לא רחוק מִבֵית מר עוקבא ישב איש עני באהלו הַדָל, ויתן לו מר עוקבא יום יום ארבעה זוזים, ולמען לא יֵבוֹש העני ולא יֵדַע מִי נותן לו כסף דֵי מִחיָתוֹ יוֹם יום, הָיָה מר עוקבא ואִשְׁתּוֹ מַשכִּימִים בּבּקֶר בּבֹּקר, והָיו מִתגַנְבִים לָבֹא עד לפני דלת אֹהל הֶעָנִי, והיו שָׂמִים בַּלָט את ארבעת הזוּזים בֵּין הַדֶלת לְבֵין הַמְזוזָה והָיוּ שָבִים בִמהֵרָה לביתם. ככה יַעֲשוּ כל הַיָמִים, ויהי היוֹם ויאמר האיש העני אל לבו: הבה אַחְקְרָה וְיָדַעְתִּי מִי נותן לי כסף יום יום וְהוֹדִיתִי לו חַסדוֹ הגדוֹל! ויעש האיש כן, וַיַעמֹד כל הלילה על יד דלת אהלו, וַיַקְשב לכל קוֹל וּלכָל הֶגֶה1 הַנִשְמַע על יד הדלת! וַיהִי כשמְעו קול צְעָדים וַיֵט אָזנו אל בּקִיעַ הַדֶלֶת וַיַרְא וְהִנֵה אִישׁ וְאִשָׁה קְרֵבים אל אהלוֹ וְשָׂמִים בַּלָט זוּזים בין הַדֶלֶת וּבין המזוזה, וימהר העני וַיִפְתַּח את הדלת, וַיְהִי כראות מַר עוקבא ואִשתּוֹ כי נִגְלוּ, וַימָרֵר אותם הַדָבָר הזה מאד, וַיָנוסוּ, וַיִתְחַבְּאוּ בְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵש, כי אָמָרוּ: מוּטַב לַעֲלוֹת עַל הַמוֹקֵד2 מֵהַכְִלִים פְנֵי אִישׁ! (כתובות ס"ז)
ולְמַר עוקבא נוֹדע כי בעִירו נִמצָא עני בן אנָשים טובים וִישָׁרִים, וַיָשֶׂם את הדבר הזה על לִבוֹ וַיַחְלֵט1 לכַלְכּלוֹ כָל יְמֵי חַיָיו. ויעש כן מר עוקבא כאשר אמר, וַיִשְׁלח לו בַסֵתֶר כל עֶרֶב יוֹם כִּפורִים אַרְבַע מֵאוֹת זוּז, וַיהִי היום ויאמר מר עוקבא לִבְנוֹ: הֵא לך, בְנִי, ארבע מאוֹת זוז והָלַכתָּ אל העני בן האנשים הטובים, וְנִסַתרתָּ בְּבֵיתו, וְהָיָה כִראוֹתך כי אין איש, ושַׂמתָּ את הכסף תחת מְרַאֲשוֹתֵי הֶעָנִי, ויָצָאת בְהֵחָבֵא מִבֵּיתו. ויען בן מר עוקבא ויאמר: כן אֶעֱשֶׂה כאשר דברת, אבי! וַיִקח בנו את הכסף, וַיִתְגַנֵב לָבֹא אל הַבָית, וַיִתְחַבֵא תחת הַמִטָה, וַיְחַכֶה לָרֶגַע אשר יוכַל בו להַשְאִיר את הכסף ולָצֵאת בהֵחָבֵא מן הבית, ויהי הוא שוכב תחת המִטָה, וַיִשמע את האיש מדַבֵר אל אֲמָתו2 רַבְּצִי3 נא את הבית בַיַיִן הַטוֹב, ומָלֵא רֵיחוֹ את כל הַבָיִת! וַתַּעש הָאָמָה כן, וַתִּקַח יַיִן יָקָר וַתְּרַבֵּץ בו את הבית! וישם בן מר עוקבא את הדבר הזה על לב ויאמר: הָבָה אָשׁובָה אל אָבִי והִגַדְתּי לוֹ את אשר רָאוּ עיני, וחָדַל לתת לו נִדְבָתו, כי עָשִיר האיש הזה, וגם יַיִן אשר מְחִירוֹ יָקָר מאד, יִשָפֵך על רִצפַת בֵּיתו כַּמָיִם! וַיֵצא העלם בהֵחָבֵא מן הבית, וַיָשָב אל אביו, ויסַפר לו את כל אשר רָאה, ויאמר: הֲלָאִישׁ כָּזֶה, הַחַי כאַחַד הַשָׂרִים, תְּפַזֵר את כּספך, אָבִי? ויהי כשמע מר עוקבא את הדברים האלה וַיֵאָנֵחַ. ויאמר אליו בנו: עַל מָה אַתָּה נֶאֱנַח אָבִי? ויען מר עוקבא ויאמר: צר לי, בני, מאוד כי לא ידעתי את העני הזה כי מפֻנק4 הוא ורָגִיל5 לחְיוֹת כְּאַחַד הָעֲשִׁירִים, וארבע מאות זוז לא יַשפיקו6 לוֹ! ועַתָה, בני, הֵא לך עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, ומִהַרתָּ והלכת אל העני הזה, והִשְאַרתָּ בביתו שְמוֹנֶה מֵאוֹת זוּז; אֶפֶס כִּי תִזָהֵר מאוד בְמַעֲשֶׂיך, וְלא יִרְאֲךָ וְלֹא יִכָּלֵם! (שם שם)
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.