שמעון פרוג

I

הַחַשְׁתָּ בִלְבָבְךָ אֶת נֹעַם הָרְגָעִים –

עֵת תַּחַת יַד שֶׂפֶק וּמַכְאוֹב נוֹרָאִים

בִּשְׁעִיפִּים בַּלַּיִל – כִּבְקֶסֶם חֲבָרִים

בְּךָ מֵיתָר יִתְעוֹרֵר, בַּלֵּב בַּמִּסְתָּרִים;

בְּעֶצֶב, אַט אַט, שֶׁפֶל קוֹלוֹ יַשְׁמִיעַ

כְּשֶׁפֶל קוֹל קֶרֶן – תַּמְרוּרִים יַבִּיעַ

בְּאִישׁוֹן הַלַּיְלָה עַל אַחַד הֶהָרִים,

וּמַחֲנוֹת חֶזְיוֹנוֹת אֵלֶיךָ יִנְהָרוּ

מִשָּׁנִים נִשְׁכָּחוּ, מֵעִתִּים עָבָרוּ;

וּמַרְעִיד אָז תַּעֲמֹד לִפְנֵי זֹה הָעֵדָה

וּתְרוּעַת עֲלִיצוּת עַל שְׂפָתְךָ נוֹדֵדָה

כִּתְרוּעַת הַיֶּלֶד לְמַרְאֵה כוֹס פֶּרַח

מִתְגַּלָּה רִאשׁוֹנָה מִמִּכְסֵה הַקֶּרַח,

וּלְמַרְאֵה הַמְבַשְּׂרִים הַעוֹרְבִים הַבָּאִים

בְּהָמוֹן שָׂמֵחַ עַל רָאשֵׁי הַסְּלָעִים…

וְתַאֲמִין אֱמוּנָה כִּי כֹל שֶׁהוֹגִיעַ

זֶה עַתָּה מִקָּרוֹב מוֹרָשֵׁי לִבֶּךָ,

שֶׁהִקְדִּיר אוֹר יוֹם וַעֲרָפֶל הִצִּיעַ

וּמִלָּא בָרַעַל וְלַהַב כְּסָלֶיךָ –

כָּל אֵלֶּה אַךְ הָיוּ חֲלֹמוֹת חַלְחָלָה,

תַּעֲלוּלֵי הַדִּמְיוֹן בְּנֶפֶשׁ נִבְהָלָה.

וְכָל הַחֲלֹמוֹת נָגֹזוּ נָסָעוּ

כַּמֵּתִים עֵת קַוֵּי הַשַּׁחַר יֵרָאוּ,

וּשְׁנִיָּה הִתְחַדְּשׁוּ יָמֶיךָ בְּנֹעַר

וּבְעֶדְנַת הַיֶּלֶד כַּבֹּקֶר לָטֹהַר

וּשְׁנִיָּה יָרִיעוּ בַלֵּב הַמֵּיתָרִים

בָּעֹז, בַּעֲלִיצוּת וּבְקוֹלוֹת נֶאְדָּרִים…

קוֹל מֵיתָר כָּזֶה בְּלִבָּתִי כֹאֶבֶת

יִתְעוֹרֵר עֵת אֶקְרָא גִלְיוֹנֵי אַל־מָוֶת,

עֲלֵיהֶם יַד אֱמֶת וּתְהִלָּה רָשָׁמָה

זִכְרוֹנוֹת הַיָּמִים הַיְקָרִים,

עֵת הֵן מִשָּׁמַיִם הוֹפִיעוּ

בֶּהָדָר לְגָרֵי אֲדָמָה,

וְשִׁירָה רִאשׁוֹנָה הִשְׁמִיעוּ

לְקוֹל כַּבְלֵי בַרְזֶל נִשְׁבָּרִים. –

II

מִסִּתְרֵי הַקֹּדֶשׁ, מֵעַב הָעֲרָפֶל

הָעֹטֶה כַשַּׂלְמָה אַגָּדוֹת עוֹלָמִים,

עֲדַת תְּמוּנוֹת קֹדֶשׁ לְפָנַי עֹבֶרֶת;

וּכְנֹגַהּ הַשַּׁחַר הַנִּשְׁקָף בַּשֶּפֶל

הַמְרַחֵף עַל קָנֶה וָסוּף בָּאֲגַמִּים,

עַל אָחוּ וָגֹמֶא בַּנְּחָלִים הַנְּשַׁמִּים –

גִּזְרָתָן, תַּבְנִיתָן כֵּן שְׁקוּפָה חִוֶּרֶת,

וּבְשֶׁקֶט וּדְמָמָה כֵּן עֵינָן מַזְהֶרֶת…

הֵד קוֹלוֹת נִפְלָאִים אָז אָזְנַי יִקָּחוּ

מִשָּׁנִים כְּבָר עָבְרוּ, מֵעִתּוֹת נִשְׁכָּחוּ…

הוֹי, עוֹלַם הַפְּלָאוֹת, כַּבִּיר עֲלִילִיָּה,

מְקוֹר כָּל תִּפְאֶרֶת וּתְהִלָּה נִשְׂגָּבֶת!

מִמְּעִי הַמַּפָּלָה, מִגַּלֵּי הַשְּׁאִיָּה

תַּבְנִיתְךָ לְפָנַי מִתְנַשְּׁאָה, נִצָּבֶת.

וְשִׁירַת אַהֲבָה וּמִשְׁפָּט וָחֹפֶשׁ

כְּחֹמֶר מִשְׁבָּרִים הַלֵּב תְּרַתֵּחַ,

וּשְׁנִיָּה בְדָמִי הָאֵשׁ תִּתְלַקֵּחַ

וּתְרוּעָה תִתְפָּרֵץ מֵעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ…

בָּרְגָעִים הָאֵלֶּה הַנְּעִימִים הַיְקָרִים

כַּחֲלוֹמוֹת יֵרָאוּ כָּל נַחֲלֵי מִשְׁבָּרִים,

כָּל צוּקוֹת הַתֹּפֶת, כָּל גַּלֵּי הָרֶפֶשׁ,

כָּל אַלְפֵי הַקְּבָרִים מִכָּל הָעֲבָרִים –

שֶׁל אשֶׁר, שֶׁל תִּקְוָה שֶׁהָיוּ לָאֶפֶס…

אָז אֶרְאֶה אֶת עַמִּי בְּאֶרֶץ מֹרִיָּה

כִּבְיָמִים מִקֶּדֶם שֶׁיָּרְדוּ נְשִׁיָּה,

הוּא עוֹבֵד אַדְמָתוֹ בְּאֵת וּמַחֲרֶשֶׁת,

הוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ גַּם דֶּגֶל וָקֶשֶׁת…

………………..

הוֹי, אָחִי, הוֹי, רֵעִי הַמְחַבֵּק אַשְׁפַּתּוֹת,

הַכֹּאֵב הַנּוֹדֵד בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת,

גְּשָׁה הָלְאָה! אַל תַּרְאֶה פָּנֶיךָ הָרָעִים!

פֶּן תָּבֹא בְלִי־מֵשִׂים לְאָזְנִי תְּלוּנָתְךָ,

פֶּן תַּחַז בַּת עֵינִי אֶת אֵגֶל דִּמְעָתְךָ –

וְנָדַף כֶּעָשָׁן חֲלוֹמִי הַנָּעִים…

(בִּקְרֹא בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ)

לִפְנֵי סִפְרִי קְדשׁ־הֶגְיוֹנַי

הֶעֱלֵיתִי אֶת הַמְּנוֹרָה,

דּוּמָם תָּאִיר הַשַּׁלְהֶבֶת,

עַל הֶעָלִים תִּשְׁלַח אוֹרָהּ.

דּוּמָם תָּאִיר הַשַּׁלְהֶבֶת

אֶל הֶעָלִים הַנִּפְלָאִים,

דּוּמָם יֵרְדוּ גַם אֶל לִבִּי

אוֹרוֹת קֶסֶם, אוֹרוֹת פְּלָאִים.

אֶל הַמִּלִּים הַנִּשְׂגָּבוֹת

אָשִׂים עֵינַי אֶתְבּוֹנֵנָה,

וּכְעֵינַיִם תִּתְבּוֹנַנָּה

אֶל לִבָּתִי אַף גַּם הֵנָּה.

וּכְעֵינַיִם תִּתְבּוֹנַנָּה, –

מַה תָּאוֹרְנָה הָעֵינָיִם!

לָמוֹ נֹגַהּ אוֹר יְקָרוֹת

כַּכּוֹכָבִים בַּשָּׁמָיִם.

וּבְלִבָתִי הַנֶּחֱלָאָה

מִנִּי מְרִירוּת פִּיד וּתְלָאוֹת –

נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים יִפְּחוּ

אֵל הַמִּלִּים הַנִּפְלָאוֹת.

הוֹי, הָאִירִי נָא, מְנוֹרָתִי,

בַּאֲפֵלַת הָעוֹלָמִים,

לַפִּיד אֵשׁ הֶגְיוֹנֵי נֶצַח,

מְאוֹר שִׂמְחוֹתַי כָּל הַיָּמִים!

* * *

לִפְנֵי סִפְרִי הַפָּתוּחַ

הֶעֱלֵיתִי אֶת הַמְּנוֹרָה,

וַיּוֹפִיעוּ עַל הֶעָלִים

כּוֹכְבֵי נֶצַח, כּוֹכְבֵי אוֹרָה.

וַיּוֹפִיעוּ עַל הֶעָלִים

הַנִּפְלָאִים הַנִּשְׂגָּבִים,

וַיִּתְלַקְּחוּ מִדֵּי רֶגַע

וַיַּבְרִיקוּ הַכּוֹכָבִים.

פִּתְאֹם עָבְרָה רוּחַ קַלָּה

עַל הֶעָלִים הַנִּשְׂגָּבִים…

הַשַּׁלְהֶבֶת אָסְפָה נָגְהָהּ,

אֶסְפוּ נָגְהָם הַכּוֹכָבִים…

קֹר וָחשֶׁךְ הִשְׂתָּרָרוּ,

מַחֲנֵה תְמוּנוֹת נֶגְדִּי עֹלָה.

אֶרְאֶה “רוּחוֹת” תִּתְנוֹדֵדְנָה,

וּכְתַכְרִיכִים – בָּאֲפֵלָה…

הֵנָּה הוֹלְכוֹת, הֵנָּה קְרוֹבוֹת.

אֶרְאֶה אַחַת כְּבָר עָמָדָה…

אֶרְאֶה אוֹתָהּ מִשְׁתּוֹחֵחָה,

עַל הֶעָלִים תָּשִׁית יָדָהּ…

וּמַבֶּטֶת בְּעַצֶּבֶת

– הוֹי, עַצֶּבֶת מַה נֶּעְכָּרָה! –

אֶגְלֵי דֶמַע תִּזַל עֵינָהּ

וּמֵעָפָר יִשַּׁח דְּבָרָהּ:

"אָחִי, אָחִי, רֵיחַ רָקָב

יָשִׂים מַחֲנַק בְּאַפֵּינוּ,

אָחִי, אָחִי, שׁוּר הַבִּיטָה,

הֲתַכִּירָה אֶת צַלְמֵנוּ?

הֲתַכִּירָה הַיָּדַיִם

שֶׁהִתְפָּרְקוּ בִנְחֻשְׁתֵּיהֶן?…

הֲתַכִּירָה הָעֵינַיִם

שֶׁנָּמַקּוּ תּוֹךְ חוֹרֵיהֶן?

שֶׁנָּמַקּוּ – שֶׁעָשֵׁשׁוּ

מִנִּי עֹנִי, מֵעַצָּבֶת;

אֲשֶׁר הֻכּוּ בַסַּנְוֵרִים

בַּאֲפֵלַת גֵּיא צַלְמָוֶת?…

הֲתַכִּירָה אֶת הַגְּוִיָּה,

זֹאת הַגְּוִיָּה שֶׁנִּצְרָבָה

עַל קְרָבֶיהָ עַל דָּמֶיהָ

כָּל יָמֶיהָ בַּלֶּהָבָה?…

אָחִי, אָחִי, לֹא לַחִנָּם

יִגְּהוּ קַוֵּי אוֹרוֹת פְּלָאִים

כַּכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם

עַל הֶעָלִים הַנִּפְלָאִים.

לֹא לַחִנָּם יִגְּהוּ אוֹרוֹת

עַל הַסֵּפֶר קְדשׁ־הֶגְיוֹנוֹת,

זֶה הַסֵּפֶר רַב־הַיָּמִים,

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, מְאוֹר חֶזְיוֹנוֹת!"…

* * *

דּוּמָם תָּאִיר הַשַּׁלְהֶבֶת

עַל הֶעָלִים הַנִּפְלָאִים,

דּוּמָם יֵרְדוּ גַם אֶל לִבִּי

אוֹרוֹת קֶסֶם, אוֹרוֹת פְּלָאִים.

אֶל הַמִּלִּים הַנִּשְׂגָּבוֹת

אָשִׂים עֵינַי אֶתְבּוֹנֵנָה,

וּכְעֵינַיִם דֹּמְעוֹת בֹּכוֹת

תִּתְבּוֹנַנָּה אַף גַּם הֵנָּה.

אֶל לִבָּתִי בָּעַצֶּבֶת,

גַּם תַּבְרֵקְנָה כַכּוֹכָבִים

הַמַּזְהִירִים לִסְבִיבוֹתָם

בַּאֲפֵלָה בֵּינוֹת עָבִים…

הוֹי, הָאִירִי נָא, מְנוֹרָתִי,

אֶת אֲפֵלַת הָעוֹלָמִים,

לַפִּיד אֵשׁ הֶגְיוֹנֵי־נֶצַח,

מְאוֹר שִׂמְחוֹתַי כָּל הַיָּמִים!

(בור כלא. הנביא ירמיהו הכלוא בפקודת המלך צדקיהו מְצַוֶּה את ברוך בן נריה הצעיר לכתוב את דברי נבואתו על המגלה).

– כְּתוֹב, בְּנִי! וּתְנֵנִי לָצֶקֶת הַמְּרִירוּת

שֶׁאֶשְׁתֶּה חֲמָתָן זֶה שָׁנִים כַּבִּירוֹת:

מְרִי־תִקְוֹת נִכְזָבוֹת וּדְמָעוֹת נֶעֱצָרוֹת,

מְרִי צוּקוֹת נוֹדָעוֹת וּמְצוּקוֹת נִסְתָּרוֹת,

וְיָדְעוּ בְנֵי חֶלֶד בַּיָּמִים הַבָּאִים

מַה גָּדַל הַיָּגוֹן, מֶה עָצְמוּ הַפְּגָעִים…

וּבְאֵפֶר הַדֹּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְבָעֵר

עֵת רוּחַ “הֶעָבָר” בָּהֵמָּה נָשָׁבָה –

עוֹד נִצּוּץ קוֹדֵחַ בַּמִּסְתָּר יִשָּׁאֵר

מִדִּבְרֵי הַמְּגִלָּה הַחוֹצְבִים לֶהָבָה.

הַבִּיטָה, יַקִּירִי, מֵי־יָם לֹא יִרְעָשׁוּ,

תָּנֹמְנָה אֳנִיּוֹת, מִפְרָשִׂים נִטָּשׁוּ,

הַשֶּׁמֶשׁ בֹּעֶרֶת בִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם,

וּמַחֲנוֹת נְשָׁרִים מִסָּבִיב נִקְהָלוֹת

וּבְרַעַשׁ וְשָׁאוֹן מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם

עַל כָּרִים נִחָרִים, עַל שְׁדֵמוֹת אֻמְלָלוֹת.

עֲיֵפִים וִיגֵעִים שָׁם עֹמְדִים עֲיָרִים

וְשׁוֹאֲפִים רוּחַ בְּצֵל עֲצֵי־תְּמָרִים.

הָרוּחוֹת יִשְׁלָיוּ… הָאָרֶץ נֶעְתָּמָה…

וּפִיחַ וָאֵפֶר שָׂמוּהָ לִשְׁמָמָה..

אַךְ – אוֹיָה לָכֶם הַנִּשְעָנִים עַל תֹּהוּ!

הוֹי, גּוּרוּ הִתְפַּלְּצוּ מִיּוֹם הַשִּׁלּוּמִים…

יוֹם בּוֹ תִתְעוֹרַרְנָה כָּל אַבְנֵי הַבֹּהוּ

בְּמִדְבַּר עֵפָתָה… וְרוּחוֹת אֲיֻמִּים

בָּאֵפֶר יַשֵּׁבוּ… וְאֵשׁ אַכְזְרִיָּה

תִּתְלַקַּח וּתְלַהֵט עַד שְׁאוֹל הַתַּחְתִּיָה…

כֵּן נִצּוּץ קוֹדֵחַ בַּמִּסְתָּר יִשָּׁאֵר

מִדִּבְרֵי הַמְּגִלָּה הַחוֹצְבִים לֶהָבָה

בֵּין גַּלֵּי הַדֹּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְבָעֵר

עֵת רוּחַ “הֶעָבָר” בָּהֵמָּה נָשָׁבָה.

הַדֹּרוֹת יַחֲלֹפוּ… כְּרַעַם רָקִיעַ

וּכְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל תֵּבֵל נִרְדָּמָה

קוֹל דְּבָרַי יִשָּׁמַע בְּרָמָה מֵרִיעַ

וְהִרְעִישׁ וְהִרְגִּיז אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה!…

(הנביא ישעיהו)

עֵת אֶרֶץ יְהוּדָה לְחֵרֶם נֶהְפָּכָה

מִקִּנְאַת מִפְלַגּוֹת, מִשִּׂנְאַת מִשְׁפָּחָה,

עֵת עשֶׁר תִּפְאֶרֶת וִיגִיעַ כַּפַּיִם

שֶׁרָכְשָׁה בַת־צִיּוֹן בְּזֵעַת אַפַּיִם

וּבְכִשְׁרוֹן הַדַּעַת וּמוֹחַ עֲצָמוֹת –

לְאַיִן עֵת הָיוּ מִמְּרִיבוֹת נִזְעָמוֹת –

אָז קָם וַיִּתְעוֹרֵר אִישׁ נַעֲלֶה, אִישׁ נָבִיא,

קוֹל רַעַם שָׁמַיִם בִּשְׂפָתָיו הֵרִיעַ,

אִמְרוֹתָיו כַּלַּהַב, שַׁאֲגָתוֹ כְלָבִיא

וּלְמֻכֵּי סַנְוֵרִים מוּסָרוֹ הִבִּיעַ…

אִם קוֹלוֹ כְבָר נֶחְבָּא, אִמְרוֹתָיו נָדַמּוּ,

כָּל מַעֲשָׂיו, מִפְעָלָיו אָבָדוּ, נָשַׁמּוּ,

וּבְחֶשְׁכַת הַקֶּבֶר שֹׁכֶנֶת הַגְּוִיָּה;

אִם הָרֵי בַת צִיּוֹן, כָּל אַדְמַת מוֹרִיָּה,

כָּל מָקוֹם – שָׁם הָיָה גַּם דֻּכָּא גַם עֻנָּה

וּדְבָרָיו הִבִּיעַ בָּעֹז, בֶּאֱמוּנָה –

כְּבָר הֻכּוּ לִשְאִיָּה וּלְשִׁמֲמוֹת צִיָּה, –

עַל לוּחַ לֵב עַמּוֹ עוֹד דְּבָרָיו קַיָּמִים

וְעִקְבוֹת יִפְעָתָם עַד עַתָּה נוֹדָעוּ…

הוֹי, שִׁמְעוּ אֲנָשִׁים! מִקֶּבֶר עוֹלָמִים

– שָׁם עַצְמוֹת הַנָּבִיא מַרְגּוֹעַ מָצָאוּ –

יִשָּׁמַע קוֹל עֹלֶה: ־ "יָבֹאוּ הַיָּמִים

אָז תֶּחְדַּל מַשְׂטֵמָה, אָז יִתַּם כָּל זָעַם,

אָז יַחַד יִתְחַבְּרוּ הָעַמִּים כֻּלָּהַם,

אָז יָקוּם לִדְמָמָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

קוֹל הֶמְיַת בֶּן־קֶשֶׁת, קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה,

הָאָדָם יִתְגָּאֶה בִּגְבוּרָה אַחֶרֶת,

הוֹד אַחֵר לוֹ יִקַּח לִצְבִי וְּלְתִפְאֶרֶת:

הֶגְיוֹנֵי הָרוּחַ אָז יִהְיוּ לִתְהִלָּה,

תּוּשִׁיָּה וּנְדִיבוֹת – כַּבִּירוֹת עֲלִילָה.

וּמְקוֹם שֶהִתְנוֹסֵס בְּרַק־חֶרֶב מֹרָטָה

וְקֵצֶה לֹא הָיָה לֶחָלָל, לַגְּוִיָּה,

מִכֹּבֶד מִלְחָמָה, מֵחֶשְכַת עֲלָטָה –

שָׁם תִּשְׂגֶּא, שָׁם תִּרְעַשׁ שִׁבֹּלֶת פֹּרִיָּה

וְשִׁירָה עַלִּיזָה מִסָּבִיב בַּכִּכָּר

בִּרְוָחָה וָחֹפֶשׁ יַשְמִיעַ הָאִכָּר!"…

במדבר י“א, כ”ז–ל.

יְרִיעוֹת הָאֹהֶל לְפֶתַע הוּרָמוּ.

בַּפֶּתַח הִתְפָּרֵץ הַנַּעַר מְבֹהָל

וּבְפָנִים לְבָנִים, וַיִּקְמוֹט אֶת אֶרֶג

הָרִקְמָה בְּיָמִין רֹעֶדֶת, וַיִּקְרָא

קוֹל גָּדוֹל: "תַּהְפּוּכָה וָמַעַל, אֲדוֹנִי!…

הוֹי, אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה!…

הָעֵדָה בּוֹגֵדָה… בְּשָׁאוֹן הִתְאַסְּפָה

וּמַטָּה אֶל נִיבָם אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת"…

וַיִּתַּר יְהוֹשֻעַ מִמְּקוֹמוֹ וַיִּמְלוֹל

בְּלִי־מֵשִׂים בְּרַגְלוֹ גִּלָּיוֹן – בּוֹ רָשׁוּם

בְּחֶרֶט כָּל תֹּכֶן הַגְּבוּלִים מִסָּבִיב,

וַיִּקְרָא: “הוֹי, כְּלָאֵם אֲדוֹנִי בֶן־עַמְרָם!”…

וַיִּקְרַב הָרֹעֶה לְאִטִּי הַפֶתְחָה

וַיַּעֲמֹד עַל מִפְתַּן הָאֹהֶל וַיַּבֵּט

לַמִּישׁוֹר מִסָּבִיב… עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת

הַתְּלוּלוֹת, בְּצֵל עֲצֵי רֹתֶם רַעֲנַנִּים,

שָׁם עָמְדוּ שְׁנֵי זְקֵנִים, וּשְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים

הִשְתַּעֲשַׁע בֶּהָדָר עַל פְּנֵיהֶם הַמְּאִירִים.

מִסְּבִיבָם כְּגַלֵּי מֵי נַחַל הִתְאַסְּפוּ

גַּם זְקֵנִים וּצְעִירִים גַּם נָשִׁים וִילָדִים,

וְצִלָּם שָׁם יִגְדַּל מֵרֶגַע לָרֶגַע

עַל אַדְמַת הַמִּישׁוֹר הַמָּלֵא חוֹל לוֹהֵט,

לְנֹגַהּ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיּוֹרְדָה הַיָּמָּה…

וַיִּפֶן הָרֹעֶה הַיָּשִׁישׁ לִמְשָׁרְתוֹ,

וַיְכוֹנֵן אֵלֵיהוּ אֶת עֵינָיו הַבְּהִירוֹת

הַמְפִיקוֹת תּוֹכֵחָה וּמוּסַר מֵישָׁרִים.

שְׂחֹק־קַל מְהוּל־עֶצֶב עַל שְׂפָתָיו הוֹפִיעַ,

צֵל דַּק עַל הוֹד מִצְחוֹ הִתְעַלֵּם וַיַּחֲלֹף,

וַיִּקְרָא בַדְּמָמָה: "הַנְּקָמָה תִדְרשָׁה?…

מַדּוּעַ? נְקָמָה עַל אִמְרוֹת מֵישָׁרִים?!..

הַאֻמְנָם הָאֱמֶת – הִיא קִנְיַן הָאֶחָד? –

מִי יִתֵּן וְהָיָה כָל עַמִּי נְבִיאִים!"…

דברים ג', כ“ה–כ”ח;–ל“ב, מ”ח–נ“ב;–ל”ד, א–ה.

סָר אֶל מִשְׁמַעַת אֵל עֶלְיוֹן וּרְצוֹנוֹ –

מֵעַרְבוֹת שְׂדֵה מוֹאָב הִתְנַשֵּׂא בֶן־עַמְרָם

וַיְכוֹנֵן אֶת רַגְלָיו בְּמַעֲלֵה הַלּוּחוֹת

אֶל הַר הָעֲבָרִים, הַנִּשְׁקָף מִנֶּגֶד

בְּרֹאשׁוֹ הָעָטוּף חֲתֻלַּת עֲרָפֶל,

שָׁם תֹּמְכִים רָקִיעַ בְּשִׂיא זְרֹעוֹתֵיהֶם

אֲרָזִים נִזְעָמִים וּקְמוּטִים מִזֹקֶן.

וַיִּצְלַח בְּיָדוֹ עֲלוֹת רֹאש הַפִּסְגָּה,

וַתַּעֲבֹר עַל פָּנָיו כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי,

הוֹד יָפְיָהּ, כָּל טוּבָהּ מִקָּצֶה לַקָּצֶה.

הַשֶּׁמֶשׁ לִמְבוֹאָהּ קָרֵבָה, וּפֶלֶג

אַרְגָּמָן עַל חֶלְקַת הַיַּרְדֵּן שֹׁפָכֶת;

אוֹר־שׁוֹשָׁן מְרַחֵף עַל כִּכַּר הַשָּׁרוֹן

לִנְגֹהוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַהֹלְכָה לִשְׁקוֹעַ.

הַכַּרְמֶל יְפַלֵּג אוֹר תְּכֵלֶת מִלְמַעְלָה

עַל יִפְעַת הַשִּׁפְלָה הַלְּבוּשָׁה מַחֲלָצוֹת;

הָעַיִן גַּם תֵּכַהּ גַּם תֵּלַהּ מֵהַבִּיט

מְלֹא רֹחַב הַמֶּרְחָק בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. –

שֶׁלְּיָמִין יֵעָלֵם בְּבִקְעַת הַדָּנִי

וּשְׂמֹאלָהּ – בְּאֵד שֶׁעַל מֵי יָם הַמֶּלַח;

פֹּה הָרֵי אֶפְרַיִם, עֲרָבָה וָנַחַל,

שָׁם אֶרֶץ נַפְתָּלִי וּגְבוּלוֹת הַמְנַשִׁי;

עֲרֵמוֹת חוֹל אָדֹם בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי;

הַלְּבָנוֹן הֶעָטוּף בְּשֶׁלֶג עוֹלָמִים

הַנּוֹשֵׂא עַל שִׁכְמוֹ אֲרָזִים זוֹעֲפִים –

עַל רֹאשָׁם מֵעַל הַדְרַת שֵׂיבָה חוֹפֶפֶת;

מִפְלַגּוֹת עֵץ זַיִת וּתְמָרִים רַעֲנַנִּים

וּפְלָגִים הַמַּטִּים אֶת דַרְכָּם בֵּין הָרִים…

הוֹי, כַּמָּה חֶזְיוֹנוֹת וּתְמוּנוֹת וּצְבָעִים,

קַרְנַיִם, צִיּוֹנִים וּצְלָלִים נִפְלָאִים,

מְמַלְאֵי הָרוּחַ, מַרְהִיבֵי עֵינָיִם!

וַיִּפֹּל הַיָּשִׁיש הַקָּדוֹשׁ עַל בִּרְכָּיו

וַיֵּבְךְּ וַיִּתְיַפַּח כְּיֶלֶד אֵין אוֹנִים

וַיִּקְרָא: "הָהּ, אֵלִי אֵל צֶדֶק, רַחֲמֵנִי!

מַר, מַר לִי לִגְוֹעַ בְּטֶרֶם אַצִּיגָה

כַּף רַגְלִי עַל גְּדוֹתֵי חוֹף אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי –

מַטְרַת כָּל חַיַּי, מַאֲוַיַּי, תִּקְוֹתַי…

הַנִּיחָה לִי לִרְחֹץ אֶת קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלַּי

הַלְּבָנוֹת, בְּזֶרֶם מֵי יַרְדֵּן הַזַכִּים!

הַנִּיחָה לִי הַרְוֹת אֶת נַפְשִׁי בִּנְעִימוֹת

הַצְּלָלִים בַּיְעָרִים – בָּם אוֹר לֹא יֵרָאֶה.

הַנִּיחָה לִי לִשְׁאֹף הָרוּחַ בַּמֶּרְחָב.

אַף יֵתֶא נָא רוּחַ הָעֶרֶב הַנָּעִים

וְחָלַף וְחָמַק בְּשׁוּבָה וָנַחַת

עַל לִבִּי הַנִּחָר מִשֶּׁמֶשׁ תַּלְאוּבוֹת…

רַחֲמֵנִי, אֵל צֶדֶק, רַחֲמֵנִי, אֵל עֶלְיוֹן!

יוֹם אֶחָד נָא תְנֵנִי בָאָרֶץ הִסְתּוֹפֵף

יוֹם אֶחָד – בִּיגִיעַת שְׁנוֹת עָמָל כַּבִּירוֹת!"

– “בֶּן תְּמוּתָה!” – אָז נִשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא מִמָּרוֹם –

אִישׁ בְּחִירִי הַמּוּרָם, הַטּוֹב בִּבְנֵי־תְמוּתָה!

מֵי קָדֵשׁ הַזְכִּירָה… שָׁם יָד הֲרִימוֹתָ

עַל אֶבֶן דּוֹמֵמָה הַחַפָּה מִפֶּשַׁע

וַתָּבָז נִיב שָׂפָה וַתִּבְחַר עֹז אֶגְרוֹף!…

לֹא! לֹא תָבֹאָה לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה!"…

¹

ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים, ועליהם על הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר מתוך האש.

(דברים ט' י').

אָזִינָה אַנְחָתְךָ, אָבִינָה פְגָעֶיךָ.

וּבְנֶפֶשׁ מְצֵרָה מֵחֶמְלָה נִכְמָרָה

אֶתְבּוֹנֵן בַּכְּבָלִים, אַבִּיטָה בַסֶּלַע

אֵלֵימוֹ גְוִיָּתְךָ רֻתָּקָה, אֻסָּרָה…

אֲהָהּ, אֱלֹהֶיךָ – אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם,

קְשֵׁה לֵב בְּמִשְׁפָּטוֹ, אַכְזָרִי, גְּדָל חֵמָה;

אַךְ דּוֹם עֲדֵי רֶגַע נָא קָרְבַּן הַנְּקָמָה!

אֵלַי הִתְבּוֹנֵנָה וּבִי הִנָּחֵמָה:

לֹא גָנַבְתִּי אֵשׁ קֹדֶשׁ מֵאֵלִי אֵל עֶלְיוֹן,

לֹא גְנַבְתִּיהָ מִמֶּנּוּ כִּי הוּא לִי נְתָנָהּ

וּשְׂאֵתָהּ צִוַּנִי בֵּין יוֹשְׁבֵי צַלְמָוֶת

וּלְפָקְדָהּ וּלְשָׁמְרָה וּלְנָצְרָהּ נֶאֱמָנָה;

לֹא גָנַבְתִּי אֵשׁ קֹדֶשׁ מֵאֵלִי אֵל עֶלְיוֹן

וְלִי בִמְחִיר כַּבִּיר הִיא נִתְּנָה לְמָנָה;

בְּמֵיטַב הַדְּמָעוֹת וּבְמִבְחַר הַדָּמִים

בַּעֲדָהּ שִׁלַּמְתִּי זֶה יָמִים עַל שָׁנָה;

זֶה יָמִים עַל שָׁנָה וַעֲדֶנָּה גַּם עַתָּה

מֵעִמִּי יְשֻׁלַּם בַּדָּם וּבַדְּמָעוֹת.

הָהּ, דַּיָּה לֹא אַחַת אַךְ רִבְבוֹת דַּיּוֹת

וְאַלְפֵי צִפְעוֹנִים יְנַקְּרוּ הַכְּלָיוֹת…

אֶת דָּמִי יְעַלְעוּ, יָלֹקּוּ הַפְּצָעִים,

יָמֹצּוּ לִבָּתִי וּלְשַׁדִּי בַחַיִּין,

וּלְעֻמַּת מַכְאוֹבַי וִיסוּרַי הַקָּשִׁים

עֱנוּתְךָ,פְּגָעֶיךָ – אַךְ אֶפֶס וָאָיִן!…

(ירמיה א‘; כ’; כ"ב)

שָׂא הָלְאָה אֶת נַפְשִׁי לְמֶרְחַקֵּי אוֹרָה

שָׁם רַחַב לֹא מוּצָק, לִנְאוֹת הָעֲרָבָה;

שָׁם מֶרְחָב אֵין קֵצֶה כִּבְלִבִּי הַדְּאָבָה,

כִּיגוֹנִי הַגָּדוֹל הַנּוֹרָא.

הַתִּקְוֹת הַיְשָׁנוֹת אָעִירָה לִתְחִיָּה,

אֱמוּנָה, חֶזְיוֹנוֹת וּמַרְאוֹת מַזְהִירִים,

וּבְרַחַב הַצִּיָּה גָּל מַיִם אַדִּירִים

מֵעֵינַי יִשָּׁפֵךְ בִּבְכִיָּה.

אָז אַכֶּה מֵיתָרִים, אַרְעִישֵׁם נִפְלָאוֹת,

אָז יִזַּל כַּשֶּׁטֶף קוֹל זְמִירוֹת נִשְׁכָּחוֹת;

תִּשְתַּפֵּךְ הַנֶּפֶשׁ בְּחַבֵלֵי אֲנָחוֹת

מִמְּצוּקוֹת, מִתְּלָאוֹת נוֹרָאוֹת…

שָׂא הָלְאָה אֶת נַפְשִׁי לְמֶרְחַקֵּי אוֹרָה,

שָׁם רַחַב לֹא מוּצָק, לִנְאוֹת הָעֲרָבָה;

שָׁם מֶרְחָב אֵין־קֵצֶה כִּבְלִבִּי הַדְּאָבָה,

כִּיגוֹנִי הַגָּדוֹל, הַנּוֹרָא.

(ישעיה מ'; נ"א)

… וְדוֹרוֹת אֵין סְפֹרוֹת כְּבָר נִגְלוּ נִסָּעוּ

מֵאָז עַל מְרוֹמֵי הַר צִיּוֹן נִשְׁמָעוּ

הַדְּבָרִים בֶּהָדָר הַמְּרִיעִים נִפְלָאוֹת,

מַשְׁמִיעִים נִחֻמִּים וּתְשׁוּעוֹת בַּבָּאוֹת:

– "הִנָּחֲמִי בַת עֹנִי, עֵת צְבָאֵךּ כָּלָתָה,

כְּבָר רַחֲמִים יוֹדַעַת הַיָּד שֶׁהִכָּתָה…

מֵאַף אֱלֹהַיִךְ עַד עַתָּה נֶאֱנַחַתְּ,

אַךְ כְּבָר בִּפְשָעַיִךְ כִּפְלַיִם לָקַחַתְּ!"…

גַּם עַתָּה, עֵת אַלְפֵי לְבָבוֹת נִשְׁבָּרִים

מֵעֶצֶב בַּקֶּרֶב, מִלֶּחם בַּשְׁעָרִים,

יַשְׁמִיעוּ אִמְרָתְךָ – וּבְעוֹד מֵעֵינַיִם

תִּזֹלְנָה תִּשְׁטֹפְנָה הַדְּמָעוֹת כַּמַּיִם,

וּמִסְפֵּד בְּלִי תַכְלִית יֵעָשֶׂה כַּתַּנִּים, –

הֲלֹא אַךְ הֲתֻלִּים, אַךְ לַעַג שַׁאֲנַנִּים

עַל תּוּגַת עוֹלָמִים, עַל צָרוֹת עֲצוּמוֹת,

יַשְׁמִיעַ, הַנָּבִיא, זֶה קוֹל הַתַּנְחוּמוֹת!…

זֶה קוֹלְךָ אֶת נִדְכָּא אָז הֵקִים עַל רָגֶל

כִּי הֶאֱמִין בִּישׁוּעָה לֹא עָזַב הַדָּגֶל;

אַךְ גֹּדֶל אַף אֵל לֹא יָדַעְתָּ גַּם אָתָּה,

וּמִדַּת הַשָׁוְא לְכוֹס רַעֲלוֹ נָתָתָּ…

לֹא תִתַּם תֵּעָרֶה קֻבַּעְתָּהּ עָד תְּהוֹמָהּ:

תֵּעָרֶה – תִּמָּלֵא וְעָלְתָה חִישׁ רוֹמָה;

כְּבָר שָׁתוּ, עוֹד שׁוֹתִים, וָהִיא עוֹדָהּ מְלֵאָה

קֻבַּעַת מֵי רֹאשׁ וַחֲמַת כָּל תּוֹלֵעָה…

וְלָכֵן הַיּוֹם, עֵת כָּל לֵב יֵאָנֵחַ

מִמְּרִירוּת, מִיָּגוֹן, מֵחָרוֹן קוֹדֵחַ –

כִּי אֶשְׁמַע, הַנָּבִיא, אֶת קוֹל הַתַּנְחֻמִים –

אֶשְׁמַע אַךְ צְחֹק, אַךְ הֲתֻלִּים אֲיֻמִּים!…

(ישעיה מ‘, ו’)

נַפְשִׁי קֹדֶרֶת; אַךְ קִרְבָּהּ לִפְעָמִים

כַּבָּרָק בֶּעָנָן הָאֵשׁ תִּתְלַקֵּחַ,

אַחֲרֶיהָ כִלְיוֹתַי – כְּקוֹלוֹת הָרְעָמִים –

קוֹל חָזָק, קוֹל עֹז, יְפַלֵּחַ.

וּבְתוֹכוֹ יִשָּׁמַע קוֹל גַּעֲרַת תּוֹכֵחָה:

– "מַדּוּעַ נֶאֱלַמְתָּ, אֵין קוֹלוֹת נִשְׁמָעִים,

הַמְעַט הוּא הַבּוּז? חֲסָר שֶׁבֶר, חֲשֵׁכָה?

וְאֵל הַמַּכְאוֹבִים, הַפְּגָעִים.

וְדִמְעוֹת הָעַיִן וְזַעֲקוֹת הַשְּׁבָרִים,

וְזֹאת הָאֲנָחָה וּנְדוּדִים וָעֶצֶב

הַהֹמִים הַשּׁוֹטְפִים מִכָּל הָעֲבָרִים

כַּיָּם לִבְלִי תַכְלִית וָקֶצֶב?

הָהּ, זִכְרָה רִאשׁוֹנוֹת: עֵת קוֹלוֹת אַדִּירִים

בְּשָׁאוֹן הִתְרוֹצְצוּ עַל פְּנֵי הַמֵּיתָרִים,

בְּלִי־מַעֲצָר בְּלִי־הֶרֶף כְּמַיִם כַּבִּירִים,

וַיֵּלְכוּ בָעֹז וּמֵישָׁרִים.

וּכְחֹפֶשׁ הַמֶּרְחָק עַל חֶלְקַת הַכָּרִים

– שֶׁשָּׁם בָּרִאשׁוֹנָה שִׁירֶיךָ נִשְׁמָעוּ –,

מִתַּחַת לְיָדְךָ עַל פְּנֵי הַמֵּיתָרִים

כֵּן חָפְשִׁים חָמָרוּ, הָמָיוּ.

עַל שִׂמְחַת אֲחֵרִים, עַל דִּמְעָה נָכְרִיָּה

שׁוֹרַרְתָּ… קוֹנַנְתָּ… וּלְעֵינְךָ, לִקְרָאתְךָ

אַחֶיךָ, אַחֶיךָ… וְשִׁירְךָ – דּוּמִיָּה…

אֵין תְּפִלָּה, אֵין קְלָלָה עַל שְׂפָתְךָ!"…

– הָהּ, חֶבְלִי כְּחֶבְלֵךְ, בַּת עַמִּי הַיְקָרָה:

עֲיָם רוּחַ עֹז וַאֲסוּרוֹת כְּנָפַיִם…

הָעַיִן יוֹקֶדֶת, הַנֶּפֶשׁ נִשְׂעָרָה;

אַךְ רִפְיוֹן בֶּן־בּוּז בַּיָּדַיִם…

הַאוּכַל בַּשִּׁירָה פְּגָעַיִךְ הַבִּיעַ?…

וּשְׂמָחוֹת אֲהָהּ! אַךְ מְעַטּוֹת בַּשְּׁעָרִים,

הַמֵּיתָר הָאֶחָד קוֹל שָׂשׂוֹן יַשְׁמִיעַ,

הַשֵּׁנִי יִנָּתֵק לִגְזָרִים!…

אַל שִׁירָה!… הַשִּׁירָה לֹא תוּכַל הַבִּיעַ

כִּיד־עַבְדּוּת עוֹלָמִים, מַתְּלָאָה וּמְשֹׁאָה –

כִּבְדִמְעָה רַק אַחַת לֹא נוּכַל נַשְׁקִיעַ

שַׁלְהֶבֶת הַמְּדוּרָה בַּסֹּעָה!…

(מלכים א' י“ט, י”א–י"ג)

מֻרְדָּף מֵחֶרֶב נוֹקֶמֶת,

מִשִּׂנְאָה, מֵרִשְׁעָה זֹעֶמֶת –

הִתְנוֹדֵד הִתְהַלֵּךְ בַּצִּיָּה…

וַיִּיעַף וַיַּעֲמֹד מִכֹּחַ

וּלְצֶלַע הַר חוֹרֵב – מָנוֹחַ

לוֹ בִקֵּשׁ בְּרוּחַ הֹמִיָּה.

וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי הַר חוֹרֵב,

בְּשֶׁקֶט לֵיל שָׁחוֹר כָּעוֹרֵב,

וַיִּשָּׂא אֶת כַּפָּיו שָׁמַיִם.

וּפֹה בִנְאוֹת דְּמָמָה וָחֹפֶשׁ

הִשְׁתַּפְּכָה בָעֶצֶב הַנֶּפֶשׁ,

וַיִּקְרָא בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם:

– "אֲדֹנָי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם!

כְּבָר כָּשְׁלוּ, הָמְעָדוּ רַגְלַיִם

מִפַּחַד, מִבַּלְהוֹת צַלְמָוֶת…

הַבִּיטָה לְעָצְבִּי, אֲדוֹנִי!

בֶּן־תְּמוּתָה אֵין אוֹנִים הִנֵּנִי,

אַל תִּתֵּן אֶת נַפְשִׁי לַמָּוֶת.

הַרְאֵנִי זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה

וּפְחָה נָא גַם סַעַר גַּם סוּפָה

בְּנֶפֶשׁ מַכִּירְךָ חָרָפָה,

אָז אֵלְכָה מוּל אוֹיְבִים עֲצוּמִים,

אֶעֱשֶׂה בָם שְׁפָטִים אֲיֻמִּים,

נִקְמָתְךָ, נִקְמָתְךָ אֶשְׁאָפָה!"

עַפְעַפֵי הַשַּׁחַר נִבְקָעוּ.

עוֹד צִלְלֵי לַיִל יִמְלָאוּ

מְעָרַת רִקָּבוֹן וּבָתָה.

עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים הָרָמִים,

עַל סְלָעִים, עַל צוּרֵי עוֹלָמִים –

דּוּמִיָּה וְחֶשְׁכַת עֵפָתָה.

וּפִתְאֹם עֹז רוּחַ הִתְנָעֵר

עַל הָרִים וּסְלָעִים הִשְׂתָּעֵר,

וְעָפָר וָחוֹל הִתְנַשָּׂאוּ…

אַךְ קוֹל מֵרָקִיעַ הִבִּיעַ:

"לֹא פֹה אֱלֹהֶיךָ הוֹפִיעַ,

לֹא בָרוּחַ גְּבוּרוֹתָיו יֵרָאוּ".

וְאַחֲרָיו קוֹל רַעַם הִתְפָּרֶץ,

וַתִּגְעַש וַתִּרְעַש הָאָרֶץ

וּמוֹסְדֵי הָהָר הִתְחַלְחָלוּ.

אַךְ קוֹל מֵרָקִיעַ הִבִּיעַ:

"לֹא פֹה אֱלֹהֶיךָ הוֹפִיעַ,

לֹא בָרַעַשׁ גְּבוּרוֹתָיו יִגָּלוּ".

וְאַחַר הָרַעַשׁ – לֶהָבָה,

וַתָּאֶר אֶת פְּנֵי הָעֲרָבָה

וְתִימְרוֹת הֶעָשָׁן הִתְגָּאוּ.

אַךְ קוֹל מֵרָקִיעַ הִבִּיעַ:

"לֹא פֹה אֱלֹהֶיךָ הוֹפִיעַ,

לֹא בְלַהַב גְּבוּרוֹתָיו יֵרָאוּ!"…

וּשְׁנִיָּה דוּמִיָּה שָׂרָרָה…

כּוֹכָבִים יְפַלְּגוּ נְהָרָה

לָאָרֶץ מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם.

טַל לַיְלָה מְכַסֶּה הֶהָרִים,

עֲלֵיהֶם יָנוּמוּ הַתְּמָרִים,

מִתַּחְתָּם שָׁם תִּזְרוֹם עֵין מַיִם…

אָז נִשְׁמַע, בַּשֶּׁקֶט, קוֹל דְּמָמָה

מִסָּבִיב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

מֵרֻכְסֵי הַר חוֹרֵב הָרָמִים,

כְּמַשַׁק מֵי־נַחַת בְּנַחַל,

כִּמְחִי הָעֲרָבִים בַּנַּחַל

עַל גַּלֵּי מֵי־בְדֹלַח נִרְדָּמִים.

וְקוֹל מֵרָקִיעַ הִגִּיעַ:

“אַךְ פֹּה אֱלֹהֶיךָ הוֹפִיעַ!” –

אוֹר עוֹלָם, אוֹר נֹטֵה שָׁמַיִם

יוֹפִיעַ בַּחֲשֵׁכָה נִצַּחַת,

וּלְטוּבוֹ הַגָּדוֹל – בְּנַחַת

הַבְּרִיאָה מִשְׁתַּחֲוָה אַפָּיִם.

תְּפִלָתְךָ מִמֵּצַר שָׁמַעְתִּי

וּשְׁנִיָּה אוֹתָכָה יָדַּעְתִּי

לַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה.

אַךְ לֹא בְמוֹ רַעַשׁ וּסְעָרָה

וּבְעֶבְרַת אַפַּיִם נִמְהָרָה

אוֹתָכָה הַיּוֹם אֶאֱזֹרָה.

עֵינֶיךָ, הַנָּבִיא, אֶפְקָחָה

לִרְאוֹת אוֹר חֶסֶד וּבְרָכָה…

אַל תַּעַשׂ דְּרָכֶיךָ בִּסְעָרָה

בְּרַעַשׁ וּלְהָבָה וָרָעַם,

אַךְ קְחָה לְךָ מַקַּל בֶּן־נֹעַם

וּרְעֵה אֶת הַצֹּאן הַמְפֻזָרָה.

(שמות כ‘, ה’–ו’)

בּוֹ גְבוּרָה וָצֶדֶק בָּעֹז יִתְלַכָּדוּ,

בִּימִינוֹ בְרַק־חֶרֶב וּלְרַגְלָיו דּוּדָאִים,

בּוֹ שִׁירַת הַזָּמִיר וַחֲזִיזִים נוֹרָאִים

לְזֶמֶר מְלֵא נֹעַם וָחֵן יִתְאֶחָדוּ.

זֶה אֵלִי, זֶה מַלְכִּי, בַּכֹּחַ נֶאְדָּרִי,

לְעִתּוֹת בַּצָּרָה וּתְלָאָה יוֹפִיעַ,

כַּכּוֹכָב בַּנֶּשֶׁף מִמָּרוֹם יַגִּיהַ

בְּחֶשְׁכַת הַכַּחַשׁ וָשֶׂפֶק אַכְזָרִי.

הוּא נָתַן לִי חֶרֶב וּפִרְחֵי נִצָּנִים

וַיֹּאמֶר: "לְכָה נָא בֵּין סִבְכֵי בַרְקָנִים…

הִכָּנְעָה לַקּשֶׁט, וּנְכֹחָה תִנְצֹרָה…

וְהָיְתָה הַחֶרֶב מוּל אוֹיֵב לְמָעוֹז

וּפְרָחִים – בַּדֶּרֶךְ הָרְוָיָה מִדְּמָעוֹת –

לְרַגְלֵי יוֹדְעֶיךָ תִּפְזֹרָה!"…

         זֶה אֵלִי.

א. “שִׁיר הַשִּׁירִים”

זַמְּרָה: "מְאוֹרֵי הַנֶּשֶׁף יֻצָּתוּ,

הָרוּחַ יָפוּחַ מִיְעָרִים,

וּמְכֻסֵּי טַל־אוֹרוֹת וְעַרְפְּלֵי־טֹהַר

יָנוּמוּ בְגִלְעָד הֶהָרִים.

עַל רֹאשׁ הַר הַכַּרְמֶל הַמֻּצָּק לִשְׁחָקִים

עוֹד קֶרֶן אַרְגָּמָן מַזְהִירָה,

אַחֲרוֹנֵי הָרֹעִים בִּנְתִיבוֹת הֶהָרִים

אֶת צֹאנָם יוֹלִיכוּ הָעִירָה…

אַיֶּכָּה, אֲהוּבִי? אַיֶּכָּה, מַחֲמַדִּי?

אֵי מָקוֹם אָהָלְךָ תָּקָעְתָּ?

אֵי תִרְעֶה צֹאנֶךָ? וּבְחֹם הַצָּהֳרָיִם

אֵי אַלּוֹן תַּחְתֵּיהוּ הִרְגַּעְתָּ?

הֲתִשְׁמַע אֶת קוֹלִי? – הֲתַחַז עֵינַיִם

הַמְפִיקוֹת אֵשׁ תְּשׁוּקָה יוֹקֶדֶת?…

בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל זְמַן רַב אֶת אֲהוּבִי

בִּקַּשְׁתִּי בְּנֶפֶשׁ נוֹדֶדֶת.

זְמַן רַב בִּקַּשְׁתִּיהוּ, – הֶאָח, וּמְצָאתִיהוּ!

בַּת עֵינוֹ כַּלַּהַב דֹּלֶקֶת,

מִתַּחַת לְרֹאשִׁי הוּא נוֹתֵן אֶת שְׂמֹאלוֹ

וִימִינוֹ בְּאַהֲבָה חֹבֶקֶת…

קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים נִשָּׂאִים,

לָרְהִיטִים הַבְּרוֹתִים סֻבָּכוּ,

שׁוֹשַנֵּי הַשָּׁרוֹן וּדְשָׁאִים רַעֲנַנִּים

לַמִּשְׁכָּב מִתַּחַת נִשְׁטָחוּ"…

––––––––

חֶזְיוֹנוֹת נֶחְמָדִים!.. הַשִּׁירָה הַיָּפָה

מִכִּסֵּא הַמַּלְכוּת נִשְׁמָעַת…

עַל מֵצַח בֶּן־דָּוִד – לוֹ גֹּבַהּ וָיֹפִי –

אָז שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר מוֹפָעַת.

וּשְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד אָז יַטֶּה רָאשֵׁהוּ,

וִימִינוֹ עַל נִבְלוֹ עֹבָרֶת

וְשִׁירַת אֲהָבִים אַדִּירָה, נִשְׂגָּבָה,

כְּנַחַל עֲדָנִים נֹהָרֶת…

ב. “מִשְׁלֵי”

הַנֵּבֶל הַמְזַמֵּר הַמְעֻלָּף שׁוֹשַׁנִּים

בְּפִנָּה נִסְתָּרָה יַרְגִּיעַ.

יָנוּמוּ מֵיתָרָיו, אֵין אֹמֶר בְּפִיהֶם,

אֵין מֵקִיץ בָּעֹז לְהָרִיעַ.

הַבֹּקֶר כְּבָר עָבַר וַיַּחֲלֹף כָּרוּחַ,

תַּחְתֵּיהוּ בָא חֹם הַצָּהֳרָיִם;

קוֹל “מָשָׁל וּמְלִיצָה” יִשָּׁמַע נוֹבֵעַ

כִּנְבֹעַ מַבּוּעַ הַמָּיִם.

הָעַבְדוּת יְיַסֵּר בְּלַעַג וּשְׁנִינָה,

אוֹת קָלוֹן עַל עֹנֶג יְתַוֶּה,

“כִּי עָמָל רַק עָמָל הוּא מֶלֶךְ הָאָרֶץ”

הַמָּשָׁל כֵּן דַּעְתּוֹ יְחַוֶּה.

עֲבוֹדָה עַלִּיזָה וִיגִיעָה בְלִי־הֶרֶף

בִּפְקֹחַ הַשַּׁחַר עֵינָיִם;

מַרְגֵּעָה שַׁאֲנַנָּה וּתְפִלָּה מִקֶּרֶב

בְּשֶׁקֶט וּדְמִי הָעַרְבָּיִם.

כּוֹס מְלֵאָה מֵי־זֶרֶם בַּיַּרְדֵּן יִזֹלוּ,

מְלֹא קֹמֶץ זֵרְעוֹנֵי הַכָּרִים,

חֶזְיוֹנוֹת נְעִימִים בְּשֵׁנָה בַלָּיִל

וִירַקְרַק הַדְּשָׁאִים בַּיְעָרִים…

"בְּנִי, אִם יַתְעוּךָ אֲנָשִׁים נִפְתָּלִים

אַל תֹּאבֶה אִתָּמוֹ לָלֶכֶת.

אַל תִּשְׂגֶּה בְזָרָה, אַל תְּחַבֵּק נָכְרִיָּה

כִּי רַגְלָהּ פִּי פַחַת תֹּמֶכֶת.

אַל תִּרְעֶה הוֹלֵלוּת, אַל תִּרְדּוֹף עֲגָבִים,

אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּיָּיִן;

פֶּן תִּנְחֹם בָּאַחֲרִית כִּכְלוֹת הָעֲצָבִים,

עֵין־דֶּמַע פֶּן תִּהְיֶה הָעָיִן…

כִּי נֹפֶת נֹטֶפֶת שְׂפַת תַּאֲוָה. אַךְ רֶגַע –

וְעָבְרָה תַּעֲנוּגַת הַבְּשָׂרִים;

חֶזְיוֹנוֹת הַדִּמְיוֹן יִדֹּדוּ, יֹאבֵדוּ,

אַך רִגְעֵי הַנֹּחַם מַה־מָּרִים!…

בְּדֶרֶךְ מַעֲקַשִּׁים וּבְמַעְגַּל עֲגָבִים

הִשָּׁמֵר, הִזָּהֵר מִלֶּכֶת,

אַל תִּשְׁגֶּה בְזָרָה, אַל תְּחַבֵּק נָכְרִיָּה

כִּי רַגְלָהּ פִּי פַחַת תֹּמֶכֶת"…

–––––––––

מִגָּבְהֵי שָׁמַיִם מִמְּרוֹמֵי־אֵין־חֵקֶר

הַנְּסִיכָה “הַחָכְמָה” יֹרֶדֶת,

אֶל אַרְמוֹן תִּפְאָרָה וּדְלָתוֹת מְצֻפּוֹת

זְהַב־אוֹפִיר – בָּעֹז הִיא צוֹעֶדֶת.

עַל רֹאשָׁה הֶעָטוּי שִׁית זֹהַר – שֹׁלַחַת

עֲטֶרֶת אַל־מָוֶת קַרְנָיִם…

עַל מֵצַח הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם בָּאָדָם

זוֹרֵחַ אוֹר שֶׁמֶשׁ צָהֳרָיִם…

וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָז יַטֶּה אֶת רֹאשׁוֹ

עַל סִפְרֹו בְּחֹם הַצָּהֳרָיִם;

קוֹל “מָשָׁל וּמְלִיצָה” יִשָּׁמַע נוֹבֵעַ

כִּנְבֹעַ מַבּוּעַ הַמָּיִם.

ג. “קֹהֶלֶת”

הַשֶּׁמֶשׁ יֹרֶדֶת לִקְצוֹת הָרָקִיעַ,

הַצְּלָלִים מִסָּבִיב אָרָכוּ.

בְּעַד הַחַלֹּנוֹת בְּאוּלַם הַמֶּלֶךְ

קַוֵּיהֶם הַשְּחוֹרִים שָׁלָחוּ.

הוּא יוֹשֵׁב בֵּין שְׁדֵרוֹת עַמּוּדֵי הַשַּׁיִשׁ,

תַּלְתַּלָּיו כַּכֶּסֶף חָוָרוּ.

בַּת עֵינוֹ מְפִיקָה עַצֶּבֶת נוֹרָאָה,

כָּל חוּשָׁיו בְּקִרְבּוֹ נֶעְכָּרוּ.

"הִגְדַּלְתִּי אֶת מַעֲשַׂי, מִלֵּאתִי מַאֲוַיַּי

– יַבִּיעַ בְּרוּחַ נִפְעָמָה –

כָּל פְּרִי הַתַּעֲנוּגִים מֵעֵץ הָעֲדָנִים

קָטַפְתִּי בְיָדִי – יָד רָמָה.

כָּל סְגֻלּוֹת הַמְּלָכִים, תִּפְאֶרֶת הַמְּדִינוֹת

אוֹצָרוֹת, מִשְׁמַעַת, פְּלִילִיָּה –

כֻּלָּמוֹ כֻלָּמוֹ אַךְ הַבְלֵי הֲבָלִים,

אַךְ כְּאֵב וּרְעוּת רוּחַ הֹמִיָּה!

וּמִדַּת הַקֶּבֶר מַה־קְּטַנָּה וּקְצָרָה,

שָׁם אֹפֶל עוֹלָמִים וּשְׁמָמָה…

אֲנִי הַבּוֹטֵחַ וּמְאֻשָׁר – אֶשְׁכֹּנָּה

כֶּעָנִי בְּחַגְוֵי אֲדָמָה…

וְיָמִים יָגֹזוּ – עֹז מֶלֶךְ יָנוּחַ

מִּתַּחַת גַּל קֶבֶר בָּאָרוֹן,

גְּדֻלָּתִי, תִּפְאַרְתִּי יִנָּשׁוּ בַבָּאוֹת,

לֹא יִהְיֶה לָהֵמָּה זִכָּרוֹן…

וּשְׂמַח אֵפוֹא, בָּחוּר, בִּימֵי הָעֲלוּמִים

וּלְכָה אַחֲרֵי מַרְאֵה עֵינֶיךָ,

לְכָה אַחֲרֵי מִשְׁתֶּה וּשְׂמָחוֹת וָעֹנֶג

כִּי הֵמָּה בַחַיִּים חֶלְקֶךָ!

הַשָּׁנִים – אַךְ רֶגַע, כָּרוּחַ יַעֲבֹרוּן,

הֶעָבָר לֹא יָשׁוּב לִתְחִיָּה…

כָּל מַעֲשֵׂי הַחַיִּים אַךְ הַבְלֵי הֲבָלִים

אַךְ כְּאֵב וּרְעוּת רוּחַ הוֹמִיָּה!"

––––––––

הַשֶּׁמֶשׁ הִסְתַּתְּרָה בֵּין הַרְרֵי חֶרְמוֹן

הַתֹּמְכִים בִּגְאוֹנָם שָׁמָיִם.

עַל מֵצַח קֹהֶלֶת הַחִוָּר יְפַלְּגוּ

מְאוֹרֵי הָעֶרֶב קַרְנָיִם.

וּשְׁלֹמֹה הַיָּשִׁישׁ אָז יַטֶּה אֶת ראׁשוֹ

עַל סִפְרוֹ בְּרוּחַ נֶעְכֶּרֶת:

לְפָנָיו בֶּחָזוֹן עֵת אָשְׁרוֹ מִקֶּדֶם

כְּקֶרֶן נְהָרָה עֹבֶרֶת.

… שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם…

(יהושע י' י"ב)¹

"הַשֶּׁמֶשׁ מְגָרֵשׁ אוֹר יוֹם מֵאַפְסָיִם

וִיְפָרֵשׂ כַּמָּוֶת עֲלָטָה אֲיֻמָּה,

דֹּם נָא הַשֶּׁמֶשׁ, בִּמְרוֹמֵי שָׁמָיִם.

אַל תִּכְבֶּה!… – הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה וּזְעוּמָה!..

תְּנָה לִי אוֹר יוֹם, אַל תִּמְנַע קַרְנָיִם,

עוֹד אָחוּשׁ בְּקִרְבִּי עֹז רוּחַ עֲצוּמָה…

דֹּם נָא, הַשֶּׁמֶשׁ, בִּמְרוֹמֵי שָׁמָיִם,

עָמְדָה, הָאִירָה אֶת דַּרְכִּי הַזְעוּמָה!"

כֵּן קְרִיאַת הַגִּבּוֹר יְהוֹשֻׁעַ נִשְׁמָעָה.

צִבְאוֹתָיו בְּרֶגֶשׁ לוֹ הִטּוּ אָזְנַיִם,

לִפְנֵיהֶם עֲרָבָה בְּלִי־חֹק הִשְׂתָּרָעָה –

וַתּוֹפַע הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְרוֹמֵי שָׁמָיִם…

וַיֹּאחַז אֶת דַּרְכּוֹ – וְאוֹיְבָיו נָפֹצוּ…

צֵל לַיִל מִלְּפָנָיו בְּפַחַד בּוֹרֵחַ…

אָז קַוֵּי נִצָּחוֹן עַל רֹאשׁוֹ נוֹצֵצוּ,

וְאוֹר חָדָשׁ, אוֹר יָקָר, מִסָּבִיב זוֹרֵחַ.

שָׁמֵינוּ עַב שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה מְחַפֶּה,

אֵין־אוֹנִים נִשַּׁחָה מִכֹּבֶד מִלְחָמָה,

בְּלִי מַחֲסֶה נְחַבְּקָה אַשַׁפַּתּוֹת – וּנְצַפֶּה

לִתְשׁוּעָה בְּרוּחַ נִדְהָמָה.

רַק רֶגַע קַו אוֹרָה אֵלֵינוּ יוֹפִיעַ

וְשֵׁנִית פֹּרֶשֶׂת הַחֲשֵׁכָה כְּנָפַיִם

וּתְחַנֵּק כַּפֶּרֶס, וְנַפְשָׁהּ תַּשִׂבִּיעַ

בְּמוֹחַ וּבְשִׁקּוּי הַחַיִּים!…

וְלָנוּ עוֹד דֶּרֶךְ רְחוֹקָה וּזְעוּמָה…

כָּל צַעַד נִסְפֹּרָה… הַתַּכְלִית נֵדָעָה:

עַל לוּחַ לִבֵּנוּ עוֹד נִכַּר רִשּׁוּמָה

וּכְתָבְתָּהּ בַּקֶּרֶב נִמְצָאָה…

רַק אוֹרָה, תְּנוּ אוֹרָה!.. אָז לָחֶם הַחַיִּים

נְכַלֶּה בִגְבוּרָה, בַּחַיִל וּסְעָרָה;

אָז נָקוּם, נִתְנָעֵר וּנְחַזֵק כְּנָפַיִם

אָז נִשְׁכַּח כָּל עָמָל, כָּל צָרָה.

וּמַעְלָה וָמָעְלָה מֵעֵמֶק הַבָּכָא

הִתְרוֹמֵם כַּנֶּשֶׁר חֲיָלִים נִגְבֹּרָה…

רַק רָצוֹן שַׂבְּעוּנוּ, רַק חֹפֶשׁ וּרְוָחָה,

רַק אוֹרָה תְּנוּ לָנוּ, תְּנוּ אוֹרָה!!…

אָמַרְתָּ:

         – "הַלְךָ הַמִּלְחָמָה?

הַאַתָּה, דַּל אוֹנִים וָנָעַר,

תְּנוֹפֵף בֶּחָיִל יָד רָמָה

וּתְדַבֵּר אֶת אוֹיֵב בַּשָּׁעַר?…

"הֲתִשְׁמַע?… לֹא קוֹל הוּא לִנְהָרִים

הַשּׁוֹטְפִים מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים

וּבְקֶצֶף – גַּלֵּיהֶם יַרְתִּיחוּ!

לֹא קוֹל הוּא לְאַרְזֵי הַיַּעַר

הַמְּרִיבִים עִם רוּחַ הַסַּעַר

וּבְחֵמָה יָרִיעוּ, יַצְרִיהוּ…

לֹא קוֹל הוּא לְנִשְׁרֵי שָׁמַיִם

מַשִּׁיקֵי בְחָזְקָה כְּנָפַיִם

וּבְשָׁאוֹן מִתְנַשְּׂאִים לִשְׁחָקִים

לְעֻמַּת רְעָמִים וּבְרָקִים…

הוּא קוֹל הַחֲרָבוֹת הַשְּׁלוּחוֹת…

הוּא רַעַשׁ הַקְּשָׁתוֹת הַדְּרוּכוֹת

וּדְגָלִים הַמְרַחֲפִים בָּרָמָה…

הַבִּיטָה: מַחֲנַיִם מַחֲנָיִם

מִסָּבִיב מִכָּל הָאַפְסָיִם

אֲזוּרִים בָּעֹז לַמִּלְחָמָה…

הָאָרֶץ רֹגֶזֶת תַּחְתֵּיהֶם

וְגֵאוּת הַחוֹל מֵאַחֲרֵיהֶם

מִתְנַשְּׂאָה עַד לֵב הַשָּׁמָיִם…

מִשְּׂאֵתָם יָגוּרוּ הַנְּשָׁרִים,

יֵחֲתּוּ כָּל מַלְכֵי הַיְעָרִים,

יִכָּנְעוּ יַבָּשָׁה וָמָיִם…

כֻּלָּמוֹ – בְּנֵי מְלָכִים אַדִּירִים

כֻּלָּמוֹ – לְאֻמִּים אַבִּירִים!

וְאַתָּה, דַּל כֹּחַ אֵין אוֹנִים!…"

– "דְּבָרֶיךָ נֶאֱמָנִים וּנְכוֹנִים…

אֲסֵפַת לְאֻמִּים… בְּנֵי מְלָכִים…

חֲרָבוֹת, כִּידוֹנִים וּרְמָחִים…

צָדַקְתָּ… מַעֲרָכוֹת לֹא שָׁווֹת

לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה נִקְרָבוֹת!…

אַךְ שְׁמַע נָא, מִתְהַלֵּל בְּדָמִים

וּבְחַיִל וָרֶכֶב לִרְבָבוֹת!

אֲנִי, חֲסַר אוֹנִים, עוּל יָמִים,

הַמּוֹשֵׁל בְּדֵעוֹת נִשְׂגָּבוֹת,

הָאָמוּן עַל אֱמֶת עַל תָּמִים, –

אֲנִי לֹא אֲקַנֵּא חֶבְלֶךָ…

אֲנִי לֹא אֲקַנֵא חֶבְלֶךָ,

כִּי שֶׁקֶר כִּי נָלוֹז דַּרְכֶּךָ,

כִּי שִׂנְאָה גַּם קִנְאָה סָלוּהָ,

כִּי רֶשַׁע וָרָע הִדְרִיכוּהָ.

הוֹי, אֶפֶס וָתֹהוּ כֹּחֶךָ,

כִּי הֶדֶר כְּבוֹד אָדָם שָׁכַחְתָּ,

כִּי ישֶׁר לֶעָפָר הִשְׁלַכְתָּ,

כִּי חשֶׁךְ לְסִתְרָה עָלֶיךָ,

כִּי שֶׁקֶר הוּא כְלִי מִלְחַמְתֶּךָ!…

וְנַפְשִׁי לֹא תֵדַע כָּל אֵימָה

בַּחשֶׁך וָשָׁוְא הִלָּחֵמָה:

כְּלִי־נִשְׁקִי – הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה

אוֹר אֵלִי – לִי צִנָּה, סוֹחֵרָה…

הִנֵּנִי! – הַגִּבּוֹר לִפְלֶשֶׁת!

בִּשְׂפָתַי – תְּפִלָּתִי אֲרֶשֶׁת,

בִּלְבָבִי – מִשְׁעַנְתִּי תוֹחֶלֶת,

וּבְדָמִי – לַהֶבֶת אֹכֶלֶת…

לִי מִשְׁתֵּה־שַׁעֲשׁוּעִים, לִי אשֶׁר,

מִלְחֶמֶת הַצֶּדֶק וָישֶׁר!

¹

"וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם

למזמרות "… "הבאים ישרש יעקב יציץ

ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה".

(ישעיה ב‘, ד’; כ"ז, ו')

א.

בַּיָּמִים הָהֵמָּה – וְאֶרֶץ יְהוּדָה

עוֹד הָיְתָה כַמִּדְבָּר עֲזוּבָה וּשְׁדוּדָה

מִּתִּגְרַת מִלְחָמוֹת וּמְדָנִים בֵּין אַחִים.

הַבְּקָעוֹת, הַגְּבָעוֹת, הַכְּרָמִים, הָאַחִים,

וְסֻכּוֹת הָרֹעִים וּמְעֹנוֹת מִבְטַחִים,

כָּל אַרְמוֹן, כָּל טִירָה שֶׁעָמְדוּ שַׁאֲנַנִּים

בְּגַנֵּי תִפְאָרָה בֵּין עֵצִים רַעֲנַנִּים

וִיְרַקְרַק נִצָּנִים וּפִרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים –

כֻּלָּמוֹ נָדַמּוּ וַיִּהְיוּ לְבָתָה

וְסָבִיב עַל כֹּל יַד שִׁמָּמוֹן קָשָׁתָה,

וּשְׂכִיּוֹת כָּל חֶמְדָּה – הוֹד שָׁנִים עָבָרוּ –

בֵּין גַּלֵּי מַפֵּלָה וּשְׁאִיָּה נִקְבָּרוּ…

הַלְּבָנוֹן הָאַדִּיר הָעַתִּיק לְיָמִים

– מַרְאֵהוּ כַּעֲנָק שֶׁפָּנָיו נִזְעָמִים

וּשְׂעַר הַתַּלְתַּלִּים עַל רֹאשׁוֹ פָרוּעַ –

עָמַד בְּלִי נוֹעַ בִּתְנוּמָה שָׁקוּעַ.

וְלַיְלָה וְשֶׁקֶט עֵת סָבִיב שָׂרָרוּ,

אָז לִפְנֵי דִמְיוֹנוֹ הַנּוּגֶה נָהָרוּ

זִכְרוֹנוֹת שִׂמְחוֹתָיו מִיָּמִים עָבָרוּ;

רַק רָאשֵׁי הַסְּלָעִים תּוּגָתוֹ יָדָעוּ

רַק הֵמָּה בַלַּיְלָה מְרִי־שִׂיחוֹ שָמָעוּ…

גַּם כּוֹכְבֵי בַת צִיּוֹן בַּשַּׁחַק קָדָרוּ…

אַךְ שִׂנְאָה אַךְ קִנְאָה כַּלַּהַב בָּעָרוּ

וְדָמִים עַל דָּמִים כַּנְּחָלִים נִגָּרוּ…

וַיָּקָם הַנָּבִיא…

ב.

         עוֹדֶנּוּ בַנֹּעַר –

וַתִּבְעַר בִּלְבָבוֹ אֵשׁ קֹדֶשׁ, אֵשׁ טֹהַר,

וַיֶּאֱהַב כָּמֹהוּ כָּל נִבְרָא בְצֶלֶם,

וּבְיִרְאָה וָרֶגֶשׁ זְמַן רַב הִשְׁתַּטֵּחַ

עַל אַבְנֵי הַקֹּדֶשׁ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ…

מַה בִּקֵּשׁ מִיּוֹצְרוֹ, הִתְחַנֵּן הָעֶלֶם,

יְלִיד הַהַצְלָחָה בְּאֶרֶץ פֹּרִיָּה

בֵּין כָּרִים נֶאְדָּרִים וּפִרְחֵי מֹרִיָּה?

מַה שָּׁאַל נוֹסָפוֹת, אִם בִּרְכַּת שָׁמַיִם

הִשְׁתַּפְּכָה מִסָּבִיב עַל כָּל הָאַפְסָיִם,

אִם מֶרְחַב הַשָּׂדוֹת כְּמֶרְחַב רָקִיעַ

וּמְזָוֶה לִמְזָוֶה זִיז שׂבַע הִבִּיעַ!…

אַךְ יוֹם אַחַר יוֹם הוֹסִיף חַיִל הַנָּעַר

וּכְגָדְלוֹ כֵּן גָּדַל בְּקִרְבּוֹ הָרוּחַ

וּתְשׁוּקוֹת נִפְלָאוֹת בּוֹ רָגְשׁוּ כַסָּעַר,

לֹא יָדַע מַרְגּוֹעַ, לֹא יָכֹל לָנוּחַ,

וְנַפְשׁוֹ לֹא חָדְלָה מִשְּׁאֹף לַמֶּרְחַקִּים,

לַמָּקוֹם שֶׁחֻבְּרוּ בוֹ תְּכֵלֶת שָׁמַיִם

עִם מִישׁוֹר הָאָרֶץ הַמַּרְהִיב עֵינַיִם

מִסָּבִיב בְּדִשְׁאֵי־הַחֵן הַיְרַקְרַקִּים –

עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אוֹר־זָהָב שָׁפָכָה…

הַמַּרְאָה הַהִיא אֶת כָּל לִבּוֹ לָקָחָה

וְחוּשָׁיו בְּקִרְבּוֹ אַחֲרֶיהָ דָּבָקוּ,

וּמְקוֹם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ יִשָּׁקוּ

שָׁם שָׁאַף עֲדָנִים וּנְעִימוֹת לִרְוָיָה

וּבְרוּחוֹ הַכַּבִּיר בַּמֶּרְחָק שָׁם הָיָה…

וַיִּשְׁמֹר וַיִּנְצֹר בְּנַפְשׁוֹ הָרְחָבָה

כָּל יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בֶּאֱמוּנָה נִשְׂגָּבָה –

זֶה מַעְיַן־הַחַיִּים לְמַחֲזוֹת מַזְהִירִים…

וְקֹרוֹת הַיָּמִים הַטּוֹבִים וּבְהִירִים

וּפִגְעֵי הַזְמַנִּים הַמָּרִים הָרָעִים,

וְאַנְחוֹת בַּת צִיּוֹן הַהֹגָה נְכָאִים –

כֻּלָּמוֹ בִלְבָבוֹ עִקְבוֹתָם הִשְׁאִירוּ,

כֻּלָּמוֹ אֶת קְרָבָיו הִרְעִישׁוּ, הֵעִירוּ.

וַיְהִי יְמֵי חַיָּיו רַק חַיֵּי אֻמָּתוֹ,

בְּעַמּוֹ חַיָּתוֹ, עַל עַמּוֹ גַאֲוָתוֹ…

וְשָׁנִים עָבָרוּ… וּבְמֶרְחַב הַכָּרִים

בִּמְקוֹם שֶׁיִּשָּׁמְעוּ קוֹל רִנּוֹת אִכָּרִים

עֵת שֶׁמֶשׁ הָעֶרֶב בַּשַּׁחַק שֹׁקָעַת –

קוֹל רִנָּה חֲדָשָׁה שָׁם עַתָּה נִשְׁמָעַת…

ג.

עַל אַדְמַת יְהוּדָה מִסָּבִיב הִצִּיעַ

הַלַּיְלָה מַסֵּכַת עֲרָפֶל וַחֲשֵׁכָה…

עוֹד אַחַד הַיָּמִים, יוֹם אֵיד וְתוֹכֵחָה,

הִתְמוֹגֵג – כֶּעָנָן עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ,

עוֹד אַחַד הַגַּלִּים מִגַּלֵּי הַחַיִּים

הִשְׁתַּפֵּךְ, הִתְעָרֵב בֵּין גַּלֵּי הַנֵּצַח

כְּנֵטֶף הַמָּטָר בִּתְהֹמוֹת הַמָּיִם…

וַעֲקֻבִים מִדָּמִים וּצְמֵאִים כָּרֶצַח

אֶל קִרְבָּם לִבְלֹעַ קָרְבָּנוֹת חֲדָשִׁים…

גַּם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי אַחֲרֵיהוּ עוֹד חָשִׁים…

כְּבָר רַבִּים כְּמֹהֶם עַל צִיּוֹן עָבָרוּ,

וְרַבִּים, כְּבָר רַבִּים אֶת פִּיהֶם פָּעָרוּ

וְחַיִּים נִפְלָאִים וִיקָרִים בָּלָעוּ

וַעֲלֻמִּים לִרְבָבוֹת אֶל חֵיקָם נָשָׂאוּ…

וְשָׁנִים חֲמִשִּׁים נָגוֹזוּ חָלָפוּ…

הַנָּבִיא הַנַּעֲלֶה וּגְדָל הַתּוּשִׁיָּה

כְּבָר זָקֵן, עַמּוּדֵי גְוִיָּתוֹ רוֹפָפוּ,

עֹז פָּנָיו הִשְׁתַּנָּה. וְנֶעֱזָב כַּצִּיָּה

מֵאַנְשֵׁי עֲדָתוֹ – שֶׁנַּפְשׁוֹ נְכוֹנָה

לְהַקְרִיב לְמַעֲנָם כָּל כֹּחָהּ, כָּל אוֹנָהּ –

שָׁם יַעֲמֹד מְשׁוֹמֵם וּבְרוּחַ הֹמִיָּה

בְּצֵל הָאֲרָזִים עַל נַחַל הַמַּיִם…

פֹּה הִסְכִּין לָשֶׁבֶת לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם

בִּימֵי הָעֲלוּמִים בְּשֶׁקֶט הַלָּיִל,

בְּהָרֵם הַזָמִיר אֶת קוֹלוֹ בֶחָיִל,

וַיִּשְׁאַף לִרְוָחָה בְּאַוַּת הַנֶּפֶשׁ

אֶת רֵיחַ הַבֹּשֶׂם מִסָּבִיב בַּכָּרִים,

וְלִבּוֹ הִתְעוֹרֵר, וְשִׁירִים נֶאְדָּרִים

הֵרִיעַ כִּנּוֹרוֹ לַחֶסֶד, לַחֹפֶשׁ…

וְעַתָּה?!..

ד.

… כְּרַעַם מִתְגּוֹלֵל מִשְּׁחָקִים

בִּמְנוּחַת הַלַּיִל לְנֹגַהּ הַבְּרָקִים,

וְעָבַר בֶּהָדָר וְהִרְעִים נִפְלָאוֹת

וּתְשׁוּאוֹת סֻכָּתוֹ מִסָּבִיב נִשְׁמָעוֹת, –

קוֹל דִּבְרֵי הַנָּבִיא בְּכֹחַ הֵרִיעַ

לָעֵדָה – מֵאֲנָה אֶת לִבָּהּ הַכְנִיעַ.

בַּת צִיּוֹן, בַּת צִיּוֹן! עוֹד אֶזְכֹּר הַיָּמִים

הִשְׁקַפְתְּ בָּם מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים הָרָמִים

– עֲטוּפֵי תִפְאָרָה, עֲדוּיֵי שׁוֹשַׁנִּים –

עַל מֶרְחַב הַשָּׂדוֹת, עַל יִפְעַת הַגַּנִּים,

הִשְׁקַפְתְּ עַל הַבְּרָכָה, יַד אֵל לָךְ הֵרִיקָה,

הִשְׁקַפְתְּ וּבַת־עֵינֵךְ גְּאוֹן־אשֶׁר הֵפִיקָה!

עוֹד אֶזְכֹּר עֵת אִיִּים לָךְ מִנְחָה הֵשִׁיבוּ

וְאֹרְחָה עַל אֹרְחָה לָךְ אֶשְׁכָּר הִקְרִיבוּ,

הַמְּלָכִים הִשְׁתַּחֲווּ מוּל הַדְרַת פָּנַיִךְ

וּפְרָחִים הִשְׁלִיכוּ אֶל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ,

הַמִּקְדָּשׁ הַנִּפְלָא וּצְבִי כָּל תִּפְאֶרֶת –

פְּאֵר לָאֲרָצוֹת, לִלְאֻמִּים עֲטֶרֶת!…

אֲהָהּ! וּמֶה עַתָּה, בַּת צִיּוֹן, הִנֵּהוּ?

מֶה עַתָּה הַהֵיכָל וּכְלִיל תִּפְאַרְתֵּהוּ,

מַה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, מַה דֶּגֶל הַתְּהִלָּה

עָלַיִךְ בֶּהָדָר הִתְנוֹסֵס בַּתְּחִילָּה?…

אֵי פְאֵר טִירוֹתַיִךְ עַל גְּדוֹתֵי הַמָּיִם?

אֵי זִמְרַת קוֹצְרַיִךְ עַל הָרֵי אֶפְרָיִם?…

מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט וָחֶסֶד וּצְדָקָה –

וְהִנֵּה בְרַק־חֶרֶב, אִי־מִשְׁפָּט וּצְעָקָה.

קוֹל בְּכִי, קוֹל אֲנָחָה – לְאָזְנֵךְ קוֹל שָׁרִים,

בָּךְ אַחִים נִטְבָּחִים, בָּךְ דָּמִים נִגָּרִים,

אֵשׁ מֶרֶד וּמַעַל אֶת כֻּלֵּךְ אָכָלָה!…

וּקְרוֹבִים יָמַיִךְ… (הָהּ, רוּחִי חֻבָּלָה!..)

הַדְּגָלִים, גְּאוֹן יַעֲקֹב, – שֶׁבְּיָמִים עָבָרוּ

הִכְנִיעוֹ הָאוֹיֵב, עַל צָר הִתְגַּבָּרוּ –

יַד אוֹיֵב מִתְנַקֵּם כְּבָר אֶרְאֶה בָם שְׁלוּחָה,

וִיעַסֵּם וִיעַפְּרֵם וִישִׂימֵם כַּסּוּחָה!…

הָקִיצִי, בַּת־עַמִּי! הֵן שַׁדְמוֹת הַבְּרָכָה

יִרְזֹמוּן, יְפַתּוּ לַעֲבוֹדָה, לִמְלָאכָה…

הַשְׁלִיכִי מִיָּדֵךְ הַחֶרֶב, הַקֶּשֶׁת

וּצְאִי נָא הַשָּׂדֶה וּקְחִי הַמַּחֲרֶשֶׁת!…

הָקִיצִי, בַּת־עַמִּי, הִתְנַעֲרִי כְרֶגַע

מֵעַבְדּוּת, מֵעֹנִי, מִצָּרָה, מִפֶּגַע,

אָז אוֹר יְשׁוּעָתֵךְ הַחֲשֵׁכָה יַבְקִיעַ

וְהוֹדוֹ עָלַיִךְ כַּשַּׁחַר יוֹפִיעַ,

וְעֹבְדִים חָרוּצִים בָּעֹז וּבְרַב אוֹנִים

יָשִׁיבוּ אֶת כְּבוֹדֵךְ כִּבְיָמִים רִאשׁוֹנִים"…

– “חֲדַל נָא, אִישׁ זָקֵן, מִדַּבֵּר הֲבָלִים” –

עָנַתְהוּ פֶה אֶחָד עֲדַת הַנִּקְהָלִים…

ה.

וַיִּבְכֶּה הַנָּבִיא מִגֹּדֶל כְּאֵבוֹ,

וַתִּדְמַע בַּת־עֵינוֹ הַכֵּהָה מִשֵּׂיבוֹ…

אָז יָחוּשׁ כִּי יָשׁוּב לִימֵי הָעֲלוּמִים,

כִּי חֻדְּשׁוּ כַנֶּשֶׁר בּוֹ כֹּחוֹת עֲצוּמִים

וּכְמַעְיָן לֹא אַכְזָב יָקֵרוּ קִרְבֵּהוּ…

מַה־נִּפְלָא, מַה־נִשְׁגַּב אָז הֶדֶר מַרְאֵהוּ!…

“בַתְ עַמִּי, בַת עַמִּי!”

         וּמַרְאָה נֶהְדָּרָה

אָז פִתְאֹם בֶּחָזוֹן לְפָנָיו עָבָרָה:

מִסָּבִיב בָּאָרֶץ יִשְׁתַּפֵּךְ בְּרַק־זֹהַר…

מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים בֵּין עַרְפְּלֵי טֹהַר

כְּ“כַדּוֹר” יִתְנַשֵּׂא אֶל רוֹם הָרָקִיעַ,

וּבְנָגְהוֹ הַנִּפְלָא מִלְמַעְלָה יוֹפִיעַ

עַל קָמוֹת בָּשָׁלוּ, עַל כָּרִים נִפְלָאִים,

וְשִׁבֲּלֵי דָגָן אוֹר־זָהָב יָרִיקוּ

כְּגַעַת בָּהֵמָּה הָרוּחַ הַנָעִים.

מִקָּצֶה לְקָצֶה מַגָּלִים יַבְרִיקוּ,

וְקוֹצְרִים יִתְהַלְּכוּ וּפְנֵיהֶם מְאִירוֹת

וִילָדִים וִילָדוֹת יְרַקְּדוּ, יָרוּצוּ,

וּבֵין הַשִּׁבֳּלִים יֵחָבְאוּ, יָפוּצוּ…

קוֹל שְׁעָטָה, קוֹל נַחֲרָה, קוֹל שִׁירִים וּזְמִירוֹת,

וּשְׂחֹק בְּפִי קֹצְרוֹת וּנְגִינַת צִפֳּרִים

וְשִׂיחַת מַהֲתַלּוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים…

זְמַן רַב עָמַד נָבוּךְ וַיִּלְטוֹשׁ עֵינַיִם

לַמֶּרְחָק הַמַּזְהִיר בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם:

לֹא הִכִּיר הַשָּׁרוֹן, לֹא הִכִּיר הַשָּׂדוֹת,

הַקּוֹצְרִים, הַקּוֹצְרוֹת, הַיְלָדִים, הַיְלָדוֹת…

אַךְ הִנֵּה מִמֶּרְחָק לְאָזְנָיו הִגִּיעַ

קוֹל שִׁירַת מַקְהֵלָה, קוֹל רִנָּה וּתְהִלָּה..

וּפִתְאֹם אוֹר נֹגַהּ מֵעֵינָיו הוֹפִיעַ,

“הֵם אַחַי, אֲהוּבַי” – אָז קָרָא בְגִילָה…

וּכְמַשַּׁק קוֹל גַּלִּים מֵרָחוֹק יָרִיעַ –

קוֹל קוֹרֵא מִמָּרוֹם בְּאָזְנָיו הִבִּיעַ

כִּדְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן:

         "תָּבֹאנָה עוֹד עִתִּים

וְכִתְּתוּ הָעַמִּים חַרְבוֹתָם לְאִתִּים,

וְכֻלָּם כְּאֶחָד יַגִּידוּ, יֹאמֵרוּ,

וְשִׁירָה חֲדָשָׁה בָּעֹז יְשׁוֹרֵרוּ:

חֲיִי, הָעֲבוֹדָה בַּת צְדָקָה וָישֶׁר,

בְּצֵל הָאַהֲבָה וּמְנוּחָה וָאשֶׁר!"…

וְעַמְּךָ הַמְקַנֵּן עַל עֶבְרֵי פִי פַחַת

עוֹד יָשׁוּב יִתְעַנֵּג עַל שָׁלוֹם וָנַחַת,

וְשָׁר בַּמַּקְהֵלָה הַשִּׁירָה הַגְּבֹהָה

בְּרָן־יַחַד בֶּהָדָר הָאָרֶץ וּמְלֹאָה!"…

(תשעה באב)

(ירמיה ב' י"ד).

I

הוֹרִידָה, בֵּן יַקִּיר, דִּמְעָתְךָ עַל לֶחִי,

עוֹד דֵי לֹא בָכִינוּ לְפִיד־הָעוֹלָמִים.

אִם סוּפָה תַדְחֵנוּ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי

וּתְחוֹלֵל עֲנָנִים וּבְרָקִים וּרְעָמִים,

אִם פְּגָעִים עַל פְּגָעִים אֲיֻמִּים וְקָשִׁים

יָמִיטוּ עָלֵינוּ אֲסוֹנוֹת חֲדָשִׁים, –

בֵּן יַקִּיר, כָּל אֵלֶּה הַפְּגָעִים הַמָּרִים

אֶל פִּיד־הָעוֹלָמִים – כְּמֵימֵי הַנְּהָרִים

הַיָּמָּה אֶל עִמְקֵי תְהוֹם רַבָּה – יִנְהָרוּ:

כָּל הֹוָה בַּהֹוֶה וּבְדֹרוֹת עָבָרוּ

כָּל אָסוֹן הַצָּפוּי לְיָמִים יֻצָּרוּ, –

רַק פִּיד הָעוֹלָמִים רַק הוּא הַמּוֹלִידָם,

הוּא יוֹצְרָם הוּא בוֹרְאָם הוּא חוֹלֵל תַּפְקִידָם…

II

יֵשׁ שְׁתַּיִם תַּנְחֻמוֹת: הֶעָנִי שְׂבַע־צָרָה,

עַל מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה אֹרֵחַ לֹא־קָרוּא,

כִּי יָשְׁלַךְ לוֹ לֶחֶם אוֹ עֶצֶם נִשְׁבָּרָה

וְשָׂמַח בְּחֶלְקוֹ וּפָנָיו יִנְהָרוּ:

הֵן לִפְנֵי רְגָעִים גַּם זֹאת לוֹ חָסָרָה.

אֶל דַּלְתוֹת הָעֹנֶג בְּהֵיכְלֵי תִפְאָרָה

– שָׁם מְנוֹרוֹת הַמָּאוֹר הֵפִיצוּ נְהָרָה,

שָׁם קְרוּאִים עַלִּיזִים שִׁירֵיהֶם הִשְׁמִיעוּ

וּתְשׁוּאַת הוֹלֵלוֹת וּמְחוֹלוֹת מַחֲנָיִם

וּצְחֹק שׁוֹתֵי שִׁכּוֹר לָאֹזֶן הִגִּיעוּ –

יוֹם אֶתְמוֹל בִּתְחִינָּה זֶה נִגַּש פַּעֲמָיִם.

רָאָהוּ הַשּׁוֹעַ… וַיּוֹרֶה בְיָדָיו

וַיְמַהֲרוּ כְאֶחָד עֲדַת כָּל עֲבָדָיו…

וַיְגָרְשׁוּ… וַיֵּלֶךְ וּבִטְנוֹ חֲסֵרָה.

וּבְזָכְרוֹ יוֹם אֶתְמוֹל – בְּתַאֲוָה יְתֵרָה,

הוּא חוֹטֵף וְאוֹכֵל אֶת שְׂרִידֵי הַכֵּרָה…

וּבְשֵׁנָה עֲרֵבָה בַּלַּיְלָה יַרְגִּיעַ

בַּתִּקְוָה, כִּיִ מָחָר גַּם אָשְׁרוֹ יוֹפִיעַ…

וּלְעֵינָיו שֶׁעָתְקוּ – מַחֲנַיִם מַחֲנַיִם

חֶזְיוֹנוֹת תִּפְאָרָה יִנְהָרוּ…

         בְּנִי! הַתַּנְחוּמוֹת הַשְׁתַּיִם

         הָאֵלֶּה – גַּם לָנוּ נִשְׁאָרוּ.

(עמוס)

מִמִּשְׁכַּן יַלְדוּתוֹ הַשּׁוֹקֵט בֹּטֵחַ,

מִמִּגְרַשׁ אֲבוֹתָיו – בֶּהָדָר פֹּרֵחַ,

מֵחֶבֶר הָרוֹעִים, מִצֵּל הָאֹהָלִים,

שֶׁשָּׁם מִלֵּב טוֹב וּמֵרוּחַ שָׂמֵחַ

הֵטִיבוּ לְנַגֵּן בַּחֲלִילִים וּנְבָלִים –

הוּא בָא בְלֵב מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת נִשְׂגָּבוֹת,

וַיַּעֲמֹד בַּשַּׁעַר וַיַּחְצוֹב לֶהָבוֹת:

– תְּנוּ מָקוֹם לַקֹּרֵא דְבַר אֱמֶת בְּגָרוֹן

וּמְסִלָּה וָחֹפֶשׁ – לָרֹעֶה מִתְּקוֹעַ!

הַבִּיטוּ, הַמְקַנְּאִים וּמֻכֵּי עִוָּרוֹן,

הַקְשִׁיבוּ, הַחֵרְשִׁים הַמַּרְבִּים לִפְשֹׁעַ!

סַעֲרַת הַיּוֹצֵר בִּשְׂפָתַי הַפְּתוּחוֹת –

וּמִי זֶה לֹא יַקְשִׁיב לְיוֹצֵר הָרוּחוֹת?

בִּדְבָרַי הֵן יַרְעִים אֵל־צְבָאוֹת בְּזָעַם –

וּמִי הוּא הָעֹמֵד בְּתִתּוֹ קוֹל רַעַם?! –

שָׁמַעְתִּי: "בִּמְבוּסָה וּמְבוּכָה וַחֲשֵׁכָה

וּבְדֶרֶךְ לֹא סְלוּלָה קְדֹרַנִית נֵלֵכָה

מִתִּגְרַת הַקָּמִים, מִגְּבוּרַת הָאוֹיְבִים"…

בַּת צִיּוֹן, בַּת צִיּוֹן – הָהּ, מַרְבֵּץ לַזְאֵבִים!

לֹא אַתֶּם כִּלֵּאתֶם הָרוּחַ בַּשְּׁעָרִים?

לֹא אַתֶּם חֲסַמְתֶּם כָּל שִׂפְתֵי מֵישָׁרִים

שֶׁקָּמוּ עַל עַבְדוּת הִטִּיפוּ לַצֶּדֶק

וּלְקִנְאַת הָאֱמֶת וּלְחִזוּק כָּל בֶּדֶק?!

אֶת דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא לִפְתֹּחַ מַהֵרוּ

וּבְרִיחֵי הָעַבְדוּת הָחִישׁוּ שַׁבֵּרוּ –

תַּחְתֵּיהֶם גַּם חֹפֶש גַּם תֹּם יֵעָצְרוּ!…

אֵל עֶלְיוֹן קוֹל יִתֵּן – וּבְקָעוֹת וְהָרִים

מִקּוֹלוֹ בֶחָיִל יִתְפַּלְּצוּ, יִרְעָדוּ.

אִם יִשְׁאַג הָאַרְיֵה בֵּין סִבְכֵי הַיְּעָרִים –

וּצְבָאִים עַל סֶלַע לֹא יִרְהוּ, יִפְחָדוּ?

אִם שׁוֹפָר יִתָּקַע עֵת לָחֶם בַּשַּׁעַר –

וְעַם הַנִּלְחָמִים אֵין רוּחָם הֹמִיָּה?

אִם יִרְעַם, יִתְגָּעַש הַיָּם בְּמוֹ סַעַר

וְרֶטֶט לֹא יַחֲזִיק אֶת נֵס הָאֳנִיָּה?…

אֵל עֶליוֹן קוֹל יִתֵּן – הוֹי, גּוּרוּ אֻמְלָלִים!

קוֹל רַעַם שָׁמַיִם הֲשָׁמְעוּ אָזְנֵיכֶם?

הַקְשִׁיבוּ: שָׂנֵאתִי, מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם,

אֲנָחוֹת נִשְׁמָעוֹת בְּזִמְרַת הַנְּבָלִים,

בִּדְמָעוֹת מְהוּלִים כָּל נִסְכֵּי הַשְּׁלָמִים

וְלֶחֶם הַקֹּדֶשׁ מְגֹאָל בְּדָמִים.

הוֹי, גוּרוּ אֻמְלָלִים! – יוֹם נָקָם יַגִּיעַ.

אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת יוֹפִיעַ –

וְהִקְדִּיר הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֵת הַצָּהֳרָיִם

וְאוֹרָה הַבָּהִיר לֹא תוֹסֵף תַּזְרִיחַ,

וְעָטַף בַּצָּעִיף אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם

וְרָעָב גַּם צָמָא בָּאָרֶץ יַשְׁלִיחַ.

וְהָיָה הָרָעָב לֹא רָעָב לַלֶּחֶם

וְהָיָה הַצָּמָא לֹא צָמָא לַמָּיִם,

רַק רָעָב לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי אֵל־חַיִּים

רַק צָמָא לְהָסִיר מֵעַבְדוּת הַשֶּׁכֶם;

וְנָעוּ בַחֲשֵׁכָה, בְּעַבְדוּת וּדְאָבָה,

מִצָּפוֹן תֵּימָנָה, מִמִּזְרַח מַעֲרָבָה,

לְבַקֵּשׁ דְּבַר־יָהּ; אַךְ, אֲהָהּ! – לֹא יִמְצָאוּ.

כִּי חֹזֵי־הַקֹּדֶשׁ בַּסֹּהַר הָחְבָּאוּ,

עֵינֵיהֶם סֻגָּרוּ, שִׂפְתוֹתָם נִכְלָאוּ…

הוֹי, פִּתְחוּ הַסֹּהַר, הַבְּרִיחִים שַׁבֵּרוּ –

תַּחְתֵּיהֶם נְכֹחָה וָתֹם יֵעָצֵרוּ!

הנה אני פותח את קברותיכם

והעליתי אתכם מקברותיכם עמי…

ונתתי רוחי בכם וחייתם…

(יחזקאל ל“ז, י”ב י"ד).

לִי אוֹמְרִים:

         "אַךְ שָׁוְא בַּחֲלֹמוֹת עֲדָנִים

וּבְמַחֲזוֹת מַדּוּחִים וָרִיק תִּתְיַמָּרוּ,

אַךְ שָׁוְא עַל מַשֻּׂאוֹת הַגַּלִים הַיְשָׁנִים

– מַחֲמַדֵּי הָאָבוֹת תַּחְתֵּיהֶם נִקְבָּרוּ

וְחוֹתַם הַשִּׁכְחָה הָעֵת בָּם הִטְבִּיעָה –

כִּשְׂרִידֵי אֳנִיָּה שֶׁסַּעַר הִטְבִּיעָה,

כְּגֶזַע עֵץ נִרְקָב בִּשְׁדֵמָה נִחָרָה,

כִּשְׁאֵרִית הַדֶּגֶל בְּבִקְעָה נֶעְכְּרָה,

תַּעֲמֹדוּ, עֲבָדִים נְמִבְזִים וּשְׁפָלִים,

וְתַשְׁלוּ אֶת לִבְּכֶם בְּמַשְׂאוֹת הֲבָלִים –

לְהַעֲלוֹת בְּגָאוֹן כַּנֶּשֶׁר כְּנָפַיִם

שֶׁשֻּׁסְּעוּ עַד תֻּמָּן זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם"…

………………..

אֻמְלָלָה עֲדַת הָעֲבָדִים הַפְּתָאִים

שֶׁרָמוּ עֵינֵיהֶם וּבְהֶבֶל מִתְגָּאִים

וְהֹלְכִים בְּשֶׁקֶר בְּעִקְּבֵי הָאָבוֹת!…

הוֹי, מֻכֵּי סַנְוֵרִים!… קָרְבָּנוֹת לִרְבָבוֹת

אִם יִפְּלוּ, יִבָּלְעוּ בְּלַחַץ הַצָּרִים –

אִשֵּׁנוּ תִטָּמֵן בִּמְעִי הֶחֳרָבוֹת

וְחַיִּים יִסָּתְרוּ בֵּין גַּלֵּי הַקְּבָרִים,

וְרוּחַ יָפוּחַ וִיעוֹרֵר לִתְחִיָּה

עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת בִּשְׁאֹל הַתַּחְתִּיָּה,

וְיָקוּם וְעָלָה מִקִּבְרוֹת עוֹלָמִים

וְנוֹלַד דּוֹר חָדָשׁ, מְלֵא כֹחַ עֲלוּמִים!…

עַל מֵי נְהַר שִׁיחוֹר בַּתֵּבָה יָנוּחַ

הַיֶּלֶד הַנִּקְדָּשׁ הֱיוֹת אִישׁ הָרוּחַ…

עַל פָּנָיו הַבְּהִירִים הוֹד נוֹרָא יַרְגִּיעַ

וּגְדֻלָּה וּנְדִיבוּת תַּאֳרוֹ יַבִּיעַ.

הוּא יָנוּם בִּמְנוּחָה, שְׁמוּרוֹתָיו נִסְגָּרוּ…

וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל חֶזְיוֹנוֹת יִנְהָרוּ

וְיֵרְדוּ בְחֶבְיוֹן תַּעֲלֻמָה מִלְּמָעְלָה,

וּבְכַנְפֵי תִפְאָרָה הַיֶּלֶד יַקִּיפוּ

וּבָשְׂמֵי־עֲדָנִים עַל נַפְשׁוֹ יַרְעִיפוּ…

מָה רֹאֶה הַיֶּלֶד בְּמַחֲזוֹת הַלָּיְלָה?

הוּא רֹאֶה… הַתְּהוֹם הָעֲמֻקָּה רֹתַחַת

רֹגֶזֶת, חֹמֶרֶת, הֹמִיָּה, צֹרַחַת,

וְשֶׁצֶף הַקֶּצֶף יִתְנוֹסֵס בַּלָּיִל

וְגַלִּים עַל גַּלִּים יִתְנַשְּׂאוּ בֶחָיִל

וְעָלוּ עַל רָאשֵׁי הַסְּלָעִים הָרָמִים

וְהֻכּוּ לְאָחוֹר וְנָפְלוּ נִדְהָמִים…

וּפִתְאֹם הִתְפָּרֵץ עֹז רוּחַ סְעָרָה,

הַתְּהוֹם הָעֲמֻקָּה אֶת פִּיהָ פָעָרָה

הַגַּלִּים הִתְיַצְּבוּ כַנֵּד וַיִּקְפָּאוּ…

וְשִׁירוֹת הִלּוּלִים מִסָּבִיב נִשְׁמָעוּ…

וּמִי הוּא הַגֶּבֶר עִם מַטֶּה רַב־פְּלָאִים?

קוֹל מִי יִשָּׁמֵעַ מִשִּׁנֵי הַסְּלָעִים?…

הוּא רֹאֶה. רֹאשׁ סִינַי בְּאֵשׁ־מִתְלַקַּחַת

וְעָשָׁן מִתְאַבֵּךְ בַּמּוֹרָד מִתָּחַת…

וּשְׁבִיבִים וּבְרָקִים לִרְגָעִים יוֹפִיעוּ

וּרְעָמִים אַדִּירִים יָרִיעוּ…

וְעֵדָה נִרְעֶשֶת עֹמֶדֶת בַּשֶּׁפֶל

וּתְמוּנָה מַזְהִירָה – בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל…

מִי יוֹרֵד מִסִּינַי וּמַרְחִיב צְעָדָיו

וּבְעֹנֶג נֶאְדָרִי מַה יַּחֲזִיק בְּיָדָיו?…

הוּא רֹאֶה… תַּלְאוּבוֹת עֲרָבָה וּשְׁמָמָה…

עֲרֵמוֹת חוֹל אָדֹם מִכָּל הָעֲבָרִים,

וּבֵין הָאֹהָלִים הַנְּטוּיִם כַּקְּבָרִים –

אֲנָשִׁים – לְשׁוֹנָם נָשָׁתָּה בַצָּמָא –

יָרִיעוּ יִרְעֲשׁוּ כְּרַעַשׁ מִשְׁבָּרִים…

אֲנָחוֹת וּצְוָחוֹת וִילֵל מֵאַפְסָיִם,

אִי־תִקְוָה וְקֶצֶף וָאֵשׁ בָּעֵינָיִם,

תּוֹכֵחָה אַחֲרוֹנָה – עַל שָׂפָה נֹבֶלֶת.

פַּלָּצוּת גֹּוֵעַ – בְּלֶחִי נֹפֶלֶת.

מִי עֹלֶה הָהָרָה וּמַרְחִיב צְעָדָיו?

הוּא מֵרִים מַטֵּהוּ, הוּא מֵנִיף אֶת יָדָיו,

וּבְעַרְבַת הַצִּיָּה – מֵי זֶרֶם כַּבִּירִים

הֵקֵרוּ הִשְׁתַּפְּכוּ כַּנְחָלִים אַדִּירִים,

וְנָתִיב פָּלָסוּ, וְשָׁטְפוּ בֶחָיִל…

………………..

עַל גְּדוֹתֵי מֵי שִׁיחוֹר בִּמְנוּחַת הַלָּיִל

תּוֹךְ עַרְפְּלֵי אֹפֶל וּצְלָלִים נִזְעָמִּים,

שָׁם תָּשׁוּט בַּסּוּף תֵּבַת גֹּמֶא שַׁאֲנַנָּה…

הַבִּיטוּ! – בַּתֵּבָה הַדַלָּה וּקְטַנָּה –

אוֹר חֹפֶשׁ וּנְכֹחָה לְדֹרוֹת עוֹלָמִים…

והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדל ובאו

האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים

והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים.

(ישעיה כ“ז, י”ג)

אָחִי! הֲתִשְׁמַע קוֹל שׁוֹפָר, קוֹל תְּרוּעָה?

מָה אֵלֶּה? הַגִּידָה! הַיְפַקְּדוּ חֲיָלִים?

הֲתַבְרִיק הַחֶרֶב? יָנוּעוּ הַדְּגָלִים?

הָרִיעָה בְכֹחַ, מְבַשֵּׂר יְשׁוּעָה!

הִתְחַזְקוּ, עֲיֵפִים, חֵלְכָּאִים,

     הִתְנַעֲרוּ מֵעָפָר, נִדְכָּאִים,

     הָרִיעָה, מְבַשֵּׂר יְשׁוּעָה!

     הַגְבִּירוּ חֲיָלִים, אֻמְלָלִים,

     הִתְפַּתְּחוּ, הָסִירוּ הַכְּבָלִים…

הִתְחַזְקוּ, רְעֵבִים, הִתְחַזְקוּ, עֲרֻמִּים,

הִתְחַדְּשִׁי, אֻמָּתִי, כַּנֶּשֶׁר עֲלוּמִים,

הָרִיעָה, הָרִיעָה, מְבַשֵּׂר יְשׁוּעָה!

אַךְ אַיֵּה, אֻמָּתִי, הַחֶרֶב, הַדְּגָלִים?

אֵי עֹדְרֵי מַעֲרָכָה, גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים?

– “אִישׁ בַּעַר” – יַעֲנוּנִי – "וּמְדַבֵּר הֲבָלִים!

מַה תִּשְׁאַל לַחֶרֶב? מַה תִּדְרשׁ לַדְּגָלִים?

     רַק צַלְמֵי בַלָּהוֹת

     רַק רוּחוֹת הָרָעוֹת

עַל־פִּי הַקַּבָּלָה, נַבְרִיחַ מִלְּבָבוֹת,

לֹא נֵצֵא מַעֲרָכָה, לֹא דָמִים נִשְׁפֹּכָה,

בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה – כְּמַעֲשֵׂה הָאָבוֹת –

בַּקָּמִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה נַעֲרֹכָה"…

* * *

בְּלַהַב קִפָּאוֹן הַמְּנֹרוֹת יָאִירוּ

וְקוֹלוֹת הַשּׁוֹפָר חֲיָלִים יַגְבִּירוּ,

וְהָלְאָה יִנָּשְׂאוּ אֶל גַּלֵּי שִׁמָּמוֹן,

אֶל בְּקָּעוֹת נִשְׁכָּחוֹת וּקְבָרִים נֶעֱלָמִים.

וּלְקוֹלוֹת הַשּׁוֹפָר יָקִיצוּ בֶהָמוֹן

גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל מִדֹּרוֹת עוֹלָמִים,

הַשְּׁכוּנֵי בַקְּבָרִים וּבְחֶשְׁכַת אֲדָמָה,

וְיַעֲלוּ מַחֲנַיִם עֲרוּכֵי מִלְחָמָה…

אַךְ פִּתְאֹם בְּתוּגָה וּבְיִלְלַת שֶׁבֶר

מִתִּקְוָה נִכְזֶבֶת יָשׁוּבוּ לַקֶּבֶר…

לֹא אֶתְכֶם קָרָאנוּ, מְחִישֵׁי יְשׁוּעָה,

לֹא אֶתְכֶם עוֹרַרְנוּ בַּתְּקִיעָה, בַּתְּרוּעָה!…

מִסֵּבֶל הָעַבְדוּת, מִתִּגְרַת הַתְּלָאוֹת,

בְּנֶפֶשׁ הָאֻמָּה לְקַנֵּן הוֹאִילוּ

כָּל צַלְמֵי בַלָּהוֹת

כָּל רוּחוֹת הָרָעוֹת;

שָׁם פָּרוּ, שָׁם שָׁרְצוּ, שָׁם אֵימָה הִפִּילוּ,

בַּדַּעַת, בַּטַּעַם אֶת רַעֲלָם הִטִּילוּ.

רַק אוֹתָם בַּשּׁוֹפָר נַבְרִיחַ בְּלִי אֵימָה,

בַּשָּׂטָן וּקְהָלוֹ בְּלִי־חָת נִלָּחֵמָה…

(שמואל א' ט“ז, י”ד–כ"ג).

I

בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ דוּמִיָּה נְסוּכָה

כִּשְׁלֹט לִפְנֵי סוּפָה בַּבְּרִיאָה הַמְּנוּחָה…

רַק אַחַד הַשֹּׁמְרִים בַּלָּאט וּבִמְבוּכָה

יְנַסֶּה לִפְעָמִים הַדֶּלֶת לִפְתֹּחַ,

וּלְמַרְאֵה הַמֶּלֶךְ יְמַהֵר לִבְרֹחַ.

בְּחַדְרֵי הַשַּׁיִשׁ וּכְלִילֵי תִפְאָרָה,

בֵּין קְטֹרֶת דֹּעָכָה, בֵּין פְּרָחִים אֻמְלָלִים,

הוּא יוֹשֵׁב מְבֹהָל וְרוּחוֹ בוֹ סָרָה.

וּלְאָזְנֵי הַשֹּׁמְרִים מֵאַחֲרֵי הַכְּתָלִים

יַגִּיעַ קוֹל צְחוֹק מִלֵּב הֹמֶה בַקֶּרֶב,

וְאַחֲרָיו־קוֹל שֶׁבֶר מִנֶּפֶשׁ נֶאֱנַחַת,

וְאַחֲרָיו – מַהֲלֻמָּה בְּחֵמָה נִצַּחַת

כְּהֹלֵם עַל שַׁיִשׁ בַּשִּׁרְיוֹן, בֶּחָרֶב…

זֶה יָמִים בָּאַרְמוֹן הַמְּהוּמָה רָבָתָה,

כִּי רוּחַ שִׁגָּעוֹן אֶת שָׁאוּל בִּעָתָה;

הוֹבִישׁוּ הַקֹּסְמוֹת בִּקְטֹרֶת עֲשַׂבִּים,

אֵין עֶזְרָה בָּרוֹפְאִים, בַּסַּמִּים הָרַבִּים.

גַּם נוּמַת שִׁכָּרוֹן, גַּם חֶסֶד אֲהָבִים,

גַּם תְּרוּעַת עֲלִיצוּת, גַּם דִּמְעוֹת עֲצָבִים,

לֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב אֶת אוֹר הַהִגָּיוֹן

לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַמֻּכּוֹת תִּמָהוֹן.

II

עַל שַׁדְמוֹת בֵּית לֶחֶם, עַל גַּבְנוּן תִּפְאֶרֶת,

שֶׁשָּׁם בֵּין הַשִּׂיחִים תִּשְׁתַּפֵּךְ עֵין־מַיִם

אֶל רַחַב עֲרָבָה – אֶת בָּשְׂמָהּ מַקְטֶרֶת –

שָׁם עֹמֵד הָרֹעֶה יְפֵה־הָעֵינַיִם.

מִתַּחַת הַכַּפּוֹת בְּצֵל עֵץ הַתְּמָרִים,

עַל זֶרֶם הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים וּבְהִירִים,

הוּא עוֹמֵד וּפֹרֵט וּמַרְעִיד מֵיתָרִים,

וְהָמוּ בַמֶּרְחָב הוֹד קוֹלוֹת אַדִּירִים

וְרֹמּוּ וְהֻמְּכוּ וְלָקְחוּ לְבָבוֹת.

וּמַשַּׁק הַבְּרוֹתִים עַל נַחַל הַמַּיִם,

וּנְגִינוֹת הַמְשַׂחֲקִים לִפְנוֹת הָעַרְבַּיִם,

וְשִׁירוֹת הַקֹּצְרוֹת וּמְחֹלוֹת מַחֲנַיִם,

וְדִבְרֵי הַנָּבִיא הַחוֹצְבִים לֶהָבוֹת

לָעֵדָה הַכֹּרְעָה וּמַטָּה אָזְנַיִם,

וְאַחֲרֵי הֶהָרִים קוֹל רַעַם שָׁמַיִם –

כָּל אֵלֶּה יִשְׁתַּפְּכוּ, יִתְעָרְבוּ כְאַחַת,

יִתְלַכְּדוּ לִתְרוּעַת עֲלִיצוּת נִצַּחַת.

וְקוֹלוֹת עֲדָנִים, עֹז שִׁירָה וָזֶמֶר,

יֵרֹמוּ, יִזְרמוּ, יֶהֱמוּ כְחָמֶר,

מִמֵּיתְרֵי הַזָהָב, מִּתַּחַת הַתֹּמֶר.

III

וְהִנֵּה עַל מִפְתַּן הָאַרְמוֹן הוֹפִיעַ

הַנַּעַר הַמְּשׁוֹרֵר, זֶה רֹעֶה חֵלֵכָה.

וַיָּרֶם אֶת יָדוֹ… וּמֵיתָר הֵנִיעַ…

וְשִׁירָה עַלִּיזָה בְּחַיִל הִבִּיעַ

בֵּין קִירוֹת הָאַרְמוֹן עֲטוּפֵי חֲשֵׁכָה. –

טַל תְּחִיָּה וֶחֶסד הַשִּׁירָה מַרְעֶפֶת!…

עַל כִּסְאוֹ שָׁם יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ הַמְשֻׁגָּע,

מַרְגֵּעָה וּמְנוּחָה מֵעֵינוֹ נִשְׁקֶפֶת,

וְדִמְעַת תַּחֲנוּנִים בְּשֶׁקֶט שֹׁטֶפֶת

עַל רֻכְסֵי הַלֶּחִי, הַקְּמוּטָה מִתּוּגָה…

הוּא הִכָּה בַנֵּבֶל – וַיִּזְלוּ, נָהָרוּ

קוֹל שִׁירִים כְּמִשְׁבְּרֵי מָיִם,

וְעֵינֵי הַמְנַגֵּן מִשִּׂמְחָה נָהָרוּ

וּפָנָיו הַבְּהִירִים הִזְהִירוּ, הוּאָרוּ,

מִנֹּגַהּ הוֹד שֶׁמֶשׁ עַרְבָּיִם,

וּמֵיתָר לַמֵּיתָר בְּחָזָק הֵרִיעַ

וְזֶמֶר לָזֶמֶר הוֹד נֹעַם הִבִּיעַ.

וְאֹזֶן הַמֶּלֶךְ הַזֶמֶר קַשֶּׁבֶת,

וְרוּחוֹ הַהֹגֶה נְכָאִים

הַמָּלֵא תַעְתּוּעֵי חֶזְיוֹנֵי עַצֶּבֶת,

זֶה רוּחוֹ – הַשִּׁירָה הַנְּעִימָה מַרְהֶבֶת.

וּמַחֲנוֹת חֶזְיוֹנוֹת נִפְלָאִים

יָשׁוּבוּ וִימַלְּאוּ אֶת נַפְשׁוֹ הַנְּכֵאָה

– כִּבְיָמִים מִקֶּדֶם – בְּעֶדְנַת מַרְגֵּעָה.

הוּא מַקְשִׁיב זוּ שִׁירַת הָעֹז הַמְשַׂמַּחַת,

וְכָל עוֹד הַשִּׁירָה תָרִיעַ

יֵחָבְאוּ, יִסָּתְרוּ כָּל צַלְמֵי הַשַּׁחַת,

וְשַׁחַר מְלֵא נֹעַר וְחֶסֶד וָנַחַת,

עַל מֵצַח הַמֶּלֶךְ יוֹפִיעַ,

וְהֵאִיר הַשַּׁחַר וְהֵפִיץ קַרְנַיִם,

וְהִצִּית בַּנֶּפֶשׁ אוֹר נֹעַר וְחַיִּים…

וַיִּיעַף הַמְנַגֵּן, שִׁירָתוֹ נֶאֱלָמָה,

וַיַּטֶּה עַל בֶּרֶךְ רָאשֵׁהוּ,

וַיָּנָם אֶת שְׁנָתוֹ בִּמְנוּחָה וּדְמָמָה

לְנֹגַהּ הַחֶרֶס שֶׁיּוֹרֵד הַיָּמָּה…

וַיַּעַבְרוּ לְעֵינֵי רוּחֵהוּ,

חֶזּיוֹנֵי בַלָּהוֹת עֲגוּמִים כָּאֵבֶל

וַיִּפֹּל בִּנְאָקָה לָאָרֶץ הַנֵּבֶל.

וּבְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אַךְ נִדְמְתָה הַנְּאָקָה

וַיִּרְגַז – וּפָנָיו חָוָרוּ.

וַיֹּאחַז חֲנִיתוֹ בְּיָמִין חֲזָקָה

וְרוּחוֹ חֻבָּלָה וּבְמָתְנָיו מוּעָקָה,

וְרוּחוֹת בְּנֵי תֹפֶת סָעָרוּ

בְּקִרְבּוֹ, וְשֵׁנִית אֶת עֵינָיו הֶחֱשִׁיכוּ

וּמָגוֹר וָפַחַד עַל נַפְשׁוֹ הִדִּיחוּ.

וַיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ. וַיֵּט אֶל הַמְשׁוֹרֵר

חֲנִיתוֹ בְּרֹגֶז וָכַעַס,

הוֹי קוּמָה, הַמְשׁוֹרֵר, הִתְאוֹשֵׁשׁ, הִתְעוֹרֵר!

וְהַךְ נָא מֵיתָרִים, וּכְסַעַר מִתְגּוֹרֵר,

יָרִיעוּ עַל אֹזֶן שֹׁמַעַת.

וְגָרְשׁוּ עַצֶּבֶת, וְשַׁחַר יוֹפִיעַ

וּבְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲשֵׁכָה יַכְנִיעַ!…

וְיָדְךָ עֵת תִּלְאֶה – אָז לִקְרֹא נָא שְׁלָחָה

לַאַחֵר, וּמְסָר לוֹ הַנֵּבֶל,

וּבְשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ אֶת רֹאשׁוֹ תִּמְשָׁחָה,

וְעוֹרֵר אֶת נִבְלוֹ לְחֶסֶד וּבְרָכָה

וְשׁוֹרֵר וְהִגִּיד בַּתֵּבֵל:

כִּי שֶׁקֶר כָּל עָצְמָה מוּל עָצְמַת שִׁירֶיךָ,

אֵין כְּלָיוֹת פּוֹלֵחַ כְּפַלַּח נִבְלֶךָ.

שְׁנֵי שְׁפָטִים הִשְׁלִיחַ אֵל עֶלְיוֹן בֶּחָלֶד.

מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם, מִזָּקֵן עַד יָלֶד

יוֹדֵעַ הַמִּשְׁפָּט הַנּוֹרָא

הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה:

עֵת חָמָס וָרֶשַׁע עַל אֶרֶץ מָלָכוּ

וְאָדָם אַחֲרֵיהֶם כַּעֲבָדִים נִמְשָׁכוּ

וַתִּכְרַע לִפְנֵיהֶם כָּל בֶּרֶךְ

וַתֵּתַע בְּתֹהוּ לֹא דֶרֶךְ,

גַּם יַחַד מַלְאָכִים, כָּל בְּנֵי הָאֱלוֹהַּ,

מִסֻּכּוֹת הָעֵדֶן, מִמְּרוֹמֵי גָבוֹהַּ,

לָאָרֶץ הַחֹטֵאת יָרָדוּ

וְלַעֲשׂוֹת תּוֹעֵבָה נוֹעָדוּ.

אָז נִפְתַּח פִּי אֶרֶץ וּפִתְחֵי שָׁמַיִם

וַיִּגְדַּל הַמַּבּוּל וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם

וַיֶּהֱמוּ בָעֹז וַיִּרְתָּחוּ

עַד אַנְשֵׁי הָאָרֶץ נִמָּחוּ.

וְנֹחַ אַךְ נִמְלַט וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ

וַיַּקְרֵב קָרְבָּנוֹ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ.

אָז הִבִּיט בְּחֶמְלָה אֵל צְבָאוֹת

עַל שָׂדוֹת, עַל הָרִים וּגְבָעוֹת.

וְנִשְׁמַע אָז קוֹלוֹ בְּקָרְאוֹ בְכֹחַ

מִמְּרוֹמֵי שָׁמַיִם: "לֹא אוֹסִיף לִשְׁלֹחַ

לָנֶצַּח וּלְעֹלְמֵי עוֹלָמִים

בָּאָרֶץ, זֶה מִשְׁפַּט הַדָּמִים"…

* * *

וְיָמִים עָבָרוּ. וְשֵׁנִית יוֹם שֹׁאָה

הֵבִיאָה יַד שַׁדַּי עַל תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ,

וַיְשֻׁלַּם עַל יֶתֶר לָאָדָם

וַיָּשָׁב הַחֵטְא עַל קָדְקֳדָם:

בְּשִׁנְעָר בַּבִּקְעָה – שָׁם מִגְדַּל עֲנָקִים

הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה עַד גָּבְהֵי הַשְּׁחָקִים.

שָׁם עֵדָה חַטָּאָה חֻבָּרָה,

עַל עֶלְיוֹן אֶת פִּיהָ פָעָרָה…

אַךְ פִּתְאֹם לְפֶתַע – וּשְׁפָתָם נִבְלָעָה,

מְהוּמָה מִסָּבִיב, אֵין מִלָּה נִשְׁמָעָה,

לֹא הִכִּיר עוֹד אִישׁ אֶת אָחִיהוּ,

לֹא מָצָא עוֹד בֵּן אֶת אָבִיהוּ.

וַיִּפֹּל הַמִּגְדָּל!… וַיַּבֵּט אֱלוֹהַ

עַל בֹּנֵי הַמִּגְדָּל בְּאַף מִגָּבוֹהַּ,

וַיִשְׁמַע קוֹל בְּכִי וַאֲנָחָה –

וַחֲמָתוֹ בְזֹאת לֹא שָׁכָכָה.

וַחֲמָתוֹ לֹא חָדְלָה, לֹא נִחַם מִזָּעַם.

אֲהָהּ! הוּא לֹא נִשְׁבַּע בִּימִינוֹ הַפָּעַם

כִּי יֶחְדַּל מִפַּלֵּג לְשׁוֹנוֹת

בָּאָדָם – עַל פְּרִי הָעֲוֹנוֹת.

וִיפַלֵּג!… וּפְלַגּוֹת אֵין קֵצֶה בַּשְּׁעָרִים.

זֹאת אֶרְאֶה – וּלְבָבִי יִקָּרַע לִגְזָרִים…

בַּת עַמִּי! לֹא אַתְּ הַנּוֹסֶרֶת?

לֹא אַתְּ הִיא לְפָנַי עֹבֶרֶת?

עֵת דָּבָר בּוֹ חֵפֶץ אַךְ יֶהְגּוּ קְרָבַיִךְ,

אַךְ קְרִיאָה נִשְׁמַעַת לְקַבֵּץ בָּנַיִךְ

לְחֶבֶר עֲבוֹדָה מוֹעִילָה,

וְהִנֵּה – אֵל נוֹרָא עֲלִילָה.

יְיַסְרֵךְ, הָהּ, מוּסַר אַכְזָרִי וְנוֹרָא,

מְהוּמָה מִסָּבִיב, אֵין נֹגַהּ, אֵין אוֹרָה,

לֹא יַכִּיר עוֹד אִישׁ אֶת אָחִיהוּ

לֹא יִמְצָא עוֹד בֵּן אֶת אָבִיהוּ…

כֹּה יִפֹּל כָּל בִּנְיָן, כֹּה יִהְיֶה לָהֶרֶס.

וְשֵׁנִית, הָהּ שֵׁנִית, בְּלִי־תְמוּרָה שׂרֶרֶת

אֲפֵלַת שִׁמָּמוֹן נוֹרָאָה

וְצוּקָה וּמְעוּף כַּל מַתְּלָאָה.

וְשֵׁנִית מִסָּבִיב אֲפֵלָה וָלַיִל…

וְתִפְּלִי לָאָרֶץ נֶחְמֶסֶת מֵחַיִל

בְּלִי דַעַת: מַה־לִּדְרשׁ, אָן לֶכֶת?

בְּלִי נָתִיב, בְּלִי תִקְוָה תֹמֶכֶת!…

(על פי דברי הנביאים)

כַּיּוֹגֵב – עַל שְׁדֵמָה הַמֻּכָּה בִסְעָרָה –

כֵּן אֶעֱמֹד עָלַיִךְ, בַּת עַמִּי הַיְקָרָה! –

שִׁבֳּלִים שׁוֹקֵקוּ, שִׁבֳּלִים הִבְרִיקוּ,

שִׁבֳּלִים הִבְטִיחוּ כִּי בְּרָכָה יָרִיקוּ,

אַךְ פִּתְאֹם הַסְּעָרָה בָּעֹז הִתְחוֹלֵלָה –

הוֹי, יָהּ, בְּשַׁדְמָתִי מַה־יָּדְךָ חוֹלֵלָה!?

הוֹי, צוּרִי מִשְׂגַּבִּי! הַטֵּה לִי אָזְנֶיךָ!

רָאִיתִי־בַצִּיָּה עֵת דָּרְכוּ רַגְלֶיךָ

כְּרֶגַע עַל אַדְמַת הַחוֹל כְּעַל אָחוּ

עֲשַׂבִּים רַעֲנַנִּים וּפְרָחִים צָמָחוּ

וּבְרָקִים וּרְעָמִים בְּכֹחַ נֶאְדָּרִים,

הֵרִיעוּ בִנְעִימוֹת וָרֹךְ כַּמֵיתָרִים,

מִקָּרוֹב מֵרָחוֹק מִזְמוֹרִים צָלָלוּ

וּכְשִׁירַת הָעֶרֶשׂ בִּמְנוּחָה נָזָלוּ.

בִּמְקוֹם שֶׁהִצַּגְתָּ אַךְ כַּף הָרַגְלַיִם

מַעְיָנוֹת נִבְקָעוּ, הֵשִׁיקוּ הַמַּיִם,

וּמְקוֹם שֶׁכְּנָפֶיךָ טַל אוֹרוֹת נָטָפוּ

יְעָרוֹת רָעָשׁוּ וּנְהָרוֹת שָׁטָפוּ,

וּכְרֶגַע לְגִנַּת הַבִּיתָן נֶהְפָּכָה,

בְּיָדְךָ הָרְחָבָה זוֹ אַדְמַת הַבָּכָא…

אֵל שַׁדַּי! כַּיּוֹגֵב אַבִּיעַ תְּפִלָתִי:

הַבִּיטָה מִמְּרוֹמִים עַל עַמִּי שַׁדְמָתִי

וּקְחָה נָא בְנֹאדְךָ גַּם נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת:

לֹא בְרִיאָה חֲדָשָׁה וַחֲלִיפוֹת נוֹרָאוֹת,

לֹא מוֹפְתִים נִפְלָאוֹת אֲחַל מִפָּנֶיךָ,

עַל עַמִּי, שַׁדְמָתִי, פְּקַח, אֵלִי, עֵינֶיךָ!

תְּנָה אוֹרָה, מִשְׁגַּבִּי! רַק קֶרֶן נְהָרָה

לְהַחֲיוֹת הַשְּׁדֵמָה הַמֻּכָּה בִסְעָרָה,

וּשְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה שֶׁעוֹדָהּ נִשְׁאָרָה

עֵת רוּחַ הַקָּדִים עָלֶיהָ עָבָרָה –

תִּתְעוֹרֵר לְחַיִּים וְתָקוּם לִתְחִיָּה

וְתִפְרַח וְתִפְרֶה וְתָגֵל בִּשְׁנִיָּה…

אֲהָהּ! תַּחַת גַּלִּים וּקְבָרִים עֲצוּמִים –

לוּ מִסְפַּר מִתְנַעֲרִים וּמְחַדְּשִׁים עֲלֻמִים;

וְתַחַת שְׁנוֹת עָמָל וּתְלָאוֹת אֲיֻמּוֹת,

לוּ נֵטֶף נְעִימוֹת, לוּ רֶגַע תַּנְחוּמוֹת!…

(מתתיהו)

(חשמונאים א' ב')

הַסָּאָה נִמְלָאָה…

         – "בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת

יֵילִילוּ, יִבְכָּיוּ מִמִּשְׁפַּט אֵל גְּמוּלוֹת…

עוֹלָלִים יִתְנַפְּלוּ אֶל לִבּוֹת אִמּוֹתָם

וְיַשְׂחוּ וְיַמְסוּ הַלֵּב בְּדִמְעוֹתָם,

וּזְקֵנִים יְכַסּוּ בָאֵפֶר רָאשֵׁיהֶם

וְשַׂקִּים יָשִׂימוּ לִכְסוּת עַל מָתְנֵיהֶם…

לֹא זְמִירַת הַחֲלִילִים, לֹא שִׁירַת הַנְּבָלִים,

רַק צְוָחוֹת וּצְעָקוֹת מִבֹּשֶׁת וּנְבָלָה

וּתְלוּנוֹת עֲשׁוּקִים וְקִינַת נֶחְבָּלִים

וְקוֹל רַב טַבָּחִים וְשֵׁבֶט חַבָּלָה

וְרַעַשׁ מֶרְכָּבוֹת וְלַעַג רְשָׁעִים

יָעִירוּ הַהֵד בֵּין נְקִיקֵי הַסְּלָעִים;

וְהָלְאָה יִנָּשְׂאוּ אֶל עָרִים, אֶל זָרִים,

מִשַּׁדְמוֹת יְהוּדָה, מִמְּרומֵי הֶהָרִים"…

הַסָּאָה נִמְלָאָה!…

         כַּעֲנָנִים נֶעֱרָמוּ

כָּל צִבְאוֹת אַנְטִיוּכֶס עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ,

לִפְנֵיהֶם הִתְהַלְּכוּ אֲבַדּוֹן וָקָרֶץ,

אַחֲרֵיהֶם דְּמֵי־אָדָם כַּנְּחָלִים זָרָמוּ…

וּבְעָבְרָם – וְנֶהֶפְּכָה לְשִׁמֲמוֹת צִיָּה

מִקָּצֶה לַקָּצֶה כָּל אַדְמַת מֹרִיָּה:

נָשַׁמּוּ הַשָּׂדוֹת שֶׁבְּרָכָה הֵפִיקוּ,

שֶׁרְסִיסֵי טַל אוֹרוֹת עֲלֵיהֶם הִבְרִיקוּ

וְשִׁבֲּלֵי שׂבַע – שֶׁזָהָב הֵרִיקוּ.

נָשַׁמּוּ הַבְּקָעוֹת, שָׁם שִׁירִים נִשְׁמָעוּ,

שָׁם נְעָרִים עַלִּיזִים כַּאֲרָזִים מֻצָּקִים

וּנְעָרוֹת עֲדִינוֹת – שׁוֹשַׁנּוֹת עֲמָקִים –

בְּנֶפֶשׁ צֹהֶלֶת בִּמְחוֹלוֹת יָצָאוּ…

אֵיךְ פִּתְאֹם נְבַלְתֶּן, שׁוֹשַׁנּוֹת נֶהְדָּרוֹת?

אֵיךְ פִּתְאֹם נִדְמִיתֶם, הַמְזַמְּרִים בַּיְּעָרוֹת?

אֵי כְבוֹדְךָ, הַמִּקְדָּש, תִּפְאֶרֶת מַמְלָכָה?

אֵי בְשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת? אֵי עֶשֶׁן מַעֲרָכָה?…

הַסָּאָה נִמְלָאָה!…

         בְּרֶגֶל נֶאֱלַחַת

בְּמִקְדַּשׁ הָאֵל צִיר אַנְטְיוּכֶס הִתְיַצֵב…

וּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בְּנֶפֶשׁ נֶאֱנַחַת

שׁוֹמֵעַ אֶל דִּבְרֵי הַנִּרְגָּן הַמְחַצֵּב

לֶהָבוֹת:

         – "תּוֹרַתְכֶם הָפֵרוּ וּשְׁכָחוּ,

וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ זִבְחֵיכֶם תִּשְׁלָחוּ,

הִכָּנְעוּ לְאֵלַי, גַּם זָקֵן גַּם נָעַר,

אָז חֶרֶב בְּנֵי יָוָן אָשִׁיבָה לַתָּעַר.

הַקְשִׁיבָה, יִשְׂרָאֵל! הִנָּצֵל כַּצֶּבִי

מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת, לִגְאֻלָּה מִשֶּׁבִי.

הַכְנִיעוּ, הַכְנִיעוּ לְפָנַי רָאשֵׁיכֶם

וְשָׁלוֹם וּמְנוּחָה אָז אֶתְּנָה לִפְנֵיכֶם!"

וַיֵּצֵא מְנָאֵץ מִבֵּין הַנִּקְהָלִים

וַיִּגַּשׁ אֶל מִזְבַּח הָאֵל וַיִּשְׁתָּחוּ…

וְקָרְבָּן לֹא טָהוֹר שָׁם יָדָיו עָרָכוּ…

וּצְעִירִים נִדְכָּאִים וּזְקֵנִים אֻמְלָלִים

כֻּלָּמוֹ בְעֶצֶב עַל בֶּרֶךְ כָּרָעוּ,

אֶת טֻמְאַת הַקֹּדֶשׁ עֵינֵיהֶם עֵת רָאוּ…

הָאוֹיְבִים מִסָּבִיב כַּפַּיִם מָחָאוּ

וּשְׁרִיקוֹת קִיקָלוֹן בַּקֹּדֶשׁ נִשְׁמָעוּ…

אַךְ מִי הַיָּשִׁישׁ הַצֹּעֶה בְרָב כֹּחַ!?..

בְּקֶרֶב עֵינֵיהוּ אֵשׁ תִּקְדַּח קָדֹחַ?…

כְּאַרְיֵה – אֶל אוֹיְבָיו גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה,

בְּלִי מָגוֹר וָחִיל וּבִזְרֹעַ חֲשׂוּפָה,

חִישׁ נֶחְפַּז וַיַּעַל עַל כֶּבֶשׂ הַבָּמָה…

וַתַּבְרֵק כַּבָּרָק הַחֶרֶב הַשְׁלוּפָה…

וַיִּפֹּל הַמְנָאֵץ מִתִּגְרַת יָדֵהוּ

וּפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הֶאְדִּימוּ דָמֵיהוּ…

גִּבּוֹרֵי הָאוֹיְבִים הִתְפַּלְּצוּ, חָרָדוּ,

מִפַּחַד הַיָּשִׁישׁ הִתְחַמְּקוּ, נָדָדוּ…

כְּפֶתֶּן מִתְהַפֵּךְ, מִתְפַּתֵּל מִתַּחַת

לְפַרְסוֹת הַשֶּׁנְהָב – כֵּן שַׂר הַמִּלְחָמָה

הִתְרוֹצֵץ, הִתְנוֹדֵד וְנָע וְאֵין נַחַת…

וְקוֹל מַתִּתְיָהוּ הַקּוֹרֵא לִנְקָמָה

יִנָּשֵׂא בְשָׁאוֹן כְּהֶמְיַת הַסַּעַר,

בְּמֶרְחַב עֲרָבָה, וּכְרַעַם בַּיַּעַר: –

– "יְיָ גֹּאֲלֵנוּ, אַל נֶחֱרַד נִבָּהֵל,

צְאוּ בְּעִקְבוֹתַי, גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל!"…

וַיְהִי זֶה הָרַעַם כִּמְבַשֵּׁר בָּאָרֶץ

אֶת זְוָעַת הַמַּכְבִּים הַנְּכוֹנָה הִתְפָּרֶץ…

עֵת עָזַב הָאָדָם אֶת גַּנּוֹ בָּעֵדֶן

לָנֶצַח בְּרוּחַ נֶעְכָּרֶת,

עַל קִנּוֹ, קֵן שַׁלְוָה וּבְרָכָה וָנַחַת

אָזְ הִבִּיט בְּעַיִן קֹדֶרֶת.

וַיַּרְא אֶת הַלַּיְלָה כִּי יָפֶה כִּי יָאִיר

כָּרִאשׁוֹן לִבְרִיאַת הֶחָלֶד,

וּבְצִלּוֹ הַבָּהִיר הֶעָטוּף שִׁית זֹהַר

אֶת סֻכּוֹת הָעֵדֶן כִּי יָלֶט.

בְּשֶׁקֶט הַלַּיְלָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ,

– מִטַּהֵר בִּרְסִיסֵי טַל זֹהַר –

יַרְגִּיעַ הָעֵדֶן בִּמְנוּחָה שַׁאֲנַנָּה

וְיָאִיר בְּהַדְרַת הַנֹּעַר.

מִמְּעָרוֹת נִסְתָּרוֹת יִשָּׁמַע קוֹל נָעִים,

קוֹל שִׁירִים וּזְמִירוֹת נֶאְדָּרִים,

וּלְמוּלָם גַּם עוֹנִים צִנּוֹרֵי הַמַּיִם,

לְמוּלָם שָׁם עֹנֶה הֵד הָרִים…

פֹּה תְּמוּנָה חֹלֶפֶת מַזְהִירָה כַּשַּׁחַר,

שָׁם יֻצַּת שְׁבִיב אֵשׁ בֵּין הַצְּלָלִים,

פֹּה דוּרוֹת לֶהָבוֹת לְעוֹלָם לֹא־כָבוֹת,

שָׁם פְּרָחִים לָנֶצַח לֹא כָלִים.

עוֹד יִפְעָה וָהֶדֶר, עוֹד עֶדְנַת עֲלוּמִים

עָלֵיהוּ כְּקֶדֶם חוֹפֶפֶת,

אַךְ רוּחַ עַצֶּבֶת וְשִׁמֲמוֹת בֹּהוּ

מִסָּבִיב עַל כֹּל מְרַחֶפֶת:

אֵין חַיִּים מִתְנוֹסְסִים עַל פְּנֵי הַכּוֹכָבִים,

הַמְּאִירִים בִּתְכֵלֶת שְׁמֵי מָעְלָה,

אֵין רֶגֶשׁ אֵין נֹעַם בִּזְמִירוֹת הַזָּמִיר

אֵין חָזוֹן בְּשֶׁקֶט הַלָּיְלָה.

שָׁם דְּבֵקָה הֹלֶכֶת דֻּמִיָּה בַּת שַׁמָּה

עִם בְּחִירָהּ הַפַּחַד לְבֶן־פָּנִים;

וּתְמוּנַת הָעֵדֶן בַּלַּיִל, כִּתְמוּנַת

בַּת נָדִיב צְעִירָה לְשָׁנִים.

הַסְּרוּחָה עַל מִטָּה נֶהְדָּרָה וּכְבוּדָה,

בֵּין קַוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ וּפְרָחִים,

אַךְ שִׁכְבַת קִפָּאוֹן וְקֹר עַל עֵינֶיהָ

וּמַסְוֵה תַּרְדֵּמַת הַנְּצָחִים…

מַה גָּלָה מֵעֵדֶן כִּי מָוֶת עַל פָּנָיו?

מַה פָּנָה מִגַּן הַפֹּרֵחַ?…

וּדְבָרִים לָאָדָם מִמָּרוֹם יַגִּיעוּ:

– חֶבְרָתְךָ, בֶּן־תְּמוּתָה צוֹלֵחַ!

"חֶבְרָתְךָ בֶן־תְּמוּתָה, הוֹד נֶפֶשׁ מַשְׂכֶּלֶת

חֶזְיוֹנוֹת, דִּמְיוֹנוֹת נִלְהָבִים,

עֹז רוּחַ מִתְעוֹרֵר, לֵב רַגָּשׁ וּמְחַשֵּׁב,

הֶגְיוֹנוֹת, רַעְיוֹנוֹת נִשְׁגָּבִים.

"חֶבְרָתְךָ, בֶּן־תְּמוּתָה, הַנּוֹתְנָה נְשָׁמָה,

מַטָּרָה, הִגָּיוֹן, תּוּשִׁיָּה,

לְיִפְעָה דוֹמֵמָה, לִגְלָמִים בְּלִי־חַיִּים –

בְּרוּחַ כַּבִּיר עֲלִילִיָּה.

"עֲזָב נָא, בֶּן עֹנִי, הַגַּן הַפֹּרֵחַ,

עֲזָב נָא הָעֵדֶן הַשּׁוֹמֵם,

לְכָה נָא הִתְגּוֹרֵר בְּמִדְבַּר הַתֵּבֵל

לָטַעַת וּלְיַסֵּד וּלְרוֹמֵם.

לְכָה וְנָחַלְתָּ תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה

כְּמֹהֶן לֹא רָאֲתָה עָיִן,

כָּל כּוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף לְמוּלָן יֶחֱשָׁכוּ

לְמוּלָן גַּן עֵדֶן כָּאָיִן.

"זְבוּל חָדָשׁ הָעֹלֶה עַל עֵדֶן בְּעֶרְכּוֹ,

לְיַסֵּד בְּיָדְךָ יַצְלִיחַ,

בִּפְסִילִים דּוֹמֵמִים וּבְשִׁמֲמוֹת צִיָּה

אוֹר חַיִּים וּנְשָׁמָה תָּפִיחַ.

"כָּל שַׁחַק, כָּל נֵטֶף בִּזְבוּלְךָ – לוֹ תַקְדִּישׁ,

שְׁנוֹת חַיִּים כַּבִּירוֹת וְטוֹבוֹת,

לוֹ תַקְדִּישׁ עַצֶּבֶת וְחֹסֶר וָקֶצֶף,

נְדוּדִים, מַתָּלָאה, מַכְאֹבוֹת.

כָּל שַׁחַק, כָּל נֵטֶף הוּא יִשָּׂא עָלֵיהוּ,

הוֹד חוֹתַם הִגָּיוֹן, מַטָּרָה.

עֲבוֹדַת כַּפַּיִם, עֹז רוּחַ מִלְחֶמֶת

וְאַלְפֵי נִצְחוֹנוֹת תִּפְאָרָה.

אַל יֵצַר לְבָבְךָ, עֲזֹב אֵפוֹ, אָדָם,

זְבוּל יִפְעָה בְּלִי־חַיִּים וּנְשָׁמָה,

לְכָה נָא אֶל אֶרֶץ – וּבְכֹל שֶׁתּוֹפִיעַ

הָעֵדֶן יוֹפִיעַ גַּם שָׁמָּה".

עַל כַּנְפֵי רוּחַ צַחָה

גַּרְגַּר חֹל הִתְנַשָּׂא,

וַיִּפֹּל זֶה הַגַּרְגֵּר

עַל נֵטֶל רַב הַמַּשָּׂא, –

וַיִּפֹּל זֶה הַגַּרְגֵּר

וַיִּכְבַּד שִׁבְעָתַיִם

וּבְשָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה

הִכְרִיעַ הַמֹּאזְנָיִם…

אֵלִי! הֵן מִלֵּאתָ

מִפֶּה לָפֶה וָמָעַל

הַכַּף הַמְּלֵאָה כֻלָּה

נֵטֶל רֹאשׁ וָרָעַל.

גַּם אַבְקוֹת עָפָר הַרְבֵּה

הֶעֱלָה רוּחַ סֹעָה

וַיְכַסֶּה אֶת הַשְּׁדֵמָה

וַיְבִיאָהּ תַּחַת שֹׁאָה…

רוּחֵנוּ הִתְעַטָּפָה

מֵעָקַת יַד הָרָעוֹת, –

וְאַיֵּה פְּרִי הַתִּקְוָה,

– אַיֵּה זֵר הַתְּלָאוֹת? –

צַעֲקוֹתֵינוּ – לַעַג,

תְּלוּנוֹתֵינוּ – רוּחַ,

כָּל מִזְרַע הַיָּדַיִם

נִפְזַר אֶל כָּל רוּחַ;

עַל צְחִיחַ סֶלַע נָפַל

כָּל מִזְרַע הַיָּדַיִם,

הִכָּהוּ חֹם הַשֶּׁמֶשׁ

נִקְּרָהוּ עוֹף שָׁמַיִם;

נֵר אֱמוּנָה יִכְבֶּה

מֵעָקַת יַד הָרָעוֹת,

וְאַיֵּה פְּרִי הַתִּקְוָה,

אַיֵּה זֵר הַתְּלָאוֹת?…

* * *

עֲלָטָה מִסָּבִיב שׂרֶרֶת…

כָּל מַרְאָה וּתְמוּנָה מַזְהֶרֶת

בִּדְמָמָה דֹעֶכֶת, קֹדֶרֶת…

עַל סֵפֶר הַסְּפָרִים אֵשֵׁבָה

בִּמְבוּכָה וּבְנֶפֶשׁ עֲצֵבָה. –

עֲלָטָה וּדְמָמָה גֹּבֶרֶת…

………………..

הוֹי, אַיֵּה אֵל שַׂגִּיא רַב־אֵימָה,

אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם גְּדָל חֵמָה,

עַל חוֹרֵב עַל סִינַי הוֹפִיעַ

בַּלַּהַב מֵרוֹם הָרָקִיעַ

וְקוֹלוֹ בָרַעַם הִשְׁמִיעַ;

אָז תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ רָעָשׁוּ

וְתֶבֶל וָשֶׁקֶר וּרְמִיָּה

חֲרָדוֹת וּכְלִמָּה לָבָשׁוּ

מִיָּדְךָ, אֵל גְּדָל עֲלִילִיָּה!

הַקְשִיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ

הַבִּיטָה וּרְאֵה אַחֲרִיתֵנוּ:

הֵן הָלֹךְ נִתְהַלְּכָה בַצָּרָה

וּבְרֶשַׁע וָכֶסֶל וַאֲפֵלָה

בְּלִי־דֶרֶךְ וּבְלִי כָל מַטָּרָה,

וּשְׁכוּרִים מִיֵּין הַתַּרְעֵלָה

יוֹם יוֹם כִּמְעַט נוֹסִיף נִשְׁכָּחָה

כָּל שִׁירֵי הִלּוּלִים וּבְרָכָה

שֶּׁבָּמוֹ קִדַּמְנוּ פָנֶיךָ

וַנְּהַלֵּל אֶת שֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ…

הָהּ, כַּרְמֵי אֲחֵרִים שָׁמָרָה

בַּת צִיּוֹן בַּלַּיְלָה, בַּקָּרָה,

אַךְ כַּרְמָהּ שֶׁלָּהּ לֹא נָטָרָה

מִזֶרֶם, מִבָּרָד, מִסְּעָרָה.

זֹה חֶרֶב בִּן נוּן הַמְהֻלָּלָה

שֶׁכְּלֶחֶם בְּשַׂר אוֹיֵב אָכָלָה

וּכְבוֹד אֱלֹהִים אָז הֶרְאָתָה –

עָלֶיהָ הַחֲלֻדָּה עָלָתָה…

זֶה דֶּגֶל הַמַּכְבִּים – הַדֶּגֶל

הַנִּפְלָא – כְּבָר נִרְמַס בְּרָגֶל.

שְׁנוֹת עֶצֶב וּמְצוּקוֹת אַבִּירוֹת

כְּבָר כִּסּוּ בְּגַלֵּי מַשָּׁאוֹן

עַל זֵכֶר עֲלִילוֹת כַּבִּירוֹת

וּמַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ לְגָאוֹן.

אֶת קֹרוֹת הַקֶּדֶם לָאָטָה

מַסֵּכַת צַלְמָוֶת, עֲלָטָה.

שֵׁם נָבִיא כַּזָר לְאָזְנֵינוּ…

וּקְרוֹבָה הָעֵת – בָּהּ עַמֵּנוּ

– הַבֵּן הַשּׁוֹכֵחַ הוֹרָתוֹ –

לֹא יָבִין גַּם מִלָּה מִשְּׂפָתוֹ,

שְׂפַת קָדְשׁוֹ, בָּהּ כְּתוּבָה תֹורָתוֹ…

הוֹי שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, הַצָּרִים,

הַלְעִיבוּ בִשְׁבוּיִם אֻסָּרִים,

הָרִיקוּ הַיַּיִן מִנֵּבֶל! –

מֵאַחֲרֵי הַחוֹמוֹת בְּבָבֶל

שֶׁשָּׁמָּה בְנֵי צִיּוֹן הֻדָּחוּ

כְּבָר כְּבָר שִׁירֵי קֹדֶשׁ נִשְׁכָּחוּ…

הַרְנִינָה, הָאוֹיֵב, הָשִׁירָה!

אֶת צוֹפֵי הַלַּיְלָה הָסִירָה:

מִתִּגְרַת הַיָּד הַמְנַצַּחַת

בְּבשֶׁת וּכְלִמָּה נִצַּחַת

שְׁבוּיֶיךָ שָׁם יִישְׁנוּ, יָנוּמוּ,

מִשְּׁנָתָם לֹא יִיקְצוּ יָקוּמוּ…

וּלְשִׁירַת הִלּוּלֵי הַזָּרִים

וּשְׁאוֹן הַמְּצִלְתַּיִם וָנֵבֶל –

עַל מִפְתַּן הַהֵיכָל בְּבָבֶל

הִתְאַסְּפוּ מִכָּל הָעֲבָרִים

בְּנֵי לֵוִי, עֲבָדִים נִרְצָעִים,

וְיוֹצְאִים בִּמְחוֹלַת מַחֲנָיִם!…