רקע
שמעון שמואל פרוג
[יְרִיעוֹת הָאֹהֶל לְפֶתַע הוּרָמוּ]

במדבר י“א, כ”ז–ל.


יְרִיעוֹת הָאֹהֶל לְפֶתַע הוּרָמוּ.

בַּפֶּתַח הִתְפָּרֵץ הַנַּעַר מְבֹהָל

וּבְפָנִים לְבָנִים, וַיִּקְמוֹט אֶת אֶרֶג

הָרִקְמָה בְּיָמִין רֹעֶדֶת, וַיִּקְרָא

קוֹל גָּדוֹל: "תַּהְפּוּכָה וָמַעַל, אֲדוֹנִי!…

הוֹי, אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה!…

הָעֵדָה בּוֹגֵדָה… בְּשָׁאוֹן הִתְאַסְּפָה

וּמַטָּה אֶל נִיבָם אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת"…

וַיִּתַּר יְהוֹשֻעַ מִמְּקוֹמוֹ וַיִּמְלוֹל

בְּלִי־מֵשִׂים בְּרַגְלוֹ גִּלָּיוֹן – בּוֹ רָשׁוּם

בְּחֶרֶט כָּל תֹּכֶן הַגְּבוּלִים מִסָּבִיב,

וַיִּקְרָא: “הוֹי, כְּלָאֵם אֲדוֹנִי בֶן־עַמְרָם!”…


וַיִּקְרַב הָרֹעֶה לְאִטִּי הַפֶתְחָה

וַיַּעֲמֹד עַל מִפְתַּן הָאֹהֶל וַיַּבֵּט

לַמִּישׁוֹר מִסָּבִיב… עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת

הַתְּלוּלוֹת, בְּצֵל עֲצֵי רֹתֶם רַעֲנַנִּים,

שָׁם עָמְדוּ שְׁנֵי זְקֵנִים, וּשְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים

הִשְתַּעֲשַׁע בֶּהָדָר עַל פְּנֵיהֶם הַמְּאִירִים.

מִסְּבִיבָם כְּגַלֵּי מֵי נַחַל הִתְאַסְּפוּ

גַּם זְקֵנִים וּצְעִירִים גַּם נָשִׁים וִילָדִים,

וְצִלָּם שָׁם יִגְדַּל מֵרֶגַע לָרֶגַע

עַל אַדְמַת הַמִּישׁוֹר הַמָּלֵא חוֹל לוֹהֵט,

לְנֹגַהּ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיּוֹרְדָה הַיָּמָּה…


וַיִּפֶן הָרֹעֶה הַיָּשִׁישׁ לִמְשָׁרְתוֹ,

וַיְכוֹנֵן אֵלֵיהוּ אֶת עֵינָיו הַבְּהִירוֹת

הַמְפִיקוֹת תּוֹכֵחָה וּמוּסַר מֵישָׁרִים.

שְׂחֹק־קַל מְהוּל־עֶצֶב עַל שְׂפָתָיו הוֹפִיעַ,

צֵל דַּק עַל הוֹד מִצְחוֹ הִתְעַלֵּם וַיַּחֲלֹף,

וַיִּקְרָא בַדְּמָמָה: "הַנְּקָמָה תִדְרשָׁה?…

מַדּוּעַ? נְקָמָה עַל אִמְרוֹת מֵישָׁרִים?!..

הַאֻמְנָם הָאֱמֶת – הִיא קִנְיַן הָאֶחָד? –

מִי יִתֵּן וְהָיָה כָל עַמִּי נְבִיאִים!"…

המלצות קוראים
תגיות