רקע
ישראל בנימין לבנר
מַר עוּקְבָא ואִשְׁתּוֹ
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

לא רחוק מִבֵית מר עוקבא ישב איש עני באהלו הַדָל, ויתן לו מר עוקבא יום יום ארבעה זוזים, ולמען לא יֵבוֹש העני ולא יֵדַע מִי נותן לו כסף דֵי מִחיָתוֹ יוֹם יום, הָיָה מר עוקבא ואִשְׁתּוֹ מַשכִּימִים בּבּקֶר בּבֹּקר, והָיו מִתגַנְבִים לָבֹא עד לפני דלת אֹהל הֶעָנִי, והיו שָׂמִים בַּלָט את ארבעת הזוּזים בֵּין הַדֶלת לְבֵין הַמְזוזָה והָיוּ שָבִים בִמהֵרָה לביתם. ככה יַעֲשוּ כל הַיָמִים, ויהי היוֹם ויאמר האיש העני אל לבו: הבה אַחְקְרָה וְיָדַעְתִּי מִי נותן לי כסף יום יום וְהוֹדִיתִי לו חַסדוֹ הגדוֹל! ויעש האיש כן, וַיַעמֹד כל הלילה על יד דלת אהלו, וַיַקְשב לכל קוֹל וּלכָל הֶגֶה1 הַנִשְמַע על יד הדלת! וַיהִי כשמְעו קול צְעָדים וַיֵט אָזנו אל בּקִיעַ הַדֶלֶת וַיַרְא וְהִנֵה אִישׁ וְאִשָׁה קְרֵבים אל אהלוֹ וְשָׂמִים בַּלָט זוּזים בין הַדֶלֶת וּבין המזוזה, וימהר העני וַיִפְתַּח את הדלת, וַיְהִי כראות מַר עוקבא ואִשתּוֹ כי נִגְלוּ, וַימָרֵר אותם הַדָבָר הזה מאד, וַיָנוסוּ, וַיִתְחַבְּאוּ בְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵש, כי אָמָרוּ: מוּטַב לַעֲלוֹת עַל הַמוֹקֵד2 מֵהַכְִלִים פְנֵי אִישׁ! (כתובות ס"ז)



  1. הַבָרֶה зукъ  ↩

  2. מְדוֹרַת אֵשׁ костеръ  ↩

המלצות קוראים
תגיות