי יֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל אַדְמַת הָאִי.

וְאוּלָם בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת הִבְחִינוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּנוּעָה עַל סִפּוּנוֹ שֶׁל הַ“מָּהִיר”. הִתִּירוּ אֵת אַחַת הַסִּירוֹת וְהוֹרִידוּהָ הַיָּמָּה. אֶל תּוֹךְ סִירָה זוֹ יָרְדוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, כֻּלָּם חֲמוּשִׁים בְּרוֹבִים; אֶחָד מֵהֶם יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה, אַרְבָּעָה הֶחֱזִיקוּ בַּמְּשׁוֹטִים וּשְׁנַיִם יָשְׁבוּ בַּחֵלֶק הַקָּדוּם שֶׁל הַסִּירָה וְהִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאִי כְּשֶׁהֵם נְכוֹנִים לִירוֹת בָּרוֹבִים שֶׁבִּידֵיהֶם. בְּלִי סָפֵק לֹא נִתְכַּוְּנוּ אֶלָּא לְרַגֵּל אֶל שְׂפַת־הַיָּם וְלֹא לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, שֶׁלּוּלֵא כֵן הָיָה מִסְפָּרָם רַב מִזֶּה.

הַפִּירָטִים, שֶׁהָיוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַל רָאשֵׁי הַתְּרָנִים, וַדַּאי הִבְחִינוּ מִשָּׁם, שֶׁלִּפְנֵי הָאִי הַגָּדוֹל מֻנָּח אִי קָטֹן וּתְעָלָה רְחָבָה כַּחֲצִי מִיל מַפְרִידָה בֵּינֵיהֶם. וְהִנֵּה הִכִּיר כּוֹרֶשׁ סְמִית עַל פִּי מַהֲלַךְ הַסִּירָה, שֶׁאֵין מְגַמָּתָהּ לְהַעֲמִיק לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, אֶלָּא פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת אֶל הָאִי הַקָּטֹן – וַדַּאי מִשּׁוּם זְהִירוּת.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִים בְּנִקְרוֹת הַסְּלָעִים, רָאוּ וְהִנֵּה הַסִּירָה הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֲלֵיהֶם וְהָיוּ מְצַפִּים שֶׁתִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁנּוֹחַ יִהְיֶה לִירוֹת אֵלֶיהָ.

הַסִּירָה שָׁטָה מִתּוֹךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. הַמְּשׁוֹטִים טָבְלוּ בַּמַּיִם מִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת אֲרֻכּוֹת. אֶחָד מֵאוֹתָם הַפִּירָטִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּרֹאשׁ הַסִּירָה הֶחֱזִיק קַו־אֲנָךְ בְּיָדוֹ וּמָדַד אֶת עֹמֶק מֵי הַתְּעָלָה שֶׁנֶּחְפַּר עַל יְדֵי זֶרֶם נַחַל־הַתּוֹדָה. דָּבָר זֶה הוֹכִיחַ, כִּי בּוֹב הַרְוֵי מִתְכַּוֵּן לְהִתְקָרֵב בָּאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ אֶל הַחוֹף עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. כִּשְׁלשִׁים פִּירָטִים יָשְׁבוּ עַל גַּבֵּי סֻלְּמוֹת־הַחֲבָלִים וְלֹא גָרְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵעַל תְּנוּעוֹת הַסִּירָה הַקְּטַנָּה וְהֶרְאוּ לָהּ עַל יְדֵי אוֹתוֹת שׁוֹנִים אֶת הַדֶּרֶךְ.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּירָה עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים מִן הָאִי הַקָּטֹן עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ וְהַקְּבַרְנִיט צָפָה כֹּה וָכֹה וּבִקֵּשׁ מָקוֹם נוֹחַ לַעֲלוֹת עָלָיו.

בּוֹ בָּרֶגַע רָעֲמוּ שְׁתֵּי יְרִיּוֹת שֶׁל רוֹבִים וְעָשָׁן דַּק הִסְתַּלְסֵל וְעָלָה מֵעַל לְסַלְעֵי הָאִי הַקָּטֹן. הָאִישׁ הָאוֹחֵז בַּהֶגֶה וְהָאִישׁ הַמַּחֲזִיק אֶת קַו־הָאֲנָךְ נָפְלוּ אָחוֹר בַּסִּירָה. כַּדּוּרוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְכַדּוּרוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף פָּגְעוּ בִּשְׁנֵיהֶם בּוֹ בָּרֶגַע עַצְמוֹ.

כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עַצְמוֹ נִשְׁמַע רַעַם אַדִּיר וְעַמּוּד קִיטוֹר פָּרַץ וְעָלָה מִצַּד הָאֳנִיָּה, וּמִיָּד הִכָּה כַּדּוּר גְּדוֹל בְּרֹאשׁ הַסְּלָעִים, אֲשֶׁר אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ חֲבוּיִים שָׁם, וּפוֹצֵץ אוֹתוֹ; נִפְצֵי הַסְּלָעִים פָּרְחוּ לְכָל עֵבֶר, אֲבָל שְׁנֵי הַמּוֹרִים לֹא נִפְגְּעוּ בָּהֶם.

מִתּוֹךְ הַסִּירָה נִשְׁמְעוּ קְלָלוֹת אֲיֻמּוֹת, אֲבָל הִיא הוֹסִיפָה לָשׁוּט לְדַרְכָּהּ הָלְאָה. אֶת מְקוֹם הַקְּבַרְנִיט מִלֵּא אֶחָד מֵחֲבֵרָיו וְהַמְּשׁוֹטִים הִצְלִיפוּ אֶת הַמַּיִם בִּמְהִירוּת.

אֲבָל תַּחַת לָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה, מַה שֶׁצְּרִיכָה הָיְתָה לַעֲשׂוֹת לְפִי הַסְבָרָה, שָׁטָה הֵסִירָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַקִּיף אֶת קָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי. הַפִּירָטִים חָתְרוּ בְּכָל עֹז בַּמְּשׁוֹטִים, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִתְּחוּם מְעוּף כַּדּוּרֵי־הַיְרִיָּה. מִשֶּׁהִגִּיעוּ אֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה, הִתְחִילוּ מַקִּיפִים אוֹתוֹ מִצַּד דָּרוֹם. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהֵם הִתְכַּוְּנוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, כְּדֵי לִתְפֹּשׂ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַנִּמְצָאִים עַל הָאִי הַקָּטֹן מֵאֲחוֹרֵיהֶם, לְהַעֲמִידָם בֵּין אֵשׁ הַיְּרִיָּה מִן הַסִּירָה מִצַּד זֶה וְאֵשׁ הַיְּרִיָּה מֵעַל הָאֳנִיָּה מִצַּד זֶה וְלַהֲבִיאָם מִתּוֹךְ כָּךְ לִידֵי מַצָּב מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר.

כְּרֶבַע שָׁעָה שָׁטָה הַסִּירָה בִּנְתִיבָהּ זוֹ. מִסָּבִיב שָׁלְטָה דְמָמָה מֻחְלֶטֶת וְשַׁלְוָה גְמוּרָה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר וְעַל פְּנֵי הַמָּיִם.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן הֵבִינוּ יָפֶה, שֶׁהֵם צְפוּיִים לְסַכָּנָה לִהְיוֹת מֻקָּפִים, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָזְבוּ אֶת מִשְׁמַרְתָּם, אִם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצוּ עֲדַיִן לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי הָאוֹיְבִים וּלְהַפְקִיר עַצְמָם לִירִיּוֹת כְּלֵי הַתּוֹתָח שֶׁל הַ“מָּהִיר”, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁבָּטְחוּ בְּעֶזְרָתָם שֶׁל נֶב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד תּוֹצָאֵת הַנַּחַל, וְשֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט, שֶׁיָּשְׁבוּ בַּמַּאֲרָב בְּתוֹךְ סַלְעֵי הַקָּמִינִים.

עֶשְׂרִים דַּקּוֹת לְאַחַר הַיְּרִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הִגִּיעָה הֵסִירָה אֶל מוּל נַחַל־הַתּוֹדָה וְהָיְתָה רְחוֹקָה מִתּוֹצֵאתוֹ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי חִבְּלִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִילָה הַגֵּאוּת וְהַגַּלִּים גָּרְפוּ אֶת הַסִּירָה אֶל תּוֹךְ הַמִּפְתָּח הַצַּר וְרַק בְּעָמָל רַב עָלְתָה בִּידֵי הַשַּׁיָּטִים לְהַחֲזִיקָהּ בְּאֶמְצַע הַתְּעָלָה. אֲבָל הִנֵּה הִתְקָרְבוּ אֶל תּוֹצֵאת הַנַּחַל עַד כְּדֵי תְּחוּם יְרִיָּה וּמִיָּד קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶם שְׁנֵי כַּדּוּרִים וְשׁוּב נָפְלוּ שְׁנַיִם מֵהֶם עַל קַרְקַע הַסִּירָה. נֶב וּסְפִּילֶט לֹא הֶחֱטִיאוּ אֵפוֹא אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהֶם.

מִיָּד שָׁלְחָה הָאֳנִיָּה כַּדּוּר שֵׁנִי אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם עָלָה עֲשַׁן הַיְרִיּוֹת, אֲבָל גַּם כַּדּוּר זֶה לֹא הִצְלִיחַ מֵאוֹתוֹ שֶׁקָּדַם לוֹ וְלֹא הִתִּיז אֶלָּא שִׁבְרֵי סְלָעִים בִּלְבָד.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִשְׁאֲרוּ בַּסִּירָה אֶלָּא שְׁלשָׁה בְּנֵי אָדָם שְׁלֵמִים בְּגוּפָם. אָז תָּקֵף הַזֶּרֶם אֶת הַסִּירָה וְהִיא טָסָה בַּתְּעָלָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וְעָבְרָה עַל פְּנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט. אֲבָל הַלָּלוּ לֹא יָרוּ אֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה מֵהֶם בְּיוֹתֵר. לְאַחַר שֶׁעָבְרָה אֶת הַתְּעָלָה, הִקִּיפָה הַסִּירָה אֶת הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן וְאָחֲזָה דַרְכָּהּ אֶל הָאֳנִיָּה, כְּשֶׁהִיא נְהוּגָה בִּידֵי שְׁנֵי הַשַּׁיָּטִים, שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ שְׁלֵמִים.

עַד עַכְשָׁו הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. יַד אוֹיְבֵיהֶם הָיְתָה לְפִי שָׁעָה עַל הַתַּחְתּוֹנָה. אַרְבָּעָה מֵאַנְשֵׁיהֶם כְּבָר נִפְצְעוּ קָשֶׁה וְאֶפְשָׁר שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים, תַּחַת אֲשֶׁר מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא נִפְצַע אִישׁ וְאַף כַּדּוּר אֶחָד מִכַּדּוּרֵיהֶם לֹא אָבַד לְבַטָּלָה. וְאִם הַפִּירָטִים יוֹסִיפוּ לִתְקֹף אוֹתָם בְּדֶרֶךְ זוֹ, אִם יְנַסּוּ שׁוּב לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה בְּסִיּוּעַ שֶׁל סִירָה, סוֹפָם לְהִכָּחֵד אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו.

עַכְשָׁו נִרְאָה בַּעֲלִיל, כִּי טַכְסִיס הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְצֻיָּן. טַכְסִיס זֶה וַדַּאי הֵבִיא אֶת הפִּירָטִים לִידֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ סְבוּרִים, כִּי אַנְשֵׁי מַצּוּתָם רַבִּים הֵם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם מְזֻיָּנִים יָפֶה וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַכְרִיעָם עַל נְקַלָּה.

הַסִּירָה אֲנוּסָה הָיְתָה לְהִלָּחֵם נֶגֶד זֶרֶם הַיָּם וּלְפִיכָךְ עָבַר חֲצִי שָׁעָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַ“מָּהִיר”. לְמַרְאֵה חַבְרֵיהֶם הַפְּצוּעִים הֵרִימוּ הַפִּירָטִים קוֹל צְוָחָה אֲיֻמָּה, וּמִיָּד קָלְעוּ אֶל הָאִי שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה כַּדּוּרֵי כְּלֵי־תּוֹתָח, אֲשֶׁר לֹא גָרְמוּ שׁוּם רָעָה לְמָגִנֵּי הָאִי.

אֲבָל הִנֵּה קָפְצוּ אֶל הַסִּירָה כִּשְׁנֵים־עָשָׂר פִּירָטִים וְהֵם מְלֵאִים חֲמַת זַעַם וְאוּלַי גַּם חֲמַת יַיִן, כִּי וַדַּאי טֶרֶם הִתְפַּכְּחוּ מִן הַיַּיִן שֶׁסָּבְאוּ אֶמֶשׁ. אַחֲרֵי כֵן הוּרְדָה הַיָּמָּה סִירָה שְׁנִיָּה וּבָהּ יָשְׁבוּ שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים. הַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה פָּנְתָה יָשָׁר אֶל הָאִי הַקָּטֹן, כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַיּוֹשְׁבִים שָׁם בַּמַּאֲרָב, תַּחַת אֲשֶׁר מְגַמַּת הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה לִכְבֹּשׁ אֶת הַמַּעֲבָר אֶל נַחַל־הַתּוֹדָה.

מַצָּבָם שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן נַעֲשָׂה אֵפוֹא מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר וְהֵם רָאוּ יָפֶה, שֶׁעֲלֵיהֶם לְמַהֵר וְלָשׁוּב אֶל הָאִי.

אֲבָל הֵם הִמְתִּינוּ עַד שֶׁהַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה הִגִּיעָה אֶל תְּחוּם הַיְרִיָּה, וּמִיָּד שָׁלְחוּ אֵלֶיהָ בְּיָד זְרִיזָה שְׁנֵי כַּדּוּרִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה עָשׂוּ אֶת מִשְׁלַחְתָּם בֶּאֱמוּנָה, כִּי הֵקִימוּ מְבוּכָה גְדוֹלָה בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי הַסִּירָה. אַחַר עָזְבוּ פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן אֶת מִשְׁמַרְתָּם, עָבְרוּ בִּמְהִירוּת אֶת הָאִי הַקָּטֹן בְּלִי שִׂים לֵב אֶל עֲשֶׂרֶת הַכַּדּוּרִים שֶׁעוֹפְפוּ מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. קָפְצוּ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַסִּירָה הַשְּׁנִיָּה הִגִּיעָה אֶל הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן עָבְרוּ הֵם אֶת הַתְּעָלָה וְרָצוּ אֶל הַקָּמִינִים כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר שָׁם.

וְאוּלָם אַךְ נִטְפְּלוּ אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאֶל הֶרְבֶּרְט, וּמִיָּד כָּבְשׁוּ הפִּירָטִים אֶת הָאִי הַקָּטֹן וְהִתְחִילוּ רָצִים בּוֹ אֶל כָּל עֵבֶר כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹיֵב.

כִּמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְעוּ שׁוּב יְרִיּוֹת רוֹבִים מִמְּקוֹם הַמִּשְׁמָר שֶׁעַל יַד נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר הַסִּירָה הַשְּׁנִיָּה הִתְקָרְבָה אֵלֶיהָ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. שְׁנַיִם מִשְּׁמוֹנַת הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּסִּירָה נִפְגְּעוּ עַל יְדֵי כַּדּוּרֵיהֶם שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב וְנָפְלוּ חֲלָלִים, וְהַסִּירָה עַצְמָהּ, אֲשֶׁר הַזֶּרֶם תָּקַף אוֹתָהּ בְּחָזְקָה וּנְשָׂאָהּ לְעֻמַּת הַסְּלָעִים, נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים אֵצֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה. אֲבָל שֵׁשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים הֵרִימוּ אֶת רוֹבֵיהֶם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַחְלְחוּ בַּמַּיִם וְעָלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְּמָנִית. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ, שֶׁכָּאן הֵם עֲלוּלִים בְּיוֹתֵר לְשַׁמֵּשׁ מַטָּרָה לְכַדּוּרֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר, נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ אֶל עֵבֶר כֵּף־הַמְּצִיאָה, שֶׁנִּמְצָא מִחוּץ לִתְחוּם הַיְרִיּוֹת.

וּבְכֵן הָיָה הַמַּצָּב עַכְשָׁו כָּזֶה: עַל גַּבֵּי הָאִי הַקָּטֹן נִמְצְאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר פִּירָטִים, אֲשֶׁר שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ פְּצוּעִים בְּלִי סָפֵק, אֶלָּא שֶׁהַפִּירָטִים הַלָּלוּ הָיְתָה לָהֶם סִירָה שֶׁיָּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ; עַל אַדְמַת הָאִי עָלוּ שִׁשָּׁה, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ חַסְרֵי יְכֹלֶת לְהַגִּיעַ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כִּי כָּל הַגְּשָׁרִים הָיוּ מוּנָפִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַנַּחַל בָּרֶגֶל.

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּהִתְפָּרְצוֹ אֶל תּוֹךְ הַקָּמִינִים, “הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! וְכִי לֹא כָּךְ דַּעְתֶּךָ?”

“דַּעְתִּי הִיא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהַמִּלְחָמָה עֲתִידָהּ לִלְבֹּשׁ צוּרָה חֲדָשָׁה, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁהַפִּירָטִים יִהְיוּ כָּל כָּךְ חַסְרֵי בִּינָה וְיַמְשִׁיכוּ אֶת הַקְּרָב בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֵינָם נוֹחִים בִּשְׁבִילָם כָּל עִקָּר.”

“הֵם לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַתְּעָלָה לְעוֹלָם,” אָמַר הַסַּפָּן. “הָרוֹבִים שֶׁל אַיְרְטוֹן וְשֶׁל מַר סְפִּילֶט לֹא יִתְּנוּם לְעָבְרָהּ. הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁהָרוֹבִים הַלָּלוּ מַרְחִיקִים לִירוֹת לְמַעְלָה מִמִּיל אֶחָד!”

“וַדַּאי כֵּן הוּא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “אֲבָל מָה יוֹעִילוּ שְׁנֵי קָרַבִּינִים לְעֻמַּת כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁל הַבְּרִיגָה?”

“אֲבָל הֵן הַבְּרִיגָה טֶרֶם נִכְנְסָה אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וּמַה נַעֲשֶׂה אִם תִּכָּנֵס לְשָׁם?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“דָּבָר זֶה מִן הַנִּמְנָע הוּא: אִם תִּכָּנֵס, תֵּשֵׁב בְּשִׁרְטוֹן וְתֹאבֵד.”

“אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן. “שֶׁהֲרֵי הַפִּירָטִים יְכֹלִים לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה עִם הַגֵּאוּת וְלָצֵאת מִשָּׁם עִם בּוֹא הַשֶּׁפֶל, וּבִפְנֵי הָאֵשׁ שֶׁל כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּהֶם לֹא יוּכְלוּ הַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁלָּנוּ עֲמֹד.”

“אַלְפֵי שֵׁדֵי שָׁחַת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “בֶּאֱמֶת דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַנְּבָלִים מְכִינִים עַצְמָם לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֹגֶן!”

“אֶפְשָׁר נִהְיֶה אֲנוּסִים לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט.

“עֲדַיִן נְצַפֶּה!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל נֶב וּמַר סְפִּילֶט מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?…” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“לִכְשֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר, יִתְאַחֲדוּ אִתָּנוּ. הִכּוֹן, אַיְרְטוֹן. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהָרוֹבֶה שֶׁלְּךָ וְשֶׁל אַיְרְטוֹן יִפְתְּחוּ פִּיהֶם וִידַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנָם!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר! הַ“מָּהִיר” הִתְחִיל מַעֲלֶה אֶת עָגְנוֹ וְנִכָּר הָיָה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְהִתְקָרֵב אֶל הָאִי הַקָּטֹן. גֵּאוּת הַיָּם צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ עוֹד שָׁעָה וָחֵצִי וּמֵאַחַר שֶׁכֹּחַ הַזֶּרֶם כְּבָר רָפָה, יְכֹלָה הָיְתָה הַבְּרִיגָה לְהַטּוֹת אָנֶה וָאָנָה עַל נְקַלָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן חָלַק פֶּנְקְרוֹף עַל אַיְרְטוֹן וְעָמַד עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהַבְּרִיגָה לֹא תָּעֵז לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה.

הַפִּירָטִים שֶׁעָלוּ עַל הָאִי הַקָּטֹן הוֹפִיעוּ בֵּינָתַיִם אֶחָד אֶחָד עַל הַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד וְאַךְ הַתְּעָלָה הִפְרִידָה בֵּינָם וּבֵין אַדְמַת הָאִי. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים אַךְ בְּרוֹבִים, קָצְרָה יָדָם לְעוֹלֵל רָעָה כָּל שֶׁהִיא לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִים אִם בֵּין הַקָּמִינִים אוֹ בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁעִם תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה. וְאוּלָם הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּלֵי נֶשֶׁק הַמַּרְחִיקִים לִירוֹת, וּלְפִיכָךְ הָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁאֵינָם צְפוּיִים לְסַכָּנָה. וְכָךְ שׁוֹטְטוּ לְלֹא דְאָגָה עַל פְּנֵי הָאִי הַקָּטֹן וְרָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה עַל הַחוֹף.

וְאוּלָם טָעוּתָם לֹא אָרָכָה. הַקָּרַבִּינִים שֶׁל אַיְרְטוֹן וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט פָּתְחוּ פִּיהֶם וּבִשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה רָעָה לִשְׁנַיִם מֵחֲבוּרַת הפִּירָטִים, אֲשֶׁר לְשִׁמְעָה נָפְלוּ אָרְצָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלָיִם.

בֶּהָלָה תָּקְפָה אֶת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. שְׁאָר הַעֲשָׂרָה לֹא נָטְלוּ אֲפִילוּ זְמָן לְעַצְמָם לְהָרִים מֵעַל הָאָרֶץ אֶת חַבְרֵיהֶם הַפְּצוּעִים אוֹ הַמֵּתִים, אֶלָּא נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְרָצוּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן וְאַחַר קָפְצוּ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה וְחָתְרוּ בְּכָל עֹז בַּמְּשׁוֹטִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ חִישׁ קַל אֶל הָאֳנִיָּה.

“פָּחֲתוּ שְׁמוֹנָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “מַר סְפִּילֶט וְאַיְרְטוֹן עוֹשִׂים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם יָפֶה וּבְצֶוֶת וְאֵין מָקוֹם לְקִנְאָה בֵּינֵיהֶם!”

“אֲדוֹנַי!” אָמַר אַיְרְטוֹן כְּשֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת נִשְׁקוֹ, “הַמַּצָּב הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה חָמוּר יוֹתֵר. הַבְּרִיגָה פּוֹרֶשֶׂת אֶת מִפְרָשֶׂיהָ!”

“הָעֹגֶן הוּרַם!…” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן.”

וּבֶאֱמֶת נִשְׁמַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּבֵרוּר קוֹל הַגָּלִיל, אֲשֶׁר הַמַּלָּחִים כָּרְכוּ עָלָיו אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הָעֹגֶן. הַבְּרִיגָה נְסוֹגָה קְצָת לְאָחוֹר, וּבְשָׁעָה שֶׁהָעֹגֶן נֶעֱקַר מִקַּרְקַע הַיָּם, הִתְחִילָה שָׁטָה אֶל מוּל הַיַּבָּשָׁה. הָרוּחַ נָשְׁבָה מִפְּאַת הַיָּם; עַל הָאֳנִיָּה הֹעֲלוּ הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל וְהַמִּפְרָשׂ הַקָּטֹן וְהִיא הִתְקָרְבָה לְאַט לְאַט אֶל חוֹף הָאִי.

הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד נַחַל־הַתּוֹדָה וְחַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים הִתְבּוֹנְנוּ אֶל מַהֲלַךְ הָאֳנִיָּה בִּדְמָמָה וּבְלִי תֵּת אַף אוֹת חַיִּים כָּל־שֶׁהוּא וְלֹא יָכְלוּ לְהַבְלִיג עַל הַחֲרָדָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מַצָּבָם נַעֲשָׂה מְסֻכָּן מֵאֵין כָּמוֹהוּ. עוֹד מְעַט וְיִהְיוּ מֻפְקָרִים לָאֵשׁ אֲשֶׁר יַמְטִירוּ עֲלֵיהֶם כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁל הָאֳנִיָּה מִמֶּרְחָק מוּעָט, בְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּיָדָם יְכֹלֶת כָּל־שֶׁהִיא לְהָשִׁיב לַמִּתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה שֶׁל מַמָּשׁ. כֵּיצַד יוּכְלוּ אֵפוֹא לְהָנִיא אֶת הַפִּירָטִים לַעֲלוֹת עַל הָאִי?

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִכִּיר אֶת הַמַּצָּב יָפֶה וְשָׁאַל אֶת עַצְמוֹ מַה לַעֲשׂוֹת. עוֹד מְעַט וְעָלָיו לְהַחֲלִיט דָּבָר. אֲבָל מַה יַחֲלִיט? הַאֻמְנָם לְהִכָּלֵא בְּתוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלָתֵת לָאוֹיֵב לָשִׂים עָלָיו מָצוֹר שָׁבוּעוֹת וְאוּלַי גַּם חֳדָשִׁים תְּמִימִים, מֵאַחַר שֶׁאוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מָלֵא וְגָדוּשׁ הוּא? טוֹב הַדָּבָר! אֲבָל מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר? הֲרֵי בֵּין כֹּה וָכֹה יִהְיוּ הַפִּירָטִים לַאֲדוֹנֵי הָאִי וְיַחֲרִיבוּ אוֹתוֹ כְּאַוַּת נַפְשָׁם וְסוֹפָם שֶׁיַּכְרִיעוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים הַכְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

רַק תִּקְוָה אַחַת וִיחִידָה עוֹד נִשְׁאֲרָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים: אֶפְשָׁר שֶׁבּוֹב הַרְוֵי לֹא יַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ לְהַכְנִיס אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה וְיֵעֲמֹד מִחוּץ לִתְחוּם הָאִי הַקָּטֹן. אָז יַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין הַחוֹף מֶרְחָק שֶׁל חֲצִי הַמִּיל וּמִמֶּרְחָק כָּזֶה לֹא תּוּכַלְנָה הַיְרִיּוֹת שֶׁלּוֹ לִגְרֹם נֵזֶק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

“הָיֹה לֹא תִּהְיֶה!” חָזַר וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף. “בּוֹב הַרְוֵי זֶה סַפָּן מֻמְחֶה הוּא בְּיוֹתֵר וְהוּא לֹא יַעֲרֹב אֶת לִבּוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַתְּעָלָה! גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה זֹאת, הֲרֵיהוּ מְסַכֵּן אֶת אֳנִיָּתוֹ, כִּי אַךְ תָּקוּם רוּחַ חֲזָקָה מִיָּד תִּשָּׁבֵר לִרְסִיסִים!”

וּבְכָל זֹאת הִתְקָרְבָה הַבְּרִיגָה אֶל הָאִי הַקָּטֹן הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב, וְנִכָּר הָיָה שֶׁהִיא מִתְכַּוֶּנֶת לְהַגִּיעַ אֶל קָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי. הָרוּחַ הָיְתָה קַלָּה וְכֵיוָן שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל הַזֶּרֶם תַּשׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָיְתָה יְכֹלֶת גְּמוּרָה בְּיָדוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי לְהַנְהִיג אֶת אֳנִיָּתוֹ וּלְהַטּוֹתָהּ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ.

עַל פִּי דֶרֶךְ־הַמַּיִם שֶׁעָבְרוּ בָּהּ הַסִּירוֹת קֹדֶם לָכֵן, עָמַד בּוֹב הַרְוֵי עַל טִיבָהּ שֶׁל הַתְּעָלָה וְהוּא נִזְדַּקֵּר אֶל תּוֹכָהּ בְּעַזּוּת יְתֵרָה. מְגַמָּתוֹ הָיְתָה בְּרוּרָה לְמַדָּי: הוּא רָצָה לְהִתְיַצֵּב כְּנֶגֶד הַקָּמִינִים וּלְהַמְטִיר כַּדּוּרִים וּפְצָצוֹת לְשֵׁם תְּשׁוּבָה עַל כַּדּוּרֵי־הָעוֹפֶרֶת שֶׁהִמְעִיטוּ אֶת מִסְפַּר אֲנָשָׁיו.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעַ הַ“מָּהִיר” אֶל קְצֵה הָאִי הַקָּטֹן; הוּא הִקִּיפוֹ עַל נְקַלָּה, הֵרִים אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם וְהִתְקָרֵב אֶל מוּל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה.

“הִנֵּה הַשּׁוֹדְדִים! הִנֵּה הֵם בָּאִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחַבְּרוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב אֶל יֶתֶר חַבְרֵיהֶם.

הַכַּתָּב וַחֲבֵרוֹ הֶחְלִיטוּ לַעֲזֹב אֶת עֶמְדָּתָם אֵצֶל נַחַל־הַתּוֹדָה, מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לַעֲרֹךְ מִשָּׁם מִלְחָמָה בָּאֳנִיָּה, וְיָפֶה עָשׂוּ. מוּטָב שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יִהְיוּ מְאֻחָדִים יַחַד וְיִלָּחֲמוּ כְּאֶחָד אֶת מִלְחֶמֶת הַהַכְרָעָה, אֲשֶׁר וַדַּאי עֲתִידָהּ הִיא לְהִתְחוֹלֵל. בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם אֶל חַבְרֵיהֶם הִשְׁתַּדְּלוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב לִמְצֹא מַחֲסֶה אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתַּךְ עֲלֵיהֶם מְטַר־כַּדּוּרִים, לֹא נִפְגַּע בָּהֶם אֶחָד.

“סְפִּילֶט! נֶב!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר. “וְכִי לֹא נִפְצַעְתֶּם?”

“לֹא!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “פְּרָט לִמְעִיכוֹת קַלּוֹת שֶׁנִּמְעַכְנוּ עַל יְדֵי כַּדּוּרִים שֶׁנִּתְּרוּ לְאָחוֹר. אֲבָל הִנֵּה הַבְּרִיגָה הָאֲרוּרָה הוֹלֶכֶת וְנִכְנֶסֶת אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה!”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְלֹא יַעַבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וְהִיא תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!”

“הֲיֵשׁ לְךָ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“עָלֵינוּ לְהִמָּלֵט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כָּל עוֹד לֹא עָבַר הַמּוֹעֵד וְכָל זְמָן שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ.”

“כָּךְ הִיא גַּם דַּעְתִּי,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל אַךְ נִסָּגֵר שָׁם…”

“אָז נִמָּלֵךְ וּנְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת לְפִי מַצַּב הַדְּבָרִים,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“וּבְכֵן נָשִׂים פְּעָמֵינוּ לַדֶּרֶךְ! הָבָה נָחוּשָׁה!” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶפְשָׁר תַּסְכִּים שֶׁאֲנִי וְאַיְרְטוֹן נִשָּׁאֵר כָּאן?”

“לְשֵׁם מָה, פֶּנְקְרוֹף?” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “לֹא. חָלִילָה לָנוּ לְהִפָּרֵד זֶה מִזֶּה!”

אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אַף רֶגַע. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָזְבוּ אֶת הַקָּמִינִים. בְּלִיטָה קְטַנָּה שֶׁל חוֹמַת־הַגְּרָנִית הֶעֱלִימָה אוֹתָם מֵעֵינֵי אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, אֲבָל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה רַעֲמֵי יְרִיּוֹת וְנִקּוּשׁ הַכַּדּוּרִים אֶל הַסְּלָעִים הוֹכִיחוּ לָהֶם, שֶׁהַ“מָּהִיר” כְּבָר קָרוֹב הוּא בְּיוֹתֵר.

לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲלִית, לְהִתְנַשֵּׂא עַד לְפִתְחוֹ שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר טוֹףּ וְיוּףּ הָיוּ כְּלוּאִים שָׁם מֵאֶתְמוֹל, וּלְהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל – כָּל זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל רֶגַע אֶחָד.

וְאָכֵן יָפֶה עָשׂוּ שֶׁלֹּא הֶחֱמִיצוּ אֶת הַשָּׁעָה, כִּי בַּהֲצִיצָם בְּעַד הָעֲנָפִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹנוֹת רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִנֵּה הַ“מָּהִיר” הוֹלֵךְ וְשָׁט לְאֹרֶךְ הַתְּעָלָה וְהוּא כֻּלּוֹ מְעֻטָּף עֲשַׁן אֲבַק־שְׂרֵפָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנוּסִים הָיוּ לִנְטוֹת הַצִּדָּה, כִּי רַעֲמֵי הַיְרִיּוֹת לֹא פָּסְקוּ וְהַכַּדּוּרִים שֶׁל אַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח נִתְּכוּ בְּלִי חָשָׂךְ גַּם עַל מְקוֹם הַמִּשְׁמָר הֶעָזוּב שֶׁעַל יַד נַחַל־הַתּוֹדָה וְגַם עַל הַקָּמִינִים. הַסְּלָעִים הִתְפּוֹצְצוּ וְאֶת כָּל יְרִיָּה וִירִיָּה לִוּוּ הַפִּירָטִים בִּקְרִיאַת “הוּרָה!”

עֲדַיִן הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְקַוִּים, שֶׁהַפִּירָטִים לֹא יוֹרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כִּי מָסַךְ הָעֲנָפִים, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר פָּרַשׂ עַל חַלּוֹנוֹתָיו מִשּׁוּם זְהִירוּת, וַדַּאי יַעֲלִימוֹ מֵעֵינֵיהֶם. אֲבָל תִּקְוָתָם נִכְזָבָה: אַחַד הַכַּדּוּרִים פָּגַע פִּתְאֹם פְּגִיעָה קַלָּה בַּפֶּתַח וּפָרַץ אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן.

“אֲרוּרִים יִהְיוּ! הֵם גִּלּוּ אֶת מַחֲבוֹאֵנוּ!”

אֶפְשָׁר שֶׁאִישׁ מִן הַפִּירָטִים לֹא רָאָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֶלָּא שֶׁבָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי לִקְלֹעַ לְשֵׁם נִסָּיוֹן כַּדּוּר אֶחָד אֶל אוֹתָם הָעֲנָפִים הַחֲשׁוּדִים, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים עַל הַחֵלֶק הַהוּא שֶׁל חוֹמַת הַסְּלָעִים. כַּדּוּר שֵׁנִי, שֶׁיָּרָה אֶל הַחוֹמָה, קָרַע מֵעָלֶיהָ אֶת מָסַךְ הָעֳפָאִים וְגִלָּה לָעַיִן מִפְתָּח רָחָב הֶחָצוּב בָּהּ. וּמִיָּד נִתְרַבּוּ הַיְרִיּוֹת שֶׁהִמְטִיר בּוֹב הַרְוֵי עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מַצַּב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיָה נוֹאָשׁ. הַמִּקְלָט שֶׁלָּהֶם נִגְלָה לָאוֹיֵב. יָדָם קָצְרָה מֵהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי כַּדּוּרֵי הַהֶרֶס הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הִתִּיזוּ עֲלֵיהֶם הֲמוֹן שִׁבְרֵי סְלָעִים. וּכְשֶׁרָאוּ עַצְמָם בְּצָרָה גְדוֹלָה זוֹ, אָמְרוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִפְלָט בַּמִּסְדְּרוֹן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּלְהַפְקִיר אֶת בֵּיתָם לְחֻרְבָּן וּלְהֶרֶס. וּפִתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל נֵפֶץ וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וְאַחֲרָיו צְעָקוֹת אֲיֻמּוֹת הַקּוֹרְעוֹת לֵב.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו מִהֲרוּ אֶל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת…

הַבְּרִיגָה, אֲשֶׁר כְּעֵין גַּלְגַּל מַיִם הֱרִימָהּ בְּכֹחַ אַדִּיר לַמָּרוֹם, נִשְׁבְּרָה לִשְׁנַיִם וְלֹא עָבְרוּ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת וְהִיא טָבְעָה בַּמְּצוּלוֹת עַל כָּל לַהֲקַת הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבְּקִרְבָּהּ!

 

פֶּרֶק רְבִיעִי    🔗

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הַחוֹף – אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף מַצִּילִים אֶת שְׂרִידַי הַהֲרִיסוֹת – שִׂיחָה בִּשְׁעַת סְעֻדַּת הַשַּׁחֲרִית – מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – בְּדִיקַת שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה – תָּא אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה לֹא הֻזַּק – אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים – הַשְּׁבָרִים הָאַחֲרוֹנִים – שֶׁבֶר אִצְטְוָגָה שֶׁנִּתְפּוֹצָצָה.

“הָאֳנִיָּה נִתְפּוֹצָצָה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“הֵן, הִיא נִתְפּוֹצְצָה כְּאִלּוּ שָׁלַח אַיְרְטוֹן אֵשׁ בַּתָּא שֶׁל אֲבַק הַשְּׂרֵפָה!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בְּקָפְצוֹ אֶל תּוֹךְ סַל הַמַּעֲלִית יַחַד עִם נֶב וְעִם הָעֶלֶם.

“אֲבָל מָה אֵרַע שָׁם?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר הַהַצָּלָה שֶׁבָּאָה לְפֶתַע פִּתְאֹם הִדְהִימָה אוֹתוֹ.

“הַפַּעַם יִתְבָּרֵר לָנוּ הַכֹּל!…” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

מַה יִתְבָּרֵר לָנוּ?…"

“אַחַר כָּךְ אַגִּיד לְךָ! אַחַר כָּךְ! בּוֹא, סְפִּילֶט! עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא שֶׁהַפִּירָטִים הָאֵלֶּה תַּמּוּ וְנִכְחָדוּ!”

וְכוֹרֶשׁ סְמִית מָשַׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַכַּתָּב וְאֶת אַיְרְטוֹן וּשְׁלָשְׁתָּם יָרְדוּ אֶל הַחוֹף וְנִטְפְּלוּ אֶל חַבְרֵיהֶם שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם. מִן הַבְּרִיגָה לֹא נִרְאָה עוֹד כְּלוּם וַאֲפִילוּ תָּרְנָה. לְאַחַר שֶׁגַּלְגַּל־הַמַּיִם הֱרִימָהּ לְמַעְלָה, רָבְצָה עַל צִדָּהּ וּבְמַצָּב זֶה שָׁקְעָה בִּמְצוּלוֹת, וַדַּאי מִסִּבַּת פִּרְצָה גְדוֹלָה בְּתַחְתִּיתָהּ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֹמֶק הַתְּעָלָה בְּמָקוֹם זֶה לֹא עָלָה עַל עֶשְׂרִים רֶגֶל, לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁדָּפְנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֳנִיָּה הַטְּבוּעָה יָשׁוּבוּ וְיִתְגַּלּוּ בִּשְׁעַת שֶׁפֶל הַמָּיִם.

עַל פְּנֵי הַיָּם צָפוּ חֲפָצִים אֲחָדִים: חֲבִילָה שֶׁל תָּרְנֵי־מִלּוּאִים וּמוֹטוֹת־מִפְרָשִׂים, כְּלוּבִים מְלֵאִים תַּרְנְגֹלוֹת חַיּוֹת, תֵּבוֹת וְחָבִיוֹת, שֶׁבִּצְבְּצוּ וְיָצְאוּ מְעַט מְעַט דֶּרֶךְ הָאֲרֻבּוֹת, אֲבָל שִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה גּוּפָהּ לֹא נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא קוֹרוֹת הַסִּפּוּן וְלֹא קַרְשֵׁי הַדְּפָנוֹת שֶׁלָּהּ, וְעַל זֶה תָּהוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַרְבֵּה וְלֹא יָכְלוּ לְבָרֵר לְעַצְמָם אֶת סִבַּת טְבִיעָתוֹ שֶׁל “הַמָּהִיר”.

וְאוּלָם לְאַחַר זְמָן מוּעָט צָפוּ וְעָלוּ עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה שֵׁנִי תְּרָנִים, אֲשֶׁר נִשְׁבְּרוּ בְּרִחוּק שֶׁל מֶטְרִים אֲחָדִים לְמַעְלָה מִכַּנָּם; סְמוּכוֹתֵיהֶם וְחַבְלֵיהֶם נִקְרְעוּ, אֲבָל הַמִּפְרָשִׂים שֶׁעֲלֵיהֶם עֲדַיִן הָיוּ בְּעַיִן, הָאֶחָד פָּרוּשׂ וּמָתוּחַ וְהַשֵּׁנִי מְקֻפָּל. אֶת כָּל הַחֲפָצִים הַיְקָרִים הַלָּלוּ צָרִיךְ הָיָה לַעֲצֹר בְּעוֹד מוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁזֶּרֶם הַשֶּׁפֶל לֹא יִגְרְפֵם הַיָּמָּה. וּבְכֵן מִהֲרוּ וְקָפְצוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה, כְּדֵי לִשְׁלוֹת אֶת כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה הַשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּלְהַעֲלוֹתוֹ אִם עַל חוֹף הָאִי אוֹ עַל הָאִי הַקָּטֹן.

וְאוּלָם בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ לִפְרֹשׂ הַמַּיְמָה, עֲצָרָם סְפִּילֶט וְעָנָה וְאָמָר:

“וְשֵׁשֶׁת הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁעָלוּ עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית, מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?”

וְאָכֵן צָדַק. אָסוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם מִשֵּׁשֶׁת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הַסִּירָה שֶׁלָּהֶם נִשְׁבְּרָה אֶל הַסְּלָעִים וַאֲשֶׁר שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה.

הַכֹּל הִפְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ הָעֵבֶר, אֲבָל אִישׁ מִן הַנִּמְלָטִים לֹא נִרְאָה. אֵין זֶה כִּי אִם בִּרְאוֹתָם שֶׁהַבְּרִיגָה יָרְדָה בִּמְצוּלוֹת, מִהֲרוּ וּבָרְחוּ אֶל פְּנִים הָאִי.

“אָנוּ נְטַפֵּל בָּהֶם אַחַר כָּךְ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וַדַּאי סַכָּנָה הֵם לָנוּ, כִּי חֲמוּשִׁים הֵם. אֲבָל שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה – כֹּחוֹת שְׁקוּלִים הֵם.”

“וּבְכֵן נַעֲסֹק לְפִי שָׁעָה בְּמַה שֶׁנָּחוּץ בְּיוֹתֵר וְאֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי.”

אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף פָּרְשׁוּ אֵפוֹא אֶל הַיָּם וְחָתְרוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ אֶל הַשָּׁלָל.

מֵי הַיָּם גָּאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּיוֹתֵר, כִּי עָבְרוּ אַךְ שְׁנֵי יָמִים אַחַר מוֹלַד הַלְּבָנָה. נִכָּר הָיָה שֶׁתַּעֲבֹר עוֹד שָׁעָה תְּמִימָה עַד שֶׁגּוּף הָאֳנִיָּה יְבַצְבֵּץ וְיַעֲלֶה מִתּוֹךְ מֵי הַתְּעָלָה.

אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף הִסְפִּיקָה לָהֶם הַשָּׁעָה לִכְרֹךְ אֶת הַתְּרָנִים וְאֶת הַמּוֹטוֹת בַּעֲבוֹתוֹת וּלְמָשְׁכָם אֶל הַחוֹף אֲשֶׁר מִנֶּגֶד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אַחַר אָסְפוּ אֶל הֵסִירָה אֶת כָּל הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֶת כְּלוּבֵי־הָעוֹפוֹת, אֶת הֶחָבִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת וְהוֹלִיכוּ אוֹתָם אֶל הַקָּמִינִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹפִיעוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם גַּם גּוּפוֹת־מֵתִים אֲחָדוֹת. בֵּינֵיהֶן הִכִּיר אַיְרְטוֹן גַּם אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי וְהוּא הֶרְאָה אוֹתָהּ לַחֲבֵרוֹ וְאָמַר בְּקוֹל נִרְעָשׁ:

“הַבֵּט וּרְאֵה, פֶּנְקְרוֹף, כָּזֶה הָיִיתִי לְפָנִים!”

“אֲבָל עַכְשָׁו הָיִיתָ לְאָדָם אַחֵר, אַיְרְטוֹן חֲבִיבִי!” עָנָהוּ פֶּנְקְרוֹף.

אָכֵן מוּזָר הָיָה הַדָּבָר, כִּי מִסְפַּר הַמֵּתִים שֶׁצָּפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָיָה כָּל כָּךְ מוּעָט. לֹא נִרְאוּ לָעַיִן בִּלְתִּי אִם חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ גּוּפוֹת, אֲשֶׁר זֶרֶם הַשֶּׁפֶל כְּבָר גְּרָפָן וּנְשָׂאָן הַיָּמָּה. הַנִּרְאֶה שֶׁטְּבִיעַת הָאֳנִיָּה, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה לְפֶתַע פִּתְאֹם, הִדְהִימָה אֶת הַפִּירָטִים וְלֹא הָיָה לָהֶם זְמָן לְהִמָּלֵט, וּכְשֶׁנֶּהְפְּכָה הָאֳנִיָּה עַל צִדָּהּ טָבְעוּ רֻבָּם בֵּין הַשְּׂבָכוֹת שֶׁבְּצִדֵּי הָאֳנִיָּה. זֶרֶם הַשֶּׁפֶל שֶׁנָּשָׂא אֶת הַפְּגָרִים הַיָּמָּה שִׁחְרֵר אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִן הָעֲבוֹדָה הַמַּעֲצִיבָה לְקַבְּרָם בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאִי.

שְׁתֵּי שָׁעוֹת רְצוּפוֹת עָסְקוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו בְּהַעֲלָאַת שִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה וּשְׁאָר הַחֲפָצִים עַל הַיַּבָּשָׁה. אֶת הַמִּפְרָשִׂים, שֶׁלֹּא נִזּוֹקוּ כְּלָל, הִפְרִידוּ מֵעַל הַמּוֹטוֹת שֶׁלָּהֶם וּשְׁטָחוּם לְהִתְיַבֵּשׁ. בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא דִבְּרוּ אִישׁ עִם אָחִיו דָּבָר, אֲבָל מָה רַבּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהִתְרוֹצְצוּ אָז בְּמֹחָם! רְכִישַׁת אֳנִיָּה טְרוּפָה זוֹ אוֹ מַה שֶׁהֵכִילָה בְּקִרְבָּהּ הָיְתָה אֹשֶׁר גָּדוֹל בִּשְׁבִילָם. שֶׁהֲרֵי אֳנִיָּה מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין עוֹלָם קָטֹן וְעַל הָרְכוּשׁ שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַד הַיּוֹם, נִתְוַסֵּף עַכְשָׁו הֲמוֹן דְּבָרִים מוֹעִילִים. הַתֵּבָה שֶׁמָּצְאוּ לְשֶׁעָבַר בְּכֵף־הַמְּצִיאָה כְּאַיִן הִיא לְעֻמַּת הַשָּׁלָל שֶׁעָלָה בְּיָדָם הַיּוֹם!

“אֶפְשָׁר שֶׁנּוּכַל לְהַעֲלוֹת אֶת הַבְּרִיגָה הַזֹּאת מִן הַמַּיִם וּלְתַקְּנָהּ?” הִרְהֵר פֶּנְקְרוֹף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּלִבּוֹ. “אִם אֵין בָּהּ אֶלָּא פִּרְצָה, אֶפְשָׁר לְסָתְמָהּ, וָאֳנִיָּה שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת טוֹנִים הַרֵיהִי אֳנִיָּה מַמָּשׁ לְגַבֵּי ‘צְלֵחָה’ שֶׁלָּנוּ! בָּאֳנִיָּה כָּזוֹ אֶפְשָׁר לָשׁוּט לַמֶּרְחַקִּים! וְאָנוּ נוּכַל לְהַפְלִיג בָּהּ אֶל כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה עִם רוּחֵנוּ! מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁמַר סְמִית, אַיְרְטוֹן וְאָנֹכִי נְעַיֵּן בָּזֶה יָפֶה! כַּדַאי הוּא הַדָּבָר!”

אִם בֶּאֱמֶת עֲדַיִן טוֹבָה הָיְתָה הַבְּרִיגָה לַעֲבֹר בָּהּ אָרְחוֹת יַמִּים, הֲרֵי יוּכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לְהִוָּשַׁע עַל יָדָהּ וְלַחֲזֹר בָּהּ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. אֲבָל כְּדֵי לִמְצֹא תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁמֵּי הַתְּעָלָה יַגִּיעוּ לִידֵי שֶׁפֶל גָּמוּר וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִבְדֹּק אֶת גּוּף הָאֳנִיָּה לְכָל חֲלָקָיו.

לְאַחַר שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שָׁלוּ אֶת כָּל הַחֲפָצִים מִן הַמַּיִם וְהִכְנִיסוּם בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, גָּמְרוּ לְהִנָּפֵשׁ שָׁעָה קַלָּה וְלֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר. הָרָעָב הֱצִיקָם עַד מָוֶת, דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם. לְאָשְׁרָם נִמְצָא אוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת בְּקֵרוּב מָקוֹם, וְנֶב שֶׁבַּשָּׁל זָרִיז הָיָה הֵכִין סְעֻדָּה מַשְׂבִּיעָה בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. הַסְּעֻדָּה נֶעֶרְכָה בְּקִרְבַת הַקָּמִינִים וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה הָיוּ הַמְסֻבִּים מְסִיחִים בְּאוֹתוֹ הַמְּאֹרָע הַמֻּפְלָא, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִצְּלָה הַקּוֹלוֹנְיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם.

“אָכֵן מְאֹרָע מֻפְלָא הוּא תְּשׁוּעָתֵנוּ, אַךְ מַעֲשֵׂה נִסִּים הִיא!” חָזַר וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף כַּמָּה פְּעָמִים, “הַנְּבָלִים הַלָּלוּ הִתְפּוֹצְצוּ וְכָלוּ בְּעִתָּם! בָּהּ בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית שׁוּב לֹא יָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ בֵּית דִּירָה!”

“וְכִי תּוֹפֵס אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף,” שְׁאֵלָהוּ הַכַּתָּב, “כֵּיצַד הָיָה הַמַּעֲשֶׂה וּמָה הַסִּבָּה שֶׁגָּרְמָה לְהִתְפּוֹצְצוּת הָאֳנִיָּה?”

“הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֵין לְךָ דָבָר פָּשׁוּט מִזֶּה. אֳנִיָּה שֶׁל פִּירָטִים אֵין בָּהּ אוֹתָהּ הַשְּׁמִירָה וְהַזְּהִירוּת שֶׁיֵּשׁ בָּאֳנִיַּת־מִלְחָמָה! שׁוֹדְדִים אֵינָם מַלָּחִים! בִּשְׁעַת הַיְרִיּוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת שֶׁיָּרוּ אֵלֵינוּ וַדַּאי הָיָה אוֹצַר אֲבַק הַשְּׂרֵפָה פָּתוּחַ, וְאַחַד הַשּׁוֹטִים לֹא נִזְהַר וְגָרַם לְכָךְ שֶׁהָאֳנִיָּה עָלְתָה בִּסְעָרָה לַמָּרוֹם!”

“תְּמֵהַנִי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁפִּצּוּץ זֶה לֹא חוֹלֵל פְּעֻלָּה נִמְרָצָה מִזּוֹ. קוֹל הָרַעַם לֹא הָיָה חָזָק בְּיוֹתֵר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים לֹא שִׁבְרֵי הַדְּפָנוֹת וְלֹא שְׁבָרִים אֲחֵרִים.”

“דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָאֳנִיָּה לֹא נִתְפּוֹצְצָה אֶלָּא טָבְעָה מֵחֲמַת פִּרְצָה.”

“וְאַתָּה תָּמֵהַּ עַל זֶה, בְּנִי?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ.”

“וְגַם אֲנִי תָּמֵהַּ כָּמוֹךָ, הֶרְבֶּרְט,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר; “וְאוּלָם מֻבְטָחְנִי, שֶׁאִם נִבְדֹּק אֶת גּוּף הָאֳנִיָּה, וַדַּאי נִמְצָא אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַזֹּאת.”

“הֲיִתָּכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ? כְּלוּם מַעֲלֶה אַתָּה עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁ’הַמָּהִיר' טָבַע מֵחֲמַת פִּרְצָה כְּאַחַת הָאֳנִיּוֹת הַנִּתְקָלוֹת בְּסֶלַע?”

וּמַדּוּעַ לֹא יוּכַל הֱיוֹת?" שָׁאַל נֶב, “כְּלוּם אֵין סְלָעִים בַּתְּעָלָה?”

“מִי יִתֵּן וְהֶחֱרַשְׁתָּ, נֶב!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “לֹא פָּקַחְתָּ עֵינֶיךָ לִרְאוֹת יָפֶה אֵת הַנַּעֲשֶׂה. רֶגַע אֶחָד קֹדֶם שֶׁנִּבְלְעָה הַבְּרִיגָה בַּמְּצוּלוֹת רָאִיתִי וְהִנֵּה הִיא מוּרָמָה לְמַעְלָה עַל יְדֵי גַל גָּדוֹל וְאַחַר נָפְלָה מַטָּה וְנֶהֶפְכָה עַל צִדָּהּ. אִלּוּ נִפְגְּעָה בְּסֶלַע, הָיְתָה טוֹבַעַת בִּמְנוּחָה גְמוּרָה כְּכָל אֳנִיָּה מְהֻגָּנָה הַשּׁוֹקַעַת בִּמְצוּלוֹת.”

“אֲבָל הוּא הַדָּבָר, שֶׁאֳנִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה מְהֻגָּנָה כָּל עִקָּר!” הֵשִׁיב נֶב.

“הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, פֶּנְקְרוֹף, עוֹד מְעַט וְנֵדַע אֶת הַכֹּל,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי נָכוֹן לְהַפְקִיר אֶת רָאשִׁי לִקְצִיצָה אִם תִּמְצְאוּ סְלָעִים בְּתוֹךְ הַתְּעָלָה. וְאֶפְשָׁר סָבוּר אַתָּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, כִּי גַם מְאֹרָע זֶה יֵשׁ בּוֹ מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַנְּצוּרוֹת?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָה דָבָר.

“בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בֵּין שֶׁהָאֳנִיָּה נִפְגְּעָה בַּסֶּלַע וּבֵין שֶׁהִתְפּוֹצְצָה, הֲרֵי תּוֹדֶה, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַמְּאֹרָע הַזֶּה הָיָה דָּבָר בְּעִתּוֹ!”

“הֵן!… הֵן!…” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל לֹא עַל זֶה אָנוּ דָנִים. הֲרֵינִי שׁוֹאֵל אַךְ אֶת מַר כּוֹרֶשׁ, אִם הוּא רוֹאֶה בַּמְּאֹרָע הַזֶּה דְבַר־מָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע?”

“הַדָּבָר אֵינוֹ מְחֻוָּר לִי לְפִי שָׁעָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “זוֹהִי הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֲנִי מֵשִׁיב לְךָ לְעֵת עָתָּה.”

תְּשׁוּבָה זוֹ לֹא הִנִּיחָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף כָּל עִקָּר. הוּא עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהָאֳנִיָּה אָבְדָה מֵחֲמַת “פִּצּוּץ” וְלֹא רָצָה לָזוּז מִדַּעְתּוֹ זוֹ. הוּא לֹא יָכֹל לְהַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים, שֶׁתְּעָלָה זוֹ, אֲשֶׁר קַרְקָעִיתָהּ רְצוּפָה חוֹל דַּק וַאֲשֶׁר הוּא עָבַר אוֹתָהּ לֹא אַחַת בָּרֶגֶל בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל, – שֶׁתְּעָלָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ צוּרִים וּסְלָעִים הַסְּמוּיִים מִן הָעָיִן. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת: הֲרֵי הָאֳנִיָּה אָבְדָה בִּשְׁעַת גֵּאוּת הַיָּם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה הַתְּעָלָה מְלֵאָה מַיִם עַל גְּדוֹתֶיהָ וְהָאֳנִיָּה יָכְלָה לַעֲבֹר בָּהּ בְּאֵין מַעֲצוֹר בְּלִי לְהִתָּקֵל בִּסְלָעִים, אֲשֶׁר אֲפִילוּ בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל אֵין הָעַיִן רוֹאָה אוֹתָם. וּבְכֵן בָּרוּר הוּא, שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן הִתְנַגְּפוּת בְּסֶלַע, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה שׁוּם הִתְנַגְּפוּת, לֹא נֶעֶשְׂתָה אֵפוֹא שׁוּם פִּרְצָה בָּאֳנִיָּה. וּבְכֵן מוּכָח בַּעֲלִיל שֶׁהָאֳנִיָּה הִתְפּוֹצָצָה.

עָלֵינוּ לַהוֹדוֹת, שֶׁמַּסְקְנוֹתָיו שֶׁל הַסַּפָּן צָדְקוּ בְּמִדָּה יְדוּעָה.

סָמוּךְ לִשְׁעַת אַחַת וָחֵצִי יָשְׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּסִּירָה וְשָׁטוּ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם טָבְעָה הָאֳנִיָּה. הֵם הִצְטַעֲרוּ מְאֹד, שֶׁשְּׁתֵּי הַסִּירוֹת שֶׁל הַבְּרִיגָה אָבְדוּ, כִּי אַחַת מֵהֶן נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים סָמוּךְ לְתוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה, כַּמְסֻפָּר לְמַעְלָה, וְהַשְּׁנִיָּה נֶעֶלְמָה יַחַד עִם הַבְּרִיגָה וְשׁוּב לֹא עָלְתָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וּבְלִי סָפֵק נִתְמַעֲכָה עַל יָדָהּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל גּוּף “הַמָּהִיר” מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַמָּיִם. שׁוּב לֹא הָיְתָה הַבְּרִיגָה מוּטֶלֶת עַל צִדָּהּ, כִּי לְאַחַר שֶׁתְּרָנֶיהָ נִשְׁבְּרוּ עַל יְדֵי הַמַּעֲמָסָה שֶׁנֶּעְתְּקָה מִמְּקוֹמָהּ בִּשְׁעַת הַנְּפִילָה, נֶהֶפְכָה עַל פָּנֶיהָ וְהָיְתָה מֻנַּחַת כְּשֶׁתַּחְתִּיתָהּ מָפְנָה לְמַעְלָה. אֵין זֶה כִּי אִם כֹּחַ שֶׁמִּתַּחַת לְיָם, כֹּחַ נֶעְלָם וְאָיֹם הוּא הוּא שֶׁהָפַךְ אוֹתָהּ עַל פָּנֶיהָ וְהוּא הוּא שֶׁעַל יָדוֹ נִזְרַק לַמָּרוֹם גַּלְגַּל־מַיִם עָצוּם וְכַבִּיר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁטוּ בַּסִּירָה מִסָּבִיב לְגוּף הָאֳנִיָּה, וּכְכֹל אֲשֶׁר מֵי הַיָּם הָלְכוּ וְשָׁפְלוּ כֵּן הִכִּירוּ לָדַעַת, אִם לֹא אֶת סִבַּת הָאָסוֹן הֲרֵי אֶת תּוֹלְדוֹתֶיהָ.

צַלְעוֹת הָאֳנִיָּה הָיוּ מְפֹרָצוֹת מִשְׁנֵי עֶבְרֵי תַּחְתִּיתָהּ לְאֹרֶךְ שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל, לְכָל הַפָּחוֹת. הַפְּרָצוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ כָּל כָּךְ גְּדוֹלוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְסָתְמָן בְּשׁוּם פָּנִים. לֹא רַק צִפּוּי הַנְּחֹשֶׁת וּמִכְסֵה הַקְּרָשִׁים, אֶלָּא גַּם הַצְּלָעוֹת וִיתֵדוֹת הַבַּרְזֶל וְהָעֵץ שֶׁחִבְּרוּ אֶת הַצְּלָעוֹת נֶעֶלְמוּ כָּלִיל. כָּל קַרְקָעִיתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה נִתְרוֹפָפָה. קוֹרַת־הַתַּחְתִּית הַטְּפֵלָה נֶעֶקְרָה וְהַתַּחְתִּית עַצְמָהּ נִשְׁבְּרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

“אַלְפֵי שֵׁדִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֳנִיָּה זוֹ קָשֶׁה לְתַקְּנָהּ!"

“מוּטָב שֶׁתֹּאמַר, שֶׁאֵין לָהּ תַּקָּנָה,” אָמַר אַיְרְטוֹן.

“אִם אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַסַּפָּן, “כִּי הָאֳנִיָּה נִתְפּוֹצְצָה, הֲרֵי פְּעֻלָּתָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת זוֹ הָיְתָה מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר. הִיא הָרְסָה אֶת תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה וְלֹא פָּגְעָה בְּחֶלְקָהּ הָעֶלְיוֹן וּבְסִפּוּנָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַפְּרָצוֹת הָרְחָבוֹת הַלָּלוּ מְעִידוֹת שֶׁהֵן נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי הִתְנַגְּפוּת בְּסֶלַע וְלֹא עַל יְדֵי הִתְפּוֹצְצוּת שֶׁל אוֹצַר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה!”

“אֵין סְלָעִים בַּתְּעָלָה!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “נָכוֹן אֲנִי לְהַסְכִּים לְכָל מַה שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתְּכֶם, חוּץ מִן הַהַנָּחָה שֶׁהָאֳנִיָּה נִגְּפָה בְּסֶלַע!”

“הָבָה נְנַסֶּה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הָאֳנִיָּה פְּנִימָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁם תִּתְבָּרֵר לָנוּ סִבַּת הַהֲרִיסָה!”

וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ, שֶׁהֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה גַּם לִבְדֹּק אֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁבָּאֳנִיָּה וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר כְּדֵי לְהַצִּילוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם.

הַכְּנִיסָה אֶל תּוֹךְ פְּנִים הָאֳנִיָּה קַלָּה הָיָתָה. הַמַּיִם הָלְכוּ וּפָחֲתוּ וְהַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָאֳנִיָּה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְמַעְלָה נוֹחַ הָיָה לְהַלֵּךְ עַל גַּבּוֹ. הָעֵקֶל, שֶׁהָיָה עָשׂוּי גָלְמֵי בַּרְזֶל, פָּרַץ בּוֹ הַרְבֵּה פְּרָצוֹת וּמֵי הַיָּם נִגְּרוּ דֶרֶךְ הַסְּדָקִים בְּקוֹל שָׁאוֹן.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו צָעֲדוּ עַל הַסִּפּוּן הַשָּׁבוּר לְמֶחֱצָה וְקַרְדֻמּוֹת בִּידֵיהֶם. שָׁם הָיוּ מֻנָּחִים צִבּוּרִים שֶׁל תֵּבוֹת מִכָּל הַמִּינִים, וְכֵיוָן שֶׁהַתֵּבוֹת הַלָּלוּ הָיוּ שְׁרוּיוֹת בַּמַּיִם זְמָן קָצָר, אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁמַּה שֶׁבְּתוֹכֶן לֹא נִתְקַלְקֵל.

וּבְכֵן הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִתְעַסְּקִים לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַמִּטְעָן הַזֶּה וְלַהֲבִיאוֹ לְמָקוֹם נֶאֱמָן. עַד שׁוּב מֵי הַיָּם לְאֵיתָנָם עוֹד נִשְׁאֲרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִזְדָּרְזוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשָּׁעוֹת הַלָּלוּ שִׁמּוּשׁ יָפֶה. אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף קָבְעוּ עַל גַּבֵּי אַחַת הַפְּרָצוֹת שֶׁל הָאֳנִיָּה גַּלְגַּל־תְּנוּפָה, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעוֹ הֶעֱלוּ אֶת הַתֵּבוֹת וְהֶחָבִיוֹת לְמָעְלָה. מִשָּׁם טָעֲנוּ אוֹתָן עַל הַסִּירָה וְהֶעֱבִירוּן מִיָּד אֶל הַחוֹף. לְפִי שָׁעָה אָסְפוּ אֶת כָּל הַבָּא בְּיָדָם בְּלִי בְּרֵרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַבְחִין אַחַר כָּךְ בֵּין הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֶרֶךְ וּבֵין הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עֶרֶךְ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ וְהִכִּירוּ מִתּוֹךְ קוֹרַת רוּחַ יְתֵרָה, שֶׁהָאֳנִיָּה הָיְתָה טְעוּנָה מִינֵי מַשָּׂאוֹת שׁוֹנִים, כְּגוֹן מַעֲשֵׂי־אֶרֶג, כְּלֵי־תַּשְׁמִישׁ וּכְלֵי־מְלָאכָה וּדְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁכְּמוֹתָם, אֲשֶׁר אֳנִיּוֹת־הַמִּסְחָר הַהוֹלְכוֹת לְפוֹלִינֶזְיָה רְגִילוֹת לְהוֹלִיכָן. כָּאן הָיָה אוֹצָר בָּלוּם מִכָּל הַמִּינִים, וְהַקּוֹלוֹנְיָה עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְעַשֵּׁר בְּהַרְבֵּה דִבְרֵי־חֵפֶץ.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְכוֹרֶשׁ סְמִית נוֹכַח לָדַעַת, לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁאוֹתוֹ הַכֹּחַ, שֶׁהֵמִיט אֶת הָאָסוֹן עַל הָאֳנִיָּה, פָּגַע לֹא רַק בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ אֶלָּא הָרַס וְהֶחֱרִיב גַּם אֶת תּוֹכָהּ, בְּיִחוּד בְּחֶלְקָהּ הַקָּדוּם. הַמְּחִיצּוֹת וּסְמוּכוֹת הַמִּכְסֶה הָיוּ שְׁבוּרוֹת וּרְצוּצוֹת, כְּאִלּוּ נִתְפַּקְּעָה פְּצָצָה אֲיֻמָּה בִּפְנִים הָאֳנִיָּה. בְּמִדָּה שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים פִּנּוּ הָלֹךְ וּפַנֵּה אֶת הַתֵּבוֹת, נִתְּנָה לָהֶם הַיְכֹלֶת לַעֲבֹר בְּאֵין מַעֲצוֹר בְּכָל הָאֳנִיָּה כֻּלָּהּ. בִּכְלָל לֹא נִמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ חֲבִילוֹת כְּבֵדוֹת, שֶׁקָּשֶׁה לְגַלְגְּלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא צְרוֹרוֹת מְצוּיִם, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ בְּלִי סֵדֶר.

וְכָךְ בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל יַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה, אֶל אוֹתוֹ הַחֵלֶק אֲשֶׁר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ נִמְצָא לְשֶׁעָבָר הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן. לְדִבְרֵי אַיְרְטוֹן נִמְצָא בְּמָקוֹם זֶה תָּא אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה. מְאַחַר שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה, שֶׁהַתָּא לֹא הִתְפּוֹצֵץ, לְפִיכָךְ קִוָּה לִמְצֹא כָּאן חָבִיוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁבַּקִּרְבָּן לֹא נִתְקַלְקֵל עַל יְדֵי הַמַּיִם, כִּי בַּנּוֹהֵג שֶׁחָבִיוֹת הַלָּלוּ מְצֻפּוֹת מִבִּפְנִים בְּמַתֶּכֶת וְאֵין הַמַּיִם יְכֹלִים לַחְדֹּר אֶל תּוֹכָן.

וְכַאֲשֶׁר דִּמָּה, כֵּן הָיָה. בְּתוֹךְ צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה נִמְצְאוּ כְּעֶשְׂרִים חָבִיוֹת שֶׁל אֲבַק־שֶׁרָפֶה, אֲשֶׁר תּוֹכָן הָיָה מְצֻפֶּה נְחֹשֶׁת וַאֲשֶׁר הוֹצִיאוּ אוֹתָן בִּזְהִירוּת יְתֵרָה. וּבְכֵן נוֹכַח פֶּנְקְרוֹף בַּעֲלִיל “שֶׁהַמָּהִיר” לֹא נֶהֱרַס מֵחֲמַת פִּצּוּץ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאֳנִיָּה, שֶׁשָּׁם נִמְצָא תָּא אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, נִפְגַּע בְּמִדָּה פְּחוּתָה מִשְּׁאָר חֲלָקֶיהָ.

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר הַסַּפָּן קְשֵׁה־הָעֹרֶף, “וְאַף עַל פִּי כֵן דְּעוּ לָכֶם, שֶׁאֵין בַּתְּעָלָה אַף סֶלַע אֶחָד!”

“אִם כֵּן, הַגִּידָה לָנוּ מַה טִיבוֹ שֶׁל הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה כָּאן?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כְּלוּם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “מַר סְמִית אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כְּלוּם וְאִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ וְאַף לֹא יֵדַע כְּלוּם לְעוֹלָם!”

מִתּוֹךְ הַבְּדִיקוֹת הַלָּלוּ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת וּמֵי הַיָּם כְּבָר הִתְחִילוּ לָשׁוּב לְאֵיתָנָם. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לִדְחוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הַעֲבָרַת הַמִּטְעָן לְפַעַם אַחֶרֶת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יִגְרְפוּ גַלֵּי הַיָּם אֶת שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה, לְפִי שֶׁשָּׁקַע בַּחוֹל וְהָיָה קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ בְּחֹזֶק כְּאִלּוּ הָיָה עָגוּן.

וּבְכֵן יָכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַמְתִּין בִּמְנוּחָה עַד לַשֶּׁפֶל הַבָּא, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת יֶתֶר הַחֲפָצִים שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ בָּאֳנִיָּה. אַךְ לְעֻמַּת זֶה נִשְׁקְפָה סַכָּנָה לְתֵבַת הָאֳנִיָּה עַצְמָהּ וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְרִיכִים הָיוּ לְהִזְדָּרֵז וּלְהַצִּיל אֶת שְׁבָרֶיהָ, וְאִם אַיִן, עֲתִידִים הָיוּ לְהִבָּלַע עַד מְהֵרָה בַּחוֹלוֹת הַזּוֹחֲלִים שֶׁבַּתְּעָלָה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת חָמֵשׁ בָּעֶרֶב. יוֹם שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה הָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים. הֵם הָיוּ רְעֵבִים וְאָכְלוּ אֶת אֲרֻחָתָם לְתֵאָבוֹן. אַחֲרֵי הָאֲכִילָה לֹא נָתְנוּ מַרְגּוֹעַ לְעַצְמָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲיֵפִים הָיוּ עַד מְאֹד לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי תְּשׁוּקָתָם לִבְדֹּק אֶת הַתֵּבוֹת וְהַחֲבִילוֹת שֶׁהֶעֱלוּ מִתּוֹךְ “הַמָּהִיר”.

רֹב הַתֵּבוֹת הֵכִילוּ בְּגָדִים מוּכָנִים, וְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׂמְחוּ עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה. חוּץ מִבְּגָדִים נִמְצְאוּ שָׁם גַּם כְּלֵי לָבָן לְפִי מִדַּת כָּל גּוּף וּנְעָלִים לְפִי מִדַּת כָּל רֶגֶל.

“הִנֵּה עָשַׁרְנוּ עֹשֶׁר רָב!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה בְּכָל שִׁפְעַת הָעֹשֶׁר הַזֶּה?”

וְהַסַּפָּן הַמְדֻשָּׁן עֹנֶג לֹא פָּסַק מִלִּצְהֹל צָהֳלַת “הוּרָה” בִּרְאוֹתוֹ חָבִיוֹת שֶׁל יַיִן שָׂרוּף מָתוֹק, חֲבִילוֹת שֶׁל טַבַּק, נֶשֶׁק־יְרִיָּה וְנֶשֶׁק חַד, חֲבִילוֹת שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן, כְּלֵי עֲבוֹדַת אֲדָמָה, כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל נַגָּרִים, שֶׁל בַּנָּאִים וְשֶׁל נַפָּחִים וְשַׂקִּים מְלֵאִים זְרָעִים מִכָּל הַמִּינִים, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא שָׁהוּ בַּמַּיִם אֶלָּא זְמָן קָצָר לֹא נִתְקַלְקְלוּ כָּל עִקָּר. הוֹי, אִלּוּ בָּאוּ הַחֲפָצִים הַלָּלוּ לְיָדָם לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, כַּמָּה רַב הָיָה עֶרְכָּם! אֲבָל גַּם עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחָרוּצִים הֵכִינוּ לָהֶם אֶת כָּל מַחְסוֹרֵיהֶם בִּידֵי עַצְמָם, עֲתִידִים הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ לְהָבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת רַבָּה.

אָמְנָם הַמַּחְסָנִים שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיוּ מְרֻוָּחִים לְמַדַּי לְהָכִיל אֶת כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחָרָה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכְנִיסוֹ אֶל תּוֹכָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל יַחַד עִם זֶה אָסוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם, כִּי שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי “הַמָּהִיר” נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים וְעָלוּ עַל הָאִי, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ חַמְסָנִים מֻבְהָקִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵיהֶם. אָמְנָם גִּשְׁרוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וּשְׁאָר הַמַּעְבָּרוֹת הָיוּ מוּרָמִים לְמַעְלָה, אֲבָל נַחַל אוֹ פֶּלֶג אֵינוֹ יָכֹל לְשַׁמֵּשׁ מַעֲצוֹר בִּפְנֵי פּוֹשְׁעִים שֶׁכְּמוֹתָם, אֲשֶׁר בִּתְקֹף אוֹתָם הַיֵּאוּשׁ עֲלוּלִים הָיוּ לִהְיוֹת לְאוֹיְבִים מְסֻכָּנִים וַאֲיֻמִּים עַד מְאֹד.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לְטַכֵּס לְאַחַר זְמָן עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן זֶה, וּלְפִי שָׁעָה רָאוּ צֹרֶךְ לִשְׁמֹר הַלַּיְלָה, אִישׁ אִישׁ בְּתוֹרוֹ, עַל הַתֵּבוֹת שֶׁנֶּעֶרְמוּ עַל יַד הַקָּמִינִים.

וְאוּלָם הַלַּיְלָה עָבַר עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָׁלוֹם; הפִּירָטִים לֹא זָדוּ לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם. מַר יוּףּ וְטוֹףּ עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְאִלּוּ הִרְגִּישׁוּ בָּהֶם, וַדַּאי הָיוּ מַתְרִיעִים.

בִּשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הַבָּאִים, בְּתִשְׁעָה־עָשָׂר, בְּעֶשְׂרִים וּבְעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְאוֹקְטָבֶּר, הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַצִּיל אֶת כָּל דְּבֵר חֵפֶץ וְאֶת כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ בֵּין מִן הַמִּטְעָן שֶׁל הָאֳנִיָּה וּבֵין מִתַּשְׁמִישֶׁיהָ וַחֲלָקֶיהָ. בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל הָיוּ מוֹצִיאִים אֶת הָאָצוּר בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה וּבִשְׁעַת הַגֵּאוּת הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הַחֲפָצִים אֶל הַמַּחְסָנִים. בְּיָדָם עָלְתָה לְהָסִיר גַּם חֵלֶק גָּדוֹל מִצִּפּוּי הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעַל שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר מִיּוֹם לְיוֹם שָׁקְעָה הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ בַּחוֹל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף צָלְלוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶל קַרְקַע הַתְּעָלָה וְהֶעֱלוּ מִשָּׁם אֶת הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת וְאֶת הָעֳגָנִים שֶׁל הָאֳנִיָּה, אֶת גָּלְמֵי הַבַּרְזֶל שֶׁל הָעֵקֶל וְאֶת אַרְבַּעַת כְּלֵי הַתּוֹתָח. אֶת אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים הֵצִיפוּ לְמַעְלָה בְּסִיּוּעַ שֶׁל חָבִיּוֹת רֵיקוֹת וּגְרָרוּם אֶל הַיַּבָּשָׁה.

הִנֵּה כִּי כֵּן נִתְעַשֵּׁר אוֹצַר כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה בְּמִדָּה לֹא פְחוּתָה מִן הַמְּזָווֹת וְהַמַּחְסָנִים אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה לָהוּט תָּמִיד אַחַר מִפְעָלִים גְּדוֹלִים, כְּבָר הִתְחִיל מְדַבֵּר עַל הַצֹּרֶךְ לְכוֹנֵן סוֹלְלָה שֶׁל כְּלֵי תּוֹתָח אֲשֶׁר תָּגֵן עַל הַתְּעָלָה וְעַל תּוֹצֵאת הַנַּחַל. הוּא הִבְטִיחַ בְּהֵן צִדְקוֹ, כִּי בְּסִיּוּעַ שֶׁל אַרְבַּעַת כְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהָנִיא אֶת כָּל צִי, “וַאֲפִילוּ צִי אַדִּיר,” מִלַּחֲדֹר אֶל תּוֹךְ מֵימֵי הָאִי לִינְקוֹלְן!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצְלוּ אֵפוֹא אֶת הַבְּרִיגָה וְלֹא הִשְׁאִירוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא שֶׁלֶד חַסְרַת־תּוֹעֶלֶת בִּלְבָד, וּבֵין כֹּה וָכֹה הִתְרַגְּשׁוּ רוּחוֹת רָעִים וַהֲרָסוּהָ הֲרִיסָה גְמוּרָה. כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּקֵּשׁ תְּחִלָּה לְפוֹצְצָהּ, כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת שְׁבָרֶיהָ אֶל הַחוֹף, וְאוּלָם רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית עַזָּה וְהַיָּם הַסּוֹעֵר פִּטְּרוּהוּ מִן הַצֹּרֶךְ לְבַזְבֵּז אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה וְעָשׂוּ אֶת מְלַאכְתּוֹ הוּא.

בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הָעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה וּבֵין הָעֶשְׂרִים וְהָאַרְבָּעָה לְאוֹקְטָבֶּר נִשְׁבְּרָה שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה לְגַמְרֵי וְחֵלֶק מִן הַשְּׁבָרִים הוּצַף אֶל הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית פִּשְׁפֵּשׁ וּבָדַק בָּאֲרוֹנוֹת שֶׁל הָאֳנִיָּה וְלֹא מָצָא שָׁם אַף שָׂרִיד כָּל שֶׁהוּא שֶׁל נְיָרוֹת וּתְעוּדוֹת. בְּלִי שׁוּם סָפֵק הִכְחִידוּ הַפִּירָטִים כָּל תְּעוּדָה, שֶׁעַל פִּיהָ אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אֶת שֵׁם רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “הַמָּהִיר” אוֹ שֵׁם בְּעָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁעַל הַטַּבְלָה שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו לֹא הָיָה כָּתוּב אֲפִילוּ שֵׁם הַנָּמֵל אֲשֶׁר לוֹ הָיָה שַׁיָּךְ, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הָאֳנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּשׁוּם פָּנִים לְמִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם שַׁיֶּכֶת אֳנִיָּה זוֹ. וְאוּלָם עַל פִּי תַּבְנִית חֶלְקָהּ הַקָּדוּם בָּאוּ אַיְרְטוֹן וּפֶנְקְרוֹף לִידֵי הַמַּסְקָנָה שֶׁהִיא אֳנִיָּה אַנְגְּלִית.

שְׁמוֹנָה יָמִים לְאַחַר הָאָסוֹן, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר לְאַחַר הַמְּאֹרָע הַסָּתוּם שֶׁהֵבִיא הַצָּלָּה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שׁוּב לֹא נִרְאָה שׁוּם שָׂרִיד מִן הָאֳנִיָּה אֲפִילוּ בִּשְׁעַת שֶׁפֶל הַמָּיִם. שְׁבָרֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים נִתְפַּזְּרוּ וְכִמְעַט כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּתוֹכָהּ נֶאֱצַר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

סִבַּת הֲרִיסָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה וַדַאי נִשְׁאֲרָה תַּעֲלוּמָה לְעוֹלָם, לוּלֵא קָרָה מִקְרֶה שֶׁהֵסִיר אֶת הַמַּסֵּכָה מֵעַל פְּנֵי הַתַּעֲלוּמָה הַזֹּאת. בַּשְּׁלשִׁים לְנוֹבֶמְבֶּר הָיָה נֶב מְטַיֵּל עַל פְּנֵי הַחוֹף וּמָצָא גְלִיל־בַּרְזֶל עָבֶה, שֶׁנִּכְּרוּ בּוֹ סִמָּנִים שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת. גָּלִיל זֶה הָיָה מְעֻקָּב וְשׁוּלָיו מְפֹרָצִים, כְּאִלּוּ חָלָה בּוֹ פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל חֹמֶר מְפוֹצֵץ.

נֶב הֵבִיא אֶת שֶׁבֶר־הַבַּרְזֶל הַזֶּה לַאֲדוֹנָיו, שֶׁהָיָה עָסוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יַחַד עִם חֲבֵרָיו בְּבֵית־הַמְּלָאכָה שֶׁבַּקָּמִינִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית בָּחַן אֶת הַגָּלִיל בְּשִׂים לֵב וְאַחַר פָּנָה אֶל פֶּנְקְרוֹף וְאָמָר:

“וּבְכֵן, יְדִידִי, הִנְּךָ עוֹמֵד עֲדַיִן עַל דַּעְתְּךָ, כִּי “הַמָּהִיר” לֹא נֶהֱרַס עַל יְדֵי הִתְנַגְּפוּת?”

“הֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כָּמוֹנִי, שֶׁאֵין סְלָעִים בַּתְּעָלָה.”

“אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁהִתְנַגֵּף בִּמְטִיל־בַּרְזֶל זֶה?” שְׁאֵלָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא מַרְאֵהוּ אֵת שֶׁבֶר הַגָּלִיל.

“הֵיךְ? בְּשֶׁבֶר־שְׁפוֹפֶרֶת זֶה?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בִּתְמִיָּה גְדוֹלָה.

“יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “זוֹכְרִים אַתֶּם, שֶׁלִּפְנֵי צָלְלָהּ בַּיָּם הִתְנַשְּׂאָה הַבְּרִיגָה לַמָּרוֹם עַל רֹאשׁ הַר מָיִם?”

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“וְיוֹדְעִים אַתֶּם מִי הֵרִים אֶת הַר־הַמַּיִם הַזֶּה לְמָעְלָה? אֶת זֹאת עָשָׂה חֵפֶץ זֶה!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּהַרְאוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו אֶת שֶׁבֶר הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

“שֶׁבֶר־בַּרְזֶל קָטֹן זֶה?” תָּהָה הַסַּפָּן.

“הֵן! גָּלִיל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא שָׂרִיד שֶׁל טָרְפֵּדוֹ!”

“טָרְפֵּדוֹ!” קָרְאוּ חֲבֵרָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר פֶּה אֶחָד.

“וּמִי זֶה הִנִּיחַ אֶת הַטָּרְפֵּדוֹ הַזֹּאת בַּתְּעָלָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁעֲדַיִן הִקְשָׁה עָרְפּוֹ וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵעַ.

“עַל שְׁאֵלָה זוֹ אֵין בְּיָדִי לְהָשִׁיב אֶלָּא זֹאת: לֹא אֲנִי הִנַּחְתִּיהָ שָׁם!” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אֲבָל דָּבָר זֶה שָׁרִיר וְקַיָּם הוּא, שֶׁהַטָּרְפֵּדוֹ הָיְתָה טמוּנָה שָׁם, וּבְעֵינֵיכֶם רְאִיתֶם מָה אַדִּיר וּמָה אָיֹם כֹּחַ־הַהֶרֶס שֶׁלָּהּ!”

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי    🔗

בֵּאוּרָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – הַהַשְׁעָרוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – סוֹלְלָה שֶׁל כְּלֵי־תּוֹתָח בָּאֲוִיר – אַרְבַּע הַפְּצָצוֹת – עַל הַפִּירָטִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים – פִּקְפּוּקָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן – נְדִיבוּת רוּחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – פֶּנְקְרוֹף נִכְנַע שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ.

וּבְכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: הָאֳנִיָּה נִתְפּוֹצְצָה עַל יְדֵי מוֹקֵשׁ שֶׁמִּתַּחַת לַמָּיִם. בִּשְׁעַת מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְטַפֵּל בִּמְכוֹנוֹת־הַהֶרֶס הָאֲיֻמּוֹת הַלָּלוּ וְהִכִּיר אֶת טִיבָן יָפֶה, וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִטְעוֹת בְּעִנְיָן זֶה. פְּעֻלָּתוֹ הָאֲיֻמָּה שֶׁל גָּלִיל זֶה, שֶׁהָיָה מְמֻלָּא בְּנִיטְרוֹ־גְלִיצֶרִין אוֹ בְּחֹמֶר מְפוֹצֵץ אַחֵר שֶׁמִּמִּין זֶה, הִיא הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ, כִּי מֵי הַתְּעָלָה נִזְרְקוּ לְמַעְלָה כִּדְמוּת עַמּוּד וְהָאֳנִיָּה נִתְעַרְעֲרָה וְנִתְפּוֹצְצָה בְּתַחְתִּיתָהּ וְיָרְדֶה מְצוּלוֹת בִּן רֶגַע. וְזוֹהִי הַסִבָּה מִפְּנֵי מָה גּוּפָה נִתְמוֹטֵט וְנִפְרַץ כָּל כָּךְ, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיְתָה לוֹ תַּקָּנָה. כְּנֶגֶד טָרְפֵּדוֹ, הַמְפוֹצֶצֶת אֳנִיַּת־מִלְחָמָה מְשֻׁרְיֶנֶת כְּאִלּוּ אֵינָהּ אֶלָּא סִירַת־דּוּגָה, וַדַּאי לֹא יָכֹל “הַמָּהִיר” עֲמֹד!

אָמְנָם כֵּן, עַכְשָׁו נִתְבָּרֵר הַכֹּל… חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵיךְ בָּאָה מְכוֹנַת־תֹּפֶת זוֹ בְּמֵי הַתְּעָלָה!

“יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, “שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ מָצוּי יְצוּר רַב־תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר אוּלַי שְׁבוּר־אֳנִיָּה הוּא וְעָזוּב וְנָטוּשׁ כָּמוֹנוּ אָנוּ. הֲרֵינִי אוֹמֵר זֹאת, כְּדֵי שֶׁכָּל אוֹתָם הַמִּקְרִים הַמֻּפְלָאִים וְהַמְּשֻׁנִּים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ כָּאן זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים יִוָּדְעוּ גַם לְאַיְרְטוֹן. מִי הוּא מֵיטִיבֵנוּ זֶה הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, אֲשֶׁר הִפְלִיא אֶת חֲסָדָיו עִמָּנוּ וְשָׁקַד לְטוֹבָתֵנוּ פְּעָמִים הַרְבֵּה? אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ זֹאת וְאֵינֶנִּי יָכֹל לְדַמּוֹת בְּנַפְשִׁי מַה טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ־פֶּלֶא זֶה. וּכְמוֹ כֵן קָצְרָה בִּינָתִי מֵהָבִין מַה רָאָה לְהִתְעַלֵּם מֵאִתָּנוּ אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ עִמָּנוּ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי־הַחֶסֶד הָרַבִּים הָאֵלֶּה. וְאוּלָם עֶרֶךְ מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד הַלָּלוּ אֵינוֹ פּוֹחֵת עַל יְדֵי כָּךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִנָּם מִמִּין אוֹתָן הָעֲלִילוֹת, שֶׁרַק אָדָם בַּעַל יְכֹלֶת מֻפְלָאָה יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתָן. הוּא שָׁקַד לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁקַד לְטוֹבָתֵנוּ אָנוּ, כִּי הוּא הוּא אוֹתוֹ הָאַלְמוֹנִי שֶׁהִצִּילַנִי מְגַלֵּי הַיָּם אַחֲרֵי נָפְלִי מִן הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְהוּא הוּא שֶׁכָּתַב אֶת הַפִּתְקָה, שֶׁמִּתּוֹכָהּ נוֹדַע לָנוּ מַצָּבוֹ שֶׁל חֲבֵרֵנוּ זֶה, וְהֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה בְּעָבְרֵנוּ אֶת הַמִּפְרָץ. וְעַל אֵלֶּה אֲנִי מוֹסִיף, כִּי רַק מִיָּדוֹ נִתְּנָה לָנוּ אוֹתָהּ הַתֵּבָה, שֶׁמָּצָאנוּ בְּכֵף־הַמְּצִיאָה וְשֶׁסִּפְּקָה אֶת כָּל מַחְסוֹרֵינוּ בְּאוֹתָהּ הָעֵת; כִּי רַק הוּא אֲשֶׁר הִצִּית בִּמְרוֹמֵי הָאִי אֶת מְדוּרַת הָאֵשׁ, אֲשֶׁר לְאוֹרָה מְצָאתֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַחוֹף; כִּי הוּא אֲשֶׁר יָרָה אֶת גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת, שֶׁנִּמְצָא בִּבְשַׂר גּוּר הַפֵּקָרִי, וְהוּא הוּא שֶׁהִנִּיחַ בְּמֵי הַתְּעָלָה אֶת הַטָּרְפֵּדוֹ, שֶׁהֵבִיאָה כְּלָיָה עַל אֳנִיַּת הַפִּירָטִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים הַסְּתוּמִים, שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לִמְצֹא לָהֶם פִּתְרוֹנִים, נַעֲשׂוּ כֻּלָּם עַל יְדֵי הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת הַזֶּה, הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם וְאַחַת הִיא מִי הוּא אִישׁ־הַפֶּלֶא הַזֶּה, אִם שְׁבוּר־אֳנִיָּה וְאִם גּוֹלֶה שֶׁהָגְלָה אֶל הָאִי הַזֶּה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיָּבִים אָנוּ לַהְגּוֹת לוֹ תּוֹדָה מִמַּעֲמַקֵּי לִבֵּנוּ. אָכֵן גָּדוֹל הוּא הַחוֹב שֶׁאָנוּ חָבִים לוֹ, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְנִפְרַע לוֹ אֶת חוֹבֵנוּ זֶה.”

“נְכוֹחִים דְּבָרֶיךָ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁבְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאִי שֶׁלָּנוּ מִסְתַּתֵּר יְצוּר כַּבִּיר־יְכֹלֶת וְהוּא נוֹטֶה לָנוּ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב עִמָּנוּ. נִדְמֶה לִי, שֶׁיְּצוּר זֶה הִנֵּהוּ בַּעַל כֹּחַ־עֲלִילָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, אִם בִּכְלָל יֵשׁ מָקוֹם בְּעוֹלָמֵנוּ לְמַעֲשֵׂי נִסִּים וְלִדְבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע. וְכִי הוּא אֲשֶׁר נִטְפַּל אֵלֵינוּ בְּאֵין רוֹאִים דֶּרֶךְ הַבְּאֵר אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְגִלָּה בְּאֹרַח זֶה אֶת מְזִמּוֹתֵינוּ וּמְגַמּוֹתֵינוּ? וְכִי הוּא אֲשֶׁר הִקְרָה לְפָנֵינוּ אוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק בְּצֵאתֵנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לָשׁוּט בַּיָּם בָּאַרְבָּה שֶׁלָּנוּ? וְכִי הוּא אֲשֶׁר זָרַק אֶת טוֹףּ מִתּוֹךְ מֵי הַיְאוֹר וְהֵמִית אֶת סוּס־הַיְאוֹר? וְכִי הוּא אֲשֶׁר הִצִּילְךָ, כּוֹרֶשׁ, מְגַלֵּי הַיָּם מִתּוֹךְ תְּנָאִים, אֲשֶׁר יְצוּר אַחֵר, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אָדָם, לֹא יָכֹל הָיָה לְעוֹלֵל כְּנֶגְדָּם כְּלוּם וּלְהוֹשִׁיט לְךָ יַד עֶזְרָה? אִם הוּא הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, הֲרֵיהוּ מְחוֹנָן כֹּחַ הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ אָדוֹן וְשַׁלִּיט עַל אֵיתָנֵי הַטֶּבַע עַצְמָם.”

הַכֹּל הִרְגִּישׁוּ, שֶׁדִּבְרֵי הַכַּתָּב צָדְקוּ וְנֶאֶמְנוּ מְאֹד.

“אָמְנָם כֵּן,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם, “אִם נַעֲלֶה הוּא מֵעַל כָּל סָפֵק שֶׁבְּכָל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ יַד אָדָם בָּאֶמְצַע, עָלַי לְהוֹדוֹת שֶׁאוֹתוֹ אָדָם שׁוֹלֵט בְּאֶמְצְעֵי־פְּעֻלָּה, שֶׁהִנָּם מִחוּץ לִיכָלְתּוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם פָּשׁוּט. כָּאן עֲדַיִן צְפוּנָה תַּעֲלוּמָה רַבָּה, אֲבָל אַךְ נִמְצָא אֶת הָאִישׁ, תִּתְגַּלֶה לָנוּ גַם הַתַּעֲלוּמָה הַזֹּאת. הַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ עַכְשָׁו הֲרֵיהִי זוֹ: הֲנִתֵּן לְמֵיטִיבֵנוּ לִהְיוֹת שָׁרוּי בַּמִּסְתָּרִים כְּחֶפְצוֹ, אוֹ נִתְאַמֵּץ בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו? מָה דַּעְתְּכֶם בְּעִנְיָן זֶה?”

“דַּעְתִּי הִיא,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁאוֹתוֹ פַּלְמוֹנִי, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, אָדָם נְדִיב־לֵב הוּא וַהֲרֵינִי מְכַבְּדוֹ וּמוֹקִירוֹ!”

“וַדַּאי צָדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל אֵין זוֹ תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָתִי.”

“אֲדוֹנִי,” אָמַר נֶב, “סָבוּר אֲנִי שֶׁאִם נְחַפֵּשׂ אֶת הָאִישׁ הַהוּא בְּנֵרוֹת, לֹא נִמְצָאֶנוּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיְּהִי רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהִתְוַדַּע אֵלֵינוּ.”

“אָכֵן דְּבָרִים שֶׁל טַעַם דִּבַּרְתָּ, נֶב,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם מַסְכִּים אֲנִי לְדַעְתּוֹ שֶׁל נֶב,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִים מִשּׁוּם כָּךְ לִמְנֹעַ עַצְמֵנוּ לְנַסּוֹת דָּבָר. אִם נִמְצָא אֶת הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת וְאִם לֹא נִמְצָאֶנוּ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָלֵינוּ לְמָלֵא אֶת חוֹבָתֵנוּ.”

“וְאַתָּה, בְּנִי, מַה דַּעְתְּךָ בְּעִנְיָן זֶה?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הֶרְבֶּרְט.

“הוֹי!” קָרָא הֶרְבֶּרְט בְּעֵינַיִם מַזְהִירוֹת, “כַּמָּה אֶשְׁתּוֹקֵק לְהַבִּיעַ אֶת תּוֹדָתִי הָעֲמֻקָּה לְמִי שֶׁהִצִּיל תְּחִלָּה אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה וְעַכְשָׁו הִצִּיל אֶת חַיַּי כֻּלָּנוּ!”

“תְּשׁוּקָתְךָ, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הִיא גַּם תְּשׁוּקָתִי אֲנִי וּתְשׁוּקַת כֻּלָּנוּ! אֵינֶנִּי מִן הַסַּקְרָנִים וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי נוֹתֵן עַיִן אַחַת מֵעֵינַי בִּמְחִיר הַיְכֹלֶת לִרְאוֹת אֶת הָאָדָם הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה פָּנִים אֶל פָּנִים! נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא גֶּבֶר יָפֶה, רָם־הַקּוֹמָה, אַמִּיץ־כֹּחַ, בַּעַל זָקָן נָאֶה וּבַעַל שְׂעָרוֹת, שֶׁעֵינָן כְּעֵין הַקַּרְנַיִם, וּבְיָדוֹ כַּדּוּר גָּדוֹל!”

“הֲרֵי הַצֶּלֶם שֶׁאַתָּה מְתָאֵר, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הוּא צֶלֶם דְּמוּת אַחַד הָאֵלִים!”

“אֶפְשָׁר, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל כָּךְ אֲנִי מְדַמֶּה אוֹתוֹ בְּנַפְשִׁי!”

“וְאַתָּה, אַיְרְטוֹן?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן, “אֵינֶנִּי יָכֹל לְחַוּוֹת אֶת דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה. כָּל מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּנִדּוֹן זֶה, וַדַּאי יְהִי נַעֲשֶׂה יָפֶה. אִם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לְשַׁתֵּף אוֹתִי בַּחִפּוּשִׁים שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲרֹךְ, אֶהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהִלָּווֹת אֵלֶיךָ.”

“הֲרֵינִי מוֹדֶה אוֹתְךָ עַל כָּךְ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאַף עַל פִּי כֵן נִכְסַפְתִּי לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁשְּׁאַלְתִּיךָ. חֲבֵרֵנוּ אַתָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כְּבָר הִשְׁלַכְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ מִנֶּגֶד לְמַעֲנֵנוּ, וּלְפִיכָךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ דָנִים בִּשְׁאֵלָה חֲמוּרָה וְעָלֵינוּ לְהַחֲלִיט דָּבָר, חַיָּבִים אָנוּ לִשְׁאֹל בַּעֲצָתֶךָ. אִי לָזֹאת עָלֶיךָ לְדַבֵּר.”

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן, “חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחֵנוּ כְּדֵי לִמְצֹא אֶת אִישׁ הַחֶסֶד הַפַּלְמוֹנִי. אֶפְשָׁר בּוֹדֵד הוּא לְנַפְשׁוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּצַעַר? אֶפְשָׁר שֶׁחַיָּיו תְּלוּיִים מִנֶּגֶד וּזְקוּקִים לְעֶזְרָה? הֵן אָמַרְתָּ, שֶׁגַּם עָלַי מֻטֶּלֶת חוֹבַת תּוֹדָה כְּלַפֵּי אָדָם זֶה. הֲלֹא הוּא וְלֹא אַחֵר הָלַךְ אֶל הָאִי תָּבוֹר וּמָצָא שָׁם אֶת הַפּוֹשֵׁעַ הָאֻמְלָל וְהוֹדִיעֲכֶם עָלָיו לְמַעַן תַּצִּילוּ אוֹתוֹ!… הֲלֹא הוּא גָרַם לְכָךְ שֶׁשּׁוּב הָיִיתִי לְאָדָם – וְאֶת תַּגְמוּלוֹ זֶה עָלַי לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם!”

“וּבְכֵן נֶחֱרָצָה!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אָנוּ נַתְחִיל לְחַפְּשׂוֹ חִישׁ מַהֵר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. לֹא נַשְׁאִיר אַף פִּנָה אַחַת בָּאִי שֶׁלֹּא נִבְדְּקֶנָּה. נַחְשֹׂף אֶת כָּל מַחֲבוֹאָיו וּמִסְתָּרָיו וִידִידֵנוּ הַנֶּעְלָם יִסְלַח לָנוּ עַל חִפּוּשֵׂינוּ אֵלֶּה, כִּי כַּוָּנָתֵנוּ לְטוֹבָה!”

יָמִים אֲחָדִים אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְצִיר שַׁחַת וּתְבוּאָה. קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לַחְקֹר אֶת חֶלְקֵי הָאִי, שֶׁטֶּרֶם הִכִּירוּ אוֹתָם כָּל צָרְכָּם, רָצוּ לִגְמֹר אֶת כָּל הַמְּלָאכָה הַנְּחוּצָה, שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶלֶת דִּחוּי. בְּאוֹתָם הַיָּמִים הִגִּיעַ גַּם זְמַן לְקִיטַת הַיְרָקוֹת הַשּׁוֹנִים שֶׁמּוֹצָאָם מִן הָאִי תָּבוֹר. אֶת הַכֹּל צָרִיךְ הָיָה לֶאֱצֹר וְלֶאֱגֹר דָּבָר דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וּלְאֹשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ אַסְמֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית רַחֲבֵי־יָדַיִם לְמַדַּי וְיָכְלוּ לְהָכִיל אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הָאִי. יְבוּלָהּ וּפְרִי אַדְמָתָהּ שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה סֻדְּרוּ שָׁם לְפִי מִינֵיהֶם וְהָיוּ בְּטוּחִים גַּם מִפְּנֵי הַחַיּוֹת וְגַם מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם. וְאַף הַטַּחַב לֹא יָכֹל לְקַלְקְלָם שָׁם, כִּי תָּאֵי הַגְּרָנִית עֲבֵי־הַקִּירוֹת הָיוּ יְבֵשִׁים לְמַדָּי. כַּמָּה מִן הַכּוּכִים הַטִּבְעִיִּים אֲשֶׁר בַּמִּסְדְּרוֹן הָעֶלְיוֹן הֻרְחֲבוּ וְהֻגְדְּלוּ בֵּין בְּמַקֶּבֶת וּבֵין בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֹמֶר מְפוֹצֵץ, וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נַעֲשָׂה לְבֵית־אוֹצָר כּוֹלֵל לְמַכֹּלֶת, לְצָרְכֵי הַיְרִיָּה וְלִכְלֵי הַמְּלָאכָה, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר – לְכָל הָרְכוּשׁ שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה.

אֶת אַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂה־פְּלָדָה נָאָה, הֶעֱלוּ לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף בְּסִיּוּעַ שֶׁל עֲבוֹתוֹת וְגַלְגַּל־תְּנוּפָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. בֵּין הַחַלּוֹנוֹת קָרְעוּ אֲרֻבּוֹת־יְרִיָּה וְהִכְנִיסוּ אֶל תּוֹכָן אֶת לוֹעֵיהֶם הַנּוֹצְצִים, שֶׁהִבְהִיקוּ מֵעֵבֶר לְקִיר־הַגְּרָנִית. מֵרוּם גֹּבַהּ זֶה שָׁלְטוּ פִּיּוֹת־הָאֵשׁ הַלָּלוּ עַל כָּל מִפְרַץ־הַבְּרִית. וּבְכֵן נֶהְפַּךְ הַמָּקוֹם לְגִיבְּרַלְטַר קָטֹן וְכָל אֳנִיָּה שֶׁבִּקְּשָׁה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאִי הָיְתָה לְמִפְגָּע לְאִשָּׁהּ שֶׁל סוֹלְלָה אֲוִירִית זוֹ.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף בְּאַחַד הַיָּמִים – הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁמוֹנָה לְאוֹקְטָבֶּר – “עַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁזִּיּוּן הַמִּבְצָר שֶׁלָּנוּ נִגְמַר, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁנִּבְחַן גַּם אֵת מֶרְחַק־הַיְרִיָּה שֶׁל כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ.”

“וְכִי סָבוּר אַתָּה שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר?” שְׁאֵלָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “אֵין זֶה רַק דָּבָר שֶׁל תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא דָבָר שֶׁל צֹרֶךְ! בְּלִי בְּחִינָה זוֹ, כֵּיצַד נֵדַע עַד הֵיכָן עָף אַחַד הַפּוֹלִים הַנָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּתְבָּרַכְנוּ בָּהֶם בְּמִדָּה מְרֻבָּה?”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הָבָה נַעֲרֹךְ אֶת הַבְּחִינָה. וְאוּלָם סָבוּר אֲנִי, שֶׁלְּשֵׁם בְּחִינָה זוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, שֶׁעָלֵינוּ לַחֲשׂךְ אוֹתוֹ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶלָּא בְּפִירָכְּסִילִין, אֲשֶׁר לֹא נֶחֱסֵר לְעוֹלָם.”

“כְּלוּם יוּכְלוּ כְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַכֹּחַ הַנּוֹרָא שֶׁל הַפִּירָכְּסִילִין?” שָׁאַל הַכַּתָּב, אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתוֹ לִבְחֹן אֶת כֹּחַ הָאַרְטִילֶרְיָה שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיְתָה פְּחוּתָה מִזּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁיּוּכְלוּ עֲמֹד,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “מִכָּל מָקוֹם נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה.”

הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּטִיב כְּלֵי־תּוֹתָח, הִכִּיר שֶׁכְּלֵי־הַתּוֹתָח הַלָּלוּ מְצֻיָּנִים הֵם. הֵם הָיוּ יְצוּקִים מִפְּלָדָה וְנִטְעָנִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ עֲלוּלִים לְכַלְכֵּל חֹמֶר־יְרִיָּה חָזָק וְלִירוֹת עַד לְמֶרְחָק רָב. כְּדֵי שֶׁהַכַּדּוּר יָעוּף לְמֶרְחָק גָּדוֹל, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁיִּתְפָּרֵץ מִפִּי הַקָּנֶה מִתּוֹךְ מְהִירוּת גְּדוֹלָה.

“הַמְּהִירוּת הָרִאשׁוֹנָה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו, "תְּלוּיָה בְּמִדַּת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ. עִקָּרוֹ שֶׁל אָדָם הוּא שֶׁכְּלִי־הַתּוֹתָח יְהֵא עָשׂוּי מַתֶּכֶת קָשָׁה וּמוּצָקָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְהַפְּלָדָה קָשָׁה וּמוּצָקָה מִכָּל מִינֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁבָּעוֹלָם. וּלְפִיכָךְ הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, שֶׁכְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ יַעַמְדוּ בְּלִי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה כָּל שֶׁהִיא בִּפְנֵי כֹּחַ הַפִּירָכְּסִילִין וְיִירוּ לַמֶּרְחַקִּים.

“כָּל זֶה יִתְבָּרֵר לָנוּ לְאַחַר שֶׁנִּבְחָנֵם!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא שֶׁאַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח נִמְצְאוּ בְּמַצָּב מְעֻלֶּה. מִיּוֹם שֶׁהוּצְאוּ מִן הַמַּיִם לֹא פָּסַק הַסַּפָּן מִלְּטַפֵּל בָּהֶם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. כַּמָּה שָׁעוֹת הִקְדִּישׁ לָהֶם כְּדֵי לְמָרְקָם, לְמָשְׁחָם בְּשֶׁמֶן, לְצַחְצְחָם עַד הֱיוֹת לָהֶם בָּרָק, וּלְנַקּוֹת וּלְשַׁפְשֵׁף אֶת הַמֵּכָנִיסְמוּס הַפְּנִימִי שֶׁלָּהֶם! וְעַכְשָׁו הָיוּ כְּלֵי הַתּוֹתָח הַלָּלוּ נוֹצְצִים וּמַבְהִיקִים כְּאִלּוּ נִמְצְאוּ עַל אַחַת מֵאֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.

וּבְכֵן נִבְחֲנוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אַרְבַּעַת כְּלֵי־הַתּוֹתָח בָּזֶה אַחַר זֶה בְּמַעֲמַד כָּל בְּנֵי הַקּוֹלוֹנְיָה, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא אֲפִילּוּ אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ. מִלְּאוּ אוֹתָם פִּירָכְּסִילִין, אֲשֶׁר כֹּחַ הַהִתְפּוֹצְצוּת שֶׁלּוֹ גָדוֹל פִּי אַרְבַּע מִזֶּה שֶׁל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הַמָּצוּי וּפְצָצוֹת שֶׁתַּבְנִית אִצְטְוָנָה חַדּוּדִית לָהֶן.

פֶּנְקְרוֹף הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת פְּתִיל־הַהַדְלָקָה וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לִירִיָּה.

אָז נָתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹת וּמִיָּד רָעַם רָעַם. הַכַּדּוּר, שֶׁהָיָה מְכֻוָּן כְּלַפֵּי הַיָּם, טָס מֵעַל לָאִי הַקָּטֹן וְצָלַל בַּמַּיִם בְּמֶרְחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְכַוְּנוֹ בְּדִיּוּק.

כְּלִי־הַתּוֹתָח הַשֵּׁנִי הָיָה מָפְנֶה כְּלַפֵּי הַסְּלָעִים הַקִּיצוֹנִיִּים שֶׁל כֵּף־הַמְּצִיאָה וְהַכַּדּוּר פָּגַע בְּאֶבֶן חַדּוּדָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה בְּעֶרֶךְ שְׁלשָׁה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּפוֹצֵץ אוֹתָהּ לִרְסִיסִים.

הֶרְבֶּרְט הוּא הוּא שֶׁכִּוֵּן אֶת כְּלִי־הַתּוֹתָח וְיָרָה בּוֹ וְהָיָה מִתְגָּאֶה בְּיוֹתֵר בִּירִיָּתוֹ זוֹ. אֲבָל גַּאֲוָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף עַל יְרִיָּה מֻצְלַחַת זוֹ הָיְתָה גְדוֹלָה מִשֶּׁלּוֹ! הֲרֵי יַלְדּוֹ הַיָּקָר הוּא הוּא שֶׁקָּלַע אֶל הַמַּטָּרָה וְלֹא הֶחֱטִיא וְזָכָה לְכָבוֹד שֶׁל קַלָּע מְצֻיָּן!

הַכַּדּוּר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה מְכֻוָּן כְּלַפֵּי הַחוֹלוֹת אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל מִפְרַץ־הַבְּרִית, הִכָּה בַּחוֹל בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין וְקָפַץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם וְנִבְלַע בְּתוֹךְ עַמּוּד שֶׁל קֶצֶף.

אֶת כְּלִי־הַתּוֹתָח הָרְבִיעִי מִלֵּא כּוֹרֶשׁ סְמִית פִּירָכְּסִילִין בְּמִדָּה יְתֵרָה, כְּדֵי לָדַעַת אֶת תְּחוּם־הַיְּרִיָּה הַקִּיצוֹנִי שֶׁלּוֹ. הַכֹּל נָטוּ הַצִּדָּה מִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִתְפַּקַּע הַקָּנֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֶאֱרִיכוּ אֶת פְּתִיל־הַהַדְלָקָה וְקָשְׁרוּ אֵלָיו חֶבֶל אָרֹךְ.

רַעַם הַיְרִיָּה הָיָה אַדִּיר וְנוֹרָא, אֲבָל כְּלִי־הַתּוֹתָח לֹא נִזַּק. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ אֶל הַחַלּוֹנוֹת וְרָאוּ וְהִנֵּה הַכַּדּוּר טָס וּמְפוֹצֵץ אֶת רָאשֵׁי הַסְּלָעִים שֶׁל כֵּף־הַמַּלְתָּעוֹת בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְאַחַר הוּא נֶעְלָם בְּמִפְרַץ־הַכָּרִישׁ.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר תְּרוּעוֹת הַ“הוּרֶה” שֶׁלּוֹ כִּמְעַט שֶׁגָּבְרוּ עַל רַעֲמֵי כְּלֵי־הַתּוֹתָח, “מַה תֹּאמַר עַל הַסּוֹלְלָה שֶׁלָּנוּ? עַכְשָׁו הָבָה יָבוֹאוּ כָּל הפִּירָטִים שֶׁבָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְיַחֲנוּ לִפְנֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! בְּלִי הַסְכָּמָתֵנוּ לֹא יֵרֵד אִישׁ מֵהֶם עַל הַיַּבָּשָׁה!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הַלְוַאי שֶׁלֹּא נָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן זֶה, פֶּנְקְרוֹף!”

“הִנֵּה נִזְכַּרְתִּי,” אָמַר הַסַּפָּן, “בְּשֵׁשֶׁת הַנְּבָלִים, הַמִּתְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ; מַה נַעֲשֶׂה לָהֶם? כְּלוּם נִתֵּן לָהֶם לְשׁוֹטֵט בַּיְּעָרִים, בַּשָּׂדוֹת וּבְכָרֵי־הַדֶּשֶׁא שֶׁלָּנוּ? הֵן הַפִּירָטִים הַלָּלוּ יָגוּאֲרִים גְּמוּרִים הֵם, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁעָלֵינוּ לִנְהֹג בָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים בִּפְרִיצֵי הַחַיּוֹת הַלָּלוּ. מַה דַּעְתְּךָ בְּעִנְיָן זֶה, אַיְרְטוֹן?” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף בִּפְנוֹתוֹ אֶל חֲבֵרוֹ.

תְּחִלָּה מְהַסֵּס הָיָה אַיְרְטוֹן לַעֲנוֹת וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִתְרַעֵם עַל פֶּנְקְרוֹף שֶׁהִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּצוּרָה קָשָׁה כָּזוֹ. לִבּוֹ נִלְחַץ בְּקִרְבּוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת אַיְרְטוֹן מֵשִׁיב לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה בְּקוֹל שָׁפָל וּמְדֻכְדָּךְ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“גַּם אֲנִי הָיִיתִי לְשֶׁעָבָר אַחַד הַיָּגוּאֲרִים הָאֵלֶּה, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף, וּלְפִיכָךְ אֵין לִי רְשׁוּת לְחַוּוֹת אֶת דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה…”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצָא לְאִטּוֹ מִן הַבָּיִת.

פֶּנְקְרוֹף הֵבִין לְרוּחוֹ.

“אַךְ בְּהֵמָה אֲנִי וְלֹא אָדָם!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “צַר לִי עַל אַיְרְטוֹן הֶעָלוּב! וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמִּשְׁפָּט לְחַוּוֹת בְּנִדּוֹן זֶה אֶת דַּעְתּוֹ כְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ!…”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וּבְכָל זֹאת רָאוּי הוּא לְכָבוֹד עַל צְנִיעוּתוֹ זוֹ וְחוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ זֵכֶר מַעֲשָׂיו לְשֶׁעָבָר.”

“שְׁמֵעְתִּיךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וַהֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ, כִּי שׁוּב לֹא אָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל זֶה! מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר לְשׁוֹנִי מִפִּי וְאַל אֶגְרֹם צַעַר לְאַיְרְטוֹן! אֲבָל נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ. לְדַעְתִּי, אֵין הַלִּסְטִים הַלָּלוּ רְאוּיִים לְרַחֲמִים וְעָלֵינוּ לְמַהֵר וּלְהַכְחִיד אוֹתָם מֵעַל אַדְמַת הָאִי.”

“הַאִם בֶּאֱמֶת כָּךְ דַּעְתְּךָ, פֶּנְקְרוֹף?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.”

“וְאִי אַתָּה סוֹבֵר, שֶׁאֵין לָנוּ לְרָדְפָם בְּלִי רַחֲמִים עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ לָנוּ רָעָה?”

“וְכִי לֹא דַּי לְךָ בָּרָעָה, שֶׁכְּבָר עָשׂוּ לָנוּ?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא תּוֹהֶה עַל חֹסֶר־תַּקִּיפוּת זֶה.

“אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמָּם?” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶפְשָׁר שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה…”

“הַלָּלוּ חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה?!” קָרָא הַסַּפָּן כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפוֹ.

“פֶּנְקְרוֹף, זְכָר נָא אֶת אַיְרְטוֹן!” אָמַר הֶרְבֶּרְט וְהֶחֱזִיק בְּיַד הַסַּפָּן. “הֵן הוּא הָיָה לְאָדָם כָּשֵׁר!”

פֶּנְקְרוֹף זָקַף אֶת עֵינָיו בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחֲבֵרָיו. מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי יִמָּצֵא אָדָם אֲשֶׁר יְעַרְעֵר אַף עִרְעוּר כָּל שֶׁהוּא עַל הַצָּעָתוֹ. מִתּוֹךְ טִבְעוֹ הַקָּשֶׁה הִתְקוֹמֵם לָרַעְיוֹן לְהִכָּנֵס בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם הַשּׁוֹדְדִים, שֶׁעָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי, עִם חֲבֵרָיו שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי, עִם הָרוֹצְחִים אֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת אַנְשֵׁי “הַמָּהִיר”. הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ בְּעֵינָיו אֶלָּא חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁמִידָן תֵּכֶף וּמִיָּד וּבְלִי נְקִיפַת־לֵב.

“הִנֵּה כִּי כֵן!” עָנָה וְאָמַר. “כֻּלְּכֶם מִתְקוֹמְמִים לִי! רְצוֹנְכֶם לְהִתְנַהֵג עִם הַנְּבָלִים הַלָּלוּ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים! לוּ יְהִי כָּךְ! הַלְוַאי שֶׁלֹּא נִתְחָרֵט עַל כָּךְ!”

“מָה הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לָנוּ מֵהֶם?” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הֲלֹא נִהְיֶה זְהִירִים לְנַפְשֵׁנוּ!”

“הְמְ!” הִפְלִיט הַכַּתָּב, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה כָּבַשׁ אֶת דַּעְתּוֹ וְלֹא רָצָה לְהַבִּיעָהּ. “הֲרֵי הֵם שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים וְכֻלָּם מְזֻיָּנִים יָפֶה וָאֵם כָּל אֶחָד מֵהֶם יִתְחַבֵּא בְּאַחַד הַמִּסְתָּרִים וְיִירֶה מִשָּׁם אֶל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, סוֹפָם שֶׁיִּהְיוּ עַד מְהֵרָה לַאֲדוֹנֵי הָאִי!”

“וּמַדּוּעַ לֹא עָשׂוּ זֹאת עַד עַכְשָׁו?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “וַדַּאי מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה מִטּוֹבָתָם לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי גַם אֲנַחְנוּ שִׁשָּׁה הִנֵּנוּ.”

“שַׁפִּיר! שַׁפִּיר!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּם הוֹכָחוֹת לֹא יָכְלוּ לְהַכְרִיעַ אֶת דַּעְתּוֹ. “נַנִּיחַ לָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים לַעֲסֹק בְּעֶסְקֵיהֶם וּמַעְבְּדֵיהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם וְאַל נִתֵּן אֶת דַּעְתֵּנוּ אֲלֵיהֶם!”

“שְׁמַע נָא, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר נֶב, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תָּשִׂים עַצְמְךָ אַכְזָרִי כָּל כָּךְ! מֻבְטָחְנִי, שֶׁאִם יִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ אַחַד הָעֲלוּבִים בִּתְחוּם־יְרִיָּה, לֹא תִּירֶה אֵלָיו…”

“יָרֹה אִירֶה אֵלָיו כְּשֵׁם שֶׁמּוֹרִים אֶל כֶּלֶב שׁוֹטֶה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בִּקְרִירוּת רוּחַ.

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אַתָּה שָׁמַעְתָּ תָּמִיד לַעֲצָתִי. רְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי גַם הַפַּעַם?”

“הִנְנִי לַעֲשׂוֹת כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, שֶׁלֹּא זָז מִדַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר.

“טוֹב אֵפוֹא. נְחַכֶּה. לֹא נִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ.”

וְכָךְ הֶחְלִיטוּ לְהִתְנַהֵג אֶת הַפִּירָטִים, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בִּנְבוּאָתוֹ הָרָעָה שֶׁל פֶּנְקְרוֹף. נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁלֹּא לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, אֶלָּא לְהִזָּהֵר מִפְּנֵיהֶם. הֵן הָאִי הָיָה גָדוֹל וְאַדְמָתוֹ פּוֹרִיָה וְאִם בְּנֶפֶשׁ הָעֲלוּבִים הַלָּלוּ עֲדַיִן נִשְׁאַר נִיצוֹץ כָּל שֶׁהוּא שֶׁל יֹשֶׁר, הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְזְרוּ לְמוּטָב. הֲלֹא הַמַּצָּב שֶׁהָיוּ בּוֹ עַכְשָׁו כָּפָה אוֹתָם עַל כָּרְחָם לְשַׁנּוֹת אֶת אָרְחוֹתָּם וְלִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים. מִכָּל מָקוֹם רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חוֹבָה לְעַצְמָם לָתֵת לָהֶם פְּנַאי לְכָךְ מִתּוֹךְ אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת. אָמְנָם עַל יְדֵי כָּךְ קִפְּחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת חֵרוּתָם לְהִתְהַלֵּךְ בְּכָל מָקוֹם כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם. עַד עַכְשָׁו לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר אֶלָּא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת וְעַכְשָׁו שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הָאִי שִׁשָּׁה פּוֹשְׁעִים, אֲשֶׁר אוּלַי רָעִים וְאַכְזָרִים הֵם מִכָּל בְּנֵי מִינָם. הַמַּצָּב הַזֶּה וַדַּאי קָשֶׁה וְחָמוּר הָיָה בְּיוֹתֵר וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ רוֹאִים בּוֹ סַכָּנָה לְעַצְמָם וְקִפּוּחַ בִּטְחוֹנָם.

אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא שָׁתוּ לֵב לַדָּבָר. לְפִי שָׁעָה צָדְקוּ מִפֶּנְקְרוֹף. הֲיֵאָמְנוּ דִבְרֵיהֶם וְיִצְדְּקוּ גַם לְאַחַר זְמָן? – הַבָּאוֹת יַגִּידוּ.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי    🔗

תָּכְנִית חִקּוּר הָאִי – אַיְרְטוֹן בִּגְדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת – בִּקּוּר בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ – דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף עַל גַּבֵּי הַסִּפּוּן שֶׁל “צְלֵחָה” – נִשְׁלְחָה טֵלֶגְרָמָה אֶל הַגְּדֵרָה – אֵין מַעֲנֶה מֵאַיְרְטוֹן – הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ בַּיּוֹם הַבָּא – מִפְּנֵי מָה פָּסְקָה פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַטֵּלֶגְרַף – קוֹל יְרִיָּה.

מֵעַתָּה שָׁקְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּיִחוּד לְקַיֵּם אֶת הַחְלָטָתָם בִּדְבַר חִקּוּר הָאִי לְכָל צְפוּנוֹתָיו וּמִסְתָּרָיו. וּשְׁתֵּי מְגַמּוֹת הָיוּ לִפְנֵיהֶם בְּעִנְיָן זֶה: הָאַחַת – לְגַלּוֹת אֶת הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר מְצִיאוּתוֹ עַל פְּנֵי הָאִי שׁוּב לֹא הָיְתָה מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק, וְהַשֵּׁנִית – לַחְקֹר וְלָדַעַת מֶה הָיָה לַפִּירָטִים, הֵיכָן הֵם מִתְחַבְּאִים, מַה אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם וּמָה הָרָעָה שֶׁעֲלוּלִים הֵם לִגְרֹם לַמּוֹשַׁב.

כּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלִי־אִחוּר; אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ כַּמָּה יָמִים, רָאוּ צֹרֶךְ לְהוֹלִיךְ עִמָּם בַּעֲגָלָה תַּשְׁמִישֵׁי חֲנִיָּה וַחֲפָצִים אֲחֵרִים הַדְּרוּשִׁים לְתַחֲנוֹת־לִינָה. חוּץ מִזֶּה נִפְצַע בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אַחַד הָעֲרוֹדִים בְּרַגְלוֹ וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאָסְרוֹ בָּעֲגָלָה מִיָּד, אֶלָּא צָרִיךְ הָיָה לְהַמְתִּין יָמִים אֲחָדִים עַד שֶׁיַּבְרִיא. אִי לָזֹּאת דָּחוּ אֶת הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ לְשָׁבוּעַ יָמִים, זֹאת אוֹמֶרֶת עַד הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים לְנוֹבֶמְבֶּר. כַּיָּדוּעַ מַתְאִים חֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי־הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי לַחֹדֶשׁ מַאי שֶׁל חֲצִי־הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. וּבְכֵן עָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּתְּקוּפָה הַנָּאָה מִכָּל תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה. הַחַמָּה הִתְקָרְבָה אֶל מַזַּל גְּדִי וְהִגִּיעוּ הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים מִכָּל יְמֵי הַשָּׁנָה. הַזְּמַן הָיָה אֵפוֹא נוֹחַ עַד מְאֹד לָאֶכְּסְפֵּדִיצְיָה שֶׁאָמְרוּ לַעֲרֹךְ וַאֲשֶׁר אִם גַּם לֹא תַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ עֲלוּלָה הָיְתָה לְהָבִיא לִידֵי תַּגְלִיּוֹת רַבּוֹת וַחֲשׁוּבוֹת, בְּיִחוּד בְּמִקְצֹעַ הַצְּמָחִים, לְפִי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית נִתְכַּוֵּן לַחְקֹר הַפַּעַם אֶת הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ עַד לִקְצֵה חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי.

עַד צֵאת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה לַדֶּרֶךְ נִשְׁאֲרוּ תִּשְׁעָה יָמִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָמְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לִגְמֹר אֶת שְׁאֵרִית הַמְּלָאכָה הַנְּחוּצָה שֶׁעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

בֵּינָתַיִם הֻצְרַךְ אַיְרְטוֹן לָשׁוּב אֶל הַגְּדֵרָה, כְּדֵי לְטַפֵּל בַּבְּהֵמוֹת הַזְּקוּקוֹת לְפִקּוּחַ וְלִמְזוֹנוֹת. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁיִּשְׁהֶה שָׁם יוֹמַיִם וְשֶׁלֹּא יַחֲזֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיְּמַלֵּא אֶת הָרְפָתִים מִסְפּוֹא דֵי־הַצֹּרֶךְ.

בְּשָׁעָה שֶׁהִתְעַתֵּד אַיְרְטוֹן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ, שְׁאֵלָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁמָּא הוּא רוֹצֶה שֶׁאֶחָד מֵחֲבֵרָיו יְלַוֵּהוּ, כֵּיוָן שֶׁהָאִי אֵינֶנּוּ עַכְשָׁו כָּל כָּךְ בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה.

אַיְרְטוֹן הֵשִׁיב, שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בָּזֶה, כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְבַצַּע אֶת מְלַאכְתּוֹ יְחִידִי וְכִי בִּכְלָל אֵין הוּא יָרֵא כְּלוּם. וְאוּלָם אִם יִפֹּל דָּבָר בִּגְדֵרָהּ אוֹ בִּסְבִיבוֹתֶיהָ יְמַהֵר לְהוֹדִיעַ עָלָיו לַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל יְדֵי טֵלֶגְרַמָּה, שֶׁיָּרִיץ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

בַּתְּשִׁיעִי לְנוֹבֶמְבֶּר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם יָצָא אֵפוֹא אַיְרְטוֹן לַדֶּרֶךְ בַּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לְעָרוֹד אֶחָד, וּמִקֵּץ שְׁעָתַיִם הוֹדִיעַ עַל יְדֵי הַטֵּלֶגְרָף, שֶׁבִּגְדֵרָהּ הַכֹּל שָׁלוֹם וּבְסֵדֶר.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה הוֹצִיא כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַפֹּעַל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָגָה זֶה כַּמָּה, לַעֲשׂוֹת אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בָּטוּחַ מִכָּל סַכָּנָה שֶׁל הִתְנַפְּלוּת. כַּיָּדוּעַ הַתְכַּוֵּן לְהַעֲלִים כְּלִיל אֶת הַמִּפְתָּח הָעֶלְיוֹן שֶׁל תְּעָלַת־הַשֶּׁפֶךְ הַיְשָׁנָה, שֶׁנִּמְצָא בַּזָּוִית הַדְּרוֹמִית שֶׁל יְאוֹר גְּרַנְט וְשֶׁהָיָה מְכֻסֶּה לְמֶחֱצָה בִּדְשָׁאִים וְשִׂיחִים. לְתַכְלִית זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ אַךְ לְהָרִים אֶת פְּנֵי הַיְאוֹר בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ רַגְלַיִם וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה אוֹתוֹ הַמִּפְתָּח מִתְכַּסֶּה בְּמַיִם וּמִתְעַלֵּם כָּלִיל מִן הָעָיִן.

כְּדֵי לְהָרִים אֶת שֶׁטַח הַיְאוֹר לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לְהַעֲמִיד סְכָרִים בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּיְאוֹר, שֶׁמִּשָּׁם זָרְמוּ הַמַּיִם אֶל פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין וְאֶל פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד. כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּתְּפוּ בִּמְלָאכָה זוֹ וּמִקֵּץ יוֹמַיִם הֵקִימוּ מִשִּׁבְרֵי אֲבָנִים מֻדְבָּקִים וּמְטֻיָּחִים בְּמֶלֶט שְׁנֵי סְכָרִים, שֶׁגָּבְהָם שְׁלֹשׁ רַגְלַיִם וְרָחְבָּם שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלָאכָה זוֹ, שׁוּב לֹא יָכֹל אָדָם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁבִּקְצֶה הַיְאוֹר נִמְצָא פִּתְחוֹ שֶׁל מַעֲבָר מִתַּחַת לַאֲדָמָה, שֶׁלְּפָנִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ תְּעָלַת־שֶׁפֶךְ לְמֵי הַיְאוֹר.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא שֶׁהַמִּפְתָּח הַקָּטֹן, שֶׁהִזְרִים מַיִם אֶל הַמִּקְוָה שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְסִפֵּק כֹּחַ מֵנִיעַ לַמַּעֲלִית, נִשְׁתַּמֵּר יָפֶה. מַעֲלִית זוֹ, שֶׁהוּבְאָה לִידֵי תְּנוּעָה בְּכֹחַ הַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלוּהָ לְמַעְלָה, נַעֲשָׂה בֵּית דִּירָתָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִבְצָר עֹז, שֶׁקָּצְרָה יָד אוֹיֵב לְלָכְדוֹ.

הַמְּלָאכָה נִגְמְרָה בִּמְהִירוֹת, וּפֶנְקְרוֹף, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט מָצְאוּ לָהֶם אֲפִילוּ שְׁהוּת לָלֶכֶת אֶל נְמֵל־הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הַסַּפָּן הָיָה לָהוּט לָדַעַת, אִם שׁוֹדְדַי־הַיָּם בִּקְּרוּ אֶת הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן, שֶׁשָּׁם עָגְנָה “צְלֵחָה.”

“הֵן הָאֲדוֹנִים הַכְּבוּדִים הַלָּלוּ,” עָנָה וְאָמַר, “עָלוּ עַל אַדְמַת הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, וְאִם הָלְכוּ קָדִימָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַנָּמֵל הַקָּטֹן, וְאִם בֶּאֱמֶת הַגִּיעוֹ לְשָׁם, שׁוּב אֵינִי נוֹתֵן בִּמְחִיר ‘צְלֵחָה’ שֶׁלָּנוּ אֲפִילוּ חֲצִי הַדּוֹלָר.”

חַשְׁשׁוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיָה לָהֶן עַל מָה לִסְמֹךְ וַחֲבֵרָיו הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לָלֶכֶת לְבַקֵּר אֶת נְמֵל־הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו יָצְאוּ לְשֵׁם בָּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר אַחַר הַצָּהֳרַיִם. כֻּלָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים יָפֶה. כְּשֶׁטָּעַן פֶּנְקְרוֹף בְּכָל קָנֶה מִקְנֵי הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ שְׁנֵי כַּדּוּרִים, נִעֲנַע אֶת רֹאשׁוֹ לְכָאן וּלְכָאן, – סִמַּן רָעָה לְכָל מִי שֶׁיִּתְגָּרֶה בּוֹ, “אִם אָדָם וְאִם חַיָּה,” כְּכָל אֲשֶׁר אָמַר. גַּם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט לָקְחוּ עַמָּם אֶת רוֹבֵיהֶם וּבְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

נֶב לִוָּה אוֹתָם עַד לָעַקְמוּמִית שֶׁל נַחַל־הָרַחֲמִים וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אֶת הַנַּחַל, מִיַּד הֵרִים אֶת הַגֶּשֶׁר. הַיּוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ נִדְבְּרוּ עִם נֶב, שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ עַל שִׁיבָתָם עַל יְדֵי יְרִיָּה בְּרוֹבֶה וּלְקוֹל הָאוֹת הַזֶּה יָבוֹא וְיָקִים אֶת הַחִבּוּר בֵּין שְׁנֵי גְדוֹת הַנָּחַל.

הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה פָּנְתָה יָשָׁר אֶל הַחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי. הַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה, רַק מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין וָחֵצִי, וְאַף עַל פִּי כֵן אָרְכָה הֲלִיכָתָם שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת, כִּי הֵם תָּרוּ בֵּינָתַיִם אֶת כָּל סְבִיבוֹת הַדֶּרֶךְ, אֶת פְּאַת הַיַּעַר הֶעָבֹת וְאֶת קְצוֹתֶיהָ שֶׁל בִּצַּת טָדוֹרְן. הֵם לֹא מָצְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם אֶת עִקְּבוֹת פְּלִיטֵי הַפִּירָטִים, אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא יָדְעוּ לֹא אֶת מִסְפַּר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְלֹא אֶת טִיב אֶמְצְעֵי־הַהֲגַנָּה שֶׁלָּהֶם, וּלְפִיכָךְ הִתְחַבְּאוּ בְּאַחַד הַמִּסְתָּרִים הַנַּעֲלָמִים שֶׁבְּאִי.

כְּשֶׁהִגִּיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, רָאָה לְשִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה אֶת “צְלֵחָה” עוֹמֶדֶת בִּמְנוּחָה בַּמִּפְרָץ הַצַּר. כָּאן מָקוֹם לְהַגִּיד, כִּי הַנָּמֵל הַקָּטֹן הָיָה כֻּלּוֹ חָבוּי וּמֻצְנָע בֵּין הַסְּלָעִים הָרָמִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתוֹ לֹא מִצַּד הַיָּם וְלֹא מִצַּד הַיַּבָּשָׁה אֶלָּא אִם הִתְקָרְבוּ אֵלָיו קִרְבָה יְתֵרָה.

“בְּנֵי־הַבְּלִיַּעַל טֶרֶם בָּאוּ לְכָאן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. "כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַנְּחָשִׁים, שֶׁהֵם מִתְחַבְּאִים לְבֵין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים וּבְוַדַּאי נִמְצָאִים בַּיְּעָרִים שֶׁל “הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק.”

“וְאַשְׁרֵינוּ שֶׁלֹּא הָיוּ בָּזֶה,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי אִלּוּ מָצְאוּ אֶת ‘צְלֵחָה’, וַדַּאי תָּפְסוּ אוֹתָהּ עַל מְנַת לְהַפְלִיג הַיַּמָּה וּלְהִמָּלֵט וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיִינוּ חַסְרֵי יְכֹלֶת לָשׁוּט בְּקָרוֹב אֶל הָאִי תָּבוֹר.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְהִזְדָּרֵז וְלִנְסֹעַ לְשָׁם, כְּדֵי לְהַנִּיחַ שָׁם אִגֶּרֶת, הַמּוֹדִיעָה אֶת מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן וְאֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל אַיְרְטוֹן, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהָאֳנִיָּה הַשׁוֹטְלַנְדִּית תָּבוֹא לְבַקְּשׁוֹ, לְבַעֲבוּר הֵשִׁיבוֹ לְאַרְצוֹ.”

“טוֹב וְיָפֶה אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר הַסַּפָּן. ‘צְלֵחָה’ שְׁלֵמָה וּמְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּהּ וְהִיא וּמַלָּחֶיהָ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהַפְלִיג הַיַּמָּה עַל פִּי הָאוֹת הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יִנָּתֵן לָהֶם!"

“הֲרֵינִי סָבוּר, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁעָלֵינוּ לְהַפְלִיג מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּגְמֹר אֶת חֲקִירַת הָאִי. אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִמְצֹא אֶת הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם, אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְצִיא לָנוּ יְדִיעוֹת מְפֹרָטוֹת עַל הָאִי לִינְקוֹלְן וְעַל הָאִי תָּבוֹר, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי הֲרֵיהוּ מַכִּיר אוֹתָם יָפֶה. אַל נִשְׁכַּח, כִּי רַק הוּא וְלֹא אַחֵר כָּתַב אֶת הַפִּתְקָה שֶׁמָּצָאנוּ בַּבַּקְבּוּק וְאֶפְשָׁר שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו אֵימָתַי תַּחֲזֹר הָאֳנִיָּה הַשׁוֹטְלַנְדִּית!”

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מִי הוּא אֵפוֹא אוֹתוֹ הָאִישׁ? הוּא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אוֹתָנוּ וְאָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אוֹתוֹ! אִם אֵינֶנּוּ אֶלָּא שְׁבוּר־אֳנִיָּה פָּשׁוּט, מִשּׁוּם מָה הֲרֵיהוּ מִסְתַּתֵּר? הֲרֵי אֲנָשִׁים כֵּנִים אָנוּ וּכְלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחֶבְרַת אֲנָשִׁים כֵּנִים וִישָׁרִים אֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ? אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבָּא אֶל הָאִי מִדַּעְתּוֹ וְלִרְצוֹנוֹ? הֲיֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִכְשֶׁיִּרְצֶה? הַעוֹדֶנּוּ שָׁרוּי עַל הָאִי? אוֹ אוּלַי כְּבָר עָזַב אוֹתוֹ?…”

מִתּוֹךְ שִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה עָלוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו עַל “צְלֵחָה” וְהִתְהַלְּכוּ אָנֶה וָאָנָה עַל סִפּוּנָהּ. פֶּנְקְרוֹף הִבִּיט לְתֻמּוֹ אֶל הַיָּתֵד, שֶׁכֶּבֶל הָעֹגֶן הָיָה כָּרוּךְ עָלֶיהָ, וּמִיָּד קָרָא:

“שֹׂמּוּ שָׁמָיִם! נְצוּרוֹת וּפְלָאוֹת!”

“מָה הַדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“זֶה הַדָּבָר: קֶשֶׁר זֶה, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, לֹא יָדִי קָשְׁרָה אוֹתוֹ!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶרְאָה פֶּנְקְרוֹף חֶבֶל, שֶׁהִדֵּק אֶת הַכֶּבֶל אֶל הַיָּתֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻתַּר.

“מָה אַתָּה סָח? הֲיִתָּכֵן, שֶׁלֹּא אַתָּה קָשַׁרְתָּ אוֹתוֹ?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לֹא! שְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת. קֶשֶׁר זֶה פָּשׁוּט הוּא וַאֲנִי רָגִיל לִקְשֹׁר קֶשֶׁר מְכֻפָּל כְּדֶרֶךְ הַמַּלָּחִים.”

“אֶפְשָׁר טָעִיתָ, פֶּנְקְרוֹף?”

“לֹא טָעִיתִי!” עָמַד הַסַּפָּן עַל דַּעְתּוֹ. “יָדִי רְגִילָה לִקְשֹׁר קְשָׁרִים כָּאֵלֶּה וְאֵין הַיָּד טוֹעָה לְעוֹלָם!”

“וּבְכֵן מוּכָח, שֶׁהַפִּירָטִים הָיוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ זֹאת, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁמִּי שֶׁהוּא הֵרִים אֶת עָגְנָהּ שֶׁל ‘צְלֵחָה’ וְחָזַר וְהוֹרִידוּ הַמַּיְמָה! הִבִּיטוּ וּרְאוּ, הִנֵּה רַאֲיָה אַחֶרֶת לַדָּבָר! אֵין הַכֶּבֶל כָּרוּךְ בַּבַּד בִּמְקוֹם הַוֵּשֶׁט. הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁמִּי שֶׁהוּא שָׁט בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ!"

“אֲבָל אִלּוּ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ הַפִּירָטִים, וַדַּאי הָיוּ חוֹמְסִים אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ, אוֹ נִּמְלָטִים בָּהּ.”

“נִּמְלָטִים?… לְהֵיכָן?… אֶל הָאִי תָּבוֹר?… וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ מַשְׁלִיכִים אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד לִפְרֹשׁ הַיַּמָּה בָּאֳנִיָּה חַלָּשָׁה כָּזוֹ?”

וְחוּץ מִזֶּה מִן הַסְּבָרָה הִיא, שֶׁאֵין הֵם מַכִּירִים כְּלָל אֶת הָאִי הַקָּטֹן הַהוּא," הוֹסִיף הַכַּתָּב עַל דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף.

“בֵּין כָּךְ וּבִין כָּךְ,” אָמַר הַסַּפָּן, מֻבְטָחְנִי שֶׁמִּי שֶׁהוּא שָׁט בִּ’צְלֵחָה' שֶׁלָּנוּ בִּלְעָדֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מֻבְטָח שֶׁשְּׁמִי פֶּנְקְרוֹף אִישׁ וִינֵאַרְד!"

הַסַּפָּן דִבֵּר אֶת דְּבָרָיו מִתּוֹךְ וַדָּאוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁטַּעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו נִסְתַּתְּמוּ. בָּרוּר הָיָה, שֶׁהָאֳנִיָּה עָמְדָה לֹא בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁפֶּנְקְרוֹף הִנִּיחָה שָׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. הַסַּפָּן לֹא הִטִּיל שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָעֹגֶן הָיָה מוּרָם לְמַעְלָה וְאַחַר הוּרַד שׁוּב אֶל קַרְקַע הַמָּיִם. וְאִם לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּאֳנִיָּה לְשֵׁם שִׁיטָה בַּיָּם, מַה טִיבָם שֶׁל שְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ?

“אֲבָל מִפְּנֵי מָה לֹא רָאִינוּ אֶת “צְלֵחָה” שָׁטָה וְעוֹבֶרֶת בַּיָּם לְאֹרֶךְ הַחוֹף?” שָׁאַל הַכַּתָּב שֶׁרָצָה לַחְקֹר אֶת הָעִנְיַן עַל בָּרְיוֹ.

“שְׁאֵלָה תְּמוּהָה שָׁאַלְתָּ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁדַּי לוֹ לְאָדָם לְהַפְלִיג בָּאֳנִיָּה בַּלַּיְלָה עִם רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, וּמִקֵּץ שְׁעָתַיִם הֲרֵיהוּ מִחוּץ לִתְחוּם הָאִי וְנֶעְלַם מִן הָעָיִן."

“אִם כֵּן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הָבָה אֶשְׁאָלְךָ דָבָר אַחֵר. אָנָּא הִגִּידָה לִי, לְצֹרֶךְ מָה הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַפּוֹשְׁעִים בִּ’צְלֵחָה'? וּמִשּׁוּם מָה הֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ אֶל הַנָּמֵל לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ?”

“הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “לָמָּה נְיַגַּע אֶת מֹחֵנוּ לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה הַזֹּאת? נָשִׁית אוֹתָהּ עַל יֶתֶר הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְהַמֻּפְלָאִים וְשׁוּב לֹא נְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה! – עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא שֶׁ’צְּלֵחָה' נִמְצְאָה בַּנָּמֵל וַעֲדַיִן הִיא שְׁרוּיָה שָׂם. וְאוּלָם דַּע לְךָ, שֶׁאִם אוֹתָם בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ שׁוּב פַּעַם, אֶפְשָׁר שֶׁשּׁוּב לֹא נִמְצָאֶנָה בְּמָקוֹם זֶה!”

“אִם כֵּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט “אוּלַי מִן הָרָאוּי הוּא לְהַעֲמִיד אֶת ‘צְלֵחָה’ מוּל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“הֵן וְלָאו,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר לָאו! תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה אֵינָהּ מָקוֹם נוֹחַ לַעֲמִידַת אֳנִיָּה וְחוּץ מִזֶּה סוֹעֵר שָׁם הַיָּם בְּיוֹתֵר."

“וְאוּלַי נִמְשְׁכֶנָּה אֶל הַחוֹל עַד לְרַגְלֵי הַקָּמִינִים?…”

“הַדָּבָר מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לַזְּמַן אָרֹךְ, חוֹשְׁבְנִי שֶׁלִּפִי שָׁעָה מוּטָב לְהַשְׁאִיר אֶת ‘צְלֵחָה’ כָּאן, כִּי בְּמָקוֹם זֶה הֲרֵיהִי בְּטוּחָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהַנִּיחָה בְּכָאן עַד שֶׁנְּבַעֵר מֵעַל הָאִי אֶת בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל.”

“גַּם דַּעְתִּי כְּדַעְתֶּךָ,” אָמַר הַכַּתָּב. “אֵין מָקוֹם נוֹחַ לָאֳנִיָּה כְּמָקוֹם זֶה. כָּאן הִיא בְּטוּחָה מִסַּכָּנַת הַסְּעָרוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֵצֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הָרַחֲמִים.”

"וּמַה נַעֲשֶׂה, אִם הַשּׁוֹדְדִים יְבַקְּרוּהָ שׁוּב פָּעַם? שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“בְּנִי, אֵין אָנוּ יְכֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “שֶׁהֲרֵי אִם לֹא יִמְצָאוּהָ פֹּה, וַדַּאי יְמַהֲרוּ לְבַקְּשָׁהּ אֵצֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבִזְמַן הִפָּקְדֵנוּ מִזֶּה לֹא יְהֵא מִי שֶׁיְּעַכֵּב בְּיָדָם לַתָפְשָׂה. וּלְפִיכָךְ סָבוּר אֲנִי, כָּמוֹנִי כְּמַר סְפִּילֶט, שֶׁעָלֵינוּ לְהַנִּיחָה בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.”

“כָּךְ נַעֲשֶׂה!” אָמַר הַכַּתָּב. – “עַכְשָׁו הָבָה נָשׁוּב הַבַּיְתָה!”

כְּשֶׁשָּׁבוּ שְׁלֹשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הוֹדִיעוּ לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַמְּאֹרַע וְהַלָּז הִסְכִּים לְהַחְלָטָתָם לְהַשְׁאִיר לְפִי שָׁעָה אֶת הָאֳנִיָּה בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וְאוּלָם הוּא הִבְטִיחַ לְסַפָּן לַחְקֹר אֶת חֵלֶק הַתְּעָלָה שֶׁבֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַחוֹף, כְּדֵי לְבָרֵר אִם אִי אֶפְשָׁר לְכוֹנֵן שָׁם נָמֵל מְלָאכוּתִי. בְּנָמֵל כָּזֶה הָיְתָה “צְלֵחָה” מְצוּיָה תָּמִיד לְתַשְׁמִישָׁם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהֵם הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלֶיהָ וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ הָיוּ סוֹגְרִים אוֹתָהּ עַל מַסְגֵּר.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הֵרִיצוּ אֶל אַיְרְטוֹן טֵלֶגְרָמָּה, שֶׁבָּהּ נִתְבַּקֵּשׁ לְהָבִיא מִן הַגְּדֵרָה שְׁתֵּי עִזִּים, אֲשֶׁר נֶב רָצָה לְגַדֵּל אוֹתָן בְּכַר־הַדֶּשֶׁא שֶׁל הָרָמָה. וְאוּלָם אַיְרְטוֹן לֹא הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַטֵּלֶגְרַמָּה, שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגוֹ כָּל הַיָּמִים. הָאִינְגֵ’נֵר תָּמַהּ עַל כָּךְ הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר הָיָה שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא נִמְצָא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע בִּגְדֵרָהּ, אוֹ שֶׁיָּצָא עַל מְנַת לְשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים מֵאָז הָלַךְ אֶל הַגְּדֵרָה וּבְלֶכְתּוֹ לְשָׁם הִבְטִיחַ לָשׁוּב בַּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר בָּעֶרֶב אוֹ לְכָל הַמְאֻחָר בְּאַחַד־עָשָׂר בְּבֹקֶר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִמְתִּינוּ לְשׁוּבוֹ וְצָפוּ כֹּה וָכֹה, שֶׁמָּא יִרְאֶה. עַל מְרוֹמֵי רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הָלְכוּ אַל הַגֶּשֶׁר כְּדֵי לְהוֹרִידוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיִּרְאוּ אֶת חֲבֵרָם הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב.

וְאוּלָם הִגִּיעָה שְׁעַת עֶשֶׂר בָּעֶרֶב וְאַיְרְטוֹן טֶרֶם בָּא. אָז שָׁלְחוּ אֵלָיו טֵלֶגְרַמָּה שְׁנִיָּה וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנוּ לַעֲנוֹת מִיָּד. אֲבָל הַפַּעֲמוֹן שֶׁל מְכוֹנַת הַטֵּלֶגְרְף שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית שָׁתַק. אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

אָז תָּקְפָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חֲרָדָה גְּדוֹלָה. מָה הַמִּקְרֶה אֲשֶׁר קָרָה שָׂם? כְּלוּם אֵין אַיְרְטוֹן בִּגְדֵרָהּ? אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ הַחֵרוּת וְשׁוּב אֵין הוּא אָדוֹן לְעַצְמוֹ? הֲיֵשׁ צֹרֶךְ לָלֶכֶת מִיָּד אֶל הַגְּדֵרָה בְּלִי שִׂים לֵב לַאֲפֵלַת הַלַּיְלָה?

הִתְחִילוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר וְהַדֵּעוֹת הִתְחַלְּקוּ: הַלָּלוּ אָמְרוּ לָלֶכֶת וְהַלָּלוּ אָמְרוּ שֶׁלֹּא לָלֶכֶת.

“אֶפְשָׁר שֶׁהַמְּכוֹנָה הַטֵּלֶגְרָפִית נִתְקַלְקְלָה וּפְעֻלָּתָהּ נִפְסְקָה?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“יוּכַל הֱיוֹת,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

“נַמְתִּין עַד הַבֹּקֶר,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “הֲרֵי בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא קִבֵּל אֶת הַטֵּלֶגְרַמָּה שֶׁלָּנוּ, אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא קִבַּלְנוּ אֶת שֶׁלּוֹ.”

וְכָךְ עָשׂוּ. הִמְתִּינוּ עַד הַבֹּקֶר, אֲבָל מִתּוֹךְ חֲרָדָה גְּדוֹלָה וּנְדוּדֵי שֵׁנָה.

לְמָחָר, – הוּא הַיּוֹם הָאַחַד־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, – עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר הֵרִיץ הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם אֶת דְּבָרוֹ עַל יְדֵי הַחוּט הָאֱלֶקְטְרִי וְלֹא קִבֵּל שׁוּם מַעֲנֶה.

“קוּמוּ וְנֵלְכָה אֶל הַגְּדֵרָה!” קָרָא לַחֲבֵרָיו.

“וְהִזְדַּיְּנוּ יָפֶה!” הוֹסִיף פֶּנְקְרוֹף.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱלִיטוּ, שֶׁאֵין לְהַנִּיחַ אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לִהְיוֹת עָזוּב מֵאֵין אִישׁ, וּלְפִיכָךְ הִשְׁאִירוּ בּוֹ אֶת נֶב. הַלָּז לִוָּה אֶת חֲבֵרָיו עַד לְפֶלֶג־הַגְּלִיצֵרִין וְאַחַר הֵרִים אֶת הַגֶּשֶׁר וְהִסְתַּתֵּר אֲחוֹרֵי אַחַד הָעֵצִים וְהִמְתִּין לְשִׁיבָתָם אוֹ לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

עוֹד נִצְטַוָּה נֶב, אֲשֶׁר אִם יְנַסּוּ הַפִּירָטִים לָעֲבֹר אֶת הַפֶּלֶג, יִתְאַמֵּץ לְהַבְרִיחָם בִּירִיּוֹת רוֹבֶה, וְאִם הַדָּבָר לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ יְמַהֵר לְהִמָּלֵט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיַעֲלֶה אֶת סַל הַמַּעֲלִית לְמַעְלָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הֶחֱלִיטוּ לָלֶכֶת יָשָׁר אֶל הַגְּדֵרָה, וְאִם לֹא יִמְצְאוּ שָׁם אֶת אַיְרְטוֹן יְבַקְּשׁוּהוּ בַּיַּעַר אֲשֶׁר בִּמְסִבֵּי הַמָּקוֹם.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּבֹקֶר עָבַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וּשְׁלֹשֶׁת חֲבֵרָיו אֶת פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין וְנֶב הִתְיַצֵּב אֲחוֹרֵי תֵּל נָמוּךְ שֶׁהִתְרוֹמֵם עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַשְּׂמָאלִית וְהָיָה מְעֻטָּר עֲצֵי־דְּרָקוֹנִים אֲחָדִים רָמִים וַעֲנֵפִים.

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב, שָׂמוּ פְּנֵיהֶם יָשָׁר אַל הַגְּדֵרָה. הֵם הֶחֱזִיקוּ אֶת רוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהָיוּ נְכוֹנִים לִירוֹת אֶל הַפִּירָטִים, אִם יִפְגְּעוּ בָּהֶם פְּגִיעָה כָּל שֶׁהִיא. שְׁנֵי הַקָּרַבִּינִים וּשְׁנֵי הָרוֹבִים שֶׁבִּידֵיהֶם הָיוּ מְמֻלָּאִים בְּכַדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת.

מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדֶּרֶךְ גָּדְלוּ שִׂיחִים עֲבֻתִּים, אֲשֶׁר הַפִּירָטִים יָכְלוּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם וְלִירוֹת מִמַּחֲבּוֹאֵיהֶם אֶל הָעוֹבְרִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ בִּמְהִירוֹת וּבִדְמָמָה. טוֹףּ רָץ לִפְנֵיהֶם פַּעַם לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ וּפַעַם נָטָה הַצִּדָּה וְנִדְחָק לְבֵין הַסְּבָכִים, אֶלָּא שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הָיָה דוֹמֵם וְלֹא נִכָּר בּוֹ שׁוּם סִמָּן שֶׁל הִתְרַגְּזוּת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִסְמְכוּ עַל הַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן וְעַל הַרְגָּשָׁתוֹ הֶחָרִיפָה וְהָיוּ מֻבְטָחִים, שֶׁאִם יָחוּשׁ סַכָּנָה כָּל שֶׁהִיא, מִיָּד יַשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה.

לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָּהּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִמְשַׁךְ חוּט הַטֵּלֶגְרָף שֶׁבֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הֵם עָבְרוּ כִּשְׁנֵי מִילִין וְלֹא רָאוּ שׁוּם קִלְקוּל בַּתַּחְבֹּרֶת. הָעַמּוּדִים עָמְדוּ עַל עָמְדָם, הָאִיזוֹלָטוֹרִים הָיוּ שְׁלֵמִים וְהַחוּט הָיָה מָתוּחַ כְּתִקּוּנוֹ. וְאוּלָם בְּלֶכְתָּם הָלְאָה הִכִּיר הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁהַחוּט הִתְרוֹפֵף וְאֵינוֹ מָתוּחַ כָּל צָרְכּוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הֶרְבֶּרְט, שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ, אֶל הָעַמּוּד מִסְפַּר 74, עָמַד פִּתְאֹם תַּחְתָּיו וְקָרָא:

“הַחוּט נִקְרַע!”

חֲבֵרָיו מִהֲרוּ וּבָאוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם עָמַד הָעֶלֶם.

בְּמָקוֹם זֶה הָיָה עַמּוּד הַטֵּלֶגְרָף מֻשְׁלְךְ לָאָרֶץ וּמוּטָל לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ. וּבְכֵן הֻבְרַר, שֶׁהַחִבּוּר הַטֵּלֶגְרָפִי נִפְסַק וְהַטֵּלֶגְרַמוֹת שֶׁנִּשְׁלְחוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶל הַגְּדֵרָה וּמִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם שְׁלִיחוּתָן.

“לֹא הָרוּחַ הִפִּילָה אֶת הָעַמּוּד,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“לֹא,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֶעָפָר שֶׁמִּסָּבִיב לַמָּקוֹם הֲרֵיהוּ עָדוּר וְנִכָּר שֶׁהוּא נֶעֱקַר בִּידֵי אָדָם.”

“וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחוּט הַבַּרְזֶל נִשְׁבַּר,” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּהַרְאוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו אֶת שְׁנֵי קְצוֹת הַחוּט הַשָּׁבוּר בְּחֹזֶק־יָד.

“וְהַשֶּׁבֶר חָדָשׁ הוּא?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “נִכָּר בְּבֵרוּר שֶׁחוּט־הַבַּרְזֶל נִשְׁבַּר זֶה לֹא כְּבָר.”

“אֶל הַגְּדֵרָה! אֶל הַגְּדֵרָה!” צָוַח הַסַּפָּן.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד הַגְּדֵרָה וַעֲלֵיהֶם הָיָה לָעֲבֹר עוֹד מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁנֵי מִילִין וָחֵצִי. וּלְפִיכָךְ הִתְחִילוּ מְהַלְּכִים בַּחִפָּזוֹן וּבִמְרוּצָה.

וְאָמְנָם הָיָה לָהֶם טַעַם מַסְפִּיק לַחֲשֹׁשׁ, שֶׁמְּאֹרָע קָשֶׁה אֵרַע בַּגְּדֵרָה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאַיְרְטוֹן הֵרִיץ טֵלֶגְרַמָּה וְהִיא לֹא נִתְקַבְּלָה. אֲבָל לֹא עַל זֶה חָרְדוּ חֲבֵרָיו בְּיוֹתֵר כִּי אִם עַל מָה שֶׁהִבְטִיחַ אַיְרְטוֹן לָשׁוּב אֶמֶשׁ וַעֲדַיִן לֹא שָׁב. דָּבָר זֶה הָיָה חִידָה בְּעֵינֵיהֶם וְעוֹרֵר דְּאָגָה רָבָּה בְּלִבָּם. וְחוּץ מִזֶּה וַדַּאי הוּא שֶׁהַפְסָקַת הַתֵּחְבֹּרֶת שֶׁבֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נֶעֶשְׂתָה בְּכַוָּנָה וּלְמִי מִבַּלְעֲדֵי הַשּׁוֹדְדִים הָיָה צֹרֶךְ וְתוֹעֶלֶת לְהַפְסִיק תַּחְבֹּרֶת זוֹ?

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוּ בְּחִפָּזוֹן בְּכָל כֹּחָם וְלִבָּם נִלְחַץ בְּקִרְבָּם מִגֹּדֶל הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה שֶׁתָּקְפוּ אוֹתָם. חֲבֵרָם הֶחָדָשׁ הָיָה חָבִיב עֲלֵיהֶם וְהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו בְּכָל מְאֹדָם. כְּלוּם יִמְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא מוּמָת בִּידֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה, שֶׁהוּא הָיָה לָהֶם לְשֶׁעָבָר רֹאשׁ וּמְפַקֵּד?

עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נָטְתָה הַדֶּרֶךְ הַצִּדָּה וְנִמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ אַמַּת־הַמַּיִם הַקְּטַנָּה שֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ הַפֶּלֶג הָאָדֹם וְהִשְׁקְתָה אֶת כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא שֶׁל הַגְּדֵרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵאֵטּוּ קְצָת אֶת צַעֲדֵיהֶם כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ, כִּי שֶׁמָּא יִצְטָרְכוּ לְהִכָּנֵס מִיָּד בְּמִלְחָמָה וְאֵין נְשִׁימָה בְּאַפָּם. הֵם הֶחֱזִיקוּ אֶת רוֹבֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מוּכָנִים לַיְּרִיָּה. כָּל אֶחָד מֵהֶם הִשְׁגִּיחַ אֶל עֵדֶר אֶחָד מֵעֶדְרֵי הַיַּעַר. טוֹףּ הִשְׁמִיעַ נָהֲמָה חֲרִישִׁית שֶׁהָיָה בָּהּ מִשֶּׁל בְּשׁוֹרָה רָעָה.

לְבַסּוֹף נִגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם מִבֵּין הָאִילָנוֹת מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה. הִיא הָיְתָה שְׁלֵמָה וְשׁוּם פֶּרֶץ לֹא נִרְאָה בָּהּ. דַּלְתָּהּ הָיְתָה סְגוּרָה כָּרָגִיל. בִּגְדֵרָהּ שָׁלְטָה דְמָמָה עֲמֻקָּה וְלֹא נִשְׁמַע לֹא קוֹל גְּעִיַּת הַכְּבָשִׂים וְלֹא קוֹלוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

“נִכָּנֵס!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְהָאִינְגֵ’נֵר הָלַךְ נִכְחוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר חֲבֵרָיו עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְׂרִים צְעַדִים כְּשֶׁהֵם נְכוֹנִים לִירוֹת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הַזִּיחַ אֶת הַבָּרִיחַ הַפְּנִימִי שֶׁל הַשַּׁעַר וּכְבָר רָצָה לִפְתֹּחַ אֶת אֶחָד מֵאֲגַפָּיו, וּפִתְאֹם הִתְחִיל טוֹףּ נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זָעַם. מֵעֵבֶר לַגָּדֵר רָעַם קוֹל יְרִיָּה וּבוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְעָה לְעֻמָּתוֹ זַעֲקַת כְּאֵב.

הֶרְבֶּרְט נִפְגַע בְּכַדּוּר וְנָפַל אָרְצָה.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי    🔗

הַכַּתָּב וּפֶנְקְרוֹף בַּגְּדֵרָה – הֶרְבֶּרְט הוּבָא הַבַּיְתָה – צַעֲרוֹ וְיֵאוּשׁוֹ שֶׁל הַסַּפָּן – הַקּוֹנְסוּלְטַצְיָה שֶׁל הַכַּתָּב וְהָאִינְגֵ’נֵר – דֶרֶךְ הָרִפּוּי – יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁהַחוֹלֶה יַבְרִיא – כֵּיצַד מוֹדִיעִים לְנֶב? – שָׁלִיחַ נֶאֱמָן וּבָטוּחַ – תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל נֶב.

לְקוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הִשְׁלִיךְ פֶּנְקְרוֹף אֶת רוֹבֵהוּ מִיָּדוֹ וּמִהֵר וּבָא אֶצְלוֹ.

“הֵם הֱמִיתוּהוּ!” זָעַק וְהֵילִיל פֶּנְקְרוֹף. “הֵמִיתוּ אֶת יַלְדִּי שֶׁלִּי! הֱמִיתוּהוּ!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִהֲרוּ וּבָאוּ גַם הֵם אֵצֶל הֶרְבֶּרְט. הַכַּתָּב גָּחַן אֵלָיו וְהִטָּה אָזְנוֹ אֶל חָזֵהוּ שֶׁל הַנַּעַר הָאֻמְלָל, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אִם לִבּוֹ עוֹדֶנּוּ דּוֹפֵק.

“הוּא חַי!” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַעֲבִירוֹ מִזֶּה…”

“אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית? אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אִם כֵּן נְבִיאֶנּוּ אֶל הַגְּדֵרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“הַמְתִּינוּ רֶגַע אֶחָד,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנָה שְׂמֹאלָה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַקִּיף אֶת הַגָּדֵר. שָׁם פָּגַע בְּאֶחָד הַשּׁוֹדְדִים אֲשֶׁר כּוֹנֵן אֵלָיו אֶת רוֹבֵהוּ וְיָרָה אֵלָיו, אֲבָל הַכַּדּוּר לֹא נָקַב אֶלָּא אֶת כּוֹבָעוֹ. וְאוּלָם טֶרֶם הִסְפִּיק הַשּׁוֹדֵד לִירוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה וּכְבָר נִנְעַץ בְּלִבּוֹ פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא נָפַל אָרְצָה. הַפִּגְיוֹן עָשָׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר מֵרוֹבֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ הַשּׁוֹדֵד.

בֵּינָתַיִם טִפְּסוּ וְעָלוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהַסַּפָּן עַל הַמְּשׂוּכָה, קָפְצוּ אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה, הִזִּיחוּ אֶת הַבְּרִיחִים שֶׁסָּגְרוּ אֶת הַשַּׁעַר מִבִּפְנִים וּפָרְצוּ אֶל בֵּית דִּירָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, שֶׁמְּצָאוּהוּ רֵיק, וְעַד מְהֵרָה הִכְנִיסוּ לְשָׁם אֶת הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל וְהִשְׁכִּיבוּהוּ עַל מִטָּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים נִכְנַס הַבַּיְתָה גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית.

כְּשֶׁרָאָה הַסַּפָּן אֶת הֶרְבֶּרְט מוּטָל לְלֹא רוּחַ חַיִּים, תְּקָפָהוּ צַעַר נוֹרָא. הוּא בָּכָה וְהִתְיַפַּח וְרָצָה לְהָטִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַכֹּתֶל. הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב לֹא יָכְלוּ לְהַרְגִּיעוֹ, וּמַה גַּםּ שֶׁצַּעֲרָם שֶׁל עַצְמָם הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר וְשָׂם מַחֲנָק לְצַוָּארָם עַד כִּי לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם.

הֵם עָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתָּם כְּדֵי לְהַצִּיל מִמָּוֶת אֶת הַנַּעַר הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר הָלַךְ וְגָוַע לְעֵינֵיהֶם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהַרְבֵּה מְאֹרָעוֹת וּתְלָאוֹת הִתְרַגְּשׁוּ עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו, סִגֵּל לוֹ מִקְצָת יְדִיעָה בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה. הוּא יָדַע מִקְּצָת מִכָּל חֲכָמָה וּמַדָּע, וּכְבַר אֵרַע לוֹ לֹא אַחַת לְטַפֵּל בִּפְצָעִים, בֵּין פִּצְעֵי סַכִּינִים וּבֵין פִּצְעֵי כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה. בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְחִיל מְטַפֵּל אֵפוֹא בְּפִצְעוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל מַה שֶׂיָּכֹל לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

קֹדֶם כָּל הֶחֱרִיד אוֹתוֹ עֶלְפּוֹנוֹ הַמְּמֻשָּׁךְ שֶׁל הַפָּצוּעַ, לִידֵי עִלָּפוֹן זֶה וַדַּאי בָּא הָעֶלֶם אִם מִשּׁוּם שֶׁאָבַד לוֹ דָם הַרְבֵּה אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַכַּדּוּר פָּגַע בְּאַחַת מֵעַצְמוֹתָיו בְּחָזְקָה יְתֵרָה וְזִעֲזַע מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים שֶׁלּוֹ.

פְּנֵי הֶרְבֶּרְט הָיוּ חִוְרִים עַד מְאֹד וְהַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ הָיָה כָּל כָּךְ חַלָּשׁ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא שָׁמַע אֶת פְּעִימוֹתָיו אֶלָּא מִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת אֲרֻכּוֹת וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁעוֹד מְעַט וְיִפָּסֵק כָּלִיל. וְיַחַד עִם זֶה הָיָה חֲסַר־הַכָּרָה וְלֹא חָשׁ וְלֹא הִבְחִין כְּלוּם. כָּל אֵלֶּה הָיוּ סִמָּנִים רָעִים עַד מְאֹד.

אָז חָשְׂפוּ אֶת חָזֵהוּ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהִדִיחוּ מֵעָלָיו אֶת הַדָּם בְּמִטְפָּחוֹת טְבוּלוֹת בְּמַיִם קָרִים וְהַפֶּצַע נִגְלָה לָעָיִן. פֶּצַע זֶה הָיָה נֶקֶב עָגֹל בֶּחָזֶה בֵּין הַצֵּלַע הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית. בְּמָקוֹם זֶה נִחַת אֵפוֹא הַכַּדּוּר בְּגוּפוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָפְכוּ אֶת הַנַּעַר הָאֻמְלָל עַל פָּנָיו וּמִפִּיו הִתְמַלְּטָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנָחָה חֲלוּשָׁה כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ אַנְחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

בְּגַבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט נִמְצָא פֶּצַע שֵׁנִי שׁוֹתֵת דָּם וּמִתּוֹךְ פֶּצַע זֶה נָפַל עַד מְהֵרָה הַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בּוֹ.

“שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לֶאֱלֹהִים!” אָמַר הַכַּתָּב, “הַכַּדּוּר לֹא נֶעֱצַר בַּגּוּף וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהוֹצִיאוֹ.”

“וּמַה שְׁלוֹם הַלֵּב?…” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אִלּוּ נִפְגַע לִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, מִיַּד הָיָה מֵת!”

“מֵת!” זָעַק פֶּנְקְרוֹף זְעָקָה אֲיֻמָּה, כִּי הוּא לֹא שָׁמַע אֶלָּא אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיָּצְאָה מִפִּי הַכַּתָּב.

“חָלִילָה, פֶּנְקְרוֹף, חָלִילָה!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא לֹא מֵת! הֲרֵי הַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ פּוֹעֵם! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הִשְׁמִיעַ אֲנָחָה. וְאוּלָם לְטוֹבָתוֹ שֶׁל יַלְדְּךָ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמְךָ. מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁדַּעְתֵּנוּ תִּהְיֶה צְלוּלָה וּמְיֻשֶּׁבֶת כָּל צָרְכָּהּ. הִשְׁתַּדֵּל נָא, יְדִידִי, שֶׁלֹּא נְאַבֵּד צְלִילוּת־דַּעַת זוֹ, שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לָהּ עַכְשָׁו!"

פֶּנְקְרוֹף נֶאֱלָם דֹּם, וְאוּלָם סַעֲרַת נַפְשׁוֹ גָּבְרָה עָלָיו וְטִפּוֹת דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת נָזְלוּ עַל לְחַיָּיו.

בֵּינָתַיִם הָיָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מְחַטֵּט בְּאוֹצָר זִכְרוֹנוֹתָיו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ כַּמִּשְׁפָּט וּמִתּוֹךְ שִׁטָּה סְדוּרָה. לְפִי מַה שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו הָיָה בָּרִי בְּיָדוֹ שֶׁהַכַּדּוּר נִכְנַס דֶּרֶךְ הֶחָזֶה וְיָצָא דֶרֶךְ הַגָּב. אֲבָל מָה הַקִּלְקוּל שֶׁגָּרַם הַכַּדּוּר לַאֲבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁבַּגּוּף? אֵיזוֹ חֲלָקִים חֲשׁוּבִים שֶׁבַּגּוּף נִזּוֹקוּ עַל יָדוֹ? עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה נְאוֹתָה אֲפִילוּ רוֹפֵא מֻמְחֶה, שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בְּכָךְ, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן סוֹפֵר בָּעִתּוֹנִים.

וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד הָיָה גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו: מִן הַצֹּרֶךְ לְהָסֵב אֶת סַכָּנַת הַדַּלֶּקֶת שֶׁל הַחֲלָקִים הַנִּפְגָּעִים וְאֶת הַקַּדַּחַת הַכְּרוּכָה תָּמִיד בְּעִקְבוֹת פְּצָעִים אֲנוּשִׁים. אֲבָל מָה הַתְּרוּפוֹת שֶׁעָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן? בַּמֶּה יוּכַל לְהָסֵב אֶת סַכָּנַת הַדַּלֶּקֶת הֲזֹּאת?

עַל כָּל פָּנִים מִן הַהֶכְרָח הָיָה לַחְבֹּשׁ מִיָּד אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים. לַהֲדִיחָם בְּמַיִם חַמִּים לֹא רָאָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט צֹרֶךְ, כִּי הֲדָחָה זוֹ עֲלוּלָה הָיְתָה לִגְרֹם נֶזֶל־דָּם חָדָשׁ, וַהֲרֵי הֶרְבֶּרְט כְּבָר אִבֵּד דָּם הַרְבֵּה וְנֶחֱלָשׁ עַל יְדֵי כָּךְ בְּיוֹתֵר. וּבְכֵן הֵדִיחַ הַכַּתָּב אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים בְּמַיִם קָרִים וְהִשְׁכִּיב אֶת הֶרְבֶּרְט עַל צִדּוֹ הַשְּׂמָאלִי וְהִנִּיחוּ בְּמַצָּב זֶה.

“יְהִי מוּטָל כָּךְ וּבַל יִתְנוֹעֵעַ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ נָתוּן בְּמַצַּב הַנּוֹחַ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל הַפְרָשַׁת הַמּוּגְלָה מִתּוֹךְ פֶּצַע הַגַּב וְהֶחָזֶה וְהוּא זָקוּק לִמְנוּחָה גְּמוּרָה."

“הֵיךְ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְכִי לֹא נוּכַל לְהַעֲבִירוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“לֹא נוּכַל, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

“וַי לִי, וָי!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף וְנִעֲנַע אֶת אֶגְרוֹפָיו כְּלַפֵּי מָעְלָה.

“פֶּנְקְרוֹף!” קָרָא אֵלָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל שֶׁל תּוֹכֵחָה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִתְבּוֹנֵן שׁוּב אֶל הַפָּצוּעַ בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה. פְּנֵי הֶרְבֶּרְט הָיוּ חִוְרִים כִּפְנֵי מֵת וְהַכַּתָּב נִבְהַל וְנָבוֹךְ לְמַרְאֵהוּ.

“כּוֹרֶשׁ,” פָּתַח וְאָמַר, “גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵינִי רוֹפֵא… אֲנִי חָרֵד וּמְבֻלְבָּל וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת… אָנָּא עָזְרֵנִי בַּעֲצָתְךָ וּבַנִּסָּיוֹן הָרַב שֶׁקָּנִיתָ לָךְ!…”

“קֹדֶם כֹּל, עָלֶיךָ לָשׁוּב לִמְנוּחָתְךָ יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא חוֹבֵק אֶת יָדוֹ שֶׁל הַכַּתָּב… “הִמָּלֵךְ בְּנַפְשְׁךָ מִתּוֹךְ קְרִירוּת דַּעַת… תַּן דַּעְתְּךָ רַק אֶל הָאַחַת: עָלֵינוּ לְהַצִּיל אֶת הֶרְבֶּרְט!”

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִנִּיחוּ אֶת רוּחוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְשׁוּב חָזְרָה אֵלָיו הַשְּׁלִיטָה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנוּ בְּרֶגַע שֶׁל יִאוּשׁ וְדִכְדּוּךְ נָפֶשׁ. הוּא יָשַׁב לְיַד הַמִּטָּה וְכוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד אֶצְלוֹ. פֶּנְקְרוֹף קָרַע אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְעָשָׂה מִמֶּנָּה רְצוּעוֹת לְתַחְבֹּשֶׁת, אֶלָּא שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּלִי־דַּעַת וּמַעֲשֵׂה־מְכוֹנָה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְבִּיר לְכוֹרֶשׁ סְמִית מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת. קֹדֶם כֹּל הוּא רוֹצֶה לַעֲצֹר אֶת נֵזֶל הַדָּם, אֲבָל אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים לֹא יִסְגֹּר וְגַם לֹא יַנִּיחַ שֶׁיַעֲלוּ קְרוּם, כְּדֵי שֶׁהַמּוּגְלָה הַפּוֹרֶשֶׁת מִתּוֹךְ הַפְּצָעִים הַפְּנִימִיִּים תִּמְצָא לָהּ מוֹצָא וְלֹא תִּצְטַבֵּר בְּתוֹךְ הֶחָזֶה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ וּבְכֵן הֶחֱלִיטוּ לַחְבֹּשׁ אֶת שְׁנֵי הַפְּצָעִים אֲבָל לֹא לְאַחֵה אֶת שׁוּלֵיהֶם. לְאָשְׁרָם הֻבְרַר לָהֶם, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַרְחִיב אֶת הַפְּצָעִים עַל יְדֵי נִתּוּחַ.

אֲבָל מַה יַעֲשׂוּ לַדַּלֶּקֶת, שֶׁעֲתִידָהּ לָבוֹא בִּמְהֵרָה? כְּלוּם הָיְתָה בְּיָדָם תַּחְבּוּלָה יָפָה כְּנֶגְדָּהּ?

הֵן! תַּחְבּוּלָה כָּזוֹ נִמְצְאָה תַּחַת יָדָם, כִּי הַטֶּבַע הַנָּדִיב הַמְצִיאָה לָהֶם בְּיָד רְחָבָה. הָיוּ לָהֶם מַיִם קָרִים, וּבַיָּדוּעַ שֶׁהַמַּיִם הַקָּרִים מְשַׁמְּשִׁים תַּחְבּוּלָה יָפָה מֵאֵיִן כָּמוֹהָ לְדַלֶּקֶת שֶׁל פְּצָעִים אֲפִילוּ בְּמִקְרִים חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר. תַּחְבּוּלָה זוֹ מְקֻבֶּלֶת עַל הָרוֹפְאִים וְהֵם מוֹדִים בָּעֶרְכָּה הַגָּדוֹל. הַמַּיִם הַקָּרִים מַעֲלָה יְתֵרָה לָהֶם שֶׁהֵם מַנִּיחִים אֶת הַפֶּצַע לִהְיוֹת שָׁרוּי בִּמְנוֹחָה גְמוּרָה וּפוֹטְרִים אוֹתוֹ מִצָּרַת הַחֲבִישָׁה שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ שֶׁסַּכָּנָה בָּהּ, כִּי הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ שֶׁהַמַּגָּע בַּאֲוִיר קָשֶׁה וּמְסֻכָּן הוּא לַפֶּצַע בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים.

סְפִּילֶט וּסְמִית שָׁקְלוּ אֵפוֹא אֶת הָעִנְיַן בְּדַעְתָּם לְפִי הַהִגָּיוֹן הָאֱנוֹשִׁי הַפָּשׁוּט וְעָשׂוּ מַה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בִּמְקוֹמָם הַטּוֹב שֶׁבַּכִּירוּרְגִים. הֵם הִנִּיחוּ עַל שְׁנֵי פְּצָעָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל תַּחְבָּשׁוֹת שֶׁל בַּד וְהִרְטִיבוּ בְּלִי חָשָׂךְ אֶת הַתַּחְבָּשׁוֹת הַלָּלוּ בְּמַיִם קָרִים.

הַסַּפָּן הִסִּיק מִיָּד אֶת הִכִּירָה וּמָצָא בַּבַּיִת צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שׁוֹנִים. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נָטַל סֻכָּר שֶׁל תִּדְהָר וְצִמְחֵי־רְפוּאָה – אוֹתָם הַצְּמָחִים שֶׁהֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל לָקַט אוֹתָם עַל גְּדוֹת יְאוֹר־גְּרַנְט – וְהֵכִין מֵהֶם מַשְׁרָה מְצַנֶּנֶת וּמְשִּׁיבַת־נֶפֶשׁ, שֶׁהִזִּיל אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ פִּי הַחוֹלֶה, שֶׁלֹּא הִבְחִין כְּלוּם. כְּבָר תְּקָפַתְהוּ קַדַּחַת נִמְרָצָה בְּיוֹתֵר וְכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה לֹא שָׁבָה הַכָּרָתוֹ אֵלָיו. חַיֵּי הֶרְבֶּרְט הָיוּ תְּלוּיִים בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְחוּט זֶה יָכֹל הָיָה לְהִנָּתֵק בְּכָל רֶגַע.

בְּיוֹם הַמָּחָר, בִּשְׁנֵים־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, נִצְנֵץ זִיק תִּקְוָה בְּלֵב כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו. הֶרְבֶּרְט הִתְעוֹרֵר מֵעֶלְפּוֹנוֹ הַמְּמֻשָּׁךְ וְהַכָּרָתוֹ שָׁבָה אֵלָיו. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִכִּיר אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֶת הַכַּתָּב וְאֶת פֶּנְקְרוֹף וְהִפְלִיט שְׁתַּיִם שְׁלֹשׁ מִלִּים. הוּא לֹא יָדַע מַה שֶּׁקָּרָהוּ. אָז סָחוּ לוֹ אֶת הַמְאֹרַע וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט בִּקֵּשׁ מִמֶּנוּ לִהְיוֹת שׁוֹכֵב בִּמְנוּחָה גְמוּרָה, אַף אָמַר לוֹ, שֶׁאֵין סַכָּנָה לְחַיָּיו וּבְעוֹד יָמִים אֲחָדִים יַעֲלוּ פְּצָעָיו קְרוּם. הֶרְבֶּרְט כִּמְעַט לֹא חָשׁ שׁוּם מַכְאוֹבִים, וְהַמַּיִם הַקָּרִים, שֶׁבָּהֶם הִרְטִיבוּ אֶת פְּצָעָיו בְּלִי חָשָׂךְ, לֹא הִנִּיחוּ שֶׁתִּפֹּל בָּהֶם דַּלֶּקֶת. הַפְרָשַׁת הַמּוּגְלָה הָיְתָה כְּתִקּוּנָה, הַקַּדַּחַת לֹא הִתְגַּבְּרָה וּבְלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְעוֹרְרָה הַתִּקְוָה כִּי הַמַּכָּה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת שׁוּב לֹא תִּגְרֹר אַחֲרֶיהָ סַכָּנָה לְחָיֵּי הַחוֹלֶה. רוּחוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף שָׁבָה לְאַט לְאַט לִמְנוּחָתָהּ. הוּא הָיָה דוֹמֶה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְאָחוֹת רַחֲמָנִיָּה, לְאֵם הַמְּטַפֶּלֶת בְּיַלְדָּה הַשּׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי.

הֶרְבֶּרְט נִרְדָּם שֵׁנִית וְאוּלָם שְׁנָתוֹ הָיְתָה הַפַּעַם שְׁקֵטָה מִבָּרִאשׁוֹנָה.

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֱמֹר לִי שׁוּב פַּעַם שֶׁהִנְּךָ מְקַוֶּה שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ! אֱמֹר לִי כִּי תַּצִּיל אֶת הֶרְבֶּרְט שֶׁלִּי!”

“אָמְנָם כֵּן, הַצֵּל נַצִּילֶנּוּ!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אָמְנָם הַמַּכָּה קָשָׁה עַד מְאֹד, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַכַּדּוּר נִקֵּב אֶת הָרֵיאָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם סַכָּנַת מָוֶת.”

“הַלְוַאי וְיֵאָמְנוּ דְבָרֶיךָ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

כְּבָר עָבְרוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת מֵאָז נִמְצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּגְּדֵרָה וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן הִתְמַכְּרוּ אַךְ לְהַצָּלָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְלֹא הָיָה מָקוֹם בְּלִבָּם לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת. הֵם הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַסַּכָּנָה שֶׁהֵם צְפוּיִים לָהּ אִם הַפִּירָטִים יָשׁוּבוּ לְכָאן, אַף לֹא שָׁתוּ לִבָּם לַחְבֹּל תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל זְהִירוּת לֶעָתִיד.

אֲבָל עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁרָוַח לְהֶרְבֶּרְט, הִנִּיחוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב אֶת פֶּנְקְרוֹף לִהְיוֹת שׁוֹמֵר לְיַד מִטַּת הַחוֹלֶה וְהִתְחִילוּ מִתְיַעֲצִים מַה לַעֲשׂוֹת.

קֹדֶם כֹּל בָּדְקוּ בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת כָּל הַגְּדֵרָה וְחִפְּשׂוּ אֶת אַיְרְטוֹן, אֲבָל לֹא מְצָאוּהוּ בְּשׁוּם מָקוֹם. הֵיכָן הוּא אֻמְלָל זֶה? כְּלוּם סְחָבוּהוּ חֲבֵרָיו לְשֶׁעָבַר לַאֲשֶׁר סְחָבוּהוּ? וְכִי הִתְנַפְּלוּ עָלָיו לְפֶתַע פִתְאֹם בַּגְּדֵרָה וְהִכְרִיעוּהוּ? אֶפְשָׁר נִלְחַם עַמָּם וְנָפַל חָלָל בַּמִּלְחָמָה? הַשְׁעָרָה אַחֲרוֹנָה זוֹ נִרְאֲתָה כִּקְרוֹבָה לַוַּדַּאי. בְּשָׁעָה שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט טִפֵּס וְעָלָה עַל מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה, רָאָה בְּבֵרוּר פּוֹשֵׁעַ אֶחָד, שֶׁנִּמְלָט אֶל הַמּוֹרָד הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין וְטוֹףּ רָדַף אַחֲרָיו. בּוֹרֵחַ זֶה הָיָה אֶחָד מֵאֵלֶּה, שֶׁסִּירָתָם נִשְׁבְּרָה לְיַד תּוֹצֵאת נַחַל־הָרַחֲמִים. וְגַם אוֹתוֹ הַמּוּמָת בְּיָד כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר נִבְלָתוֹ נִמְצְאָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, הָיָה מִבְּנֵי חֲבוּרָתוֹ שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי.

בַּגְּדֵרָה עַצְמָהּ לֹא נִמְצְאוּ שׁוּם הֲרִיסוֹת. דַּלְתוֹת הָרְפָתִים הָיוּ סְגוּרוֹת וְהָעֲדָרִים לֹא יָכְלוּ לָצֵאת מִשָּׁם וּלְהִתְפַּזֵּר בַּיָּעַר. לֹא נִכְּרוּ שׁוּם סִמָּנִים שֶׁל מִלְחָמָה לֹא בַּבַּיִת וְלֹא עַל יַד הַגָּדֵר. רַק צָרְכֵי־הַיְרִיָּה שֶׁל אַיְרְטוֹן נֶעֶלְמוּ עִמּוֹ יָחַד.

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל אוֹתוֹ אֻמְלָל לְפֶתַע פִּתְאֹם, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מִן הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים עַל נַפְשָׁם, וַדַּאי נָפַל חָלָל.”

“וַדַּאי כֵּן הוּא,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “גַּם אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁכָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. סָבוּר אֲנִי, שֶׁבְּנֵי הַבְּלִיַּעַל דִּמּוֹּ לְהִשְׁתַּקַּע בַּגְּדֵרָה, שֶׁמָּצְאוּ בָּהּ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ הוֹלְכִים וּקְרֵבִים, נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ. בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁאַיְרְטוֹן, בֵּין שֶׁהוּא חַי וּבֵין שֶׁמֵּת, לֹא נִמְצָא כָּאן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן.”

“עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ וְלִבְדֹּק אֶת הַיָּעַר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר “וּלְבַעֵר אֶת הַנְּבָלִים הַלָּלוּ מֵעַל אַדְמַת הָאִי. אָכֵן נְבוּאַת לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לֹא הִטְעֲתָה אוֹתוֹ וְהוּא צָדַק בָּאָמְרוּ שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ לְרַדֵּף אוֹתָם וּלְהַשְׁמִידָם כְּחַיּוֹת רָעוֹת. אִלּוּ עָשִׂינוּ כָּךְ, כִּי אָז נִצַּלְנוּ מֵהַרְבֵּה צָרוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה רַשָּׁאִים אָנוּ עַכְשָׁו לְהִתְנַהֵג עִמָּם בְּלִי חֶמְלָה."

“לְפִי שָׁעָה אֵין אָנוּ יְכֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי אֲנוּסִים אָנוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן עַד שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעֲבִיר אֶת הֶרְבֶּרְט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּלִי לְסַכֵּן אֶת חַיָּיו.”

“וְנֶב מַה תְּהֵא עָלָיו?” שָׁאַל הַכְּתָב.

“נֶב בָּטוּחַ מִכָּל סַכָּנָה.”

וְאִם יִדְאַג לָנוּ וְלִבּוֹ יֶחֱרַד לְהִתְמַהְמְהֵנוּ וְיָבוֹא לְכָאן?"

“חָלִילָה לוֹ מֵעֲשׂוֹת זֹאת!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת. “הוּא יוּמַת בַּדָּרֶךְ!”

“אֲבָל הֲרֵי קָרוֹב לַוַּדַּאי הוּא שֶׁיֵּלֵךְ לְבַקְּשֵׁנוּ!”

“אֲהָהּ, אִלּוּ הָיָה הַטֵּלֶגְרָף עֲדַיִן בְּעֵינוֹ, כִּי אָז אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹדִיעוֹ וּלְהַזְהִירוֹ! עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר. וּכְמוֹ כֵן אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְהַשְׁאִיר כָּאן אֶת פֶּנְקְרוֹף וְאֶת הֶרְבֶּרְט לְבַדָּם… וּלְפִיכָךְ הִנְנִי לָלֶכֶת אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית יְחִידִי.”

“הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַפְקִיר אֶת חַיֶּיךָ! אֹמֶץ רוּחֲךָ לֹא יוֹעִיל כְּלוּם. אוֹתָם הַנְּבָלִים וַדָּאִי אֵינָם גוֹרְעִים אֶת עֵינֵיהֶם מֵעַל הַגְּדֵרָה וְהֵם מִתְחַבְּאִים בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁמִּסָּבִיב. אִם תַּעֲרֹב אֶת לִבְּךָ לָלֶכֶת סוֹפֵנוּ שֶׁנִּבְכֶּה עוֹד מְעַט שְׁנֵי אֲסוֹנוֹת תַּחַת הָאָסוֹן הָאֶחָד!”

“וּמַה יִהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁל נֶב?” אֱמֹר הָאִינְגֵ’נֵר. “הֲרֵי כְּבָר עָבְרוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְהוּא לֹא קִבֵּל מֵאִתָּנוּ שׁוּם יְדִיעוֹת! הֲרֵי אֵין סָפֵק שֶׁהוּא יֵצֵא לְבַקְּשֵׁנוּ!”

“וְאֵין סָפֵק שֶׁכַּדּוּר הַפִּירָטִים יִפְגַּע בּוֹ אֶל נָכוֹן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יֵדַע לְהִזָּהֵר כָּמוֹנוּ אָנוּ!…”

“וְכִי אֵין שׁוּם תַּחְבּוּלָה לְהַזְהִירוּ?”

וּבְעוֹד הָאִינְגֵ’נֵר מְהַרְהֵר מַה לַעֲשׂוֹת וְהִנֵּה נִתְקְלוּ מֶבָּטָיו בַּטּוֹףּ, שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ הָלֹךְ וָשׁוֹב כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: “וַאֲנִי מָה? כְּלוּם אֵין אֲנִי כָּאן?”

“טוֹףּ!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַכֶּלֶב קָפַץ וּבָא לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ.

“אָכֵן צָדַקְתָּ, טוֹףּ יֵלֵךְ לָנוּ!” אָמַר הַכַּתָּב, שֶׁהֵבִין מִיָּד אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. "טוֹףּ יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם בְּמָקוֹם שֶׁאִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יוּכַל לַעֲבֹר שָׁם! הוּא יִהְיֶה לָנוּ שָׁלִיחַ לְהוֹלָכָה הַמֵּבִיא יְדִיעוֹת מִכָּאן לְאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וּמִשָּׁם לְכָאן.

“וּבְכֵן אוּצָה! חוּשָׁהּ!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט תָּלַשׁ בְּחִפָּזוֹן דַּף אֶחָד מִפִּנְקָסוֹ וְכָתַב עָלָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הֶרְבֶּרְט נִפְצַע. אָנוּ בַּגְּדֵרָה. הִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר. אַל תַּעֲזֹב אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הֲנִרְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בִּמְסִבֵּי הַמָּקוֹם? הָשֵׁב תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי טוֹףּ.”

אִגֶּרֶת קָצְרָה זוֹ הֵכִילָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁנֶּב צָרִיךְ הָיָה לְדַעְתָּם יַחַד עִם בַּקָּשָׁה אֵלָיו לְהוֹדִיעַ אֵת כָּל מַה שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָדַעַת. אֶת הָאִגֶּרֶת קִפְּלוּ וְקָשְׁרוּ אֶל צַוְּארוֹנוֹ שֶׁל טוֹףּ בְּאֹפֶן שֶׁתְּהִי בּוֹלֶטֶת וְנִרְאֵית לָעַיִן.

טוֹףּ, כַּלְבֵּי שֶׁלִּי!" אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַכֶּלֶב כְּשֶׁהוּא מְלַטְּפוֹ בְּחִבָּה, “נֶב, טוֹףּ! נֶב! רוּץ, רוּץ!”

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָפַץ טוֹףּ לְמַעְלָה; הוּא הֵבִין, הוּא שִׁעֵר מַה שֶׁדּוֹרְשִׁים מִמֶּנוּ. אֶת הַדֶּרֶךְ מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הִכִּיר יָפֶה וְהוּא יָכֹל לְעָבְרָהּ בְּפָחוֹת מֵחֲצִי שָׁעָה. יַד הַפִּירָטִים קָצְרָה מִפְּגֹעַ בּוֹ וּבִמְקוֹם שֶׁלֹּא כּוֹרֶשׁ סְמִית וְלֹא הַכַּתָּב לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר שָׁם בְּלִי לְהַעֲמִיד אֶת חַיֵּיהֶם בְּסַכָּנָה הַנָּקֵל הָיָה לְטוֹףּ לְהִתְחַמֵּק וְלַעֲבֹר כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹצֵץ בֵּין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים אוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַיַּעַר בְּלִי שֶׁתִּרְאֶנּוּ עֵין אָדָם.

הָאִינְגֵ’נֵר נִגַּשׁ אֶל הַשַּׁעַר וּפָתַח אַחַת מִדַּלְתוֹתָיו.

“נֶב! טוֹףּ, נֶב!” חָזַר וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם כְּשֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּמַרְאֶה לְעֵבֶר אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

טוֹףּ קָפַץ וְיָצָא דֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ וּמִיָּד נֶעְלַם מִן הָעַיִן.

“חֲזָקָה עָלָיו שֶׁיָּבוֹא לְשָׁם!” אָמַר הַכַּתָּב.

“כֵּן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיָּשׁוּב בַּחֲזָרָה! כֶּלֶב נֶאֱמָן הוּא!”

“כַמָּה הַשָּׁעָה?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“עֶשֶׂר שָׁעוֹת.”

“עוֹד שָׁעָה יָכֹל לָשׁוּב בַּחֲזָרָה וְעָלֵינוּ לְשָׁמְרוֹ בְּשׁוּבוֹ.”

אָז חָזְרוּ וְסָגְרוּ אֶת שַׁעַר הַגְּדֵרָה וְשָׁבוּ אֶל הַבָּיִת. הֶרְבֶּרְט הָיָה יָשֵׁן עֲדַיִן שֵׁנָה עֲמֻקָּה וּפֶנְקְרוֹף לֹא פָּסַק מִלְּהַרְטִיב אֶת הַתַּחְבָּשׁוֹת בַּמַּיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שֶׁאֵין לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עָמַד וְהֵכִין סְעֻדָּה קַלָּה, אֶלָּא שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא גָרַע אֶת עֵינָיו מֵעַל מוֹרְדוֹת הַר פְרַנְקְלִין הַסְּמוּכִים אֶל הַגְּדֵרָה, שֶׁכֵּן מִן הַמָּקוֹם הַהוּא נִשְׁקְפָה סַכָּנָה שֶׁל הִתְנַפְּלוּת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְצַפִּים לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל טוֹףּ מִתּוֹךְ חֶרְדַּת לֵב. זְמַן מוּעָט לִפְנֵי שְׁעַת אַחַת־עֶשְׂרֵה עָמְדוּ סְמִית וְהַכַּתָּב מְזֻיָּנִים בְּקָרַבִּינִים אֲחוֹרֵי הַשַּׁעַר וְהָיוּ נְכוֹנִים לְפָתְחוֹ אַךְ יַגִּיעַ לְאָזְנָם קוֹל נְבִיחָתוֹ שֶׁל כַּלְבָּם. הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים אַף רֶגַע, שֶׁאִם אַךְ הִגִּיעַ הַכֶּלֶב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, מִיַּד שְׁלָחוֹ נֶב בַּחֲזָרָה.

עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים מֵאָז עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם בַּמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ וְהִמְתִּינוּ וְהִנֵּה שָׁמְעוּ קוֹל יְרִיָּה וְאַחֲרָיו קוֹל נְבִיחָה שֶׁחָזַר וְנִשְׁנָה כַּמָּה פְּעָמִים.

הָאִינְגֵ’נֵר פָּתַח אֶת הַשַּׁעַר וַעֲדַיִן רָאוּ עֵינָיו שְׂרִידֵי עָשָׁן בּוֹקְעִים וְעוֹלִים מִן הַיַּעַר בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה צְעָדִים, וּמִיָּד יָרָה לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר.

בּוֹ בָּרֶגַע קָפַץ טוֹףּ לְתוֹךְ הַגְּדֵרָה וְהַשַּׁעַר נִסְגַּר אַחֲרָיו בִּמְהִירוֹת.

“טוֹףּ, טוֹףּ!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר וְחִבֵּק אֶת רֹאשׁ הַכֶּלֶב בִּזְרוֹעוֹתָיו.

אֶל צַוְּארוֹנוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה פִּתְקָה וְהָאִינְג’נֵר הִתִּיר אוֹתָהּ וְקָרָא אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁכָּתַב עָלֶיהָ נֶב בִּכְתָב יָדוֹ הַגַּס לֵאמֹר:

“בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֵין פִּירָטִים. לֹא אָזוּז מִמְּקוֹמִי. הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל!”

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי    🔗

הַשּׁוֹדְדִים בְּקִרְבַת הַגְּדֵרָה – דִּירַת עֲרַאי – הֵמְשֵׁךְ מַעֲשֵׂי־הָרִפּוּי שֶׁל הֶרְבֶּרְט – תְּרוּעוֹת הַשִּׂמְחָה הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – זִכְרוֹנוֹת יָמִים עָבָרוּ – מַה תְּהִי אַחֲרִיתָם – מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּעִנְיָן זֶה.

וּבְכֵן נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בְּקִרְבַת הַגְּדֵרָה וְאָרְבוּ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִתְנֵכְּלוּ לְרָצְחָם אֶחָד אֶחָד! לֹא הָיְתָה אֵפוֹא בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לִנְהֹג בָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּחַיּוּת רָעוֹת. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, כִּי מַצַּב הַפִּירָטִים הָיָה מְעֻלֶּה מִשֶּׁלָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: הַלָּלוּ הָיוּ רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים; הֵם יָכְלוּ לְהִתְנַפֵּל עַל צָרֵיהֶם מִמַּחֲבוֹאֵיהֶם לְפֶתַע פִתְאֹם, בְּלִי לְהִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָרַךְ וְסִדֵּר אֶת הַכֹּל לְצֹרֶךְ יְשִׁיבָה אֲרֻכָּה בַּגְּדֵרָה, אֲשֶׁר אוֹצְרוֹת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁבָּהּ הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְכַלְכֵּל אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָמִים רַבִּים. בְּבֵית דִּירָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן הָיוּ אֲצוּרִים צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה לְמַדַּי, וְהַשּׁוֹדְדִים אֲשֶׁר נִבְהֲלוּ לְמַרְאֵה הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁעָלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם, לֹא הִסְפִּיקוּ לָבֹז אוֹתָם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שִׁעֵר כִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: שֵׁשֶׁת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁעָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי פָּנוּ וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, הִקִּיפוּ אֶת חֲצִי הָאִי הַנַּחֲשׁוֹנִי, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא עָרְבוּ לִבָּם לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק בָּאוּ אֶל תּוֹצֵאת נַחַל־הָאֶשֶׁד. מִמָּקוֹם זֶה פָּנוּ וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנַּחַל הַיְּמָנִית אֶל שְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין, שֶׁשָּׁם קִוּוּ לִמְצֹא לָהֶם מְקוֹם מִקְלָט, וּבְוַדַּאי גִּלּוּ אָז אֶת הַגְּדֵרָה אֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נִמְצָא בָּהּ שׁוּם אִישׁ. שָׁם קָבְעוּ אֶת מוֹשָׁבָם וְהָיוּ מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְקַיֵּם אֶת מְזִמּוֹת הָרֶשַׁע שֶׁהָרוּ וְהָגוּ בְּלִבָּם. בִּיאָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וַדַּאי הִבְהִילָה אוֹתָם, וְאוּלָם הֵם גָּבְרוּ עָלָיו וְהִכְרִיעוּהוּ… וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ!

אָמְנָם מִסְפַּר הַשּׁוֹדְדִים נִתְמַעֵט וְעָמַד עַל חֲמִשָּׁה, אֲבָל הֵם מְזֻיָּנִים יָפֶה וְהִנָּם מְשׁוֹטְטִים בַּיְּעָרִים, וְאִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לַחְדֹּר לְשָׁם, עֲתִידִים הֵם לִהְיוֹת לְמַטָּרָה לְכַדּוּרֵי הַיְּרִיָּה שֶׁלָּהֶם וְיָדָם תִּקְצַר לִירוֹת אֲלֵיהֶם אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט מִפְּנֵיהֶם.

“עַכְשָׁו אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לִהְיוֹת יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “לְאַחַר שֶׁהֶרְבֶּרְט יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ, נְחַפֵּשׂ וְנִבְדֹּק אֶת הָאִי כֻּלּוֹ וְנָשִׂים כָּלָה לַשּׁוֹדְדִים הַלָּלוּ. זֹאת תִּהְיֶה אַחַת הַמַּטָּרוֹת שֶׁל הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לַעֲרֹךְ כְּדֵי…”

“כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת מִטִּיבֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם,” הִשְׁלִים גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶת דִּבְרֵי הָאִינְגֵ’נֵר. “אֲהָהּ! עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת, לְצַעֲרֵנוּ, שֶׁהַפַּעַם מָנַע מִמֶּנּוּ אֶת חָסוּתוֹ, שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לָהּ כָּל כָּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.”

“מִי יוֹדֵעַ!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“מַה כַּוָּנָתְךָ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“כַּוָּנָתִי הִיא, שֶׁטֶּרֶם נִמְלְאָה סְאַת הַיִּסּוּרִים הַמִּתְרַגְּשִׁים וּבָאִים עָלֵינוּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי, וְאֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְהוּא יָסֹךְ עָלֵינוּ שׁוּב בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ הָאַדִּירָה. אֲבָל אֵין זֶה מֵעִנְיָנֵנוּ בְּשָׁעָה זוֹ. כָּל מַעְיָנֵינוּ נְתוּנִים עַכְשָׁו אַךְ לְחַיֵּי הֶרְבֶּרְט!”

וְאָמְנָם דְּאָגָה רַבַּת־מַכְאוֹבִים זוֹ בָּלְעָה עַכְשָׁו אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וּמַעְיְנֵיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וּמַצָּבוֹ שֶׁל הַפָּצוּעַ לֹא הוּרַע, וְכַיָּדוּעַ הֲרֵי זֶה סִמָּן יָפֶה לְחוֹלֶה. הַתַּחְבָּשׁוֹת שֶׁל מַיִם קָרִים הֵגֵנּוּ עַל הַפְּצָעִים מִדַּלֶּקֶת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לַכַּתָּב כְּאִלּוּ הַמַּיִם הַלָּלוּ שֶׁהֵכִילוּ מְעַט גָּפְרִית – שֶׁהֲרֵי הַמָּקוֹם נִמְצָא בְּקִרְבַת הַוֻּלְקָן – הִשְׁפִּיעוּ הַשְׁפָּעָה טוֹבָה עַל הַפְּצָעִים וְהִכְשִׁירוּ אֶת הִתְקָרְמוּתָם. הַפְרָשַׁת הַמּוּגְלָה נִתְמַעֲטָה הַרְבֵּה וְעֵקֶב הַטִּפּוּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁהָיוּ מְטַפְּלִים בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, שָׁב הֶרְבֶּרְט לַחַיִּים וְהַקַּדַּחַת שֶׁלּוֹ רָפְתָה לְאַט לְאָט. אָמְנָם מְשֻׁעְבָּד הָיָה לְדִיאֵטָה חֲמוּרָה וּמִשׁוּךְ כָּךְ הָיָה חַלָּשׁ בְּיוֹתֵר, אֲבָל מִשְׁרוֹת הַתְּרוּפָה שֶׁהִשְׁקוּהוּ וְהַמְּנוּחָה הַגְּמוּרָה שֶׁהָיָה שָׁרוּי בָּהּ הָיוּ יָפִים לְגוּפוֹ עַד מְאֹד.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף נַעֲשׂוּ לְחוֹבְשִׁים זְרִיזִים בְּיוֹתֵר. הֵם הִקְרִיבוּ לְצָרְכֵי חֲבִישָׁה אֶת כָּל הַבַּד שֶׁנִּמְצָא בַּבָּיִת. פְּצָעָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט לֹא נִלְחֲצוּ עַל יְדֵי הַחֲתוּלִים וְהַתַּחְבָּשׁוֹת לֹא לְחִיצָה יְתֵרָה וְלֹא לְחִיצָה רְפוּיָה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְמוּ בְּלִי גֵּרוּי שֶׁל דַּלֶּקֶת. הַכַּתָּב כִּוֵּן לִבּוֹ לַתַּחְבָּשׁוֹת וְטִפֵּל בָּהֶן בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה, כִּי יָדַע הֵיטֵב אֶת כָּל עֶרְכָּן וַחֲשִׁיבוּתָן וְהוּא חָזַר וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים לַחֲבֵרָיו, שֶׁנִּתּוּחַ יָפֶה דָבָר מָצוּי הוּא, אֲבָל תַּחְבֹּשֶׁת יָפָה – חִזָּיוֹן יָקָר הִיא.

מִקֵּץ עֲשָׂרָה יָמִים, בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְנוֹבֶמְבֶּר, הוּטַב מַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הַרְבֵּה. הוּא הִתְחִיל לְהָבִיא אֶל פִּיו מְעַט אֹכֶל. אֹדֶם קַל כִּסָּה אֶת לְחָיָיו וְעֵינָיו הַטּוֹבוֹת חִיְּכוּ בְּחִבָּה בִּפְנֵי יְדִידָיו הַמְּטַפְּלִים בּוֹ. הוּא הָיָה מֵסִיחַ קִמְעָה, אַף עַל פִּי שֶׁפֶּנְקְרוֹף הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מְאֹדוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִלְּדַבֵּר וּלְשֵׁם כָּךְ הָיָה מְסַפֵּר לוֹ בְּלִי חָשָׂךְ סִפּוּרִים מֻפְלָאִים בְּיוֹתֵר. הֶרְבֶּרְט תָּמַהּ, שֶׁאֵין אַיְרְטוֹן בַּגְּדֵרָה וְשָׁאַל אֶת פֶּנְקְרוֹף הֵיכָן הוּא. הַסַּפָּן לֹא רָצָה לְצַעֵר אוֹתוֹ וּלְפִיכָךְ אָמַר לוֹ, שֶׁאַיְרְטוֹן הָלַךְ אֶל נֶב, כְּדֵי לְהָגֵן עִמּוֹ יַחַד עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“הוֹי עַל הַפִּירָטִים הַלָּלוּ!” קָרָא הַסַּפָּן. “בְּנֵי־הַבְּלִיַּעַל הַלָּלוּ אֵינָם רְאוּיִים לְרַחֲמִים. וּמַר סְמִית רָצָה לְהִתְנַהֵג עִמָּם בְּמִדַּת הַחֶסֶד כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב! וְאָכֵן אֶעֱשֶׂה עִמָּם חֶסֶד, אֲבָל בְּצוּרָה שֶׁל כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת גְּדוֹלִים!”

“וּמֵאָז שׁוּב לֹא רְאִיתֶם אוֹתָם?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“לֹא, יַלְדִּי שֶׁלִּי,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל הֵם לֹא יִמָּלְטוּ מִיָּדֵינוּ, וּכְשֶׁתַּבְרִיא, נִרְאֶה אִם הַזֵּדִים הַלָּלוּ, הַמּוֹרִים מִן הַמַּאֲרָב, יָעֵזּוּ לַעֲמֹד לְנֶגְדֵּנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים!”

“עֲדַיִן חַלָּשׁ אֲנִי עַד מְאֹד, פֶּנְקְרוֹף יַקִּירִי!”

“אֵין דָּבָר, כֹּחוֹתֶיךָ יָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ לְאַט לְאַט! כַּדּוּר נָקַב אֶת הֶחָזֶה – כְּלוּם אֵין זֶה דָבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ? מִי יִמְנֶה מִסְפָּר לַכַּדּוּרִים שֶׁנְּקָבוּנִי כִּכְבָרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי חַי וְקַיָּם!”

מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָלַךְ וָטוֹב וְשׁוּב לֹא נִשְׁקְפָה לוֹ שׁוּם סַכָּנָה. וְכַמָּה מְאֻשָּׁרִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁלֹּא אֵרַע לוֹ אָסוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁהַכַּדּוּר לֹא נִשְׁאַר נָעוּץ בְּגוּפוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ, לְמָשָׁל, לִכְרוֹת אֶת יָדוֹ אוֹ אֶת רַגְלוֹ!

“כְּשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי,” הָיָה אוֹמֵר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁאָסוֹן עָלוּל הָיָה לְהִתְרַחֵשׁ, יֹאחֲזֵנִי רָעַד!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאַחַד הַיָּמִים, “אִלּוּ אָנוּס הָיִיתָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה־נִתּוּחַ כָּזֶה, כְּלוּם הָיִיתָ חוֹכֵךְ לַעֲשׂוֹתוֹ?”

“לֹא, כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים מְבֹרָךְ, שֶׁלֹּא הֱבִיאַנִי לִידֵי נִסָּיוֹן כָּזֶה!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כִּלְכְּלוּ גַם הַפַּעַם אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לְפִי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת בְּהַרְבֵּה מִקְרִים אֲחֵרִים, וִידִיעוֹתֵיהֶם הָרַבּוֹת בְּכָל הַמִּקְצוֹעוֹת עָמְדוּ לָהֶם שֶׁרָאוּ הַצְלָחָה בָּעֲמָלָם. אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְכָל הַיְדִיעוֹת שֶׁבְּיָדָם תִּהְיֶינָה לְלֹא הוֹעִיל? הֵן בּוֹדְדִים וְגַלְמוּדִים הֵם עַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה. אֵין בְּנֵי הָאָדָם יְכֹלִים לִחְיוֹת מִחוּץ לַחֶבְרָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה וְנִצְרָכִים זֶה לָזֶה. סְמִית יָדַע זֹאת הֵיטֵב וְכַמָּה פְּעָמִים שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם, אִם יִתְרַגֵּשׁ פִתְאֹם מְאֹרָע, אֲשֶׁר לֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּפָנָיו?

לִבּוֹ נִבָּא לוֹ שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו, שֶׁעַד עַכְשָׁו הִסְבִּירָה לָהֶם הַהַצְלָחָה פָּנִים, עֲתִידִים מִכָּאן וּלְהַבָּא לַפֻּרְעָנוּת. זֶה שְׁנָתַיִם וּמֶחֱצָה, מֵאָז נִמְלְטוּ מִרִיצְ’מוֹנְד וְעַד הַיּוֹם, לֹא הָיָה דָבָר שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ בְּיָדָם. הָאִי סִפֵּק לָהֶם בְּיָד רְחָבָה מִינֵי מַחֲצָב, צְמָחִים וּבַעֲלֵי חַיִּים; הַטֶּבַע הֶעֱנִיק לָהֶם מִבִּרְכוֹתָיו עַד בְּלִי דַי וְהַיְּדִיעוֹת שֶׁבְּיָדָם עָמְדוּ לָהֶם לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת לְעַצְמָם מִשִּׁפְעַת טוּבוֹ. הַהַצְלָחָה הַחָמְרִית שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיָּה הָיְתָה שְׁלֵמָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּמִקְרִים הַרְבֵּה בָּא לְעֶזְרָתָם יְצוּר פֶּלִי… אֲבָל כָּל זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא חִזָּיוֹן עֲרַאי וְסוֹפוֹ לְהִפָּסֵק!

קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים, כּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה שֶׁמֵּעַכְשָׁו נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם הַהַצְלָחָה וּפָנְתָה לָהֶם עֹרֶף.

וְהַשְׁעָרָתוֹ זוֹ הָיְתָה לָהּ עַל מַה לִסְמֹךְ: הִנֵּה הוֹפִיעָה לְפֶתַע פִתְאֹם בַּמֵּימֵי הָאִי אֳנִיָּה שֶׁל שׁוֹדְדֵי־יָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַשּׁוֹדְדִים הַלָּלוּ נִכְחֲדוּ בְּאֹרַח־פֶּלֶא, הֲרֵי שִׁשָּׂה מֵהֶם נִצְּלוּ. שֵׁשֶׁת הַשּׁוֹדְדִים הָאֵלֶּה הִצְלִיחוּ לַעֲלוֹת עַל אַדְמַת הָאִי, וַחֲמִשָּׁה מֵהֵם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים יוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב, וְאֵין לְאֵל יַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִנְגֹּעַ בָּהֶם לְרָעָה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ הַמְּזֻיָּנִים בִּכְלֵי־יְרִיָּה, הֵמִיתוּ אֶת אַיְרְטוֹן וְגַם אֶת הֶרְבֶּרְט פָּצְעוּ כִּמְעַט פֶּצַע מָוֶת. הֶהָיוּ מִקְרֵי־הָאָסוֹן הָאֵלֶּה אַךְ הַפְּגָעִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וְאַחֲרֵיהֶם עֲתִידִים לָבוֹא עֲלֵיהֶם עוֹד פְּגָעִים וּפֻרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרִים? שְׁאֵלָה זוֹ עִנְּתָה עַכְשָׁו אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא חָזַר עָלֶיהָ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּפְנֵי הַכַּתָּב. שְׁנֵיהֶם חָשְׁשׁוּ, שֶׁאוֹתוֹ הַכֹּחַ הַמֻּפְלָא, שֶׁהָיָה לְמָגֵן לָהֶם עַד עַכְשָׁו, עֲזָבָם לְנַפְשָׁם וְשׁוּב לֹא יַעֲמֹד לָהֶם לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. מֶה הָיָה לוֹ לְאוֹתוֹ הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהָטִיל סָפֵק בִּמְצִיאוּתוֹ? כְּלוּם עָזַב אֶת הָאִי וְהָלַךְ לוֹ? אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם הוּא נִכְחָד וְשׁוּב אֵינוֹ בַּחַיִּים?"

עַל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּשִׁיב תְּשׁוּבָה. וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהַהַרְהוּרִים הַלָּלוּ, שֶׁעָלוּ עַל לֵב כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרוֹ, הִרְפּוּ אֶת יְדֵיהֶם וֶהֱבִיאוּם לִידֵי יִאוּשׁ! הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר! הֵם הִבִּיטוּ בִּפְנֵי תַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל בְּאֹמֶץ־לֵב, הֵם בָּחֲנוּ אֶת הַמַּצָּב מִתּוֹךְ שִׁקּוֹל הַדַּעַת, הֵם הֵכִינוּ אֶת עַצְמָם לְכָל פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָּבוֹא, הֵם עָמְדוּ הַכֵן וּמְלֵאֵי כֹּחַ לִקְרַאת הֶעָתִיד, וְאִם מַזָּלָם יִתְאַּכְזֵר לָהֶם וְיָבִיא אֲלֵיהֶם צָרָה חֲדָשָׁה, עֲתִידִים הָיוּ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ וּלְהִלָּחֵם בָּהּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי    🔗

אֵין שׁוּם יְדִיעוֹת מֵאֵת נֶב – הַצָּעָה שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְהַכַּתָּב שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה – גִּדְעוֹן סְפִּילֶט יָצָא פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶל הָאוֹיֵב – מַטְלִית שֶׁל אָרִיג – שָׁלִיחַ – יְצִיאָה מְבֹהָלָה – בָּאוּ אֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

הָעֶלֶם הַחוֹלֶה הָלַךְ וְהִבְרִיא לְאַט לְאַט וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְצַפִּים בְּכִלָּיוֹן עֵינַיִם שֶׁמַּצָּבוֹ יוּטַב כָּל צָרְכּוֹ, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעֲבִירוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אָמְנָם בֵּית־הַדִּירָה שֶׁבַּגְּדֵרָה הָיָה מְתֻקָּן יָפֶה וְלֹא חָסַר דָּבָר, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעְדַּר הָיָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה וְאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה הַיְּתֵרָה שֶׁבְּדִירַת־הַגְּרָנִית הַיָּפָה לַבְּרִיאוּת. חוּץ מִזֶּה לֹא יָכֹל הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה לְשַׁמֵּשׁ מִבְטַח־עֹז, כִּי לַמְרוֹת הַשְּׁמִירָה הַמְעֻלָּה שֶׁלָּהֶם הָיוּ יוֹשְׁבָיו צְפוּיִים תָּמִיד לִהְיוֹת נִפְגָּעִים בְּכַדּוּרֵי הַשּׁוֹדְדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב. מַה שֶׁאֵין כֵּן שָׁם בִּנְוֵה־הַגְּרָנִית הַמּוּצָק שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְהִכָּבֵשׁ. שָׁם יִהְיוּ בְּטוּחִים מִפַּחַד אוֹיֵב וְכָל נִסָּיוֹן שֶׁהַפִּירָטִים יְנַסּוּ לִנְגֹּעַ בָּהֶם לְרָעָה, יִהְיֶה לַבַטָּלָה. וּבְכֵן הִמְתִּינוּ בְּקֹצֶר רוּחַ אֵימָתַי תָּבוֹא הַשָּׁעָה שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲבִיר לְשָׁם אֶת הֶרְבֶּרְט בְּלִי חֲשָׁשׁ סַכָּנָה לְפִצְעוֹ וְהֵכִינוּ עַצְמָם לְהַעֲבָרָה זוֹ, אַךְ עַל פִּי שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהַהֲלִיכָה דֶרֶךְ יַעַר זְשָׁקָמַר קָשָׁה הִיא בְּיוֹתֵר.

מְאַת נֶב לֹא נִתְקַבְּלוּ שׁוּם יְדִיעוֹת, אֲבָל לֵב חֲבֵרָיו לֹא הָיָה חָרֵד עָלָיו כָּל עִקָּר. הֵם יָדְעוּ, שֶׁהַכּוּשִׁי אַמִּיץ־הַלֵּב יוֹשֵׁב לָבֶטַח בַּמִּבְצָר שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְיַד הָאוֹיֵב לֹא תַּשִּׁיגֶנוּ שָׁם. אֶת טוֹףּ לֹא יָסְפוּ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו, כִּי חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בּוֹ כַּדּוּרִי הַפִּירָטִים. הַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם עוֹזֵר מוֹעִיל מֵאֵין כָּמֹהוּ וְלִבָּם נְקָפָם לְהַפְקִיר אֶת חַיָּיו לְבַטָּלָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ אֲנוּסִים אֵפוֹא לְהַמְתִּין, אֶלָּא שֶׁהַמְתָּנָה זוֹ הָיְתָה קָשָׁה לָהֶם וְהֵם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה לַמַּהֵר וְלַחֲזֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מֵצֵר בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵה כֹּחוֹתָיו שֶׁנִּתְחַלְּקוּ וְנִתְמַעֲטוּ וְעַל יְדֵי כָּךְ הָיְתָה יַד הַפִּירָטִים עַל הָעֶלְיוֹנָה. לְאַחַר שֶׁאַיְרְטוֹן נִלְקָח מֵאִתָּם, שׁוּב לֹא הָיוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה, הֶרְבֶּרְט יָצָא לְפִי שָׁעָה מִן הַמִּנְיָן וְהָעֶלֶם אַמִּיץ־הַלֵּב הִצְטַעֵר עַל זֶה הַרְבֵּה, כִּי הֵבִין יָפֶה שֶׁהוּא הָיָה הַגּוֹרֵם לַמַּצָּב הַקָּשֶׁה, שֶׁחֲבֵרָיו הָיוּ נְתוּנִים בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן.

בָּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְנוֹבֶמְבֶּר לִפְנוֹת עֶרֶב דָּנוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף בַּשְּׁאֵלָה, אֵיךְ לְכַלְכֵּל אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לְגַבֵּי הַפִּירָטִים לְפִי תְּנָאֵי הַמַּצָּב. הֶרְבֶּרְט הָיָה יָשֵׁן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְלֹא יָכֹל לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם.

לְאַחַר שֶׁדִּבְּרוּ עַל נֶב וְעַל אִי־הַיְּכֹלֶת לָבוֹא בִּדְבָרִים עִמּוֹ, פָּתַח וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֵאמֹר:

“יְדִידַי, הֲרֵינִי סָבוּר כְּמוֹכֶם, שֶׁאִם נַעֲרֹב אֶת לִבֵּנוּ לָלֶכֶת מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בַּדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה, נַפְקִיר עַצְמֵנוּ לְכַדּוּרֵי הָרוֹבִים שֶׁל הַפִּירָטִים בְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהָשִׁיב יְרִיָּה תַּחַת יְרִיָּה. וּלְפִיכָךְ דּוֹמֶה אֲנִי, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנֵּצֵא לִרְדֹּף אֶת בְּנֵי־הַבְּלִיַּעַל הַלָּלוּ רְדִיפַת־צָיִד. הָאֵין זֹאת?”

“מַחֲשָׁבָה זוֹ עָלְתָה גַּם בְּלִבִּי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “לֹא אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ יֵחַתּוּ מִכַּדּוּר־עוֹפֶרֶת, וְאִם מַר סְמִית יַרְשֵׁנִי, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהִשְׂתָּעֵר תֵכֶף וּמִיָּד אֶל הַיָּעַר. לַעֲזָזֵאל! אָדָם שָׁקוּל כְּנֶגֶד אָדָם!”

“אֲבָל כְּלוּם שָׁקוּל הוּא כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“הֲרֵינִי נִטְפָּל לְפֶנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “וּשְׁנֵינוּ נִזְדַּיֵּן יָפֶה וְטוּףּ יְלַוֶּה אוֹתָנוּ…”

“סְפִּילֶט יַקִּירִי, וְאַתָּה, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הָבָה נְעַיֵּן בַּדָּבָר בְּשִׁקּוֹל הַדַּעַת וּבִמְתִינוּת. אִלּוּ הָיוּ הַפִּירָטִים חוֹנִים בְּמָקוֹם קָבוּעַ וְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה יָדוּעַ לָנוּ וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְגָרְשָׁם מִשָּׁם, הָיִיתִי מַסְכִּים לְכָךְ, שֶׁעָלֵינוּ לִתְקֹף אוֹתָם וִיהִי מָה. אֲבָל עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁאֵינָם שְׁרוּיִים בְּמָקוֹם קָבוּעַ, הֲרֵי עָלֵינוּ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהֵם יִהְיוּ הַמַּתְחִילִים בִּירִיָּה.”

“אֲבָל אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא כָּל כַּדּוּר מַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה, שֶׁאֵלֶיהָ הוּא שָׁלוּחַ!"

“אוֹתוֹ הַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בְּהֶרְבֶּרְט, לֹא הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “וְחוּץ מִזֶּה עָלֶיךָ לָשִׂים לֵב, שֶׁאִם תַּעַזְבוּ שְׁנֵיכֶם אֶת הַגְּדֵרָה, אֶשָּׁאֵר פֹּה יְחִידִי וְכָל הַהֲגַנָּה עָלֶיהָ תִּהְיֶה מֻטֶּלֶת רַק עָלַי בִּלְבַד. וְכִי מֻבְטָחִים אַתֶּם שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא יִרְאוּ אֶתְכֶם בְּצֵאתְכֶם מִזֶּה? הֵם יַנִּיחוּ אֶתְכֶם לִהְיוֹת תּוֹעִים בַּיַּעַר וּבֵינָתַיִם יִתְנַפְּלוּ עַל הַגְּדֵרָה, מִדַּעְתָּם שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא נַעַר חוֹלֶה וְגֶבֶר אֶחָד.”

“צָדַקְתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר חֵמָה כְּבוּשָׁה רָתְחָה בְּלִבּוֹ, “צָדָקְתָּ. הֵם יַעֲשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָשּוּב וְלִכְבֹּשׁ אֶת הַגְּדֵרָה, מִדַּעְתָּם שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל טוּב. וְאַתָּה לְבַדְּךָ לֹא תּוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵיהֶם! אֲהָהּ, מִי יִתֶּן וְהָיִינוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!”

“אִלּוּ הָיִינוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי אָז הָיָה מַצָּבֵנוּ אַחֵר. שָׁם לֹא הָיִיתִי מִתְיָרֵא לַעֲזֹב אֶת הֶרְבֶּרְט עַל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְּשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים הָיוּ הוֹלְכִים לְחַפֵּשׂ אֶת הַשּׁוֹדְדִים בַּיְּעָרִים. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בַּגְּדֵרָה, עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר בָּהּ עַד שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה שֶׁנּוּכַל לָצֵאת מִמֶּנָּה כֻּלָּנוּ יָחַד.”

דִּבְרֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיוּ נְכוֹחִים וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְעַרְעֵר עֲלֵיהֶם, וַחֲבֵרָיו רָאוּ אֶת עַצְמָם אֲנוּסִים לְקַבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ.

“אִלּוּ הָיָה עֲדַיִן אַיְרְטוֹן בְּתוֹכֵנוּ!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “וַי עַל אָדָם אֻמְלָל זֶה! אַךְ זְמַן מוּעָט זָכָה לִחְיוֹת חַיֵּי אָדָם יָשָׁר!”

“וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁמֵּת?…” אָמַר פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל מְשֻׁנֶּה.

“כְּלוּם מְקַוֶּה אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַנְּבָלִים הַלָּלוּ חָסוּ עָלָיו?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁחָסוּ עָלָיו לְטוֹבָתָם וְתוֹעַלְתָּם!”

“הֵיךְ! אַתָּה חוֹשֵׁד בָּאַיְרְטוֹן, שֶׁהִתְחַבֵּר שׁוּב אֶל חֲבֵרָיו הַיְשָׁנִים וְשָׁכַח אֶת כָּל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂינוּ עִמּוֹ?…”

“מִי יוֹדֵעַ?” הֵשִׁיב הַסַּפָּן כִּמְפַקְפֵּק אִם טוֹב עָשָׂה שֶׁהוֹצִיא חֲשָׁד מְגֻנֶּה זֶה מִפִּיו.

“פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶחֱזִיק בְּיָד הַסַּפָּן, “מַחֲשָׁבָה רָעָה עָלְתָה עַל לִבְּךָ וְאִם תּוֹסִיף לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, תִּגְרֹם לִי צַעַר הַרְבֵּה. הֲרֵינִי עָרֶב בְּעַד אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.”

“וְגַם אֲנִי,” אָמַר הַכַּתָּב מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“הֵן… הֵן… אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ… לֹא צָדָקְתִּי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “אָכֵן מַחֲשָׁבָה רָעָה נִצְנְצָה בְּלִבִּי וְאֵין לָהּ שׁוּם צִדּוּק! אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְדַעְתִּי נִתְבַּלְבְּלָה עָלָי. כְּלִיאָה זוֹ שֶׁנִּכְלֵאנוּ בַּגְּדֵרָה מְדַכְּאָה אוֹתִי בְּיוֹתֵר וּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה רוּחִי נִרְגָּזָה כָּל כָּךְ.”

“הֱוֵה סַבְלָן, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “הַגִּידָה לִי, סְפִּילֶט יַקִּירִי, אֵימָתַי לְפִי דַּעְתְּךָ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעֲבִיר אֶת הֶרְבֶּרְט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“עַל שְׁאֵלָה זוֹ קָשֶׁה לִי לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, כּוֹרֶשׁ,” עָנָה הַכַּתָּב, “שֶׁכֵּן אִי־זְהִירוּת קַלָּה עֲלוּלָה לִגְרֹר בַּמִּקְרִים שֶׁכָּאֵלֶּה תּוֹצָאוֹת רָעוֹת עַד מְאֹד. וְאוּלָם מַצָּבוֹ הוֹלֵךְ וָטוֹב, וְאִם מִקֵּץ שְׁמוֹנָה יָמִים יֶחֱזַק כֹּחוֹ כָּל צָרְכּוֹ, נָשׁוּב וּנְעַיֵּן בַּדָּבָר.”

מִקֵּץ שְׁמוֹנָה יָמִים! וּבְכֵן אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהֶם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶלָּא בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר!

כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים מֵאָז הָיָה אָבִיב בָּאָרֶץ. הַיָּמִים הָיוּ נָאִים וְהַחֹם הָלַךְ וְגָבָר. הַיְּעָרִים הָיוּ עֲטוּפִים יֶרֶק רַעֲנָן וּזְמַן קְצִיר הַתְּבוּאָה הָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וָבָא. וּבְכֵן תֵכֶף לַחֲזִירָתָם אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית יִצְטָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַעֲסִיק עַצְמָם בַּעֲבוֹדָה רַבָּה בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר לֹא יַפְסִיקוּהָ אֶלָּא עַל מְנַת לַעֲרֹךְ אֶת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתָּם.

וּבְכֵן נָקֵל לְהָבִין כַּמָּה קָשָׁה הָיְתָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים יְשִׁיבָה זוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ בַּגְּדֵרָה לְאָנְסָם, וּמָה רַב הָיָה הַהֶפְסֵד שֶׁגָּרְמָה לָהֶם. אֲבָל הֵם הִשְׁתַּעְבְּדוּ לַהֶכְרָח, וְאִלּוּ גַּםּ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָם וּמִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ.

פְּעָמִים אֲחָדוֹת עָרַב הַכַּתָּב אֶת לִבּוֹ לָצֵאת מִן הַגְּדֵרָה וְהִקִּיף אֶת כָּל הַמְשׂוּכָה כֻּלָּהּ סָבִיב סָבִיב. טוֹףּ הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ וְהוּא הֶחֱזִיק אֶת הָרוֹבֶה בְּיָדוֹ וְהָיָה מוּכָן לְכָל פְּגִיעַת־פִּתְאֹם.

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא פָּגַשׁ בְּאִישׁ וְעֵינָיו לֹא רָאוּ שׁוּם עֲקֵבוֹת חֲשׁוּדִים. אִלּוּ הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה סַכָּנָה וַדַּאי הָיָה כַּלְבוֹ מִזְּהִירוּ עָלֶיהָ, וְכֵיוָן שֶׁטּוֹףּ שָׁתַק וְלֹא נָבַח, הָיָה בָּרִי בְּיָדוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה לְהִתְיָרֵא וְשֶׁהַשּׁוֹדְדִים וַדַּאי מְשׁוֹטְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּאִי.

בָּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לְנוֹבֶמְבֶּר יָצָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שׁוּב פַּעַם מִן הַבַּיִת וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר הַמִּשְׂתָּרֵעַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָהָר בְּמֶרְחָק שֶׁל רֶבַע הַמִּיל מִן הַגְּדֵרָה. וּפִתְאֹם הִכִּיר בְּטוֹףּ שֶׁהוּא מֵרִיחַ וּמַרְגִּישׁ דְּבַר־מָה. הַכֶּלֶב לֹא הָלַךְ כְּדַרְכּוֹ, אֶלָּא רָץ הֵנָּה וָהֵנָּה וְחִטֵּט בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים וְהַשִּׂיחִים, כְּאִלּוּ הִבְחִין בְּחוּשׁ־הָרֵיחַ שָׁלֵו דְּבַר־מָה חָשׁוּד.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָלַךְ בְּעִקְבוֹת טוֹףּ וְזֵרֵז וְעוֹדֵד אוֹתוֹ בִּקְרִיאוֹתָיו, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָה הָיָה צוֹפֶה וּמַבִּיט כֹּה וָכֹה כְּשֶׁהָרוֹבֶה מוּכָן בְּיָדוֹ לִירִיָּה וּכְשֶׁהוּא מַחְבִּיא עַצְמוֹ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֲחוֹרֵי הָאִילָנוֹת. וְאוּלָם הוּא לֹא דִּמָּה כִּי טוֹףּ הִרְגִּישׁ בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה מַתְרִיעַ עַל כָּךְ עַל יְדֵי נְבִיחָה כְּבוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשֶּׁל חֵמָה עֲצוּרָה. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָבַח וְלֹא נָהַם, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן לֹא סַכָּנָה חֲמוּרָה וְלֹא קְרוֹבָה.

וְכָךְ הָיָה הַכֶּלֶב מְחַטֵּט וְהוֹלֵךְ בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה רְגָעִים וְהַכַּתָּב הָיָה מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו בַּזְּהִירוֹת, וּפִתְאֹם קָפַץ הַכֶּלֶב אֶל תּוֹךְ הַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים וְהוֹצִיא מִשָּׁם מַטְלִית שֶׁל אָרִיג.

מַטְלִית זוֹ הָיְתָה קֶטַע שֶׁל בֶּגֶד, מְגֹאָל וְקָרוּעַ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נָטַל אֶת הַקֶּטַע וֶהֱבִיאוֹ מִיָּד אֶל הַגְּדֵרָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּדְקוּ אֶת הַמַּטְלִית וּמָצְאוּ שֶׁהִיא אֶחָד מִקִּרְעֵי בִּגְדּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, כִּי הָיְתָה עֲשׂוּיָה מֵאוֹתוֹ הַלֶּבֶד, שֶׁהָיוּ מְכִינִים אוֹתוֹ בְּבֵית־הַחֲרֹשֶׁת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בִּלְבַד.

“הֲרֵי לְךָ אוֹת וּמוֹפֵת, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כִּי אַיְרְטוֹן הָאֻמְלָל עָמַד עַל נַפְשׁוֹ. הַשּׁוֹדְדִים סְחָבוּהוּ אִתָּם עַל כָּרְחוֹ! וְכִי עֲדַיִן מְפַקְפֵּק אַתָּה בְּיָשְׁרוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ?”

“לֹא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “כְּבָר חָזַרְתִּי בִּי זֶה כַּמָּה מִן הַחֲשָׁד שֶׁנִּתְגַנֵּב אֶל לִבִּי רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי, שֶׁמְּצִיאָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַסִּיק מִמֶּנָּה מַסְקָנָה.”

“וּמַהִי הַמַּסְקָנָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הֲרֵיהִי: אַיְרְטוֹן לֹא נִרְצַח בַּגְּדֵרָה! הוּא הִתְקוֹמֵם לַפִּירָטִים, וְלָכֵן סְחָבוּהוּ מִזֶּה חַי, וְאֶפְשָׁר שֶׁעוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים!”

“הַשְׁעָרָה זוֹ מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת,” אָמַר הָאִינְג’ֵנֵר כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּקֵּעַ בְּהַרְהוֹרִים.

וּבְכֵן נִצְנֵץ זִיק תִּקְוָה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁחֲבֵרָם אַיְרְטוֹן עוֹדֶנּוּ חַי. עַד עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לִהְיוֹת סְבוּרִים, כִּי אַיְרְטוֹן נִתְקַף פִּתְאֹם עַל יְדֵי הַפִּירָטִים וְנִפְגַּע בְּכַדּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּפְגַע הֶרְבֶּרְט. אֲבָל עַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁהֻבְרַר, שֶׁהַשּׁוֹדְדִים לֹא הֱמִיתוּהוּ מִיַּד וְכִי הוֹלִיכוּהוּ אֶל מָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּאִי, כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ שֶׁעֲדַיִן הוּא שָׁבוּי בְּיָדָם עַד הַיּוֹם? אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מֵהֶם הִכִּיר בְּאַיְרְטוֹן אֶת חֲבֵרָם הַיָּשָׁן מֵאוֹסְטְרַלְיָה, אֶת מַנְהִיגָם בֶּן־דזְוֹיס? וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מְקַוִּים, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ לְהִלָּווֹת שׁוּב אֶל הַלְּהָקָה שֶׁלָּהֶם? וְאִם הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדָם וְסוֹפוֹ שֶׁיִּבְגֹּד בַּחֲבֵרָיו שֶׁל עַכְשָׁו, הֲרֵי רַבָּה וּגְדוֹלָה תִּהְיֶה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהוּא עָלוּל לְהָבִיא לָהֶם!…

יוֹשְׁבֵי הַגְּדֵרָה רָאוּ אֵפוֹא בַּמִּקְרֶה הַזֶּה אוֹת לְטוֹבָה וּסְבוּרִים הָיוּ שֶׁאֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לִמְצֹא שׁוּב אֶת אַיְרְטוֹן בְּאַחַד הַיָּמִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ מִקַּוִּים, שֶׁאַיְרְטוֹן גּוּפוֹ, אִם אֵינוֹ אֶלָּא שָׁבוּי בְּיָד הַפִּירָטִים, וַדַּאי יֵעָשֶׂה אֵת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחוֹ לְהִמָּלֵט מֵהֶם וְיָשׁוּב אֶל חֲבֵרָיו וְיִהְיֶה לָהֶם לְעֵזֶר רַב וְעָצוּם עַד מְאֹד.

“עַל כָּל פָּנִים,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אִם יַצְלִיחַ בְּיָדוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְהִמָּלֵט, וַדַּאי יָשִׂים אֶת פָּנָיו מִיָּד אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵרַע לַהֶרְבֶּרְט וְשֶׁאָנוּ כְּלוּאִים בַּגְּדֵרָה."

“הוֹי כַּמָּה נִכְסְפָה נַפְשִׁי, שֶׁהוּא יִמָּצֵא שָׁם, בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְשֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה שָׁם! שֶׁהֲרֵי אִם קָצְרָה יַד הַנְּבָלִים לִנְגֹּעַ לְרָעָה בְּבֵית־הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ, הֲרֵי יָדָם רַב לָהֶם לְהַשְׁחִית אֶת שְׂדוֹתֵינוּ שֶׁעַל גַּבֵּי הָרָמָה וְלַעֲשׂוֹת שַׁמּוֹת בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת שֶׁלָּנוּ!”

פֶּנְקְרוֹף נַעֲשָׂה יוֹגֵב גָּמוּר, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בִּשְׂדוֹתָיו. וְאוּלָם הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיְתָה גְדוֹלָה מִשֶּׁל חֲבֵרָיו, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו, שֶׁמְּצִיאוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים דְּרוּשָׁה שָׁם עַד מְאֹד. וְהוּא קָבַל עַל עָצְמוֹ, שֶׁרַק בְּשֶׁלּוֹ הֵם מְעֻכָּבִים כָּאן! בְּלִבּוֹ שָׁלְטָה רַק מַחֲשָׁבָה אֶחָת: לַעֲזֹב אֶת הַגְּדֵרָה וִיהִי מָה! הוּא הָיָה מֻבְטָח, שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה מִמֶּנוּ לָשֵׂאת אֶת טִלְטוּל־הַדֶּרֶךְ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הוּא הִבְטִיחַ לַחֲבֵרָיו, כִּי שָׁם בְּחַדְרוֹ, אֲשֶׁר אֲוִירוֹ אֲוִיר־יָם וּמַרְאֵה־הַיָּם נִשְׁקָף בְּעַד חַלּוֹנוֹ, יָשׁוּבוּ אֵלָיו כֹּחוֹתָיו בְּיֶתֶר מְהִירוֹת מֵאֲשֶׁר כָּאן בַּגְּדֵרָה!

פְּעָמִים הַרְבֵּה דָחַק בְּגִדְעוֹן סְפִּילֶט לְמַהֵר לַהֲשִׁיבוֹ לְשָׁם, וְאוּלָם הַלָּז חוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁפְּצָעָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקָרְמוּ כָּל צָרְכָּם, שׁוּב יִפָּתְחוּ בַּדֶּרֶךְ, וּלְפִיכָךְ לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּהַפְצָרוֹתָיו.

אַךְ הִנֵּה קָרָה מִקְרֶה אֲשֶׁר כָּפָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם, וְאַךְ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ כַּמָּה עִנוּיֵי־נֶפֶשׁ וּמוּסַר כְּלָיוֹת עֲתִידָה הָיְתָה הַחְלָטָתָם זוֹ לִגְרֹם לָהֶם בַּיָּמִים הַבָּאִים!

הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְנוֹבֶמְבֶּר בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר. שְׁלֹשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ בְּחַדְרוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וּפִתְאֹם שָׁמְעוּ אֶת טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּקוֹל רָם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט תְּפָשׂוֹ אֶת רוֹבֵיהֶם, שֶׁהָיוּ תָּמִיד מוּכָנִים לִירִיָּה, וְיָצְאוּ הַחוּצָה.

טוֹףּ רָץ אֶל הַגָּדֵר וְהָיָה מְקַפֵּץ וְנוֹבֵחַ אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ כַּעַס אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

“מִי־שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וָבָא!”

“הֵן!”

“אֲבָל אֵין זֶה אַחַד הָאוֹיְבִים!”

“אוּלַי נֶב?”

"אוֹ אוּלַי אַיְרְטוֹן?

אַךְ יָצְאוּ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה מִפִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו וּמִיָּד קָפַץ וְעָבַר מִי־שֶׁהוּא אֶת הַמְּשׂוּכָה וְנָפַל עַל קַרְקַע הַגְּדֵרָה.

זֶה הָיָה יוּףּ, מַר יוּףּ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, אֲשֶׁר טוֹףּ עָרַךְ לוֹ קַבָּלַת־פָּנִים שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְחִבָּה וִידִידוּת!

“יוּףּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זֶה כִּי אִם נֶב שְׁלָחָהוּ אֵלֵינוּ!” אָמַר הַכַּתָּב.

“אִם כֵּן, וַדַּאי הֵבִיא לָנוּ אִגֶּרֶת,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵנֵר.

פֶּנְקְרוֹף רָץ אֶל הַקּוֹף. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִם הֻצְרַךְ נֶב לְהוֹדִיעַ דָּבָר חָשׁוּב לַאֲדוֹנָיו, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לִמְצֹא שָׁלִיחַ זָרִיז וּבָטוּחַ מִיּוּףּ. הוּא הָיָה רָץ מָהִיר וְקַל בְּרַגְלָיו וְיָכֹל הָיָה לָעֲבֹר בַּמְּקוֹמוֹת, שֶׁאִישׁ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וַאֲפִילוּ טוֹףּ לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר שָׁם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא טָעָה. עַל צַוָּארוֹ שֶׁל יוּףּ הָיָה תָּלוּי כִּיס קָטָן וּבוֹ נִמְצְאָה פִּתְקָה כְּתוּבָה בְּיָדוֹ שֶׁל נֶב.

קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת רִגְשׁוֹת הַיֵּאוּשׁ, שֶׁתָּקְפוּ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו בְּשָׁעָה שֶׁקָּרְאוּ בַּפִּתְקָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"יוֹם שִׁשִּׁי, בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר.

הַשּׁוֹדְדִים כָּבְשׁוּ אֶת הָרָמָה.

נֶב."

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם וְאַחַר נִכְנְסוּ אֶל הַבָּיִת. מַה יַעֲשׂוּ? הַפִּירָטִים כָּבְשׁוּ אֶת הָרָמָה – פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר: הֶרֶס, חֻרְבָּן, כְּלָיָה!

כְּשֶׁרָאָה הֶרְבֶּרְט אֶת הָאִינְגֵ’נֵר, אֶת הַכַּתָּב וְאֶת פֶּנְקְרוֹף בָּאִים אֶל הַבַּיִת, וּכְשֶׁהִרְגִּישׁ בְּיוּףּ, נִתְבָּרֵר לוֹ לְאֵין סָפֵק, שֶׁפֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה מִתְרַגֶּשֶׁת עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” פָּתַח וְאָמַר הָעֶלֶם, “הֲרֵינִי רוֹצֶה לַעֲבֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! טִלְטוּל־הַדֶּרֶךְ לֹא יִקְשֶׁה מִמֶּנִּי לַשֵּׂאֵתוֹ! אֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת מִזֶּה!”

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נִגַּשׁ אַל הֶרְבֶּרְט וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּשִׂים לֵב וְאַחַר עָנָה וְאָמַר:

“לוֹ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ!”

וּמִיָּד דָּנוּ בַּשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לָשֵׂאת אֶת הֶרְבֶּרְט אִם בַּאֲלַנְקָה, אוֹ בָּעֲגָלָה, שֶׁבָּהּ נָסַע אַיְרְטוֹן אֶל הַגְּדֵרָה. שְׁאֵלָה זוֹ נִפְתְּרָה בִּמְהִירוּת: נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְהוֹלִיכוֹ בָּעֲגָלָה. אָמְנָם הַהוֹלָכָה בַּאֲלַנְקָה וַדַּאי הָיְתָה נוֹחָה בְּיוֹתֵר לַפֶּצַע, אֲבָל הִיא הִצְרִיכָה שְׁנֵי נוֹשְׂאִים, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהָיְתָה מְבַטֶּלֶת שְׁנֵי לוֹחֲמִים בַּפִּירָטִים, אִם הַלָּלוּ יִתְנַפְּלוּ פִתְאֹם עַל הִסִּיעָה בַּדָּרֶך.

וּבְכֵן הוֹצִיאוּ אֶת הָעֲגָלָה וּפֶנְקְרוֹף אָסַר בָּהּ אֶת אַחַד הָעֲרוֹדִים. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב רִפְּדוּהָ בְּמִזְרָנִים וְהִשְׁכִּיבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הֶרְבֶּרְט וְשָׁקְדוּ עָלָיו, שֶׁתְּהֵא שְׁכִיבָתוֹ נוֹחָה וּמִתּוֹךְ רְוָחָהּ.

הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה. מִבֵּין אֳפָעֵי הָאִילָנוֹת בָּקְעוּ קַרְנֵי הַחַמָּה הַמַּזְהִירוֹת.

“הַמְּמֻלָּאִים הָרוֹבִים כְּתִקּוּנָם?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָרוֹבִים הָיוּ מְמֻלָּאִים. כּוֹרֶשׁ סְמִית וּפֶנְקְרוֹף הִזְדַּיְּנוּ כָּל אֶחָד בְּרוֹבֶה בַּעַל שְׁנֵי קָנִים, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה חָמוּשׁ בַּקָּרַבִּין שֶׁלּוֹ. הַכֹּל הָיָה מוּכָן לַיְּצִיאָה.

“הֲנוֹחַ לְךָ מִשְׁכָּבְךָ, הֶרְבֶּרְט?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הָעֶלֶם, “אַל נָא תִּדְאַג לִי, לֹא אָמוּת בַּדֶּרֶךְ!”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִכָּר הָיָה, שֶׁהַנַּעַר הָאֻמְלָל אִמֵּץ בְּעֹז רְצוֹנוֹ אֶת כָּל כֹּחוֹ, שֶׁהָלַךְ וְכָלָה.

לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר נִלְחַץ בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב מַכְאוֹב. עֲדַיִן הָיָה מְפַקְפֵּק אִם לָתֵת אוֹת לַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ וְאִם אָיִן. אֲבָל סוֹפוֹ שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל הַפִּקְפּוּק, כִּי רָאָה וְנוֹכַח, שֶׁאִם יוֹסִיף לַעֲצֹר כָּאן אֶת הֶרְבֶּרְט, הֲרֵי זֶה יְבִיאֵהוּ לִידֵי יֵאוּשׁ וְאוּלַי גַּם יְמִיתֶנּוּ. וּבְכֵן עָמַד וְקָרָא:

“הָבָה נֵצֵא לַדָּרֶך!”

הַשַּׁעַר נִפְתַּח וְיוּףּ וְטוֹףּ, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ יָדְעוּ לָשִׂים מַחְסוֹם לְפִיהֶם וְלִשְׁתֹּק, הִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה וְרָצוּ בָּרֹאשׁ. הָעֲגָלָה יָצְאָה מִן הַגְּדֵרָה; הַשַּׁעַר נִסְגַּר וְהֶעָרוֹד, שֶׁפֶּנְקְרוֹף נָהַג בּוֹ, צָעַד לְאִטּוֹ.

אָמְנָם מוּטָב הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִנְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ הַיְּשָּׁרָה, הַמּוֹבִילָה מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לָעֲגָלָה לַעֲבֹר בֵּין הָעֵצִים. וּלְפִיכָךְ אֲנוּסִים הָיוּ עַל כָּרְחָם לַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה לַשּׁוֹדְדִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָלְכוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָעֲגָלָה וְהָיוּ נְכוֹנִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי כָּל הַתְקָפָה. אֲבָל כַּנִּרְאֶה עֲדַיִן נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. נֶב וַדַּאי כָּתַב אֶת הַפִּתְקָה וּשְׁלָחָהּ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַשּׁוֹדְדִים הוֹפִיעוּ שָׁמָּה. וְהִנֵּה הַפִּתְקָה נִכְתְּבָה בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, וְהַקּוֹף הַזָּרִיז, שֶׁהָיָה רָגִיל לְבַקֵּר אֶת הַגְּדֵרָה וַדַּאי עָבַר אֶת חֲמֵשֶׁת הַמִּילִין אֲשֶׁר מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד הַגְּדֵרָה בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה. אִי לָזֹּאת בָּרִי הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהַדֶּרֶךְ בְּטוּחָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִסַּכָּנָה וְשֶׁאֵין לָהֶם לַחֲשֹׁשׁ לִירִיּוֹת אֶלָּא בְּקִרְבַת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בִּלְבַד.

וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים זְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. טוֹףּ וְיוּףּ, שֶׁהָיָה מְזֻיָּן כְּדַרְכּוֹ בְּמַקֵּל, רָצוּ פַּעַם בָּרֹאשׁ וּפַעַם בֵּין הָאִילָנוֹת שֶׁמִּשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדֶּרֶךְ וְלֹא נָתְנוּ שׁוּם אוֹת שֶׁל סַכָּנָה קְרוֹבָה.

הָעֲגָלָה, שֶׁפֶּנְקְרוֹף נָהַג בָּהּ, הִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ. הִיא יָצְאָה מִן הַגְּדֵרָה בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת וָחֵצִי וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת עָבְרָה בְּשָׁלוֹם אַרְבָּעָה מִילִין.

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה עֲזוּבָה וְשׁוֹמְמָה כְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל יַעַר־זְשָׁקָמַר, שֶׁהִשְׂתָּרַע בֵּין נַחַל־הַתּוֹדָה וּבֵין הַיְאוֹר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָרָמָה. עוֹד מַהֲלַךְ מִיל אֶחָד וּלְעֵינֵיהֶם יוֹפִיעַ הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן שֶׁעַל פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵירִין. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה מֻבְטָח, שֶׁהַגֶּשֶׁר הַזֶּה הִנֵּהוּ מוּרָד, בֵּין שֶׁהַפִּירָטִים הִתְפָּרְצוּ דֶרֶךְ הַמָּקוֹם הַהוּא, וּבֵין שֶׁעָבְרוּ אֶת אַחַד הַפְּלָגִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַמָּקוֹם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הוֹרִידוּ אֶת הַגֶּשֶׁר, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְעָבְרוֹ אִם יִהְיוּ אֲנוּסִים לָסֶגֶת אָחוֹר.

לְבַסּוֹף נִצְנֵץ מִבַּעַד לַעֲצֵי הַיַּעַר הָאַחֲרוֹנִים מַרְאֵה הַיָּם. בּוֹ בָּרֶגַע עָצַר פֶּנְקְרוֹף אֶת הֶעָרוֹד וְצָעַק בְּקוֹל נוֹרָא:

“אֲהָהּ עַל הַנְּבָלִים!”

וְהוּא הֶרְאָה בְּיָדוֹ תִּימְרוֹת עָשָׁן שֶׁהִתְאַבְּכוּ וְעָלוּ מִן הַטַּחֲנָה, מִן הָאֻרְווֹת וּמִן הַבִּנְיָנִים שֶׁבַּחֲצַר הָעוֹפוֹת.

וּבְתוֹךְ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הָאֵלֶּה נִרְאֲתָה דְמוּת אָדָם שֶׁהִתְרוֹצֵץ אָנֶה וָאָנָה.

אוֹתוֹ אָדָם הָיָה נֶב.

חֲבֵרָיו הִשְׁמִיעוּ קוֹל צְעָקָה. הוּא שָׁמַע אֶת קוֹלָם וּמִהֵר וּבָא אֶצְלָם…

הַשּׁוֹדְדִים עָזְבוּ אֶת הָרָמָה אַךְ לִפְנֵי חֲצִי שָׁעָה. הֵם עָשׂוּ בָּהּ שַׁמּוֹת וּבָרְחוּ.

“וְהֵיכָן הֶרְבֶּרְט?” קָרָא נֶב.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל הָעֲגָלָה וּמָצָא אֶת הֶרְבֶּרְט כְּשֶׁהוּא מִתְעַלֵּף וּמוּטָל לְלֹא־הַכָּרָה.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי    🔗

הֶרְבֶּרְט הוּבָא אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית – נֶב מְסַפֵּר מַה שֶׁקָּרָה – כּוֹרֶשׁ סְמִית מְסַיֵּר אֶת הָרָמָה – הֲרִיסוֹת וָחֳרָבוֹת – הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חַסְרֵי־יְכֹלֶת לִמְצֹא תְּרוּפָה לַמַּחֲלָה – קְלִפַּת הָעֲרָבָה – קַדַּחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית – טוֹףּ מַשְׁמִיעַ שׁוּב פַּעַם קוֹל נְבִיחָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסִּיחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת דַּעְתָּם מִן הַפִּירָטִים, מִן הַסַּכָּנוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּמִגַּלֵּי הֶחֳרָבוֹת הַמְּכַסִּים אֶת הָרָמָה. מַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הִכְרִיעַ אֶת כָּל הַדְּאָגוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבְּלִבָּם. מַה לוֹ? כְּלוּם טִלְטוּל הַדֶּרֶךְ הוּא הוּא שֶׁפָּגַע בּוֹ פְּגִיעָה קָשָׁה וְגָרַם לוֹ פְּצִיעָה פְּנִימִית? גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא יָדַע זֹאת וְלֹא יָכֹל לְהַגִּיד לְשׁוֹאֲלָיו דָּבָר, אֲבָל גַּם הוּא וְגַם חֲבֵרָיו הָיוּ אֲחוּזֵי־יֵאוּשׁ וְאוֹבְדֵי עֵצוֹת.

הָעֲגָלָה הִגִּיעָה אֶל עַקְמוּמִית הַנָּהָר. שָׁם נָטְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עֲנָפִים אֲחָדִים וְעָשׂוּ מֵהֶם אֲלַנְקָה, רִפְּדוּהָ בְּמִזְרָנִים וּבִשְׂמִיכוֹת וְהִנִּיחוּ עֲלֵיהֶם אֶת הֶרְבֶּרְט הַמִּתְעַלֵּף. מִקֵּץ עֲשָׂרָה רְגָעִים בָּאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף אֶל חוֹמַת הַגְּרָנִית וּמִלְּאוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל נֶב לְהוֹלִיךְ אֶת הָעֲגָלָה אֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

מִיָּד הֵבִיאוּ אֶת הַמַּעֲלִית לִידֵי תְּנוּעָה וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה כְּבָר הָיָה הֶרְבֶּרְט מוּטָל עַל מִטָּתוֹ שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הִתְחִילוּ לְטַפֵּל בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה וְסוֹף סוֹף עָלָה בְּיָדָם לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא שׁוֹכֵב בְּחַדְרוֹ עָבְרָה בַּת־צְחוֹק קַלָּה עַל שְׂפָתָיו וְאוּלָם מֵרֹב חֻלְשָׁה לֹא יָכֹל לִלְחֹשׁ אֶלָּא מִלִּים אֲחָדוֹת.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בָּדַק אֶת פְּצָעָיו. הוּא הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא חָזְרוּ וְנִפְתְּחוּ, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקָרְמוּ כָּל צָרְכָּם… אֶפֶס הַחֲשָׁשָׁה שֶׁלּוֹ לֹא נִתְאַמָּתָה. אִם כֵּן אֵפוֹא – מֵהֵיכָן בָּאָה חֻלְשָׁה זוֹ? מִשּׁוּם מָה הוּרַע פִּתְאֹם מַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט?

הָעֶלֶם שָׁקַע עַד מְהֵרָה בְּשֵׁנָה נִרְגָּזָה וְקַדַּחְתָּנִית וְהַכַּתָּב וּפֶנְקְרוֹף שָׁמְרוּ לְיַד מִטָּתוֹ.

בֵּינָתַיִם סִפֵּר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְנֶב מַה שֶׁקָּרָה בַּגְּדֵרָה וְנֶב סָח לַאֲדוֹנָיו אֶת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ עַל הָרָמָה. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר הוֹפִיעוּ פִּתְאֹם הַשּׁוֹדְדִים בִּקְצֵה הַיַּעַר סָמוּךְ לְפֶלֶג־הַגְּלִיצֵרִין. נֶב עָמַד אָז עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד חֲצַר הָעוֹפוֹת וְיָרָה אֶל אַחַד הַשּׁוֹדְדִים שֶׁאָמַר לַעֲבֹר אֶת הַפֶּלֶג, אֲבָל הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל חֹשֶׁךְ וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ אִם פָּגַע בּוֹ וְאִם אָיִן. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וִירִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה דַיָּה לְהַבְרִיחַ אֶת הַשּׁוֹדְדִים, וְנֶב לֹא הִסְפִּיק אֶלָּא בְּקֹשִׁי לְהִמָּלֵט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁשָּׁם הָיָה בָּטוּחַ מִסַּכָּנָה.

מֶה הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹד? כֵּיצַד יְעַכֵּב אֶת הַשּׁוֹדְדִים לַעֲשׂוֹת שַׁמּוֹת בָּרָמָה? כֵּיצַד יוֹדִיעַ אֵת הַנַּעֲשָׂה לַאֲדוֹנָיו? וּמַה מַצָּבָם שֶׁל הַיּוֹשְׁבִים בַּגְּדֵרָה עַצְמָם?

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו יָצְאוּ בְּאַחַד־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר, וְהַיּוֹם כְּבָר הָעֶשְׂרִים וְהַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ. וּבְכֵן כְּבָר עָבְרוּ תִּשְׁעָה־עָשָׂר יוֹם וְנֶב לֹא קִבֵּל מֵהֶם שׁוּם יְדִיעוֹת, חוּץ מֵאוֹתָהּ הַבְּשׁוֹרָה הָרָעָה שֶׁהֵבִיא לוֹ טוֹףּ כִּי אַיְרְטוֹן נֶעְלַם, כִּי הֶרְבֶּרְט נִפְצַע קָשֶׁה וְכִי הָאִינְגֵ’נֵר, הַכַּתָּב וְהַסַּפָּן כְּלוּאִים בַּגְּדֵרָה כַּאֲסִירִים!

וּבְכֵן שָׁאַל נֶב אֶת עַצְמוֹ: מַה לַעֲשׂוֹת? לֹא עַל נַפְשׁוֹ הָיָה חָרֵד, שֶׁהֲרֵי הוּא יָשַׁב בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיַד הַשּׁוֹדְדִים קָצְרָה מֵהַשִּׂיגוֹ. אֲבָל הַבִּנְיָנִים, הַנְּטִיעוֹת וְכָל הַקִּנְיָנִים מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? הֲלֹא הֵם מְסוּרִים בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם! וְכִי אֵיִן עָלָיו לִשְׁאֹל אֶת פִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית מַה לַעֲשׂוֹת וּלְהוֹדִיעַ אֶת דְּבַר הָאָסוֹן הַמִּתְרַגֵּשׁ וּבָא?

אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל נֶב לַעֲשׂוֹת אֶת יוּףּ שָׁלִיחַ לְהוֹלְכָה וּלְהָרִיץ עַל יָדוֹ פִּתְקָה. הוּא יָדַע וְהִכִּיר אֶת בִּינָתוֹ הַיְּתֵרָה שֶׁל הַקּוֹף, שֶׁכְּבָר עָמְדָה בַּנִּסָּיוֹן לֹא אֶחָת. יוּףּ הֵבִין אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה “גְּדֵרָה” שֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ פְּעָמִים הַרְבֵּה, וְהַקּוֹרֵא וַדַּאי זוֹכֵר, שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּעֲגָלָה יַחַד עִם פֶּנְקְרוֹף. הַיּוֹם טֶרֶם הֵאִיר כָּל צָרְכוֹ וְהָאוֹרַנְג הַזָּרִיז יוּכַל לְהַחֲלִיק וְלַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים בְּלִי שֶׁיִּרְאוּהוּ, וְאִם גַּם יִרְאוּהוּ, אֵיִן דָּבָר, כִּי הַפִּירָטִים וַדַּאי יַחְשְׁבוּהוּ לְאַחַד הַקּוֹפִים הַשּׁוֹכְנִים בַּיְּעָרִים.

וּבְכֵן גָּמַר נֶב לְקַיֵּם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּלִי אִחוּר. הוּא עָמַד וְכָתַב אֶת הַפִּתְקָה וְקָשַׁר אוֹתָהּ עַל צַוָּארוֹ שֶׁל יוּףּ וְאַחַר הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹף אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְשִׁלְשֵׁל מִשָּׁם חֶבֶל אָרוֹךְ עַד לָאָרֶץ וְחָזַר כַּמָּה פְּעָמִים עַל הַמִּלִּים:

“יוּףּ! יוּףּ! גְּדֵרָהּ! גְּדֵרָהּ!”

הַחַיָּה הֵבִינָה אֶת כַּוָּנָתוֹ וּמִיָּד אָחֲזָה בַּחֶבֶל וְהֶחֱלִיקָה בִּמְהִירוּת מַטָּה עַל גַּבֵּי הַחוֹף וְנֶעֶלְמָה בְּדִמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר, בְּלִי אֲשֶׁר הַפִּירָטִים הִרְגִּישׁוּ בָּהּ.

“יָפֶה עָשִׂיתָ, נֶב,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁמּוּטָב הָיָה, אִלּוּ מָנַעְתָּ עַצְמְךָ לְבַשֵּׂר לָנוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת בִּכְלָל!”

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה הַתְכַּוֵּן כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּלַפֵּי הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר הַהַעֲבָרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם פָּגְעָה כַּנִּרְאֶה, פְּגִיעָה קָשָׁה בְּמַצָּב בְּרִיאוּתוֹ וְעִכְּבָה אֶת שׁוּבוֹ לְאֵיתָנוֹ.

נֶב גָּמַר אֶת סִפּוּרוֹ. לִדְבָרָיו לֹא נִרְאוּ הַשּׁוֹדְדִים עַל פְּנֵי הַחוֹף כָּל עִקָּר. מִסְפַּר תּוֹשָׁבֵי הָאִי לֹא הָיָה יָדוּעַ לָהֶם וּבְוַדַּאי סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁאַרְמוֹן הַגְּרָנִית מוּגָן עַל יְדֵי אֲנָשִׁים רַבִּים. אֶל נָכוֹן זָכְרוּ אֶת הַיְרִיּוֹת הַמְרֻבּוֹת, שֶׁהִמְטִירוּ עֲלֵיהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִן הַסְּלָעִים הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַסְּלָעִים הַתַּחְתּוֹנִים, וּלְפִיכָךְ לֹא אָבוּ לְהַעֲמִיד אֶת חַיֵּיהֶם בְּסַכָּנָה. וּכְנֶגֶד זֶה הָיְתָה רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִירוֹת אֵלֶיהָ. וּבְכֵן הִתְמַכְּרוּ שָׁם לְיֵצֶר הֶחָמָס וְהַשֹּׁד שֶׁבְּלִבָּם וְעָשׂוּ שַׁמּוֹת וְשָׁדְדוּ וְהִבְעִירוּ אֶת הַכֹּל בָּאֵשׁ וְהִשְׁחִיתוּ וְהֵרֵעוּ רַק מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה לְמַעֲשִׂים רָעִים בִּלְבַד. וּלְאַחַר שֶׁבִּצְעוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וְהַהֶרֶס הָאֵלֶּה נָטְשׁוּ אֵת הָרָמָה וְהָלְכוּ לָהֶם כַּחֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי בִּיאַת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיוּ סְבוּרִים עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם עֲצוּרִים עֲדַיִן בַּגְּדֵרָה.

תֵכֶף לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ לָהֶם, יָצָא נֶב מִבֵּית מְקִלָטוֹ וְעָלָה עַל הָרָמָה. בְּלִי שִׂים לֵב לַסַּכָּנָה, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ הַפִּירָטִים וְיִירוּ אֵלָיו, נִסָּה לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ שֶׁאָכְלָה אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁל חֲצַר הָעוֹפוֹת, אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ, וּבְעוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה בִּמְקוֹם הַבְּעֵרָה וְהִנֵּה הוֹפִיעוּ חֲבֵרָיו בִּקְצֶה הַיָּעַר.

אֵלֶּה הָיוּ הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. עַד עַכְשָׁו הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שְׁרוּיִים בְּטוֹבָה וּבְשַׁלְוָה עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, עַכְשָׁו הָיוּ חַיֵּיהֶם תְּלוּיִים מִנֶּגֶד. מְצִיאוּת הַפִּירָטִים עַל אַדְמַת הָאִי הָיְתָה לָהֶם לִמְקוֹר סַכָּנָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֵינָם צְפוּיִים לְפֻרְעָנֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה!

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף נִשְׁאֲרוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית הָלַךְ בְּלִוְיַת נֶב לִרְאוֹת בְּעֵינָיו עַד הֵיכָן מַגִּיעִים הַשַּׁמּוֹת וְהַחֻרְבָּנוֹת שֶׁעוֹלְלוּ הַשּׁוֹדְדִים. לְאָשְׁרוֹ לֹא נוֹעֲזוּ הַפִּירָטִים לְהִתְקָרֵב לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן וַדַּאי הָיוּ מַחֲרִיבִים אֶת בָּתֵּי־הַמְּלָאכָה שֶׁבַּ“קָמִינִים”. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַנֶּזֶק הַהוּא קַל מִתִּקּוּן הֶחֳרָבוֹת שֶׁעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל!

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנֶב שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל נַחַל –הַתּוֹדָה וְעָלוּ עַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית, אֲבָל לֹא מָצְאוּ שָׁם שׁוּם סִמָּנִים הַמּוֹכִיחִים שֶׁהַשּׁוֹדְדִים שָׁהוּ שָׁם קֹדֶם לָכֵן. וְגַם בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנַּחַל, הַמְּכֻסֶּה יַעַר עָבוֹת, לֹא רָאוּ שׁוּם אוֹתוֹת וַעֲקֵבוֹת הַמְעוֹרְרִים חֲשָׁד.

מִכָּאן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַסִּיק שְׁתֵּי מַסְקָנוֹת: אוֹ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים יָדְעוּ שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁהֲרֵי יָכְלוּ לִרְאוֹתָם כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים וּבָאִים בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִן הַגְּדֵרָה; אוֹ שֶׁהָלְכוּ, לְאַחַר שֶׁהֵשַּׁמּוּ אֶת הָרָמָה, לְאֹרֶךְ אֲפִיק הַנַּחַל וְהֶעֱמִיקוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ יַעַר־זְשָׁקָמַר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נֶעְלַם מֵהֶם שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָזְרוּ לְבֵיתָם.

לְפִי הַסְּבָרָה הָרִאשׁוֹנָה וַדַּאי שָׁבוּ אֶל הַגְּדֵרָה, הָעוֹמֶדֶת עַכְשָׁו עֲזוּבָה וְהַמְּכִילָה אוֹצְרוֹת מָזוֹן יְקָרִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְכַלְכְּלָם בִּרְוָחָהּ.

לְפִי הַסְּבָרָה הַשְּׁנִיָּה חָזְרוּ אֶל מְקוֹם מַחֲבוֹאָם וַהֲרֵי הֵם מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְהִתְנַפֵּל שֵׁנִית עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה, אֶלָּא שֶׁיְּדֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ אֲסוּרוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מַחֲלָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הִפְרִיעָה אוֹתָם מִלְּקַיֵּם אֶת זְמָמָם לְבַעֵר אֶת הַפִּירָטִים מֵעַל אַדְמַת הָאִי. בִּכְלָל לֹא יָכֹל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְגַיֵּס כְּנֶגְדָּם אֶלָּא אֲנָשִׁים מוּעָטִים וְעַכְשָׁו הָיוּ כֻּלָּם אֲנוּסִים לְטַפֵּל בַּחוֹלֶה וְלֹא הָיְתָה יְכֹלֶת אַף לְאֶחָד מֵהֶם לַעֲזֹב אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הָאִינְגֵ’נֵר וְנֶב עָלוּ עַל הָרָמָה. אָכֵן נוֹרָא הָיָה מַרְאֵה הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן שֶׁנִּתְגַּלָּה לְעֵינֵיהֶם! הַשָּׂדוֹת הָיוּ לְמִרְמַס רַגְלַיִם, הַשִּׁבֳּלִים שֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתָּן לְהִקָּצֵר, הָיוּ מוּטָלוֹת עַל הַקַּרְקַע. וְגַם שְׁאָר הַמַּטָּעִים נִשְׁחֲתוּ בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן. גַּן הַיְרָקוֹת הָיָה לִמְשַׁמָּה – כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: חֻרְבַּן גָּמוּר בַּכֹּל! אֲבָל לְאָשְׁרָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיָה שָׁמוּר אִתָּם בְּמַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹצָר שֶׁל כָּל מִינֵי זְרָעִים, שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶת הַיְּכֹלֶת לְהִתְגַּבֵּר עַל הַחֻרְבָּן הַזֶּה וּלְהַחֲיוֹת אֶת הַנֶּהֱרָסוֹת.

הַטַּחֲנָה וְדִירֵי־הָעוֹפוֹת וְאֻרְווֹת הָעֲרוֹדִים הָיוּ לְמָאֲכֹלֶת אֵשׁ וּלְגַלֵּי אֵפֶר. בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחָדִים תָּעוּ עַל פְּנֵי הָרָמָה חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים. הָעוֹפוֹת שֶׁפָּרְחוּ לָהֶם בִּשְׁעַת הַשְּׂרֵפָה אֶל הַיְאוֹר, חָזְרוּ לִמְקוֹם מְגוּרָם הַיָּשָׁן וְצִפְצְפוּ בְּעַרְבּוּבְיָה עַל שְׂפַת הַיְאוֹר. כָּאן לֹא הָיָה אֵפוֹא מָקוֹם לְתִקּוּן, אֶלָּא מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָשׁוּב וְלִבְנוֹת אֶת הַכֹּל.

פְּנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית הִלְבִּינוּ הַרְבֵּה וְהֵפִיקוּ חֲמַת זַעַם, שֶׁהוּא כָּבַשׁ אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ בְּעָמָל רַב, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִבֵּר דָּבָר. הוּא הֵעִיף שׁוּב פַּעַם אֶת עֵינָיו עַל שְׂדוֹתָיו הַנֶּהֱרָסִים וְעַל תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן שֶׁעֲדַיִן הִתְאַבְּכוּ מִתּוֹךְ גַּלֵּי הַמַּפֹּלֶת, וְאַחַר חָזַר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הַיָּמִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵי הַיּוֹם הַזֶּה הָיוּ יָמִים מָרִים וְקָשִׁים לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲשֶׁר כָּמוֹהֶם לֹא עָבְרוּ עֲלֵיהֶם מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאִי הַזֶּה! חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָלְכָה וְגָבָרָה. כַּנִּרְאֶה הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה עָלָיו מַחֲלָה קָשָׁה, שֶׁמְּקוֹרָהּ בַּזַּעֲזוּעַ הֶעָמֹק שֶׁעָבַר עָלָיו. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִרְגִּישׁ שֶׁמַּצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה חָמוּר בְּיוֹתֵר וְשֶׁעוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ הַשָּׁעָה, שֶׁכָּל חָכְמָתוֹ תִּתְבַּלַּע וְהוּא יִהְיֶה חֲסַר־אוֹנִים לְהִלָּחֵם בַּמַּחֲלָה.

הֶרְבֶּרְט הָיָה מוּטָל כָּל הַזְּמַן לְלֹא־הַכָּרָה אוֹ דִבֵּר דִּבְרֵי־הֲזָיָה. וּבְיָד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ שׁוּם תְּרוּפוֹת אֲחֵרוֹת חוּץ מִמִּשְׂרוֹת־הַצְּמָחִים. הַקַּדַּחַת לֹא הָיְתָה עֲדַיִן חֲזָקָה לְמַדַּי, אֲבָל הַתְקָפוֹתֶיהָ הָלְכוּ וְנִשְׁנוּ כְּסִדְרָן.

בְּשִׁשָּׂה לְדֵצֶמְבֶּר עָמַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל טִיבָהּ שֶׁל הַמַּחֲלָה. אֶת הָעֶלֶם הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר אֶצְבְּעוֹתָיו, אַפּוֹ וְאָזְנָיו הִלְבִּינוּ כָּלִיל תָּקְפָה צְמַרְמֹרֶת קַלָּה וּרְעִידָה. הַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ הָיָה חַלָּשׁ וְלֹא כְּסֵדֶר, עוֹרוֹ יָבֵשׁ וְצִמְאוֹ חָזָק. אַחַר תְּקוּפָה זוֹ שֶׁל צִנָּה בָּאָה מִיָּד תְּקוּפָה שֶׁל חֹם: הַפָּנִים הָיוּ מְשֻׁלְהָבִים, הָעוֹר הִתְאַדֵּם, הַדֹּפֶק פָּעַם בִּמְהִירוּת; אַחַר פָּרְצָה שִׁפְעַת זֵעָה וְעִמָּהּ רָפְתָה הַקַּדָּחַת. הַתְקָפָה זוֹ אָרְכָה חָמֵשׁ שָׁעוֹת.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא מָשׁ מֵעַל מִטָּתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט. בָּרִי הָיָה לוֹ שֶׁהָעֶלֶם חָלָה אֵת מַחֲלַת הַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת, וְאֵת הַקַּדַּחַת הַזֹּאת מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַכְרִיעַ מִיָּד, קֹדֶם שֶׁתִּתְגַּבֵּר וְתֵעָשָׂה קָשָׁה בְּיוֹתֵר.

“וּבִכְדֵי לְהַכְרִיעַ אוֹתָהּ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָנוּ צְרִיכִים לְסַם־מְרַפֵּא לְקַדָּחַת.”

“סַם־מְרַפֵּא לְקַדָּחַת!…” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲרֵי אֵיִן לָנוּ לֹא קְלִפַּת כִּינִין וְלֹא כִּינִין גָּפְרִיתִי!”

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל עַל שְׂפַת הַיְאוֹר גְּדֵלוֹת עֲרָבוֹת וּקְלִפַּת הָעֲרָבָה יֵשׁ שֶׁהִיא מְמַלְּאָה אֶת מְקוֹם הַכִּינִין.”

“אִם כֵּן, הָבָה נְנַסֶּה וְלֹא נְאַבֵּד אַף רֶגַע!” הֵשִׁיב סְמִית.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר מְשַׁמֶּשֶׁת קְלִפַּת הָעֲרָבָה תְּמוּרָה לְכִינִין, כַּדּוֹמֶה לִקְלִפַּת עַרְמוֹן הַהֹדִּי, עֲלֵי הַקּוֹרָנִית וְהָעֵשֶׂב הַנַּחְשׁוֹנִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְנַסּוֹת תְּרוּפָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפְּעֻלָּתָהּ פְּחוּתָה מִשֶּׁל הַכִּינִין, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא בַּהֲוָיָתָהּ הַטִּבְעִית, לְפִי שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ חַסְרֵי אֶמְצָעִים לְהָפִיק מִן הַקְּלִפָּה אֶת הַסָּלִיצִין אוֹ מְרוֹר־הָעֲרָבָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָלַךְ בְּעַצְמוֹ אֶל הַיְאוֹר, לִמְקוֹם גִּדּוּל הָעֲרָבוֹת, וְחָתַך מֵאַחַת הָעֲרָבוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת כַּמָּה חֲתִיכוֹת שֶׁל קְלִפָּה. בַּבַּיִת יַבֵּשׁ אֶת הַקְּלִפָּה וְשָׁחַק אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה לְאַבְקָה וְאֶת הָאַבְקָה הַזֹּאת הִבְלִיעוּ לְהֶרְבֶּרְט עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב.

הַלַּיְלָה עָבַר כִּמְעַט בְּשָׁלוֹם. הֶרְבֶּרְט דִבֵּר קְצָת דִּבְרֵי הֲזָיָה מִתּוֹךְ חֹם, אֲבָל הַקַּדַּחַת הִרְפְּתָה מִמֶּנוּ וְלֹא תָּקְפָה אוֹתוֹ לֹא בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו.

בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף נִצְנֵץ זִיק תִּקְוָה, אֲבָל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁתַק וְלֹא אָמַר כְּלוּם. הוּא יָדַע שֶׁהַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת אֵינָהּ תּוֹקֶפֶת אֶת הַחוֹלֶה דַוְקָא בְּכָל יוֹם, אֶלָּא יֵשׁ שֶׁהִיא בָּאָה לְסֵירוּגִין וְאֶפְשָׁר שֶׁתָּשׁוּב מָחָר. וּבְכֵן הָיוּ מְצַפִּים לְיוֹם הַמָּחָר מִתּוֹךְ חֲרָדָה גְדוֹלָה.

וְאוּלָם גַּם אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהַקַּדַּחַת לֹא תְּקָפַתְּוּ הָיָה יוֹם קָשֶׁה לְהֶרְבֶּרְט. הוּא הָיָה מוּטָל כְּרָצוּץ, רֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו וְדַעְתּוֹ הָיְתָה מְטֻשֻׁטָשָׁה. הַכַּתָּב מָצָא בּוֹ עוֹד סִמָּן רַע אַחֵר, שֶׁהִפְחִידוּ בְּיוֹתֵר, הֲלֹא הוּא פֶּרֶץ דָּם אֶל תּוֹךְ הַכָּבֵד וְאֶל הַמֹּחַ. הוּא הִטָּה אֶת הָאִינְגֵ’נֵר הַצִּדָּה וְאָמַר לוֹ:

“הֲרֵי זוֹ קַדַּחַת חוֹבְלָנִית!”

“קַדַּחַת חוֹבְלָנִית!” קָרָא סְמִית. “טוֹעֶה אַתָּה סְפִּילֶט! קַדַּחַת מְסֻכָּנָה אֵינָהּ בָּאָה מֵאֵלֶיהָ, אֶלָּא אָדָם נִפְגָּע בָּהּ עַל יְדֵי מְעוֹרֵר.”

“אֵינִי טוֹעֶה כְּלָל,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “הֶרְבֶּרְט וַדַּאי קָלַט אֵת זֶרַע הַמַּחֲלָה בַּבִּצּוֹת שֶׁבָּאִי וּקְלִיטָה זוֹ מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ. הַתְקָפָה אַחַת כְּבָר הִתְרַגְּשָׁה עָלָיו, וְאִם תָּבוֹא הַתְקָפָה שְׁנִיָּה וְלֹא תִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדֵינוּ לְעַכֵּב אֶת הַשְּׁלִישִׁית, הֲרֵיהוּ אָבוּד!”

“וּקְלִפַּת הָעֲרָבָה?…”

“אֵין הִיא מַסְפִּיקָה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “הַתְקָפָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קַדַּחַת רָעָה, שֶׁאֵין מַשְׁבִּיתִים אוֹתָהּ עַל יְדֵי כִּינִין גּוֹרֶרֶת תָּמִיד מִיתָה!…”

לְאָשְׁרוֹ לֹא שָׁמַע פֶּנְקְרוֹף אֶת הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, שֶׁלּוּלֵא כֵן הָיָה יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ.

הַנָּקֵל לְהָבִין כַּמָּה גָדְלָה חֶרְדָּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְשֶׁל הַכַּתָּב בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְנוֹבֶמְבֶּר וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו.

סָמוּךְ לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאָה הַהַתְקָפָה הַשְּׁנִיָּה. הַתְקָפָה זוֹ הָיְתָה אֲיֻמָּה. הֶרְבֶּרְט הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא גֹוֵעַ. הוּא פָּשַׁט אֶת זְרוֹעוֹתָיו כְּלַפֵּי כּוֹרֶשׁ סְמִית, כְּלַפֵּי גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּכְלַפֵּי פֶּנְקְרוֹף! הוּא לֹא רָצָה לָמוּת!… זֶה הָיָה מַחֲזֶה קוֹרֵעַ לֵב. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהוֹצִיא אֶת פֶּנְקְרוֹף מִן הֶחָדֶר.

הַהַתְקָפָה אָרְכָה חָמֵשׁ שָׁעוֹת. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁאִם תָּבוֹא הַתְקָפָה שְׁלִישִׁית לֹא יוּכַל הֶרְבֶּרְט לַעֲמֹד בָּהּ וְהִיא תְּקַפַּח אֶת חַיָּיו.

הַלַּיְלָה הָיָה אָיֹם וְנוֹרָא. מִתּוֹךְ חֻמּוֹ דִבֵּר הֶרְבֶּרְט דְּבָרִים שֶׁפִּלְּחוּ אֶת לֵב חֲבֵרָיו. בְּדִמְיוֹנוֹ רָאָה עַצְמוֹ מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הָאִי; הוּא נִלְחַם עִם הַפִּירָטִים וְקָרָא לָאַיְרְטוֹן. הוּא הִתְחַנֵּן אֶל אוֹתוֹ הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, אֶל מָגִנָּם וּמֵטִיבָם, שֶׁעַתָּה נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ וַאֲשֶׁר תְּמוּנָתוֹ לֹא סָרָה מִנֶּגֶד עֵינָיו… וְאַחַר תָּקְפָה אוֹתוֹ חֻלְשָׁה גְדוֹלָה וְהוּא הָיָה מוּטָל אֵין אוֹנִים… כַּמָּה פְּעָמִים סָבוּר הָיָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהָעֶלֶם הָאֻמְלָל מֵת.

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְנוֹבֶמְבֶּר הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה אֲפִיסַת־כֹּחַ זוֹ. יְדֵי הֶרְבֶּרְט הָרָזוֹת תָּפְשׂוּ מִתּוֹךְ עֲוִית בַּשְּׂמִיכוֹת וּבַכְּסָתוֹת. הִבְלִיעוּ לוֹ שׁוּב כַּמָּה מָנוֹת שֶׁל קְלִפַּת עֲרָבָה שְׁחוּקָה, אֲבָל הַכַּתָּב לֹא תָּלָה שׁוּם תִּקְוָה בִּתְרוּפָה זוֹ.

וְהִנֵּה בָּא הַלַּיְלָה – הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּי הַיֶּלֶד הַזֶּה, שֶׁהָיָה אַמִּיץ־לֵב וְטוֹב וְנָבוֹן שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתָיו וְשֶׁהַכֹּל אֲהֵבוּהוּ כִּבְנָם! הַסַּם הָאֶחָד כְּנֶגֶד הַקַּדַּחַת הָאֲיֻמָּה וְהַחוֹבְלָנִית הַזֹּאת, הַתְּרוּפָה הַמְיֻחָדָה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אוֹתָהּ – לֹא נִמְצְאָה עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן!

בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁבֵּין הַשְּׁמִינִי וְהַתְּשִׁיעִי לְנוֹבֶמְבֶּר תָּקַף אֶת הֶרְבֶּרְט טֵרוּף־דַּעַת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. כְּבֵדוֹ צָבְתָה הַרְבֵּה, מֹחוֹ נִפְגַּע וְשׁוּב לֹא הָיָה מַכִּיר אָדָם.

הֲיִחְיֶה עַד הַיּוֹם הַבָּא, עַד הַהַתְקָפָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁעֲתִידָה לְקַפֵּחַ אֶת חַיָּיו? כִמְעַט שֶׁאָפְסָה כָּל תִּקְוָה לְכָךְ. כֹּחוֹתָיו כָּלוּ וּבַהַפְסָקוֹת שֶׁבְּהַתְקָפָה הָיָה מוּטָל לְלֹא כָּל רוּחַ חַיִּים.

סָמוּךְ לִשְׁעַת שְׁלוֹשׁ בַּבֹּקֶר הִשְׁמִיעַ קוֹל צְעָקָה אֲיֻמָּה. דּוֹמֶה שֶׁהִגִּיעוּ רְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים וְהוּא הָיָה מְפַרְכֵּס וּמְפַרְפֵר אֲחוּז עֲוִית נִמְרָצָה. נֶב שֶׁיָּשַׁב לְיַד מִטָּתוֹ נִזְדַּעְזַע וְקָפַץ בְּבֶהָלָה אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה כֻּלָּם עֵרִים.

וּבְרֶגַע זֶה הִתְחִיל פִּתְאֹם טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּקוֹל מְשֻׁנֶּה כָּל כָּךְ…

הַכֹּל נִכְנְסוּ אֶל חֲדַר הָעֶלֶם הַחוֹלֶה וּבְיָדָם עָלְתָה לְהַחֲזִיק בּוֹ, שֶׁלֹּא יַפִּיל עַצְמוֹ מֵעַל הַמִּטָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָפַשׂ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהִרְגִּישׁ שֶׁהַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר לְאַט לְאַט…

הִגִּיעָה שְׁעַת חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה הִתְחִילוּ בּוֹקְעוֹת וּפוֹרְצוֹת אֶל תּוֹךְ חַדְרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. יוֹם נָאֶה, יוֹם אוֹרָה הָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עָתִיד הָיָה לִהְיוֹת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּי הֶרְבֶּרְט הָאֻמְלָל!..

וְהִנֵּה נִצְנְצָה קֶרֶן אוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָמַד סָמוּךְ לְמִטַּת הַחוֹלֶה – וּפִתְאֹם הִשְׁמִיעַ פֶּנְקְרוֹף קוֹל צְעָקָה וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ חֵפֶץ, שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן…

חֵפֶץ זֶה הָיָה קֻפְסָה קְטַנָּה וּמָאֳרָכָה וְעַל גַּבֵּי הַכִּסּוּי שֶׁלָּהּ הָיָה כָּתוּב:

“גָּפְרַת כִּינִין”

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר    🔗

חִידָה שֶׁאֵין פִּתְרוֹנִים – הַבְרָאָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט – חֶלְקֵי הָאִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶחְקְרוּ – הַהֲכָנוֹת לִנְסִיעָה – הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן – הַלָּיְלָה – הַיּוֹם הַשֵּׁנִי – הַקָּאוּרִים – זוּג הַקָּאוּרִים – עִקְּבוֹת רַגְלַיִם בַּיָּעַר – הִגִּיעוּ אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַקֻּפְסָה וּפְתָחָהּ וּמָצָא בָּהּ כְּמָאתַיִם גְּרָן שֶׁל אַבְקָה לְבָנָה. הוּא טָעַם מַשֶּׁהוּ מֵאַבְקָה זוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ – אֵין כָּמוֹהָ לִמְרִירוּת! וּבְכֵן לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאוֹתָהּ אַבְקָה הָיְתָה כִּינִין, הֲלֹא הוּא הַסַּם הַמְּעֻלֶּה הַיָּפֶה לְקַדָּחַת.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַבְלִיעַ מִן הָאַבְקָה הַזֹּאת לְהֶרְבֶּרְט תֵכֶף וּמִיָּד. כֵּיצַד נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה קֻפְסָה זוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן? שְׁאֵלָה זוֹ סָבְלָה דִחוּי וְעָלֶיהָ יָדוּנוּ לְאַחַר זְמַן.

“מַהֲרוּ וְהָבִיאוּ קָפֶה!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְנֶב הֵבִיא סֵפֶל שֶׁל קָפֶה חַם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הֵטִיל לְתוֹכוֹ כִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר גְּרָן שֶׁל כִּינִין לִיצֹק אֶת הַתַּעֲרֹבֶת הַזֹּאת אֶל תּוֹךְ פִּיהוּ שֶׁל הֶרְבֶּרְט.

וַעֲדַיִן לֹא עָבַר הַמּוֹעֵד, כִּי הַהַתְקָפָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל הַקַּדַּחַת הָרָעָה טֶרֶם בָּאָה – וְעָלֵינוּ לְהוֹסִיף שֶׁשּׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָּהּ לָבוֹא!

וְשׁוּב הִתְעוֹרְרָה הַתִּקְוָה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְרוּחָם חָיָתָה. הִנֵּה הוֹפִיעַ מָגִנָּם הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם שֵׁנִית וְהוֹשִׁיט לָהֶם עֶזְרָה בַּצָּרָה בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹאֲשׁוּ מִכָּל תּוֹחֶלֶת.

מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נֶעֶשְׂתָה שְׁנָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט יוֹתֵר שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָכְלוּ לְפַנּוֹת לִבָּם לַמְּאֹרָע שֶׁהִתְרַחֵשׁ וְלָסִיחַ בּוֹ. מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה הִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל הַיְצוּר הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם כָּל כָּךְ גְּלוּיָה וְנִרְאֵית לָעָיִן כְּמוֹ בַּפַּעַם הַזֹּאת. אֲבָל כֵּיצַד יָכֹל לַחְדֹּר בַּלַּיְלָה אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית? דָּבָר זֶה הָיָה חִידָה סְתוּמָה לְלֹא פִּתְרוֹנִים. וְלַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה דֶרֶךְ פְּעֻלָּתוֹ וּמִנְהָגוֹ שֶׁל “הַמֵּגֵן הַנֶּעְלַם,” מֻפְלָאָה וּמְשֻׁנָּה בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מֵאִישִׁיּוּתוֹ עַצְמָהּ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִבְלִיעוּ לְהֶרְבֶּרְט אֶת הַכִּינִין מִקֵּץ כָּל שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וּלְמָחֳרָת כְּבָר הוּטַב לוֹ בְּמִקְצָת. אָמְנָם עֲדַיִן לֹא נִרְפָּא, כִּי הַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת דָּרְכָּהּ לַחֲזֹר וְקָשֶׁה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנָּה, אֲבָל הַטִּפּוּל הַמְּרֻבֶּה, שֶׁהָיוּ מְטַפְּלִים בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַכְרִיעַ סוֹף סוֹף אֶת הַמַּחֲלָה. וְחוּץ מִזֶּה הֵן הָיָה בְּיָד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סַם־הַמְּרַפֵּא הַנִּפְלָא, וּבְלִי סָפֵק נִמְצָא בְּקִרְבַת מָקוֹם גַּם מִי שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ לְכָאן! קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים – תִּקְוָה גְּדוֹלָה מִלְּאָה עַכְשָׁו אֶת לִבָּם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

וְהַתִּקְוָה הַזֹּאת לֹא נִכְזָבָה. מִקֵּץ עֲשָׂרָה יָמִים, הַיְנוּ בָּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר, יָצָא הֶרְבֶּרְט מִכְּלָל סַכָּנָה וְהִגִּיעַ לִידֵי הַמַּצָּב שֶׁל חוֹלֶה הַהוֹלֵךְ וְשָׁב לְאֵיתָנוֹ. הוּא הָיָה עֲדַיִן חַלָּשׁ בְּיוֹתֵר וּמְשֻׁעְבָּד לְדִיאֵטָה חֲמוּרָה, אֲבָל הַהַתְקָפוֹת פָּסְקוּ וְלֹא חָזְרוּ עוֹד. הָעֶלֶם הַנָּבוֹן הִשְׁתַּעְבֵּד בְּרָצוֹן לְכָל מַה שֶׁהִטִּילוּ עָלָיו, כִּי תָּקְפָה אוֹתוֹ תְּשׁוּקַת הַחַיִּים וְגָדוֹל הָיָה חֶפְצוֹ לְמַהֵר וְלָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ!

פֶּנְקְרוֹף הָיָה דוֹמֶה לְאָדָם שֶׁהֶעֱלוּהוּ מִמַּעֲמַקֵּי תְּהוֹם. תָּקְפָה אוֹתוֹ עֲלִיצוּת, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁחָלְפָה עוֹנַת הַהַתְקָפָה הַשְּׁלִישִׁית וְהַתְקָפָה זוֹ לֹא הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה, חִבֵּק אֶת הַכַּתָּב בִּזְרוֹעוֹתָיו וְכִמְעַט שֶׁלֹּא חִנְּקָהוּ. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא קָרָא לוֹ אֶלָּא בְּשֵׁם “דָּקְטוֹר סְפִּילֶט.”

וְאוּלָם הַדָּקְטוֹר לַאֲמִיתּוֹ הָיָה סָמוּי מִן הָעַיִן וְטֶרֶם נִגְלָה.

“גַּלֵּה נְגַלֶּה אוֹתוֹ וִיהִי מָה!” חָזַר וְאָמַר פְּעָמִים אֵין סְפוֹרוֹת.

וְאָמְנָם אוֹי לוֹ לְאָדָם זֶה, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, כִּי עָתִיד הָיָה לִטְעֹם אֶת טַעַם חִבּוּקָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף אַסִּיר־הַתּוֹדָה!

עָבַר חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר וְעִמּוֹ שָׁלְמָה שְׁנַת 1867, שֶׁהֵבִיאָה עַל יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן נִסְיוֹנוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת קָשִׁים בְּיוֹתֵר. הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, שְׁנַת 1868, הִתְחִילָה מִתּוֹךְ מֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה וּמִתּוֹךְ חֹם גָּדוֹל, אֲשֶׁר רוּחַ הַיּוֹם הֵפִיגָה וְצִנְּנָה אוֹתוֹ. הֶרְבֶּרְט הִתְעוֹדֵד וְשָׁב לִתְחִיָּה. הוּא הָיָה מוּטָל עַל מִטָּתוֹ, שֶׁהֶעֱמִידוּהָ לְיַד אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְשָׁאַף אֶל קִרְבּוֹ לְתֵאָבוֹן אֶת אֲוִיר הַיָּם, שֶׁחִזֵּק אֶת בְּרִיאוּתוֹ. תַּאֲוַת הָאֲכִילָה חָזְרָה אֵלָיו, וְאַךְ הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ מַה טִיבָם שֶׁל אוֹתָם הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים, הַקַּלִּים וְהָעֲרֵבִים שֶׁהָיָה מֵכִין לוֹ נֶב!

“אָכֵן כַּדַּאי לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת נוֹטֶה לָמוּת!” הִתְלוֹצֵץ פֶּנְקְרוֹף לְמַרְאֶה הַפִּנּוּק הַזֶּה.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נִרְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אַף פַּעַם אֶחָת. עַל אַיְרְטוֹן לֹא נוֹדַע לַקּוֹלוֹנִיסְטִים דָּבָר. הָאִינְגֵ’נֵר וְהֶרְבֶּרְט עֲדַיִן הָגוּ תִּקְוָה כָּל שֶׁהִיא שֶׁיִּמָּצֵא בְּאַחַד הַיָּמִים, אֲבָל חַבְרֵיהֶם שׁוּב לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל שֶׁהוּא נִגְזַר מֵאֶרֶץ הַחַיִּים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָפִיץ אוֹר עַל כָּל הַסְּתוּמוֹת הַלָּלוּ, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֶרְבֶּרְט יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ כָּל צָרְכּוֹ, מִיָּד יַעַרְכוּ אֶת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה, אֲשֶׁר קִוּוּ שֶׁתּוֹצְאוֹתֶיהָ תִּהְיֶינָה חֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר. אֲבָל אֲנוּסִים הָיוּ לְהַמְתִּין עוֹד כְּחֹדֶשׁ יָמִים, כִּי הָיָה צֹרֶךְ שֶׁבְּאֶכְּסְפֵּדִיצְיָה זוֹ יִשְׁתַּתְּפוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד, כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אֶת הַפִּירָטִים בְּכֹחוֹת מְאֻחָדִים.

עַד כֹּה וָכֹה וּמַצָּבוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט הָלַךְ וָטוֹב מִיּוֹם לְיוֹם. נֶפַח הַכָּבֵד נֶעְלַם וְהַפְּצָעִים חָיוּ כָּלִיל.

בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָנוּאָר עָשׂוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְלָאכָה רַבָּה עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהַצִּילוּ שָׁם אֵת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיל מִתְּבוּאוֹת הַשָּׂדֶה וְהַגִּנָּהּ שֶׁנִּשְׁחָתוּ. אָסְפוּ אֶת הַגַּרְעִינִים וְאֶת הַצְּמָחִים, כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִזְרִיעָה וְלִנְטִיעָה לָעוֹנָה הַקְּרוֹבָה. וְאוּלָם אֶת הֲקָמַת דִּירֵי הָעוֹפוֹת וְהַטַּחֲנָה הַשְּׂרוּפִים דָּחָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לִזְמַן אַחֵר. הוּא חָשַׁשׁ, שֶׁמָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַשּׁוֹדְדִים, יָבוֹאוּ הַלָּלוּ שׁוּב פַּעַם עַל הָרָמָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶת מַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וְהַהֶרֶס שֶׁהָיוּ מֻמְחִים לָהֶם, וּלְפִיכָךְ לֹא אָבָה לָתֵת לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ. כַּאֲשֶׁר יְבַעֲרוּ מֵעַל הָאִי אֶת הַזֵּדִים הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ יַגִּיעַ גַּם זְמַן הַנֶּהֱרָסוֹת לְהִבָּנוֹת.

בַּמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ יָנוּאָר הִתְחִיל הָעֶלֶם הַשָּׁב לְאֵיתָנוֹ לָרֶדֶת מֵעַל מִטָּתוֹ מִתְּחִלָּה שָׁעָה לְיוֹם וְאַחַר שְׁעָתַיִם וּלְבַסּוֹף שְׁלֹשׁ שָׁעוֹת. כֵּיוָן שֶׁמִּבְנֵה גּוּפוֹ הָיָה מוּצָק הָלְכוּ כֹּחוֹתָיו הָלֹךְ וְחָזָק גָּלוּי לָעָיִן. כְּבָר מָלְאוּ לוֹ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הוּא הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה וְעָתִיד הָיָה לְהֵעָשׂוֹת גֶּבֶר יָפֶה וּבַעַל־צוּרָה. מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילָךְ הָלְכָה הַבְרָאָתוֹ לְמֵישָׁרִים כְּדַרְכָּהּ וּכְסִדְרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן זָקוּק הָיָה לְפִקּוּחַ, וְהַדָּקְטוֹר סְפִּילֶט נָהַג עִמּוֹ בְּחֻמְרָה יְתֵרָה.

סָמוּךְ לְסוֹף הַחֹדֶשׁ כְּבָר הִתְחִיל הֶרְבֶּרְט מְטַיֵּל עַל פְּנֵי הֲרָמָה וְעַל גַּבֵּי הַחוֹף. הוּא רָחַץ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיָּם בְּלִוְיַת פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט וְהָרְחִיצוֹת הַלָּלוּ הָיוּ יָפוֹת לְגוּפוֹ עַד מְאֹד. אִי לָזֹּאת בָּא כּוֹרֶשׁ סְמִית לִידֵי הַהַחֲלָטָה, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַעֲרֹךְ אֶת הָאֶכְּסְפֶּדִיצִיָה וְהוּא עָמַד וְקָבַע אֶת זְמַן הַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ לְיוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּפֶבְּרוּאַר. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הָיוּ הַלֵּילוֹת בְּהִירִים בְּיוֹתֵר וְנוֹחִים הָיוּ לַחִפּוּשִׂים וְלִבְדִיקוֹת, שֶׁאָמְרוּ לַעֲרֹךְ בְּכָל הָאִי כֻּלּוֹ.

וּבְכֵן הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהָכִין עַצְמָם לַנְּסִיעָה. וְהַהֲכָנוֹת הָיוּ רָבּוֹת עַד מְאֹד, כִּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת הַמַּטָּרָה הַכְּפוּלָה, שֶׁהָיְתָה לְנֹכַח פְּנֵיהֶם: הָאַחַת לְהַכְחִיד אֶת הַשּׁוֹדְדִים וְלִמְצֹא אֶת אַיְרְטוֹן אִם עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים, וְהַשֵּׁנִית לְגַלּוֹת אֶת הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלַם, אֲשֶׁר שָׁקַד לְהֵיטִיב אֶת גּוֹרָלָם וְהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם אֶת חֲסָדָיו עַד בְּלִי דַּי.

חֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלן, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָדְעוּ אוֹתָם הֵיטֵב. הָיוּ: כָּל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי מִכַּף־הַצִּפֹּרֶן עַד כֵּף־הַמַּלְתָּעוֹת, בִּצּוֹת טָדוֹרְן רַחֲבוֹת־הַיָּדַיִם, סְבִיבוֹת הַיְאוֹר גְּרַנְט, יַעַר־זְשָׁקָמַר שֶׁבֵּין דֶּרֶךְ הַגְּדֵרָה וְנַחַל־ הַתּוֹדָה, כִּכַּר הַנַּחַל הַזֶּה וְכִּכָּר הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וּלְבַסּוֹף שְׁלוּחוֹת הַר פְרַנְקְלִין אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן הִשְׂתָּרְעָה הַגְּדֵרָה.

בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה תָּרוּ אֶת שְׂפָתוֹ שֶׁל מִפְרַץ וָשִׁינְגְטוֹן מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן עַד לְכֵף־הַזּוֹחֵל, אֶת הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי הַיַּעֲרָנִי וְהַטּוֹבְעָנִי וְאֶת גִּבְעוֹת־הַחוֹלוֹת, שֶׁנִּסְתַּיְּמוּ סָמוּךְ לַלּוֹעַ הַפָּתוּחַ שֶׁל מִפְרַץ הַכָּרִישׁ.

אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ כְּלָל אֶת הַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי, אֵת חֶבֶל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֶת חֶבֶל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד וְאֶת שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים וְהָעֲמָקִים שֶׁהִקִּיפוּ אֶת אֶדֶן הַר פְרַנְקְלִין מִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִמִּזְרָח, וַאֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק נִמְצְאוּ שָׁם הַרְבֵּה מְעָרוֹת וּמְחִלּוֹת שֶׁיָּכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹמוֹת־מַחֲבוֹא מְעֻלִּים. וּבְכֵן אֵפוֹא גָדוֹל וְּרָחַב־יָדַיִם הָיָה הַשֶּׁטַח, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְרִיכִים הָיוּ לְחָקְרוֹ וּלְתוּרוֹ כָּל צָרְכוֹ.

אִי לָזֹּאת נִמְנוּ וְגָמְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָלֶכֶת קֹדֶם כָּל אֶל הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים הָאֵלֶּה וְלָתוּר אֶת כָּל הַחֶבֶל אֲשֶׁר עִם שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית.

אֶפְשָׁר שֶׁמִּן הָרָאוּי הָיָה לָהֶם לָשִׂים תְּחִלָּה אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַגְּדֵרָה, כִּי הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהַשּׁוֹדְדִים חָזְרוּ לְשָׁם, אִם עַל מְנַת לָבֹז וְלַחֲמֹס אוֹ עַל מְנַת לָגוּר שָׁם. אֲבָל לְאַחַר יִשּׁוּב־הַדַּעַת הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְנֹעַ עַצְמָם לְפִי שָׁעָה מִלֶּכֶת אֶל הַגְּדֵרָה, לְפִי שֶׁאִם הַשּׁוֹדְדִים בָּזְזוּ אוֹתָהּ, הֲרֵי כְּבָר נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְעַכֵּב אֶת מַעֲשֵׂה הַשֹּׁד הַזֶּה, וְאִם הַשּׁוֹדְדִים קָבְעוּ שָׁם אֶת דִּירָתָם, הֲרֵי לֹא יִמָּלְטוּ מִיָּדָם וְעוֹד יַסְפִּיקוּ לְתָקְפָם לְאַחַר זְמַן.

וּבְכֵן נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָלֶכֶת אֶל הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק וְלַעֲבֹר מִשָּׁם אֶל כֵּף הַזּוֹחֵל. אָמְנָם נְסִיעָה זוֹ תִּהְיֶה קָשָׁה וְהֵם אֲנוּסִים יִהְיוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם בַּקַּרְדֹּם בַּיָּד, אֲבָל עֲמָלָם זֶה לֹא יִהְיֶה לַשָּׁוְא, כִּי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָסֹלּוּ לָהֶם עֲתִידָה לִהְיוֹת רֵאשִׁית הַמְּסִלָּה בֵּין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבֵין חֲצִי הָאִי, הָרָחוֹק מִמֶּנוּ מִשִּׁשָּׂה־עָשָׂר עַד שִׁבְעָה־עָשָׂר מִילִין.

הָעֲגָלָה הָיְתָה מְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּה. הָעֲרוֹדִים, שֶׁהָיוּ בְּטֵלִים זְמַן הַרְבֵּה מִמְּלָאכָה וְנָחוּ לְמַדַּי, וַדַּאי יַעַצְרוּ כֹּחַ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה. עַל הָעֲגָלָה טָעֲנוּ צָרְכֵי אֹכֵל נֶפֶשׁ, תַּשְׁמִישֵׁי חֲנִיָּה, כִּירָה מְטֻלְטֶלֶת וּכְלֵי מְלָאכָה וּמַכְשִׁירִים שׁוֹנִים וּכְמוֹ כֵן כְּלֵי־נֶשֶׁק וְצָרְכֵי־יְרִיָּה מִן הַמֻּבְחָר. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהַפִּירָטִים מְשׁוֹטְטִים בַּיְּעָרִים וְהַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לִירוֹת מִבֵּין עֲבֵי הַסְּבָכִים וְהָאִילָנוֹת, לְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁלֹּא לְהִתְפַּזֵּר אֶלָּא לָלֶכֶת תָּמִיד בַּחֲבוּרָה.

וּכְמוֹ כֵן הֶחֱלִיטוּ שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא יִשָּׁאֵר אִישׁ וְשֶׁאֲפִילוּ טוֹףּ וְיוּףּ יִשְׁתַּתְּפוּ בָּאֶכְּסְפֵּדִיצְיָה. מָעוֹן זֶה, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִכָּבֵשׁ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לַהֲגָנָה.

יוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר, עֶרֶב יוֹם הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ, הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִקְדִּישׁוּ אוֹתוֹ לִמְנוּחָה וְלִתְפִלָּה לֵאלֹהִים. הֶרְבֶּרְט כְּבָר שָׁב לְאֵיתָנוֹ כָּל צָרְכּוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה עֲדַיִן חַלָּשׁ בְּמִקְצָת, יִחֲדוּ לוֹ מָקוֹם בָּעֲגָלָה.

לְמָחָר עִם דִּמְדּוּמֵי בֹּקֶר עָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית אֵת כָּל הַדָּרוּשׁ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁלֹּא יִתְפָּרְצוּ בּוֹ הַשּׁוֹדְדִים. אֶת הַסֻּלָּמוֹת, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לְשֶׁעָבַר לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הֶעֱבִירוּ אֶל הַקָּמִינִים וּקְבָרוּם שָׁם עָמֹק בַּחוֹל, אֶת סַל־הַמַּעֲלִית הִתִּירוּ וּבִכְלָל פֵּרְקוּ אֶת כָּל הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת.

הַיּוֹם הָיָה אַחַד הַיָּמִים הַנָּאִים שֶׁבְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה.

“אָכֵן גָּדוֹל יִהְיֶה הַחֹם הַיּוֹם!” קָרָא הַכַּתָּב בְּנַחַת־רוּחַ.

“אֵין דָּבָר, אֲדוֹנִי הַדָּקְטוֹר סְפִּילֶט!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אָנוּ נְהַלֵּךְ בַּעֲבִי צֵל הָאִילָנוֹת וְלֹא נִרְאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לָעָיִן!”

“קוּמוּ וְנֵלֵכָה!” פָּקַד כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָעֲגָלָה הָיְתָה מְצַפָּה עַל הַחוֹף מִמּוּל הַקָּמִינִים. הַכַּתָּב צִוָּה עַל הֶרְבֶּרְט שֶׁיִּסַּע בַּעֲגָלָה, לְכָל הַפָּחוֹת בַּשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהָעֶלֶם אָנוּס הָיָה לְצַיֵּת לְמִצְוַת הָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ.

נֶב נָהַג אֶת הָעֲרוֹדִים, וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב וְהַסַּפָּן הָלְכוּ בָּרֹאשׁ. טוֹףּ רָץ וְקָפַץ בַּצָּהֳלָה. הֶרְבֶּרְט הִצִּיעַ לְיוּףּ מָקוֹם בְּעֶגְלָתוֹ עַל יָדוֹ וְהַלָּז לֹא סֵרֵב. הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְיָצְאָה לַדָּרֶך.

הָעֲגָלָה הִקִּיפָה אֶת קֶרֶן הַזָּוִית שֶׁל תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה, הָלְכָה דֶרֶךְ מִיל אֶחָד לְאֹרֶךְ שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית וְעָבְרָה אֶת הַגֶּשֶׁר, אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הִסְתַּעֲפָה הַדֶּרֶךְ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וְהַתַּיָּרִים הִנִּיחוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת לִשְׂמֹאלָם וְהִתְחִילוּ חוֹדְרִים וּמִתְעַמְּקִים אֶל תּוֹךְ עֲבִי הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק.

שְׁנֵי הַמִּילִין הָרִאשׁוֹנִים עָבְרָה הָעֲגָלָה בֵּין הָאִילָנוֹת בִּרְוָחָה; רַק פֹּה וְשָׁם מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְקַצֵּץ בַּקִּסּוֹס אוֹ בַּשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים, אֲבָל שׁוּם מַעֲצוֹר קָשֶׁה מִזֶּה לֹא גָדַר בִּפְנֵי הַתַּיָּרִים אֶת הַדֶּרֶךְ.

עַנְפֵי הָאִילָנוֹת הָעֲבֻתִּים הִשְׁרוּ צֵל צוֹנֵן בַּיָּעַר. כָּאן גָּדְלוּ דֵיאוֹדָרִים, דּוּגְלָסִים, קָזוּאֲרִינִים, בַּנְקְסִיאִים, עֲצֵי־גּוּמִי וַעֲצֵי־דְּרָקוֹנִים וּמִינֵי אִילָנוֹת אֲחֵרִים הַצּוֹמְחִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁבָּאִי. וְגַם כָּל הָעוֹפוֹת שֶׁבָּאִי לְמִינֵיהֶם שָׁכְנוּ כָּאן: תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר, זְשָׁקָמָרִים, פַּסְיוֹנִים, תֻּכִּים אֲדֻמִּים וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הַפַּטְפְּטָנִית שֶׁל הַתֻּכִּים הַלְּבָנִים וְהַתֻּכִּים הַקְּטַנִּים. בֵּין הָעֲשָׂבִים הִתְרוֹצְצוּ אֲגוֹטִים, קֶנְגּוּרוּ וַחֲזִירִי־יָם וְהִזְכִּירוּ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת טִיּוּלֵי־הַתִּיּוּר הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָרְכוּ לְאַחַר שֶׁבָּאוּ אֶל הָאִי.

“הֲרֵינִי רוֹאֶה וּמַכִּיר,” הֵעִיד כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁבַּעֲלֵי הַחַיִּים, בֵּין הוֹלְכֵי אַרְבַּע וּבֵין בַּעֲלֵי־כָּנָף, נַעֲשׂוּ חֲרֵדִים מִכְּפִי שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר. מִכָּאן מוּכָח, שֶׁהַשּׁוֹדְדִים שׁוֹטְטוּ זֶה לֹא כְּבָר בַּיְּעָרִים הַלָּלוּ וּבַוַּדַּאי נִמְצָא כָּאן גַּם אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶם.”

וּבֶאֱמֶת נִזְדַּמְּנוּ עַד מְהֵרָה לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִמָּנִים שֶׁעַל פִּיהֶם הִכִּירוּ, כִּי זֶה לֹא כְּבָר עָבְרָה כָּאן חֲבוּרַת בְּנֵי אָדָם: פֹּה נִרְאָה עַל הָאִילָנוֹת שֶׁבֶר עֲנָפִים, אֲשֶׁר וַדַּאי נַעֲשָׂה לְשֵׁם צִיּוּן־הַדֶּרֶךְ, וְשָׁם נִמְצְאוּ שְׂרִידֵי מְדוּרוֹת כְּבוּיוֹת אוֹ רִשְׁמֵי צְעָדִים בְּאַדְמַת הַחֹמֶר. וְאוּלָם כָּל הַסִּמָּנִים הַלְּלוּ הֵעִידוּ אַךְ עַל שְׁהִיָּה אַרְעִית בַּיַּעַר וְלֹא עַל חֲנִיַּת קֶבַע.

כּוֹרֶשׁ סְמִית יָעַץ לַחֲבֵרָיו, שֶׁיִּמְנְעוּ עַצְמָם מִלָּצוּד צַיִד, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁהַשּׁוֹדְדִים מְשׁוֹטְטִים בַּיַּעַר וּבְשָׁמְעָם אֶת קוֹל הַיְרִיּוֹת, יִזָּהֲרוּ לְנַפְשָׁם. וְחוּץ מִזֶּה עָלוּל הָיָה הַצַּיִד לִגְרֹם לְצַיָּדִים לְהִתְרַחֵק מֶרְחָק יָדוּעַ מֵעַל הָעֲגָלָה, וּלְפִי הַהַחְלָטָה שֶׁקִּבְּלוּ אָסוּר הָיָה לָהֶם לְהִתְפַּזֵּר וְלָלֶכֶת בִּיחִידוּת.

בְּמַחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּעֵרֶךְ מַהֲלָךְ שִׁשָּׂה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, נֶעֶשְׂתָה הֲלִיכָתָם קָשָׁה בְּיוֹתֵר. מַעֲבֵה הַיַּעַר סָגַר בִּפְנֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים אֶת הַמַּעֲרָב וְהֵם אֲנוּסִים הָיוּ לְהַפִּיל אִילָנוֹת כְּדֵי לָסֹל לָהֶם דָּרֶךְ. קֹדֶם שֶׁחָדְרוּ אֶל בֵּין הָאִילָנוֹת הָעוֹמְדִים צְפוּפִים וּדְחוּקִים, שָׁלַח כּוֹרֶשׁ סְמִית לְשָׁם אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ לְשֵׁם רִגּוּל וְהַלָּלוּ מִלְאוּ אֶת מִשְׁלַחְתָּם בֶּאֱמוּנָה. רַק לְאַחַר שֶׁשְּׁנֵי הַמְּרַגְּלִים הַלָּלוּ חָזְרוּ בְּלִי תֵּת אוֹת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּדָבָר חָשׁוּד, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֻבְטָחִים שֶׁאֵין לָהֶם לְהִתְיָרֵא כְּלוּם לֹא מִפְּנֵי הַשּׁוֹדְדִים וְלֹא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת – הֲלֹא הֵם שְׁנֵי מִינֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים, אֲשֶׁר יִצְרָם הָאַכְזָרִי הִשְׁוָה אוֹתָם וְהֶעֱמִידָם עַל מַדְרֵגָה אֶחָת.

לִפְנוֹת עֶרֶב חָנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּמֶרְחָק תִּשְׁעָה מִילִין מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל יַד פֶּלֶג קָטֹן, שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ נַחַל־הַתּוֹדָה וְשֶׁהֵם לֹא יְדָעוּהוּ עַד עַכְשָׁו. פֶּלֶג זֶה נִמְנָה אֵפוֹא גַם הוּא עַל אוֹתָהּ מַעֲרֶכֶת־הַמַּיִם, שֶׁמִּמֶּנָּה יָנַק הָאִי אֶת פִּרְיוֹנוֹ הַמֻּפְלָא.

אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב אָכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְתֵאָבוֹן, כִּי הָיוּ רְעֵבִים בְּיוֹתֵר, וְאַחַר תִּקְנוּ תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל שְׁמִירָה בַּלַּיְלָה. אִלּוּ הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מְפַחֵד אַךְ מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת, כְּגוֹן יָגואֲרִים וְדוֹמֵיהֶם, כִּי אָז הָיָה מַקִּיף אֶת מְקוֹם הַחֲנִיָּה בִּמְדוּרַת אֵשׁ וּמְדוּרָה זוֹ הָיְתָה מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ לְהָגֵן עָלָיו. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ עֵסֶק עִם הַשּׁוֹדְדִים, הֲרֵי נֹגַהּ הָאֵשׁ לֹא דַיּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מַפְחִדָם וּמְעַכֵּב בְּיָדָם מִלְּהִתְנַפֵּל עַל הַמַּחֲנֶה, אֶלָּא מוֹשְׁכָם ומְעוֹרְרָם לְכָךְ. וּלְפִיכָךְ הֶחֱלִיט שֶׁמּוּטָב לַמַּחֲנֶה לִהְיוֹת שָׁרוּי בַּחֹשֶׁךְ.

הַשְּׁמִירָה שֶׁעָרְכוּ הָיְתָה שְׁמִירָה חֲמוּרָה. שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְאַחֲרֵיהֶם בָּאוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְכָךְ הִתְחַלְּפוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה מִקֵּץ כָּל שְׁתֵּי שָׁעוֹת. הֶרְבֶּרְט נִפְטַר מִן הַתַּפְקִיד הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁעִרְעֵר עַל כָּךְ, וּבְכֵן נֶחְלְקוּ הַמִּשְׁמָרִים לִשְׁנֵי זוּגוֹת, פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט זוּג אֶחָד, וְהָאִינְגֵ’נֵר וְנֶב זוּג שֵׁנִי.

לַאֲמִּתוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא אָרַך הַלַּיְלָה אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְאִם הָיָה חֹשֶׁךְ מִסָּבִיב, אֵין זֶה מֵאֶפֶס אוֹר שֶׁמֶשׁ אֶלָּא מֵחֲמַת עֲבִי עַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁחָתְמוּ בְּעַד הָאוֹר. הַדְּמָמָה הָיְתָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הִשְׁבִּיתוּהָ נְהָמוֹת עֲמוּמוֹת שֶׁל יָגואֲרִים וּצִוְחוֹת קוֹפִים, שֶׁהָיוּ מְכֻוָּנוֹת כַּנִּרְאֶה לְקַנְתֵּר אֶת יוּףּ.

הַלַּיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם וּמִמָּחֳרָת הִמְשִׁיכוּ אֶת הַנְּסִיעָה דֶרֶךְ הַיַּעַר, שֶׁלֹּא הָיְתָה קָשָׁה אֶלָּא מְמֻשָּׁכָה וְאִטִּית בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא עָבְרוּ אֶלָּא שִׁשָּׂה מִילִין, לְפִי שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים בְּכָל רֶגַע לִפְרֹץ לָהֶם דֶּרֶךְ בַּגַּרְזֶן. מִתּוֹךְ שֶׁחָסוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַנָּאִים, אֲשֶׁר כְּרִיתָתָם הָיְתָה כְּרוּכָה גַם בִּיגִיעָה יְתֵרָה, לְפִיכָךְ לֹא קִצְּצוּ אֶלָּא אֶת הַקְּטַנִּים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא הָיְתָה דַּרְכָּם דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, אֶלָּא דֶרֶךְ עֲקִיפִין וְגַם נִתְאָרְכָה בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם גִּלָּה הֶרְבֶּרְט מִינֵי עֵצִים חֲדָשִׁים, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל פְּנֵי הָאִי. הַלָּלוּ הָיָה שִׁרְכֵי־אִילָנוֹת, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יָרְדוּ מַטָּה כְּמֵימֶיהָ שֶׁל מִזְרָקָה, עֲצֵי־חֲרוּבִים אֲשֶׁר אֶת תַּרְמִילֵיהֶם הַמְּתוּקִים אָכְלוּ הָעֲרוֹדִים בִּתְשׁוּקָה רַבָּה. שָׁם מָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם קָאוּרִים נֶהְדָּרִים, שֶׁעָמְדוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת וַאֲשֶׁר גִּזְעֵיהֶם, שֶׁתַּבְנִית גָּלִיל לָהֶם, הִתְנַשְּׂאוּ עַד לְרוּם שֶׁל מָאתַיִם רֶגֶל וְהָיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֹתֶרֶת חַדּוּדִית. הַלָּלוּ הָיוּ מַלְכֵי־הָאִילָנוֹת הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים לִתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת מֵאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.

בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבַּיַעַר הָיוּ מֵאוֹתָם הַמִּינִים, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר יָדְעוּ אוֹתָם עַד עַכְשָׁו, חוּץ מִזּוּג אֶחָד שֶׁל עוֹפוֹת גְּדוֹלִים שֶׁרָאוּ מֵרָחוֹק וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ נִמְנִים עַל מִין הַקָּסוּאָרִים וּקְרוּיִם בְּשֵׁם אֱמּוּ; הֵם מְצוּיִם בְּיִחוּד בְּאוֹסְטְרַלְיָה, קוֹמָתָם כְּחָמֵשׁ רַגְלַיִם, נוֹצָתָם כְּתֻמָּה וְהֵם מִתְיַחֲשִׂים עַל מִשְׁפַּחַת אָרְכֵי־הַשּׁוֹקַיִם. טוֹףּ רָדַף אַחֲרֵיהֶם בְּכָל כֹּחַ הַמְּהִירוּת שֶׁל אַרְבַּע רַגְלָיו, אֲבָל הֵם הָיוּ קַלֵּי־רַגְלַיִם מִמֶּנוּ וְהוּא לֹא יָכֹל לְהַדְבִּיקָם.

גַּם אֶת עִקְּבוֹת הַשּׁוֹדְדִים הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְצֹא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. סָמוּךְ לִשְׂרִידֵי מְדוּרָה אַחַת, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה כָּבְתָה זֶה לֹא כְּבָר, רָאוּ רִשְׁמֵי מִצְּעָדִים וְעָמְדוּ וּבָדְקוּ אוֹתָם בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְרֻבָּה. הֵם מָדְדוּ אוֹתָם לְאָרְכָּם וּלֹרָחְבָּם וְנִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהִנָּם מִצְעֲדֵי רַגְלֵיהֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם. וּבְכֵן נוֹדָע לָהֶם, שֶׁחֲמֵשֶׁת הַשּׁוֹדְדִים חָנוּ בְּמָקוֹם זֶה. אֶת הַבְּדִיקָה וְהַמְּדִידָה הַזֹּאת עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל אָדָם שִׁשִּׁי, הַיְנוּ עִקְבוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן, אֲבָל עֲמָלָם הָיוּ לַשָּׁוְא. מִסְפַּר הַחוֹנִים כָּאן הָיָה חֲמִשָּׁה וְלֹא שִׁשָּׂה!

“אַיְרְטוֹן לֹא נִמְצָא בְּתוֹכָם!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף “הוּא לֹא הָיָה עִמָּם, וּמִכָּאן מוּכָח שֶׁהַנְּבָלִים הֱמִיתוּהוּ! חֲבָל שֶׁאֵין הַלִּסְטִים הַלָּלוּ שׁוֹכְנִים בִּמְאוּרָה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִינוּ מַקִּיפִים אוֹתָהּ וְשָׂמִים לָהֶם קֵץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַנָּמֵר בִּמְאוּרָתוֹ!”

“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב. “הַנִּרְאֶה, שֶׁהֵם מְשׁוֹטְטִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ לַאֲדוֹנֵי הָאִי!”

“לַאֲדוֹנֵי הָאִי!” קָרָא הַסַּפָּן. “לַאֲדוֹנֵי הָאִי!…” חָזַר וְקָרָא שׁוּב פַּעַם בְּקוֹל חָנוּק כְּאִלּוּ נִתְקְעָה סַכִּין בִּגְרוֹנוֹ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ מְעַט וְהוּא פָּנָה אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאָמַר בְּקוֹל יוֹתֵר שָׁקֵט: “הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי סְמִית, מָה הַכַּדּוּר שֶׁמִּלֵּאתִי בּוֹ אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלִּי?”

“אֵינִי יוֹדֵעַ, פֶּנְקְרוֹף.”

“כַּדּוּר זֶה הֲרֵיהוּ אוֹתוֹ הַכַּדּוּר, שֶׁפִּלַּח אֶת חָזֵהוּ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, וְהִנְנִי מַבְטִחֲךָ, שֶׁהוּא לֹא יַחְטִיא אֶת הַמַּטָּרָה!”

אֲבָל גְּמוּל צֶדֶק זֶה שׁוּב לֹא יָכֹל לְהַחֲיוֹת אֶת אַיְרְטוֹן מִמָּוֶת, וְעַל פִּי רִשְׁמֵי עִקְּבוֹת רַגְלַיִם אֵלֶּה עַל הַקַּרְקַע נִתְבָּרֵר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁאָפְסָה תִּקְוָתָם לָשׁוּב לִרְאוֹתוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים!

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב קָבְעוּ אֶת תַּחֲנַת־הַלַּיְלָה בְּרִחוּק שֶׁל אַרְבָּעָה־עָשָׂר מִילִין מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְכוֹרֶשׁ סְמִית שִׁעֵר, שֶׁעַד כֵּף־הַזּוֹחֵל לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין.

וּבֶאֱמֶת הַגִּיעוֹ בְּיוֹם הַמָּחָר עַד לִקְצוֹת חֲצִי־הָאִי. וּבְכֵן עָבְרוּ אֶת כָּל הַיַּעַר לְאָרְכּוֹ וְלֹא מָצְאוּ אֶת מְקִלָטָם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים וְלֹא אֶת מַחֲבוֹאוֹ שֶׁל אִישׁ חַסְדָּם וּמָגִנָּם רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת.

 

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר    🔗

חִקּוּר חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי — תַּחֲנַת לַיְלָה לְיַד תּוֹצֵאת נַחַל־הָאֶשֶׁד — בְּמֶרְחָק שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מִן הַגְּדֵרָה — גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף יָצְאוּ לְרַגֵּל — הֵם שָׁבִים בַּחֲזָרָה — הַכֹּל קָדִימָה! — דֶּלֶת פְּתוּחָה — חַלּוֹן מוּאָר — לְאוֹר הַלְּבָנָה!

אֶת כָּל יוֹם הַמָּחָר, הוּא יוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר, הִקְדִּישׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְחִקּוּר כִּבְרַת הַיַּעַר, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל הַחוֹף מִכֵּף־הַזּוֹחֵל עַד לְנַחַל־הָאֶשֶׁד. הַיַּעַר הַזֶּה, שֶׁהָיָה רָחָב מִשְּׁלשָׁה עַד אַרְבָּעָה מִילִין, נֶחְקַר עַל יָדָם עַד תַּכְלִית. בְּרוּם קוֹמָתָם וּבַעֲבִי עַנְפֵיהֶם הֵעִידוּ עֲצֵי הַיַּעַר הַזֶּה עַל כֹּחַ־הַפְּרִיָּה הָאַדִּיר אֲשֶׁר לְאַדְמַת גִּדּוּלָם, שֶׁבְּמָקוֹם זֶה מֻפְלָא הָיָה מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָעֳבַר אֶל הָאֵזוֹר הַמְמֻזָּג הַזֶּה חֵלֶק מִצְעָר מִיַּעֲרֵי הָעַד אֲשֶׁר בַּאֲמֵרִיקָה וּבְאַפְרִיקָה הַמֶּרְכָּזִית. וּמִכָּאן אֵפוֹא נִתַּן לְהַסִּיק מַסְקָנָה, שֶׁבְּתוֹךְ קַרְקַע זֶה, שֶׁהָיָה רָטֹב מִבַּחוּץ וּמְחֻמָּם עַל יְדֵי הָאֵשׁ הַוֻּלְקָנִית מִבִּפְנִים, מָצְאוּ הָעֵצִים הַנֶּהְדָּרִים הַלָּלוּ מִדַּת חֹם שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה בְּאַקְלִים מְמֻזָּג. כָּאן שָׁפְכוּ מֶמְשַׁלְתָּם בְּיִחוּד אוֹתָם מִינֵי הַקָּאוּרִי וְהָאֵקָלִפְּטִים, אֲשֶׁר מִדָּתָם מִדַּת עֲנָקִים.

וְאוּלָם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא בָּאוּ לְכָאן לָזוּן אֶת עֵינֵיהֶם בַּהֲדַר תִּפְאֶרֶת הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֲרֶי כְּבָר גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁבְּנִדּוֹן זֶה רָאוּי הָיָה הָאִי לִינְקוֹלְן לַעֲמֹד בְּמַדְרֵגָה אַחַת עִם קְבוּצַת הָאִיִּים הַקָּנָרִיִּים, שֶׁנִּקְרְאוּ לְפָנִים בְּשֵׁם “הָאִיִּים הַמְאֻשָּׁרִים”. אֲבָל לְמַרְבֵּה יְגוֹנָם שׁוּב אֵין הָאִי שֶׁלָּהֶם שַׁיָּךְ לָהֶם לְבַדָּם; כִּי הִנֵּה בְּעָלוּהוּ אֲחֵרִים; פּוֹשְׁעִים מְטַמְּאִים אֶת אַדְמָתוֹ וַעֲלֵיהֶם מוּטָל הָיָה לְהַכְחִידָם עַד אֶחָד.

וְאוּלָם לַמְרוֹת כָּל הַחִפּוּשִׂים וְהַבְּדִיקוֹת לֹא נִמְצְאוּ עַל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שׁוּם עֲקֵבוֹת. לֹא נִגְלוּ שָׁם לֹא טְבִיעוֹת כַּפּוֹת רַגְלַיִם, לֹא עֲנָפִים שְׁבוּרִים, לֹא שׂרִידֵי אֵפֶר וְלֹא מְקוֹמוֹת־חֲנִיָּה עֲזוּבִים.

“אֵינִי תָּמֵהַּ עַל כָּךְ כָּל עִקָּר,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו. “הַשּׁוֹדְדִים עָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי בְּקִרְבַת כֵּף־הַמְּצִיאָה וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אֶת בִּצּוֹת־טָדוֹרְן נִמְלְטוּ אֶל הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. אִי לָזֹאת וַדַּאי הָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ עַצְמָהּ שֶׁאָנוּ הָלַכְנוּ בָּהּ בְּצֵאתֵנוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְהָעֲקֵבוֹת שֶׁמָּצָאנוּ בַּיַּעַר מְשַׁמְּשִׁים רַאֲיָה לַדָּבָר. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶל שְׂפַת הַיָּם, מִיָּד נוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ שָׁם מְקוֹם מִקְלָט בָּטוּחַ, וּלְפִיכָךְ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם צָפוֹנָה וּמִתּוֹךְ כָּךְ גִּלּוּ אֶת הַגְּדֵרָה…”

“אֶפְשָׁר שֶׁחָזְרוּ וְקָבְעוּ שָׁם אֶת דִּירָתָם שֵׁנִית?…” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זוֹ מִן הַסְּבָרָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיַּסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַסַּכָּנָה שֶׁנֵּצֵא לְחַפְּשָׂם וְנִמְצָאֵם שָׁם. אֵין הַגְּדֵרָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶם אֶלָּא מְקוֹר מָזוֹן וּמִחְיָה וְלֹא מָקוֹם שֶׁל יְשִׁיבַת קֶבַע.”

“גָּם דַּעְתִּי כְּדַעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַכַּתָּב; “לְפִי סִבְרָתִי מָצְאוּ לָהֶם הַשּׁוֹדְדִים מַחֲבוֹא בִּשְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין.”

“אִם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הָבָה נֵלְכָה יָשָׁר אֶל הַגְּדֵרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנָּשִׂים לָהֶם קֵץ; עַד עַכְשָׁו אִבַּדְנוּ אֶת הַזְּמָן לְבַטָּלָה!”

“לֹא כֵן, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “לֹא אִבַּדְנוּ אֶת הַזְּמָן לְבַטָּלָה. הֲרֵי אַתָּה שׁוֹכֵחַ, שֶׁהָיָה לָנוּ צֹרֶךְ לָדַעַת אִם יֵשׁ מִשְׁכַּן־אָדָם בַּמַּעֲרָב הָרָחוֹק וְאִם אָיִן. הַחֲקִירָה שֶׁלָּנוּ, פֶּנְקְרוֹף, מַטָּרָה כְּפוּלָה לָהּ. מִצַּד אֶחָד אַדִּיר חֶפְצֵנוּ הוּא לְהָשִׁיב גְּמוּל לַפּוֹשְׁעִים, וּמִצַּד שֵׁנִי אָנוּ שׁוֹאֲפִים לְקַיֵּם אֶת הַחוֹבָה שֶׁל הַכָּרַת־טוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ.”

“אָכֵן יָפֶה דִבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “וְאוּלָם סָבוּר אֲנִי, שֶׁלֹּא נִמְצָא אֶת הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזֶּה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנָיו שֶׁנִּמְצָאֶנּוּ!”

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה הִבִּיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶת דַּעַת כָּל הַחֲבֵרִים, כִּי מְקוֹם מַחֲבוֹאוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי טָמִיר וְנֶעְלָם הָיָה כָּמוֹהוּ עַצְמוֹ.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב עָמְדָה הָעֲגָלָה לְיַד תּוֹצֵאת פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד. אֶת תַּחֲנַת־הַלִּינָה עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדַרְכָּם, אַף קָבְעוּ אֶת סִדְרֵי הַשְּׁמִירָה בַּלַּיְלָה כְּמִשְׁפָּטָם. הֶרְבֶּרְט נַעֲשָׂה שׁוּב חָזָק וּבָרִיא כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִפְנֵי מַחֲלָתוֹ. הַנְּסִיעָה הִשְׁפִּיעָה עָלָיו לְטוֹבָה, כִּי רוּחַ הַיָּם וַאֲוִיר הַיַּעַר חִזְּקוּ וְאִמְּצוּ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר. הוּא לֹא יָסַף לָשֶׁבֶת בָּעֲגָלָה, אֶלָּא הָלַךְ בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה.

לְמָחָר בְּתִשְׁעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר עָזְבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת שְׂפַת־הַיָּם, שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה צִבּוּרִים שֶׁל סַלְעֵי בַּזֶּלֶת מְשֻׁנֵּי מַרְאוֹת וְעָלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית אֶל מוּל הַזֶּרֶם. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נוֹחָה כָּאן לַהֲלִיכָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה כְּבוּשָׁה בְּמִקְצָת עַל יְדֵי הָאֶכְּסְקוּרְסִיּוּת הַקּוֹדְמוֹת שֶׁעָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִן הַגְּדֵרָה עַד לַחוֹף הַמַּעֲרָבִי. הַשַּׁיָּרָה נִמְצְאָה עַכְשָׁו בְּמֶרְחָק שֶׁל שִּׁשָּׁה מִילִין מֵהַר־פְרַנְקְלִין.

מְגַמַּת הָאִינְגֵ’נֵר הָיְתָה לַחֲקֹר חֲקִירָה מְעֻלָּה אֶת כָּל הָעֵמֶק, אֲשֶׁר בְּתַחְתִּיתוֹ הִתְפַּתֵּל אֲפִיק הַנַּחַל, וּלְהַגִּיעַ אֶל מְסִבֵּי הַגְּדֵרָה. אִם הַגְּדֵרָה תִּהְיֶה כְּבוּשָׁה בְּיַד הַשּׁוֹדְדִים, יִשְׂתָּעֵר עָלֶיהָ וְיִלְכְּדֶנָּה בְּמִלְחָמָה, וְאִם תִּהְיֶה עֲזוּבָה, יִקְבַּע בָּהּ אֶת מוֹשָׁבוֹ וְיַעֲשֶׂנָּה לְמֶרְכָּז, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יֵצֵא לַחֲקֹר וְלָתוּר אֶת הַר־פְרַנְקְלִין.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד לְתָכְנִית־פְּעֻלָּה זוֹ שֶׁהִצִּיעַ הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי כֻּלָּם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה לְהֵעָשׂוֹת שׁוּב אֲדוֹנִים לְאִי אֲחֻזָּתָם.

הָעֲגָלָה הִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ בָּעֵמֶק הַצַּר, שֶׁחָצָה אֶת שְׁנֵי הָרְכָסִים שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין הָאַדִּירִים בְּיוֹתֵר. הָאִילָנוֹת, שֶׁעָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים לְאֹרֶךְ אֲפִיק־הַנָּחַל, הָלְכוּ וְנִתְמַעֲטוּ בַּחֲלָקִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל הַוֻּלְקָן. קַרְקָעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה הֲרָרִי וּמְפֹרָץ וּמָלֵא מַחֲבוֹאִים, שֶׁהַיּוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב יָכְלוּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם, וּלְפִיכָךְ הֻצְרְכוּ הַקּוֹלוֹנִסְטִים לְהַלֵּךְ שָׁם בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה. טוֹף וְיוּף שִׁמְּשׁוּ תַּיְרָנִים וְרָצוּ בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה וְחָדְרוּ אֶל בֵּין הַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים אֲשֶׁר מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וְהָיוּ מִתְחָרִים זֶה בָּזֶה בִּזְרִיזוּתָם וּפִקְחוּתָם. אֲבָל לֹא מָצְאוּ שׁוּם סִמָּן, שֶׁרֶגֶל אֱנוֹשׁ דָּרְכָה זֶה לֹא כְּבָר עַל גְּדוֹת הַנַּחַל וְשֶׁהַשּׁוֹדְדִים נִמְצָאִים כָּאן אוֹ בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם.

סָמוּךְ לִשְׁעַת חָמֵשׁ עָמְדָה הָעֲגָלָה בְּמֶרְחָק שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת צְעָדִים מִמְּשׂוּכַת הַגְּדֵרָה וְרַק שׁוּרָה שֶׁל אִילָנוֹת גְּבוֹהִים, עֲגֻלָּה לְמֶחֱצָה, עֲדַיִן הֶעֱלִימָה אוֹתָהּ מֵעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים.

עַכְשָׁו מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָתוּר אֶת הַגְּדֵרָה, כְּדֵי לָדַעַת אִם הַגְּדֵרָה כְּבוּשָׁה וְאִם אָיִן. וְאוּלָם אָסוּר הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּגָלוּי וּלְאוֹר הַיּוֹם, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁמָּא יוֹשְׁבִים שָׁם הַשּׁוֹדְדִים בַּמַּאֲרָב וְיִירוּ אֲלֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵרַע לְהֶרְבֶּרְט. כְּדֵי לְהִמָּנַע מִסַּכָּנָה זוֹ הָיְתָה שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַלָּיְלָה.

וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָצָה לְרַגֵּל אֶת סְבִיבוֹת הַגְּדֵרָה בְּלִי אִחוּר, וּפֶנְקְרוֹף, שֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, בִּקֵּשׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו.

“אַל נָא, יְדִידַי,” אָמַר אֲלֵיהֶם הָאִינְגֵ’נֵר. “נְחַכֶּה עַד בּוֹא הַלָּיְלָה. לֹא אַנִּיחַ לְאִישׁ מִכֶּם לָלֶכֶת לְאוֹר הַיּוֹם וּלְהַעֲמִיד אֶת חַיָּיו בְּסַכָּנָה.”

“אֲבָל, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ…” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, שֶׁלֹּא אָבָה הַפַּעַם לְקַבֵּל מָרוּת וּלְצַיֵּת.

“בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, פֶּנְקְרוֹף, אָנָּא שְׁמַע בְּקוֹלִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. הוּא הִשְׁתַּעְבֵּד לְבַקָּשַׁת הָאִינְגֵ’נֵר, אֶלָּא שֶׁנָּתַן מוֹצָא לַחֲמַת זַעְמוֹ עַל יְדֵי שֶׁהִמְטִיר עַל רָאשֵׁי הַשּׁוֹדְדִים קְלָלוֹת וַחֲרָפוֹת הַלְּקוּחוֹת מֵאוֹצַר־הַמִּילִּים שֶׁל הַסַּפָּנִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִשְׁאֲרוּ אֵפוֹא לְיַד הָעֲגָלָה וְהִשְׁגִּיחוּ בְּעֵינַיִם חַדּוֹת אֶל מְסִבֵּי הַיָּעַר.

כָּךְ עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הָרוּחַ שָׁכְכָה וּדְמָמָה גְדוֹלָה שָׂרְרָה בֵּין הָאִילָנוֹת הַגְּבוֹהִים. קוֹל שְׁבִירַת עָנָף דַּק שֶׁבְּדַקִּים, קוֹל מִצְעֲדֵי רַגְלַיִם עַל גַּבֵּי הֶעָלִים הַיְבֵשִׁים, קוֹל הָרַחַשׁ שֶׁל אָדָם הַמִּתְגַּנֵּב בֵּין הַדְּשָׁאִים הָיָה נִשְׁמָע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶל אָזְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּבֵרוּר. וְאוּלָם שֶׁקֶט גָּמוּר שָׁלַט מִסָּבִיב וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב. טוֹףּ רָבַץ עַל הַקַּרְקַע כְּשֶׁרֹאשׁוֹ נָתוּן בֵּין כַּפּוֹתָיו וְהָיָה שָׁרוּי בִּמְנוּחָה גְמוּרָה.

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם בְּמִדָּה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הָרִגּוּל בִּתְנָאִים נוֹחִים כָּל צָרְכָּם. וּמִיָּד קָמוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף לָלֶכֶת וְהָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב לֹא עִכֵּב בְּיָדָם. טוֹףּ וְיוּףּ לֹא נִטְפְּלוּ אֶל הַמְרַגְּלִים מֵחֲמַת חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יַשְׁמִיעַ הָאֶחָד קוֹל נְבִיחָה וְהַשֵּׁנִי קוֹל צְוָחָה שֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ, וְהַשּׁוֹדְדִים יִשְׁמְעוּ וְיִזָּהֵרוּ.

“הֱווּ זְהִירִים,” יָעַץ כּוֹרֶשׁ סְמִית לַסַּפָּן וְלַכַּתָּב, “וְאַל תַּעֲשׂוּ מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם מִתַּפְקִידְכֶם. זִכְרוּ שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לֹא לְשֵם כִּבּוּשׁ הַגְּדֵרָה, אֶלָּא לְשֵׁם חֲקִירָה אִם הִיא תְּפוּסָה וְאִם אָיִן.”

“נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

וּשְׁנֵיהֶם פָּרְשׁוּ וְהָלָכוּ.

שִׁפְעַת הֶעָלִים הִשְׁלִיטָה אֲפֵלָה גְדוֹלָה תַּחַת הָאִילָנוֹת וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אֶת הַדְּבָרִים הַנִּמְצָאִים בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים אוֹ שְׁלֹשִׁים צְעָדִים. הַכַּתָּב וְהַסַּפָּן הִתְנַהֲלוּ בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנָם קוֹל שָׁאוֹן כָּל־שֶׁהוּא, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר חֲשָׁד, עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם וְלֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם.

הֵם לֹא הָיוּ מְהַלְּכִים יַחַד, אֶלָּא הִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה מֶרְחַק־מָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מַטָּרָה יָפָה לְכַדּוּרֵי־יְרִיָּה. וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהָיוּ מְצַפִּים בְּכָל רֶגַע לִשְׁמֹעַ קוֹל יְרִיָּה.

מִקֵּץ חֲמִשָּׁה רְגָעִים לְאַחַר שֶׁעָזְבוּ אֶת מְקוֹם־הַחֲנִיָּה הִגִּיעוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף אֶל שְׂפַת הַיַּעַר וְיָצְאוּ אֶל כַּר־הַדֶּשֶׁא, אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתָיו נִרְאֲתָה מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה.

הֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם. אוֹר קָלוּשׁ הָיָה עֲדַיִן זָרוּעַ עַל פְּנֵי הַכַּר הַמְחֻסָּר עֵצִים. בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים צְעָדִים מֵהֶם וָהָלְאָה הִתְנַשֵּׂא שַׁעַר הַגְּדֵרָה, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיָה סָגוּר. שְׁלשִׁים הַצְּעָדִים הַלָּלוּ, שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲבֹר מִשְּׂפַת הַיַּעַר עַד לִמְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה, הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים “אֵזוֹר מְסֻכָּן”, כְּכֹל אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ הָאַרְטִילֵרִיסְטִים בִּלְשׁוֹנָם. כַּדּוּר־יְרִיָּה אֶחָד אוֹ כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה אֲחָדִים הַשְּׁלוּחִים מִן הַמְּשׂוּכָה הָיוּ מַפִּילִים חָלָל אֶת כָּל מִי־שֶׁהָיָה מֵעֵז לָצֵאת אֶל הָאֵזוֹר הַזֶּה.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף לֹא הָיוּ רַכֵּי־לֵב וְלֹא חַתּוּ אָחוֹר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ זְהִירוּת, לֹא דַיּוֹ שֶׁיְּקַפַּח אֶת חַיֵּיהֶם הֵם, אֶלָּא עָתִיד לְסַכֵּן אֶת חַיֵּי חַבְרֶיהֶם. אִם יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם חֲלָלִים, מַה יְהֵא סוֹפוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁל נֶב וְהֶרְבֶּרְט?

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יָכֹל פֶּנְקְרוֹף לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וּכְשֶׁרָאָה עַצְמוֹ כָּל כָּךְ קָרוֹב אֶל הַגְּדֵרָה וּמִהְיוֹתוֹ סָבוּר שֶׁהִיא תְּפוּסָה בְּיַד הַפִּירָטִים, רָצָה לְהִשְׂתָּעֵר אֵלֶיהָ, אֶלָּא שֶׁהַכַּתָּב הֶחֱזִיק בּוֹ בְּיָד חֲזָקָה וַעֲצָרוֹ.

“בְעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים,” לָחַשׁ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל אָזְנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, “יֵרֵד הַלַּיְלָה וְיִהְיֶה חשֶׁךְ גָּמוּר וְאָז נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ.”

פֶּנְקְרוֹף לָחַץ בְּיָד רוֹטֶטֶת אֶת קְנֵה רוֹבֵהוּ, כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד תַּחְתָּיו כְּשֶׁהוּא מַפְלִיט מִפִּיו בַּחֲשַׁאי חֲרָפוֹת וּקְלָלוֹת.

עַד מְהֵרָה כֻּבּוּ שְׂרִידֵי אוֹר הַדִּמְדּוּמִים כָּלִיל. הָאֲפֵלָה, אֲשֶׁר דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִיא מְגִיחָה מִתּוֹךְ עֲבִי הַיַּעַר, הִתְפַּשְּׁטָה וְכִסְּתָה אֶת כַּר־הַדֶּשֶׁא. הַר־פְרַנְקְלִין הִתְנַשֵּׂא כְּמָסָךְ עֲנָקִי וְהֶאְפִּיל אֶת אֹפֶק־הַמַּעֲרָב וְהָעֲלָטָה יָרְדָה לָאָרֶץ בִּמְהִירוּת, כַּנָּהוּג בָּרְחָבִים הַדְּרוֹמִיִּים. עַתָּה הִגִּיעָה הָעֵת לַעֲשׂוֹת!

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁהַכַּתָּב וּפֶנְקְרוֹף עָמְדוּ עַל שְׂפַת הַיַּעַר לֹא גָרְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵעַל הַמְּשׂוּכָה. הַגְּדֵרָה נִרְאֲתָה כֻּלָּהּ עֲזוּבָה מֵאָדָם. רֹאשׁ הַגְּדֵרָה בָּלַט מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה שֶׁמִּסְּבִיבוֹ כְּעֵין קַו שָׁחוֹר וְיָשָׁר הַהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ לְלֹא הֶפְסֵק. וּבְכֵן אִלּוּ נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים כָּאן, וַדַּאי הָיוּ מַעֲמִידִים שָׁם אֶת הָאֶחָד מֵהֶם עַל הַמִּשְׁמָר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּטוּחִים מִסַּכָּנָה שֶׁל הַתְקָפַת־פִּתְאֹם.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט חִבֵּק אֶת יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּשְׁנֵיהֶם זָחֲלוּ בַּחֲשַׁאי עַל הַקַּרְקַע וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל הַגְּדֵרָה וְהֵם מוּכָנִים לִירוֹת בְּכָל רֶגַע בָּרוֹבֶה שֶׁבְּיָדָם.

וְכָךְ הִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַגְּדֵרָה בְּלִי מַעֲצוֹר וּבְלִי אֲשֶׁר הִגִּיהַּ קַו אוֹר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

פֶּנְקְרוֹף נִסָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר, וְאוּלָם הַשַּׁעַר הָיָה סָגוּר. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹכַח הַסַּפָּן, שֶׁהַבְּרִיחִים הַחִיצוֹנִיִּים לֹא הָיוּ בְּרוּחִים. הַדָּבָר הַזֶּה יָכֹל הָיָה אֵפוֹא לְשַׁמֵּשׁ רַאֲיָה שֶׁהַפִּירָטִים יוֹשְׁבִים בַּגְּדֵרָה וְשֶׁהֵם נָעֲלוּ אֶת הַשַּׁעַר מִבִּפְנִים.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף הִטּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ רַב קָשֶׁב.

בַּגְּדֵרָה פְּנִימָה לֹא נִשְׁמַע אַף שָׁאוֹן כָּל־שֶׁהוּא. הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים יָשְׁנוּ בָּרְפָתִים שֶׁלָּהֶם וְלֹא הִשְׁבִּיתוּ אֶת דִּמְמַת הַלָּיְלָה.

כֵּיוָן שֶׁהַכַּתָּב וְהַסַּפָּן לֹא שָׁמְעוּ כְּלוּם, שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם שֶׁמָּא צְרִיכִים הֵם לְטַפֵּס וְלַעֲבֹר אֶת הַמְּשׂוּכָה וְלַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה פְּנִימָה, לַמְרוֹת אַזְהָרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה.

אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהַמַּעֲשֶׂה יָכֹל לְהַצְלִיחַ, אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר גַּם שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ. וְחוּץ מִזֶּה, אִם הַשּׁוֹדְדִים יוֹשְׁבִים בֶּטַח וְאֵינָם חוֹשְׁשִׁים כְּלוּם, אִם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַקּוֹלוֹנִסְטִים יָצְאוּ לִתְקֹף אוֹתָם, וְאִם יֵשׁ עַכְשָׁו יְכֹלֶת לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וּלְהַכְרִיעָם, כְּלוּם רַשָּׁאִים הֵם לְאַבֵּד אֶת הַיְכֹלֶת הַזֹּאת בְּיָדַיִם עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה שֶׁל פְּזִיזוּת וְקַלּוּת דָּעַת? כְּלוּם מֻתָּר לָהֶם לִהְיוֹת נִגְרָרִים אַחַר יִצְרָם וְלַעֲבֹר אֶת הַמְּשׂוּכָה קֹדֶם זְמָן?

הַכַּתָּב סָבוּר הָיָה, שֶׁאֵין הֵם רַשָּׁאִים לַעֲשׂוֹת זֹאת. לְדַעְתּוֹ מִן הָרָאוּי הָיָה לָהֶם לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְאַחֲדוּ כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יַחַד וִינַסּוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה כֻּלָּם כְּאֶחָד. כֵּיוָן שֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם לְאֵין סָפֵק, שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַגְּדֵרָה בְּלִי לְהֵרָאוֹת וְשֶׁאֵין הַמְּשׂוּכָה נִשְׁמֶרֶת, שׁוּב אֵין לָהֶם אֶלָּא לַחֲזֹר אֶל הָעֲגָלָה וּלְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְחַבְרֵיהֶם.

הַנִּרְאֶה שֶׁגַּם פֶּנְקְרוֹף הָיָה סָבוּר כָּךְ, כִּי הוּא לֹא עִרְעֵר עַל חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַלָּז פָּנָה לָשׁוּב הַיַּעֲרָה, אֶלָּא נִטְפַּל אֵלָיו וּשְׁנֵיהֶם נֶעֶלְמוּ מִיָּד בֵּין הָאִלָנוֹת.

מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים הוֹדִיעוּ לָאִינְגֵ’נֵר אֶת מַצַּב הַדְּבָרִים.

“טוֹב הַדָּבָר,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה, “עַכְשָׁו בָּרִי לִי, שֶׁאֵין הַשּׁוֹדְדִים מְצוּיִים בַּגְּדֵרָה.”

“אֶת זֹאת נֵדַע רַק לְאַחַר שֶׁנְּטַפֵּס וְנַעֲבֹר אֶת הַמְּשׂוּכָה,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“הָבָה נֵלְכָה אֶל הַגְּדֵרָה, יְדִידַי!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וּמַה נַעֲשֶׂה לָעֲגָלָה?” שָׁאַל נֶב, “הֲנַשְׁאִירֶנָּה בַּיָּעַר?”

“לֹא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “עֲגָלָה זוֹ הִיא אוֹצַר־הַיְרִיָּה וְהַצֵּדָה שֶׁלָּנוּ וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מָגֵן וְסוֹכֵךְ.”

“וּבְכֵן, לְפָנִים!” הֵאִיץ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

הָעֲגָלָה יָצְאָה מִן הַיַּעַר וְהִתְנַהֲלָה בְּלִי שָׁאוֹן אֶל הַמְּשׂוּכָה. מִסָּבִיב שָׁלְטָה חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה וּדְמָמָה גְדוֹלָה. שִׁפְעַת הָעֵשֶׂב הִבְלִיעָה אֶת קוֹל מִצְעֲדֵי הַהוֹלְכִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱזִיקוּ אֶת רוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים לִירוֹת. עַל יוּףּ צִוָּה פֶּנְקְרוֹף לָלֶכֶת אֲחוֹרֵי הַמַּחֲנֶה וְאֶת טוֹףּ נָהַג נֶב בְּחֶבֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְפֹּץ בָּרֹאשׁ.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל כַּר־הַדֶּשֶׁא. הוּא הָיָה כֻּלּוֹ עָזוּב וְדוֹמֵם. אָז שָׂמָה הַלְּהָקָה הַקְּטַנָּה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַמְּשׂוּכָה וְעָבְרָה בְּשָׁעָה קַלָּה אֶת אֵזוֹר הַסַּכָּנָה בְּשָׁלוֹם. הַעֲגָלָה קָרְבָה אֶל הַמְּשׂוּכָה וְעָמָדָה. נֶב נִשְׁאַר עַל יַד הָעֲגָלָה כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הָעֲרוֹדִים, וְהָאִינְגֵ’נֵר, הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף כּוֹנְנוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם אֶל הַשַּׁעַר, כְּדֵי לִבְחֹן אִם הוּא סָגוּר מִבִּפְנִים וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְפָתְחוֹ..

אֶחָד מֵאֲגַפֵּי הַשַּׁעַר הָיָה פָּתוּחַ!

“וַהֲרֵי אֲמַרְתֶּם שֶׁהַשַּׁעַר סָגוּר?” פָּנָה הָאִינְגֵ’נֵר בִּשְׁאֵלָה אֶל הַסַּפָּן וְאֶל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

שְׁנֵיהֶם הִבִּיטוּ מִשְׁתָּאִים אִישׁ אֶל אָחִיו.

“הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בְּחֶלְקִי לָעוֹלָם הַבָּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁלִּפְנֵי שָׁעָה קַלָּה הָיָה הַשַּׁעַר סָגוּר!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִרְתְּעוּ בִּמְבוּכָה לַאֲחוֹרֵיהֶם. עַכְשָו נִתְבָּרֵר לָהֶם לְאֵין סָפֵק, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף, וְהַכַּתָּב רִגְּלוּ אֶת הַמָּקוֹם, נִמְצְאוּ הַשּׁוֹדְדִים בַּגְּדֵרָה, שֶׁהֲרֵי רַק הֵם לְבַדָּם יָכְלוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר, שֶׁהָיָה סָגוּר קֹדֶם לָכֵן! וְהוֹאִיל וְכָךְ, שְׁאֵלָה הִיא אִם עוֹדָם נִמְצָאִים שָׁם, אוֹ רַק הָאֶחָד מֵהֶם יָצָא בַּאֲשֶׁר יָצָא דֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ?

שְׁאֵלָה זוֹ חָלְפָה פִּתְאֹם אֶת מֹחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֵצִיץ הֶרְבֶּרְט לִפְנִים מִן הַמְּשׂוּכָה וּפִתְאֹם נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וְתָפַשׂ אֶת יָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“מָה הַדָּבָר?” שְׁאֵלָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“רָאִיתִי אוֹר!”

“בַּבָּיִת?”

“הֵן!”

חֲמִשְׁתָּם קָפְצוּ וּבָאוּ אֶל פֶּתַח הַשַּׁעַר וְרָאוּ וְהִנֵּה בַּחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגְדָּם מְנַצְנֵץ אוֹר קָלוּשׁ.

וּמִיָּד הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִבּוֹ מַה לַעֲשׂוֹת.

“הַשָּׁעָה מְשַׁחֶקֶת לָנוּ,” אָמַר לַחֲבֵרָיו. “הִנֵּה מָצָאנוּ אֶת הַשּׁוֹדְדִים כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בַּבַּיִת בְּשַׁלְוָה וְאֵינָם חוֹשְׁשִׁים כְּלוּם. הֲרֵי הֵם מְסוּרִים בְּיָדֵינוּ! לְפָנִים!”

וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה כְּשֶׁהֵם מַחֲזִיקִים אֶת הָרוֹבִים מוּכָנִים לִירִיָּה. אֶת הָעֲגָלָה הִשְׁאִירוּ בַּחוּץ וְהִפְקִידוּ עָלֶיהָ לְשׁוֹמְרִים אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ, אֶלָּא שֶׁקְּשָׁרוּם אֵלֶיהָ מִתּוֹךְ זְהִירוּת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִצַּד זֶה וְהֶרְבֶּרְט וְנֶב מִצַּד זֶה צָעֲדוּ לְאֹרֶךְ הַמְּשׂוּכָה וְהֵעִיפוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם עַל חֵלֶק זֶה שֶׁל הַגְּדֵרָה שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ אָפֵל וְשׁוֹמֵם.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְכֻלָּם קָרְבוּ אֶל הַבַּיִת וְעָמְדוּ לִפְנֵי דַלְתּוֹ הַנְּעוּלָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן לַחֲבֵרָיו אוֹת בְּיָדוֹ לְבַל יָזוּזוּ מִמְּקוֹמָם, וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן, שֶׁאוֹר קָלוּשׁ הֱאִירוֹ מִבִּפְנִים.

הוּא נָעַץ אֶת עֵינָיו בַּחַלּוֹן וְהֵצִיץ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר הָאֶחָד אֲשֶׁר בַּבַּיִת הַקָּטֹן הַזֶּה.

עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַחֶדֶר עָמַד פַּנָּס דּוֹלֵק. סָמוּךְ לַשֻּׁלְחָן עָמְדָה הַמִּטָּה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לְשֶׁעָבָר מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

עַל גַּבֵּי מִטָּה זוֹ הָיָה מוּטָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם.

פִּתְאֹם קָפַץ כּוֹרֶשׁ סְמִית לַאֲחוֹרָיו וְקָרָא בְּקוֹל כָּבוּשׁ:

“אַיְרְטוֹן!”

וּבוֹ בָּרֶגַע דָּחֲפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַדֶּלֶת בְּכֹחַ וּפָרְצוּ אֶל הֶחָדֶר.

הַנִּרְאֶה, שֶׁאַיְרְטוֹן הָיָה יָשֵׁן. הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ, שֶׁיָּמִים רַבִּים הִתְעַנָּה בְּיִסּוּרִים קָשִׁים. עַל פִּרְקֵי כַּפּוֹת יָדָיו וְעַל קַרְסֻלָּיו נִרְאוּ פְּצִיעוֹת וּשְׂרִיטוֹת רְחָבוֹת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן עָלָיו.

“אַיְרְטוֹן!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר בְּקוֹל וְתָפַשׂ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּמְצָא בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה כָּזוֹ.

לְקוֹל קְרִיאָה זוֹ פָּקַח אַיְרְטוֹן אֶת עֵינָיו וְהֵצִיץ בִּפְנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית וּבִפְנֵי שְׁאָר חֲבֵרָיו וְאַחַר קָרָא בְּתִמָּהוֹן:

“הַאַתֶּם הֵם? הַאַתֶּם?”

“אַיְרְטוֹן! אַיְרְטוֹן!” חָזַר וְקָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הֵיכָן אָנִי?”

“בְּבֵית־הַדִּירָה שֶׁבַּגְּדֵרָה!”

“יְחִידִי?”

“הֵן!”

“אֲבָל הֵם יָשׁוּבוּ!” קָרָא אַיְרְטוֹן. “הָגֵנּוּ עַל עַצְמְכֶם, עִמְדוּ עַל נַפְשְׁכֶם!”

וּבְדַבֵּר אַיְרְטוֹן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָזַר וְנָפַל אֵין־אוֹנִים עַל מִטָּתוֹ.

“סְפִּילֶט,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַכַּתָּב, “אָנוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה שֶׁהַפִּירָטִים יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע. לְכוּ וְהַכְנִיסוּ אֶת הָעֲגָלָה אֶל תּוֹךְ הַגְּדֵרָה פְּנִימָה וְאַחַר הַבְרִיחוּ אֶת הַשַּׁעַר וְשׁוּבוּ כֻּלְּכֶם הֵנָּה.”

פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְהַכַּתָּב מִהֲרוּ לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אַף רֶגַע. מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁהָעֲגָלָה כְּבָר נִתְּפְּשָׂה בִּידֵי הַפִּירָטִים!

בְּרֶגַע אֶחָד עָבְרוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׂים בִּמְרוּצָה אֶת הַגְּדֵרָה וְהִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַמְּשׂוּכָה, אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל טוֹףּ שֶׁנָּהַם בַּחֲשָׁאי.

הָאִינְגֵ’נֵר הִשְׁאִיר לְרֶגַע אֵת אַיְרְטוֹן לְבַדּו וְיָצָא בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט הַחוּצָה כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק אֶת רוֹבֵהוּ בְּיָדוֹ וּמוּכָן לִירִיָּה. שְׁנֵיהֶם נָשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם בַּחֲרָדָה אֶל רֹאשָׁהּ שֶׁל שְׁלוּחַת הָהָר שֶׁהִתְנַשְּׂאָה מִמַּעַל לַגְּדֵרָה. אִם הַפִּירָטִים יָשְׁבוּ בְּמַאֲרָב בַּמָּקוֹם הַהוּא הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לִירוֹת אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּלְהַפִּילָם חֲלָלִים אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה הַלְּבָנָה בַּמִּזְרַח מִמַּעַל לַיַּעַר וְהֵפִיצָה אוֹר חִוֵּר בִּפְנִים הַמְּשׂוּכָה. לְאוֹר חִוֵּר זֶה נִגְלְתָה מִיָּד כָּל הַגְּדֵרָה כֻּלָּהּ עַל קְבוּצוֹת הָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים בָּהּ, עַל הַפֶּלֶג הַקָּטֹן שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָהּ וְעַל כַּר־הַדֶּשֶׁא רְחַב־הַיָּדַיִם שֶׁהִשְׂתָּרַע בָּהּ. מִצַּד הָהָר הָיוּ הַבַּיִת הַקָּטֹן וְחֵלֶק מִן הַמְּשׂוּכָה שְׁרוּיִים בְּנֹגַהּ לָבָן. תַּחַת אֲשֶׁר מִן הַצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, סָמוּךְ לַשַּׁעַר, הָיְתָה הַמְּשׂוּכָה שְׁקוּעָה בַּחשֶׁךְ.

וְהִנֵּה נִרְאָה בֶּחָצֵר גּוּשׁ אָפֵל. גּוּשׁ זֶה הָיָה הָעֲגָלָה, שֶׁהֵגִיחָה מִן הָאֲפֵלָה וְנִכְנְסָה אֶל תּוֹךְ תְּחוּם הָאוֹרָה. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ לְאָזְנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית קוֹל שְׁאוֹנוֹ שֶׁל הַשַּׁעַר שֶׁחֲבֵרָיו סְגָרוּהוּ וְהִבְרִיחוּהוּ יָפֶה מִבִּפְנִים.

וְאוּלָם בְּרֶגַע זֶה נִתֵּק טוֹףּ אֶת הַחֶבֶל וְהִתְחִיל נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זַעַם וְהִשְׂתָּעֵר אֶל יַרְכְּתֵי הַגְּדֵרָה מִימִין לַבָּיִת.

“הִכּוֹנוּ, יְדִידַי, וְכַוְּנוּ אֶת הָרוֹבִים!…” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֵרִימוּ אֶת הָרוֹבִים. טוֹףּ הָיָה נוֹבֵחַ וְהוֹלֵךְ בְּלִי חָשָׂךְ וְיוּףּ רָץ אַחֲרֵי הַכֶּלֶב וְהִשְׁמִיעַ קוֹל שְׁרִיקָה חַדָּה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹת בַּעֲלֵי הַחַיִּים וּבָאוּ אֶל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַקָּטֹן, שֶׁאִילָנוֹת רָמֵי־קוֹמָה הֵטִילוּ עָלָיו אֶת צִלְלֵיהֶם!

וּמָה רָאוּ שָׁם עֵינֵיהֶם לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַבָּהִיר?

חֲמִשָּׁה פִּגְרֵי אָדָם הָיוּ סְרוּחִים וּמוּטָלִים עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַקָּטֹן!

הַפְּגָרִים הַמֵּתִים הַלָּלוּ הָיוּ פִּגְרֵי הַשּׁוֹדְדִים, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים עָלוּ עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן!

 

פֶּרֶק שְׁלשָּׁה־עָשָׂר    🔗

סִפּוּרוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן — מְזִמַּת חֲבֵרָיו לְשֶׁעָבָר — יְשִׁיבָתָם בַּגְּדֵרָה — הַשּׁוֹפֵט שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן — “צְלֵחָה” — חִפּוּשִׂים בִּמְסִבֵּי הַר־פְרַנְקְלִין — הָעֲמָקִים הָעֶלְיוֹנִים — קוֹל רַעַם מִתַּחַת לָאֲדָמָה — תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף — בְּמַעֲמַקֵּי הַלּוֹעַ — הַשִּׁיבָה.

מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָה כָּאן? מִי הֵמִית אֶת הַפִּירָטִים? כְּלוּם אַיְרְטוֹן? וַדַּאי לֹא הוּא, שֶׁהֲרֵי לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה הָיָה מְפַחֵד שֶׁמָּא יָשׁוּבוּ.

אַיְרְטוֹן הָיָה שֹׁקוּעַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲעִירוֹ. לְאַחַר שֶׁהִפְלִיט מִפִּיו מִלִּים מוּעָטוֹת, תְּקָפַתְהוּ אֲפִיסוּת־אוֹנִים וְהוּא חָזַר וְנָפַל עַל מִשְׁכָּבוֹ וְהָיָה מוּטָל לְלֹא־תְּנוּעָה.

אַלְפֵי מַחֲשָׁבוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּמֹחַ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּעַרְבּוּבְיָה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְרוּחָם הָיְתָה נִפְעָמָה עַד מְאֹד וְלֹא יָכְלוּ לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם. הֵם לֹא יָצְאוּ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן וְלֹא חָזְרוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הָיוּ מוּטָלִים פִּגְרֵי הַפִּירָטִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא יוּכַל לְהַגִּיד לָהֶם דָּבָר עַל אֹדוֹת הַמְאֹרָעוֹת הַכְּרוּכִים בְּמִיתַת הַפִּירָטִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָדַע אֲפִילוּ שֶׁהוּא נִמְצָא בַּבַּיִת שֶׁבַּגְּדֵרָה. אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר לָהֶם אֶת דִּבְרֵי הַמְאֹרָעוֹת שֶׁקָּדְמוּ לְמִיתָה מְשֻׁנָּה זוֹ.

לְמָחָר הֵקִיץ אַיְרְטוֹן מִקִּפָּאוֹן זֶה שֶׁתְּקָפָהוּ, וַחֲבֵרָיו הִבִּיעוּ לוֹ מֵעֹמֶק לִבָּם אֶת רִגְשֵׁי שִׂמְחָתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁחָזְרוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ לְאַחַר פְּרֵידָה שֶׁל מֵאָה וְאַרְבָּעָה יָמִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּצָאוּהוּ כִּמְעַט בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּגוּפוֹ.

אָז סִפֵּר אַיְרְטוֹן בְּקִצּוּר־מִלִּים מַה שֶׁקָּרָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, אוֹ עַל כָּל פָּנִים מַה שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ. וְזֶה אֲשֶׁר סִפֵּר:

לְמָחֳרַת בּוֹאוֹ אֶל הַגְּדֵרָה, בָּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר לִפְנוֹת לַיְלָה, טִפְּסוּ וְעָבְרוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶת מְשׂוּכַת הַגְּדֵרָה וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו. הֵם כָּפְתוּ אוֹתוֹ וְסָתְמוּ אֶת פִּיו וּסְחָבוּהוּ אֶל הַמְּעָרָה הָאֲפֵלָה אֲשֶׁר לְרַגְלֵי הַר־פְרַנְקְלִין, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לָהֶם מְקוֹם מִקְלָט.

הֵם חָרְצוּ לַהֲמִיתוֹ בְּיוֹם הָמָּחָר, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיָה מוּמָת לוּלֵא הִכִּירוֹ אַחַד הַשּׁוֹדְדִים וּקְרָאָהוּ בַּשֵּׁם שֶׁכִּנָּה לְעַצְמוֹ בִּהְיוֹתוֹ בְּאוֹסְטְרַלְיָה. אֶת אַיְרְטוֹן הָיוּ הַשּׁוֹדְדִים רוֹצְחִים בְּלִי־חֶמְלָה, אֲבָל עַל בֶּן־דְּזְשׁוֹיְס חָמָלוּ!

וְאוּלָם מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילָךְ לֹא פָּסְקוּ חֲבֵרָיו הַקּוֹדְמִים שֶׁל אַיְרְטוֹן מִלְּהָצִיק לוֹ בִּדְבָרִים. הֵם דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל מְנַת שֶׁיְּסַיַּע בְּיָדָם לִכְבּשׁ אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, לִרְצֹחַ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְלִהְיוֹת לַאֲדוֹנֵי הָאִי.

אֲבָל אַיְרְטוֹן לֹא נִשְׁמַע לָהֶם. מִי שֶׁהָיָה שׁוֹדֵד וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה וַעֲוֹנוֹ כֻּפַּר, בָּחַר בַּמָּוֶת וּבִלְבָד שֶׁלֹּא לִבְגֹּד בִּידִידָיו.

אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הָיָה אַיְרְטוֹן מוּטָל בִּמְעָרָה זוֹ עֲקוּד יָדַיִם וְרַגְלָיִם. בֵּינָתַיִם גִּלּוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶת הַגְּדֵרָה וּמֵאָז הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶם אוֹצַר מְזוֹנוֹת, אֲבָל לֹא מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם. בְּאַחַד־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר בָּאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם אֶל הַגְּדֵרָה, וּפִתְאֹם עָלוּ עֲלֵיהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אָז יָרוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶל הֶרְבֶּרְט וְאֶחָד מֵהֶם חָזַר אֶל הַמְּעָרָה וְהִתְפָּאֵר שֶׁהֵמִית אֶת אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אֲבָל הוּא חָזַר לְבַדּוֹ, כִּי חֲבֵרוֹ נִפְגַּע, כַּיָּדוּעַ, בְּפִגְיוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנָפַל חָלָל.

בְּהִוָּדַע לְאַיְרְטוֹן כִּי הֶרְבֶּרְט מֵת, גָּדְלָה צָרַת נַפְשׁוֹ לְאֵין הָכִיל. הֲרֵי מֵעַכְשָׁו לֹא הָיָה מִסְפַּר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶלָּא אַרְבָּעָה וְיַד הַפִּירָטִים הָיְתָה אֵפוֹא עַל הָעֶלְיוֹנָה!

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא עָזְבוּ הַפִּירָטִים אֶת מְקוֹם מִקְלָטָם בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן שֶּׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲצוּרִים בַּגְּדֵרָה לְרֶגֶל מַחֲלָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, וְגַם לְאַחַר שֶׁשָּׁדְדוּ אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל נָהֲגוּ זְהִירוּת בְּעַצְמָם וְלֹא יָצְאוּ מִמַּחֲבוֹאָם.

כֵּיוָן שֶׁאַיְרְטוֹן סֵרַב לְהִזָּקֵק לָהֶם, הָלְכָה יָדָם הָלֹךְ וְקָשָׁה עָלָיו מִיּוֹם לְיוֹם. הוּא הָיָה כָּפוּת יוֹם וָלַיְלָה וְעַל יָדָיו וְרַגְלָיו עֲדַיִן נִכְּרוּ הַסִּמָּנִים הָעֲקֻבִּים מִדָּם, שֶׁחָרְתוּ עֲלֵיהֶן הַכְּבָלִים. בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע הָיָה מְצַפֶּה לַמָּוֶת, כִּי שׁוּב לֹא קִוָּה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ.

כָּךְ הָיָה הַדָּבָר הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ עַד הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר. הַפִּירָטִים הָיוּ מְצַפִּים לִשְׁעַת הַכּשֶׁר לְהִתְנַפֵּל עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְלֹא הָיוּ עוֹזְבִים אֶת מְקוֹם מִקְלָטָם אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת עַל מְנַת לָצוּד צַיִד אִם בִּפְנִים הָאִי אוֹ עַל אַדְמַת הַחוֹף הַדְּרוֹמִי. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא שָׁמַע אַיְרְטוֹן דָּבָר עַל אֹדוֹת יְדִידָיו וְהוּא חָדַל מִקַּוּוֹת, שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לִרְאוֹתָם בְּאַחַד הַיָּמִים.

הָאַכְזְרִיּוּת שֶׁנָּהֲגוּ הַפִּירָטִים בְּאַיְרְטוֹן סוֹפָהּ שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאֻמְלָל לִידֵי טֵרוּף־דַּעַת, שֶׁנָּטַל אֶת מְאוֹר עֵינָיו וְאֶת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ. וּמֵאָז וְעַד עַתָּה, הַיְנוּ זֶה שְׁנֵי יָמִים, שׁוּב לֹא יָדַע מַה קָרָה עוֹד.

“אֲבָל הַגִּידָה לִי, אֲדוֹנִי סְמִית,” הוֹסִיף וְאָמַר אַיְרְטוֹן, “הֲלֹא הָיִיתִי מוּטָל כָּפוּת בַּמְּעָרָה, וְכֵיצָד נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁאֲנִי כָּאן, בַּגְּדֵרָה?”

“וְכֵיצַד אֵרַע, שֶׁהַפִּירָטִים מוּטָלִים מֵתִים לִפְנִים מִן הַמְּשׂוּכָה?” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר שְׁאֵלָה תַּחַת שְׁאֵלָה.

“מֵתִים!” קָרָא אַיְרְטוֹן וְהִתְנַשֵּׂא חֶצְיוֹ מֵעַל מִטָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן חַלָּשׁ הָיָה בְּיוֹתֵר.

חֲבֵרָיו תָּמְכוּ בּוֹ. הוּא רָצָה לָקוּם וְהַלָּלוּ לֹא עִכְּבוּ בְּיָדוֹ, וּבְכֵן הָלְכוּ כֻּלָּם אֶל הַפֶּלֶג הַקָּטֹן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר הֵאִיר הַיּוֹם וּלְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְלוּ חֲמֵשֶׁת פִּגְרֵי הַפִּירָטִים, שֶׁשָּׁכְבוּ סְרוּחִים עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג אִישׁ אִישׁ בְּאוֹתוֹ הַמַּצָּב שֶׁבּוֹ הִכְרִיעוֹ הַמָּוֶת בִּמְהִירוּת הַבָּרָק.

אַיְרְטוֹן עָמַד תַּחְתָּיו בְּלִי־נוֹעַ. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֵלָיו דּוּמָם וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם.

הָאִינְגֵ’נֵר רָמַז לְנֶב וּלְפֶנְקְרוֹף וְהַלָּלוּ בָּדְקוּ אֶת הַגְּוִיּוֹת, שֶׁכְּבָר הָיוּ קָרוֹת וְנֻקְשׁוֹת.

שׁוּם סִמָּן שֶׁל פְּצִיעָה חִיצוֹנִית לֹא נִמְצָא עַל הַגְּוִיּוֹת.

רַק לְאַחַר בְּדִיקָה מְעֻלָּה הִבְחִין פֶּנְקְרוֹף עַל מִצְחוֹ שֶׁל הָאֶחָד, עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַשֵּׁנִי, עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַשְּׁלִישִׁי וְעַל כְּתֵפָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים נְקֻדָּה זְעִירָה וַאֲדֻמָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לָעַיִן וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת מַה טִיבָהּ.

“בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁבַּגּוּף פָּגְעָה בָּהֶם יַד הַמָּוֶת!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל בְּאֵיזֶה נֶשֶׁק?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“בְּנֶשֶׁק הַיּוֹרֶה בְּרָקִים, אֲשֶׁר סוֹד כָּמוּס הוּא לָנוּ!”

“וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הִפְגִּיעַ בָּהֶם אֶת הַבְּרָקִים?…” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הַשּׁוֹפֵט שֶׁל הָאִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית; “הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר הֱבִיאֲךָ, אַיְרְטוֹן, הֵנָּה; הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר כֹּחוֹ הָאַדִּיר עֲדַיִן מוֹסִיף לְהִתְגַּלּוֹת; הֲלֹא הוּא הָעוֹשֶׂה לְמַעֲנֵנוּ מַה שֶׁאֵין לְאֵל יָדֵנוּ לַעֲשׂוֹתוֹ וַאֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁעָשָׂהוּ הֲרֵיהוּ מִתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ.”

“אִם כֵּן, הָבָה נְחַפְּשֶׂנּוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן, נְחַפְּשֶׂנּוּ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל מֻבְטָחְנִי כִּי אֶת הַיְצוּר הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעֲנֵנוּ אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת הָרַבּוֹת הָאֵלֶּה, לֹא נִמְצָא אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְקָרְאֵנוּ אֵלָיו!”

הַהֲגָנָה הַנֶּעְלָמָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מָנְעָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלִּפְעֹל פְּעֻלָּה בְּעַצְמָם, נָגְעָה עַד לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, אֲבָל יַחַד עִם זֶה גַּם הִרְעִימָה אוֹתוֹ. הוּא רָאָה בָּהּ מֵעֵין זִלְזוּל בְּכֹחַ יְכָלְתָּם, וְהַדָּבָר הַזֶּה הֶעֱלִיב אֶת נַפְשׁוֹ הַגֵּאָה. אִם אָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נְדִיבוּת וּמִסְתַּלֵּק מִלְּקַבֵּל תּוֹדָה עַל כָּךְ הֲרֵיהוּ כְּאִלּוּ מְזַלְזֵל בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁהוּא מֵטִיב עִמָּם, וּלְדַעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה בְּזִלְזוּל זֶה מִשּׁוּם הַפְחָתַת עֶרְכּוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה־הַנְּדִיבוּת עַצְמוֹ.

“נְחַפְּשֶׂנּוּ,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְיִתֵּן אֱלֹהִים, שֶׁנּוּכַל לְהוֹכִיחַ לְמָגִנֵּנוּ הַגֵּא הַזֶּה, שֶׁאֵין אָנוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה! כָּל קָרְבָּן לֹא הָיָה יָקָר בְּעֵינַי, לוּ אַךְ הִשִּׂיגָה יָדֵנוּ לִפְרֹעַ לְאָדָם זֶה אֶת חוֹבֵנוּ וְלִגְמֹל עִמּוֹ חֶסֶד גָּדוֹל, וְלוּ גַם בִּמְחִיר חַיֵּינוּ!”

מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה נַעֲשָׂה הַחִפּוּשׂ הַזֶּה שִׂיחָם וַהֲגִיגָם הָאֶחָד שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן. הַשְּׁאִיפָה לִמְצֹּא אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַזֹּאת לֹא נָתְנָה לָהֶם מָנוֹחַ. כִּי אָכֵן חִידָה נִשְׂגָּבָה הָיָה לָהֶם אוֹתוֹ הָאָדָם, שֶׁהָיָה מְחוֹנָן כֹּחַ טָמִיר וְנֶעְלָם, כֹּחַ שֶׁהָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה שָׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל בֵּית־הַדִּירָה שֶׁבַּגְּדֵרָה וְהִתְחִילוּ שׁוֹקְדִים לְחִזּוּק בְּרִיאוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, וּבְמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר עָלָה בְּיָדָם לְאַמֵּץ אֶת כֹּחַ גּוּפוֹ וְכֹחַ רוּחוֹ שֶׁנִּתְרוֹפָפוּ.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף הוֹלִיכוּ אֶת פִּגְרֵי הַשּׁוֹדְדִים הַיַּעֲרָה בְּרִחוּק מָקוֹם מִן הַגְּדֵרָה וְשָׁם קְבָרוּם בְּבוֹר עָמֹק.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סִפֵּר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַיְרְטוֹן אֵת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם מִיּוֹם שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם. הוּא סָח לוֹ מַה שֶׁאֵרַע לְהֶרְבֶּרְט וְאֶת הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשֶׁל מַחֲלָתוֹ הָאֲנוּשָׁה. וּלְבַסּוֹף אָמַר לוֹ כִּי הוּא וַחֲבֵרָיו כְּבָר נוֹאֲשׁוּ לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אוֹתוֹ וּסְבוּרִים הָיוּ כִּי הַפִּירָטִים הֱמִיתוּהוּ בְּלִי־חֶמְלָה.

“וְעַתָּה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ, “שׁוּב אֵין לָנוּ אֶלָּא לְקַיֵּם אֶת הַחוֹבָה הָאַחַת הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ. חֲצִי הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ נִתְקַיֵּם. הַפִּירָטִים נִכְחֲדוּ וְאָנוּ נַעֲשֵׂינוּ שׁוּב לַאֲדוֹנֵי הָאִי, אֲבָל לֹא אָנוּ פָּעַלְנוּ זֹאת וְלֹא לְעַצְמֵנוּ אָנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיק טוֹבָה עַל כָּךְ.”

“וּבְכֵן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הָבָה נִבְדֹּק אֶת כָּל הַלַּבִּירִינְתְּ שֶׁל שְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין! לֹא נַשְׁאִיר אַף מְחִלָּה אַחַת שֶׁלֹּא נַחְקְרֶנָּה! אֲהָהּ, יְדִידַי, אִם הָיָה בָּעוֹלָם סוֹפֵר־עִתּוֹנִים שֶׁעָמַד בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים לִפְנֵי תַּעֲלוּמָה מַרְעִישָׁה־לֵב, הֲרֵי אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַסּוֹפֵר!”

“וְאָנוּ נַעֲמִיד עָלֵינוּ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד שֶׁנִּמְצָא אֶת מֵיטִיבֵנוּ.”

כֵּן דִּבַּרְתָּ," אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “עָשׂה נַעֲשֶׂה אֵת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לַעֲשׂוֹת… אֲבָל הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לָכֶם, שֶׁלֹּא נִמְצָאֶנּוּ עַד שֶׁיִּרְצֶה בְּכָךְ!”

“אִם כֵּן, נִשָּׁאֵר בַּגְּדֵרָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הֵן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “יֵשׁ לָנוּ כָּאן מְזוֹנוֹת בְּשֶׁפַע, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמָּקוֹם מֻנָּח בְּמֶרְכַּז הַחֲקִירָה שֶׁלָּנוּ. וְאִם נֶחְסַר דָבָר כָּל שֶׁהוּא, הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ עֲגָלָה לָרוּץ מַהֵר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.”

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִי לְהָעִיר הֶעָרָה אֶחָת.”

וּמַהִי?"

“הִנֵּה מְשַׁמֶּשֶׁת וּבָאָה עוֹנַת־הַשָּׁנָה וְאֵין לָנוּ לִשְׁכֹּחַ שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנַּפְלִיג בַּיָּם.”

“לְהֵיכָן?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אֶל הָאִי תָּבוֹר!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “מִן הַצֹּרֶךְ לָנוּ לְהוֹלִיךְ לְשָׁם אִגֶּרֶת, הַמּוֹדִיעָה אֶת מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי שֶׁלָּנוּ וְאֶת מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַכְשָׁו. הֲרֵי כָּךְ הֶחְלַטְנוּ, לְהַמְצִיא אִגֶּרֶת כָּזוֹ לָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִֹּית, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא עַל מְנָת לְהָשִׁיב אֶת אַיְרְטוֹן אֶל אַרְצוֹ. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי כְּבָר אֵחַרְנוּ מִן הַמּוֹעֵד!”

“אֲבָל הַגִּידָה לִי, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר אַיְרְטוֹן, “כֵּיצַד אַתָּה אוֹמֵר לְהַפְלִיג לְשָׁם?”

“בִּסְפִינָתֵנוּ ‘צְלֵחָה’!”

“צְלֵחָה!” קָרָא אַיְרְטוֹן… “שׁוּב אֵינָהּ קַיָּמֶת.”

“‘צְלֵחָה’ שֶׁלִּי אֵינָהּ קַיֶּמֶת עוֹד!” הֵילִיל הַסַּפָּן וְנִתַּר מִמְּקוֹמוֹ.

“לֹא!” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן. “הַשּׁוֹדְדִים מָצְאוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים בַּנָּמֵל הַקָּטֹן וּפָרְשׁוּ בָּהּ בַּיָּם וְ…”

“וְ…?” דָּחַק בּוֹ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁלִּבּוֹ הָיָה מְפַרְכֵּס וְהוֹלֵם בְּחָזְקָה. “וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַנְהִיג כְּבוֹב הַרְוֵי, נִתְקְלוּ בִּסְלָעִים וְהָאֳנִיָּה נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים!”

“אֲהָהּ! בְּנֵי בְּלִיַּעַל! חַמְסָנִים! נְבָלִים אֲרוּרִים!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף.

“פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּאַחֲזוֹ בְּיַד הַסַּפָּן, “אַל יֵצַר לָךְ. אָנוּ נַעֲשֶׂה לָנוּ ‘צְלֵחָה’ אַחֶרֶת, גְּדוֹלָה מִן הָרִאשׁוֹנָה! הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ כָּל חֶלְקֵי הַבַּרְזֶל וְכָל הַמִּפְרָשִׂים שֶׁל הַ’מַּהִיר'!”

“אֲבָל הֲיוֹדֵעַ אַתָּה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “כִּי בְּנִיַּת אֳנִיָּה בַּת שְׁלשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים טוֹנוֹת צְרִיכָה לְהִמָּשֵׁךְ לְכָל הַפָּחוֹת חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים?”

“מַה לַעֲשׂוֹת?” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְוַתֵּר הַשָּׁנָה עַל הַנְּסִיעָה אֶל הָאִי תָּבוֹר.”

“אֵת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “וַאֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁלֹּא נְאַחֵר מִן הַמּוֹעֵד אִם נִדְחֶה אֶת הַנְּסִיעָה לַשָּׁנָה הַבָּאָה.”

“אֲהָהּ, ‘צְלֵחָה’ שֶׁלִּי! אֲהָהּ ‘צְלֵחָה’ הָאֻמְלָלָה שֶׁלִּי!” קוֹנֵן פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר אָבְדַן הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה גַאֲוָתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, נָגַע עַד נַפְשׁוֹ.

הֲרִיסַת “צְלֵחָה” הָיְתָה אֲבֵדָה גְדוֹלָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְצִעֲרָה אוֹתָם בְּיוֹתֵר, וְהֵם נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָשׁוּב וְלִבְנוֹת עַד מְהֵרָה אֳנִיָּה חֲדָשָׁה. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה זוֹ, נָתְנוּ שׁוּב אֶת דַּעְתָּם לְחֵקֶר הַמְּקוֹמוֹת הַכְּמוּסִים וְהַמֻּצְנָעִים שֶׁבָֹּאִי.

אֶת מַעֲשֵׂה הַחֵקֶר וְהַחִפּוּשׂ הַזֶּה הִתְחִילוּ עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא יוֹם הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר, וְעָסְקוּ בּוֹ שָׁבוּעַ תָּמִים. בְּתַחְתִּית הָהָר, בֵּין שְׁלוּחוֹתָיו וּסְעִיפָיו הַמְרֻבִּים, נִמְשַׁךְ לַבִּירִינְתְּ שֶׁל עֲמָקִים וּנְקָרוֹת סְבוּכִים וּמְסֻכְסָכִים עַד מְאֹד. כָּאן, אֵפוֹא, בְּמַעֲמַקֵּי הַנְּקָרוֹת הַצָּרוֹת הַלָּלוּ, וְאולַי גַּם בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין עַצְמוֹ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְחַפֵּשׂ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. בְּכָל הָאִי כֻּלּוֹ לֹא נִמְצָא מָקוֹם יוֹתֵר מְעֻלֶּה לְכוֹנֵן שָׁם דִּירָה, אֲשֶׁר הַיּוֹשֵׁב בָּהּ רוֹצֶה לִהְיוֹת מֻצְנָע וְסָמוּי מִן הָעָיִן. אֲבָל הָעַרְבּוּבְיָה שֶׁל הַשְּׁלוּחוֹת וּסְעִיפֵי הֶהָרִים הָאֵלֶּה הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה צֹרֶךְ לַעֲרֹךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים בְּסֵדֶר וְעַל פִּי שִׁטָּה קְבוּעָה וּמְדֻיָּקָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִיְּרוּ בַּתְּחִלָּה אֶת כָּל הָעֵמֶק שֶׁהִשְׂתָּרַע בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הַוֻּלְקָן יַאֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נָבַע פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד. כָּאן הֶרְאָה אוֹתָם אַיְרְטוֹן אֶת הַמְּעָרָה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה מְקוֹם מִקְלָט לַשּׁוֹדְדִים וְשֶׁהוּא הָיָה עָצוּר בָּהּ עַד שֶׁהָעֳבַר אֶל הַגְּדֵרָה. מְעָרָה זוֹ נִשְׁאֲרָה בַּהֲוָיָתָהּ כְּמוֹ שֶׁעָזַב אוֹתָהּ אַיְרְטוֹן. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מָצְאוּ בָּהּ הַרְבֵּה כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת וַאֲבַק־שְׂרֵפָה וְגַם צָרְכֵי אֹכֶל נָפֶשׁ. נִכָּר הָיָה שֶׁהַשּׁוֹדְדִים נִתְכַּוְּנוּ לֶאֱגֹר כָּאן אוֹצָר גָּדוֹל שֶׁל מַכֹּלֶת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּדְקוּ יָפֶה אֶת כָּל הָעֵמֶק שֶׁגָּבַל בְּאוֹתָהּ הַמְּעָרָה וְשֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בְּעֵצִים נָאִים וּבְיִחוּד בַּעֲצֵי־מְחָטִים. אַחַר חָדְרוּ אֶל תּוֹךְ נִקְרָה צָרָה, שֶׁנִּמְשְׁכָה עַד לְסַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם.

בְּמָקוֹם זֶה נִתְמַעֲטוּ הָאִילָנוֹת וְתַחַת הָעֵשֶׂב בָּאָה הָאָבֶן. עִזֵּי־בָּר וְכִבְשֵׂי־בָּר הָיוּ מְקַפְּצִים שָׁם בֵּין הַסְּלָעִים. כָּאן הִתְחִיל הַחֵלֶק הַכָּבוּל שֶׁל הָאִי. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁמִּכָּל הֲמוֹן הָעֲמָקִים שֶׁנִּסְתָּעֲפוּ לְרַגְלֵי הַר־פְרַנְקְלִין, רַק שְׁלֹשָׁה הָיוּ מְכֻסִּים בְּאִילָנוֹת וּבְכָרֵי־דֶשֶׁא וְהָאֶחָד מֵהֶם הָיָה עֵמֶק הַגְּדֵרָה, אֲשֶׁר גָּבַל לִפְאַת מַעֲרָב בָּעֵמֶק שֶׁל פֶּלֶג־הָאֶשֶׁד וְלִפְאַת מִזְרַח בָּעֵמֶק שֶׁל הַפֶּלֶג הָאָדֹם. שְׁנֵי הַפְּלָגִים הָאֵלֶּה, שֶׁנּוֹצְרוּ עַל יְדֵי הַמַּיִם הַשּׁוֹפְעִים מִן הָהָר, קָלְטוּ אֶל קִרְבָּם הַרְבֵּה פְּלָגִים צְדָדִיִּים וְסוֹפָם שֶׁנֶּהְפְּכוּ לִנְחָלִים מַמָּשׁ, שֶׁהִשְׁקוּ וְהִפְרוּ אֶת כָּל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי. וּלְעֻמַּת זֶה נִזּוֹן נַחַל־הַתּוֹדָה מִמֵּי הַמַּעְיָנוֹת הַחֲבוּיִים בַּעֲבִי הָאִילָנוֹת שֶׁל יַעַר־זְשָׁקָמַר.

אֶחָד מִשְּׁלשֶׁת הָעֲמָקִים הָאֵלֶּה הַמֻּשְׁפָּעִים בְּמַיִם יָכֹל הָיָה אֵפוֹא לְשַׁמֵּשׁ מַחֲבוֹא לַמִּתְבּוֹדֵד. שָׁם הָיָה מוֹצֵא לוֹ אֶת כָּל צָרְכֵי פַּרְנָסָתוֹ וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָקְרוּ וְתָרוּ אֶת הָעֲמָקִים בְּשִׂים לֵב וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל הֲוָיַת אָדָם.

אִם כֵּן הֵיכָן הוּא מִתְבּוֹדֵד זֶה וְהֵיכָן דִּירָתוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּמַעֲמַקֵּי הַנְּקָרוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת, בֵּין צִבּוּרֵי הַסְּלָעִים הַנֶּעֱרָמִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, בְּאַחַד הַנְּקָעִים הָאֲפֵלִים שֶׁבַּצָּפוֹן, בְּקֶרֶב חָמְרֵי הַלַּבָּה שֶׁקָּפָאוּ?

בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי עֲמָקִים רְחָבִים אֲבָל לֹא עֲמֻקִּים, בְּלִי סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל יֶרֶק. הָעֲמָקִים הָאֵלֶּה הָיוּ זְרוּעִים גָּלְמֵי סְלָעִים, מְנֻמָּרִים בְּנִפְצֵי אֲבָנִים. רְפוּדִים חָמְרֵי לַבָּה וּמְצֻפִּים בְּלַבְרָדוֹרִים וְאָבְּסִידְיָנִים. חֵלֶק זֶה הִצְרִיךְ חֲקִירָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה. שָׁם פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶן מֵאוֹת מְעָרוֹת, אֲשֶׁר אָמְנָם קָשֶׁה הָיָה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה הָיוּ נַעֲלָמוֹת וּמֻצְנָעוֹת מֵאֵין כְּמוֹהֶן. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָדְרוּ אֲפִילוּ אֶל תּוֹךְ נְקָבוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁהָיוּ נוֹקְבוֹת וְיוֹרְדוֹת אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הָהָר. הֵם עָבְרוּ אֶת הָאוּלַמִּים הָאֲפֵלִים הַלָּלוּ לְאוֹר לַפִּידִים וּבָדְקוּ אֶת כָּל מְחִלָּה וְאֶת כָּל מְאוּרָה שֶׁבָּהֶם. אֲבָל בְּכָל מָקוֹם לֹא שָׁלְטָה אֶלָּא דְמָמָה וַחֲשֵׁכָה. נִכָּר הָיָה, שֶׁרֶגֶל אֱנוֹשׁ לֹא דָרְכָה מֵעוֹלָם בְּאוּלַמֵּי־בְּרֵאשִׁית אֵלֶּה וְשֶׁיַּד אֱנוֹשׁ לֹא הֵזִיזָה מֵעוֹלָם אֶת גָּלְמֵי־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה מִמְּקוֹמָם. הָאוּלַמִּים הַלָּלוּ נִשְׁאֲרוּ בְּהֶוְיָתָם מִקַּדְמוּת עוֹלָם וְלֹא נִשְׁתַּנּוּ מִכְּפִי שֶׁהָיוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָאֵשׁ הַוֻּלְקָנִית הֶעֶלְתָה אֶת הָאִי מִמְּצוּלוֹת הַמָּיִם.

וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁהָאוּלַמִּים הַלָּלוּ הָיוּ שׁוֹמְמִים וּשְׁקוּעִים בַּאֲפֵלָה נִצַּחַת, בְּכָל זֹאת נִדְמָה לוֹ לְכוֹרֶשׁ סְמִית שֶׁהַדְּמָמָה הַשַּׁלֶּטֶת שָׁם אֵינָהּ מָחְלֶטֶת.

כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּחְתִּיתָהּ שֶׁל אַחַת הַמְּחִלּוֹת הָאֲפֵלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה לְאֹרֶךְ שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת רֶגֶל בְּמַעֲמַקֵּי הָהָר, שָׁמַע לְתִמְהוֹנוֹ מֵעֵין שָׁאוֹן עָמוּם כְּהֵד קוֹל רַעַם בַּמֶּרְחַקִּים.

גַּם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ, שָׁמַע אֶת קוֹל הַנַּהַם הָרָחוֹק הַזֶּה, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ סִמָּן מֻבְהָק שֶׁהָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה שָׁבָה וְהִתְנַעֲרָה וְחִדְּשָׁה אֶת פְּעֻלָּתָהּ. שְׁנֵיהֶם הִקְשִׁיבוּ כַּמָּה פְּעָמִים רַב קֶשֶׁב וּבָאוּ לִכְלָל דֵּעָה אַחַת, שֶׁפְּעֻלָּה כִימִית הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית בְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה.

“נִמְצָא שֶׁהַוֻּלְקָן לֹא כָּבָה כְּלָל,” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֶפְשָׁר שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁחָקַרְנוּ אֶת לוֹעַ הַוֻּלְקָן,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “נֶעֶשְׂתָה מַהְפֵּכָה בַּשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. כָּל וֻלְקָן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כָּבוּי, יָכֹל לְהִתְלַהֵב מֵחָדָשׁ.”

“אֲבָל אִם הַר־פְרַנְקְלִין יִתְלַהֵב וְיָבוֹא לִידֵי הַפְלָטָה,” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כְּלוּם לֹא יְסַכֵּן אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן?”

“סָבוּר אֲנִי שֶׁלֹּא יְסַכֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “הַלּוֹעַ הָרָחָב מְשַׁמֵּשׁ מִפְתַּח פְּלִיטָה מְעֻלֶּה, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ תִּפְרֹץ הַחוּצָה שִׁפְעַת הַקִּיטוֹר וְהַלַּבָּה שֶׁלּוֹ כַּנָּהוּג.”

“וּמַה נַעֲשֶׂה אִם הַלַּבָּה תָּסֹל לָהּ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה אֶל הַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִּים שֶׁבָּאִי?”

“וּמַדּוּעַ לֹא תָּצוּף, סְפִּילֶט יַקִּירִי, בַּדֶּרֶךְ שֶׁהִתְוָה לָהּ הַטֶּבַע?” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הַוֻּלְקָנִים הֲפַכְפְּכָנִים הֵם!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

“תֵּן דַּעְתְּךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁנְּטִיָּתוֹ שֶׁל כָּל הַר־פְרַנְקְלִין מְסַיַּעַת לְכָךְ שֶׁחָמְרֵי הַהַפְלָטָה שֶׁלּוֹ יִשְׁתַּפְּכּוּ אֶל הָעֲמָקִים, שֶׁאָנוּ חוֹקְרִים אוֹתָם עַכְשָׁו. כְּדֵי שֶׁתִּשְׁפֹּכֶת זוֹ תְּשַׁנֶּה אֶת מַסְלוּלָהּ, מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁרְעִידַת הָאֲדָמָה תְּשַׁנֶּה אֶת מֶרְכַּז הַכֹּבֶד שֶׁל הָהָר.”

“אֲבָל הֲרֵי בְּמִקְרִים כָּאֶלֶּה מְצוּיָה גַם רְעִידַת־אֲדָמָה,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּבְיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּחוֹת שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה מִתְנַעֲרִים וְהַשְּׁכָבוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁל כַּדוּר הָאָרֶץ, שֶׁנָּחוּ זְמָן הַרְבֵּה, מְעַכְּבוֹת אוֹתָם. הַפְלָטַת הַוֻּלְקָן וַדַּאי עֲלוּלָה לְהָבִיא עָלֵינוּ סַכָּנָה גְדוֹלָה וְנוֹחַ לָנוּ, שֶׁשַּׁחַץ אָיֹם זֶה יוֹסִיף לָנוּם אֶת שְׁנָתוֹ וְלֹא יִיקָץ. אֲבָל כְּלוּם בְּיָדֵנוּ הוּא לְעַכֵּב אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְעוֹרר? וְאוּלָם יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, עַל כָּל פָּנִים סָבוּר אֲנִי שֶׁתְּחוּם מְגוּרֵינוּ אֲשֶׁר בְּרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל אֵינוֹ צָפוּי לְסַכָּנָה. בֵּינוֹ וּבֵין הַוֻּלְקָן מִשְׂתָּרֵעַ שֶׁקַע־קַרְקַע, וְאִם הַלַּבָּה תִּפְרֹץ לָהּ דֶּרֶךְ אֶל הַיְאוֹר, וַדַּאי תִּשְׁתַּפֵּךְ אֶל גִּבְעוֹת־הַחוֹל וְאֶל סְבִיבוֹת מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ.”

“הָהָר אֵינוֹ עָשֵׁן עֲדַיִן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “סִמָּן שֶׁהַהַפְלָטָה אֵינָהּ קְרוֹבָה לָבוֹא.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶתְמוֹל הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל רֹאשׁ הַלּוֹעַ וְלֹא רָאִיתִי קִיטוֹר מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹכוֹ. אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁבְּמַעֲמַקֵּי הַכִּירָה נֶעֶרְמוּ בִּמְרוּצַת הַזְּמָן צִבּוּרֵי סְלָעִים, אֵפֶר וְלַבָּה נֻקְשָׁה, וְהַמִּפְתָּח, שֶׁעָלָיו דִּבַּרְתִּי, עֲדַיִן פָּקוּק הוּא. אֲבָל אַךְ יִתְגַּבְּרוּ מַאֲמַצֵּי הַכֹּחוֹת הַפְּנִימִיִּים וּמִיָּד יִתְעַלֵּם כָּל הָעִכּוּב הַזֶּה וּמֻבְטָח אַתָּה, סְפִּילֶט יַקִּירִי, שֶׁלֹּא הָאִי, הַמְשַׁמֵּשׁ דּוּד־קִיטוֹר, וְלֹא הַוֻּלְקָן, הַמְשַׁמֵּשׁ מַעֲשֵׁנָה שֶׁלּוֹ, לֹא יִתְפּוֹצְצוּ מִלַּחַץ הַגַּז. וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: הַלְוַאי שֶׁלֹּא יָבוֹא הַוֻּלְקָן לִידֵי הַפְלָטָה!”

“וּבְכָל זֹאת אֵין אָנוּ טוֹעִים,” חָזַר וְאָמַר הַכַּתָּב. “מִמַּעֲמַקֵּי הַוֻּלְקָן בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה קוֹל נַהַם עָמוּם!”

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהִטָּה שׁוּב פַּעַם אֶת אָזְנָיו וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב, “אֵין כָּאן שׁוּם טָעוּת… שָׁם מִתְחוֹלֶלֶת פְּעֻלָּה, שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ לְהַעֲרִיךְ לֹא אֶת מִדַּת כֹּחָהּ וְלֹא אֶת תּוֹצְאוֹתֶיהָ.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עָלוּ מִמַּעֲמַקֵּי הָאוּלַמִּים שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה וְחָזְרוּ אֶל חַבְרֵיהֶם וְסָחוּ לָהֶם אֶת מַצַּב הַדְבָרִים.

“טוֹב וְיָפֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הַוֻּלְקָן רוֹצֶה לְהִשְׁתּוֹבֵב וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי תַּעֲלוּלִים? הָבָה יַעֲשֶׂה! יִמָּצֵא מִי שֶׁיִּרְדֶּה בּוֹ בְּיָדוֹ הַקָּשָׁה וְיַכְרִיעֶנּוּ!”

“וּמִי הוּא זֶה?” שָׁאַל נֶב.

“מָגִנֵּנוּ, נֶב, מָגִנֵּנוּ! הוּא יִסְתֹּם אֶת פִּי הַלּוֹעַ שֶׁלּוֹ, אִם אַךְ יְנַסֶּה לְפָתְחוֹ!”

אָנוּ רוֹאִים אֵפוֹא, שֶׁאֱמוּנָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף בְּאוֹתוֹ הָ“אֱלוֹהַּ” הַמְיֻחָד אֲשֶׁר לְאִי מְגוּרָיו הָיְתָה אֱמוּנָה מָחְלָטֶת. וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר; גְּבוּרָתוֹ הַנַּעֲלָמָה שֶׁל אוֹתוֹ “אֱלוֹהַּ”, שֶׁנִּתְגַּלְּתָה עַד עַכְשָׁו בַּהֲמוֹן מַעֲשִׂים מֻפְלָאִים שֶׁאֵין לָהֶם פִּתְרוֹנִים, נִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא גְבוּרָה שֶׁאֵין לָהּ מְצַרִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגְּבוּרָה זוֹ נִתְעַלְּמָה מֵחִפּוּשֵׂיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְכָל עֲמָלָם וִיגִיעָם וּמַאֲמַצֵּיהֶם לֹא הוֹעִילוּ לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם מִקְלָטוֹ שֶׁל מָגִנָּם הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם.

מִיּוֹם הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר עַד לְיוֹם הָעֶשְׂרִים וְהַחֲמִשָּׁה לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר חָקְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת כָּל הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן וּבָדְקוּ אֶת כָּל הַמִּסְתָּרִים וְהַמַּחֲבוֹאִים הַמֻּצְנָעִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַזֶּה. הֵם הָיוּ מַקִישִׁים אֲפִילוּ עַל כָּל קִיר סֶלַע, כְּדֶרֶךְ הַבַּלָּשִׁים הַמַּקִּישִׁים עַל הַקִּירוֹת שֶׁל אַחַד הַבָּתִּים הַחֲשׁוּדִים. וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: הֵם יָרְדוּ אֲפִילוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּקַע וְעָלָה קוֹל הַנַּהַם הַכָּבוּשׁ. בַּמַּעֲמַקִּים הַלָּלוּ לֹא נִרְאָה שׁוּם סִמָּן שֶׁל הִתְפָּרְצוּת קְרוֹבָה, כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֹא עָשָׁן וְלֹא קִירוֹת חֲמוּמִים. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא מָצְאוּ שָׁם אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל הָאִישׁ שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא מָצְאוּ אוֹתָם בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין.

אָז שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל חֶבֶל הַחוֹלוֹת וּבָדְקוּ אֶת חוֹמוֹת־הַגְּרָנִית הַזְּקוּפוֹת שֶׁל מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ מֵרָאשֵׁיהֶן עַד תַּחְתִּיתָן, עַד לְשֶׁטַח מֵי הַמִּפְרָץ — וְאֵין אִישׁ! — וְאֵין כְּלוּם!

שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַלָּלוּ הָיוּ סַךְ־הַכֹּל שֶׁל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְגִיעוֹת, שֶׁעָלוּ לְבַטָּלָה, שֶׁל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַאֲמַצֵּי־כֹּחַ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְּלוּם! סְמִית וַחֲבֵרָיו סוֹפָם שֶׁבָּאוּ לִידֵי הִתְמַרְמְרוּת בְּשֶׁל אִי־הַצְלָחָה זוֹ.

וְסוֹף סוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַחֲזֹר, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַאֲרִיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים לְאֵין קֵץ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רַשָּׁאִים הָיוּ אֵפוֹא לְהַאֲמִין, כִּי הַיְצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת אֵינוֹ דָר עַל פְּנֵי שֶׁטַח הָאִי, וְדִמְיוֹנָם הַנִּלְהָב הִתְחִיל רוֹקֵם מִינֵי הַשְׁעָרוֹת מֻפְלָאוֹת וּמְשֻׁנּוֹת מֵאֵין כְּמוֹהֶן. בְּיִחוּד הָלְכוּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב אַחֲרֵי חֶזְיוֹנוֹת לִבָּם וְנִשְּׂאוּ עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן אֶל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע.

בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְפֶבְּרוּאַר שָׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבְסִיּוּעַ שֶׁל חֶבֶל־מִשְׁנֶה, שֶׁהִפְשִׁילוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֵץ שָׁלוּחַ עַל הַזִּיז הַבּוֹלֵט שֶׁלְּיַד הַדֶּלֶת, הֵקִימוּ אֶת הַחִבּוּר בֵּין דִּירָתָם וּבֵין הַקַּרְקַע.

מִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְמַרְס, חָגְגוּ אֶת יוֹם מְלֹאת שָׁלשׁ שָׁנִים לְבוֹאָם אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן!

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר    🔗

עָבְרוּ שָׁלשׁ שָׁנִים — הַשְּאֵלָה בִּדְבַר בְּנִיַּת אֳנִיָּה חֲדָשָׁה — מָה הֶחְלִיטוּ — הַצְלָחַת הַקּוֹלוֹנְיָה — הַמַּסְפֵּן — הַקֹּר שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי — פֶּנְקְרוֹף נִכְנַע לַגּוֹרַל — כְּבִיסַת לְבָנִים — הַר־פְרַנְקְלִין הִתְחִיל עָשֵׁן.

עָבְרוּ שָׁלשׁ שָׁנִים מֵאָז נִמְלְטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵרִיצְ’מוֹנְד, וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא פָּסְקוּ מִלַּהְגּוֹת וּמִדַּבֵּר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, שֶׁהָיוּ דְבוּקִים בָּהּ בְּכָל נַפְשָׁם וְרָאוּ אוֹתָהּ תָּמִיד בְּעֵינֵי רוּחָם!

הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל, שֶׁמִּלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים כְּבָר פָּסְקָה וְשֶׁיַּד אַנְשֵׁי הַצָּפוֹן, שֶׁנִּלְחֲמוּ לְשֵׁם הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר, הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה. אֲבָל מָה הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בַּעֲקֵב הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת? כַּמָּה דָמִים נִשְׁפְּכוּ בָּהּ? מִי וָמִי מִידִידֵיהֶם נָפְלוּ חֲלָלִים? — עַל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וְדוֹמֵיהֶם הָיוּ מְסִיחִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, בְּלִי אֲשֶׁר יָכְלוּ לְשַׁעֵר אֵימָתַי יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁיִּזְכּוּ לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אֶת אַרְצָם. לָשׁוּב לְשָׁם, וְאִלּוּ אַךְ לְיָמִים אֲחָדִים, לְחַדֵּשׁ אֶת הַקֶּשֶׁר עִם עוֹלַם הַיִּשּׁוּב, לְהָקִים חִבּוּר בֵּין אַרְצָם וּבֵין הָאִי שֶׁלָּהֶם, וְאַחַר לַחֲזֹר אֶל הָאִי וּלְבַלּוֹת אֶת מִבְחַר יְמֵי חַיֵּיהֶם בַּקּוֹלוֹנְיָה שֶׁיִּסְּדוּ יְדֵיהֶם וְשֶׁיְּשַׁעְבְּדוּ אוֹתָה לְבִירָת הַמְּדִינָה שֶׁלָּהֶם — כְּלוּם הָיְתָה הַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת אַךְ חֲלוֹם בָּטֵל, שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהִתְקַיֵּם?

חֲלוֹם זֶה לֹא נִתַּן לְהִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁתֵּי דְרָכִים: אוֹ שֶׁתִּזְדַּמֵּן בְּאַחַד הַיָּמִים בְּיַמּוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֳנִיָּה, אֲשֶׁר תִּקָּחֵם וּתְשִׁיבֵם אֶל אַרְצָם, אוֹ שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים גּוּפָם יִבְנוּ לָהֶם אֳנִיָּה חֲזָקָה לְמַדַּי, אֲשֶׁר תַּעֲצֹר כֹּחַ לַעֲבֹר בַּיָּם אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת בְּיוֹתֵר.

“וְאוּלַי יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי מָגִנֵּנוּ לְהַמְצִיא לָנוּ אֶת הָאֶמְצָעִים לַחֲזֹר אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ!”

וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁאִלּוּ בָּאוּ וְהִגִּידוּ בְּאַחַד הַיָּמִים לְפֶנְקְרוֹף וּלְנֶב, כִּי בְּמִפְרַץ־הַכָּרִישׁ עוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לָהֶם אֳנִיָּה בַּת שְׁלשׁ מֵאוֹת טוֹנוֹת, לֹא הָיוּ תְמֵהִים עַל זֶה כָּל עִקָּר. לְפִי מַעַרְכֵי לִבָּם בְּאוֹתָם הַיָּמִים לֹא הָיָה דָבָר כָּזֶה מֻפְלָא בְּעֵינֵיהֶם כְּלָל.

אֲבָל כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲמִין בְּנִסִּים כְּמוֹתָם, יְעָצָם לָשׁוּב אֶל הַעֲלִילוּת וְלִתֵּן אֶת דַּעְתָּם לְבְנִיַּת אֳנִיָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ צֹרֶךְ הֶכְרָחִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי, כִּי הַשָּׁעָה דָחֲקָה לְמַהֵר לְהוֹלִיךְ אֶל הָאִי תָּבוֹר אִגֶּרֶת הַמּוֹדִיעָה אֶת מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל אַיְרְטוֹן.

“צְלֵחָה” שׁוּב לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת וּבְנִיַּת אֳנִיָּה חֲדָשָׁה צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וּבֵינָתַיִם כְּבָר קָרְבוּ יְמֵי הַחֹרֶף וְאֶת הַנְּסִיעָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲרֹךְ לִפְנֵי יְמוֹת הָאָבִיב הַבָּא.

“וּבְכֵן יֵשׁ לָנוּ דֵי זְמָן, כְּדֵי לִגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה עַד לְעוֹנַת הַשָּׁנָה הַנָּאָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל פֶּנְקְרוֹף בְּשָׁעָה שֶׁדָּנוּ יַחַד בְּעִנְיָן זֶה. “אֲבָל סָבוּר אֲנִי, יְדִידִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִגָּשִׁים לִבְנוֹת אֳנִיָּה חֲדָשָׁה, מִן הַצֹּרֶךְ לָנוּ לַעֲשׂוֹתָהּ גְּדוֹלָה וּמְרֻוָּחָה כָּל צָרְכָּהּ. בִּיאָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִּית אֶל הָאִי תָּבוֹר הִיא מִכָּל מָקוֹם דָּבָר הַמֻּטָּל בְּסָפֵק. וּמִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר בָּאָה לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים, וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאָה אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן, פָּרְשָׁה וְהָלְכָה לָהּ. וְהוֹאִיל וְכָךְ, אוּלַי כַּדַּאי לָנוּ לִבְנוֹת אֳנִיָּה, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ תּוּכַל לְהוֹלִיכֵנוּ אִם אֶל קְבוּצַת־הָאִיִּים הַפּוֹלִינֵזִית אוֹ אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה? מַה דַּעְתְּךָ בְּנִדּוֹן זֶה, פֶּנְקְרוֹף?”

“סָבוּר אֲנִי, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדְךָ לִבְנוֹת אֳנִיָּה גְדוֹלָה כָּאֳנִיָּה קְטַנָּה. אֵין לָנוּ מַחְסוֹר לֹא בְּעֵצִים וְלֹא בִּכְלֵי־מְלָאכָה וְכָל הָעִנְיָן אֵינוֹ אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל מִדַּת הַזְּמָן.”

“וְכַמָּה זְמָן דּוֹרֶשֶׁת בְּנִיַּת אֳנִיָּה בַּת מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אוֹ בַּת שְׁלשׁ מֵאוֹת טוֹנוֹת?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לְכָל הַפָּחוֹת שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “אֶלָּא שֶׁאֵין לִשְׁכֹּחַ, כִּי הַחֹרֶף מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וְכִי בִּהְיוֹת קֹר חָזָק קָשֶׁה לְעַבֵּד אֶת הָעֵץ. וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהַעֲלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים שֶׁל בִּטּוּל מְלָאכָה, וְאִם הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה מוּכָנָה בְּחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר הַבָּא, אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ.”

“טוֹב אֵפוֹא,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַמְּלָאכָה תִּגָּמֵר בְּעוֹנָתָהּ. אוֹתוֹ הַזְּמָן נוֹח יִהְיֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ לַעֲרֹךְ בּוֹ נְסִיעָה בַּיָּם, אִם אֶל הָאִי תָּבוֹר וְאִם אֶל מָקוֹם רָחוֹק מִמֶּנּוּ.”

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “עֲרֹךְ אֶת הַתָּכְנִית שֶׁלְּךָ וְהַפּוֹעֲלִים יִגְּשׁוּ מִיָּד אֶל הַמְּלָאכָה, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁאַיְרְטוֹן יַעֲזֹר עַל יָדֵנוּ וְיָבִיא לָנוּ תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה בְּעִנְיָן זֶה.”

יֶתֶר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִסְכִּימוּ אַף הֵם לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי הָיְתָה הַצָּעָה טוֹבָה וּנְכוֹחָה בְּיוֹתֵר. אָמְנָם בְּנִיַּת אֳנִיָּה בַּת מָאתַיִם אוֹ בַּת שְׁלשׁ מֵאוֹת טוֹנוֹת הָיְתָה מְלָאכָה כְּבֵדָה, אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּטְחוּ בְּעַצְמָם וַהֲרֵי בְּכֹחַ בִּטְחוֹנָם זֶה כְּבָר עָשׂוּ חַיִל וְהִצְלִיחוּ הַרְבֵּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְחִיל עוֹסֵק מִיָּד בַּעֲרִיכַת תָּכְנִית הָאֳנִיָּה וְתַבְנִיתָהּ. בֵּינָתַיִם כָּרְתוּ חֲבֵרָיו וְהֵבִיאוּ עֵצִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם אֶת הַצְּלָעוֹת, הַקּוֹרוֹת וְהַצִּפּוּי שֶׁל הָאֳנִיָּה. יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק הוּא הוּא שֶׁסִּפֵּק אַלּוֹנִים וּבוֹקִיצִים מֻבְחָרִים לְצָרְכֵי הַמְּלָאכָה. אֶת הַשְּׁבִיל שֶׁפִּלְּסוּ בְּיַעַר זֶה בִּשְׁעַת הָאֶכְּסְקוּרְסִיָּה הָאַחֲרוֹנָה הִרְחִיבוּ וְתִקְּנוּ וְעָשׂוּהוּ לְדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה לַאֲמִתָּהּ, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ “דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק”. בְּדֶרֶךְ זוֹ הוֹלִיכוּ אֶת הָעֵצִים אֶל הַקָּמִינִים, אֲשֶׁר בְּקִרְבָתָם הֵקִימוּ אֶת הַמַּסְפֵּן.

אֶת הָעֵצִים הִקְצִיעוּ וּפָסְלוּ מִיָּד לְאַחַר כְּרִיתָתָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּעוֹדָם יְרוֹקִים וְרַעֲנַנִּים, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָתֵת לָהֶם זְמָן שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם. כָּל יְמֵי חֹדֶשׁ אַפְּרִיל עָסְקוּ הַנַּגָּרִים בִּמְלַאכְתָּם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. בְּאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הִתְחוֹלְלוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת סוּפוֹת קָשׁוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָרְכוּ וּמִיָּד חָלָפוּ. מַר יוּףּ עָזַר עַל יַד הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה בְּחָרִיצוּת גְּדוֹלָה. פַּעַם הָיָה מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַל צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת כְּדֵי לִקְשֹׁר שָׁם אֶת הַחֲבָלִים, שֶׁבָּהֶם מָשְׁכוּ אֶת הָאִילָנוֹת הַכְּרוּתִים וְהִפִּילוּם אַרְצָה, וּפַעַם הֶעֱמִיס עַל כְּתֵפָיו הַחֲזָקוֹת אֶת הַגְּזָעִים שֶׁנִּקְצְצוּ עַנְפֵיהֶם וּנְשָׂאָם לַמָּקוֹם הַדָּרוּשׁ.

אֶת כָּל הָעֵצִים הִכְנִיסוּ אֶל תַּחַת סְכָכָה שֶׁל קְרָשִׁים רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁבָּנוּ לְיַד הַקָּמִינִים, וְשָׁם הָיוּ מֻנָּחִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִמְלָאכָה.

חֹדֶשׁ אַפְּרִיל הָיָה בִּכְלָלוֹ חֹדֶשׁ נָאֶה, דֻּגְמַת חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מָצְאוּ לָהֶם זְמָן לַעֲסֹק בּוֹ גַם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְחָרִיצוּתָם עָמְדָה לָהֶם שֶׁהִכְחִידוּ עַד מְהֵרָה אֶת עִקְּבוֹת הַשַּׁמּוֹת וְהַהֶרֶס שֶׁעוֹלְלוּ הַפִּירָטִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. הַטַּחֲנָה נִבְנְתָה שֵׁנִית וּבַחֲצַר הָעוֹפוֹת הוּקְמוּ בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים. הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה הָיוּ רְחָבִים הַרְבֵּה מֵאוֹתָם שֶׁנִּשְׂרְפוּ, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָכִיל אֶת כָּל קְהַל בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, שֶׁרַבּוּ וְעָצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד. בָּאֳרָווֹת נִמְצְאוּ עַכְשָׁו חֲמִשָּׁה עֲרוֹדִים, אַרְבָּעָה גְדוֹלִים שֶׁנִּתְכַּשְּׁרוּ יָפֶה לִרְכִיבָה וְלִמְשִׁיכָה בַּעֲגָלָה, וּסְיָח קָטֹן יוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ. עַל כְּלֵי הַמְּלָאכָה וְהַמַּכְשִׁירִים שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה נִתְוַסְפָה מַחֲרֵשָׁה, וְהָעֲרוֹדִים חָרְשׁוּ בָּהּ אֶת הָאֲדָמָה מַמָּשׁ כַּשְּׁוָרִים שֶׁל יוֹרְקְשִׁיר וְקֵנְטוּקִי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ הַמְיֻחָדָה לוֹ וְהַיָּדַיִם הֶחָרוּצוֹת לֹא שָׁבְתוּ מֵעֲבוֹדָה. כָּל הָעוֹבְדִים הַזְּרִיזִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים וְרוּחָם הָיְתָה טוֹבָה עֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁהִתְכַּנְּסוּ יַחַד בָּעֲרָבִים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית יָצְרוּ אַלְפֵי תָּכְנִיּוֹת שֶׁל עֲלִילוֹת וּמַעֲשִׂים לֶעָתִיד לָבוֹא!

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁאַיְרְטוֹן נָטַל חֵלֶק בַּחַיִּים הַמְשֻתָּפִים שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְשׁוּב לֹא בִּקֵּשׁ לִפְרשׁ מֵהֶם וְלָדוּר יְחִידִי בַּגְּדֵרָה. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה שָׁרוּי תָּמִיד בְּעַצְבוּת וְלֹא הָיָה מְעֹרָב עִם חֲבֵרָיו וְהִשְׁתַּתֵּף בְּיוֹתֵר בִּמְלַאכְתָּם מֵאֲשֶׁר בְּשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם. אֲבָל הוּא הָיָה עוֹבֵד חָרוּץ, רַב־כֹּחַ, זָרִיז וְעָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּבִינָה וָדַעַת וְהַכֹּל הוֹקִירוּהוּ וַאֲהֵבוּהוּ, וְהוּא יָדַע זֹאת.

וְאוּלָם הַגְּדֵרָה לֹא הָיְתָה עֲזוּבָה כָּל עִקָּר. אַחַת לִשְׁנֵי יָמִים הָיָה אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹלֵךְ לְשָׁם בָּעֲגָלָה אוֹ רוֹכֵב לְשָׁם עַל אַחַד הָעֲרוֹדִים כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל עֵדֶר הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים וּלְהָבִיא מִשָּׁם חָלָב לְצָרְכֵי בֵּית־הַבִּשּׁוּל שֶׁל נֶב. בַּהֲלִיכוֹת הָאֵלֶּה אֶל הַגְּדֵרָה הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים גַּם לְשֵׁם מַעֲשֵׂי־צָיִד. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגְּדֵרָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר חַבְרֵיהֶם, הָיוּ נוֹטְלִים עִמָּם אֶת טוֹףּ, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ צַיָּדִים מֻמְחִים וְהַנֶּשֶׁק שֶבְּיָדָם הָיָה מִן הַמִּין הַמְעֻלֶּה, הַיוּ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה עֲמוּסִים צֵיד חַיּוֹת וְעוֹפוֹת מִכָּל הַמִּינִים. תְּבוּאַת גְּדֶרֶת־הַשְּׁפַנִּים וּנְאוֹת הַצְּדָפִים, צַבִּים אֲחָדִים שֶׁנִּצּוֹדוּ, נְחִיל חָדָשׁ שֶׁל לְכִיסִים מְצֻיָּנִים, שֶׁפָּרְצוּ גַם הַשָּׁנָה הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים אֶל תּוֹךְ נַחַל־הַתּוֹדָה, הַיְרָקוֹת שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּפֵרוֹת הַבָּר שֶׁבַּיַּעַר — כָּל אֵלֶּה הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים שִׁפְעַת עשֶׁר מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁשַּׂר בֵּית־הַבִּשּׁוּל, נֶב, לֹא יָדַע לְהֵיכָן יַכְנִיס אוֹתָהּ.

דָּבַר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁחוּט הַטֵּלֶגְרַף שֶׁבֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית תֻּקַּן שׁוּב, וּבְשָׁעָה שֶׁאַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁהָה בַּגְּדֵרָה וְהֻצְרַךְ לָלוּן שָׁם, הָיָה מוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר בְּטֵלֶגְרַמָּה לַחֲבֵרָיו וְהַטֵּלֶגְרַף מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כַּהֲלָכָה.

וְאוּלָם הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע פַּעַם אַחַת יָכֹל הָיָה לִשְׁנוֹת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ לְהִתְעַלֵּם מִן הַחֲשָׁשָׁה, שֶׁמָּא יַעֲלוּ עֲלֵיהֶם שׁוּב פַּעַם שׁוֹדְדֵי־יָם אוֹ פּוֹשְׁעִים שֶׁנִּמְלְטוּ מִבֵּת־הָאֲסוּרִים. הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁחֲבֵרָיו שֶׁל בּוֹב הַרְוֵי וּבְנֵי סִיעָתוֹ, שֶׁעֲדַיִן עֲצוּרִים הָיוּ בְּנוֹרְפוֹלְק וְשֶׁיָּדְעוּ אֶת מְזִמּוֹתָיו וֹּמְגַמּוֹתָיו, יְנַסּוּ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ וְיָבוֹאוּ לְכָאן גַּם הֵם. וּלְפִיכָךְ הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בּוֹדְקִים אֶת מְסִבֵּי הָאִי וְיוֹם יוֹם הָיוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּמַשְׁקֶפֶת אֶל הָאֹפֶק הָרָחָב שֶׁבֵּין מִפְרַץ־הַבְּרִית וּבֵין מִפְרַץ־וָשִׁינְגְּטוֹן. בְּלֶכְתָּם אֶל הַגְּדֵרָה הָיוּ מַבִּיטִים בְּשִׂים־לֵב אֶל הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַיָּם וּבַעֲלוֹתָם עַל שְׁלוּחַת־הָהָר יָכְלוּ מֶבָּטֵיהֶם לְהַקִּיף חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הָאֹפֶק הַצְּפוֹנִי.

אָמְנָם שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד לֹא נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאוּ צֹרֶךְ לְעַצְמָם לַעֲמֹד תָּמִיד עַל הַמִּשְׁמָר.

בְּאַחַד הָעֲרָבִים הוֹדִיעַ הָאִינְגֵ’נֵר לַחֲבֵרָיו אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁעָלְתָה עַל לִבּוֹ לְבַצֵּר יָפֶה אֶת הַגְּדֵרָה. לְדַעְתּוֹ מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַסּוֹרֵג וְלִבְנוֹת לִפְנִים מִמֶּנּוּ מֵעֵין בֵּית־מָגֵן, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ יוּכְלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִתְבַּצֵּר שָׁם מִפְּנֵי גְדוּד אוֹיְבִים. אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיָה מִבְצַר־עֹז וְיַד אוֹיֵב לֹא תּוּכַל לְכָבְשׁוֹ, אֲבָל הַגְּדֵרָה עִם בִּנְיָנֶיהָ וְאוֹצְרוֹת הַמַּכֹּלֶת שֶׁבָּהּ וְעִם הַבְּהֵמוֹת הָאֲצוּרוֹת בָּהּ תְּשַׁמֵּשׁ תָּמִיד מַטָּרָה נִכְסָפָה לַפִּירָטִים, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, שֶׁיַּעֲלוּ עַל הָאִי, וְאִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהִכָּלֵא שָׁם, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁיּוּכְלוּ לְהַחֲזִיק שָׁם מַעֲמָד.

הַצָּעָה זוֹ הָיְתָה צְרִיכָה עִיּוּן וְשִׁקּוּל־הַדַּעַת וְהוֹצָאָתָהּ אֶל הַפֹּעַל נִדְחֲתָה עַד לִימֵי הָאָבִיב הַבָּא.

בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְמַאי נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּסָּד שֶׁל הָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה וְעַד מְהֵרָה נִקְּבְּעוּ בּוֹ הַקּוֹרוֹת שֶׁמִּפָּנִים וּמֵאָחוֹר. הַמַּסָּד נַעֲשָׂה מֵעֵץ אַלּוֹן חָזָק וְהָיָה אָרֹךְ מֵאָה וְעֶשֶׂר רֶגֶל, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לָתֵת לַמִּכְסֶה שִׁעוּר רֹחַב שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רָגֶל. זוֹ הָיְתָה כָּל הַמְּלָאכָה, שֶׁעָלְתָה בְּיַד הַבַּנָּאִים לַעֲשׂוֹתָהּ לִפְנֵי בּוֹא יְמֵי הַקֹּר וּמֶזֶג־הָאֲוִיר הָרָע. בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחַר מִכָּאן עוֹד הִסְפִּיקוּ לְהָקִים אֶת שְׁתֵּי הַצְּלָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה, וְאַחַר שָׁבְתָה הַמְּלָאכָה כָּלִיל.

בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר רַע עַד מְאֹד. נָשְׁבָה רוּחַ מִזְרָחִית חֲזָקָה, שֶׁנֶּהְפְּכָה לִפְעָמִים לְסוּפָה. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה חָרֵד בְּמִקְצָת לְבַל יְבֻלַּע לַסְּכָכָה, אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ נִבְנְתָה הָאֳנִיָּה, וַאֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהָקִים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבְּקִרְבַת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, לְפִי שֶׁהָאִי הַקָּטֹן לֹא הָיָה מֵגֵן עַל אַדְמַת הַחוֹף מִפְּנֵי הַיָּם הַסּוֹעֵר אֶלָּא מְעַט, וּבְשָׁעָה שֶׁהִתְחוֹלְלוּ סְעָרוֹת חֲזָקוֹת הִשְׂתָּעֲרוּ הַגַּלִּים עַד לְרַגְלֵי חוֹמַת־הַגְּרָנִית.

אֲבָל לְאָשְׁרוֹ הָיְתָה חֶרְדָּתוֹ לַשָּׁוְא. הָרוּחַ הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה שֶׁטַח הַחוֹף שֶׁלִּפְנֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מוּגָן כָּל צָרְכּוֹ עַל יְדֵי זִיזֵי הַסְּלָעִים שֶׁל כֵּף־הַמְּצִיאָה.

פֶּנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן הִתְמַכְּרוּ לְבִנְיַן הָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה בְּקִנְאָה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ וְעָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם עַד כַּמָּה שֶׁהָיְתָה לְאֵל יָדָם לַעֲסֹק בָּהּ. הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָּרוּחַ, שֶׁטִּלְטְלָה אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם וְלֹא שָׁתוּ לֵב אֶל הַגֶּשֶׁם שֶׁהִרְטִיבָם עַד לְעַצְמוֹתֵיהֶם: הֹלֶם פַּטִּישׁ הֲרֵיהוּ הֹלֶם פַּטִּישׁ וְיָפֶה הוּא בֵּין בְּיוֹם נָאֶה וּבֵין בְּיוֹם סְעָרָה וְסַגְרִיר. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלְּאַחַר יְמֵי הַסַּגְרִיר בָּא קֹר חָזָק, נִתְקַשָּׁה הָעֵץ כְּבַרְזֶל וְקָשֶׁה הָיָה לְעַבְּדוֹ, וּבָעֲשִׂירִי לְיוּנִי אֲנוּסִים הָיוּ סוֹף סוֹף גַּם שְׁנֵי הַבַּנָּאִים הַקַּנָּאִים הַלָּלוּ לְהַנִּיחַ יָדָם מִן הַמְּלָאכָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִפְנוּ תָּמִיד אֶת דַּעְתָּם אֶל הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה הַנְּמוּכָה הַשּׁוֹלֶטֶת בִּימוֹת הַחֹרֶף עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן. הַקֹּר הָיָה דוֹמֶה כָּאן לַקֹּר הַמָּצוּי בִּמְדִינוֹת אַנְגְּלִיָּה הַחֲדָשָׁה, הָרְחוֹקוֹת מִקַּו הַמַּשְׁוֶה כָּאִי לִינְקוֹלְן. אֲבָל אִם בַּחֲצִי הַכַּדוּר הַצְּפוֹנִי אוֹ עַל כָּל פָּנִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁשָּׁם מֻנַּחַת “בְּרִיטַנְיָה הַחֲדָשָׁה” וְהַמְּדִינוֹת הַצְּפוֹנִיּוֹת שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית, הִתְבָּאֵר הַחִזָּיוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי הַמִּישׁוֹרִים רַחֲבֵי־הַיָּדַיִם הַמִּשְׂתָּרְעִים עַד לַצִּיר הַצְּפוֹנִי וְאֵין בָּהֶם שׁוּם בְּלִיטָה לְעַכֵּב אֶת רוּחַ הַצָּפוֹן הַקָּשֶׁה, הֲרֵי לְגַבֵּי הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא הָיָה מָקוֹם לַבֵּאוּר הַזֶּה.

“גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאַחַד הַיָּמִים לַחֲבֵרָיו. “שֶׁבָּאִיִּים וּבְחֶבְלֵי הָאָרֶץ הַסְּמוּכִים לַיָּם פְּחוּתָה הִיא מִדַּת הַקֹּר מֵאֲשֶׁר בְּחֶבְלֵי הָאָרֶץ הַפְּנִימִיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵלֶּה וָאֵלֶּה נִמְצָאִים בְּמַעֲלַת רֹחַב אֶחַת. שָׁמַעְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁיְּמוֹת הַחֹרֶף בְּלוֹמְבַּרְדְּיָה קָשִׁים הֵם מֵאֲשֶׁר בְּשׁוֹטְלַנְדְּיָה. מִכָּאן מוּכָח, שֶׁהַיָּם חוֹזֵר וּפוֹלֵט בִּימוֹת הַחֹרֶף אֶת הַחֹם, שֶׁבָּלַע אֶל קִרְבּוֹ בִּימוֹת הַקָּיִץ. וּמַצָּבָם שֶׁל הָאִיִּים גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִן הַחֹם הַפָּלוּט הַזֶּה יוֹתֵר מִכֹּל.”

“וּמִפְּנֵי מָה אֵין הָאִי לִינְקוֹלְן מִשְׁתַּעְבֵּד לַחֹק הַזֶּה הַשּׁוֹלֵט בְּכָל מָקוֹם?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“עַל שְׁאֵלָה זוֹ קָשֶׁה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲרֵינִי מְשַׁעֵר, שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי: הוּא מֻנָּח בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי, וְכַיָּדוּעַ לְךָ, בְּנִי, קַר הוּא חֲצִי הַכַּדוּר הַזֶּה מֵחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “וְיֵשׁ רַאֲיָה לַדָּבָר: מְרֻבִּים הֵם הָרֵי־הַקֶּרַח הַצָּפִים בְּמַעֲלוֹת הָרֹחַב הַנְּמוּכוֹת שֶׁבַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט מֶאֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי.”

“אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצֵיד תַּנִּינִים פָּגַשְׁתִּי בְּהַרְרֵי־קֶרַח צָפִים בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל כֵּף־הַקֶּרֶן.”

“אִם כֵּן,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲרֵי אֶפְשָׁר לִתְלוֹת אֶת הַקֹּר הַקָּשֶׁה הַשּׁוֹלֵט עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן בְּהָרֵי־קֶרַח הַצָּפִים בְּקִרְבָתוֹ.”

“הַשְׁעָרָתְךָ, סְפִּילֶט יַקִּירִי, מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁהָרֵי־הַקֶּרַח הַקְּרוֹבִים הֵם הֵם שֶׁמְּבִיאִים לָנוּ אֶת צִנַּת הַחֹרֶף הָעַזָּה. וְאוּלָם יֵשׁ עוֹד סִבָּה אַחַת, שֶׁבִּגְלָלָהּ קַר הוּא חֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי מֵחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. וְזוֹהִי הַסִּבָּה: כֵּיוָן שֶׁהַחַמָּה מִתְקָרֶבֶת אֶל חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי. וְזוֹהִי הַסִּבָּה: כֵּיוָן שֶׁהַחַמָּה מִתְקָרֶבֶת אֶל חֲצִי הַכַּדּוּר הַזֶּה קִרְבָה יְתֵרָה בַּקַּיִץ, הֲרֵי מִן הַהֶכְרָח הוּא שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ בְּיוֹתֵר בִּימוֹת הַחֹרֶף. וּמִכָּאן בָּאָה הַהַפְלָגָה הַיְתֵרָה שֶׁבִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת שֶׁל הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה, וְאִם אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁקֹּר הַחֹרֶף עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן עַז הוּא בְּיוֹתֵר, אֵין לָנוּ לִשְׁכֹּחַ שֶׁבִּימוֹת הַקַּיִץ שׂוֹרֵר שָׁם חֹם גָּדוֹל עַד מְאֹד.”

בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אֲדוֹנִי סְמִית," אָמַר פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא רוֹעֵם פָּנִים, “הַגִּידָה לִי, מַדּוּעַ נִגְרַע חֶלְקוֹ שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר שֶׁלָּנוּ וּמַזָּלוֹ רַע כָּל כָּךְ? הֲלֹא אֵין זֶה מִן הַצֶּדֶק!”

“יְדִידִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר בִּצְחוֹק, “בֵּין שֶׁהוּא מִן הַצֶּדֶק וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִן הַצֶּדֶק, כָּךְ הוּא סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ. וְהִנְנִי לְהַסְבִּיר לְךָ אֶת סִבָּתוֹ שֶׁל דָּבָר: אֵין הָאָרֶץ מַקִּיפָה אֶת הַחַמָּה הֶקֵּף שֶׁל עִגּוּל אֶלָּא שֶׁל אֱלִיפְסָה וַהֲרֵיהִי עוֹשָׂה זֹאת לְפִי הַחֹק שֶׁל הַמֵּכָנִיקָה הַשָּׁמַיְמִית. וְכֵיוָן שֶׁהָאָרֶץ נִמְצֵאת בְּאַחַת מִנְּקֻדּוֹת־הַשְּׂרֵפָה שֶׁל אֱלִיפְסָה זוֹ, הֲרֵי בְּפֶרֶק יָדוּעַ שֶׁל תְּקוּפָתָהּ הִיא מַגִּיעָה לִידֵי הָאַפּוֹגֵיָה שֶׁלָּהּ, זֹאת אוֹמֶרֶת, לִידֵי הָרִחוּק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִן הַחַמָּה, וּבְפֶרֶק אַחֵר הִיא מִתְקָרֶבֶת אֶל הַחַמָּה וְנִמְצֵאת בְּפֵרִיגֵיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת בְּקֵרוּב־חַמָּה. וְהוֹאִיל וְלִידֵי הָרִחוּק הַגָּדוֹל מִן הַחַמָּה מַגִּיעָה הָאָרֶץ בַּזְּמָן שֶׁבַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי שׂוֹרֵר הַחֹרֵף, לְפִיכָךְ גָּדוֹל שָׁם הַקֹּר בְּיוֹתֵר. כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, פֶּנְקְרוֹף, וְאֵין בְּיַד בְּנֵי הָאָדָם לְשַׁנּוֹתוֹ וְאִלּוּ גַם תִּגְדַּל חָכְמָתָם שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֲשֶׁר קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ, צֵא וּרְאֵה כַּמָּה גְדוֹלָה חָכְמָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם! אִלּוּ אָמְרוּ לִכְתֹּב עַל סֵפֶר אֵת כָּל מַה שֶׁהֵם יוֹדְעִים, כַּמָּה עָבֶה הָיָה אוֹתוֹ הַסֵּפֶר!”

“וְאִלּוּ כָּתְבוּ עָלָיו אֵת כָּל מַה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים, הָיָה עָבֶה עוֹד יוֹתֵר מִכֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם מִסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, וְחֹדֶשׁ יוּנִי הֵבִיא אֶת קָרָתוֹ הָעַזָּה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לִהְיוֹת עֲצוּרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מַאֲסַר־בַּית זֶה קָשֶׁה הָיָה לְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וּבְיִחוּד לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט.

“שׁוֹמֵעַ אַתָּה,” אָמַר יוֹם אֶחָד לְנֶב, “הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִכְתֹּב לְךָ בְּבֵית דִּין אֶת כָּל הַיְרֻשָּׁה, שֶׁאֲנִי עָתִיד לִירשׁ בְּאַחַד הַיָּמִים, אִם אַךְ תּוֹאִיל לָלֶכֶת אֶל כָּל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וְלַחְתֹּם בִּשְׁבִילִי עַל אַחַד הָעִתּוֹנִים, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה! בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, שֶׁאֵינִי חָסֵר עַכְשָׁו כְּלוּם אֶלָּא לָדַעַת בְּכָל בֹּקֶר מַה שֶׁאֵרַע בָּעוֹלָם בְּיוֹם אֶתְמוֹל!”

נֶב נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּצְחוֹק וְעָנָה וְאָמָר:

“וַאֲנִי אֵין לִבִּי פָּנוּי אֶלָּא לָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי יוֹם יוֹם!”

וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה מַחֲסוֹר בַּעֲבוֹדָה לֹא בַּבַּיִת וְלֹא מִחוּץ לַבָּיִת.

הַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הִגִּיעָה עַכְשָׁו לִידֵי מְרוֹם הַצְלָחָתָהּ, שֶׁהָיְתָה פְּרִי עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. הִתְפּוֹצְצוּת הָאֳנִיָּה “הַמָּהִיר” הָיְתָה לָהּ לְמָקוֹר חָדָשׁ שֶׁל עשֶׁר מְרֻבֶּה. חוּץ מִמַּעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה שֶׁל תַּשְׁמִישֵׁי־אֳנִיָּה, שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה לָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה הַהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית, הָיוּ הַמַּחֲסָנִים שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מְלֵאִים עַכְשָׁו כְּלֵי מְלָאכָה וּמַכְשִׁירִים מִכָּל הַמִּינִים, כְּלֵי־נֶשֶׁק וְצָרְכֵי־יְרִיָּה וּבְגָדִים. עַכְשָׁו לֹא הָיָה עוֹד לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲפִילוּ צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲרִיג הַלֶּבֶד הַגַּס. אִם בִּימוֹת הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹן גָּרַם לָהֶם הַקֹּר מְצוּקוֹת קָשׁוֹת, הֲרֵי יָכְלוּ עַכְשָׁו לִהְיוֹת צוֹפִים בִּמְנוּחָה לִקְרַאת עוֹנַת־הַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּלִי לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַצִּנָּה הָאַכְזְרִיָּה שֶׁהִיא מְבִיאָה עִמָּהּ. גַּם כְּלֵי־לָבָן הָיוּ לָהֶם עַד בְּלִי דַי וְהֵם שָׁקְדוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּשְׁתַּמְּרוּ יָפֶה. מִן הַנַּתְרָן הַכְּלוֹרִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מֶלַח־הַיָּם, הֵכִין כּוֹרֶשׁ סְמִית נֶתֶר מָצוּי וְסִיד כְּלוֹרִי, שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לְצָרְכֵי־בַּיִת שׁוֹנִים וּבְיִחוּד לִכְבִיסַת לְבָנִים. אֶפֶס הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא כִּבְּסוּ אֶת הַלְּבָנִים שֶׁלָּהֶם אֶלָּא אַרְבַּע פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לְפָנִים בְּבָתֵּי־הָאָבוֹת שֶׁל הָאֲמִידִים. וְכָאן מָקוֹם לְצַיֵּן, כִּי פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט — זֶה הָאַחֲרוֹן הָיָה עֲדַיִן מְצַפֶּה שֶׁנּוֹשֵׂא־הָעִתּוֹנִים יָבִיא לוֹ אֶת הָעִתּוֹן שֶׁלּוֹ — נַעֲשׂוּ לְכוֹבְסִים זְרִיזִים בְּיוֹתֵר.

חָדְשֵׁי הַחֹרֶף, יוּנִי, יוּלִי וְאוֹגוּסְט עָבְרוּ סוֹף סוֹף. הֵם הָיוּ קָשִׁים בְּיוֹתֵר וְהַטֶּמְפֵּרָטוּרָה הַמְמֻצַּעַת הִגִּיעָה בָּהֶם עַד לִידֵי 13,3⁰ מַעֲלוֹת סֶלְסְיוּס. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה צִנָּתוֹ שֶׁל חֹרֶף זֶה פְּחוּתָה מִשֶּׁל הַחֹרֶף שֶׁעָבָר. בְּלִי חָשָׂךְ קָדְחָה אֵשׁ עַלִּיזָה בְּתַנּוּרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וַעֲשַׁן הַתַּנּוּרִים הָאֵלֶּה נִמֵּר בִּרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת וַאֲרֻכּוֹת אֶת חוֹמַת הַגְּרָנִית. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא חָסוּ עַל הַדֶּלֶק, שֶׁהָיָה צוֹמֵחַ בְּקִרְבַת מָקוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹתַר הָעֵצִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִבִנְיַן הָאֳנִיָּה נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לְקַמֵּץ בְּפַחְמֵי־אֶבֶן, אֲשֶׁר הוֹבָלָתָם הָיְתָה כְּרוּכָה בְּטִרְחָה מְרֻבָּה.

שָׁלוֹם הָיָה לִבְנֵי אָדָם וְשָׁלוֹם לְבַעֲלֵי־הַחַיִּים. רַק מַר יוּףּ לְבַדּוֹ קְצַת קָשֶׁה הָיָה לוֹ לָשֵׂאת אֶת הַצִּנָּה. זֹאת הָיְתָה הַמִּגְרַעַת הָאַחַת שֶׁנִּמְצְאָה בּוֹ, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָכִין לוֹ גְלִימַת־בַּיִת רפוּדָה יָפֶה בְּמוֹךְ. אֲבָל בַּמֶּה נֶחְשְׁבָה מִגְרַעַת קְטַנָּה זוֹ לְעֻמַּת מַעֲלוֹתָיו הַיְתֵרוֹת כִּמְשָׁרֵת? הוּא הָיָה זָרִיז, שַׁקְדָּן, לֹא־נִלְאֶה, לֹא־פַּטְפְּטָן וְצָנוּעַ מֵאֵין כָּמוֹהוּ, וְיָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ מוֹפֵת וְדֻגְמָה לִבְנֵי אֻמָּנוּתוֹ מְהַלְכֵי־שְׁתַּיִם אֲשֶׁר בָּעוֹלָם הַיָּשָׁן וּבָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.

“אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע יָדָיִם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “מֻבְטָח הוּא שֶׁיַּשְׁלִים אֶת מְלֶאכֶת יוֹמוֹ כְּהִלְכָתָהּ!”

וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁבַּעַל אַרְבַּע יָדַיִם בַּר־דַּעַת זֶה עָשָׂה וְהִשְׁלִים אֶת חֹק מְלַאכְתּוֹ יוֹם יוֹם בֶּאֱמוּנָה!

בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת הֶחֳדָשִׁים שֶׁחָלְפוּ מִזְּמַן הַחִפּוּשִׂים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָרְכוּ מִסָּבִיב לָהָר וּבְמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, שֶׁעִמּוֹ שָׁבוּ הַיָּמִים הַנָּאִים עַל פְּנֵי הָאִי, כִּמְעַט שֶׁלֹּא דִבְּרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל אֹדוֹת מָגִנָּם הַנֶּעְלָם. פְּעֻלָּתוֹ לֹא בָּאָה לִידֵי גִלּוּי בְּשׁוּם מְאֹרָע וּבְשׁוּם פָּנִים. וְאָמְנָם לֹא הָיָה צֹרֶךְ בָּהּ, כִּי לֹא הִתְרַחֵשׁ שׁוּם מִקְרֶה, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִידֵי סַכָּנָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה וְהִכִּיר, אֲשֶׁר אֲפִילוּ אִם אוֹתוֹ הַטָֹּמִיר וְהַנֶּעְלָם הָיָה בָּא בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים בְּהִתְחַבְּרוּת עִם יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶךְ הַסֶּלַע הַמֻּצָּק, וְאִם הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל טוֹףּ הִרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת בְּהִתְחַבְּרוּת זוֹ, הֲרֵי עַכְשָׁו בָּטְלָה וְשׁוּב לֹא נִשְׁנְתָה. נַהֲמוֹתָיו שֶׁל הַכֶּלֶב פָּסְקוּ וְאַף הָאוֹרַנְג לֹא גִלָּה שׁוּם אוֹתוֹת חֲרָדָה. שְׁנֵי הַיְדִידִים — כִּי אָכֵן יְדִידִים הָיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָאֵלֶּה — שׁוּב לֹא הִתְרוֹצְצוּ מִסָּבִיב לְמִפְתַּח הַבְּאֵר אֲשֶׁר בִּפְנִים הַבַּיִת, שׁוּב לֹא הִשְׁמִיעוּ אוֹתוֹ קוֹל הַנְּבִיחָה וְקוֹל הַצְּוָחָה הַמְשֻׁנֶּה, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ אֵלָיו עוֹד מִבָּרִאשׁוֹנָה. אֲבָל כְּלוּם מֻבְטָח הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁאוֹתָהּ הַחִידָה הַסְּתוּמָה כְּבָר נֶעֶלְמָה וְשׁוּב לֹא יִמָּצְאוּ לָהּ פִּתְרוֹנִים לְעוֹלָם? כְּלוּם מֻחְזָק הָיָה בְּיָדוֹ, שֶׁלֹּא יִקְרֶה עוֹד שׁוּם מִקְרֶה, אֲשֶׁר יַעֲלֶה שׁוּב פַּעַם אֶת הַיְצוּר הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם עַל הַבִּימָה? מִי יֵדַע אֶת הַצָּפוּן בְּחֵיק הֶעָתִיד?

הַחֹרֶף חָלַף וְעָבָר. אֲבָל הִנֵּה אֵרַע בְּרֵאשִׁית יְמֵי הָאָבִיב מְאֹרָע, אֲשֶׁר אַחֲרִיתוֹ יָכְלָה לִהְיוֹת רָעָה וּמָרָה עַד מְאֹד.

בַּשְּׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר הִתְבּוֹנֵן כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַר־פְרַנְקְלִין וּלְעֵינָיו נִגְלָה עַמּוּד עָשָׁן, שֶׁהָיָה מִסְתַּלְסֵל וְעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הַלּוֹעַ וַאֲשֶׁר תִּימְרוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת הִתְפַּשְּׁטוּ הָלֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר!

 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר    🔗

יְקִיצַת הַוֻּלְקָן – תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה – שׁוּב הִתְחִילוּ בָּעֲבוֹדָה – הָעֶרֶב שֶׁל יוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר – טֶלֶגְרָמָה – שְׁאֵלָה – תְּשׁוּבָה – יוֹצְאִים אֶל הַגְּדֵרָה – הַפִּתְקָה – קַו טֵלֶגְרָפִי חָדָשׁ – חוֹף הַבַּזֶּלֶת – עִם גֵּאוּת הַיָּם – עִם שֶׁפֶל הַיָּם – הַמְּעָרָה – אוֹר מֵעַוֵּר־עֵינַיִם.

הָאִינְגֵ’נֵר הוֹדִיעַ אֶת הַמְאוֹרָע לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּמִיָּד הִפְסִיקוּ אֶת מְלַאכְתָּם וְהִתְבּוֹנְנוּ בַּדְּמָמָה אֶל שִׂיאוֹ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין.

הַוֻּלָקן שָׁב וְהֵקִיץ אֵיפֹה שֵׁנִית וְתִימְרוֹת הַקִּיטוֹר פָּרְצוּ אֶת הַשִּׁכְבָה הַמִּינֵרָלִית אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הַלֹּוֹעַ. אֶפְשָׁר שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלְּמַטָּה תִּגְרֹם הִתְפָּרְצוּת חֲזָקָה שֶׁל לָבָּה? הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ בִּפְנֵי סַכָּנָה זוֹ חַסְרֵי אוֹנִים וְיָדָם קָצְרָה מֵהָסֵב אוֹתָהּ.

וְאַף עַל פִּי כֵן, אַף אִם חֲשָׁשָׁה זוֹ תִּתְקַיֵּם וְהַוֻּלְקַן יָבוֹא לִידֵי הִתְפָּרְצוּת, סְבָרָה הִיא שֶׁאֵין הָאִי לִינְקוֹלְן עָתִיד לְהִפָּגַע עַל יָדָהּ בְּכָל מְלֹוֹא הֶקֵּפוֹ. לֹא תָּמִיד מְמִיטָה תִּשְׁפֹּכֶת הַלָּבָּה חָרְבָּן וָהֶרֶס. הֲרֵי פַּעַם אַחַת כְּבָר הִתְרַגְּשָׁה עַל הָאִי פֻּרְעָנוּת כָּזוֹ, וְרַאֲיָה לַדָּבָר: שִׁכְבוֹת הַלָּבָּה שֶׁהָיוּ מוּנָחוֹת רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת עַל גַּבֵּי הַמּוֹרָדוֹת הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁל הָהָר. וְחוּץ מִזֶּה הָיָה מִפְתַּחַ הַלֹּועַ מְכַֻוֵָּן לְצַד הַחֲלָקִים שֶׁאֵינָם פּוֹרִיִּים שֶׁבָּאִי, וּלְפִיכָךְ הָיְתָה תִּקְוָה שֶׁזֶּרֶם הַלָּבָּה יִשְׁתַּפֵּךְ לְשָׁם וְלֹא לְצַד הַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִּים.

וְאַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִלְמֹד מִן הֶעָבָר עַל הֶעָתִיד. פְּעָמִים שֶׁהַלֹּוֹעוֹת הַיְשָׁנִים שֶׁל הַוֻּלְקָנִים מִסְתַּתְּמִים וְתַחְתֵּיהֶם נִפְתָּחִים לוֹעוֹת חֲדָשִׁים. כְּבָר הָיוּ מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה בְּוֻלִקָנִים בֵּין בָּעוֹלָם הַיָּשָׁן וּבֵין בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ, וּבָעֶרֶב שֶׁל הִתְפָּרְצוּת צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מוּכָן לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. פְּעָמִים שֶׁרְעִידַת אֲדָמָה קַלָּה, הַמְּשַׁמֶּשֶׁת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּת לְוָיָה לְהַפְלָטָה וֻלְקָנִית, מְשַׁנָּה אֶת הַמִּבְנֶה הַפְּנִימִי שֶׁל הָהָר וְהַלַּבָּה הָרוֹתַחַת מְפַלֶּסֶת לָהּ נְתִיבוֹת חֲדָשׁוֹת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְבִּיר לַחֲבֵרָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהִרְצָה לִפְנֵיהֶם בְּלִי הַפְרָזָה אֶת הַהוֹכָחוֹת לְכָאן וּלְכָאן.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְיַד הַקּולוֹנִיסְטִים קָצְרָה מֵעֲשׂוֹת דָּבָר. אָמְנָם אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיָה צָפוּי, כַּנִּרְאֶה, לִהְיוֹת נִזּוֹק עַל יְדֵי רְעִידַת אֲדָמָה, אִם תִּתְרַגֵּשׁ, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִשְׁקְפָה סַכָּנָה גְּדוֹלָה לַגְּדֵרָה, אִם יִפָּתַּח לוֹעַ חָדָשׁ בַּצֵּלַע הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין.

לְמִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה לֹא פָּסְקוּ תִּימְרוֹת הַקִּיטוֹר לְהִתְאַבֵּךְ מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָלְכוּ וְהִתְגַּבְּרוּ, אֲבָל לֶהָבָה עֲדַיִן לֹא נִרְאֲתָה בֵּינֵיהֶן. כָּל פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַוֻּלְקָן עֲדַיִן הִצְטַמְצְמָה בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַמּוֹקְדָה הַמֶּרְכָּזִית.

בֵּינָתַיִם הִגִּיעוּ הַיָּמִים הַנָּאִים, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְחִילוּ שׁוּב לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתָם. הֵם נִזְדָּרְזוּ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵקִים עַל הַחוֹף בְּסִיוּעַ שֶׁל מַפַּל הַמַּיִם מַסָּרָה הִידְרַבְלִית, שֶׁנִּסְּרָה אֶת גִּזְעֵי הָעֵצִים לְקוֹרוֹת וְלִקְרָשִים בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. הַמֵּכָנִיסְמוּס שֶׁל הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת הָיָה פָּשׁוּט כְּאוֹתוֹ שֶׁל בָּתֵּי־הַנְּסִירָה הַכַּפְרִיִּים שֶׁבְּנוֹרְבֵגְיָה.

סָמוּךְ לְסוֹף חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר כְּבָר עָמְדָה שֶׁלֶד הָאֳנִיָּה בִּמְקוֹם הַבְּנִיָּה כִּמְעַט כֻּלָּהּ מוּכָנָה, אֲבָל צִפּוּי הַדְּפָנוֹת, רִצּוּף הַסִּפּוּן וְכָל מְלֶאכֶת הַשִּׁכְלוּל הַפְּנִימִי בִּכְלָל צְרִיכִים הָיוּ לְהִמָּשֵׁךְ עֲדַיִן זְמָן הַרְבֵּה. כָּל הַבִּנְיָן נִתְמַךְ לְפִי שָׁעָה עַל יְדֵי סְמוּכוֹת וְקוֹרוֹת, אֲבָל תַּבְנִית הָאֳנִיָּה כְּבָר נִכְּרָה יָפֶה. צִדָּהּ הַקָּדוּם הָיָה מְחַֻּדָּד בְּיוֹתֵר, תַּחַת אֲשֶׁר אֲחוֹרֶיהָ נַעֲשׂוּ רְחָבִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיְתָה מִֻּכְשָׁרָה לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה בַּיָּם. לְאָשְׁרָם הִצִּילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַרְבֵּה חֶלְקֵי בַּרְזֶל מִשֶּׁל הַבְּרִיגָה שֶׁהִתְפּוֹצְצָה, וּפֶנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן הוֹצִיאוּ מִשִּׁבְרֵי הַדְּפָנוֹת וְהַקּוֹרוֹת הֲמוֹן יִתְדוֹת־בַּרְזֶל וּמַסְמְרוֹת נְחֹשֶׁת. עַל יְדֵי כָּךְ נִתְמַעֲטָה עֲבוֹדָתָם שֶׁל הַנַּפָחִים, אֲבָל יְדֵי הַנַּגָּרִים הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה עַד בְּלִי דַּי.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהַפְסִיק אֶת מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה לְִשָׁבוּעַ יָמִים עַל מְנָת לְהִתְעַסֵּק בִּקְצִיר הַתְּבוּאָה וְהַשַּׁחַת וּבִלְקִיטַת הַיְרָקוֹת הַשּׁוֹנִים שֶׁגִּדְּלוּ בַּגִּנּוֹת שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. מִשֶּׁגָּמְרוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הִקְדִּישׁוּ אֶת כָּל הַזְּמַן לְהַשְׁלָמַת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה וְחָסוּ עַל כָּל רֶגַע שֶׁלֹּא יֹאבַד לְבַטָּלָה. עִם בּוֹא הַלַּיְלָה הָיוּ הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה עֲיֵפִים וְנִלְאִים עַד מְאֹד. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְמָן בִּטְּלוּ אֵת סְעֻדְּת הַשַּׁחֲרִית וְלֹא אָכְלוּ אֶלָּא בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב עִם חֲשֵׁכָה. אָז שָׁבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּמִיָּד עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם לִישׁוֹן.

וְאוּלָם יֵשׁ וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ דוֹחִים אֶת שְעַת הַשֵּׁנָה מִפְּנֵי הַשִּׂיחָה רַבַּת־הָעִנְיָן שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בָּהּ. הֵם הָיוּ אוֹהֲבִים לְהִשְׁתָּעוֹת עַל הַבָּאוֹת וְעַל הַתְּמוּרָה הָעֲתִידָה לָבוֹא בְּמַצָּבָם עַל יְדֵי נְסִיעָה בָּאֳנִיָּה אֶל הָאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת בְּיוֹתֵר. אֲבָל כָּל הַפְּרוֹיֵקְטִים הַלָּלוּ עַל הַנְּסִיעָה לְמֶּרְחַקִּים לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁסּוֹפָם לָשׁוּב אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן עַל מְנַת לְהִתְיַשֵּׁב בּוֹ יְשִׁיבַת קֶבַע. אֶת הַקּוֹלוֹנְיָה הַזֹּאת לֹא יַעַזְבוּ לְעוֹלָם. הֵם יִסְּדוּהָ בְּעָמָל אֵין קֵץ וַעֲמָלָם נָשָׂא פְּרִי וְהִצְלִיחַ עַד מְאֹד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְאַחַר שֶׁתִּתְחַבֵּר עִם אֲמֵרִיקָה הֲרֵיהִי עֲתִידָה לְהַגִּיעַ לִידֵי הִתְפַּתְּחוּת חֲדָשָׁה וְלִידֵי הַפְרָחָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – וּכְלוּם יָכְלוּ לְעָזְבָהּ?

וּבְיִחוּד הָיוּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב קְשׁוּרִים אֶל הָאִי בְּיוֹתֵר וְנִכְסְפוּ לְהַשְׁלִים בּוֹ אֶת שְׁנוֹת חַיֵּיהֶם.

“הֶרְבֶּרְט”, אָמַר הַסַּפָּן בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל הָעֶלֶם, “הֵן אַתָּה לֹא תַּעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן לְעוֹלָם?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, לֹא אֶעֶזְבֶנּוּ, וּבְיִחוּד אִם אַתָּה תִּשָּׁאֵר בּוֹ!”

“אַחַת גָּמַרְתִּי, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וּמִמַּחֲשַׁבְתִּי לֹא אָזוּז! אֲנִי אֲצַפֶּה לִתְשׁוּבָתֶךָ. אַתָּה תָּבִיא לְכָאן בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַקְּטַנִּים לִבְנֵי חָיִל!”

“הֲרֵינִי מַסְכִּים,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק וּמִתְאַדֵּם בְּבַת אֶחָת.

“וְאַתָּה, אֲדוֹנֵי כּוֹרֶשׁ,” הוֹסִיף פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת, “אַתָּה תִּהְיֶה שַׂר־הַפֶּלֶךְ שֶׁל הָאִי כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ! – כַּמָּה תּוֹשָׁבִים יוּכַל לְפַרְנֵס הָאִי? לְכָל הַפָּחוֹת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים,הָאֵין זֹאת?”

וְכָךְ הָיוּ מְסִיחִים וּמְפַטְפְּטִים אוֹ נָתְנוּ לְפֶנְקְרוֹף לְפַטְפֵּט וְלַהֲזוֹת הֲזָיוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. וְאַף הַכַּתָב בָּא בַּחֲלוֹמוֹ וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא עָתִיד לְיַסֵּד כָּאן עִתּוֹן וּשְׁמוֹ “נְיוּ־לִינְקוֹלְן הֵרָלְד!”

הִנֵּה כִּי כֵן הוּא הָאָדָם וְכָךְ טִיבוֹ. הַצֹּרֶךְ לִיצוֹר דָּבָר שֶׁל קְיָּם, אֲשֶׁר יְבַלֶּה אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר יַאֲרִיךְ יָמִים לְאַחַר פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם, הוּא הַסִּמָּן הַמֻּבְהָק שֶׁל יִתְרוֹנוֹ עַל כָּל הַיְּצוּרִים הַחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת הִיא הִיא שֶׁעָשְׂתָה אוֹתוֹ לְשַׁלִּיט עֶלְיוֹן וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת צֶדֶק לְשִׁלְטוֹנוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וְאוּלָם אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, מִי יוֹדֵעַ אִם גַּם יוּףּ וְטוֹףּ לֹא חָלְמוּ אֶת חֲלוֹמָם הַמִּצְעָר עַל עֲתִידָם?

רַק אַיְרְטוֹן הַשַּׁתְקָן לֹא דִּבֶּר כְּלוּם. הוּא הָגָה בְּנַפְשׁוֹ רַק תְּשׁוּקָה אַחַת: לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אֶת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוָן וּלְהַרְאוֹת לַכֹּל שֶׁהוּא חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְנַעֲשָׂה אָדָם יָשָׁר.

פַּעַם אַחַת בָּעֶרֶב, בְּיוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, אָרְכָה הַשִּׂיחָה בָּעִנְיָנִים הַלָּלוּ יוֹתֵר מִן הָרָגִיל. כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת תֵּשַׁע. אֲחָדִים מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר פָּעֲרוּ פִּיהֶם וּפִהֵקוּ, וְהַפִּהוּקִים הַלָּלוּ, שֶׁבַּעֲלֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לְהַעֲלִימָם, הִכְרִיזוּ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַשֵּׁנָה. פֶּנְקְרוֹף קָם וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבוֹ, וּפִתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן הָאֱלֶקְטְרִי אֲשֶׁר בָּאוּלָם הַגָּדוֹל.

הַכֹּל נִמְצְאוּ כָּאן: כּוֹרֶש סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, אַיְרְטוֹן, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב, – אִישׁ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּגְּדֵרָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית קָם מִמְּקוֹמוֹ. חֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וּסְבוּרִים הָיוּ, שֶׁאָזְנֵיהֶם הִטְעוּם.

“מָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר?” קָרָא נֶב. “מִי זֶה מְצַלְצֵל? אֶפְשָׁר אַחַד הַשֵּׁדִים?”

אִישׁ לֹא עָנָה דָבָר.

“שׁוֹאָה עֲתִידָה לְהִתְחוֹלֵל,” הֵעִיר הֶרְבְֶּרְט. “הָאֲוִיר רָוֶה חַשְׁמַל…”

הוּא לֹא גָמַר דְּבָרָיו. כָּל הָעֵינַיִם פָּנוּ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, וְאוּלַם הַלָּה הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שֶׁל אִי־הַסְכָּמָה.

“הָבָה נְחַכֶּה עוֹד,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אִם זֶהוּ אוֹת שֶׁנִּתַּן בְּיַד אָדָם, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, וַדַּאי יִשָּׁנֶה הַצִּלְצוּל שׁוּב פָּעַם.”

“אֲבָל מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יְצַלְצֵל אֵלֵינוּ?” קָרָא נֶב.

“כְּלוּם אֵין מִי שֶׁיְּצַלְצֵל?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. הֲלֹא הוּא…"

עוֹד מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ וְשׁוּב פַּעַם צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן בַּחָזְקָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נִגַּשׁ אֶל הַמְּכוֹנָה הַטֵּלֶגְרָפִית וְהֵרִיץ אֶל הַגְדֵּרָה אֶת הַשְּׁאֵלָה: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?”

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַמַּחַט הִתְחִילָה לְהִתְנוֹעֵעַ עַל גַּבֵּי לוּחַ הָאָלֶף־בֵּיִת וְנָתְנָה לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת:

“מַהֲרוּ וּבוֹאוּ מִיָּד אֶל הַגְדֵּרָה!”

“סוֹף סוֹף!” קָרָא כֹּורֶשׁ סְמִית.

וְאָמְנָם כֵּן! סוֹף סוֹף! הַתַּעֲלוּמָה עוֹמֶדֶת לְהִתְגַּלּוֹת! מִפְּנֵי הָעִנְיָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הִמְרִיץ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמַהֵר לָלֶכֶת מִיָּד אֶל הַגְדֵּרָה נִתְעַלְּמָה הָעֲיֵפוּת שֶׁלָּהֶם וְנִסְתַּלֵּק צָרְכָּם לָתֵת מְנוּחָה לְעַצְמָם. בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים עָזְבוּ מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיָרְדוּ אֶל הַחוֹף. רַק יוּףּ וְטוֹףּ נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת, לְפִי שֶׁעַכְשָׁו לֹא הָיָה צֹרֶךְ בָּהֶם.

הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל חֹשֶׁךְ, חֶרְמֵשׁ הַלְּבָנָה שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה הַיּוֹם נֶעְלַם עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. הַשָּׁמִים הִתְקַדְּרוּ בְּעָבֵי שׁוֹאָה, אֲשֶׁר חָתְמוּ בְּעַד אוֹר הַכּוֹכָבִים, רַק מִזְּמַן לִזְמַן הֵאִירוּ בְּרָקִים אֶת פְּנֵי הָאֹפֶק, וְנִכָּר הָיָה שֶׁבַּמֶּרְחַקִּים מִתְחוֹלֶלֶת שׁוֹאָה. יִתָּכֵן אֲשֶׁר בְּעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר יִרְעַם הָרַעַם עַל פְּנֵי הָאִי וְהַלַּיְלָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵיל זְוָעָה.

וְאוּלָם מַחֲשַׁכֵּי הַצַּלְּמָוֶת לֹא עִכְּבוּ אֶת מִצְעֲדֵי הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגְדֵּרָה יָפֶה. הֵם עָלוּ עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית וּמִשָּׁם הִגִּיעוּ אֶל הָרָמָה, עָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶׁר שֶׁל פֶּלֶג־הַגְּלִיצָרִין וּפָנוּ וְהָלְכוּ דֶּרֶךְ הַיַּעַר.

הֵם צָעֲדוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, כִּי נַפְשָׁם הָיְתָה נִסְעָרָה עַד מְאֹד. בָּרִי הָיָה לָהֶם, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִמְצְאוּ אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה שֶׁבִּקְּשׁוּהוּ זְמַן הַרְבֵּה כָּל כָּךְ וְלֹא מְצָאוּהוּ, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִוָּדַע לָהֶם שְׁמוֹ שֶׁל הַיְּצוּר רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת, גְּדָל־הַחֶסֶד וּנְדִיב־הַלֵּב, אֲשֶׁר נִטְפַּל אֶל גּוֹרַל חַיֵּיהֶם וְהִשְׁפִּיעַ עָלָיו הַשְׁפָּעָה עֲצוּמָה כָּל כָּךְ וַאֲשֶׁר עֲלִילוֹתָיו הָיוּ אַדִּירוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת כָּל כָּךְ! הֲלֹא הוּא הָאַלְמוֹנִי, שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ אֶל תּוֹךְ מְסִבּוֹת חַיֵּיהֶם וְהִכִּיר אוֹתָם לְכָל פְּרָטֵי פְּרָטֵיהֶם, שֶׁיָּדַע כָּל מִלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְעָשָׂה וּפָעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בִּזְמַנָּהּ וּבְשַׁעְתָּהּ!

הַכֹּל אָצוּ וְהֵחִישׁוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם כְּשֶׁהֵם שְׁקוּעִים בְּהַרְהוֹרֵי לִבָּם. מִתַּחַת לָעֳפָאֵי הָאִילָנוֹת שָׁלְטָה אֲפֵלָה גְדוֹלָה וְלֹא נִשְׁמַע אֲף שָׁאוֹן כָּל שֶׁהוּא. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, שֶׁחָשׁוּ בַּשּׁוֹאָה הַמְּמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הָיוּ שׁוֹקְטִים וְדוֹמְמִים. וְגַם הָאִילָנוֹת עָמְדוּ דְמוּמִים וְאַף רוּחַ קַלָּה לֹא הֵנִידָה אֶת עֲלֵיהֶם. לֹא נִשְׁמַע בַּחֲלַל הַמַּחֲשַׁכִּים בִּלְתִּי אִם קוֹל מִצְעֲדֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַמְהַלְּכִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע הַקָּשֶׁה.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה לַהֲלִיכָתָם הִפְרִיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַדְּמָמָה וְעָנָה וְאָמַר:

“חֲבָל שֶׁלֹּא לָקַחְנוּ פָּנָּס.”

“אֵין דָּבָר, בַּגְּדֵרָה נִמְצָא פַּנָס,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו יָצְאוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת. בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׂים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת עָבְרוּ שְׁלשָׁה מִילִין מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּילִין שֶׁבֵּין תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה עַד הַגְּדֵרָה.

וְהִנֵּה הִבְהִיקוּ עַל פְּנֵי הָאִי בְּרָקִים גְּדוֹלִים לְבַנְבַּנִּים וְהֵאִירוּ אֶת כִּפַּת הָעֳפָאִים הַשְּׁחוֹרָה שֶׁל הָאִילָנוֹת. הָאוֹר הַגָּדוֹל כִּמְעַט שֶׁהִכָּה אֶת עֵינֵי הַהוֹלְכִים בַּסַנְוֵרִים. בָּרוּר הָיָה שֶׁהַשּׁוֹאָה הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת וְעוֹד מְעַט וְתִתְחוֹלֵל. הַבְּרָקִים תָּכְפוּ וְזָהֳרָם הָלַךְ וָעָז. מִמַּעֲמַקֵּי הָאֹפֶק נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת רְעָמִים רְחוֹקִים. הָאֲוִיר הָיָה מַחְנִיק.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ לָלֶכֶת כְּאִלּוּ דְּחָפָם לְפָנִים כֹּחַ אַדִּיר, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנָיו.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וָרֶבַע נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם לְאוֹר בָּרָק חָזָק הַסּוֹרֵג שֶׁל הַגְּדֵרָה, וְעוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲבֹר אֶת הַשַּׁעַר וְרַעַם אַדִּיר הִתְגַּלְגֵּל בְּכֹחַ אָיֹם.

בְּרֶגַע אֶחָד עָבְרוּ אֶת הַגְּדֵרָה וְכוֹרֶשׁ סְמִית נִגַּשׁ רִאשׁוֹן אֶל הַבַּיִת הַקָּטֹן. אֶפְשָׁר שֶׁבְּבַיִת זֶה מְצַפֶּה לָהֶם הָאַלְמוֹנִי, שֶׁהֲרֵי הַטֵּלֶגְרַמָּה שֶׁקִּבְּלוּ יָכְלָה לָצֵאת רַק מִכָּאן. וְאוּלָם בְּחַלּוֹנוֹת הַבַּיִת לֹא נִרְאֶה שׁוּם אוֹר.

הָאִינְגֵ’נֵר דָּפַק בַּדֶּלֶת.

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְהַקּוֹלנִיסְטִים נִכְנְסוּ בְּחֶדֶר שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ אָפֵל.

נֶב הַקִּישׁ בְּפֶלֶד וְהִתִּיז אֵשׁ וְהִדְלִיק אֶת הַפַּנָס. לְאוֹרוֹ שֶׁל הַפַּנָס בָּדְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת כָּל פִּנּוֹת הֶחָדֶר…

בַּחֶדֶר לֹא הָיָה אִישׁ. הַכֹּל הָיָה מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ וּבְסֵדֶר.

“אֶפְשָׁר שֶׁכָּל זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא מִקְסַם שָׁוְא וְאַךְ דִּמְיוֹן כּוֹזֵב הִטְעָנוּ?” מִלְמֵל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

לֹא! לֹא יִתָּכֵן! הֲרֵי הַטֵּלֶגְרַָמָּה דִּבְּרָה בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ: “מַהֲרוּ וּבוֹאוּ מִיָּד אֶל הַגְּדֵרָה!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְּשׁוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָלָיו עָמְדָה הַמְּכוֹנָה הַטֵּלֶגְרָפִית. הַכֹּל הָיָה קָבוּעַ שָׁם בִּמְקוֹמוֹ וְכַסֵדֶר.

“מִי הָיָה פֹּה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲנִי הָיִיתִי פֹּה, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן.

“וְאֵימָתַי?…”

“לְפָנַי אַרְבָּעָה יָמִים.”

"הִבִּיטוּ וּרְאוּ, הִנֵּה פִּתְקָא! קָרָא הֶרְבֶּרְט וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ פִּסַּת נְיָר שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן.

עַל פִּסַּת נְיָר זוֹ הָיָה כָּתוּב בְּאַנְגְּלִית לֵאמֹר:

“לְכוּ אַחַר הַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי הֶחָדָשׁ.”

“לְכוּ וְנֵלֵכָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר הֵבִין עַכְשָׁו כִּי הַטֵלֶגְרַמָּה לֹא נִשְׁלְחָה מִן הַגְדֵּרָה אֶלָּא מִמְּקוֹם הַמִּקְלָט הַנֶּעֱלָם, שֶׁהָיָה מְחֻבָּר עִם אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל יְדֵי קַו טֵלֶגְרָפִי חָדָשׁ שֶׁנִּקְשַׁר אֶל הַקַּו הַיָּשָׁן.

נֶב נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַפָּנָס הַדּוֹלֵק וְהַכֹּל יָצְאוּ מִן הַגְדֵּרָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחוֹלְלָה הַשּׁוֹאָה בְּחֲמַּת כֹּחַ. הַהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין בָּרָק לַבָרָק וּבֵין רַעַם לְרַעַם נִתְמַעֲטוּ הָלֹךְ וְהִתְמַעֵט. הַשּׁוֹאָה הִתְגָּעֲשָׁה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין וּמֵעַל לָאִי כֻּלּוֹ. לְנֹגַהּ הַבְּרָקִים שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִים נִרְאָה שִׂיא הַוֻּלְקָן וְהוּא כֻּלּוֹ עֲטוּף תִּימְרוֹת קִיטוֹר.

בְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַגְדֵּרָה שֶׁבֵּין הַבַּיִּת וְהַסּוֹרֵג לֹא נִמְצָא שׁוּם קַו טֵלֶגְרָפִי. וְאוּלָם בְּצֵאת הָאִינְגֵ’נֵר מִן הַשַּׁעַר וּבְגִשְׁתּוֹ אֶל הָעַמּוּד הַטֵּלֶגְרָפִי הָרִאשׁוֹן רָאָה לְאוֹר הַבָּרָק קַו חָדָשׁ שֶׁנִּתְלָה מִן הָאִיזוֹלַטּוֹר לָאָרֶץ. – “הֲרֵיהוּ!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

קַו זֶה הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, אֶלָּא שֶׁלְּכָל אָרְכּוֹ הָיָה מְחֻפֶּה מַעֲטֶה מְבוֹדֵד, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַכֶּבֶל מִתַּחַת לַיָּם, כְּדֵי שֶׁהַזֶּרֶם הַחַשְׁמַלִּי יְהֵא עוֹבֵר בּוֹ כְּתִקּוּנוֹ. הַקַּו עָבַר דֶּרֶךְ הַיַּעַר וּפָנָה אֶל הָרְכָסִים הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל הָהָר, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהָיָה מְכֻוָּן לְצַד מַעֲרָב.

“נֵלֵךְ אַחֲרָיו!” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית.

וּלְאוֹר הַפָּנָס וּלְאוֹר הַבְּרָקִים כְּאֶחָד יָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַדֶּרֶךְ שֶׁהִתְוָה לָהֶם הַקַּו.

הָרְעָמִים הוֹסִיפוּ לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹל נַהֲמָם וְהַקּוֹל הָיָה כָּל כָּךְ אַדִּיר וְחָזָק, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר אִישׁ עִם אָחִיו. וְאוּלָם לֹא עֵת דְּבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא עֵת הֲלִיכָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְפָנִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָלוּ תְּחִלָּה עַל גַּב הָהָר, שֶׁהִתְנַשֵּׂא בֵּין עֵמֶק הַגְּדֵרָה וּבֵין הָעֵמֶק שֶׁל נַחַל מַפַּל־הַמָּיִם. אֶת הַנַּחַל הַזֶּה עָבְרוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא צַר בְּיוֹתֵר. הַקַּו נִמְשַׁךְ פַּעַם עַל גַּבֵּי עַנְפֵי־אִילָנוֹת נְמוּכִים וּפַעַם עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְהוֹלִיכָם בְּלִי הַפְסֵק וְלָבֶטַח אֶל הַמַּטָּרָה.

הָאִינְגֵ’נֵר שִׁעֵר שֶׁהַקַּו וַדַּאִי יוֹבִילֵם אֶל תַּחְתִּית הָעֵמֶק, וְשֵׁם יִמָּצֵא מְקוֹם מִקְלָטוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי.

אֲבָל הַשְׁעָרָתוֹ לֹא נִתְאַמָּתָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲלוֹת גַּם עַל רֶכֶס־הָהָר הַדְּרוֹמִי־הַמַעֲרָבִי וְלָרֶדֶת אֶל הַמִּישׁוֹר הַצָּחִיחַ, שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה צִבּוּרִים שֶׁל סַלְעֵי בַּזֶּלֶת פְּזוּרִים בְּעַרְבּוּבְיָה מְשֻׁנָּה. מִזְּמַן לִזְמָן גָּחַן אַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָאָרֶץ וּמִשֵּׁשׁ בְּיָדוֹ אֶת הַקַּו וּבָדַק אִם לֹא סָרוּ מִן הַדָּרֶךְ. עַכְשָׁו הֻבְרַר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְאֵין סָפֵק, שֶׁהַקַּו הוֹלֵךְ יָשָׁר אֶל הַיָּם. שָׁם בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים וַדַּאי נִמְצָא אוֹתוֹ הַמָּעוֹן הַטָּמִיר, שֶׁחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ לַשָּׁוְא עַד הֵנָּה.

הַשֵּׁמִים הָיוּ בּוֹעֲרִים בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ. בָּרָק רָדַף בָּרָק. פְּעָמִים הַרְבֵּה הִכּוּ הַבְּרָקִים בְּרֹאשׁ הַוֻּלְקָן וְהִתְפָּרְצוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ לְבֵין עַנְנֵי הֶעָשָׁן, וְדוֹמֶה הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּאִלּוּ הָהָר עַצְמוֹ פּוֹלֵט לֶהָבוֹת.

בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת פָּחוֹת דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל שְׂפַת הָאִי הַמַּעֲרָבִית הַגְּבוֹהָה, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה מֵעַל לַיָּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְרוֹמְמָה רוּחַ וְהַגַּלִּים נָהֲמוּ בְּעֹמֶק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל לְמַטָּה מִן הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית חָשַׁב וּמָצָא שֶׁהַמֶּרְחָק מִן הַגְּדֵרָה וְעַד הֵנָּה הוּא כְּמִיל וָחֵצִי.

מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה נִכְנַס הַקַּו אֶל בֵּין הַסְּלָעִים וְנִמְשַׁךְ עַל גַּבֵּי הַמּוֹרָד הַזָּקוּף שֶׁל נִקְרָה צָרָה וּמִתְפַּתָּלֶת.

הַקּוֹנוֹלִיסְטִים חָדְרוּ לְשָׁם בְּלִי שִׂים לֵב לַסַּכָּנָה, שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל אַחַד הַסְּלָעִים הַמִּתְנוֹדְדִים מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם וְהֵם יֻטְּלוּ הַיָּמָּה. הַיְּרִידָה לְמַטָּה הָיְתָה מְסֻכֵָּנָה עַד מְאֹד, אֲבָל הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּשׁוּם סַכָּנָה; שׁוּב לֹא הָיוּ אֲדוֹנִים לְעַצְמָם, אֶלָּא כֹּחַ שֶׁאֵין לַעֲמֹד בּוֹ מְשָׁכָם בְּחָזְקָה אֶל הַמַּטָּרָה רַבַּת־הַתַּעֲלוּמוֹת, הַסְּמוּיָה מִן הָעַיִן, כְּשֵׁם שֶׁאֶבֶן־הַשּׁוֹאֶבֶת מוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ אֶת הַבַּרְזֶל.

וְכָךְ יָרְדוּ כִּמְעַט שֶׁלֹּא מִדַּעַת אֶל הַנִּקְרָה, אֲשֶׁר אֲפִילוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בָּהּ. הָאֲבָנִים הִתְגַּלְגְּלוּ מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם, וּכְשֶׁעָבְרוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמּוּאָרִים בְּאוֹר הַפָּנָס הִתְנוֹצְצוּ כְּאַבְנֵי־שָׁמָיִם. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָלַךְ בָּרֹאשׁ וְאַיְרְטוֹן הָיָה הַמְּאַסֵּף. פֹּה הָיוּ מְהַלְּכִים לְאִטֶָּם, פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה, וְשָׁם הָיוּ מַחֲלִיקִים עַל גַּבֵּי סְלָעִים חֲלַקְלַקִּים, אֲבָל בֵּין כֹּה וָכֹה הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ לְפָנִים.

לַסּוֹף נָטָה הַקַּו הַצִּדָּה וּפָנָה אֶל הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף אֲשֶׁר בְּהִיוֹת הַגֵּאוּת וַדַּאי הָיוּ מִתְכַּסִּים בַּמָּיִם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ אֶל הַגְּבוּל הַתַּחְתּוֹן שֶׁל חוֹמַת הַבַּזֶּלֶת.

שָׁם הִתְנַשֵּׂא זִיז צַר הַמָּפְנֶה כְּלַפֵּי הַיָּם. עַל גַּבֵּי זִיז זֶה נִמְשַׁךְ הַקַּו וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְרְרוּ אַחֲרָיו, אֲבָל לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲבֹר כְּמֵאָה צְעָדִים וְהִנָּה הִזְדַּקֵּף הַזִּיז וְיָרַד אֶל שֶׁטַח גַּלֵּי הַיָּם. הָאִינְגֵ’נֵר הֵרִים אֶת הַקַּו וְנוֹכַח לָדַעַת, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ לְמַטָּה וְיוֹרֵד הַיָּמָּה.

חֲבֵרָיו עִָמְדוּ עַל יָדוֹ תּוֹהִים וְנִדְהָמִים.

קְרִיאָה שֶׁל מַפַּח נֶפֶשׁ, קְרִיאָה שֶׁל יֵאוּשׁ פִּרְצָה מִפִּיהֶם! מָה יַעֲשׂוּ? כְּלוּם יָטִילוּ עַצְמָם הַיָּמָּה וִיחַפְּשׂוּ שָׁם מְעָרָה שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם? רוּחָם הָיְתָה נִסְעָרָה כָּל כָּךְ, שֶׁנְּכוֹנִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק.

אֲבָל הָאִינְגֵ’נֵר עִכֵּב בְּיָדָם. הוּא הוֹלִיכָם אֶל אֶחָד מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:

“נַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ וּנְחַכֶּה. הַשָּׁעָה שְׁעַת הַגֵּאוּת. כַּאֲשֶׁר יִשְׁפְּלוּ מֵי הַיָּם, תִּפָּתַח הַדָּרֶךְ.”

"אֲבָל מִשּׁוּם מָה אַתָּה סָבוּר?… " שָׁאָל פֶּנְקְרוֹף.

“מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לָבוֹא אֵלָיו, לֹא הָיָה קוֹרֵא לָנוּ!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית דִּבֶּר אֶת דְּבָרָיו בְּקוֹל מַבִּיעַ בִּטָּחוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא פָּתַח אֶת פִּיו לִטְעֹן כְּנֶגְדּוֹ. וְאָכֵן דְּבָרָיו הָיוּ נְכוֹנִים מִצַּד הַהִגָּיוֹן. מִן הַסְּבָרָה הָיָה שֶׁבַּתַּחְתִּית הַחוֹמָה נִמְצָא מִפְתָּח, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל וְשֶׁעַכְשָׁו הֲרֵיהוּ מְכֻסֶּה בְּמָיִם.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְחַכּוֹת שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ בִּמְקוֹם מִקְלָטָם אֲשֶׁר בִּנְקִיק הַסֶּלַע וְהָיוּ שְׁרוּיִים בִּדְּמָמָה וְלֹא דִבְּרוֹ דָבָר. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְחִיל יוֹרֵד הַגָּשֶׁם. הַבְּרָקִים פִּלְּחוּ אֶת הָעֲנָנִים וְהַלָּלוּ הִתִּיכוּ זִרְמֵי מַיִם לַאֲמִתָּם. שַׁאֲגַת הָרְעָמִים עוֹרְרָה הֵדִים אַדִּירִים וְהַקּוֹל הָיָה נַעֲרָץ וּגְדָל־תִּפְאָרֶת.

הִתְרַגְּשׁוּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גָּדְלָה בְּלִי מְצָרִים. אַלְפֵי מַחֲשְׁבוֹת מְשֻׁנּוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּמֹּחָם וּבַחֲזוֹן רוּחָם הוֹפִיעָה לִפְנֵיהֶם דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל שַׁלִּיט הָאִי הַטָּמִיר וְרַב־הַתַּעֲלוּמוֹת וְהִנֵּה הִיא נַעֲלָה וְנִשְׂגָּבָה מִדְּמוּתוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לָקַח כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַפַּנָס בְּיָדוֹ וְיָרַד אֶל הַחוֹף כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַצַּב הַסְּלָעִים. מֵאָז הִתְחִיל הַשֵּׁפֶל כְּבָר עָבְרוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת.

הָאִינְגֵ’נֵר לֹא טָעָה. מֵעַל לִפְנֵי הַמַּיִם כְּבָר הִתְחִיל מְבַצְבֵּץ וְנִגְלֶה הַמִּפְתָּח הַקָּמוּר שֶׁל מְעָרָה גְּדוֹלָה. שָׁם נִכְפַּף הַקַּו הַטֵּלֶגְרָפִי בְּתַבְנִית זָוִית יְשָׁרָה וְחָדַר אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ הַפָּתוּחַ הַזֶּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר לָהֶם בְּפַשְׁטוּת:

“בְּעוֹד שָׁעָה אַחַת תִּפָּתַח הַבִּיאָה אֶל הַמְּעָרָה.”

“וּבְכֵן יֵשׁ כָּאן מִפְתָּח אֶל הַמְּעָרָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“וְכִי הֵטַלְתָּ סָפֵק בַּדָּבָר?” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל הֲרֵי הַמְּעָרָה תִּהְיֶה מְלֵאָה מַיִם וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכָהּ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אוֹ שֶׁהַמְּעָרָה תִּתְרוֹקֵן מִן הַמַּיִם וְאָז נַעֲבֹר בָּהּ בָּרֶגֶל, אוֹ שֶׁלֹּא תִּתְרוֹקֵן, וְאָז נִמְצָא תַּחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכָהּ.”

עָבְרָה שָׁעָה אֶחָת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָרְדוּ תּוֹךְ מִטְרוֹת עֹז אֶל חוֹף הַיָּם. בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שָׁפְלוּ הַמַּיִם כְּדֵי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רָגֶל. כִּפַּת הַמִּפְתָּח הִתְנַשְּׂאָה עַכְשָׁו בְּרוּם שֶׁל שְׁמוֹנֶה רַגְלַים מֵעַל לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם. הִיא הָיְתָה דּוֹמָה לַקֶשֶׁת שֶׁל גֶּשֶׁר, אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ זָרְמוּ הַמַּיִם הַמְכַֻּסִּים קֶצֶף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן וְרָאָה דָּבָר שָׁחֹר הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. הוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְשָכוֹ אֵלָיו ־ וְהִנֵּה הוּא סִירָה, הַקְּשׁוּרָה בְּחֶבֶל אֶל זִיז סֶלַע שֶׁבִּפְנִים הַמְּעָרָה. הַסִּירָה הָיְתָה עֲשׂוּיָה פַּחֵי בַּרְזֶל וּבָהּ הָיוּ מוּנָחִים שְׁנֵי מְשׁוֹטִים.

“הָבָה נֵרֵד בָּהּ!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וּמִיָּד יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּסִּירָה. נֶב וְאַיְרְטוֹן אָחֲזוּ בַּמְּשׁוֹטִים וּפֶנְקְרוֹף יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה. כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד בָּרֹאשׁ וְהֵאִיר בַּפָּנָס שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הַדָּרֶךְ.

הַכִּפָּה, שֶׁהַסִּירָה צָפָה תַּחְתֶּיהָ, נְמוּכָה הָיְתָה בְּרֵאשִׁיתָהּ וְאַחַר גָּבְהָה פִּתְאֹם. הָאֲפֵלָה שֶׁמִּסָּבִיב הָיְתָה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר וּלְאוֹר הַפַּנָס הַקָּלוּשׁ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אֶת שִׁעוּרֶיהָ שֶׁל הַמְּעָרָה, לֹא אֶת רָחְבָּהּ וְגָבְהָהּ וְלֹא אֶת אָרְכָּה. בְּתוֹךְ בִּנְיַן הַבַּזֶּלֶת הַזֶּה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה שָׁלְטָה דְּמָמָה נֶאְדָּרָה. שׁוּם שָׁאוֹן לֹא חָדַר אֶל תּוֹכוֹ מִן הַחוּץ וְקוֹל הָרַעַם לֹא בָּקַע דֶּרֶךְ קִירוֹתָיו הֶעָבִים.

בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ מְצוּיוֹת מְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁמּוֹצָאָן מִן הַתְּקוּפָה הַגֵּאוֹלוֹגִית שֶׁלּוֹ. יֵשׁ מֵהֶן הַמְּלֵאוֹת מֵי הַיָּם וְיֵשׁ מֵהֶן הַמְכִילוֹת בְּקִרְבָּן יְאוֹרִים גְּדוֹלִים. כָּזֹאת הִיא מְעָרַת פִינְגַּל בָּאִי סְטָפָה, אֶחָד מֵאִיֵּי הַהִבְּרִידִים; וְכָאֵלֶּה הֵן מְעָרוֹת מוֹרְגָה אֲשֶׁר בְּמִפְרַץ דוּאַרְנֶנֶה בִּבְרֵטַן, מְחִלּוֹת בּוֹנִיפַצְיוֹ בְּקוֹרְסִיקָה, מְחִּלַּת לֵיז־פְיוֹרְד בְּנוֹרְוֵגְיָה וּמְעָרַת־הַמַּמּוּת הָעֲנָקִית בְּקֵנְטוּקִי אֲשֶׁר גָּבְהָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל וְאָרְכָּהּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים מִילִין! הַטֶּבַע חָצַב אֶת הַמְּעָרוֹת הָעֲנָקִיּוֹת הַלָּלוּ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהִשְׁאִיר אוֹתָן לְמִשְׁמֶרֶת לִבְנֵי אָדָם לְהַפְלִיאָם הַפְלֵא וָפֶלֶא!

וְאוּלַם מְעָרָה זוֹ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָבְרוּ בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מָה טִיבָהּ? כְּלוּם הִשְׂתָּרְעָה עַד לְמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָאִי? זֶה רֶבַע שָׁעָה שֶׁהַסִּירָה צָפָה בָּהּ הָלֹךְ וָצוּף בִּנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת לְפִי הַפְּקֻדּוֹת שֶׁפָּקַד כּוֹרֶשׁ סְמִית עַל פֶּנְקְרוֹף בְּלָשׁוֹן קְצָרָה. וּפִתְאֹם קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית:

“הֵימִינָה!”

הַסִּירָה שִׁנְּתָה אֶת מַהֲלָכָהּ וְקָרְבָה אֶל קִיר הַמְּעָרָה שֶׁמִּיָּמִין. הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לָדַעַת אִם הַקַּו עֲדַיִן הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ הַקִּיר הַזֶּה.

וְאָכֵן הַקַּו לֹא נָטָה מֵעַל הַקִּיר וְהָיָה קָשׁוּר אֶל זִיזֵי הַסְּלָעִים.

“לְפָנִים!” פַּקַּד כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וּשְׁנֵי הַמְּשׁוֹטִים טָבְלוּ שׁוּב בַּמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים וְהַסִּירָה שָׁטָה הָלְאָה.

וְכָךְ הָלְכוּ וְצָפוּ עוֹד רֶבַע שָׁעָה וּכְבָר עָבְרוּ מִמִּפְתַּח הַמְּעָרָה מַהֲלַךְ חֲצִי מִיל, וְהִנָּה נִשְׁמַע שׁוּב פַּעַם קוֹל פְּקֻדָּתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית:

“עֲמֹד!”

הַסִּירָה עָמְדָה וְהַקּולוִֹנִיסְטִים רָאוּ אוֹר בָּהִיר שֶׁהֵאִיר אֶת הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה הַחֲצוּבָה בְּמַעֲמַקֵּי הָאִי.

וְלָאוֹר הַמַּבְהִיק הַזֶּה נִתְּנָה לקּוֹלוֹנִיסְטִים הַיְכֹלֶת לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמְּעָרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מְצִיאוּתָהּ נֶעֶלְמָה מֵהֶם עַד אוֹתָהּ שָׁעָה.

בְּרוּם שֶׁל מֵאָה רֶגֶל הִתְעַגְּלָה כִּפָּה נִשְׁעֶנֶת עַל עַמּוּדֵי בַּזֶּלֶת, שֶׁנָּדְמוּ כְּאִלּוּ הֻצְקוּ כֻּלָּם בְִּדְפוּס יְצִיקָה אֶחָד. הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ, שֶׁהוּקְמוּ בְּיַד הַטֶּבַע בַּתְּקוּפוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל יְצִירַת הָאֲדָמָה, תָּמְכוּ לַאֲלָפִים אֶת הַבִּנְיָן הָאַדִּיר הַזֶּה לְכָל חֻקֵּי אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה. הֵם הִתְנַשְּׂאוּ מִמַּעַל לְכַנָּם בְּרוּם שֶׁל אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים רָגֶל. מֵי הַיָּם, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמְּעָרָה הִתְגָּעֲשׁוּ בְּזַּעַף, הָיוּ כָּאן שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים וְלִחֲכוּ אֶת רַגְלֵי מֻצְּקֵי־ הַבַּזֶּלֶת בִּמְּנוּחָה. אוֹתוֹ הַזֹּהַר שֶׁהֶרְאָה הָאִינְגֵ’נֵר שָׁפַךְ שִׁפְעַת רְסִיסֵי נֹגַהּ עַל כָּל חוֹר וְעַל כָּל זִיז שֶׁל הָעַמּוּדִים וּכְמוֹ חָדַר דֶּרֶךְ הַקִּירוֹת, כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁקוּפִים, וְהָפַךְ כָּל בְּלִיטָה שֶׁבְּבִנְיַן הַפְּלָאוֹת הַזֶּה לְבָרֶקֶת נוֹצָצֶת.

שִׁפְעַת הַקַּרְנַיִם וְהַנְּגֹהוֹת הָאֵלֶּה נִשְׁקְפָה בַּמַּיִם שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַמְּעָרָה, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַסִּירָה צָפָה בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת מַבְהִיקִים וְנוֹצְצִים.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים כְּלָל בִּדְבַר טִיבוֹ שֶׁל הַזֹּהַר הַגָּדוֹל הַזֶּה. בָּרִי הָיָה בְּיָדָם שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ מִמְּקוֹר אוֹר חַשְׁמַלִּי, שֶׁהֲרֵי צִבְעוֹ הַלָּבָן הֵעִיד עַל מוֹצָאוֹ. מְקוֹר־אוֹר זֶה הָיָה שִׁמְּשָׁהּ שֶׁל הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר מִלְּאָה אוֹתָהּ בְּשִׁפְעַת זִיוָהּ מִן הַקָּצֶה עַד הַקָּצֶה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן צַו וְהַמְּשׁוֹטִים יָרְדוּ שׁוּב הַמַּיְמָה וְהִתִּיזוּ מְטַר בַָּרָקוֹת נוֹצְצוֹת וְהַסִּירָה פָּנְתָה וְשָׁטָה לְעֻמַּת מְקוֹר הָאוֹר, שֶׁלֹּא הָיְתָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא כַּחֲצִי חִבֵּל.

בְּמָקוֹם זֶה עָלָה רָחְבּוֹ שֶׁל שֶׁטַח הַמַּיִם עַד כְּדֵי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים רָגֶל. מֵעֵבֶר לְמֶרְכַּז־הָאוֹר הַמְעַוֵּר עֵינַיִם הִתְנַשְּׂאָה חוֹמַת בַּזֶּלֶת אַדִּירָה, שֶׁחָסְמָה אֶת הַמְּעָרָה מֵאָחוֹר. וּבְכֵן הֵכִילָה הַמְּעָרָה יְאוֹר קָטֹן אֲבָל יְאוֹר זֶה הָיָה מְיֻחָד בְּמִינוֹ. לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ כִּפָּה גְבוֹהָה, וּמִסָּבִיב לוֹ עַמּוּדִים רָמִים וְנִשָּאִים. וְהַכֹּל הָיָה טָבוּעַ בְּאוֹרוֹת וּנְגֹהוֹת וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ כָּל אֶבֶן וְכָל עַמּוּד הֲרֵיהוּ בָּרֶקֶת גְּדוֹלָה הַמְּאִירָה מֵאֵלֶיהָ.

בְּאֶמְצַע הַיְאוֹר הָיָה מוּטָל עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּלִי־נוֹעַ דָּבָר אָרֹךְ וְדוֹמֵם שֶׁצּוּרַת פֶּלֶךְ לוֹ. הַזֹּהַר שֶׁהֵפִיץ, יָצָא מִצַּלְעוֹתָיו אֲשֶׁר פִּיּוֹתֵיהֶן הָיוּ דוֹמִים לְלוֹעוֹ שֶׁל תַּנּוּר־הִתּוּךְ מְלֻבָּן בָּאֵשׁ. מַרְאֵה הַפֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה כְּמַרְאֵה תַּנִּין־עֲנָק, אָרְכּוֹ כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רֶגֶל וְגָבְהוּ מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם מֵעֶשֶׂר עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רָגֶל.

הַסִּירָה לֹא הִתְקָרְבָה אֶלָּא לְאַט לְאַט. כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד זָקוּף לְיַד חַרְטֻמָּהּ וְהִבִּיט נִכְחוֹ בְּלֵב נִרְעָשׁ וְנִפְעָם לְאֵין הָכִיל. וּפִתְאֹם תָּפַשׂ אֶת זְרוֹעוֹ שֶׁל הַכַּתָב וְקָרָא:

“הֲרֵי זֶה הוּא! הֲרֵי זֶה הוּא וְלֹא אַחֵר! הוּא!…”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָנַח עַל הַסַּפְסָל וּשְׂפָתָיו לָחֲשׁוּ שֵׁם, שֶׁלֹּא נִשְׁמַע אֶלָּא לְאָזְנָיו שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בִּלְבַד.

בְּלִי סָפֵק יָדַע וְהִכִּיר הַכַּתָּב אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה יָפֶה, כִּי עָשָׂה עָלָיו רֹשֶּם כַּבִּיר וּמֻפְלָא, וְהוּא עָנָה וְאָמַר בְּקוֹל כָּבוּשׁ:

“הוּא! הָאִישׁ הַמֻּחְרָם וְהַמְּנֻדֶּה!”

“הוּא! הוּא!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

בִּפְקֻדַּת הָאִינְגֵ’נֵר קָרְבָה הַסִּירָה אֶל הַמְּכוֹנָה הַמְשֻׁנָּה הַזֹּאת הַצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְנִגְּשָׁה אֶל צַלְעָהּ הַשְּׂמָאלִית, אֲשֶׁר מִתּוֹכָהּ פָּרְצָה שִׁפְעַת הָאוֹרָה בְּעַד זְכוּכִית עָבָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָלוּ עַל הַמִּכְסֶה וְרָאוּ בּוֹ אֲרֻבָּה פְּתוּחָה וּמִהֲרוּ וְנִכְנְסוּ אֶל תּוֹכָהּ.

כְּשֶׁיָּרְדוּ מֵעַל הַמַּדְרֵגָה, שֶׁהוֹלִיכָה מִן הָאֲרֻבָּה לְמַטָּה, בָּאוּ אֶל מִסְדְּרוֹן מוּאָר בְּאוֹר חַשְׁמַל. בְּקָצֵהוּ שֶׁל מִסְדְּרוֹן זֶה נִמְצְאָה דֶלֶת; כּוֹרֶשׁ סְמִית נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּפָתְחָהּ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִכְנְסוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל כָּלוּל בְּרֹב הָדָר, וּכְשֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ בָּאוּ אֶל בֵּית־סְפָרִים, אֲשֶׁר מֵעַל הַתִּקְרָה שֶׁלֹּוֹ שָׁפַע זֶרֶם שֶׁל אוֹרָה.

בְּיַרְכְתֵי בֵּית־הַסְּפָרִים הָיְתָה קְבוּעָה דֶּלֶת רְחָבָה. גַּם דֶּלֶת זוֹ הָיְתָה סְגוּרָה וְהָאִינְגֵ’נֵר פָּתַח אוֹתָהּ.

לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגְלָה אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם. אוּלָם זֶה הָיָה מֵעֵין בֵּית־נְכֹאת וּבוֹ הָיוּ מְכֻנָּסִים כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל מַמְלֶכֶת הַדּוֹמֵם, יְצִירוֹת הָאֳמָנוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל חֲרשֶׁת־הַמַּעֲשֶׂה. שִׁפְעַת הַהוֹד וְהֶהָדָר שֶׁבְּאוּלָם זֶה הֶעְתִיקָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵעוֹלַם־הָעֲשִׂיָּה וְהַמַּמָּשׁ וּמְדֻּמִים הָיוּ כְּאִלּוּ הוּבְאוּ אֶל מַמְלֶכֶת הַחֲלוֹמוֹת.

אָז נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ וְהִנֵּה עַל דַּרְגָּשׁ נֶהְדָּר שׁוֹכֵב אָדָם, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ לֹא הִרְגִּישׁ בִּכְנִיסָתָם וְלֹא רָאָה אוֹתָם.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב, וּלְמַרְבֵּה תִּמְהוֹנָם שֶׁל חֲבֵרָיו דִּבֶּר אֵלָיו בְּקוֹל רָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“הַקַּפִּיטַן נֵמוּ, הֲלֹא קְרָאתָנוּ לָבוֹא? – הֲרֵי אָנוּ כָּאן!”

 

פֶּרֶק שִׁשָּׁה־עָשָׂר    🔗

הַקַּפְּיטַן נֵמוּ – דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים – תּוֹלְדוֹת אַחַד הַגִּבּוֹרִים שֶׁנִּלְחַם לְשֵׁם הַחֵרוּת – הַשִּׂנְאָה אֶל הַכּוֹבְשִׁים – חֲבֵרָיו – הַחַיִּים מִתַּחַת לַיָּם – לְבָדָד – הַמִּפְלָט הָאַחֲרוֹן שֶׁל “נָאוּטִילוּס” לְיַד הָאִי לִינְקוֹלְן – הַמָּגֵן הַטָּמִיר וְהַנֶּעְלָם שֶׁל הָאִי.

לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם הָאִישׁ מָעַל מִשְׁכָּבוֹ, וּלְעֵין הָאוֹרָה הָרַבָּה שֶׁבָּאוּלָם רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶתְּ תָּאֳרוֹ: רֹאשׁ נָאֶה, מֵצַח גָּבוֹהַּ, מֶבָּט מְלֵא גָּאוֹן, זָקָן לָבָן וְשִׁפְעַת שְׂעָרוֹת הַמֻּפְשָׁלוֹת לְאָחוֹר.

הוּא עָמַד וְנִשְׁעַן בְּיָדוֹ עַל גַּבֵּי הַדַּרְגָּשׁ שֶׁיָּרַד מֵעָלָיו. מֶבָּטוֹ הָיָה שָׁלֵוֹ. נִכָּר הָיָה, שֶׁמַּחֲלָה מְמֻשָּׁכָה רָעֲצָה וְדִלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ לְאַט לְאַט, אֲבָל קוֹלוֹ הָיָה עֲדַיִן חָזָק בְּדַבְּרוֹ בַּלָּשׁוֹן הָאַנְגְּלִית וּבִנְעִימָה רַבַּת־תִּמָּהוֹן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“אֵין לִי שֵׁם, אֲדוֹנַי!”

“הֲרֵינִי מַכִּיר אוֹתְךָ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶש סְמִית.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ נַעַץ בִּפְנֵי הָאִינְגֵ’נֵר מֶבָּט לוֹהֵט, כְּאִלּוּ אָמַר לְהַכְחִידוֹ.

אַחַר כָּךְ חָזַר וְנָפַל עַל הַכָּרִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַדַּרְגָּשׁ וְלָחַשׁ בְּקוֹל דְּמָמָה:

“אַחַת הִיא לִי, הַלֹא עוֹד מְעַט וְאָמוּת!”

כּוֹרֶש סְמִית נִגַּש אֶל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט אָחַז בְּיָדוֹ וְהִרְגִּישׁ בָּהּ שֶׁהִיא קוֹדַחַת כָּאֵשׁ. אַיְרְטוֹן, פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֵב עָמְדוּ בְּחֶרְדַת הַכָּבוֹד מֵרָחוֹק בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאוּלָם הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁאֲוִירוֹ הָיָה רָוֶה חַשְׁמַל.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אָחוֹר וְרָמַז לָאִינְגֵ’נֵר וְלַכַּתָּב לָשָּבֶת.

הַכֹּל הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּלֵב נִפְעָם. הֵן הוּא הוּא, אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ “שַׂר הָאִי”, הוּא הַיְּצוּר הַשַּׂגִּיא שֶׁחָלַץ אוֹתָם פְּעָמִים הַרְבֵּה מִצָּרוֹת קָשׁוֹת, הוּא מֵיטִיבָם וְאִישׁ חַסְדָּם, שֶׁהֵם חַיָּבִים לוֹ תּוֹדָה רַבָּה לְאֵין קֵץ! וְהִנֵּה רָאוּ עֵינֵיהֶם אַךְ אָדָם, בָּשָׂר וָדָם, תַּחַת אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְנֶב קִוּוּ לִרְאוֹת כִּמְעַט אֱלָהוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוֹלֵךְ לָמוּת!

אֲבָל מֵאַיִן יָדַע כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ? וּמַדּוּעַ מִהֵר הַלָּז לָקוּם מִמִּשְׁכָּבוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת שְׁמוֹ, אֲשֶׁר הוּא דִּמָה שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אוֹתוֹ?…

הַקַּפִּיטַן שָׁכַב שׁוּב עַל מְקוֹמוֹ וּבְהִשָּׁעֲנוֹ עַל זְרוֹעוֹ נָתַן אֶת עֵינָיו בָּאִינְגֵ’נֵר, שֶׁיָּשַׁב עַל יָדוֹ.

"הַיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי, אֶת הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרֵאתִי בּוֹ? שְׁאֵלָהוּ.

“יוֹדֵעַ אָנִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמָהּ שֶׁל סְפִינָה תַּת־ יַמִּית נִפְלָאָה זוֹ…”

“נָאוּטִילוּס?” אָמַר הַקַּפִּיטַן בְּחִיּוּךְ קַל.

“אָמְנָם כֵּן, ‘נָאוּטִילוּס’ שְׂמָהּ”.

“אֲבָל הֲכִי יוֹדֵעַ אַתָּה… הֲכִי יוֹדֵעַ אַתָּה מִי אֲנִי?”

“יוֹדֵעַ אָנִי.”

“הֵן זֶה כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, שֶׁאֵין לִי שׁוּם מַגָּע עִם עוֹלַם הַיִּשּׁוּב, זֶה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁאֲנִי דָר בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם, הוּא הַמָּקוֹם הַיְחִידִי שֶׁמָּצָאתִי שָׁם חֵרוּת גְּמוּרָה לְעַצְמִי! וּמִי הוּא זֶה אֵפוֹא אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת סוֹדִי?”

“אָדָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּפוּף לְךָ מֵעוֹלָם, הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָדוּן אוֹתוֹ לְחוֹבָה וּלְתִתּוֹ לְבוֹגֵד עַל גַּלוֹתוֹ אֶת הַסּוֹד.”

הָאִישׁ הַפְרַנְצִי, אֲשֶׁר הַמִּקְרֶה הֵבִיא לִפְנֵי שֵׁשׁ עֵשְׂרֵה שָׁנָה עַל סְפִינָתִי?"

“הוּא עַצְמוֹ.”

“וּבְכֵן לֹא נִסְפָּה הָאִישׁ הַזֶּה וּשְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ בְּשֶׁטֶף הַמַּלְשְׁטְרֶם, שֶׁנֵּרַף אֶת הַ’נָּאוּטִילוּס'?”

“הֵם לֹא נִסְפּוּ, וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַב אוֹתוֹ הָאִישׁ סֵפֶר וּשְׁמוֹ ‘עֶשְׂרִים אֶלֶף מִילִין מִתַּחַת לַיָּם’ וּבוֹ הוּא מְסַפֵּר אֶת קוֹרוֹתֶיךָ.”

“רַק אֶת קוֹרוֹתַי בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲחָדִים בִּלְבַד, אֲדוֹנַי!” עָנָה הַקַּפִּיטַן מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“אֱמֶת הַדָּבָר”, הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲבָל חֳדָשִׁים אֲחָדִים שֶׁל חַיִּים מֻפְלָאִים כָּאֵלֶּה הִסְפִּיקוּ לְמַדַּי לְהַכִּיר עַל פִּיהֶם אֶת טִיבֶךָ…”

“וַדַּאי כְּאָדָם כְּבַד עָוֹן וָפֶשַׁע, הַאֵין זֹאת?” אָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְעַל שְׂפָתָיו עָבְרָה בַּת־צְחוֹק מְלֵאָה גָאוֹן. “אָמְנָם כֵּן, וַדַּאי כְּמוֹרֵד, אֲשֶׁר הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית הֵטִילָה עָלָיו חֵרֶם!”

הָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱשָׁה וְלֹא עָנָה דָּבָר.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי? מַדּוּעַ לֹא תַּעֲנֵּנִי?”

“אֵין לִי הָרְשׁוּת לִשְׁפֹּט אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, "וּבְיִחוּד בְּנוֹגֵעַ לְחַיָּיו לְשֶׁעָבָר. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, וְאֵין אָדָם בָּעוֹלָם הַיּוֹדֵעַ זֹאת, מֶה הָיוּ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְיְדֵי כָּךְ שֶׁחַי חַיִּים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה, וְכֵיוָן שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת הַסִּבוֹת אָסוּר לִי לָדוּן תּוֹצְאוֹתֵיהֶן. וּלְעֻמֵּת זֶה גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁיָּד נְדִיבָה הָיְתָה פְּרוּשָׂה עָלֵינוּ תָּמִיד מִיּוֹם בּוֹאֵנוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן, שְׁכֻּלָּנוּ חַיָּבִים תּוֹדָה עַל חַיֵּינוּ לִיצוּר טוֹב וּמֵיטִיב, רַב־חֶסֶד, נְדִיב־לֵב, וְאַדִּיר־כֹּחַ וְשֶׁיְּצוּר אַדִּיר־כֹּחַ, טוֹב וּמֵיטִיב נְדִיב־לֵב זֶה אַתָּה הוּא הַקַפִּיטַן נֵמוֹ.

“אֲנִי הוּא”, הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן בְּפַשְׁטוּת יְתֵרָה.

הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב קָמוּ מִמּוֹשָׁבָם וְחַבְרֵיהֶם יָצְאוּ מִפִּנָּתָם וְקָרְבוּ, וְכֻלָּם כְּאֶחָד בִּקְּשׁוּ לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי הַתּוֹדָה שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבָּם אִם בְּדִבּוּר פֶּה וְאִם בִּתְנוּעוֹת. אֲבָל הַקַּפִּיטַן נֵמוּ עֲצָרָם בִּרְמִיזַת־יָד וּבְקוֹל נִרְגָּשׁ בְּיוֹתֵר אָמַר אֲלֵיהֶם:

“בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם לְשְׁמֹע תְּחִלָּה אֶת דְּבָרַי אֲנִי!”

וְהַקַּפִּיטַן סִפֵּר בִּדְבָרִים מוּעָטִים וּבְרוּרִים אֶת כָּל קוֹרוֹת יְמֵי חַיָּיו בְּמִלוּאָן.

סִפּוּרוֹ הָיָה קָצָר וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּס הָיָה לְאַמֵּץ אֶת שְׂרִידֵי כֹּחוֹ כְּדֵי לְסַיֵּם אוֹתוֹ. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהוּא נִלְחָם בְּחֻלְשָׁה גְדוֹלָה שֶׁשָּׁלְטָה בּוֹ. הָאִינְגֵ’נֵר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת לָנוּחַ מְעַט, אֲבָל הוּא נָד בְּרֹאשׁוֹ כְּאָדָם שֶׁיּוֹם הַמָּחָר שׁוּב לֹא יִמָּנֶה בְּמִסְפַּר יְמֵי חַיָּיו, וְכַאֲשֶׁר הִצִּיעַ לְפָנָיו הַכַּתָּב לְטַפֵּל בּוֹ טִפּוּל שֶׁל רְפוּאָה, עָנָה וְאָמַר:

“אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר, שְׁעוֹתַי סְפוּרוֹת.”

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הָיָה אִישׁ הֹדִּי, וּשְׂמוֹ פְּרִינְץ דַּקַּר. הוּא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל רַדְזְשָׁה (נָסִיךְ) הַמּוֹשֵׁל בְּאֶרֶץ בּוּנְדֵלְקוּנְד, שֶׁהָיְתָה לְפָנִים אֶרֶץ בִּלְתִּי מְשֻׁעְבֶּדֶת, וְהַגִּבּוֹר הַהֹדִּי הַמְּפֻרְסָם טִיפּוֹסָעאִיב הָיָה דּוֹדוֹ. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשֶׂר שְׁלָחוֹ אָבִיו לְאֵרָפָּה עַל מְנָת לִלְמֹד שָׁם חָכְמָה וָדַעַת וּמִתּוךְ כַּוָנָּה מְסֻתָּרָהּ שֶׁיִּתְכַּשֵּׁר שָׁם לְהִלָּחֵם בְּאַחַד הַיָּמִים עִם אוֹיְבֵי אַרְצוֹ וְלוֹחֲצֶיהָ בַּנֶשֶׁק הַשָּׁוֶה לְנִשְׁקָם הֵם.

הַפְּרִינְץ דַּקַר, שֶׁהָיָה בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים וּמְחוֹנָן מַתְּנוֹת לֵב וָרוּחַ בְּמִדָּה יְתֵרָה, שָׁקַד מִשְּׁנַת הָעֶשֶׂר עַד שְׁנַת הַשְּׁלֹשִׁים לִימֵי חַיָּיו עַל כָּל מִקְצֹעוֹת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע, הַסִּפְרוּת וְהָאֳמָנוֹת וּשְׁקִידָתוֹ עָמְדָה לוֹ לִרְאוֹת בְּרָכָה רַבָּה בְּתַלְמוּדוֹ.

הַפְּרִינְץ עָבַר לְמַסָּעָיו בְּכָל אֲרָצוֹת אֵרָפָּה, יַחַשׂ מוֹלַדְתּוֹ וְעָשׁרוֹ גָרְמוּ לוֹ שֶׁרַבִּים הָיוּ מְבַקְּשִׁים אֶת קִרְבָתוֹ, אֲבָל מַדּוּחֵי הָעוֹלָם לֹא הוֹעִילוּ לְפַתּוֹתוֹ וְלִמְשֹׁךְ אֶת לִבּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צָעִיר וִיפֵה תֹּאַר, הָיָה מִתְנַהֵג בְּכֹבֶד רֹאשׁ; צָמָא שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק לְחָכְמָה וּמַדָּע אֲכָלָהוּ וּבְלִבּוֹ הָיְתָה שְׁמוּרָה אֵיבָה גְּדוֹלָה וּזְעוּמָה שֶׁלֹּא יָדְעָה דֹמִי.

הַפְּרִינְץ דַּקַר הָיָה שׂוֹנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה. הוּא הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הָאָרֶץ הַיְחִידָה אֲשֶׁר לֹא רָצָה לְהַצִּיג בָּהּ אֶת כַּף רַגְלוֹ, אֶת הָאֻמָּה הַיְחִידָה שֶׁלֹּא רָצָה לָבוֹא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא עִמָּהּ: הוּא הָיָה שׂוֹנֵא אֶת אַנְגְּלִיָּה, וְשִׂנְאָתוֹ אֵלֶיהָ גָדְלָה כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיף לְהַכִּיר אֶת גָּדְלָהּ וּלְהַעֲרִיצָהּ.

הַהֹדִּי הַזֶּה צָבַר בְּלִבּוֹ אֶת כָּל רִגְשׁוֹת הָאֵיבָה וְהַמַּשְׂטֵמָה שֶׁהוֹגֶה הַמְנֻצָּח לִמְַנַצְּחֵהוּ, הַמְשֻׁעְבָּד אֶל הַמְּשַׁעְבֵּד אוֹתוֹ. מֵהְיוֹתוֹ בְּנוֹ שֶׁל אַחַד הַמּוֹשְׁלִים, אֲשֶׁר הַמַּמְלָכָה הַמְאֻחָדָה לֹא יָכְלָה לְהָטִיל עָלָיו אֶת מָרוּתָהּ אֶלָּא לְפִי הַשֵּׁם וּלְמַרְאִית עַיִן בִּלְבָד, וּבֵן לְמִשְׁפַּחַת טָרְפּוֹ־סָאִיב, קָלַט פְּרִינְץ זֶה אֶת רַעְיוֹן הַנָּקָם וְהַשִּׁלֵּם עִם חִנּוּכוֹ בְּרֵאשִׁית יַלְדוּתוֹ. בְּלִבּוֹ יָקְדָה אַהֲבָה עַזָּה לְאֵין קֵץ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֶרֶץ הַשִּׁירָה וְהֶחָזוֹן שֶׁהָאַנְגְּלִים שָׂמוּ עָלֶיהָ כְּבָלִים, וְלָכֵן לֹא רָצָה מֵעוֹלָם לְהַצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ בָּאָרֶץ זוֹ, שֶׁהֵטִילָה עַל הֹדּוּ עֹל עַבְדוּת וְשִׁעְבּוּד.

הַפְּרִינְץ דַּקַּר הָיָה לְאֳמָן, אֲשֶׁר הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הָאֳמָנוֹת צוֹדְדוּ אֶת לִבּוֹ בְּקִסְמֵיהֶן, לְאִישׁ מַדָּע, אֲשֶׁר כָּל מִקְצְעוֹת הַמַּדָּעִים הָיוּ גְּלוּיִים וִידוּעִים לוֹ, וּלְאִישׁ־מְדִינָה שֶׁלָּמַד אֶת טַכְסִיסֵי הַדִּפְּלוֹמַטְיָה בְּחַצְרוֹת הַמּוֹשְׁלִים שֶׁבְּאֵרָפָּה. הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו כָּל צָרְכָּם אֶפְשָׁר שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְאֶחַד מְ“אֶזְרְחֵי־הָעוֹלָם”, הַלְּהוּטִים לָדַעַת הַכֹּל אֲבָל אֵין נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, לְאַחַד הַתַּיָּרִים הָעֲשִׁירִים וְהַיְּהִירִים, הַמְּשׁוֹטְטִים בְּלִי חָשָׂךְ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאֵינָם קְשׁוּרִים אֶל שׁוּם אָרֶץ.

אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא כָּךְ הָיָה. אֳמָּן זֶה, מְלֻמָּד זֶה הָיָה אִישׁ הֹדִּי בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ, אִישׁ הֹדִּי עַל פִּי תְּשׁוּקַת הַנְּקָמָה שֶׁבְּלִבּוֹ, אִישׁ הֹדִּי שֶׁטִּפַּח בְּלִבּוֹ אֶת הַתִּקְוָה לְהָשִׁיב בְּאַחַד הַיָּמִים לְאַרְצוֹ אֶת מִשְׁפָּטָהּ שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנָּה, לְגָרֵשׁ מִמֶּנָּה אֶת הַנָּכְרִים וּלְהָשִׁיב לָהּ אֶת חֵרוּתָהּ וְאֶת עֲמִידָתָהּ בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ.

בִּשְׁנַת 1849 חָזַר הַפְּרִינְץ דַּקַּר אֶל בּוּנְדֶלְקוּנְד. הוּא נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת שֶׁבְּהֹדּוּ אֲשֶׁר גַּם לִבָּהּ הָיָה מֵצַר וְדוֹאֵב עַל צָרוֹת אַרְצָה כְּלִבּוֹ הוּא. אִשְׁתּוֹ יָלְדָה לוֹ שְׁנֵי יְלָדִים, שֶׁהוּא אֲהֵבָם אַהֲבָה עַזָּה. אֲבָל חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁכִּיחוֹ אֶת עַבְדוּתָהּ שֶׁל הֹדּוּ. הוּא הָיָה מְצַפֶּה לְמִקְרֶה כֹּשֶׁר, וְהַמִּקְרֶה סוֹפוֹ שֶׁבָּא.

עֹל הָאַנְגְּלִים הָלַךְ וְקָשָׁה עַל תּוֹשָׁבֵי הֹדּוּ וְהַפְּרִינְץ דַּקַּר שָׂם דְּבָרִים בְּפִי הַמִּתְלוֹנְנִים וְהֵפִיחַ בְּקִרְבָּם אֶת כָּל הַשִּׂנְאָה לַנָּכְרִים שֶׁהוּא הָגָה בְּלִבּוֹ. הוּא עָבַר לֹא רַק בָּאֲרָצוֹת שֶׁאֵינָן מְשֻׁעְבָּדוֹת שֶׁבַּחֲצִי הָאִי הַהֹדִּי, אֶלָּא גַּם בַּמְּחוֹזוֹת שֶׁהָיוּ נְתוּנִים תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הָאַנְגְּלִי. הוּא הֶחֱיָה אֶת זֵכֶר יְמֵי הָעֲלִילוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל טִפּוֹ־סָאִיב, אֲשֶׁר מֵת מוֹת גִּבּוֹרִים בְּסֵרִינְגַּפָּטָם בַּמִּלְחָמָה עַל חֵרוּת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

בִּשְׁנַת 1857 פָּרַץ הַמֶּרֶד הַגָּדוֹל שֶׁל הַסִּפָּאִים. הַפְּרִינְץ דַּקַר הָיָה נִשְׁמַת הַמֶּרֶד. הוּא עָרַךְ וְסִדֵּר אֶת הַהִתְקוֹמְמוּת הַגְּדוֹלָה וְהִקְדִּישׁ לְמַטָּרָה זוֹ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וְאֶת עָשָׁרוֹ. הוּא הִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה בְּגוּפוֹ, עָמַד בְּשׁוּרוֹת הַצָּבָא הָרִאשׁוֹנוֹת וְסִכֵּן אֶת חַיָּיו כְּאַחַד הַפְּשׁוּטִים שֶׁבַּגִּבּוֹרִים הַלָּלוּ שֶׁנִּלְחֲמוּ עַל חֵרוּת אַרְצָם. הוּא נִפְצַע עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּעֶשְׂרִים קְרָבוֹת, אֲבָל לֹא נִסְפָּה כַּאֲשֶׁר נִסְפּוּ בְּכַדּוּרֵי הָאַנְגְּלִים אַחֲרוֹנֵי הַלּוֹחֲמִים לְשֵׁם הַחֵרוּת.

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה הַשִּׁלְטוֹן הָאַנְגְּלִי בְּהֹדּוּ שָׁרוּי בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְאִלּוּ נִתְקַיְּמָה תִּקְוַת הַסִפָּאִים וְהִשִּׂיגוּ עֶזְרָה מִן הַחוּץ, כִּי אָז הוּשַׂם הַקֵּץ לְהַשְׁפָּעָתָהּ וּמֶמְשַׁלְתָּהּ שֶׁל הַמַּמְלָכָה הַמְאֻחָדָה בְּאַסְיָה.

הַפְּרִינְץ דַּקַר זָכָה לְפִרְסוּם גָּדוֹל וּשְׁמוֹ נִשָּׂא עַל כָּל שָׂפָה. הַגִּבּוֹר הַזֶּה לֹא הֶעֱלִים אֶת שְׁמוֹ וְנִלְחַם בַּגָּלוּי. הָאוֹיֵב קָבַע פְּרָס לְמִי שִׁיִּכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ, אֲבָל לֹא נִמְצָא אִישׁ, שֶׁאָבָה לִבְגֹּד בּוֹ וּלְהַסְגִּירוֹ בְּיַד הַצָּר. אֲבָל לְעֻמֵּת זֶה הוּמְתוּ בַּעֲוֹנוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו עוֹד קֹדֶם שֶׁנּוֹדַע לוֹ דְבַר הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לָהֶם.

שׁוּב פַּעַם הִכְרִיעַ כֹּחַ הַזְּרוֹעַ אֶת הַמִּשְׁפָּט. הַסִּפָּאִים נֻצְּחוֹ וְהָאַנְגְּלִים נַעֲשׂוּ שַׁלִּיטִים גְּמוּרִים בְּאַרְצוֹת הַנְּסִיכִים הַקּוֹדְמִים.

הַפְּרִינְץ דַּקַר נִשְׁאַר בַּחַיִּים וְשָׁב אֶל הָרַי בּוּנְדֶלְקוּנְד. שָׁם יָשַׁב לְבָדָד, וּמִהְיוֹת לִבּוֹ מָלֵא רֶגֶשׁ שֶׁל בְּחִילָה לְכָל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אָדָם וְשִׂנְאָה וַחֲמַת זַעַם לָעוֹלָם הַתַּרְבּוּתִי, גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לִבְרֹחַ מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם. הוּא אָסַף אֶת שְׁאֵרִית הוֹנוֹ וּבְלִוְיַת עֶשְׂרִים אִישׁ מִן הַנֶּאֱמָנִים לוֹ בְּיוֹתֵר עָזַב בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת מְקוֹם מִקְלָטוֹ וְנֶעְלַם.

וְהֵיכָן בִּקֵּשׁ הַפְּרִינְץ דַּקַר אֶת הַחֵרוּת וְאֶת הָעֲמִידָה בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, שֶׁמָּנְעָה מִמֶּנּוּ אֶרֶץ הַיִּשּׁוּב? מִתַּחַת לַמַּיִם, בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּמִּים, בַּאֲשֶׁר יַד אָדָם לֹא יָכְלָה לְהַשִּׂיגוֹ שָׁם!

אִישׁ הַמִּלְחָמָה פִּנָּה מָקוֹם לְאִישׁ הַמַּדָּע. הוּא בָּחַר לוֹ אֵת אַחַד הָאִיִּים הַשּׁוֹמֵמִים אֲשֶׁר בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְכוֹנֵן בּוֹ מַסְפֵּן וְעַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁעָרַךְ נִבְנְתָה שָׁם סְפִינָה תַּת־יָמִּית. עַל יְדֵי אֶמְצָעִים, שֶׁעוֹד לֹא נִתְגַּלּוּ בָּעוֹלָם, יָדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחַ הַמֵּיכָנִי הָאַדִּיר שֶׁל הַחַשְׁמַל וּלְשַׁעְבְּדוֹ לְחֶפְצוֹ. הַכֹּחַ הַזֶּה הָיָה לוֹ לְמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְשִׁמֵּשׁ לְכָל צָרְכֵי סְפִינָתוֹ, בֵּין לַהֲנָעָה לַמָאוֹר וְלַחִמּוּם. הַיָּם עִם אוֹצְרוֹתָיו שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, עִם רִבּוֹא רִבֲבוֹת הַדָּגִים הַשּׁוֹרְצִים בּוֹ, עִם שְׂדוֹת צִמְחֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ וְעִם הַחַיּוֹת־הַיּוֹנְקוֹת הָאַדִּירוֹת הַשּׁוֹכְנוֹת בּוֹ וְעִם כָּל הָרְכוּשׁ הֶעָצוּם שֶׁאָבַד לִבְנֵי אָדָם בִּמְצוּלוֹת מֵימָיו – סִפֵּק לַפְּרִינְץ וְלִבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם. שָׁם מָצָא הַפְּרִינְץ קוֹרַת רוּחַ גְּמוּרָה וְנִתְקַיֵּם רֹאשׁ מַאֲוַיָּיו, כִּי לֹא אָבָה עוֹד לָבוֹא בְּמַגָּע עִם הָאָרֶץ. הוּא קָרָא לַסְּפִינָה תַּת־הַיַּמִּית שֶׁלּוֹ בְּשֵּׁם “נָאוֹטִילוּס” וּלְעַצְמוֹ קָרָא “קַפִּיטַן נֵמוֹ” וְנֶעְלַם בִּמְצוּלוֹת הַיַּמִּים.

שָׁנִים הַרְבֵּה בִּקֵּר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ אֶת כָּל הַיַּמִּים מִצִּיר אֶל צִיר. בָּעוֹלָמוֹת הַטְּמִירִים הַלָּלוּ אָסַף אוֹצָרוֹת לְאֵין קֵץ. הַמִּילְיוֹנִים שֶׁאָבְדוּ בִּשְׁנַת 1702 לַסְּפִינוֹת הַהִישְׁפָּנִיּוֹת בְּמִּפְרַץ וִיגוֹ הָיוּ לוֹ לִמְקוֹר עֹשֶׁר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְהוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֹשֶׁר זֶה בְּהֶעְלֵם־שֵׁם לְטוֹבַת הָעַמִּים שֶׁנִּלְחֲמוּ עַל חֵרוּת אַרְצָם.

עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא בָּא בְּמַגָּע וּמַשָּׂא עִם בְּנֵי אָדָם, וּפִתְאֹם הוּטְלוּ בְּלֵיל שִׁשָּׁה לְנוֹבֶמְבֶּר שְׁנַת 1866 שֶׁלשָׁה אֲנָשִׁים עַל סִפּוּן סְפִינָתוֹ. הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ פְּרוֹפֵסוֹר פְרַנְצִי וּמְשָׁרְתוֹ וְדַיָּג קָנָדִי. שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָשְׁלְכוּ הַיָּמָּה עַל יְדֵי הִתְנַגְּשׁוּת שֶׁהָיְתָה בֵּין הַ“נָּאוּטִילוּס” וּבֵין אֳנִיַּת הַמִּלְחָמָה הָאֲמֶרִיקָנִית “אַבְרָהָם לִינְקוֹלְן” שֶׁרִדְּפָה אַחֲרָיו.

מִפִּי אוֹתוֹ הַפְּרוֹפֵסוֹר נוֹדַע לַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, שֶׁהָאֳנִיּוֹת רוֹדְפוֹת אַחֲרַי “נָאוּטִילוּס” בְּכָל הַיַּמִּים, לְפִי שֶׁהוּא נֶחֱשָׁב אִם לְמִפְלֶצֶת־יָם עֲנָקִית מִמִּשְׁפַּחַת הַתַּנִּינִים אוֹ לִסְפִינָה תַּת־יַמִּית הַמְּכִילָה בְּקִרְבָּהּ לַהֲקַת פִּירָטִים.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ יָכֹל הָיָה לְהָטִיל שׁוּב הַיָּמָּה אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ וּבָאוּ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, אֲבָל הוּא לֹא עָשָׂה זֹאת. הוּא הֶחֱזִיק בָּהֶם כִּשְׁבוּיִים, וּבְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֲדָשִׁים הָיְתָה הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל נְסִיעָה בַּת עֶשְׂרִים מִילִין מִתַּחַת לַיַמִּים.

בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעֶשְׂרִים וְשְׁנַיִם לְיוּנִי שְׁנַת 1867, עָלָה בְּיַד שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת קוֹרוֹתָיו שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְשֶׁעָבַר, לְהִמָּלֵט. הֵם תָּפְסוּ אַחַת הַסִּירוֹת שֶׁל “נָאוּטִילוּס” וּבָרָחוּ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁ“נָאוּטִילוּס” נִסְחֲפָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּזֶרֶם הַמַּלְשְׁטְרֶם, אֲשֶׁר גְּרָפָהּ וּנְשְׂאָהּ אֶל חוֹפֵי נוֹרְוֵגְיָה, מֻבְטָח הָיָה הַקַּפִּיטַן שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַבּוֹרְחִים הוּטְלוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּעַרְבֹּלֶת הָאֲיֻמָּה וְיָרְדוּ תְּהוֹמוֹת. הוּא לֹא יָדַע אֵפוֹא, שֶׁהָאִישׁ הַפְרַנְצִי וּשְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ הָשְׁלְכוּ בְּאֹרַח־פֶּלֶא אֶל הַחוֹף וְשָׁם מְצָאוּם הַדַּיָּגִים שֶׁל אִיֵּי לוֹפוֹדֶן, וְשֶׁאוֹתוֹ הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּשׁוּבוֹ אֶל פְרַנְצְיָה פִּרְסֵם סֵפֶר, שֶׁבּוֹ הוּא מְסַפֵּר אֶת פָּרָשַׁת הַמַּסָּע הַמֻּפְלָא וְרַב־הַמְאֹרָעוֹת שֶׁנָּסַע מִתַּחַת לְיָּמִּים בַּסְּפִינָה “נָאוּטִילוּס” בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.

עוֹד יָמִים רַבִּים הוֹסִיף הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לַעֲבֹר אָרְחוֹת יָמִּים. אֲבָל בְּנֵי לִוְיָתוֹ הָלְכוּ וּמֵתוּ אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו וּמָצְאוּ לָהֶם מְנוּחָה בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל אַלְמֻגִּים אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. “נָאוּטילוּס” נִתְרוֹקְנָה מִשּׁוֹכְנֶיהָ וְלַסּוֹף נִשְׁאַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְבַדּוֹ מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּרְחוּ עִמּוֹ אֶל מַעֲמַקֵּי הָאוֹקְיָנוֹס.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הֲרֵיהוּ עַכְשָׁיו בֶּן שִׁשִּׁים. כְּשֶׁנִּשְׁאַר לְבָדָד, הוֹלִיךְ אֶת “נָאוּטִילוּס” אֶל אַחַד הַנְּמֵלִים שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם, אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ לָהּ לְעִתִּים מְקוֹם מִקְלָט וּמַרְגּוֹעַ.

אַחַד הַנְּמֵלִים הַלָּלוּ הָיָה חָצוּב מִתַּחַת לָאִי לִינְקוֹלְן וְהוּא הוּא מְקוֹם עֶמְדָּתָהּ וּמִקְלָטָהּ שֶׁל “נָאוּטִילוּס” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

זֶה שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שָׁרוּי בְּמָקוֹם זֶה. הוּא חָדֵל מְשּׁוֹטֵט בַּיַמִּים וְיָשַׁב וְצִפָּה לְמִיתָתוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ יִתְחַבֵּר אֶל חֲבֵרָיו שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם. וְהִנֵּה אִנָּה הַמִּקְרֶה לְיָדוֹ לִהְיוֹת עֵד רְאִיָּה לִנְפִילַת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁהוֹלִיךְ אֶת שְׁבוּיֵי מְדִינוֹת הַדָּרוֹם. הוּא הָיָה מֵטַיֵּל בִּלְבוּשׁ צוֹלֵל מִתַּחַת לַמַּיִם בְּמֶרְחַק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מֵחוֹף הָאִי וְרָאָה אֶת הָאִינְגֵ’נֵר נוֹפֵל הַיָּמָּה. רֶגֶשׁ שֶׁל רַחֲמִים הִתְעוֹרֵר בְּלֵב הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ… וְהוּא הִצִּיל אֶת כּוֹרֶש סְמִית.

מִתְּחִילָּה רָצָה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לִבְרֹחַ מִפְּנֵי חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים שְׁבוּרֵי סְפִינַת־הָאֲוִיר, שֶׁהוּטְלוּ פִּתְאֹם עַל הָאִי. אֲבָל הַנָּמֵל שֶׁלּוֹ סֻגַּר מִצֵּאת: כֹּחוֹת וֻלַקָנִים הִגְבִּיהוּ אֶת סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁמִּלְּמַטָּה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ מִפְתַּח הַמְּעָרָה. אָמְנָם לְסִירָה קַלָּה עֲדַיִן הָיָה שָׁם דֵּי מַיִם לָשׁוּט בָּם, אֲבָל לֹא לְ“נָאוּטִילוּס” שֶׁלֹּא יָכְלָה לָשׁוּט אֶלָּא בַּמַּיִם עֲמֻקִים. לְפִי הָעֵרֶךְ.

וּבְכֵן אָנוּס הָיָה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּאן. הוּא הִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ שֶׁהוּטְלוּ עַל אִי שָׁמֵם בְּלִי שׁוּם אֶמְצְעֵי־מִחְיָה, אֶלָּא שֶׁהִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם וְלֹא רָצָה שֶׁיִּרְאוּהוּ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים, זְרִיזִים וְרַבֵּי־פְּעָלִים הַדְּבֵקִים זֶה בַּזֶּה כְּאַחִים, הִתְחִיל לְאַט לְאַט נוֹתֵן אֶת דַּעְתּוֹ אֶל יְגִּיעָם וַעֲמָלָם. הוּא גִּלָּה אֶת כָּל תַּעֲלוּמוֹתֵיהֶם וּצְפוּנוֹתֵיהֶם כִּמְעַט בְּעַל כָּרְחוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. בַּלְּבוּשׁ שֶׁל צוֹלֵל עָלָה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ עַל נְקַלָּה אֶל תַּחְתִּית הַבְּאֵר אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְדֶרֶךְ זִיזֵי־הַסֶּלַע שֶׁבִּפְנִים עָלָה לְמַעְלָה עַד לַמִּפְתָּח שֶׁלָּהּ וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְסַפְּרִים אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם לְשֶׁעָבָר וְדָנִים עַל חַיֵּיהֶם בַּהֹוֶה וְעַל עֲתִידוֹתֵיהֶם. מִפִּיהֶם נוֹדַע לוֹ דְּבַר הַמִּלְחָמָה שֶׁנִּלְחֲמָה אֲמֵרִיקָה בַּאֲמֵרִיקָה לְשָׁם בִּטּוּל הָעַבְדוּת. וְכָךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים שֶׁהָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ גָּרְמוּ לַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שֶׁיַּשְׁלִים שׁוּב עִם הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי שֶׁבָּחַל בּוֹ!

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִצִּיל אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹלִיךְ אֶת הַכֶּלֶב אֶל הַקָּמִינִים, אֲשֶׁר זָרַק אֶת טוֹףּ מִתּוֹךְ מֵי הַיְאוֹר לְמַעְלָה, אֲשֶׁר הִנִּיחַ אֵצֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה אֶת הַתֵּבָה הַמְלֵאָה חֲפָצִים מוֹעִילִים לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר שָׁלַח אֶת הַסִּירָה אֶל מוֹרַד הַזֶּרֶם שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר שִׁלְשֵׁל מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶת הַחֶבֶל בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה עִם הַקּוֹפִים, אֲשֶׁר הוֹדִיעַ עַל יְדֵי הַפִּתְקָה שֶׁשָּׂם בַּבַּקְבּוּק אֶת דְּבַר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַל הָאִי תָּבוֹר; הוּא אֲשֶׁר פּוֹצֵץ אֶת אֳנִיַּת הַפִּירָטִים עַל יְדֵי טָרְפֵּדוֹ שֶׁהִנִּיחַ עַל קַרְקַע הַתְּעָלָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הֶרְבֶּרְט מִמִּיתָה וַדָּאִית עַל יְדֵי גָּפְרַת־הַכִּינִין שֶׁהֵבִיא, וְהוּא הוּא שֶׁהֵמִית אֶת הַפִּירָטִים בְּכַדּוּרֵי חַשְׁמַל שֶׁהוּא הַמַּמְצִיאָם וְשֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּצֵאתוֹ לָצוּד צַיִד מִתַּחַת לַיָּם. וְכָךְ נִתְפָּרְשׁוּ כָּל אוֹתָם הַמְאֹרָעוֹת, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הֵם מַעֲשִׂים שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע וַאֲשֶׁר הֵעִידוּ עַל נְדִיבוּת רוּחוֹ וְכֹחוֹ הָאַדִּיר שֶׁל הַקַּפִּיטַן.

אָדָם זֶה שֶׁשָּׂנֵא אֶת הַבְּרִיּוֹת תַּכְלִית שִׂנְאָה, הָיָה צָמֵא לְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, רָצָה לְהַשִּׂיא לָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁקַד לְטוֹבָתָם כַּמָּה עֵצוֹת טוֹבוֹת וּמוֹעִילוֹת, וּלְפִיכָךְ קְרָאָם אֵלָיו מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל יְדֵי קַו הַטֵּלֶגְרָף שֶׁמָּתַח בֵּין הַגְדֵּרָה וּבֵין הַ“נָּאוּטִילוּס”… אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת, אִלּוּ יָדַע שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית מַכִּיר אֶת קוֹרוֹתָיו וְיִקְרָא לוֹ בִּשְׁעַת הַפְּגִישָׁה בְּשֵׁם נֵמוֹ.

הַקַּפִּיטַן גָּמַר לְסַפֵּר אֶת פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹתָיו. אָז עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְדִבֵּר אֶת דְּבָרָיו. הוּא פֵּרַט אֶחָד אֶחָד אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה אָדָם נְדִיב־רוּחַ זֶה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וּבִשְׁמוֹ וּבְשֵׁם חֲבֵרָיו הִבִּיעַ לוֹ אֶת רִגְשֵׁי תּוֹדָתָם הָעֲמֻקָּה עַל כָּל אֲשֶׁר גָּמַל עִמָּם.

אֲבָל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא בִּקֵּשׁ שׁוּם גְּמוּל וְשׁוּם הַכָּרַת טוֹבָה עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה. רַק מַחֲשָׁבָה אַחַת הֶעֱסִיקָה אֶת רוּחוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּבְטֶרֶם לָחֲצוּ אֶת הַיָּד שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר, עָנָה וְאָמַר:

“עַכְשָׁו, אֲדוֹנִי, עַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה אֶת קוֹרוֹתַי, הוֹצֵא אֶת מִשְׁפָּטְךָ עָלַי!”

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה וַדַּאי כִּוֵּן הַקַּפִּיטַן כְּלַפֵּי מְאֹרָע אַכְזָרִי,שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַנָּכְרִים שֶׁהוּטְלוּ עַל סְפִינָתוֹ רָאוּ אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַאֲשֶׁר הַפְּרוֹפֵסוֹר הַפְרַנְצִי וַדַּאי סִפֵּר אוֹתוֹ בְּסִפְרוֹ וּבְלִי סָפֵק עָשָׂה רֹשֶׁם נוֹרָא עַל הַבְּרִיּוֹת.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי בְּרִיחַת הַפְּרוֹפֵסוֹר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הִתְנַפְּלָה “נָאוּטִילוּס” עַל אֳנִיַּת־מִלְחָמָה, שֶׁרָדְפָה אַחֲרֶיהָ בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי, וְנָגְחָה אוֹתָהּ כְּאַיִל וְהִטְבִּיעָה אוֹתָהּ בַּמְּצוּלוֹת בְּלִי רַחֲמִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵבִין אֶת הָרֶמֶז וְשָׁתַק וְלֹא עָנָה דָבָר.

“אוֹתָהּ אֳנִיַּת־הַמִּלְחָמָה הָיְתָה אֳנִיָּה אַנְגְּלִית, אֲדוֹנִי!” קָרָא הקַפִּיטַן נֵמוֹ, שֶׁחָזַר וְנַעֲשָׂה לְרֶגַע אֶחָד פְּרִינְץ דַּקַּר, “שׁוֹמֵעַ אַתָּה, אֳנִיַּת־מִלְחָמָה אַנְגְּלִית! הִיא תָּקְפָה אוֹתִי! נִדְחַקְתִּי אֶל מִפְרָץ צַר מְעוּט־מַיִם… וַאֲנִי אָנוּס הָיִיתִי לִפְרֹץ לִי דֶרֶךְ וְלַעֲבֹר – וּפָרַצְתִּי וְעָבָרְתִּי!”

אַחַר הוֹסִיף וְאָמַר בְּקּוֹל שָׁלֵו יוֹתֵר:

“אֲנִי הָיִיתִי הַצַּדּיק וְעָשִׂיתִי כַּמִּשְׁפָּט. עָשִׂיתִי תָּמִיד טוֹב וָחֶסֶד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִשִּׂיגָה יָדִי, אֲבָל עָשִׂיתִי גַם אֶת הָרַע בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי אָנוּס לְכָךְ. יֵשׁ אֲשֶׁר הַצֶּדֶק לֹא בַּסְּלִיחָה הוּא!”

שָׁעָה קַלָּה שָׁלְטָה דְּמָמָה, וְאַחֵר חָזַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְאָמַר שׁוּב פַּעַם:

“וּבְכֵן מָה דַּעְתְּכֶם עָלַי, אֲדוֹנַי?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹשִׁיט לַקַּפִּיטַן אֶת יָדוֹ וְעָנָה וְאָמַר בְּקוֹל כָּבֵד:

“מִשְׁגֶּה עָשִׂיתָ, הַקַּפִּיטַן, שֶׁיָּצָאתָ לְמִּלְחָמָה עַל אוֹיֵב עָצוּם וְכַבִּיר וְלֹא חִשַּׁבְתָּ אֶת מִדַּת כֹּחֶךָ. מִשְׁגֶּה זֶה הֲרֵיהוּ מֵאוֹתָם הַמִּשְׁגּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁהַלָּלוּ מְקַלְּסִים וְהַלָּלוּ מְגַנִּים וְשֶׁהַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַצְדִּיק אוֹתָם. מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְטוֹבָה, רָאוּי לְכָבוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁטָּעָה. מַעֲשֶׂיךָ הֵם מֵאוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁמַּעֲרִיצִים אוֹתָם, וְאִי אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי מִשְׁפָּטָהּ שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה. הִיא אוֹהֶבֶת אֶת מַעֲשֵׂי הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַגְּבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא דָנָה לְחוֹבָה אֶת תּוֹצְאוֹתֵיהֶם.”

חָזֵהוּ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִתְרוֹמֵם וְהוּא הֵרִים אֶת יָדוֹ אֶל הַשָּׂמַיִם וְאָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה:

“הַאֻמְנָם שָׁגִיתִי? אוֹ אוּלַי צָדָקְתִּי?”

וְכוֹרֶשׁ סְמִית הוֹסִיף וְאָמַר:

“כָּל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה עוֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים הֵמָּה. הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, הָאֲנָשִׁים הַיְשָׁרִים וְהַכֵּנִים הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וַאֲשֶׁר הִרְבֵּיתָ לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם, לֹא יִשְׁכָּחוּךָ לְעוֹלָם!”

אָז נִגַּשׁ הֶרְבֶּרְט אֶל הַקַּפִּיטַן וְכָרַע לְפָנָיו בֶּרֶךְ וְנָטַל אֶת יָדוֹ וְנָשַׁק אוֹתָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָזְלָה דִמְעָה מֵעֵינֵי הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְהוּא עָנָה וְאָמַר:

“בְּנִי, יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים!…”

 

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר    🔗

הַשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְחַיֵּי הקַּפִּיטַן נֵמוֹ – רְצוֹנוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לָמוּת – מַזְכֶּרֶת לִידִידָיו – אֲרוֹנוֹ שֶׁל הקַפִּיטַן נֵמוֹ – עֵצוֹת אֲחָדוֹת לַקּוֹלוֹנִיסְטִים – הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן – עַל קַרְקַע הַיָּם.

אָתָא בֹּקֶר, אֶל תּוֹךְ מְעָרָה עֲמֻקָּה זוֹ לֹא חָדְרָה אַף קֶרֶן אוֹרָה אֶחָת. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת גֵּאוּת הַיָּם וּמְבוֹא הַמְּעָרָה הָיָה מוּצָף בְּמָיִם. וְאוּלַם אוֹר הַחַשְׁמַל שֶׁבָּקַע מִבַּעַד לְדָפְנוֹתֶיהָ שֶׁל “נָאוּטִילוּס” בְּצוּרַת אֲלֻמּוֹת קַרְנַיִם מַבְהִיקוֹת לֹא תַּשׁ כֹּחוֹ, וְחֶלְקַת הַמַּיִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב לַמְּכוֹנָה הַשָּׁטָה עֲדַיִן הִתְנוֹצְצָה וְהִזְהִירָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.

חֻלְשָׁה גְדוֹלָה תָּקְפָה אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְהוּא חָזַר וְנָפַל עַל הַדַּרְגָּשׁ. הַקּוֹלוִֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ אֲפִילוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם לַהָבִיאוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כִּי הוּא לֹא זָז מֵרְצוֹנוֹ לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ סְגֻלּוֹת הַחֶמְדָּה וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל “הַנָּאוּטִילוּס”, אֲשֶׁר עֶרְכָּן לֹא סֻלָּא בְּמִילְיוֹנִים, וּלְצַפּוֹת שָׁם לְמוֹתוֹ שֶׁקָּרַב לָבוֹא.

הוּא הִתְעַלֵּף וְהָיָה מוּטָל זְמַן הַרְבֵּה לְלֹא הַכָּרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְבּוֹנְנוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה. נִכַּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁחַיֵּי הַקַּפִּיטַן הָלְכוּ וְדָעֲכוּ לְאַט לְאָט. הַכּוֹחוֹת הָלְכוּ וְכָלוּ מִתּוֹךְ גּוּף זֶה, שֶׁלְּפָנִים הָיָה מוּצָק וְחָזָק בְּיוֹתֵר וְעַכְשָׁו לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶלָּא מַעֲטֶה רָצוּץ לַנְּשָׁמָה, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתִסְתַּלֵּק. שְׁאֵרִית חַיָּיו הִצְטַמְצְמָה אַךְ בְּלִבּוֹ וּבְמֹחוֹ בִּלְבָד.

הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָב הִתְיָעֲצוּ בְּלַחַשׁ מַה לַעֲשׂוֹת. הָאֶפְשָׁר הָיָה לָתֵת עֵזֶר כָּל שֶׁהוּא לְהוֹלֵךְ לָמוּת זֶה? הָאֶפְשָׁר הָיָה, אִם לֹא לְהַצִּילוֹ מִמָּוֶת, הֲרֵי לְכָל הַפָּחוֹת לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו עוֹד יָמִים אֲחָדִים? אֲבָל הֵן הוּא עַצְמוֹ אָמַר, שֶׁשּׁוּב אֵין לוֹ מַרְפֵּא וְשֶׁהוּא מְצַפֶּה לַמָּוֶת וְאֵינוֹ מְפַחֵד מִמֶּנּוּ.

“אֵין לְאֵל יָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר.” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אֲבָל מָה הִיא הַמַּחֲלָה שֶׁהוּא מֵת בָּהּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“הוּא הוֹלֵךְ וְכָבֶה,” הֵשִֹיב הַכַּתָּב.

“אוּלַי כַּדַאי לְהַעֲבִירוֹ אֶל אֲוִיר צַח וְאֶל אוֹר הַשָּׁמֶשׁ? אֶפְשָׁר שֶׁהָאֲוִיר וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹעִילוּ לְחַיּוֹתוֹ!”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שׁוּב לֹא יוֹעִיל לוֹ כְּלוּם! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא יֹאבֶה לַעֲזֹב אֶת סְפִינָתוֹ. שְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה חַי בְּ’נָאוּטִילוּס' וְשָׁם הוּא רוֹצֶה לָמוּת.”

בְּלִי סָפֵק שָׁמַע הַקַּפִּיטַן אֶת דִּבְרֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית." כִּי הוּא הִתְרוֹמֵם מְעַט וְאָמַר בְּקוֹל דְּמָמָה אֲבָל בָּרוּר לְמַדַּי לֵאמֹר:

“צָדַקֶתָּ,אֲדוֹנִי. אֲנִי צָרִיךְ, אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת פֹּה. אֲבָל יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה אֲלֵיכֶם.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו קָרְבוּ אֶל הַדַּרְגָּשׁ וְסִדְּרוֹ יָפֶה אֶת הַכָּרִים, כְּדֵי שֶׁהַהוֹלֵךְ לָמוּת יוּכַל לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם כָּל צָרְכּוֹ.

הוּא נָתַן אֶת עֵינָיו בְּכָל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁבָּאוּלָם, שֶׁאוֹר הַחַשְׁמַל הִבְלִיט אֶת כָּל הַצִּיּוּרִים וְהַמַּכְלוּלִים שֶׁבּוֹ. הוּא סָקַר בָּזוֹ אַחַר זוֹ אֶת הַתְּמוּנוֹת הַתְּלוּיוֹת עַל הַקִּירוֹת הַמְּקֻשָּׁטִים בְּמַרְבַדִּים נֶהְדָּרִים, תְּמוּנוֹת שֶׁהָיוּ מִבְחַר הַיְּצִירוֹת שֶׁל הָאֳמָּנִים הָאִיטַלְקִים, הַפְלָמַנְדִּים, הַפְרַנְצִים וְהַהִישְׁפָּנִים; הוּא הִבִּיט אֶל הַפְּסִילִים שֶׁל שַׁיִשׁ וְשֶׁל בְּרוֹנְזָה שֶׁעָמְדוּ עַל כַּנֵּיהֶם, אֶל הָעוּגָב הַנֶּהְדְָּר שֶׁעָמַד בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם, אֶל אַגַּן־הַמַּיִם הַגָּדוֹל הַמְצֻפֶּה זְכוּכִית שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הָאוּלָם וְשֶׁהֵכִיל אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁבַּיָּם, אִם צְמָחִים וְאִם בַּעֲלֵי־חַיִּים, יַחַד עִם שׁוּרוֹת שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת לְאֵין עֲרֹךְ; וּלְבַסּוֹף כּוֹנֵן אֶת מֶבָּטָיו אֶל הַכְּתֹבֶת שֶׁבְּמוּזֵיאוֹן זֶה, שֶׁהָיְתָה הַסִּיסְמָה שֶׁל “נָאוּטִילוּס”:

“Mobilis in mobile” (מִתְנוֹעֵעַ בְּקֶרֶב מִתְנוֹעֵעַ) דּוֹמֶה הָיָה כָּאִלּוּ רָצָה לִשְׁלֹחַ מֶבַּט־אַהֲבָה אַחֲרוֹן אֶל סְגֻלּוֹת־הַחֶמְדָּה הַלָּלוּ שֶׁל הָאֳמָּנוּת וְשֶׁל הַטֶּבַע, אֲשֶׁר צִמְצֵם אֶת עוֹלָמוֹ בְּתוֹכָן כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁהוּא שָׁרָה בִּמְצוּלוֹת יָמִּים!

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ. הוּא הָיָה מְצַפֶּה שֶׁהַהוֹלֵךְ לְמוּת יִפְתַּח אֶת פִּיו וִידַבֵּר אֶת דְּבָרָיו.

הַדְּמָמָה אָרְכָה רְגָעִים אֲחָדִים. בְּאוֹתָם הָרְגָעִים וַדַּאי הֶעֱבִיר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ עַל פָּנָיו אֶת פָּרָשַׁת חַיָּיו לְשֶׁעָבָר, לְכָל שְׂשׂוֹנָם וִיגוֹנָם. אַחַר הֶחֱזִיר אֶת פָּנָיו אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:

“אַתֶּם רוֹאִים, אֲדוֹנַי, חוֹבָה לְעַצְמְכֶם לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה בְּמִקְצָת?…”

“קַפִּיטַן, אָנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לָתֵת אֶת חַיֵּינוּ עַל מְנָת לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיֶּיךָ אָתָּה!”

“טוֹב אֵפוֹא”, אָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, טוֹב אֵפוֹא! הִבְטִיחוּנִי שֶׁתְּקַיְּמוּ אֶת רְצוֹנִי הָאַחֲרוֹן, וְזֶה יִהְיֶה הַגְּמוּל אֲשֶׁר תִּגְמְלוּנִי עַל כָּל שֶׁעָשִׂיתִי לְטוֹבַתְכֶם."

“הִנְנוּ מַבְטִיחִים לָךָ,” הֶשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּשֵׁם עַצְמוֹ וּבְשֵׁם חֲבֵרָיו.

“אֲדוֹנַי,” חָזַר וְאָמַר הַקַּפִּיטַן, “מָחָר אֲנִי מֵת.”

הֶרְבֶּרְט רָצָה לְעַרְעֵר עַל דְּבָרָיו וְאוּלַם הַחוֹלֶה רָמַז לוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק.

“מָחָר אֲנִי מֵת,” הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו, “וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁ’נָּאוּטִילוּס' תִּהְיֶה קִבְרִי. זֶהוּ אֲרוֹנִי שֶׁלִּי! כָּל אוֹהֲבַי וִידִידַי שׁוֹכְבִים עַל קַרְקַע הַיָּם וְגַם אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכַּב שָׁם.”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ דְּמָמָה עֲמֻקָּה.

“שִׁמָעוּנִי נָא, אֲדוֹנַי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ. הַ’נָּאוּטִילוּס' שְׁבוּיָה בִּמְעָרָה זוֹ וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לָצֵאת מִמֶּנָּה, כִּי קַרְקְעִיתָהּ הִתְרוֹמְמָה סָמוּךְ לְפִתְחָהּ, אֲבָל אִם אֵיִן הִיא יְכֹלָה לָצֵאת מִכִּלְאָהּ זֶה, הָרֵי יְכוֹלָה הִיא לִשְׁקֹעַ עַד תַּחְתִּית הַמְּצוּלָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ וְלָנוּחַ שָׁם יַחַד עִם גּוּפָתִי הָאֲצוּרָה בּוֹ".

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִקְשִׁיבוּ אֶל דִּבְרֵי הַהוֹלֵךְ לָמוּת מִתּוֹךְ חֶרְדַת קֹדֶשׁ.

“מָחָר לְאַחַר מִיתָתִי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַקַּפִּיטַן, “תַּעֲזֹב, אֲדוֹנִי סְמִית, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ, אֶת ‘נָאוּטִילוּס’, כִּי זֶה חֶפְצִי אֲשֶׁר כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁבְּקִרְבָּהּ יֹאַבְדוּ עִמִּי יָחַד. רַק מַזְכֶּרֶת אַחַת תִּשָּׁאֵר בְּיֶדְכֶם מֵאֵת הַפְּרִינְץ דַּקַר, אֲשֶׁר אֶת קוֹרוֹתָיו שְׁמַעְתֶּם זֶה עַתָּה, הַלֹא הִיא הַמִּזְוָדָה הַמֻּנַּחַת שָׁם… הִיא אוֹצֶרֶת כַּמָּה מִילְיוֹנִים שֶׁל אַבְנֵי חֵן, אֲשֶׁר רֻבָּן הִנָּן זִכָּרוֹן לְאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי אַָב לְבָנִים וּבַעַל לְאִשָּׁה וְכִמְעַט שֶׁהֶאֱמַנְתִּי שֶׁהִנְנִי מְאֻשָּׁר; חוּץ מִזֶּה נִמְצָאוֹת שָׁם הַרְבֵּה מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁאֲנִי וְחֲבֵרַי הֶעֱלוּן מִקַּרְקַע הַיַּמִים. הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ יִתְנוּ אֶת הַיְכֹלֶת בְּיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת בְּאַחַד הַיָּמִים הַרְבֵּה טוֹבָה. בִּידֵי אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ וְכַחֲבֵרֶיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית, לֹא יִהְיֶה הַזָּהָב לְרוֹעֵץ וּלְסַכָּנָה לִבְנֵי אָדָם. וְכֵן אֶהְיֶה שֻׁתָּף לְמַעֲשֵׂיכֶם גַּם לְאַחַר מוֹתִי, וְאֵינִי מִתְיָרֵא מִפְּנֵי שֻׁתָּפוּת זוֹ!”

חֻלְשָׁתוֹ הַגְּדוֹלָה הִכְרִיחָה אֶת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לָנוּחַ רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחֵר הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו לֵאמֹר:

“מָחָר תִּקְחוּ אֶת הַמִּזְוָדָה הַזֹּאת וְתֵצְאוּ מִן הָאוּלָם וְתִנְעֲלוּ אֶת דַּלְתּוֹ; אַחַר תַּעֲלוּ עַל מִכְסֵה הַ”נָּאוּטִילוּס" וְתִסְגְּרוּ אֶת כִּסּוּי הָאֲרֻבָּה יָפֶה בְּיִתְדוֹת־הַבַּרְזֶל הַמְיֻחָדוֹת לוֹ."

“עָשׂה נַעֲשֶׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ, הַקַּפִּיטַן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“טוֹב אֵפוֹא. אַחַר תֵּשְׁבוּ בַּסִּירָה, שֶׁהֵבִיאָה אֶתְכֶם הֵנָּה. אֲבָל קֹדֶם שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת ‘נָאוּטִילוּס’, תָּשׁוּטוּ בַּסִּירָה אֶל קָצֶהָ שֶׁמֵּאָחוֹר וְשָׁם תִּפְתְּחוּ שְׁנֵי בְּרָזִים גְּדוֹלִים הַקְּבוּעִים בָּהּ בְּקַו־הַמָּיִם. עַל יְדֵי כָּךְ יַחְדְּרוּ הַמַּיִם אֶל תּוֹךְ הַמִּקְווֹת וְ”נָאוּטִילוּס" תִּצְלֹל לְאַט לְאַט בַּמְּצוּלוֹת וְתָנוּחַ מְנוּחַת עוֹלָם עַל קַרְקַע הַתְּהוֹם."

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְנוֹדֵד שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, אֲבָל הַקַּפִּיטַן אָמַר לוֹ: “אַל תִּתְיָרֵא כְּלוּם! אַתֶּם תַּשְׁקִיעוּ רַק אָדָם מֵת!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא הִרְשׁוּ לְעַצְמָם לִטְעֹן דָּבָר כְּנֶגֶד הַקָּפִּיטָן נֵמוֹ. הוּא הוֹדִיעַ לָהֶם אֶת צַוָּאָתוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ וַעֲלֵיהֶם מֻטָּל הָיָה לְקַיְּמָהּ.

“וּבְכֵן אַתֶּם מַבְטִיחִים לִי, אֲדוֹנַי?” הוֹסִיף וְאָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ.

“אָנוּ מַבְטִיחִים, הַקַּפִּיטַן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

הַקַּפִּיטַן הוֹדָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּנִעְנוּעַ רֹאשׁ וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לְעָזְבוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְבַדּוֹ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִפְצִיר בּוֹ שֶׁיַּרְשֵׁהוּ לְהִשָּׁאֵר עַל יָדוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא שׁוּב לִידֵי עִלָּפוֹן, אֲבָל הַהוֹלֵךְ לַמוּת לֹא נֵאוֹת לוֹ וְעָנָה וְאָמַר:

“חָיֹה אֶחְיֶה עַד מָחָר, אֲדוֹנִי!”

הַכֹּל יָצְאוּ מִן הָאוּלָם, עָבְרוּ אֶת בֵּית־הַסְּפָרִים וְאֶת חֲדַר הָאֹכֶל וּבָאוּ אֶל תָּא־הַמְּכוֹנוֹת, שֶׁשָּׁם עָמְדוּ מַנְגּוֹנוֹת הַחַשְׁמַל אֲשֶׁר סִפְּקוּ לְ“נָאוּטִילוּס” גַּם אֶת כֹּחַ־הַתְּנוּעָה שֶׁלָּהּ וְגַם אוֹר וָחֹם.

הַ“נָּאוּטִילוּס” הָיְתָה מַעֲשֵׂה־יְצִירָה מֻפְלָא שֶׁהֵכִיל בְּקִרְבּוֹ מַעֲשֵׂה־יְצִירָה מֻפְלָאִים. לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מָלֵא רִגְשֵׁי הִשְׁתּוֹמְמוּת לְאֵין קֵץ לְמַרְאֵה כָּל הַנִּפְלָאוֹת הַלָּלוּ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָלוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, שֶׁהָיָה מוּרָם כִּשְׁמוֹנֶה אוֹ כְּתֵשַׁע רַגְלַיִם מֵעַל הַמָּיִם. כָּאן שָׁכְבוּ לְיַד זְגוּגִית עָבָה שֶׁתַּבְנִית עֲדָשָׁה לָהּ וְשֶׁכִּסְּתָה אֶת פִּי מִפְתָּח גָּדוֹל, אֲשֶׁר מִתּוֹכוֹ פָּרְצָה אֲלֻמַּת אוֹרָה. אֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּח הַזֶּה נִמְצָא תָּא הַהֶגֶה. בְּתָא זֶה הָיָה יוֹשֵׁב הַקְּבַרְנִיט בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת הַ“נָּאוּטִילוּס” בְּלֵב הַמַּיִם לִבְרַק אוֹר הַחַשְׁמַל שֶׁשָּׁלַח אֶת קַרְנָיו הַמַּבְהִיקוֹת לַמֶּרְחַקִּים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ שְׁרוּיִם בִּדְמָמָה וְלֹא דִּבְּרוּ דָבָר, כִּי הָיוּ נִפְעָמִים וְנִרְעָשִׁים בְּיוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר רָאוּ וּמִכָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְלִבָּם נִלְחַץ בְּקִרְבָּם מִמַּכְאוֹב בְּהַעֲלוֹתָם עַל דַּעְתָּם, כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר זְרוֹעוֹ הוֹשִׁיעָה אוֹתָם מֵהַרְבֵּה צָרוֹת וּפְגָעִים, כִּי מָגִנָּם וְאִישׁ חַסְדָּם, שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ אֶלָּא לִפְנֵי שָׁעוֹת מוּעָטוֹת, כִּי אִישׁ־הַפְּלָאוֹת הַזֶּה מִיתָתוֹ קְרוֹבָה לָבוֹא וְעוֹד מְעַט וְיִגְוַע וְיֵאָסֵף!

יִהְיֶה אֲשֶר יִהְיֶה מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל יְצוּר זֶה, שֶׁהָיָה כִּבְיָכֹל יָתֵר מֵאֱנוֹשׁ, אֲבָל דָּבָר זֶה בָּרוּר הוּא, שֶׁפְּרִינְץ דַּקַר יִמָּנֶה תָּמִיד בֵּין אוֹתָם הָאִישִׁים הַמֻּפְלָאִים, אֲשֶׁר זִכְרָם לֹא יָסוּף לָנֶצַח.

“אַךְ זֶהוּ אָדָם!” אָמַר פֶּנְקרוֹף. מִי הֶאֱמִין שֶׁיָּכֹל אָדָם לָדוּר עַל קַרְקַע הַיָּם! וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ, שֶׁגַּם שָׁם לֹא מָצָא אֶת מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבִּקַּשׁ!"

“בְּסִיּוּעַ שֶׁל ‘נָאוּטִילוּס’ זוֹ,” הֵעִיר אַיְרְטוֹן, “אֶפְשָׁר שֶׁיָּכֹלְנוּ לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְהַגִּיעַ אֶל אֶרֶץ הַיִּשּׁוּב.”

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אֲנִי לֹא הָיִיתִי מַרְהִיב בְּנַפְשִׁי לְהַנְהִיג אֳנִיָּה כָּזוֹ. לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַיָּמִים – הֵן! אֲבָל מִתַּחַת לְיַמִּים – לַאו וְלָאו!”

“סָבוּר אֲנִי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, שֶׁהַנְהָגַת אֳנִיָּה תַּת־יָמִּית כְּעֵין ‘נָאוּטִילוּס’ זוֹ קַלָּה הִיא בְּיוֹתֵר וְאָנוּ הָיִינוּ מִתְרַגְּלִים אֵלֶיהָ עַד מְהֵרָה. כְּשֶׁאַתָּה מְהַלֵּךְ בָּאֳנִיָּה זוֹ, אִי אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא לֹא מִפְּנֵי הַסְּעָרוֹת וְלֹא מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּת. בְּעֹמֶק שֶׁל רַגְלַיִם מוּעָטוֹת מִתַּחַת לַשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן, מֵי הַיָּם שְׁקֵטִים כְּמֵי הַיְאוֹר." “אֶפְשָׁר!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי מְבַכֵּר לָשׁוּט בִּסְעָרָה בָּאֳנִיָּה הָעֲרוּכָה וּמְתֻקָּנָה כָּל צָרְכָּהּ. אֳנִיָּה נוֹצְרָה לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מִתַּחַת לַמַָּיִם.”

“יְדִידִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְהִתְוַכֵּחַ עַל אֳנִיּוֹת תַּת־יַמִּיּוֹת, וּבְיִחוּד בְּנוֹגֵעַ לְ’נָאוּטִילוּס'. ‘נָאוּטִילוּס’ זוֹ לֹא שֶׁלָּנוּ הִיא וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת בָּהּ כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּשׁוּם פָּנִים. שֶׁהֲרֵי לֹא דַּיָּהּ שֶׁאֵינָהּ יְכֹלָה לָצֵאת מִן הַמְּעָרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר מִפְתָּחָהּ הֻצַּר עַל יְדֵי הִתְרוֹמְמוּת סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁבְּקַרְקְעִיתָהּ, אֶלָּא שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ רוֹצֶה שֶׁתִּשְׁקַע עִמּוֹ יַחַד לְאַחַר מוֹתוֹ.”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הוֹסִיפוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל גַּבֵּי הַסִּפוּן עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה וְאַחֵר יָרְדוּ מַטָּה וְחָזְרוּ אֶל חַדְרִי “נָאוּטִילוּס” הַפְּנִימִיִּים. שָׁם סָעֲדוּ סְעֻדָּה קַלָּה וְשָׁבוּ אֶל הָאוּלָם.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִתְעוֹרֵר מִן הָעִלָּפוֹן שֶׁתָּקַף אוֹתוֹ, וְשׁוּב נוֹצֵץ בְּעֵינָיו בְּרָק־זִיו כְּבָרִאשׁוֹנָה וְעַל שְׂפָתָיו נִרְאֶה מֵעֵין חִיּוּךְ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים קָרְבוּ אֵלָיו.

“אֲדוֹנַי,” פָּתַח וְאָמַר הַקַּפִּיטַן, “אֲנָשִׁים עַזֵּי־רוּחַ, יְשָׁרִים וְטוֹבִים אַתֶּם. הִתְמַכַּרְתֶּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לָעִנְיָן הַמְּשֻׁתָּף לִכֻלְּכֶם. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֲלֵיכֶם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. אֲהַבְתִּיכֶם וְעָדַיִן אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם!… הָבָה לִי יָדְךָ, אֲדוֹנִי סְמִית!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ וְהוּא חִבֵּק אוֹתָהּ בְּרָגֶשׁ.

“הִנֵּה כִּי כֵן!” לַחַשׁ בְּקוֹל דְּמָמָה.

אַחַר כָּךְ הוֹסִיף וְאָמָר:

“אֲבָל רַב לִי לְדַבֵּר עַל עַצְמִי! עָלַי לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם וְעַל הָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁמְּצָאתֶם בּוֹ מִקְלָט… יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לְעָזְבוֹ?”

“עַל מְנַת לָשׁוּב אֵלָיו, הַקַּפִּיטַן!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“לָשׁוּב אֵלָיו?… אָמְנָם כֵּן, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן מִתּוֹךְ חִיּוּךְ, “גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי כַּמָּה גְּדוֹלָה אַהֲבָתְךְ אֶל אִי זֶה. אַתֶּם כֻּלְּכֶם הֲפַכְתֶּם אוֹתוֹ לְפִנָּה בְּרוּכָה בַּעֲמַלְכֶם וּבְחָרִיצוּת כַּפֵּיכֶם וְשֶׁלָּכֶם הוּא בַּמִּשְׁפָּט וּבְצֶדֶק!”

“יֵשׁ עִם לְבָבֵנוּ, קַפִּיטַן,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “לְתִתּוֹ בְּמַתָּנָה לִמְדִינוֹת הַבְּרִית וּלְכוֹנֵן כָּאן לָאֳנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ תַּחֲנָה שֶׁאֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.”

“נַפְשְׁכֶם קְשׁוּרָה בְּאַרְצְכֶם, אֲדוֹנַי,” אָמַר הַקַּפִּיטַן. "הִנְּכֶם שׁוֹקְדִים וַעֲמֵלִים לְטוֹבָתָהּ וּלְתִפְאַרְתָּהּ. וְיָפֶה אַתֶּם עוֹשִׂים! אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת!… לְשָׁם צָרִיךְ אָדָם לָשׁוּב! וְשָׁם צָרִיךְ אָדָם לָמוּת!… וַאֲנִי, הִנְנִי מֵת רָחוֹק מִכָּל מָה שֶׁאָהַבְתִּי לְפָנִים!

“אוּלַי יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לְצַוּוֹת אֶת דְּבָרְךָ הָאַחֲרוֹן לְמִי שֶׁהוּא?” אָמַר סְמִית מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, “לִמְסֹר לִידִידֶיךָ אֲשֶׁר בְּהָרֵי הֹדּוּ דָּבָר לְמַזְכָּרֶת?”

“לֹא, אֲדוֹנִי סְמִית. שׁוּב אֵין לִי יְדִידִים וְאוֹהֲבִים בָּעוֹלָם! אֲנִי הִנְנִי הָאַחֲרוֹן מִבְנִי שִׁבְטִי וּלְכָל מְיֻדָּעַי וּמַכָּרַי מַתִּי זֶה כַּמָּה… אֲבָל הָבָה אָשׁוּב לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם אַתֶּם. הַבְּדִידוֹת וְהַנֶּעֱזָבוּת קָשׁוֹת וּמַדְאִיבוֹת הֵן בְּיוֹתֵר וְקָצַר כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְשֵׂאתָן… הֲרֵינִי מֵת מִשּׁוּם שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי שֶׁיָּכֹל אָדָם לִחְיוֹת לְבָדָד!… וּלְפִיכָךְ חַיָּבִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתְּכֶם לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וְלָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ נוֹלַדְתֶּם. יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאוֹתָם הַנְּבָלִים הָרְסוּ אֶת הָאֳנִיָּה אֲשֶׁר בְּנִיתֶם…”

“אָנוּ בּוֹנִים לָנוּ אֳנִיָּה חֲדָשָׁה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֳנִיָּה גְּדוֹלָה לְמַדַּי אֲשֶׁר תַּעֲצֹר כֹּחַ לְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ אֶל הָאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת בְּיוֹתֵר; וְאוּלָם אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן בִּזְמָן קָרוֹב וְאִם אַיִן, בֵּין כָּךְ וּבֵין אַחֶרֶת גָּמַרְנוּ לָשׁוּב אֵלָיו. הַזִּכְרוֹנוֹת הַמְקַשְּׁרִים אוֹתָנוּ אֶל אִי זֶה רַבִּים הֵם יוֹתֵר מִדַּי וּלְעוֹלָם לֹא נִשְׁכָּחֶנּוּ!”

“הַלֹא פֹּה הִכַּרְנוּ לָדַעַת אֶת הַקַפִּיטַן נֵמוֹ.” אָמַר סְמִית.

“וּפֹה יִהְיֶה זִכְרוֹנוֹ חַי בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד!” הוֹסִיף וְאָמַר הֶרְבֶּרְט.

“וּפֹה אֶשְׁכַּב וְאִישַׁן שְׁנַת נֵצַח…” הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן.

הוּא הָיָה מְהַסֵּס וְתַחַת לִגְמֹר אֶת דְּבָרָיו עַד תֻּמָּם, פָּנָה אֶל הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר:

" אֲדוֹנִי סְמִית, רְצוֹנִי לְדַבֵּר עִמְּךָ… עִמְּךָ לְבָד."

חֲבֵרָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר מִהֲרוּ לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְיָצְאוּ מִן הָאוּלָם.

שָׁעָה קַלָּה הִתְיַחֵד כֹּוֹרֶשׁ סְמִית עִם הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לְבַדּוֹ וְאַחַר קָרָא לַחֲבֵרָיו, אֲבָל לֹא אָמַר לָהֶם דָּבָר מִדִּבְרֵי הַסּוֹד שֶׁגִּלָה לוֹ הַהוֹלֵךְ לָמוּת.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְבּוֹנֵן גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶל הַחוֹלֶה בְּשִׂים לֵב. הוּא הִכִּיר בַּעֲלִיל, שֶׁשּׁוּב אֵין הַקַּפִּיטַן חַי אֶלָּא בְּכֹחַ הָרוּחַ הָאַדִּירָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וְאוּלַם כֹּחַ זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַאֲרִיךְ, וְעוֹד מְעַט וְלֹא יוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵי חֻלְשַׁת הַגּוּף הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת.

הַיּוֹם עָבַר בְּלִי שׁוּם שִׁנּוּי. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא עָזְבוּ אֶת “נָאוּטִילוּס” אַף רֶגַע אֶחָד. אָתָא לַיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין זֹאת בִּמְעָרָה אֲפֵלָה זוֹ.

הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לֹא חָשׁ מַכְּאוֹבוֹת, אֶלָּא הָלַךְ וְגָוָע. פָּנָיו הַמְפִיקִים אֲצִילוּת, שֶׁהִלְבִּינוּ עִם קְרֹב הַמָּוֶת, הָיוּ שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים. מֵבִין שְׂפָתָיו הִתְמַלְּטוּ לִפְעָמִים מִלִּים שֶׁאֵינָן בְּרוּרוֹת, שֶׁהָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּלַפֵּי מְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ בְּחַיָּיו הַמֻּפְלָאִים. נִכָּר הָיָה שֶׁהַחַיִּים הוֹלְכִים וּמִסְתַּלְּקִים לְאַט לְאַט מִתּוֹךְ גּוּף זֶה שֶׁאֲבָרָיו כְּבָר הָיוּ מְצֻנָּנִים.

פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם דִּבֶּר דָּבָר אֶל הַקּולוֹנִיסְטִים שֶׁעָמְדוּ מִסְּבִיבוֹ וְהֵצִיץ בָּהֶם מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַחִיּוּךְ הָאַחֲרוֹן, שֶׁלֹּא סָר מֵעַל שְׂפָתָיו עַד מוֹתוֹ.

לַסּוֹף, שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, חָלַף זַעֲזוּעַ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְהוּא שִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ כְּאִלּוּ רָצָה לָמוּת בְּמַצָּב זֶה.

סָמוּךְ לְשָׁעָה אַחַת בַּלַּיְלָה הִצְטַמְצְמָה שְׁאֵרִית חַיֵּי הַגֹּוֵעַ בְּעֵינָיו בִּלְבַד. זִיק אֵשׁ אַחֲרוֹן נוֹצֵץ בְּגַלְגַּל־עַיִן זֶה, שֶׁהִתִּיז לְפָנִים לֶהָבוֹת. אַחַר לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו אֶת הַמִּלִּים: “אֱלֹהִים וְאֶרֶץ מוֹלֶדֶת!” וְנַפְשׁוֹ יָצְאָה בְּנָחַת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן עָלָיו וְעָצַם אֶת עֵינָיו שֶׁל מִי שֶׁהָיָה פְּרִינְץ דַּקַר וְעַכְשָׁו שׁוּב אֵינֶנּוּ אֲפִילוּ קַפִּיטַן נֵמוֹ.

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף בָּכוּ, אַיְרְטוֹן מָחָה בַּחֲשַׁאי דִּמְעָה שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה עַל לֶחְיוֹ. נֶב כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְיַד הַכַּתָּב, שֶׁעָמַד דּוּמָם כְּפֶסֶל.

כּוֹרֶשׁ נָשָׂא אֶת יָדוֹ מֵעַל לְרֹאשׁ הַמֵּת וְאָמַר:

“תְּהִי נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים!”

וְאַחֵר פָּנָה אֶל יְדִידָיו וְהוֹסִיף וְאָמָר:

“הָבָה נִתְפַּלֵּל בְּעַד נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּלְקַח מֵאִתָּנוּ!”

שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְאַחֵר כֵּן קִיְּמוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּ לַקַּפִּיטַן וְעָשׂוּ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֵּת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָזְבוּ אֶת הַנָּאוּטִילוּס וְלָקְחוּ עִמָּם אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד, שֶׁהִנִּיחַ לָהֶם מֵיטִיבָם וְאִישׁ חַסְדָּם לְמַזְכֶּרֶת, אֶת הַמִּזְוָדָה שֶׁהֵכִילָה בְּקִרְבָּהּ רְכוּשׁ שֶׁל מֵאָה אַנְשֵׁי עֹשֶׁר.

הָאוּלָם הַנֶּהְדָּר הַמָּלֵא אוֹרוֹת נִסְגַּר יָפֶה, וְדֶלֶת־הַבַּרְזֶל שֶׁל הָאֲרֻבָּה נִנְעֲלָה וְהֻדְּקָה בִּבְרָגִים הִדּוּק כָּל כָּךְ חָזָק, שֶׁאֲפִילוּ טִפַּת מַיִם אַחַת לֹא יָכְלָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הַ“נָּאוּטִילוּס.”

אַחֵר יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה אֶל צִדָּהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה תַּת־הַיַּמִּית וְשָׁטוּ בָּהּ אֶל אֲחוֹרֵי הַ“נָּאוּטִילוּס.”

שָׁם פָּתְחוּ שְׁנֵי בְּרָזִים גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִים אֶל הַמִּקְוָאוֹת אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ מַעֲמָסָה, שֶׁעַל יָדָהּ הָיְתָה הָאֳנִיָּה צוֹלֶלֶת מָטָּה.

הַמִּקְוָאוֹת נִתְמַלְּאוּ מַיִם וְ“נָאוּטִילוּס” שָׁקְעָה לְאַט לְאַט מַטָּה וְסוֹפָהּ שֶׁנִּתְעַלְּמָה מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹסִיפוּ לְהַבִּיט בָּהּ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְרָאוּהָ כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְצוֹלֶלֶת בְּמַּעֲמַקִּים. אוֹרָהּ הַגָּדוֹל הֵאִיר אֶת הַנּוֹזְלִים הַשְּׁקוּפִים, תַּחַת אֲשֶׁר הַמְּעָרָה הִתְכַּסְּתָה לְאַט לְאַט בְּמַּחֲשַׁכִּים. לְבַסּוֹף כָּבָה זֹהַר הַחַשְׁמַל הַמַּבְרִיק הַזֶה וְ“נָאוּטִילוּס”, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, נָחָה עַל קַרְקַע הַיָּם.

 

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה־עָשָׂר    🔗

הַרְהוֹרֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים – שׁוּב הִתְחִילוּ עוֹסְקִים בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה – הָרִאשׁוֹן לְיָנוּאַר שְׁנַת 1869 – עָשָׁן עוֹלֶה מֵרֹאשׁ הַר־פְרַנְקְלִין – הַסִּמָּנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַפְלָטָה קְרוֹבָה – אַיְרְטוֹן וְכוֹרֶשׁ סְמִית בַּגְּדֵרָה – הַבְּדִיקָה שֶׁל מְעָרַת דַּקַּר – מָה אָמַר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ לָאִינְגֵ’נֵר.

בַּעֲלוֹת הַשַׁחַר הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּדְמָמָה אֶל מִפְתַּח הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר לְזֵכֶר הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ קָרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם “מְעָרַת דַּקַּר.” מֵי הַיָּם שָׁפְלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָכְלוּ לַעֲבֹר עַל נְקַלָּה תַּחַת כִּפַּת־הַבַּזֶּלֶת, אֲשֶׁר הַגַּלִּים הִתְחַבְּטוּ וְהִתְגַּלְגְּלוּ לְרַגְלֵי קִירוֹתֶיהָ.

אֶת סִירַת הַבַּרְזֶל הִשְׁאִירוּ בְּמָקוֹם זֶה, לְפִי שֶׁכָּאן הָיְתָה מוּגָנָה כָּל צָרְכָּהּ מִפְּנֵי הַגַּלִּים. מִשּׁוּם זְהִירוּת יְתֵרָה מְשָׁכוּהָ פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְאַיְרְטוֹן אֶל שְׂפַת הַיָּם הַצָּרָה שֶׁנִּמְשְׁכָה לְיַד אֶחָד מִקִּירוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְּעָרָה. שָׁם הָיְתָה בְּטוּחָה מִכָּל סַכָּנָה.

הַסְּעָרָה שָׁכְכָה בַּלָּיְלָה. קוֹלוֹת הָרְעָמִים הָאַחֲרוֹנִים הָלְכוּ וְנָדַמּוּ בְּמֶרְחַקֵּי הַמַּעֲרָב. הַגֶּשֶׁם חָדַל, אֲבָל הַשָּׁמַיִם הָיוּ עֲדַיִן מְכֻסִּים עֲנָנִים. הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶּׁל הָאָבִיב הַדְּרוֹמִי, חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר, לֹא הָיָה נוֹחַ כָּל עִקָּר: הָרוּחַ הֶחֱלִיפָה בְּלִי חָשָׂךְ אֶת מַהֲלָכָהּ, סִמָּן לְמֶזֶג־אֲוִיר שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ.

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמְּעָרַת דַּקַּר, הָלְכוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שׁוּב פַּעַם בַּנָּתִיב הַמּוֹלִיךְ אֶל הַגְּדֵרָה. בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם הֵסִירוּ נֶב וְהֶרְבֶּרְט אֶת חוּט־הַבַּרְזֶל שֶׁמָּתַח הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ בֵּין הַגְּדֵרָה וְהַמְּעָרָה וּלְקָחוּהוּ עִמָם עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְאַחַר זְמָן.

בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה מִעֲטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּדִבּוּר. הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר וְהַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר הִסְעִירוּ אֶת נַפְשָׁם בְּיוֹתֵר. אוֹתוֹ הָאַלְמוֹנִי שֶׁהָיָה לָהֶם לְמָגֵן וּלְמַחְסֶה אַדִּיר כָּל כָּךְ, אוֹתוֹ הָאָדָם אֲשֶׁר חָזוּ אוֹתוֹ בְּדִמְיוֹנָם כְּרוּחַ וְלֹא בָּשָׂר, הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שׁוּב לֹא הָיָה בַּחַיִּים. “הַנָּאוּטִילוּס” שֶׁלּוֹ נִקְבְּרָה עִמּוֹ יַחַד בְּמַעֲמַקֵּי הַתְּהוֹם. הֵם הִסְכִּינוּ כִּבְיָכֹל לִהְיוֹת נוֹשְׂאִים תָּמִיד אֶת נַפְשָׁם אֶל הָעֶזְרָה שֶׁהָיָה מוֹשִׁיט לָהֶם בִּזְרוֹעַ אַדִּירָה, וְעַכְשָׁו הִנֵּה חָסְרוּ עֶזְרָה זוֹ. גַּם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְכוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכְלוּ לְהֵחָלֵץ מִן הָרֶגֶשׁ הַזֶּה שֶׁתָּקַף אֶת שְׁאָר חַבְרֵיהֶם. וּלְפִיכָךְ הָיוּ כֻּלָּם מְהַלְּכִים מִתּוֹךְ דְּמָמָה עֲמֻקָּה.

סָמוּךְ לְתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר חָזְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

אָז הֶחְלִיטוּ לְהִתְעַסֵּק בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִקְדִּישׁ לִמְלָאכָה זוֹ אֶת כָּל עִתּוֹתָיו. מִי יָכֹל לָדַעַת מַה יֵלֶד יוֹם? כְּדֵי לְהַבְטִיחַ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֶת עֲתִידָם זְקוּקִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָאֳנִיָּה מוּצָקָה, שֶׁתּוּכַל לַעֲבֹר אָרְחוֹת יַמִּים אֲפִילוּ בִּסְעָרָה וְשֶׁתִּהְיֶה גְדוֹלָה כָּל צָרְכָּהּ, כְּדֵי שֶׁאֶפֱשָׁר יִהְיֶה לָשׁוּט בָּהּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְמֶרְחַקִּים. וְאַף אִם לֹא יֹאבוּ לַעֲזֹב מִיָּד אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְהַפְלִיג אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים הַפּוֹלִינֵזִיִּים אוֹ אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, הֲרֵי מִכָּל מָקוֹם נָחוּץ הָיָה הַדָּבָר שֶׁיַפְלִיגוּ בְּלִי אִחוּר אֶל הָאִי תָּבוֹר כְּדֵי לְהַנִּיחַ מִכְתַּב־מוֹדָעָה בִּדְבַר אַיְרְטוֹן. דָּבָר זֶה מֻטָּל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתוֹ, כִּי יִתָּכֵן שֶׁהָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִּית תָּשׁוּב לְשָׁם בֶּאֱמֶת לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּדָּח.

וּבְכֵן הִתְחִילוּ שׁוּב לִבְנוֹת אֵת הָאֳנִיָּה. הַכֹּל הִשְׁתַּתְּפוּ בַּמְּלָאכָה וְעָבְדוּ בְּלִי חָשָׂךְ וּבְלִי תֵּת מָנוֹחַ לְעַצְמָם וְלֹא בָּטְלוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא לְשֵׁם מְלָאכָה נְחוּצָה אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶלֶת דִּחוּי. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לִגְמֹר אֵת מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה הַחֲדָשָׁה מִקֵּץ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַסְפִּיק עֲדַיִן לְהַפְלִיג אֶל הָאִי תָּבוֹר לִפְנֵי בּוֹא הַסְּעָרוֹת הַמִּתְחוֹלְלוֹת בִּזְמַן הִשְׁתַּוּוּת הַיּוֹם וְהַלָּיְלָה. וּבְכֵן הִזְדָּרְזוּ הַנַּגָּרִים וְלֹא אִבְּדוּ אַף רֶגַע אֶחָד לְבַטָּלָה. אַשְׁרֵיהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְהַעֲסִיק עַצְמָם בַּעֲשִׂיַּת הַחֲבָלִים וּשְׁאָר תַּשְׁמִישֵׁי הָאֳנִיָּה, כִּי אֶת כָּל זֶה הִצִּילוּ מִן הַ“מָּהִיר” שֶׁהִתְפּוֹצֵץ וְהָיָה שָׁמוּר אֶצְלָם בָּעָיִן. הִנֵּה כִּי כֵן לֹא הֻצְרְכוּ אֶלָּא לִבְנוֹת אֶת גּוּף הָאֳנִיָּה בִּלְבָד.

סוֹפָהּ שֶׁל שְׁנַת 1868 עָבַר כֻּלּוֹ מִתּוֹךְ הַמְּלָאכָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת, שֶׁדָּחֲתָה כִּמְעַט כָּל מְלָאכָה אַחֶרֶת. מִקֵּץ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וָחֵצִי כְּבָר עָמְדוּ צַלְעוֹת הָאֳנִיָּה בִּמְקוֹמָן וְהַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַתֵּבָה נִסְפַּן בִּקְרָשִׁים. כְּבָר נִרְאָה לָעַיִן שֶׁתָּכְנִיּוֹתָיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית מְצֻיָּנוֹת הָיוּ וְשֶׁהָאֳנִיָּה תַּעֲצֹר כֹּחַ לָשׁוּט לַמֶּרְחַקִּים. פֶּנְקְרוֹף הִתְמַכֵּר לִמְלָאכָה זוֹ מִתּוֹךְ קִנְאָה שֶׁאֲכָלַתּוּ כֻּלּוֹ וְהָיָה מִתְרַעֵם וְרוֹטֵן אִם הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי הִנִּיחַ אֶת הַגַּרְזֶן וְנָטַל אֶת הָרוֹבֶה וְהָלַךְ לָצוּד צָיִד. הַחֹרֶף כְּבָר קָרַב לָבוֹא וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהָכִין צֵידָה בַּמְּזָווֹת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אֲבָל הַסַּפָּן הֶחָרוּץ לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָךְ וְכָעַס עַל הַפּוֹעֲלִים שֶׁמְּקוֹמָם נִפְקַד בְּמִגְרַשׁ הַבְּנִיָּה. הוּא הָיָה זוֹעֵף וְרוֹטֵן וּמִתּוֹךְ כַּעַס הָיָה עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתָּם שֶׁל שִּׁשָּׁה אֲנָשִׁים.

כָּל אוֹתוֹ הַקַּיִץ הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר רָע. יָמִים אֲחָדִים שָׂרַר חֹם לוֹהֵט וְאַחַר הִתְחוֹלְלוּ שׁוֹאוֹת־גֶּשֶׁם אַדִּירוֹת. כִּמְעַט שֶׁלֹּא עָבַר יוֹם שֶׁלֹּא נִשְׁמַע קוֹל נַהֲמַת הָרַעַם בַּמֶּרְחַקִּים. חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא קוֹל נַהַם כָּבוּשׁ מַתְמִיד וְאֵינוֹ פּוֹסֵק, כְּאוֹתוֹ הַנִּשְׁמָע בְּלִי חָשָׂךְ בָּאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לַקַּו הַמַּשְׁוֶה.

בָּרִאשׁוֹן לְיָנוּאַר שְׁנַת 1869 הִתְחוֹלְלָה שׁוֹאָה אַדִּירָה עַד מְאֹד. הַבְּרָקִים הִתְרוֹצְצוּ זֶה אַחַר זֶה וְהִצְלִיפוּ כַּמָּה פְּעָמִים עַל הָאִי. אִילָנוֹת חֲסוֹנִים הֻכּוּ בְּבָרָק וְהִתְפּוֹצְצוּ לִרְסִיסִים, וּבֵינֵיהֶם אֶחָד מֵאוֹתָם עֲנָקֵי הַקָּאוּרִים שֶׁפָּרְשׂוּ אֶת צִלָּם עַל חֲצַר הָעוֹפוֹת בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַיְאוֹר. הֶהָיָה קֶשֶׁר בֵּין הַחִזָּיוֹן הַזֶּה וּבֵין הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה? הֶהָיְתָה הַסְּעָרָה הַזֹאת שֶׁבַּחֲלַל הָאֲוִיר כְּרוּכָה בַּמַּהְפֵּכָה הַמִּתְעוֹלֶלֶת בְּמַעֲמַקֵּי כַּדּוּר הָאָרֶץ? כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה נוֹטֶה לְהַאֲמִין בַּדָּבָר, כִּי הַשּׁוֹאוֹת הַלָּלוּ הִתְגּוֹרְרוּ בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִילוּ מִתְגַּלִּים סִמָּנִים שֶׁל הִתְפָּרְצוּת וֻלְקָנִית הָעֲתִידָה לָבוֹא.

בַּשְּׁלִישִׁי לְיָנוּאַר עָלָה הֶרְבֶּרְט בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל כְּדֵי לַחֲבשׁ אֵת אַחַד הָעֲרוֹדִים וְרָאָה וְהִנֵּה עַל רֹאשׁ הַוֻּלְקָן מִתְגַּלְְּגְּלוֹת תִּימְרוֹת עָשָׁן אַדִּירוֹת.

הֶרְבֶּרְט מִהֵר לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהַלָּלוּ עָלוּ מִיָּד עַל הָרָמָה כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל שִׂיאוֹ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין הֶעָשֵׁן.

“הוֹי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הַפַּעַם לֹא אֵדֵי קִיטוֹר הֵם! דּוֹמֶנִי שֶׁהָעֲנָק שׁוּב אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בִּנְשִׁימָה בִּלְבָד, אֶלָּא הִתְחִיל מְעַשֵּׁן!”

מְלִיצָה זוֹ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ הַסַּפָּן פֵּרְשָׁה יָפֶה אֶת הַשִּׁנּוּ שֶׁנִּתְהַוָּה בְּפִי הַוֻּלְקָן. זֶה שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים שֶׁהַלּוֹעַ לֹא פָּלַט אֶלָּא אֵדֵי־קִיטוֹר מְעֻבִּים, אִם הַרְבֵּה וְאִם מְעַט, וְהַלָּלוּ אַךְ הֵעִידוּ עַל רְתִיחַת הֶחֳמָרִים הַמִּנֵרָלִיִים שֶׁבִּפְנִים הָהָר. וְאוּלָם הַפַּעַם נִלְוָה אֶל אֵדֵי הַקִּיטוֹר עָשָׁן מְעֻבֶּה שֶׁהִתְנַשֵּׂא כְּעֵין עַמּוּד אָפוֹר, אֲשֶׁר בְּתַחְתִּיתוֹ הָיָה רָחָב יוֹתֵר מִמָּאתַיִם רֶגֶל וּלְמַעְלָה פָּשָׂה כְּעֵין פִּטְרִיָּה עֲנָקִית בְּרוּם שֶׁל שְׁבַע מֵאוֹת אוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רֶגֶל מֵעַל לְשִׂיא הָהָר.

“הִנֵּה הֻצְּתָה אֵשׁ בַּכִּירַיִם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“וְאֵין יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְכַבּוֹתָהּ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לִגְרֹף אֶת הַוֻּלְקָנִים,” אָמַר נֶב, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה דִּבֵּר אֶת דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,

“יָפֶה דִבַּרְתָּ, נֶב!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֶפְשָׁר רוֹצֶה אַתָּה לַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּת זוֹ וְלִהְיוֹת גּוֹרֵף־וֻלְקָנִים?”

וּפֶנְקְרוֹף גָּעָה בִּצְחוֹק גָּדוֹל.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל עַמּוּד הֶעָשָׁן הַמְעֻבֶּה, שֶׁהָיָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ פִּי הַר־פְרַנְקְלִין, וְהִטָּה אֶת אָזְנוֹ אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל נַהַם רָחוֹק. אַחַר נִגַּשׁ אֶל חֲבֵרָיו, שֶׁהִתְרַחֵק מֵהֶם מְעָט, וְעָנָה וְאָמָר:

“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, יְדִידַי, כִּי בָּאָה וְנִהְיָתָה תְּמוּרָה גְדוֹלָה, שֶׁאֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִמֶּנָּה. הֶחֳמָרִים הַוֻּלְקָנִיִּים שׁוּב אֵינָם שְׁרוּיִים בְּמַצָּב שֶׁל רְתִיחָה בִּלְבָד, אֶלָּא הִתְלַהֲבוּ וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בָּהֶם, וְדָבָר שֶׁל וַדַּאי הוּא שֶׁבִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב תִּתְחוֹלֵל הִתְפָּרְצוּת!”

“טוֹב אֵפוֹא, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “הָבָה תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת! אָנוּ נִרְאֶנָּה בְּעֵינֵינוּ וְנִמְחָא לָהּ כַּף אִם תַּעֲלֶה יָפֶה! סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין סַכָּנָה נִשְׁקָפָה לָנוּ מִמֶּנָּה וְשֶׁאֵין לָנוּ לַחֲשׁשׁ כְּלוּם!”

“וַדַּאי שֶׁכָּךְ הוּא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁנָה, שֶׁבָּהּ זָרְמָה הַלַּבָּה לְפָנִים, עֲדַיִן פְּתוּחָה הִיא, וּלְפִי מִפְנֵהוּ וְעֶמְדָּתוֹ רָגִיל הָיָה הַלּוֹעַ עַד עַכְשָׁו לְהַפְלִיט אֶת הַלַּבָּה לִפְאַת צָפוֹן. וְאַף עַל פִּי כֵן…”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” נִכְנַס הַכַּתָּב לְתוֹךְ דְּבָרָיו, “כֵּיוָן שֶׁהִתְפָּרְצוּת זוֹ לֹא תָּבִיא לָנוּ שׁוּם תּוֹעֶלֶת, מוּטָב שֶֹׁלֹּא תִּתְחוֹלֵל כְּלָל.”

“מִי יוֹדֵעַ?” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אֶפְשָׁר שֶׁוֻּלְקָן זֶה אוֹצֵר בְּקִרְבּוֹ חֹמֶר יְקַר־עֶרֶךְ וּמוֹעִיל וְהוּא יוֹאִיל בְּרֹב טוּבוֹ לְהַפְלִיטוֹ לְתוֹעַלְתֵּנוּ וְלַהֲנָאָתֵנוּ!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ כְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְשׁוּם טוֹבָה מֵחִזָּיוֹן טִבְעִי הַמִּתְפָּרֵץ לְפֶתַע פִּתְאֹם בַּחֲמַת אֵיתָנִים. תּוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל הִתְפָּרְצוּת לֹא הָיוּ קַלּוֹת בְּעֵינָיו כָּל עִקָּר וְהוּא לֹא זִלְזֵל בָּהֶן כְּפֶנְקְרוֹף. אִם גַּם הַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִים וְהַמְיֻעָרִים שֶׁבָּאִי לֹא הָיוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה שֶׁזִּרְמֵי הַלַּבָּה יִשְׁתַּפְּכוּ עֲלֵיהֶם, עֵקֶב מִפְנֵהוּ שֶׁל הַלּוֹעַ לְצַד אַחֵר, הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁתִּתְרַחֵשְׁנָה פֻּרְעָנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת. הִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָנִים כְּרוּכָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּרְעִידַת אֲדָמָה, וְכֵיוָן שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה מֻרְכָּב מֵחֳמָרִים שׁוֹנִים, מֵחָמְרֵי בַּזֶּלֶת מִצַּד זֶה וּמִסַּלְעֵי גְרָנִית מִצַּד זֵה, מִלַּבָּה בַּצָּפוֹן וּמִקַּרְקַע תָּחוּחַ בַּדָּרוֹם, הַיְנוּ מֵחֳמָרִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִהִתְלַכֵּד יַחַד בְּחָזְקָה, הֲרֵי נִשְׁקְפָה לוֹ סַכָּנָה לְהִתְפּוֹרֵר. אִם הִשְׁתַּפְּכוּת הֶחֳמָרִים הַוֻּלְקָנִיִּים לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָבִיא אָסוֹן גָּדוֹל, הֲלֹא תְּנוּדַת סְדָן הָאֲדָמָה עֲלוּלָה הָיְתָה לְהָמִיט עַל הָאִי שֶׁבֶר מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

“כִּמְדֻמֶּנִי,” אָמַר אַיְרְטוֹן אֲשֶׁר גָּחַן לָאָרֶץ וְהִטָּה אֶת אָזְנוֹ אֶל הַקַרְקַע, “כִּמְדֻמֶּנִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל גִּלְגּוּל עָמוּם כְּקוֹל עֲגָלָה עֲמוּסָה מְטִילֵי בַּרְזֶל.”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב וְנוֹכְחוּ שֶׁאַיְרְטוֹן לֹא טָעָה. אֶל שְׁאוֹן הַגִּלְגּוּל נִטְפַּל לְעִתִּים קוֹל נַהַם שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָלַךְ וְהִתְגַּבֵּר וְאַחַר הָלַךְ וְנָדַם לְאַט לְאַט כְּאִלּוּ עָבְרָה רוּחַ עַזָּה בְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה. וְאוּלָם קוֹל רַעַשׁ לַאֲמִתּוֹ טֶרֶם נִשְׁמַע מִלְּמָטָּה. מִתּוֹךְ כָּךְ נִתַּן לְשַׁעֵר, שֶׁהַקִּיטוֹר וְהֶעָשָׁן הָעוֹלִים מִתּוֹךְ הַמּוֹקֵד הַמֶּרְכָּזִי מָצְאוּ לָהֶם מוֹצָא בְּאֵין מַעֲצוֹר, וְהוֹאִיל וּמִפְתַּח הַלּוֹעַ הָיָה רָחָב לְמַדַּי, אֶפְשָׁר שֶׁהֶחֳמָרִים לֹא יִתְפּוֹצְצוּ וְלֹא תִּהְיֶה שׁוּם הִתְפָּרְצוּת.

“וְכִי מָה אָנוּ עוֹמְדִים כָּאן?” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “מִפְּנֵי מָה אֵין אָנוּ חוֹזְרִים לַעֲבוֹדָתֵנוּ? יַעֲלֶה הַר־פְרַנְקְלִין עָשָׁן, יִשְׁאַג וְיִנְהַם, יָקִיא אֵשׁ וְלֶהָבוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנָיו – וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה טַעַם מַסְפִּיק שֶׁנַּעֲמֹד בְּחִבּוּק יָדַיִם וְנִבָּטֵל מִמְּלָאכָה! אַיְרְטוֹן, נֶב וְהֶרְבֶּרְט בּוֹאוּ וְנֵלְכָה, וְגַם אַתָּה, אֲדוֹנִי, סְמִית, וְאַתָּה, אֲדוֹני סְפִּילֶט, בּוֹאוּ לַעֲשׂוֹת בַּמְּלָאכָה. אִישׁ אַל יַנַּח הַיּוֹם אֶת יָדוֹ מִן הָעֲבוֹדָה! עָלֵינוּ לִסְפֹּן אֶת הַדְּפָנוֹת, וּלְצֹרֶךְ מְלָאכָה זוֹ אֵין שְׁתֵּים־עֵשְׂרֵה יָדַיִם רַבּוֹת מִדָּי. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁ’צְּלֵחָה' הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּנוּ – הֵן גַּם לָאֳנִיָּה זוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם זֶה. הַאֵין זֹאת? – תָּשׁוּט עַל פְּנֵי נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בְּעוֹד שְׁנֵי חֳדָשִׁים, לֹא יְאֻחָר! וּבְכֵן אֵין לָנוּ לְאַבֵּד אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת!”

כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָרְדוּ אֵפוֹא אֶל הַמַּסְפֵּן וְהֶעֱסִיקוּ עַצְמָם בִּמְלֶאכֶת צִפּוּי הָאֳנִיָּה בְּקַרְשֵׁי עֵץ עָבִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהַסַּפָּנִים קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם “מֵזַח”.

כָּל אוֹתוֹ יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְיָנוּאַר הָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלַאכְתָּם בִּשְׁקִידָה רַבָּה וְלֹא נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם אֶל הַוֻּלְקָן, אֲשֶׁר מִשְּׂפַת־הַיָּם הַסְּמוּכָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא נִרְאָה כְּלָל לָעָיִן. אֲבָל פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם הִקְדִּירוּ צְלָלִים שְׁחוֹרִים אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵיוָן שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ הַשָּׁמַיִם זַכִּים וּבְהִירִים בְּיוֹתֵר, בָּרוּר הָיָה שֶׁעַנְנֵי עָשָׁן כְּבֵדִים עָבְרוּ בֵין גַּלְגַּל הַחַמָּה וּבֵין הָאִי. הָרוּחַ נָשָׂא אֶת הָעֲנָנִים הַלָּלוּ לִפְאַת מַעֲרָב. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט רָאוּ אֶת הַהִתְקָדְּרוּת הָעֲרָאִית הַזֹּאת יָפֶה וּבָאוּ לִכְלָל דֵּעָה, שֶׁהִתְפָּרְצוּת הַלַּבָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בָּטְלוּ מִמְּלַאכְתָּם. הֵם הִכִּירוּ שֶׁמִּן הַהֶכְרַח הוּא עַל פִּי כָּל הַטְּעָמִים וְהַנִּמּוּקִים לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה בִּזְמָן קָצָר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יָבוֹא יוֹם וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם מִפְלָט אֶלָּא אֳנִיָּה זוֹ?

בָּעֶרֶב לְאַחַר הַסְּעֻדָּה עָלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. כְּבָר הָיָה חֹשֶׁךְ וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָּה, אִם אֶל אֵדֵי הַקִּיטוֹר וְתִימְרוֹת הֶעָשָׁן הַיּוֹצְאִים מִן הַלּוֹעַ נִלְוִים גַּם לַהֲבֵי אֵשׁ אוֹ חֳמָרִים מֻתָּכִים.

“הַלּוֹעַ בּוֹעֵר בָּאֵשׁ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר מִהְיוֹתוֹ קַל בְּרַגְלָיו מֵחֲבֵרָיו עָלָה עַל הָרָמָה רִאשׁוֹן.

הַר־פְרַנְקְלִין שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הָרָמָה כְּשִׁשָּׁה מִילִין נִרְאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּלַפִּיד־עֲנָק אֲשֶׁר בְּרָאשֵׁהוּ הִתְפַּתְּלוּ שַׁלְהָבוֹת מַעֲלוֹת פִּיחַ. כַּנִּרְאֶה הָיוּ הַשַּׁלְהָבוֹת הָאֵלֶּה מְעֹרָבוֹת עֲדַיִן בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּעָשָׁן וּבְאֵפֶר, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה אוֹרָן מַבְהִיק. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵפִיצוּ עַל פְּנֵי הָאִי זִיו אֲדַמְדַּם, אֲשֶׁר לְאוֹרוֹ נִגְלוּ הַיְעָרִים הַסְּמוּכִים. גַּלְגִּלֵּי עָשָׁן אַדִּירִים הִתְאַבְּכוּ וְעָלוּ אֶל מוּל הַשָּׁמַיִם, אֲשֵׁר כּוֹכָבִים בּוֹדְדִים נוֹצְצוּ עַל פְּנֵיהֶם פֹּה וָשָׁם.

“הַפְּעֻלָּה הַוֻּלְקָנִית הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּתַּחַת בִּמְהִירוּת!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

"אֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר, הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “הַוֻּלְקָן כְּבָר הִתְעוֹרֵר לִפְנֵי זְמָן הַרְבֵּה. וַדַּאי זוֹכֵר אַתָּה, כּוֹרֶשׁ, שֶׁאֵדֵי הַקִּיטוֹר הָרִאשׁוֹנִים נִתְגַּלּוּ בַּזְּמָן שֶׁתַּרְנוּ אֶת שְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין כְּדֵי לִמְצֹא אֶת מְקוֹם מִקְלָטוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ. הַדָּבָר הָיָה, כִּמְדֻמֶּנִי, בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, הַאֵין זֹאת?”

“אָמְנָם כֵּן!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “וּמֵאָז כְּבָר עָבְרוּ חָדְשַׁיִם וָחֵצִי!”

“הָאֵשׁ שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הָלְכָה וְהִתְלַקְּחָה אֵפוֹא לְאַט לְאַט בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה שָׁבוּעוֹת, וְאִם כֵּן אֵין לִתְמֹהַּ כְּלָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְפָּרֶצֶת עַכְשָׁו בְּכֹחַ כַּבִּיר כָּזֶה!”

“וְכִי אֵינְכֶם מַרְגִּישִׁים שֶׁהַקַּרְקַע נָד נִידָה קַלָּה?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל מִכָּאן וְעַד לִרְעִידַת הָאֲדָמָה…”

“אֵינֶנִּי אוֹמֵר שֶׁאָנוּ צְפוּיִם לְסַכָּנָה שֶׁל רְעִידַת אֲדָמָה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וֵאלֹהִים יִשְׁמְרֵנוּ מִצָּרָה זוֹ! לֹא אֶת הַתְּנוּדוֹת הַלָּלוּ מוֹלִידָה רְתִיחַת הֶחֳמָרִים שֶׁהֻתְּכוּ עַל יְדֵי הָאֵשׁ הַפְּנִימִית. קְלִפַּת הָאֲדָמָה אֵינָהּ אֶלָּא דֹּפֶן שֶׁל דּוּד, וַהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁדֹּפֶן שֶׁל דּוּד רוֹעֵד מִלַּחַץ הַקִּיטוֹר כְּעֵין טַס מְצַלְצֵל. זוֹהִי הַפְּעֻלָּה שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים בָּהּ עַכְשָׁו.”

“כַּמָּה נֶהְדָּרוֹת אֲלֻמּוֹת הָאֵשׁ הַלָּלוּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וּבֶאֱמֶת זִנְּקוּ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ אֲלֻמּוֹת לַהַב וְנִיצוֹצוֹת, שֶׁתִּימְרוֹת הֶעָשָׁן לֹא יָכְלוּ לְהַקְדִּיר זָהֳרָם. אַלְפֵי שְׁבָרִים לוֹהֲטִים וְשִׁפְעַת נִיצוֹצוֹת מַזְהִירִים עָפוּ וְנָפוֹצוּ לְכָל עֵבֶר. כַּמָּה מֵהֶם קָרְעוּ אֶת גֻּלַּת הֶעָשָׁן שֶׁמֵּעַל לְשִׂיא הָהָר, פָּרְצוּ לַמָּרוֹם וְהִמְטִירוּ אֲבַק־אֵשׁ מַמָּשׁ. אֶל הִתְפָּרְצוּת זוֹ נִטְפְּלוּ קוֹלוֹת־רְעָמִים תְּכוּפִים כְּרַעֲמֵי כְּלֵי תּוֹתָח, שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה.

שָׁעָה תְּמִימָה שָׁהָה כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְאַחַר יָרְדוּ כֻּלָּם עַל הַחוֹף וְשָׁבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וּפָנָיו הֵעִידוּ, שֶׁדְּאָגָה מַטְרִידָה אֶת מֹחוֹ. אִי לָזֹאת רָאָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ אִם הוּא חוֹשֵׁשׁ לַסַּכָּנָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה בְּשֶׁל הִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָן.

“הֵן וְלָאו,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל הֵן אֶת הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר,” הוֹסִיף וְאָמַר הַכַּתָּב, “עָלוּל לְהָבִיא עָלֵינוּ רַעַד־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר כֹּחַ בּוֹ לְפוֹצֵץ אֶת הָאִי שֶׁלָּנוּ, הַאֵין זֹאת? וְאוּלָם סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין לַחֲשׁשׁ לְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁהַקִּיטוֹר וְהַלַּבָּה מָצְאוּ לָהֶם מוֹצָא מְרֻוָּח לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה בְּאֵין מַעֲצוֹר.”

“גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי מִתְיָרֵא מִפְּנֵי רַעַד־אֲדָמָה לְפִי הַמַּשְׁמָעוּת הַפְּשׁוּטָה שֶׁל דָּבָר. וְאוּלָם יֵשׁ סִבּוֹת אֲחֵרוֹת הָעֲלוּלוֹת לְהָבִיא עָלֵינוּ פֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה מִזוֹ.”

“וּמַה טִיבָן שֶׁל הַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי?”

“עֲדַיִן אֵין הַדָּבָר בָּרוּר לִי כָּל צָרְכּוֹ… עָלַי לַחֲקֹר וּלְהִתְבּוֹנֵן… עָלַי לְבַקֵּר אֶת הָהָר… בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים יִתְחַוִּר לִי הַדָּבָר עַל בָּרְיוֹ.”

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הִפְצִיר בּוֹ לְגַלּוֹת לוֹ מַה שֶׁבְּלִבּוֹ. עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וּבְלִי שִׂים לֵב לְרְעָמָיו שֶׁל הַוֻּלְקָן שֶׁהָלְכוּ וְחָזְקוּ וְעוֹרְרוּ הֵד בְּכָל הָאִי יָשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה.

כָּךְ עָבְרוּ שְׁלֹשָה יָמִים. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹסִיפוּ לַעֲסֹק בִּשְׁקִידָה רַבָּה בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה, וְגַם הָאִינגֵ’נֵר הִשְׁתַּתֵּף בִּמְלָאכָה זוֹ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ וְלֹא אָמַר דָּבָר. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיָה הַר־פְרַנְקְלִין מְעֻטֶּה עֲנַן־עָשָׁן קוֹדֵר וּמְבַשֵּׂר־רָעָה וְהָיָה פּוֹלֵט לֶהָבוֹת וְשִׁבְרֵי סְלָעִים לוֹהֲטִים, אֲשֶׁר מִקְצָתָם חָזְרוּ וְנָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ. פֶּנְקְרוֹף, שֶׁעֲדַיִן הוֹסִיף לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד הַחִזָּיוֹן הַזֶּה וְלֹא רָאָה בּוֹ אֶלָּא אֶת צִדּוֹ הַמְגֻחָךְ, אָמַר עָלָיו בְּלָצוֹן:

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הָעֲנָק הַזֶּה שֶׁהוּא מְשַׂחֵק בְּכַדּוּרִים! הָעֲנָק הָיָה לְמוּקְיוֹן!”

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר חָזְרוּ וְנָפְלוּ הֶחֳמָרִים הַמּוּקָאִים אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ. הַלַּבָּה, שֶׁנִּדְחֲקָה עַל יְדֵי הַלַּחַץ שֶׁבִּפְנִים לְמַעְלָה, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה כַּנִּרְאֶה עַד פִּי הַלּוֹעַ, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיְתָה שׁוֹפַעַת דֶּרֵךְ הַפִּרְצָה שֶׁבַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַלּוֹעַ אֶל מוֹרְדוֹת הָהָר, וְכַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִרְאָה.

אַף עַל פִּי שֶׁמְּלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה דָחֲקָה אֶת הַשָּׁעָה וְלֹא סָבְלָה דִחוּי כָּל־שֶׁהוּא, בְּכָל זֹאת אֲנוּסִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַפְסִיקָהּ פַּעַם בְּפַעַם, כְּדֵי לַעֲסֹק בִּמְלָאכוֹת נְחוּצוֹת אֲחֵרוֹת וּלְבַקֵּר מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁבָּאִי. בְּיִחוּד הָיָה מוּטָל עֲלֵיהֶם לְבַקֵּר אֶת הַגְּדֵרָה, שֶׁעֶדְרֵי הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים הָיוּ כְּלוּאִים שָׁם, עַל מְנָת לְחַדֵּשׁ אֶת אוֹצְרוֹת הַמִּסְפּוֹא שֶׁל הַבְּהֵמוֹת הַלָּלוּ. הֶחְלִיטוּ שֶׁאַיְרְטוֹן יֵלֵךְ לְשָׁם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, הוּא הַשְּׁבִיעִי לְיָנוּאַר, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה רָגִיל בַּעֲבוֹדָה זוֹ וְיָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתָהּ לְבַדּוֹ, תָּמְהוּ פֶּנְקְרוֹף וּשְׁאָר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָׁמְעָם אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹמֵר לְאַיְרְטוֹן:

“אִם תֵּלֵךְ מָחָר אֶל הַגְּדֵרָה, אֶלָּוֶה אֵלֶיךָ.”

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “יְמֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ סְפוּרִים הֵם, וְאִם תֵּלֵךְ גַּם אַתָּה אֶל הַגְּדֵרָה, נֶחְסַר אַרְבַּע יָדַיִם עַמְלָנִיּוֹת!”

“מָחֳרָתַיִם נָשׁוּב,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “עָלַי לָלֶכֶת אֶל הַגְּדֵרָה… רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת הֵיכָן תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת הַלַּבָּה.”

“הִתְפַּרְצוּת! הִתְפָּרְצוּת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מַה לִי וּלְהִתְפָּרְצוּת? אֵינִי נוֹתֵן אֶת דַּעְתִּי אֵלֶיהָ!”

וְאוּלָם עִרְעוּרָיו שֶׁל הַסַּפָּן לֹא הוֹעִילוּ. הָאִינְגֵ’נֵר לֹא חָזַר מִדַּעְתּוֹ לָצֵאת בְּיוֹם הַמָּחָר לְשֵׁם חֲקִירָה. הֶרְבֶּרְט נִכְסַף מְאֹד לְלַוּוֹת אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה לְצַעֵר אֶת פֶּנְקְרוֹף וְלָכֵן נִשְׁאָר.

לְמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם יָשְׁבוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן בָּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי עֲרוֹדִים וְנָסְעוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶל הַגְּדֵרָה.

מֵעַל לַיַּעַר חָלְפוּ עַנְנֵי עָשָׁן וּפִיחַ כְּבֵדִים, שֶׁהַלּוֹעַ שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין פָּלַט הָלֹךְ וּפָלֹט בְּלִי חָשָׂךְ. הָעֲנָנִים הַלָּלוּ, שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ בַּחֲלַל הָאֲוִיר בִּכְבֵדוּת, הָיוּ שֶׁל חֳמָרִים שׁוֹנִים. לֹא בְּשֶׁל עֲשַׁן הַוֻּלְקָן בִּלְבָד הָיוּ כָּל כָּךְ שְׁחוֹרִים וּכְבֵדִים. בְּתוֹךְ שִׁפְעָתָם הַמְעֻבָּה הָיוּ מְעֹרָבִים אַבְקוֹת סִיגִים, אַבְקוֹת לַבָּה נֻקְשָׁה וְאֵפֶר שָׁחֹף דַּק מִן הַדַּק. הָאֵפֶר הַזֶּה כָּל כָּךְ דַּק הוּא, שֶׁפְּעָמִים הוּא שׁוֹהֶה בָּאֲוִיר חֳדָשִׁים תְּמִימִים. לְאַחַר הַהִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָנִית, שֶׁהָיְתָה בָּאִי אִיסְלַנְדְּיָה בִּשְׁנַת 1783, הָיָה חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר רָזֶה שָׁנָה תְּמִימָה אֵפֶר וֻלְקָנִי בְּמִדָּה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַבְקִיעַ וְלַחְדֹּר בַּעֲדוֹ.

וְאוּלָם עַל פִּי רֹב יוֹרֵד וְשׁוֹקֵעַ הָאָבָק הַזֶּה מַטָּה וְגַם הַפַּעַם הָיָה הַדָּבָר כָּךְ. אַךְ בָּאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן אֶל הַגְּדֵרָה וְהִנֵּה נִתַּךְ אַרְצָה כְּעֵין שֶׁלֶג שָׁחוֹר, דוֹמֶה לַאֲבַק־יְרִיָּה, וְשִׁנָּה אֶת מַרְאֵה הַקַּרְקַע שִׁנּוּי גָּמוּר. הָעֵצִים, כָּרֵי־הַדֶּשֶׁא, – הַכֹּל הִתְעַלֵּם תַּחַת שְׁכָבָה שְׁחוֹרָה, שֶׁהָיְתָה עָבָה כַּמָּה אֶצְבָּעוֹת. וְאוּלָם, מַעֲשֵׂה־אֹשֶר, נָשְׁבָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְרֻבּוֹ שֶׁל הֶעָנָן שָׁקַע הַיָּמָּה.

מַה מוּזָר הַחִזָּיוֹן הַזֶּה, אֲדוֹנִי סְמִית," אָמַר אַיְרְטוֹן.

חִזָּיוֹן זֶה הֲרֵיהוּ חָמוּר בְּיוֹתֵר," הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “פֻּצּוֹלָן זֶה, אַבְנֵי־הַסְּפוֹג הָאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁחֲקוּ וְהָיוּ לְאָבָק, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר – כָּל הָאָבָק הַמִּינֵרָלִי הַזֶּה מוֹכִיחַ כַּמָּה רֻתְּחוּ וְהִתְגָּעֲשׁוּ הַשְּׁכָבוֹת הָעֲמֻקּוֹת שֶׁל הַוֻּלְקָן.”

“אֲבָל כְּלוּם אֵין בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר?”

"אֵין בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַהֲלַךְ הַהִתְפַּתְּחוּת שֶׁל כָּל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה. אַתָּה, אַיְרְטוֹן, עֲשֵׂה אֶת מְלַאכְתְּךָ בַּגְּדֵרָה וַאֲנִי אֶעֱלֶה בֵּינָתַיִם אֶל מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג הָאָדֹם וְאֶחְקֹר אֶת מַצַּב הַמּוֹרָד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָהָר. אַחַר כָּךְ…

“אַחַר כָּךְ… אֲדוֹנִי סְמִית?”

“אַחַר כָּךְ נֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת מְעָרַת דַּקַּר… רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹת… כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, בְּעוֹד שְׁעָתַיִם אָבוֹא לְקַחְתְּךָ עִמִּי.”

אַיְרְטוֹן נִכְנַס אֶל הַגְּדֵרָה וְעַד שׁוּב הָאִינְגֵ’נֵר טִפֵּל בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים, שֶׁהָיָה נִכָּר בָּהֶם, שֶׁהֵם חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים לְמַרְאֵה הָאוֹתוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָאֵלֶּה שֶׁל הִתְפָּרְצוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא.

בֵּינָתַיִם עָלָה כּוֹרֶשׁ סְמִית עַל שִׂיא הַשְּׁלוּחָה הַמִּזְרָחִית שֶׁל הָהָר, עָקַף אֶת הַפֶּלֶג הָאָדֹם וּבָא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו גִּלּוּ שָׁם בְּשַׁעְתָּם מַעְיַן־גָּפְרִית.

הַכֹּל נִשְׁתַּנָּה פֹּה תַּכְלִית שִׁנּוּי. תַּחַת עַמּוּד קִיטוֹר אֶחָד, מָנָה עַכְשָׁו הָאִינְגֵ’נֵר שְׁלֹשָה־עָשָׂר עַמּוּדֵי קִיטוֹר, שֶׁפָּרְצוּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה כְּאִלּוּ נִזְדַּקְּרוּ בְּכֹחַ דֶּרֶךְ צִנּוֹר. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁקְּלִפַּת הָאֲדָמָה נִלְחֲצָה בְּמָקוֹם זֶה לְחִיצָה אֲיֻמָּה מִבִּפְנִים. הָאֲוִיר הָיָה רָוֶה כָּאן גַּז גָּפְרִיתִי, מֵימָן, חֻמְצָה פַּחְמָנִית וְקִיטוֹרֵי מָיִם. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִרְגִּישׁ, שֶׁהַחַוֶּרֶת הַוֻּלְקָנִית הַפְּזוּרָה עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה רָעֲדָה תַּחְתָּיו, אֲבָל שׁוּם סִמָּנִים שֶׁל לַבָּה חֲדָשָׁה עֲדַיִן לֹא מָצָא שָׁם.

הַדָּבָר הַזֶּה הֻבְרַר לָאִינְגֵ’נֵר לְאֵין סָפֵק כְּשֶׁהִשְׁקִיף עַל פְּנֵי כּל הַמּוֹרָד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין. מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ עָלוּ גַּלְגִּלֵּי עָשָׁן וְלֶהָבוֹת, מְטַר אֲבָנִים וְסִינִים לוֹהֲטִים נִתַּךְ אַרְצָה, אֲבָל זֶרֶם לַבָּה לֹא פָּרַץ מִפִּי הַלּוֹעַ. מִכָּאן רַאֲיָה חוֹתֶכֶת שֶׁהֶחֳמָרִים הַוֻּלְקָנִיִים טֶרֶם הִגִּיעוּ עַד לַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַלּוֹעַ.

“וּמִי יִתֵּן וְהָיְתָה זֹאת!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל נַפְשׁוֹ. “אָז הָיִיתִי מֻבְטָח לְכָל הַפָּחוֹת, שֶׁזִּרְמֵי הַלַּבָּה יָצוּפוּ בְּדַרְכָּם הָרְגִילָה, מִי יוֹדֵעַ אִם אֵינָם עֲתִידִים לְהִשְׁתַּפֵּךְ דֶּרֶךְ מִפְתָּח חָדָשׁ אֲשֶׁר יִפְרְצוּ לָהֶם? – אֲבָל לֹא זוֹהִי עֶצֶם הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקָפָה לָנוּ! הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִרְגִּישׁ זֹאת יָפֶה! לֹא! לֹא זוֹהִי עֶצֶם הַסַּכָּנָה!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹסִיף לָלֶכֶת הָלְאָה וּבָא אֶל גַּב־הָהָר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שְׁלוּחוֹתָיו הִקִּיפוּ אֶת מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ הַצָּר. מִכָּאן הִשְׁקִיף בְּשִׂים לֵב אֶל רְצוּעוֹת הַלַּבָּה הַיְשָׁנוֹת וְסוֹפוֹ שֶׁבָּא לִידֵי מַסְקָנָה וַדָּאִית, שֶׁהַהִתְפָּרְצוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵרְעָה בִּתְקוּפָה קְדוּמָה מְאֹד.

אַחַר שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו כְּשֶׁהוּא מַטֶּה אָזְנוֹ אֶל קוֹל הַגִּלְגּוּל שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְקוֹל רַעַם שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וַאֲשֶׁר מִזְּמָן לִזְמָן נִטְפַּל אֵלָיו רַעַשׁ נֵפֶץ. בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וָחֵצִי חָזַר אֶל הַגְּדֵרָה.

אַיְרְטוֹן חִכָּה לְבוֹאוֹ וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, עָנָה וְאָמָר:

“כְּבָר סִפַּקְתִּי מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת, אֲדוֹנִי סְמִית.”

“טוֹב הַדָּבָר, אַיְרְטוֹן.”

“דּוֹמֶה שֶׁהֵן חֲרֵדוֹת וְנִבְהָלוֹת, אֲדוֹנִי סְמִית.”

“וַדַּאי הֵן חָשׁוֹת אֶת הַבָּאוֹת בָּאִינְסְטִינְקְט שֶׁלָּהֶן וְהָאִינְסְטִינְקְט אֵינוֹ מַטְעֶה לְעוֹלָם.”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, אֲדוֹנִי…”

“קַח פַּנָס וּפִלְדַּת־אֵשׁ, אַיְרְטוֹן, וְנֵלֵכָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

אַיְרְטוֹן עָשָׂה כַּמְצֻוֶּה עָלָיו. הָעֲרוֹדִים הֻתְּרוּ מִמּוֹסְרוֹתֵיהֶם וְרָצוּ אָנֶה וָאָנָה לַהֲנָאָתָם בַּגְּדֵרָה. אַחַר נִסְגַּר הַשַּׁעַר מִבַּחוּץ וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן שָׂמוּ פְּנֵיהֶם מַעֲרָבָה וְהָלְכוּ בַּשְּׁבִיל הַצַּר הַמּוֹלִיךְ אֶל שְׂפַת־הַיָּם.

הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָּהּ הָיְתָה כֻּלָּהּ זְרוּעָה אָבָק וֻלְקָנִי שֶׁיָּרַד מִן הָעֲנָנִים. בַּיַּעַר לֹא נִרְאֲתָה אַף חַיָּה אֶחָת. גַּם בַּעֲלֵי הַכָּנָף הִתְעוֹפְפוּ וְנִמְלְטוּ כַּנִּרְאֶה. פְּעָמִים עָבְרָה רוּחַ וְהִפְרִיחָה מֵעַל הַקַּרְקַע אֶת שִׁכְבַת הָאֵפֶר, אֲשֶׁר כִּסְּתָה אֶת שְׁנֵי הַהוֹלְכִים בְּעַב־מַחֲשַׁכִּים עַד כִּי לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. אָז אֲנוּסִים הָיוּ לְכַסּוֹת אֶת עֵינֵיהֶם וְאֶת פִּיהֶם בְּמִטְפַּחַת, שֶׁלּוּלֵא כֵן נִתְעַוְּרוּ וְנֶחֱנָקוּ.

מִתּוֹךְ כָּךְ לֹא יָכְלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן לָלֶכֶת בִּמְהִירוּת. חוּץ מִזֶּה הָיָה הָאֲוִיר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּבֵד בְּיוֹתֵר, כְּאִלּוּ נִשְׂרַף חֵלֶק מִן הַחַמְצָן שֶׁלּוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה בִּלְתִּי־רָאוּי לִנְשִׁימָה. לְאַחַר כָּל מֵאָה פְּסִיעוֹת שֶׁפָּסְעוּ אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲמֹד, כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ. כָּל הַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה גָרְמוּ לְכָךְ שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וּבֶן לִוְיָתוֹ לֹא הִגִּיעוּ אֶל סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁעִם חוֹף הַיָּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁעַת עֶשֶׂר.

אַיְרְטוֹן וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִתְחִילוּ לָרֶדֶת מֵעַל הַמּוֹרָד הַזָּקוּף וְהָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ הַמְּלֵאָה חַתְחַתִּים, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָם בְּלֵיל הַשּׁוֹאָה אֶל מְעָרַת־דַּקַּר. לְאוֹר הַיּוֹם לֹא הָיָה הַמּוֹרָד הַזֶּה מְסֻכָּן כָּל כָּךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשִּכְבַת הָאֵפֶר שֶׁכִּסְּתָה אֶת הַסְּלָעִים הַחֲלַקְלַקִּים נָתְנָה לָרֵגֵל יְכֹלֶת לַהֲלֹךְ עַל גַּבֵּי הַמִּדְרוֹנוֹת בְּיֶתֶר בִּטְחָה.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל הָרָמָה שֶׁנִּמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף. כּוֹרֶשׁ סְמִית נִזְכַּר, שֶׁרָמָה זוֹ הוֹלֶכֶת וּמַשְׁפִּילָה בְּנַחַת עַד לִפְנֵי הַיָּם. אַף עַל פִּי שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שֶׁפֶל, בְּכָל זֹאת לֹא הָיָה עַל שְׂפַת הַיָּם מָקוֹם פָּנוּי מִמַּיִם וְהַגַּלִּים הָעֲכוּרִים מִשִּׁפְעַת הָאָבָק הַוֻּלְקָנִי שֶׁעַל גַּבָּם הִתְגַּלְגְּלוּ וְהִתְחַבְּטוּ אֶל סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁעַל הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן מָצְאוּ בְּלִי עָמָל אֶת הַמָּבוֹא אֶל מְעָרַת־דַּקַּר וְעָמְדוּ תַּחַת הַסֶּלַע הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּמוֹרַד הָרָמָה.

“כָּאן מְקוֹמָהּ שֶׁל סִירַת הַבַּרְזֶל,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הֲרֵיהִי לְפָנֵינוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר אַיְרְטוֹן בְּמָשְׁכוֹ אֵלָיו אֶת הַסִּירָה הַקַּלָּה, שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה מִתַּחַת לְקֶשֶׁת הַמָּבוֹא.

“הָבָה נֵשֵׁב בָּהּ, אַיְרְטוֹן.”

שְׁנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ בַּסִּירָה. גַּלֵּי הַיָּם סָעֲרוּ וּפָרְצוּ אֶל תַּחַת כִּפַּת הַמְּעָרָה וְהִשְׁתַּפְּכוּ שָׁם לְמֵרָחוֹק. אַיְרְטוֹן הִקִּישׁ בַּפְּלָדָה שֶׁלּוֹ אֵשׁ, הִדְלִיק אֶת הַפַּנָּס וְתָלָה אוֹתוֹ בְּחַרטֹם הַסִּירָה, כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ לְפָנִים. אַחַר אָחַז בִּשְׁנֵי הַמְּשׁוֹטִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַהֶגֶה וְכִוֵּן אֶת מַהֲלָכָהּ שֶׁל הַסִּירָה בְּתוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים שֶׁבַּמְּעָרָה.

הַ“נָּאוֹטִילוּס”, שֶׁהֵאִירָה בְּזָהֳרֵי אִשָּׁהּ אֶת הַמַּרְתֵּף הָאָפֵל הַזֶּה, שׁוּב לֹא הָיְתָה כָּאן. אֶפְשָׁר שֶׁלַּהֲבוֹת הַחַשְׁמַל, הַשּׁוֹאֲבוֹת אֶת כֹּחָן מִתּוֹךְ מָקוֹר אַדִּיר שֶׁבָּהּ, עֲדַיִן מוֹסִיפוֹת לְהָפִיץ אֶת זִיוָן בְּמַעֲמַקֵּי הַמַּיִם, אֲבָל אַף נִיצוֹץ אוֹר כָּל־שֶׁהוּא לֹא בָּקַע וְעָלָה מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ נָח שָׁם.

אוֹר הַפַּנָּס הָיָה קָלוּשׁ בְּיוֹתֵר וְאַף עַל פִּי כֵן נָתַן אוֹר דַּל זֶה לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַיְכֹלֶת לְהַנְהִיג אֶת הַסִּירָה כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז אֶת דַּרְכּוֹ לְאֹרֶךְ הַקִּיר הַיְמָנִי שֶׁל הַמְּעָרָה. דִּמְמַת קֶבֶר שָׁלְטָה תַּחַת כִּפּוֹת הַמְּעָרָה, וְאוּלָם עַד מְהֵרָה שָׁמַע הָאִינְגֵ’נֵר בְּבֵרוּר קוֹל הֲמֻלָּה וְנַהַם הַבּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִכִּלְיוֹת הָהָר.

“הֲרֵי זֶה נַהַם הַוֻּלְקָן!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּלְקוֹל הַהֲמֻלָּה וְהַנַּהַם נִצְטָרֵף רֵיחַ חָרִיף שֶׁל תִּרְכָּבוֹת כִּימִיּוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֵדֵי גָפְרִית כִּמְעַט שֶׁשָּׂמוּ מַחֲנָק לִגְרוֹנוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרוֹ.

“הִנֵּה הַדָּבָר, שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ!” לָחֲשׁוּ שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר וּפָנָיו הִלְבִּינוּ מְעָט. וּבְכָל זֹאת מֻטָּל עָלַי לְהַגִּיעַ עַד קְצֵה הַמְּעָרָה!"

“וּבְכֵן לְפָנִים!” קָרָא אַיְרְטוֹן וְגָחַן אֶל הַמְּעָרָה וְהֵשִׁיט אֶת הַסִּירָה בְּכֹחַ אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה.

מִקֵּץ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רְגָעִים הִגִּיעָה הַסִּירָה אֶל הַקִּיר אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמְּעָרָה וְעָמְדָה שָׁם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד עַל סַפְסַל הַסִּירָה וְהִתְחִיל בּוֹדֵק לְאוֹר הַפַּנָּס שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הַקִּיר הַחוֹצֵץ בֵּין הַמְּעָרָה וּבֵין הַלּוֹעַ שֶׁל הַוֻּלְקָן. מַה מִדַּת עָבְיוֹ שֶׁל קִיר זֶה? מֵאָה רֶגֶל אוֹ רַק עֶשֶׂר? דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדָעַת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַהֲמֻלָּה הָעוֹלָה מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה הָיְתָה בְּמָקוֹם זֶה אַדִּירָה בְּיוֹתֵר וְנִשְׁמְעָה לָאֹזֶן בְּיֶתֶר בֵּרוּר, מוּכָח הָיָה שֶׁאֵין הַקִּיר עָבֶה בְּיוֹתֵר.

לְאַחַר שֶׁבָּדַק הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַקִּיר לְאָרְכּוֹ שֶׁל קַו מְאֻזָּן, הִדְבִּיק אֶת הַפַּנָּס אֶל קְצֵה אַחַד הַמְּשׁוֹטִים וֶהֱרִימוֹ לְמַעְלָה וְהִתְחִיל בּוֹחֵן וּבוֹדֵק אֶת הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל קִיר הַבַּזֶּלֶת.

אָז רָאָה הָאִינְגֵ’נֵר וְהִנֵּה דֶרֶךְ סְדָקִים אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָעַיִן פָּרַץ וּבָקַע עָשָׁן חָרִיף, שֶׁהִבְאִישׁ אֶת אֲוִירָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה. בַּקִּיר נִרְאוּ גַם בְּדָקִים, וַאֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁהָיוּ נִכָּרִים בְּיוֹתֵר, יָרְדוּ מַטָּה עַד כְּדֵי שְׁתַּיִם אוֹ שׁלֹש רַגְלַיִם מֵעַל לְשֶׁטַח מֵי הַמְּעָרָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִשְׁתַּקַּע בְּמַחֲשָׁבוֹת. אַחַר הִתְעוֹרֵר וְלָחַשׁ שׁוּב פַּעַם אֶת הַמִּלִּים:

“אָמְנָם כֵּן, נֶאֶמְנוּ דִבְרֵי הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ! כָּאן צְפוּנָה הַסַּכָּנָה, וַאֲיֻמָּה הִיא הַסַּכָּנָה הַזֹּאת!”

אַיְרְטוֹן לֹא עָנָה דָבָר. כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן לוֹ אוֹת וְהוּא חָזַר וְאָחַז בַּמְּשׁוֹטִים וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה יָצַָא הוּא וְהָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ מְעָרַת־דַּקַּר.

 

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר    🔗

כּוֹרֶשׁ סְמִית מְסַפֵּר אֶת פָּרָשַׁת חֲקִירוֹתָיו – הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִזְדָּרְזִים לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה – בִּקּוּר אַחֲרוֹן בַּגְּדֵרָה – מִלְחֶמֶת הָאֵשׁ וְהַמָּיִם – מַה שֶׁנִּשְׁאַר עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן – הוֹרָדַת הָאֳנִיָּה הַמָּיְמָה – הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשְּׁמִינִי וְהַתְּשִׁיעִי לְמַרְס.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, בַּשְּׁמִינִי לְיָנוּאַר, חָזְרוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאַיְרְטוֹן אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְאַחַר שֶׁשָּׁהוּ בַּגְּדֵרָה יוֹם וְלַיְלָה אֶחָד וְעָשׂוּ שָׁם אֶת כָּל הַמְּלָאכָה שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹתָהּ.

הָאִינְגֵ’נֵר קָרָא מִיָּד לַחֲבֵרָיו וְהוֹדִיעָם שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן צָפוּי לְסָכָּנָה גְדוֹלָה, שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיַד אָדָם לְהַרְחִיקָהּ.

“יְדִידַי”, פָּתַח וְאָמַר בְּקוֹל מַבִּיעַ הִתְרַגְּשׁוּת עֲמֻקָּה, “הֱווּ יוֹדְעִים, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן אֵינוֹ מֵאוֹתָם הָאִיִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כָּל יְמֵי הָאָרֶץ. הוּא עָתִיד לְהֵחָרֵב אִם בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב וְאִם לְאַחַר זְמָן, וְסִבָּתוֹ שֶׁל חֻרְבָּן זֶה צְפוּנָה בּוֹ בְּעַצְמוֹ וְאֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם יָכֹל לְבַטְּלָהּ.”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וְאַחַר הִבִּיטוּ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר. הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָיו.

“אָנָּא בָּאֵר אֶת דְּבָרֶיךָ, כּוֹרֶשׁ!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“הִנְנִי לְבָאֵר,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אוֹ טוֹב מִזֶּה, הִנְנִי לִמְסֹר לָכֶם אֶת הַבֵּאוּר. שֶׁהִשְׁמִיעַנִי הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ בְּאוֹתָם הָרְגָעִים הַמּוּעָטִים שֶׁדִּבֶּר עִמִּי בִּיחִידוּת.”

“הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ!” קָרְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים.

“אָמְנָם כֵּן, וְזֶהוּ הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא רָצָה לִגְמֹל אִתָּנוּ בְּטֶרֶם יָמוּת.”

“הַחֶסֶד הַאַחֲרוֹן!” קָרָא פֶּנְקָרוֹף. “הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן! עוֹד רָאֹה תִּרְאוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵת עוֹד יוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ חֲסָדִים כָּהֵמָּה וְכָהֵמָּה!”

“אֲבָל מָה אָמַר לְךָ הַקַּפִּיטַן נֵמו?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הָבָה אַגִּידָה לָכֶם, יְדִידַי.” הֵשִׁיב הָאִינגֵ’נֵר. “הֱווּ יוֹדְעִים, שֶׁלֹּא הֲרֵי הָאִי לִינְקוֹלְן כַּהֲרֵי אִיִּים אֲחֵרִים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. לְפִי תְּכוּנָתוֹ הַמְיֻחָדָה וּלְפִי מִבְנֵהוּ הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ, שֶׁהַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הוֹדִיעַנִי עָלָיו, עֲתִידִים יְסוֹדוֹתָיו שֶׁמִּתַּחַת לַיָּם לְהֵעָתֵק מִמְּקוֹמָם אִם בִּזְמָן מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר…”

“לְהֵעָתֵק מִמְּקוֹמָם! יְסוֹדוֹת הָאִי לִינְקוֹלְן! אֶת מִי תַּגִּיד מִלִּין!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר עִם כָּל הַכָּבוֹד שֶׁהָגָה לְכוֹרֶשׁ לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בְּעַצְמוֹ שֶׁלּא לְהָנִיד אֶת כְּתֵפָיו מִתּוֹךְ תְּהִיָּה גְדוֹלָה.

“הַקְשִׁיבָה אֵלַי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִגִּיד לִי הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וַאֲשֶׁר נִתְאַמֵּת לִי אֶתְמוֹל עַל יְדֵי הַחֲקִירָה שֶׁחָקַרְתִּי אֶת מְעָרַת־דַּקַּר. מְעָרָה זוֹ מִשְׂתָּרַעַת תַּחַת הָאִי וְהוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת עַד הַוֻּלְקָן וְאֵינָהּ נִפְרֶדֶת מִן הַמּוֹקְדָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁלּוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי הַקִּיר שֶּׁבְּקָצֶהָ. וְהִנֵּה קִיר זֶה מָלֵא סְדָקִים וּפְרָצוֹת, אֲשֶׁר דַּרְכָּם כְּבָר הוֹלְכִים וּפוֹרְצִים אֵדֵי הַגָּפְרִית הָעוֹלִים מִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַוֻּלְקָן.”

“וּבְכֵן?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא מְקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ.

“וּבְכֵן נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁהַסְּדָקִים הַלָּלוּ הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים עַל יְדֵי הַלַּחַץ שֶׁמִּבִּפְנִים, שֶׁחוֹמַת הַבַּזֶּלֶת הוֹלֶכֶת וּמִתְפּוֹרֶרֶת לְאַט לְאַט, וְשֶׁבִּזְמָן קָצָר פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר שׁוּב לֹא תְּעַכֵּב בְּעַד מֵי הַיָּם הַמְמַלְּאִים אֶת הַמְּעָרָה וְהַלָּלוּ יִתְפָּרְצוּ וְיַעַבְרוּ דַרְכָּהּ בְּאֵין מַעְצוֹר.”

“טוֹב הַדָּבָר!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּב פַּעַם חָמַד לוֹ לָצוֹן. “טוֹב הַדָּבָר: הַיָּם יְכַבֶּה אֶת אֵשׁ הַוֻּלְקָן – וְהַכֹּל יִסְתַּיֵּם!”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, הַכֹּל יִסְתַּיֵּם!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יִשְׂתָּעֵר הַיָּם דֶּרֶךְ קִיר הַמְּעָרָה וְיִתְפָּרֵץ דֶּרֶךְ הַמּוֹקְדָה הַמֶּרְכָּזִית אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הָאִי שֶׁשָּׁם רוֹתְחִים הֶחֳמָרִים הַמֻּתָּכִים, אוֹתוֹ הַיּוֹם, פֶּנְקְרוֹף, יִתְפּוֹצֵץ הָאִי לִינְקוֹלְן לִרְסִיסִים כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מִתְפּוֹצֵץ הָאִי סִיצִילִיָּה, אִלּוּ הִתְפָּרֵץ הַיָּם הַתִּיכוֹן אֶל תּוֹךְ הָאֶטְנָה!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הֵשִׁיבוּ כְּלוּם עַל דִּבְרֵי הָאִינגֵ’נֵר אֵלֶּה, שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִתּוֹךְ וַדָאוּת גְּמוּרָה כָּל כָּךְ. הֵם הֵבִינוּ עַכְשָׁו יָפֶה מָה אֲיֻמָּה הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקָפָה לָהֶם.

וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר שֶׁבְּדִבְרֵי הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הָיָה מִשֶּׁל הַפְרָזָה כָּל שֶׁהִיא. כִּי הִנֵּה זֶה כַּמָּה עָלָה רַעְיוֹן בְּלֵב אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לְכַבּוֹת אֶת מוֹקֵד הַוֻּלְקָנִים עַל יְדֵי שֶׁיַּכְנִיסוּ אֶל תּוֹכָם זִרְמֵי מָיִם, שֶׁהֲרֵי כִּמְעַט כֻּלָּם נִמְצָאִים עַל חוֹפֵי יַמִּים אוֹ יְאוֹרִים. אֲבָל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם, שֶׁמַּעֲשֶׂה כָּזֶה יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְפוֹצֵץ חֵלֶק מֵחֶלְקֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּתְפּוֹצֵץ דּוּד נַפוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁהַקִּיטוֹר שֶׁלּוֹ מִתְלַהֵב פִּתְאֹם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה. הַמַּיִם שֶׁיִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ לוֹעַ סָגוּר, שֶׁמִּדַּת חֻמּוֹ אוּלַי מַגַּעַת עַד כְּדֵי אַלְפֵי מַעֲלוֹת, מִיָּד יֵהָפְכוּ לְקִיטוֹר בִּמְהִירוּת־פֶּתַע וּבְכֹחַ אַדִּיר שֶׁקְּלִפַּת הָאֲדָמָה לֹא תוּכַל עֲמֹד בְּפָנָיו.

וּבְכֵן לֹא הָיָה מֻטָּל בְּסָפֵק, שֶׁהָאִי הָעוֹמֵד לְהֵחָרֵב בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב חֻרְבָּן נוֹרָא, לֹא יִתְקַיֵּם אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַקִּיר שֶׁל מְעָרַת־דַּקַּר יִהְיֶה קַיָּם. וְהָאָסוֹן הַזֶה עָלוּל הָיָה לְהִתְרַחֵשׁ לֹא בְּעוֹד חֳדָשִׁים וְלֹא בְּעוֹד שָׁבוּעוֹת, אֶלָּא בְּעוֹד יָמִים וְאוּלַי בְּעוֹד שָׁעוֹת!

הָרֶגֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁתָּקַף אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה רֶגֶשׁ שֶׁל מַכְאוֹב נִמְרָץ! וְלֹא עַל הַסַּכָּנָה שֶׁהֵם עַצְמָם הָיוּ צְפוּיִים לָהּ הָיוּ דוֹאֲגִים וּמְצֵרִים, אֶלָּא עַל חֻרְבָּנָהּ שֶׁל חֶלְקַת אֲדָמָה זוֹ שֶׁהָיְתָה לָהֶם לְמִקְלָט, עַל חֻרְבָּנוֹ שֶׁל אִי זֶה שֶׁהִפְרוּ אֶת אַדְמָתוֹ, שֶׁאֲהֵבוּהוּ אַהֲבָה עַזָּה וְשֶׁנָּשְׂאוּ אֶת נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹתוֹ בְּאַחַד הַיָמִים לִבְרָכָה! וְכָל הַיְגִיעוֹת שֶׁיָּגְעוּ תַּעֲלֶינָה בַּתֹּהוּ, וְכָל הֶעָמָל הָרַב שֶׁעָמְלוּ בּוֹ יֹאבַד וְהָיָה כְּלֹא הָיָה!

פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וְדִמְעָה גְדוֹלָה נָזְלָה עַל לֶחְיוֹ וְהוּא לֹא הֶעֱלִימָהּ מֵעֵינֵי הָרוֹאִים.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סָחִים וּמְסַפְּרִים בְּעִנְיָן זֶה. הֵם דָּנוּ עַל הַסִּכּוּיִים לְהַצָּלָה שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ לָהֶם וְסוֹפָם שֶׁבָּאוּ לִכְלָל דֵּעָה אֶחָת, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַקְדִּישׁ כָּל שָׁעָה וְכָל רֶגַע לְבִנְיַן הָאֳנִיָּה, וְשֶׁתִּקְוָתָם הָאַחַת וְהַיְחִידָה לְהִנָּצֵּל מִן הָאָסוֹן הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הִיא הָאֳנִיָּה בִּלְבָד! זוּלָתָהּ אֵין תִּקְוָה!

---

וּבְכֵן הִתְמַכְּרוּ הַכֹּל לַמְּלָאכָה בִּשָׁקִידָה קַדַּחְתָּנִית. מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר אִם יוֹסִיפוּ לִקְצֹר, לֶאֱסֹף אֶת הַתְּבוּאוֹת, לָצוּד צַיִד וּלְמַלֵּא אֶת לִשְׁכוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים? אוֹצְרוֹת הַמַּכֹּלֶת שֶׁכְּבָר אֲצוּרִים הָיוּ בַּמַּחְסָנִים יַסְפִּיקוּ לְמַדַּי לְפַרְנָסָתָם לְעֵת עַתָּה וְגַם לְמַלֵא בָּהֶם אֶת מְזָוֵי הָאֳנִיָּה לְצָרְכֵי נְסִיעָה בַּיָּם, וְאוּלַי גַּם תֶּאֱרַךְ נְסִיעָה זוֹ יָמִים רַבִּים מְאֹד! רַק דְּאָגָה אַחַת וּשְׁאִיפָה אַחַת מִלְּאָה עַכְשָׁו אֶת לֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים: לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה עַד בּוֹא הָאָסוֹן.

הָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה לֹא יָדְעוּ לֵאוּת וְעָבְדוּ בִּמְהִירוּת רַבָּה. בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה לְיָנוּאַר כְּבָר הָיְתָה הָאֳנִיָּה סְפוּנָה לְמֶחֱצָה בִּקְרָשִׁים. עַד הֵנָּה לֹא נִשְׁתַּנָּה עַל שִׂיא הַוֻּלְקָן דָּבָר. מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ הוֹסִיפוּ לְהִתְפָּרֵץ תִּימְרוֹת קִיטוֹר וְעָמוּדֵי עָשָׁן מְעֹרָבִים בְּלֶהָבוֹת וּבַאֲבָנִים קוֹדְחוֹת וּמְלֻבָּנוֹת. וְאוּלָם בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הָעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה וְהָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה ןְיָנוּאַר פָּרְצָה שִׁפְעַת הַלַּבָּה עַד הַדְּיוֹטָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַוֻּלְקָן וּבְכֹחָהּ הָאַדִּיר שָׁמְטָה מֵעָלָיו אֶת שִׂיאוֹ, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְפִי צוּרָתוֹ לְמִגְבָּעַת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן נוֹרָא. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים דִּמּוּ שֶׁבָּא קִצּוֹ שֶׁל הָאִי וְהִתְפָּרְצוּ בְּבֶהָלָה מִתּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת שְׁתַּיִם בַּבֹּקֶר.

הַשָּׁמַיִם לָהֲטוּ בְּלַהֲוֹת אֵשׁ. הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל חַדּוּד־הָהָר, – מֻצָּק אַדִּיר, שֶׁגָּבְהוֹ אֶלֶף רֶגֶל וּמִשְׁקָלוֹ מִילְיַרְדִּים שֶׁל לִטְרָאוֹת – הִתְגַּלְגֵּל וְנָפַל עַל הָאִי וְהִרְעִיד אֶת אַדְמָתוֹ. מַעֲשֵׂה־נִסִּים נָטָה הַחַדּוּד הַזֶּה כְּלַפֵּי צָפוֹן וְנָפַל עַל מִישׁוֹר הַחוֹלוֹת וְאַבְנֵי־הַחַוֶּרֶת, שֶׁהִשְׂתָּרַע בֵּין הַוֻּלְקָן וּבֵין הַיָּם. הַלּוֹעַ נִפְתַּח לִרְוָחָה וּמִתּוֹכוֹ פָּרַץ יָם שֶׁל לֶהָבוֹת, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר כֻּלּוֹ בּועֵר בָּאֵשׁ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ שָׁפַע מִתּוֹךְ הַמִּפְתָּח הֶחָדָשׁ זֶרֶם אָרֹךְ שֶׁל לַבָּה כְּמַיִם הַמִּשְׁתַּפְּכִים מִתּוֹךְ כְּלִי מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, וְאַלְפֵי נְחָשִׁים שֶׁל אֵשׁ זָחֲלוּ וְהִתְפַּתְּלוּ עַל מוֹרְדוֹת הַוֻּלְקָן.

“הַגְּדֵרָה! הַגְּדֵרָה!” צָעַק אַיְרְטוֹן.

וְאָכֵן הָיָה לוֹ עַל מָה לִצְעֹק: מִסִּבַּת שִׁנּוּי מִפְנֵהוּ שֶׁל הַלּוֹעַ זָרְמוּ נַחֲלֵי הַלַּבָּה לְעֻמַּת הַגְּדֵרָה, וְהַחֲלָקִים הַפּוֹרִיִּים שֶׁל הָאִי, מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם וְיַעַר זְשְׁקָמַר הָיוּ צְפוּיִים אֵפוֹא לִהְיוֹת כָּלִים תֵּכֶף וּמִיָּד כִּלָּיוֹן גָּמוּר.

לְקוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן רָצוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל אֻרְוַת הָעֲרוֹדִים וּמִהֲרוּ לִרְתֹּם אֶת הָעֲגָלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיְתָה בְּלֵב כֻּלָּם אֵלָּא מַחֲשָׁבָה אַחַת: לְמַהֵר אֶל הַגְּדֵרָה וּלְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הַבְּהֵמוֹת הַכְּלוּאוֹת שָׁם!

סָמוּךְ לִשְׁעַת שָׁלֹש בַּבֹּקֶר בָּאוּ הַקּולוֹנִיסְטִים אֶל הַגְּדֵרָה. קוֹל גְּעִיָּה וּצְוָחָה אֲיֻמָּה עָלָה מִן הָרְפָתִים וְהֵעִיד עַל הַפְּחָדִים וְהַמּוֹרָאִים שֶׁתָּקְפוּ אֶת הַכְּבָשִׂים וְאֶת הָעִזִּים. זֶרֶם שֶׁל חֳמָרִים מֻתָּכִים וְלוֹהֲטִים בָּאֵשׁ כְּבָר הִשְׁתַּפֵּךְ מֵעַל מוֹרַד הָהָר עַל כַּר־הַדֶּשֶׁא וְלִחֵךְ אֶת הַסּוֹרֵג שֶׁבְּצִדּוֹ. אַיְרְטוֹן מִהֵר לִפְתֹּחַ אֶת דַּלְתוֹת הָרְפָתִים וְאֶת שַׁעַר הַגְּדֵרָה וּבַעֲלֵי הָאֲחוּזִים אֵימָה בָּרְחוּ וְהִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר.

מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת מִלְּאָה לַבָּה רוֹתַחַת אֶת כָּל הַגְּדֵרָה כֻּלָּהּ, הָפְכָה לְאֵד קִיטוֹר אֶת מֵי הַפֶּלֶג הַקָּטֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ שָׁם, שָׂרְפָה אֶת בֵּית־הַדִּירָה שֶׁעָלָה בָּאֵשׁ כְּגִבְעוֹל קַשׁ וְאָכְלָה אֶת כָּל יִתְדוֹת הַסּוֹרֵג עַד אֶחָת. מִן הַגְּדֵרָה לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָמְרוּ לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד זֶרֶם הַלַּבָּה וְנִסּוּ לְעָצְרוֹ, אֲבָל כָּל יְגִיעָם הָיָה לָרִיק. מַה כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם כְּנֶגֶד זַעַף הָאֵיתָנִים?

וְהִנֵּה הֵאִיר הַיּוֹם, יוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְיָנוּאַר. קֹדֶם שֶׁחָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית רָצוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְבָרֵר אֶל נָכוֹן לְהֵיכָן יִשְׁתַּפֵּךְ שֶׁטֶף הַלַבָּה. מִדְרוֹן הַקַּרְקַע הָלַךְ וְשָׁפַל בִּכְלָלוֹ מֵהַר־פְרַנְקְלִין אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, וּלְפִיכָךְ הָיוּ יָדַיִם לַחֲשָׁשָׁה, שֶׁיַּעֲרֵי זְשָׁקָמַר הָעֲבֻתִּים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר אֶת הַזֶּרֶם, וְסוֹפוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְפַּשֵּׁט וְיַגִּיעַ עַד לְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

“הַיְאוֹר יָגֵן עָלֵינוּ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“הִנְנִי מְקַוֵּה שֶׁיָּגֵן!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית תְּשׁוּבָה קְצָרָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוּ לָלֶכֶת אֶל הַמִּישׁוֹר שֶׁשָּׁם נָפַל הַחַדּוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין, אֲבָל זִרְמֵי הַלַּבָּה גָּדְרוּ בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. זֶרֶם אֶחָד צָף אֶל עֵמֶק הַפֶּלֶג־הָאָדֹם, וְהַשֵּׁנִי – אֶל הָעֵמֶק שֶׁל פֶּלֶג אֶשֶׁד־הַמַּיִם וּשְׁנֵיהֶם הָפְכוּ בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם אֶת מֵי הַפְּלָגִים הָאֵלֶּה לְקִיטוֹר. לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לַעֲבֹר אֶת זִרְמֵי־הָאֵשׁ הַלָּלוּ; לְהֶפֶךְ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם. מַרְאֵהוּ שֶׁל הַוֻּלְקָן שֶׁהוּסְרָה עֲטַרְתּוֹ מֵעָלָיו נִשְׁתַּנָּה וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּירוֹ. קָצֵהוּ הָיָה עַכְשָׁו כֻּלּוֹ שָׁטוּחַ וּמְיֻּשָּׁר כְּלוּחַ. שְׁנֵי פִּיּוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ בּוֹ, אֶחָד מִצַּד שְׂפָתוֹ הַדְּרוֹמִית וְאֶחָד מִצַּד שְׂפָתוֹ הַמִּזְרָחִית, הִפְלִיטוּ בְּלִי חָשָׂךְ חָמְרֵי לַבָּה, שֶׁנִּפְלְגוּ לִשְׁנֵי זְרָמִים נִבְדָּלִים. לְמַעְלָה מִן הַלּוֹעַ הֶחָדָשׁ רָבַץ עָנָן כָּבֵד שֶׁל עָשָן, שֶׁל אֵפֶר וְקִיטוֹר. מִשָּׁם בָּקְעוּ וּפוֹצְצוּ קוֹלוֹת רְעָמִים אַדִּירִים, שֶׁהִתְעָרְבוּ עִם קוֹל הַשָּׁאוֹן מִמַּעֲמַקִּים. מִתּוֹךְ הָהָר זִנְּקוּ סְלָעִים לוֹהֲטִים וְעָפוּ לְמַעְלָה עַד כּדֵי אֶלֶף רֶגֶל וְאַחַר הִתְפּוֹצְצוּ וְנִתְּכוּ אַרְצָה כִּמְטַר בָּרָד. וְהַשַּׁחַק עָנָה לְעֻמַּת רַעֲמֵי הַוֻּלְקָן בְּלַהֲבֵי בְּרָקִים שֶׁיָּרָה לְמָטָּה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט עַל שְׂפַת יַעַר־זְשָׁקָמַר, וְאוּלָם סָמוּךְ לִשְׁעַת שֶׁבַע בַּבֹּקֶר נַעֲשָׂה מַצָּבָם שָׁם מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר. מִסְּבִיבָם הִתְחִיל נִתָּךְ מְטַר שִׁבְרֵי הַסְּלָעִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַלַּבָּה מִלְּאָה אֶת אֲפִיק הָאָדֹם וְשָׁפְעָה וְעָבְרָה עַל גְּדוֹתָיו וְעוֹד מְעַט וְגָדְרָה בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתָם. שׁוּרוֹת הָעֵצִים הָרִאשׁוֹנוֹת הֻצְּתוּ בָּאֵשׁ וּלְשַׁדָּם שֶׁנֶּהְפַּךְ פִּתְאֹם לְקִיטוֹר פּוֹצֵץ אוֹתָם בְּרַעַשׁ, תַּחַת אֲשֶׁר עֵצִים אֲחֵרִים, שְׁלֹּא הָיוּ לַחִים כָּל כָּךְ, לֹא נִפְגְּעוּ וְעָמְדוּ קוֹמְמִיּוּת בְּתוֹךְ מַבּוּל הַלַּבָּה שֶׁהָלַךְ וְהִתְפַּשֵּׁט.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ וְעָבְרוּ אֶל דֶּרֶך־הַגְּדֵרָה. הֵם הָלְכוּ לְאִטָּם, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר שֶׁהֵם נָסוֹגוּ אָחוֹר. בְּשֶׁל מִדְרוֹן הַקַּרְקַע הִתְפַּשֵּׁט הַזֶּרֶם בִּמְהִירוּת לְצַד מִזְרָח, וְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ שִׁבְכוֹת הַלַּבָּה הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהִצְטַנֵּן וּלְהִתְקַשּׁוֹת, מִיָּד זָרְמָה עֲלֵיהֶן שִׁפְעַת־חֳמָרִים רוֹתַחַת חֲדָשָׁה.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַזֶּרֶם הָרָאשִׁי שֶהִשְׁתַּפֵּךְ עַל פְּנֵי בִּקְעַת הַפֶּלֶג הָאָדֹם הָלַךְ וְנַעֲשָׂה מֵרֶַגַע לְרֶגַע אֵימְתָנִי וּמְסֻכָּן עַד מְאֹד. כָּל חֵלֶק הַיַּעַר שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ הֻצַּת בָּאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן אַדִּירוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ מֵעַל הָעֵצִים, אֲשֶׁר רַגְלֵיהֶם הַשְּׁקוּעוֹת בְּשִׁפְעַת הַלַּבָּה כְּבָר הִתְחִילוּ קוֹדְחוֹת וְרוֹעֲשׁוֹת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ אֶל הַיְאוֹר, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי מִיל מִתּוֹצֵאת הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וְעָמְדוּ שָׁם. הֵם נִצְּבוּ עַכְשָׁו בִּפְנֵי גְּזָר דִּינָם אִם לַחַיִּים וְאִם לַמָּוֶת.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה רָגִיל לִבְחֹן וְלִשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב כָּל מַצָּב חָמוּר וְשֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל אֲנָשִׁים הַמֻּכְשָׁרִים לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֱמֶת וַאֲפִילוּ הִיא אֲיֻּמָּה בְּיוֹתֵר, פָּתַח וְאָמָר:

“אַחַת מִשְׁתֵּי אֵלֶּה, אוֹ שֶׁהַיְאוֹר יְעַכֵּב אֶת הַזֶּרֶם וְאָז יִנָּצֵל אֶחָד מֵחֶלְקֵי הָאִי מִן הַכִּלָּיוֹן הַגָּמוּר, אוֹ שֶׁהַזֶּרֶם יָצִיף אֶת יַעֲרֵי הַמַּעֲרַב־הָרָחוֹק וְאָז לֹא יִוָּתֵר עַל פְּנֵי כָּל קַרְקַע הָאִי אַף אִילָן אֶחָד, אַף צֶמַח אֶחָד. אִם כֹּה יִהְיֶה, סוֹפֵנוּ לָמוּת עַל פְּנֵי הַסְּלָעִים הַלָּלוּ, הַחֲשׂוּפִים וְהָעֲרֻמִּים, אֶלָּא שְׁהִתְפּוֹצְצוּת הָאִי תַּקְדִּים לְהָמִיט עָלֵינוּ מָוֶת חִישׁ מַהֵר!”

“אִם כֵּן,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא מְשַׁלֵּב אֶת זְרֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלוֹ בַּקַּרְקַע, “אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה; הַאֵין זֹאת?”

“פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינגֵ’נֵר, “חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָל עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבּוֹ!”

בֵּינָתַיִם הָלַךְ זֶרֶם הַלַּבָּה הָלֹךְ וְשָׁטֹף בְּאֵין מַעְצֹר. הוּא פָּרַץ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאִילָנוֹת הַנָּאִים, אֲשֶׁר כִּלָּם וַאֲכָלָם כֶּאֱכֹל קַשׁ, וְסוֹפוֹ שֶׁהִגִּיעַ עַד לִשְׂפַת הַיְאוֹר. קַרְקָעָהּ שֶׁל שְׂפַת הַיְאוֹר הָיָה מוּרָם בְּמִקְצָת, וְאִלּוּ הָיָה גָבֹהַּ יֶתֶר מִכֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה עוֹצֵר אֶת הַזֶּרֶם.

“אֶל הַמְּלָאכָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הַכֹּל עָמְדוּ מִיָּד עַל מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָקִים סֶכֶר בִּפְנֵי הַזֶּרֶם, אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הָעֵמֶק, אֶלָּא יְאַלְּצֵהוּ לִשְׁטֹף אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוּ אֶל מְקוֹם הַבִּנְיָן וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם מַגְרוֹפִיּוֹת, מַעְדֵּרִים וְקַרְדֻּמּוֹת וּבְסִיּוּעַ שֶׁל צִבּוּרֵי עָפָר וְאִילָנוֹת עֲקוּרִים עָלָה בְּיָדָם לְהָקִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת סוֹלְלָה, שָׁלֹש רַגְלַיִם גָּבְהָהּ וְכַמָּה מֵאוֹת רֶגֶל אָרְכָּהּ. בְּשָׁעָה שֶׁגָּמְרוּ אֶת מְלַאכְתָּם, נִדְמָה לָהֶם שֶׁלֹּא עָבְדוּ אֶלָּא רְגָעִים מוּעָטִים!

וְהַמְּלָאכָה נִגְמְרָה בְּעוֹד מוֹעֵד, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר שָׁטְפָה וְהִגִּיעָה שִׁפְעַת הֶחֳמָרִים הַמֻּתָּכִים אֶל תַּחְתִּית הַסּוֹלְלָה. הַזֶּרֶם תָּפַח וְגָאָה כְּנַחַל הַמִּתְמַלֵּא מַיִם עַל כָּל גְּדוֹתָיו וְאִיֵּם לַעֲלוֹת וְלַעֲבֹר מֵעַל הַמַּעְצֹר הָאֶחָד, שֶׁעָמַד בְּפָנָיו וְלֹא נְתָנָהוּ לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק… וְאוּלָם הַסּוֹלְלָה עָצְרָה כֹּחַ לְעַכְּבוֹ וּלְאַחַר שֶׁעָמַד רֶגַע אֶחָד כִּמְהַסֵּס – וְאוֹתוֹ רֶגַע הָיָה אָיֹם וְנוֹרָא! – הִשְׂתָּעֵר אֶל תּוֹךְ יְאוֹר גְּרַנְט מֵרוּם שֶׁל עֶשְׂרִים רָגֶל.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצְּבוּ תַּחְתֵּיהֶם מִתּוֹךְ עֹצֶר נְשִׁימָה וּבְלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם וְהִבִּיטוּ אֶל מִלְחָמָה זוֹ שֶׁהִתְחוֹלְלָה בֵּין שְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת.

מַה נִשְׂגָּב הָיָה מַחֲזֵה הַקְּרָב הַזֶּה שֶׁבֵּין הַמַּיִם וְהָאֵשׁ! אֵי עֵט אֲשֶׁר יוּכַל לְתָאֵר אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה הַמָּלֵא תִּפְאֶרֶת אֲיֻמָּה, אֵי מַכְחוֹל שֶׁל אֳמָן אֲשֶׁר יוּכַל לְצַיֵּר אוֹתוֹ עַל בַּד? מִמַּגַּע הַלַּבָּה הָרוֹתַחַת נֶהֶפְכוּ הַמַּיִם לְקִיטוֹר וְהֵם הִתְקַצְּפוּ וְזָעֲמוּ וְהִשְׁמִיעוּ קוֹל שְׁרִיקָה. תִּימְרוֹת הַקִיטוֹר זִנְּקוּ לַמָּרוֹם וְהִתְעוֹפְפוּ עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר, כְּאִלּוּ נִפְתַּח פִּתְאֹם הַכִּסּוּי שֶׁל דּוּד־קִיטוֹר עֲנָקִי. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁפְעַת הַמַּיִם שֶׁבַּיְאוֹר הָיְתָה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד מְאֹד, בְּכָל זֹאת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהּ שֶׁלֹּא לִכְלוֹת וּלְהִתְנַדֵּף סוֹף סוֹף, כִּי מְקוֹר הַיְאוֹר דָּלַל וּמֵימָיו לֹא נִתְחַדְּשׁוּ עוֹד, תַּחַת אֲשֶׁר זֶרֶם הַלַּבָּה שֶׁנַָּבַע מִמָּקוֹר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק הָלַךְ וְגוֹלֵל בְּלִי חָשָׂךְ חֳמָרִים לוֹהֲטִים חֲדָשִׁים.

חָמְרֵי הַלַּבָּה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר קָרְשׁוּ בִּן־רֶגַע וְנִצְבְּרוּ הָלֹךְ וְהִצָּבֵר וְעַד מְהֵרָה בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ מִתּוֹךְ הַמָּיִם. מֵעַל הֶחֳמָרִים הָאֵלֶּה שָׁטְפָה וְעָבְרָה לַבָּה חֲדָשָׁה שֶׁגַם הִיא הִתְאַבְּנָה, אֶלָּא שֶׁהִתְרַחֲקָה עַד לְאֶמְצַע הַיְאוֹר. הִנֵּה כִּי כֵן הָלַךְ וְנוֹצַר מֵעֵין סֶכֶר, שֶׁהִתְפַּשֵּׁט וְאִיֵּם לְמַלֵּא אֶת כָּל הַיְאוֹר כֻּלּוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁעֹדֶף מֵי הַיְאוֹר נִתְהַפֵּךְ לְקִיטוֹר לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִגְרֹם סֶכֶר זֶה לְהִשְׁתַּפְּכוּת הַמַּיִם מֵעַל גְּדוֹתֵיהֶם. קוֹל שְׁרִיקָה וּלְחִישָׁה מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם מִלֵּא אֶת הָאֲוִיר, וְתִימְרוֹת הַקִּיטוֹר שֶׁהָרוּחַ הֵפִיחָה בָּהֶן וְהִגִּיעָה אוֹתָן לְמֵרָחוֹק חָזְרוּ וְנָפְלוּ אֶל הַיָּם בִּדְמוּת גָּשֶׁם. סֶכֶר־הַלַּבָּה הָלַךְ וְגָדַל וְהַגְּלָמִים שֶׁנִּתְקַשּׁוּ נֶעֶרְמוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. בִּמְקוֹם שֶׁהִשְׂתָּרְעָה לְשֶׁעָבָר חֶלְקַת מַיִם שְׁלֵוָה וְנָאָה הִתְנַשְּׂאוּ עַכְשָׁו צִבּוּרֵי סְלָעִים עֲשֵׁנִים, כְּאִלּוּ הִתְרוֹמְמָה פִּתְאֹם קַרְקָעִיתוֹ שֶׁל הַיְאוֹר וְהֶעֶלְתָה לְמַעְלָה אַלְפֵי צוּרִים וְכֵפִים שֶׁמִּתַּחַת לַמָּיִם. יְצַיֵּר אָדָם לְעַצְמוֹ, שֶׁהִתְחוֹלְלָה סוּפָה אַדִּירָה וְהִכְּתָה בַּמַּיִם הָאֵלֶּה גַלִּים, וּפִתְאֹם בָּא קֹר בֶּן עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וְהִקְפִּיא אֶת הַגַּלִּים הַלָּלוּ לְגָלְמֵי קֶרַח: כָּזֶה הָיָה מַרְאֵה הַיְאוֹר מִקֵּץ שָׁלֹש שָׁעוֹת לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל קִרְבּוֹ זֶרֶם הַלַּבָּה.

הַפַּעַם הִכְרִיעָה הָאֵשׁ אֶת הַמָּיִם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ עַצְמָם מְאֻשָּׁרִים שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהָסֵב אֵת זֶרֶם הַלַָּּה אֶל יְאוֹר־גְּרַנְט. עַל יְדֵי כָּךְ קִבְּלוּ אַרְכָּה וְהָאָסוֹן הַמִּתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶם נִדְחָה לְיָמִים אֲחָדִים. רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהַמַּסְפֵּן נִצְּלוּ לְפִי שָׁעָה. בַּיָּמִים הָאֲחָדִים הַלָּלוּ שֶׁהִרְוִיחוּ אָמְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֵת מְלֶאכֶת צִפּוּי הָאֳנִיָּה וְלִסְתֹּם אֶת הַסְּדָקִים שֶּבָּהּ. עִם גְּמָר הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נִתְכַּוְנוּ לְהוֹרִידָהּ מִיָּד הַיָּמָּה וְלָתֵת אֶת מִשְׁכָּנָם בָּהּ, וְאֶת יֶתֶר מְלַאכְתָּהּ דִּמּוּ לְסַיֵּם לְאַחַר שֶׁתְּהִי צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. כֵּיוָן שֶׁהָאִי עוֹמֵד לְהִתְפּוֹצֵץ, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהִשָּׁאֵר עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה. הֵן אַרְמוֹן־גְּרָנִית זֶה, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם עַד עַכְשָׁו מִבְצַר עֹז וּמִקְלָט אֵיתָן, עָלוּל הָיָה בְּכָל רֶגַע לִסְגֹּר עֲלֵיהֶם אֶת קִירוֹת הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ וְלִהְיוֹת לָהֶם לְבֵית־אֲסוּרִים!

בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשֶׁת הַיָּמִים אֲשֶׁר מִן הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְיָנוּאַר עַד הַשְּׁלֹשִים בּוֹ עָבְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁהִסְפִּיקוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שֶׁל עֶשְׂרִים אִישׁ. כִּמְעַט שֶׁמָּנְעוּ מֵעַצְמָם מְנוּחָה, כִּי נֹגַהּ הַלֶּהָבוֹת שֶׁפָּרְצוּ מִפִּי הַלּוֹעַ נָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם גַּם בַּלַּיְלָה וּבְכֵן עָבְדוּ יוֹמָם וָלָיְלָה. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים לֹא פָּסְקָה תִּשְׁפֹּכֶת הַלַּבָּה, אֶלָּא שֶׁשִּׁפְעָתָהּ נִתְמַעֲטָה בְּמִקְצָת. וּמְאֻשָּׁרִים הָיו הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁנִּתְמַעֲטָה, כִּי יְאוֹר גְּרַנְט כְּבָר נִתְמַלֵּא כִּמְעַט כֻּלּוֹ, וְאִלּוּ שָׁפְעוּ אֶל תּוֹכוֹ זִרְמֵי לַבָּה חֲדָשִׁים, סוֹפָם שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עַל גְּדוֹתָיו וּמִשְׁתַּפְּכִים עַל פְּנֵי רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּמִשָּׁם אֶל חוֹף הַיָּם.

וְאוּלָם אִם מִצַּד זֶה הָיָה הָאִי מוּגָן בְּמִקְצָת, הֲרֵי לֹא כָּךְ הָיָה הַדָּבָר בְּחֶלְקוֹ הַמִּזְרָחִי.

הַזֶּרֶם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלַּבָּה שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל עֵמֶק אֶשֶׁד־הַמַּיִם, שֶׁהָיָה מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם, לֹא מָצָא לוֹ שׁוּם מַעְצוֹר עַל דַּרְכּוֹ. וּבְכֵן הָלְכָה שִׁפְעַת הַנּוֹזְלִים הַלֹּהֲטִים הָלֹךְ וְזָרֹם אֶל תּוֹךְ יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. בִּתְקוּפָה זוֹ, תְּקוּפַת הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל, הָיוּ הָעֵצִים יְבֵשִׁים עַד מְאֹד וְהַיַּעַר הִתְלַהֵב מִיָּד וְהִתְחִיל בּוֹעֵר. הָאֵשׁ אָחֲזָה בְּבַת אַחַת גַּם בְּתַחְתִּית הַגְּזָעִים וְגַם בָּעֲנָפִים הָעֶלְיוֹנִים, אֲשֶׁר מִהְיוֹתָם אֲחוּזִים וּסְבוּכִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה הִדְלִיקוּ זֶה אֶת זֶה וְעַד מְהֵרָה הִקִּיפָה הַבְּעֵרָה אֶת כָּל הַיָּעַר. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַלֶּהָבָה הַמִּתְגָּעֶשֶׁת הַמְקַפֶּצֶת עַל צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת, מְהִירָה הִיא בְּלֶכְתָּהּ מִזֶּרֶם הַלַּבָּה שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ לְמָטָּה.

חַיּוֹת הַיַּעַר, בֵּין חַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין חַיּוֹת אֲחֵרוֹת: יָגוּאָרִים, חֲזִירֵי־בָּר, חֲזִירֵי־מַיִם, קוּלִים, חַיּוֹת בַּעֲלוֹת פַּרְוָה וּבַעֲלֵי־כָנָף, – כֻּלָּם בָּרְחוּ אֲחוּזֵי אֵימָה וּבֶהָלָה לִפְאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, אֶל בִּצּוֹת טָדוֹרְן וְאֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלֶה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וְאוּלָם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲסוּקִים יוֹתֵר מִדַּי בִּמְלַאכְתָּם וְלֹא נָתְנוּ אֲפִילוּ אֶת דַּעְתָּם אֶל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת הָאֲיֻמּוֹת בְּיוֹתֵר. הֵם עָזְבוּ אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא רָצוּ אֲפִילוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִקְלָט בַּקָּמִינִים, אֶלָּא דָרוּ בְּאֹהֶל שֶׁתָּקְעוּ בְּקִרְבַת תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה.

בְּכָל יוֹם הָיוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עוֹלִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. הֶרְבֶּרְט הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם לִפְעָמִים, אֲבָל פֶּנְקְרוֹף לֹא נִטְפַּל אֲלֵיהֶם אַף פַּעַם, כִּי לֹא רָצָה לִרְאוֹת בְּעֵינָיו אֶת מַרְאֵה הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הָאִי.

וְאָכֵן אָבֵל הָיָה הַמַּרְאֶה הַזֶּה וּמְדַכֵּא אֶת הַנָּפֶשׁ! כָּל חֶבֶל־הַיְּעָרִים שֶׁבָּאִי נֶחְשַׂף וְהָיָה לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. רַק קְבוּצָה אַחַת שֶׁל אִילָנוֹת עָמְדָה גַלְמוּדָה בְּקָצֵהוּ שֶׁל חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי. פֹּה וָשָׁם בִּצְבְּצוּ גְּזָעִים אֲחָדִים מְחֻסְּרֵי עֲנָפִים וּמְפֻחָמִים. שֶׁטֶף הַלַּבָּה הִכְחִיד אֶת הַכֹּל הַכְחָדָה גְמוּרָה. קַרְקַע הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁשָּׁם הִתְנוֹסְסָה זֶה לֹא כְּבָר שִׁפְעַת צְמָחִים רַעֲנַנָּה וִירוֹקָה הַמְשַׂמַּחַת אֶת הָעָיִן, הָיָה מְכֻסֶּה עַכְשָׁו צִבּוּרִים שֶׁל חַוֶּרֶת וֻלְקָנִית. עֵמֶק נַחַל אֶשֶׁד־הַמַּיִם וְעֵמֶק נַחַל־הַתּוֹדָה שׁוּב לֹא הִגִּירוּ אַף טִפַּת מַיִם אַחַת, וְאִלּוּ חָרַב יְאוֹר גְּרַנְט כֻּלּוֹ לֹא הָיוּ לַקֹוֹלוֹנִיסְטִים מַיִם לְרַוּוֹת בָּהֶם אֶת צְמָאָם. לְאָשְׁרָם לֹא נָגְעָה יַד הַכִּלָּיוֹן בִּקְצֵה הַיְאוֹר הַדְּרוֹמִי וְקָצֶה זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין בְּרֵכָה שֶׁהֵכִילָה אֶת שְׁאֵרִית מֵי־הַשְּׁתִיָּה שֶׁבָּאִי. לִפְאַת צְפוֹנִית מִזְרָחִית בִּצְבְּצוּ הָרְכָסִים הַזְּעוּמִים וְהַמְחֻדָּדִים שֶׁל שְׁלוּחוֹת הַוֻּלְקָן, שֶׁמַּרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה צִפָּרְנַיִם עֲנָקִיוֹת שֶׁנִּנְעֲצוּ בַּקַּרְקָע. כַּמָּה עָגוּם וּמְשׁוֹמָם הָיָה הַמַּחֲזֶה הַזֶּה! כַּמָּה נוֹרָא הָיָה הַמַּרְאֶה לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר זֶה לֹא כְּבָר יָשְׁבוּ בְּחֶבֶל־אֶרֶץ פּוֹרֶה, מְכֻסֶּה יְעָרִים, מֻשְׁקֶה נְחָלִים וּפְלָגִים וּמָלֵא עֲתֶרֶת תְּנוּבָה וּבִרְכוֹת אֱלֹהִים וּבִן־רֶגַע אֶחָד הָעָבְרוּ אֶל אִי שׁוֹמֵם, אֲשֶׁר לוּלֵא אוֹצְרוֹת הַמַּכֹּלֶת שֶׁאָגְרוּ לֹא הָיוּ מוֹצְאִים בּוֹ שׁוּם מָזוֹן וּמִחְיָה!

“הַמַּרְאֶה הַזֶּה שׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּאַחַד הַיָּמִים.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “לוּ יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְיֻתַּן לָנוּ זְמָן לִגְמֹר אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה, שֶׁהִיא עַכְשָׁו מְנוּסֵנוּ וּמִקְלָטֵנוּ הָאֶחָד!”

“וְכִי לֹא נִדְמֶה לְךָ, כּוֹרֶשׁ, שֶׁהַוְּלִקָן הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵט? אָמְנָם עֲדַיִן פּוֹלֵט הוּא חָמְרֵי־לַבָּה, אֶלָּא שֶׁשִּׁפְעָתָם נִתְמַעֲטָה, אִם אֵינִי טוֹעֶה.”

“אֵין שׁוּם עֶרֶךְ לַדָּבָר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “הָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֵּי הָהָר עֲדַיִן לוֹהֶטֶת כְּבַתְּחִלָּה וְהַיָּם עָלוּל לִפְרֹץ אֶל תּוֹכוֹ בְּכָל רֶגַע. אָנוּ דוֹמִים לְנוֹסְעִים בָּאֳנִיָּה הַבּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ. שֶׁאֵין לְאֵל יָדָם לְכַבּוֹתָהּ וְשֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם שֶׁעוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ אֶל הַתָּא שֶׁאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה אָצוּר בּוֹ! בּוֹא וְנֵלְכָה סְפִּילֶט, אַל נְאַבֵּד אַף שָׁעָה אֶחָת!”

עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים, הַיְנוּ עַד לַשְּׁבִיעִי לְפֶבְּרוּאַר, הוֹסִיפָה הַלַּבָּה לִזְרֹם מִפִּי הַוֻּלִקָן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִתְפַּשְּׁטָה מֵהָלְאָה לִגְבוּלוֹתֶיהָ שֶׁקָּבְעָה לָהּ מִתְּחִלָּה. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְפַחֵד בְּיוֹתֵר שֶׁמָּא תִּשְׁתַּפֵּךְ שִׁבֹּלֶת הֶחֳמָרִים הַמֻּתָּכִים וְהַלּוֹהֲטִים עַל פְּנֵי הַחוֹף, כִּי אִלּוּ קָרָה כָּזֹאת, הָיָה הַמַּסְפֵּן לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. חוּץ מִזֶּה הִרְגִּישׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁקַּרְקַע הָאִי רוֹעֵד וְהָרְעִידוֹת הַלָּלוּ הֶחֱרִידוּ אוֹתָם עַד מְאֹד.

הִגִּיעַ יוֹם הָעֶשְׂרִים לְפֶבְּרוּאַר. עוֹד חֹדֶשׁ יָמִים צְרִיכִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲסֹק בְּבִנְיַן הָאֳנִיָּה עַד שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָּה לָשׁוּט בַּיָּם. הֲיִתְקַיֵּם הָאִי עַד אוֹתוֹ הַזְּמָן? פֶּנְקְרוֹף וְכוֹרֶשׁ סְמִית דִּמּוּ לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָּה הַיָּמָּה, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַתֵּבָה שֶׁלָּהּ תִּהְיֶה מֻצָּקָה כָּל צָרְכָּהּ וְתוּכַל עֲמֹד בִּפְנֵי הַמָּיִם. אֶת בִּנְיַן הַסִּפּוּן וְאֶת הַשִּׁכְלוּל הַפְּנִימִי דָחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְאַחַר כָּךְ כְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִן הָעִקָּר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָעִקָּר הוּא לְהַמְצִיא לְעַצְמָם מִקְלָט בָּטוּחַ מִחוּץ לִתְחוּם הָאִי. הֵם הֶחֱלִיטוּ לְהוֹלִיךְ אֶת הָאֳנִיָּה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, כְּדֵי לְהַרְחִיקָהּ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר מִמֶּרְכַּז הַהִתְפָּרְצוּת הַוֻּלְקָנִית, כִּי בְּהִמָּצְאָהּ בְּקִרְבַת תּוֹצֵאת נַחַל־הַתּוֹדָה, בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין חוֹמַת הַגְּרָנִית, נִשְׁקְפָה לָהּ סַכָּנָה לְהִמָּעֵךְ אִם הָאִי יֵחָרֵב וְצוּקֵי הַסְּלָעִים יִתְעַרְעֲרוּ וְיִתְגַּלְגְּלוּ מָטָּה. אִי לָזֹאת שָׁקְדוּ הַבַּנָּאִים בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם לִגְמֹר אֵת מְלֶאכֶת תֵּבַת הָאֳנִיָּה.

כָּךְ עָבְרוּ עוֹד יָמִים וְהִגִּיעַ יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַרְס. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָשְׁבוּ וּמָצְאוּ שֶׁבְּעוֹד עֲשָׂרָה יָמִים יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָּה הַמָּיְמָה.

זִיק תִּקְוָה הִתְגַּנֵּב בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, אֲשֶׁר הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְשִׁבְתָּם בָּאִי לִינְקוֹלְן הָיְתָה לָהֶם שָׁנָה שֶׁל נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים כָּל כָּךְ! דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ גַם פֶּנְקְרוֹף הִתְגַּבֵּר מְעַט עַל אוֹתָהּ הָרוּחַ הַזְעוּמָה וְהַקּוֹדֶרֶת שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ מִיּוֹם בּוֹא הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס עַל אַדְמַת אֲחֻזָּתוֹ. כָּל מַעְיָנָיו וְכָל תִּקְווֹתָיו הָיוּ נְתוּנִים עַכְשָׁיו לָאֳנִיָּה שֶׁעָסַק בְּבִנְיָנָהּ.

“אָנוּ נִגְמֹר אֶת בִּנְיָנָהּ.” עָנָה וְאָמַר אֶל הָאִינְגֵ’נֵר. “אָנוּ נְבַלֶּה אֶת מְלַאכְתָּהּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, וְאָכֵן הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנְּכַלֶּנָּה, כִּי עוֹד מְעַט וְהִגִּיעַ זְמַן שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלָּיְלָה. בְּאֵין בְּרֵרָה נַפְלִיג אֶל הָאִי תָּבוֹר וּנְבַלֶּה שָׁם אֶת יְמוֹת הַחֹרֶף. אֲבָל לְהָמִיר אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן בָּאִי תָּבוֹר! אוֹי וַאֲבוֹי לְנַפְשִׁי! וְכִי יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתִּי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה סוֹפֵנוּ!”

“הָבָה נְמַהֵר לַעֲבֹד! הָבָה נִזְדָּרֵז!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית תְּשׁוּבָה קְצָרָה, שֶׁהָיָה שׁגוּרָה בְּפִיו בְּאוֹתָם הַיָּמִים.

וְהַכֹּל עָבְדוּ בִּשְׁקִידָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה וְלֹא אִבְּדוּ אַף רֶגַע אֶחָד לְבַטָּלָה.

“אֲדוֹנִי,” שָׁאַל נֶב אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים, “הַגִּידָה נָא לִי, כְּלוּם הָיָה מִתְרַחֵשׁ כָּל זֶה גַם בְּעוֹד הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ חָי?”

“הֵן, נֶב,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וַאֲנִי אֵינִי סוֹבֵר כָּךְ!” לָחַשׁ פֶּנְקְרוֹף עַל אָזְנוֹ שֶׁל נֶב.

“וְגַם אָנִי!” הֵשִׁיב נֶב בְּכֹבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר.

בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ מַרְס הִתְחִיל הַר פְרַנְקְלִין שׁוּב לְהִתְגָּעֵשׁ בְּזָעַף. אַלְפֵי חוּטֵי זְכוּכִית, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִם לַבָּה מֻתָּכָה נִתְּכוּ עַל הָאָרֶץ כִּגְשָׁמִים. שׁוּב נִתְמַלֵּא הַלּוֹעַ לַבָּה, שֶׁהִשְׁתַּפְּכָה עַל מוֹרְדוֹת הַוֻּלְקָן לְכָל עֵבֶר. הַזֶּרֶם צָף וְנִגַּר עַל פְּנֵי הֶחֳמָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ וְכִלָּה עַד תֻּמָּם אֶת שִׁלְדֵי הָאִילָנוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁעָמְדוּ בִּפְנֵי הַתִּשְׁפֹּכֶת הָרִאשׁוֹנָה. שִׁבֹּלֶת הַלַּבָּה אָחֲזָה הַפַּעַם אֶת דַּרְכָּהּ לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה הַדְּרוֹמִית־הַמִּזְרָחִית שֶׁל יְאוֹר־גְּרַנְט, הִתְגַּלְגְּלָה מֵעֵבֶר לְפֶלֶג־הַגְּלִיצָרִין וְשָׁטְפָה אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. מַכָּה אַחֲרוֹנָה זוֹ, שֶׁהֻכָּה פֹּעַל כַּפֵּיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיְתָה אֲיֻמָּה. מִן הַטַּחֲנָה, מִן הַבִּנְיָנִים שֶׁבַּחֲצַר הָעוֹפוֹת לֹא נִשְׁאַר אַף שָׂרִיד. בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַנִּבְהָלִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר. טוֹף וִיוּף נָתְנוּ אוֹתוֹת שֶׁל חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וְנִכָּר הָיָה שֶׁהָאִינְסְטִינְקְט שֶּׁלָּהֶם הִרְגִּישׁ שֶׁמַּהְפֵּכָה אֲיֻמָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. בַּעֲלֵי חַיִּים הַרְבֵּה נִסְפּוּ בִּשְׁעַת הַתִּשְׁפֹּכֶת הָרִאשׁוֹנָה. הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִמְלְטוּ אֶל בִּצּוֹת טָדוֹרְן, חוּץ מִמּוּעָטִים שֶׁמָּצְאוּ לָהֶם מִקְלָט עַל פְּנֵי רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. וְאוּלָם עַתָּה נִלְקַח מֵהֶם גַּם מִקְלָט זֶה. זֶרֶם הַלַּבָּה הִתְנַשֵּׂא עַד רֹאשׁ חוֹמַת הַגְּרָנִית וְהִתְחִיל יוֹצֵק אֶת אַשְׁדוֹת־הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ עַל חוֹף הַיָּם. הַמַּרְאֶה הַזֶּה הָיָה מָלֵא הוֹד נוֹרָא וְאָיֹם שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְהִתְפָּרֵשׁ. כָּל הַלַּיְלָה דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין זֶה אֶלָּא אֶשֶׁד נִיאַגָּרָה שֶׁל שִׁפְעַת בַּרְזֶל מֻתָּכָה, אֲשֶׁר תִּימְרוֹת הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהּ הִתְאַבְּכוּ לְמַעְלָה וָחֳמָרֶיהָ הָרוֹתְחִים וְהַלּוֹהֲטִים הִשְׂתָּעֲרוּ לְמָטָּה!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נֶאֶלְצוּ לְהִמָּלֵט אֶל מִקְלָטָם הָאַחֲרוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁתֵּבַת הָאֳנִיָּה טֶרֶם נִגְמְרָה כָּל צָרְכָּהּ, בְּכָל זֹאת הֶחֱלִיטוּ לְהוֹרִיד אֶת הָאֳנִיָּה הַיָּמָּה.

הוֹרָדָה זוֹ נִקְבְּעָה לְיוֹם הַמָּחָר, הוּא הַתְּשִׁיעִי לְמַרְס, בַּבֹּקֶר וּפֶנְקְרוֹף וְאַיְרְטוֹן עָשׂוּ אֵת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְכָךְ.

וְאוּלָם בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשְּׁמִינִי וְהַתְּשִׁיעִי לְמַרְס נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל רַעַשׁ אָיֹם וְעַמּוּד קִיטוֹר אַדִּיר פָּרַץ מִתּוֹךְ הַלּוֹעַ וְזִנֵּק לַמָּרוֹם עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹשֶת אֲלָפִים רָגֶל. אֵין זֹאת כִּי אִם הַקִּיר שֶׁל מְעָרַת־דַּקַּר לֹא יָכֹל עֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַגַּזִּים וְהוּא נִפְרַץ וּמֵי הַיָּם הִשְתָּעֲרוּ אֶל תּוֹךְ הַתְּהוֹם הַיּוֹרֶקֶת אֵשׁ וְשָׁם נֶהֶפְכוּ מִיָּד לְקִיטוֹר. וְאוּלָם הַלּוֹעַ לֹא יָכֹל לָתֵת מוֹצָא מַסְפִּיק לְכָל שִׁפְעַת הַקִּיטוֹר שֶׁעָלְתָה מִתּוֹךְ הַתְּהוֹם הַקּוֹדָחַת. אָז רָעַם רַעַשׁ נֵפֶץ, שֶׁהִרְגִּיז אֶת כָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע עַד לְמֶרְחַקֵּי מֵאוֹת מִילִין. שִׁבְרֵי הָרִים הֻטְּלוּ אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקִט וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּמֵי הַיָּם הֵצִיפוּ וְכִסּוּ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצָא לְשֶׁעָבָר הָאִי לִינְקוֹלְן.

 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים    🔗

סֶלַע בּוֹדֵד בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט – הַמִּקְלָט הָאַחֲרוֹן לַקֹוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן – אָפְסָה תִּקְוָתָם לְהִמָּלֵט מִמָּוֶת – תְּשׁוּעָה לֹא צְפוּיָה – כֵּיצַד בָּאָה תְּשׁוּעָה זוֹ – הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן – אִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה – קִבְרוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ.

סֶלַע בּוֹדֵד, שְׁלֹשִים רֶגֶל אָרְכּוֹ וַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רֶגֶל רָחְבּוֹ, שֶׁבִּצְבֵּץ וְעָלָה מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּרוּם שֶׁל עֶשֶׂר רֶגֶל, הָיָה הַמָּקוֹם הַמֻּצָּק הָאֶחָד שֶׁגַּלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לֹא בְּלָעוּהוּ אֶל קִרְבָּם.

סֶלַע זֶה הָיָה הַשָּׂרִיד הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵטָה מִכָּל מֻצַּק־הָהָר שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! חוֹמַת־הַגְּרָנִית הָעֲנָקִית נִתְעַרְעֲרָה וְנֶהֶרְסָה וְשִׁבְרֵי הַסְּלָעִים שֶׁל הָאוּלָם הַגָּדוֹל נֶעֶרְמוּ זֶה עַל גַּב זֶה וְהָיוּ לְאוֹתוֹ הַכֵּף הַמִּתְנַשֵּׂא מֵעַל פְּנֵי הַיָּם. הַכֹּל נִבְלַע בִּמְצוּלוֹת הַתְּהוֹם אֲשֶׁר מִסָּבִיב: הַחַדּוּדִית הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הַר־פְרַנְקְלִין שֶׁנִּקְרְעָה לִגְזָרִים עַל יְדֵי הַהִתְפּוֹצְצוּת, הַמַּלְתָּעוֹת שֶׁל מִפְרַץ־הַכָּרִיש, רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, אִי־הַהַצָּלָה, סַלְעֵי הַגְּרָנִית שֶׁל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, קִירוֹת הַבַּזֶּלֶת שֶׁל מְעָרַת־דַּקַּר וַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הַוֻּלְקָן מֶרְחָק רָב. מִן הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא נִשְׁאַר בִּלְתִּי אִם הַסֶּלַע הַצַּר הַזֶּה, שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִקְלָט לְשֵׁשֶׁת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּלְכַלְבָּם טוֹףּ.

כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים סָפוּ תַּמּוּ בַּמַּהְפֵּכָה; בַּעֲלֵי הַכָּנָף כְּמוֹהֶם כְּכָל הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, כֻּלָּם נִתְמַעֲכוּ אוֹ טָבְעוּ בַּמָּיִם, וְגַם יוּףּ הָאֻמְלָל מָצָא אֶת מוֹתוֹ בְּאַחַד הַחֲגָוִים שֶׁבַּקַּרְקַע.

אִם כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְאַיְרְטוֹן נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים וְנִצְּלוּ מִן הַמַּהְפֵּכָה, אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאֹהֶל וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּתַּךְ מִסָּבִיב מְטַר שִׁבְרֵי אֲבָנִים וּסְלָעִים מִהֲרוּ וְהִתְנַפְּלוּ הַיָּמָּה.

כְּשֶׁחָזְרוּ וְעָלוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, שׁוּב לֹא רָאוּ מִסְּבִיבָם לֹא כְּלוּם זוּלָתִי צִבּוּר סְלָעִים זֶה, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי חִבֵּל, מִיָּד שָׂחוּ אֵלָיו וְעָלוּ עָלָיו.

וְעַל סֶלַע חָשׂוּף וְעָרוֹם זֶה הֲרֵי הֵם יוֹשְׁבִים זֶה תִּשְׁעָה יָמִים. מְעַט צֵדָה, שֶׁהוֹצִיאוּ לִפְנֵי הַמַּהְפֵּכָה מֵאוֹצַר־הַמְּזוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּמְעַט מַיִם מְתוּקִים שֶׁנִּקְווּ אַחַר הַגֶּשֶׁם בִּשְׁקַעֲרוּרָה שֶׁל הַסֶּלַע – הִנֵּה כָּל מִחְיָתָם שֶׁל הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ, חוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה לָהֶם דָּבָר. תִּקְוָתָם הַאַחֲרוֹנָה, הָאֳנִיָּה שֶׁבָּנוּ, נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים. לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל יְכֹלֶת לַעֲזֹב אֶת הַסֶּלַע הַזֶּה. הֵם חָסְרוּ אֵשׁ וְאַף לֹא הָיָה בְּיָדָם שׁוּם אֶמְצָעִי לְהַעֲלוֹת אֵשׁ. גְּזֵרָה נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם לְהָפִיחַ אֶת נַפְשָׁם עַל סֶלַע שָׁמֵם זֶה!

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא יוֹם הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר לְמַרְס, לֹא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא מָזוֹן לִשְנֵי יָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּרְנְסוּ בְּדֹחַק וּבְצִמְצוּם. כָּל חָכְמָתָם וְכָל בִּינָתָם לֹא יָכְלוּ לְהוֹעִיל לָהֶם לְחַלְּצָם מִצָּרָה זוֹ. רַק יַד אֱלֹהִים לְבַדָּהּ יָכְלָה לְהוֹשִׁיעָם!

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה שָׁקֵט. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהָיָה עַצְבָּנִי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וּפֶנְקְרוֹף, שֶׁזַּעַם כָּבוּשׁ סָעַר בְּלִבּוֹ, הָיוּ מְהַלְּכִים עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע אָנֶה וָאָנָה. הֶרְבֶּרְט לֹא מָשׁ מֵעַל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִבִּיט אֵלָיו בְּעֵינַיִם מְפִיקוֹת תַּחֲנוּנִים, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֵזֶר, שֶׁיָּדוֹ קָצְרָה מִתֵּת. נֶב וְאַיְרְטוֹן נִכְנְעוּ לְגוֹרָלָם.

“אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ!” קוֹנֵן פֶּנְקְרוֹף וְחָזַר וְקוֹנֵן, “אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, שֶׁבָּאנוּ לִידֵי צָרָה זוֹ! אִלּוּ הָיְתָה לָנוּ אֲפִילוּ קְלִפַּת אֱגוֹז לָשׁוּט בָּהּ אֶל הָאִי תָּבוֹר! אֲבָל אֵין לָנוּ כְּלוּם, אֵין לָנוּ מְאוּמָה!”

“יָפֶה עָשָׂה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ שֶׁהִקְדִּים וָמֵת!” אָמַר נֶב.

עָבְרוּ עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָאֻמְלָלִים הָיוּ נִזּוֹנִים בְּצִמְצוּם מִשְׁאֵרִית הַצֵּדָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּיָדָם וְלֹא הָיוּ אוֹכְלִים אֶלָּא כְּפִי הַשִּׁעוּר הַדָּרוּשׁ שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בְּרָעָב. כֹּחָם תַּשׁ וְחֻלְשָׁתָם גָּדְלָה עַד מְאֹד. הֶרְבֶּרְט וְנֶב דַּעְתָּם נִתְעַכְּרָה וְהֵם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר דִּבְרֵי הֲזָיָה.

וּבִהְיוֹתָם נְתוּנִים בְּמַצָּב כָּזֶה, כְּלוּם יָכְלוּ לְשַׁמֵּר בְּלִבָּם אַף נִיצוֹץ כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל תִּקְוָה? וַדַּאי לֹא! לְמָה יָכְלוּ לְצַפּוֹת? כִּי תַּעֲבֹר אֳנִיָּה בְּקִרְבַת הַכֵּף הַזֶּה? אֲבָל הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לָהֶם מִפִּי הַנִּסָּיוֹן, שֶׁהָאֳנִיּוֹת אֵינָן מְבַקְּרוֹת לְעוֹלָם אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט! אוֹ כְּלוּם יָכְלוּ לְיַחֵל, שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס וְהָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִית תָּבוֹא בְּעֶצֶם הַזְּמָן הַזֶּה אֶל הָאִי תָּבוֹר כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אֶת אַיְרְטוֹן? נֵס כָּזֶה הָיָה מִן הַדְּבָרִים שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹתָם עַל הַדָּעַת. וְאִלּוּ גַם יִקְרֶה כַּדָּבָר הַזֶּה וְהָאֳנִיָּה תָּבוֹא, אֵין תִּקְוָה מִמֶּנָּה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לְהוֹלִיךְ אֶל הָאִי תָּבוֹר פִּתְקָא הַמּוֹדִיעָה שֶׁאַיְרְטוֹן הֶחֱלִיף אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ וַהֲרֵיהוּ נִמְצָא בָּאִי לִינְקוֹלְן. וְהוֹאִיל וְכָךְ, מֵאַחַר שֶׁרַב הַחוֹבֵל יְחַפֵּשׂ אֶת אַיְרְטוֹן בְּכָל הָאִי וְלֹא יִמְצָאֶנּוּ, יָשׁוּב לְדַרְכּוֹ וְיַפְלִיג אֶל הָרְחָבִים הַדְּרוֹמִיִּים.

הִנֵּה כִּי כֵן אָפְסָה מִלִּבָּם כָּל תִּקְוָה לְהַצָּלָה וּצְפוּיִים הָיוּ לָמוּת עַל פְּנֵי הַסֶּלַע הַזֶּה מִיתָה אֲיֻמָּה, מִיתַת רָעָב וְצָמָא!

וּכְבָר הָיוּ מוּטָלִים עַל פְּנֵי הַסֶּלַע הַזֶּה כְּמֵתִים וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה מִסְּבִיבָם. רַק אַיְרְטוֹן לְבַדּוֹ אִמֵּץ אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ וְהֵרִים לִפְעָמִים אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵצִיץ מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ אֶל הַיָּם הַשָׁמֵם וּרְחַב־הַיָּדַיִם לְלֹא קֵץ וּגְבוּל…

וְהִנֵּה פָּשַׁט אַיְרְטוֹן בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמַרְס בַּבֹּקֶר אֶת זְרֹעוֹתָיו כְּלַפֵּי נְקֻדָּה אַחַת בַּחֲלַל הָאֲוִיר וְהִתְרוֹמֵם מִתְּחִלָּה עַל בִּרְכָּיו וְאַחַר זָקַף אֶת קוֹמָתוֹ וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְהִתְחִיל מְנַעֲנֵעַ בְּיָדָיו כְּנוֹתֵן אוֹת…

אֳנִיָּה נִרְאֲתָה בַּעֲלִיל לָאִי! וְהָאֳנִיָּה לֹא שָׁטָה עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַיָּם לְתֻמָּהּ וּלְלֹא מַטָּרָה, אֶלָּא שָׂמָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַסֶּלַע וְהָלְכָה אֵלָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּבִמְהִירוּת גְּדוֹלָה. לוּלֵא הָיוּ הָאֻמְלָלִים חַסְרֵי כֹּחַ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאֹפֶק, כִּי אָז כְּבָר הִבְחִינוּ בָּהּ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת!

“דּוּנְקַן!” קָרָא אַיְרְטוֹן בְּקוֹל דְּמָמָה. כֹּחוֹ עֲזָבָהוּ וְהוּא נָפַל עַל הַסֶּלַע לְלֹא־תְּנוּעָה.

_______ בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הֵקִיצוּ מֵעֶלְפּוֹנָם וְדַעְתָּם שָׁבָה אֲלֵיהֶם עֵקֶב הַטִּפּוּל שֶׁהִרְבּוּ לְטַפֵּל בָּהֶפם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, פָּקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ וְהִנֵּה הֵם נִמְצָאִים בְּחֶדֶר שֶׁל אֳנִיַּת קִיטוֹר. בְּלִי אֲשֶׁר יָדְעוּ וְהֵבִינוּ כֵּיצַד נִמְלְטוּ מִמָּוֶת.

וְאוּלָם מִלָּה אַחַת שֶׁנִּפְלְטָה מִפִּי אַיְרְטוֹן דַּיָּה הָיְתָה לַהֲבִינָם וּלְבָרֵר לָהֶם אֶת הַכֹּל.

“דּוּנְקַן!” לָחֲשׁוּ שִׂפְתֵי אַיְרְטוֹן.

“דּוּנְקַן!” חָזַר אַחֲרָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְהוּא נָשָׂא אֶת יָדָיו לַשָּׁמַיִם וְקָרָא:

“רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵל שַׂגִּיא יְכֹלֶת! אוֹדְךָ כִּי רִחַמְתָּנוּ וְהִצַּלְתָּנוּ!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אֳנִיָּה זוֹ הָיְתָה “דוּנְקַן”, אֳנִיָּתוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוָן! מַנְהִיגָהּ הָיָה רָבֶּרְט, בְּנוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, וְהִיא נִשְׁלְחָה אֶל הָאִי תָּבוֹר כְּדֵי לָקַחַת מִשָּׁם אֶת אַיְרְטוֹן וְלַהֲשִׁיבוֹ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ לְאַחַר שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת!…

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצְּלוּ מִמָּוֶת וּכְבָר נִמְצְאוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל אַרְצָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם!

“קַפִּיטַן רָבֶּרְט,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָנָּא הַגִּידָה לִי, מָה רָאִיתָ עַל כָּכָה, כִּי לְאַחַר שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הָאִי תָּבוֹר בְּלִי אֲשֶׁר מָצָאתָ שָׁם אֶת אַיְרְטוֹן, פָּנִיתָ לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְעָבַרְתָּ דֶרֶךְ שֶׁל מֵאָה מִילִין?”

“אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב רָבֶּרְט גְּרַנְט, “אֲנִי הָלַכְתִּי לְבַקֵּשׁ לֹא רַק אֶת אַיְרְטוֹן אֶלָּא גַם אוֹתְךָ וְאֶת חֲבֵרֶיךָ!”

“אוֹתִי וְאֶת חֲבֵרָי?”

“אָמְנָם כֵּן! בָּאִי לִינְקוֹלְן.”

“בָּאִי לִינְקוֹלְן!” קָרְאוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, נֶב וּפֶנְקְרוֹף בְּבַת אַחַת וּמִתּוֹךְ תְּמִיהָה גְדוֹלָה לְאֵין שִׁעוּר.

“מֵהֵיכָן יָדַעְתָּ אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲלֹא אִי זֶה אֵינוֹ רָשׁוּם אֲפִילוּ בְּמַפּוֹת־הָאָרֶץ?”

“דְּבַר הָאִי הַזֶּה נוֹדַע לִי מִתּוֹךְ הַפִּתְקָה שֶׁהִשְׁאַרְתֶּם עַל הָאִי תָּבוֹר.”

פִּתְקָה?" קָרָא גִדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן, וַהֲרֵיהִי לִפְנֵיכֶם,” הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן רָבֶּרְט וְהֶרְאָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים פִּתְקָה, שֶׁבָּהּ נִתְפָּרְשָׁה בְּדִיּוּק מַעֲלַת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁשָּׁם מִתְגּוֹרֵר עַכְשָׁו אַיְרְטוֹן בְּחֶבְרַת חֲמִשָּׁה קוֹלוֹנִיסְטִים אֲמֵרִיקָנִים."

“מַעֲשֵׂה הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ הוּא!…” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְאַחַר שֶׁקָּרָא אֶת הַפִּתְקָה וְהִכִּיר שֶׁכְּתָבָהּ דּוֹמֶה לִכְתָב הַפִּתְקָה שֶׁנִּמְצְאָה בַּגְּדֵרָה.

“הוֹי!” קָרָא פֶּנִקְרוֹף בְּהִתְרַגְּשׁוּת. “וּבְכֵן הוּא הוּא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּ’צְלַחָה' שֶׁלָּנוּ וְהִפְלִיג בָּהּ אֶל הָאִי תָּבוֹר לְבַדּוֹ…”

“כְּדֵי לְהַנִּיחַ שָׁם אֶת הַפִּתְקָה הַזֹּאת!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי,” קָרָא הַסַּפָּן, “כִּי עוֹד יוֹסִיף לְהֵיטִיב עִמָּנוּ וְלִגְמֹל עִמָּנוּ חֶסֶד גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ!”

“יְדִידַי וַאֲהוּבַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל מַבִּיעַ הִתְרַגְּשׁוּת נֶפֶשׁ עֲמֻקָּה. “אֵל מָלֵא רַחֲמִים יַמְצִיא מְנוּחָה נְכוֹנָה לְנִשְׁמַת הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, מֵיטִיבֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוֹרִידוּ רֹאשָׁם בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ וְשִׂפְתֵיהֶם לָחֲשׁוּ תְּפִלָּה לְנִשְׁמַת הַקַּפִּיטַן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אַיְרְטוֹן אֶל הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר לוֹ בִּפְשִׁיטוּת:

“הֵיכָן אַנִּיחַ מִזְוָדָה זוֹ?”

זוֹ הָיְתָה הַמִּזְוָדָה שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ, אֲשֶׁר אַיְרְטוֹן סִכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ וְהִצִּילָהּ בָּרֶגַע שֶׁהָאִי נִבְלַע בַּיָּם, וְעַכְשָׁו הֶחֱזִירָהּ לְיָדוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר בֶּאֱמוּנָה.

“אַיְרְטוֹן! אַיְרְטוֹן!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר בְּנֶפֶשׁ נִסְעָרָה.

אַחַר פָּנָה אֶל רָבֶּרְט גְּרַנְט וְאָמַר לוֹ:

“אֲדוֹנִי, אַתָּה עָזַבְתָּ אָדָם חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ וְעַכְשָׁו עוֹמֵד לְפָנֶיךָ אָדָם שֶׁהַתְּשׁוּבָה מֵרְקָה אֶת לְבָבוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה אָדָם כָּשֵׁר, שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב לְכָבוֹד לְעַצְמִי לְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדִי!”

אָז סֻפַּר לַקַּפִּיטַן גְּרַנְט הַמַּעֲשֶׂה הַמֻּפְלָא בַּקַּפִּיטַן נֵמוֹ וּפָרָשַׁת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַב הַקַּפִּיטַן אֶת הַסֶּלַע, שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵטָה מִן הָאִי לִינְקוֹלְן וַאֲשֶׁר מֵעַכְשָׁו יְהִי רָשוּם בַּמַּפּוֹת שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וְנָתַן צַו לְהַפְנוֹת אֶת הָאֳנִיָּה וּלְהַפְלִיג לַדָּרֶךְ.

מִקֵּץ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם עָלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל יַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה וּמָצְאוּ אֵת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְהִנֵּה שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה שׂוֹרֵר בָּהּ לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמָּה, שֶׁנִּגְמְרָה בְּנִצְחוֹן הַמִּשְׁפָּט וְהַצֶּדֶק.

אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל מִן הָאוֹצָרוֹת, שֶׁהָיוּ אֲצוּרִים בַּמִּזְוָדָה שֶׁנָּתַן הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ בְּמַתָּנָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, הוֹצִיאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִקְנִיַּת אֲחֻזַּת־אֲדָמָה גְדוֹלָה בִּמְדִינַת יוֹוָה. מִתּוֹךְ הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ נִבְחֲרָה הַמַּרְגָּלִית הַיָּפָה בְּיוֹתֵר וְנִשְׁלְחָה בְּמַתָּנָה לַגְּבֶרֶת גְּלֵנַרְוָן מֵאֵת הָאוֹבְדִים וְהַנִּדָּחִים, שֶׁהָאֳנִיָּה “דוּנְקַן” הֵשִׁיבָה אוֹתָם אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם.

וּבְהֵאָחֲזָם בְּאַדְמַת אֲחֻזָּתָם זוֹ שִׁתְּפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּעֲבוֹדָה שֶׁבְּרָכָה וְהַצְלָחָה בָּהּ אֵת כָּל הָאֲנָשִׁים, שֶׁאָמְרוּ לְיַחֵד לָהֶם מָקוֹם בָּאִי לִינְקוֹלְן. שָׁם יִסְּדוּ קוֹלוֹנְיָה גְדוֹלָה, וְקָרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם הָאִי שֶׁנִּבְלַע בִּמְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּקֵט. שָׁם נִמְצָא נַחַל שֶׁקְּרָאוּהוּ “נַחַל־הַתּוֹדָה”, הַר, שֶׁקְּרָאוּהוּ “הַר פְרַנְקְלִין”, יְאוֹר קָטֹן, שֶׁנִּקְרָא “יְאוֹר גְּרַנְט”, וִיעָרִים שֶׁזָּכוּ לַשֵּׁם “יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק”. קוֹלוֹנְיָה זוֹ הָיְתָה לָהֶם אֵפוֹא מֵעֵין אִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה.

יְדֵיהֶם הֶחָרוּצוֹת שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרָיו עָשׂוּ חַיִל וְהֵבִיאוּ אֶת הַקּוֹלוֹנְיָה לִידֵי הַפְרָחָה רַבָּה. אִישׁ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא נֶעְדַּר פֹּה, כִּי שְׁבוּעָה נִשְׁבְּעוּ לָשֶׁבֶת כָּל יְמֵי חַיֵיהֶם יַחַד: נֶב לֹא רָצָה לְהִפָּרֵד מֵאֲדוֹנָיו; אַיְרְטוֹן הָיָה כָּרוּךְ אַחֲרֵי חֲבֵרָיו וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַקְרִיב לְמַעֲנָם אֶת חַיָּיו; פָּנְקְרוֹף הָיָה לְאִישׁ שָׂדֶה וְהִצְלִיחַ בְּמִקְצוֹעַ זֶה יוֹתֵר מִשֶׁהִצְלִיחַ בִּימֵי חַיָּיו בְּאֻמָּנוּת הַסַּפָּנוּת; הֶרְבֶּרְט הוֹסִיף לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמַדָּעִים בְּהַדְרָכָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגָמַר אֶת חֹק לִמּוּדָיו וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט יִסֵּד פֹּה אֶת הָעִתּוֹן “נְיוֹ־לִינְקוֹלְן־הֵרַלְד”, שֶׁנַּעֲשָׂה לְאַחַד הָעִתּוֹנִים הַמְּעֻלִּים שֶׁבָּעוֹלָם.

אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ מְבַקְּרִים פֹּה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוָן וְרַעְיָתוֹ, הַקַּפִּיטַן דְּז’וֹן מַנְגְלְס וְאִשְׁתּוֹ, הִיא אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבֶּרְט גְּרַנְט, רָבֶּרְט גְּרַנְט גּוּפוּ, הַמָּיוֹר נַבְּס וְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיְתָה לָהֶם נְגִיעָה כָּל שֶׁהִיא לְפָרָשַׁת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הַקַּפִּיטַן נֵמוֹ וְשֶׁל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט.

פֹּה רָאוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶת עוֹלָמָם בְּחַיֵּיהֶם וְחָיוּ חַיֵי אֹשֶר וְהָיוּ מְאֻחָדִים וּקְשׁוּרִים זֶה לָזֶה, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְאֻחָדִים יַחַד בְּיָמִים עָבָרוּ. אֲבָל לְעוֹלָם לֹא שָׁכְחוּ אֶת הָאִי, שֶׁבָּאוּ אֵלָיו דַּלִּים וַעֲרֻמִּים, אֶת הָאִי שֶׁסִּפֵּק אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת וְשֶׁלֹּא נוֹתַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא שֶׁבֶר שֶׁל סֶלַע גְרָנִית שֶׁגַּלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט מִתְחַבְּטִים אֵלָיו וּמְלַחֲכִים אֶת רַגְלָיו, וְקִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּרָא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם קַפִּיטַן נֵמוֹ!