פֶּרֶק רִאשׁוֹן 🔗
רוּחַ־הַסּוֹעָה שֶׁל שְׁנַת 1865 – קְרִיאוֹת בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר – כַּדּוּר פּוֹרֵחַ שֶׁתְּקָפָהוּ עַלְעוֹל 1– נִקְרְעָה הַמַּעֲטָפָה שֶׁלּוֹ – מִסָּבִיב אַךְ מֶרְחֲבֵי יָם – חֲמִשָּׁה נוֹסְעִים – מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בַּסִּירָה – נִגְלָה חוֹף יַבָּשָׁה – סוֹפוֹ שֶׁל מְאֹרַע הַבַּלָּהוֹת.
“אָנוּ מִתְרוֹמְמִים?” “לֹא! לְהֶפֶךְ! אָנוּ יוֹרְדִים מָטָּה!”
“רַע מִזֶּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! אָנוּ נוֹפְלִים!”
“בְּשֵׁם אֱלֹהִים! הִשְׁלִיכוּ אֶת הַנֵּטֶל!”
“הִנֵּה הוּרַק הַשַּׂק הָאַחֲרוֹן!”
“וְאֵין הַכַּדּוּר מִתְרוֹמֵם?”
“לֹא!”
“אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל הֲמוֹן גַּלִּים!”
“הַסִּירָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַיָּם!”
“אָנוּ רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ אַךְ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל!”
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִיעַ בַּחֲלַל הָאֲוִיר קוֹל אַדִּיר, אֲשֶׁר קָרָא וְאָמָר:
“הַשְׁלִיכוּ כָּל מַעֲמָסָה!… הַשְׁלִיכוּ אֶת הַכֹּל! וֵאלֹהִים יְרַחֲמֵנוּ!”
אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר נִשְׁמְעוּ בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר מֵעַל לְעַרְבוֹת הַמַּיִם הָרְחָבוֹת לְאֵין קֵץ אֲשֶׁר לְיַם־הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְחֹדֶשׁ מַרְס שְׁנַת 1865.
הַכֹּל וַדַּאי זוֹכְרִים עֲדַיִן אֶת רוּחַ־הַסְּעָרָה הַצְּפוֹנִית־הַמִּזְרָחִית, שֶׁהִתְחוֹלְלָה בְּאֶמְצַע תְּקוּפַת הַשִּׁוּוּי שֶׁל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, וַאֲשֶׁר גָּרְמָה לִירִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר עַד לִכְדֵי שְׁבַע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה מִילִימֶטֶר. רוּחַ סְעָרָה זוֹ הִתְגָּעֲשָׁה בְּלִי הֶפְסֵק מִיּוֹם שְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מַרְס עַד הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה בּוֹ. הִיא עוֹלְלָה חֻרְבָּנוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּאֵרָפָּה, בַּאֲמֵרִיקָה וּבְאַסְיָה עַל פְּנֵי רְצוּעָה רְחָבָה אֶלֶף וְשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִיל, שֶׁעָבְרָה בַּאֲלַכְסוֹן אֶת קַו־הַמַּשְׁוֶה מִן הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שֶׁל הָרֹחַב הַצְּפוֹנִי עַד הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי. עָרִים נֶהֶפְכוּ, יְעָרִים נֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם, חוֹפִים נָשַׁמּוּ עַל יְדֵי הַרְרֵי מַיִם, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ וְהִשְׁתַּפְּכוּ עֲלֵיהֶם, אֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר לְפִי הָרְשִׁימוֹת שֶׁל לִשְׁכַּת הַיְדִיעוֹת “וֶרִיטַס” עָלָה מִסְפָּרָן לְמֵאוֹת, הָשְׁלְכוּ אֶל הַחוֹפִים, חֶבְלֵי אֶרֶץ שְׁלֵמִים שֻׁוּוּ פְּנֵיהֶם עַל יְדֵי הָעַלְעוֹל, אֲשֶׁר מִגֵּר וכִתֵּת אֵת כָּל מַה שֶׁפָּגַע בְּדַרְכּוֹ, וְהַרְבֵּה אֲלָפִים בְּנֵי אָדָם נִתְמָעֲכוּ וְנֶהֶרְגוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אוֹ נִבְלְעוּ בִּמְצוּלוֹת יָם. כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הָיוּ הָאוֹתוֹת הַמְּעִידִים עַל חֲמַת הַזַּעַם, שֶׁבָּה עָבְרָה הַסּוּפָה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת. הָאֲסוֹנוֹת וְהַפְּגָעִים, שֶׁגָּרְמָה, גָּדְלוּ הַרְבֵּה מִשֶּׁל הַסּוּפוֹת, שֶׁעוֹלְלוּ חֻרְבָּן נוֹרָא בְּהַוַּנָּה וּבִגְוָדַלוּף, הָרִאשׁוֹנָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאוֹקְטָבֶּר שְׁנַת 1810, וְהַשְּׁנִיָּה בְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה לְיוּלִי שְׁנַת 1825.
וְאוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲסוֹנוֹת אֲיֻמִּים כָּאֵלֶּה הִתְרַגְּשׁוּ עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה וְעַל פְּנֵי הַיָּם, הִתְעוֹלְלָה בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר הַנִּסְעָר דְּרָמָה מַרְעִישָׁה לֵב בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִכֵּן.
וְאָכֵן אֲיֻמָּה הָיְתָה דְרָמָה זוֹ: כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, שֶׁנִּשָּׂא עַל כַּנְפֵי סוּפָה כְּכַדּוּרִית־שַׁעֲשׁוּעִים בְּתוֹךְ הַתְּנוּעָה הַסִּבּוּבִית שֶׁל גַּלֵּי הָאֲוִיר, טָס וְעָבַר בַּחֲלַל הַמֶּרְחַבְיָה בִּמְהִירוּת שֶׁל תִּשְׁעִים מִילִין לְשָׁעָה2 כְּשֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב מִסָּבִיב לְעַצְמוֹ.
מִתַּחַת לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הִתְנוֹדְדָה סִירָה וּבָהּ חֲמִשָּׁה נוֹסְעִים, אֲשֶׁר כִּמְעַט לֹא נִרְאוּ לָעַיִן בְּתוֹךְ חַשְׁרַת הָאֵדִים הַמְּעֹרָבִים בְּאַבְקוֹת מַיִם, שֶׁמִּלְּאו אֶת כָּל הֶחָלָל וְהִתְרוֹצְצוּ עַל פְּנֵי יַם־הָאוֹקְיָנוֹס.
מֵאַיִן בָּא כַּדּוּר פּוֹרֵחַ זֶה, שֶׁהָיָה מִשְׂחָק לַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה? מֵאֵיזוֹ פִּנָה שֶׁבָּעוֹלָם עָלָה וְנִתְגַּלְגֵּל לְכָאן? הֵן אִי־אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁהִפְלִיג בַּשָּׁעָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה הַסּוּפָה, אֲשֶׁר נִמְשְׁכָה זֶה חֲמִשָּׁה יָמִים וְאוֹתוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים כְּבָר נִתְגַּלּוּ בִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר לַחֹדֶשׁ. וּלְפִיכָךְ סְבָרָה הִיא, שֶׁכַּדּוּר פּוֹרֵחַ זֶה בָּא מִמֶּרְחָק גָּדוֹל עַד מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁלְּפִי מְהִירוּת מְעוּפוֹ צָרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת לֹא פָּחוֹת מֵאַלְפַּיִם מִיל.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וּבְיַד הַנּוֹסְעִים לֹא הָיָה כָּל אֶמְצָעִי לְכַוֵּן אֶת מִדַּת אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרוּ מִשָּׁעָה שֶׁהִפְלִיגוּ, מִשּׁוּם שֶׁחָסְרוּ כָּל סִמָּן וְכָל צִיּוּן לַדָּבָר. אֶלָּא שֶׁתָּמוּהַּ הוּא שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בַּחֲמַת הַשּׁוֹאָה שֶׁהִתְגָּעֲשָׁה מִסְּבִיבָם. הֵם טָסוּ הָלֹךְ וָטוּס לְפָנִים. הֵם הִסְתּוֹבְבוּ מִסָּבִיב לְעַצְמָם, וְלֹא הִרְגִּישׁוּ לֹא בַּסִּבּוּב וְלֹא בַּטִּיסָה שֶׁטָּסוּ בְּכִוּוּן מְאֻזָּן. עֵינֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לַחֲדֹר לְתוֹךְ מַעֲבֵה הָעֲרָפֶל, שֶׁנֶּעֱרַם מִתַּחַת לַסִּירָה. מִסְּבִיבָם לֹא הָיָה דָבָר זוּלָתִי חַשְׁרַת עֲרָפֶל. וּמִפְּנֵי הַקַּדְרוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁהִשְׁרוּ הֶעָבִים בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַנּוֹסְעִים לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. שׁוּם בְּרַק־אוֹר, שׁוּם קוֹל מֵאֶרֶץ הַיִּשּׁוּב, שׁוּם שָׁאוֹן שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּאַפְסֵי הַמַּחֲשַׁכִּים הַלָּלוּ, כָּל זְמָן שֶׁהָיוּ טָסִים בִּתְחוּמֵי הַמָּרוֹם. רַק בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִילוּ יוֹרְדִים בִּמְהִירוּת מַטָּה, עָמְדוּ עַל הַסַּכָּנָה שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לָהּ בְּשׁוּטָם עַל מְצוּלוֹת הַיָּם.
הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁפֵּרְקוּ מֵעָלָיו אֶת מַשָּׂא הַחֲפָצִים כִּבְדֵי־הַמִּשְׁקָל, כְּגוֹן צָרְכֵי־יְרִיָּה, כְּלֵי־נֶשֶׁק וְצֵידָה, הִתְרוֹמֵם אֶל הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הָאֲוִיר, עַד לִידֵי גֹּבַה שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל. לְאַחַר שֶׁהַנּוֹסְעִים הִכִּירוּ, שֶׁהַסִּירָה שֶׁלָּהֶם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַיָּם, וּמִדַּעְתָּם שֶׁהַסַּכָּנָה שֶׁלְּמַעְלָה פְּחוּתָה הִיא מִזּוֹ שֶׁלְּמַטָּה, עָמְדוּ וְהֵטִילוּ הַיָּמָה אֲפִילוּ אֶת הַחֲפָצִים הַמּוֹעִילִים בְּיוֹתֵר וְהִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא לְאַבֵּד מֵעַכְשָׁו לְבַטָּלָה אַף טִפָּה כָּל שֶׁהִיא מֵאוֹתוֹ הַגָּז, מֵאוֹתָהּ נִשְׁמַת־הַחַיִּים שֶׁל מְכוֹנַת הַתְּעוּפָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֶחֱזִיקָה בָּהֶם עַל פִּי הַתְּהוֹם וְלֹא נָתְנָה אוֹתָם לָרֶדֶת בִּמְצוּלוֹת.
הַלַּיְלָה עָבַר עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ חֲרָדָה, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם אַמִּיצֵי־רוּחַ כְּמוֹתָם. מִשֶּׁהֵאִיר הַיּוֹם, נִכָּר הָיָה שֶׁהַסּוֹעָה הוֹלֶכֶת וּפוֹחֶתֶת. בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הָעֶשְׂרִים וְהָאַרְבָּעָה לְמַרְס נִתְגַּלּוּ כַּמָּה סִמָּנִים, שֶׁהֵעִידוּ עַל שֶׁקֶט הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא לָעוֹלָם. הֶעָבִים הַכְּבֵדִים הִתְנַשְּׂאוּ עִם שַׁחַר לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמָיִם. לְאַחֵר שָׁעוֹת מוּעָטוֹת חָלַשׁ הָעַלְעוֹל וְתַשׁ כֹּחוֹ. הָרוּחַ חָדְלָה מִהְיוֹת רוּחַ סוֹעָה וְהָיְתָה לְ“רוּחַ חֲזָקָה”, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמְּהִירוּת הַתְּנוּעָה שֶׁל שִׁכְבוֹת הָאֲוִיר נִתְמַעֲטָה עַד כְּדֵי חֶצְיָהּ. אָמְנָם הָרוּחַ הָיְתָה עֲדַיִן עַזָּה לְמַדַּי, וְאַף עַל פִּי כֵן, נִכָּר הָיָה בְּבֵרוּר, שֶׁגַּעַשׁ הָאֵיתָנִים הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְשָׁקֵט.
סָמוּךְ לְאַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר נִתְדַּקְקָה הַשְּׁכָבָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאֲוִיר בְּמִדָּה נִכֶּרֶת. הַשַּׁחַק לָבַשׁ אוֹתָהּ הַבְּהִירוּת הַלַחְלֶחָה הַנִּרְאֵית לָעַיִן לְאַחֵר שֶׁחָלְפוּ וְעָבְרוּ עַל פָּנָיו מֵטֵאוֹרִים גְּדוֹלִים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַסּוֹעָה הִפְסִיקָה אֶת מְעוּפָה לִפְאַת מֵעֲרָב וְגָוְעָה מֵאֵלֶיהָ. אֶפְשָׁר, שֶׁלְּאַחֵר שֶׁנִּרְעַץ כֹּחוֹ שֶׁל הָעַלְעוֹל, נִתְמַזְמְזָה עַל יְדֵי זִרְמֵי אֲוִיר אֱלֶקְטְרִיִּים, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה פְּעָמִים לְעַלְעוֹלִים הַמִּתְחוֹלְלִים עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִּי.
וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֻרְגָּשׁ הָיָה שׁוּב, שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוֹלֵךְ וְיוֹרֵד לְאַט לְאַט יְרִידָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אֶל הַשְּׁכָבוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הָאֲוִיר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְכַּוֵּץ, וְהַמַּעֲטָפָה שֶׁלּוֹ מִתְאָרֶכֶת וּמִתְמַשֶּׁכֶת, פּוֹשֶׁטֶת אֶת צוּרָתָהּ הַכַּדּוּרִית וְלוֹבֶשֶׁת צוּרָה שֶׁל בֵּיצָה.
לְעֵת הַצָּהֳרַיִם שׁוֹטֵט הַכַּדּוּר עַל פְּנֵי הַיָּם רַק בְּגֹבַהּ שֶׁל אַלְפַּיִם רֶגֶל. שִׁעוּר גָּדְלוֹ הָיָה חֲמִשִּׁים אֶלֶף רֶגֶל מְעֻקָּבִים3 וּבְשֶׁל הֶקֵּפוֹ עָלוּל הָיָה לִשְׁהוֹת בַּאֲוִיר זְמָן מְרֻבֶּה, בֵּין לְהִתְנַשֵּׂא לִמְרוֹמִים נִשְׂגָּבִים וּבֵין לָשׁוּט בְּכִוּוּן מְאֻזָּן.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִשְׁלִיכוּ הַנּוֹסְעִים אֶת הַחֲפָצִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעֲדַיִן הִכְבִּידוּ עַל הַסִּירָה – אֶת שְׂרִידַי הַצֵּידָה שֶׁהִנִּיחוּ לְמִשְׁמֶרֶת וְאֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה תַּחַת יָדָם, וּבִכְלָל זֶה גַּם אֶת כְּלֵי־הַשִּׁמּוּשׁ הַקְּטַנִּים שֶׁאָדָם נוֹשֵׂא אוֹתָם בְּכִיסוֹ. אֶחָד מֵהֶם טִפֵּס וְעָלָה עַל הָעִגּוּל, שֶׁחוּטֵי הָרֶשֶׁת הָיוּ קְשׁוּרִים בּוֹ, וְהִתְאַמֵּץ לִקְשֹׁר וּלְהַדֵּק יָפֶה יָפֶה אֶת הַתּוֹסֶפֶת הַתַּחְתּוֹנָה הַזֹּאת שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.
בָּרוּר הָיָה, שֶׁהַנּוֹסְעִים שׁוּב לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁהוֹת אֶת הַכַּדּוּר בַּמְּרוֹמִים וְשֶׁחֲסֵרִים הֵם גַּז!
וּבְכֵן אֲבוּדִים הָיוּ!
לְמַטָּה מֵהֶם אֵין יַבֶּשֶׁת וְאֵין אִי. אֵין הָעַיִן רוֹאָה מִסָּבִיב שִׂרְטוֹן כָּל שֶׁהוּא, שֶׁהָעֹגֶן שֶׁלָהֶם יָכֹל הָיָה לְהֵאָחֵז בּוֹ.
אֵין כֹּל, זוּלָתִי הַיָּם רְחַב־הַיָּדַיִם, אֲשֶׁר מִשְׁבָּרָיו עֲדַיִן הִתְגָּעֲשׁוּ וְהִתְנַפְּצוּ בְּכֹחַ אַדִּיר לְאֵין עֲרוֹךְ! אֵין כֹּל זוּלָתִי הָאוֹקְיָנוֹס, אֲשֶׁר גְּבוּלוֹתָיו לֹא נִרְאוּ אֲפִילּוּ לְעֵינֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִבִּיטוּ אֵלָיו מִמָּרוֹם וַאֲשֶׁר מֶבָּטֵיהֶם צָפוּ וְרָאוּ לַמֶּרְחַקִּים עַד כְּדֵי תְּחוּם שֶׁל אַרְבָּעִים מִילִין! אֵין כֹּל זוּלָתִי אוֹתוֹ הַשֶּׁטַח הַנּוֹזֵל, אֲשֶׁר הַסּוּפָה חוֹבֶטֶת וּמַכָּה בּוֹ בַּחֲמַת זַעַם, וַאֲשֶׁר הַלָּלוּ וַדַּאי רָאוּ אוֹתוֹ כִּדְמוּת שִׁפְעַת גַּלִּים פְּרוּעִים וּמִתְרוֹצְצִים, שֶׁרָאשֵׁיהֶם הַלְּבָנִים מִצְטָרְפִים לְרֶשֶׁת אַחַת שֶׁל לַבְנוּנִית לְלֹא קֵץ וּלְלֹא מְצָרִים! אֵין הָעַיִן רוֹאָה לֹא אֶרֶץ וְלֹא אֳנִיָּה.
וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְעַכֵּב אֶת תְּנוּעַת הַיְרִידָה, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מִלִּצְלֹל בִּמְצוּלוֹת יָם. וְאָמְנָם יוֹשְׁבַי הַסִּירָה אִמְּצוּ אֶת כָּל כֹּחָם וְעָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה לְאֵל יָדָם לְהַעֲבִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הָאָסוֹן הַזֶּה. וְאוּלָם כָּל עֲמָלָם הָיָה לְלֹא הוֹעִיל. הַכַּדּוּר הָלַךְ וְיָרַד מַטָּה, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ טָס בִּמְהִירוּת יְתֵרָה לְעֵבֶר מַשַּׁב הָרוּחַ, זֹאת אוֹמֶרֶת, מִצְּפוֹנִית־מִזְרָחִית לִדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית.
אָכֵן נוֹרָא הָיָה מַצַּב הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ! בָּרוּר הָיָה, שֶׁשּׁוּב לֹא הָיוּ אֲדוֹנִים לַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. כָּל יְגִיעָם הָיָה לָרִיק. מַעֲטַפְתּוֹ שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְכַּוֵּץ. הַגַּז הִתְעוֹפֵף וְיָצָא מִמֶּנּוּ, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא עָלָה בְּיָדָם לַעֲצֹר בּוֹ. מְהִירוּת הַיְרִידָה הִתְגַּבְּרָה בְּמִדָּה נִכֶּרֶת לָעַיִן, וּבְשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה הַסִּירָה תְּלוּיָה מֵעַל לָאוֹקְיָנוֹס בְּגֹבַהּ שֶׁלֹּא עָלָה עַל שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.
וְהַגַּז הָלַךְ וְיָצָא, הָלַךְ וּפָרַח לוֹ בְּאֵין מַעֲצֹר דֶּרֶךְ קֶרַע שֶׁנַּעֲשָׂה בַּמַּעֲטָפָה, וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְעַכְּבוֹ.
הַהֲקָלָה שֶׁהֵקֵלּוּ הַנּוֹסְעִים עַל הַסִּירָה, בְּהַשְׁלִיכָם מִתּוֹכָהּ אֶת כָּל הַחֲפָצִים הָאֲצוּרִים בָּהּ, אָמְנָם עָמְדָה לָהֶם לִהְיוֹת תְּלוּיִים בָּאֲוִיר עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. וְאוּלָם הָאָסוֹן מֻכְרָח הָיָה לָבוֹא, וְאִם עַד בּוֹא הַלַּיְלָה לֹא תֵרָאֶה יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, אָז גַּם הַנּוֹסְעִים וְגַם הַסִּירָה וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אָבֹד יֹאבְדוּ בְּגַלֵּי הַיָּם לְלֹא הַצָּלָה.
הַמַּעֲשֶׂה הָאֶחָד, שֶׁעֲדַיִן צָרִיךְ הָיָה לַעֲשׁוֹתוֹ, נַעֲשָׂה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הַנּוֹסְעִים בַּכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָיוּ, כְּכֹל הַנִּרְאֶה לָעַיִן, אֲנָשִׁים אַמִּיצֵי־רוּחַ, אֲשֶׁר לֹא חַתּוּ מִלְּהַבִּיט בִּפְנֵי הַמָּוֶת. מִפִּיהֶם לֹא הִתְמַלְּטָה אַף תְּלוּנָה אֶחָת. הֵם הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהִלָּחֵם עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתָּם כְּדֵי לְאַחֵר אֶת מַפַּלְתָּם. הַסִּירָה הָיְתָה מֵעֵין סַל שֶׁל נְצָרִים וְלֹא הָיְתָה מֻכְשָׁרָה כָּל עִקָּר לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאִלּוּ נָפְלָה הַמַּיְמָה, אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַחֲזִיקָה עַל פְּנֵי הַיָּם בְּשׁוּם פָּנִים.
בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם הָיָה הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּבֵין גַּלֵּי הַיָּם כְּאַרְבַּע מֵאוֹת רֶגֶל.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר קוֹל אַמִּיץ – קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁלִּבּוֹ עָשׂוּי לִבְלִי חָת. וּלְעֻמָּתוֹ נַעֲנוּ קוֹלוֹת אֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ אַמִּיצִים בְּמִדָּה לֹא פְּחוּתָה מִמֶּנּוּ:
“הֲכִי הַכֹּל הוּטַל הַמָּיְמָה?”
“לֹא! עֲדַיִן יֵשׁ עִמָּנוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פְרַנְקִים שֶׁל זָהָב!”
וּמִיָּד הוּטַל הַיָּמָה שַׂק כָּבֵד.
“הַכַּדּוּר מִתְרוֹמֵם?”
“קִמְעָה, וְאוּלָם עוֹד מְעַט יַחֲזֹר וְיֵרֵד!”
“הֲיֵשׁ עוֹד דָּבָר לַהֲטִילוֹ הַמָּיְמָה?”
“אֵין מְאוּמָה!”
“יֵשׁ וָיֵשׁ!… הֵסִּירָה!”
“מַהֲרוּ וְהִתְקַשְּׁרוּ אֶל הָרֶשֶׁת וְהָטִילוּ אֶת הַסִּירָה הַיָּמָה!”
וְאָמְנָם זֹאת הָיְתָה הַתַּחְבּוּלָה הַיְחִידָה וְהָאַחֲרוֹנָה לְהָקֵל עַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הַחֲבָלִים שֶׁקָּשְׁרוּ אֶת הַסִּירָה אֶל הַחִשּׁוּק נִקְצֶצוּ, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ, חָזַר וְעָלָה עַד כְּדֵי אַלְפַּיִם רֶגֶל.
חֲמֵשֶׁת הַנּוֹסְעִים טִפְּסוּ וְעָלוּ אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַחִשּׁוּק, הֶחֱזִיקוּ בְּמִקְלַעַת הַלּוּלָאוֹת וְהִבִּיטוּ אֶל הַתְּהוֹם.
גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא, כַּמָּה דַקָּה הִיא הַרְגָּשַׁת־הַמִּשְׁקֹלֶת הַמְיֻחָדָה לְכַדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. דַּי לְהַשְׁלִיךְ מִתּוֹכוֹ חֵפֶץ קַל שֶׁבְּקַלִּים, וּמִיָּד יִתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם. מְכוֹנָה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מֹאזְנַיִם וְיֵשׁ בָּהּ מִשֶּׁל דַּיְקָנוּת מַתֵּמַטִּית. וּלְפִיכָךְ קַל לְהָבִין, שֶׁאִם פּוֹרְקִים מֵעָלֶיהָ מַשָּׂא כָּבֵד לְפִי הָעֶרֶךְ, הֲרֵיהִי עֲשׂוּיָה לִקְפֹּץ קְפִיצָה גְּדוֹלָה לְמָעְלָה. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה גַם בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ.
וְאוּלָם לְאַחֵר שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שָׁהָה רֶגַע אֶחָד בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים מִתּוֹךְ שִׁוּוּי־מִשְׁקָל, הִתְחִיל שׁוּב יוֹרֵד מָטָּה. הַגַּז נָדַף מִתּוֹךְ הַקֶּרַע, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ תַּקָּנָה.
הַנּוֹסְעִים עָשׂוּ כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּכֹחָם לַעֲשׂוֹת. מֵעַכְשָׁו שׁוּם תַּחְבּוּלַת אֱנוֹשׁ לֹא יָכְלָה לְהַצִּילם. שׁוּב לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל תִּקְוָה חוּץ מִן הַתִּקְוָה לִתְשׁוּעַת אֱלֹהִים.
בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת הָיָה הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וּבֵין פְּנֵי הַיָּם רַק כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.
וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל נְבִיחַת כֶּלֶב, וְהַקּוֹל קוֹל פּוֹזֵז. כֶּלֶב זֶה הָיָה בֶּן לִוְיָתָם שֶׁל הַנּוֹסְעִים וְהוּא יָשַׁב סָמוּךְ לַאֲדוֹנָיו כְּשֶׁהוּא נֶאֱחָז בְּלוּלְאוֹת הָרֶשֶׁת.
“טוֹףּ רָאָה דְּבַר־מָה!” קָרָא אַחַד הַנּוֹסְעִים.
וּבוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמַע קוֹל חָזָק, אֲשֶׁר קָרָא לֵאמֹר:
“אֶרֶץ! אֶרֶץ!”
הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר הָרוּחַ לֹא חָדְלָה מִדְּחֹף אוֹתוֹ לְצַד דְּרוֹמִי־מֵעֲרָבִי, טָס וְעָבַר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר מַהֲלָךְ מְסֻיָּם, שֶׁעָלָה לְכַמָּה מֵאוֹת מִילִין; וְהִנֵּה נִגְלָה בֶּאֱמֶת מִצַּד זֶה מַרְאֵה יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ גְּבוֹהָה לְמַדָּי.
וְאוּלָם יַבֶּשֶׁת־אֶרֶץ זוֹ עֲדַיִן רְחוֹקָה הָיְתָה מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים מִיל. הַתְּעוּפָה אֵלֶיהָ צְרִיכָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ לֹא פָּחוֹת מִשָּׁעָה, וּבִתְנַאי שֶׁהַכַּדּוּר לֹא יִטֶּה הַצִּדָה. שָׁעָה אֶחָת! הַאִם לֹא יִתְרוֹקֵן הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מִשְּׁאֵרִית הַנּוֹזֵל הָאֲוִירִי שֶׁבְּתוֹכוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲבֹר אוֹתָהּ שָׁעָה?
אָכֵן שְׁאֵלָה אֲיֻמָּה הָיְתָה שְׁאֵלָה זוֹ! הַנּוֹסְעִים רָאוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בַּעֲלִיל אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה הַמּוּצָקָה, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַשִּׂיגָהּ וִיהִי מָה. הֵם לֹא יָדְעוּ מַה טִיבָהּ שֶׁל נְקֻדָּה זוֹ, אִם אִי אוֹ יַבָּשָׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדְעוּ כִּמְעַט לְאֵיזֶה חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם טִלְטְלָה אוֹתָם הַסּוּפָה! וְאוּלָם לְאֶרֶץ זוֹ עֲלֵיהֶם לְהַגִּיעַ, וִיהִי מָה, בֵּין שֶׁהִיא אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת וּבֵין שֶׁאֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת, בֵּין שֶׁתִּנְהַג בָּהֶם מִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבֵין שֶׁלֹּא תִּנְהַג בָּהֶם מִדָּה זוֹ!
וְאוּלָם בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שׁוּב אֵינוֹ יָכֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בָּאֲוִיר. הוּא כְּבָר הֶחֱלִיק עַל פְּנֵי שֶׁטַח הַיָּם. רָאשֵׁי הַגַּלִּים הָאַדִּירִים כְּבָר פָּגְעוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּתַחְתִּית הָרֶשֶׁת וְהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ הַכְבָּדָה יְתֵרָה, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שׁוּב לֹא הָיָה מוּרָם לְמַעְלָה אֶלָּא לְמֶחֱצָה וְהָיָה מָשׁוּל לְעוֹף, שֶׁכַּדּוּר עוֹפֶרֶת פָּגַע בִּכְנָפָיו.
לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה לֹא הָיְתָה הָאָרֶץ רְחוֹקָה אֶלָּא מֶרְחָק שֶׁל מִיל אֶחָד, וְאוּלָם הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָיָה תָּשׁוּשׁ וְרָפוּי; הוּא הִתְמַתַּח וְנִתְקַמֵּט קְמָטִים גְּדוֹלִים וְשׁוּב לֹא הֵכִיל גַּז אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן. הַנּוֹסְעִים, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּרִשְׁתּוֹ, הִכְבִּידוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר וְעַד מְהֵרָה שָׁקְעוּ לְמֶחֱצָה הַיָּמָה וְהָיוּ חֲבוּטִים וּמֻצְלָפִים עַל יְדֵי הַגַּלִּים הָאֲיֻמִּים. מַעֲטַפְתּוֹ שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נֶהֶפְכָה לִמְעֵין שַׂק וְהָרוּחַ הֵפִיחָה בָּהּ וְדָחֲפָה אֶת הַכַּדּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא דּוֹחֶפֶת אֶת אַחַת הָאֳנִיּוֹת. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי בְּדֶרֶךְ זוֹ יַגִּיעַ אֶל הַחוֹף!
וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁרַק מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַחוֹף, פָּרְצוּ פִּתְאֹם צְעָקוֹת אִימּוּת מֵאַרְבָּעָה גרונות בְּבַת אַחַת. הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אֲשֶׁר לְמַרְאִית עַיִן שׁוּב לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְרוֹמֵם, קָפַץ וְעָלָה פִּתְאֹם לְמַעְלָה, לְאַחַר שֶׁהִכָּה בּוֹ נַחְשׁוֹל גָּדוֹל שֶׁבַּיָּם בַּחֲמַת זָעַם. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּקַל לוֹ פִּתְאֹם שֵׁנִית וְנִטַּל מִמֶּנּוּ חֵלֶק אֶחָד מִמַּשָּׂאוֹ. וְהוּא הִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה וְהִגִּיעַ לְגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל. וְאוּלָם בִּתְחוּם אֲוִיר זֶה פָּגַע בּוֹ מֵעֵין גַּלְגַּל־רוּחַ, אֲשֶׁר תַּחַת לְהוֹלִיכוֹ יָשָׁר אֶל הַחוֹף, גִּלְגֵּל אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּמָקוֹם אֶחָד. אֶפֶס לְאַחֵר שְׁנֵי רְגָעִים חָזַר הַכַּדּוּר וְהִתְקָרֵב אֶל הַיַּבָּשָׁה בַּאֲלַכְסוֹן וְנָפַל עַל הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם מִחוּץ לִתְחוּם הִשְׁתַּפְּכוּת הַגַּלִּים.
הַנּוֹסְעִים עָזְרוּ זֶה לָזֶה לְהִשְׁתַּחֲרֵר מִתּוֹךְ הַלּוּלָאוֹת שֶׁל הָרֶשֶׁת. לְאַחַר שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נִשְׁתַּחֲרֵר מִכֹּבֶד מַשָּׂאָם, חֲטָפָהוּ הָרוּחַ וְהוּא נֶעְלַם בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר כְּצִפּוֹר פְּצוּעָהּ, שֶׁשָּׁב כֹּחָהּ אֵלֶיהָ לְרֶגַע אֶחָד.
בַּסִּירָה נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וְכֶלֶב אֶחָד, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֵטִיל אֶל הַחוֹף רַק אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים.
הָאִישׁ הַנֶּעְדָּר נִסְחַף, כַּנִּרְאֶה, הַיָּמָה בְּיַד הַנַּחְשׁוֹל שֶׁהִכָּה בָּרֶשֶׁת. עַל יְדֵי כָּךְ הוּקַל לַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְהוּא הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא שֶׁאַחֲרֵי רְגָעִים מוּעָטִים שָׁב וְיָרַד מִמָּרוֹם וְנָפַל אָרְצָה.
אַךְ הִצִּיגוּ אַרְבַּעַת פְּלִיטֵי סְפִינַת הָאֲוִיר שֶׁנִּטָּרְפָה – אָנוּ נִקְרָא לָהֶם בְּשֵׁם זֶה, כִּי הֵם רְאוּיִים לוֹ – אֶת רַגְלֵיהֶם עַל הַקַּרְקַע, וּמִיָּד נָתְנוּ כֻּלָּם אֶת דַּעְתָּם לַחֲבֵרָם הַנֶּעְדָּר וְקָרְאוּ פֶּה אֶחָד:
“אֶפְשָׁר שֶׁיְּנַסֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף מִתּוֹךְ שְׂחִיָּה! הָבָה נַצִּילֶנּוּ! הָבָה נַצִּילֶנּוּ!”
פֶּרֶק שֵׁנִי 🔗
אַחַד הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁל מִלְחֶמֶת הַפֵּרוּד – הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית – גִּדְעוֹן סְפִּילֶט – הַכּוּשִׁי נֶב – הַסַּפָּן פֶּנְקְרוֹף –
הָעֶלֶם הֶרְבֶּרְט – הַצָּעָה שֶׁבָּאָה בְּהֶסַּח הַדָּעַת – הִתְאַסְּפוּ בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בָּעֶרֶב – הַהַפְלָגָה בָּאֲוִיר בִּשְׁעַת הַסּוֹעָה. –
הָאֲנָשִׁים, שֶׁהַסּוֹעָה הֱטִילָתַם לְחוֹף־יָם זֶה, לֹא הָיוּ טַיָּסִים בַּאֲוִיר שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּכָךְ, אַף לֹא מִן הַלְּהוּטִים אַחֵר מַסָּעוֹת בָּאֲוִיר. הַלָּלוּ הָיוּ שְׁבוּיֵי מִלְחָמָה, אֲשֶׁר עֹז רוּחָם הִשִּׁיאָם לְהִמָּלֵט מִמְּקוֹם שִׁבְיָם מִתּוֹךְ תְּנָאִים וּמְסִבּוֹת הַיּוֹצְאִים מִגֶּדֶר הָרָגִיל. מֵאָה פְּעָמִים הָיוּ צְפוּיִים לַמָּוֶת! מֵאָה פְּעָמִים עָלוּל הָיָה הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הַקָּרוּעַ שֶׁלָּהֶם לַהֲטִילָם אֶל תּוֹךְ תְּהוֹמוֹת הַיָּם! אוּלָם מִן הַשָּׁמַיִם שָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם לְשֵׁם גּוֹרָל מֻפְלָא שֶׁהָיָה מְזֻמָּן לָהֶם. לְאַחֵר שֶׁנִּמְלְטוּ מֵרִיצְ’מוֹנְד, שֶׁהָיְתָה נְצוּרָה עַל יְדֵי צִבְאוֹתָיו שֶׁל הַגֵּנֵרַל אוֹלִיס גְּרַנְט, נִמְצְאוּ בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ מַרְס בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעֵת אֲלָפִים מִילִין מֵעִיר הַבִּירָה זוֹ שֶׁל מְדִינַת וִירְגִינְיָה, אֲשֶׁר בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הַפֵּרוּד הָאֲיֻמָּה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מִבְצָר רָאשִׁי שֶׁל הַמִּתְבַּדְּלִים. מַסָּעָם בָּאֲוִיר אָרַךְ חֲמִשָּׁה יָמִים.
וְאֵלֶּה גִּלְגּוּלֵי הַמַּעֲשִׂים הַמֻּפְלָאִים, שֶׁהִכְשִׁירוּ וְסִיְּעוּ אֶת בְּרִיחַת הַשְּׁבוּיִים – אוֹתָהּ הַבְּרִיחָה, שֶׁסּוֹפָהּ הָיָה הָאָסוֹן הַיָּדוּעַ לָנוּ.
בְּאוֹתָהּ שְׁנַת 1865 עַצְמָה, בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר, הִסְתַּעֵר הַגֵּנֵרַל גְּרַנְט שׁוּב עַל הָעִיר רִיצְ’מוֹנְד עַל מְנָת לְכָבְשָׁהּ, וְאוּלָם נִסְיוֹנוֹ לֹא הִצְלִיחַ, וְהַרְבֵּה מִקְּצִינֵי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ נָפְלוּ בִּידֵי הָאוֹיֵב וְהוּבְאוּ הֵעִירָה. אַחַד הַחֲשׁוּבִים שֶׁבֵּין הַשְּׁבוּיִים הַלָּלוּ הָיָה אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַמֶּרְכָּז שֶׁל פְּקִידוּת הַצָּבָא הָרָאשִׁית אֲשֶׁר לְחֵיל מְדִינַת הַבְּרִית, וּשְׁמוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית.
כּוֹרֶשׁ סְמִית, יְלִיד מְדִינַת מָסָּצ’וּזֶטְס, הָיָה אִינְגֵּ’נֵר וּמְלֻמָּד מֻבְהָק, וּמֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת־הַבְּרִית מָסְרָה לְיָדוֹ בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה אֶת הַנְהָגַת מְסִלּוֹת הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר עֶרְכָּן הָאֶסְטְרָטֵגִי הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה אֲמֵרִיקָנִי צְפוֹנִי גָמוּר, אִישׁ דַּל־בָּשָׂר וּבַעַל עֲצָמוֹת בּוֹלְטוֹת, כְּבֶן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ; שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַקְּצָרוֹת וּזְקָנוֹ, שֶׁלֹּא הִשְׁאִיר מִמֶּנּוּ אֶלָּא שָׂפָם עָבֶה, כְּבָר הִתְחִילוּ מַלְבִּינִים. רֹאשׁוֹ הָיָה אַחַד הָרָאשִׁים הַיָּפִים “שֶׁעַל גַּבֵּי הַמּוֹנִיטִין”, אֲשֶׁר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נוֹצְרוּ לִהְיוֹת טְבוּעִים עַל מַטְבֵּעוֹת שֶׁל כָּבוֹד; עֵינָיו הָיוּ לוֹהֲטוֹת, עַל שְׂפָתָיו הָיָה מָתוּחַ חוּט שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ, וּמַרְאֵה פָּנָיו כְּשֶׁל מְלֻמָּד מִבֵּית הַמֶּדְרָשׁ הַצְּבָאִי. הוּא הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם הַאִינְגֵ’נֵרִים, אֲשֶׁר קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּתָם אִמְּנוּ יָדָם בְּפַטִּישׁ וּבְמַעְדֵּר, כַּדּוֹמֶה לְאוֹתָם הַגֵּנֵרָלִים, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים אַנְשֵׁי צָבָא פְּשׁוּטִים. וְכָךְ נִתְיַחֲדוּ בּוֹ בִּינָה יְתֵרָה וְחָרִיצוּת יָדַיִם כְּאֶחָת. שְׁרִירָיו הֵעִידוּ עַל הַכֹּחַ הָאַדִּיר הָאָצוּר בָּהֶם. מִהְיוֹתוֹ אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה וְאִישׁ הַמַּחֲשָׁבָה לַאֲמִתּוֹ, פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת, אַף הָיָה מְחוֹנָן תַּקִּיפוּת דַּעַת מַתְמֶדֶת, שֶׁעָמְדָה בִּפְנֵי כָּל תַּקָּלָה. וְעִם כָּל הַלַּמְדָּנוּת וְהַמַּעֲשִׂיּוּת הַיְתֵרָה שֶׁלּוֹ הָיָה אָדָם בַּעַל מֶזֶג מְצֻיָּן. בְּכָל מְסִבּוֹת הַמִּקְרִים שֶׁבַּחַיִּים לֹא חָדַל מִהְיוֹת אָדוֹן לְעַצְמוֹ, וּבוֹ נִתְאַחֲדוּ בְּשִׁעוּר שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ אוֹתָן שָׁלשׁ הַמִּדּוֹת, הַמְּשַׁמְּשׁוֹת סִמָּן מֻבְהָק לָאָדָם בַּעַל מֶרֶץ: עַסְקָנוּת הָרוּחַ וְעַסְקָנוּת הַגּוּף, לַהַט הַמַּאֲוַיִּים וְהַשְּׁאִיפוֹת וּגְבוּרַת הָרָצוֹן.
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה אַמִּיץ רוּחַ מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכָל מַעַרְכוֹת הַקְּרָבוֹת שֶׁל מִלְחֶמֶת־פֵּרוּד זוֹ, וּכְאִישׁ צָבָא הָיָה הָגוּן לְאוֹתוֹ הַגֵּנֵרַל, אֲשֶׁר אָמַר: “אֵינֶנִּי מוֹנֶה לְעוֹלָם אֶת מִסְפַּר אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁלִּי שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים!” מֵאָה פְּעָמִים צָפוּי הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית לִהְיוֹת אֶחָד מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר אוֹתוֹ גְּרַנְט הָאָיֹם לֹא מָנָה אֶת מִסְפָּרָם. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָנַע אֶת עַצְמוֹ מִכָּל סַכָּנָה, הִנֵּה בְּכָל הַקְּרָבוֹת הַלָּלוּ הֵאִירָה לוֹ תָּמִיד הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ, עַד לְאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ נִפְצַע עַל שְׂדֵה הַקְּרָב שֶׁלְּיַד רִיצְ’מוֹנְד וְנִלְקַח בַּשֶּׁבִי.
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַצְמוֹ נָפַל שֶׁבִי בְּיַד אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם אָדָם חָשׁוּב אַחֵר, הֲלֹא הוּא גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “הַכַּתָּב” שֶׁל הָעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד”, אֲשֶׁר עָלָיו הוּטַּל לְלַוּוֹת אֶת מֵחֲנוֹת הַצָּפוֹן וְלַעֲקֹב אַחַר מַהֲלַךְ הַמִּלְחָמָה.
גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַכַּתָּבִים הַמֻּפְלָאִים, הָאַנְגְּלִים וְהָאֲמֵרִיקָנִים, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכֹל לְעַכֵּב בְּיָדָם מִלְּהַשִּׂיג אֵיזוֹ יְדִיעָה מְדֻיָּקָה עַל מְנָת לְמָסְרָהּ לַכְּתָב־הָעִתִּי שֶׁלָּהֶם בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הָעִתּוֹנִים שֶׁבִּמְדִינוֹת הַבְּרִית, כְּגוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד” וּכְיוֹצֵא בּוֹ, מְשַׁמְּשִׁים מַמְלָכוֹת אַדִּירוֹת לַאֲמִתָּן, וּשְׁלִיחֵיהֶם הִנָּם בָּאֵי־כֹּחַ הַמֶּמְשָׁלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהַכֹּל נוֹשְׂאִים פְּנֵיהֶם. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט נֶחֱשַׁב לְרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה בֵּין הַשְּׁלִיחִים הָאֵלֶּה.
הוּא הָיָה אָדָם שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה: בַּעַל מֶרֶץ, מָהִיר בְּמַעֲשָׂיו, מוּכָן לַכֹּל וּמָלֵא עֶשְׁתּוֹנוֹת וּמְזִמּוֹת; הוּא עָבַר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְהָיָה אִישׁ צָבָא וְאֳמָן כְּאֶחָד, נִלְהָב לְהַחְלָטָה, חָרוּץ לַעֲלִילָה, וּבְשָׁעָה שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לַחְקֹר דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, מִתְּחִלָּה לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ לְצֹרֶךְ הָעִתּוֹן שֶׁלּוֹ, לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִכָּל עָמָל, מִכָּל יְגִיעָה וּמִכָּל סַכָּנָה. הוּא הָיָה גִּבּוֹר גָּמוּר לְסַקְרָנוּת, לְהַמְצָאַת יְדִיעוֹת, לְגַלּוֹת דְבָרִים שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסְמוּ, לַחֲשֹׂף סוֹדוֹת וְתַעֲלוּמוֹת וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים שֶׁהֵם בְּגֶדֶר הַנִּמְנָעוֹת, וְנִמְנָה עַל אוֹתָם הַצּוֹפִים חַסְרֵי־פַּחַד, הַכּוֹתְבִים תַּחַת מְטַר כַּדּוּרֵי־קֶלַע, הָעוֹרְכִים “דִּבְרֵי כְרוֹנִיקָה” תַּחַת מְטַר כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת, וַאֲשֶׁר כָּל הַסַּכָּנוֹת אֵינָן בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא הִזְדַּמְּנוּת מֻצְלָחַת.
גַּם הוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכָל הַקְּרָבוֹת וְעָמַד בַּמַּעֲרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יָדוֹ הָאַחַת מַחֲזִיקָה בָּאֶקְדֹּחַ וְהַשְּׁנִיָּה בְּפִנְקָס הָרְשִׁימוֹת, וְהָעִפָּרוֹן שֶׁבְּיָדוֹ לֹא רָעַד מִפְּנֵי כַּדּוּרֵי־הַתּוֹתָח שֶׁהִתְפּוֹצְצוּ. הוּא לֹא הוֹגִיעַ אֶת הַטֵּלֶגְרַף עַל יְדֵי מִשְׁלוֹחַ טֵלֶגְרַמּוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת, כְּדֶרֶךְ אוֹתָם בְּנֵי הָאָדָם הַמַּרְבִּים שִׂיחָה בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּפִיהֶם דָּבָר שֶׁל מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל רְשִׁימָה וּרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה קְצָרָה, נָאָה, בְּרוּרָה וּמְאִירָה כָּל צָרְכָּהּ אֶת כָּל הַדָּבָר הֶחָשׁוּב. חוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה חָסֵר רוּחַ שֶׁל “בְּדִיחָה”. דֻגְמָא לִבְדִיחוּת דַּעְתּוֹ זוֹ מְשַׁמֵּשׁ לָנוּ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אַחֵר הַקְּרָב שֶׁלְּיַד הַנָּהָר הַשָּׁחוֹר. הוּא עָמַד לִפְנֵי הָאֶשְׁנָב שֶׁל לִשְׁכַּת הַטֵּלֶגְרַף וְהוֹדִיעַ לְעִתּוֹנוֹ אֶת כָּל פָּרָשַׁת הַקְּרָב הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁהֶחֱזִיק אֶת מְקוֹמוֹ זֶה וְלֹא רָצָה לְהַנִּיחוֹ בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. מֶה עָשָׂה? עָמַד וּמָסַר עַל יְדֵי הַטֵּלֶגְרַף בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת אֶת הַפַּרְשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. בְּדִיחָה זוֹ אָמְנָם עָלְתָה לוֹ לָעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד” בְּאַלְפַּיִם דּוֹלַר, אֲבָל חֵלֶף זֶה קִבֵּל אוֹתוֹ עִתּוֹן אֶת הַיְדִיעוֹת בִּדְבַר הַקְּרָב קֹדֶם לִשְׁאָר הָעִתּוֹנִים.
גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הָיָה אָדָם בַּעַל קוֹמָה וּכְבֶן אַרְבָּעִים. זְקַן־לְחָיַיִם צָהֹב, שֶׁהָיָה בּוֹ מִשֶּׁל אַדְמִימוּת, הִקִּיף אֶת פָּנָיו. עֵינָיו הָיוּ שְׁקֵטוֹת, מְלֵאוֹת חַיִּים וּמְדִידוּת תְּנוּעָה. אֵלֶּה הָיוּ עֵינַיִם שֶׁל אָדָם, שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַבְחִין בִּמְהִירוּת כָּל מַרְאֶה לְכָל פְּרָטָיו. מִבְנֵה גֵווֹ הָיָה חָסוֹן, אֶלָּא שֶׁכָּל הָאַקְלִימִים שֶׁבָּעוֹלָם עָשׂוּהוּ מוּצָק בְּיוֹתֵר, כִּמְטִיל עֶשֶׁת שֶׁטּוֹבְלִים אוֹתוֹ בְּמַיִם קָרִים.
עֶשֶׂר שָׁנִים הָיָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מְשַׁמֵּשׁ כַּתָּב מֻבְהָק בָּעִתּוֹן “נְיוּ־יוֹרְק הֵרַלְד” וְהֶעֱשִׁיר אֶת הָעִתּוֹן הַזֶּה בִּכְרוֹנִיקָאוֹת וּבְצִיּוּרִים שֶׁלּוֹ, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נָאֶה כּוֹתֵב, כָּךְ הָיָה נָאֶה מְצַיֵּר. הוּא נִלְקַח בַּשֶּׁבִי בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְכּוֹנֵן לִכְתֹּב אֶת פָּרָשַׁת הַקְּרָב וּלְצַיֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה. הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁרָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ, הֵם: “דְּרוֹמִי אֶחָד מְכוֹנֵן אֵלַי אֶת רוֹבֵהוּ…” אֲבָל הַמּוֹרֶה הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה, כִּי כְּמִנְהָגוֹ תָּמִיד יָצָא גִדְעוֹן סְפִּילֶט גַּם מִקְּרָב זֶה שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, בְּלִי לְהִשָּׂרֵט אַף שְׂרִיטָה קַלָּה.
כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁלֹּא יָדְעוּ זֶה אֶת זֶה אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה בִּלְבָד, הוּבְאוּ שְׁנֵיהֶם לְרִיצְ’מוֹנְד. הָאִינְגֵ’נֵר נִרְפָּא מִפִּצְעוֹ בִּמְהֵרָה, וְהִתְוַדַּע אֶל הַכַּתָּב בִּזְמַן הַבְרָאָתוֹ. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מָצְאוּ חֵן אִישׁ בְּעֵינֵי אָחִיו, וְכָל אֶחָד הִכִּיר וְהוֹקִיר אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לְמַטָּרָה אֶחָת: לִבְרֹחַ מִן הַשְּׁבִי וּלְהִצְטָרֵף שׁוּב אֶל מַחֲנֵהוּ שֶׁל גְּרַנְט עַל מְנָת לְהוֹסִיף לְהִלָּחֵם בְּתוֹךְ מַעַרְכוֹתָיו לְשֵׁם הָאַחְדוּת שֶׁל מְדִינוֹת־הַבְּרִית.
וּבְכֵן חָרְצוּ שְׁנֵי הָאֲמֵרִיקָנִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל שְׁעַת־כֹּשֶׁר שֶׁתָּבוֹא לְיָדָם; וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם בָּעִיר, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה מִפְּנֵי הַשְּׁמִירָה הַחֲמוּרָה שֶׁהָיְתָה נְהוּגָה בָּהּ.
בֵּינָתַיִם נִטְפֵּל אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית מְשָׁרְתוֹ, שֶׁהָיָה מָסוּר לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לָבוֹא לְמַעֲנוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם. מְשָׁרֵת זֶה הָיָה כּוּשִׁי, שֶׁנּוֹלַד בַּאֲחָזָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵּ’נֵר וְהָיָה בֵּן עֶבֶד וְשִׁפְחָה, אֶלָּא שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה מִן הַמְצַדְּדִים בִּזְכוּת שִׁחֲרוּר הָעֲבָדִים, בֵּין לְפִי הַשְׁקָפָתוֹ הָעִיּוּנִית וּבֵין לְפִי רוּחוֹ, עָשָׂהוּ בֶּן־חוֹרִין זֶה כַּמָּה. כְּשֶׁיָּצָא הָעֶבֶד לַחָפְשִׁי, לֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת אֲדוֹנָיו. הוּא אֲהֵבוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ וְנָכוֹן הָיָה לָמוּת לְמַעֲנוֹ. הוּא הָיָה בָּחוּר בֵּן שְׁלשִׁים, מוּצַק גֵּו, מָהִיר וְזָרִיז, בַּר־דַּעַת, נוֹחַ וְשָׁקֵט, עִתִּים תָּמִים וְתָמִיד מְחַיֵךְ, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְכָל שֵׁרוּת, וְטוֹב־לֵב. שְׁמוֹ הָיָה נְבוּכַדְנֶצַּר, אֶלָּא שֶׁקִּצְּרוּ אֶת שְׁמוֹ וְהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ “נֶב”.
כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאָזְנֵי נֶב, שֶׁאֲדוֹנָיו נָפַל בַּשֶּׁבִי, מִיָּד עָזַב אֶת מַסָּצ’וּזֶטְס וּבָא לִפְנֵי רִיצְ’מוֹנְד וּבְכֹחַ עָרְמָתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ עָלָה בְּיָדוֹ לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ הֵעִיר הַנְּצוּרָה לְאַחַר שֶׁסִּכֵּן פְּעָמִים הַרְבֵּה אֶת חַיָּיו. דְּבַר בּוֹא מְשָׁרְתוֹ גָרַם לְכוֹרֶשׁ סְמִית נַחַת־רוּחַ גְּדוֹלָה, וְשִׂמְחַת נֶב עַל שֶׁחָזַר וּמָצָא אֶת אֲדוֹנָיו הָיְתָה בְּלִי מְצָרִים.
וְאוּלָם אִם עָלְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל נֶב לַחְדֹּר אֶל רִיצְ’מוֹנְד, הֲרֵי לָצֵאת מִשָּׁם הָיָה קָשֶׁה עַד מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁבוּיִים מִבְּנֵי מְדִינוֹת הַבְּרִית הָיוּ נִשְׁמָרִים שְׁמִירָה מְעֻלָּה בְּיוֹתֵר. רַק שְׁעַת־כֹּשֶׁר שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה עֲלוּלָה הָיְתָה לָתֵת אֶת הַיְכֹלֶת לַשְּׁבוּיִים לְנַסּוֹת לִבְרֹחַ מִתּוֹךְ תִּקְוַת־מָה שֶׁהַנִּסָּיוֹן יַצְלִיחַ, וְאוּלָם מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה לֹא נִזְדַּמֵּן, וְקָשֶׁה הָיָה לְהַמְצִיאוֹ.
בֵּינָתַיִם הוֹסִיף גְּרַנְט לַעֲרֹךְ קְרָבוֹת בְּרֹב עֹז וְעָצְמָה. הַנִּצָּחוֹן לְיַד פֵּטֶרְסְבּוּרְג עָלָה לוֹ בִּמְחִיר יָקָר עַד מְאֹד. צִבְאוֹתָיו, שֶׁנִּתְאַחֲדוּ עִם אוֹתָם שֶׁל בּוֹטְלֶר, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִידֵי שׁוּם הַצְלָחָה בַּמִּלְחָמוֹת שֶׁלִּפְנֵי רִיצְ’מוֹנְד, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה שׁוּם סִמָּן לַדָּבָר, שֶׁשִּׁחְרוּר הַשְּׁבוּיִים קָרוֹב לָבוֹא. הַכַּתָּב, אֲשֶׁר שִׁבְיוֹ הֵטִיל עָלָיו שִׁעֲמוּם וְלֹא הִזְמִין לוֹ שׁוּם מִקְרֶה מְלַבֵּב, שֶׁיְּהִי רָאוּי לְהֵרָשֵׁם בְּפִנְקָסוֹ, לֹא יָכֹל לִמְצֹא מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ. בְּלִבּוֹ הָיְתָה אַךְ מַחְשָׁבָה אֶחָת: לָצֵאת מֵרִיצְ’מוֹנְד וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה. וְאָמְנָם כְּבָר נִסָּה כַּמָּה פְּעָמִים לְהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַפֹּעַל, אֶלָּא שֶׁנִּתְקֵל בְּמִכְשׁוֹלִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.
בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַמָּצוֹר הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ, וְאִם הַשְּׁבוּיִים דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה לָצֵאת מִן הָעִיר, כְּדֵי לְהִתְאַחֵד שׁוּב עִם מַחֲנֵהוּ שֶׁל גְּרַנְט, הֲרֵי נִמְצְאוּ גַם בֵּין הַנְּצוּרִים כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּ לִבְרֹחַ עַל מְנָת לְהִתְאַחֵד עִם צִבְאוֹת הַמִּתְבַּדְּלִים, וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה אָדָם וּשְׁמוֹ יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר, דְּרוֹמִי קַנַּאי. אֲבָל כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבוּיִים מִבְּנֵי מְדִינוֹת הַבְּרִית לֹא יָכְלוּ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, כָּךְ מִן הַנִּמְנָע הָיָה גַם לְצָרֵיהֶם לָצֵאת מִתּוֹכָהּ, מִשּׁוּם שֶׁמַּחֲנֶה הַצָּפוֹן סָגַר עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב. זֶה כַּמָּה זְמָן שֶׁשַּׂר הַפֶּלֶךְ שֶׁל רִיצְ’מוֹנְד לֹא יָכֹל לְהַגִּיעַ וּלְהִתְחַבֵּר עִם הַגֵּנֵרַל לִי, וְהֶכְרַח גָּדוֹל הָיָה לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהוֹדִיעַ לוֹ עַל מַצַּב הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרֵז לִשְׁלֹחַ צִבְאוֹת עֵזֶר. וְהִנֵּה עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר לְהִתְנַשֵּׂא בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ עַל מְנָת לַעֲבֹר בּוֹ אֶת מֵעַרְכוֹת הַצָּרִים וּלְהַגִּיעַ אֶל מַחֲנֵה הַמִּתְבַּדְּלִים.
שַׂר הַפֶּלֶךְ הִסְכִּים לַדָּבָר. וּבְכֵן עָשׂוּ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר וּמְסָרוּהוּ לְיָדוֹ שֶׁל יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר, אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ מִבֵּין חֲבֵרָיו חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים לִהְיוֹת לוֹ לִבְנֵי לְוָיָה בְּמַסָּעוֹ בָּאֲוִיר. הֵם הָיוּ מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי נֶשֶׁק, שֶׁמָּא יִקְרֶה מִקְרֶה וְהֵם אֲנוּסִים יִהְיוּ לְהָגֵן עַל עַצְמָם בְּרִדְתָּם לָאָרֶץ, וְגַם הִצְטַיְּדוּ בְּצָרְכֵי אֹכֶל, שֶׁמָּא יִקְרֶה מִקְרֶה וּמַסָּעָם בָּאֲוִיר יֶאֱרַךְ בְּיוֹתֵר.
הַפְלָגַת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נוֹעֲדָה לְיוֹם שְׁמוֹנָה־עָשָׂר לְמַרְס. הַטַּיָּסִים צְרִיכִים הָיוּ לְהַפְלִיג בַּלַּיְלָה עִם רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית מְתוּנָה. הֵם קִוּוּ, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהַגִּיעַ אֶל מְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל לִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.
וְאוּלָם אוֹתָהּ רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית לֹא הָיְתָה כְּלָל רוּחַ מְצוּיָה. לְמִן הַיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר לְמַרְס נִכָּר הָיָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְנֶהְפֶּכֶת לְסוּפָה. וְהַסּוּפָה הָלְכָה וְגָדְלָה כָּל כָּךְ, שֶׁרָאוּ צֹרֶךְ לִדְחוֹת אֶת הַפְלָגָתוֹ שֶׁל פוֹרְסְטֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲמִיד בְּסַכָּנָה אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ וְאֶת חַיַּי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִשָּׂא עִמּוֹ בִּקְרָב הָאֵיתָנִים, שֶׁחָגְרוּ וּפָרְצוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם.
הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הָיָה מְמֻלֶּא גַז וְעָמַד עַל הַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבְּרִיצְ’מוֹנְד וְהָיָה כֻּלּוֹ מוּכָן לְהַפְלִיג לְדַרְכּוֹ בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ תִּשְׁקֹט מִזַּעְפָּהּ. וְאוּלָם מֶזֶג־הָאֲוִיר לֹא נִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה וְיוֹשְׁבַי הָעִיר הִתְרַגְּזוּ וְהִצְטַעֲרוּ עַל זֶה צַעַר גָּדוֹל.
עָבַר הַיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר וְהַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְמַרְס וְהַסּוּפָה הוֹסִיפָה לְהִתְחוֹלֵל בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ בְּלִי שׁוּם שִׁנּוּי כָּל שֶׁהוּא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה קֹשִׁי גָּדוֹל בַּדָּבָר לִשְׁמֹר עַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיָה קָשׁוּר אֶל הַקַּרְקַע וְשֶׁזִּרְמֵי הַסְּעָרָה הִטּוּהוּ לָאָרֶץ.
עָבַר לֵיל הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מַרְס וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְגַּבְּרָה הַסּוּפָה בְּיֶתֶר עָז וּבְזַעַם מִשְׁנֶה. לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לְהַפְלִיג בָּאֲוִיר.
בְּאוֹתוֹ יוֹם נִטְפַּל אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת שֶׁבְּרִיצְ’מוֹנְד אָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּירוֹ. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה סַפָּן וּשְׁמוֹ פֶּנְקְרוֹף. הוּא הָיָה כְּבֶן שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ, מוּצַק־גֵּו, שְׁזוּף־פָּנִים בְּיוֹתֵר, בַּעַל עֵינַיִם מְהִירוֹת וְקַרְצָנִיּוֹת, וּמַרְאֵהוּ נוֹחַ וּמֵפִיק טוּב־לֵב. פֶּנְקְרוֹף זֶה הָיָה אֲמֵרִיקָנִי צְפוֹנִי, אֲשֶׁר עָבַר לְמַסָּעָיו בְּכָל הַיַּמִּים שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וַאֲשֶׁר מִכָּל הַיְצוּרִים מְהַלְכֵי עַל שְׁתַּיִם וּמְחֻסְּרֵי צֶמֶר וְנוֹצָה אֵין אַף אֶחָד, שֶׁאֵרְעוּ לוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְאֹרָעוֹת מֻפְלָאִים כַּמְּאֹרָעוֹת שֶׁלּוֹ. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהוּא הָיָה אָדָם שׁוֹאֵף עֲלִילוֹת, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְכָל מַעֲשֶׂה נוֹעָז, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָכֹל לְהַתְמִיהוֹ. בִּתְחִלָּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בָּא פֶּנְקְרוֹף לְרַגְלֵי עֲסָקָיו לְרִיצְ’מוֹנְד בְּלִוְיַת עֶלֶם בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הֶרְבֶּרְט בְּרָאוּן שְׁמוֹ, יְלִיד נְיוּ־דְזֶ’רְסִי, בֶּן רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּתְיַתֵּם מֵאָבִיו וַאֲשֶׁר הוּא אֲהֵבוֹ כְּאִלּוּ הָיָה בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר קֹדֶם שֶׁבָּאָה בַּמָּצוֹר, אָנוּס הָיָה, לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל, לִהְיוֹת כָּלוּא בְּתוֹכָהּ, וּלְפִיכָךְ הָגָה גַם הוּא רַק מַחֲשָׁבָה אֶחָת: לְהִמָּלֵט מִן הֵעִיר בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם עַל הַדָּעַת. הוּא יָדַע אֶת הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. הוּא יָדַע עַד כַּמָּה קָצְרָה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם זֶה לָשֵׂאת אֶת עֹל שִׁבְיוֹ. וּבְכֵן נִגַּשׁ אֵלָיו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאָמַר לוֹ בְּלִי שׁוּם הַקְדָּמוּת מִלִּים:
“אֲדוֹנִי סְמִית, כְּלוּם לֹא קָצָה נַפְשְׁךָ בְּרִיצְ’מוֹנְד?”
הָאִינְגֵ’נֵר זָקַף אֶת עֵינָיו בָּאִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשֶׁהוֹסִיף וְאָמַר בְּקוֹל נָמוּךְ:
“אֲדוֹנִי סְמִית, רְצוֹנְךָ לִבְרֹחַ?”
“אֵימָתָי?…” הֶחְזִיר הַאִינְגֵ’נֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת. נִכָּר הָיָה, שֶׁתְּשׁוּבָה זוֹ נִפְלְטָה מִפִּיו שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי טֶרֶם יָדַע מִי הוּא הָאִישׁ הַזָּר שֶׁפָּנָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה זוֹ.
וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת בִּפְנֵי הַסַּפָּן הַמְּפִיקִים יֹשֶׁר, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהָטִיל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתוֹ אָדָם, הָעוֹמֵד לְפָנָיו, אָדָם כָּשֵׁר הוּא.
“מִי אַתָּה?” שְׁאֵלָהוּ בַּחֲטִיפָה.
פֶּנְקְרוֹף הִתְוַדַּע אֵלָיו.
“טוֹב אֵפוֹא,” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית. “וּמָה אַתָּה מַצִּיעַ לִי? עַל יְדֵי אֵיזֶה אֶמְצָעִי אֶבְרַח?”
“עַל יְדֵי כַּדּוּר פּוֹרֵחַ עַצְלָנִי זֶה, שֶׁהִנִּיחוּהוּ כָּאן לְלֹא מַעֲשֶׂה וַאֲשֶׁר דּוֹמֶנִי כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לָנוּ!…”
הַסַּפָּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִגְמֹר אֶת דְבָרָיו. הָאִינְגֵ’נֵר הֵבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ מִתּוֹךְ דִּבּוּר אֶחָד. הוּא תָּפַס בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וֶהֱבִיאָהוּ אֶל בֵּיתוֹ.
שָׁם פֵּרַשׁ הַסַּפָּן לְפָנָיו עֲצָתוֹ, שֶׁהָיְתָה בֶּאֱמֶת פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר. לֹא הָיְתָה שׁוּם סַכָּנָה בַּדָּבָר חוּץ מִן הַסַּכָּנָה לִהְיוֹת נִדּוֹן לְמִיתָה. אָמְנָם הַסּוּפָה הִתְגָּעֲשָׁה בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ, אֲבָל אִינְגֵ’נֵר זָרִיז וְאַמִּיץ־לֵב כְּכֹרֶשׁ סְמִית וַדַּאי יוֹדֵעַ כֵּיצַד מַנְהִיגִים כַּדּוּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. אִלּוּ הָיָה הוּא, פֶּנְקְרוֹף, מֻמְחֶה לְדָבָר זֶה, לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק אַף רֶגַע, אֶלָּא הָיָה מַפְלִיג לַדֶּרֶךְ – בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט, כְּפִי שֶׁמּוּבָן מֵאֵלָיו. סוּפוֹת הַרְבֵּה רָאָה בִּימֵי חַיָּיו, וְאֵין סוּפָה זוֹ מַפְחִידָה אוֹתוֹ כָּל עִקָּר!
כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַסַּפָּן וְלֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, רַק עֵינָיו נוֹצֵצוּ. הִנֵּה שְׁעַת־הַכֹּשֶׁר שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ וְלֹא אִישׁ כָּמוֹהוּ יַחְמִיצֶנָּה. אָמְנָם הָעֵצָה הָיְתָה רַבַּת סַכָּנָה עַד מְאֹד, אֲבָל מִשּׁוּם כָּךְ עַצְמוֹ עֲשׂוּיָה הָיְתָה לְהִתְקַיֵּם. לַמְרוֹת הַשְּׁמִירָה שֶׁבָּעִיר, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְקָרֵב הַלַּיְלָה אֶל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, לְהַחֲלִיק בַּחֲשַׁאי אֶל תּוֹךְ הֵסִּירָה וְאַחַר לְקַצֵּץ אֶת הָעֲבוֹתוֹת שֶׁהַכַּדּוּר קָשׁוּר בָּהֶן! אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁיֵּשׁ כָּאן סַכָּנָה לִהְיוֹת מוּמָת, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁהַדָּבָר יַצְלִיחַ, וְלוּלֵא הַסּוּפָה הַזֹּאת… אֲבָל לוּלֵא הַסּוּפָה הַזֹּאת כְּבָר פָּרַח לוֹ הַכַּדּוּר, וְהַמִּקְרֶה, שֶׁהוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ זֶה כַּמָּה, לֹא הָיָה מִזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּשָׁעָה זוֹ!
“אֵינֶנִּי לְבַדִּי!…” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּקְצָרָה.
“כַּמָּה אֲנָשִׁים אַתָּה רוֹצֶה אֵפוֹא לְהוֹלִיךְ עִמְּךָ?” שָׁאַל הַסַּפָּן.
“שְׁנַיִם: אֶת יְדִידִי סְפִּילֶט וְאֶת מְשָׁרְתִי נֶב.”
“וּבְכֵן אֵפוֹא תִּהְיוּ שְׁלשָׁה,” הֶחֱזִיר פֶּנְקְרוֹף, “וַאֲנִי וְהֶרְבֶּרְט שְׁנַיִם, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְהֵן הַכַּדּוּר צָרִיךְ הָיָה לְהוֹלִיךְ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים…”
“טוֹב אֵפוֹא. אָנוּ נַפְלִיג!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
הַמִּלָּה “אָנוּ” כָּלְלָה גַם אֶת הַכַּתָּב, וְאָמְנָם הַכַּתָּב לֹא הָיָה מֵרַכֵּי הַלֵּב, וְכַאֲשֶׁר הֻצְּעָה לְפָנָיו תָּכְנִית הַבְּרִיחָה, הִסְכִּים לָהּ הַסְכָּמָה גְמוּרָה. אֶלָּא שֶׁתָּמַהּ עַל עַצְמוֹ, אֵיךְ לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ מַחֲשָׁבָה פְּשׁוּטָה שֶׁכָּזוֹ. וַאֲשֵׁר לְנֶב, הִנֵּה מוּכָן וּמְזֻמָּן הָיָה לָלֶכֶת אַחַר אֲדוֹנָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִרְצֶה לָלֶכֶת.
“וּבְכֵן הַיּוֹם בָּעֶרֶב,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “אָנוּ נָבוֹא לְשָׁם חֲמִשְׁתֵּנוּ כְּטַיָּלִים הַבָּאִים לְשֵׁם סַקְרָנוּת!”
“הָעֶרֶב בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת,” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְיִתֵּן אֱלֹהִים, שֶׁהַסּוּפָה לֹא תִּשְׁקֹט לִפְנֵי צֵאתֵנוּ.”
פֶּנְקְרוֹף נִפְטַר מִן האִינְגֵ’נֵר וְחָזַר אֶל מְעוֹנוֹ, שֶׁשָׁם חִכָּה לוֹ הֶרְבֶּרְט בְּרָאוּן הַצָּעִיר. הָעֶלֶם עַז־הַנֶּפֶשׁ יָדַע אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן וְהוּא צִפָּה בְּלֵב נִפְעָם לְתוֹצְאוֹת בִּקּוּרוֹ אֵצֶל האִינְגֵ’נֵר. אָנוּ רוֹאִים אֵפוֹא, כִּי אַךְ אַמִּיצֵי לֵב הָיוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר גָּמְרוּ בְּנַפְשָׁם לְהִתְמַכֵּר לַסְּעָרָה וּלְהָטִיל עַצְמָם אֶל תּוֹךְ הָעַלְעוֹל הַמִּתְגָּעֵשׁ בְּעֶצֶם תָּקְפּוֹ!
הַסּוּפָה לֹא שָׁקְטָה, וְיוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם לָעֹז בְּפָנֶיהָ בְּסִירָה זוֹ הֵקֵלָּה לְהִשָּׁבֵר! אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם נוֹרָא. האִינְגֵ’נֵר לֹא חָשַׁשׁ אֶלָּא לְדָבָר אֶחָד: שֶׁמָּא הַכַּדּוּר, שֶׁהָיָה קָשׁוּר אֶל הַקַּרְקַע וְשֶׁהָרוּחַ טִלְטְלָה אוֹתוֹ אָנֶה וָאָנֶה, יִקָּרַע לְאֶלֶף קְרָעִים. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת הִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ, שֶׁהָיָה כִּמְעַט רֵיק, וְהָיָה מְפַקֵּחַ עַל הַכַּדּוּר. וְכָזֹאת עָשָׂה גַם פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ כְּשֶׁיָּדָיו תְּחוּבוֹת בְּכִיסֵי בִּגְדוֹ וּכְשֶׁהוּא מְפַהֵק בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְמַרְאִית עָיִן, כְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּמֶּה לְבַלּוֹת אֶת זְמַנּוֹ, אֶלָּא שֶׁגַּם לִבּוֹ הָיָה חָרֵד שֶׁמָּא יִקָּרַע הַכַּדּוּר, אוֹ שֶׁמָּא יְנַתֵּק אֶת מוֹסְרוֹתָיו וְיִפְרַח לוֹ בָּאֲוִיר.
וְהִנֵּה הִגִּיעַ הָעֶרֶב וְאַחֲרָיו הַלַּיְלָה, שֶׁהָיָה לֵיל צַלְמָוֶת. עַרְפִּלִּים עָבִים הִתְפַּשְּׁטוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כַּעֲנָנִים. יָרַד גֶּשֶׁם מְעֹרָב בְּשֶׁלֶג. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה קַר. רִיצְ’מוֹנְד הָיְתָה עֲטוּפָה חַשְׁרַת אֵדִים כְּבֵדִים. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ רוּחַ הַסְּעָרָה הִשְׁכִּינָה בֵּין הַצָּרִים וְהַנְּצוּרִים מֵעֵין שָׁלוֹם זְמַנִּי, וּכְאִלּוּ נִשְׁתַּתְּקוּ כְּלֵי־הַתּוֹתָח מִפְּנֵי שַׁאֲגוֹת הַסּוּפָה הָאֲיֻמּוֹת. רְחוֹבוֹת הָעִיר הָיוּ רֵיקִים מֵאָדָם. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁמִּפְּנֵי מֶזֶג־הָאֲוִיר הָאָיֹם הַזֶּה לֹא רָאוּ אֲפִילוּ צֹרֶךְ לִשְׁמֹר עַל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוֹ הִתְנוֹדֵד וְהִתְחַבֵּט הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. הִנֵּה כִּי כֵּן לֹא הָיָה שׁוּם מַעֲצוֹר לַשְּׁבוּיִים לְהַפְלִיג בָּאֲוִיר; אֲבָל כֵּיצַד מַפְלִיגִים בְּתוֹךְ מִשְׁבְּרֵי הַסּוּפָה הַמִּשְׁתּוֹלְלִים!…
“זֶרֶם אֲוִיר מְגֻנֶּה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא חוֹבֵשׁ הֵיטֵב אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, שֶׁהָרוּחַ בִּקְּשָׁה לְשָׁמְטָהּ מֵעַל רֹאשׁוֹ. “אֲבָל אֵין דָּבָר! נַגִּיעַ אֶל מַטְרָתֵנוּ עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ!”
בְּתֵשַׁע וָחֵצִי בָּעֶרֶב הִתְגַּנְּבוּ וּבָאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו מֵעֲבָרִים שׁוֹנִים אֶל הַמִּגְרָשׁ, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בַּחֹשֶׁךְ, כִּי הָרוּחַ כִּבְּתָה אֶת פַּנָּסֵי הַגַּז. הָעַיִן לֹא רָאֲתָה אֲפִילּוּ אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ גְּדָל־הַמִּדּוֹת, שֶׁהָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ מֻטֶּה לָאָרֶץ. חוּץ מִשַּׂקֵּי הָעֵקֶל שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּחַבְלֵי הָרֶשֶׁת, הָיְתָה הֵסִּירָה אַף הִיא קְשׁוּרָה בְּכֶבֶל חָזָק, שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ פִּי טַבַּעַת קְבוּעָה בְּאֶבֶן הַמַּרְצֶפֶת וְקִשְׁרוֹ הָיָה מְהֻדָּק בַּסִּירָה.
חֲמֵשֶׁת הַשְּׁבוּיִים נִפְגְּשׁוּ לְיַד הַסִּירָה. אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָם, וּמִפְּנֵי הָאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה לֹא יָכְלוּ הֵם עַצְמָם לִרְאוֹת אִישׁ אֶת אָחִיו.
כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, נֶב והֶרְבֶּרְט יָשְׁבוּ בַּסִּירָה בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִתִּיר פֶּנְקְרוֹף, עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל האִינְגֵ’נֵר, אֶת שַׂקֵּי הַמַּעֲמָסָה בָּזֶה אַחַר זֶה. הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת אָרְכָה אַךְ רְגָעִים מוּעָטִים, וְעַד מְהֵרָה נִטְפַּל הַסַּפָּן אֶל חֲבֵרָיו.
עַכְשָׁו לֹא הָיָה הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עָצוּר אֶלָּא עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַכֶּבֶל, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה צָרִיךְ אַךְ לָתֵת צָו לְהַפְלִיג.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָפַץ וְנִכְנַס אֶל הֵסִּירָה כֶּלֶב אֶחָד. זֶה הָיָה טוֹףּ, כַּלְבוֹ שֶׁל האִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר נִתֵּק אֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהָיָה קָשׁוּר בָּהּ וְרָץ בְּעִקְּבוֹת אֲדוֹנָיו וּמְצָאָהוּ. כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ מֵעֹדֶף מַשָּׂא, רָצָה לְשַׁלֵּחַ אֶת הַבְּרִיָּה הָעֲלוּבָה.
“אֵין דָּבָר! יְהִי עוֹד אֶחָד!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף וְהִשְׁלִיךְ מִתּוֹךְ הַסִּירָה שֵׁנִי שַׂקִּים שֶׁל חוֹל.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתִּיר אֶת הַכֶּבֶל, וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נִשָּׂא לְמַעְלָה וְנֶעְלַם בַּמְּרוֹמִים, אֶלָּא שֶׁאַגַּב עֲלִיָּתוֹ הַנִּסְעֲרָה פָּגְעָה הֵסִּירָה שֶׁלּוֹ בִּשְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת עָשָׁן וְהַלָּלוּ נִשְׁבָּרוּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחוֹלְלָה הַסּוּפָה בְּכֹחַ אַדִּיר וְנוֹרָא. בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה לֹא יָכֹל האִינְגֵ’נֵר אֲפִילוּ לַחֲשֹׁב עַל יְרִידָה לָאָרֶץ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, לֹא נִרְאֲתָה הָאָרֶץ מִפְּנֵי עֲבִי הָעֲרָפֶל. רַק לְאַחַר חֲמִשָּׁה יָמִים נִסְתַּלֵּק הָעֲרָפֶל, וּלְעֵין הַמְעוֹפְפִים נִתְגַּלֶּה מַרְאֵה הַיָּם, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לְמֶרְחַקֵּי אֵין קֵץ מִתַּחַת לַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר הָרוּחַ נְשָׂאַתְהוּ עַל כְּנָפֶיהָ בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה!
כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי מֵחֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִפְלִיגוּ בָּאֲוִיר בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ מַרְס הוּטְלוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בּוֹ אַרְבָּעָה אֶל חוֹף שָׁמֵם, שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵאַרְצָם יוֹתֵר מִשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים מִילִין! 4 וְאוֹתוֹ הַחֲמִשִּׁי הַנֶּעְדָּר, אֲשֶׁר אַרְבַּעַת פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נִזְדָּרְזוּ וְרָצוּ קֹדֶם כֹּל לְהַצִּילוֹ, הָיָה רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם הַטִּבְעִי, האִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית!
פֶּרֶק שְׁלִישִׁי 🔗
בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב – הָאִישׁ הַנֶּעְדָּר – צָרַת נַפְשׁוֹ שֶׁל נֶב – חִפּוּשִׂים בַּצָּפוֹן – הָאִי הַקָּטֹן – לֵיל תּוּגָה וַחֲרֵדָה – עֲרָפֶל בַּבֹּקֶר – נֶב שׂוֹחֶה בַּמָּיִם – מַרְאֵה הָאָרֶץ – מַעֲבַר הַתְּעָלָה.
נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם גָּרַף אֶת הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ לוּלְאוֹת הָרֶשֶׁת שֶׁנִּקְרָעוּ. גַּם כַּלְבּוֹ נֶעְלָם. הַחַיָּה הַנֶּאֱמָנָה הִתְנַפְּלָה מֵרְצוֹן עַצְמָהּ הַיָּמָה, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת אֲדוֹנֶיהָ.
“לְכוּ וְנֵלֲכָה!” קָרָא הַכַּתָּב.
וְאַרְבַּעְתָּם, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, נֶב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף לֹא שָׂמוּ לֵב שֶׁעֲיֵפִים וּרְצוּצַי כֹּחַ הֵם וּמִהֲרוּ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ לְשֵׁם חִפּוּשִׂים.
נֶב הַמִּסְכֵּן בָּכָה מֵרֹב כַּעַס וְצָרַת נֶפֶשׁ כְּאֶחָד לָרַעְיוֹן שֶׁאָבַד לוֹ כָּל מַה שֶׁהָיָה אָהוּב וְיָקָר לוֹ בָּעוֹלָם.
לְמִן הָרֶגַע שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית נֶעְלַם וְעַד הָרֶגַע שֶׁבְּנֵי לִוְיָתוֹ עָמְדוּ עַל הַיַּבָּשָׁה לֹא עָבְרוּ אֲפִילוּ שְׁנֵי רְגָעִים, וּלְפִיכָךְ אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲבֵרָיו לְקַוּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ בְּעוֹד מוֹעֵד וְשֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לְהַצִּילוֹ.
“הָבָה נְחַפֵּשׂ! הָבָה נְחַפֵּשׂ!” קָרָא נֶב.
“וַדַּאי, נֶב,” עָנָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט, “נְחַפְּשֶׂנּוּ וְנִמְצָאֶנוּ!”
“בְּעוֹדֶנּוּ חָי?”
“בְּעוֹדֶנּוּ חָי!”
“הֲיוֹדֵעַ הוּא לִשְׂחוֹת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“הֵן!” עָנָה נֶב, “וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי נִמְצָא עִמּוֹ טוֹףּ!”
הַסַּפָּן הִטָּה אָזְנוֹ אֶל נַהֲמַת הַיָּם וְהֵנִיד רֹאשׁוֹ.
הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נֶעְלַם הָאִינְגֵ’נֵר, נִמְצָא בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹף וְהָיָה רָחוֹק כַּחֲצִי מִיל מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם יָרְדוּ פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. אִם עָלָה בְּיָדוֹ לִשְׂחוֹת וּלְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב שֶׁבַּחוֹף, הֲרֵי אוֹתוֹ מָקוֹם וַדַּאי נִמְצָא בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲצִי הַמִּיל, לְכָל הַיּוֹתֵר.
הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שֵׁשׁ בָּעֶרֶב. עָלָה עֲרָפֶל וְהִשְׁרָה בָּעוֹלָם אֲפֵלָה גְדוֹלָה. הָאֲנָשִׁים הָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף הַמִּזְרָחִי שֶׁל אוֹתָהּ הַיַּבָּשָׁה, אֲשֶׁר מַזָּלָם הֱטִילָם לְשָׁם וַאֲשֶׁר הֵם לֹא יָדְעוּ אֲפִילוּ אֶת מְקוֹמָהּ הַגֵּאוֹגְרָפִי. רַגְלֵיהֶם דָּרְכוּ עַל פְּנֵי אַדְמַת חוֹל מְעֹרָבָה בַּאֲבָנִים, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה הָיְתָה חֲשׂוּפָה לְלֹא צְמָחִים. קַרְקַע זֶה הָיָה לֹא־יָשָׁר בְּיוֹתֵר וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת הָיָה מָלֵא חוֹרִים וְשׁוּחוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁגָּרְמוּ לַהוֹלְכִים הַרְבֵּה עָמָל וִיגִיעָה. מִן הַחוֹרִים הַלָּלוּ פָּרְצוּ וְעָלוּ בְּכָל רֶגַע עוֹפוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר מְעוּפָם הָיָה כָּבֵד וַאֲשֶׁר נִמְלְטוּ לַעֲבָרִים שׁוֹנִים; מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹתָם. עוֹפוֹת אֲחֵרִים, קַלִּים מֵאֵלֶּה, הִתְנַשְּׂאוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת וְחָלְפוּ כְּעֵין עֲנָנִים. הַסַּפָּן אָמַר, שֶׁהוּא הִכִּיר בֵּינֵיהֶם אֶת הַשְּׁלָכִים וְאֶת הַשְּׁחָפִים, אֲשֶׁר שְׁרִיקָתָם הַחַדָּה בָּקְעָה וְעָלְתָה מִבֵּין נַהֲמַת גַּלֵּי הַיָּם.
פַּעַם בְּפַעַם עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים תַּחְתֵּיהֶם וְהִשְׁמִיעוּ קוֹלוֹת קְרִיאָה רָמִים וְהִטּוּ אָזְנָם, שֶׁמָּא יִשָּׁמַע קוֹל מַעֲנֶה מִצַּד הַיָּם. סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁהֵם קְרוֹבִים לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר יָכֹל הָיָה לַעֲלוֹת שָׁם עַל הַיַּבָּשָׁה, וְשֶׁאִלּוּ גַם שָׁרוּי הָיָה בְּמַצָּב, שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ אֶת הַיְּכֹלֶת לְהַשְׁמִיעַ אוֹת חַיִּים, הֲרֵי נְבִיחָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב טוֹףּ וַדַּאי יְכֹלָה הָיְתָה לְהַגִּיעַ לְאָזְנָם. וְאוּלָם שׁוּם צְוָחָה לֹא נִשְׁמְעָה מִבֵּין נַהֲמַת הַגַּלִּים וּדְכִי הַמִּשְׁבָּרִים. אָז שָׁבָה הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לָלֶכֶת הָלְאָה וּבָדְקָה אֶת כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבִּקְטַנּוֹת שֶׁל חוֹף הַיָּם.
לְאַחֵר הֲלִיכָה שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגַע הִגִּיעוּ אַרְבַּעַת הָאֲנָשִׁים אֶל תְּחוּם הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים. מִכָּאן וָהָלְאָה שׁוּב לֹא הָיָה קַרְקַע מוּצָק. הֵם נִמְצְאוּ בִּקְצֵה לְשׁוֹן־אֶרֶץ צָרָה, אֲשֶׁר מִשְׁבְּרֵי הַיָּם הִתְפּוֹצְצוּ אֵלֶיהָ בַּחֲמַת זָעַם.
“הֲרֵי זֶה כֵּף־יָם,” אָמַר הַסַּפָּן. “עָלֵינוּ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֵינוּ וְלָלֶכֶת יָמִינָה וְאָז נֵצֵא לַמֶּרְחָב.”
“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁכָּאן הוּא!” עָנָה נֶב וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל הָאוֹקְיָנוֹס, אֲשֶׁר גַּלָּיו הָאַדִּירִים הִלְבִּינוּ בַּאֲפֵלַת הַלָּיְלָה.
“אִם כֵּן, הָבָה נִקְרָאֶנוּ!”
וְאַרְבַּעְתָּם הֵרִימוּ קוֹל וְהִשְׁמִיעוּ כְּאֶחָד קְרִיאָה אַדִּירָה, אֲבָל שׁוּם מַעֲנֶה לֹא בָּא. הֵם הִמְתִּינוּ עַד שֶׁשְּׁאוֹן הַגַּלִּים נָדַם רֶגַע אֶחָד וְאָז חָזְרוּ וְקָרְאוּ אֶת קְרִיאָתָם – וְאֵין קוֹל וְאֵין מַעֲנֶה.
אָז שָׁבוּ הָאֲנָשִׁים לְאָחוֹר וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל כֵּף הַיָּם, וְשׁוּב דָּרְכוּ רַגְלֵיהֶם עַל אַדְמַת חוֹל מְלֵאָה אֲבָנִים. וּפִתְאֹם הִבְחִין פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַחוֹף הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה תָּלוּל וְהָאֲדָמָה הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם, וְאָז שִׁעֵר שֶׁהַחוֹף מְחֻבָּר עַל יְדֵי מִדְרוֹן מָאֳרָךְ בְּיוֹתֵר אֶל תְּלוּלִית רָמָה, אֲשֶׁר גָּלְמָהּ נִצְטַיֵּר בַּאֲפֵלָה צִיּוּר מְטֻשְׁטָשׁ. בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל חוֹף הַיָּם נִתְמַעֵט מִסְפַּר הָעוֹפוֹת; גַּם שְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הוּמַך בְּמָקוֹם זֶה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּכָּר הָיָה שֶׁרִגְשַׁת הַגַּלִּים פָּחֲתָה הַרְבֵּה. כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁמַע קוֹל הַמִּשְׁבָּרִים הַמִּתְנַפְּצִים אֶל הַחוֹף. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁצַּד זֶה שֶׁל הַכֵּף הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִפְרָץ קָטֹן, עָגֹל לְמֶחֱצָה, אֲשֶׁר קָצֵהוּ הַמְחֻדָּד הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָגֵן מִפְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם.
וְאוּלָם בְּלֶכְתָּם בְּדֶרֶךְ זוֹ נָטוּ דָרוֹמָה, כְּלוֹמַר, לַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁבַּחוֹף, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית יָכֹל הָיָה לַעֲלוֹת שָׁמָּה. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ כְּמִיל וָחֵצִי, עֲדַיִן לֹא מָצְאוּ בַּחוֹף שׁוּם עַקְמוּמִית, שֶׁהָיְתָה נוֹתֶנֶת לָהֶם אֶת הַיְּכֹלֶת לִפְנוֹת לְצַד צָפוֹן. אֲבָל הֲרֵי מִן הַהֶכְרַח הָיָה, שֶׁכֵּף זֶה, שֶׁהֵם הִקִּיפוּ אֶת רֹאשׁוֹ, יְהִי מְחֻבָּר בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת אַל הַיַּבָּשָׁה. וּלְפִיכָךְ הוֹסִיפוּ הָאֲנָשִׁים לָלֶכֶת הָלְאָה בְּאֹמֶץ לֵב, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְיֻגָּעִים וּתְשׁוּשֵׁי כֹּחַ בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁקִּוּוּ, כִּי סוֹף סוֹף יִמְצְאוּ קֶרֶן זָוִית הַנּוֹטָה הַצִּדָּה, אֲשֶׁר תַּחֲזִירֵם אֶל דַּרְכָּם הָרִאשׁוֹנָה.
אֲבָל לְגֹדֶל צַעֲרָם נִכְזְבָה תִּקְוָתָם זוֹ. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ כִּשְׁנֵי מִילִין, שׁוּב רָאוּ אֶת עַצְמָם עוֹמְדִים עַל תְּחוּם הַיָּם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ סְלָעִים חֲלַקְלַקִּים.
“הֲרֵי אָנוּ נִמְצָאִים עַל פְּנֵי אִי קָטֹן!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “וְאָנוּ עָבַרְנוּ אוֹתוֹ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה!”
וְאָכֵן צָדְקוּ דִבְרֵי הַסַּפָּן. פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לֹא הוּטְלוּ אֶל יַבֶּשֶׁת וְגַם לֹא אֶל אִי גָדוֹל, אֶלָּא אֶל אִי קָטֹן, אֲשֶׁר אָרְכּוֹ הָיָה לֹא יוֹתֵר מִשְּׁנֵי מִילִין וַאֲשֶׁר רָחְבּוֹ הָיָה, כַּנִּרְאֶה, פָּחוֹת מִכֵּן.
אִי קָטֹן שָׁמֵם זֶה, הַזָּרוּעַ אֲבָנִים וּמְחֻסֵּר צְמָחִים, הַמְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט עָלוּב לְכַמָּה עוֹפוֹת־יָם – אֶפְשָׁר שֶׁקָּשׁוּר הוּא אֶל קְבוּצַת אִיִּים גְּדוֹלָה? מִי יוֹדֵעַ! נוֹסְעֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר מִן הֵסִּירָה שֶׁלָּהֶם סָקְרוּ מִבַּעַד לָעֲרָפֶל אֶת הָאָרֶץ סְקִירָה חֲטוּפָה, לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין כָּל צָרְכָּם אֶת הֶקֵפָהּ. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר מֶבָּטָיו, מֶבָּטֵי אִישׁ־יַם, רְגִילִים הָיוּ לִהְיוֹת נוֹקְבִים אֶת הַחֲשֵׁכָה, הוֹדִיעַ בְּוַדָּאוּת, שֶׁעֵינָיו מַבְחִינוֹת בַּמַּעֲרָב עַרְבּוּבְיָה שֶׁל גְּלָמִים, הַמְּעִידִים עַל מְצִיאוּתוֹ שֶׁל חוֹף גָּבוֹהַּ.
וְאוּלָם מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה הַגְּדוֹלָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּבֵרוּר אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן. יֶתֶר עַל כֵּן, אִי אֶפְשָׁר הָיָה אֲפִילוּ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהַיָּם הִקִּיפוֹ מִסָּבִיב. וּלְפִיכָךְ לֹא הָיְתָה לִפְנֵי פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בְּרֵרָה אַחֶרֶת כִּי אִם לִדְחוֹת אֶת הַחִפּוּשִׁים אַחֲרֵי הָאִינְגֵ’נֵר עַד לְמָחָר, שֶׁהֲרֵי אֻמְלָל זֶה לֹא הִשְׁמִיעַ עַד עַכְשָׁיו אַף קוֹל אֶחָד הַמֵּעִיד עַל מְצִיאוּתוֹ.
“שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ אֵינָהּ מוֹכִיחָה כְּלוּם,” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶפְשָׁר שֶׁהִתְעַלֵּף, שֶׁנִּפְצַע וְהוּא שָׁרוּי בְּמַצָּב קָשֶׁה לְלֹא יְכֹלֶת לְהַשְׁמִיעַ קוֹל מַעֲנֶה; אַל נִוָּאֵשׁ אֵפוֹא!”
אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַכַּתָּב, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהַצִּית בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאִי מְדוּרַת אֵשׁ, אֲשֶׁר תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ אוֹת לָאִינְגֵ’נֵר. אֲבָל כָּל הַיְגִיעָה שֶׁיָּגְעוּ לִמְצֹא עֵצִים אוֹ קָנִים יְבֵשִׁים, הָיְתָה לְבַטָּלָה. חוּץ מִחוֹל וַאֲבָנִים לֹא נִמְצָא שָׁם דָּבָר.
קַל לְהָבִין כַּמָּה גָדוֹל הָיָה צַעֲרוֹ שֶׁל נֶב וַחֲבֵרָיו, שֶׁנַּפְשָׁם הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית זֶה הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת. בָּרוּר הָיָה לְמַדָּי, שֶׁקָּצַר כֹּחָם לְהוֹשִׁיעוֹ. אֲנוּסִים הָיוּ לְצַפּוֹת לְאוֹר הַבֹּקֶר. אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ שֶׁעָלְתָה בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ וּכְבָר מָצָא לוֹ מִקְלָט בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּחוֹף הַיָּם, אוֹ שֶׁאָבַד לָנֶצַח!
הַשָּׁעוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל הַפְּלִיטִים הָיוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת וְרַבּוֹת יִסּוּרִים. הַקֹּר הָיָה עַז וְגָרַם לַפְּלִיטִים עִנּוּיִים קָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מֵהֶם וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בָּהֶם. הֵם אֲפִילוּ לֹא נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם לָנוּחַ רֶגַע אֶחָד. הֵם שָׁכְחוּ אֶת עַצְמָם וְלֹא הָגוּ אֶלָּא בְּמַנְהִיגָם וְהָיוּ מְקַוִּים וְלֹא רָצוּ לַחְדֹּל מִלְּקַוּוֹת לְאַחֲרִית טוֹבָה. הֵם הָלְכוּ הָלֹךְ וָשׁוֹב עַל פְּנֵי אִי צְחִיחַ זֶה וְחָזְרוּ הָלֹךְ וְחָזֹר אֶל קָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי, אֲשֶׁר לְפִי הַשְׁעָרָתָם הָיָה קָרוֹב בְּיוֹתֵר לִמְקוֹם הָאָסוֹן. הֵם הִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב, צָרְחוּ וְהִתְאַמְּצוּ לִתְפֹּשׂ אֵיזוֹ קְרִיאָה כָּל שֶׁהִיא, וְקוֹלוֹתֵיהֶם וַדַּאי הָלְכוּ לְמֵרָחוֹק, לְפִי שֶׁשֶּׁקֶט־מַה שָׁלַט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר וּשְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ שֶׁל הַיָּם הָלְכוּ וּפָחָתוּ.
פַּעַם אַחַת דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ אַחַת הַקְּרִיאוֹת שֶׁהִשְׁמִיעַ נֶב הוֹלִידָה בַּת־קוֹל. הֶרְבֶּרְט הִפְנָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְדָבָר זֶה וְהוֹסִיף וְאָמַר:
“הֲרֵי זֶה מוֹכִיחַ, שֶׁבְּצַד מַעֲרָב נִמְצָא חוֹף־יָם וְהוּא קָרוֹב.”
הַסַּפָּן הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ. חוּץ מִזֶּה הָיָה בָּטוּחַ שֶׁעֵינָיו לֹא הִטְעוּהוּ. אִם הוּא הִבְחִין, וְאִלּוּ גַם הַבְחָנָה כָּל שֶׁהִיא, בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָרֶץ.
וְאוּלָם בַּת־קוֹל רְחוֹקָה זוֹ הָיְתָה הַמַּעֲנֶה הָאֶחָד, שֶׁהוֹלִידוּ קְרִיאוֹתָיו שֶׁל נֶב, וּלְאַחֵר שֶׁנִּשְׁמְעָה, שׁוּב נִשְׁאַר חָלָל הָאֲוִיר אֲשֶׁר מֵעַל הַחֵלֶק הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן דּוֹמֵם וְשׁוֹקֵט כְּשֶׁהָיָה.
בֵּינְתַיִם הָלְכוּ הַשָּׁמַיִם הָלֹךְ וְהִתְבַּהֵר. סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִבְהִיקוּ כַּמָּה כּוֹכָבִים, וְאִלּוּ נִמְצָא הָאִינְגֵ’נֵר כָּאן, בְּקִרְבַת חֲבֵרָיו, הָיָה מַבְחִין, שֶׁהַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ אֵינָם כּוֹכְבֵי חֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי. וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, כּוֹכַב הַצִּיר לֹא הוֹפִיעַ עַל פְּנֵי אֹפֶק חָדָשׁ זֶה. הַמַּזָּלוֹת שֶׁבְּלֵב הַשָּׁמַיִם שׁוּב לֹא הָיוּ אוֹתָם עַצְמָם שֶׁהָיָה רָגִיל לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ, וְהַצְּלָב הַדְּרוֹמִי הִזְהִיר בַּצִּיר הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָעוֹלָם.
הַלַּיְלָה חָלַף וְעָבַר. סָמוּךְ לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְמַרְס נִגְלוּ בְּמִקְצָת מְרוֹמֵי הַשָּׁמָיִם. הָאֹפֶק עֲדַיִן שָׁרוּי הָיָה בַּאֲפֵלָה, וְאוּלָם עִם בְּרַק אוֹר־הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָלָה מִתּוֹךְ הַיָּם אֵד כָּבֵד כָּל כָּךְ, שֶׁהֶקֵּפוֹ שֶׁל תְּחוּם הָרְאִיָּה הִצְטַמְצֵם עַד לִידֵי שֶׁטַח שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל. הָעֲרָפֶל הִתְגַּלְגֵּל בְּצוּרָה שֶׁל עֲנָנִים אֲרֻכִּים, שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ הָלֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט בִּכְבֵדוּת.
זֹאת הָיְתָה פֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה. פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין מְאוּמָה מִסְּבִיבָם. בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנֶּב וְהַכַּתָּב כִּוְּנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאוֹקְיָנוֹס, חִפֵּשׂ הַסַּפָּן וְהֶרְבֶּרְט אֶת הַחוֹף שֶׁבְּצַד מַעֲרָב. וְאוּלָם עֵינֵיהֶם לֹא רָאוּ אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל אֲדָמָה.
“אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶת הַחוֹף,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הֲרֵינִי מַרְגִּישׁ… הֲרֵיהוּ שָׁם… בָּטוּחַ אֲנִי בִּמְצִיאוּתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ, שֶׁאֵין אָנוּ נִמְצָאִים עוֹד בְּרִיצְ’מוֹנְד!”
וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְחִיל הָעֲרָפֶל לְהִסְתַּלֵּק. שֶׁמֶשׁ נְדִיבָה הֵחֵמָּה אֶת הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְחֹם זֶה הָלַךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עַד לְשִׁטְחוֹ שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן.
בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וָחֵצִי, כְּלוֹמַר, שְׁלשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה לְאַחַר זְרִיחַת הַחַמָּה, נַעֲשָׂה הָעֲרָפֶל שָׁקוּף יוֹתֵר. הוּא הִתְאַבֵּךְ וְעָלָה לַמָּרוֹם וּמִיָּד נִתְגַּלָּה כָּל הָאִי הַקָּטֹן, כְּאִלּוּ בִּצְבֵּץ וְיָצָא מִתּוֹךְ עָנָן. אָז נִרְאָה הַיָּם בִּדְמוּת שֶׁטַח עָגֹל, רָחָב לְאֵין סוֹף מִצַּד מִזְרָח אֲבָל מֻגְבָּל מִצַּד מַעֲרָב עַל יְדֵי חוֹף מוּרָם וְתָלוּל.
אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר! שָׁם הָיְתָה אֶרֶץ. שָׁם הָיְתָה הַתְּשׁוּעָה, עַל כָּל פָּנִים, כְּפִי שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּזֶה לְפִי שָׁעָה. בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַחוֹף הִפְרִידָה תְּעָלָה רְחָבָה כַּחֲצִי הַמִּיל. זֶרֶם הַתְּעָלָה הָיָה עַז וּמָהִיר וּמֵימָיו שָׁטְפוּ בְּקוֹל שָׁאוֹן.
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְאֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁלֹּא שָׁאַל אֶלָּא בַּעֲצַת לִבּוֹ, הֵטִיל עַצְמוֹ מִיָּד אֶל תּוֹךְ הַזֶּרֶם, בְּלִי שֶׁהוֹדִיעַ עַל זֶה לַחֲבֵרָיו וּבְלִי שֶׁהוֹצִיא אַף מִלָּה מִפִּיו. זֶה הָיָה נֶב. הוּא נֶחְפַּז לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף כְּדֵי לָלֶכֶת מִשָּׁם לְצַד צָפוֹן. אִישׁ לֹא יָכֹל לַעֲצֹר אוֹתוֹ. פֶּנְקְרוֹף קָרָא אוֹתוֹ, אֲבָל לַשָּׁוְא. הַכַּתָּב רָצָה לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו פֶּנְקְרוֹף וְאָמַר:
“רוֹצֶה אַתָּה לַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה?”
“הֵן,” עָנָה גִדְעוֹן סְפִּילֶט.
“וּבְכֵן שְׁמַע בְּקוֹלִי וְהִמָּנַע מִזֶּה,” אָמַר הַסַּפָּן. “דַּי לָנוּ בְּנֶב: יָדוֹ תַּשִּׂיג לְהַמְצִיא עֶזְרָה לַאֲדוֹנָיו לְבַדּוֹ. אִם נָטִיל עַצְמֵנוּ לְתוֹךְ הַזֶּרֶם הָאַדִּיר הַזֶּה, סַכָּנָה בַּדָּבָר שֶׁיִּשָּׂאֻנוּ אֶל מֶרְחַב הַיָּם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם אֵינִי טוֹעֶה הֲרֵי זֶה שֶׁל זֶרֶם שֵׁפֶל הַיָּם. הַבֵּט וּרְאֵה, הִנֵּה הַחוֹל הוֹלֵךְ וְנִגְלֶה. וּבְכֵן נִהְיֶה סַבְלָנִים וְנַמְתִּין; כַּאֲשֶׁר יִמְעֲטוּ הַמַּיִם, וַדַּאי נִמְצָא מַעֲבָר נוֹחַ לַעֲבֹר בּוֹ…”
“אָכֵן צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אַל נָא נִפָּרֵד אִישׁ מֵאָחִיו…”
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִלְחָם נֶב עִם הַזֶּרֶם בִּגְבוּרָה רַבָּה. הוּא שָׂחָה בּוֹ בִּנְתִיב עֲקַלָּתוֹן. עִם כָּל הֶסֵט זְרוֹעַ בִּצְבְּצוּ כְּתֵפָיו הַשְּׁחוֹרוֹת מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְנִרְאוּ לָעָיִן. הַזֶּרֶם גְּרָפָהוּ וְהִטָּהוּ אֶל מַסְלוּלוֹ בִּמְהִירוּת נִמְרָצָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַךְ וְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף. אֶת חֲצִי הַמִּיל, הַמַּפְרִיד בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַיַּבָּשָׁה, עָבַר בְּמֶשֶׁךְ שֶׁל יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה, וְהוּא הִגִּיעַ אֶל הַחוֹף בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה אֲלָפִים רֶגֶל לְמַטָּה מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הִתְנַפֵּל הַמָּיְמָה.
נֶב יָצָא אֶל הַיַּבָּשָׁה לְרַגְלֵי קִיר גְרָנִית גָּבוֹהַּ וְנִעֵר מֵעָלָיו אֶת הַמַּיִם בְּכָל כֹּחוֹ. אַחַר כָּךְ הִתְחִיל רָץ וְעַד מְהֵרָה נֶעְלַם אֲחוֹרֵי זִיז סֶלַע, שֶׁנִּדְחַק וְיָרַד לְתוֹךְ הַיָּם וְהִתְנַשֵּׂא מִמּוּל הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי הַקָּטֹן.
חֲבֵרָיו שֶׁל נֶב הִבִּיטוּ בַּחֲרָדָה אֶל מַאֲמַצֵּי נִסְיוֹנוֹ הַנּוֹעָז, וּלְאַחַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵיהֶם, הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר קִוּוּ לִמְצֹא בָּהּ מַחֲסֶה וּמִקְלָט, וְסָעֲדוּ אֶת לִבָּם בְּשַׁבְּלוּלִים אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים עַל פְּנֵי הַחוֹל. אָמְנָם דַּלָּה הָיְתָה סְעֻדָּה זוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי הָיְתָה סְעֻדָּה.
הַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד הָיָה מִפְרָץ רָחָב, אֲשֶׁר מִצַּד דָּרוֹם נִסְתַּיֵּם בְּכֵף חַד בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְחֻסָּר צְמָחִים וּמַרְאֵהוּ פִּרְאִי עַד מְאֹד. כֵּף זֶה הָיָה מְחֻבָּר אֶל אַדְמַת הַחוֹף חִבּוּר מְעֻקָּל וּמְשֻׁנֶּה וְנִשְׁעָן עַל סַלְעֵי־גְרָנִית גְּבוֹהִים. וּלְעֻמַּת זֶה הִתְרַחֵב הַמִּפְרָץ מִצַּד צָפוֹן וְשִׁוָּה צוּרָה מְעֻגָּלָה יוֹתֵר לִרְצוּעַת אַדְמַת הַחוֹף שֶׁנִּמְשְׁכָה מִפְּאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית עַד לִפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְנִסְתַּיְּמָה גַם הִיא בְּכֵף אָרֹךְ. הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַקְּצָווֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר לְקֶשֶׁת הַמִּפְרָץ הָיָה כִּשְׁמוֹנָה מִילִין. בְּרִחוּק שֶׁל מִיל מִשְּׂפַת הַיָּם לֹא תָּפַס הָאִי הַקָּטֹן בַּיָּם אֶלָּא רְצוּעָה צָרָה וְהָיָה דּוֹמֶה בְּמַרְאֵהוּ לְשֶׁלֶד שֶׁל תַּנִּין גָּדוֹל. רָחְבּוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לֹא עָלָה עַל רֶבַע הַמִּיל.
שְׂפַת הַיָּם שֶׁמִּנֶּגֶד לָאִי הַקָּטֹן הָיְתָה מִצִּדָּהּ הַקָּדוּם אַדְמַת חוֹל הַזְּרוּעָה אֲבָנִים שְׁחַרְחוֹרוֹת, אֲשֶׁר בְּשָׁעָה זוֹ הִתְחִילוּ לְבַצְבֵּץ לְאַט לְאַט מִתּוֹךְ הַמַּיִם שֶׁהָלְכוּ וְשָׁפָלוּ. מִשָּׁם וָהָלְאָה הִתְרוֹמְמָה מֵעֵין חוֹמַת גְּרָנִית, אֲשֶׁר רֹאשָׁה נִפְרַץ פְּרָצוֹת מְשֻׁנּוֹת וּמֻפְלָאוֹת לְמַרְאֶה וְשֶׁהָיְתָה גְּבוֹהָה כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת רֶגֶל. הִיא נִמְשְׁכָה בְּאֹרֶךְ שֶׁל שְׁלשָׁה מִילִין וְנִסְתַּיְּמָה מִיָּמִין מִתּוֹךְ מוֹרָד זָקוּף שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְּאִלּוּ נֶחֱצַב וְסֻתַּת בִּידֵי אָדָם. וּכְנֶגֶד זֶה מִצַּד שְׂמֹאל, לְמַעְלָה מִן הַכֵּף, הָיְתָה הַחוֹמָה פְּרוּעָה וּמְפֹרָצָה וּמְלֵאָה שִׁבְרֵי סְלָעִים וְהָלְכָה הָלֹךְ וְשָׁפֹל בְּהַדְרָגָה עַד שֶׁהִתְלַכְּדָה עִם צִבּוּרֵי הַסְּלָעִים שֶׁל הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי.
עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַחוֹף לֹא צָמַח אַף עֵץ אֶחָד. זֶה הָיָה מִישׁוֹר חָלָק כְּאוֹתוֹ שֶׁל קֵיפְטוֹן אוֹ שֶׁל “כֵּף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה”, אֶלָּא שֶׁשִּׁטְחוֹ הָיָה מוּעָט מִשֶּׁל אֵלֶּה. עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ נִרְאָה לְעֵין הַמַּבִּיט מֵעַל הָאִי הַקָּטֹן. וְאוּלָם מִיָּמִין, מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה הַזְּקוּפָה, לֹא נֶעְדַר הַצּוֹמֵחַ. הָעַיִן הִבְחִינָה שָׁם עַל נְקַלָּה עִרְבּוּבְיָה שֶׁל אִילָנוֹת גְּדוֹלִים, שֶׁשּׁוּרוֹתֵיהֶם הִתְפַּשְּׁטוּ לַמֶּרְחַקִּים מֵעֵבֶר לִתְחוּם־הָרְאִיָּה. יֶרֶק זֶה שִׂמַּח אֶת הָעַיִן, שֶׁעָיְפָה לְמַרְאֵה סַלְעֵי הַגְּרָנִית הַקָּשִׁים וְהַזְּעוּמִים.
וּלְבַסּוֹף, בְּיַרְכְּתֵי מִישׁוֹר הָרָמָה וּלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הִזְהִיר בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעָה מִילִין לִפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית רֹאשׁ הָר לָבָן, שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שָׁפְכוּ עָלָיו אֶת נָגְהָן. לֹבֶן זֶה הָיָה עֲטֶרֶת שֶׁלֶג, שֶׁעִטְּרָה אֶת אַחַד הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.
לְפִי שָׁעָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת, אִם אוֹתָהּ אֶרֶץ הֲרֵיהִי אִי אוֹ חֵלֶק יַבֶּשֶׁת. וְאוּלָם לְמַרְאֵה הַסְּלָעִים הַמְזֻעְזָעִים, שֶׁנֶּעֶרְמוּ צִבּוּרִים צִבּוּרִים מִצַּד שְׂמֹאל, לֹא הָיָה גֵיאוֹלוֹגוֹן מְהַסֵּס מִלְּהַחְלִיט שֶׁמּוֹצָאָם וֻלְקָנִי הוּא, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל שֶׁהִנָּם תּוֹלַדְתָּהּ שֶׁל פְּעֻלָּה וֻלְקָנִית.
גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הִתְבּוֹנְנוּ בְּשִׂים־לֵב אֶל אֶרֶץ זוֹ, שֶׁעָלֶיהָ אוּלַי אֲנוּסִים יִהְיוּ לִחְיוֹת הַרְבֵּה שָׁנִים וְאוּלַי גַם לָמוּת בָּהּ, אִם הִיא נִמְצֵאת מִחוּץ לְאָרְחוֹת יַמִּים, שֶׁאֳנִיּוֹת מְהַלְּכוֹת בָּהֶם.
“וּבְכֵן,” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “מָה אַתָּה אוֹמֵר, פֶּנְקְרוֹף?”
“מָה אֹמַר?” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “יֵשׁ כָּאן צָד טוֹב וְיֵשׁ כָּאן צַד רַע, כְּמוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. נִרְאֶה מַה יִהְיֶה. אֲבָל הִנֵּה הַשֶּׁפֶל הוֹלֵךְ וְנִגְמָר. בְּעוֹד שָׁלשׁ שָׁעוֹת נַעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה, וְאַךְ נַגִּיעַ אֶל הַחוֹף הַהוּא, נֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ אֶת מַר סְמִית.”
פֶּנְקְרוֹף לֹא שָׁגָה. מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁעוֹת שָׁפְלוּ מֵי הַיָּם, וְהַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁל הַחוֹלוֹת אֲשֶׁר בְּקַרְקָעִיתוֹ שֶׁל אֲפִיק הַתְּעָלָה נִתְגַּלָּה לָעָיִן. בֵּין הָאִי הַקָּטֹן וּבֵין הַחוֹף לֹא נִשְׁאֲרָה בִּלְתִּי אִם זְרוֹעַ מַיִם צָרָה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר אוֹתָהּ עַל נְקַלָּה בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק.
בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת פָּשְׁטוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וַחֲבֵרָיו אֶת בִּגְדֵיהֶם וְקִפְּלוּם בִּצְרוֹר, שֶׁהֶחֱזִיקוּהוּ לְמַעְלָה מֵרֹאשָׁם וְיָרְדוּ לְתוֹךְ הַתְּעָלָה, אֲשֶׁר עָמְקָהּ לֹא עָלָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל חָמֵשׁ רַגְלָיִם. וְאוּלָם בִּשְׁבִיל הֶרְבֶּרְט הָיוּ הַמַּיִם עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ הֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַתְּעָלָה וְשָׂחָה בָּהּ כְּדָג וְעָבַר אוֹתָהּ בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה. שְׁלָשְׁתָּם עָלוּ עַל הַחוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי בְּשָׁלוֹם וּבְלִי שׁוּם קֹשִׁי. הַחַמָּה נִגְּבָה אוֹתָם עַד מְהֵרָה וְהֵם לָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְשָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם לְבַל יִתְלַחְלְחוּ בַּמַּיִם, וְהִתְחִילוּ מְטַכְּסִים עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת.
פֶּרֶק רְבִיעִי 🔗
קוֹנְכִיּוֹת הָאֶבֶן – תּוֹצָאַת הַנַּחַל – הַקָּמִינִים – הֶמְשֵׁךְ הַחִפּוּשִׁים – הַיַּעַר הַצּוֹמֵחַ אִילָנוֹת יְרוֹקִים – הָאוֹצָר שֶׁל חָמְרֵי־שְׂרֵפָה – מְצַפִּים לְשֶׁפֶל הַמָּיִם – מִמְּרוֹמֵי הַחוֹף – הָרַפְסוֹדָה – הַשִּׁיבָה אֶל הַחוֹף.
אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַּתָּב לַסַּפָּן, שֶׁיַּמְתִּין לוֹ בְּמָקוֹם זֶה וְכָאן יִפָּגֵשׁ עִמּוֹ לִכְשֶׁיַּחֲזֹר, וּבְלִי לְאַבֵּד אַף רֶגַע פָּנָה לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר שֶׁל הַחוֹף, אֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת הָלַךְ לְשָׁם הַכּוּשִׁי נֶב. הוּא צָעַד בְּחָפְזָה וּמִיָּד נֶעְלַם מִן הָעַיִן אֲחוֹרֵי קֶרֶן זָוִת שֶׁל הַחוֹף, כִּי כָּלְתָה נַפְשׁוֹ לָדַעַת עַד מְהֵרָה מֶה עָלְתָה לוֹ לָאִינְגֵ’נֵר.
הֶרְבֶּרְט רָצָה לְלַוּוֹת אוֹתוֹ.
“הִשָּׁאֵר פֹּה, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” אָמַר לוֹ הַסַּפָּן. “עָלֵינוּ לִמְצֹא מְקוֹם מִקְלָט וּלְבַקֵּשׁ דְּבַר־מַאֲכָל, הַמַּשְׂבִּיעַ בֶּטֶן שׁוֹקֵקָה יוֹתֵר מִן הַשַּׁבְּלוּלִים. הֲרֵי יְדִידֵינוּ, לִכְשֶׁיַּחְזְרוּ, וַדַּאי זְקוּקִים יִהְיוּ לְמָזוֹן וִיבַקְּשׁוּ לִסְעֹד אֶת לִבָּם. אִישׁ אִישׁ וְתַפְקִידוֹ.”
“הֲרֵינִי מוּכָן לְהִטָּפֵל אֵלֶיךָ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.
“טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר הַסַּפָּן. “אֶלָּא, שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂינוּ עַל פִּי שִׁטָּה סְדוּרָה. אָנוּ עֲיֵפִים, קַר לָנוּ וְהִנְנוּ רְעֵבִים. אִי לָזֹאת עָלֵינוּ לִמְצֹא לָנוּ מִקְלָט, אֵשׁ וּמְזוֹנוֹת. עֵצִים לְהַסָּקָה יַמְצִיא לָנוּ הַיַּעַר, וּבֵיצִים לָאֲכִילָה יַמְצִיאוּ לָנוּ קִנֵּי הָעוֹפוֹת: נִמְצָא, שֶׁעָלֵינוּ אַךְ לְבַקֵּשׁ לָנוּ בֵּית דִּירָה.”
“אִם כֵּן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “הָבָה אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ מְעָרָה בְּקֶרֶב הַסְּלָעִים הַלָּלוּ, וּמֻבְטָחְנִי שֶׁסּוֹפִי לְגַלּוֹת חוֹר־עָפָר, אֲשֶׁר יִסְכֹּן לָנוּ לִהְיוֹת מְקוֹם מִסְתּוֹר!”
“יָפֶה דִּבַּרְתָּ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הָבָה נָשִׂים פְּעָמֵינוּ לַדֶּרֶךְ, נַעֲרִי!”
וּבְכֵן קָמוּ וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְרַגְלֵי חוֹמַת־הַסֶּלַע הָאַדִּירָה עַל פְּנֵי שִׁכְבַת הַחוֹל הָרְחָבָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה עִם שֶׁפֶל הַמָּיִם. וְאוּלָם תַּחַת לַעֲלוֹת צָפוֹנָה, יָרְדוּ לִפְאַת דְּרוֹמִית. בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת לְמַטָּה מִן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה רָאָה פֶּנְקְרוֹף חָרִיץ צַר, אֲשֶׁר לְפִי סְבָרָתוֹ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ תּוֹצָאַת נַחַל אוֹ פֶּלֶג. וְהוֹאִיל וְכָךְ, אֵין טוֹב לִפְנֵיהֶם מֵאֲשֶׁר לִקְבֹּעַ אֶת מוֹשָׁבָם בְּקִרְבַת מַיִם הָרְאוּיִים לִשְׁתִיָּה; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁזֶּרֶם הַיָּם נָשָׂא אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
הַחוֹמָה הַגְּבוֹהָה הִתְנַשְּׂאָה, כָּאָמוּר לְמַעְלָה, עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת רֶגֶל, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ מוּצָק אֶחָד, וְגַם בְּתַחְתִּיתָהּ, אֲשֶׁר מֵי הַיָּם לִקְקוּ אוֹתָהּ לְקִיקָה קַלָּה, לֹא נִמְצָא אַף בְּקִיעַ כָּל שֶׁהוּא, שְׁיָּכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ דִּירַת אַרְעַי. זֹאת הָיְתָה חוֹמָה זְקוּפָה וְכֻלָּהּ גְרָנִית קָשָׁה עַד מְאֹד, אֲשֶׁר גַּלֵּי הַיָּם לֹא כִּרְסְמוּ אוֹתָהּ מֵעוֹלָם. סָמוּךְ לְרֹאשָׁהּ פָּרְחוּ הֲמוֹן עוֹפוֹת מַיִם, וּבְיִחוּד מִינִים שׁוֹנִים מִמִּשְׁפַּחַת שְׁטוּחֵי־הָרַגְלַיִם, בַּעֲלֵי חַרְטֹם אָרֹךְ, שָׁטוּחַ וְחַד. הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קוֹלָנִיִּים עַד מְאֹד וְלֹא פָּחֲדוּ כָּל עִקָּר מִן הָאָדָם, אֲשֶׁר וַדַּאי זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא הִשְׁבִּית אֶת בְּדִידוּתָם. בֵּין שְׁטוּחֵי הָרַגְלַיִם הַלָּלוּ הִכִּיר פֶּנְקְרוֹף הַרְבֵּה “לַבִּים”, שֶׁהֵם מִין שְׁלָכִים, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם גַּם “שׁוֹדְדִים”, וְגַם שְׁחָפִים קְטַנִּים רְעַבְתָּנִים, אֲשֶׁר קִנְנוּ בַּסְּדָקִים שֶׁל הַגְּרָנִית. יְרִיָּה אַחַת בִּקְנֵה רוֹבֶה בְּקֶרֶב עֵרֶב־רַב זֶה שֶׁל בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם הָיָה דַיּוֹ לְהַפִּיל בָּהֶם הַרְבֵּה חֲלָלִים; וְאוּלָם כְּדֵי לִירוֹת בִּקְנֵה־רוֹבֶה, מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיְּהִי לְאָדָם קְנֵה־רוֹבֶה, וְחֵפֶץ כָּזֶה לֹא נִמְצָא לֹא בְּיָדוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְלֹא בְּיָדוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט. חוּץ מִזֶּה, הֲרֵי בְּשָׂרָם שֶׁל הַשְּׁחָפִים וְהַלַּבִּים הַלָּלוּ כִּמְעַט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, וַאֲפִילוּ טַעַם בֵּיצֵיהֶם תּוֹעֵבָה הוּא.
בֵּין כֹּה וָכֹה וְהֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר הִרְחִיק קְצָת לָלֶכֶת הָלְאָה לְצַד שְׂמֹאל, פָּגַע בִּסְלָעִים אֲחָדִים מְחֻפִּים צִמְחֵי־יָם, אֲשֶׁר בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שׁוּב תַּעֲלִימֵם גֵאוּת הַיָּם מִן הָעָיִן. בְּקֶרֶב הַצְּמָחִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַסְּלָעִים הַלָּלוּ שָׁרְצוּ רְכִיכוֹת בַּעֲלוֹת קְלִפָּה מְכֻפֶּלֶת, אֲשֶׁר אָדָם רָעֵב אֵינוֹ יָכֹל לָקוּץ בָּהֶם. הֶרְבֶּרְט קָרָא אֶת פֶּנְקְרוֹף וְהַלָּז מִהֵר לָגֶשֶׁת אֵלָיו.
“הֶאָח! הֲרֵי אֵלֶּה הֵן קוּנְכִיּוֹת־אֵזוֹב!” קָרָא הַסַּפָּן, “הִנֵּה מָצָאנוּ שִׁלּוּמִים תַּחַת הַבֵּיצִים שֶׁאָנוּ חֲסֵרִים!”
“אֵין אֵלֶּה קוּנְכִיּוֹת־אֵזוֹב,” עָנָה הֶרְבֶּרְט הַצָּעִיר, שֶׁהִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הָרְכִיכוֹת הַמְּחֻבָּרוֹת אֶל הַסְּלָעִים, “אֶלָּא קוּנְכִיּוֹת אֶבֶן.”
“וּרְאוּיוֹת הֵן לַאֲכִילָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“מַאֲכַל תַּאֲוָה הֵן.”
“טוֹב אֵפוֹא, הָבָה נֹאכַל קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן.”
הַסַּפָּן יָכֹל הָיָה לִסְמֹךְ בְּעִנְיַן זֶה עַל הֶרְבֶּרְט. הָעֶלֶם הַזֶּה הָיָה בָּקִי הַרְבֵּה בַּתּוֹלְדוֹת הַטֶּבַע וְלִבּוֹ נִמְשַׁךְ מֵעוֹדוֹ אַחֲרֵי מַדָּע זֶה בִּתְשׁוּקָה רַבָּה. אָבִיו רָצָה שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם בְּמִקְצֹעַ זֶה וְהוּא הֶעֱמִיד לוֹ מוֹרִים מִטּוּבֵי הַמְלֻמָּדִים שֶׁבְּבוֹסטוֹן, וְהַלָּלוּ הִקְנוּ לוֹ אֶת יְדִיעוֹת הַטֶּבַע וְהָיוּ מְחַבְּבִים אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה יֶלֶד מַשְׂכִּיל וְשַׁקְדָּן, הַנְּטִיּוֹת שֶׁל חוֹקֵר־טֶבַע, שֶׁנִּתְיַחֲדוּ לוֹ, עֲתִידוֹת הָיוּ לִהְיוֹת לְהוֹעִיל לַחֲבֵרָיו פְּעָמִים הַרְבֵּה בַּיָּמִים הַבָּאִים, וְהַתְחָלַת שִׁמּוּשׁוֹ בְּמִקְצֹעַ זֶה הַיּוֹם עָלְתָה יָפֶה.
קוּנְכִיּוֹת־הָאֶבֶן הַלָּלוּ הָיוּ רְכִיכוֹת מָאֳרָכוֹת, הַמִּתְחַבְּרוֹת לִקְבוּצוֹת וְהַמִּדַּבְּקוֹת בְּחָזְקָה בַּסְּלָעִים. הֵן שַׁיָּכוֹת אֶל אוֹתוֹ מִין הָרְכִיכוֹת הַקּוֹדְחוֹת, הַנּוֹקְבוֹת5 חוֹרִים בָּאֲבָנִים הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר, וְהַקְּלִפָּה שֶׁלָּהֶן מִתְעַגֶּלֶת מִשְּׁנֵי קְצוֹתֶיהָ – מִדָּה שֶׁאֵין אָנוּ מוֹצְאִים דֻּגְמָתָהּ אֵצֶל קוּנְכִית־הָאֵזוֹב הַמְּצוּיָה.
פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט עָרְכוּ לְעַצְמָם סְעֻדָּה שְׁמֵנָה מִקּוּנְכִיּוֹת־הָאֶבֶן הַלָּלוּ, אֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת קְלִפָּתָן לְמֶחֱצָה לְנֹכַח הַחַמָּה. הֵם אָכְלוּ אוֹתָן כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכְלִים צְדָפוֹת וּמָצְאוּ שֶׁטַּעְמָן מְפֻלְפָּל בְּיוֹתֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לֹא בְּפִלְפֵּל וְלֹא בְּמִינֵי תְּבָלִים אֲחֵרִים.
אֶת רַעֲבוֹנָם שָׁבְרוּ מִיָּד, אֲבָל לֹא אֶת צְמָאָם, אֲשֶׁר הִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְאַחַר אֲכִילַת הָרְכִיכוֹת הַמְתֻבָּלוֹת מִטֶּבַע בְּרִיָּתָן. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם אֵפוֹא לִמְצֹא מַיִם מְתוּקִים, אֲשֶׁר הָיוּ מְצוּיִים בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ עָקֹב וּמְגֻבְשָׁשׁ6. וּבְכֵן הִצְטַיְּדוּ מִתְּחִלָּה בְּכַמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל רְכִיכוֹת, מִלְּאוּ בָּהֶן אֶת כִּיסֵיהֶם וְאֶת מִטְפְּחוֹתֵיהֶם, וְחָזְרוּ אֶל תַּחְתִּית הָרָמָה.
לְאַחַר מַהֲלָךְ שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת הִגִּיעוּ אֶל אוֹתוֹ הֶחָרִיץ, אֲשֶׁר לְפִי הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אָפִיק שֶׁל פֶּלֶג שׁוֹטֵף. בְּמָקוֹם זֶה נֶחְצְתָה חוֹמַת־הַסֶּלַע לִשְׁתַּיִם, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁכֹּחַ וֻלְקָנִי אַדִּיר הוּא הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת הַפֶּרֶץ הַזֶּה. בְּתַחְתִּיתָהּ נִמְצָא מִפְרָץ קָטֹן, אֲשֶׁר מִצַּד הַיַּבָּשָׁה תָּאַר זָוִית חַדָּה בְּיוֹתֵר. רָחְבּוֹ שֶׁל שֶׁטֶף הַמַּיִם בְּמָקוֹם זֶה הָיָה כְּמֵאָה רֶגֶל וְרֹחַב גְּדוֹתָיו הַתְּלוּלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא עָלָה עַל עֶשְׂרִים רֶגֶל. הַנַּחַל שָׁטַף כִּמְעַט בַּדֶּרֶךְ יְשָׁרָה בֵּין שְׁנֵי קִירוֹת שֶׁל גְּרָנִית, אֲשֶׁר הָלְכוּ וְשָׁפְלוּ לְעֻמַּת תּוֹצְאָתוֹ; אַחַר נָטָה נְטִיָּה גַּסָּה הַצִּדָּה וְנֶעְלַם בֵּין עֲצֵי יַעַר שֶׁהָיָה רָחוֹק מִזֶּה כַּחֲצִי מִיל.
“הֲרֵי מַיִם וַהֲרֵי שָׁם עֵצִים!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “עַכְשָׁו, הֶרְבֶּרְט, אֵין אָנוּ חֲסֵרִים אֶלָּא בֵּית דִּירָה!”
מֵי הַנַּחַל הָיוּ זַכִּים. פֶּנְקְרוֹף הִכִּיר, שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל שֶׁפֶל־הַיָּם, כְּשֶׁהַגַּלִּים אֵינָם מַגִּיעִים אֵלָיו, וַדַּאי מֵימָיו מְתוּקִים. לְאַחַר שֶׁעָמְדוּ עַל עִנְיָן חָשׁוּב זֶה, הִתְחִיל הֶרְבֶּרְט מְחַפֵּשׂ מְחִלָּה, שֶׁתּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מְקוֹם מִקְלָט, אֲבָל חִפּוּשָׂיו הָיוּ לְבַטָּלָה: קִיר הַגְּרָנִית הָיָה כֻּלּוֹ חָלָק וְזָקוּף בְּכָל מָקוֹם.
וּפִתְאֹם רָאוּ וְהִנֵּה סָמוּךְ לְתוֹצָאַת הַנַּחַל וּלְמַעְלָה מִשִּׁטְחָהּ הִתְלַכְּדוּ גַּלֵּי הָאֲבָנִים וְהָיוּ לְצִבּוּר אֶחָד שֶׁל סְלָעִים אַדִּירִים, כְּאוֹתָם הַצִּבּוּרִים הַמִּזְדַּמְּנִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁל הָרֵי גְרָנִית וְהַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “קָמִינִים”.
פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הֶעְמִיקוּ לַחְדֹּר לְבֵין הַסְּלָעִים, אֶל תּוֹךְ מִסְדְּרוֹנֵי־הַחוֹל הַצָּרִים, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲפֵלִים כָּל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁנֹּגַהּ הַיּוֹם בָּקַע וְנִכְנַס דֶּרֶךְ הַפְּרָצוֹת שֶׁבֵּין סַלְעֵי הַגְּרָנִית הַלָּלוּ, אֲשֶׁר אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ תְּלוּיִים בַּמִּשְׁקֹלֶת דֶּרֶךְ נֵס. אֲבָל יַחַד עִם אוֹר הַיּוֹם פָּרַץ גַּם הָרוּחַ וְיַחַד עִם הָרוּחַ בָּא הַקֹּר הֶחָזָק מִבַּחוּץ. וְאוּלָם הַסַּפָּן סָבוּר הָיָה, שֶׁאִם יִגְדְּרוּ חֲלָקִים יְדוּעִים שֶׁל הַמִּסְדְּרוֹנִים הַלָּלוּ וְיִסְתְּמוּ כַּמָּה מִן הַפְּרָצוֹת בְּתַעֲרֹבֶת שֶׁל אֲבָנִים וְחוֹל, יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַכְשִׁיר אֶת הַ“קָּמִינִים” לְבֵית־דִּירָה.
“הִנֵּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וְאִם יָבוֹא יוֹם וְכוֹרֶשׁ סְמִית שׁוֹב יָשׁוּב אֵלֵינוּ, וַדַּאי יַהֲפֹךְ אֶת הַלַּבִּירִינְתְּ הַזֶּה לְמִשְׁכָּן נָאֶה.”
“שׁוֹב יָשׁוּב, פֶּנְקְרוֹף!” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “וּבְשׁוּבוֹ אֵלֵינוּ, מִן הַצֹּרֶךְ שֶׁיִּמְצָא כָּאן דִּירָה נוֹחָה כָּל צָרְכָּהּ. וְדִירָה זוֹ תִּהְיֶה נוֹחָה, אִם יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְהַתְקִין בַּמִּסְדְּרוֹן שֶׁבַּשְּׂמֹאל אָח וְנַתְקִין שָׁם אֲרֻבָּה לֶעָשָׁן!”
“הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” אָמַר הַסַּפָּן, “וְהַקָּמִינִים הַלָּלוּ – בְּשֵׁם זֶה כִּנָּה פֶּנְקְרוֹף דִּירַת אַרְעַי זוֹ – יִהְיוּ לָנוּ לְמִקְלָט. אֲבָל קֹדֶם כֹּל עָלֵינוּ לָלֶכֶת לֶאֱסֹף חָמְרֵי־שְׂרֵפָה. סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצִים כְּדֵי לִסְתֹּם בָּהֶם אֶת הַפְּרָצוֹת, אֲשֶׁר דַּרְכָּן תּוֹקֵעַ הַשֵּׁד בַּחֲצוֹצְרָה שֶׁלּוֹ!”
הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף יָצְאוּ מִן הַקָּמִינִים וּלְאַחַר שֶׁהִקִּיפוּ אֶת קֶרֶן הַזָּוִית שֶׁל הַסֶּלַע, הִתְחִילוּ עוֹלִים עַל הַחוֹף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַנַּחַל. זֶרֶם הַנַּחַל הָיָה בְּמָקוֹם זֶה עַז בְּיוֹתֵר וְהוּא נָשָׂא עַל גַּבּוֹ מַפְּלֵי עֵצִים אֲחָדִים. בְּשׁוּב גַּלֵּי הַיָּם לְאֵיתָנָם – וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר מֻרְגָּשׁ הָיָה, שֶׁהֵם הוֹלְכִים וְשָׁבִים לְאֵיתָנָם – וַדַּאי הֲרֵי הֵם דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ בְּכֹחַ לְאָחוֹר לְמֶרְחָק מְסֻיָּם. וּלְפִיכָךְ סָבוּר הָיָה הַסַּפָּן, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲלִיָּה וִירִידָה זוֹ שֶׁל הַמַּיִם כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל יָדָן דְּבָרִים כְּבֵדִים.
לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל רֶבַע שָׁעָה הִגִּיעוּ הַסַּפָּן וְהַנַּעַר אֶל פִּנַּת הָעַקְמוּמִית, שֶׁפִּנָּה הַנַּחַל בְּשָׁטְפוֹ לְצַד שְׂמֹאל. מִמָּקוֹם זֶה זָרַם וְעָבַר דֶּרֶךְ יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים נָאִים. הָעֵצִים הַלָּלוּ עֲדַיִן יְרוֹקִים הָיוּ לַמְרוֹת תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַמְאֻחָרָה, כִּי נִמְנוּ עַל מִשְׁפַּחַת הָעֵצִים נוֹשְׂאֵי־צְנוֹבְרוֹת, הַגְּדֵלִים בְּכָל הָאֲזוֹרִים שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ, לְמִן אֵזוֹר הָאַקְלִים שֶׁל הַצָּפוֹן עַד לָאֲרָצוֹת הַטְּרָפִּיּוֹת. חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּעִיר הִכִּיר בֵּינֵיהֶם בְּיִחוּד אֶת הַ“דֵּיאוֹדָרִים”, אֲשֶׁר הַמִּינִים שֶׁלָּהֶם מְרֻבִּים בְּיִחוּד בְּאֵזוֹר הָרֵי הַהִימָלָיָה וְהֵם מְפִיצִים רֵיחַ נָעִים. בֵּין הָעֵצִים הַנָּאִים הַלָּלוּ צָמְחוּ קְבוּצוֹת אֳרָנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לִפְרֹשׂ מִסְּבִיבָם אֶת פֹּארוֹתֵיהֶם הָעֲבֻתּוֹת. בְּצַעֲדוֹ לְבֵין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים, חָשׁ פֶּנְקְרוֹף שֶׁרַגְלוֹ רוֹעֶצֶת עֲנָפִים יְבֵשִׁים, אֲשֶׁר נִשְׁבְּרוּ בְּקוֹל רַעַשׁ.
“הִנֵּה כִּי כֵן, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” עָנָה וְאָמַר אֶל הֶרְבֶּרְט, “אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת שֵׁם הָעֵצִים הַלָּלוּ, הֲרֵי יוֹדֵעַ אֲנִי לְכָל הַפָּחוֹת לְיַחֲסָם עַל מִשְׁפַּחַת “עֲצֵי הַשְּׂרֵפָה”, וּבְרֶגַע זֶה אַךְ מִשְׁפָּחָה זוֹ הִיא הַכְּשֵׁרָה לָנוּ בְּיוֹתֵר!”
“וּבְכֵן הָבָה נְקוֹשֵׁשׁ!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט וְהִתְחִיל מִיָּד בַּעֲבוֹדָה.
אֲסִיפַת הָעֵצִים הָיְתָה מְלָאכָה קַלָּה. לֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ אֲפִילוּ לִשְׁבֹּר אֶת הָעֲנָפִים מֵעַל הָעֵצִים, מִשּׁוּם שֶׁכַּמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל מַפְּלֵי עֵצִים הָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַקַּרְקַע לְרַגְלֵיהֶם. וְאוּלָם אִם בְּחֹמְרֵי־שְׂרֵפָה לֹא הָיָה שׁוּם מַחֲסוֹר, הֲרֵי אֶמְצָעֵי הַהוֹבָלָה לֹא הָיוּ נוֹחִים כָּל עִקָּר. הָעֵצִים הָיוּ יְבֵשִׁים מְאֹד, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ קַלִּים לְהִשָּׂרֵף. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַעֲבִירָם אֶל הַקָּמִינִים בְּכַמּוּת מְרֻבָּה. אֶלָּא שֶׁכֹּחָם שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְכָךְ. וְעַל קֹשִׁי זֶה הֶעֱמִיד הֶרְבֶּרְט אֶת הַסַּפָּן.
“וּבְכֵן אֵפוֹא, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” הֶחֱזִיר לוֹ הַסַּפָּן, “מַשְׁמַע, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְאֶמְצָעִי, כְּדֵי לְהוֹבִיל אֶת הָעֵצִים הַלָּלוּ. לְעוֹלָם מוֹצֵא לוֹ אָדָם אֶמְצָעִי כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֶׂה! אִלּוּ הָיְתָה לָנוּ עֲגָלָה אוֹ סִירָה, הָיְתָה עֲבוֹדָה זוֹ נַעֲשֵׂית עַל נְקַלָּה.”
“אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ נַחַל זֶה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט.
“צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הַנַּחַל יְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מְסִלָּה הַהוֹלֶכֶת מֵאֵלֶיהָ. וְלֹא לְחִנָּם הִמְצִיאוּ בְּנֵי אָדָם אֶת רַפְסוֹדוֹת הָעֵצִים.”
“אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב בַּדָּבָר,” הָעִיר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהֲרֵי הַמְּסִלָּה שֶׁלָּנוּ הוֹלֶכֶת בְּשָׁעָה זוֹ לְעֵבֶר הָפוּךְ מִן הַמְּגַמָּה שֶׁלָּנוּ, כִּי הִנֵּה הַיָּם הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה!”
“אָנוּ נְחַכֶּה עַד הַשָּׁפֶל,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וְהוּא הוּא שֶׁעָלָיו נַטִּיל אֶת הַתַּפְקִיד לְהוֹלִיךְ אֶת חָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה שֶׁלָּנוּ אֶל הַקָּמִינִים. הָבָה נָכִין אֶת הָרַפְסוֹדָה.”
הַסַּפָּן וְהֶרְבֶּרְט שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל קֶרֶן הַזָּוִית אֲשֶׁר עִם קְצֵה הַיַּעַר וְהַנַּחַל. כָּל אֶחָד מֵהֶם נָשָׂא, אִישׁ כְּפִי מִדַּת כֹּחוֹ, חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים עַל גַּבּוֹ. גַּם עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַתְּלוּלָה נִמְצְאָה כַּמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל עֲנָפִים יְבֵשִׁים, שֶׁהִתְגּוֹלְלוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים, אֲשֶׁר רֶגֶל אֱנוֹשׁ וַדַּאי לֹא דָּרְכָה עֲלֵיהֶם מֵעוֹלָם. פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל מִיָּד לְהַתְקִין אֶת הָרַפְסוֹדָה שֶׁלּוֹ.
בְּמִין מַעַרְבָּלָה, שֶׁנִּתְהַוְּתָה בַּנַּחַל עַל יְדֵי זִיז יוֹצֵא מִן הַחוֹף וְשֶׁעִכְּבָה אֶת הַזֶּרֶם, הִנִּיחַ הַסַּפָּן וְהַנַּעַר שִׁבְרֵי עֵצִים גְּדוֹלִים לְמַדַּי וּקְשָׁרוּם יַחַד בְּקִסּוּס יָבֵשׁ. בְּדֶרֶךְ זוֹ עִצְּבָה יָדָם מֵעֵין רַפְסוֹדָה, וְעָלֶיהָ צָבְרוּ הָלֹךְ וְצָבֹר אֶת כָּל הָעֵצִים שֶׁאָסְפוּ וְשֶׁנִּצְטָרְפוּ לְכָל הַפָּחוֹת לְמַשָּׂא שֶׁל עֶשְׂרִים אִישׁ. מִקֵּץ שָׁעָה אַחַת שָׁלְמָה כָּל הַמְּלָאכָה, וְהָרַפְסוֹדָה נִקְשְׁרָה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל עַל מְנַת לַעֲמֹד שָׁם עַד בּוֹא הַשֶּׁפֶל.
כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת הַשָּׁעוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַד אוֹתוֹ הַזְּמָן, הֶחֱלִיטוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט פֶּה אֶחָד לַעֲלוֹת עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה וְלָתוּר מִשָּׁם יָפֶה אֶת כָּל מְסִבֵּי הַמָּקוֹם.
בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת מֵאֲחוֹרֵי עַקְמוּמִית הַנַּחַל נִסְתַּיְמָה חוֹמַת הַגְּרָנִית בְּצִבּוּרֵי מַפֹּלֶת שֶׁל שִׁבְרֵי סְלָעִים וְהָלְכָה וְשָׁפְלָה מִתּוֹךְ מִדְרוֹן נוֹחַ אֶל שְׂפַת הַיָּעַר. מִדְרוֹן זֶה הָיָה מֵעֵין מַדְרֵגָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּיַד הַטֶּבַע, וְהֶרְבֶּרְט וְהַסַּפָּן הִתְחִילוּ עוֹלִים בּוֹ לְמָעְלָה. אַרְכּוּבוֹתֵיהֶם הַמּוּצָקוֹת עָמְדוּ לָהֶם לְהַגִּיעַ אֶל רֹאשׁ הָרָמָה בִּרְגָעִים מוּעָטִים. מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, עָמְדוּ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נָטְתָה הַחוֹמָה נְטִיָּה סְמוּכָה לְתוֹצָאַת הַנָּחַל.
קֹדֶם כֹּל, כּוֹנְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם כְּלַפֵּי אוֹקְיָנוֹס זֶה, שֶׁפָּרְחוּ וְעָבְרוּ עָלָיו מִתּוֹךְ תְּנָאִים אֲיֻמִּים כָּל כָּךְ! בְּלֵב נִפְעָם הִשְׁקִיפוּ אֶל הָחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַחוֹף, שֶׁשָּׁם קָרָה הָאָסוֹן. הֲרֵי שָׁם, בַּמָּקוֹם הַהוּא, נֶעְלַם מֵאִתָּם כּוֹרֶשׁ סְמִית. הֵם חִפְּשׂוּ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁמָּא נִשְׁתַּיֵּר עֲדַיִן שָׂרִיד כָּל שֶׁהוּא מֵהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ שֶׁלָּהֶם. לֹא כְּלוּם! הַיָּם לֹא הָיָה אֶלָּא מִדְבַּר מַיִם רְחַב־יָדַיִם לִבְלִי קֵץ, וְגַם חוֹפוֹ הָיָה שָׁמֵם. לֹא נִרְאָה שָׁם לֹא הַכַּתָּב וְלֹא נֶב. אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּרִחוּק מָקוֹם, וְהָעַיִן לֹא יָכְלָה לִרְאוֹתָם.
“לִבִּי מַגִּיד לִי,” עָנָה וְאָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁאָדָם אַמִּיץ כֹּחַ כְּמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּתַן לְהַטְבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ כְּבָשָׂר וָדָם פָּשׁוּט. וַדַּאי הִגִּיעַ אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּחוֹף. הָאֵין זֹאת פֶּנְקְרוֹף?”
הַסַּפָּן הוֹרִיד רֹאשׁוֹ בְּיָגוֹן. הוּא לֹא יָסֵף לְקַוּוֹת, שֶׁעוֹד תִּרְאֶינָה עֵינָיו אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה לִגְזֹל אֶת הַתִּקְוָה מִלִּבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט, וְלָכֵן הֵשִׁיב:
“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר שֶׁלָּנוּ הִנֵּהוּ אָדָם, אֲשֶׁר כֹּחַ בְּיָדוֹ לְחַלֵּץ אֶת נַפְשׁוֹ מִצָּרָה בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם אַחֵר הָיָה כָּלֶה וְאוֹבֵד…”
בֵּינָתַיִם תָּרוּ אֶת הַחוֹף בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הִתְפַּשְּׁטָה שְׂפַת הַחוֹל הַשְּׁטוּחָה, אֲשֶׁר מִיָּמִין לְתוֹצָאַת הַנַּחַל הָיְתָה מֻקָּפָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל סְלָעִים. הַסְּלָעִים הָאֵלֶּה, שֶׁעֲדַיִן הָיוּ מְכֻסִּים מַיִם, הָיוּ דוֹמִים לִקְבוּצוֹת שֶׁל תַּנִּינִים הַרְבוּצִים בְּתוֹךְ הַמִּשְׁבָּרִים. מֵעֵבֶר לְשׁוּרוֹת הַסְּלָעִים הָיָה הַיָּם כֻּלּוֹ מַבְהִיק מִנֹּגַהּ קַרְנֵי הַחַמָּה. מִצַּד דָרוֹם חָסַם זִיז בּוֹלֵט אֶת הָאֹפֶק, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אִם הָאָרֶץ הוֹלֶכֶת וּמִתְמַשֶּׁכֶת לְאוֹתוֹ הַצַּד, אוֹ שֶׁהִיא נוֹטָה לִדְרוֹמִית־מִזְרָחִית וְלִדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית, וְעַל יְדֵי כָּךְ נַעֲשָׂה אוֹתוֹ הַחוֹף מֵעֵין חֲצִי־אִי מָאֳרָךְ בְּיוֹתֵר. בְּקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַמִּפְרָץ נִמְשְׁכָה רְצוּעַת הַחוֹף לַמֶּרְחַקִּים בְּקַו מְעֻגָּל יוֹתֵר. שָׁם הָיָה הַחוֹף שָׁפָל, שָׁטוּחַ וַחֲסַר סְלָעִים וּמֻקָּף שִׁרְטוֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר גֵּאוּת הַיָּם לֹא כִּסְּתָה אוֹתָם מָיִם.
פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט פָּנוּ כְּלַפֵּי מַעֲרָב. קֹדֶם כֹּל, נָח מֶבָּטָם עַל הָהָר שֶׁרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה שֶׁלֶג וְשֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה מִילִין. לְמִן הַמּוֹרָדוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלּוֹ עַד לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי מִילִין מִן הַחוֹף הִשְׂתָּרְעוּ שְׁטָחִים גְּדוֹלִים מְכֻסִּים אִילָנוֹת, אֲשֶׁר עַל פִּי הַיָּרוֹק הַמַּבְהִיק שֶׁלָּהֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, שֶׁהֵם נִמְנִים עַל הָאִילָנוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם אֵינָם נוֹשְׁרִים. וּמִשָּׁם וָהָלְאָה, מִקְצֵה הַיַּעַר הַזֶּה עַד לְעֶצֶם הַחוֹף, הוֹרִיקָה רָמָה רְחָבָה, שֶׁעָלֶיהָ צָמְחוּ קְבוּצוֹת אִילָנוֹת הַמְפֻזָּרִים פֹּה וָשָׁם שֶׁלֹּא בַּסֵּדֶר. מִצַּד שְׂמֹאל, דֶּרֶךְ הָרֶוַח שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת, הִבְהִיקוּ מֵי הַנַּחַל הַקָּטֹן, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁאֲפִיקוֹ הַמָּלֵא מִפְרָצִים הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּל בֵּין הַמּוֹרָדוֹת שֶׁל הָהָר, אֲשֶׁר וַדַּאי שָׁם מְקוֹר מוֹצָאוֹ. בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הִנִּיחַ הַסַּפָּן אֶת הָרַפְסוֹדָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵיהוּ מַתְחִיל שׁוֹטֵף בֵּין שְׁנֵי קִירוֹת גְּבוֹהִים שֶׁל גְּרָנִית. הַקִּיר שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית הָיָה חָלָק וְתָלוּל, וְזֶה שֶׁעַל שְׂפָתוֹ הַיְמָנִית הָלַךְ וְהִשְׁפִּיל לְאַט לְאַט; הַחוֹמָה הַמּוּצָקָה נִתְפָּרְדָה וְהָיְתָה לִסְלָעִים בּוֹדְדִים, הַסְּלָעִים הָיוּ לַאֲבָנִים מְפֻזָּרוֹת וְהָאֲבָנִים נֶהֶפְכוּ לְחָצָץ, שֶׁנִּמְשַׁךְ עַד לִקְצֵה הַכֵּף.
“אֶפְשָׁר שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל פְּנֵי אִי?” אָמַר הַסַּפָּן כִּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ.
“מִכָּל מָקוֹם הֲרֵיהוּ רְחַב־יָדַיִם בְּיוֹתֵר!” הֵשִׁיב הָעֶלֶם.
“וּמַה בְּכָךְ? אִי אֵינוֹ אֶלָּא אִי, אֲפִילוּ הוּא גָדוֹל בְּיוֹתֵר!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.
וְאוּלָם שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה זוֹ עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה לְהִפָּתֵר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִדְחוֹת אֶת פִּתְרוֹנָהּ לִזְמָן אַחֵר. וַאֲשֶׁר לָאָרֶץ עַצְמָהּ, בֵּין שֶׁהָיְתָה אִי וּבֵין שֶׁהָיְתָה חֵלֶק יַבָּשָׁה, נִרְאֶה שֶׁהָיְתָה פּוֹרִיָה, נֶחְמָדָה לְמַרְאָה וְצֶאֱצָאֵי אַדְמָתָהּ הָיוּ שׁוֹנִים וּמְרֻבִּים.
“אַשְׁרֵינוּ שֶׁכָּךְ הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וּבַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֵינוּ, חַיָּבִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, שֶׁנִּתְגַּלְגַּלְנוּ לְכָאן.”
“יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים מְבֹרָךְ!” עָנָה הֶרְבֶּרְט, אֲשֶׁר לִבּוֹ הָיָה מָלֵא רִגְשֵׁי אֱמוּנָה וְתוֹדָה לְיוֹצֵר הַכֹּל.
שָׁעָה אֲרֻכָּה תָּרוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֲשֶׁר הַגּוֹרָל טִלְטְלָם אֵלֶיהָ, וְאַף עַל פִּי כֵן, קְצָרָה הָיְתָה סְקִירָה זוֹ מִכְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְצַיֵּר לְעַצְמָם עַל פִּיהָ מַה יְהִי עֲתִידָם.
סוֹף סוֹף חָזְרוּ לְדַרְכָּם וְהָלְכוּ עַל פְּנֵי הָרֶכֶס הַדְּרוֹמִי שֶׁל רָמַת הַגְּרָנִית, שֶׁהָיָה תָּפוּשׂ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל סְלָעִים בַּעֲלֵי צוּרוֹת מְשֻׁנּוֹת. שָׁם שָׁכְנוּ מֵאוֹת עוֹפוֹת, אֲשֶׁר קִנְנוּ בְּחוֹרֵי הָאֲבָנִים. מִדֵּי דַלְּגוֹ עַל הַסְּלָעִים הִפְרִיחַ הֶרְבֶּרְט מִתּוֹךְ קִנֵּיהֶם לְהָקָה שְׁלֵמָה שֶׁל בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַלָּלוּ.
“הוֹי!” קָרָא הַנַּעַר, “הֲלֹא אֵלֶּה אֵינָם לֹא שְׁלָכִים וְלֹא שְׁחָפִים!”
“וּבְכֵן אֵפוֹא, מַה טִיבָם שֶׁל הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף. “חֵי נַפְשִׁי, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם יוֹנִים!”
“אָמְנָם כֵּן, הָרֵי אֵלֶּה יוֹנִים, אֲבָל יוֹנֵי הַבָּר, אוֹ יוֹנֵי הַסֶּלַע,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵינִי מַכִּיר אוֹתָן עַל פִּי הָרְצוּעָה הַשְּׁחוֹרָה שֶׁעַל כַּנְפֵיהֶן. עַל פִּי אֲחוֹרֵיהֶן הַלְּבָנִים וְעַל פִּי נוֹצוֹתֵיהֶן הַכְּחֻלּוֹת הָאֲפוֹרוֹת. וְהִנֵּה אִם יוֹנַת הַסֶּלַע טוֹבָה הִיא לְמַאֲכָל, הֲרֵי בֵּיצֶיהָ וַדַּאי עֲרֵבוֹת הֵן עַד מְאֹד, וְלוּ אַךְ הִשְׁאִירוּ הַיוֹנִים הַלָּלוּ בֵּיצִים בְּקִנֵּיהֶן!…”
“אָנוּ לֹא נִתֵּן זְמָן לַבֵּיצִים לְהִבָּקֵעַ, אִם לֹא בְּצוּרָה שֶׁל חֲבִתָּה!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בְּצָהֳלַת רוּחַ.
“אֲבָל בַּמֶּה תַּעֲשֶׂה אֶת הַחֲבִתָּה שֶׁלָּךְ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “כְּלוּם בַּכּוֹבַע שֶׁלָּךְ?”
“אֵין כֹּחִי גָדוֹל בְּמַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים עַד כְּדֵי כָךְ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “וּלְפִיכָךְ, נַעֲרִי שֶׁלִּי, אֲנוּסִים נִהְיֶה לְהִסְתַּפֵּק בְּבֵיצִים שְׁלוּקוֹת, וַהֲרֵינִי נוֹטֵל עַל עַצְמִי לְבַשֵּׁל אוֹתָן שֶׁתִּהְיֶינָה קָשׁוֹת בְּיוֹתֵר!”
פֶּנְקְרוֹף וְהָעֶלֶם בָּדְקוּ בְּדִיקָה מְעֻלָּה בְּבִקְעֵי הַגְּרָנִית, וּבֶאֱמֶת מָצְאוּ בֵּיצִים בְּכַמָּה וְכַמָּה חוֹרִים! הֵם אָסְפוּ מֵהֶן כַּמָּה תְּרֵיסָרִים, וְהַסַּפָּן צְרָרָן בְּמִטְפַּחְתּוֹ. עַד כֹּה וְעַד כֹּה הִגִּיעָה שְׁעַת הַשֶּׁפֶל, וְהֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הִתְחִילוּ יוֹרְדִים אֶל אֲפִיק הַנָּחַל.
הֵם הִגִּיעוּ אֶל עַקְמוּמִית הַנַּחַל בְּשָׁעָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַזֶּרֶם כְּבָר חָזַר לַאֲחוֹרָיו. וּבְכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַרְתָּעַת הַזֶּרֶם כְּדֵי לְהוֹלִיךְ אֶת הָרַפְסוֹדָה אֶל תּוֹצָאַת הַנַּחַל. פֶּנְקְרוֹף לֹא נִתְכַּוֵּן כָּל עִקָּר לִשְׁלֹחַ אֶת הָרַפְסוֹדָה עַל פְּנֵי הַזֶּרֶם עַל מְנָת שֶׁתָּצוּף בְּעַצְמָהּ בְּאֵין מַנְהִיג, וּכְמוֹ כֵן לֹא הָיָה עִם לְבָבוֹ לַעֲלוֹת עָלֶיהָ כְּדֵי לְהַנְהִיגָהּ. וְאוּלָם יוֹרֵד יָם אֵינוֹ בָּא לְעוֹלָם בִּמְבוּכָה כְּשֶׁהוּא זָקוּק לְכֶבֶל אוֹ לַחֲבָלִים, וּבְכֵן עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְקָלַע בִּמְהִירוּת חֶבֶל אָרֹךְ מִקִּסּוּס יָבֵשׁ. אֶת חֶבֶל־הַצֶּמַח הַזֶּה קָשַׁר הַסַּפָּן אֲחוֹרֵי הָרַפְסוֹדָה וְאֶת קָצֵהוּ הַשֵּׁנִי הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה דָחַף הֶרְבֶּרְט אֶת הָרַפְסוֹדָה בְּמוֹט אָרֹךְ וְלֹא נָתַן לָהּ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַזֶּרֶם.
הַדָּבָר הִצְלִיחַ כְּכָל אֲשֶׁר שָׁאַל לִבָּם. מִטְעַן הָעֵצִים הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הַסַּפָּן הִנְהִיג בּוֹ בְּלֶכְתּוֹ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, צָף עִם זֶרֶם הַמַּיִם. שְׂפַת הַנַּחַל הָיְתָה תְּלוּלָה בְּיוֹתֵר, וּבְכֵן לֹא הָיָה מָקוֹם לַחֲשׁשׁ, שֶׁמָּא תִּדָּחֵף אֵלֶיהָ הָרַפְסוֹדָה. מִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת הִגִּיעָה אֵפוֹא הָרַפְסוֹדָה אֶל תּוֹצָאַת הַנַּחַל, שֶׁלֹּא הָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַקָּמִינִים אֶלָּא פְּסִיעוֹת מוּעָטוֹת.
פֶּרֶק חֲמִישִׁי 🔗
תִּקּוּן הַ“קָּמִינִים” – הַשְּׁאֵלָה הַחֲמוּרָה עַל דְּבַר הָאֵשׁ – קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים – הַחִפּוּשׂ עַל פְּנֵי הַחוֹף – הַכַּתָּב וְנֶב שָׁבִים בַּחֲזָרָה – גַּפְרוּר אֶחָד! – הָאָח הַבּוֹעֶרֶת – סְעֻדַּת עַרְבִית רִאשׁוֹנָה –הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַל הָאָרֶץ.
לְאַחַר שֶׁמִּטְעַן הָעֵצִים נִפְרֵק מֵעַל הָרַפְסוֹדָה הָיְתָה רֵאשִׁית דַּאֲגָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְהַכְשִׁיר אֶת הַ“קָּמִינִים” לְבֵית דִּירָה. לְתַכְלִית זוֹ צָרִיךְ הָיָה לִגְדֹּר אֶת הַמִּסְדְּרוֹנוֹת, אֲשֶׁר דַּרְכָּם עוֹבֵר זֶרֶם הָאֲוִיר. וּבְכֵן נָטְלוּ חוֹל וַאֲבָנִים וַעֲנָפִים קְלוּעִים וַאֲדָמָה לֶחָה וְסָתְמוּ בָּהֶם סְתִימָה מְעֻלָּה אֶת הַפְּרָצִים הַפְּתוּחִים לְרוּחוֹת הַדָּרוֹם וְהִפְרִידוּ אֶת הַחֲלָקִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל בֵּית־הָאֲבָנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים, הַקְּטַנִּים מֵהֶם. רַק מָבוֹא אֶחָד צַר וְחָלוּל לֹא נִסְתְּמָה פִּרְצָתוֹ, כְּדֵי שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ מוֹצָא לֶעָשָׁן וּכְדֵי שֶׁיְּהֵא קוֹלֵחַ זֶרֶם אֲוִיר לְלַבּוֹת אֶת הָאָח. הֵנָּה כִּי כֵן נֶחֶלְקוּ הַ“קָּמִינִים” לִשְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה חֲדָרִים, אִם שֵׁם זֶה הוֹגֵן לִמְאוּרוֹת אֲפֵלוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִילוּ דַעְתָּהּ שֶׁל חַיָּה לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהֶן. וְאוּלָם בְּדִירָה זוֹ הָיָה אָדָם שָׁרוּי בְּיֹבֶשׁ וְיָכֹל הָיָה לַעֲמֹד שָׁם בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַל כָּל פָּנִים בַּחֶדֶר הָרָאשִׁי שֶׁלָּהּ, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְכָּזָהּ. הַקַּרְקַע הָיָה מְכֻסֶּה חוֹל דַּק, וּבְאֵין בְּרֵרָה אֶפְשָׁר הָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה לָתֵת לְפִי שָׁעָה אֶת מִשְׁכָּנָם בְּדִירָה זוֹ עַד שֶׁתִּזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם דִירָה טוֹבָה מִזּוֹ.
אַגַּב מְלָאכָה הָיוּ הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף מְסִיחִים זֶה עִם זֶה.
“אֶפְשָׁר שֶׁחֲבֵרֵינוּ מָצְאוּ מִשְׁכָּן טוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁלָּנוּ?” אָמַר הֶרְבֶּרְט.
“אֶפְשָׁר,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר מוּטָל בְּסָפֵק, אֵל תִּסְתַּלֵּק מִזֶּה! טוֹב מֵיתָר נוֹסָף לַקֶּשֶׁת מִקֶּשֶׁת לְלֹא מֵיתָר אֶחָד!”
“הוֹי!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “מִי יִתֵּן וְהֵבִיאוּ אֶת מַר סְמִית, מִי יִתֵּן וְיִמְצָאוּהוּ וְהָיִינוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים לֵאלֹהִים!”
“אָמְנָם כֵּן,” מִלְמֵל פֶּנְקְרוֹף, “אָדָם לַאֲמִתּוֹ הָיָה אָדָם זֶה!”
“הָיָה…?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט. “וְכִּי נוֹאַשְׁתָּ מִן הַתִּקְוָה שֶׁנָּשׁוּב לִרְאוֹתוֹ?”
“חַס וְשָׁלוֹם!” עָנָה הַסַּפָּן.
מְלֶאכֶת תִּקּוּן הַדִּירָה נִגְמְרָה בִּמְהֵרָה, וְדַעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנָּה.
“עַכְשָׁו,” עָנָה וְאָמַר, “כְּבָר יְכֹלִים יְדִידֵינוּ לַחֲזוֹר. הֵם יִמְצְאוּ מִקְלָט נוֹחַ וּמְתֻקָּן.”
הַמְּלָאכָה שָׁלְמָה וְשׁוּב לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְהַתְקִין אֶת הָאָח וּלְהָכִין אֶת הַסְעֻדָּה. וְאוּלָם עֲבוֹדָה זוֹ הָיְתָה קַלָּה וּפְשׁוּטָה בֶּאֱמֶת. הֵבִיאוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְשְׁטוּחוֹת וְהִנִּיחוּן בְּיַרְכְּתֵי הַמִּסְדְּרוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּשְּׂמֹאל, כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הַמָּבוֹא הַצַּר, שֶׁהִשְׁאִירוּהוּ בְּעֵינוֹ. כְּדֵי שֶׁהֶעָשָׁן לֹא יוֹצִיא אֶת הַחֹם הַחוּצָה, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אַךְ לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁתְּהֵא שְׁרוּיָה בִּפְנִים טֶמְפֵּרָטוּרָה מַסְפִּיקָה. אֶת אוֹצַר הָעֵצִים שָׂמוּ בְּאַחַד הַחֲדָרִים, וְהַסַּפָּן הִנִּיחַ עַל אַבְנֵי הָאָח גִּזְרֵי־עֵצִים אֲחָדִים בְּצֵרוּף עֲנָפִים קְטַנִּים.
עוֹד הַסַּפָּן מְטַפֵּל בַּעֲבוֹדָה זוֹ, וְהֶרְבֶּרְט שְׁאֵלָהוּ, אִם יֵשׁ לוֹ גַפְרוּרִים.
“וַדַּאי,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף, “וְעָלַי לְהַגִּיד לְךָ, שֶׁאַשְׁרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁהֲרֵי בְּלִי גַפְרוּרִים וּבְלִי סְפוֹג־שְׂרֵפָה הָיִינוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת!”
“וְכִי אֵין אָנוּ יְכֹלִים לְהַצִּית אֵשׁ תָּמִיד, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים הַפְּרָאִים?” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “מַה הֵם נוֹטְלִים שְׁנֵי כְּפִיסֵי עֵץ וּמְחַכְּכִים אוֹתָם זֶה בָּזֶה וְיוֹצְאָהּ אֵשׁ – אַף אָנוּ כָּךְ!”
“טוֹב אֵפוֹא, נַעֲרִי שֶׁלִּי! הָבָה נַסֵּה לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְנִרְאֶה אִם הַדָּבָר יַעֲלֶה בְּיָדֶךָ. אֲבָל מֻבְטָחְנִי, שֶׁאַךְ תִּשְׁבֹּר אֶת זְרוֹעוֹתֶיךָ וְאֵשׁ לֹא תַּצִּית!”
“אֲבָל הֲרֵי כָּךְ נוֹהֲגִים יוֹשְׁבַי אִיֵּי הַיָּם הַשָּׁקֵט, וְאֶצְלָם אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֶׂה פָּשׁוּט וּמָצוּי בְּיוֹתֵר.”
“אֵינִי כּוֹפֵר בַּדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁסְּבָרָה הִיא, שֶׁהַפְּרָאִים בְּקִיאִים בִּמְלָאכָה זוֹ וְיוֹדְעִים כֵּיצַד לַעֲשׂוֹתָהּ, אוֹ שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּעֵצִים מְיֻחָדִים לַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְהַעֲלוֹת אֵשׁ בְּדֶרֶךְ זוֹ, וּמֵעוֹלָם לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי! וּבְכֵן הֲרֵינִי מוֹדֶה, שֶׁאֲנִי מֵעְדִּיף אֶת הַגַּפְרוּרִים. הֵיכָן הַגַּפְרוּרִים שֶׁלִּי?”
הוּא חִפֵּשׂ בְּכִיס הַחֲזִיָּה שֶׁלּוֹ אֶת קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים, שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה אֶצְלוֹ תָּמִיד, לְפִי שֶׁהָיָה שָׁטוּף בְּעִשּׁוּן. לֹא מְצָאָהּ. הוּא בָּדַק בְּכִיסֵי הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלּוֹ, וּלְמַרְבֵּה מְבוּכָתוֹ לֹא מָצָא גַם שָׁם אֶת הַקֻּפְסָה הַמְבֻקָּשָׁהּ.
“אֲהָהּ לְצָרָה זוֹ, אֲהָהּ לְצָרָה גְדוֹלָה זוֹ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֶל הֶרְבֶּרְט. “קֻפְסָה זוֹ וַדַּאי נָפְלָה מִכִּיסִי וַאֲנִי אִבַּדְתִּיהָ! וְאַתָּה, הֶרְבֶּרְט, כְּלוּם אֵין לְךָ דָּבָר, כְּגוֹן פִּלְדַת־אֵשׁ, אוֹ דָבָר אַחֵר שֶׁמַּתִּיזִים בּוֹ אֵשׁ?”
“אֵין לִי, פֶּנְקְרוֹף!”
הַסַּפָּן יָצָא בְּלִוְיַת הָעֶלֶם הַחוּצָה כְּשֶׁהוּא מְחַכֵּךְ אֶת מִצְחוֹ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת יְתֵרָה.
הֵם חִפְּשׂוּ וּבָדְקוּ בִּשְׁקִידָה רַבָּה בַּחוֹל וּבֵין הַסְּלָעִים וְעַל שְׂפַת הַנַּחַל, אֲבָל כָּל עֲמָלָם הָיָה לַשָּׁוְא. הַקֻּפְסָה הָיְתָה שֶׁל נְחֹשֶׁת וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁתִּתְעַלֵּם מִן הָעָיִן.
“פֶּנְקְרוֹף,” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “שֶׁמָּא הִשְׁלַכְתָּ אֶת הַקֻּפְסָה כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַסִּירָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ?”
“אֲנִי נִזְהַרְתִּי מְאֹד מֵעֲשׂוֹת זֹאת,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “אֲבָל יִתָּכֵן, שֶׁחֵפֶץ קָטֹן זֶה נָפַל מִכִּיסִי בִּשְׁעַת הַטַּלְטֵלָה הָאֲיֻמָּה בַּאֲוִיר. הֲרֵי גַם מִקְטַרְתִּי שֶׁלִּי אָבְדָה מִמֶּנִּי! הוֹי קֻפְסָה אֲרוּרָה, הֵיכָן אַתְּ?”
“הִנֵּה הַיָּם נָסוֹג אָחוֹר,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הָבָה נֵלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם עָלִינוּ עַל הַיַּבָּשָׁה.”
לֹא הָיָה מִן הַסְּבָרָה, שֶׁיִּמְצְאוּ שָׁם אֶת הַקֻּפְסָה, אֲשֶׁר הַגַּלִּים וַדַּאי גִּלְגְּלוּ אוֹתָהּ, עִם גֵּאוּת הַיָּם, לְבֵין הֶחָצָץ, וְאַף עַל פִּי כֵּן, רָאוּ צֹרֶךְ לִבְדֹּק גַם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבְכֵן עָמְדוּ וְהָלְכוּ בִּמְהִירוּת אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם עָלוּ אֶמֶשׁ עַל הַיַּבָּשָׁה, וְשֶׁהָיָה רָחוֹק כְּמָאתַיִם פְּסִיעוֹת מִן הַקָּמִינִים.
כָּאן, בְּקֶרֶב הֶחָצָץ וּבְנִקְרוֹת הַסְּלָעִים הָיוּ מְחַפְּשִׂים וּבוֹדְקִים בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת, אֲבָל לְלֹא שׁוּם תּוֹעֶלֶת. אִלּוּ נָפְלָה הַקֻּפְסָה בְּמָקוֹם זֶה, וַדַּאי גְּרָפוּהָ הַגַּלִּים. כְּכֹל אֲשֶׁר הַיָּם הָלַךְ וְנָסוֹג לְאָחוֹר, כֵּן הוֹסִיף הַסַּפָּן לְחַפֵּשׂ בְּכָל רֶוַח שֶׁבֵּין סֶלַע לְסֶלַע, אֶלָּא שֶׁלֹּא מָצָא כְּלוּם. בַּמַּצָּב שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בּוֹ הָיְתָה זֹאת אֲבֵדָה קָשָׁה, וּלְפִי שָׁעָה – אֲבֵדָה שֶׁאֵין לָהּ תְּמוּרָה.
פֶּנְקְרוֹף לֹא הֶעֱלִים כָּל עִקָּר אֶת מַפַּח נַפְשׁוֹ, שֶׁהָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. הוּא לֹא פָּסַק מִלְּקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ קִמּוּטִים גְּדוֹלִים וְלֹא הוֹצִיא דִבּוּר מִפִּיו. הֶרְבֶּרְט בִּקֵּשׁ לְנַחֵם אוֹתוֹ וְאָמַר, שֶׁהַגַּפְרוּרִים וַדַּאי לַחִים הָיוּ הַרְבֵּה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
“לֹא כֵן הַדָּבָר, נַעֲרִי שֶׁלִּי,” הֶחֱזִיר הַסַּפָּן, “הֵם הָיוּ מֻנָּחִים בְּקֻפְסָה שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁהָיְתָה סְגוּרָה יָפֶה! וְעַכְשָׁו מַה נַעֲשֶׂה?”
“וַדַּאי נִמְצָא לָנוּ תַּחְבּוּלָה לְהַשִּׂיג אֵשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט. מַר סְמִית אוֹ מַר סְפִּילֶט לֹא יִהְיוּ אוֹבְדֵי־עֵצוֹת כָּמוֹנִי!"
“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁעַד שֶׁנֵּשֵׁב וּנְצַפֶּה לָהֶם, נִהְיֶה שְׁרוּיִים בְּלֹא אֵשׁ, וְלִכְשֶׁיַּחְזְרוּ חֲבֵרֵינוּ, לֹא יִמְצְאוּ אֶלָּא סְעֻדָּה דַלָּה!”
“אֲבָל הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” אָמַר הַנַּעַר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, “שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶצְלָם לֹא פִּלְדַת־אֵשׁ וְלֹא גַפְרוּרִים!”
“מְסֻפָּקְנִי, אִם יֵשׁ לָהֶם דְּבָרִים אֵלֶּה,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן וְהֵנִיעַ רֹאשׁ, “נֶב וּמַר סְמִית אֵינָם מְעַשְּׁנִים, וַאֲשֶׁר לְמַר סְפִּילֶט, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁהוּא שָׁקֵד לִשְׁמֹר עַל פִּנְקַס הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ וְלֹא עַל קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים שֶׁלּוֹ.”
הֶרְבֶּרְט לֹא עָנָה דָבָר. בָּרוּר הָיָה בַּעֲלִיל שֶׁאֲבֵדַת הַקֻּפְסָה הָיְתָה אֲבֵדָה הָרְאוּיָה לְהִצְטַעֵר עָלֶיהָ. וְאַף עַל פִּי כֵן מֻבְטַח הָיָה הָעֶלֶם, שֶׁסּוֹף סוֹף יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַשִּׂיג אֵשׁ, אִם בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה מְנֻסֶּה מִמֶּנּוּ, לֹא סָבַר כְּמוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָדָם, שֶׁשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אִם קָטֹן וְאִם גָּדוֹל, לֹא הָיָה מֵבִיא אוֹתוֹ בִּמְבוּכָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וּלְפָנָיו לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא בְּרֵרָה אֶחָת: לְחַכּוֹת לְשִׁיבָתוֹ שֶׁל נֶב וְשֶׁל הַכַּתָּב. אֶלָּא שֶׁאָנוּס הָיָה לְוַתֵּר עַל הַסְעֻדָּה שֶׁל בֵּיצִים שְׁלוּקוֹת שֶׁרָצָה לְהָכִין לָהֶם, וַאֲכִילַת בָּשָׂר חַי וַדַּאי לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתָּם, וַאֲפִילוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל עַצְמוֹ.
מֵחָשְׁשָׁם שֶׁמָּא בֶּאֱמֶת לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַשִּׂיג אֵשׁ, עָמְדוּ וְאָסְפוּ, קֹדֶם שֶׁחָזְרוּ אֶל הַקָּמִינִים, אֲסֵפָה חֲדָשָׁה שֶׁל קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן, וְאַחַר הָלְכוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה אֵל בֵּית דִּירָתָם.
פֶּנְקְרוֹף הָיָה מְהַלֵּךְ כְּשֶׁעֵינָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע וְלֹא פָּסַק מִלְּחַפֵּשׂ אֶת הַקֻּפְסָה שֶׁלּוֹ שֶׁנִּתְעַלְּמָה וְאֵינֶנָּהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלָה אֲפִילוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית וְעָבַר בָּהּ מִמְּקוֹם תּוֹצָאַת הַנַּחַל עַד לַזָּוִית, שֶׁשָּׁם הָיְתָה קְשׁוּרָה רַפְסוֹדַת הָעֵצִים. הוּא עָלָה עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה וְעָבַר אוֹתָהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וְהָיָה מְחַפֵּשׂ בַּעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיַּעַר – אֲבָל כָּל חִפּוּשָׂיו הָיוּ לְבַטָּלָה.
כְּשֶׁחָזַר הוּא וּבֶן לִוְיָתוֹ אֶל הַקָּמִינִים הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעֵת חָמֵשׁ בָּעֶרֶב. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר הוּא, שֶׁהֵם בָּדְקוּ בַּמִּסְדְּרוֹנִים עַד לְפִנּוֹתֵיהֶם הַחֲשֻׁכּוֹת בְּיוֹתֵר, וְסוֹף סוֹף אֲנוּסִים הָיוּ לְהִוָּאֵשׁ מִכָּל תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת הָאֲבֵדָה.
סָמוּךְ לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה אֲחוֹרֵי הָרָמוֹת שֶׁבְּמַעֲרָב, הָיָה הֶרְבֶּרְט מְהַלֵּךְ הָלֹךְ וָשׁוֹב עַל שְׂפַת הַיָּם, וּפִתְאֹם נָתַן אוֹת לַחֲבֵרוֹ, כִּי נֶב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט בָּאִים.
הֵם חָזְרוּ לְבַדָּם!… הָעֶלֶם חָשׁ בְּלִבּוֹ לַחֵץ כְּאֵב שֶׁאֵין לְפָרְשׁוֹ בִּדְבָרִים. וַאֲשֶׁר לַסַּפָּן, הֲרֵי נְבוּאַת לִבּוֹ לֹא הִטְעַתּוּ כָּל עִקָּר. הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית אָבַד וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא אוֹתוֹ!
הַכַּתָּב בָּא וְיָשַׁב עַל אַחַד הַסְּלָעִים וְלֹא אָמַר דָּבָר. הוּא הָיָה כֻּלּוֹ אֵין־אוֹנִים וְעָיֵף וְרָעֵב עַד מָוֶת וְלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו!
וַאֲשֶׁר לְנֶב, הֲרֵי עֵינָיו הָאֲדֻמּוֹת הֵעִידוּ עָלָיו כַּמָּה הִרְבָּה לִבְכּוֹת, וְהַדְּמָעוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁזָּלְגוּ עֵינָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הִגִּידוּ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָבְדָה מִלִּבּוֹ כָּל תִּקְוָה!
הַכַּתָּב פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל מְסַפֵּר עַל אֹדוֹת הַחִפּוּשִׂים, שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרַי כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא וְנֶב עָבְרוּ עַל שְׂפַת הַיָּם מַהֲלָךְ שֶׁל יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה מִילִין, מֵהָלְאָה לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נָפַל הַכַּדּוּר נְפִילָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַחֲרוֹנָה, הִיא הַנְּפִילָה, אֲשֶׁר בִּזְמַנָּהּ נֶעֱלַם הָאִינְגֵ’נֵר וְכַלְבוֹ טוֹףּ. שְׂפַת הַיָּם הָיְתָה רֵיקָה וְשׁוֹמְמָה. אֵין עָקֵב וְאֵין סִמָּן שֶׁל עָקֵב. אֵין חָצָץ שֶׁנִּתְהַפֵּך שׁוּב פַּעַם, אֵין אוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹל, אֵין רִשּׁוּם שֶׁל כַּף רֶגֶל אָדָם בְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל חוֹף הַיָּם. וְאַף הַיָּם הָיָה שָׁמֵם כַּחוֹף שֶׁלּוֹ, וַהֲרֵי שָׁם, בְּמֶרְחָק מֵאוֹת אֲחָדוֹת פְּסִיעוֹת מִן הַחוֹף, מָצָא לוֹ הָאִינְגֵ’נֵר קָבֶר.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם נֶב וּבְקוֹל מַבִּיעַ רִגְשׁוֹת תִּקְוָה עִרְעֵר עַל דִּבְרֵי הַכַּתָּב.
“לֹא!” קָרָא נֶב. “לֹא! הוּא לֹא מֵת! לֹא! לֹא נָכוֹן הַדָּבָר. הַהוּא יָמוּת? הָיֹה לֹא תִהְיֶה! אֲנִי אוֹ אָדָם אַחֵר – אֶפְשָׁר! אֲבָל הוּא – חַס וְשָׁלוֹם! הֲרֵיהוּ אָדָם, אֲשֶׁר כָּל אָסוֹן לֹא יַכְרִיעֶנוּ!…”
בְּרֶגַע זֶה עֲזָבָהוּ כֹּחוֹ וְהוּא מִלְמֵל:
“אֲהָהּ! כָּשַׁל כֹּחִי מִנְּשֹׂוא!”
הֶרְבֶּרְט קָפַץ וּבָא אֵלָיו.
“נֶב,” אָמַר הַנַּעַר, “אָנוּ נָשׁוּב נִמְצָאֶנוּ! אֱלֹהִים יְשִׁיבֵהוּ אֵלֵינוּ! אֲבָל עַד כֹּה וְעַד כֹּה הֲרֵי רָעֵב אָתָּה! אֱכֹל, אֱכָל־נָא מַשֶּׁהוּ, בְּבַקָּשָׁה מִמֶּךָ!”
וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָתַן לַכּוּשִׁי הַמִּסְכֵּן קְמָצִים אֲחָדִים שֶׁל רְכִיכוֹת – מַאֲכָל קְלוֹקֵל וָדָל!
נֶב לֹא אָכַל דָּבָר זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן סֵרַב לֶאֱכֹל. כֵּיוָן שֶׁאָבַד לוֹ רַבּוֹ, שׁוּב לֹא יָכֹל לִחְיוֹת, אַף לֹא חָפֵץ חַיִּים!
וְאוּלָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בָּלַע אֶת הָרְכִיכוֹת שֶׁשָּׂמוּ לְפָנָיו, וְאַחַר שָׁכַב עַל הַחוֹל לְרַגְלֵי אַחַד הַסְּלָעִים. הוּא הָיָה רְצוּץ־כֹּחַ אֲבָל שָׁלֵו.
הֶרְבֶּרְט נִגַּשׁ אֵלָיו, אָחַז בְּיָדוֹ וְעָנָה וְאָמָר:
“אֲדוֹנִי, הִנֵּה מָצָאנוּ מִקְלָט, אֲשֶׁר יְהִי נוֹחַ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. הִנֵּה הַלַּיְלָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. בּוֹא וְתָנוּחַ! מָחָר רָאֹה נִרְאֶה…”
הַכַּתָּב קָם מִמְּקוֹמוֹ, וּכְשֶׁהוּא נָהוּג בְּיַד הָעֶלֶם שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַקָּמִינִים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אֵלָיו הַסַּפָּן וּבְקוֹל פָּשׁוּט וְטִבְעִי בְּיוֹתֵר שְׁאֵלָהוּ, אוּלַי יֵשׁ לוֹ בְּדֶרֶךְ־מִקְרֶה גַפְרוּרִים.
הַכַּתָּב עָמַד תַּחְתָּיו, בָּדַק בְּכָל כִּיסָיו וְלֹא מָצָא שָׁם כְּלוּם וְעָנָה וְאָמַר:
“הָיֹה הָיוּ לִי, אֲבָל וַדַּאי הִשְׁלַכְתִּי אֶת כֻּלָּם…”
אָז פָּנָה הַסַּפָּן בִּשְׁאֵלָה זוֹ אֶל נֶב, וְגַם מִמֶּנּוּ קִבֵּל אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה עַצְמָהּ.
“אַךְ זוֹהִי מְאֵרָה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּב לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ.
הַכַּתָּב שָׁמַע אֶת קְרִיאָתוֹ וּפָנָה אֵלָיו וְאָמָר:
“הַאֵין לְךָ אַף גַּפְרוּר אֶחָד?”
“אֵין לִי אַף גַּפְרוּר אֶחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין לָנוּ אֵשׁ!”
“אֲהָהּ!” קָרָא נֶב, “אִלּוּ הָיָה כָּאן רַבִּי, וַדַּאי הָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ לְהַעֲלוֹת אֵשׁ!”
אַרְבַּעַת פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עָמְדוּ בְּלִי־נוֹעַ וְהִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בְּלֵב חָרֵד. הֶרְבֶּרְט הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִפְרִיעַ אֶת הַשְּׁתִיקָה וּפָתַח וְאָמַר:
“אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, הֲלֹא מִן הַמְּעַשְּׁנִים אַתָּה וְגַפְרוּרִים מְצוּיִם אֶצְלְךָ תָּמִיד! שֶׁמָּא לֹא חִפַּשְׂתָּ יָפֶה? שׁוּב וְחַפֵּשׂ עוֹד! גַּפְרוּר אֶחָד הָיָה מַסְפִּיק לָנוּ!”
הַכַּתָּב חָזַר וּפִשְׁפֵּשׁ בְּכִיסֵי מִכְנָסָיו וּבְכִיסֵי חֲזִיָּתוֹ וּמְעִילוֹ, וְסוֹף סוֹף, לְגֹדֶל שִׂמְחָתוֹ וּפְתִיעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, חָשׁ בְּקִסַּם־עֵץ, שֶׁהָיָה תָּחוּב בְּתוֹךְ הַבִּטְנָה שֶׁל חֲזִיָּתוֹ. אֶצְבְּעוֹתָיו הֶחֱזִיקוּ בִּצְרוֹר עֵץ קָטֹן זֶה שֶׁמֵּעֵבֶר לֶאָרִיג, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. כֵּיוָן שֶׁוַּדַּאי הָיָה זֶה גַפְרוּר, וְגַפְרוּר יְחִידִי, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׁחֹק מֵעָלָיו אֶת הַפוֹסְפוֹר.
“אוּלַי תַּרְשֵׁני אָנִי לְטַפֵּל בָּזֶה?” אָמַר אֵלָיו הָעֶלֶם.
וּבְחָרִיצוּת יְתֵרָה עָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא, בְּלִי לְשַׁבְּרוֹ, אֶת גֶּזֶר־הָעֵץ הַקָּטֹן הַזֶּה, אֶת הַקִּסָּם הֶעָלוּב וְהַיָּקָר הַזֶּה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ הָיָה עֶרְכּוֹ גָדוֹל וְרַב כָּל כָּךְ! הַקִּסָּם הָיָה שָׁלֵם.
“גַּפְרוּר אֶחָד!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “אֲבָל הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ בָּא לְיָדֵינוּ אוֹצָר מָלֵא שֶׁל גַפְרוּרִים!”
הוּא נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַגַּפְרוּר וְנִכְנַס בְּלִוְיַת חֲבֵרָיו אֶל הַקָּמִינִים.
קִסָּם קָטָן זֶה, אֲשֶׁר בָּאֲרָצוֹת הַיִּשּׁוּב נוֹהֲגִים בּוֹ בִּזְבּוּז מַרְבֶּה וְאֵין מַשְׁגִּיחִים בּוֹ, וַאֲשֶׁר שַׁוִּיו כְּאֵין הוּא – קִסָּם זֶה הָיָה מַצְרִיךְ כָּאן, שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בִּזְהִירוּת יִתְרָה מֵאַיִן כָּמוֹהָ. פֶּנְקְרוֹף בָּדַק אֶת הַגַּפְרוּר וּמָצָא שֶׁהוּא יָבֵשׁ כָּל צָרְכּוֹ. אַחַר עָנָה וְאָמַר:
“אָנוּ צְרִיכִים לִנְיָר.”
“הֲרֵי לְךָ נְיָר,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, וְעָמַד וְתָלַשׁ מִתּוֹךְ פִּקְפּוּק מוּעָט עָלֶה אֶחָד מִפִּנְקָסוֹ.
פֶּנְקְרוֹף לָקַח אֶת פִּסַּת הַנְּיָר, שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ הַכַּתָּב, וְהִלְחִית7 לִפְנֵי הָאָח. שָׁם הָיוּ מֻנָּחִים כַּמָּה קְמָצִים שֶׁל עֲשָׂבִים, שֶׁל עָלִים וְשֶׁל אֵזוֹב יָבֵשׁ מִתַּחַת לַחֲבִילָה שֶׁל קָנִים וְהָיוּ עֲרוּכִים כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָאֲוִיר יָכֹל הָיָה לִזְרֹם שָׁם בְּאֵין מַעֲצוֹר וּלְהַלְהִיב בִּמְהִירוּת אֶת הָעֵצִים.
פֶּנְקְרוֹף קִפֵּל אֶת פִּסַּת הַנְּיָר בְּצוּרָה שֶׁל שְׁפוֹפֶרֶת, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים מְעַשְּׁנֵי מִקְטֶרֶת בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹשֶׁבֶת רוּחַ עַזָּה, וְתָחַב אוֹתָהּ לְבֵין הָאֵזוֹב. אַחַר נָטַל אֶבֶן־חָצָץ שֶׁהָיְתָה קְצָת מְחֻסְפֶּסֶת וְנָגַב אוֹתָהּ יָפֶה וּבְלֵב נִפְעָם וּבְעֹצֶר נְשִׁימָה שִׁפְשֵׁף אֶת הַגַּפְרוּר שִׁפְשׁוּף קַל.
הַשִּׁפְשׁוּף הָרִאשׁוֹן הָיָה לְבַטָּלָה. פֶּנְקְרוֹף לֹא הִסְמִיךְ אֶת הַגַּפְרוּר כָּל צָרְכּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁמָּא יְגָרֵד אֶת הַפוֹסְפוֹר.
“לֹא,” אָמַר, “לֹא אוּכַל, יָדִי רוֹעֶדֶת… הַגַּפְרוּר אֵינוֹ נִצָּת… אֵינִי יָכֹל… אֵינִי רוֹצֶה!” וְהוּא קָם וּמָסַר אֶת הַדָּבָר לְהֶרְבֶּרְט.
אָכֵן מִיָּמָיו לֹא הָיָה הָעֶלֶם נִרְגָּשׁ כִּבְאוֹתָהּ שָׁעָה. לִבּוֹ הָלַם בְּחָזְקָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ פְּרוֹמִתֵּאוּס לִגְזֹל אֶת הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וַדַּאי לֹא הָיָה נִרְעָשׁ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ! וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מְהַסֵּס, אֶלָּא חִכֵּךְ אֶת הַגַּפְרוּר בְּאֶבֶן־הֶחָצָץ בִּמְהִירוּת. נִשְׁמַע קוֹל שִׁקְשׁוּק קַל, וְשַׁלְהֶבֶת דַּקָּה וּכְחַלְחַלָּה נִצְנְצָה מִתּוֹךְ עָשָׁן חָרִיף. הֶרְבֶּרְט הָפַךְ לְאַט אֶת הַגַּפְרוּר, כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת, וְאַחַר תָּחַב אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת הַנְּיָר, וּמִיָּד אָחֲזָה הָאֵשׁ בַּנְּיָר וְאַחֲרָיו הִתְלַקַּח גַּם הָאֵזוֹב.
לְאַחַר רְגָעִים מוּעָטִים הִתְחִילוּ הָעֵצִים לִבְעֹר בְּקוֹל רַעַשׁ, וְשַׁלְהֶבֶת עַלִּיזָה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הֵפִיחַ בָּהּ בְּכָל עֹז וְהוֹסִיף לָהּ עָצְמָהּ, הִתְלַקְּחָה הָלֹךְ וְהִתְלַקַּח בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.
“סוֹף סוֹף!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּקוּמוֹ מֵעַל הָאָרֶץ, “מִיָּמַי לֹא הָיִיתִי נִרְעָשׁ וְנִפְעָם כָּל כָּךְ!”
אָכֵן יָפֶה דָלְקָה אֵשׁ זוֹ עַל גַּבֵּי הָאָח, שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה אֲבָנִים שְׁטוּחוֹת. הֶעָשָׁן יָצָא בְּקַלּוּת דֶּרֶךְ הַמַּעֲבָר הֵצֵר, הַמַּעֲשֵׁנָה “מָשְׁכָה” יָפֶה וְחֹם נָעִים הִתְחִיל מִתְפַּשֵּׁט מִסָּבִיב.
וְאוּלָם אֵשׁ זוֹ צְרִיכָה הָיְתָה שְׁמִירָה לְבַל תִּכְבֶּה עוֹד. לְשֵׁם כָּךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַשְׁאִיר תָּמִיד גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת תַּחַת הָאֵפֶר. אֲבָל דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא עִנְיָן שֶׁל טִפּוּל וְשֶׁל שְׁקִידָה, שֶׁהֲרֵי בְּעֵצִים לֹא הָיָה מַחֲסוֹר, וְאֶפְשָׁר הָיָה תָּמִיד לְחַדֵּשׁ אֶת הָאוֹצָר שֶׁלָּהֶם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.
קֹדֶם כֹּל, נָתַן פֶּנְקְרוֹף אֶת דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאָח הַמְבֹעֶרֶת בִּשְׁבִיל לְהָכִין סְעֻדַּת עֶרֶב, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזוּן יוֹתֵר מִן הָאֲרֻחָה שֶׁל קוּנְכִיּוֹת־אָבֶן. הֶרְבֶּרְט הֵבִיא שְׁנֵי תְּרֵיסְרֵי בֵּיצִים וְהַכַּתָּב עָמַד כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן בַּפִּנָּה וְהִבִּיט אֶל הַהֲכָנוֹת הַלָּלוּ וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר. שָׁלשׁ מַחֲשָׁבוֹת הֶעֱסִיקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מֹחוֹ: הַעוֹד כּוֹרֶשׁ סְמִית חָי? וְאִם עוֹדֶנּוּ חָי, אַיֵּהוּ? אִם נִשְׁאַר בַּחַיִּים לְאַחַר נְפִילָתוֹ, מַה גָּרַם לוֹ שֶׁלֹּא מָצָא תַּחְבּוּלָה לָתֵת אוֹת, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם? וַאֲשֶׁר לְנֶב, הִנֵּה הוּא הִתְהַלֵּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל פְּנֵי הַחוֹף: שׁוּב לֹא הָיָה אָדָם זֶה אֶלָּא גוּף בְּלִי נְשָׁמָה.
פֶּנְקְרוֹף הָיָה מֻמְחֶה לְהָכִין מִבֵּיצִים חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם מִינֵי תַּבְשִׁילִין, וְאוּלָם הַפַּעַם לֹא הָיְתָה לְפָנָיו בְּרֵרָה וְאָנוּס הָיָה לְהִסְתַּפֵּק בְּמִין תַּבְשִׁיל אֶחָד: הִכְנִיס אֶת הַבֵּיצִים לְתוֹךְ רֶמֶץ קוֹדֵחַ עַל מְנָת שֶׁיִּצָּלוּ.
לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַצָּלִי הָיָה מוּכָן, וְהַסַּפָּן הִזְמִין אֶת הַכַּתָּב לִיטּוֹל אֶת חֶלְקוֹ בִּסְעֻדַּת עַרְבִית זוֹ. הִנֵּה כָּזֹאת הָיְתָה הַסְּעֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ! הַבֵּיצִים הַקְּלוּיוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עֲרֵבוֹת בְּיוֹתֵר, וְכֵיוָן שֶׁבֵּיצָה מְכִילָה אֶת כָּל הֶחֳמָרִים שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בָּהֶם לִתְזוּנַת הָאָדָם, גָּרְמָה סְעֻדָּה זוֹ לִבְנֵי הָאָדָם הָעֲלוּבִים הַלָּלוּ הֲנָאָה יְתֵרָה, וְהֵם הִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָם, שֶׁכֹּחָם שָׁב אֲלֵיהֶם.
אַךְ אוֹי וַאֲבוֹי לְנַפְשָׁם! כִּי הִנֵּה נִפְקַד בִּסְעֻדָּה זוֹ מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאֶחָד מֵהֶם! אִלּוּ חֲמֵשֶׁת הַשְּׁבוּיִים שֶׁנִּמְלְטוּ מֵרִיצְ’מוֹנְד הָיוּ יוֹשְׁבִים כָּאן כֻּלָּם כְּאֶחָד תַּחַת עֲרֵמַת־סְלָעִים זוֹ, כְּנֶגֶד מְדוּרָה נוֹצֶצֶת וּמַבְהִיקָה זוֹ וְעַל גַּבֵּי חוֹל יָבֵשׁ זֶה, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם אֶלָּא לְבָרֵךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּרְכַּת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לֵאלֹהִים עַל חֲסָדָיו עִמָּם! אֲבָל הִנֵּה הָאִישׁ הֶחָכָם וְהַנָּבוֹן שֶׁבְּכֻלָּם, הָאִישׁ שֶׁהָיָה רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם לַאֲמִתּוֹ, כּוֹרֶשׁ סְמִית, נֶעְדֵּר מֵאִתָּם! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגּוּפוֹ לֹא מָצָא לוֹ אֲפִילוּ קָבֶר! אָכֵן מַר לָהֶם, מָר!
כָּךְ עָבַר אוֹתוֹ יוֹם הָעֶשְׂרִים וְהַחֲמִשִּׁי לְמַרְס. בָּא הַלָּיְלָה. מִן הַחוֹף בָּקַע וְעָלָה קוֹל שְׁרִיקַת הָרוּחַ וְהָרַעַשׁ הַמּוֹנוֹטוֹנִי שֶׁל הַמִּשְׁבָּרִים הַמִּתְחַבְּטִים אֶל הַחוֹף. אַבְנֵי הֶחָצָץ, אֲשֶׁר הַגַּלִּים גָּרְפוּ אוֹתָם הֵנָּה וַחֲזָרָה, הִתְגַּלְגְּלוּ בְּשָׁאוֹן מַחֲרִישׁ אָזְנָיִם.
הַכַּתָּב רָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ בְּקִצּוּר אֶת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: דְּבֵר הִתְגַּלּוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ חֲדָשָׁה זוֹ, הֵעָלְמוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, הַחִפּוּשִׂים עַל פְּנֵי הַחוֹף, הַמַּעֲשֶׂה בַּגַּפְרוּרִים, וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר פָּרַשׁ אֶל פִּנָּה אֲפֵלָה שֶׁבַּמִּסְדְּרוֹן; הָעֲיֵפוּת גָּבְרָה עָלָיו וְהוּא נִרְדַּם וַיִּישַׁן שְׁנַת מְנוּחָה.
הֶרְבֶּרְט נִרְדֵּם מִיָּד. וַאֲשֶׁר לַסַּפָּן, הִנֵּה הָיָה מִקְצָתוֹ עֵר וּמִקְצָתוֹ יָשֵׁן וּבִלָּה אֶת הַלַּיְלָה לְיַד הָאָח, אֲשֶׁר לֹא פָּסַק מִלְּפַרְנֵס אוֹתָהּ בֶּחָמְרֵי שְׂרֵפָה. רַק אָדָם אֶחָד מִן הַפְּלִיטִים שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ לֹא שָׁכַב לָנוּחַ בַּקָּמִינִים. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה נֶב, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ לֹא מָצְאָה לָהּ תַּנְחוּמִים וְהוּא הָיָה כֻּלּוֹ מָלֵא יֵאוּשׁ. חֲבֵרָיו שִׁדְּלוּ אוֹתוֹ בִּדְבָרִים וּבִקְּשׁוּהוּ שֶׁיִּתֵּן מַרְגּוֹעַ לְעַצְמוֹ, וְאוּלָם הוּא מֵאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, אֶלָּא הָיָה תּוֹעֶה וּמְהַלֵּךְ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַל פְּנֵי הַחוֹף וְקוֹרֵא לַאֲדוֹנָיו!
פֶּרֶק שִׁשִּׁי 🔗
מִטַּלְטְלֵיהֶם שֶׁל הַפְּלִיטִים – לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם – מִטְפַּחַת חֲרוּכָה – סִיּוּר בַּיַּעַר – הָעֵצִים הַיְּרוֹקִים – בְּרִיחַת הַזְּשֶׁקָמַר – עִקְּבוֹת חַיּוֹת רָעוֹת – הַקּוּרוּקוּסִים – תַּרְנְגוֹלֵי־הַבָּר – דִּיּוּג בְּחַכָּה מְיֻחָד בְּמִינוֹ.
מִטַּלְטְלֵיהֶם שֶׁל הַפְּלִיטִים, שֶׁהוּטְלוּ אֶל אֶרֶץ, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה לֹא הָיְתָה נוֹשֶׁבֶת, נִתָּנִים לִהְיוֹת סְפוּרִים בִּן הֶרֶף־עָיִן.
לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם, חוּץ מִן הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ לְבוּשִׁים בִּשְׁעַת הָאָסוֹן. אָמְנָם יֵשׁ לְהַזְכִּיר פִּנְקָס אֶחָד וְשָׁעוֹן אֶחָד, שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ אֵצֶל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, וַדַּאי שֶׁלֹּא בִּידִיעָתוֹ; אֲבָל חוּץ מִדְּבָרִים אֵלֶּה לֹא נִמְצָא בְּיָדָם לֹא נֶשֶׁק וְלֹא כְּלֵי מְלָאכָה, וַאֲפִילוּ לֹא סַכִּין שֶׁל כִּיס. הַנּוֹסְעִים בַּסִּירָה הִשְׁלִיכוּ אֶת הַכֹּל כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.
הַגִּבּוֹרִים הַמְּדֻמִּים, אֲשֶׁר סִפְּרוּ עֲלֵיהֶם דָּנִיּאֵל פּוֹ וּוִיס, וּכְמוֹ כֵן הַסֶּלְקִירקִים וְהָרֵיגָלִים פְּלִיטֵי שֶׁבֶר הָאֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר הַגַּלִּים הִשְׁלִיכוּם אֶל יוּאָן־פֶרְנַנְדֶּס אוֹ אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל אוֹקְלֶנְד, לֹא הָיוּ מְחֻסְּרֵי כֹּל כְּמוֹהֶם. הַלָּלוּ הֶעֱלוּ מִתּוֹךְ סְפִינָתָם, שֶׁשָּׁקְעָה בְּשִׁרְטוֹן, מְקוֹרוֹת מִחְיָה עֲזוּבִים, אִם דָּגָן וְאִם בְּהֵמוֹת, אִם מַכְשִׁירִים וְאִם צָרְכֵי יְרִיָּה, אוֹ שֶׁהַיָּם הִפְלִיט אֶל הַחוֹף דְּבָרִים, שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם אֶת הַיְּכֹלֶת לְסַפֵּק אֶת צָרְכֵיהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בִּלְעֲדֵיהֶם. הֵם לֹא עָמְדוּ מִתְּחִלָּתָם לִפְנֵי הַטֶּבַע לְלֹא זִיּוּן כָּל־שֶׁהוּא. אֲבָל כָּאן לֹא נִמְצָא בְּיַד הַפְּלִיטִים אַף כְּלִי מְלָאכָה אֶחָד, אַף מַכְשִׁיר אֶחָד. מְאוּמָה לֹא הָיָה בְּיָדָם וַעֲלֵיהֶם מֻטָּל הָיָה לִיצֹר לְעַצְמָם אֶת הַכֹּל!
וְאִלּוּ לְכָל הַפָּחוֹת נִמְצָא עִמָּם כּוֹרֶשׁ סְמִית, אִלּוּ לְשֵׁם מִלְחָמָה עִם הַמַּצָּב הַזֶּה הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּדָּע הַמַּעֲשִׂי שֶׁלּוֹ וּבְשִׂכְלוֹ הֶחָרִיף הֶעָשׂוּי לְהַמְצִיא הַמְצָאוֹת, אֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה לָהֶם תִּקְוָה כָּל־שֶׁהִיא. אַךְ אוֹי לָהֶם! אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְצַפּוֹת עוֹד, כִּי יָשׁוּבוּ לִרְאוֹת אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית. עַכְשָׁו לֹא הָיָה לַפְּלִיטִים עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל עַצְמָם וְעַל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹזֶבֶת לְעוֹלָם אֶת הַבּוֹטְחִים בָּהּ בְּלֵב תָּמִים.
אֲבָל קֹדֶם כֹּל צְרִיכִים הָיוּ לָדַעַת, אִם כַּדַּאי לָהֶם לְהִשָּׁאֵר בַּחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָאִי, בְּלִי לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אֶל אֵיזֶה חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה שַׁיָּךְ אִי זֶה, בְּלִי לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר, אִם יֵשׁ בּוֹ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אוֹ אִי שׁוֹמֵם הוּא הַיּוֹשֵׁב בְּלֶב־יָם?
שְׁאֵלָה זוֹ הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר וְתָבְעָה פִּתְרוֹן בְּלִי דִחוּי. בְּפִתְרוֹנָהּ הָיָה תָּלוּי הַדָּבָר, מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁמְעוּ לַעֲצָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לִדְחוֹת אֶת מַסַּע הַתִּיּוּר לְיָמִים אֲחָדִים. וְאָכֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לְהָכִין צָרְכֵי אֹכֶל וּלְהִצְטַיֵּד בְּמָזוֹן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לָתֵת כֹּחַ וְעָצְמָהּ לַגּוּף יוֹתֵר מִן הַבֵּיצִים אוֹ הָרְכִיכוֹת. הַתַּיָּרִים, שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לִטְרָדוֹת וִיגִיעוֹת מְרֻבּוֹת, לְלֹא מִקְלָט לְהַנִּיחַ שָׁם אֶת רֹאשָׁם, צְרִיכִים הָיוּ קֹדֶם כֹּל לְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם.
הַ“קָּמִינִים” הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מִקְלָט מַסְפִּיק לְפִי שָׁעָה. הָאֵשׁ הֻצְּתָה וְאֶפְשָׁר הָיָה עַל נְקַלָּה לְשַׁמֵּר גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. לְפִי שָׁעָה לֹא הָיָה מַחֲסוֹר בִּרְכִיכוֹת וּבְבֵיצִים בְּתוֹךְ הַסְּלָעִים וְעַל פְּנֵי הַחוֹף. וַדַּאי יִמְצְאוּ גַם תַּחְבּוּלָה לְהָמִית אֲחָדוֹת מִן הַיּוֹנִים הַלָּלוּ, הַפּוֹרְחוֹת לְמֵאוֹת עַל רֹכֶס הָרָמָה, אִם עַל יְדֵי חֲבָטָה בְּמַקֵּל אוֹ עַל יְדֵי מַכַּת אָבֶן. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָעֵצִים אֲשֶׁר בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ יְסַפְּקוּ פֵּרוֹת הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה. וְגַם מַיִם מְתוּקִים נִמְצְאוּ כָאן. וּלְפִיכָךְ הִסְכִּימָה דַעְתָּם לְהִשָּׁאֵר יָמִים אֲחָדִים בַּקָּמִינִים, כְּדֵי לְהָכִין אֶת עַצְמָם לְמַסַּע תִּיּוּר אִם לְאֹרֶךְ הַחוֹף אוֹ בִּפְנִים הָאָרֶץ.
הַחְלָטָה זוֹ הָיְתָה רְצוּיָה בְּיִחוּד לְנֶב. מִהְיוֹתוֹ קְשֵׁה־עֹרֶף בְּדֵעוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה קְשֵׁה־עֹרֶף בְּהַרְגְּשׁוֹתָיו וּנְבוּאַת לִבּוֹ, לֹא הָיָה נֶחְפָּז כְּלָל לַעֲזֹב אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל חוֹף הַיָּם, שֶׁבּוֹ הִתְרַגֵּשׁ הָאָסוֹן. הוּא לֹא הֶאֱמִין, הוּא לֹא רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אָבָד. סָבוּר הָיָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ יָבוֹא לִידֵי סוֹף נִקְלֶה שֶׁכָּזֶה: יִסָּחֵף בְּיַד נַחְשׁוֹל וְיִטְבַּע בַּיָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל אֵיזוֹ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מִן הַחוֹף! כָּל זְמָן שֶׁהַגַּלִּים לֹא יִפְלְטוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַיַּבָּשָׁה. כָּל זְמָן שֶׁהוּא, נֶב, לֹא יִרְאֶה אֶת גּוּפַת אֲדוֹנָיו בְּעֵינָיו וְלֹא יְמַשֵּׁשׁ אוֹתוֹ בְּיָדָיו – לֹא יַאֲמִין בְּמוֹתוֹ! מַחֲשָׁבָה זוֹ נִתְקְעָה וְנִשְׁתָּרְשָׁה בְּלִבּוֹ בְּכָל עֹז. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיְתָה זֹאת אֶלָּא הֲזָיָה, וְאוּלָם הֲזָיָה זוֹ הָיְתָה רְאוּיָה לְכָבוֹד, וְהַסַּפָּן לֹא רָצָה לְבַטֵּל אוֹתָהּ. הוּא עַצְמוֹ הָיָה מֻבְטָח, שֶׁשּׁוּב אֵין שׁוּם תִּקְוָה, וּבָרִי הָיָה לוֹ שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נִסְפָּה בְּגַלֵּי הַיָּם, אֲבָל עִם נֶב לֹא אָבָה לְהִתְוַכֵּחַ בְּעִנְיָן זֶה. הוּא הָיָה מָשׁוּל לְכֶלֶב, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בְּעָלָיו נָפַל שָׁם חָלָל, וְצַעֲרוֹ הָיָה גָדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאָה הַדָּבָר כִּי מוֹת רַבּוֹ יַכְרִיעַ גַּם אוֹתוֹ.
בְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה לְמַרְס, עִם הָנֵץ הַחַמָּה, שָׂם נֶב אֶת פָּנָיו שֵׁנִית לִצְפוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹף וְחָזַר אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם, בְּלִי סָפֵק, אָטַר הַיָּם אֶת פִּיו עַל כּוֹרֶשׁ סְמִית הָאֻמְלָל.
סְעֻדַּת הַשַּׁחֲרִית שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה אַךְ שֶׁל בֵּיצֵי יוֹנִים וּרְכִיכוֹת. הֶרְבֶּרְט מָצָא בְּחוֹרֵי הַסְּלָעִים מֶלַח, שֶׁנֶּאֱצַר שָׁם עַל יְדֵי הִתְנַדְּפוּת מֵי הַיָּם, וְחֹמֶר מִינֵרָלִי זֶה הָיָה דָבָר בְּעִתּוֹ.
לְאַחַר שֶׁסָּעֲדוּ, שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הַכַּתָּב, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לָלֶכֶת עִמָּם הַיַּעֲרָה, כִּי הוּא וְהֶרְבֶּרְט רוֹצִים לְנַסּוֹת לָצוּד שָׁם צָיִד. אֲבָל מִשֶּׁעִיְּנוּ בַּדָּבָר, גָּמְרוּ שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ כִּי אֶחָד מֵהֶם יִשָּׁאֵר בַּבַּיִת כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל הָאֵשׁ, וְשֶׁמָּא יִהְיֶה נֶב זָקוּק לְעֵזֶר, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְהַאֲמִין שֶׁיִּקְרֶה מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה. אִי לָזֹאת נִשְׁאַר הַכַּתָּב בַּבָּיִת.
“וּבְכֵן, הֶרְבֶּרְט,” אָמַר הַסַּפָּן, “נֵלֵךְ לָצוּד צָיִד. צָרְכֵי יְרִיָּה נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָרוֹבִים נִכְרֹת לָנוּ בַּיָּעַר.”
וְאוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁעָמְדוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אָמַר הֶרְבֶּרְט, כִּי מֵאַחַר שֶׁחֲסֵרִים הֵם סְפוֹג־שְׂרֵפָה, אוּלַי כַּדַּאי הַדָּבָר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחְתָּיו בְּחֹמֶר אַחֵר.
“וְאוֹתוֹ חֹמֶר מַהוּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“בַּד חָרוּךְ,” עָנָה הָעֶלֶם, “דָּבָר זֶה יוּכַל לְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ סְפוֹג־שְׂרֵפָה”.
עֵצָה זוֹ נִתְקַבְּלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה תַּקָּלָה בְּצִדָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִצְרִיכָה לְהַקְרִיב לְמַעֲנָהּ חֵלֶק שֶׁל מִטְפַּחַת. וְאַף עַל פִּי כֵן, שֹׁוֶה הָיָה הַדָּבָר בְּנֵזֶק זֶה, וּמִיָּד נִקְרַע קֶטַע מִמִּטְפַּחְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה רְבוּעִים רְבוּעִים גְּדוֹלִים, וְאוֹתוֹ קֶטַע נֶחֱרַךְ לְמֶחֱצָה. אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה הֶעָשׂוּי לְהִתְלַהֵב הִנִּיחוּ לְמִשְׁמֶרֶת בְּתוֹךְ חָלָל קָטֹן שֶׁבְּאַחַד הַסְּלָעִים, כְּדֵי שֶׁיְּהִי מוּגָן שָׁם מִפְּנֵי הָרוּחַ וּמִפְּנֵי הַטַּחַב.
הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר. מֶזֶג הָאֲוִיר הוּרַע וְהָרוּחַ נָשְׁבָה מִפְּאַת דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הִקִּיפוּ אֶת הַקָּמִינִים וְהֵצִיצוּ רֶגַע אֶל הֶעָשָׁן, שֶׁהִסְתַּלְסֵל מֵעַל רֹאשׁ אַחַד הַסְּלָעִים, וְאַחַר עָלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׂמָאלִית.
כְּשֶׁבָּאוּ אֵל הַיַּעַר, שִׁבֵּר פֶּנְקְרוֹף מֵאַחַד הָאִילָנוֹת שְׁנֵי עֲנָפִים חֲזָקִים וְעָשָׂה אוֹתָם לְאַלּוֹת, וְהֶרְבֶּרְט עָזַר עַל יָדוֹ וְחִדֵּד אֶת קְצוֹת הָאַלָּה עַל גַּבֵּי אַחַד הַסְּלָעִים. הוֹי, כַּמָּה הָיָה נוֹתֵן עַכְשָׁו בִּמְחִיר סַכִּין! – אַחַר צָעֲדוּ שְׁנֵי הַצַּיָּדִים לְפָנִים בֵּין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּחַל. עִם יְצִיאָתוֹ מִתּוֹךְ הָעַקְמוּמִית, אֲשֶׁר הִפְנְתָה אֶת זִרְמוֹ לְצַד דְּרוֹמִי מֵעֲרָבִי, הָלַךְ הַנַּחַל וָצַר, וַאֲפִיקוֹ הַכָּבוּשׁ בֵּין שְׁתֵּי גְדוֹתָיו הַתְּלוּלוֹת הִתְכַּסָּה בְּקֶשֶׁת כְּפוּלָה שֶׁל אִילָנוֹת. כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתְעוֹת מִן הַדֶּרֶךְ, הֶחְלִיט פֶּנְקְרוֹף לָלֶכֶת לְיַד זֶרֶם הַמַּיִם, אֲשֶׁר יַחֲזִירֶנּוּ תָּמִיד אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם שְׂפַת הַנַּחַל הֶעֱמִידָה עַל דַּרְכּוֹ כַּמָּה מִכְשׁוֹלִים: פֹּה עָמְדוּ אִילָנוֹת, שֶׁהִטּוּ אֶת עַנְפֵיהֶם הַמִּתְכּוֹפְפִים עַד לִפְנֵי הַמַּיִם, וְשָׁם חָסְמוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ קִסּוּסִים אוֹ קוֹצִים, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְגָדְעָם בַּחֲבָטוֹת שֶׁל מַקֵּל. פְּעָמִים שֶׁהֶרְבֶּרְט הָיָה מַחֲלִיק לְבֵין גִּזְעֵי הָעֵצִים וְשִׁבְרֵי הָעֲנָפִים בִּזְרִיזוּת שֶׁל חָתוּל צָעִיר וְהִתְעַלֵּם בַּעֲבִי הַיַּעַר, אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף קָרָא אוֹתוֹ מִיָּד לְשׁוּב וּבִקְּשָׁהוּ שֶׁלֹּא לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ.
דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁבְּיַעַר זֶה וּכְמוֹ כֵן בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל שְׂפַת הַנַּחַל, שֶׁכְּבָר עָבְרוּ בּוֹ, לֹא נִגְלֶה אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא שֶׁל עִקְּבוֹת אָדָם. פֶּנְקְרוֹף לֹא הִבְחִין שָׁם אֶלָּא עִקְּבוֹת שֶׁל הוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, טְבִיעוֹת־צְעָדִים חֲדָשׁוֹת שֶׁל חַיּוֹת, אֲשֶׁר הוּא לֹא יָכֹל לְהַכִּיר אֶת הַמִּין שֶׁלָּהֶן. קָרוֹב לְוַדַּאי – וְכָךְ הָיָה סָבוּר גַּם הֶרְבֶּרְט – שֶׁכַּמָּה מִן הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עִקְּבוֹת חַיּוֹת־טֶרֶף אֲיֻמּוֹת, אֲשֶׁר בְּלִי סָפֵק יִהְיֶה לָהֶם עֵסֶק עִמָּן בַּיָּמִים הַבָּאִים. וּכְנֶגֶד זֶה לֹא נִכַּר בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא סִמָּן שֶׁל הַכָּאַת גַּרְזֶן בְּאִילָן, לֹא שִׁיּוּר שֶׁל מְדוּרַת אֵשׁ כְּבוּיָה וְלֹא רִשׁוּם שֶׁל מִצְעֲדִי אָדָם. וְעַל דָּבָר זֶה אוּלַי צְרִיכִים הָיוּ לִשְׂמֹחַ, שֶׁהֲרֵי בְּאֶרֶץ זוֹ, בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, אֶפְשָׁר שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵי מְצִיאוּת הָאָדָם וְלֹא לְהִשְׁתּוֹקֵק לָהּ.
הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף כִּמְעַט שֶׁלֹּא דִבְּרוּ זֶה עִם זֶה דָבָר, כִּי הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁעַל דַּרְכָּם הָיוּ קָשִׁים מְאֹד. הֵם צָעֲדוּ לְפָנִים רַק לְאַט וּלְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל שָׁעָה לֹא עָבְרוּ אֲפִילוּ מִיל אֶחָד. עַד כָּאן לֹא רָאוּ סִמָּן בְּרָכָה בַּצָּיִד. לִפְנֵיהֶם נִזְדַּמְּנוּ כַּמָּה צִפֳּרִים אֲשֶׁר שָׁרוּ וּפָרְחוּ בֵּין הָעֳפָאִים וַאֲשֶׁר חָרְדוּ בְּיוֹתֵר לְמַרְאֵיהֶם, כְּאִלּוּ הִרְגִּישׁוּ הַרְגָּשָׁה אִינְסְטִינְקְטִיבִית אֵימָה וָפַחַד מִפְּנֵי הָאָדָם. בֵּין שְׁאָר הָעוֹפוֹת רָאָה הֶרְבֶּרְט עַל אַדְמַת הַבִּצָּה שֶׁבַּיַּעַר עוֹף אֶחָד בַּעַל חַרְטֹם חַד וּמָאֳרָךְ, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה בְּמִבְנֵה גֵווֹ לְעוֹף הַקָּרַח. אֶלָּא שֶׁנִּבְדֵּל מִמֶּנּוּ בְּנוֹצוֹתָיו הַקָּשׁוֹת שֶׁבְּרַק מַתֶּכֶת לָהֶן.
“הֲרֵי זֶה וַדַּאי ‘זְשֶׁקָמַר’ (עוֹף הַזֹּהַר),” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּנַסּוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב אֶל הָעוֹף קִרְבָה יְתֵרָה.
“הִנֵּה בָּאָה לְיָדֵנוּ הִזְדַּמְּנוּת לִטְעֹם אֶת טַעְמוֹ שֶׁל בְּשַׂר זְשֶׁקָמַר,” אָמַר הַסַּפָּן, “אִם אַךְ יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי עוֹף זֶה לָתֵת עַצְמוֹ לְהִצָּלוֹת בָּאֵשׁ!”
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הָעֶלֶם וְהֵטִיל בִּזְרִיזוּת וּבְחָזְקָה אֶבֶן, וְהִיא פָּגְעָה בִּקְצֵה כַּנְפוֹ שֶׁל הָעוֹף; וְאוּלָם הַמַּכָּה לֹא הָיְתָה מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ, כִּי הָעוֹף בָּרַח בְּכָל הַמְּהִירוּת אֲשֶׁר לְרַגְלָיו וּבְרֶגַע אֶחָד נֶעְלַם מִן הָעָיִן.
“אוֹי לוֹ לְלֹא־יִצְלַח שֶׁכָּמוֹנִי!” קָרָא הַנָּעַר.
“לֹא צָדַקְתָּ, נַעֲרִי שֶׁלִּי!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הַמַּכָּה הָיְתָה מְכֻוָּנָה יָפֶה, אֶלָּא שֶׁהָעוֹף זָקוּק לְיוֹתֵר מִמַּכָּה אֶחָת! בּוֹא, אַל תְּהִי מֵצֵר! נָפֹל יִפֹּל בְּיָדֵנוּ בְּפַעַם אַחֶרֶת!”
הַצַּיָּדִים הִמְשִׁיכוּ אֶת הַסִּיּוּרִים שֶׁלָּהֶם. כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת הָלְאָה, כֵּן גָּדַל הָרֶוַח שֶׁבֵּין הֶעֵצִים וְכֵן יָפוּ, אֲבָל לֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אַף עֵץ אֶחָד עוֹשֶׂה פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. פֶּנְקְרוֹף בִּקַּשׁ וְלֹא מָצָא בֵּינֵיהֶם אֶת הַתֹּמֶר הַיָּקָר, הַמְסַפֵּק סִפּוּקִים הַרְבֵּה בְּחַיֵּי הַבַּיִת שֶׁל הָאָדָם וַאֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ מַגַּעַת עַד הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי וְעַד הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שֶׁל חֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי. וְאוּלָם בְּיַעַר זֶה לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא עֲצֵי צְנוֹבְרוֹת, כְּגוֹן הַדֵּיאוֹדָרִים, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט כְּבָר הָיָה מַכִּיר אוֹתָם, וְ“הַדּוּגְלַסִים” (מִין אֹרֶן) הַדּוֹמִים לְאוֹתָם הַגְּדֵלִים בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל אֲמֵרִיקָה, וַאֲשׁוּחִים נִפְלָאִים, שֶׁהָיוּ גְּבוֹהִים עַד כְּדֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים רֶגֶל.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְפַּזְּרָה לְבֵין הָעֲנָפִים לְהָקָה שֶׁל עוֹפוֹת קְטַנֵּי גֵו, בַּעֲלֵי נוֹצוֹת יָפוֹת וּזְנָבוֹת אֲרֻכִּים וְרַבֵּי צְבָעִים; הֵם הֵפִיצוּ מִסָּבִיב אֶת נוֹצוֹתֵיהֶם, שֶׁלֹּא הָיוּ מְצֻמָּדוֹת יָפֶה, וְכִסּוּ אֶת הַקַּרְקַע כְּעֵין מוֹךְ דַּק. הֶרְבֶּרְט הֵרִים אֲחָדוֹת מִן הַנּוֹצוֹת הָאֵלֶּה, וּלְאַחַר שֶׁבָּדַק אוֹתָן עָנָה וְאָמָר:
“הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ ‘קוּרוּקוּסִים’ (עוֹפוֹת מְכַרְסְמִים) הֵם.”
“הֲרֵינִי מַעְדִּיף עֲלֵיהֶם אֶת תַּרְנְגֹלֶת־הַפְּנִינִים וְאֶת תַּרְנְגוֹל־הַסְּנֶה,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֶפֶס הַגִּידָה לִי, כְּלוּם טוֹבִים הֵם לְמַאֲכָל?…”
“יָפִים הֵם לַאֲכִילָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁטַּעַם בְּשָׂרָם עָרֵב בְּיוֹתֵר,” הֶחֱזִיר הֶרְבֶּרְט, “חוּץ מִזֶּה, אִם אֵינִי טוֹעֶה, הֲרֵי הֵם מַנִּיחִים לָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְאֶפְשָׁר לַהֲמִיתָם עַל יְדֵי הַכָּאָה בְּמַקֵּל.”
הַסַּפָּן וְהַנַּעַר הִתְגַנְּבוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים וְהִגִּיעוּ וּבָאוּ אֶל אַחַד הָאִילָנוֹת, אֲשֶׁר עֲנָפָיו הַנְּמוּכִים הָיוּ מְכֻסִּים בְּעוֹפוֹת קְטַנִּים. הַקּוּרוּקוּסִים הַלָּלוּ הָיוּ מְצַפִּים בַּחֲבוּרָה לְיִתּוּשִׁים, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לָהֶם טֶרֶף. הֵם נֶאֶחֲזוּ בְּכַפּוֹת רַגְלֵיהֶם הַמְחֻפּוֹת נוֹצוֹת בַּדָּלִיּוֹת הָרַכּוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ עֲלֵיהֶן.
הַצַּיָּדִים זָקְפוּ אֶת קוֹמָתָם וּבַהֲנִיעָם אֶת מַקְלוֹתֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּנִיעִים אֶת הַמַּגָּל הִפִּילוּ לָאָרֶץ אֶת כָּל הַשּׁוּרוֹת שֶׁל הַקּוּרוּקוּסִים, אֲשֶׁר לֹא נִסּוּ אֲפִילוּ לְהִתְעוֹפֵף, אֶלָּא נָתְנוּ לַחְבֹּט עַצְמָם בַּקַּרְקַע מִתּוֹךְ טִמְטוּם־דָּעַת. רַק לְאַחַר שֶׁכְּמֵאָה מֵהֶם כְּבָר הִתְגּוֹלְלוּ עַל הָאָרֶץ, מָצְאוּ הָאֲחֵרִים עֹז בְּלִבָּם לְהִמָּלֵט.
“טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵי לָנוּ צַיִד שֶׁהָגוּן וְרָאוּי הוּא לְצַיָּדִים שֶׁכָּמוֹנוּ! אָנוּ נֶאֱסֹף אוֹתָם בַּיָּדַיִם!”
הַסַּפָּן חָרַז אֶת הַקּוּרוּקוּסִים עַל נֵצֶר רַךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹרְזִים אֶת עֶפְרוֹנֵי הַשָּׂדֶה, וְאַחַר חָזְרוּ הַצַּיָּדִים לְמַעֲשֶׂה הַסִּיּוּר שֶׁלָּהֶם. הֵם הִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ, שֶׁזֶּרֶם הַמַּיִם הוֹלֵךְ וּמִתְעַגֵּל בְּמִקְצָת וּמִתְעַקֵּם כְּלַפֵּי דָרוֹם, אֶלָּא שֶׁהָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁהָעַקְמוּמִית אֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁהַנַּחַל הָיָה וַדַּאי יוֹצֵא בָּהָר וְשָׁם מְקוֹרוֹ, וּמֵימָיו הִתְפַּרְנְסוּ מֵהַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת צַלְעוֹת שִׂיאוֹ הַמֶּרְכָּזִי.
הַמְּגַמָּה הָעִקָּרִית שֶׁל טִיּוּל זֶה הָיְתָה, כַּיָּדוּעַ לָנוּ, לְהַמְצִיא לְשׁוֹכְנֵי הַ“קָּמִינִים” כַּמּוּת מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר שֶׁל צָיִד. אִי אֶפְשָׁר לֵאמֹר, שֶׁמַּטָּרָה זוֹ הֻשְׂגָה עַד עַכְשָׁו; הַסַּפָּן הָיָה מְחַפֵּשׂ וּבוֹדֵק בְּכָל מָקוֹם בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה וְהָיָה מְקַלֵּל וּמְחָרֵף בְּשָׁעָה שֶׁאַחַת הַחַיּוֹת, אֲשֶׁר לֹא הִסְפִּיק אֲפִילוּ לְהַכִּיר מַה טִיבָהּ, בָּרְחָה וְהִתְעַלְּמָה לְבֵין הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים. אִלּוּ נִמְצָא לְכָל הַפָּחוֹת טוֹףּ עַל יָדוֹ! אֲבָל טוֹףּ נֶעְלַם יַחַד עִם אֲדוֹנָיו וּבַוַדַּאי נִסְפָּה גַם הוּא עִמּוֹ.
סָמוּךְ לְשָׁלשׁ שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִרְאוּ מִבֵּין הָעֳפָאִים שֶׁל אִילָנוֹת יְדוּעִים לְהָקוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל צִפֳּרִים, אֲשֶׁר עָמְדוּ וְנִקְּרוּ אֶת הַגַּרְגְּרִים הָרֵיחָנִיִּים שֶׁלָּהֶם; בֵּין הָאִילָנוֹת הָאֵלֶּה נִמְצָא גַּם הָעַרְעָר. וּפִתְאֹם הֵרִיעַ בַּיַּעַר קוֹל כְּקוֹל תְּקִיעַת חֲצוֹצְרָה. אֶת הַתְּרוּעוֹת הַמְשֻׁנּוֹת וְהַמְצַלְצְלוֹת הַלָּלוּ הִשְׁמִיעוּ עוֹפוֹת מִמִּשְׁפַּחַת הַתַּרְנְגֹלוֹת, אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַבְּרִית קוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵׁם “טֶטְרַס” (מִין תַּרְנְגוֹל־בָּר), וּמִיָּד נִרְאוּ זוּגוֹת אֲחָדִים מֵהֶם, אֲשֶׁר צֶבַע נוֹצוֹתֵיהֶם הָיָה כָּתֹם־צָהֹב וּמַרְאֵה זְנָבָם כָּתֹם. פֶּנְקְרוֹף הִתְכַּוֵּן לָצוּד אַחַד הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהָיָה גָדוֹל כְּתַרְנְגֹלֶת וַאֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ הָיָה רַךְ וְטוֹב כְּשֶׁל תַּרְנְגֹלֶת צְעִירָה; אֲבָל דָּבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹפוֹת הַלָּלוּ לֹא נָתְנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. לְאַחַר כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ וְשֶׁבְּסוֹפָם הִבְהִילוּ וְהִפְחִידוּ אֶת תַּרְנְגוֹלֵי־הַבָּר, אָמַר הַסַּפָּן אֶל הָעֶלֶם:
“רוֹאֶה אֲנִי בַּעֲלִיל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין יְכֹלֶת לַהֲמִיתָם בִּשְׁעַת פְּרִיחָתָם, עָלֶינוּ לְצוּדָם בְּחַכָּה.”
“כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹלִים שִׁבּוּטָא?” קָרָא הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא מִתַּמֵּהַּ תְּמִיהָה גְדוֹלָה לְשֵׁמַע הָעֵצָה הַזֹּאת.
“כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹלִים שִׁבּוּטָא,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן בְּכֹבֶד רֹאשׁ.
פֶּנְקְרוֹף מָצָא בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים כַּחֲצִי תְּרֵיסָר קִנִּים שֶׁל טֶטְרַס, אֲשֶׁר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם הָיוּ מֻנָּחוֹת שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ בֵּיצִים. הוּא נִזְהַר מְאֹד מִנְּגֹעַ בַּקִּנִּים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר בַּעֲלֵיהֶם וַדַּאי יָשׁוּבוּ אֲלֵיהֶם. מִסָּבִיב לַקִּנִּים הַלָּלוּ דִמָּה פֶּנְקְרוֹף לִמְתֹּחַ אֶת הַפְּתִילִים שֶׁלּוֹ – לֹא פְּתִילִים שֶׁל נְשָׁבִים, אֶלָּא פְּתִילִים שֶׁל חַכּוֹת מַמָּשׁ. הוּא הוֹלִיךְ עִמּוֹ אֶת הָעֶלֶם בְּרִחוּק מוּעָט מִן הַקִּנִּים וָהָלְאָה וְשָׁם הֵכִין בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה אֶת הַמְּכוֹנָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁלּוֹ. הֶרְבֶּרְט הִתְבּוֹנֵן אֶל מְלַאכְתּוֹ בִּתְשׁוּקָה רַבָּה, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְפַקְפֵּק בְּהַצְלָחָתָהּ. אֶת הַפְּתִילִים עָשָׂה הַסַּפָּן מִשָּׂרִיגֵי קִסּוּס דַּקִּים, אֲשֶׁר קָשַׁר אוֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד וַאֲשֶׁר אָרְכוּ מֵחֲמִשָּׁה־עָשָׂר עַד עֶשְׂרִים רֶגֶל. בִּמְקוֹם חַכּוֹת קָשַׁר אֶל קְצוֹת הַפְּתִילִים קוֹצִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים בַּעֲלֵי חֻדִּים עֲקֻמִּים, אֲשֶׁר תָּלַשׁ מֵאַחַד הַשִּׂיחִים מִמִּין הַשִּׁטָּה הַנַּנָּסִית. לְשֵׁם מַשֵּׁאת8 הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתוֹלָעִים גְּדוֹלִים וַאֲדֻמִּים שֶׁזָּחֲלוּ עַל הָאָרֶץ. כְּכַלּוֹתוֹ אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְהִתְגַנֵּב בִּזְרִיזוּת לְבֵין הָעֲשָׂבִים וְהִנִּיחַ אֶת קְצֵה הַפְּתִילִים שֶׁלּוֹ, הַמְזֻיָּנִים בְּחַכּוֹת, סָמוּךְ לְקִנֵּי הַטֶּטְרַס; אַחַר שָׁב וְנָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי וְהִסְתַּתֵּר יַחַד עִם הֶרְבֶּרְט אֲחוֹרֵי אִילָן גָּדוֹל. שָׁם יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְהִמְתִּינוּ בְּאֹרֶךְ רוּחַ. הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהֶרְבֶּרְט לֹא הֶאֱמִין הַרְבֵּה בְּהַמְצָאָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.
עָבְרָה יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה וְהַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁל תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר שָׁבוּ אֶל קִנֵּיהֶם, כְּכָל אֲשֶׁר חָזָה פֶּנְקְרוֹף מֵרֹאשׁ. הֵם הָיוּ מְדַלְּגִים וּמְנַקְּרִים בֶּעָפָר וְלֹא הִרְגִּישׁוּ כְּלָל בִּמְצִיאוּת הַצַּיָּדִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת מִצַּד הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת לְעֻמַּת הָעוֹפוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְשַׁךְ לֵב הָעֶלֶם אַחַר הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמִדָּה יְתֵרָה. הוּא עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ, וּפֶנְקְרוֹף פָּקַח אֶת עֵינָיו לִרְוָחָהּ, פָּתַח אֶת פִּיו וְשִׁרְבֵּב אֶת שְׂפָתָיו, כְּאִלּוּ הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִטְעֹם נֵתַח מִבְּשֵׂר הַטֶּטְרַס, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא שָׁאַף רוּחַ.
בֵּינָתַיִם הִתְהַלְּכוּ הָעוֹפוֹת תַּחַת הַחַכּוֹת וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ בָּהֶם. אָז מָשַׁךְ פֶּנְקְרוֹף אֶת הַפְּתִילִים מְשִׁיכוֹת קַלּוֹת וְהַתּוֹלָעִים הִתְחִילוּ מְפַרְפְּרִים כְּאִלּוּ הָיוּ עֲדַיִן חַיִּים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וַדַּאי גָּדְלָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁל הַדַּיָּג, הָעוֹמֵד לְיַד פְּתִיל הַחַכָּה שֶׁלּוֹ וּמְצַפֶּה שֶׁצֵּידוֹ יְבַצְבֵּץ וְיַעֲלֶה מִן הַמָּיִם.
הַמְּשִׁיכוֹת עוֹרְרוּ מִיָּד אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל הָעוֹפוֹת, וְהַלָּלוּ הִתְנַפְּלוּ עַל הַקּוֹצִים וְהִתְחִילוּ מְנַקְּרִים בָּהֶם בְּחַרְטֻמֵּיהֶם.
שְׁלשָׁה תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר, וַדַּאי מִן הָרְעַבְתָּנִים בְּיוֹתֵר, בָּלְעוּ אֶת הַמַּשֵּׁאת וְאֶת הַחַכָּה כְּאֶחָד. וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל חֲבָטָה עָמוּם: פֶּנְקְרוֹף מָשַׁךְ אֶת הַפְּתִיל וְקִשְׁקוּשׁ כְּנָפַיִם הוֹכִיחַ שֶׁהָעוֹפוֹת נִצּוֹדוּ.
“הֵידָד!” קָרָא הַסַּפָּן וְקָפַץ וּבָא אֶל צֵידוֹ וּבִן הֶרֶף־עַיִן תְּפָסוֹ בְּיָדוֹ.
הֶרְבֶּרְט מָחָא כָּף. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו, שֶׁרָאָה כֵּיצַד צָדִים עוֹפוֹת בְּחַכָּה; וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף אָמַר לוֹ בְּעַנְוָה, שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֵׂה הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמְצָאָה זוֹ אֵינָהּ שֶׁל עַצְמוֹ אֶלָּא שֶׁל אָדָם אַחֵר.
“בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,” הוֹסִיף וְאָמַר, “הֲרֵי בַּמַּצָּב שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ נִצְטָרֵךְ לְהַמְצִיא הַרְבֵּה הַמְצָאוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁכְּמוֹתָהּ!”
פֶּנְקְרוֹף כָּפַת אֶת רַגְלֵי הָעוֹפוֹת וְהָיָה מְאֻשָּׁר שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס לַחֲזֹר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁהַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב, גָּמַר לָשׁוּב הַבָּיְתָה.
הֵם חָזְרוּ וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ זֶרֶם הַנַּחַל וְסָמוּךְ לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב שָׁבוּ אֶל הַ“קָּמִינִים” וְהֵם עֲיֵפִים וְיגֵעִים עַד מְאֹד מֵעֲמַל הַטִּיּוּל שֶׁלָּהֶם.
פֶּרֶק שְׁבִיעִי 🔗
נֶב עֲדַיִן לֹא שָׁב – הַרְהוֹרָיו שֶׁל הַכַּתָּב – סְעֻדַּת הָעֶרֶב – לֵיל זְוָעָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא – סוּפָה נוֹרָאָה – יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ בַּלַּיְלָה – מִלְחָמָה בְּגֶשֶׁם וְרוּחַ – בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנָה מִילִין מִמְּקוֹם הַחֲנִיָּה הָרִאשׁוֹן.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּלִי נוֹעַ עַל הַחוֹף וְיָדָיו מְשֻׁלָּבוֹת עַל לִבּוֹ וְהוּא מַבִּיט אֶל הַיָּם, אֲשֶׁר אָפְקוֹ הַמִּזְרָחִי הָיָה מֻבְלָע בְּתוֹךְ עָנָן גָּדוֹל וְשָׁחוֹר, שֶׁעָלָה הָלֹךְ וְעָלֹה אֶל גָּבְהֵי הַשָּׁמָיִם. הָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה לְמַדַּי וּכְכֹל אֲשֶׁר הָלַךְ הַיּוֹם וְרָפָה, כֵּן גָּבְרָה בְּיוֹתֵר. מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם הָיָה קוֹדֵר וְזוֹעֵף, וְהַסִּמָּנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סְעָרָה כְּבָר נִכְּרוּ בַּעֲלִיל.
הֶרְבֶּרְט נִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַ“קָּמִינִים” וּפֶנְקְרוֹף פָּנָה אֶל הַכַּתָּב. הַלָּז הָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּבוֹאוֹ.
“לֵיל זְוָעָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט!” אָמַר הַסַּפָּן, “יְהִי גֶּשֶׁם וְרוּחַ לַהֲנָאָתָם שֶׁל עוֹפוֹת־הַסְּעָרָה9!” הַכַּתָּב הֵסֵב פָּנָיו, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת פֶּנְקְרוֹף, פֶּתַח וְאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
“כַּמָּה רָחוֹק הָיָה, לְפִי דַּעְתְּךָ, מִן הַחוֹף אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ הִשְׂתָּעֵר עַל סִירַת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אוֹתוֹ הַנַּחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם, אֲשֶׁר גָּרַף אֶת חֲבֵרֵנוּ?”
הַסַּפָּן לֹא הָיָה מְצַפֶּה לִשְׁאֵלָה זוֹ. הוּא הִרְהֵר רֶגַע וְהֵשִׁיב
“מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חִבְּלִים, לְכָל הַיּוֹתֵר.”
“וְכַמָּה שִׁעוּר אָרְכּוֹ שֶׁל חִבֵּל?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
“לְעֶרֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים אַמּוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת אוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.”
“נִמְצָא,” אָמַר הַכַּתָּב, “שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית נֶעְלַם בְּמֶרְחָק שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם רֶגֶל מִן הַחוֹף, אוֹ קְצָת יוֹתֵר מִכֵּן?”
“לְעֶרֶךְ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.
“וְאַף כַּלְבּוֹ כָּךְ?”
“אַף כַּלְבּוֹ.”
“וְעַל זֶה אֲנִי תָּמֵהַּ בְּיוֹתֵר,” אָמַר הַכַּתָּב, “אִם נַנִּיחַ שֶׁחֲבֵרֵנוּ נִסְפָּה, הֲרֵי צָרִיךְ לְהַנִּיחַ, שֶׁגַּם טוֹףּ נִסְפָּה עִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הֵטִיל הַיָּם אֶל הַחוֹף לֹא אֶת נִבְלַת הַכֶּלֶב וְלֹא אֶת גּוּפַת בְּעָלָיו!”
“אִם הַיָּם סוֹעֵר בְּחָזְקָה, אֵין זֶה מִן הַתֵּמֵהּ. חוּץ מִזֶּה הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהַזְּרָמִים נְשָׂאוּם לַמֶּרְחַקִּים וְשָׁם הִשְׁלִיכוּם אֶל הַחוֹף.”
“וּבְכֵן אֵפוֹא כָּךְ דַּעְתְּךָ, שֶׁחֲבֵרֵנוּ נִסְפָּה בְּגַלֵּי הַיָּם?” שָׁאַל הַכַּתָּב שׁוּב פָּעַם.
“כָּךְ דַּעְתִּי.”
“וְדַעְתִּי אֲנִי אֵינָהּ כָּךְ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהִנְּךָ בָּקִי מִמֶּנִּי בְּמִקְצֹעַ זֶה. דַּעְתִּי הִיא שֶׁהַמְּאֹרָע הַכָּפוּל הַזֶּה, שֶׁגַּם כּוֹרֶשׁ וְגַם טוֹףּ, בֵּין שֶׁהֵם חַיִּים וּבֵין שֶׁהֵם מֵתִים, נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם, אֵינוֹ נִתָּן לְהִתְבָּאֵר וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַדָּעַת.”
“מִתְאַוֶּה הָיִיתִי, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, לִהְיוֹת סָבוּר כָּמוֹךָ,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, וּלְדַאֲבוֹנִי הַגָּדוֹל מֻבְטָחְנִי שֶׁכָּךְ הוּא וְאֵינִי יָכֹל לָזוּז מִדַּעְתִּי.”
וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנָה הַסַּפָּן וְנִכְנָס אֶל הַקָּמִינִים. עַל הָאָח רָעֲשָׁה וְנוֹצְצָה אֵשׁ נָאָה. הֶרְבֶּרְט הֵטִיל לְשָׁם מְלוֹא הָעֹמֶס עֵצִים יְבֵשִׁים, וְהַלֶּהָבָה זָרְעָה נֹגַהּ גָּדוֹל אֶל תּוֹךְ הַפִּנּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁל הַמִּסְדְּרוֹן.
פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל מְטַפֵּל מִיָּד בַּהֲכָנַת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם. סָבוּר הָיָה, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא לְהַעֲלוֹת הַיּוֹם עַל שֻׁלְחָנָם מָנוֹת יָפוֹת שֶׁל בָּשָׂר, לְפִי שֶׁכֹּחוֹת כֻּלָּם הָיוּ צְרִיכִים חִזּוּק. אֶת מַחֲרֹזֶת הַקּוּרוּקוּסִים הִנִּיחַ לְמָחָר וְעָמַד וּמָרַט אֶת נוֹצוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי תַּרְנְגוֹלֵי־בָּר וּנְעָצָם עַל שְׁפוּד שֶׁל עֵץ וְצָלָם עַל גַּבֵּי הַמְּדוּרָה.
הִגִּיעָה שְׁעֵת שֶׁבַע בָּעֶרֶב וְנֶב עֲדַיִן לֹא שָׁב. שְׁהִיָּה מְמֻשָּׁכָה זוֹ עוֹרְרָה בְּלֵב פֶּנְקְרוֹף דְּאָגָה רַבָּה לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַכּוּשִׁי. חוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁמָּא אֵרַע לוֹ אָסוֹן בְּאֶרֶץ זָרָה זוֹ, אוֹ שֶׁאֻמְלָל זֶה שָׁלַח יָד בְּנַפְשׁוֹ מֵרֹב יָגוֹן וָצָעַר. וּכְנֶגֶד זֶה הֵבִיאָה הִתְמַהְמְהוּתוֹ שֶׁל נֶב אֶת הֶרְבֶּרְט לִידֵי מַסְקָנוֹת הֲפוּכוֹת מֵאֵלֶּה. הוּא הָיָה סָבוּר, שֶׁוַּדַּאי אֵרַע מְאֹרָע חָדָשׁ, אֲשֶׁר עִכֵּב אֶת נֶב מִלַּחֲזֹר הַבַּיְתָה וַאֲשֶׁר עוֹרֵר אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשָׂיו. וְאִם הִתְרַחֵשׁ מְאֹרָע חָדָשׁ כָּזֶה, הֲרֵי זֶה וַדַּאי אוֹת לְטוֹבָה לְכוֹרֶשׁ סְמִית. שֶׁאִם אֵין כֵּן, אִם שׁוּם תִּקְוָה לֹא עִכְּבָה אֶת נֶב בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, מִפְּנֵי מַה לֹא חָזַר עֲדָיִן? אֶפְשָׁר מָצָא אֵיזֶה סִמָּן, רִשּׁוּם שֶׁל עִקְּבוֹת רַגְלַיִם, שִׁיּוּר שֶׁל חֵפֶץ שֶׁמָּצָא עַל דַּרְכּוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁהוֹלֵךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּנָתִיב שֶׁל עֲקֵבוֹת וַדָּאִיִּים וּנְכוֹנִים? וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא נִמְצָא אֵצֶל אֲדוֹנָיו?…
כָּךְ הָיָה מְהַרְהֵר הָעֶלֶם בְּלִבּוֹ וְכָךְ הָיָה מְדַבֵּר. חֲבֵרָיו לֹא מְנָעוּהוּ מִלְּדַבֵּר כְּכֹל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. הַכַּתָּב הֵנִיעַ יָדוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה לִדְבָרָיו, וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה חוֹשֵׁב, שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא, כִּי נֶב הִרְחִיק הַיּוֹם לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף לְשֵׁם חִפּוּשָׂיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָכֹל הָיָה לַחֲזֹר עֲדָיִן.
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּנְבוּאוֹת־לֵב עֲמוּמוֹת תָּקְפוּ אֶת הֶרְבֶּרְט, וְהוּא הִבִּיעַ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת חֶפְצוֹ לָלֶכֶת לִקְרַאת נֶב; וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁהֲלִיכָה זוֹ תִּהְיֶה לְבַטָּלָה, שֶׁכֵּן בַּאֲפֵלָה זוֹ וּבַאֲוִיר קָשֶׁה זֶה לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת עִקְּבוֹתָיו שֶׁל נֶב, וּמִשּׁוּם כָּךְ מוּטָב שֶׁיַּמְתִּין. אִם נֶב לֹא יָשׁוּב מָחָר, לֹא יְהִי הוּא, פֶּנְקְרוֹף, מְהַסֵּס אַף רֶגַע, אֶלָּא יִלָּוֶה אֶל הֶרְבֶּרְט עַל מְנָת לָלֶכֶת וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַכּוּשִׁי.
גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף, כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁלֹּא מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה יִתְפָּרָדוּ, וְעַל כָּרְחוֹ וִתֵּר הֶרְבֶּרְט עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ; אֶלָּא שֶׁשְּׁתֵּי טִפּוֹת דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת נָשְׁרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵעֵינָיו.
הַכַּתָּב לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וְהוּא עָמַד וְחִבֵּק אֶת הָעֶלֶם יְקַר־הָרוּחַ בִּזְרוֹעוֹתָיו.
מֶזֶג־הָאֲוִיר נַעֲשָׂה קָשֶׁה וְזוֹעֵם מְאֹד. רוּחַ דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית עַזָּה הִתְחוֹלְלָה עַל חוֹף הַיָּם בְּכֹחַ כַּבִּיר לְאֵין עֲרוֹךְ. מֵי הַיָּם, אֲשֶׁר שָׁפְלוּ בְּאוֹתָהּ הָעֵת, הִתְגָּעֲשׁוּ וְהִתְנַגְּשׁוּ בְּקוֹל נַהַם אֶל הַסְּלָעִים שֶׁעַל פְּנֵי רַחֲבֵי הַחוֹף. הַגֶּשֶׁם, אֲשֶׁר הַסְּעָרָה פּוֹרְרָה אוֹתוֹ לְאָבָק דַּק, הָיָה פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר כְּעֵין עֲרָפֶל נִגָּר; הָאֵדִים הִתְגַּלְגְּלוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף קְרָעִים קְרָעִים, וְאַבְנֵי הֶחָצָץ הַפְּזוּרוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם רָעֲשׁוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת כִּשְׁאוֹן קוֹל אֲבָנִים הַמּוּרָקוֹת מִתּוֹךְ עֲגָלוֹת. הַחוֹל, שֶׁהָרוּחַ הִפְרִיחַתּוּ לְמַעְלָה, הִתְעָרֵב בְּגִשְׁמֵי הַזַּעַף, וְעַל יְדֵי כָךְ נֶעֶשְׂתָה הַסְּעָרָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמֹד בָּהּ; הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא אָבָק מִינֵרָלִי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה רָווּי אַבְקוֹת מָיִם. בֵּין תּוֹצָאַת הַנַּחַל וּבֵין חוֹמַת הַגְּרָנִית הִתְגּוֹלְלוּ גַּלְגִּלֵּי מַיִם גְּדוֹלִים, וְשִׁכְבוֹת הָאֲוִיר, שֶׁהִתְמַלְּטוּ מִפְּנֵי שִׁבֹּלֶת זוֹ, לֹא מָצְאוּ לָהֶן מוֹצָא אַחֵר חוּץ מִן הָעֵמֶק הַצַּר, אֲשֶׁר בְּקַרְקָעִיתוֹ הִתְגָּעֵשׁ זֶרֶם הַמַּיִם, וְשָׁם הָמוּ וְרָגְשׁוּ בְּכֹחַ שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו. עֲשַׁן הָאָח, אֲשֶׁר נִדְחַף לְאָחוֹר דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה הַצָּרָה, הִתְחִיל יוֹרֵד מַטָּה וּמִלֵּא אֶת הַמִּסְדְּרוֹנוֹת עַד אֶפֶס אֲוִיר לִנְשִׁימָה.
מִפְּנֵי סִבָּהּ זוֹ כִּבָּה פֶּנְקְרוֹף אֶת הָאֵשׁ, לְאַחַר שֶׁהָעוֹפוֹת נִצְלוּ, וְלֹא הִשְׁאִיר אֶלָּא גֶחָלִים לוֹהֲטוֹת טְמוּנוֹת בָּרֶמֶץ.
הִגִּיעָה שֶׁעֵת שְׁמוֹנֶה, וְנֶב טֶרֶם שָׁב; וְאַף עַל פִּי כֵן, אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הָאָיֹם הוּא שֶׁעָצַר אוֹתוֹ וְשֶׁבְּוַדָּאי מָצָא לוֹ מִפְלָט בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת וַהֲרֵיהוּ מְצַפֶּה שָׁם לְסוֹפָהּ שֶׁל הַסְּעָרָה אוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל יוֹם מָחָר. לָלֶכֶת לִקְרָאתוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ בְּלֵיל זְוָעָה שֶׁכָּזֶה – אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדָּעַת.
צְלִי הַצַּיִד הָיָה הַמַּאֲכָל הָאֶחָד שֶׁאָכְלוּ בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב. הֵם אָכְלוּ בָּשָׂר זֶה בַּהֲנָאָה רַבָּה וּמָצְאוּ שֶׁטַּעְמוֹ מְצֻיָּן. פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט אֲשֶׁר הַהֲלִיכָה הָרַבָּה גֵּרְתָה אֶת תַּאֲבוֹנָם לְאֵין הָכִיל, בָּלְעוּ אוֹתוֹ בְּמִדָּה יְתֵרָה.
מִשֶּׁאָכְלוּ, פָּרַשׁ כָּל אֶחָד אֶל הִפְנָה, שֶׁשָּׁם שָׁכַב בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר, וְהֶרְבֶּרְט נִרְדַּם עַד מְהֵרָה עַל יַד הַסַּפָּן, שֶׁהִשְׁתַּטַּח לְיַד הָאָח.
בֵּינָתַיִם הָלְכָה הַסְּעָרָה שֶׁבַּחוּץ הָלֹךְ וְגָבֹר מִשָּׁעָה לְשָׁעָה וְסוֹפָהּ שֶׁנֶּעֶשְׂתָה אֲיֻמָּה. הִיא דָמְתָּה לַסּוּפָה, שֶׁהִפְרִיחָה אֶת הַשְּׁבוּיִים מֵרִיצְ’מוֹנְד אֶל אֶרֶץ זוֹ שֶׁעַל גְּדוֹת הַיָּם הַשָּׁקֵט. סְעָרוֹת שֶׁכְּמוֹתָהּ מְצוּיוֹת הַרְבֵּה בִּתְקוּפָה זוֹ שֶׁל שִׁוּוּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה וְהֵן גוֹרְמוֹת אֲסוֹנוֹת מְרֻבִּים, וּבְיִחוּד אֲיֻמּוֹת הֵן עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח רְחַב־הַיָּדַיִם הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין בּוֹ שׁוּם מַעֲצוֹר לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֲמַת זַעְמָן! וּלְפִיכָךְ נָקֵל לְהָבִין, שֶׁחוֹף כָּזֶה הַפָּתוּחַ לְצַד מִזְרָח, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ גָּלוּי וּמָסוּר בְּיַד הַסּוּפָה לְהַכּוֹתוֹ וּלְהַצְלִיפוֹ בְּשֵׁבֶט אַפָּהּ, הָיָה חָבוּט וְהָלוּם בַּחֲמַת קִצְפָּהּ בְּכֹחַ נַעֲרָץ, שֶׁאֵין מִלִּים בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לְתָאֳרוֹ אַף תֵּאוּר כָּל־שֶׁהוּא.
אַשְׁרֵי שׁוֹכְנֵי הַ“קָּמִינִים”, שֶׁצִּבּוּר הַסְּלָעִים אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ לָהֶם בֵּית דִּירָה, הָיָה מוּצָק בְּיוֹתֵר. הַסְּלָעִים הַלָּלוּ הָיוּ גָלְמֵי גְרָנִית גְּדוֹלִים וְאַדִּירִים, אֶלָּא שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם לֹא הָיוּ מֻנָּחִים מִתּוֹךְ שִׁוּוּי־מִשְׁקֹלֶת מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ, וּלְפִיכָךְ דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהֵם רוֹעֲדִים וּמִתְנוֹדְדִים בִּיסוֹדָם. פֶּנְקְרוֹף הִרְגִּישׁ בָּזֶה וְדֶרֶךְ יָדוֹ, שֶׁהָיְתָה נִשְׁעֶנֶת אֶל הַקִּיר, עָבְרוּ רְעִידוֹת תְּכוּפוֹת וּמְהִירוֹת. אֶלָּא שֶׁאָמַר אֶל לִבּוֹ, וְהַצֶּדֶק הָיָה אִתּוֹ, שֶׁאֵין לַחֲשׁשׁ, שֶׁבֵּית־הַדִּירָה הָעַרְאִי שֶׁהִתְקִין יִתְעַרְעָר. וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹל שְׁאוֹן אֲבָנִים, שֶׁנֶּעְתְּקוּ מֵרֹאשׁ הָרָמָה וְנֶעֶקְרוּ עַל יְדֵי גַּלְגִּלֵּי הַסּוּפָה וְהִתְגַּלְגְּלוּ וְנָפְלוּ עַל הַחוֹף. אֲחָדוֹת מֵהֶן הִתְגַּלְגְּלוּ וּבָאוּ אֲפִילוּ עַד לַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַ“קָּמִינִים” וְשָׁם הִתְפּוֹצְצוּ לִרְסִיסִים וְנָפְלוּ מָטָּה.
פַּעֲמַיִם קָם הַסַּפָּן מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְהָלַךְ וְהֵצִיץ בְּעַד מִפְתַּח הַמִּסְדְּרוֹן אֶל הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ; אֶלָּא שֶׁרָאָה וְהִכִּיר, שֶׁמַּפֹּלֶת זוֹ לֹא הָיְתָּה עֲצוּמָה וְלֹא הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם סַכָּנָה כָּל־שֶׁהִיא, וּלְפִיכָךְ חָזַר אֶל מְקוֹמוֹ לְיַד הָאָח, אֲשֶׁר הַגֶּחָלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ לָחֲשׁוּ בְּקוֹל מִתַּחַת לָרֶמֶץ.
לַמְרוֹת זַעַף הַסּוּפָה וְנַהֲמַת גַּלֵּי הַיָּם הָיָה הֶרְבֶּרְט יָשַׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה. וְסוֹף סוֹף הִכְרִיעָה הַשֵּׁנָה גַם אֶת פֶּנְקְרוֹף, כִּי עוֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים כְּמוֹתוֹ הָיָה רָגִיל בִּימֵי חַיָּיו לִזְוָעוֹת כָּאֵלֶּה. רַק גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לְבַדּוֹ הָיָה עֵר, לְפִי שֶׁלִּבּוֹ הָיָה מָלֵא חֲרָדָה. הוּא הָיָה קוֹבֵל עַל עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא נְלְוָה אֶל נֶב. כְּבָר רָאִינוּ, שֶׁעֲדַיִן הִבְהֲבָה בְּלִבּוֹ תִּקְוָה כָּל־שֶׁהִיא. אוֹתָן הַהַרְגָּשׁוֹת שֶׁתָּקְפוּ אֶת הֶרְבֶּרְט, לֹא פָּסְקוּ מִלְּפַעֵם גַּם אֶת רוּחוֹ הוּא. הוּא הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רַק בְּנֶב בִּלְבָד: מִפְּנֵי מַה לֹא חָזַר נֶב? הוּא הִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד עַל מִשְׁכָּב הַחוֹל שֶׁלּוֹ וְכִמְעַט שֶׁלֹּא שָׂם לִבּוֹ אֶל מִלְחֶמֶת אֵיתָנֵי הַטֶּבַע שֶׁהִתְחוֹלְלָה בַּחוּץ. פְּעָמִים שֶׁעֵינָיו, אֲשֶׁר הָעֲיֵפוּת הִכְבִּידָה עֲלֵיהֶן, נֶעֶצְמוּ לְרֶגַע אֶחָד, וְאוּלָם מִיָּד חָלְפָה בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבָה מְהִירָה כְּבָרָק וְהוּא שָׁב וּפָקַח אוֹתָן שׁוּב.
בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַלַּיְלָה הָלַךְ הָלֹךְ וְעָבֹר וְהִגִּיעָה שְׁעֵת שְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר. פֶּנְקְרוֹף הָיָה שָׁקוּעַ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וּפִתְאֹם הוּא חָשׁ שֶׁמְּטַלְטְלִים אוֹתוֹ טַלְטֵלָה עַזָּה.
“מַה נִהְיָתָה?” קָרָא בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ. דַּעְתּוֹ נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו מִיָּד בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת הַמְיֻחָדָה, הַמְּצוּיָה אֵצֶל יוֹרְדֵי־הַיָּם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הַכַּתָּב עַל גַּבּוֹ וְגָחֵן עָלָיו וְאָמָר:
“הַאֲזִינָה, פֶּנְקְרוֹף, הַאֲזִינָה!”
הַסַּפָּן הִטָּה אָזְנוֹ וְלֹא הִבְחִין שׁוּם קוֹל חוּץ מִקּוֹל שְׁאוֹנָהּ וַהֲמוֹנָהּ שֶׁל הַסּוּפָה.
“הֲרֵי זֶה שְׁאוֹן הָרוּחַ,” עָנָה וְאָמָר.
“לֹא,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “כִּמְדֻמֶּנִי, שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ…”
“מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ?”
“קוֹל כֶּלֶב נוֹבֵחַ!”
“קוֹל כֶּלֶב!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף וְקָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו.
“הֵן… קוֹל נְבִיחָה…”
“אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן. “וְחוּץ מִזֶּה, הֲיִתָּכֵן שֶׁיְּהִי הַקּוֹל בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ נַהֲמַת הַסּוּפָה?…”
“שְׁהֵה רֶגַע… הַקְשִׁיבָה…” אָמַר הַכַּתָּב.
פֶּנְקְרוֹף אִמֵּץ אֶת חוּשׁ הַשֵּׁמֵע שֶׁלּוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב, וְכַאֲשֶׁר שָׁכְכָה הַסְּעָרָה לְרֶגַע אֶחָד, נִדְמָה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל נְבִיחָה רְחוֹקָה.
“וּבְכֵן?…” אָמַר הַכַּתָּב וְלָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל הַסַּפָּן.
“הֵן… הֵן!…” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.
“הֲרֵי זֶה טוֹףּ! הֲרֵי זֶה טוֹףּ!…” קָרָא הֶרְבֶּרְט, שֶׁהֵקִיץ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִשְּׁנָתוֹ, וּשְׁלָשְׁתָּם רָצוּ אֶל פֶּתַח הַכִּירָיִם.
קָשֶׁה הָיָה לָהֶם עַד מְאֹד לָצֵאת הַחוּצָה: הָרוּחַ דְּחָפָתַם לְאָחוֹר; סוֹף סוֹף עָלָה בְּיָדָם לָצֵאת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אַחַד הַסְּלָעִים. הֵם עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ לִפְנֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר דָּבָר.
הָאֲפֵלָה הָיְתָה אֲפֵלָה גְמוּרָה. הַיָּם, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הָיוּ עֲטוּפִים בַּעֲבִי מַחֲשַׁכִּים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁבְּכָל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר כֻּלּוֹ אֵין אַף נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל אוֹרָה.
שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמְדוּ הַכַּתָּב וַחֲבֵרָיו תַּחְתֵּיהֶם כְּאִלּוּ דֻּכְּאוּ מִתִּגְרַת הַסְּעָרָה, נָמוֹגוּ מִגִּשְׁמֵי הַזַּעַף וְנִסְתַּמְּאוּ עַל יְדֵי אַבְקוֹת הַחוֹל. אַחַר שָׁמְעוּ שׁוּב פַּעַם אֶת הַנְּבִיחָה הַזֹּאת בְּאַחַת הַהַפְסָקוֹת שֶׁל הַסּוּפָה, וְהֵם הִבְחִינוּ שֶׁהִיא בָּאָה מִמֶּרְחָק רָב.
לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שְׁטוֹףּ הוּא הַנּוֹבֵחַ שָׁם! אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה הִיא, אִם לְבַדּוֹ הוּא, אוֹ נִמְצָא בְּלִוְיָתוֹ שֶׁל אָדָם? סְבָרָה הִיא, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ נִמְצָא נֶב עִמּוֹ, וַדַּאי הָיָה נֶב מְמַהֵר לָבוֹא אֶל הַ“קָּמִינִים”.
הַסַּפָּן, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ מִפְּנֵי נַהֲמַת הַסּוּפָה, לָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל הַכַּתָּב לְחִיצָה שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ “חַכֵּה מְעַט” וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַ“קָּמִינִים”.
מִקֵּץ רֶגע חָזַר וּבְיָדוֹ צְרוֹר קָנִים בּוֹעֲרִים; הוּא הֵטִיל אֶת הַצְּרוֹר אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים וְהִתְחִיל שׁוֹרֵק שְׁרִיקוֹת עַזּוֹת.
לְקוֹל הָאוֹת הַזֶּה, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ מִי־שֶׁהוּא מְצַפֶּה לוֹ, עָנְתָה נְבִיחָה, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְקָרֹב, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵּה כֶּלֶב הִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן. פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִהֲרוּ וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו.
הֵטִילוּ עֵצִים יְבֵשִׁים עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים הַלּוֹהֲטוֹת, וּמִיָּד פָּרְצָה שַׁלְהֶבֶת גְּדוֹלָה וְהֵאִירָה אֶת הַמִּסְדְּרוֹן.
“הֲרֵי זֶה טוֹףּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.
וּבֶאֱמֶת הָיָה זֶה טוֹףּ, כֶּלֶב אַנְגְּלִי־נוֹרְמַנְדִּי נָאֶה, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי הַגְּזָעִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּתְעָרְבוּ, קִבֵּל בִּירֻשָּׁה אֶת מְהִירוּת הָרַגְלַיִם וְאֶת הֶחָרִיפוּת שֶׁל חוּשׁ הָרֵיחַ, – שְׁתֵּי מִדּוֹת מְצֻיָּנוֹת הַמְיַחֲדוֹת אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל כֶּלֶב.
זֶה הָיָה כַּלְבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
אֲבָל הוּא הָיָה לְבַדּוֹ! אֵין אֲדוֹנָיו עִמּוֹ וְאֵין נֶב עִמּוֹ!
אֶפֶס כֵּיצַד יָכֹל הָיָה הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁלּוֹ לְהוֹלִיכוֹ עַד הַ“קָּמִינִים”, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אוֹתָם? דָּבָר זֶה נִרְאָה כְּחִידָה, וּבְיִחוּד אִם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא רָץ בְּלֵיל מַחֲשַׁכִּים כָּזֶה וּבְסוּפָה כָּזוֹ! אֶלָּא שֶׁהָיְתָה כָּאן חִידָה גְדוֹלָה מִזּוֹ: טוֹףּ לֹא הָיָה לֹא עָיֵף, לֹא תַּשׁ־כֹּחַ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה אֲפִילוּ מְלֻכְלָךְ בְּבוֹץ אוֹ בְּחוֹל!…
הֶרְבֶּרְט מְשָׁכָהוּ אֵלָיו וְחִבֵּק אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו. הַכֶּלֶב קִבֵּל אֶת הַלְּטִיפוֹת הַלָּלוּ בְּאַהֲבָה וְחִכֵּךְ אֶת צַוָּארוֹ אֶל יְדֵי הָעֶלֶם.
“אִם נִמְצָא הַכֶּלֶב, וַדַּאי יִמָּצֵא גַם אֲדוֹנָיו!” אָמַר הַכַּתָּב.
“יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים!” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “הָבָה נֵלֵכָה! טוֹףּ יְנַהֲגֵנוּ!”
פֶּנְקְרוֹף לֹא הוֹצִיא מִפִּיו אַף מִלָּה שֶׁל סֵרוּב. הוּא חָשׁ יָפֶה, כִּי בִּיאָתוֹ שֶׁל טוֹףּ עֲלוּלָה לְהַכְחִישׁ אֶת הַדֵּעָה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ.
“הָבָה נֵצֵא לַדֶּרֶךְ!” עָנָה וְאָמָר.
פֶּנְקְרוֹף חָזַר וְכִסָּה בִּשְׁקִידָה אֶת הַגֶּחָלִים וְהִנִּיחַ מִתַּחַת לָאֵפֶר גִּזְרֵי עֵצִים אֲחָדִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֵשׁ בּוֹעֶרֶת לִכְשֶׁיַּחֲזֹרוּ. אַחַר לָקַח עִמּוֹ אֶת שְׂרִידֵי הַסְעֻדָּה וְיָצָא הַחוּצָה. הַכֶּלֶב רָץ לְפָנָיו מִתּוֹךְ נְבִיחָה קַלָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ מֵעֵין הַזְמָנָה וְזֵרוּז לָלֶכֶת, וְהַכַּתָּב וְהָעֶלֶם הָלְכוּ אַחֲרָיו.
הַסּוּפָה רָגְשָׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ וְאֶפְשָׁר שֶׁהִגִּיעָה אָז לִידֵי הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל כֹּחָהּ וְעֻזָּהּ. הַלְּבָנָה, שֶׁהָיְתָה עֲדַיִן בְּרֵאשִׁית תְּקוּפָתָהּ, לֹא הִזִּילָה אַף קֶרֶן אוֹר אַחַת מִבַּעַד לְמִפְלְשֵׁי הָעֲנָנִים. לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד, וְהָאֲנָשִׁים נוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁאֵין טוֹב לָהֶם מֵאֲשֶׁר לִסְמֹךְ עַל הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל הַכֶּלֶב; וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ. הַכַּתָּב וְהָעֶלֶם הָיוּ מְהַלְּכִים אֲחוֹרֵי הַכֶּלֶב, וְהַסַּפָּן הָיָה מְהַלֵּךְ אַחֲרֵיהֶם. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַשְׁמִיעַ אִישׁ אֶל אָחִיו אַף מִלָּה. הַגֶּשֶׁם לֹא יָרַד בְּשֶׁטֶף מְרֻבֶּה, כִּי הַסּוּפָה פּוֹרְרָה אוֹתוֹ לְאָבָק, וְאוּלָם הַסּוּפָה הָיְתָה אֲיֻמָּה.
אֲבָל לְאָשְׁרוֹ שֶׁל הַסַּפָּן וּשְׁנֵי מְלַוָּיו הִסְבִּיר לָהֶם הַפַּעַם הַמִּקְרֶה אֶת פָּנָיו, כִּי הָרוּחַ הָיְתָה דְרוֹמִית־מִזְרָחִית וְנָשְׁבָה אֶל גַּבָּם. גַּלֵּי הַחוֹל, שֶׁהֶעֶלְתָה הָרוּחַ וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמֹד בָּהֶם, טָפְחוּ אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא הִצְטָרְכוּ לְהָסֵב אֶת פְּנֵיהֶם לְעֵבֶר אַחֵר, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר הִכְבִּיד אֶת הֲלִיכָתָם. עִתִּים הָיוּ מְהַלְּכִים עַל כָּרְחָם בִּמְהִירוּת יְתֵרָה וְהָיוּ פּוֹסְעִים פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּטְלוּ לָאָרֶץ, וְאוּלָם תִּקְוָה אַדִּירָה הִכְפִּילָה אֶת כֹּחָם, וְהַפַּעַם הָיְתָה הֲלִיכָתָם עַל פְּנֵי הַחוֹף שֶׁלֹּא בְּאֶפֶס מַטָּרָה. לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁנֶּב מָצָא אֶת אֲדוֹנָיו וְשֶׁהוּא הוּא שֶׁשָּׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת הַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן. אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה הִיא, אִם הָאִינְגֵ’נֵר עוֹדֶנּוּ חַי, אוֹ נֶב קָרָא לָהֶם רַק לְמַעַן לַחֲלֹק אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן לְגוּפָתוֹ שֶׁל סְמִית הָאֻמְלָל?
לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵי הַקִּיר הַתָּלוּל שֶׁל אֶרֶץ הָרָמָה וּמָנְעוּ עַצְמָם מִשּׁוּם זְהִירוּת מְחֻכָּמָה מִלָּבוֹא בְּקִרְבָתוֹ, עָמְדוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים לִשְׁאֹף רוּחַ. קִיר הַסְּלָעִים הֵגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הָרוּחַ, וְהֵם נָחוּ מִן הַהֲלִיכָה הַזֹּאת, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר – מִן הַמְּרוּצָה הַזֹּאת, שֶׁאָרְכָה רֶבַע שָׁעָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַשְׁמִיעַ אִישׁ אֶל אָחִיו אֶת קוֹלוֹ וְלַעֲנוֹת זֶה לָזֶה דָבָר, וּכְשֶׁהוֹצִיא הָעֶלֶם אֶת הַשֵּׁם כּוֹרֶשׁ סְמִית מִפִּיו, נָבַח הַכֶּלֶב בְּשִׂמְחָה, כְּאִלּוּ רָצָה לְהַגִּיד, שֶׁאֲדוֹנָיו נִצָּל.
“הוּא נִצַּל, הַאֵין זֹאת?” אָמַר הֶרְבֶּרְט. “הוּא נִצַּל, טוֹףּ?”
הַכֶּלֶב נָבַח שׁוּב פַּעַם, כְּאִלּוּ לְשֵׁם תְּשׁוּבָה.
שׁוּב נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם. הַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֶרֶךְ שְׁעֵת שְׁתַּיִם וּמֶחֱצָה לִפְנוֹת בֹּקֶר. הַיָּם הִתְחִיל גּוֹאֶה, וְגֵאוּת זוֹ שֶׁל רֵאשִׁית הַחֹדָשׁ, אֲשֶׁר בִּכְלָל עַזָּה הִיא מִטִּבְעָהּ, עָמְדָה לְהֵהָפֵךְ הַפַּעַם, בְּשֶׁל רִגְשַׁת הַסּוּפָה, לְגֵאוּת רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד מְאֹד. הַמִּשְׁבָּרִים הַגְּדוֹלִים הִתְנַגְּשׁוּ בְּקוֹל רַעַם אֶל שׁוּרוֹת הַסְּלָעִים וְהִשְׂתָּעֲרוּ וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶן בְּכֹחַ אָיֹם וְנוֹרָא וּבְוַדַּאי הִשְׁתַּפְּכוּ מֵהָלְאָה לָהֶן וְהֵצִיפוּ אֶת הָאִי הַקָּטֹן, אֲשֶׁר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה כֻּלּוֹ סָמוּי מִן הָעָיִן. סֶכֶר־סְלָעִים זֶה שׁוּב לֹא הֵגֵן עַל הַחוֹף, שֶׁעָמַד עַכְשָׁו כֻּלּוֹ גָלוּי בִּפְנֵי שֶׁטֶף מֶרְחֲבֵי הַיָּם וּדְכִי גַּלָּיו.
אַךְ הִתְרַחֲקוּ הַסַּפָּן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ מִקִּיר הַסְּלָעִים, וְהִנֵּה שׁוּב תָּקְפָה אוֹתָם הָרוּחַ בַּחֲמַת זָעַם. כְּפוּפֵי גֵב וּדְחוּפִים בְּיַד הַסְּעָרָה הָלְכוּ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה אֲחוֹרֵי טוֹףּ, שֶׁלֹּא הָיָה מְפַקְפֵּק אַף פִּקְפּוּק כָּל־שֶׁהוּא בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ לָלֶכֶת. הֵם פָּנוּ צָפוֹנָה; מִימִינָם הִשְׂתָּרֵעַ לְאֵין גְּבוּל שֶׁטַח הַגַּלִּים, אֲשֶׁר הִתְגָּעֵשׁ בְּשָׁאוֹן מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם, וּמִשְּׂמֹאלָם הָיְתָה אֶרֶץ, אֲשֶׁר מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בָּהּ. וְאוּלָם עַל פִּי מַהֲלַךְ הַסּוּפָה שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה וְעָבְרָה עַכְשָׁו מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם בְּאֵין מַעֲצוֹר, הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֶרֶץ זוֹ וַדַּאי שְׁטוּחָה הִיא בְּמִדָּה יְדוּעָה.
עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר עָבְרוּ הַהוֹלְכִים, לְפִי הָאֹמֶד, מַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה מִילִין. הָעֲנָנִים הִתְנַשְּׂאוּ מְעַט לְמַעְלָה וְשׁוּב לֹא נִגְרְרוּ סָמוּךְ לַקַּרְקַע. הָרוּחַ, שֶׁלַּחוּתָהּ נִתְמַעֲטָה, נִשְׁתַּנְּתָה לְאַט לְאַט וְהָיְתָה לְזִרְמֵי־אֲוִיר יְבֵשִׁים יוֹתֵר וְקָרִים יוֹתֵר. פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הָיוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים קַלִּים, וְהַקֹּר וַדַּאי גָּרַם לָהֶם עִנּוּיִים קָשִׁים, וְאוּלָם אַף תְּלוּנָה אַחַת לֹא יָצְאָה מִפִּיהֶם. הֵם הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לָלֶכֶת אַחֲרֵי טוֹףּ אֶל כָּל אֲשֶׁר חַיָּה נְבוֹנָה זוֹ תּוֹלִיכֵם.
סָמוּךְ לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת הִתְחִיל אוֹר הַיּוֹם מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. מֵרוֹם כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם שֶׁשִּׁכְבוֹת הָאֵדִים לֹא הָיוּ מְעֻבּוֹת בְּיוֹתֵר, נֶאֶצְלוּ מִתְּחִלָּה גְּוָנִים אֲפוֹרִים, שֶׁהִבְלִיטוּ אֶת קְצוֹת הָעֲנָנִים, וְאוּלָם עַד מְהֵרָה בָּקַע מִתַּחַת לִשְׁכָכָה אֲפֵלָה בְּרַק נֹגַהּ שֶׁהֵאִיר אֶת אֹפֶק הַיָּם. רָאשֵׁי הַגַּלִּים הִתְנוֹצְצוּ בְּאוֹרוֹת חִוְרִים וּמַרְאֵה הַקֶּצֶף הָפַךְ לָבָן. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הִתְחִילוּ בּוֹלְטִים מִצַּד שְׂמֹאל רִשְׁמֵי אֶרֶץ הַחוֹף, אֶלָּא שֶׁהַמַּרְאֶה הָיָה עֲדַיִן כְּמַרְאֵה הַצֶּבַע הָאָפוֹר עַל גַּבֵּי הַצֶּבַע הַשָּׁחוֹר.
בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר הֵאִיר הַיּוֹם כָּל צָרְכּוֹ. הָעֲנָנִים עָלוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה אֶל גָּבְהֵי מְרוֹמִים. הַסַּפָּן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְפִי הָעֶרֶךְ בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין מִן הַקָּמִינִים. הֵם הָיוּ מְהַלְּכִים עַל אַדְמַת חוֹף, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּחָה בְּיוֹתֵר וּגְדוּרָה מִצַּד הַיָּם בְּשׁוּרָה שֶׁל סְלָעִים, אֲשֶׁר רַק רָאשֵׁיהֶם בִּצְבְּצוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתּוֹךְ הַיָּם, שֶׁהָיָה מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו. מִצַּד שְׂמֹאל הִשְׂתָּרְעָה אַדְמַת חוֹלוֹת מְכֻסָּה שָׁמִיר וָשַׁיִת וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה עַרְבַת חוֹל שׁוֹמֵמָה. הַחוֹף, שֶׁהָיָה מְפֹרָץ אַךְ מְעַט, לֹא הֶעֱמִיד בִּפְנֵי הָאוֹקְיָנוֹס תְּרִיס אַחֵר חוּץ מִשּׁוּרָה עֲקֻמָּה שֶׁל גְּבָעוֹת קְטַנּוֹת. פֹּה וָשָׁם הִתְנַשְּׂאוּ אִילָנוֹת אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ כְּפוּפִים לְצַד מַעֲרָב וְשֶׁגַּם עַנְפֵיהֶם הָיוּ נוֹטִים בְּיִחוּד לְאוֹתוֹ הַצַּד. בְּמֶרְחָק גָּדוֹל לְאָחוֹר בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית הִשְׂתָּרַע קְצֵה אַחַד הַיְּעָרִים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶרְאָה טוֹףּ אוֹתוֹת בְּרוּרִים שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת. הוּא רָץ לְפָנִים וְחָזַר אֶל הַסַּפָּן, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מְזָרֵז אוֹתוֹ לְהָחִישׁ אֶת צְעָדָיו. אַחַר עָזַב אֶת הַחוֹף וְנֶעְלַם בֵּין הַחוֹלוֹת, כְּשֶׁהוּא נָהוּג עַל יְדֵי הָאִינְסְטִינְקְט הַנִּפְלָא שֶׁלּוֹ.
הָאֲנָשִׁים הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו. הָאָרֶץ הָיְתָה לְמַרְאֵה עַיִן אֶרֶץ עֲזוּבָה וְשׁוֹמְמָה מְאֹד. אַף נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת לֹא נִרְאֲתָה עַל פָּנֶיהָ.
שׁוּרַת הַחוֹלוֹת הָרְחָבָה עַד מְאֹד, הָיְתָה מְלֵאָה עַרְבּוּבְיָה פְּרוּעָה שֶׁל תִּלִים וּגְבָעוֹת הַפְּזוּרִים לְלֹא סֵדֶר. זוֹ הָיְתָה מֵעֵין שְׁוֵיצַרְיָה קְטַנָּה שֶׁל חוֹלוֹת, וּכְדֵי שֶׁאָדָם יִמְצָא שָׁם אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו, הָיָה זָקוּק בֶּאֱמֶת לְחוּשׁ הֶכֵּר נִפְלָא, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְחָרִיפוּת.
מִקֵּץ חֲמִשָּׁה רְגָעִים הִגִּיעַ הַכַּתָּב וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶל מִין מְחִלָּה, שֶׁהָיְתָה חֲפוּרָה בְּגִבְעַת חוֹל. כָּאן עָמַד טוֹףּ וְהִשְׁמִיעַ קוֹל נְבִיחָה בָּרָמָה. סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף מִהֲרוּ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ מְחִלָּה זוֹ.
שָׁם מָצְאוּ אֶת נֶב וְהִנֵּה הוּא כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו לְיַד גְּוִיַּת אָדָם הַמּוּטֶלֶת מְלוֹא אָרְכָּה עַל מַצַּע עֲשָׂבִים…
גְּוִיָּה זוֹ הָיְתָה גְוִיָּתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
פֶּרֶק שְׁמִינִי 🔗
חַי אוֹ מֵת? – סִפּוּרוֹ שֶׁל נֶב – טְבִיעוֹת מִצְעֲדֵי רַגְלָיִם – שְׁאֵלָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה – דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – בְּדִיקַת הַמִּצְעָדִים – הַשִּׁיבָה אֶל הַ“קָּמִינִים” – פֶּנְקְרוֹף נִדְהַם! –
נֶב לֹא נָע וְלֹא זֶע. פֶּנְקְרוֹף פָּנָה אֵלָיו וְהִפְלִיט כְּנֶגְדּוֹ רַק מִלָּה אַחַת: “חַי?”
נֶב לֹא עָנָה דָבָר. פְּנֵי גִדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף חָוָרוּ. הֶרְבֶּרְט פָּרַשׂ אֶת יָדָיו וְנֻצַּב תַּחְתָּיו בְּלִי נוֹעַ. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁמֵּעָצְמַת יְגוֹנוֹ וְצָרַת נַפְשׁוֹ לֹא הִרְגִּישׁ הַכּוּשִׁי הָאֻמְלָל בַּחֲבֵרָיו וְאַף לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַסַּפָּן.
הַכַּתָּב כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְיַד הַגְּוִיָּה הַמּוּטֶלֶת בְּלִי נוֹעַ וּפָתַח אֶת בִּגְדֵי הָאִינְגֵ’נֵר וְהִטָּה אָזְנוֹ אֶל חָזֵהוּ. עָבַר רֶגַע אֶחָד – אוֹתוֹ רֶגַע הָיָה שָׁקוּל כְּנֵצַח! – וְהוּא עוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ קוֹל דְּפִיקוֹת הַלֵּב.
נֶב הִתְרוֹמֵם קְצָת וְהִבִּיט מִסְּבִיבוֹ בְּעֵינַיִם תּוֹעוֹת שֶׁאֵינָן רוֹאוֹת כְּלוּם. מֵעוֹלָם לֹא שִׁנָּה הַיֵּאוּשׁ אֶת פְּנֵי אָדָם שִׁנּוּי גָּדוֹל מִזֶּה. נֶב הָיָה אֵין־אוֹנִים מֵרֹב עֲיֵפוּת וְכֻלּוֹ רָצוּץ וּמְדֻכָּא מִצַּעַר וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּירוֹ. הוּא הָיָה סָבוּר, שֶׁאֲדוֹנָיו מֵת.
לְאַחֵר בְּדִיקָה אֲרֻכָּה וּמְעֻלָּה קָם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְעָמַד עַל רַגְלָיו.
“הוּא חָי!” עָנָה וְאָמָר.
אָז כָּרַע גַּם פֶּנְקְרוֹף עַל בִּרְכָּיו וְגָחַן אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְהִנֵּה לָקְחָה גַם אָזְנוֹ דְפִיקוֹת־לֵב חַלָּשׁוֹת אֲחָדוֹת וּשְׂפָתָיו הִרְגִּישׁוּ בְּמַפַּח רוּחַ קָלוּשׁ, שֶׁיָּצָא מִבֵּין שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר.
הַכַּתָּב אָמַר מִלָּה, וּמִיָּד רָץ הֶרְבֶּרְט הַחוּצָה לְבַקֵּשׁ מָיִם. בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה פְּסִיעוֹת מִזֶּה וָהָלְאָה מָצָא פֶּלֶג זַךְ, שֶׁהָיָה מְפַכֶּה בֵּין הַחוֹלוֹת וְהָיָה מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו מִשִּׁפְעַת הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרְדוּ אָמֶשׁ. אֲבָל בַּמֶּה יִשְׁאַב אֶת הַמַּיִם וּבְיָדוֹ אֵין מְאוּמָה, וַאֲפִילוּ קוּנְכִיָּה לֹא נִמְצְאָה בְּקֶרֶב הַחוֹלוֹת? מֵאֵין עֵצָה, אָנוּס הָיָה הָעֶלֶם לְהַרְטִיב אַךְ אֶת מִטְפַּחְתּוֹ בְּמֵי הַפֶּלֶג וְחָזַר בִּמְרוּצָה אֶל הַמְּחִלָּה.
לְאָשְׁרוֹ שֶׁל הַנַּעַר הִסְפִּיקָה הַמִּטְפַּחַת הַטְּבוּלָה כָּל צָרְכָּהּ, כִּי גִדְעוֹן סְפִּילֶט רָצָה אַךְ לְהַרְטִיב אֶת שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר בַּמָּיִם. הַטִּפּוֹת הַמּוּעָטוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל מַיִם חַיִּים פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָן כִּמְעַט תֵּכֶף וּמִיָּד. אֲנָחָה הִתְמַלְּטָה מִתּוֹךְ חָזֵהוּ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְאַף גַּם דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נִסָּה לְדַבֵּר.
“אָנוּ נַצִּילֵהוּ!” אָמַר הַכַּתָּב.
לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָיְתָה רוּחַ נֶב וְשׁוּב בָּאָה תִּקְוָה בְּלִבּוֹ. הוּא הִפְשִׁיט אֶת אֲדוֹנָיו אֶת בְּגָדָיו, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם אֵין פֶּצַע בְּגוּפוֹ. אֲבָל שׁוּם פְּצִיעָה לֹא נִמְצְאָה לֹא בְּרֹאשׁוֹ, לֹא בְּגוּפוֹ וְלֹא בְּאֶחָד מֵאֲבָרָיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹּא נִמְצְאָה בִּבְשָׂרוֹ אַף שָׂרֶטֶת כָּל־שֶׁהִיא, וְדָבָר זֶה הָיָה מֻפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי גוּפוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ וַדַּאי צָף וְהִתְגַּלְגֵּל בֵּין הַסְּלָעִים. אֲפִילוּ יָדָיו הָיוּ שְׁלֵמוֹת וּלְלֹא חַבּוּרָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה, אֵיךְ לֹא נִפְגַּע פְּגִיעָה כָּל־שֶׁהִיא בְּשָׁעָה שֶׁיָּגַע לַעֲבֹר בִּשְׂחִיָּה בֵּין שׁוּרוֹת הַכֵּפִים.
וְאוּלָם חִידָה זוֹ וַדַּאי תִּפָּתֵר לְאַחַר זְמָן. כְּשֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ וְשׁוּב יוּכַל לְדַבֵּר, וַדַּאי יְסַפֵּר אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ. לְעֵת עַתָּה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַהֲשִׁיבוֹ לִתְחִיָּה, וּלְתַכְלִית זוֹ לֹא הָיְתָה תַּקָּנָה אַחֶרֶת אֶלָּא שִׁפְשׁוּף הַגּוּף. וּבְכֵן עָמְדוּ וְשִׁפְשְׁפוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר בַּמִּקְטֹרֶן10 הַגַּס אֲשֶׁר לַסַּפָּן. הַחִכּוּךְ הַנִּמְרָץ חִמֵּם אֶת בְּשַׂר הָאִינְגֵ’נֵר וְהוּא הֵנִיעַ בְּרִפְיוֹן אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְהִתְחִיל מְנַשֵּׁם נְשִׁימָה סְדוּרָה יוֹתֵר. הוּא הָיָה מִתְעַלֵּף מֵאֶפֶס אוֹנִים, וְלוּלֵא בָּאוּ הַכַּתָּב וַחֲבֵרָיו לְעֶזְרָתוֹ, לֹא הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית רוֹאֶה שׁוּב אֶת אוֹר הַחַיִּים.
“סָבוּר הָיִיתָ, שֶׁאֲדוֹנֶיךָ מֵת?” שָׁאַל הַסַּפָּן אֶת נֶב.
“הֵן! סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהוּא מֵת!” הֵשִׁיב נֶב, “וְלוּלֵא מְצָאֲכֶם טוֹףּ, וְלוּלֵא בָּאתֶם אַתֶּם, כִּי אָז קָבַרְתִּי אֶת אֲדוֹנִי וָמַתִּי עַל יָדוֹ.”
הִנֵּה כִּי כֵּן רוֹאִים אָנוּ, כִּי חַיָּיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיוּ תְּלוּיִים בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה!
אָז סִפֵּר נֶב אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ. לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶתְמֹל בַּבֹּקֶר אֶת הַקָמִינִים, שָׂם פָּנָיו צָפוֹנָה, אֶל אַדְמַת הַחוֹף, שֶׁכְּבָר בָּדַק וְתָר אוֹתָהּ קֹדֶם לָכֵן.
לְפִי הוֹדָאַת עַצְמוֹ לֹא תָּלָה שׁוּם תִּקְוָה בְּחִפּוּשָׂיו, וְאַף עַל פִּי כֵן, בָּדַק בַּחוֹף, בֵּין הַסְּלָעִים וְעַל גַּבֵּי הַחוֹל, שֶׁמָּא יִמְצָא סִמָּנִים כָּל־שֶׁהֵם, אֲשֶׁר יוּכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ לוֹ מוֹרֵי־דֶרֶךְ. בְּיִחוּד שָׂם אֶת לִבּוֹ לָתוּר אֶת חֵלֶק הַחוֹף, אֲשֶׁר שֶׁטֶף מֵי הַיָּם לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו, הוֹאִיל וְעַל שְׂפַת הַיָּם עַצְמָהּ וַדַּאי מָחֲקוּ הַגֵּאוּת וְהַשֶּׁפֶל כָּל רִשּׁוּם. נֶב שׁוּב לֹא קִוָּה לִמְצֹא אֶת אֲדוֹנָיו בַּחַיִּים. הוּא יָצָא הַפַּעַם אַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת גְּוִיָּתוֹ שֶׁל מֵת, שֶׁהוּא רָצָה לְקָבְרָהּ בְּעֶצֶם יָדָיו!
נֶב חִפֵּשׂ וּבָדַק זְמָן הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁיְּגִיעוֹ הָיָה לְבַטָּלָה. נִרְאֶה הָיָה שֶׁבְּמִדְבַּר שְׁמָמָה זֶה לֹא דָרְכָה מֵעוֹלָם רֶגֶל אֱנוֹשׁ. הַקּוּנְכִיּוֹת, אֲשֶׁר גַּלֵּי הַיָּם לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן וְשֶׁהָיוּ מֻנָּחוֹת מֵעֵבֶר לִתְחוּם הַשֶּׁטֶף מִילְיוֹנִים מִילְיוֹנִים, הָיוּ שְׁלֵמוֹת וּלְלֹא פְּגִימָה. לֹא נִמְצְאָה אַף קוּנְכִית אַחַת דְּרוּסָה. עַל שֶׁטַח שֶׁל מָאתַיִם אוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת יַרְדִּים לֹא הָיָה שׁוּם סִמָּן שֶׁל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל אָדָם, בֵּין יָשָׁן בֵּין חָדָשׁ.
נֶב גָּמַר אֵפוֹא לְהוֹסִיף לָלֶכֶת עַל הַחוֹף עוֹד כַּמָּה מִילִין מִשָּׁם וָהָלְאָה. הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהַזֶּרֶם נָשָׂא אֶת הַגְּוִיָּה לְמָקוֹם רָחוֹק מִשָּׁם. בַּנּוֹהֵג, שֶׁגְּוִיָּה הַצָּפָה סָמוּךְ לְחוֹף שָׁטוּחַ, סוֹפָהּ שֶׁהִיא מוּטֶלֶת אֶל הַיַּבָּשָׁה, וּמִקְרֶה רָחוֹק הוּא שֶׁלֹּא יְהִי כָּךְ. נֶב יָדַע זֹאת וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה לִרְאוֹת אֶת אֲדוֹנָיו שׁוּב פַּעַם אַחַת – פַּעַם אַחֲרוֹנָה.
“וּבְכֵן הוֹסַפְתִּי לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַחוֹף עוֹד כִּשְׁנֵי מִילִין, בָּדַקְתִּי אֶת כָּל שׁוּרַת הַכֵּפִים בִּזְמַן הַשֶּׁפֶל וְאֶת כָּל אַדְמַת הַחוֹף בִּזְמַן הַגֵּאוּת וּכְבָר נוֹאַשְׁתִּי מִמְּצֹא דְבַר־מָה, וּפִתְאֹם נִגְלוּ לְעֵינַי סָמוּךְ לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב עִקְּבוֹת אָדָם עַל פְּנֵי הַחוֹל.”
“עִקְּבוֹת אָדָם?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.
“הֵן!” הֵשִׁיב נֶב.
“וְרִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ הִתְחִילוּ בֵּין הַכֵּפִים עַצְמָם?” שָׁאַל הַכַּתָּב.
“לֹא,” הֵשִׁיב נֶב, “הֵם הִתְחִילוּ אַךְ לְיַד תְּחוּם הַגֵּאוּת, כִּי רִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת שֶׁבֵּין הַגֵּאוּת וּבֵין הַכֵּפִים וַדַּאי נִמְחָקוּ.” “הַמְשֵׁךְ אֶת דְּבָרֶיךָ, נֶב,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
“כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת רִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ, כִּמְעַט שֶׁיָּצָאתִי מִדַּעְתִּי מֵרֹב שִׂמְחָה. הֵם הָיוּ נִכָּרִים בַּעֲלִיל וְנִמְשְׁכוּ לְעֻמַּת הַחוֹלוֹת. הָלַכְתִּי בִּנְתִיבָתָם בִּמְרוּצָה כְּרֶבַע הַמִּיל, אֶלָּא שֶׁנִּזְהַרְתִּי שֶׁלֹּא לְמָחֳקָם. עָבְרוּ חֲמִשָּׁה רְגָעִים, וְהַיּוֹם כְּבָר הִתְחִיל מַחֲשִׁיךְ, וְהִנֵּה שָׁמַעְתִּי קוֹל נְבִיחָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב. הַקּוֹל קוֹל טוֹףּ, וְהוּא הוּא שֶׁהוֹלִיכַנִי הֲלוֹם, אֵל אֲדוֹנִי שֶׁלִּי!”
נֶב סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ וְהוֹסִיף וְאָמַר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֶת הַגְּוִיָּה לְלֹא רוּחַ חַיִּים, לֹא הָיָה קֵץ לְיִסּוּרֵי נַפְשׁוֹ! הוּא נִסָּה לְגַלּוֹת בָּהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁל שְׂרִיד חַיִּים. עַכְשָׁו, כְּשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ מֵת, רָצָה שֶׁיְּהִי חָי! אֲבָל כָּל עֲמָלוֹ הָיָה לַשָּׁוְא! שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ מַה לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא לַחֲלוֹק אֶת הַכָּבוֹד הָאַחֲרוֹן לְמִי שֶׁאָהַב אַהֲבָה בְּלִי מְצָרִים!
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר נֶב בִּבְנֵי לִוְיָתוֹ. הֲלֹא אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַלָּלוּ יְבַקְשׁוּ לִרְאוֹת פַּעַם אַחֲרוֹנָה אֶת חֲבֵרָם הָאֻמְלָל שֶׁנִּסְפָּה. הֲרֵי טוֹףּ כָּאן. אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִינָתוֹ הַיְתֵרָה שֶׁל יְצוּר נֶאֱמָן זֶה? וּבְכֵן עָמַד נֶב וְחָזַר כַּמָּה פְּעָמִים בְּקוֹל רָם עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַכַּתָּב, אֲשֶׁר טוֹףּ יָדַע וְהִכִּיר אוֹתוֹ יוֹתֵר מִשְּׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר; אַחַר נָתַן לוֹ אוֹת בְּיָדוֹ לִדְרוֹמוֹ שֶׁל הַחוֹף, וְהַכֶּלֶב קָפַץ וְרָץ לְאוֹתוֹ הָעֵבֶר שֶׁהֶרְאָהוּ נֶב.
כְּבָר יוֹדְעִים אָנוּ, כֵּיצַד בָּא טוֹףּ אֶל הַקָּמִינִים, אֲשֶׁר לֹא רְאֵם מֵעוֹלָם וַאֲשֶׁר לְשָׁם הִנְחָהוּ אִינְסְטִינְקְט, שֶׁהָיָה כִּמְעַט לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע.
חֲבֵרָיו שֶׁל נֶב הֶאֱזִינוּ אֶת סִפּוּרוֹ בְּעִיּוּן מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר. חִידָה סְתוּמָה הָיָה בְּעֵינֵיהֶם מַה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר וַדַּאי יָגַע יְגִיעוֹת הַרְבֵּה לְהִתְמַלֵּט מִן הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים, לֹא נִשְׂרַט אַף שְׂרִיטָה כָּל־שֶׁהִיא מִדֵּי עָבְרוֹ דֶרֶךְ שׁוּרַת הַכֵּפִים. וּפְלִיאָה גְדוֹלָה מִזּוֹ הָיָה בְּעֵינֵיהֶם מַה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר יָכֹל הָיָה לָבוֹא אֶל מְחִלָּה הַחֲבוּיָה בֵּין הַחוֹלוֹת וְהָרְחוֹקָה מִן הַחוֹף לְמַּעְלָה מִמִּיל אֶחָד.
“וּבְכֵן אֵפוֹא, נֶב,” אָמַר הַכַּתָּב, “לֹא אַתָּה הֵבֵאתָ אֶת אֲדוֹנֶיךָ לְמָקוֹם זֶה?”
“לֹא אֲנִי הֲבֵאתִיו לַכָּאן,” הֵשִׁיב נֶב.
“אִם כֵּן בָּרוּר הוּא, כִּי מַר סְמִית בָּא לְכָאן בְּעַצְמוֹ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.
“אָמְנָם דָּבָר זֶה בָּרוּר הוּא כַּשֶּׁמֶשׁ,” הֵעִיר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא יֵאָמֵן!”
אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה הַזֹּאת אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִשְׁמֹעַ אַךְ מִפִּיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר עַצְמוֹ, וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַמְתִּין עד שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו הַדִּבֵּר. לְאָשְׁרָם שֶׁל חֲבֵרָיו כְּבָר שָׁבוּ הַחַיִּים לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָּתָם בְּקִרְבּוֹ כְּתִקּוּנָם. הַשִּׁפְשׁוּף הֶחֱזִיר אֶת מֵרוֹץ הַדָּם לְקַדְמוּתוֹ, וְכוֹרֶשׁ סְמִית הֵנִיעַ שׁוּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו, וְאַחַר אֶת רֹאשׁוֹ וְשׁוּב פַּעַם הִתְמַלְּטוּ מִבֵּין שְׂפָתָיו מִלִּים אֲחָדוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲבִינָן.
נֶב גָּחַן עָלָיו וּקְרָאָהוּ בְּשֵׁם, אֲבָל דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר עֵינָיו הָיוּ עֲצוּמוֹת, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם. לְפִי שָׁעָה, לֹא נִתְגַּלּוּ בּוֹ הַחַיִּים אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּנוּעוֹת בּוֹדְדוֹת, וְהַחוּשִׁים טֶרֶם נָטְלוּ חֵלֶק בָּהֶם.
פֶּנְקְרוֹף הָיָה מֵצֵר מְאֹד, שֶׁאֵין עִמּוֹ אֵשׁ וְשֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהַבְעִירָהּ כָּאן, כִּי לְמַרְבֵּה דַאֲבוֹנוֹ שָׁכַח לָקַחַת עִמּוֹ אֶת הַבַּד הֶחָרוּךְ, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַצִּיתוֹ עַל נְקַלָּה בְּנִיצוֹץ הָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַקָּשַׁת שְׁנֵי צוּרִים זֶה בָּזֶה. וְגַם כִּיסָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיוּ רֵיקִים כָּלִיל, חוּץ מִכִּיס הַחֲזִיָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהַשָּׁעוֹן הָיָה אָצוּר בּוֹ. וּלְפִיכָךְ מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַעֲבִיר אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַכִּירַיִם, וּבְהֶקְדֵּם זְמָן עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר: זֹאת הָיְתָה דַעַת כָּל הַחֲבֵרִים כְּאֶחָד.
בֵּין כֹּה וְעַד כֹּה וְהַטִּפּוּל שֶׁטִּפְּלוּ בָּאִינְגֵ’נֵר בִּשְׁקִידָה רַבָּה סוֹפוֹ שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ אֶת דַּעְתּוֹ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה מִכְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת. הַמַּיִם, שֶׁהִרְטִיבוּ בָּהֶם אֶת שְׂפָתָיו, הֶחְיוּהוּ לְאַט לְאַט. אָז עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לְעָרֵב בְּתוֹךְ הַמַּיִם הָאֵלֶּה מְעַט רֹטֶב שֶׁל בְּשַׂר תַּרְנְגוֹלִי־הַבָּר אֲשֶׁר לָקַח עִמּוֹ. הֶרְבֶּרְט רָץ אֶל הַחוֹף וְהֵבִיא מִשָּׁם שְׁתֵּי קוּנְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת שְׁתֵּי קְלִפּוֹת. הַסַּפָּן עָרַךְ אֶת הַתַּעֲרֹבֶת שֶׁלּוֹ וְיָצַק אוֹתָהּ לְבֵין שִׂפְתֵי הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה בָּלַע אוֹתָהּ לְתֵאָבוֹן.
“אֲדוֹנִי! אֲדוֹנִי!” קָרָא נֶב בְּקוֹל.
הָאִינְגֵ’נֵר שָׁמַע אֶת קְרִיאָתוֹ. הוּא הִכִּיר אֶת נֶב וְאֶת סְפִּילֶט וְגַם אֶת שְׁנֵי חֲבֵרָיו הָאֲחֵרִים וְיָדוֹ חִבְּקָה בְּרִפְיוֹן אֶת יְדֵיהֶם.
שׁוּב פַּעַם הִתְמַלְּטוּ מִפִּיו מִלִּים אֲחָדוֹת, אֲשֶׁר אֶל נָכוֹן הָיוּ אוֹתָן הַמִּלִּים עַצְמָן, שֶׁכְּבָר הִשְׁמִיעַ קֹדֶם לָכֵן, וַאֲשֶׁר הֵעִידוּ עַל הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁלֹּא פָּסְקָה מִלְּהַעֲסִיק אֶת מֹחוֹ אֲפִילּוּ אָז, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הָיוּ בְּרוּרוֹת וּמְפֹרָשׁוֹת.
“אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת?” מִלְמֵל בְּלָחַשׁ.
“לְכָל הָרוּחוֹת!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לִכְבּשׁ בְּקִרְבּוֹ קְרִיאָה זוֹ. “אַחַת הִיא לָנוּ, וּבִלְבָד שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּחַיִּים, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ! אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת? הַדָּבָר יִתְבָּרֵר לָנוּ לְאַחַר זְמָן.”
הָאִינְגֵ’נֵר הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ הֲנָעָה חֲלוּשָׁה לְאוֹת הַסְכָּמָה, וְנִרְדֵּם.
חֲבֵרָיו הִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וּבֵינָתַיִם שָׁקַד הַכַּתָּב לַעֲרֹךְ אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ רְוָחָה גְדוֹלָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. נֶב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף יָצְאוּ מִן הַמְּחִלָּה וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל תֵּל־חוֹל אֶחָד, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ גָדְלוּ אִילָנוֹת אֲחָדִים מְדֻלְדָּלִים. וְאוּלָם בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לֹא יָכֹל הַסַּפָּן לְהִתְאַפֵּק מִלַּחֲזֹר וְלִקְרֹא:
“אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת! אָדָם מוּטָל וְאֵין נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ – וַהֲרֵיהוּ מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִים שֶׁכָּאֵלֶה! אָכֵן אָדָם מֻפְלָא הוּא!”
כְּשֶׁעָלוּ עַל תֵּל הַחוֹל, עָמְדוּ פֶּנְקְרוֹף וּשְׁנֵי מְלַוָּיו וְשִׁבְּרוּ בִּידֵיהֶם אֶת הָעֲנָפִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל אִילָן דַּל אֶחָד, מִן אֹרֶן־יָם שֶׁהַסְּעָרוֹת הוֹבִישׁוּ אֶת לֵיחוֹ, וְהִתְקִינוּ מֵהֶם מִטַּת־מַשָּׂא, שֶׁרִפְּדוּהָ בְּעָלִים וּבַעֲשָׂבִים וְעָשׂוּהָ נוֹחָה לָשֵׂאת בָּהּ אֶת הָאִינְגֵ’נֵר.
עֲבוֹדָה זוֹ אָרְכָה כְּאַרְבָּעִים רֶגַע, וּכְשֶׁחָזַר הַסַּפָּן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט שָׁמַר עָלָיו וְלֹא סָר מִמֶּנּוּ, כְּבָר הָיְתָה שְׁעֵת עֶשֶׂר.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵקִיץ הָאִינְגֵ’נֵר מִשְּׁנָתוֹ, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר – מִתּוֹךְ מַצַּב הָעִלָּפוֹן, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בּוֹ בַּזְּמָן שֶׁמְּצָאוּהוּ. לְחָיָיו, שֶׁחִוְרֵת מָוֶת כִּסְּתָה אוֹתָן עַד עַכְשָׁו, חָזְרוּ לְצִבְעָן. הוּא הִתְרוֹמֵם קְצָת וְהִבִּיט מִסְּבִיבוֹ כְּמוֹ מִתּוֹךְ שְׁאֵלָה, הֵיכָן הוּא.
“הַגִּידָה לִי, כּוֹרֶשׁ, הֲתוּכַל לְהָבִין אֶת דְּבָרַי שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ יְגִיעָה יְתֵרָה?” שְׁאֵלָהוּ הַכַּתָּב.
“הֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.
“סָבוּר אֲנִי,” נַעֲנָה הַסַּפָּן, " כִּי מַר סְמִית יֵיטִיב לְהָבִין אֶת דְּבָרֶיךָ אִם יִטְעַם שׁוּב מִן הָרֹטֶב הַזֶּה שֶׁל בְּשַׂר הַטֶּטְרַס – כִּי אָכֵן בְּשַׂר טֶטְרַס לַאֲמִתּוֹ עִמָּנוּ, מַר כּוֹרֶשׁ סְמִית," הוֹסִיף וְאָמַר הַסַּפָּן וְהִגִּישׁ לָאִינְגֵ’נֵר מָנָה קְטַנָּה שֶׁל רֹטֶב קָרוּשׁ זֶה, אֲשֶׁר הַפַּעַם הוֹסִיף עָלָיו פְּרוֹרֵי בָּשָׂר.
כּוֹרֶשׁ סְמִית אָכַל אֶת פְּרוֹרֵי הַבָּשָׂר הַזֶּה, וְהַנּוֹתָר נֶחֱלַק בֵּין שְׁלשֶׁת חֲבֵרָיו, שֶׁהָיוּ רְעֵבִים בְּיוֹתֵר וְשֶׁאֲרֻחָה דַּלָּה זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעָם.
“אֵין דָּבָר,” אָמַר הַסַּפָּן, “צָרְכֵי אֹכֶל מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בִּשְׁבִילֵנוּ בַּקָּמִינִים, כִּי עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲדוֹנִי סְמִית, כִּי יֵשׁ לָנוּ שָׁם לְמַטָּה בְּדָרוֹם בֵּית־דִּירָה וּבוֹ חֲדָרִים וִיצוּעִים לְמִשְׁכָּב וְאָח מְבֹעֶרֶת, וּבַמְּזָוֶה שֶׁבּוֹ אֲצוּרִים כַּמָּה תְּרֵיסָרִים שֶׁל עוֹפוֹת, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט שֶׁלָּנוּ קוֹרֵא לָהֶם בְּשֵׁם ‘קוּרוּקוּסִים’. כְּבָר הֲכִינוֹנוּ בִּשְׁבִילְךָ מִטַּת־מַשָּׂא, וּבְשָׁעָה שֶׁתָּחוּשׁ שֶׁכֹּחֲךָ שָׁב אֵלֶיךָ נַעֲבִיר אוֹתְךָ אֶל דִּירָתֵנוּ.”
“הֲרֵינִי מוֹדֶה לְךָ, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “נַמְתִּין עוֹד שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם וְאַחַר נוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ… וְעַתָּה דַּבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ, סְפִּילֶט.”
הַכַּתָּב סָח לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁקָּרָה. הוּא סִפֵּר אֶת כָּל הַמְאֹרָעוֹת, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכֹל הָיָה לָדַעַת אוֹתָם: אֶת דְּבַר הַנְּפִילָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֶת הַיְרִידָה אֶל אֶרֶץ לֹא־יְדוּעָה זוֹ, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה אֶרֶץ שְׁמָמָה וַעֲזוּבָה הִיא, בֵּין שֶׁהִיא אִי וּבֵין שֶׁהִיא יַבֶּשֶׁת, אֶת דְּבַר גִּלּוּי הַקָּמִינִים, אֶת הַחִפּוּשִׂים שֶׁעָרְכוּ כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הָאִינְגֵ’נֵר, אֶת אֱמוּנָתוֹ וּמְסִירוּתוֹ שֶׁל נֶב, אֶת כָּל מַה שֶׁעָשָׂה טוֹףּ, הַכֶּלֶב הַנָּבוֹן וְהַנֶּאֱמָן, וְאֶת כָּל יֶתֶר הַקּוֹרוֹת.
“אֲבָל הֵן לֹא מְצָאתוּנִי כְּשֶׁאֲנִי מוּטָל עַל גַּבֵּי הַחוֹף?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּקוֹל, שֶׁעֲדַיִן חַלָּשׁ הָיָה.
“לֹא,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.
“וְגַם לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתִי אֶל תּוֹךְ מְחִלָּה זוֹ?”
“לֹא.”
“כַּמָּה רְחוֹקָה אֵפוֹא מְחִלָּה זוֹ מִן הַכֵּפִים?”
“כַּחֲצִי מִיל,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְאִם אַתָּה, אֲדוֹנִי סְמִית, תָּמֵהַּ עַל כָּךְ, הֲרֵי לֹא פָּחוֹת מִכֵּן תָּמַהְנוּ אָנוּ כְּשֶׁמְּצָאנוּךָ בְּמָקוֹם זֶה.”
“אָכֵן אֱמֶת הוּא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר רוּחוֹ הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְעוֹדֵד וְהוּא מָצָא עִנְיָן וְחֵפֶץ בִּפְרָטֵי הַמְאֹרָעוֹת הַלָּלוּ, “אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁהַדָּבָר מֻפְלָא בְּיוֹתֵר!”
“אֲבָל,” אָמַר הַסַּפָּן, “אֶפְשָׁר שֶׁיָּכֹל אַתָּה לְסַפֵּר לָנוּ אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתְךָ לְאַחַר שֶׁפָּגַע בְּךָ הַנַּחְשׁוֹל וּגְרָפְךָ אֶל תּוֹךְ הַיָּם?”
כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְאַמֵּץ לִזְכֹּר אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֶעֱלָה בְּזִכְרוֹנוֹ רַק דְּבָרִים מוּעָטִים. הַנַּחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם חָתַּף אוֹתוֹ מִתּוֹךְ רֶשֶׁת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ. מִתְּחִלָּה צָלַל כַּמָּה אַמּוֹת בַּמַּעֲמַקִּים. כְּשֶׁצָּף וְעָלָה עַל פְּנֵי הַיָּם, הִרְגִּישׁ בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית בִּבְרִיָּה חַיָּה, שֶׁהִתְנוֹעֲעָה עַל יָדוֹ. זֶה הָיָה טוֹףּ, שֶׁקָּפַץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. הוּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו – וְשׁוּב לֹא רָאָה אֶת הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁהוּקַל לוֹ מִכֹּבֶד מַשָּׂא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל הַכֶּלֶב, טָס וְעָלָה לְמַעְלָה כְּחֵץ. הוּא רָאָה עַצְמוֹ מוּטָל בְּתוֹךְ הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים וְרָחוֹק לְכָל הַפָּחוֹת כַּחֲצִי מִיל מִן הַחוֹף. הוּא נִסָּה לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד הַגַּלִּים וְאִמֵּץ אֶת כֹּחוֹ לִשְׂחוֹת. טוֹףּ הֶחֱזִיק בּוֹ כְּשֶׁהוּא תּוֹפֵס אֶת בְּגָדָיו בְּשִׁנָּיו; וְהִנֵּה תְקָפָהוּ זֶרֶם חָזָק וְסוֹעֵר וַיִּשָּׂאֵהוּ צָפוֹנָה, וּלְאַחַר שֶׁעָמַל וְיָגַע כַּחֲצִי שָׁעָה בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ, צָלַל בַּמְּצוּלָה וּמָשַׁךְ אֶת טוֹףּ אַחֲרָיו. וּמֵאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עַד לְאוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶׁבּוֹ מָצָא עַצְמוֹ בִּזְרוֹעוֹת יְדִידָיו, שׁוּב לֹא זָכַר כְּלוּם מִכֹּל הַנַּעֲשָׂה עִמּוֹ.
“וּבְכֵן אֵפוֹא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “צָרִיךְ לְשַׁעֵר שֶׁהוּטַלְתָּ אֶל הַחוֹף וְעֲדַיִן עָצַרְתָּ כֹּחַ לְהִתְנַהֵל עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי נֶב מָצָא אֶת רִשְׁמֵי עִקְּבוֹתֶיךָ!”
“אָמְנָם כֵּן… כָּךְ צָרִיךְ לְשַׁעֵר…” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא תָּפוּשׂ בְּהַרְהוֹרִים. “וְעַל אַדְמַת חוֹף זֶה לֹא מְצָאתֶם שׁוּם עֲקֵבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים?”
“שׁוּם עֲקֵבוֹת,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “אֲבָל אִלּוּ נַנִּיחַ, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְכָאן אָדָם אֶחָד שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ, מִשּׁוּם מַה עֲזָבְךָ לְנַפְשְׁךָ לְאַחַר שֶׁמָּשָׁה אוֹתְךָ מִתּוֹךְ הַגַּלִּים?”
“אָכֵן צָדַקְתָּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי. – אֶפֶס הִגִּידָה לִי, נֶב.” הוֹסִיף וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר בִּפְנוֹתוֹ אֶל מְשָׁרְתוֹ, “אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה… אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתָ שָׁרוּי בְּמַצָּב שֶׁל טֵרוּף־הַדַּעַת וְ… אֲבָל רַעְיוֹן זֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ… וַאֲחָדִים מֵרִשְׁמֵי הָעֲקֵבוֹת הַלָּלוּ עֲדַיִן קַיָּמִים?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“הֵן אֲדוֹנִי,” הֵשִׁיב נֶב, “כָּאן, סָמוּךְ לַמָּבוֹא, וְגַם מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל תֵּל חוֹל זֶה, בְּמָקוֹם מֻצְנָע מִן הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ. שְׁאָר טְבִיעוֹת הָרַגְלַיִם וַדַּאי נִמְחֲקוּ עַל יְדֵי הַסְּעָרָה.”
“פֶּנְקְרוֹף,” עָנָה וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶפְשָׁר תִּקַּח אֶת נְעָלַי וְתִבְדֹּק, אִם הֵם מְכֻוָּנִים בַּד בְּבַד אֶל טְבִיעוֹת־הַצְּעָדִים הָהֵן?”
הַסַּפָּן קִיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. הוּא יָצָא בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט אַחֲרֵי נֶב, אֲשֶׁר הוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ טְבִיעוֹת־הַצְּעָדִים. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַכַּתָּב:
“הִנֵּה קָרוּ דְבָרִים מֻפְלָאִים, שֶׁאֵינָם נִתָּנִים לְהִתְפָּרֵשׁ!”
“אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁאֵינָם נִתָּנִים לְהִתְפָּרֵשׁ!” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
אֲבָל אַל נָא נַחֲקֹר בְּרֶגַע זֶה בַּמֶּה שֶׁמְּכֻסֶּה מֵאִתָּנוּ; עוֹד נָסִיחַ בָּזֶה, סְפִּילֶט יַקִּירִי, לְאַחַר זְמָן."
מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה חָזְרוּ הַסַּפָּן וַחֲבֵרָיו אֶל הַמְּחִלָּה. הֵם בָּדְקוּ אֶת הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וְשׁוּב לֹא הָיָה מָקוֹם לְפִקְפּוּקִים. נְעָלָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיוּ מְכֻוָּנוֹת יָפֶה לִטְבִיעוֹת הַצְּעַדִים. נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הוּא הוּא שֶׁטְּבָעָן עַל גַּבֵּי הַחוֹל.
“וּבְכֵן אֲנִי הוּא,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בְּאוֹתוֹ הַמַּצָּב שֶׁל טֵרוּף הַדַּעַת וְהֵעְדֵּר הַכָּרָה, שֶׁתָּלִיתִי אוֹתוֹ בְּנֶב! וּבְכֵן הָיִיתִי מְהַלֵּךְ כְּמֻכֵּה־יָרֵחַ וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי, וְטוֹףּ הוּא שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתִי עַל פִּי הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁלּוֹ לְכָאן, לְאַחַר שֶׁמָּשַׁנִי מִן הַגַּלִּים… גֶּשׁ הֵנָּה, טוֹףּ! גֶּשׁ הֵנָּה, כַּלְבִּי שֶׁלִּי!”
הַיְּצוּר הַנָּאֶה קָפַץ וּבָא מִתּוֹךְ נְבִיחָה אֶל אֲדוֹנָיו, וְהַלָּז הֶעְתִּיר עָלָיו לְטִיפוֹת וְאוֹתוֹת חִבָּה עַד בְּלִי דָי.
צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, שֶׁאֹפֶן הַצָּלָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִנִּיחַ מָקוֹם לְפֵרוּשׁ אַחֵר, וְשֶׁאַךְ טוֹףּ הָיָה הַמַּצִּיל אֶת אֲדוֹנָיו, וְלוֹ נָאֶה וְיָאֶה כָּל הַכָּבוֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.
לְעֵת הַצָּהֳרַיִם שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, אִם כְּבָר אֶפְשָׁר לְהַעֲבִירוֹ, וְתַחַת מַעֲנֶה קָם הָאִינְגֵ’נֵר וְעָמַד עַל רַגְלָיו מִתּוֹךְ אִמּוּץ כָּל כֹּחַ רְצוֹנוֹ. אֶלָּא שֶׁאָנוּס הָיָה לְהִשָּׁעֵן עַל הַסַּפָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִנְפֹּל.
“טוֹב וְיָפֶה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הַגִּישׁוּ אֶת מִטַּת־הַמַּשָּׂא בִּשְׁבִיל הָאִינְגֵ’נֵר!”
הֵבִיאוּ אֶת הַמִּטָּה. אֶת הָעֲנָפִים שֶׁהָיוּ קְבוּעִים בָּאֲלַכְסוֹן כִּסּוּ בְּאֵזוֹב וּבַעֲשָׂבִים אֲרֻכִּים; הִשְׁכִּיבוּ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁעֲדַיִן הָיָה חַלָּשׁ מְאֹד, עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה לִמְלוֹא אָרְכּוֹ, וּפֶנְקְרוֹף אָחַז בַּקָּצֶה הָאֶחָד וְנֶב בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי וְשָׂמוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַחוֹף.
מִכָּאן וְעַד הַקָּמִינִים הָיָה מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁמוֹנָה מִילִין, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לָלֶכֶת בִּמְהִירוּת וְכֵיוָן שֶׁוַּדַּאי יִצְטָרְכוּ לַעֲמֹד כַּמָּה פְּעָמִים לָפוּשׁ, לְפִיכָךְ חָשְׁבוּ שֶׁהֲלִיכָתָם עַד הַקָּמִינִים תִּמָּשֵׁךְ לֹא פָּחוֹת מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת.
הָרוּחַ עֲדַיִן נָשְׁבָה בְּחָזְקָה, אֲבָל הַגֶּשֶׁם חָדַל. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מוּטָל עַל מִשְׁכָּבוֹ כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹתָיו וְהִסְתַּכֵּל אֶל אַדְמַת הַחוֹף. הוּא לֹא דִּבֵּר דָּבָר, אֶלָּא צָפָה וְהִתְבּוֹנֵן, וּמַרְאֵה הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל גִּבְעוֹתֶיהָ, יְעָרֶיהָ וְצֶאֱצָאֵי אַדְמָתָהּ וַדַּאי נֶחֱרַת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמֹק עָמֹק בְּלִבּוֹ. וְאוּלָם מִקֵּץ שְׁתֵּי שְׁעוֹת גָּבְרָה עָלָיו הָעֲיֵפוּת וְהוּא נִרְדֵּם עַל מִשְׁכָּבוֹ.
בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת וָחֵצִי הִגִּיעָה הָאוֹרְחָה הַקְּטַנָּה עַד חוֹמַת הַגְּרָנִית הַתְּלוּלָה וּזְמָן מוּעָט לְאַחַר זֶה בָּאָה אֶל הַקָּמִינִים.
הַכֹּל עָמְדוּ, וּמִטַּת־הַמַּשָּׂא הֻנְּחָה עַל הַחוֹל. כּוֹרֶשׁ סְמִית יָשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה וְלֹא הִתְעוֹרֵר.
פֶּנְקְרוֹף רָאָה וְהִבְחִין לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁהַסּוּפָה הָאֲיֻמָּה שֶׁל אֶמֶשׁ שִׁנְּתָה אֶת מַרְאֵה הַמָּקוֹם. הִתְחוֹלְלָה מַפֹּלֶת־סְלָעִים כַּבִּירָה. גָּלְמֵי צוּרִים גְּדוֹלִים הֱיוּ מוּטָלִים עַל פְּנֵי הַחוֹף, שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בִּשְׁכָבָה עָבָה שֶׁל עִשְׂבוֹת־יָם וִירוֹקָה. הָיָה נִכָּר בַּעֲלִיל, שֶׁשֶּׁטֶף הַיָּם הַסּוֹעֵר הִגִּיעַ עַד לְרַגְלֵי חוֹמַת הַגְּרָנִית הָאַדִּירָה.
הַקַּרְקַע שֶׁלִּפְנֵי הַמָּבוֹא אֶל הַקָּמִינִים הָיָה מָלֵא חֲרִיצִים עֲמֻקִּים, שֶׁעוֹלְלוּ בּוֹ הַגַּלִּים.
לִבּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף נִבָּא לוֹ רַע וְהוּא קָפַץ וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן.
הוּא שָׁב עַד מְהֵרָה וְעָמַד תַּחְתָּיו בְּלִי נוֹעַ וְלָטַשׁ אֶת עֵינָיו אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ…
הָאֵשׁ הָיְתָה כְּבוּיָה. הָאֵפֶר הָרָטֹב נֶהְפַּךְ לְבוֹץ. הַבַּד הֶחָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְשַׁמֵּשׁ סְפוֹג־אֵשׁ, נֶעְלָם. הַיָּם חָדַר אֵל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹנִים וְהָפַךְ וְהָרַס כָּל מַה שֶׁהָיָה בִּפְנִים הַקָּמִינִים!
פֶּרֶק תְּשִׁיעִי 🔗
הֲרֵי כּוֹרֶשׁ כָּאן! – נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – שִׁפְשׁוּף גִּזְרֵי עֵצִים – אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת – מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט? – בְּלֶב הַיָּעַר – צְנוֹבְרוֹת הָאֹרֶן – צֵיד חֲזִיר־הַמָּיִם – הֶאָח, הִנֵּה עֲשַׁן אֵשׁ!
בְּמִלִּים מוּעָטוֹת הוֹדִיעַ פֶּנְקְרוֹף לַחֲבֵרָיו אַתְּ הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה. מְאֹרָע זֶה, שֶׁתּוֹצָאוֹת קָשׁוֹת הָיוּ כְּרוּכוֹת בּוֹ – כָּךְ עַל כָּל פָּנִים סָבוּר הָיָה פֶּנְקְרוֹף – פָּעַל עַל חֲבֵרֵי הַסַּפָּן עַל כָּל אֶחָד רֹשֶׁם אַחֵר.
נֶב הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה עַל שֶׁמָּצָא שׁוּב אֶת אֲדוֹנָיו, וּלְפִיכָךְ אוֹ שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן עֲלֵיהֶם אֶת דַּעְתּוֹ.
וּכְנֶגֶד זֶה נָטַל הֶרְבֶּרְט בְּמִדָּה יְדוּעָה חֵלֶק בְּצַעֲרוֹ וּבְחַשְׁשׁוֹתָיו שֶׁל הַסַּפָּן.
וַאֲשֶׁר לַכַּתָּב, הִנֵּה הֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי פֶּנְקְרוֹף תְּשׁוּבָה כִּלְאַחַר יָד:
“חַיֵּי רֹאשִׁי, פֶּנְקְרוֹף, שֶׁאַחַת היא לִי!”
“אֲבָל הֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמַר לְךָ, שֶׁשּׁוּב אֵין לָנוּ אֵשׁ!”
“אֵין דָּבָר!”
“וְאֵין לָנוּ שׁוּם אֶמְצָעִי לָשׁוּב וּלְהַצִּית אֵשׁ!”
“זֹאת לֹא זֹאת!”
“אֲבָל, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט…”
“כְּלוּם אֵין כּוֹרֶשׁ עִמָּנוּ פֹּה?” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “כְּלוּם אֵין הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁלָּנוּ חַי? חֲזָקָה עָלָיו, שֶׁיַּשִּׂיג אֶמְצָעִי לְהַמְצִיא לָנוּ אֵשׁ!”
“אֲבָל מֵהֵיכָן וּבַמֶּה?”
“מֵאֶפֶס וּבְלֹא כְּלוּם.”
מָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁהֶחֱזִיר פֶּנְקְרוֹף עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? הוּא לֹא עָנָה דָבָר, לְפִי שֶׁבְּעֶצֶם וּבְעִמְקֵי לִבּוֹ הָיָה תּוֹלֶה בְּכוֹרֶשׁ סְמִית אוֹתוֹ הַבִּטָּחוֹן, שֶׁבָּטְחוּ בּוֹ חֲבֵרָיו. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּעֵינֵיהֶם מֵעֵין עוֹלָם קָטֹן, מֵעֵין אוֹצָר שֶׁל כָּל הַמַּדָּעִים וְשֶׁל כָּל הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם! מִי שֶׁנִּמְצָא בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ עַל אִי שָׁמֵם הָיָה דוֹמֶה לְמִי שֶׁנִּמְצָא בִּלְעָדָיו בְּעִיר מֵעָרֵי אֲמֵרִיקָה, אֲשֶׁר חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה מְפֻתַּחַת בָּהּ מֵאֵין כָּמוֹהָ. עִמּוֹ לֹא יְהִי אָדָם חָסֵר דָּבָר, עִמּוֹ לֹא יְהִי אָדָם אוֹבֵד עֵצוֹת. אִלּוּ אָמְרוּ לַאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ, כִּי הִתְפָּרְצוּת וֻלְקָנִית עֲתִידָהּ לְהַחֲרִיב אֶרֶץ זוֹ, כִּי אֶרֶץ זוֹ עֲתִידָהּ לְהִבָּלַע אֶל תּוֹךְ מְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וַדַּאי הָיוּ מְשִׁיבִים בְּלֵב סָמוּךְ: “אֲבָל הֲרֵי כּוֹרֶשׁ כָּאן! הֲרֵי כּוֹרֶשׁ עִמָּנוּ!”
וְאוּלָם הַטִּלְטוּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֵבִיא שׁוּב אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לִידֵי חֻלְשָׁה גְדוֹלָה, וּלְפִי שָׁעָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִטוֹל מִפִּיו עֵצָה. וּלְפִיכָךְ מִן הַהֶכְרַח הָיָה לִסְעֹד הָעֶרֶב סְעֻדָּה דַלָּה בְּיוֹתֵר. בְּשַׂר הַטֶּטְרַס כְּבָר נֶאֱכַל עַד תֻּמּוֹ וְלֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת לְהָכִין צְלִי צָיִד. וְעַל צָרָה זוֹ נוֹסְפָה אַחֶרֶת: הַקּוּרוּקוּסִים, שֶׁהָיוּ מְזֻמָּנִים לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, נֶעֱלָמוּ. וּבְכֵן צָרִיךְ הָיָה לְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת.
קֹדֶם כֹּל, הִכְנִיסוּ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַמִּסְדְּרוֹן הַפְּנִימִי. שָׁם עָרְכוּ לוֹ יָצוּעַ מִצִּמְחֵי יָם וּמִירוֹקָה, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כִּמְעַט יְבֵשִׁים. הַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְחַזְּקוֹ וּלְהָשִׁיב לוֹ אֶת כֹּחוֹ בְּיֶתֶר מְהִירוּת מִכָּל סְעֻדָּה שְׁמֵנָה בְּיוֹתֵר.
אָתָא לַיְלָה וְעִמּוֹ בָּאָה צִנָּה קָשָׁה בַּאֲוִיר, כִּי בֵּינָתַיִם נֶהְפְּכָה הָרוּחַ וְהָיְתָה לְרוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַיָּם הָרַס אֶת הַמְּחִיצּוֹת שֶׁעָשָׂה פֶּנְקְרוֹף בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בַּמִּסְדְּרוֹנִים, עָבְרָה שָׁם רוּחַ־פְּרָצִים, שֶׁבִּגְלָלָהּ נַעֲשׂוּ הַקָּמִינִים כִּמְעַט לֹא־רְאוּיִים לְדִירַת אָדָם. אִי לָזֹאת הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר וַדַּאי נָתוּן שָׁם בִּתְנָאֵי מַצָּב קָשִׁים בְּיוֹתֵר, לוּלֵא שָׁקְדוּ חֲבֵרָיו לְטוֹבָתוֹ וְכִסּוּהוּ מִי בַּחֲזִיָּה שֶׁלּוֹ וּמִי בְּבִגְדוֹ, שֶׁפָּשְׁטוּ מֵעֲלֵיהֶם.
בִּסְעֻדַּת הָעֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה מַאֲכָלָם אַךְ קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן בִּלְבָד, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט וְנֶב אָסְפוּ מֵהֶן עַל גַּבֵּי הַחוֹף אֲסֵפָה רַבָּה. אֶל הָרְכִיכוֹת הַלָּלוּ הוֹסִיף הָעֶלֶם מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל צִמְחֵי־יָם הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, אֲשֶׁר לָקַט מֵעַל הַסְּלָעִים הָרָמִים, שֶׁאֵין הַיָּם מַרְטִיב אֶת צַלְעוֹתֵיהֶם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁקָּם נַחְשׁוֹל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. זֶה הָיָה מִין צִמְחֵי־יָם, אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְבֵשִׁים הֵם מְסַפְּקִים חֹמֶר קָרוּשׁ, הֶעָשִׁיר בִּיסוֹדוֹת זָנִים. לְאַחַר שֶׁהַכַּתָּב וַחֲבֵרָיו אָכְלוּ מִדָּה הֲגוּנָה שֶׁל קוּנְכִיּוֹת־אֶבֶן, מָצְצוּ אֶת צִמְחֵי־הַיָּם וּמָצְאוּ שֶׁטַּעְמָם נוֹחַ לְמַדָּי. וְכָאן מָקוֹם אִתָּנוּ לוֹמַר, שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹפִים שֶׁבְּאַסְיָה מְשַׁמְּשִׁים צִמְחֵי־הַיָּם שֶׁמִּמִּין זֶה מָזוֹן לִילִידֵי הָאָרֶץ בְּמִדָּה מְרֻבָּה.
“אֵין דָּבָר!” אָמַר הַסַּפָּן, “הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ יָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ!”
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַקֹּר נַעֲשָׂה קָשֶׁה עַד מְאֹד וּבִידֵי הָאֲנָשִׁים לֹא הָיָה שׁוּם אֶמְצָעִי לְהִלָּחֵם בּוֹ.
הַסַּפָּן, שֶׁהָיָה מֵצַר וְזָעוּף בְּיוֹתֵר, הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת לְהַמְצִיא אֵשׁ. נֶב הָיָה לוֹ לְעֵזֶר בִּמְלַאכְתּוֹ זוֹ. הוּא מָצָא מְעַט אֵזוֹב יָבֵשׁ וְעָמַד וְהִקִּישׁ עָלָיו שְׁתֵּי אַבְנֵי־צֹר זוֹ בְּזוֹ. הָאֲבָנִים הִתִּיזוּ נִיצוֹצוֹת, אֶלָּא שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים לְהַצִּית אֶת הָאֵזוֹב, שֶׁלֹּא הָיָה נוֹחַ לְהִתְלַהֵב. קִצּוּרָם שֶׁל דְּבָרִים – הַנִּסָּיוֹן לֹא הִצְלִיחַ.
אָז עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְשִׁפְשֵׁף שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים יְבֵשִׁים זֶה בָּזֶה כְּדֶרֶךְ הַפְּרָאִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין כָּל עִקָּר כִּי הַמַּעֲשֶׂה יַעֲלֶה בְּיָדוֹ. הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁאִלּוּ יָכְלָה תְּנוּעַת גּוּפוֹ שֶׁלּוֹ וְשֶׁל נֶב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהֵהָפֵךְ לְחֹם, בְּהֶסְכֵּם לְשִׁטּוֹת־הַמַּדָּע הַחֲדָשׁוֹת, כִּי אָז הָיָה חֹם זֶה מַסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ לְהַרְתִּיחַ דּוּד שֶׁל מְכוֹנַת קִיטוֹר! וְאוּלָם גַּם הַפַּעַם הָיָה כָּל יְגִיעָם מַאָפַע. אָמְנָם גִּזְרֵי הָעֵצִים הִתְחַמְמוּ קְצָת, אֶלָּא שֶׁהַמְּחַכְּכִים גּוּפָם הִתְחַמְמוּ בְּמִדָּה יְתֵרָה מֵהֶם.
לְאַחַר שָׁעָה שֶׁל עֲבוֹדָה הָיָה פֶּנְקְרוֹף כֻּלּוֹ רָטֹב מִזֵּעָה וְהוּא עָמַד וְהִשְׁלִיךְ בְּכַעַס אֶת גִּזְרֵי הָעֵצִים הַצִּדָּה.
“אִם שׁוּב יָבוֹאוּ וְיֹאמְרוּ לִי, כִּי הַפְּרָאִים מַצִּיתִים בְּדֶרֶךְ זוֹ אֵשׁ,” עָנָה וְאָמָר, “אָז יֵחַם בְּשָׂרִי אֲפִילוּ בַּחֹרֶף! קַל מִזֶּה לִי לְהִבְעִיר בְּאֵשׁ אֶת זְרוֹעוֹתַי, אִם אֲשַׁפְשְׁפֵן זוֹ בָּזוֹ!”
וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא צָדַק פֶּנְקְרוֹף בִּכְפִירָתוֹ בְּעִנְיָן זֶה. דָּבָר מְאֻשָּׁר וּמְקֻיָּם הוּא, שֶׁהַפְּרָאִים יוֹדְעִים לְהַבְעִיר אֵשׁ עַל יְדֵי חִכּוּךְ שֶׁל שֵׁנִי גִּזְרֵי עֵצִים זֶה בָּזֶה. אֲבָל לֹא כָּל הָעֵצִים יָפִים לְכָךְ, וְחוּץ מִזֶּה יֵשׁ צֹרֶךְ לְכָךְ בְּחָרִיצוּת יָדַיִם מְיֻחָדָה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף הָיָה חָסֵר אוֹתָהּ.
וְאוּלָם זַעַף רוּחוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף לֹא אָרַך הַרְבֵּה. הֶרְבֶּרְט הֵרִים אֶת גִּזְרֵי הָעֵצִים שֶׁהִשְׁלִיךְ וְהִתְחִיל מְחַכֵּךְ אוֹתָם בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ. הַסַּפָּן רַב־הַכֹּחַ לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק לְמַרְאֵה הַיְּגִיעָה שֶׁיָּגַע הָעֶלֶם לְהַשִּׂיג מַה שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדוֹ הוּא.
“שַׁפְשֵׁף, בְּנִי, שַׁפְשֵׁף!” עָנָה וְאָמַר לוֹ.
“הֲרֵינִי מְשַׁפְשֵׁף,” הֵשִׁיב הַנַּעַר בִּצְחוֹק, “וְאוּלָם אֵין כַּוָּנָתִי אֶלָּא לְהָחֵם אֶת עַצְמִי, כִּי אֵין אֶת נַפְשִׁי לִקְפֹּא מִקֹּר, וְעוֹד מְעַט וְיֵחַם לִי כָּמוֹךָ אַתָּה, פֶּנְקְרוֹף.”
וְאָמְנָם חֶפְצוֹ זֶה עָלָה בְּיָדוֹ. בֵּין כֹּה וָכֹה וְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה אֲנוּסִים הָיוּ לְוַתֵּר עַל הָאֵשׁ. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא פָּסַק מִלַּחֲזֹר עֶשְׂרִים פְּעָמִים עַל דָּבָר אֶחָד, כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל הַשָּׂגַת אֵשׁ אֵינוֹ בִּשְׁבִיל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶלָּא דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֲשֶׁר לֹא יְבִיאֵנוּ בִּמְבוּכָה כָּל עִקָּר. וּמִתּוֹךְ צִפִּיָּה לְמַתָּנָה טוֹבָה זוֹ הִשְׁתַּטַּח בְּאַחַד הַמִּסְדְּרוֹנִים עַל מִשְׁכַּב הַחוֹל שֶׁלּוֹ. הֶרְבֶּרְט וְנֶב עָשׂוּ כְּמוֹתוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר טוֹףּ יָשַׁן לְרַגְלֵי אֲדוֹנָיו.
כְּשֶׁהֵקִיץ הָאִינְגֵ’נֵר לְמָחָר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְחֹדֶשׁ מַרְס בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר מִשְּׁנָתוֹ רָאָה, וְהִנֵּה חֲבֵרָיו עוֹמְדִים עַל יָדוֹ וּמְצַפִּים לִיקִיצָתוֹ, וּכְמוֹ בְּיוֹם אֶתְמוֹל הָיוּ דְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים אֲלֵיהֶם:
“אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת?”
נִכַּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ נִתְקְעָה בְּמֹחוֹ וְהָיְתָה לוֹ מֵעֵין שִׁגָּעוֹן לְדָבָר אֶחָד.
“חַיֶּיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף, “שֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ כָּל עִקָּר.”
“וְכִי עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לָכֶם הַדָּבָר?…”
“אֲבָל הַדָּבָר יִתְבָּרֵר לָנוּ מִיָּד,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אִם אַתָּה תִּהְיֶה לָנוּ לְמַדְרִיךְ וּלְמוֹרֵה דֶּרֶךְ בְּאֶרֶץ זוֹ.”
“סָבוּר אֲנִי, שֶׁתְּהִי לִי הַיְכֹלֶת לְנַסּוֹת לָתוּר אֶת הָאָרֶץ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר וְקָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ אִמּוּץ־כֹּחַ מְרֻבֶּה.
“אָכֵן מַעֲשֶׂה יָפֶה עָשִׂיתָ!” קָרָא הַסַּפָּן.
“אֲבָל הֲרֵינִי גֹּוֵעַ מֵרֹב חֻלְשָׁה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “הָבוּ לִי, יְדִידַי, מְעַט אֹכֶל וְחֻלְשָׁתִי תַּעֲבֹר בִּמְהֵרָה. – הֲרֵי יֵשׁ לָכֶם אֵשׁ, הַאֵין זֹאת?”
עַל שְׁאֵלָה זוֹ לֹא בָּאָה תְּשׁוּבָה מִיָּד. רַק מִקֵּץ כַּמָּה רְגָעִים עָנָה פֶּנְקְרוֹף וְאָמָר:
“אֲהָהּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אֵין לָנוּ אֵשׁ, אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר: שׁוּב אֵין לָנוּ אֵשׁ!”
וְהַסַּפָּן סָח לוֹ מַה שֶׁאֵרַע בְּיוֹם אֶתְמוֹל. דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר נִתְבַּדְּחָה עָלָיו בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בַּגַּפְרוּר הַיְחִידִי וְאֶת דְּבַר הַנִּסָּיוֹן שֶׁנִּסָּה הַסַּפָּן לְבַטָּלָה לְהַמְצִיא אֵשׁ כְּדֶרֶךְ הַפְּרָאִים.
“נְטַכֵּס עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהַשִּׂיג חֹמֶר מֵעֵין סְפוֹג…”
“וּבְכֵן מַה נַעֲשֶׂה אָז?” שָׁאַל הַסַּפָּן.
“אָז נַעֲשֶׂה לָנוּ גַפְרוּרִים.”
“כִּימִיִּים?”
“כִּימִיִּים!”
“אֵין דָּבָר זֶה קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן,” קָרָא הַכַּתָּב וְטָפַח לוֹ לַסַּפָּן עַל שִׁכְמוֹ.
אָמְנָם בְּעֵינֵי הַסַּפָּן לֹא הָיָה הַדָּבָר כָּל כָּךְ פָּשׁוּט, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָלַק עַל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. הַכֹּל יָצְאוּ הַחוּצָה, כִּי מֶזֶג הָאֲוִיר נַעֲשָׂה שׁוּב יָפֶה. שֶׁמֶשׁ נָאָה הִזְהִירָה עַל פְּנֵי הַיָּם וְיָצְקָה אוֹרוֹת זָהָב עַל הַבְּלִיטוֹת הַנּוֹצְצוֹת שֶׁל חוֹמַת הַסְּלָעִים.
הָאִינְגֵ’נֵר הֵעִיף עַל סְבִיבוֹתָיו מֶבַּט־עַיִן מָהִיר וְיָשַׁב עַל אַחַד הַסְּלָעִים. הֶרְבֶּרְט הוֹשִׁיט לוֹ מְלוֹא חֹפֶן שֶׁל רְכִיכוֹת וְצִמְחֵי־יָם וְאָמַר לוֹ:
הֲרֵי זֶה כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ."
“תּוֹדָה לְךָ, בְּנִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “מָזוֹן זֶה יַסְפִּיק לִי – לְכָל הַפָּחוֹת, לִסְעֻדַּת בֹּקֶר זוֹ.”
וְהוּא אָכַל לְתֵאָבוֹן אֶת הַמַּאֲכָל הַדַּל הַזֶּה, שֶׁהִרְטִיבוֹ בִּמְעַט מַיִם, אֲשֶׁר שָׁאֲבוּ בְּקוּנְכִית גְּדוֹלָה מִתּוֹךְ הַנָּחַל.
חֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֵלָיו מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. לְאַחַר שֶׁאָכַל עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר כְּדֵי שְׂבִיעָה, שִׂכֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת זְרוֹעוֹתָיו וּפָתַח וְאָמַר:
“וּבְכֵן, יְדִידַי, אִי אַתֶּם יוֹדְעִים עֲדַיִן לַהֵיכָן הֵטִיל אוֹתָנוּ הַגּוֹרָל, אִם אֶל יַבֶּשֶׁת אוֹ עַל אַחַד הָאִיִּים?”
“לֹא, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַנַּעַר.
“מָחָר נֵדַע זֹאת,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר; “וְעַד אוֹתָהּ הָעֵת אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת.”
“יֵשׁ דָּבָר שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.
“וּמַהוּ?”
“אֵשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן, שֶׁגַּם בּוֹ דָבַק מֵעֵין שִׁגָּעוֹן לְדָבָר אֶחָד.
“אַל תִּדְאַג, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “עָרֹךְ נַעֲרֹךְ לָנוּ אֵשׁ. – אֲבָל הָבָה אֶשְׁאָלְכֶם שְׁאֵלָה. בְּשָׁעָה שֶׁנְּשָׂאתֶם אוֹתִי הֵנָּה, נִדְמֶה לִי שֶׁרָאִיתִי בְּצַד מַעֲרָב הַר גָּבוֹהַּ, הַמִּתְנַשֵּׂא עַל כָּל הַסְּבִיבָה. וְכִי לֹא טָעִיתִי?”
“לֹא טָעִיתָ,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כִּי אָכֵן מִתְרוֹמֵם בְּמַעֲרָב הַר גָּבוֹהַּ מְאֹד…”
“טוֹב הַדָּבָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “מָחָר נַעֲלֶה עַל רֹאשׁ הָהָר הַהוּא וְנִרְאֶה מִשָּׁם אִם אֶרֶץ זוֹ יַבֶּשֶׁת הִיא אוֹ אִי. וַהֲרֵינִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁעַד אוֹתָהּ הָעֵת אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת.”
“לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי עָלֵינוּ לְהַצִּית אֵשׁ!” חָזַר וְאָמַר הַסַּפָּן קְשֵׁה הָעֹרֶף.
“אֲבָל הֲרֵי כְּבָר אָמוּר לְךָ, שֶׁהָיֹה תִּהְיֶה לָנוּ אֵשׁ!” טָעַן גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
“מְעַט סַבְלָנוּת, פֶּנְקְרוֹף!”
הַסַּפָּן זָקַף בּוֹ אֶת עֵינָיו כְּאִלּוּ רָצָה לֵאמֹר: “אִם הַדָּבָר יְהִי מָסוּר לְיָדְךָ לְהַצִּית אֵשׁ, עוֹד נַמְתִּין יָמִים רַבִּים רַבִּים עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִטְעֹם טַעַם צָלִי!” אֶלָּא שֶׁהִתְאַפֵּק וְשָׁתָק.
כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא דִבֵּר דָּבָר. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁשְּׁאֵלַת הָאֵשׁ אֵינָהּ מַעֲסִיקָה אֶת דַּעְתּוֹ כָּל עִקָּר. כַּמָּה רְגָעִים הָיָה שָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים וְאַחַר פֶּתַח וְאָמָר:
“יְדִידַי, מַצָּבֵנוּ וַדַּאי מַעֲצִיב הוּא, אֶלָּא שֶׁהוּא פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. אוֹ שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל אֶרֶץ יַבֶּשֶׁת וְאָז עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁבְּכֹחֵנוּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם; אוֹ שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל אַחַד הָאִיִּים. אִם אָנוּ שְׁרוּיִים עַל אִי וְאִם הָאִי נוֹשָׁב הוּא, נִצְטָרֵךְ לִפְנוֹת אֶל תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, שֶׁיַּעַמְדוּ לָנוּ לְהֵחָלֵץ מִן הַמֵּצָר, וְאִם הָאִי שׁוֹמֵם הוּא וְאֵין בּוֹ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם, נִצְטָרֵךְ לְהֵחָלֵץ מִן הַמֵּצָר בְּכֹחַ עַצְמֵנוּ בִּלְבָד.”
“אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁאֵין לְךָ דָבָר פָּשׁוּט מִזֶּה,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף.
“אֲבָל בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “בֵּין שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל יַבֶּשֶׁת וּבֵין שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עַל אִי, סוֹף סוֹף לְהֵיכָן הִשְׁלִיכָה אוֹתָנוּ הַסּוּפָה לְפִי דַעְתְּךָ, כּוֹרֶשׁ?”
“אֶל נָכוֹן אֵינִי יָכֹל לָדַעַת זֹאת,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. "אֶלָּא שֶׁלְּפִי הַהַשְׁעָרָה אָנוּ נִמְצָאִים בְּאַחַת הָאֲרָצוֹת שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. בְּשָׁעָה שֶׁעָזַבְנוּ אֶת רִיצְ’מוֹנְד נָשְׁבָה הָרוּחַ מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְחֶזְקָתוֹ מְעִידָה עָלֶיהָ, שֶׁהִיא לֹא שִׁנְּתָה אֶת דַּרְכָּהּ זוֹ. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לַשַׁעֵר, שֶׁאָנוּ עָבַרְנוּ עַל הַמְּדִינוֹת שֶׁל קָרוֹלִינָה הַצְּפוֹנִית וְשֶׁל קָרוֹלִינָה הַדְּרוֹמִית, עַל מְדִינַת גֵּ’אוֹרְגְ’יָה, עַל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי וְעַל מֶכְּסִיקָה עַצְמָהּ, וּלְבַסּוֹף – עַל חֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הֲרֵינִי מְשַׁעֵר, שֶׁהַמֶּרְחָק שֶׁעָבַר הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בִּמְעוּפוֹ מַגִּיעַ לְכָל הַפָּחוֹת עַד כְּדֵי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים אוֹ שִׁבְעֵת אֲלָפִים מִילִין; אֲבָל אִם הָרוּחַ שִׁנְּתָה מְעַט אֶת דַּרְכָּהּ, וַדַּאי נָשְׂאָה אוֹתָנוּ אוֹ אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל מֶנְדָּנָה אוֹ אֶל אִיֵּי פוֹמוֹטוּ; וְאִם מְהִירוּתָהּ גָדְלָה מִכְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, אֶפְשָׁר שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָנוּ אֶל זֵלַנְדְיָה הַחֲדָשָׁה. אִם תִּתְאַמֵּת הַשְׁעָרָה זוֹ, נוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה עַל נְקֵלָּה. חֲזָקָה שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לְפָנֵינוּ בְּנֵי אָדָם, אִם אַנְגְּלִים וְאִם בְּנֵי מַאוֹרִי. וְאוּלָם אִם אֶרֶץ זוֹ הִיא אִי שָׁמֵם מִקְּבוּצַת־הָאִיִּים הַמִּיקְרוֹנֵזִית, מַה שֶׁנּוּכַל אוּלַי לְהַכִּיר מֵעַל רֹאשׁ הָהָר הַגָּבוֹהַּ, אָז עָלֵינוּ לְסַדֵּר כָּאן אֶת חַיֵּינוּ כָּל צָרְכֵּנוּ, כְּאִלּוּ עֲתִידִים אָנוּ לָשֶׁבֶת פֹּה יְשִׁיבַת קֶבַע בְּלִי לָצֵאת מִזֶּה לְעוֹלָם.
“בְּלִי לָצֵאת מִזֶּה לְעוֹלָם!” קָרָא הַכַּתָּב, “אָמַרְתָּ: בְּלִי לָצֵאת מִזֶּה לְעוֹלָם! הַאֻמְנָם, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי?”
“מוּטָב שֶׁהַמַּצָּב יְהֵא נִרְאֶה לָנוּ מִתְּחִלָּתוֹ רַע מֵאֵין כָּמוֹהוּ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְיַחֵל לְמִקְרֶה שֶׁיְּשַׁנֵּהוּ לְטוֹבָה.”
יָפֶה דִּבַּרְתָּ!" אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “חוּץ מִזֶּה עָלֵינוּ לְקַוּוֹת, כִּי אִי זֶה, אִם בֶּאֱמֶת מָקוֹם זֶה אִי הוּא, אֵינוֹ שׁוֹכֵן מִחוּץ לִתְחוּם נְתִיבוֹת הָאֳנִיּוֹת! כִּי לוּלֵא כֵּן, רַע וָמַר יִהְיֶה גּוֹרָלֵנוּ!”
“כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לָדַעַת אֶל נָכוֹן אֶת הַמַּצָּב שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ, עָלֵינוּ קֹדֶם כֹּל לַעֲלוֹת עַל הָהָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.
“אֲבָל כְּלוּם סָבוּר אַתָּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט, “שֶׁיְּהֵא בְּךָ מָחָר דֵּי כֹּחַ לַעֲלִיָּה קָשָׁה וּמְיַגַּעַת שֶׁכָּזוֹ?”
“הֲרֵינִי מְקַוֶּה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּבִלְבָד שֶׁמַּר פֶּנְקְרוֹף וְאַתָּה, בְּנִי, תּוֹכִיחוּ לָנוּ שֶׁגִּבּוֹרֵי צַיִד זְרִיזִים וְחָרוּצִים אַתֶּם.”
“אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן, “כֵּיוָן שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל צַיִד, עָלַי לְהַגִּיד לְךָ: הַלְוַאי וְהָיִיתִי מֻבְטָח, שֶׁבַּחֲזִירָתִי אוּכַל לִצְלוֹת כָּאן צְלִי צַיִד, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מֻבְטָח, שֶׁאָצוּד צַיִד וַאֲבִיאֶנּוּ הַבָּיְתָה…”
“עֲמֹד בְּדִבּוּרְךָ וַהֲבִיאֵהוּ נָא, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גָמְרוּ, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב יִשָּׁאֲרוּ הַבֹּקֶר עִם הַקָּמִינִים, כְּדֵי לָתוּר אֵת אַדְמַת הַחוֹף וְאֶת אֶרֶץ הָרָמָה, תַּחַת אֲשֶׁר נֶב, הֶרְבֶּרְט וְהַסַּפָּן יֵלְכוּ הַיַּעֲרָה, כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת אוֹצַר הָעֵצִים שֶׁנִתְרוֹקֵן וּכְדֵי לָצוּד צַיִד, בַּעֲלֵי כָנָף וְחַיּוֹת, שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם.
וּבְכֵן יָצְאוּ בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר לְפָעֳלָם: הֶרְבֶּרְט הָיָה מָלֵא תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן, נֶב הָיָה עַלִּיז, תַּחַת אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף מִלְמֵל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ:
“אִם בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה אֶמְצָא שָׁם אֵשׁ, אֵין זֹאת כִּי אִם הַבָּרָק בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הִצִּית אוֹתָהּ!”
שְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף וְהִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הָעַקְמוּמִית שֶׁל הַנָּחַל. שָׁם עָמַד הַסַּפָּן וְאָמַר לַחֲבֵרָיו:
“מַה נַעֲשֵׂה תְּחִלָּה, נָצוּד צַיִד אוֹ נְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים?”
“נָצוּד צַיִד,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט. “הֲרֵי טוֹףּ כְּבָר רָץ הֵנָּה וָהֵנָּה וּמֵרִיחַ.”
“טוֹב אֵפוֹא, נֵלֵךְ לָצוּד צַיִד,” אָמַר הַסַּפָּן. “אַחַר נָשׁוּב הֵנָּה וּנְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים.”
וּבְכֵן הִזְדַּיְּנוּ שְׁלשֶׁת הַצַּיָּדִים בְּמַקְלוֹת שֶׁל עַנְפֵי אָשׁוּחַ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי טוֹףּ, שֶׁהָיָה מְקַפֵּץ לִפְנֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים.
וְאוּלָם הַפַּעַם לֹא הִמְשִׁיכוּ הַצַּיָּדִים אֶת דַּרְכָּם לְאֹרֶךְ אֲפִיק הַנַּחַל, אֶלָּא שָׂמוּ מִיָּד אֶת פְּנֵיהֶם לַעֲבִי הַיָּעַר. הָאִילָנוֹת שֶׁגָּדְלוּ שָׁם הָיוּ רֻבָּם מִמִּין הָאֳרָנִים. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים עָמְדוּ אִילָנוֹת בּוֹדְדִים, שֶׁשִּׁעוּר הַהֶקֵּף שֶׁלָּהֶם הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר, וְהַלָּלוּ הֵעִידוּ שֶׁאֶרֶץ זוֹ נִמְצֵאת בְּמַעֲלַת־רֹחַב גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁשִּׁעֵר הָאִינְגֵ’נֵר. כַּמָּה קָרָחוֹת שֶׁבַּיַּעַר הָיוּ מְכֻסּוֹת גִּזְעֵי עֵצִים שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ וְהִבְטִיחוּ אוֹצָר שֶׁל חָמְרֵי־שְׂרֵפָה שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק. מֵהָלְאָה לַקָּרָחוֹת שׁוּב נַעֲשׂוּ הָאִילָנוֹת צְפוּפִים בְּיוֹתֵר וְכִמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם.
אָכֵן קָשֶׁה הָיָה עַד מְאֹד לִמְצֹא נְתִיבָה בְּתוֹךְ הָעַרְבּוּבְיָה הַזֹּאת שֶׁל אִילָנוֹת. וּלְפִיכָךְ צִיֵּן הַסַּפָּן מִזְּמָן לִזְמָן אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרוּ בָּהּ – עַל יְדֵי שְׁבִירַת עֲנָפִים. אֶפְשָׁר שֶׁעָשָׂה מִשְׁגֶּה שֶׁלֹּא הָלַךְ לְאֹרֶךְ זֶרֶם הַנַּחַל, כְּכֹל אֲשֶׁר הָלַךְ הוּא וְהֶרְבֶּרְט בִּשְׁעַת הַתִּיּוּר הָרִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁכְּבָר עָבְרָה שָׁעָה תְּמִימָה וַעֲדַיִן לֹא נִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם שׁוּם צָיִד. טוֹףּ הָיָה רָץ מִתַּחַת לַעֲנָפִים נְמוּכִים וְלֹא הִפְרִיחַ אֶלָּא צִפֳּרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶן מִקָּרוֹב. אֲפִילוּ הַקּוּרוּקוּסִים לֹא נִרְאוּ לָעַיִן, וְהַסַּפָּן סָבוּר הָיָה, שֶׁאָנוּס יִהְיֶה לָשׁוּב אֶל מְקוֹם הַבִּצּוֹת שֶׁבַּיַּעַר, שֶׁשָּׁם הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנִים וְהִזְמִינָה לוֹ עוֹפוֹת שֶׁהֶעֱלָם בְּחַכָּה.
“אִי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף!” אָמַר נֶב בְּקוֹל שֶׁהָיְתָה בּוֹ מִקְצָת לִגְלוּג, “אִם זֶהוּ כָּל הַצַּיִד, שֶׁהִבְטַחְתָּ לַאֲדוֹנִי לְהָבִיא הַבַּיְתָה, וַדַּאי לֹא יְהִי צֹרֶךְ בִּמְדוּרָה גְדוֹלָה כְּדֵי לִצְלוֹתוֹ!”
“אַל תְּהִי קְצַר־רוּחַ, נֶב,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “מֻבְטָח אַתָּה, שֶׁאִם יִהְיֶה לָנוּ מַחֲסוֹר בְּשׁוּבֵנוּ הַבַּיְתָה, לֹא יִהְיֶה זֶה מַחֲסוֹר שֶׁל שְׁלַל צָיִד.”
“וּבְכֵן אֵין לְךָ בִּטָּחוֹן בְּמַר סְמִית?”
“זֹאת לֹא זֹאת.”
“אֲבָל אִי אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיַּעֲלֶה אֵשׁ?”
“אֲנִי אַאֲמִין בָּזֶה בְּשָׁעָה שֶׁאֶרְאֶה בְּעֵינַי אֶת הָעֵצִים בּוֹעֲרִים עַל גַּבֵּי הָאָח.”
“בָּעֹר יִבְעֲרוּ, הֲלֹא פִּי אֲדוֹנִי דִבֵּר אֵלֶיךָ!”
“הַלְוַאי וְרָאִינוּ זֹאת בְּעֵינֵינוּ!”
הַחַמָּה לֹא הִגִּיעָה עֲדַיִן לִמְרוֹם גָּבְהִי הַשְּׁחָקִים. הָאֲנָשִׁים יָסְפוּ לָלֶכֶת הָלְאָה וְסוֹפָם שֶׁרָאוּ שָׂכָר בַּעֲמַל דַּרְכָּם, כִּי הֶרְבֶּרְט מָצָא עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. זֶה הָיָה מִין עֵץ אֹרֶן, שֶׁהַצְּנוֹבְרוֹת שֶׁלּוֹ אוֹצְרִים גַּרְעִין מְצֻיָּן, אֲשֶׁר יוֹשְׁבַי הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה וּבְאֵרָפָּה מְחַבְּבִים אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר. הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בְּשֵׁלִים כָּל צָרְכָּם, וְהֶרְבֶּרְט נָתַן אוֹת לִשְׁנֵי בְּנֵי הַלְּוָיָה שֶׁלּוֹ, וְהַלָּלוּ הֵטִיבוּ בָּהֶם אֶת לִבָּם.
“הִנֵּה כִּי כֵן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “צִמְחֵי־יָם בִּמְקוֹם לֶחֶם, קוּנְכִיּוֹת בְּמָקוֹם בָּשָׂר וּשְׁקֵדִים לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה – זֶהוּ מְזוֹנָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁשּׁוּב אֵין לָהֶם אֲפִילוּ גַפְרוּר אֶחָד!”
“וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְהִתְאוֹנֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.
“אֵינִי מִתְאוֹנֵן, בְּנִי,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “אֶלָּא שֶׁהִנְנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, שֶׁהַסְּעֻדּוֹת הַלָּלוּ סְעֻדּוֹת דַּלּוֹת הֵן מֵחֶסְרוֹן בָּשָׂר.”
“לֹא כָךְ הִיא דַעְתּוֹ שֶׁל טוֹףּ…” קָרָא נֶב וְקָפַץ וְרָץ אֶל בֵּין אִילָנוֹת צְפוּפִים, אֲשֶׁר טוֹףּ נֶעְלַם לְשָׁם מִתּוֹךְ נְבִיחָה. אֶל נְבִיחָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב נִלְוְתָה כְּעֵין נַאֲקַת חֲזִיר מְיֻחָדָה בְּמִינָהּ.
הַסַּפָּן וְהֶרְבֶּרְט רָצוּ אַחֲרֵי נֶב. אִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם צַיִד, הֲרֵי לֹא עֵת הִיא לָדוּן עַכְשָׁו אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִצְלוֹתוֹ וְאִם אַיִן, אֶלָּא קֹדֶם כֹּל מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְצוּדוֹ.
אַךְ בָּאוּ הַצַּיָּדִים אֶל בֵּין הָאִילָנוֹת, רָאוּ וְהִנֵּה טוֹףּ מַחֲזִיק בְּאָזְנָהּ שֶׁל אַחַת הַחַיּוֹת. חַיָּה זוֹ הָיְתָה מֵעֵין חֲזִיר, שֶׁאֹרֶךְ גּוּפוֹ כִּשְׁתֵּי רֶגֶל וָחֵצִי, צִבְעוֹ כָּתֹם־שָׁחוֹר, אֶלָּא שֶׁמִּצַּד הַבֶּטֶן הָיָה בָּהִיר יוֹתֵר, זִיפָיו קָשִׁים אֲבָל לֹא מְעֻבִּים, וְאֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁנְּעָצָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּקַּרְקַע בְּחָזְקָה, נִרְאוּ כִּמְחֻבָּרוֹת בִּקְרוּם.
הֶרְבֶּרְט סָבוּר הָיָה, שֶׁחַיָּה זוֹ הִיא חֲזִיר־הַמַּיִם, הֲלֹא הוּא יְצוּר הַנִּמְנֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַכַּרְסְמָנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר.
חֲזִיר־הַמַּיִם לֹא הֵגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי הַכֶּלֶב, אֶלָּא גוֹלֵל מִתּוֹךְ טִמְטוּם דַּעַת לְכָאן וּלְכָאן אֶת עֵינָיו, שֶׁהָיוּ שְׁקוּעוֹת עָמֹק בְּתוֹךְ מְאוּרוֹת שֶׁל חֵלֶב מְעֻבֶּה. אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו שֶׁרָאָה בְּנֵי אָדָם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּפַס נֶב אֶת מַקְלוֹ בְּיָדוֹ בְּחָזְקָה וְרָצָה לַהֲרֹג בּוֹ אֶת הַכַּרְסְמָן, וְאוּלָם הַלָּז שָׁמַט עַצְמוֹ מִשִּׁנָּיו שֶׁל טוֹףּ עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר בֵּינֵיהֶן אֶלָּא בְּדַל אָזְנוֹ בִּלְבָד, הוֹצִיא מִגְּרוֹנוֹ קוֹל נְאָקָה חֲזָקָה, הִתְנַפֵּל עַל הֶרְבֶּרְט וְכִמְעַט שֶׁהִפִּילוֹ לָאָרֶץ וְנֶעְלַם בֵּין הָאִילָנוֹת.
“אִי לְנָבָל זֶה!” צָעַק פֶּנְקְרוֹף.
שְׁלשֶׁת הַצַּיָּדִים קָפְצוּ וְרָצוּ בְּעִקְבוֹת טוֹףּ, וּכְשֶׁהִשִּׂיגוּ אוֹתוֹ, רָאוּ וְהִנֵּה אוֹתָהּ הַחַיָּה צוֹלֶלֶת בְּמֵי בִּצָּה רְחָבָה, שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת בְּנֵי מֵאוֹת שָׁנִים.
הָאֲנָשִׁים עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם בְּלִי־נוֹעַ, תּוֹהִים וּתְמֵהִים. טוֹףּ קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם, וְאוּלָם חֲזִיר־הַמַּיִם הִסְתַּתֵּר עַל קַרְקַע הַבִּצָּה וְהָיָה סָמוּי מִן הָעָיִן.
“הָבָה נַמְתִּין מְעַט,” אָמַר הָעֶלֶם, “כִּי עוֹד מְעַט יַעֲלֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם לִשְׁאֹף רוּחַ.”
“וְכִי לֹא יִטְבַּע?” שָׁאַל נֶב.
“לֹא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהֲרֵי כַּפּוֹת רַגְלָיו יֵשׁ לָהֶן קְרוּם שֶׁל שְׂחִיָּה וּלְפִי טִבְעוֹ הִנֵּהוּ כִּמְעַט מִן הָאַמְפִיבִיּוֹת. אֲבָל הָבָה נֶאֱרֹב לוֹ.”
טוֹףּ הוֹסִיף לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם. פֶּנְקְרוֹף וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו עָמְדוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים עַל שְׂפַת הַבִּצָּה, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַחַיָּה מִבְּרֹחַ.
הֶרְבֶּרְט לֹא טָעָה. מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים שָׁבָה וְעָלְתָה הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. טוֹףּ הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ בִּקְפִיצָה אַחַת וְעִכֵּב אוֹתָהּ מִלָּשׁוּב וְלִצְלֹל הַמָּיְמָה. עָבַר עוֹד רֶגַע אֶחָד וְהוּא סָחַב אוֹתָהּ אֶל הַחוֹף וְשָׁם הִכָּה אוֹתָהּ נֶב מִכָּה אַחַת בְּמַקְלוֹ וּמִיָּד הֱמִיתָהּ.
“הֵידָד!” הִשְׁמִיעַ פֶּנְקְרוֹף קְרִיאַת נִצָּחוֹן. “עַכְשָׁו אֵין אָנוּ צְרִיכִים אֶלָּא גַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת אַחַת וְהַכַּרְסְמָן יְכֻרְסֵם עַד לְעַצְמוֹתָיו!”
פֶּנְקְרוֹף הִפְשִׁיל אֶת חֲזִיר הַמַּיִם עַל כְּתֵפָיו וּבְכַוְּנוֹ עַל פִּי מַעֲמַד הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהַשָּׁעָה שְׁעֵת שְׁתַּיִם, נָתַן לַחֲבֵרָיו אוֹת לָשׁוּב הַבָּיְתָה.
הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁל טוֹףּ הָיָה לַצַּיָּדִים לְעֵזֶר גָּדוֹל, כִּי בְּסִיּוּעוֹ חָזְרוּ וּמָצְאוּ אֶת דַּרְכָּם עַל נְקַלָּה. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעוּ אֶל עַקְמוּמִית הַנָּחַל.
פֶּנְקְרוֹף הִתְקִין בִּמְהִירוּת מִטְעָן שֶׁל עֵצִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֶפֶס אֵשׁ צְרִיכָה הָיְתָה עֲבוֹדָה זוֹ לִהְיוֹת נֶחֱשֶׁבֶת בְּעֵינָיו לְבַטָּלָה; וְשׁוּב הֵשִׁיטוּ אֶת הָרַפְסוֹדָה עַל פְּנֵי זֶרֶם הַנַּחַל וּשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַקָּמִינִים.
עוֹד רְחוֹקִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִבֵּית דִּירָתָם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת, וּפִתְאֹם עָמַד הַסַּפָּן תַּחְתָּיו וְהִשְׁמִיעַ שׁוּב קְרִיאַת הֵידָד עַזָּה וְרָמָה וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ אֶל קֶרֶן הַזָּוִית, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ הַקָּמִינִים וְקָרָא:
“הֶרְבֶּרְט! נֶב! הַבִּיטוּ וּרְאוּ!”
עַמּוּד עָשָׁן עָלָה וְהִסְתַּלְסֵל מֵעַל לְרָאשִׁי הַסְּלָעִים!
פֶּרֶק עֲשִׂירִי 🔗
הַמְצָאָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר – הַשְּׁאֵלָה הַמַּעֲסִיקָה בְּיוֹתֵר אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – הָעֲלִיָּה עַל הָהָר – הַיַּעַר – קַרְקַע וֻלְקָנִי – הַטְּרָגָּפָּנִים – כִּבְשֵׂי הַבָּר – הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה – תַּחֲנַת הַלַּיְלָה – שִׂיא הָהָר.
לְאַחֵר רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדוּ הַצַּיָּדִים לִפְנֵי אֵשׁ בּוֹעֶרֶת עַל גַּבֵּי הָאָח. בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד נִמְצָא כּוֹרֶשׁ סְמִית וְעִמּוֹ הַכַּתָּב. פֶּנְקְרוֹף הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת חֲזִיר־הַמַּיִם שָׁלֵו וְהִבִּיט פַּעַם אֶל הָאֶחָד וּפַעַם אֶל הַשֵּׁנִי וְלֹא דִבֵּר דָּבָר.
“הִנֵּה כִּי כֵּן, יְדִידִי אִישׁ הַחַיִל,” קָרָא הַכַּתָּב. “הֲרֵי זוֹ אֵשׁ, אֵשׁ לַאֲמִתָּהּ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתִצְלֶה כָּל צָרְכָּהּ חַיָּה זוֹ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשֵׁנוּ הַשּׁוֹקֵקָה!”
“אֲבָל מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הִצִּית אוֹתָהּ?…” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“הַשָּׁמֶשׁ!”
וְאָכֵן אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הִיא שֶׁסִּפְּקָה אֶת הַחֹם הַזֶּה, שֶׁהִפְלִיא כָּל כָּךְ אֶת פֶּנְקְרוֹף. הַסַּפָּן לֹא רָצָה לְהַאֲמִין לְמַרְאֶה עֵינָיו וְהוּא הָיָה כָּל כָּךְ תּוֹהֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם עַד שֶׁנֶּעֶתְּקוּ מִלִּים מִפִּיו לִשְׁאֹל אֶת הָאִינְגֵ’נֵר אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר.
“וּבְכֵן הָיְתָה לְךָ זְכוּכִית־שְׂרֵפָה, אֲדוֹנִי?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“לֹא, בְּנִי,” הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל, “אֶלָּא שֶׁהִתְקַנְתִּי זְכוּכִית־שְׂרֵפָה.”
וּבַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶרְאָה אֶת הַמַּכְשִׁיר, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ זְכוּכִית־שְׂרֵפָה.
מַכְשִׁיר זֶה הָיָה עָשׂוּי שְׁתֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל שְׁעוֹנִים, שֶׁהֱסִירָן מֵעַל שְׁעוֹנוֹ שָׁלּוֹ וּמֵעַל אוֹתוֹ שֶׁל הַכַּתָּב. הוּא מִלֵּא אוֹתָן מַיִם וְהִדְבִּיק אֶת קְצוֹתֵיהֶן זוֹ בְּזוֹ בְּטִיט, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הִתְקִין לוֹ עֲדָשָׁה 11גְמוּרָה, שֶׁרִכְּזָה אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָיְתָה מֻכְשָׁרָה לְהַבְעִיר אֵזוֹב יָבֵשׁ.
הַסַּפָּן הִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַמַּכְשִׁיר, אַחַר נָתַן אֶת עֵינָיו בָּאִינְגֵ’נֵר וְלֹא דִבֵּר דָּבָר. אֶפֶס מַה שֶׁלֹּא בִּטֵּא בִּשְׂפָתָיו הִבִּיעוּ מֶבָּטֵי עֵינָיו! אִם לֹא רָאָה אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית כִּרְאוֹת אֱלֹהִים, הֲרֵי רָאָה אוֹתוֹ כִּרְאוֹת יְצוּר, שֶׁהוּא יָתֵר מִבָּשָׂר וָדָם פָּשׁוּט! לְבַסּוֹף חָזַר אֵלָיו הַדִּבֵּר וְהוּא קָרָא:
“כְּתֹב זֹאת בַּסֵּפֶר, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט, רְשֹׁם זֹאת בְּפִנְקָסֶךָ!”
“כְּבָר רָשַׁמְתִּי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְקִין הַסַּפָּן בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל נֶב שְׁפוּד וְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי מֵעָיו שֶׁל חֲזִיר־הַמַּיִם, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וְחַיָּה זוֹ נִצְלְתָה כְּגוּר־חֲזִיר פָּשׁוּט עַל מְדוּרַת אֵשׁ מַבְהִיקָה וְרוֹעֶשֶׁת.
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַקָּמִינִים הֻכְשְׁרוּ לְשַׁמֵּשׁ בֵּית דִּירָה כָּרָאוּי, לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁהַמִּסְדְּרוֹנִים נִתְחַמְמוּ עַל יְדֵי אֵשׁ הָאָח, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחָזְרוּ וְסָתְמוּ אֶת הַפְּרָצוֹת בָּאֲבָנִים וּבַחוֹל.
וּבְכֵן נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרוֹ לֹא הוֹצִיאוּ אֶת שְׁעוֹת הַבֹּקֶר לְבַטָּלָה, אֶלָּא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן יָפֶה. כּוֹרֶשׁ סְמִית כִּמְעַט שָׁב לְאֵיתָנוֹ וְכֹחוֹ חָזַר אֵלָיו, וּכְדֵי לְנַסּוֹתוֹ קָם וְעָלָה עַל הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַסֶּלַע. מִמָּקוֹם זֶה כּוֹנֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה אֶת עֵינוֹ, שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לְהַעֲרִיךְ שִׁעוּרֵי גֹבַהּ וְשִׁעוּרֵי מֶרְחַקִּים, אֶל אוֹתוֹ הָהָר, אֲשֶׁר עַל שִׂיאוֹ אָמַר לַעֲלוֹת בְּיוֹם הַמָּחָר. הָר זֶה, שֶׁנִּמְצָא בִּפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁשָׁה מִילִין, נִרְאָה לוֹ שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל עַל פְּנֵי הַיָּם, וּלְפִיכָךְ עֵינוֹ שֶׁל הַמִּסְתַּכֵּל אֲשֶׁר יַעֲמֹד עַל שִׂיאוֹ תּוּכַל לִתְפֹּס לְכָל הַפָּחוֹת הֶקֵּף־רְאִיָּה שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילִין. וּבְכֵן הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁחוּג־רְאִיָּה כָּזֶה יִתֵּן לְכוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַיְּכֹלֶת לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁל “אִי אוֹ יַבֶּשֶׁת,” שֶׁהָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְהַדִּין עִמּוֹ.
סָעֲדוּ אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב כְּהִלְכָתָהּ. בְּשָׂרוֹ שֶׁל חֲזִיר־הַמַּיִם נָעַם לְחֵךְ הַסּוֹעֲדִים וְהֵם שִׁבְּחוּ אֶת טַעֲמוֹ. צִמְחֵי־הַיָּם וְשִׁקְדֵי הָאֹרֶן שִׁמְּשׁוּ פַּרְפֶּרֶת לִסְעֻדָּה זוֹ, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הָיָה מֵסִיחַ בָּהּ אֶלָּא מְעַט, מִשּׁוּם שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ עֲסוּקוֹת וּטְרוּדוֹת בְּעֶסְקֵי יוֹם הַמָּחָר.
פְּעָמִים אֲחָדוֹת הִצִּיעַ הַסַּפָּן כַּמָּה הַצָּעוֹת עַל מַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָם, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָיָה בַּעַל שֵׂכֶל שִׁטָּתִי, נָד בְּרֹאשׁוֹ וְעָנָה וְאָמָר:
“מָחָר נֵדַע מַה מַצָּבֵנוּ וְעַל פִּי הַיְּדִיעָה הַזֹּאת נְכַוֵּן אֶת מַעֲשֵׂינוּ.”
מִשֶּׁנִּגְמְרָה הַסְעֻדָּה, הוֹסִיפוּ הַרְבֵּה גִזְרֵי־עֵצִים עַל הָאָח, וְדָרֵי הַקָּמִינִים, וּבִכְלָלָם גַּם טוֹףּ, שָׁכְבוּ לִישׁוֹן וְיֶשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה. שׁוּם מִקְרֶה לֹא הִשְׁבִּית אֶת שַׁלְוַת הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּלְמָחָר, בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְחֹדֶשׁ מַרְס – הִתְעוֹרְרוּ הָאֲנָשִׁים מִשְּׁנָתָם רַעֲנַנִּים וְרוּחָם טוֹבָה עֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה הֵם מוּכָנִים וּמְזֻּמָּנִים לַעֲרֹךְ אֶת מַסַּע־הַתִּיּוּר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְבָרֵר מַה גוֹרָלָם.
כֻּלָּם הָיוּ מוּכָנִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. שְׁיָרֵי חֲזִיר־הַמַּיִם עֲדַיִן הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי הַחֲבוּרָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. חוּץ מִזֶּה הָיוּ מְקַוִּים, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לָצוּד צַיִד בַּדֶּרֶךְ. כֵּיוָן שֶׁזְּגוּגִיּוֹת הַשְּׁעוֹנִים שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְשֶׁל הַכַּתָּב הֻחְזְרוּ לִמְקוֹם תַּשְׁמִישָׁן הָרִאשׁוֹן, עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְחָרַךְ שׁוּב חֲתִיכַת בַּד, לִהְיוֹת מְשַׁמֶּשֶׁת סְפוֹג־שְׂרֵפָה. וַאֲשֶׁר לְאַבְנֵי צֹר, הֲרֵי וַדַּאי לֹא חָסְרָה אֶרֶץ זוֹ, שֶׁמּוֹצָאָהּ הוּא וֻלְקָנִי.
בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת וָחֵצִי בַּבֹּקֶר עָזְבוּ הַתַּיָּרִים אֶת הַקָּמִינִים כְּשֶׁהֵם מְזֻיָּנִים בְּמַקְלוֹת. פֶּנְקְרוֹף יָעַץ לָלֶכֶת שׁוּב בְּדֶרֶךְ הַיַּעַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ בָּהּ פַּעַם אַחַת, וְאִלּוּ גַם יִצְטָרְכוּ לַחֲזֹר בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. חוּץ מִזֶּה דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁזּוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה אֶל הָהָר, וּבְכֵן הִקִּיפוּ אֶת קֶרֶן הַזָּוִית הַדְּרוֹמִית שֶׁל הַסְּלָעִים וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַנַּחַל וְאַחַר עָזְבוּ אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהַנַּחַל מִתְעַקֵּם וּפוֹנֶה לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית. הֵם חָזְרוּ וּמָצְאוּ אֶת הַנָּתִיב, שֶׁכְּבָר כָּבְשׁוּ אוֹתוֹ מִתַּחַת לָאִילָנוֹת הַיְרוֹקִים, וּבְתֵשַׁע שָׁעוֹת הִגִּיעַ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו אֶל קְצֵה־הַיַּעַר הַמַּעֲרָבִי.
הַקַּרְקַע, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה טוֹבְעָנִי וְאַחַר נֶהְפַּך לְחוֹל, לֹא הָיָה עַד כָּאן מְעֻקַּשׁ אֶלָּא מַשֶּׁהוּ; עַכְשָׁו הִתְחִיל שׁוֹפֵעַ וְעוֹלֶה מְעַט מְעָט אֶל פְּנִים הָאָרֶץ. מִתַּחַת לָאִילָנוֹת הַגְּבוֹהִים נִרְאוּ פֹּה וָשָׁם חַיּוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁנֶּחְפְּזוּ לִבְרֹחַ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. טוֹףּ הִתְחִיל רָץ אַחֲרֵיהֶן, וְאוּלָם רַבּוֹ קְרָאָהוּ בַּחֲזָרָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה עַכְשָׁו פְּנַאי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן. אוּלַי לְאַחַר זְמָן. הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הָיָה אָדָם הֶעָשׂוּי לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִן הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁנִּקְבְּעָה בְּמֹחוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִתְבּוֹנֵן אֲפִילוּ אֶל הָאָרֶץ שֶׁעָבַר בָּהּ, לֹא אֶל מַרְאֶהָ וְלֹא אֶל גִדוּלֶיהָ. הוּא לֹא כִוֵּן אֶת דַּעְתּוֹ אֶלָּא אֶל אוֹתוֹ הָהָר, שֶׁאָמַר לַעֲלוֹת עָלָיו, וְשֶׁהוּא כּוֹנֵן עַכְשָׁו אֶת פְּעָמָיו אֵלָיו בְּלִי לִנְטוֹת מֵעַל דַּרְכּוֹ נְטִיָּה כָּל שֶׁהִיא.
בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת יָשְׁבוּ לַחֲנוֹת לְשָׁעָה קַלָּה.
עִם יְצִיאָתָם מִן הַיַּעַר נִתְגַלְּתָה לְעֵינֵיהֶם מַעֲרֶכֶת הַשִּׁטָּה הַהֲרָרִית שֶׁל הָאָרֶץ. הָהָר הָיָה מָרְכָּב מִשְׁנֵי שִׂיאִים. הַשִּׂיא הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר בְּגֹבַה שֶׁל אַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל הָיָה שָׁטוּחַ, נִתְמַךְ עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹת־הָרִים, שֶׁתַּבְנִיתָן הָיְתָה מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר וְשֶׁנִּדְמוּ בִּסְעִיפֵיהֶן לְצִפֹּרֶן עֲנָקִית שֶׁנִּתְקְעָה בַּקַּרְקַע. בֵּין שְׁלוּחוֹת־הֶהָרִים הִשְׂתָּרְעוּ עֲמָקִים צָרִים מְכֻסִּים עֵצִים, אֲשֶׁר קְבוּצוֹתֵיהֶם הָאַחֲרוֹנוֹת הִתְנַשְּׂאוּ עַד לַמִּישׁוֹר שֶׁל הַשִּׂיא הָרִאשׁוֹן: וּלְעֻמַּת זֶה דַלָּה הָיְתָה מַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ שֶׁעַל צֶלַע הָהָר הַפְּתוּחָה לָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית; עַל גַּבֵּי אוֹתָהּ הַצֶּלַע נִרְאוּ רְצוּעוֹת עֲמֻקּוֹת, אֲשֶׁר וַדַּאי הָיוּ חֲרִיצִים שֶׁל לַבָּה.
עַל גַּבֵּי הָהָר הָרִאשׁוֹן הִתְנַשֵּׂא הָר שֵׁנִי, אֲשֶׁר קָצֵהוּ הָיָה מְעֻגָּל וּמְשֻׁפָּע קְצָת. הוּא הָיָה דּוֹמֶה לְכוֹבַע עֲנָקִי עָגֹל הַנָּטוּי לְצַד אֹזֶן אֶחָת. עֲפַר אַדְמָתוֹ הָיָה עָרֹם וְחָשׂוּף וּמְכֻסֶּה פֹּה וָשָׁם סְלָעִים אֲדַמְדַּמִּים.
הַתַּיָּרִים נִתְכַּוְּנוּ לַעֲלוֹת עַל שִׂיאוֹ שֶׁל הָהָר הַשֵּׁנִי הַזֶּה, וּסְבוּרִים הָיוּ, שֶׁרָאשֵׁי שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים הֵם הַדֶּרֶךְ הַמְעֻלָּה הַמּוֹלִיכָה אֶל אוֹתוֹ הַשִּׂיא.
“אָנוּ עוֹמְדִים עַל אֲדָמָה וֻלְקָנִית,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא וַחֲבֵרָיו הִתְחִילוּ עוֹלִים לְאַט לְאַט עַל גַּבָּהּ שֶׁל אַחַת מִשְּׁלוּחוֹת־הֶהָרִים הָאֵלֶּה; שְׁלוּחַת־הָר זוֹ הִתְפַּתְּלָה וְעָלְתָה אֶל הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה בְּעַקְמוּמִית וּמִשּׁוּם כָּךְ נוֹחָה הָיְתָה לַעֲלִיָּה.
קַרְקַע זֶה הָיָה מָלֵא מַעֲקַשִּׁים וַעֲרוּצִים מְרֻבִּים, כִּי הַכֹּחוֹת הַוֻּלְקָנִיִּים צָבְרוּ וְתָלְלוּ אוֹתוֹ בְּעַרְבּוּבְיָה. פֹּה וָשָׁם הִתְגּוֹלְלוּ גָלְמֵי סְלָעִים, עֲרֵמוֹת שֶׁל שִׁבְרֵי־בַּזֶּלֶת, אַבְנֵי־סְפוֹג וּזְכוּכִית שֶׁל לַבָּה. נִזְדַּמְּנוּ קְבוּצוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁל אוֹתָם עֲצֵי הַצְּנוֹבְרוֹת, אֲשֶׁר בַּנְּקִיקִים הַצָּרִים שֶׁלְּמַטָּה הִתְלַכְּדוּ וְהָיוּ לְחוֹרְשׁוֹת עֲבֻתּוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁקַּוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַחְדֹּר לְשָׁם.
בְּדֶרֶךְ עֲלִיָּתָם זוֹ עַל צַלְעוֹת הֶהָרִים הַתַּחְתּוֹנוֹת הִבְחִין הֶרְבֶּרְט כַּמָּה עֲקֵבוֹת שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה עָבְרוּ כָּאן זֶה לֹא כְבָר.
“הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי תְּמָאֵנָּה לִמְסֹר לָנוּ אֶת אַדְמַת אֲחֻזָּתָן לִרְצוֹנָן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.
“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, אֲשֶׁר יָצָא לָצוּד לֹא אַחַת אֶת הַנָּמֵר בְּהֹדּוּ וְאֶת הָאֲרִי בְּאַפְרִיקָה, “אֲקַוֶּה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהִתְמַלֵּט מֵהֶן, וְאַף עַל פִּי כֵן, צְרִיכִים אָנוּ לִהְיוֹת זְהִירִים!”
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַתַּיָּרִים עָלוּ לְאַט לְאַט מַעְלָה מַעְלָה, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הַמַּעֲקַשִּׁים וְהַמִּכְשׁוֹלִים הַמַרֻבִּים אָרְכָה דַרְכָּם בְּיוֹתֵר. פְּעָמִים שֶׁנִּשְׁמֵט פִּתְאֹם הַקַּרְקַע מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם וְהֵם עָמְדוּ עַל שְׂפַת נְקִיקִים עֲמֻקִּים וַאֲנוּסִים הָיוּ לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֵיהֶם וּלְהַקִּיפָם סְחוֹר סְחוֹר, כָּל זֶה גָרַם אִבּוּד זְמָן וִיגִיעוֹת מְרֻבּוֹת. לְעֵת הַצָּהֳרַיִם חָנְתָה הָאוֹרְחָה הַקְּטַנָּה לְרַגְלֵי חֹרְשָׁה שֶׁל עֲצֵי אֲשׁוּחִים וְעַל יַד פֶּלֶג קָטֹן, שֶׁהִתְגַּלְגֵּל לְמַטָּה בְּצוּרָה שֶׁל מַפַּל־מַיִם; שָׁם אָכְלָה הָאֹרְחָה אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִגִּיעוּ הַתַּיָּרִים אֶלָּא עַד חֲצִי הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה עַד הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבָרוּר הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשָׁהּ לִפְנֵי בּוֹא הַלָּיְלָה.
מִמְּקוֹם חֲנִיָּתָם זֶה נִתְרַחֵב לְעֵינֵיהֶם אֹפֶק הַיָּם בְּמִדָּה רַבָּה, אֶלָּא שֶׁחוּג מֶבָּטָם נִצְטַמְצֵם עַל יְדֵי הַכֵּף הַמְחֻדָּד אֲשֶׁר בִּדְרוֹמִית־מִזְרָחִית, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לְהַבְחִין אִם חוֹף הַיָּם, אֲשֶׁר נָטָה נְטִיָּה גְדוֹלָה הַצִּדָּה, מְחֻבָּר עִם אֵיזוֹ אֶרֶץ שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו אוֹ אֵינוֹ מְחֻבָּר. מִשְּׂמֹאל פָּשַׁט מֶבַּט־הָעַיִן עַד לְמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מִילִין לִפְאַת צָפוֹן, וְאוּלָם בִּפְאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית נֶעֱצַר שׁוּב עַל יְדֵי גַב הָר, שֶׁהָיָה שָׁסוּעַ וּמְרֻסָּק בְּצוּרָה מְשֻׁנָּה. וּבְכֵן מִמָּקוֹם זֶה עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה, שֶׁהֶעֱסִיקָה כָּל כָּךְ אֶת כּוֹרֶשׁ סְמִית.
בְּשָׁעָה אַחַת הִתְחִילוּ שׁוּב עוֹלִים מָעְלָה. שׁוּב פַּעַם אֲנוּסִים הָיוּ לָלֶכֶת בַּעֲקִיפִין לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית וּלְהַבְקִיעַ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין חֹרְשׁוֹת עֲבֻתּוֹת. כָּאן, בֵּין חֻפּוֹת הָאִילָנוֹת עוֹפְפוּ הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁל עוֹפוֹת מִמִּין הַתַּרְנְגוֹלִים מִמִּשְׁפַּחַת הַפַּסְיוֹנִים. עוֹפוֹת אֵלֶּה, הַקְּרוּיִם “טְרָגָּפָּנִים,” הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּצִיצִת בָּשָׂר הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארָם וּבִשְׁתֵּי קַרְנַיִם קְטַנּוֹת וְדַקּוֹת אֲחוֹרִי עֵינֵיהֶם. גֹּדֶל הַזּוּגוֹת הַלָּלוּ הָיָה כְּגֹדֶל הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁלָּנוּ; צֶבַע הַנְּקֵבוֹת הָיָה כֻּלּוֹ כָּתֹם, תַּחַת אֲשֶׁר הַזְּכָרִים הִתְנוֹסְסוּ בְּנוֹצוֹתֵיהֶם הָאֲדֻמּוֹת, שֶׁהָיוּ זְרוּעוֹת נְקֻדּוֹת לְבָנוֹת. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הֵמִית אַחַד הַטְּרָגָּפָּנִים הַלָּלוּ בְּאֶבֶן, שֶׁיָּדָה בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה וּבְכֹחַ. וּפֶּנְקְרוֹף הִבִּיט אֶל הָעוֹף בִּתְשׁוּקָה רַבָּה, כִּי הָאֲוִיר הַצַּח הִרְעִיבוֹ בְּיוֹתֵר.
לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הָעוֹלִים מִן הַחֹרְשָׁה, הִתְחִילוּ מְטַפְּסִים בָּזֶה אַחַר זֶה עַל מִדְרוֹן צַר, שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ כְּמֵאָה רֶגֶל, וְהִגִּיעוּ אֶל מַדְרֵגָה רָמָה שֶׁבָּהּ צָמְחוּ אַךְ אִילָנוֹת מוּעָטִים וּמַרְאֵה אַדְמָתָהּ הָיָה וֻלְקָנִי. מִכָּאן נָטוּ שׁוּב לְצַד מִזְרָח וְהָלְכוּ בִּנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת וְצָרוֹת, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ הָיָה לְהַבִּיט בִּזְהִירוּת לְהֵיכָן הוּא מַצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הָלְכוּ בְּרֹאשׁ הָאֹרְחָה, פֶּנְקְרוֹף בְּסוֹפָהּ, וְכוֹרֶשׁ וְהַכַּתָּב הָלְכוּ בָּאֶמְצַע. הַחַיּוֹת, שֶׁהָיוּ מְצוּיוֹת עַל גַּבֵּי הַמְּרוֹמִים הַלָּלוּ וְשֶׁעִקְּבוֹתֵיהֶן הִתְחִילוּ מִזְדַּמְּנִים עַכְשָׁו לִפְנֵי הָעוֹלִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וַדַּאי הָיוּ מִבְּנֵי אוֹתָם הַגְּזָעִים, אֲשֶׁר רַגְלֵיהֶם בּוֹטְחוֹת וְחוּט הַשֶּׁדְרָה שֶׁלָּהֶם גָּמִישׁ הוּא, כְּגוֹן הַיְּעֵלִים. כַּמָּה מֵהֶן נִרְאוּ לְעֵינֵי הָעוֹלִים, אֶלָּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף קָרָא לָהֶן בְּשֵׁם אַחֵר.
“הֲרֵי הַלָּלוּ כְּבָשִׂים הֵם!” פָּרְצָה קְרִיאָה מִפִּיו.
אָז עָמְדוּ וְהִבִּיטוּ כֻּלָּם מִמֶּרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים פְּסִיעוֹת אֶל חֲצִי תְּרֵיסָר שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת, בַּעֲלוֹת קַרְנַיִם חֲזָקוֹת, שֶׁהָיוּ כְּפוּפוֹת לְאָחוֹר וּפְחוּסוֹת בְּקָצֵיהֶן, בַּעֲלוֹת צֶמֶר חָבוּי מִתַּחַת לְשַׂעֲרוֹת מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת וּצְהַבְהַבּוֹת.
בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ כְּבָשִׂים מְצוּיִם, אֶלָּא מִין מְיֻחָד הַמָּצוּי הַרְבֵּה בַּמְּקוֹמוֹת הַהֲרָרִיִּים שֶׁל הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים וַאֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט קְרָאָם בְּשֵׁם “מוּפְלוֹנִים” (כִּבְשֵׂי־בָּר). “וְכִי יָפִים שׁוֹקֵיהֶם לַאֲכִילָה וּבְשָׂרָם רָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ קְצִיצוֹת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.
“הֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.
“אִם כֵּן, הֲרֵי כְּבָשִׂים הֵם!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.
הַחַיּוֹת עָמְדוּ בְּלִי־נוֹעַ בֵּין שִׁבְרֵי הַבַּזֶּלֶת וְהִבִּיטוּ אֶל הָאֲנָשִׁים בְּעֵינַיִם תְּמֵהוֹת, כְּאִלּוּ זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיֵּיהֶם שֶׁהֵם רוֹאִים בְּרִיּוֹת בַּעֲלוֹת שְׁתֵּי רַגְלָיִם. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְעוֹרֵר בָּהֶם רֶגֶשׁ הַפַּחַד, וּמִיָּד קָפְצוּ מִסֶּלַע אֶל סֶלַע וְנִתְעַלְּמוּ מִן הָעָיִן.
“עוֹד נִתְרָאֶה!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף אַחֲרֵיהֶם בְּקוֹל מְבַדֵּחַ כָּל כָּךְ, שֶׁחֲבֵרָיו לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק.
וְשׁוּב עָלוּ הָלֹךְ וְעָלֹה לְמָעְלָה. עַל כַּמָּה מִדְרוֹנוֹת רָאוּ עִקְּבוֹת לַבָּהּ, שֶׁהִתְפַּתְּלוּ נַפְתּוּלִים מְשֻׁנִּים. כַּמָּה פְּעָמִים פָּגְעוּ הָעוֹלִים בְּדַרְכָּם בַּמַּעְיָנוֹת גָּפְרִית קְטַנִּים וּמֻכְרָחִים הָיוּ לַעֲקֹף אוֹתָם.
כְּכָל אֲשֶׁר הָלְכוּ הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב אֶל הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה, כֵּן נֶעֶשְׂתָה הָעֲלִיָּה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת עָבְרוּ אֶת תְּחוּם גִּדּוּל הָעֵצִים. מִכָּאן וָהָלְאָה לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא אֳרָנִים בּוֹדְדִים, דַּלִּים וּמְעֻוָּתִים, אֲשֶׁר כֹּחַ הַחַיִּים שֶׁבְּקִרְבָּם וַדַּאי אַדִּיר הָיָה לְמַדַּי, כֵּיוָן שֶׁיָּכְלוּ עֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחוֹת וְהַסּוּפוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת עַל פְּנֵי הַמְּרוֹמִים הַלָּלוּ. לְאָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרָיו הָיָה מֶזֶג הָאֲוִיר יָפֶה וְהָאַטְמוֹסְפֵרָה הָיְתָה שׁוֹקֶטֶת, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ הִתְחוֹלְלָה בְּגֹבַהּ זֶה – גֹּבַהּ שֶׁל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים רֶגֶל – רוּחַ חֲזָקָה, וַדַּאי הָיְתָה מַכְבִּידָה עֲלֵיהֶם אֶת הַהֲלִיכָה. הָאֲוִיר הָיָה שָׁקוּף, וְרוּם הַשָּׁמַיִם הָיָה זַךְ וּבָהִיר. שַׁלְוָה גְּמוּרָה הָיְתָה שַׁלֶטֶת מִסְּבִיבָם. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא רָאוּ עוֹד, כִּי הָיְיתָה חֲבוּיָה אֲחוֹרֵי הַשִּׂיא הָעֶלְיוֹן כְּמוֹ אֲחוֹרֵי סוֹכֵך גְּדָל־מִדּוֹת; שִׂיא עֶלְיוֹן זֶה כִּסָּה אֶת חֲצִי הָאֹפֶק הַמַּעֲרָבִי וְצִלּוֹ הָאַדִּיר הָלַךְ וְהִשְׂתָּרַע עַד לְחוֹף הַיָּם, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁמְּאוֹר הַיּוֹם הַמַּבְהִיק הָלַךְ הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ. כַּמָּה תִּימְרוֹת אֵדִים אוֹ עַרְפַּלִּים הִתְחִילוּ עוֹלִים לִפְאַת מִזְרָח וְהִתְנוֹסְסוּ לְנֹגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל צִבְעֵי הַקָּשֶׁת.
רַק מֶרְחָק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת הִפְרִיד בֵּין הַתַּיָּרִים וּבֵין הָרָמָה, שֶׁאֵלֶיהָ בִּקְּשׁוּ לְהַגִּיעַ כְּדֵי לָלוּן שָׁם הַלָּיְלָה, וְאוּלָם דַּרְכָּם הָיְתָה דֶרֶךְ נַפְתּוּלִים וַעֲקִיפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָרְכוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַפְּסִיעוֹת הַלָּלוּ וְהָיוּ לִשְׁנֵי מִילִין. כַּמָּה פְּעָמִים הָיוּ חֲסֵרִים, אִם אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ, קַרְקַע לְמִדְרַךְ רַגְלֵיהֶם. עִתִּים שֶׁהַמּוֹרָדוֹת הָיוּ תְּלוּלִים כָּל כָּךְ, שֶׁהַהוֹלְכִים הֶחֱלִיקוּ עַל פְּנֵי לַבָּה קוֹפְאָה מֵאֵין מִשְׁעָן לְרַגְלֵיהֶם. לְאַט לְאַט הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִגִּיעוּ סוֹף סוֹף אֶל רָמַת הָהָר הָרִאשׁוֹן וְהֵם עֲיֵפִים עַד מְאֹד מֵעֲמַל הַהֲלִיכָה שֶׁל שֶׁבַע שָׁעוֹת, כְּבָר שָׁלְטָה כִּמְעַט חֶשְׁכַּת לָיְלָה.
אָז הִתְחִילוּ מְטַפְּלִים בַּעֲרִיכַת מִשְׁכָּב, כִּי הָיוּ זְקוּקִים לַאֲכִילָה וּלְשֵׁנָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם שֶׁתַּשּׁוּ. הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הָהָר הִתְנַשְּׂאָה מֵעַל לְבָסִיס שֶׁל סְלָעִים, וּבֵינֵיהֶם מָצְאוּ עַל נְקַלָּה מְקוֹם מִקְלָט. אָמְנָם הַמָּקוֹם הָיָה עָנִי בֶּחָמְרֵי שְׂרֵפָה, וְאַף עַל פִּי כֵן עָלְתָה בְּיַד הַתַּיָּרִים לַעֲרֹךְ אֵשׁ בְּסִיּוּעַ שֶׁל אֵזוֹב וְשִׂיחִים יְבֵשִׁים, שֶׁנִּמְצְאוּ פֹּה וָשָׁם עַל גַּבֵּי הָרָמָה. הַסַּפָּן סִדֵּר מֵעֲרֶכֶת אֲבָנִים לִהְיוֹת לְאָח, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַד נֶב וְהֶרְבֶּרְט לֶאֱסֹף חָמְרֵי שְׂרֵפָה בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה. אַחֲרֵי כֵן הִקִּישׁוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי צוֹר זוֹ בְּזוֹ וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְּזוּ מֵהֶן נָפְלוּ עַל הַבַּד הֶחָרוּךְ, וְעַד מְהֵרָה הִתְלַקְּחָה בְּכֹחַ הַנְּפִיחָה שֶׁל נֶב שַׁלְהֶבֶת נָאָה וְרוֹעֶשֶׁת, אֲשֶׁר קִירוֹת הַסְּלָעִים שֶׁמִּסָּבִיב הָיוּ לָהּ לְמַחֲסֶה.
אֵשׁ זוֹ לֹא שִׁמְּשָׁה אֶלָּא לְצֹרֶךְ חִמּוּם בְּקֹר הַלַּיְלָה וְלֹא לְצֹרֶךְ צְלִיַּת הַפַּסְיוֹן, אֲשֶׁר נֶב חָשַׂךְ אוֹתוֹ לְיוֹם הַמָּחָר. לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב הִסְתַּפְּקוּ בִּשְׁיָרֵי בְּשַׂר חֲזִיר־הַמַּיִם וּבִקְמָצִים אֲחָדִים שֶׁל שִׁקְדֵי אֹרֶן. בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וָחֵצִי נִגְמַר הַכֹּל.
אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲקֹר בַּדִּמְדּוּמִים אֶת הַשֶּׁטַח הָרָחָב וְהַמְעֻגָּל הַזֶּה, שֶׁהָהָר הַשֵּׁנִי הָיָה מֻטְבָּע עָלָיו. קֹדֶם שֶׁשָּׁכַב לָנוּחַ רָצָה לָדַעַת אִם אֶפְשָׁר לָסֹב אֶת הָהָר הַהוּא מִכָּל עֵבֶר בְּתַחְתִּיתוֹ, כִּי אוּלַי צַלְעוֹתָיו תְּלוּלוֹת הֵן יוֹתֵר מִדַּי וְאֵין יְכֹלֶת לַעֲלוֹת עַד לְשִׂיאוֹ. שְׁאֵלָה זוֹ לֹא נָתְנָה לוֹ מְנוּחָה, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁמִּצַּד שִׁפּוּעַ שֶׁל הָהָר הָעֶלְיוֹן, כְּלוֹמַר, מִצַּד צָפוֹן, אֵין הָרָמָה עֲשׂוּיָה לַעֲבֹר בָּהּ. וְאִם כָּךְ יִהְיֶה, אִם אִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לֹא לַעֲלוֹת עַד רֹאשׁ הָהָר וְלֹא לָסֹב אֶת תַּחְתִּיתוֹ, הֲרֵי לֹא יוּכְלוּ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַסְּבִיבָה, וְנִמְצָא שֶׁהָעֲלִיָּה תִּהְיֶה לְבַטָּלָה וּמַטְרָתָהּ לֹא תֻּשַּׂג.
וּבְכֵן לֹא הִשְׁגִּיחַ כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּעֲיֵפוּתוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף וְנֶב עָסְקוּ בַּהֲכָנַת הַמִּשְׁכָּב וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט רָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ אֶת מְאֹרְעוֹת הַיּוֹם, קָם וְסָבַב בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט אֶת עִגּוּלָהּ שֶׁל הָרָמָה מִצַד צָפוֹן.
הַלַּיְלָה הָיָה נָאֶה וְשׁוֹקֵט וְהָאֲפֵלָה לֹא הָיְתָה עֲדַיִן גְּדוֹלָה לְמַדָּי. כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהָעֶלֶם הָלְכוּ זֶה בְּצַד זֶה וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִתְרַחֲבָה הָרָמָה לִפְנֵיהֶם וְהֵם הָלְכוּ בְּאֵין מַעֲצוֹר. בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הָיְתָה מְלֵאָה שִׁבְרֵי סְלָעִים וְלֹא נִמְצָא בָּהּ אֶלָּא שְׁבִיל צַר, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לֶכֶת שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּשׁוּרָה אֶחָת. וְכָךְ הָיוּ מְהַלְּכִים כְּעֶשְׂרִים רְגָעִים וּלְבַסּוֹף מֻכְרָחִים הָיוּ לַעֲמֹד תַּחְתֵּיהֶם. מִמָּקוֹם זֶה וָהָלְאָה הִתְלַכְּדוּ מוֹרְדוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הֶהָרִים כְּאֶחָד וְלֹא הָיְתָה שׁוּם חֲצִיצָה בֵּינֵיהֶם. לְטַפֵּס וְלָסֹב עַל גַּבֵּי הַמִּדְרוֹנוֹת הַלָּלוּ, שֶׁזָּוִית הַנְּטִיָּה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה כִּמְעַט בַּת שִׁבְעִים מַעֲלוֹת, אִי אֶפְשָׁר הָיָה בְּשׁוּם פָּנִים מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.
וְאוּלָם אִם הָאִינְגֵ’נֵר וּבֶן לִוְיָתוֹ מֻכְרָחִים הָיוּ לְוַתֵּר עַל חֶפְצָם לְהוֹסִיף וּלְהַקִּיף אֶת תַּחְתִּית הָהָר בְּמַעְגָּל, הֲרֵי לְעֻמַּת זֶה נִתְּנָה לָהֶם עַכְשָׁו הַיְּכֹלֶת לַעֲלוֹת מַעְלָה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.
לִפְנֵיהֶם נִתְגַלָּה חָלָל עָמֹק בְּתוֹךְ הָהָר. חָלָל זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִפְתָח צְדָדִי שֶׁל הַלּוֹעַ הָעֶלְיוֹן, מֵעֵין צַוָּאר שֶׁל בַּקְבּוּק. אֲשֶׁר דַּרְכוֹ הָיָה שׁוֹטֵף וְיוֹצֵא הַחֹמֶר הַנּוֹזֵל בַּזְּמָן שֶׁהַוֻּלְקָן הָיָה פּוֹעֵל אֶת פְּעֻלָּתוֹ. הַלַּבָּה הַנֻּקְשָׁה וְהַסִּיגִים שֶׁהֶעֱלוּ קְרוּם שִׁמְּשׁוּ מֵעֵין מַדְרֵגָה טִבְעִית בַּעֲלַת שְׁלַבִּים רְחָבִים, שֶׁהֵקֵלָּה הַרְבֵּה אֶת הָעֲלִיָּה עַל רֹאשׁ הָהָר.
סְקִירָה אַחַת הִסְפִּיקָה לוֹ לְכוֹרֶשׁ סְמִית לְהַבְחִין בַּדָּבָר, וּבְלִי פִּקְפּוּק כָּל שֶׁהוּא נִכְנַס בְּלִוְיַת הָעֶלֶם אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ הַכַּבִּיר, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בָּאֲפֵלָה, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְגָדֹל.
עֲדַיִן צְרִיכִים הָיוּ לַעֲלוֹת עֲלִיָּה שֶׁל אֶלֶף רֶגֶל. וְאוּלָם מַה מִשְׁפַּט הַמִּדְרוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הַלּוֹעַ? הַאֶפְשֶׁר יִהְיֶה לְטַפֵּס עֲלֵיהֶם? דָּבָר זֶה יִתְבָּרֵר עַד מְהֵרָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְהָאִינְגֵ’נֵר הֶחֱלִיט לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ לְמַעְלָה כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲמֹד מַעֲצוֹר בְּפָנָיו. לְאָשְׁרוֹ הָיוּ הַמִּדְרוֹנוֹת הַלָּלוּ מָאֳרָכִים וְנִפְתָּלִים בְּיוֹתֵר וְנוֹחִים הָיוּ לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה לְמָעְלָה.
בְּנוֹגֵעַ לַוֻּלְקָן עַצְמוֹ לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁכֻּלּוֹ כָּבוּי הוּא. אַף עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא לֹא עָלָה מִקִרְבּוֹ. אַף שַׁלְהֶבֶת קְטַנָּה שֶׁבִּקְטַנּוֹת לֹא יָקְדָה בִּתְהוֹם מַעֲמַקָּיו. מִתּוֹךְ הַבּוֹר הָאָפֵל הַזֶּה, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר שֶׁנָּקַב וְיָרַד עַד לִקְרָבָיו שֶׁל כַּדּוּר הָאֲדָמָה, לֹא עָלָה לֹא נַהַם וְלֹא רִטּוּן וְאַף לֹא קוֹל רְעִידָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִילוּ אֲוִירוֹ שֶׁל לוֹעַ זֶה לֹא הָיָה בּוֹ אַף רֵיחַ כָּל שֶׁהוּא שֶׁל קִיטוֹר גָּפְרִית. בָּרוּר הָיָה שֶׁאֵין זוֹ מְנוּחָה אַרְעִית, שֶׁהַוֻּלְקָן שָׁרוּי בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא כְּבִיָּה גְמוּרָה שֶׁלּוֹ.
דּוֹמֶה הָיָה שֶׁנִּסִיוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית יַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. כְּכֹל אֲשֶׁר הוּא וְהֶרְבֶּרְט עָלוּ הָלֹךְ וְעָלֹה עַל הַקִּירוֹת הַפְּנִימִיִּים, כֵּן הִתְרַחֵב מִפְתַּח הַלּוֹעַ מֵעַל לְרֹאשָׁם. הַקֶּטַע הֶעָגֹל שֶׁל כִּפַּת הַשָּׁמַיִם שֶׁהָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁל קִירוֹת הַלּוֹעַ, הָלַךְ וְגָדֵל. עִם כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁפָּסַע כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט נִתְגַּלּוּ לְעֵינֵיהֶם כּוֹכָבִים חֲדָשִׁים, קְבוּצוֹת הַכּוֹכָבִים שֶׁל שְׁמֵי הַדָּרוֹם הִזְהִירוּ בְּהָדָר. בְּרוּם כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הִבְהִיק נָגְהוֹ “לֵב הָעַקְרָב,” וְלֹא רָחוֹק מִמֶּנּוּ הִתְנוֹסֵס אוֹת כּוֹכַב־ אֲשֶׁר בִּקְבוּצַת קִנְטַוְרוּס, שֶׁסְּבוּרִים עָלָיו שֶׁהוּא הַכּוֹכָב הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל כַּדּוּר הָאָרֶץ. וּכְכֹל אֲשֶׁר מִפְתַּח הַלּוֹעַ הוֹסִיף לְהִתְרַחֵב, כֵּן הוֹפִיעוּ קְבוּצַת הַכּוֹכָבִים שֶׁל מַזַּל דָּגִים וְהַמְשֻׁלָּשׁ הַדְּרוֹמִי, וְלַסּוֹף, כִּמְעַט אֵצֶל הַצִּיר הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָעוֹלָם, הִתְנוֹצֵץ אוֹתוֹ הַצְּלָב הַדְּרוֹמִי הַנֶּהְדָּר הַמְשַׁמֵּשׁ תַּחַת כּוֹכַב־הַצִּיר אֲשֶׁר לַחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי.
סָמוּךְ לִשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בָּעֶרֶב הִצִּיגוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט אֶת כַּף רַגְלָם עַל שִׂיא־הָהָר הָעֶלְיוֹן.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר שָׁלְטָה בָּעוֹלָם אֲפֵלָה גְמוּרָה, וְהָעַיִן לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶלָּא עַד לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי מִילִין. הֶהָיְתָה אֶרֶץ לֹא־יְדוּעָה זוֹ כֻּלָּה מֻקָּפָה יָם, אוֹ קְשׁוּרָה מִצַּד מַעֲרָב בְּאֵיזוֹ יַבֶּשֶׁת שֶׁל הַיָּם הַשָּׁקֵט? עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בַּדָּבָר. רְצוּעַת עָנָן, שֶׁהִתְרַשְּׁמָה בִּבְהִירוּת עַל פְּנֵי הָאֹפֶק, נָחָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּצַד מַעֲרָב וְהִגְדִּילָה אֶת הַחֲשֵׁכָה עַד שֶׁהָעַיִן לֹא יָכְלָה לְהַבְחִין, אִם הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם מִתְלַכְּדִים יַחַד לְעִגּוּל אֶחָד, וְאִם אָיִן.
וְהִנֵּה הוֹפִיעַ פִּתְאֹם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁל אֹפֶק הַשָּׁמַיִם בְּרַק אוֹר קָלוּשׁ, שֶׁהָלַךְ הָלֹךְ וְיָרֹד מַטָּה, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁרְצוּעַת הֶעָנָן עָלְתָה מַעְלָה מָעְלָה.
זֶה הָיָה חֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ בִּתְקוּפַת חִדּוּשׁוֹ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְשָׁקַע. וְאוּלָם קַוֵּי אוֹרוֹ עֲדַיִן הִסְפִּיקוּ כָּל צָרְכָּם לְהָאִיר אֶת הָאֹפֶק, שֶׁכְּבָר טָהַר מִן הֶעָנָן, וְעֵינֵי הָאִינְגֵ’נֵר רָאוּ וְהִנֵּה דְמוּתוֹ הָרוֹעֶדֶת נִשְׁקָפָה רֶגַע אֶחָד בְּשֶׁטַח מָיִם.
כּוֹרֶשׁ סְמִית תָּפַס בְּיָדוֹ שֶׁל הָעֶלֶם.
“הֲרֵי זֶה אִי!” עָנָה וְאָמַר בְּכֹבֶד רֹאשׁ, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁקַּו הַיָּרֵחַ הָאַחֲרוֹן דָּעַךְ בְּגַלֵּי הַיָּם.
פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר 🔗
עַל רֹאשׁ הָהָר – תּוֹכוֹ שֶׁל הַלּוֹעַ – מִסָּבִיב אַךְ יָם – אֵין הָעַיִן רוֹאָה שׁוּם יַבָּשָׁה – מַרְאֵה הַחוֹף מִמְּרוֹמִים – הִידְרוֹגְרָפִיָּה (תֵּאוּר־הַמַּיִם) וְאוֹרוֹגְרָפִיָּה (תֵּאוּר־הֶהָרִים) – הֲיֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל הָאִי? – קְרִיאַת שֵׁמוֹת לְמִפְרְצֵי הַיָּם, לַשּׁוּנִיּוֹת, לַנְּחָלִים וְכוּ' – הָאִי לִינְקוֹלְן.
לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה שָׁבוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהֶרְבֶּרְט בַּחֲזָרָה אֶל מְקוֹם הַחֲנִיָּה. הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הִרְבָּה שִׂיחָה עִם חֲבֵרָיו, אֶלָּא הוֹדִיעַ לָהֶם בִּקְצָרָה, שֶׁהָאָרֶץ, אֲשֶׁר הַגּוֹרָל הֱטִילָם אֵלֶיהָ, הֲרֵיהִי אִי וְשֶׁמָּחָר יִתְיָעֲצוּ מַה לַעֲשׂוֹת. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָרַךְ לוֹ כָּל אֶחָד מִשְׁכָּב כְּכֹל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדוֹ בִּמְאוּרַת בַּזֶּלֶת זוֹ, בְּרוּם שֶׁל אַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל מֵעַל פְּנֵי הַיָּם, וְ“שׁוֹכְנֵי הָאִי,” יֶשְׁנוּ שְׁנַת מְנוּחָה.
לְמָחָר, בִּשְׁלשִׁים לְחֹדָשׁ מַרְס, לְאַחַר סְעֻדַּת בֹּקֶר חֲטוּפָה שֶׁנֶּעֶרְכָה מִבְּשֵׂר הַטְּרָגָּפּוֹן הַצָּלוּי, אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲלוֹת שׁוּב פַּעַם עַל רֹאשׁ הַוֻּלְקָן עַל מְנָת לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל הָאִי, אֲשֶׁר הוּא וַחֲבֵרָיו יִהְיוּ כְּלוּאִים בּוֹ אוּלַי לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם, אִם רָחוֹק הוּא מֶרְחָק גָּדוֹל מִכָּל אֶרֶץ אוֹ אִם הוּא נִמְצָא מִחוּץ לִנְתִיבַת הָאֳנִיּוֹת, הַמְבַקְּרוֹת אֶת קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. הַפַּעַם נִלְווּ אֵלָיו כָּל חֲבֵרָיו, אֲשֶׁר גַּם הֵם הִשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת אֶת הָאִי הַזֶּה, אֲשֶׁר מִכָּאן וּלְהַבָּא עֲלֵיהֶם לְהַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת כָּל יְהָבָם שֶׁיְּכַלְכְּלֵם וִימַלֵּא אֶת כָּל מַחֲסוֹרֵיהֶם.
סָמוּךְ לְשֶׁבַע שָׁעוֹת עָזַב כּוֹרֶשׁ סְמִית וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶת מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם. אִישׁ מֵהֶם לֹא הָיָה דוֹאֵג לְגוֹרָלוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ בּוֹטְחִים בְּעַצְמָם, אֶלָּא שֶׁסִּבַּת הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה שׁוֹנֶה הָיְתָה אֵצֶל כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵאֲשֶׁר אֵצֶל חֲבֵרָיו. בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה נוֹבֵעַ מִתּוֹךְ הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ בּוֹ כִּשְׁרוֹן לְנַצֵּל אֶת הַטֶּבַע הַפִּרְאִי הַזֶּה וּלְהוֹצִיא מִמֶּנוּ אֶת כָּל צָרְכֵי הַחַיִּים שֶׁל חֲבֵרָיו וְשֶׁל עַצְמוֹ, תַּחַת אֲשֶׁר חֲבֵרָיו לֹא הָיוּ חֲרֵדִים לְגוֹרָלָם, מִשּׁוּם שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה עִמָּם. וְעַד כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה אֱמוּנָתָם בּוֹ, יוֹכִיחַ לָנוּ פֶּנְקְרוֹף. לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה בְּהַדְלָקַת הָאֵשׁ לֹא הָיָה אָדָם זֶה מִתְיָאֵשׁ אַף רֶגַע אֲפִילוּ הָיָה נִמְצָא עַל גַּבֵּי סֶלַע עָרֹם וְחָשׂוּף, וּבִלְבַד שֶׁיְּהִי כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁרוּי עִמּוֹ עַל אוֹתוֹ הַסֶּלַע.
“הֲבֵל הֲבָלִים!” עָנָה וְאָמַר, “הֲרֵי יָצָאנוּ מֵרִיצְ’מוֹנְד בְּלִי רְשׁוּת הַשַּׁלִּיטִים! וּבְכֵן אַךְ יַד הַשֵּׁד מִשַּׁחַת תִּהְיֶה בְּאֶמְצַע, אִם לֹא נַצְלִיחַ הַיּוֹם אוֹ מָחָר לָצֵאת מִמָּקוֹם, אֲשֶׁר וַדַּאי אִישׁ לֹא יַעַצְרֵנוּ שָׁם!”
כּוֹרֶשׁ סְמִית פָּנָה וְהָלַךְ שׁוּב בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ בָּהּ אֶמֶשׁ. וְכָךְ עָבְרוּ אֶת הַמִּישׁוֹר וְהִקִּיפוּ אֶת תַּחְתִּית הַקּוֹנָאָה12 הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מִפְתַּח הַלּוֹעַ הַצְּדָדִי. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה. הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה בָּרָקִיעַ הַזַּךְ וְהֵצִיפָה בְּקַרְנֶיהָ אֶת כָּל הַצֵּלַע הַמִּזְרָחִית שֶׁל הָהָר.
וְהִנֵּה נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ. מַרְאֵהוּ הָיָה בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהִבְחִין אוֹתוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית: הוּא הָיָה דּוֹמֶה לְמַשְׁפֵּךְ גָּדוֹל עַד מְאֹד, אֲשֶׁר הָלַךְ וְהִתְרַחֵב עַד לְגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הָרָמָה. בְּתַחְתִּית הַמִּפְתָּח הַצְּדָדִי הִתְפַּתְּלוּ עַל צַלְעוֹת הָהָר זִרְמֵי לַבָּה רְחָבִים וְנֻקְשִׁים וְסִמְּנוּ בְּכָךְ אֶת דַּרְכָּם שֶׁל הֶחֳמָרִים הַמּוּקָאִים עַד לַעֲמָקִים הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר חָרְשׁוּ אֶת פְּנֵי הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי.
תּוֹכוֹ שֶׁל הַלּוֹעַ, אֲשֶׁר הַנְּטִיָּה שֶׁלּוֹ לֹא הָיְתָה יְתֵרָה מִשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַד אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת, לֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם קֹשִׁי וְשׁוּם מַעֲצוֹר לַעֲלִיָּה לְמָעְלָה. מָצְאוּ בּוֹ עִקְּבוֹת לַבָּה יְשָׁנָה־נוֹשָׁנָה, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה שָׁפְעָה לְפָנִים מֵעַל לִגְדוֹת הַלּוֹעַ, עַד שֶׁנִּפְעַר אוֹתוֹ הַמִּפְתָּח הַצְּדָדִי וְהִטָּה אֶת הַזֶּרֶם אֶל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה.
אֶת עֹמֶק הַשּׁוּחָה שֶׁל הַוֻּלְקָן, אֲשֶׁר חִבְּרָה אֶת הַשְּׁכָבוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַאֲדָמָה עִם הַלּוֹעַ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲרִיךְ בְּמֶבָּט עַיִן, לְפִי שֶׁנִּתְעַלְּמָה בַּמַּחֲשַׁכִּים. וּכְנֶגֶד זֶה לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהַוֻּלְקָן כָּבָה כְּבִיָּה מֻחְלֶטֶת.
עוֹד לִפְנֵי שְׁעַת שְׁמוֹנֶה עָלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עַל רֹאשׁ הַלּוֹעַ וְעָמְדוּ עַל גִּבְעָה קְטַנָּה, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה עַל שְׂפָתוֹ הַצְּפוֹנִית כְּעֵין אֲבַעְבּוּעָה.
“הַיָּם! מִסָּבִיב אַךְ יָם!” קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים, כְּאִלּוּ לֹא יָכְלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם לִכְבּשׁ מִלָּה זוֹ, אֲשֶׁר עָשְׂתָה אוֹתָם לְיוֹשְׁבַי־אִי.
וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, מִסְּבִיבָם הִשְׂתָּרַע הַיָּם הַגָּדוֹל לִבְלִי קֵץ, הַיָּם אֲשֶׁר צוּרָה עֲגֻלָּה לוֹ! אֶפְשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר וְעָלָה עַל רֹאשׁ הָהָר הָגָה תִּקְוָה בְּלִבּוֹ, שֶׁמָּא יִגָּלֶה לְעֵינָיו אִי קָרוֹב כָּל־שֶׁהוּא, אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶמֶשׁ מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה. וְאוּלָם מְאוּמָה לֹא נִרְאָה לְעֵינָיו עַד לִקְצוֹת הָאֹפֶק, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַד לְמֶרְחָק שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילִין. לֹא נִרְאֲתָה שׁוּם אֶרֶץ, לֹא נִרְאָה שׁוּם מִפְרָשׂ עַל פְּנֵי הַמָּיִם! כָּל הַמֶּרְחַבְיָה הַגְּדוֹלָה לְאֵין סוֹף הָיְתָה שׁוֹמֵמָה, וּבְלֵב הַחוּג הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין תִּכְלָה לוֹ, הָיָה תָּקוּעַ הָאִי הַבּוֹדֵד כִּנְקֻדָּה קְטַנָּה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ כְּאֶפֶס.
הָאִינְגֵ’נֵר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ עָמְדוּ דוֹמְמִים וּבְלִי נוֹעַ וְהֵעִיפוּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים אֶת מֶבָּטֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס. עֵינֵיהֶם תָּרוּ וּבָחֲנוּ אוֹתוֹ עַד לִקְצוֹת גְּבוּלוֹתָיו. וְאוּלָם אֲפִילוּ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה מְחוֹנָן כֹּחַ־רְאִיָּה מֻפְלָא, לֹא הִבְחִין כְּלוּם; וַהֲרֵי אִלּוּ הִתְנַשְּׂאָה בִּקְצֵה הָאֹפֶק אֶרֶץ כָּל־שֶׁהִיא, וְלוּ גַם בְּצוּרָה שֶׁל אֵד דַּק שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס לָעַיִן, וַדַּאי הָיָה מַבְחִין בָּהּ, לְפִי שֶׁהַטֶּבַע קָבַע מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹת עֵינָיו שְׁנֵי טֵלֶסְקָפִּים גְּמוּרִים!
הֵם הֶעֱבִירוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס וְכִוְּנוּ אוֹתָם אֶל הָאִי, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁלּוֹ עָמְדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט פָּתַח וְשָׁאָל:
“כַּמָּה מִדַּת גָּדְלוֹ שֶׁל אִי זֶה לְפִי הָאֹמֶד?”
וְאָכֵן מִי שֶׁרָאָה אֶת הָאִי מוּטָל בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס, וַדַּאי נִרְאָה לוֹ שֶׁאֵינוֹ גָדוֹל בְּיוֹתֵר.
כּוֹרֶשׁ סְמִית הִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה; הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הֶקֵּף הָאִי וְהֶעֱלָה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַגֹּבַהּ שֶׁעָלָיו עָמַד וְאַחַר עָנָה וְאָמַר:
“יְדִידִי, סָבוּר אֲנִי שֶׁלֹּא אֶטְעֶה אִם אַעֲרִיךְ אֶת מִדַּת אָרְכּוֹ שֶׁל חוֹף הָאִי לְמֵאָה מִילִין.”13 “וּבְכֵן כַּמָּה מִדַּת שִׁטְחוֹ?…”
“קָשֶׁה לְהַעֲרִיךְ,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “כִּי הַחוֹף פָּרוּץ וּמְרֻסָּק הוּא בְּלִי־סֵדֶר יוֹתֵר מִדָּי.”
אִם הָאִינְגֵ’נֵר לֹא טָעָה בְּהַעֲרָכָתוֹ, הֲרֵי הָיָה שִׁעוּר גָּדְלוֹ שֶׁל הָאִי כְּגֹדֶל מַלְטָה אוֹ זַנְתֵּם אֲשֶׁר בַּיָּם הַתִּיכוֹן. וְאוּלָם מִבְנֵהוּ הָיָה פָּרוּעַ וּלְלֹא־סְדָרִים יוֹתֵר מִן הָאִיִּים הַלָּלוּ, אַף הָיָה עָשִׁיר מֵהֶם בְּכֵפִים וּבְשׁוּנִיּוֹת, בְּחַדּוּדִים וּבְמִפְרָצִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים. צוּרָתוֹ הַמְּשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר הָיְתָה בּוֹלֶטֶת וְנִכֶּרֶת לָעַיִן, וּבְשָׁעָה שֶׁגִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָשַׁם לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר אֶת תַּבְנִיתוֹ, נִרְאָה לְעֵינֵי הָרוֹאִים כְּחַיָּה יְלִידַת הַדִּמְיוֹן, כִּבְרִיָּה מוּזָרָה בַּעֲלַת רַגְלַיִם כַּנְפָנִיּוֹת, אֲשֶׁר נִרְדְּמָה עַל פְּנֵי יָם הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.
וַהֲרֵי אָנוּ נוֹתְנִים כָּאן תֵּאוּר קָצָר שֶׁל צוּרַת הָאִי, אֲשֶׁר הַכַּתָּב עָרַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת הַמַּפָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה מְדֻיָּקָה תַּכְלִית הַדִּיּוּק.
הַחֵלֶק הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַחוֹף, הֲלֹא הוּא אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁפְּלֵיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוּטְלוּ לְשָׁם עַל הַיַּבָּשָׁה, הִשְׂתָּרַע בִּדְמוּת קֶשֶׁת רְחָבָה וְגָבַל בְּמִפְרָץ גָּדוֹל, שֶׁנִּסְתַּיֵּם בִּפְאַת מִזְרָחִית־דְּרוֹמִית מִתּוֹךְ שׁוּנִית14 מְחֻדֶּדֶת, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה יָכֹל לִרְאוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁתָּר אֶת הַחוֹף בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. בִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית סָגְרוּ אֶת הַמִּפְרָץ הַזֶּה שְׁתֵּי שׁוּנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וּבֵינֵיהֶן עָבְרָה לְשׁוֹן־מַיִם צָרָה, אֲשֶׁר דָּמְתָה לַלּוֹעַ הַפָּתוּחַ שֶׁל סְקָלִידָה15 עֲנָקִית.
מִפְּאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית לִצְפוֹנִית־מַעֲרָבִית הִתְעַגֵּל הַחוֹף כְּגֻלְגֹּלֶת שְׁטוּחָה שֶׁל חַיָּה רָעָה וְהִתְרוֹמֵם כְּלַפֵּי פְּנִים כְּעֵין חֲטוֹטֶרֶת, אֲשֶׁר בְּמֶרְכָּזָהּ עָמַד הָהָר הַוֻּלְקָנִי.
מִכָּאן נִמְשַׁךְ הַחוֹף כְּסִדְרוֹ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת מֵאָרְכּוֹ הָיָה מְבֻקָּע עַל יְדֵי מִפְרָץ קָטֹן וָצָר; מֵהָלְאָה לְמִפְרָץ זֶה נִסְתַּיֵּם הַחוֹף מִתּוֹךְ לְשׁוֹן־אֶרֶץ אֲרֻכָּה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לִזְנָבוֹ שֶׁל תַּנִּין־עֲנָק.
לְשׁוֹן־אֶרֶץ זוֹ הָיְתָה חֲצִי־אִי גָמוּר, שֶׁנִּמְשַׁךְ אֶל תּוֹךְ הַיָּם בְּאֹרֶךְ שֶׁל שְׁלשִׁים מִילִין וַאֲשֶׁר מֵהָלְאָה לַכֵּף הַדְּרוֹמִי־הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי, שֶׁכְּבָר נִזְכַּר לְמַעְלָה, הִתְעַגֵּל וְהָיָה לִמְבוֹא־יָם פָּתוּחַ לִרְוָחָה.
בַּמָּקוֹם הַצַּר בְּיוֹתֵר, כְּלוֹמַר, בֵּין הַקָּמִינִים וּבֵין הַמִּפְרָץ הַקָּטֹן אֲשֶׁר בַּחוֹף הַצְּפוֹנִי, לֹא הִגִּיעַ רָחְבּוֹ שֶׁל הָאִי אֶלָּא עַד כְּדֵי עֲשָׂרָה מִילִין, תַּחַת אֲשֶׁר אָרְכּוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִלּוֹעַ הַסְּקָלִידָה שֶׁבִּצְפוֹנִית־מִזְרָחִית עַד לִקְצֵה זְנַב־הַתַּנִין שֶׁבִּדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית הָיָה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים מִילִין.
מַרְאֵהוּ שֶׁל פְּנִים הָאִי הָיָה כָּזֶה: כָּל חֶלְקוֹ הַדְּרוֹמִי מִן הָהָר וְעַד הַחוֹף הָיָה מְכֻסֶּה שִׁפְעַת יְעָרִים, תַּחַת אֲשֶׁר חֶלְקוֹ הַצְּפוֹנִי הָיָה חָרֵב וּמְכֻסֶּה חוֹלוֹת. בֵּין הַוֻּלְקָן וְהַחוֹף הַמִּזְרָחִי רָאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְגֹדֶל תִּמְהוֹנָם יְאוֹר, שֶׁהָיָה תָּפוּשׂ בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל אִילָנוֹת יְרוֹקִים וַאֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו לֹא יָדְעוּ עָלָיו דָּבָר. כְּשֶׁהִבִּיטוּ עַל הַיְּאוֹר מִמְּרוֹם עֶמְדָּתָם, נִדְמָה לָהֶם שֶׁשִּׁטְחוֹ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שֶׁטַח הַיָּם, וְאוּלָם לְאַחַר עִיּוּן מוּעָט אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁרְאִי מֵימָיו וַדַּאי גָּבוֹהַּ כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת רֶגֶל לְמַעְלָה מִפְּנֵי הַיָּם. מִשּׁוּם שֶׁהָרָמָה שֶׁהוּא נִמְצָא עָלֶיהָ לֹא הָיְתָה אֶלָּא הֵמְשֵׁךְ שֶׁל אַדְמַת הָרָמוֹת אֲשֶׁר לַחוֹף.
“וּבְכֵן אֵפוֹא הֲרֵיהוּ מִן הַיְאוֹרִים, אֲשֶׁר מֵימֵיהֶם מְתוּקִים?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “שֶׁהֲרֵי הוּא נִזּוֹן מִן הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים מֵעַל הָהָר.”
“הֲרֵינִי רוֹאֶה נַחַל קָטֹן הַמִּשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹכוֹ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט בְּהַרְאוֹתוֹ בְּיָדוֹ עַל פֶּלֶג קָטֹן, אֲשֶׁר מְקוֹרוֹ וַדַּאי יָצָא מִתּוֹךְ שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים אֲשֶׁר בְּמַעֲרָב.
“אָכֵן צָדַקְתָּ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, וְכֵיוָן שֶׁפֶּלֶג זֶה מְפַרְנֵס בְּמֵימָיו אֶת הַיְאוֹר, הֲרֵי קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁשִּׁפְעַת הַמַּיִם יֵשׁ לָהּ מוֹצָא לְצַד הַיָּם. מוֹצָא זֶה וַדַּאי יִגָּלֶה לְעֵינֵינוּ בַּחֲזִירָתֵנוּ."
זֶרֶם הַמַּיִם הַקָּטֹן הַזֶּה, שֶׁהָיָה עֲקַלְקַל בְּיוֹתֵר, וְאוֹתוֹ הַנַּחַל הַיָּדוּעַ לָנוּ כְּבָר, הָיוּ כָּל הַשִּׁטָּה הַהִידְרוֹגְרָפִית שֶׁל הָאִי, עַל כָּל פָּנִים, עַד כַּמָּה שֶׁהַתַּיָּרִים שֶׁלָּנוּ יָכְלוּ לְהַבְחִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעֵינֵיהֶם. וְאוּלָם הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁמִּתַּחַת לְשִׁפְעַת הָאִילָנוֹת, שֶׁעָשׂוּ שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת שֶׁל הָאִי לְיַעַר אֶחָד גָּדוֹל וְעָצוּם, זָרְמוּ אֶל הַיָּם עוֹד פַּלְגֵי־הָרִים אֲחֵרִים. וְדָבָר זֶה הָיָה אָמְנָם קָרוֹב לְוַדַּאי, כִּי הַמָּקוֹם הָיָה פּוֹרֶה בְּיוֹתֵר וְעָשִׁיר בְּמִינִים נֶהְדָּרִים שֶׁל צְמָחִים הַגְּדֵלִים בָּאֲזוֹרִים הַמְּמֻזָּגִים. וּלְעֻמַּת זֶה לֹא נִרְאָה בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי אַף סִמָּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל מוֹצָאֵי מַיִם, חוּץ מִבִּצּוֹת מַיִם אֲחָדוֹת בִּצְפוֹנִית־מִזְרָחִית; כָּלְלוֹ שֶׁל דָּבָר: חֵלֶק זֶה עִם תִּלֵי הַחוֹלוֹת, שִׁטְחֵי הַחוֹלוֹת וְהַצְּחִיחוֹת שֶׁלּוֹ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ הֶפֶךְ גָּמוּר לַעֲתֶרֶת הַקַּרְקַע הַפּוֹרֶה שֶׁל יֶתֶר חֶלְקֵי הָאִי.
הַר־הָאֵשׁ לֹא עָמַד בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הָאִי. לְהֶפֶךְ, הוּא הִתְנַשֵּׂא בַּחֵלֶק הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁלּוֹ וְשִׁמֵּשׁ מֵעֵין גְּבוּל בֵּין שְׁנֵי הָאֲזוֹרִים. בִּדְרוֹמִית־מַעֲרָבִית, בְּדָרוֹם וּבִדְרוֹמִית־מִזְרָחִית נִתְעַלְּמוּ מַדְרֵגוֹת שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים מִתַּחַת לְשִׁפְעַת אִילָנוֹת וּצְמָחִים יְרוֹקִים. וּכְנֶגֶד זֶה בָּלְטוּ סְעִיפֵי הֶהָרִים הָאֵלֶּה מִצַּד צָפוֹן וְהָלְכוּ וְשָׁפְלוּ עַד שֶׁתַּמּוּ וְאָבְדוּ בְּבִקְעוֹת הַחוֹלוֹת. לְאוֹתוֹ הַצַּד עַצְמוֹ נָטוּ בְּעִתּוֹת הַהִתְפָּרְצוּת הֶחֳמָרִים הַמּוּקָאִים מִתּוֹךְ הַר הַגַּעַשׁ, וְזֶרֶם רָחָב שֶׁל לַבָּהּ הִגִּיעַ עַד לְאוֹתוֹ לוֹעַ הַסְּקָלִידָה, אֲשֶׁר יָצָא אֶת הַמִּפְרָץ שֶׁבִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית.
כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שָׁהוּ עַל רֹאשׁ הָהָר שָׁעָה תְּמִימָה. הָאִי הִשְׂתָּרַע לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כְּעֵין תָּכְנִית בּוֹלֶטֶת לְכָל חֲלִיפוֹת צְבָעָיו: הַיָּרוֹק אֲשֶׁר לַיְּעָרִים, הַצָּהֹב אֲשֶׁר לַחוֹלוֹת וְהַתְּכֵלֶת אֲשֶׁר לַמָּיִם. וְאוּלָם הֵם תָּפְסוּ אַךְ אֶת צוּרָתוֹ הַכְּלָלִית, תַּחַת אֲשֶׁר מַרְאֵה פְּרָטָיו, תְּכוּנַת הַקַּרְקַע הַמְּכֻסֶּה שִׁפְעַת יָרוֹק, טִיב קַרְקָעִיתָם שֶׁל הָעֲמָקִים הָעֲטוּפִים צְלָלִים וְתוֹכָם שֶׁל הַנְּקִיקִים הַצָּרִים הַפְּתוּחִים לְרַגְלֵי הַוֻּלְקָן, נִתְעַלְּמוּ מֵעֵינֵיהֶם.
עַכְשָׁו לֹא נִשְׁאֲרָה לִפְנֵי פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ אֶלָּא שְׁאֵלָה חֲמוּרָה אַחַת, שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה לְפָתְרָהּ וַאֲשֶׁר פִּתְרוֹנָהּ עָלוּל הָיָה לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה רַבָּה עַל גּוֹרָלָם לֶעָתִיד.
הֲיֵשׁ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם עַל אַדְמַת אִי זֶה?
שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֲלָה עַל יְדֵי הַכַּתָּב, וּלְאַחַר הַהִתְבּוֹנְנוּת הַמְדֻקְדָּקָה שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ הַתַּיָּרִים אֶל כָּל חֶלְקֵי הָאִי, כְּבָר הָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לְהָשִׁיב עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה שְׁלִילִית.
בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאָה אַף סִמָּן לַעֲבוֹדַת כַּפָּיו שֶׁל אָדָם. אֵין קְבוּצַת אֳהָלִים, אֵין אֹהֶל בּוֹדֵד וְאֵין רְשָׁתוֹת שֶׁל דַּיָּג עַל פְּנֵי הַחוֹף, וְאֵין עָשָׁן מִתַּמֵּר בָּאֲוִיר, אֲשֶׁר יָעִיד עַל מְצִיאוּתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּמָקוֹם זֶה. אָכֵן אֱמֶת הוּא, שֶׁמֶּרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים מִילִין הִפְרִיד בֵּין הַתַּיָּרִים וּבֵין הַמְּקוֹמוֹת הַקִּיצוֹנִיִּים שֶׁבָּאִי, כְּלוֹמַר, מֵאוֹתוֹ זְנַב־הָאָרֶץ, שֶׁהִשְׂתָּרַע לִפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית, וּלְפִיכָךְ נִבְצָר הָיָה אֲפִילּוּ מֵעֵינַיִם כְּעֵינֵי פֶּנְקְרוֹף לְגַלּוֹת שָׁם יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָרִים אֶת מָסַךְ הַיָּרוֹק אֲשֶׁר כִּסָּה שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיוֹת שֶׁל הָאִי וְלִרְאוֹת אִם אֵינוֹ מַאְפִּיל אֵי־שֶׁהוּא עַל אֵיזֶה כְּפָר קָטֹן. וְאוּלָם בִּכְלָל דָּרִים יוֹשְׁבַי הָאִיִּים, הַפְּזוּרִים עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס, רַק עַל אַדְמַת הַחוֹף, וְכָאן נִרְאֲתָה אַדְמַת הַחוֹף כֻּלָּהּ עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה.
וּלְפִיכָךְ עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת הָאִי בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לַתַּיָּרִים לְהַנִּיחַ לְפִי שָׁעָה, שֶׁהָאִי אֵינוֹ נוֹשָׁב.
אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹשְׁבַי הָאִיִּים הַסְּמוּכִים מְבַקְּרִים אוֹתוֹ בִּקּוּר אַרְעִי? עַל שְׁאֵלָה זוֹ קָשֶׁה הָיָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. שׁוּם אֶרֶץ לֹא נִרְאֲתָה לָעַיִן בְּהֶקֵּף שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילִין. וְאוּלָם מֶרְחָק זֶה כְּאַיִן הוּא לִפְנֵי סִירוֹת הַמָּלָאִים וְהַפִּירוֹגִים16 הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַפּוֹלִינֶזְיָנִים, וְהַלָּלוּ יְכֹלִים לַעֲבֹר אוֹתוֹ עַל נְקַלָּה. הַכֹּל הָיָה תָּלוּי אֵפוֹא בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הָאִי, אִם הוּא בּוֹדֵד וּמֻפְרָשׁ עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט אוֹ קָרוֹב הוּא אֶל קְבוּצַת הָאִיִּים. הֲיַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכַוֵּן אֶת מַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי לְפִי הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב בְּלִי הַמַּכְשִׁירִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ? וַדַּאי קָשֶׁה יִהְיֶה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּמִן הָרָאוּי הָיָה לֶאֱחֹז בְּתַחְבּוּלוֹת שֶׁל זְהִירוּת מִפְּנֵי בְּנֵי אִיִּים קְרוֹבִים אֲשֶׁר אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹאוּ לְכָאן.
חִקּוּר הָאִי נִגְמַר, תַּבְנִיתוֹ נִקְבָּעָה, גָּבְהוֹ נֶעֱרַךְ בְּקֵרוּב וּמַעֲרֶכֶת מֵימָיו וְהָרָיו נוֹדָעָה. אֶת מַצַּב יְעָרָיו וַעֲמָקָיו הִתְּוָה הַכַּתָּב בַּתָּכְנִית שֶׁלּוֹ בִּכְלָלוּתָם, וְעַכְשָׁו לֹא הָיָה עַל הַתַּיָּרִים אֶלָּא לָרֶדֶת מֵעַל הָהָר וּלְחַקֵּר אֶת הַקַּרְקַע בִּבְחִינָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כְּלוֹמַר, בְּיַחַס לַמַּעְיָנוֹת הַמִּינֵרָלִיִּים שֶׁלּוֹ וּבְיַחַס לַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלּוֹ.
וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁנָּתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹת לַחֲבֵרָיו לָרֶדֶת מַטָּה פָּתַח וְאָמַר בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט וְהֶחָמוּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
“הֲרֵי לְפָנֵינוּ, יְדִידַי, כִּבְרַת הָאֶרֶץ הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר יַד אַל שַׁדַּי הֱטִילַתְנוּ אֵלֶיהָ. בְּמָקוֹם זֶה עָלֵינוּ לִחְיוֹת אוּלַי יָמִים רַבִּים. אוּלַי תָּבוֹא לָנוּ גְאֻלָּה בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, אִם אַחַת הָאֳנִיּוֹת תַּעֲבֹר בַּמָּקוֹם הַזֶּה בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה… הֲרֵינִי אוֹמֵר בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, מִשּׁוּם שֶׁאִי זֶה דַל עֶרֶךְ הוּא בְּיוֹתֵר; אֵין בּוֹ אֲפִילוּ נָמֵל שֶׁיּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹם מַחֲסֶה וּמַרְגּוֹעַ לָאֳנִיּוֹת, וְיֵשׁ לַחֲשׁשׁ שֶׁהוּא נִמְצָא מִחוּץ לִנְתִיבַת הָאֳנִיּוֹת הָרְגִילָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי דְּרוֹמִי בִּשְׁבִיל הָאֳנִיּוֹת הַמְבַקְּרוֹת אֶת קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל הַיָּם הַשָּׁקֵט, וְיוֹתֵר מִדַּי צְפוֹנִי בִּשְׁבִיל הָאֳנִיּוֹת הַהוֹלְכוֹת לְאוֹסְטְרַלְיָה לְאַחַר שֶׁהֵן מַקִּיפוֹת אֶת כֵּף הַקֶּרֶן. אֵין אֶת נַפְשִׁי לְהַעֲלִים מִכֶּם אֶת מַצָּבֵנוּ…”
“וְהַצֶּדֶק אִתְּךָ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב. “יֵשׁ לְךָ עֵסֶק עִם אֲנָשִׁים הַבּוֹטְחִים בְּךָ וַאֲשֶׁר אַתָּה יָכֹל לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם. הַאֵין זֹאת, יְדִידַי?”
“הִנְנִי לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנִי, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט וְאָחַז בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר.
“אֲדוֹנִי אַתָּה בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם!” קָרָא נֶב.
“וַאֲנִי,” עָנָה וְאָמַר הַסַּפָּן, “אַל יִקָּרֵא שְׁמִי פֶּנְקְרוֹף, אִם אֶחֱשׂךְ עַצְמִי מִכָּל עֲבוֹדָה וְעָמָל, וְאִם הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי סְמִית, הָבָה נַעֲשֶׂה אִי זֶה לַאֲמֵרִיקָה קְטַנָּה! נִבְנֶה פֹּה עָרִים, נָסֹל מְסִלּוֹת בַּרְזֶל, נַתְקִין טֵלֶגְרָפִים, וּבְאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּנֶּה הָאִי כֻּלּוֹ שִׁנּוּי גָמוּר, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה כֻּלּוֹ מְסֻדָּר וּמְתֻקֵּן כְּאַחַת הָאֲרָצוֹת שֶׁל בְּנֵי תַּרְבּוּת, נִמְסֹר אוֹתוֹ לְמֶמְשֶׁלֶת מְדִינוֹת הַבְּרִית! אֶלָּא שֶׁדָּבָר אֶחָד אֲנִי שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ.”
“וּמַהוּ?” שָׁאַל הַכַּתָּב.
“לְבַל נוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵנוּ כִּפְלִיטִים שֶׁנִּטְרְפָה סְפִינָתָם, אֶלָּא כְּמִתְיַשְּׁבִים שֶׁבָּאוּ הֵנָּה עַל מְנָת לְיַסֵּד כָּאן מוֹשָׁב!”
כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכֹל אָמְנָם לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַבְּלָה הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן פֶּה אֶחָד. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבִּיעַ אֶת תּוֹדָתוֹ לַחֲבֵרָיו וְהוֹסִיף וְאָמַר, שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בְּכֹחָם וְעֹצֶם יָדָם וּבְסִיּוּעַ הַשָּׁמָיִם.
“וּבְכֵן, לְכוּ וְנֵלְכָה אֶל הַקָּמִינִים!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.
“הַמְתִּינוּ נָא, יְדִידַי, רֶגַע אֶחָד,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר; “סָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּן הָרָאוּי הוּא לִקְרֹא שֵׁם לְאִי זֶה, וּכְמוֹ כֵן לַכֵּפִים, לִשְׁלוּחוֹת הֶהָרִים וְלַנַּחַל שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ.”
“טוֹב דִּבַּרְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “דָּבָר זֶה יָקֵל עָלֵינוּ לְהַבָּא לְמַלֵּא אֶת כָּל הַפְּקֻדּוֹת וְהַהוֹרָאוֹת, שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לְהַטִּיל אִישׁ עַל אָחִיו.”
“וַדַּאי חָשׁוּב הוּא הַדָּבָר,” אָמַר הַסַּפָּן, “אִם יָכֹל אָדָם לֵאמֹר לְאָן הוּא הוֹלֵךְ וּמֵאַיִן הוּא בָּא. מִתּוֹךְ כָּךְ הֲרֵיהוּ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא שָׁרוּי בְּמָקוֹם קָבוּעַ.”
“לְמָשָׁל, הַקָּמִינִים שֶׁלָּנוּ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.
“יָפֶה אָמַרְתָּ!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “הֵן שֵׁם זֶה עָשָׂה אֶת יְשִׁיבָתֵנוּ בְּמָקוֹם זֶה מֵעֵין יְשִׁיבַת־בַּיִת, וַאֲנִי הוּא שֶׁבָּדִיתִי אוֹתוֹ. הֲנוֹסִיף לִקְרֹא לִמְקוֹם חֲנִיָּתֵנוּ הָרִאשׁוֹן בְּשֵׁם קָמִינִים, אֲדוֹנִי סְמִית?”
“הֵן, פֶּנְקְרוֹף, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ קָרָאתָ לוֹ!”
“שַׁפִּיר!” אָמַר הַסַּפָּן, שֶׁרוּחוֹ הָיְתָה טוֹבָה עָלָיו, “וַאֲשֶׁר לִשְׁאָר הַשֵּׁמוֹת, אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה. נִקַּח לָנוּ אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם רָבִּינְזוֹן, אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט קָרָא לְפָנַי פַּעַם אַחַת אֶת מְאֹרְעוֹתָיו. הֲלֹא הֵם, ‘מִפְרַץ הַהַשְׁגָּחָה,’ ‘שֶׁן הַסֶּלַע אֲשֶׁר לְדַג הַקַּשְׁלוּט’ ‘כֵּף הַתִּקְוָה הַנִּכְזָבָה’!…”
“אוֹ מוּטָב שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל מַר סְמִית, סְפִּילֶט וְשֶׁל נֶב!…” אָמַר הֶרְבֶּרְט.
“בִּשְׁמִי שֶׁלִּי!” קָרָא נֶב וְחָשַׂף אֶת שִׁנָּיו הַנּוֹצְצוֹת מֵרֹב לֹבֶן.
“וְלָמָּה לֹא?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף. “נְמַל־נֶב,” וְ“כֵף גִּדְעוֹן,” “הֲרֵי זֶה נָאֶה וְיָאֶה!”
“כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי,” אָמַר הַכַּתָּב, “הָיִיתִי מַעֲדִיף שֵׁמוֹת מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ, אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ לָנוּ תָּמִיד אֶת אֲמֵרִיקָה.”
אָמְנָם כֵּן," הִסְכִּים כּוֹרֶשׁ סְמִית לְדַעְתּוֹ, “לְכָל הַפָּחוֹת בְּנוֹגֵעַ לַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיִּים, כְּגוֹן הַמִּפְרָצִים וְחֶלְקֵי הַיָּם. הָבָה נִקְרָא אֵפוֹא לְאוֹתוֹ מְבוֹא־הַיָּם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּמִּזְרָח בְּשֵׁם “מִפְרַץ מְדִינוֹת הַבְּרִית,” וּלְאוֹתוֹ שֶׁבַּדָּרוֹם – בְּשֵׁם “מִפְרַץ וָשִׁינְגְטוֹן,” הָהָר, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו, יִקָּרֵא בְּשֵׁם “הַר־פְרַנְקְלִין,” וְהַיְאוֹר הַנִּרְאֶה לְעֵינֵינוּ יִקָּרֵא “יְאוֹר־גְּרַנְט.” אֵין לָכֶם שֵׁמוֹת נָאִים מֵאֵלֶּה. הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ יַזְכִּירוּ לָנוּ אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ וְאֶת גְּדוֹלֵי הָאֶזְרָחִים שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר בָּהּ תִּתְפָּאֵר. וְאוּלָם בִּשְׁבִיל הַנְּחָלִים, הַמִּפְרָצִים, הַכֵּפִים וּשְׁלוּחוֹת הֶהָרִים, שֶׁאָנוּ רוֹאִים מֵרֹאשׁ הָהָר הַזֶּה, נִבְחַר בְּשֵׁמוֹת הַמְצַיְּנִים בְּיוֹתֵר אֶת תַּבְנִיתָם הַמְיֻחָדָה. אוֹתָם הַשֵּׁמוֹת יֵחָרְתוּ יָפֶה בְּזִכְרוֹנְנוּ, וְגַם יִהְיוּ נוֹחִים לָנוּ לְמַעֲשֶׂה. צוּרַת הָאִי כֻּלּוֹ הֲרֵיהוּ מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר וְקָשֶׁה יִהְיֶה לָנוּ לִמְצֹא שֵׁם הַמְכֻוָּן לְתַבְנִיתוֹ. וַאֲשֶׁר לְפַלְגֵי הַמַּיִם, לְחֶלְקֵי הַיַּעַר הַשּׁוֹנִים, שֶׁנָּתוּר אוֹתָם לְאַחַר זְמָן, וְלַמִּפְרָצִים הַקְּטַנִּים שֶׁבַּחוֹף אֲשֶׁר נְגַלֶּה בַּיָּמִים הַבָּאִים, הִנֵּה נִקְרָא לָהֶם בְּשֵׁמוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לְפָנֵינוּ. מַה דַּעְתְּכֶם, יְדִידַי, עַל הַצָּעָתִי זוֹ?”
חֲבֵרָיו הִסְכִּימוּ לְהַצָּעָתוֹ פֶּה אֶחָד. הָאִי הָיָה מֻנָּח לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כְּמַפָּה פְּרוּשָׂה, וְלֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא לִקְרֹא בְּשֵׁם לְכָל אַחַת מִזָּוִיּוֹתָיו שֶׁכְּלַפֵּי פְּנִים וּכְלַפֵּי חוּץ וּלְכָל רָמָה מֵרָמוֹתָיו. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אָמַר לָחֹק אֶת הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה מִיָּד עַל הַתָּכְנִית שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁהַכִּנּוּיִים הַגֵּאוֹגְרָפִיִּים שֶׁל הָאִי יִהְיוּ קְבוּעִים וּמְקֻיָּמִים בְּהֶחְלֵט.
קֹדֶם כֹּל, קָרְאוּ שֵׁמוֹת לִשְׁנֵי הַמִּפְרָצִים: לָאֶחָד – “מִפְרַץ מְדִינוֹת הַבְּרִית,” וְלַשֵּׁנִי “מִפְרַץ וָשִׁינְגְטוֹן,” וְלָהָר קָרְאוּ “הַר פְרַנְקְלִין,” כְּכֹל אֲשֶׁר הִצִּיעַ הָאִינְגֵ’נֵר.
“עַכְשָׁו,” אָמַר הַסַּפָּן, “הֲרֵינִי מַצִּיעַ לִקְרֹא לַחֲצִי הָאִי הַמִּשְׂתָּרֵעַ מִפְּאַת דְּרוֹמִית־מֵעֲרָבִית שֶׁל הָאִי בְּשֵׁם “חֲצִי־הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי,” וְלִזְנָבוֹ הַמִּתְעַקֵּל – בְּשֵׁם “כֵּף הַזּוֹחֵל,” שֶׁכֵּן מַרְאֵהוּ דוֹמֶה בֶּאֱמֶת לִזְנָבוֹ שֶׁל אַחַד הַזּוֹחֲלִים.”
הַצָּעָתְךָ מְקֻבֶּלֶת," אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.
“וּלְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, "לְאוֹתָהּ לְשׁוֹן הַיָּם הַדּוֹמָה דִמְיוֹן גָּמוּר לְלוֹעַ פָּתוּחַ שֶׁל תַּנִּין־יָם, הָבָה נִקְרָא בְּשֵׁם “מִפְרַץ הַסְּקָלִידָה.”
“כִּוַּנְתָּ יָפֶה?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, "אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהַשְׁלִים אֶת הַתְּמוּנָה כֻּלָּה וְלִקְרֹא לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הַלּוֹעַ בְּשֵׁם “כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת.”
“אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ שָׁם שְׁנֵי כֵּפִים,” הֵעִיר הַכַּתָּב.
“אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “נִקְרָא לְאֶחָד 'כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת הַדְּרוֹמִי,” וְלַשֵּׁנִי, “כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת הַצְּפוֹנִי'.”
“הִכְנַסְתִּי אֶת הַשֵּׁמוֹת בַּתָּכְנִית,” הוֹדִיעַ הַכַּתָּב.
“עַכְשָׁו עָלֵינוּ לִקְרֹא עוֹד שֵׁם לְחֻדּוֹ הַקִּיצוֹנִי שֶׁל הָאִי אֲשֶׁר בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.
“כְּלוֹמַר, לִקְצֵה ‘הַמִּפְרַץ שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית’?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.
“כֵּף־הַצִּפֹּרֶן!” קָרָא נֶב, אֲשֶׁר רָצָה גַם הוּא לִהְיוֹת סַנְדַּק לְאַחַד הַחֲלָקִים שֶׁל אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם.
וְאָכֵן מָצָא נֶב שֵׁם נָאֶה בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁאוֹתוֹ הַכֵּף הָיָה דוֹמֶה עַד מְאֹד לְצִפָּרְנַיִם אַדִּירוֹת שֶׁל חַיָּה דִּמְיוֹנִית, אֲשֶׁר מַרְאֵה תַּבְנִיתוֹ שֶׁל הָאִי כֻּלּוֹ אֵלֶיהָ דָמָה.
קְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה מִתּוֹךְ קַלּוּת יְתֵרָה, גָרְמָה קוֹרַת רוּחַ רַבָּה לְפֶנְקְרוֹף; בְּנֵי הַחֲבוּרָה אִמְּצוּ קְצָת אֶת כֹּחַ דִּמְיוֹנָם וְעַד מְהֵרָה קָבְעוּ שֵׁמוֹת לִשְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי:
לַנַּחַל, אֲשֶׁר סִפֵּק לַקּוֹלוֹנִיסְטִים מַיִם לִשְׁתִיָּה וַאֲשֶׁר בְּקִרְבָתוֹ הֱטִילָם הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, קָרְאוּ בְּשֵׁם “נַחַל הַתּוֹדָה,” שֶׁמַּשְׁמָעוֹ: תּוֹדָה לַהַשְׁגָּחָה עַל הַצָּלָתָם.
לָאִי הַקָּטֹן, אֲשֶׁר עָלָיו דָּרְכוּ רַגְלֵי פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ רִאשׁוֹנָה, קָרְאוּ “אִי הַהַצָּלָה.”
לָרָמָה, שֶׁעִטְּרָה אֶת חוֹמַת הַגְּרָנִית הַגְּבוֹהָה לְמַעְלָה מִן הַקָּמִינִים וַאֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ רָאֲתָה הָעַיִן אֶת הַמִּפְרָץ הַגָּדוֹל לְכָל מְלוֹא הֶקֵּפוֹ, קָרְאוּ “רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.”
וְלַסּוֹף – לְאוֹתָהּ שִׁפְעַת הַיְּעָרִים, אֲשֶׁר כִּסְּתָה אֶת חֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי, קָרְאוּ בְּשֵׁם “יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק.”
הִנֵּה כִּי כֵן נִגְמְרָה קְבִיעַת הַשֵּׁמוֹת לְאוֹתָם הַחֲלָקִים שֶׁל הָאִי שֶׁהָיוּ נִרְאִים וִידוּעִים; עַל מַעֲרֶכֶת שֵׁמוֹת זוֹ עֲתִידִים הָיוּ לְהוֹסִיף לְאַחַר זְמָן שֵׁמוֹת חֲדָשִׁים, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לִפְנֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאִי מְקוֹמוֹת וּמַרְאוֹת חֲדָשִׁים.
כָּל הַמְּלָאכָה כְּבָר שָׁלְמָה, וְשׁוּב לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶלָּא לָרֶדֶת מֵעַל הַר פְרַנְקְלִין עַל מְנָת לָשׁוּב אֶל הַקָּמִינִים וְהִנֵּה עָמַד פֶּנְקְרוֹף וְקָרָא:
“אִי לָנוּ! הֲרֵי שׁוֹטִים גְּמוּרִים אָנוּ!”
“וּמִשּׁוּם מָה?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר כְּבָר סָגַר אֶת הַפִּנְקָס שֶׁלּוֹ וְהָיָה מוּכָן לָלֶכֶת.
“מִשּׁוּם שֶׁשָּׁכַחְנוּ לִקְרֹא שֵׁם לָאִי גּוּפוֹ!”
אָז הִצִּיעַ הֶרְבֶּרְט לִקְרֹא לָאִי בְּשֵׁם הָאִינְגֵ’נֵר, וְהַכֹּל מָחְאוּ כַּף לְהַצָּעָתוֹ, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְכִּים לַדָּבָר וְעָנָה וְאָמָר:
"הָבָה נִקְרָא נָא, יְדִידַי, לָאִי שֶׁלָּנוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאֶזְרָח הַגָּדוֹל, הַנִּלְחָם עַכְשָׁו לְשֵׁם חֵרוּתָהּ שֶׁל הָרֶפּוּבְלִיקָה הָאֲמֵירִיקָנִית! הָבָה נִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “אִי לִינְקוֹלְן!”
שָׁלשׁ קְרִיאוֹת שֶׁל הֵידָד צָהֲלוּ לְשֵׁם תְּשׁוּבָה לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר.
בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב, קֹדֶם שֶׁשָּׁכְבוּ לִישׁוֹן, הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְסַפְּרִים בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם שֶׁגָּלוּ מִמֶּנָּה; הֵם הָיוּ מְסִיחִים בְּאוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה הָאֲיֻמָּה, אֲשֶׁר הִרְוְתָה אֶת אַדְמָתָם בְּדָמִים; הֵם לֹא הָיוּ מְפַקְפְּקִים אַף רֶגַע שֶׁהַדָּרוֹם יָכְנַע, וְסוֹפוֹ שֶׁל הַצָּפוֹן, הַנִּלְחָם אֶת מִלְחֶמֶת הַצֶּדֶק וְהַמֵּישָׁרִים. לִנְחֹל נִצָּחוֹן בִּזְכוּת עֲלִילוֹתֵיהֶם שֶׁל גְּרַנְט וְשֶׁל לִינְקוֹלְן!
הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁלשִׁים לְמַרְס שְׁנַת 1865 וּבְנֵי הַחֲבוּרָה לֹא שִׁעֲרוּ בְּנַפְשָׁם, כִּי בְּעוֹד שִׁשָּׁה־עָשָׂר יוֹם יֵעָשֶׂה בְּעִיר וָשִׁינְגְטוֹן מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע נוֹרָא, וְאַבְרָהָם לִינְקוֹלְן יִפֹּל חָלָל בְּיַד אַחַד הַקַּנָּאִים, אֲשֶׁר יוֹרֶה אֵלָיו כַּדּוּר מָוֶת!
פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר 🔗
כִּוּוּן הַשְּׁעוֹנִים – פֶּנְקְרוֹף שְׂבַע רָצוֹן – עָשָׁן מְעוֹרֵר חֲשָׁד – מַהֲלַךְ זִרְמוֹ שֶׁל הַפֶּלֶג הָאָדֹם – מַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן – מַמְלֶכֶת הַחַי – פַּסְיוֹנֵי הֶהָרִים – הָרְדִיפָה אַחַר הַקֶּנְגוּרוּ – יְאוֹר גְּרַנְט – הֵשִׁיבָה אֶל הַקָּמִינִים.
שׁוּב פַּעַם הֵעִיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֶת עֵינֵיהֶם עַל סְבִיבוֹתָם וְאַחַר הִקִּיפוּ אֶת הַלֹּעַ שֶׁל הַר הַגַּעַשׁ מִצַּד קָצֵהוּ הַצַּר, וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה יָרְדוּ בַּחֲזָרָה אֶל הָרָמָה הָרִאשׁוֹנָה, אֶל מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם בַּלָּיְלָה.
פֶּנְקְרוֹף הִבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִסְעֹד אֶת סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה בִּדְבַר כִּוּוּן שְׁנֵי הַשְּׁעוֹנִים שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית וְשֶׁל הַכַּתָּב.
כַּיָּדוּעַ, לֹא נִפְגַּע שְׁעוֹנוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל יְדֵי מֵי הַיָּם, לְפִי שֶׁהַכַּתָּב הוּטַל אֶל הַחוֹל מִחוּץ לִתְחוּם הַגַּלִּים. שָׁעוֹן זֶה הָיָה כְּלִי מְצֻיָּן, כְּרוֹנוֹמֶטֶר שֶׁל כִּיס לַאֲמִתּוֹ, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא שָׁכַח לְעוֹלָם לְעָרְכוֹ יוֹם יוֹם.
וּלְעֻמַּת זֶה עָמַד שְׁעוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית מִלֶּכֶת כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן שֶׁבְּעָלָיו הָיָה מוּטָל לְבֵין תִּלֵּי הַחוֹלוֹת.
עַכְשָׁו חָזַר וְעָרַךְ אוֹתוֹ הָאִינְגֵ’נֵר שֵׁנִית. לְפִי גָּבְהָה שֶׁל הַחַמָּה שִׁעֵר שֶׁהַשָּׁעָה שְׁעַת תֵּשַׁע וּלְשָׁעָה זוֹ כִּוֵּן אֶת שְׁעוֹנוֹ.
גִּדְעוֹן סְפִּילֶט רָצָה לְכַוֵּן גַּם אֶת שְׁעוֹנוֹ שֶׁלּוֹ לְאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר עִכֵּב בְּיָדוֹ בְּאָמְרוֹ:
“אַל נָא תַּעֲשֶׂה זֹאת, סְפִּילֶט יַקִּירִי! הַשָּׁעוֹן שֶׁלְּךָ מוֹרֶה אֶת הַזְּמָן שֶׁל רִיצְ’מוֹנְד, הָאֵין זֹאת?”
“הֵן, כּוֹרֶשׁ.”
“נִמְצָא, שֶׁהַשָּׁעוֹן שֶׁלְּךָ מְכֻוָּן לְפִי הַמֵּרִידִיַאן שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, הַשָּׁוָה כִּמְעַט לְאוֹתוֹ שֶׁל וָשִׁינְגְטוֹן?”
“אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר.”
“אִם כֵּן אֵפוֹא, תַּן לוֹ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ. הֱוֵה שָׁקוּד לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ בְּדִיּוּק, אֲבָל אַל תְּשַׁנֶּה אֶת מַעֲמַד הַמְחוֹגִים 17, דָּבָר זֶה יִהְיֶה לָנוּ לְתוֹעֶלֶת.” “לְצֹרֶךְ מָה?” הִרְהֵר הַסַּפָּן בְּלִבּוֹ.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָכְלוּ פַּת שַׁחֲרִית. הַסְּעֻדָּה נֶעֶרְכָה בְּיָד רְחָבָה וְהַסּוֹעֲדִים כִּלּוּ אֶת כָּל אוֹצַר הַצַּיִד וְשִׁקְדֵי הָאֹרֶן. וְאוּלָם דָּבָר זֶה לֹא הֵבִיא אֶת פֶּנְקְרוֹף לִידֵי דְאָגָה כָּל שֶׁהִיא. הוּא הָיָה מֻבְטָח, שֶׁבְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם בַּחֲזָרָה יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִצְטַיֵּד שׁוּב. טוֹףּ, אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת מְנָת חֶלְקוֹ בְּעַיִן יָפָה, וַדַּאי יִמְצָא צַיִד חָדָשׁ בַּמַּחֲבוֹאִים שֶׁמִּתַּחַת לָאִילָנוֹת. חוּץ מִזֶּה, בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַסַּפָּן לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת מְעַט אֲבַק־שְׂרֵפָה וּקְנֵי־רוֹבֶה אֲחָדִים לַצַּיִד, וְסָבוּר הָיָה, שֶׁמְּלָאכָה זוֹ לֹא תִקְשֶׁה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹתָהּ.
כְּשֶׁעָמְדוּ לָרֶדֶת מֵעַל הָרָמָה הִצִּיעַ כּוֹרֶשׁ סְמִית לַחֲבֵרָיו לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה. הוּא בִּקֵּשׁ לָתוּר אֶת יְאוֹר גְּרַנְט הַנָּאֶה, שֶׁהָיָה תָּפוּשׂ בְּמִסְגֶּרֶת נֶחֱמָדָה שֶׁל יְרַק אִילָנוֹת. וּבְכֵן הָלְכוּ לְאֹרֶךְ הָרֹכֶס שֶׁל אַחַת מִשְּׁלוּחוֹת הֶהָרִים, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן וַדַּאי נָבַע מְקוֹרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַפֶּלֶג הַקָּטֹן, שֶׁפִּרְנֵס אֶת הַיְאוֹר בְּמֵימָיו. בְּשִׂיחוֹתֵיהֶם זֶה עִם זֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אַךְ בִּשְׁמוֹת הָעֲצָמִים הַפְּרָטִיִּים, שֶׁבָּחֲרוּ זֶה עַתָּה, וְדָבָר זֶה הֵקַל הַרְבֵּה אֶת חִלּוּפֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם. הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף – הָאֶחָד עֶלֶם צָעִיר וְהַשֵּׁנִי מִקְצָתוֹ יֶלֶד – הָיוּ צוֹהֲלִים וּשְׂמֵחִים וְהָיוּ מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָם:
“הִנֵּה כִּי כֵן, הֶרְבֶּרְט,” אָמַר הַסַּפָּן, “הַכֹּל עוֹלֶה יָפֶה! שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִתְעוֹת וּלְאַבֵּד דֶּרֶךְ, בֵּין שֶׁנָּשִׂים אֶת פָּנֵינוּ אֶל יְאוֹר גְּרַנְט וּבֵין שֶׁנַּעֲבֹר בֵּין הַיְּעָרוֹת שֶׁבִּקְצֵה הַמַּעֲרָב עַל מְנַת לְהַגִּיעַ אֵל נַחַל־הַתּוֹדָה; בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נָבוֹא אֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּמִמֵּילָא גַם אֶל מִפְרַץ הַבְּרִית!”
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה יוֹתֵר מִדַּי מִפְּנֵי סַכָּנַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת, אֲשֶׁר וַדַּאי מְצוּיוֹת הֵן בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי. עַל פִּי רֹב, הָיוּ פֶּנְקְרוֹף, הֶרְבֶּרְט וְנֶב מְהַלְּכִים בָּרֹאשׁ וְלִפְנֵיהֶם רָץ טוֹףּ, אֲשֶׁר בָּדַק בְּכָל זָוִית וּבְכָל שִׂיחַ. הַכַּתָּב וְהָאִינְגֵ’נֵר הָיוּ מְהַלְּכִים יָחַד. הָרִאשׁוֹן הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן בְּכָל שָׁעָה לִרְשֹׁם בְּפִנְקָסוֹ כָּל מְאֹרָע, וְהַשֵּׁנִי הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פִּי רֹב דּוּמָם וְלֹא הָיָה נוֹטֶה מֵעַל דַּרְכּוֹ אֶלָּא כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת אַחַד הַדּוֹמְמִים אוֹ אַחַד הַצְּמָחִים, וְהָיָה שָׂם אוֹתָם בְּכִיסוֹ בְּלִי דַבֵּר דָּבָר.
“הַשֵּׁם יוֹדֵעַ, לְשֵׁם מַה הוּא מְאַסֵּף אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ,” מִלְמֵל פֶּנְקְרוֹף, “הֲרֵי אֲנִי מִתְבּוֹנֵן יָפֶה וְאֵינִי מוֹצֵא דָבָר, שֶׁיְּהֵא רָאוּי שֶׁאָדָם יִגְחַן כְּדֵי לַהֲרִימוֹ מֵעַל הָאָרֶץ!”
סָמוּךְ לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת יָרְדָה הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה מֵעַל הַמַּדְרֵגוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין. הַקַּרְקַע הָיָה מְכֻסֶּה פֹּה וָשָׁם שִׂיחִים וְאִילָנוֹת בּוֹדְדִים. הָאֲדָמָה, שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה הָיוּ מְהַלְּכִים עָלֶיהָ, הָיְתָה אַדְמַת סִיד וּמֵרְאֶיהָ צְהַבְהַב וְהִיא הִשְׂתָּרְעָה בְּאֹרֶךְ שֶׁל מִיל עַד לִקְצֵה הַיָּעַר. פֹּה וָשָׁם הָיוּ מוּטָלִים עַל פָּנֶיהָ גָלְמֵי בַּזֶּלֶת אַדִּירִים, אֲשֶׁר לְפִי נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הַחוֹקֵר בִּישׁוֹף וַדַּאי עָבְרוּ עֲלֵיהֶם שְׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים מִילְיוֹנִים שָׁנָה עַד שֶׁהִצְטַנֶּנוּ. וְאוּלָם בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאוּ עִקְּבוֹת לַבָּה, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה שָׁפְעָה אַךְ עַל הַמּוֹרָדוֹת הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁל הַוֻּלְקָן.
כּוֹרֶשׁ סְמִית קִוָּה לְהַגִּיעַ בְּלִי תַּקָּלָה וָפֶגַע אֶל אוֹתוֹ הַפֶּלֶג, אֲשֶׁר לְפִי דַעְתּוֹ הִתְפַּתֵּל לְבֵין הָאִילָנוֹת בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַמִּישׁוֹר, וּפִתְאֹם רָאָה וְהִנֵּה הֶרְבֶּרְט רָץ לִקְרָאתוֹ בְּחִפָּזוֹן, תַּחַת אֲשֶׁר נֶב וְהַסַּפָּן הִתְחַבְּאוּ אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים.
“מַה זֶה קָרָה, בְּנִי?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
“רָאִינוּ עָשָׁן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “עֵינֵינוּ רָאוּ עָשָׁן עוֹלֶה בֵּין הַסְּלָעִים בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה פְּסִיעוֹת מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.”
“וּבְכֵן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם בְּמָקוֹם זֶה?” קָרָא הַכַּתָּב.
“עָלֵינוּ לְהִמָּנַע מֵהֵרָאוֹת, עַד שֶׁנֵּדַע עִם מִי יֵשׁ לָנוּ עֵסֶק,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אִם יֵשׁ כָּאן תּוֹשָׁבִים מִילִידֵי הַמָּקוֹם, הֲרֵינִי מִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם וְאֵינִי מִתְאַוֶּה לְהִפָּגֵשׁ אִתָּם. הֵיכָן טוֹףּ?”
“הוּא רָץ לְפָנֵינוּ.”
“וְאֵינוֹ נוֹבֵחַ?”
“לֹא.”
“אָכֵן מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר, וְאַף עַל פִּי כֵן נְנַסֶּה לְקָרְאוֹ בַּחֲזָרָה.”
לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהָאִינְגֵ’נֵר, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט נִטְפְּלוּ אֶל שְׁנֵי חַבְרֵיהֶם וְהִתְחַבְּאוּ גַם הֵם אֲחוֹרֵי גָלְמֵי הַבַּזֶּלֶת.
מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאָם זֶה הִבְחִינוּ בָּרוּר עָשָׁן צְהַבְהַב, שֶׁהָיָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה בָּאֲוִיר.
אָז שָׁרַק הָאִינְגֵ’נֵר שְׁרִיקָה קַלָּה לְטוֹףּ; הַכֶּלֶב קָפַץ וְחָזַר אֶל בְּעָלָיו, וְהַלָּז נָתַן אוֹת לַחֲבֵרָיו שֶׁיַּמְתִּינוּ לוֹ וְהֶחֱלִיק בַּחֲשַׁאי לְבֵין הַסְּלָעִים.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָמְדוּ דוּמָם וְהִמְתִּינוּ בְּלֵב חָרֵד לְתוֹצְאוֹת הַבְּדִיקָה הַזֹּאת, וְהִנֵּה שָׁמְעוּ קוֹל הָאִינְגֵ’נֵר אֲשֶׁר קָרָא לָהֶם. הֵם מִהֲרוּ וּבָאוּ אֵלָיו וּמִיָּד הִרְגִּישׁוּ בְּרֵיחַ רַע, אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת כָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֲוִיר.
רֵיחַ זֶה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּירוֹ עַל נְקַלָּה, הָיָה מַסְפִּיק לָאִינְגֵ’נֵר כְּדֵי לַעֲמֹד עַל פִּיהוּ עַל טִיבוֹ שֶׁל הֶעָשָׁן, אֲשֶׁר הֶחֱרִיד אוֹתוֹ וְאֶת חֲבֵרָיו וַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת עָלוּל הָיָה לָתֵת חֲרָדָה וּדְאָגָה בְּלִבָּם.
“אֵשׁ זוֹ,” פָּתַח וְאָמַר, “אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר – עָשָׁן זֶה, הֲרֵיהוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַטֶּבַע עַצְמוֹ. מוֹצָאוֹ מִתּוֹךְ מַעְיָן שֶׁל גָּפְרִית, אֲשֶׁר יִתֵּן לָנוּ אֶת הַיְּכֹלֶת לְרַפֵּא כָּל צָרְכָּן מַחֲלוֹת שֶׁל כְּלֵי־הַנְּשִׁימָה.”
“שַׁפִּיר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “חֲבָל שֶׁלֹּא לָקִיתִי בְּנַזֶּלֶת!”
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עָלָה הֶעָשָׁן. שָׁם רָאוּ מַעְיַן גָּפְרִית, אֲשֶׁר מֵימָיו זָרְמוּ בְּשֶׁפַע לְבֵין הַסְּלָעִים וְהֶעֱלוּ רֵיחַ חָרִיף שֶׁל חוּמְצָה גָפְרִיתָנִית.
כּוֹרֶשׁ סְמִית טָבַל אֶת יָדוֹ בַּמַּיִם הָאֵלֶּה וְחָשׁ בָּהֶם שֶׁשַּׁמְנוּנִים הֵם, וּכְשֶׁטָּעַם אוֹתָם, מָצָא שֶׁטַּעְמָם קְצָת מָתוֹק. אֶת מִדַּת חֻמָּם הֶעֱרִיךְ לְאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת פַרְנְהֵיט.
כֵּיוָן שֶׁמֵּעְיַן הַגָּפְרִית לֹא הָיָה בּוֹ בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִשּׁוּם תּוֹעֶלֶת לְצֹרֶךְ הַשָּׁעָה, פָּנוּ וְהָלְכוּ אֶל שְׂפַת הַיַּעַר הֶעָבֹת, שֶׁהִשְׂתָּרַע לְנֶגְדָּם בְּמֶרְחָק שֶׁל אֵיזוֹ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת.
כְּכָל אֲשֶׁר שִׁעֲרוּ מֵרֹאשׁ כֵּן הָיָה: בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הַזֶּה גוֹלֵל הַפֶּלֶג אֶת מֵימָיו הַזַּכִּים וְהַשּׁוֹטְפִים בִּמְרוּצָה. שְׂפָתָיו הָיוּ גְבוֹהוֹת וּמַרְאֵה אַדְמָתָן אָדֹם – סִמָּן שֶׁתַּחֲמֹצֶת בַּרְזְלָנִית אֲצוּרָה בַּאֲדָמָה זוֹ. עַל שֵׁם צֶבַע זֶה קָרְאוּ מִיָּד לְאוּבַל מַיִם זֶה “פֶּלֶג אָדֹם”.
פֶּלֶג זֶה הָיָה רָחָב, עָמֹק וְצָלוּל; הוּא נוֹצַר עַל יְדֵי מֵי הֶהָרִים וְהָיָה מִקְצָתוֹ אֶשֶׁד נוֹפֵל וּמִקְצָתוֹ אוּבַל; פַּעַם הָיָה זוֹחֵל בִּמְנוּחָה עַל פְּנֵי הַחוֹל וּפַעַם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל מֵעַל הַסְּלָעִים בְּקוֹל שֶׁאוֹן בְּצוּרָה שֶׁל אַשְׁדּוֹת מַיִם, וְכָךְ הָיָה שׁוֹטֵף וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ אֶל הַיְאוֹר בְּאֹרֶךְ שֶׁל מִיל וָחֵצִי וּבְרֹחַב שֶׁל שְׁלשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים רֶגֶל, הַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם. מֵימָיו הָיוּ מְתוּקִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ שִׁעֲרוּ, שֶׁגַּם מֵי הַיְאוֹר מְתוּקִים הֵם. דָּבָר זֶה הָיָה רַב־עֶרֶךְ בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאוּ עַל גְּדוֹת הַיְאוֹר דִּירָה טוֹבָה וְנוֹחָה מִן הַקָּמִינִים וְיַעְתִּיקוּ אֶת מִשְׁכָּנָם לְשָׁם.
הָאִילָנוֹת, אֲשֶׁר סוֹכְכוּ בְּצִלְלֵיהֶם עַל הַפֶּלֶג בְּאֹרֶךְ שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת רֶגֶל, הָיוּ שַׁיָּכִים בְּרֻבָּם לְאוֹתָם הַמִּינִים הַמְּצוּיִים לָרֹב בָּאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה וְטַסְמַנְיָה, וְלֹא לְמִינֵי עֲצֵי הַצְּנוֹבְרוֹת, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת חֵלֶק הָאִי שֶׁכְּבָר נֶחְקַר עַד לְמֶרְחָק שֶׁל מִילִים אֲחָדִים מֵרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, בִּתְקוּפַת שָׁנָה זוֹ, בִּתְחִלַּת הֶחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, אֲשֶׁר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַזֶּה הֲרֵיהוּ חֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר, כְּלוֹמַר, רֵאשִׁית הַסְּתָו, עֲדַיִן לֹא הִשִּׁירוּ הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ אֶת עֲלֵיהֶם. רֻבָּם הָיוּ קָזוּאֲרִינוֹת וְאֵקָלִפְּטִים, וַאֲחָדִים מֵהֶם וַדַּאי הִצְמִיחוּ בָּאָבִיב אוֹתוֹ הַמָּן הַמָּתוֹק, הַדּוֹמֶה לַמָּן שֶׁבְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח. בְּמַעֲרֵי הַיַּעַר הִתְנַשְּׂאוּ פֹּה וָשָׁם אֲרָזִים אוֹסְטְרָלִיִּים, שֶׁהָיוּ עֲטוּפִים בְּאוֹתוֹ מִין הָאֵזוֹב, אֲשֶׁר בְּהוֹלַנְדְיָה הַחֲדָשָׁה קוֹרְאִים לוֹ “טֻסָּק”. וְאוּלָם עֵץ הַנַּרְגִיל, הַמָּצוּי לָרֹב בִּקְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל הַיָּם הַשָּׁקֵט, כַּנִּרְאֶה נֶעְדָּר הָיָה עַל פְּנֵי אִי זֶה לְגַמְרֵי, וַדַּאי מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הָאִי הָיָה שׁוֹכֵן בְּמַעֲלַת רֹחַב שְׁפָלָה יוֹתֵר מִדָּי.
“חֲבַל עַל חִסָּרוֹן זֶה!” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵי עֵץ מוֹעִיל הוּא בְּיוֹתֵר וֶאֱגוֹזָיו כָּל כָּךְ טוֹבִים לְמַאֲכָל!”
וַאֲשֶׁר לָעוֹפוֹת, הִנֵה נִתְּרוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עַל עַנְפֵי הָאֵקָלִפְּטִים וְהַקָּזוּאֲרִינוֹת. שֶׁלֹּא הָיוּ עֲבֻתִּים וְלֹא הִפְרִיעוּ אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף מִלִּפְרֹשׂ אֶת אֶבְרוֹתֵיהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם. צִפֳּרִי קָקָדוּ שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וַאֲפוֹרוֹת, תֻּכִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים. “מְלָכִים” עֲטוּפִים צֶבַע יָרוֹק מַבְהִיק וְצֶבַע אָדֹם נֶהְדָּר, צִפֳּרֵי גַּן־עֵדֶן כְּחֻלּוֹת הִתְנוֹסְסוּ בַּחֲלִיפוֹת צְבָעִים וּגְוָנִים, כְּאִלּוּ נִרְאוּ דֶרֶךְ זְכוּכִית מְשֻׁלֶּשֶׁת, וּפָרְחוּ אָנֶה וָאָנָה מִתּוֹךְ צִפְצוּף וְקִרְקוּר מַחֲרִישׁ אָזְנָיִם.
וּפִתְאֹם נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ עֳבִי חֹרְשָׁה עַרְבּוּבְיָה שֶׁל קוֹלוֹת שׁוֹנִים. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁמְעוּ חֲלִיפוֹת קוֹל רִנְנַת צִפֳּרִים, קוֹל נַהֲמַת חַיּוֹת הוֹלְכוֹת עַל אַרְבַּע וּמֵעֵין גִּרְגּוּר הֲבָרוֹת שֶׁל פִּרְאֵי אָדָם. נֶב וְהֶרְבֶּרְט הִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הַכְּלָלִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר שֶׁל זְהִירוּת וְקָפְצוּ וְרָצוּ אֶל הַחֹרְשָׁה. לְאָשְׁרָם לֹא מָצְאוּ שָׁם לֹא חַיָּה רָעָה וְלֹא פֶּרֶא אָדָם אָיֹם, אֶלָּא חֲצִי תְּרֵיסָר שֶׁל אוֹתָם הָעוֹפוֹת הַמְלוֹצְצִים וְהַמְזַמְּרִים, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם “פַּסְיוֹנֵי־הָרִים”. חֲבָטוֹת אֲחָדוֹת בְּמַקְלוֹת הִפְסִיקוּ אֶת תְּשׁוּאוֹת הַמַּקְהֵלָה הַלֵּיצָנִית הַזֹּאת וְהִמְצִיאוּ ל לַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְלִי בָּשָׂר מְצֻיָּן לַאֲרֻחַת הָעֶרֶב.
הֶרְבֶּרְט הִפְנָה אֶת עֵינֵי בְּנֵי הַחֲבוּרָה גַם אֶל מִין יוֹנִים נָאוֹת, אֲשֶׁר עֵין כַּנְפֵיהֶן כְּעֵין הַבְּרוֹנְזָה; מֵהֶן נָשְׂאוּ עַל רָאשֵׁיהֶן כַּרְבֹּלֶת הֲדוּרָה, וּמֵהֶן הָיוּ עֲטוּפוֹת נוֹצוֹת יְרוֹקוֹת כִּבְנוֹת מִינָן אֲשֶׁר בְּפוֹרְט־מָקָרִי; וְאוּלָם אֶת הַיּוֹנִים הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִתְפֹּשׂ, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָצוּד אֶת הָעוֹרְבִים וְאֶת עוֹרְבֵי הָעֲמָקִים, אֲשֶׁר פָּרְחוּ וְנִמְלְטוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת. יְרִיָּה אַחַת בְּכַדּוּרֵי עוֹפֶרֶת קְטַנִּים הָיְתָה דַיָה לְהַפִּיל בְּמַחֲנוֹת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַלָּלוּ הֲמוֹן חֲלָלִים. וְאוּלָם תַּחַת נֵשֶׁק יְרִיָּה הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַצַּיָּדִים שֶׁלָּנוּ לְפִי שָׁעָה אַךְ בַּאֲבָנִים, וְתַחַת כִּידוֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמַקְלוֹת, וְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, כִּי כְּלֵי זַיִן שֶׁכָּאֵלֶה לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים כָּל עִקָּר.
וְעַד כַּמָּה דַלִּים וַעֲלוּבִים הָיוּ כְּלֵי זֵינָם אֵלֶּה נוֹכְחוּ לָדַעַת בְּמִדָּה יְתֵרָה, בְּשָׁעָה שֶׁלְהָקָה מְנַתֶּרֶת וּמְדַלֶּגֶת שֶׁל הוֹלְכֵי־אַרְבַּע טָסָה מֵעַל לְשִׂיחִים כְּשֶׁהִיא מְקַפֶּצֶת קְפִיצוֹת בְּנוֹת שְׁלשִׁים רֶגֶל וְהָיְתָה דוֹמָה לַחֲבוּרָה שֶׁל חַיּוֹת־יוֹנְקוֹת הַפּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר. בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ טָסוּ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וּבְגֹבַהּ גָדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁנִּדְמוּ לָעַיִן כִּסְנָאִיּוֹת הַמְדַלְּגוֹת מֵאִילָן לְאִילָן.
“הֲרֵי אֵלֶּה הֵם קֶנְגּוּרוּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.
“וּבְשָׂרָם רָאוּי לַאֲכִילָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“אִם מְטַגְּנִים אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֵין לְךָ צָלִי מְעֻלָּה מִזֶּה!…”
עוֹד לֹא הִסְפִּיק גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לִגְמֹר אֶת מִלָּתוֹ זוֹ, שֶׁהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַלְהִיב אֶת הַלְּבָבוֹת, וּמִיָּד קָפַץ הַסַּפָּן וְרָץ בְּלִוְיַת נֶב וְהֶרְבֶּרְט בְּעִקְּבוֹת הַקֶּנְגּוּרוּ. כּוֹרֶשׁ סְמִית קָרָא לָהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ – אַךְ קְרִיאָתוֹ הָיְתָה לְבַטָּלָה. וְאוּלָם גַּם הָרְדִיפָה שֶׁרָדְפוּ הַצַּיָּדִים אַחַר חַיָּה גְמִישָׁה זוֹ, אֲשֶׁר קָפְצָה כְּכַדּוּר שֶׁל גּוּמִי, הָיְתָה לְבַטָּלָה. אַחֲרֵי רִיצָה שֶׁל חֲמִשָּׁה רְגָעִים כָּלְתָה נְשִׁימָתָם מֵאַפָּם, תַּחַת אֲשֶׁר הַחַיּוֹת נֶעֶלְמוּ בֵּין הָאִילָנוֹת. וְגַם הַצְלָחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ לֹא הָיְתָה גְדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו.
“אֲדוֹנִי סְמִית,” אָמַר הַסַּפָּן לְאַחַר שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב הִגִּיעוּ אֶל שְׁלשֶׁת הַצַּיָּדִים, “אֲדוֹנִי סְמִית, הֲרֵי עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ בְּלִי קְנֵה רוֹבֶה. הֲיֵשׁ לְךָ יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת כְּלִי נֶשֶׁק זֶה?”
“אוּלַי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁמִּתְּחִלָּה נַעֲשָׂה לָנוּ קְשָׁתוֹת וְחִצִּים, וְאֵינֶנִּי מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר, שֶׁתִּהְיֶה זָרִיז לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּדֶרֶךְ הַצַּיָּדִים שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה.”
“קְשָׁתוֹת וְחִצִּים!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף בַּעֲקִימַת שְׂפָתַיִם שֶׁל בּוּז, “הֲרֵי אֵלֶּה הֵם כְּלֵי מִשְׂחָק לִילָדִים!”
“אַל נָא תִּתְיָהֵר, יְדִידִי פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “תֵּן דַּעְתְּךָ, שֶׁהַקְּשָׁתוֹת וְהַחִצִּים הִרְווּ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים אֶת הָאָרֶץ בְּדָמִים. אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה רַק תְּמוֹל בָּא לָעוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה יָמֶיהָ כִּימֵי הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – לַאֲסוֹנוֹ וּלְהַוָּתוֹ שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי!”
“חַיֶיךָ שֶׁצָּדַקְתָּ, אֲדוֹנִי סְפִּילֶט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אֶלָּא שֶׁכָּךְ דַּרְכִּי לִהְיוֹת נִמְהָר בִּלְשׁוֹנִי… שָׂאֵנִי נָא!”
הֶרְבֶּרְט, שֶׁהָיָה חוֹבֵב מַדָּעֵי הַטֶּבַע, הִרְחִיב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת הַדִּבּוּר עַל הַקֶּנְגוּרוּ וְאָמָר:
“בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיָה לָנוּ עֵסֶק עִם מִין מְיֻחָד, הַקָּשֶׁה לְהִתָּפֵס מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הַלָּלוּ הָיוּ עֲנָקִים בַּעֲלֵי שְׂעָרוֹת שָׂבוֹת; וְאוּלָם אִם אֵינִי טוֹעֶה יֵשׁ קֶנְגּוּרוּ שְׁחוֹרִים וַאֲדֻמִּים, קֶנְגּוּרוּ־סְלָעִים וְקֶנְגּוּרוּ־עַכְבָּרִים גַּסִּים, הָעֲשׂוּיִים לְהִתָּפֵס עַל נְקַלָּה. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר מִינִים…”
“הֶרְבֶּרְט,” הִפְסִיקוּ הַסַּפָּן בְּכֹבֶד רֹאשׁ, “אֲנִי אֵין לְפָנַי אֶלָּא מִין אֶחָד שֶׁל קֶנְגּוּרוּ, וְהוּא ‘קֶנְגּוּרוּ – צְלִי אֵשׁ’, וּמִין זֶה נִהְיֶה חֲסֵרִים הָעֶרֶב!”
הַכֹּל צָחֲקוּ לְשֵׁמַעַ הַקְּלַסִּיפִיקַצְיָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁקָּבַע פֶּנְקְרוֹף. הַסַּפָּן אִישׁ הַחַיִל לֹא יָכֹל לְהַעֲלִים אֶת מַפַּח נַפְשׁוֹ עַל אֲשֶׁר אָנוּס יִהְיֶה לִסְעֹד הָעֶרֶב סְעֻדָּה שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא פַּסְיוֹנִים מְזַמְּרִים בִּלְבָד; וְאוּלָם הַהַצְלָחָה רִחֲמָה עָלָיו וְהֵאִירָה לוֹ פָּנִים שׁוּב פָּעַם.
זְכוּת זוֹ נִתְגַּלְגְּלָה לוֹ עַל יְדֵי טוֹףּ. אוֹתוֹ הַכֶּלֶב וַדַּאי הִרְגִישׁ יָפֶה, שֶׁעֵסֶק זֶה יֵשׁ גַּם לוֹ עִנְיָן בּוֹ, וּלְפִיכָךְ שׁוֹטֵט אָנֶה וָאָנָה וְחִפֵּשׂ וּבָדַק בְּכָל מָקוֹם מִתּוֹךְ אִינְסְטִינְקְט, אֲשֶׁר הָרָעָב הִגְבִּיר אֶת כֹּחוֹ פִּי שְׁנָיִם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָשׁוּד הָיָה, שֶׁאִם יִפֹּל צַיִד בֵּין שִׁנָּיו, לֹא יַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל הַצַּיָּדִים כְּלוּם וְשֶׁאֵין הוּא עוֹסֵק עַכְשָׁו בְּמַעֲשֵׂה צַיִד אֶלָּא לְטוֹבַת עַצְמוֹ; וְאוּלָם נֶב הִשְׁגִּיחַ אֵלָיו – וְיָפֶה עָשָׂה.
סָמוּךְ לִשְׁעַת שָׁלשׁ נֶעִלַם הַכֶּלֶב לְבֵין הַשִׂיחִים, וְנַהֲמָה מְשֻׁנָּה, שֶׁבָּקְעָה וְעָלְתָה מִשָּׁם, הֵעִידָה עָלָיו מִיָּד, שֶׁהוּא צָד אַחַת הַחַיּוֹת.
נֶב קָפַץ וְרָץ אַחֲרָיו וּמָצָא אוֹתוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד וְאוֹכֵל חַיָּה אַחַת בְּתַאֲוָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁמִּקֵּץ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת וַדַּאי אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, שֶׁמְּהַלֶּכֶת־אַרְבַּע זוֹ בָּאָה אֶל קִרְבּוֹ. אֲבָל לְאֹשֶׁר בְּעָלָיו הִתְנַפֵּל הַכֶּלֶב עַל קֵן שָׁלֵם וְצָד שָׁלשׁ חַיּוֹת בְּבַת אֶחָת; שְׁתֵּי כַּרְסְמָנִיּוֹת אֲחֵרוֹת – כִּי עַל מִשְׁפָּחָה זוֹ נִמְנוּ אוֹתָן הַחַיּוֹת – הָיוּ מוּטָלוֹת עַל הַקַּרְקַע חֲנוּקוֹת.
נֶב חָזַר אֶל חֲבֵרָיו כִּמְנַצֵּחַ כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּכָל אַחַת מִיָּדָיו חַיָּה כַּרְסְמָנִית, שֶׁעָלְתָה בְּגָדְלָהּ עַל הָאַרְנֶבֶת. עוֹרָן הַצָּהֹב הָיָה נָקוּד נְקֻדּוֹת יְרַקְרַקּוֹת וּזְנָבָן לֹא הָיָה אֶלָּא עֹקֶץ קָצָר – סִמָּן לְזָנָב.
אֶזְרָחֵי מְדִינוֹת הַבְּרִית לֹא פִּקְפְּקוּ כְּלָל בִּדְבַר הַשֵּׁם שֶׁרָאוּי לִקְרֹא לַחַיּוֹת הַלָּלוּ. בָּרִי הָיָה לָהֶם, שֶׁאֵין אֵלֶּה אֶלָּא “מָרָס” (כְּמִין שָׁפָן אֲמֵרִיקָנִי), הַחַיּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קְצָת גְּדוֹלוֹת מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחְתָּן אֲשֶׁר בָּאֵזוֹר הַטְּרָפִּי; אָזְנֵיהֶן הָיוּ אֲרֻכּוֹת וְכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתֵיהֶן הָיְתָה מְזֻיָּנָה בְּחָמֵשׁ מַלְתָּעוֹת – סִמָּנִים מֻבְהָקִים, שֶׁהִבְדִּילוּ אוֹתָן מִן הַשָּׁפָן הָאֲמֵרִיקָנִי הָאֲמִתִּי.
“הֵידָד!” צָהַל פֶּנְקְרוֹף, “הִנֵּה בָּא הַצָּלִי! עַכְשָׁו אָנוּ יְכֹלִים לָשׁוּב הַבַּיְתָה!”
שׁוּב הִמְשִׁיכוּ אֶת הֲלִיכָתָם, שֶׁהִפְסִיקוּהָ לְרֶגַע. הַפֶּלֶג הָאָדֹם גּוֹלֵל אֶת מֵימָיו הַזַּכִּים מִתַּחַת לְחֻפַּת עֲצֵי הַקָּזוּאֲרִינוֹת וּמִתַּחַת לְעַנְפֵי עֲצֵי גוּמִי אַדִּירֵי־קוֹמָה. צִמְחֵי חֲבַצֶּלֶת נֶהְדָּרִים הִתְנַשְּׂאוּ עַד לְרוּם שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל. וְעַל אֵלֶּה נוֹסְפוּ מִינֵי אִילָנוֹת אֲחֵרִים, אֲשֶׁר חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּעִיר לֹא יָדַע אוֹתָם וַאֲשֶׁר כָּפְפוּ גַּם הֵם אֶת פֹּארוֹתֵיהֶם מֵעַל הַפֶּלֶג, שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הֶמְיָתוֹ מִתַּחַת לַכִּפָּה הַיְרוֹקָה הַנְּטוּיָה עָלָיו.
וְהִנֵּה הִתְרַחֵב הַפֶּלֶג בְּמִדָּה נִכֶּרֶת, וּמִכָּאן בָּא כּוֹרֶשׁ סְמִית לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁעוֹד מְעַט וַדַּאי יַגִּיעוּ אֶל תּוֹצְאָתוֹ. הַשְׁעָרָתוֹ נִתְאַמְּתָה, כִּי לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הָאֲנָשִׁים מִתּוֹךְ חֹרְשָׁה עֲבֻתָּה שֶׁל אִילָנוֹת יְרוֹקִים נִגְלְתָה פִּתְאֹם תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג לְעֵינֵיהֶם.
בְּנֵי הַחֲבוּרָה הִגִּיעוּ אֶל הַשָּׂפָה הַמַּעֲרָבִית שֶׁל יְאוֹר גְּרַנְט. מָקוֹם זֶה רָאוּי הָיָה בֶּאֱמֶת שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו. אֲגַם מַיִם זֶה, אֲשֶׁר מִדַּת הֶקֵּפוֹ הָיְתָה כְּשִׁבְעָה מִילִין וּמִדַּת שִׁטְחוֹ כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אַקְרִים18 הָיָה מֻקָּף מִסְגֶּרֶת שֶׁל אִילָנוֹת שׁוֹנִים.
מִצַּד מִזְרָח נִצְנַץ פֹּה וָשָׁם מַרְאֵה הַיָּם מִבַּעַד לִפְרָצוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁנִּפְרְצוּ בַּמָּסָךְ הַיָּרוֹק אֲשֶׁר מִסָּבִיב לַיְאוֹר. מִצַּד צָפוֹן נָטְתָה שְׂפַת הַיְאוֹר נְטִיָּה עַקְמוּמִית, שֶׁהָיָה בָּהּ מִן הַהֶפֶךְ לַזָּוִית הַחַדָּה שֶׁל קְצֵה הַיְאוֹר שֶׁמִּנֶּגֶד. עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הַקָּטֹן הַזֶּה שָׁכְנוּ הֲמוֹן צִפֳּרִים. אִיִּים לֹא הָיוּ בּוֹ, חוּץ מִשֵּׁן־סֶלַע אַחַת, שֶׁבִּצְבְּצָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת רֶגֶל מִן הַשָּׂפָה הַדְּרוֹמִית. שָׁם חָיוּ הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁל מַלְכֵי הַשְּׁלָכִים. הֵם יָשְׁבוּ בִּדְמָמָה וּמִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ עַל אַחַת הָאֲבָנִים וְאָרְבוּ לַדָּגִים הַמְשׁוֹטְטִים בַּמַּיִם, וּכְשֶׁהַלָּלוּ נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם, הִתְנַשְּׂאוּ פִּתְאֹם וְצָלְלוּ הַמַּימָה מִתּוֹךְ שְׁרִיקָה חַדָּה וְשָׁבוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה וּשְׁלָלָם בְּחַרְטֻמָּם. עַל פְּנֵי הַשָּׂפָה וְעַל אוֹתוֹ הָאִי הַקָּטֹן הִתְהַלְּכוּ בְּגַאֲוָה בְּנֵי אַוָּזֵי הַבָּר, קְאָתוֹת, תַּרְנְגֹלוֹת־מַיִם, אֲדֻמֵּי־חַרְטֻמִּים, פִילֵדוֹנִים בַּעֲלֵי לָשׁוֹן אֲרֻכָּה, שֶׁצּוּרָתָהּ צוּרַת מַכְחוֹל, וַאֲחָדִים מֵאוֹתָם עוֹפוֹת־הַלִּירָה הַמֻּפְלָאִים, אֲשֶׁר זְנָבָם הַנָּאֶה מִתְנַשֵּׂא בִּדְמוּת קֶשֶׁת שֶׁל לִירָה.
מֵי הַיְאוֹר הָיוּ מְתוּקִים, זַכִּים וּשְׁחוֹרִים בְּמִקְצָת, וְעַל פִּי תְּנוּדוֹת יְדוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵיהֶם בְּצוּרָה שֶׁל עִגּוּלִים אֲחָדִים שֶׁהִצְטַלְּבוּ זֶה בָּזֶה, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיד בְּבֵרוּר, שֶׁהַיְאוֹר וַדַּאי עָשִׁיר הוּא בְּדָגִים.
“אָכֵן נֶחְמָד הוּא הַיְאוֹר הַזֶּה!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “הָבָה נִקְבַּע אֶת דִּירָתֵנוּ עַל שְׂפָתוֹ!”
“אָמְנָם כֵּן, פֹּה נִקְבַּע אֶת דִּירָתֵנוּ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּקְּשׁוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַחֲזֹר אֶל הַקָּמִינִים בִּמְהִירוּת יְתֵרָה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, וּלְפִיכָךְ שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשְּׂפוֹת הַיְאוֹר הִתְלַכְּדוּ שָׁם וְהָיוּ לְזָוִית חַדָּה. שֶׁלֹּא בְּלִי עָמָל כָּבְשׁוּ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הַקָּנִים וְהַשִּׂיחִים הָעֲבֻתִּים, אֲשֶׁר יַד הָאָדָם לֹא נָגְעָה בָּם מֵעוֹלָם, וּפָנוּ אֶל עֵבֶר חוֹף הַיָּם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל הַמִּישׁוֹר אֲשֶׁר לְרָמַת־הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל שְׁנֵי מִילִין נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מִישׁוֹר הָרָמָה, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה שִׁפְעַת עֲשָׂבִים, וּמִמֶּנּוּ וָהָלְאָה נִרְאָה הַיָּם, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד אַפְסֵי אֵין קֵץ.
כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקָּמִינִים לֹא הֻצְרְכוּ אֶלָּא לַעֲבֹר בַּאֲלַכְסוֹן אֶת הָרָמָה וְלָרֶדֶת אֶל הָעַקְמוּמִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה. וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מוֹתַר מֵימֵי הַיְאוֹר, וּלְפִיכָךְ הוֹסִיפוּ לָתוּר בֵּין הָאִילָנוֹת וְהִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם לְצַד צָפוֹן עוֹד כְּמִיל וָחֵצִי. וְאָמְנָם הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁמֵּימֵי הַיְאוֹר יֵשׁ לָהֶם מוֹצָא בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת וְשֶׁהֵם מִשְׁתַּפְּכִים בְּלִי סָפֵק אֶל אַחַד הַנְּקִיקִים אֲשֶׁר בַּגְּרָנִית. הַיְאוֹר הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין אַגָּן גָּדוֹל, שֶׁהִתְמַלֵּא לְאַט לְאַט עַל יְדֵי תִּשְׁפֹּכֶת מֵי הַפֶּלֶג הָאָדֹם אֶל תּוֹכוֹ. וּלְפִיכָךְ בָּרוּר הָיָה, שֶׁעֹדֶף הַמַּיִם וַדַּאי זוֹרֵם הַיָּמָּה וּמִשְׁתַּפֵּךְ בּוֹ דֶּרֶךְ נְפִילָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר מַחֲשָׁבָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַחַד הַיָּמִים בְּכֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַפַּל הַמַּיִם, הָאוֹבֵד עַכְשָׁו לְבַטָּלָה וּלְלֹא תּוֹעֶלֶת. וּבְכֵן הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר עוֹד כְּמִיל אֶחָד, וְאוּלָם אֶת מוֹצָאוֹ לֹא גִּלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית מֻבְטָח הָיָה שֶׁהוּא קַיָּם בְּמָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת. אָז חָזְרוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה עַל עִקְּבוֹתָם וְדֶרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה בָּאוּ סוֹף סוֹף בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וָחֵצִי אֶל הַקָּמִינִים.
מִיָּד הִצִּיתוּ אֵשׁ, וְנֶב וּפֶנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הָאֶחָד בְּתוֹר נֶגְר וְהַשֵּׁנִי בְּתוֹר סַפָּן הָיוּ מְיֻעָדִים לְשַׁמֵּשׁ רַקָּחִים וְטַבָּחִים מִטִּבְעָם, הֵכִינוּ בִּזְרִיזוּת צְלִי שָׁפָן מַעֲלֶה רֵיחַ, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה אָכְלוּ אוֹתוֹ בְּתַאֲוַת נָפֶשׁ.
לְאַחַר הַסְּעֻדָּה בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לַעֲלוֹת עַל מִשְׁכָּבָם לִישֹׁן, וְהִנֵּה עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ דֻּגְמָאוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל דּוֹמְמִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וְעָנָה וְאָמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
“יְדִידַי, אֶבֶן זוֹ הֲרֵיהִי אֶבֶן בַּרְזֶל, זֶה חַלָּמִישׁ, זֶה חֹמֶר, זֶה סִיד וְזֶה פֶּחָם. הֲרֵי לִפְנֵיכֶם הַמַּתָּנוֹת שֶׁהַטֶּבַע נוֹתֵן לָנוּ, וְזוֹהִי מְנָת חֶלְקוֹ בָּעֲבוֹדָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת! – לְמָחָר נִגַּשׁ לָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ!”
פֶּרֶק שְׁלשָׁה־עָשָׂר 🔗
הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצְאוּ עַל גּוּפוֹ שֶׁל טוֹףּ – עֲשִׂיַּת קְשָׁתוֹת וְחִצִּים – בֵּית חֲרֹשֶׁת לִלְבֵנִים – כִּבְשָׁן 19 לְמִשְׂרֵפַת קְדֵרוֹת – כֵּלִים שׁוֹנִים לְצָרְכֵי בֵּית־הַבִּשּׁוּל – קְדֵרַת הַמָּרָק הָרִאשׁוֹנָה – הַלַּעֲנָה – צְלָב הַדָּרוֹם – תַּצְפִּית אַסְטְרוֹנוֹמִית חֲשׁוּבָה.
“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, בַּמֶּה אָנוּ מַתְחִילִים?” שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל הַסַּפָּן אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
“מִבְּרֵאשִׁית,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.
וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהַתְחִיל אֶת הַכֹּל מִ“בְּרֵאשִׁית”. שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בְּיָדָם אֲפִילוּ הַמַּכְשִׁירִים הַדְּרוּשִׁים בְּיוֹתֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלֵי תַשְׁמִישׁ וּמַכְשִׁירִים, וְגַם לֹא הָיוּ שְׁרוּיִים בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הַטֶּבַע הַ“מְקַמֵּץ בְּכֹחַ מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי”. פְּנַאי לֹא הָיָה לָהֶם כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לִשְׁקֹד תֵּכֶף וּמִיָּד לְסַפֵּק אֶת צָרְכֵי קִיּוּמָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנִּסָּיוֹן הָרַב שֶׁרָכְשׁוּ לָהֶם לְשֶׁעָבַר פִּטֵּר אוֹתָם מִן הַצֹּרֶךְ לְהַמְצִיא הַמְצָאוֹת חֲדָשׁוֹת, הֲרֵי מִכָּל מָקוֹם אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַכֹּל בִּידֵי עַצְמָם. הַבַּרְזֶל וְהַפְּלָדָה שֶׁלָּהֶם הָיוּ עֲדַיִן בְּמַצָּב שֶׁל מַחֲצָב, כְּלֵי הַחֶרֶס שֶׁלָּהֶם עֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מִכְּלָל חֵמָר וּכְלֵי הַלֹּבֶן וְהַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם עֲדַיִן גְּלוּמִים וַאֲצוּרִים הָיוּ בְּנִימֵי צְמָחִים.
הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הַלָּלוּ הָיוּ “אֲנָשִׁים” לְפִי הַמַּשְׁמָעוּת הַמְעֻלָּה שֶׁל מִלָּה זוֹ. בְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיוּ אֲנָשִׁים יִתְרֵי־בִּינָה, מְסוּרִים לוֹ וְחָרוּצִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם. הוּא בָּחַן אוֹתָם וְיָדַע אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם יָפֶה.
גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, כָּתַב בַּעַל כִּשְׁרוֹן גָּדוֹל, אֲשֶׁר לָמַד וְיָדַע אֶת הַכֹּל בְּמִדָּה שֶׁיָּכֹל הָיָה לְדַבֵּר עַל כָּל דָּבָר, מֻכְשָׁר הָיָה לְהוֹעִיל הַרְבֵּה לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל הָאִי גַם בִּתְבוּנָתוֹ וְגַם בְּכֹחַ יָדָיו. הוּא לֹא נָסוֹג אָחוֹר מִפְּנֵי כָּל מִפְעָל וּמִהְיוֹתוֹ צַיָּד נִלְהָב עָתִיד הָיָה לְהִתְמַכֵּר לְמַעֲשֵׂה הַצַּיִד לְשֵׁם פַּרְנָסָה, תַּחַת אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו לֹא עָסַק בּוֹ אֶלָּא לְשֵׁם הֲנָאָה וְשַׁעֲשׁוּעִים בִּלְבָד.
הֶרְבֶּרְט, עֶלֶם זָרִיז וּבָקִי הַרְבֵּה בְּמַדָּעֵי הַטֶּבַע, שָׁקַד לְטוֹבַת הַחֲבוּרָה כְּכֹל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ.
נֶב הָיָה מְשַׁמֵּשׁ דְּמוּת שֶׁל מְסִירוּת נָפֶשׁ. הוּא הָיָה חָרוּץ, בַּר־דַּעַת, שַׁקְדָּן לְלֹא לְאוּת, חָזָק וּבַעַל בְּרִיאוּת מוּצָקָה כְּבַרְזֶל. הוּא יָדַע קְצָת אֶת מְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת וְעָתִיד הָיָה לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לַיִּשּׁוּב הָעוֹמֵד לְהִוָּסֵד.
וַאֲשֶׁר לְפֶנְקְרוֹף, הִנֵּה הָיָה סַפָּן שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי כָּל הַיַּמִּים שֶׁבָּעוֹלָם, וְחוּץ מִזֶּה, עָבַד עֲבוֹדַת נַגָּר בְּבָתֵּי הַמְּלָאכָה לְמִבְנֵה אֳנִיּוֹת אֲשֶׁר בִּבְרוּקְלִין, עֲבוֹדַת עוֹזֵר לְחַיָּט בָּאֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁל מְדִינוֹת הַבְּרִית, עֲבוֹדַת גַּנָּן וְיוֹגֵב, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְחֻסָּר מִשְׂרַת סַפָּן, וְעוֹד מְלָאכוֹת שֶׁכָּאֵלֶה… כְּדֶרֶךְ כָּל יוֹרְדֵי הַיָּם הָיָה מֻכְשָׁר לַכֹּל וְיָדַע לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר כַּשּׁוּרָה.
אָכֵן קָשָׁה לִמְצֹא חֲבוּרָה שֶׁל חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ יוֹתֵר מֻכְשָׁרִים לְהִלָּחֵם בַּגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם, וְיוֹתֵר בְּטוּחִים, שֶׁסּוֹפָם לְהַכְרִיעַ אֶת גּוֹרָלָם זֶה.
מִ“בְּרֵאשִׁית”, אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. וְרֵאשִׁית זוֹ, שֶׁעָלֶיהָ דִבֵּר הָאִינְגֵ’נֵר, הָיְתָה מַשְׁמָעוּתָהּ יְצִירַת מַכְשִׁיר, שֶׁעַל יָדוֹ אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אֶת חָמְרֵי הַטֶּבַע לְתַשְׁמִישָׁם שֶׁל בְּנֵי אָדָם. הַכֹּל יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַחֹם בְּמַעֲשֵׂה הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ. בְּחָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה, בְּעֵצִים וּבְפֵחַם־הָאֶבֶן אֶפְשָׁר הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִיָּד, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים אֵפוֹא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת תַּנּוּר, כְּדֵי לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מֵחָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה הַלָּלוּ.
“וּמַה יְהֵא תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל תַּנּוּר זֶה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“לְהָכִין כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ צֹרֶךְ בָּהֶם,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“וּבַמֶּה נַעֲשֶׂה אֶת הַתַּנּוּר הַזֶּה?”
“בִּלְבֵנִים.”
“וּמִמַּה נַעֲשֶׂה אֶת הַלְּבֵנִים?”
“מֵחֹמֶר. וּבְכֵן, יְדִידַי, הָבָה נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה. כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִטִּרְחַת הַהוֹלָכָה, נְכוֹנֵן אֶת בַּיִת הַיּוֹצֵר שֶׁלָּנוּ בִּמְקוֹם מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַחֵמָר. נֶב יָבִיא לָנוּ צֵדָה, וְאֵשׁ לְצֹרֶךְ הֲכָנַת הַמְּזוֹנוֹת וַדַּאי לֹא נֶחֱסַר.”
“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁנֶּחֱסַר מְזוֹנוֹת מֵאֵין לָנוּ כְּלֵי צָיִד!”
“הוֹי!” קָרָא הַסַּפָּן, “אִלּוּ הָיְתָה לָנוּ לְכָל הַפָּחוֹת סַכִּין!”
“וּמֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בָּהּ?” שָׁאַל כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“הָיִיתִי מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת לִי קֶשֶׁת וְחִצִּים, וּמִיָּד הָיָה מְזָוֵנוּ מִתְמַלֵּא שֶׁפַע צָיִד.”
“אָמְנָם כֵּן, סַכִּין, לַהַב חוֹתֵך…” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר כִּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקְלוּ מֶבָּטָיו בְּטוֹףּ, אֲשֶׁר רָץ אָנֶה וָאָנָה עַל פְּנֵי הַחוֹף.
וּפִתְאֹם אוֹרוּ עֵינֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהוּא קָרָא:
“טוֹףּ, בּוֹא הֵנָּה!”
הַכֶּלֶב נִזְדָּרֵז וּבָא לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. הַלָּז לָקַח אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל טוֹףּ בֵּין שְׁתֵּי יָדָיו וְחָלַץ אֶת הָעֲנָק מֵעַל צַוָּארוֹ וְשִׁבְּרוֹ לִשְׁנַיִם וְאָמָר:
“הֵא לְךָ, פֶּנְקְרוֹף, שְׁתֵּי סַכִּינִים!”
הַסַּפָּן צָהַל וְעָנָה לְעֻמָּתוֹ בִּשְׁתֵּי קְרִיאוֹת שֶׁל “הֵידָד!” הָעֲנָק שֶׁל טוֹףּ הָיָה עָשׂוּי רְצוּעָה דַקָּה שֶׁל פְּלָדָה מֻקְשָׁה, שֶׁלֹּא הָיְתָה צְרִיכָה אֶלָּא שֶׁיַּשְׁחִיזוּהָ תְּחִלָּה עַל גַּבֵּי אֶבֶן־חוֹל גַּסָּה כְּדֵי לְשַׁוּוֹת לָהּ חֹד וְלִלְטשׁ אַחַר כָּךְ אֶת פִּי הַחֹד בְּאֶבֶן יוֹתֵר דַּקָּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁאַבְנֵי חוֹל הָיוּ מְצוּיוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹף לָרֹב, לְפִיכָךְ רָכְשׁוּ לָהֶם הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִקֵּץ שְׁעָתַיִם שְׁנֵי כְּלֵי מְלָאכָה בְּצוּרָה שֶׁל שְׁנֵי לְהָבִים חַדִּים, שֶׁקְּבָעוּם עַל נְקַלָּה בְּיָדוֹת מוּצָקוֹת.
רְכִישָׁה זוֹ שֶׁל כְּלִי־הַמְּלָאכָה הָרִאשׁוֹן הָיְתָה בְּעֵינֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּנִצָּחוֹן גָּדוֹל וְהֵם צָהֲלוּ לִקְרָאתָהּ בְּשִׂמְחָה. וְאָמְנָם רְכִישָׁה יְקָרָה זוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִילָם דָּבָר בְּעִתּוֹ.
הֵם עָמְדוּ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. מְגַמָּתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיְתָה לַחֲזֹר אֶל הַשָּׂפָה הַמַּעֲרָבִית שֶׁל הַיְאוֹר, אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם מָצָא אֶמֶשׁ אֶת אַדְמַת הַחֵמָר, שֶׁמִּמֶּנָּה לָקַח לוֹ דֻגְמָה, וּבְכֵן הָלְכוּ לְאֹרֶךְ שְׂפָתוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וְעָבְרוּ אֶת רָמַת־הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּלְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל חֲמִשָּׁה מִילִין הִגִּיעוּ אֶל מַעַר יַעַר בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם פְּסִיעוֹת מִיאוֹר גְּרַנְט.
בַּדֶּרֶךְ גִּלָּה הֶרְבֶּרְט עֵץ, אֲשֶׁר הָאִינְדְיָנִים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית עוֹשִׂים מֵעֲנָפָיו אֶת הַקְּשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם, עֵץ זֶה “קְרֵיִמְבָּה” שְׁמוֹ וְהוּא נִמְנֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַתְּמָרִים, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. מִמֶּנּוּ כָּרְתוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה עֲנָפִים אֲרֻכִּים וִישָׁרִים, הֵסִירוּ אֶת עֲלֵיהֶם וְהִקְצִיעוּ אוֹתָם יָפֶה: אֶת אֶמְצָעִיתָם הִשְׁאִירוּ עָבָה וְאֶת קְצוֹתָם הֵדַקּוּ בְּיוֹתֵר. עַכְשָׁו לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְצֶמַח הָרָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מֵיתָר לְקֶשֶׁת, וְצֶמַח שֶׁכָּזֶה נִמְצָא לָהֶם. הוּא הָיָה מִמִּין הָאֲדָנִי20, אֲשֶׁר סִיבָיו חֲזָקִים לְמַדַּי וַעֲלוּלִים בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לְמָלֵא מְקוֹם מֵיתָרִים הָעֲשׂוּיִים מִגִּידֵי בַּעֲלֵי חַיִּים. פֶּנְקְרוֹף עָשָׂה לוֹ קֶשֶׁת חֲזָקָה, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן חָסֵר הָיָה חִצִּים. אָמְנָם אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם עַל נְקַלָּה מֵעֲנָפִים יְשָׁרִים וּמוּצָקִים, אֲבָל קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא דָבָר שֶׁיּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ בִּמְקוֹם הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר בּוֹ מְזַיְּנִים אֶת קְצוֹת הַחִצִּים. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף נִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ לְנַפְשׁוֹ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וַדַּאי יְסַיֵּעַ הַמִּקְרֶה בְּיָדוֹ וְיַמְצִיא לוֹ מַה שֶׁהוּא חָסֵר.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבִּקְּרוּ אוֹתוֹ אֶתְמֹל. אַדְמַת הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיְתָה אַדְמַת חֹמֶר, שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנָּה לְבֵנִים וּרְעָפִים, וּלְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה הָיְתָה לְחֶפְצָם כָּל צָרְכָּהּ. הַמְּלָאכָה שֶׁהֵטִילוּ עַל עַצְמָם לֹא הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם קֹשִׁי כָּל שֶׁהוּא. לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְעָרֵב אֶת הַחֵמָר בְּחוֹל, כְּדֵי לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׁמְנוּנִית, וְאַחַר לִלְבֹּן מִמֶּנּוּ לְבֵנִים וְלִשְׂרֹף אֶת הַלְּבֵנִים לְאוּרָהּ שֶׁל מְדוּרַת עֵצִים.
בַּנּוֹהַג, שֶׁקּוֹבְעִים אֶת הַלְּבֵנִים בִּדְפוּסִים הָעֲשׂוּיִים לַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר הִסְתַּפֵּק לָצוּר אֶת צוּרָתָן בַּיָּד. בִּמְלָאכָה זוֹ עָסְקוּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. אֶת הַחֵמָר שֶׁהִטְפִּיחוּהוּ בְּמַיִם, לָשׁוּ בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם וְאַחַר חִלְּקוּ אוֹתוֹ לִגְלָמִים בְּנֵי מִדָּה אֶחָת. פּוֹעֵל מֻמְחֶה יָכֹל לִלְבֹּן בְּלִי מְכוֹנָה כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לְבֵנִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת; וְאוּלָם חֲמֵשֶׁת לוֹבְנֵי הַלְּבֵנִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן לֹא הִסְפִּיקוּ לִלְּבֹּן בִּשְׁנֵי יְמֵי עֲבוֹדָה אֶלָּא שְׁלשֶׁת אֲלָפִים לְבֵנִים, וְסִדְּרוּ אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַבֵּשְׁנָה כָּל צָרְכָּן וְתִהְיֶינָה רְאוּיוֹת לִשְׂרֵפָה. מַעֲשֵׂה יִבּוּשׁ זֶה צָרִיךְ הָיָה לְהִמָּשֵׁךְ שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְאַפְּרִיל שָׁקֵד כּוֹרֶשׁ סְמִית לְבָרֵר אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאִי. בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו רָשַׁם בְּדִיּוּק אֶת הַזְּמָן שֶׁבּוֹ שָׁקְעָה הַחַמָּה מִתַּחַת לָאֹפֶק, וּבַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם זֶה הִתְבּוֹנֵן בְּאוֹתוֹ הַדִּיּוּק עַצְמוֹ אֶל זְרִיחַת הַחַמָּה. וְכָךְ מָצָא שֶׁבֵּין הַשְּׁקִיעָה וְהַזְּרִיחָה עָבְרוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת חָסֵר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע דַּקּוֹת, וּבְכֵן אֵפוֹא שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דַקּוֹת לְאַחַר זְרִיחָתָהּ תַּעֲבֹר הַחַמָּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁבָּרָקִיעַ שֶׁבָּה תַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע תְּכַוֵּן אֶת צַד הַצָּפוֹן.
בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן הִתְבּוֹנֵן כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶל הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּרָקִיעַ וּבָחַר בִּשְׁנֵי עֵצִים, שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַכִּוּוּן עַצְמוֹ שֶׁל מַסְלוּל הַחַמָּה, לִהְיוֹת מְשַׁמְּשִׁים לוֹ קַו צָהֳרַיִם קָבוּעַ לְצֹרֶךְ חֲקִירוֹתָיו מִכָּאן וְאֵילָךְ.
שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם שְׂרֵפַת הַלְּבֵנִים עָסְקוּ בַּהֲכָנַת עֲצֵי־בְּעֵרָה. כָּרְתוּ אֶת עַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁבִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם וְאָסְפוּ אֶל כָּל הָעֵצִים הַמּוּטָלִים עַל הַקַּרְקַע. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ טְרוּדִים בִּמְלָאכָה זוֹ, לֹא הִזְנִיחוּ אֶת הַצַּיִד כָּל עִקָּר, וּמַה גַם שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָיָה מֵזֻיָּן עַכְשָׁו בִּתְרֵיסָר חִצִּים בַּעֲלֵי חֻדִּים חַדִּים בְּיוֹתֵר. אֶת הַחֻדִּים הַלָּלוּ הִמְצִיא לוֹ טוֹףּ, אֲשֶׁר צָד קִפּוֹד אֶחָד, שֶׁהָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה שָׁלָל יָקָר עַד מְאֹד, לֹא בִּגְלַל בְּשָׂרוֹ הַדַּל, אֶלָּא בִּגְלַל הַמְּחָטִים הַדּוֹקְרוֹת שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בָּהֶן. אֶת הַמְּחָטִים הַלָּלוּ קָבְעוּ בִּקְצוֹת הַחִצִּים וּבְרָאשֵׁי הַחִצִּים, קָשְׁרוּ נוֹצוֹת שֶׁל תֻּכִּיִּים לְבָנִים, כְּדֵי לְכַוֵּן יָפֶה אֶת דֶּרֶךְ מְעוּפָם. הַכַּתָּב וְהֶרְבֶּרְט הִצְטַיְּנוּ עַד מְהֵרָה כְּרוֹבֵי קֶשֶׁת מְהִירִים. בִּסְבִיבוֹת הַקָּמִינִים הָיָה מָצוּי צַיִד לָרֹב, צֵיד חַיּוֹת וְצֵיד בַּעֲלֵי כָנָף, כְּגוֹן חֲזִירִי־מַיִם, יוֹנִים, שְׁפַנִּים, תַּרְנְגֹלֵי הַבָּר וְדוֹמֵיהֶם. אֶת רֹב בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הֵמִיתוּ בַּיַּעַר אֲשֶׁר לְיַד הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל הַתּוֹדָה וַאֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ “יַעַר הַזשֶׁקָמַר” עַל שֵׁם הָעוֹף, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט רָדְפוּ אַחֲרָיו בְּצֵאתָם לָתוּר אֶת הַמָּקוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
אֶת הַצַּיִד הַזֶּה אָכְלוּ צָלוּי. וְאוּלָם אֶת כַּרְעֵי חֲזִיר הַיָּם צִמְּקוּ וְעִשְּׁנוּ עַל גַּבֵּי אֵשׁ שֶׁל עֵצִים רַעֲנַנִּים, לְאַחַר שֶׁבִּשְׂמוּ אוֹתָם יָפֶה בְּעָלִים נוֹתְנֵי רֵיחַ. מָזוֹן זֶה שֶׁל צָלִי אַחַר צָלִי, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן חֹזֶק וְכֹחַ לַגּוּף בְּמִדָּה מְרֻבָּה יוֹתֵר, בְּכָל זֹאת קָצָה בּוֹ סוֹף סוֹף נֶפֶשׁ אוֹכְלָיו, וְהֵם הִשְׁתּוֹקְקוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל רְתִיחָה שֶׁל קְדֵרַת מָרָק עַל גַּבֵּי הָאָח. וְאוּלָם כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְכָךְ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם קְדֵרָה, וְכֵיוָן שֶׁאֵין קְדֵרָה בְּלֹא כִּבְשָׁן, מֻכְרָחִים הָיוּ לְצַפּוֹת עַד שֶׁיִּבָּנֶה הַכִּבְשָׁן.
עִם יְצִיאוֹתֵיהֶם לָצוּד צַיִד, שֶׁהִצְטַמְצְמוּ אַךְ בִּתְחוּם מֻגְבָּל מִסָּבִיב לַמַּלְבֵּן, גִּלוּ הַצַּיָּדִים רִשְׁמֵי עֲקֵבוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת צִפָּרְנַיִם כַּבִּירוֹת, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל מִינָן. אִי לָזֹאת יָעַץ לָהֶם כּוֹרֶשׁ סְמִית לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁבֵּין עֲצֵי הַיַּעַר מְצוּיוֹת חַיּוֹת טֶרֶף.
וְאָכֵן יָפֶה עָשָׂה שֶׁהִזְהִירָם עַל כָּךְ. כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים רָאוּ גִדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט חַיָּה אַחַת שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְיָגוּאַר. וְאַשְׁרֵיהֶם, שֶׁחַיָּה זוֹ לֹא הִתְנַפְּלָה עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהָיְתָה פּוֹגַעַת בָּהֶם פְּגִיעָה קָשָׁה מְאֹד. אֲבָל אִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, כְּלִי־זַיִן הָגוּן, כְּלוֹמַר, רוֹבֶה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ פֶּנְקְרוֹף, הָיָה אוֹסֵר עַל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת מִלְחָמָה קָשָׁה וְאַכְזְרִיָּה עַד שֶׁהָיָה מַכְחִיד אוֹתָן מֵעַל פְּנֵי הָאִי. זֶה הַנֵּדֶר שֶׁנָּדַר בְּלִבּוֹ.
בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הָאֲחָדִים הָאֵלֶּה שׁוּב לֹא שָׁקְדוּ בְּנֵי־הַחֲבוּרָה לְהַתְקִין אֶת הַקָּמִינִים, כְּדֵי שֶׁהַיְּשִׁיבָה בָּהֶם תְּהִי נוֹחָה וּמְרֻוָּחָה כָּל צָרְכָּהּ, לְפִי שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לִמְצֹא אוֹ לִבְנוֹת בֵּית דִּירָה מְעֻלֶּה מֵהֶם. הֵם הִסְתַּפְּקוּ אַךְ בְּהַצִּיעָם עַל גַּבֵּי הַחוֹל שֶׁבַּמִּסְדְּרוֹנִים מַצָּעוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל אֵזוֹב וְשֶׁל עָלִים יְבֵשִׁים וְעַל הַמִּשְׁכָּבוֹת הַגַּסִּים וְהַפְּשׁוּטִים הַלָּלוּ יֶשְׁנוּ הָעוֹבְדִים הָעֲיֵפִים שֵׁנָה מְתוּקָה.
אָז נָתְנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת דַּעְתָּם לִמְנוֹת אֶת הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם מֵאָז בָּאוּ אֶל הָאִי לִינְקוֹלְן וְקָבְעוּ מִנְיַן זְמַנִּים מְדֻיָּק. בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁי לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, שֶׁחָל בָּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, עָבְרוּ שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם מֵאָז הֵטִילָה הַסְּעָרָה אֶת פְּלִיטֵי אֳנִיַּת הָאֲוִיר עַל אַדְמַת הָאִי.
בְּשִׁשִּׁי לְאַפְּרִיל, עִם הָנֵץ הַחַמָּה, בָּא הָאִינְגֵ’נֵר וַחֲבֵרָיו אֶל קָרַחַת הַיַּעַר, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁנּוֹעַד לִשְׂרֵפַת הַלְּבֵנִים. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁמְּלֶאכֶת שְׂרֵפָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם וְלֹא בְּתוֹךְ תַּנּוּרִים, שֶׁכֵּן צִבּוּר הַלְּבֵנִים הָיָה הוּא גוּפוֹ מְשַׁמֵּשׁ תַּנּוּר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִשְׂרֹף וְלִלְבֹּן אֶת עַצְמוֹ. חֲבִילוֹת הַזְּרָדִים שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת דֶּלֵק, הָיוּ עֲרוּכוֹת וּמְסֻדָּרוֹת עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע סִדּוּר כָּרָאוּי לַדָּבָר וְהֻקְּפוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל לְבֵנִים יְבֵשׁוֹת, שֶׁהָיוּ לְגַל מְעֻקָּב גָּדוֹל, אֲשֶׁר בְּצַלְעוֹתָיו פָּתְחוּ אֲרֻבּוֹת לְזֶרֶם הָאֲוִיר. עֲבוֹדָה זוֹ אָרְכָה כָּל הַיּוֹם וְרַק לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ אֶת חֲבִילוֹת הַזְּרָדִים בָּאֵשׁ.
אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל שִׁמּוּרִים לִבְנֵי הַחֲבוּרָה וְאִישׁ מֵהֶם לֹא נָתַן שֵׁנָה לְעֵינָיו, אֶלָּא הַכֹּל שָׁקְדוּ לְקַיֵּם אֶת הַמְּדוּרָה, שֶׁתְּהִי דוֹלֶקֶת יָפֶה.
מְלָאכָה זוֹ אָרְכָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וְעָלְתָה יָפֶה כָּל צָרְכָּהּ. וְהוֹאִיל וְהָיָה צֹרֶךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁהֶחֳמָרִים הָעֲשֵׁנִים יִצְטַנְנוּ, טָרְחוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף בֵּינָתַיִם לְהָבִיא בְּהַנְהָגָתוֹ וּפִקּוּחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית כַּמָּה וְכַמָּה מַשָּׂאוֹת שֶׁל אַבְנֵי סִיד בְּנוֹת חוּמְצַת פֶּחָם, שֶׁעָמְסוּ אוֹתָן עַל מִקְלְעוֹת עֲנָפִים וְגֵרְרוּם מִן הַשָּׂפָה הַצְּפוֹנִית שֶׁל הַיְאוֹר. לְאַחַר שֶׁנִּתְמַזְמְזוּ מֵחֲמַת הַחֹם נָתְנוּ הָאֲבָנִים הַלָּלוּ סִיד דָּשֵׁן, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁכִּבּוּ אוֹתוֹ הֵכִיל יְסוֹד סִידִי מְרֻבֶּה, שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ נָקִי, כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה מֵאֶבֶן שַׁישׁ זַכָּה בְּיוֹתֵר. אֶל תּוֹךְ מִקְפַּת הַסִּיד הַזֹּאת שָׁפְכוּ חוֹל, כְּדֵי לִמְנֹעַ אוֹתָהּ מֵהִתְכַּוְּצוּת יְתֵרָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נֶהְפַּךְ הַסִּיד וְהָיָה לְמֶלֶט מְצֻיָּן מְאֹד.
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַלָּלוּ נִשְׁלְמוּ בִּתְשִׁיעִי לְחֹדָשׁ מַרְס וְסוֹפָן שֶׁהִמְצִיאוּ לְתַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל סִיד מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ וְכַמָּה אֲלָפִים לְבֵנִים.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְחִילוּ בְּלִי אִחוּר בִּמְלֶאכֶת הַתַּנּוּר לְצֹרֶךְ מִשְּׂרֵפַת כְּלֵי הַחֶרֶס הַדְּרוּשִׁים לְתַשְׁמִישֵׁי בֵּית הַבִּשּׁוּל. מְלָאכָה זוֹ לֹא הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר וְהִצְלִיחָה כָּל צָרְכָּהּ. לְאַחַר חֲמִשָּׁה יָמִים נִתְמַלֵּא הַתַּנּוּר בְּפַחֲמֵי אֶבֶן, אֲשֶׁר אוֹצָר בָּלוּם מֵהֶם, גָּלוּי לָעַיִן, מָצָא הָאִינְגֵ’נֵר סָמוּךְ לַפֶּלֶג הָאָדֹם, וּמִיָּד הִתְחִיל עַמּוּד הֶעָשָׁן הָרִאשׁוֹן מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ אֲרֻבָּה גְּבוֹהָה עֶשְׂרִים רֶגֶל. קָרַחַת הַיַּעַר נֶהְפְכָה לְבֵית חֲרשֶׁת, וּפֶנְקְרוֹף הָגָה בְּלִבּוֹ אֲמוּנָה טְמִירָה. שֶׁתַּנּוּר זֶה עָתִיד לְהוֹצִיא כָּל מִינֵי מַעֲשֵׂי יְצִירָה שֶׁל הַחֲרשֶׁת שֶׁבְּיָמֵינוּ.
וְאוּלָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי מַעֲשֵׂי הַיְּצִירָה הַלָּלוּ, יָצְרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים קֹדֶם כֹּל כְּלֵי חֶרֶס פְּשׁוּטִים, אֲבָל כְּשֵׁרִים יָפֶה לְבִשּׁוּל מְזוֹנוֹת. לְצֹרֶךְ זֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאַדְמַת הַחֵמָר, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹסִיף עָלֶיהָ מְעַט סִיד וְעַפְרוּרִית חַלָּמִישׁ. עִסַּת חֹמֶר זוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת “אַדְמַת מִקְטָרוֹת” לָאֲמִתָּה, וּמִמֶּנָּה יָצְרוּ קְדֵרוֹת, סְפָלִים שֶׁצָּרוּ תַּבְנִיתָם בְּסִיּוּעַ שֶׁל אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לַדָּבָר, קְעָרוֹת, כַּדִים גְּדוֹלִים וְגִיגִיּוֹת לְמַיִם, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. אָמְנָם צוּרָתָם שֶׁל כָּל הַכֵּלִים הַלָּלוּ הָיְתָה גַסָּה וּלְקוּיָה, וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁשָּׂרְפוּ וְלִבְּנוּ אוֹתָם בְּחֹם עָצוּם, נִתְמַלֵּא בֵּית־הַבִּשּׁוּל שֶׁל הַקָּמִינִים הַרְבֵּה כְּלֵי תַשְׁמִישׁ יִקְרֵי עֶרֶךְ כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ מֵאַדְמַת חַרְסִינָה נָאָה וּמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר.
מִן הַצֹּרֶךְ הוּא לְהוֹסִיף, כִּי פֶּנְקְרוֹף רָצָה לְהִוָּכַח אִם בֶּאֱמֶת רָאוּי הוּא חֵמָר זֶה לְשֵׁם “אַדְמַת מִקְטָרוֹת”, וּלְפִיכָךְ עִצְּבוּ יָדָיו מִקְטָרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁהָיוּ גַסּוֹת בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁבְּעֵינָיו הוּא הָיוּ נָאוֹת עַד מְאֹד. אֲבָל לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל הָיָה חָסֵר טַבַּק, וּמִן הָרָאוּי לֵאמֹר, שֶׁחִסָּרוֹן זֶה קָשֶׁה הָיָה לוֹ לָאָדָם כְּפֶנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה לָהוּט אַחֲרֵי הָעִשּׁוּן.
“אֲבָל סוֹפִי שֶׁאֶזְכֶּה גַם לְטַבַּק, כְּשֵׁם שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁאָר הַדְּבָרִים!” נִחֵם פֶּנְקְרוֹף אֶת נַפְשׁוֹ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּלִי מְצָרִים.
הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ נִמְשְׁכוּ עַד לַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּאַפְּרִיל, וְאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּזְּמָן שִׁמּוּשׁ מְעֻלֶּה. כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ קַדָּרִים, לֹא עָסְקוּ בְּשׁוּם דָּבָר חוּץ מִיצִירַת כְּלֵי חֶרֶס. וּכְשֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלִּפְנֵי כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲשׂוֹתָם לְחָרָשֵׁי־בַּרְזֶל, יִהְיוּ נַעֲשִׂים חָרָשֵׁי בַּרְזֶל. הוֹאִיל וְיוֹם הַמָּחָר הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן וְעִם זֶה גַם חַג הַפַּסְחָא, נִמְנוּ וְגָמְרוּ פֶּה אֶחָד לִשְׁבּוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְלָנוּחַ. הָאֲמֵרִיקָנִים הַלָּלוּ הָיוּ אֲנָשִׁים אֲדוּקִים בַּדָּת וּמְדַקְדְּקִים בְּמִצְווֹת, וְהַמַּצָּב הַמְּיֻחָד שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בּוֹ הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת רִגְשׁוֹת אֱמוּנָתָם וּבִטְחוֹנָם בְּיוֹצֵר הַכֹּל.
בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל בָּעֶרֶב חָזְרוּ אֵפוֹא אֶל דִּירָתָם אֲשֶׁר בַּקָּמִינִים. הֵם לָקְחוּ עִמָּם אֶת כְּלֵי הַחֶרֶס הָאַחֲרוֹנִים, וְהַתַּנּוּר כֻּבָּה לְפִי שָׁעָה עַד שֶׁיְּהִי צֹרֶךְ בּוֹ לְשֵׁם תַּכְלִית חֲדָשָׁה. בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתָם הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ לָאִינְגֵ’נֵר, כִּי נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו חֵמָר הֶעָלוּל לְמַלֵא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל סְפוֹג מַבְעִיר. מוּדַעַת הִיא, שֶׁסְּפוֹג זֶה, הָרַךְ כִּקְטִיפָה, מוֹצָאוֹ מִפִּטְרִיָּה אַחַת מִמִּין הַנַּקְבּוּבִיּוֹת. כְּשֶׁמַּתְקִינִים אוֹתוֹ כָּרָאוּי, הֲרֵיהוּ נוֹחַ לְהִתְלַהֵב עַד מְאֹד, בְּיִחוּד כְּשֶׁמַּרְוִּים אוֹתוֹ בַּאֲבַק שְׂרֵפָה אוֹ מְבַשְּׁלִים אוֹתוֹ בִּתְמִסָּה שֶׁל חַנְקַת נַתְּרָן. וְאוּלָם עַד עַכְשָׁו לֹא מָצְאוּ אַף פִּטְרִיָּה אַחַת מִמִּין הַנַּקְבּוּבִיּוֹת. וְאוּלָם הַיּוֹם גִּלָּה הָאִינְגֵ’נֵר צֶמַח אֶחָד הַנִּמְנֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַלַּעֲנָה, אֲשֶׁר מִינֶיהָ הָרָאשִׁיִּים הֵם הָאַבְּסִינְתְּ, הַחַסָּא הַקִּיסְרִי וְכוּ'. מִצֶּמַח זֶה תָּלַשׁ אֲגֻדּוֹת אֲחָדוֹת וְהוֹשִׁיטָן לַסַּפָּן וְאָמָר:
“הֲרֵי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף, דָּבָר, אֲשֶׁר יִגְרֹם לְךָ שִׂמְחָה.”
פֶּנְקְרוֹף הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הַצֶּמַח, שֶׁהָיָה עָטוּף שַׂעֲרוֹת מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת וַאֲשֶׁר עָלָיו הָיוּ מְכֻסִּים מוֹךְ צַמְרִי.
“מַה הַצֶּמַח הַזֶּה, אֲדוֹנִי סְמִית?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, “אֵל אֱלֹהִים! הַאֻמְנָם טַבַּק הוּא?”
“לֹא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הֲרֵי זֶה מִין לַעֲנָה; הַחֲכָמִים קוֹרְאִים לוֹ לַעֲנָה סִינִית, וְאוּלָם לָנוּ יְהִי סְפוֹג מַבְעִיר.”
וְאָמְנָם צֶמַח זֶה לְאַחַר שֶׁיִּבְּשׁוּהוּ יָפֶה נַעֲשָׂה מָהִיר לְהִתְלַהֵב, וּבְיִחוּד לְאַחַר זְמָן, כַּאֲשֶׁר הִרְוָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר תְּמִסָּה שֶׁל חַנְקַת נַתְּרָן, זֹאת אוֹמֶרֶת, תְּמִסָּה שֶׁל מְלַחַת, שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאַדְמַת הָאִי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הִתְכַּנְּסוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּחֶדֶר הַמֶּרְכָּזִי וְסָעֲדוּ בַּהֲנָאָה יְתֵרָה. נֶב בִּשֵּׁל בִּקְדֵרָה בְּשַׂר שָׁפָן וְהֵכִין מָרָק, אַף הֶעֱלָה עַל הַשֻּׁלְחָן קֶדֶל21 מְבֻשָּׂם שֶׁל חֲזִיר הַמַּיִם בְּצֵרוּף כַּדּוּרִיוֹת מְבֻשָּׁלוֹת שֶׁל צֶמַח אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאֵזוֹר הַטְּרָפִּי הֲרֵיהוּ גָּדֵל בְּצוּרָה שֶׁל אִילָן. הַכַּדּוּרִיוֹת שֶׁל שָׁרְשֵׁי הָאִילָן הַזֶּה טַעֲמָן מְשֻׁבָּח וְהֵן זָנוֹת עַד מְאֹד וְדוֹמוֹת הַרְבֵּה לְאוֹתוֹ הַחֹמֶר הַמָּצוּי לִמְכִירָה בְּאַנְגְּלִיָּה בְּשֵׁם “סָגוֹ שֶׁל פּוֹרְטְלַנְד”. בְּמִדָּה יְדוּעָה יָכֹל צֶמַח זֶה לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיוּ חֲסֵרִים אוֹתוֹ לְגַמְרֵי.
לְאַחַר סְעֻדַּת הָעֶרֶב יָצָא כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְטַיֵּל מְעַט עַל חוֹף הַיָּם. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת שְׁמוֹנֶה וְנִכָּר הָיָה, שֶׁהַלַּיְלָה יִהְיֶה אַחַד הַלֵּילוֹת הַיָּפִים. הַיָּרֵחַ, שֶׁהִגִּיעַ לְמִלּוּאוֹ לִפְנֵי חֲמִשָּׁה יָמִים, טֶרֶם עָלָה, אֲבָל הָאֹפֶק כְּבָר הִתְחִיל מִתְכַּסֶּה אוֹתָם זָהֳרֵי הַכֶּסֶף הָעֲנֻגִּים וְהַחִוְרִים, הָרְאוּיִים לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם עַמּוּד הַשַּׁחַר שֶׁל הַלְּבָנָה, בִּמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ הַדְּרוֹמִי הִבְהִיקוּ קְבוּצוֹת הַכּוֹכָבִים הַסְּמוּכוֹת לַצִּיר וּבֵינֵיהֶן אוֹתוֹ הַצְּלָב הַדְּרוֹמִי, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר קִדְּמָהוּ לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם מֵעַל רֹאשׁ הַר פְרַנְקְלִין.
הָאִינְגֵ’נֵר הִתְבּוֹנֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה אֶל קְבוּצַת כּוֹכָבִים מַזְהִירָה זוֹ, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ וּבְתַחְתִּיתָהּ קְבוּעִים שְׁנֵי כּוֹכָבִים בַּעֲלֵי שִׁעוּר גֹּדֶל מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, מִשְּׂמֹאלָה כּוֹכָב בַּעַל שִׁעוּר גֹּדֶל מִמַּדְרֵגָה שְׁנִיָּה וּמִימִינָה – כּוֹכָב בַּעַל שִׁעוּר גֹּדֶל מִמַּדְרֵגָה שְׁלִישִׁית.
לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר קְצָת פָּתַח וְאָמָר:
“הַגִּידָה לִי, הֶרְבֶּרְט, כְּלוּם אֵין הַיּוֹם חֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל?”
“אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.
“וּבְכֵן אֵפוֹא, אִם אֵינִי טוֹעֶה, הֲרֵי יִהְיֶה מָחָר אֶחָד מֵאַרְבַּעַת יְמֵי הַשָּׁנָה, שֶׁבָּהֶם מִשְׁתַּוֶּה הַזְּמָן הָאֲמִתִּי עִם הַזְּמָן הָאֶמְצָעִי, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמָּחָר תַּעֲבֹר הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַמֵּרִידְיַאן בְּדִיּוּק, פְּרָט לִשְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת, בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן אֲשֶׁר לְפִי הוֹרָאַת הַשְּׁעוֹנִים יִהְיֶה זְמַן הַצָּהֳרַיִם. אִם אַךְ מֶזֶג הָאֲוִיר יִהְיֶה יָפֶה, הֲרֵינִי מִקְוֶה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי לְכַוֵּן בְּקֵרוּב אֶת מַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁל הָאִי.”
“בְּלִי מַכְשִׁירִים, בְּלִי סֶכְּסְטַנְט?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
“הֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְכֵיוָן שֶׁהַלַּיְלָה בָּהִיר הוּא, יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי לְנַסּוֹת לִקְבֹּעַ עוֹד הַיּוֹם אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁלָּנוּ עַל פִּי גָבְהוֹ שֶׁל צְלָב הַדָּרוֹם מֵעַל הָאֹפֶק, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַל פִּי גָבְהוֹ שֶׁל הַצִּיר הַדְּרוֹמִי. הֲרֵי תָּבִינוּ מִדַּעְתְּכֶם, יְדִידֵי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ נִגָּשִׁים לְכוֹנֵן מִפְעֲלֵי יִשּׁוּב חֲשׁוּבִים, לֹא דַיֵּנוּ שֶׁנֵּדַע כִּי אֶרֶץ זוֹ הִיא אִי, אֶלָּא מִן הַצֹּרֶךְ לָנוּ לָדַעַת, וְאִלּוּ גַּם בְּקֵרוּב, כַּמָּה רָחוֹק הוּא מִן הַיַּבֶּשֶׁת, אִם מֵאֲמֵרִיקָה, אִם מֵאוֹסְטְרַלְיָה וְאִם מִקְּבוּצוֹת הָאִיִּים הָרָאשִׁיִּים שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט.”
“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר הַכַּתָּב, “לְפִי שֶׁאִם יִוָּדַע לָנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ רְחוֹקִים מִן הַיִּשּׁוּב אֶלָּא כְּמֵאָה מִילִין, הֲרֵי תַּחַת לִבְנוֹת בַּיִת, אֶפְשָׁר שֶׁכַּדַאי יִהְיֶה לָנוּ לִבְנוֹת אֳנִיָּה.”
“וּמִשּׁוּם כָּךְ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֲנִי רוֹצֶה לְנַסּוֹת עוֹד הָעֶרֶב לִקְבֹּעַ אֶת מַעֲלַת הָרֹחַב שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, וּמָחָר בַּצָּהֳרַיִם אֲנַסֶּה לְחַשֵּׁב אֶת מַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁלּוֹ.”
אִלּוּ הָיָה לוֹ לָאִינְגֵ’נֵר סֶכְּסְטַנְט, כְּלוֹמַר, מַכְשִׁיר שֶׁעַל יָדוֹ אֶפְשָׁר לָמֹד בְּדִיּוּק רַב אֶת הַמֶּרְחָק הַזָּוִיתִי שֶׁבֵּין הַדְּבָרִים, הָיָה עוֹלֶה חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ עַל נְקַלָּה. עַל פִּי גֹבַהּ הַצִּיר הָעֶרֶב וְעַל פִּי הַהִתְבּוֹנְנוּת אֶל מַעֲבַר הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן בְּיוֹם מָחָר, הָיָה קוֹבֵעַ אֶת שִׁעוּרָיו שֶׁל הָאִי. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁחָסֵר הָיָה מַכְשִׁיר זֶה, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת.
כּוֹרֶשׁ סְמִית חָזַר אֵפוֹא אֶל הַקָּמִינִים וּלְאוֹרָה שֶׁל הָאָח הַמְבֹעֶרֶת הִקְצִיעַ בְּסַכִּין שְׁנֵי סַרְגֵּלִים קְטַנִּים וּשְׁטוּחִים וְאִחֲדָם יַחַד בִּקְצוֹתָם בְּאֹפֶן שֶׁשִּׁמְּשׁוּ מֵעֵין מְחוּגָה שֶׁל עֵץ, אֲשֶׁר שׁוֹקֶיהָ יָכְלוּ לְהִפָּתַח וּלְהִסָּגֵר. צִיר לִמְחוּגָה זוֹ שִׁמֵּשׁ חוֹחַ מוּצָק שֶׁל עֵץ שִׁטָּה, שֶׁמָּצָא בְּאוֹצַר הָעֵצִים.
לְאַחַר שֶׁהִתְקִין כְּלִי זֶה, חָזַר הָאִינְגֵ’נֵר אֶל חוֹף הַיָּם, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הָיָה לוֹ לָמֹד אֶת גֹּבַהּ הַצִּיר עַל פְּנֵי אֹפֶק שֶׁנִּכָּר בְּבֵרוּר גָּמוּר, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַל פְּנֵי אֹפֶק הַיָּם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּף הַצִּפֹּרֶן כִּסָּה אֶת הָאֹפֶק הַדְּרוֹמִי, לְפִיכָךְ רָאָה עַצְמוֹ אָנוּס לְבַקֵּשׁ לוֹ עֶמְדָה רְאוּיָה יוֹתֵר לַדָּבָר. הָעֶמְדָּה הַמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר לְצָרְכּוֹ הָיְתָה וַדַּאי עַל פְּנֵי הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, אֲבָל כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו צָרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר אֶת נַחַל־הַתּוֹדָה, וְנַחַל זֶה עָמֹק הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְקָשָׁה הָיָה לְעָבְרוֹ.
אִי־לָזֹאת הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לַעֲרֹךְ אֶת הַתַּצְפִּית שֶׁלּוֹ מֵעַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּלְהַעֲלוֹת אַחַר כָּךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת גָּבְהָהּ שֶׁל רָמָה זוֹ מֵעַל שֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם; אֶת חִשּׁוּב הַגֹּבַהּ הַזֶּה אָמַר לַעֲשׂוֹת מָחָר בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה הַפְּשׁוּטָה.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָלוּ אֵפוֹא עַל הָרָמָה דֶּרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל הַתּוֹדָה וְהִתְיַצְּבוּ עַל קָצֶהָ, שֶׁנִּמְשַׁךְ מִצְּפוֹנִית־מַעֲרָבִית לִדְרוֹמִית־מִזְרָחִית.
חֵלֶק זֶה שֶׁל הָרָמָה הָיָה גָּבוֹהַּ כַּחֲמִשִּׁים רֶגֶל מֵעַל הַמְּרוֹמִים שֶׁל שְׂפַת הַנַּחַל הַיְמָנִית, שֶׁיָּרְדוּ מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת עַד לְכֵף־הַצִּפֹּרֶן אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי. שׁוּם מַעֲצוֹר לֹא עִכֵּב אֵפוֹא אֶת מֶבַּט הָעַיִן, שֶׁהִקִּיף חֲצִי הָאֹפֶק, מִכֵּף הַצִּפֹּרֶן עַד כֵּף הַזּוֹחֵל. מִצַּד דָּרוֹם הָיָה הָאֹפֶק מוּאָר בְּתַחְתִּיתוֹ יָפֶה בְּזָהֳרֵי הַלְּבָנָה וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בְּדִיּוּק מַסְפִּיק.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְלָה הַצְּלָב הַדְּרוֹמִי לְעֵינֵי הָרוֹאִים בְּמַצָּב הָפוּךְ: הַכּוֹכָב אַלְפָא שֶׁהוּא הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לַצִּיר הַדְּרוֹמִי, עָמַד בְּתַחְתִּיתוֹ.
הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין קְבוּצַת כּוֹכָבִים זוֹ וּבֵין הַצִּיר הַדְּרוֹמִי גָדוֹל הוּא מִן הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין כּוֹכַב הַצִּיר הַצְּפוֹנִי וּבֵין הַצִּיר הַצְּפוֹנִי. הַכּוֹכָב אַלְפָא רָחוֹק מִמֶּנּוּ בְּעֶרֶךְ עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מַעֲלוֹת; כּוֹרֶשׁ סְמִית יָדַע אֶת הַדָּבָר וְהוּא הֶעֱלָה אֶת הַמֶּרְחָק הַזֶּה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. כְּדֵי לְהָקֵל אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ הִמְתִּין עַד שֶׁאוֹתוֹ הַכּוֹכָב יַעֲבֹר אֶת הַמֵּרִידְיַאן מִתַּחַת לַצִּיר.
כּוֹרֶשׁ סְמִית כִּוֵּן שׁוֹק אֶחָד שֶׁל הַמְּחוּגָה שֶׁלּוֹ כְּנֶגֶד אֹפֶק הַיָּם וְאֶת הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד הַכּוֹכָב אַלְפָא, וְעַל פִּי הָרֶוַח שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשּׁוֹקַיִם עָמַד עַל הַמֶּרְחָק הַזָּוִיתִי שֶׁבֵּין אַלְפָא וְהָאֹפֶק. כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַזָּוִית בִּקְבִיעוּתָהּ וּבְדִיּוּקָהּ הִצְמִיד בְּקוֹצִים אֶת שְׁנֵי קְצוֹת הַמְּחוּגָה אֶל כָּפִיס שְׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה מֻנָּח עֲלֵיהֶם בָּעֵרֶב, בְּאֹפֶן שֶׁהָרֶוַח שֶׁבֵּינֵיהֶם נִשְׁתַּמֵּר יָפֶה.
לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לְחַשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ שֶׁל הַזָּוִית שֶׁעָלְתָה בְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהַעֲלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַדֶּפְּרֶסְיָה שֶׁל הָאֹפֶק, וּלְשֵׁם כָּךְ מֻכְרָח הָיָה לָמֹד אֶת שִׁעוּר גָּבְהָהּ שֶׁל הָרָמָה, שִׁעוּרָהּ שֶׁל הַזָּוִית צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לְצַיֵּן אֶת גָּבְהוֹ שֶׁל הַכּוֹכָב אַלְפָא וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶת גָּבְהוֹ שֶׁל הַצִּיר מֵעַל הָאֹפֶק, כְּלוֹמַר, אֶת הָרֹחַב הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי, מִשּׁוּם שֶׁהָרֹחַב שֶׁל כָּל מָקוֹם שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ שָׁוֶה וּמְכֻוָּן תָּמִיד אֶל גָּבְהוֹ שֶׁל הַצִּיר מֵעַל הָאֹפֶק שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַלָּלוּ חָשַׂךְ לְיוֹם מָחָר, וּבְעֶשֶׂר שָׁעוֹת כְּבָר יָשְׁנוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה.
פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר 🔗
מְדִידַת חוֹמַת הַגְּרָנִית – שִׁמּוּשָׁה שֶׁל הִלְכַת הַמְשֻׁלָּשִׁים הַדּוֹמִים – הָרֹחַב הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי – טִיּוּל אֶל הַצָּפוֹן – שִׂרְטוֹן הַמְכֻסֶּה צְדָפוֹת – מַחֲשָׁבוֹת לֶעָתִיד – מַעֲבַר הַשֶּׁמֶשׁ דֶרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן – שִׁעוּרָיו שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן.
לְמָחָר, בַּיּוֹם הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל – הוּא אֶחָד בַּשַּׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ פַּסְחָא – יָצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עִם הָנֵּץ הַחַמָּה מִן הַקָּמִינִים וְעָסְקוּ בִּכְבִיסַת הַלְּבֵנִים וּבְנִקּוּי הַבְּגָדִים שֶׁלָּהֶם. הָאִינְגֵ’נֵר חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַשֵּׁל סַבּוֹן לִכְשֶׁיִּמְצָא אֶת הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים לְצֹרֶךְ זֶה, כְּלוֹמַר, אַשְׁלָג22 אוֹ סוֹדָה, חֵלֶב אוֹ שֶׁמֶן. גַּם עַל הַשְּׁאֵלָה הַחֲשׁוּבָה בִּדְבַר חִדּוּשׁ הַבְּגָדִים יָדוּנוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ. מִכָּל מָקוֹם, עֲתִידִים בִּגְדֵיהֶם לְהַאֲרִיךְ יָמִים עוֹד כְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, לְפִי שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים אָרִיג חָזָק וְיָכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁיָּגְעוּ לוֹבְשֵׁיהֶם בַּעֲבוֹדַת הַגּוּף. וְאוּלָם הַכֹּל יִהְיֶה תָּלוּי סוֹף סוֹף בְּמַצָּבוֹ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי לְגַבֵּי אַרְצוֹת הַיִּשּׁוּב. שְׁאֵלָה זוֹ עֲתִידָהּ הָיְתָה לְהִפָּתֵר עוֹד הַיּוֹם, אִם מֶזֶג הָאֲוִיר יִהְיֶה נוֹחַ לְכָךְ.
הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה בְּשִׁפּוּלֵי הָאֹפֶק הַזַּךְ וּבִשְּׂרָה יוֹם נָאֶה, אֶחָד מֵאוֹתָם הַיָּמִים הַנָּאִים שֶׁל עוֹנַת הַסְּתָו, הַמְּשַׁמְּשִׁים מֵעֵין בִּרְכוֹת הַשָּׁלוֹם הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַחַמָּה.
עַכְשָׁו מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה אֵפוֹא לְהַשְׁלִים אֶת גּוּפֵי הַתַּצְפִּית שֶׁל יוֹם אֶתְמֹל וְלָמֹד אֶת גָּבְהָהּ שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה מֵעַל לְשֶׁטַח הַיָּם.
“וְכִי אֵינְךָ זָקוּק לְתַכְלִית זוֹ לִכְלִי, הַדּוֹמֶה לְאוֹתוֹ שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ אֶמֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט אֶת הָאִינְגֵ’נֵר.
“לֹא, בְּנִי,” הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל, “הַפַּעַם נַעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂינוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁגַּם תּוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל זוֹ תִּהְיֶינָה מְדֻיָּקוֹת כָּל צָרְכָּן.”
הֶרְבֶּרְט, שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה וְהָיָה לָהוּט לָדַעַת כָּל דָּבָר, נִטְפַּל אֶל הָאִינְגֵ’נֵר, אֲשֶׁר פָּנָה וְהָלַךְ מִתַּחְתִּית חוֹמַת הַגְּרָנִית עַד לִקְצֵה שְׂפַת הַיָּם. פֶּנְקְרוֹף, נֶב וְהַכַּתָּב עָסְקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּמְלָאכוֹת שׁוֹנוֹת.
כּוֹרֶשׁ סְמִית לָקַח עִמּוֹ מוֹט אָרֹךְ כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רֶגֶל, אֲשֶׁר אֶת אָרְכּוֹ מָדַד בְּדִיּוּק עַל פִּי קוֹמַת גּוּפוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה לוֹ יָפֶה. הֶרְבֶּרְט נָשָׂא אֲנָךְ, שֶׁמָּסַר לְיָדוֹ הָאִינְגֵ’נֵר וְשֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא אֶבֶן פְּשׁוּטָה, קְשׁוּרָה בִּמְשִׁיחָהּ רַכָּה שֶׁל סִיבִים.
בְּרִחוּק שֶׁל עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת מִשְּׂפַת הַיָּם וְכַחֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מֵחוֹמַת הַגְּרָנִית, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה יָשָׁר כְּקַו אֲנָךְ, תָּקַע כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַמּוֹט בַּחוֹל בְּעֹמֶק שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלַיִם, וּבְסִיּוּעַ שֶׁל הָאֲנָךְ עָלָה בְּיָדוֹ לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בְּכִוּוּן מְאֻנָּךְ לְמִישׁוֹרוֹ שֶׁל הָאֹפֶק.
מִשֶּׁגָּמַר אֶת מְלַאכְתּוֹ זוֹ, הִרְתִּיעַ עַצְמוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד כְּדֵי הָרִחוּק שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁקַּוֵּי הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ, בְּשָׁכְבוֹ עַל גַּבֵּי הַחוֹל, יִהְיוּ פּוֹגְעִים בְּבַת־אַחַת בְּרֹאשׁ הַמּוֹט וּבְרֹאשׁ חוֹמַת הַגְּרָנִית. וְכֵיוָן שֶׁמָּצָא נְקֻדָּה זוֹ, צִיֵּן אוֹתָהּ בְּדִיּוּק עַל יְדֵי יָתֵד שֶׁתָּקַע בַּקַּרְקַע.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנָה אֶל הֶרְבֶּרְט וּשְׁאֵלָהוּ:
“יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת גּוּפֵי תּוֹרַת הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה?”
“מִקְצָתָם,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, שֶׁלֹּא רָצָה לְהִתְגָאוֹת.
“זוֹכֵר אַתָּה מַה הֵן סְגֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים דּוֹמִים?”
“הֵן,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “צַלְעוֹתֵיהֶם הַמַּתְאִימוֹת פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹנִיּוֹת הֵן זוֹ לָזוֹ.”
“וּבְכֵן אֵפוֹא, בְּנִי, רְאֵה הִנְנִי בּוֹנֶה שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים דּוֹמִים, יִשְׁרֵי זָוִיּוֹת, אֶחָד קָטֹן וְאֶחָד גָּדוֹל. גָּבְהוֹ שֶׁל הַמּוֹט הַמְּאֻנָּךְ וְהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין תַּחְתִּית הַמּוֹט וּבֵין הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה מְשַׁמְּשִׁים נִצָּבָיו שֶׁל הַקָּטֹן, וְקַו הָרְאִיָּה שֶׁלִּי הוּא הַיֶּתֶר שֶׁלּוֹ. נִצָּבָיו שֶׁל הַמְשֻׁלָּשׁ הַגָּדוֹל הֵם חוֹמַת הַסְּלָעִים הַמְאֻנָּכָה, שֶׁעָלֵינוּ לָמֹד אֶת גָּבְהָהּ, וְהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין תַּחְתִּיתָהּ וּבֵין הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה; קַו הָרְאִיָּה שֶׁלִּי מְשַׁמֵּשׁ יֶתֶר גַּם לִמְשֻׁלָּשׁ זֶה וְאֵינוֹ אֶלָּא הַמְשֵׁךְ הַיֶּתֶר שֶׁל הַמְשֻׁלָּשׁ הָרִאשׁוֹן.”
“הָאָח, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הֲרֵינִי מֵבִין אֶת כַּוָּנָתְךָ?” קָרָא הֶרְבֶּרְט, “כְּיַחֵס הַמֶּרְחָק שֶׁמִּן הַיָּתֵד עַד הַמּוֹט אֶל הַמֶּרְחָק שֶׁמִּן הַיָּתֵד עַד לְתַחְתִּית הַחוֹמָה, כָּךְ יַחַס גֹּבַהּ הַמּוֹט אֶל גֹּבַהּ הַחוֹמָה.”
“יָפֶה אָמַרְתָּ, הֶרְבֶּרְט,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וּלְאַחַר שֶׁנָּמֹד אֶת שְׁנֵי הַמֶּרְחַקִּים הַלָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגֹּבַהּ הַמּוֹט יָדוּעַ לָנוּ, נוּכֵל לִקְבֹּעַ עַל יְדֵי חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט גַם אֶת גָּבְהָהּ שֶׁל הַחוֹמָה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִפָּטֵר מִן הָעֲבוֹדָה לָמֹד אֶת הַחוֹמָה מְדִידָה שֶׁל מַמָּשׁ.”
שְׁנֵי הַמֶּרְחַקִּים הָאָפְקִיִּים נִמְדְדוּ עַל יְדֵי הַמּוֹט, אֲשֶׁר גָּבְהוֹ מֵעַל לַחוֹל עָלָה בְּדִיּוּק לְעֶשֶׂר רַגְלָיִם.
הַמֶּרְחָק הָרִאשׁוֹן בֵּין הַיָּתֵד וּבֵין הַנְּקֻדָּה, שֶׁשָּׁם הָיָה הַמּוֹט נָעוּץ בַּחוֹל, הָיָה חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רֶגֶל.
הַמֶּרְחָק הַשֵּׁנִי, בֵּין הַיָּתֵד וּבֵין הַבָּסִיס שֶׁל הַחוֹמָה, הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רֶגֶל.
מִשֶּׁקָּבַע אֶת הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, חָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת הָעֶלֶם אֶל הַקָּמִינִים.
הָאִינְגֵ’נֵר נָטַל אֶבֶן שְׁטוּחָה, אֲשֶׁר מָצָא בְּאֶחָד מִטִּיּוּלָיו הַקּוֹדְמִים וְשֶׁהָיְתָה מִין צִפְחָה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִכְתֹּב עָלֶיהָ עַל נְקַלָּה וּבְבֵרוּר בְּסִיּוּעַ שֶׁל קוּנְכִית חַדָּה. עַל גַּבֵּי אֶבֶן זוֹ הֶעֱלָה אֶת הַפְּרוֹפּוֹרְצְיָה הַזֹּאת:
5: 500 = 10: X. 500. 10 = 5000 5000: 15 = 333,33
מִתּוֹךְ חֶשְׁבּוֹן זֶה הִסִּיק אֵפוֹא, שֶׁמִּדַּת גָּבְהָהּ שֶׁל חוֹמַת הַגְּרָנִית עוֹלָה לִשְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ רֶגֶל וּשְׁלִישׁ הָרֶגֶל23. אַחַר כָּךְ נָטַל כּוֹרֶשׁ סְמִית שׁוּב אֶת הַכְּלִי שֶׁהִתְקִין אֶמֶשׁ וַאֲשֶׁר הָרֶוַח שֶׁבֵּין שׁוֹקָיו הַפְּתוּחִים שִׁמֶּשׁ לוֹ אַמַּת הַמִּדָּה לָמֹד בָּהּ אֶת זָוִית הַגֹּבַהּ שֶׁל הַכּוֹכָב אַלְפָא מֵעַל לָאֹפֶק. אֶת הַזָּוִית שֶׁבֵּין הַשּׁוֹקַיִם הַפְּתוּחִים מָדַד בְּדִיּוּק רַב עַל פְּנֵי עִגּוּל, שֶׁחִלְּקָהוּ לִשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים חֲלָקִים שָׁוִים. וְכָךְ הֶעֱלָה, שֶׁאוֹתָהּ הַזָּוִית הָיְתָה בַּת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. וּבְכֵן חָשַׁב וּמָצָא שֶׁעֵרֶךְ כָּל הַמֶּרְחָק הַזָּוִיתִי שֶׁבֵּין הַצִּיר וְהָאֹפֶק בְּצֵרוּף עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע הַמַּעֲלוֹת שֶׁהִפְרִידוּ אֶת הַכּוֹכָב אַלְפָא מִן הַצִּיר הַגָּבוֹהַּ שֶׁל הָרָמָה, עוֹלֶה לִשְׁלשִׁים וְשֶׁבַע מַעֲלוֹת, וְעִם זֶה הֶעֱלָה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת גֹּבַהּ הָרָמָה מֵעַל לְשֶׁטַח הַיָּם. הִנֵּה כִּי כֵן בָּא כּוֹרֶשׁ סְמִית לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בַּמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּלֵי הַמְּדִידָה שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ מְתֻקָּנִים כָּל צָרְכָּם, לְפִיכָךְ הִנִּיחַ שֶׁטָּעָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ בְּחָמֵשׁ מַעֲלוֹת וְקָבַע אֶת מָקוֹם יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הָאִי בֵּין הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ וּבֵין הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי.
כְּדֵי לִמְצֹא אֶת שִׁעוּרָיו שֶׁל הָאִי עֲדַיִן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִקִבֹּעַ אֶת מַעֲלַת הָאֹרֶךְ שֶׁלּוֹ. מַעֲשֶׂה זֶה דִמָּה הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת עוֹד הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם, כְּלוֹמַר, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבֹר אֶת הַמֵּרִידְיַאן.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִמְנוּ וְגָמְרוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם יַעַרְכוּ טִיּוּל, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר תִּיּוּר, בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאִי, שֶׁהָיָה מֻנָּח בֵּין צִדּוֹ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַיְאוֹר וּבֵין מִפְרַץ־הַסְּקָלִידָה, וְאִם מֶזֶג הָאֲוִיר יִהְיֶה נוֹחַ יַעַבְרוּ עַד הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת הַדְּרוֹמִי עַל מְנָת לְחָקְרוֹ. הֵם הֶחֱלִיטוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם בֵּין הַחוֹלוֹת וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב.
בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וָחֵצִי בַּבֹּקֶר פָּסְעָה הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַתְּעָלָה. מֵעֶבְרָה הַשֵּׁנִי, עַל חוֹף אִי הַהַצָּלָה, הִתְהַלְּכוּ בַּחֲשִׁיבוּת הֲמוֹן עוֹפוֹת. הַלָּלוּ הָיוּ עוֹפוֹת צוֹלְלִים בַּמַּיִם מִמִּין הַבּוּנִיּוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּירָם עַל נְקַלָּה עַל פִּי צְרִיחָתָם הַמְּאוּסָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לִנְעִירַת הַחֲמוֹר. פֶּנְקְרוֹף לֹא שָׁת אֲלֵיהֶם אֶת לִבּוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה, אִם יָפִים הֵם לַאֲכִילָה וְאִם אַיִן, וּכְשֶׁשָּׁמַע שֶׁטַּעַם בְּשָׂרָם עָרֵב בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאֵהוּ שְׁחַרְחוֹר, נָחָה דַּעְתּוֹ.
וְהִנֵּה נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם גַּם אַמְפִיבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁזָּחֲלוּ עַל פְּנֵי הַחוֹל וְשֶׁבְּלִי סָפֵק הָיוּ כַּלְבֵי יָם, אֲשֶׁר אִוּוּ לָהֶם אֶת הָאִי הַקָּטֹן לִמְקוֹם מִקְלָט. אֶל הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי לֹא יָכֹל הָיָה אָדָם לָתֵת אֶת דַּעְתּוֹ מִנְּקֻדַּת הַהַשְׁקָפָה עַד כַּמָּה רְאוּיִם הֵם לְשַׁמֵּשׁ מָזוֹן, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׂרָם הַשַּׁמְנוּנִי לֹא צָלַח לַאֲכִילָה כָּל עִקָּר; וְאַף עַל פִּי כֵן, הִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּשִׂים לֵב וְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו, שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים עָתִיד הוּא לְבַקֵּר עִמָּם אֶת הָאִי, אֲבָל אֶת מַטְרַת הַבִּקּוּר הַזֶּה הֶעֱלִים מֵהֶם לְפִי שָׁעָה.
הַחוֹף, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְהַלְּכִים עָלָיו, הָיָה מְכֻסֶּה קוּנְכִיּוֹת אֵין מִסְפָּר, אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶן הָיוּ וַדַּאי גּוֹרְמוֹת שִׂמְחָה לְחוֹבֵב הַמָּקָלוֹגִיָּה (תּוֹרַת הַשַּׁבְּלוּלִים). וְאוּלָם חָשׁוּב וּמוֹעִיל מִן הַקּוּנְכִיּוֹת הַנָּאוֹת הַלָּלוּ לְמִינֵיהֶן הָיָה שִׂרְטוֹן רָחָב זָרוּעַ צְדָפוֹת, שֶׁנִּגְלָה עִם שֵׁפֶל הַמַּיִם, וַאֲשֶׁר נֶב מָצָא אוֹתוֹ בֵּין הַסְּלָעִים בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין מִן הַקָּמִינִים.
“נֶב לֹא אִבֵּד אֶת יוֹמוֹ לְבַטָּלָה,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִדֵּי הִסְתַּכְּלוֹ בְּשֶׁטַח הַשִּׂרְטוֹן רְחַב הַיָּדַיִם הַזָּרוּעַ חַיּוֹת־קְלִפּוֹת.
“אָכֵן זוֹהִי מְצִיאָה גְדוֹלָה,” אָמַר הַכַּתָּב, “וּבְיִחוּד אִם נָשִׂים אֶל לֵב, שֶׁכָּל צְדָפָה מְטִילָה, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים, מֵחֲמִשִּׁים עַד שִׁשִּׁים אֶלֶף בֵּיצִים לְשָׁנָה – הֲרֵי זֶה וַדַּאי אוֹצַר מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק.”
אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי," אָמַר הֶרְבֶּרְט “שֶׁהַצְּדָפָה אֵינָהּ זָנָה בְּיוֹתֵר.”
“צָדַקְתָּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַצְּדָפָה אֵינָהּ מְכִילָה אֵת יְסוֹד הַחַנְקָן אֶלָּא בְּמִדָּה זְעוּמָה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ רָצָה אָדָם לִהְיוֹת נִזּוֹן אַךְ מִמֶּנָּה בִּלְבָד, הָיָה צָרִיךְ לִבְלֹעַ מִמֶּנָּה לְכָל הַפָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה־עָשָׂר עַד שִׁשָּׁה־עָשָׂר תְּרֵיסָרִים לְיוֹם.”
“לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ!” אָמַר הַסַּפָּן, “וְאַף עַל פִּי כֵן, סָבוּרְנִי שֶׁיְּכֹלִים אָנוּ לִבְלֹעַ מִמֶּנָּה תְּרֵיסָרִים עַל תְּרֵיסָרִים בְּלִי לְכַלּוֹת בְּכָךְ אֶת הָאוֹצָר הַגָּדוֹל. אֶפְשָׁר שֶׁנִּקַּח מִמֶּנָּה מִקְצָת לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר?”
הַסַּפָּן לֹא חִכָּה עַד שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מֻבְטָח הָיָה מֵרֹאשׁ שֶׁהַכֹּל יַסְכִּימוּ לָהּ, אֶלָּא הוּא וְנֶב הָלְכוּ מִיָּד וְאָסְפוּ כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל הָרְכִיכוֹת הַלָּלוּ. הֵם הִנִּיחוּ אוֹתָן אֶל תּוֹךְ מִין רֶשֶׁת שֶׁל סִיבֵי הָאֲדָנִי, שֶׁקָּלַע נֶב בְּיָד חָרוּצָה וְשֶׁכְּבָר הֵכִילָה בְּקִרְבָּהּ אֶת כָּל שְׁאָר צָרְכֵי הָאֲרֻחָה. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִמְשִׁיכוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ בֵּין הַחוֹלוֹת וּבֵין הַיָּם.
מִזְּמָן לִזְמָן הִסְתַּכֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית בַּשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לְהַתְקִין אֶת עַצְמוֹ אֶל תַּצְפִּית הַחַמָּה, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְעָרְכָהּ בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בְּדִיּוּק.
כָּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאִי עַד לְחֻדּוֹ שֶׁל מִפְרַץ מְדִינוֹת־הַבְּרִית, שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם כֵּף־הַסְּקָלִידָה הַדְּרוֹמִי, הָיָה כֻּלּוֹ צְחִיחַ, הָעַיִן לֹא רָאֲתָה שָׁם דָּבָר זוּלָתִי חוֹלוֹת וְקוּנְכִיּוֹת מְעֹרָבִים בְּשִׁבְרֵי לַבָּה. כַּמָּה עוֹפוֹת יָם שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הַחוֹף הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה, כְּגוֹן שְׁחָפִים וְאַלְבַּטְרוֹסִים גְּדוֹלִים, וּכְמוֹ כֵן בְּנֵי אַוָּזֵי־הַבָּר, אֲשֶׁר גֵּרוּ אֶת יֵצֶר הָאֲכִילָה שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וַאֲשֶׁר אָמְנָם הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְגָרוֹת יֵצֶר זֶה. הוּא נִסָּה לַהֲמִיתָם בְּחִצָּיו, אֲבָל נִסְיוֹנוֹ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹפוֹת לֹא נָחוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהוּא צָרִיךְ הָיָה לִפְגֹעַ בָּהֶם תּוֹךְ כְּדֵי מְעוּפָם.
מִכְשׁוֹל זֶה גָרַם לוֹ לְהַבִּיעַ שׁוּב פַּעַם לָאִינְגֵ’נֵר אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ בִּדְבַר כְּלֵי נֶשֶׁק לַאֲמִתָּם:
“עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּיָדֵנוּ רוֹבֵי־צַיִד אֲחָדִים, יְהִי סִפּוּק צְרָכֵינוּ לָקוּי!”
“דְּבָרֶיךָ נְכוֹחִים, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בְּךָ! הַמְצֵא לָנוּ בַּרְזֶל לְקָנִים, פְּלָדָה לְמַקּוֹרִים, מֶלַח־נֶתֶר, פֶּחָם וְגָפְרִית לַעֲשׂוֹת אֲבַק שְׂרֵפָה, וּלְבַסּוֹף – עוֹפֶרֶת לְכַדּוּרִים, וְכוֹרֶשׁ יַעֲשֶׂה לָנוּ רוֹבִים מִן הַמֻּבְחָרִים.”
“זֹאת לֹא זֹאת,” עָנָה וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶת כָּל הֶחֳמָרִים הַלָּלוּ וַדַּאי נוּכַל לִמְצֹא עַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁנֶּשֶׁק שֶׁל אֵשׁ הֲרֵיהוּ כְּלִי, שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת אֳמָן דַּקָּה הִיא, וַהֲרֵיהוּ מַצְרִיךְ מַכְשִׁירִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשֶּׁל דִּיּוּק גָּדוֹל. אֶפֶס לְאַחַר זְמָן נִרְאֶה מַה לַעֲשׂוֹת.”
“אֲבָל מַה רָאִינוּ עַל כָּכָה,” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “מַה רָאִינוּ עַל כָּכָה שֶׁהִשְׁלַכְנוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בַּסִּירָה, וְאֶת כָּל הַמַּכְשִׁירִים שֶׁלָּנוּ, וַאֲפִילוּ אֶת סַכִּינֵי הַכִּיס!”
“אֲבָל לוּלֵא הִשְׁלַכְנוּ אוֹתָם, פֶּנְקְרוֹף, הָיָה הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מַשְׁלִיךְ אוֹתָנוּ אֶל תּוֹךְ מְצוּלוֹת הַיָּם!” עָנָהוּ הֶרְבֶּרְט.
“אָכֵן צָדְקוּ דְּבָרֶיךָ, בְּנִי!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.
אַחַר כָּךְ הִסִּיחַ אֶת הַשִּׂיחָה אֶל עִנְיָן אַחֵר וְעָנָה וְאָמָר:
“אֲבָל הֲרֵינִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי כַּמָּה גָּדוֹל הָיָה תִּמְהוֹנָם שֶׁל יוֹנָתָן פוֹרְסְטֶר וְשֶׁל חֲבֵרָיו כְּשֶׁבָּאוּ לְמָחָר בַּבֹּקֶר וְרָאוּ וְהִנֵּה הַמָּקוֹם רֵיק וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ פָּרַח לוֹ!”
“מִי יִתֵּן וְלֹא הָיְתָה לִי דְאָגָה אַחֶרֶת חוּץ מִן הַדְּאָגָה עַל דְּבַר תִּמְהוֹנָם וְצַעֲרָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה!” אָמַר הַכַּתָּב.
“וְהֵן אֲנִי הוּא שֶׁהָרִיתִי וְהָגִיתִי אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ סֵבֶר פָּנִים שֶׁל קוֹרַת רוּחַ.
“אָכֵן רַעְיוֹן נָאֶה הָגִיתָ, פֶּנְקְרוֹף,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מִתּוֹךְ צְחוֹק, “רַעְיוֹן שֶׁהֵבִיא אוֹתָנוּ עַד הֲלוֹם!”
"מוּטָב שֶׁאֲנִי כָּאן וְלֹא בִּידֵי אַנְשֵׁי הַדָּרוֹם! קָרָא הַסַּפָּן, “וּבְיִחוּד לְאַחַר שֶׁמַּר כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לִהְיוֹת נִלְוֶה אֵלֵינוּ שׁוּב!”
“כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ!” הֶחֱזִיר הַכַּתָּב, “וְחוּץ מִזֶּה, מָה אָנוּ חֲסֵרִים כָּאן? לֹא כְּלוּם!”
“רְצוֹנְךָ לֵאמֹר… הַכֹּל!” אָמַר הַסַּפָּן כְּשֶׁהוּא מֵנִיעַ אֶת כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת מִתּוֹךְ צְחוֹק, “וְאוּלָם יָבוֹא יוֹם וְאָנוּ נִמְצָא סוֹף סוֹף תַּחְבּוּלָה לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה!”
“וְהַיּוֹם הַהוּא, יְדִידַי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶפְשָׁר שֶׁבּוֹא יָבוֹא יוֹתֵר מַהֵר מִכְּפִי שֶׁאַתֶּם מְדַמִּים, אִם יִמָּצֵא שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן אֵינוֹ רָחוֹק אֶלָּא מֶרְחָק בֵּינוֹנִי מִקְּבוּצַת אִיִּים נוֹשֶׁבֶת אוֹ מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הָאָרֶץ. בְּעוֹד שָׁעָה אַחַת יִתְבָּרֵר לָנוּ הַדָּבָר. אָמְנָם מַפָּה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט אֵין בְּיָדִי, וְאוּלָם אֶת חֶלְקוֹ הַדְּרוֹמִי מַכִּיר אֲנִי יָפֶה מִפִּי הַזִּכָּרוֹן. מַעֲלַת הָרֹחַב, שֶׁהֶעֱלִינוּ בְּיָדֵנוּ אֶתְמוֹל, קוֹבַעַת אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאִי מִנֶּגֶד לְזֵלַנִדְּיָה הַחֲדָשָׁה בְּמַעֲרָב וּמִנֶּגֶד לַחוֹף צִ’ילִי בַּמִּזְרָח. וְאוּלָם שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת הַלָּלוּ רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים מִילִין. אֵין לָנוּ אֵפוֹא אֶלָּא לְבָרֵר בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה שֶׁעַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי שֶׁטַח הַיָּם הַזֶּה נִמְצָא הָאִי שֶׁלָּנוּ, וְאֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת תִּפְתֹּר לָנוּ מַעֲלַת הָאֹרֶךְ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִקְבֹּעַ זֶה אַתָּה וְשֶׁהִנְנִי מְקַוֶּה שֶׁנִּקְבָּעֶנָּה בְּדִיּוּק מַסְפִּיק.”
“כִּמְדֻמַּנִי,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁלְּפִי מַעֲלַת הָרֹחַב הֲרֵי קְבוּצַת הָאִיִּים שֶׁל פּוֹמוֹטוּ קְרוֹבָה לָנוּ בְּיוֹתֵר, הַאֵין זֹאת?”
“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ הוּא לְמַעְלָה מֵאֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין.”
“וּלְשָׁם?” שָׁאַל נֶב, שֶׁהִקְשִׁיב אֶל הַשִּׂיחָה מִתּוֹךְ תְּשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה, וְהוֹרָה בְּיָדוֹ כְּלַפֵּי דָרוֹם.
“לְשָׁם אֵין כְּלוּם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.
“אָמְנָם כֵּן,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר, “לָעֵבֶר הַהוּא אֵין כְּלוּם.”
“וְאִם יִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא אַךְ בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם אוֹ שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת מִילִין מִזֵּלַנְדִיָּה הַחֲדָשָׁה אוֹ מִצִּ’ילִי – מַה נַעֲשֶׂה?” שָׁאַל הַכַּתָּב.
“מַה נַעֲשֶׂה?” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה: תַּחַת לִבְנוֹת לָנוּ בַּיִת, נִבְנֶה לָנוּ אֳנִיָּה וְאֶת הַסַּפָּן פֶּנְקְרוֹף נְמַנֶּה לְמַנְהִיג לָהּ…”
“הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשַׁמֵּשׁ רַב חוֹבֵל,” קָרָא הַסַּפָּן… “אִם אַךְ תַּשִּׂיג יָדְךָ לִבְנוֹת אֳנִיָּה חֲזָקָה לְמַדָּי, אֲשֶׁר תַּעֲצֹר כֹּחַ לַעֲבֹר אָרְחוֹת יַמִּים.”
“בָּנֹה נִבְנֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ!” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
עוֹד הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא נִרְתְּעוּ לְאָחוֹר מִכָּל קֹשִׁי, מְסַפְּרִים זֶה עִם זֶה, וְהִנֵּה קָרְבָה שְׁעַת הַהִתְבּוֹנְנוּת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ. כֵּיצַד יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְכַוֵּן אֶת מַעֲבַר הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל הָאִי בְּלִי שׁוּם מַכְשִׁיר הַדָּרוּשׁ לַדָּבָר? שְׁאֵלָה זוֹ הֶעֱסִיקָה עַד מְאֹד אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט וְהוּא לֹא יָדַע לִמְצֹא לָהּ פִּתְרוֹנִים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְצְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה בְּמֶרְחָק שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין מִן הַקָּמִינִים וְסָמוּךְ לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁבֵּין גִּבְעוֹת הַחוֹל אֲשֶׁר שָׁם מָצְאוּ אֶת הָאִינְגֵ’נֵר לְאַחַר הַצָּלָתוֹ הַמֻּפְלָאָה. בַּמָּקוֹם הַזֶּה עָמְדוּ לַחֲנוֹת וְהֵכִינוּ אֶת הַכֹּל לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר, כִּי הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעֵת אַחַת־עֶשְׂרֵה וָחֵצִי. הֶרְבֶּרְט הָלַךְ אֶל הַפֶּלֶג הַשּׁוֹטֵף בְּקֵרוּב מָקוֹם וְשָׁאַב מִמֶּנּוּ מַיִם בַּכַּד, שֶׁלָּקַח עִמּוֹ נֶב.
בְּעוֹד בְּנֵי לִוְיָתוֹ עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת הַלָּלוּ, עָרַךְ כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה דָּרוּשׁ לְצֹרֶךְ הַתַּצְפִּית הָאַסְטְרוֹנוֹמִית שֶׁלּוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ וּמָצָא עַל פְּנֵי הַחוֹף מָקוֹם שָׁטוּחַ, אֲשֶׁר הַיָּם בְּהִסּוֹגוֹ אָחוֹר יִשֵּׁר אוֹתוֹ יָפֶה. מִכְסֶה זֶה שֶׁל חוֹל דַּק הָיָה חָלָק כְּעֵין הַקֶּרַח וְאַף גַּרְגֵּר אֶחָד לֹא עָלָה בְּגָבְהוֹ עַל חֲבֵרוֹ. וְאוּלָם הַפַּעַם לֹא הָיָה הַדָּבָר חָשׁוּב כָּל עִקָּר אִם הַשֶּׁטַח כֻּלּוֹ אָפְקִי הוּא וְאִם אַיִן, וְאִם הַמּוֹט שֶׁאָרְכּוֹ שֵׁשׁ רֶגֶל, שֶׁתָּקַע בַּקַּרְקַע כֻּלּוֹ זָקוּף הוּא וְאִם אָיִן. לְהֵפֶךְ, הָאִינְגֵ’נֵר הִטָּה אֶת הַמּוֹט הַזֶּה קְצָת כְּלַפֵּי דָרוֹם, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ אֶלָּא לַצַּד שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לִשְׁכֹּחַ שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה נִמְצָא בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי, וּמִשּׁוּם כָּךְ רָאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת הַמָּאוֹר הַמַּזְהִיר מִתְגַּלְגֵּל וּמַתְוֶה אֶת קֶשֶׁת הַיּוֹם שֶׁלּוֹ מֵעַל הָאֹפֶק הַצְּפוֹנִי וְלֹא מֵעַל הָאֹפֶק הַדְּרוֹמִי.
אָז הֵבִין הֶרְבֶּרְט מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר אָמַר לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִקְבֹּעַ אֶת נְקֻדַּת הַגֹּבַהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֶת עֲבָרַת הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל הָאִי, אוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אֶת קַו הַצָּהֳרַיִם שֶׁל הָאִי. כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדוֹ שׁוּם מַכְשִׁיר, וַדַּאי בִּקֵּשׁ הָאִינְגֵ’נֵר לְהַשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַצֵּל, שֶׁהַמּוֹט פָּרַשׂ עַל פְּנֵי הַחוֹל.
וְהִנֵּה עוֹנַת הַצָּהֳרַיִם צְרִיכָה הָיְתָה לָחוּל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָרְכּוֹ שֶׁל הַצֵּל הַזֶּה יִתְקַצֵּר תַּכְלִית הַקִּצּוּר, וְלָכֵן דַּי הָיָה אַךְ לְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הֵצֵל, כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת הָרֶגַע שֶׁבּוֹ יַתְחִיל שׁוּב לִהְיוֹת הוֹלֵךְ וּמַאֲרִיךְ לְאַחַר שֶׁנִּתְקַצֵּר. עַל יְדֵי הַהֲטָיָה, שֶׁהִטָּה כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת הַמּוֹט שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הַצַּד הֶהָפוּךְ לְצִדָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הִגְדִּיל אֶת מִדַּת אָרְכּוֹ שֶׁל הַצֵּל וְקִבֵּל אֶת הַיְּכֹלֶת לְכַוֵּן עַל נְקַלָּה אֶת הַשִּׁנּוּיִים שֶׁיָּחוּלוּ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶׁהַמַּחַט שֶׁל לוּחַ הַשָּׁעוֹת אֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר, כֵּן נָקֵל לְהַרְגִּישׁ בִּתְנוּעָתָהּ מִנְּקֻדָּה לִנְקֻדָּה. וְהֵן צִלּוֹ שֶׁל הַמּוֹט לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כָּאן אֶלָּא מֵעֵין מַחַט שֶׁל לוּחַ הַשָּׁעוֹת.
בְּשָׁעָה שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר סָבוּר הָיָה שֶׁהָרֶגַע מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וּבְסִיּוּעַ שֶׁל יִתְדוֹת עֵץ קְטַנּוֹת, שֶׁתָּקַע בַּחוֹל, הִתְחִיל מְסַמֵּן אֶת הַקִּצּוּר אֲשֶׁר צִלּוֹ שֶׁל הַמּוֹט הִתְחִיל מִתְקַצֵּר לְאַט לְאָט. חֲבֵרָיו גָּחֲנוּ עָלָיו וְהִתְבּוֹנְנוּ אֶל מַעֲשֵׂהוּ מִתּוֹךְ עִיּוּן מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר.
הַכַּתָּב הֶחֱזִיק אֶת הַשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ בְּיָדוֹ כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, שֶׁבָּה יַגִּיעַ הַצֵּל לִידֵי תַּכְלִית קִצּוּרוֹ. אַגַּב צָרִיךְ לְצַיֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל, כְּלוֹמַר בַּיּוֹם שֶׁעֵת הַחַמָּה הַנְּכוֹנָה וְהָעֵת הַתִּיכוֹנָה הָרְגִילָה מִתִלַכְּדוֹת בּוֹ כְּאֶחָת, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁיּוֹרֶה שְׁעוֹנוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט תְּצַיֵּן אֶת הָעֵת הַנְּכוֹנָה שֶׁבְּוָשִׁינְגְטוֹן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהִי הַחֶשְׁבּוֹן נַעֲשֶׂה בְּפַשְׁטוּת יְתֵרָה.
בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה הָלֹךְ וְעָלֹה לְאַט לְאַט; צִלּוֹ שֶׁל הַמּוֹט הָלַךְ הָלֹךְ וְקָצָר, וּבוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּדְמָה לוֹ לְכוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהוּא הִתְחִיל לְהִתְאָרֵךְ שׁוּב, שָׁאַל:
“כַּמָּה הַשָּׁעָה?”
“חָמֵשׁ שָׁעוֹת וְדַק אֶחָד,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט מִיָּד.
עַכְשָׁו הִגִּיעָה אֵפוֹא הַשָּׁעָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. וְאָכֵן לֹא הָיָה דָבָר קַל מִזֶּה. בֵּין הַמֵּרִידְיַאן שֶׁל וָשִׁינְגְטוֹן וּבֵין אוֹתוֹ שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה הֶבְדֵּל שֶׁל חָמֵשׁ שָׁעוֹת, זֹאת אוֹמֶרֶת, בַּזְּמָן שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן הָיְתָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, הָיְתָה כְּבָר בְּוָשִׁינְגְטוֹן שְׁעַת חָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם. וְכַיָדוּעַ, עוֹבֶרֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּתְנוּעָתָהּ הַמְדֻמָּה מִסָּבִיב לָאָרֶץ מַעֲלָה אַחַת בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה דַקִּים, כְּלוֹמַר, חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת לְשָׁעָה. וְכֵן הִכְפִּיל כּוֹרֶשׁ סְמִית חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת וְעָלָה בְּיָדוֹ סְכוּם שֶׁל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת.
וְכֵיוָן שֶׁהָאֹרֶךְ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל וָשִׁינְגְטוֹן הוּא 77° 03' 11" מִמַּעֲרָב לִגְרִינְוִיטְשׁ, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה מוֹנִים הָאֲמֵרִיקָנִים, כַּדּוֹמֶה לָאַנְגְּלִים, אֶת מֵעֲלוֹת הָאֹרֶךְ, נִמְצָא שֶׁהָאֹרֶךְ הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁל הָאִי הוּא 77+75 מַעֲלוֹת מִמַּעֲרָב לִגְרִינְוִיטְשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמְּקוֹמוֹ הוּא בְּמַעֲלַת הָאֹרֶךְ הַמַּעֲרָבִית הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתָּיִם
כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹדִיעַ אֶת הַמַּסְקָנָה הַזֹּאת לַחֲבֵרָיו וּבַהֲבִיאוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַטָּעוּת שֶׁעָלוּל הָיָה לִטְּעוֹת בַּתַּצְפִּית, סָבוּר הָיָה שֶׁרַשַּׁאי הוּא לִקְבֹּעַ, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן מַצָּבוֹ בֵּין הַמַּעֲלָה הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ וּבֵין מַעֲלַת הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי, וּבֵין מַעֲלַת הָאֹרֶךְ הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְהַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ מִמַּעֲרָבָה שֶׁל גְּרִינְוִיטְשׁ.
אֶת הַטָּעוּת שֶׁעָלוּל הָיָה לִטְעוֹת בְּמַעֲשֶׂה הַתַּצְפִּית שֶׁלּוֹ, הֶעֱרִיךְ, כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים, לִכְדֵי חָמֵשׁ מַעֲלוֹת לְכָאן וּלְכָאן, וְכֵיוָן שֶׁכָּל מַעֲלָה וּמַעֲלָה הִיא בַּת שִׁשִּׁים מִילִין, נִמְצָא שֶׁטָּעוּת זוֹ הָיָה בָּהּ מִשֶּׁל הֶפְרֵשׁ שֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת מִילִין לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְעֻמַּת תּוֹצְאוֹתֶיהָ שֶׁל תַּצְפִּית מְדֻיָּקָה.
וְאוּלָם טָעוּת זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה כָּל שֶׁהִיא עַל הַהַחְלָטָה שֶׁעָמַד לְהַחֲלִיט. שֶׁהֲרֵי מוּכָח הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן רָחוֹק הָיָה מִכָּל אֶרֶץ וּמִכָּל קְבוּצַת אִיִּים מֶרְחָק גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד וְלַעֲבֹר מַהֲלָךְ גָּדוֹל כָּזֶה בְּסִירָה חָגָה וְנָעָה וְקַלָּה לְהִשָּׁבֵר.
וְאָכֵן הַמַּסְקָנָה שֶׁהֶעֱלָה מִתּוֹךְ הַתַּצְפִּית שֶׁלּוֹ הוֹכִיחָה לוֹ, שֶׁהֵם רְחוֹקִים לְכָל הַפָּחוֹת אֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין מִטָּאִיטִי וּמִקְּבוּצַת אִיֵּי פְּרוֹמוֹטוּ, יוֹתֵר מֵאֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִילִין מִזֵּלַנְדְיָה הַחֲדָשָׁה וְיוֹתֵר מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִילִין מִן הַחוֹף הָאֲמֵרִיקָנִי!
וּכְשֶׁפִּשְׁפֵּשׁ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּאוֹצַר זִכְרוֹנוֹתָיו, לֹא הֶעֱלָה מִשָּׁם כָּל זֵכֶר עַל דְּבַר אִי הַנִּמְצָא בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָאִי לִינְקוֹלְן.
פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר 🔗
הֶחֱלִיטוּ לַחֲרֹף עַל פְּנֵי הָאִי – שְׁאֵלַת הַמַּתֶּכֶת – חִקּוּר אִי הַהַצָּלָה – צֵיד כַּלְבֵי הַיָּם – תְּפִיסַת קִפּוֹד הַנְּמָלִים – הַקּוּלָה – הַשִּׁטָּה הַקַּטָּלוֹנִית – מַעֲשֵׂה הַבַּרְזֶל – כֵּיצַד עוֹשִׂים פְּלָדָה.
לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא הַיּוֹם הַשִּׁבְעָה־עָשָׂר לְאַפְּרִיל, פָּתַח הַסַּפָּן וְאָמַר לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט:
“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי, מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשֶׂה הַיּוֹם?”
“כָּל אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵי כּוֹרֶשׁ,” עָנָהוּ הַכַּתָּב.
וּמִלִּפְנֵי הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה רָצוֹן שֶׁחֲבֵרָיו, אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁו הָיוּ לוֹבְנֵי לְבֵנִים וְקַדָּרִים, יִהְיוּ נַעֲשִׂים מִכָּאן וְאֵילָךְ יוֹצְקֵי מַתֶּכֶת.
בְּיוֹם אֶתְמֹל אַחֲרֵי סְעֻדַּת הַבֹּקֶר, הוֹסִיפוּ לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וְהִגִּיעוּ עַד כֵּף הַמַּלְתָּעוֹת, הָרָחוֹק מִן הַקָּמִינִים מֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעָה מִילִין. שָׁם נִסְתַּיְּמָה הַשּׁוּרָה הַאֲרֻכָּה שֶׁל גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת וּמַרְאֵה הַקַּרְקַע נַעֲשָׂה וֻלקָנִי. לֹא הָיוּ שָׁם חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת כְּמוֹ אֵצֶל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, אֶלָּא שְׂפַת סְלָעִים מְפֹרָצָה בְּצוּרָה מְשֻׁנָּה הִקִּיפָה אֶת הַמִּפְרָץ שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַכֵּפִים, אֲשֵׁר נוֹצְרוּ מֵחֳמָרִים מִינֵרָלִיִּים שֶׁהֱקִיאָם הַוֻּלְקָן. מִשֶּׁהִגִּיעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְמָקוֹם זֶה, חָזְרוּ עַל עִקְּבוֹתָם וְשָׁבוּ אֶל הַקָּמִינִים עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַלַּיְלָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָתֵת שֵׁנָה לְעֵינֵיהֶם קֹדֶם שֶׁפָּתְרוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם צְרִיכִים הֵם לָתֵת אֶת דַּעְתָּם לַעֲזֹב אֶת הָאִי לִינְקוֹלְן וְאִם לָאו.
הַמֶּרְחָק שֶׁל אֶלֶף וּמָאתַיִם מִילִין שֶׁבֵּין הָאִי וּבֵין קְבוּצַת אִיֵּי פְּרוֹמוֹטוּ הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. בְּסִירָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲבֹר מֶרְחָק כָּזֶה, וּבְיִחוּד עִם בִּיאָתָהּ שֶׁל עוֹנַת הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה. וְאִלּוּ גַּם אֶפְשָׁר הָיָה, הֲרֵי בְּנִיָּתָהּ שֶׁל סִירָה פְּשׁוּטָה, לוּ גַם הָיוּ לָהֶם כָּל כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ, הָיְתָה עֲבוֹדָה קָשָׁה; עַכְשָׁו שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ חֲסֵרִים אֶת כָּל כְּלֵי הַמְּלָאכָה הַלָּלוּ וַאֲנוּסִים הָיוּ לְהַתְחִיל לַעֲשׂוֹת פַּטִּישִׁים, קַרְדֻּמּוֹת, מַשּׂוֹרִים, מַקְדֵּחִים, מַקְצוּעוֹת וְכַיוֹצֵא בָּהֶם, הֲרֵי הִצְרִיכָה מְלָאכָה זוֹ הַרְבֵּה זְמָן. וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּאוּ לִידֵי הַחְלָטָה לַחֲרֹף עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן וּלְבַקֵּשׁ לָהֶם דִּירָה נוֹחָה יוֹתֵר וּמְרֻוָּחָה מִן הַקָּמִינִים, כְּדֵי לְבַלּוֹת בָּהּ אֶת חָדְשֵׁי הַחֹרֶף.
וְאוּלָם קֹדֶם כָּל מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מֵאֶבֶן־הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר מָצָא אוֹתָהּ אוֹצָרוֹת אוֹצָרוֹת בַּחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ אִם לְבַרְזֶל אוֹ לִפְלָדָה.
בִּכְלָל אֵין הָאֲדָמָה מְכִילָה אֶת הַמַּתָּכוֹת בְּמַצָּב טָהוֹר. עַל פִּי רֹב מוֹצְאִים אוֹתָן כְּשֶׁהֵן מֻרְכָּבוֹת עִם חֻמְצָן אוֹ גָפְרִית. וְכָךְ הָיָה טִיבָן שֶׁל הַדֻּגְמָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ כּוֹרֶשׁ סְמִית: מֵהֶן הָיוּ אַבְנֵי בַּרְזֶל מַגְנֵיטִי, בְּלִי חֻמְצָה פַּחְמָנִית, וּמֵהֶן פִּירִיט, לָשׁוֹן אַחֵר: בַּרְזֶל גָּפְרִיתִי. אֶת הַמִּין הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לִצְרֹף בְּסִיּוּעַ שֶׁל פֶּחָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, צָרִיךְ הָיָה לְחַלֵּץ מִתּוֹכוֹ אֶת הַחַמְצָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְבַרְזֶל טָהוֹר. צְרִיפָה זוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שֶׁקּוֹדְחִים אֶת הַדּוֹמֵם וְאֶת הַפֶּחָמִים כְּאֶחָד בְּאֵשׁ, שֶׁמִּדַּת חֻמָּה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, אִם לְפִי “הַשִּׁטָּה הַקַּטָּלוֹנִית” הַמְּהִירָה וְהֵקֵלָּה, אֲשֶׁר יִתְרוֹנָהּ בְּכָךְ שֶׁהִיא הוֹפֶכֶת אֶת הַדּוֹמֵם לְבַרְזֶל בְּבַת־אַחַת, וְאִם לְפִי הַשִּׁטָּה שֶׁל תַּנּוּרִים גְּבוֹהִים, שֶׁעַל פִּיהָ הוֹפְכִים תְּחִלָּה אֶת הַדּוֹמֵם לְנוֹזֵל וְאַחַר אֶת הַנּוֹזֵל לְבַרְזֶל מוּצָק עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצִיאִים מִתּוֹכוֹ אֶת שְׁלשֶׁת אוֹ אַרְבַּעַת הָאֲחוּזִים שֶׁל פֶּחָם הָאֲצוּרִים בְּקִרְבּוֹ.
וְכוֹרֶשׁ סְמִית לְמַה הָיָה צָרִיךְ? לְבַרְזֶל מוּצָק וְלֹא לְבַרְזֶל מְהֻתָּךְ; וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁטַּת צְרִיפָה מְהִירָה בְּיוֹתֵר. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְצַיֵּן, שֶׁהַמַּחֲצָב שֶׁהוּא מָצָא הָיָה טָהוֹר מְאֹד וְעָשִׁיר בְּיוֹתֵר מִצַּד עָצְמוֹ. זֶה הָיָה אוֹתוֹ הַמַּחֲצָב הָאָכְּסִידִילִי, הַמִּזְדַּמֵּן בְּצוּרָה שֶׁל שִׁפְעַת חֳמָרִים שֶׁמַּרְאֵיהֶם אָפוֹר־כֵּהֶה; הוּא מַעֲלֶה אָבָק שָׁחוֹר, מִתְגַּבֵּשׁ בְּצוּרַת בּוּלִים בַּעֲלֵי שְׁמוֹנָה מִקְצוֹעוֹת יְשָׁרִים, יוֹצֵר מַגְנֵטִים טִבְעִיִּים וּמְשַׁמֵּשׁ לִיצִיקַת אוֹתוֹ הַבַּרְזֶל הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר, הַמָּצוּי הַרְבֵּה בִּשְׁוֶדְיָה וְנוֹרְבֶגְיָה. בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אוֹצַר הַמַּתֶּכֶת הַזֶּה נִמְצְאוּ אוֹצְרוֹת הַפֶּחָם, אֲשֶׁר הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם. עַל יְדֵי כָךְ נַעֲשָׂה עִבּוּד הַמַּחֲצָב קַל בְּמִדָּה מְרֻבָּה, שֶׁהֲרֵי כָּל צָרְכֵי הַמְּלָאכָה הָיוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה. וְזוֹהִי סִבַּת הָעֲשִׁירוּת הַמֻּפְלָגָה שֶׁל תּוֹצֶרֶת בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה, בְּמָקוֹם שֶׁפַּחְמֵי הָאֶבֶן הַדְּרוּשִׁים לְעִבּוּד הַמַּתֶּכֶת מוּצָאִים מֵאוֹתוֹ הַקַּרְקַע, שֶׁמִּמֶּנּוּ מוּצָאָה הַמַּתֶּכֶת, וּבִזְמָן אֶחָד עִמָּהּ.
“וּבְכֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, עוֹמְדִים אָנוּ לַעֲסֹק בְּעִבּוּד מַתֶּכֶת הַבַּרְזֶל?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הָאִינְגֵ’נֵר.
“אָמְנָם כֵּן, יְדִידִי,” עָנָהוּ הַנִּשְׁאָל, “וּלְשֵׁם כָּךְ – וְדָבָר זֶה וַדַּאי יְהִי לְרָצוֹן לְךָ – נָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל הָאִי הַקָּטֹן עַל מְנָת לַעֲרֹךְ שָׁם צֵיד כַּלְבֵי יָם.”
“צֵיד כַּלְבֵי יָם!” קָרָא הַסַּפָּן בִּפְנוֹתוֹ אֶל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כְּלוּם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכַלְבֵי יָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל?”
“וַדַּאי יֵשׁ צֹרֶךְ, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית!” עָנָהוּ הַכַּתָּב.
בֵּינָתַיִם כְּבָר עָזַב הָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַקָּמִינִים וּפֶנְקְרוֹף עָשָׂה אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְצֵיד כַּלְבֵי הַיָּם בְּלִי שֶׁהֻבְרֵרָה לוֹ כָּל צָרְכָּהּ תַּכְלִיתוֹ שֶׁל צַיִד זֶה.
לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה וְכוֹרֶשׁ סְמִית, הֶרְבֶּרְט, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, נֶב וְהַסַּפָּן הִתְכַּנְּסוּ יַחַד עַל הַחוֹף וּבָאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶׁבַּתְּעָלָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת שֶׁפֶל הַיָּם הֲרֵיהוּ נוֹחַ לַעֲבֹר בּוֹ בָּרֶגֶל. וְכֵיוָן שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁפְלוּ מֵי הַיָּם תַּכְלִית הַשֶּׁפֶל, עָבְרוּ הַצַּיָּדִים אֶת הַתְּעָלָה וְלֹא רָטְבוּ לְמַעְלָה מִבִּרְכֵּיהֶם.
כּוֹרֶשׁ סְמִית הִצִּיג אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת הָאִי הַקָּטֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, תַּחַת אֲשֶׁר חֲבֵרָיו עָלוּ עָלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי לְכָאן הֱטִילָם הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ.
מִשֶּׁעָלוּ עַל הַחוֹף, הֵצִיצוּ בָּם כַּמָּה מֵאוֹת בּוּנִיּוֹת בְּשַׁלְוַת הַשְׁקֵט. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהָיוּ חֲמוּשִׁים בְּמַקְלוֹת, יָכְלוּ לַהֲמִיתָם עַל נְקַלָּה, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצוּ לַעֲרֹךְ עַכְשָׁו מַטְבֵּחַ זֶה לְבַטָּלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְחִיד אֶת כַּלְבֵי הַיָּם, אֲשֶׁר אוּלַי הָיוּ רְבוּצִים עַל פְּנֵי הַחוֹל בְּמֶרְחָק שֶׁל חִבְּלִים אֲחָדִים מִזֶּה וָהָלְאָה.
הֵם שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי וְהָיוּ מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי אֲדָמָה, שֶׁהָיְתָה זְרוּעָה חוֹרִים וּמְאוּרוֹת קְטַנִּים לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ קִנִּים לְעוֹפוֹת יָם. סָמוּךְ לִקְצֵה הָאִי נִרְאוּ נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁצָּפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּשֶׁהֵן שְׁטוּחוֹת וְהָיוּ דּוֹמוֹת לְרָאשֵׁי כֵּפִים מִתְנוֹדְדִים.
הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ אוֹתָן הָאַמְפִיבִיּוֹת, אֲשֶׁר בְּנֵי הַחֲבוּרָה יָצְאוּ לָצוּד אוֹתָן. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְתִתָּן לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, כִּי כַּלְבֵי הַיָּם חוֹנְנוּ אַגַּן־יְרֵכַיִם צַר, עוֹר חָלָק וְסָמִיךְ וּמִבְנֶה גֵו מְהִיר־תְּנוּעָה, וְהַסְּגֻלּוֹת הַלָּלוּ עוֹשׂוֹת אוֹתָם לְשַׂחְיָנִים מְצֻיָּנִים שֶׁקָּשֶׁה לְתָפְשָׂם בַּיָּם, תַּחַת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה אֵין רַגְלֵיהֶם הַקְּצָרוֹת וְהַדּוֹמוֹת לְכַפּוֹת יָדַיִם נוֹתְנוֹת לָהֶם אֶלָּא לְהִתְנוֹעֵעַ תְּנוּעָה אִטִּית דֶּרֶךְ זְחִילָה.
פֶּנְקְרוֹף יָדַע אֶת מִנְהָגָן שֶׁל הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וְהוּא יָעַץ לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּרְבֵּצְנָה עַל גַּבֵּי הַחוֹל וְתִשְׁתַּטַּחְנָה כְּנֶגֶד הַחַמָּה, אֲשֶׁר קַרְנֶיהָ תַּפֵּלְנָה עֲלֵיהֶן עַד מְהֵרָה תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה. וְאָז יִסְגְּרוּ בִּפְנֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם וִימִיתוּן עַל יְדֵי הַכָּאָה בְּחָטְמֵיהֶן.
וּבְכֵן הִתְחַבְּאוּ הַצַּיָּדִים אֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְהִמְתִּינוּ בִּדְמָמָה.
עָבְרָה שָׁעָה תְּמִימָה עַד שֶׁכַּלְבֵי הַיָּם עָלוּ עַל הַחוֹל וְהִתְמַכְּרוּ לְתַעֲנוּגָם. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲצִי הַתְּרֵיסָר.
פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הִתְגַנְּבוּ חֶרֶשׁ וְהִקִּיפוּ אֶת קְצֵה הָאִי, כְּדֵי לִסְגֹר בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה זָחַל כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְנֶב לְאֹרֶךְ הַסְּלָעִים וְהִתְקָרְבוּ בַּלָּאט אֶל מְקוֹם מַעַרְכוֹת הַקְּרָב הֶעָתִיד לְהִתְחוֹלֵל עוֹד מְעַט.
פִּתְאֹם הִזְדַּקֵּף הַסַּפָּן מְלוֹא קוֹמָתוֹ וְהִשְׁמִיעַ קוֹל עֲנוֹת. הָאִינְגֵ’נֵר וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו רָצוּ בִּמְהִירוּת אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבֵּין הַיָּם וּבֵין כַּלְבֵי הַיָּם. שְׁתַּיִם מִן הַחַיּוֹת הַלָּלוּ הֻכּוּ מַכַּת מָוֶת וְנָפְלוּ חֲלָלִים עַל גַּבֵּי הַחוֹל, וְאוּלָם חַבְרוֹתֵיהֶן הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ עַד הַמַּיִם וְנִמְלְטוּ בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם.
“הֵא לְךָ כַּלְבֵי הַיָּם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” אָמַר הַסַּפָּן בְּקָרְבוֹ אֶל הָאִינְגֵ’נֵר.
“חֵן חֵן לְךָ,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הִנְנוּ לַעֲשׂוֹת מֵהֶם מַפּוּחִים שֶׁל חָרָשֵׁי בַּרְזֶל!”
“מַפּוּחִים שֶׁל חָרָשֵׁי בַּרְזֶל!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף, “אַשְׁרֵי כַּלְבֵי הַיָּם שֶׁזָּכוּ לְגוֹרָל נָאֶה זֶה!”
וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: לְצֹרֶךְ עִבּוּד הַבַּרְזֶל הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר זָקוּק לִמְכוֹנַת פִּיחָה, וּמְכוֹנָה כָּזוֹ אָמַר לְהַתְקִין מֵעוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל כַּלְבֵי הַיָּם. הַלָּלוּ הָיוּ בַּעֲלֵי שִׁעוּר גֹדֶל בֵּינוֹנִי, כִּי אָרְכָּם לֹא עָלָה עַל שֵׁשׁ רַגְלַיִם, וְעַל פִּי מַרְאֵה רֹאשָׁם הָיוּ דּוֹמִים כִּמְעַט לִכְלָבִים.
כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָאוּ שׁוּם תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְהַעֲמִיס עַל עַצְמָם אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁל גּוּפוֹת כַּלְבֵי הַיָּם, לְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף לְהַפְשִׁיטָם אֶת עוֹרָם בּוֹ בַּמָּקוֹם, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית וְהַכַּתָּב אָמְרוּ לָלֶכֶת לְסַיֵּר אֶת שְׁאָר חֶלְקֵי הָאִי הַקָּטֹן.
הַסַּפָּן וְהַכּוּשִׁי עָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם בְּיָדַיִם חֲרוּצוֹת, וּמִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁעוֹת קִבֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית לְצָרְכֵי תַשְׁמִישׁוֹ שְׁנֵי עוֹרוֹת שֶׁל כַּלְבֵי יָם, אֲשֶׁר אָמַר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁהֵם בְּלִי שׁוּם עִבּוּד
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֲנוּסִים הָיוּ לְהַמְתִּין עַד שֶׁהַיָּם יַגִּיעַ שׁוּב אֶל מַצָּבוֹ הַשָּׁפֶל בְּיוֹתֵר, וְאָז עָבְרוּ אֶת הַתְּעָלָה וְחָזְרוּ אֶל הַקָּמִינִים.
לֹא קַלָּה הָיְתָה הַמְּלָאכָה לִמְתֹּחַ אֶת הָעוֹרוֹת הַלָּלוּ עַל מִסְגָּרוֹת שֶׁל עֵץ רְאוּיוֹת לַדָּבָר וְלִתְפֹּר אוֹתָם בְּסִיבִים תְּפִירָה מְעֻלָּה, שֶׁלֹּא יְהִי הָאֲוִיר נוֹדֵף מֵהֶם יוֹתֵר מִדַּאי כְּשֶׁיְּנַפְּחוּם. מְלָאכָה זוֹ לֹא נֶעֶשְׂתָה בְּבַת־אַחַת, אֶלָּא צָרִיךְ הָיָה לִשְׁנוֹתָהּ כַּמָּה פְּעָמִים. תַּחַת יָדוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי לְהָבִים שֶׁל פְּלָדָה, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִן הָעֲנָק שֶׁל טוֹףּ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה זָרִיז כָּל כָּךְ וַחֲבֵרָיו עָזְרוּ עַל יָדוֹ בְּבִינָה יְתֵרָה כָּל כָּךְ, שֶׁמִּקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים נוֹסְפָה עַל מַעֲרֶכֶת כְּלֵי הַמְּלָאכָה שֶׁל הַקּוֹלוֹנְיָה הַקְּטַנָּה מְכוֹנַת פִּיחָה, אֲשֶׁר תַּפְקִידָהּ הָיָה לְהַכְנִיס אֶל תּוֹךְ הַמַּתֶּכֶת הַנֵּחַמָּה וְהַמֻּתָּכָה זֶרֶם אֲוִיר, שֶׁבִּלְעָדָיו אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁהַמִּפְעָל יַצְלִיחַ בְּיָדָם.
בְּעֶשְׂרִים לְאַפְּרִיל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְחִילָה “תְּקוּפַת הַמַּתֶּכֶת”, כְּכֹל אֲשֶׁר קָרָא הַכַּתָּב בִּרְשִׁימוֹתָיו לְאוֹתָהּ תְּקוּפָה. כָּאָמוּר לְמַעְלָה, רָצָה הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בּוֹ בַּמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ אוֹצְרוֹת הַפֶּחָם וְאַבְנֵי הַבַּרְזֶל. לְפִי מַה שֶׁרָאָה וְהִתְבּוֹנֵן נִמְצְאוּ הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלוּחוֹת הַצְּפוֹנִיּוֹת־הַמִּזְרָחִיּוֹת שֶׁל הַר פְרַנְקְלִין, כְּלוֹמַר, בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁשָּׁה מִילִין. כֵּיוָן שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה לָשׁוּב בְּכָל יוֹם אֶל הַקָּמִינִים, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לָדוּר כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן בְּסֻכָּה שֶׁל עֲנָפִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעֲבוֹדָה הַחֲשׁוּבָה יוֹם וָלָיְלָה.
לְאַחַר שֶׁבָּאוּ לִכְלָל הַחְלָטָה זוֹ, עָמְדוּ וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם עִם בֹּקֶר. נֶב וּפֶנְקְרוֹף גֵרְרוּ עַל מִקְלַעַת שֶׁל נְצָרִים אֶת הַמַּפּוּחַ וּמִדָּה יְדוּעָה שֶׁל צָרְכֵי אֹכֶל, בֵּין שֶׁל צְמָחִים וּבֵין שֶׁל בָּשָׂר, אֲשֶׁר קִוּוּ שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם לָשִׁית עָלֶיהָ נוֹסָפוֹת בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם.
הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ בָּהּ נִמְשְׁכָה מִדְּרוֹמִית־מִזְרָחִית לִצְפוֹנִית־מַעֲרָבִית וְעָבְרָה בְּתוֹךְ הַחֵלֶק הַצָּפוּף וְהַמְעֻבֶּה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר לְיַעַר זְשֶׁקָמַר. מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָהֶם לִכְבּשׁ דֶּרֶךְ, אֲשֶׁר תְּשַׁמֵּשׁ לָהֶם בַּיָּמִים הַבָּאִים חִבּוּר יָשָׁר בְּיוֹתֵר בֵּין רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּבֵין הַר פְרַנְקְלִין. הָאִילָנוֹת, שֶׁנִּמְנוּ עַל הַמִּינִים הַיְדוּעִים לָהֶם, הָיוּ נֶהְדָּרִים. הֶרְבֶּרְט גִּלָּה בֵּינֵיהֶם מִינִים חֲדָשִׁים, כְּגוֹן עֲצֵי הַדְּרָקוֹנִים, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף קָרָא לָהֶם בְּשֵׁם “כָּרָתִים נָאִים”, כִּי לַמְרוֹת קוֹמָתָם הָרָמָה הָיוּ מִבְּנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפַּחַת הַחֲבַצָּלוֹת שֶׁעָלֶיהָ נִמְנֶה הַבָּצָל, הַשּׁוּם וְהָאַסְפַּרְגּוּס. עֲצֵי הַדְּרָקוֹנִים הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם שָׁרָשִׁים, אֲשֶׁר אִם מְבַשְּׁלִים אוֹתָם, טַעְמָם מְצֻיָּן, וַאֲשֶׁר אִם מְבִיאִים אוֹתָם לִידֵי תְּסִיסָה יְדוּעָה, הֲרֵי הֵם מְסַפְּקִים לִיקוֹר עָרֵב בְּיוֹתֵר. מִן הַשָּׁרָשִׁים הַלָּלוּ אָסְפוּ אֲסֵפָה לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.
הַדֶּרֶךְ בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הָיְתָה אֲרֻכָּה, וְהַהֲלִיכָה בָּהּ נִמְשְׁכָה כָּל הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ נִתְּנָה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה הִזְדַּמְּנוּת לְהַכִּיר אֶת הַצְּמָחִים וְאֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבַּיָּעַר. טוֹףּ לֹא הָיָה לוֹ עֵסֶק אֶלָּא עִם בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהוּא הִתְרוֹצֵץ בֵּין הָעֲשָׂבִים וְהַשִּׂיחִים וְהִבְרִיחַ מִשָּׁם כָּל מִינֵי בְּרִיּוֹת. הֶרְבֶּרְט וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט הֵמִיתוּ בְּחִצִּים שְׁנֵי קֶנְגּוּרוּ וְגַם חַיָּה אַחַת, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְקִפּוֹד וּלְאוֹכֵל נְמָלִים כְּאֶחָד: לָרִאשׁוֹן – מִשּׁוּם שֶׁהִתְקַפֵּל לְכַדּוּר וְהָיָה מְכֻסֶּה עֳקָצִים דּוֹקְרִים, וְלַשֵּׁנִי – מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ לוֹ צִפָּרְנַיִם לַחְפֹּר בַּאֲדָמָה, פֶּה אָרֹךְ וְדַק עִם חַרְטֹם שֶׁל עוֹף בְּקָצֵהוּ וְלָשׁוֹן מִשְׁתַּרְבֶּבֶת בַּעֲלַת עֳקָצִים קְטַנִּים, אֲשֶׁר שִׁמְּשָׁה לוֹ לָצוּד בָּהּ רְמָשִׂים.
“וּבְשָׁעָה שֶׁחַיָּה זוֹ תִּהְיֶה מִתְבַּשֶּׁלֶת בַּקְּדֵרָה – לְמָה תִּהְיֶה דוֹמֶה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף כְּדַרְכּוֹ.
“לַחֲתִיכַת בְּשַׂר שׁוֹר מְשֻׁבָּחָה,” עָנָהוּ הֶרְבֶּרְט.
“וַהֲרֵי זֶהוּ כָּל מַה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים,” אָמַר הַסַּפָּן.
בְּטִיּוּלָם זֶה פָּגְעוּ גַּם בַּחֲזִירֵי בָר אֲחָדִים, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ לֹא דִמוּ כָּל עִקָּר לְהִתְנַפֵּל עַל הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה. לֹא הָיוּ כָּל סִמָּנִים לְכָךְ, שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה יִפְגְּעוּ כָּאן חַיּוֹת רָעוֹת אֲיֻמּוֹת, וְהִנֵּה רָאָה הַכַּתָּב בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, בְּתוֹךְ עֲבִי שִׂיחַ, חַיָּה אַחַת, שֶׁהָיְתָה מְטַפֶּסֶת עַל עַנְפֵי אִילָן, וְשֶׁהוּא הָיָה סָבוּר עָלֶיהָ שֶׁהִיא דֹב, וְהִתְחִיל מְצַיֵּר אֶת תַּבְנִיתָהּ בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה. לְאָשְׁרוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט לֹא הָיְתָה אוֹתָהּ חַיָּה כְּלָל מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲיֻמָּה שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַהוֹלְכִים עַל כַּפּוֹת. זֹאת הָיְתָה “קוּלָה”, שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם “חַיָּה עַצְלָנִית”; שֵׁעוּר גָּדלָהּ הָיָה שֶׁל כֶּלֶב גָּדוֹל, עוֹרָהּ מְכֻסֶּה זִיפִים וְצִבְעוֹ צֹאִי; כַּפּוֹתֶיהָ הָיוּ מְזֻיָּנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חֲזָקוֹת, שֶׁנָּתְנוּ לָהּ אֶת הַיְּכֹלֶת לְטַפֵּס עַל הָעֵצִים וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵעָלִים. לְאַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט מִינָהּ שֶׁל חַיָּה זוֹ, לֹא הִפְרִיעַ אוֹתָהּ מִמְּלַאכְתָּהּ, אֶלָּא עָמַד וּמָחַק מִסֵּפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ אֶת הַמִּלָּה “דֹּב” וְכָתַב בִּמְקוֹמָהּ “קוּלָה”, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה הָלְכוּ שׁוּב לְדַרְכָּם.
בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב נָתַן כּוֹרֶשׁ סְמִית אוֹת לַחֲנוֹת. הַחֲבוּרָה נִמְצְאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִחוּץ לַיַּעַר, עִם רֵאשִׁית שְׁלוּחוֹת הֶהָרִים, אֲשֶׁר תָּמְכוּ אֶת הַר פְרַנְקְלִין מִצַּד מִזְרָח. בְּמֶרְחַק מֵאוֹת אֲחָדוֹת פְּסִיעוֹת מִכָּאן וָהָלְאָה שָׁטַף הַפֶּלֶג הָאָדֹם, וּבְכֵן מְצוּיִים הָיוּ גַם מֵי שְׁתִיָּה שֶׁלֹּא בְּרִחוּק מָקוֹם.
הַתַּחֲנָה סֻדְּרָה עַד מְהֵרָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת וּבֵין הָאִילָנוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַיַּעַר עָמְדָה סֻכָּה עֲשׂוּיָה עֲנָפִים וְקִיסוּס וּמְטֻיָּחָה בַּטִּיט, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לִבְנֵי הַחֲבוּרָה דִּירָה מַסְפִּיקָה כָּל צָרְכָּהּ. אֶת הַחִקּוּר הַגֵּאוֹלוֹגִי חָשְׂכוּ לְיוֹם מָחָר. אַחַר הֵכִינוּ אֶת אֲרֻחַת הָעֶרֶב; לִפְנֵי הַסֻּכָּה דָלְקָה מְדוּרָה נָאָה, וְהַשְּׁפוּד שֶׁהַצָּלִי הָיָה תָּחוּב עָלָיו, הִסְתּוֹבֵב עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. בִּשְׁמוֹנֶה כְּבָר יָשְׁנוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֵׁנָה מְתוּקָה, חוּץ מִן הָאֶחָד שֶׁבָּהֶם, שֶׁהֻטְּלָה עָלָיו לְקַיֵּם אֶת מְדוּרַת הָאֵשׁ וְלַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, שֶׁמָּא תְּשׁוֹטֵט בַּסְּבִיבָה אַחַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת.
לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְאַפְּרִיל, הָלַךְ כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּלִוְיַת הֶרְבֶּרְט לְחַפֵּשׂ אֶת הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר שָׁם נִזְדַּמְּנוּ לְפָנָיו לָרִאשׁוֹנָה הַדֻּגְמָאוֹת שֶׁל מִינֵי הַמַּחֲצָב. וְאָמְנָם מָצָא אֶת אוֹצְרוֹת הַמַּחֲצָב כְּשֶׁהֵם מוּטָלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה סָמוּךְ לְמַעְיְנוֹת הַפֶּלֶג, לָרֶגֶל הַצְּדָדִית שֶׁל אַחַת מִשְּׁלוּחוֹת הֶהָרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹנִית מִזְרָחִית. חֹמֶר זֶה, שֶׁהָיָה עָשִׁיר בְּבַרְזֶל, הָיָה הָגוּן כָּל צָרְכּוֹ לְאוֹתָהּ שִׁטַּת הַזִּקּוּק, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לִנְהֹג בָּהּ, כְּלוֹמַר, שִׁטַּת הַזִּקּוּק הַקַּטָּלוֹנִית, אֶלָּא בְּצּוּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר פְּשׁוּטָה, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בְּקוֹרְסִיקָה.
הַשִּׁטָּה הַקַּטָּלוֹנִית הָאֲמִתִּית דָּרְשָׁה עֲרִיכַת תַּנּוּרִים וְכוּרִים, אֲשֶׁר הַפְּחָמִים וְהַמִּינֵרָלִים מֻנָּחִים בָּהֶם שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת לְסֵרוּגִין, וַהֲרֵי הֵם מִשְׁתַּנִּים וּמַפְקִיעִים זֶה מִזֶּה כָּל מַה שֶׁטָּעוּן הַפְקָעָה, אֲבָל כּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לְפַטֵּר עַצְמוֹ מִכָּל הַיְּגִיעוֹת הַלָּלוּ וְלַעֲרֹךְ אֶת אַבְנֵי הַבַּרְזֶל וְאֶת הַפֶּחָם לְצִבּוּר מְעֻקָּב, אֲשֶׁר אֶל תּוֹךְ אֶמְצָעִיתוֹ יָפִיחַ אֶת רוּחַ הַמַּפּוּחַ. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ נָהַג תוּבַל קַיִן וְחָרָשֵׁי הַמַּתֶּכֶת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּעוֹלַם הַיִּשּׁוּב. וּלְפִיכָךְ מַה שֶׁעָלָה בְּיַד בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וּמַה שֶׁעֲדַיִן מַצְלִיחַ בְּיַד יוֹשְׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת הָעֲשִׁירִים בְּמַתֶּכֶת וּבְחָמְרֵי דְלֵקָה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן, לְפִי הַמַּצָּב שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בּוֹ.
לֹא רַק עַפְרוֹת הַבַּרְזֶל אֶלָּא גַם פַּחְמֵי הָאֶבֶן נֶאֶסְפוּ בְּלִי יְגִיעָה וְשֶׁלֹּא בְּעֹמֶק מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה. מִתְּחִלָּה שִׁבְּרוּ אֶת אַבְנֵי הַבַּרְזֶל לִשְׁבָרִים קְטַנִּים וְנִקּוּ אוֹתָן בַּיָּד מִן הַחֶלְאָה שֶׁדָּבְקָה בָּהֶן. אַחַר צָבְרוּ אֶת פַּחְמֵי הָאֶבֶן וְאֶת אַבְנֵי הַבַּרְזֶל וְסִדְּרוּ אוֹתָם שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה הַפֶּחָמִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לַהֲפֹךְ עֵצִים לְפֶחָמִים. בְּהַשְׁפָּעַת הָאֲוִיר הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמַּפּוּחַ צְרִיכִים הָיוּ אֵפוֹא פַּחֲמֵי הָאֶבֶן לְהִתְהַפֵּך לְחֻמְצָה פַּחְמָנִית וְאַחַר לְתַחְמֹצֶת פַּחְמָנִית, אֲשֶׁר תַּפְקִידָהּ הוּא לְשַׁחְרֵר אֶת הַבַּרְזֶל מִן הַחַמְצָן.
כָּךְ עָשָׂה הָאִינְגֵ’נֵר. הַמַּפּוּחַ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעוֹרוֹת כַּלְבֵי הַיָּם וַאֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הִתְקִינוּ קָנֶה שֶׁל חֹמֶר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ, שֶׁשְּׂרָפוּהוּ תְּחִלָּה בְּכִבְשַׁן הַלְּבֵנִים, הָעֳמֵד סָמוּךְ לַצִּבּוּר שֶׁל אַבְנֵי הַבַּרְזֶל. הוּא הוּבָא לִידֵי תְּנוּעָה עַל יְדֵי מֵכָנִיסְמוּס, שֶׁהָיָה עָשׂוּי מִסְגָּרוֹת שֶׁל עֵץ, חֲבָלִים שֶׁל סִיבִים וּמִשְׁקָלוֹת וְהֵפִיחַ אֶל תּוֹךְ צִבּוּר הֶחֳמָרִים קִלּוּחַ שֶׁל אֲוִיר, אֲשֶׁר הֶעֱלָה הָלֹךְ וְהַעֲלוֹת אֶת מִדַּת הַחֹם וְסִיֵּע מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת הַהִתְהַפְּכוּת הַכִּימָאִית שֶׁל אַבְנֵי הַבַּרְזֶל לְבַרְזֶל נָקִי.
הַמְּלָאכָה הָיְתָה כְּבֵדָה. הִיא הִצְרִיכָה אֶת כָּל כֹּחַ סַבְלָנוּתָם וְעִיּוּן בִּינָתָם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לִידֵי גְמָר טוֹב; וְאוּלָם סוֹפָהּ שֶׁהִצְלִיחָה בְּיָדָם וְתוֹלֶדֶת עֲמָלָם הָיָה גֹלֶם בַּרְזֶל סְפוֹגִי, שֶׁעֲדַיִן צָרִיךְ הָיָה לְלַבְּנוֹ וּלְחַשְּׁלוֹ כְּדֵי לַהֲגוֹת מִמֶּנּוּ אֶת הַסִּיגִים כָּלִיל. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁהַנַּפָּחִים הַלָּלוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ נַפָּחִים שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם, חֲסֵרִים הָיוּ אֶת הַפַּטִּישׁ הָרִאשׁוֹן; וְאוּלָם סוֹף סוֹף הֲרֵי שְׁרוּיִים הָיוּ בְּאוֹתָם הַתְּנָאִים, שֶׁהָיָה נָתוּן בָּהֶם חָרַשׁ הַבַּרְזֶל הָרִאשׁוֹן וַאֲנוּסִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשָׂה הַלָּז.
בּוּל הַבַּרְזֶל הָרִאשׁוֹן, שֶׁקְּבָעוּהוּ עַל מַקֵּל שִׁמֵּשׁ פַּטִּישׁ לְחַשֵּׁל בּוֹ אֶת הַבּוּל הַשֵּׁנִי עַל סַדָּן שֶׁל גְּרָנִית, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הִשִּׂיגוּ בַּרְזֶל, אֲשֶׁר אָמְנָם הָיָה גַס, אֲבָל נוֹחַ לְשִׁמּוּשׁ.
אַחֲרֵי הַרְבֵּה יְגִיעוֹת וְעָמָל חֻשְּׁלוּ לְבַסּוֹף בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאַפְּרִיל הַרְבֵּה בּוּלֵי בַּרְזֶל וְנֶהְפְכוּ לִכְלֵי מְלָאכָה, לְמֶלְקָחַיִם וְלִצְבָתוֹת, לְמַקָּבוֹת וּלְגַרְזִנִּים וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר פֶּנְקְרוֹף וְנֶב אָמְרוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם כְּלֵי חֶמְדָּה לַאֲמִּתָּם.
וְאוּלָם מַתֶּכֶת זוֹ בְּצוּרָה שֶׁל בַּרְזֶל נָקִי, בַּרְזֶל שֶׁל נַפָּחִים, עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ לְצָרְכֵי תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים; כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְתַשְׁמִישִׁים רַבִּי עֵרֶךְ, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהָפְכָהּ לִפְלָדָה. אֲבָל הַפְּלָדָה הֲרֵיהִי תִּרְכֹּבֶת שֶׁל בַּרְזֶל וּפֶחָם, הַנַּעֲשֵׂית בֵּין עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצְקִים אֶת הַבַּרְזֶל וּמוֹצִיאִים מִתּוֹכוֹ אֶת מוֹתַר הַפֶּחָם, וּבֵין עַל יְדֵי שֶׁמּוֹסִיפִים לַבַּרְזֶל שֶׁל נַפָּחִים אֶת הַפֶּחָם שֶׁהוּא חָסֵר. הָרִאשׁוֹנָה, הַמֻּשֶּׂגֶת עַל יְדֵי חִלּוּץ הַפֶּחָם מִתּוֹךְ הַבַּרְזֶל הַמֻּתָּךְ, הֲרֵיהִי הַפְּלָדָה הַטִּבְעִית, וְהַשְּׁנִיָּה, הַנּוֹצֶרֶת עַל יְדֵי פִּחוּם הַבַּרְזֶל, הִיא הַפְּלָדָה שֶׁל מֶלֶט.
הָאִינְגֵ’נֵר צָרִיךְ הָיָה אֵפוֹא לְהִשְׁתַּדֵּל לִיצוֹר בְּיִחוּד אֶת הַפְּלָדָה הַנְּקוּבָה אַחֲרוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ בַּרְזֶל בְּצוּרָה נְקִיָּה, וְאָמְנָם הַדָּבָר עָלָה בְּיָדוֹ עַל יְדֵי שֶׁחִמֵּם אֶת הַמַּתֶּכֶת עִם אֲבַק פֶּחָם בְּכוּר שֶׁל אֲדָמָה הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָאֵשׁ.
אֶת הַפְּלָדָה הַזֹּאת הַנּוֹחָה לְחִשּׂוּל בֵּין חַמָּה וּבֵין קָרָה עִבֵּד בְּפַטִּישׁ. הוּא הוֹרָה אֶת נֶב וְאֶת פֶּנְקְרוֹף אֶת הַמְּלָאכָה לַאֲשׁוּרָה וְהַלָּלוּ עָשׂוּ מֵעְדֵּרִים וְקַרְדֻמּוֹת, אֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁלִּבְּנוּם בְּאֵשׁ הוֹרִידוּם מִיָּד אֶל תּוֹךְ מַיִם צוֹנְנִים, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתַּן לָהֶם חֹזֶק מְעֻלֶּה.
דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא שֶׁהִתְקִינוּ גַּם כְּלֵי מְלָאכָה אֲחֵרִים, כְּגוֹן מַקְצוּעוֹת, כַּשִּׁילִים, קוֹפִיצִים, רְצוּעוֹת שֶׁל פְּלָדָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן מַשּׂוֹרִים, מַפְסָלוֹת, מֵעְדֵּרִים, מַאֲרוּפוֹת 24, קֻרְנָסִים, מַסְמֵרִים, וְכַדּוֹמֶה. בַּחֲמִשִּׁי לְמַאי שָׁלְמָה סוֹף סוֹף הַתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל חֲרֹשֶׁת הַמַּתֶּכֶת וְחָרָשֵׁי הַבַּרְזֶל חָזְרוּ אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנָת לְהַתְחִיל עַד מְהֵרָה בְּאֻמָּנוּת אַחֶרֶת.
פֶּרֶק שִׁשָּׂה־עָשָׂר 🔗
שׁוּב דָּנוּ בִּשְׁאֵלַת הַדִּירָה – דִּמְיוֹנוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – חִקּוּר הַצַּד הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַיְאוֹר – שְׂפָתָהּ הַצְּפוֹנִית שֶׁל הָרָמָה – הַנְּחָשִׁים – קְצֶה הַיְאוֹר – הִתְרַגְּזוּתוֹ שֶׁל טוֹף – טוֹף מִתְנַפֵּל הַמָּיְמָה – מִלְחָמָה מִתַּחַת לַמָּיִם – הַדִּיגוֹנְג (סוּס הַיְאוֹר)
הַיּוֹם יוֹם הַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ מַאי, הַמַּתְאִים לְיוֹם הַשִּׁשִּׁי לְנוֹבֶמְבֶּר בָּאֲרָצוֹת שֶׁבַּחֲצִי כַּדּוּר הָאָרֶץ הַצְּפוֹנִי. זֶה יָמִים אֲחָדִים שֶׁהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ בְּעָבִים, וּכְבָר הָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת לְהַתְקִין דִּירָה לִימוֹת הַחֹרֶף. אָמְנָם הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה עֲדַיִן לֹא יָרְדָה בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר, וְאִלּוּ נִמְצָא עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלן תֶּרְמוֹמֶטֶר שֶׁל צֶלְסְיוּס הָיָה מוֹרֶה עֲדַיִן טֶמְפֵּרָטוּרָה מְמֻצַּעַת שֶׁל 12־10 מֵעֲלוֹת לְמַעְלָה מִן הָאָפֶס. מִדַּת חֹם מְמֻצַּעַת זוֹ אֵין בָּהּ כְּדֵי לְהַתְמִיהֵנוּ, אִם נָשִׂים אֶל לֵב שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה שָׁרוּי בֵּין הַמַּעֲלָה הַשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ וּבֵין הַמַּעֲלָה הָאַרְבָּעִים שֶׁל הָרֹחַב הַדְּרוֹמִי, וּבְכֵן הָיָה נָתוּן בְּאוֹתָם תְּנָאֵי הָאַקְלִים עַצְמָם הַשּׂוֹרְרִים בְּסִיצִילְיָה אוֹ בְּאֶרֶץ יָוָן. אֲבָל כְּשֵׁם שֶׁבְּאֶרֶץ יָוָן אוֹ בְּסִיצִילְיָה מְצוּיָה קָרָה עַזָּה הַמּוֹלִידָה שֶׁלֶג וְקֶרַח, כָּךְ צָרִיךְ הָיָה לְהַנִּיחַ, שֶׁגַּם עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן יוֹרֶדֶת הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה בְּעֶצֶם יְמֵי הַחֹרֶף יְרִידָה גְדוֹלָה, וְהָיָה צֹרֶךְ אֵפוֹא לְבַקֵּשׁ בְּעוֹד מוֹעֵד חָסוֹת מִפְּנֵי הַקָּרָה הַמְּמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה.
וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּרָה הָיְתָה עֲדַיִן רְחוֹקָה, הֲרֵי עוֹנַת הַגְּשָׁמִים קְרוֹבָה הָיְתָה וְעַל פְּנֵי הָאִי הַבּוֹדֵד הַזֶּה, הַמּוּטָל בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט וְהַמֻּפְקָר לְכָל פִּגְעֵי הַסּוּפוֹת וְהַסְּעָרוֹת, וַדַּאי הָיוּ יְמֵי הַגְּשָׁמִים מְרֻבִּים וְקָשִׁים עַד מְאֹד.
הַשְּׁאֵלָה עַל דְּבַר דִּירָה יוֹתֵר נוֹחָה מִן הַקָּמִינִים דָּרְשָׁה אֵפוֹא שֶׁיִּהְיוּ דָנִים בָּהּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ וְיַתִּירוּ אוֹתָהּ בִּמְהֵרָה.
דָּבָר הַמִּסְתַּבֵּר מֵאֵלָיו הוּא שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָגָה חִבָּה יְתֵרָה לַמִּקְלָט שֶׁנִּגְלָה עַל יָדוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵבִין יָפֶה, שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְבַקֵּשׁ עַכְשָׁו מִקְלָט אַחֵר. שֶׁהֲרֵי פַּעַם אַחַת כְּבָר שָׁטְפוּ גַּלֵּי הַיָּם אֶת הַקָּמִינִים, כְּכָל אֲשֶׁר סֻפַּר לְמַעְלָה, וְאָסוּר הָיָה אֵפוֹא לִבְנֵי הַחֲבוּרָה לְהָבִיא עַצְמָם שֵׁנִית לִידֵי סַכָּנָה שֶׁכָּזוֹ.
“חוּץ מִזֶּה,” הוֹסִיף וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהִשְׁתָּעָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עִם חֲבֵרָיו בְּעִנְיָן זֶה, “מִן הַצֹּרֶךְ הוּא שֶׁנִּנְהַג בְּמִדָּה יְדוּעָה זְהִירוּת בְּעַצְמֵנוּ.”
“מִשּׁוּם מָה? הֲרֵי אֵין בָּאִי שׁוּם יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם,” שָׁאַל הַכַּתָּב.
“לִכְאוֹרָה כָּךְ הוּא,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אַף עַל פִּי שֶׁטֶּרֶם חָקַרְנוּ אֶת הָאִי כֻּלּוֹ. וְאוּלָם אִם אֵין כָּאן בְּנֵי אָדָם, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמְּצוּיוֹת כָּאן הַרְבֵּה חַיּוֹת רָעוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁנִּמְצָא לָנוּ מַחֲסֶה, אֲשֶׁר יָגֵן עָלֵינוּ מִפְּנֵי סַכָּנָה אֶפְשָׁרִית זוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְהַצִּית בְּכָל לַיְלָה מְדוּרָה, וְהָאֶחָד מֵאִתָּנוּ יַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וִיפַקַּח עַל הָאֵשׁ לְבַל תִּכְבֶּה. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, יְדִידַי וַאֲהוּבַי, עָלֵינוּ לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ כָּל מִקְרֶה הֶעָלוּל לְהִתְרַגֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ נִמְצָאִים בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַיָּם הַשֶּׁקֶט, אֲשֶׁר שׁוֹדְדַי הַיָּם מִבְּנֵי הַמָלָאִים מַרְבִּים לְבַקֵּר אוֹתוֹ…”
“הֲיִתָּכֵן?” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הֵם מְחָרְפִים אֶת נַפְשָׁם לַעֲבֹר מֶרְחָק גָּדוֹל שֶׁכָּזֶה?”
"אָמְנָם כֵּן, בְּנִי, " עָנָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר. “הַפִּירָטִים הַלָּלוּ עוֹבְרֵי־יַמִּים עַזֵּי־נֶפֶשׁ הֵם, כְּשֵׁם שֶׁהֵם רְשָׁעִים אַכְזָרִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וּלְפִיכָךְ עָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים.”
“אִם כָּךְ הוּא,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “נְבַצֵּר אֶת דִּירָתֵנוּ בִּפְנֵי הַפְּרָאִים מְהַלְּכֵי־שְׁתַּיִם וּמְהַלְּכֵי־אַרְבַּע כְּאֶחָד. אֶפֶס הִגִּידָה לִי אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, וְכִי לֹא כַּדַּאי לָנוּ לַחֲקֹר אֶת הָאִי לְכָל חֲלָקָיו וּפִנּוֹתָיו, קֹדֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה?”
“וַדַּאי שֶׁמִּן הַצֹּרֶךְ הוּא לְחָקְרוֹ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁהֲרֵי מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא נִמְצָא בְּחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי אַחַת מֵאוֹתָן הַמְּעָרוֹת, שֶׁחִפַּשְׂנוּ בְּחֶלְקוֹ זֶה וְלֹא מָצָאנוּ?”
“אָכֵן צְדַקְתֶּם, יְדִידִי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה שְׁכַחְתֶּם, שֶׁעָלֵינוּ לִקְבֹּעַ אֶת מוֹשָׁבֵנוּ בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אָפִיק מַיִם זוֹחֲלִים, וַהֲרֵי מִצַּד מֵעֲרָב לֹא רָאִינוּ מֵעַל רֹאשׁ הַר פְרַנְקְלִין לֹא פֶּלֶג וְלֹא נָחַל. וּלְעֻמַּת זֶה אָנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן בֵּין נַחַל־הַתּוֹדָה וּבֵין יְאוֹר גְּרַנְט, וְזוֹהִי מַעֲלָה יְתֵרָה, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְזַלְזֵל בָּהּ. חוּץ מִזֶּה מוּגָן חוֹף מִזְרָחִי זֶה בִּפְנֵי רוּחוֹת הַקָּדִים, אֲשֶׁר בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי הֲרֵי הֵן נוֹשְׁבוֹת מִפְּאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית.”
“אִם כֵּן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “הָבָה נִבְנֶה לָנוּ בַּיִת עַל גְּדוֹת הַיְאוֹר. עַכְשָׁו אֵין אָנוּ חֲסֵרִים לֹא לְבֵנִים וְלֹא כְּלֵי מְלָאכָה. לְאַחַר שֶׁהָיִינוּ עוֹשֵׂי־לְבֵנִים, קַדָּרִים, יוֹצְקֵי בַּרְזֶל, נַפָּחִים – הָבָה נְשַׁמֵּשׁ עַכְשָׁו גּוֹדְרִים וּבַנָּאִים!”
“יָפֶה דִּבַּרְתָּ, יְדִידִי, אֶלָּא עַד שֶׁנַּחְלִיט הַחֲלָטָה, עָלֵינוּ לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ. דִּירָה, שֶׁהִתְקִין הַטֶּבַע בִּידֵי עַצְמוֹ, תְּפַטֵּר אוֹתָנוּ מֵהַרְבֵּה יְגִיעָה וְעָמָל וּתְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַחֲסֶה בָּטוּחַ בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי אוֹיְבִים אֲשֶׁר מִבַּיִת וַאֲשֶׁר מִחוּץ.”
“אָכֵן צָדַקְתָּ, כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁאָנוּ כְּבָר בָּדַקְנוּ אֶת כָּל מוּצַק־הַגְּרָנִית שֶׁעַל הַחוֹף וְלֹא מָצָאנוּ בּוֹ אֲפִילוּ מְאוּרָה אַחַת וַאֲפִילוּ סֶדֶק כָּל שֶׁהוּא.”
“אָמְנָם כֵּן, אֲפִילוּ סֶדֶק אֶחָד לֹא מָצָאנוּ בּוֹ!” הוֹסִיף פֶּנְקְרוֹף. “הוֹ, כַּמָּה יָפֶה הָיָה הַדָּבָר אִלּוּ יָכֹלְנוּ לַחֲצֹב לָנוּ דִירָה בְּתוֹךְ חוֹמַת־אֶבֶן זוֹ וּבְגֹבַהּ רַב, שֶׁיַּד צַר וְאוֹיֵב לֹא תוּכַל לְהַשִּׂיגָהּ! דִּירָה זוֹ עוֹמֶדֶת לְנֶגֶד עֵינָי: הֶחֲזִית שֶׁלָּהּ צוֹפָה פְּנֵי הַיָּם וּבָהּ חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׂה חֲדָרִים…”
“וְחַלּוֹנוֹת קְבוּעִים בָּהּ לְהָאִיר אֶת הַחֲדָרִים!” אָמַר הֶרְבֶּרְט בִּצְחוֹק.
“וְאַף מַדְרֵגָה לָהּ לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ!” הוֹסִיף נֶב.
“הֲרֵי אַתֶּם צוֹחֲקִים,” קָרָא הַסַּפָּן, “אֲבָל מִשּׁוּם מָה? כְּלוּם מַצִּיעַ אֲנִי דָּבָר שֶׁאֵין בְּכֹחֵנוּ לַעֲשׂוֹת? וְכִי אֵין לָנוּ קַרְדֻּמּוֹת וּמַקָּבוֹת? וְכִי אֵין לְאֵל יָדוֹ שֶׁל מַר כּוֹרֶשׁ לַעֲשׂוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה לְפוֹצֵץ בּוֹ סְלָעִים? הֲלֹא בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרֵךְ לַאֲבַק־שְׂרֵפָה, וַדַּאי תַּמְצִיאֶנּוּ לָנוּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, הַאֵין זֹאת?”
כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמַע אֶת פֶּנְקְרוֹף בַּעַל הַהֲזָיָה מַצִּיעַ הַצָּעוֹת, שֶׁהָיָה בָּהֶן מִקְצָת מִן הַדִּמְיוֹן הַמֻּפְלָג. לְעַבֵּד אֶת סֶלַּע הַגְּרָנִית הַזֶּה אֲפִילוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֹמֶר מְפוֹצֵץ – דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בְּכֹחוֹ שֶׁל הֶרְקוּלֶס, וּבְכֵן הָיָה עֲלֵיהֶם אַךְ לְהִצְטַעֵר, שֶׁהַטֶּבַע לֹא שָׁקַד לְטוֹבָתָם וְלֹא עָשָׂה אֲפִילוּ מִקְצָתָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זוֹ. וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר לֹא הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה לְפֶנְקְרוֹף, אֶלָּא יָעַץ לוֹ לִבְדֹּק בְּדִיקָה יוֹתֵר מְעֻלָּה אֶת חוֹמַת הַסֶּלַע לְמִן תּוֹצָאַת הַנַּחַל עַד לְקָצֵהוּ בַּצָּפוֹן.
וּבְכֵן יָצְאוּ וּבָדְקוּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה אֶת חוֹמַת הַסֶּלַע לְאֹרֶךְ שֶׁל שְׁנֵי מִילִין, אֲבָל הַחוֹמָה הַחֲלָקָה וְהַזְּקוּפָה הָיְתָה מוּצָק אֶחָד וְלֹא נִמְצָא בָּהּ אַף חָלָל כָּל שֶׁהוּא. אֲפִילוּ קִנֵּיהֶן שֶׁל יוֹנֵי הַסְּלָעִים, שֶׁפָּרְחוּ עַל גַּבָּה, לֹא הָיוּ בִּלְתִּי אִם חוֹרִים קְטַנִּים, שֶׁנִּקְּבוּ בְּרֹאשָׁהּ וּבִשְׂפָתָהּ הַמְפֹרָצָה.
וּבְכֵן הֻבְרַר, כִּי לְעַבֵּד אֶת מוּצַק הַסֶּלַע הַזֶּה, אִם בְּמַקֶּבֶת וְאִם בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה, עַל מְנַת לַחֲצֹב בּוֹ חָלָל, שֶׁיְּהֵא מַסְפִּיק לְבֵית־דִּירָה, הֲרֵיהוּ דָבָר שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַדַּעַת. רַק מִקְרֶה הָיָה שֶׁבְּכָל אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל חוֹף הַיָּם מָצָא פֶּנְקְרוֹף מִקְלָט עַרְאִי אֶחָד, הַלֹּא הֵם הַקָּמִינִים, אֶלָּא שֶׁגַּם מִקְלָט זֶה מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לַעֲזֹב עַכְשָׁו עִם בּוֹא עוֹנַת הַחֹרֶף.
לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַבְּדִיקָה, נִמְצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְיַד הַזָּוִית הַצְּפוֹנִית שֶׁל הַחוֹמָה, בּוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִסְתַּיְּמָה מִתּוֹךְ מוֹרָדוֹת, אֲשֶׁר הָלְכוּ הָלֹךְ וְשָׁפָל עַד שֶׁכָּלוּ עַל פְּנֵי הַחוֹף הַשָּׁטוּחַ הַמְכֻסֶּה חוֹלוֹת. מִמָּקוֹם זֶה עַד לִגְבוּלָהּ הַקִּיצוֹנִי בַּמַּעֲרָב לֹא הָיְתָה הַחוֹמָה אֶלָּא מִין מִדְרוֹן עָשׂוּי צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל אֲבָנִים, שֶׁל עָפָר וְחוֹל, שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִים יַחַד עַל יְדֵי צְמָחִים, שִׂיחִים וַעֲשָׂבִים. פֹּה וְשָׁם עֲדַיִן בִּצְבֵּץ הַגְּרָנִית בְּצוּרָה שֶׁל גְּלָמִים מְחֻדָּדִים. אִילָנוֹת בּוֹדְדִים הִתְנַשְּׂאוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל הַמִּדְרוֹן הַזֶּה וְשִׁפְעַת דֶּשֶׁא פֵּאֲרָה אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. וְאוּלָם יַד מַלְכוּת הַצּוֹמֵחַ הָיְתָה עַל הַתַּחְתּוֹנָה וּמִקְצֵה הַמִּדְרוֹן וְעַד שְׂפַת הַיָּם הִשְׂתָּרַע מִישׁוֹר חוֹל אָרֹךְ וְשָׁמֵם.
כּוֹרֶשׁ סְמִית סָבוּר הָיָה, וְטַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, שֶׁמּוּתַר מֵי הַיְאוֹר וַדַּאי מִשְׁתַּפֵּךְ מִצַּד זֶה בְּצוּרָה שֶׁל מַפַּל־מָיִם. וּבֶאֱמֶת הֲרֵי מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה שֶׁשִּׁפְעַת הַמַּיִם הַיְתֵרִים, שֶׁהֶעֱרָה הַפֶּלֶג הָאָדֹם אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר, תִּמְצָא לָּהּ מוֹצָא. וְאוּלָם מְקוֹם הַמּוֹצָא הַזֶּה לֹא נִגְלָה לָאִינְגֵ’נֵר עַל פְּנֵי הַחוֹפִים שֶׁכְּבָר נֶחְקְרוּ עַל יָדוֹ, כְּלוֹמַר, מִתּוֹצָאַת הַפֶּלֶג אֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב עַד לַמִּישׁוֹר שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.
אִי לָזֹאת הִצִּיעַ הָאִינְגֵ’נֵר לַחֲבֵרָיו לַעֲלוֹת עַל הַמִּדְרוֹן וְלַחֲקֹר אֶת הַשָּׂפָה הַצְּפוֹנִית וְהַמִּזְרָחִית שֶׁל הַיְאוֹר וְאַחַר לַחֲזֹר אֶל הַקָּמִינִים דֶּרֶךְ הָרָמָה.
הַצָּעָתוֹ נִתְקַבְּלָה, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהֶרְבֶּרְט וְנֶב כְּבָר עָמְדוּ עַל רֹאשׁ הָרָמָה, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּפֶנְקְרוֹף עָלוּ אַחֲרֵיהֶם בִּפְסִיעוֹת דַּקּוֹת.
מִשֶּׁעָלוּ לְגֹבַהּ שֶׁל מָאתַיִם רֶגֶל, הִזְהִירָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בְּעַד עַנְפֵי הָאִילָנוֹת חֶלְקַת הַמַּיִם הַיָּפָה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ טְבוּעָה בְזָהֳרֵי הַחַמָּה. מַרְאֵה הַנּוֹף הָיָה בְּמָקוֹם זֶה כְּלִיל חֶמְדָה. הָאִילָנוֹת עָמְדוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת נֶהְדָּרוֹת וְשִׂמְחוּ אֶת הָעַיִן בְּגַוְנֵיהֶם הַיְרוֹקִים. גְּזָעִים אַדִּירִים אֲחָדִים עַתִּיקֵי־יָמִים שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ מֵרֹב זִקְנָה, הִתְרַשְּׁמוּ יָפֶה בִּקְלִפָּתָם הַשְּׁחַרְחֹרֶת מִתּוֹךְ מַרְבַד הַיֶּרֶק, שֶׁכִּסָּה אֶת הַקַּרְקַע. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל תֻּכִּיִּים קוֹלָנִיִּים הָיוּ מְנַתְּרִים מֵעָנָף אֶל עָנָף. דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ הָאוֹר הַבּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הָעֳפָאִים הַלָּלוּ הֲרֵיהוּ מְפֹרָד לִצְבָעָיו הַיְחִידִים, צֶבַע צֶבַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
תַּחַת לָלֶכֶת יָשָׁר אֶל הַשָּׂפָה הַצְּפוֹנִית שֶׁל הַיְּאּוֹר, הִקִּיפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶת שְׂפַת הָרָמָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג. עַל יְדֵי כָךְ אֲנוּסִים הָיוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין מַהֲלָךְ שֶׁל מִיל וָחֵצִי יְתֵרִים. וְאוּלָם הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נוֹחָה וְקַלָּה, כִּי הָעֵצִים עָמְדוּ רְוָחִים וְהִנִּיחוּ לַהוֹלְכִים לָעֲבֹר בֵּינֵיהֶם בְּאֵין מַעֲצוֹר. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל. שֶׁכָּאן הָיָה תְּחוּמוֹ שֶׁל הָאֵזוֹר הַפּוֹרֶה וְשֶׁהַצֶּמַח אֵינוֹ גָדֵל כָּאן בְּשֶׁפַע מְרֻבֶּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁבֵּין אֲפִיקֵי הַפֶּלֶג וְנַחַל־הַתּוֹדָה.
כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הָיוּ מְהַלְּכִים בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהָיָה חָדָשׁ בִּשְׁבִילָם, מִתּוֹךְ מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל זְהִירוּת. שֶׁהֲרֵי כְּלֵי הַנֶּשֶׁק הַיְחִידִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ קְשָׁתוֹת וְחִצִּים וּמַקְּלוֹת שֶׁחֻדִּים שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בִּקְצֵיהֶם. וְאוּלָם שׁוּם חַיָּה רָעָה לֹא נִזְדַּמְּנָה לִפְנֵיהֶם, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁהַחַיּוֹת הַלָּלוּ מְצוּיוֹת בְּיוֹתֵר בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים שֶׁבַּדָּרוֹם. לְעֻמַּת זֶה נִזְדַּעְזְעוּ פִּתְאֹם בִּרְאוֹתָם אֶת טוֹףּ נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו מִפְּנֵי נָחָשׁ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה אָרֹךְ כְּאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה אוֹ כַּחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רָגֶל. נֶב הֵמִית אוֹתוֹ עַל יְדֵי חֲבָטָה בַּמַּקֵּל. כּוֹרֶשׁ סְמִית בָּדַק אֶת הָרַחַשׁ הַזֶּה וּמָצָא שֶׁאֵינוֹ מִבַּעֲלֵי הָאֶרֶס, אֶלָּא נִמְנֶה עַל מִין נַחֲשֵׁי־הַיַּהֲלוֹם, אֲשֶׁר יְלִידֵי אוּאֶלְס הַחֲדָשָׁה הַדְּרוֹמִית נִזּוֹנִים מִבְּשָׂרָם. וְאוּלָם הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה, שֶׁמְּצוּיִם כָּאן נְחָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁנְּשִׁיכָתָם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית. לְאַחַר שֶׁפָּגָה חֶרְדָּתוֹ וְנִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ, הִתְחִיל טוֹףּ רוֹדֵף אֶת הַזּוֹחֲלִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים חָשְׁשׁוּ לְחַיָּיו וַאֲדוֹנָיו אָנוּס הָיָה לִקְרֹא לוֹ פַּעַם בַּפַּעַם וּלְהֲשִׁיבוֹ אָחוֹר.
עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ אֶל תּוֹצָאַת הַפֶּלֶג הָאָדֹם בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַיְּאוֹר. בְּנֵי הַחֲבוּרָה הִכִּירוּ בַּשָּׂפָה שֶׁכְּנֶגֶד אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבִּקְּרוּ אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ מֵעַל הַר פְרַנְקְלִין. כּוֹרֶשׁ סְמִית נוֹכַח לָדַעַת שׁוּב פַּעַם, שֶׁמִּדַּת הַמַּיִם שֶׁהַפֶּלֶג מוֹלִיךְ אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר הֲרֵיהִי מְרֻבָּה לְמַדַּי, וְשֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַטֶּבַע הִתְקִין בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת מוֹצָא לְשִׁפְעַת מֵימֵי הַיְאוֹר. אִי לָזֹאת מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְגַלּוֹת אֶת הַמּוֹצָא הַזֶּה, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ הִיא וַדַּאי צוּרָה שֶׁל מַפַּל־מַיִם, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ הַמֵּכָנִי וּלְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ מְהַלְּכִים כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה בְּיוֹתֵר, וְכָךְ הִתְחִילוּ מַקִּיפִים אֶת שְׂפַת הַיְאוֹר, שֶׁהָיְתָה זְקוּפָה עַד־מְאֹד. נִכָּר הָיָה שֶׁהַיְאוֹר עָשִׁיר עֹשֶׁר מֻפְלָג בְּדָגִים, וּפֶנְקְרוֹף גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַתְקִין לוֹ מַכְשִׁירֵי דַּיִג כְּדֵי לְנַצֵּל אֶת הָעֹשֶׁר הַזֶּה.
קֹדֶם כֹּל, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לָסֹב אֶת הַקָּצֶה הַמְחֻדָּד שֶׁל הַיְאוֹר אֲשֶׁר בִּפְאַת צְפוֹנִית־מִזְרָחִית, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁהַשִּׁפְעָה הַיְתֵרָה שֶׁל הַמַּיִם מִשְׁתַּפֶּכֶת בְּמָקוֹם זֶה, לְפִי שֶׁקְּצֵה הַיְאוֹר נָגַע כָּאן כִּמְעַט עַד תְּחוּמָהּ שֶׁל הָרָמָה. אֲבָל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא מָצְאוּ כָּאן כְּלוּם, וּלְפִיכָךְ הוֹסִיף לַחֲקֹר אֶת שְׂפַת הַיְאוֹר, שֶׁלְּאַחַר נְטִיָּה קַלָּה הָלְכָה וְנִמְשְׁכָה בְּשׁוּרָה אַחַת עִם חוֹף הַיָּם.
מִצַּד זֶה לֹא הָיְתָה שְׂפַת הַיְאוֹר עֲשִׁירָה כָּל כָּךְ בַּעֲצֵי יַעַר, וְאַף עַל פִּי כֵן עָמְדוּ פֹּה וָשָׁם קְבוּצוֹת אִילָנוֹת, שֶׁהוֹסִיפוּ לִוְיַת נוֹי לְמַרְאֶה הַנּוֹף. יְאוֹר גְּרַנְט הוֹפִיעַ כָּאן לָעַיִן לְכָל מְלוֹא שִׁטְחוֹ, וְאַף מַשַּׁב רוּחַ כָּל־שֶׁהוּא לֹא סִלְסֵל אֶת חֶלְקַת מֵימָיו. טוֹףּ פָּרַץ אֶל בֵּין הַשִּׂיחִים וְהִפְרִיחַ מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי כָּנָף שׁוֹנִים, אֲשֶׁר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּחִצֵּיהֶם. אַחַד הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ נִפְגַּע בְּחִצּוֹ שֶׁל הָעֶלֶם וְנָפַל לְבֵין הָעֲשָׂבִים אֲשֶׁר לְאַחַת הַבִּצּוֹת. טוֹףּ קָפַץ וְרָץ אַחֲרָיו וְהֵבִיא עוֹף נָאֶה אֶחָד מֵעוֹפוֹת הַשַּׂחְיָנִים, אֲשֶׁר צִבְעוֹ הָיָה כְּעֵין הַצִּפְחָה, מַקּוֹרוֹ קָצָר, מִצְחוֹ שָׁטוּחַ וּכְנָפָיו עֲדוּיוֹת בִּקְצוֹתָן בְּפַס לָבָן. עוֹף זֶה הָיָה תַּרְנְגֹלֶת הַמַּיִם וְגָדְלוֹ כְּגֹדֶל קוֹרֵא וְהָיָה שַּׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת גִּדְלֵי־הָאֶצְבָּעוֹת, הַמְּשַׁמְּשִׁים מַעֲבָר בֵּין הָעוֹפוֹת בַּעַלֵי שׁוֹקַיִם אֲרֻכּוֹת וּבֵין שְׁטוּחֵי הַכַּפּוֹת. כָּלְלוֹ שֶׁל דָּבָר, צַיִד זֶה עָלוּב הָיָה וְטַעְמוֹ לֹא הָיָה עָרֵב כָּל עִקָּר. וְאוּלָם נִרְאֶה הָיָה שֶׁטּוֹףּ לֹא הָיָה מַקְפִּיד בַּאֲכִילָה כַּאֲדוֹנָיו, וּלְפִיכָךְ נִמְנוּ וְגָמְרוּ לַחֲשֹׂךְ לוֹ אֶת הָעוֹף הַזֶּה לִסְעֻדַּת עַרְבִית.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהָלְכוּ לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַיְאוֹר, וְעוֹד מְעַט וְהִגִּיעוּ אֶל חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה יָדוּעַ לָהֶם. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה תּוֹהֶה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא מָצָא אַף סִמָּן כָּל־שֶׁהוּא לְמוֹצָא עֹדֶף הַמַּיִם. הַכַּתָּב וְהַסַּפָּן הִשְׁתָּעוּ עִמּוֹ, וְהוּא לֹא כִּחֵד מֵהֶם אֶת תִּמְהוֹנוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל טוֹףּ, שֶׁעַד עַכְשָׁו שָׁקֵט הָיָה, מַרְאֶה פִּתְאֹם אוֹתוֹת גְּלוּיִים שֶׁל הִתְרַגְּזוּת. הַבְּרִיָּה הַנְּבוֹנָה רָצָה עַל פְּנֵי הַשָּׂפָה הֵנָּה וָהֵנָּה, וּפִתְאֹם נִצְּבָה תַּחְתֶּיהָ כְּשֶׁכָּפָּה הָאַחַת מוּרָמָה לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ אָמְרָה לְהִתְנַפֵּל עַל צַיִד הַסָּמוּי מִן הָעָיִן. אַחַר הִתְחִיל טוֹףּ נוֹבֵחַ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף כְּקוֹרֵא לִקְרָב, וּפִתְאֹם נֶאֱלָם דוּמִיָּה.
כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לֹא שָׂמוּ מִתְּחִלָּה לֵב אֶל מַעֲשֵׂי הַכֶּלֶב, וְאוּלָם נְבִיחוֹתָיו נַעֲשׂוּ עַד מְהֵרָה כָּל כָּךְ תְּכוּפוֹת, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ אֵלָיו.
מַה לְךָ טוֹףּ?" שָׁאַל אֶת כַּלְבוֹ.
הַכֶּלֶב קָפַץ כַּמָּה קְפִיצוֹת כְּנֶגֶד אֲדוֹנָיו וְהֶרְאָהוּ אוֹתוֹת בְּרוּרִים שֶׁל הִתְרַגְּזוּת וְאַחַר הִשְׂתָּעֵר שׁוּב אֶל שְׂפַת הַיְאוֹר. וּפִתְאֹם קָפַץ וְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם.
“טוֹףּ, גֶּשׁ הֵנָּה!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית, אֲשֶׁר לֹא רָצָה שֶׁכַּלְבּוֹ יְסַכֵּן אֶת עַצְמוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַחֲשׁוּדִים הַלָּלוּ.
“מַה זֶה מִתְרַחֵשׁ שָׁם לְמָטָּה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהוּא בּוֹחֵן בְּעֵינָיו אֶת שֶׁטַח פְּנֵי הַמָּיִם.
“וַדַּאי הִרְגִּישׁ טוֹףּ בְּאַחַת הָאַמְפִיבִיּוֹת,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.
“אֶפְשָׁר אַלִּיגַטּוֹר?” אָמַר הַכַּתָּב.
“אֵין זוֹ מִן הַסְּבָרָה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הָאַלִּיגַטּוֹרִים אֵינָם מְצוּיִים אֶלָּא בַּאֲרָצוֹת בְּנוֹת מַעֲלוֹת רֹחַב פְּחוּתוֹת מִכֵּן.”
טוֹףּ שָׁמַע לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו וְשָׁב אֶל הַשָּׂפָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכֹל לְהֵרָגֵעַ; הוּא הָיָה מְקַפֵּץ בֵּין הָעֲשָׂבִים הָרָמִים, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא נָהוּג בְּיָד הָאִינְסְטִינְקְט שֶׁלּוֹ וּמַבְחִין בִּבְרִיָּה אַחַת נַעֲלָמָה, הַשָּׁטָה מִתַּחַת לְמֵי הַיְאוֹר סָמוּךְ לִשְׂפָתוֹ. וְאוּלָם הַמַּיִם הָיוּ שׁוֹקְטִים, וְאַף גַּל כָּל שֶׁהוּא לֹא חָרַשׁ אֶת חֶלְקַת שִׁטְחָם. כַּמָּה פְּעָמִים עָמְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים תַּחְתֵּיהֶם עַל יַד הַשָּׂפָה וְהִתְבּוֹנְנוּ בְּשִׂים לֵב, אֲבָל לֹא רָאוּ מְאוּמָה. כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה קִבֵּל אֵפוֹא צוּרָה שֶׁל תַּעֲלוּמָה וּמִסְתּוֹרִין.
דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לֹא נִתְקָרְרָה וְהוּא הִשְׁתּוֹקֵק עַד מְאֹד לָדַעַת פֵּשֶׁר דָּבָר.
“הָבָה נַמְשִׁיךְ אֶת הַבְּדִיקָה שֶׁלָּנוּ עַד תֻּמָּהּ”" עָנָה וְאָמַר לַחֲבֵרָיו.
מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעוּ כֻּלָּם עַד הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַיְאוֹר וְשׁוּב עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם עַל הַמִּישׁוֹר שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְכָאן, צְרִיכָה הָיְתָה בְּדִיקַת שְׂפַת הַיְאוֹר לְהֵחָשֵׁב לְנִגְמֶרֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָד הָאִינְג’ֵנֵר לִפְתֹּר אֶת הַשְּׁאֵלָה לְהֵיכָן וּבְאֵיזוֹ דֶרֶךְ מִשְׁתַּפֵּךְ עֹדֶף הַמָּיִם.
“וּבְכָל זֹאת בָּרִי בְּיָדִי, שֶּׁיֵּשׁ מוֹצָא לַמַּיִם,” חָזַר וְאָמַר לַחֲבֵרָיו, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְמַעְלָה, וַדַּאי שֶׁנִּקֵּר לוֹ דֶרֶךְ בְּתוֹךְ חוֹמַת הַגְּרָנִית פְּנִימָה!"
“אֲבָל מִשּׁוּם מַה חָשׁוּב הַדָּבָר כָּל כָּךְ בְּעֵינֵיךָ, שֶׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק לְדַעְתּוֹ, כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
“עֶרְכּוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה גָדוֹל הוּא עַד מְאֹד,” עָנָהוּ הָאִינְג’ֵנֵר, “שֶׁהֲרֵי אִם הַמַּיִם מִשְׁתַּפְּכִים דֶּרֶךְ מוּצַק הַסֶּלַע, יִתָּכֵן שֶׁנִּמְצָא שָׁם חָלָל, וְאוֹתוֹ חָלָל נוּכַל לַהֲפֹךְ עַל נְקַלָּה לְבֵית דִּירָה, לְאַחַר שֶׁנַּטֶּה אֶת זֶרֶם הַמַּיִם לְמָקוֹם אַחֵר.”
“וּכְלוּם אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “שֶׁהַמַּיִם מִשְׁתַּפְּכִים וְיוֹצְאִים דֶּרֶךְ קַרְקַע הַיְאוֹר וְזוֹרְמִים מִתַּחַת לָאֲדָמָה אֶל תּוֹךְ הַיָּם?”
“גַּם דָּבָר זֶה יִתָּכֵן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְאִם יִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁכָּךְ הוּא, נִהְיֶה אֲנוּסִים לִבְנוֹת אֶת בֵּיתֵנוּ בִּידֵי עַצְמֵנוּ, מֵאַחַר שֶׁהַטֶּבַע לֹא הִמְצִיא לָנו לְתַכְלִית זוֹ שׁוּם סִיּוּעַ.”
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְעַתְּדוּ לַעֲבֹר אֶת הָרָמָה וְלַחֲזֹר דֶּרֶךְ שָׁם אֶל הַקָּמִינִים, כִּי כְבָר הָיְתָה שְׁעַת חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, וְהִנֵּה שׁוּב פַּעַם הֶרְאָה טוֹףּ סִמָּנִים שֶׁל הִתְרַגְּזוּת. הוּא נָבַח בַּחֲמַת זַעַם, וְקֹדֶם שֶׁהִסְפִּיק אֲדוֹנָיו לְעַכֵּב בּוֹ, הִשְׂתָּעֵר וְקָפַץ שֵׁנִית אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר.
הַכֹּל רָצוּ אֶל שְׂפַת הַיְאוֹר הַתְּלוּלָה. הַכֶּלֶב כְּבָר הִרְחִיק לָשׁוּט מִמֶּנָּה וָהָלְאָה כְּעֶשְׂרִים רֶגֶל; כּוֹרֶשׁ סְמִית קְרָאָהוּ בְּכָל תֹּקֶף לָשׁוּב וְהִנֵּה בִּצְבֵּץ וְעָלָה רֹאשׁ אַדִּיר מִתּוֹךְ הַמַּיִם, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה לֹא הָיוּ עֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
הֶרְבֶּרְט הִכִּיר מִיָּד אֶת מִינָהּ שֶׁל אַמְפִיבִיָּה25 זוֹ, אֲשֶׁר רֹאשָׁהּ הָיָה חַדּוּדִי, עֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת וְשָׂפָם שֶׁל שַׂעֲרוֹת־מֶשִׁי אֲרֻכּוֹת לָהּ.
“פָּרַת־יָם!” קָרָא הָעֶלֶם.
וְאוּלָם בְּרִיָּה זוֹ לֹא הָיְתָה פָּרַת־יָם, אֶלָּא אַחַת מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחַת הַתַּנִּינִים, שֶׁקּוֹרְאִים לָּהּ “דִיגוֹנְג,” "סוּס־יְאוֹר אִינְדְיָנִי), כִּי נְחִירֶיהָ הָיוּ פְּתוּחִים לִרְוָחָה לְמַעְלָה מִפִּיהָ.
הַחַיָּה הָאַדִּירָה הִשְׂתָּעֲרָה עַל הַכֶּלֶב, וְהוּא רָצָה לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְלַחֲזֹר אֶל הַיַּבָּשָׁה, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. רַבּוֹ לֹא יָכֹל לְהַצִּילוּ, וְקֹדֶם שֶׁנִּצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וּבְלִבּוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט לִדְרֹךְ אֶת קַשְּׁתוֹתָם, נִתְפַּס טוֹףּ עַל יְדֵי הַחַיָּה וְנֶעְלַם מִתַּחַת לַמָּיִם.
נֶב תָּפַס אֶת כִּידוֹנוֹ בְּיָדוֹ וְרָצָה לִקְפֹּץ הַמַּיְמָה לְעֶזְרַת טוֹףּ וְלִתְקֹף אֵת הַחַיָּה הַנּוֹרָאָה, הַמִּתְעַלֶּמֶת מִן הָעַיִן בִּמְקוֹם חִיּוּתָהּ וּמִשְׁכָּנָהּ.
“אַל נָא, נֶב,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר וּמָנַע אֶת מְשָׁרְתוֹ עַז־הַנֶּפֶשׁ מִמַּעֲשֵׂה־הַגְּבוּרָה רַב הַסַּכָּנָה הַזֶּה.
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּמִתַּחַת לַמַּיִם הִתְחוֹלְלָה מִלְחָמָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ פֵּשֶׁר, שֶׁהֲרֵי לְפִי מַצַּב הַדְּבָרִים לֹא יָכֹל הָיָה טוֹףּ לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ בְּשׁוּם פָּנִים, – מִלְחָמָה אֲשֶׁר רִגְשַׁת הַגַּלִּים עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֵעִידָה עָלֶיהָ שֶׁהָיְתָה אֲיֻמָּה עַד מְאֹד וַאֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא תִּגָּמֵר אֶלָּא בְּמִיתַת הַכֶּלֶב, וּפִתְאֹם חָזַר וְנִגְלָה טוֹףּ בְּתוֹךְ עִגּוּל שֶׁל קָצֶף. כֹּחַ טָמִיר וְנֶעְלַם זָרַק אוֹתוֹ לְמַעְלָה בְּרוּם שֶׁל עֶשֶׂר רַגְלַיִם מֵעַל פְּנֵי הַיְאוֹר, וְהוּא חָזַר וְנָפַל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הַנִּרְעָשִׁים עַד לַמַּעֲמַקִּים, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד צָף וְעָלָה וְהִגִּיעַ אֶל הַשָּׂפָה בְּלִי שֶׁנִּרְאָה בּוֹ פֶּצַע קָשֶׁה כָּל שֶׁהוּא, כְּשֶׁהוּא מֻצָּל בְּאֹרַח־פֶּלֶא וּבְמַעֲשֶׂה־נִסִּים.
כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו הִבִּיטוּ אֶל הַנַּעֲשֶׂה וְהַדִּבֵּר נִתַּק מִפִּיהֶם מֵרֹב תִּמָּהוֹן. אֶלָּא שֶׁתִּמְהוֹנָם גָּדַל שִׁבְעָתַיִם כְּשֶׁנִּדְמָה לָהֶם, שֶׁהַקְּרָב מִתַּחַת לַמַּיִם עֲדַיִן הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ. בְּלִי סָפֵק נִתְקָף סוּס־הַיְאוֹר עַל יְדֵי חַיָּה אַדִּירָה מִמֶּנּוּ וְהוּא הִנִּיחַ אֶת הַכֶּלֶב וְנִלְחַם עַל נַפְשׁוֹ.
וְאוּלָם קְרָב זֶה לֹא אָרַך הַרְבֵּה. עַד מְהֵרָה הֶאְדִּימוּ מֵי הַיְאוֹר מִדָּם, וְסוּס־הַיְאוֹר בִּצְבֵּץ וְעָלָה מִתּוֹךְ שְׁלוּלִית אֲדֻמָּה, שֶׁהָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה עַד לְמֵרָחוֹק, וְסוֹפוֹ שֶׁהוּטַל אֶל שִׂרְטוֹן קָטֹן אֲשֶׁר בִּקְצֶה הַיְאוֹר הַדְּרוֹמִי.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים מִהֲרוּ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּמָצְאוּ אֶת סוּס־הַיְאוֹר מוּטָל מֵת. הוּא הָיָה חָיָה רַבַּת־מִדּוֹת, אָרְכָּה כַּחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אוֹ כְּשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה רֶגֶל וּמִשְׁקָלָהּ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אוֹ כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים לִיטְרָאוֹת. בְּצַאוָּרוֹ הָיָה פָּעוּר פֶּצַע, אֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה בְּמַאֲכֶלֶת חַדָּה וְחוֹתֶכֶת.
מִי הִיא הַחַיָּה, אֲשֶׁר פָּצְעָה אֶת סוּס הַיְּאוֹר הָאָיֹם פֶּצַע נוֹרָא כָּזֶה וְשָׂמָה קֵץ לְחַיָּיו? אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת, וְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו שָׁבוּ אֶל הַקָּמִינִים כְּשֶׁהֵם שְׁרוּיִים בִּמְבוּכָה גְדוֹלָה בְּשֶׁל הַמְּאֹרָע הַמֻּפְלָא הַזֶּה.
פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר 🔗
בִּקּוּר הַיְאוֹר – הַזֶּרֶם הַמּוֹרֶה דָרֶךְ – מַחֲשֶׁבֶת הָאִינְגֵ’נֵר – חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס הַיְאוֹר – הַשִּׁמּוּשׁ בְּחָמְרֵי הַפִּירִיט – גָּפְרִית הַבַּרְזֶל – כֵּיצַד עוֹשִׂים גְּלִיצֵרִין – הַסַּבּוֹן – הַמְּלַחַת – חֻמְצָה־גָפְרִיתָנִית – חֻמְצָה חַנְקָנִית – מַפַּל הַמַּיִם הֶחָדָשׁ
לְמָחָר, בַּשְּׁבִיעִי לְמַאי, עָלוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט עַל הַמִּישׁוֹר שֶׁל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל; אֶת נֶב הִנִּיחוּ בַּבַּיִת שֶׁיָּכִין אֶת אֲרֻחַת הַבֹּקֶר, תַּחַת אֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הָלְכוּ דֶרֶךְ שְׂפַת הַנַּחַל הַיַּעֲרָה, לְהָבִיא מִשָּׁם עֵצִים.
הָאִינְגֵ’נֵר וְהַכַּתָּב הִגִּיעוּ עַד מְהֵרָה אֶל הַשִּׂרְטוֹן הַקָּטֹן אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מֻנַּחַת עֲדַיִן נִבְלַת הָאַמְפִיבִיָּה. לַהֲקוֹת עוֹפוֹת כְּבָר הָיוּ מִתְנַצְּחוֹת זוֹ עִם זוֹ בְּשֶׁל גַּל הַבָּשָׂר הַכַּבִּיר וְהֶעָצוּם, וְהָיָה צֹרֶךְ לִזְרֹק בָּהֶם אֲבָנִים כְּדֵי לְהַבְרִיחָם מֵעָלָיו, לְפִי שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית רָצָה לִשְׁמֹר עַל חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס הַיְאוֹר וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵי הַקּוֹלוֹנִיָה. וְאוּלָם גַּם בְּשָׂרָה שֶׁל אוֹתָהּ חַיָּה רַב עֶרֶךְ הָיָה, כִּי הוּא מְשַׁמֵּשׁ מָזוֹן מְצֻיָּן וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ הַמָּלָאִים מַעֲלִים אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָן הַנְּסִיכִים. אֶלָּא שֶׁעִנְיָן זֶה הָיָה עֶסְקוֹ שֶׁל נֶב וְעָלָיו מֻטָּל הָיָה לְטַפֵּל בּוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת. הַמְאֹרָע שֶׁל יוֹם אֶתְמֹל לֹא נִסַּח מִלִּבּוֹ וְלֹא פָּסַק מִלְּהַטְרִיד אֶת דַּעְתּוֹ. הוּא נִכְסַף לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה שֶׁל אוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה מִתַּחַת לַמַּיִם וְלָדַעַת, מֵי מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַמַּסְטוֹדוֹן26 אוֹ שֶׁל מִפְלָצוֹת־יָם אֲחֵרוֹת פָּצַע אֶת סוּס־הַיְאוֹר פֶּצַע מְשֻׁנֶּה שֶׁכָּזֶה. הוּא עָמַד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר וְהָיָה צוֹפֶה וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר לֹא נִגְלָה וְלֹא נִרְאָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים, שֶׁהִתְנוֹצְצוּ מִנֹּגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת.
בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מוּטֶלֶת נִבְלַת סוּס הַיְאוֹר, לֹא הָיוּ הַמַּיִם עֲמֻקִּים, וְאוּלָם מִשָּׁם וָהָלְאָה הָלַךְ קַרְקַע הַיְאוֹר הָלֹךְ וְעָמֹק, וְהָיָה קָרוֹב לַוַּדַּאי שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ עָמֹק הוּא הַיְאוֹר עַד מְאֹד. הוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין אַגָּן, אֲשֶׁר הַפֶּלֶג הָאָדֹם הָיָה מְמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם הָלֹךְ וּמַלֵּא בְּלִי חָשָׂךְ.
“דּוֹמֶנִי, כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַכַּתָּב, “שֶׁבַּמַּיִם הַלָּלוּ לֹא נִכָּר עַכְשָׁו שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד הַאֵין זֹאת?”
“אָמְנָם כֵּן, סְפִּילֶט יַקִּירִי,” עָנָהוּ הָאִינְגֵ’נֵר, “וַאֲנִי תּוֹהֶה וְאֵינִי יָכֹל בְּשׁוּם פָּנִים לִמְצֹא פִּתְרוֹן לַמְאֹרַע שֶׁל יוֹם אֶתְמֹל.”
“הֲרֵינִי מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁפִּצְעָהּ שֶׁל הַחַיָּה הֲרֵיהוּ תָּמוּהַּ בְּעֵינַי עַד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּזֶה נִבְצֵר מִמֶּנִּי לָדַעַת כֵּיצַד נִזְרַק טוֹףּ בְּכֹחַ כַּבִּיר כָּל כָּךְ לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. כִּמְעַט שֶׁנּוֹטֶה אֲנִי לַהַאֲמִין, שֶׁזְּרוֹעַ חֲזָקָה הִיא הִיא שֶׁתָּפְסָה אוֹתוֹ בְּכֹחַ וֶהֱטִילַתְהוּ לְמַעְלָה וְהִיא הִיא שֶׁפָּגְעָה אַחַר כָּךְ בְּסוּס הַיְאוֹר בְּפִגְיוֹן וְשָׂמָה קֵץ לְחַיָּיו!”
“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר אֲחוּז הַרְהוֹרִים. “יֵשׁ בָּזֶה דָּבָר, שֶׁהוּא נִשְׂגָּב מִבִּינָתִי. וְאוּלָם הַגִּידָה לִי, סְפִּילֶט יַקִּירִי, כְּלוּם מֵבִין אַתָּה כֵּיצַד נִצַּלְתִּי וְכֵיצַד הוֹצֵאתִי מִתּוֹךְ הַגַּלִּים וְהוּבֵאתִי אֶל בֵּין גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת? הֲרֵי גַם דָּבָר זֶה תַּעֲלוּמָה הוּא, הַאֵין זֹאת?” לִבִּי מַרְגִּישׁ, שֶׁצָּפוּן בָּזֶה דְבָר סוֹד, אֲשֶׁר בְּאַחַד הַיָּמִים וַדַּאי נְגַלֵּנוּ. תִּהְיֶינָה אֵפוֹא עֵינֵינוּ פְּקוּחוֹת אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה מִסְבִיבֵנוּ, אֲבָל נִמָּנַע נָא מֵהַפְנוֹת יוֹתֵר מִדַּאי אֶת דַּעַת חֲבֵרֵינוּ אֶל הַמְּאֹרָעוֹת הַמְשֻׁנִּים הַלָּלוּ. אֵת אֲשֶׁר נִרְאֶה, נִשְׁמֹר בְּלִבֵּנוּ וְלֹא נַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִן הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ."
כַּיָּדוּעַ, לֹא עָלְתָה עֲדַיִן בְּיָד הָאִינְגֵ’נֵר לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ זוֹרֵם וּמִשְׁתַּפֵּךְ עֹדֶף מֵי הַיְאוֹר, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרִי הָיָה שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁמּוֹצָא־מַיִם שֶׁכָּזֶה קַיָּם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, כְּיוָן שֶׁהַפֶּלֶג הָאָדֹם לֹא פָּסַק מִלְּהוֹלִיךְ אֶת מִיָּמָיו אֶל תּוֹךְ הַיְאוֹר. וְהִנֵּה רָאָה כּוֹרֶשׁ סְמִית פִּתְאֹם לְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל זֶרֶם עַז, אֲשֶׁר שָׁטַף וְעָבַר בַּעֲלִיל בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם שֶׁהוּא וַחֲבֵרוֹ עָמְדוּ שָׁם. הוּא זָרַק אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם כְּפִיסֵי עֵץ קְטַנִּים וְרָאָה שֶׁהֵם נִסְחָפִים דָּרוֹמָה. אָז עָקַב אַחַר הַזֶּרֶם, כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיְאוֹר הַתְּלוּלָה, וְהִגִּיעַ אֶל הַקָּצֶה הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַיְאוֹר.
שָׁם יָרְדוּ הַמַּיִם בַּמּוֹרָד, כְּאִלּוּ פָּרְצוּ בְּכֹחַ אֶל תּוֹךְ אַחַד הַסְּדָקִים שֶׁבַּקַּרְקַע.
כּוֹרֶשׁ סְמִית גָּחַן וְהִטָּה אֶת אָזְנוֹ סָמוּךְ לַקַּרְקַע וְשָׁמַע בְּבֵרוּר קוֹל שְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ שֶׁל מַפַּל מַיִם שֶׁמִּתַּחַת לַקַּרְקַע.
“הִנֵּה הַמָּקוֹם,” עָנָה וְאָמַר בְּקוּמוֹ מֵעַל הָאָרֶץ, “הִנֵּה הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ זוֹרְמָה שִׁפְעַת עֹדֶף הַמַּיִם וְהוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּפֶּכֶת אֶל תּוֹךְ הַיָּם דֶּרֶךְ מְחִלָּה בִּגְרָנִית, אֲשֶׁר יִתָּכֵן שֶׁנּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצָרְכֵּנוּ אָנוּ! עוֹד מְעַט וַאֲבָרֵר אֶת הַדָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ!”
הָאִינְגֵ’נֵר כָּרַת זְמוֹרָה אֲרֻכָּה, וּלְאַחַר שֶׁהֵסִיר אֶת עָלֶיהָ הוֹרִיד אוֹתָהּ הַמֵּימָה בְּקֶרֶן הַזָּוִית שֶׁבֵּין שְׁנֵי גְדוֹת הַיְאוֹר וְהִבְחִין שֶׁבְּעֹמֶק שֶׁל רֶגֶל אַחַת מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם מָצוּי שָׁם חוֹר רָחָב לְמַדָּי. חוֹר זֶה הָיָה אוֹתָהּ תּוֹצָאַת־הַמַּיִם, שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ וְלֹא מָצָא עַד עַכְשָׁו, וְכֹחוֹ שֶׁל הַזֶּרֶם בְּמָקוֹם זֶה הָיָה חָזָק כָּל כָּךְ, שֶׁהַזְּמוֹרָה נֶחְטְפָה מִיַּד הָאִינְגֵ’נֵר וְנִבְלְעָה אֶל תּוֹךְ הַמְּאוּרָה.
“מֵעַתָּה שׁוּב אֵין שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר,” שָׁנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית כַּמָּה פְּעָמִים. “כָּאן לְמַטָּה תּוֹצָאַת מֵימֵי הַיְאוֹר, וְאֶת מִפְתָּחָהּ שֶׁל זוֹ הֲרֵינִי לְגַלּוֹת לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ”
“כֵּיצַד?” שָׁאַל גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
“עַל יְדֵי שֶׁאַנְמִיךְ אֶת פְּנֵי הַיְאוֹר שָׁלֹשׁ רַגְלָיִם.”
“וְאֵיכָכָה תַּנְמִיךְ אֶת הַיְאוֹר?”
“עַל יְדֵי שֶׁאֶפְתַּח לְמֵימָיו מוֹצָא רָחָב מִזֶּה.”
“בְּאֵיזֶה מָקוֹם, כּוֹרֶשׁ?”
“בַּמָּקוֹם שֶׁשְּׂפַת הַיְאוֹר קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל חוֹף הַיָּם.”
“אֲבָל הֲרֵי שָׂפָה זוֹ עֲשׂוּיָה גְרָנִית!” קָרָא הַכַּתָּב.
“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “אֶלָּא שֶׁעָתִיד אֲנִי לְפוֹצֵץ אֶת הַגְּרָנִית הַזֶּה, וְהַמַּיִם יִשְׁתַּפְּכוּ וְיִשְׁפְּלוּ וִיגַלּוּ אֶת פִּי הַמִּפְתָּח הַזֶּה…”
“וּבְרִדְתָּם מַטָּה אֶל חוֹף הַיָּם יִהְיוּ לְמַפַּל־מָיִם?” אָמַר הַכַּתָּב.
“הֵם יִהְיוּ לְמַפַּל־מַיִם, שֶׁאָנוּ נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצָרְכֵּנוּ!” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית. “בּוֹא וְנֵלֵךְ, בּוֹא וְנֵלֵךְ!”
הָאִינְגֵ’נֵר מָשַׁךְ אַחֲרָיו אֶת בֶּן לִוְיָתוֹ, אֲשֶׁר אֱמוּנָתוֹ בְּכוֹרֶשׁ סְמִית הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא לֹא פִּקְפֵּק כְּלָל שֶׁמִּפְעָלוֹ יַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן – כֵּיצַד יִפְרֹץ אֶת חוֹמַת הַגְּרָנִית הַזֹּאת וְכֵיצַד יְמַגֵּר אֶת הַסְּלָעִים הַלָּלוּ בְּלֹא אֲבַק שְׁרֵפָה וּבְלֹא מַכְשִׁירֵי מְלָאכָה הֲגוּנִים וּרְאוּיִם לַדָּבָר? וְכִי אֵין עֲבוֹדָה זוֹ, שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר נָטַל עַל עַצְמוֹ, לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ?
כְּשֶׁחָזַר כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרוֹ אֶל הַקָּמִינִים מָצְאוּ אֶת הֶרְבֶּרְט וְאֶת פֶּנְקְרוֹף כְּשֶׁהֵם עֲסוּקִים בִּפְרִיקַת הָעֵצִים מֵעַל הָרַפְסוֹדָה.
“חוֹטְבֵי הָעֵצִים גָּמְרוּ אֶת עֲבוֹדָתָם, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” אָמַר הַסַּפָּן בִּצְחוֹק, “וְאִם אַתָּה נִצְרָךְ לְגוֹדְרִים…”
“אֵינִי נִצְרַךְ לְגוֹדְרִים, אֶלָּא לְכִימִיקָאִים,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.
“אָמְנָם כֵּן,” הוֹסִיף הַכַּתָּב עַל דְּבָרָיו, “אָנוּ אוֹמְרִים לְפוֹצֵץ אֶת הָאִי לִרְסִיסִים…”
“לְפוֹצֵץ אֶת הָאִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.
“לְכָל הַפָּחוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ!” תִּקֵּן גִּדְעוֹן סְפִּילֶט אֶת דִּבְרֵי עַצְמוֹ.
“שְׁמַעוּנִי נָא, יְדִידַי,” פָּתַח וְאָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.
הוּא פָּרַשׂ לִפְנֵיהֶם אֶת תּוֹצָאַת חֲקִירוֹתָיו. לְדַעְתּוֹ נִמְצְאָה בְּחוֹמַת הַגְּרָנִית אֲשֶׁר מִתַּחַת לְרָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מְחִלָּה רְחָבָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, וְאֶל תּוֹךְ מְחִלָּה זוֹ הָיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ לַחְדֹּר. כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הַזֹּאת מִן הַצֹּרֶךְ הוּא, קֹדֶם כָּל, לְפַנּוֹת אֶת הַמִּפְתָּח, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ מִתְפָּרְצִים הַמַּיִם, וְלַשֵּׁם כָּךְ יֵשׁ לְהַשְׁפִּיל אֶת גֹּבַהּ פְּנֵי הַיְאוֹר עַל יְדֵי שֶׁיַּתְקִינוּ לַמַּיִם מוֹצָא אַחֵר, מְרֻוָּח יוֹתֵר. אִי לָזֹאת יֵשׁ צֹרֶךְ לְהָכִין חֹמֶר מְפוֹצֵץ, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעוֹ אֶפְשָׁר לִפְרֹץ מִפְתָּח לַמַּיִם בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבִּשְׂפַת הַיְאוֹר. וְאֶת הַחֹמֶר הַזֶּה אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהָכִין בְּסִיּוּעַ שֶׁל הַמִּינֵרָלִים, אֲשֶׁר הַטֶּבַע הַנָּדִיב הִמְצִיא לְתַשְׁמִישׁוֹ בְּיָד רְחָבָה.
אַךְ לְמוֹתָר הוּא לְתָאֵר אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ קִבְּלוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, וּבְיִחוּד פֶּנְקְרוֹף, אֶת פָּרָשַׁת תָּכְנִיתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר. לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶמְצָעִים אַדִּירִים שֶׁכָּאֵלֶּה, לְפוֹצֵץ אֶת הַגְּרָנִית, לִיצוֹר מַפַּל מַיִם – כָּל זֶה הָיָה לְפִי רוּחוֹ שֶׁל הַסַּפָּן! וְהוּא הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהֵעָשׂוֹת כִּימִיקָאִי, כֵּיוָן שֶׁהָאִינְגֵ’נֵר הָיָה זָקוּק עַכְשָׁו לְכִימִיקָאִים, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מוּכָן וּמִזְּמַן לְהֵעָשׂוֹת גּוֹדֵר אוֹ רַצְעָן. הוּא אָמַר אֶל נֶב, שֶׁנָּכוֹן הוּא לְהֵעָשׂוֹת כָּל מַה שֶׁאָדָם זֶה יִרְצֶה, “וַאֲפִילוּ פְּרוֹפֵיסוֹר לְתוֹרַת הָרִקּוּדִים וּלְנִמּוּסִים נָאִים, אִם אַךְ יְהִי צֹרֶךְ בַּדָּבָר.”
עַל נֶב וְעַל פֶּנְקְרוֹף הֻטַּל קֹדֶם כָּל לְהוֹצִיא אֶת חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס־הַיְאוֹר וּלְשַׁמֵּר אֶת בְּשָׂרוֹ לְשֵׁם מָזוֹן. הֵם שָׂמוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם תֵכֶף וּמִיָּד לַדֶּרֶךְ בְּלִי לִשְׁאֹל אֲפִילוּ בֵּרוּרֵי־דְבָרִים מְפֹרָטִים. הָאֵמוּן שֶׁהָגוּ בָּאִינְגֵ’נֵר הָיָה לְלֹא־מְצָרִים.
לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְכוֹרֶשׁ סְמִית, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף גֵּרְרוּ אֶת מִקְלַעַת־הַנְּצָרִים בְּמַעֲלֵה שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל מְקוֹם שִׁכְבַת פַּחְמֵי הָאֶבֶן, שֶׁשָּׁם נִמְצָא הַפִּירִיט, אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית כְּבָר הֵבִיא מִמֶּנּוּ לְשֶׁעָבַר דֻּגְמָה אֶחָת.
כָּל הַיּוֹם עָשׂוּ בְּהוֹבָלַת כַּמּוּת מְרֻבָּה שֶׁל פִּירִיט זֶה אֶל הַקָּמִינִים. לְעֵת עֶרֶב כְּבָר הִגִּיעַ הָאֹסֶף שֶׁאָסְפוּ מִמֶּנּוּ לְכַמָּה טוֹנִים.
לְמָחָר, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְמַאי, הִתְחִיל הָאִינְגֵ’נֵר עוֹסֵק בְּמַעְבָּדָיו. פִּירִיט זֶה הֲרֵיהוּ מֻרְכָּב בְּיִחוּד מִפֶּחָם, מִצּוֹרָן, מֵחַמְרָן וּמִבַּרְזֶל גָּפְרִיתִי – זֶה הָאַחֲרוֹן בְּמִדָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר. אֶת הַבַּרְזֶל הַגָּפְרִיתִי הַזֶּה צָרִיךְ הָיָה לְחַלֵּץ מִתּוֹךְ הַתִּרְכֹּבֶת וּלְהָפְכוֹ בִּמְהִירוֹת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְגָפְרַת־בַּרְזֶל. וּמִתּוֹךְ גָּפְרַת־בַּרְזֶל זוֹ צָרִיךְ הָיָה לְהָפִיק אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית.
וְאָכֵן זוֹ הָיְתָה עֶצֶם הַמַּטָּרָה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַשִּׂיגָהּ. הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית הֲרֵיהִי מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁמּוּשָׁם מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר, וְאֶת עֶרֶךְ חֲרֹשֶׁת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אֻמָּה אֶפְשָׁר לָמֹד עַל פִּי מִדַּת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית שֶׁהִיא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהּ. חֻמְצָה זוֹ עֲתִידָהּ הָיְתָה לְהָבִיא לַקּוֹלוֹנִיסְטִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְצֹרֶךְ עֲשִׂיַּת נֵרוֹת, לְעִבּוּד עוֹרוֹת, וכוּ', וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָעַד אוֹתָהּ הָאִינְגֵ’נֵר לְתַשְׁמִישׁ אַחֵר.
כּוֹרֶשׁ סְמִית בָּחַר לוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַקָּמִינִים מָקוֹם כָּרָאוּי, יִשְּׁרָהוּ וְשִׁוָּהוּ יָפֶה כָּל צָרְכּוֹ. בְּמָקוֹם זֶה סִדֵּר צִבּוּר שֶׁל עֲנָפִים וְשֶׁל גִּזְרֵי עֵצִים וּלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הִנִּיחַ גּוּשִׁים שֶׁל פִּירִיט. אֶת כָּל הַצִּבּוּר הַזֶּה כֻּלּוֹ כִּסּוּ שׁוּב בִּשְׁכָבָה דַּקָּה שֶׁל פֵּרוּרֵי פִּירִיט, אֲשֶׁר גָּדְלָם כְּגֹדֶל הָאֱגוֹז.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִצִּיתוּ אֶת הַצִּבּוּר בָּאֵשׁ. חֻמָּהּ שֶׁל הָאֵשׁ עָבַר אֶל הַפִּירִיט וְהוּא הִתְלַהֵב, לְפִי שֶׁהוּא מֻרְכָּב מִפֶּחָם וּמִגָּפְרִית. אָז הִנִּיחוּ וְחָזְרוּ וְהִנִּיחוּ לְשָׁם שְׁכָבוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל פִּירִיט עַד שֶׁנֶּעֶרְמוּ לְצִבּוּר גָּדוֹל; אֶת הַצִּבּוּר הַזֶּה כִּסּוּ כֻּלּוֹ מִחוּץ בְּעָפָר וּבַעֲשָׂבִים, אֶלָּא שֶׁפָּתְחוּ בּוֹ כַּמָּה פְּתִיחוֹת לְמַפַּח הָאֲוִיר, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה הַפֶּחָמִי בַּעֲרֵמַת הָעֵצִים, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהֲפָכָהּ לְפֶחָמִים.
מִשֶּׁגָּמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל זֹאת, הִנִּיחוּ לַתְּמוּרָה שֶׁתְּהִי הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. מַעֲשֵׂה הַתְּמוּרָה אָרַך מֵעֲשָׂרָה עַד שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם. מִקֵּץ הַיָּמִים הָאֵלֶּה נֶהְפַּך הַבַּרְזֶל הַגָּפְרִיתִי לְגָפְרַת־בַּרְזֶל, הַחַמְרָן נֶהְפַּך לְגָפְרַת־חַמְרָן, כְּלוֹמַר, שְׁנֵי חֳמָרִים בְּנֵי תְּמִסָּה, לְעֻמַּת הֶחֳמָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַגַּל שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תְּמִסָּה, לְעֻמַּת הַחֲמָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַגַּל שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תְּמִסָּה. כְּגוֹן הַצּוֹרָן, הַפֶּחָם הַשָּׂרוּף לַמֶּחֱצָה וְהָאֵפֶר.
עַד שֶׁהַפְּרוֹצֶס הַכִּימָאִי הַזֶּה הָלַךְ וְהִתְהַוָּה, עָסַק כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּפְעֻלּוֹת אֲחֵרוֹת, לֹא מִתּוֹךְ שְׁקִידָה יְתֵרָה בִּלְבָד, אֶלָּא מִתּוֹךְ הִתְמַכְּרוּת וְהִתְלַהֲבוּת.
נֶב וּפֶנְקְרוֹף אָסְפוּ אֶת חֶלְבּוֹ שֶׁל סוּס הַיְאוֹר אֶל תּוֹךְ כַּדֵּי אֲדָמָה גְדוֹלִים. אֶת הַחֵלֶב הַזֶּה צָרִיךְ הָיָה לַהֲפֹךְ לְסַבּוֹן, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶחָד מִיסוֹדוֹתָיו, הוּא הַגְּלִיצֵרִין. כְּדֵי לְהַשִּׂיג תּוֹלָדָה זוֹ, דַּי הָיָה לְעַבֵּד אוֹתוֹ בְּסִיּוּעַ שֶׁל סוֹדָה אוֹ סִיד. כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי הֶחֳמָרִים הַלָּלוּ הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְפָרֶד אֶת הַחֵלֶב וְלִיצוֹר עַל יְדֵי הַבְדָּלַת הַגְּלִיצֵרִין סַבּוֹן; וְאֶל הַגְּלִיצֵרִין הַהוּא נָשָׂא הָאִינְגֵ’נֵר אֶת נַפְשׁוֹ בְּיִחוּד וְאוֹתוֹ רָצָה לְהַשִּׂיג. כַּיָּדוּעַ, לֹא הָיָה לוֹ מַחְסוֹר בְּסִיד, אֲבָל אִלּוּ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִיד, לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶלָּא סַבּוֹן סִידִי, שֶׁאֵינוֹ נָמֵס וְאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת, תַּחַת אֲשֶׁר הַשִּׁמּוּשׁ בְּסוֹדָה הָיָה מַמְצִיא לוֹ סַבּוֹן בַּר־תֶּמֶס, שֶׁבְּנֵי הַחֲבוּרָה הָיוּ זְקוּקִים לוֹ לְצָרְכֵי נִקּוּי. וְכֵיוָן שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אִישׁ־מַעֲשֶׂה הָיָה, הָיָתָה שׂוּמָה עָלָיו קֹדֶם כֹּל לְהַשִּׂיג סוֹדָה. הֶהָיָה קָשֶׁה הַדָּבָר? לֹא, מִשּׁוּם שֶׁעַל גַּבֵּי הַחוֹף הָיוּ גְדֵלִים בְּשֶׁפַע צִמְחֵי יָם שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם. וּבְכֵן אָסְפוּ הֲמוֹן צִמְחֵי יָם וְיִבְּשׁוּ אוֹתָם וּשְׂרָפוּם בְּבוֹרוֹת מְגֻלִּים. שְׂרֵפַת הַצְּמַחִים הַלָּלוּ אָרְכָה יָמִים אֲחָדִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁקְדוּ, שֶׁחֹם הָאֵשׁ יַעֲלֶה לִידֵי מַדְרֵגָה גְבוֹהָה כָּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהִתִּיךְ אֶת הָאֵפֶר. תּוֹלַדְתּוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה־שְׂרֵפָה זֶה הָיָה גּוּשׁ חֹמֶר אָפוֹר־לָבָן, הַיָּדוּעַ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים בְּשֵׁם “סוֹדָה טִבְעִית.”
סוֹדָה זוֹ נָטַל אֵפוֹא הָאִינְגֵ’נֵר וְעִבֵּד בָּהּ אֶת הַחֵלֶב וְהֶעֱלָה בְּיָדוֹ מִצַּד אֶחָד סַבּוֹן בַּר־תֶּמֶס וּמִצַּד שֵׁנִי אוֹתוֹ הַחֹמֶר הַמֻּפְרָשׁ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הֲלֹא הוּא הַגְּלִיצֵרִין.
וְאוּלָם בָּזֶה טֶרֶם נִגְמְרָה כָּל הַמְּלָאכָה כֻּלָּהּ. כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת מִפְעָלוֹ הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר זָקוּק עֲדַיִן לְחֹמֶר אַחֵר, הַלֹּא הוּא חַנְקַת־אַשְׁלְגָן, שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרֹא לָהּ מְלַחַת אוֹ סַלְפֵּטֵר.
כּוֹרֶשׁ סְמִית יָכֹל הָיָה לְהַשִּׂיג אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה עַל יְדֵי הַפְרָדַת פַּחְמַת הָאַשְׁלְגָן, שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ עַל נְקַלָּה מִתּוֹךְ אֶפֶר צְמָחִים, בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֻמְצָה חַנְקָנִית. אֲבָל הוּא הָיָה חָסֵר חֻמְצָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זָקוּק לָהּ לְצֹרֶךְ תַּכְלִיתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. וּבְכֵן הָיָה שָׁרוּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּמְבוּכָה וְלֹא מָצָא תַּקָּנָה. אֲבָל לְאָשְׁרוֹ הִמְצִיא לוֹ הַפַּעַם הַטֶּבַע עַצְמוֹ אֶת הַמְּלַחַת, וְהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ אֶלָּא לְאָסְפָהּ בַּיָּדַיִם. הֶרְבֶּרְט גִּלָּה בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הָאִי לְרַגְלֵי הָהָר פְרַנְקְלִין אוֹצָר מָלֵא שֶׁל מְלַחַת זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה טְעוּנָה אֶלָּא נִקּוּי.
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַלָּלוּ אָרְכוּ כִּשְׁמוֹנָה יָמִים וְנִגְמְרוּ קֹדֶם שֶׁשָּׁלְמָה הִתְהַפְּכוּת הַבַּרְזֶל הַגָּפְרִיתִי לְגָפְרַת־בַּרְזֶל. מִכָּאן וְאֵילָךְ עָסְקוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּיצִירַת כְּלֵי חֶרֶס הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי הָאֵשׁ, שֶׁהֵכִינוּ אוֹתָם מֵחֵמָר רַךְ וְנוֹחַ, וּבִבְנִיַּת תַּנּוּר שֶׁל לְבֵנִים מִמִּין מְיֻחָד, שֶׁתְּעוּדָתוֹ הָיְתָה לְזַקֵּק אֶת גָּפְרַת־הַבַּרְזֶל שֶׁעָמְדָה לְהִתְהַוּוֹת. כָּל זֶה נִגְמַר בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר לְמַאי, כִּמְעַט בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁלַם מַעֲשֵׂה־הַהִתְהַפְּכוּת. גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, הֶרְבֶּרְט, נֶב וּפֶנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְנַצֵּחַ עֲלֵיהֶם בְּיִתְרוֹן הַכְשֵׁר, נַעֲשׂוּ לְפוֹעֲלִים זְרִיזִים מֵאֵין כָּמוֹהֶם. בַּיָּדוּעַ, שֶׁהַהֶכְרֵחַ מְשַׁמֵּשׁ מוֹרֶה מְעֻלֶּה שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ: לוֹ נִשְׁמָעִים וּמְצַיְּתִים בְּנֵי אָדָם בְּמִדָּה יְתֵרָה, וְהוּא מְאַלֵּף וּמוֹרֶה אֶת תַּלְמִידָיו יָפֶה מִכָּל הַמּוֹרִים שֶׁבָּעוֹלָם.
לְאַחַר שֶׁצִּבּוּר הַפִּירִיט הֶתְהַפֵּך עַל יְדֵי הָאֵשׁ הִתְהַפְּכוּת גְּמוּרָה, עָמְדוּ וְהֵטִילוּ אֶת תּוֹצָאַת מַעֲשֵׂה־ הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהָיְתָה מֻרְכָּבָה מִגָּפְרַת־בַּרְזֶל, מִגָּפְרַת־חַמְרָן, צוֹרָן, שְׁיָרֵי פֶּחָמִים וְאֵפֶר, אֶל תּוֹךְ בְּרֵכָה מְלֵאָה מָיִם. תַּעֲרֹבֶת זוֹ בָּחֲשׁוּ יָפֶה וְאַחַר נָתְנוּ לָהּ לִשְּׁקֹעַ וּלְהִצְטַלֵּל; אַחַר כָּךְ סִנְנוּ אוֹתָהּ וְקִבְּלוּ נוֹזֵל זַךְ, שֶׁהֵכִיל תְּמִסָּה שֶׁל גָּפְרַת־בַּרְזֶל וְשֶׁל גָּפְרַת־חַמְרָן, תַּחַת אֲשֶׁר הַנּוֹזֵל שֶׁלֹּא נֶהְפַּך לְקִיטוֹר, שֶׁהֵכִיל אֶת גָּפְרַת־הַחַמְרָן, נֶעֱזַב כְּדָבָר שֶׁאֵין חֵפֶץ בּוֹ.
הִנֵּה כִּי כֵן קִבֵּל כּוֹרֶשׁ סְמִית כַּמּוּת גְּדוֹלָה לְמַדַּי שֶׁל גְּבִישֵׁי גָּפְרַת־בַּרְזֶל, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהוֹצִיא מֵהֶם אֵת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית.
בַּנּוֹהֵג, שֶׁעֲשִׂיַּת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית מַצְרִיכָה תְּכוּנוֹת הָעוֹלוֹת בְּדָמִים מְרֻבִּים. לְצֹרֶךְ עֲשִׂיָּה זוֹ דְרוּשִׁים חַדְרֵי מְלָאכָה רַבֵּי־מִדּוֹת, מַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים לַדָּבָר, כְּלֵי־מְלָאכָה עֲשׂוּיִם פְּלָטִין, תָּאֵי עוֹפֶרֶת הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי הַחֻמְצָה, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. הָאִינְגֵ’נֵר הָיָה חָסֵר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁיָּדַע שֶׁבִּמְדִינַת בּוֹהֶמְיָה מַתְקִינִים אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית בְּאֶמְצָעִים פְּשׁוּטִים מֵאֵלֶּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתָהּ חֻמְצָה יֵשׁ לָהּ מָעֲלָה יְתֵרָה שֶׁהִיא מְרֻכֶּזֶת בְּיוֹתֵר. הֲלֹא הִיא הַחֻמְצָה הַיְדוּעַה בְּעוֹלָם הַמִּסְחָר, שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ, “הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית שֶׁל נוֹרְדהָאוּזֶן.”
כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית לֹא הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶלָּא מַעֲשֶׂה אֶחָד בִּלְבָד: לְהָחֵם אֶת גְּבִישֵׁי גָּפְרַת־הַבַּרְזֶל בְּכֵלִים אֲטוּמִים, שֶׁעַל יְדֵי כָךְ נִצְרֶפֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית וְנֶהְפֶּכֶת לְקִיטוֹר; וְקִיטוֹר זֶה כֵּיוָן שֶׁמְּצַנְּנִים אוֹתוֹ הֲרֵיהוּ מִתְעַבֶּה וְחוֹזֵר וְנֶהְפַּך לְחֻמְצָה.
לְצֹרֶךְ זֶה שִׁמְּשׁוּ הַכֵּלִים הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי הָאֵשׁ, אֲשֶׁר אֶל תּוֹכָם שָׂמוּ אֵת הַגְּבִישִׁים, וְאוֹתוֹ הַתַּנּוּר, אֲשֶׁר תַּשְׁמִישוֹ הָיָה לְזַקֵּק בְּחֻמּוֹ אֶת הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית. הַמְּלָאכָה עָלְתָה יָפֶה כָּל צָרְכָּהּ, וּבְעֶשְׂרִים לְמַאי, שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם לְאַחַר הַתְחָלַת הָעֲבוֹדָה, כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר אוֹתוֹ הַחֹמֶר הַכִּימָאִי, שֶׁעָתִיד הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לוֹ לְאַחַר זְמַן לְכַמָּה וְכַמָּה צְרָכִים אֲחֵרִים.
אֲבָל מֶה הָיָה תַּפְקִידוֹ שֶׁל חֹמֶר זֶה עַכְשָׁו? תַּפְקִיד פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר: לְהוֹלִיד אֶת הַחֻמְצָה הַחַנְקָנִית. מְלָאכָה זוֹ קַלָּה הָיְתָה, שֶׁהֲרֵי הַמְּלַחַת, כֵּיוָן שֶׁהַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית מְעוֹלֶלֶת בָּהּ אֶת פְּעֻלָּתָהּ, הֲרֵיהִי מַפְרִישָׁה עַל יְדֵי זִקּוּק אֶת חֻמְצָתָהּ שֶׁל עַצְמָהּ.
אֲבָל סוֹף סוֹף, חֻמְצָה חַנְקָנִית זוֹ גוּפָה מַה צְרִיכָה הָיְתָה לְשַׁמֵּשׁ? דָּבָר זֶה הָיָה עֲדַיִן מִכִּבְשׁוֹנָיו27 שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר וְטֶרֶם גִּלָּה אוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו. עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָאִינְגֵ’נֵר הִתְקָרֵב אֶל מַטְרָתוֹ, וְעוֹד מְלָאכָה אַחֲרוֹנָה אַחַת צָרִיךְ הָיָה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ הַחֹמֶר אֲשֶׁר הוּא שֶׁגָּרַם אֶת כָּל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה וְאֶת כָּל הָעֲבוֹדָה הָעֲצוּמָה הֲזֹּאת.
הוּא נָטַל אֶת הַחֻמְצָה הַחַנְקָנִית וְזִוֵּג אוֹתָהּ עִם הַגְּלִיצֵרִין, שֶׁעִבּוּהוּ קְצָת עַל יְדֵי קִיטוֹר. וּבְלִי שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲפִילוּ בְּמַעֲשֵׂה־מְזִיגָה מְצַנֵּן הֶעֱלָה בְּיָדוֹ כַּמָּה לוֹגִים שֶׁל נוֹזֵל שַׁמְנוּנִי וּכְתַמְתָּם.
מְלָאכָה אַחֲרוֹנָה זוֹ עָשָׂה כּוֹרֶשׁ סְמִית בִּידֵי עַצְמוֹ וּבְרִחוּק מָקוֹם מִן הַקָּמִינִים, לְפִי שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה בָּהּ סַכָּנָה שֶׁל הִתְפּוֹצְצוּת, וְאַחַר הֵבִיא לַחֲבֵרָיו צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל נוֹזֵל זֶה וְאָמַר לָהֶם דְּבָרִים מוּעָטִים:
“הֲרֵי לִפְנֵיכֶם נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין!”
וְאָכֵן הָיָה זֶה בֶּאֱמֶת אוֹתוֹ הַחֹמֶר הַמְּפוֹצֵץ הַנּוֹרָא, אֲשֶׁר כֹּחוֹ גָדוֹל פִּי עֲשָׂרָה מִכֹּחַ אַבְקַת־הַשְּׂרֵפָה הַמָּצוּי וַאֲשֶׁר כְּבָר עוֹלֵל בָּעוֹלָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֲלִילוֹת אָסוֹן וָהָרֶס! וְאוּלָם מִשָּׁעָה שֶׁמָּצְאוּ תַּחְבּוּלָה לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְדִינָמִיט, זֹאת אוֹמֶרֶת, לְעָרֵב אוֹתוֹ כְּדָבָר מוּצָק אֲבָל נַקְבּוּבִי, כְּגוֹן חֹמֶר אוֹ סֻכָּר, נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנוֹזֵל מְסֻכָּן זֶה מִתּוֹךְ יֶתֶר בִּטָּחוֹן. אֶפֶס בַּזְּמַן שֶׁיּוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן עָשׂוּ אֶת מְלַאכְתָּם, טֶרֶם נוֹדַע הַדִּינָמִיט בָּעוֹלָם.
“וְנוֹזֵל זֶה הוּא אֲשֶׁר יְפוֹצֵץ אֶת הַסְּלָעִים שֶׁלָּנוּ?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ סֵבֶר פָּנִים שֶׁל פִּקְפּוּק.
“אָמְנָם כֵּן, יְדִידַי,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפְּעֻלָתוֹ שֶׁל נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין זֶה תִּהְיֶה אַדִּירָה בְּיוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהַגְּרָנִית הִנֵּהוּ קָשֶׁה בְּיוֹתֵר וְכֹחַ הִתְנַגְדוּתוֹ עָצוּם הוּא עַד מְאֹד”.
“וְאֵימָתַי נִרְאֶה אֶת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?”
“מָחָר, לְאַחַר שֶׁנִּקֹּב חוֹר לְמַעֲשֵׂה הַפִּצּוּץ,” עָנָה הָאִינְגֵ’נֵר.
לַמָּחָר – הוּא הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לְמַאי – הָלְכוּ הַמְפוֹצְצִים בְּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶל אַחַד הַקְּצָווֹת אֲשֶׁר לְשָׂפָה הַמִּזְרָחִית שֶׁל הַיְאוֹר גְּרַנְט, שֶׁנִּמְצָא בְּמֶרְחַק חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּסִיעוֹת מֵחוֹף הַיָּם. בְּמָקוֹם זֶה הִגִּיעוּ הַסְּלָעִים עַד הַמַּיִם וְהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לָהֶם מֵעֵין מִסְגֶּרֶת לֹא־גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר. נִרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁאִם יְפוֹצְצוּ אֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַזֹּאת, יִשְׁטְפוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ הַפֶּרֶץ הַזֶּה וְיִהְיוּ לְפֶלֶג, אֲשֶׁר יִתְגַּלְגֵּל עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹן שֶׁל הָרָמָה וְאַחַר יֵרֵד וְיִתְנַפֵּל עַל חוֹף הַיָּם. מִתּוֹךְ כָּךְ יִשְׁפַּל שֶׁטַח פְּנֵי הַיְאוֹר, וְסוֹפוֹ שֶׁמִּפְתָּח תּוֹצָאָתוֹ יִתְגַּלֶּה וְיִתְפַּנֶּה – וְהַמַּטָּרָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁאֵלֶיהָ נִתְכַּוְּנוּ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן, תֻּשַּׂג סוֹף סוֹף.
הִנֵּה כִּי כֵן מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לִפְרֹץ אֶת מִסְגֶּרֶת הַסְּלָעִים. פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל מְנַקֵּב בַּמַקֶּבֶת שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הַגְּרָנִית בְּכֹחַ וּבְחָרִיצוּת, וְהָאִינְגֵ’נֵר הָיָה מְנַצֵּחַ עָלָיו. תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַחוֹר, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִנְקֹב, הָיְתָה בְּסָמוּךְ לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיְאוֹר וְהוּא הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ בַּאֲלַכְסוֹן בָּעֹמֶק מְרֻבֶּה מִתַּחַת לְשֶׁטַח הַמָּיִם. לְפִי כֵן צְרִיכָה הָיְתָה הִתְפּוֹצְצוּת הַסְּלָעִים לָתֵת לְמֵי הַיְאוֹר לְהִשְׁתַּפֵּךְ בִּרְחָבָה הַחוּצָה וּלְהַשְׁפִּיל עַל יְדֵי כָךְ אֶת גָּבְהָם בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה.
הַמְּלָאכָה אָרְכָה זְמַן מְרֻבֶּה, כִּי הָאִינְגֵ’נֵר רָצָה לְעוֹלֵל הִתְפּוֹצְצוּת אַדִּירָה וְאָמַר לְהוֹצִיא לַצֹּרֶךְ זֶה לֹא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת שֶׁל נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר נֶב נִכְנַס תַּחְתָּיו לַעֲבוֹדָה לִפְעָמִים, יָגַע וְטָרַח בִּשְׁקִידָה כָּל כָּךְ, שֶׁסָּמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַחוֹר עַד תֻּמָּהּ.
עַכְשָׁו הִגִּיעַ פִּרְקָהּ שֶׁל שְׁאֵלַת הַבְעָרַת הַחֹמֶר הַמְּפוֹצֵץ. בַּנוֹהֵג שֶׁמַּבְעִירִים אֶת הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין עַל יְדֵי מֶלַח מַרְעִים, אֲשֶׁר קוֹל רָעֲמוֹ מֵבִיא אֶת הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין לִידֵי הִתְפּוֹצְצוּת, שֶׁכֵּן לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין הַהִתְפּוֹצְצוּת בָּאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָרַעַשׁ, וְאִלּוּ הָיוּ מַבְעִירִים אֶת הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה, הָיָה בּוֹעֵר וְלֹא הָיָה מִתְפּוֹצֵץ.
כּוֹרֶשׁ סְמִית וַדַּאי יָכֹל הָיָה לִמְצֹא אֵיזֶה אֶמְצָעִי רָאוּי לְצֹרֶךְ הַהַבְעָרָה. מֵאֵין לוֹ מֶלַח מַרְעִים, יָכֹל הָיָה עַל נְקַלָּה לַעֲשׂוֹת חֹמֶר מֵעֵין צֶמֶר־גֶּפֶן שֶׁל יְרִיָּה, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ חֻמְצָה חַנְקָנִית. אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה יָכֹל הָיָה לָתֵת בִּשְׁפוֹפֶרֶת וּלְהִכְנִיסוֹ אֶל תּוֹךְ הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין וְאַחַר לְהַבְעִירוֹ עַל יְדֵי פְּתִיל, וּמִיָּד הָיָה הַנִּיטְרוֹ גְּלִיצֵרִין בָּא לִידֵי הִתְפּוֹצְצוּת.
וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית יָדַע שֶׁהַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין תְּכוּנָתוֹ בְּכָךְ לְהִתְפּוֹצֵץ מִכֹּחַ הַלְמוּת. וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ קֹדֶם כֹּל בִּתְכוּנָתוֹ זוֹ, וְרַק אִם הָאֶמְצָעִי הַזֶּה לֹא יַצְלִיחַ, יֹאחַז בְּאֶמְצָעִי אַחֵר.
וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁהַלְמוּת פַּטִּישׁ עַל טִפּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל נִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין הַשְּׁפוּכוֹת עַל אֶבֶן קָשָׁה, כֹּחַ בָּהּ לְעוֹלֵל הִתְפּוֹצְצוּת. וְאוּלָם הָאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּפַטִּישׁ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, כִּי סוֹפוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂהוּ זֶה לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם. כְּדֵי לְהִמָּנַע מֵאָסוֹן זֶה עָלְתָה אֵפוֹא עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית לִתְלוֹת בְּסִיּוּעַ שֶׁל סִיבֵי צְמָחִים מֵעַל לְחוֹר־הַנֶּפֶץ מְטִיל בַּרְזֶל, שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כַּמָּה לִיטְרָאוֹת. פְּתִיל אָרֹךְ אַחֵר שֶׁל סִיבִים מָשׁוּחַ בְּגָפְרִית נִקְשַׁר בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַפְּתִיל הָרִאשׁוֹן, תַּחַת אֲשֶׁר קָצֵהוּ הַשֵּׁנִי הָיָה מוּטָל עַל הַקַּרְקַע בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה פְּסִיעוֹת מִן הַחוֹר וָהָלְאָה. אִם יַבְעִירוּ אֶת קְצֶה הַפְּתִיל הַזֶּה בְּאֵשׁ, יְהִי הוֹלֵךְ וּבוֹעֵר עַד שֶׁיַּצִּית אֶת הַפְּתִיל הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ יִנָּתֵק וְיַפִּיל אֶת מְטִיל הַבַּרְזֶל עַל הַנִּיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין.
הָאִינְגֵ’נֵר הִתְקִין אֶת כָּל הַתְּכוּנָה הַזֹּאת, וּלְאַחַר שֶׁהִרְחִיק אֶת חֲבֵרָיו עָמַד וּמִלֵּא אֶת הַחוֹר עַד לְמִפְתַּח תּוֹצָאַת הַיְאוֹר בְּנִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵטִיל כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁל נוֹזֵל זֶה עַל הַסֶּלַע אֲשֶׁר מִתַּחַת לִמְטִיל הַבַּרְזֶל הַתָּלוּי.
מִשֶּׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, נָטַל כּוֹרֶשׁ סְמִית אֶת קְצֶה הַפְּתִיל הַמָּשׁוּחַ בְּגָפְרִית וְהִצִּיתוּ בְּאֵשׁ וְאַחַר מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְרָץ אֶל חֲבֵרָיו, אֲשֶׁר שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַקָּמִינִים.
הַפְּתִיל צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת; וְאָכֵן הַחֶשְׁבּוֹן הָיָה מְדֻיָּק כָּל צָרְכּוֹ, כִּי מִקֵּץ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת רָעַם קוֹל נֵפֶץ אָיֹם וְנוֹרָא, שֶׁאֵין לְתָאֳרוֹ בְּמִלִּים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁכָּל הָאִי כֻּלּוֹ נִזְדַּעֲזַע עַד לְמַעֲמַקֵּי יְסוֹדוֹתָיו. אֲלֻמַּת אֲבָנִים נִזְרְקָה בַּאֲוִיר כְּאִלּוּ הוּקְאָה מִתּוֹךְ לוֹעוֹ שֶׁל וֻלְקָן. זַעֲזוּעַ הָאֲוִיר הָיָה אַדִּיר כָּל כָּךְ, שֶׁסַּלְעֵי הַקָּמִינִים הִתְנוֹדָדוּ. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הוּטְלוּ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁרְחוֹקִים הָיוּ מִמְּקוֹם הַנֵּפֶץ יוֹתֵר מִשְׁנֵי מִילִין.
הֵם קָמוּ מֵעַל הָאָרֶץ וְעָלוּ עַל הָרָמָה וְרָצוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַנֵּפֶץ צָרִיךְ הָיָה לִפְרֹץ וּלְמַגֵּר שָׁם אֶת שְׂפַת הַיְאוֹר…
קְרִיאַת הֵידָד מְשֻׁלֶּשֶׁת פָּרְצָה מִפִּיהֶם! מִסְגֶּרֶת הַגְּרָנִית נִפְרְצָה עַד לְמֶרְחָק מְסֻיָּם! וְדֶרֶךְ פֶּרֶץ זֶה הִשְׂתָּעֵר זֶרֶם מַיִם עַז וּמַעֲלֶה קְצָפִים וְשָׁטַף עַל פְּנֵי הָרָמָה וְהִתְגַּלְגֵּל וְנָפַל מֵרוֹם שֶׁל שָׁלֹשׁ מֵאוֹת רֶגֶל עַל חוֹף הַיָּם!
פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר 🔗
פֶּנְקְרוֹף שׁוּב אֵינוֹ מֵטִיל סָפֵק בְּשׁוּם דָּבָר – שֶׁפֶךְ־הַיְאוֹר הַקּוֹדֵם – מִתַּחַת לָאֲדָמָה – הַנִּקְבָּה בְּתוֹךְ הַגְּרָנִית – טוֹףּ נֶעְלַם – הַמְּעָרָה הָרָאשִׁית הַפְּנִימִית – הַבְּאֵר שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה – תַּעֲלוּמָה – פֶּנְקְרוֹף חוֹצֵּב בַּמַקֶּבֶת – הֵשִׁיבָה הַבַּיְתָה
מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ וְהִצְלִיחָה כָּל צָרְכָּהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ וְלֹא גִּלָּה אֶת קוֹרַת רוּחוֹ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֶלָּא עָמַד דּוּמָם וּשְׂפָתָיו לְחוּצוֹת וְעֵינָיו צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת אֶל פֹּעַל כַּפָיו. הֶרְבֶּרְט הָיָה מָלֵא הִתְלַהֲבוּת־רוּחַ לְאֵין שִׁעוּר; נֶב רָקַד מֵרֹב עֲלִיצוּת וּפֶנְקְרוֹף הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל וּמִלְמֵל בִּדְמָמָה וְקוֹל:
“הִנֵּה כִּי כֵן, אֵין דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יַצְלִיחַ בְּיַד הָאִינְגֵ’נֵר שֶׁלָּנוּ!”
וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הַנִּיטְרוֹגְלִיצֵרִין פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּכֹחַ אַדִּיר לְאֵין חֹק. הַפֶּרֶץ, שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמִסְגֶּרֶת הַיְאוֹר, הָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁמִּדָּת הַמַּיִם שֶׁשָּׁטְפוּ דֶרֶךְ הַמִּפְתָּח הֶחָדָשׁ, הָיְתָה פִּי שְׁלֹשָׁה מִמִּדַּת הַמַּיִם שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ דֶרֶךְ הַמִּפְתָּח הַיָּשָׁן. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לְשַׁעֵר, שֶׁבְּעוֹד זְמַן מוּעָט יִשְׁפַּל גֹבַה הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאוֹר לְכָל הַפָּחוֹת בְּשִׁעוּר שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלָיִם.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים שָׁבוּ אֶל הַקָּמִינִים עַל מְנַת לָקַחַת מַקָּבוֹת, מַקְלוֹת מְפֻרְזָלִים, חֲבָלִים, פִּלְדַת־אֵשׁ, סְפוֹג מַבְעִיר; אַחַר חָזְרוּ אֶל הָרָמָה. טוֹףּ הָיָה מְלַוֶּה אוֹתָם אֶל כָּל אֲשֶׁר הָלְכוּ.
בַּדֶּרֶךְ לֹא יָכֹל הַסַּפָּן לְהִתְאַפֵּק וְאָמַר לָאִינְגֵ’נֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
“הֲרֵי נוֹזֵל זֶה שֶׁהִתְקַנְתָּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אֶפְשָׁר לְפוֹצֵץ בּוֹ אֶת כָּל הָאִי שֶׁלָּנוּ, הַאֵין זֹאת?”
“אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְלֹא אֶת הָאִי בִּלְבָד, אֶלָּא אֶת חֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה וְאֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ כֻּלּוֹ. הַכֹּל תָּלוּי בְּמִדַּת הַנּוֹזֵל”.
“אֲבָל כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר לְמַלֵּא בְּנִיטְרוֹ־גְּלִיצֵרִין זֶה כְּלִי נֶשֶׁק שֶׁל יְרִיָּה?” שָׁאַל הַסַּפָּן.
“אִי אֶפְשָׁר, פֶּנְקְרוֹף, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חֹמֶר מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהָכִין אֲבַק־שְׂרֵפָה שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן, אוֹ אֲפִילוּ אֲבַק־שְׂרֵפָה מָצוּי, כֵּיוָן שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ חֻמְצַת־מְלַחַת מְלַחַת, גָּפְרִית וּפֶחָם. אֶלָּא חֲבָל, שֶׁאֵין לָנוּ כְּלֵי נֶשֶׁק שֶׁל יְרִיָּה.”
“אֲהָהּ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “אִלּוּ הָיָה אַךְ מְעַט רָצוֹן טוֹב!…”
נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, כִּי פֶּנְקְרוֹף מָחַק אֶת הַמִּלָּה “אִי אֶפְשָׁר” מִתּוֹךְ סֵפֶר־הַמִּלִּים שֶׁל יוֹשְׁבַי הָאִי לִינְקוֹלְן.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָלוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּמִיָּד הָלְכוּ אֶל קְצֵה הַיְאוֹר, אֲשֶׁר בְּקִרְבָתוֹ נִמְצָא מִפְתַּח הַשֶּׁפֶךְ הַיָּשָׁן, שֶׁעַכְשָׁו וַדַּאי נִגְלָה לָעָיִן. כֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם שׁוּב אֵינָם מִשְׁתַּפְּכִים אֶל קִרְבּוֹ, וַדַּאי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַחְדֹּר אֶל תּוֹכוֹ עַל מְנַת לִבְדֹּק אֶת הַמְּחִלָּה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה.
לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִגִּיעוּ עַד קְצֶה הַיְּאוֹר וּבִמְעוּף עַיִן אֶחָד הַכִּירוּ, שֶׁהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה הֻשְּׂגָה בְּמִלּוּאָהּ.
וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר: בְּתוֹךְ שְׂפַת הַיְאוֹר הַבְּנוּיָה גְרָנִית, אֲשֶׁר עַכְשָׁו כְּבָר הִתְרוֹמְמָה לְמַעְלָה מִשֶּׁטַח פְּנֵי הַמַּיִם, נִגְלָה אוֹתוֹ הַמִּפְתָּח, שֶׁבִּקְשׁוּהוּ זֶה כַּמָּה. זִיז סֶלַע צַר, שֶׁגַּם הוּא נִתְפַּנָּה עַכְשָׁו מִן הַמַּיִם, נָתַן אֶת הַיְּכֹלֶת לָגֶשֶׁת אַל הַמִּפְתָּח בָּחֳרָבָה. רָחְבוֹ הָיָה כְּעֶשְׂרִים רֶגֶל, וְאוּלָם גָּבְהוּ לֹא עָלָה עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם וּמַרְאֵהוּ הָיָה כְּמַרְאֵה מִפְתַּח הַבִּיב אֲשֶׁר בִּקְצֵה מַרְצֶפֶת שֶׁבִּרְחוֹב הָעִיר. וּמִשּׁוּם כָּךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ, כִּי הָיָה נָמוּךְ יוֹתֵר מִדָּי; וְאוּלָם נֶב וּפֶנְקְרוֹף נָטְלוּ מִיָּד אֶת הַמַּקָּבוֹת וְהִתְחִילוּ חוֹצְבִים בּוֹ, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת וְגָבְהוּ הִגִּיעַ עַד כְּדֵי הַשִּׁעוּר הַדָּרוּשׁ.
אוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הָאִינְגֵ’נֵר אֶל הַמִּפְתָּח וְהִבְחִין, שֶׁקִּירוֹת חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן הוֹלְכִים וְשׁוֹפְעִים בְּמִדְרוֹן שֶׁל שְׁלֹשִׁים אוֹ שֶׁל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, לֹא יוֹתֵר מִכֵּן. הַקִּירוֹת הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים אֵפוֹא מוֹרָד נוֹחַ לְהַלֵּךְ בּוֹ, וְאִם הַשִּׁפּוּעַ שֶׁלָּהֶם יִשָּׁאֵר בְּעֵינוֹ וְלֹא יִתְרַבֶּה, אֶפְשָׁר יִהְיֶה עַל נְקַלָּה לָרֶדֶת מַטָּה עַד לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם. וְאִם בִּפְנִים הַר הַגְּרָנִית תִּמָּצֵא מְעָרָה מְרֻוַּחַת – וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה מִן הַנִּמְנָעוֹת – אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם בֵּית־דִּירָה.
“לָמָּה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אָנוּ מִתְמַהְמְהִים?” שָׁאַל הַסַּפָּן מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה עַזָּה לְמַהֵר וְלָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲבָר הַצַּר. “רְאֵה, הִנֵּה טוֹףּ כְּבָר קִדְמָנוּ!”
עוֹד מְעַט וְנֵרֵד," הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר. “אֶלָּא שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְמָאוֹר לְהָאִיר אֶת הָאֲפֵלָה שֶׁבִּפְנִים – נֶב, לֵךְ וּכְרֹת אֲגֻדַּת עֲנָפִים בַּעֲלֵי שְׂרָף”.
נֶב וְהֶרְבֶּרְט רָצוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶׁעַל שְׂפַת הַיְאוֹר, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים שָׁם אֳרָנִים וְאִילָנוֹת אֲחֵרִים מִמִּין בַּעֲלֵי הַמְּחָטִים, וְעַד מְהֵרָה חָזְרוּ וּבִידֵיהֶם עֲנָפִים, שֶׁאָגְדוּ אוֹתָם אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, לִהְיוֹת לְלַפִּידִים. אֶת הַלַּפִּידִים הָאֵלֶּה הִדְלִיקוּ בְּסִיּוּעַ שֶׁל פִּלְדַת הָאֵשׁ וּסְפוֹג־הַשְּׂרֵפָה, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה עִם כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּרֹאשָׁם יָרְדוּ אֶל תּוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה, אֲשֶׁר זֶה לֹא כְּבָר הָיְתָה מְלֵאָה שִׁפְעַת מֵי הַיְאוֹר הָעוֹדְפִים.
עַד מְהֵרָה הִתְחִילָה הַמִּנְהָרָה הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶבֶת, וְהַיּוֹרְדִים מַטָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ מְצַפִּים לְכָךְ, לֹא הָיוּ צְרִיכִים לָכֹף רֹאשָׁם, אֶלָּא הָלְכוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. רִצְפַּת הַגְּרָנִית, אֲשֶׁר הַמַּיִם שֶׁשָּׁטְפוּ עַל פָּנֶיהָ מִימוֹת עוֹלָם הֶחֱלִיקוּ וְשִׁפּוּ אוֹתָהּ עַד מְאֹד, הָיְתָה חֲלַקְלַקָּה בְּיוֹתֵר וְהַיּוֹרְדִים צְרִיכִים הָיוּ לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה שֶׁלֹּא לִנְפֹּל מַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ רָאוּ הַלָּלוּ צֹרֶךְ לְעַצְמָם לְהִתְקַשֵּׁר זֶה בָּזֶה בְּחֶבֶל, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת הָעוֹלִים בֶּהָרִים. לְאָשְׁרָם נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם זִיזִים וּבְלִיטוֹת שֶׁל סֶלַע הַגְּרָנִית שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים שְׁלַבִּים וּמַדְרֵגוֹת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִתְמַעֲטָה סַכָּנַת הַיְרִידָה. רְסִיסֵי מַיִם, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים עֲדַיִן עַל גַּבֵּי הַסְּלָעִים, הִתְנוֹצְצוּ פֹּה וָשָׁם לְנֹגַהּ אֵשׁ הַלַּפִּידִים, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ קִירוֹת הַמִּנְהָרָה הָיוּ מְכֻסִּים בְּאַבְנֵי־נֵטֶף לְאֵין מִסְפָּר. הָאִינְגֵ’נֵר בָּדַק אֶת הַגְּרָנִית הַשָּׁחוֹר בְּשִׂים לֵב וְלֹא מָצָא בּוֹ אַף רֹבֶד אֶחָד שֶׁל מִין־אֶבֶן אַחֵר. כָּל חֹמֶר הַגְּרָנִית הָיָה כֻּלּוֹ מוּצָק אֶחָד וְגַרְעִינָיו הָיוּ מְדֻבָּקִים וּמִתְלַכְּדִים כְּאֶחָד. מִנְהָרָה זוֹ נוֹצְרָה אֵפוֹא בִּזְמַן יְצִירָתוֹ שֶׁל הָאִי עָצְמוֹ, וְלֹא הַמַּיִם הֵם שֶׁנָּקְבוּ אוֹתָהּ לְאַט לְאַט. פְּלוֹטוֹן וְלֹא נֶפְּטוּן הוּא הוּא שֶׁעִצֵּב אוֹתָהּ בְּעֶצֶם יָדָיו, וַעֲדַיִן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל פְנֵּי קִירוֹתֶיהָ אֶת עִקְּבוֹתֶיהָ שֶׁל פְּעֻלָּה וֻלְקָנִית, אֲשֶׁר הַמַּיִם לֹא יָכְלוּ לִמְחוֹת אוֹתָם כָּלִיל.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָרְדוּ מַטָּה לְאַט לְאַט. בְּרִדְתָּם אֶל תּוֹךְ מֵעֲמַקַּי הַסֶּלַע הַזֶּה, שֶׁשּׁוּם יְצוּר אֱנוֹשׁ וַדַּאִי לֹא חָדַר לְשָׁם לִפְנֵיהֶם, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָהֶם לִכְבֹּשׁ בְּקִרְבָּם רֶגֶשׁ שֶׁל חֶרְדַּת נֶפֶשׁ שֶׁתָּקַף אוֹתָם עַל כָּרְחָם. הֵם לֹא דִבְּרוּ דָבָר, וְיֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁהָיוּ מְהַרְהֲרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כִּי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁבַּמְּעָרוֹת הַפְּנִימִיּוֹת הַמְחֻבָּרוֹת אֶל הַיָּם שׁוֹכֶנֶת חַיָּה מִן הַחַיּוֹת בְּנוֹת שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם, אוֹ מִפְלֶצֶת עֲנָקִית אַחֶרֶת מִמִּין הַקֵּפָלוֹפוֹדִים (בַּעֲלוֹת רַגְלֵי־קַרְקֶפֶת). וּמִשּׁוּם כָּךְ צָעֲדוּ בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה.
וְאוּלָם בְּרֹאשׁ הָאֹרְחָה הַקְּטַנָּה הָלַךְ טוֹףּ, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה יָכְלוּ לִסְמֹךְ עַל הַכֶּלֶב הַפִּקֵּחַ, אֲשֶׁר וַדַּאי יַתְרִיעַ אִם יִפְגַּע בְּסַכָּנָה.
לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ מַטָּה בִּנְתִיב עֲקַלְקַל בְּעֹמֶק שֶׁל מֵאָה רֶגֶל בְּעֶרֶךְ, עָמַד כּוֹרֶשׁ סְמִית, שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ, וְהִמְתִּין עַד שֶׁחֲבֵרָיו נִלְווּ אֵלָיו. הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָיָה מְעָרָה בַּעֲלַת שִׁעוּר גֹּדֶל בֵּינוֹנִי. מִכִּפָּתָהּ הָיוּ מְנַטְפוֹת וְיוֹרְדוֹת טִפּוֹת מַיִם אֶלָּא שֶׁהַטִּפּוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ שֶׁל מַיִם הַמְחַלְחֲלִים דֶּרֶךְ הַגְּרָנִית. הֵן הָיוּ הַשְּׂרִידִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל זֶרֶם הָהָר, אֲשֶׁר הָמָה יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הַזֹּאת. אֲוִירָה שֶׁל הַמְּעָרָה הָיָה לַח, אֲבָל לֹא אָצַר בַּקִּרְבּוֹ שׁוּם הִתְנַדְּפוּת הַמַּכְבִּידָה עַל הַנְּשִׁימָה.
“וּבְכֵן כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” פָּתַח וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “הֲרֵי לָנוּ מִקְלָט שֶׁכֻּלּוֹ מֻצְנָע וְחָבוּי יָפֶה בַּמַּעֲמַקִּים, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נוֹחַ כָּל עִקָּר לְשַׁמֵּשׁ בֵּית־דִּירָה.”
“מִשּׁוּם מַה אֵינוֹ נוֹחַ?” שָׁאַל הַסַּפָּן.
“מִשּׁוּם שֶׁהוּא קָטֹן יוֹתֵר מִדַּי וְאָפֵל יוֹתֵר מִדַּי.”
“וְכִי אֵין יְכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְהִגְדִּילוּ, לְהַרְחִיבוֹ וְלִקְרֹעַ בּוֹ מִפְתָּח לְאוֹר וְלַאֲוִיר?” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר שׁוּב לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק בְּשׁוּם דָּבָר.
“הָבָה נַמְשִׁיךְ אֶת הַבְּדִיקָה שֶׁלָּנוּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית. “אֶפְשָׁר שֶׁלְּמַטָּה מִזֶּה הֵכִין לָנוּ הַטֶּבַע בֵּית־דִּירָה יָפֶה, שֶׁלֹּא יַצְרִיךְ אוֹתָנוּ לַעֲמֹל בּוֹ.”
“עֲדַיִן לֹא עָבַרְנוּ אֶלָּא כְּדֵי שְׁלִישׁ הַמִּנְהָרָה,” הֵעִיר הֶרְבֶּרְט.
“אָמְנָם כֵּן, לֹא עָבַרְנוּ אֶלָּא כְּדֵי שְׁלִישׁ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי עַד עַכְשָׁו לֹא יָרַדְנוּ אֶלָּא כְּמֵאָה רֶגֶל מִתַּחַת לְתוֹצָאַת הַיְאוֹר, וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁבְּעֹמֶק שֶׁל מֵאָה רֶגֶל לְמַטָּה מִזֶּה…”
“הֵיכָן טוֹףּ?…” הִפְסִיק נֶב אֶת דִּבְרֵי אֲדוֹנָיו.
הִתְחִילוּ מְחַפְּשִׂים בַּמְּעָרָה אָנֶה וָאָנָה – וְהַכֶּלֶב אֵינֶנּוּ.
“וַדַּאי הִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ וְרָץ הָלְאָה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.
“הָבָה נֵלֵךְ אַחֲרָיו,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
שׁוּב הִתְחִילוּ יוֹרְדִים מַטָּה. הָאִינְגֵ’נֵר הִתְבּוֹנֵן בְּשִׂים לֵב אֶל הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַמִּנְהָרָה, וְלַמְרוֹת כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת וְהַנַּפְתּוּלִים שֶׁלָּהּ הִבְחִין יָפֶה אֶת מַהֲלָכָהּ וְהֻבְרַר לוֹ, שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְיוֹרֶדֶת כְּלַפֵּי הַיָּם.
מִשֶּׁיָּרְדוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עוֹד כַּחֲמִשִּׁים רֶגֶל לְמַטָּה בְּקַו מְאֻנָּךְ, הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם קוֹל שָׁאוֹן רָחוֹק, שֶׁעָלָה מִתּוֹךְ מֵעֲמַקֵּי הַסֶּלַע. הֵם עָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ. הַשָּׁאוֹן הָיָה מְפוֹצֵץ וְעוֹבֵר דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה, כְּקוֹל הָעוֹבֵר דֶּרֶךְ שְׁפוֹפֶרֶת־הַדִּבּוּר, וְנִשְׁמַע בְּבֵרוּר.
“הֲרֵי זוֹ נְבִיחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.
“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַכֶּלֶב עַז־הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ נוֹבֵחַ בַּחֲמַת זַעַם!”
“הֲרֵי יֵשׁ בְּיָדֵינוּ מַקְלוֹת שֶׁחֻדֵּיהֶם בַּרְזֶל,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“וּבְכֵן נֵלֵךְ בִּזְהִירוֹת לְפָנִים!”
“הַדָּבָר הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה רַב־עִנְיָן בְּמִדָּה יְתֵרָה,” לָחַשׁ גִּדְעוֹן סְפִּילֶט עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, וְהַלָּז הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה.
כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו חָפְזוּ בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת לְעֶזְרַת הַכֶּלֶב. נְבִיחוֹתָיו שֶׁל טוֹףּ הָלְכוּ וְנַעֲשׂוּ בְּרוּרוֹת בְּיוֹתֵר. מִתּוֹךְ קוֹלוֹ הַמְרֻסָּק אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין, שֶׁחֲמָתוֹ גְדוֹלָה עַד מְאֹד. אֶפְשָׁר נִלְחָם הוּא בְּאַחַת הַחַיּוֹת, שֶׁהוּא הִרְגִּישׁ אֶת רִבְצָהּ? רֶגֶשׁ שֶׁל סַקְרָנוּת תָּקַף אֶת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהִסִּיחַ מִלִּבָּם אֶת הַסַּכָּנָה, שֶׁאוּלַי הָיוּ צְפוּיִים לָהּ הֵם גּוּפָם. שׁוּב לֹא הָיוּ מְהַלְּכִים, אֶלָּא מַחֲלִיקִים וְיוֹרְדִים עַל גַּבֵּי הַמִּדְרוֹן בְּחִפָּזוֹן, וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהֵם יָרְדוּ עוֹד כְּשִׁשִּׁים רֶגֶל לְמַטָּה וּמָצְאוּ אֶת טוֹףּ.
בְּמָקוֹם זֶה הִתְרַחֲבָה הַמִּנְהָרָה וְהָיְתָה לִמְעָרָה יָפָה וּמְרֻוָּחַת. וּבִמְעָרָה זוֹ רָץ טוֹףּ אָנֶה וְאָנָה וְנָבַח בְּזַעַם. פֶּנְקְרוֹף וְנֶב נוֹפְפוּ בַּלַּפִּידִים שֶׁבִּידֵיהֶם וְהֵטִילוּ אֲלֻמּוֹת אוֹרָה עַל כָּל פְּנוֹת הַמְּעָרָה, תַּחַת אֲשֶׁר כּוֹרֶשׁ סְמִית, גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְהֶרְבֶּרְט כּוֹנְנוּ נִכְחָם אֶת מַקְלוֹת הַבַּרְזֶל וְהָיוּ עֲרוּכִים לִקְרָב וּנְכוֹנִים לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא.
וְאוּלָם הַמְּעָרָה רַחֲבַת־הַיָּדַיִם הָיְתָה רֵיקָה, הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עָבְרוּ אוֹתָהּ לְכָל עֲבָרֶיהָ וּפִנּוֹתֶיהָ. הֵם לֹא מָצְאוּ בָּהּ אַף נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּסַק טוֹףּ מִלִּנְבֹּחַ. כָּל הַלְּטִיפוֹת שֶׁלִּטְּפוּ אוֹתוֹ וְכָל הָאֲיֻמִּים שֶׁאִיְּמוּ עָלָיו לֹא הוֹעִילוּ לַהֲבִיאוֹ לִידֵי שְׁתִיקָה.
“וַדַּאי נִמְצָא כָּאן מוֹצָא, אֲשֶׁר דַרְכּוֹ הָיוּ שׁוֹטְפִים מֵי הַיְאוֹר הַיָּמָה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.
“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וּלְפִיכָךְ עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר לְבַל נִפֹּל אֶל אַחַת הַפְּחָתִים.”
“רוּץ, טוֹףּ, רוּץ וּבַקֵּשׁ!” קָרָא כּוֹרֶשׁ סְמִית.
דִּבְרֵי אֲדוֹנָיו זֵרְזוּ אֶת הַכֶּלֶב וְהוּא רָץ אֶל קְצֶה הַמְּעָרָה וְנָבַח שָׁם בְּכָל עֹז.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָלְכוּ אַחֲרָיו וּלְאוֹר הַלַּפִּידִים רָאוּ פִּי בְּאֵר לַאֲמִתָּה, שֶׁהָיְתָה חֲצוּבָה בְּתוֹךְ הַגְּרָנִית. לְכָאן הִשְׁתַּפְּכוּ אֵפוֹא הַמַּיִם, שֶׁשָּׁטְפוּ דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה, אֶלָּא שֶׁמְּקוֹם־שֶׁפֶךְ זֶה לֹא הָיָה מִדְרוֹן נוֹחַ לְמַעֲבָר כַּמִּנְהָרָה, כִּי אִם בְּאֵר בַּעֲלַת דְּפָנוֹת זְקוּפוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחְדֹּר אֶל תּוֹכָהּ.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים נִסּוּ לְהָאִיר אֶת מִפְתָּח הַבְּאֵר בְּלַפִּידִים, אֲבָל לֹא רָאוּ פְּנִימָה כְּלוּם. אָז הִתִּיר כּוֹרֶשׁ סְמִית אַחַד הָעֲנָפִים הַבּוֹעֲרִים וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲמַקִּים. הָעֵץ הָרָווּי שְׂרָף הִתְלַהֵב מֵחֲמַת הַנְּפִילָה הַמְּהִירָה לְמַטָּה בְּכֹחַ מִשְׁנֵה וְהֵאִיר אֶת תּוֹכָהּ שֶׁל הַבְּאֵר, וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר לֹא נִרְאָה לְאוֹרוֹ. לְבַסּוֹף כָּבְתָה הַשַּׁלְהֶבֶת מִתּוֹךְ לְחִישָׁה קַלָּה, סִמָּן שֶׁהֶעָנָף נָפַל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֶל תּוֹךְ הַיָּם.
עַל פִּי מֶשֶׁךְ זְמַן הַנְּפִילָה שֶׁל הֶעָנָף חָשַׁב הָאִינְגֵ’נֵר וּמָצָא שֶׁהַבְּאֵר הָיְתָה עֲמֻקָּה כְּתִשְׁעִים רָגֶל. נִמְצָא שֶׁקַּרְקַע הַמְּעָרָה הָיָה גָּבוֹהַּ מֵעַל שֶׁטַח פְּנֵי־הַיָּם כְּתִשְׁעִים רָגֶל.
“הֲרֵי הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“אֲבָל הֲרֵי בְּדִירָה זוֹ שָׁכַן קֹדֶם לָכֵן אַחַד הַיְצוּרִים,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתוֹ לַחֲדָשׁוֹת לֹא מָצְאָה אֶת סִפּוּקָהּ.
“אֶפְשָׁר הַדָּבָר,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “אֲבָל יְצוּר זֶה, בֵּין שֶׁהוּא אַמְפִיבִיָּה וּבֵין שֶׁהוּא חַיָּה אַחֶרֶת, בָּרַח דֶּרֶךְ מִפְתָּח זֶה וּפִנָּה לָנוּ אֶת מְקוֹמוֹ.”
“וּבְכָל זֹאת,” אָמַר הַסַּפָּן, “מִי יִתֶּן וְהָיִיתִי לִפְנֵי רֶבַע שָׁעָה תַּחַת טוֹףּ, שֶׁהֲרֵי לֹא לְחִנָּם נָבַח בְּזַעַם גָּדוֹל כָּל כָּךְ!”
כּוֹרֶשׁ סְמִית הִבִּיט אֶל כַּלְבוֹ, וְאוֹתָם מֵחֲבֵרָיו, שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּקִרְבָתוֹ, שְׁמָעוּהוּ מְדַבֵּר בְּלַחַשׁ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
“אָמְנָם כֵּן, מֻבְטָחְנִי שֶׁטּוֹףּ יוֹדֵעַ כַּמָּה דְבָרִים הַנֶּעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ.”
מִכָּל מָקוֹם נִתְקַיְּמוּ מַאֲוַיֵּיהֶם שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כִּמְעַט בְּמִלּוּאָם. הַמִּקְרֶה, אֲשֶׁר בִּינָתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל מַנְהִיגָם עָזְרָה עַל יָדוֹ, הֵאִיר אֲלֵיהֶם אֶת פָּנָיו וְנָתַן לָהֶם אֶת מְבֻקָּשָׁם. עַכְשָׁו נִמְצְאָה בִּרְשׁוּתָם מְעָרָה מְרֻוַּחַת, אֲשֶׁר לָאוֹר הַדַּל שֶׁל הַלַּפִּידִים שֶׁבְּיָדָם, עֲדַיִן לֹא יָכְלוּ לִקְבֹּעַ אֶת שִׁעוּרֶיהָ כָּל צָרְכָּם. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָם עַל נְקַלָּה לְחַלֵּק אוֹתָהּ עַל יְדֵי מְחִצּוֹת שֶׁל לְבֵנִים לַחֲדָרִים מְיֻחָדִים וּלְהַתְקִינָהּ יָפֶה לְשֵׁם מָעוֹן. הַמַּיִם יָצְאוּ מִקִּרְבָּהּ וְשׁוּב לֹא יַחְזְרוּ אֵלֶיהָ לְעוֹלָם. הַמָּקוֹם הָיָה פָּנוּי!
אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הָיוּ שְׁנֵי קְשָׁיִים בַּדָּבָר: מְעָרָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה קְבוּעָה בְּתוֹךְ סֶלַע מוּצָק, הָיְתָה זְקוּקָה לְמָאוֹר וּלְמָבוֹא נוֹחַ וְקַל. לְהַכְנִיס בָּהּ אוֹר מִלְמַעְלָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְקֹרָה בְּשִׁכְבַת גְרָנִית עָבָה עַד מְאֹד. וּכְנֶגֶד זֶה אוּלַי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִפְרֹץ פֶּרֶץ בְּתוֹךְ הַקִּיר הַקָּדוּם הַמָּפְנֶה אֶל הַיָּם. בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ לְמַטָּה קָבַע הָאִינְגֵ’נֵר בְּקֵרוּב אֶת שִׁעוּר הַמִּדְרוֹן שֶׁל הַמִּנְהָרָה, אַף הֶעֱרִיךְ אֶת מִדַּת אָרְכָּהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ בָּא לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁהַחֵלֶק הַקָּדוּם שֶׁל חוֹמַת הַסֶּלַע וַדַּאי אֵינוֹ עָבֶה בְּיוֹתֵר. וּבְכֵן אֵפוֹא צָרִיךְ לִפְרֹץ בַּקִּיר הַזֶּה וְלִקְרֹעַ בּוֹ גַּם חַלּוֹנוֹת וְגַם פֶּתַח וְאַחַר כָּךְ לְהַתְקִין מִבַּחוּץ מֵעֵין מַדְרֵגָה.
כּוֹרֶשׁ סְמִית הוֹדִיעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לַחֲבֵרָיו.
“וּבְכֵן הָבָה נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “הֲרֵי מַקַּבְתִּי בְּיָדִי וּבְעֶזְרָתָהּ הִנְנִי לִפְרֹץ לִי בְּחוֹמָה זוֹ דֶרֶךְ אֶל אוֹר הַיּוֹם. הֵיכָן לִפְרֹץ?”
“כָּאן” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר וְהֶרְאָה לַסַּפָּן אַמִּיץ־הַכֹּחַ שְׁקַעֲרוּרָה עֲמֻקָּה בַּקִּיר, שֶׁעַל יָדָהּ וַדַּאי נִתְמַעֲטָה מִדַּת עָבְיוֹ שֶׁל הַקִּיר.
פֶּנְקְרוֹף הִתְחִיל חוֹצֵב בַּגְּרָנִית וּלְאוֹר הַלַּפִּידִים הִתִּיז וְהִפְרִיחַ בַּמַקֶּבֶת שֶׁבְּיָדוֹ צְרוֹרוֹת אֶבֶן וְנִיצוֹצוֹת. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה בָּא נֶב תַּחְתָּיו וְאַחֲרָיו גִּדְעוֹן סְפִּילֶט.
הַמְּלָאכָה כְּבָר אָרְכָה כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְהָיוּ יָדַיִם לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהַקִּיר עָבֶה הוּא יוֹתֵר מִדַּי וְעוֹלֶה בְּעָבְיוֹ עַל מִדַּת אָרְכָּה שֶׁל הַמַּקֶּבֶת, וְהִנֵּה הִכָּה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט הַכָּאָה אַחֲרוֹנָה וּכְלִי הַמְּלָאכָה פָּרַץ אֶת הַקִּיר וְנָפַל הַחוֹצָה.
“הֵידָד! וְשׁוּב פַּעַם הֵידָד!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.
עָבְיוֹ שֶׁל הַקִּיר בְּמָקוֹם זֶה לֹא עָלָה עַל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם.
כּוֹרֶשׁ סְמִית הֵצִיץ בְּעַד הַמִּפְתָּח, שֶׁהָיָה לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ כִּשְׁמוֹנִים רָגֶל. לְנֶגֶד עֵינָיו הִשְׂתָּרַע חוֹף הַיָּם, הָאִי הַקָּטֹן, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה – הַיָּם הַגָּדוֹל לְאֵין קֵץ.
הַחוֹר שֶׁנִּפְרַץ בַּקִּיר הָיָה רָחָב בְּיוֹתֵר, כִּי הַלְמוּת הַמַּקֶּבֶת עוֹלְלָה בְּקִיעִים בַּגְּרָנִית וְגוּשִׁים גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ נָפְלוּ מֵאֲלֵיהֶם. וּבְעַד הַחוֹר הַזֶּה פָּרְצוּ גַּלֵּי הָאוֹר וְהֵצִיפוּ אֶת הַמְּעָרָה כֻּלָּהּ וְחוֹלְלוּ בָּהּ פְּעֻלַּת קָסֶם! מִצַּד שְׂמֹאל הָיָה אֹרֶךְ הַמְּעָרָה כְּמֵאָה רֶגֶל וְגָבְהָהּ וְרָחְבָּהּ אַךְ כְּשִׁשִּׁים רֶגֶל, וְאוּלָם מִצַּד יָמִין הָיָה שִׁעוּר הֶקֵּפָה מְרֻבֶּה עַד מְאֹד וְכִפָּתָהּ הַמְעֻגָּלָה הִתְנַשְּׂאָה עַד לִידֵי גֹבַהּ שֶׁל שְׁמוֹנִים רֶגֶל וְיוֹתֵר. בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עָמְדוּ בְּלִי סְדָרִים עַמּוּדֵי גְרָנִית וְתָמְכוּ אֶת קַשְׁתּוֹת הַכִּפָּה כַּדּוֹמֶה לָעַמּוּדִים הַתּוֹמְכִים כִּפָּתוֹ שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ נִדְהָמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם מֵרֹב תִּמָּהוֹן. הֵם קִוּוּ לִמְצֹא מְעָרָה צָרָה, וְהִנֵּה מָצְאוּ אַרְמוֹן נִפְלָא!
קְרִיאוֹת תִּמָּהוֹן וַעֲלִיצוּת פָּרְצוּ מִפִּי כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְעוֹרְרוּ הֲמוֹן הֵדִים, שֶׁצָּלְלוּ וְאָבְדוּ בְּתוֹךְ הַמַּחֲשַׁכִּים שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה.
“יְדִידַי וַאֲהוּבַי!” פָּתַח וְאָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “כַּאֲשֶׁר נָאִיר כָּל צָרְכּוֹ אֶת הֶחָלָל הָרָחָב הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נַעֲרֹךְ וּנְסַדֵּר אֶת חֲדָרֵינוּ, אֶת לִשְׁכוֹת אוֹצְרוֹתֵינוּ וְאֶת לִשְׁכוֹת הַמְּלָאכָה שֵׁלָּנוּ בַּחֵלֶק הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הֶחָלָל הַזֶּה, עֲדַיִן תִּשָּׁאֵר לָנוּ מְעָרָה נֶהְדָּרָה זוֹ, אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ לְאוּלָם הַלִּמּוּד וְהַחֵקֶר שֶׁלָּנוּ, לְבֵית־הַמּוּזֵאוֹן שֶׁלָּנוּ!”
“וּמַה הַשֵּׁם אֲשֶׁר נִקְרָא לְדִירָתֵנוּ זוֹ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.
“אַרְמוֹן הַגְּרָנִית,” עָנָה כּוֹרֶשׁ סְמִית.
לְשֵׁמַעַ הַשֵּׁם הַזֶּה שׁוּב פָּרְצוּ מִצְהֲלוֹת הֵידָד מִפִּי חֲבֵרָיו.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכוּ הַלַּפִּידִים הָלֹךְ וְכָלֹה, וְכֵיוָן שֶׁכְּדֵי לָצֵאת מִן הַמְּעָרָה הֻצְרְכוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לַעֲבֹר אֶת הַמִּנְהָרָה עַד לְרֹאשׁ הָרָמָה, לְפִיכָךְ גָּמְרוּ לִדְחוֹת אֶת יֶתֶר הָעֲבוֹדָה לְצֹרֶךְ תִּקּוּן הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה לְיוֹם הַמָּחָר.
קֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ מִן הַמְּעָרָה גָּחַן כּוֹרֶשׁ סְמִית שׁוּב עַל פִּי הַבְּאֵר הָאֲפֵלָה, אֲשֶׁר הֶעֱמִיקָה הָלֹךְ וְהַעֲמִיק בְּקַו מְאֻנָּךְ עַד לְשֶׁטַח פְּנֵי הַיָּם. הוּא הִטָּה אָזְנָיו וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב – אֵין קוֹל וְאֵין כְּלוּם. אֲפִילוּ שְׁאוֹן גַּלֵּי הַיָּם לֹא עָלָה בְּאָזְנָיו. שׁוּב פַּעַם זָרַק לְשָׁם עָנָף בּוֹעֵר – קִירוֹת הַבְּאֵר הֵאִירוּ רֶגַע אֶחָד, וְאוּלָם שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד לֹא נִרְאָה לְעֵינָיו, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. אִם בֶּאֱמֶת נִמְצְאָה כָּאן אַחַת הַחַיּוֹת הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁבַּיָּם בְּשָׁעָה שֶׁפָּסַק זֶרֶם הַמַּיִם, וַדַּאי הִצְלִיחָה לְהִמָּלֵט הַיָּמָה דֶּרֶךְ הַנִּקְבָּה שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה.
וְאוּלָם הָאִינְגֵ’נֵר עֲדַיִן עָמַד בְּלִי־נוֹעַ עַל עָמְדוּ וְאָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת וּמֶבָּטָיו שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם וְדָבָר לֹא יָצָא מִפִּיו.
הַסַּפָּן קָרַב אֵלָיו וְנָגַע בִּזְרוֹעוֹ וְאָמַר:
“אֲדוֹנִי סְמִית!”
“מַה לְךָ, יְדִידִי?” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר כְּאָדָם הַמֵּקִיץ מֵחֲלוֹם.
“עוֹד מְעַט וְיִכְבּוּ הַלַּפִּידִים.”
“לְכוּ וְנֵלֵכָה!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.
הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה עָזְבָה אֶת הַמְּעָרָה וְהִתְחִילָה עוֹלָה בַּמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה. טוֹףּ הָלַךְ אַחֲרֶיהָ וַעֲדַיִן הוֹסִיף לְהַשְׁמִיעַ פַּעַם בְּפַעַם קוֹל נָהֲמָה זוֹעֶמֶת. הָעֲלִיָּה הָיְתָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. הָעוֹלִים עָמְדוּ לָפוּשׁ שָׁעָה קַלָּה בַּמְּחִלָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין כֶּבֶשׁ בְּאֶמְצַע הַמַּדְרֵגָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל הַגְּרָנִית. אַחַר הִתְחִילוּ שׁוּב עוֹלִים מַעְלָה.
עַד מְהֵרָה הִרְגִּישׁוּ בַּאֲוִיר צַח, שֶׁפָּרַץ אֶל תּוֹךְ הַמִּנְהָרָה. טִפּוֹת הַמַּיִם כְּבָר הִתְנַדְּפוּ וְשׁוּב לֹא הִתְנוֹצְצוּ עַל גַּבֵּי הַקִּירוֹת. הַלַּפִּידִים הָעֲשֵׁנִים וְהַמַּעֲלִים פִּיחַ הָלְכוּ וְכָבוּ. הַלַּפִּיד שֶׁבְּיָד נֶב כְּבָר דָּעַך כָּלִיל, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה הֵחִישׁוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשׁוּפֵם עֲבִי מַחֲשַׁכִּים.
סָמוּךְ לְאַרְבַּע שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁגַּם הַלַּפִּיד שֶׁל הַסַּפָּן כָּבָה אוֹרוֹ, עָלָה כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו מִתּוֹךְ פִּי הַמִּנְהָרָה אֲשֶׁר בְּמַעֲבֶה הַגְּרָנִית.
פֶּרֶק תִּשְׁעָה־עָשָׂר 🔗
פָּרָשַׁת תָּכְנִיתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית – הֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית סֻלָּם הַחֲבָלִים – חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל פֶּנְקְרוֹף – הָעֲשָׂבִים הַנּוֹתְנִים רֵיחַ – גְּדֶרֶת שְׁפָנִים טִבְעִית – תְּעָלַת־מַיִם לְצָרְכֵי הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה – הַמַּרְאֶה שֶׁנִּרְאָה בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית
לְמָחָר, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְמַאי, הִתְחִילוּ בַּמְּלָאכָה לְשֵׁם הַכְשָׁרַת הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה וּסִדּוּרָה. נֶפֶשׁ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כָּלְתָה לְמַהֵר וּלְהַחֲלִיף אֶת בֵּית מִקְלָטָם הֶעָלוּב אֲשֶׁר בַּקָמִינִים בְּמָדוֹר מְרֻוָּח וּבָרִיא זֶה, שֶׁנֶּחֱצַב בִּידֵי הַטֶּבַע בְּלֵב הַסֶּלַע וְשֶׁהָיָה מוּגָן גַּם מִפְּנֵי מֵי הַיָּם וְגַם מִפְּנֵי מְטַר הַשָּׁמַיִם. אֶפֶס הֵם לֹא דִמּוֹּ לַעֲזֹב אֶת הַקָּמִינִים לְגַמְרֵי, כִּי הָיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לַעֲשׁוֹתוֹ לְבֵית אֻמָּנוּת לִמְלָאכוֹת גַּסּוֹת.
קֹדֶם כָּל, שָׁקַד כּוֹרֶשׁ סְמִית לְהַכִּיר לְהֵיכָן פּוֹנָה הֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית. לְשֵׁם כָּךְ שָׂם פָּנָיו אֶל חוֹף הַיָּם אֲשֶׁר מִמּוּל קִיר הַגְּרָנִית. לְשֵׁם כָּךְ שָׂם פָנָיו אֶל חוֹף הַיָּם אֲשֶׁר מִמּוּל קִיר הַגְּרָנִית הָאַדִּיר. כֵּיוָן שֶׁהַמַּקֶּבֶת שֶׁנִּשְׁמְטָה מִיָּד הַכַּתָּב וַדַּאי נָפְלָה מַטָּה בְּכִוּוּן מְאֻנָּךְ, לֹא הֻצְרַךְ אֵפוֹא אֶלָּא לִמְצֹא אֶת הַמַּקֶּבֶת הַזֹּאת, כְּדֵי לָדַעַת אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נֶחֱצַב הַחוֹר בְּתוֹךְ הַגְּרָנִית.
הַמַּקֶּבֶת נִמְצְאָה עַל נְקַלָּה, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר: בְּקַו מְאֻנָּךְ לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִנְעֲצָה הַמַּקֶּבֶת בַּחוֹל, וּבְגֹבַהּ שֶׁל שְׁמוֹנִים רֶגֶל מֵעַל לַחוֹף הָיָה פָּרוּץ חוֹר בְּתוֹךְ הַקִּיר. יוֹנֵי־סֶלַע אֲחָדוֹת כְּבָר נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה זוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל הַיְגִיעָה שֶׁיָּגְעוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְגַלּוֹת אֶת אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לֹא הָיְתָה אֶלָּא בִּשְׁבִילָן, בִּשְׁבִיל יוֹנֵי־הַסֶּלַע הַלָּלוּ!
הָאִינְגֵ’נֵר נִתְכַּוֵּן לְחַלֵּק אֶת הַחֵלֶק הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַמְּעָרָה לְכַמָּה חֲדָרִים עִם מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ לִפְנֵיהֶם וְלִקְרֹעַ בְּתוֹךְ הֶחָזִית חֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת, כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַחֲדָרִים, וּכְמוֹ כֵן לַחֲצֹב בָּהּ פֶּתַח. פֶּנְקְרוֹף הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ בְּנוֹגֵעַ לַחֲמֵשֶׁת הַחַלּוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּפֶּתַח, כֵּיוָן שֶׁהַמִּנְהָרָה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מַדְרֵגָה טִבְעִית, אֲשֶׁר דַּרְכָּהּ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס עַל נְקַלָּה אֶל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.
“יְדִידִי,” עָנָהוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית, "אִם הַמִּנְהָרָה תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ כְּנִיסָה קַלָּה וְנוֹחָה אֶל בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ, הֲרֵי תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ כָּךְ גַּם לַאֲחֵרִים. יֵשׁ בְּדַעְתִּי לִסְכֹּר אֶת מִפְתַּח הַמִּנְהָרָה הַזֹּאת כָּלִיל, וְאִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָּבָר אַעֲלִים אוֹתוֹ אֲפִילוּ מִן הָעַיִן עַל יְדֵי הַעֲלָאַת מֵי הַיְאוֹר לְקַדְמוּתָם; לְשֵׁם כָּךְ אֵין לָנוּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סֶכֶר בִּמְקוֹם מוֹצָא הַמַּיִם הֶחָדָשׁ.
“וְכֵיצַד נִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת?” שָׁאַל הַסַּפָּן.
“עַל יְדֵי מַדְרֵגָה שֶׁמִּחוּץ,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “עַל יְדֵי סֻלָּם שֶׁל חֲבָלִים, אֲשֶׁר אִם נִמְשְׁכֶנּוּ אֵלֵינוּ לְמַעְלָה שׁוּב לֹא תִּהְיֶה יְכֹלֶת לְשׁוּם בְּרִיָּה לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ.”
“וְכָל הַזְּהִירוּת הַזֹּאת לָמָּה?” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “הֵן הַחַיּוֹת, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ כָּאן לְפָנֵינוּ עַד עַכְשָׁו, דּוֹמֶה שֶׁאֵינָן אֲיֻמּוֹת בְּיוֹתֵר, וּמִפְּנֵי יְלִידֵי הַמָּקוֹם אֵין לָנוּ לְפַחֵד, שֶׁהֲרֵי הָאִי שֶׁלָּנוּ אֵין בּוֹ יִשּׁוּב שֶׁל בְּנֵי אָדָם?”
“וְכִי מֻבְטָח אַתָּה בְּכָךְ, פֶּנְקְרוֹף?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת עֵינָיו בַּסַּפָּן.
“אָמְנָם אֵין אָנוּ יְכֹלִים לִהְיוֹת מְבֻטָחִים בַּדָּבָר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא סִיַּרְנוּ וְחָקַרְנוּ אֶת הָאִי לְכָל חֲלָקָיו,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף.
“אָכֵן צָדַקְתָּ,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁהֲרֵי לַאֲמִּתוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין אָנוּ מַכִּירִים אֶלָּא חֵלֶק קָטֹן שֶׁל הָאִי. מִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין לָנוּ אוֹיְבִים מִבַּיִת, יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁמָּא יָבוֹאוּ אוֹיְבִים מִן הַחוּץ, כִּי אֵין לְךָ מְקוֹם סַכָּנָה כְּאִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. וּלְפִיכָךְ עָלֵינוּ לְתַקֵּן תַּקָּנוֹת שֶׁל זְהִירוּת מִפְּנֵי כָּל פֶּגַע וּמִקְרֶה הֶעָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ.”
כּוֹרֶשׁ סְמִית דִבֵּר מֵחֲכְמָה, וּפֶנְקְרוֹף שׁוּב לֹא טָעַן כְּנֶגְדּוֹ כְּלוּם, אֶלָּא הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְמָלֵא אֶת פְּקֻדּוֹתָיו.
וּבְכֵן אֵפוֹא צָרִיךְ הָיָה לִקְרֹעַ בֶּחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית חֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת לְשֵׁם מָאוֹר וְלִפְרֹץ בָּהּ פָּתַח; חוּץ מִזֶּה, הָחְלַט לַחֲצֹב בָּהּ אֲרֻבָּה רְחָבָה וְכַוִּים עֲגֻלִּים כְּדֵי לְהַכְנִיס דֵּי אוֹרָה אֶל תּוֹךְ אוּלָם הָעַמּוּדִים הַנִּפְלָא. חָזִית זוֹ, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה בְּרוּם שֶׁל שְׁמוֹנִים רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע, הָיְתָה פּוֹנָה כְּלַפֵּי מִזְרָח, וְהַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלֶה עֲתִידָהּ הָיְתָה לְהָצִיף אוֹתָהּ בְּכָל בֹּקֶר בְּקַרְנֵי זָהֳרָהּ הָרִאשׁוֹנוֹת. הָרוּחוֹת הַקָּשׁוֹת, הַלֹּא הֵן הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת מִצַּד צְפוֹנִי־מִזְרָחִי, לֹא יָכְלוּ לִפְגֹּעַ בָּהּ אֶלָּא מִן הַצָּד, לְפִי שֶׁהַזִּיז הַיּוֹצֵא מִן הַסְּלָעִים הָיָה מֵגֵן עָלֶיהָ בְּמִדָּה יְדוּעָה. וּלְפִי שָׁעָה, עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִסְגְּרוֹת הַחַלּוֹנוֹת, דִּמָּה הָאִינְגֵ’נֵר לִסְגֹר אֶת הַמִּפְתָּחִים בִּתְרִיסִים אֲטוּמִים, אֲשֶׁר יָגֵנּוּ עַל יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת גַּם מִפְּנֵי הָרוּחַ וְגַם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם.
קֹדֶם כֹּל, הָיָה אֵפוֹא מִן הַצֹּרֶךְ לַחֲצֹב אֶת הַמִּפְתָּחִים בַּקִּיר. וְאוּלָם הַסֶּלַע הָיָה קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ אָמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּמַקָּבוֹת, הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת זְמַן הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר. אֲבָל הֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ לָנוּ, שֶׁכּוֹרֶשׁ סְמִית אִישׁ תַּחְבּוּלוֹת הָיָה. בְּיָדוֹ נִמְצְאָה עֲדַיִן מִדָּה הֲגוּנָה שֶׁל נִיטְרוֹ־גְלִיצֵרִין וּבַנּוֹזֵל הַזֶּה הִשְׁתַּמֵּשׁ הַפַּעַם בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה. הוּא יָדַע לְכַוֵּן אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַנּוֹזֵל הַמְּפוֹצֵץ וּלְצַמְצְמָהּ בִּתְחוּם מֻגְבָּל, וְהַדָּבָר עָלָה בְּיָדוֹ לְפוֹצֵץ אֶת הַגְּרָנִית בַּמְּקוֹמוֹת הָרְצוּיִים לוֹ. אַחַר הִשְׁלִימוּ הַמַּקָּבוֹת וְהַמַּפָּצִים אֶת צוּרָתָם שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַחַלּוֹנוֹת, הַכַּוִּים וְהַפֶּתַח, הִקְצִיעוּ וְהֶחֱלִיקוּ אֶת קְצוֹת הַפְּרָצוֹת, שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁהֵן עִם כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת הַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁבָּהֶן, וְיָמִים מוּעָטִים לְאַחַר הַתְחָלַת הַמְּלָאכָה פָּרְצוּ אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן הַגְּרָנִית זַהֲרוּרֵי שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר הָרִאשׁוֹנִים וְהֵאִירוּ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ עַד לְפִנּוֹתָיו הָרְחוֹקוֹת.
לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁעָרַךְ כּוֹרֶשׁ סְמִית צְרִיכָה הָיְתָה הַדִּירָה לְהִתְחַלֵּק לַחֲמִשָּׁה חֲדָרִים, שֶׁכֻּלָּם מָפְנִים כְּלַפֵּי הַיָּם: מִיָּמִין – מִסְדְּרוֹן וְלוֹ פֶּתַח הַמְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַסֻּלָּם שֶאָמְרוּ לְהַתְקִין; סָמוּךְ לוֹ חֲדַר־בִּשּׁוּל, שֶׁרָחְבּוֹ שְׁלֹשִׁים רֶגֶל, אַחֲרָיו חֲדַר־אֹכֶל, שֶׁרָחְבּוֹ אַרְבָּעִים רֶגֶל, וְאַחֲרָיו חֲדַר־מִטּוֹת הַשָּׁוֶה לוֹ לָרֹחַב, וּלְבַסּוֹף חֶדֶר, שֶׁלְּפִי הַצָּעָתוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף צָרִיךְ הָיָה לְשַׁמֵּשׁ “חֲדַר־אוֹרְחִים” וְשֶׁנִּמְצָא בְּסָמוּךְ לָאוּלָם הַגָּדוֹל.
הַחֲדָרִים הָאֵלֶּה, אוֹ מוּטָב שֶׁנֹּאמַר שׁוּרַת חֲדָרִים זוֹ, לֹא תָּפְסוּ אֶת כָּל הַשֶּׁטַח שֶׁל הַמְּעָרָה. עֲלֵיהֶם נוֹסָף עוֹד מִסְדְּרוֹן כְּלָלִי, שֶׁהִפְרִיד בֵּינָם וּבֵין לִשְׁכַּת כֵּלִים אֲרֻכָּה, אֲשֶׁר שִׁמְּשָׁה בֵּית אוֹצָר שֶׁל כְּלֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְהַמְּזוֹנוֹת וְשֶׁל כָּל מִינֵי חֲפָצִים שׁוֹנִים. כָּל צָרְכֵי הָאֹכֶל שֶׁהִמְצִיא הָאִי לְיוֹשְׁבָיו, בֵּין שֶׁל צְמָחִים וּבֵין שֶׁל בָּשָׂר, הָיוּ נִשְׁמָרִים כָּאן כְּתִקּוּנָם וּמוּגָנִים יָפֶה מִפְּנֵי הַטַּחַב. חֲלָלוֹ שֶׁל בֵּית אוֹצָר זֶה הָיָה מְרֻוָּח לְמַדַּי, וְכָל דָּבָר הָיָה מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ בְּסֵדֶר נָאֶה. חוּץ מִזֶּה נִמְצְאָה בִּרְשׁוּת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים גַּם הַמְּעָרָה הַקְּטַנָּה שֶׁעַל גַּבֵּי דִירָתָם, וְזוֹ שִׁמְשָׁה לָהֶם מֵעֵין אֹסֶם.
לְאַחַר שֶׁתָּכְנִית זוֹ הִסְכִּימָה עָלֶיהָ דַעַת כֻּלָּם, נִגְּשׁוּ מִיַּד לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַפֹּעַל. פּוֹעֲלֵי הַמַּחֲצֵב נַעֲשׂוּ שׁוּב לְלוֹבְנֵי לְבֵנִים, וּלְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת מְלַאכְתָּם הֵבִיאוּ אֶת הַלְּבֵנִים וְסִדְּרוּ אוֹתָן לְרַגְלֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית.
עַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה לְכוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֶרָיו מָבוֹא אַחֵר אֶל הַמְּעָרָה שֶׁלָּהֶם חוּץ מִן הַמִּנְהָרָה. עַל יְדֵי כָּךְ אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲלוֹת מִתְּחִלָּה עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין לִאֹרֶךְ שְׂפַת הַנָּהָר, אַחַר לָרֶדֶת דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה בְּעֹמֶק שֶׁל מָאתַיִם רֶגֶל, וְלַעֲלוֹת שׁוּב אֶל גֹּבַהּ שֶׁכָּזֶה, אִם רָצוּ לָצֵאת מִן הַמְּעָרָה. הַדָּבָר הַזֶּה גָּרַם לָהֶם אִבּוּד זְמַן וִיגִיעוֹת מְרֻבּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לָגֶשֶׁת מִיָּד אֶל הַמְּלָאכָה לְשֵׁם עֲשִׂיַּת סֻלָּם שֶׁל חֲבָלִים אֲשֶׁר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲרִימוֹ לְמַעְלָה וְלִמְנֹעַ עַל יְדֵי כָךְ אֶת הַכְּנִיסָה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.
סֻלָּם זֶה נַעֲשָׂה בִּתְבוּנַת־כַּפַּיִם יְתֵרָה. צַלְעוֹתָיו נִקְלְעוּ מִסִּיבָיו שֶׁל צֶמַח אֶחָד, הַקָּרוּי “קֵרִישׁוֹנק”, וְהָיוּ חֲזָקוֹת כְּאַחַת הָעֲבוֹתוֹת הַגַּסּוֹת בְּיוֹתֵר. אֶת הַשְּׁלַבִּים עָשׂוּ מֵעַנְפֵי עֵץ־אֶרֶז אָדֹם, שֶׁהֵם קַלִּים וּמוּצָקִים עַד מְאֹד. אֶת כָּל הַמְּלָאכָה מָסְרוּ לְיָדָיו הַמְּנֻסּוֹת וְהֶחָרוּצוֹת שֶׁל פֶּנְקְרוֹף.
גַּם אֶת שְׁאָר הַחֲבָלִים קָלְעוּ יָפֶה מִסִּיבִים שֶׁל צְמָחִים וּלְיַד הַפֶּתַח הֶעֱמִידוּ מַעֲלִית, שֶׁהָיְתָה עֲרוּכָה בְּצוּרָה גַּסָּה. בְּסִיּוּעַ שֶׁל מְכוֹנָה זוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל נְקַלָּה אֶת הַלְּבֵנִים וְאֶת שְׁאָר הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְּנָה הַיְּכֹלֶת לְהַתְחִיל מִיַּד בִּמְלֶאכֶת הַתִּקּוּן הַפְּנִימִי שֶׁל בֵּית הַדִּירָה. בְּסִיד לֹא הָיָה מַחֲסוֹר, וְכַמָּה אַלְפֵי לְבֵנִים הָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְתַשְׁמִישָׁם. אָז הִתְקִינוּ וְהֶעֱמִידוּ עַל נְקַלָּה אֶת הַמְּחִיצוֹת שֶׁל עֵץ, שֶׁמְּלַאכְתָּם הָיְתָה גַּסָּה בְּמִקְצַת, וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וְכָל הַמָּעוֹן הָיָה מְחֻלָּק לַחֲדָרִים, אַף הֻתְקְנָה בּוֹ לִשְׁכַּת־הַכֵּלִים, הַכֹּל לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁנִּקְבְּעָה מֵרֹאשׁ.
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ נַעֲשׂוּ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁהוּא גוּפוֹ שָׁלַח יָדוֹ בַּפַּטִּישׁ וּבְכַף הַסַּיָּדִים. הוּא הָיָה מֻמְחֶה וְזָרִיז בְּכָל מְלֶאכֶת כַּפַּיִם וְשִׁמֵּשׁ מוֹפֵת לַחֲבֵרָיו הַנְּבוֹנִים וְהֶחָרוּצִים. וְהַכָּל עָבְדוּ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן וּמִתּוֹךְ קוֹרַת רוּחַ. עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף הָיְתָה עֲרוּכָה תָּמִיד מִלָּה שֶׁל בְּדִיחָה וְלֵיצָנוּת בִּהְיוֹתוֹ מְשַׁמֵּשׁ פַּעַם נַגָּר, פַּעַם פּוֹתֵל חֲבָלִים וּפַעַם גּוֹדֵר, וּמֵרוּחוֹ הָעַלִּיזָה אָצַל עַל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה. אֱמוּנָתוֹ בָּאִינְג’נֵר הָיְתָה לְלֹא מְצָרִים, וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבְּעוֹלָם לֹא הָיָה עָלוּל לְרוֹפֵף אוֹתָהּ. הוּא הֶאֱמִין שֶׁהַלָּז מֻכְשָׁר לְכָל מִפְעָל וְיָדָיו רַב לוֹ לְבַצֵּעַ בְּהַצְלָחָה אֶת כָּל מַה שֶׁיָּזַם לַעֲשׂוֹת. שְׁאֵלַת הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁהָיְתָה שְׁאֵלָה חֲמוּרָה עַד מְאֹד, שְׁאֵלַת הַמָּאוֹר בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף, שְׁאֵלַת עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בַּחֵלֶק הַפּוֹרֶה שֶׁבָּאִי, הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לַהֲפֹךְ אֶת צִמְחֵי־הַבָּר לְצִמְחֵי־תַרְבּוּת – כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בְּעֵינָיו שְׁאֵלוֹת שֶׁל מַה־בְּכָךְ, הָעֲשׂוּיוֹת לְהִפָּתֵר עַל נְקַלָּה כָּל אַחַת בִּזְמַנָּהּ וּבְעוֹנָתָהּ בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא הִתְמַכֵּר לַהֲזָיוֹת וְחָלַם חֲלוֹמוֹת עַל נְהָרוֹת שֶׁנֶּהְפְּכוּ לִתְעָלוֹת לְהִלּוּךְ אֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן יוֹבִילוּ אֶת אוֹצְרוֹת־הַטֶּבַע שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי, עַל נִצּוּל מַחְצְבֵי־אֲבָנִים וּמַחְפּוֹרוֹת־מַתֶּכֶת, עַל מְכוֹנוֹת הַמְּשַׁמְּשׁוֹת לְכָל צָרְכֵי מַעֲשֵׂה הַחֲרֹשֶׁת וְעַל מְסִלּוֹת בַּרְזֶל, אֲשֶׁר רִשְׁתָּן תְּכַסֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא אֶת כָּל הָאִי לִינְקוֹלְן!
הָאִינְגֵ’נֵר נָתַן לְפֶנְקְרוֹף לְפַטְפֵּט כְּאַוַת נָפְשׁוֹ וְלֹא מָחָה בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם טוֹב־לֵב זֶה עַל הַגֻּזְמָאוֹת וְדִבְרֵי הַהַפְלָגָה שֶׁלּוֹ. הוּא יָדַע הֵיטֵב כֵּיצַד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן מִתְפַּשְּׁטִים בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם. הוּא צָחַק בְּקִרְבּוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אָדָם זֶה וְלֹא גִלָּה אַף בְּדִבּוּר אֶחָד אֶת הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה שֶׁהִתְגַנְּבוּ לְעִתִּים אֶל לִבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּגוֹרָלוֹ וְגוֹרָל חֲבֵרָיו לֶעָתִיד. וְאָכֵן הָיָה לוֹ עַל מַה לִהְיוֹת חָרֵד וְדוֹאֵג: חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט הָיָה רָחוֹק מִמְּסִלַּת הִלּוּךְ הָאֳנִיּוֹת, וּמִי שֶׁהוּטַל לְכָאן כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ תִּקְוָה לִגְאֻלָּה וּתְשׁוּעָה. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים יָכְלוּ לְהִשָׁעֵן רַק עַל עַצְמָם בִּלְבַד, כִּי הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה כָּל כָּךְ רָחוֹק מִכָּל אֶרֶץ אַחֶרֶת, שֶׁאִלּוּ עָרְבוּ אֶת לִבָּם לַעֲבֹר אֶת הַמֶּרְחָק הַגָּדוֹל הַזֶּה בִּסְפִינָה קְטַנָּה, – וּסְפִינָה גְדוֹלָה הֲרֵי לֹא הָיְתָה לְאֵל יָדָם לִבְנוֹת – וַדַּאי הָיוּ מְסַכְּנִים אֶת חַיֵּיהֶם.
וְאַף עַל פִּי כֵן “הָיוּ גְּבוֹהִים מִשִּׁכְמָם וָמַעְלָה,” כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַסַּפָּן, מִכָּל מִינֵי רָבִּינְזוֹנִים, אֲשֶׁר אִם עָלָה בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, הָיוּ סְבוּרִים שֶׁעָשׂוּ נִפְלָאוֹת.
וְאָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר, הֵם “הָיוּ בַּעֲלֵי יְדִיעוֹת,” וְאָדָם “בַּעַל יְדִיעוֹת” מַצְלִיחַ וְעוֹשֶׂה חַיִל, בְּמָקוֹם שֶׁהַנִּבְעָר מִדַּעַת מִתְנַוֵּן וְהוֹלֵךְ וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא אוֹבֵד.
הֶרְבֶּרְט הִצְטַיֵּן בְּכָל מְלָאכָה וּבְכָל פֹּעַל יָד. הוּא הָיָה בַּר־דַּעַת וְחָרוּץ; הוּא הָיָה מָהִיר לִתְפֹּס וְעָשָׂה אֶת הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ, וְנַפְשׁוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ הַנַּעַר הַזֶּה בְּמִדָּה יְתֵרָה. וְגַם הֶרְבֶּרְט הָגָה לָאִינְגֵ’נֵר רִגְשֵׁי יְדִידוּת וְכָבוֹד מֵעֹמֶק לִבּוֹ. פֶּנְקְרוֹף רָאָה יָפֶה אֶת מָסֹרֶת הָאַהֲבָה שֶׁקָּמָה בֵּין שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָבְרָה עָלָיו רוּחַ קִנְאָה.
נֶב הָיָה נֶב לְכָל מִשְׁפָּטוֹ וְטִיבוֹ. כְּדַרְכּוֹ כָּל הַיָּמִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ גַּם הַפַּעַם סֵמֶל שֶׁל אֹמֶץ לֵב, שֶׁל שְׁקִידָה, שֶׁל הִתְמַכְּרוּת וּמְסִירוּת נָפֶשׁ. הוּא הָגָה לַאֲדוֹנָיו אוֹתָם רִגְשׁוֹת הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁהָגָה לוֹ פֶּנְקְרוֹף, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִבִּיעַ אוֹתָם בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ כְּמוֹתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁפֶּנְקְרוֹף הָיָה בָּא לִידֵי הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה, הָיָה נֶב מַעֲמִיד תָּמִיד פָּנִים כְּאוֹמֵר: “הֲרֵי כָּל זֶה טִבְעִי וּפָשׁוּט תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת.” הוּא וּפֶנְקְרוֹף אָהֲבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אָהֲבָה יְתֵרָה וְזֶה כַּמָּה שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה בְּלָשׁוֹן “אַתָּה”.
וַאֲשֶׁר לְגִדְעוֹן סְפִּילֶט, הִנֵּה הִשְׁתַּתֵּף גַּם הוּא בְּכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁל הַצִּבּוּר וְלֹא הָיָה מִן הַנְּמוּשׁוֹת – וְעַל זֶה הַסַּפָּן תָּמֵהַּ תָּמִיד בְּמִקְצָת. הֲרֵי אָדָם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא “זְשׁוּרְנָלִיסְטָן,” וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא דַיּוֹ שֶׁהוּא נָאֶה מֵבִין אֶת הַכֹּל, אֶלָּא גַּם נָאֶה מְקַיֵּם וְעוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל!
בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לְחֹדֶשׁ מַאי שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַסֻּלָּם וְהוּא הוּקַם בִּמְקוֹמוֹ כְּתִקּוּנוֹ. הוּא הָיָה בַּעַל מֵאָה שְׁלַבִּים וְגָבְהוּ שְׁמוֹנִים רָגֶל. כּוֹרֶשׁ סְמִית חִלֵּק אוֹתוֹ לִשְׁנֵי חֲלָקִים וּלְתַכְלִית זוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזִיז שֶׁהָיָה בּוֹלֵט מִן הַקִּיר בְּגֹבַהּ שֶׁל אַרְבָּעִים רֶגֶל לְמַעְלָה מִן הָאֶרֶץ. אֶת הַזִּיז הַזֶּה הִקְצִיעוּ וְיִשְּׁרוּ יָפֶה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעֵין כֶּבֶשׁ שֶׁל מַדְרֵגָה וְאֵלָיו הִדְּקוּ אֶת הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַסֻּלָּם, אֲשֶׁר בְּסִיּוּעַ שֶׁל חֶבֶל הָיָה עָשׂוּי לִהְיוֹת מוּרָם לְמַעְלָה, אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית. עַל יְדֵי חֲלֻקָּה זוֹ לִשְׁנַיִם נִתְמַעֲטָה תְּנוּדַת הַסֻּלָּם בְּמִדָּה יְתֵרָה. וַאֲשֶׁר לַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסֻּלָּם, הִנֵּה הִדְּקוּ אֶת קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן אֶל הַפֶּתַח, תַּחַת אֲשֶׁר קָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן הָיָה יוֹרֵד וְנָח עַל אוֹתוֹ הַזִּיז הַבּוֹלֵט שֶׁבַּקִּיר. בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּקַלָּה הָעֲלִיָּה אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית בְּמִדָּה מְרֻבָּה. וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, אֶלָּא הָגָה מַחֲשָׁבָה לְהַתְקִין לְאַחַר זְמַן מֵעֲלִיַּת הִידְרַבְלִית, אֲשֶׁר תְּפַטֵּר אֶת יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית מִכָּל עָמָל וִיגִיעָה וּמִכָּל אִבּוּד זְמַן לְבַטָּלָה.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְרַגְּלוּ עַד מְהֵרָה אֶל הָעֲלִיָּה וְהַיְרִידָה בְּסֻלָּם זֶה. אָמְנָם זְרִיזִים וּמְהִירִים הָיוּ כְּשֶׁהֵם לְעַצְמָם, אֶלָּא שֶׁגַּם פֶּנְקְרוֹף שֶׁסַּפָּן הָיָה וְרָגִיל הָיָה מֵעוֹדוֹ לְטַפֵּס עַל תְּרָנִים וְעַל סֻלָּמוֹת שֶׁל חֲבָלִים, הוֹרָה אוֹתָם כֵּיצַד מְטַפְּסִים כַּהֲלָכָה. לְהוֹרָאָה זוֹ הָיָה זָקוּק בְּיִחוּד טוֹףּ. כֶּלֶב עָלוּב זֶה עִם אַרְבַּע הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ לֹא הָיָה מֻּכְשָׁר כְּלָל מִטֶּבַע בְּרִיתוֹ לְמַעֲשֵׂה רִקּוּד זֶה עַל גַּבֵּי חֲבָלִים. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף הָיָה מוֹרֶה וּמֻמְחֶה וְשַׁקְדָּן וְסוֹפוֹ שֶׁהֵבִיא אֶת טוֹףּ לִידֵי כָּךְ שֶׁהָיָה רָץ בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה עַל סֻלָּם הַחֲבָלִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי מִינוֹ בַּקִּרְקָס. דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הוּא, שֶׁהַסַּפָּן הָיָה מִתְגָּאֶה בְּתַלְמִידוֹ זֶה. וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיָה עִתִּים מַעֲלֶה אוֹתוֹ לְמַעְלָה כְּשֶׁהוּא טוֹעֲנוֹ עַל גַּבּוֹ, וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה טוֹףּ קוֹבֵל עַל זֶה כָּל עִקָּר.
עִם כָּל הֱיוֹתָם טְרוּדִים בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנִּזְדָּרְזוּ לַעֲשׂוֹתָן בִּמְהִירוּת יְתֵרָה, מֵאַחַר שֶׁעוֹנַת הַחֹרֶף הָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, לֹא הָיוּ מְזַלְזְלִים כָּל עִקָּר בִּשְׁאֵלַת הַמְּזוֹנוֹת. הַכַּתָּב וְהֶרְבֶּרְט, שֶׁנָּטְלוּ עַל עַצְמָם אֶת הַתַּפְקִיד לְסָפֵּק מִזוֹנוֹת לִבְנֵי הַקּוֹלוֹנִיָה, הָיוּ עוֹסְקִים יוֹם יוֹם כַּמָּה שָׁעוֹת בְּמַעֲשֵׂה צָיִד. לְפִי שָׁעָה, לֹא הָיוּ מְנַצְּלִים אֶלָּא אֵת יַעַר זְשָׁקָמַר בִּלְבַד, שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עַל שְׂפָתוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, כִּי מֵחֶסְרוֹן גֶּשֶׁר אוֹ סִירָה עֲדַיִן לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל אוֹתוֹ נָחַל. מְסִּבָּה זוֹ עֲדַיִן לֹא נֶחְקְרוּ כְּלָל כָּל אוֹתָם הַיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים, שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם בְּשֵׁם “יַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק.” אֶת סִיּוּר הַיְּעָרִים הַלָּלוּ דָּחוּ לַיָּמִים הַנָּאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הָאָבִיב הַבָּא. אֶפֶס כַּדַּאי הוּא לְצַיֵּן, שֶׁיַּעַר זְשָׁקָמַר זֶה הָיָה מָלֵא חַיּוֹת צַיִד בְּמִדָּה יְתֵרָה: הָיוּ מְצוּיִים בּוֹ הַרְבֵּה קֶנְגּוּרוּ וַחֲזִירִי־בָּר, וּמַקְלוֹת הַבַּרְזֶל, הַקֶּשֶׁת וְהַחִצִּים שֶׁל הַצַּיָּדִים עָשׂוּ אֶת תַּפְקִידָם בֶּאֱמוּנָה וּבְהַצְלָחָה. חוּץ מִזֶּה, גִּלָּה הֶרְבֶּרְט בִּפְאַת דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית שֶׁל הַיְאוֹר מֵעֵין גְּדֶרֶת־שְׁפַנִּים טִבְעִית, שֶׁהָיְתָה קְבוּעָה עַל פְּנֵי כַּר־דֶּשֶׁא לֶחָה מַגְדֶּלֶת עֲרָבוֹת וַעֲשָׂבִים נוֹתְנֵי רֵיחַ, אֲשֶׁר בִּשְּׂמוּ אֶת הָאֲוִיר בְּרֵיחוֹת נִיחוֹחַ, כְּגוֹן תִּימוֹס28, קוֹרָנִית־הַשָּׂדֶה29, בָּסִילִיקָא, וְיֶתֶר צִמְחֵי הָרֵיחַ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַשִּׂפְתוֹנִים, שֶׁהַשְּׁפַנִּים לְהוּטִים אַחֲרֵיהֶם בְּיוֹתֵר.
הַכַּתָּב תָּמַהּ: הֲרֵי שֻׁלְחָן מָלֵא דֶשֶׁן עָרוּךְ לִשְׁפַנִּים – וּשְׁפַנִּים אָיִן! הוּא הִבִּיעַ אֶת תִּמְהוֹנוֹ לְבֶן לִוְיָתוֹ וּשְׁנֵיהֶם תָּרוּ וּבָדְקוּ אֶת הַמָּקוֹם בְּשִׂים לֵב. כַּר הַדֶּשֶׁא הִצְמִיחַ הֲמוֹן צְמָחִים מוֹעִילִים, וְאִלּוּ נִקְרָה לְשָׁם חוֹקֵר הַטֶּבַע, הָיָה מוֹצֵא לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לַחֲקֹר הַרְבֵּה מִינִים שׁוֹנִים.
הֶרְבֶּרְט קָטַף צְרוֹרוֹת אֲחָדִים שֶׁל בָּסִילִיקָאִים חִלְפֵי־יָם, וּצְמָחִים אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְגֻלּוֹת שֶׁל תְּרוּפָה. כְּשֶׁשָּׁאַל פֶּנְקְרוֹף אֶת הָעֶלֶם מַה תּוֹעֶלֶת בְּאֹסֶף הַצְּמָחִים שֶׁלָּקַט, עָנָה הַלָּז וְאָמַר:
“לְהָבִיא לָנוּ רְוָחָהּ וּמַרְפֵּא אִם נֶחֱלֶה,”
“וְלָמָּה לָנוּ לַחֲלוֹת? הֲרֵי אֵין רוֹפְאִים עַל פְּנֵי הָאִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר.
טַעֲנָה זוֹ הָיְתָה טַעֲנָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, וְאַף עַל פִּי כֵן, הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט לִלְקֹט אֶת הָעֲשָׂבִים שֶׁלּוֹ, וְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית קִבְּלוּם בְּרָצוֹן רָב. חוּץ מִצִּמְחִי הָרְפוּאָה אָסַף לֶקֶט גָּדוֹל שֶׁל מִין צֶמַח, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בַּאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית בְּשֵׁם “טֶה שֶׁל אוֹסְוֶגוֹ” וַאֲשֶׁר מִשְׁרָתוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת מַשְׁקֶה מְעֻלֶּה, וְעַל זֶה שִׁבְּחוּהוּ חֲבֵרָיו בְּיוֹתֵר.
סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי חִפּוּשִׂים הַרְבֵּה מָצְאוּ שְׁנֵי הַצַּיָּדִים עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת מָקוֹם מְגוּרָם שֶׁל הַשְּׁפַנִים. קַרְקָעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה כֻּלּוֹ חָרוּר כִּכְבָרָה.
“הֲרֵי מְאוּרוֹת!” קָרָא הֶרְבֶּרְט.
“הֵן,” הֵשִׁיב הַכַּתָּב, “הֲרֵינִי רוֹאֶה אוֹתָן יָפֶה.”
“הֲכִי נוֹשָׁבוֹת הֵן?”
“הִיא הִיא הַשְּׁאֵלָה!”
וְאוּלָם שְׁאֵלָה זוֹ נִפְתְּרָה עַד מְהֵרָה. כִּמְעַט בּוֹ בָּרֶגַע עַצְמוֹ הִתְפָּרְצוּ מֵחוֹרֵיהֶן כְּמֵאָה חַיּוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁמֵּרְאֵיהֶן כְּמַרְאֶה שְׁפַנִּים, וּבָרְחוּ לְכָל עֵבֶר בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִילוּ טוֹףּ לֹא יָכֹל לְהַשִּׂיגָן. הַצַּיָּדִים וְהַכֶּלֶב אָמְנָם רָצוּ בְּכָל כֹּחָם, אֲבָל הַכַּרְסְמָנִים הַלָּלוּ הִשְׁתַּמְּטוּ מִפְּנֵיהֶם בְּקַלּוּת יְתֵרָה וְנֶעֱלָמוּ. וְאוּלָם הַכַּתָּב אַחַת גָּמַר שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה עַד שֶׁיָּצוּד לְכָל הַפָּחוֹת חֲצִי תְּרֵיסָר מִן הַחַיּוֹת הַלָּלוּ. לְעֵת עַתָּה רָצָה לִלְכֹּד כַּמָּה מֵהֶן לְשֵׁם מַאֲכָל, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָצוּד לְאַחַר זְמַן עוֹד אֲחֵרוֹת עַל מְנַת לְגַדְּלָן וְלַעֲשׂוֹתָן בְּנוֹת תַּרְבּוּת. אִלּוּ הָיוּ בְּיָדָם רְשָׁתוֹת אֲחָדוֹת, הָיוּ פּוֹרְשִׂים אוֹתָן עַל פִּי הַמְּאוּרוֹת, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהָיוּ מַצְלִיחִים. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם רְשָׁתוֹת וְלֹא הָיָה לָהֶם אֲפִילוּ מִמַּה לַעֲשׂוֹתָן, לֹא הָיְתָה לִפְנֵיהֶם בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לִבְדֹּק כָּל מְאוּרָה וּמְאוּרָה, לְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶן בְּמַקֵּל וּלְהַשִּׂיג בְּכֹחַ הַסַּבְלָנוּת מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.
לְאַחַר שָׁעָה תְּמִימָה שֶׁל בְּדִיקָה וְנִקּוּר בַּמַּקְלוֹת, סוֹף סוֹף עָלְתָה בְּיָדָם לָצוּד אַרְבָּעָה כַּרְסְמָנִים בְּחוֹרֵי מְגוּרָם. הַלָּלוּ הָיוּ שְׁפָנִים הַדּוֹמִים מְאֹד לִבְנֵי מִינָם שֶׁבְּאֵרָפָּה וְהַיְדוּעִים לַכֹּל בְּשֵׁם “שְׁפַנֵּי אֲמֵרִיקָה”, שֶׁנִּקְרָא עֲלֵיהֶם.
שְׁלַל הַצַּיִד הוּבָא אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית וְהֹעֲלָה בְּאוֹתוֹ יוֹם עַל הַשֻּׁלְחָן לִסְעֻדַּת הָעָרֶב. הַסּוֹעֲדִים מָצְאוּ אֶת בְּשַׂר הַשְּׁפַנִים עָרֵב בְּיוֹתֵר וַאֲכָלוּהוּ בַּהֲנָאָה. הִנֵּה כִּי כֵן עֲתִידָהּ הָיְתָה גְּדֶרֶת־הַשְּׁפַנִּים לְשַׁמֵּשׁ לִבְנֵי הַקּוֹלוֹנִיָה מְקוֹר מִחְיָה יְקָר עֶרֶךְ, אֲשֶׁר כְּפִי הַנִּרְאֶה הָיָה מָקוֹר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק.
בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד לְחֹדֶשׁ מַאי שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַמְּחִיצוֹת. מֵעַתָּה לֹא חָסְרוּ הַחֲדָרִים אֶלָּא כְּלֵי בַיִת, וְאוּלָם מְלֶאכֶת הַכֵּלִים הָאֵלֶּה נִדְחֲתָה לְעַרְבֵי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים. בַּחֶדֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בֵּית־בִּשּׁוּל, הֵקִימוּ כִּירָה. טִרְדָה יְתֵרָה גָרְמָה לַגּוֹדְרִים שֶׁלָּנוּ הֲקָמַת אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן. כּוֹרֶשׁ סְמִית הֶחְלִיט שֶׁמִּן הָרָאוּי וְהַפָּשׁוּט הוּא בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מֵחֵמָר. כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לָתֵת לָהּ מוֹצָא דֶרֶךְ הָרָמָה הָעֶלְיוֹנָה, עָמְדוּ וְחָצְבוּ חוֹר בַּגְּרָנִית לְמַעְלָה מִן הַחַלּוֹן שֶׁל בֵּית הַבִּשּׁוּל, וְאֶל הַחוֹר הַזֶּה הִטּוּ בַּאֲלַכְסוֹן אֶת אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לִקְנֵה־הַפַּחִים שֶׁל תַּנּוּר הַבַּרְזֶל. אָמְנָם בְּשָׁעָה שֶׁתִּהְיֶינָה מְנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת הַמִּזְרָח הַחֲזָקוֹת, וַדַּאי תַּעֲלֶה הִכִּירָה עָשָׁן, וְאוּלָם רוּחוֹת אֵלֶּה אֵינָן מְנַשְּׁבוֹת אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְחוּץ מִזֶּה, לֹא הָיָה הָרַקָּח נֶב מִן הַמַּקְפִּידִים בְּיוֹתֵר עַל דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלֶּה.
מִשֶּׁנִּשְׁלְמוּ כָּל הַמְּלָאכוֹת לְשֵׁם הַתִּקּוּן הַפְּנִימִי שֶׁל בֵּית הַדִּירָה, נָתַן הָאִינְגֵ’נֵר אֶת דַּעְתּוֹ לִסְכֹּר אֶת מִפְתַּח הַמּוֹצָא הַקֹּדֶם שֶׁל מֵי הַיְאוֹר, כְּדֵי לִסְגֹר עַל יְדֵי כָךְ אֶת הַכְּנִיסָה אֶל הַבַּיִת מִצַּד זֶה. לְתַכְלִית זוֹ גּוֹלְלוּ אֶל תּוֹךְ הַמִּפְתָּח גִּזְרֵי סְלָעִים גְּדוֹלִים וְטָחוּ אוֹתָם יָפֶה בְּמֶלֶט. אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהָעֲלוֹת שׁוּב אֶת מֵי הַיְאוֹר לִידֵי גָּבְהָם הַקֹּדֶם, כְּדֵי לְהַעֲלִים תַּחְתֵּיהֶם אֶת הַמִּפְתָּח מִן הָעַיִן, לֹא הוֹצִיא לְעֵת עַתָּה אֶל הַפֹּעַל. לְפִי שָׁעָה הִצְנִיעוּ מֵעֵין רוֹאִים עַל יְדֵי צְמָחִים, שִׂיחִים וְקָנִים שֶׁנָּטַע בְּתוֹךְ הָרְוָחִים שֶׁבֵּין גִּזְרֵי הַסְּלָעִים, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁבְּאָבִיב הַבָּא יִגְדְּלוּ וִישַׂגְשְׂגוּ בְּשֶׁפַע וִיכַסּוּ אֶת כָּל הַמָּקוֹם.
וְאַף עַל פִּי כֵן הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְעָלַת הַמַּיִם הַקּוֹדֶמֶת, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ דָּרְכָּה סִילוֹן שֶׁל מַיִם מְתוּקִים מִתּוֹךְ הַיְאוֹר אֶל הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה. לְתַכְלִית זוֹ נָקְבוּ חוֹר קָטֹן מִתַּחַת לִפְנֵי הַיְאוֹר, וְעַל יְדֵי כָּךְ יָצְרוּ מַעְיָן מְלָאכוּתִי, שֶׁהָיָה מְסַפֵּק יוֹם יוֹם לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לוֹג מַיִם, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים לְצָרְכָּם דַּי וְהוֹתֵר.
סוֹף סוֹף נִגְמְרָה כָּל הָעֲבוֹדָה עַד תֻּמָּהּ, וּבְעִתָּהּ נִגְמְרָה, כִּי הִנֵּה תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה כְּבָר הָיְתָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. בְּמִפְתְּחֵי הַחַלּוֹנוֹת קָבְעוּ תְּרִיסִים אֲטוּמִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים לְהִסָּגֵר יָפֶה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְקַוִּים שֶׁיָּבוֹא יוֹם וּבְיַד הָאִינְגֵ’נֵר יַעֲלֶה לַעֲשׂוֹת זְגוּגִיּוֹת שֶׁל זְכוּכִית לַחַלּוֹנוֹת.
עַל הַזִּיזִים וּבַּחֲגָוִים שֶׁבַּסֶּלַע וּמִסָּבִיב לַחַלּוֹנוֹת שָׂם גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּיָד חָרוּצָה וּבְטוּב־טַעַם צְמָחִים שׁוֹנִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הֻקְּפוּ מִפְתְּחֵי הַחַלּוֹנוֹת בְּמִסְגֶּרֶת יְרוֹקָה רַבַּת חֵן וְנוֹי.
יוֹשְׁבֵי הַדִּירָה הַמּוּצָקָה, הַבְּרִיאָה וְהַבְּטוּחָה הַזֹּאת, וַדַּאי הָיוּ זַכָּאִים לִמְצֹא קוֹרַת רוּחַ וְלִשְׂמֹחַ בַּמִּפְעָל שֶׁיָּצְרוּ יְדֵיהֶם. בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת נִתְגַּלָּה לְעֵינֵיהֶם אֹפֶק בְּלִי מְצָרִים, אֲשֶׁר שְׁנֵי כֵּפֵי הַמְלְתַעוֹת גְּדָרוּהוּ בַּצָּפוֹן וְכֵף הַצִּפֹּרֶן גְּדָרָהוּ בַּדָּרוֹם. מִפְרַץ הַבְּרִית הִתְנוֹסֵס לְנֶגְדָּם בְּהָדָר לְכָל מְלוֹא גָדְלוֹ. אָמְנָם כֵּן, זַכָּאִים הָיוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶחָרוּצִים הַלָּלוּ לִהְיוֹת מְלֵאִים קוֹרַת רוּחַ עַל כָּל הַחַיִל שֶׁעָשׂוּ, וּצְדָקָה גְמוּרָה הָיְתָה לְפֶנְקְרוֹף לְשַׁבֵּחַ וּלְקַלֵּס אֶת דִּירָתוֹ, שֶׁקָּרָא לָהּ בְּלָצוֹן “דִּירָה בַּדְּיוֹטָא הַחֲמִשִׁית לְמַעְלָה מִן הָאַנְטְרֵיסוֹל!”
פֶּרֶק עֶשְׂרִים 🔗
יְמוֹת הַגְּשָׁמִים – שְׁאֵלַת הַבְּגָדִים – צֵיד כַּלְבֵי־יָם – עֲשִׂיַּת נֵרוֹת – מְלָאכוֹת בִּפְנִים אַרְמוֹן הַגְּרָנִית – שְׁנֵי הַגְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים – שִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת – הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָא הֶרְבֶּרְט בְּכִיסוֹ
בְּחֹדֶשׁ יוּנִי, הַמַּתְאִים בְּמָקוֹם זֶה לְחֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר שֶׁעַל פְּנֵי חֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי, הִתְחִילָה תְּקוּפַת הַחֹרֶף לַאֲמִתָּהּ. תְּקוּפָה זוֹ בָּאָה לָעוֹלָם בְּלִוְיַת גִּשְׁמֵי זַעַף וּסְעָרוֹת שֶׁהִתְחַלְּפוּ בְּלֹא הֶפְסֵק. רַק עַכְשָׁו הִכִּירוּ יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית לַאֲמִתָּן אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל דִּירָה כְּדִירָתָם הַמְּגִנָּה עֲלֵיהֶם מִכָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל דִּירָה כְּדִירָתָם הַמְּגִנָּה עֲלֵיהֶם מִכָּל פִּגְעֵי מֶזֶג הָאֲוִיר הַקָּשֶׁה. הַקָּמִינִים שֶׁמָּצְאוּ בָּהֶם מִקְלָט אַרְעִי, לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים כָּל עִקָּר לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מַחֲסֶה בַּחֹרֶף, וְחוּץ מִזֶּה, הָיְתָה סַכָּנָה בַּדָּבָר, שֶׁהָרוּחוֹת הָעַזּוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת לְעֻמַּת הַחוֹף תַּעֲלֶינָה עֲלֵיהֶם אֶת גַּלֵּי הַיָּם, אֲשֶׁר יַחְדְּרוּ אֶל תּוֹכָם וִיצִיפוּם. כּוֹרֶשׁ סְמִית חָשַׁשׁ לְסַכָּנָה זוֹ לְפִיכָךְ הִקְדִּים וְהִתְקִין כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל שְׁמִירָה, שֶׁהָיָה בָּהֶן כְּדֵי לְהָגֵן עַל בֵּית הַנַּפָּחוּת וְעַל הַתַּנּוּרִים שֶׁהָיוּ קְבוּעִים שָׁם.
כָּל יְמֵי חֹדֶשׁ יוּנִי בִּלּוּ מִתּוֹךְ עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ אֶת יָדָם גַּם מִן הַצַּיִד וְהַדַּיִג, וְאוֹצַר הַמְּזוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ. פֶּנְקְרוֹף דִּמָּה לַעֲשׂוֹת בְּעִתּוֹת הַפְּנַאי גַם מַלְכּדוֹת, וְתָלָה בָּהֶן תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת. לְפִי שָׁעָה עָשָׂה נְשָׁבִים שֶׁל סִיבֵי צְמָחִים, וְלֹא עָבַר יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא נִלְכְּדוּ בָּהֶם כַּמָּה שְׁפַנִים. נֶב עָסַק כָּל הַיָּמִים בְּשֶׁלּוֹ: הוּא הָיָה מוֹלֵחַ וּמְעַשֵּׁן כָּל מִינֵי בָּשָׂר, כְּדֵי לְהָכִין מַאֲכָל־תַּאֲוָה מְשֻׁמָּר לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהִתְחִילוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בְּכֹבֶד־רֹאשׁ מְרֻבֶּה בִּשְׁאֵלַת הַבְּגָדִים. שֶׁהֲרֵי חוּץ מִן הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ לְבוּשִׁים בָּהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֱטִילָם אֶל הָאִי, לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים שׁוּם מַלְבּוּשׁ אַחֵר. אָמְנָם בִּגְדֵיהֶם אֵלֶּה הָיוּ חָמִּים וַחֲזָקִים לְמַדַּי; הֵם הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עֲלֵיהֶם וְעַל כְּלֵי הַלָּבָן שֶׁעַל בְּשָׂרָם הַשְׁגָּחָה יְתֵרָה וְהָיוּ שׁוֹקְדִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים תַּכְלִית הַנִּקָּיוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיָה צֹרֶךְ לְהַחֲלִיפָם בַּאֲחֵרִים. וְחוּץ מִזֶּה, הָיוּ חוֹשְׁשִׁים מִפְּנֵי הַחֹרֶף; אִם יִהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וַדַּאי לֹא יָגֵנּוּ עֲלֵיהֶם בִּגְדֵיהֶם מִפְּנֵי הַקֹּר, וְסוֹפָם שֶׁהַצִּנָּה תִּפְגַּע בָּהֶם פְּגִיעָה קָשָׁה.
כָּאן נִתְבַּלְעָה גַם חָכְמָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית. הוּא שָׁקַד לְסַפֵּק אֶת הַצְּרָכִים הַנְּחוּצִים בְּיוֹתֵר, יָצַר מָעוֹן וְדָאַג לְעִנְיְנֵי הַכַּלְכָּלָה, וְעַכְשָׁו עָלוּל לְהַדְבִּיקָם הַקֹּר טֶרֶם תִּפָּתֵר שְׁאֵלַת הַבְּגָדִים. וְהוֹאִיל וְכָךְ לֹא הָיְתָה אֵפוֹא לִבְנֵי הַחֲבוּרָה עֵצָה אַחֶרֶת אֶלָּא לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וְלָשֵׂאת אֶת סִבְלוֹת הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹן הַזֶּה בְּלִי תְּלוּנוֹת יְתֵרוֹת. וְאַךְ תָּשׁוּב הָעוֹנָה הַנָּאָה, מִיָּד יֵצְאוּ כֻּלָּם לָצוּד אוֹתָם כִּבְשֵׂי הַבָּר, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם בִּשְׁעַת עֲלִיָּתָם עַל הַר פְרַנְקְלִין. וְכַאֲשֶׁר יַאַסְפוּ אֶת הַצֶּמֶר הַדָּרוּשׁ, וַדַּאי יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר לְהַתְקִין מִמֶּנּוּ אֲרִיגִים חַמִּים וַחֲזָקִים… כֵּיצַד? וַדַּאי חָכְמָתוֹ תַּעֲמֹד לוֹ לִמְצֹא עֵצָה וְתַחְבּוּלָה.
“וְעַד שֶׁיָּבוֹאוּ אוֹתָם הַיָּמִים הַטּוֹבִים, נִצְלֶה אֵת בְּשָּׂרֵנוּ יָפֶה יָפֶה בְּאַרְמוֹן־הַגְּרָנִית שֶׁלָּנוּ!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “עֵצִים לְהַסָּקָה הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ לָרֹב וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ לָחוּס עֲלֵיהֶם.”
“חוּץ מִזֶּה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “אֵין הָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בִּתְחוּם שֶׁל רֹחַב גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, וּסְבָרָה הִיא שֶׁאֵין הַחֹרֶף קָשֶׁה בּוֹ. וְכִי לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ, כּוֹרֶשׁ כִּי מַעֲלַת רֹחַב זוֹ, הַשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, מַתְאִימָה בְּאַקְלִימָהּ לְזוֹ שֶׁל הִשְׁפַּנְיָה שֶׁבַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי?”
“אָמְנָם כֵּן,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶּׁיֵּשׁ שָׁנִים שֶׁהַחֹרֶף בְּהִשְׁפַּנְיָה קַר הוּא עַד מְאֹד וְאֵינוֹ חָסֵר לֹא שֶׁלֶג וְלֹא קֶרַח, וְאֶפְשָׁר שֶׁחֹרֶף קָשֶׁה שֶׁכָּזֶה מָצוּי גַם עַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן וְאַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁמְּקוֹם מְגוּרֵינוּ אִי הוּא, יֵשׁ לְקַוּוֹת שֶׁהָאַקְלִים שֶׁלּוֹ יוֹתֵר נוֹחַ וּמְמֻזָּג.”
“וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה סָבוּר כָּךְ, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ?” שָׁאַל הֶרְבֶּרְט.
“מִשּׁוּם שֶׁהַיָּם מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין מִקְוֶה גְדָל־מִדּוֹת לְאֵין חֹק, שֶׁשָּׁם נֶאֱצֶרֶת וּמִשְׁתַּמֶּרֶת שִׁפְעַת חֻמּוֹ שֶׁל הַקָּיִץ. וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַחֹרֶף הֲרֵיהוּ חוֹזֵר וּמוֹצִיא אֶת הַחֹם הַזֶּה מֵאוֹצְרוֹתָיו; וּמִשּׁוּם כָּךְ הָאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לְחוֹף יַמִּים יֵשׁ לָהֶן טֶמְפֶּרָטוּרָה מְמֻצַּעַת, שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה בְּיוֹתֵר בִּימוֹת הַקַּיִץ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת בְּיוֹתֵר בִּימוֹת הַחֹרֶף.”
“אֶת זֹאת רָאֹה נִרְאֶה בְּשַׁעְתָּהּ,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף. “בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אֵפוֹא לְבַל נַטְרִיד עַכְשָׁו אֶת מֹחֵנוּ בַּשְּׁאֵלָה אִם יִהְיֶה קֹר וְאִם לֹא יִהְיֶה. בֵּין כָּךְ וּבֵן כָּךְ וְדָבָר בָּרִי הוּא לְאֵין סָפֵק שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים וְהַלֵּילוֹת הוֹלְכִים וּמַאֲרִיכִים. וּלְפִיכָךְ סָבוּר אֲנִי, שֶׁכֵּדֵּאי לָדוּן מִקְצָת בַּשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לְהָאִיר אֶת הַבָּיִת.”
“אֵין לְךָ דָּבָר קַל מִזֶּה,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“לָדוּן בְּאוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה!” שָׁאַל הַסַּפָּן.
“לִפְתֹּר אוֹתָהּ.”
“וְאֵימָתַי נַתְחִיל לְטַפֵּל בְּעִנְיָן זֶה?”
“מָחָר. רֵאשִׁית דָּבָר נֵצֵא לָצוּד כַּלְבֵי יָם.”
“כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵחֶלְבָּם נֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב?”
“אִי לְךָ, פֶּנְקְרוֹף! – לֹא נֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב, אֶלָּא נֵרוֹת מְזֻקָּקִים!”
וּבֶאֱמֶת הָיְתָה יְכֹלֶת גְּמוּרָה בְּיָד הָאִינְגֵ’נֵר לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר אֶל הַפֹּעַל, שֶׁהֲרֵי סִיד וְחֻמְצָה גָפְרִיתָנִית נִמְצְאוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וַאֲשֶׁר לַחֵלֶב – הַמְעַטִּים כַּלְבֵי הַיָּם הַמְּצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי?
אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הָרְבִיעִי לְיוּנִי. בְּיוֹם זֶה חָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהַכֹּל הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד לָחֹג אֶת הַחַג הַזֶּה וְלַעֲשׁוֹתוֹ קֹדֶשׁ. הֵם שָׁבְתוּ מִכָּל מְלָאכָה וְנָשְׂאוּ תְפִלָּה לָאֱלֹהִים. וְאוּלָם תְּפִלָּה זוֹ הָיְתָה תְּפִלַּת הַלֵּל וְתוֹדָה. יוֹשְׁבֵי הָאִי לִינְקוֹלְן שׁוּב לֹא הָיוּ אֻמְלָלִים וְחַסְרֵי־כֹל כְּמוֹ בַּזְּמָן שֶׁהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הֱטִילָם אֶל הָאִי הַקָּטֹן. וּלְפִיכָךְ הִתְפַּלְּלוּ אֶל אֱלֹהִים לֹא בְּלָשׁוֹן שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁל שֶׁבַח וְהוֹדָיָה עַל רֹב חֲסָדָיו עִמָּם.
לְמָחָר, הוּא יוֹם הַחֲמִישִׁי לִיוּנִי, יֵצְאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל הָאִי הַקָּטֹן בְּלִי שִׂים לֵב אֶל מֶזֶג־הָאֲוִיר הָרָע. כְּדֵי לָעֲבֹר אֶת הַתְּעָלָה עֲדַיִן מֻכְרָחִים הָיוּ לְהַמְתִּין לְשֶׁפֶל מֵי הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת עַד עַכְשָׁו. אִי לָזֹאת הֶחֱלִיטוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִבְנוֹת סִירָה, אֲשֶׁר תָּקֵל עֲלֵיהֶם אֶת הַמַּעֲבָר אֶל הָאִי הַקָּטֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְצָרְכֵי הַסִּיּוּר הַגָּדוֹל, שֶׁאָמְרוּ לְסַיֵּר אֶת הַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי־הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי בִּימֵי הָאָבִיב הַבָּא וְלָשׁוּט בָּהּ בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה.
עַל פְּנֵי הָאִי הַקָּטֹן נִמְצְאוּ הַרְבֵּה כַּלְבֵי־יָם, וְהַצַּיָּדִים הֵמִיתוּ עַד מְהֵרָה בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם חֲצִי תְּרֵיסָר מֵהֵם. נֶב וּפֶנְקְרוֹף הִפְשִׁיטוּ אֶת עוֹרָם וְלֹא הֵבִיאוּ אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית אֶלָּא אֶת חֶלְבָּם וְעוֹרוֹתֵיהֶם בִּלְבַד; בָּעוֹרוֹת הַלָּלוּ אָמְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לַעֲשִׂיַּת נַעֲלַיִם.
פְּרִי הַצַּיִד הָיוּ כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִיטְרָאוֹת שֶׁל חֵלֶב, וְאֶת כָּל הַחֵלֶב הַזֶּה אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר לְהוֹצִיא לְצָרְכֵי עֲשִׂיַּת נֵרוֹת.
הַמְּלָאכָה הָיְתָה פְּשׁוּטָה תַּכְלִית הַפַּשְׁטוּת. אָמְנָם הַנֵּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לֹא הָיוּ מְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ טוֹבִים לְמַדַּי לְצָרְכֵי הַשִּׁמּוּשׁ. אִלּוּ הָיָה הָאִינְגֵ’נֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֻמְצָה גָפְרִיתָנִית בִּלְבָד, יָכֹל הָיָה לְהַפְרִישׁ אֶת הַגְּלִיצֵרִין עַל יְדֵי הַחֻמְצָה הַגָּפְרִיתָנִית יַחַד עִם הַחֵלֶב, וּבְסִיּוּעַ שֶׁל מַיִם רוֹתְחִים יָכֹל הָיָה לְהַפְרִישׁ עַל נְקַלָּה מִתּוֹךְ הַתִּרְכֹּבֶת הַחֲדָשָׁה אֶת הָאוֹלֵיאִין, אֶת הַמַּרְגָרִין וְהַסְּטִיאֲרִין. אֲבָל הוּא רָצָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה מִזּוֹ, וּלְפִיכָךְ הָפַךְ אֶת הַחֵלֶב לְסַבּוֹן בְּאֶמְצָעוּת שֶׁל סִיד. מִתּוֹךְ כָּךְ עָלָה בְּיָדוֹ סַבּוֹן סִידִי וְאוֹתוֹ הִפְרִיד עַל נְקַלָּה עַל יְדֵי חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית, שֶׁהָפְכָה אֶת הַסִּיד לְמֶלַח שֶׁל חֻמְצָה גָפְרִיתָנִית וְהִפְרִישָׁה אֶת חֻמְצוֹת־הַשּׁוּמָן.
מִשְּׁלֹשׁ הַחֻמְצוֹת הַלָּלוּ, הָאוֹלֵיאִן, הַמַּרְגָרִין וְהַסְּטִיאֲרִין, הִרְחִיק עַל יְדֵי כְּבִישָׁה אֶת הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא מִן הַנּוֹזְלִים. שְׁתֵּי הַחֻמְצוֹת הָאֲחֵרוֹת הָיוּ אוֹתוֹ הַחֹמֶר, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְקִים נֵרוֹת.
כָּל הַמְּלָאכָה הַזֹּאת לֹא אָרְכָה אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. אֶת הַפְּתִילוֹת קָלְעוּ, אַחַר כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ, מִסִּיבִים שֶׁל צְמָחִים שֶׁנִּטְבְּלוּ בְּאוֹלֵיאִין. כָּךְ נוֹצְרוּ נֵרוֹת סְטִיאֲרִין מַמָּשׁ, שֶׁצָּרוּ אֶת צוּרָתָם בַּיָּדַיִם וְשֶׁלֹּא חָסְרוּ אֶלָּא אֶת הַלִּבּוּן וְאֶת הַבָּרָק הַחִיצוֹנִי. כּוֹרֶשׁ סְמִית עָשָׂה זוּג מֶלְקָחַיִם נָאִים כְּדֵי לַחֲטוֹם אֶת קְצוֹת הַפְּתִילוֹת הַשְּׂרוּפִים, וְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית שָׂשׂוּ עַל הַנֵּרוֹת, שֶׁנֵּאוֹתוּ לְאוֹרָם בִּמְסִבּוֹתֵיהֶם בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים.
כָּל אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ לֹא פָּסְקָה הַמְּלָאכָה בִּפְנִים הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה. יְדֵי הַנַּגָּרִים הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה. שִׁכְלְלוּ וְתִקְּנוּ אֶת כְּלֵי־הַמְּלָאכָה, שֶׁהָיוּ גַּסִּים בְּיוֹתֵר, אַף עָשׂוּ כְּלֵי מְלָאכָה חֲדָשִׁים.
בֵּין שְׁאָר הַכֵּלִים עָשׂוּ גַם מִסְפָּרַיִם וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִשִּׂיגוּ סוֹף סוֹף אֶת הַיְּכֹלֶת לָגֹז אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁם אַף לַעֲשׂוֹת אֶת זְקָנָם כְּכֹל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם וּלְשַׁווֹת לוֹ צוּרָה נָאָה. הֶרְבֶּרְט הָיָה עֲדַיִן מְחֻסַּר זָקָן וּשְׂעָרוֹת זְקָנוֹ שֶׁל נֶב הָיוּ מוּעָטוֹת וְדַלּוֹת, וּכְנֶגֶד זֶה גָּדַל זְקַן חַבְרֵיהֶם פֶּרַע, וּמִטַּעַם זֶה שִׁמְּשׁוּ הַמִּסְפָּרַיִם כְּלֵי־מְלָאכָה, שֶׁהָיָה בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל.
עֲשִׂיָתוֹ שֶׁל מַסּוֹר־יָד עָלְתָה בְּעָמָל רַב, וְאוּלָם סוֹף סוֹף הִתְקִינוּ כְּלִי, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת הַדְּרוּשָׁה לְכָךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְנַסֵּר בּוֹ עֵצִים. אָז עָשׂוּ שֻׁלְחָנוֹת, סַפְסָלִים, אֲרוֹנוֹת וּמִטּוֹת, אֲשֶׁר מִכָּל צָרְכֵי הַמִּשְׁכָּב הָיָה מֻנָח עֲלֵיהֶן רַק מִזְרָן שֶׁל עִשְּׂבוֹת־יָם בִּלְבַד. מַרְאֵה בֵּית הַבִּשּׁוּל עִם הַמַּדָּפִים שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם עָמְדוּ כְּלֵי־הַחֶרֶס, עִם תַּנּוּר הַלְּבֵנִים שֶׁלּוֹ וְעִם לוּחַ הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ לַהֲדָחַת הַכֵּלִים, הָיָה נָאֶה בְּיוֹתֵר, וְנֶב הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ כְּאִלּוּ הָיָה כִּימַאי הָעוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּלַבּוֹרָטוֹרְיוֹן.
וְאוּלָם עַד מְהֵרָה מֻכְרָחִים הָיוּ חָרָשֵׁי כְּלֵי הָעֵץ לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמָם לַנַּגָּרִים. מוֹצָא־הַמַּיִם הֶחָדָשׁ, שֶׁנּוֹצַר בְּכֹחַ הַהִתְפּוֹצְצוּת, הִצְרִיךְ בְּנִיַּת שְׁנֵי גְשָׁרִים קְטַנִּים, אֶחָד עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהַשֵּׁנִי עַל חוֹף הַיָּם. שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עַכְשָׁו נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה עַל יְדֵי זֶרֶם הַמַּיִם, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים צְרִיכִים הָיוּ לְעָבְרוֹ בָּרֶגֶל מִדֵּי לֶכְתָּם אֶל הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאִי. וְאִם אָמְרוּ לִמְנֹעַ עַצְמָם מֵעֲבֹר אֶת הַזֶּרֶם, מֻכְרָחִים הָיוּ לָלֶכֶת מַהֲלָךְ רַב בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין וְלָסֹב אֶת מִקּוֹרוֹת הַפֶּלֶג הָאָדֹם. כְּנֶגֶד תַּקָּלָה זוֹ לֹא הָיְתָה אֵפוֹא אֶלָּא תַּקָּנָה אַחַת פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: לִבְנוֹת עַל הָרָמָה וְעַל חוֹף הַיָּם שְׁנֵי גְשָׁרִים קְטַנִּים, שֶׁאָרְכָּם מֵעֶשְׂרִים וְעַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רֶגֶל, וְעִקָּר יְסוֹדָם וּמַעֲשֵׂיהֶם – גִּזְעֵי עֵץ אֲחָדִים שֶׁהֻקְצְעוּ בְּקַרְדֹּם בְּצוּרָה מְרֻבַּעַת. עֲבוֹדָה זוֹ נֶעֶשְׂתָה וְנִגְמְרָה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים. מִשֶּׁהוּקְמוּ הַגְּשָׁרִים, מִהֲרוּ נֶב וּפֶנְקְרוֹף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַעֲבָר נוֹחַ זֶה וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל שִׂרְטוֹן הַצְּדָפוֹת, שֶׁגִּלּוּ בְּקִרְבַת גִּבְעוֹת־הַחוֹלוֹת. הֵם לָקְחוּ עִמָּם מִין עֲגָלָה, אֲשֶׁר מִלְּאָה עַכְשָׁו אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל הַמְּקְלַעַת הַיְּשָׁנָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁשִּׁמּוּשָׁהּ הָיָה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וְהֵבִיאוּ הַבַּיְתָה כַּמָּה אֲלָפִים צְדָפוֹת. אֶת הַצְּדָפוֹת הַלָּלוּ הִשְׁכִּינוּ בֵּין הַסְּלָעִים אֲשֶׁר עִם תּוֹצְאוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה, וּמֵעַכְשָׁו הָיְתָה לָהֶם תַּרְבּוּת צְדָפוֹת מִשֶּׁל עַצְמָם. הָרְכִיכוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ מִן הַמְשֻׁבָּחוֹת, וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הֶעֱלוּ אוֹתָן עַל שֻׁלְחָנָם כִּמְעַט מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.
עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן כְּבָר הָיָה מְסַפֵּק לְיוֹשְׁבָיו כִּמְעַט אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נֶחֱקַר אֶלָּא חֶלְקוֹ הַקָּטֹן בְּיוֹתֵר. וּלְפִיכָךְ הָיָה קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁאִם יַחְדְּרוּ אֶל פִּנּוֹתָיו הָרְחוֹקוֹת וְיָתוּרוּ אֶת כָּל אוֹתוֹ הַשֶּׁטַח הַמְכֻסֶּה יְעָרִים, הַמִּשְׂתָּרֵעַ מִנַּחַל־הַתּוֹדָה עַד לְכֵף־הַזּוֹחֵל, יַעֲנִיק לָהֶם אוֹצָרוֹת חֲדָשִׁים.
וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיוּ חֲסֵרִים עֲדַיִן יוֹשְׁבֵי הָאִי דָבָר אֶחָד, וְהַחִסָּרוֹן הַזֶּה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר. אָמְנָם מְזוֹנוֹת שֶׁל בָּשָׂר וְשֶׁל צְמָחִים הָיוּ לָהֶם בְּשֶׁפַע; מִשְּׂרַת שָׁרְשֵׁי עֲצֵי הַדְּרָקוֹנִים, שֶׁהוּבְאָה לִידֵי תְּסִיסָה, הִמְצִיאָה לָהֶם מַשְׁקֶה קְצָת חָמוּץ, דּוֹמֶה לְבִירָה, שֶׁהָיָה יָפֶה לִשְׁתִיָּה מִן הַמַּיִם הַפְּשׁוּטִים; לֹא נֶעְדַּר מֵהֵם אֲפִילוּ סֻכָּר, אָמְנָם לֹא שֶׁל קְנֵי סֻכָּר וְלֹא שֶׁל סֶלֶק, אֶלָּא שֶׁל מִין תִּדְהָר הַקָּרוּי, “תִּדְהָר שֶׁל סֻכָּר,” הַגָּדֵל בְּכָל הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים וְהָיָה מָצוּי הַרְבֵּה גַם עַל הָאִי לִינְקוֹלְן. אֶת מִיץ הָאִילָן הַזֶּה הַנּוֹטֵף מִתּוֹךְ קְלִפָּתוֹ אָסְפוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְהוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם נֹפֶת. הֵם לֹא חָסְרוּ גַם מִין טֶה, שֶׁטַּעְמוֹ הָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר, אַף הָיָה לָהֶם גַּם מֶלַח, הַלֹּא הוּא הַמִּינֵרַל הַיָּחִיד הַנִּמְנֶה עַל מִינֵי הַמְּזוֹנוֹת… אֶלָּא שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים לָחֶם!
אֶפְשָׁר שֶׁלְּאַחַר זְמַן יַעֲלֶה בְּיָד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְצֹא דָבָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם הַמַּאֲכָל הַזֶּה, כְּגוֹן קֶמַח שֶׁל עֵץ הַסָּגוֹ אוֹ פֵּרוֹת עֵץ הַלֶּחֶם, שֶׁהֲרֵי יִתָּכֵן כִּי בְּיַעֲרֵי הַדָּרוֹם מְצוּיִם גַּם הָאִילָנוֹת הַיְקָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵיהֶם.
וְהִנֵּה בָּאָה הַהַשְׁגָּחָה בְּהֶסַּח הַדַּעַת לְעֶזְרָתָם. בְּאַחַד הַיָּמִים יָשַׁב הֶרְבֶּרְט וְתִקֵּן אֶת הַמִּקְטֹרֶן שֶׁלּוֹ וְהִנֵּה מָצָא בְּתוֹךְ הַבִּטְנָה דָבָר, אֲשֶׁר עִם כָּל הֱיוֹתוֹ לְמַרְאִית עַיִן קָטֹן וְדַל וְכָמוֹהוּ כְּאַיִן, לֹא הָיְתָה לְאֵל יַד כּוֹרֶשׁ סְמִית בְּכָל חָכְמָתוֹ וְכֹחַ הַהַמְצָאָה שֶׁלּוֹ לִיצוֹר כְּמוֹתוֹ.
אוֹתוֹ הַיּוֹם יָרְדוּ גִּשְׁמֵי זַעַף וְהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וּפִתְאֹם קָרָא הָעֶלֶם וְאָמַר:
“הַבֵּט וּרְאֵה, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, גַּרְגַּר דָּגָן!”
וְהוּא הֶרְאָה לַחֲבֵרָיו גַּרְגַּר דָּגָן, גַּרְגַּר דָּגָן יָחִיד וּמְיֻחָד, שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל וְיָרַד דֶּרֶךְ חוֹר שֶׁבְּכִיס הַמִּקְטֹרֶן אֶל תּוֹךְ הַבִּטְנָה שֶׁלּוֹ.
לִמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַגַּרְגַּר בְּמָקוֹם זֶה גָרַם הַמִּנְהָג שֶׁנָּהַג הֶרְבֶּרְט בְּרִיצְ’מוֹנְד לְכַלְכֵּל יוֹנִים אֲחָדוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ פֶּנְקְרוֹף בְּמַתָּנָה.
“גַּרְגַּר דָּגָן?” שָׁאַל הָאִינְגֵ’נֵר מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.
“הֵן, אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, אֲבָל רַק אֶחָד, גַּרְגַּר אֶחָד בִּלְבַד!”
“אִי יַקִּירִי!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בִּצְחוֹק, “אָכֵן מְצִיאָה גְּדוֹלָה מָצָאת!”
“מַה יִתֵּן וּמַה יוֹסִיף לָנוּ גַּרְגַּר דָּגָן אֶחָד? מָה נַעֲשֶׂה בּוֹ?”
“נֹאפֶה מִמִּנּוּ לֶחֶם,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.
“אָמְנָם כֵּן, לֶחֶם, רְקִיקִים וְעוּגוֹת!” קָרָא הַסַּפָּן. “אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי שֶׁעֵינֵינוּ תִּכְלֶינָה מְיַּחֵל, עַד שֶׁהַלֶּחֶם שֶׁיְּסַפֵּק לָנוּ גַּרְגַּר דָּגָן זֶה יְמַלֵּא אֶת כְּרֵסֵנוּ!”
בְּעֵינֵי הֶרְבֶּרְט לֹא נֶחְשְׁבָה הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָא לִמְאוּמָה וְהוּא אָמַר לְהַשְׁלִיךְ אֶת גַּרְגַּר הַדָּגָן, וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית לְקָחוֹ מִיָּדוֹ, בָּדַק אוֹתוֹ וּמָצָא שֶׁהוּא כְּתִקּוּנוֹ. אָז נָתַן אֶת עֵינָיו בַּסַּפָּן וְעָנָה וְאָמַר בִּמְנוּחָה גְּמוּרָה:
“הִגִּידָה לִי, פֶּנְקְרוֹף, וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה שִׁבָּלִים עָלוּל לְהַצְמִיחַ גַּרְגַּר דָּגָן אֶחָד?”
“וַדַּאי שִׁבֹּלֶת אַחַת!” הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל כְּשֶׁהוּא תָּמֵהַּ עַל הַשְּׁאֵלָה.
עֶשֶׂר, פֶּנְקְרוֹף. וּכְלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה גַּרְגְּרִים עוֹשָׂה שִׁבֹּלֶת אֶחָת?"
“בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת.”
“שְׁמוֹנִים גַּרְגְּרִים בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית,” אָמַר כּוֹרֶשׁ סְמִית.
“וּבְכֵן אִם נִזְרַע אֶת הַגַּרְגַּר, נֶאֱסֹף בַּקָּצִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרִים, אֲשֶׁר יַצְמִיחוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים אֶלֶף גַּרְגְּרִים, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר מִלְיוֹנִים, וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית – יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת מִלְיַרְדִים גַּרְגְּרִים. הֲרֵי לְךָ שִׁעוּרֵי הָרִבּוּי הַהוֹלֵךְ וְעוֹלֶה!”
חֲבֵרָיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית שָׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו דּוֹמֵם וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם. הַמִּסְפָּרִים הַלָּלוּ הִדְהִימוּ אוֹתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן, נְכוֹנִים וּמְדֻיָּקִים הָיוּ.
“אָמְנָם כֵּן, יְדִידַי,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר. “כָּזֶה הוּא כֹּחַ הַפִּרְיָה וְהָרִבְיָה שֶׁל הַטֶּבַע. וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: בַּמֶּה נֶחֱשָׁב כֹּחַ הָרִבְיָה שֶׁל גַּרְגַּר הַדָּגָן, שֶׁאֵינוֹ מַצְמִיחַ אֶלָּא שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גַּרְגְּרִים, לְעֻמַּת רִבּוּיוֹ שֶׁל גַּרְגַּר הַפָּרָג, הַמַּצְמִיחַ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אֶלֶף גַּרְגְּרִים? לוּלֵא הַסִּבּוֹת הַמְּרֻבּוֹת, הַמְכַלּוֹת אֶת זַרְעָם וּמְעַכְּבוֹת אֶת כֹּחַ הָרִבְיָה שֶׁלָּהֶם, הָיוּ הַצְּמָחִים הַלָּלוּ מְכַסִּים אֶת פְּנֵי כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ.”
אֶפֶס הָאִינְגֵ’נֵר טֶרֶם גָּמַר אֶת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה שֶׁלּוֹ.
“וְעַכְשָׁו הַגִּידָה לִי, פֶּנְקְרוֹף,” הוֹסִיף וְאָמַר, “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה בּוּשְׁלִים כּוֹלְלִים אַרְבַּע מֵאוֹת מִילְיַרְדִּים גַּרְגְּרִים?”
“לֹא אֲדוֹנִי,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן, “רַק אַחַת יָדַעְתִּי, שֶׁבְּהֵמָה בְּצוּרַת אָדָם אֲנִי.”
“וּבְכֵן הָבָה אַגִּידָה לְךָ: יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת מִלְיוֹנִים בּוּשְׁלִים, מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים מִלְיוֹנִים גַּרְגְּרִים הַבּוּשֵׁל.”
“שְׁלֹשָׁה מִלְיוֹנִים!” צָוַח פֶּנְקְרוֹף.
“אָמְנָם כֵּן, שְׁלֹשָׁה מִלְיוֹנִים.”
“בְּאַרְבַּע שָׁנִים?”
“הֵן, בְּאַרְבַּע שָׁנִים,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וְאוּלַי גַּם בִּשְׁנָתַיִם, כִּי סָבוּר אֲנִי, שֶׁבְּרֹחַב זֶה נוֹתֶנֶת הָאֲדָמָה שְׁנֵי קְצִירִים בַּשָּׁנָה.”
לְשֵׁמַעַ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָהַל פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל וְקָרָא כְּמִנְהָגוֹ קְרִיאַת “הֵידָד” אַדִּירָה.
“וּבְכֵן אֵפוֹא הֶרְבֶּרְט,” הוֹסִיף הָאִינְגֵ’נֵר וְאָמַר, “מָצָאת מְצִיאָה, שֶׁעֶרְכָּהּ גָּדוֹל בִּשְׁבִילֵנוּ עַד מְאֹד. בַּמַּצָּב שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בּוֹ, יְדִידַי, עָלוּל כָּל דָּבָר לִהְיוֹת לָנוּ לְהוֹעִיל. בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם לְבַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַדָּבָר.”
“לֹא אֲדוֹנִי כּוֹרֶשׁ, לֹא נִשְׁכַּח אֶת הַדָּבָר לְעוֹלָם,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף, “וְאִם אֶמְצָא בְּאַחַד הַיָּמִים אֶחָד מֵאוֹתָם גַּרְעִינֵי הַטַּבַּק, הַמּוֹלִידִים וּמַצְמִיחִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אֶלֶף גַּרְעִינִים, מֻבְטָח אַתָּה שֶׁלֹּא אֶזְרֶנּוּ לָרוּחַ! וְעַתָּה הַגִּידָה לָנוּ, מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?”
“עַתָּה אֵין לָנוּ בִּלְתִּי אִם לִזְרֹעַ אֶת גַּרְגַּר הַדָּגָן בַּאֲדָמָה,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.
“אָמְנָם כֵּן,” הוֹסִיף גִּדְעוֹן סְפִּילֶט וְאָמַר, “אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לְזָרְעוֹ בְּכָל הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל הַתְּנוּבָה וְאֶת הַיְבוּל שֶׁלָּנוּ לֶעָתִיד לָבוֹא.”
“וּבִלְבַד שֶׁיִּצְמַח וְיָנוּב!” קָרָא הַסַּפָּן.
“הוּא יִצְמַח וְיָנוּב,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית.
אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הָעֶשְׂרִים לְיוּנִי. הַשָּׁעָה הָיְתָה אֵפוֹא כְּשֵׁרָה לִזְרִיעַת גַּרְגַּר הַדָּגָן הַיָּחִיד וְהַיָּקָר הַזֶּה. מִתְּחִלָּה דִּמּוֹּ לִזְרֹעַ אוֹתוֹ בְּעָצִיץ, אֲבָל לְאַחַר שִׁקּוּל הַדַּעַת נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְמָסְרוֹ בִּידֵי הַטֶּבַע וּלְזָרְעוֹ בָּאֲדָמָה. הַדָּבָר נַעֲשָׂה עוֹד בּוֹ בַּיּוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר, שֶׁנָּהֲגוּ זְהִירוּת יְתֵרָה וְעָשׂוּ אֶת כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהַמִּזְרָע יַצְלִיחַ.
לְאַחַר שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר הִתְבַּהֵר קְצָת, עָלוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל הָרָמָה שֶׁעַל גַּבֵּי אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. כָּאן בָּחֲרוּ מָקוֹם, שֶׁהָיָה מוּגָן יָפֶה מִפְּנֵי הָרוּחַ וְשֶׁשֶּׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם הִשְׁפִּיעָה עָלָיו אֶת כָּל חֻמָּהּ. אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה נִקּוּ יָפֶה, עָקְרוּ אֶת עֲשָׂבָיו אַף עֲדָרוּהוּ כָּל צָרְכּוֹ, כְּדֵי לְהַרְחִיק מִתּוֹכוֹ אֶת הַשְּׁרָצִים וְאֶת הַתּוֹלַעִים. אַחַר כִּסּוּהוּ בִּשְׁכָבָה שֶׁל אַדְמַת־גַּנִּים מְשֻׁבָּחָה מְעֹרָבָה בְּמִקְצָת סִיד, הִקִּיפוּהוּ גָּדֵר וְהִנִּיחוּ אֶת גַּרְגַּר־הַדָּגָן בַּקַּרְקַע הַלַּח.
וְכִי לֹא הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִנִּיחוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים זֶה עַתָּה אֶת אֶבֶן־הַיְסוֹד לְבִנְיַן חָדָשׁ? כָּל הַמַּעֲשֶׂה הִזְכִּיר לְפֶנְקְרוֹף אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִצִּית הַגַּפְרוּר הָאֶחָד שֶׁלּוֹ וְאֵת כָּל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁחָרַד אָז עַל הַגַּפְרוּר הַזֶּה. וְאוּלָם הַמְּאֹרַע שֶׁל הַיּוֹם הָיָה חֲמוּר וְרַב עֶרֶךְ הַרְבֵּה מִן הַמְּאֹרַע הַהוּא. שֶׁהֲרֵי אֵשׁ הָיוּ פְּלִיטֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ מַמְצִיאִים לְעַצְמָם, אִם בְּדֶרֶךְ זוֹ וְאִם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, אֲבָל שׁוּם כֹּחַ־אֱנוֹשׁ לֹא יָכֹל הָיָה לָתֵת לָהֶם שִׁלּוּמִים תַּחַת הַגַּרְעִין הַזֶּה, אִם יִקְרֶה אָסוֹן וְהוּא יָמוּת וְיִכְלֶה!
פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאֶחָד 🔗
מַעֲלוֹת אֲחָדוּת לְמַטָּה מֵאֶפֶס – סִיּוּר הַבִּצּוֹת אֲשֶׁר בִּדְרוֹמִית־מִזְרָחִית – מִינֵי שׁוּעָלִים – מַרְאֶה הַיָּם – שִׂיחָה עַל עֲתִידוֹתָיו שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֶט – עֲבוֹדַת הָאִינְפוּזוֹרִיּוֹת – מַה יְהִי סוֹפוֹ שֶׁל כַּדּוּר הָאֶרֶץ – הַצַּיִד – הַבִּצָּה
מֵאוֹתוֹ הַזְּמָן וְאֵילָךְ לֹא עָבַר יוֹם, שֶׁפֶּנְקְרוֹף לֹא בִּקֵּר אֶת “שְׂדֵה הַדָּגָן” שֶׁלּוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר קָרָא לִמְקוֹם הַמִּזְרָע בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. וְאוֹי אוֹי לָהֶם לַשְּׁרָצִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם! הֵם נִשְׁמְדוּ בְּלֹא רַחֲמִים.
סָמוּךְ לְסוֹף חֹדֶשׁ יוּנִי פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, שֶׁיָּרְדוּ עַד עַכְשָׁו בְּלֹא הֶפְסֵק, וְקֹר הִשְׂתָּרֵר בָּאָרֶץ. בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְחֹדֶשׁ זֶה הָיָה טֶרְמוֹמֶטֶר מַרְאֶה שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע מַעֲלוֹת לְמַטָּה מִנְּקֻדַּת הַקִּפָּאוֹן.
הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הִתְחִילָה מִתּוֹךְ קֹר חָזָק עַד מְאֹד. גּוּשֵׁי קֶרַח נֶעֶרְמוּ לְיַד תּוֹצָאַת נַחַל־הַתּוֹדָה, וּפְנֵי הַיְּאוֹר קָפְאוּ לְכָל מְלוֹא הֶקֵּפָם.
אוֹצַר הָעֵצִים הִתְרוֹקֵן וְהָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְמַלֵּא וְלַחֲזֹר וּלְמַלֵּא אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים. יָפֶה עָשָׂה פֶּנְקְרוֹף שֶׁלֹּא הִמְתִּין עַד שֶׁהַנַּחַל יִתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ קֶרַח, אֶלָּא הֶעֱבִיר עָלָיו מִטְעָן גָּדוֹל שֶׁל עֵצִים קֹדֶם שֶׁקָּפָא. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ יוֹם יוֹם בַּזֶּרֶם, שֶׁהָיָה לוֹ לְכֹחַ מֵנִיעַ לְלֹא לֵאוּת, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמוֹלִיךְ בְּסִיּוּעוֹ רַפְסוֹדוֹת שֶׁל עֵצִים, עַד שֶׁהַקֹּר עָצַר אֶת תְּנוּעָתוֹ וְהִקְפִּיאוֹ. אֶל חָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהֶעֱנִיק לָהֶם הַיַּעַר בְּעַיִן יָפָה, הוֹסִיפוּ כַּמָּה עֲגָלוֹת שֶׁל פַּחְמֵי אֶבֶן, שֶׁהֶעֱלוּ מִן הַמַּחְפֹּרֶת שֶׁלְּרַגְלֵי הַר פְרַנְקְלִין. אֶת כֹּחַ חֻמָּם שֶׁל פַּחְמֵי הָאֶבֶן הִכִּיר לָדַעַת כָּל צָרְכּוֹ בָּרְבִיעִי לְחֹדֶשׁ יוּלִי: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָרְדָה הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה עַד כְּדֵי שְׁתֵּים־עֶשְרֵה אוֹ שְׁלֹש־עֶשְרֵה מַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת צֶלְסְיוּס. אָז הֵקִימוּ כִּירָה שְׁנִיָּה בַּחֲדַר הָאֹכֶל וְשָׁם עָבְדוּ אֶת עֲבוֹדָתָם יַחַד.
בִּתְקוּפַת קֹר זוֹ לֹא פָּסַק כּוֹרֶשׁ סְמִית לִשְׂמֹחַ עַל הַמַּחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה שֶׁבָּאָה בְּלִבּוֹ לְהוֹלִיךְ סִילוֹן מַיִם מִיאוֹר גְּרַנְט אֶל אַרְמוֹן הַגָּזִית. כֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם הָיוּ מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים מִתַּחַת לְשִׁכְבַת הַקֶּרַח וְשׁוֹטְפִים וְעוֹבְרִים דֶּרֶךְ הַתְּעָלָה הַיְשָׁנָה, לֹא קָפְאוּ כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף; הֵם הִשְׁתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ מִקְוֶה קָטָן, שֶׁנֶּחֱצַב אֲחוֹרֵי הַמַּחֲסָן, וְשִׁפְעַת הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם זָרְמָה לְתוֹךְ הַבְּאֵר וּמִשָּׁם הַיַּמָּה.
כֵּיוָן שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר בְּעוֹנָה זוֹ הָיָה יָבֵשׁ בְּיוֹתֵר, הֶחֱלִיטוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, שֶׁהִתְעַטְּפוּ עֲטִיפָה חַמָּה כְּכֹל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדָם, לְסַיֵּר בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת חֵלֶק הָאִי, הַמִּשְׂתָּרֵעַ דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית בֵּין נַחַל־הַתּוֹדָה וּבֵין כֵּף הַצִּפֹּרֶן. חֵלֶק זֶה הָיָה שֶׁטַח טוֹבְעָנִי רְחַב יָדַיִם, שֶׁהַצַּיָּדִים תָּלוּ בּוֹ תִּקְוָה לִרְאוֹת בְּרָכָה רָבָה בַּעֲמָלָם, כִּי הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר שֶׁעוֹפוֹת הַמַּיִם מְצוּיִים שָׂם בְּהָמוֹן.
עֲלֵיהֶם הָיָה לַעֲבֹר מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁמוֹנָה אוֹ תִּשְׁעָה מִלִּין, וְכֵן גַּם בְּשׁוּבָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּרִי הָיָה שֶׁהַטִּיּוּל יֶאֱרַך כָּל הַיּוֹם. וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לָתּוּר וְלַחֲקֹר מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ עָדַין כָּל עִקָּר, לְפִיכָךְ הֶחֱלִיטוּ שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹנִיָּה כֻּלָּהּ תִּשְׁתַּתֵּף בַּטִּיּוּל. בַּחֲמִשִּׁי לְיוּלִי בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּבֹּקָר לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר יָצָא אֵפוֹא כּוֹרֶשׁ סְמִית מֵאַרְמוֹן הַגְּרָנִית בְּלִוְיַת כָּל חֲבֵרָיו לַדֶּרֶךְ. כֻּלָּם הָיוּ מְזֻיָּנִים בַּחֲנִיתוֹת, בְּמַלְכֹּדוֹת, בִּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים, אַף לָקְחוּ עִמָּם צֵידָה מַסְפִּיקָה וְטוֹףּ הָיָה רָץ וּמְקַפֵּץ לִפְנֵיהֶם.
הֵם בָּחֲרוּ דֶּרֶךְ קְצָרָה וְעָבְרוּ אֶת נַחַל־הַתּוֹדָה, שֶׁהָיָה עַכְשָׁו מְחֻפֶּה קֶרַח מוּצָק וְשִׁמֵּשׁ מַעֲבָר נוֹחַ.
“וְאַף עַל פִּי כֵן,” עָנָה וְאָמַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַכַּתָּב, “אֵין מִכְסֶה קֶרַח זֶה יָכֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל גֶּשֶׁר מוּצָק!” וְהַדִּין הָיָה עִמּוֹ.
וּבְכֵן נִמְנוּ וְגָמְרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהַכְנִיס אֶת בִּנְיָנוֹ שֶׁל גֶּשֶׁר “מוּצָק” בִּרְשִׁימַת הַמִּפְעָלִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּרֶק.
זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הִצִּיגוּ אֶת כַּף רַגְלָם עַל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה וְחָדְרוּ אֶל בֵּין הָאֳרָנִים רָמֵי הַקּוֹמָה וְהַנֶּהְדָּרִים שֶׁהָיוּ עֲטוּפִים עַכְשָׁו עֲטִיפָה שֶׁל שֶׁלֶג.
עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲבֹר כַּחֲצִי מִיל וְהִנֵּה פָּרְצָה מִבֵּין שִׂיחַ עָבֹת מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה שֶׁל מְהַלְּכֵי־אַרְבַּע, אֲשֶׁר כַּנִּרְאֶה דָּרָה בְּמָקוֹם זֶה וַאֲשֶׁר נְבִיחָתוֹ שֶׁל טוֹףּ הִרְגִּיזָה אֶת רִבְצָהּ וְהִבְרִיחָה אוֹתָהּ מִמְּעוֹנָתָהּ.
“הֲרֵי אֵלֶּה שׁוּעָלִים!” קָרָא הֶרְבֶּרְט בִּרְאוֹתוֹ אֶת כָּל הַלְּהָקָה מְקַפֶּצֶת וּבוֹרַחַת בַּמְּהִירוּת.
וּבֶאֱמֶת הָיוּ הַלָּלוּ שׁוּעָלִים, אֲבָל גִּדְלֵי קוֹמָה בְּיוֹתֵר; הֵם הִשְׁמִיעוּ מִין נְבִיחָה, שֶׁהִתְמִיהָה, כַּנִּרְאֶה אֶת טוֹףּ תְּמִיהָה גְּדוֹלָה, כִּי הוּא עָצַר פִּתְאֹם אֶת מְרוּצָתוֹ וּמִתּוֹךְ כָּךְ נָתַן לַחַיּוֹת זְמָן לִבְרֹחַ וּלְהִתְעַלֵּם.
אָמְנָם רַשַּׁאי הָיָה הַכֶּלֶב לִתְמֹהַּ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בָּקִי בְּתוֹלְדוֹת הַטֶּבַע. וְאוּלָם הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ, שֶׁמַרְאֵיהֶם הָיָה אָפֹר־אֲדַמְדַּם וּזְנָבָם הָיָה שָׁחֹור עִם צִיצַת שֵׂעַר לְבָנָה בְּקָצֵהוּ, גִּלוּ עַל יְדֵי נְבִיחָתָם אֶת מוֹלַדְתָּם בְּבֵרוּר. הֶרְבֶּרְט הִכִּירָם מִיָּד וְקָרָא לָהֶם בִּשְׁמָם הָאֲמִתִּי “קִילְפָה”, לֵאמֹר: שׁוּעֲלֵי בְּרָזִילְיָה. הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ מְצוּיִים הַרְבֵּה בְּצִ’ילִי, עַל פְּנֵי הָאִיִּים הַמָאלוּאִינִיִּים וּבְכָל אֲרְצוֹת אֲמֶרִיקָה שֶׁבֵּין מַעֲלוֹת הָרֹחַב הַשְּׁלֹשִים וְהָאַרְבָּעִים. הֶרְבֶּרְט הָיָה מֵצֵר הַרְבֵּה עַל אֲשֶׁר טוֹףּ לֹא הִצְלִיחַ לִלְכֹּד אַחַת הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת הַלָּלוּ.
“הַרְאוּיִים הֵם לַאֲכִילָה?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהָיָה דָּן עַל כָּל הַחַיּוֹת הַמְּצוּיוֹת עַל פְּנֵי הָאִי רַק מִבְּחִינָה אַחַת: אִם יָפוֹת הֵן לְמַאֲכָל בְּנֵי אָדָם וְאִם אָיִן.
“לֹא,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט, “וְאוּלָם חוֹקְרֵי הַטֶּבַע טֶרֶם קָבְעוּ אֶת טִיב בָּבַת־הָעַיִן שֶׁל הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ, אִם הִיא יוֹמִית אוֹ לֵילִית, וְאִם לֹא מִן הָרָאוּי הוּא לִמְנוֹת אוֹתָם עַל מִשְׁפַּחַת הַכְּלָבִים.”
כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לְחַיֵּךְ לְשֵׁמַע חֲקִירוֹתָיו שֶׁל הָעֶלֶם, שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁהוּא דָּן עַל הַכֹּל בְּכֹבֶד־רֹאשׁ. וַאֲשֶׁר לַסַּפָּן, הִנֵּה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שֶׁהַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ אֵינָם נִמְנִים עַל מִשְׁפַּחַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַיָּפִים לַאֲכִילָה, שׁוּב לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ אֲלֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵעִיר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיְּסַדְּרוּ עַל יַד אַרְמוֹן הַגְּרָנִית חֲצַר עוֹפוֹת, מִן הַצֹּרֶךְ יִהְיֶה לְהַתְקִין אֶמְצָעִים שֶׁל שְׁמִירָה כְּנֶגֶד הַחַמְסָנִים הַלָּלוּ מְהַלְּכֵי אַרְבַּע, אֲשֶׁר וַדַּאי יַשִּׁיאֵם יִצְרָם לְבַקֵּר אֶת הֶחָצֵר הַזֹּאת. הַכֹּל הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו.
לְאַחַר שֶׁהִקִּיפוּ אֶת קְצֶה הָאִי, בָּאוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים אֶל מִישׁוֹר אָרֹךְ, שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עַל שְׂפַת הַיָּם. הַשָּׁמַיִם הָיוּ טְהוֹרִים בְּיוֹתֵר, כְּכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בַּזְּמַן שֶׁקֹּר חָזָק הוֹלֵךְ וּמַתְמִיד יָמִים רַבִּים. וְאוּלָם כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בַּעֲקִיצוֹת הַקֹּר, כִּי נִתְחַמְמוּ מִכֹּחַ הַהֲלִיכָה. חוּץ מִזֶּה, הָיָה הָאֲוִיר שָׁקֶט לְלֹא מַשָּׁב־רוּחַ כָּל שֶׁהוּא וּבַיָּדוּעַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֵין רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, נָקֵל לָאָדָם לַעֲמֹד אֲפִילוּ בִּפְנֵי קֹר חָזָק בְּיוֹתֵר. שֶׁמֶשׁ מַזְהִירָה נְטוּלַת חֹם, צָפָה וְעָלְתָה מִתּוֹךְ מְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס וְגוֹלְלָה אֶת הַדִּיסְקוּס הָאַדִּיר שֶׁלָּהּ עַל פְּנֵי הָאֹפֶק. הַיָּם הָיָה כֻּלּוֹ שׁוֹקֵט וְהִשְׂתָּרַע כְּעֵין מַפָּה כְּלִילַת תְּכֵלֶת, כְּאַחַד הַיְאוֹרִים בְּיוֹם בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים. כֵּף הַצִּפֹּרֶן, שֶׁהָיָה מְעֻקָּם כְּעֵין יָטָגָן30 הִשְׂתָּרַע בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מִילִין לִפְאַת דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וְנִרְאֶה בִּבְהִירוּת. חֵלֶק זֶה שֶׁל מִפְרַץ־הַבְּרִית הָיָה כֻּלּוֹ פָּרוּץ וּפָתוּחַ לְגַלֵּי הַיָּם הַסּוֹעֲרִים, וְשׁוּם דָּבָר וַאֲפִלּוּ שִׂרְטוֹן לֹא הֵגֵן עָלָיו מִפְּנֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ אִלּוּ נִדְחֲתָה לְשָׁם אַחַת הָאֳנִיּוֹת הַמֻּרְדָּפוֹת בְּיַד רוּחוֹת הַמִּזְרָח, לֹא הָיְתָה מוֹצְאָה שׁוּם מַחֲסֶה וּמִקְלָט. עַל פִּי מְנוּחַת הַמַּיִם הָאֵלֶּה, עַל פִּי צִבְעָם הָאֶחָד, שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב בּוֹ שׁוּם גֶוֶן כָּתֹּם, וּלְבַסּוֹף עַל פִּי הַחִסָּרוֹן הַגָּמוּר שֶׁל סְלָעִים שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר שֶׁחוֹף זֶה תָּלוּל הוּא, וְשֶׁהָאוֹקְיָנוֹס מְכֻסֶּה בְּמָקוֹם זֶה תְּהוֹמוֹת עֲמֻקּוֹת לְאֵין קֵץ. לְאָחוֹר, לִפְאַת מַעֲרָב נִרְאוּ מִמֶּרְחָק אַרְבָּעָה מִִילִִין שׁוּרוֹת הָאִילָנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר לְיַעֲרֵי הַמַּעֲרָב הָרָחוֹק, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲלוּלִים הָיוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לִרְאוֹת אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם שְׁרוּיִים עַל אִי בּוֹדֵד בִּנְאוֹת הַצִּיר הַסָּגוּר וּמְסֻגָּר בֵּין הֲרָרֵי קֶרַח.
בְּמָקוֹם זֶה חָנוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים כְּדֵי לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִית. הִבְעִירוּ מְדוּרָה שֶׁל זְרָדִים וְקוֹצִים יְבֵשִׁים, וְנֶב הִגִּישׁ לִפְנֵי הַמְּסֻבִּים בָּשָׂר קַר, אַף הוֹסִיף עָלָיו כּוֹסוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל טֵה־אוֹסְוֶגוֹ.
עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַסְּבִיבָה. חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה כֻּלּוֹ לְלֹא פְּרִי וְשִׁוָּה לְעֵינֵי הָרוֹאִים הֶפֶךְ גָּמוּר לַחֶבֶל הַמַּעֲרָבִי. לְמַרְאֶה הַשִּׁמָמוֹן הַזֶּה הֵעִיר הַכַּתָּב, שֶׁאִלּוּ הֱטִילָם הַמִּקְרֶה אֶל חֶבֶל הַחוֹף הַזֶּה תְּחִלָּה, וַדַּאי הָיוּ בָּאִים לִידֵי מַחְשָׁבוֹת עֲגוּמוֹת מְאֹד בִּדְבַר תְּכוּנַת הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עָתִיד לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מוֹשָׁב.
“סָבוּר אֲנִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר. “שֶׁלֹּא הָיִינוּ יְכֹלִים אֲפִלּוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, כִּי הַיָּם עָמֹק כָּאן בְּיוֹתֵר, וְאֵין אֲפִלּוּ סֶלַע לִהְיוֹת לְמִּקְלָט לִבְנֵי אָדָם. מָה שֶׁאֵין כֵּן הַמָּקוֹם שֶׁלִּפְנֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית; שָׁם יֵשׁ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁרְטוֹנוֹתּ וְגַם אִי קָטָן נִמְצָא שָׁם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְרֻבָּה שָׁם יָכֹלֶת הַהַצָּלָה. פֹּה אֵין כְּלוּם, זוּלָתִי מְצוּלוֹת תְּהוֹם”.
“אָכֵן תָּמוּהַּ הַדָּבָר,” נַעֲנָה גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “שֶׁאִי זֶה, אֲשֶׁר קָטֹן הוּא לְפִי הָעֵרֶךְ, תְּכוּנַת אַדְמָתוֹ רַבַּת חֲלִיפוֹת הִיא כָּל כָּךְ. שִׁנּוּי צוּרוֹת זֶה בַּנֹּהֵג שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא בְּחֶלְקֵי יַבָּשָׁה גְּדוֹלִים וְרַחֲבֵי יָדַיִם. כִּמְעַט שֶׁאַתָּה מְדַמֶּה, שֶׁהַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי לִינְקוֹלְן אֲשֶׁר כָּל כָּךְ עָשִׁיר וּפוֹרֶה הוּא, טוֹבֵל בְּגַלֵּי הַמַּיִם הַחַמִּים שֶׁל הַמִּפְרָץ הַמֶּכְּסִיקָנִי, תַּחַת אֲשֶׁר חוֹפָיו הַצְּפוֹנִיִּים וְהַדְּרוֹמִיִּים־הַמִּזְרָחִיִּים מִשְׂתָּרְעִים לְיַד יַם הַקֶּרַח.”
“אָכֵן צָדַקְתָּ, סְפִּילֶט יַקִּירִי,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “לִידֵי הַרְהוֹרִים כָּאֵלֶּה בָּאתִי גַּם אָנֹכִי. אִי זֶה מְשֻׁנֶּה הוּא בְּעֵינַי גַּם לְפִי צוּרָתוֹ וְגַם לְפִי טִבְעוֹ. רָאוּי הוּא לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא שֶׁל כָּל הַמַּרְאוֹת וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בְּחֵלֶק יַבָּשָׁה, וְלֹא הָיִיתִי מִתַּמֵּהַּ כָּל עִקָּר, אִלּוּ הֻבְרַר שֶׁהוּא הָיָה בִּזְּמַן מִן הַזְּמַנִּים חֵלֶק יַבָּשָׁה.”
“מָה אַתָּה סָח? חֵלֶק יַבָּשָׁה בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֶט?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף.
“וּמִשּׁוּם מַה לֹא יִתָּכֵן הַדָּבָר?” הֵשִׁיב כּוֹרֵשׁ סְמִית. “מִשּׁוּם מַה אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה, אִירְלַדְנְיָה הַחֲדָשָׁה וְכָל אוֹתוֹ הַצֵּרוּף שֶׁל קְבוּצוֹת אִיֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֶט, שֶׁהַגֵּאוֹגְרָפִים הָאַנְגְּלִיִּים קוֹרְאִים אוֹסְטְרָלַסְיָה, הָיָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים חֵלֶק עוֹלָם שִׁשִּׁי, שֶׁלֹּא הָיָה נוֹפֵל בְּגָדְלוֹ מֵאֵרָפָּה וּמֵאַסְיָה, מֵאַפְרִיקָה וּמֵאָמֶרִיקָה? כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי הֲרֵינִי נוֹטֶה לְשַׁעֵר, שֶׁכָּל אוֹתָם הָאִיִּים, הַמְּבַצְבְּצִים וְעוֹלִים מִתּוֹךְ אוֹקְיָנוֹס רְחַב יָדַיִם זֶה, אֵינָם אֶלָּא רָאשֵׁי פִּסְגּוֹתָיו שֶׁל חֵלֶק אֶרֶץ, אֲשֶׁר עַכְשָׁו הוּא מֻבְלָע בַּמְּצוּלוֹת, אֶלָּא שֶׁבְּעִתִּים קַדְמוֹנִיּוֹת הָיָה בּוֹלֵט וּמִתְנַשֵּׂא מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם.”
“כְּמוֹ אַטְלַנְטִידָה בִּימֵי קֶדֶם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט.
“אָמְנָם כֵּן, בְּנִי… אִם אַךְ אַטְלַנְטִידָה זוֹ הָיְתָה קַיֶּמֶת בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים וְאֵינָהּ אֶלָּא מָשָׁל.”
“וְהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה אֵפוֹא חֵלֶק שֶׁל אוֹתָהּ הַיַּבֶּשֶׁת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“סְבָרָה הִיא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “וּסְבָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְבָאֵר כָּל צָרְכּוֹ אֶת סִבַּת רִבּוּי הַחֲלִיפוֹת שֶׁל צֶאֱצָאֵי אַדְמָתוֹ.”
“וּכְמוֹ כֵן אֶת הַמִּסְפָּר הֶעָצוּם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמְּצוּיִם בּוֹ,” הוֹסִיף הֶרְבֶּרְט.
“אָמְנָם כֵּן, בְּנִי,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר, “בִּדְבָרֶיךָ נָתַתָּ חִזּוּק לְהַשְׁעָרָתִי. אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, שֶׁמִּסְפָּר בַּעֲלֵי הַחַיִּים מְרֻבֶּה הוּא עַל פְּנֵי הָאִי, כְּכָל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵינוּ; וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ שׁוֹנִים הֵם לְמִינֵיהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה. עַל פִּי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַסְבָרָה הִיא לְהַנִּיחַ, שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים חֵלֶק שֶׁל יַבֶּשֶׁת, שֶׁשָּׁקְעָה לְאַט לְאַט אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס.”
“אִם כֵּן,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, אֲשֶׁר הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, כַּנִּרְאֶה, לֹא נִתְקַבְּלָה עֲדַיִן עַל דַּעְתּוֹ כָּל צָרְכָּהּ, “הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁשָּׂרִיד זֶה שֶׁל הַיַּבֶּשֶׁת הַקְּדוּמָה עָתִיד לִשְׁקֹעַ גַּם הוּא בַּיָּם כְּשֶׁתַּגִּיעַ שַׁעְתּוֹ, וּבֵין אֲמֶרִיקָה וְאַסְיָה שׁוּב לֹא יִהְיֶה כְּלוּם?”
“זֹאת לֹא זֹאת,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “שֶׁכֵּן עֲתִידוֹת לְהִתְגַּלּוּת יַבָּשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, אֲשֶׁר מִילְיַרְדֵּי מִילְיַרְדִּים שֶׁל יְצוּרִים זְעִירִים עוֹסְקִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּבְנִיָּתָן.”
“וּמִי וָמִי הֵם הַגּוֹדְרִים הַלָּלוּ, בּוֹנֵי עוֹלָמוֹת?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“הַלָּלוּ בְּרִיּוֹת הָאַלְמוּגִים הֵם,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “הַבְּרִיּוֹת הַזְּעִירוֹת הָאֵלֶּה הֵן הֵן שֶׁיָּצְרוּ מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אֶת הָאִי קְלֶרְמוֹן וְאִיֵּי אַלְמוּגִים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר בְּלֶב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט. אַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה מִילְיוֹנִים שֶׁל הָאִינְפוּזוֹרִיּוֹת הָאֵלֶּה מִשְׁקָלָן אַךְ גְּרַן אֶחָד (חֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה מִילִיגְרַם), וְאַף עַל פִּי כֵן, צֵא וּרְאֵה מָה אַדִּירָה וּמָה עֲצוּמָה הִיא פְּעֻלָּתָּן. עַל יְדֵי מִלְחֵי הַיָּם וְהֶחֳמָרִים הַמּוּצָקִים שֶׁבַּמַּיִם שֶׁהֵן קוֹלְטוֹת, יוֹצְרוֹת הַבְּרִיּוֹת הַזְּעִירוֹת הַלָּלוּ אֶת הַסִּיד, שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְרַכְּכִים וּמִתְלַכְּדִים הַסְּלָעִים הָעֲצוּמִים שֶׁבְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם, אֲשֶׁר קָשִׁים וּמוּצָקִים הֵם כִּגְרָנִית. לְשֶׁעָבַר, בִּתְקוּפוֹת הַיְצִירָה הָרִאשׁוֹנוֹת, הִשְׁתַּמֵּשׁ הַטֶּבַע בָּאֵשׁ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּכֹחָהּ יַבָּשׁוֹת לְמָעְלָה; אֲבָל עַכְשָׁו הֲרֵיהוּ מַטִּיל אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת עַל הַבְּרִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת, שֶׁאֵינָן נִרְאוֹת אֶלָּא בְּמִשְׁקֶפֶת, כִּי כֹּחַ פְּעֻלָּתָהּ שֶׁל הָאֵשׁ בִּפְנִים כַּדּוּר הָאָרֶץ כְּפִי הַנִּרְאֶה נִתְמַעֵט, וּרְאָיָה לַדָבָר: הֲמוֹן הַוֻּלְקָנִים הַכְּבוּיִים שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּקֵּץ עִתִּים וּתְקוּפוֹת הַרְבֵּה, מִקֵּץ דּוֹרֵי דּוֹרוֹת שֶׁל אִינְפוֹזוֹרִיּוֹת, יֵהָפֵך הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט לְיַבֶּשֶׁת גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, אֲשֶׁר דּוֹרוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל בְּנֵי אָדָם יֵאֲחְזוּ בּוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא וְיַעֲשׂוּהוּ לִמְקוֹם יִשּׁוּב וְתַרְבּוּת.”
“אָכֵן רָחוֹק הוּא עֲדַיִן הַיּוֹם הַהוּא לְאֵין קֵץ!” אָמַר פֶּנְקְרוֹף.
“הַטֶּבַע יֵשׁ לוֹ פְּנַאי הַרְבֵּה,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.
“אֲבָל מָה צֹרֶךְ לָנוּ בְּיַבָּשׁוֹת חֲדָשׁוֹת?” שֶׁאַל הֶרְבֶּרְט. “דּוֹמֶנִי, שֶׁשִּׁטְחֵי הָאֲרָצוֹת הָרְאוּיוֹת לְיִשּׁוּב מַסְפִּיקִים לִבְנֵי אָדָם כָּל צָרְכָּם. וַהֲרֵי אֵין הַטֶּבַע יוֹצֵר שׁוּם דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת!”
“אָמְנָם כֵּן, אֵין הוּא יוֹצֵר שׁוּם דָּבָר לְבַטָּלָה,” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר, “אֶלָּא שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדֵנוּ לְבָאֵר אֶת הַצֹּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בִּיצִירַת הַיַּבָּשׁוֹת הַחֲדָשׁוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, וּבְיִחוּד בָּאֵזוֹר הַטְּרָפִּי, שֶׁהַרְבֵּה אִיֵּי אַלְמֻגִּים מְצוּיִים שָׁם. נִרְאֶה לִי, שֶׁהַבֵּאוּר הַזֶּה מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.”
“אָנָּא הַרְצֵה לְפָנֵינוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, אֲדֹנִי כּוֹרֶשׁ, כִּי חָשְׁקָה נַפְשֵׁנוּ לְשָׁמְעָם.”
“הֲרֵי הָרַעְיוֹן, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַרְצוֹת לִפְנֵיכֶם: כָּל הַחֲכָמִים כֻּלָּם סְבוּרִים, כִּי יָבוֹא יוֹם וְכַדּוּר הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ יֶחְדַּל מִלְּהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, אוֹ מוּטָב שֶׁאֹמַר: יָבוֹא יוֹם וְהַחַיִּים, בֵּין שֶׁל הַיְּצוּרִים אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפָּם בֵּין שֶׁל הַצְּמָחִים, יִתַּמּוּ לִגְוֹעַ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵחֲמַת הִצְטַנְנוּתָהּ הָרַבָּה. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחֲלֹקֶת בֵּין הַחֲכָמִים בִּדְבַר סִבָּתָהּ שֶׁל הִצְטַנְנוּת זוֹ. הַלָּלוּ סְבוּרִים, כִּי הָאֲדָמָה עֲתִידָה לְהִצְטַנֵּן, בִּשְׁבִיל שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל חֹם הַשֶּׁמֶשׁ לְהִתְמַעֵט מִקֵּץ רִבּוֹא רְבָבוֹת שָׁנִים; וְהַלָּלוּ סְבוּרִים, כִּי הָאֲדָמָה תִּצְטַנֵּן בְּשֶׁל שְׁקִיעַת הָאֵשׁ הַפְּנִימִית אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֶּיהָ: אֵשׁ זוֹ, אֲשֶׁר הַשְׁפָּעָתָהּ גְּדוֹלָה הַרְבֵּה מִכְּפִי שֶׁאָנוּ מְשַׁעֲרִים, הוֹלֶכֶת לְפִי דַּעְתָּם וְכָבָה, וְסוֹפָהּ לִדְעֹך כָּלִיל. כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי הֲרֵינִי מַחֲזִיק בַּהַשְׁעָרָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁכֵּן אֲנִי מוֹצֵא חִזּוּק לָהּ בְּאוֹתָהּ הָעֻבְדָּה שֶׁהַלְבָנָה וַדַּאי מְשַׁמֶּשֶׁת כּוֹכָב שֶׁהִצְטַנֵּן וְשׁוּב אֵין חַיִּים עָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עֲדַיִן מוֹסִיפָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל פָּנֶיהָ אוֹתָהּ מִדַּת הַחֹם שֶׁהִשְׁפִּיעָה עָלֶיהָ מֵאָז וּמִקֶּדֶם. וְאִם הַלְּבָנָה הִצְטַנְּנָה וְקָפְאָה, הֲרֵי אֵין סִבָּה אַחֶרֶת לְכָךְ אֶלָּא שְׁקִיעַת הָאֵשׁ הַפְּנִימִית שֶׁבְּקִרְבָּהּ, אוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁחוֹלְלָה וְיָצְרָה אוֹתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְלָה וְיָצְרָה אֶת כָּל הַמַּזָּלוֹת וְהַכּוֹכָבִים שֶׁבִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם מִסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, וַדַּאי הוּא שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ סוֹפוֹ לִקְפֹּא בָּאֶחָד הַיָּמִים, אֶלָּא שֶׁקְּפִיאָה זוֹ הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית לְאַט לְאַט. וְיוֹדְעִים אַתֶּם מָה יִהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר? בְּאַחַת הַתְּקוּפוֹת הָרְחוֹקוֹת אִם הַרְבֵּה וְאִם מְעַט, שׁוּב לֹא יִהְיוּ הָאֲזוֹרִים הַמְמֻזָּגִים רְאוּיִים לַיִּשּׁוּב, כַּדּוֹמֶה לִנְּאוֹת הַצִּיר בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה. אָז יָנוּדוּ בְּנֵי אָדָם וּבַעֲלֵי הַחַיִּים אֶל הָאֲרָצוֹת הַטְּרָפִּיּוֹת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תּוֹסִיף לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן אֶת חֻמָּהּ בְּמִדָּה יְתֵרָה. אָז תָּקוּם בָּעוֹלָם תְּנוּדַת עַמִּים רַבָּה וַעֲצוּמָה. אֵרָפָּה, אַסְיָה הַמֶּרְכָּזִית, אֲמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית תֵּעֲזֹבְנָה לְאַט לְאַט וְתִתְרוֹקֵנָּה מִיּוֹשְׁבֵיהֶן, וְכָזֶה יִהְיֶה גַּם גּוֹרַל אוֹסְטְרָלַסְיָה וְהַחֲלָקִים הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית. הַצֶּמַח יָנוּד בַּעֲקֵב הָאָדָם. מִשְׁפְּחוֹת הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי יָנוּדוּ וְיַעַבְרוּ כְּאֶחָת אֶל הַקַּו הַמַּשְׁוֶה. הַחֲלָקִים הַמֶּרְכָּזִיִּים שֶׁל אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית וְשֶׁל אַפְרִיקָה יֵעֲשׂוּ מְקוֹמוֹת שֶׁל יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם בְּמִדָּה יְתֵרָה וּבְיִחוּד. הַלַּפִּים וְהַסָּמוֹיֵדִים יִחְיוּ עַל חוֹפֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן בְּאוֹתָם תְּנַאֵי הָאַקְלִים, שֶׁבָּהֶם הֵם שְׁרוּיִים עַכְשָׁו עַל חוֹף יַם הַקֶּרַח. וּמִי יוֹדֵעַ אִם הָאֲרָצוֹת שֶׁל הַקַּו הַמַּשְׁוֶה לֹא תֵּצַרְנָה בַּיָּמִים הָהֵם מֵהָכִיל וּמְכַלְכֵּל אֶת כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי? וְאִם כֵּן הוּא, הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהַטֶּבַע, הַצּוֹפֶה וְרוֹאֶה אֶת הַכֹּל מֵרֹאשׁ, כְּבָר שׁוֹקֵד מֵעַכְשָׁו לְכוֹנֵן לְיַד הַקַּו הַמַּשְׁוֶה אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ שֶׁל יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה לִהְיוֹת לְמִקְלָט לַצְּמָחִים וּלְבַעֲלֵי הַחַיִּים, הָעֲתִידִים לָנוּד מְּאַרְצוֹתֵיהֶם, וְהִטִּיל עַל הָאִינְפוֹזוֹרִיּוֹת לִבְנוֹת אֶת הַיַּבֶּשֶׁת הַזֹּאת. הַרְבֵּה הִרְהַרְתִּי בְּעִנְיָן זֶה, יְדִידַי, וְסוֹפִי שֶׁבָּאתִּי לִידֵי הַמַּסְקָנָה, שֶׁכַּדּוּר הָאֶרֶץ שֶׁלָּנוּ עָתִיד לְהִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחַד הַיָּמִים תַּכְלִית שִׁנּוּי. מִסִּבַּת עֲלִיַת חֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה הַחֲדָשִׁים עֲתִידִים הַיָּמִים לְכַסּוֹת בְּמֵימֵיהֶם אֶת חֶלְקֵי הַיַּבָּשָׁה הַיְּשָׁנִים, וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹא קוֹלֻמְבּוּס חָדָשׁ וִיגַלֶּה אֶת אִיֵּי צִימְבּוֹרָסוֹ, אֶת הַהִימָלָיָה, אֶת מוֹן־בְּלַן – אֵלֶּה הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יִשְׂרְּדוּ מֵאֲמֶרִיקָה, מֵאַסְיָה וּמֵאֵרָפָּה לְאַחַר שֶׁתִּבָּלַעְנָה בַּמְּצוּלוֹת. וּמִקֵּץ עִדָּן וְעִדָּנִים סוֹפָן שֶׁל הַיַּבָּשׁוֹת הַחֲדָשׁוֹת לְהָקִיא אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן וּלֵהָפֵךְ לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְיִּשּׁוּב; חֻמָּן יָפוּג וְיִנָּדֵף כְּחֹם הַגּוּף לְאַחַר יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה, וְכָל הַחַיִּים יִכְלוּ וְיֹאבְדוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אִם לֹא לְעוֹלָם, הֲרֵי לְפִי שָׁעָה. אֶפְשָׁר שֶׁכּוֹכַב אַרְצֵנוּ רַק נוֹחַ יָנוּחַ, וּמִקֵּץ עִתִּים יִיקַץ מִתַּרְדֵּמַת הַמָּוֶת לְחַיִּים חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר יִהְיוּ מְעֻלִּים וּמְתֻקָּנִים מִן הַחַיִּים שֶׁמִּלְּפָנִים! וְאוּלָם כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, יְדִידַי, אֵינָם אֶלָּא כִּבְשׁוֹנָיו וּמִסְתּוֹרָיו שֶׁל יוֹצֵר הַכֹּל, וּבְהַרְצוֹתִי לִפְנֵיכֶם אֶת פָּרָשַׁת עֲבוֹדָתָן שֶׁל הָאִינְפוֹזוֹרִיּוּת אֶפְשָׁר שֶׁנָּטִיתִי מִן הָעִנְיָן וְדָרַשְׁתִּי בְּמַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית וּבְסִתְרֵי תַּעֲלוּמוֹת הֶעָתִיד.”
“כּוֹרֶשׁ יַקִּירִי,” עָנָה וְאָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁהִשְׁמַעְתַּנִי הֲרֵיהִי בִּשְׁבִילִי נְבוּאָה, וּמֻבְטָחְנִי שֶׁעֲתִידָהּ הִיא לְהִתְקַיֵּם בְּאַחַד הַיָּמִים.”
“רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ זֹאת,” אָמַר הָאִינְגֵ’נֵר.
“כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ טוֹבִים וְיָפִים הֵם,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהִקְשִׁיב אֶת הַכֹּל בְּעִיּוּן וּבְשִׂים לֵב, “וְאוּלָם הַגִּידָה לִי, כּוֹרֶשׁ סְמִית, כְּלוּם גַּם הָאִי לִינְקוֹלְן נִבְנָה עַל יְדֵי הָאִינְפוֹזוֹרִיּוֹת שֶׁלְּךָ?”
“לֹא,” הֵשִׁיב כּוֹרֶשׁ סְמִית, “מוֹצָאוֹ הוּא כֻּלּוֹ וֻלְקַנִּי.”
“וּבְכֵן גַּם סוֹפוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם בְּאַחַד הַיָּמִים?”
“סְבָרָה הִיא.”
“הֲרֵינִי מְקַוֶּה, בִּי בְּבוֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם, שׁוּב לֹא נִמָּצֵא פֹּה.”
“לֹא, פֶּנְקְרוֹף, הֵרָגַע וְאַל תֶּחֱרַד; לִכְשֶׁיַגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם, שׁוּב לֹא נִהְיֶה עַל פְנֵי אִי זֶה, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם חֵשֶׁק לָמוּת פֹּה, וְסוֹף סוֹף נִמְצָא לָנוּ יְכֹלֶת לָצֵאת מִזֶּה.”
“עַד כֹּה וְעַד כֹּה,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “וְעָלֵינוּ לְסַדֵּר כָּאן אֶת חַיֵּינוּ כְּאִלּוּ נִגְזְרָה עָלֵינוּ גְזֵרָה לָשֶׁבֶת כָּאן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. לְעוֹלָם יִפְעַל אָדָם פְּעֻלָּה שְׁלֵמָה וְלֹא מַחֲצִיתָהּ!”
מִתּוֹךְ כָּךְ נִסְתַּיְּמָה הַשִּׂיחָה, אֲרֻחַת הַבֹּקֶר נִגְמְרָה וְהַקוֹלוֹנִיסְטִים קָמוּ וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם וְהִגִּיעוּ אֶל תְּחוּמָהּ שֶׁל אַדְמַת הַבִּצָּה.
זוֹ הָיְתָה בִּצָּה לָאֲמִתָּה, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַד לִשְׂפַת הַיְּאוֹר הַמְעֻגָּלָה שֶׁבִּדְרוֹמִית־מִזְרָחִית, וַאֲשֶׁר מִדַּת שִׁטְחָהּ הָיְתָה כְּעֶשְׂרִים מִלִּין מְרֻבָּעִים. אַדְמָתָהּ הָיְתָה בֹּוץ שֶׁל טִיט וְחֵמָר מְעֹרָב בִּשְׁיָרֵי צְמָחִים מְרֻבִּים. הִיא הָיְתָה מְכֻסָּה קָנֶה וָסוּף, יְרוֹקָה, אִיצָה וְעִשְׂבוֹת מַיִם; בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת נִרְאוּ אַגְמֵי מַיִם קְפוּאִים, שֶׁהִבְהִיקוּ לְנֹּגַהּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. מִקְוֵי הַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא נוֹצְרוּ לֹא עַל יְדֵי גְּשָׁמִים וְלֹא עַל יְדֵי נָהָר שֶׁגָּאָה וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו. בָּרוּר הָיָה אֵפוֹא, שֶׁהֵם יוֹנְקִים וּמִתְפַּרְנְסִים מִן הַמַּיִם שֶׁבַּקַּרְקַע וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ יָדַיִם לַדָּבָר לַחֲשֹׁשׁ, שֶׁבִּימוֹת הַקַּיִץ הָיָה אֲוִירוֹ שֶׁל מָקוֹם זֶה רָוֶה אוֹתָם אֵדֵי הָרִקָּבוֹן הַמּוֹלִידִים אֶת קַדַּחַת־הַבִּצָּה.
מֵעַל לְצִמְחֵי הַמַּיִם וּמֵעַל לִפְנֵי מֵי הָאֲגַמִּים הַקּוֹפְאִים עוֹפְפוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים שֶׁל עוֹפוֹת. צַיָּדִים שֶׁאֻמָּנוּתָם בְּכָךְ לֹא הָיוּ מְאַבְּדִים כָּאן אֲפִלּוּ יְרִיָּה אַחַת לְבַטָּלָה. בְּנֵי־אַוָּזֵי הַבָּר וְחַרְטֻמּוֹנִים מִכָּל הַמִּינִים פָּרְחוּ אָנֶה וָאָנָה לְהָקוֹת לְהָקוֹת וַעֲדַיִן לֹא יָרְאוּ מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם וְהִנִּחוּם לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה.
יְרִיָּה אַחַת בְּרוֹבֶה מְמֻלָּא גַרְגְּרֵי עוֹפֶרֶת וַדַּאי הָיְתָה מְמִיתָה כַּמָּה תְּרֵיסָרִים שֶׁל הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ – כָּל כָּךְ צְפוּפוֹת הָיוּ הַסִּיעוֹת הַפּוֹרְחוֹת. וְאוּלָם מֵאֵיִן לָהֶם רוֹבִים מֻכְרָחִים הָיוּ הַצַּיָּדִים לִירוֹת בָּהֶם בְּחִצִּים. הַצְלָחָתָהּ שֶׁל יְרִיָּה זוֹ וַדַּאי הָיְתָה פְּחוּתָה מִשֶּׁל יְרִיָּה בְּרוֹבֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיְתָה מַעֲלָה יְתֵרָה בָּהּ: הַחֵץ הֶעָף דּוּמָם לֹא הִפְחִיד אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר מִקּוֹל הַיְּרִיָּה בִּכְלֵי נֶשֶׁק שֶׁל אֵשׁ וַדַּאי הָיוּ מִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר. הַצַּיָּדִים הִסְתַּפְּקוּ אֵפוֹא הַפַּעַם בַּחֲצִי תְּרֵיסָר שֶׁל בְּנֵי־אַוָּזִים לְבָנִים, אֲשֶׁר כַּנְפֵיהֶם הָיוּ שְׁחֹרוֹת, לְבָנוֹת צְהֻבּוֹת, רֹאשָׁם יָרֹק וְחַרְטֻמָּם שָׁטוּחַ וַאֲשֶׁר הֶרְבֶּרְט הִכִּירָם מִיָּד שֶׁהֵם מִמִּין הַ“טָּדוֹרְן” (בַּר אַוָּז הַמְּנֻמָּר). טוֹףּ עָזַר בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה לָצוּד אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר שְׁמָם נִקְרָא מֵעַכְשָׁו עַל כָּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק הַטּוֹבְעָנִי שֶׁל הָאִי. חֵלֶק זֶה נִהְיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים לְאוֹצָר בָּלוּם שֶׁל עוֹפוֹת מַיִם. הֵם דִּמּוּ לְנַצֵּל בַּיָּמִים הַבָּאִים אֶת הָאוֹצָר הַזֶּה בְּמִדָּה יְתֵרָה וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָעוֹפוֹת הַלָּלוּ לִבְנֵי תַּרְבּוּת אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַשְׁכִּינָם בִּסְבִיבוֹת הַיְּאוֹר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכֵי סְעֻדָּה.
בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב יָצְאוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו לְדַרְכָּם עַל מְנָת לַחֲזֹר הַבַּיְתָה. הֵם עָבְרוּ אֶת בִּצּוֹת “טָדוֹרְן” וְאֶת גֶּשֶׁר הַקֶּרַח שֶׁעַל פְּנֵי נַחַל־הַתּוֹדָה וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת שָׁבוּ בְּשָׁלוֹם אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.
פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם 🔗
הַפַּחִים – הַשּׁוּעָלִים – הַחֲזִירִים הַמֶּכְּסִיקָנִיִּים – הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית־מַעֲרָבִית – סוּפַת שֶלֶג – עוֹשֵׂי־הַסַּלִּים – הַקֹּר הֶחָזָק בְּיוֹתֵר שֶׁבִּימוֹת הַחֹרֶף – סֻכַּר־הַתִּדְהָר – בְּאֵר הַתַּעֲלוּמוּת – גַּרְגֵּר־הָעוֹפֶרֶת.
הַקֹּר הֶחָזָק הִתְמִיד עַד הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר בְּעֵינוֹ וְלֹא הָלַךְ וְגָבָר. בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲוִיר הָיָה שׁוֹקֵט, לֹא קָשֶׁה הָיָה לָשֵׂאת אֶת הַקֹּר הַזֶּה; וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁקָּמָה רוּחַ, הָיָה מֵצִיק בְּיוֹתֵר אֶת בְּנֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא הָיוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים חַמִּים כָּל צָרְכָּם. פֶנְקְרוֹף הָיָה קוֹבֵל עַל הָאִי לִינְקוֹלְן, שֶׁבִּמְקוֹם כַּלְבֵי־הַיָּם וְהַשּׁוּעָלִים, שֶׁעוֹרָם אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָחֵם אֶת הַגּוּף, לֹא נָתַן מִקְלָט לַמִּשְׁפְּחוֹת הַדֻּבִּים.
“הַדֻּבִּים,” אָמַר הַסַּפָּן, “לְבוּשִׁים יָפֶה, וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶם דָּבָר בִּלְתִּי אִם לְהַשְׁאִיל לִי לִימוֹת הַחֹרֶף אֶת אַדֶּרֶת הַשֵּׂעָר שֶׁעַל בְּשָׂרָם.”
“אֲבָל הֲרֵי אֶפְשָׁר,” הֵשִׁיב נֵב בִּצְחוֹק, “שֶׁהַדֻּבִּים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ נְאוֹתִים לְהַשְׁאִילְךָ אֶת אַדַּרְתָּם. וְהֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ פֶּנְקְרוֹף, שֶׁהַחַיּוֹת הָאֵלֶּה אַבִּירוֹת לֵב הֵן וְאֵין רַחֲמִים לִפְנֵיהֶן!”
כִּי אָז הָיִינוּ כּוֹפִים אוֹתָם, נֵב, הָיִינוּ כּוֹפִים אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָם," הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף בְּקוֹל מַבִּיעַ אַדְנוּת.
אֶפֶס חַיּוֹת הַטֶּרֶף הָאֲיֻמּוֹת הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְצוּיוֹת כְּלָל עַל פְּנֵי הָאִי, אוֹ, עַל כָּל פָּנִים, לֹא נִרְאוּ עַכְשָׁו.
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף וְהַכַּתָּב הִתְקִינוּ מַלְכֹּדוֹת וְקָבְעוּ אוֹתָן עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּבִקְצֵה הַיַּעַר. הַסַּפָּן סָבוּר הָיָה, שֶׁכָּל חַיָּה אֲשֶׁר תִּלָּכֵד בַּמַּלְכֹּדֶת, בֵּין שֶׁהִיא מִן הַכַּרְסְמָנִים וּבֵין מֵחַיּוֹת הַטֶּרֶף, תִּהְיֶה רְצוּיָה מְאֹד לְיוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית.
אָמְנָם הַמַּלְכֹּדוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ פְּשׁוּטוֹת עַד מְאֹד: חָפְרוּ בּוֹרוֹת בָּאֲדָמָה וְחִפּוּ עַל פִּיהֶם בִּזְמוֹרוֹת וּבָעֲשָׂבִים, וּבְקַרְקָעִיתָם הִנִּיחוּ דְּבַר־מַאֲכָל, אֲשֶׁר רֵיחוֹ הָיָה בּוֹ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת הַחַיּוֹת – זֶה הָיָה כָּל מַעֲשֶׂה הַמַּלְכֹּדוֹת. צָרִיךְ לְהוֹסִיף, שֶׁהַבּוֹרוֹת לֹא נֶחְפְּרוּ בָּאַקְרָאִי כַּאֲשֶׁר נֶחְפְּרוּ, אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת יְדוּעִים, שֶׁעַל פִּי הָעֲקֵבוֹת הַמְּרֻבִּים שֶׁנִּרְאוּ שָׁם נִכָּר הָיָה שֶׁמְּהַלְכֵי־אַרְבַּע מְבַקְּרִים אוֹתָם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. אֶת הַבּוֹרוֹת הָאֵלֶּה בָּדְקוּ בְּכָל יוֹם, וּבַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים מָצְאוּ שָׁם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹתָם הַשּׁוּעָלִים, שֶׁכְּבָר נִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים עַל שְׂפַת נַחַל הַתּוֹדָה הַיְּמָנִית.
“לַעֲזָאזֵל!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף בְּהוֹצִיאוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אַחַת הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מִן הַפַּחַת, “הֲרֵי אֵין כָּאן אֶלָּא שׁוּעָלִים – חַיּוֹת שֶׁאֵין שׁוּם תּוֹעֶלֶת בָּהֶן!”
“לֹא צָדַקְתָּ,” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, “כִּי אָכֵן יֵשׁ בָּהֶן תּוֹעֶלֶת אֶחָת!”
“וּמַהִי?”
“לְשַּׁמֵּשׁ מַשֵּׁאת לְחַיּוֹת אֲחֵרוֹת!”
הַכַּתָּב צָדַק, וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הִנִּיחוּ בַּפְּחָתִים נִבְלוֹת שׁוּעָלִים לְשֵׁם מַשֵּׁאת.
חוּץ מִזֶּה הִתְקִין הַסַּפָּן מַלְכֹּדוֹת אֲחָדוֹת מֵחֶבְלֵי צְמָחִים דַּקִּים, וּתְבוּאַת הַמַּלְכֹּדוֹת הָיְתָה מְרֻבָּה מִזּוֹ שֶׁל הַפְּחָתִים. כִּמְעַט שֶׁלֹּא עָבַר יוֹם שֶׁלֹּא נִלְכַּד אַחַד הַשְּׁפָנִים מִשּׁוֹכְנֵי הַגְּדֶרֶת. הַצַּיִד שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עַל הַשֻּׁלְחָן הָיָה תָּמִיד צֵיד שְׁפָנִּים, אֶלָּא שֶׁהָרַקָּח נֵב יָדַע לְהָכִין כָּל מִינֵי רֹטֶב, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא מָצְאוּ חֲבֵרָיו פִּתְחוֹן פֶּה לְהִתְאוֹנֵן עַל הַמַּאֲכָל הָאֶחָד שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק מֵעַל שֻׁלְּחָנָם.
בַּשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִי שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט נִלְכְּדוּ בַּפְּחָתִים פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם חַיּוֹת אֲחֵרוֹת יוֹתֵר מוֹעִילוֹת מִן הַשּׁוּעָלִים, – אֲחָדִים מֵאוֹתָם חֲזִירֵי־הַבָּר, שֶׁכְּבָר נִזְדַּמְנוּ לִפְנֵי הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הַיְּאוֹר. הַפַּעַם לֹא הָיָה פֶנְקְרוֹף צָרִיךְ לִשְׁאֹל אִם הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה יָפוֹת הֵן לַאֲכִילָה. מַעֲלָה יְתֵרָה זוֹ נִכְּרָה בָּהֶן מִיָּד עַל פִּי הַדִּמְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן וּבֵין הַחֲזִיר הָאֲמֵרִיקָנִי וְהָאֵרָפִּי.
“אֲבָל אֵין אֵלֶּה חֲזִירִים לַאֲמִתָּם,” אָמַר הֶרְבֶּרְט, “הֲרֵינִי מַבְטִחֲךָ עַל כָּךְ, פֶּנְקְרוֹף.”
"וְאָמְנָם בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ ‘פֵּקָרִי’ (חֲזִירִים מֶכְּסִיקָנִיִּים) וְנִמְנוּ עַל אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁל מִשְׁפָּחָה זוֹ, הַנִּבְדָּל מִשְּׁאָר שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִים עַל יְדֵי צִבְעוֹ הַשָּׁחֹר וְעַל יְדֵי חֶסְרוֹן חָטִים, הַמְּיֻחָדִים לְכָל קְרוֹבָיו. פֵּקָרִי אֵלֶּה נוֹהֲגִים לִחְיוֹת עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכַנִּרְאֶה שֶׁהָיוּ מְצוּיִים בֶּהָמוֹן בַּחֹרְשׁוֹת וּבֶעָרִים שֶׁבָּאִי.
בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לְאוֹגוּסְט נִשְׁתַּנָּה פִּתְאֹם מֶזֶג הָאֲוִיר שִׁנּוּי גָּדוֹל, כִּי הִתְחִילָה מְנַשֶׁבֶת רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית. הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה עָלְתָה מַעֲלוֹת אֲחָדוֹת, וְהָאֵדִים שֶׁנִּצְטַבְּרוּ בָּאֲוִיר הָיוּ לָעֲנָנִים שֶהִמְטִירוּ שֶׁלֶג. כָּל הָאִי הִתְעַטֵּף בַּעֲטִיפָה לְבָנָה וְהוּא נִרְאָה לְעֵינֵי יוֹשְׁבָיו בְּצוּרָה חֲדָשָׁה. שֶׁלֶג זֶה הָיָה מַתְמִיד וְיוֹרֵד יָמִים אֲחָדִים וְעָבְיוֹ עָלָה עַד כְּדֵי שְׁתֵּי רַגְלַיִם.
הָרוּחַ הִתְגַּבְּרָה עַד מְהֵרָה וְהִתְחוֹלְלָה בַּחֲמַת כֹּחַ וּמֵרֹאשׁ אַרְמוֹן הַגְּרָנִית נִשְׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַיָּם הַסּוֹעֵר. פֹּה וָשָׁם קָמוּ מַעַרְבָּלוֹת שֶׁל אֲוִיר וְעַמּוּדֵי שֶׁלֶג הִסְתּוֹבְבוּ בַּמָּרוֹם וְנִדְמוּ לְגַלְגִּלֵּי הַמַּיִם שֶׁבַּיָּם, אֲשֶׁר הַסַּפָּנִים מוֹרִים בָּהֶם בִּכְלֵי תּוֹתָח כְּדֵי לְנַפְּצָם.
כֵּיוָן שֶׁהַסּוּפָה בָּאָה מִפְּאַת צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית, פָּגְעָה בָּאִי מֵאָחוֹר, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֶחָזִית שֶׁל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית הָיְתָה מָפְנָה כְּלַפֵּי מִזְרָח, לֹא הָיְתָה פְּגִיעַת הַסּוּפָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. וְאוּלָם כָּל זְמָן שֶׁהִתְחוֹלְלָה סוּפַת הַשֶּׁלֶג הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת לֹא עָרְבוּ כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו אֶת לִבָּם לָצֵאת הַחוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּ לְכָךְ עַד מְאֹד, וְעַל כָּרְחָם נִשְׁאֲרוּ כְּלוּאִים בְּבֵיתָם חֲמִשָּׁה יָמִים, מִן הָעֶשְׂרִים עַד הָעֶשְׂרִים וַחֲמִּשָׁה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט. לְאָזְנֵיהֶם הִגִּיעַ קוֹל שַׁאֲגַת הַסּוּפָה בְּיַּעַר־זְשָׁקָמַר, וְהֵם שִׁעֲרוּ כִּי וַדַּאי עָשְׂתָה שָׁם שַׁמּוֹת וְעָקְרָה אִילָנוֹת מִשָּׁרְשֵיהֶם. וְאוּלָם פֶּנְקְרוֹף לֹא הָיָה מֵצֵר בְּיוֹתֵר עַל מַפֹּלֶת הָאִילָנוֹת בְּאָמְרוֹ, שֶׁמֵּעַכְשָׁו שׁוּב לֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹל לְכָרְתָם.
“הָרוּחַ מְשַׁמֶּשֶׁת חוֹטֵב עֵצִים, הָבָה תַּחְטֹב!” הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר כַּמָּה פְּעָמִים.
אֶפֶס בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא הָיְתָה שׁוּם יְכֹלֶת בְּיַד הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לִמְנֹעַ אֶת הָרוּחַ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי הַהֶרֶס שֶׁלּוֹ.
כַּמָּה חַיָּבִים הָיוּ אֵפוֹא יוֹשְׁבַי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ לְיּוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁהִמְצִיא לָהֶם אֶת הַמִּקְלָט הֶחָזָק הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִמּוֹט! אָמְנָם גַּם כּוֹרֶשׁ סְמִית רָאוּי הָיָה בְּצֶדֶק לְשֶׁבַח וְהוֹדָיָה בְּעַד הַמִּקְלָט הַזֶּה, אֲבָל סוֹף סוֹף הֵן הַטֶּבַע הוּא הוּא שֶׁחָצַב אֶת הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְכוֹרֶשׁ סְמִית אַךְ גִּלָּה אוֹתָהּ. כָּאן הָיוּ יוֹשְׁבִים כֻּלָּם לָבֶטַח, וַחֲמַת הַסּוּפָה לֹא יָכְלָה לִנְגֹעַ בָּהֶם לְרָעָה. אִלּוּ בָּנוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל בַּיִת שֶׁל לְבֵנִים וְעֵצִים, וַדַּאי לֹא יָכֹל הָיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עֱזוּז זַעֲמָהּ שֶׁל סוּפָה זוֹ. וַאֲשֶׁר לַקָּמִינִים, הִנֵּה שְׁאוֹן הַגַּלִּים הָאַדִּיר, שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם בְּבֵית דִּירָתָם, הוֹכִיחַ לָהֶם בַּעֲלִיל, שֶׁהַלָּלוּ לֹא הָיוּ רְאוּיִים בְּשׁוּם פָּנִים לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם מָעוֹן וּמַחֲסֶה, כִּי הַיָּם אֲשֶׁר עָלָה עַל גְּדוֹתָיו וְהֵצִיף אֶת הָאִי הַקָּטָן, וַדַּאי הִשְׂתָּעֵר גַּם עֲלֵיהֶם וֶהֱצִיפָם בְּמֵימָיו. וְאוּלָם פֹּה, בְּאַרְמוֹן־גְּרָנִית זֶה, שֶׁהָיָה קָבוּעַ בְּתוֹךְ מוּצַק הַסֶּלַע, לֹא הָיָה לָהֶם לְפַחֵד מִכָּל אָסוֹן וָפֶגַע.
בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֲחָדִים הַלָּלוּ, שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים לְאָנְסָם בְּבֵיתָם, לֹא יָשְׁבוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בְּחִבּוּק יָדַיִם. בַּמַּחְסָן שֶׁלָּהֶם נִמְצְאוּ קַרְשֵי עֵצִים לָרֹב וְהֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת מֵהֶם כְּלֵי בַּיִת נוֹסָפִים, בֵּין שֻׁלְחָנוֹת וּבֵין כִּסְּאוֹת, וְכָל כְּלִי שֶׁעָשׂוּ הָיָה מוּצָק לְמַדַּי, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְקַמֵּץ בַּחֹמֶר. אָמְנָם כְּלֵי הַבַּיִת הַלָּלוּ הָיוּ גַּסִּים וּכְבֵדִים בְּמִקְצָת, אֶלָּא שֶׁנֵּב וּפֶנְקְרוֹף הִתְגָּאוּ בָּהֶם וְלֹא הָיוּ מַחֲלִיפִים אוֹתָם בַּכֵּלִים הַנָּאִים וְהַמְּתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר.
אַחַר כָּךְ נַעֲשׂוּ הַנַּגָּרִים לְקוֹלְעֵי־סַלִּים וְגַם אֻמָּנוּת זוֹ הִצְלִיחָה בְּיָדָם. סָמוּךְ לִקְצֵה הַיְּאוֹר הַצְּפוֹנִי מָצְאוּ פַּעַם אַחַת חֹרְשָׁה גְּדוֹלָה שֶׁל שִׂיחֵי עֲרָבוֹת אַדֻמּוֹת. עוֹד לִפְנֵי עוֹנַת הַגְּשָׁמִים הֵבִיאוּ פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הַבַּיְתָה הַרְבֵּה חֲבִילוֹת שֶׁל הַזְּרָדִים הַגְּמִישִׁים הַלָּלוּ, וּלְאַחַר שֶׁהִכְשִׁירוּם יָפֶה לִתְעוּדָתָם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם עַכְשָׁו לִמְלַאכְתָּם. הַנִּסְּיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא עָלוּ יָפֶה, וְאוּלָם חֲרִיצוּתָם וּבִינָתָם שֶׁל הָאֻמָּנִים עָמְדוּ לָהֶם לְהַשְׁבִּיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. הֵם נוֹעֲצוּ זֶה עִם זֶה, נִזְכְּרוּ דֻּגְמָאוֹת שֶׁרָאוּ לְשֶׁעָבַר וְהִתְחָרוּ זֶה בָּזֶה, וְסוֹפָם שֶׁהִתְקִינוּ סַלִּים וְסַלְסִלּוֹת בְּנֵי שִׁעוּרֵי מִדָּה שׁוֹנִים, אֲשֶׁר הִגְדִּילוּ אֶת הָרְכוּשׁ הַחָמְּרִי שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיָה. אָז הֶעֱמִידוּ אוֹתָם בַּמַּחְסָן וְנֶב הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם וְהִנִּיחַ בְּכַמָּה מֵהֶם אֶת כָּל הַיְּרָקוֹת, שִׁקְדֵי הָאֳרָנִים וְשָׁרְשֵׁי עֵץ הַדְּרָקוֹן אֲשֶׁר כִּנֵס וְאָסָף.
בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג הָאֲוִיר שׁוּב פַּעַם. הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה יָרְדָה מְעַט וְהַסּוּפָה שָׁכָכָה. אָז מִהֲרוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וְיָצְאוּ הַחוּצָה. עַל הַחוֹף הָיְתָה מֻנַּחַת שְׁכָבָה שֶׁל שֶׁלֶג, כִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם עָבְיָהּ, אֶלָּא שֶׁפְּנֵי הַשְּׁכָבָה הַזֹּאת הָיוּ מוּצָקִים וְלֹא קָשֶׁה הָיָה לַהֲלֹךְ עָלֶיהָ. כּוֹרֶשׁ סְמִית וַחֲבֵרָיו עָלוּ עַל רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל.
מָה גָּדוֹל הַשִּׁנּוּי שֶׁרָאוּ עֵינֵיהֶם! הַיְעָרִים הַלָּלוּ שֶׁהִשְׁאִירוּם כְּשֶׁהֵם יְרוֹקִים, בְּיִחוּד בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם רַבּוּ עֲצֵי הַמְּחָטִים, נִתְכַּסּוּ עַכְשָׁו מַעֲטֵה לָבָן אֶחָד. הַכֹּל, לְמִן רֹאשׁ הַר פְרַנְקְלִין עַד לַחוֹף הַיָּם, הָיָה כֻּלּוֹ לָבָן: הֶעָרִים, כָּרֵי הָאָחוּ, הַיְּאוֹר, הַנַּחַל וּגְדוֹתָיו! מֵי נַחַל־הַתּוֹדָה זָרְמוּ מִתַּחַת לִקְלִפַּת הַקֶּרַח, אֲשֶׁר עִם כָּל גֵּאוֹת וְשֶׁפֶל שֶׁל הַיָּם נִבְקְעָה בְּשָׁאוֹן וָרָעַשׁ. הֲמוֹן עוֹפוֹת פָּרְחוּ וְשׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי מִכְסֵה הַיְּאוֹר הַמּוּצָק. מִסְפָּרָם עָלָה לַאֲלָפִים. כָּל הַסְּלָעִים, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם הִשְׁתַּפֵּךְ מַפַּל־הַמַּיִם בְּמוֹרַד הָרָמָה, הָיוּ מְצֻפִּים כְּפִיסֵי קֶרַח. דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ מַרְזֵב מְשֻׁנֶּה, אֲשֶׁר אֶחָד הָאֳמָנִים פֵּאֵר וְכָלַל אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂי קִשּׁוּט וּמַכְלוּלִים כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עָלָיו. אֶת הַנְּזָקִים שֶׁעוֹלְלָה הַסּוּפָה בְּיַעַר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר לְפִי שָׁעָה, וְצָרִיךְ הָיָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּמַּס מִכְסֵה הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן.
גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, פֶּנְקְרוֹף וְהֶרְבֶּרְט הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדָם וְהָלְכוּ לְבַקֵּר אֶת הַפְּחָתִים שֶׁלָּהֶם. הֵם לֹא מָצְאוּ אוֹתָן עַל נְקָלָה תַּחַת הַשֶּׁלֶג שֶׁכִּסָּה אוֹתָן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לְהִזָּהֵר לְבַל יִפְּלוּ בְּעַצְמָם בְּאַחַת הַפְּחָתִים הָאֵלֶּה, כִּי חוּץ מִן הַסַּכָּנָה שֶׁבְּדָבָר הֵן הָיוּ חַבְרֵיהֶם מְלַגְלְגִים עֲלֵיהֶם אָז, שֶׁנִּלְכְּדוּ בַּמּוֹקֵשׁ שֶׁטָּמָנוּ! וְאוּלָם זְהִירוּתָם עָמְדָה לָהֶם לְהִנָּצֵל מִתַּקָּלָה זוֹ. הֵם מָצְאוּ אֶת הַפְּחָתִים לְלֹא שִׁנּוֹי: שׁוּם חָיָה לֹא נָפְלָה אֶל תּוֹכָן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאוּ מִסָּבִיב הַרְבֵּה עִקְבוֹת בַּעֲלֵי חַיִּים וּבֵינֵיהֶם גַּם רִשְִֵׁי צִפָּרְנֶיהָ שֶׁל חַיָּה אַחַת גְּדוֹלָה. הֶרְבֶּרְט לֹא פִּקְפֵּק אַף רֶגַע לְמִי רִשְׁמֵי הַצִּפָּרְנַיִם הַלָּלוּ וְהוֹדִיעַ בְּהֶחְלֵט, שֶׁכָּאן עָבְרָה חַיָּה אַחַת מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים. בִּדְבָרָיו אֵלֶּה אִשֵּׁר וְקִיֵּם אֵפוֹא אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר, שֶׁעַל פְּנֵי הָאִי לִינְקוֹלְן מְצוּיוֹת חַיּוֹת טוֹרְפוֹת. הַחַיּוֹת הַלָּלוּ וַדַּאי הָיוּ שׁוֹכְנוֹת בַּיְּעָרִים הָעֲבֻתִּים אֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב הָרָחוֹק, אֶלָּא שֶׁהָרָעָב הִכְבִּיד עֲלֵיהֶן אֶת אַכְפּוֹ וְהֵן עָזְבוּ אֶת מִשְּׁכְּנוֹתֵיהֶן לְבַקֵּשׁ אֹכֶל וְהִגִּיעוּ עַד רָמַת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל. אֶפְשָׁר שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶן בִּבְנֵי אָדָם הַדָּרִים בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית?
“וּמִי הָיוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים שֶׁבָּאוּ לְכָאן?” שָׁאַל פֶּנְקְרוֹף.
“הַלָּלוּ הָיוּ נְמֵרִים,” הֵשִׁיב הֶרְבֶּרְט.
“וַאֲנִי סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהַחַיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן מְצוּיוֹת אֶלָּא בַּאֲרָצוֹת חַמּוֹת.”
“בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ,” הֵשִׁיב הָעֶלֶם הַצָּעִיר, “אַתָּה פּוֹגֵשׁ בָּהֶן מִמֶּכְּסִיקוֹ עַד לַפַּמְפַּסִּים שֶׁל בּוּאֵינוֹס אַיְרֶס. וְכֵיוָן שֶׁהָאִי לִינְקוֹלְן נִמְצָא בְּאוֹתָהּ מַעֲלַת הָרֹחָב עַצְמָהּ שֶׁבָּהּ נִמְצָאִים גְּלִילוֹת לַה־פְּלַאטַא, אֵין תֵּמַהַּ בַּדָּבָר, שֶׁמְּצוּיִים כָּאן נְמֵרִים.”
“טוֹב אֵפוֹא, נִשְׁקֹד לִהְיוֹת זְהִירִים,” עָנָה פֶּנְקְרוֹף.
עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַטֶּמְפֶּרָטוּרָה עָלְתָה וְהַשֶּׁלֶג הִתְחִיל נָמֵס.
אַחַר יָרַד גֶּשֶׁם וּמִכִסֵה הַשֶּׁלֶג נֶעְלָם כָּלִיל. הַקּוֹלוֹנִיסְטִים לֹא הִשְׁגִּיחוּ בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הָרַע וְשָׁקְדוּ לְמַלֵּא אֶת מְזָוֵיהֶם בְּצָרְכֵי אֹכֶל שֶנִתְמַעֵטוּ. הֵם אָסְפוּ שִׁקְדֵי אֳרָנִים, שָׁרָשַׁי עֵץ הַדְּרָקוֹן, פֵּרוֹת־שָׁרָשִׁים, מִיץ תִּדְהָר; וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צָדוּ שְׁפַנִּים, אֲגוֹטִיס וְקֶנְגְרוּ. לְשֵׁם כָּךְ הֻצְרְכוּ לְבַקֵּר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיַּעַר, וְאָז נוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁהַסּוּפָה הָאַחֲרוֹנָה הִפִּילָה הַרְבֵּה אִילָנוֹת. הַסַּפָּן וְנֵב שָׂמוּ אֶת פַּעֲמֵיהֶם גַּם אֶל מַחְפּוֹרֶת פַּחְמֵי הָאֶבֶן וְהֵבִיאוּ בְּעֶגְלָתָם טוֹנִים אֲחָדִים שֶׁל חָמְרֵי־שְׁרֵפָה אֵלֶּה. בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָם לְשָׁם רָאוּ וְהִנֵּה הַסּוּפָה קִלְקְלָה הַרְבֵּה אֶת כִּבְשָׁן־הַיּוֹצֵר שֶׁלָּהֶם וְהִפִּילָה חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן.
יַחַד עִם זֶה מִלְּאו בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן גַּם אֶת מַחְסוֹרָם בְּעֵצִים. לְתַכְלִית זוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּזִרְמוֹ שֶׁל נַחַל־הַתּוֹדָה, שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מִמִּכְסֵה הַקֶּרַח, וְהֶעֱבִירוּ עַל גַּבּוֹ כַּמָּה רַפְסוֹדוֹת טְעוּנוֹת עֵצִים. הֵם רָאוּ צֹרֶךְ לְעַצְמָם לְהִצְטַיֵּד בֶּחָמְרֵי שְׂרֵפָה בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן עוֹנַת הַקֹּר הֶחָזָק.
הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בִּקְּרוּ גַּם אֶת הַקָּמִינִים וְאָז אִשְּׁרוּ אֶת עַצְמָם שֶׁלֹּא דָרוּ שָׁם בִּשְׁעַת הַסּוּפָה. הַיָּם הִשְׁאִיר שָׁם סִמָּנִים בּוֹלְטִים שֶׁל הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן שֶׁעוֹלֵל. הַגַּלִּים, שֶׁהָרוּחַ הִצְלִיפָתָם בַּחֲמַת זַעַם, שָׁטְפוּ וְעָבְרוּ אֶת הָאִי הַקָּטָן וְהִשְתַּפְּכוּ אֶל תּוֹךְ מִסְדְּרוֹנוֹת הַקָּמִינִים; וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְמַּלְאוּ הַמִּסְדְּרוֹנוֹת חֹול עַד לְחֶצְיָם וְהַסְּלָעִים נִתְכַּסּוּ צִמְחֵי־יָם. בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנֵּב, הֶרְבֶּרְט וּפֶנְקְרוֹף הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲבָאַת חָמְרֵי שְׂרֵפָה, טָרְחוּ כּוֹרֵשׁ סְמִית וְגִדְעוֹן סְפִּילֶט לְפַנּוֹת וּלְנַקּוֹת אֶת הַקָּמִינִים, וְסוֹפָם שֶׁמָּצְאוּ אֶת בֵּית־הַנַּפָּח וְאֶת הַתַּנּוּרִים כִּמְעַט שְׁלֵמִים, כִּי צִבּוּרֵי הַחֹול שֶׁנֶּעֶרְמוּ עֲלֵיהֶם הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הַסּוּפָה.
הַיְּגִיעָה, שֶׁיָּגְעוּ לְמַלֵּא שׁוּב אֶת אוֹצַר חָמְרֵי הַשְּׂרֵפָה שֶׁלָּהֶם, לֹא הָיְתָה יְגִיעָה לְבַטָּלָה, כִּי הַקֹּר הֶחָזָק טֶרֶם חָלַף. גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא שֶׁבַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי יוֹרֶדֶת בֶּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה יְרִידָה גְּדוֹלָה. דָּבָר זֶה שָׁכִיחַ גַּם בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְּרוֹמִי בְּסוֹף חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט, הַמַּתְאִים לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר שֶׁל אֲרָצוֹת הַצָּפוֹן.
בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ הִתְחִילוּ יוֹרְדִים חֲלִיפוֹת גְּשָׁמִים וְשֶׁלֶג, וְאַחַר כָּךְ נָשְׁבָה רוּחַ דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית וּמִיָּד בָּא קֹר חָזָק עַד מְאֹד. לְפִי הָאֹמֶד שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר הִגִּיעָה מִדַּת הַקֹּר עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס. אֶל קֹר חָזָק זֶה נִלְוְתָה רוּחַ עַזָּה, שֶׁנָּשְׁבָה כַּמָּה יָמִים, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד גָּרְמוּ לַקּוֹלוֹנִיסְטִים מְצוּקוֹת קָשׁוֹת. שׁוּב אֲנוּסִים הָיוּ לִהְיוֹת כְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. הֵם סָגְרוּ יָפֶה אֶת הַתְּרִיסִים וְסָתְמוּ אֶת כָּל הַמִּפְתָּחִים וְלֹא הִשְׁאִירוּ אֶלָּא מִפְתַּח קָטָן אֶחָד כְּדֵי לְהַכְנִיס אֲוִיר בַּבַּיִת.
מִתּוֹךְ כָּךְ הִצְטָרְכוּ לְהָאִיר אֶת הַבַּיִת גַּם בַּיּוֹם וְהוֹצָאַת הַנֵּרוֹת רָבְתָה וְגָדְלָה בְּיוֹתֵר. כְּדֵי לְקַמֵּץ בָּהֶם הִסְתַּפְּקוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאוֹרָהּ שֶׁל הָאָח, כִּי עַל חָמְרֵי שְׂרֵפָה לֹא חָסָה עֵינָם. כַּמָּה פְּעָמִים נִסָּה הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי לָרֶדֶת אֶל הַחוֹף, אֲשֶׁר עִם כָּל גֵּאוֹת וְגֵאוֹת שֶׁל מֵי הַיָּם נֶעֶרְמוּ שָׁם גָּלְמֵי קֶרַח גְּדוֹלִים, אֶלָּא שֶׁעַד מְהֵרָה אָנוּס הָיָה לַחֲזֹר אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וְרַק בְּדֵי עָמָל וּמִתּוֹךְ מַכְאוֹב הָיָה מַחֲזִיק בְּסֻלַּם הַחֲבָלִים וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. הַצִּנָּה הָיְתָה עַזָּה כָּל כָּךְ שֶׁכָּל נְגִיעָה בִּשְׁלָבֵּי הַסֻּלָּם צָרְבָה אֶת אֶצְבָּעוֹת הַיָּדָיִם.
יוֹשְׁבַי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית שׁוּב צְרִיכִים הָיוּ אֵפוֹא לְהַעֲסִיק עַצְמָם בַּעֲבוֹדָה בְּעִתּוֹת הַפְּנַאי, שֶׁמִּנָּה לָהֶם הַהֶסְגֵּר עַל כָּרְחָם. אָז הֶחְלִיט כּוֹרֶשׁ סְמִית לְמַלֵּא אֶת יְדֵי חֲבֵרָיו בִּמְלָאכָה אַחַת, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹתָהּ אֲפִילוּ בִּדְלָתַיִם סְגוּרוֹת.
כְּכָל הַמְּסֻפָּר לְמַּעֲלָה לֹא הָיָה לַקּוֹלוֹנִיסְטִים סֻכָּר אַחֵר חוּץ מִן הַמִּיץ שֶׁל הַתִּדְהָר, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ דֶּרֶךְ שְׂרִיטוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁהָיוּ שׂוֹרְטִים בִּקְלִפַּת הָעֵץ. אֶת הַמִּיץ הַזֶּה הָיוּ קוֹלְטִים וּמְאַסְּפִים בִּקְדֵרוֹת וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לְצָרְכֵי סְעֻדָּה שׁוֹנִים כְּמוֹ שֶׁהוּא. כְּשֶׁהִתְיַשֵּׁן, הָיָה מַלְבִּין וּמִתְעַבֶּה וְאָז הָיָה נוֹחַ לַשִּׁמּוּשׁ בְּמִדָּה יְתֵרָה.
כּוֹרֶשׁ סְמִית לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. אֶלָּא רָצָה לְהַשְׁבִּיחוֹ עוֹד יוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ עָמַד וְהוֹדִיעַ בָּאַחַד הַיָּמִים לַחֲבֵרָיו שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹתָם לִמְבַשְּׁלֵי־סֻכָּר.
“לִמְבַשְּׁלֵי סֻכָּר!” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “כִּמְדֻמַּנִי שֶׁאֻמָּנוּת זוֹ הֲרֵיהִי ‘חֲמוּמָה’ בְּמִקְצָת, הָאֵין זֹאת?”
“חֲמוּמָהּ מְאֹד!” הֵשִׁיב הָאִינְגֵ’נֵר.
“אִם כֵּן, אֵין לְךְ אֻמָּנוּת טוֹבָה מִמֶּנָּה בְּעוֹנַת קֹר זוֹ!” אָמַר הַסַּפָּן.
בַּנֹּוהֵג, שֶׁהַמִּלִּים “בִּשּׁוּל סֻכָּר” מַזְכִּירוֹת לָאָדָם בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת מְשֻׁכְלָלִים וְכָל מִינֵי מְכוֹנוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לַדָּבָר. דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁכָּאן נֶעְדְרוּ כָּל אֵלֶּה. כְּדֵי לְגַבֵּשׁ אֶת הַסִירוֹףּ הִשְׁתַּמְּשׁוּ הַפַּעַם בְּתַחְבּוּלָה פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר: יָצְקוּ אֶת הַמִּיץ אֶל תּוֹךְ כְּלֵי חֶרֶס גְּדוֹלִים וְהִרְתִיחוּהוּ עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יִתְנַדְּפוּ מִתּוֹכוֹ. עַד מְהֵרָה הִתְחִיל הַמִּיץ רוֹתֵחַ וְעַל פָּנָיו עָלָה קֶצֶף מְעֻבֶּה, וְאָז בָּחַשׁ אוֹתוֹ נֵב בְּמַקֵּל שֶׁל עֵץ הָלֹךְ וּבָחֹשׁ כְּדֵי לְהָחִישׁ בְּכָךְ אֶת הִתְנַדְּפוּתוֹ וּכְדֵי לִמְנֹעַ אוֹתוֹ לְהִקָּדֵחַ.
לְאַחַר רְתִיחָה שֶׁל כַּמָּה שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי אֵשׁ גְּדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה יָפָה גַּם לַמִּיץ וְגַם לָאֻמָּנִים הַמְּטַפְּלִים בּוֹ, נֶהְפַּךְ הַמִּיץ לְסִירוֹףּ מְעֻבֶּה. אֶת הַסִּירוֹףּ הַזֶּה יָצְקוּ אֶל תּוֹךְ דְּפוּסֵי־חֶרֶס, בְּנֵי צוּרוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁשָּׂרְפוּ אוֹתָם לְכַתְּחִלָּה לְשֵׁם כָּךְ בְּתַנּוּר שֶׁל בֵּית־הַבִּשּׁוּל. לְמָחָר הִצְטַנֵּן וְהָיָה לְכִכְּרוֹת וּלְטַבְלָאוֹת שֶׁל סֻכָּר, הַכֹּל לְפִי הַכֵּלִים שֶׁהָיָה יָצוּק בָּהֶם. אָמְנָם מַרְאֵהוּ הָיָה קְצָת צָהֹב, וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיָה סֻכָּר לַאֲמִתּוֹ: סֻכָּר כִּמְעַט שָׁקוּף וְעָרֵב בְּיוֹתֵר.
הַקֹּר אָרַך עַד מַחֲצִית הַחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, וְנֶפֶשׁ הָאֲסִירִים הַכְּלוּאִים בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית הִתְחִילָה לָקוּץ בְּמַאֲסָרָם הָאָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּי. כִּמְעַט יוֹם יוֹם הָיוּ מְנַסִּים לָצֵאת הַחוּצָה, אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר שָׁעָה קַלָּה אֲנוּסִים הָיוּ לַחֲזֹר. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ מְבַלִּים אֶת זְמַנָּם בַּעֲבוֹדָה לְשֵׁם תּוֹסֶפֶת שִׁכְלוּל וְסִדּוּר בֵּית הַדִּירָה שֶׁלָּהֶם וְאֶת עֲבוֹדָתָם הָיוּ מְתַבְּלִים בְּשִׂיחוֹת נָאוֹת. כּוֹרֶשׁ סְמִית הָיָה מַרְצֶה לַחֲבֵרָיו עַל כָּל עַנְפֵי הַמַּדָּעִים, וּבְיִחוּד הָיָה מַסְבִּיר לָהֶם אֶת דְּבַר הַשִּׁמּוּשׁ הַמַּעֲשִׂי שֶׁל הַמַּדָּעִים. מֵאֵין לַקּוֹלוֹנִיסְטִים סִפְרִיָּה, הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם סֵפֶר שֶׁהָיָה תָּמִיד מוּכָן לְתַשְׁמִישָׁם וְשֶׁכָּל עַמּוּד וְעַמּוּד מִמֶּנּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לוֹ, הָיָה תָּמִיד פָּתוּחַ, – סֵפֶר שֶׁהָיָה פּוֹתֵר אֶת כָּל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם וְשֶׁבּוֹ הָיוּ מְדַפְדְּפִים וּמְעַיְּנִים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. בֵּין כֹּה וָכֹה עָבַר הַזְּמַן, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁאַנְשֵׁי הַחַיִל הַלָּלוּ לֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁים כְּלָל לְגוֹרָלָם לַיָּמִים הַבָּאִים.
וְאַף עַל פִּי כֵן, דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה אֲשֶׁר תָּבִיא לָהֶם פְּדוּת מִן הַמַּאֲסָר הַזֶּה. הַכֹּל הָיוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם אִם לֹא לְבִיאָתָהּ שֶׁל עוֹנַת הַשָּׁנָה הַחַמָּה וְהַנָּאָה, הֲרֵי לְכָל הַפָּחוֹת לַיּוֹם שֶׁבּוֹ יִפָּסֵק הַקֹּר הָאַכְזָרִי הַזֶּה. אִלּוּ הָיוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים חַמִּים כָּל צָרְכָּם, כַּמָּה טִיּוּלִים הָיוּ עוֹרְכִים, אִם אֶל גִּבְעוֹת הַחוֹלוֹת וְאִם אֶל הַבִּצּוֹת! אָז הָיוּ יוֹצְאִים לָצוּד צַיִד, וְאֵין סָפֵק הַדָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹאִים בְּרָכָה רַבָּה בַּעֲמָלָם. וְאוּלָם עַכְשָׁו לֹא הָיָה כּוֹרֶשׁ סְמִית מַנִּיחָם לָצֵאת, כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁאֵין אִישׁ מֵהֶם רַשַּׁאי לְסַכֵּן אֶת בְּרִיאוּתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין הַחֲבוּרָה יְכֹלָה לְהִתְקַיֵּם בְּלִי עֶזְרָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, וְהַכֹּל נִשְׁמְעוּ לַעֲצָתוֹ.
חוּץ מִפֶּנְקְרוֹף הָיָה מַאֲסָר זֶה קָשֶׁה בְּיִחוּד לְטוֹףּ וְהוּא הָיָה דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ. צַר הָיָה לוֹ הַמָּקוֹם בְּאַרְמוֹן הַגְּרָנִית. הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וְהִבִּיעַ עַל יְדֵי אוֹתוֹת שׁוֹנִים אֶת מֹורַת רוּחוֹ עַל הֱיוֹתוֹ חַבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים.
כּוֹרֶשׁ סְמִית הִכִּיר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁטוֹףּ מִתְקָרֵב אֶל הַבְּאֵר הָאֲפֵלָה, שֶׁנִּמְצְאָה בְּחִבּוּר עִם הַיָּם, הוּא מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת רִטּוּן מְיֻחָדִים בְּמִינָם. הַכֶּלֶב הָיָה מְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לְמִפְתַּח הַבְּאֵר, שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה קְרָשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁתָּקַע אֶת כַּפּוֹתָיו מִתַּחַת לְמִכְסֶה זֶה, כְּאִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לַהֲרִימוֹ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה נוֹבֵחַ נְבִיחָה מְשֻׁנָּה, מְלֵאָה זַעַם וַחֲרָדָה כְּאֶחָת. הַדָּבָר הָיָה בְּעֵינֵי סְמִית כְּחִידָה.
כּוֹרֶשׁ סְמִית הִתְבּוֹנֵן אֶל מִנְהָגוֹ זֶה שֶׁל הַכֶּלֶב כַּמָּה פְּעָמִים. מָה הַדָּבָר הָאָצוּר בִּתְהוֹם זוֹ, שֶׁעָלוּל לְהַרְגִּיז כָּל כָּךְ חַיָּה נְבוֹנָה זוֹ? אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהַבְּאֵר פְּתוּחָה אֶל הַיָּם. אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁחֲלָלִים צָרִים הוֹלְכִים וּמִסְתַּעֲפִים מִמֶּנָּה מִתַּחַת לָאִי? אֶפְשָׁר שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת עִם מְעָרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמַקִּים? שֶׁמָּא אַחַת הַמִּפְלָצוֹת שֶׁבַּיָּם בָּאָה לְעִתִּים לִשְׁאֹף רוּחַ עַל קַרְקָעָהּ? הָאִינְגֵ’נֵר לֹא יָכֹל לִמְצֹא פִּתְרוֹנִים לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁנִּקְרוּ בְּמֹחוֹ וְהוּא שִׁעֵר הַשְׁעָרוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה רָגִיל לִשְׁקֹל כָּל דָּבָר בְּמֹאזְנֵי הַמַּמָּשׁוּת הַמַּדָּעִית, וּלְפִיכָךְ הָיָה קוֹבֵל עַל עַצְמוֹ שֶׁהִתְמַכֵּר לַהֲזָיוֹת, וְהַרְהוֹרֵי לִבּוֹ הֱבִיאוּהוּ לִתְחוּם שֶׁלַּמַּעֲלָה מִן הַטֶּבַע. אֲבָל כֵּיצַד יְבָאֵר לְעַצְמוֹ אֶת הַדָּבָר הַמֻּפְלָא שֶׁטוֹףּ, שֶׁהָיָה מִן הַכְּלָבִים הַנְּבוֹנִים בְּיוֹתֵר וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה נוֹבֵחַ נְבִיחָה לְבַטָּלָה, לֹא פָּסַק מִלְּהָרִיחַ אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת בְּאַפּוֹ אַף הִטָּה אֵלֶיהָ אֶת אָזְנוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב? אִם בָּאֱמֶת לֹא הָיָה שָׁם דָּבָר, מָה זֶה אֵפוֹא הִרְגִּיז אוֹתוֹ כָּל כָּךְ? מִנְהָגוֹ שֶׁל טוֹףּ הֶעֱסִיק אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ סְמִית יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה מוֹדֶה זֹאת לְעַצְמוֹ.
אֶת הַרְהוֹרִי לִבּוֹ סָח הָאִינְגֵ’נֵר אַךְ לְגִדְעוֹן סְפִילֶט בִּלְבָד. הוּא לֹא רָאָה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְשַׁתֵּף גַּם אֶת הָאֲחֵרִים בָּרַעֲיוֹנוֹת שֶׁעָלוּ עַל לִבּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר הֲבַאי וּמִתַּעְתּוּעֵי דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל טוֹףּ.
לְבַסּוֹף פָּסַק הַקֹּר. שׁוּב יָרְדוּ גְּשָׁמִים, נָשְׁבוּ רוּחוֹת וְסוּפוֹת שֶׁלֶג, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ זְמַן הַרְבֵּה. הַקֶּרַח נִצְמַת וְהַשֶּׁלֶג נָמַס, וְשׁוּב הָיְתָה לָרֶגֶל דְּרִיסָה עַל חוֹף הַיָּם, עַל הָרָמָה, עַל גְּדוֹת נַחַל־הַתּוֹדָה וּבַיַּעָר. בֹּוא הָאָבִיב הֵפִיחַ חַיִּים חֲדָשִׁים בְּלֵב יוֹשְׁבֵי אַרְמוֹן הַגְּרָנִית, וּמִקֵּץ זְמַן מוּעָט לֹא הָיוּ שׁוֹהִים בּוֹ אֶלָּא בִּשְׁעוֹת הַשֵּׁנָה וְהַמַּרְגּוֹעַ.
בְּמַחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר הִרְבּוּ לַעֲסוֹק בְּעֶסְקֵי צַיִד, וְשׁוּב דָּרַשׁ פֶּנְקְרוֹף מֵאֵת הָאִינְגֵ’נֵר לְהַמְצִיא לָהֶם כְּלֵי נֶשֶׁק שֶׁל יְרִיָּה, בְּאָמְרוֹ שֶׁהַלָּז הִבְטִיחַ לָהֶם פַּעַם אַחַת לַעֲשֹׂותָם. כּוֹרֶשׁ סְמִית יָדַע הֵיטֵב, כִּי בְּלִי כֵּלִים וּמַכְשִׁירִים הַמְּיֻחָדִים לַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת רוֹבֶה הָרָאוּי לְתַשְׁמִישׁוֹ, וּלְפִיכָךְ הָיָה מִשְׁתַּמֵּט וְדוֹחֶה תָּמִיד אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת לַיָּמִים הַבָּאִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצִּיֵּן לְדֻגְמָה אֶת הֶרְבֶּרְט וְאֶת גִּדְעוֹן סְפִּילֶט, שֶׁנַּעֲשׂוּ לְרוֹבֵי קֶשֶׁת זְרִיזִים בְּיוֹתֵר וְאִמְּנוּ יָדָם לְהָמִית בְּחִצֵּיהֶם כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְנִמְצָא אֵפוֹא שֶׁאֵין נְחִיצוּת מְיֻחָדָה בִּכְלִי נֶשֶׁק שֶׁל אֵשׁ, וְהָעִנְיָן סוֹבֵל דִּחוּי. אֶפֶס הַסַּפָּן קְשֵׁה הָעֹרֶף לֹא שָׂם לֵב לְדִבְרֵי הָאִינְגֵ’נֵר וְלֹא חָדַל מִלְּהָצִיק לוֹ שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, סְפִּילֶט הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ שֶׁל פֶּנְקְרוֹף וְתָמַךְ בּוֹ בְּעִנְיָן זֶה.
“אִם מְצוּיוֹת עַל פְּנֵי הָאִי חַיּוֹת רָעוֹת,” עָנָה וְאָמַר הַכַּתָּב, “וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהֵן מְצוּיוֹת – מִן הַדִּין הוּא שֶׁנִּתֵּן אֶת דַּעְתֵּנוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶן וּלְהַכְחִידָן. אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא יוֹם וּמִלְחָמָה זוֹ תִּהְיֶה רֵאשִׁית חוֹבָה עָלֵינוּ.”
וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה לִבּוֹ שֶׁל הָאִינְגֵ’נֵר פָּנוּי לִשְׁאֵלַת הַנֶּשֶׁק, אֶלָּא לִשְׁאֵלַת הַבְּגָדִים. הַבְּגָדִים שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים הָיוּ לְבוּשִׁים אָמְנָם לֹא נִתְבַּלּוּ בִּימוֹת הַחֹרֶף, אֶלָּא שֶׁבְּשׁוּם פָּנִים לֹא יָכְלוּ לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַד יְמוֹת הַחֹרֶף הַבָּא. קֹדֶם כֹּל, מִן הַצֹּרֶךְ הָיָה לְהַשִּׂיג עוֹרוֹת שֶׁל חַיּוֹת טוֹרְפוֹת וְצֶמֶר שֶׁל בְּהֵמוֹת מֵעֲלוֹת גֵּרָה. אֶת הַצֶּמֶר הַזֶּה לֹא קָשֶׁה הָיָה לְהַשִּׂיג: אוֹתוֹ יַמְצִיאוּ כִּבְשֵׂי־בָר הַמְּצוּיִים עַל פְּנֵי הָאִי. וּבְכֵן צָרִיךְ הָיָה לִלְכֹּד מִסְפַּר כְּבָשִׂים שֶׁכָּאֵלֶּה וְלִיצוֹר מֵהֶם עֵדֶר שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ לְצָרְכֵי הַקּוֹלוֹנְיָה. הָאִינְגֵ’נֵר הָרָה וְהָגָה אֵפוֹא שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת חֲשׁוּבוֹת, שֶׁרָאָה צֹרֶךְ לְהוֹצִיאָן אֶל הַפֹּעַל בְּעוֹנַת־הַשָּׁנָה הַנָּאָה: לְכוֹנֵן בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאִי גְּדֶרֶת בְּהֵמוֹת־בַּיִת וּמִכְלָא עוֹפוֹת, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: לְיַסֵּד מֵעֵין פֶרְמָה.
לְתַכְלִית זוֹ הָיָה צֹרֶךְ לָתוּר וְלַחֲקֹר אֶת כָּל חֶלְקֵי הָאִי לִינְקוֹלְן שֶׁטֶּרֶם נֶחְקָרוּ, כְּלוֹמַר, אֶת הַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים, הַמִּשְׂתָּרְעִים מִשְּׂפַת נַחַל־הַתּוֹדָה הַשְּׂמָאלִית עַד לַחֲצִי הָאִי הַנַּחְשׁוֹנִי וְעַל פְּנֵי כָּל הַחוֹף הַשְּׂמָאלִי. וְאוּלָם תִּיּוּר כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲרֹךְ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר נָאֶה הוּא וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת לְרָעָה, וּלְפִיכָךְ הָיָה הֶכְרַח בַּדָּבָר לִדְחוֹתוֹ לְחֹדֶשׁ יָמִים.
דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁהַקּוֹלוֹנִיסְטִים יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים בְּקֹצֶר רוּחַ לְבוֹא יְמֵי הָאָבִיב הַנָּאִים, וְהִנֵּה קָרָה פִּתְאֹם מִקְרֶה, שֶׁהִלְהִיב עוֹד יוֹתֵר אֶת תְּשׁוּקָתָם לַחֲקֹר אֶת כָּל נְאוֹת אֲחֻזָּתָם.
הַדָּבָר הָיָה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ אוֹקְטָבֶּר. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָלַךְ פֶּנְקְרוֹף לְבַקֵּר אֶת הַפְּחָתִים, שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד עֲלֵיהֶן תָּמִיד שֶׁלֹּא תֶּחֱסַרְנָה דְּבַר־מַשֵּׂאת. בְּאַחַת מֵהֶן מָצָא שְׁלֹשָׁה בַּעֲלֵי־חַיִּים, אֲשֶׁר אַנְשֵׁי הַקּוֹלוֹנְיָה וַדַּאי יְקַבְּלוּם בְּרָצוֹן רָב. בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַלָּלוּ הָיוּ: פֶּקָרִי־נְקֵבָה וּשֵׁנִי גוּרֶיהָ.
פֶּנְקְרוֹף חָזַר אֶל אַרְמוֹן הַגְּרָנִית שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב עַל הַמַּלְקוֹחַ שֶׁבָּא לְיָדוֹ, וּכְדַרְכּוֹ הִשְׁתַּבַּח בִּפְנֵי חֲבֵרָיו עַל הַצְלָחָתוֹ בְּעִסְקֵי צַיִד.
“בּוֹאוּ וּרְאוּ!” קָרָא לַחֲבֵרָיו. “אֲדֹנִי כּוֹרֶשׁ, הַיּוֹם נַעֲרֹךְ סְעֻדַּת מְלָכִים! וְגַם אַתָּה, אֲדֹנִי סְפִּילֶט, תֵּהָנֶה מִסְּעֻדָּה זוֹ!”
“הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻּמָּן לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעֻדָּה”, עָנָה הַכַּתָּב, “אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת מָה אֹכַל בִּסְעֻדָּה זוֹ!”
“גּוּרֵי־חֲזִירִים יוֹנְקִים!”
“הַאַךְ גּוּרֵי־חֲזִירִים יוֹנְקִים, פֶּנְקְרוֹף? וַאֲנִי בְּשָׁמְעִי אֶת דְּבָרֶיךָ, דִּמִּיתִי שֶׁהֵבֵאתָ הַבַּיְתָה תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה עִם שְׁמַרְקָעִים. 31” “מָה אַתָּה סח?” קָרָא פֶּנְקְרוֹף. “כְּלוּם בּוֹחֵל אַתָּה בִּבְשַׂר גּוּר־חֲזִיר?”
“אֵינִי בּוֹחֵל בּוֹ,” הֵשִׁיב גִּדְעוֹן סְפִּילֶט בְּלִי שׁוּם הִתְלַהֲבוּת כָּל שֶׁהִיא, “וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲלוּ אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בְּיוֹתֵר…”
“טוֹב אֵפוֹא, טוֹב אֵפוֹא, אֲדֹנִי הַזשׁוּרְנָלִיסְט,” הֵשִׁיב הַסַּפָּן מִתּוֹךְ תַּרְעֹמֶת עַל זִלְזוּל זֶה שֶׁנָּהֲגוּ בְּצֵידוֹ. “וּבְכֵן אִיסְטְנִיס אַתָּה? לִפְנֵי שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, כַּאֲשֶׁר הֻטַּלְנוּ אֶל הָאִי, וַדַּאי הָיִיתָ שָׂמֵחַ שְׂמֵחָה גְּדוֹלָה, אִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים לְפָנֶיךָ צַיִד שֶׁכָּזֶה!”
“הוּא הַדָּבָר,” עָנָה הַכַּתָּב. “כָּךְ טִיבוֹ שֶׁל אָדָם: לְעוֹלָם אֵין הוּא שָׁלֵם תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וּלְעוֹלָם אֵין הוּא שְׂבַע רָצוֹן.”
“הֲרֵינִי מְקַוֶּה,” אָמַר פֶּנְקְרוֹף, “כִּי נֶב יַעֲרִיךְ אֶת צֵידִי הַעֲרָכָה מַעֻלָּה מִזּוֹ. הַבִּיטוּ וּרְאוּ! שְׁנֵי הַגּוּרִים הָרַכִּים הַלָּלוּ וַדַּאי טֶרֶם מָלְאוּ לָהֶם אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים! בְּשָרָם יִהְיֶה עָנֹג וְרַךְ כִּבְשַׂר הַשְּׂלָו! לְכָה וְנֵלְכָה, נֶב! הַיּוֹם אֲפַקֵּח בְּעַצְמִי עַל מַעֲשֶׂה הַצְּלִיָּה.”
"וְהַסַּפָּן הָלַךְ בְּלִוְיַת נֶב אֶל בֵּית הַבִּשּׁוּל וְהִתְמַכֵּר שָׁם לְעִסְקֵי תַּבְשִׁילִין.
הוּא עָשָׂה אֶת הַמַּטְעַמִּים כִּרְצוֹנוֹ וּכְלִבּוֹ וְאִישׁ לֹא הִפְרִיעַ אוֹתוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ. וּבֶאֱמֶת הֵכִינוּ הַפַּעַם שְׁנֵי הָרַקָּחִים, הוּא וְנֶב, הַסְּעֻדָּה מְשֻׁבָּחָה לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת. וְזֶה פֶּרֶט הַמַּאֲכָלִים שֶׁל סְעֻדָּה: שְׁנֵי גּוּרֵי פֵּקָרִי, מָרָק שֶׁל בְּשַׂר קֶנְגּוּרוּ, קֶדֶל־חֲזִיר מְעֻשָּׁן, שִׁקְדֵי אֳרָנִים, שֵׁכָר שֶׁל שָׁרְשֵׁי עֵץ הַדְּרָקוֹן, טֵה־אוֹסְוֵגוֹ, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל מָה שֶׁהָיָה מִן הַמֻּבְחָר בְּאוֹצַר הַמַּכֹּלֶת.
וְאוּלָם מָקוֹם בָּרֹאשׁ בֵּין כָּל הַמַּטְעַמִּים הַלָּלוּ נָטְלוּ שְׁנֵי גּוּרֵי הַפֵּקָרִי עֲנֻגֵּי־הַטַּעַם, שֶׁקִּטְּרוּ וְצִמְּקוּ אוֹתָם יָפֶה יָפֶה.
בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן בָּאוּלָם שֶׁל אַרְמוֹן־הַגְּרָנִית. מְרַק־הַקֶּנְגּוּרוּ הֶעֱלָה הֶבֶל וְהַמְּסֻבִּים הִתְעַנְּגוּ עָלָיו וְשִׁבְּחוּ אֶת טַעֲמוֹ הַמְּצֻיָּן.
אַחַר הַמָּרָק הֶעֱלוּ אֶת הַפֵּקָרִי. פֶּנְקְרוֹף נִתַּח אוֹתָם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מָנוֹת מָנוֹת וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּים מָנָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד.
טָעַם הַבָּשָׂר הָרַךְ הַזֶּה הָיָה בֶּאֱמֶת עָרֵב בְּיוֹתֵר, וּפֶנְקְרוֹף בָּלַע אֶת מְנַת חֶלְקוֹ מִתּוֹךְ תֵּאָבוֹן מְרֻבֶּה, וּפִתְאֹם פָּרְצָה מִפִּיו צְעָקָה וּקְלָלָה כְּאֶחָת.
“מַה זֶה הָיָה לְךָ?” שָׁאַל כּוֹרֶש סְמִית.
“הִנֵּה… הִנֵּה… נִשְׁבְּרָה אַחַת מִשִּׁנַּי!” הֵשִׁיב הַסַּפָּן.
“הֲרֵי לְךָ מַעֲשֶׂה נָאֶה!” אָמַר גִּדְעוֹן סְפִּילֶט. “נִמְצָא שֶׁבִּבְשַׂר הַפֵּקָרִי שֶׁלְּךָ אֲצוּרוֹת אַבְנֵי חָצָץ?”
“סְבָרָה הִיא,” הֵשִׁיב פֶּנְקְרוֹף וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ פִּיו אֶת הַדָּבָר, שֶׁעַל יָדוֹ אִבֵּד אֶת אַחַת מִמְּתַלְעוֹתָיו.
דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶבֶן־חָצָץ… אֶלָּא גַּרְגַּר עוֹפֶרֶת!
-
עַלְעוֹל – רוּחַ חֲזָקָה, סוֹבֶבֶת וּמְרִימָה גַּלֵּי אָבָק ↩
-
זֹאת אוֹמֶרֶת, 46 מֶטְרִים בִּשְׁנִיָּה אַחַת, אוֹ 166 קִילוֹמֶטֶר בְּשָׁעָה. ↩
-
לְעֶרֶךְ 1700 מֶטְרִים מְעֻקָּבִים ↩
-
בַּחֲמִשִּׁי לְאַפְּרִיל נִכְבְּשָׁה רִיצְ'מוֹנְד עַל יְדֵי גְרַנְט; מֶרֶד הַמִּתְבַּדְּלִים דֻּכָּא, הַגֵּנֵרַל לִי נָסוֹג אָחוֹר לְמִזְרָח, וְיַד הָאַחְדוּת הָאֲמֵרִיקָנִית הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה. ↩
-
חָרְרוּ – עֲשׂוּ חֹורִים ↩
-
מְגֻבְשָׁשׁ – שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת, תִלִּים קְטַנִּים ↩
-
הִלְחִית – כּוֹרֵעַ וְיוֹשֵׁב נִשְׁעָן עַל רַגְלָיו ↩
-
מַשְׂאֵת – דְּבַר־מַאֲכָל כָּל־שֶׁהוּא לְפַתּוֹת אֶת הַחַיָּה לָבוֹא ↩
-
עוֹפוֹת־יָם הַמִּשְׁתַּעְשְׁעִים וּמִתְעַנְּגִים בְּתוֹךְ הַסְּעָרוֹת. ↩
-
מִקְטֹרֶן – כְּעֵין מְעִיל ↩
-
עֲדָשָׁה – זְכוּכִית עֲגֻלָּה מְקֻמֶּרֶת ↩
-
קוֹנָאָה – גּוּף עָגֹל הַהוֹלֵךְ וּמִתְחַדֵּד עַד רֹאשׁוֹ ↩
-
בְּעֶרֶךְ 180 קִילוֹמֶטֶר. ↩
-
שׁוּנִית – סֶלַע בְּלֶב יָם ↩
-
סְקָלִידָה = כָּרִישׁ акула Requin, Haifisch, ↩
-
פִּירוֹג – סִירָה עֲשׂוּיָה מִגֶּזַע עֵץ אֶחָד ↩
-
מָחוֹג – מַחַט הַשָּׁעוֹן, הַמּוֹרֶה אֶת הַשָּׁעָה ↩
-
כְּאַלְפַּיִם דּוּנָמִים. ↩
-
כָּו, כַּוָּה – חַלּוֹן, אֲרֻבָּה ↩
-
אֲדָנִי (מִן צֶמָח) мальва la mauve, ↩
-
קֶדֶל – עֹרֶף ↩
-
אשלג Potasse, Potasche поташь ↩
-
הָרֶגֶל הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא רֶגֶל אַנְגְּלִית, שֶׁמִּדָּתָהּ 30 סֶנְטִימֶטֶר. ↩
-
מַאֲרוּפָה – מִין כְּלִי חֲפִירָה ↩
-
אַמְפִיבִיָּה – בְּרִיָּה שֶׁחַיָּה גַּם בַּיַּבָּשָׁה גַּם בַּמַּיִם (צְפַרְדֵּעַ וְכַדּוֹמֶה) ↩
-
מַסְטוֹדוֹן – מִין חַיָּה אַדִּירָה, שֶׁהָיְתָה קַיֶּמֶת בִּתְקוּפוֹת בְּרֵאשִׁית. ↩
-
כִּבְשׁוֹן – דָּבָר נִסְתָּר ↩
-
תִּימוֹס – (מִין צֶמַח) thym, тимян ↩
-
קוֹרָנִית־הַשָּׂדֶה Serpole, богородская трава, ↩
-
חֶרֶב טוּרְקִית עֲקוּמָה ↩
-
שְׁמַרְקָע – (מִין פִּטְרִיָּה) Trauffle, трюфель ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.