רקע
ז'ול ורן
אי התעלומות כרך שני: הַנִּדָּח
ז'ול ורן
תרגום: יצחק ליב ברוך (מצרפתית)

 

פֶּרֶק רִאשוֹן    🔗

עִנְיַן גַּרְגֵּר הָעוֹפֶרֶת – בְּנִיַת סִירָה – הַצָּיִד – עַל צַמֶּרֶת שֶל קָאוּרִי – אֵין סִמָּן לִמְצִיאוּתוֹ שֶל אָדָם – שְלַל הַדִּיּוּג שֶל גֶב וְהֶרְבֶּרְט – צָב שֶהְַפָכוּהוּ עַל פָּנָיו – הַצָּב נֶעְלָם – בֱּאוּרוֹ שֶל כּוֹרֶש סְמִית.

עָבְרוּ שִבְעָה חֳדָשִים תְּמִימִים לְמִן הַיּוֹם שֶהַטָּסִים בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוּטְלוּ עַל הָאִי לִינְקוֹלְן. הַרְבֵּה חָקְרוּ וְחִפְּשֹוּ אֶת הָאִי לְמִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד עַתָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם יְצוּר־אֱנוֹש. אַף פַּעַם לֹא רָאוּ עֵינֵיהֶם עְַשַן־אֵש, שֶיָּכֹל הָיָה לְשַמֵּש סִמָּן לִמְצִיאוּתוֹ שֶל אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי. אַף פַּעַם לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם עִקְּבוֹת פֹּעַל כַּפָּיו שֶל אָדָם, שֶהָיוּ מְעִידִים כִּי רֶגֶל אְֱנוֹש דָּרְכָה בַּמָּקום הַזֶּה בִּזְמָן מִן הַזְמַנִּים, אִם בִּתְקוּפָה קַדְמוֹנִיָּה וְאִם בִּתְקוּפָה חְַדָשָה. נִכָּר הָיָה, שֶלֹּא דַיּוֹ לָאִי שֶאֵינוֹ נוֹשָב עַכְשָו, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ יִשּוּב מֵעוֹלָם. וְעַתָּה הִנֵּה כָּל הַהַשְׁעָרוֹת וְהַמַּסְקָנוֹת הַלָּלוּ הִתְעַרְעְַרוּ וְהָיוּ לְאַיִן בְּשֶׁל גַּרְגֵּר־מַתֶּכֶת קָטֹן שֶנִּמְצָא בְּגוּפָהּ שֶל חַיָּה פְּעוֹטָה וּתְמִימָה!

הְַרֵי בָּרִי הוּא, שֶגַּרְגֵּר־עוֹפֶרֶת זֶה יָצָא אַךְ מִפִּי כְּלִי־נֶשֶׁק שֶל אֵשׁ, וּבְכֵן מִי יְכֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי־נֶשֶׁק זֶה אִם לֹא אָדָם?

כְּשֶׁהִנִּיחַ פֶּנְקְרוֹף אֶת גַּרְגֵּר הָעוֹפֶרֶת עַל הַשֻּלְחָן, מִיָּד הִסְתַּכְּלוּ חְַבֵרָיו בְּגַרְגֵּר זֶה מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן גָּדוֹל. הַכֹּל הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם אֶת כָּל הַתּוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בִּמְאֹרָע זֶה, אְַשֶׁר לְמַרְאִית עַיִן חְַסַר עֶרֶךְ הוּא בְּיוֹתֵר. אִלּוּ נִתְגַּלָּה לִפְנֵיהֶם יְצוּר שֶלְּמֲעְלָה מִן הַטֶּבַע, וַדַּאי לֹא הָיָה עוֹשֶֹה בְּלִבָּם רֹשֶׁם גָּדוֹל מִזֶּה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְנְצוּ בְּמֹחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית כָּל מִינֵי הַהַשְׁעָרוֹת, שֶמִּקְרֶה מַתְמִיהַּ וּבִלְתִּי־צָפוּי זֶה עָלוּל הָיָה לְהוֹלִיד בְּלִבּוֹ שֶל אָדָם. הוּא נָטַל אֶת גַּרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת וְהָפַךְ וְגִלְגֵּל אוֹתוֹ וְהֶחֱזִיק אוֹתוֹ בֵּין הָאֶצְבַּע וְהָאַמָּה, וְאַחַר פָּתַח וְאָמָר:

“וְכִי מְֻבְטָח אַתָּה, פֶּּנְקְרוֹף, שֶאוֹתוֹ הַפֵּקָרִי שֶנִּפְצַע בְּגַרְגֵּר־עוֹפֶרֶת זֶה, עְַדַיִן לֹא הָיָה אְַפִילוּ בֶּן שְלֹשָה חֳדָשִים?”

“הֵן,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “טֶרֶם מָלְאוּ לוֹ שְלֹשָה חֳדָשִׁים. בְּשָעָה שֶמָּצָאתִי אוֹתוֹ בַּפַּחַת, עְַדַיִן יָנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ.”

"מִכָּאן מוּכָח אֵפוֹא,״ אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי לֹא עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָה חֳדָשִׁים מִיּוֹם שֶׁיָּרָה מִי־שֶׁהוּא בִּקְנֵה־רוֹבֶה עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן.

“וְכִי חַיָּה קְטַנָּה זוֹ נִפְגְּעָה בְּגַרְגֵּר־עוֹפֶרֶת, אֶלָּא שֶׁפְּגִיעָה זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לַהְַמִיתָהּ,” הוֹסִיף וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“דָּבָר זֶה הְַרֵיהוּ לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וּמִכָּאן עָלֵינוּ לַהַסִּיק אֵפוֹא אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶהָאִי הָיָה נוֹשָב מִבְּנֵי אָדָם קֹדֶם שֶׁבָּאנוּ הְַלוֹם, אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו בְּנֵי אָדָם לְכָל הַמְאֻחָר לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חְֳדָשִׁים. כֵּיצַד הִגִּיעוּ בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ הֵנָּה, לִרְצוֹנָם אוֹ בְּעַל כָּרְחָם? הְַכִי יָרְדוּ עַל הַיַּבָּשָׁה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה אוֹ בִּשְבִיל שֶנִּשְבְּרָה אֳנִיָּתָם בַּיָּם? שְאֵלָה זוֹ לֹא תּוּכַל לְהִפָּתֵר אֶלָּא לְאַחַר זְמָן. וּכְמוֹ כֵן אֵין שוּם יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְבָרֵר לְעֵת עַתָּה מִי וָמִי הֵם בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, בְּנֵי אֵרָפָּה אוֹ מָלָאִים, אוֹיְבֵי הַגֶּזַע שֶלָּנוּ אוֹ יְדִידָיו, כְּשֵם שֶאֵין לָדַעַת אִם הֵם שְׁרוּיִים עְַדַיִן עַל פְּנֵי הָאִי אוֹ כְּבָר עָזְבוּ אוֹתוֹ. וְאוּלָם הַשְּאֵלוֹת הָאֵלֶּה נוֹגְעוֹת אֵלֵינוּ נְגִיעָה יְשָרָה בְּמִדָּה יְתֵרָה, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לָנוּ לְהַחְַמִיץ אֶת פִּתְרוֹנָן וְלִהְיוֹת שוֹהִים לְלֹא בֵּרוּר וּלְלֹא יְדִיעָה.”

“לָאו! מֵאָה פְּעָמִים, אֶלֶף פְּעָמִים, לָאו וְלָאו!” קָרָא הַסַּפָּּן בְּקוּמוֹ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן. “בְּנֵי אָדָם אְַחֵרִים חוּץ מִמֶּנּוּ אֵין עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן! הְַבֵל הְַבָלִים! הָאִי קָטֹן הוּא, וְאִלּוּ הָיָה בּוֹ יִשּוּב שֶל בְּנֵי אָדָם, וַדַּאי כְּבָר הָיִינוּ פּוֹגְשִים בְּאֶחָד מִיּוֹשְבָיו!”

"אָמְנָם כֵּן, אִם הָאִי נוֹשָׁב, הְַרֵי מֻפְלָא הַדָּבָר, שֶלֹּא פָּגַעְנוּ עַד עַכְשָׁו בְּאָדָם אֶחָד, "אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אְַבָל הֵן פְּלִיאָה גְדוֹלָה מִזּוֹ תִּהְיֶה,” אָמַר הַכַּתָּב, “אִם נַנִּיחַ, שֶאוֹתוֹ פֵּקָרִי נוֹלַד עִם גַּרְגֵּר־עוֹפֶרֶת בְּגוּפוֹ!”

וַדַּאי פֶּלֶא גָדוֹל הוּא," אָמַר נֶב מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאש גָּמוּר, “אִם אַךְ פֶּנְקְרוֹף עַצְמוֹ לֹא…”

“אִי לָךְ, נֶב!” הִפְסִיקָהוּ פֶּנְקְרוֹף. “וְכִי מַעְַלֶה אַתָּה עַל דַּעְתְּךָ, שֶזֶּה חְַמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה חְֳדָשִים הָיָה גַרְגֵּר־עוֹפֶרֶת זֶה טָמוּן בֵּין שִׁנַּי בְּלִי שֶהִרְגַּשְתִּי בָּזֶה? אְַבָל הֵיכָן הָיָה טָמוּן?” הוֹסִיף הַסַּפָּּן כְּשֶהוּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו לִרְוָחָה וּמַרְאֶה אֶת שְלֹשִים וּשְתַּיִם שִנָּיו הַנָּאוֹת וְהַמּוּצָקוֹת. “הַבֵּט וּרְאֵה, נֶב, אֶת שוּרוֹת שִנַּי, וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן אְַפִילוּ שֵן אַחַת חְַלוּלָה, הָרְשוּת בְּיָדְךָ לְהַפִּיל חְַצִי־תְּרֵיסָר מֵהֶן!”

“אָמְנָם כֵּן, הַשְׁעָרָתוֹ שֶל נֶב אֵין הַדָּעַת סוֹבַלְתָּהּ,” נַעְַנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, אְַשֶׁר עַל כָּרְחָן שֶל הַמַּחְַשָבוֹת הַחְַמוּרוֹת, שֶהֶעֱסִיקוּהוּ בְּאוֹתָהּ שָעָה, לֹא יָכֹל לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִלְּחַיֵּךְ. “בָּרִי הוּא שֶלִּפְנֵי שְלֹשָה חֳדָשִים, לְכֹל הַמְאֻחָר, יָרָה מִי־שֶהוּא בִּקְנֵה־רוֹבֶה עַל פְּנֵי אִי זֶה. אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אְַנִי, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם, יִהְיוּ אְַשֶר יִהְיוּ, אְַשֶר יָרְדוּ עַל אַדְמַת חוֹף זֶה, לֹא בָּאוּ לְכָאן אְלָּא לִפְנֵי זְמָן מוּעָט, אוֹ רַק עָבְרוּ כָּאן וּכְבָר נָסְעוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, שֶׁהְַרֵי אִלּוּ נִמְצְאוּ בָּזֶה עוֹד תּוֹשָבִים אְַחֵרִים וַדַּאי הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתָם בְּשָעָה שֶׁהִשְׁקַפְנוּ עַל פְּנֵי הָאִי מֵרֹאש הַר פְרַנְקְלִין, אוֹ וַדַּאי הָיוּ הַלָּלוּ רוֹאִים אוֹתָנוּ. וּלְפִיכָךְ סְבָרָה הִיא הַמִּתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת, שֶׁאַךְ לִפְנֵי שָבוּעוֹת אְַחָדִים הִדִּיחָה הַסּוּפָה אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶבַּחוֹף בְּנֵי אָדָם, שֶנִטָּרְפָה אֳנִיָתָם בַּיָּם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָלֵינוּ לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר.”

“דַּעְתִּי הִיא, שֶעָלֵינוּ לִפְעֹל בְּנִדּוֹן זֶה בִּזְהִירוּת יְתֵרָה” אָמַר הַכַּתָָּּב.

“גַּם אְַנִי סָבוּר כָּמוֹךָ,” עָנָה סְמִית, “כִּ יֵש לַחְַשֹש, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶבָּאוּ אֶל הָאִי אֵינָם אֶלָּא שוֹדְדֵי־יָם מִבְּנֵי הַמָּלָאִים.”

“אְַדוֹנִי כּוֹרֶש,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶפְשָׁר שֶׁעַד שֶׁנַּתְחִיל בַּחְַקִירָה וּדְרִישָׁה, כַּדַּאי לָנוּ לִבְנוֹת סִירָה, אְַשֶׁר תִּתֵּן לָנוּ אֶת הַיְכֹלֶת לָשוּט בְּמַעְַלֵה הַנָּהָר וְגַם לָסֹב אֶת כָּל הָאִי? הְַרֵי אֵין לְאָדָם לְהַמְתִּין שֶיִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְכָךְ.”

“מַחְשַׁבְתְּךָ טוֹבָה וּּנְכוֹחָה,”הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’ֵנֵר, "אֶלָּא שֶָאֵין לָנוּ פְּנַאי לְחַכּוֹת עַד שֶתִּגָּמֵר הַמְּלָאכָה. בְּנִיָתָהּ שֶָׁל סִירָה צְרִיכָה לְהִמָּשֵׁךְ לְכָל הַפָּחוֹת כְּחֹדֶשׁ יָמִים… "

"אָמְנָם כֵּן, "אָמַר הַסַּפָּן, “בְּנִיָּתָהּ שֶׁל סִירָה לַאְַמִתָּהּ צְרִיכָה לְהִמָּשֵׁךְ כָּל כָּךְ, אְַבָל אָנוּ אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּסִירָה הָרְאוּיָה לָשוּט בָּהּ עַל פְּנֵי הַיָּם. אָנוּ צְרִיכִים לְסִירָה, שֶאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָשוּט בָּהּ עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, וְסִירָה כָּזוֹ אְַנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי לִבְנוֹת בַּחְַמִשָּׁה יָמִים.”

“בַּחְַמִשָּׁה יָמִים תִּבְנֶה אֳנִיָּה?” קָרָא נֶב.

“הֵן, נֶב, אֶלָּא שֶׁאֳנִיָּה זוֹ תִּהְיֶה מִמִּין הָאֳנִיּוֹת שֶל הַהֹדִּים.”

“אֳנִיָּה שֶׁל עֵץ?” שָׁאַל הַכּוּשִׁי וְהוּא עְַדַיִן תּוֹהֶה וּמְפַקְפֵּק.

“שֶל עֵץ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר, שֶׁל קְלִפַּת־עֵץ. הְַרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, שֶׁבַּחְַמִשָּׁה יָמִים הַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן וּמְתֻקָּן!”

“בַּחְַמִשָּׁה יָמִים? – לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

"אְַבָל עַד אוֹתוֹ הַזְּמָן טוֹב נַעְַשֶֹה אִם נִשָּׁמֵר לְנַפְשֵׁנוּ, "אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, יְדִִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר וּלְהִזָּהֵר תַּכְלִית הַזְּהִירוּת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הְַרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָצֵאת לָצוּד צַיִד אַךְ בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בִּלְבָד.”

הַסְעֻדָּה נִסְתַּיְּמָה מִתּוֹךְ מִעוּט שִֹמְחָה, שֶלֹּא כְּפִי שֶדִּמָּה פֶּנְקְרוֹף בִּתְחִלָּתָהּ.

וּבְכֵן הָיָה הָאִי מְיֻשָּׁב עַכְשָׁו אוֹ הָיָה מְיֻשָּׁב קֹדֱם לָכֵן עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אְַחֵרִים חוּץ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. לְאַחַר הַמַּעְַשֶֹה בְּגַרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת הָיְתָה עֻבְדָּה זוֹ שְרִירָה וְקַיָּמָה. וְהוֹאִיל וְכָךְ, הְַרֵי דָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶהָיְתָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִבָּה מַסְפִּיקָה לִהְיוֹת דּוֹאְַגִים וַחְַרֵדִים בְּמִדָּה יְתֵרָה.

קֹדֶם שֶׁשָּׁכְבוּ לִישׁוֹן הָיוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מְסִיחִים בְּעִנְיָן זֶה אְַרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת. הֵם שָׁאְַלוּ אֶת עַצְמָם, אִם אֵין מְאֹרָע זֶה נִמְצָא בְּמִדַּת־מָה בְּקֶשֶר עִם דֶּרֶךְ הַהַצָּלָה הַמֻּפְלָאָה שֶל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶלֹּא נִתְבָּרְרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעִם חֶזְיוֹנוֹת זָרִים וּמְשֻנִּים אְַחֵרִים שֶנִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם זֶה כַּמָּה פְּעָמִים. לְאַחַר שֶנָּשְֹאוּ וְנָתְנוּ בִּשְאֵלָה זוֹ שָעָה אְַרֻכָּה בֵּין לְהַיְמִין וּבֵין לְהַשְֹמְאִיל, פָּתַח כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאָמַר:

“קִצּוּרוֹ שֶל דָּבָר, רְצוֹנְךָ לָדַעַת, סְפִּילֶט יַקִּירִי, אֶת סוֹף דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה?”

“הֵן, כּוֹרֶשׁ.”

"אִם כֵּן שְׁמַע אֵת אְַשֶר אַגֵּדְךָ: “אְַפִילוּ נִבְדֹּק אֶת הָאִי בְּדִיקָה מְעֻלָּה וּנְחַפְּשֶֹנּוּ חֵפֶשֹ מְחֻפָּשֹ, לֹא נִמְצָא כְּלוּם!”

לְמָחֳרָתוֹ שֶל אוֹתוֹ הַיּוֹם נִגַּשׁ פֶּנְקְרוֹף אֶל הַמְּלָאכָה. הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן לִבְנוֹת סִירָה לַאְַמִתָּהּ בַּעְַלַת צְלָעוֹת וּדְפָנוֹת, אֶלָּא כְּלִי־שִַׁיט פָּשׁוּט אְַשֶׁר קַרְקָעִיתוֹ שְטוּחָה וַאְַשֶר יִסְכֹּן יָפֶה לָשׁוּט בּוֹ עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה וּבְיִחוּד אֶל מְקוֹרוֹתָיו, שֶׁשָּׁם אֵין הַמַּיִם עְַמֻקִּים כָּל כָּךְ. סִירָה קַלָּה זוֹ אָמַר לַעְַשוֹת מִגִּזְרֵי קְלִפּוֹת שֶל עֵץ, אְַשֶׁר יְחֻבְּרוּ וִיהֻדְּקוּ זֶה בָּזֶה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ תִּהְיֶה נוֹחָה וְלֹא־כְּבֵדָה לְשֵֹאתָהּ עַל כַּפַּיִם בִּשְעַת הַצֹּרֶךְ. אֶת חְַלָקֶיהָ אָמַר פֶּנְקְרוֹף לְאַחוֹת בְּמַסְמְרִים כְּפוּפֵי־קְצָווֹת, שֶׁיְּהַדְּקוּם וִידַבְּקוּם יָפֶה וְלֹא יִתְּנוּ לַמַּיִם לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה.

מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ אֵפוֹא לִבְחֹר אִילָנוֹת, אְַשֶׁר קְלִפָּתָם הַגְּמִישָה וְהַמּוּצָקָה תִּצְלַח לִמְלַאכְתּוֹ. אָכֵן בְּחִירָה זוֹ קַלָּה הָיְתָה, שֶׁהְַרֵי הַסּוּפָה הָאַחְַרוֹנָה הִפִּילָה הַרְבֵּה אִילָנוֹת גְּדוֹלִים וַחְַסֻנִּים, וּבֵינֵיהֶם נִמְצְאוּ רַבִּים, שֶׁהָיוּ יָפִים לְצֹרֶךְ הַמְּלָאכָה שֶׁעָלְתָה בְּמַחְַשַׁבְתּוֹ. גִּזְעֵי הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מוּטָלִים עַל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ טְעוּנִים אֶלָּא קִלּוּף, אֶפֶס מְלָאכָה זוֹ הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁבְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא נִמְצְאוּ כְּלֵי מְלָאכָה מְתֻקָּנִים כָּל צָרְכָּם. וְאוּלָם סוֹף סוֹף הִתְגַּבְּרוּ עַל הַקֹּשִי וְהִשִֹיגוּ אֶת מַטְּרָתָם.

בְּשָעָה שֶׁהַסַּפָּן, אְַשֶר הָאִינְגֵ’נֵר עָזַר עַל יָדוֹ, הָיָה עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ בִּשְקִידָה יְתֵרָה וְלֹא אִבֵּד אַף רֶגַע לְבַטָּלָה, לֹא יָשְׁבוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּט בְּחִבּוּק יָדַיִם; הֵם הָיוּ מְסַפְּקִים צָרְכֵי אֹכֶל לַקּוֹלוֹנְיָה. הַסַּפָּן לֹא מָצָא דֵי מִלִּים בְּפִיו לְשַבֵּחַ אֶת הַזְּרִיזוּת הַיְתֵרָה שֶהִצְטַיֵּן בָּהּ הָעֶלֶם בִּירִיָּה בַּקֶּשֶׁת וּבְשִׁמּוּשׁ בַּחְַנִית. יַחַד עִם זֶה הִצְטַיֵּן הֶרְבֶּרְט בְּאֹמֶץ־לֵב מְרֻבֶּה וּבְקֹר־רוּחַ, שֶׁרָאוּי הָיָה לְהִקָּרֵא בְּשֵם “עַזּוּת מִתּוֹךְ בִּינָה וָדַעַת.” שְנֵי הַצַּיָּדִים לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הָאַזְהָרָה, שֶׁהִזְהִיר כּוֹרֶש סְמִית אֶת חְַבֵרָיו, וְלֹא יָצְאוּ מִחוּץ לִתְחוּם שֶל שְנֵי מִילִין מִסָּבִיב לְאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. וְאָמְנָם לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְהַרְחִיק לָלֶכֶת, כִּי קְצוֹת הַיַּעַר הִמְצִיאוּ לָהֶם הַרְבֵּה חַיּוֹת, כְּגוֹן אְַגוֹטִי, חְַזִירֵי־מַיִם, קֶנְגוּרוֹ, פֵּקָרִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם; וְאִם תְּבוּאַת הַפְּחָתִים נִתְמַעְַטָה מִיּוֹם שֶׁפָּסַק הַקֹּר, הְַרֵי גְדֶרֶת־הַשְּפַנִּים הִשְפִּיעָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צַיִד, שֶהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת כָּל בְּנֵי הַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן.

בִּשְעַת הַצַּיִד הָיָה הֶרְבֶּרְט מְסַפֵּר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עִם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בַּמַּעְַשֶֹה בְּגַרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת וּבַמַּסְקָנוֹת שֶהִסִּיק הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ מְאֹרָע זֶה, וּפַעַם אַחַת – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְֹרִים וְשִׁשָּׁה לְאוֹקְטָבֶּר – אָמַר לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“וְכִי אֵין הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינֶיךָ, אְַדוֹנִי סְפִּילֶט, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶעַלוּ עַל אִי זֶה לְאַחַר שֶעָלוּ עַל אִי זֶה לְאַחַר שֶנִּטָּרְפָה סְפִינָתָם בַּיָּם, לֹא נִרְאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?”

“וַדַּאי הָיָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינֵי הַרְבֵּה, אִם הַלָּלוּ עְַדַיִן שְׁרוּיִם כָּאן, אְַבָל אִם כְּבָר יָצְאוּ מִזֶּה, אֵין מָקוֹם לִתְמִיהָה.”

“וּבְכֵן סָבוּר אַתָּה, שֶאוֹתָם בְּנֵי אָדָם כְּבָר עָזְבוּ אֶת הָאִי?” שָאַל הֶרְבֶּרְט.

“הְַרֵי זֶה קָרוֹב לְוַדַּאי בְּיוֹתֵר, בְּנִי, כִּי אִלּוּ הָיוּ עְַדַיִן שְרוּיִים כָּאן, וַדַּאי הָיָה אַחַד הַמִּקְרִים מְגַלֶּה לָנוּ אֶת מְצִיאוּתָם.”

“אְַבָל כֵּיוָן שֶעַלְתָה בְּיָדָם לְהַפְלִיג מִכָּאן בַּיָּם,” הֵשִׁיב הָעֶלֶם, “הְַרֵי זֶה מוֹכִיחַ, שֶלֹּא הָיוּ פְּלִיטֵי אֳנִיָּה שֶנִּטָּרְפָה.”

“אֵין זֹאת הֶרְבֶּרְט; אֶפְשָׁר שֶסְּפִינָתָם אַךְ נִזּוֹקָה וְלֹא נִשְבָּרָה. אֶפְשָׁר שֶׁהַסּוּפָה הִדִּיחָה אוֹתָם אֶל הָאִי, בְּלִי לְקַלְקֵל הַרְבֵּה אֶת אֳנִיָּתָם, וּלְאַחַר שֶׁשָּׁקְטָה הָרוּחַ חָזְרוּ וְהִפְלִיגוּ בַּיָּם.”

“רָאִיתִי וְנוֹכַחְתִּי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי מַר סְמִית לֹא דַיּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְאַוֶּה שֶיִּמָּצְאוּ בְּנֵי אָדָם אְַחֵרִים עַל פְּנֵי הָאִי שֶלָּנוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא מְפַחֵד מִזֶּה.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, שֶׁרַק הַמָּלָאִים עְַלוּלִים לַעְַבֹר אָרְחוֹת־יַמִּים אֵלֶּה, וְהַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ בְּנֵי־בְּלִיַּעַל הֵם וּפְגִיעָתָם רָעָה.”

“כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, אְַדוֹנִי סְפִּילֶט,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים נְגַלֶּה אֶת עִקְּבוֹת יְרִידָתָם עַל חוֹף הָאִי וְעַל פִּיהֶם נוּכַל לָבוֹא לִידֵי בֵּרוּר הָעִנְיָן הְזֶּה?”

“יִתָּכֵן, בְּנִי, מְקוֹם חְַנִיָּה עָזוּב, מְדוּרָה כְּבוּיָה וַדַּאי עְַלוּלִים יִהְיוּ לְהוֹרוֹתֵנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אְַשֶר נֵלֵךְ בָּהּ, וְאֶת אֵלֶּה נְבַקֵּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁנֵצֵּא לַחְַקֹר וְלִבְדֹּק אֶת הָאִי.”

בִּשְעַת שִֹיחָה זוֹ נִמְצְאוּ שְׁנֵי הַצַּיָּדִים בַּיַּעַר, שֶׁהִשְֹתָּרֵע בְּקִרְבַת נַחַל־הַתּוֹדָה וְשֶׁהִצְטַיֵּן בְּאִילָנוֹת רַבֵּי־תִּפְאֶרֶת. בֵּין שְׁאָר הָאִילָנוֹת הִתְנַשְֹּאוּ כָּאן עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶל מָאתַיִם רֶגֶל אְַחָדִים מֵאוֹתָם עְַצֵי־הַמְּחָטִים הַנֶּהְדָּרִים אְַשֶׁר יְלִידֵי זֵלַנְדִּיָּה הַחְַדָשָה קוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵם “קָאוּרִי.”

“הִנֵּה עָלְתָה מַחְַשָׁבָה עַל דַּעְתִּי, אְַדוֹנִי סְפִּילֶט,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אִם אֶעֱלֶה עַל צַמַּרְתּוֹ שֶׁל אַחַד הַקָּאוּרִי הָאֵלֶּה, אֶפְשָׁר שֶׁאוּכַל לָתוּר מִשָּׁם אֶת הָאָרֶץ עַד לַמֶּרְחַקִּים.”

“מַחְשַׁבְתְּךָ טוֹבָה וּנְכוֹחָה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה הִיא אִם תּוּכַל לְטַפֵּס וְלַעְַלוֹת עַל רֹאשׁ אַחַד הָעְַנָקִים הָאֵלֶּה?”

“אְַנַסֶּה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

הָעֶלֶם הַצָּעִיר הִתְנַשֵּׂא בְּקַלּוּת וּבִמְהִירוּת עַל הָעְַנָפִים הַתַּחְתּוֹנִים, אְַשֶׁר סִדּוּר שׁוּרוֹתֵיהֶם הֵקֵל בְּיוֹתֵר אֶת הָעְַלִיָּה עַל הַקָּאוּרִי, וּמִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים הִגִּיעַ עַל לְצַמַּרְתּוֹ שֶל אִילָן זֶה, שֶהִתְרוֹמְמָה לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָעֳפָאִים הַיְרוֹקָה שֶל הַיַּעַר מִסָּבִיב.

מִמְּרוֹם עֶמְדָּתוֹ זוֹ הִשְתַּטַּח לְנֶגֶד עֵינָיו כָּל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן אְַשֶׁר בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית עַד לְכַף־הַזּוֹחֵל בִּדְרוֹמִית־מַעְַרָבִית. בִּפְאַת צְפוֹנִית־מַעְַרָבִית הִתְנַשֵּׂא הַר־פְרַנְקְלִין, אְַשֶׁר כִּסָּה יוֹתֵר מִן הַחֵלֶק הָרְבִיעִי שֶל הָאֹפֶק.

אְַבָל מִמְּרוֹם הַמִּצְפֶּה שֶלּוֹ יָכֹל הָיָה הֶרְבֶּרְט לָתוּר יָפֶה אֶת חֵלֵק הָאִי שֶׁעְַדַיִן לֹא נֶחֱקַר, וְשֶׁשָּׁם יָכְלוּ לִמְצֹא לָהֶם מִקְלָט, אוֹ מָצְאוּ לָהֶם מִקְלָט, אוֹתָם הַנָּכְרִים, שֶעָלוּ לְפִי הַהַשְׁעָרָה עַל הָאִי.

הָעֶלֶם הִבִּיט וְהִתְבּוֹנֵן בְּשִֹים לֵב. עַל פְּנֵי הַיָּם לֹא רָאָה כְּלוּם. שׁוּם מִפְרָשֹ לֹא נִרְאָה בִּקְצֵה הָאֹפֶק וְלֹא סָמוּךְ לַחוֹף. וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶאַדְמַת הַחוֹף הָיְתָה מְכֻסָּה שִפְעַת עֵצִים, הְַרֵי אֶפְשָר הָיָה שֶאֳנִיָּה חַסְרַת תֹּרֶן עָמְדָה בְּקִרְבָה יְתֵרָה אֵצֶל הַחוֹף, וְעַל יְדֵי כָךְ נִתְעַלְּמָה מֵעֵינֵי הֶרְבֶּרְט.

גַַַּם בֵּין הַיְּעָרִים שֶׁל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק לֹא הִבְחִין כְּלוּם. צַמְרוֹת הָאִילָנוֹת הִתְלַכְּדוּ לְכִפָּה אַחַת יְרַקְרַקָּה וַעְַבֻתָּה, שֶׁהִשְֹתָּרְעָה עַל שֶׁטַח שֶׁל כַּמָּה מִילִין מְרֻבָּעִים לְלֹא מַעַר וּלְלֹא כַּר־דֶּשֶׁא. וּכְמוֹ כֵן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַבְחִין בְּעֵינָיו אֶת מַהְַלַךְ נַחַל־הַתּוֹדָה עַד לִמְקוֹרוֹתָיו אֵצֶל הָהָר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נִבְצָר הָיָה מִמֶּנוּ לְהַכִּיר אִם מְצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי פְּלָגִים אְַחֵרִים הַשּׁוֹטְפִים מַעְַרָבָה.

הֶרְבֶּרְט לֹא רָאָה אֵפוֹא עַל הָאָרֶץ שׁוּם סִמָּן שֶל מְקוֹם חְַנִיָּה. אָז תָּלָה אֶת עֵינָיו בַּחְַלַל הָאְַוִיר מִתּוֹךְ תִּקְוָה, שֶמָּא יַבְחִין עַמּוּד עָשָׁן – סִמָּן שֶל מְצִיאוּת אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי. הָאְַוִיר הָיָה כָּל כָּךְ זַךְ שֶסִּלְסוּל עָשָׁן כָּל־שֶׁהוּא הָיָה בּוֹלֵט וְנִכָּר יָפֶה עַל פְּנֵי הַשַּׁחַק הַבָּהִיר.

רֶגַע אֶחָד סָבוּר הָיָה הֶרְבֶּרְט שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת עָשָׁן קָלִיל עוֹלֶה וּמִתַּמֵּר בַּמַּעְַרָב, אְַבָל לְאַחַר שֶׁהִסְתַּכֵּל יָפֶה, נוֹכַח שֶהוּא טָעָה. הוּא הִבִּיט בְּעֵינַיִם בּוֹחְַנוֹת וְכֹחַ־הָרְאִיָּה שֶלּוֹ הָיָה מְעֻלֶּה… לֹא, לֹא הָיָה אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל עָשָׁן.

הֶרְבֶּרְט חָזַר וְיָרַד מֵעַל הַקָּאוּרִי וּשְנֵי הַצַּיָּדִים שָבוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. שָׁם סָח הָעֶלֶם אֶת הַמַּעְַשֶֹה לְכוֹרֶש סְמִית, וְהַלָּז שָׁמַע אֶת סִפּוּרוֹ, הֵנִיעַ רֹאש, אַךְ לֹא דִבֵּר דָּבָר. נִרְאֶה הָיָה בַּעְַלִיל, שֶאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִפְתֹּר אֶת הַשְּאֵלָה לַאְַשׁוּרָהּ אֶלָּא לַאַחַר שֶיַּחְקְרוּ וְיִבְדְקוּ יָפֶה אֶת הָאִי כֻּלּוֹ.

עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשׁוּב קָרָה מִקְרֶה, שֶאִי אֶפְשָר הָיָה לְפָרְשׁוֹ אֶלָּא בְּדֹחַק.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ הֶרְבֶּרְט וְנֶב מְשׁוֹטְטִים עַל חוֹף הַיָּם מַהְַלַךְ שְנֵי מִילִין מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהִנֵּה עָלָה בְּיָדָם לִלְכֹּד צָב יָם עְַנָקִי, אְַשֶר צִבְעֵי שִרְיוֹנוֹ הַיְרַקְרַקִּים הִתְנוֹסְסוּ לְתִפְאָרָה.

הֶרְבֶּרְט רָאָה אֶת הַצָּב זוֹחֵל בֵּין הַסְּלָעִים וּפָנָיו אֶל הַיָּם.

“גֶּש הֵנָּה, נֶב! גֶּשׁ הֵנָּה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

נֶב קָפַץ וּבָא אֶצְלוֹ.

“כַּמָּה יָפָה הִיא חַיָּה זוֹ!” קָרָא נֶב, “אְַבָל כֵּיצַד נִתְפְּשֶֹנָהּ?”

“אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה.” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הָבָה נַהְַפֹךְ אֶת הַצָּב עַל גַּבּוֹ וְשׁוּב לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ. קַח אֶת חְַנִיתְךָ וַעְַשֵֹה כָּמוֹנִי.”

הַחַיָּה הִרְגִּישָה בַּסַכָּנָה הַנִּשְקָפָה לָהּ וּמִיָּד הִתְכַּנְּסָה אֶל תּוֹךְ שִׁרְיוֹנָהּ. רֹאשָהּ וְכַפּוֹתֶיָה נִתְעַלְּמוּ מִן הָעַיִן וְהִיא הָיְתָה מוּטָלָה דוּמָם וּבְלִי־נוֹעַ כְּאַחַד הַסְּלָעִים.

הֶרְבֶּרְט וְנֶב תָּחְַבוּ אֶת מַקְלוֹתֵיהֶם תַּחַת שִרְיוֹן־הֶחָזֶה שֶל הַצָּב וּבְכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים הִצְלִיחוּ, אִם גַּם בְּדֵי עָמָל, לְהָפְכוֹ עַל גַּבּוֹ. אָרְכּוֹ שֶל צָב זֶה הָיָה כְּשָׁלֹש רַגְלַיִם וּמִשְׁקָלוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת לִיטְרָאוֹת.

“טוֹב וְיָפֶה!” קָרָא נֶב, “מַה יַעְַלֹז יְדִידֵנוּ פֶּנְקְרוֹף לִקְרַאת צַיִד זֶה!”

וְאָמְנָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶפְֶנְקְרוֹף צָרִיךְ הָיָה לִשְֹמֹחַ עַל מְצִיאָה זוֹ, כִּי בְּשַֹר הַצַּבִּים, הַמִּתְפַּרְנְסִים מִצִּמְחֵי־יָם, מַאְַכַל־תַּאְַוָה הוּא וְעָרֵב בְּיוֹתֵר. לְאַחַר שָעָה קַלָּה הוֹצִיא הַצָּב אֶת רֹאשֹוֹ הַקָּטֹן וְהַשָׁטוּחַ, אְַשֶר מֵאְַחוֹרָיו הָיָה מָאֳרָךְ בְּיוֹתֵר.

“וְעַתָּה מַה נַעְַשֶֹה לְצֵידֵנוּ זֶה?” אָמַר נֶב. “הֵן שְנֵינוּ לֹא נַעְַצֹר כֹּחְַ לְסַחְַבוֹ עַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!”

“נַשְאִירֶנּוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח, כִּי שׁוּב לֹא יוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ מֵאֵלָיו, וְאַחַר נָבוֹא וְנוֹלִיכֶנּוּ הַבַּיְתָה בַּעְַגָלָה.”

“טוֹב דִבַּרְתָּ!”

לְשֵם יֶתֶר זְהִירוּת וּבִטָּחוֹן עָמַד הֶרְבֶּרְט וְהֶעֱמִיס עַל הַחַיָּה אְַבָנִים גְּדוֹלוֹת, אַף עַל פִּי שֶנֶּב חָשַב אֶת הַדָּבָר לִמְיְִתָּר. אַחַר שָֹמוּ שְׁנֵי הַצַיָּדִים אֶת פַּעְַמֵיהֶם אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַשָּׁטוּחַ, שֶנִּתְגַּלָּה עִם שֶפֶל הַמָּיִם. הֶרְבֶּרְט רָצָה לַעְַשֹוֹת נַחַת־רוּחַ לְפֶנְקְרוֹף בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, וּלְפִיכָךְ לֹא אָמַר לוֹ לְפִי שָעָה דָבָר עַל אֹדוֹת “צָב־הַיָם הַגָּדוֹל וְהַנָּאֶה.” שֶהְַפָכוֹ וְהִנִיחוֹ פְּרַקְדָּן עַל גַּבֵּי הַחוֹל, אֶלָּא חָזַר מִקֵּץ שְׁתִֵּי שָׁעוֹת בְּלִוְיַת נֶב עִם עְַגָלָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הִשְׁאִירוּ אֶת הַחַיָּה. אֶפֶס “צָב־הַיָּם הַגָּדוֹל וְהַנָּאֶה”, נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

נֶב וְהֶרְבֶּרְט הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בְּתִמָּהוֹן וְאַחַר הִבִּיטוּ סְבִיבוֹתָם. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹם אְַשֶר בּוֹ הִשְאִירוּ אֶת הַצָּב מוּטָל עַל גַּבּוֹ. הָעֶלֶם מָצָא אְַפִילוּ אֶת הָאְַבָנִים שֶהֶעֱמִיס עַל הַחַיָּה, וּלְפִיכָךְ מֻבְטָח הָיָה, שֶלֹּא טָעָה.

“הְַרֵי לְךָ מַעְַשֶֹה נָאֶה!” קָרָא נֶב, “וּבְכֵן נִמְצָא שֶהַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ יְכֹלוֹת לְהִתְהַפֵּךְ עַל פְּנֵיהֶן?”

" כְּפִי הַנִּרְאֶה, כֵּן הוּא," הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ מְבוּכָה וְהִבִּיט אֶל הָאְַבָנִים הַמְפֻזָּרוֹת עַל גַּבֵּי הַחוֹל.

“מַה יִחַר לְפֶנְקְרוֹף עַל אְַבֵדָה זוֹ!”

“וּמַר סְמִית וַדַּאי יְהִי נָבוֹךְ, וְקָשֶׁה יִהְיֶה לוֹ לְבָאֵר הִתְעַלְּמוּת זוֹ!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“יוֹדֵעַ אַתָּה מַה נַעְַשֶֹה?” אָמַר נֶב, אְַשֶר בִּקֵּש לַהַעְַלִים אֶת הַתַּקָּלָה שֶאֵרְעָה לוֹ, “אַל נְסַפֵּר אֶת הַמְּאֹרָע לְאִיש.”

“לְהֶפֶךְ, נֶב,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “חַיָּבִים אָנוּ לְסַפֵּר אוֹתוֹ.”

וּשְנֵיהֶם מָשְכוּ אֶת הָעְַגָלָה, שֶהוֹלִיכוּהָ עִמָּם לְבַטָּלָה, וְחָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶהָאִינְגֵ’נֵר וְהַסַּפָּן עָסְקוּ שָם בִּמְלַאכְתָּם, סָח לְהֶם הֶרְבֶּרְט אֶת כָּל פָּרָשַת הַמִּקְרֶה.

“אִי לָכֶם רַשְׁלָנִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “אִבַּדְתֶּם מֵאִתָּנוּ בַּיָּדַיִם לְכָל הַפָּחוֹת חְַמִשִּׁים תַּבְשִׁילֵי־מָרָק!”

“אְַבָל, פּנְקְרוֹף,” טָעַן נֶב, “הֵן לֹא אַשְמָתֵנוּ הִיא שֶאוֹתָהּ חַיָּה בָּרְחָה וְנֶעֶלְמָה, שֶׁהְַרֵי כְּבָר שָמַעְתָּ שֶהֲפַכְנוּהָ עַל גַּבָּהּ!”

“וַדַּאי לֹא הְַפַכְתֶּם אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ!” רִטֵּן הַסַּפָּן, שֶלֹּא הָיָה עָשֹׂוּי לְהִתְפַּיֵּס בְּאוֹתָהּ שָעָה.

“וּמִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶלֹּא הְַפַכְנוּהָ כָּל צָרְכָּהּ?” קָרָא הֶרְבֶּרְט, וְהוּא הוֹסִיף וְסִפֵּר עַל דְּבַר הָאְַבָנִים הַכְּבֵדוֹת, שֶהֶעֱמִיס עַל הַצָּב.

“וּבְכֵן אֵין זֶה אֶלָּא מַעְַ‏שֵֹה־נִסִּים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“תָּמִיד סָבוּר הָיִיתִי, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “כִּי הַצַּבִּים כֵּיוָן שֶמַּנִּיחִים אוֹתָם עַל גַּבָּם, שוּב אֵינָם יְכֹלִים לָקוּם וְלַעְַמֹד עַל רַגְלֵיהֶם מֵאְַלֵיהֶם, וּבְיחוּד אִם גִּדְלֵי־מִדָּה הֵם.”

“אְֶמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, בְּנִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

"אִם כֵּן, אֵיכָכָה קָרָה הַדָּבָר?… "

“כַּמָּה רָחוֹק הָיָה מִן הַיָּם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶהִנַּחְתֶּם שָׁם אֶת הַצָּב?” שָאַל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ וְהִתְחִיל מְהַרְהֵר בִּמְאֹרָע זֶה.

“כַּחְַמֵשׁ־עֶשְֹרֵה רֶגֶל,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“וּמֵי הַיָּם שָׁפְלוּ בְּאוֹתָהּ שָעָה?”

“הֵן, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ.”

“וּבְכֵן הְַרֵי לָכֶם פִּתְרוֹן הַחִידָה: מַה שֶׁהַצָּב לֹא יָכֹל לַעְַשֹוֹת כְּשֶׁהָיָה מוּטָל עַל גַּבֵּי הַחוֹל, אֶפְשָׁר שֶעָשָֹה וְהִצְלִיחַ בַּמָּיִם. גֵּאוּת־הַמַּיִם הֱרִימַתְהוּ וְהוּא חָזַר וְהִתְהַפֵּךְ עַל פָּנָיו וְצָף בִּמְנוּחָה הַיָּמָּה.”

“אָכֵן רַשְׁלָנִים גְּמוּרִים אָנוּ!” קָרָא נֶב.

“הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְכֶם!” אָמַר הַסַּפָּן.

כּוֹרֶשׁ סְמִית בֵּאֵר אֵפוֹא אֶת הַמְאֹרָע הַמֻּפְלָא הַזֶּה בֵּאוּר הַמִּתְקַבֵּל בְּלִי סָפֵק עַל הַדָּעַת. אְַבָל כְּלוּם הֵנִיחַ הַבֵּאוּר הַזֶּה אֶת דַּעְתּוֹ שֶל עַצְמוֹ? סָפֵק גָּדוֹל הוּא!


 

פֶּרֶק שֵנִי    🔗

הַנִסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּירָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם – מְצִיאָה עַל גַּבֵּי הַחוֹף – “כֵּף הַמְּצִיאָה” – הַדְּבָרִים שֶנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה; כְּלֵי־מְלָאכָה, כְּלֵי־נֶשֶׁק, מַכְשִׁירִים, בְּגָדִים, סְפָרִים וּכְלֵי־ בָּיִת – מֶה חָסֵר פֶּנְקְרוֹף.

בְּעֶשְֹרִים וְתִשְׁעָה לְחֹדֶש אוֹקְטָבֶּר הָיְתָה הַסִּירָה, שֶׁעָשֹוּהָ מִקְּלִפַּת־עֵץ, כֻּלָּהּ מוּכָנָה וּמְתֻקָּנָה. פֶּנְקְרוֹף קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וּבַחְַמִשָּׁה יָמִים הִתְקִין מֵעֵין פִּירוֹגָה, שֶצַּלְעוֹתֶיהָ הָיוּ עְַשֹוּיוֹת קָנִים גְּמִישִׁים מִמִּין מְיֻחָד. סִירָה זוֹ הֵכִילָה סַפְסָל אֶחָד מֵאְַחוֹרֶיהָ, סַפְסָל שֵנִי בְּאֶמְצְעִיתָהּ, שֶׁשָּׁמַר עַל הַדְּפָנוֹת שֶלֹּא יִתְפָּרְדוּ, סַפְסָל שְׁלִישִׁי מִפָּנִים, יַרְכָתִים לְבָתֵּי הַקִּבּוּל שֶׁל שְׁנֵי הַמְּשׁוֹטִים וְהֶגֶה לְכַוֵּן אֵת מַהְַלָכָהּ. אָרְכָּהּ שֶׁל צִנָּה קַלָּה זוֹ הָיָה כִּשְׁתֵּים־עֶשְֹרֵה רֶגֶל וּמִשְקָלָהּ לֹא עָלָה עַל מָאתַיִם לִטְרָאוֹת. הוֹרָדָתָהּ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם נֶעֶשְֹתָה בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: נְשָֹאוּהָ עַל כַּפַּיִם וְהִנִּיחוּהָ עַל הַחוֹל סָמוּךְ לַחוֹף מִמּוּל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְעִם גֵּאוּת הַיָּם הֱרִימוּהָ הַגַּלִּים לְמָעְלָה. וּמִיָּד קָפַץ פֶּנְקְרוֹף אֶל תּוֹכָהּ וְהִטָּה וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ אָנֶה וָאָנָה בְּסִיּוּעַ שֶל הַהֶגֶה, וְסוֹפוֹ שֶׁהִכְרִיז שֶׁהַסִּירָה טוֹבָה וְיָפָה כָּל צָרְכָּהּ לְתַשְׁמִישָׁהּ.

“הוּרָה!” קָרָא הַסַּפָּן, שֶלֹּא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִתֵּת שֶׁבַח וְקִלּוּס גַּם לְפֹעַל כַּפָּיו שֶׁל עַצְמוֹ, “בִּכְלִי שַׁיִט זֶה אָנוּ יְכֹלִים לְהַפְלִיג מִסָּבִיב…”

“לְכַדּוּר הָאָרֶץ?” שָאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לֹא, מִסָּבִיב לָאִי. אְַבָנִים אְַחָדוֹת לְשֵם עֵקֶל, תֹּרֶן בְּרֹאשוֹ, וְקֶטַע בַּד לְמִפְרָשֹ, אְַשֶר יַעְַשֶֹה לָנוּ מַר סְמִית בְּאַחַד הַיָּמִים – וְאָנוּ נָשׁוּט לַמֶּרְחַקִּים! וּבְכֵן, מַר כּוֹרֶשׁ וּמַר סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט וְנֶב, כְּלוּם אֵין אִיש מִכֶּם רוֹצֶה לְנַסּוֹת אֶת הָאֳנִיָּה הַחְַדָשָׁה שֶלָּנוּ? לַעְַזָזֵאל! הְַרֵי צְרִיכִים אָנוּ לָדַעַת אִם תַּעְַצֹר כֹּחַ לָשֵֹאת אֶת חְַמִשְתֵּנוּ כְּאֶחָד?”

וּבֶאֱמֶת מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעְַשֹוֹת אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה. בִּמְחִי־מָשׁוֹט אֶחָד הִנְהִיג פֶּנְקְרוֹף אֶת הַסִּירָה דֶרֶךְ מַעְַבָר צַר שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים וְהִגִּיעַ אֶל הַחוֹף. וּבְאוֹתוֹ מַעְַמָד נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַעְַרֹךְ עוֹד הַיּוֹם מַסַּע־נִסָּיוֹן בַּסִּירָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף לְצַד דָּרוֹם עַד לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַבּוֹלֵט, שֶׁשָּׁם נִסְְתַּיְּמוּ הַסְּלָעִים.

כְּשֶׁהִתְחִילוּ יוֹרְדִים אֶל הַסִּירָה, קָרָא נֶב וְאָמָר:

“אְַבָל הְַרֵי הַסִּירָה שֶׁלְּךָ, פֶּנְקְרוֹף, בּוֹלַעַת הַרְבֵּה מָיִם!”

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, נֶב,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁהָעֵץ יִרְוֶה וְיִתְפַּח! יַעַבְרוּ שְׁנֵי יָמִים ושׁוּב לֹא יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה. כְּרֵסָהּ שֶׁל הַפִּירוֹגָה שֶׁלָּנוּ לֹא תָּכִיל מַיִם יוֹתֵר מִקֵּבָתוֹ שֶׁל אַחַד הַשִּׁכּוֹרִים. רְדוּ וָשֵׁבוּ!”

הַכֹּל יָרְדוּ בַּסִּירָה וּפֶנְקְרוֹף הִפְלִיג בַּיָּם. מֶזֶג הָאְַוִיר הָיָה נָאֶה וְהַיָּם הָיָה שׁוֹקֵט, כְּאִלּוּ הָיָה אַחַד הַיְאוֹרִים הַקְּטַנִּים הַַתָּפוּשֹ בְּמִסְגֶּרֶת שֶל חוֹפִים צָרִים, וְהַפִּירוֹגָה צָפָה עַל פָּנָיו בְּעַזּוּת וּבְבִטָּחוֹן, כְּאִלּוּ צָפָה עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׁלֵוִים.

נֶב תָּפַשֹ מָשׁוֹט אֶחָד וְהֶרְבֶּרְט תָּפַשֹ אֶת הַשֵּׁנִי וּפֶנְקְרוֹף יָשַׁב בַּאְַחוֹרֵי הַסִּירָה וְכִוֵּן אֶת הַהֶגֶה.

הַסַּפָּן עָבַר אֶת הַתְּעָלָה וְהִפְלִיג אֶל קְצֵה־הָאִי הַדְּרוֹמִי. נָשְׁבָה רוּחַ קַלָּה מִן הַדָּרוֹם, אְַבָל גַּלִּים לֹא הִתְרוֹמְמוּ לֹא עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה וְלֹא עַל פְּנֵי הַיָּם. רַק רִגְשָׁה קַלָּה עָבְרָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֶלָּא שֶהַפִּירוֹגָה כִּמְעַט שֶלֹּא הִרְגִּישָׁה בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה עְַמוּסָה מַשָּׂא כָּבֵד. הַשָּׁטִים הִתְרַחְַקוּ כַּחְַצִי הַמִּיל מִן הַחוֹף כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל מַרְאֵה הַר פְרַנְקְלִין לְכָל הֶקֵּפוֹ.

אַחַר כָּךְ הִטָּה פֶּנְקְרוֹף אֶת הַסִּירָה וְשָֹם פָּנָיו אֶל תּוֹצָאַת הַנָּחַל. הַפִּירוֹגָה שָׁטָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף, שֶׁהָלַךְ וְהִתְעַגֵּל עַד לְחֻדּוֹ הַקִּיצוֹנִי, אְַשֶׁר מֵאְַחוֹרָיו הִשְׂתָּרְעוּ בִּצּוֹת־טִדּוֹרְן רַחְַבוֹת־הַיָּדַיִם.

אוֹתוֹ הַחֹד הַקִּיצוֹנִי שֶׁל הַחוֹף נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין מִנַּחַל־הַתּוֹדָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לָשׁוּט עַד לְקָצֵהוּ אוֹ לַעְַבֹר מְעַט מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה כְּדֵי לִסְקֹר סְקִירָה חְַטוּפָה אֶת הַחוֹף עַד לְכֵף הַצִּפֹּרֶן.

הַסִּירָה הֶחֱלִיקָה אֵפוֹא לְאֹרֶךְ הַחוֹף בְּרִחוּק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בַּסְּלָעִים הַזְּרוּעִים בְּקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה, אְַשֶׁר גֵּאוּת הַיָּם כְּבָר הִתְחִילָה לְכַסּוֹת אוֹתָם מָיִם. קִיר הַגְּרָנִית מִמְּקוֹם תּוֹצָאַת הַנַּחַל עַד לְחֹד קָצֵהוּ שֶל חוֹף הַיָּם הָלַךְ וְשָׁפָל. אוֹתוֹ חֹד הַקָּצֶה הָיָה צִבּוּר שֶׁל סַלְעֵי־גְרָנִית שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בְּעַרְבּוּבְיָה. מַרְאֵה הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה פָּרוּעַ עַד מְאֹד, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נֶהֶפְכוּ כָּאן עְַגָלוֹת עְַנָקִיּוֹת מְלֵאוֹת סְלָעִים וַאְַבָנִים. בְּלִיטָה חַדָּה זוֹ, שֶׁנִּמְשְׁכָה עַד לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי מִילִין מִן הַיַּעַר, הָיְתָה כֻּלָּהּ חְַשֹוּפָה לְלֹא צֶמַח וּלְלֹא יֶרֶק וְדָמְתָה לִזְרוֹעוֹ שֶׁל עְַנָק שֶׁנִּשְׁתַּרְבְּבָה מִתּוֹךְ שַׁרְוֹל יָרוֹק.

הַסִּירָה שֶׁהֱשִׁיטוּהָ שְׁנֵי מְשׁוֹטִים צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּלִי קֹשִי. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הָאַחַת עִפָּרוֹן וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה אֶת פִּנְקָסוֹ וְרָשַׁם רְשִׁימָה חְַטוּפָה אֶת תַּבְנִית הַחוֹף. נֶב, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט סָחוּ זֶה עִם זֶה מִדֵּי סָקְרָם בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶל אַדְמַת אְַחֻזָּתָם, שֶׁהָיָה חָדָשׁ לָהֶם. כְּכָל אְַשֶׁר שָׁטָה הַפִּירוֹגָה הָלֹךְ וָשׁוּט לִפְאַת דָּרוֹם, כֵּן נִדְמָה שֶׁשְּׁנֵי כֵּפֵי־הַמְּתַלְעוֹת נֶעְתָּקִים מִמְּקוֹמָם וְהוֹלְכִים וְסוֹגְרִים אֶת מִפְרַץ־הַבְּרִית בְּמִדָּה יְתֵרָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא דִבֵּר דָּבָר, אֶלָּא הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּרְאוֹת הָעוֹבְרִים עַל פָּנָיו, וְעַל פִּי מֶבָּטָיו נִכָּר הָיָה, שֶׁהָאָרֶץ שֶׁהוּא רוֹאֶה זָרָה וּמְשֻׁנָּה הִיא בְּעֵינָיו.

מִקֵּץ שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה עַד קְצֵה הַבְּלִיטָה שֶׁל הַחוֹף וּפֶנְקְרוֹף כְּבָר רָצָה לָסֹב אוֹתָהּ, וְהִנֵּה קָם הֶרְבֶּרְט וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ כְּלַפֵּי נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף וְאָמָר:

“מַהוּ הַדָּבָר שֶׁאְַנִי רוֹאֶה שָׁם עַל פְּנֵי הַחוֹף?”

כָּל הַעֵינַיִם פָּנוּ אֶל אוֹתָה הַנְּקֻדָּה.

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הַכַּתָּב, “דְּבַר־מָה מֻנָּח שָׁם. נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ אֶחָד מֵחֶפְצֵי־הַהֶפְקֵר שֶׁפּוֹלֵט הַיָּם. הוּא שָׁקוּעַ מַחְַצִיתוֹ בַּחוֹל.”

“הוֹי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אְַנִי מַבְחִין אֶת הַדָּבָר וְיוֹדֵעַ מַהוּ!”

“וּמַהוּ אֵפֹוֹא?” שָׁאַל נֶב.

“חָבִיּוֹת, חָבִיּוֹת! וְאֶפְשָׁר שֶׁהֵן מְלֵאוֹת!” עָנָה הַסַּפָּן.

נְטֵה אֶל הַחוֹף, פֶּנְקְרוֹף!"

מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה אֶל מִפְרָץ קָטֹן וְיוֹשְׁבֶיָה קָפְצוּ וְעָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה.

פֶּנְקְרוֹף לֹא טָעָה. בֶּאֱמֶת הָיוּ מֻנָּחוֹת שָׁם שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, שֶׁהָיוּ שְׁקוּעוֹת לְמֶחֱצָה בַּחוֹל. שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קְשׁוּרוֹת יָפֶה אֶל תֵּבָה גְדוֹלָה, אְַשֶׁר בְּסִיּוּעָן הָיְתָה צָפָה כַּנִּרְאֶה עַל פְּנֵי הַיָּם עַד שֶׁהַגַּלִּים הֱטִילוּהָ אֶל הַחוֹף.

“מִכָּאן מוּכָח, שֶׁסְּפִינָה נִשְבְּרָה בַּיָּם בְּקִרְבַת הָאִי, הַאֵין זֹאת?” שָאַל הֶרְבֶּרְט.

“כְּפִי הַנִּרְאֶה,” הֵשִיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אְַבָל מָה אָצוּר בְּתֵבָה זוֹ?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ גָּדוֹל. “מָה אָצוּר בְּתֵבָה זו? הְַרֵיהִי סְגוּרָה וְאֵין בְּיָדֵנוּ בַּמֶּה לִפְתֹּחַ אֶת מִכְסֶהָ! אְַבָל בְּאֵין בְּרֵרָה, הָבָה אְַשַׁבְּרֶנּוֹ בְּאֶבֶן…”

וְהַסַּפָּן הֵרִים אֶבֶן גְּדוֹלָה וְרָצָה לִשְׁבֹּר בָּהּ אֶחָד מִקַּרְשֵׁי הַתֵּבָה, וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר עִכֵּב בְּיָדוֹ וְעָנָה וְאָמַר:

“פֶּנְקְרוֹף, אֶפְשָר יָכֹל אַתָּה לִכְבֹּש רוּחְַךָ שָׁעָה אֶחָת?”

“אְַבָל, אְַדוֹנִי כּוֹרֶש, הַגַּע בְּעַצְמְךָ, הְַרֵי יִתָּכֵן שֶׁתֵּבָה זוֹ אוֹצֶרֶת בְּקִרְבָּהּ אֶת כָּל מַה שֶׁאָנוּ חְַסֵרִים!”

"הַדָּבָר יִוָּדַע לָנוּ, פֶּנְקְרוֹף, " הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאוּלָם שְׁמַע בְּקוֹלִי וְאַל תִּשְׁבֹּר תֵּבָה זוֹ, אְַשֶׁר אוּלַי נִמְצָא בָּהּ תּוֹעֶלֶת. הָבָה נַעְַבִירֶנָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְשָׁם נִפְתָּחֶנָּה עַל נְקַלָּה וּבְלִי לִשְבֹּר אוֹתָהּ. עַדְַיִן מְתֻקָּנָה הִיא כָּל צָרְכָּהּ לָצוּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאִם הִיא צָפָה וּבָאָה עַד הְַלוֹם, וַדַּאי תַּעְַצֹר כֹּחַ לְהוֹסִיף וְלָצוּף עַד לְתוֹצָאַת הַנָּחַל.”

"אָכֵן צָדַקְתָּ, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, "הֵשִׁיב הַסְַפָּן, “נִסְכַּלְתִּי, אֶלָּא שֶאֵין אָדָם מוֹשֵל תָּמִיד בְּרוּחוֹ!”

וְאָמְנָם עְַצַת הָאִינְגֵ’נֵר הָיְתָה טוֹבָה וּנְכוֹחָה. שֶׁהְַרֵי הַפִּירוֹגָה לֹא יָכְלָה לָשֵֹאת אֶת כָּל הַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בְּתוֹךְ הַתֵּבָה. הַחְַפָצִים הַלָּלוּ וַדַּאי הָיוּ כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לִקְשֹר אֶת הַתֵּבָה אֶל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת רֵיקוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּסְבְּלוּהָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא תִּשְׁקַע. וּבְכֵן יָפֶה יָעַץ הָאִינְגֵ’נֵר לִקְשֹׁר אֶת הַתֵּבָה אֶל הַסִּירָה וְלַהְַשִׁיטָהּ בְּדֶרֶךְ זוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

אְַבָל מֵהֵיכָן בָּאָה פְּלֵטַת־יָם זוֹ? שְאֵלָה זוֹ הָיְתָה חְַשׁוּבָה בְּיוֹתֵר. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחְַבֵרָיו בָּדְקוּ בְּעֵינַיִם בּוֹחְַנוֹת אֶת כָּל הַמָּקוֹם אְַשֶׁר מִסָּבִיב וְתָרוּ אֶת הַחוֹף עַל שֶׁטַח שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת, אְַבָל שׁוּם שְׁבָרִים וּשְׁיָרִים אְַחֵרִים לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם. אָז עָמְדוּ וְתָרוּ גַם אֶת הַיָּם. הֶרְבֶּרְט וְנֶב עָלוּ עַל סֶלַע גָּבוֹהַּ וְהִשְקִיפוּ אָנֶה וְאָנָה, אְַבָל שֶׁטַח הַמַּיִם הָיָה שָמֵם וָרֵיק עַד לְקַצְוֵי הָאֹפֶק. שׁוּם דָּבָר לֹא נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם, לֹא אֳנִיָּה שְׁבוּרָה וְלֹא סִירַת מִפְרָשֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁסְּפִינָה נִשְׁבְּרָה בְּקִרְבַת מָקוֹם. אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה קֶשֶׁר בֵּין אוֹתוֹ הַמְאֹרָע וּבֵין הַמַּעְַשֶֹה בְּגַרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת? אֶפְשָׁר שֶׁפְּלִיטֵי הָאֳנִיָּה הַשְּׁבוּרָה יָרְדוּ עַל הַיַּבָּשָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי? אֶפְשָׁר שֶׁעְַדַיִן הֵם שְׁרוּיִּים שָׁם? כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיְתָה עְַלֵיהֶן תְּשׁוּבָה. וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד נִתְבָּרֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים: אוֹתָם הַנָּכְרִים אְַשֶׁר בָּאוּ לְכָאן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ שׁוֹדְדֵי־יָם מִבְּנֵי הַמָּלָאִים, שֶׁהְַרֵי הַתֵּבָה שֶׁנִּמְצְאָה מוֹצָאָהּ מֵאְַמֵרִיקָה אוֹ מֵאֵרֹפָּה.

הַכֹּל חָזְרוּ וְהִתְאַסְּפוּ מִסָּבִיב לַתֵּבָה, שֶׁאָרְכָּהּ הָיָה חָמֵשׁ רַגְלַיִם וְרָחְבָּהּ שָׁלֹש רַגְלָיִם. הִיא הָיְתָה עְַשֹוּיָה עְַצֵי אַלּוֹנִים וּסְגוּרָה יָפֶה וּמְחֻפָּה כֻּלָּהּ בְּעוֹר עָבֶה, שֶׁהָיָה מְהֻדָּק אֵלֶיהָ בְּמַסְמְרִים שֶׁל נְחֹשֶׁת. גַּם שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ סְתוּמוֹת הֵיטֵב וְעַל פִּי הַנְּקִישָׁה בָּהֶן נִכָּר הָיָה שֶהֵן רֵיקוֹת. הֵן הָיוּ תְּלוּיוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַתֵּבָה וּקְשוּרוֹת אֵלֶיהָ בַּחְַבָלִים חְַזָקִים, אְַשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הִכִּיר בָּהֶם מִיָּד, שֶׁקִּשְׁרֵיהֶם “קִשְׁרֵי סַפָּנִים” הֵם. הַתֵּבָה נִשְׁתַּמְּרָה, כַּנִּרְאֶה, בְּעֶצֶם שְׁלֵמוּתָהּ וְלֹא נִפְגְּעָה אַף פְּגִיעָה כָּל־שֶׁהִיא. טַעְַמוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, מַה שֶׁהַתֵּבָה נִתְקְעָה בַּחוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹף וְלֹא הוּטְלָה עַל הַסְּלָעִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַחַר שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַתֵּבָה בְּדִיקָה יָפָה הֻבְרַר, שֶׁהִיא לֹא שָׁהְַתָה בַּמַּיִם יָמִים הַרְבֵּה וְשֶׁהִיא הִגִּיעָה אֶל הַחוֹף לִפְנֵי זְמָן מוּעָט. הַנִּרְאֶה, שֶׁהַמַּיִם לֹא חָדְרוּ אֶל תּוֹכָהּ כָּל עִקָּר וְהַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בָּהּ נִשְׁתַּמְּרוּ בְּעֵינָם.

כְּפִי הַנִּרְאֶה, הָשְׁלְכָה תֵּבָה זוֹ מִתּוֹךְ סְפִינָה מִטֹּרֶפֶת בַּיָּם שֶנִּתְקָרְבָה אֶל הָאִי. הַנּוֹסְעִים, שֶהֱטִילוּהָ הַיָּמָָּה, וַדַּאי קִוּוּ שֶׁהִיא תַּגִּיעַ אֶל הַחוֹף וְשָׁם יִמְצָאוּהָ לְאַחַר זְמָן, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁקְדוּ עָלֶיָה שֶׁלֹּא תֵּרֶד בִּמְצוּלוֹת וּקְשָׁרוּהָ אֶל הֶחָבִיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת מֵעֵין מַכְשִׁיר שֶׁל שְֹחִיָּה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

“אָנוּ נָבִיא פְּלֵטַת־יָם זוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, "וְנַעְַרֹךְ רְשִׁימַת הַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בַּתֵּבָה. וְהָיָה אִם נִמְצָא לְאַחַר זְמָן עַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ אְַנָשִים, שֶׁנִּמְלְטוּ מִן הָאֳנִיָּה שֶׁנִּשְׁבְּרָה לְפִי הַשְּׁעָרָתֵנוּ, נָשִׁיב אֶת הַתֵּבָה לִבְעָלֶיהָ, וְאִם לֹא נִמְצָא אִישׁ מֵהֶם… "

“אָז תְּהִי הַתֵּבָה לָנוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הָאֱלֹהִים! כַּמָּה תָּאֵב אְַנִי לָדַעַת מָה אָצוּר בְּבִטְנָהּ שֶל זוֹ!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ הַיָּם הָלֹךְ וְגָאֹה, וְהַמַּיִם כְּבָר הִגִּיעוּ עַד הַתֵּבָה וְעוֹד מְעַט וְהַגַּלִּים הֱרִימוּהָ וּנְשָֹאוּהָ הַיָּמָּה, אָז הִתִּירוּ בְּמִקְצָת אֶת אַחַד הַחְַבָלִים, שֶׁהִצְמִידוּ אֶת הֶחָבִיּוֹת אֶל הַתֵּבָה, וְקָשְרוּ אוֹתוֹ אֶל הַסִּירָה, אַחַר כָּךְ פִּנּוּּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב בַּמְּשׁוֹטִים שֶׁלָּהֶם אֶת הַחוֹל שֶׁמִּסָּבִיב לַתֵּבָה, כְּדֵי לְהָקֵל עָלֶיהָ לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ, וְעַד מְהֵרָה מָשְׁכָה הַסִּירָה אֶת הַתֵּבָה בַּחֶבֶל וְהִתְחִילָה לְעַקֵּף אֶת הַבְּלִיטָה, שֶׁקְּרָאוּהָ מֵעַכְשָׁו בְּשֵׁם “כֵּף הַמְּצִיאָה”. הַמַּשָֹּא הָיָה כָּבֵד לְמַדַּי וְהֶחָבִיּוֹת כִּמְעַט לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְהַחְַזִיק אֶת הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הַסַּפָּן הָיָה מְפַחֵד כָּל רֶגַע שֶׁמָּא יִנָּתֵק אַחַד הַחְַבָלִים וְהַתֵּבָה תִּשְׁקַע בִּמְצוּלוֹת. וְאוּלָם הַחְַשָׁשָׁה הַזֹּאת לֹא נִתְאַמְּתָה, וּמִקֵּץ שָׁעָה וָחֵצִי לְאַחַר הַפְלָגָתָהּ – כָּל כָּךְ אָרְכָה הַנְּסִיעָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין – הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה אֶל הַחוֹף אְַשֶר מִמּוּל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

אָז מָשְׁכוּ אֶת הַסִּירָה וְאֶת הַתֵּבָה אֶל הַחוֹל, וְכֵיוָן שֶהַיָּם הָלַךְ וְשָׁפַל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נִשְאְַרוּ עַד מְהֵרָה שְׁתֵּי אֵלֶּה עוֹמְדוֹת בֶּחָרָבָה. נֶב הֵבִיא כְּלֵי מְלָאכָה כְּדֵי לִפְתֹּחַ בָּהֶם אֶת הַתֵּבָה בְּדֶרֶךְ נוֹחָה וּבְלִי שׁוּם נֵזֶק עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.

פֶּנְקְרוֹף לֹא יָכֹל לְהַעְַלִים אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הַיְתֵרָה. הוּא הִתִּיר תְּחִלָּה אֶת שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת, שֶׁהָיוּ שְׁלֵמוֹת וְטוֹבוֹת לְשִׁמּוּשׁ, אַחַר שִׁבְּרוּ בְּמֶלְקָחַיִם אֶת הַמַּנְעוּלִים וְהֵרִימוּ אֶת הַמִּכְסֶה.

הַתֵּבָה הֵכִילָה תֵּבָה שְׁנִיָּה שֶׁל צִינְק, אְַשֶׁר תַּשְׁמִישָׁהּ הָיָה, כַּנִּרְאֶה, לְהָגֵן עַל הַחְַפָצִים הָאְַצוּרִים בְּתוֹכָהּ מִפְּנֵי הָרְטִיבוּת.

“הוּ!” קָרָא נֶב, “אֵין זֹאת כִּי אִם צָרְכֵי־אֹכֶל מְשֻׁמָּרִים אְַצוּרִים בִּפְנִים!”

“הְַרֵינִי מְקַוֶּה, שֶׁאֵין שָׁם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.

"אִלּוּ נִמְצָא שָׁם לְכָל הַפָּחוֹת… " אָמַר הַסַּפָּן בְּקוֹל דְּמָמָה.

“מָה אַתָּה מִתְאַוֶּה שֶיִּמָּצֵא שָׁם?” שְׁאֵלָהוּ נֶב, אְַשֶׁר דְּבָרָיו הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו.

“לֹא כְּלוּם!”

אָז גָּזְרוּ אֶת לוּחַ הַצִּינְק לְאָרְכּוֹ וְכָפְפוּ אוֹתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה לִשְׁנֵי צִדֵּי הַתֵּבָה וְהִתְחִילוֹּ לְהוֹצִיא בָּזֶה אַחַר זֶה חְַפָצִים מֵחְַפָצִים שׁוֹנִים, וְהִנִּיחוּם לְפִי שָׁעָה עַל הַחוֹל. עִם כָּל חֵפֶץ חָדָשׁ שֶׁהוּצָא מִן הַתֵּבָה הֵרִיעַ פֶּנְקְרוֹף תְּרוּעוֹת “הוּרָה” חְַדָשׁוֹת. הֶרְבֶּרְט מָחָא כָּף וְנֶב רָקַד כְּדֶרּךְ שֶׁמְּרַקְּדִים הַכּוּשִׁים… שָׁם נִמְצְאוּ סְפָרִים, אְַשֶׁר הֶעֶבִירוּ אֶת הֶרְבֶּרְט עַל דַּעְתּוֹ מֵרֹב שִֹמְחָתוֹ עְַלֵיהֶם, וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ לְצָרְכֵי בֵּית־הַבִּשּׁוּל, אְַשֶׁר נֶב נָשַׁק אוֹתָם מִנְּשִׁיקוֹת פִּיו!

כְּלָלוֹ שֶׁל דּבָר: הָיָה לָהֶם לַקִּוֹלוֹנִיסְטִים עַל מַה לִשְֹמֹחַ, כִּי הַתֵּבָה הֵכִילָה כְּלֵי־מְלָאכָה, כְּלֵי־נֶשֶׁק, מַכְשִׁירִים, בְּגָדִים וּסְפָרִים. וַהְַרֵי רְשִימָה מְדֻיָּקָה שֶׁל כָּל הַחְַפָצִים הַלָּלוּ, כְּכָל אְַשֶׁר כָּתַב אוֹתָהּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּפִנְקָסוֹ:

כְּלֵי מְלָאכָָה:

3 סַכִּינִים בַּעְַלֵי לְהָבִים אְַחָדִים.

2 קַרְדֻּמּוֹת שֶל חוֹטְבֵי עֵצִים.

2 קַרְדֻּמּוֹת שֶל נַגָּרִים.

3 מַקְצוּעוֹת.

2 מְגֵרוֹת.

1 גַּרְזֶן קָטֹן.

6 מַפְסָלוֹת.

3 פַּטִּישִים.

1 מַקְדֵּחִים.

10 שַֹקִּים שֶל מַסְמְרִים וּבְרָגִים.

3 מַשֹּוֹרִים בְּנֵי גֹדֶל שׁוֹנֶה.

2 אַרְגְּזֵי־מְחָטִים.

כְּלֵי־נֶשֶק:

2 רוֹבֵי־צוֹר.

2 רוֹבֵי־מַבְעֶרֶת.

2 קָרָבִּינִים בַּעְַלֵי הִתְלַקָּחוּת מֶרְכָּזִית.

5 חְַנִיתוֹת קְצָרוֹת.

5 חַרְבוֹת פִּיפִיוֹת.

2 חְַבִיוֹנוֹת אְַבַק־שְֹרֵפָה, עֶשְֹרִים וְחָמֵשׁ לִטְרָאוֹת בְּכָל אַחַת.

12 קֻפְסוֹת שֶל מַבְעָרוֹת.

מַכְשִׁירִים:

1 סֶכְּסְטַנְט.

1 מִשְׁקֶפֶת.

1 קֶרֶן־חָזוּת.

1 קָמְפָּס גָּדוֹל.

1 קָמְפָּס שֶל כִּיס.

1 טֶרְמוֹמֶטֶר שֶל פַרְנְהֵייט.

1 בָּרוֹמֶטֶר־אְַנֵירוֹאִיד.

1 אַרְגָּז, שֶׁהֵכִיל מְכוֹנַת־צִלּוּם עִם כָּל תְַשְׁמִישֶׁיהָ; אָבְּיֶקְטִיבִים, לוּחוֹת, חֳמָרִים כִּימִיים וְכו'.

בְּגָדִים:

2 תְּרֵיסָרִים כֻּתָּּנוֹת, שֶׁהָיוּ עְַשֹוּיוֹת מֵאָרִיג מְיֻחָד הַדּוֹמֶה לְצֶמֶר, אֶלָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיָה טָווּי מִסִּיבִים שֶל צְמָחִים.

3 תְּרֵיסָרִים גַּרְבַּיִם מֵאוֹתוֹ הַמַּטְוֶה עַצְמוֹ.

כְּלֵי בֵּית־הַבִּשּוּל:

1 קֻמְקוּם שֶׁל בַּרְזֶל.

6 קַלָּחוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת מְצֻפָּה בְּדִיל.

3 מַחֲבַתִּים שֶׁל בַּרְזֶל.

10 מַעְַרָכוֹת שֶׁל כְּלֵי שֻׁלְחָן.

2 קֻמְקוּמִים קְטַנִּים.

1 תַּנוּר קָטֹן מְטֻלְטָל.

6 סַכִּינֵי־שֻׁלְחָן.

סְפָרִים:

1 סֵפֶר הַבִּבְּלִיָּה שֶׁהֵכִיל בְּכֶרֶךְ אֶחָד אֶת הַתְּנַ“ךְ וְאֶת הַ”בְּרִית הַחְַדָשָׁה."

1 אַטְלַס.

1 סֵפֶר־מִלִּים שֶל הַלְּשׁוֹנוֹת הַפּוֹלִינֵזִיּוֹת הַשּוֹנוֹת.

1 סֵפֶר־מִלִּים שֶל יְדִיעוֹת־הַטֶּבַע בֶּן שִׁשָּׁה כְּרָכִים. 3 חְַבִילוֹת שֶׁל נְיָר לָבָן לִכְתִיבָה.

3 פִּנְקָסִים שֶׁעַמּוּדֵיהֶם הָיוּ חָלָקִים.

“עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת,” אָמַר הַכַּתָּב לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ אֶת רְשִימַת הַחְַפָצִים, “שֶבַּעַל הַתֵּבָה הַזֹּאת אִישׁ מַעְַשֶֹה הָיָה! כְּלֵי־מְלָאכָה, כְּלֵי־נֶשֶׁק, מַכְשִׁירִים, בְּגָדִים, כֵּלִים, – אֵין נֶעְדָּר פֹּה דָבָר! כִּמְעַט שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתִּי, שֶׁהוּא צָפָה וְרָאָה מֵרֹאשׁ שֶׁסּוֹפָהּ שֶל הָאֳנִיָּה לְהִשָּׁבֵר, וְהוּא הִתְקִין אֶת עַצְמוֹ לְפֻרְעָנוּת זוֹ!”

“אָמְנָם אֵין נֶעְדָּר דָבָר,” מִלְמֵל הָאִינְגֵֵ’נֵר אְַחוּז־הַרְהוֹרִים.

“וּמִכָּאן בָּרוּר הַדָּבָר,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט, “שֶאוֹתָהּ הַסְּפִינָה, שֶנָּשְֹאָה אֶת הַתֵּבָה הַזּאֹת וְאֶת בְּעָלֶיהָ, לֹא הָיְתָה סְפִינַת פִּירָטִים מִבְּנֵי הַמָּלָאִים!”

“אֵין הַדָּבָר בָּרוּר כָּל עִקָּר,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, "שֶׁהְַרֵי יִתָּכֵן שֶׁאוֹתוֹ בַּעַל הַתֵּבָה שָׁבוּי הָיָה בְּיַד הַפִּירָטִים… "

“אֵין זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “מִן הַסְּבָרָה הִיא בְּיוֹתֵר, שֶׁסְפִינָה אְַמֵרִיקָנִית אוֹ אֵרָפִּית נִדְחְַתָה לְמָקוֹם זֶה בְּיַד הַסְּעָרָה, וְהַנּוֹסְעִים בָּהּ רָצוּ לְהַצִּיל אֶת הַחְַפָצִים הַדְּרוּשִׁים בְּיוֹתֵר וְחָבְשׁוּ אוֹתָם בְּתֵבָה זוֹ וְהִשְׁלִיכוּהָ הֲיָּמָּה.”

“הְַגַם אַתָּה סָבוּר כָּךְ, אְַדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

"אָמְנָם כֵּן, בְּנִי, " הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, "אֶפְשָׁר שֶׁכָּךְ הָיָה הַמַּעְַשֶֹה. יָכֹל הֱיוֹת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאֳנִיָּה הָיְתָה צְפוּיָה לְְהִשָּׁבֵר, עָמְדוּ אְַנָשֶׁיהָ וְהִנִּיחוּ בְּתֵבָה זוֹ חֶפְצֵי־תַּשְׁמִישׁ שׁוֹנִים, מִן הַדְּרוּשִׁים בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִמְצְאוּ אוֹתָם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּחוֹף… "

“אְַבָל לְשֵׁם מָה הִנִּיחוּ לְשָׁם אֶת מְכוֹנַת הַצִּלּוּם וְתַשְׁמִישֶׁיהָ?” קָרָא הַסַּפָּן בְּפָנִים מַבִּיעוֹת סַפְקָנוּת יְתֵרָה.

“גַּם אְַנִי אֵינִי רוֹאֶה אֶת תּוֹעַלְתּוֹ שֶׁל מַכְשִׁיר זֶה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “מוּטָב הָיָה גַם לָנוּ וְגַם לְכָל פְּלִיטֵי הָאֳנִיִָּה שֶנִּטָּרְפָה בַּיָּם, אִלּוּ בִּמְקוֹמָהּ שֶׁל מְכוֹנָה זוֹ נִמְצָא מִבְחָר יוֹתֵר מְרֻבֶּה שֶׁל בְּגָדִים וּמִדָּה יְתֵרָה שֶׁל צָרְכֵי יְרִיָּה.”

“אְַבָל כְּלוּם הַמַּכְשִׁירִים הַלָּלוּ, כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַלָּלוּ וְהַסְּפָרִים הַלָּלוּ אֵין עַל גַּבָּם שׁוּם סִמָּן, שׁוּם כְּתֹבֶת, שֶׁעַל פִּיהֶם הָיִינוּ יְכֹלִים לְהַכִּיר אֶת מְקוֹם מוֹצָאָם?” שָאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

לְתַכְלִית זוֹ עָמְדוּ וְעָרְכוּ בִּקֹּרֶת. בָּדְקוּ בְּדִיקָה מְְעֻלָּה כָּל חֵפֶץ, בְּיִחוּד אֶת הַסְּפָרִים וְאֶת הַמַּכְשִׁירִים וְאֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶק. וְאוּלָם לֹא עַל גַּבֵּי כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק וְלֹא עַל גַּבֵּי־הַמַּכְשִׁירִים לֹא הָיָה שׁוּם חוֹתָם שֶׁל בַּעַל בֵּית הַחְַרֹשֶׁת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַמִּנְהָג. צָרִיךְ לְהוֹסִיף, שֶׁכָּל הַחְַפָצִים הַלָּלוּ הָיוּ שְׁלֵמִים כָּל צָרְכָּם, וְכַנִּרְאֶה עְַדַיִן לֹא הִשְׁתַּמְשׁוּ בָּהֶם, וְכָזֶה הָיָה גַם מִשְׁפַּט כְּלֵי הַמְּלָאכָה וּכְלֵי־בֵּית הַבִּשּׁוּל. כֻּלָּם הָיוּ חְַדָשִׁים, וּמִכָּאן רַאְַיָה שֶׁלֹּא הֵטִילוּ אֶת הַחְַפָצִים אֶל תּוֹךְ תֵּבָה זוֹ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה וּמִכָּל הַבָּא בַּיָּד, אֶלָּא שֶׁבֵּרְרוּ אוֹתָם בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת וְסִדְּרוּם לְמִינֵיהֶם בְּשִֹים לֵב. וְעַל זֶה הֵעִידָה גַם אוֹתָהּ הַמַּעְַטָפָה שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁנּוֹעְַדָה לְשֵׁם שְׁמִירָה עַל הַחְַפָצִים מִפְּנֵי הָרְטִיבוּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהִלְחִימוּ אוֹתָהּ בִּשְׁעַת סַכָּנָה וּמִתּוֹךְ בְּהִילוּת.

וַאְַשֶׁר לְסֵפֶר־הַמִּלִּים לִידִיעוֹת הַטֶּבַע וְסֵפֶר הַמִּלִּים לַלְּשׁוֹנוֹת הַפּוֹלִינֵזִיּוֹת, הִנֵּה שְׁנֵיהֶם הָיוּ כְּתוּבִים אַנְגְּלִית, אֶלָּא שֶלֹּא נִמְצָא עַל גַּבָּם לֹא שֵם הַמּוֹצִיא לָאוֹר וְלֹא שְׁנַת הַהַדְפָּסָה.

וְכָזֶה הָיָה גַם מִשְׁפַּט הַבִּבְּלִיָּה שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה אַנְגְּלִית. תַּבְנִיתָהּ הָיְתָה מְרֻבַּעַת וְהִיא נִדְפְּסָה בְּתַכְלִית הַהִדּוּר, וְנִכָּר הָיָה שֶׁכְּבָר הִרְבּוּ לְדַפְדֵּף בָּהּ.

הָאַטְלַס הָיָה חִבּוּר מְצֻיָּן, שֶׁהֵכִיל מַפּוֹת שֶׁל כָּל הָאְַרָצוֹת וְשֶׁל חְַצָאֵי כַּדּוּר הָאְַדָמָה וְגַלְגַּלֵּי הַשָּׁמַיִם, שֶׁנִּרְשְׁמוּ עַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁל מֶרְקַטּוֹר. פֶּרֶט הַשֵּׁמוֹת בְּאַטְלַס זֶה הָיָה כָּתוּב פְרַנְצִית, אֶלָּא שֶגַּם חִבּוּר זֶה הָיָה חָסֵר שְׁנַת הַהַדְפָּסָה וְשֵׁם הַמּוֹצִיא.

וּבְכֵן חְַסֵרִים הָיוּ כָּל הַחְַפָצִים הַשּוֹנִים הַלָּלוּ סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא, שֶׁעַל פִּיו אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אֶת מוֹצָאָם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא הָיָה בָּהֶם כְּלוּם כְּדֵי לְגַלּוֹת לְמִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם הָיְתָה שַׁיֶּכֶת אוֹתָהּ הַסְּפִינָה, שֶׁעָבְרָה זֶה לֹא כְּבָר בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אְַבָל בֵּין שֶׁאוֹתָהּ הַתֵּבָה בָּאָה מֵאֶרֶץ זוֹ וּבֵין שֶׁהִיא בָּאָה מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת, מִכָּל מָקוֹם הֶעֱשִׁירָה אֶת הַקּוֹלוֹניסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן עֹשֶׁר רָב. כָּל מַה שֶׁטָּרְחוּ עַד עַכְשָׁו לְעַבֵּד אֶת צֶאֱצָאֵי הַטֶּבַע וּפֵרוֹתָיו לְצָרְכָּם לֹא הָיָה אֶלָּא מַעְַשֵֹה יְדֵיהֶם שֶל עַצְמָם. הֵם יָצְרוּ אֶת הַכֹּל בִּידֵיהֶם וּבִינָתָם עָמְדָה לָהֶם לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשוֹלִים וְלַעְַשֹוֹת חָיִל. וְעַכְשָׁו הִנֵּה שָׁלְחָה לָהֶם הַהַשְׁגָּחָה אֶת כָּל הַיְּצִירוֹת הַלָּלוּ שֶׁל חְַרֹשֶת־הַמַעְַשֶֹה כְּאִלּוּ לְשֵׁם שָֹכָר וּגְמוּל עַל עְַמָלָם וְחָרִיצוּתָם. וּבְכֵן נָתְנוּ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה מִקֶּרֶב לֵב לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עִמָּם.

וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְצָא בָּהֶם אָדָם אֶחָד, שֶׁדַּעְתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה פֶּנְקְרוֹף. הוּא הָיָה מֵצֵר שֶׁאֵין בַּתֵּבָה דָּבָר אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לוֹ תַּאְַוָה עַזָּה, וּכְּכֹל אְַשֶר הוֹסִיפוּ לְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ חֵפֶץ אַחַר חֵפֶץ, כֵּן פָּחְַתָה וְנִתְמַעְַטָה הַהִתְלַהְַבוּת שֶׁל תְּרוּעוֹת הַ“הוּרָה” שֶלּוֹ, וּמִשֶּׁנִּתְרוֹקְנָה הַתֵּבָה כֻּלָּהּ וְשׁוּב לֹא הָיָה בָּהּ דָּבָר, שָׁמְעוּ אוֹתוֹ מְמַלְמֵל וְאוֹמֵר:

“כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה, אְַבָל הַבִּיטוּ וּרְאוּ, שֶׁאֵין בְּתֵּבָה זוֹ כְּלוּם בִּשְׁבִילִי אָנִי!”

“וּמֶה הָייתָ מְבַקֵּשׁ, יְדִידִי פֶּנְקְרוֹף, לִמְצֹא בְּתֵבָה זו?” שְׁאֵלָהוּ נֶב.

“חֲצִי לִטְרָא שֶׁל טַבַּק!” עָנָהוּ פֶּנְקְרוֹף בְּכֹבֶד רֹאשׁ, “וְאִלּוּ מָצָאתִי דָבָר זֶה, לֹא הָיָה אָשְׁרִי חָסֵר כְּלוּם!”

לְשֵׁמַע אַנְחָתוֹ זוֹ שֶל הַסַּפָּּּן הֶעָלוּב לֹא יָכְלוּ חְַבֵרָיו לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק.

וְאוּלָם מְצִיאָה זוֹ שֶׁבָּאָה לְיָדָם הֶעֱמִידָה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּמִדָּה יְתֵרָה עַל הַצֹּרֶךְ לְמַהֵר וְלַחְַקֹר עַכְשָו אֶת הָאִי חְַקִירָה מְעֻלָּה כָּל צָרְכָּהּ. וּלְפִיכָךְ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָצֵאת מָחָר בְּהַשְׁכָּמָה לַדֶּרֶךְ וְלָשׁוּט בְּמַעְַלֵה נַחַל־הַתּוֹדָה כְּדֵי לָבוֹא אֶל הַחוֹף הַמַּעְַרָבִי. אִם פְּלִיטֵי הַסְּפִינָה שֶׁנִּשְבְּרָה יָרְדוּ אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַחוֹף, הְַרֵי צָרִיךְ הָיָה לַחְַשֹׁשׁ, שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּמַחְַסוֹר וּבְמָצוֹק וְהִנָּם זְקוּקִים לְעֶזְרָה תְּכוּפָה, שֶׁאֵין לְאַחְַרָהּ.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱבִירוּ אֶת כָּל הַחְַפָצִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְסִדְּרוּ אוֹתָם כַּהְַלָכָה בָּאוּלָם הַגָּדוֹל.


 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי    🔗

הַיְצִיאָה לַדֶּרֶךְ – גֵּאוּת הַיָּם – הַבּוֹקִיצִים וַעֲצֵי־הַחֲרוּלִים – צְמָחִים שׁוֹנִים – הַזֹשָׁקָמַר–מַרְאֵה הַיָּעַר–עֲנָקֵי־הָאֵקְלִפְּטִים – מִשּׁוּם מַה קוֹרְאִים אוֹתָם “עֲצֵי־הַקַּדַּחַת” –לַהֲקוֹת קוֹפִים – אֶשֶׁד־הַמָּיִם – תַּחֲנַת לִינָה.

לְמָחָר – הוּא יוֹם הַשְּׁלֹשִׁים לְאוֹקְטָבֶּר – הָיָה הַכֹּל מוּכָן וּמְתֻקָּן לְמַסַּע־הַחֲקִירָה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה וַאֲשֶׁר מִּסִּבַּת הַמְאֹרָעוֹת הָאַחֲרוֹנִים שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִדְחוֹתוֹ. וְאָכֵן הַדְּבָרִים נִתְגַּלְגְּלוּ וּבָאוּ לִידֵי כָּךְ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן שׁוּב לֹא הָיוּ זְקוּקִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְעֶזְרַת אָדָם, אֶלָּא הָיְתָה יְכֹלֶת בְּיָדָם לְהַמְצִיא עֶזְרָה לַאֲחֵרִים.

וּבְכֵן נִמְנוּ הַתַּיָּרִים וְגָמְרוּ לָשׁוּט בְּמַעֲלֵה נַחַל־הַתּוֹדָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה, כְּדֵי שֶׁיְּהִי סִפֵּק בְּיָדָם לַעֲבֹר חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הַדֶּרֶךְ בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה, וְאַף יוּכְלוּ לְהוֹלִיך אֶת הַצֵּידָה וְאֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם עַד לְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה שׁוּמָה עֲלֵיהֶם לָתֵת אֶת דַּעְתָּם לֹא רַק אֶל הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְקַחְתָּם עִמָּם בַּדֶּרֶךְ אֶלָּא גַם אֶל אוֹתָם הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר אוּלַי יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַמִּקְרֶה לְהַמְצִיאָם לְיָדָם וְהֵם יִצְטָרְכוּ לְהֲבִיאָם הַבַּיְתָה, אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אִם הַשְׁעָרָתָם נְכוֹנָה הִיא, וּבֶאֱמֶת נִשְׁבְּרָה אֳנִיָּה בְּקִרְבַת הַחוֹף, וַדַּאי עֲתִידִים הֵם לִמְצֹא שָׁלָל הַרְבֵּה וְחֶפְצֵי־הֶפְקֵר לָרֹב. לְתַכְלִית זוֹ וַדַּאי טוֹבָה הָיְתָה הָעֲגָלָה מִן הַסִּירָה הָרָפָה וְהַקְּלוּשָׁה; וְאוּלָם הָעֲגָלָה הַכְּבֵדָה הָיְתָה טְעוּנָה מְשִׁיכָה, וַעֲבוֹדַת־מְשִׁיכָה זוֹ לֹא הָיְתָה מִן הַקַּלּוֹת כָּל עִקָּר, וְסוֹפָהּ שֶׁהָיְתָה מְבִיאָה בְּוַדַּאי אֶת פֶּנְקְרוֹף לִידֵי כָּךְ שֶׁהָיָה מַבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ, שֶׁחוּץ מֵ“חֲצִי הַלִּטְרָא שֶׁל טַבַּק” שֶׁלּוֹ הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹתָהּ הַתֵּבָה גַם צֶמֶד סוּסִים אַבִּירִים מִנְּיוּ־דְשֶׁרְסִי. שֶׁוַּדַּאי הָיוּ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְאַנְשֵׁי הַקּוֹלוֹנְיָה!

הַצֵּידָה שֶׁהִנִּיחַ נֶב אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה הָיְתָה שֶׁל שִׁמּוּרֵי־בָּשָׂר בְּצֵרוּף גָּלוֹנִים אֲחָדִים שֶׁל בִּירָה וּמִין מַשְׁקֶה מְיֻחָד. צֵידָה זוֹ הָיְתָה מַסְפִּיקָה לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, כְּלוֹמַר, לְמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר שֶׁיָעַד כּוֹרֶשׁ סְמִית לְמַסַּע־הַתִּיּוּר. חוּץ מִזֶּה קִוּוּ לָצוּד בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ צַיִד, וּלְשֵׁם כָּךְ לָקַח עִמּוֹ נֶב אֶת הַתַּנּוּר הַקָּטֹן.

מִכְּלֵי־הַמְּלָאכָה לָקְחו עִמָּם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת שְׁנֵי הַקַּרְדֻּמּוֹת שֶׁל חוֹטְבֵי־עֵצִים, כְּדֵי לִפְרֹץ בְּעֶזְרָתָם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ דֶּרֶךְ בַּעֲבִי הַיַּעַר, וּמִמַּכְשִׁירֵי הַמַּדָּע לָקְחוּ אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת וְאֶת הַקָּמְפַּס.

מִכְּלֵי הַנֶּשֶׁק בָּחֲרּו בִּשְׁנֵי רוֹבֵי־הַצּוֹר, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ לֹא הָיוּ טְעוּנִים מַבְעָרוֹת, אֲשֶׁר מִסְפָּרָן הָיָה מוּעָט וְהָיָה צֹרֶךְ לְקַמֵּץ בָּהֶן. אֶלָּא שֶׁעַל כָּל צָרָה שֶׁלֹא תָּבוֹא הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אֶת אַחַד הַקָּרַבִּינִים בְּצֵרוּף כַּדּורֵי־עוֹפֶרֶת אֲחָדִים. לָקְחוּ גַם מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, אֲשֶׁר מִשְּׁקָלוֹ בִּשְׁתֵּי הַחֲבִיּוֹנוֹת לֹא עָלָה עַל חֲמִשִּׁים לִטְרָאוֹת, אֶלָּא שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהָכִין לְאַחַר זְמָן חֹמֶר מְפוֹצֵץ כְּדֵי לַחֲשֹךְ אֶת אַבְקַת־הַשְּׂרֵפָה. חוּץ מִכְּלֵי־הַנֶּשֶׁק שֶׁל אֵשׁ לָקְחוּ גַם אֶת חָמֵשׁ הַחֲנִיתוֹת הַקְּצָרוֹת שֶׁהָיוּ נְתוּנוֹת בִּתְעָרִים שֶׁל עוֹר. חֲמוּשִׁים בִּכְלֵי־הַזַּיִן הַלָּלוּ יָכְלוּ אֵפוֹא הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲרֹב אֶת לִבָּם לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים מִתּוֹךְ תִּקְוָה לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מִכָּל סַכָּנָה שֶׁתִּתְרַגֵּשׁ עֲלֵיהֶם.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, כִּי פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֶב, שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים בְּכָל מִינֵי כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק הַלָּלוּ רָאוּ אֶת עַצְמָם מְאֻשָׁרִים לְאֵין קֵץ שֶׁתַּאֲוַת לִבָּם נִתְקַיְּמָה בְּמִלּוּאָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אָכַף אוֹתָם לְהַבְטִיחַ לוֹ, שֶׁלֹּא יִירוּ אַף יְרִיָּה אַחַת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הִפְלִיגָה הַפִּירֹוגָה בַּיָּם. אִישׁ אִישׁ יָשַׁב עַל מְקוֹמוֹ, וַאֲפִילוּ טוֹףּ לֹא נֶעְדַּר בֵּינֵיהֶם, וּכְלִי־הַשַּׁיִט פָּנָה אֶל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

לֹא עָבַר אֶלָּא חֲצִי שָׁעָה מִזְּמָן שֶׁמֵּי הַיָּם הִתְחִילוּ גֵאִים וְעוֹלִים, וְכֵיוָן שֶׁגֵּאוּת זוֹ תִּמָּשֵׁךְ עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, הָיְתָה סְפִיקָה בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְתַכְלִיתָם, שֶׁהֲרֵי עִם הַשֵּׁפֶל שֶׁיָבוֹא לְאַחַר כָּךְ וַדַּאי יִכְבַּד עֲלֵיהֶם לָשׁוּט בְּמַעֲלֵה הַנָּחַל. עֲלִיַּת הַמַּיִם בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר הָיְתָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים עֲתִידָה הָיְתָה הַלְּבָנָה לְהַגִּיעַ לִתְקוּפַת מִלּוּאָהּ, וְהַפִּירוֹגָה שֶׁלֹּא הָיְתָה טְעוּנָה אֶלָּא שֶׁיַּחֲזִיקּוּהָ בְּאֶמְצַע הַזֶּרֶם, צָפָה בִּמְהִירוּת בֵּין שְׁנֵי גְדוֹת הַנַּחַל הַגְּבוֹהִים וְלֹא הָיָה שׁוּם צֹרֶךְ לְהָחִיש אֶת מְרוּצָתָהּ הַמְּהִירָה בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמְּשׁוֹטִים.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַתַּיָּרִים הִגִּיעוּ אֶל הָעַקְמוּמִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם עַצְמוֹ, שֶׁלִּפְנֵי שִׁבְעָה חֳדָשִׁים סִדֵּר שָׁם פֶּנְקְרוֹף אֶת רַפְסוֹדַת־הָעֵצִים הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ. לְאַחַר עַקְמוּמִית זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת זָוִית חַדָּה בְּיוֹתֵר, הִתְעַגֵּל הַנַּחַל בְּנַחַת וּפָנָה כְּלַפֵּי דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית וְהָלַךְ וּמָשַׁךְ בְּצִלָּם שֶׁל עֲצֵי־מְחָטִים רָמֵי קוֹמָה, שֶׁהָיוּ רַעֲנַנִּים וִירוֹקִים כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

מַרְאֵה גְדוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה הָיָה נֶהְדָּר. עֵינֵי כּוֹרֶש סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת מַחֲזוֹת הַקֶּסֶם שֶׁהַטֶּבַע יוֹצֵר בְּקַלּוּת יְתֵרָה עַל יְדֵי צֵרוּף שֶׁל אִילָנוֹת וָמָיִם. כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁטוּ הָלֹךְ וָשׁוּט לְפָנִים, כֵּן הִתְחַלְּפוּ מִינֵי הָעֵצִים. עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְמָנִית גָּדְלוּ בּוֹקִיצִים נָאִים, שֶׁהַבַּנָּאִים מוֹקִירִים אוֹתָם הַרְבֵּה בְּשֶׁל טִיבָם לְהִשְׁתַּמֵּר יָמִים רַבִּים בְּעֵינָם בְּתוֹךְ הַמָּיִם. מֵהֶם וָהָלְאָה הִתְנַשְּׂאוּ הַרְבֵּה קְבוּצוֹת שֶׁל אִילָנוֹת, שֶׁנִּמְנוּ עַל אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה עַצְמָהּ, וּבֵינֵיהֶם “עֲצֵי הַפּוֹלִים” אוֹ “עֲצֵי הַבַּרְזֶל,” אֲשֶׁר פִּרְיָם נוֹתֵן שֶׁמֶן מוֹעִיל עַד מְאֹד. אַחֲרֵיהֶם גִּלָּה הֶרְבֶּרְט מִין אִילָנוֹת, אֲשֶׁר אֶת עַנְפֵיהֶם הַגְּמִישִׁים שׁוֹרִים בַּמַּיִם וְעוֹשִׂים מֵהֶם חֲבָלִים מְצֻיָּנִים, וְגַם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה עֲצֵי־הָבְנִים שֶׁצִּבְעָם שָׁחוֹר וְנָאֶה בְּיוֹתֵר וְהֵם מְקֻשָּׁטִים וּמְעֹרִים בְּגִידִים מְשֻׁנִּים.

פַּעַם בְּפַעַם עָמְדָה הַסִּירָה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ נוֹחִים לַעֲלִיָּה עַל הַיַּבָּשָׁה, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף עָלוּ אָז עַל הַחוֹף וְרוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְטוֹףּ רָץ לִפְנֵיהֶם. חוּץ מִצֵּיד בַּעֲלֵי־חַיִים אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹּא בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ כַּמָּה צְמָחִים מוֹעִילִים, שֶׁלֹּא מִן הָרָאוּי הָיָה לְזַלְזֵל בָּהֶם. לִפְנֵי חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּעִיר נִזְדַּמְּנוּ כָּאן הַרְבֵּה גִדּוּלֵי קַרְקַע שֶׁהוּא מָצָא בָּהֶם חֵפֶץ. בֵּין שְׁאָר הַצְּמָחִים גִּלָּה כָּאן מִן תֶּרֶד־בָּר מִמִּשְׁפַּחַת הַחֶלְמִית וְהַרְבֵּה נְטִיעוֹת בַּעֲלוֹת צִיצֵי־צְלָבִים הַנִּמְנוֹת עַל מִין הַכְּרוּב, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְגַדְּלָן וְלַעֲשׂוֹתָן לִ“בְנוֹת תַּרְבּוּת,”כְּגוֹן תַּחַל, צְנוֹן, לֶפֶת. וּלְבַסּוֹף מָצָא מִין צֶמַח בַּעַל קָנִים קְטַנִּים, עֲנֵפִים וּמְכֻסִּים שְׂעָרוֹת דַּקּוֹת; גָּבְהוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה הָיָה מֶטֶר וְהוּא הִצְמִיחַ גַּרְגְּרִים כְּתֻמִּים.

“יוֹדֵעַ אַתָּה צֶמַח זֶה מַהוּ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת הַסַּפָּן.

“טַבָּק!” קָרָא הַסַּפָּן, אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא רָאָה מִיָמָיו אֶת הַצֶּמַח הַיָּקָר לוֹ אֶלָּא בְּפִי מִקְטַרְתּוֹ בִּלְבָד.

“שָׁגִיתָ, פֶּנְקְרוֹף!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “לֹא טַבַּק, אֶלָּא חַרְדֹּל!”

“לֶךְ לְךָ עִם הַחַרְדֹּל שֶׁלְךָ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן; “אֲבָל אִם יִזְדַּמֵּן לְפָנֶיךָ צֶמַח שֶׁל טַבַּק, אָנָּא, בְּנִי, אַל תְּזַלְזֵל בּוֹ!”

“וַדַּאי מָצֹא נִמְצָאֶנּוּ בְּאַחַד הַיָּמִים!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“הַאֻמְּנָם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “לְמִן הַיּוֹם הַהוּא שׁוּב לֹא יְהִי הָאִי שֶׁלָּנוּ חָסַר כְּלוּם!”

אֶת כָּל הַצְּמָחִים הַשּׁוֹנִים הַלָּלוּ עָקְרוּ בִּזְהִירוּת יַחַד עִם שָׁרְשֵׁיהֶם וְהֱבִיאוּם אֶל הַפִּירוֹגָה, אֲשֶׁר כּוֹרֶש סְמִית לֹא זָז מִמֶּנָּה, כִּי הָיָה שָׁקוּעַ בְּלִי חָשָׂך בְּהִרְהוּרָיו.

הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה הַרְבֵּה פְּעָמִים, בֵּין עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית וּבֵין עַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית. שָׂפָה זוֹ לֹא הָיְתָה זְקוּפָה כָּל כָּךְ, אַךְ לְעֻמַּת זֶה הָיְתָה הַשָּׂפָה הַיְּמָנִית עֲשִׁירָה יוֹתֵר בִּיעָרִים. עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל קָמְפַּס־הַכִּיס שֶׁלּוֹ הִכִּיר הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי מִן הָעַקְמוּמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ וָהָלְאָה זָרַם הַנַּחַל לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית וּצְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְכִי מַהֲלָכוֹ בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין הָיָה כִּמְעַט יָשָׁר. אֲבָל הָיוּ יָדַיִם לְשַׁעֵר, כִּי בְּרִחוּק מָקוֹם מִזֶּה וָהָלְאָה וַדַּאי מִשְׁתַּנֶּה מַהֲלָכוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וְהוּא נוֹטֶה לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, אֶל שְׁלוּחוֹתָיו שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין, הַמְפַרְנֵס אֶת מְקוֹרוֹתָיו.

בְּאַחַד הַטִּיּוּלִים הָעַרְבִיִּים הַלָּלוּ עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לָצוּד שְׁנֵי זוּגוֹת עוֹפוֹת מִמִּשְׁפַּחַת הַתַּרְנְגֹלוֹת, הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בַּעֲלֵי חַרְטֹם אָרֹךְ וְדַק, בַּעֲלֵי צַוָּאר אָרֹךְ וּכְנָפַיִם קְצָרוֹת וּבְלִי סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל זָנָב. הֶרְבֶּרְט קָרָא לָהֶם בְּשֵׁם “טִינָמוּס”, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לַעֲשׂוֹתָם לַדַּיָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֲצַר־הָעוֹפוֹת, שֶׁאָמְרוּ לְכוֹנֵן.

עַד עַכְשָׁו לֹא פָּצוּ עֲדַיִן הָרוֹבִים אֶת פִּיהֶם, וְהִנֵּה הֵרִיעָה הַיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּיַעֲרֵי הַמִּזְרָח הָרָחוֹק, וְהַגּוֹרֵם לָהּ הָיָה עוֹף נָאֶה, שֶׁעַל פִּי מִבְנֵה גֵווֹ הָיָה דּוֹמֶה לְצִפּוֹר־ הַקֶּרַח.

“הִכַּרְתִּיו!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהוּא הוּא הָיָה הַיּוֹרֶה, אֶלָּא שֶׁיָּרָה כִּמְעַט בְּעַל כָּרְחוֹ.

“אֶת מִי הִכַּרְתָּ?” שְׁאֵלָהוּ הַכַּתָּב.

“אֶת הָעוֹף שֶׁנִּמְלַט מִיָּדֵנוּ בִּשְׁעַת הַטִּיוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ וְשֶׁבִּשְׁמוֹ קָרָאנוּ אֶת כָּל הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הַיָעַר.”

“זְשָׁקָמַר!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: אוֹתוֹ הָעוֹף הַנָּאֶה, אֲשֶׁר עֵין נוֹצוֹתָיו הַקָּשׁוֹת הָיְתָה כְּעֵין בְּרַק הַמַּתֶּכֶת, הָיָה זְשָׁקָמַר. גַּרְגְּרֵי־עוֹפֶרֶת אֲחָדִים הִפִּילוּהוּ אַרְצָה וְטוֹף הֱבִיאָהוּ אֶל הַסִּירָה. עַד מְהֵרָה הֵבִיא לְשָׁם עוֹד כִּתְרֵיסָר תֻּכִּים קְטַנִּים מִמִּין הָעוֹפוֹת הַמְטַפְּסִים.

גָּדְלָם הָיָה כְּגֹדֶל הַיּוֹנָה, נוֹצוֹתֵיהֶם הָיוּ יְרַקְרַקּוֹת עִם פַּס שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁעָבַר לְאֹרֶךְ כַּנְפֵיהֶם. וְרֹאשָׁם הָיָה מְעֻטָּר בְּצִיצָה בַּעֲלַת שָׂפָה לְבָנָה. הָעֶלֶם הַצָּעִיר הוּא הוּא שֶׁהִפִּיל אֶת הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ אַרְצָה בִּירִיָּה אַחַת וְהוּא הִתְגָּאָה הַרְבֵּה בְּהַצְלָחָתוֹ זוֹ. בְּשָׂר הַתֻּכִּים הָיָה עָרֵב הַרְבֵּה מִבְּשַׂר הַזְשָׁקָמַר, שֶׁהָיָה קְצָת קָשֶׁה, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה מֻבְטָח, שֶׁהוּא הָרַג אֶת מִבְחַר הָעוֹפוֹת הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהֲזִיזוֹ מִדַּעְתּוֹ.

סָמוּךְ לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הִגִּיעָה הַפִּירוֹגָה אֶל עַקְמוּמִית שְׁנִיָּה שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין מִמְּקוֹם תּוֹצְאָתוֹ. בְּמָקוֹם זֶה חָנוּ הַתַּיָּרִים כְּדֵי לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִית, וַחֲנִיָּה זוֹ בְּצֵל אִילָנוֹת רָמֵי קוֹמָה וְנָאִים אָרְכָה כַּחֲצִי שָׁעָה.

הַנַּחַל עֲדַיִן רָחָב הָיָה כְּשִׁשִּׁים אוֹ שִׁבְעִים רֶגֶל וְעָמְקוֹ עָלָה עַד כְּדֵי חָמֵשׁ אוֹ שֵׁש רַגְלָיִם. הָאִינְגֵ’נֵר הִבְחִין, שֶׁהַרְבֵּה פְּלָגִים מִשְׁתַּפְּכִים אֶל תּוֹךְ הַנַּחַל, וְאוּלָם הַפְּלָגִים הָיוּ קְטַנִּים מִכְּדֵי לַעֲבֹר בָּהֶם בְּסִירָה. וַאֲשֶׁר לַיַּעַר – הִנֵּה הִשְׂתָּרֵעַ עַד לְמֶרְחָק גָּדוֹל, וְהָעַיִן לֹא יָכְלָה לְהַבְחִין אֶת גְּבוּלוֹ. וְאוּלָם לֹא בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הַגָּדוֹל וְלֹא מִתַּחַת לָעֵצִים שֶׁעַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה לֹא נִמְצָא אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא לִבְנֵי אָדָם. הַתַּיָּרִים לֹא גִלּוּ שׁוּם עֲקֵבוֹת וְשׁוּם רִשׁוּמִים, וְנִרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּגַע גַּרְזֶן שֶׁל חוֹטֵב־עֵצִים בָּאִילָנוֹת הַלָּלוּ, וּמֵעוֹלָם לֹא חָתְכָה סַכִּינוֹ שֶׁל עוֹבֵר־אֹרַח אֶת רֶשֶׁת הַקִּסּוּס, שֶׁנִּמְשְׁכָה מִגֶּזַע אֶל גֶּזַע בֵּין הַשִּׂיחִים הַסְּבוּכִים וְהָעֲשָׂבִים הָאֲרֻכִֵּים. וּבְכֵן אֵפוֹא, אִם בֶּאֱמֶת יָרְדוּ עַל הָאִי פְּלִיטֵי שֶׁבֶר־אֳנִיָּה, וַדַּאי לֹא עָזְבוּ עֲדַיִן אֶת חוֹף הַיָּם, וְאֵין לְבַקֵּשׁ אֶת עִקְּבוֹתָם בַּעֲבִי הַיְּעָרִים הַסְּבוּכִים.

אִי לָזֹאת הֵאִיץ הָאִינְגֵ’נֵר בַּחֲבֵרָיו לְהִזְדָּרֵז וּלְהַגִּיעַ עַד מְהֵרָה אֶל הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר לְפִי הָאֹמֶד שֶׁלֹּו הָיָה רָחוֹק מִמְּקוֹם הַחֲנִיָּה שֶׁלָּהֶם כַּחֲמִשָּׁה מִילִין. וּבְכֵן חָזְרוּ וְעָלוּ עַל הַסִּירָה וְשָׁטוּ לְדַרְכָּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּכָּר הָיָה שֶֹהַנַּחַל אֵינוֹ נוֹטֶה כְּלַפֵּי חוֹף הַיָּם אֶלָּא כְּלַפֵּי הַר פְרַנְקְלִין, הֶחֱלִיטוּ לְהוֹסִיף וְלָשׁוּט בַּפִּירוֹגָה כָּל זְמָן שֶׁתִּמְצָא לָהּ דֵּי מַיִם לַהֲלֹךְ עַל פְּנֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי עַל יְדֵי שִׁיטָה עַל פְּנֵי הַנַּחַל חָשְׂכוּ אֶת עַצְמָם מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וְגַם הִרְוִיחוּ הַרְבֵּה זְמָן, וְאִלּוּ הָלְכוּ דֶרֶךְ הַיַּעַר הֶעָבֹת, אֲנוּסִים הָיוּ לִפְרֹץ לָהֶם נְתִיבָה בַּגַּרְזֶן בַּיָּד.

עַד מְהֵרָה פָּסְקָה גֵאוּת הַיָּם לְעוֹלֵל אֶת פְּעֻלָּתָה עַל זֶרֶם הַנַּחַל, אִם מִשּׁוּם שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֶּׁפֶל אוֹ מִשּׁוּם שֶׁכֹּחָהּ לֹא יָכֹל לְהִתְפַּשֵּׁט עַד לְאוֹתוֹ הַמֶּרְחָק שֶׁמִּתּוֹצָאַת הַנַּחַל וְעַד הֵנָּה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה עַכְשָׁו לֶאֱחֹז בַּמְּשׁוֹטִים. נֶב וְהֶרְבֶּרְט יָשְׁבוּ אֵפוֹא עַל סַפְסַל הַשִּׁיוּט וּפֶנְקְרוֹף תָּפַשׂ אֶת הַהֶגֶה, וְהַפִּירוֹגָה הוֹסִיפָה לָשׁוּט לְדַרְכָּהּ בְּמַעֲלֵה הַנָּחַל.

לְבַסּוֹף הָלַךְ הַיַּעַר הָלֹךְ וְקָלֹש בִּפְאַת הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. הָאִילָנוֹת שׁוּב לֹא הָיוּ צְפוּפִים כָּל כָּךְ וְיֵשׁ שֶׁעָמְדוּ בּוֹדְדִים. אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי עֲמִידָתָם זוֹ בַּמֶּרְחָק, בְּתוֹךְ שִׁפְעַת אֲוִיר וְאוֹר שֶׁמִּסְּבִיבָם, גָּדְלוּ וְשִׂגְשְׂגוּ הַרְבֵּה וּמַרְאֵיהֶם הָיָה נָאֶה בְּיוֹתֵר.

כַּמָּה נֶהְדָּרִים הָיוּ בְּחִירֵי מַלְכוּת הַצּוֹמֵחַ שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ בְּמָקוֹם זֶה! אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁעַל פִּי מַרְאֵה הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ בִּלְבָד הָיָה בּוֹטָנִיקָן שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בְּכָךְ קוֹבֵעַ מִיָּד אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן בְּלִי שׁוּם הִסּוּס!

“הִנֵּה אֵקָלִפְּטִים!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וּבֶאֱמֶת הָיוּ הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ אֵקָלִפְּטִים, הָעֲנָקִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁמִּחוּץ לָאֵזוֹר הַטְּרָפִּי, קְרוֹבֵיהֶם שֶׁל הָאֵקָלִפְּטִים אֲשֶׁר בְּאוֹסְטְרַלְיָה וְזֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, הֲלֹא הֵן שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּאוֹתָהּ מַעֲלַת הָרֹחַב עַצְמָהּ שֶׁבָּהּ נִמְצָא הָאִי לִינְקוֹלְן. אֲחָדִים מֵהֶם הִתְנַשְּׂאוּ עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל מָאתַיִם רָגֶל. הֶקֵּף גִּזְעָם לְמַטָּה עָלָה עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רֶגֶל, וּקְלִפָּתָם, אֲשֶׁר רְצוּעוֹת שֶׁל שְׂרָף נוֹתֵן רֵיחַ נִיחוֹחַ נִמְשְׁכוּ וְהִסְתַּבְּכוּ עַל גַּבָּהּ כְּעֵין הָרֶשֶׁת, הָיְתָה עָבָה כְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. אֵין לְךָ דָבָר יוֹתֵר נֶהְדָּר וְעִם זֶה גַם יוֹתֵר מֻפְלָא וּמְיֻחָד בְּמִינוֹ כָּעֲנָקִים הַלָּלוּ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַהֲדַסִּים, הַמַּפְנִים כְּלַפֵּי הָאוֹרָה אֶת חֻדֵּי עֲלֵיהֶם וְעַל יְדֵי כָךְ הֵם נוֹתְנִים לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לַחְדֹּר וּלְהַגִּיעַ עַד לָאָרֶץ!

לְרַגְלֵי הָאֵקָלִפְּטִים הָיָה הַקַּרְקַע עוֹטֶה עֲשָׂבִים רַעֲנַנִּים, וּמִבֵּין הַשִּׂיחִים הִתְעוֹפְפוּ לַהֲקוֹת צִפֳּרִים קְטַנּוֹת, שֶׁהִתְנוֹצְצוּ לְנֹגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּאַבְנֵי־אֹדֶם פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר.

“אַךְ אֵלֶּה אִילָנוֹת הֵם!” קָרָא נֶב, “אֲבָל כְּלוּם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בָּהֶם?”

“שְׁאֵלַת חָכָם!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “עֲנָקֵי הָאִילָנוֹת דּוֹמִים לַעֲנָקֵי בְּנֵי הָאָדָם: אֵלֶּה וְאֵלֶּה לֹא יִצְלְחוּ בִּלְתִּי אִם לְהַצִּיגָם לְרַאֲוָה בַּיְרִידִים!”

“אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בְּעֵץ הָאֵקָלִפְּטוּס מִשְׁתַּמְּשִׁים עַכְשָׁו הַרְבֵּה לִמְלֶאכֶת כְּלֵי־נוֹי שׁוֹנִים.”

“וְעַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָלַי לְהוֹסִיף,” אָמַר הָעֶלֶם, “כִּי הָאֵקָלִפְּטוּס שַׁיָּךְ לְמִשְׁפָּחָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַרְבֵּה אִילָנוֹת מוֹעִילִים עַד מְאֹד, כְּגוֹן: עֵץ הָאַגַּס הַהֹדִּי, הָעוֹשֶׂה פֵּרוֹת מֵעֵין הָאַגַּסִּים, עֵץ הַצִּפֹּרֶן וְעֵץ הָרִמּוֹן, הָעוֹשִׂים אִישׁ אִישׁ אֶת פִּרְיוֹ הַמְיֻחָד; יֵשׁ מִין אֶחָד, אֲשֶׁר מִפֵּרוֹתָיו עוֹשִׂים יַיִן עָרֵב; יֵשׁ הֲדַס הַנּוֹתֵן עֲסִיס־כֹּהֶל מְצֻיָּן; יֵשׁ עוֹד הֲדַס אַחֵר, אֲשֶׁר קְלִפָּתוֹ הִיא הַקִּדָּה הַמְפֻרְסָמָה; וְהִנֵּה הַהֲדַס הַמָּצוּי אֲשֶׁר גַּרְגְּרָיו יְכֹלִים לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַפִּלְפֵּל. יֵשׁ מִין אֵקָלִפְּטוּס, הָעוֹשֶׂה מֵעֵין מָן נָעִים בְּיוֹתֵר; וְיֵשׁ עוֹד אֵקָלִפְּטוּס אֲשֶׁר מִן הַמִּיץ שֶׁלוֹ מְכִינִים עַל יְדֵי תְּסִיסָה מַשְׁקֶה הַדּוֹמֶה לְבִירָה; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעֵצִים הַקְּרוּיִים “עֲצֵי־הַחַיִּים,” אוֹ “עֲצֵי־הַבַּרְזֶל,” נִמְנִים גַּם הֵם עַל מִשְׁפַּחַת הַהֲדַסִּים, הַמּוֹנָה אַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה סוּגִים וְאֶלֶף וּשְׁלֹש מֵאוֹת מִינִים!”

אִישׁ לֹא הִפְסִיק אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם, שֶׁהִרְצָה אֶת פִּרְקוֹ בְּתוֹרַת הַצְּמָחִים מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת. כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמַע אֶת הַרְצָאָתוֹ כְּשֶׁהוּא מְחַיֵּךְ, וּפֶנְקְרוֹף הִבִּיט אֵלָיו מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל גַּאֲוָה, שֶׁאֵין לְהַבִּיעוֹ בְּמִלִּים.

“יָפֶה הֶדָרַשְׁתָּ, רְבֶּרְט,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁמוּכָן וּמְזֻמָּן אֲנִי לְהִשָׁבַע, שֶׁכָּל אוֹתָם הָאִילָנוֹת הַמּוֹעִילִים שֶׁפָּרַטְתָּ נוֹפְלִים בְּגָדְלָם מִן הָעֲנָקִים הָאֵלֶּה!”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף.”

“וּבְכֵן נָתַתָּ בִּדְבָרֶיךָ חִזּוּק לְמַה שֶׁאָמַרְתִּי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “כִּי הָעֲנָקִים הַלָּלוּ לֹא יִצְלְחוּ לִמְאוּמָה!”

“הִנְּךָ טוֹעֶה, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “דַּוְקָא הָאֵקָלִפְּטִים הָעֲנָקִים, שֶׁאָנוּ חוֹסִים בְּצִלָּם, מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה.”

“וּמַהִי תּוֹעַלְתָּם?”

“הֵם מְרַפְּאִים אֶת אַדְמַת גִּדּוּלָם. יוֹדֵעַ אַתָּה מָה הַשֵּׁם שֶׁקוֹרְאִים לָהֶם בְּאוֹסְטְרַלְיָה וּבְזֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה.”

“אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ.”

“בָּאֲרָצוֹת הָהֵן קוֹרְאִים לָהֶם עֲצֵי־הַקַּדַּחַת.”

“עַל שׁוּם שֶׁהֵם מוֹלִידִים מַחֲלָה זוֹ?”

“לֹא, אֶלָּא עַל שׁוּם שֶׁהֵם מְבַעֲרִים אוֹתָהּ!”

“הֲרֵינִי לִרְשֹׁם אֶת הַדָּבָר בְּפִנְקָסִי,” אָמַר הַכַּתָּב.

“הָבָה רְשֹׁם, סְפִּילֶט יַקִּירִי, כִּי אָכֵן דָּבָר בָּדוּק וּמְנֻסֶּה הוּא, כִּי הָאֵקָלִפְּטִים מְבַטְּלִים אֶת הַשְׁפָּעַת אֵדֵי־הַנֶּגֶף הָעוֹלִים מִן הַבִּצּוֹת. בְּכַמָּה אֲרָצוֹת שֶׁבְּאֵרָפָּה הַתִּיכוֹנִית וּבְאַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית, שֶׁשָּׁם שָׁלְטָה מַחֲלַת הַקַּדַּחַת, נִסּוּ לִנְטֹעַ אִילָן זֶה הַשּׁוֹמֵר מִפְּנֵי הַמַּזִיקִים, וְהִצְלִיחוּ, כִּי יוֹשְׁבֵיהֶן הָלְכוּ וְהִבְרִיאוּ. בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְעָרִים שֶׁל עֲצֵי־הַהֲדַס הַלָּלוּ, נֶעֶלְמָה הַקַּדַּחַת הַמִּתְחַלֶּפֶת כָּלִיל. דָּבָר זֶה הֲרֵיהוּ עַכְשָׁו לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק, וְאָנוּ, יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאִילָן זֶה מָצוּי כָּאן.”

“אָכֵן אִי יָקָר הוּא! אָכֵן אִי מְבֹרָךְ הוּא!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, שֶׁאֵין הוּא חָסֵר כְּלוּם, זוּלָתִי…”

“אַל דְּאָגָה, פֶּנְקְרוֹף, גַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר סוֹפוֹ שֶׁיִּמָּצֵא כָּאן,” נִחֲמָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “וְעַתָּה הָבָה נָשׁוּב לְמַסָּעֵנוּ וְנַרְחִיק לָשׁוּט עַד כַּמָּה שֶׁהַנַּחַל יַעֲצֹר כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת הַפִּירוֹגָה עַל גַּבּוֹ!”

בְּנֵי הַחֲבוּרָה עָלוּ בַּסִּירָה וְשָׁטוּ עוֹד כִּשְׁנֵי מִילִין בֵּין שׁוּרוֹת שֶׁל עֲצֵי אֵקָלִפְּטִים, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ אֶת מֶמְשַׁלְתָּם עַל הַיְּעָרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ חֵלֶק הָאִי. הֵם הִתְפַּשְׁטוּ עַל שֶׁטַח גָּדוֹל מֵעֵבֶר לִתְחוּם רְאִיַּת־הָעַיִן מִזֶּה וּמִזֶּה לְנַחַל הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר אֲפִיקוֹ הִתְפַּתֵּל וְהִתְעַקֵּל לְבֵין גְּדוֹתָיו הַגְּבוֹהִים וְהָעוֹטִים יֶרֶק רַעֲנָן. עִתִּים נִתְמַלֵּא הָאָפִיק צִמְחֵי מַיִם גְּבוֹהִים, אַף בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ בּוֹ סְלָעִים חַדִּים, אֲשֶׁר הִכְבִּידוּ עַל הַסִּירָה לַעֲבֹר עַל פָּנָיו. אָז הִנִּיחוּ אֶת הַמְּשׁוֹטִים, שֶׁשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וּפֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל חוֹתֵר בַּמּוֹט. מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁקַּרְקַע הַנַּחַל הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה, וְשֶׁעוֹד מְעַט וְהַסִּירָה אֲנוּסָה תִּהְיֶה לַעֲמֹד מֵחֹסֶר מַיִם בַּנָּחַל. הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר נָטְתָה אֶל פַּאֲתֵי הָאֹפֶק וְצִלְלֵי הָאִילָנוֹת הִשְׂתָּרְעוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְלֹא־מִדָּה. כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי, וּלְפִיכָךְ הֶחֱלִיט לַחֲנוֹת הַלַּיְלָה בּוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם תֵּעָצֵר הַסִּירָה מֵחֹסֶר מָיִם. הוּא שִׁעֵר, שֶׁהַחוֹף הַמַּעֲרָבִי עֲדַיִן רָחוֹק הוּא כַּחֲמִשָּׁה אוֹ כְּשִׁשָּׁה מִילִין. וּמַהֲלָךְ שֶׁכָּזֶה גָדוֹל הוּא מִכְּדֵי לַעֲבֹר אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ אוֹתָם.

הַסִּירָה צָפָה אֵפוֹא בְּלִי חָשָׂךְ הָלְאָה דֶרֶךְ הַיַּעַר, שֶׁשׁוּב נַעֲשָׂה מְעֻבֶּה וְצָפוּף בְּיוֹתֵר, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיוּ מְצוּיוֹת בּוֹ חַיּוֹת רַבּוֹת, כִּי פֶּנְקְרוֹף רָאָה עֶדְרֵי קוֹפִים מְקַפְּצִים וְרָצִים בֵּין הָעֳפָאִים הַסְּמוּכִים. פְּעָמִים אֲחָדוֹת עָמְדוּ אֲחָדיֹם מֵהֶם בְּמֶרְחָק מוּעָט מִן הַסִּירָה וְהִבִּיטוּ אֶל יוֹשְׁבֶיהָ בְּלִי שׁוּם פַּחַד כָּל שֶׁהוּא, כְּאִלּוּ רָאוּ אֶת בְּנֵי הָאָדָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וַעֲדַיִן לֹא לָמְדוּ לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם. אָכֵן קַל הָיָה עַד מְאֹד לְהָמִית בִּירִיַּת רוֹבֶה אֲחָדִים מִבַּעֲלֵי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְנַגֵּד לָרֶצַח הַזֶּה, שֶׁהָיָה רֶצַח לְבַטָּלָה וּלְלֹא תּוֹעֶלֶת, וַאֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הָרַתְחָן הָיָה מִתְאַוֶּה לְעוֹלֵל אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הַזְּהִירוּת אָסוּר הָיָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי הַקּוֹפִים הַלָּלוּ הָיוּ חֲזָקִים וּזְרִיזִים בְּיותֵר וַעֲלוּלִים הָיוּ לִהְיוֹת מְסֻכָּנִים, וּלְפִיכָךְ מוּטָב הָיָה שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כָּל שֶׁהוּא.

לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן צָרִיךְ לֵאמֹר, כִּי הַקּוֹפִים לֹא הָיוּ בְּעֵינָיו אֶלָּא מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, לְפִי שֶׁהֵם נִזּוֹנִים מִן הַצְּמָחִים וּבְשָׂרָם רָאוּי לַאֲכִילָה וּמְצֻיָּן בְּטַעְמוֹ; אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהַתַּיָּרִים הָיוּ מֻשְׁפָּעִים בְּצָרְכֵי אֹכֶל וְצֵידָתָם הָיְתָה מְרֻבָּה, לֹא הָיָה מִן הָרַאוּי לְבַזְבֵּז אֶת כַּדּוּרֵי־הָעוֹפֶרֶת לְבַטָּלָה.

סָמוּךְ לִשְׁעַת אַרְבַּע נֶעֶשְׂתָה הַנְּסִיעָה עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה קָשָׁה עַד מְאֹד מִפְּנֵי צִמְחֵי הַמַּיִם וְהַסְּלָעִים, שֶׁעִכְּבוּ אֶת זִרְמוֹ. קִירוֹת גְּדוֹתָיו הָלְכוּ וְגָבְהוּ, וְעַד מְהֵרָה נִלְחַץ אֲפִיקוֹ לְבֵין שְׁלוּחוֹתָיו שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין. מְקוֹרוֹתָיו וַדַּאי קְרוֹבִים הָיוּ, לְפִי שֶׁהִתְפַּרְנְסוּ מִן הַמַּיִם הַשּׁוֹפְעִים מִן הַמּוֹרָדוֹת הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל הָהָר.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “בְּעוֹד רֶבַע שָׁעָה נִהְיֶה אֲנוּסִים לַעֲמֹד.”

“וּבְכֵן נַעֲמֹד, פֶּנְקְרוֹף, וְנַעֲרֹך לָנוּ מִשְׁכָּב לְלִינַת לָיְלָה.”

“כַּמָּה רְחוֹקִים אָנוּ, לְפִי הָעֶרֶךְ, מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“כְּשִׁבְעָה מִילִין,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אִם נַעֲלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן כָּל הָעֲקִיפִים, שֶׁעִקֵּף הַנַּחַל בַּהֲלִיכָתוֹ לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית.”

“וַעֲדַיִן נוֹסִיף לָשׁוּט הָלְאָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הֵן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ, “נָשׁוּט הָלְאָה כָּל זְמָן שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר הַדָּבָר. וּמָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲזֹב אֶת הַסִּירָה וּבְמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת נַעֲבֹר בְּרֶגֶל אֶת הַמֶּרְחָק הַמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ וּבֵין חוֹף הַיָּם. הִנֵּה כִּי כֵן תִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְבַקֵּר וְלַחֲקֹר אֶת הָאִי כִּמְעַט יוֹם תָּמִים.”

“וּבְכֵן, לְפָנִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְחִילָה הַסִּירָה מִתְחַכֶּכֶת בָּאֲבָנִים שֶׁל קַרְקַע הַנַּחַל, אֲשֶׁר רָחְבּוֹ בְּמָקוֹם זֶה לֹא עָלָה עַל עֶשְׂרִים רֶגֶל. לְמַעְלָה מֵאֲפִיקוֹ הִתְנַשְּׂאָה קֶשֶׁת שֶׁל עֳפָאֵי אִילָנוֹת וְהִשְׁרְתָה עָלָיו אַפְלוּלִית נְעִימָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע בְּבֵרוּר קוֹל הֲמוֹנוֹ וּשְׁאוֹנוֹ שֶׁל אֶשֶׁד־מַיִם שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹת וּמוֹפֵת, כִּי בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאוֹת פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִזֶּה וְהָלְאָה נִסְתַּם הַנַּחַל עַל יְדֵי מַעֲצוֹר הֶעָשׂוּי בְּיַד הַטֶּבַע.

עָבְרוּ עוֹד עַקְמוּמִית אַחַת שֶׁל הַנַּחַל, הִיא הָעַקְמוּמִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ, וְהִנֵּה הִבְהִיק לְעֵינֵי הַתַּיָּרִים אֶשֶׁד מַיִם מִבֵּין הָאִילָנוֹת. הַסִּירָה נִתְקְלָה בְּקַרְקַע הַנַּחַל, וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה קָשְׁרוּ אוֹתָּה אֶל גֶזֶּע אִילָן שֶׁבְּקִרְבַת הַשָּׂפָה הַיְמָנִית.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ, קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת חָדְרוּ דֶרֶךְ הָעֳפָאִים הָעֲבֻתִּים וּפָגְעוּ בַּאֲלַכְסוֹן בְּאֶשֶׁד־הַמַּיִם הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אַבְקוֹת רְסִיסָיו הִתְנוֹצְצוּ בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת. לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה הִתְעַלֵּם נַחַל־הַתּוֹדָה כָּלִיל בַּעֲבִי חֹרְשָׁה, שֶׁשָּׁם הָיָה וַדַּאי מְקוֹר מוֹצָאוֹ הַסָּמוּי מִן הָעָיִן. הַפְּלָגִים הַמְרֻבִּים, שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹכוֹ לְאֹרֶךְ מַסְלוּלוֹ, עָשׂוּהוּ מִכָּאן וּלְמַטָּה לְנַחַל הָגוּן לַאֲמִתּוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר מִכָּאן וּלְמַעְלָה לֹא הָיָה הוּא גוּפוֹ אֶלָּא פֶּלֶג בָּהִיר וְדַל־מָיִם.

בְּמָקוֹם נָאֶה זֶה עָרְכוּ חֲנִיָּה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָצְאוּ מִן הַסִּירָה וְהִצִּיתוּ מְדוּרָה מִתַּחַת לִקְבוּצָה שֶׁל עֲצֵי־פּוֹל, אֲשֶׁר עַל עַנְפֵיהֶם יָכְלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לַעֲרֹךְ לָהֶם מִשְׁכַּב־לַיְלָה נוֹחַ, אִלּוּ הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ בְּכָךְ.

סְעֻדַּת־הָעֶרֶב נֶאֶכְלָה בִּמְהִירוּת, כִּי הַכֹּל הָיוּ רְעֵבִים, וְשׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם אֵפוֹא מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לִשְׁכַּב וְלִישׁוֹן. וְאוּלָם עִם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ הִתְחִילוּ נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת־נַהֲמָה חֲשׁוּדִים, וְהַתַּיָּרִים הֶחֱלִיטוּ לְהַבְעִיר כָּל הַלַּיְלָה מְדוּרָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לָהֶם לְמָגֵן בְּלַהֲבוֹתֶיהָ הָרוֹעֲשׁוֹת. נֶב וּפֶּנְקְרוֹף שָׁמְרוּ חֲלִיפוֹת עַל יַד הַמְּדוּרָה וְלֹא הָיוּ מְקַמְּצִים בְּדֶלֶק. כַּמָּה פְּעָמִים נִדְמָה לָהֶם, שֶׁהֵם רוֹאִים צִלְלֵי חַיוֹת הַמְהַלְּכוֹת מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה, אִם עַל הַקַּרְקַע וְאִם בֵּין עַנְפֵי הָאִילָנוֹת, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא טָעוּ. וְאוּלָם הַלַּיְלָה עָבַר בְּשָׁלוֹם, וּלְמָחָר, בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד לְאוֹקְטָבֶּר, בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר, כְּבָר עָמְדוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עַל רַגְלֵיהֶם וְהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.


 

פֶּרֶק רְבִיעִי    🔗

בַּדֶּרֶךְ אֶל חוֹף הַיָּם – לְהָקוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי אַרְבַּע יָדָיִם – פֶּלֶג מַיִם חָדָשׁ – מִשׁוּם מַה אֵין פְּעֻלָּתָהּ שֶׁל גֵּאוּת־הַיָּם מֻרְגֶּשֶׁת – יַעַר בִּמְקוֹם חוֹף – כַּף־הַנָּחָשׁ – הֶרְבֶּרְט מְקַנֵּא בְּגִדְעוֹן סְפִּילֶט – קוֹל רַעַש הַחִזְרָן הַבּוֹעֵר בָּאֵשׁ.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר לְאַחַר סְעֻדָּה חֲטוּפָה יָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִמְּקוֹם חֲנוֹתָם עַל מְנָת לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר. בְּכַמָּה זְמָן יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל מַטְרָתָם זוֹ? כּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה שֶׁיָבוֹאוּ לְשָׁם מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְאוּלָם בָּרוּר הָיָה שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּטִיב הַמַּעֲצוֹרִים, אֲשֶׁר יִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם עַל דַּרְכָּם. חֵלֶק זֶה שֶׁל הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק הָיָה זָרוּעַ אִילָנוֹת צְפוּפִים, בְּנֵי מִינִים שׁוֹנִים, וְשִׂיחִים עֲבֻתִּים. וּלְפִיכָךְ הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁהַתַּיָּרִים יִצְטָרְכוּ לִפְרֹץ לָהֶם דֶּרְֶךְ בֵּין הָעֲשָׂבִים, הַשִּׂיחִים וְהַקִּסּוּס בְּקַרְדֹּם שֶׁבְּיָדָם, וּכְמוֹ כֵן לִהְיוֹת מוּכָנִים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרוֹבִים–אִם אַךְ לֹא יֹאבוּ לְהַסִּיחַ דַּעְתָּם מִשַׁאֲגוֹת פְּרִיצֵי הַחַיּוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ בַּלָּיְלָה.

מְקוֹמָהּ שֶׁל חֲנִיַּת־הַלַּיְלָה נִתַּן לְהִקָּבַע בְּדִיּוּק עַל פִּי מַצָּבוֹ שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין, וְכֵיוָן שֶׁהַר־גַּעַשׁ זֶה הִתְנַשֵּׂא בַּצָּפוֹן לְכָל הַפָּחוֹת בְּמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה מִילִין, לֹא הָיָה עַל הַתַּיָּרִים אֶלָּא לְהַלֵּךְ בְּקַו יָשָׁר לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי.

לְאַחַר שֶׁבָּדְקוּ הֵיטֵב אִם הַסִּירָה קְשׁוּרָה יָפֶה, עָמְדוּ הַתַּיָּרִים וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. פֶּנְקְרוֹף וְנֶב נָשְׂאוּ אֶת הַצֵּידָה, שֶׁצְּרִיכָה הָיְתָה לְהַסְפִּיק לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁנֵי יָמִים. מִן הַצַּיִד אֲנוּסִים הָיוּ עַכְשָׁו לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם כָּל עִקָּר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית בִּקֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו שֶׁלֹּא לִירוֹת בְּלֹא־עֵת, כְּדֵי שֶׁרַעַשׁ הַיְרִיָה לֹא יִשָּׁמַע בִּסְבִיבוֹת הַחוֹף וְלֹא יְגַלֶּה אֶת מְצִיאוּתָם קֹדֶם זְמַנָּהּ.

מִשֶּׁעָלוּ קְצָת לְמַעְלָה מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם הִתְחִילוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּקַּרְדֹּם, כְּדֵי לִפְרֹץ נָתִיב בֵּין שִׂיחֵי־הַמַּסְתִּכָּה הָעֲבֻתִּים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה כֹּורֶשׁ סְמִית מַחֲזִיק אֶת הַקָּמְפַּס בְּיָדוֹ לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ.

עֲצֵי הַיַּעַר בְּמָקוֹם זֶה הָיוּ רֻבָּם מֵאוֹתָם הַמִּינִים, שֶֹכְּבָר נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּסְבִיבוֹת הַיְאוֹר וְעַל פְּנֵי רָמַת הַמַּרְאֶה־הַגָּדוֹל, אֶלָּא שֶׁהָיוּ קְטַנֵי קוֹמָה, כִּי מִסְפָּרָם הֶעָצוּם מָנַע אוֹתָם מִלְּהִתְפַּתֵּחַ כָּל צָרְכָּם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ לְאַט לְאַט הָלֹך וּפָרץֹ לָהֶם דֶּרֶךְ, אֲשֶׁר לְדַעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר עֲתִידָה הָיְתָה לְהָבִיא אוֹתָם אֶל הַפֶּלֶג־הָאָדֹם.

מִשְּׁעַת יְצִיאָתָם וָהָלְאָה יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלֹךְ וְיָרֹד עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹנוֹת הַשְּׁפָלִים אֲשֶׁר לְמַעֲרֶכֶת הֶהָרִים שֶׁל הָאִי וְהָיוּ מְהַלְּכִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע, אֲשֶׁר עִם הֱיוֹתָהּ כֻּלָּהּ יְבֵשָׁה וַחֲרֵבָה הָיְתָה עֲטוּפָה עֲתֶרֶת צְמָחִים נָאָה בְּיוֹתֵר. שִׁפְעַת צְמָחִים זוֹ נָתְנָה מָקוֹם לְשַׁעֵר, שֶׁהִיא מֻשְׁקָה אִם עַל יְדֵי רֶשֶׁת מַעְיָנוֹת שֶׁבִּפְנִים הָאֲדָמָה אוֹ עַל יְדֵי פֶּלֶג הָעוֹבֵר בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם.

בַּשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לַהֲלִיכָתָם בַּדֶּרֶךְ נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַתַּיָּרִים עֶדְרֵי קוֹפִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיוּ תְּמֵהִים וְתוֹהִים הַרְבֵּה לְמַרְאֵה בְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא רָאוּם אֶלָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁאַל מִתּוֹךְ בְּדִיחָה, אִם אֵין הוּא וַחֲבֵרָיו נִרְאִים בְּעֵינֵי בַּעֲלֵי אַרְבַּע־יָדַיִם הַחֲזָקִים וְהַמְּהִירִים הַלָּלוּ כְּאַחִים בְּנֵי אָב אֶחָד, שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ וְנִתְנַוָּנוּ! וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, כַּמָּה נוֹפְלִים הָיוּ הוֹלְכֵי־רֶגֶל אֵלֶּה, אֲשֶׁר עִם כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה נֶעֶצְרוּ עַל יְדֵי הַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים, נֶעֶכְּבוּ עַל יְדֵי הַקִּסּוּס וְדַרְכָּם נִסְגְּרָה לִפְנֵיהֶם עַל יְדֵי גִזְעֵי עֵצִים, מִן הַחַיּוֹת הַזְּרִיזוֹת הָלָּלוּ, אֲשֶׁר קָפְצוּ וְדָלְגוּ מֵעָנָף אֶל עָנָף, וְשׁוּם דָּבָר לֹא עִכֵּב אֶת מַהֲלָכָם. אָכֵן רַב וְעָצוּם הָיָה מִסְפַּר הַקּוֹפִים בַּיַּעַר, וְאוּלָם לְאָשְׁרָם שֶׁל הַתַּיָּרִים, לֹא הִבִּיעוּ לָהֶם שׁוּם רִגְשׁוֹת אֵיבָה וְלֹא חָרְשׁוּ עֲלֵיהֶם רָעָה.

כַּיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּ הַתַּיָּרִים בַּיַּעַר חַזִירֵי־בָר, אֲגוֹטִי, קֶנְגּוּרוּ וְכַרְסְמָנִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הִתְאַוָּה עַד מְאֹד לִשְׁלֹחַ בָּהֶם כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת בְּיָד נְדִיבָה.

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַצַּיָד הַנִּלְהָב, “עוֹנַת הַצַּיִד טֶרֶם הִגִּיעָה. וּבְכֵן קַפְּצוּ, יְדִידַי וַאֲהוּבַי, נַתְּרוּ וְדַלְגוּ בְּשָׁלוֹם כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם! עִם שׁוּבֵנוּ נְדַבֵּר אֲלֵיכֶם דְּבָרִים אֲחָדִים!”

בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וַחֵצִי בַּבֹּקֶר נִפְסְקָה פִּתְאֹם הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוֹלִיכָה יָשָׁר לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, עַל יְדֵי פֶּלֶג־מַיִם, שֶׁהָיָה רָחָב מִשְּׁלֹשִים עַד אַרְבָּעִים רָגֶל. זִרְמוֹ הָיָה אֵיתָן, כִּי קַרְקָעִיתוֹ הָיְתָה מְשֻׁפַּעַת עַד מְאֹד וּזְרוּעָה סְלָעִים, וּמֵימָיו הִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ בְּרַעַשׁ וְשָׁאוֹן. הַמַּיִם הָיוּ עֲמֻקִּים וְזַכִּים, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט עַל פְּנֵיהֶם בְּסִירָה.

“וּבְכֵן נִסְּגְּרָה לְפָנֵינוּ הַדֶּרֶךְ!” קָרָא נֶב.

“לֹא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא פֶּלֶג וְאָנוּ נוּכַל לְעָבְרוֹ בִּשְׂחִיָּה.”

“אֵין כָּל צֹרֶךְ בָּזֶה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁפֶּלֶג זֶה הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם. וְכֵן הָבָה נֵלֵךְ לְאֹרֶךְ שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית וּבִזְמָן קָצָר נַגִּיעַ אֶל הַיָּם. לְכוּ וְנֵלֵכָה!”

“הַמְתֵּן רֶגַע אֶחָד,” אָמַר הַכַּתָּב, “מָה הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא לְפֶלֶג זֶה, יְדִידַי? הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן לְהַנִּיחַ אֶת הַגֵּאוֹגְרָפִיָּה שֶׁלָּנוּ פְּגוּמָה!”

“צָדַקְתָּ!” אָמַּר פֶּנְקְרוֹף.

“קוּם, בְּנִי, וּקְרָא לוֹ אַתָּה בְּשֵׁם,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בִּפְנוֹתוֹ אֶל הֶרְבֶּרְט.

“אֶפְשָׁר שֶׁמּוּטָב לָנוּ לִדְחוֹת אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁנַּכִּיר אֶת תּוֹצְאָתוֹ?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וּבְכֵן הָבָה נֵלְכָה וְאַל נְפַגֵּר.”

“הַמְתֵּן עוֹד רֶגַע אֶחָד!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“מַה חֶפְצֶךָ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁאִם אָסוּר לָצוּד צַיִד, הֲרֵי הַדִּיּוּג וַדַּאי מֻתָּר הוּא,” אָמַר הַסַּפָּן.

“אֵין לָנוּ לְאַבֵּד זְמָן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“רַק חֲמִשָׁה רְגָעִים וְלֹא יוֹתֵר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְהַמְתִּין רַק חֲמִשָּׁה רְגָעִים, לְטוֹבַת אֲרֻחַת־הַבֹּקֶר!”

וּפֶּנְקְרוֹף הִשְׁתַּטַּח מְלוֹא קוֹמָתוֹ עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג וְהִכְנִיס אֶת זְרוֹעוֹתָיו אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הָעַזִּים, וְעַד מְהֵרָה הוֹצִיא מִשָּׁם תְּרֵיסָרִים אֲחָדִים סַרְטַנִּים נָאִים, שֶׁשָּׁרְצוּ הֲמוֹנִים בֵּין הַסְּלָעִים.

“מַה שָׁמֵן חֶלְקֵנוּ!” קָרָא נֶב וּבָא לְעֶזְרַת חֲבֵרוֹ.

“וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם, כִּי חוּץ מִטַּבַּק, בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ הוּא הָאִי שֶׁלָּנוּ בְּכָל טוּב?” מִלְמֵל פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ אֲנָחָה חֲרִישִׁית.

לֹא עָבְרוּ חֲמִשָּׁה רְגָעִים וְהַדַּיָּגִים שָׁלוּ מִן הַפֶּלֶג סַרְטַנִּים לָרֹב. הֵם שָׂמוּ אוֹתָם בְּשַׂק וְהַתַּיָּרִים קָמוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

מִשָּׁעָה שֶׁאָחֲזוּ אֶת דַּרְכָּם עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַזֶּה נֶעֶשְׂתָה הֲלִיכָתָם יוֹתֵר קַלָּה וּמְהִירָה. גְּדוֹת הַפֶּלֶג הָיוּ קַרְקַע בְּתוּלָה וְלֹא נִכַּר בָּהֶם אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל מְצִיאוּת בְּנֵי אָדָם. וּכְנֶגֶד זֶה נִרְאוּ שָׁם פַּעַם בְּפַעַם רִשְׁמֵי עִקְּבוֹתֵיהֶן שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר וַדַּאי הָיוּ בָּאוֹת אֶל הַפֶּלֶג הַזֶּה לִשְׁבֹּר אֶת צְמָאָן. וּבְכֵן בָּרוּר הָיָה, שֶׁלֹּא בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק נִפְגַּע הַפֵּקָרִי בְּאוֹתוֹ גַּרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת, אֲשֶׁר גָּרַם לוֹ לְפֶנְקְרוֹף אִבּוּד אַחַת מִשִּׁנָּיו.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְכוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמְּהִירוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ זָרַם הַפֶּלֶג הַיָּמָּה וּבְלִבּוֹ נִצְנְצָה מַחֲשָׁבַה, שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו וַדַּאי רְחוֹקִים הֵם מִן הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁדִּמּוּ. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת גֵּאוּת הַיָּם, וְאִלּוּ הָיְתָה תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג רְחוֹקָה מִזֶּה אַך מִילִין אֲחָדִים, וַדַּאי הָיְתָה אוֹתָהּ הַגֵּאוּת מְעַכֶּבֶת אֶת שִׁבָּלְתּוֹ וְהוֹדֶפֶת אוֹתָהּ לְאָחוֹר. וְאוּלָם כַּדָּבָר הַזֶּה לֹא קָרָה. שִׁבֹּלֶת הַפֶּלֶג הוֹסִיפָה לְגוֹלֵל אֶת מֵימֶיהָ כְּדַרְכָּהּ בַּמִּדְרוֹן הַטִּבְעִי אֲשֶׁר לְקַרְקָעִיתָהּ. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה תּוֹהֶה עַל זֶה הֶרְבֵּה וּפַעַם בְּפַעַם הִסְתַּכֵּל בַּקָּמְפַּס שֶׁבְּיָדוֹ כְּדֵי לִבְדֹק אִם אֵין הַפֶּלֶג חוֹזֵר וְנוֹטֶה בְּלִי שֶׁתַּרְגִישׁ הָעַיִן אֶל פְּנִים הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק.

לְאַט לְאַט הִתְרַחֵב הַפֶּלֶג וּשְׁאוֹן מֵימָיו נִתְמַעֵט. הָאִילָנוֹת שֶׁגָּדְלוּ מִזֶּה וּמִזֶּה עַל שְׁנֵי גְדוֹתָיו עָמְדוּ צְפוּפִים וְהֶעֱלִימוּ מִן הָעַיִן אֶת כָּל שֶׁטַח הַמָּקוֹם שֶׁלִּפְנֵיהֶם. וְאוּלָם חֶבְלֵי הַיַּעַר הַלָּלוּ הָיוּ וַדַּאי רֵיקִים מֵאֵין יוֹשֵׁב, כִּי טוֹףּ לֹא הִשְׁמִיעַ שׁוּם קוֹל נְבִיחָה, וְאִלּוּ נִמְצְאָה נֶפֶשׁ חַיָּה בְּקִרְבַת הַפֶּלֶג וַדַּאי הָיְתָה הַחַיָּה הַנְּבוֹנָה מַרְגִּישָׁה בָּהּ וּמַתְרִיעָה עָלֶיהָ.

כָּל אוֹתָהּ הָעֵת הָיָה הֶרְבֶּרְט מַרְחִיק קְצָת לָלֶכֶת לִפְנֵי חֲבֵרָיו, וְהִנֵּה בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וַחֵצִי עָמַד פִּתְאֹם תַּחְתָּיו וּלְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית קָרָא בְּקוֹל:

“הִנֵּה הַיָּם!”

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְִטִים הִגִּיעוּ אֶל שְׂפַת הַיַּעַר וּלְעֵינֵיהֶם נִגְלָה הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי.

אֲבָל מָה רַב הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין חוֹף זֶה וּבֵין הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, אֲשֶׁר הַמִּקְרֶה הֱטִילָם לְשָׁם בַּתְּחִלָּה! אֵין חוֹמַת גְּרָנִית וְאֵין צוּקֵי סְלָעִים הָעוֹלִים מִן הַיָּם, וַאֲפִילוּ שְׂפַת־חוֹל לֹא הִשְׂתָּרְעָה פֹּה! הַיַּעַר עַצְמוֹ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כָּאן חוֹף וְשׁוּרַת עֵצָיו הָאַחֲרוֹנָה נִזְדַּקְּרָה לְבֵין הַגַּלִּים וְכָפְפָה אֶת שִׁפְעַת עֲנָפֶיהָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. זֶה לֹא הָיָה חוֹף כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁיוֹצֵר אוֹתוֹ הַטֶּבַע בְּכָל מָקוֹם, בֵּין עַל יְדֵי שֶׁהוּא שׁוֹטֵחַ מַרְבַדֵּי חוֹלוֹת עַל שְׂפַת הַמַּיִם וּבֵין עַל יְדֵי שֶׁהוּא מַעֲמִיד בִּפְנֵי הַגַּלִּים חוֹמַת צוּרִים וּסְלָעִים, אֶלָּא גְבוּל שֶׁל טוּר אִילָנוֹת, שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם לְהוֹד וְהָדָר. וְאוּלָם חוֹף זֶה הָיָה כָּל כָּךְ גַָבֹהַּ וּמוּרָם מֵעַל פְּנֵי הַיָּם, שֶׁשּׁוּם נַחְשׁוֹל לֹא יָכֹל לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֲפִילוּ בִּשְׁעַת הַגֵּאוּת, וְהָאִילָנוֹת שֶׁצָּמְחוּ עַל אַדְמָתוֹ הַפּוֹרִיָּה, הַמֻּטְבַּעַת עַל כֵּן שֶׁל גְּרָנִית, הִשְׁתָּרְשׁוּ בָּהּ, כַּנִּרְאֶה, בְּחָזְקָה כַּאֲחֵיהֶם בִּפְנִים הָאִי גוּפוֹ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל יַד מִפְרָץ קָטֹן חֲסַר־עֶרֶךְ, שֶׁלֹא הָיָה בּוֹ מָקוֹם אֲפִילוּ לִשְׁתַּיִם שָׁלֹש סִירוֹת דּוּגָה וְשֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ תוֹצָאָה לְמֵי הַפֶּלֶג הֶחָדָשׁ. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא הִשְׁתַּפֵּךְ הַפֶּלֶג אֶל הַיָּם לֹא בְּשׁוּבָה וָנַחַת דֶּרֶךְ הַמִּדְרוֹן שֶׁל אֲפִיקוֹ, אֶלָּא הִתְנַפֵּל לְמַטָּה מֵרוּם שֶׁל אַרְבָּעִים רֶגֶל – וְזֹאת הָיְתָה אֵפוֹא הַסִּבָּה, מִפְּנֵי מַה לֹא הִשְׁפִּיעָה גֵּאוּת הַיָּם עַל מַהֲלַךְ הַפֶּלֶג בְּמַעֲלֵה הַפֶּלֶג. גַּלֵּי הַגֵּאוּת שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ לִמְרוֹם גָּבְהָם, לֹא יָכְלוּ בְּשׁוּם פָּנִים לְהַגִּיעַ אֶל אֲפִיקוֹ שֶׁל הַפֶּלֶג, וְעוֹד יַעַבְרוּ מִלְיוֹנִים בַּשָּׁנִים עַד שֶׁזֶּרֶם הַמַּיִם יְכַרְסֵם אֶת סֶכֶר הַגְּרָנִית וְיַחְפֹּר לוֹ תּוֹצָאָה נוֹחָה וְקַלָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְקָרְאוּ לְפֶלֶג זֶה בְּשֵׁם “נַחַל־הָאֶשֶׁד”, וְהַכֹּל הִסְכִּימוּ לְשֵׁם זֶה.

שְׂפַת הַיַּעַר הָלְכָה וְהִשְׂתָּרְעָה לִפְאַת צָפוֹן בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין; מִשָּׁם וָהָלְאָה נִתְמַעֲטוּ הָאִילָנוֹת וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם נִרְאוּ מְרוֹמֵי־הָרִים נָאֵי־מַרְאֶה, שֶׁנִּמְשְׁכוּ כִּמְעַט בְּקַו יָשָׁר מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. וּלְעֻמַּת זֶה הָיְתָה כָּל אַדְמַת הַחוֹף שֶׁבֵּין נַחַל־הָאֶשֶׁד וְכֵף־הַנָּחָשׁ כֻּלָּהּ שִׁפְעַת יַעַר אֶחָד שֶׁל אִילָנוֹת זְקוּפִים אוֹ כְּפוּפֵי־קוֹמָה, אֲשֶׁר שָׁרְשֵׁיהֶם טָבְלוּ בְּגַלֵּי הַיָּם. וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחֲקֹר אֶת הַחוֹף רַק מִצַּד זֶה, כִּי רַק חֶלְקוֹ זֶה בִּלְבָד יָכֹל הָיָה לְהַמְצִיא מִקְלָט וּמַחֲסֶה לִפְלִיטֵי אֳנִיָּה שֶׁנִּטָּרְפָה בַּיָּם, מַה שֶׁאֵין כֵּן צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מִדְבָּר שָׁמֵם.

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה וְהָשָּׁמַיִם הָיוּ בְּהִירִים, וּמִמְּרוֹם הַסֶּלַע, שֶׁעָלָיו עָרְכוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף אֶת סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, נִגְלָה מַרְאֶה נִרְחָב עַד לַמֶּרְחַקִּים. הָאֹפֶק הָיָה זַךְ בְּיוֹתֵר, וּבְכָל זֹאת לֹא נִרְאָה בּוֹ אַף מִפְרָשׂ אֶחָד. וּכְמוֹ כֵן לֹא גִלְּתָה הָעַיִן לְכָל אֹרֶךְ הַחוֹף לֹא אֳנִיָּה וְלֹא שֶׁבֶר כָּל שֶׁהוּא שֶׁל אֳנִיָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁלֹּא יֵחָקֵר הַחוֹף כֻּלּוֹ עַד לַחֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי לֹא יְהֵא הַדָּבָר בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ.

סְעֻדַּת הַבֹּקֶר נִגְמְרָה עַד מְהֵרָה וּבְאַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וַחֵצִי נָתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו אוֹת לָקוּם וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ. תַּחַת לְהַלֵּךְ עַל אַדְמַת סְלָעִים אוֹ עַל מִשְׁטַח חוֹלוֹת, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹבְרִים עָכְשָׁו לְאֹרֶךְ הַחוֹף תַּחַת חֻּפַּת אִילָנוֹת.

מִתּוֹצָאַת נַחַל־הָאֶשֶׁד וְעַד כֵּף־הַזּוֹחֵל הָיָה בְּעֶרֶך מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מִילִין. אִלּוּ הָיְתָה דֶּרֶךְ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים דֶּרֶךְ נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ, וַדַּאי הָיוּ עוֹבְרִים מֶרְחָק זֶה בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאוּלָם עַכְשָׁו הָיוּ צְרִיכִים לִזְמָן כָּפוּל מִזֶּה כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מַטְרָתָם, לְפִי שֶׁמֻּכְרָחִים הָיוּ לְהַקִּיף אִילָנוֹת, לִשְׁבֹּר שִׂיחִים וְלַחְתֹּךְ קִסּוּסִים, וְהָעֲמִידוֹת וְהָעֲקִיפִים הַלָּלוּ הֶאֱרִיכוּ אֶת דַּרְכָּם בְּמִדָּה יְתֵרָה.

גַּם בְּדֶרְֶך הֲלִיכָתָם זוֹ לֹא נִגְלָה לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל שֶׁבֶר אֳנִיָּה, שֶׁהִתְרַחֵשׁ זֶה לֹא כְּבָר בְּקִרֵבַת הַחוֹף הַזֶּה. וְאוּלָם סְבָרָה הִיא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁגַּלֵּי הַיָּם סָחֲפוּ אֶת הַכֹּל לַמֶּרְחַקִּים, וְחֶסְרוֹן שְׁבָרִים וּשְׁיָרִים עַל שְׂפַת הַיָּם לֹא יָכֹל אֵפוֹא לְשַׁמֵּשׁ רַאֲיָה, שֶׁבִּכְלָל לֹא נִדְחֲתָה שׁוּם אֳנִיָּה לְצַד זֶה שֶׁל הָאִי לִיְנקוֹלְן. סְבָרָתוֹ זוֹ שֶׁל הַכַּתָּב הָיְתָה וַדַּאי נְכוֹחָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמַּעֲשֶׂה בְּגַרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת הוֹכִיחַ הוֹכָחָה שֶׁאֵין לְעַרְעֵר עָלֶיהָ, כִּי לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, לְכָל הַקּוֹדֵם, יָרָה אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן בִּקְנֵה־רוֹבֶה.

הַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ, וַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי עֲדַיִן רָחוֹק הָיָה שְׁנֵי מִילִין מִן הַמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו הַקוֹלוֹנִיסְטִים. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו רָאוּ וְנוֹכְחוּ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּגִּיעוּ אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל, שׁוּב לֹא יַסְפִּיקוּ לַחֲזֹר לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה אֶל מִשְׁכַּב־הַלַּיְלָה, שֶׁהֵכִינוּ לָהֶם לְיַד מְקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה, וַאֲנוּסִים יִהְיוּ לָלוּן עַל פְּנֵי הַכֵּף עַצְמוֹ. בְּצֵידָה לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם מַחֲסוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁחַיּוֹת לֹא הָיוּ מְצוּיוֹת בְּמָקוֹם זֶה כָּל עִקָּר.

לְעֻמַּת זֶה עָשִׁיר הָיָה הַמָּקוֹם בְּכָל מִינֵי בַּעֲלֵי כָנָף: זְשָׁקָמָרִים, קוּרוּקוּסִים, טְרָגָפָּנִים, דּוּכִיפַתִּים, לוּרִיסִים, תֻּכִּיִים, קָקָדוּ, פַּסְיוֹנִים, יוֹנִים וּמֵאוֹת עוֹפוֹת אֲחֵרִים. לֹא הָיָה אִילָן שֶׁאֵין עָלָיו קֵן, וְלֹא הָיָה קֵן שֶׁלֹּא הָיָה מָלֵא בַּעֲלֵי־כָנָף!

עֲיֵפִים וּתְשׁוּשֵׁי־כֹּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים סָמוּךְ לְשֶׁבַע שָׁעוֹת בָּעֶרֶב אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל. כֵּף זֶה הָיָה זִיז בּוֹלֵט עַל פְּנֵי הַיָּם, שֶׁתַּבְנִיתוֹ תַּבְנִית נָחָשׁ. כָּאן הִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל הַיַּעַר שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל שְׂפַת־הַיָּם, וְכָל הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַחוֹף עִם הַסְּלָעִים, הַשּׁוּנִיּוֹת וְהַחוֹלוֹת שֶׁלּוֹ לָבַשׁ שׁוּב צוּרָה שֶׁל שְׂפַת־יָם מְצוּיָה. הִנֵּה כִּי כֵן אֶפְשָׁר הָיָה, כִּי בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי עָמְדָה אַחַת הָאֳנִיּוֹת, שֶׁהוּטְלָה לְכָאן בְּיַד הַסְּעָרָה. וְאוּלָם כְּבָר אָתָא לַיְלָה וְהָיָה צֹרֶךְ אֵפוֹא לִדְחוֹת אֶת בְּדִיקַת הַחוֹף עַד לְמָחָר.

פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט נִזְדָּרְזוּ לְבַקֵּשׁ מָקוֹם נוֹחַ לְלִינָה. הָעֶלֶם פָּנָה כֹּה וָכֹה וְתָר אֶת הָאִילָנוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, וְהִנֵּה הִכִּיר בֵּינֵיהֶם שִׂיחִים עֲבֻתִּים אֲחָדִים שֶׁל קְנֵי חִזְרָן.

“מַה טוֹב וּמַה יָפֶה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הִנֵּה מָצָאתִי מְצִיאָה יְקָרָה!”

“מְצִיאָה יְקָרָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף בִּתְמִיהָה.

“בְּלִי שׁוּם סָפֵק,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “לֹא אֲדַבֵּר עַל תּוֹעֶלֶת קְלִפָּתוֹ שֶׁל הַחִזְרָן, שֶׁמְנַתְּחִים אוֹתָהּ לִרְצוּעוֹת דַּקּוֹת וְקוֹלְעִים מֵהֶן סַלִּים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּמוֹגְגִים אוֹתָהּ בְּמַיִם וְעוֹשִׂים אוֹתָהּ עִסָּה, הַמְשַׁמֶּשֶׁת לְהָכִין מִמֶּנָּה אֶת הַנְּיָר הַכִּינַאי; לֹא אֲדַבֵּר עַל גִּבְעוֹלָיו שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶם מַקְלוֹת, קְנֵי־מִקְטָרוֹת, צִנּוֹרוֹת שֶׁל תְּעָלוֹת־מַיִם, הַכֹּל לְפִי גָדְלָם; אַף לֹא אֲדַבֵּר עַל גִּזְעֵי־הַחִזְרָן הַגְּדוֹלִים הַמְּשַׁמְּשִׁים חֹמֶר־בְּנִיָּה מוּצָק וְקַל, שֶׁאֵין הַשְּׁרָצִים עֲלוּלִים לְקַלְקֵל אוֹתָם. וְגַם לֹא אוֹסִיף עַל כָּל אֵלֶּה גַם אֶת זֹאת, שֶׁאִם אָדָם חוֹתֵךְ אֶת הַחִזְרָן לְרָחְבּוֹ נְתָחִים נְתָחִים מִתּוֹךְ שְׁמִירַת דָּפְנוֹת הַמְּחִיצָה שֶׁלְּיַד הַקְּשָׁרִים, הֲרֵיהוּ מַעֲלֶה בְּיָדוֹ כֵּלִים נוֹחִים וַחֲזָקִים כְּאוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם הַכִּינָאִים יוֹם יוֹם, לֹא! עַל כָּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַיִתְרוֹנוֹת הַלָּלוּ לֹא אֲדַבֵּר, כִּי לֹא הָיוּ מְנִיחִים אֶת דַּעְתֶּךָ. וְאוּלָם….”

“וְאוּלָם?…”

“וְאוּלָם עָלַי לְהַגִּיד לְךָ, אִם טֶרֶם יָדַעְתָּ זֹאת, כִּי בְּהֹדּוּ אוֹכְלִים אֶת הַחִזְרָן בִּמְקוֹם אַסְפַּרְגָּל.”

“קְנֵי אַסְפַּרְגָּל, שֶׁאָרְכָּם שְׁלֹשִׁים רֶגֶל!” קָרָא הַסַּפָּן, “וְיָפִים הֵם לַאֲכִילָה?”

”טַעֲמָם מְצֻיָּן," הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “וְאוּלָם לֹא אֶת הַקָּנִים הָאֲרֻכִּים שְׁלֹשִׁים רֶגֶל אוֹכְלִים שָׁם, אֶלָּא אֶת הַיּוֹנְקוֹת הָרַכּוֹת שֶׁל הַחִזְרָן.”

“אַשְׁרָיו, בְּנִי, אַשְׁרָיו לְצֶמַח זֶה שֶׁכָּכָה לוֹ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וְעַל כָּל אֵלֶּה עָלַי לְהוֹסִיף, שֶׁמֹּחַ הַיּוֹנְקוֹת הָרַכּוֹת שֶׁשּׁוֹרִים אוֹתוֹ בְּחֹמֶץ מְשַׁמֵּשׁ תֶּבֶל מְשֻׁבַּח.”

“אַשְׁרָיו וְאַשְׁרָיו, הֶרְבֶּרְט בְּנִי!”

“וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן: הַחִזְרָן הַזֶּה פּוֹלֵט מִבֵּין קְשָׁרָיו מִיץ מָתוֹק, שֶׁאֶפְשָׁר לְהָכִין מִמֶּנוּ מַשְׁקֶה עָרֵב.”

“וְאֵלֶּה הֵם כָּל שְׁבָחָיו?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“הֵן, אֵלֶּה כָּל שְׁבָחָיו!”

“וְשֶׁמָּא יָפֶה צֶמַח זֶה גַם לְעִשּׁוּן?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף עֲלוּבִי, לְעִשּׁוּן אֵין הוּא יָפֶה כְּלָל!”

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ שָׁעָה אֲרֻכָּה מָקוֹם נוֹחַ לְמִשְׁכַּב לַיְלָּה. הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף, אֲשֶׁר גַּלֵּי הַיָּם הָיוּ מַכִּים וְחוֹבְטִים בָּהֶם בַּחֲמַת כֹּחַ בִּנְשֹב רוּחַ דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית וּפָרְצוּ בָּהֶם בְּקִיעִים, הָיוּ מְלֵאִים מְעָרוֹת וּמְחִלּוֹת שֶׁיָכְלוּ לְשַׁמֶּשׁ מִקְלָט מִפְּנֵי מֶזֶג הָאֲוִיר הָרַע וּמָקוֹם לָלוּן שָׁם. וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ לְהִכָּנֵס אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת הָאֵלֶּה, קִדְּמָה אוֹתָם שְׁאָגָה אֲיֻמָּה.

“שׁוּב אָחוֹר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הָרוֹבִים שֶׁלָּנוּ אֵינָם טְעוּנִים אֶלָּא גַרְגְּרֵי־עוֹפֶרֶת, וּפְגִיעָתָם שֶׁל אֵלֶּה בְּחַיּוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת שְׁאָגָה כָּזוֹ, שְׁקוּלָה כִּפְגִיעָה שֶׁל גַּרְגֵּר־מֶלַח!”

וְהַסַּפָּן תָּפַשֹ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ בֵּין הַסְּלָעִים, וּבוֹ בָּרֶגַּע הוֹפִיעָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה חַיָּה גְדוֹלָה וְנָאָה.

חַיָּה זוֹ הָיְתָה יָגוּאַר, שֶׁהָיָה דוֹמֶה בְּגָדְלוֹ לִבְנֵי מִינוֹ אֲשֶׁר בְּאַסְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמִּקְצֵה רֹאשׁוֹ וְעַד תְּחִלַּת זְנָבוֹ הָיָה אָרֹך יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ רַגְלָיִם. עוֹרוֹ הַצְּהַבְהַב הָיָה מְנֻמָּר בְּבֶהָרוֹת שְׁחוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ מְסֻדָּרוֹת יָפֶה, תַּחַת אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹת בִּטְנוֹ הָיוּ לְבָנוֹת. הֶרְבֶּרְט הִכִּיר מִיָּד בְּחַיָּה רָעָה זוֹ אֶת בֶּן־הַשַּׁחַץ הַמִּתְחָרֶה עִם הַנָּמֵר וַאֲשֶׁר אָיֹם וְאַכְזָרִי הוּא מִן הַקּוגוּאַר, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא קְרוֹבוֹ וּבֶן מִינוֹ שֶׁל הַזְּאֵב הַמָּצוּי.

הַיָּגוּאַר צָעַד נִכְחוֹ וְהִבִּיט כֹּה וָכֹה וּשְׂעָרוֹ סָמָר, וְאֵשׁ קָדְחָה בְּעֵינָיו הַזּוֹעֲמוֹת, כְּאִלּוּ אֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא נִפְגָּשׁ עִם בֶּן אָדָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא גִדְעוֹן סְפִּיֶלט מִבֵּין הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים; הֶרְבֶּרְט סָבוּר הָיָה, שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַיָּגוּאַר, וְאָמַר לָרוּץ אֵלָיו לְהַזְהִירוֹ, וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָמַז לוֹ בְּיָדוֹ וְהוֹסִיף לָלֶכֶת נִכְחוֹ. לֹא פַּעַם אַחַת בִּימֵי חַיָּיו עָמַד פָּנִים אֶל פָּנִים לִפְנֵי הַנָּמֵר, וּלְפִיכָך הָלַךְ וְקָרַב אֶל פְּרִיץ־הַחַיּוֹת בְּלִי־חָת. מִשֶׁקָּרַב אֵלָיו עַד לְמֶרְחָק שֶׁל עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת, עָמַד תַּחְתָּיו וְהִתְחִיל מְכַוֵּן אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ אֶל הַמַּטָרָה, וְאַף שְׁרִיר אֶחָד מִשְּׁרִירָיו לֹא נָע וְלֹא זָע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

הַיָּגוּאַר רָבַץ תַּחְתָּיו כְּדֵי לְהִשְׂתָּעֵר עַל הַצַּיָּד, וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁקָּפַץ מִמְקוֹמוֹ פָּגַע כַּדּוּר בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְהוּא נָפַל מֵת.

הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף מִהֲרוּ אֶל הַיָּגוּאַר, וְנֶב וְכוֹרֶש סְמִית בָּאוּ דְחוּפִים וּמְבֹהָלִים מִצַּד אַחֵר, וְכֻלָּם עָמְדוּ שָׁעָה קַלָּה והִסְּתַּכְּלוּ בַּחַיָּה הַמּוּטֶלֶת סְרוּחָה עַל הַקַּרְקַע, שֶׁעוֹרָהּ הַיָּפֶה עָתִיד הָיָה לְפָאֵר אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט! כַּמָּה הִפְלֵאתַנִי בִּגְבוּרָתְךָ וּמַה מְקַנֵּא אֲנִי בְּךָ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת לְאֵין שִׁעוּר.

“אֵין דָּבָר, בְּנִי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “גַּם אַתָּה הָיִיתָ עוֹשֶׂה כָּמוֹנִי.”

“אֲנִי! וְכִי מֻכְשָׁר אֲנִי לְקֹר־רוּחַ כַּזֶה!…”

“דַּמֵּה בְּנַפְשְׁךָ, הֶרְבֶּרְט, כִּי הַיָּגוּאַר אֵינוֹ אֶלָּא אַרְנֶבֶת, וְאָז תַּעֲמֹד וְתִירֶה אֵלָיו בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה.”

“עֵצָה מְחֻכָּמָה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אָכֵן לֵיצָן גָּדוֹל הוּא אָדָם זֶה!”

“וְעַתָּה,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כֵּיוָן שֶׁיָּגוּאַר זֶה פִּנָּה אֶת מְעוֹנוֹ, אֵינִי רוֹאֶה, יְדִידִי, שׁוּם סִבָּה מִפְּנֵי מַה לֹא נָסוּר לָלוּן שָׁם הַלָּיְלָה.”

“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ פְּרִיצֵי־חַיּוֹת אֲחֵרִים!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“יֵשׁ תַּקָּנָה לַדָּבָר,” אָמַר הַכַּתָּב; “נַצִּית מְדוּרָה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וְשוּב לֹא יָעֵזוּ לַעֲבֹר אֶת סִפָּה.”

“וּבְכֵן הָבָה נִכָּנֵס אֶל בֵּית דִּירָתוֹ שֶׁל הַיָּגוּאַר!” אָמַר הַסַּפָּן וְעָמַד וְסָחַב אַחֲרָיו אֶת נִבְלָתוֹ שֶׁל פְּרִיץ־הַחַיּוֹת.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַמְּאוּרָה הַפְּנוּיָה, וְעַד שֶׁנֶּב הָיָה עָסוּק בִּפְשִׁיטַת עוֹרוֹ שֶׁל הַיָּגוּאַר, צָבְרוּ חֲבֵרָיו בְּפֶתַח הַמְּעָרָה צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל עֵצִים יְבֵשִׁים, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים לָרֹב בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ.

גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאָה אֶת שִׂיחַ הַחִזְרָן הַגָּדֵל בְּקִרְבַת מָקוֹם וְהוּא הָלַךְ אֶצְלוֹ וְכָרַת מִמֶּנוּ הַרְבֵּה קָנִים וְעֵרֵב אוֹתָם בִּשְׁאָר הָעֵצִים הַמּוּכָנִים לַמְּדוּרָה.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָמְדוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְהִתְקִינוּ לָהֶם מִשְׁכָּב בַּמְּעָרָה, אֲשֶׁר קַרְקַע־הַחוֹל שֶׁלָהּ הָיָה כֻּלּוֹ זָרוּעַ עַצְמוֹת בַּעֲלֵי חַיִּים. מֵחֲשַׁש סַכָּנָה מִפְּנֵי פְּגִיעַת־פִּתְאֹם מִלְּאוּ אֶת הָרוֹבִים בְּכַדּוּרֵי עוֹפֶרֶת וְיָשְׁבוּ לִסְעֹד אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב. מִשֶּׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה, עָמְדוּ וְהִצִּיתוּ בְּאֵשׁ אֶת צִבּוּר הָעֵצִים שֶׁנֶּעֱרַם לְיַד מְבוֹא הַמְּעָרָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא הָאֲוִיר קוֹל שָׁאוֹן וְקוֹל רַעַשׁ מְפוֹצֵץ. אֶת הָרַעַשׁ הַזֶּה הֵקִימוּ קְנֵי הַחִזְרָן, אֲשֶׁר בֶּאֱחֹז בָּהֶם הָאֵשׁ רָעֲשׁוּ וּפוֹצְצוּ כְּזִקֵּי אוֹר־שַׁעֲשׁוּעִים! קוֹל רַעַשׁ וְקוֹל פִּצּוּץ כָּזֶה, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, הָיָה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לְהַפְחִיד אֲפִילוּ אֶת פְּרִיצֵי הַחַיּוֹת הָאֲיֻמִּים בְּיוֹתֵר.

וְאוּלָם לֹא כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה הַמַּמְצִיא אֶת הַתַּחְבּוּלָה הַזֹּאת, הַמּוֹלִידָה רַעַשׁ וְשָׁאוֹן, כִּי לְפִי עֵדוּתוֹ שֶׁל הַתַּיָּר הַמְפֻרְסָם מַרְקוֹ פּוֹלוֹ, כְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ הַתַּתָּרִים לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, כְּדֵי לְגָרֵשׁ עַל יָדָהּ מִתַּחֲנוֹתֵיהֶם אֶת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁבְּאַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית.


 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי    🔗

הַצָּעָה לַחֲזֹר הַבְּיְתָה דֶרֶךְ הַחוֹף הַדְּרוֹמִי – צוּרַת הַחוֹף – חִפּוּשׂ טְרוּפֵי הָאֳנִיָּה הַמְדֻּמִּים – מְצִיאָה בָּאֲוִיר – גִּלוּי נָמֵל קָטֹן הֶעָשׂוּי בְּיַד הַטֶּבַע – בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה – סִירָה הַצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו יָשְׁנוּ שְׁנַת מַרְמִיטָה בַּמְּעָרָה, אֲשֶׁר הַיָּגוּאַר פִּנָּה לָהֶם בְּנִמּוּס וּבְכָבוֹד מְרֻבֶּה כָּל כָךְ.

עִם הָנֵץ הַחַמָּה עָמְדוּ כֻּלָּם עַל פְּנֵי הַחוֹף, בִּקְצֵה פִּסְגַּת הַכֵּף, וְעֵינֵיהֶם תָּרוּ אֶת הָאֹפֶק, שֶׁנִּגְלָה לָהֶם בְּרֹב הֶקֵּפוֹ. וְשׁוּב פַּעַם רָאָה הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁעַל פְּנֵי הַיָּם אֵין שׁוּם מִפְרָשׂ, שׁוּם שֶׁלֶד־אֳנִיָּה וַאֲפִילוּ בְּמַשְׁקֶפֶת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין דָּבָר.

גַּם עַל אַדְמַת הַחוֹף לֹא נִרְאָה כְּלוּם, עַל כָּל פָּנִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִמֶּנָּה שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ לִפְנֵיהֶם בְּקַו יָשָׁר עַד שְׁלֹשָׁה מִילִין; מִשָּׁם וָהָלְאָה הֶעֱלִימָה עַקְמוּמִית הַקַּרְקַע אֶת הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, וַאֲפִילוּ מִקְצֵה חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת כֵּף הַצִּפֹּרֶן, שֶׁהָיָה חָבוּי אֲחוֹרֵי סְלָעִים רָמִים.

וּבְכֵן שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם מַה לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לַחֲקֹר אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, שֶׁהָיָה סָמוּי מִן הָעָיִן. אֲבָל אֵימָתַי יַעַסְקוּ בַּחֲקִירָה זוֹ? כְּלוּם יַתְחִילוּ בָּהּ מִיָּד וְיַקְדִּישׁוּ לָהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְנוֹבֶמְבֶּר?

דָּבָר זֶה לֹא נִכְנַס בְּתָכְנִית הַתִּיּוּר שֶׁנִּקְבְּעָה מֵרֹאשׁ. כְּשֶׁעָזְבוּ הַתַּיָּרִים אֶת הַפִּירוֹגָה לְיַד מְקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַחֲזֹר אֵלֶיהָ, לְאַחַר סִיּוּר הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, עַל מְנָת לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶךְ הַנָּחַל. אָז סָבוּר הָיָה כּוֹרֶשׁ, שֶׁהַחוֹף הַמַּעֲרָבִי יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לָתֵת מִקְלָט אִם לַסְפִינָה שֶׁנִּזּוֹקָה הַשְּׁרוּיָה בְּצָרָה, אוֹ לָאֳנִיָּה שֶׁלֹּא נִפְגְּעָה הַהוֹלֶכֶת לְדַרְכָּהּ; אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהֻבְרַר לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁאוֹתוֹ הַחוֹף אֵין לוֹ שְׂפַת יַבָּשָׁה לָרֶדֶת עָלֶיהָ, הֲרֵי הֻצְרְכוּ לְבַקֵּשׁ בַּחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי מַה שֶׁלֹּא מָצְאוּ בַּמַּעֲרָב.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִצִּיעַ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה כְּדֵי לִפְתֹּר סוֹף סוֹף אֶת הַשְּׁאֵלָה בִּדְבַר שֶׁבֶר־הָאֳנִיָּה פִּתְרוֹן גָּמוּר וּמֻחְלָט, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁאַל כַּמָּה גָדול לְפִי הָעֶרֶךְ הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין קְצֵה חֲצִי־הָאִי וּבֵין כֵּף־הַצִּפֹּרֶן.

“כִּשְׁלֹשִׁים מִילִין,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אִם נַעֲלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת עַקְמוּמִית הַחוֹף.”

“שְׁלֹושִׁים מִיל!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּיֶלט, “הֲרֵי זוֹ הֲלִיכָה שֶׁל יוֹם תָּמִים. וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי, שֶׁעָלֵינוּ לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶך הַחוֹף הַדְּרוֹמִי.”

“אֲבָל הֵן מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן עַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט, “יֵשׁ עוֹד מַהֲלָךְ שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין לְכָל הַפָּחוֹת.”

“וּבְכֵן עֲלֵינוּ לַעֲבֹר בְּסַךְ הַכֹּל מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים מִילִין,” אָמַר הַכַּתָּב, "אֲבָל אֵין דָּבָר, נְאַמֵץ כֹּחֵנוּ וְנַעֲבֹר אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה. בֵּינָתַיִם נָתוּר אֶת אַדְמַת הַחוֹף, שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ, וְשׁוּב לֹא נִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְחָקְרוֹ בְּפַעַם אַחֶרֶת.

“נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל הַפִּירוֹגָה שֶׁלָּנוּ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?”

“הֲרֵי הִיא נִשְׁאֲרָה יוֹם אֶחָד לְבַדָּהּ עַל יַד מְקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאֵין סַכָּנָה בַּדָּבָר אִם תִּשָׁאֵר שָׁם יוֹמָיִם! עַד עַכְשָׁו לֹא הָיְתָה לָנוּ סִבָּה לְהִתְאוֹנֵן, שֶׁגַּנָּבִים מְצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי!”

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּמַעֲשֶׂה הַצָּב, שׁוּב אֵין לִי בִּטָּחוֹן גָּמוּר כָּל עִקָּר.”

“הַצָּב! הַצָּב!” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהַיָּם הוּא הוּא שֶׁחָזַר וְהָפַךְ אוֹתוֹ עַל פָּנָיו?”

“מִי יוֹדֵעַ?” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּקוֹל דְּמָמָה.

“אֲבָל…” אָמַר נֶב.

נִכָּר שֶׁהָיוּ מִלִּים עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל נֶב, כִּי הוּא פָּתַח אֶת פִּיו לְדַבֵּר וְלֹא דִבֵּר.

“מֶה רָצִיָת לְהַגִּיד, נֶב?” שְׁאֵלָהוּ הָאֵינְגֵ’נֵר.

“אִם נָשׁוּב דֶּרֶךְ הַחוֹף וְנֵלֵךְ עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן,” הֵשִׁיב נֶב, “הֲרֵי לְאַחַר שֶׁנָּסֹב אֶת הַכֵּף, תִּהְיֶה דַרְכֵּנוּ סְגוּרָה…”

“עַל יְדֵי נַחַל־הַתּוֹדָה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “וְכֵיוָן שֶׁאֵין לָנוּ לֹא גֶשֶׁר וְלֹא סִירָה, לֹא נוּכַל לַעֲבֹר אֶת הַנַּחַל!”

“אֵין דָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “נִקְשֹׁר יַחַד גִּזְעֵי עֵצִים אֲחָדִים וְנַעֲבֹר עַל גַּבָּם אֶת הַנָּחַל.”

“וְאַף עַל פִּי כֵן,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כְּדַּאי הָיָה לָנוּ לִבְנוֹת גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי הַנַּחַל, כְּדֵי שֶׁחִבּוּר הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּינֵינוּ וּבֵין הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק יִהְיֶה קַל וְנוֹחַ.”

“גֶּשֶׁר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְכִי אֵין מַר סְמִית אִינְגֵ’נֵר לְפִי אֻמָּנוּתוֹ? אִם יִהְיֶה לָנוּ צֹרֶךְ בְּגֶשֶׁר, וַדַּאי עָשׂה יַעֲשֶׂה לָנוּ גֶּשֶר! אֲבָל בֵּין כֹּה וָכֹה הֲרֵינִי נוֹטֵל עַל עַצְמִי לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם הָעֶרֶב אֶל עֵבֶר הַנַּחַל בְּלִי שֶׁתַּרְטִיבוּ אֶת בִּגְדֵיכֶם אֲפִילוּ כִּמְלוֹא הַנִּימָה. הִנְנִי עָרֵב לָכֶם בַּדָּבָר. הַצֵּדָה שֶֹבְּיָדֵנוּ עוֹד תַּסְפִּיק לָנוּ לְיוֹם אֶחָד – וַהֲרֵי זֶהוּ עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא וַדַּאי לֹא נֶחְסַר צַיִד גַּם הַיּוֹם, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חָסַרְנוּ אֶתְמוֹל. וּבְכֵן לְכוּ וְנֵלֵכָה!”

הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַכַּתָּב, שֶׁהַסַּפָּן תָּמַךְ בָּהּ בְּכָל תֹּקֶף, נִתְקַבְּלָה פֶּה אֶחָד, לְפִי שֶׁהַכֹּל רָצוּ לַעֲשׂוֹת קֵץ לַפִּקְפּוּקִים וְלַסְּפֵקוֹת שֶׁהִטְרִידוּ אוֹתָם, וּבָרִי הָיָה בְּיָדָם, שֶׁאִם יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה דֶּרֶךְ כֵּף־הַצִּפֹּרֶן יְסַיְמוּ מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת סִיּוּר הָאִי כֻּלּוֹ וְיָבִיאוּ אֶת הַחֲקִירָה וְהַבְּדִיקָה לִידֵי גֶּמֶר מֻחְלָט. וְהוֹאִיל וְכָךְ, לֹא הָיוּ רַשָּׁאִים לְאַבֵּד אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת לְבַטָּלָה, כִּי דֶרֶךְ שֶׁל אַרְבָּעִים מִילִין הָיְתָה דֶרֶךְ אֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת לְהַגִּיעַ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לִפְנֵי בּוֹא הַלָּיְלָה.

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר קָמָה אֵפוֹא הַשַּׁיָּרָה הַקְּטַנָּה וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ. מִפְּנֵי הַחֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בְּחַיּוֹת רָעוֹת, בֵּין מְהַלְּכוֹת שְׁתַּיִם וּבֵין מְהַלְכוֹת אַרְבַּע, מִלְּאוּ אֶת הָרוֹבִים בְּכַדּוּרֵי עוֹפֶרֶת וְטוֹףּ נִצְטַוָּה לָרוּץ בָּרֹאשׁ וְלִבְדֹּק אֶת פְּאַת הַיָּעַר.

מִקְצֵה הַכֵּף, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ זְנָבוֹ שֶׁל חֲצִי־הָאִי, הִתְעַגֵּל הַחוֹף לְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה מִילִין. אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה עָבְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּמְהִירוּת, וּבְכָל הַבְּדִיקָה הַמְעֻלָּה שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַמָּקוֹם לֹא עָלָה בְּיָדָם לְגַלּוֹת אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל עֲלִיַּת יוֹרְדֵי־יָם עַל הַיַּבָּשָׁה בֵּין לְשֶׁעָבָר וּבֵין בַּזְּמָן הַזֶּה, אַף פְּלִיטַת־יָם כָּל־שֶׁהִיא, אַף שָׂרִיד כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל מְקוֹם חֲנִיָּה, אֵפֶר שֶׁל מְדוּרָה כְּבוּיָה אוֹ טְבִיעַת רַגְלֵי אָדָם!

מִשֶׁהִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל הַזָּוִית, שֶׁעִמָּה נִסְתַּיְּמָה הָעַקְמוּמִית וַאֲשֶׁר מִמֶּנָּה וָהָלְאָה נָטָה הַחוֹף לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְיָצַר אֶת מִפְרַץ־וָשִׁינְגְטוֹן, הָיְתָה סְפִיקָה בְּיָדָם לָתוּר בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַחוֹף הַדְּרוֹמִי לְכָל מְלוֹא שִׁטְחוֹ. בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטֶר נִסְתַּיֵּם הַחוֹף עַל יַד כֵּף־הַצִּפֹּרֶן, שֶׁנִּצְטַיֵּר צִיוּר קָלוּשׁ בְּעַד מָסַךְ אֵד הַבֹּקֶר וַאֲשֶׁר עַל יְדֵי בָּבוּאַת־תַּעְתּוּעִים הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא תָּלוּי וּמְרַחֵף בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. בֵּין הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּבֵין יַרְכְּתֵי הַמִּפְרָץ רְחַב־הַיָּדַיִם הָיָה הַחוֹף תְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר שָׁטוּחַ וְרָחָב, הַנָּתוּן בְּקָצֵהוּ בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל אִילָנוֹת. מִשָּׁם וָהָלְאָה הָיְתָה שְׂפַת הַחוֹף כֻּלָּהּ מְפֹרָצָה וּרְסוּקָה, וּסְלָעִים חַדִּים בִּצְבְּצוּ וְעָלוּ מִמֶּנָּה אֶל הַיָּם, וְסוֹפָהּ שֶׁנִּסְתַּיְּמָה עַל יְדֵי צִבּוּרֵי צוּרִים וּסְלָעִים שְׁחוֹרִים, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בְּלִי סְדָרִים עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן.

כָּזֹאת הָיְתָה תַּבְנִיתוֹ שֶׁל חֵלֶק הָאִי, אֲשֶׁר הַתַּיָּרִים רָאוּ אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וַאֲשֶׁר סָקְרוּ אוֹתוֹ עַכְשָׁו סְקִירָה חֲטוּפָה.

“סְפִינָה, שֶׁהָיְתָה מְנַסָּה לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הָיְתָה אֲבוּדָה לְלֹא־הַצָּלָה. אֵין פֹּה כִּי אִם שִׂרְטוֹנוֹת הַמִּשְׂתָּרְעִים לַמֶּרְחַקִּים וּמֵהֶם וָהָלְאָה חָדּוּדֵי צוּרִים! חוֹף מְסֻכָּן הוּא!”

“אֲבָל אִלּוּ נִשְׁבְּרָה כָּאן סְפִינָה, וַדַּאי הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנָּה שָׂרִיד כָּל־שֶׁהוּא,” הֵעִיר הַכַּתָּב.

“אִם נִשְׁתַּיְּרוּ מִמֶּנָּה שְׂרִידֵי־עֵץ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הֲרֵי הֵם מֻנָּחִים עַל גַּבֵּי הַכֵּפִים שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם וְלֹא עַל גַּבֵּי הַחוֹלוֹת שָׁם אֵין שׁוּם שָׂרִיד.”

“וּמִשּׁוּם מָה?”

“מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׁרְטוֹנוֹת הַלָּלוּ, אֲשֶׁר מְסֻכָּנִים הֵם מִן הַכֵּפִים, בּוֹלְעִים כָּל דָּבָר הַמָּשְׁלָךְ עַל פְּנֵיהֶם. סְפִינָה בַּת כַּמָּה מֵאוֹת טוֹנִים שׁוֹקַעַת וְנִבְלַעַת בְּתוֹכָם בְּמֶשֶׁךְ יָמִים מוּעָטִים וְלֹא יִוָּדַעַ כִּי בָּאָה אֶל קִרְבָּם!”

“אֱמֹר מֵעַתָּה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁאִם אַחַת הַסְּפִינוֹת נִשְׁבְּרָה עַל גַּבֵּי הַשִּׁרְטוֹנוֹת הַלָּלוּ, כְּבָר נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹתֶיהָ וְשׁוּב אֵין לָנוּ לְחַפְּשָׂם?”

“אֵין זֹאת, אֲדוֹנִי סְמִית, יַד הַזְּמָן אוֹ יַד אַחַת הַסּוּפוֹת יֵשׁ אֲשֶׁר תּוֹצִיא לָאוֹר אֶת אַחַד הַשְּׁבָרִים. מִכָּל מָקוֹם הָיִיתִי תָּמֵהַּ הַרְבֵּה עַל אֳנִיָּה שֶׁנִּטָּרְפָה בַּיָּם וְשִׁבְרֵי תָּרְנָהּ לֹא הוּטְלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה מִחוּץ לִתְחוּם תְּפִיסַת הַגַּלִּים.”

“אִם כֵּן, הָבָה נוֹסִיף לְחַפֵּשׂ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

בְּשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַד אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל מִפְרַץ־וָשִׁינְגְטוֹן הַמַּעֲמִיק לִפְרֹץ אֶל תּוֹך הַיַּבָּשָׁה, וּבְכֵן עָבְרוּ עַד אוֹתָהּ שָׁעָה מֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִיל.

כָּאן חָנוּ עַל מְנָת לֶאֱכֹל אֲרֻחַת הַבֹּקֶר.

מִמָּקוֹם זֶה וָהָלְאָה נַעֲשָׂה הַחוֹף עַקְמוּמִי וּמָלֵא פְּרָצִים מְשֻׁנֵּי־מַרְאֶה וְכֻלּוֹ זָרוּעַ סְלָעִים, אֲשֶׁר עִם שֶׁפֶל הַמַּיִם נִתְגַּלּוּ וְנִרְאוּ לָעָיִן. גַּלֵּי הַיָּם הִתְפּוֹצְצוּ אֶל רָאשֵׁי הַצּוּרִים וְהִקִּיפוּ אוֹתָם זֵר שֶׁל קְצָפִים לְבָנִים. מִמָּקוֹם זֶה וְעַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן לֹא הָיְתָה שְׂפַת הַיָּם אֶלָּא רְצוּעָה צָרָה וּלְחוּצָה בֵּין הַסְּלָעִים וּבֵין פְּאַת־הַיָּעַר.

מֵעַכְשָׁו נֶעֶשְׂתָה הַהֲלִיכָה קָשָׁה יוֹתֵר מֵחֲמַת הַסְּלָעִים וְהָאֲבָנִים הַמְרֻבִּים שֶׁכִּסּוּ אֶת פְּנֵי הַחוֹף. חוֹמַת הַגְּרָנִית כְּבָר הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם, וְהָאִילָנוֹת שֶׁגָּדְלוּ מֵאֲחוֹרֶיהָ נִתְעַלְּמוּ מִן הָעַיִן וְשׁוּב לֹא נִרְאוּ אֶלָּא צַמְרוֹתֵיהֶם הַיְרוֹקוֹת, אֲשֶׁר מֵאֵין מַשַּׁב־רוּחַ הָיוּ דוֹמְמוֹת וְלֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ.

לְאַחַר מְנוּחָה שֶׁל חֲצִי שָׁעָה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְלֹא הֵנִיחוּ שׁוּם מָקוֹם עַל שְׂפַת הַיָּם וּבֵין הַסְּלָעִים שֶׁלֹּא תָּרוּ אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף וְנֶב גַּם עָרְבוּ אֶת לִבָּם לְהִזְדַּקֵר בֵּין הַצּוּרִים וְהַכֵּפִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הֵם רוֹאִים שָׁם דְּבַר־מָה. וְאוּלָם עֵינֵיהֶם הִשְׁגּוּם, כִּי אוֹתוֹ הַדָּבָר לֹא הָיָה פְּלִיטַת־יָם אֶלָּא אַחַת הַבְּלִטוֹת הַמְשֻׁנּוֹת שֶׁל הַסְּלָעִים. לְעֻמַּת זֶה נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁשְּׂפַת הַיָּם עֲשִׁירָה כָּאן בְּקוּנְכִיּוֹת הָרְאוּיוֹת לַאֲכִילָה, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַצֵּל אוֹתָהּ כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה חִבּוּר־דֶּרֶךְ בֵּין שְׁנֵי גְדוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּיָדָם אֶמְצְעֵי הוֹבָלָה מְתֻקָּנִים כָּל צָרְכָּם.

עַל פְּנֵי הַחוֹף הַזֶּה לֹא נִמְצָא אֵפוֹא שׁוּם סִמָּן שֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה. וַהֲרֵי אִלּוּ בֶּאֱמֶת הִתְרַחֵש אָסוֹן כָּזֶה בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם, וַדַּאי הָיָה נִגְלֶה לְעֵינֵיהֶם אַחַד הַשְּׂרִידִים הַגְּדוֹלִים מִשְּׂרִידֵי הָאֳנִיָּה, כְּגוֹן שִׁלְדָּה, אוֹ שְׁיָרֵי שְׁבָרֶיהָ הָיוּ מוּטָלִים עַל שְׂפַת הַיָּם, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה מוּטָלָה שָׁם אוֹתָהּ הַתֵּבָה, שֶׁמָצְאוּ בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים קִילוֹמֶטְרִים מִזֶּה וָהָלְאָה. וְאוּלָם עַכְשָׁו לֹא מָצְאוּ דָבָר.

סָמוּךְ לִשְׁעַת שָׁלֹש בָּאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו אֶל מִפְרָץ קָטֹן וָצָר, שֶׁהָיָה מוּגָן יָפֶה מִכָּל עֵבֶר. מִפְרָץ זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ נָמֵל טִבְעִי, שֶׁהָיָה סָמוּי מִן הָעַיִן מִצַּד הַיָּם, כִּי הַסְּלָעִים הֶעֱלִימוּ אוֹתוֹ כָּלִיל וְלֹא הִנִּיחוּ בֵּינֵיהֶם אֶלָּא מַעֲבָר צָר אֵלָיו.

קִיר הַסְּלָעִים אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן הַזֶּה הָיָה מְפֹרָץ וְרָצוּץ מִתִּגְרַת כֹּחַ אַדִּיר, שֶׁזִּעֲזַּע אוֹתוֹ בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים, וְדֶרֶךְ מִדְרוֹן נוֹחַ שֶׁבְּאוֹתוֹ הַקִּיר אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת אֶל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה כַּעֲשָׂרָה מִילִין מִכֵּף־הַצִּפֹּרֶן וּכְאַרְבָּעָה מִילִין מֵרָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב.

סְפִּילֶט הִצִּיעַ לַחֲבֵרָיו לָפוּשׁ בְּמָקוֹם זֶה. הַצָּעָתוֹ נִתְקַבְּלָה, כִּי הַהֲלִיכָה הַמְמֻשָּׁכָה הִרְעִיבָה אֶת הַכֹּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעָה שְׁעַת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, לֹא נִמְצָא מִי שֵׁסֵּרַב לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ בְּנֵתַח בְּשַׂר־צָיִד. בְּכֹחַ אֲכִילָה זוֹ יָכְלוּ לְהַמְשִּׁיךְ אֶת דַּרְכָּם עַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁשָּׁם עֲתִידִים הָיוּ לֶאֱכֹל אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב.

מִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים יָשְׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְרַגְלֵי קְבוּצַת אָרְנֵי־יָם נָאִים וּבָלְעוּ לְתֵאָבוֹן אֶת הַצֵּדָה, שֶׁהוֹצִיא נֶב מֵאַמְתַּחְתּוֹ.

אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם הִתְנַשֵּׂא כַּחֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים רֶגֶל לְמַעְלָה מִשֶּׁטַח הַיָּם. הֶקֵּף הַמַּרְאֶה שֶׁנִתְגַּלָּה מִמָּקוֹם זֶה הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר: מִכָּאן נִרְאוּ הַסְּלָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַכֵּף וְגַם מִפְרַץ־הַבְּרִית. וְאוּלָם הָאִי הַקָּטֹן וְרָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב הָיוּ סְמוּיִים מִן הָעַיִן, כִּי בְּלִיטַת הַקַּרְקַע וּמָסַךְ הָאִילָנוֹת רָמֵי הַקּוֹמָה הֶעֱלִימוּ אֶת הָאֹפֶק הַצְּפוֹנִי הַעֲלָמָה גְמוּרָה.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁעַל כָּל פְּנֵי רַחֲבֵי־הַיָּם, שֶׁנִּגְלוּ לְעֵינֵי הַתַּיָּרִים, לֹא נִרְאֲתָה שׁוּם אֳנִיָּה; גַּם הַבְּדִיקָה הַמְּעֻלָּה, שֶׁבָּדַק הָאִינְגֵ’נֵר בַּמַּשְׁקֶפֶת אֶת כָּל אוֹתוֹ הַחוּג, שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם נִפְגָּשִׁים וְנוֹגְעִים שָׁם אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, לֹא עָמְדָה לוֹ לְגַלּוֹת דָּבָר.

וּבְדִיקָה מְעֻלָּה שֶׁכָּזוֹ בָּדְקוּ בַּמַּשְׁקֶפֶת אֶת כָּל שְׂפַת הַיָּם עַד לְשׁוּרַת הַצּוּרִים שֶׁבַּמַיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא גִלּוּ שׁוּם פְּלִיטַת־יָם וְשׁוּם שָׂרִיד שֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה.

“הִנֵּה כִּי כֵן,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “נִסְתַּיְּמָה הַחֲקִירָה שֶׁלָּנוּ וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לְנַחֵם אֶת עַצְמֵנוּ, שֶׁאֵין כָּאן אָדָם, אֲשֶׁר יְבַקֵּש לְהוֹצִיא מִיָּדֵנוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל הָאִי לִינְקוֹלְן!”

“וְגַרְגַּר הָעוֹפֶרֶת מַה טִיבוֹ?” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הֵן לֹא פְּרִי הַדִּמְיוֹן הוּא!”

“לֹא! אֶלֶף שֵׁדֵי שַׁחַת, לֹא פְּרִי הַדִּמְיוֹן הוּא!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּזָכְרוֹ אֶת הַשֵּׁן שֶׁנֶּעְדְּרָה מִפִּיו.

“וּמָה הַמַּסְקָנָה שֶׁעָלֵינוּ לְהַסִּיק מִזֶּה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“עָלֵינוּ לְהַסִּיק מִזֶּה אֶת הַמַּסְקָנָה,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁלִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, לְכָל הַיּוֹתֵר, נִגְּשָׁה אֶל הָאִי הַזֶּה אֳנִיָּה אַחַת, אִם לִרְצוֹנָהּ אוֹ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ…”

“מָה אַתָּה סָח, כּוֹרֶשׁ?” קָרָא הַכַּתָּב, “כְּלוּם סָבוּר אַתָּה, שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה נִבְלְעָה וְלֹא הִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ שׁוּם שָׂרִיד?”

“לֹא, סְפִּילֶט יַקִּירִי, אֵינִי סָבוּר כָּךְ. אֲבָל הַגַּע בְּעַצְמְךָ, אִם אֱמֶת הַדָּבָר כִּי אָדָם הִצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת אִי זֶה, הֲרֵי לֹא פָּחוֹת מִכֵּן סְבָרָה הִיא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם חָזַר וְעָזַב אוֹתָהּ.”

“אִם יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתְּךָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁאוֹתָהּ הָאֳנִיָּה חָזְרָה וְהִפְלִיגָה בַּיָּם?…”

“אָמְנָם כֵּן.”

“וְהָיְתָה לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לָשׁוּב אֶל אַרְצֵנוּ וְאָנוּ אִבַּדְנוּ אוֹתָהּ לְעוֹלָם?” שָׁאַל נֶב.

“חוֹשֶׁשׁ אֲנִי, שֶׁאֲבַדְנוּהָ לְעוֹלָם.”

“וְהוֹאִיל וְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁקִּפַּחְנּו הִזְדַּמְּנוּת זוֹ, הָבָה נָשׁוּב הַבָּיְתָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ גַעְגּוּעִים לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

וְאוּלָם אַךְ קָם מִמְּקוֹמוֹ, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל נְבִיחָתוֹ הָרָמָה שֶׁל טוֹףּ וּבוֹ בָּרֶגַע קָפַץ וְיָצָא הַכֶּלֶב מִן הַיַּעַר וּבְפִיו קֶטַע שֶׁל אָרִיג מְזֻהָם.

נֶב הוֹצִיא מִפִּי הַכֶּלֶב אֶת הַסְּמַרְטוּט וְהִנֵּה הוּא קֶרַע שֶׁל בַּד חָזָק.

טוֹףּ עֲדַיִן הוֹסִיף לִנְבֹּחַ וְרָץ הֵנָּה וָשׁוֹב כְּמַזְמִין אֶת אֲדוֹנָיו לָלֶכֶת אַחֲרָיו הַיָּעְרָה.

“שָׁם וַדַּאי נִמְצָא דְבַר־מָה, אֲשֶׁר אוּלַי יְהֵא בּוֹ כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת חִידַת גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת שֶׁלִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וַדַּאי אֶחָד מִפְּלִיטֵי אֳנִיָּה שֶׁנִּטָּרְפָה בַּיָּם!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא פָּצוּעַ!” אָמַר נֶב.

“אוֹ מֵת!” אָמַר הַכַּתָּב.

הַכֹּל רָצוּ בְּעִקְּבוֹת הַכֶּלֶב בֵּין הָאֳרָנִים גְּבוֹהֵי־הַקּוֹמָה, שֶׁעָמְדוּ בִּפְאַת הַיָּעַר. עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁלֹּא יָבוֹא הֶחֱזִיקוּ אֶת כְּלֵי נִשְׁקָם בְּיָדָם כְּשֶׁהֵם עֲרוּכִים וּמוּכָנִים לִירִיָּה.

הֵם הֶעֱמִיקוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר וְהִרְחִיקוּ לָלֶכֶת בֵּין הָאִילָנוֹת, אֲבָל לְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל לֹא מָצְאוּ שָׁם שׁוּם טְבִיעָה שֶׁל עִקְּבוֹת אָדָם. הַשִּׂיחִים וְהַקִּסּוּסִים לֹא הָיוּ רְצוּצִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֻצְרְכוּ לְקַצֵּץ בָּהֶם בַּקַּרְדֹּם כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְקַצְצִים בַּעֲבִי הַיַּעַר שֶׁעָבְרוּ בּוֹ קֹדֶם לָכֵן. קָשֶׁה הָיָה אֵפוֹא לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁרֶגֶל אָדָם עָבְרָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה בִּזְמָן מִן הַזְּמָנִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיף טוֹףּ לְהִתְרוֹצֵץ רוּץ וָשׁוֹב, לֹא כְּכֶלֶב הַמְחַפֵּשׂ שֶׁמָּא יִזְדַּמֵּן לְפָנָיו דְּבַר־מָה, אֶלָּא כִּיצוּר בַּר־דַּעַת הַמְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לִמְגַמָּה בְּרוּרָה.

לְאַחַר שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה רְגָעִים הֲלִיכָה עָמַד טוֹףּ עַל עָמְדּוֹ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶל מִין מַעַר שֶׁבַּיַּעַר, שֶׁהָיָה מֻקָּף אִילָנוֹת גְּבוֹהִים. הֵם הִבִּיטוּ אָנֶה וָאָנָה מִסְּבִיבָם, אֲבָל לֹא מָצְאוּ שָׁם דָּבָר מְיֻחָד לֹא בֵּין הַשִּׂיחִים וְלֹא בֵּין גִּזְעֵי הָאִילָנוֹת.

“אֲבָל מַה לְךָ, טוֹףּ?” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכַלְבּוֹ.

טוֹףּ נָבַח בְּיֶתֶר עָז וְקָפַץ לְמַעְלָה כְּנֶגֶד אַחַד הָאֳרָנִים, שֶׁהָיָה מִן הָעֲנָקִים שֶׁבַּיָּעַר.

וּפִתְאֹם קָרָא פֶּנְקְרוֹף וְאָמָר:

“הוֹי, מַה טוֹב וּמַה יָפֶה!”

“מָה הַדָּבָר?” שְׁאֵלָהוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָנוּ מְבַקְּשִׁים מְצִיאָה עַל פְּנֵי הַיָּם וְעַל הַיַּבָּשָׁה…”

“וּבְכֵן?”

“הֲרֵיהִי בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר!”

וְהַסַּפָּן הֶרְאָה בְּיָדוֹ מַטְלִית גְּדוֹלָה וּלְבַנְבַּנָּה, שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה עַל צַמֶּרֶת הָאֹרֶן וַאֲשֶׁר טוֹףּ הֵבִיא קֶרַע מִמֶּנָּה שֶׁמָּצָא עַל הָאָרֶץ.

“אֲבָל הֲרֵי אֵין זֶה שָׂרִיד שֶׁל סְפִינָה שְׁבוּרָה!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“טָעִיתָ, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדֶךָ!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“הָאֻמְנָם? הֲרֵי זֶה…”

“הֲרֵי זֶה שְׂרִיד סְפִינַת־הָאֲוִיר שֶֹלָּנוּ, שְׂרִיד הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּתְקַע בְּשִׂרְטוֹן עַל צַמַּרְתּוֹ שֶׁל אִילָן גָּבוֹהָ זֶה!”

פֶּנְקְרוֹף לֹא טָעָה וְהוּא צָהַל קוֹלוֹ וְקָרָא קְרִיאַת “הוּרָה” אַדִּירָה וְהוֹסִיף וְאָמָר:

“הֲרֵי לָכֶם בַּד מְשֻׁבָּח! הֲרֵי לָכֶם בַּד, אֲשֶׁר יַסְפִּיק לָנוּ כְּלֵי־לָבָן לְשָׁנִים רַבּוֹת! הֲרֵי לָכֶם בַּד לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִטְפָּחוֹת וְכֻתָּנוֹת! הוֹי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, מַה תֹּאמַר עַל אוֹתוֹ הָאִי, שֶׁהַכֻּתָּנוֹת וְהַמִּכְנָסַיִם הַתַּחְתּוֹנִים גְּדֵלִים בּוֹ עַל גַּבֵּי הָאִילָנוֹת?”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: הַהַצְלָחָה הֵאִירָה אֶת פָּנֶיהָ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁלָּהֶם, לְאַחַר שֶׁקָּפַץ אֶת קְפִיצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, יָרַד וְנָפַל עַל הָאִי וְעַתָּה הִנֵּה חָזְרוּ וּמְצָאוּהוּ. עַכְשָׁו הָיְתָה הַבְּרֵרָה בְּיָדָם, אִם לִשְׁמֹר אֶת הַמַּעֲטָפָה בְּעֵינָהּ וּבַהֲוָיָתָהּ וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצֹרֶךְ טִיסָה שְׁנִיָּה בָּאֲוִיר, אִם יִהְיֶה רְצוֹנָם בְּכָךְ, אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֵאוֹת הָאַמּוֹת שֶׁל הַמַּטְוֶה הַמְצֻיָן הַזֶּה לִצְרָכִים מוֹעִילִים אֲחֵרִים, לְאַחַר נִקּוּי הַלַּכָּה שֶׁהַמַּטְוֶה הָיָה מְצֻפֶּה בָּהּ. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיך לוֹמַר הוּא, שֶׁגַּם שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה שָׂמְחוּ עַל מְצִיאָה זוֹ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה פְּחוּתָה מִשֶּׁל פֶּנְקְרוֹף.

וְאוּלָם מַעֲטָפָה זוֹ הָיְתָה טְעוּנָה שֶׁיּוֹרִידוּהָ מֵעַל הָאִילָן, שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה עָלָיו, וְלַהֲבִיאָהּ לְמָקוֹם בָּטוּחַ, וַעֲבוֹדָה זוֹ לֹא הָיְתָה קַלָּה כָּל עִקָּר. נֶב, הֶרְבֶּרְט וְהַסַּפָּן טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל צַמֶּרֶת הָאִילָן וּבִזְרִיזוּת מֻפְלָאָה בְּמִינָה עָלְתָה בְּיָדָם לְהַתִּיר אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ גְּדָל־הַמִּדּוֹת שֶׁנָּפַח רוּחוֹ.

הָעֲבוֹדָה אָרְכָה כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְסוֹפָהּ שֶׁהָיוּ מוּטָלִים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע לֹא רַק הַמַּעֲטָפָה, הַמְּגוּפָה, הַקְּפִיצִים וּמַעֲרֶכֶת תַּשְׁמִישֵׁי הַנְּחֹשֶׁת שֶׁלָּהּ, אֶלָּא גַם הָרֶשֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת, כָּל אוֹתוֹ הַצִּבּוּר הַגָּדוֹל שֶׁל חֲבָלִים וּמְשִׁיחוֹת דַּקּוֹת בְּיַחַד עִם חִשּׁוּק הַבַּרְזֶל וְעִם הָעֹגֶן שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הַמַּעֲטָפָה הָיְתָה שְׁלֵמָה כָּל צָרְכָּהּ וְרַק תַּחְתִּיתָהּ הָיְתָה קְרוּעָה בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים.

אֹשֶׁר זֶה, שֶׁזָּכוּ לוֹ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, הָיָה בֶּאֱמֶת אֹשֶׁר שֶׁנָּפַל מִן הַשָּׁמָיִם!

“וְאַף עַל פִּי כֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” פָּתַח וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִם נַחְלִיט בְּאַחַד הַיָּמִים לַעֲזֹב אֶת הָאִי, סָבוּר אֲנִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ לְתַכְלִית זוֹ בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. הָאֵין זֹאת? סְפִינוֹת הָאֲוִיר אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הָאָדָם לְמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וַהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַכִּירִים יָפֶה אֶת טַעְמָהּ שֶׁל נְסִיעָה זוֹ! לוּ לַעֲצָתִי שָׁמַעְתָּ, כִּי אָז הָיִינוּ בּוֹנִים לָנוּ סְפִינָה שֶׁל עֶשְׂרִים טוֹנִים מַשָּׂא וְתַרְשֵׁנִי לִקְטֹעַ מִן הַבַּד הַזֶּה קֶטַע לְמִפְרָשׂ וְנֵס. מִן הַמּוֹתָר נִתְפֹּר לָנוּ כְּלֵי־לָבָן.”

“נְעַיֵּן בַּדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “נְעַיֵּן בַּדָּבָר.”

“וְעַד כֹּה וְכֹה,” אָמַר נֶב, “עָלֵינוּ לִגְנֹז אֶת כָּל זֶה בְּמָקוֹם בָּטוּחַ.”

וְאָכֵן צָדַק נֶב. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לְהַעֲבִיר מִיָּד אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁל בַּד, שֶׁל חֲבָלִים וּמְשִׁיחוֹת, וְעַד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהוֹלִיכוֹ לְשָׁם בַּעֲגָלָה נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ יַעַבְרוּ יָמִים רַבִּים וְעַד כֹּה וָכֹה עֲלוּלָה לְהִתְחוֹלֵל סוּפָה, אֲשֶׁר תִּשָּׂא אֶת הַמְּצִיאָה הַיְקָרָה הַזֹּאת אֶל אֲשֶׁר תִּשָּׂא. וּבְכֵן עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְשִׁתְּפוּ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם כְּאֶחָד וְסוֹפָם שֶׁהִצְלִיחוּ לְגָרֵר אֶת הַכֹּל אֶל הַחוֹף. שָׁם בִּקְּשׁוּ וּמָצְאוּ מְעָרַת־סֶלַע רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁהָיְתָה מוּגַנָּה יָפֶה מִפְּנֵי הָרוּחַ וְהַגֶּשֶׁם וּמִפְּנֵי גַלֵּי הַיָּם.

“אָנוּ זְקוּקִים הָיִינוּ לְאָרוֹן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וַהֲרֵי לָנוּ אָרוֹן; אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַעֲלוֹ בְּמַנְעוּל, מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לִסְתֹּם אֶת פִּתְחוֹ וּלְהַעֲלִימוֹ. אֵינִי מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גַנָּבִים מְהַלְכֵי־שְׁתַּיִם, אֶלָּא מִפְּנֵי גַנָּבִים מְהַלְּכֵי־אַרְבַּע!”

בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב הָיְתָה כָּל הַכְּבֻדָּה מְכֻנָּסָה בְּבֵית־הַגְּנָזִים שֶׁלָּהּ, וּלְאַחַר שֶׁקָרְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לַמִּפְרָץ הַקָּטֹן בַּשֵּׁם הֶהָגוּן לוֹ, הַיְנוּ, “נְמֵל הַכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ”, שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם לַדֶּרֶךְ וְהָלְכוּ אֶל כֵּף־הַצִּפֹּרֶן. בְּדֶּרֶךְ הֲלִיכָתָם סָחוּ פֶּנְקְרוֹף וְהַאִינְגֵ’נֵר עַל מִפְעָלִים שׁוֹנִים, שֶׁצָּרִיך הָיָה לַעֲשׂוֹתָם בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב. קֹדֶם כֹּל, הָיָה צֹרֶךְ לִבְנוֹת גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, כְּדֵי לְהָקִים חִבּוּר נוֹחַ בֵּינָם וּבֵין דְּרוֹמוֹ שֶׁל הָאִי; אַחַר כָּךְ הָיְתָה שׂוּמָה עֲלֵיהֵֶם לַעֲשׂוֹת עֲגָלָה טוֹבָה לְהַעֲבִיר בָּהּ אֶת הַכַּדּוֹר הַפּוֹרֵחַ, כִּי הַסִּירָה הַקַּלָּה לֹא יָכְלָה לָשֵׂאת מַשָּׂא כָּבֵד כָּזֶה; חוּץ מִזֶּה עָלְתָה בְּמַחֲשַבְתָּם לִבְנוֹת אַרְבָּה מְקֹרָה בַּעֲלַת תֹּרֶן אֶחָד, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָשׁוּט בָּהּ מִסָּבִיב לָאִי… וְעוֹד הֶחְלִיטוּ כַּמָּה וְכַמָּה הַחְלָטוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַיוֹם פָּנָה לַעֲרֹב וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל כֵּף־הַמְּצִיאָה, בַּמָּקוֹם שֶׁמָּצְאוּ אֶת הַתֵּבָה רַבַּת־הָעֶרֶךְ, כְּבָר הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ הַחֹשֶׁךְ. גַּם בְּמָקוֹם זֶה, כַּאֲשֶׁר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁתָּרוּ עַד עַכְשָׁו, לֹא נִמְצָא אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל סְפִינָה שֶׁנִּטְּרְפָה בַּיָּם, וּבְכֵן אֲנוּסִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַסְכִּים לַדֵּעָה שֶׁחִוָּה הַאִינְגֵ’נֵר בְּעִנְיָן זֶה קֹדֶם לָכֵן.

מִכֵּף־הַמְּצִיאָה וְעַד לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הָיָה מֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין וְאֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה עָבְרּו בִּמְהִירוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִגִּיעוּ אֶל הָעַקְמוּמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה אֶלָּא לְאַחַר חֲצוֹת הַלָּיְלָה.

בְּמָקוֹם זֶה הָיָה רֹחַב אֲפִיק הַנַּחַל כִּשְׁמוֹנִים רֶגֶל וְקָשֶׁה הָיָה לְעָבְרוֹ, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקֹּשִׁי הַזֶּה וְהוּא נִגַּשׁ מִיָּד אֶל הַמְּלָאכָה.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲיֵפִים וּתְשׁוּשֵׁי כֹּחַ – וְאֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר. הֵם עָבְרוּ דֶרֶך אֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר וְהַמַּעֲשֶׂה בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוֹגִיעַ אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה. וּלְפִיכָךְ כָּלְתָה נַפְשָׁם לְמַהֵר וְלָשׁוּב אֶל בֵּיתָם כְּדֵי לֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב וְלִשְׁכַּב לִישׁוֹן. אִלּוּ הָיָה גָשׁוּר גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי הַנַּחַל, כִּי אָז הִגִּיעוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּמֶשֶׁךְ רֶבַע שָׁעָה.

הַלָּיְלָה הָיָה אָפֵל עַד מְאֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁקַד פֶּנְקְרוֹף לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתוֹ לַעֲשׂוֹת מֵעֵין רַפְסוֹדָה, אֲשֶׁר בְּסִיוּעָהּ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹר אֶת נַחַל־הַתּוֹדָה. הוּא וְנֶב תָּפְסוּ אֶת הַקַּרְדֻּמּוֹת בִּידֵיהֶם וּבָחֲרוּ שְׁנֵי אִילָנוֹת רְאוּיִים לַדָּבָר, שֶׁגָּדְלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, וְהִתְחִילוּ חוֹטְבִים בְּתַחְתִּיתָם עַל מְנָת לְהַפִּילָם אָרְצָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט יָשְׁבוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל וְהָיוּ מְצַפִּים לְבוֹא הַרֶגַע, שֶׁחַבְרֵיהֶם יִהְיוּ זְקוּקִים לְעֶזְרָתָם, תַּחַת אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט הִתְּהַלֵּךְ הֵנָּה וָשׁוֹב, בְּלִי לְהִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה. לְאַחַר שֶׁעָבַר הָעֶלֶם עַל שְׂפַת הַנַּחַל כִּבְרַת אֶרֶץ לְעֻמַּת הַזֶּרֶם, חָזַר פִּתְאֹם בִּמְהִירוּת וְהֵרְאָה בְּיָדוֹ כְּלַפֵֹי הַנַּחַל וְקָרָא:

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ, דְּבַר־מָה צָף שָׁם עַל פְּנֵי הַמָּיִם!”

פֶּנְקְרוֹף הִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן וְרָאָה בַּחֲשֵׁכָה דְּבַר־מָה מִתְנוֹעֵעַ הוֹלֵךְ וְשָׁט עַל פְּנֵי הַנַּחַל וּמִיָּד קָרָא:

“הֲרֵי זוֹ סִירָה!”

הַכֹּל מִהֲרוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, וְלְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל רָאוּ וְהִנֵּה סִירָה צָפָה וּבָאָה עִם הַזֶּרֶם.

“הוֹי סִירָה, גְּשִׁי הֵנָּה!” קָרָא הַסַּפָּן מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל שֶׁל בַּעַל אֻמָּנוּת, שֶׁעֲדַיִן נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ מִקְצָתוֹ, וְלֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאוּלַי מוּטָב הָיָה אִלּוּ הֶחֱרִיש וְלֹא הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

אֲבָל קְרִיאָתוֹ הָיְתָה לַשָּׁוְא: אֵין קוֹל וְאֵין מַעֲנֶה. עַד כֹּה וָכֹה וְהַסִּירָה הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה וּכְשֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה כְּעֶשֶׂר פְּסִיעוֹת לִמְקוֹם מַעֲמַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, קָרָא הַסַּפָּן:

“אֲבָל הֲרֵי זוֹ הַפִּירוֹגָה שֶׁלָּנוּ! הִיא נִתְּקָה אֶת הַחֲבָלִים וְצָפָה בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם! וְאָכֵן יָפֶה עָשְׂתָה, כִּי בָּאָה בְּעִתָּהּ!”

“הַפִּירוֹגָה שֶׁלָנוּ?…” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּקוֹל דְּמָמָה כִּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ.

פֶּנְקְרוֹף צָדַק. אוֹתָהּ הַסִּירָה הָיְתָה הַפִּירוֹגָה, אֲשֶׁר חֲבָלֶיהָ הָיוּ נְתוּקִים וְהִיא צָפָה וּבָאָה לְבַדָּהּ מִמְּקוֹרוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה! מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְמַהֵר וּלְתָפְסָהּ מִדֵּי עָבְרָהּ, קֹדֶם שֶׁהַזֶּרֶם הָעַז יַעֲבִירֶנָּה אֶת תּוֹצָאַת הַנַּחַל וְיִשָּׂאֶנָּה הַיָּמָה. וְאָמְנָם זְרִיזוּתָם שֶׁל נֶב וּפֶנְקְרוֹף עָמְדָה לָהֵם לַעֲצֹר בָּהּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל מוֹט אָרֹךְ וּלְמָשְׁכָהּ אֶל שְׂפַת הַנָּחַל.

הָאִינְגֵ’נֵר קָפַץ אֶל תּוֹכָהּ רִאשׁוֹן וְאָחַז בַּחֲבָלֶיהָ וּמִשֵּׁשׁ בָּהֶם, כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם בֶּאֱמֶת נִתְּקוּ מֵחֲמַת חִכּוּךְ בְּחֻדֵּי הַסְּלָעִים.

“מִקְרֶה זֶה,” אָמַר אֵלָיו הַכַּתָּב בְּלַחַשׁ, “הֲרֵיהוּ בֶּאֱמֶת…”

“תָּמוּהָ בְּיוֹתֵר!” הִשְׁלִים כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת דִּבְרֵי אִישׁ שִׂיחוֹ.

מִכָּל מָקוֹם, בֵּין שֶׁהָיָה תָּמוּהָ וּבֵין לָאו, אֲבָל מִקְרֶה צוֹלֵחַ וַדַּאי הָיָה!

אַחֲרֵי הָאִינְגֵ’נֵר יָרְדוּ גַם שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶל הַסִּירָה.

הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים בַּדָּבָר, שֶׁהַחֶבֶל נִתַּק מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁחַק עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים, אֶלָּא הָיוּ תְּמֵהִים בְּיוֹתֵר שֶׁהַפִּירוֹגָה בָּאָה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהֵם נִמְצְאוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל וְיָכְלוּ לְתָפְסָהּ מִדֵּי עָבְרָהּ, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ אֵחֲרָה לָבוֹא כְּרֶבַע שָׁעָה, וַדַּאי נִשְּׂאָה אֶל הַיָּם וְאָבְדָה לְעוֹלָם.

אִלּוּ הָיוּ חַיִּים בַּזְּמָן שֶׁבְּנֵי אָדָם הָיוּ מַאֲמִינִים בְּרוּחוֹת טוֹבוֹת, וַדַּאי הָיָה הַמִּקְרֶה הַזֶּה מַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה שׁוֹלֵט עֶצֶם שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, שַׂר עֶלְיוֹן הַדּוֹאֵג לִבְנֵי אָדָם פְּלִיטֵי שֶׁבֶר אֳנִיָּה וְשׁוֹקֵד עַל טוֹבָתָם!

לְאַחַר טְפִיחוֹת אֲחָדוֹת בַּמַּיִם בַּמְּשׁוֹטִים הִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה. הֵם מָשְׁכוּ אֶת הַסִּירָה אֶל הַיַּבָּשָׁה וְהִנִּיחוּהָ בְּקִרְבַת הַקָּמִינִים וְאַחַר מִהֲרוּ אֶל הַסֻּלָּם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל טוֹףּ נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זַעַם, וְנֶב, שֶׁחִפֵּשׂ אֶת הַשְּׁלָבִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֻלַּם הַחֲבָלִים, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה…

סֻלַּם־הַחֲבָלִים נֶעְלַם וְאֵינֶנוּ.


 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי    🔗

קְרִיאוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – לַיְלָה בַּקָּמִינִים – חִצּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט – מַחֲשֶׁבֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית – תְּשׁוּעָה שֶׁבָּאָה בְּהֶסַּח־הַדַּעַת – מַה שֶׁקָּרָה בָּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית – כֵּיצַד זָכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְשָׁרֵת חָדָשׁ

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָמַד תַּחְתָּיו לֹא דִבֵּר דָּבָר. חֲבֵרָיו הָיוּ מְמַשְׁמְשִׁים בַּחֲשֵׁכָה וְחִפְּשׂוּ אֶת הַסֻּלָּם בֵּין עַל חוֹמַת הַגְּרָנִית, שֶׁמָּא הֶעְתִּיקָה הָרוּחַ אֶת הַסֻּלָּם מִמְּקוֹמוֹ וְהִטְּתָה אוֹתוֹ הַצִּדָּה, וּבֵין עַל הַקַּרְקַע, שֶׁמָּא הֻתַּר וְנָפָל… וְאוּלָם חִפּוּשֵׂיהֶם הָיוּ לְבַטָּלָה, כִּי הַסֻּלָּם נֶעְלָם. אָז עָלְתָה עַל דַּעְתָּם הַשְׁעָרָה, שֶׁפֶּרֶץ־רוּחַ חָזָק וַדַּאי תָּפַשׂ אֶת הַסֻּלָּם וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל בְּלִיטַת־הַקִּיר הָעֶלְיוֹנָה, וְאוּלָם מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה הָעֲמֻקָּה לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין דָּבָר.

“אִם מַעֲשֵׂה־לֵיצָנוּת הוּא,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵיהוּ אַכְזָרִי בְּיוֹתֵר! בְּנֵי אָדָם בָּאִים אֶל בֵּיתָם וּמְבַקְּשִׁים לַעֲלוֹת אֶל חַדְרָם וְאֵינָם מוֹצְאִים אֶת הַמַּדְרֵגָה – מַעֲשֵׂה־לֵיצָנוּת כָּזֶה אֵין בּוֹ כְּדֵי לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם עֲיֵפִים וִיגֵעִים!”

גַּם נֶב הִבִּיעַ אֶת חֲמַת רוּחוֹ בִּקְרִיאוֹת שׁוֹנוֹת.

“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר בְּשׁוּם פָּנִים, שֶׁהָרוּחַ עָשְׂתָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הֲרֵינִי מַתְחִיל לְהַאֲמִין, שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן מִתְרַגְּשִׁים דְּבָרִים תְּמוּהִים וּמְשֻׁנִּים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“דְּבָרִים תְּמוּהִים וּמְשֻׁנִּים?” עָנָהוּ סְפִּילֶט, “אָכֵן טוֹעֶה אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף, אֵין לְךָ דָבָר טִבְעִי מִן הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָנוּ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְקַדְנוּ, בָּא מִי־שֶׁהוּא וְכָבַשׁ אֶת דִּירָתֵנוּ וְהֶעֱלָה אֶת הַסֻּלָּם לְמָעְלָה!”

“בָּא מִי־שֶׁהוּא!” קָרָא הַסַּפָּן. “וּמִי הוּא אֵפוֹא הַבָּא?…”

“וַדַּאי אוֹתוֹ הַצַּיָד בַּעַל גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “רַק הוּא וְלֹא אַחֵר הֵבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי צָרָה זוֹ!”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ קְלָלָה שֶׁפָּרְצָה מִפִּיו, כִּי לֹא יָכֹל עוֹד לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ, “אֲבָל אִם בֶּאֱמֶת נִמְצָא שָׁם אָדָם, הָבָה אַשְׁמִיעֶנוּ אֶת קוֹלִי וְיַעֲנֵנִי.”

וְהַסַּפָּן הֵרִים אֶת קוֹלוֹ, קוֹל רַעַם, וְקָרָא קְרִיאַת “הוֹ, הוֹ!” מְמֻשָּׁכָה, אֲשֶׁר הֵדָהּ הָיָה מְפוֹצֵץ וּמִתְגַּלְגֵּל בְּכֹחַ עַל פְּנֵי כָּל הָאִי כֻּלּוֹ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִטּוּ אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ וּמְדֻמִּים הָיוּ כְּאִלּוּ מִמְּרוֹם אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נִשְׁמְעָה מֵעֵין צַהֲלַת צְחוֹק פְּרוּעָה, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ. אֲבָל שׁוּם קוֹל לֹא עָנָה לִקְרִיאוֹתָיו הָאַדִּירוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהוּא חָזַר וְהִשְׁמִיעַ אוֹתָן כַּמָּה פְּעָמִים.

מַעֲשֵׂה מֵעֵין זֶה הָיָה בּוֹ לְהַרְגִּיז אֲפִילוּ בְּנֵי אָדָם מְתוּנִים וְקָרֵי־מֶזֶג בְּיוֹתֵר, וְלֹא כָּל שֶׁכַּן אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִהְיוֹת מְתוּנִים בְּנִדּוֹן זֶה כְּלָל. הֵם הָיוּ נְתוּנִים בְּמַצָּב, שֶׁכָּל מִקְרֶה, וַאֲפִילוּ הֵקֵל שֶׁבַּקַּלִּים, הָיָה רַב־עֶרֶךְ לְגַבָּם, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן מִקְרֶה מִיֻחָד בְּמִינוֹ וּמֻפְלָא כָּזֶה, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא קָרָם מִיּוֹם שִׁבְתָּם עַל פְּנֵי הָאִי, זֶה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.

הַמְּאֹרָע הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ הִשְׁכִּיחָם אֶת עֲיֵפוּתָם הָרַבָּה, וּנְבוֹכִים וְאוֹבְדֵי־עֵצוֹת עָמְדוּ לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת. שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת אָחִיו שְׁאֵלוֹת וְלֹא יָדְעוּ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבוֹת וְשִׁעֲרוּ הַשְׁעָרוֹת, אֲשֶׁר כָּל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה חַסְרַת־הִגָּיוֹן מֵחֲבֶרְתָּהּ. נֶב הָיָה מֵצַר וּמִתְאוֹנֵן בְּיִחוּד עַל אֲשֶׁר נִטְּלָה מִמֶּנּוּ הַיְּכֹלֶת לָבוֹא אֶל בֵּית־הַבִּשּׁוּל שֶׁלּוֹ, כִּי צֵדַת הַדֶּרֶךְ אָזְלָה כֻּלָּהּ וּלְהַשִּׂיג מָזוֹן אַחֵר אִי אֶפְשָׁר הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֵינוּ, שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ עַכְשָׁו שׁוּם בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַמְתִּין לְאוֹר הַיּוֹם וְלַעֲשׂוֹת מָחָר אֶת כָּל הַמֻּטָּל עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת עַל פִּי מַצַּב הַדְּבָרִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָבָה נֵלֵךְ עַכְשָׁו אֶל הַקָּמִינִים. שָׁם נִמְצָא לָנוּ מַחֲסֶה בַּלַּיְלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְהֵא לָנוּ מַה לֶאֱכֹל, הֲרֵי נוּכֵל לְכָל הַפָּחוֹת לִשְׁכַּב וְלִישֹׁן שָׁם.”

“אֲבָל מִי הוּא אוֹתוֹ בֶּן הַבְּלִיַּעַל, אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ מַעֲשֵׂה־תַּעֲלוּלִים זֶה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף שׁוּב פַּעַם, כִּי הַמְּאֹרָע הַמְשֻׁנֶּה הִרְגִּיזוֹ וְהִכְעִיסוֹ בְּיוֹתֵר וְדַעְתּוֹ לֹא יָכְלָה לְהִתְקָרֵר.

וְאוּלָם הַשְּׁאֵלָה, מִי הוּא אוֹתוֹ “בֶּן הַבְּלִיַּעַל” לֹא הָיְתָה עַכְשָׁו אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל מַה בְּכָךְ, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְלָלֶכֶת אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנָת לְצַפּוֹת שָׁם לְאוֹר הַיּוֹם. וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְּנָה פְּקֻדָּה לְטוֹףּ לַעֲמֹד הַלַּיְלָה עַל הַמִּשְׁמָר תַּחַת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְגָלוּי וְיָדוּעַ הָיָה, שֶׁכָּל פְּקֻדָּה שֶׁנִּצְטַוֶּה עָלֶיהָ טוֹףּ הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ בְּדִיּוּק וּבְלִי לְעַרְעֵר עָלֶיהָ. וּבְכֵן הִתְיַצֵּב הַכֶּלֶב הֶחָרוּץ עַל הַמִּשְׁמָר לְרַגְלֵי קִיר הַגְּרָנִית וַאֲדוֹנָיו וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הָלְכוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם מַחֲסֶה בֵּין הַסְּלָעִים.

מִי שֶׁמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, שהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָעֲיֵפִים יָשְׁנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה יָפֶה עַל גַּבֵּי קַרְקַע הַחוֹל שֶׁל הַקָּמִינִים, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. הַמְאֹרָע הֶחָדָשׁ, בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא מִקְרֶה, אֲשֶׁר סִבּוֹתָיו תִּתְגַּלֶּינָה לְאוֹר הַיּוֹם הַבָּא, וּבֵין שֶׁיַּד אָדָם בָּאֶמְצַע, הִרְגִּיז אוֹתָם יוֹתֵר מִדַּי וְלֹא הִנִּיחָם לִישֹׁן. וְחוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה מִשְׁכָּבָם נוֹחַ כָּל עִקָּר וְקָשֶׁה הָיָה לָהֶם לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֲנוּסִים הָיוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם וּלְהַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן שֶׁבֵּית־דִּירָתָם תָּפוּס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְנִבְצְרָה מֵהֶם לָשׁוּב וּלְתָפָסוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

אַרְמוֹן־גְּרָנִית זֶה לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם בֵּית־דִּירָה בִּלְבָד אֶלָּא גַם אָסָם, בֵּית־אוֹצָר וּבֵית־גְּנָזִים. שָׁם הָיָה שָׁמוּר כָּל רְכוּשָׁם וְקִנְיָנָם, כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, הַמַּכְשִׁירִים, כְּלֵי הַמְּלָאכָה, צָרְכֵי־הַיְּרִיָּה, צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁרָכְשׁוּ וְיָצְרוּ. וְאִם כָּל רְכוּשָׁם זֶה הָיָה לָבַז, הֲרֵי אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהַתְחִיל אֶת הַכֹּל שֵׁנִית וְלִיצֹר לָהֶם שׁוּב פַּעַם גַּם כְּלֵי נֶשֶׁק וְגַם כְּלֵי מְלָאכָה! מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת מָרוֹת כָּאֵלֶּה יָצָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם פַּעַם בְּפַעַם הַחוּצָה, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם טוֹףּ שׁוֹקֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ יָפֶה. רַק כּוֹרֶשׁ סְמִית לְבַדּוֹ הָיָה מְצַפֶּה לְאַחֲרִית הַדָּבָר מִתּוֹךְ סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ־רוּחַ שֶׁהָיוּ מְיֻחָדִים לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבִּינָתוֹ הֶחָרִיפָה הִתְמַרְמְרָה כְּנֶגֶד הָרַעְיוֹן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי חִידָה שֶׁאֵין לָהּ פִּתְרוֹנִים, וְהֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל שֶׁמִּתְגַנְּבִים בְּלִבּוֹ הַרְהוֹרִים, כִּי מִסָּבִיב לוֹ וְאוּלַי לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ הַשְׁפָּעָה כְּמוּסָה, שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ וּמָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְכִּים הַסְכָּמָה גְּמוּרָה לְדַעְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלַחַשׁ עַל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם פֵּשֶׁר, אֲשֶׁר שָׂמוּ לְאַל אֶת בִּינָתָם וְאֶת נִסְיוֹנָם. בָּרוּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁתַּעֲלוּמָה שׁוֹלֶטֶת עַל פְּנֵי אִי זֶה, אֲבָל מִי חָכָם וְיַעֲמֹד עָלֶיהָ? – הֶרְבֶּרְט אַף הוּא הָיָה נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה לַחֲשֹׁב בְּעִנְיָן זֶה וְהוּא פָּנָה פַּעַם בְּפַעַם אֶל הָאִינְגֵ’נֵר בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת. וַאֲשֶׁר לְנֶב, הִנֵּה סוֹפוֹ שֶׁבָּא לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵינוֹ נוֹגֵעַ אֵלָיו, אֶלָּא עֶסְקוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו הוּא, וְלוּלֵא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְזַלְזֵל בִּכְבוֹד חֲבֵרָיו, הָיָה יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה כְּשֵׁם שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית!

יוֹתֵר מִכֹּל הִתְמַרְמֵר פֶּנְקְרוֹף וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ לְאֵין הָכִיל.

“אַךְ מַעֲשֵׂה־הִתּוּלִים הוּא!” קָרָא בְּזַעַם, “אַךְ מַעֲשֵׂה־הִתּוּלִים הוּא שֶׁעָשׂוּ לָנוּ! אֵינִי אוֹהֵב אֶת מַעֲשֵׂי הַלֵּיצָנוּת וְאֶת הַמַּהֲתַלּוֹת, וְאוֹי אוֹי לוֹ לַלֵּיצָן אֲשֶׁר יִפֹּל בְּיָדִי!”

אַךְ נִצְנְצוּ קַוֵּי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים, קָמוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְשָׂמוּ אֶת כָּל זֵינָם עֲלֵיהֶם וְיָצְאוּ אֶל הַחוֹף. אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הוֹפִיעָה עָלָיו בְּכָל בֹּקֶר אֶת קַרְנֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת, צָרִיךְ הָיָה לְהִגָּלוֹת עוֹד מְעַט לְעֵין רוֹאִים. וְכָךְ הָיָה: עוֹד טֶרֶם הִגִּיעָה שְׁעַת חָמֵשׁ, וְהִנֵּה נִרְאוּ מִבַּעַד לְמָסַךְ הֶעֱלִים וְהַצְּמָחִים חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁתְּרִיסֵיהֶם הָיוּ סְגוּרִים.

מִצַּד זֶה הָיָה אֵפוֹא הַכֹּל כַּסֵּדֶר, וְאוּלָם צְעָקָה פָּרְצָה מִפִּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמַרְאֵה הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר בְּצֵאתָם סְגָרוּהָ עַל מַסְגֵּר, וְעַכְשָׁו הָיְתָה פְּתוּחָה לִרְוָחָה.

וּבְכֵן חָדַר מִי־שֶׁהוּא אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. דָּבָר זֶה הֻבְרַר עַכְשָׁו לְאֵין סָפֵק.

סֻלַּם־הַחֲבָלִים הָעֶלְיוֹן, שֶׁהָיָה תָּלוּי מִן הַפֶּתַח עַד לַבְּלִיטָה שֶׁבְּקִיר הַסֶּלַע, הָיָה קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ; וְאוּלָם הַסֻּלָּם הַתַּחְתּוֹן הָיָה מָשׁוּךְ לְמַעְלָה עַד לְמִפְתַּן הַדֶּלֶת. וּבְכֵן הָיָה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהַמִּתְפָּרְצִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עָשׂוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּדֵי לִהְיוֹת בְּטוּחִים מִכָּל סַכָּנָה וּמִכָּל פְּגִיעָה מִצַּד אֲדוֹנֵי הַבָּיִת.

מִי וָמִי הָיוּ הַמִּתְפָּרְצִים הַלָּלוּ וּמַה מִסְפָּרָם – דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה עֲדַיִן לְבָרֵר, מִשּׁוּם שָׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נִרְאָה לָעָיִן.

שׁוּב הֵרִים פֶּנְקְרוֹף אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא אֶת קְרִיאָתוֹ.

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

“נְבָלִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “יְשֵׁנִים בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה כִּבְנֵי בָּיִת! אִי לָכֶם פִּירָטִים, שׁוֹדְדִים, לִסְטִים! אִי לָכֶם, זַרְעוֹ שֶׁל דְּז’וֹן בּוּל!”

בְּשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף, שֶׁאֲמֵרִיקָנִי הָיָה וּמִנְהַג בְּנֵי אַרְצוֹ בְּיָדוֹ, הָיָה מְכַנֶּה אָדָם “זַרְעוֹ שֶׁל דְּז’וֹן בּוּל”, הָיָה מִתְכַּוֵּן בְּכָךְ לְהַעֲלִיבוֹ וּלְגַנּוֹתוֹ תַּכְלִית הָעֶלְבּוֹן וְהַגְּנוּת.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַיּוֹם הָלַךְ וָאוֹר וְהֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הִבְהִיקָה מִנֹּגַהּ קַרְנֵי הַשָּׁמֶשׁ. וְאוּלָם שֶׁקֶט וּדְמָמָה שָׁלְטוּ בּוֹ גַּם מִבַּיִת וְגַם מִחוּץ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ עֲדַיִן תּוֹהִים וּמְפַקְפְּקִים, אִם בֵּית־הַדִּירָה שֶׁלָּהֶם תָּפוּס הוּא עַל יְדֵי מִי־שֶׁהוּא וְאִם לָאו, אַף עַל פִּי שֶׁמַּצַּב הַסֻּלָּם הוֹכִיחַ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁתָּפוּס הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַמִּתְפָּרְצִים אֶל הַבַּיִת, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיקוּ לִבְרֹחַ מִשָּׁם.

אָז נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לִקְשֹׁר חֶבֶל אֶל חֵץ, לִירוֹת אֶת הַחֵץ אֶל בֵּין הַשְּׁלַבִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַסֻּלָּם, שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל מִפְתַּן הַפֶּתַח. וְכֵיוָן שֶׁיִּפְגַּע הַחֵץ בַּמַּטָּרָה, מִיָּד יִמְשְׁכוּ בַּחֶבֶל וְהַסֻּלָּם יֵרֵד מַטָּה וְשׁוּב יוּקַם הַחִבּוּר בֵּין הָעוֹמְדִים עַל הָאָרֶץ וּבֵין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאִם תַּחְבּוּלָה זוֹ תְּהִי נַעֲשֵׂית מִתּוֹךְ זְרִיזוּת, הָיְתָה תִּקְוָה שֶׁתַּצְלִיחַ. לְאָשְׁרָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ הַקְּשָׁתוֹת וְהַחִצִּים שֶׁלָּהֶם שְׁמוּרִים בְּאַחַד הַמִּסְדְּרוֹנוֹת שֶׁל הַקָּמִינִים וְשָׁם הָיוּ מֻנָּחִים גַּם כַּמָּה עֲשָׂרוֹת אַמּוֹת שֶׁל חֲבָלִים דַּקִּים וְקַלִּים, שֶׁהֻפְשְׁלוּ מִסִּיבִים. פֶּנְקְרוֹף גּוֹלֵל אֶת הַחֶבֶל הַזֶּה וְקָשַׁר אֶת קָצֵהוּ אֶל אַחַד הַחִצִּים, שֶׁהָיָה מְעֻטָּר יָפֶה בְּנוֹצוֹת. הֶרְבֶּרְט עָרַךְ אֶת חִצּוֹ עַל יֶתֶר הַקֶּשֶׁת וְכִוֵּן בְּשִׂים לֵב אֶת מֶבָּטָיו כְּלַפֵּי קְצֵה הַסֻּלָּם.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב נִרְתְּעוּ קְצָת לַאֲחוֹרֵיהֶם, כְּדֵי לִרְאוֹת יָפֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה לְיַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הַכַּתָּב כּוֹנֵן אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח.

מֵיתַר הַקֶּשֶׁת הַמָּתוּחַ חָזַר לִמְקוֹמוֹ, הַחֵץ שָׁרַק בָּאֲוִיר כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַחֶבֶל וְעָבַר בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁלַבִּים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַסֻּלָּם.

הַנִּסָּיוֹן עָלָה יָפֶה.

הֶרְבֶּרְט תָּפַס מִיָּד אֶת קְצֵה הַחֶבֶל, וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִתְחִיל מוֹשְׁכוֹ כְּדֵי לְהוֹרִיד מַטָּה אֶת הַסֻּלָּם, הוּשְׁטָה זְרוֹעַ בֵּין הַדֶּלֶת וְהַחוֹמָה וְהֶעֶלְתָה בִּמְהִירוּת אֶת הַסֻּלָּם אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“נָבָל שֶׁבִּנְבָלִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “רְצוֹנְךָ לִטְעֹם טַעַם כַּדּוּר עוֹפֶרֶת? הַמְתֵּן שָׁעָה קַלָּה – עוֹד מְעַט וְיַטְעִימוּךָ!”

“אֲבָל מִי הוּא זֶה?” שָׁאַל נֶב.

“מִי הוּא? כְּלוּם לֹא הִכַּרְתּוֹ?…”

“לֹא.”

“אֲבָל הֲרֵי זֶה קוֹף, חֲתוּל־יָם, סַפַּז’וּ, אוּרַנְג־אוּטַנְג, פַּוְיַן, גּוֹרִילָה! בֵּית־הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ כְּבָשׁוּהוּ קוֹפִים! הֵם טִפְּסוּ עָל וְעָלוּ אֶל תּוֹכוֹ דֶרֶךְ הַסֻּלָּם בִּשְׁעַת הֵעָדְרֵנוּ!”

וּכְאִלּוּ לְאַמֵּת אֶת דִּבְרֵי הַסַּפָּן פָּתְחוּ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בַּעֲלֵי אַרְבַּע־יָדַיִם אֶת הַתְּרִיסִים וְעָמְדוּ בַּחַלּוֹנוֹת וְקִדְּמוּ אֶת פְּנֵי אֲדוֹנֵי הַמָּקוֹם בְּאַלְפֵי מִינֵי הַעֲוָיוֹת וַעֲקִימוֹת־פָּנִים.

“הֲרֵי יָדַעְתִּי, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה־לֵיצִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֲבָל הִנְנִי לְשַׁלֵּם לְאַחַד הַבַּדְחָנִים הַלָּלוּ אֶת גְּמוּלוֹ!”

וְהַסַּפָּן הֵרִים אֶת נִשְׁקוֹ וְכוֹנֵן אוֹתוֹ אֶל מוּל אַחַד הַקּוֹפִים וְיָרָה. הַכֹּל בָּרְחוּ וְנֶעֶלְמוּ, חוּץ מֵאֶחָד שֶׁנִּפְגַּע פְּגִיעַת מָוֶת וְנִתְגַּלְגֵּל מַטָּה וְנָפַל עַל גַּבֵּי הַחוֹף.

קוֹף זֶה בַּעַל קוֹמָה הָיָה וְנִמְנָה בְּלִי סָפֵק עַל הַמִּין הָעֶלְיוֹן שֶׁל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלֵי־אַרְבַּע הַיָּדָיִם. בֵּין שֶׁהָיָה שִׁמְפַּנְזָה אוֹ אוֹרַנְג־אוּטַנְג וּבֵין שֶׁהָיָה גּוֹרִילָה אוֹ קוֹף אֶרֶךְ־הַזְּרוֹעוֹת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בָּרוּר הָיָה, שֶׁהוּא מִבְּנֵי הַקּוֹפִים שֶׁדְּמוּת תַּבְנִיתָם דּוֹמָה לָזוֹ שֶׁל בְּנֵי אָדָם. הֶרְבֶּרְט אָמַר עָלָיו שֶׁהוּא אוֹרַנְג־אוּטַנְג, וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁהָעֶלֶם הָיָה בָּקִי בְּזוֹאוֹלוֹגְיָה.

“חַיָּה יָפָה!” קָרָא נֶב.

“אָמְנָם כֵּן, יָפָה הִיא, כִּדְבָרֶיךָ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל אֵין זֶה פּוֹתֵר עֲדַיִן אֶת הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד נַעֲלֶה אֶל בֵּית־הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ!”

“הֶרְבֶּרְט רוֹבֶה קַשָּׁת מְצֻיָּן הוּא,” אָמַר הַכַּתָּב, “וַהֲרֵי קַשְׁתּוֹ עִמָּנוּ פֹּה! הָבָה יְנַסֶּה שׁוּב פָּעַם!”

“יָפֶה דִּבַּרְתָּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁשָּׁכַחְתָּ שֶׁהַקּוֹפִים נוֹכְלִים עֲרוּמִים הֵם וְשׁוּב לֹא יֵרָאוּ לְעֵינֵינוּ בַּחַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּמָתִים בְּיָדֵנוּ. וּכְשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי אֶת הַשַּׁמּוֹת, שֶׁהַלָּלוּ עֲלוּלִים לַעֲרֹךְ בַּחֲדָרִים וּבַמַּחְסָן…”

“עָלֵינוּ לְהִזְדַּיֵן בְּסַבְלָנוּת, יְדִידִי,” שִׁסַּע כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת דְּבָרָיו. “הַחַיּוֹת הַלָּלוּ לֹא תּוּכַלְנָה לַעֲמֹד זְמָן הַרְבֵּה בִּפְנֵי הַמָּצוֹר שֶׁלָּנוּ!”

“דַּעְתִּי לֹא תִּתְקָרֵר,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “כָּל זְמָן שֶׁלֹּא נְגָרֵשׁ מִן הַבַּיִת אֶת כֻּלָּן. אֶפֶס הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי סְמִית, כַּמָּה תְּרֵיסָרִים שֶׁל הַבַּדְחָנִים הַלָּלוּ מִסְתּוֹפְפִים שֵׁם לְמַעְלָה?”

עַל שְׁאֵלָתוֹ זוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף קָשֶׁה הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, וַאֲשֶׁר לַהַצָּעָה, שֶׁהָעֶלֶם יְנַסֶּה שׁוּב פַּעַם אֶת הַתַּחְבּוּלָה שֶׁלּוֹ, הִנֵּה לֹא הָיְתָה הַפַּעַם כִּמְעַט כָּל תִּקְוָה שֶׁהַנִּסָּיוֹן יַצְלִיחַ, כִּי הַקּוֹפִים הִכְנִיסוּ אֶת קְצֵה הַסֻּלָּם אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּשֶׁחָזְרוּ וּמָשְׁכוּ אֶת הַחֶבֶל, נִתֵּק הַחֶבֶל וְהַסֻּלָּם לֹא יָרָד.

מַצַּב הַדְּבָרִים הָיָה בֶּאֱמֶת קָשָׁה מִנְּשׂא. פֶּנְקְרוֹף הִתְמַרְמֵר וְהִתְקַצֵּף. אָמְנָם כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה בּוֹ צַד מְגֻחָךְ, אֶלָּא שֶׁבְּעֵינֵי פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה מְבַדֵּחַ כָּל עִקָּר. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁסּוֹף סוֹף יַחְזְרוּ וְיִכְבְּשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת בֵּיתָם וִיגָרְשׁוּ אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁתְּפָסוּהוּ, אֲבָל אֵימָתַי וְכֵיצַד? – עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּשִׁיב תְּשׁוּבָה.

עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְהַקּוֹפִים לֹא נִרְאוּ לָעָיִן. אֶפֶס הֵם נִמְצְאוּ בְּקֵרוּב מָקוֹם וְלֹא זָזוּ מִשָּׁם, כִּי פַּעַם בְּפַעַם הוֹצִיאוּ בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת אוֹ בְּעַד הַפֶּתַח סַנְטֵר אוֹ כַּף יָד, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִזְדָּרְזוּ וְשָׁלְחוּ בָּהֶם כַּדּוּרֵי עוֹפֶרֶת.

“הָבָה נִתְחַבֵּא,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶפְשָׁר שֶׁהַקּוֹפִים יַחְשְׁבוּ שֶׁהָלַכְנוּ לָנוּ וְשׁוּב יֵרָאוּ בַּחַלּוֹנוֹת. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט יִסְתַּתְּרוּ אֲחוֹרֵי סְלָעִים וְיִירוּ אֶל כָּל קוֹף שֶׁיִּגָּלֶה לְעֵינֵיהֶם.”

וְכָךְ עָשׂוּ. הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם, שְׁנֵי הַקַּלָּעִים הַמְּצֻיָּנִים שֶׁבֵּין הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, הִסְתַּתְּרוּ אֲחוֹרֵי סְלָעִים כִּמְטַחֲוֵי־רוֹבֶה וְהָיוּ סְמוּיִים מֵעֵינֵי הַקּוֹפִים. וְעַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בַּמַּאֲרָב, עָלוּ שְׁאָר חַבְרֵיהֶם עַל הָרָמָה וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַיַּעַר לָצוּד צַיִד, כִּי הִגִּיעָה שְׁעֵת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר וְהַצֵּדָה אָזְלָה מִכְּלֵיהֶם.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה שָׁבוּ הַצַּיָּדִים וְהֵבִיאוּ יוֹנֵי־סֶלַע אֲחָדוֹת, וְצָלוּן בְּאֵשׁ כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה לְאֵל יָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא נִרְאָה אַף קוֹף אֶחָד.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט הָלְכוּ לִטֹּל חֶלְקָם בַּסְּעֻדָּה וּבֵינְתַיִם עָמַד טוֹףּ עַל הַמִּשְׁמָר מִתַּחַת לַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. מִשֶּׁאָכְלוּ, חָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְשׁוּב יָשְׁבוּ בַּמַּאֲרָב.

עָבְרוּ עוֹד שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְהַמַּצָּב לֹא נִשְׁתַּנָּה. בַּעֲלֵי אַרְבַּע הַיָּדַיִם מָנְעוּ עַצְמָם מִלָּתֵת אַף אוֹת־חַיִּים כָּל־שֶׁהוּא, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְדַמּוֹת, שֶׁהֵם בָּרְחוּ וְנֶעֱלָמוּ. וְאוּלָם קָרוֹב לְוַדַּאי הָיָה, שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל הָאֶחָד מֵהֶם וְרַעַם הַיְרִיָּה הִפְחִידוּם וְהִבְעִיתוּם עַד מְאֹד וְהֵם הִתְחַבְּאוּ בַּפִּנּוֹת שֶׁבְּחַדְרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹ בַּמַּחְסָן וְיָשְׁבוּ דוֹמְמִים וְשׁוֹקְטִים. וּכְשֶׁהִרְהֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּכָל הָרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם הָאָצוּר בְּאוֹתוֹ הַמַּחְסָן, פָּקְעָה סוֹף סוֹף הַסַּבְלָנוּת, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר יְעָצָם לְהִזְדַּיֵּן בָּהּ, וְחֵמָה עַזָּה תָּקְפָה אוֹתָם. וְאָמְנָם צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם טַעַם מַסְפִּיק לְהִתְמַרְמֵר וּלְהִתקַצֵּף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“הַמַּצָּב קָשֶׁה מִנְשׂא,” אָמַר סוֹף סוֹף הַכַּתָּב, “וְאֵין לָדַעַת מָתַי יַגִּיעַ קִצּוֹ!”

“הֲרֵי צְרִיכִים אָנוּ סוֹף סוֹף לְגָרֵשׁ אֶת הַנְּבָלִים הַלָּלוּ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אָנוּ נַכְרִיעַ אוֹתָם וְאִלּוּ גַם הָיוּ עֶשְׂרִים, אֶלָּא שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים! וְכִי אֵין שׁוּם תַּחְבּוּלָה לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם?”

“יֵשׁ וָיֵשׁ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר מַחֲשָׁבָה חֲדָשָׁה עָלְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל דַּעְתּוֹ.

“תַּחְבּוּלָה אַחַת?” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “אִם אֵין תַּחְבּוּלוֹת הַרְבֵּה טוֹבָה גַּם תַּחְבּוּלָה אַחַת! וּמַה טִיבָהּ?”

“עָלֵינוּ לְנַסּוֹת לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית דֶּרֶךְ תּוֹצָאַת הַיְּאוֹר הַיְשָׁנָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“הוֹי, אֶלֶף אַלְפֵי שֵׁדִים!” קָרָא הַסַּפָּן. “אֵיךְ לֹא עָלָה הַדָּבָר עַל דַּעְתִּי אָנִי!”

וְאָכֵן לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לַחְדֹּר עַל יָדָהּ אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כְּדֵי לְהִלָּחֵם עִם לַהֲקַת הַקּוֹפִים וּלְגָרְשָׁהּ מִשָּׁם. אָמְנָם פִּי הַתְּעָלָה הָיָה סָתוּם יָפֶה בָּאֲבָנִים וּבְמֶלֶט, וּמִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִפְרֹץ אוֹתוֹ, אֲבָל הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּכָךְ. יִפְרְצוּהוּ וְיַחְזְרוּ וְיִסְתְּמוּהוּ אַחַר כָּךְ – וְאֵין דָּבָר. לְאָשְׁרָם לֹא בִּצַע עֲדַיִן כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַעֲלִים אֶת פִּי הַתְּעָלָה תַּחַת מֵי הַיְאוֹר, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיְתָה הַמְּלָאכָה נִמְשֶׁכֶת הַרְבֵּה זְמָן.

זְמָן מוּעָט אַחַר שְׁעֵת הַצָּהֳרַיִם עָזְבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַקָּמִינִים. כֻּלָּם חֲמוּשִׁים יָפֶה וּבִידֵיהֶם קַרְדֻּמּוֹת וּמֵעְדֵּרִים. הֵם עָבְרוּ תַּחַת חַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּלְאַחַר שֶׁצִּוּוּ אֶת טוֹףּ לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם אֶל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית עַל מְנָת לַעֲלוֹת מִשָּׁם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

עוֹד לֹא עִבְרוּ כַּחֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת וְהִנֵּה עָלָה בְּאָזְנָם קוֹל הַכֶּלֶב, אֲשֶׁר נָבַח בַּחֲמַת־זָעַם. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא קוֹרֵא לְעֶזְרָה מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

הֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם.

“הָבָה נָרוּץ בַּחֲזָרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

וּמִיָּד הִתְחִילוּ רָצִים בְּכָל כֹּחָם וְעַד מְהֵרָה חָזְרוּ וְיָרְדוּ מָטָּה.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל קֶרֶן הַזָּוִית, רָאוּ וְהִנֵּה הַמַּצָּב נִשְׁתַּנָּה שִׁנּוּי גָּמוּר.

הַקּוֹפִים נֶחְפְּזוּ לִבְרֹחַ דְּחוּפִים וּמְבֹהָלִים אֲחוּזֵי אֵימָה וָפָחַד. נִכָּר הָיָה, שֶׁסִּבָּה טְמִירָה הִפִּילָה עֲלֵיהֶם בַּלְהוֹת מָוֶת. שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה מֵהֶם הִתְרוֹצְצוּ וְקָפְצוּ מֵחַלּוֹן אֶל חַלּוֹן בִּזְרִיזוּת שֶׁל מוֹקְיָנִים. מִתּוֹךְ הָאֵימָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתָם שָׁכְחוּ אֲפִילוּ לְשַׁלְשֵׁל אֶת הַסֻּלָּם, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יָכְלוּ לָרֶדֶת מַטָּה עַל נְקַלָּה. עַד מְהֵרָה נִרְאוּ חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אֲחֵרִים וּמִתּוֹךְ שֶׁעֲמִידָתָם נָתְנָה אֶת הַיְכֹלֶת לִירוֹת בָּהֶם בְּלִי לְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה, כּוֹנְנוּ אֲלֵיהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הָרוֹבִים וּפָתְחוּ בִּירִיָּה. אֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ הוּמְתוּ, חָזְרוּ וְנָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים וְהִשְׁמִיעוּ יְלָלוֹת אֲיֻמּוֹת. אֲחֵרִים הִתְגַּלְגְּלוּ מַטָּה וְהִתְרַסְּקוּ מֵחֲמַת נְפִילָה, וּמִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֲפִילוּ חַיָּה אַחַת בַּעֲלַת אַרְבַּע־יָדַיִם שׁוּב לֹא נִשְׁאֲרָה בַּחַיִּים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

הוּרָה!" קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הוּרָה! הוּרָה!”

“אַל תַּרְבֶּה בִּקְרִיאַת הוּרָה!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“מִשּׁוּם מָה?” שָׁאַל הַסַּפָּן, “הֲרֵי כֻּלָּם הוּמָתוּ!”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, אֲבָל כְּלוּם הִשַּׂגְנוּ עַל יְדֵי כָּךְ יְכֹלֶת לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת אֶל בֵּיתֵנוּ?”

“אֵין דָּבָר, נַעֲבֹר דֶּרֶךְ פִּי הַתְּעָלָה!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שָׁם. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי מַעְדִּיף…”

כְּעֵין תְּשׁוּבָה עַל מִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחֱלִיק פִּתְאֹם הַסֻּלָּם מֵעַל מִפְתַּן הַפֶּתַח וְהִתְגּוֹלֵל וְיָרַד לָאָרֶץ.

“חֲזִיז וָרַעַם, הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂה־נִסִּים!” קָרָא הַסַּפָּן וְהִבִּיט בְּתִמָּהוֹן אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אָמְנָם כֵּן, מַעֲשֵׂה־נִסִּים מֻפְלָא בְּיוֹתֵר!” מִלְמֵל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַל הַסֻּלָּם.

“הֱוֵה זָהִיר, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן נִמְצָאִים שָׁם אֲחָדִים מִן הָאוּרַנְגִּים הַלָּלוּ…”

“נַעֲלֶה וְנִרְאֶה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא מוֹסִיף לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת.

הַכֹּל קָפְצוּ וְעָלוּ אַחֲרָיו, וּמִקֵּץ רֶגַע עָמְדוּ כֻּלָּם עַל מִפְתַּן הַפֶּתַח.

הִתְחִילוּ מְחַפְּשִׂים וּבוֹדְקִים. בַּחֲדָרִים לֹא הָיָה אִישׁ וּכְמוֹ כֵן בַּמַּחְסָן, אֲשֶׁר בַּעֲלֵי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם לֹא נָגְעוּ בּוֹ וְכַנִּרְאֶה לֹא נִכְנְסוּ בּוֹ כְּלָל.

“אֲבָל כֵּיצַד יָרַד הַסֻּלָּם?” קָרָא הַסַּפָּן. “מִי הוּא אוֹתוֹ גֶ’נְטֶלְמֶן, שֶׁשִּׁלְשְׁלוֹ אֵלֵינוּ לְמָטָּה?”

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה, וְקוֹף גָּדוֹל, שֶׁהָיָה חָבוּי בַּמִּסְדְּרוֹן, רָץ אֶל הָאוּלָם וְנֶב רָדַף אַחֲרָיו.

“הִנְנִי אֵלֶיךָ, שׁוֹדֵד!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר לְרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגֹּלֶת הַחַיָּה בַּקַּרְדֹּם, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית עִכֵּב בְּיָדוֹ וְאָמָר:

“חוּס עָלָיו, פֶּנְקְרוֹף.”

“מַה זְכוּתוֹ שֶׁל שָׁחוֹר זֶה כִּי אֶחְמוֹל עָלָיו?”

“זְכוּתוֹ גְדוֹלָה! הֵן הוּא הוּא שֶׁשִּׁלְשֵׁל לָנוּ אֶת הַסֻּלָּם!”

הָאִינְגֵ’נֵר אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּקוֹל מִיֻחָד, אֲשֶׁר עַל פִּיהוּ קָשֶׁה הָיָה לְהַכִּיר אִם דְּבָרָיו נֶאֶמְרוּ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וְאִם אָיִן.

וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְנַפְּלוּ עַל הַקּוֹף. הַלָּז הֵגֵן עַל עַצְמוֹ בִּגְבוּרָה רַבָּה, וְאוּלָם סוֹפוֹ שֶׁהִפִּילוּהוּ אַרְצָה וּכְפָתוּהוּ.

“אָח, עָיַפְתִּי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “וְעַכְשָׁו מַה נַעֲשֶׂה לְבָחוּר זֶה?”

“נַעֲשֵׂהוּ לִמְשָׁרֵת לָנוּ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

הָעֶלֶם דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא לְשֵׁם צְחוֹק וְלָצוֹן, כִּי אָכֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְפָנָיו מָה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁיָּכֹל אָדָם לְהָפִיק מִמִּין זֶה שֶׁל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלִי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא מִין נָבוֹן וּמְחֻכָּם בְּיוֹתֵר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְקָרְבוּ אֶל הַקּוֹף וְהִסְתַּכְּלוּ בּוֹ יָפֶה. הֵם נוֹכְחוּ, שֶׁהוּא נִמְנֶה בֶּאֱמֶת עַל אוֹתוֹ מִין הַקּוֹפִים הָאַנְתְּרָפּוֹמוֹרְפִים, אֲשֶׁר זָוִית פְּנֵיהֶם אֵינָהּ נִבְדֶּלֶת אֶלָּא מַשֶּׁהוּ מִזּוֹ שֶׁל בְּנֵי אוֹסְטְרַלְיָה אוֹ שֶׁל הַהוֹטֶנְטוֹטִים. הוּא הָיָה אוֹרַנְג־אוּטַנְג מַמָּשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה בּוֹ לֹא מִן הַפִּרְאוּת שֶׁל הַפַּוְיָנִים וְלֹא מִקַּלּוּת־הַדַּעַת שֶׁל חֲתוּלֵי־הַיָּם, לֹא מִן הַחֶלְאָה וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל הַסֶּגוּאִין, לֹא מֵחֹסֶר הַסַּבְלָנוּת שֶׁל הַקּוֹפִים חַסְרֵי־זָנָב וְלֹא מִן הַנְּטִיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַקּוֹפִים בַּעֲלֵי רֹאשׁ־כֶּלֶב. בְּמִין זֶה שֶׁל הָאַנְתְּרָפּוֹמוֹרְפִים מְצוּיוֹת הַרְבֵּה מִדּוֹת וּתְכוּנוֹת הַמְּעִידוֹת עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵעֵין בִּינָה אֱנוֹשִׁית. בַּקּוֹפִים הַלָּלוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים לְצָרְכֵי שֵׁרוּת בַּבַּיִת וְהֵם חָרוּצִים בִּמְלַאכְתָּם וְיוֹדְעִים לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן, לְנַקּוֹת אֶת הַחֲדָרִים וְאֶת הַבְּגָדִים, לְצַחְצֵחַ אֶת הַנַּעֲלַיִם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם זְרִיזִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסַכִּין, בְּכַף וּבְמַזְלֵג וְגַם לִשְׁתּוֹת יַיִן… הַכֹּל כְּאַחַד הַמְּעֻלִּים שֶׁבֵּין הַמְשָׁרְתִים מְהַלְכֵי־שְׁתָּיִם. מוּדַעַת הִיא שֶׁקּוֹף כָּזֶה הָיָה לְבִיפוֹן1 וְהוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבִשְׁקִידָה יְתֵרָה.

אוֹתוֹ הַקּוֹף, שֶׁהָיָה מוּטָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּפוּת בָּאוּלָם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הָיָה בָּחוּר גָּדוֹל, שֵׁשׁ רַגְלַיִם קוֹמָתוֹ; מִבְנֵה גֵווֹ הָיָה בְּקֶצֶב וּבְמִדָּה, חָזֵהוּ רָחָב, גֹּדֵל רֹאשׁוֹ בֵּינוֹנִי, זָוִית פָּנָיו בְּעֵרֶךְ בַּת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, גֻּלְגָּלְתּוֹ סְגַלְגַּלָּה, חָטְמוֹ בּוֹלֵט וְשַׂעֲרוֹת עוֹרוֹ רַכּוֹת וּמַזְהִירוֹת – כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, טִפּוּס מְשֻׁכְלָל שֶׁל בֶּן מִשְׁפַּחַת הַקּוֹפִים הַדּוֹמִים לִבְנֵי אָדָם. עֵינָיו הָיוּ קְצָת קְטַנּוֹת מֵעֵינֵי אָדָם וְהֵפִיקוּ בִּינָה וּזְרִיזוּת. שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת נוֹצְצוּ מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ וְסַנְטֵרוֹ הָיָה מֻקָּף זָקָן קָטֹן וּמְסֻלְסָל, וְעֵינוֹ כְּעֵין הָאֱגוֹז.

“בָּחוּר נָאֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “לוּ יָדַעְנוּ אֶת לְשׁוֹנוֹ, הָיִינוּ מְסִיחִים עִמּוֹ!”

“וְכִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אֲדוֹנִי, לָקַחַת אוֹתוֹ לִמְשָׁרֵת לָנוּ”?" שָׁאַל נֶב אֶת רַבּוֹ.

אָמְנָם כֵּן, נֶב," הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ. “אֲבָל רְאֵה, הָסֵר קִנְאָה מִלִּבֶּךָ!”

“וַאֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁהוּא יִהְיֶה מְשָׁרֵת מְצֻיָּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵיהוּ צָעִיר עֲדַיִן וְנָקֵל יִהְיֶה לְחַנְּכוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ לְבֶן תַּרְבּוּת. לֹא יִהְיֶה לָנוּ צֹרֶךְ לֹא לְהַלְקוֹתוֹ וְלֹא לַעֲקֹר אֶת שִׁנָּיו הַקְּדוּמוֹת כְּדֵי לְשַׁעְבְּדוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּמִקְרִים שֶׁכָּאֵלֶה. אִם נִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בְּחֶסֶד וּבְחִבָּה, יִדְבַּק בָּנוּ וְיִהְיֶה כָּרוּךְ אַחֲרֵינוּ.”

“וַדַּאי נִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כָּכָה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַח אֶת כָּל חֲמַת זַעְמוֹ כְּנֶגֶד הַ“בַּדְחָנִים”.

אַחַר קָרַב אֶל הַקּוֹף הַכָּפוּת וְעָנָה וְאָמָר:

“הֲשָׁלוֹם, נַעֲרִי שֶׁלִּי? הֲשָׁלוֹם?”

הַקּוֹף נָהַם נְהִימָה קְצָרָה, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ כְּלוּם מִשֶּׁל זַעַם וַחֲרוֹן־אָף.

“וּבְכֵן רְצוֹנְךָ לְהִסָּפֵחַ אֶל הַקּוֹלוֹנְיָה?” הוֹסִיף וְשָׁאַל הַסַּפָּן. “רְצוֹנְךָ לְשָׁרֵת אֶת הָאָדוֹן כּוֹרֶשׁ סְמִית?”

הַקּוֹף נָהַם שׁוּב פַּעַם נְהִימָה חֲרִישִׁית, שֶׁהָיָה בָּהּ מֵעֵין הַסְכָּמָה.

“אֶלָּא שֶׁעָלֶיךָ לָדַעַת, שֶׁעָתִיד אַתָּה לְשַׁמֵּשׁ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס וְאֵין לְךָ עָלֵינוּ אֶלָּא מְזוֹנוֹת בִּלְבָד. רְצוֹנְךָ בְּכָךְ?”

הַקּוֹף נָהַם נְהִימָה שְׁלִישִׁית לְאוֹת רָצוֹן וְהַסְכָּמָה.

“דִּבּוּרוֹ בֶּן הֲבָרָה אַחַת הוּא בְּמִקְצָת,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “מְשָׁרֵת הַמַּמְעִיט לְדַבֵּר הֲרֵיהוּ מִן הַמְּעֻלִּים בְּיוֹתֵר. – וּבְכֵן שׁוֹמֵעַ אַתָּה, נַעֲרִי שֶׁלִּי? אַתָּה נִכְנָס לְשַׁמֵּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּלִי מַשְׂכֹּרֶת, אֲבָל לְאַחַר זְמָן, כְּשֶׁתִּהְיֶה דַעְתֵּנוּ נוֹחָה מִמְּךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ, נַכְפִּיל אֶת מַשְׂכֻּרְתְּךָ פִּי שְׁנָיִם!”

וּבְכֵן נִתְוַסֵּף עַל הַקּוֹלוֹנְיָה חָבֵר חָדָשׁ, אֲשֶׁר עָתִיד הָיָה לְהָבִיא לָהּ תּוֹעֶלֶת לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם. לְפִי בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִקְרֹא לְחָבֵר חָדָשׁ זֶה יֻפִּיטֶר, אוֹ בְּקִצּוּר – “יוּףּ”, עַל שְׁמוֹ שֶׁל אַחַד הַקּוֹפִים, שֶׁהַסַּפָּן הִכִּיר וְיָדַע אוֹתוֹ לְשֶׁעָבַר.

כָּךְ נִסְפַּח רַב יוּףּ עַל אֶזְרְחֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּלִי מִנְהֲגֵי־חֲגִיגָה וּמַעֲשֵׂי־טֶקֶס מְיֻחָדִים.


 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי    🔗

מִפְעָלִים נְחוּצִים, שֶׁעָמְדוּ עַל הַפֶּרֶק – גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה – רָמַת הַמַּרְאֶה־הַגָּדוֹל נֶהְפֶּכֶת לְאֵי – גֶּשֶׁר הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת מוּרָם לְמָעְלָה – קְצִיר־הַדָּגָן – הַפֶּלֶג – הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים – גְּדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת – הַשּׁוֹבָךְ – שְׁנֵי הָעֲרוֹדִים – הָעֲגָלָה הָרְתוּמָה – מַסָּע אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ.

הִנֵּה כִּי כֵן חָזְרוּ וְכָבְשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֶת מִשְׁכָּנָם, בְּלִי שֶׁהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ תּוֹצָאַת־הַיְאוֹר הַיְשָׁנָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִפְטְרוּ מֵעֲבוֹדַת־גּוֹדְרִים הַקָּשָׁה, שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה בִּפְרִיצַת פִּי הַתְּעָלָה. אָכֵן אֵרַע לָהֶם נֵס, שֶׁבּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ לָגֶשֶׁת אֶל מְלָאכָה קָשָׁה זוֹ תָּקַף אֶת לַהֲקַת הַקּוֹפִים פַּחַד פִּתְאֹם, שֶׁאֵין לָדַעַת אֶת סִבָּתוֹ, וְהִבְרִיחָם מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אֶפְשָׁר שֶׁהַחַיּוֹת הַלָּלוּ הִרְגִּישׁוּ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִתְעַתְּדִים לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם מִצַּד אַחֵר? זוֹ הָיְתָה הַסְּבָרָה הַיְחִידָה, שֶׁעַל פִּיהָ אֶפְשָׁר הָיָה לְבָאֵר אֶת סִבַּת מְנוּסָתָם.

עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הוֹצִיאוּ אֶת נִבְלוֹת הַקּוֹפִים מִן הַבַּיִת וְנָשְׂאוּ אוֹתָן הַיַּעֲרָה וְשָׁם קְבָרוּם. אַחַר כָּךְ עָסְקוּ בְּתִקּוּן הַפְּרָעוֹת וְאִי־הַסְּדָרִים, שֶׁחוֹלְלוּ הַמִּתְפָּרְצִים בַּבָּיִת. כִּי אָכֵן רַק אִי־סְדָרִים עוֹלְלוּ בַּעֲלֵי אַרְבַּע הַיָּדַיִם בַּבָּיִת: הָפְכוּ אֶת כְּלֵי־הַבַּיִת עַל פְּנֵיהֶם וְהִכְנִיסוּ עַרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה בַּחֲדָרִים, אֲבָל שַׁבֵּר לֹא שִׁבְּרוּ דָבָר. נֶב הִסִּיק אֶת הַכִּירַיִם שֶׁלּוֹ וּמִן הַשָּׁמוּר לוֹ בַּמְּזָוֶה עָרַךְ סְעֻדָּה יָפָה, שֶׁכָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה נֶהֱנוּ מִמֶּנָּה וַאֲכָלוּהָ לְתֵאָבוֹן.

לֹא שָׁכְחוּ גַם אֶת יוּףּ וְהַלָּז אָכַל בַּהֲנָאָה יְתֵרָה אֶת הַשְּׁקֵדִים וְאֶת הַשָּׁרָשִׁים, שֶׁהוֹשִׁיטוּ לוֹ בְּעַיִן יָפָה. פֶּנְקְרוֹף הִתִּיר אֶת יָדָיו, אֲבָל לֹא אֶת רַגְלָיו, כִּי הֶחֱלִיט לְהַשְׁאִירוֹ כָּבוּל עַד שֶׁיְּהֵא נִכָּר בּוֹ שֶׁנִּכְנַע וְהִשְׁתַּעְבֵּד לְגוֹרָלוֹ הִשְׁתַּעְבְּדוּת גְּמוּרָה.

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה לֹא מִהֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲלוֹת עַל מִשְׁכָּבָם לִישֹׁן, אֶלָּא יָשְׁבוּ בַּחֲבוּרָה מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן וְדָנוּ עַל מִפְעָלִים נְחוּצִים אֲחָדִים, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲשׂוֹתָם בְּלִי־אִחוּר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא קֹדֶם כֹּל אֶל הַפֹּעַל שְׁנֵי דְבָרִים נְחוּצִים וַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר: בִּנְיַן גֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר יָקִים חִבּוּר־דֶּרֶךְ מְתֻקָּן בֵּין הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי וּבֵין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְיִסּוּד גְדֵרָהּ לְכִבְשֵׁי־הַבָּר וְלִבְהֵמוֹת בַּעֲלוֹת־צֶמֶר אֲחֵרוֹת, שֶׁעָלְתָה בְּדַעְתָּם לְצוּדָם.

שְׁנֵי הַמִּפְעָלִים הַלָּלוּ הָיוּ מְכֻוָּנִים לִפְתֹּר עַל יָדָם אֶת שְׁאֵלַת הַתִּלְבֹּשֶׁת, שֶׁהָיְתָה אַחַת הַשְּׁאֵלוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְחַבְּטוּ בָּהֶן. הֲקָמַת הַגֶּשֶׁר תִּתֵּן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת לְהַעֲבִיר בְּדֶרֶךְ קַלָּה וְנוֹחָה אֶל בֵּית דִּירָתָם אֶת הַמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר תְּסַפֵּק לָהֶם בַּד לִכְלֵי לָבָן, וּגִדֶרֶת הַכְּבָשִׂים תַּמְצִיא לָהֶם צֶמֶר לְבִגְדֵי חֹרֶף.

אֶת הַגְּדֵרָה אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכוֹנֵן עַל יַד מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם, כִּי שָׁם מוּכָן לְבַעֲלֵי־הַגֵּרָה מִרְעֶה דָשֶׁן וְשָׁמֵן וּמְזוֹנָם לֹא יֶחְסַר. הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין רָמַת־הַמַּרְאֶה־הַנִּרְחָב וּבֵין הַמְּקוֹרוֹת הָהֵם כְּבָר הָיְתָה כְּבוּשָׁה מִקְצָתָהּ, וְאִם יַתְקִינוּ עֲגָלָה טוֹבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיְתָה כְּבֵדָה וְגַסָּה בְּיוֹתֵר, תּוּכַל לַעֲבֹר בָּהּ שֶׁלֹּא בְּקֹשִׁי, וּבְיִחוּד אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם לָצוּד אַחַת הַבְּהֵמוֹת שֶׁתִּהְיֶה נוֹחָה לְאָסְרָהּ בַּעֲגָלָה זוֹ.

הִנֵּה כִּי כֵן לֹא הָיָה שׁוּם מַעֲצוֹר בַּדָּבָר לְכוֹנֵן אֶת נְוַת־הַבְּהֵמוֹת בְּרִחוּק מָקוֹם מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִכְלָא הָעוֹפוֹת, אֲשֶׁר נֶב הִמְלִיץ עָלָיו לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְשִׁדְּלָם לְיַסְּדוֹ. שֶׁהֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁבַּעֲלֵי־כָּנָף יִהְיוּ קְרוֹבִים וּמְצוּיִם לְתַשְׁמִישוֹ שֶׁל הָרַב וְהַשַּׁלִיט עַל בֵּית־הַבִּשּׁוּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה מָקוֹם יָפֶה לְמִכְלָא עוֹפוֹת זֶה מֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל שְׂפַת־הַיְאוֹר שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְתוֹצָאַת־הַמַּיִם הַקּוֹדֶמֶת. הַמָּקוֹם הַהוּא יִהְיֶה יָפֶה לְמִשְׁכַּן עוֹפוֹת־הַמַּיִם, כְּשֵׁם שֶׁיִּהְיֶה טוֹב וְיָפֶה לְעוֹפוֹת אֲחֵרִים, וּשְׁנֵי הַטִּימוֹסִים, שֶׁנִּצּוֹדוּ בִּשְׁעַת מַסַּע־הַתִּיּוּר הָאַחֲרוֹן, יִהְיוּ תּוֹשָׁבֵי הַמִּכְלָא הָרִאשׁוֹנִים. שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יְנַסּוּ לַעֲשׂוֹתָם לִבְנֵי־תַּרְבּוּת.

לְמָחָר – הוּא הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְנוֹבֶמְבֶּר – הִתְחִילוּ בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הַגֶּשֶׁר וְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה נָטְלוּ חֵלֶק בִּמְלָאכָה חֲשׁוּבָה זוֹ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁנֶּהֶפְכוּ עַכְשָׁו לְחָרָשֵׁי־עֵץ, הֶעֱמִיסוּ עַל שִׁכְמָם מַשּׂוֹרִים, גַּרְזִנִּים, מַפְסָלוֹת וּפַטִּישִׁים וְיָרְדוּ אֶל הַחוֹף.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף מַחֲשָׁבָה בְּעִתָּהּ וְהוּא פָּתַח וְאָמָר:

“וּמַה נַעֲשֶׂה, אִם בִּשְׁעַת הֵעָדְרֵנוּ מִן הַבַּיִת תִּכָּנֵס בְּמַר יוּףּ רוּחַ שְׁטוּת וְהוּא יִמְשֹׁךְ לְמַעְלָה אֶת הַסֻּלָּם, אֲשֶׁר הוֹאִיל לְהוֹרִיד לָנוּ אֶתְמוֹל בְּרֹב חָסֶד?”

“אִם כֵּן הָבָה נְהַדֵּק יָפֶה אֶת קָצֵהוּ”, הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְכָךְ עָשׂוּ: תָּקְעוּ בְּחֹזֶק בַּחוֹל שְׁנֵי מוֹטוֹת וְקָשְׁרוּ אֲלֵיהֶם אֶת קְצֵה הַסֻּלָּם. אַחַר עָלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל עַקְמוּמִית הַנַּחַל.

שָׁם עָמְדוּ וְנוֹעֲצוּ, אִם לֹא מִן הָרָאוּי הוּא לִגְשֹׁר אֶת הַגֶּשֶׁר בְּמָקוֹם זֶה. לְאַחַר שֶׁעִיְּנוּ בַּדָּבָר מָצְאוּ, שֶׁאָכֵן הַמָּקוֹם יָפֶה לְתַכְלִית זוֹ כָּל צָרְכּוֹ.

מִמָּקוֹם זֶה עַד לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁגִּלוּ אֶתְמוֹל בַּחוֹף הַדְּרוֹמִי, לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשָׁה מִילִין וָחֵצִי, וּמִכָּאן עַד לְאוֹתוֹ הַנָּמֵל אֶפְשָׁר יִהְיֶה עַל נְקַלָּה לִסְלֹל דֶּרֶךְ לְמַעֲבַר עֲגָלָה, אֲשֶׁר תְּשַׁמֵּשׁ חִבּוּר נוֹחַ בֵּין אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וּבֵין דְּרוֹמוֹ שֶׁל הָאִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְצָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו פָּרָשַׁת תָּכְנִית אַחַת, שֶׁהוּא הָרֶה וְהָגָה זֶה כַּמָּה וְשֶׁהָיְתָה קַלָּה לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַפֹּעַל וַעֲתִידָהּ הָיְתָה לְהָבִיא טוֹבָה רַבָּה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים. עִם תָּכְנִיתוֹ זוֹ נִתְכַּוֵּן הָאִינְגֵ’נֵר לְהַבְדִּיל וּלְיַחֵד אֶת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל יִחוּד גָּמוּר, כְּדֵי לְהָגֵן עָלֶיהָ מִפְּנֵי פְּגִיעַת חַיּוֹת רָעוֹת בֵּין בַּעֲלוֹת אַרְבַּע רַגְלַיִם וּבֵין בַּעֲלוֹת אַרְבַּע יָדַיִם. עַל יְדֵי יִחוּד זֶה יִהְיֶה אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, הַכִּירַיִם, מִכְלָא הָעוֹפוֹת וְכָל הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָרָמָה, שֶׁנּוֹעַד לְשַׁמֵּשׁ שְׂדֵה־זֶרַע, בְּטוּחִים מִכָּל נֵזֶק וְקִלְקוּל שֶׁעֲלוּלִים לִגְרֹם לָהֶם בַּעֲלֵי־חַיִּים שׁוֹנִים.

תָּכְנִית זוֹ הָיְתָה קַלָּה לְקַיְּמָהּ מֵאֵין כָּמוֹהָ וְאֵלֶּה פְּרָטֶיהָ כְּפִי שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר:

הָרָמָה כְּבָר הָיְתָה מֻקָּפָה מַיִם מְשְּׁלשֶׁת עֲבָרֶיהָ בֵּין בִּידֵי אָדָם וּבֵין בִּידֵי שָׁמָיִם:

מִפְּאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הקיפוה מֵי יְאוֹר גרנט לַמִּן הַזָּוִית שֶׁשֵּׁם נִמְצָאָה תּוֹצְאָתָם הַיְּשָׁנָה, עַד לְאוֹתוֹ הַפֹּרֵץ, שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׂפַת הַיְּאוֹר המזרחית לְצֹרֶךְ שָׁפַךְ הַמַּיִם.

מִפְּאַת צְפוֹנִית, מֵאוֹתוֹ הַפֶּרֶץ עַד הַיָּם, הִתְגַּלְגֵּל וְיָרַד הַפֶּלֶג הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר חָפַר לוֹ אָפִיק עַל גַּבֵּי הָרָמָה וְעַל הַחוֹף, וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ אֶלָּא לְהַרְחִיב אֶת הָאָפִיק הַזֶּה לְמַעְלָה מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ וְשׁוּב לֹא יוּכְלוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים לְעָבְרוֹ.

מִמִּזְרָח הִקִּיפָהּ לְכָל אָרְכָּהּ הַיָּם עַצְמוֹ, לְמִן תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג עַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

וּלְבַסּוֹף מִצַּד דָּרוֹם הֵגֵן עָלֶיהָ נַחַל־הַתּוֹדָה, לְמִן תּוֹצְאָתוֹ עַד לְאוֹתָהּ הָעַקְמוּמִית שֶׁלּוֹ, שֶׁשָּׁם אָמְרוּ לִבְנוֹת אֶת הַגֶּשֶׁר.

רַק הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָרָמָה לְמִן עַקְמוּמִית הַנַּחַל עַד לַפִּנָּה הַדְּרוֹמִית שֶׁל הַיְאוֹר, הָיָה כֻּלּוֹ פָּרוּץ וּמֻפְנֶה עַל שֶׁטַח שֶׁל פָּחוֹת מִמִּיל אֶחָד. וְאוּלָם גַּם הַחֵלֶק הַזֶּה הָיָה עָשׂוּי לִהְיוֹת מֻקָּף עַל נְקַלָּה מַיִם. לְתַכְלִית זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לַחְפֹּר תְּעָלָה רְחָבָה וַעֲמֻקָּה, אֲשֶׁר תִּתְמַלֵּא מִמֵּי הַיְאוֹר וַאֲשֶׁר עֹדֶף מֵימֶיהָ יִשְׁתַּפֵּךְ בְּצוּרַת אֶשֶׁד אֶל תּוֹךְ נַחַל־הַתּוֹדָה. אָמְנָם גֹּבַהּ שֶׁטַח הַיְאוֹר יִשְׁפַּל עַל יְדֵי תִּשְׁפֹּכֶת מֵימָיו אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִשְׁגִּיחַ בְּכָךְ, שֶׁכֵּן שִׁעֵר שֶׁהַפֶּלֶג הָאָדֹם מְסַפֵּק דֵּי מַיִם לְהוֹצִיא אֶת תָּכְנִיתוֹ אֶל הַפֹּעַל.

“הִנֵּה כִּי כֵן,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר, “עֲתִידָה רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל לְהֵעָשׂוֹת אִי מַמָּשׁ, אֲשֶׁר מַיִם יְסֻבּוּהוּ מִכָּל עֵבֶר וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מְחֻבָּר אֶל שְׁאָר אֲחֻזּוֹתֵינוּ רַק עַל יְדֵי הַגֶּשֶׁר, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לִבְנוֹת עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה. עַל יְדֵי שְׁנֵי הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים, שֶׁכְּבָר בָּנִינוּ לְמַעְלָה מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ, וּלְבַסּוֹף עַל יְדֵי שְׁנֵי גְּשָׁרִים קְטַנִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר נִבְנֶה, הָאֶחָד עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה, שֶׁהִצַּעְתִּי לָכֶם לִכְרוֹת, וְהַשֵּׁנִי עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית. וְאִם הַגֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְהַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים יִהְיוּ עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת מוּרָמִים לְמַעְלָה, תִּהְיֶה רָמַת הַמַּרְאֶה בְּטוּחָה מִכָּל פְּגִיעָה רָעָה וְרֶגֶל חַיָּה לֹא תַּעֲבֹר בָּהּ.”

כְּדֵי לְהַסְבִּיר לַחֲבֵרָיו אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הַסְבָּרָה יְתֵרָה עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְרָשַׁם אֶת מַפַּת הָרָמָה, וּמִיָּד נִתְקַבְּלָה הַצָּעָתוֹ פֶּה אֶחָד לְכָל פְּרָטֶיהָ. פֶּנְקְרוֹף נוֹפֵף בַּגַּרְזֶן שֶׁל חָרַשׁ עֵצִים שֶׁבְּיָדוֹ וְקָרָא:

“וּבְכֵן קוּמוּ וְנֵלְכָה לִבְנוֹת גֶּשֶׁר!”

וְתֵכֶף וּמִיָּד הִתְחִילוּ בִּמְלָאכָה זוֹ, שֶׁלֹּא סָבְלָה דִחוּי כָּל שֶׁהוּא. בָּחֲרוּ עֵצִים, כְּרָתוּם, הֵסִירוּ אֶת עַנְפֵיהֶם וְנִסְּרוּ אוֹתָם לְקוֹרוֹת, לִכְרוּתוֹת וְלִקְרָשִׁים. מִצַּד שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַיְמָנִית צָרִיךְ הָיָה גֶּשֶׁר זֶה לִהְיוֹת קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֶלְקוֹ שֶׁעֵל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית. אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה אָמְרוּ לַעֲשׂוֹת מְטֻלְטָל, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲרִימוֹ לְמַעְלָה, כְּדֶרֶךְ הַגְּשָׁרִים שֶׁל סִכְרֵי־הַמָּיִם.

מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו, שֶׁמְּלָאכָה זוֹ לֹא הָיְתָה מִן הַקַּלּוֹת וְעִם כָּל חָרִיצוּת כַּפֵּיהֶם שֶׁל הָעוֹשִׂים בָּהּ הִצְרִיכָה זְמָן מְסֻיָּם, כִּי נַחַל־הַתּוֹדָה הָיָה רָחָב בְּמָקוֹם זֶה כִּשְׁמוֹנִים רֶגֶל. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִתְקֹעַ בְּקַרְקַע הַנַּחַל קוֹרוֹת עָבוֹת וּלְהַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת רִצְפַּת הַגֶּשֶׁר הַקְּבוּעָה, וּלְהַעֲמִיד מְכוֹנַת־הֹלֶם לַהְלֹם בָּהּ עַל רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּנָּעֵצְנָה בַּקַּרְקַע. כְּדֵי שֶׁהַגֶּשֶׁר יִהְיֶה חָזָק וְיוּכַל לִסְבֹּל מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים הֶחֱלִיטוּ לְהָקִים בּוֹ שְׁתֵּי קְשָׁתוֹת.

1.jpg

אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁהַמִּפְעָל לֹא יַעֲלֶה יָפֶה, שֶׁכֵּן לֹא חָסְרוּ כָּאן לֹא כְּלֵי מְלָאכָה לְעַבֵּד אֶת הָעֵץ וְלֹא בַּרְזֶל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מְחַבְּרוֹת לְקוֹרוֹת, לֹא בַּנַּאי מֻמְחֶה שֶׁהָיָה בָּקִי בִּמְלָאכָה זוֹ וְלֹא עוֹזְרִים וּפוֹעֲלִים חָרוּצִים לְבַנַּאי זֶה, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֲדָשִׁים אִמְּנוּ אֶת יְדֵיהֶם וְנַעֲשׂוּ זְרִיזִים בְּכָל מְלֶאכֶת־כַּפָּיִם. וַאֲפִילוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הָיָה מִן הַמְפַגְּרִים וְהָיָה מִתְחָרֶה בִּשְׁקִידָה וְחָרִיצוּת אֲפִילוּ עִם הַסַּפָּן גּוּפוֹ אֲשֶׁר “לֹא הֶעֱלָה מֵעוֹלָם עַל דַּעְתּוֹ כִּי עִתּוֹנַאי פָּשׁוּט יְהֵא זָרִיז כָּל כָּךְ!”

בְּנִיַּת הַגֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה אָרְכָה שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים. אֶת אֲרֻחָתָם אָכְלוּ בִּמְקוֹם הַמְּלָאכָה וּכְשֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה לֹא הָיוּ חוֹזְרִים אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב.

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הָהֵם נוֹכְחוּ לָדַעַת, כִּי מַר יוּףּ הִתְחִיל מִתְרַגֵּל אֶל אֲדוֹנָיו הַחֲדָשִׁים, שֶׁהָיָה מַבִּיט אֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת יְתֵרָה. וְאוּלָם לְשֵׁם זְהִירוּת עֲדַיִן לֹא נָתַן לוֹ פֶּנְקְרוֹף חֵרוּת גְּמוּרָה, אֶלָּא הִמְתִּין עַד שֶׁהָרָמָה תֵּהָפֵך לְאִי וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹר אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ, לְפִי תָּכְנִית הַמְּלָאכָה שֶׁעָסְקוּ בָּהּ. טוֹףּ וְיוּףּ נַעֲשׂוּ רֵעִים וִידִידִים וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים יַחַד, אֶלָּא שֶׁיּוּףּ הָיָה מִתְנַהֵג תָּמִיד בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַגֶּשֶׁר. חֶלְקוֹ הַמְטֻלְטָל, שֶׁהָיָה עָשׂוּי לְהִתְנוֹעֵעַ בְּסִיּוּעַ שֶׁל מִשְׁקָלוֹת שֶׁכְּנֶגֶד, הָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד שֶׁלֹּא בְּקֹשִׁי. מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הָיָה מְחֻבָּר בְּצִירִים עַד הַכָּפִיס, שֶׁעָלָיו הָיָה מֻנָּח בַּזְּמָן שֶׁהוֹרִידוּהוּ, הָיָה רֶוַח שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל, וְהָרֶוַח הַזֶּה הָיָה רָחָב לְמַדַּי וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְבַעֲלֵי הַחַיִּים לְעָבְרוֹ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָלְתָה עַל הַפֶּרֶק שְׁאֵלַת הַמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְּשׁוּ לְהַעֲבִירָה עַד מְהֵרָה אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ כָּל צָרְכּוֹ. וְאוּלָם כְּדֵי לְהַעֲבִירָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָבִיא עֲגָלָה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, וַהֲבָאַת עֲגָלָה אֶל אוֹתוֹ הַנָּמֵל הִצְרִיכָה סְלִילַת דֶּרֶךְ בֵּין הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק. גַּם מְלָאכָה זוֹ דָּרְשָׁה זְמָן לֹא מוּעָט לַעֲשׂוֹתָהּ. בֵּינָתַיִם הָלְכוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף לְבַקֵּר אֶת הַנָּמֵל וְנוֹכְחוּ לָדַעַת, כִּי “גְלוּם הַבַּד” לֹא נִתְקַלְקֵל אַף בְּמַשֶּׁהוּ בַּמְּעָרָה שֶׁהָיָה שָׁמוּר בָּהּ. אִי לָזֹאת הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַמְשִׁיךְ וְלִגְמֹר קֹדֶם כֹּל אֶת הַמְּלָאכוֹת שֶׁרָמַת־הַמַּרְאֶה עַצְמָהּ צְרִיכָה לָהֶן.

“כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת הָאֵלֶּה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “תִּהְיֶה הַיְּכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְכוֹנֵן אֶת מִכְלָא הָעוֹפוֹת, בְּלִי לְהִתְיָרֵא שֶׁמָּא יְבַקְּרוּהוּ שׁוּעָלִים אוֹ חַיּוֹת מַזִּיקוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכְּמוֹתָם.”

“וְלֹא עוֹד”, הוֹסִיף נֶב עַל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, “אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲבֹד וְלַחֲרֹשׁ אֶת אַדְמַת הָרָמָה כְּדֵי לָטַעַת בָּהּ הַרְבֵּה צְמָחִים מוֹעִילִים.”

“וּלְהַכְשִׁיר שָׁם אֶת הַקַּרְקַע לְשַׁדְמַת דָּגָן שְׁנִיָּה!” קָרָא הַסַּפָּן בְּפָנִים מַבִּיעוֹת קוֹרַת רוּחַ מֵעַצְמוֹ.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר רַשַּׁאי הָיָה פֶּנְקְרוֹף לִהְיוֹת שְׂבַע רָצוֹן, כִּי “שַׁדְמַת־הַדָּגָן” הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא נִזְרְעָה אֶלָּא גַרְגֵּר זֶרַע אֶחָד, הִצְמִיחָה אֶת זֵרוּעָה יָפֶה בְּשֶׁל הַטִּפּוּל, שֶׁהִרְבָּה לְטַפֵּל בָּהּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה. הִיא עָשְׂתָה עֶשֶׂר שִׁבָּלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר הִגִּיד הָאִינְגֵ’נֵר מֵרֹאשׁ, וְכָל שִׁבֹּלֶת הָיְתָה בַּת שְׁמוֹנִים גַּרְגְּרִים, וּבְכֵן רָכְשָׁה לָהּ הַקּוֹלוֹנְיָה בְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים רְכוּשׁ שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרֵי דָגָן, אֲשֶׁר עֲתִידִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת קָצִיר בַּשָּׁנָה.

אֶת שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרֵי דָגָן אֵלֶּה, פָּחוֹת חֲמִשִּׁים, שֶׁהִנִּיחוּם לְמִשְׁמֶרֶת עַל כָּל פֶּגַע שֶׁלֹּא יָבוֹא, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְזְרֹעַ עַל חֶלְקַת־שָׂדֶה חֲדָשָׁה וּלְטַפֵּל בְּחֶלְקַת שָׂדֶה זוֹ מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַשְּׁקִידָה וְהַדְּאָגָה שֶׁהִקְדִּישׁוּ לַחֶלְקָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא הָיָה אָצוּר בָּהּ אֶלָּא גַרְגֵּר אֶחָד.

אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה הִכְשִׁירוּ וְעָבְדוּ יָפֶה וְהִקִּיפוּהָ גָדֵר חֲזָקָה שֶׁל מוֹטוֹת עֵץ גְּבוֹהִים וּמְחֻדָּדִים, שֶׁמְּהַלְּכֵי אַרְבַּע לֹא יָכְלוּ לְעָבְרָהּ. כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אֶת הָעוֹפוֹת הִתְקִין פֶּנְקְרוֹף כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עָלָיו מִינֵי קַשְׁקְשָׁנִים הַמִּסְתּוֹבְבִים בָּרוּחַ וְדַחְלִילִים אֲיֻמִּים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהַבְהִיל אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף וּלְהַרְחִיקָם מִמָּקוֹם זֶה. אֶת שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים הַגַּרְגְּרִים שָׂמוּ בַּקַּרְקַע בְּמַעֲנִיּוֹת, שֶׁהָיוּ סְדוּרוֹת שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וְהִפְקִידוּ אוֹתָם בְּיַד הַטֶּבַע, שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶם אֶת כָּל הַמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְנוֹבֶמְבֶּר הִתְחִיל כּוֹרֶשׁ סְמִית נוֹטֶה קַו לְשֵׁם חֲפִירַת הַתְּעָלָה, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִגְדֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָרָמָה מִצַּד מַעֲרָב, מִן הַזָּוִית הַדְּרוֹמִית שֶׁל יְאוֹר גְּרַנְט עַד לְעַקְמוּמִית נַחַל־הַתּוֹדָה. שִׁכְבַת הֶעָפָר בְּמָקוֹם זֶה לֹא הָיְתָה עֲמֻקָּה אֶלָּא שְׁתַּיִם שָׁלשׁ רַגְלַיִם, כִּי תַּחְתֶּיהָ הָיָה מַצָּע שֶׁל גְּרָנִית. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּב נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין, וְהַחֹמֶר הַמְפוֹצֵץ הַזֶּה פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ כְּדַרְכּוֹ. לֹא עָבְרוּ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם וּבַקַּרְקַע הַמּוּצָק שֶׁל הָרָמָה נֶחֱצַב חָרִיץ, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רֶגֶל רָחְבּוֹ וְשֵׁשׁ רַגְלַיִם עָמְקוֹ. בְּחֹמֶר מְפוֹצֵץ זֶה נִפְרַץ פֶּרֶץ בַּסְּלָעִים שֶׁל שְׂפַת הַיְאוֹר וְהַמַּיִם הִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ הָאָפִיק הֶחָדָשׁ וְיָצְרוּ פֶּלֶג קָטֹן, שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם “פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין” וְנַעֲשָׂה זְרוֹעַ לְנַחַל־הַתּוֹדָה. אָמְנָם גֹּבַהּ שֶׁטַח הַיְאוֹר הוּמַךְ, כְּכָל אֲשֶׁר הִגִּיד הָאִינְגֵ’נֵר מֵרֹאשׁ, אֲבָל לֹא בַּמִּדָּה נִכֶּרֶת. וּלְבַסּוֹף, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָמָה עוֹד יוֹתֵר מֻפְרָשָׁה מִן הַיַּבָּשָׁה, עָמְדוּ וְהִרְחִיבוּ הַרְבֵּה אֶת הַפֶּלֶג הַקָּטֹן הָעוֹבֵר לְרֹחַב הַחוֹף וְהֶעֱמִידוּ מִשְּׁנֵי גְדוֹתָיו גִּדְרֵי קְרָשִׁים לַעֲצֹר בְּעַד הַחוֹל לְבַל יִזַּח מָטָּה.

בַּמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר נִגְמְרוּ כָּל הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ, וְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מְחֻמָּשׁ לֹא מְשֻׁכְלָל שֶׁהֶקֵּפוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, הֻקְּפָה כֻּלָּהּ אֵזוֹר שֶׁל מַיִם, אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתָהּ לְמִבְצָר בָּטוּחַ מִכָּל צַר וְאוֹיֵב.

כָּל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר שָׂרַר חֹם גָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַפְסִיק אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהָיְתָה שׂוּמָה עֲלֵיהֶם לְבַצְּעָהּ עַל פִּי הַתָּכְנִית, וְכֵיוָן שֶׁהַשָּׁעָה דָּחֲקָה לְמַהֵר וּלְכוֹנֵן מִכְלָא־עוֹפוֹת, עָמְדוּ וְהֶעֱסִיקוּ עַצְמָם בִּמְלָאכָה זוֹ.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁהָרָמָה נֶעֶשְׂתָה כֻּלָּהּ מֻפְרָשָׁה מִשְּׁאָר חֶלְקֵי הָאִי, נִתְּנָה חֵרוּת גְּמוּרָה לְמַר יוּףּ. הוּא דָבַק בַּאֲדוֹנָיו וְהָיָה כָּרוּךְ אַחֲרֵיהֶם וְלֹא נִכַּר בּוֹ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא, שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה לִבְרֹחַ. הוּא הָיָה חַיָּה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, אַמִּיצַת־כֹּחַ עַד מְאֹד וּזְרִיזָה עַד לְהַפְלִיא. הוֹי, מַה קַל וּמָהִיר הָיָה לְטַפֵּס עַל הַסֻּלָּם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית! אִישׁ לֹא יָכֹל לְהִתְחָרוֹת עִמּוֹ בְּדָבָר זֶה. הֵם כְּבָר הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה וְהוּא הָיָה לָהֶם לְעֵזֶר בִּמְלָאכוֹת אֲחָדוֹת: הוּא גָרַר קוֹרוֹת עֵצִים וְגָלַל אֶת הָאֲבָנִים, שֶׁהוֹצִיאוּ מִתּוֹךְ אֲפִיקוֹ שֶׁל פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין.

“אֵין הוּא עֲדַיִן גּוֹדֵר, אֲבָל כְּבָר מְשַׁמֵּשׁ הוּא ‘קוֹף’!” אָמַר הֶרְבֶּרְט בַּהֲלָצָה, שֶׁהָיָה בָּהּ רֶמֶז לַכִּנּוּי ‘קוֹף’, שֶׁהַגּוֹדְרִים מְכַנִּים אֶת תַּלְמִידֵיהֶם. וְאָכֵן יָפֶה הִתְלוֹצֵץ הָעֶלֶם, שֶׁהֲרֵי הַפַּעַם הָיָה כִּנוּי זֶה הוֹלֵם כָּל צָרְכּוֹ אֶת הַמְּכֻנֶּה!

לְצֹרֶךְ מִכְלָא־הָעוֹפוֹת בָּחֲרוּ בְּמִגְרָשׁ בֶּן מָאתַיִם יַרְדִּים מְרֻבָּעִים, שֶׁנִּמְצָא עַל יַד הַשָּׂפָה הַדְּרוֹמִית־הַמִּזְרָחִית שֶׁל הַיְאוֹר. אֶת הַמִּגְרָשׁ הַזֶּה הִקִּיפוּ גָדֵר שֶׁל מוֹטוֹת עֵץ וְעָשׂוּ בּוֹ מְדוֹרוֹת שׁוֹנִים לְבַעֲלֵי הַכָּנָף שֶׁעֲתִידִים הָיוּ לְשְׁכֹּן שָׁם. הַמְּדוֹרוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מֵעֵין סֻכּוֹת קְלוּעוֹת מֵעֲנָפִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ לְתָאִים וְשֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא דַּיָּרִים.

דַּיָּרָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל מִכְלָא־עוֹפוֹת זֶה שִׁמֵּשׁ זוּג־הַטִּימוֹסִים אֲשֶׁר עַד מְהֵרָה פָּרָה וְרָבָה וְהֵקִים וְלָדוֹת הַרְבֵּה. לְצֶוֶת נִטְפְּלוּ אֵלָיו כַּחֲצִי תְּרֵיסָר בְּנֵי אַוָּזִים מִן הַמְקַנְּנִים עַל גְּדוֹת הַיְאוֹר. אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ מִבְּנֵי הַמִּין הַסִּינִי, אֲשֶׁר כַּנְפֵיהֶם הַפְּרוּשׂוֹת דּוֹמוֹת לִמְנִיפָה וַאֲשֶׁר בְּרַק זֹהַר נוֹצוֹתֵיהֶם אֵינוֹ נוֹפֵל מִשֶּׁל הַפַּסְיוֹנִים הַמָּזְהָבִים. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים לָכַד הֶרְבֶּרְט זוּג עוֹפוֹת מִמִּין הַתַּרְנְגוֹלוֹת. הָעוֹפוֹת הַנָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי זְנָבוֹת עֲגֻלִּים וַאֲרֻכֵּי־נוֹצוֹת, הִתְרַגְּלוּ עַד מְהֵרָה אֶל שִׁבְיָם וְנַעֲשׂוּ לִבְנֵי תַּרְבּוּת. אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן אֶל חֲצַר הָעוֹפוֹת רָחָמוֹת, צִפֳּרִי קֶרַח וְתַרְנְגֹלוֹת־מָיִם. מִתְּחִלָּה פָּרְצָה מְרִיבָה בֵּין דָּרֵי הָעוֹלָם הַקָּטֹן הַזֶּה וְהָיוּ מִתְנַצְּחִים וּמִתְקוֹטְטִים זֶה עִם זֶה מִתּוֹךְ צְוָחוֹת, צִפְצוּפִים וְקִרְקוּרִים, וְאוּלָם סוֹפָם שֶׁהִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם וּפָרו וְרָבוּ וְהָיוּ לְמִחְיָה לְאַנְשֵׁי הַקּוֹלוֹנְיָה.

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת מִפְעָלוֹ לִידֵי הַשְׁלָמָה, עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהִתְקִין שׁוֹבָךְ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל חֲצַר הָעוֹפוֹת. אֶל תּוֹךְ שׁוֹבָךְ זֶה הִכְנִיסוּ כִּתְרֵיסָר יוֹנִים מִן הַמְקַנְנוֹת בְּחַגְוֵי הַסְּלָעִים שֶׁעַל פְּנֵי הָרָמָה. הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הִתְרַגְּלוּ עַל נְקַלָּה לָשׁוּב בְּכָל עֶרֶב אֶל דִּירָתָם הַחֲדָשָׁה, וְנִכֶּר הָיָה שֶׁהֵם נוֹחִים לְהֵעָשׂוֹת עוֹפוֹת־בַּיִת יוֹתֵר מִבְּנֵי מִינָם הַחֲמִימוֹת, שֶׁאֵינָן פָּרוֹת וְרָבוֹת אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּנוֹת־חוֹרִין.

לְבַסּוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לַעֲשִׂיַּת כְּלֵי־לָבָן, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ זְקוּקִים לָהֶם בְּיוֹתֵר. לְהַשְׁאִיר אֶת הַמַּעֲטָפָה כְּמוֹ שֶׁהִיא וּלְנַסּוֹת לְהִתְרוֹמֵם בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ בְּסִיּוּעַ שֶׁל אֲוִיר מְחֻמָּם, עַל מְנָת לַעֲזֹב אֶת הָאִי וְלָטוּס עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף – נִסָּיוֹן נוֹעָז שֶׁכָּזֶה יָכֹל הָיָה לַעֲלוֹת רַק עַל דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מְחֻסְּרֵי כֹּל. וְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁאִישׁ־מַעֲשֶׂה הָיָה, הִסְתַּלֵּק מֵרַעְיוֹן רוּחַ זֶה.

וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲטָפָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וּלְשֵׁם כָּךְ הֻצְרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְתַקֵּן אֶת עֶגְלָתָם הַכְּבֵדָה וְלַעֲשׂוֹתָהּ יוֹתֵר נוֹחָה וְקַלָּה. אֲבָל מַה תּוֹעֶלֶת בַּעֲגָלָה אִם אֵין סוּס אֲשֶׁר יִמְשֹׁךְ בָּהּ! כְּלוּם אֵין עַל פְּנֵי הָאִי אֶחָד מֵאוֹתָם מַעֲלֵי הַגֵּרָה, אֲשֶׁר יוּכְלוּ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל סוּס, כְּגוֹן חֲמוֹר, שׁוֹר אוֹ פָּרָה? זוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה, שֶׁהִתְחַבְּטוּ בָּהּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

“בְּהֵמָה הַמּוֹשֶׁכֶת בַּעֲגָלָה.” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וַדַּאי הָיְתָה מוֹעִילָה לָנוּ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלִּפְנֵי מַר סְמִית לַעֲשׂוֹת סִירַת קִיטוֹר אוֹ לוֹקוֹמוֹטִיבָה, כִּי מֻבְטָחְנִי שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְהָיֹה תִּהְיֶה לָנוּ מְסִלַּת בַּרְזֶל מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּסְנִיף לָהּ אֶל הַר פְרַנְקְלִין!”

וְאָכֵן הֶאֱמִין הַסַּפָּן הַיָּשָׁר בַּדְּבָרִים שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו! וַדַּאי גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַדִּמְיוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהָאֱמוּנָה נִטְפֶּלֶת אֵלָיו וְהוּא יוֹנֵק מִמֶּנָּה!

וְאוּלָם עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם חָזוֹן הַדִּמְיוֹן הַזֶּה מִשְׁתּוֹקֵק הָיָה פֶּנְקְרוֹף לְהַשִּׂיג בְּהֵמָה פְּשׁוּטָה הוֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע, וְהוֹאִיל וְחָבִיב הָיָה, כַּנִּרְאֶה, עַל הַהַשְׁגָּחָה וְהִיא הִטְּתָה לוֹ חֶסֶד, לָכֵן מִלְּאָה גַם הַפַּעַם אֶת מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ.

יוֹם אֶחָד – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְחֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר – שָׁמְעוּ פִּתְאֹם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת נֶב מְצַעֵק וְאֶת טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּבַת אֶחָת. הֵם הָיוּ עֲסוּקִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּקָּמִינִים וּכְשָׁמְעָם אֶת הַקּוֹלוֹת מִהֲרוּ אֶל הַצּוֹעֲקִים, כִּי פָּחֲדוּ שֶׁמָּא קָרָם מִקְרֶה רָע.

אֲבָל מָה רָאוּ עֵינֵיהֶם? שְׁנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים גְּדוֹלִים וְנָאִים, שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ וְעָרְבוּ אֶת לִבָּם לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה דֶּרֶךְ הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה לֹא הָיוּ מוּרָמִים לְמָעְלָה. לְמַרְאִית עַיִן נִדְמוּ לִשְׁנֵי סוּסִים, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לִשְׁנֵי חֲמוֹרִים, זָכָר וּנְקֵבָה. מִבְנֵה גֵוָם הָיָה נָאֶה, מַרְאֵיהֶם כָּתֹם־בָּהִיר, רַגְלֵיהֶם וּזְנָבָם לְבָנִים וְעַל רֹאשָׁם, צַוָּארָם וּבִטְנָם חֲבַרְבּוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת כַּחֲבַרְבּוּרוֹת שֶׁל נְמֵר־גָּמָל. הֵם הָיוּ מְהַלְּכִים לְתֻמָּם בִּמְנוּחָה, בְּלִי שׁוּם סִמָּן שֶׁל פַּחַד, וְהִבִּיטוּ אֶל בְּנֵי הָאָדָם בְּעֵינַיִם סַקְרָנִיוֹת, כִּי טֶרֶם רָאוּ בָּהֶם אֶת אֲדוֹנֵיהֶם.

“הֲלֹא הֵם עֲרוֹדִים!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “בַּעֲלֵי חַיִּים, הָעוֹמְדִים בְּאֶמְצַע בֵּין הַנָּמֵר־הַגָּמָל וּבֵין הַקּוּאַגָּה.”

“וּמִשּׁוּם מַה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם חֲמוֹרִים?” שָׁאַל נֶב.

“מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהֶם אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת, וּדְמוּתָם יוֹתֵר נָאָה מִשֶּׁל הַחֲמוֹרִים.”

“וְכִי לֹא אַחַת הִיא לָנוּ אִם סוּסִים אוֹ חֲמוֹרִים הֵם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “דַּי לָנוּ שֶׁהֵם ‘כֹּחַ־מֵנִיעַ’, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר מַר סְמִית, וּבְתוֹרַת כֹּחַ מֵנִיעַ רְאוּיִים הֵם שֶׁנִּלְכְּדֵם!”

כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְחִיד אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים, זָחַל הַסַּפָּן בֵּין הָעֲשָׂבִים עַד לַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן שֶׁעַל פֶּלֶג הַגְּלִיצֵרִין. הוּא הֵרִים אֶת הַגֶּשֶׁר וְהָעֲרוֹדִים נִשְׁבּוּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְלְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מַה לַעֲשׂוֹת לַשְּׁבוּיִים, אִם לְתָפְסָם וּלְשַׁעְבְּדָם בְּחֹזֶק יָדָם וּלְהִכְנִיסָם מִיָּד בְּעֹל, וְאִם אָיִן. לְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ לְעָזְבָם יָמִים אֲחָדִים לְנַפְשָׁם וּלְתִתָּם לְהִתְהַלֵּךְ כְּאַוַּת לִבָּם עַל פְּנֵי הָרָמָה, אֲשֶׁר דֶּשֶׁא עֵשֶׂב לְמִרְעֶה הָיָה צוֹמֵחַ שָׁם לָרֹב. בֵּינָתַיִם בָּנָה הָאִינְגֵ’נֵר סָמוּךְ לַחֲצַר הָעוֹפוֹת אֻרְוָה וְעָרַךְ בָּהּ מִשְׁכָּב נוֹחַ לִהְיוֹת לְמִקְלָט לָעֲרוֹדִים בַּלָּיְלָה.

וּבְכֵן הִנִּיחוּ לַצֶּמֶד הַנָּאֶה לְהִתְהַלֵּךְ אָנֶה וָאָנָה מִתּוֹךְ חֵרוּת גְּמוּרָה, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם מָנְעוּ אֶת עַצְמָם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְחִידָם. וְאַף עַל פִּי כֵן נִסּוּ הָעֲרוֹדִים כַּמָּה פְּעָמִים לַעֲזֹב אֶת הָרָמָה, שֶׁהָיְתָה צָרָה לָהֶם יוֹתֵר מִדַּי, כִּי לְמוּדִים הָיוּ לִחְיוֹת בַּמֶּרְחָב וּבַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים. הֵם שׁוֹטְטוּ לְיַד אֵזוֹר הַמַּיִם, שֶׁהִקִּיף אֶת הָרָמָה, וְסָגַר בִּפְנֵיהֶם אֶת הַיְצִיאָה לַמֶּרְחָב, נָעֲרוּ בְּכַעַס וְהִתְרוֹצְצוּ וְדָהֲרוּ בִּמְשׁוּבָה עַל פְּנֵי הָעֲשָׂבִים. כְּשֶׁשָּׁקְטוּ, עָמְדוּ שָׁעוֹת תְּמִימוֹת עַל עָמְדָּם וְהִבִּיטוּ אֶל הַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים וְרַחֲבֵי הַיָּדַיִם, אֲשֶׁר נִסְגְּרוּ לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר אֲלֵיהֶם שׁוּב לֹא יַחְזְרוּ לְעוֹלָם!

בֵּינָתַיִם הִתְקִינוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּשְׁבִילָם כְּלֵי־רִתְמָה מִסִּיבִים שֶׁל צְמָחִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּקֵּץ יָמִים אֲחָדִים תִּקְּנוּ אֶת הָעֲגָלָה וְסָלְלוּ נְתִיבָה דֶרֶךְ הַיַּעַר שֶׁל הַמִּזְרָח־הָרָחוֹק, מֵעַקְמוּמִית נַחַל־הַתּוֹדָה עַד לִנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. וּבְכֵן הָיָה הַכֹּל מוּכָן וּמְתֻקָּן לִנְסִיעָה בָּעֲגָלָה, וּבְסוֹף חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר נִסּוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְצֹרֶךְ זֶה בָּעֲרוֹדִים.

פֶּנְקְרוֹף כְּבָר הִרְגִּיל אֵלָיו אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאָכְלוּ מִתּוֹךְ יָדוֹ וְנָתְנוּ לוֹ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, אֲבָל כְּשֶׁאָסְרוּ אוֹתָם בָּעֲגָלָה, הִזְדַּקְּפוּ עַל רַגְלֵיהֶם הָאֲחוֹרִיּוֹת וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכְנִיעָם אֶלָּא בְּעָמָל רָב. וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁתַּעְבְּדוּ עַד מְהֵרָה לַתַּפְקִיד שֶׁהִטִּילוּ עֲלֵיהֶם, כִּי הֶעָרוֹד אֵינוֹ סוֹרֵר וּמַרְדָּן כַּנָּמֵר־הַגָּמָל, וּבִנְאוֹת־הֶהָרִים אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית מַרְבִּים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵי הוֹבָלָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלָה בִּידֵי בְּנֵי אָדָם לְאַקְלֵם אוֹתוֹ אֲפִילוּ בְּאֵרָפָּה, בַּאֲזוֹרִים קָרִים, לְפִי הָעֶרֶךְ.

כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, חוּץ מפֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ הַבְּהֵמוֹת שֶׁלּוֹ וְהִנְהִיגָן בְּאַפְסָר, עָלוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶל הָעֲגָלָה וְנָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, כִּי דֶּרֶךְ זוֹ, שֶׁלֹּא נִסְלְלָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וַעֲדַיִן לֹא נִתְיַשְּׁרָה כָּל צָרְכָּהּ, גָּרְמָה לַנּוֹסְעִים טִלְטוּלִים וּמַדְחֵפוֹת וּמַכְאוֹבֵי עֲצָמוֹת מְרֻבִּים; וְאַף עַל פִּי כֵן הִגִּיעָה הָעֲגָלָה לִמְקוֹמָהּ בְּשָׁלוֹם, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם טָעֲנוּ עָלֶיהָ אֶת הַמַּעֲטָפָה וְאֶת כָּל תַּשְׁמִישֵׁי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב עָבְרָה הָעֲגָלָה אֶת גֶּשֶׁר נַחַל־הַתּוֹדָה וְיָרְדָה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית וְאַחַר עָמְדָה עַל חוֹף הַיָּם. אָז הִתִּירוּ אֶת הָעֲרוֹדִים וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הָאֻרָוָה, וְעַד שֶׁעָצַם פֶּנְקְרוֹף אֶת עֵינָיו וְנִרְדַּם, נֶאֱנַח מִתּוֹךְ קוֹרַת רוּחַ אֲנָחָה רָמָה וַעֲמֻקָּה, אֲשֶׁר הֵד קוֹלָהּ בָּקַע וְעָלָה מִכָּל פִּנָּה וּמִכָּל זָוִית שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.


 

פֶּרֶק שְׁמִינִי    🔗

כְּלֵי הַלָּבָן – נַעֲלַיִם שֶׁל עוֹר כַּלְבֵי־יָם – עֲשִׂיַּת פִּירָכְּסִילִין – זְרָעִים שׁוֹנִים – הדיוג – בֵּיצֵּי הַצָּב – מַר יוף עוֹשֶׂה חַיִל – צַיִד כְּבַשַּׁי הַבֶּר – אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל צְמַחִים וּבְעָלֵי חַיִּים – זִכְרוֹנוֹת עַל דָּבָר אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת הָרְחוֹקָה.

אֶת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ יָנוּאַר הִקְדִּישׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְלֶאכֶת כְּלֵי־לָבָן, שֶׁהָיָה לָהֶם צֹרֶךְ בָּהֶם. הַמְּחָטִים, שֶׁהָיוּ בֵּין הַחֲפָצִים שֶׁנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה, רוֹצְצוּ הֵנָּה וָשׁוֹב כְּשֶׁהֵן נְתוּנוֹת בֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַחֲזָקוֹת וְהַגַּסּוֹת, וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁכָּל מַה שֶׁתָּפְרוּ הָאֶצְבָּעוֹת הַלָּלוּ נִתְפָּר כַּהֲלָכָה וְהָיָה חָזָק כָּל צָרְכּוֹ.

בְּחוּטִים לֹא הָיָה מַחְסוֹר, כִּי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה בָּאָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּטֵי הַתְּפָר אֲשֶׁר לִירִיעוֹת הַמַּעֲטָפָה. אֶת עֲבוֹדַת הַשְׁחָלַת הַחוּטִים הַלָּלוּ מִתּוֹךְ הַדְּבָקִים שֶׁבֵּין הַיְּרִיעוֹת הָאֲרֻכּוֹת קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט וְהֵם עָשׂוּ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ סַבְלָנוּת מֻפְלָאָה. פֶּנְקְרוֹף מֵאֵן לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲבוֹדָה זוֹ, כִּי נַפְשׁוֹ קָצָה בָּהּ, אֲבָל כְּשֶׁהִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, לֹא הָיָה מִי שֶׁיִּדְמֶה אֵלָיו. וְאָכֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁאֵין כַּסַּפָּנִים זְרִיזִים בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה.

אֶת הָאָרִיג, שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶעֶשְׂתָה מַעֲטֶפֶת הַכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ, נִקּוּ מִן הָרְבָב בְּסִיּוּעַ שֶׁל סוֹדָה וְאַשְׁלָג, שֶׁהֵכִינוּ אוֹתָם מֵאֵפֶר שֶׁל צְמָחִים שְׂרוּפִים, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הֵסִירוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּכָּה, וְהַבַּד חָזַר לִהְיוֹת רַךְ וְגָמִישׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ; אַחַר שָׁטְחוּ אוֹתוֹ בָּאֲוִיר וּבְכֹחַ הַשְׁפָּעַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הִלְבִּין כָּל צָרְכּוֹ.

הִנֵּה כִּי כֵן הֵכִינוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּרֵיסָרִים אֲחָדִים שֶׁל כֻּתָּנוֹת וְגַרְבַּיִם, אָמְנָם לֹא גַּרְבַּיִם סְרוּגִים, אֶלָּא תְּפוּרִים מִבַּד. וּמַה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם, כְּשֶׁזָּכוּ סוֹף סוֹף לִלְבֹּשׁ כְּלֵי־לָבָן חֲדָשִׁים וְזַכִּים, אִם גַּם גַּסִּים בְּמִקְצָת, וְלִשְׁכַּב עַל סְדִינִים, אֲשֶׁר עַל יָדָם נֶהֶפְכוּ הַדַּרְגָּשִׁים שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְמִטּוֹת מַמָּשׁ!

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עַצְמוֹ תָּפְרוּ לָהֶם גַּם נַעֲלַיִם מֵעוֹר כַּלְבֵי־הַיָּם, וְהַנַּעֲלַיִם הַלָּלוּ מִלְּאוּ כָּל צָרְכָּם אֶת מְקוֹם הַנַּעֲלַיִם וְהַמַּגָּפַיִם, שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם מֵאֲמֵרִיקָה. אָמְנָם הַנַּעֲלַיִם הַלָּלוּ הָיוּ רְחָבִים וַאֲרֻכִּים בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה בָּהֶם מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁלֹּא לָחֲצוּ אֶת רַגְלֵי הַנּוֹעֵל אוֹתָם!

מִתְּחִלַּת שְׁנַת 1866 גָּבַר הַחֹם בְּיוֹתֵר, וּבְכָל זֹאת לֹא פָּסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלָּצֵאת לָצוּד צַיִד בַּיְּעָרִים. שָׁם שָׁרְצוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל אֲגוֹטִי, שֶׁל חֲזִירִים וַחֲזִירֵי מַיִם וְקֶנְגוּרוּ וְשֶׁל כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, בֵּין עֲטוּפֵי שֵׂעָר וּבֵין עֲטוּפֵי נוֹצוֹת, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט הָיוּ מוֹרִים מְצַיְּנִים, וַאֲפִילוּ כַּדּוּר אֶחָד שֶׁפָּלְטוּ מִפִּי רוֹבֵיהֶם לֹא אָבַד לְבַטָּלָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה יוֹעֵץ לָהֶם תָּמִיד לְקַמֵּץ בְּצָרְכֵי יְרִיָּה, וּכְבָר חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהַמְצִיא דָבָר, אֲשֶׁר יְהֵא בּוֹ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְאֶת הָעוֹפֶרֶת, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה וְשֶׁהוּא רָצָה לַחֲשׂךְ אוֹתָם לַיָּמִים הַבָּאִים. וְכִי יָדֹעַ יָדַע לְהֵיכָן עָתִיד עוֹד הַגּוֹרָל לְהַשְׁלִיכוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים, אוֹתוֹ וְאֶת חֲבֵרָיו, אִם יִקְרֶה מִקְרֶה וְהֵם יַעַזְבוּ אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבָם? מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם אֵפוֹא לִהְיוֹת מוּכָנִים לְכָל מִקְרֶה וְלַחֲשׂךְ אֶת חָמְרֵי־הַיְּרִיָּה, וּלְשֵׁם כָּךְ הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחְתֵּיהֶם בָּחֳמָרִים אֲחֵרִים, שֶׁאֶפְשָׁר לָשׁוּב וְלִיצוֹר אוֹתָם עַל נְקַלָּה.

תַּחַת הָעוֹפֶרֶת, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית חִפֵּשׂ וְלֹא מְצָאָהּ עַל פְּנֵי הָאִי, אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּפְרוֹרֵי בַּרְזֶל, שֶׁעֲשִׂיָּתָם הָיְתָה קַלָּה בְּיוֹתֵר. כֵּיוָן שֶׁהַגַּרְגְּרִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ כְּבַדִים כְּגַרְגְּרֵי־עוֹפֶרֶת, הָיָה צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹתָם גְּדוֹלִים מֵהֶם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה מִסְפָּרָם בְּכָל יְרִיָּה מוּעָט מִמִּסְפָּרָם שֶׁל אֵלֶּה, אֶלָּא שֶׁגֵּרָעוֹן זֶה נִתְמַלֵּא בְּמִלּוּאוֹ עַל יְדֵי הַזְּרִיזוּת הַיְתֵרָה שֶׁל הַצַּיָּדִים הֶחָרוּצִים. וַאֲשֶׁר לַאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, הִנֵּה הָיְתָה לְאֵל יַד הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא בִּרְשׁוּתוֹ מְלַחַת, גָּפְרִית וּפֶחָם, וְאוּלָם מְלָאכָה זוֹ דוֹרֶשֶׁת שְׁקִידָה יְתֵרָה וּבְלִי הַכֵּלִים הַמְיֻחָדִים לַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָכִין אֲבַק־שְׂרֵפָה הָגוּן כָּל צָרְכּוֹ.

אִי לָזֹאת הֶעְדִּיף כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲשׂוֹת פִּירָכְּסִילִין, כְּלוֹמַר, אֲבַק־שְׂרֵפָה שֶׁל צֶמֶר־גָּפֶן. בְּחֹמֶר זֶה אֵין צֶמֶר הַגֶּפֶן מִן הָעִקָּר, שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא נִכְנָס בּוֹ אֶלָּא כְּצֵלוּלוֹזָה בִּלְבָד. וְאוּלָם הַצֵּלוּלוֹזָה אֵינָהּ אֶלָּא רִקְמַת הַצְּמָחִים הַפְּשׁוּטָה וַהֲרֵיהִי מְצוּיָה בְּעֶצֶם טָהֳרָתָהּ לֹא רַק בְּצֶמֶר הַגֶּפֶן בִּלְבָד, אֶלָּא גַּם בְּסִיבֵי הַקַּנְבּוּס וְהַפִּשְׁתָּן, בִּנְיָר, בִּכְלֵי־לָבָן יְשָׁנִים, בְּמֹחַ שֶׁל סַמְבּוּק וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה סַמְבּוּק זֶה הָיָה צוֹמֵחַ עַל אַדְמַת הָאִי בְּשֶׁפַע בְּקִרְבַת תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ זֶה כַּמָּה בְּגַרְגְּרָיו בִּמְקוֹם גַּרְגְּרֵי קָפֶה.

וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לֶאֱסֹף אֶת מֹחַ הַסַּמְבּוּק הַזֶּה לְשֵׁם צֵלוּלוֹזָה. בְּנוֹגֵעַ לַחֹמֶר הַשֵּׁנִי הַדָּרוּשׁ לַעֲשִׂיַּת פִּירָכְּסִילִין, הַיְנוּ, חֻמְצָה חַנְקָנִית עֲשֵׁנָה, אַף הוּא לֹא הָיָה מְעַכֵּב. שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִמְצְאָה חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית וּבְסִיּוּעָהּ אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ עַל נְקַלָּה לְהוֹצִיא חֻמְצָה חַנְקָנִית מִתּוֹךְ מְלַחַת, שֶׁהַטֶּבַע גּוּפוֹ הָיָה מַמְצִיא אוֹתוֹ לְדוֹרְשָׁיו.

וּבְכֵן הֶחְלִיט לִיצוֹר פִּירָכְּסִילִין עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע הֵיטֵב אֶת הַמִּגְרָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַמְיֻחָדוֹת לְחֹמֶר זֶה, הֲלֹא הֵן: הִתְלַהֲבוּתוֹ הַמְּהִירָה, שֶׁכֵּן הוּא מִתְלַהֵט עַל יְדֵי חֹם שֶׁל 170 מַעֲלוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה אֵינוֹ מִתְפּוֹצֵץ אֶלָּא עַל יְדֵי חֹם שֶׁל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים מַעֲלוֹת, וּכְמוֹ כֵן תְּכֻנָּתוֹ לְהִשָּׂרֵף בִּן־רֶגַע, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְקַלְקֵל אֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק. אֶפֶס עַל הַמִּגְרָעוֹת הַלָּלוּ מְחַפּוֹת הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר לְפִירָכְּסִילִין, וְאֵלֶּה הֵן: אֵין הוּא חוֹשֵׁשׁ לְטַחַב, אֵין הוּא מְזַהֵם אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל קְנֵה הָרוֹבֶה וְהַכֹּחַ הַדּוֹחֶה שֶׁלּוֹ מְרֻבֶּה פִּי אַרְבָּעָה מִן הַכֹּחַ הַדּוֹחֶה שֶׁל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הַמָּצוּי.

כְּדֵי לְהָכִין פִּירָכְּסִילִין אֵין מִן הַצֹּרֶךְ אֶלָּא לִטְבֹּל רֶבַע שָׁעָה אֶת הַצֵּלוּלוֹזָה בַּחֻמְצָה חַנְקָנִית עֲשֵׁנָה וּלְהָדִיחַ אוֹתָהּ אַחַר כָּךְ יָפֶה יָפֶה בְּמַיִם טְהוֹרִים וּלְיַבְּשָׁהּ. עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מְלָאכָה פְּשׁוּטָה מִזּוֹ.

בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֻמְצָה חַנְקָנִית מְצוּיָה וְלֹא עֲשֵׁנָה, כְּלוֹמַר חֻמְצָה, אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁהִיא בָּאָה בְּמַגָּע עִם אֲוִיר לַח הֲרֵיהִי מַעֲלָה אֵדִים לְבַנְבַּנִּים. וּלְפִיכָךְ עָמַד וְעֵרַב שְׁלשָׁה חֲלָקִים שֶׁל חֻמְצָה חַנְקָנִית מְצוּיָה בַּחֲמִשָּׁה חֲלָקִים שֶׁל חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית מְרֻכֶּזֶת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הַמְבֻקָּשָׁהּ. בְּדֶרֶךְ זוֹ קִבְּלוּ הַצַּיָּדִים שֶׁלָּנוּ עַד מְהֵרָה חֹמֶר־יְרִיָּה מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ, אֲשֶׁר אִם מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בִּזְהִירוּת הֲרֵיהוּ פּוֹעֵל פְּעֻלָּה מְצֻּיָּנָה.

סָמוּךְ לְאוֹתוֹ הַזְּמָן חָרְשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שְׁלשָׁה אַקְרִים מֵאַדְמַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְאֶת שְׁאָר אַדְמָתָהּ הִקְצוּ לִמְקוֹם מִרְעֶה לָעֲרוֹדִים. פְּעָמִים הַרְבֵּה בִּקְּרוּ בְּיַעַר־זְשָׁקָמַר וּבְיַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם אֹסֶף גָּדוֹל שֶׁל צִמְחֵי־בָּר, כְּגוֹן תֶּרֶד, צְנוֹן וְלֶפֶת, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ טִפּוּחַ מְעֻלֶּה הָיוּ עֲשׂוּיִים לְהַשְׁבִּיחַ כָּל צָרְכָּם וּלְשַׁמֵּשׁ בַּיָּמִים הַבָּאִים תְּמוּרָה לַמָּזוֹן הַחַנְקָנִי, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ נִזּוֹנִים מִמֶּנּוּ עַד עַכְשָׁו. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הוֹבִילוּ הַבַּיְתָה בַּעֲגָלָה כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל עֵצִים וּפַחַם־אָבֶן. וְעִם כָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה הוּטְבוּ וְנִשְׁתַּכְלְלוּ הַדְּרָכִים, כִּי אוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה כִּבְּשׁוּ אוֹתָן וְיִשְּׁרוּ לְאַט לְאַט אֶת פְּנֵיהֶן.

גְּדֶרֶת הַשְּׁפַנִּים לֹא פָּסְקָה מִלְּהַעֲלוֹת אֶת תְּרוּמַת הַמַּס שֶׁלָּהּ לְמַאֲכַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל דָּרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. כֵּיוָן שֶׁגְּדֶרֶת זוֹ נִמְצְאָה בְּרִחוּק מָקוֹם מִפֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין, נִבְצְרָה מִיּוֹשְׁבֶיהָ לַחְדֹּר אֶל אַדְמַת הָרָמָה, הַמֻּפְרָשָׁה מִכָּל עֲבָרִים, וּבְכֵן לֹא יָכְלוּ לְהַזִּיק לַנְּטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ שָׁם. וַאֲשֶׁר לְשִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת, שֶׁהָיָה מֻנָּח בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁעִם שְׂפַת־הַיָּם וְשׁוֹכְנָיו פָּרוּ וְשָׁרְצוּ לָרֹב, הִנֵּה הִסְפִּיק יוֹם יוֹם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים רְכִיכוֹת מְצֻיָּנוֹת. גַּם הַדִּיּוּג, בֵּין בְּמֵי הַיְאוֹר וּבֵין בְּמֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, הָיָה מַכְנִיס פֵּרוֹת מְרֻבִּים, כִּי פֶּנְקְרוֹף הֶעֱמִיד בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים חַכּוֹת שֶׁקַּרְסֵיהֶן בַּרְזֶל, וּבָהֶן נִלְכְּדוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת שְׂמָכִים נָאִים וּמִין דָּג נְעִים־טַעַם אֲשֶׁר צַלְעוֹתָיו הַנּוֹצְצוֹת כְּעֵין הַכֶּסֶף הָיוּ זְרוּעוֹת בֶּהָרוֹת קְטַנּוֹת וּצְהַבְהַבּוֹת. כָּל זֶה נָתַן אֶת הַיְכֹלֶת לְמַר נֶב, שֶׁהָיָה מְכַהֵן פְּאֵר בְּמִשְׂרָה שֶׁל בַּשָּׁל, לַעֲשׂוֹת אֶת הַסְּעֻדּוֹת רַבּוֹת־חֲלִיפוֹת, לַהֲנָאָתָם שֶׁל הַסּוֹעֲדִים. שֻׁלְחָנָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיָה חָסֵר אֵפוֹא אֶלָּא לֶחֶם, וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת שֶׁחִסָּרוֹן זֶה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יוֹצְאִים לָצוּד גַּם צַבִּים אֲשֶׁר שָׁרְצוּ לָרֹב עַל הַחוֹף שֶׁל כֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת. בְּמָקוֹם זֶה הָיְתָה שְׂפַת הַיָּם זְרוּעָה תִּלִים קְטַנִּים, שֶׁהֵכִילוּ בֵּיצִים עֲגֻלּוֹת כְּכַדּוּר, אֲשֶׁר קְלִפָּתָן הָיְתָה לְבָנָה וְקָשָׁה וְהַחֶלְמוֹן שֶׁלָּהֶן לֹא הָיָה מַגְלִיד כַּחֶלְמוֹן שֶׁל בֵּיצֵי הָעוֹפוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ גּוּפָהּ נָטְלָה עַל עַצְמָהּ תַּפְקִיד שֶׁל דּוֹגֶרֶת וַהֲרֵיהִי מְחַמֶּמֶת וּמְבַקַּעַת אֶת הַבֵּיצִים וּמוֹצִיאָה לְאוֹר הָעוֹלָם הֲמוֹן וְלָדוֹת לְאֵין מִסְפָּר, כִּי כָל צָב מֵטִיל בְּכָל שָׁנָה כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים בֵּיצִים.

“הֲרֵי זוֹ שַׁדְמַת בֵּיצִים מַמָּשׁ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לִפְשֹׁט אֶת יָדֵינוּ וּלְאַסְפָן.”

וְאוּלָם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּבֵיצִים בִּלְבָד, אֶלָּא צָדוּ גַם אֶת הַמְטִילִים אוֹתָן וְסוֹפָם שֶׁהֵבִיאוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית תְּרֵיסַר צַבִּים, אֲשֶׁר הַגַּרְגְּרָנִים מוֹקִירִים בְּיוֹתֵר אֶת בְּשָׂרוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁמַּאֲכַל תַּאֲוָה הוּא. וְאָכֵן מְרַק־הַצַּבִּים, שֶׁהָיָה מְבֻשָּׂם בִּצְמָחִים וּבִתְבָלִים שׁוֹנִים, גָּרַם הַרְבֵּה שְׁבָחִים וְקִלּוּסִים לַבַּשָּׁל נֶב, שֶׁהֵכִין אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר וַדַּאי רָאוּי הָיָה לַשְּׁבָחִים הָאֵלֶּה.

כָּאן מָקוֹם לְהַזְכִּיר עוֹד מְאֹרָע אֶחָד מֻצְלָח, שֶׁנָּתַן לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַיְּכֹלֶת לְהָכִין לָהֶם צֵידָה חֲדָשָׁה לַחֹרֶף. וְזֶה הַדָּבָר: אֶל נַחַל־הַתּוֹדָה נָהֲרוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עֶדְרֵי לָכִיס מְרֻבִּים, אֲשֶׁר צָפוּ בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי הֲטָלַת בֵּיצִים וְהַנְּקֵבוֹת הָלְכוּ בְּרֹאשׁ, לְבַקֵּשׁ לָהֶן מְקוֹמוֹת רְאוּיִים לְכָךְ, וְאַחֲרֵיהֶן שָׁטוּ הַזְּכָרִים, וּמֵי הַנַּחַל הַשּׁוֹקְטִים נִתְמַלְּאוּ פִּתְאֹם רַעַשׁ וְשֶׁאוֹן. הַדָּגִים הָאֵלֶּה, כִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם וָחֵצִי אָרְכָּם, הִתְרוֹצְצוּ בְּתוֹךְ הַנַּחַל לַאֲלָפִים, וְדַי הָיָה לְכוֹנֵן בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים סְכָרִים, כְּדֵי לָצוּד מֵהֶם הַרְבֵּה מְאֹד. וְאָמְנָם שָׁלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כַּמָּה מֵאוֹת דָּגִים וְהִמְלִיחוּ אוֹתָם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם לְמִשְׁמֶרֶת לְעוֹנַת הַחֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הַקֶּרַח יְכַסֶּה אֶת פְּנֵי הַנַּחַל וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לָדוּג בּוֹ.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים כָּלְתָה עוֹנַת הַלִּמּוּדִים שֶׁל יוּףּ, שֶׁבַּר־דַּעַת גָּדוֹל הָיָה, וְהוּא עָלָה לִגְדֻלָּה וְנִתְמַנָּה לִמְשָׁרֵת. הוּא הָיָה לָבוּשׁ לְבָנִים: חֻלְצָה וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וְסִנָּר בַּעַל כִּיסִים. עַל הַכִּיסִים הַלָּלוּ שָׂמַח יוּףּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי לֹא הָיָה פּוֹסֵק מִלְּהַכְנִיס בָּהֶם אֶת יָדָיו וְלֹא הִרְשָׁה לַאֲחֵרִים לִנְגֹעַ בָּהֶם. נֶב חִנֵּךְ וְאִמֵּן אֶת הָאוֹרַנְג־אוּטַנְג עַד לְהַפְלִיא, וּבְשָׁעָה שֶׁהַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף הָיוּ מְסִיחִים זֶה עִם זֶה, יָכֹל הָיָה אָדָם לַחֲשֹׁב, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְבִינִים יָפֶה אִישׁ אֶת מַחְשְׁבוֹת רֵעֵהוּ. יוּףּ הָגָה לְנֶב חִבָּה יְתֵרָה, וְהַלָּז הֵשִׁיב לוֹ חִבָּה תַּחַת חִבָּה. כְּשֶׁהָיָה פָּטוּר מִן הָעֲבוֹדָה שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל עָלָיו, כְּגוֹן הוֹבָלַת עֵצִים, עֲלִיָּה עַל רֹאשׁ אִילָן גָּבוֹהַּ, וְכַדּוֹמֶה, הָיָה יוּףּ מְבַלֶּה אֶת רֹב עִתּוֹתָיו בְּבֵית הַבִּשּׁוּל וְהִשְׁתַּדֵּל לְחַקּוֹת אֶת נֶב בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדָיו. הָרַב הָיָה מוֹרֶה וּמְאַלֵּף אֶת תַּלְמִידוֹ מִתּוֹךְ סַבְלָנוּת שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ וּמִתּוֹךְ שְׁקִידָה וְהִתְמַכְּרוּת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת, וְהַתַּלְמִיד סִגֵּל לוֹ אֶת תּוֹרַת רַבּוֹ בְּבִינָה יְתֵרָה.

2.jpg

וְעַכְשָׁו צֵא וּלְמַד מָה רַבָּה הָיְתָה קוֹרַת הָרוּחַ שֶׁגָּרַם יוּףּ לַמְסֻבִּים אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כְּשֶׁנִּכְנַס אֲלֵיהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים וְהַמַּפָּה תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ וְהִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם. הוּא מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂים לֵב וּבְחָרִיצוּת גְּדוֹלָה: הֶחֱלִיף אֶת הַפְּנָכוֹת, הֵבִיא אֶת הַתַּבְשִׁילִין, מִלֵּא אֶת הַכּוֹסוֹת מַשְׁקֶה, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ, אֲשֶׁר בִּדַּח בְּיוֹתֵר אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהֵבִיא אֶת פֶּנְקְרוֹף לִידֵי עֲלִיצוּת רַבָּה.

“יוּףּ, הָבָה מָרָק!”

“יוּףּ, הָבָה חֲתִיכַת צְלִי־אֲגוֹטִי!”

“יוּףּ, הָבָה פִּנְכָּה!”

“יוּףּ, יְיַשַּׁר כֹּחַ! יוּףּ, בֶּן חַיִל אָתָּה!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִשְׁמְעוּ מִפִּי הַמְסֻבִּים אֶלָּא הַפְּקֻדּוֹת וְהַקְּרִיאוֹת הַלָּלוּ, וְיוּףּ לֹא נִתְבַּלְבֵּל אַף פַּעַם אַחַת וּמִלֵּא כָּל פְּקֻדָּה בְּדִיּוּק, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵנִיעַ רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ פִּקְחוּת, כַּאֲשֶׁר חָזַר פֶּנְקְרוֹף עַל הַהֲלָצָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁלּוֹ וְאָמַר אֵלָיו:

“הֱוֵה יוֹדֵעַ, יוּףּ, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שֶׁעָלֵינוּ לְהַכְפִּיל אֶת מַשְׂכֻּרְתֶּךָ!”

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁהָאוֹרַנְג־אוּטַנְג כְּבָר נַעֲשָׂה כְּבֶן־בַּיִת בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְהָיָה מְלַוֶּה לְעִתִּים אֶת אֲדוֹנָיו בְּלֶכְתָּם הַיַּעֲרָה, וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְגַּלָּה בּוֹ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל תְּשׁוּקָה לִבְרֹחַ. אַשְׁרֵי עַיִן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ הֲלִיכָה בַּדְחָנִית וְהַמַּקֵּל שֶׁעָשָׂה לוֹ פֶּנְקְרוֹף נָשׂוּא עַל כְּתֵפוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹשְׂאִים בְּנֵי אָדָם אֶת הָרוֹבֶה! כְּשֶׁהָיָה צֹרֶךְ לִקְטֹף פֵּרוֹת מֵרֹאשׁ אִילָן, מִיָּד הָיָה קוֹפֵץ וְעוֹלֶה בִּמְהִירוּת לְמָעְלָה. כְּשֶׁגַּלְגַּל הָעֲגָלָה שָׁקַע בַּקַּרְקַע, מִיָּד הָיָה יוּףּ דּוֹחֵף בְּכֹחַ אַדִּיר בִּכְתֵפוֹ הָאַחַת אֶת הָעֲגָלָה וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה.

“בָּחוּר מְצֻיָּן הוּא!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף לֹא אֶחָת. “אִלּוּ הָיָה מִטִּבְעוֹ רַע כְּכֹל שֶׁהוּא טוֹב־לֵב, וַדַּאי לֹא הָיְתָה לוֹ תַּקָּנָה!”

בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ יָנוּאַר הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה רַבָּה בִּפְנִים הָאִי. הֵם הֶחֱלִיטוּ לְכוֹנֵן סָמוּךְ לִמְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם לְרַגְלֵי הַר־פְרַנְקְלִין גְדֵרָה לְמַעֲלֵי־הַגֵּרָה וּבְיִחוּד לְכִבְשֵׂי הַבָּר, שֶׁעֲתִידִים הָיוּ לְסַפֵּק צֶמֶר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בְּגָדִים לִימוֹת הַחֹרֶף.

בֹּקֶר בֹּקֶר הָיוּ מְהַלְּכִים אֶל מְקוֹרוֹת הַנַּחַל, פְּעָמִים כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ וּפְעָמִים רַק כּוֹרֶשׁ סְמִית, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף לְבַדָּם. הֵם הָיוּ מְהַלְּכִים לְשָׁם בָּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לַעֲרוֹדִים, וְהַנְּסִיעָה בְּדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה זוֹ, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ “דֶּרֶךְ הַגְּדֵרָה” וְשֶׁהָיְתָה אֲרֻכָּה חֲמִשָּׁה מִילִין, לֹא הָיְתָה אֶלָּא טִיּוּל שֶׁל תַּעֲנוּג תַּחַת כִּפַּת עֳפָאִים וַעֲנָפִים.

לְצֹרֶךְ הַגְּדֵרָה בָּחֲרוּ מִגְרָשׁ רְחַב־יָדַיִם מִמּוּל הַמִּדְרוֹן הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָהָר. מִגְרָשׁ זֶה הָיָה מֵעֵין כַּר דֶּשֶׁא צוֹמֵחַ אִילָנוֹת מוּעָטִים, שֶׁהִשְׂתָּרַע לְרַגְלֵי שְׁלוּחַת הַר, אֲשֶׁר סָגְרָה עָלֶיהָ מִצַּד אֶחָד. אוּבַל־מַיִם קָטֹן, שֶׁיָּצָא בְּאַחַד הַמּוֹרָדוֹת שֶׁל שְׁלוּחַת הָר זוֹ, עָבַר לְאֹרֶךְ כַּר־הַדֶּשֶׁא הַזֶּה וְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַפֶּלֶג הָאָדֹם. דִּשְׁאֵי הַמָּקוֹם הָיוּ רַעֲנַנִּים וְהָאִילָנוֹת הַבּוֹדְדִים סָגְרוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵי הָאֲוִיר מִלִּהְיוֹת זוֹרֵם בְּאֵין מַעֲצוֹר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַקִּיף אֶת כַּר־הַדֶּשֶׁא הַזֶּה גָדֵר שֶׁל מוֹטוֹת, אֲשֶׁר תִּשָּׁעֵן מִצַּד אֶחָד עַל שְׁלוּחַת הָהָר וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה גְּבוֹהָה כָּל צָרְכָּהּ כְּדֵי שֶׁשּׁוּם חַיָּה, וַאֲפִילּוּ הַזְּרִיזָה בְּיוֹתֵר, לֹא תּוּכַל לִקְפֹּץ וְלַעֲבֹר עָלֶיהָ. גְּדֵרָה זוֹ תִּהְיֶה אֵפוֹא רַחֲבַת יָדַיִם וְתוּכַל לְהָכִיל כְּמֵאָה בְּהֵמוֹת בַּעֲלוֹת קַרְנַיִם, כְּבָשִׂים וְעִזֵּי הַבָּר, אוֹתָם וְאֶת הַוְּלָדוֹת אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם.

לְאַחַר שֶׁסִּמֵּן הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הֶקֵּפָהּ שֶׁל הַגְּדֵרָה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִכְרֹת עֵצִים לִמְלֶאכֶת הַגָּדֵר. לְאָשְׁרָם נִפְטְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מֵעֲבוֹדָה זוֹ, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁסָּלְלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בַּיַּעַר אֲנוּסִים הָיוּ לְהַפִּיל הֲמוֹן גְּזָעִים, וְהַלָּלוּ הָיוּ מוּטָלִים אֵפוֹא לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיוּ טְעוּנִים אֶלָּא הוֹבָלָה לִמְקוֹם הַמְּלָאכָה. וּבְכֵן הֵבִיאוּ אֶת הַגְּזָעִים הַלָּלוּ בָּעֲגָלָה וְעָשׂוּ מֵהֶם כְּמֵאָה מוֹטוֹת חֲזָקִים וְתָקְעוּ אֶת הַמּוֹטוֹת יָפֶה בַּקַּרְקַע.

מִצַּד הֶחָזִית שֶׁל הַגָּדֵר הִשְׁאִירוּ מָקוֹם רָחָב לְשֵׁם מָבוֹא וְאֶת הַמָּבוֹא הַזֶּה סָגְרוּ בְּשַׁעַר בַּעַל אֲגַפַּיִם, שֶׁעֲשׂוּהוּ מִקַּרְשֵׁי אַלּוֹן מוּצָקִים.

מְלֶאכֶת הַגְּדֵרָה אָרְכָה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, כִּי חוּץ מִן הַגָּדֵר הִתְקִין הָאִינְגֵ’נֵר כַּמָּה סְכָכוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל קְרָשִׁים לִהְיוֹת לְמַחֲסֶה לַבְּהֵמוֹת מִפְּנֵי רוּחוֹת רָעוֹת. אֶת הַגָּדֵר וְאֶת הַבִּנְיָנִים עָשׂוּ מוּצָקִים בְּיוֹתֵר, כִּי כִּבְשֵׂי־הַבָּר בַּעֲלֵי חַיִּים חֲזָקִים הֵם, וְצָרִיךְ הָיָה לַחֲשׁשׁ שֶׁבַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִתְמַרְמְרוּ עַל גֵּזֶל חֵרוּתָם וְיִתְקְפוּ אֶת קִירוֹת בֵּית כִּלְאָם. אֶת הַמּוֹטוֹת שֶׁרָאשֵׁיהֶם הָיוּ מְחֻדָּדִים וּמְחֻסָּמִים בְּאֵשׁ, חִבְּרוּ יַחַד עַל יְדֵי כְּפִיסִים, שֶׁהִדְּקוּ לְרָחְבָּם, וּבְמֶרְחַקִּים יְדוּעִים תָּמְכוּ אוֹתָם בִּסְמוֹכוֹת וּמִתּוֹךְ כָּךְ נֶעֶשְׂתָה הַגָּדֵר חֲזָקָה לְמַדָּי.

מִשֶּׁנִּשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַגְּדֵרָה, עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צַיִד גָּדוֹל בִּסְבִיבוֹת הַר פְרַנְקְלִין, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת מִרְעֶה דָשֵׁן, וּמַעֲלֵי הַגֵּרָה הָיוּ מְצוּיִים שָׁם בְּיוֹתֵר. מַעֲשֵׂה צַיִד זֶה נֶעֱרַךְ בַּשְּׁבִיעִי לְפֶבְּרוּאַר, שֶׁהָיָה אֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ הַנָּאִים, וְהַכֹּל נָטְלוּ חֵלֶק בּוֹ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט רָכְבוּ עַל שְׁנֵי הָעֲרוֹדִים, שֶׁכְּבָר הָיוּ לְמוּדִים כָּל צָרְכָּם וְשֶׁהֵבִיאוּ הַפַּעַם תּוֹעֶלֶת רַבָּה לְמַעֲשֵׂה הַצָּיִד.

הַתַּכְסִיס שֶׁל הַצַּיָּדִים פָּשׁוּט הָיָה: הֵם נִתְכַּוְּנוּ לְהָרִיץ אֶת הַכְּבָשִׂים וְאֶת הָעִזִּים אֶל מָקוֹם אֶחָד וּלְהָצֵר הָלֹךְ וְהָצֵר אֶת הָעוּגָה שֶׁמִּסְּבִיבָם. כּוֹרֶשׁ סְמִית, פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְיוּףּ הִתְיַצְּבוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים שֶׁבַּיַּעַר, תַּחַת אֲשֶׁר שְׁנֵי הַפָּרָשִׁים דָּהֲרוּ בְּלִוְיַת טוֹףּ בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי מִיל מִסָּבִיב לַגְּדֵרָה.

בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי הָיוּ כִּבְשֵׂי־הַבָּר מְצוּיִים בְּהָמוֹן. בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַנָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁגָּדְלָם כְּגֹדֶל הָאַיָּלִים, שֶׁקַּרְנֵיהֶם חֲזָקוֹת מִקַּרְנֵי הָאֵילִים וּמַרְאֵה צַמְרָם, הַמְעֹרָב בִּשְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת, אָפוֹר, הָיוּ דּוֹמִים לְיַעֲלֵי־סֶלַע.

אָכֵן יוֹם עָמָל וִיגִיעָה הָיָה יוֹם צַיִד זֶה! כַּמָּה רִיצוֹת רָצוּ הַצַּיָּדִים רוּץ וָשׁוֹב, כַּמָּה דָּהֲרוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וְכַמָּה צָרְחוּ וְצָעֲקוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם! מִמֵּאָה כְּבָשִׂים, שֶׁהִרְדִּיפוּ וְהִדְרִיכוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד, נִמְלְטוּ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת. וְאוּלָם סוֹף סוֹף הוּרְצוּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַגְּדֵרָה הַפָּתוּחַ לִרְוָחָה כִּשְׁלשִׁים כְּבָשִׂים וּכְעֶשֶׂר עִזֵּי־בָּר, וְהַשַּׁעַר נִסְגַּר בַּעֲדָם.

בִּכְלָלוֹ עָלָה הַצַּיִד יָפֶה וְתוֹצְאוֹתָיו הִשְׂבִּיעוּ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָצוֹן. רֹב בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁנִּצּוֹדוּ הָיוּ נְקֵבוֹת, אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶן הָיוּ הָרוֹת וְעוֹד מְעַט וּתְמַלֵּטְנָה וְלָדוֹת. לֹא הָיָה אֵפוֹא שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָעֵדֶר עָתִיד לִפְרוֹת וְלִרְבוֹת וְשֶׁלֹּא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים וְהוּא יַסְפִּיק לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא רַק צֶמֶר, אֶלָּא גַם עוֹרוֹת.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב חָזְרוּ הַצַּיָּדִים אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כְּשֶׁהֵם עֲיֵפִים וּתְשׁוּשֵׁי־כֹּחַ מֵרֹב עָמָל. וְאַף עַל פִּי כֵן הָלְכוּ לְמָחֳרָתוֹ לְבַקֵּר אֶת הַגְּדֵרָה. הֵם מָצְאוּ שָׁם סִמָּנִים, שֶׁהֵעִידוּ עַל הַשְּׁבוּיִים כִּי נִסּוּ לְעַרְעֵר וְלִפְרֹץ אֶת הַגָּדֵר אֲבָל לֹא הִצְלִיחוּ, וְעַכְשָׁו נָחוּ וְשָׁקְטוּ הַרְבֵּה.

כָּל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר לֹא קָרָה שׁוּם מִקְרֶה חָשׁוּב. יוֹם יוֹם עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּמְלַאכְתָּם כְּדַרְכָּם וּכְמִשְׁפָּטָם. הֵם תִּקְּנוּ וְהִשְׁבִּיחוּ אֶת דֶּרֶךְ הַגְּדֵרָה וְאֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִתְחִילוּ בִּסְלִילַת דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, מִן הַגְּדֵרָה עַד לַחוֹף הַמַּעֲרָבִי. כִּי עֲדַיִן נִשְׁאַר חֵלֶק אֶחָד מֵחֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלְן שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים כָּל עִקָּר, הֲלֹא הוּא הַיַּעַר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר כִּסָּה אֶת פְּנֵי חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי וַאֲשֶׁר שָׁם הָיוּ מְצוּיוֹת אוֹתָן הַחַיּוֹת הָרָעוֹת, שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט אָמַר לְהַכְחִיד וּלְבַעֵר אֶת כֻּלָּן.

קֹדֶם שֶׁחָזְרָה עוֹנַת הַקֹּר הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְטַפְּלִים בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה בְּהַשְׁבָּחַת נְטִיעֵי־הַבָּר, שֶׁעָקְרוּ אוֹתָם מִן הַיַּעַר וּשְׁתָלוּם עַל אַדְמַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. בְּכָל פַּעַם שֶׁהֶרְבֶּרְט הָיָה חוֹזֵר מֵאַחַדַ הַטִּיּוּלִים שֶׁלּוֹ הָיָה מֵבִיא עִמּוֹ כַּמָּה צְמָחִים מוֹעִילִים. פַּעַם הֵבִיא צְמָחִים מִמִּשְׁפַּחַת הַצִּיקוֹרְיָה, אֲשֶׁר מִגַּרְעִינֵיהֶם מוֹצִיאִים שֶׁמֶן מְשֻׁבָּח; פַּעַם שְׁנִיָּה הֵבִיא אֶת יְרַק הֶחָמִיר, הַמְּשַׁמֵּשׁ תְּרוּפָה יָפָה לְמַחֲלַת הַצַּפְדִּינָה; וּפַעַם שְׁלִישִׁית הֵבִיא אוֹתָן הַכַּדּוּרִיוֹת הַיְקָרוֹת, שֶׁמַּרְבִּים לְגַדֵּל אוֹתָן בַּאֲמֵרִיקָה, הַיְנוּ, תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה, שֶׁמִּסְפֵּר הַמִּינִים שֶׁלָּהֶם עוֹלֶה כַּיּוֹם עַד לְמָאתַיִם. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָשׂוּ לָהֶם גִּנַּת יֶרֶק, וְעִבְּדוּ וְשָׁמְרוּ אוֹתָהּ הֵיטֵב, הִשְׁקוּהָ וְהֵגֵנּוּ עָלֶיהָ יָפֶה מִפְּנֵי הָעוֹפוֹת וְחִלְּקוּהָ לַעֲרוּגּוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁהִצְמִיחוּ חֲזֶרֶת, תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲדֻמִּים, חָמִיר, לֶפֶת וּצְנוֹן וְכָל מִינֵי צְמָחִים צַלְבָנִיִּים אֲחֵרִים. אַדְמַת הָרָמָה הָיְתָה פּוֹרִיָה עַד מְאֹד, וּבְכֵן הָיְתָה תִּקְוָה, כִּי הַגִּנָּה תִּתֵּן יְבוּל לָרֹב.

גַּם בְּמַשְׁקָאוֹת לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם מַחֲסוֹר, וּמִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהוּט אַחַר הַיַּיִן, לֹא הָיָה לוֹ עַל מַה לְהִתְאוֹנֵן. אֶל הַטֵּה־אוֹסְוֶגוֹ וְאֶל הֶעָסִיס הַתּוֹסֵס, שֶׁהוֹצִיאוּ מִשָּׁרְשֵׁי עֵץ־הַדְּרַקּוֹן, הוֹסִיף כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּירָה מַמָּשׁ. הוּא הֵכִין אוֹתָהּ מִן הַיּוֹנְקוֹת הָרַכּוֹת שֶׁל מִין אָשׁוּחַ, שֶׁבִּשְּׁלוּן בְּמַיִם וֶהֱבִיאוּן לִידֵי תְּסִיסָה. בְּדֶרֶךְ זוֹ יָצַר אוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה הֶעָרֵב לַטַּעַם וְהַיָּפֶה לַבְּרִיאוּת, שֶׁהָאַנְגְּלוֹ־הָאֲמֵרִיקָנִים קוֹרְאִים אוֹתוֹ “שֵׁכָר הָאָשׁוּחַ”.

סָמוּךְ לְסוֹף הַקַּיִץ נוֹסַף בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת זוּג שֶׁל הַוּבָרוֹת נָאוֹת, הַלְּבוּשׁוֹת מִן אַדֶּרֶת שֶׁל נוֹצוֹת, תְּרֵיסָר בְּנֵי אַוָּז כַּפְתָּנִיִּים אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי חַרְטֻמָּם הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהֶם תְּלוּיוֹת מִסְפָּחוֹת שֶׁל בָּשָׂר כְּעֵין שַׂקִּים, וּמִסְפֵּר תַּרְנְגוֹלִים יָפִים בַּעֲלֵי כַּרְבּוֹלֶת שְׁחוֹרָה, הַדּוֹמִים לְתַרְנְגוֹלִים שֶׁל מוֹזַמְבִּיק.

וּבְכֵן הִצְלִיחַ הַכֹּל וְעָלָה יָפֶה בִּידֵי הָאֲנָשִׁים הֶחָרוּצִים, אַמִּיצֵי־הַלֵּב וְהַמַּשְׂכִּילִים הַלָּלוּ. אָמְנָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הִסְבִּירָה לָהֶם פָּנִים וְהֵיטִיבָה עִמָּם הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הֶחֱזִיקוּ בְּכָל מְאֹדָם בַּפִּתְגָּם הַיָּקָר, וְקֹדֶם כֹּל הוֹשִׁיעוּ לְעַצְמָם וּתְשׁוּעַת הַשָּׁמַיִם לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא.

עִם כְּלוֹת יוֹם הַקַּיִץִ הַחַם, וְהָעֶרֶב יָרַד עַל הָאָרֶץ, וּמִן הַיָּם נָשְׁבָה רוּחַ קְרִירָה וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אוֹהֲבִים לָשֶׁבֶת לְאַחַר גְּמַר עֲבוֹדָתָם בְּסֻכָּה עֲטוּפָה צְמָחִים זוֹחֲלִים, שֶׁנִּבְנְתָה בְּיַד נֶב בִּפְאַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. שָׁם הָיוּ מְסִיחִים יַחַד, מַסְבִּירִים זֶה לָזֶה עִנְיָנִים שׁוֹנִים, מְטַכְּסִים עֵצוֹת וְרוֹקְמִים מַחֲשָׁבוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַסַּפָּן מַשְׁמִיעַ אֶת הֲלָצוֹתָיו, שֶׁהָיוּ כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וּמְבַדֵּחַ אֶת דַּעַת בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה, שֶׁשָּׁלְטוּ בָּהּ אַךְ שָׁלוֹם וִידִידוּת גְּמוּרָה וּמֵעוֹלָם לֹא הֻפְרַע הַהֶסְכֵּם הַמָּחְלָט שֶׁבֵּין חֲבֵרֶיהָ.

שָׁם הָיוּ מְסִיחִים גַּם עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, עַל אֲמֵרִיקָה הַגְּדוֹלָה וְהַיְקָרָה לְנַפְשָׁם. מֶה הָיָה סוֹפָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הַפֵּרוּד? הֲרֵי בָּרוּר הָיָה שֶׁיָּמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ! אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁרִיצְ’מוֹנְד סוֹפָהּ שֶׁנָּפְלָה בִּידֵי הַגֵּנֵרַל גְּרַנְט, וְכַאֲשֶׁר נִלְכְּדָה בִּירָה זוֹ שֶׁל בַּעֲלֵי־הַבְּרִית וַדַּאי הוּשַׂם קֵץ לְמִלְחָמָה אֲיֻמָּה זוֹ! וַדַּאי הִכְרִיעַ הַצָּפוֹן וְהַמַּטָּרָה הַנַּעֲלָה, שֶׁלִּשְׁמָהּ נִלְחַם, נָחֲלָה נִצָּחוֹן. הוֹי, כַּמָּה שְׂמֵחִים הָיוּ גוֹלֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, אִלּוּ נִתְגַּלְגֵּל וּבָא לְיָדָם גִּלָּיוֹן אֶחָד שֶׁל מִכְתָּב עִתִּי! זֶה אַחַד־עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנִּפְסַק כָּל חִבּוּר בֵּינֵיהֶם וּבֵין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְעוֹד מְעַט, בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ מַרְס, תִּתּוֹם שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֱטִילָם עַל אִי נִדָּח וּבִלְתִּי־יָדוּעַ זֶה! בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיוּ אֶלָּא פְּלִיטִים שֶׁנִּטָּרְפָה סְפִינָתָם וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ אֲפִילוּ, אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם לָשׂר אֶל הַטֶּבַע וּלְקַיֵּם אֶת חַיֵּיהֶם הָעֲלוּבִים! וְעַכְשָׁו – עֵקֶב חָכְמָתוֹ וִידִיעוֹתָיו שֶׁל מַנְהִיגָם וְעֵקֶב בִּינָתָם וְחָרִיצוּתָם שֶׁל עַצְמָם הָיוּ לְקוֹלוֹנִיסְטִים גְּמוּרִים, הַמְזֻיָּנִים בִּכְלֵי נֶשֶׁק, בִּכְלֵי מְלָאכָה וּבְמַכְשִׁירִים וַאֲשֶׁר עָלָה בְּיָדָם לְשַׁעְבֵּד לְתוֹעַלְתָּם וּלְטוֹבָתָם אֶת בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, אֶת הַצְּמָחִים וְאֶת הַמַּחֲצָבִים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, כְּלוֹמַר, אֶת שָׁלשׁ מַמְלְכוֹת הַטֶּבַע!

אָמְנָם כֵּן, עַל כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ מְסִיחִים וּמְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁטִּכְּסוּ עֵצוֹת וְחִבְּלוּ תַּחְבּוּלוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא!

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה שָׁרוּי רֹב הַזְּמָן בִּשְׁתִיקָה, וְיוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה מְדַבֵּר הָיָה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי חֲבֵרָיו. פְּעָמִים הָיָה מְחַיֵּךְ לְשֵׁמַע חֲקִירוֹתָיו שֶׁל הֶרְבֶּרְט אוֹ דִּבְרֵי־הַהֲזָיָה הַמְבַדְּחִים שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּסַק מִלַּהֲגוֹת בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם בְּאוֹתָם הַמְאֹרָעוֹת הַסְּתוּמִים וְהַמֻּפְלָאִים שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל פְּנֵי הָאִי וְשֶׁהָיוּ לוֹ לְחִידָה, אֲשֶׁר עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לִמְצֹא לָהֶם פִּתְרוֹנִים!


 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי    🔗

מֶזֶג־אֲוִיר רָע – מַעֲלִית הִדְרַבְלִית – עֲשִׂיַּת זְכוּכִית – עֵץ־הַלֶּחֶם – בִּקּוּרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּגְדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת – גִּדּוּלֵי הָעֵדֶר – שְׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַל הַכַּתָּב – שִׁעוּרָיו הַמְדֻיָּקִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן – הַצָּעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.

בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ מַרְס נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג־הָאֲוִיר. בְּרֵאשִׁית הַחֹדֶשׁ הִגִּיעַ הַיָּרֵחַ לִתְקוּפַת מִלּוּאוֹ וְכָל הַיָּמִים שָׂרַר חֹם קָשֶׁה מִנְּשֹׂוא. מֻרְגָּשׁ הָיָה שֶׁהָאֲוִיר רָוֶה חַשְׁמַל, וְהָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לַחֲשׁשׁ, שֶׁתְּקוּפָה שֶׁל סְעָרוֹת וּגְשָׁמִים, אִם אֲרֻכָּה וְאִם קְצָרָה, מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.

וְהִנֵּה רָעַם בַּשֵּׁנִי לַחֹדֶשׁ רַעַם אַדִּיר מֵאֵין כָּמוֹהוּ. נָשְׁבָה רוּחַ מִזְרָחִית וְהַבָּרָד הִשְׂתָּעֵר עַל הֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְתוֹפֵף עָלֶיהָ כִּמְטַר כַּדּוּרֵי־יְרִיָּה. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִסְגֹּר יָפֶה אֶת הַדֶּלֶת וְאֶת תְּרִיסֵי הַחַלּוֹנוֹת, שֶׁלּוּלֵא כֵּן נִשְׁטְפוּ הַחֲדָרִים בַּמָּיִם. לְמַרְאֵה אַבְנֵי הַבָּרָד, שֶׁכַּמָּה מֵהֶן הָיָה גָדְלָן כְּגֹדֶל בֵּיצַת־יוֹנֶה, לֹא הָגָה פֶּנְקְרוֹף אֶלָּא מַחֲשָׁבָה אֶחָת: שַׁדְמַת הַדָּגָן שֶׁלּוֹ שְׁרוּיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה.

וּמִיָּד קָפַץ וְרָץ אֶל שַׁדְמָתוֹ, אֲשֶׁר שִׁבֳּלֶיהָ כְּבָר הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן הַיְרוֹקִים לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע, וּפָרַשׂ עָלֶיהָ בַּד עָבֶה וְהֵגֵן בְּכָךְ עַל יְבוּלוֹ מֵאָבְדָּן גָּמוּר. אָמְנָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְגַּם הוּא גּוּפוֹ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, וְאוּלָם הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכָךְ וְלֹא הִפְלִיט תְּלוּנָה מִפִּיו.

מֶזֶג־אֲוִיר רַע זֶה אָרַךְ שְׁמוֹנָה יָמִים, וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא פְּסַק הָרַעַם מִלְּהִתְגַּלְגֵּל בְמַעֲמַקֵּי הָרָקִיעַ. בְּהַפְסָקָה שֶׁבֵּין שׁוֹאָה לְשׁוֹאָה עֲדַיִן הָיָה קוֹל שַׁאֲגָתוֹ נִשְׁמָע מֵרָחוֹק מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הָאֹפֶק, וְאַחַר שָׁב וְגִבֵּר חֲיָלִים וּפָרַץ וְנָהַם שֵׁנִית בַּחֲמַת זָעַם. לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ רוֹצְצוּ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְהַבָּרָק הִכָּה כַּמָּה אִילָנוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי וּבֵינֵיהֶם אֹרֶן אַדִּיר אֶחָד, שֶׁהָיָה גָדֵל בְּקִרְבַת הַיְאוֹר סָמוּךְ לִשְׂפַת הַיָּעַר. שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים יָרַד זֶרֶם הַחַשְׁמַל עַל הַחוֹף וְהִתִּיךְ אֶת הַחוֹל וְהָפַךְ אוֹתוֹ לִזְכוּכִית. כְּשֶׁמָּצָא כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת שְׁפוֹפְרוֹת הַבָּרָק הָאֵלֶּה, בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא לִקְבֹּעַ בַּחַלּוֹנוֹת לוּחוֹת שֶׁל זְכוּכִית עָבִים וַחֲזָקִים, שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחַ, הַגֶּשֶׁם וְהַבָּרָד.

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם עֲבוֹדָה נְחוּצָה מִחוּץ לַבַּיִת, הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּעוֹנָה רָעָה זוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם בִּפְנִים אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְשִׁכְלְלוּ וְשִׁפְּרוּ אֶת בֵּית דִּירָתָם הָלֹךְ וְשַׁכְלֵל מִיּוֹם לְיוֹם. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵקִים מֵחֲרָטָה וְחָרַט עָלֶיהָ כְּלֵי־תַּשְׁמִישׁ שׁוֹנִים, וּבְיִחוּד כַּפְתּוֹרִים, שֶׁהָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ גָּדוֹל לִבְנֵי הַחֲבוּרָה. עוֹד תִּקְּנוּ כֵּן לְהַעֲמִיד עָלָיו אֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, שֶׁהָיוּ מְטַפְּלִים בָּהֶם בִּתְשׂוּמֶת לֵב יְתֵרָה; וּכְמוֹ כֵן עָשׂוּ אֲרוֹנוֹת, כּוֹנָנִיּוֹת וּכְלֵי בַּיִת אֲחֵרִים. וְכָךְ הָיוּ מְנַסְּרִים, מַקְצִיעִים, מְגָרְרִים בִּפְצִירָה וְחוֹרְטִים, וְכָל יְמֵי עוֹנַת הַשּׁוֹאָה לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת אֶלָּא קוֹל כְּלֵי הַמְּלָאכָה וַהֲמוֹנָה וּשְׁאוֹנָה שֶׁל הַמַּחֲרָטָה, אֲשֶׁר עָנוּ לְעֻמַּת שַׁאֲגוֹת הָרַעַם בַּגַּלְגַּל.

לֹא הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם גַּם מִמַּר יוּףּ, אֲשֶׁר דָּר בְּקֻבָּה מְיֻחֶדֶת סָמוּךְ לַמַּחְסָן הָרָאשִׁי וְהָיָה לוֹ מִשְׁכָּב שֶׁל קַשׁ רַךְ, שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה.

“יוּףּ זֶה בֶּן־חַיִל הוּא,” רָגִיל הָיָה פֶּנְקְרוֹף לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, “לְעוֹלָם אֵין הוּא נוֹתֵן מָקוֹם לְהִתְאוֹנֵן עָלָיו, וּלְעוֹלָם אִי אַתָּה שׁוֹמֵעַ מִפִּיו תְּשׁוּבָה שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה! הֲרֵי זֶה מְשָׁרֵת שֶׁאֵין דֻגְמָתוֹ, נֶב, הֲרֵי זֶה מְשָׁרֵת שֶׁאֵין לוֹ עֲרוֹךְ!”

“הֲרֵיהוּ תַּלְמִידִי,” הֵשִׁיב נֶב, “וְעוֹד מְעַט וְיִהְיֶה כָּמוֹנִי!”

“הוּא יַעֲלֶה עָלֶיךָ,” הִתְלוֹצֵץ הַסַּפָּן, “שֶׁהֲרֵי אַתָּה מְדַבֵּר וְהוּא – שׁוֹתֵק!”

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, כִּי יוּףּ הָיָה בָּקִי בְּתַפְקִידוֹ וְיָדַע הֵיטֵב אֶת כָּל עֶסְקֵי מִשְׂרָתוֹ. הוּא הָיָה מְנַקֶּה אֶת הַבְּגָדִים, הוֹפֵךְ אֶת שְׁפוּד־הַצָּלִי, מְכַבֵּד אֶת הַחֲדָרִים, מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמְסֻבִּים אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, סוֹדֵר עֵצִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה הוֹלֵךְ לִישֹׁן עַד שֶׁלֹּא הִצִּיעַ אֶת מִטָּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן הֶחָשׁוּב – מַה שֶׁגָּרַם תָּמִיד נַחַת רוּחַ יְתֵרָה לְפֶנְקְרוֹף.

בְּרִיאוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַקּוֹלוֹנְיָה, בֵּין בַּעֲלֵי שְׁתֵּי הָרַגְלַיִם, בֵּין בַּעַל אַרְבַּע הַיָּדַיִם וּבֵין בַּעֲלֵי אַרְבַּע הָרַגְלַיִם, הָיְתָה כְּתִקּוּנָהּ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְבַלִּים אֶת רֹב יְמוֹתָם תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם בַּאֲוִיר צַח, חָיוּ בְּאֵזוֹר מְמֻזָּג וְעַל אֲדָמָה בְּרִיאָה בְּיוֹתֵר וְהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת מֹחַ וַעֲבוֹדַת כַּפַּיִם, וּלְפִיכָךְ לֹא יָכְלוּ אֲפִילּוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם, שֶׁמֵּחֲלָה עֲלוּלָה לִפְגֹעַ בָּהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיוּ הַכֹּל שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים כָּל צָרְכָּם. קוֹמַת הֶרְבֶּרְט גָּבְהָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה זַרְתַּיִם, גּוּפוֹ הִתְפַּתַּח וְהוּא נַעֲשָׂה יוֹתֵר גַבְרִי, וְנִכָּר הָיָה בּוֹ, שֶׁעָתִיד הוּא לִהְיוֹת גֶּבֶר מֻשְׁלָם בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּרוּחוֹ. בְּכָל זְמַן שֶׁהָיָה פָּנוּי מֵעֲבוֹדַת כַּפַּיִם הִשְׁתַּדֵּל לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמַדָּעִים. הוּא קָרָא בַּסְּפָרִים, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּתֵּבָה, וּלְאַחַר פִּרְקֵי הַהוֹרָאָה הַמַּעֲשִׂיִּים, שֶׁהוֹרוּהוּ יוֹם יוֹם תְּנָאֵי הַחַיִּים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, הִשְׁנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית פֶּרֶק בְּמַדָּעִים, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הִקְנָהוּ יְדִיעָה בִּלְשׁוֹנוֹת, וּשְׁנֵי הַמּוֹרִים הַלָּלוּ הִתְמַכְּרוּ בְּאַהֲבָה לְחִנּוּכוֹ שֶׁל הָעֶלֶם רַב הַכִּשְׁרוֹן.

זֶה כַּמָּה נִקְבְּעָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר מַחֲשָׁבָה לְהַקְנוֹת לָעֶלֶם אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת, שֶׁהוּא יָדַע, וּלְהוֹרוֹתוֹ וּלְהַשְׂכִּילוֹ בֵּין עַל יְדֵי דֻגְמָה מַעֲשִׂית וּבֵין בְּדִבּוּר פִּיו, וְהֶרְבֶּרְט שָׁקַד בְּכָל מְאֹדוֹ לְסַגֵּל לוֹ אֶת תּוֹרַת רַבּוֹ.

“אִם אָמוּת בְּלֹא עִתִּי,” הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, “יְמַלֵּא הוּא אֶת מְקוֹמִי!”

בַּתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ מַרְס כָּלְתָה סוֹף סוֹף הַשּׁוֹאָה, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁמַיִם הוֹסִיפוּ לִהְיוֹת מְכֻסִּים עֲנָנִים קוֹדְרִים כָּל אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁל יְמוֹת הַקָּיִץ. הָאַטְמוֹסְפֵרָה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ נִרְעָשָׁה עַל יְדֵי הַזַּעְזוּעִים הַחַשְׁמַלִּיִּים, לֹא יָכְלָה לָשׁוּב לְטָהֳרָתָהּ הַקּוֹדֶמֶת, וְכָל הַזְּמָן יָרְדוּ גְשָׁמִים אוֹ הָיָה עֲרָפֶל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, חוּץ מִשְּׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים נָאִים, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לַעֲרֹךְ טִיּוּלִים שׁוֹנִים.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הִמְלִיטָה הֶעָרוֹד־הַנְּקֵבָה סַיָּחָה יָפָה לְהַלֵּל. גַּם עֵדֶר כִּבְשֵׂי־הַבָּר אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה הִתְרַבָּה בְּדֶרֶךְ זוֹ וְתַחַת קוֹרַת הַסְּכָכוֹת כְּבָר הָיוּ פּוֹעִים הַרְבֵּה טְלָאִים לַהֲנָאָתוֹ וּלְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל נֶב וְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם מָצָא לוֹ בֵּין הַיִּלּוֹדִים הַלָּלוּ יְצוּרֵי־שַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִסּוּ לְגַדֵּל גַּם אֶת הַפֵּקָרִים, וְהַנִּסָּיוֹן עָלָה יָפֶה כָּל צָרְכּוֹ. בְּקִרְבַת חֲצַר הָעוֹפוֹת בָּנוּ רֶפֶת, שֶׁהִשְׁכִּינוּ בָּהּ גּוּרִים אֲחָדִים עַל מְנַת לְגַדְּלָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְפַטְּמָם וּלְהַשְׁמִינָם בְּסִיּוּעוֹ וּבְפִקּוּחוֹ שֶׁל נֶב. מַר יוּףּ הָפְקַד עֲלֵיהֶם לְהָבִיא לָהֶם יוֹם יוֹם אֶת חֹק מִחְיָתָם, מַיִם לִשְׁתּוֹת, שְׁיָּרֵי אֹכֶל מֵחֲדַר הַבִּשּׁוּל, וְכַדּוֹמֶה, וְהוּא מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה. אָמְנָם יֵשׁ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּבְנֵי טִפּוּחוֹ הַקְּטַנִּים וְהָיָה מוֹשְׁכָם בִּזְנָבָם, אֶלָּא שֶׁהוּא עָשָׂה זֹאת לֹא מִתּוֹךְ רֹעַ לֵב אֶלָּא מִתּוֹךְ לָצוֹן, כִּי הַזְּנָבוֹת הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ מִצְטַנְּפִים צְנֵפָה, בִּדְּחוּ אֶת דַּעְתּוֹ כְּצַעֲצוּעַ, לְפִי שֶׁיִּצְרוֹ הָיָה יֵצֶר שֶׁל יֶלֶד.

בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ מַרְס הָיָה פֶּנְקְרוֹף מֵסִיחַ עִם הָאִינְגֵ’נֵר וְהִזְכִּירָהוּ אֶת הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ פַּעַם אַחַת וַעֲדַיִן לֹא קִיְּמָה.

“פַּעַם אַחַת אָמַרְתָּ, אֲדוֹנִי סְמִית, כִּי יֵשׁ אֶת לְבָבְךָ לְהָקִים מְכוֹנָה, אֲשֶׁר תְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַסֻּלָּם הָאָרֹךְ אֲשֶׁר לְאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. כְּלוּם חָזַרְתָּ בְּךָ מִמַּחְשַׁבְתְּךָ זוֹ?”

“וַדַּאי אַתָּה מְכַוֵּן לִמְכוֹנָה מֵעֵין מַעֲלִית?” שְׁאֵלָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“קְרָא לָהּ בְּשֵׁם מַעֲלִית, אוֹ בְּכָל שֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הַשֵּׁם אֵינוֹ מִן הָעִקָּר, וּבִלְבָד שֶׁתַּעֲלֵנוּ אֶל בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ בְּלִי לְיַגֵּעַ אוֹתָנוּ.”

“אֵין לְךָ דָבָר קַל מִזֶּה, פֶּנְקְרוֹף, אֲבָל כְּלוּם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר?”

“וַדַּאי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ. לְאַחַר שֶׁרָכַשְׁנוּ לָנוּ אֶת כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ וְהֶכְרָח, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנִּתֵּן דַּעְתֵּנוּ גַם לִדְבָרִים שֶׁל רְוָחָה. אֶפְשָׁר שֶׁלְּגַבֵּי בְּנֵי אָדָם תְּשַׁמֵּשׁ מְכוֹנָה זוֹ דָבָר שֶׁל מוֹתָרוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְגַבֵּי מַשָּׂאוֹת; בִּשְׁבִילָם הֲרֵיהִי דָבָר שֶׁל צֹרֶךְ! וְכִי קַל הוּא לָאָדָם לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל סֻלָּם גָּבוֹהַּ כְּשֶׁהוּא עָמוּס מַשָּׂא לַעֲיֵפָה?”

“טוֹב, אֵפוֹא, פֶּנְקְרוֹף, אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֶת מְבֻקָּשְׁךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲבָל הֲלֹא אֵין לְךָ מְכוֹנָה.”

“נַעֲשֶׂנָּה.”

“מְכוֹנַת קִיטוֹר?”

“לֹא, מְכוֹנַת־מַיִם.”

וּבֶאֱמֶת נִמְצָא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כֹּחַ טִבְעִי, שֶׁיָּכֹל הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּלִי קֹשִׁי כְּדֵי לְהָנִיעַ עַל יָדוֹ אֶת הַמְּכוֹנָה שֶׁאָמַר לְהַתְקִין.

לְתַכְלִית זוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ אֶלָּא לְהַרְבּוֹת אֶת שְׁפִיעַת מֵי הַיְאוֹר, שֶׁנָּזְלוּ דֶּרֶךְ הַתְּעָלָה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית פְּנִימָה. וּבְכֵן הִרְחִיבוּ אֶת הַמִּפְתָּח שֶׁל חֵלֶק הַתְּעָלָה הָעֶלְיוֹן, שֶׁהָיָה מֻצְנָע בֵּין אֲבָנִים וַעֲשָׂבִים, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְהַוָּה אֶשֶׁד מַיִם, אֲשֶׁר שִׁפְעַת הָעֹדֶף שֶׁלּוֹ הִשְׁתַּפְּכָה אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר אֲשֶׁר בִּפְנִים הָאַרְמוֹן. מִתַּחַת לְאֶשֶׁד הַמַּיִם כּוֹנֵן הָאִינְגֵ’נֵר גָּלִיל בַּעַל כַּפּוֹת וְחִבֵּר אוֹתוֹ אֶל גַּלְגַּל שֶׁמֵּעֵבֶר לַקִּיר הַחִיצוֹנִי, וְעַל אוֹתוֹ גַּלְגַּל כָּרַך כֶּבֶל חָזָק, אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הָיָה קָשׁוּר סַל. הִנֵּה כִּי כֵן, בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֶבֶל אָרֹךְ, שֶׁהִגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע וְשֶׁעַל יָדוֹ הֵבִיאוּ אֶת הַמֵּנִיעַ הַהִדְרַבְלִי לִידֵי תְּנוּעָה אוֹ הִפְסִיקוּ אֶת תְּנוּעָתוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְרוֹמֵם בַּסַּל לְמַעְלָה עַד לְפִתְחוֹ שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מַרְס הִתְחִילָה הַמַּעֲלִית לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָּתָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְדַעַת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנָּה בְּיוֹתֵר. עַל יְדֵי מְכוֹנָה פְּשׁוּטָה זוֹ, אֲשֶׁר מִלְּאָה אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַסֻּלָּם הַפְּרִימִיטִיבִי, שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא הָיָה מֵצַר עַל סִלּוּקוֹ, הוּרְמוּ מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כָּל מִינֵי מַשָּׁאוֹת: עֵצִים, פֶּחָמִים, צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַצְמָם. תִּקּוּן זֶה שִׂמַּח, כַּנִּרְאֶה, אֶת טוֹףּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא לֹא הָיָה מְחוֹנָן זְרִיזוּת כְּמַר יוּףּ וְלֹא יָכֹל לִקְפֹּץ וּלְדַלֵּג כְּמוֹתוֹ עַל שְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם, וּפְעָמִים הַרְבֵּה הָיָה עוֹלֶה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כְּשֶׁהוּא רָכוּב עַל גַּבּוֹ שֶׁל נֶב אוֹ שֶׁל הָאוֹרַנְג־אוּטַנְג.

סָמוּךְ לְאוֹתוֹ הַזְּמָן עַצְמוֹ נִסָּה כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲשׂוֹת זְכוּכִית, וּלְתַכְלִית זוֹ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לְהַכְשִׁיר אֶת כִּבְשַׁן הַיּוֹצֵר הַיָּשָׁן. הַכְשָׁרָה זוֹ הָיְתָה כְּרוּכָה בִּקְשָׁיִים גְּדוֹלִים, אֲבָל אַחַר כַּמָּה נִסְּיוֹנוֹת שֶׁלֹּא עָלוּ יָפֶה הִצְלִיחַ סוֹף סוֹף לְכוֹנֵן בֵּית הִתּוּךְ זְכוּכִית, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט, עוֹזְרָיו הַוָּתִיקִים שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, לֹא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה יָמִים.

כַּיָּדוּעַ, מֻרְכֶּבֶת הַזְּכוּכִית מֵחוֹל, מִגִּיר וּמִסּוֹדָה. וְהִנֵּה הַחוֹל הָיָה מָצוּי עַל שְׂפַת הַיָּם, אֶת הַגִּיר הִמְצִיא הַסִּיד, אֶת הַסּוֹדָה הִמְצִיאוּ צִמְחֵי־הַיָּם, אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית הֵפִיקוּ מִן הַחַלָּמִישׁ וְהָאֲדָמָה נָתְנָה אֶת פַּחְמֵי־הָאֶבֶן לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר. בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִמְצָא אֵפוֹא כָּל מַה שֶׁדָּרוּשׁ לִמְלֶאכֶת הַזְּכוּכִית.

הַכְּלִי, שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, הָיָה הַ“קָּנֶה” שֶׁל הַזַּגָּגִים, הֲלֹא הוּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בַּרְזֶל, חָמֵשׁ רַגְלַיִם אָרְכָּהּ, אֲשֶׁר בְּקָצֶהָ הָאֶחָד שׁוֹאֲבִים אֶת חֹמֶר־הַזְּכוּכִית הַנִּגָּר. אֲבָל גַּם עַל הַקֹּשִׁי הַזֶּה הִתְגַּבְּרוּ סוֹף סוֹף: פֶּנְקְרוֹף נָטַל רְצוּעָה שֶׁל פַּח בַּרְזֶל אֲרֻכָּה וְדַקָּה וְגוֹלֵל אוֹתָהּ כְּעֵין קָנֶה שֶׁל רוֹבֶה וְהֶעֱלָה בְּיָדוֹ שְׁפוֹפֶרֶת, שֶׁהָיְתָה יָפָה כָּל צָרְכָּהּ לְתַשְׁמִישָׁהּ.

בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְחֹדֶשׁ מַרְס הִסִּיקוּ אֶת הַתַּנּוּר בְּמִדָּה יְתֵרָה. אָז נָטְלוּ מֵאָה חֲלָקִים חוֹל, שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים גִּיר, אַרְבָּעִים חֲלָקִים גָפְרַת־נַתְּרָן וּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה חֲלָקִים אַבְקַת־פֶּחָם וְשָׂמוּ אֶת הַתַּעֲרֹבֶת הַזֹּאת אֶל תּוֹךְ כּוּר שֶׁל חֹמֶר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁתַּעֲרֹבֶת זוֹ הוּחַמָּה בַּתַּנּוּר עַד שֶׁהֻתְכָה, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר עַד שֶׁנֶּהֶפְכָה לְעִסָּה, הִתְחִיל כּוֹרֶשׁ סְמִית “שׁוֹאֵב” בְּקָנֶה חֵלֶק־מַה שֶׁל עִסָּה זוֹ. אֶת הָעִסָּה שֶׁשָּׁאַב שָׂם עַל לוּחַ שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁהִתְקִינוּ לְתַכְלִית זוֹ, וְהִתְחִיל הוֹפֵךְ אוֹתָהּ מִצַּד אֶל צָד, כְּדֵי לָתֵת לָהּ אֶת הַצּוּרָה לְצֹרֶךְ הַנְּפִיחָה. אַחַר מָסַר אֶת הַקָּנֶה לְיָדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְאָמַר לוֹ לְנַפֵּחַ בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי.

“כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּנַפְּחִים אֲבַעְבּוּעוֹת שֶׁל בּוֹרִית?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה מַמָּשׁ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

וְהֶרְבֶּרְט נִפַּח אֶת לִסְתּוֹתָיו וְהִתְחִיל נוֹפֵחַ בְּרוּחַ פִּיו בְּכָל כֹּחוֹ בְּחֹמֶר הַזְּכוּכִית, שֶׁלֹּא פָּסַק מִלַּהֲפֹךְ אוֹתוֹ, עַד שֶׁהַחֹמֶר הַזֶּה הִתְרַחֵב וְתָפַח. עַל הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה הוֹסִיפוּ עוֹד מָנוֹת שֶׁל חֹמֶר מֻתָּךְ, הָלֹךְ וְהוֹסִיף, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִתְהַוָּה כַּדּוּר, שֶׁמִּדַּת קָטְרוֹ רֶגֶל. אָז לָקַח כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַקָּנֶה מִיָּדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהִתְחִיל מְנַעְנֵעַ אוֹתוֹ אֵילָךְ וְאֵילָךְ כִּמְטֻלְטֶלֶת, עַד שֶׁהַכַּדּוּר הָרַךְ הִתְאָרֵךְ וְלָבַשׁ צוּרָה שֶׁל גָּלִיל.

תּוֹלַדְתּוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה הַנְּפִיחָה הָיָה אֵפוֹא גָלִיל שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁשְּׁנֵי חֲצָאֵי כַּדּוּרִים הָיוּ מְחֻבָּרִים בְּקָצֵהוּ. אֶת חֲצָאֵי הַכַּדּוּרִים הָאֵלֶּה חָתְכוּ מִן הַגָּלִיל עַל נְקַלָּה בְּסַכִּין שֶׁטְּבָלוּהוּ בְּמַיִם קָרִים. בְּדֶרֶךְ זוֹ עַצְמָהּ חָתְכוּ אֶת הַגָּלִיל לְאָרְכּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁהֵחַמּוּ אוֹתוֹ שׁוּב פַּעַם עַד שֶׁנִּתְרַכֵּךְ, שְׁטָחוּהוּ עַל לוּחַ שֶׁל מַתֶּכֶת וְרִדְּדוּהוּ וּרְקָעוּהוּ בְּמַעְגִּילָה שֶׁל עֵץ.

הִנֵּה כִּי כֵן נֶעֶשְׂתָה זְגוּגִית הַחַלּוֹן הָרִאשׁוֹנָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חֲמִשִּׁים זְגוּגִיּוֹת, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִשְׁנוֹת מְלָאכָה זוֹ חֲמִשִּׁים פְּעָמִים. מִקֵּץ זְמָן מוּעָט נוֹצְצוּ בְּחַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית טַבְלָאוֹת שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁהָיוּ שְׁקוּפוֹת כָּל צָרְכָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ צַחוֹת בְּיוֹתֵר.

מְלֶאכֶת כְּלֵי שְׁתִיָּה, כְּגוֹן כּוֹסוֹת וּבַקְבּוּקִים, לֹא הָיְתָה אֶלָּא מֵעֵין מִשְׂחַק שַׁעֲשׁוּעִים. לֹא הִקְפִּידוּ שֶׁתְּהֵא צוּרָתָם נָאָה, אֶלָּא קִבְּלוּ אוֹתָם בְּאַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִתַּחַת קְצֵה הַקָּנֶה. גַּם פֶּנְקְרוֹף בִּקַּשׁ פַּעַם אַחַת רְשׁוּת “לְנַפֵחַ”, אֶלָּא שֶׁהוּא נָפַח בְּכֹחַ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁיְּצִירוֹתָיו לָבְשׁוּ צוּרוֹת מְשֻׁנּוֹת וּמַפְלִיאוֹת וְהוּא שָׂמַח עֲלֵיהֶן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.

בְּאַחַד הַטִּיּוּלִים שֶׁעָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפַת הַשָּׁנָה גִלּוּ אִילָן חָדָשׁ, אֲשֶׁר פֵּרוֹתָיו שָׁתוּ נוֹסָפוֹת לִמְקוֹרוֹת הַמִּחְיָה שֶׁלָּהֶם.

בְּאַחַד הַיָּמִים הָלְכוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט לָצוּד צַיִד וְחָדְרוּ בַּעֲבִי יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. בְּלֶכְתָּם יַחַד שָׁאַל הָעֶלֶם אֶת הָאִינְגֵ’נֵר אֶלֶף שְׁאֵלוֹת, כְּדַרְכּוֹ וּכְמִנְהָגוֹ כָּל הַיָּמִים, וְהַלָּז הֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבוֹת בְּחֵפֶץ לֵב. וְהִנֵּה מִשְׁפַּט הַצַּיִד הֲרֵיהוּ כְּמִשְׁפַּט כָּל מַעֲשֶׂה וְכָל מִשְׁלַח יָד שֶׁבָּעוֹלָם: אִם אֵין אָדָם מִתְמַכֵּר לוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, אֵין הוּא מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וְכֵיוָן שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיָה גִּבּוֹר צַיִד, וְלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט נִמְשַׁךְ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּיוֹתֵר אַחֲרֵי שִׂיחוֹת בְּעִנְיְנֵי כִימִיָּה וּפִיסִיקָה, נִמְלְטוּ הַפַּעַם הַרְבֵּה קֶנְגּוּרוּ, חֲזִירֵי־מַיִם וַאֲגוֹטִי מִלִּפְנֵי רוֹבֵהוּ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר. הַיּוֹם כְּבָר פָּנָה לַעֲרֹב וּשְׁנֵי הַצַּיָּדִים כְּבָר חָשְׁשׁוּ, שֶׁיָּשׁוּבוּ הַבַּיְתָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. וּפִתְאֹם עָמַד הָעֶלֶם וְקָרָא בְּשִׂמְחָה:

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, רוֹאֶה אַתָּה אֶת הָאִילָן הַזֶּה?”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶרְאָהוּ אִילָן, אֲשֶׁר לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה אֶלָּא שִׂיחַ, כִּי כֻּלּוֹ הָיָה אַךְ קָנֶה אֶחָד בַּעַל קְלִפַּת קַשְׂקַשִּׂים וּבַעַל עָלִים מְנֻמָּרִים בְּגִידִים קְטַנִּים.

“וּמַה טִיבוֹ שֶׁל אִילָן זֶה?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵיהוּ דוֹמֶה לְתָמָר קָטֹן.”

“הֲרֵי זֶה ‘cycas revoluta’, וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת תְּמוּנָתוֹ בְּסֵפֶר הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ לִידִיעוֹת הַטֶּבַע.”

“אֲבָל אֵינִי רוֹאֶה שׁוּם פֵּרוֹת עַל אִילָן זֶה.”

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “אֵין אִילָן זֶה נוֹשֵׂא פֵּרוֹת, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה מֵכִיל גִּזְעוֹ קֶמַח, אֲשֶׁר הַטֶּבַע מַמְצִיאוֹ לָנוּ כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ טָחוּן.”

“וּבְכֵן הֲרֵי זֶה עֵץ־הַלֶּחֶם?”

“הֵן! הוּא עֵץ־הַלֶּחֶם!”

“אִם כֵּן, בְּנִי,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “מְצִיאָה יְקָרָה מָצָאנוּ, אֲשֶׁר תִּהְיֶה לָנוּ לְמִחְיָה עַד הֵאָסֵף יְבוּל הַחִטִּים שֶׁזָּרַעְנוּ. הָבָה נִבְדְּקֶנּוּ וּמִי יִתֵּן וְלֹא שָׁגִיתָ!”

הֶרְבֶּרְט לֹא שָׁגָה כְּלָל. הוּא שִׁבֵּר עָנָף אֶחָד שֶׁל צִיקָם זֶה וּמָצָא בְּקִרְבּוֹ רִקְמָה שֶׁל מֹחַ קִמְחִי מְעֹרֶה בְּסִיבֵי־עֵץ, שֶׁטַּבָּעוֹת שְׁנָתִיּוֹת מַפְרִידוֹת בֵּינֵיהֶם. קֶמַח זֶה הָיָה מְעֹרָב בְּמִיץ רִירִי שֶׁטַּעְמוֹ הָיָה רַע, אֶלָּא שֶׁהוּא נִתָּן לְהַרְחִיקוֹ עַל נְקַלָּה עַל יְדֵי כְּבִישָׁה בְּמַכְבֵּשׁ. הַחֹמֶר שֶׁבְּתוֹךְ הַתָּאִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ קֶמַח מַמָּשׁ, מְצֻיָּן לְפִי אֵיכוּתוֹ וְרַב תְּזוּנָה, אֲשֶׁר הַיַּפּוֹנִים אָסְרוּ לְהוֹצִיאוֹ מִמְּדִינָתָם לְחוּץ לָאָרֶץ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט סִמְּנוּ אֶת הַמָּקוֹם בַּיַּעַר, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים הַצִּיקָסִים, וְחָזְרוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהוֹדִיעוּ לְחַבְרֵיהֶם אֶת דְּבַר הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָאוּ.

לְמָחָר הָלְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֶאֱגֹר אֶת הַקֶּמַח, וּפֶנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הָאִי שֶׁלּוֹ נִתְיַקֵּר וְנִתְחַבֵּב עָלָיו הָלֹךְ וְהִתְחַבֵּב מִיּוֹם לְיוֹם, פָּתַח וְאָמַר אֶל הָאִינְגֵ’נֵר לֵאמֹר:

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הֲיֶשְׁךָ סָבוּר כִּי נִמְצָאִים בָּעוֹלָם אִיִּים, שֶׁנִּתְיַחֲדוּ לִבְנֵי אָדָם, פְּלִיטֵי אֳנִיּוֹת שְׁבוּרוֹת?”

“מַה הַכַּוָּנָה שֶׁבִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה, פֶּנְקְרוֹף?”

“דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם: הֲרֵינִי שׁוֹאֵל אִם יֵשׁ אִיִּים, שֶׁנּוֹצְרוּ לְכַתְּחִלָּה עַל מְנָת שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ מִקְלָט לִשְׁבוּרֵי אֳנִיָּה וְהַמַּסְפִּיקִים לַעֲלוּבִים הַלָּלוּ אֶת כָּל מַחְסוֹרֵיהֶם?”

“אֶפְשָׁר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ.

“לֹא ‘אֶפְשָׁר’ אֶלָּא וַדַּאי,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְהָאִי לִינְקוֹלְן הֲרֵיהוּ אֶחָד מֵהֶם!”

בְּנֵי הַחֲבוּרָה שָׁבוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וַחֲבִילוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל קְנֵי עֵץ־הַלֶּחֶם בְּיָדָם. הָאִינְגֵ’נֵר עָשָׂה מַכְבֵּשׁ כְּדֵי לִסְחֹט אֶת הַמִּיץ הָרִירִי הַמְעֹרָב בְּקֶמַח וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַקָּנִים כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל סֹלֶת, אֲשֶׁר בְּיָדָיו הַזְּרִיזוֹת שֶׁל נֶב הֲפָכוּהָ לְעוּגוֹת וּלְפוּדִינְגִים. אָמְנָם לֶחֶם זֶה לֹא הָיָה עֲדַיִן לֶחֶם שֶׁל חִטִּים מַמָּשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן כִּמְעַט שֶׁהָיָה דוֹמֶה לוֹ.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן זָכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם לְחָלָב: הֶעָרוֹד הַנְּקֵבָה, הָרְחֵלִים וְהָעִזִּים אֲשֶׁר בִּגְדֶרֶת הַבְּהֵמוֹת הִסְפִּיקוּ לָהֶם יוֹם יוֹם חָלָב דֵּי מַחְסוֹרָם. הֵם הָיוּ מְבַקְּרִים אֶת הַגְּדֵרָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְהָיוּ נוֹסְעִים לְשָׁם בָּעֲגָלָה אוֹ בְּמִין כִּרְכָּרָה קַלָּה, שֶׁהִתְקִינוּ לָהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לִנְסֹעַ לְשָׁם, הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת יוּףּ וְהוֹשִׁיבוֹ בְּמוֹשַׁב הָרַכָּב וְהִטִּיל עָלָיו לִהְיוֹת מַנְהִיג, וְיוּףּ הָיָה מַצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ בָּאֲוִיר כְּדֶרֶךְ הָרַכָּבִים וּמִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בְּבִינָה וָדָעַת.

בְּרָכָה וְהַצְלָחָה הָיְתָה מְצוּיָה אֵפוֹא גַּם בַּחֲצַר הַבְּהֵמוֹת וְגַם בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְהַקּוֹלוֹנְיָה הִפְרִיחָה וְעָשְׂתָה חַיִל, וְלוּלֵא הַפְּרֵדָה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, וַדַּאי לֹא הָיְתָה לָהֶם לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם עִלָּה לְהִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלָם. הֵם כָּל כָּךְ הִתְרַגְּלוּ אֶל חַיֵּיהֶם אֵלֶּה, וְהָאִי כָּל כָּךְ נִתְחַבֵּב עֲלֵיהֶם, שֶׁוַּדַּאי צַר לָהֶם לַעֲזֹב אֶת אַדְמָתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁנָּהֲגָה בָּהֶם מִנְהַג הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

אֲבָל אֵין אָדָם יָכֹל לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֶת הָאַהֲבָה לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, שֶׁנִּשְׁתָּרְשָׁה בּוֹ עָמֹק עָמֹק, וְאִלּוּ נִרְאֲתָה פִּתְאֹם לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֳנִיָּה עוֹבֶרֶת בְּקִרְבַת הָאִי, מִיָּד הָיוּ נוֹתְנִים לָהּ אוֹתוֹת וְהָיוּ קוֹרְאִים לָהּ לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם עַל מְנָת שֶׁתְּשִׁיבֵם אֶל אַרְצָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם!… אֲבָל בֵּין כֹּה וָכֹה חָיוּ חַיֵּי נַחַת וָאֹשֶׁר, וְיוֹתֵר מִשֶּׁהָיוּ מִתְאַוִּים לִמְאֹרָע שֶׁיָּבוֹא וְיַפְסִיק אֶת אֹרַח חַיֵּיהֶם זֶה, הָיוּ מִתְיָרְאִים מִפָּנָיו.

אֲבָל מִי אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבָּרֵךְ בְּלִבּוֹ כִּי עָלְתָה בְּיָדוֹ לִקְשׁר אֵלָיו אֶת הָאֹשֶׁר עוֹלָמִית, לְלֹא תְּמוּרָה וּלְלֹא תַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל?

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָשְׁבוּ עָלָיו זֶה יוֹתֵר מִשָּׁנָה, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם תָּמִיד עִנְיָן לְשִׂיחוֹת, וּבְאַחַת הַשִּׂיחוֹת הָאֵלֶּה נִפְלְטָה פַּעַם אַחַת הֶעָרָה, שֶׁהֵבִיאָה לְאַחַר זְמָן לִידֵי תּוֹצָאוֹת חֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר.

הַדָּבָר הָיָה בָּרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, שֶׁחָל בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת וְהָיָה יוֹם חַג הַפַּסְחָא לְנוֹצְרִים, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו חָגְגוּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ בִּטּוּל מְלָאכָה וּמִתּוֹךְ תְּפִלָּה. הַיּוֹם הָיָה נָאֶה כְּאַחַד הַיָּמִים הַנָּאִים הַמְּצוּיִים בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי.

לְאַחַר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם הִתְכַּנְּסוּ הַכֹּל לִפְנוֹת עֶרֶב בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁעַל שְׂפַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהִבִּיטוּ אֶל דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה. נֶב הִגִּישׁ לַמְסֻבִּים כּוֹסוֹת שֶׁל מִשְׁרַת גַּרְגְּרֵי הַסַּמְבּוּק, אֲשֶׁר שִׁמְשָׁה לָהֶם בִּמְקוֹם קָפֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מְסִיחִים בְּאִי לִינְקוֹלְן וּבְמַצָּבוֹ הַבּוֹדֵד בְּתוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וּפִתְאֹם פָּתַח גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְאָמַר:

“הַגִּידָה לִי, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי, כְּלוּם קָבַעְתָּ אֶת מְקוֹמוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי עַל יְדֵי הַסֶּכְּסְטַנְט שֶׁמָּצָאנוּ בַּתֵּבָה?”

“לֹא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“לְדַעְתִּי, כַּדַּאי הוּא הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּסִיּוּעַ שֶׁל אוֹתוֹ מַכְשִׁיר שֶׁמְּשֻׁכְלָל וּמְתֻקָּן הוּא מִזֶּה שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ.”

“אֲבָל לְשֵׁם מָה?” עִרְעֵר פֶּנְקְרוֹף," הָאִי שֶׁלָּנוּ יָפֶה וְנֶחְמָד הוּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם!"

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁמִּפְּנֵי הַלִּקּוּי שֶׁבְּמַכְשִׁירֵי הַמְּדִידָה נָפְלָה טָעוּת בַּחֶשְׁבּוֹן, וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַכְשָׁו הַיְכֹלֶת לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר וּלְדַיֵּק בְּמַעֲשֵׂה הַקְּבִיעָה…”

“אָכֵן צָדַקְתָּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וַדַּאי צָרִיךְ הָיִיתִי לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר זֶה כַּמָּה, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁאִלּוּ גַם טָעִיתִי, אֵין טָעוּת זוֹ עוֹלָה עַל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת בֵּין לָאֹרֶךְ וּבֵין לָרֹחַב.”

“מִי יוֹדֵעַ?” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶפְשָׁר שֶׁקְּרוֹבִים אָנוּ אֶל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאָנוּ סְבוּרִים?”

“מָחָר נֵדַע זֹאת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְלוּלֵא הַמְּלָאכָה הָרַבָּה, שֶׁגָּזְלָה אֶת כָּל עִתּוֹתַי, כְּבָר נִתְבָּרֵר לָנוּ הַדָּבָר זֶה כַּמָּה.”

“טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף שׁוּב פַּעַם, “וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי, כִּי הָאָדוֹן כּוֹרֶשׁ סְמִית הֲרֵיהוּ מִן הַמִּסְתַּכְּלִים הַדַּיְקָנִים וְאֵינוֹ עָלוּל לָבוֹא לִכְלָל טָעוּת, וְאִם הָאִי לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ מֵאֵלָיו, הֲרֵיהוּ שָׁרוּי עֲדַיִן בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחוֹ וּקְבָעוֹ בָּרִאשׁוֹנָה!”

“הִנְנוּ לְבָרֵר זֹאת!”

לְמָחָר עָרַךְ הָאִינְגֵ’נֵר בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַסֶּכְּסְטַנְט תַּצְפִּית חֲדָשָׁה כְּדֵי לִבְחֹן אֶת שִׁעוּרֵי הָאִי שֶׁקָּבַע קֹדֶם לָכֵן, וְאֵלֶּה הַתּוֹצָאוֹת שֶׁהֶעֱלָה בְּיָדוֹ:

עַל פִּי הַתַּצְפִּית הָרִאשׁוֹנָה קָבַע אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן כָּזֶה:

אֹרֶךְ מַעֲרָבִי: 150o–155o

רֹחַב דְּרוֹמִי: 30o–35o


עַל פִּי הַתַּצְפִּית הַשְּׁנִיָּה עָלוּ בְּיָדוֹ הַמִּסְפָּרִים הַמְדֻיָּקִים הָאֵלֶּה:

אֹרֶךְ מַעֲרָבִי: 150o–30o

רֹחַב דְּרוֹמִי: 34o–57o


וּבְכֵן הֻבְרַר הַדָּבָר, שֶׁעִם כָּל אִי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַמַּכְשִׁירִים שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּחָרִיצוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁהַטָּעוּת שֶׁלּוֹ לֹא עָלְתָה עַל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת.

“עַכְשָׁו,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵנוּ לֹא רַק סֶכְּסְטַנְט אֶלָּא גַם אַטְלַס, הָבָה נְעַיֵּן בּוֹ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי, וְנִרְאֶה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן תּוֹפֵס בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.”

הֶרְבֶּרְט הֵבִיא אֶת הָאַטְלַס, אֲשֶׁר כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ קֹדֶם לָכֵן יָצָא בִּפְרַנְצְיָה וְהַשֵּׁמוֹת הָיוּ מְסֻמָּנִים בּוֹ בַּלָּשׁוֹן הַפְרַנְצִית.

פָּתְחוּ אֶת הַמַּפָּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְהָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱזִיק אֶת הַמְּחוּגָה בְּיָדוֹ וּבִקֵּשׁ לִקְבֹּעַ עַל יָדָהּ אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי עַל פְּנֵי הַמַּפָּה.

וּפִתְאֹם עָמְדָה הַמְּחוּגָה שֶׁבְּיָדוֹ בְּלִי נוֹעַ וְהוּא קָרָא:

“אֲבָל הֲרֵי חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס כְּבָר נִמְצָא בּוֹ אִי!”

“אִי?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וַדַּאי הָאִי שֶׁלָּנוּ הוּא?” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לֹא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, "אוֹתוֹ הָאִי מֻנָּח בְּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ 153o וּבְמַעֲלַת הָרֹחַב 37o,11', זֹאת אוֹמֶרֶת, שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וָחֵצִי יוֹתֵר מַעֲרָבִית וּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת יוֹתֵר דְּרוֹמִית מִן הָאִי לִינְקוֹלְן.

“וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִי?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“תָּבוֹר.”

“וּכְלוּם אִי גָדוֹל הוּא?”

“לֹא, אִי קָטֹן הַמֻּנָּח בְּלֶב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וְאֶפְשָׁר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָבְרָה עָלָיו רֶגֶל אֱנוֹשׁ!”

“וּבְכֵן נְבַקְּרֶנּוּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֲנָחְנוּ?”

“הֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ. נִבְנֶה לָנוּ אַרְבָּה מְקֹרָה וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי לְהַנְהִיגָהּ. – כַּמָּה רְחוֹקִים אָנוּ מֵאִי תָּבוֹר זֶה?”

“כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין! הֲלֹא כְּמוֹהֶם כְּאָיִן!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “בְּעֶזְרַת רוּחַ נוֹחָה הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לַעֲבֹר אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת!”

“אֲבָל מַה תּוֹעֶלֶת בִּנְסִיעָה זוֹ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“כְּלוּם יוֹדֵעַ אָנִי? הַתּוֹעֶלֶת תִּתְבָּרֵר מֵאֵלֶיהָ!”

וּבְכֵן נִמְנוּ וְגָמְרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִבְנוֹת אַרְבָּה עַל מְנָת לְהַפְלִיג בָּהּ בַּיָּם בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר הַבָּא, עִם חֲזָרַת עוֹנַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה.


 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי    🔗

בִּנְיַן הַסְּפִינָה – קְצִיר הַדָּגָן הַשֵּׁנִי – צֵיד הַחַיּוֹת הָעַצְלָנִיּוֹת צֶמַח חָדָשׁ חֲסַר־תּוֹעֶלֶת אֲבָל נָעִים – תַּנִּין – הַצְּלָצַל מִוִּינְיַארְד – בִּתּוּר הַתַּנִּין – שִׁמּוּשׁ שְׂפָמוֹ שֶׁל הַתַּנִּין – סוֹף הַחֹדֶשׁ מַאי –כָּל מַאֲוַיָּיו שֶׁל פֶּנְקְרוף נִתְקַיְּמוּ.

כֵּיוָן שֶׁעָלָה רַעְיוֹן עַל לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שׁוּב לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד שֶׁבִּצַּע אוֹתוֹ. וְהִנֵּה גָמַר בְּנַפְשׁוֹ לְסַיֵּר אֶת הָאִי תָּבוֹר, וּמֵאַחַר שֶׁהַנְּסִיעָה לְאוֹתוֹ הָאִי הִצְרִיכָה אֳנִיָּה בַּעֲלַת שִׁעוּר גֹּדֶל יָדוּעַ, הִתְחִיל מְטַפֵּל בִּבְנִיָּתָהּ שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ.

וַהֲרֵי תָּכְנִית הָאֳנִיָּה, שֶׁנִּקְבְּעָה עַל יְדֵי הָאִינְגֵ’נֵר וְעַל יְדֵי הַסַּפָּן כְּאֶחָד:

אֹרֶךְ תַּחְתִּיתָהּ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ רֶגֶל וְרָחְבָּהּ תֵּשַׁע רַגְלָיִם; כָּל חֲלָקֶיהָ צְרִיכִים לִהְיוֹת מֻתְאָמִים וּמְכֻוָּנִים יָפֶה כְּדֵי שֶׁתֵּטִיב לֶכֶת, וְעִם זֶה אֵין הִיא צְרִיכָה לְהַעֲמִיק בַּמַּיִם יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ רַגְלָיִם.

מֵאֵיזֶה עֵץ מִן הָרָאוּי לִבְנוֹת אֳנִיָּה זוֹ? מֵעֵץ הָאֹרֶן אוֹ הַבּוֹקִיץ, אֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם מְצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי לָרֹב? לְאַחַר שִׁקּוּל הַדַּעַת בָּחֲרוּ בָּאֹרֶן, אֲשֶׁר לְפִי דִבּוּרָם שֶׁל הַנַּגָּרִים עֵצוֹ “נוֹחַ לְהִתְבַּקֵּעַ” וְנוֹחַ לְעַבְּדוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא מִתְקַלְקֵל בַּמַּיִם, כָּמוֹהוּ כַּבּוֹקִיץ.

לְאַחַר שֶׁקָּבְעוּ אֶת כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלֶּה וּבְשִׂימָם אֶל לֵב שֶׁעוֹנַת הַשָּׁנָה הַטּוֹבָה תָשׁוּב אַךְ בְּעוֹד שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, הֶחֱלִיטוּ כִי רַק כּוֹרֶשׁ סְמִית וּפֶּנְקְרוֹף לְבַדָּם יַעַסְקוּ בִבְּנִיַּת הָאֳנִיָּה. בֵּינָתַיִם יַעַסְקוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט בְּשֶׁלָּהֶם, יָצוּדוּ צַיִד, וְנֶב וְעוֹזְרוֹ יוּף יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה בַּבַּיִת כְּמִשְׁפָּטָם.

לְאַחַר שֶׁבָּחֲרוּ אֶת הָעֵצִים הָרְאוּיִים לִמְלָאכָה מִיָּד הִפִּילוּם וְהִקְצִיעוּם וְנִסְּרוּם לִקְרָשִׁים לְאָרְכָּם כְּדֶרֶךְ הַנַּסְרָנִים שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּכָךְ. מִקֵּץ שְׁמוֹנָה יָמִים הֻתְקַן בַּמַּכְתֵּשׁ שֶׁבֵּין הַקָּמִינִים וְחוֹמַת הַגְּרָנִית קַרְפִּיף לַחֲרֹשֶׁת עֵץ, וְעַד מְהֵרָה הָיְתָה מֻנָּחָה עַל גַּבֵּי הַחוֹל תַּחְתִּית אֳנִיָּה שֶׁאָרְכָּהּ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ רָגֶל.

גַּם אֶל הַמְּלָאכָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת לֹא נִגַּש כּוֹרֶשׁ סְמִית “כְּסוּמָא בַּאֲרֻבָּה”. הוּא הָיָה בָּקִי בִמְלֶאכֶת בְּנִיַּת הָאֳנִיּוֹת כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בָּקִי בְהֵרְבֵּה מִקְצוֹעוֹת אֲחֵרִים, וְעַד שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבוֹדָה זוֹ עָרַךְ עַל גַּבֵּי הַנְּיָר תַּבְנִית מְפֹרָטָה שֶׁל הָאֳנִיָּה שֶׁאָמַר לִבְנוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ עוֹזֵר מְעֻלֶה בַּעֲבוֹדָה זוֹ וְהוּא הָיָה בָּקִי בְּאוֹתָה אֻמָּנוּת לְמַעֲשֶׂה, כִי שָׁנִים אֲחָדוֹת עָבַד עֲבוֹדַת נַגָּר בְּאַחַד הַמַּסְפֵּנִים שֶׁבִּבְרוּקְלִין.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, כִּי פֶּנְקְרוֹף הִתְמַכֵּר לִמְלַאכְתּוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה וְשָׁקַד לַעֲשׂוֹתָהּ יָפֶה וְלֹא רָצָה לְהַנִּיחָהּ אַף רֶגַע אֶחָד.

רַק דָּבָר אֶחָד הָיָה כֹּחַ בּוֹ לְהַתִּיקוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ זוֹ לְיוֹם אֶחָד, וְהוּא קְצִיר־הַדָּגָן הַשֵּׁנִי, שֶׁנַּעֲשָׂה בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל. גַּם קָצִיר זֶה עָלָה יָפֶה כַּקָּצִיר הָרִאשׁוֹן וְהִכְנִיס אֶת מִכְסַת הַגַּרְעִינִים שֶׁחִשְּׁבוּ מֵרֹאשׁ.

“חֲמִשָּׁה בּוּשְׁלִים, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף לְאַחַר שֶׁמָּדַד בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק אֶת רְכוּשוֹ זֶה.

“חֲמִשָּׁה בּוּשְׁלִים,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הֲרֵי הֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף גַּרְעִינִים, לְפִי שֶׁכָּל בּוּשֶׁל מֵכִיל מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף גַּרְעִינִים.”

“שַׁפִּיר!” אָמַר הַסַּפָּן, “וְאֶת כָּל זֶה נִזְרַע הַפַּעַם בְּבַת־אֶחָת, חוּץ מִמִּכְסָה קְטַנָּה שֶׁנַּשְׁאִיר לְמִשְׁמֶרֶת.”

“כִּדְבָרֶיךָ, פֶּנְקְרוֹף, וְאִם הַקָּצִיר הַבָּא יַעֲלֶה יָפֶה כַּקָּצִיר הַזֶּה, עָתִיד הוּא לְהַכְנִיס לָנוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים בּוּשְׁלִים.”

“וְאָז נֹאכַל לָחֶם?”

“וַדַּאי נֹאכַל לָחֶם.”

“אֲבָל הֲרֵי נִצְטָרֵךְ לִבְנוֹת לָנוּ טַחֲנָה!”

“אֵין דָּבָר, נִבְנֶה לָנוּ טַחֲנָה.”

שְׂדֵה הַדָּגָן הַשְּׁלִישִׁי הָיָה אֵפוֹא גָדוֹל לְאֵין עָרֹךְ מִשְּׁנֵי הַשָּׂדוֹת הָרִאשׁוֹנִים. לְאַחַר שֶׁהִכְשִׁירוּ וְעָבְדוּ אֶת אַדְמָתוֹ יָפֶה וְשָׂמוּ בְּחֵיקָהּ אֶת הַזְּרָעִים הַיְּקָרִים, חָזַר פֶּנְקְרוֹף לְפָעֳלוֹ וּלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִפְסִיק.

בֵּינָתַיִם הָיוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט עוֹסְקִים בְּמַעֲשֵׂה צַיִד בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם, וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מַעֲמִיקִים לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ חֶלְקֵי הַיַּעַר שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, שֶׁטֶּרֶם נֶחְקְרוּ, וְרוֹבֵיהֶם הַמְמֻלָּאִים בְּכַדּוּרִים הָיוּ לָהֶם לְמָגֵן בִּפְנֵי כָּל פֶּגַע. אוֹתָם הַחֲלָקִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים עִרְבּוּבְיָה וְסֹבֶךְ שֶׁל אִילָנוֹת נֶהְדָרִים, שֶׁעָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים זֶה לָזֶה כְּאִלּוּ מֵחֹסֶר מָקוֹם וְכִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם. חִקּוּר מַעֲבֵה הַיַּעַר הָאָפֵל הַזֶּה הָיָה קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְהַכַּתָּב לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לַחְדֹּר לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מַחֲזִיק אֶת הַקָּמְפַּס בְּיָדוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁמָּא יִתְעֶה וְלֹא יִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁבְּתוֹךְ עֲבִי־סֹבֶךְ זֶה מוּעָטִים הָיוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים, כִּי הַלָּלוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמֶּרְחָב וְכָאן הָיוּ תְּנוּעוֹתֵיהֶם מְעֻכָּבוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן עָלְתָה בִּידֵי הַצַּיָּדִים לְהָמִית בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל שָׁלֹשׁ חַיֹּות גְּדוֹלוֹת אוֹכְלוֹת־עֵשֶׂב. הָחַיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קוּלָאס, אֲשֶׁר אֶחָד מִבְּנֵי מִינָם כְּבָר נִזְדַּמֵּן פַּעַם אַחַת לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיְאוֹר. הֵן בִּקְּשׁוּ לָהֶן מִפְלָט בֵּין הָעֲנָפִים הַעֲבֻתִּים וְנָתְנוּ לְהָמִית אֶת עַצְמָן מִתּוֹךְ טִמְטוּם־דָּעַת. אָז פָּשְׁטוּ אֶת עוֹרֵיהֶן וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְשָׁם עִבְּדוּ אוֹתָם בְּחֻמְצָה גָפְרִיתָנִית וְהִכְשִׁירוּם לְצָרְכֵי שִׁמּוּשׁ.

בְּאֶחָד מִטִּיּוּלֵי־הַצַּיִד הַלָּלוּ נִזְדַּמְּנָה לִפְנֵי גִדְעוֹן סְפִּילֶט עוֹד מְצִיאָה אַחַת, שֶׁהָיְתָה יְקָרָה מִבְּחִינָה אֶחָת.

הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁלֹשִׁים לְאַפְּרִיל. שְׁנֵי הַצַּיָּדִים הֶעֱמִיקוּ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. הַכַּתָּב, שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ וְהָיָה רָחוֹק מֵהֶרְבֶּרְט כַּחֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת, הִגִּיעַ לְתֻמּוֹ אֶל מַעַר אֶחָד בַּיַּעַר, שֶׁהָאִילָנוֹת לֹא הָיוּ צְפוּפִים שָׁם כָּל כָּךְ וְנָתְנוּ לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לַחְדֹּר בֵּינֵיהֶם.

בְּאַפּוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עָלָה רֵיחַ חָרִיף, שֶׁנָּדַף מִתּוֹךְ צְמָחִים אֲחָדִים בַּעֲלֵי גִבְעוֹלִים יְשָׁרִים וַעֲנֵפִים, אֲשֶׁר צִיצִיהֶם נָשְׂאוּ גַרְגְּרִים זְעִירִים. הַכַּתָּב קָטַף גִּבְעוֹלִים אֲחָדִים וְחָזַר וּבָא אֶל הֶרְבֶּרְט וְאָמַר:

“הַבֵּט וּרְאֵה, הֶרְבֶּרְט, מַה טִיבוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה?”

“וְהֵיכָן מָצָאתָ אוֹתוֹ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט?”

“שָׁם בְּמַעַר הַיַּעַר הֲרֵיהוּ גָדֵל בְּשֶׁפַע.”

“וּבְכֵן דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, שֶׁמָּצָאתָ מְצִיאָה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף יוֹדְךָ וִיבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בְכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ!”

“אִם כֵּן, הֲרֵי זֶה טַבַּק?”

“הֵן. אָמְנָם אֵין זֶה טַבַּק מִן הַמִּין הַמֻּבְחָר, וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵיהוּ טַבַּק!”

“הוֹי, כַּמָּה יִשְׂמַח פֶּנְקְרוֹף זֶה! כַּמָּה יָגִיל! – אֲבָל הֵן לֹא יְכַלֶּה לְעַשֵּׁן אֶת הַכֹּל יְחִידִי, וְגַם בְּחֶלְקֵנוּ יִפֹּל מַשֶּׁהוּ מִטַּבַּק זֶה!”

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הִנֵּה נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבִּי. אַל נָא נַגִּיד לְפִי שָׁעָה לְפֶנְקְרוֹף דָּבָר. נַכְשִׁיר מִתְּחִלָּה אֶת הֶעָלִים הָאֵלֶּה יָפֶה, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְתַשְׁמִישָׁם, וּבְאַחַד הַיָּמִים נַגִּישׁ לוֹ מִקְטֶרֶת מְמֻלָּאָה טַבַּק!”

“הֲרֵינִי מַסְכִּים לְהַצָּעָתְךָ, הֶרְבֶּרְט, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנַּגִּישׁ לוֹ מִנְחָה זוֹ, יִהְיֶה יוֹם אֹשֶׁר לַחֲבֵרֵנוּ הֶחָשׁוּב וְשׁוּב לֹא יְהֵא לוֹ מַה לִשְׁאֹל וּלְהִתְאַוּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה!”

הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם אָסְפוּ אֲסֵפָה גְדוֹלָה שֶׁל הַצֶּמַח הַיָּקָר הַזֶּה וְהִכְנִיסוּהוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית “בִּגְנֵבָה”, כְּאִלּוּ הָיָה פֶּנְקְרוֹף אַחַד הַמּוֹכְסִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, הַמַּבִּיטִים אַחֲרֵי הַעוֹבְרִים אֶת הַגְּבוּל בְּשֶׁבַע עֵינָיִם.

אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית וְאֶת נֶב עָשׂוּ לְבַעֲלֵי בְּרִיתָם לַסּוֹד הַכָּמוּס עִמָּם, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף לֹא הִבְחִין כְּלוּם וְלֹא הִרְגִישׁ בַּדָּבָר בִּמְרוּצַת כָּל אוֹתָהּ הָעֵת הָאֲרֻכָּה שֶׁיִּבְּשׁוּ וּפוֹרְרוּ אֶת עֲלֵי הַטַּבַּק וְחָרְכוּ אוֹתָם עַל גַּבֵּי אֲבָנִים מְחֻמָּמוֹת. כָּל הַמְּלָאכָה הַזֹּאת אָרְכָה חָדְשַׁיִם וְהִיא נֶעֶשְׂתָה שֶׁלֹּא בִּידִיעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה עָסוּק בִּבְנִיַּת הָאֳנִיָּה וְלֹא הָיָה בָּא אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא לִישׁוֹן.

וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה, שֶׁהִכְרִיחַ אוֹתוֹ שׁוּב פַּעַם אַחַת לְהִבָּטֵל מִן הַמְּלָאכָה הַחֲבִיבָה עָלָיו. הַדָּבָר הָיָה בְּרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ מַאי. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵרַע מְאֹרָע דִּיוּג מֻפְלָא, שֶׁכָּל הַקֹּולוֹנִיסְטִים וְגַם פֶּנְקְרוֹף בְּתוֹכָם אֲנוּסִים הָיוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ.

זֶה יָמִים אֲחָדִים נִרְאֲתָה עַל פְּנֵי הַיָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין מִן הַחוֹף חַיַּת־יָם עֲנָקִית, שֶׁבָּחֲרָה לָהּ לִנְאוֹת מְגוּרָהּ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הָאִי לִינְקוֹלְן. חַיָּה זוֹ הָיְתָה תַּנִּין גְּדָל־מִדּוֹת, שֶׁהִתְיַחֵשׂ כַּנִּרְאֶה עַל מִין הַתַּנִּינִים הַמְּצוּיִים בְּדָרוֹם וְהַקְּרוּיִים בְּשֵׁם “תַּנִּינֵי־קַף”.

“מַה מאֻשָּׁרִים הָיִינוּ, אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָצוּד אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה!” קָרָא הַסַּפָּן, “אִלּוּ הָיָה לָנוּ כְּלִי שַׁיִט רָאוּי לַדָּבָר וּצְלָצַל מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ, הָיִיתִי קוֹרֵא אֲלֵיכֶם קְרִיאָה: קוּמוּ וַעֲלוּ עַל חַיָּה זוֹ, כִי רְאוּיָה וַהֲגוּנָה הִיא שֶׁנַּטְרִיחַ עַצְמֵנוּ לְלָכְדָהּ!”

“הוֹי!” קָרָא גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “כַּמָּה מִתְאַוֶּה אֲנִי לִרְאוֹתְךָ, פֶּנְקְרוֹף, עוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּצְלָצַל! וַדַּאי עִנְיָן מְלַבֵּב הוּא!”

“אָמְנָם כֵּן, עִנְיָן מְלַבֵּב הוּא וְיֵשׁ בּוֹ גַם סַכָּנָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ שׁוּם אֶמְצָעִים לִתְקֹף חַיָּה זוֹ, אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְכַוֵּן אֶת דַעְתֵּנוּ אֵלֶיהָ.”

“תָּמֵהַ אֲנִי,” אָמַר הַכַּתָּב, “לִרְאוֹת תַּנִּין צָף בְּמַעֲלַת רֹחַב גְּבוֹהָה כָּזוֹ!”

“וּמַה רָאִיתָ לִתְמֹהַּ עַל כָּךְ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט?” הֵשִׂיב הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי אָנוּ שְׁרוּיִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק עַצְמוֹ שֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, שֶׁהַדַּיָּגִים הָאַנְגְּלִים וְהָאֲמֵרִיקָנִים קוֹרְאִים לוֹ ‘שְׁדֵה הַתַּנִּינִים’ וְכָאן, בֵּין זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה וּבֵין אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, הוּא הַמָּקוֹם שֶׂתַּנִּינֵי הַדָּרוֹם מְצוּיִים שָׁם בְּהָמוֹן בְּמִדָּה יְתֵרָה.”

“דְּבָרֶיךָ נְכוֹחִים,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי תָּמֵהַּ אֲנִי בְּיוֹתֵר עַל אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּמֵּן לָנוּ לִרְאוֹת אַחַד הַתַּנִּינִים הָאֵלֶּה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כֵּיוָן שֶׂאֵין יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, הֲרֵי אַחַת הִיא לָנוּ!”

וְהוּא פָּנָה וְחָזַר אֶל עֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ אֲנָחָה שֶׁל דַּאֲבוֹן לֵב, כִּי כָל סַפָּן יֵשׁ בּוֹ נְשָׁמָה שֶׁל דַיָּג, וְאִם תַּעֲנוּג הַדִּיּוּג תָּלוּי בְּשִׁעוּר גָּדְלוֹ שֶׁל הַדָּג שֶׁהוּא שׁוֹלֶה מִן הַמַּיִם, הֲרֵי קַל לָנוּ לְשַׁעֵר, מַה הֵם רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל צַיַּד־תַּנִּינִים, הָרוֹאֶה תַּנִּין לְפָנָיו!

וְאִלּוּ הָיָה כָּאן אַךְ עִנְיָן שֶׁל תַּעֲנוּג בִּלְבָד! אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, כַּמָּה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁמַּלְקֹחַ כָּזֶה הָיָה מֵבִיא לַקּוֹלוֹנְיָה: גַּם שֶׁמֶן וְגַם חֵלֶב וְגַם שְׂפַם־תַּנִּין, כֻּלָּם דְבָרִים מוֹעִילִים, שֶׁיָּכְלוּ לְשַׁמֵּש לִצְרָכִים שׁוֹנִים!

וְאוּלָם הַפַּעַם דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין הַתַּנִּין רוֹצֶה לַעֲזֹב כְּלָל אֶת מֵימֵי הָאִי. הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ פְּנוּיִים מֵעֶסְקֵי הֵצַּיִד, וְנֶב, בְּעוֹדֶנּוּ מְפַקֵּחַ עַל תַּנּוּרֵי הַבִּשׁוּל שֶׁלּוֹ, לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת מִיָּדָם וְהָיוּ צוֹפִים וּמַבִּיטִים אֶל תְּנוּעוֹת הַחַיָּה בֵּין מֵחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבֵין מֵרֹאש רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. הַתַּנִּין הֶעֱמִיק לַחְדֹּר אֶל תּוֹך מִפְרַץ הַבְּרִית וְחָרַש אֶת מֵימָיו וְצָף וְעָבַר אוֹתוֹ מִכֵּף הַמַּלְתָּעוֹת עַד כֵּף הַצִּפֹּרֶן. הוּא הֵנִיעַ בְּכֹחַ אֶת סְנַפִּירֵי זְנָבוֹ הָאַדִּירִים וּבְעֶזְרָתָם הָיָה מְקַפֵּץ קְפִיצוֹת וְשָׁט בִּמְהִירוּת שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מִילִין לְשָׁעָה. פְּעָמִים הָיָה מִתְקָרֵב כָּל כָּךְ אֶל הָאִי, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אוֹתֹו יָפֶה. אָז הִכִּירוּ בּוֹ שֶהִנֵּהוּ בְּאֱמֶת אַחַד הַתַּנִּינִים הַדְּרוֹמִיִים, אֲשֶׁר מַרְאֵיהֶם כֻּלּוֹ שָׁחוֹר וְרֹאשָׁם שָׁטוּחַ יוֹתֵר מֵרָאשֵׁי הַתַּנִּינִים שֶׁל יַמֵּי הַצָּפוֹן.

הַמַּשְׁגִּיחִים אֵלָיו רָאוּהוּ וְהִנֵּה הוּא מַזֶּה מִתּוֹךְ נְחִירֵי אַפּוֹ לְגָבְהֵי מָרוֹם עֲנַן קִיטוֹר אוֹ עֲנָן מַיִם – כִּי לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא עֲדַיִן חוֹקְרֵי הַטֶּבַע וְצַיָּדֵי־הַתַּנִּינִים תּוֹהִים בַּדָּבָר וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה טִיבוֹ שֶׁל עָנָן זֶה. מַה חַיָּה זוֹ מְקַלַּחַת מִתּוֹךְ נְחִירֶיהָ, אֲוִיר אוֹ מַיִם? דֵּעָה רוֹוַחַת הִיא, שֶׁקִּלּוּח זֶה הִנֵּהוּ קִיטוֹר, אֲשֶׁר בְּבוֹאוֹ בְּמַגָּע עִם הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן הֲרֵיהוּ מִתְעַבֶּה וְחוֹזֵר וְיוֹרֵד בְּצוּרַת גָּשֶׁם.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל חַיַּת־הַיָּם הַיּוֹנֶקֶת בְּמָקוֹם זֶה הֶעֱסִיקָה הַרְבֵּה אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. בְּיִחוּד הָיְתָה מְגָרָה אֶת יִצְרוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְהִסִּיחָה כַּמָּה פְּעָמִים אֶת דַּעְתּוֹ מִמְּלַאכְתוֹ. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לִידֵי כָּךְ, שֶׁהַסַּפָּן הִתְחִיל מְחַמֵּד אֶת הַתַּנִין וּמִתְאַוֶּה לוֹ כְּדֶרֶךְ הַתִּינוֹקוֹת הַמִּתְאַוִּים לִדְבָרִים הָאַסּוּרִים עֲלֵיהֶם. בַּלַּיְלָה הָיָה הוֹזֶה עָלָיו וּמְדַבֵּר עָלָיו בְקוֹל מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ אֶמְצָעִים הָרְאוּיִם לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ מִלְחָמָה, אִלּוּ יָכְלָה הַסִּירָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַל פְּנֵי הַיָּם, לֹא הָיָה מְהַסֵּס אַף רֶגַע וְהָיָה תּוֹקֵף אֶת הָעֲנָק הַזֶה.

אֶפֶס מַה שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹתוֹ, עָשָׂה לְמַעֲנָם הַמִּקְרֶה. בַּשְׁלִישִׁי לְחֹדֶשׁ מַאי עָמַד נֶב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לְיַד חַלּוֹן בֵּית־הַבִּשׁוּל שֶׁלּוֹ וּפִתְאֹם הֵרִים קוֹלוֹ וְהִכְרִיז בְּשִׂמְחָה שֶׁהַתַּנִּין הוּטַל אֶל הַשִּׂרְטוֹן אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הָאִי.

הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהִתְעַתְּדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָלֶכֶת לָצוּד צַיִד, הִנִּיחוּ אֶת רוֹבֵיהֶם, פֶּנְקְרוֹף הִשְׁלִיךְ אֶת קַרְדֻּמּוֹ מִיָּדוֹ וְאֲלֵיהֶם נִלְווּ כּוֹרֶש סְמִית וְנֶב וְכֻלָּם נֶחְפְּזוּ וְרָצוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָׁם “שָׁקַע” הַתַּנִּין בַּשִּׂרְטוֹן.

מָקוֹם זֶה נִמְצָא עַל שְׂפַת הַיָּם הַשְּׁטוּחָה אֲשֶׁר בְּקִרְבַת כֵּף־הַמְּצִיאָה וְהָיָה רָחוֹק מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית מַהֲלַך שְׁלֹשָׁה מִילִין. הַתַּנִּין וַדַּאי נִסְחַף לְשָׁם עַל יְדֵי גֵאוּת הַיָּם וְהָיוּ יָדַיִם לַּדָּבָר לְשַׁעֵר, שֶׁלֹּא יַעֲצֹר כֹּחַ לְהָזִיז עַצְמוֹ עַל נְקַלָּה מִמְּקוֹמוֹ וְלָצֵאת שׁוּב לַמֶּרְחָב. מִכָּל מָקוֹם רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צֹרֶךְ לְעַצְמָם לְמַהֵר וְלַחֲסֹם בְּפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזֹר אֶל הַיָּם. הֵם רָצוּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם וּבִידֵיהֶם כִּידוֹנִים וּמַקְלוֹת מְפֻרְזָלִים. הֵם עָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶר שֶׁעַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה, יָרְדוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְמָנִית וּפָנוּ אֶל חוֹף הַיָּם, וְלֹא עָבְרוּ עֶשְׂרִים רְגָעִים וְהֵם עָמְדוּ לִפְנֵי הַחַיָּה הַעֲנָקִית, אֲשֶׁר מַחֲנוֹת בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם כְּבָר פָּרְחוּ וְשׁוֹטְטוּ מֵעָלֶיהָ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים.

“אַךְ זוֹהִי מִפְלֶצֶת!” קָרָא נֶב.

קְרִיאָה זוֹ הָיְתָה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, כִּי אוֹתוֹ תַּנִּין הָיָה תַּנִּין עֲנָק, אָרְכּוֹ כִּשְׁמוֹנִים רֶגֶל וּמִשְׁקָלוֹ לֹא פָּחוֹת מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף לִטְרָאוֹת!

הַמִּפְלֶצֶת הָאַדִּירָה הָיְתָה מוּטָלָה בְּלִי נוֹעַ וְלֹא אִמְּצָה כֹּחָהּ לְהָזִיז עַצְמָהּ מֵעַל הַשִּׂרְטוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁגֵּאוּת הַיָּם הָיְתָה עֲדַיִן רָמָה לְמַדָּי.

כְּשֶׁשָּפְלוּ מֵי הַיָּם, הִתְקָרְבוּ הַקּולוֹנִיסְטִים אֶל הַתַּנִּין וְהִקִּיפוּהוּ מִסָּבִיב וְאָז הֵבִינוּ מִפְּנֵי מָה הוּא מוּטָל בְּלִי נוֹעַ.

הוּא הָיָה מֵת. בְּצִדּוֹ הַיְמָנִי הָיָה נָעוּץ צְלָצַל.

“וּבְכֵן מְצוּיִים צַיָּדֵי־תַּנִּינִים בַּמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים לָנוּ?” אָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט.

“מִנַיִן לְךָ זֶה?” שְׁאֵלָהוּ הַסַּפָּן.

“הֲרֵי הַצְּלָצַל עֲדַיִן נָעוּץ…”

“אִי לְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר הַסַּפָּן, “הָרַאֲיָה שֶׁלְּךָ אֵינָהּ רַאֲיָה כָּל עִקָּר. כְּבָר הָיוּ מַעֲשִׂים בְּתַנִּינִים, שֶׁעָבְרוּ אַלְפֵי מִילִין וְהַצְּלָצַל נָעוּץ בְּצִדָּם. וְתַנִּין זֶה אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְקַר בַּצְּלָצַל בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי וְשַׁט וְעָבַר מֶרְחַקִּים עַל מְנָת לָמוּת בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם פֶּלֶא כָּל שֶׁהוּא!”

“וְאַף עַל פִּי כֵן…” נִסָּה גִדְעוֹן סְפִּילֶט לְעֵרְעֵר עַל דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף, שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ אֶת דַעְתּוֹ.

“דָּבָר זֶה מִן הָאֶפְשָׁר הוּא,” הִסְכִּים כּוֹרֶשׁ סְמִית לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, “אֲבָל הָבָה נִבְדֹּק אֶת הַצְּלָצַל. אֶפְשָׁר שֶׁצַּיָּדֵי־הַתַּנִּינִים חָרְתוּ עָלָיו אֶת שֵׁם אֳנִיָּתָם, כַּמִּנְהָג הַמְּקֻבָּל אֵצֶל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת זוֹ?”

הַשְׁעָרָתוֹ נִתְאַמְּתָה. פֶּנְקְרוֹף קָפַץ וְהוֹצִיא אֶת הַצְּלָצַל מִתּוֹךְ צִדּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין וּמָצָא עָלָיו כְּתֹבֶת זוֹ:

Maria־Stella

Vineyard

“אֳנִיָּה מִוִּינְיַארְד! אֳנִיָּה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי!” קָרָא הַסַּפָּן, “הָאֳנִיָּה ‘מַרְיָה סְטֶלָּה’! הֲרֵיהִי אֳנִיַּת צַיָּדֵי־תַנִּינִים מְצֻיָּנָה, וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ הֵיטֵב! אֲהָהּ, יְדִידַי הַיְּקָרִים! אֳנִיָּה מִוִּינְיַארְד, אֳנִיָּה שֶׁל צַיָּדֵי־תַּנִּינִים מִוִּינְיַארְד 2 !” וְהַסַּפָּן נוֹפֵף בְּיָדוֹ אֶת הַצְּלָצַל וְקָרָא וְחָזַר וְקָרָא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת אֶת הַשֵּׁם הַיָּקָר לְלִבּוֹ, אֶת שֵׁם עִיר מוֹלַדְתּוֹ.

כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁהָאֳנִיָּה “מַרְיָה סְטֶלָּה” תָּבוֹא וְתִדְרֹשׁ אֶת הַתַּנִּין, אֲשֶׁר מַלָּחֶיהָ תָּקְעוּ בּוֹ אֶת הַצְּלָצַל וְשֶׁעַל פִּי הַדִּין שֶׁלָּה הוּא, הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָגֶשֶׁת מִיָּד אֶל הַמְלָאכָה וּלְבַתְּרוֹ קֹדֶם שֶׁיָּחוּל בּוֹ הָרִקָּבוֹן. עוֹפוֹת הַטֶּרֶף, שֶׁתָּרוּ אֶת הַשָּׁלָל הָרַב הַזֶּה וְעוֹפְפוּ עָלָיו זֶה יָמִים אֲחָדִים, בִּקְּשׁוּ מִיָּד לָרֶדֶת עָלָיו וְלִקְנוֹתוֹ בַּ“חֲזָקָה”, וּמִןִ הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַבְרִיחָם בִּירִיּוֹת רוֹבִים.

תַּנִּין זֶה נְקֵבָה הָיָה וְהַכְּחָל שֶׁלָּה הָיָה מָלֵא חָלָב, אֲשֶׁר לְדַעְתּוֹ שֶׁל חוֹקֵר הַטֶּבַע דִּיפֶנְבַּךְ הֲרֵיהוּ דּוֹמֶה לַחֲלֵב פָּרָה וְאֵין הוּא נוֹפֵל מִמֶּנּוּ לֹא בְּטַעֲמוֹ וְלֹא בְּצִבְעוֹ.

פֶּנְקְרוֹף שִׁמֵּשׁ פַּעַם אַחַת מַלָּח בָּאֳנִיָּה שֶׁל צַיָּדֵי־תַּנִּינִים וְיָדַע הֵיטֵב כֵּיצַד מְבַתְּרִים אֶת הַתַּנִּין וּמוֹצִיאִים אֶת חֶלְבּוֹ. מְלָאכָה זוֹ הִיא מִן הַמְּאוּסוֹת בְּיוֹתֵר וְהִיא אָרְכָה הַפַּעַם שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהַכֹּל הִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ, שֶלֹּא לְהוֹצִיא אֲפִילוּ אֶת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר הַסַּפָּן אָמַר עָלָיו שֶׁ“הוּא הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה טְרוּף־אֳנִיָּה מְצֻיָּן”.

אֶת הַחֵלֶב נִתְּחוּ פַּסִּים מַקְבִּילִים, שְׁתֵּי רַגְלַיִם וָחֵצִי עָבְיוֹ שֶׁל כָּל פַּס, וְאַחַר חָתְכוּ אֶת הַפַּסִּים חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת, כְּמֵאָה לִטְרָאוֹת מִשְׁקַל הַחֲתִיכָה. אֶת חֲתִיכוֹת הַחֵלֶב הִתִּיכוּ בִּכְלֵי חֶרֶס בּוֹ בַּמָּקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִנְגֹּף אֶת הָאֲוִיר בְּקִרְבַת רָמַת־הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. עַל יְדֵי הַהִתּוּךְ פָּחַת מִשְׁקַל הַחֵלֶב עַד כְּדֵי שְׁלִישׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן רַב וְעָצוּם הָיָה בְּיוֹתֵר: הַלָּשוֹן לְבַדָּהּ הִסְפִּיקָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים לִטְרָאוֹת שֶׁל חֵלֶב, וְהַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה – אַרְבַּעַת אֲלָפִים. חוּץ מִן הַשּׁוּמָן הַזֶּה, שֶׁהָיָה בּוֹ כְדֵי לְסַפֵּק לַקּוֹלוֹנִיסְטִים נֵרוֹת־סְטִיאֲרִין וּגְלִיצֵרִין לְאֹרֶךְ יָמִים, רָכְשׁוּ לָהֶם גַּם שְׂפַם־תַּנִּין, אֲשֶׁר וַדַּאי יִמְצְאוּ בּוֹ חֵפֶץ וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ שִׁמּוּשׁ הַצָּרִיךְ לְגוּפוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאִישׁ מֵאַנְשֵׁי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיָה לוֹ צֹרֶך לֹא בְּסוֹכֵךְ מִמָּטָר וְלֹא בְּמָחוֹךְ. בַּחֵלֶק הַעֶלְיוֹן שֶׁל לוֹעַ הַתַּנִּין הָיוּ קְבוּעוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה שְׁמֹונֶה מֵאוֹת רְצוּעוֹת קַרְנִיּוֹת גְּמִישֹׁות עַד מְאֹד וַעֲשׂוּיוֹת מַעֲשֶׂה רִקְמַת חוּטִים. הָרְצוּעוֹת הַלָּלוּ, הַסְּדוּרוֹת בִּקְצֵה הַלֹּועַ בִּצְפִיפוּת כְּעֵין שְׁנֵי מַסְרֵקוֹת וְהֶאֲרֻכּוֹת כְּשֵׁשׁ רַגְלַיִם, מְשַמְּשׁוֹת לַתַּנִּין לַעֲצֹר עַל יָדָן אַלְפֵי חַיּוֹת קְטַנּוֹת, דָּגִים וּרְכִיכוֹת, שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מֵהֶם.

הַמְּלָאכָה נִגְמְרָה וְהַעוֹסְקִים בָּהּ הָיוּ שְׂמֵחִים בְּיוֹתֵר שֶׁנִפְטְרוּ מִמֶּנָּה. אֶת שְׂרִידֵי נִבְלַת הַחַיָּה הִשְׁאִירוּ הַקּוֹלונִיסְטִים לְעוֹפוֹת הַטֶּרֶף, וּמֻבְטָחִים הָיוּ, שֶׁיִבְלְעוּ אוֹתָם עַד בִּלְתִּי הוֹתִיר מֵהֶם אַף כַּזַּיִת, וְהֵם עַצְמָם שָׁבוּ אִישׁ אִישׁ לְפָעֳלוֹ וּלַעֲבוֹדָתוֹ כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

קֹדֶם שֶׁחָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לִמְלַאכְתוֹ בַּמַסְפֵּן, הִתְחִיל עוֹשֶׂה מִינֵי מְכוֹנוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁעוֹרְרוּ אֶת סַקְרָנוּתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲבֵרָיו. הוּא נָטַל תְּרֵיסָר רְצוּעוֹת שֶׁל שְׂפַם־הַתַּנִּין וְחָתַךְ אֶת כָּל אַחַת מֵהֶן לְשִׁשָּׁה חֲלָקִים שָׁוִים וְחִדֵּד אֶת שְנֵי קְצוֹתֵיהֶם.

“וּמַה יְהֵא תַּשְׁמִישָׁם שֶׁל אֵלֶּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְאַחַר שָׁהַלָּז גָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ זוֹ.

“לְהָמִית זְאֵבִים, שׁוּעָלִים וַאֲפִילוּ יָגוּאֲרִים,” הֵשִׁיב בִּקְצָרָה הָאִינְגֵ’נֵר.

“עַכְשָׁו?”

“לֹא, כִּי אִם בִּימוֹת הַחֹרֶף, כֵּאֲשֶׁר יִהְיֶה לָנוּ קֶרַח.”

“דְּבָרֶיךָ חִידוֹת לִי…” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“עוֹד מְעַט וְיִתְפָּרְשׁוּ לְךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “מְכוֹנָה זוֹ אֵינָהּ אַמְצָאָה שֶׁלִּי, כִּי הָאֲלֵאוּטִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה הָרוּסִית כְּבָר מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ זֶה כַּמָּה. אֶת עַצְמוֹת הַדָּג הָאֵלֶּה, שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, יְדִידַי, אָכֹף וְאֶגְלֹל בִּהְיוֹת הַחֹרֶף וְאֶצֹּק עֲלֵיהֶן מַיִם הָלֹךְ וְיָצֹק עַד שֶׁתִּתְכַּסֶּינָה בְּשִׁכְבַת קֶרַח, אֲשֶׁר תִּשְׁמֹר עַל כְּפִיפָתָן וְלֹא תִּתֵּן לָהֶן לְהִתְיַשֵּׁר. אָז אֶמְשַׁח אוֹתָן בְּשׁוּמָן הַרְבֵּה וְאַנִּיחַ אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַשֶּׁלֶג. וְיוֹדְעִים אַתֶּם מַה סוֹפָהּ שֶׁל הַחַיָּה הָרְעֵבָה, אֲשֶׁר תִּבְלַע אֶת הַמַשֵּׁאת? סוֹפָהּ, שֶׁחֹם קֵיבָתָהּ יַמְסֶה אֶת הַקֶּרַח וְעֶצֶם הַדָּג תִּתְפַּשֵּט וְתִדְקֹר אוֹתָהּ בִּקְצוֹתֶיהָ הַחַדִּים.”

“אַךְ זוֹהִי תַחְבּוּלָה מְחֻכָּמָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“וְעַל יָדָהּ נַחֲשֹׂךְ כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת וַאֲבַק־שְׂרֵפָה,” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“תַּחְבּוּלָה זוֹ כֹּחָהּ יָפֶה מִן הַפְּחָתִים!” אָמַר נֶב.

“וּבְכֵן נַמְתִּין לְבוֹא הַחֹרֶף!”

“אָמְנָם כֵּן, נַמְתִּין לְבוֹא הַחֹרֶף”

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה הָלְכָה וְהִתְקַדְּמָה וּבְסוֹף הַחֹדֶשׁ כְּבָר הָיְתָה סְפוּנָה לְמֶחֱצָה בִּקְרָשִׁים. עַל פִּי צוּרוֹתֶיהָ הַמְצֻיָּנוֹת כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, שֶׁעֲתִידָה הִיא לָעֲבֹר אָרחֹות יַמִּים כְּהֹגֶן.

פֶּנְקְרוֹף עָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁקִידָה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ, וְרַק מִבְנֵה גֵווֹ הַמּוּצָק עָמַד לוֹ שֶׁלֹּא יִכְשַׁל כֹּחוֹ בַּעֲבוֹדַת פֶּרְךְ זוֹ. וְאוּלָם חֲבֵרָיו הֵכִינוּ לוֹ בַּסֵּתֶר שִׁלּוּמִים וְשָׂכָר עַל כָּל יְגִיעוֹ וַעֲמָלוֹ הָרַב, וּבִשְׁלֹשִים וְאֶחָד לְחֹדֶשׁ מַאי זָכָה לְשִׂמְחָה, שֶׁהָיְתָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁשָּׂמַח בִּימֵי חַיָּיו.

בּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה הַסַּפָּן מֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן וְסוֹעֵד אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁום. כְּתֹם הַסְּעֻדָּה בִּקֵּשׁ לָקוּם מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וּפִתְאֹם הִרְגִּישׁ וְהִנֵּה יָד נָחָה עַל כְּתֵפוֹ.

הַיָּד יַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר פָּתַח וְאָמָר:

“הַמְתֵּן רֶגַע אֶחָד, אֲדוֹנִי פֶּנְקְרוֹף, אֵין אָדָם נִפְטָר כָּךְ מִן הַשֻּׁלְחָן. וְקִנּוּחַ־סְעֻדָּה הֵיכָן הוּא? כְּלוּם שְׁכַחְתּוֹ?”

“חֵן חֵן לְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֲבָל אֲנִי אָץ לַחֲזֹר אֶל עֲבוֹדָתִי.”

“שֶׁמָא רְצוֹנְךָ בְּסֵפֶל קָפֶה?”

“יִיַשַּׁר כֹּחֲךָ, אֶלָּא שֶׁגַּם בָּזֶה אֵינִי רוֹצֶה.”

“וְאֶפְשָׁר תְּעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת שֶׁל טַבַּק?”

פֶּנְקְרוֹף קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וּפָנָיו הַמְגֻשָּׁמִים וְהַמְּפִיקִים טוּב־לֵב הִלְבִּינוּ בִּרְאוֹתוֹ וְהִנֵּה הַכַּתָּב מַגִּישׁ לוֹ מִקְטֶרֶת מְמֻלָּאָה וְהֶרְבֶּרְט מוֹשִׁיט לוֹ גַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת.

הַסַּפָּן רָצָה לְדַבֵּר דָּבָר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא תָּפַשׂ אֶת הַמִּקְטֶרֶת וְהִגִּישָׁהּ אֶל שְׂפָתָיו וְאַחַר הִקְרִיב אֶל פִּיהָ אֶת הַגַּחֶלֶת הַבּוֹעֶרֶת וְשָׁאַף אֶל קִרְבּוֹ חָמֵשׁ שֵׁשׁ שְׁאִיפוֹת.

בַּחֶדֶר הִתְפַּשֵּׁט הָלֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עָנָן כְּחַלְחַל וְמַעֲלֶה רֵיחַ וּמִתּוֹךְ עַב־הֶעָנָן הַזֶּה נִשְׁמַע קוֹל אָדָם רְוֵה נַחַת וְתַעֲנוּגוֹת הַקּוֹרֵא וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא:

“הֲרֵי זֶה טַבַּק! הֲרֵי זֶה טַבַּק לַאֲמִתּוֹ!”

“אָמְנָם, כֵּן, פֶּנְקְרוֹף,” נַעֲנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵי זֶה טַבַּק וּמִן הַמִּין הַמֻּבְחָר!”

“הֶאָח, הַשְׁגָּחָה אֱלֹהִית! הֶאָח יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲשֶׁר בָּרָא וְיָצַר אֶת הַכֹּל!” קָרָא הַסַּפָּן בַּעֲלִיצוּת. “הָאִי שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ חָסֵר אֵפוֹא, דָבָר!”

ופֶנְקְרוֹף הוֹסִיף לְעַשֵּׁן הָלֹךְ וְעַשֵּׁן, הָלֹךְ וְעַשֵּׁן…

“וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת הַתַּגְלִית הַזֹּאת?” שָׁאַל לְבַסּוֹף, “וַדַּאי אַתָּה, הֶרְבֶּרְט?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, לֹא אֲנִי, אֶלָּא מַר סְפִּילֶט.”

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” קָרָא הַסַּפָּן בְּלַחֲצוֹ אֶל לִבּוֹ אֶת הַכַּתָּב, אֲשֶׁר מִיָּמָיו לֹא נִלְחַץ בְּמֶלְחָצַיִם אַדִּירִים כַּאֵלֶּה.

“אֲהָהּ, פֶּנְקְרוֹף!” נֶאֱנַח הַכַּתָּב לְאַחַר שֶׁחָזְרָה אֵלָיו נְשִׁימָתוֹ שֶׁנִּפְסְקָה לְרֶגַע אֶחָד. – “אֲבָל לֹא לִי בִּלְבָד אַתָּה חַיָּב תּוֹדָה, אֶלָּא גַּם לְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר הִכִּיר אֶת טִיבוֹ שֶׁל צֶמַח זֶה, גַּם לְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהִכְשִׁיר וְתִקֵּן אוֹתוֹ, וְגַם לְנֶב אֲשֶׁר עָמַל וְיָגַע הַרְבֵּה לִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמֶרֶת הַסּוֹד שֶׁלָּנוּ, לִבְלִי יִתְגַּלֶּה קֹדֶם זְמַנּוֹ!”

“יְדִידַי הַיְקָרִים,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “יָבוֹא יוֹם וְאָשִׁיב לָכֶם גְּמוּל עַל חַסְדְּכֶם זֶה עִמָּדִי. כִּי אָכֵן יְדִידַי אַתֶּם לַחַיִים וְלַמָּוֶת!”


 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר    🔗

הַחֹרֶף – לְבִידַת הַצֶּמֶר – הַטַּחֲנָה – מַחְשָׁבָה שֶׁנִּקְבְּעָה בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – עַצְמוֹת־הַדָּג – לְמַה יִכְשַׁר אַלְבַּטְרוֹס – חֹמֶר הַדֶּלֶק שֶׁלְּעָתִיד לָבוֹא – טוֹף וְיוּף – סְעָרוֹת – הֲרִיסוֹת בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת – טִיּוּל אֶל הַבִּצּוֹת – כּוֹרֶשׁ סְמִית לְבַדּוֹ – בְדִיקַת הַבְּאֵר.

בְּחֹדֶשׁ יוּלִי, שֶׁהוּא חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי, אָתָא הַחֹרֶף וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה לְהָכִין לָהֶם בְּגָדִים חַמִּים וַחֲזָקִים.

הֵם גָּזְזוּ אֶת כִּבְשֵׁי הַבָּר אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְשׁוּב לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לָהֲפֹךְ אֶת צַמְרָם הַיָּקָר לְאֶרֶג.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיוּ לוֹ לֹא מְכוֹנוֹת נִפּוּץ וְלֹא מְכוֹנוֹת סְרִיקָה, לֹא מְכוֹנוֹת הַחֲלָקָה וְלֹא פְּלָכִים לִטְוִיָּה וְלֹא נוּלִים לַאֲרִיגָה, לְפִיכָךְ אָנוּס הָיָה לְעַבֵּד אֶת הַצֶּמֶר בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה, שֶׁאֵין עִמָּהּ לֹא טְוִיָּה וְלֹא אֲרִיגָה. הוּא הֶחֱלִיט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֹותָהּ הַסְּגֻלָּה הַמְיֻחָדָה לְחוּטֵי הַצֶּמֶר, אֲשֶׁר עַל פִּיהָ, אִם חוֹבְטִים וְכוֹבְשִׁים אוֹתָם מִכָּל צַד הֲרֵי הֵם מִסְתַּבְּכִים וּמִתְלַכְּדִים יַחַד וְנַעֲשִׂים לְאוֹתוֹ הָאֶרֶג הַנָּקוּב לֶבֶד. נִמְצָא שֶׁהַלֶּבֶד נוֹצַר עַל יְדֵי כְּבִישָׁה וּלְבִידָה פְּשׁוּטָה; אָמְנָם חֹמֶר זֶה אֵין בּוֹ מִן הָרַכּוּת וְהַגְּמִישׁוּת שֶׁל מִינֵי הָאֶרֶג הַמְּצוּיִים, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה הֲרֵיהוּ מְשַׁמֵּר אֶת הַחֹם בְּמִדָּה יְתֵרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הַצֶּמֶר שֶׁל כִּבְשֵׁי־הַבָּר הָיָה נוֹחַ וּמַתְאִים לְכָךְ. צֶמֶר זֶה הָיָה בַּעַל שְׂעָרוֹת קְצָרוֹת בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה יָפֶה לִמְלֶאכֶת הַלֶּבֶד.

הָאִינְגֵ’נֵר בְּעֶזְרַת חֲבֵרָיו וּבִכְלָלָם גַּם פֶּנְקְרוֹף – שׁוּב פַּעַם אָנוּס הָיָה עָלוּב זֶה לְהַפְסִיק אֶת בְּנִיַּת הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ! – הִתְחִיל בַּמְּלָאכָה הַקֹּודֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הַלְּבִידָה, הֲלֹא הִיא נִקּוּי הַצֶּמֶר מֵאוֹתוֹ הַחֹמֶר הַשַּׁמְנוּנִי הַמְּזֹהָם, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ זֶעָה. לְשֵׁם כָּך הִשְׁרוּ אֶת הַצֶּמֶר בְּמֶשֶךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּגִיגִיוֹת שֶׁל מַיִם רוֹתְחִים אֲשֶׁר מִדַּת חֻמָּם עָלְתָה עַד כְּדֵי שִׁבְעִים מַעֲלוֹת, וְאַחַר הֵדִיחוּ אוֹתוֹ בִּתְמִסָּה שֶׁל סוֹדָה. אָז כָּבְשׁוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְנַגְּבוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִתְיַבֵּשׁ כָּל צָרְכּוֹ הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לַלְּבִידָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְהֵעָשׂוֹת לְאֶרֶג חָזָק אֲבָל גַּס, אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם עֶרֶךְ בְּמֶרְכְּזֵי הַחֲרֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּאֵרָפָּה וּבְאֲמֵרִיקָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה עָתִיד הָיָה לְשַׁמֵּשׁ סְחוֹרָה יִקְרַת־עֵרֶךְ בַּ“שְּׁוָקִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן”.

סְבָרָה הִיא, כִּי מִין אָרִיג כָּזֶה הָיָה נוֹדָע בֵּין הַבְּרִיּוֹת בַּתְּקוּפוֹת הַקְּדוּמוֹת בְּיוֹתֵר, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁאֲרִיגֵי־הַצֶּמֶר הָרִאשׁוֹנִים נַעֲשׂוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהַג כּוֹרֶשׁ סְמִית.

לְעֻמַּת זֶה הֵבִיאוּ לוֹ יְדִיעוֹתָיו בְּתוֹרַת אִינְגֵ’נֵר תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁנִּגַּשׁ לַעֲשׂוֹת מְכוֹנָה לִלְבִידַת הַצֶּמֶר. לְתַכְלִית זוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה בְּכֹחוֹ שֶׁל אֶשֶׁד־הַמַּיִם, שֶׁהִתְגַּלְגֵּל לְלֹא תּוֹעֶלֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף, וְעָמַד וְכָבַשׁ אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה לְהָנִיעַ עַל יָדוֹ טַחֲנַת לְבִידָה.

מַעֲשֵׂה הַטַּחֲנָה הַזֹּאת הָיָה פָּשׁוּט תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת. קוֹרָה (מַעֲגִילָה) בַּעֲלַת שִׁנַּיִם, שֶׁהֵרִימוּ וְהוֹרִידוּ חֲלִיפוֹת בֻּכְנוֹת זְקוּפוֹת; עֲרֵבוֹת, שֶׁקִּרְבָּן הֻנַּח הַצֶּמֶר וַאֲשֶׁר אֶל תּוֹכָן יָרְדוּ הַבֻּכְנוֹת וְחָבְטוּ אֶת הַצֶּמֶר לְלֶבֶד; מִסְגְּרוֹת־עֵץ חֲזָקוֹת, אֲשָׁר אִחֲדָה וְחִבְּרָה אֶת כָּל הַתְּכוּנָה כֻּלָּה: כָּזֶה הָיָה מִשְׁפַּט הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת וְכָזֶה הָיָה מִשְׁפָּטָהּ דּוֹרֵי דוֹרוֹת, עַד שֶׁבָּאָה מַחְשֲׁבָה בְּלֵב הָאָדָם לְהַחֲלִיף אֶת הַבֻּכְנוֹת בִּגְלִילֵי כְּבִישָׁה וְשֶׁלֹּא לַחְבֹּט אֶת הַצֶּמֶר אֶלָּא לְרַקְּעוֹ וּלְשַׁטְּחוֹ.

הַמְּלָאכָה, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה הַמְנַצֵּחַ עָלֶיהָ, עָלְתָה יָפֶה וְהֵבִיאָה לִידֵי הַתּוֹצָאָה הַמְּבֻקָּשָׁה. הַצֶּמֶר, שֶׁרִוּוּהוּ מִתְּחִלָּה תְּמִסַּת־בּוֹרִית, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ חֲלַקְלַק בְּיוֹתֵר וּלְהָקֵל אֶת כְּבִישָׁתֹו וְהִתְרַכְּכוּתוֹ, וּכְדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל מִכֹּחַ הַחֲבִיטָה, יָצָא מִתַּחַת הַמְּכוֹנָה בְּצוּרָה שֶׁל מַפַּת־לֶבֶד עָבָה. שַׂעֲרוֹת הַצֶּמֶר הַמְּסֻלְסָלוֹת וְהַמְדֻבְלָלוֹת נִתְרַכְּכוּ וְנִתְלַכְּדוּ הֵיטֵב וְנַעֲשׂוּ לְאָרִיג, שֶׁהָיָה יָפֶה גַּם לִבְגָדִים וְגַם לִשְׁמִיכוֹת. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁאוֹתוֹ אָרִיג לֹא הָיָה לֹא מֵרִינוֹ וְלֹא מוּסֶלִין, לא קַשְׁמִיר שׁוֹטְלַנְדִּי, לֹא אֶרֶג מֶשִׁי, לֹא רִפְּס, לֹא סָטִין סִינִי, לֹא אַלְפָּגָה, לֹא דְרָף וְלֹא פְלָנֵיל! אָרִיג זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא “לֶבֶד לִיְנקוֹלְנִי”, וְהָאִי לִינְקוֹלְן נִתְעַשֵּׁר עַל יָדוֹ בְּתוֹצֶרֶת־תַּעֲשִׂיָּה חֲדָשָׁה.

הִנֵּה כִּי כֵן רָכְשׁוּ לָהֶם הַקֹּולוֹנִיסְטִים גַּם בְּגָדִים חַמִּים וְגַם שְׂמִיכוֹת עָבוֹת וְיָכְלוּ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַחֹרֶף שֶל שְׁנַת 1867־8 בְּלִי יִרְאָה וָפַחַד מִפְּנֵי הַקֹּר.

יְמוֹת הַקֹּר הֶחָזָק הִתְחִילוּ בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ יוּנִי, וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמָן אָנוּס הָיָה פֶּנְקְרוֹף, לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל, לְהַפְסִיק אֶת מְלֶאכֶת הָאֳנִיָּה וְלִדְחוֹתָהּ עַד בֹּוא הָאָבִיב.

מַחֲשָׁבָה אַחַת, מַחֲשֶׁבֶת־קֶבַע, כָּבְשָׁה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – לָלֶכֶת לְבַקֵּר אֶת הָאִי תָּבוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְכִּים לִנְסִיעָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא נְסִיעָה לְשֵׁם סַקְרָנוּת בִּלְבָד, כִּי אוֹתוֹ הָאִי הָיָה אִי שָׁמֵם וְצָחִיחַ וּמָלֵא סְלָעִים וְלֹא הָיְתָה שׁוּם תִּקְוָה לִמְצֹא שָׁם אֶמְצְעֵי־עֶזְרָה יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ. נְסִיעָה שֶׁל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִים בָּאֳנִיָּה קְטַנָּה עַל פְּנֵי חֵלֶק יָם שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ כְלָל הָיְתָה כְּרוּכָה בָּהּ סַכָּנָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי סַכָּנָה זוֹ. אִם אֳנִיָּה זוֹ תַּפְלִיג אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְלֹא תַעֲצֹר כֹּחַ לְהַגִּיעַ אֶל הָאִי תָּבוֹר, וְגַם לָשׁוּב אֶל הָאִי לִיְנקוֹלְן לֹא תּוּכַל – מַה יְהִי סוֹפָהּ בְּלֶב אוֹקְיָנוֹס שָׁקֵט זֶה, אֲשֶׁר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲסוֹנוֹת וּפְגָעִים מְצוּיִים בּוֹ?

פְעָמִים הַרְבֵּה הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵסִיחַ בְּעִנְיָן זֶה עִם פֶּנְקְרוֹף, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְהָזִיז אוֹתוֹ מִמַחֲשַׁבְתּוֹ לִנְסֹעַ אֶל אוֹתוֹ הָאִי. פֶּנְקְרוֹף הֶחֱזִיק בְּמַחֲשַבְתּוֹ זוֹ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף גְּדוֹלָה מְאֹד, אֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ וַדַּאי לֹא יָכֹל לְבָאֵר אֶת סִבָּתָהּ.

“סוֹף סוֹף רוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לְהַגִּיד לְךָ, יְדִידִי,” אָמַר אֵלָיו הָאִינְגֵ’נֵר בְּאַחַד הַיָּמִים, “כִּי לַמְרוֹת כָּל דִּבְרֵי הַתְּהִלָּה, שֶׁדִּבַּרְתָּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, לַמְרוֹת מַה שֶׁאָמַרְתָּ לֹא אַחַת שֶׁהָיִיתָ מֵצֵר וְדוֹאֵב אִלּוּ אָנוּס הָיִיתָ לְעָזְבוֹ, רִאשׁוֹן אַתָּה לְעָזְבוֹ וְלַהֲפֹךְ לוֹ עֹרֶף.”

“אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְעָזְבוֹ אֶלָּא לְיָמִים אֲחָדִים.” הֵשִיב פֶּנְקְרוֹף, “רַק לְיָמִים אֲחָדִים בִּלְבָד, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! אֵלֵךְ וְאָתוּר אֶת הָאִי הַקָּטֹן וּמִיָּד אָשׁוּב!”

“אֲבָל הֲרֵי אוֹתוֹ הָאִי נוֹפֵל בְּעֶרְכּוֹ מִן הָאִי לִינְקוֹלְן!”

“מֻבְטָחְנִי שֶׁהוּא נֹופֵל מִמֶּנּוּ!”

“וּמִשּׁוּם מַה רְצוֹנְךָ לְהַפְלִיג לְשָׁם?”

“כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה שָׁם.”

“אֲבָל הֲרֵי אֵין שָׁם כְּלוּם, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּהִי נַעֲשֶׂה שָׁם דְּבַר־מָה!”

“מִי יוֹדֵעַ?”

“וּמַה תַּעֲשֶׂה, אִם תִּתְרַגֵּשׁ עָלֶיךָ סְעָרָה בַּיָּם?”

“אֵין לַחֲשֹׁשׁ לִסְעָרָה בְּעוֹנַת הַשָּׁנָה הַיָּפָה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָדָם חַיָּב לַחֲשֹׁשׁ לְכָל מִקְרֶה וְלִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אֲדֹונִי כּוֹרֶשׁ סְמִית, לְהַרְשׁוֹת לִי לָקַחַת עִמִּי אֶת הֶרְבֶּרְט.”

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בְּהַנִּיחוֹ אֶת כַּפּוֹ עַל כֶּתֶף הַסַּפָּן, “אִם יִקְרְךָ חָלִילָה אָסוֹן, אוֹתְךָ וְאֶת הַנַּעַר, אֲשֶׁר הַמִּקְרֶה נְתָנָהוּ לָנוּ לְבֵן, כְּלוּם סָבוּר אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁנִּמְצָא לָנוּ תַּנְחוּמִים?”

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִיב פֶּנְקְרוֹף מִתֹּוךְ בִטָּחוֹן חָזָק, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְרוֹפֵף, “הֱוֵה מֻבְטָח, שֶׁלֹּא נִגְרֹם לָכֶם צַעַר זֶה. אֶפֶס נֶחְדַּל מִדַּבֵּר בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָהּ. לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ כֻּלָּהּ עֲרוּכָה וּמְתֻקָּנָה בִּתְרָנִים וּבְמִפְרָשִׂים, בְּשָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה אֵיךְ תֵּיטִיב לְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם, כַּאֲשֶׁר נִסַּע יַחַד לְשֵׁם נִסָּיוֹן מִסָּבִיב לָאִי שֶׁלָּנוּ, – שׁוּב לֹא תְּהֵא מְהַסֵּס אַף רֶגַע לְתִתִּי לְהַפְלִיג אֶל אוֹתוֹ הָאִי! כִּי עָלַי לְהַגִּיד לְךָ, שֶׁהָאֳנִיָּה שֶׁלְּךָ עֲתִידָה לִהְיוֹת מַעֲשֵׂה־יְצִירָה לְמוֹפֵת!”

“מוּטָב שֶׁתֹּאמַר הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר לְפִי שָׁעָה נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו.

הַשִּׂיחָה נִפְסְקָה עַל מְנָת לְהַמְשִׁיכָהּ לְאַחַר זְמָן; הָאִינְגֵ’נֵר וְהַסַּפָּן לֹא נִצְחוּ זֶה אֶת זֶה וְכָל אֶחָד מֵהֶם עָמַד עַל דַּעְתּוֹ.

בְּסוֹף חֹדֶשׁ יוּנִי יָרַד הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן. עוֹד קֹדֶם לָכֵן שָׁקְדוּ לְהַסְפִּיק דֵּי מָזוֹן לַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְשׁוּב לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְבַקְּרָהּ יֹום יוֹם, וְאַף עַל פִּי כֵן הֶחֱלִיטוּ לְסַיֵּר אוֹתָהּ פַּעַם בַּשָּׁבוּעַ.

שׁוּב הִתְקִינוּ פַּחִים וּפְחָתִים לַחַיּוֹת, אֶלָּא שֶׁיַּחַד עִם זֶה נִסּוּ גַּם אֶת הַמּוֹקְשִׁים שֶׁעָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית. אֶת עַצְמוֹת הַדָּג הַצְּנוּפוֹת צְנֵפָה וְהַמְכֻסּוֹת מִכְסֵה קֶרַח, שֶׁהֶחֱזִיק אוֹתָן בַּהֲוָיָתָן, מָשְׁחוּ בְּשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל חֵלֶב וְהִנִּיחוּן עַל שְׁפַת־הַיַּעַר, בְּמָקוֹם שֶׁהַחַיּוֹת הָיוּ רְגִילוֹת לָעֲבֹר שָׁם עַל מְנָת לָלֶכֶת אֶל הַיְּאוֹר.

אַמְצָאָה זוֹ, שֶׁהִמְצִיאוּ הַדַּיָּגִים הָאֲלֵאוּטִים, הִצְלִיחָה בְּמִדָּה יְתֵרָה וְגָרְמָה בְּכָךְ קוֹרַת רוּחַ גְּדוֹלָה לָאִינְגֵ’נֵר שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. בְּמוֹקֵשׁ זֶה נִלְכְּדוּ כִּתְרֵיסָר שׁוּעָלִים, כַּמָּה חֲזִירֵי־בָּר וַאֲפִילוּ יָגוּאַר אֶחָד. אֶת הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מָצְאוּ כְּשֶׁהֵן מוּטָלוֹת מֵתוֹת וְקֵיבוֹתֵיהֶם דְּקוּרוֹת בִּקְצוֹת עַצְמוֹת הַדָּג שֶׁחָזְרוּ וְנִתְיַשָּׁרוּ.

כָּאן מָקוֹם לְהַזְכִּיר אֶת הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן, שֶׁעָשׂוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִם שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָרָה וְהָגָה זֶה כַּמָה אֶת הַמַּחֲשָבָה לָשִׂים פִּתְקָה אֶל תּוֹךְ בַּקְבּוּק וּלְהָטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַפָּקוּק הַיָּמָּה מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁמָּא יִשָּׂאֶנּוּ הַזֶּרֶם אֶל אַחַד הַחוֹפִים שֶׁל אַרְצוֹת הַיִּשׁוּב, אוֹ לִשְׁלֹחַ פִּתְקָה כָּזוֹ עַל יְדֵי אַחַת הַיּוֹנִים. אֲבָל כְּלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת בֶּאֱמֶת, שֶׁיּוֹנִים אוֹ בַּקְבּוּקִים יוּכְלוּ לָעֲבֹר בְּאֵין מַעֲצֹר אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין, שֶׁהִפְרִיד אֶת הָאִי מֵאֶרֶץ הַיְּשׁוּב הַסְּמוּכָה? הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא רַעְיוֹן שֶׁל שְׁטוּת!

וְהִנֵּה לָכְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּשְׁלֹשִׁים לְיוּנִי אַלְבַּטְרוֹס אֶחָד, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט יָרָה אֵלָיו וּפָצַע אוֹתוֹ פְּצִיעָה קַלָּה בְּאַחַת מִכַּפּוֹתָיו. עוֹף זֶה הָיָה אַחַד הָעוֹפוֹת הַנֶּהְדָּרִים מִבְּנֵי מִשְפַּחַת הָאַלְבַּטְרוֹסִים, אֲשֶׁר אֹרֶךְ מֻטּוֹת כַּנְפֵיהֶם הַפְּרוּשׂוֹת עוֹלֶה לְשֵׁשׂ רַגְלַיִם וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לָעֲבֹר יַמִּים, שֶׁרַחֲבֵי יָדַיִם הֵם כָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הֶרְבֶּרְט חָשַׁק לְהַשְׁאִיר אֶת הָעוֹף הַנָּאֶה בְּיָדוֹ, כִּי פִּצְעוֹ הָלַךְ וְנִרְפָּא בִּמְהִירוּת וּמֻבְטָח הָיָה שֶׁיַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹתוֹ לְבֶן־תַּרְבּוּת. וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁאָסוּר לְזַלְזֵל בַּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם שָׁלִיחַ לְהוֹלָכָה אֶל הָעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לָהֶם וְלָבוֹא עַל יָדוֹ בְּהִתְחַבְּרוּת עִם הָאֲרָצוֹת הַיּוֹשְׁבוֹת עַל גְּדוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּקֵט. הֶרְבֶּרְט וִתֵּר עַל שֶׁלּוֹ וְנֵאוֹת לוֹ, כִּי הֵבִין יָפֶה, אֲשֶׁר אִם הָאַלְבַּטְרוֹס בָּא הֲלוֹם מֵאֶרֶץ הַיִּשׁוּב, וַדַּאי יָשׁוּב לְשָם בָּרֶגַע שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת חֵרוּתוֹ.

אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר הַכַּתָב שֶׁבּוֹ הָיָה מְבַצְבֵּץ וּמִתְגַלֶּה לִפְעָמִים שֶׁלֹּא מִדַּעְּתּוֹ, הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק בְּמַעֲמַקֵּי נַפְשׁוֹ לְהַפְרִיחַ בָּעוֹלָם מַאֲמָר הַמּוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב, הַמְּסַפֵּר לְבָאֵי עוֹלָם אֶת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן! כַּמָּה תִּגְדַּל הַצְלָחַת הַכַּתָּב הַוָּתִיק שֶׁל הָעִתּוֹן “New־York Herald” וְהַצְלָחַת הַגִּלָּיוֹן שֶׁל אוֹתוֹ הָעִתּוֹן, שֶׁבּוֹ יֻדְפַּס סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, אִם מַאֲמָרֹו שָׁל הַכַּתָּב יַגִּיעַ בְּאַחַד הַיָּמִים לִמְקוֹם תְּעוּדָתוֹ וְיָבוֹא לְיָדוֹ שֶׁל הָעוֹרֵךְ הַנִּכְבָּד מַר דְּז’וֹן בֵּנֶט!

וּבְכֵן עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְעָרַךְ אִגֶּרֶת קְצָרָה תַּכְלִית הַקִּצוּר וְשָׂם אוֹתָהּ בְּכִיס שֶׁל בַּד מְזֻפָּת יַחַד עִם בַּקָשָׁה נִמְרָצָה אֶל הַמּוֹצֵא אֶת הַשַּׂק, שֶׁיּוֹאִיל לְהַמְצִיא אֶת הָאִגֶּרֶת אֶל לִשְׁכַּת הָעִתּוֹן “New־York Herald”. אֶת הַכִּיס תָּלוּ בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הָאַלְבַּטְרוֹס וְלֹא בְּרַגְלוֹ, כִּי מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹף זֶה לָנוּחַ עַל פְּנֵי הַיָּם. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁלְחוּ אֶת רָץ־הָאֲוִיר לַחָפְשִׁי וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ אַחֲרָיו בְּנֶפֶשׁ נִפְעָמָה וְרָאוּהוּ טָס וּמִתְעַלֵּם בַּמֶרְחַקִּים בְּתוֹךְ אֵדֵי הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר בִּפְאַת מַעֲרָב.

“אָנָה יָטוּס?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“דֶּרֶךְ צְלֵחָה!” קָרָא הַסַּפָּן, אֲשֶׁר כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ לֹא תָּלָה תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת בְּמִשְׁלֹחַ אִגְרוֹת מִמִּין זֶה.

מִשֶׁבָּא הַחֹרֶף, הִתְחִילוּ שׁוּב עוֹסְקִים בִּמְלָאכוֹת שׁוֹנוֹת בִּפְנִים אַרְמוֹן הַגְּרָנִית: תִּקְּנוּ אֶת הַבְּגָדִים הַיְשָׁנִים, תָּפְרוּ בְּגָדִים חֲדָשִׁים, אַף עָשׂוּ מִפְרָשִׂים לָאֳנִיָּה מִן הַבַּד שֶׁל מַעֲטֶפֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיְתָה מֵעֵין אוֹצָר שֶׁאֵינוֹ מִתְרוֹקֵן עוֹלָמִית…

בְּחֹדֶשׁ יוּלִי גָּבַר הַקֹּר בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶך לְקַמֵּץ לֹא בְּעֵצִים וְלֹא בְּפַחְמֵי אָבֶן. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְקִין בָּאוּלָם הַגָּדוֹל תַּנּוּר חָדָשׁ וּבְאוֹתוֹ הָאוּלָם הָיוּ מְבַלִּים אֶת עַרְבֵי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים. מִתּוֹךְ שִׂיחוֹת בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה, מִתּוֹךְ קְרִיאָה בִּסְפָרִים בְּשָׁעָה שֶׁהַיָּדַיִם נָחוּ מֵעֲבוֹדָה, עָבַר הַזְּמָן, שֶׁהַכֹּל הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ שִׁמּוּשׁ יָפֶה וְהֵפִיקוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַתּוֹעֶלֶת הָרְצוּיָה.

אָכֵן תַּעֲנוּג גָּדוֹל הִתְעַנְּגוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּנְּסִים אַחֲרֵי סְעֻדָּה שְׁמֵנָה בְּאוּלָם זֶה, שֶׁהָיָה מוּאָר יָפֶה בְּנֵרוֹת וּמֻסָּק יָפֶה בְּפַחְמֵי אֶבֶן, וְלִפְנֵיהֶם כּוֹס קָפֶה שֶׁל סַמְבּוּק מַעֲלֶה הֶבֶל וּבְפִיהֶם מִקְטֶרֶת, שֶׁעֲשָנָהּ מִתַּמֵּר וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמַקְשִׁיבִים אֶל נֵהֲמַת הַסּוּפָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה בַּחוּץ! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ שְׁרוּיִים בְּנַחַת־רוּחַ גְּמוּרָה, עַד כַּמָּה שֶׁאָדָם הָרָחוֹק מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵין לוֹ שׁוּם יְכֹלֶת לָבוֹא בְּהִתְחַבְּרוּת עִמָּהֶן, יָכֹל לִהְיוֹת שָׁרוּי בְנַחַת־רוּחַ! הֵם הָיוּ מַרְבִּים תָּמִיד לְסַפֵּר בְּאַרְצָם, בִּידִידֵיהֶם שֶׁעָזְבוּ שָׁם, בְּגָדְלָהּ וְתָקְפָּהּ שֶׁל הָרֶפֻּבְּלִיקָה הָאֲמֵרִיקָנִית, אֲשֶׁר הַשְׁפָּעָתָהּ תֵּלֵךְ הָלֹךְ וְעָצֹם, וְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה בָּקִי הַרְבֵּה בְּעֶסְקֵי מְדִינֹות הַבְּרִית, הָיָה מְשַׁעְשֵׁעַ אֶת לֵב שׁוֹמְעָיו בְּסִפּוּרָיו, בְּהֶעָרוֹתָיו וּנְבוּאוֹתָיו לְעָתִיד.

בְּאַחַד הַיָּמִים נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְהִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ, שֶׁגִּדְעוֹן סְפִילֶט רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לִפְנוֹת אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה לֵאמֹר:

“הֲרֵי אַתָּה מִנַּבֵּא, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי, שֶׁהִתְפַּתְּחוּת זוֹ שֶׁל חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה וְהַמִּסְחָר תֵּלֵךְ הָלֹךְ וְגָדֹל, אֲבָל כְּלוּם אֵין סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לָהּ, שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים תֵּעָצֵר וְתָבוֹא לִידֵי שִׁתּוּק?”

“תֵּעָצֵר? אֲבָל מִשּׁוּם מָה?”

“מִשּׁוּם שֶׁיֶּחֱסַר אוֹתוֹ הַפֶּחָם, שֶׁהִנֵּהוּ בֶּאֱמֶת הַמַּחְצָב הַיָּקָר מִכָּל מִינֵי הַמַּחְצָב שֶׁבָּעוֹלָם!”

“אָמְנָם יָקָר הוּא מִכָּל מִינֵי הַמַּחְצָב,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ רָצָה הַטֶּבַע לְהוֹכִיחַ זֹאת בַּעֲלִיל, וּלְפִיכָךְ יָצַר אֶת הַיַּהֲלוֹם, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא פֶּחָם מְגֻבָּש וּמְזֻכָּךְ.”

“וְכִי רוֹצֶה אַתָּה לֵאמֹר בְּכָךְ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” נַעֲנָה פֶּנְקְרוֹף, “כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יַסִּיקוּ אֶת הַתַּנּוּרִים שֶׁל דּוּדֵי הַקִּיטוֹר בְּיַהֲלוֹמִים, תַּחַת לְהַסִּיקָם בְּפַחֲמֵי־אָבֶן?”

“לֹא, יְדִידִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי עוֹמֵד עַל דַעְתִּי,” הוֹסִיף וְאָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֵן לֹא תַּכְחִישׁ, כִּי יָבוֹא יוֹם וְאוֹצַר הַפֶּחָמִים שֶׁבְּכִלְיוֹת הָאֲדָמָה יִתַּם כֻּלּוֹ?”

“אוֹצָר זֶה עֲדַיִן עָצוּם וָרַב הוּא עַד מְאֹד וּמְאַת אֶלֶף הַפּוֹעֲלִים, הַמּוֹצִיאִים מִתּוֹכוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה מֵאָה מִילְיוֹנִים צֶנְטְנֵרִים, עֲדַיִן רְחוֹקִים הֵם מִלְּרוֹקֵן אֶת שִׁפְעָתוֹ.”

“כֵּיוָן שֶׁתִּצְרֹכֶת הַפֶּחָם הוֹלֶכֶת וְרַבָּה,” הֵשִׁיב מִיָּד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲרֵי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁמְּאַת אֶלֶף הַפּוֹעֲלִים תִּהְיֶה עַד מְהֵרָה לְמָאתַיִם וְהוֹצָאַת הַפֶּחָם מִן הָאֲדָמָה תִּכָּפֵל גַּם הִיא.”

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר; אֶלָּא שֶׁחוּץ מִמִּכְרוֹת הַפֶּחָם אֲשֶׁר בְּאֵרָפָּה, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעַ שֶׁל מְכוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת וּמְשֻׁכְלָלוֹת בְּיוֹתֵר אֶפְשָר יִהְיֶה לְהַעֲמִיק בָּהֶן וּלְנַצֵּל אוֹתָן בְּמִדָּה יְתֵרָה, עֲדַיִן יֵשׁ בָּעוֹלָם הַמִּכְרוֹת שֶׁבְּאֲמֵרִיקָה וּבְאוֹסְטְרָלְיָה, וְהַלָּלוּ עֲתִידוֹת לְסַפֵּק אֶת צָרְכָּהּ שֶׁל חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה עוֹד זְמָן הַרְבֵּה.”

“כַּמָּה זְמָן, לְפִי הָעֶרֶךְ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“לְכָל הַפָּחוֹת כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אוֹ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.”

“אָמְנָם יֵשׁ בָּזֶה כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ אָנוּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ – מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?”

“הַלָּלוּ וַדַּאי יִמְצְאוּ לָהֶם דָּבָר אַחֵר תַּחַת הַפֶּחָם.” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“עָלֵינוּ לְקַוּוֹת שֶׁיִּמְצְאוּ,” נַעֲנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי בְּאֵין פֶּחָם אֵין מְכוֹנוֹת, וּבְאֵין מְכוֹנוֹת אֵין מְסִלּוֹת בַּרְזֶל וְאֵין אֳנִיּוֹת קִיטוֹר וְאֵין בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת וְאֵין דָּבָר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ הַפְּרוֹגְרֶס שֶׁל חַיֵּי הַתַּרְבּוּת!”

“אֲבָל מַהוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר יִמְצְאוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, “וְכִי הִרְהַרְתָּ בָּזֶה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?”

“אָמְנָם הִרְהַרְתִּי בָּזֶה מִקְצָת, יַקִּירִי.”

“וּבְכֵן מַהוּ חֹמֶר־הַדֶּלֶק, שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא תַּחַת הַפֶּחָם?”

“הַמַּיִם,” הֵשִׁיב כֹּורֶשׁ סְמִית.

“הַמַּיִם!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “כְּלוּם בְּמַיִם יַסִּיקוּ אֶת אֳנִיּוֹת־הַקִּיטוֹר וְאֶת הַקַּטָּרִים? כְּלוּם בְּמַיִם יַרְתִּיחוּ אֶת הַמַּיִם?”

“הֵן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶלָּא שֶׁהַמָּיִם יִהְיוּ מֻפְרָדִים לִיסוֹדוֹתֵיהֶם. הַפְרָדָה זוֹ תְּהִי נַעֲשֵׂית בְּלִי סָפֵק עַל יְדֵי הֵחֵשְׁמַל, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם לְכֹחַ אַדִּיר וּמָצוּי בְּיַד כָּל אָדָם, כִּי כָּךְ דַּרְכָּן שֶל כָּל הָאַמְצָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵן מַשְׁלִימוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אָמְנָם כֵּן, יְדִידִי, מַאֲמִין אֲנִי שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְהַמַּיִם יִשַׁמְּשׁוּ חֹמֶר־שְׂרֵפָה, כִּי הַמֵּימָן וְהַחַמְצָן, שֶהַמַּיִם מִצְטָרְפִים מֵהֶם, עֲתִידִים לִהְיוֹת לְמָקוֹר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁל חֹם וָאוֹר בַּעֲלֵי חֹזֶק שֶׁאֵין לְשַׁעֲרוֹ. יָבוֹא יוֹם וְתָאֵי פַּחְמֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר לָאֳנִיּוֹת הַקִּיטוֹר וּקְרוֹנוֹת פַּחְמֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר לַקַּטָּרִים יָכִילוּ אֶת שְׁנֵי הַגָּזִים הַלָּלוּ בְּמַצָּב כָּבוּשׁ. הַגָּזִים הַלָּלוּ יִבְעֲרוּ בְּתַנּוּרֵי הַהַסָּקָה וְיָפִיקוּ חֹם אַדִּיר. וּבְכֵן אַל פַּחַד וְאַל דְּאָגָה! כָּל זְמָן שֶׁהָאָרֶץ תִּהְיֶה נוֹשֶׁבֶת, תַּסְפִּיק לִבְנֵי אָדָם אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם וְהֵם לֹא יַחְסְרוּ לְעוֹלָם לֹא מָאוֹר וְלֹא חֹם, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַחֲסוֹר לֹא בְּבַעֲלֵי חַיִּים, לֹא בִּצְמָחִים וְלֹא בְּמִינֵרָלִים. וּבְכֵן מֻבְטַחְנִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמִּכְרוֹת הַפֶּחָם יִדַּלְדְּלוּ וְיִתְרוֹקְנוּ, יַסִּיקוּ בְּנֵי אָדָם בְּמַיִם. הַמַּיִם עֲתִידִים אֵפוֹא לִהְיוֹת הַפֶּחָם שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.”

“מִי יִתֵּן וְרָאִיתִי זֹאת בְּעֵינַי,” אָמַר הַסַּפָּן.

“חֲבַל שֶׁהִקְדַּמְתָּ קְצָת לְהִוָּלֵד, פֶּנְקְרוֹף,” נַעֲנָה נֶב, שֶׁלֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂיחָה אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבּוּר זֶה בִלְּבָד.

וְאוּלָם לֹא דִבְרֵי נֶב אֵלֶּה שָׂמוּ קֵץ לַשִּׂיחָה, אֶלָּא נְבִיחוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ, אֲשֶׁר שׁוּב נִשְמְעָה בָּהֶן אוֹתָהּ הַנְּעִימָה הַמּוּזָרָה, שֶׁכְּבָר הִתְמִיהָה אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לֹא אֶחָת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָץ הַכֶּלֶב אֶל הַבְּאֵר אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּסְדְּרוֹן הַפְּנִימִי וְהִתְחִיל מַקִּיף אֶת מִפְתָּחוֹ הָלֹךְ וְהַקִּיף מִתּוֹךְ נְבִיחָה.

“מֶה הָיָה לוֹ לְטוֹףּ, שֶׁשּׁוּב הוּא נוֹבֵחַ נְבִיחָה מְשֻׁנָּה כָּזוֹ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“וּמֶה הָיָה לוֹ לְיוּף, שֶׁגַּם הוּא מְנַהֵם נַהֲמָה מְשֻׁנָּה כָּל כָּךְ?” הוֹסִיף וְאָמַר הֶרְבֶּרְט.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הָאוֹּרַנְג־אוּטַנְג נִטְפַּל אֶל הַכֶּלֶב וְנָתַן אוֹתוֹת בְּרוּרִים שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת; מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁשְּׁנֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ יוֹתֵר מִשֶּׁהֵם זוֹעֲמִים הֲרֵי הֵם חֲרֵדִים וְנִבְהָלִים.

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁבְּאֵר זוֹ מְחֻבֶּרֶת חִבּוּר יָשָׁר עִם הַיָּם וְשֶאַחַת מֵחַיּוֹת־הַיָּם בָּאָה פַּעַם בְּפַעַם אֶל קַרְקָעִיתָהּ כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ.”

“דָּבָר זֶה בָּרוּר הוּא,” נַעֲנָה הַסַּפָּן, “וְאֵין פִּתְרוֹן אַחֵר לַחִידָה הַזֹּאת… דֹּם, טוֹףּ,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַכֶּלֶב, “וְאַתָּה, יוּףּ, לֶך לְךָ אֶל חַדְרֶךָ!”

הַקּוֹף וְהַכֶּלֶב נָדַמּוּ. יוּףּ נִכְנַס אֶל חַדְרוֹ, וְאוּלָם הַכֶּלֶב נִשְׁאַר בָּאוּלָם וְכָל אוֹתוֹ הַעֶרֶב לֹא פָּסַק מִלְּהַשְׁמִיעַ קוֹל רִטּוּן כָּבוּשׁ וְעָמוּם.

שׁוּב לֹא דִבְּרוּ בְאוֹתוֹ הָעֶרֶב בִּמְאֹרָע זֶה, וְאוּלָם מִצְחוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה קוֹדֵר וּמְעֻנָּן, וְנִכָּר הָיָה, שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּהַרְהוּרִים.

הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ יוּלִי הָיוּ יְמֵי גְשָׁמִים וְקֹר חֲלִיפוֹת. הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה לֹא יָרְדָה בַמִּדָּה שֶׁיָּרְדָה בַּחֹרֶף שֶׁעָבַר וְהַקֹּר לֹא הִגִּיעַ אֶלָּא עַד כְּדֵי שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁל צֶלְזוּס. וְאוּלָם אִם צִנָּתוֹ שֶׁל חֹרֶף זֶה לֹא הָיְתָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, הֲרֵי לְעֻמַּת זֶה הָיוּ מְצוּיוֹת בּוֹ סוּפוֹת וּסְעָרוֹת בְּמִדָּה יְתֵרָה. גַּלֵּי הַיָּם הִשְׂתָּעֲרוּ עַל הַחוֹף וְהֵצִיפוּ כַמָּה פְּעָמִים אֶת הַקָּמִינִים. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ מַהְפֵּכוֹת שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה הֵן הֵן שֶׁגָּרְמוּ לְגֵאוּת הַיָּם, שֶׁהָיְתָה עֲצוּמָה לְאֵין שִׁעוּר, וְהֵן הֵן שֶׁהֵעֱלוּ אֶת הַמִּשְבָּרִים הָאַדִּירִים וֶהֱטִילוּם עַל חוֹמַת אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִבִּיטוּ בְּעַד חַלּוֹנוֹת מְעוֹנָם אֶל הַרְרֵי הַמַּיִם הָאֵלֶּה, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ וּבָאוּ בְּסוּפָה וְהִתְפּוֹצְצוּ לְעֵינֵיהֶם בַּחֲמַת זַעַם, וְעֵינֵיהֶם לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר, שֶׁשִּׁוָּה לִפְנֵיהֶם הָאוֹקְיָנוֹס רְחַב־הַיָּדַיִם, אֲשֶר הָמָה וְזָעַם וְרָתַח בְּכֹחַ אֵיתָנִים. הַמִּשְבָּרִים הִתְרוֹצְצוּ רָצוֹא וָשֹוב מְעֻטָּרִים קֶצֶף לַבְנוּנִי מַכְהֶה עֵינַיִם. כָּל אַדְמַת שְׂפַת הַיָּם נִבְלְעָה וְנֶעֶלְמָה בְתוֹךְ שִׁפְעַת הַשֶּׁטֶף הַסּוֹעֵר הַזֶּה, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ חוֹמַת הַסְּלָעִים מְבַצְבֶּצֶת וְעוֹלָה מִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי לֵב הַיָּם, אֲשֶׁר רְסִיסֵי קִצְפּוֹ נִתְּזוּ וְהִתְנַשְּׂאוּ עַד לְרוּם שֶׁל מֵאָה רָגֶל.

בְּהִתְחוֹלֵל הַסּוּפוֹת הַלָּלוּ הָיְתָה סַכָּנָה לְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאִי מִפְּנֵי הָאִילָנוֹת שֶעָקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם וְהִפִּילוּ אַרְצָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָבַר שָׁבוּעַ אֶחָד שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הָיוּ מְבַקְּרִים אֶת הַגְּדֵרָה. לְאָשְׁרָם הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה מוּגָן עַל יְדֵי הַשְּׁלוּחָה הַדְּרוֹמִית־הַמִּזְרָחִית שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין וְהַסּוּפָה לֹא נָגְעָה לְרָעָה לֹא בָּאִילָנוֹת שֶׁבַּגְּדֵרָה וְלֹא בַּסְּכָכוֹת וּבַגָּדֵר שֶׁלָּהּ. מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲצַר הָעוֹפוֹת. זוֹ הָיְתָה מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהָיְתָה מְסוּרָה כֻּלָּהּ לַחֲמַת זַעְמָהּ שֶׁל רוּחַ הַמִּזְרָח, אֲשֶׁר עוֹלְלָה לָהּ נְזָקִים גְּדוֹלִים. פַּעֲמַיִם נִקְרַע גַּג הַשּׁוֹבָךְ וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת נִפְרְצָה הַגָּדֵר. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ אֵפוֹא צֹרֶךְ לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל תִּקּוּן חָזָק בְּיוֹתֵר, כִּי נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בְאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט שֶׁהַסְּעָרוֹת מְצוּיוֹת בּוֹ בְּמִדָּה יְתֵרָה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁחֵלֶק זֶה מְשַׁמֵּשׁ מֶרְכָּז לְעַלְעוֹלִים אֲיֻמִּים הַמַּצְלִיפִים אֶת הָאִי כְּשׁוֹט הַמַּצְלִיף אֶת הַגַּלְגִּלּוֹן. אֶלָּא שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה הָיָה הַגַּלְגִּלּוֹן קָבוּעַ וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמֹו וְהַשּׁוֹט הוּא הוּא שֶׁהִסְתּוֹבֵב בַּמַעְגָּל.

בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט דָּמְמוּ הַסְּעָרוֹת לְאַט לְאַט וַחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר שָׁקַט שׁוּב, אֶלָּא שֶׁיַּחַד עִם שֶׁקֶט זֶה חָזַק הַקֹּר עַד מְאֹד וְעַמּוּדוֹ שֶׁל הַטֶּרְמוֹמֶטֶר יָרַד עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס לְפִי צֶלְזוּס.

בִּשְׁלֹשָׁה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט עָרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶכְּסְקוּרְסְיָה אֶל בִּצּוֹת טָדוֹרְן, אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי־הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי. אֶכְּסְקוּרְסְיָה זוֹ עָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתָּם זֶה כַּמָּה יָמִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְעָרְכָהּ עַד עַכְשָׁו. הַצַּיָּדִים נִמְשְׁכוּ אֶל הַבִּצּוֹת הַלָּלוּ עַל יְדֵי שִׁפְעַת עוֹפוֹת הַמַּיִם, שֶׁקָּבְעוּ שָׁם אֶת דִּירַת הַחֹרֶף שֶׁלָּהֶם. שָׁם שָׁכְנוּ הֲמוֹנֵי בַּרְוְזֵי־בָּר, חַרְטֻמּוֹנִים, בַּרְוָזִים אִרְכֵי־זָנָב, בַּרְוָזִים הֲרָרִיִּים וְטַבְלָנִים, וְדָבָר זֶה עוֹרֵר אֶת הַצַּיָּדִים לְהַקְדִּישׁ יוֹם אֶחָד לְצֵיד בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַלָּלוּ.

בְּאֶכְּסְקוּרְסְיָה זוֹ הִשְׁתַּתְּפוּ כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, חוּץ מִכּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁנִּשְׁאַר בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית בְּאָמְרוֹ, שֶׁעָלָיו לָעֲשׂוֹת מְלָאכָה נְחוּצָה, שֶׁאֵין לִדְחוֹתָהּ.

הַצַּיָּדִים הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עַל מְנָת לָעֲבֹר מִשָּׁם אֶל הַבִּצּוֹת וְהִבְטִיחוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה לִפְנוֹת עָרֶב. כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶׁר שֶׁל נַחַל הַתּוֹדָה, הֵרִים אוֹתוֹ הָאִינְגֵ’נֵר לְמַעְלָה וְחָזַר הַבַּיְתָה, כְדֵי לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל מַחֲשָׁבָה אַחַת, שֶׁהוּא הָרָה וְהָגָה בְּלִבּוֹ זֶה כַּמָּה וְשֶׁלֹּא רָצָה לְקַיְּמָהּ אֶלָּא בִּיחִידוּת, בְּאֵין אִישׁ עִמּוֹ.

הוּא נִתְכַּוֵּן לִבְדֹּק בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת פְּנִימָה שֶל הַבְּאֵר אֲשֶׁר מִפְתָּחָהּ הָיָה פָּתוּחַ בְּקַרְקָעִיתוֹ שֶל מִסְדְּרוֹן אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וַאֲשֶׁר וַדַּאי הָיְתָה מְחֻבֶּרֶת אֶל הַיָּם, שֶׁהֲרֵי לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מַעֲבָר לְמֵי הַיְאוֹר.

מִשּׁוּם מַה הָיָה טוֹףּ מַרְבֶּה לְסוֹבֵב אֶת הַמִּפְתָּח הַזֶּה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כָּל כָּךְ? מִשּׁוּם מַה הָיָה מַשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה מְשֻׁנֶּה כָּל כָּך, וְיַחַד עִם זֶה הָיָה מִין חֲרָדָה מְלַפַּפְתּוֹ וּמוֹשַכְתּוֹ אֶל בְּאֵר זוֹ? מִשּׁוּם מַה תָּקַף גַּם אֶת יוּףּ מִין פַּחַד סָתוּם וּמוּזָר כָּל כָּךְ? כְּלוּם הוֹלְכִים וּמִסְתָּעֲפִים מִבְּאֵר זוֹ סְנִיפִים אֲחֵרִים חוּץ מִן הַמַּעֲבָר הַזָּקוּף שֶׁלָּהּ הַהוֹלֵךְ וְיוֹרֵד אֶל הַיָּם? אֶפְשָׁר שֶׁהִיא מִסְתָּעֶפֶת וּמוֹלִיכָה אֶל חֲלָקִים אֲחֵרִים שֶׁל הָאִי? הִנֵּה הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לִפְתֹּר אוֹתָן וּלְשֵׁם כָּךְ בִּקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת לְבַדּוֹ. וְהַיּוֹם נִתְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ זֶה וְנִתְּנָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לַחֲקֹר אֶת הַבְּאֵר יְחִידִי בְּאֵין חֲבֵרָיו עִמּוֹ.

לָרֶדֶת אֶל קַרְקַע הַבְּאֵר אֶפְשָׁר הָיָה עַל נְקַלָּה בְּסִיּוּעַ שֶׁל סֻלַּם־הַחֲבָלִים, אֲשֶׁר מִיּוֹם שֶׁהֻתְקְנָה הַמַּעֲלִית הָיָה מֻנָּח לְלֹא שִׁמּוּשׁ וַאֲשֶׁר אָרְכּוֹ הָיָה מַסְפִּיק לְמַדָּי. וּבְכֵן סָחַב הָאִינְגֵ’נֵר וְהֵבִיא אֶת הַסֻּלָּם עַד לְמִפְתַּח הַבְּאֵר, וּלְאַחַר שֶׁקָּשַר וְהִדֵּק יָפֶה אֶת קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן, שִׁלְשֵׁל אוֹתוֹ הָלֹךְ וְשַׁלְשֵׁל לְמַטָּה. אַחַר הִדְלִיק פַּנָּס, נָטַל אֶקְדֹּחַ בְּיָדוֹ וְתָחַב פִּגְיוֹן בַּאֲזוֹרוֹ וְהִתְחִיל יוֹרֵד עַל גַּבֵּי הַשְּׁלַבִּים הָלֹךְ וָרֶדֶת מַטָּה.

קִירוֹת הַבְּאֵר הָיוּ אֲטוּמִים, אֶלָּא שֶׁפֹּה וָשָׁם בִּצְבְּצוּ כַּמָּה בְּלִיטוֹת סְלָעִים וְעַל פִּי הַבְּלִיטוֹת הַלָּלוּ יָכֹל הָיָה יְצוּר זָרִיז לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַד לְמִפְתַּח הַבְאֵר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָתַן אֶת לִבּוֹ לַדָּבָר וְהִתְחִיל בּוֹדֵק יָפֶה אֶת בְּלִיטוֹת־הַסְּלָעִים לְאוֹר הַפַּנָּס, אֶלָּא שֶׁלֹּא מָצָא בָּהֶן שׁוּם סִמָּן שֶׁל עֲקֵבוֹת, שׁוּם סֶדֶק, שֶׁיָּכֹל הָיָה לְהָעִיד עֲלֵיהֶן, כִּי שִׁמְּשׁוּ בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים מֵעֵין סֻלָּם לְטַפֵּס עָלָיו.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶעֱמִיק לָרֶדֶת מַטָּה כְּשֶׁהוּא מֵאִיר אֶת הַקִּירוֹת וּבוֹדְקָם יָפֶה יָפֶה וְלֹא רָאָה שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד.

כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַשְּׁלַבִּים הָאַחֲרוֹנִים, הִרְגִּישׁ בְּקִרְבַת הַיָּם. וְאוּלָם לֹא בְּסָמוּךְ לִפְנֵי הַמַּיִם וְלֹא בְּחֵלֶק אַחֵר שֶׁל קִירֹות הַבְּאֵר לֹא נִמְצָא שׁוּם מִפְתָּח צְדָדִי הַנּוֹקֵב וְיוֹרֵד אֶל תּוֹךְ הַשְּׁכָבוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁל סֶלַע הַגְּרָנִית. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה מְנַקֵּשׁ בַּקִּיר בְּקַת הַפִּגְיוֹן שֶׁלּוֹ וְאָזְנָיו לֹא שָׁמְעוּ אֶלָּא קוֹל אָטוּם. הַקִּיר הָיָה אֵפוֹא כֻּלּוֹ גְּרָנִית מוּצָק, אֲשֶׁר שׁוּם נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא יָכְלָה לְהַבְקִיעַ לָהּ דֶּרֶךְ בַּעֲדוֹ. כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל תַּחְתִּית הַבְּאֵר וְלַעֲלוֹת אֶל הַמִּפְתָּח שֶׁלָּהּ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה תָּמִיד מַיִם וַאֲשֶׁר חִבְּרָה אוֹתָהּ עִם הַיָּם לְמַטָּה מִן הַסְּלָעִים שֶׁעַל פְּנֵי הַחוֹף – וְדָבָר זֶה נִבְצָר הָיָה מִכָּל בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, חוּץ מִן הַבְּרִיּוֹת שֶׁבַּיָּם. הֵיכָן תּוֹצָאָתהּ שֶׁל תְּעָלָה זוֹ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁבַּחוֹף וּבְאֵיזֶה עֹמֶק מִתַּחַת לְגַלֵּי הַיָּם – שְׁאֵלָה זוֹ לֹא נִתְּנָה לְהִפָּתֵר.

לְאַחַר שֶׁגָּמַר אֶת הַחֲקִירָה וְהַבְּדִיקָה, חָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְעָלָה לְמַעְלָה, הֶעֱלָה אֶת הַסֻּלָּם, חָזַר וְכִסָּה אֶת פְּנֵי הַבְּאֵר וְשָׁב אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת.

“מְאוּמָה לֹא מָצָאתִי,” דִּבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ, “וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין סָפֶק, שֶׁדְּבַר תַּעֲלוּמָה צָפוּן שָׁם לְמַטָּה!”


 

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר    🔗

הֲקָמַת תְּרָנִים וּמִפְרָשִׂים עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה – הִתְנַפְּלוּת שֶׁל שׁוּעָלִים – יוּףּ נִפְצַע – יוּףּ נִרְפָּא – גְּמַר בְּנִיַּת הָאֳנִיָּה – נִצְחוֹנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – “צְלֵחָה” – מַסַּע הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הָאִי – מְצִיאָה בְהֶסַּח הַדַּעַת.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב שָׁבוּ הַצַּיָּדִים לְאַחַר צַיִד מֻצְלָח הַבַּיְתָה וְהֵם עֲמוּסִים לַעֲיֵפָה מַשָּׂא שָׁלָל, כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכְלוּ שְׂאֵת אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם. גַּרְגְּרוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ עָנְדוּ מַחֲרֹזֶת שֶׁל בַּרְוָזִים, וְיוּףּ הָיָה חָגוּר כַּמָּה חֲגוֹרוֹת שֶׁחַרְטֻמּוֹנִים הָיוּ תְּלוּיִים בָּהֶן.

“הַבֵּט וּרְאֵה, אֲדוֹנִי, לֹא בִּלִּינוּ אֶת זְמַנֵּנוּ לְבַטָּלָה!” קָרָא נֶב, “מֵעַכְשָׁו לֹא יִהְיֶה לָנוּ מַחֲסוֹר לֹא בְּבָשָׂר כָּבוּשׁ וְלֹא בְּפַשְׁטִידוֹת! אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִי צֹרֶךְ בְּעוֹזֵר שֶׁיְּסַיֵּעְנִי בִּמְלָאכָה זוֹ, וַאֲנִי נָתַתִּי אֶת עֵינַי, בְּךָ, פֶּנְקְרוֹף.”

“אֵין לִי פְּנַאי, נֶב,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “עֲדַיִן עָסוּק אֲנִי בְּהַכְשָׁרַת הָאֳנִיָּה וְאֵינִי יָכֹל לְהִזָּקֵק לָךְ!”

“וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט?”

“עָלַי לָלֶכֶת מָחָר אֶל הַגְּדֵרָה, נֶב,” הֵשִׁיב הָעֶלֶם.

“וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי אַתָּה, סְפִּילֶט.”

“הִנְנִי לַעֲשׂוֹת לְךָ נַחַת רוּחַ זוֹ, נֶב,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאֵינִי מְכַסֶּה מִמְּךָ, שֶׁעָתִיד אֲנִי לְפַרְסֵם אֶת סוֹדוֹת חָכְמַת הַבִּשּׁוּל שֶׁלְּךָ, אֲשֶׁר תְּגַלֶּה לִי.”

“עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבְךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” עָנָהוּ נֶב, “עֲשֵׂה כָּאֲשֶׁר עִם לְבָבֶךָ!”

וּבְכֵן נִתְמַנָּה גִדְעוֹן סְפִּילֶט לְעוֹזְרוֹ שֶׁל נֶב וּלְמָחָר נִכְנַס לְשַׁמֵּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים בַּלַּבּוֹרָטוֹרְיוֹן שֶׁלּוֹ לְמַעֲשֵׂי תַּבְשִׁילִין. וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבוֹדָה זוֹ הוֹדִיעוֹ הָאִינְגֵ’נֵר אֶת תּוֹצְאוֹת הַחֲקִירָה וְהַבְּדִיקָה שֶׁלּוֹ בְּיוֹם אֶתְמוֹל, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמְצָא כְּלוּם בְּתוֹךְ הַבְּאֵר, בְּכָל זֹאת כְּמוּסָה כָּאן תַּעֲלוּמָה, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְגַלּוֹתָהּ!

הַקֹּר הִתְמִיד עוֹד שָׁבוּעַ יָמִים, וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא עָזְבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא לְשֵׁם פִּקּוּחַ עַל חֲצַר־הָעוֹפוֹת. הַבַּיִת הָיָה מָלֵא רֵיחוֹת נְעִימִים, שֶׁהָיוּ מִתַּמְּרִים וְעוֹלִים מִכָּל אוֹתָם הַמַּטְעַמִּים, שֶׁהֵכִין נֶב וְהַכַּתָּב בְּרֹב חָכְמָה. אֲבָל לֹא כָּל שְׁלַל הַצַּיִד נֶהְפַּךְ עַל יָדָם לְשִׁמּוּרִים, כִּי מֵחֲמַת הַקֹּר הֶחָזָק נִשְׁתַּמְּרוּ הָעוֹפוֹת יָפֶה, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָכְלוּ אֶת בַּרְוָזֵי־הַבָּר וְאֶת דּוֹמֵיהֶם כְּשֶׁהֵם טְרִיִים וְאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם מְעֻלִּים מִכָּל מִינֵי עוֹפוֹת־הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם.

כָּל אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ עָסְקוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט בִּתְפִירַת הַמִּפְרָשִׂים לָאֳנִיָּה. הֶרְבֶּרְט עָשָׂה מְלָאכָה בְּמַחַט בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה, וּשְׁנֵי הַחַיָּטִים עָבְדוּ בִּשְקִידָה רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ גָּמְרוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַמִּפְרָשִׂים. בְּחַבְלֵי קַנְבּוּס לֹא הָיָה לָהֶם מַחֲסוֹר, כִּי רֶשֶׁת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁנִּמְצְאָה יַחַד עִם הַמַּעֲטָפָה הִסְפִּיקָה לָהֶם צָרְכָּם זֶה לְמַדָּי. הָעֲבוֹתוֹת וְהַחֲבָלִים שֶׁל הָרֶשֶׁת הָיוּ מִמִּין מְעֻלֶּה. וְהַסַּפָּן הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שִׁמּוּשׁ יָפֶה וּבְכִשָּׁרוֹן. אֶת גַּלְגִּלֵּי הַתְּנוּפָה חָרַט כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּמַּחֲרָטָה שֶׁלּוֹ עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף. הִנֵּה כִּי כֵן הוּכְנוּ הַמִּפְרָשִׂים וְכָל תַּשְׁמִישֵׁיהֶם עוֹד קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה עַצְמָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף עָשָׂה אֲפִילוּ נֵס כָּחֹל־אָדֹם־לָבָן. אֶת חָמְרֵי הַצְּבָעִים לְכָךְ הִסְפִּיקוּ לוֹ צְמָחִים יְדוּעִים, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים עַל אַדְמַת הָאִי לָרֹב. עַל שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, הַנּוֹסְסִים עַל הַדֶּגֶל הַלְּאֻּמִּי הָאֲמֵרִיקָנִי וְהַמְסַמְּלִים אֶת שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת־הַבְּרִית, הוֹסִיף הַסַּפָּן עַל דִּגְלוֹ כּוֹכָב שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה, הֲלֹא הוּא כּוֹכַב “מְדִינַת לִינְקוֹלְן,” כִּי בְּעֵינָיו הוּא כְּבָר נֶחֱשַׁב הָאִי שֶׁלּוֹ לִמְחֻבָּר וּמְאֻחָד אֶל הָרֶפּוּבְלִיקָה הָאֲמֵרִיקָנִית הַגְּדוֹלָה.

“וְאִם אֵין הוּא מְחֻבָּר עֲדַיִן לְמַעֲשֶׂה,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “הֲרֵיהוּ מְחֻבָּר וְעוֹמֵד בִּפְקֻדַּת לִבֵּנוּ!”

וְעַד שֶׁיּוּנַף הַדֶּגֶל עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהֵנִיפוּ אוֹתוֹ עַל הַחַלּוֹן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהֵרִיעוּ לִכְבוֹדוֹ תְּרוּעַת “הוּרָה” מְשֻׁלֶּשֶת.

עוֹנַת הַקֹּר כְּבָר הָלְכָה וְנִסְתַּיְּמָה, וְדוֹמֶה הָיָה, שָׁהַחֹרֶף הַשֵּׁנִי הַזֶּה יַעֲבֹר עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּשָּׁלוֹם וּבְלִי פֶּגַע, וְהִנֵּה הִתְרַגֵּשׁ פִּתְאֹם בְּלֵיל הָאַחַד־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מְאֹרָע, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא עֲלֵיהֶם שֹד וְהֶרֶס גָּמוּר.

לִאַחַר יוֹם עֲבוֹדָה יָשְנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה, וּפִתְאֹם הֵקִיצוּ בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת מִקֹּול נְבִיחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ.

הַפַּעַם לֹא נָבַח הַכֶּלֶב מִסָּבִיב לְמִפְתַח הַבְּאֵר אֶלָּא עַל מִפְתַּן הַפֶּתַח וְהִשְׂתָּעֵר אֶל הַדֶּלֶת, כְּאִלּוּ רָצָה לְשַׁבְּרוֹ וּלְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה.

“דֹּם, טוֹףּ!” קָרָא נֶב, שֶׁהֵקִיץ רִאשׁוֹן.

וְאוּלָם הַכֶּלֶב הוֹסִיף לִנְבֹּחַ בְּיֶתֶר חֵמָה וָזָעַם.

“מָה נִהְיָתָה?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְהַכֹּל נִזְדַּרְזוּ וְהִתְלַבְּשׁוּ בְּחִפָּזוֹן וּמִהֲרוּ אֶל חַלּוֹנוֹת הַחֶדֶר וּפָתְחוּ אֶת תְּרִיסֵיהֶם.

לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הִשְׂתָּרְעָה שִׁכְבַת הַשֶׁלֶג, אֲשֶׁר בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לַבְנוּנִיתָהּ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא רָאוּ מְאוּמָה. אֲבָל שָׁמְעוּ קוֹל נְבִיחָה מְשֻׁנָּה בָּאֲפֵלָה. בָּרוּר הָיָה, שֶׁעַל גַבֵּי הַחוֹף שׁוֹטְטוּ הֲמוֹן חַיּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בָּהֶן מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה.

”מַה זֶה? מַה שָׁם?" קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“זְאֵבִים, יָגוּאֲרִים אוֹ קוֹפִים!” הֵשִׁיב נֶב.

“לַעֲזָאזֵל! הֲרֵי יוּכְלוּ לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה!” אָמַר הַכַּתָּב.

“וְחֲצַר הָעוֹפוֹת שֶׁלָּנוּ, וְהַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּנוּ מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?…” צָוַח הֶרְבֶּרְט.

“אֲבָל אֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ בָּאוּ הֵנָּה?” שֶׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זֹאת כִּי אִם עָבְרוּ עַל הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אֶחָד מְאִתָּנוּ וַדַּאי שָׁכַח לַהֲרִימוֹ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר סְפִּילֶט, “עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי, שֶׁהִשְׁאַרְתִּיו כְּשֶׁהוּא מוּרָד.”

“אָכֵן מַעֲשֶׂה יָפֶה עָשִׂיתָ לָנוּ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” קָרָא הַסַּפָּן.

“הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “מוּטָב שֶׁנִּוָּעֵץ עַכְשָׁו מַה לָעֲשׂוֹת!”

אֵלֶּה הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּחִפָּזוֹן. בָּרִי הָיָה לָהֶם, שֶׁחַיּוֹת רָעוֹת עָבְרוּ אֶת הַגֶּשֶר הַקָּטֹן וְשָׁטְפוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶן אֶת הַחוֹף, וְאִם תָּשֵׂמְנָה פְּנֵיהֶן אֶל שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית תּוּכַלְנָה לַעֲלוֹת עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. מִן הַהֶכְרַח הָיָה אֵפוֹא לְמַהֵר וּלְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה וּלְהִלָּחֵם בָּהֶן, אִם יְהִי צֹרֶךְ בְּכָךְ.

“אֲבָל מִי וָמִי הֵן הַחַיּוֹת הַלָּלוּ?” שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה שׁוּב פַּעַם, בְּהִשָּׁמַע קוֹל הַנְּבִיחָה בְּיֶתֶר עָז.

נְבִיחָה זוֹ הִרְעִידָה אֶת הֶרְבֶּרְט, וְהוּא נִזְכַּר, שֶׁכְּבָר שָׁמַע אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּרוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת מְקוֹרוֹת הַפֶּלֶג־הָאָדֹם.

“הַלָּלוּ פִּרְאֵי־כְּלָבִים הֵם, שׁוּעָלִים הֵם!” אָמַר הָעֶלֶם.

“חוּשׁוּ, אוּצוּ!” קָרָא הַסַּפָּן.

וְהַכֹּל הִזְדַּיְּנוּ בְּקַרְדֻמּוֹת, בְּקָרַבִּינִים וּבְאֶקְדֹּחִים וְיָרְדוּ אֶל תֹּוךְ סַל הַמַּעֲלִית וּבִן־רֶגַע עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם עַל הַחוֹף.

גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁפִּרְאֵי הַכְּלָבִים הַלָּלוּ חַיּוֹת מְסֻכָּנוֹת הֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִתְכַּנְּסִים בַּהֲמוֹן וְהָרָעָב מֵצִיקֵם. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חַתּוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלְּהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ הַלְּהָקָה שֶׁלָּהֶם וְהַיְּרִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁפִּלְחוּ אֶת מַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה בִּבְרַק אִשָּׁם, הִבְרִיחוּ אֶת הַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַמִּתְנַפְּלִים.

קֹדֶם כֹּל, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָנִיא אֶת הַשּׁוֹדְדִים הַלָּלוּ מֵעֲלוֹת עַל רָמַת הַמַּרְאֶה־הַנִּרְחָב, שֶׁהֲרֵי שָׁם הָיוּ מִתְנַפְּלִים עַל הַנְּטִיעוֹת וְעַל חֲצַר־הָעוֹפוֹת וְהָיוּ עוֹשִׂים בָּהֶם שַׁמּוֹת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה אֶלָּא דֶרֶךְ שְׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית, דַּי הָיָה לִגְדֹּר בִּפְנֵי הַשּׁוּעָלִים אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמָּקוֹם הַצַּר בְּיוֹתֵר שֶׁבֵּין הַנַּחַל וּבֵין חוֹמַת־הַגְּרָנִית.

הַכֹּל הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר יָפֶה וּבִפְּקֻדַּת כּוֹרֶשׁ סְמִית מִהֲרוּ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַשּׁוּעָלִים הִתְרֹוצְצוּ בַּחֲשֵׁכָה אָנֶה וְאָנָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב הִתְיַצְּבוּ זֶה אֵצֶל זֶה וְהָיוּ לְשׁוּרָה אַחַת מוּצָקָה, שֶׁאֵין לְעָבְרָהּ. טוֹףּ עָמַד בְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה וְלוֹעוֹ הָאָיֹם פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיוּףּ נִצַּב אֶצְלוֹ וּבְיָדוֹ מַקֵּל עָבֶה, שֶׁהָיָה מְנוֹפֵף אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּנוֹפְפִים אַלָּה.

הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל צַלְמָוֶת, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא רָאוּ אֶת חַיּוֹת־הַטֶּרֶף אֶלָא לְאוֹר הַיְּרִיּוֹת. מִסְפָּרָן הָיָה כְּמֵאָה וְעֵינֵיהֶן נוֹצְצוּ כְּגֶחָלִים בּוֹעֲרוֹת.

“אַל תִּתְּנוּ לָהֶן לַעֲבֹר!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף.

“לֹא יַעֲבֹרוּ!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

וְאָמְנָם הַחַיּוֹת לֹא עָבְרוּ, אֲבָל לֹא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִסּוּ לַעֲבֹר. הַשּוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת דָּחֲקוּ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִלְחֲמוּ בָּהֶן מִלְחָמָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת כְּשֶׁהֵם מוֹרִים בָּהֶן בְּאֶקְדֹּחִים וְהוֹלְמִים בְּקַרְדֻּמּוֹת. הַרְבֵּה נִבְלוֹת שׁוּעָלִים כְּבָר הִתְגּוֹלְלוּ עַל הַקַּרְקַע, וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁמִּסְפַּר הַחַיּוֹת אֵינוֹ מִתְמַעֵט, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה חֲשָׁשָׁה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְרַבֶּה, וּבִמְקוֹם הַמּוּמָתִים נוֹהֲרִים דֶּרֶךְ הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן הֲמוֹנִים חֲדָשִׁים.

עַד מְהֵרָה אֲנוּסִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהִלָּחֵם מְעֵין מִלְחֶמֶת פָּנִים אֶל פָּנִים וּמִלְחָמָה זוֹ לֹא עָבְרָה עֲלֵיהֶם בְּלִי פְּצָעִים, אֲבָל לְאָשְׁרָם הָיוּ פִּצְעֵיהֶם קַלִּים. הֶרְבֶּרְט הִצִּיל פַּעַם אַחַת אֶת נֶב בַּהֲמִיתוֹ בִּירִיָּה שׁוּעָל שֶׁקָּפַץ עַל גַּבּוֹ כְּאַחַד הַחֲתוּלִים־הַנְּמֵרִים. טוֹףּ נִלְחַם בַּחֲמַת זַעַם אֲיֻמָּה כְּשֶׁהוּא תּוֹפֵס בְּשִנָּיו אֶת הַשּׁוּעָלִים בִּגְרוֹנָם וְחוֹנְקָם. יוּףּ הָיָה חוֹבֵט וּמַכֶּה בְּמַקְלוֹ כְּמִשְתּוֹלֵל, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָעֲצֹר בּוֹ וּלְהֲשִׁיבוֹ אָחוֹר, מִהְיוֹתוֹ מְחוֹנָן בְּלֹא־סָפֵק כֹּחַ־רְאִיָּה חָזָק, אֲשֶׁר חָדַר וְנָקַב אֲפִילוּ חֶשְׁכַּת צַלְמָוֶת זוֹ, הִתְפָּרֵץ עַל כָּל מָקוֹם, שֶׁהַקְּרָב הִתְחוֹלֵל שָׁם בְּעֶצֶם עֻזּוֹ, וּפַעַם בְּפַעַם הִשְׁמִיעַ שְׁרִיקָה חַדָּה – סִמָּן שֶׁל עֲלִיצוּת נִצָּחוֹן. פַּעַם אַחַת הִרְחִיק כָּל כָּך לְהִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ מַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב, שֶׁלְּנֹגַהּ בְּרַק יְרִיַּת הָאֶקְדֹּחַ רָאוּהוּ מִתְגּוֹשֵׁשׁ בְּקֹר־רוּחַ מֻפְלָא עִם חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה שׁוּעָלִים גְּדוֹלִים בְּבַת־אַחַת.

סוֹף סוֹף נָחֲלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִצָּחוֹן בַּקְּרָב, אֲבָל לִידֵי נִצָּחוֹן זֶה לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָמְדוּ בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם בִּגְבוּרָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת רְצוּפוֹת! עִם קַוֵּי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים נָסוֹגוֹ הַתּוֹקְפִים אָחוֹר. הֵם נָסוּ צָפוֹנָה דֶּרֶךְ הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן, וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ, מִהֵר נֶב וְהִגְבִּיהוֹ לְמָעְלָה.

מִשֶּׁהֵאִיר הַיּוֹם וּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה נִתְגַּלָּה כָּל צָרְכּוֹ, סָפְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כַּחֲמִשִּׁים פְּגָרִים שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַחוֹף

“וְאַיֵּה יוּףּ?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “יוּףּ הֵיכָן הוּא?”

יוּףּ נֶעֱלַם. יְדִידוֹ נֶב קְרָאָהוּ בְּקוֹל, וְזוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר יוּףּ לֹא עָנָה לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל יְדִידוֹ זֶה.

הַכֹּל רָצוּ לְבַקְשׁוֹ וְכָל אֶחָד הָיָה חָרֵד, שֶׁמָּא יִמְצָאֶנּוּ בֵּין הַחֲלָלִים. אָז פִּנּוּ אֶת הַמָּקוֹם וְסִלְּקוּ אֶת הַפְּגָרִים, שֶׁהֶאְדִּימוּ בְּדָמָם אֶת הַשֶּׁלֶג, וּמָצְאוּ אֶת יוּףּ מוּטָל בְּתוֹךְ צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל פִּגְרֵי שׁוּעָלִים, אֲשֶר מַלְתְּעוֹתֵיהֶם הַמְנֻפָּצוֹת וְצַלְעוֹתֵיהֶם הַשְּׁבוּרוֹת הֵעִידוּ עֲלֵיהֶם שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים מֵהַלְמוּת הָאַלָּה הָאֲיֻמָּה אֲשֶׁר בְּיַד הַקּוֹף הַגִּבּוֹר הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת. יוּףּ הָאֻמְלָל עֲדַיִן הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ שָׂרִיד שֶׁל מַקְלוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר. בָּרִי הָיָה אֵפוֹא, שֶׁאִבּוּד נִשְׁקוֹ הוּא הוּא שֶׁגָּרַם לוֹ שֶׁאֹויְבָיו הִכְרִיעוּהוּ בְּרֹב מִנְיָנָם וּפָצְעוּ אוֹתוֹ פְּצָעִים עֲמֻקִּים בְּחָזֵהוּ.

“עוֹדֶנוּ חָי!” קָרָא נֶב, שֶׁגָּחַן אֵלָיו.

“וְאָנוּ נַצִּילֶנּוּ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אָנוּ נִדְאַג לוֹ וּנְטַפֵּל בֹּו כְּאִלּוּ הָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ!”

דוֹמֶה הָיָה שֶׁיוּףּ הֵבִין אֶת דְּבָרָיו, כִּי הוּא הִנִּיחַ אֶת רֹאשוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף כְּאִלּוּ לְהַבִּיעַ לוֹ תּוֹדָה. הַסַּפָּן עַצְמֹו פָּצוּעַ הָיָה, אֶלָּא שֶׁפְּצָעָיו וּפִצְעֵי חֲבֵרָיו לֹא הָיוּ קָשִׁים, כִּי כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁל אֵשׁ אֲשֶׁר בְּיָדָם עָמְדוּ לָהֶם לְהַרְחִיק מְאִתָּם אֶת הַתּוֹקְפִים מֶרְחָק־מָה. רַק הָאוּרַנְג בִּלְבָד נִפְצַע פְּצָעִים אֲנוּשִׁים.

נֶב וּפֶנְקְרוֹף נָשְׂאוּ אֶת יוּףּ עַד הַמַּעֲלִית. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְלְטָה מִבֵּין שְׂפָתָיו אֲנָחָה חֲלוּשָׁה, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁמְעָה לָאֹזֶן. אָז הֶעֱלוּהוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, הִשְׁכִּיבוּהוּ עַל מִזְרָן, שֶׁהוֹצִיאוּ מֵאַחַת הַמִּטֹּות, וְרָחֲצוּ אֶת פְּצָעָיו. פְצָעִים אֵלֶּה לֹא הָיוּ, כַּנִּרְאֶה, פִּצְעֵי מָוֶת, כִּי לֹא פָּגְעוּ בְּאַחַד הָאֲבָרִים הָרָאשִׁיִּים שֶׁבְּגוּפוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה יוּףּ חַלָּש עַד מְאֹד בְּשֶׁל אִבּוּד דָּמוֹ, וְעַד מְהֵרָה תְּקָפַתְהוּ קַדַּחַת עַזָּה.

לְאַחַר שֶׁחָבְשׁוּ אֶת פְּצָעָיו, הִשְׁכִּיבוּהוּ בַּמִּטָּה, מִנּוּ לוֹ דִיאֵטָה חֲמוּרָה, “כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּחוֹלֶה מִבְּנֵי אָדָם,” אָמַר עָלָיו נֶב – וְהִשְׁקוּהוּ כּוֹסוֹת אַחֲדוֹת שֶׁל מִשְׁרַת צְמָחִים מְשִׁיבַת־נֶפֶשׁ, שֶׁהוּכְנָה בְּבֵית הַמִּרְקַחַת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

יוּףּ נָם מִתְּחִלָּה תְּנוּמָה נִרְגָּזָה, אֲבָל לְאַט לְאַט נֶעֶשְׂתָה נְשִׁימָתוֹ סְדוּרָה יוֹתֵר, וְאָז הִנִיחוּהוּ וְשָׁקְדוּ עָלָיו שֶׁיְּהֵא יָשֵׁן בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה. פַּעַם בְּפַעַם נִכְנַס טוֹףּ לְבַקֵּר אֶת יְדִידוֹ כְּשֶׁהוּא צוֹעֵד, כִּבְיָכֹל, “עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו”, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹחָה מִן הַטִּפּוּל שֶׁמְּטַפְּלִים בַּחוֹלֶה. אַחַת מִיָּדָיו שֶׁל יוּףּ הָיְתָה תְּלוּיָה לְמַטָּה, מִחוּץ לַמִּטָּה, וְטוֹףּ לִקֵּק אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ וּמַרְאֵהוּ הִבִּיעַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְבוּת גְּדוֹלָה.

בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר עַצְמוֹ עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְבוּרַת הַפְּגָרִים. הוֹבִילוּ אוֹתָם אֶל יַעַר הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק וּטְמָנוּם בְּבוֹר עָמֹק שֶׁחָפְרוּ בַּקַּרְקַע.

פְּגִיעָה זוֹ שֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁסּוֹפָהּ עָלוּל הָיָה לִהְיוֹת רַע וּמַר מְאֹד, שִׁמְּשָׁה לֶקַח טוֹב לַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה לֹא הָיוּ עוֹלִים עַל מִשְׁכָּבָם לִישֹׁון עַד שֶׁאֶחָד מֵהֶם בָּדַק אֶת הַגְּשָׁרִים כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הֵם מוּנָפִים וּכְדֵי לְהִוָּכַח שֶׁאֵין לַחֲשֹׁשׁ לְהִתְנַפְּלוּת.

יָמִים אֲחָדִים הָיָה מַצָּבוֹ שֶׁל יוּףּ קָשֶׁה מְאֹד וְעוֹרֵר דְּאָגָה רַבָּה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, וְאוּלָם סוֹפוֹ שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל מַחֲלָתוֹ. מִבְנֵה גֵווֹ הַמּוּצָק נִצַּח, הַקַּדַּחַת רָפְתָה לְאַט לְאַט, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהָיָה מִקְצָתוֹ רוֹפֵא, אָמַר עָלָיו שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְשָׁב לְאֵיתָנוֹ. בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט הִתְחִיל שׁוּב לֶאֱכֹל. נֶב הֵכִין לוֹ מַטְעַמִּים נְעִימִים וּמְתוּקִים, וְהַחוֹלֶה אָכַל אוֹתָם בִּתְשׁוּקָה רַבָּה, כִּי אָכֵן עֲבֵרָה קַלָּה הָיְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל יוּףּ: הוּא הָיָה לַקְקָן בְּמִקְצָת, וְנֶב לֹא הִשְׁתַּדֵּל מֵעוֹלָם לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב וּלְשָׁרֵשׁ מִלִּבּוֹ יֵצֶר רָע זֶה.

“וְכִי מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” עָנָה וְאָמַר לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁהוֹכִיחָהוּ פַּעַם אַחַת עַל שֶׁהוּא מְפַנֵּק אוֹתֹו יוֹתֵר מִדַּי, “יוּףּ עָלוּב זֶה אֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ תַעֲנוּגוֹת אַחֵרִים חוּץ מִתַּעֲנוּג הָאֲכִילָה, וַאֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לִגְמֹל לוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ עַל כָּל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁרוּת שֶׁלּוֹ!”

לְאַחַר שֶׁשָּׁכַב יוּףּ עֲשָׂרָה יָמִים עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו. פְּצָעָיו חָיוּ, וְנִכָּר הָיָה שֶׁעוֹד מְעַט וּזְרִיזוּתוֹ וְכֹחוֹ יָשׁוּבוּ אֵלָיו כְּמִקֹּדֶם. הוּא הָיָה אֲחוּז בֻּלְמוּס הָאֲכִילָה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַחוֹלִים הַשָּׁבִים לְאֵיתָנָם, וְהַכַּתָּב לֹא מָנַע אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת אוֹכֵל כַּאֲוַּת נַפְשׁוֹ, כִּי הוּא סָמַךְ עַל אוֹתוֹ הַחוּשׁ הַטִּבְעִי, אֲשֶׁר הַיְצוּרִים בַּעֲלֵי־הַבִּינָה חֲסֵרִים אוֹתֹו לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וַאֲשֶׁר יִשְׁמֹר עַל הַקּוֹף מִלַּעֲבֹר עַל הַמִּדָּה. נֶב שָׁמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בִּרְאוֹתוֹ כִּי תַּאֲוַת־הָאֲכִילָה חָזְרָה לְתַלְמִידוֹ.

“אֱכֹל נָא, יוּףּ יַקִּירִי,” אָמַר הָרַב לַתַּלְמִיד, “וְאַל תְחַסֵּר נַפְשְׁךָ מִטּוֹבָה! אַתָּה שָׁפַכְתָּ אֶת דָּמְךָ בַּעֲדֵנוּ, וְחוֹבָה עָלַי לְהָשִׁיב לְךָ לְכָל הַפָּחוֹת מַה שֶׁאִבַּדְתָּ!”

פַּעַם אַחַת – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאוֹגוּסְט – נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹלוֹ שֶׁל נֶב שֶׁקָּרָא לַחֲבֵרָיו:

“אֲדוֹנִי כֹּורֶשׁ, אֲדוֹנִי גִדְעוֹן, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט וְאַתָּה פֶּנְקְרוֹף, בּוֹאוּ הֵנָּה! מַהֲרוּ וָבוֹאוּ!”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ וּבָאוּ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל נֶב, שֶׁנִּמְצָא בְּאֹותָהּ שָׁעָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל יוּף.

“מַה נִהְיָתָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ!” הֵשִׁיב נֶב וְצָחַק צְחוֹק גָּדוֹל.

וּמַה רָאוּ עֵינֵיהֶם? הִנֵּה אֲשֶׁר רָאוּ: יוּףּ יָשַׁב עַל יַד הַדֶּלֶת שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְרַגְלָיו מְשֻׁלָּבוֹת תַּחְתָּיו כְּאַחַד הָעַרְבִיאִים וְהוּא מְעַשֵּׁן בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ!

“מִקְטַרְתִּי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, הֲלֹאּ זוֹהִי מִקְטַרְתִּי שֶׁלִי! בֶּן־חַיִל אַתָּה יוּףּ, וַהֲרֵינִי נוֹתְנָהּ לְךָ בְּמַתָּנָה! עַשֵּׁן יַקִּירִי, עַשֵּׁן כִּלְבָבֶךָ!"

וְיוּףּ הֵפִיחַ הָלֹך וְהָפִיחַ מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה תִּימְרוֹת עָשָׁן עָבוֹת, וְנִכָּר הָיָה שֶׁהַעִשּׁוּן גָּרַם לוֹ הֲנָאָה לְאֵין שִׁעוּר.

כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא תָּמַהּ בְּיוֹתֵר עַל הַמְאֹרָע הַזֶּה וְסִפֵּר לַחֲבֵרָיו כַּמָּה מַעֲשִׂים בְּקוֹפִים בְּנֵי תַּרְבּוּת, שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר הַעִשּׁוּן.

מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה עָבְרָה מִקְטַרְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְיָדוֹ שֶׁל מַר יוּףּ וְהָיְתָה תְּלוּיָה בְּחַדְרוֹ בְּיַחַד עִם כִּיס שֶׁל טַבַּק. הוּא הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ בִּידֵי עַצְמוֹ וּמַדְלִיקָהּ בְּגַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מְאֻשָּׁר בֵּין בַּעֲלֵי אַרְבַּע־הַיָּדַיִם שֶׁבָּעוֹלָם. מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו, שֶׁהַצַּד הַשָּׁוֶה הַזֶּה שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם, הַיְנוּ, תַּאֲוַת הָעִשּוּן, חִזְּקָה בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת קִשְׁרֵי הַיְּדִידוּת הַקּוֹדְמִים שֶׁבֵּין הַסַּפָּן וְהַקּוֹף.

“אֶפְשָׁר שֶׁאָדָם הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף כַּמָּה פְעָמִים לְנֶב. “כְּלוּם הָיִיתָ תָּמֵהַּ, אִלּוּ הִתְחִיל פִּתְאֹם לְדַבֵּר עִמָּנוּ כְּאַחַד הָאָדָם?”

“חַיֶּיךָ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי תָּמֵהַּ כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב נֶב. “הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר, תְּמֵהַנִי עַל שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר, שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא חָסֵר אֶלָּא דִּבּוּר בִּלְבָד!”

“הֶאָח, כַּמָּה הָיָה מְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתִּי,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִלּוּ פָּנָה אֵלַי בְּבֹקֶר לֹא־עָבוֹת אֶחָד וְאָמָר: פֶּנְקְרוֹף, הָבָה נַחֲלִיף אֶת הַמִּקְטָרוֹת!”

“אָמְנָם כֵּן.” הֵשִׁיב נֶב, “אַךְ אָסוֹן הוּא, שֶׁאִלֵּם הוּא מִלֵּדָה!”

מִשֶׁנִּכְנַס חֹדֶשׁ סֶפְטֶמְבֶּר, נִסְתַּיֵּם הַחֹרֶף כָּלִיל וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָזְרוּ לְפָעֳלָם וְלַעֲבוֹדָתָם מִתּוֹךְ שְׁקִידָה רַבָּה.

מְלֶאכֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה הִתְקַדְּמָה בִּמְהִירוּת. גָּמְרוּ לִסְפֹּן אֶת דַּפְנוֹתֶיהָ וְעָסְקוּ בְּשִׁכְלוּלָהּ מִבָּיִת. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה מַחֲסוֹר בְּעֵצִים, הִצִּיעַ פֶּנְקְרוֹף לָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת בִּפְנִים הָאֳנִיָּה דֹּפֶן שְׁנִיָּה, כְּדֵי לְחַזֵּק עַל יְדֵי כָךְ אֶת הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָדַע מַה יֵלֵד יוֹם, לְפִיכָךְ הִסְכִּים לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, אֲשֶׁר רָצָה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ מוּצָקָה עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת.

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְסֶפְטֶמְבֶּר נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַדֹּפֶן הַפְּנִימִית, אַף הוּקַם סִפּוּן הָאֳנִיָּה. אֶת הַדְּבָקִים פָקְקוּ תְּחִלָּה בִּנְעֹרֶת שֶׁל צִמְחֵי־יָם יְבֵשִׁים, שֶׁנָּעֲצוּ אוֹתָהּ בֵּין הַקְּרָשִׁים שֶׁל הַדֹּפֶן הַחִיצוֹנִית וְהַפְּנִימִית וְשֶׁל הַסִּפּוּן, וְאַחַר כָּפְרוּ אוֹתָם בְּזֶפֶת רוֹתַחַת שֶׁסִּפְּקוּ לָהֶם הָאֳרָנִים שֶׁבַּיַּעַר בְּשֶׁפַע מְרֻבֶּה.

סִדּוּרָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה הָיָה פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. כְּדֵי שֶׁהָאֳנִיָּה תַּעֲמִיק לָשֶׁבֶת בַּמַּיִם עָמְסוּ עָלֶיהָ מַשָּׂא סְלָעִים, כְּאֶלֶף וּמָאתַיִם לִטְרָאוֹת מִשְׁקָלָם, חִבְּרוּ אוֹתָם בְּטִיחַ סִיד וְקֵרוּם בְּרִצְפַּת־עֵץ. לְמַעְלָה מִזֶּה הִתְקִינוּ בִּפְנִים הָאֳנִיָּה שְׁנֵי תָּאִים וְשְׁנֵי סַפְסָלִים לְאָרְכָּם, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים גַּם אַרְגָּזִים. בֵּין שְׁנֵי הַתָּאִים הוּקַם חַיִץ, וּשְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת, שֶׁנִּקְבְּעוּ בַּסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן וְהָיוּ עֲשׂוּיוֹת לְהִסָּגֵר יָפֶה בְּמִכְסוֹת, הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת לָהֶם כְּנִיסָה.

לְתֹרֶן בָּחַר פֶּנְקְרוֹף בְּאֹרֶן צָעִיר, יְשַׁר־קוֹמָה שֶׁלֹּא הָיָה טָעוּן אֶלָּא שֶׁיַּקְצִיעוּהוּ בְּצוּרָה מְרֻבַּעַת בְּתַחְתִּיתוֹ וְיעַגְּלוּהוּ בִּקְצֵה רֹאשֹׁו. אֶת חֶלְקֵי־הַבַּרְזֶל לְתֹרֶן, לְהֶגֶה וּלְתֵבַת־הָאֳנִיָּה חִשְּׁלוּ בְּבֵית הַמַּפָּח אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים. אָמְנָם מְלָאכְתָּם הָיְתָה גַּסָּה בְּמִקְצָת, אַךְ לְעֻמַּת זֶה הָיוּ כָּל הַחֲלָקִים מוּצָקִים כָּל צָרְכָּם. בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר עָשׂוּ אֶת כְּלֻנְסָאוֹת הַתֹּרֶן, אֶת הַסְּמֹוכוֹת, אֶת הַמְּשׁוֹטִים וְדוֹמֵיהֶם, וּלְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלָאכְתָּם נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְנַסּוֹת מִיָּד אֶת הָאֳנִיָּה וְלָשׁוּט בָּהּ לְאֹרֶךְ חוֹפֵי הָאִי, כְּדֵי לִרְאוֹת כֵּיצַד הִיא מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי הַיָּם וְעַד כַּמָּה אֶפְשָׁר לִבְטֹחַ עָלֶיהָ.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן לֹא הִזְנִיחוּ אֶת שְׁאָר הַמְּלָאכוֹת, שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹתָן. אָז הִרְחִיבוּ אֶת הָרְפָתִים אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְהִגְדִּילוּ אֶת אוֹצְרוֹת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, כִּי הַטְּלָאִים וְהַגְּדָיִים שֶׁנּוֹסְפוּ עַל עֵדֶר הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים דָּרְשׁוּ מָקוֹם לְרִבְצָם וְאֹכֶל. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְבַקְּרִים בְאֹותוֹ הַזְּמָן אֶת שִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת, אֶת גְדֶרֶת הַשְּׁפַנִים, אֶת מִכְרוֹת פַּחְמֵי הָאֶבֶן וְהַבַּרְזֶל וְכַמָּה חֲלָקִים שֶׁל יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, שֶׁלֹּא הָיוּ יְדוּעִים לָהֶם עַד עַכְשָׁו וְשֶׁהֲמוֹן בַּעֲלֵי־חַיִּים הָיוּ מְצוּיִים בָּהֶם. עַל כָּל אֵלֶּה, מָצְאוּ צְמָחִים חֲדָשִׁים, שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהַגְדִּיל בַּיָּמִים הַבָּאִים אֶת אוֹצַר הַיְּרָקוֹת וְצִמְחֵי־הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

בָּעֲשִׂירִי לְאוֹקְטָבֶּר הוֹרִידוּ אֶת הָאֳנִיָּה הַיָּמָה. פְּנֵי פֶּנְקְרוֹף הִבְהִיקוּ מִשִּׁמְחָה. הַכֹּל עָלָה יָפֶה וְהִצְלִיחַ הַצְלָחָה גְמוּרָה. אֶת הָאֳנִיָּה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ עֲרוּכָה כָּל צָרְכָּהּ עַל מִפְרָשָׂהּ, נִסָּהּ, תָּרְנָהּ וַחֲבָלֶיהָ, הִסִּיעוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל גְּלִילֵי־עֵץ עַד לִשְׂפַת הַחוֹף, וּכְשֶׁגָּאָה הַיָּם הָלֹךְ וְגָאֹה, הוּרְמָה עָל וְהִתְחִילָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּרוּעַת שִׂמְחָה, אַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם צָהַל וְהֵרִיעַ פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שִׂמְחָתוֹ פָּרְצָה וְעָבְרָה הַפַּעַם כָּל גְּבוּל. וְאָכֵן הָיָה לוֹ עַל מַה לִשְׁמֹחַ הַיּוֹם, כִּי לֹא דַיּוֹ שֶׁבִּצַּע אֶת מְלֶאכֶת הָאֳנִיָּה, אֶלָּא זָכָה לְהִתְמַנּוֹת לִקְבַרְנִיטָהּ. פֶּה אֶחָד הֶעֱלוּהוּ חֲבֵרָיו לְמַעֲלַת רַב־חוֹבֵל וְהִטִּילוּ עַל שִׁכְמוֹ אֶת מִשְׂרַת מַנְהִיג הָאֳנִיָּה.

כְּדֵי לָעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְרַב הַחוֹבֵל פֶּנְקְרוֹף וּלְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ, רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צֹרֶךְ לִקְרֹא לָאָנִיָּה שֵׁם, כְּמִנְהַג הָעוֹלָם, וּלְאַחַר שֶׁהָיוּ מְדַיְנִים וּמִתְוַכְּחִים שָׁעָה אֲרֻכָּה, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְכַנּוֹת אוֹתָהּ בְּשֵׁם “צְלֵחָה”.

בְּשָׁעָה שֶׁגֵּאוּת־הַיָּם הֵרִימָה אֶת “צְלֵחָה” לְמַעְלָה, הִכִּירוּ הַכֹּל שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם יָפֶה וַעֲתִידָה לִהְיוֹת כְּלִי־שַׁיִט מְעֻלֶּה, הָעוֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים עִם כָּל רוּחַ מְצוּיָה וְשֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אָמְרוּ לַעֲרֹךְ עוֹד מַסַּע־נִסָּיוֹן אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה, נָשְׁבָה רוּחַ צֶחָה וְהַיָּם הָיָה נוֹחַ לַעֲבֹר בּוֹ, בְּיִחוּד לְאֹרֶךְ חוֹפוֹ הַדְּרוֹמִי, כִּי זֶה כְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ נָשְׁבָה מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית.

“רְדוּ אֶל הָאֳנִיָּה! קוּמוּ וָרֵדוּ!” קָרָא רַב הַחוֹבֵל פֶּנְקְרוֹף.

וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהִפְלִיגוּ בַּיָּם הֻצְרְכוּ לִסְעֹד סְעֻדַּת שַׁחֲרִית וְגַם לָקַחַת עִמָּם צֵדָה לַדָּרֶךְ, שֶׁמָּא יִקְרֶה מִקְרֶה וּמַסַּע־הַטִּיּוּל יֶאֱרַךְ עַד הָעָרֶב.

גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית דָּחַק אֶת הַשָּׁעָה וְאָץ לִבְחֹן וּלְנַסּוֹת אֶת הַסְּפִינָה הַזֹּאת, שֶׁנִּבְנְתָה עַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁנֶּעֶרְכָה עַל יָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבַּעֲצָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הֻצְרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים לְהַכְנִיס שִׁנּוּיִים בְּתָכְנִית זוֹ כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ הָיָה בִּטְחוֹנוֹ בִּסְפִינָה זוֹ גָדוֹל כְּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, וְכֵיוָן שֶׁהַלָּז חָדַל מִלְּדַבֵּר עַל נְסִיעָה לְאִי תָּבוֹר, קִוָּה כּוֹרֶשׁ סְמִית שֶׁהַסַּפָּן חָזַר בּוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ זוֹ. הוּא עָמַד עַל דַעְתּוֹ וְלֹא יָכֹל לְהַסְכִּים, שֶׁשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֵחֲבֵרָיו יַעַרְבוּ לִבָּם לְהַרְחִיק לָשׁוּט בְּאַרְבָּה קְטַנָּה זוֹ, שֶׁאֵינָהּ מְכִילָה חֲמִשָּׁה־עָשָׂר טוֹנִים.

בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת וָחֵצִי עָלוּ הַכֹּל עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא אֲפִילוּ אֶת יוּףּ וְאֶת טוֹףּ. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הֵרִימוּ אֶת הָעֹגֶן וְהֶעֱלוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם, וְהָאֳנִיָּה “צְלֵחָה”, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הָיָה נוֹהֵג בָּהּ, הִפְלִיגָה אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְדֶגֶל לִינְקוֹלְן מִתְנוֹפֵף עַל רֹאשׁ תָּרְנָהּ.

כְּדֵי לָצֵאת מִתּוֹךְ מִפְרַץ־הַבְּרִית, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָסֵב אֶת אֲחוֹרֵי הָאֳנִיָּה כְּלַפֵּי הָרוּחַ, וּמִתֹּוךְ כָּךְ נוֹכְחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לָדַעַת, שֶׁהָאֳנִיָּה שָׁטָה בִּמְהִירוּת מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ.

לְאַחַר שֶׁהִקִּיף אֶת כֵּף־הַמְּצִיאָה וְאֶת כֵּף־הַצִּפֹּרֶן, שָׁט פֶּנְקְרוֹף הָלֹךְ וָשׁוּט לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, וּמִשֶּׁעָבַר קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים הֻבְרָר לוֹ, שֶׁ“צְּלֵחָה” יְכֹלָה לְהַלֵּךְ בִמְהִירוּת שֶׁל חֲמִשָּׁה חִבְּלִים לְשָׁעָה וְאֵינָהּ נוֹטָה מִן הַדֶּרֶךְ וְנוֹחָה הִיא לְהַטּוֹתָהּ אֶל כָּל רוּחַ.

נוֹסְעֵי “צְלֵחָה” צָהֲלוּ וְשָׂמֵחוּ. הִנֵּה זָכוּ לִסְפִינָה יָפָה, הָעֲלוּלָה לְהָבִיא לָהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי הֵם מְטַיְּלִים בָּהּ עַל פְּנֵי הַיָּם – מֶזֶג־הָאֲוִיר נָאֶה, הָרוּחַ צֶחָה, טִיּוּל נֶחְמָד!

פֶּנְקְרוֹף שָׁט בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם מִנֶּגֶד לִנְמַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה מִילִין מִן הַחוֹף. מִכָּאן נִתְגַּלָּה הָאִי לְעֵין רוֹאִים לְכָל מְלֹא שִׁטְחוֹ וּלְכָל חֲלִיפוֹת הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר לְחוֹפוֹ, מִכֵּף־הַצִפֹּרֶן וְעַד לַכֵּף־הַזּוֹחֵל עִם שׁוּרוֹת הַיְּעָרִים הַמִּשְׂתָּרְעִים עַל שְׂפָתוֹ, אֲשֶׁר עֲצֵי־הַמְּחָטִים שֶׁבָּהֶם נִבְדְּלוּ בְּמַרְאֵיהֶם מִן הָאִילָנוֹת הָאֲחֵרִים, שֶׁזֶּה עַתָּה הִתְחִילוּ לְהָצִיץ צִיץ, וְעִם הַר־פְרַנְקְלִין שֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּרוּם גָּבְהוֹ עַל כָּל הַסְּבִיבָה וְרֹאשׁוֹ מְעֻטָּר עֲטֶרֶת שֶׁלֶג.

“מַה יָפֶה הַמַּרְאֶה!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, הָאִי שֶׁלָּנּוּ טוֹב וְיָפֶה הוּא,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הֲרֵינִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶת אִמִּי הוֹרָתִי! הוּא קִבֵּל אוֹתָנוּ בְּחֶסֶד כָּאֲשֶׁר בָּאנוּ אֵלָיו אֻמְלָלִים וְחַסְרֵי כֹּל, וְעַכְשָׁו מַה חֲסֵרִים חֲמֵשֶׁת בָּנָיו, אֲשֶר נָפְלוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם?”

“לֹא מְאוּמָה!” הֵשִׁיב נֶב. “אֵין אָנוּ חֲסֵרִים מְאוּמָה, אֲדוֹנִי רַב הַחוֹבֵל!”

וּשְׁנֵי אַנְשֵׁי־הַחַיִל הָאֵלֶּה הֵרִיעוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּעַת “הוּרָה” אַדִּירָה לִכְבוֹד הָאִי שֶׁלָּהֶם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נִשְׁעָן אֶל הַתֹּרֶן וְהוּא רוֹשֵׁם אֶת הַמַּרְאוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ לְעֵינָיו.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִבִּיט אֶל הָאִי וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” פָּנָה וְאָמַר אֵלָיו פֶּנְקְרוֹף, “מַה דַּעְתְּךָ עַל הַסְּפִינָה שֶׁלָּנּוּ?”

“דּוֹמֶה, שֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת כַּשּׁוּרָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“טוֹב אֵפוּא! וּכְלוּם סָבוּר אַתָּה עַכְשָׁו, שֶׁטּוֹבָה הִיא לְמַדַּי לַעֲרֹךְ בָּהּ גַם נְסִיעָה יוֹתֵר אֲרֻכָּה?”

“אֵיזוֹ נְסִיעָה, פֶּנְקְרוֹף?”

“כְּגוֹן נְסִיעָה אֶל הָאִי תָּבוֹר?”

“יְדִידִי,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “סָבוּר אֲנִי שֶׁבִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וְהַדְּחָק אֵין לָנוּ לְהַסֵּס מִלְּהַפְקִיד עַצְמֵנוּ בְּיַד “צְלֵחָה” אֲפִילוּ לְשֵׁם נְסִיעָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מִזּוֹ; אֶפֶס הֲרֵי יָדוּעַ לְךָ, שֶׁלִּבִּי נוֹקְפִי לְתִתְּךָ לָלֶכֶת אֶל הָאִי תָּבוֹר בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ שׁוּם צֹרֶךְ לְכָךְ.”

“כָּך טִיבוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא נִכְסָף לְהַכִּיר אֶת שְׁכֵנָיו,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהֶחֱזִיק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנָּה. “הָאִי תָּבוֹר שְׁכֵנֵנוּ הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׁכֵנֵנוּ הָאֶחָד הוּא! וַהֲרֵי הַנִּמּוּס דּוֹרֵשׁ שֶׁנִּפְקְדֶנּוּ בְּבִקּוּר!”

“חֲזִיז וָרָעַם!” קָרָא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הַרְאִיתֶם אֶת יְדִידֵנוּ פֶּנְקְרוֹף כֵּיצַד הוּא לָהוּט אַחַר מִדּוֹת הַנִּמּוּס וּמִנְהֲגֵי הַכָּבוֹד!”

“אֵינִי לָהוּט אַחַר כְּלוּם,” טָעַן הַסַּפָּן, אֲשֶׁר סֵרוּבוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הִרְגִּיזוֹ וַאֲשֶׁר יַחַד עִם זֶה לֹא רָצָה לִגְרֹם לוֹ צַעַר.

“הָשִׁיבָה אֶל לִבְּךָ, פֶּנְקְרוֹף,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁאִי אַתָּה יָכֹל לִנְסֹעַ אֶל הָאִי תָּבוֹר לְבַדֶּךָ.”

“דַּי לִי בְּבֶן־לְוָיָה אֶחָד.”

“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי סַכָּנָה הִיא שֶׁתִּגְזֹל מִן הַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁל הָאִי לִינְקֹולְן שְׁנַיִם מֵחֲמֵשֶׁת חֲבֵרֶיהָ!”

“מִשֵּׁשֶׁת חֲבֵרֶיהָ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הֵן שָׁכַחְתָּ אֶת יוּףּ!”

“מִשִּׁבְעַת חֲבֵרֶיהָ!” הוֹסִיף נֶב. “הֲרֵי טוֹףּ אֵינוֹ נוֹפֵל מִיּוּףּ!”

“אֵין שׁוּם סַכָּנָה בַּדָּבָר, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” שׁוּב עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֶפְשָׁר, פֶּנְקְרוֹף; אֲבָל הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, שֶׁנְּסִיעָה זוֹ אֵין צֹרֶך בָּהּ וְאֵין לָבוֹא עַל יָדָהּ אֲפִילוּ לִידֵי סָפֵק שֶׁל סַכָּנָה.”

הַסַּפָּן קְשֵׁה־הָעֹרֶף לֹא הֵשִׁיב דָּבָר וְהִפְסִיק אֶת הַשִּׂיחָה עַל מְנָת לְהַתְחִיל בָּהּ שׁוּב לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה. אֶפֶס הוּא לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ וְלאֹ שִׁעֵר, שֶׁעָתִיד לִקְרוֹת מִקְרֶה, אֲשֶׁר יְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ וַאֲשֶׁר יַהֲפֹךְ אֶת הַנְּסִיעָה לָאִי תָּבוֹר מֵעִנְיָן שֶׁל קַפְּרִיסָה, שֶׁיָּצְאוּ עָלֶיהָ עוֹרְרִין, לְעִנְיָן שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת.

מִקְרֶה זֶה נִזְדַּמֵּן עַד מְהֵרָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁטָה “צְלֵחָה” זְמַן־מָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם, הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל נְמַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְהִתְחִילָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף. מִן הַהֶכְרַח הָיָה לִבְדֹּק אֶת הַמַּעֲבָרוֹת הַצָּרִים שֶׁבֵּין הַשִּׂרְטֹונוֹת וּבֵין שׁוּרוֹת הַסְּלָעִים, כְּדֵי לְהַצִיב בָּהֶם צִיּוּנִים, אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ, כִּי הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן עָתִיד הָיָה לְשַׁמֵּשׁ נָמֵל לָאֳנִיָּה.

הָאֳנִיָּה הִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹף מַהֲלָךְ חֲצִי מִיל וּפֶנְקְרוֹף אָנוּס הָיָה לַחְתֹּר בִּזְרִיזוּת כְּדֵי לָשׁוּט כְּנֶגֶד הָרוּחַ. מְהִירוּתָהּ שֶׁל “צְלֵחָה” נִתְמַעֲטָה עַד מְאֹד, כִּי הָרוּחַ הַמְּנַשֶּׁבֶת עַל הַחוֹף נֶעֶצְרָה עַל יְדֵי שְׂפַת הַיָּם הַגְּבוֹהָה וְלֹא הֵפִיחָה בַּמִּפְרָשִׂים אֶלָּא בְּרִפְיוֹן, וְהַיָּם הָיָה דוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְחֶלְקַת רְאִי, אֲשֶׁר אַךְ לְעִתִּים הֶעֱלָה מַשַּׁב הָרוּחַ עַל פָנֶיהָ סִלְסוּלֵי גַלִּים קְלִילִים.

הֶרְבֶּרְט עָמַד בְּרֹאשׁ הָאֳנִיָּה, כְדֵי לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָלֶיהָ לָלֶכֶת בָּהּ בְּתוֹךְ הַמַּעֲבָרוֹת הַצָּרִים, וּפִתְאֹם הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא:

“כַּוֵּן לְצַד הָרוּחַ, פֶּנְקְרוֹף, כַּוֵּן לְצַד הָרוּחַ!”

“מַה הַדָּבָר?” קָרָא הַסַּפָּן בְּקוּמוֹ מֵעַל מוֹשָׁבוֹ. “כְּלוּם סֶלַע?”

“לֹא… עֲמֹד רֶגַע,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט… “אֵינִי רוֹאֶה הֵיטֵב… נְטֵה עוֹד מְעַט לְצַד הָרוּחַ… כָּךְ יָפֶה… נְטֵה עוֹד מְעַט.”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִשְׁתַּטַּח הָעֶלֶם מְלוֹא קֹומָתוֹ עַל שְׂפַת הָאֳנִיָּה וּמִהֵר וְהוֹרִיד אֶת יָדוֹ הַמַּיְמָה וְקָם וְקָרָא:

“הֲרֵי בַּקְבּוּק!”

הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ בַּקְבּוּק, שֶׁהֶעֱלָהוּ מִן הַיָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִן הַחוֹף.

כּוֹרֶשׁ סְמִית נָטַל אֶת הַבַּקְבּוּק בְּיָדוֹ וּבְלִי דַבֵּר דָּבָר חִלֵּץ אֶת הַפְּקָק שֶׁלּוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ פִּסַּת נְיָר רְטֻבָּה, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב לֵאמֹר:

“שְׁבוּר־אֳנִיָּה… אִי תָּבוֹר: 1530 מַעֲלַת אֹרֶךְ מַעֲרָבִי – '11 370 מַעֲלוֹת רֹחַב דְּרוֹמִי.”


 

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר    🔗

נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְהַפְלִיג בַּיָּם – הַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת – הֲכָנוֹת – שְׁלֹשֶׁת הַנּוֹסְעִים – הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן – הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי – הָאִי תָּבוֹר – חִפּוּשִׂים עַל שְׂפַת הַיָּם – חִפּוּשִׂים בַּיַּעַר – אֵין נֶפֶש אָדָם – בַּעֲלֵי חַיִּים – צְמָחִים – דִּירָה עֲזוּבָה

“שְׁבוּר־אֳנִיָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אָדָם עָזוּב עַל פְּנֵי הָאִי תָּבוֹר הָרָחוֹק מְאִתָּנוּ אַךְ מֵאוֹת מִילִין אֲחָדוֹת! הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הֲרֵינִי מְקַוֶּה שֶׁשּׁוּב לֹא תִּתְנַגֵּד לַנְּסִיעָה, שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי?”

“שׁוּב לֹא אֶתְנַגֵּד, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתָּה תַּפְלִיג בִּמְהֵרָה עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר.”

“מָחָר?”

“הֵן, הַפְלֵג מָחָר.”

הָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר, שֶׁהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק. הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ, הִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר אָמַר:

“מִתֹּוךְ תְּעוּדָה זוֹ וְעַל פִּי צוּרַת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עָלֶיהָ, אָנוּ יְכֹלִים, יְדִידַי, לְהַסִּיק אֶת הַמַּסְקָנָה הַזֹאת: רֵאשִׁית, בָּרִי הוּא, שֶׁאוֹתוֹ שְׁבוּר־אֱנִיָּה הַיּוֹשֵׁב עַל הָאִי תָּבוֹר הֲרֵיהוּ אָדָם בָּקִי בְּעֶסְקֵי יָם, שֶׁכֵּן הוּא קוֹבֵעַ אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב וּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁל הָאִי, וּקְבִיעָתוֹ שֶׁלּוֹ מַתְאִימָה לַקְּבִיעָה שֶׁלָּנוּ, פְּרָט לְדַק אֶחָד; וְהַשֵּׁנִית בָּרִי הוּא, שֶׁהִנֵּהוּ אִישׁ אַנְגְּלִי אוֹ אֲמֵרִיקָנִי, שֶׁהֲרֵי הַתְּעוּדָה כְּתוּבָה אַנְגְּלִית.”

”מַסְקָנָה זוֹ הֶגְיוֹנִית הִיא כָּל צָרְכָּהּ," אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל שְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה פּוֹתֶרֶת לָנוּ אֶת חִידַת הַתֵּבָה, שֶׁצָּפָה וּבָאָה אֶל חוֹף הָאִי שֶׁלָּנוּ. כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא שְׁבוּר־אֳנִיָּה, הֲרֵי בָּרִי הוּא שֶׁאֵרַע שֶׁבֶר־אֳנִיָּה. וַאֲשֶר לִשְׁבוּר אֳנִיָּה זֶה, אַשְׁרֵי גּוֹרָלוֹ, שֶׁנִּצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לִבְנוֹת אֳנִיָּה זוֹ וְלִבְחֹן אוֹתָהּ דַּוְקָא הַיּוֹם, כִּי אִלּוּ נִדְחָה הַטִּיּוּל שֶׁלָּנוּ לְיוֹם אֶחָד, וַדַּאי נִשְׁבַּר הַבַּקְבּוּק אֶל הַסְּלָעִים,”

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “אַךְ מִקְרֶה מֻצְלָח הוּא, שֶׁ”צְּלֵחָה" עָבְרָה בְּמָקוֹם זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַבַּקְבּוּק הָיָה עֲדַיִן צָף וּמְשׁוֹטֵט כָּאן."

“וְכִי אֵין דָּבָר זֶה מֻפְלָא בְּעֵינֶיךָ?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת פֶּנְקְרוֹף.

“כָּל זֶה אַךְ מִקְרֶה הוּא בְּעֵינַי וְלֹא יוֹתֵר,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אוֹ כְּלוּם רוֹאֶה אַתָּה בָּזֶה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע? הֲרֵי בַּקְבּוּק זֶה צָרִיךְ הָיָה לָצוּף וְלָבוֹא אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת, וּמַה פֶּלֶא בַּדָּבָר שֶׁבָּא הֵנָּה?”

“אֶפְשָׁר שֶׁצָּדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאַף עַל פִּי כֵן…”

“אֶפֶס,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט, “כְּלוּם אֵין שׁוּם סִמָּן לַדָּבָר, שֶׁבַּקְבּוּק זֶה הָיָה צָף עַל פְּנֵי הַיָּם יָמִים רַבִּים?”

“אֵין שׁוּם סִמָּן לַדָּבָר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה, כִּי גַם הַתְּעוּדָה נִכְתְּבָה לִפְנֵי זְמָן מוּעָט. וְאַתָּה כּוֹרֶשׁ, מַה דַּעְתְּךָ בְּעִנְיָן זֶה?”

“קָשֶׁה לִי לְהוֹצִיא מִשְפָּט לַאֲמִתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה.” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאוּלָם מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר!”

וְעַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בְּשִׂיחָה זוֹ לֹא הָיוּ יָדָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף בְּטֵלוֹת מֵעֲבוֹדָה. הוּא הִטָּה אֶת “צְלֵחָה” לְעֵבֶר הָרוּחַ וּמִיָּד הִתְנוֹפְפוּ כָּל מִפְרָשֶׂיהָ וְהִיא שָׁטָה בִּמְהִירוּת אֶל כֵּף־הַצִּפֹּרֶן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַכֹּל מְהַרְהֲרִים בִּשְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הָאִי תָּבוֹר. וְכִי יֵשׁ עוֹד שָׁהוּת לְהַצִּילוֹ? אָכֵן גָּדוֹל הָיָה הַמְאֹרָע הַזֶּה בְּחַיֵּי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים! הֵם עַצְמָם לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה וְלִבָּם הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא לֹא הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ לְאוֹתוֹ הָאֻמְלָל כְּשֵׁם שֶׁהֵאִירָה לָהֶם, וּלְפִיכָךְ רָאוּ חוֹבָה לְעַצְמָם לְמַהֵר לִישׁוּעָתוֹ וּלְרַוְחָתוֹ.

הָאֳנִיָּה הִקִּיפָה אֶת כֵּף־הַצִּפֹּרֶן וּבְאַרְבַּע שָׁעוֹת הִשְׁלִיכָה עֹגֶן סָמוּךְ לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב דָּנוּ עַל פָּרָשַׁת הָאֶכְּסְפֶּדִיצְיָה וְקָבְעוּ אוֹתָהּ לְכָל פְּרָטֶיהָ. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, כִּי רַק פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט לְבַדָּם יַעַרְכוּ נְסִיעָה זוֹ, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בְּהַטָּיַת אֳנִיַּת מִפְרָשׁ וּבְהַנְהָגָתָהּ. אִם יֵצְאוּ לַדֶּרֶךְ לְמָחָר, בְּאַחַד־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, יַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם בַּשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר בַּבֹּקֶר, כִּי לְפִי מִפְנֵה הָרוּחַ הַמְנַשֶּׁבֶת הָיְתָה לְאֵל יָדָם לַעֲבֹר אֶת הַמַּהֲלָךְ שֶׁל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין בְּמֶשֶךְ אַרְבָּעִים וּשְמוֹנֶה שָׁעוֹת. וּמִתּוֹךְ שֶׁסְּבוּרִים הָיוּ שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי יִשְׁהוּ יוֹם אֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים תֶּאֱרַךְ נְסִיעָתָם בַּחֲזָרָה, לְפִיכָךְ שִׁעֲרוּ שֶׁבְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ וַדַּאי יָשׁוּבוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה, הַבָּרוֹמֵטֶר עָלָה וְהָרוּחַ הָיְתָה נוֹחָה לִנְסִיעָה – כָּל אֵלֶּה הָיוּ סִמָּנִים טוֹבִים שֶׁהָאֲנָשִׁים אַמִּיצֵי הַלֵּב הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הַחוֹבָה שֶׁל גְּמִילוּת חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת אִלְּצָה אוֹתָם לְהַרְחִיק נְדוֹד מֵאַדְמַת הָאִי שֶׁלָּהֶם, וַדַּאי יַשִּׂיגוּ אֶת מַטְרָתָם וְדַרְכָּם תִּהְיֶה מֻצְלַחַת.

הִנֵּה כִּי כֵן הֶחֱלִיטוּ, כִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית, נֶב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט יִשָּׁאֲרוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית; אֲבָל רוּחוֹ שֶׁל גִדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהַחְלָטָה זוֹ וְהוּא עִרְעֵר עָלֶיהָ. הוּא לֹא יָכֹל לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵאֻמָּנוּתוֹ, אֻמָּנוּת שֶׁל כַּתָּב בְּעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק־הֵרָלְד,” וּלְפִיכָךְ עָמַד וְהוֹדִיעַ, שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַפְלִיג אֶל אוֹתוֹ הָאִי אֲפִילוּ דֶּרֶךְ שְׂחִיָּה, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ מִקְרֶה רַב־עִנְיָן כָּזֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ. אִי לָזֹאת אֲנוּסִים הָיוּ לְוַתֵּר לוֹ וּלְשַׁתֵּף גַּם אוֹתוֹ בַּנְּסִיעָה.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הֶעֱבִירוּ אֶל הָאֳנִיָּה כְּלֵי־לִינָה, כֵּלִים, נֶשֶׁק, צָרְכֵי־יְרִיָּה, קָמְפַּס וְצָרְכֵי־אֹכֶל לִשְמוֹנָה יָמִים. טְעִינָה זוֹ גָּמְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּמְהִירוּת יְתֵרָה וּמִיָּד חָזְרוּ וְעָלוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

לְמָחָר כְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִפְרְדוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה בְּלֵב נִפְעָם וּמִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת; פֶּנְקְרוֹף גֹּולֵל אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְהֵשִׁיט אֶת הָאֳנִיָּה כְּלַפֵּי כֵּף־הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי לְהַפְלִיג מִשָּׁם לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית.

“צְלֵחָה” כְּבָר הִרְחִיקָה מִן הַחוֹף מַהֲלָךְ אַרְבָּעָה מִילִין, וְהִנֵּה רָאוּ הַנּוֹסְעִים עָלֶיהָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁעָמְדוּ עַל הָרָמָה אֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְרָמְזוּ לָהֶם רְמִיזוֹת שֶׁל בִּרְכַּת שָׁלוֹם אַחֲרוֹנָה. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנֶב.

“יְדִידֵנוּ!” קָרָא אֲלֵיהֶם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “זוֹהִי פְּרִידָתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז יָשַׁבְנוּ יַחַד חֲמִשָּׁה־עָשָׂר חֹדֶשׁ!”

3.jpg

פֶּנְקְרוֹף, הַכַּתָּב וְהֶרְבֶּרְט הֵשִׁיבוּ לָהֶם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּרָכָה תַּחַת בְּרָכָה בִּרְמִיזוֹת־יָד, וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית נֶעֱלַם עַד מְהֵרָה אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר לַכֵּף.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁעוֹת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹנוֹת שָׁטָה “צְלֵחָה” הָלֹךְ וָשׁוּט מִנֶּגֶד לַחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר עַד מְהֵרָה נִרְאָה מַרְאֵהוּ כְּסַל יָרוֹק, שֶׁהַר־פְרַנְקְלִין מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה מִתּוֹכוֹ. מְרוֹמֵי הָאִי נִרְאוּ מֵרָחוֹק שְׁפָלִים בְּיוֹתֵר, וְהַדְּמוּת שֶׁהֵם שִׁוּוּ לָאִי לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת הָאֳנִיּוֹת הָעוֹבְרוֹת עַל פָּנָיו וּלְעוֹרֵר בְּלֵב הַסַּפָּנִים אֶת הַחֵפֶץ לָרֶדֶת עַל חוֹפָיו.

בְּשָׁעָה אַחַת עָבְרוּ עַל פְּנֵי כֵּף־הַזּוֹחֵל בְּמֶרְחָק שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין מִן הַחוֹף. מִמֶּרְחָק זֶה שׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין כְּלָל אֶת הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לִשְׁלוּחוֹת הַר־פְרַנְקְלִין, וְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר כָּךְ נֶעֱלַם כָּל הָאִי לִינְקוֹלְן בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק.

“צְלֵחָה” שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם יָפֶה כָּל צָרְכָּהּ. הִיא הִתְרוֹמְמָה בְּקַלּוּת יְתֵרָה עַל רָאשֵׁי הַגַּלִּים וְצָפָה בִּמְהִירוּת. פֶּנְקְרוֹף הֵנִיף גַּם אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ בְּקַו יָשָׁר כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת אָרְחוֹ לְפִי הַקָּמְפַּס.

פַּעַם בְּפַעַם מִלֵּא הֶרְבֶּרְט אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְיַד הַהֶגֶה וְנָהַג בּוֹ בְּיַד חָרוּצָה וּבְטוּחָה כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא נָטָה אַף נְטִיָּה כָּל שֶׁהִיא מִן הָאֹרַח, וְרוּחַ הַסַּפָּן הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנּוּ.

בֵּינָתַיִם הָיָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט מְסַפֵּר עִם הָאֶחָד וְעִם הַשֵּׁנִי, וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ שָׁלַח גַם הוּא אֶת יָדוֹ לְהַנְהִיג אֶת הָאֳנִיָּה. דַּעַת רַב הַחוֹבֵל הָיְתָה נוֹחָה מְאֹד מִן הַמַּלָּחִים שֶׁלּוֹ וְהוּא הִבְטִיחַ לְכָל אֶחָד “רְבִיעִית יַיִן בְּעַד כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר.”

בָּעֶרֶב הִבְהִיק שָׁעָה קַלָּה חֶרְמֵשׁ הַלְּבָנָה, שֶׁעֲדַיִן עָמְדָה בְּחִדּוּשָׁהּ, וְאַחַר שָׁב וְכָבָה. הַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁמַיִם הָיוּ זְרוּעִים כּוֹכָבִים, סִמָּן שֶׁמָּחָר עָתִיד לִהְיוֹת יוֹם בָּהִיר.

פֶּנְקְרוֹף חָזַר וְקִפֵּל אֶת הַמִּפְרָשׂ הֶעָקוּם מִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא יִתְקֹף פִתְאֹם גַּל רוּחַ אֶת רֹאשׁ הַתֹּרֶן. אֶפְשָׁר שֶׁזְּהִירוּת זוֹ הָיְתָה מְיֻתֶּרֶת לְגַבֵּי לַיְלָה כָּזֶה, שֶׁהָיָה לַיִל שָׁקֵט גָּמוּר, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה סַפָּן מְנֻסֶּה בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל בֹּו דֹפִי עַל מַעֲשָׂיו.

הַכַּתָּב יָשֵׁן מִקְצָת הַלַּיְלָה, תַּחַת אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בַּזֶּה אַחַר זֶה לְיַד הַהֶגֶה מִקֵּץ כָּל שָׁעָתָיִם. הַסַּפָּן סָמַךְ עַל הֶרְבֶּרְט כְּעַל עַצְמוֹ גּוּפוֹ, וְהָעֶלֶם הַצָּעִיר אִמֵּת אֶת הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי קֹר רוּחוֹ וּבִינָתוֹ הַיְתֵרָה. פֶּנְקְרוֹף הִפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת הַנְהָגַת הָאֳנִיָּה כְּרַב־חוֹבֵל לַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ, וְהֶרְבֶּרְט לֹא הִטָּה אֶת “צְלֵחָה” מֵאָרְחָהּ אֲפִילוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

הַלַּיְלָה וְגַם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, הוּא יוֹם הֵשְּׁנֵים־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר עָבְרוּ בְּשָׁלוֹם. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵישִׁירוּ לָלֶכֶת לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. וּמֻבְטָחִים הָיוּ שֶׁ“צְּלֵחָה” עֲתִידָה לְהַגִּיעַ אֶל עֶצֶם הָאִי תָּבוֹר, אִם אַךְ זֶרֶם בִּלְתִּי יָדוּעַ לֹא יַטֶּנָּה מֵאָרְחָהּ הַצִּדָּה.

הַיָּם רְחַב־הַיָּדַיִם, שֶׁעָבְרָה בּוֹ הָאֳנִיָּה הַקְּטַנָּה, הָיָה כֻּלּוֹ רֵיק וְשׁוֹמֵם. רַק לְעִתִּים טָס וְעָבַר בֵּמֶּרְחָק עוֹף גָּדוֹל, אַלְבַּטְרוֹס אוֹ פְרֵיגָטָה, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁאַל אֶת עֵצְמוֹ, אִם אֵין הָאֶחָד מֵהֶם אוֹתוֹ טַיַּס־הָאֲוִיר הָאַדִּיר, אֲשֶׁר שָׁלַח עַל יָדוֹ אֶת דְּבָרוֹ לָעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק־הֵרָלְד.” הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הָיוּ יִצּוּרֵי־הַחַיִּיםּ הַיְּחִידִים, שֶׁנִּזְדַמְּנוּ עַל פְּנֵי אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, הַמֻּנָּח בֵּין הָאִי תָּבוֹר וּבֵין הָאִי לִינְקוֹלְן.

"וַהֲרֵי אָנוּ עוֹמְדִים עַכְשָׁו בְּעוֹנַת הַשָּׁנָה, שֶׁצַּיָּדֵי־הַתַּנִינִים נוֹהֲגִים לְבַקֵּר בָּהּ אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט, עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט. “בְּחַיַּי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ יָם אַחֵר הֶעָזוּב וְשׁוֹמֵם כַּיָּם הַזֶּה!”

“אֵין יָם זֶה שָׁמֵם כָּל עִקָּר!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“מַה אַתָּה סָח?” שָאַל הַכַּתָּב.

“דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם: אֵין הַיָּם שָׁמֵם, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ שָׁטִים עָלָיו! כְּלוּם חוֹשֵב אַתָּה אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ לִפְלִיטַת־יָם וְאֶת עַצְמֵנוּ לַחֲזִירֵי־יָם?”

וּפֶנְקְרוֹף צָחַק מִקֶּרֶב לֵב לַמַּהֲתַלָּה שֶׁל עַצְמוֹ.

לִפְנוֹת עֶרֶב אָמְדוּ שֶׁ“צְּלֵחָה” עָבְרָה מִשְׁעַת יְצִיאָתָהּ מִן הָאִי לִינְקוֹלְן מַהֲלָךְ שֶל מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִילִין, וְכֵיוָן שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַזְּמָן חָלְפוּ שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, נִמְצָא שֶׁהִיא שָׁטָה שְׁלֹשָׁה מִילִין וּשְׁלִישִׁית הַמִּיל לְשָׁעָה. הָרוּחַ רָפְתָה וְהָלְכָה הָלֹךְ וָשֹׁךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן קִוּו הַּנּוֹסְעִים לָבוֹא לְמָחָר בַּבֹּקֶר אֶל הָאִי תָּבוֹר, אִם אַךְ לֹא טָעוּ בָּאֹמֶד וְאִם הָאֳנִיָּה לֹא נָטְתָה מִמַּסְלוּלָהּ הַיָּשָׁר.

בַּלַּיְלָה הַהוּא שֶׁבֵּין יוֹם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהַשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, לֹא נָתַן אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה שֵׁנָה לְעֵינָיו. הֵם הָיוּ מְצַפִּים לְיוֹם הַמָּחָר בְּלֵב נִפְעָם. הֲרֵי אַחֲרִית הַמַּסָּע הַזֶּה הָיְתָה כָּל כָּךְ מְפֻקְפָּקָה! כְּלוּם בֶּאֱמֶת הֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הָאִי תָּבוֹר? וְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אוֹתוֹ הַפָּלִיט שֶׁל אֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה, אֲשֶׁר לְשֵׁם הַצָּלָתוֹ הִפְלִיגוּ בַּיָּם, כְּלוּם עוֹדֶנּוּ חָי? וּמִי הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ? אֶפְשָׁר שֶׁבִּיאָתוֹ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן תַּשְׁבִּית אֶת הַשָּׁלוֹם וְאֶת הָאַחְדוּת, שֶׁשָּׂרְרוּ עַד עַכְשָו בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה? וּמִי יוֹדֵעַ אִם יֹאבֶה בִּכְלָל לְהָמִיר אֶת בֵּית כִּלְאוֹ שֶׁל עַכְשָׁו בְּבֵית־כֶּלֶא אַחֵר? כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ, הָעֲתִידוֹת לְהִפָּתֵר בְּיוֹם מָחָר, גָּזְלוּ אֶת מְנוּחָתָם וְלאֹ הִנִּיחוּ לָהֶם לִישׁוֹן, וְעִם הָנֵץ בְּרַק אוֹר הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן כּוֹנְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאֹפֶק הַמַּעֲרָבִי וְתָרוּ אֶת קַצְוֵי מֶרְחַקֵּי הַיָּם.

סָמוּךְ לַשָּעָה הַשִּׁשִּׁית בַּבֹּקֶר עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְקָרָא: “אֶרֶץ!”

וְכֵיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּי פֶּנְקְרוֹף טָעָה, לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, כִי הָאֳנִיָּה קְרוֹבָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

מִי יְמַלֵּל אֶת שִׁמְחָתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת אַנְשֵׁי “צְלֵחָה”! הֵן בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת תִּדְרֹךְ רַגְלָם עַל אַדְמַת הָאִי!

הָאִי תָּבוֹר, אֲשֶׁר חוֹפָיו הָיוּ שְׁפָלִים וּשְׁטוּחִים וְשֶׁלֹּא הִתְרוֹמֵם מִתֹּוךְ מְצוּלוֹת הַיָּם אֶלָּא מְעַט, הָיָה מֻנָּח לִפְנֵיהֶם בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר מִילִין. אֶת פְּנֵי “צְלֵחָה” שֶׁהָיוּ מָפְנִים עַד עַכְשָׁו קְצָת דָּרוֹמָה, הֵסַבּוּ יָשָׁר אֶל מוּל הָאִי. הַשֶּׁמֶשׁ הִתְנַשְּׂאָה הָלֹךְ וְהִתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם, וְרָאשֵׁי הָרִים אֲחָדִים הִתְחִילוּ מְבַצְבְּצִים וְנִרְאִים לָעַיִן פֹּה וָשָׁם.

“אִי זֶה קָטֹן הוּא הַרְבֵּה מִן הָאִי לִינְקוֹלְן,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “וְגַם הוּא לֹא נוֹצַר אֶלָּא עַל יְדֵי פְּעֻלָּה וֻלְקָנִית שֶׁמִּתַּחַת לַיָּם.”

בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לֹא הָיְתָה “צְלֵחָה” רְחוֹקָה מִן הַחוֹף אֶלָּא שְׁנֵי מִילִין. פֶּנְקְרוֹף הָיָה מְחַפֵּשׂ מַעֲבָר נוֹחַ אֶל הַיַּבָּשָׁה, וּלְפִיכָךְ שָׁט בִּזְהִירוּת יְתֵרָה וּלְאַט לְאַט.

לְנֶגֶד עֵינֵי הַנּוֹסְעִים נִתְגַּלָּה עַכְשָׁו הָאִי לְכָל מַרְאֵהוּ. הוּא הָיָה מְכֻסֶּה קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת שֶׁל עֲצֵי־גוּמִי יְרוֹקִים וְשֶׁל עֵצִים אֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים גַּם עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן. וְאוּלָם לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא לֹא נִרְאָה בּוֹ אַף סִלְסוּל עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, הַמְּשַׁמֵּשׁ סִמָּן שֶׁל יִשּׁוּב, וְאַף לֹא אוֹת אֶחָד מִן הָאוֹתוֹת הַנְּהוּגִים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן הֵן הוֹכִיחָה הַתְּעוּדָה בַּעֲלִיל, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁבוּר־אֳנִיָּה, וְהַלָּז וַדַּאי נוֹשֵׂא עֵינָיו וְתָר וּמְצַפֶּה לְעֶזְרָה!

עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּ“צְלֵחָה” נִכְנְסָה בַּמַּעֲבָר הַצָּר שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים וּפֶנְקְרוֹף הִתְבּוֹנֵן אֶל נַפְתּוּלָיו בְּשִׂים לֵב. הוּא מָסַר אֶת הַהֶגֶה בְּיָדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהוּא עַצְמוֹ נִצַּב בְּרֹאשׁ הָאֳנִיָּה וְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּיִם, כְּשֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן בְּכָל רֶגַע לְהוֹרִיד אֶת הַמִּפְרָשׂ בַּחֶבֶל שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ. גִדְעוֹן סְפִּילֶט הִבִּיט בַּמִּשְׁקֶפֶת וְתָר אֶת כָּל אַדְמַת הַחוֹף, אֲבָל לֹא הִבְחִין שׁוּם דָּבָר הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל.

סָמוּךְ לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הִתְחִילָה רִצְפַּת “צְלֵחָה” נוֹגַעַת סוֹף סוֹף בְּקַרְקַע הַחוֹל שֶׁעִם שְׂפַת הַיָּם. אָז הִשְׁלִיכוּ אֶת הָעֹגֶן, קִפְּלוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְנוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה הַקְּטַנָּה הִצִּיגוּ אֶת כַּף רַגְלָם עַל הַיַּבָּשָׁה.

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִי זֶה אִי תָּבוֹר הוּא, שֶׁהֲרֵי לְפִי הַמַּפּוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּיוֹתֵר לֹא נִמְצָא שׁוּם אִי אַחֵר בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשֶּׁקֵט אֲשֶׁר בֵּין זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה וּבֵין אֲמֵרִיקָה.

הָאֳנִיָּה נִקְשְׁרָה בְּחָזְקָה בַּעֲבוֹתוֹת לְבַל תִּשָּׂאֶנָּה הַגֵּאוּת. אַחַר הִזְדַּיְּנוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו בִּכְלֵי נֶשֶׁק וְעָלוּ עַל הַחוֹף וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל גִּבְעָה קְטַנָּה, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת רֶגֶל גָּבְהָה, שֶׁהִתְנַשְּׁאָה בְּמֶרִחָק שֶׁל חֲצִי־מִיל.

“מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה הַזֹּאת,” אָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, וַדַּאי נוּכַל לְהַשְׁקִיף עַל כָּל הָאִי הַקָּטֹן וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ בִּכְלָלוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵקַל לָנוּ לַעֲרֹך אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּנוּ."

“וּבְכֵן אָמַר הֶרְבֶּרְט,” “נַעֲשֶׂה כָּאן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה מַר כּוֹרֶשׁ בַּעֲלוֹתוֹ עַל הַר פְרַנְקְלִין.”

“אָנוּ נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “וְזוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּיוֹתֵר לְהַכִּיר אֶת טִיב הַמָּקוֹם!”

וְהַתַּיָּרִים הָלְכוּ נִכְחָם מִתֹּוְך שִׂיחָה וְעָבְרוּ עַל שְׂפַת כַּר־דֶּשֶׁא, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה עַצְמָהּ. בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָם הִתְעוֹפְפוּ מִפְּנֵיהֶם לַהֲקוֹת יוֹנֵי־סֶלַע וּסְנוּנִיּוֹת־יָם, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת לְאוֹתָן שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן. מִן הַיַּעַר, שֶׁנִּמְשַׁךְ מִצַּד שְׂמֹאלוֹ שֶׁל כַּר הַדֶּשֶׁא, נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ שִׂיחִים, אַף נִרְאֲתָה תְּנוּעָה בֵּין הָעֲשָׂבִים, אוֹת שֶׁבַּעֲלֵי־חַיִּים חֲרֵדִים מְאֹד מְצוּיִם שָׁם; אֲבָל עַד עַכְשָׁו לֹא רָאוּ אַף סִמָּן אֶחָד שֶׁל יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם עַל פְּנֵי הָאִי.

מִשֶׁהִגִּיעוּ שְׁלֹשֶׁת הַתַּיָּרִים לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, מִהֲרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשָׁהּ בִּרְגָעִים אֲחָדִים וְהִתְחִילוּ לְהַשְׁקִיף עַל הָאִי וְלָתוּר אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר.

אִי זֶה, שֶׁעָמְדוּ עָלָיו, קָטֹן הָיָה וּמִדַּת הֶקֵּפוֹ לֹא עָלְתָה עַל שִׁשָּׁה מִילִין. צוּרָתוֹ הָיְתָה סְגַלְגֹּלֶת וּזְעֵיר שָׁם נִרְאוּ בּוֹ מִפְרָצִים קְטַנִּים. הוּא הָיָה מוּטָל בְּלֶב הַיָּם, שֶׁהָיָּה כֻּלּוֹ שָׁמֵם וְעָזוּב וְהִשְׂתָּרַע עַד קַצְוֵי שִׁפּוּלֵי הַשָׁמָיִם. מִדְבַּר־מַיִם לְלֹא פִּסַּת־אֲדָמָה וּלְלֹא מִפְרַשׂ אֳנִיָּה!

אִי קָטֹן זֶה, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה יְעָרִים, חֲסֵר הָיָה אוֹתָהּ חֲלִיפַת הַמַּרְאוֹת שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֲשֶׁר חֶלְקוֹ הָאֶחָד שָׁמֵם וְצָחִיחַ וְחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי פּוֹרֶה וְרַב בְּרָכָה. כָּאן לֹא נִמְצְאָה אֶלָּא שִׁפְעַת יָרוֹק, אֲשֶר מַרְאֶה אֶחָד לָהּ וַאֲשֶׁר שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ גְּבָעוֹת נְמוּכוֹת מְבַצְבְּצוֹת וְעוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ. פֶּלֶג קָטֹן חָצָה אֶת הָאִי בַּאֲלַכְסוֹן, הִתְפַּתֵּל דֶּרֶךְ כַּר־דֶּשֶׁא רָחָב וְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַיָּם מִצַּד הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי.

“אֶרֶץ קְטַנָּה וּמְצֻמְצָמָה בְּיוֹתֵר!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “בִּשְׁבִילֵנוּ אָנוּ הָיְתָה קְטַנָּה יוֹתֵר מִדָּי!”

“וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם,” אָמַר הַכַּתָּב.

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “אֵין כָּאן שׁוּם סִמָּן שֶׁל מְצִיאוּת הָאָדָם.”

“הָבָה נֵרֵד וּנְחַפֵּשׂ!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

הַסַּפָּן וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו חָזְרוּ אֶל הַחוֹף, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁעָגְנוּ שָׁם אֶת “צְלֵחָה”. הֵם הֶחְלִיטוּ לְהַקִּיף תְּחִלָּה אֶת הָאִי מִצַּד הַחוֹף, קֹדֶם שֶׁיַּחְדְּרוּ אֶל תּוֹכוֹ פְּנִימָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא יִשָּׁאֵר בּוֹ שׁוּם מָקוֹם שֶׁלֹּא חָקְרוּ וְתָרוּ אוֹתוֹ.

הַהֲלִיכָה עַל פְּנֵי הַחוֹף הָיְתָה קַלָּה, וְרַק בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הָהוֹלְכִים סְלָעִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָם עַל נְקַלָּה. הַתַּיָּרִים שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם דָּרוֹמָה וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכָם הִתְעוֹפְפוּ מִפְּנֵיהֶם מַחֲנוֹת שֶׁל עוֹפוֹת־יָם, אַף בָּרְחוּ לְמַרְאֵיהֶם עֶדְרֵי כַּלְבֵּי־יָם, אֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ הַמַּיְמָה כִּמְעַט רָאוּם מֵרָחוֹק.

“הַחַיּוֹת הַלָּלוּ,” עָנהָ וְאָמַר הַכַּתָּב, “רוֹאוֹת אֶת הָאָדָם לֹא בַּפַּעַם הָרִאשֹׁונָה. הֵן יְרֵאוֹת מִפָּנָיו, וּבְכֵן הֵן מַכִּירוֹת אוֹתוֹ.”

מִקֵּץ שָׁעָה הִגִּיעוּ שְׁלֹשֶׁת הַתַּיָּרִים אֶל קְצֵה הָאִי הַדְּרוֹמִי, שֶׁנִּסְתַּיֵּם מִתּוֹךְ כֵּף מְחֻדָּד, וּפָנוּ צָפוֹנָה בְּלֶכְתָּם לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, שֶׁגַּם הוּא הָיָה מְכֻסֶּה חוֹלוֹת וּסְלָעִים, אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵיהֶם נִמְשַׁךְ יַעַר עָבֹת.

הַתַּיָּרִים לֹא מָצְאוּ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל דִּירַת אָדָם, אַף רִשּׁוּם אֶחָד שֶׁל כַּף רֶגֶל אָדָם בְּכָל אוֹתוֹ הֶקֵּף הָאִי, שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ סָבִיב סָבִיב בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת.

דָּבָר זֶה הִתְמִיהַּ אֶת הַתַּיָּרִים וֶהֱבִיאָם לִידֵי סְבָרָה, שֶׁהָאִי תָּבוֹר אֵינוֹ נוֹשָׁב אוֹ שֶׁחָדַל מִהְיוֹת נוֹשָׁב. אֶפְשָׁר שֶׁאוֹתָהּ הַתְּעוּדָה, שֶׁנִּמְצְאָה בַּבַּקְבּוּק, נִכְתְּבָה לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים אוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, וְיִתָּכֵן שֶׁאוֹתוֹ שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה כְּבָר חָזַר אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אוֹ מֵת מֵרֹב עֹנִי וְחֹסֶר־כֹּל.

פֶּנְקְרוֹף, גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט שִׁעֲרוּ הַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁכֻּלָּן הָיוּ מִתְקַבְּלוֹת עַל הַדַּעַת פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. הֵם סָעֲדוּ בְּחִפָּזוֹן אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם עַל סִפּוּן “צְלֵחָה” וְנִזְדָּרְזוּ לְהַתְחִיל שׁוּב בְּחִקּוּר וְחִפּוּשׂ, וְנִתְכַּוְּנוּ לְהַמְשִׁיכָם עַד בּוֹא הַלַּיְלָה.

בִּשְׁעַת חָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְחִילוּ לַחְדֹּר וּלְהַעֲמִיק בְּתוֹךְ עֲבִי הַיָּעַר.

בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַמְּרֻבִּים, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם בַּיַּעַר, בָּרְחוּ מִפְּנֵיהֶם כִּמְעַט הִתְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם. בַּעֲלֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה הָיוּ בְּיִחוּד עִזִּים וַחֲזִירִים, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בָּהֶם עַל נְקַלָּה, שֶׁהֵם מִתְיַחֲשִׂים עַל הַמִּינִים הָאֵרָפִּיִּים. בְּלֹא סָפֵק הֱבִיאָם אֶחָד מִצַּיָּדֵי־הַתַּנִינִים אֶל הָאִי וְהִנִּיחָם לְנַפְשָׁם וְהֵם פָּרוּ וְרָבוּ בִּמְהִירוּת. הֶרְבֶּרְט גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לָצוּד מֵהֶם חַיִּים זוּג אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל מְנָת לַהֲבִיאָם אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

מֵעַכְשָׁו לֹא הָיָה אֵפוֹא שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבְּנֵי אָדָם בִּקְּרוּ אֶת הָאִי הַזֶּה בִּזְמָן מִן הַזְּמָנִים. וְעֻבְדָּה זוֹ נִתְבָּרְרָה לַתַּיָּרִים לַאֲמִתָּהּ כְּשֶׁרָאוּ בְּתוֹךְ הַיַּעַר שְׁבִילִים כְּבוּשִׁים, גִּזְעֵי אִילָנוֹת שֶׁנִּקְצְצוּ בְּגַרְזֶן וְסִמָּנִים אֲחֵרִים שֶׁל מַעֲשֵׂי אָדָם וּפְעֻלָּתוֹ. וְאוּלָם הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכְּבָר הִרְקִיבוּ לְמֶחֱצָה, וַדַּאי נִכְרְתוּ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. הַחֲטִיבוֹת שֶׁחָטַב בָּהֶם הַגַּרְזֶן הֶעֱלוּ אֵזוֹב, וְהַשְּׁבִילִים נִתְכַּסּוּ עֲשָׂבִים אֲרֻכִּים וַעֲבֻתִּים, עַד שֶׁכִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בָּהֶם.

“כָּל זֶה מוֹכִיחַ,” עָנָה וְאָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁלֹּא דַיָּם לִבְנֵי אָדָם שֶׁעָלוּ עַל אַדְמַת אִי קָטֹן זֶה, אֶלָּא שֶׁיָּשְׁבוּ עָלֶיהָ זְמָן מְסֻיָּם, אֲבָל שְׁאֵלָה הִיא, מִי הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ? מַה מִסְפָּרָם? וְכַמָּה מֵהֶם נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן כָּאן?”

“אֲבָל הֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַפִּתְקָה נֶאֱמַר, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא שְׁבוּר־אֳנִיָּה אֶחָד,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“וְאִם הַלָּז עוֹדֶנּוּ עַל אִי זֶה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִמְצָאֶנּוּ!”

וְהַחִפּוּשִׂים נִמְשְׁכוּ. הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר חָצָה בַּאֲלַכְסוֹן אֶת הָאִי וְיָצְאוּ אֶל שְׂפַת הַפֶּלֶג, אֲשֶׁר זָרָם הַיָּמָּה.

אִם בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר מוֹצָאָם מֵאֵרָפָה וְכַמָּה מִמַּעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל אָדָם הוֹכִיחוּ בַּעֲלִיל, שֶׁרֶגֶל אֱנוֹש כְּבָר דָּרְכָה עַל אִי זֶה, הִנֵּה עֵדוּת נֶאֱמָנָה בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן הֵעִידוּ עַל כָּךְ הַרְבֵּה צְמָחִים וִירָקוֹת. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר בְּמַעַר הַיַּעַר נִכָּר הָיָה, שֶׁאַדְמָתָם הָיְתָה נְטוּעָה יַרְקוֹת־גִּנָּה שׁוֹנִים, אֶלָּא שֶׁהַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי יָמִים רַבִּים.

וּמָה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט כְּשֶׁמָּצָא בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, צִיקוֹרְיָה, חָמִיד, גֶּזֶר, כְּרוּב וְלֶפֶת־הַכְּרוּב! הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ אֶלָּא לֶאֱסֹף אֶת הַזְּרָעִים שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לְהַעֲשִׁיר אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן בְּכָל מִינֵי הַיְרָקוֹת הַלָּלוּ!

“מַה טוֹב וּמַה נָעִים!” קָרָא הַסַּפָן, “הֲרֵי שִׂמְחָה לְנֶב וְשִׂמְחָה לְכֻלָּנוּ! אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִמְצֹא אֶת שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה, לֹא תִּהְיֶה בְּכָל זֹאת הַנְּסִיעָה שֶׁלָּנוּ נְסִיעָה לְבַטָּלָה וֵאלֹהִים שִׁלֵּם לָנוּ עַל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ הַטּוֹבָה!”

“אֱמֶת הַדָּבָר,” עָנָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט; “אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמַצָּבָם שֶׁל הַצְּמָחִים הַלָּלוּ, הֲרֵינִי בָּא לִידֵי חֲשָׁשָׁה, שֶׁהָאִי נֶעֱזָב מִבְּנֵי אָדָם זֶה כַּמָּה.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהֲרֵי אִלּוּ יָשַׁב כָּאן אָדָם, לֹא הָיָה מְזַלְזֵל בְּמַטָּעִים יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ!”

“הֵן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אוֹתוֹ שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה כְּבָר יָצָא מִזֶּה!…”

“מִכָּאן מַשְׁמַע, שֶׁאוֹתָהּ הַתְּעוּדָה נִכְתְּבָה לִפְנֵי זְמָן הַרְבֵּה?”

“הַדָּבָר בָּרוּר.”

“וּבְכֵן אֵפוֹא בָּא אוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן לְאַחַר שֶׁהָיָה צָף יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הַיָּם?”

“כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. – “אֲבָל הִנֵּה הַלַּיְלָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁעָלֵינוּ לְהַפְסִיק אֶת הַחִפּוּשִׂים”.

“נָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה,” אָמַר גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְנִדְחֶה אֶת הֶמְשֵׁךְ הַתִּיּוּר שֶׁלָּנוּ עַד לְמָחָר.”

עֵצָה זוֹ הָיְתָה טוֹבָה וּנְכוֹחָה, וְהַתַּיָּרִים כְּבָר אָמְרוּ לְמַלֵּא אַחֲרֶיהָ, וְהִנֵּה הֶרְאָה הֶרְבֶּרְט בְּיָדוֹ גּוּשׁ אָפֵל, שֶׁעָמַד בֵּין הָאִילָנוֹת וְשֶׁלֹּא נִרְאָה כִּמְעַט לָעַיִן, וְקָרָא:

“הֲרֵי דִירַת־אָדָם!”

וּמִיָּד שָׂמוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים אֶת פְּנֵיהֶם אֶל אוֹתָהּ הַדִּירָה שֶׁנִּגְלְתָה בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, לָאוֹר הַקָּלוּשׁ שֶׁל בֵּין הַשְּׁמָשֹׁותֹ הִבְחִינוּ, שֶׁדִּירָה זוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה קְרָשִׁים וּמְכֻסָּה בַּד מְזֻפָּת.

פֶּנְקְרוֹף דָּחַף בְּרַגְלוּ אֶת הַדֶּלֶת, שֶׁהָיְתָה סְגוּרָה לְמֶחֱצָה, וְנִכְנַס אֶל הַדִּירָה בִּצְעָדִים מְהִירִים…

הַדִּירָה הָיְתָה רֵיקָה מֵאָדָם!


 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר    🔗

כְּלֵי־הַבָּיִת – הַלָּיְלָה – אוֹתָיוֹת אֲחָדוֹת – הֶמְשֵׁךְ הַחִפּוּשִׂים – צְמָחִים וּבַעֲלֵי־חַיִּים – הֶרְבֶּרְט נָתוּן בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה – עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה – הַהַפְלָגָה בַּיָּם – מֶזֶג־אֲוִיר רָע – נִיצוֹצוֹת שֶׁל אִינְסְטִינְקְט – טְרוּפִים וַאֲבוּדִים בְּלֶב יָם – מַשְׂאֵת־אֵשׁ בְּעִתָּהּ.

שָׁעָה קַלָּה עָמְדוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר.

אַחֵר הִפְרִיעַ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַדְּמָמָה וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל.

אֵין עוֹנֶה.

אָז הִקִּישׁ הַסַּפָּן בְּפֶלֶד־הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ וְהִצִּית זְמוֹרָה יְבֵשָׁה. אוֹר זֶה הֵאִיר שָׁעָה קַלָּה חֶדֶר קָטֹן, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיָה כֻּלּוֹ עָזוּב מֵאָדָם. בְּיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר עָמְדָה כִּירָה גַּסָּה וּבָהּ אֵפֶר קַר, אֲשֶׁר צְרוֹר עֵצִים יְבֵשִׁים הָיָה מֻנָּח עָלָיו. פֶּנְקְרוֹף זָרַק אֶל תּוֹךְ הִכִּירָה אֶת הַזְּמוֹרָה הַבּוֹעֶרֶת וְהָעֵצִים הִתְלַקְּחוּ בְּרַעַשׁ וְהִבְהִיקוּ אוֹר בָּהִיר.

לְאוֹר זֶה רָאוּ הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו מִטָּה פְּרוּעָה וּמְעוּכָה, אֲשֶׁר סְדִינֶיהָ הַלַּחִים וְהַצְּהֻבִּים מִיּשֶׁן הֵעִידוּ עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ זֶה יָמִים רַבִּים; בְּאַחַת הַזָּוִיּוֹת שֶׁל הִכִּירָה הָיוּ מוּטָלִים שְׁנֵי קֻמְקוּמִים שֶׁהֶעֱלוּ חֲלֻדָּה וְסִיר הָפוּךְ עַל פָּנָיו; לְיַד הַקִּיר עָמַד אָרוֹן וּבוֹ מַלְבּוּשֵׁי־מַלָּח אֲחָדִים שֶׁהֶעֱלוּ יְרוֹקָה; עַל הַשֻּׁלְחָן נִמְצְאוּ פִּנְכָּאוֹת שֶׁל בְּדִיל וְסֵפֶר התנ"ך, שֶׁנִּשְׁחַת לְמֶחֱצָה מֵרֹב טַחַב; בְּאַחַת הַפִּנּוֹת הִתְגּוֹלְלוּ כְּלֵי־מְלָאכָה אֲחָדִים, מַגְרֵפָה, גַּרְזֶן, מַעְדֵּר, שְׁנֵי רוֹבֵי־צַיִד, אֲשֶׁר הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁבוּר; עַל מַדָּף עָמְדָה חֲבִיּוֹנָה שֶׁל אֲבַק שְׂרֵפָה, שֶׁהָיְתָה עֲדַיִן שְׁלֵמָה וּמְלֵאָה, חֲבִיּוֹנָה שֶׁל עוֹפֶרֶת וְכַמָּה קֻפְסָאוֹת שֶׁל מַבְעָרוֹת; וְהַכֹּל הָיָה מְכֻסֶּה שִׁכְבַת־אָבָק עָבָה, אֲשֶׁר וַדַּאי נִצְבְּרָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

“אֵין פֹּה אִישׁ,” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֵין אִישׁ!” נַעֲנָה פֶּנְקְרוֹף.

“זֶה יָמִים רַבִּים אֵין אָדָם דָּר בְּחֶדֶר זֶה,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, זֶה יָמִים רַבִּים מְאֹד!” אָמַר הַכַּתָּב.

“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “סָבוּר אֲנִי, שֶׁתַּחַת לְשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה מוּטָב שֶׁנָּלוּן הַלַּיְלָה בְּדִירָה זוֹ.”

“צָדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאִם יָשׁוּב בַּעַל־הַדִּירָה, סְבָרָה הִיא שֶׁלֹּא יִתְאוֹנֵן עָלֵינוּ שֶׁתָּפַסְנוּ אֶת מִשְׁכָּנוֹ!”

“הוּא לֹא יָשׁוּב!” אָמַר הַסַּפָּן מִתּוֹךְ נִדְנוּד־רֹאשׁ.

“וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁהוּא נָטַשׁ אֶת הָאִי?”

“אִלּוּ נָטַשׁ אֶת הָאִי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וַדַּאי הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶת כְּלֵי־נִשְׁקוֹ וְאֶת כְּלֵי הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ. הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כַּמָּה יוֹקִירוּ שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה אֶת הַחֲפָצִים הַלָּלוּ, שֶׁעָלְתָה בְּיָדָם לְהַצִּיל. לֹא! לֹא! הוּא לֹא עָזַב אֶת הָאִי! אִלּוּ עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַפְלִיג בְּסִירָה שֶׁעָשָׂה בִּידֵי עַצְמוֹ, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיָה נוֹטֵשׁ אֶת הַחֲפָצִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין אָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ יָכֹל לְהִתְקַיֵּם בִּלְעֲדֵיהֶם! לֹא, הֲרֵיהוּ נִמְצָא עַל אַדְמַת הָאִי!”

“וְעוֹדֶנּוּ חָי?…” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“הוּא כָּאן, אִם חַי וְאִם מֵת. אֶפֶס אִם מֵת הָאִישׁ, הֲרֵי לֹא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁוַּדַּאי נִמְצָא אֶת עַצְמוֹתָיו!”

וּבְכֵן הִסְכִּימוּ לְבַלּוֹת אֶת הַלַּיְלָה בַּדִּירָה הָעֲזוּבָה, וּמַה גַם שֶׁבְּאַחַת מִפִּנּוֹתֶיהָ נִמְצְאָה עוֹד חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָחֵם אֶת הַחֶדֶר כָּל צָרְכּוֹ. לְאַחַר שֶׁסָּגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת, יָשְׁבוּ פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עַל סַפְסָל וְהָיוּ מְמַעֲטִים בְּשִׂיחָה וּמַרְבִּים לְהַרְהֵר הַרְהוֹרִים. רוּחָם הָיְתָה עֲכוּרָה וְהֵם הָיוּ נוֹטִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִהְיוֹת חוֹשְׁשִׁים לְכָל דָּבָר וּלְצַפּוֹת לְכָל מִינֵי מְאֹרָעוֹת, וְאָזְנֵיהֶם הָיוּ קַשּׁוּבוֹת לְכָל אִוְשָׁה וּלְכָל קוֹל שָׁאוֹן שֶׁבַּיָּעַר. אִלּוּ נִפְתְּחָה פִּתְאֹם הַדֶּלֶת וְאִישׁ הָיָה נִכְנָס אֶל הַחֶדֶר, וַדַּאי לֹא הָיוּ תְּמֵהִים עַל כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהַדִּירָה נִרְאֲתָה עֲזוּבָה וְגַלְמוּדָה, אֶלָּא הָיוּ מוֹשִׁיטִים אֶת יְדֵיהֶם כְּדֵי לְחַבֵּק אֶת יָדָיו שֶׁל אָדָם זֶה, שֶׁל שְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה, שֶׁל יְדִיד לֹא־נוֹדָע זֶה, שֶׁהֵם מְצַפִּים לוֹ בְּרִגְשֵׁי יְדִידוּת וְאַהֲבָה!

אֲבָל מִסָּבִיב שָׁלְטָה דוּמִיָּה וְלֹא נִשְׁמַע שׁוּם קוֹל שָׁאוֹן, וְהַדֶּלֶת לֹא נִפְתְּחָה, וְהַשָּׁעוֹת חָלְפוּ וְעָבְרוּ לְלֹא מִקְרֶה כָּל שֶׁהוּא.

כַּמָּה אָרַך הַלַּיְלָה הַזֶּה בְּעֵינֵי הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו! רַק הֶרְבֶּרְט לְבַדּוֹ יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת, כִּי לְעֶלֶם רַךְ בַּשָּׁנִים כְּמוֹתוֹ הַשֵּׁנָה צֹרֶךְ הִיא. שְׁלָשְׁתָּם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה וְהָיוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאוֹר הַיּוֹם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁל אֶתְמוֹל וְלַחֲקֹר וְלִבְדֹּק אֶת הָאִי עַד לְפִנּוֹתָיו הַחֲבוּיוֹת בְּיוֹתֵר! מַסְקְנוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיוּ נְכוֹנוֹת בְּהַחְלֵט, וְכִמְעַט בָּרִי הָיָה שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַדִּירָה הָיְתָה עֲזוּבָה, וְתַשְׁמִישֵׁי הַמְּלָאכָה, הַכֵּלִים וּכְלֵי הַנֶּשֶׁק עֲדַיִן נִמְצְאוּ בָּהּ, וַדַּאי שֶׁבַּעַל הַדִּירָה גָוַע. לָכֵן הֶחֱלִיטוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַמֵּת וְלַחֲלֹק לוֹ אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן.

וְהִנֵּה הֵאִיר הַיּוֹם. פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו הִתְחִילוּ בּוֹדְקִים קֹדֶם כֹּל בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת הַדִּירָה.

דִּירָה זוֹ הָיְתָה בְּנוּיָה בְּמָקוֹם מֻבְחָר, בְּמוֹרַד גִּבְעָה קְטַנָּה, אֲשֶׁר חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה עֲצֵי־גוּמִי נָאִים סוֹכְכוּ עָלֶיהָ. לִפְנֵי חָזִית הַבַּיִת נֶחְצְבָה מִזֶּה וּמִזֶּה בְּגַרְזֶן שְׂדֵרָה רְחָבָה בַּיַּעַר, אֲשֶׁר גִּלְּתָה לְעֵין הָרוֹאֶה אֶת מַרְאֵה הַיָּם. כַּר־דֶשֶׁא קָטֹן, שֶׁהָיָה מֻקָּף גָּדֵר שֶׁנֶּהֶרְסָה, יָרַד אֶל שְׂפַת הַיָּם וְאֶל תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ הַיָּמָּה.

הַבַּיִת הָיָה בָּנוּי קְרָשִׁים וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָּה, שֶׁהַקְּרָשִׁים הָאֵלֶּה הֵם קַרְשֵׁי צַלְעוֹת אֳנִיָּה אוֹ סִפּוּנָהּ. וּבְכֵן הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר, שֶׁבְּמָקוֹם זֶה נִשְׁבְּרָה אֳנִיָּה וּמִכָּל אֲנָשֶׁיהָ נִצַּל לְכָל הַפָּחוֹת אִישׁ אֶחָד, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁהָיוּ בְּיָדָיו כְּלֵי־הַמְּלָאכָה הַדְּרוּשִׁים, הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה וּבָנָה מֵהֶם בָּיִת.

וְהַשְׁעָרָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה לְוַדָּאוּת כַּאֲשֶׁר הִקִּיף סְפִּילֶט אֶת הַבַּיִת וּמָצָא עַל אֶחָד מִקְּרָשָׁיו כְּתֹבֶת זוֹ, שֶׁהָיְתָה מְחוּקָה לְמֶחֱצָה:

בר..טנ..ה. “בְּרִיטַנְיָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הַכַּתָּב קְרָאָהוּ אֵלָיו וְהֵרְאָהוּ אֶת הַכְּתֹבֶת. “שֵׁם זֶה הוּא מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְּצוּיִים, וְהַרְבֵּה אֳנִיּוֹת נִקְרָאוֹת כֵּן, וּלְפִיכָךְ אֵינִי יָכֹל אֲפִילוּ לְהַגִּיד, אִם אֳנִיָּה זוֹ הָיְתָה אַנְגְּלִית אוֹ אֲמֵרִיקָנִית!”

“אַחַת הִיא, פֶּנְקְרוֹף!”

“וַדַּאי אַחַת הִיא,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְאִם אָדָם זֶה, שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵיטָה מִכָּל אַנְשֵׁי־הָאֳנִיָּה, עוֹדֶנּוּ חַי, הַצִּיל נַצִּילֶנּוּ, תִּהְיֶה אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה! וְאוּלָם עַד שֶׁנַּתְחִיל שׁוּב בְּחִפּוּשִׂים, עָלֵינוּ לְבַקֵּר אֶת ‘צְלֵחָה’!”

מֵעֵין חֲרָדָה תָּקְפָה פִּתְאֹם אֶת פֶּנְקְרוֹף עַל עֶסְקֵי הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ. הֲרֵי יִתָּכֵן בְּכָל זֹאת, שֶׁיֵּשׁ כָּאן יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מֵהֶם תָּפַס אֶת הָאֳנִיָּה… וְאוּלָם הוּא הֵנִיעַ אֶת כְּתֵפָיו, כְּאִלּוּ נָזַף בְּעַצְמוֹ עַל רַעְיוֹן־הֲבַאי זֶה שֶׁעָלָה עַל לִבּוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְשַׁךְ לִבּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן אֶל הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ, וְאִלּוּ רַק כְּדֵי לִסְעֹד בָּהּ סְעֻדַּת שַׁחֲרִית. הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה, רַק מַהֲלַךְ מִיל אֶחָד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה כְּבוּשָׁה. וּבְכֵן קָמוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ כְּשֶׁהֵם בּוֹדְקִים וְתָרִים בְּעֵינֵיהֶם בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה בַּעֲבִי הַיַּעַר, אֲשֶׁר עִזִּים וַחֲזִירִים נִמְלְטוּ אֶל תּוֹכוֹ לְמֵאוֹת.

מִקֵּץ עֶשְׂרִים רְגָעִים בָּאוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי וְעֵינֵיהֶם רָאוּ אֶת “צְלֵחָה” אֲשֶׁר הָעֹגֶן שֶׁלָּהּ הָיָה נָעוּץ עָמֹק בַּחוֹל וְהֶחֱזִיק בָּהּ כָּל צָרְכּוֹ.

פֶּנְקְרוֹף נֶאֱּנַח אֲנָחָה שֶׁל רְוָחָה וְקוֹרַת רוּחַ. וְאֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר. הֲרֵי אֳנִיָּה זוֹ הָיְתָה יַלְדּוֹ שֶׁלּוֹ, וְזוֹ זְכוּתוֹ שֶׁל אָב לִהְיוֹת תָּמִיד דּוֹאֵג וְחָרֵד לְצֶאֱצָאָיו יוֹתֵר מִן הַמִּדָּה.

כֻּלָּם עָלוּ עַל הַסִּפּוּן וְאָכְלוּ אֲרֻחָה מַשְׂבִּיעָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדָם לִדְחוֹת אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם לְשָׁעָה מְאֻחָרָה. מִשֶּׁגָּמְרוּ אֶת אֲרֻחָתָם, יָצְאוּ לְדַרְכָּם עַל מְנָת לְהַמְשִׁיךְ שׁוּב אֶת הַחִפּוּשִׂים וְהַבְּדִיקוֹת בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה.

הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁהַתּוֹשָׁב הָאֶחָד שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן כְּבָר נָפַח נַפְשׁוֹ. וּבְכֵן לֹא הָיוּ פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו מְחַפְּשִׂים אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל אָדָם חַי, אֶלָּא אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל מֵת! אֲבָל חִפּוּשֵׂיהֶם הָיוּ לְבַטָּלָה, וְיוֹתֵר מִמַּחֲצִית הַיּוֹם שׁוֹטְטוּ בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁכִּסּוּ אֶת הָאִי הַקָּטֹן, וְלֹא מָצְאוּ כְּלוּם. אִי לָזאת בָּאוּ לִכְלָל דֵּעָה, שֶׁאִם אֱמֶת הַדָּבָר כִּי אוֹתוֹ שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה מֵת, וַדַּאי אָכְלָה חַיָּה רָעָה אֶת נִבְלָתוֹ וְגֵרְמָה אֶת עַצְמוֹתָיו עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ אַף שָׂרִיד כָּל שֶׁהוּא.

“מָחָר עִם הָנֵץ הַחַמָּה נֵצֵא מִזֶה וְנַפְלִיג לְדַרְכֵּנוּ,” אָמַר הַסַּפָּן לִשְׁנֵי חֲבֵרָיו בְּשָׁכְבָּם כֻּלָּם בִּשְׁעַת שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּצִלָּה שֶׁל קְבוּצַת אֳרָנִים עַל מְנָת לָנוּחַ שָׁעָה קַלָּה.

“סָבוּר אֲנִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁרַשָּׁאִים אָנוּ לָקַחַת עִמָּנוּ אֶת כֵּלָיו שֶׁל אֻמְלָל זֶה בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק וַחֲשָׁשָׁה, הַאֵין זֹאת?”

“גַּם אֲנִי סָבוּר כָּמוֹךָ,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “כְּלֵי הַנֶּשֶׁק וּמַכְשִׁירֵי־הַמְּלָאכָה הַלָּלוּ יַשְׁלִימוּ אֶת מַעֲרֶכֶת הַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. אִם אֵינִי טוֹעֶה, יֵשׁ כָּאן אוֹצָר מְסֻיָּם שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת.”

“הֵן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁאֵין לָנוּ לִשְׁכֹּחַ לָצוּד זוּג אֶחָד אוֹ שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל חֲזִירִים, אֲשֶׁר הָאִי לִינְקוֹלְן חָסֵר אוֹתָם כָּל עִקָּר…”

“וּכְמוֹ כֵן,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט וְאָמַר, “אַל נִשְׁכַּח לֶאֱסֹף אֶת הַזְּרָעִים הָעֲתִידִים לְהַצְמִיחַ לָנוּ אֶת כָּל הַיְרָקוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַיָּשָׁן וְהָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.”

“אֶפְשָׁר שֶׁכַּדַּאי הַדָּבָר,” אָמַר הַכַּתָּב, “לְהִשָּׁאֵר בְּאִי תָּבוֹר עוֹד יוֹם אֶחָד, כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת כָּל מַה שֶׁיָּכֹל לִהְיוֹת לָנוּ לְתוֹעֶלֶת.”

“לֹא, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לָצֵאת מָחָר עִם הָנֵץ הַחַמָּה. כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהָרוּחַ הוֹלֶכֶת וְנֶהְפֶּכֶת לְצַד מַעֲרָב, וּכְשֵׁם שֶׁהָיְתָה לָנוּ רוּחַ־נוֹחָה בְּשָׁעָה שֶׁהִפְלַגְנוּ הֲלוֹם, כָּךְ תִּהְיֶה לָנוּ רוּחַ־נוֹחָה כַּאֲשֶׁר נָשׁוּט בַּחֲזָרָה.”

“אִם כֵּן, אַל נְאַבֵּד זְמָן לְבַטָּלָה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּקוּמוֹ מֵעַל הָאָרֶץ.

“צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אַל נְאַבֵּד זְמָן. אַתָּה הֶרְבֶּרְט, לֵךְ אֲסֹף אֶת הַזְּרָעִים, שֶׁאַתָּה בָּקִי בָּהֶם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. בֵּינָתַיִם אֵלֵךְ אֲנִי וּמַר סְפִּילֶט לָצוּד חֲזִירִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין טוֹףּ עִמָּנוּ פֹּה, הֲרֵינִי מְקַוֶּה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִלְכֹּד אֲחָדִים מֵהֶם!”

וּבְכֵן פָּנָה הֶרְבֶּרְט וְהָלַךְ בַּשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל גַּנֵּי הַיְּרָקוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, תַּחַת אֲשֶׁר הַסַּפָּן וְהַכַּתָּב נִכְנְסוּ יָשָׁר הַיַּעְרָה.

הַרְבֵּה מִינֵי חֲזִירִים נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַצַּיָּדִים, אֲבָל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ מְהִירִים וְקַלֵּי־רַגְלַיִם עַד מְאֹד, וְכַנִּרְאֶה לֹא חָשְׁקָה נַפְשָׁם כְּלָל לִהְיוֹת נִצּוֹדִים, וְהֵם הִתְחַמְּקוּ וְנִמְלָטוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן, לְאַחַר רְדִיפָה שֶׁל חֲצִי שָׁעָה עָלְתָה בְּיָדָם לָצוּד זוּג אֶחָד מֵהֶם בֵּין הַשִׂיחִים הָעֲבֻתִּים. וְהִנֵּה הִגִּיעַ פִּתְאֹם לְאָזְנָם קוֹל צְעָקָה, שֶׁעָלָה מִצְּפוֹן הָאִי, מִמֶּרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת. אֶל קוֹל הַצְּעָקָה נִלְוְתָה נַהֲמָה אֲיֻמָּה אֲשֶׁר לֹא לְאָדָם הִיא.

פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ הָעֵבֶר, וְהַחֲזִירִים, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף כְּבָר אָמַר לְאָסְרָם בַּחֲבָלִים, הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם.

“הַקּוֹל קוֹל הֶרְבֶּרְט!” אָמַר הַכַּתָּב.

“הָבָה נָרוּץ לְעֶזְרָתוֹ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

וּמִיָּד רָצוּ שְׁנֵיהֶם בְּכָל כֹּחַ רַגְלֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמְעוּ הַצְּעָקוֹת.

וְאָכֵן יָפֶה עָשׂוּ שֶׁמִּהֲרוּ כָּל כָּךְ, כִּי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁפָּנוּ אֶל מַעַר הַיַּעַר אֲשֶׁר לְיַד הַשְּׁבִיל רָאוּ וְהִנֵּה הָעֶלֶם הָשְׁלֵךְ אַרְצָה בְּיַד יְצוּר־פֶּרֶא, מֵעֵין קוֹף־עֲנָק, אֲשֶׁר אָמַר לְפַצְפֵּץ וּלְרַסֵּק אוֹתוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת.

בִּן־רֶגַע הִתְנַפְּלוּ פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן עַל הַמִּפְלֶצֶת, הִפִּילוּהָ אַרְצָה, הוֹצִיאוּ מִיָדֶיהָ אֶת הֶרְבֶּרְט וְהֶחֱזִיקוּ בָּהּ בְּכָל עֹז. הַסַּפָּן הָיָה בַּעַל כֹּחַ הֶרְקוּלֵסִי וְגַם הַכַּתָּב הָיָה אִישׁ חָזָק בְּיוֹתֵר, וְעִם כָּל הִתְנַגְּדוּתָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת אֲסָרוּהָ בְּחָזְקָה עַד שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהָזִיז אֵבֶר.

“לֹא נִפְצַעְתָּ, הֶרְבֶּרְט,” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“לֹא! לֹא!”

"הוֹי, אִלּוּ פְּצָעֲךָ קוֹף זֶה!… קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“אֲבָל הֲרֵי אֵין זֶה קוֹף!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִפְנוּ פֶּנְקְרוֹף וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הַבְּרִיָּה הַמְשֻׁנָּה הַמּוּטֶלֶת עַל הַקַּרְקַע.

אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: בְּרִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה קוֹף כָּל עִקָּר! הִיא הָיְתָה מִין אָדָם, הִיא הָיְתָה אָדָם מַמָּשׁ! אֲבָל מַה מְשֻׁנֶּה הָיָה אָדָם זֶה! פֶּרֶא־אָדָם הָיָה, לְפִי הַמַּשְׁמָעוּת הָאֲיֻמָּה שֶׁל שֵׁם זֶה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה פֶּרֶא אָיֹם וְנוֹרָא בְּיוֹתֵר, כִּי לְמַרְאִית עַיִן הִתְנַוֵּן וְיָרַד לְמַדְרֵגָה שֶׁל חַיָּה!

שְׂעָרוֹת סְבוּכוֹת, זָקֵן פָּרוּעַ שֶׁיָּרַד עַד לְחָזֵהוּ, גּוּף עָרֹם, שֶׁרַק מָתְנָיו הָיוּ מְכֻסִּים בִּסְמַרְטוּטִים, עֵינַיִם לוֹהֲטוֹת, יָדַיִם אַדִּירוֹת, צִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת עַד מְאֹד, צֶבַע־פָּנִים כָּתֹם, כַּפּוֹת־רַגְלַיִם נֻקְשׁוֹת, אֲשֶׁר נִדְמוּ כְּאִלּוּ הָיוּ עֲשׂוּיוֹת קֶרֶן: כָּזֶה הָיָה מֵרְאֶיהָ שֶׁל בְּרִיָּה זוֹ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר הָיָה בְּכָל זֹאת שֶׁלֹּא לְכַנּוֹתָהּ בְּשֵׁם אָדָם! וְאוּלָם מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ, אִם בְּרִיָּה זוֹ עֲדַיִן יֵשׁ בָּהּ נִשְׁמַת אָדָם אוֹ כֻּלָּהּ נְתוּנָה הִיא בִּרְשׁוּת הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל חַיָּה?

“וְכִי בֶּאֱמֶת מֻבְטָח אַתָּה, שֶׁבְּרִיָּה זוֹ אָדָם הִיא אוֹ הָיְתָה אָדָם לְשֶׁעָבַר?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הַכַּתָּב.

“אֲהָהּ!” עָנָה הַנִּשְׁאָל, “אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר.”

“וּבְכֵן הֲרֵי זֶה שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הֵן,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֶלָּא שֶׁאֻמְלָל זֶה שׁוּב אֵין בּוֹ כְּלוּם מִשֶּׁל אָדָם!”

וְאָכֵן צָדְקוּ דִבְרֵי הַכַּתָּב. אִם שְׁבוּר־אֳנִיָּה זֶה הָיָה בִּכְלָל בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים אָדָם בֶּן־תַּרְבּוּת, הֲרֵי עָשְׂתָה אוֹתוֹ הַבְּדִידוּת לְפֶרֶא־אָדָם אוֹ לְאִישׁ־יַעַר גָּמוּר, שֶׁהוּא גָרוּעַ מִפֶּרֶא־אָדָם. קוֹלוֹת צְרוּדִים הִתְמַלְּטוּ מִגְּרוֹנוֹ לְבֵין שִׁנָּיו, שֶׁהָיוּ חַדּוֹת כְּשִׁנֵּי חַיּוֹת טֶרֶף וְהָיוּ עֲשׂוּיוֹת, כַּנִּרְאֶה, אַךְ לִקְרֹעַ וְלִלְעֹס בָּשָׂר חַי בִּלְבָד. כֹּחַ הַזִּכָּרוֹן וַדַּאי נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ לִפְנֵי זְמָן הַרְבֵּה, וּכְבָר עָבְרוּ בְּלִי סָפֵק יָמִים רַבִּים לְמִן הָעֵת, שֶׁשּׁוּב לֹא יָדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי הַמְּלָאכָה וּבִכְלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלּוֹ וְשׁוּב לֹא יָדַע לַעֲרֹךְ אֵשׁ! נִכָּר הָיָה שֶׁהוּא חָזָק וּמָהִיר בְּיוֹתֵר, אֲבָל כִּשְׁרוֹנוֹת־הַגּוּף הַלָּלוּ הִתְפַּתְּחוּ בּוֹ לְרָעָתָם וְהֶפְסֵדָם שֶׁל כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ!

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט פָּנָה אֵלָיו בִּדְבָרִים, אֲבָל נִרְאֶה הָיָה שֶׁאֵין הוּא מֵבִין אֶת דְּבָרָיו, אַף אֵין הוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתָם… וְאַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהֵצִיץ הַכַּתָּב אֶל תּוֹךְ עֵינָיו, נִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ זִיק בִּינָתוֹ הָאַחֲרוֹן טֶרֶם כָּבָה.

הָאַסִּיר הָיָה מוּטָל בִּמְנוּחָה וְלֹא נִסָּה לְנַתֵּק אֶת אֱסוּרָיו. כְּלוּם נִדְהַם לְמַרְאֵה בְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר דְּמוּתָם כִּדְמוּתוֹ? כְּלוּם נִתְעוֹרֵר בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבְּמֹחוֹ זִכָּרוֹן קָלוּשׁ, שֶׁהֶחֱזִירָהוּ אֶל אֱנָשׁוּתוֹ שֶׁמִּלְּפָנִים? אִם יַתִּירוּ אֶת כְּבָלָיו, הֲיִבְרַח אוֹ יִשָּׁאֵר בָּזֶה? אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת זֹאת, וּלְפִיכָךְ לֹא נִסּוּ אֲפִילוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הוֹסִיף לְהִסְתַּכֵּל בְּאֻמְלָל זֶה בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְרֻבָּה וְאַחֵר עָנָה וְאָמָר:

“יִהְיֶה יְצוּר זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה וּתְהִי אַחֲרִיתוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה, חוֹבָתֵנוּ הִיא לְקַחְתּוֹ אִתָּנוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן!”

“אָמְנָם כֵּן! אָמְנָם כֵּן!” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “אֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי הַטִּפּוּל שֶׁנְּטַפֵּל בּוֹ יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לָשׁוּב וּלְעוֹרֵר בּוֹ נִיצוֹץ שֶׁל בִּינָה!”

“הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מֵתָה,” אָמַר הַכַּתָּב, “וּגְדוֹלָה תִּהְיֶה קוֹרַת רוּחֵנוּ אִם נַצְלִיחַ לַהֲפֹךְ אֶת יְצִיר־אֱלֹהִים זֶה מֵחַיָּה לְאָדָם!”

פֶּנְקְרוֹף נָד בְּרֹאשׁוֹ וְהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר.

“מִכָּל מָקוֹם,” הוֹסִיף וְאָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי אָנוּ מְצֻוִּים עַל כָּךְ מִשּׁוּם אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת.”

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה חוֹבָה זוֹ מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם כְּעַל אֲנָשִׁים בְּנֵי תַּרְבּוּת. שְׁלָשְׁתָּם הֵבִינוּ זֹאת וְיָדְעוּ הֵיטֵב, כִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית יִרְצֶה אֶת הַמַּעֲשֶׂה.

“הֲנַשְׁאִיר אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא כָּפוּת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

“אֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא מְהַלֵּךְ בְּעַצְמוֹ, אִם נַתִּיר אֶת אֲסוּרֵי רַגְלָיו?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“הָבָה נְנַסֶּה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

וּבְכֵן עָמְדוּ וְהִתִּירוּ אֶת כַּבְלֵי רַגְלֵי הָאַסִּיר, אָבֵל אֶת זְרוֹעוֹתָיו הִנִּיחוּ כְּשֶׁהֵן כְּפוּתוֹת יָפֶה. הוּא קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו מֵאֵלָיו, וְנִכָּר הָיָה בּוֹ שֶׁאֵין הוּא מִתְכַּוֵּן לִבְרֹחַ כָּל עִקָּר. עֵינָיו חַסְרוֹת־הַזֹּהַר סָקְרוּ אֶת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים עַל יָדוֹ סְקִירָה חַדָּה וְנוֹקֶבֶת, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִכַּר בָּהֶן כְּלָל שֶׁהוּא זוֹכֵר שֶׁהִנֵּהוּ אוֹ שֶׁהָיָה מִבְּנֵי מִינָם. מִבֵּין שְׂפָתָיו הִתְמַלֵּט בְּלִי חָשָׂךְ קוֹל שְׁרִיקָה וּמַרְאֵהוּ הָיָה פִּרְאִי וְזוֹעֵם, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִסָּה לְהִתְקוֹמֵם בִּפְנֵי הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ.

בַּעֲצַת הַכַּתָּב הוּבָא הָאֻמְלָל אֶל בֵּיתוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁהַחֲפָצִים, שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים לוֹ לְפָנִים, יְעוֹלְלוּ רֹשֶׁם בְּקִרְבּוֹ! אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ נִיצוֹץ אֶחָד וְהוּא יַסְפִּיק לְעוֹרֵר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הַשְּׁקוּעָה בְּמַחֲשַׁכִּים וּלְהַלְהִיב אֶת נִשְׁמָתוֹ הַכְּבוּיָה!

הַדִּירָה לֹא הָיְתָה רְחוֹקָה וּמִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר הִגִּיעוּ אֵלֶיהָ. אֲבָל הָאַסִּיר לֹא הִכִּיר כְּלוּם, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁנִּטַּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַהַכָּרָה וְשׁוּב אֵין הוּא מַבְחִין דָּבָר.

עַל פִּי מַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל עֲכִירוּת־הַדַּעַת וְשֶׁל הִתְבַּהֲמוּת שֶׁשָּׁקַע בָּהּ הָאֻמְלָל אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא לְהַסִּיק, שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּאִי זֶה מִלִּפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, וְשֶׁרַק הַבְּדִידוּת הִיא הִיא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי מַצָּב זֶה.

אָז עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל הַכַּתָּב מַחֲשָׁבָה, שֶׁמָּא יַשְׁפִּיעַ אֵלָיו מַרְאֵה הָאֵשׁ, אֲשֶׁר לַהֲבוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת מַפְנוֹת אֲלֵיהֶן גַּם אֶת לִבָּן שֶׁל הַחַיּוֹת. וּמִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה זוֹ עָמַד וְהֶעֱלָה אֵשׁ בַּכִּירָה.

וְאָמְנָם רֶגַע אֶחָד הִפְנָה הָאֻמְלָל אֶת לִבּוֹ אֶל לַהֲבוֹת הָאֵשׁ, אֲבָל עַד מְהֵרָה הֵסֵב אֶת עֵינָיו מֵהֶן וּמֶבָּטוֹ חֲסֵר־הַהַכָּרָה חָזַר וְכָבָה.

בָּרוּר הָיָה שֶׁאֻמְלָל זֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה, עַל כָּל פָּנִים, לְפִי שָׁעָה, וּלְפִיכָךְ נִמְלְכוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל “צְלֵחָה” וְהִנִּיחוּהוּ שָׁם וּפֶנְקְרוֹף נִשְׁאַר עִמּוֹ עַל מְנָת לְשָׁמְרוֹ.

הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט חָזְרוּ אֶל הָאִי, כְּדֵי לְבַצֵּעַ שָׁם אֶת אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. לְאַחַר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שָׁבוּ אֶל הָאֳנִיָּה עֲמוּסִים בִּכְלֵי הַמְּלָאכָה וּכְלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הַבַּיִת, בְּאֹסֶף גָּדוֹל שֶׁל זַרְעֵי־יְרָקוֹת וּבְעוֹפוֹת אֲחָדִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ עִמָּם שֵׁנִי זוּגוֹת חֲזִירִים שֶׁצָּדוּ. אֶת כָּל זֶה טָעֲנוּ עַל “צְלֵחָה” שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ מוּכָנָה שֶׁיָּרִימוּ מָחָר בַּבֹּקֶר עִם גֵּאוּת הַיָּם אֶת עָגְנָהּ וְיַפְלִיגוּ הַיָּמָּה.

אֶת הָאַסִּיר שָׂמוּ בַּתָּא הַקָּדוּם שֶׁל הָאֳנִיָּה וְהוּא יָשַׁב שָׁם כֻּלּוֹ שָׁלֵו וְדוֹמֵם, חֵרֵשׁ וְאִלֵּם כְּאֶחָד.

פֶּנְקְרוֹף הוֹשִׁיט לוֹ אֹכֶל, אֲבָל הוּא דָחָה מִלְּפָנָיו אֶת הַבָּשָׂר הַצָּלוּי שֶׁהֻגַּשׁ לוֹ, וַאֲשֶׁר כְּפִי הַנִּרְאֶה שׁוּב לֹא הָיָה לְפִי טַעֲמוֹ. אָז הֶרְאָהוּ הַסַּפָּן אֶחָד מֵאוֹתָם בְּנֵי־הָאַוָּזִים, שֶׁהוּמְתוּ בְּיַד הֶרְבֶּרְט, וּמִיָּד הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּתַאֲוַת חַיָּה רְעֵבָה וַאֲכָלָהוּ כֻּלּוֹ.

“כְּלוּם מַאֲמִין אַתָּה, שֶׁעָתִיד הוּא לִפְּרשׁ גַם מִמִּדָּה זוֹ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ מְנוֹד־רֹאשׁ.

“אוּלַי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁהַטִּפּוּל שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לְטַפֵּל בּוֹ סוֹפוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיעַ עָלָיו הַשְׁפָּעָה טוֹבָה, שֶׁהֲרֵי רַק הַבְּדִידוּת הֱבִיאַתְהוּ לִידֵי מַצָּבוֹ זֶה, וּמֵעַכְשָׁו שׁוּב לֹא יִהְיֶה בּוֹדֵד!”

“בְּלִי סָפֵק שָׁרוּי הָאֻמְלָל בְּמַצָּב זֶה כְּבָר יָמִים רַבִּים!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“כְּפִי הַנִּרְאֶה,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“בֶּן כַּמָּה הוּא?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“קָשֶׁה לְהַעֲרִיךְ אֶת שְׁנוֹתָיו,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “כִּי שַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הֶעָבֶה מְכַסּוֹת אֶת פָּנָיו וְאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין אֶת צוּרָתוֹ; וְאוּלָם וַדַּאי אֵין הוּא צָעִיר עוֹד וְסָבוּר אֲנִי שֶׁהוּא כְּבֶן חֲמִשִּׁים.”

“הֲשָׂמְתָּ לִבְּךָ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, עַד כַּמָּה עֵינָיו מַעֲמִיקוֹת לָשֶׁבֶת בִמְאוּרוֹתֵיהֶן?” שָׁאַל הָעֶלֶם.

“הֵן, הֶרְבֶּרְט, שַׂמְתִּי אֶת לִבִּי לַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁיַּחַד עִם זֶה הִכַּרְתִּי, שֶׁעֵינָיו אֵלֶּה אֱנוֹשִׁיּוֹת הֵן יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר עַל פִּי כָּל מַרְאֵהוּ.”

“בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהַבָּאוֹת יַרְאוּנוּ מַה תְּהֵא עָלָיו,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת מָה הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יוֹצִיא מַר כּוֹרֶשׁ עַל הַפֶּרֶא שֶׁלָּנוּ. יָצָאנוּ לְבַקֵּשׁ אָדָם וַהֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים הַבַּיְתָה מִפְלֶצֶת! אֲבָל אָנוּ עָשִׂינוּ אֶת שֶׁלָּנוּ, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה אֶלָּא מַה שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת!”

הַלַּיְלָה עָבַר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת אִם הָאַסִּיר יָשֵׁן וְאִם אָיִן. מִכָּל מָקוֹם הָיָה שָׁרוּי בְּלִי תְּנוּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִתִּירוּ אֶת כְּבָלָיו וְהוּא הָיָה כֻּלּוֹ חָפְשִׁי. הוּא הָיָה דּוֹמֶה לְחַיּוֹת רָעוֹת, אֲשֶׁר בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים לְאַחַר הַכְרָעָתָן הֲרֵי הֵן שׁוֹקְטוֹת וְדוֹמְמוֹת וְאַחַר כָּךְ שָׁבָה וּמִתְפָּרֶצֶת חֲמַת זַעֲמָן בְּכָל עֻזָּהּ.

מִמָּחֳרָת – הוּא הַיּוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר – בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, בָּא שִׁנּוּי בָּאֲוִיר, כְּכֹל אֲשֶׁר רָאָה פֶּנְקְרוֹף מֵרֹאשׁ. נָשְׁבָה רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, שֶׁהָיְתָה נוֹחָה לְמַסַּע־הַחֲזָרָה שֶׁל “צְלֵחָה”, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְחָזֵק בְּמִדָּה נִכֶּרֶת, עוֹרְרָה דְאָגָה שֶׁהַשִּׁיטָה עַל פְּנֵי הַיָּם תִּהְיֶה קָשָׁה בְּיוֹתֵר.

בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הוּרַם הָעֹגֶן. פֶּנְקְרוֹף כִּוֵּץ אֶת הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל וְכוֹנֵן אֶת פְּנֵי הָאֳנִיָּה לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, כְּדֵי לְהַיְשִׁיר לָשׁוּט אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

יוֹם הַנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹן עָבַר בְּשָׁלוֹם. הָאַסִּיר יָשַׁב בִּמְנוּחָה בַּתָּא שֶׁהָיָה עָצוּר בּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה סַפָּן הָיָה, הִשְׁפִּיעַ עָלָיו נִדְנוּד הָאֳנִיָּה הַשְׁפָּעָה טוֹבָה. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ זֵכֶר קָלוּשׁ שֶׁל אֻמָּנוּתוֹ לְשֶׁעָבַר? בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה כֻּלּוֹ שׁוֹקֵט, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהוּא מְדֻכָּא הֲרֵיהוּ תּוֹהֶה וְתָמֵהַּ. לְמָחָר – בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר – חָזְקָה הָרוּחַ עוֹד יוֹתֵר וְנָטְתָה בְּמִדָּה יְתֵרָה לִפְאַת צָפוֹן; נְטִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה כָּל עִקָּר לְמַהֲלָכָהּ שֶׁל “צְלֵחָה” שֶׁהִתְנַדְנְדָה בְּחָזְקָה עַל גַּבֵּי הַגַּלִּים. פֶּנְקְרוֹף רָאָה עַצְמוֹ עַד מְהֵרָה אָנוּס לָשׁוּט סָמוּךְ לְעֵבֶר הָרוּחַ, וּכְבָר הִתְחִיל דּוֹאֵג הַרְבֵּה מִפְּנֵי הַיָּם הַסּוֹעֵר, אֲשֶׁר הִתִּיז מִשְׁבָּרִים גְּדוֹלִים עַל רֹאשׁ הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא סָח אֶת דַּאֲגָתוֹ לְאִישׁ. אִם הָרוּחַ לֹא תִּשְׁתַּנֶה, יִתְעַכֵּב מַהֲלַךְ הָאֳנִיָּה וְלֹא בִּמְהֵרָה תָּבוֹא אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

וַחֲשָׁשָׁה זוֹ נִתְקַיְּמָה. בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר בַּבֹּקֶר, אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת מִזְּמַן הַפְלָגָתָהּ שֶׁל “צְלֵחָה” בַּיָּם, עֲדַיִן לֹא נִרְאָה שׁוּם סִמָּן שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן קָרוֹב הוּא. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲרִיךְ אֲפִילוּ בְּקֵרוּב, מַה מִדַּת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרָה הָאֳנִיָּה, כִּי מְהִירוּת הֲלִיכָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה בִּמְרוּצַת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים נָטְתָה מִמַּסְלוּלָהּ.

עִבְרוּ עוֹד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְיַבָּשָׁה לֹא נִרְאָתָה. הָרוּחַ נָשְׁבָה בְּחָזְקָה וְהַיָּם סָעַר בְּשֶׁצֶף קֶצֶף. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַטּוֹת אֶת הַמִּפְרָשִׂים אָנֶה וָאָנָה בִּזְרִיזוּת רַבָּה, לַהֲפֹךְ אֶת פְּנֵי הַסְּפִינָה לַעֲבָרִים שׁוֹנִים וְלָשׁוּט לְאַט לְאַט. בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁנַּחְשׁוֹל גָּדוֹל הֵצִיף אֶת “צְלֵחָה” כָּלִיל, וְלוּלֵא נָהֲגוּ הַנּוֹסְעִים זְהִירוּת וְקָשְׁרוּ עַצְמָם קֹדֶם לָכֵן בַּחֲבָלִים אֶל הַסִּפּוּן, וַדַּאי נִגְרְפוּ הַיָּמָּה.

בְּעוֹד פֶּנְקְרוֹף וַחֲבֵרָיו עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה לְחַלֵּץ עַצְמָם מִן הַגַּל שֶׁקָּפַץ עֲלֵיהֶם, נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה לָהֶם בְּהֶסַּח־הַדַּעַת עֶזְרָה מִיַּד הָאַסִּיר. הַלָּז הֵגִיחַ פִּתְאֹם דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה, כְּאִלּוּ נֵעוֹר בּוֹ הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל סַפָּן, וְשָׁבַר בְּהַלְמוּת חֲזָקָה בְּמוֹט חֵלֶק הַסּוֹכֵךְ שֶׁל שְׂפַת הָאֳנִיָּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ נָתַן מוֹצָא לַמַּיִם, שֶׁכִּסּוּ אֶת פְּנֵי הַסִּפּוּן. כְּשֶׁעָבְרָה הַסַּכָּנָה וְהָאֳנִיָּה הִשְׁתַּחְרְרָה מִן הַמַּיִם שֶׁהֱצִיפוּהָ, חָזַר הָאַסִּיר וְיָרַד אֶל הַתָּא שֶׁלּוֹ בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

פֶּנְקְרוֹף, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט נִדְהֲמוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וְלֹא עִכְּבוּ בְּיָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמַּצָּב נַעֲשָׂה קָשֶׁה עַד מְאֹד וְהַסַּפָּן חָשַׁשׁ, שֶׁהוּא תָּעָה בַּיָּם הַגָּדוֹל הַזֶּה וְשׁוּב אֵין לוֹ תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ!

הַלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר וְהַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר הָיָה אָפֵל וְקַר. סָמוּךְ לִשְׁעַת אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁכְכָה הָרוּחַ וְהַגַּלִּים שָׁקְטוּ וּ“צְלֵחָה” חָדְלָה לְהִתְנַדְנֵד וּלְהִטַּלְטֵל וְהִתְחִילָה לָשׁוּט בִּמְהִירוּת. וְהָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁבִּכְלָל שָׁטָה אֳנִיָּה זוֹ בַּיָּם בְּדֶרֶךְ נָאָה בְּיוֹתֵר.

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא פֶּנְקְרוֹף, לֹא גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְלֹא הֶרְבֶּרְט לֹא יָשְׁנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה אַף שָׁעָה אַחַת, אֶלָּא הָיוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאוֹר הַבֹּקֶר. כִּי אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְאוֹר הַבֹּקֶר יִרְאוּהוּ, אוֹ שֶׁזִּרְמֵי הַיָּם הִטּוּ אֶת “צְלֵחָה” מֵאָרְחָהּ וַהֲרֵיהִי אֲבוּדָה בְּלֶב הַיָּם בְּלִי שׁוּם תִּקְוָה לְהַחֲזִירָהּ אֶל הַנְּתִיבָה הַנְּכוֹנָה.

פֶּנְקְרוֹף הָיָה חָרֵד וְדוֹאֵג לְאֵין הָכִיל, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְיָאֵשׁ, כִּי לִבּוֹ הָיָה אַמִּיץ וְעָשׂוּי לִבְלִי חָת. וּבְכֵן יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה וְהִתְאַמֵּץ לִנְקֹב בְּמֶבָּטֵי עֵינָיו אֶת עֲבִי הַמַּחֲשַׁכִּים, שֶׁאֲפָפוּהוּ מִסָּבִיב.

סָמוּךְ לִשְׁעַת שְׁתַּיִם בַּבֹּקֶר קָם פִּתְאֹם מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא:

“אֵשׁ! אֵשׁ!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, בְּרַק־אוֹר הִבְהִיק בִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים מִילִין. בְּאוֹתוֹ הָעֵבֶר נִמְצָא הָאִי לִינְקוֹלְן, וְאוֹר־אֵשׁ זֶה, אֲשֶׁר וַדַּאי הֶעֱלָה אוֹתוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית, הוֹרָה לָאֳנִיָּה אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁעָלֶיהָ לָלֶכֶת בָּהּ.

פֶּנְקְרוֹף אֲשֶׁר נָטָה יוֹתֵר מִדַּי כְּלַפֵּי צָפוֹן, תִּקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת וְכִוֵּן אֶת פְּנֵי הָאֳנִיָּה כְּלַפֵּי אוֹתוֹ זֹהַר־הָאֵשׁ, אֲשֶׁר הִבְהִיק וְנוֹצֵץ לְמַעְלָה מִן הָאֹפֶק כְּאַחַד הַכּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם.


 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר    🔗

שִׁיבַת הַנּוֹסְעִים הַבָּיְתָה – שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת – כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהָאַלְמוֹנִי – נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ – מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – בְּחִינָה מַרְעִישָׁה לֵב – עֵינַיִם זוֹלְגוֹת דִּמְעָה!

מִמָּחֳרָת – הוּא הָעֶשְׂרִים לְאוֹקְטָבֶּר – בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר קָרְבָה “צְלֵחָה”, בְּנַחַת אֶל הַחוֹף אֲשֶׁר עִם תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, לְאַחַר שֶׁשָּׁטָה עַל פְּנֵי הַיָּם אַרְבָּעָה יָמִים רְצוּפִים.

כּרֶשׁ סְמִית וְנֶב, אֲשֶׁר סַעֲרַת הַיָּם וְהִתְמַהְמְהוּת חַבְרֵיהֶם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה עוֹרְרוּ דְאָגָה רַבָּה בְּלִבָּם, עָלוּ עִם שַׁחַר עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְרָאוּ סוֹף סוֹף אֶת הָאֳנִיָּה, שֶׁהָיוּ מְצַפִּים לָהּ כָּל כָּךְ וְשֶׁאֵחֲרָה כָּל כָּךְ לָבוֹא!

“הַתּוֹדָה וְהַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים! הִנֵּה הִנָּם!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.

וְנֶב הִתְחִיל מְרַקֵּד מֵרֹב שִׂמְחָה וְהָיָה מְכַרְכֵּר וּמִסְתּוֹבֵב וּמוֹחֵא כַּף וְקוֹרֵא: “הֶאָח, אֲדוֹנִי, הֶאָח!” – וּמָחוֹג זֶה שֶׁלּוֹ הָיָה נוֹגֵעַ עַד הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִכָּל נְאוּם נִמְלָץ שֶׁבָּעוֹלָם!

כְּשֶׁמָּנָה הָאִינְגֵ’נֵר אֶת מִסְפָּר הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ עֵינָם מֵרָחוֹק עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ כִּי פֶּנְקְרוֹף וַדַּאי לֹא מָצָא אֶת שְׁבוּר הָאֳנִיָּה שֶׁעַל הָאִי תָּבוֹר, אוֹ כִּי אוֹתוֹ אֻמְלָל וַדַּאי לֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת הָאִי שֶׁלּוֹ וּלְהַחֲלִיף אֶת כִּלְאוֹ שֶׁלּוֹ בְּכֶלֶא אַחֵר.

וְאָכֵן עֵינָיו הֵיטִיבוּ לִרְאוֹת, כִּי עַל סִפּוּן “צְלֵחָה” לֹא נִמְצְאוּ כִּי אִם פֶּנְקְרוֹף, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט בִּלְבָד.

כְּשֶׁנִּגְּשָׁה הָאֳנִיָּה אַל הַיָּבָּשָׁה, עָמְדוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְנֶב עַל הַחוֹף וְהִמְתִּינוּ לָהּ, וְעוֹד טֶרֶם קָפְצוּ הַנּוֹסְעִים עַל הַיַּבָּשָׁה עָנָה וְאָמַר אֲלֵיהֶם כּוֹרֶשׁ סְמִית:

“כַּמָּה חָרַדְנוּ, יְדִידַי, עַל אֲשֶׁר בּוֹשַׁשְׁתֶּם לָבוֹא! כְּלוּם קָרָה אֶתְכֶם אָסוֹן?”

“לֹא”, הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “לְהֵפֶךְ, הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם וּבְהַצְלָחָה. עוֹד מְעַט וּנְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ.”

“אֲבָל הֲרֵי הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּכֶם הָיוּ לְבַטָּלָה”, הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “כֵּיוָן שֶׁשְּׁלשָׁה יְצָאתֶם וּשְׁלשָׁה חֲזַרְתֶּם?”

“טָעִיתָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “חָזַרְנוּ אַרְבָּעָה!”

“וּבְכֵן מְצָאתֶם אֶת שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה?”

“הֵן.”

“וְעוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים?”

“הֵן.”

“הֵיכָן הוּא? וּמִי הוּא?”

“הֲרֵיהוּ… אָדָם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר: לְשֶׁעָבַר אָדָם הָיָה! הִנֵּה, כּוֹרֶשׁ, כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵנוּ לְהַגִּיד לְךָ עַל אֹדוֹתָיו!”

וּמִיָּד עָמְדוּ וְסִפְּרוּ לָאִינְגֵ’נֵר אֶת כָּל פְּרָטֵי הַנְּסִיעָה וְאֵת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם. הֵם סִפְּרוּ לוֹ אֶת פָּרָשַׁת הַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּהֶם, אֶת דְּבַר בֵּית הַדִּירָה שֶׁמָּצְאוּ בָּאִי וְשֶׁהָיָה עָזוּב זֶה יָמִים רַבִּים וְכֵיצַד תָּפְשׂוּ אֶת שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁחָדַל מִהְיוֹת אָדָם.

“וַעֲדַיִן תּוֹהֶה אֲנִי,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם טוֹב עָשִׂינוּ שֶׁהֵבֵאנוּ אוֹתוֹ הֵנָּה.”

“וַדַּאי הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת, פֶּנְקְרוֹף!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.

“אֲבָל הֲרֵי אֻמְלָל זֶה חֲסַר־בִּינָה הוּא!”

“אֶפְשָׁר שֶׁעַכְשָׁו חֲסַר־בִּינָה הוּא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאוּלָם לֹא יַעַבְרוּ חֲדָשִׁים אֲחָדִים וְאֻמְלָל זֶה יִהְיֶה אָדָם כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי. וּמִי יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן מֵאִתָּנוּ, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים עַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה בּוֹדֵד וְגַלְמוּד יָמִים רַבִּים? אוֹי לוֹ לָאָדָם, שֶׁבּוֹדֵד וְגַלְמוּד הוּא, יְדִידַי! הַבְּדִידוּת מְכַלָּה אֶת בִּינָתוֹ שֶׁל אָדָם בִּמְהִירוּת יְתֵרָה, וּמַצָּבוֹ שֶׁל אֻמְלָל זֶה מְשַׁמֵּשׁ רַאֲיָה לַדָּבָר.”

“אֲבָל, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “מִשּׁוּם מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁאֻמְלָל זֶה נִסְתָּאֵב וְנִתְבַּהֵם אַךְ לִפְנֵי חֳדָשִׁים מוּעָטִים?”

“מִשּׁוּם שֶׁהַתְּעוּדָה שֶׁמָּצָאנוּ נִכְתְּבָה אַךְ לִפְנֵי זְמָן מוּעָט,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּמִשּׁוּם שֶׁתְּעוּדָה זוֹ לֹא נִכְתְּבָה אֶלָּא בִּידֵי שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה עַצְמוֹ.”

“וַהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁתְּעוּדָה זוֹ נִכְתְּבָה בְּיַד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם זֶה, וְאוֹתוֹ חָבֵר מֵת בֵּינָתָיִם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“דָּבָר זֶה מִן הַנִּמְנָע הוּא, סְפִּילֶט יַקִּירִי.”

“וּמִשּׁוּם מָה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ הָיָה כִּדְבָרֶיךָ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הָיָה מְדֻבָּר בַּתְּעוּדָה עַל שְׁנֵי שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה, וַהֲרֵי מְדֻבָּר בָּהּ רַק עַל אֶחָד.”

הֶרְבֶּרְט סִפֵּר בִּקְצָרָה אֶת מְאֹרָעוֹת הַנְּסִיעָה בַּחֲזָרָה וְהִטְעִים בְּיִחוּד אֶת הַמַּעֲשֶׂה בָּאַסִּיר, אֲשֶׁר שָׁעָה קַלָּה שָׁבָה אֵלָיו בִּינָתוֹ, וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַנַּחְשׁוֹל הֵצִיף אֶת הָאֳנִיָּה חָזַר וְנַעֲשָׂה סַפָּן.

“יָפֶה אַתָּה עוֹשֶׂה, הֶרְבֶּרְט,” עָנָה וְאָמַר לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁאַתָּה מְיַחֵד חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לִמְאֹרָע זֶה. אֻמְלָל זֶה אֵינוֹ חוֹלֶה שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְרַק הַיֵּאוּשׁ עָשָׂהוּ לְמַה שֶׁהִנֵּהוּ עַכְשָׁו. אֲבָל כָּאן יִמָּצֵא בֵּין בְּנֵי אָדָם, וְאִם יֵשׁ עֲדַיִן נֶפֶשׁ אָדָם בְּקִרְבּוֹ מֻבְטָחְנִי שֶׁנַּצִּילֶנּוּ!”

שְׁבוּר־הָאֳנִיָּה שֶׁל הָאִי תָּבוֹר הוּצָא מִתּוֹךְ הַתָּא הַקָּדוּם שֶׁל “צְלֵחָה”, שֶׁיָּשַׁב בּוֹ. מַרְאֵהוּ עוֹרֵר חֶמְלָה גְדוֹלָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִתְמִיהַּ הַרְבֵּה אֶת נֶב.

כֵּיוָן שֶׁהִצִּיג הָאַסִּיר אֶת רַגְלָיו עַל הָאֲדָמָה וְרָאָה עַצְמוֹ חָפְשִׁי, מִיָּד אָמַר לִבְרֹחַ. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ מִתּוֹךְ תְּנוּעָה שֶׁל מָרוּת וְהֵצִיץ אֶל תּוֹךְ עֵינָיו בְּרַחֲמִים רַבִּים. בּוֹ בָּרֶגַע נִכְנַע הָאֻמְלָל, כְּאִלּוּ הִשְׁתַּעְבֵּד לְכֹחַ שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ, וּלְאַט לְאַט שָׁב לִמְנוּחָתוֹ, הִשְׁפִּיל עֵינָיו לָאָרֶץ, הֵשַׁח אֶת מִצְחוֹ וְשׁוּב לֹא נִכַּר בּוֹ שׁוּם סִמָּן שֶׁל הִתְנַגְּדוּת.

“נִדָּח אֻמְלָל!” לָחַשׁ הָאִינְגֵ’נֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת. אִם לָדוּן לְפִי מַרְאֵהוּ, לֹא הָיָה בּוֹ כְּלוּם מִשֶּׁל אָדָם, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הִבְחִין בְּעֵינָיו מָה שֶׁהִבְחִין הַכַּתָּב קֹדֶם לָכֵן: נִיצוֹץ קָלוּשׁ שֶׁל בִּינַת אָדָם.

אָז נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁהַנִּדָּח, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר: הָאַלְמוֹנִי, – כִּי בְּשֵׁם זֶה קְרָאוּהוּ חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה – יָדוּר בְּאַחַד הַחֲדָרִים שֶׁבְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר מִשָּׁם לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ. הוּא מָסַר עַצְמוֹ בִּידֵי הַמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְשָׁם וְלֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נָתַן תִּקְוָה בְּלִבָּם, שֶׁאוּלַי עַל יְדֵי הַטִּפּוּל שֶׁיְּטַפְּלוּ בּוֹ יַעֲלֶה בְּיָדָם לִרְכּשׁ חָבֵר חָדָשׁ לַקּוֹלוֹנְיָה שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן.

כְּשֶׁהָיוּ מְסֻבִּים לִסְעֻדַּת הַבֹּקֶר שֶׁהֵכִין נֶב בִּמְהִירוּת יְתֵרָה – כִּי הַכַּתָּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ רְעֵבִים עַד מְאֹד – בִּקֵּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵאֵת הַנּוֹסְעִים שֶׁיְּסַפְּרוּ לוֹ שׁוּב פַּעַם אֶת פָּרָשַׁת הַחֲקִירָה שֶׁחָקְרוּ אֶת הָאִי. הוּא הִסְכִּים לְדַעַת חֲבֵרָיו, שֶׁאוֹתוֹ הָאַלְמוֹנִי הָיָה אַנְגְּלִי אוֹ אֲמֵרִיקָנִי, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם “בְּרִיטַנְיָה” שִׁמֵּשׁ רַאֲיָה נֶאֱמָנָה לְכָךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּדֻמֶּה הָיָה לוֹ לָאִינְגֵ’נֵר, כִּי מִבַּעַד לְשַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הָעֲבֻתּוֹת וּמִבַּעַד לַסְּבָךְ הַפָּרוּעַ שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ בְּלוֹרִית, הִבְחִינוּ עֵינָיו אֶת הַסִּמָּנִים הַמֻּבְהָקִים אֲשֶׁר לְבֶּן הַגֶּזַע הָאַנְגְּלוֹ־סַכְּסוֹנִי.

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בִּפְנוֹתוֹ אֶל הֶרְבֶּרְט “הֵן לֹא סִפַּרְתָּ לָנוּ עַד עַתָּה כֵּיצַד פָּגַעְתָּ בְּאוֹתוֹ פֶּרֶא. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶלָּא אֶת הָאֶחָת: לוּלֵא בָּאנוּ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה לְהַצִּילְךְ מִיָּדוֹ, וַדַּאי הָיָה שָׂם לְךָ מַחֲנָק.”

“חֵי נַפְשִׁי, שֶׁקָּשֶׁה לִי לְסֵפֵּר כֵּיצַד הָיָה הַמַּעֲשֶׂה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “כִּמְדֻמֶּנִי, שֶׁהָיִיתִי עָסוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּאֲסִיפַת צְמָחִים, וּפִתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל שָׁאוֹן כְּקוֹל גּוּשׁ גָּדוֹל נוֹפֵל מֵרֹאשׁ אִילָן. לֹא הָיְתָה לִי שָׁהוּת אֲפִילוּ לַהֲפֹךְ אֶת פָּנַי… אֻמְלָל זֶה, שֶׁוַּדַּאי יָשַׁב עַל עֲנַף אִילָן בַּסָּמוּךְ לִי, הִתְנַפֵּל עָלַי בִּמְהִירוּת הַבָּרָק, וְלוּלֵא מַר סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף…”

“בְּנִי!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיִיתָ נָתוּן בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה, אֲבָל לוּלֵא הַמְּאֹרָע הַזֶּה הָיְתָה בְּרִיָּה עֲלוּבָה זוֹ מִתְעַלֶּמֶת מִפְּנֵיכֶם, וְהַחִפּוּשִׂים שֶׁלָּכֶם הָיוּ לְלֹא הוֹעִיל וְאָנוּ חָסַרְנוּ חָבֵר חָדָשׁ.”

“וּבְכֵן מְקַוֶּה אַתָּה, כּוֹרֶשׁ, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ לַעֲשׁוֹתוֹ שׁוּב לְאָדָם?” שָׁאַל הַכַּתָּב.

“הֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, יָצְאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַחוֹף וְהִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּפְרִיקַת “צְלֵחָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּדַק הָאִינְגֵ’נֵר אֶת כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק וְאֶת כְּלֵי־הַמְּלָאכָה, שֶׁהֵבִיאוּ חֲבֵרָיו, וְלֹא מָצָא בָּהֶם אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא, שֶׁעַל פִּיהוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְבָרֵר מַה טִיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַלְמוֹנִי.

הַחֲזִירִים שֶׁנִּצּוֹדוּ בְּאִי תָּבוֹר נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים קִנְיָן יָקָר, שֶׁבְּרָכָה רַבָּה בּוֹ. הוֹלִיכוּ אוֹתָם אֶל הָרְפָתִים וְשָׁם נַעֲשׂוּ בִּזְמָן מוּעָט לִבְנֵי־תַּרְבּוּת.

גַּם שְׁתֵּי הַחֲבִיּוֹנוֹת, שֶׁאָצְרוּ אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת, וּכְמוֹ כֵן קֻפְסַת הַמִּבְעָרוֹת, נִתְקַבְּלוּ בְּרָצוֹן רָב. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחֱלִיטוּ לְכוֹנֵן בֵּית־אוֹצָר קָטֹן שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, אִם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אוֹ בַּמְּעָרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאַרְמוֹן גּוּפוֹ, שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה מִסַּכָּנָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן גָּמְרוּ לְהוֹסִיף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִירָכְּסִילִין, לְפִי שֶׁפְּעֻלָּתוֹ שֶׁל חֹמֶר זֶה הָיְתָה חֲזָקָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא הָיָה שׁוּם טַעַם לַדָּבָר לְהַחֲלִיפוֹ בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה.

מִשֶּׁגָּמְרוּ אֶת פְּרִיקַת הָאֳנִיָּה, פָּתַח פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר:

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, סָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּן הָרָאוּי לָנוּ לְהַעֲמִיד אֶת “צְלֵחָה” שֶׁלָּנוּ בְּמָקוֹם בָּטוּחַ.”

“וְכִי אֵין תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה מָקוֹם יָפֶה לַעֲמִידָתָהּ?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לֹא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “מַחֲצִית הַזְּמַן תִּהְיֶה מֻנַּחַת שָׁם עַל גַּבֵּי הַחוֹל, וְדָבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק לָהּ. עָלֶיךָ לָדַעַת, שֶׁאֳנִיָּה מְצֻיָּנָה הִיא, אֲשֶׁר עָמְדָה יָפֶה בִּפְנֵי רוּחַ הַסְּעָרָה, שֶׁהִתְרַגְּשָׁה עָלֵינוּ בַּחֲמַת כֹּחַ בְּשָׁעָה שֶׁנָּסַעְנוּ בַּחֲזָרָה.”

“וְכִי אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק אוֹתָהּ בְּתוֹךְ מֵי הַנַּחַל עַצְמוֹ?”

“וַדַּאי אֶפְשָׁר, אֲדוֹנִי סְמִית. אֲבָל שָׁם תִּהְיֶה עֲזוּבָה לְלֹא מַחֲסֶה כָּל שֶׁהִיא, וּבִנְשֹׁב רוּחוֹת הַמִּזְרָח הָעַזּוֹת, יִפְגְּעוּ בָּהּ קָשֶׁה גַּלֵּי הַיָּם הַסּוֹעֵר.”

“וּבְכֵן הֵיכָן אַתָּה רוֹצֶה לְהַעֲמִידָהּ, פֶּנְקְרוֹף?”

“בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “דּוֹמֶנִּי, שֶׁאוֹתוֹ הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן הַמְסֻגָּר בֵּין הַסְּלָעִים כְּאִלּוּ נוֹצַר לְשַׁמֵּשׁ לָהּ נָמֵל.”

“וְכִי אֵין הַמִּפְרָץ הַהוּא רָחוֹק יוֹתֵר מִדַּאי?”

“חָלִילָה! הֲרֵי הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלשָׁה מִילִין וְהַדֶּרֶךְ לְשָׁם דֶּרֶךְ סְלוּלָה וִישָׁרָה הִיא!”

“וּבְכֵן עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ, פֶּנְקְרוֹף, וְהוֹלֵךְ אֶת “צְלֵחָה” אֶל הַמָּקוֹם הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “וְאַף עַל פִּי כֵן סָבוּר אֲנִי, שֶׁמּוּטָב הָיָה אִלּוּ הִשְׁאַרְנוּ אֶת הָאֳנִיָּה בְּקֵרוּב מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהָקֵל עָלֶיהָ תָּמִיד. כְּשֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פְּנַאי לְכָךְ עָלֵינוּ לִבְנוֹת כָּאן נָמֵל קָטֹן.”

“מַה טוֹב וּמַה יָפֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “נָמֵל עִם מִגְדַּלּוֹר, עִם סוֹלְלָה וְעִם עֵקֶל לְתִקּוּן הָאֳנִיָּה! הֶאָח, אֲדוֹנִי סְמִית, אֵין דָּבָר קָשֶׁה לְפָנֶיךָ!”

“אָמְנָם כֵּן, פֶּנְקְרוֹף יַקִּירִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “הִנְנִי לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּלָאכָה, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁתַּעַזְרֵנִי, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת שֶׁל מְלָאכָה נַעֲשֵׂית תָּמִיד עַל יָדֶךָ!”

וּבְכֵן יָרְדוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט בִּ“צְלֵחָה,” הֶעֱלוּ אֶת הָעֹגֶן, הֵרִימוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ, וְהָרוּחַ הִסִּיעָתַם עַד מְהֵרָה אֶל כֵּף הַצִּפֹּרֶן. מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת נָחָה הָאֳנִיָּה בַּמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים אֲשֶׁר בִּנְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.

כֵּיצַד הִתְנַהֵג הָאַלְמוֹנִי בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְשִׁבְתּוֹ בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית? וְכִי נִכַּר בּוֹ, שֶׁטִּבְעוֹ הַפְּרָאִי הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה? וְכִי נִצְנְצָה קֶרֶן אוֹרֶה בְּרוּחוֹ הַלּוּטָה בַּמַחֲשַׁכִּים? הֲשָׁבָה נֶפֶשׁ אָדָם אֶל גּוּפוֹ? אָמְנָם כֵּן, וְהַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁגַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגַם הַכַּתָּב שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם, אִם בִּכְלָל שָׁקְעָה בִּינָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֻמְלָל שְׁקִיעָה גְּמוּרָה בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים.

מִהְיוֹתוֹ רָגִיל לִחְיוֹת בְּאִי תָּבוֹר בַּאֲוִיר צַח וּמִתּוֹךְ חֵרוּת בְּלִי מְצָרִים, תְּקָפַתְהוּ בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה כַּמָּה פְּעָמִים חֲמַת זַעַם גְּדוֹלָה, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַפִּיל עַצְמוֹ בְּעַד אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית עַל הַחוֹף. אֲבָל לְאַט לְאַט שָׁקַט כָּל כָּךְ, שֶׁהִנִּיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וְנָתְנוּ לוֹ חֵרוּת גְּמוּרָה.

וְהַתִּקְוָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּקָּנָה הָלְכָה וְחָזְקָה. הוּא זָנַח אֶת הַיֵּצֶר שֶׁל חַיַּת טֶרֶף וְהִתְחִיל מִתְפַּרְנֵס מִמְּזוֹנוֹת נוֹחִים מֵאֵלֶּה שֶׁהָיָה מָצוּי אֶצְלָם בְּאִי תָּבוֹר, וְהַבָּשָׂר הַמְּבֻשָּׁל שׁוּב לֹא עוֹרֵר בּוֹ אוֹתוֹ גֹּעַל נֶפֶשׁ, שֶׁעוֹרֵר בּוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּהְיוֹתוֹ בָּאֳנִיָּה.

פַּעַם אַחַת, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן, גָּזַז כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת שַׂעֲרוֹתָיו וְאֶת זְקָנוֹ, שֶׁהִכְתִּירוּ אֶת גּוּפוֹ כְּעֵין רַעֲמָה וְשִׁוּוּ לוֹ מַרְאֶה מֵטִיל־אֵימָה. וּכְמוֹ כֵן הֵסִיר מֵעָלָיו אֶת הַסְּחָבוֹת שֶׁעַל מָתְנָיו וְהִלְבִּישָׁהוּ מַלְבּוּשׁ הָגוּן יוֹתֵר. עַל יְדֵי הַטִּפּוּל שֶׁהָיָה מְטַפֵּל בּוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁמַּרְאֵה הָאַלְמוֹנִי נַעֲשָׂה יוֹתֵר אֱנוֹשִׁי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ מֶבָּטֵי עֵינָיו רַכִּים וְנוֹחִים יוֹתֵר. נִכָּר הָיָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם זֶה הָיָה עֲדַיִן בַּר־דַּעַת, הָיוּ פָּנָיו נָאִים.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה שׁוֹקֵד לְבַלּוֹת יוֹם יוֹם בְּחֶבְרָתוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. הוּא הָיָה עוֹסֵק בְּקִרְבָתוֹ בִּמְלָאכוֹת שׁוֹנוֹת, כְּדֵי לְהַפְנוֹת אֶת דַּעְתּוֹ אֶל עֲבוֹדָתוֹ. הֲרֵי דַי הָיָה בִּבְרַק רַעְיוֹן אֶחָד לְהַגִּיהַּ שׁוּב אֶת מַחֲשַׁכֵּי נַפְשׁוֹ, דַּי הָיָה לְעוֹרֵר בְּמֹחוֹ אַךְ זִכָּרוֹן אֶחָד, כְּדֵי לְהַחֲזִיר אֵלָיו אֶת בִּינָתוֹ. הֵן מַעֲשֶׂה כָּזֶה כְּבָר אֵרַע פַּעַם אַחַת עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה “צְלֵחָה”, בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׂתָּעֵר עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם!

וְכַיוֹצֵא בָּזֶה הִשְׁתַּדֵּל הָאִינְגֵ’נֵר לְדַבֵּר בְּפָנָיו בְּקוֹל רָם כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַכָּרָתוֹ הָרְדוּמָה עַל יְדֵי חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה וְחוּשׁ הָרְאִיָּה כְּאֶחָד. מִי שֶׁהוּא מֵחֲבֵרָיו הָיָה נִטְפָּל אֵלָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלָיו כֻּלָּם. עַל פִּי רֹב, הָיוּ סָחִים בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לְמַסָּעוֹת בְּיַמִּים, הֲלֹא הֵם עִנְיָנִים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר לְלִבּוֹ שֶׁל סַפָּן. פְּעָמִים שֶׁהָאַלְמוֹנִי הָיָה מַטָּה אֹזֶן לַשִּׂיחָה וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מֻבְטָחִים, שֶׁהוּא מֵבִין אֶת דִּבְרֵיהֶם. פְּעָמִים שֶׁהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא חָשׁ בְּלִבּוֹ צַעַר עָמֹק, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִבֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁעִתִּים דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִתְמַלְּטוּ מִלִּים מִבֵּין שְׂפָתָיו.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וִיצוּר עָלוּב זֶה הָיָה שׁוֹקֵט וְעָצוּב. אֶפְשָׁר שֶׁמְּנוּחָתוֹ זוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא מְנוּחָה חִיצוֹנִית וּלְמַרְאִית עַיִן בִּלְבָד? אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּעֶצֶב מִשּׁוּם שֶׁנִּגְזַל חֻפְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ? אִישׁ לֹא יָכֹל לָדַעַת זֹאת. כֵּיוָן שֶׁעֵינָיו רָאוּ תָּמִיד אַךְ חֲפָצִים יְדוּעִים וּבְתוֹךְ חוּג מְצֻמְצָם, וְכֵיוָן שֶׁבָּא תָּמִיד בְּמַגָּע עִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁכְּבָר הִתְחִיל מִתְרַגֵּל אֲלֵיהֶם, וּמְזוֹנוֹתָיו וּמַלְבּוּשָׁיו הָיוּ טוֹבִים מֵאֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁטִּבְעוֹ הַגּוּפְנִי לֹא יִשְׁתַּנֶּה מְעַט מְעַט. אֲבָל כְּלוּם הָלַךְ וְנֶהְפַּךְ לִיצוּר אַחֵר וְהִתְעוֹרֵר לְחַיִּים חֲדָשִׁים, אוֹ רַק נַעֲשָׂה לְבֶן־תַּרְבּוּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁחַיָּה נַעֲשֵׂית לְבַת־תַּרְבּוּת מִתּוֹךְ הִתְרַגְּלוּת אֶל בְּעָלֶיהָ? שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה זוֹ הֶעֱסִיקָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא הָיָה מִתְאַוֶּה בְּיוֹתֵר לִפְתֹּר אוֹתָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְגַבֵּי הַחוֹלֶה, שֶׁהוּא הָיָה מְטַפֵּל בּוֹ. כִּי בְּעֵינָיו לֹא הָיָה הָאַלְמוֹנִי אֶלָּא חוֹלֶה בִּלְבָד! הֲיָשׁוּב חוֹלֶה זֶה בְּאַחַד הַיָּמִים לְאֵיתָנוֹ?

כַּמָּה הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה! כַּמָּה הָיָה שׁוֹקֵד לְהִתְחַקּוֹת כִּבְיָכֹל עַל שָׁרְשֵׁי נָפְשׁוֹ! וְכַמָּה הָיָה מְצַפֶּה לְהִתְגַּלּוֹתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ זוֹ!

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָקְבוּ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת טְמִירָה אַחַר כָּל מַצָּב שֶׁל דֶּרֶךְ־רִפּוּי זוֹ שֶׁנָּהַג הָאִינְגֵ’נֵר, הֵם הָיוּ לוֹ לְעֵזֶר בְּמִפְעָל זֶה שֶׁל אַהֲבַת־אָדָם, וְכֻלָּם, חוּץ מִפֶּנְקְרוֹף הַסַּפְקָן, נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לוֹ לְתִקְוָה וּלְבִטָּחוֹן, שֶׁהַמִּפְעָל סוֹפוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ.

הָאַלְמוֹנִי הוֹסִיף לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּשֶׁקֶט מְרֻבֶּה וְהִתְחִיל לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר הָאִינְגֵ’נֵר וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד לְהַשְׁפָּעָתוֹ. אָז גָּמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וְלַהֲבִיאוֹ בִּסְבִיבָה אַחֶרֶת בְּקִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס אֲשֶׁר עֵינָיו הִסְכִּינוּ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ לְשֶׁעָבַר, וְעַל שְׂפַת הַיַּעַר אֲשֶׁר וַדַּאי יְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ אֶת זֵכֶר הַיְּעָרִים, שֶׁשָּׁם בִּלָּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים מִשְּׁנוֹת חַיָּיו.

“אֲבָל כְּלוּם מֻבְטָח אַתָּה,” שְׁאֵלָהוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁלֹּא יִבְרַח, אִם יִהְיֶה חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ?”

“עָלֵינוּ לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

“נִסָּיוֹן יָפֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “הֱוֵה מֻבְטָח, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּחוּר זֶה יָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַמֶּרְחַקִּים וְיִשְׁאַף אֶל קִרְבּוֹ אֶת אֲוִיר הַדְּרוֹר, מִיָּד יִשָּׂא רַגְלָיו וְיִבְרָח!”

“אֵין דַּעְתִּי כְּדַעְתֶּךָ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הָבָה נְנַסֶּה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“אָמְנָם כֵּן, נְנַסֶּה אֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הַשְּׁלשִׁים לְאוֹקְטָבֶּר. וּבְכֵן עָבְרוּ תִּשְׁעָה יָמִים לְמִן הַיּוֹם שֶׁשְּׁבוּר־הָאֳנִיָּה שֶׁל הָאִי תָּבוֹר הָיָה עָצוּר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הָאֲוִיר הָיָה חַם וְשֶׁמֶשׁ נָאָה יָצְקָה אֶת קַרְנֶיהָ עַל הָאִי.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וּפֶנְקְרוֹף נִכְנְסוּ אַל חַדְרוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי וּמְצָאוּהוּ שׁוֹכֵב לְיַד הַחַלּוֹן וּמִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמָיִם.

“לֵךְ עִמָּנוּ, יְדִידִי,” אָמַר לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר.

הָאַלְמוֹנִי קָם כְּרֶגַע מִמְּקוֹמוֹ, נָתַן עֵינָיו בְּכוֹרֶשׁ סְמִית וְהָלַךְ אַחֲרָיו. פֶּנְקְרוֹף הָלַךְ מֵאֲחוֹרָיו וְהָיָה מֻבְטָח שֶׁהַנִּסָּיוֹן לֹא יַצְלִיחַ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַפֶּתַח, הוֹשִׁיבוּהוּ סמית וּפֶנְקְרוֹף בַּמַּעֲלִית, תַּחַת אֲשֶׁר נֶב, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט כְּבָר עָמְדוּ מַטָּה וְהִמְתִּינוּ לָהֶם לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הַסַּל נִשְׁתַּלְשֵׁל וְיָרַד מַטָּה וּמִקֵּץ רֶגַע נִמְצְאוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עַל שְׂפַת הַיָּם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְרַחֲקוּ קְצָת מִן הָאַלְמוֹנִי וְהִנִּיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.

אָז פָּסַע הָאַלְמוֹנִי פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת אֶל מוּל הַיָּם וְעֵינָיו נוֹצְצוּ וְהֵפִיקוּ הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, אֲבָל לֹא נִכְּרָה בּוֹ שׁוּם כַּוָּנָה לִבְרֹחַ. הוּא הִתְבּוֹנֵן אֶל הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים, שֶׁהִתְפּוֹצְצוּ אֶל הַחוֹף וְהִשְׁתַּפְּכוּ עַל פְּנֵי הַחוֹל.

“אֵין הוּא רוֹאֶה לְפִי שָׁעָה אֶלָּא אֶת הַיָּם,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאֶפְשָׁר שֶׁמַּרְאֵה הַיָּם אֵינוֹ מְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הַחֵפֶץ לִבְרֹחַ!”

“אֶפְשָׁר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וּבְכֵן נַעֲלֵהוּ עַל הָרָמָה, בִּקְצֵה הַיַּעַר. הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה וַדַּאי יְהִי מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ.”

“הֲרֵי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ מִשָּׁם,” אָמַר נֶב, “כֵּיוָן שֶׁהַגְּשָׁרִים מוּנָפִים.”

“מֵחָכְמָה דִּבַּרְתָּ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “לָזֶה שֶׁכְּמוֹתוֹ אֵין פֶּלֶג מֵעֵין פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין יָכֹל לְשַׁמֵּשׁ מַעֲצוֹר! הוּא יָכֹל לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּקְפִיצָה אֶחָת!”

“נִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר לֹא גָּרַע עֵינָיו מֵעֵינֵי הַחוֹלָה שֶׁלּוֹ.

אָז הוֹלִיכוּ אֶת הָאַלְמוֹנִי אֶל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, וּמִשָּׁם פָּנוּ וְהָלְכוּ הַכֹּל לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית וְעַד מְהֵרָה עָלוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם צָמְחוּ הָאִילָנוֹת הַנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיַּעַר, אֲשֶׁר רוּחַ קַלָּה נִדְנְדָה אֶת עַנְפֵיהֶם בְּיָד רַכָּה, דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהָאַלְמוֹנִי שׁוֹאֵף אֶל קִרְבּוֹ בְּתַאֲוַת צָמָא אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ שֶׁהָיָה מְבַשֵּׂם אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר, וַאֲנָחָה עֲמֻקָּה פָּרְצָה מִתּוֹךְ לִבּוֹ.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ מֵאֲחוֹרָיו בְּרִחוּק מוּעָט וְהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְתָפְשׂוֹ, אִלּוּ זָז זִיז כָּל שֶׁהוּא עַל מְנָת לִבְרֹחַ.

וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, נָכוֹן הָיָה הָאֻמְלָל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ הַפֶּלֶג, שֶׁהִפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַיַּעַר, וְגִידֵי רַגְלָיו הִתְמַתְּחוּ רֶגַע אֶחָד כְּעֵין קָפִיץ… אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע חָזַר לַאֲחוֹרָיו, הֵשַׁח רֹאשׁוֹ וְדִמְעָה גְדוֹלָה הִתְגַּלְגְּלָה וְנָזְלָה מֵעֵינוֹ!

“הֶאָח!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כֵּיוָן שֶׁאַתָּה בּוֹכֶה, שׁוּב אָדָם אָתָּה!”


 

פֶּרֶק שִׁשָּׁה־עָשָׂר    🔗

תַּעֲלוּמָה הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּלֵּית – הַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הָאַלְמוֹנִי – שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַל פְּנֵי הָאִי! – הוֹדָאָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה שֶׁלֹּא לָדָעַת – נֶעְלָם! – בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – בִּנְיַן טַחֲנָה – הַלֶּחֶם הָרִאשׁוֹן – מַעֲשֶׂה שֶׁל מְסִירוּת־נֶפֶשׁ – יָדַיִם כְּשֵׁרוֹת!

אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר! הָאֻמְלָל בָּכָה! וַדַּאי הִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם בְּלִבּוֹ אַחַד הַזִּכְרוֹנוֹת, וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת, אֲשֶׁר לְדִבְרֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית עָשׂוּהוּ שׁוּב לְאָדָם.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִנִּיחוּהוּ זְמָן־מָה עַל הָרָמָה וְגַם פָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ מְעַט, כְּדֵי שֶׁיָּחוּשׁ אֶת עַצְמוֹ חָפְשִׁי; וְאוּלָם הוּא לֹא דִמָּה כָּל עִקָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֻפְשׁוֹ זֶה לְשֵׁם מְנוּסָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר וְהוֹלִיכָהוּ לְאַחַר זְמָן מוּעָט אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מִקֵּץ שְׁנֵי יָמִים לְאַחַר הַמְּאֹרָע הַזֶּה דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָאַלְמוֹנִי נִטְפָּל לְאַט לְאַט אֶל הַחַיִּים הַמְשֻׁתָּפִים שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. בָּרוּר הָיָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין אֶת כָּל מַה שֶׁמְּדַבְּרִים, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ קַשְׁיוּת עֹרֶף מוּזָרָה הֲרֵיהוּ מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּדַבֵּר אֶל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, כִּי פַּעַם אַחַת בָּעֶרֶב הִטָּה פֶּנְקְרוֹף אֶת אָזְנוֹ אֶל דֶּלֶת חַדְרוֹ וְשָׁמַע אוֹתוֹ מַפְלִיט מִפִּיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“לֹא!… כָּאן!… לֹא!… בְּשׁוּם פָּנִים!”

הַסַּפָּן מָסַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַחֲבֵרָיו.

“אֵין זֹאת כִּי אִם דְּבַר תַּעֲלוּמָה יָצוּק בּוֹ!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָאַלְמוֹנִי הִתְחִיל מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי־הַמְּלָאכָה וְעָבַד עֲבוֹדָה בְּגַן־הַיְרָקוֹת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה מַפְסִיק מִמְּלַאכְתּוֹ וְשׁוֹקֵעַ בַּהַרְהוֹרִים וְעוֹמֵד שָׁעָה אֲרֻכָּה עַל עָמְדּוֹ כֻּלּוֹ מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ. כּוֹרֶשׁ סְמִית יָעַץ לַחֲבֵרָיו שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּהוּ מִלִּהְיוֹת בּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ, כִּי כַּנִּרְאֶה נִכְסָף הָיָה לִהְיוֹת שָׁרוּי בִּבְדִידוּת. בְּשָׁעָה שֶׁאַחַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִגַּשׁ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, נִפְנָה הַצִּדָּה וּבָכָה תַּמְרוּרִים, כְּאִלּוּ הָיָה לִבּוֹ מָלֵא צָרָה וְיָגוֹן עַד לְאֵין הָכִיל.

אֶפְשָׁר שֶׁהֱצִיקָהוּ מוּסַר־לֵב? סְבָרָה זוֹ הָיְתָה לָהּ עַל מַה לִסְמֹךְ, וְהַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים שׁוּב לֹא יָכֹל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לְהִתְאַפֵּק וְהוּא עָנָה וְאָמָר:

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין הוּא מְדַבֵּר מִשּׁוּם שֶׁהוּא כּוֹבֵשׁ בְּקִרְבּוֹ דִבְרֵי־וִדּוּי חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר!”

וּבְכֵן שׂוּמָה הָיְתָה עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִהְיוֹת סַבְלָנִים וּלְצַפּוֹת מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.

עִבְרוּ עוֹד שְׁלשָׁה יָמִים וְהִגִּיעַ יוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְנוֹבֶמְבֶּר. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַד הָאַלְמוֹנִי אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַל אַדְמַת הָרָמָה, וּפִתְאֹם עָמַד דֹּם וְהִפִּיל אֶת הַמַּעְדֵּר מִיָּדוֹ. כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו מֵרָחוֹק וְרָאָה אוֹתוֹ שׁוּב פַּעַם בּוֹכֶה וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. אָז תָּקְפָה אוֹתוֹ חֶמְלָה גְדוֹלָה, שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲמֹד בָּהּ, וְהוּא נִגַּשׁ אֵלָיו וְנָגַע בְּנַחַת בִּזְרוֹעוֹ וְעָנָה וְאָמַר אֵלָיו:

“יְדִידִי שֶׁלִּי!”

הָאַלְמוֹנִי הֵסֵב אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁרָצָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ, מִהֵר הַלָּז וְהֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אָחוֹר.

“יְדִידִי,” חָזַר וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל חָזָק, “שָׂא עֵינֶיךְ אֵלַי וְהַבֵּט בְּפָנַי, בְּבַקָּשָׁה מִמֶּךָ!”

הָאַלְמוֹנִי נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא מְשֻׁעְבָּד לְהַשְׁפָּעָתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּמֻגְנָט מְשַׁעְבֵּד אֶת רְצוֹנוֹ לְמִי שֶׁמְמַגְנֵט אוֹתוֹ. תְּחִלָּה רָצָה לִבְרֹחַ, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו וּכְעֵין תְּמוּרָה הָיְתָה בָּהֶם. עֵינָיו הִמְלִיטוּ בְּרָקִים וּמִלִּים נִדְחֲקוּ אֶל פִּתְחֵי פִּיו. שׁוּב לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק!… לְבַסּוֹף שִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ וּפָתַח וְאָמַר בְּקוֹל עָמוּם:

“מִי אַתֶּם?”

“שְׁבוּרֵי־אֳנִיָּה כָּמוֹךָ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת־נֶפֶשׁ עֲמֻקָּה. “הֵבֵאנוּ אוֹתְךָ הֵנָּה, אֶל אֲנָשִׁים כְּגִילֶךָ!”

“אֲנָשִׁים כְּגִילִי!… אֵין אֲנָשִׁים כְּגִילִי!”

“אַתָּה שָׁרוּי בֵּין יְדִידִים…”

“בֵּין יְדִידִים?… אֲנִי… בֵּין יְדִידִים!” קָרָא הַנָּכְרִי כְּשֶׁהוּא מַסְתִּיר אֶת רֹאשׁוֹ בְּכַפָּיו… “לֹא… הָיֹה לֹא תִּהְיֶה… הִנִּיחוּ לִי! הִנִּיחוּ לִי!”

וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָפַץ וּבָרַח אֶל פְּאַת הָרָמָה הַפּוֹנָה אֶל הַיָּם וְעָמַד שָׁם שָׁעָה אֲרֻכָּה לְלֹא־תְּנוּעָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁב אֶל חֲבֵרָיו וְסָח לָהֶם אֶת הַמְּאֹרָע.

“הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בְּחַיָּיו שֶׁל אָדָם זֶה יָצוּק דְּבַר־תַּעֲלוּמָה, וְנִרְאֶה לִי שָׁרַק מִתּוֹךְ מוּסֵר־כְּלָיוֹת חָזַר וְהָיָה לְאָדָם.”

“עֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ מַה טִיבוֹ שֶׁל אָדָם זֶה שֶׁהֵבֵאנוּ לְכָאן,” אָמַר הַסַּפָּן, “אִישׁ תַּעֲלוּמוֹת הוּא…”

“וְאָנוּ לֹא נְחַטֵּט בְּתַעֲלוּמוֹתָיו,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אִם עָוֹן בְּיָדוֹ, כְּבָר נִתְיַסֵּר עָלָיו מוּסָר אַכְזָרִי וּבְעֵינֵינוּ אָנוּ נָקִי הוּא מֵחֵטְא.”

שְׁתֵּי שָׁעוֹת עָמַד הָאַלְמוֹנִי יְחִידִי בִּפְאַת הָרָמָה. כַּנִּרְאֶה, תָּקְפוּ עָלָיו זִכְרוֹנוֹתָיו וְהֶעֱלוּ מִתְּהוֹם הַנְשִׁיָּה אֶת עֲבָרוֹ – וַדַּאי עָבַר כֶּבֶד־עֲוֹן. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְלֹא גָּרְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא הִפְרִיעוּ אוֹתוֹ מִלְּהִתְבּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ.

מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת הֶחְלִיט, כַּנִּרְאֶה, בְּנַפְשׁוֹ דָבָר וְחָזַר וּבָא אֵצֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית. עֵינָיו הָיוּ אֲדֻמּוֹת מֵרֹב דְּמָעוֹת, אֲבָל עַכְשָׁו לֹא בָּכָה עוֹד. פָּנָיו הֵפִיקוּ עַצְבוּת עֲמֻקָּה, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא חָרֵד וּמְבֻיָּשׁ וּכְאִלּוּ שָׁפְלָה קוֹמָתוֹ. מֶבָּטָיו הָיוּ כְּבוּשִׁים כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן בַּקַּרְקַע.

“אֲדוֹנִי,” פֶּתַח וְאָמַר אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הִגִּידָה לִי, הַאַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ הִנְּכֶם אַנְגְּלִים?”

“לֹא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אָנוּ אֲמֵרִיקָנִים.”

“כָּךְ!” קָרָא הָאַלְמוֹנִי וְאַחַר הוֹסִיף וְאָמַר בְּלָחַשׁ:

“נוֹחַ לִי שֶׁכָּךְ הוּא!”

“וְאַתָּה, יְדִידִי?” שְׁאֵלָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר.

“אֲנִי אַנְגְּלִי,” הֵשִׁיב בְּלָשׁוֹן חֲטוּפָה.

הַמִּלִּים הַמּוּעָטוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, עָלוּ לוֹ כַּנִּרְאֶה בְּעָמָל רַב. כִּי הוּא מִהֵר לְהִתְרַחֵק מֵעַל הָאִינְגֵ’נֵר וְהִתְחִיל פּוֹסֵעַ וּמִתְהַלֵּךְ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה עַל פְּנֵי הַחוֹף, לְמִן אֶשֶׁד־הַמַּיִם עַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

כַּעֲבֹר זְמָן־מָה נִתְקַל בְּלֶכְתּוֹ בְּהֶרְבֶּרְט וְאָז עָמַד וּשְׁאֵלָהוּ בְּקוֹל רוֹעֵד:

“מַה הַחֹדֶשׁ שֶׁל עַכְשָׁו?”

“חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר,” עָנָה הֶרְבֶּרְט.

“וּמָה הַשָּׁנָה?”

“שְׁנַת 1866.”

“שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה!” קָרָא וְאָמַר, “שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה רְצוּפוּת!”

וּמִתּוֹךְ קְרִיאָה זוֹ פָּרַשׁ וְהָלַךְ מֵאֵצֶל הָעֶלֶם בְּחִפָּזוֹן.

הֶרְבֶּרְט סִפֵּר אֶת דִּבְרֵי הַשִּׂיחָה הַזֹּאת לַחֲבֵרָיו.

“אֻמְלָל זֶה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שׁוּב לֹא יָדַע לֹא אֶת מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים וְלֹא אֶת מִנְיַן הַשָּׁנִים!”

“כִּדְבָרֶיךָ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “וְכַאֲשֶׁר מְצָאנוּהוּ עַל גַּבֵּי הָאִי כְּבָר עָבְרוּ עָלָיו שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְשִׁבְתּוֹ שָׁם!”

“שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אֲהָהּ! שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל בְּדִידוּת, לְאַחַר שֶׁחַיָּיו הַקּוֹדְמִים הָיוּ אוּלַי חַיִּים שֶׁל נִוּוּל, וַדַּאי יָכְלוּ לְהַעֲבִיר אָדָם זֶה עַל דַּעְתּוֹ!”

“אֲנִי נוֹטֶה לַחֲשֹׁב,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁאָדָם זֶה נִתְגַּלְגֵּל וּבָא אֶל הָאִי תָּבוֹר לֹא בְּשֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה, אֶלָּא שֶׁהִנִּיחוּהוּ וַעֲזָבוּהוּ שָׁם בְּשֶׁל מַעֲשֵׂה־פֶּשַׁע.”

“אֶפְשָׁר שֶׁצָּדַקְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” אָמַר הַכַּתָּב, “וְאִם בֶּאֱמֶת כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁאוֹתָם בְּנֵי־אָדָם שֶׁהִנִּיחוּהוּ עַל הָאִי, יַחְזְרוּ וְיָבוֹאוּ בְּאַחַד הַיָּמִים לְבַקְּשׁוֹ שָׁם.”

“וְלֹא יִמְצָאוּהוּ עוֹד,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“אִם כֵּן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “עָלֵינוּ לָשׁוּב לְשָׁם וְ…”

“יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם שֶׁלֹּא נָדוּן בִּשְׁאֵלָה זוֹ קֹדֶם שֶׁנֵּדַע דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. סָבוּר אֲנִי שֶׁאֻמְלָל זֶה נָשָׂא וְסָבַל יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, וְיִסּוּרָיו אֵלֶּה מֵרְקוּ אֶת עֲוֹנוֹתָיו, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, וְעַכְשָׁו הֲרֵיהוּ נֶחֱנָק מֵאַוָּתוֹ לְשִׁפֹּךְ אֶת לִבּוֹ וּלְהִתְוַדּוֹת. אַל נָא נִדְחַק בּוֹ לְסַפֵּר לָנוּ אֶת קוֹרוֹתָיו! הוּא עַצְמוֹ יְסַפְּרֵם לָנוּ בְּאַחַד הַיָּמִים, וְכַאֲשֶׁר נֵדַע אוֹתָן, נָדוּן מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא גוּפוֹ יַגִּיד לָנוּ, אִם עוֹדֶנּוּ מְקַוֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ וְיַחֲזִירוּהוּ בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי הֲרֵינִי מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר!”

“וּמִשּׁוּם מָה?”

“מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ הָיָה מֻבְטָח לִהְיוֹת נִגְאָל מֵאִי כִּלְאוֹ בִּזְמָן קָבוּעַ, וַדַּאי הָיָה מְצַפָּה לִשְׁעַת גְּאֻלָּתוֹ וְלֹא הָיָה מֵטִיל הַיָּמָּה אֶת הַפִּתְקָה שֶׁמָּצָאנוּ. לֹא כֵן הַדָּבָר! סְבָרָה הִיא, שֶׁנִּתְחַיֵּב לִהְיוֹת עָצוּר עַל פְּנֵי הָאִי עַד יוֹם מוֹתוֹ וְשֶׁלֹּא לָשׁוּב וְלִרְאוֹת בְּנֵי אָדָם עַד עוֹלָם!”

“אֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “יֵשׁ בָּזֶה דָבָר, שֶׁאֵינִי יָכֹל לַעֲמֹד עָלָיו וּלְבָאֲרוֹ לְעַצְמִי.”

“וּמַהוּ.”

“אִם כְּבָר עָבְרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵאָז נֶעֱזַב אָדָם זֶה עַל פְּנֵי הָאִי תָּבוֹר, הֲרֵי סְבָרָה הִיא שֶׁנַּעֲשָׂה פֶּרֶא־אָדָם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת!”

“אָכֵן סְבָרָה הִיא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“וּבְכֵן מַשְׁמַע, שֶׁפִּתְקָה זוֹ נִכְתְּבָה עַל יָדוֹ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת!”

“בְּלִי סָפֵק… וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַפִּתְקָה נִכְתְּבָה זֶה לֹא כְּבָר!”

“וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁהַבַּקְבּוּק, אֲשֶׁר הַפִּתְקָה הָיְתָה אֲצוּרָה בּוֹ, הָיָה צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַרְבֵּה שָׁנִים עַד שֶׁבָּא מֵאי תָּבוֹר אֶל אִי לִינְקוֹלְן!”

“אֵין כָּאן מִשּׁוּם הַפְלָאָה כָּל עִקָּר,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהַבַּקְבּוּק הִגִּיעַ אֶל חוֹף הָאִי לִינְקוֹלְן זֶה יָמִים רַבִּים?”

“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁהֲרֵי אָנוּ מָצָאנוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן צָף וְהוֹלֵךְ. וְאִי אֶפְשָׁר אֲפִילוּ לַשַּׁעַר, שֶׁהַגַּלִּים חָזְרוּ וְגָרְפוּ אוֹתוֹ הַיָּמָּה לְאַחַר שֶׁהָיָה מוּטָל עַל פְּנֵי הַחוֹף זְמָן הַרְבֵּה. הֵן הַחוֹף הַדְּרוֹמִי כֻּלּוֹ צוּרִים וּסְלָעִים וְהַבַּקְבּוּק הַצָּף בֵּינֵיהֶם וַדַּאי הָיָה נִפְגָּע בָּהֶם מִיָּד וְנִשְׁבָּר לִרְסִיסִים!”

“כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְשֶׁקַע בַּהַרְהוֹרִים.

“יֶתֶר עַל כֵּן,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִלּוּ נִכְתְּבָה פִּתְקָה זוֹ לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים וְהָיְתָה אֲצוּרָה בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק שָׁנִים הַרְבֵּה, וַדַּאי נִשְׁחֲתָה מֵחֲמַת טַחַב. וְאָנוּ הֲרֵי מָצָאנוּ אוֹתָהּ בְּמַצָּב נָאֶה בְּלִי שׁוּם קִלְקוּל כָּל־שֶׁהוּא!”

הֶגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הַסַּפָּן הָיוּ צוֹדְקִים וּנְכוֹנִים לַאֲמִתָּם. הַדָּבָר הָיָה מֻפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהוּצְאָה הַפִּתְקָה מִן הַבַּקְבּוּק, נִכָּר הָיָה שֶׁנִּכְתְּבָה זֶה לֹא כְּבָר. וְיִתְרָה מִזּוֹ, בַּפִּתְקָה נִקְבְּעָה מַעֲלַת הָאֹרֶךְ וּמַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁל הָאִי תָּבוֹר בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק, וּמִכָּאן מוּכָח שֶׁהִיא נִכְתְּבָה בְּיַד אָדָם בַּעַל יְדִיעוֹת מְרֻבּוֹת בַּגֵּאוֹגְרָפְיָּה, וּמֵהֵיכָן לוֹ לְמַּלָּח פָּשׁוּט יְדִיעוֹת מַקִּיפוֹת שֶׁכָּאֵלֶה?

“שׁוּב פַּעַם אָנוּ עוֹמְדִים בִּפְנֵי תַּעֲלוּמָה סְתוּמָה,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֲבָל עָלֵינוּ לִמְנֹעַ אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּעוֹרֵר אֶת חֲבֵרֵנוּ הֶחָדָשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַכָּמוּס עִמּוֹ. אִם יָבוֹא יוֹם וְהוּא יֹאבֶה לְסַפֵּר לָנוּ אֶת מְאֹרְעוֹתָיו מֵאֵלָיו, נִהְיֶה מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהַטּוֹת אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִדְבָרָיו!”

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּאוּ יָמִים וְהָאַלְמוֹנִי לֹא הוֹצִיא אַף מִלָּה מִפִּיו וְלֹא יָצָא מִגְּבוּלוֹת הָרָמָה וָחוּצָה. הוּא עָבַד אֶת הָאֲדָמָה בְּלִי לְאַבֵּד אַף רֶגַע לְבַטָּלָה, בְּלִי לָנוּחַ אַף שָׁעָה קַלָּה, וְאוּלָם כָּל הַזְּמָן הָיָה מִתְרַחֵק מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת וְעָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה לֹא הָיָה עוֹלֶה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אַף עַל פִּי שהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מַרְבִּים לְבַקְשׁוֹ עַל כָּךְ, אֶלָּא הָיָה מִסְתַּפֵּק בַּאֲכִילַת יְרָקוֹת חַיִּים. בְּבוֹא הַלַּיְלָה לֹא עָלָה אֶל חַדְרוֹ שֶׁיִּחֲדוּ לוֹ, אֶלָּא שָׁכַב לִישֹׁן תַּחַת קְבוּצַת אִילָנוֹת, וּבַזְּמָן שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הָיָה רַע, הָיָה מִסְתַּתֵּר בְּנִקְרָה שֶׁל אַחַד הַסְּלָעִים. וּבְכֵן חָזַר לִחְיוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה חַי בַּיְּעָרִים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי תָּבוֹר, וּבִרְאוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁכָּל הַהַפְצָרוֹת שֶׁהֶעְתִּירוּ עָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת אֹרַח־חַיָּיו זֶה לֹא הוֹעִילוּ, הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ וְהִמְתִּינוּ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר. וְהִנֵּה בָּאָה סוֹף סוֹף הַשָּׁעָה, וּמוּסֵר לִבּוֹ תָּקַף אוֹתוֹ בְּחֶזְקַת הַיָּד וְכָפָה אוֹתוֹ לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּיִים אֲיֻמִּים.

בָּעֲשִׂירִי לְנוֹבֶמְבֶּר, סָמוּךְ לִשְׁעַת שְׁמוֹנָה בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹשֶׁךְ הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, נִגְלָה פִּתְאֹם הָאַלְמוֹנִי לְעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהִתְכַּנְּסוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּמִּרְפֶּסֶת. עֵינָיו בָּעֲרוּ וְכָל מַרְאֵהוּ הָיָה אָיֹם וּפִרְאִי כְּבַתְּחִלָּה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו נִדְהֲמוּ כְּשֶׁרָאוּהוּ וְהִנֵּה הוּא כֻּלּוֹ נִרְעָשׁ וְנִפְעָם וְשִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ כְּשִׁנֵּי אֲחוּז־קַדָּחַת. מֶה הָיָה לוֹ? כְּלוּם מַרְאֵה בְּנֵי־אָדָם הוּא הוּא שֶׁהִרְגִּיז אוֹתוֹ עַד לִבְלִי־הָכִיל? כְּלוּם נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִן הַחַיִּים בְּקֶרָב אֲנָשִׁים כֵּנִים וִישָׁרִים? כְּלוּם תְּקָפוּהוּ גַּעְגּוּעִים עַל חַיָּיו הַקּוֹדְמִים, חַיִּים שֶׁל חַיַּת־פֶּרֶא? וְאָכֵן לִידֵי סְבָרָה זוֹ בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלְּהָלָּן, שֶׁנִּפְלְטוּ מִפִּיו בְּעַרְבּוּבְיָה וּבְלִי קֶשֶׁר:

“עַל שׁוּם מָה אֲנִי כָּאן?… מִי נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּשְׁפָּט לְהוֹצִיאֵנִי מִן הָאִי שֶׁלִּי?… וְכִי יוּכַל הֱיוֹת קֶשֶׁר בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי?… וְכִי יוֹדְעִים אַתֶּם מִי אֲנִי… וּמָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי… וּמִשּׁוּם מָה הָיִיתִי שָׁרוּי שָׁם… בּוֹדֵד וְגַלְמוּד? וּמִנַּין אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁלֹּא נְטָשׁוּנִי שָׁם בְּכַוָּנָה… שֶׁלֹּא נִתְחַיַּבְתִּי לִהְיוֹת עָצוּר שָׁם עַד שֶׁאָמוּת?… וְכִי יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה הָיִיתִי לְשֶׁעָבָר?… שֶׁמָּא אֲנִי גַנָּב, רוֹצֵחַ?… שֶׁמָּא אֲנִי נָבָל… שֶׁמָּא אֲנִי אָרוּר… שֶׁאֵינוֹ כַּדַאי אֶלָּא לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל חַיָּה רָעָה… מֻבְדָּל מִכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם?… הַגִּידוּ… וְכִי יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת כָּל זֹאת?”

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁמְעוּ דוּמָם אֶת דִּבְרֵי הָאֻמְלָל וְלֹא הִפְסִיקוּ אֶת חֲצָאֵי־וִדּוּיוֹ, אֲשֶׁר פָּרְצוּ מִפִּיו שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ וְעַל כָּרְחוֹ. כּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ וְקָרַב אֵלָיו, אֲבָל הַלָּז הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו בְּחִפָּזוֹן.

“לֹא! לֹא!” צָוַח הָאֻמְלָל, “אַל תִּקְרַב אֵלָי! רַק דָּבָר אֶחָד הִגִּידָה לִי… הַחָפְשִׁי אֲנִי לְנַפְשִׁי?”

“חָפְשִׁי אַתָּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אִם כֵּן, הֲיוּ שָׁלוֹם!” – קָרָא הָאַלְמוֹנִי וְנֶחְפַּז לִבְרֹחַ כְּאַחַד הַמְּשֻׁגָּעִים.

נֶב, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט קָפְצוּ וְרָצוּ אַחֲרָיו אֶל שְׂפַת הַיַּעַר, אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לְבַדָּם.

“הַנִּיחוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“הוּא לֹא יָשׁוּב לָעוֹלָם…” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“שׁוֹב יָשׁוּב,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.

מֵאָז עָבְרוּ כַּמָּה יָמִים וְהָאֻמְלָל לֹא שָׁב. וְאַף עַל פִּי כֵן מֻבְטָח הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית – כְּאִלּוּ נִבָּא לוֹ לִבּוֹ – שֶׁסּוֹפוֹ לַחֲזֹר, אִם לֹא עַכְשָׁו, הֲרֵי לְאַחַר זְמָן.

“הֲרֵי זוֹ הַהִתְפָּרְצוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל טִבְעוֹ הַפִּרְאִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “מוּסֵר כִּלְיוֹתָיו הִרְגִּיז אֶת טִבְעוֹ זֶה וְלֹא נָתַן לוֹ מְנוּחָה, וְאוּלָם בְּדִידוּתוֹ הַחֲדָשָׁה תָּשׁוּב תַּכְרִיעַ אוֹתוֹ הַכְרָעָה גְּמוּרָה.”

בֵּינָתַיִם הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתָם גַּם עַל רָמַת הַמַּרְאֶה־הַגָּדוֹל וְגַם בִּגְדֶרֶת־הַבְּהֵמוֹת, כִּי כּוֹרֶשׁ סְמִית אָמַר לִבְנוֹת שָׁם פֶרְמָה לָאֲמִתָּה. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר הוּא, שֶׁהַזְּרָעִים שֶׁאָסַף הֶרְבֶּרְט בְּאִי תָּבוֹר נִזְרְעוּ בַּקַּרְקַע בְּכָל הַטִּפּוּל וְהַשְּׁקִידָה הָרְאוּיִים לַדָּבָר. הָרָמָה נֶהֶפְכָה לְגַן יְרָקוֹת גָּדוֹל, שֶׁיְּדֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים טִפְּלוּ בּוֹ בְּהַתְמָדָה יְתֵרָה. הָעֲבוֹדָה לֹא פָּסְקָה מִן הֵגָּן. הִתְרַבּוּת נְטִיעֵי הַיְּרָקוֹת הִצְרִיכָה לְהַגְדִּיל אֶת הָעֲרוּגוֹת, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְהָיוּ לְשָׂדוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ עַל חֵלֶק מִכָּרֵי־הַדֶּשֶׁא. וְאוּלָם עֵשֶׂב לַבְּהֵמוֹת הָיָה מָצוּי בְּשֶׁפַע בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי, וְלֹא הָיְתָה שׁוּם חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא תִּמְעֵט מִחְיָה לָעֲרוֹדִים. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים רָאוּ וְנוֹכְחוּ, שֶׁבִּכְלָל טוֹב וּמוֹעִיל לָהֶם בְּיוֹתֵר לַהֲפֹךְ לְגַן יְרָקוֹת אֶחָד אֶת כָּל אַדְמַת רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, הַמֻּקָפָה וּמוּגַנָּה מִכָּל עֲבָרֶיהָ עַל יְדֵי אֵזוֹר־מַיִם עָמֹק, וּלְהַקְצוֹת מָקוֹם לְכָרֵי הַדֶּשֶׁא מִחוּץ לָרָמָה, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ לֹא הָיוּ טְעוּנִים שְׁמִירָה מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים בַּעֲלֵי אַרְבַּע יָדַיִם אוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם.

בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר אָסְפוּ אֶת קְצִיר־הַדָּגָן הַשְּׁלִישִׁי. כַּמָּה גָדֵל וְרָחָב שֶׁטַח הַשָּׂדֶה מֵאָז זָרְעוּ לִפְנֵי שְׁמוֹנָה־עָשָׂר חֹדֶשׁ אֶת גַּרְגֵּר הַדָּגָן הָרִאשׁוֹן! שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף הַגַּרְעִינִים שֶׁל הַקָּצִיר הַשֵּׁנִי הִצְמִיחוּ הַפַּעַם אַרְבַּעַת אֲלָפִים בּוּשְׁלִים, זֹאת אוֹמֶרֶת, יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִילְיוֹנִים גַּרְעִינִים! הַקּוֹלוֹנְיָה הָיְתָה עַכְשָׁו עֲשִׁירָה בְּדָגָן, שֶׁהֲרֵי דֵי הָיָה לִזְרֹעַ רַק עֲשָׂרָה בּוּשְׁלִים כְּדֵי לְהַסְפִּיק בְּכָל הַשָּׁנָה מָזוֹן לָשׂבַע גַּם לִבְנֵי הָאָדָם וְגַם לַבְּהֵמָה.

מִשֶּׁאָסְפוּ אֶת הַקָּצִיר, הִתְחִילוּ עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה אֲשֶׁר תַּכְלִיתָהּ הָיְתָה לַהֲפֹךְ אֶת הַדָּגָן לְלֶחֶם. לִמְלָאכָה זוֹ הִקְדִּישׁוּ אֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר.

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּגָן לְקֶמַח מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִבְנוֹת טַחֲנָה. אָמְנָם יָכֹל הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְשֵׁם כֹּחַ־מֵנִיעַ בְּאֶשֶׁד־הַמַּיִם הַשֵּׁנִי, שֶׁהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ נַחַל הַתּוֹדָה, לְפִי שֶׁאֶשֶׁד־הַמַּיִם הָרִאשׁוֹן כְּבָר שִׁמֵּשׁ, כַּיָּדוּעַ, כֹּחַ־מֵנִיעַ לְטַחֲנַת־הַלֶּבֶד. אֲבָל לְאַחַר שִׁקּוּל הַדַּעַת גָּמְרוּ לִבְנוֹת טַחֲנַת־רוּחַ פְּשׁוּטָה עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַנִּרְחָב. בְּנִיָּתָהּ שֶׁל טַחֲנַת רוּחַ לֹא הָיְתָה קָשֶׁה מִזּוֹ שֶׁל טַחֲנַת־מַיִם, וַאֲשֶׁר לְכֹחַ־מֵנִיעַ, הֲרֵי מֻבְטָחִים הָיוּ, כִּי עַל גַּבֵּי הָרָמָה לֹא יְהִי מַחֲסוֹר בְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת, שֶׁכֵּן רוּחוֹת־הַיָּם מְצוּיוֹת שָׁם תָּמִיד.

“וְלֹא עוֹד,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁטַּחֲנַת־רוּחַ מַרְנִינָה בְּמַרְאֶיהָ אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְנוֹי הִיא לִמְסִבֵּי הַמָּקוֹם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת שָׁם.”

וּבְכֵן נִגְּשׁוּ אֶל הַמְּלָאכָה וּבָחֲרוּ קֹדֶם כֹּל בְּעֵצִים יָפִים לְצֹרֶךְ בִּנְיַן הַדְּפָנוֹת וְהַמֵּכָנִיסְמוּס שֶׁל הַטַּחֲנָה. אַחַר בִּקְּשׁוּ וּמָצְאוּ עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הַצְּפוֹנִית אַבְנֵי־חוֹל גְּדוֹלוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹתָן עַל נְקַלָּה לְאַבְנֵי־רֵיחָיִם. וַאֲשֶׁר לִכְנָפַיִם לַטַּחֲנָה, הִנֵּה פָּנוּ שׁוּב אֶל הַמַּעֲטָפָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיְתָה מֵעֵין אוֹצָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְזוֹ סִפְּקָה אֶת הַבַּד לְכָךְ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית עָרַךְ אֶת הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁל הַבִּנְיָן. מָקוֹם לַטַּחֲנָה בָּחֲרוּ מִיָּמִין לַחֲצֵר הָעוֹפוֹת, סָמוּךְ לִשְׂפַת־הַיְאוֹר. כָּל הַבִּנְיָן הָיָה קָבוּעַ עַל צִיר, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְסוֹבֵב אוֹתוֹ יַחַד עִם הַמֵּכָנִיסְמוּס שֶׁלּוֹ אֶל עֵבֶר מַשַׁב הָרוּחַ.

הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נִשְׁלְמָה בִּמְהִירוּת. נֶב וּפֶנְקְרוֹף נַעֲשׂוּ לְבַנָּאִים חָרוּצִים עַד מְאֹד וְכִוְּנוּ אֶת מְלַאכְתָּם לְפִי הַתַּבְנִיּוֹת שֶׁרָשַׁם הָאִינְגֵ’נֵר. בְּמֶשֶׁךְ יָמִים מוּעָטִים הֵקִימוּ בַּמָּקוֹם הַנּוֹעָד לְכָךְ בִּנְיָן, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ הָיְתָה צוּרַת שׁוֹמֵרָה בַּעֲלַת גַּג מְחֻדָּד. אַרְבַּע הַמִּסְגָּרוֹת, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת כְּנָפַיִם לַטַּחֲנָה, נִקְבְּעוּ הֵיטֵב בְּתוֹךְ קוֹרַת־הַגָּלִיל וְחֻזְּקוּ בִּמְחַבְּרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נַעֲשׂוּ עַל נְקַלָּה וּבְלִי עָמָל גַּם הַחֲלָקִים הַשּׁוֹנִים אֲשֶׁר לַמַּגְנוֹן הַפְּנִימִי שֶׁל הַטַּחֲנָה, כְּגוֹן הַתֵּבָה לִשְׁתֵּי הָאֲבָנִים, אֶבֶן הָרֵיחַיִם הַקְּבוּעָה וְאֶבֶן הָרֶכֶב הַמִּסְתּוֹבֶבֶת, הָאֲפַרְכֶּסֶת הָרְחָבָה מִלְמָעְלָה וְצָרָה מִלְּמַטָּה, אֲשֶׁר דַּרְכָּהּ יוֹרֵד הַדָּגָן עַל הָרֵיחַיִם, אֶת הַכַּד הַמְחֻבָּר אֶל תַּחְתִּית הָאֲפַרְכֶּסֶת, וְהַמְסַדֵּר אֶת יְרִידַת הַגַּרְעִינִים עַל הָרֵיחַיִם, אֲשֶׁר עַל שֵׁם קוֹל הַתִּקְתּוּק שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ הֲרֵיהוּ קָרוּי “פַּטְפְּטָן,” וּלְבַסּוֹף הַכְּבָרָה, הַמַּפְרִישָׁה אֶת הַסֻּבִּין מִן הַקֶּמַח. כְּלֵי הַמְּלָאכָה, שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם הַבַּנָּאִים, הָיוּ יָפִים כָּל צָרְכָּם וְהַמְּלָאכָה עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה קָשָׁה, שֶׁהֲרֵי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר חֲלָקֶיהָ שֶׁל טַחֲנָה פְּשׁוּטִים הֵם בְּיוֹתֵר.

כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עָסְקוּ בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן הַטַּחֲנָה וּבְרִאשׁוֹן לְדֵצֶמְבֶּר נִגְמְרָה כָּל הַמְּלָאכָה.

פֶּנְקְרוֹף שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל מַעֲשֶׂה יָדָיו, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, וְהָיָה מֻבְטָח שֶׁהַטַּחֲנָה מְתֻקָּנָה וּמְעֻלָּה מֵאֵין כָּמוֹהָ.

“עַכְשָׁו הָבוּ רוּחַ טוֹבָה וּמִיָּד נִטְחַן אֶת תְּבוּאַת הַקָּצִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ!”

“כֵּן דִּבַּרְתָּ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אָנוּ צְרִיכִים לְרוּחַ טוֹבָה, אֲבָל לֹא לְרוּחַ חֲזָקָה.”

“תְּמֵהַנִי! הֲרֵי רוּחַ חֲזָקָה תְּסוֹבֵב אֶת כַּנְפֵי הַטַּחֲנָה שֶׁלָּנוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר!”

“אֵין שׁוּם צֹרֶךְ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “גָּלוּי וְיָדוּעַ לָנוּ מִפִּי הַנִּסָּיוֹן, שֶׁטַּחֲנָה פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּמִדָּה יְתֵרָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּסְפַּר הַסִּבּוּבִים אֲשֶׁר לִכְנָפֶיהָ בְּדַק אֶחָד הוּא פִּי שִׁשָּׁה כְּמִסְפַּר הָרַגְלַיִם שֶׁהָרוּחַ עוֹבֶרֶת בִּשְׁנִיָּה אֶחָת. נִמְצָא שֶׁרוּחַ מְצוּיָה, הָעוֹבֶרֶת בִּשְׁנִיָּה אַחַת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רֶגֶל, מְסוֹבֶבֶת אֶת כַּנְפֵי הַטַּחֲנָה שִׁשָּׁה־עָשָׂר סִבּוּבִים בְּדַק אֶחָד, וּבְיוֹתֵר מִזֶּה אֵין צֹרֶךְ.”

“אִם כֵּן,” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי רוּחַ זוֹ, רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הַנּוֹשֶׁבֶת עַכְשָׁו, יָפָה הִיא לְצָרְכֵּנוּ. הָבָה נַטִּיל עָלֶיהָ עֲבוֹדָה!”

וְכֵיוָן שהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מִתְאַוִּים בְּיוֹתֵר לְמַהֵר וְלִטְעֹם טַעֲמָהּ שֶׁל פַּת לֶחֶם מִתְּבוּאַת הָאִי לִינְקוֹלְן, נִזְדָּרְזוּ מִיָּד לְהָבִיא אֶת הַטַּחֲנָה לִידֵי פְּעֻלָּה. עוֹד בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם טָחֲנוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה בּוּשְׁלִים שֶׁל דָּגָן וּלְמָחָר הִתְנוֹסְסָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כִּכַּר־לֶחֶם נָאָה לִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית. אָמְנָם לֶחֶם זֶה קְצָת קָשֶׁה הָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁאָפוּהוּ בִּשְׁמָרִים, וּבְכָל זֹאת אֲכָלוּהוּ לְתֵאָבוֹן וּבַהֲנָאָה שֶׁאֵין הַפֶּה יָכֹל לְאָמְרָהּ!

וְהָאַלְמוֹנִי טֶרֶם שָׁב. פְּעָמִים הַרְבֵּה שׁוֹטְטוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט בַּיַּעַר אֲשֶׁר בִּמְסִבֵּי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא פָּגְעוּ אוֹתוֹ אַף לֹא מָצְאוּ אֶת עִקְּבוֹתָיו. הֵעָדְרוֹ הַמְמֻשָּׁךְ עוֹרֵר דְּאָגָה רַבָּה בְּלֵב הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אָמְנָם פֶּרֶא־אָדָם זֶה שֶׁל הָאִי תָּבוֹר וַדַּאי לֹא חָסֵר מְזוֹנוֹת בְּיַעֲרֵי הַמַּעֲרָב־הָרָחוֹק הָעֲשִׁירִים בְּכָל מִינֵי עוֹפוֹת וְחַיּוֹת, אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשׁשׁ שֶׁיַּחֲזֹר לְמִדּוֹתיו הַיְשָׁנוֹת, וְחַיֵּי הַדְּרוֹר יְעוֹרְרוּ בְּקִרְבּוֹ שׁוּב פַּעַם אֶת הַיְצָרִים שֶׁל חַיָּה רָעָה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא זָז כּוֹרֶשׁ סְמִית מִדַּעְתּוֹ, כִּי הַבּוֹרֵחַ שׁוֹב יָשׁוּב.

“מֻבְטָחְנִי שֶׁשּׁוֹב יָשׁוּב!” הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר מִתּוֹךְ אֲמוּנָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה מִלֵּב חֲבֵרָיו. “כָּל זְמָן שֶׁאֻמְלָל זֶה נִמְצָא בְּאִי תָּבוֹר, יָדַע שֶׁבּוֹדֵד הוּא לְנַפְשׁוֹ. עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ יוֹדֵעַ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְּצַפִּים לוֹ! כֵּיוָן שֶׁבַּעַל־תְּשׁוּבָה אֻמְלָל זֶה סִפֵּר אֶת מַחֲצִית קוֹרוֹת חַיָּיו לְשֶׁעָבַר, חֲזָקָה עָלָיו שֶׁיָּשׁוּב לְסַפֵּר אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו כֻּלָּן, וּלְמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה יִהְיֶה לָנוּ!”

וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם וּנְבוּאָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִתְאַמָּתָה.

בַּשְּׁלִישִׁי לְדֵצֶמְבֶּר יָרַד הֶרְבֶּרְט מֵעַל רָמַת הַמַּרְאָה הַנִּרְחָב וְהָלַךְ לָדוּג דָּגִים עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הַדְּרוֹמִית. הוּא הָיָה מְחֻסַּר נֶשֶׁק, כִּי עַד עַכְשָׁו לֹא רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים צֹרֶךְ לִנְהֹג זְהִירוּת, לְפִי שֶׁבְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי לֹא נִרְאֲתָה מֵעוֹלָם שׁוּם חַיָּה רָעָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ פֶּנְקְרוֹף וְנֶב עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדָה בַּחֲצַר־הָעוֹפוֹת, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב הָיוּ עֲסוּקִים בַּקָּמִינִים בַּעֲשִׂיַּת סוֹדָה, כִּי אוֹצַר הַסַּבּוֹן נִתְרוֹקֵן כֻּלּוֹ.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה:

“הוֹשִׁיעוּנִי! הַצִּילוּנִי!”

כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב הָיוּ רְחוֹקִים יוֹתֵר מִדַּי וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַצְּעָקָה, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף וְנֶב קָפְצוּ וְיָצְאוּ מֵחֲצַר הָעוֹפוֹת וְרָצוּ בִּמְהִירוּת אֶל הַיְאוֹר.

אֲבָל הָאַלְמוֹנִי, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא שִׁעֵר שֶׁהוּא נִמְצָא בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם, קִדְּמָם. הוּא עָבַר בִּקְפִיצָה אַחַת אֶת פֶּלֶג־הַגְּלִיצֵרִין, שֶׁהִפְרִיד אֶת הָרָמָה מִן הַיַּעַר, וּבִן־רֶגַע הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמַע קוֹל הַצְּעָקָה.

שָׁם עָמַד הֶרְבֶּרְט וּלְפָנָיו יָגוּאַר אָיֹם, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְאוֹתוֹ הַיָּגוּאַר אֲשֶׁר הוּמַת עַל כֵּף־הַזּוֹחֵל. אֲחוּז חֲרָדָה לְמַרְאֵה הַחַיָּה, שֶׁנִּתְקַל בָּהּ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, נִלְחַץ אֶל אַחַד הָעֵצִים, תַּחַת אֲשֶׁר הַחַיָּה כָּרְעָה רָבְצָה עַל הַקַּרְקַע כְּדֵי לִקְפֹּץ עָלָיו… בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׂתָּעֵר הָאַלְמוֹנִי עַל פְּרִיץ הַחַיּוֹת וּבְיָדוֹ אֵין מְאוּמָה זוּלָתִי סַכִּין. אָז הֵסֵב פְּרִיץ הַחַיּוֹת אֶת פָּנָיו מִן הָעֶלֶם וְהִתְנַפֵּל בַּחֲמַת זַעַם עַל אוֹיְבוֹ הֶחָדָשׁ.

הַמִּלְחָמָה לֹא אָרְכָה אֶלָּא שָׁעָה קַלָּה. הָאַלְמוֹנִי הָיָה בַּעַל כֹּחַ אַדִּיר וּזְרִיזוּתוֹ הָיְתָה מֻפְלָאָה. בְּיָד חֲזָקָה תָּפַשׂ אֶת הַיָּגוּאַר בִּגְרוֹנוֹ כְּמוֹ בִּצְבָת, וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לַחֲבָטוֹת שֶׁפְּרִיץ הַחַיּוֹת חָבַט בְּצִפָּרְנָיו אֶת בְּשָׂרוֹ עַד זוֹב דָּם, וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה תָּקַע אֶת סַכִּינוֹ בְּלִבּוֹ.

הַיָּגוּאַר נָפַל אַרְצָה וּמְנַצְּחוֹ דְחָפָהוּ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה בִּבְעִיטַת רֶגֶל. בּוֹ בָּרֶגַע בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְקוֹם הַקְּרָב, וְהָאַלְמוֹנִי כְּבָר אָמַר לִבְרֹחַ שׁוּב, אֶלָּא שֶׁהֶרְבֶּרְט הֶחֱזִיק בּוֹ וְקָרָא:

“לֹא! לֹא! אַל תֵּלֵךְ מִזֶּה!”

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הָאַלְמוֹנִי, אֲשֶׁר בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ הוֹלֵךְ וּבָא אֵלָיו רָעַם פָּנִים. מִכְּתֵפוֹ שָׁתַת דָּם מִבַּעַד לְקִרְעֵי בִּגְדוֹ, אַךְ הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לַדָּבָר.

“יְדִידִי,” עָנָה וְאָמַר אֵלָיו כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָכֵן חוֹבָה גְדוֹלָה, חוֹבָה שֶׁל הַכָּרַת טוֹבָה הִטַּלְתָּ עָלֵינוּ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ. כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נֶפֶשׁ יְלָדֵנוּ סִכַּנְתָּ אֶת חַיֶּיךָ!”

“חַיַּי!” מִלְמֵל הַנָּכְרִי. “מָה עֶרְכָּם? פָּחוֹת מֵאֶפֶס!”

“נִפְצַעְתָּ?”

“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.”

“הֲתּוֹשִׁיט לִי יָדֶךָ?”

וְהֶרְבֶּרְט רָצָה לְהַחֲזִיק בַּיָּד אֲשֶׁר הִצִּילָה אֶת חַיָּיו, אֲבָל הָאַלְמוֹנִי שִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל לִבּוֹ, חָזֵהוּ הִתְרוֹמֵם, מֶבָּטָיו קָדְרוּ, וְכַנִּרְאֶה רָצָה לִבְרֹחַ, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד כָּבַשׁ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר בְּקוֹל קָשֶׁה:

“מִי אַתֶּם? וּמָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי?”

זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ לָדַעַת אֶת קוֹרוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּכִּיר אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם הֵם, יִפְתַּח אֶת פִּיו וִיסַפֵּר אֶת קוֹרוֹת עַצְמוֹ?

בְּקִצּוּר מִלִּים סָח לוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת כָּל הָעוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם מֵאָז הִפְלִיגוּ בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מֵרִיצְ’מוֹנְד, אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ לְהוֹשִׁיעַ לְנַפְשָׁם וְאֶת פָּרָשַׁת מְקוֹרוֹת־הַמִּחְיָה שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם בַּעֲמַל כַּפֵּיהֶם.

הָאַלְמוֹנִי הִקְשִׁיב אֶת דְבָרָיו בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר.

אַחֵר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִגִּיד לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר מִי וָמִי הֵם כֻּלָּם, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף, וְנֶב וְהוּא עַצְמוֹ, וְהוֹסִיף וְאָמַר, כִּי שִׂמְחָתָם עַל הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ, שֶׁנִּתְוַסֵּף עֲלֵיהֶם עִם חֲזִירָתָם מִן הָאִי תָּבוֹר, גְּדוֹלָה הָיְתָה מִכָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁשָּׂמְחוּ מֵאָז בָּאוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָדְמוּ פְּנֵי הָאַלְמוֹנִי וְהוּא הֵשַׁח רֹאשׁוֹ וְנָבוֹךְ עַד מְאֹד.

“וְעַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה מִי אָנוּ,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “רְצוֹנְךָ לְהוֹשִׁיט לָנוּ יָדֶךָ?”

“לֹא!” הֵשִׁיב הָאַלְמוֹנִי בְּקוֹל דְּמָמָה, "לֹא! אֲנָשִׁים כֵּנִים אַתֶּם, אֲנָשִׁים יְשָׁרִים! וַאֲנִי!…


 

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר    🔗

פְּרִישׁוּת מִן הַבְּרִיּוֹת – בַּקָּשַׁת הָאַלְמוֹנִי – הַפֶרְמָה אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה – זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה! – רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה.” נֶעֱזָב עַל הָאִי תָּבוֹר – יָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – הַתְּעוּדָה רַבַּת־הַמִּסְתּוֹרִין

דִּבְרֵי הָאַלְמוֹנִי הָאַחֲרוֹנִים אִשְּׁרוּ וְקִיְּמוּ אֶת הַשְׁעָרוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים. אָדָם זֶה חָטָא חֲטָאָה גְדוֹלָה לְשֶׁעָבַר. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת נִתְמָרְקָה חַטָּאתוֹ, הִנֵּה הַכָּרָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל עַצְמוֹ טֶרֶם נָתְנָה לוֹ כִּפּוּרִים עָלֶיהָ. אָמְנָם חוֹטֵא זֶה נָשָׂא וְסָבַל יִסּוּרִים שֶׁל נֹחַם וְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָשׁ אֶת עַצְמוֹ כַּדַּאי וְהָגוּן לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשַׁת יְדִידָיו הַחֲדָשִׁים וּלְהוֹשִׁיט לַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כְּמוֹתָם אֶת יָדוֹ זוֹ, שֶׁהַלָּלוּ רָצוּ לְחַבְּקָה מִתּוֹךְ הַכָּרַת טוֹבָה עֲמֻקָּה! וּבְכָל זֹאת לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה בַּיָּגוּאַר שׁוּב לֹא חָזַר הַיַּעֲרָה, אֶלָּא הִתְגּוֹרֵר מִן הוּא וָהָלְאָה בִּמְסִבֵּי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

מֶה הָיָה הַסּוֹד אֲשֶׁר צָפַן בְּלִבּוֹ אָדָם זֶה? הֲיִפְתַּח בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת פִּיו וִיגַלֶּה אֶת הַתַּעֲלוּמָה? אַךְ לֶעָתִיד פִּתְרוֹנִים! בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהָאֲנָשִׁים הֶחֱלִיטוּ שֶׁלֹּא לְשָׁאֳלוֹ לְעוֹלָם עַל דְּבַר הַסּוֹד הַכָּמוּס עִמּוֹ וְלִחְיוֹת עִמּוֹ כְּאִלּוּ לֹא מָתְחוּ עָלָיו שׁוּם חֲשָׁד.

יָמִים אֲחָדִים נָהֲגוּ חַיֵּי הַחֲבוּרָה כְּמִנְהָגָם. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עָבְדוּ אֶת עֲבוֹדָתָם יַחַד וְעָסְקוּ פַּעַם בִּמְלֶאכֶת כִּימִיקָאִים וּפַעַם בִּמְלֶאכֶת פִיסִיקָאִים. הַכַּתָּב לֹא עָזַב אֶת הָאִינְגֵ’נֵר אֶלָּא עַל מְנָת לָלֶכֶת לָצוּד צַיִד עִם הֶרְבֶּרְט, כִּי מִתְיָרֵא הָיָה לָתֵת לָעֶלֶם לְשׁוֹטֵט בַּיַּעַר יְחִידִי. וְגַם יְדֵי נֶב וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ מְלֵאוֹת תָּמִיד עֲבוֹדָה, הַיּוֹם בָּאֻרְווֹת וּבַחֲצַר־הָעוֹפוֹת וּלְמָחָר בַּגְּדֵרָה. מִלְּבַד הַמְּלָאכָה שֶׁעָסְקוּ בָּהּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית־עַצְמוֹ.

הָאַלְמוֹנִי עָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּיחִידוּת וּבִפְנֵי עַצְמוֹ וְנָהַג שׁוּב כְּמִנְהָגוֹ הַקּוֹדֵם, לֹא אָכַל עַל שֻׁלְחַן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, הָיָה יָשֵׁן תַּחַת הָאִילָנוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הָרָמָה וּמָנַע עַצְמוֹ מִלָּבוֹא בְּמַגָּע עִם שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת. דּוֹמֶה הָיָה בֶּאֱמֶת כְּאִלּוּ חֶבְרַת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִצִּילוּהוּ הָיְתָה קָשָׁה עָלָיו מִנְּשׂוֹא!

“אִם כֵּן הוּא,” עָנָה וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “מִפְּנֵי מָה אֵפוֹא בִּקֵשׁ עֶזְרָה מִן הַבְּרִיּוֹת? מִפְּנֵי מָה שָׁלַח עַל פְּנֵי הַיָּם אֶת הַכְּתָב שֶׁמָּצָאנוּ?”

“סוֹפוֹ שֶׁיַּגִּיד לַנּוּ אֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ תְּשׁוּבָה אֶחָת.

“אֲבָל אֵימָתָי?”

“אוּלַי קֹדֶם מִכְּפִי שֶׁאַתָּה סָבוּר, פֶּנְקְרוֹף.”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, יוֹם וִדּוּיוֹ קָרוֹב הָיָה.

בָּעֲשִׂירִי לְדֵצֶמְבֶּר, שָׁבוּעַ אֶחָד לְאַחַר תְּשׁוּבָתוֹ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, בָּא הָאַלְמוֹנִי אֵצֶל כּוֹרֶשׁ וְאָמַר אֵלָיו בְּקוֹל הַכְנָעָה:

“אֲדוֹנִי, בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ.”

“דַּבֶּר נָא אֶת דְּבָרֶיךָ,” עָנָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר; “וְאוּלָם קֹדֶם כֹּל, הַרְשֵׁנִי נָא לְהַגִּיד לְךָ דָּבָר.”

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶאְדִּימוּ פְּנֵי הָאַלְמוֹנִי וְהוּא בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵבִין יָפֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל חוֹטֵא זֶה, אֲשֶׁר וַדַּאי מִתְיָרֵא הָיָה שֶׁמָּא יִשְׁאָלֵהוּ הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲבָרוֹ.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ וְלֹא נְתָנָהוּ לָלֶכֶת.

“רֵעַ,” עָנָה וְאָמַר לוֹ, “הֱוֵה יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא רַק חֲבֵרֶיךָ אָנוּ אֶלָּא אוֹהֲבֶיךָ וִידִידֶיךָ. זֶה הַדָּבָר שֶׁהָיָה עִם לְבָבִי לְהַגִּיד לְךָ, וְעַתָּה דַבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ, כִּי שׁוֹמֵעַ אֲנִי.”

הָאַלְמוֹנִי הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל עֵינָיו. רֶטֶט חָלַף אֶת גּוּפוֹ וּרְגָעִים אֲחָדִים לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

“אֲדוֹנִי,” פָּתַח לְבַסּוֹף, “בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ חֶסֶד.”

“וּמַהוּ?”

“בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה מִילִין מִזֶּה, לְרַגְלֵי הָהָר, יֵשׁ לָכֶם גְּדֵרָה לְבַהֲמוֹת־בָּיִת. הַבְּהֵמוֹת הָאֵלֶּה טְעוּנוֹת פִּקּוּחַ וְטִפּוּל. אֶפְשָׁר תַּרְשֵׁנִי לָדוּר שָׁם יַחַד עִם הַבְּהֵמוֹת?”

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִבִּיט שָׁעָה קַלָּה מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל חֶמְלָה עֲמֻקָּה. אַחַר עָנָה וְאָמָר:

“יְדִידִי, עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאֵין בַּגְּדֵרָה אֶלָּא רְפָתִים, שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת בְּיוֹתֵר אֲפִילוּ לַבְּהֵמוֹת…”

“אֵין דָּבָר, אֲדוֹנִי, לְמִשְׁכָּנִי אֲנִי תִּהְיֶינָה טוֹבוֹת לְמַדָּי.”

“יְדִידִי,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָנוּ לֹא נְסָרֵב לְעוֹלָם לְכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ. אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָדוּר בַּגְּדֵרָה, יְהִי כֵן. אֲבָל יָדֹעַ תֵּדַע, שֶׁאִם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לָבוֹא אֵלֵינוּ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, אוֹרֵחַ רָצוּי וְחָבִיב תִּהְיֶה לָנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְאוּלָם הוֹאִיל וְגָמַרְתָּ לָדוּר בַּגְּדֵרָה, נִשְׁתַּדֵּל לְהַתְקִין לְךָ שָׁם דִּירָה נוֹחָה.”

“אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר, אָדוּר בַּאֲשֶׁר אָדוּר.”

“יְדִידִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּשֶׁהוּא מַדְגִּישׁ בַּחֲבִיבוּת מִלָּה זוֹ הַדְגָּשָׁה יְתֵרָה, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לָתֵת לָנוּ לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן זֶה כָּל מַה שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת לְפִי שִׁקּוּל דַּעְתֵּנוּ אָנוּ.”

“קַבֵּל נָא אֶת תּוֹדָתִי, אֲדוֹנִי,” אָמַר הָאַלְמוֹנִי וּמִיָּד הָלַךְ לוֹ.

הָאִינְגֵ’נֵר מִהֵר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ שֶׁל הָאַלְמוֹנִי, וּמִיָּד הָחְלַט לִבְנוֹת בְּתוֹךְ הַגְּדֵרָה בֵּית־עֵצִים קָטֹן נוֹחַ וּמְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ.

בּוֹ בַּיוֹם עַצְמוֹ הָלְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל הַגְּדֶרֶת וְהֵבִיאוּ עִמָּם אֶת כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַדְּרוּשִׁים. וְלֹא עָבַר שָׁבוּעַ יָמִים וְהַבַּיִת עָמַד עַל מְכוֹנוֹ מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַבֵּל אֶת הַדַּיָּר שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה בָּנוּי בְּרוּם שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הָרְפָתִים, וּמִמְּקוֹם עֶמְדָּתוֹ קַל הָיָה לְהַשְׁגִּיחַ עַל עֵדֶר הַבְּהֵמוֹת, אֲשֶׁר מִסְפָּרָן הִגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן לִשְׁמוֹנִים גֻּלְגָּלוֹת. מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, הִכְנִיסוּ בּוֹ מִטָּה, שֻׁלְחָן, סַפְסָל וְאָרוֹן וְגַם כְּלֵי־נֶשֶׁק, צָרְכֵי־יְרִיָּה וּכְלֵי־מְלָאכָה. הָאַלְמוֹנִי עֲדַיִן לֹא רָאָה אֶת הַדִּירָה שֶׁהִתְקִינוּ לוֹ וְהִנִּיחַ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִבְנוֹתָהּ בִּלְעָדָיו. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן עָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַל גַּבֵּי הָרָמָה, וְכַנִּרְאֶה רָצָה לְסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁתִּהְיֶה גְמוּרָה כָּל צָרְכָּהּ. וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר עָדַר אֶת כָּל הָאֲדָמָה וְהִכְשִׁיר אוֹתָהּ יָפֶה לִזְרִיעָה.

בְּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר נִגְמַר מַעֲשֵׂה סִדּוּר הַבַּיִת וַעֲרִיכָתוֹ. הָאִינְגֵ’נֵר הוֹדִיעַ לָאַלְמוֹנִי כִּי הַדִּירָה שֶׁלּוֹ מוּכָנָה, וְהַלָּז עָנָה שֶׁעוֹד הָעֶרֶב יָשִׂים אֶת מִשְׁכָּנוֹ שָׁם וְיָלוּן בָּהּ.

בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הִתְכַּנְּסוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שְׁמוֹנֶה – הִיא הַשָּׁעָה, שֶׁבָּהּ צָרִיךְ הָיָה חֲבֵרָם לִפְרשׁ מֵהֶם. הֵם לֹא רָצוּ לִהְיוֹת עָלָיו לְמַשָּׂא וְלַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַצֹּרֶךְ לְהִפָּרֵד מֵהֶם, מִדַּעְתָּם שֶׁהַפְּרֵדָה וַדַּאי תִּהְיֶה קָשָׁה לוֹ, וּלְפִיכָךְ הִנִּיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וְעָלוּ אֶל מְעוֹנָם.

עָבְרָה שָׁעָה מוּעָטָה מֵאָז יָשְׁבוּ וְסָחוּ בְּאוֹתוֹ הָאוּלָם וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל דְּפִיקָה קַלָּה עַל הַדֶּלֶת, וּבוֹ בָּרֶגַע נִכְנַס הָאַלְמוֹנִי אֶל הָאוּלָם, וּבְלִי שׁוּם דִּבְרֵי עֲקִיפִין וְהַקְדָּמוֹת פָּתַח וְאָמָר:

“אֲדוֹנַי, לִפְנֵי עָזְבִי אֶתְכֶם, כַּדַּאי הוּא שֶׁתֵּדְעוּ אֶת פָּרָשַׁת קוֹרוֹתַי, וְהִנְנִי לְסַפְּרָהּ לָכֶם.”

הַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת הַלָּלוּ עָשׂוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּלֵב סְמִית וַחֲבֵרָיו.

הָאִינְגֵ’נֵר קָם מִמְּקוֹמוֹ וְעָנָה וְאָמָר:

“אֵין אָנוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ דָבָר. הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהַחֲרִישׁ…”

“חוֹבָתִי הִיא לְדַבֵּר.”

“וּבְכֵן הוֹאֶל־נָא וָשֵׁב.”

“רְצוֹנִי לְדַבֵּר בָּעֲמִידָה.”

“דַּבֵּר, כִּי שׁוֹמְעִים אָנוּ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

הָאַלְמוֹנִי עָמַד בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הָאוּלָם וְהָיָה חָבוּי קְצָת בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית. רֹאשׁוֹ הָיָה מְגֻלֶּה, זְרוֹעוֹתָיו שְׁלוּבוֹת עַל לִבּוֹ וּמִתּוֹךְ עֲמִידָה זוֹ דִבֵּר אֶת דְבָרָיו כְּאָדָם הָאוֹנֵס עַצְמוֹ לְדַבֵּר. וְזוֹהִי פָּרָשַׁת הַסִּפּוּר, אֲשֶׁר סָח בְּקוֹל דְּמָמָה וְשׁוֹמְעָיו לֹא הִפְסִיקוּהוּ אַף פַּעַם:

"בְּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר שְׁנַת 1854 הִשְׁלִיכָה אֳנִיַּת הַקִּיטוֹר “דּוֹנְקַן”, שֶׁהָיְתָה שַׁיֶכֶת לְלוֹרְד שׁוֹטְלַנְדִּי אֶחָד וּשְׁמוֹ גְלֵנַרְוַן, אֶת עָגְנָהּ אֵצֶל הַכֵּף בֵּרְנוּלְיִי אֲשֶׁר בַּחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, בְּמַעֲלַת הָרֹחַב הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. בָּאֳנִיָּה זוֹ נִמְצָא הַלּוֹרְד גְלֵנַרְוַן, רַעֲיָתוֹ, מָיוֹר אֶחָד שֶׁל הַצָּבָא הָאַנְגְּלִי, גֵּאוֹגְרַף פְרַנְצִי, נַעֲרָה וְנַעַר. שְׁנֵי אֵלֶּה הָיוּ יַלְדֵי הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, אֲשֶׁר אֳנִיָּתוֹ “בְּרִיטַנְיָה” נִטְרְפָה בַּיָּם עַל אֲנָשֶׁיהָ וְעַל הַכְּבֻדָּה שֶׁבָּהּ שָׁנָה אַחַת קֹדֶם לָכֵן. מַנְהִיגָהּ שֶׁל “דּוּנְקַן” הָיָה הַקַּפִּיטַן מַנְגְלֶס וּמִסְפַּר מַלָחֶיהָ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר.

"וְהִנֵּה הֵסִּבָּה, שֶׁבִּגְלָלָהּ נִמְצָאָה אֳנִיָּה זוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן בַּחוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה.

"שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי כֵן מָצְאָה “דּוּנְקַן” בַּיָּם הָאִירְלַנְדִּי בַּקְבּוּק וּבוֹ פִּתְקָה כְּתוּבָה אַנְגְּלִית, גֶּרְמָנִית וּפְרַנְצִית. בְּפִתְקָה זוֹ נֶאֱמַר, כִּי שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי “בְּרִיטַנְיָה,” שֶׁנִּשְׁבְּרָה, הֲלֹּא הֵם הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּשְׁנֵי מַלָּחִים, נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים וּמָצְאוּ לָהֶם מִקְלָט בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, אֲשֶׁר מַעֲלַת הָרֹחַב וּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ וְכָךְ. וְהִנֵּה אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּאוֹתָהּ הַפִּתְקָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַעֲלַת הָאֹרֶךְ, כִּי מֵי הַיָּם שֶׁחָדְרוּ אֶל הַבַּקְבּוּק טִשְׁטְשׁוּ בְּמָקוֹם זֶה אֶת הַכְּתָב וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקָרְאוֹ.

"בַּפִּתְקָהּ נֶאֱמַר, שֶׁאוֹתָהּ הַיַּבָּשָׁה נִמְצְאָה בַּמַּעֲלָה 37°,11' שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי. כֵּיוָן שֶׁמַּעֲלַת הָאֹרֶךְ לֹא הָיְתָה יְדוּעָה, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לַעֲבֹר אֶת הָאֲרָצוֹת וְהַיַּמִּים אֲשֶׁר בְּמַעֲלַת הָרֹחַב הַשְּׁלשִׁים וְשֶׁבַע, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם יָשַׁב הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּשְׁנֵי הַמַּלָּחִים אֲשֶׁר עִמּוֹ.

"מֵאַחַר שֶׁפְּקִידוּת הַצִּי הָאַנְגְּלִי סֵרְבָה לַעֲרֹךְ חִפּוּשִׂים, הֶחְלִיט הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן לָצֵאת בְּעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקַּפִּיטַן הָאוֹבֵד, וּלְשֵׁם כָּךְ בָּא לִידֵי הֶסְכֵּם עִם בְּנֵי גְרַנְט, מֶרִי וְרָבֶּרְט. הוּא צִיֵּד אֶת “דּוּנְקַן” בְּכָל הַדָּרוּשׁ לְצֹרֶךְ נְסִיעָה אֲרֻכָּה, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְיַלְדֵי הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וְהָאֳנִיָּה יָצְאָה מִגְּלַזְגוֹ, פָּרְשָׁה אֶל הַיָּם הָאַטְלַנְטִי, עָבְרָה אֶת מִפְרַץ מַגֵּלָן, שָׁטָה בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט עַד פָּטָגוֹנִיָּה, אֲשֶׁר לְפִי הַבֵּאוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכְּתָב הַמְטֻשְׁטָשׁ שֶׁבַּפִּתְקָה שִׁעֲרוּ שֶׁהַקַּפִּיטַן גְּרַנְט נִמְצָא שָׁם בַּשֶּׁבִי בְּיַד יְלִידֵי הָאָרֶץ.

“דּוּנְקַן,” הוֹרִידָה אֶת נוֹסְעֶיהָ אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל פָּטָגוֹנִיָּה וְהִפְלִיגָה אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, כְּדֵי לָשׁוּב וּלְקַחְתָּם עִמָּהּ אֵצֶל כֵּף־קוֹרְיֵנְסֵס.

"לוֹרְד גְּלֵנַרְוַן עָבַר אֶת פָּטָגוֹנִיָּה הָלֹךְ וְנָסֹעַ בַּמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְהַשֶּׁבַע, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא מָצָא שָׁם אֶת עִקְבוֹת הַקַּפִּיטַן, חָזַר וְהִפְלִיג בִּשְׁלשָׁה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר בְּמֵי הָאוֹקְיָנוֹס עַל מְנָת לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשָׂיו.

"לְאַחַר שֶׁבִּקְרָה “דּוּנְקַן” לְלֹא תּוֹעֶלֶת אֶת הָאִיִּים טְרִיסְטָן דַה־קוּנְיָה וְאַמְסְטֶרְדַּם, שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל דַּרְכָּהּ, הִגִּיעָה בְּעֶשְׂרִים לְדֵצֶמְבֶּר שְׁנַת 1854 אֶל כֵּף בֵּרְנוּלְיִי אֲשֶׁר עַל הַחוֹף הָאוֹסְטְרָלִי.

"לוֹרְד גְּלֵנַרְוַן נִתְכַּוֵּן לַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה אֶת אוֹסְטְרַלְיָה כְּשֵׁם שֶׁעָבַר אֶת אֲמֵרִיקָה, וּלְשֵׁם כָּךְ יָרַד אֶל הַחוֹף. בְּמֶרְחָק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים מִן הַחוֹף נִמְצְאָה חַוָּה אַחַת, וּבְעָלֶיהָ, אִישׁ אִירְלַנְדִּי, קִבֵּל אֶת הַנּוֹסְעִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאֵרַח אוֹתָם בְּבֵיתוֹ. לוֹרְד גְּלֵנַרְוַן סָח לְאוֹתוֹ הָאִירְלַנְדִּי אֶת מְגַמַּת נְסִיעָתוֹ וּשְׁאֵלָהוּ, שֶׁמָּא שָׁמַע דָּבָר עַל אֳנִיָּה אַנְגְּלִית בַּת שְׁלשָׁה תְּרָנִים וּשְׁמָהּ “בְּרִיטַנְיָה,” אֲשֶׁר נִשְׁבְּרָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בַּחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה.

"הָאִירְלַנְדִּי לֹא שָׁמַע מֵעוֹלָם דָּבָר עַל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה זֶה, אֲבָל לְמַרְבֶּה תִּמְהוֹנָם שֶׁל הַמְּסֻבִּים, הִתְעָרֵב אֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הָאִירְלַנְדִּי בַּשִּׂיחָה וְעָנָה וְאָמַר:

“אַלּוּפִי, תַּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לֵאלֹהִים! אִם הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים, הֲרֵיהוּ נִמְצָא עַל אַדְמַת אוֹסְטְרַלְיָה.”

“מִי אָתָּה?” שְׁאֵלָהוּ הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן.

“הִנְנִי אִישׁ שׁוֹטְלַנְדִּי כָּמוֹךָ, אַלּוּפִי,” הֵשִׁיב אוֹתוֹ הָאִישׁ! "הָיִיתִי אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, וְהִנְנִי אֶחָד הַמֻּצָּלִים מִן הָאֳנִיָּה “בְּרִיטַנְיָה” שֶׁטָּבָעָה.

"אוֹתוֹ הָאִישׁ נִקְרָא אַיְרְטוֹן, וְעַל פִּי הַתְּעוּדוֹת שֶׁבְּיָדוֹ הָיָה בֶּאֱמֶת רֹאשׁ הַמַּלָּחִים שֶׁל הָאֳנִיָּה “בְּרִיטַנְיָה.” אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהָאֳנִיָּה נִשְׁבְּרָה אֶל הַסְּלָעִים, נִפְּרַד מֵעַל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, וּמֵאָז סָבוּר הָיָה שֶׁהַקַּפִּיטַן יָרַד בִּמְצוּלוֹת יַחַד עִם כָּל אֲנָשָׁיו וְשֶׁרַק הוּא, אַיְרְטוֹן, לְבַדּוֹ נִשְׁאַר בַּחַיִּים בְּרֶדֶת “בְּרִיטַנְיָה” תְּהוֹמוֹת.

“אֲבָל,” הוֹסִיף וְאָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ, “לֹא בַּחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה אָבְדָה “בְּרִיטַנְיָה,” אֶלָּא בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי, וְאִם הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים, כְּכֹל הָאָמוּר בַּתְּעוּדָה שֶׁנִּמְצְאָה, הֲרֵי הוּא שָׁבוּי בְּיַד הָאוֹסְטְרָלִים יְלִידֵי־הָאָרֶץ וְיֵשׁ לְחַפְּשׂוֹ בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי.”

"וּבְדַבֵּר הָאִישׁ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה קוֹלוֹ בָּטוּחַ וּמֶבָּטָיו שְׁלֵוִים, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָטִיל סָפֵק, שֶׁכָּל דְבָרָיו אֱמֶת. הָאִירְלַנְדִּי, שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּבֵיתוֹ זֶה יוֹתֵר מִשָּׁנָה, הֵעִיד עָלָיו שֶׁאִישׁ יָשָׁר הוּא. וּבְכֵן הֶאֱמִין הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן בְּיָשְׁרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּבְסָמְכוֹ עַל עֵדוּתוֹ הֶחֱלִיט לַעֲבֹר אֶת אוֹסְטְרַלְיָה בְּדֶרֶךְ הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. אַיְרְטוֹן נִתְמַנָּה לְמַנְהִיגָהּ שֶׁל חֲבוּרַת הַתַּיָּרִים הַקְּטַנָּה, שֶׁחֲבֵרֶיהָ הָיוּ הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וְאִשְׁתּוֹ, שְׁנֵי הַיְּלָדִים, הַמָּיוֹר, הָאִישׁ הַפְרַנְצִי, הַקַּפִּיטַן מַנְגְלֶס וּמַלָּחִים אֲחָדִים, תַּחַת אֲשֶׁר “דּוּנְקַן” נִמְסְרָה לְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן, טוֹם אוֹסְטִין, שֶׁנִּצְטַוֶּה לָלֶכֶת אֶל מֶלְבּוּרְן וּלְחַכּוֹת שָׁם לְיֶתֶר פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן.

"בְּ 23 לְדֵצֶמְבֶּר שְׁנַת 1854 יָצְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לְדַרְכָּם.

"כָּאן הַמָּקוֹם לְהַגִּיד לָכֶם, שֶׁאוֹתוֹ אַיְרְטוֹן בּוֹגֵד הָיָה. אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ רֹאשׁ־הַמַּלָּחִים שֶׁל הָאֳנִיָּה “בְּרִיטַנְיָה,” אֶלָּא שֶׁנָּפְלָה מְרִיבָה בֵּינוֹ וּבֵין הַקַּפִּיטַן שֶׁלּוֹ וְהוּא הִתְנַכֵּל לְהַמְרִיד אֶת הַמַּלָּחִים וְלִתְפֹּשׂ אֶת הָאֳנִיָּה בְּיָדוֹ, וְעַל זֶה הוֹרִידָהוּ הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט בִּשְׁמִינִי לְאַפְּרִיל שְׁנַת 1852 עַל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה וַעֲזָבָהוּ שָׁם.

"מִכָּאן שֶׁנָּבָל זֶה לֹא יָדַע עַל שֶׁבֶר “בְּרִיטַנְיָה” כְּלוּם. הַדָּבָר נוֹדַע לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה אַךְ מִתּוֹךְ סִפּוּרוֹ שֶׁל גְּלֵנַרְוַן. מִיּוֹם שֶׁהַקַּפִּיטַן גְּרַנְט גֵּרְשָׁהוּ מִלְּפָנָיו, נַעֲשָׂה רֹאשׁ לְלַהֲקַת פּוֹשְׁעִים שֶׁבָּרְחוּ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְכִנָּה עַצְמוֹ בֶּן דְּזשׁוֹיְס, וְאִם הֵעֵז פָּנָיו וְאָמַר שֶׁהָאֳנִיָּה נִשְׁבְּרָה בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי, אִם פִּתָּה אֶת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן לֶאֱחֹז אֶת דַּרְכּוֹ לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר, הֲרֵי לֹא עָשָׂה זֹאת אֶלָּא מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַרְחִיק אֶת הַלּוֹרְד מֵעַל הָאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ וְלִתְפֹּשׂ אַחַר כָּךְ אֶת “דּוּנְקַן” וְלַעֲשׂוֹתָהּ לִסְפִינַת פִּירָטִים.

כָּאן הִפְסִיק הָאַלְמוֹנִי אֶת סִפּוּרוֹ לְרֶגַע אֶחָד; קוֹלוֹ רָעַד בְּדַבְּרוֹ, אֲבָל עַד מְהֵרָה הִתְחַזֵּק וְהוֹסִיף לְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"הַשַּׁיָּרָה הָלְכָה הָלֹךְ וְנָסֹעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ אוֹסְטְרַלְיָה. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁהִיא נִתְקְלָה בְּמִכְשׁוֹלִים וּבִפְגָעִים שׁוֹנִים, כִּי אַיְרְטוֹן, אוֹ בֶּן־דְּזשׁוֹיְס, שֶׁנָּהַג אוֹתָהּ, שָׁת יָדוֹ עִם לַהֲקַת הַפּוֹשְׁעִים הַבּוֹרְחִים, וּלְהָקָה זוֹ, שֶׁיָּדְעָה אֶת מְזִמָּתוֹ, יֵשׁ אֲשֶׁר הָלְכָה בְּעִקְּבוֹת הַשַּׁיָּרָה וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִקְדִּימָה אוֹתָהּ וְהָלְכָה לְפָנֶיהָ.

"בֵּינָתַיִם הִפְלִיגָה “דּוּנְקַן” אֶל מֶלְבּוּרְן, כְּדֵי לְתַקֵּן שָׁם אֶת בְּדָקֶיהָ. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְפַתּוֹת אֶת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן שֶׁיִּתֵּן פְּקֻדָּה לְהַעֲבִיר אֶת הָאֳנִיָּה מִמֶּלְבּוּרְן אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, אֲשֶׁר שָׁם יֵקַל לְאַנְשֵׁי הַלְּהָקָה לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וּלְתָפְשָׂהּ. אַיְרְטוֹן הֵבִיא אֶת אַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה אֶל תּוֹךְ יְעָרִים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הַחוֹף הַמִּזְרָחִי וְשָׁם הִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֹסֶר מְקוֹרוֹת מִחְיָה וְהָיוּ חַסְרֵי עֵזֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן שֶׁיִּשְׁלַח עַל יָדוֹ מִכְתָּב אֶל מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן שֶׁל “דּוּנְקַן”. בְּאוֹתוֹ הַמִּכְתָּב נִצְטַוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהוֹלִיךְ מִיָּד אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי, אֶל מִפְרַץ־טוּפוֹלְד, שֶׁלֹּא הָיָה רָחוֹק מִמְּקוֹם עֶמְדָּתָהּ שֶׁל הַשַּׁיָּרָה אֶלָּא מַהֲלַךְ יָמִים אֲחָדִים. מִפְרָץ זֶה הָיָה הַמָּקוֹם, שֶׁלְּשָׁם הִזְמִין אַיְרְטוֹן אֶת בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ לְהִוָּעֵד עִמּוֹ.

"וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַמִּכְתָּב צָרִיךְ הָיָה לְהִמָּסֵר לְיָדוֹ, נִתְגַלְּתָה תַּרְמִיתוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד וְהוּא אָנוּס הָיָה לִבְרֹחַ. וְאַף עַל פִּי כֵן הִצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת הַמִּכְתָּב הַהוּא, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעוֹ עָלוּל הָיָה לִתְפֹּשׂ אֶת “דּוּנְקַן”, וּמִקֵּץ שְׁנֵי יָמִים הִגִּיעַ אֶל מֶלְבּוּרְן.

"עַד כָּאן הִצְלִיחַ הַפּוֹשֵׁעַ וּמְזִמָּתוֹ עָלְתָה בְּיָדוֹ. הוּא הָיָה מֻבְטָחַ שֶׁ’דּוּנְקַן' תּוּבָא אֶל מִפְרָץ־טוּפוֹלְד וְשָׁם יִתְפְּשׂוּהָ בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ וְיַהַרְגוּ אֶת מַלָּחֶיהָ וּבֶן־דְּזשׁוֹיְס יִהְיֶה לְשַׁלִּיט בַּיַּמִּים הַלָּלוּ… אֲבָל אֱלֹהִים סִכֵּל אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה.

"אַיְרְטוֹן בָּא אֶל מֶלְבּוּרְן וּמָסַר אֶת הַמִּכְתָּב לְיַד מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן, טוֹם אוֹסְטִין, וְהַלָּז מִלֵּא מִיָּד אֶת הַפְּקֻדָּה וְהִפְלִיג בַּיָּם. אֲבָל מִי יוּכַל לְתָאֵר אֶת מַפַּח נַפְשׁוֹ וְזַעְמוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִיצִיאָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה בַּיָּם, כִּי מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן הוֹלִיךְ אֶת אֳנִיָּתוֹ לֹא אֶל מִפְרַץ־טוּפוֹלְד, אֶלָּא אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה! הוּא עִרְעֵר עַל מַעֲשֵׂהוּ וּמָחָה כְּנֶגְדּוֹ, אֲבָל אוֹסְטִין הֶרְאָהוּ אֶת הַמִּכְתָּב!… וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַגֵּאוֹגְרַף הַפְרַנְצִי, שֶׁעָרַךְ אֶת הַמִּכְתָּב, כָּתַב בְּטָעוּת, שֶׁעַל הָאֳנִיָּה לָלֶכֶת אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה. אֵין זֹאת כִּי אִם מִן הַשָּׁמַיִם הִכְשִׁילוּהוּ בְּטָעוּת זוֹ!

"וּבְכֵן הוּפְרוּ עֲצוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן! הוּא נִסָּה לִמְרֹד וּלְהִתְקוֹמֵם, אֶלָּא שֶׁאֲסָרוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ בַּמִּשְׁמָר. וְכָךְ הוּבָא אַיְרְטוֹן אֶל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה, בְּלִי אֲשֶׁר יֵדַע מֶה הָיָה לַחֲבֵרָיו וּמַה גּוֹרָלוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן.

"עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמַרְס הָיְתָה ‘דּוּנְקַן’ מְשׁוֹטֶטֶת בְּקִרְבַת הַחוֹף שֶׁל אֶרֶץ זוֹ. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁמַע אַיְרְטוֹן קוֹל יְרִיַּת כְּלֵי־תּוֹתָח! אֵלֶּה הָיוּ כְּלֵי־הַתּוֹתָח שֶׁל ‘דּוּנְקַן’, שֶׁהִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹל רַעֲמָם לִכְבוֹד הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ, שֶׁעָלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל הָאֳנִיָּה.

"וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:

“לְאַחַר אַלְפֵי צָרוֹת וְסַכָּנוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן, עָלְתָה סוֹף סוֹף בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה, אֶל מִפְרַץ־טוּפוֹלְד. וְהִנֵּה ‘דּוּנְקַן’ אֵינֶנָּהּ! הוּא טִלְגְּרֵף אֶל מֶלְבּוּרְן וּמִשָּׁם עָנוּהוּ לֵאמֹר: ‘דּוּנְקַן’ הִפְלִיגָה בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה בַּיָּם וְאֵין יָדוּעַ לְהֵיכָן.”

"אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן, שֶׁהָאֳנִיָּה הַיָּפָה שֶׁלּוֹ וַדַּאי נָפְלָה בְּיָדוֹ שֶׁל בֶּן־דְּזשׁוֹיְס וְנֶהֶפְכָה לָאֳנִיַּת־פִּירָטִים!

"וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּלֵּק הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן מִמְּגַמַּת מַסָּעוֹ וְהֶחֱלִיט לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים, כִּי הָיָה אִישׁ אַמִּיץ־רוּחַ וּנְדִיב־לֵב. הוּא שָׂכַר לוֹ אֳנִיַּת מִסְחָר וְהִפְלִיג אֶל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי שֶׁל זֵלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה וְשָׁט הָלֹךְ וָשׁוּט בַּמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע, אֲבָל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ לֹא מָצָא: עִקְּבוֹת הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט לֹא נִגְלוּ לוֹ. לְעֻמַּת זֶה מָצָא, לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל, בַּחוֹף שֶׁכְּנֶגֶד אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלו, אֶת ‘דּוּנְקַן’, שֶׁהָיְתָה נְהוּגָה בְּיַד מִשְׁנֵה הַקַּפִּיטַן וְזֶה חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת הָיָה מְצַפֶּה לְבִיאָתוֹ!

"הַדָּבָר הָיָה בַּשְּׁלִישִׁי לֶחָדָשׁ מַרְס שְׁנַת 1855 . בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חָזַר אֵפוֹא הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֶל “דּוּנְקַן” וּמָצָא שָׁם אֶת אַיְרְטוֹן. הַלּוֹרְד צִוָּה לַהֲבִיאֵהוּ לְפָנָיו וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּגִּיד לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַל אֹדוֹת הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט. אֲבָל אַיְרְטוֹן מֵאֵן לְדַבֵּר. אָז הוֹדִיעָהוּ הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן, כִּי בְּבוֹאָם אֶל הַחוֹף הַסָּמוּךְ יִמְסְרֵהוּ בִּידֵי פְּקִידֵי הָרָשׁוּת הַבְּרִיטִית. אֲבָל גַּם הָאִיּוּם הַזֶּה לֹא הוֹעִיל: אַיְרְטוֹן הָיָה כְּאִלֵּם וְלֹא פָּתַח אֶת פִּיו.

“דּוּנְקַן” חָזְרָה שׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ שֶׁהֻתְוָה לְפָנֶיהָ וְשָׁטָה בְּקַו הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. בֵּינָתַיִם קִבְּלָה הַגְּבֶרֶת גְּלֵנַרְוַן עַל עַצְמָהּ לְהַכְרִיעַ אֶת סֵרוּבוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד, וַעֲמָלָהּ הִצְלִיחַ בְּיָדָהּ. אַיְרְטוֹן הִבְטִיחַ לְהַגִּיד אֵת כָּל מַה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וּבִשְׂכַר זֶה בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן לְבַל יַסְגִּירֵהוּ בִּידֵי פְּקִידֵי הָרָשׁוּת הָאַנְגְּלִית, אֶלָּא יוֹרִידֵהוּ אֶל אֶחָד מֵאִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן שֶׁנִּכְסַף לָדַעַת אֵת כָּל מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַקַּפִּיטַן גְּרַנְט, הִסְכִּים לַדָּבָר.

"אָז סִפֵּר לוֹ אַיְרְטוֹן אֶת מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, וְהַלּוֹרְד נוֹכַח, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין הוּא יוֹדֵעַ כְּלוּם מִכָּל מַה שֶׁעָבַר עַל הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט מִיּוֹם שֶׁהַלָּז הוֹרִידָהוּ עַל יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה.

"וְאַף עַל פִּי כֵן קִיֵּם הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֶת הַבְטָחָתוֹ. “דּוּנְקַן” הוֹסִיפָה לָשׁוּט לְדַרְכָּהּ וְסוֹפָהּ שֶׁבָּאָה אֶל הָאִי תָּבוֹר. שָׁמָּה הוֹרִידוּ אֶת אַיְרְטוֹן וְשָׁם מָצְאוּ בְּדֶרֶךְ נֵס גַּם אֶת הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּשְׁנֵי אֲנָשָׁיו. וְאָכֵן אִי זֶה נִמְצָא בְּדִיּוּק בְּמַעֲלַת הָרֹחַב הַשְּׁלשִׁים וָשֶׁבַע. עַל הַפּוֹשֵׁעַ נִגְזַר אֵפוֹא לָשֶׁבֶת בָּאִי הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה תַּחַת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁהוֹרִידוּהוּ מֵעַל הָאֳנִיָּה, פָּנָה אֵלָיו הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וְאָמַר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

" – פֹּה, אַיְרְטוֹן, תֵּשֵׁב לְבָדָד, רָחוֹק מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת מֻבְדָּל מִבְּנֵי אָדָם. מִן הָאִי הַזֶּה לֹא תּוּכַל לִבְרֹחַ לְעוֹלָם. פֹּה תִּהְיֶה גַלְמוּד וְעָזוּב לְנַפְשֶׁךָ, וְרַק עֵינֵי אֱלֹהִים, הַצּוֹפוֹת סִתְרֵי לֵב אָדָם, תַּשְׁגַּחְנָה אֵלֶיךָ. אֲבָל אַתָּה לֹא תִּהְיֶה אָבוּד וְנֶעְלָם כַּאֲשֶׁר הָיָה הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט. וְאִם גַּם אֵינְךָ רָאוּי שֶׁבְּנֵי אָדָם יִזְכְּרוּךָ, לֹא יִמַּח בְּכָל זֹאת זִכְרְךָ מִלֵּב הַבְּרִיּוֹת. יוֹדֵעַ אֲנִי, אַיְרְטוֹן, אֶת מְקוֹם הֱיוֹתְךָ, וְיוֹדֵעַ אֲנִי אֵפוֹא אֶמְצָאֶךָ. לֹא אֶשְׁכַּח זֹאת לְעוֹלָם!"

"וְדוּנְקַן הֶעֶלְתָה אֶת מִפְרָשֶׂיהָ וְעַד מְהֵרָה נִסְתַּלְקָה וְנֶעֶלְמָה בֶּמֶּרְחַקִּים.

"הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְמַרְס שְׁנַת 1855.

"אַיְרְטוֹן נִשְׁאַר לְבָדָד, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר לֹא כְּלֵי־נֶשֶׁק, לֹא כְּלֵי־מְלָאכָה וְלֹא זְרָעִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפּוֹשֵׁעַ זֶה הָיָה לוֹ גַם בַּיִת לָשֶׁבֶת, הֲלֹא הוּא הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט הַיָּשָׁר בָּאָדָם. כָּאן נִגְזַר עָלָיו לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו וּלְמָרֵק מִתּוֹךְ יִסּוּרִים שֶׁל בְּדִידוּת אֶת מַעֲשֵׂי־הַפֶּשַׁע שֶׁעָשָׂה.

"אֲדוֹנִי! הוּא הִתְחָרֵט, הוּא בּוֹשׁ עַל פְּשָׁעָיו, הוּא הָיָה אֻמְלָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ! הוּא גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לָשׁוּב אֶל חֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם, אִם הַלָּלוּ יִזְכְּרוּהוּ וִישִׁיבוּהוּ בְּאַחַד הַיָּמִים מֵאִי גָלוּתוֹ! כַּמָּה גָדְלוּ יִסּוּרָיו שֶׁל עָלוּב זֶה! כַּמָּה עָמַל וְעָבַד כְּדֵי לְצָרֵף אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֶלְאָתָהּ עַל יְדֵי עֲבוֹדַת כַּפָּיִם! וְכַמָּה הִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לוֹ לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה!

"וְכָךְ עָבְרוּ עָלָיו שְׁנָתַיִם, כָּךְ עָבְרוּ עָלָיו שָׁלשׁ שָׁנִים. הַבְּדִידוּת דִּכְּאָה אֶת רוּחַ אַיְרְטוֹן לִבְלִי הָכִיל וְיוֹם יוֹם הָיָה צוֹפֶה וּמַבִּיט אִם אֵין אֳנִיָּה נִרְאֵית בְּאֹפֶק הָאִי שֶׁלּוֹ, וְיוֹם יוֹם הָיָה שׁוֹאֵל אֶת נַפְשׁוֹ אִם מָלֵא צְבָא עֲוֹנוֹ, אִם שָׁלְמוּ יְמֵי מוּסָרוֹ, וְאֵין קֵץ לְמַכְאוֹבָיו וְעִנּוּיָיו!

"אֲהָהּ! כַּמָּה אֲיֻמָּה הִיא הַבְּדִידוּת לְאָדָם אֲשֶׁר כִּלְיוֹתָיו יְיַסְרוּהוּ מוּסָר אַכְזָרִי!

"וְאוּלָם נִרְאֶה שֶׁבְּעֵינֵי יוֹשֵׁב מָרוֹם טֶרֶם נִתְמָרֵק עֲוֹנוֹ שֶׁל אֻמְלָל זֶה כָּל צָרְכּוֹ וְהוּא טֶרֶם נֶעֱנַשׁ עָלָיו דַּיּוֹ, כִּי הִתְחִיל חָשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה לְאַט לְאַט לְפֶרֶא־אָדָם! הוּא חָשׁ כִּי לְאַט לְאַט הֲרֵיהוּ הוֹלֵךְ וְנֶהְפָּךְ לְחַיָּה! אֵין הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר אֵימָתַי הָיָה הַדָּבָר, אִם מִקֵּץ שְׁנָתַיִם אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים לִבְדִידוּתוֹ, אֲבָל סוֹף סוֹף נַעֲשָׂה לִבְרִיָה עֲלוּבָה זוֹ שֶׁמְּצָאתֶם בְּאִי תָּבוֹר!

“סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ לְהַגִּיד לָכֶם, אֲדוֹנַי, שֶׁאַיְרְטוֹן וּבֶן־דְּזשׁוֹיְס וַאֲנִי – שְׁלָשְׁתָּם אָדָם אֶחָד הֵם!”

הַסִּפּוּר תַּם וְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו קָמוּ מִמְּקוֹמָם. קָשֶׁה לְתָאֵר כַּמָּה נִפְעַם לִבָּם בְּהִגָּלוֹת לִפְנֵיהֶם פָּרָשַׁת הָעֹנִי וְהַיִּסּוּרִים וְהַיֵּאוּשׁ הָעֲמֻקִּים לִבְלִי קֵץ, שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עַל אָדָם זֶה!

“אַיְרְטוֹן”, פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אָכֵן פּוֹשֵׁעַ גָּדוֹל הָיִיתָ, וְאוּלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי יוֹשֵׁב מָרוֹם, שֶׁנּוֹסַרְתָּ עַל פִּשְׁעֲךָ מוּסָר קָשֶׁה, וְהוּא רָצָה אֶת עֲוֹנֶךָ, וּרְאָיָה לַדָּבָר, כִּי שָׁב וְהֶחֱזִירְךָ אֶל חֶבְרַת בְּנֵי הָאָדָם. אַיְרְטוֹן, עֲוֹנְךָ נִתְכַּפֵּר! רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת חָבֵר לָנוּ?”

אַיְרְטוֹן נִרְתַּע לְאָחוֹר.

“הֵא לְךָ יָדִי!” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

אַיְרְטוֹן קָפַץ וְהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הַמּוּשָׁטָה לְנֶגְדּוֹ וּדְמָעוֹת גְּדוֹלוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ מֵעֵינָיו.

“רְצוֹנְךָ לָשֶׁבֶת בְּקִרְבֵּנוּ וְלִחְיוֹת עִמָּנוּ?” שְׁאֵלָהוּ סְמִית.

“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ סְמִית,” הֵשִׁיב אַיְרְטוֹן, “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי עוֹד זְמָן־מָה, תְּנֵנִי לְהִתְבּוֹדֵד בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת שֶׁבַּגְּדֵרָה!”

“עֲשֵׂה כַּטוֹב בְּעֵינֶיךָ, אַיְרְטוֹן.”

אַיְרְטוֹן הִפְנָה שִׁכְמוֹ לָצֵאת, אֲבָל הָאִינְגֵ’נֵר עֲצָרָהוּ וְאָמַר:

“עוֹד דָּבָר אֶחָד לִי אֵלֶיךָ, יְדִידִי. הַגִּידָה לִי, כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַפְתָּ לִהְיוֹת בּוֹדֵד לְנַפְשְׁךָ, מִשּׁוּם מָה הִשְׁלַכְתָּ הַיָּמָּה אוֹתָהּ הַפִּתְקָה, שֶׁגִּלְּתָה לָנוּ אֶת מְצִיאוּתְךָ וְאֶת עִקְּבוֹתֶיךָ?”

“פִּתְקָה?” שָׁאַל אַיְרְטוֹן, אֲשֶׁר נִכָּר הָיָה שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ שֶׁל פִּתְקָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ הוּא נִשְׁאָל.

“אָמְנָם כֵּן. אוֹתָהּ הַפִּתְקָה שֶׁהָיְתָה אֲצוּרָה בַּבַּקְבּוּק שֶׁמָּצָאנוּ וַאֲשֶׁר בָּהּ נִקְבַּע בְּדִיּוּק מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי תָּבוֹר!”

אַיְרְטוֹן הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְהִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר עָנָה וְאָמָר:

“מֵעוֹלָם לֹא הֵטַלְתִּי הַיָּמָּה בַּקְבּוּק וּפִתְקָה בְּתוֹכוֹ!”

“מֵעוֹלָם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.

“מֵעוֹלָם!”

וְאַיְרְטוֹן הִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַפֶּתַח וְיָצָא מִן הַבָּיִת.

4.jpg

 

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה־עָשָׂר    🔗

שִׂיחָה – כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט – רַעְיוֹן שֶׁעָלָה בְּלֵב הָאִינְגֵ’נֵר – טֵלֶגְרַף אֱלֶקְטְרִי – חוּטֵי־הַטֵּלֶגְרַף – הַסּוֹלְלָה הַגַּלְוָנִית – הָאָלֶף־בֵּית – עוֹנַת־שָׁנָה יָפָה – הַצְלָחַת הַקּוֹלוֹנְיָה – פוֹטוֹגְרָפִיָּה – מַרְאֵה שֶׁלֶג – שְׁתֵּי שָׁנִים עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן.

"כַּמָּה אֻמְלָל אָדָם זֶה! קָרָא הֶרְבֶּרְט לְאַחַר שֶׁהֵצִיץ בְּעַד הַפֶּתַח וְרָאָה אֶת אַיְרְטוֹן מַחֲלִיק וְיוֹרֵד בְּחֶבֶל הַמַּעֲלִית וְנֶעְלָם בְּמַחֲשַׁכִּים.

“סוֹפוֹ לְשׁוּב אֵלֵינוּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“אֲבָל בִּי, אֲדוֹנִי סְמִית,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? הֲיִתָּכֵן? לֹא אַיְרְטוֹן הוּא שֶׁהֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה? אִם כֵּן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הֵטִיל אוֹתוֹ?”

שְׁאֵלָה זוֹ הָיְתָה דָּבָר בְּעִתּוֹ וּצְרִיכָה הָיְתָה לִהְיוֹת נִשְׁאֶלֶת.

“אַךְ הוּא וְלֹא אַחֵר הֵטִיל אוֹתוֹ,” הֵשִׁיב נֶב, “אֶלָּא שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אֻמְלָל זֶה וַדַּאי כְּבָר הָיְתָה אָז מְטֹרָפָה לְמֶחֱצָה.”

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “וְהוּא עָשָׂה מָה שֶׁעָשָׂה בְּלִי דַעַת וּבְלִי הַכָּרָה.”

“אֵין הַדָּבָר נִתָּן לְהִתְפָּרֵשׁ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת; “וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי מֵבִין יָפֶה מֵהֵיכָן יָדַע אַיְרְטוֹן לִקְבֹּעַ בְּדִיּוּק אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי תָּבוֹר. הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ קֹדֶם שֶׁנְּטָשׁוּהוּ עַל הָאִי הֵם הֵם שֶׁהִמְצִיאוּ לְיָדוֹ אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת.”

“אֲבָל,” הוֹסִיף וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם בַּזְּמָן שֶׁכָּתַב אֶת הַפִּתְקָה עֲדַיִן לֹא נֶהְפַּךְ כֻּלּוֹ לְחַיָּה, וְאִם כְּבָר עָבְרוּ שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים מֵאָז הֵטִיל אוֹתָהּ הַיָּמָּה, מִשּׁוּם מַה לֹא נִשְׁחַת הַנְּיָר מֵחֲמַת רְטִיבוּת?”

“מִכָּאן מוּכָח,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן נִטְרְפָה עָלָיו בִּזְמָן מְאֻחָר מִכְּפִי שֶׁהוּא סָבוּר.”

“וַדַּאי כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁלּוּלֵא כֵן הָיָה הַדָּבָר אַךְ חִידָה סְתוּמָה.”

“אָמְנָם כֵּן, חִידָה סְתוּמָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה לֹא רָצָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה.

“אֲבָל כְּלוּם דִּבֵּר אַיְרְטוֹן אֶת הָאֱמֶת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.

הֵן," הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא לְכָל פְּרָטָיו. הֲרֵינִי זוֹכֵר יָפֶה, שֶׁמִּכְתְּבֵי־הָעִתִּים פִּרְסְמוּ בִּזְמַנָּם יְדִיעוֹת עַל נִסְיוֹנוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וְעַל תּוֹצְאוֹת חִפּוּשָׂיו.”

“אַךְ אֱמֶת דִּבֵּר אַיְרְטוֹן,” הוֹסִיף כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אַל תְּפַקְפֵּק בַּדָּבָר, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהֲרֵי אֱמֶת זוֹ הָיְתָה קָשָׁה וְאַכְזְרִיָּה לוֹ בְּיוֹתֵר. אִם אָדָם מַרְשִׁיעַ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, הֲרֵיהוּ מְדַבֵּר אֱמֶת!”

לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְדֵצֶמְבֶּר, יָרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הַחוֹף וּמִשָּׁם עָלוּ עַל הָרָמָה, אֲבָל אֶת אַיְרְטוֹן שׁוּב לֹא מָצְאוּ שָׁם. הוּא הָלַךְ בַּלַּיְלָה אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה וְקָבַע אֶת דִּירָתוֹ שָׁם, וְיָפֶה עָשׂוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁהֶחְלִיטוּ לְעָזְבֵהוּ לְנַפְשׁוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַטְרִידוֹ. הַזְּמָן וַדַּאי יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וַחֲזָקָה עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶׁאֵין הַפִּתּוּיִים וְהַשִּׁדּוּלִים עֲלוּלִים לַעֲשׂוֹת.

הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב חָזְרוּ אֶל עֲבוֹדָתָם הָרְגִילָה, וְכוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב הָלְכוּ גַם הֵם לַעֲסֹק בְּמַעְבָּדָם אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים.

“יוֹדֵעַ אַתָּה, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כִּי הַבֵּאוּר שֶׁבֵּאַרְתָּ אֶתְמוֹל אֶת עִנְיַן הַבַּקְבּוּק לֹא הֵנִיחַ אֶת דַּעְתִּי כָּל עִקָּר! הֲיִתָּכֵן שֶׁאֻמְלָל זֶה כָּתַב אֶת הַפִּתְקָה וְהֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה וְשׁוּב אֵין הוּא זוֹכֵר שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה?”

“מִכָּאן מוּכָח אֵפוֹא, שֶׁלֹּא הוּא הֵטִיל אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָּה.”

“וּבְכֵן סָבוּר אַתָּה…”

“אֵינִי סָבוּר כְּלוּם, אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּשֶׁהוּא מַפְסִיק אֶת דִּבְרֵי הַכַּתָּב. “אֲנִי מְצָרֵף אֶת הַמְאֹרָע הַזֶּה אֶל שׁוּרַת הַמְאֹרָעוֹת הַסְּתוּמִים, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא עָלָה בְּיָדִי לְפָרְשָׁם!”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, כּוֹרֶשׁ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כָּאן נַעֲשִׂים מַעֲשִׂים הַנִּשְׂגָּבִים מִבִּינַת אָדָם! הַצָּלָתְךָ אַתָּה, הַתֵּבָה שֶׁנִּמְצְאָה עַל גַּבֵּי הַחוֹל, מְאֹרְעוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ, וְלַסּוֹף בַּקְבּוּק זֶה… כְּלוּם לֹא נִמְצָא לְעוֹלָם פִּתְרוֹן לַחִידוֹת הַלָּלוּ?”

“וַדַּאי מָצֹא נִמְצָא!” קָרָא הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, “וַדַּאי מָצֹא נִמְצָא, וְאִלּוּ גַּם אֶצְטָרֵךְ לְשֵׁם כָּךְ לְחַטֵּט אֶת הָאִי הַזֶּה עַד לְמַעֲמַקָּיו!”

“אֶפְשָׁר שֶׁהַמִּקְרֶה יַמְצִיא לָנוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְתַעֲלוּמָה זוֹ!”

“הַמִּקְרֶה! אֵינֶנִּי מַאֲמִין בְּמִקְרֶה, סְפִּילֶט, כְּשֵׁם שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ תַּעֲלוּמוֹת וּמִסְתּוֹרִין בָּעוֹלָם. יֵשׁ סִבָּה לְכָל הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּאן וְאֶת הַסִּבָּה הַזֹּאת אֲגַלֶּה. בֵּינָתַיִם עָלֵינוּ לִהְיוֹת צוֹפִים וּמַבִּיטִים בְּשִׂים לֵב וְלַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ.”

הִגִּיעַ חֹדֶשׁ יָנוּאַר וְהִתְחִילָה שְׁנַת 1867. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָסְקוּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה בִּמְלָאכוֹת שֶׁל עוֹנַת הַקָּיִץ. בְּאוֹתָם הַיָּמִים עָבְרוּ הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט לְרֶגֶל עֲבוֹדָתָם עַל פְּנֵי הַגְּדֵרָה וְנוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי אַיְרְטוֹן קָבַע אֶת מִשְׁכָּנוֹ בַּבַּיִת שֶׁנִּבְנָה בִּשְׁבִילוֹ. הוּא טִפֵּל בָּעֵדֶר הַגָּדוֹל שֶׁנִּמְסַר לְהַשְׁגָּחָתוֹ וְנָטַל מֵחֲבֵרָיו אֶת הַטִּרְחָה לָבוֹא אֶל הַגְּדֵרָה אַחַת לִשְׁנַיִם אוֹ לִשְׁלשָׁה יָמִים. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְהַנִּיחַ אֶת אַיְרְטוֹן לִהְיוֹת בּוֹדֵד זְמָן הַרְבֵּה לְנַפְשׁוֹ וְהָיוּ מְבַקְרִים אוֹתוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.

עַל פִּי כַּמָּה סִמָּנִים בָּאוּ הָאִינְגֵ’נֵר וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט לִידֵי חֲשָׁשָׁה, שֶׁאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאִי טָעוּן הַשְׁגָּחָה יְדוּעָה, וּלְפִיכָךְ שָׂמוּ בִּטְחוֹנָם בְּאַיְרְטוֹן, שֶׁהוּא יוֹדִיעַ לְיוֹשְׁבַי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁיִּתְרַחֵשׁ שָׁם.

אֲבָל מַה יַעֲשֶׂה אַיְרְטוֹן אִם הַמִּקְרֶה יִתְרַחֵשׁ לְפֶתַע פִּתְאֹם וְיִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְהוֹדִיעַ עָלָיו לָאִינְגֵ’נֵר בִּמְהִירוּת יְתֵרָה? הֲלֹא מִלְּבַד הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהֵם מִן הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַחֲשׁוּ מְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים, אֲשֶׁר יִדְרְשׁוּ מִן הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה חִישׁ מַהֵר, כְּגוֹן הִתְגַּלּוּת אֳנִיָּה הָעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי, שֶׁבֶר־אֳנִיָּה בְּקִרְבַת אוֹתוֹ הַחוֹף, בִּיאָתָם שֶׁל פִּירָטִים, וְכַדּוֹמֶה.

אִי לָזֹאת הֶחֱלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכוֹנֵן בֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הִתְחַבְּרוּת מְהִירָה.

בָּעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ יָנוּאַר הוֹדִיעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לַחֲבֵרָיו.

“אֲבָל מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“כְּלוּם יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ לְכוֹנֵן טֵלֶגְרַף?”

“יֵשׁ וָיֵשׁ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

"טֵלֶגְרַף אֱלֶקְטְרִי? שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“אָמְנָם כֵּן, אֱלֶקְטְרִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “יֵשׁ בְּיָדֵינוּ כָּל הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים לַעֲשׂוֹת סוֹלְלָה; רַק עֲשִׂיַּת חוּטֵי הַבַּרְזֶל תִּכְבַּד עָלֵינוּ, אֲבָל מְקַוֶּה אֲנִי לְהִתְגַּבֵּר גַּם עַל הַקֹּשִׁי הַזֶּה.”

“לְאַחַר שֶׁהַמִּפְעָל הַזֶּה יָקוּם וְיִהְיֶה,” אָמַר הַסַּפָּן, “שׁוּב לֹא אֶתְיָאֵשׁ מִן הַתִּקְוָה לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵנוּ טָסִים בְּאַחַד הַיָּמִים עַל פְּנֵי הָאִי בְּרַכֶּבֶת שֶׁל מְסִלַּת הַבַּרְזֶל!”

וּבְכֵן נִגְּשׁוּ אֶל הַמְּלָאכָה וְהִתְחִילוּ בְּחֶלְקָהּ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ, בַּעֲשִׂיַּת חוּטֵי הַבַּרְזֶל, שֶׁהֲרֵי אִם הַדָּבָר לֹא יַצְלִיחַ, אַךְ לְמוֹתָר יִהְיֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הַסּוֹלְלָה וְאֶת שְׁאָר הַתַּשְׁמִישִׁים.

הַבַּרְזֶל שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה מִן הַמִּין הַמְּשֻׁבָּח, וּמִשּׁוּם כָּךְ נוֹחַ הָיָה לְרַדְדוֹ וּלְמָתְחוֹ. הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין קֹדֶם כֹּל מַמְתֵּחַ־תַּיִל, הַיְנוּ, טַבְלָא שֶׁל פְּלָדָה הַמְנֻקָּבָה נְקָבִים חַדּוּדִים בַּעֲלֵי שִׁעוּרִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם מוֹתְחִים בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת חוּט הַבַּרְזֶל עַד שֶׁהוּא מִדַּקֵּק כְּדֵי הַשִּׁעוּר הָרָצוּי. אֶת טַבְלַת הַפְּלָדָה הַזֹּאת, שֶׁהִקְשׁוּהָ יָפֶה, שָׂמוּ בְּתוֹךְ דְּפוּס־עֵץ חָזָק שֶׁנִּקְבְּעָה עָמֹק בַּקַּרְקַע בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מֵאֶשֶׁד־הַמַּיִם הַגָּדוֹל, שֶׁבְּכֹחַ הַמֵּנִיעַ שֶׁלּוֹ אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְצֹרֶךְ מְלַאכְתּוֹ זוֹ.

סָמוּךְ לְאֶשֶׁד־הַמַּיִם עָמְדָה טַחֲנַת־הַלִבּוּד, שֶׁהָיְתָה בְּטֵלָה עַכְשָׁו מִמְּלָאכָה. וְהִנֵּה בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּגָּלִיל שֶׁלָּהּ לִמְתִיחַת הַתַּיִל.

הַמְּלָאכָה הָיְתָה קָשָׁה וְהִצְרִיכָה תְּשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה. קֹדֶם כֹּל, הִתְקִינוּ קְנֵי בַּרְזֶל אֲרֻכִּים וְדַקִּים, אֲשֶׁר אֶת קְצוֹתָם חִדְדוּ וְשִׁפּוּ בְּשׁוֹפִין. אַחַר הִכְנִיסוּ אֶת קְנֵי הַבַּרְזֶל הָאֵלֶּה אֶל תּוֹךְ הַנֶּקֶב הָרָחָב בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בְּטַבְלַת־הַפְּלָדָה וּמְתָחוּם בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַגָּלִיל עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי אֹרֶךְ שֶׁל שְׁלשִׁים רֶגֶל. אָז הֵסִירוּ אוֹתָם מֵעַל הַגָּלִיל שֶׁנִּתְכָּרְכוּ עָלָיו וְהִכְנִיסוּם בָּזֶה אַחַר זֶה אֶל תּוֹךְ שְׁאָר הַנְּקָבִים, שֶׁהָאֶחָד הָיָה דַק מֵחֲבֵרוֹ, וְכָךְ הָיוּ הוֹלְכִים וּמוֹתְחִים אוֹתָם עַד שֶׁסּוֹף סוֹף עָלוּ בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר חוּטֵי־בַּרְזֶל, שֶׁאָרְכָּם מֵאַרְבָּעִים עַד חֲמִשִּׁים רֶגֶל וְשֶׁאֶפְשָׁר הָיָה עַל נְקַלָּה לְקָשְׁרָם זֶה בָּזֶה וּלְמָתְחָם לְאֹרֶךְ הַשֶּׁטַח שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין אֲשֶׁר בֵּין הַגְּדֵרָה וְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

עֲבוֹדָה זוֹ נִמְשְׁכָה יָמִים אֲחָדִים, וְכֵיוָן שֶׁהָלְכָה וְנֶעֶשְׂתָה כַּשּׁוּרָה, הִטִּיל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל מוֹתְחֵי־תַּיִל עַל חֲבֵרָיו וְהוּא עַצְמוֹ הִתְחִיל מִתְעַסֵּק בַּעֲשִׂיַּת הַסּוֹלְלָה.

לְצֹרֶךְ מַטְרָתוֹ דְרוּשָׁה הָיְתָה סוֹלְלָה בַּעֲלַת זֶרֶם מַתְמִיד. מוּדַעַת הִיא, שֶׁהַסּוֹלְלוֹת שֶׁל עַכְשָׁו מִצְטָרְפוֹת עַל פִּי רֹב מִפַּחַם הַגַּז, מִצִּינְק וּמִנְּחשֶׁת. אֶת הַנְּחֹשֶׁת חָסֵר הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר, כִּי כָּל חִפּוּשָׂיו לֹא הוֹעִילוּ לוֹ לְגַלּוֹת בְּאִי לִינְקוֹלְן אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל מַתֶּכֶת זוֹ, וּלְפִיכָךְ אָנוּס הָיָה לְוַתֵּר עָלֶיהָ. אֶת פַּחַם־הַגַּז, כְּלוֹמַר, אֶת הַגְּרָפִית הַקָּשָׁה הַמִּתְהַוָּה בְּרֵטוֹרְטוֹת שֶׁל בָּתֵּי הַחֲרשֶׁת לְגַז לְאַחַר הִתְפָּרְדוּת פַּחְמֵי הָאֶבֶן, אָמְנָם יָכֹל הָיָה לִיצוֹר בְּסִיּוּעַ שֶׁל מַכְשִׁירִים הַמְיֻחָדִים לַדָּבָר, אֲבָל הַתְקָנַת הַמַּכְשִׁירִים הַלָּלוּ הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. וַאֲשֶׁר לְצִינְק, הִנֵּה וַדַּאי יִזְכֹּר הַקּוֹרֵא שֶׁהַתֵּבָה שֶׁנִּמְצְאָה בְּכֵף־הַמְּצִיאָה הָיְתָה רְצוּפָה לוּחוּת שֶׁל מַתֶּכֶת זוֹ, וְעַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעָתָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַטָּרָה מְעֻלָּה.

לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת מְרֻבֶּה הֶחֱלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲרֹךְ סוֹלְלָה פְּשׁוּטָה, כְּאוֹתָהּ שֶׁהִמְצִיא בֵּקֵרֶל בִּשְׁנַת 1820 וַאֲשֶׁר אֵין בָּהּ אֶלָּא צִינְק בִּלְבָד. שְׁאָר הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים, הַיְנוּ, חֻמְצָה חַנְקָנִית וְאַשְׁלָג, הָיוּ בְּיָדוֹ.

וְזֶה מַעֲשֵׂה הַסּוֹלְלָה, אֲשֶׁר פְּעֻלַּת־הַגּוֹמְלִין שֶׁל הַחֻמְצָה וְהָאַשְׁלָג זוֹ עַל זֶה הוֹלִידָה בָּהּ אֶת הַזֶּרֶם הַגַּלְוָנִי:

הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין כְּלֵי־זְכוּכִית אֲחָדִים וּמִלֵּא אוֹתָם חֻמְצָה חַנְקָנִית. אֶת פִּי הַכֵּלִים הָאֵלֶּה סָתַם בִּמְגוּפָה, אֲשֶׁר דַּרְכָּה הֶעֱבִיר שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁקָּצֶהָ הַתַּחְתּוֹן הָיָה פָּקוּק בִּמְגוּפָה שֶׁל חֹמֶר מְעֻטֶּה בְּמַטְלִית וְיָרַד וְטָבַל בְּחֻמְצָה. אֶל תּוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת זוֹ יָצַק תְּמִסָּה שֶׁל אַשְׁלָג, שֶׁהִשִּׂיג עַל יְדֵי שְׂרֵפַת צְמָחִים שׁוֹנִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ פָּעֲלוּ הַחֻמְצָה וְהָאַשְׁלָג זוֹ עַל זֶה דֶרֶךְ מְגוּפַת הַחֹמֶר.

אַחַר נָטַל כּוֹרֶשׁ סְמִית שְׁתֵּי רְצוּעוֹת שֶׁל צִינְק וְהוֹרִיד אֶת הָאֶחָד אֶל תּוֹךְ הַחֻמְצָה הַחַנְקָנִית וְאֶת הַשֵּׁנִי אֶל תּוֹךְ תְּמִסַּת הָאַשְׁלָג, אֲשֶׁר בַּשְּׁפוֹפֶרֶת. וּמִיָּד נוֹלַד זֶרֶם שֶׁעָבַר מֵרְצוּעַת הַצִּינְק שֶׁבַּכְּלִי אֶל זוֹ שֶׁבַּשְּׁפוֹפֶרֶת; אֶת שְׁתֵּי הָרְצוּעוֹת קָשַׁר יַחַד בְּחוּט שֶׁל מַתֶּכֶת, וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה הָרְצוּעָה שֶׁבַּשְּׁפוֹפֶרֶת לְצִיר חִיּוּבִי, וְזֶה שֶׁבַּכְּלִי – לְצִיר שְׁלִילִי. כָּל כְּלִי וּכְלִי הוֹלִיד אֵפוֹא כָּךְ וְכָךְ זֶרֶם, וּבְהִצְטָרְפָם יַחַד הָיוּ לְסוֹלְלָה, שֶׁהָיְתָה מַסְפִּיקָה לְמַדַּי לְצָרְכֵי הַטֵּלֶגְרָפִיָּה הָאֱלֶקְטְרִית.

זוֹהִי פָּרָשַׁת הַמַּכְשִׁיר הַמְחֻכָּם וְהַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר שֶׁהִתְקִין הָאִינְגֵ’נֵר, כְּדֵי לְהָקִים עַל יָדוֹ חִבּוּר טֵלֶגְרָפִי בֵּין אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּבֵין הַגְּדֵרָה.

בְּשִּׁשָּׁה לְפֶבְּרוּאַר הִתְחִילוּ לְהָקִים אֶת הָעַמּוּדִים, שֶׁאִיזוֹלָטוֹרִים שֶׁל זְכוּכִית הָיוּ קְבוּעִים בָּהֶם וְשֶׁנּוֹעֲדוּ לְשַׁמֵּשׁ נוֹשְׂאֵי חוּט־הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר יִמָּתַח מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עַד הַגְּדֵרָה. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים נִמְתַּח הַחוּט וְהָיָה מוּכָן לְהַעֲבִיר אֶת הַזֶּרֶם הָאֱלֶקְטְרִי, הַמִּתְרוֹצֵץ בִּמְהִירוּת שֶׁל שֵׁשֶׁת אֲלָפִים קִילוֹמֶטְרִים בִּשְׁנִיָּה.

הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין שְׁתֵּי סוֹלְלוֹת: אַחַת בִּשְׁבִיל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְאַחַת בִּשְׁבִיל הַגְּדֵרָה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה צֹרֶךְ בִּמְסִירַת יְדִיעוֹת מְהִירוֹת מִן הַגְּדֵרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בִּמְסִירַת יְדִיעוֹת מִכָּאן לְשָׁם.

תַּשְׁמִישֵׁי הַטֵּלֶגְרַף גּוּפָם הָיוּ פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר. קְצֵה חוּט הַבַּרְזֶל שֶׁבְּכָל תַּחֲנָה נִכְרַךְ עַל אֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַל גֶּזֶר בַּרְזֶל רַךְ, שֶׁפְּתִיל־בַּרְזֶל הָיָה כָּרוּךְ עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁקָּם חִבּוּר בֵּין שְׁנֵי הַצִּירִים, מִיָּד עָבַר הַזֶּרֶם מִן הַצִּיר הַחִיּוּבִי אֶל חוּט־הַבַּרְזֶל וּמִשָּׁם אֶל הָאֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט, שֶׁנַּעֲשָׂה מַגְנֵטִי דֶרֶךְ עֲרַאי, וְחָזַר דֶּרֶךְ הָאֲדָמָה אֶל הַצִּיר הַשְּׁלִילִי. אֲבָל אַךְ הִפְסִיקוּ אֶת הַזֶּרֶם, מִיָּד בֻּטַּל הַכֹּחַ הַמַּגְנֵטִי שֶׁל הָאֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט. וּבְכֵן דַּי הָיָה אַךְ לְהַצְמִיד אֶל הָאֱלֶקְטְרוֹ־מַגְנֵט גֶּזֶר־בַּרְזֶל רַךְ, אֲשֶׁר נִמְשַׁךְ בִּשְׁעַת עֲבָרַת הַזֶּרֶם וְחָזַר וְנָפַל עִם הַפְסָקַת הַזֶּרֶם. אֶל גֶּזֶר־בַּרְזֶל זֶה הִדְבִּיק כּוֹרֶשׁ סְמִית מַחַט אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַזֶּרֶם הִתְנוֹעֲעָה עַל פְּנֵי לוּחַ, שֶׁאוֹתְיוֹת הָאָלֶף־בֵּית הָיוּ רְשׁוּמוֹת עָלָיו, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הִגִּיעַ לִידֵי הַיְּכֹלֶת לְהָרִיץ דְּבָרִים מִתַּחֲנָה אֶל תַּחֲנָה.

כָּל הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נִגְמְרָה בִּשְׁנֵים־עָשָׂר לְפֶבְּרוּאַר. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵרִיץ כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה דֶּפֵּשָׁה אֶל הַגְּדֵרָה וְשָׁאַל אִם הַכֹּל שָׁם שָׁלוֹם, וּמִקֵּץ רְגָעִים מוּעָטִים קִבֵּל תְּשׁוּבָה מֵאֵת אַיְרְטוֹן, “שֶׁהַכֹּל שָׁלוֹם.”

לְשִׂמְחַת פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה קֵץ. בְּכָל בֹּקֶר וּבְכָל עֶרֶב הָיָה מֵרִיץ טֵלֶגְרַמָּה אֶל הַגְּדֵרָה, וּמִיָּד הָיָה מְקַבֵּל מִשָּׁם תְּשׁוּבָה.

חִבּוּר טֵלֶגְרָפִי זֶה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי מַעֲלוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר: אַחַת, שֶׁנָּתַן לַקּוֹלוֹנִיסְטִים יְכֹלֶת לָדַעַת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אִם אַיְרְטוֹן נִמְצָא בַּגְּדֵרָה וְאִם אַיִן, וְהַשֵּׁנִית, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֶת אַיְרְטוֹן לִהְיוֹת שָׁרוּי בִּבְדִידוּת גְּמוּרָה. וְכָאן מָקוֹם לְהַגִּיד שֶׁלֹּא עָבַר שָׁבוּעַ שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לְבַקֵּר אֶת אַיְרְטוֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַיְרְטוֹן גּוּפוֹ הָיָה בָּא מִזְּמָן לִזְמָן אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְשָׁם הָיוּ מְקַדְּמִים אֶת פָּנָיו בַּחֲבִיבוּת יְתֵרָה.

הִנֵּה כִּי כֵן עָבְרָה עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה מִתּוֹךְ עֲבוֹדוֹת רְגִילוֹת. מְקוֹרוֹת הַמִּחְיָה שֶׁלָּהֶם, וּבְיִחוּד יְרָקוֹת וּתְבוּאָה, גָּדְלוּ וְעָצְמוּ מִיּוֹם לְיוֹם. הַצְּמָחִים שֶׁהוּבְאוּ מֵאִי תָּבוֹר נִקְלְטוּ וְעָלוּ יָפֶה. רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל שִוְּתָה לְעֵינֵי הָרוֹאִים מַרְאֶה לוֹקֵחַ לֵב. תְּבוּאַת הַקָּצִיר הָרְבִיעִי הָיְתָה מְבֹרָכָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא נִמְצָא אָדָם שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִטְרֹחַ וְלִבְדֹּק אִם בֶּאֱמֶת הִיא מְכִילָה אַרְבַּע מֵאוֹת מִילְיַארְדִּים גַּרְגְּרֵי־דָגָן וְאִם אָיִן. אָמְנָם פֶּנְקְרוֹף מִתְּאַוֶּה הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת, אֲבָל הָאִינְגֵ’נֵר הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁאֲפִילוּ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לִסְפֹּר מֵאָה וַחֲמִשִּׁים גַּרְגְּרִים בְּדַק אֶחָד, הַיְנוּ, תִּשְׁעַת אֲלָפִים גַּרְגְּרִים בְּשָׁעָה, לֹא יִגְמֹר אֶת הַסְּפִירָה אֶלָּא מִקֵּץ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמִיָּד הִסְתַּלֵּק הַסַּפָּן הַזָּרִיז מֵחֶפְצוֹ זֶה.

מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה וּבַיּוֹם הָיָה שׁוֹלֵט חֹם גָּדוֹל, אֲבָל לִפְנוֹת עֶרֶב הָיְתָה מְנַשֶׁבֶת רוּחַ־יָם אֲשֶׁר הֵפִיגָה אֶת הַחֹם הַלּוֹהֵט וְהֵבִיאָה לְדָרֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֵילוֹת צוֹנְנִים מְשִׁיבֵי־נָפֶשׁ. פְּעָמִים הִתְחוֹלְלָה שׁוֹאַת גֶּשֶׁם, אֲשֶׁר אָמְנָם לֹא אָרְכָה זְמָן הַרְבֵּה, אֲבָל תַּחַת זֶה הִתְרַגְּשָׁה עַל הָאִי לִינְקוֹלְן בַּחֲמַת כֹּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת רוֹצְצוּ לַהֲבוֹת בְּרָקִים עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְהָרַעַם לֹא פָּסַק מִלְּהַרְעִים אֶת קוֹלוֹ הָאַדִּיר.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הִגִּיעָה הַקּוֹלוֹנְיָה לִידֵי הַפְרָחָה גְדוֹלָה. אוּכְלוֹסֶיהָ שֶׁל חֲצַר־הָעוֹפוֹת פָּרוּ וְרָבוּ בְּמִדָּה יְתֵרָה וְסִפְּקוּ שִׁפְעַת מְזוֹנוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְלַסּוֹף הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ, שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לְהַמְעִיט אֶת מִסְפָּרָם הַמְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר. גַּם הַחֲזִירִים כְּבָר הִמְלִיטוּ וְלָדוֹת, וְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁהַטִּפּוּל בְּבַעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ גָזַל מֵאֵת נֶב וּמֵאֵת פֶּנְקְרוֹף חֵלֶק גָּדוֹל מִזְּמַנָּם.

הָעֲרוֹדִים, שֶׁשְּׁנֵי עֲיָרִים נָאִים נוֹלְדוּ לָהֶם, שִׁמְּשׁוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּהֲמוֹת־רְכִיבָה לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט וּלְהֶרְבֶּרְט. הַכַּתָּב הוֹרָה אֶת הָעֶלֶם פֶּרֶק בִּרְכִיבָה, וְהַלָּז נַעֲשָׂה בִּמְרוּצַת הַיָּמִים פָּרָשׁ מְצֻיָּן. אֲבָל הָעֲרוֹדִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים גַּם בַּהֲמוֹת־מְשִׁיכָה, וְעִתִּים הָיוּ אוֹסְרִים אוֹתָם בַּעֲגָלָה, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עֵצִים וּפַחְמֵי־אֶבֶן אוֹ חֳמָרִים מִינֵרָלִיִּים שׁוֹנִים לְצָרְכּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן חָדְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַיְּעָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק. שָׁם לֹא פָּגַע בָּהֶם הַחֹם הַקָּשֶׁה מִנְּשֹׂוא, כִּי קַרְנֵי הַחַמָּה לֹא פָּרְצוּ כִּמְעַט בְּעַד הָעֲנָפִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁהִתְלַכְּדוּ מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. הֵם חָקְרוּ וְתָרוּ אֶת כָּל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר בְּשׁוּלֶיהָ עָבְרָה הַדֶּרֶךְ מִן הַגְּדֵרָה עַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הָאֶשֶׁד.

בְּצֵאתָם לְטִיּוּלֵי הַתִּיּוּר הַלָּלוּ הִזְדַּיְּנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָפֶה, כִּי עִתִּים נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם חֲזִירֵי־בָר אֲיֻמִּים וְאַכְזָרִים עַד מְאֹד, שֶׁהַמִּלְחָמָה בָּהֶם הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן נִלְחֲמוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִלְחֶמֶת־הַשְׁמֵד גַּם עִם הַיָּגוּאֲרִים. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָגָה לָהֶם אֵיבָה רַבָּה, וְתַלְמִידוֹ הֶרְבֶּרְט הָיָה שֻׁתָּף לוֹ לְאֵיבָה זוֹ. מִהְיוֹתָם חֲמוּשִׁים בִּכְלֵי־זַיִן מְעֻלִּים לֹא פָּחֲדוּ מִפְּנֵי פְּגִיעַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת הַלָּלוּ. אֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְקֹר רוּחוֹ שֶׁל הַכַּתָּב בְּמִלְחָמָה זוֹ הָיוּ מֻפְלָאִים. שְׁלָלָם בְּמִלְחָמָה זוֹ הָיוּ כְּעֶשְׂרִים עוֹרוֹת־יָגוּאֲרִים, שֶׁקִּשְּׁטוּ בָּהֶם אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. מְגַמָּתָם הָיְתָה לְהַכְחִיד אֶת הַחַיּוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאִי עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד, וְהַחַיִל הָרַב אֲשֶׁר עָשׂוּ עַד הֵנָּה נָתַן תִּקְוָה, שֶׁמְּגַמָּתָם תִּתְקַיֵּם בְּיָדָם.

פְּעָמִים שהָאִינְגֵ’נֵר נִלְוָה אֶל הַתַּיָּרִים, שֶׁיָּצְאוּ לָתוּר אֶת חֶלְקֵי־הָאִי שֶׁאֵינָם יְדוּעִים, וְחִקֵּר אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. אֶפֶס לֹא עִקְּבוֹת חַיּוֹת הָיָה מְחַפֵּשׂ בַּמַּחֲבוֹאִים אֲשֶׁר בַּעֲבִי הַיְּעָרִים רַחֲבֵי־הַיָּדַיִם, אֶלָּא עֲקֵבוֹת אֲחֵרִים, אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא נִגְלָה לְעֵינָיו שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד. גַּם יוּףּ וְגַם טוֹףּ, שֶׁהָיוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ תָּמִיד, לֹא נָתְנוּ שׁוּם אוֹת שֶׁהֵם חָשִׁים דָּבָר הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל, וְאַף עַל פִּי כֵן חָזַר וְנָבַח הַכֶּלֶב לֹא אַחַת בְּקָרְבוֹ אֶל מִפְתָּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַבְּאֵר, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר בָּדַק אוֹתָהּ וְלֹא מָצָא בָּהּ כְּלוּם.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן צִלְמוּ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט אֲחָדִים מִמַּרְאוֹת הָאִי הַיָּפִים בְּיוֹתֵר. לְתַכְלִית זוֹ הִסְתַּיְּעוּ בִּמְכוֹנַת הַפוֹטוֹגְרָפִיָּה, שֶׁנִּמְצְאָה בַּתֵּבָה וְשֶׁעַד עַכְשָׁו הָיְתָה מֻנַּחַת לְלֹא שִׁמּוּשׁ. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן מוּעָט נַעֲשׂוּ הַכַּתָּב וְעוֹזְרוֹ לְצַלָּמִים זְרִיזִים וְהֶעֱלוּ בְּיָדָם צִלּוּמִים נָאִים שֶׁל מַרְאוֹת־נוֹף שׁוֹנִים, כְּגוֹן הַתְּמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁל הָאִי, שֶׁנִּצְטַלְמָה מֵעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, מַרְאֵה הַר פְרַנְקְלִין, מַרְאֵה תּוֹצָאַת נַחַל הַתּוֹדָה הַנְּתוּנָה בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת נָאָה שֶׁל סְלָעִים גְּבוֹהִים, כַּר הַדֶּשֶׁא וְהַגְּדֵרָה אֲשֶׁר לְרַגְלֵי שְׁלוּחַת הָהָר, כֵּף הַצִּפֹּרֶן מְשֻׁנֵּה־הַתַּבְנִית, כֵּף הַמְּצִיאָה, וְכַדּוֹמֶה.

מִסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו, שֶׁהַצַּלָּמִים לֹא שָׁכְחוּ לְצַלֵּם אֶת תְּמוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאִי בְּלִי לְהוֹצִיא מִן הַכְּלָל אַף אֶחָד מֵהֶם.

“אַתֶּם מַרְבִּים בְּכָךְ אֶת מִסְפַּר הָאוּכְלוֹסִין,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

וְהַסַּפָּן הִתְעַנֵּג עַל תְּמוּנַת פַּרְצוּפוֹ הַכָּשֵׁר שֶׁקִּשְּׁטָה אֶת הַקִּיר שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְרָגִיל הָיָה לְהִתְיַצֵּב לְנֶגְדָּהּ וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בַּהֲנָאָה יְתֵרָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מִתְיַצֵּב לְשֶׁעָבַר לִפְנֵי חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה הַיָּפִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בַּחֲנֻיּוֹת שֶׁל בְּרוֹדְוֵי.

הַמֻּצְלָחָה שֶׁבְּכָל הַתְּמוּנוֹת הָיְתָה זוֹ שֶׁל יוּףּ. מַר יוּףּ יָשַׁב לִפְנֵי מְכוֹנַת הַצִּלּוּם בְּמִין כֹּבֶד רֹאשׁ שֶׁאֵין לְתָאֳרוֹ, וּתְמוּנָתוֹ עָלְתָה יָפֶה וְנִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא חַיָּה וּמְמַלְּלָה!

“דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עוֹד מְעַט וִיעַוֶּה אֶת פַּרְצוּפוֹ!” קָרָא עָלֶיהָ פֶּנְקְרוֹף.

אִלּוּ בָּחַל מַר יוּףּ בַּתְּמוּנָה וְדַעְתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנָּה, הֲרֵי זֶה הָיָה מוֹכִיחַ עָלָיו שֶׁהוּא מִן הַקַּפְּדָנִים, שֶׁקָּשֶׁה לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתָּם, אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיְתָה דַּעְתּוֹ נוֹחָה מִמֶּנָּה וְהוּא הָיָה מַבִּיט אֵלֶיהָ בְּפָנִים מַבִּיעִים חִבָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ קוֹרְטוּב שֶׁל גַּנְדְּרָנוּת.

5.jpg

מִשֶּׁנִּכְנַס חֹדֶשׁ מַרְס פָּסַק הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל. פְּעָמִים יָרְדוּ גְּשָׁמִים, אֲבָל הָאֲוִיר הָיָה עֲדַיִן חַם לְמַדַּי. חֹדֶשׁ מַרְס זֶה, הַמַּתְאִים לְחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי, לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נָאֶה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מְצַפִּים. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְבַשֵּׂר אֶת בִּיאָתוֹ שֶׁל חֹרֶף מֻקְדָּם וְקָשֶׁה.

וּפַעַם אַחַת בַּבֹּקֶר – הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ – סְבוּרִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן כְּבָר יָרַד עַל הָאָרֶץ. בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר בְּהַשְׁכָּמָה הֵצִיץ הֶרְבֶּרְט בְּעַד אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וּמִיָּד קָרָא:

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ, הָאִי מְכֻסֶּה שֶׁלֶג!”

“שֶׁלֶג בִּתְקוּפָה זוֹ?” אָמַר הַכַּתָּב בְּתִמָּהוֹן בְּגִשְׁתּוֹ אֶל הָעֶלֶם.

וּמִיָּד נִטְפְּלוּ אֲלֵיהֶם יֶתֶר חַבְרֵיהֶם וְכֻלָּם הָרְאוּ לָדַעַת, שֶׁלֹּא הָאִי בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁכָּל הַחוֹף כֻּלּוֹ עַד לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית מְכֻסֶּה בִּשְׁכָבָה לְבָנָה אַחַת, עָבָה וִישָׁרָה.

“הֲרֵי זֶה בֶּאֱמֶת שֶׁלֶג!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אוֹ דָבָר הַדּוֹמֶה לְשֶׁלֶג דִּמְיוֹן גָּמוּר!” עָנָה נֶב.

“אֲבָל הֲרֵי הַתֶּרְמוֹמֶטֶר מוֹרֶה אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה מֵעֲלוֹת לְמַעְלָה מֵאֶפֶס!” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּפָּה הַלְּבָנָה וְלֹא אָמַר כְּלוּם, כִּי לֹא יָדַע כֵּיצַד לְבָאֵר לְעַצְמוֹ חִזָּיוֹן זֶה בְּעוֹנַת שָׁנָה זוֹ וּבִזְמָן שֶׁל טֶמְפֵּרָטוּרָה גְּבוֹהָה כָּזוֹ.

“אַלְפֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵי הַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּנוּ תִּקְפֶּאנָה מִקֹּר וְתֹאבַדְנָה!”

וְהַסַּפָּן אָמַר לָרֶדֶת מַטָּה, אֶלָּא שֶׁיּוּףּ הַזָּרִיז קִדְּמָהוּ וְהֶחֱלִיק בִּמְהִירוּת לָאָרֶץ בַּחֶבֶל.

וְאוּלָם אַךְ יָרַד הָאוֹרַנְג־אוּטַנְג עַל הָאָרֶץ, וּמִיָּד הִתְרוֹמְמָה שִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג הַגְּדוֹלָה מֵעַל הַקַּרְקַע וְהִתְחוֹלְלָה וְהִסְתּוֹבְבָה בָּאֲוִיר בְּצוּרָה שֶׁל הֲמוֹן פִּתֵּי שֶׁלֶג לְאֵין קֵץ, שֶׁהִקְדִּירוּ כַּמָּה רְגָעִים אֶת מְאוֹר הַחַמָּה.

“אֲבָל הֲרֵי אֵלֶּה עוֹפוֹת הֵם!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַלָּלוּ הָיוּ סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת יָם, אֲשֶׁר נוֹצוֹתֵיהֶם הָיוּ לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג וְהִכְהוּ אֶת הָעַיִן בְּלַבְנוּנִיתָן. הֵם יָרְדוּ לְמֵאוֹת אֲלָפִים עַל הָאִי וְעַל שְׂפַת הַיָּם וְשָׁבוּ וְנֶעֶלְמוּ בַּמֶּרְחַקִּים וְהִנִּיחוּ אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תּוֹהִים וּתְמֵהִים עַל מִקְסַם הַתְּמוּרָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת שֶׁל מַרְאוֹת הַקַּיִץ וְהַחֹרֶף. חֲבַל שֶׁתְּמוּרָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁגַּם הַכַּתָּב וְגַם הָעֶלֶם לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַפִּיל חָלָל אֶת אַחַד הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ, אֲשֶׁר לֹא עָלָה בְּיָדָם לְהַכִּיר אֶת מִינָם.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְחֹדֶשׁ מַרְס, הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ מָלְאוּ שְׁנָתַיִם יָמִים מֵאָז נָפְלוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה מִמְּרוֹמֵי הָאֲוִיר עַל אַדְמַת הָאִי לִינְקוֹלְן!


 

פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר    🔗

זִכְרוֹנוֹת עַל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת – תִּקְווֹת לֶעָתִיד – חֲקִירַת הַחוֹפִים – הַהַפְלָגָה בַּיָם בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל – חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשוֹנִי – סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת שֶׁל הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי – מֶזֶג־אֲוִיר רָע– אָתָא לָיְלָה – מְאֹרָע חָדָש.

כְּבָר עָבְרוּ שְׁנָתַיִם יָמִים! וְזֶה שְׁנָתַיִם יָמִים שֶׁהַקוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מֻפְרָשִׁים וּמֻבְדָּלִים מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! אֲבוּדִים וְנִדָּחִים בְּאִי זֶה לְלֹא דַעַת מִכֹּל הַנַעֲשֶׂה בְּאַרְצוֹת הַיִּשׁוּב, כְּאִילּוּ הָיוּ שְׁרוּיִים עַל אַחַד הַמַּזָּרוֹת הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר בְּשִׁטַּת הַשָּׁמֶשׁ!

מַה הֵם הַמְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים בְּאַרְצָם? תְּמוּנַת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הָיְתָה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. בַּזְּמָן שֶׁעָזְבוּ אוֹתָהּ הָיְתָה כֻּלָּהּ קְרוּעָה וּשְׁסוּעָה עַל יְדֵי מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַמֶּרֶד שֶׁל מְדִינוֹת הַדָּרוֹם עֲדַיִן מוֹסִיף לְהַרְווֹת אֶת אַדְמָתָהּ בְּדָם! צָרָה זוֹ גָרְמָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל וּלְעֵתִּים קְרוֹבות הָיוּ מְסִיחִים בָּהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּסְקוּ מִלְּקַווֹת שֶׁסוֹפוֹ שֶל הַצָּפוֹן לִנְחֹל נִצָּחוֹן בְּמִלְחָמָה זוֹ לִכְבוֹדָהּ שֶׁל בְּרִית־הַמְּדִינוֹת הָאֲמֵרִיקָנִית.

בְּמֶשֶךְ שְׁתֵּי הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה לֹא עָבְרָה עַל פְּנֵי הָאִי אַף אֳנִיָּה אַחַת וְלא נִרְאָה עַל פְּנֵי הַיָּם אַף מִפְרָשׂ אֶחָד. בָּרוּר הָיָה, שֶׁאִי זֶה הָיָה מֻנָּח מִחוּץ לִנְתִיבוֹת הָאֳנִיּוֹת הָעוֹבְרוֹת בַּיָּם וְשֶלֹא הָיָה יָדוּע אֲפִילוּ – וְהַמַּפּוֹת הֵעִידוּ עַל כָּךְ – שֶׁלוּלֵא כָּךְ הָיוּ הָאֳנִיּוֹת הַזְקוּקוֹת לְמֵי שְׁתִיָּה בָּאוֹת אֵלָיו לְסַפֵּק אֶת צָרְכָּן זֶה מִשִּׁפְעַת הַמַּיִם שֶנִּתְבָּרֵךְ בָּהֶם. אֲבָל מֶרְחֲבֵי הַיָּם הָיוּ עֲזוּבִים וְשׁוֹמְמִים כָּל הַיָּמִים לְכֹּל מְלוֹא הָעַיִן, וְאִם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁאֲפוּ לָשׁוּב בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, צְרִיכִים הָיוּ לְהִשָׁעֵן רַק עַל עַצְמָם.

אָמְנָם הָיְתָה לִפְנֵיהֶם דֶּרֶך אַחַת לִגְאֻלָּה, וְעַל דֶּרֶך זוֹ דָנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּפְרָטוּת בְּאֶחָד מִימֵי הַשָּׁבוּע הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, בְּשִׁבְתָּם יַחַד בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁבְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית.

כְּדַרְכָּם הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם אֲמֵרִיקָה, אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפְסָה תִּקְוָתָם לָשׁוּב לִרְאוֹתָהּ בְּאַחַד הַיָּמִים.

“לַאֲמִיתוֹ שֶל דָּבָר,” פָּתַח וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט “אֵין לָנוּ אֶלָּא אֶמְצָעִי אֶחָד, יָחִיד וּמְיֻחָד אֲשֶר בְּסִיוּעוֹ נוּכַל לַעֲזוֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן, הֲלֹא הוּא – לִבְנוֹת אֳנִיָּה גְדוֹלָה, אֲשֶר כֹּח בָּהּ לָשׁוּט בַּמֶּרְחַקִּים. סָבוּר אֲנִי שֶכֵּיוָן שֶעָלְתָה בְּיָדֵנוּ לִבְנוֹת אַרְבָּה, יָכֹל נוּכַל לִבְנוֹת גַּם אֳנִיָּה!”

“וּלְהַפלִיג בָּהּ אֶל הָאִי פּוֹמוֹטוּ,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט, “כְּשֶׁם שֶׁהִפְלַגְנוּ אֶל הָאִי תָּבוֹר!”

“אֵינֶנִּי חוֹלֵק עַל הַצָּעָה זוֹ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר דַּעְתוֹ בְּעֶסְקֵי סַפָּנוּת הָיְתָה מַכְרַעַת, “אֵינֶנִי חוֹלֵק עַל הַצָּעָה זוֹ, אַף עַל פִי שֶלֹּא הֲרֵי נְסִיעָה לְמָקוֹם קָרוב כַּהֲרֵי נְסִיעָה לַמֶּרְחַקִּים. אִם הָאַרְבָּה שֶלָּנוּ נִפְגְּעָה קְצָת עַל יְדֵי הָרוּחַ בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתֵנוּ מִן הָאִי תָּבוֹר, הֲרֵי יָדַעְנוּ שֶהַנָּמֵל לֹא רָחוֹק הוּא בֵּין מִצַּד זֶה וּבֵין מִצַּד זֶה; אֲבַל נְסִיעָה שֶל אֶלֶף וּמָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים עַל פְּנֵי הַיָּם – נְסִיעָה אֲרֻכָּה הִיא יוֹתֵר מִדָּי!”

“וְאִם יָבוֹא מִקְרֶה כָּזֶה לְיָדְךָ, פֶּנְקְרוֹף,” שָׁאַל הַכַּתָּב, “כְּלוּם תִּמְנַע עַצְמְךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסָּיוֹן!”

“הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְנַסּוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁלִּבְּךָ חָפֵץ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְהֵן גָּלוּי וְיָדוּע לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵינֶנִי מִן הַפַּחְדָנִים הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מִכָּל מַעֲשֵׂה־נִסָּיוֹן!”

“אַל תִּשְׁכְּחוּ,” אָמַר נֶב, “שֶיֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ עַכְשָׁו עוֹד סַפָּן אֶחָד.”

“וּמִי הוּא זֶה?” שָׁאַל פֶנְקְרוֹף.

“אַיְרְטוֹן.”

“אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.

“מִי יוֹדֵעַ אִם יֵאוֹת לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

“יָפֶה דִבַּרְתָּ!” אָמַר הַכַּתָּב, “וְכִי סָבוּר אַתָּה שֶׁאִלּוּ בָּאָה אֳנִיָּתוֹ שֶל הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אֶל הָאִי תָּבוֹר בְּעוֹדֶנוּ שָׁם, הָיָה אַיְרְטוֹן מְסָרֵב לַעֲזֹוב אֶת הָאִי?”

“הִנְכֶם שׁוֹכְחִים, יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶאַיְרְטוֹן מְעֹרָב בְּדַעַת הָיָה בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנות. אֲבָל שְׁאֵלָה זוֹ אֵינָהּ מִן הָעִקָּר. עֶצֶם הַשְׁאֵלָה הִיא, אִם יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁהָאֳנִיָּה הַשׁוֹטְלַנְדִּית תָּשׁוּב בְּאַחַד הַיָּמִים וְאִם אָיִן? הֲרֵי הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן הִבְטִיחַ לְאַיְרְטוֹן לָשׁוּב וּלְקַחְתּוֹ מִן הָאִי תָּבוֹר בַּזְּמָן שׁיְּהֵא נִרְאֶה לוֹ שֶׁכְּבָר רָצָה אֶת עֲוֹנוֹ, וַאֲנִי מַאֲמִין, שֶׁאָמְנָם שׁוֹב יָשׁוּב.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” אָמַר הַכַּתָּב, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁהוּא יָשׁוּב בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵאָז נֶעֱזַב אַיְרְטוֹן עַל פְּנֵי הִָאִי!”

הֲרֵינִי מַסְכִּים לְדַעְתְּכֶם, שֶהַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן יָשׁוּב, וְאוּלַי בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב," אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “אֲבַל לְהֵיכָן יָבוֹא? וַדַּאי אֶל הָאִי תָּבוֹר וְלֹא אֶל הָאִי לִנְקוֹלְן.”

“אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהוּא יָבוֹא לְשָׁם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “לְפִי שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן אֵינוֹ מְסֻמָּן אֲפִילוּ בַּמַּפָּה.”

“וּבְכֵן עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁמְּצִיאוּתֵנוּ וּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן עַל פְנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן תְּהִי נוֹדַעַת גַּם עַל הִָאי תָּבוֹר.”

“אָכֵן צָדָקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “עָלֵינוּ לְהַנִּיחַ בְּאוֹתָהּ הַסֻּכָּה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת דִּירָה לַקַּפִּיטַן גְּרַנְט וּלְאַיְרְטוֹן, פִּתְקָה אֲשֶׁר תָּכִיל יְדִיעָה מְפֹרֶטֶת וּמְדֻיָּקָה עַל מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי שֶׁלָּנוּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁהַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן אוֹ אֲנָשָׁיו יִמְצְאוּ אֶת הַפִּתְקָה.”

“חֲבָל,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “שֶׁלֹא עָשִׂינוּ זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ עַל הָאִי תָּבוֹר.”

“וּמִשּׁוּם מַה צְרִיכִים הָיִינוּ לַעַשׂוֹת זֹאת?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן טֶרֶם יָדַעְנוּ אֶת קוֹרוֹתָיו שֶׁל אַיְרְטוֹן. הֵן לֹא יָדַעְנוּ, שֶׁיָבוֹאוּ לְהֲשִׁיבוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל אַרְצוֹ. וּבְשָׁעָה שֶהַדָּבָר נוֹדַע לָנוּ, הִגִּיעָה תְּקוּפַת הַשָּׁנָה שֶׁבָּהּ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַפְלִיג שׁוּב פַּעַם אֶל הָאִי תָּבוֹר.”

“אָמְנָם כֵּן,” הִסְכִּים כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַזְּמָן כְּבָר הָיָה מְאֻחָר לִנְסִיעָה כָּזוֹ וְעָלֵינוּ לִדְחוֹתָהּ לִימֵי הָאָבִיב הַבָּא.”

“אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה אִם הָאֳנִיָּה הַשּׁוֹטְלַנְדִית תָּבוֹא לְשָׁם עַכְשָׁו?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין זוֹ מִן הַסְּבָרָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כּי הַלּוֹרְד גְּלֵנַרְוַן וַדַּאי לֹא יֵצֵא לָשׁוּט בְּיָמִים הָרְחוֹקִים הַלָּלוּ בְּעוֹנַת הַחֹרֶף. אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁכְּבָר בִּקֵּר אֶת הָאִי תָּבוֹר בִּמְרוּצַת הַיָּמִים שֶׁאַיְרְטוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכֵנוּ, הַיְנוּ, בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַאַחֲרוֹנִים, וְחָזַר וְהִפְלִיג מִשָּׁם, אוֹ שֶׁיָּבוֹא לְשָׁם לְאַחַר זְמָן, וְעֲדַיִן יֶש סִפֵּק בְּיָדֵנוּ לָלֶכֶת אֶל הָאִי תָּבוֹר בְּאַחַד הַיָּמִים הַנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר וּלְהַנִּיחַ שָׁם אֶת הַפִּתְקָה.”

“אָכֵן גָּדוֹל יִהְיֶה אֲסוֹנֵנוּ,” אָמַר נֶב, “אִם ‘דוּנְקַן’ כְּבָר הָיְתָה שָׁם לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ!”

“הֲרֵינִי מְקַוֶּה שֶׁלֹא הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים שָׂם לְאַל אֶת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה מִכָּל תִּקְווֹתֵינוּ לִגְאֻלָּה וִישׁוּעָה!”

“סָבוּר אֲנִי,” הֵעִיר הַכַּתָּב, “שֶׁגָּם הַדָּבָר הַזֶּה יִוָּדַע לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נְבַקֵּר שׁוּב פַּעַם אֶת הָאִי תָּבוֹר, שֶהֲרֵי אִם הַשׁוטְלַנְדִים כְּבָר הָיוּ שָׁם, וַדַּאי הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם, סִמָּנִים, אֲשֶׁר יָעִידוּ עַל הִמָּצְאָם שָׁם.”

“הַדָּבָר בָּרוּר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “עַכְשָו יְדִידִי, כֵּיוָן שֶׁיֵּש לָנוּ תִּקְוָה זוֹ לָשּׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, נְצַפֶּה לְעֵת עַתָּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ; אֲבָל אִם תִּקְוָה זוֹ תֹּאבַד מְאִתָּנוּ, נִוָּעֵץ מַה לַעֲשׂוֹת.”

“מִכָּל מָקוֹם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם נַעֲזֹב בְּאַחַד הָיָּמִים אֵת הָאִי לִינְקוֹלְן בְּדֶּרֶךְ זוֹ אוֹ בְּדֶּרֶךְ אַחֶרֶת, אֵין זֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיִינוּ שְׁרוּיִים כָּאן בְּמַחֲסוֹר וּבְמָצוֹק!”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “לֹא מִשּׁוּם כָּך נַעֲזֹב אֶת הָאִי, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ מְרֻחָקִים כָּאן מִכָּל הַיָּקָר לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר מִכָּל – מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, מִידִידֵינוּ וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ!”

כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה זוֹ, נָטְשוּ לְפִי שָׁעָה אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לִבְנוֹת אֳנִיָּה גְדוֹלָה, כְּדֵי לְהַפְלִיג בָּהּ, אִם לִקְבוּצַת הָאִיִּים אֲשֶׁר בַּצָפוֹן אוֹ לְזֶלַנְדְּיָה הַחֲדָשָׁה בַּמַּעֲרָב, וְהוֹסִיפוּ לַעֲסֹק בַּמְלָאכוֹת הָרְגִילוֹת, שֶׁהָיָה בָּהֶן צֹרֶךְ לְעוֹנַת הַחֹרֶף הַשְּׁלִישִׁי שֶהָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶת וּבָאָה.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן עָלְתָה בְּדַעַת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲרֹך בָּאַרְבָּה שֶׁלָּהֶם נְסִיעָה מִסָּבִיב לָאִי עַד בּוֹא יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּשִׁים. כּי עַד עַכְשָׁו טֶרֶם חָקְרוּ אֶת כָּל הָאִי לַאֲשוּרוֹ, וְאֶת שְׂפַת הַיָּם הַמַּעֲרָבִית וְהַדְּרוֹמִית מִתּוֹצָאַת נַחַל הָאֶשֶׁד עַד לְכֵף הַמַּלְתְּעוֹת לֹא יָדְעוּ אֶלָּא יְדִיעָה קְלוּשָׁה, וּכְמוֹ כֵן הִכִּירוּ אַךְ מְעַט אֶת הַמִּפְרָץ הַצַּר, שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה לוֹעַ שֶׁל כָּרִיש.

הַצָּעַת הַנְּסִיעָה הַזֹּאת יָצְאָה מֵאֵת פֶּנְקְרוֹף וְכוֹרֶש סְמִית הִסְכִּים לָהּ, כִּי הוּא עַצְמוֹ רָצָה לַחֲקֹר יָפֶה אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל אֲחֻזָּתוֹ.

מֶזֶג הָאֲוִיר לֹא הָיָה קָבוּעַ, וְאוּלָם תְּנוּדוֹת הַבָּרוֹמֶטֶר לֹא הָיוּ עָזוֹת בְּיוֹתֵר, וּמִתּוֹך כָּךְ שִׁעֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁמֶּזֶג הַאֲוִיר לֹא יִשְׁתַּנֶּה לְרוֹעַ וְיִהְיֶה נוֹח לִנְסִיעָה.

זְמַן הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ נִקְבַּע לְיוֹם שִׁשָּה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל. אֶת “צְלֵחָה”, שֶׁעָמְדָה עֲגוּנָה בִּנְמֵל הַכַּדוּר הַפּוֹרֵחַ, צִיְּדוּ בְּמַכֹּלֶת לְצֹרֶךְ נְסִיעָה מְמֻשָּׁכָה.

כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹדִיעַ לְאַיְרְטוֹן עַל דְּבַר הַנְּסִיעָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים לַעֲרֹך וְהִזְמִינוֹ לִטּוֹל חֵלֶק בָּהּ, אֲבַל הוּא מֵאֵן וּבָחַר לְהִשָּׁאֵר עַל הַיַּבָּשָׁה, וּלְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ שֶׁיַעֲבֹר אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְיָדוּר שָׁם עַד שׁוּב חֲבֵרָיו מִדַּרְכָּם. אֶת יוּףּ הִשְׁאִירוּ בַּבַּיִת לִהְיוֹת לוֹ לְצֶוֶת וְהוּא לֹא עִרְעֵר עַל כָּךְ.

בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְרִיל בַּבֹּקֶר עָלוּ כָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל סִיפּוּן “צְלֵחָה”, וְאַף טוֹףּ נִלְוָה אֲלֵיהֶם. נָשְׁבָה רוּח דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, וּבְצֵאת “צְלֵחָה” מִנְּמֵל־הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחְתֹּר אָנֶה וָאָנָה כְּדֵי לָשׁוּט אֶל כֵּף־הַזּוֹחֵל. מִתִּשְׁעִים הַמִּילִין אֲשֶׁר לְהֶקֵּף הָאִי עָלוּ בְּחֶלקוֹ שֶׁל הַחוֹף הַדְּרוֹמִי עֶשְׂרִים מִילִין לְמִן נְמֵל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עַד לְכֵּף־הַזּוֹחֵל וְכֵיוָן שֶׁהַרוּחַ נָשְׁבָה לְעֻמַּת הָאֳנִיָּה, נִמְצָא שֶׁעֶשְׂרִים מִילִין צָרִיךְ הָיָה לָשׁוּט כְּנֶגֶד הָרוּחַ.

עָבַר יוֹם תָּמִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַכֵּף, כִּי בְּצֵּאת הָאֳנִיָּה מִן הַנָּמֵל לֹא נִמְשַׁךְ הַשֶּׁפֶל אֶלָּא שְׁעָתַיִם, תַּחַת אֲשֶׁר הַגֵּאוּת אָרְכָה שֵׁש שָׁעוֹת, וְהָאֳנִיָּה אֲנוּסָה הָיְתָה לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדָּהּ מִלְחָמָה קָשָׁה. כְּשֶׁהִקִּיפָה אֶת הַכֵּף, כְּבָר אָתָא לָיְלָה.

פֶּנְקְרוֹףְ הִצִיעַ לְאִינְגֵ’נֵר לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַנְּסִיעָה מִתּוֹךְ מִעוּט מְהִירוּת וּבְסִיּוּעַ שֶׁל הַמִּפְרָשׂ הַקָּטָן בִּלְבָד, אֲבָל כּוֹרֶש סְמִית בָּחַר לַעֲגֹן בְּרִחוּק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִן הַיָּבָּשָׁה, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הַחוֹף לְאוֹר הַיּוֹם. וְכֵיוָן שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַחֲקֹר אֶת אַדְמַת הַחוֹף חֲקִירָה מְפֹרָטָה, הֶחֱלִיטוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁלֹּא לָשׁוֹט בַּלֵּילוֹת, אֶלָּא לְהַשְׁלִיךְ עֹגֶן עִם בּוֹא הָעֶרֶב סָמוּךְ לַיַּבָּשָׁה.

אֶת הַלַּילָה בִּלוּ אֵפוֹא עַל גַּבֵּי הָאֳנִיָּה שֶׁעָמְדָה מְעֻגָּנָה בְּקִרְבַת הַכֵּף. עִם חֲשֵכָה שָׁקְטָה הָרוּחַ וּמְנוּחָה גְמוּרָה שָׁלְטָה מִסָּבִיב. אֶפְשָׁר שֶׁהַנּוֹסְעִים, חוּץ מִפֶּנְקְרוֹף, לֹא הָיוּ יְשֵנִים עַל גַּבֵּי “צְלֵחָה” כָּל כָּךְ יָפֶה כְּמוֹ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ יְשֵנִים.

לְמָחֳרָת, בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, פָּרַשׂ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְהִפְלִיג בַּיָּם כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת דַּרְכּוֹ בְּקִרְבַת הַחוֹף הַמַּעֲרָבִי.

הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אָמְנָם יָדְעוּ אֶת הַחוֹף הַנָּאֶה הַזֶּה הַמְכֻסֶּה כֻּלּוֹ עֲצֵי יַעַר, כִּי כְּבָר עָבְרוּ פַּעַם אַחַת עַל שְׂפָתוֹ בָּרֶגֶל, וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְעַנְגוּ הַרְבֵּה עַל מַרְאֵהוּ הַנֶּהְדָּר. הֵם שָׁטוּ עַל יָדוֹ בְּקִרְבָה יְתֵרָה וְהִמְעִיטוּ אֶת מְהִירוּת מַהֲלָכָם, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו יָפֶה, אֶלָּא נִזְהֲרוּ שֶׁלֹא לְהִתָּקֵל בְּגִזְעֵי הָאִילָנוֹת אֲשֶׁר צָפוּ פֹּה וָשָׁם עַל פְּנֵי הַמָּיִם. פְּעָמִים אֲחָדוֹת הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט צִלֶם כַּמָּה מִמַּרְאוֹתָיו שֶׁל חוֹף נֶחֱמָד זֶה.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה “צְלֵחָה” אֶל תּוֹצָאַת נַחַל הָאֶשֶׁד. עַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית שֶׁל נַחַל זֶה נִרְאוּ שׁוּב אִילָנוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹא הָיוּ צְפוּפִים כָּל כָּך, וּבְמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָה מִילִין מִתּוֹצָאַת הַנַּחַל וָהָלְאָה שָׂרְדוּ מֵהֶם אַךְ קְבוּצוֹת בּוֹדְדוֹת, שֶׁעָמְדוּ בֵּין הַשְּלוּחוֹת הַמַּעֲרָבִיוֹת שֶׁל הָהָר, שֶׁמוֹרְדוֹתָיו הַצְּחִיחִים הִשְׂתָּרְעוּ עַד הַחוֹף.

מַה גָּדוֹל הָיָה הַהֶפֶךְ שֶׁבֵּין הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל חוֹף־יָם זֶה וּבֵין הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁלּוֹ! זֶה הָיָה צוֹמֵחַ עֵצִים רַעֲנָנִּים, וְזֶה כֻּלּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה! חֵלֶק זֶה הָיָה “חוֹף בַּרְזֶל” מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לְחוֹפִים שֶׁכְּמוֹתוֹ בְּכַמָּה אֲרָצוֹת, וְתַבְנִיתוֹ הַפְּרוּעָה וְהָרְצוּצָה הֵעִידָה שֶׁגִּבּוּש חָמְרֵי הַבָּזֶּלֶת הַנּוֹזְלִים וְהָרוֹתְחִים נִתְהַוָּה כָּאן בִּתְקוּפוֹת גֵּאוֹלוֹגִיּוֹת קַדְמוֹנִיּוֹת לְפֶתַע פִּתְאֹם. מַרְאֵה עַרְבּוּבִיָה זוּ שֶׁל סְלָעִים וְצוּרִים הִפִּיל אֵימָה עַל רוֹאָיו, וְאִלּוּ הֵטִיל הַמִּקְרֶה אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל חוֹף זֶה בַּתְּחִלָּה, וַדַּאי הָיָה מַבְהִילָם וּמְדַכֵּא אֶת רוּחָם! בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁקִיפוּ עַל הָאִי מֵרֹאש הַר פְרַנְקְלִין, לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין בְּבֵרוּר אֶת מַרְאֶיהָ הַקּוֹדֵר שֶל שְׂפַת־יָם זוֹ, כִּי מְקוֹם עֶמְדָתָם הָיָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִדַּי, וְאוּלָם עַכְשָו כְּשֶׁהִבִּיטוּ אֶל הַחוֹף מִפְּאַת הַיָּם, רָאוּ אֶת תַּבְנִיתוֹ וְהִנֵּה הִיא מְשֻׁנָּה וּמוּזָרָה מֵאֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם.

“צְלֵחָה” עָבְרָה עַל פְּנֵי הַחוֹף הַזֶּה בְּרִחוּק שֶׁל חֲצִי מִיל. הַנּוֹסְעִים הִבְחִינוּ עַל נְקַלָּה שֶׁהוּא הָיָה כֻּלּוֹ עָשׂוּי סְלָעִים בַּעֲלֵי שִׁעוּרֵי־מִדָּה שׁוֹנִים, הַקְּטָנִים שֶׁבָּהֶם בְּנֵי עֶשְׁרִים רֶגֶל וְהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם בְּנֵי שְׁלֹש מְאוֹת רֶגֶל לְגֹבַהּ, וּבַעֲלֵי תַּבְנִיּוֹת שׁוֹנוֹת: תַּבְנִיּוֹת מִגְדָּלִים, פִּירָמִידוֹת, אָבֵּלִיסְקִים, מַעֲשֵׁנוֹת וְחַדּוּדִיּוֹת. אֲפִילוּ גָלְמֵי הַקֶּרַח שֶׁל יַמֵּי הַצָּפוֹן, אֲשֶר הוֹד־מוֹרָא לָהֶם, לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת מְעֻרְבָּבִים וּמְסֻכְסָכִים זֶה בָּזֶה יוֹתֵר מֵהֶם: הֲרֵי גְשָׁרִים הַנִּמְתָּחִים מִסֶּלַע אֶל סֶלַע, הֲרֵי קְשָׁתוֹת וִיצִיעוֹת, הֲרֵי מְעָרוֹת בַּעֲלוֹת כִּפּוֹת אַדִּירוֹת, וַהֲרֵי הֲמוֹן חִצִּים וְחַדּוּדִים וְרָאשֵׁי פִּירָמִידוֹת וּצְרִיחִים קְטָנִּים שֶׁאֵין לִמְצֹא דֻּגְמָתָם בְּבֵית יִרְאָה גוֹתִי. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל מַה שֶׁיֵּש מִן הַמֻּפְלָא וְהַמּוּזָר בְּבֵית גְּנָזָיו שֶׁל הַטֶּבַע וְכָל מַה שֶׁהוּא נִשְׂגָּב מִדִּמְיוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הָיָה מְפֻזָּר וּמְפֹרָד עַל פְּנֵי חוֹף גְּדָל־תִּפְאֶרֶת זֶה, שֶׁהִשְׂתָּרֵע עַל שֶׁטַח שֶׁל שְׁמוֹנָה אוֹ תִּשְׁעָה מִילִין.

כּוֹרֶש סְמִית וַחֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֶל הַמַּרְאוֹת הַלָּלוּ בְּתִמָּהוֹן וּבְלֵב נִפְעָם וְהָיוּ כְּנִדְהָמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם. רַק טוֹףּ לְבַדּוֹ לֹא עָצַר בְּרוּחוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהִשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה, שֶׁהִתְפּוֹצֵץ בֵּין סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת לְאַלְפֵי הֵדִים. הָאִינְגֵ’נֵר הִבְחִין, שֶׁנְבִיחָה זוֹ מְשֻׁנָּה הִיא וְקוֹלָהּ כְּקוֹל הַנְּבִיחָה שֶׁהִשְׁמִיעַ הַכֶּלֶב לְיַד מִפְתַּח הַבְּאֵר אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.

“נִקְרַב קִרְבָה יְתֵרָה אֶל הַחוֹף,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.

“צְלֵחָה” קִרְבָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֶל סַלְעֵי הַחוֹף. אֶפְשָׁר שֶׁיֵש שָׁם מְעָרָה הָרְאוּיָה לְחָקְרָהּ? אֲבָל עֵינֵי הָאִינְגֵ’נֵר לֹא רָאוּ שָׁם כְּלוּם, לֹא מְעָרָה וְלֹא נִקְרָה אֲשֶׁר יָכְלָה לְשַׁמֵּש מִקְלָט לְאַחַד הַיְצוּרִים, כִּי רַגְלֵי הַסְּלָעִים טָבְלוּ בְּגַלֵּי הַיָּם. טוֹףּ נִשְׁתַּתֵּק עַד מְהֵרָה וְהָאֳנִיָּה הִתְרַחֲקָה שׁוּב מִן הַחוֹף כְּדֵי חִבְּלִים אֲחָדִים.

בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי נֶעֶשְׂתָה שְׂפַת הַיָּם שׁוּב שְׁטוּחָה וְרַבַּת־חוֹל. עַל אַדְמַת הַבִּצָּה, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר יָדְעוּ אוֹתָהּ, נִרְאוּ פֹּה וְשָׁם אִילָנוֹת בּוֹדְדִים, וּלְהַבְדִּיל מִן הַחוֹף הָאַחֵר, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה, הָיָה חוֹף זֶה מָלֵא שִׁפְעַת חַיִּים רוֹעֲשִׁים, כִּי רִבֲבוֹת עוֹפוֹת־מַיִם שָׁכְנוּ שָׁם.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִשְׁלִיכָה “צְלֵחָה” עֹגֶן בְּמִפְרָץ קָטֹן אֲשֶׁר בִּצְפוֹן הָאִי סָמוּךְ לַיַּבָּשָׁה. הַלַּילָה עָבַר בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה, כִּי הָרוּחַ שָׁקְטָה עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְאַךְ עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר חָזְרָה וְנֵעוֹרָה.

בַּבֹּקֶר נִגְּשָׁה הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף, וְהַצַּיָּדִים הַוָּתִיקִים שֶׁבַּקוֹלוֹנְיָה, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, יָרְדוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה עַל מְנָת לָצוּד צָיִד, וּמִקֵּץ שְׁעָתַיִם חָזְרוּ אֶל הָאֳנִיָּה וְהֵבִיאוּ עִמָּם כַּמָּה בַּרְוָזִים וְחַרְטֻמּוֹנִים. טוֹףּ הָיָה לָהֶם לְעֵזֶר רַב בְּעֶסְקֵי צַיִד זֶה וּזְרִיזוּתוֹ הַיְתֵרָה עָמְדָה לָהֶם, שֶׁאַף עוֹף אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת שֶׁיָּרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נִמְלַט מִיָּדָם.

בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הֶעֱלוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וּ“צְלֵחָה” שָׁטָה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶל כֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת הַצְּפוֹנִי, כִּי הָרוּחַ, שֶׁהָלְכָה וְחָזקָה, הָיְתָה לָהּ מֵאָחוֹר.

“לֹא אֶתְמַהּ כְּלָל,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם הָרוּחַ תִּתְגָבֵּר וְתִהְיֶה לִסְעָרָה. אֶתְמוֹל שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶש כְּשֶׁהִיא כֻּלָּהּ אֲדֻמָּה, וְהַבֹּקֶר הִתְחִילוּ טָסִים “זַנְבוֹת חֲתוּלִים” אֵלֶּה, שֶׁאֵינָם סִמָּן לְטוֹבָה כָּל עִקָּר.”

" זַנְבוֹת־ חֲתוּלִים" אֵלֶּה הִנָּם רְצוּעוֹת־עֲנָנִים אֲרֻכּוֹת וּמְדֻבְלָלוֹת, שֶׁאֵינָן מִזְדַּמְנוֹת לְעוֹלָם לְמַטָּה מֵחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֶגֶל מֵעַל לִפְנֵי הַיָּם. הָעֲנָנִים הָאֵלֶּה דוֹמִים לַחֲתִיכוֹת צֶמֶר קַלּוֹת וְהִתְגָּלּוּתָם מְבַשֶּׂרֶת עַל פִּי רֹב פְּרָעוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִתְחוֹלֶל בְּיַם הָאֲוִיר.

“אִם כֵּן,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “עָלֵינוּ לִפְרֹשׂ אֶת כָּל הַמִּפְרָשִׂים וּלְהִתְאַמֵּץ לְהַגִּיעַ אֶל מִפְרַץ־הַכָּרִיש. סָבוּר אֲנִי, שֶׁשָם תִּמְצָא לָהּ ‘צְלֵחָה’ מַחֲסֶה בָּטוּחַ.”

“בְּוַדַּאי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְחוּץ מִזֶה, הֲרֵי הַחוֹף הַצְּפוֹנִי כֻּלּוֹ חוֹלוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶם דָּבָר הָרָאוּי לְשִׂימַת־עָיִן.”

“לֹא הָיִיתִי מֵצֵר כְּלָל,” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אִלּוּ שָׁהִינוּ בְּמִפְרָץ זֶה לֹא רַק הַלַּיְלָה, אֶלָּא גַם בְּיוֹם הַמָּחָר, כִּי אָכֵן רָאוּי הוּא שֶׁנַּחֲקֹר אוֹתוֹ חֲקִירָה מְעֻלָהּ.”

“דּוֹמֶנִי,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁנִּהְיֶה אֲנוּסִים לְכָךְ עַל כָּרְחֵנוּ, כִּי מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם בִּפְאַת מַעֲרָב הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה מְאַיֵּם בְּיוֹתֵר. הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הָעֲנָנִים הַקּוֹדְרִים הַנֶּעֱרָמִים שָׁם!”

“מִכָּל מָקוֹם מְסַיַּעַת עַכְשָׁיו הָרוּחַ בְּיָדֵנוּ לְהַגִּיעַ אֶל כֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת,” הֵעִיר הַכַּתָּב.

“אָמְנָם כִֵּן, עַכְשָׁו הֲרֵיהִי מְסַיַּעַת אוֹתָנוּ יָפֶה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב; “אֲבָל כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹך הַמִּפְרָץ, מִן הַצֹּרֶךְ יִהְיֶה לְכַוֵּן אֶת הָאֳנִיָּה בִּזְהִירוּת. אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הַמַּיִם שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְרוֹצֶה הָיִיתִי לְהַבְחִין בָּהֶם עוֹד בְּעֶצֶם אוֹר הַיּוֹם.”

“וַדַּאי הַרְבֵּה סְלָעִים מְצוּיִים בַּמַּיִם הָהֵם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “אִם לָדוּן עַל פִּי מַה שֶׁרָאִינוּ בַּחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁל מִפְרַץ־הַכָּרִישׁ.”

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “עֲשֵׂה כִּרְאוּת עֵינֶיךָ, כִּי אָנוּ סוֹמְכִים עָלֶיךָ.”

“הַשְׁקֵט וְאַל תִּדְאַג, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “כִי לֹא אָבִיא עַצְמִי לִידֵי סַכָּנָה שֶׁלֹא לְצֹרֶך! מוּטָב שֶׁיִּתָּקַע שַׂכִּין בִּבְשָׂרִי אֲנִי וּבִלְבָד שֶׁלֹּא תִּנָגֵף ‘צְלֵחָה’ בְּסֶלַע! כַּמָּה הַשָּׁעָה?”

“שְׁעַת עֶשֶׂר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.

“וְכַמָה רְחוֹקִים אָנוּ מִן הַכֵּף, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?”

“כַּחֲמִישָּׁה־עָשָׁר מִילִין,” הֵשִׁיב הַאִינְגֵ’נֵר.

“אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה נַעֲבֹר בִּשְׁעָתַים וָחֵצִי,” אָמַר הַסַּפָּן, “וּבְכֵן נַגִיעַ אֶל הַכֵּף בֵּין שְׁעַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וּבֵין שְׂעַת אֶחָת. אוֹתוֹ הַזְּמָן הֲרֵיהוּ, לְדַאֲבוֹנֵנוּ, שְׁעַת חִלוּף הַשֶּפֶל וְהַגֵּאוּת, וְזֶרֶם עַז שׁוֹטֵף אָז מִן הַמִּפְרָץ. חוֹשֵשְנִי, שֶׁקָּשֶׁה יִהְיֶה לָנוּ לְהִכָּנֵס אֶל הַמִפְרָץ כְּנֶגֶד הָרוּחַ וְזֶרֶם הַמַּיִם כְּאֶחָד.”

“וּמַה גַם כִּי הַיּוֹם הוּא יוֹם מִלוֹא הַלְּבָנָה,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט, “וְהַגֵּאוּת שֶׁל חֹדֶש אַפְּרִיל תָּמִיד עַזָּה הִיא בְּיוֹתֵר.”

“אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲגֹן סָמוּךְ לִקְצֶה הַכֵּף?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.

“לַעֲגֹן בְּקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה בְּשָׁעָה שֶׁסְּעָרָה מְמַשְׁמֶשֶת וּבָאָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “מָה אַתָּה סָח, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ? כְּלוּם מְבַקֵּש אַתָּה שֶׁנַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף בַּיָּדָיִם?”

“וּבְכֵן מָה אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת?”

“הִנְנִי לָשׁוּט בַּיָּם עַד בּוֹא הַגֵּאוּת, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת בָּעֶרב, וְאִם אוֹר הַיּוֹם עֲדַיִן יִהְיֶה בָּהִיר לְמַדַּי, אֲנַסֶּה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹך הַמִּפְרָץ, וְאִם אַיִן, נְשׁוֹטֵט בַּיָּם אָנֶה וָאָנָה כָּל הַלַּיְלָה, וְנִכָּנֵס לְשָׁם עִם הָנֵץ הַחַמָּה.”

“הֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עָלֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.”

“מַה טוֹב הָיָה לְיוֹרְדֵי הַיָּם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף “אִלּוּ נִמְצָא עַל גַּבֵּי חוֹף זֶה מִגְדַּלּוֹר!”

“וַדַּאי טוֹב הָיָה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט; “וְהַפַּעַם לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיַשִּׂיא לָנוּ מַשּׂוּאָה כְּאוֹתָהּ שֶׁהִשִּׂיא הָאִינְגֵ’נֵר נְדִיב־הַלֵּב בִּשְׁעָתוֹ וְאֲשֶׁר לְאוֹרָהּ בָּאנוּ אֶל הַנָּמֵל!”

“עַכְשָו נִזְכַּרְתִּי, כּוֹרֶש יַקִּירִי,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁטֶּרֶם הִבַּעְנוּ לְךָ אֶת תּוֹדָתֵנוּ עַל הַמַּעְשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ, וְעָלַי לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, שֶׁלוּלֵא אוֹתָהּ הָאֵשׁ, לֹא הָיִינוּ מַגִּיעִים לְעוֹלָם…”

“אֵשׁ…?” שָׁאַל כּוֹרֶש כְּשֶׁהוּא תָּמֵהַּ עַל דִּבְרֵי הַכַּתָּב תְּמִיהָה גְּדוֹלָה.

“דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁבַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי שׁוּבֵנוּ הֵנָּה הָיִינוּ שְׁרוּיִים בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה, וְלוּלֵא מְדוּרַת הָאֵשׁ שֶׁהִצַּתָּ בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּין הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר וְהָעֶשְׂרִים לְאַוֹקְטָבֶּר עַל רֹאש רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, הָיִינוּ עוֹבְרִים עַל פְּנֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ בְּלִי לִרְאוֹתוֹ.”

“הֵן, הֵן!… אָכֵן מַחֲשָׁבָה טוֹבָה נִצְנְצָה אָז בְּלִיבִּי!” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית.

“וְהַפַּעַם,” הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן, “אִם מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ לֹא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אַיְרְטוֹן, אֵין אִיש אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אִתָּנוּ אֶת הַחֶסֶד הַקָּטֹן הַזֶּה!”

“אֵין אִישׁ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.

רְגָעִים מוּעָטִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָמְדוּ הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב עַל רֹאש הָאֳנִיָּה לְבַדָּם וְאֵין אִיש אִתָּם. אָז גָּחַן הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַכַּתָּב וְלָחַש לוֹ בְּאָזְנוֹ לֵאמֹר:

“אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם דָּבָר שֶּוַדַּאי גָּמוּר הוּא, הֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא זֶה, שֶׁבַּלַּיְלָה אֲשֶׁר בֵּין תִּשְׁעָה־עָשָׂר לְעֶשְׂרִים לְאוֹקְטָבֶּר לֹא הִצַּתִּי שׁוּם אֵש לֹא עַל הָרָמָה שֶׁמִּמַּעַל לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי!”


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים    🔗

לַיְלָה עַל פְּנֵי הַיָּם – מִפְרַץ־הַכָּרִיש – הֲכָנוֹת לִימוֹת הַחֹרֶף – עוֹנָה רָעָה שֶׁלֹא בִּזְמַנָּהּ – קֹר חָזָק – מְלָאכוֹת שֶׁנַעֲשׂוּ בִּפְנִים הַבָּיִת – מִקֵּץ שִׁשָּה חֳדָשִׁים – לוּחַ פוֹטוֹגְרָפִי – מְאֹרָע לֹא־צָפוּי

כְּכֹל אֲשֶׁר חָזָה פֶּנְקְרוֹף מֵרֹאש, כֵּן הָיָה, כִּי עַל כֵּן סַפָּן הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁנְּבוּאַת לִבּוֹ תַּטְעֵהוּ. הָרוּחַ הָלְכָה וְחָזְקָה וְסוֹפָהּ שֶׁנֶּהֶפְכָה לְסַעַר, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמְּהִירוּתָהּ הִגִּיעָה לִידֵי אַרְבָּעִים אוֹ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָׁה מִילִין לְשָׁעָה. סָמוּךְ לִשְׁעַת שֵׁש בָּעֶרֶב בָּאָה “צְלֵחָה” עַד הַמִּפְרָץ, וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר הִתְחִיל הַשֶּׁפֶל, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ. וּבְכֵן אָנוּס הָיָה פֶּנְקְרוֹף עַל כָּרְחוֹ לְהִשָּׁאֵר עַל פְּנֵי הַיָּם, כִּי לַמְרוֹת חֶפְצוֹ לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם יְכֹלֶת לְהַגִּיעַ אֶל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה. אִי לָזֹאת הֶעֱלָה עַל הַתֹּרֶן אֶת הַמִּפְרָשׂ הַגָּדוֹל בִּמְקוֹם הַמִּפְרָשׂ הַמְשֻפָּע וְהָפַךְ אֶת פְּנֵי אֳנִיָּתוֹ כְּלַפֵּי הַיַּבָּשָׁה וְהָיָה מְצָפֶּה לַבֹּקֶר.

אַף עַל פִּי שֶׁהָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה עַד מְאֹד, בְּכָל זֹאת לֹא גָאָה הַיָּם בְּמָקוֹם זֶה בְּמִדָּה יְתֵרָה, כִּי הַחוֹף הַקָּרוֹב הָיָה לְמָגֵן לוֹ בְּמִקְצָת. וּמִשּׁוּם כָּך לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לְפַחֵד מִפְּנֵי הַלְמוּת גַּלֵי הַיָּם, אֲשֶׁר פְּגִיעָתָם מְסֻכָּנָה הִיא לְאֳנִיּוֹת קְטַנּוֹת. וּכְמוֹ כֵן לֹא הָיְתָה כָּאן חֲשָׁשָׁה שֶׁמָּא תִּתְהַפֶך “צְלֵחָה” עַל פָּנֶיהָ, שֶׁהֲרֵי מַשָּׂא כָּבֵד הִכְבִּיד עָלֶיהָ; אַךְ לְעֻמַּת זֶה עֲלוּלִים הָיוּ מִשְׁבְּרֵי הַגַּלִים הָאַדִּירִים לְהָצִיף אֶת סִיפּוּנָהּ, וְאִם קַרְשֵׁי הַמִּכְסֶה לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵיהֶם, יַשִּׁיאוּ עָלֶיהָ סַכָּנָה גְדוֹלָה. פֶּנְקְרוֹף, שֶׁסַּפָּן מְנוּסֶה הָיָה, רָאָה אֶת הַכֹּל מֵרֹאש וְהִשְׁתַּדֵּל לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. אָמְנָם בִּטְחוֹנוֹ בָּאֳנִיָּה שֶׁלּוֹ לֹא עֲזָבָהוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מְצַפֶּה לַיּוֹם הַבָּא מִתּוֹך חֲרָדָה.

בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה לֹא מָצְאוּ כּוֹרֶש סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט שְׁעַת־כֹּשֶׁר לָשִׂיחַ יַחַד, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם עַל מַה לָשִׂיחַ, כִּי הַמִּילִים אֲשֶׁר לָחַשׁ הָאִינְגֵ’נֵר, עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַכַּתָּב הִצְרִיכוּ שֶׁיִהְיוּ דָנִים שׁוּב פַּעַם עַל אוֹתוֹ הַכֹּחַ רַב־הַתַּעֲלוּמוֹת הַשּׁוֹלֵט עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא פָּסַק מִלְהַרְהֵר בִּמְאֹרָע חָדָשׁ זֶה שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים, בְּהוֹפָעָה זוֹ שֶׁל בְּרַק הָאֵשׁ עַל חוֹף הָאִי. אֶת הָאֵש הַזֹּאת רָאָה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ! גַּם חֲבֵרָיו, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף, רָאוּהָ כְּמוֹתוֹ! לְאוֹרָהּ שֶׁל אֵש זוֹ הִכִּירוּ אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי בְּלֵיל הַמַּחֲשַׁכִּים, וְהֶם לֹא הִטִילוּ סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי אַךְ יַד הָאִינְגֵ’נֵר הִדְלִיקָה אוֹתָהּ, וְהִנֵּה בָּא כּוֹרֶש סְמִית וּמוֹדִיעַ בְּהֶחְלֵט, שֶׁהוּא לֹא עָשָׂה זֹאת!

כּוֹרֶש סְמִית הֶחְלִיט לָשׁוּב וּלְדַבֵּר בַּמְּאֹרָע הַזֶּה לְאַחַר שֶׁ“צְלֵחָה” תַּחֲזוֹר הַבַּיתָה וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל כּוֹרֶש סְמִית שֶׁיְּגַלֶּה לַחֲבֵרָיו אֶת פָּרָשַׁת הַמַּעֲשִׂים הַמֻּפְלָאִים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּאן. אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ מִתּוֹך כָּךְ לִידֵי הַחְלָטָה לִבְדֹק יַחַד אֶת כָּל חֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלְן בְּדִיקָה שְׁלֵמָה וּמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּבְאוֹתוֹ הָעֶרֶב לֹא הִבְהִיק בְּרַק־אֵש עַל הַחוֹף שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ עֲדַיִן, וְכָל הַלַּילָה כֻּלּוֹ הִתְנַדְנְדָה הָאֳנִיָּה הַקְּטַנָּה עַל פְּנֵי הַיָּם לִפְנֵי מְבוֹא הַמִפְרָץ.

עִם הָנֵץ קָוֵּי הַשַּׁחַר הָרִאשׁוֹנִים בְּפַאֲתֵי הַמִּזְרָח, שָׁקְטָה הָרוּחַ מְעַט וְנָטְתָה לְעֵבֶר אַחֵר, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּקְלָּה לְפֶנְקְרוֹף הַכְּנִיסָה אֶל תוֹך מְבוֹא־הַמִפְרָץ הַצַּר.

“צְלֵחָה” שָׁטָה מִתְּחִלָּה לְעֵבֶר כֵף־הַמַּלְתְּעוֹת הַצְּפוֹנִי וְאַחַר נִכְנְסָהּ בִּזְהִירוּת בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר אֶל תּוֹךְ הַמִּפְרָץ, אֲשֶר מֵימָיו הָיוּ מוּקָּפִים מִסְגֶּרֶת שֶׁל חָמְרֵי־לַבָּה מְשֻׁנֵּי־מַרְאֶה.

“הֲרֵי לְפָנֵינוּ רְצוּעַת־יָם,” פָּתַח וְאָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הַנּוֹחָה מֵאֵין כָּמוֹהָ לְהֵעָשׂוֹת לְחוֹף־אֳנִיּוֹת נִפְלָא, אֲשֶׁר צִי שָׁלֵם יוּכַל לְהִתְהַלֵּךְ שָׁם בִּרְוָחָה.”

“הַדָּבָר הַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “הוּא מַה שֶׁמִּפְרָץ זֶה נִתְהַוָּה עַל יְדֵי שְׁנֵי זִרְמֵי־לַבָּה, שֶׁפָּרְצוּ מִתּוֹךְ הַוֻּלְקָן, וַעֲלֵיהֶם נֶעֶרְמוּ לְאַחַר זְמָן צִבּוּרֵי לַבָּה אֲחֵרִים. הַמִּפְרָץ הַזֶּה מוּגָן יָפֶה מִכָּל עֵבֶר, וּסְבָרָה הִיא, שֶׁאֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת עָזּוֹת בְּיוֹתֵר, מֵימָיו שְׁלֵוִים וְשׁוֹקְטִים כְּמֵי יְאוֹר.”

“אָמְנָם כֵּן הוּא,” אָמַר הַסַּפָּן, “כִּי הָרוּחַ אֵינָה יְכֹלָה לַחְדֹּר לְכָאן אֶלָּא דֶרֶךְ הַמַּעֲבָר הַצַּר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַכֵּפִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַכֵּף הַצְּפוֹנִי בּוֹלֵט יוֹתֵר מִן הַדְּרוֹמִי, וְעַל יְדֵי כָך הֲרֵיהוּ מְעַכֵּב בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת כְּנִיסַת סַעֲרוֹת־הַיָּם אֶל תוֹךְ הַמִּפְרָץ. לְאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר יְכֹלָה הַיְתָה “צְלֵחָה” שֶׁלָּנוּ לַעֲמֹד כָּאן שָׁנִים רְצוּפוּת בְּלִי לְשַׁלְשֵׁל אֲפִילוּ אֶת עָגְנָהּ!”

" הַמִּפְרָץ הַזֶּה גָּדוֹל בִּשְׁבִילָהּ יוֹתֵר מִדָּי," הֵעִיר הַכַּתָּב.

“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי סְמִית,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הֲרֵינִי מַסְכִּים לְדַעְתְּךָ, שֶׁבִּשְׁבִיל “צְלֵחָה” שֶׁלָּנוּ הֲרֵיהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר מִדַּי, אֲבָל צִיֵּי מְדִינוֹת הַבְּרִית הַזְּקוּקִים לְמַחֲסֶה בָּאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לֹא יִמְצְאוּ מִקְלָט מְעֻלֶּה מִמְּבוֹא־יָם זֶה!”

“הֲרֵי אָנוּ נִמְצָאִים בְּלוֹעַ הַכָּרִיש,” הֵעִיר נֶב מִתּוֹך רְמִיזָה עַל צוּרָתוֹ שֶׁל הַמִּפְרָץ.

“בְּתוֹך הַלּוֹעַ מַמָּשׁ, נֶב יַקִּירִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ בְּדִיחָה, “וּכְלוּם אֵינְךָ מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִסָּגֶר עָלֵינוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם?”

“לֹא, אֲדוֹנִי הֶרְבֶּרְט,” הֵשִׁיב נֶב, “וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מִפְרָץ זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי! פַּרְצוּף נִתְעָב לוֹ!”

“וְכִי מַה תֹּאמְרוּ עַל נֶב זֶה?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵיהוּ מְגַנֶּה אֶת הַמִּפְרָץ שֶׁלִּי, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְעַתֵּד לְתִתּוֹ בְּמַתָּנָה לְאֲמֵרִיקָה!”

“וְכִי מֵימָיו עֲמֻקִּים לְמַדָּי?” שָׁאַל כּוֹרֶש סְמִית, “שֶׁהֲרֵי עֹמֶק הַמַּסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לִ’צְלֵחָה', אֵינוֹ מַסְפִּיק כָּל עִקָּר לְאֳנִיּוֹת־הַשִּׁרְיוֹן שֶׁלָּנוּ.”

“אֵין לְךָ דָבָר קַל מִלִּבְדֹּק זֹאת,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.

וְהַסַּפָּן הוֹרִיד הַמַּיְמָה חֶבֶל אָרֹך, שֶׁגֶּזֶר בַּרְזֶל הָיָה קָשׁוּר בּוֹ. אֹרֶךְ הַחֶבֶל חֲמִשִׁים אַמּוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן יָרַד כֻּלּוֹ הַמַּימָה, וְלֹא הִגִּיעַ אֶל הַקַּרְקַע.

“וּבְכֵן,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “הָבָה תָּבֹאנָה אֳנִיּוֹת הַשִּׁרְיוֹן שֶׁלָּנוּ הֵנָּה! אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגְדָּן לְהִתָּקֵל בְּשִׂרְטוֹן!”

“אָכֵן מִפְרָץ זֶה,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “הֲרֵיהו בֶּאֱמֶת תְּהוֹם מַמָּשׁ; אֲבָל אִם נָשִׂים אֶל לֵב, כִּי אִי זֶה נוֹצַר בְּדֶרֶךְ וֻלְקָנִית, אֵין לִתְמֹהַּ כָּל עִקָּר שֶׁיֵּשׁ בְּקַרְקַע הַיָּם מְשְׁקָעוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה.”

“דּוֹמֶה,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “כְּאִלּוּ קִירוֹת־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה נֶחְצְבוּ בְּכַשִׁיל בְּסִיוּעַ שֶׁל אֲנָךְ, וְסָבוּר אֲנִי שֶׁאִם יָמֹד פֶּנְקְרוֹף אֶת עֹמֶק הַמַּיִם בְּקִרְבָתָם אֲפִילוּ בְּחֶבֶל, שֶׁאָרְכּוֹ פִּי חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּה מִן הַחֶבֶל שֶׁלּוֹ, לֹא יַגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע.”

“הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לְהַגִּיד לְפֶנְקְרוֹף, כִּי מְבוֹא־הַיָּם שֶׁלּוֹ חָסֵר דָּבָר חָשׁוּב אֶחָד!”

“וּמַהוּ אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט?”

“חָרִיץ, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל פְּנִים הָאִי. אֵינֶנִי רוֹאֶה מָקוֹם לְהַצִּיג שָׁם כַּף־רָגֶל!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, קִירוֹת הַלַּבָּה הָיוּ גְבוֹהִים וּזְקוּפִים לְכָל אֹרֶךְ הַמִּפְרָץ, וְלֹא נִמְצָא בָּהֶם אַף מָקוֹם אֶחָד, שֶׁנוֹסְעֵי־אֳנִיָּה יָכְלוּ לָרֶדֶת שָׁם. כָּל הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁל הַמִּפְרָץ הָיְתָה מֵעֵין חוֹמַת מִבְצָר שֶׁאֵין לַעֲלוֹת עָלֶיהָ, וְהָיְתָה דוֹמָה אֶל חוֹפֵי הַפְיוֹרְדִים אֲשֶׁר בְּנוֹרְוֶגְיָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שׁוֹמֵמָה מֵהֶם. “צְלֵחָה” שָׁטָה בְּקִרְבַת הַקִּירוֹת וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נָגְעָה בָּהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּגְשָׁה אַף בְּלִיטָה אַחַת, שֶׁנוֹסְעֶיהָ יָכְלוּ לַעֲלוֹת עָלֶיהָ.

פֶּנְקְרוֹף נִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ, שֶׁאֶת הַחוֹמוֹת הָאֵלֶּה אֶפְשָׁר לְמַגֵּר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ בְּחֹמֶר מְפוֹצֵץ; וְכֵיוָן שֶׁלְּעֵת עַתָּה לֹא הָיָה מַה לַעֲשׂוֹת בַּמִּפְרָץ, חָזַר וְהִפְנָה אֶת אֳנִיָּתוֹ אֶל הַמּוֹצָא, וְסָמוךְ לִשְׁעַת שְׁתַּיִם אַחַר הַצָּהֲרַיִם יָצָא שׁוּב אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם.

“הַשֶּׁבַח לְאלֹהִים!” קָרָא נֶב מִתּוֹךְ אַנְחַת רְוָחָה.

הַנִּרְאֶה, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לוֹ לַנֶּגְר הַמִּסְכֵּן לְהִמָצֵא בְּתוֹך הַלּוֹעַ גְּדָל־הַמִּדּוֹת הַזֶּה!

מִכֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת וְעַד לְתוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה לֹא הָיָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנָה מִילִין. “צְלֵחָה” הֵרִימָה אֶת כָּל מִפְרָשֶׂיהָ וּפָנְתָה וְשָׁטָה בַּחֲזָרָה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּרִחוּק שֶׁל מִיל אֶחָד מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי סַלְעֵי הַלַּבָּה הָאַדִּירִים הִתְחִילוּ מִשְׂתָּרְעוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹף אוֹתָן גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן נִמְצָא הָאִינְגֵ’נֵר בְּשַׁעְתּוֹ בְּאוֹרַח־פֶּלֶא וַאֲשֶׁר עוֹפוֹת־הַיָּם הָיוּ מְקַנְנִים שָׁם לְמֵאוֹת.

סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת נִכְנְסָה “צְלֵחָה” אֶל תּוֹךְ הַתְּעָלָה, שֶׁהִפְרִידָה בֵּין הָאִי הקטן וּבֵין הַחוֹף, וּבְחָמֵשׁ שָׁעוֹת נִנְעַץ עָגְנָהּ בַּחוֹל שֶׁל תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה.

עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵאַז עָזְבוּ הַקוֹלוֹנִיסְטִים אֶת בֵּיתָם. אַיְרְטוֹן עָמַד עַל הַחוֹף וְהָיָה מְצַפֶּה לָהֶם, וּמַר יוּףּ רָץ לִקְרָאתָם בְּנַהֲמוֹת שִׂמְחָה.

הִנֵּה כִּי כֵן חָקְרוּ וּבָדְקוּ אֶת כָּל חוֹפֵי הָאִי וְלֹא מָצְאוּ אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל דְּבַר־מַה חָשׁוּד. אִם בֶּאֱמֶת נִמְצָא כָּאן יְצוּר רַב־תַּעֲלוּמוֹת, הֲרֵיהוּ מִסְתַּתֵּר בְּוַדַּאי בַּיְּעָרִים הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר בַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשּׁוֹנִי, שֶׁהַקוֹלוֹנִיסְטִים טֶרֶם חָקְרוּ אוֹתָם.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִשְׁתָּעָה עִם הָאִינְגֵ’נֵר עַל דְּבַר הָעִנְיָנִים הַלָּלוּ, וּשְׁנֵיהֶם הֶחְלִיטוּ לְהַפְנוֹת אֶת דַּעַת חַבְרֵיהֶם עַל טִיבַם הַמּוּזָר וְהַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל כַּמָּה מְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ עַל פְּנֵי הָאִי וַאֲשֶׁר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם סָתוּם וּמֻפְלָא הוּא בְּיוֹתֵר.

כֵּיוָן שֶׁכּוֹרֶש סְמִית הָיָה מְדַבֵּר בְּאוֹתָהּ הָאֵש שֶׁהֻצְּתָה בְּיַד נַעֲלָמָה עַל גַּבֵּי הַחוֹף, הָיָה שׁוֹאֵל וְחוֹזֵר וְשׁוֹאֵל אֶת הַכַּתָּב בַּפַּעַם הָעֶשְׂרִים לְאמֹר:

“וְכִי בָּטוּחַ אַתָּה שֶׁהֵיטַבְתָּ רְאוֹת? אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא פֶּרֶץ עַרְאַי שֶׁל הַוֻּלְקָן? אוֹ אוּלַי מֵתֵּאוֹר?”

“לֹא, כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אוֹתָהּ הָאֵשׁ הָיְתָה אֵשׁ שֶׁהֻצְּתָה בְּיַד אָדָם. וְאוּלָם שְׁאַל נָא אֶת פֶּנְקְרוֹף וְאֶת הֶרְבֶּרְט. הֶם רָאוּ אוֹתָהּ כָּמוֹנִי אָנִי וְהֵם יְאַשְּרוּ וִיקֵימוּ אֶת דְּבָרִי.”

יָמִים מוּעָטִים אַחַר הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּה לְאַפְּרִיל בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְכַּנְּסוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, פָּנָה אֲלֵיהֶם כּוֹרֶש סְמִית וּפָתַח וְאָמָר:

“יְדִידַי, רוֹאֶה אֲנִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהַפְנוֹת אֶת לִבְּכֶם עַל כַּמָה מְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ עַל פְּנֵי הָאִי וַאֲשֶׁר חָפַצְתִּי לָדַעַת מַה דַּעְתְּכֶם עֲלֵיהֶם. הַמְאֹרָעוֹת הַלָּלוּ מְשַׁמְּשִׁים מֵעֵין חֶזיוֹנוֹת שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע…”

“שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע!” קָרָא הַסַּפָּן כְּשֶׁהוּא מַפְלִיט מִפִּיו תִּימְרוֹת עָשָׁן. “אֶפְשָׁר שֶׁכָּל הָאִי שֶׁלָּנוּ לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע הוּא?”

“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, אֵין הוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, אֲבָל מָלֵא תַּעֲלוּמוֹת הוּא לְאֵין סָפֵק, אִם אַךְ לֹא תְּבָאֵר לָנוּ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי וְסְפִּילֶט לֹא יָכֹלְנוּ לַהֲבִינָם וּלְפָרְשָׁם עַד עַכְשָו.”

“דַּבֶּר־נָא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש,” אָמַר הַסַּפָּן.

“וּבְכֵן הַסְכֵּת וּשְׁמַע,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “כְּלוּם יָכֹל אַתָּה לְפָרֶשׁ לִי כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁנָּפַלְתִּי הַיָּמָּה נִמְצֵאתִי בִּפְנִים הָאִי בְּרִחוּק שֶׁל רֶבַע הַמִּיל מִן הַחוֹף בְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּחִלוּף מָקוֹם זֶה?”

“אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתָ שָׁרוּי בְּמַצָּב שֶׁל עִלָּפוֹן וּמִתּוֹךְ חֹסֶר־הַכָּרָה…” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.

“אֵין לְהַעֲלוֹת זֹאת עַל הַדַּעַת,” הִפְסִיקָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “אֲבָל אַנִּיחַ אֶת הַמְאֹרָע הַזֶּה וְאֶעֱבֹר אֶל מְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים. הַגִּידָה לִי, כְּלוּם מֵבִין אַתָּה, כֵּיצַד יָכֹל הָיָה טוֹףּ לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם מִקְלַטְכֶם, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הַמְּעָרָה שֶׁשָּׁכַבְתִּי בָּהּ חֲמִשָׁה מִילִין?”

“הַחוּשׁ הַטִּבְעִי שֶׁל הַכֶּלֶב…” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.

“חוּש טִבְעִי מְיֻחָד בְּמִינוֹ!” הֵעִיר הַכַּתָּב. “וַהֲרֵי אֵין לִשְׁכֹּחַ, כִּי הַלַּילָה הַהוּא הָיָה לֵיל גֶּשֶׁם וְרוּח סְעָרָה, וְאַף עַל פִי כֵן בָּא טוֹףּ אֶל הַקָּמִינִים כֻּלּוֹ יָבֵשׁ וּבְלִי טִפַּת בּוֹץ עָלָיו!”

“זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת,” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “כְּלוּם מֵבִין אַתָּה כֵּיצַד הָשְׁלַךְ הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה כָּל כָּךְ מִתּוֹךְ מֵימֵי הַיְאוֹר בִּשְׁעַת מִלְחַמְתּוֹ עִם סוּס־הַיְאוֹר?”

“לֹא!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף; “הֲרֵינִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה, שֶׁאֵינִי מֵבִין זֹאת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֻפְלָא בְּעֵינַי גַּם הַפֶּצַע שֶׁנִפְצַע סוּס־הַיְאוֹר בְּצִדּוֹ וַאֲשֶׁר נַעֲשָׂה, כַּנִּרְאֶה, בִּכְלִי חַד וְחוֹתֵךְ.”

“וְיִתְרָה מִזּוֹ,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶש סְמִית. “כְּלוּם נִתְפָרֵשׁ לָכֶם, יְדִידַי, דְּבַר גַּרְגַּר־הָעוֹפֶרֶת שֶׁנִּמְצָא בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל גּוּר־הַפֵּקָרִי, דְּבַר הַתֵּבָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל גַּבֵּי הַחוֹף, בְּלִי אֲשֶׁר מָצָאנוּ אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל שֶׁבֶר־אֳנִיָּה, דְּבַר הַבַּקְבּוּק עִם הַפִּתְקָה שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁנִזְדַּמֵּן לְפָנֵינוּ בַּזְּמָן שֶׁיָּצָאנוּ לָשׁוּט בַּיָּם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה? אוֹ כְּלוּם הֲבִינוֹתֶם מִדַּעְתִּכֶם אֶת הַמַּעָשֶׂה בַּסִּירָה שֶׁלָּנוּ, אֲשֶׁר נִתְּקָה אֶת חֲבָלֵיהָ וְצָפָה וּבָאָה אֵלֵינוּ עִם זֶרֶם נַחַל־הַתּוֹדָה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהָיִינוּ זְקוּקִים לָהּ כָּל כָּךְ; אֶת הַמַּעֲשֶׁה בְּסֻלַּם הַחֲבָלִים שֶׁהֻטַּל אֵלֵינוּ בִּזְמַנוֹ מִמְרוֹמֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לְאַחַר הִתְנַפְּלוּת הַקּוֹפִים? וּלְבַסוֹף, כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם לְפָרֵשׁ כֵּיצַד נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה לְיָדֵנוּ אוֹתָהּ הַתְּעוּדָה, אֲשֶר אַיְרְטוֹן אוֹמֵר עָלֵיהָ שֶׁיָּדוֹ לֹא כָּתְבָה אוֹתָהּ?”

וְכָךְ פֵרַט כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת כָּל הַמִּקְרִים הַמֻּפְלָאִים, שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ עַל פְּנֵי הָאִי בְּלִי לְהַחֲסִיר אַף אֶחָד מֵהֶם. הֶרְבֶּרְט, פֶּנְקְרוֹף וְנֶב הִבִּיטוּ אִיש אֶל אָחִיו וְלא יָדְעוּ מַה לְהָשִׁיב, כִּי סֵדֶר הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁנִּפְרְטוּ כָּאן לִפְנֵיהֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּזֶה אַחַר זֶה, הִתְמִיהַּ אוֹתָם לְאֵין קֵץ.

“חַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש, שֶׁצָּדַקְתָּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף לְאַחַר שְׁתִיקָה מְמֻשָּׁכָה. “אָכֵן קָשֶׁה לְפָרֵשׁ אֶת הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים הָאֵלֶּה!”

“עַכְשָו, יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר שׁוּב פַּעַם, “עָלַי לְהוֹסִיף עַל מַה שֶׁאָמַרְתִּי עוֹד מְאֹרָע אֶחָד, אַחֲרוֹן, אֲשֶׁר סָתוּם הוּא וְאֵין הַדַּעַת תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁקָּדְמוּ לוֹ.”

“וּמַהוּ אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.

“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר, “אַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחֲזַרְתֶּם מִן הָאִי תָּבוֹר רְאִיתֶם אֵשׁ שֶׁהִבְהִיקָה עַל הָאִי לִינְקוֹלְן, הַאֵין זֹאת?”

“אֱמֶת הַדָּבָר,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.

“וְאַתָּה בָּטוּחַ, שֶׁעֵינֶיךָ רָאוּ אֶת הָאֵשׁ?”

“כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ שׁעֵינַי רוֹאוֹת אוֹתְךָ בְּרֶגַע זֶה.”

“וְגַם אַתָּה, הֶרְבֶּרְט?”

“הוֹי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶש!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “הֵן אוֹתָהּ הָאֵשׁ הִבְהִיקָה כְּאַחַד הַכּוֹכָבִים מִן הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר!”

“וְאֶפְשָׁר שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא כּוֹכָב?” חָזַר וְשָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר.

“לֹא” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁהֲרֵי הַשָּׁמַים הָיוּ מְכֻסִים אָז עֲנָנִים כְּבֵדִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכּוֹכָב לֹא הָיָה מַשְׁפִּיל כָּל כָּךְ לַעֲמֹד בְּשִׁפוּלֵי הָאֹפֶק. אֲבָל הֵן מַר סְפִּילֶט רָאָה אֶת הָאֵשׁ כָּמוֹנוּ וְהוּא יָכֹל לְאַשֵּׁר אֶת דְּבָרֵינוּ!”

“עָלַי לְהוֹסִיף,” עָנָה וְאָמַר הַכַּתָּב, “שֶׁאוֹתָהּ הָאֵשׁ הָיתָה מַבְהִיקָה בְּיוֹתֵר וְהִיא הֵפִיצָה מִסְּבִיבָה כְּעֵין זֹהַר אֱלֶקְטְרִי.”

“הֵן! הֵן! כָּזֶה הָיָה מַרְאֶהָ…” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “וְהִיא הָיְתָה מְנַצְנֶצֶת עַל גַבֵּי הָרָמָה שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.”

“וּבְכֵן דְּעוּ לָכֶם, יְדִידַי,” אָמַר כּוֹרֶש סְמִית, “שֶׁבַּלַּילָה שֶׁבֵּין תִּשְׁעָה־עָשָׂר וְעֶשְׂרִים לְאוֹקְטָבֶּר לֹא הִדְלַקְתִּי אֵשׁ עַל גַבֵּי הַחוֹף וְגַם נֶב לֹא הִדְלִיק אוֹתָהּ!”

“לֹא הִדְלַקְתָּ?…” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ מְרֹב תִּמָּהוֹן עַד כִּי לֹא יָכֹל אֲפִילוּ לְסַיֵּם אֶת דְּבָרָיו.

“בְּאוֹתוֹ הַלַּילָה לֹא יָצָאנוּ אֲפִילוּ מֵאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית הַחוּצָה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶש סְמִית, “וְאִם הוֹפִיעָה אֵשׁ עַל גַּבֵּי הַחוֹף, הִצִּיתָה אוֹתָהּ יָד אַחֶרֶת!”

פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֶב נִדְהֲמוּ וְהַדִּבֵּר נִתַּק מִפִּיהֶם. אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה זֶה מַרְאֵה־תַּעְתּוּעִים! אוֹר אֵשׁ מַמָּשׁ, אוֹר אֵשׁ לַאֲמִתּוֹ רָאוּ עֵינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַלַּילָה.

אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, אֲנוּסִים הֵם לְהַסְכִּים שֶׁיֶּשׁ בָּזֶה תַּעֲלוּמָה! הַשְׁפָּעָה נַעֲלָמָה שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְהִתְפָּרֶשׁ, הַנּוֹטָה, כַּנִּרְאֶה, חֶסֶד לַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהַמַּפְלִיאָה אוֹתָם הַפְלָאָה עֲמֻקָּה בְּמַעֲשֶׂיהָ, מֻרְגֶּשֶׁת בְּאִי לִינְקוֹלְן. אוּלַי חָבוּי אַחַד הַיְצוּרִים בַּמַּעֲמַקִּים הַנִּסְתָּרִים בְּיוֹתֵר? עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת מִן הַצֹּרֶךְ לִמְצֹא תְּשׁוּבָה וִיהִי מָה!

עוֹד הִזְכִּיר כּוֹרֶש סְמִית לַחֲבֵרָיו עַל מִנְהָגָם הַמְשֻׁנֶּה שֶׁל טוֹףּ וְיוּףּ בְּשָׁעָה שֶׁרָצוּ מִסָּבִיב לְמִפְתַּח הַבְּאֵר, הַמְּחַבֶּרֶת אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית עִם הַיָּם, וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁהוּא בָּדַק אֶת הַבְּאֵר וְלֹא מָצָא בָּהּ שׁוּם דָּבַר חָשׁוּד.

סוֹף שִׂיחָה זוֹ הָיָה שֶׁחַבְרֵי הַקּוֹלוֹנְיָה הֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד לִבְדֹּק אֶת הָאִי בְּדִיקָה מְעֻלָּה אַךְ תָּשׂוּב תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה.

וְאוּלָם לְמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף דְּאָגָה. אִי זֶה, שֶׁהוּא חָשַׁב אוֹתוֹ לְקִנְיָנוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, שׁוּב לֹא הָיָה שָׁיָּךְ לוֹ בִּלְבָד; לְאִי זֶה יֶשׁ עוֹד אָדוֹן אַחֵר, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ לִרְצוֹנוֹ אוֹ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ. הוּא וְנֶב הָיוּ מַרְבִּים לְסַפֵר עַכְשָו בַּחֶזְיוֹנוֹת הַסְּתוּמִים וְהַנַּעֲלָמִים הַלָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ נוֹטִים מִטִּבְעָם לֶאֱמוּנָה בְּנִפְלָאוֹת, סוֹפָם שֶׁהֶאֱמִינוּ שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן מְשֻׁעְבָּד לְשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל כֹּח שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע.

בְּחֹדֶש מַאי, הַמַּתְאִים לְחֹדֶש נוֹבֶמְבֶּר שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי, הִתְחִילוּ הַיָּמִים הָרָעִים. הַחֹרֶף בָּא כַּנִּרְאֶה קֹדֶם זְמַנוֹ וְעָתִיד הָיָה לִהְיוֹת קָשֶה בְּיוֹתֵר. אִי לַזֹאת הִתְחִילוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹסְקִים בְּלִי אִחוּר בַּמְּלָאכוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְצֹרֶךְ הַחֹרֶף.

דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיך לֵאמֹר הוּא, שֶׁהָיוּ מוּכָנִים כָּל צָרְכָּם לִקְרַאת הַחֹרֶף, וְאִלּוּ גַם יִהְיֶה עַז וְקָשֶה בְּיוֹתֵר. לֹא הָיָה לָהֶם מַחֲסוֹר בְּבִגְדֵי לֶבֶד, וְעֵדֶר הַכְּבָשִׂים הַמְרֻבֶּה סִפֵּק בְּמִדָּה יְתֵרָה אֶת הַצֶּמֶר הַדָּרוּשׁ לַעֲשִׂיַּת הָאָרִיג הַחַם הַהוּא.

מִסְתַּבֵּר מֵאֵלַיו, שֶׁסִּפְּקוּ בְּגָדִים חַמִּים גַם לְאַיְרְטוֹן. כּוֹרֶש סְמִית הִזְמִינָהוּ לְבַלּוֹת אֶת תְּקוּפַת־הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, שֶׁשָּם יִמְצָא לוֹ מַחֲסֶה מְעֻלֶה מֵאֲשֶׁר בַּגְּדֵרָה, וְאַיְרְטוֹן נֵאוֹת לוֹ, אֶלָּא שֶׁבִּקֶּשׁ תְּחִלָּה לִגְמֹר אֶת כָּל הַמְלָאכָה בַּגְּדֵרָה. בַחֲצִי חֹדֶשׁ אַפְּרִיל גָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ וּמֵאָז נִצְטָרֵף אֶל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְהִשְׁתַּדֵל לִהְיוֹת לָהֶם לְהוֹעִיל בְּכָל דָּבָר; אֲבָל הוּא הָיָה תָּמִיד שְׁפַל־רוּחַ וְעָצוּב וּמֵעוֹלָם לֹא נָטַל חֵלֶק בְּשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם.

רֹב יְמֵי הַחֹרֶף הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה, שֶׁבִּלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל פְנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן, יָשְׁבוּ כְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וְלֹא יָצְאוּ מִפֶּתַח בֵּיתָם. בְּאוֹתָם הַיָּמִים הִתְחוֹלְלוּ סוּפוֹת אֲיֻמּוֹת, אֲשֶׁר הִרְעִידוּ אֶת הַסְּלָעִים עַד הַיְסוֹד. מִשְׁבְּרֵי־יָם אַדִּירִים אִיְּמוּ לְהָצִיף אֶת אֶת הָאִי כֻּלּוֹ, וְכָל אֳנִיָּה שֶׁהָיְתָה עוֹגֶנֶת לְיַד חוֹפוֹ, וַדַּאי נִשְׁבְּרָה וְאָבְדָה עַל כָּל אֲנָשֶׁיהָ וּרְכוּשָׁהּ. בִּזְמַן הַסּוּפוֹת הָאֵלֶּה גָאָה נַחַל־הַתּוֹדָה פַּעֲמַיִם וּמֵימָיו הִגִּיעוּ לִידֵי גֹּבַהּ מְרֻבֶּה כָּל כָּךְ, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יִסְחֲפוּ אֶת הַגְּשָׁרִים וְאֶת הַמַּעְבָּרוֹת. בְּיִחוּד הָיָה צֹרֶךְ לְחַזֵּק יָפֶה אֶת הַגֶּשֶׁר הַקָּטֹן שֶׁעַל הַחוֹף, כִּי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה הַיָּם הַסּוֹעֵר מְכַסֶה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ בְּמֵימָיו.

הַסְּעָרוֹת הָאֲיֻמּוֹת שֶׁהָיוּ מְעֹרָבוֹת בְּגֶשֶׁם וּבְשֶׁלֶג עוֹלְלוּ נְזָקִים גְּדוֹלִים עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. בְּיִחוּד נִזּוֹקוּ הַטַּחֲנָה וַחֲצַר הָעוֹפוֹת. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ כַּמָה פְּעָמִים לְחַזֵּק אֶת בִּדְקֵיהֶם, כְּדֵי לְשַׁמֵּר אוֹתָם מֵהֲרִיסָה גְמוּרָה.

בִּימֵי הַסּוּפָה וְהַסַּגְרִיר הַלָּלוּ הִתְחִילוּ מְשׁוֹטְטִים בִּסְבִיבוֹת הָרָמָה כַּמָּה זוּגוֹת שֶׁל יָגוּאֲרִים וְלַהֲקוֹת קוֹפִים, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מִתְיָרְאִים תָּמִיד שֶׁמָּא הָעַזּוֹת שֶׁבֵּין הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה תַּעֲבֹרְנָה מִתּוֹךְ מְצוּקַת רָעָב אֶת הַפֶּלֶג, אֲשֶׁר בְּקָפְאוֹ נוֹחַ הָיָה לְעָבְרוֹ. בְּלִי שְׁמִירָה מַתְמִידָה הָיוּ אֵפוֹא הַנְּטִיעוֹת וְהַבְּהֵמוֹת צְפוּיוֹת לְכִלָּיוֹן גָּמוּר, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהִשְׁתַּמֵּש לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּכְלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם וּלְהַבְרִיחַ אֶת הָאוֹרְחִים הַמְּסֻכָּנִים הַלָּלוּ עַל יְדֵי יְרִיּוֹת. אִי לָזֹאת הָיוּ יְדֵי הַחוֹרְפִים מְלֵאוֹת תָּמִיד עֲבוֹדָה, כִּי מִלְּבַד הַדְּאָגָה לִרְכוּשָׁם אֲשֶׁר מִחוּץ לַבַּיִת מָצְאוּ לָהֶם הֲמוֹן עִנְיָנִים לַעֲסֹק בָּהֶם בִּפְנִים אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית גּוּפוֹ.

בִּשְׁלֹט הַקֹּר הֶחָזָק בָּאָרֶץ יָצְאוּ כַּמָּה פְּעָמִים הַצַּיָדִים שֶׁבֵּין בְּנֵי הַחֲבוּרָה לָצוּד צַיִד בְּבִצּוֹת־טָדוֹרְן רַחֲבוֹת־הַיָּדַיִם וְהִצְלִיחוּ הַרְבֵּה. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר יוּףּ וְטוֹףּ עָזְרוּ עַל יָדָם, לֹא אִבְּדוּ אַף יְרִיָּה אַחַת לְבַטָּלָה בְּקֶרֶב רִבֲבוֹת בְּנֵי־הָאַוָּזִים, הַחַרְטֻמּוֹנִים, הִבַּלִּינוֹסִים וּשְׁאָר הָעוֹפוֹת. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הִתְרַחֲקוּ מִבֵּיתָם יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין.

כָּךְ עָבְרוּ אַרְבַּעַת חָדְשֵׁי הַחֹרֶף, הֲלֹא הֵם יוּנִי, יוּלִי, אוֹגוּסְט וְסֶפְּטֶמְבֶּר. בַּחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה שָׁלַט עַל פִּי רֹב קֹר חָזָק עַד מְאֹד. בִּכְלָל לֹא גָרַם זַעַם הַחֹרֶף רָעָה רַבָּה לְאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית וּלְיוֹשְׁבָיו, וּכְמוֹ כֵּן הִמְעִיט לִפְגֹעַ בַּגְּדֵרָה, שֶׁהָיְתָה מוּגַנָּה בְּרֻבָּהּ עַל יְדֵי הַר פְרַנְקְלִין, וְהָרוּחוֹת לֹא הִגִּיעוּ אֵלֶיהָ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁנִּרְעַץ כֹּחָן עַל יְדֵי הַיְעָרִים וְעַל יְדֵי סַלְעֵי הַחוֹף. הַנְּזָקִים, שֶׁנִּתְעוֹלְלוּ כָּאן, הָיוּ קַלֵּי־עֶרֶךְ, וִידֵי אַיְרְטוֹן הַזְּרִיזוּת תִּקְנוּם בִּמְהִירוּת.

בִּמְרוּצַת יְמֵי הַחֹרֶף הַזֶּה לֹא אֵרַע שׁוּם מְאֹרָע מִמִּין הַמְּאֹרָעוֹת הַמֻּפְלָאִים. אַף עַל פִּי שֶׁפֶּנְקְרוֹף וְנֶב נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם אֶל כָּל קְטַנָּה שֶׁבִּקְטַנּוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִתְלוֹת אוֹתָהּ בְּסִבָּה רַבַּת־תַּעֲלוּמוֹת, עִם כָּל זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ בְּשׁוּם דָּבָר מוּזָר וְיוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל. גַּם טוֹףּ וְיוּףּ חָדְלוּ לָרוּץ מִסָּבִיב לְפִי הַבְּאֵר וְלֹא נָתְנוּ שׁוּם אוֹת שֶׁל חֲרָדָה. דּוֹמֶה, שֶׁשׁוּרַת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁלְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע נִפְסָקָה; וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְדַבֵּר בַמְּאוֹרָעוֹת הַלָּלוּ בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בָּעֲרָבִים וְאִשְּׁרוּ וְקִיְּמוּ אֶת הַחְלָטָתָם לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִי עַד לְחֲלָקָיו, אֲשֶׁר הַבְּדִיקָה בָּהֶם קָשָׁה הִיא בְּיוֹתֵר. וְהִנֵה אֵרַע פִּתְאֹם מְאֹרָע חָמוּר עַד מְאֹד, אֲשֶׁר הִשִּׂיא עַל הַקּוֹלוֹנְיָה סַכָּנַת הֶרֶס וְחֻרְבָּן וְהֵסֵב אֶת לֵב כּוֹרֶש סְמִית וַחֲבֵרָיו מִכָּל מַעֲשֵׂיהֶם.

הַדָּבָר הָיָה בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר. תְּקוּפַת־הַשָּנָה הַנָּאָה הִקְדִּימָה לָבוֹא. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹרְרוּ אֶת הַטֶּבַע לִתְחִיָּה וּבֵין עֲצֵי־הַמְּחָטִים שֶׁעַל שְׂפַת הַיַּעֲר הָעֲטוּפִים יֶרֶק־תָּמִיד, נִצְנְצוּ הֶעָלִים הָרַעֲנַנִים אֲשֶׁר לְאִילָנוֹת אֲחֵרִים.

גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט הוֹסִיפוּ לַעֲסוֹק בִּמְלֶאכֶת הַפוֹטוֹגְרָפִיָּה וְצִלְּמוּ הַרְבֵּה מַרְאוֹת מִמַּרְאוֹת הָאִי לִינְקוֹלְן.

בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטָבֶּר, שֶׁהָיָה יוֹם בָּהִיר, עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לְצַלֵּם אֶת כָּל מִפְרַץ־הַבְּרִית שֶׁהִשְׂתָּרַע מִנֶּגֶד לְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מִכֵּף־הַמַּלְתְּעוֹת עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן.

הָאֹפֶק הָיָה זַךְ, וְהַיָּם, שֶׁרוּחַ קַלָּה הֵנִידָה אֶת גַּלָּיו בְּנַחַת, הָיָה דוֹמֶה מִמֶּרְחָק לִיאוֹר שָׁקֵט, אֲשֶׁר זַהֲרוּרֵי־חַמָּה בּוֹדְדִים הִתְנוֹסְסוּ עַל חֶלְקַת מֵימָיו.

מְכוֹנַת־הַצִּלּוּם הָעָמְדָה בְּאֶחָד מֵחַלּוֹנוֹת הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִתְפֹּס אֶת כָּל הַחוֹף וְאֶת הַמִּפְרָץ. הֶרְבֶּרְט עָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ תָּמִיד. לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת הֶעְתֵּק הַמַּרְאֶה עַל גַּבֵּי הַלּוּחַ, הָלַךְ אֶל אַחַת הַפִּינוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁבְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית כְּדֵי לְהַבְלִיט אֶת הַתְּמוּנָה בְּסִיּוּעַ שֶׁל הֶחֳמָרִים הַכִּימִיִּים הַדְּרוּשִׁים לַדָּבָר.

כְּשֶׁחָזַר מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, רָאָה וְהִנֵּה עַל הַלוּחַ שֶׁלּוֹ נִמְצֵאת בְּאֹפֶק הַיָּם נְקֻדָּה קְטַנָּה שֶׁכִּמְעַט שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית לָעָיִן. הוּא בִּקֵּשׁ לְהַרְחִיק אוֹתָהּ וּלְשֵׁם כָּךְ הֵדִיחַ פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת הַלּוּחַ, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ.

“וַדַּאי יֵשׁ פְּגִימָה בַּזְכוּכִית,” הִרְהֵר הֶרְבֶּרְט בְּלִבּוֹ.

לְשֵׁם סַקְרָנוּת עָמַד וּבָדַק אֶת הַכֶּתֶם בְּסִיוּעַ שֶׁל זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, אֲשֶׁר הוֹצִיא מִתּוֹך מַשְׁקֶפֶת.

וְאוּלָם אַךְ הֵצִיץ בַּנְּקֻדָּה בְּעַד הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת, פָּרְצָה צְוָחָה מִפִּיו וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁמַט הַלּוּחַ מִיָּדוֹ.

וּמִיָּד רָץ אֶל הַחֶדֶר, שֶׁשָּׁם הִתְגּוֹרֵר כּוֹרֶש סְמִית, וְהוֹשִׁיט לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַלּוּחַ וְאֶת הַזְּכוּכִית וְהֶרְאָהוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה אֶת הַכֶּתֶם הַקָּטֹן.

כּוֹרֶש סְמִית בָּחַן אֶת הַנְּקֻדָּה וְאַחַר תָּפַס אֶת הַמַּשְׁקֶפֶת שֶׁלּוֹ וּמִהֵר אֶל הַחַלּוֹן.

הַמַּשְׁקֶפֶת בָּדְקָה בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת כָּל הָאֹפֶק וּלְבַסּוֹף עָמְדָה כְּלַפֵּי הַנְּקֻדָּה הַקְּטַנָּה, וּבוֹ בָּרֶגַע הוֹרִידָהּ כּוֹרֶש סְמִית מַטָּה וְהוֹצִיא מִפִּיו אַךְ מִלָּה אַחַת: “אֳנִיָּה!”

וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: אֳנִיָּה שָׁטָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם, מִנֶּגֶד לְאִי לִינְקוֹלְן!

תַּם חֵלֶק שֵׁנִי



  1. בִּיפוֹן – מְלֻמָּד צָרְפַתִּי מְפֻרְסָם (1778–1707)  ↩

  2. נָמֵל בִּמְדִינַת נְיוּ־יוֹרְק.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49450 יצירות מאת 2729 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!