שמעון שמואל פרוג

I

עֵת יָבֹא הָעֶרֶב, וְיַעַר וּשְׁדֵמָה

יַעַמְדוּ דוֹמֵמִים כִּשְׁקוּעֵי תַרְדֵּמָה,

וְרוּחוֹת עֲדָנִים הַיְקוּם יְמַלֵּאוּ,

וּמְלֵאֲתִי עֹנֶג – אֵין דֹּמֶה אֵלֵיהוּ –

נְטוּיָה כִּי תֵשְׁבִי אֶל־פְּנֵי אוֹר הַמְּנוֹרָה,

וּשְׂפָתֵךְ תַּבִּיעַ תְּפִלָּתֵךְ הַטְּהוֹרָה –

הַאֲרִיכִי נָא רֶגַע בִּתְפִלָּה וּתְחִנָּה,

וּבְנֹאדָךְ, נֹאד דְּמָעוֹת הוֹסִיפִי, עֲדִינָה,

לַהֲמוֹן דִּמְעוֹתַיִךְ עוֹד דִּמְעָה, עוֹד אַחַת,

וּבְשִׂיחֵךְ הַזְכִּירִי עוֹד נֶפֶשׁ נֶאֱנַחַת,

הִיא נֶפֶשׁ אָחִיךְ, רְפֵה־הַיָּדַיִם,

הֶעָשׁוּק, הָרָצוּץ בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים…


הַעְתִּירִי, כִּי אֻחַן בֶּאֱמוּנָה נִלְהָבָה,

שֶׁתָּסֹךְ עַל לִבִּי כְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה

וְנַפְשִׁי תִמָּלֵא מַחֲשָׁבוֹת נִפְלָאוֹת,

מַרְהִיבוֹת הַלֵּב וּמַלְהִיבוֹת הַכְּלָיוֹת,

שֶׁהֵמָּה יָאִירוּ אֶת דַּרְכִּי אֲבֵלָה

כְּכוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף בְּאִישׁוֹן אֲפֵלָה;

וְרוּחַ מִמָּרוֹם עָלַי לוּ יֵעָרֶה,

בַּחֶבֶל הַמַּר עֵת מִלְחָמָה אֲגָרֶה.

מֵעַל פְּנֵי אֻמָּתִי הַבּוֹכָה, נֶאֱנָחָה,

לוּ דִמְעָה רַק אַחַת לִמְחוֹת אֶצְלָחָה.

וְעָלֶה עֵץ־עָבוֹת לוּ אֶחָד אֶקְלָעָה

בְּזֵרָה זֵר קוֹצִים, זֵר עָמָל וּתְלָאָה.

II

“שִׁירֵי־אָבִיב שׁוֹרֵרָה!” – אֵלַי כֵּן הִגַּדְתְּ

וּבְעֶצֶב מִסְתָּרִים אֶת רֹאשֵׁךְ הוֹרַדְתְּ.

מַה נָּעַם הַדָּבָר, אֲהוּבַת לִבָּתִי,

מַה שָּׂבְעָה בוֹ רָצוֹן גַּם רוּחַ־שִׁירָתִי.

אַךְ מָה לָךְ אָשִׁירָה?

מַה כִּנוֹר אָעִירָה?

וַאֲנִי הֵן גָּדַלְתִּי בְּאֶרֶץ הַקָּרָה,

בֶּן עָם שְׂבַע נְדוּדִים וְרֹגֶז וְצָרָה.

בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לִי שְׁנַיִם חֲבָלִים:

צִמָּאוֹן לַחֹפֶשׁ – וְנַחֲלַת הַכְּבָלִים…

קוֹל שִׁירִים מָה רַבִּים בִּלְבָבִי יָלִינוּ,

אַךְ שִׁירָה רַק אַחַת מֵיתָרַי יָבִינוּ,

כָּל מִלָּה וּמִלָּה בָּה טְבוּלָה בְשַׁחַת

בְּזַעַם וּבְמַכְאוֹב וּדְאָבָה נִצַּחַת…

וּמַה לָּךְ, אֻמְלָלָה, אָשִׁירָה?

מַה כִּנּוֹר מַה מֵּיתָר אָעִירָה?

הַבִּיטִי מִסָּבִיב: – הוֹי, שַׂעֲרִי שָׂעַר! –

מַה גָּבְרוּ מֶה עָצְמוּ חֲזִיזִים וָסָעַר,

מָה רַבִּים הַפְּרָחִים לָאָרֶץ נִגְדָּעִים!…

מִתַּחַת לַגַּלִּים – תּוֹחֶלֶת וָשֶׂבֶר,

עֲלֻמִּים וְחַיִּים – בְּחֶשְׁכַת הַקֶּבֶר…

פֹּה נַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וְעִמְקֵי רְפָאִים

שָׁם חַשְׁרַת הֶעָבִים… פְּנֵי שַׁחַק נוֹרָאִים…

וְאֵי אֲרָזֵינוּ הָרָמִים נִשָּׂאִים,

בְּיַעַר עֵץ־עָבוֹת, בְּיַעַר רַב־פְּלָאִים?…

הִלָּחֵם מִי יָקוּם כַּגִּבּוֹר מוֹשִׁיעַ

בָּעַבְדוּת הַפְּרוּעָה וּסְתוּמַת עֵינַיִם,

וְכֹחַ מַעֲשֵׂהוּ לְעַמּוֹ יוֹדִיעַ

בְּחֶרֶב, חֲנִית אוֹ בְנִיב הַשְּׂפָתַיִם?…

אִם בְּמֶרְחֲבֵי־יָהּ, שָׁם מִמַּעַל לֶעָבִים,

בְּרַחַב שָׁמַיִם יָאִירוּ כוֹכָבִים,

אִם נַהֲרוֹת הַבְּדֹלַח יוֹלִיכוּ מֵימֵיהֶם,

מִתַּחַת לַקֶּרַח הַמְכַסֶּה עֲלֵיהֶם, –

אַךְ פֹּה רַק שְׁבִיב כֵּהֶה יֵרָאֶה לָעַיִן

וְהֵאִיר מְעַט רֶגַע וְהָיָה לָאָיִן.

לִפְעָמִים יִשָּׁמַע קוֹל זֶרֶם הַמַּיִם

מִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָה וּמֵקִיץ לְחַיִּים

וְיִשָּׂא אֶת דָּכְיוֹ, אַךְ עָטוּף צַלְמָוֶת

הוּא שָׁב לְהֵרָדֵם וְלִדֹּם כַּמָּוֶת…


וּמִפִּי זֶה כִּנּוֹרִי מָה אוּכַל אֶשְׁמָעָה?

וּבְלִבִּי הַנִּשְׁבָּר מָה אוּכַל אֶמְצָאָה?

הֲזִכְרוֹן עֵת אשֶׁר מִלְּפָנִים?

חֶזְיוֹנוֹת הַשְּׂמָחוֹת שֶׁיָּרְדוּ נְשִׁיָּה?

חֶזְיוֹנוֹת תִּפְאֶרֶת וּנְגֹהוֹת עֲדָנִים

שֶׁבְּלִבִּי הַנִּכְאֶה אִם יִיקְצוּ לִתְחִיָּה

כָּאוֹרוֹת הַמַּתְעִים אַךְ רֶגַע יִדֹּדוּ,

יָאִירוּ חֶשְׁכָתוֹ וּכְרֶגַע יֹאבֵדוּ?…

לֹא! אַל תָּעִירִי, תַּזְכִּירִי נִשְׁכָּחוֹת,

חֶזְיוֹנוֹת מַדּוּחִים יוֹסִיפוּ אֲנָחוֹת,

וּצְרוֹר הַזִכְרוֹנוֹת מִיָּמִים מְאֻשָּׁרִים

הֵם פִּרְחֵי תִפְאָרָה עַל גַּלֵּי הַקְּבָרִים…

________

וְיוֹם יוֹם הֵן מִסָּבִיב

לֹא יֶחְדַּל הָאָבִיב

מֵהָרִיק מְלֹא חָפְנָיו תִּפְאֶרֶת וָנֹעַם.

מִכָּל הָעֲבָרִים,

מִשְּׁדֵמוֹת וִיעָרִים

לַאֲלָפִים קוֹל שָׁרִים

יִשְׁתַּפְּכוּ, יִשָּׁאוּן כְּגַלֵּי הָרָעַם.

וְזֹאת הַמַּקְהֵלָה

הִיא קֹרְאָה בְקוֹלָה

לָלֶכֶת לְמֶרְחֲבֵי בִקְעָה נֶהְדָּרָה,

שָׁם יִדְאֶה מְלֵא נֹעַר

הָאָבִיב רַב־זֹהַר

הֶעָנוּד וּמְפֹאָר

בְּקַרְנֵי הַחַרְסָה וּצְפִירוֹת תִּפְאָרָה.


הוֹי, צוּקָה בַת שַׁחַת,

עִזְבִינִי שָׁעָה אַחַת

וְאֵצְאָה לְמֶרְחַב מַמְלֶכֶת הָאוֹר;

שָׁם אֶשְׁקֹד בַּגַּנִּים

בֵּין פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים

שְׁאֹף רוּחַ כַּתַּנִּים,

וְאֶטְעַם אַךְ פַּעַם כּוֹס שַׁלְוָה וּדְרוֹר…

III

הַלֵּילוֹת הָאֵלֶּה – בְּלִי־סַעַר וּמְאוֹרוֹת,

הַיָּמִים הָאֵלֶּה – בְּלִי־צְלָלִים, בְּלִי־אוֹרוֹת,

לָהֶם, יַקִּיר לִבִּי, אַךְ דְּמוּת אֶעֱרֹכָה,

אֶת שְׁנֵי יְמֵי חַיַּי, שְׁנֵי חַיֵּי חֵלֵכָה.


הָיוּ יָמִים בָּם נַפְשִׁי מָצָאָה

עֲלִיצוּת וָגִיל עַל יָצִיעַ לָשֶׁבֶת.

בַּחֲצוֹת לֵיל הַסְּתָו, וּבְעַיִן – עֵין רָאָה –

לְהַבִּיט בְּמֶרְחֲבֵי חֶשְׁכַת צַלְמָוֶת.


מִמַּעַל לְרֹאשִׁי – הֶעָבִים בַּשְּׁחָקִים,

מִתַּחְתַּי – הַגָּן מִתְאַנֵּחַ לִרְגָעִים,

מִנֶּגְדִּי – חוֹף דְּנִפָּר וּסְלָעָיו מֻצָּקִים

וְגַלָּיו הַהֹמִים הַהֹגִים נְכָאִים.


כִּתְמוּנוֹת אֲבַדּוֹן וּכְצַלְמֵי בַלָּהוֹת

לְפָנַי יַעַבְרוּן בְּחֶשְׁכַת הַלָּיִל

מִשְׁבָּרִים וְעָבִים וִיעָרוֹת וּגְבָעוֹת

וּסְעָרָה וְסוּפָה – הֹמִיָּה בֶחָיִל.


הַלַּיְלָה הַהוּא, לֵיל הֲמֻלָּה וָסַעַר,

לֵיל חָזוּת אֲיֻמָּה, לֵיל זְוָעוֹת יַבִּיעַ –

חֲרָדָה וּזְוָעָה עַל לִבִּי גַם יַעַר

וּמְרִירוּת בּוֹ יִמְסֹךְ, יְרַתַּח, יָנִיעַ.


הַזְוָעוֹת הָאֵלֶּה בַּלֵּב לֹא שָׁכָכוּ.

אָז מֵיתְרֵי הַנֶּפֶשׁ הִרְעִימוּ נִפְלָאוֹת,

וְקִינִים וָהֶגֶה בְּלִי־מַעֲצָר נִשְׁפָּכוּ

עַל נִבְלִי הַנֶּאֱנָח, הַנָּמוֹג בִּדְמָעוֹת…


וְעַתָּה – הַלֵּילוֹת הַכְּסוּיִם מַשָּׁאוֹן,

הַגֶּשֶׁם, הַשֶּׁלֶג הַיֹּרְדִים בְּלִי־שָׁאוֹן,

הַחוֹמוֹת דּוֹמֵמוֹת בִּרְחוֹבוֹת נֶהְדָּרִים

וּבְרִיּוֹת חֲדָשׁוֹת וּפָנִים מוּזָרִים –


וְנֶעֱזָב וְנָטוּשׁ בְּקִרְיָה סֹעֶרֶת –

בִּמְנוּחַת הַלַּיִל כִּי אֵצֵא לָשֶׁבֶת

אֶל פֶּתַח הָאהֶל, וּבְעַיִן חֹדֶרֶת

כִּי אַבִּיט לְמֶרְחֲבֵי חֶשְׁכַת צַלְמָוֶת, –


מַחֲשָׁבוֹת לִרְבָבוֹת תֵּצֶאנָה מַעֲרָכָה,

חֲשֵׁכוֹת כַּלַּיְלָה, כַּאֲפֵלָה מְנֻדָּחָה…

הוֹי, אֵלֶּה מַחֲשָׁבוֹת – יְשָׁנוֹת, יְשָׁנוֹת

עָלַיִךְ, בַּת עַמִּי, אֻמְלָלָה בַבָּנוֹת!…


מִסְּבִיבִי דֻמִיָּה וְתֹהוּ וּשְׁאִיָּה,

כַּשְּׁאִיָּה בַמִּדְבָּר, כַּתֹּהוּ בַשְּׁמָמָה;

לוּ הֵרִים הָאֶחָד אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִיָּה!

לוּ אֶחָד הִשְׁמִיעַ אַנְחָתוֹ בָּרָמָה!…


הַלֵּילוֹת הָאֵלֶּה – בְּלִי־סַעַר וּמְאֹרוֹת,

הַיָּמִים הָאֵלֶּה – בְּלִי־צְלָלִים, בְּלִי־אוֹרוֹת –

לָהֵמָּה, בַּת עַמִּי, זוּ דְמוּת אֶעֱרֹכָה

יְמֵי שְׁנֵי חַיַּיִךְ, שְׁנוֹת חַיֵּי חֵלֵכָה!…

IV

אַל נָא תַרְשִׁיעֵנִי עַל דְּבָרִים נִזְעָמִים

שֶׁיַּעַבְרוּ עַל דַּלְתֵי שִׂפְתוֹתַי לִפְעָמִים:

מִשֵּׁבֶט עֲבָדִים נְמִבְזִים חֻצַּבְתִּי

וּבְאֶרֶץ נָכְרִיָּה כְּיָתוֹם הֻצַּבְתִּי.


עֵת אוֹתְךָ רוֹמֵמָה יַד אֵם רַחֲמָנִיָּה

עַל כָּרִים נִרְחָבִים וּשְׁדֵמָה פֹרִיָּה,

וְנַפְשְׁךָ כַּצִּפֹּר הִתְעַלְּסָה, שָׂמָחָה,

וַתְּרַקֵּד וַתְּפַזֵז בְּלִי־דַעַת אֲנָחָה –


אֲנִי אֶבֶן חִבַּקְתִּי בְּפִנָּה אָז זְנוּחָה

בִּמְלוּנַת הַכְּלָבִים אֲחֹרֵי הַמְּשׂוּכָה,

וְאַתָּה לָעַגְתָּ לְמַסַּת חֶרְפָּתִי,

שָׂחַקְתָּ לְכִידִי וּלְעָקַת לִבָּתִי.


אִם בְּחֶרֶב נֹקֶמֶת בְּיָמִין מַכְנַעַת,

אוֹ בְהוֹצִיא דְבַר מִשְׁפָּט לִפְעֻלַּת יָדַיִם,

אוֹ בְהֵיכָל הַמֻּקְדָּשׁ לְחָכְמָה וָדַעַת

אוֹ בְרִנָּה וּתְפִלָּה עַל דַּל הַשְּׂפָתָיִם, –


רַק רַעַל מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה נִצַּחַת

בְּיַד אַכְזְרִיָּה בִּלְבָבִי מָסַכְתָּ.

אֲהָהּ, כַּמָּה חַיִל וְעָצְמָה פֹּרַחַת

בְּרַעַל אֵיבָתְךָ לִשְׁמָמָה הָפַכְתָּ!


וְעַל כֵּן, עֵת יֵלַהּ הַלֵּב מִמַּשְׂטֵמָה

וְחִצֵּי הַלַּעַג וּכְאֵבֵי הַנֶּצַח, –

אִם עֵינַי תָּפֵקְנָה לְךָ תּוֹכְחוֹת חֵמָה –

– לֹא חֵמָה לִנְקָמָה, לֹא עֶבְרָה לָרֶצַח! –


הָבִינָה, הָבִינָה, מַה שְּׁחוֹחַ אֵלֵכָה

וּגְרֹעַ מְרִי־שִׂיחִי וְדַבֵּר נָא תְנֵנִי;

וּפֶן מִשִּׂפְתוֹתַי תִּתְמַלֵּט תּוֹכֵחָה,

אַל נָא תַרְשִׁיעֵנִי, אַל נָא תַרְשִׁיעֵנִי!…

V

אַל תִּתֵּן בִּי דֹּפִי… אַל תֹּאמַר כִּי פָגָה

בְקִרְבִּי הָרוּחַ, וּבְשֶׂפֶק וּדְאָגָה

וּבְעֹצֶר מַתְּלָאָה הֶגְיוֹנִי גַם נִלְאָה,

מִבִּלְתִּי הִתְרוֹמֵם כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה…


חֲדַל לָךְ!… לֹא לִי אֲשֶׁר נוֹלַד בִּסְעָרָה

וְזִמְרַת הַגַּלִּים עַל פִּתְחִי סָעָרָה –

לֹא לִי עוֹד הִוָּאֵשׁ וְלִסְפֹּד כַּתַּנִּים

עַל אִיֵּי הַנֶּצַח, עַל קְבָרִים יְשָׁנִים.


וְרוּחַ הָעֶצֶב שֶׁאוֹתִי הוֹלִידָה

וּבְעַרְשִׂי אֶת אָזְנִי בְּשִׁירָה הִרְעִידָה,

אֶל מֶרְחָק רַב־קֶסֶם בְּחֹזֶק תִּקְרְאֵנִי

וּלְתַכְלִית נִשְׂגָּבָה בָּעֹז תִּמְשְׁכֵנִי…


אַךְ יֶשְׁנָם רְגָעִים בָּם אָסֵב עֵינַיִם

וּבְמֹרֶךְ אֶתְבּוֹנֵן “לֶעָבַר” בַּחַיִּים,

אָז נַפְשִׁי תִּבָּהֵל וּתְחֻבַּל לִבָּתִי

לְמַרְאֵה הַמְּצוּקוֹת שִׁיר לָמוֹ נָשָׂאתִי…


יֵשׁ – אֶשְׁכְּחָה נַפְשִׁי… וּתְשׁוּקָה תִתְעוֹרֵר

עַל רֶגֶשׁ “אַהֲבָה”, עַל “אשֶׁר” לְשׁוֹרֵר,

לְהָחֵם הַלֵּב, בִּשְׁבִיב אֶחָד הַלְהִיבוֹ,

וּבְמַרְאָה נֶחְמָדָה אַךְ רֶגַע הַרְהִיבוֹ.


אָז “שָׁרִי” יִתְיַצֵּב עָלַי כִּבְכֹר־מָוֶת,

לוֹ רֹאשׁ מֻטֶּה אַרְצָה וּשְׂחֹקוֹ־עַצָּבֶת,

וְעֵינָיו לַפִּידִים בִּלְבָבִי מְזָרוֹת

כַּלַּפִּיד בַּלַּיְלָה עַל גַּלֵּי־הַקְּבָרוֹת.


וּמַהֵר יָגֹזוּ חֶזְיוֹנוֹת תִּפְאָרָה,

וְשֵׁנִית אֲשׁוֹרֵר הָעַבְדּוּת הַמָּרָה,

וְנַפְשִׁי אָז תִּהְיֶה עֵין־דֶּמַע וָבֶכִי,

וּדְמָעוֹת בְּלִי־מֵשִׂים תֵּרַדְנָה עַל לֶחִי.


הָיִיתִי “כִמְקַבֵּר” הַלָּן עֲלֵי קֶבֶר,

מֵעוֹדוֹ לֹא שָׁמַע רַק יִלְלַת שֶׁבֶר,

כִּי יִתֵּן לִפְעָמִים אֶת קוֹלוֹ בְּרִנָּה

וְנִשְׁמַע רַק נֶהִי, תַּמְרוּרִים וְקִינָה…

VI

בְּנֵי דוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים, הַשָּׁרִים,

כַּחַיִּים לְפָנַי נִצָּבִים,

כִּי אֶקְרָא דִבְרֵיהֶם הַיְקָרִים

רִגְשׁוֹתַי בְּעֶצֶב מוּעָבִים.

וּשְׁאֵלַת תַּמְרוּרִים עַל רֹאשִׁי מַכְבֶּדֶת

וּכְלַהַב צָרֶבֶת בְּמוֹחִי יֹקֶדֶת:

הוֹי, אַיֵּה הָעָם שֶׁנִּיב שְׂפָתָיו – אֲנָקָה,

תְּפִלָּתוֹ עֵין־בֶּכִי, הֶגְיוֹנוֹ – צְעָקָה,

שִׁירָתוֹ, זִמְרָתוֹ מִכְּאֵב תְּשַׁוֵּעַ

כְּשַׁוְעַת הַמְקוֹנֵן אֶל מִטַּת גּוֵֹעַ?

וְאַיֵּה הַמְשׁוֹרֵר לֹא נָפַל לוֹ חֶבֶל

רְאוֹת חֶזְיוֹנוֹתָיו מַבְשִׁילִים פְּרִי־תְנוּבָה?

לֹא תָקוּם אַף אַחַת מִשְׁאָלָה אֲהוּבָה,

וּבְשִׂמְחָה אַף פַּעַם לֹא יָעִיר הַנֵּבֶל?…


כָּל עַם יָדַע סְפוֹר יְמֵי יָגוֹן וּתְלָאוֹת

וְשָׁרָיו וּמְזַמְּרָיו לוֹ קִינִים הֵעִירוּ,

אַךְ לָמוֹ מִמֶּרְחַק הָעִתּוֹת הַבָּאוֹת:

אוֹר אשֶׁר, אוֹר חֹפֶשׁ כַּשַּׁחַר הֵאִירוּ.

אַךְ שָׁוְא לִי בִקַּשְׁתִּי בְּקוֹרוֹת הַדּוֹרוֹת

עָם לִתְלָאוֹתָיו לֹא יֵדַע כָּל סְפוֹרוֹת

כְּעַמִּי הָאֻמְלָל! – אֵין עַם בּוֹ מָצָאתִי

מְשׁוֹרֵר יַשְׁמִיעַ הֵד קוֹלוֹת אַנְחָתִי…

מָצָאתִי מְשׁוֹרֵר – וּבְיָדוֹ חֵץ־תְּשׁוּעוֹת,

מְשׁוֹרֵר – וּבְיָדוֹ: מַחֲרֵשָׁה, עֳמָרִים,

וּבְיָדִי – רַק לַפִּיד עַל גַּלֵּי מַשּׁוּאוֹת,

וּמַעְדֵּר, הָהּ, מַעְדֵּר לַקְּבָרִים!…

לְכָה קְבָרִים חֲפוֹר, וַחֲפוֹר בְּלִי־הֲפֻגּוֹת,

חֶזְיוֹנוֹת לֹא־בָאִים מִלִּבְּךָ הָסִירָה,

הַכֹּחוֹת הָרְפוּיִים, הַמְּזִמּוֹת הַנְּמוּגוֹת, –

לָנֶצַח בַּטָּמוּן הַסְתִּירָה!…

הוֹי, לַיְלָה בְלִי בֹקֶר… בְּלִי מַרְפֵּא חֲבָלִים…

רַק בָּכֹה, רַק צָעֹק, רַק שְׁבָרִים עַל שְׁבָרִים…

הוֹי, קָשִׁים וּמָרִים לְךָ נָפְלוּ חֲבָלִים,

מְשׁוֹרֵר – חוֹפֵר הַקְּבָרִים!…

VII

אַל תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי – גַּם לִוְיוֹת נִצָּנִים,

גַּם שִׁירֵי־עַלִּיזִים עַל מִשְׁתֵּה עֲדָנִים.


מֵיתָר רַק אֶחָד עַל עַרְשִׁי הֵרִיעַ,

וְשִׁירָה רַק אַחַת אֶת לִבִּי תָנִיעַ,


וְשִׁירָה רַק אַחַת – בְּקִרְבִּי בֹכִיָּה,

יוֹדַעַת רַק תִּקְוָה וְתוּגַת־דּוּמִיָּה.


אַף אָמְנָם יֶשׁ אשֶׁר בְּלִי לִוְיַת נִצָּנִים

בְּלִי שִׁירֵי עַלִּיזִים וּמִשְׁתֵּה עֲדָנִים.


כְּהֵילֵל בֶּן־שַׁחַר מִלְמַעְלָה יוֹפִיעַ

וּכְנַחַל עֲדָנִים בִּדְמָמָה יָרִיעַ,


וְיָעוּף וִירַחֵף כְּרוּחַ הַשְּׁפָיִים

וְיָשִׁיב הַנֶּפֶשׁ וְיַשֵּׁב בָּהּ חַיִּים.


לִפְעָמִים גַּם פֶּרַח מְלֵא רֵיחַ נִיחוֹחַ

יְקַלַּע וִישַׁבֵּץ בְּנֵזֶר הַחוֹחַ…


בּוֹא אֵפוֹ אֵלַי אֶל מְקוֹם מְנוּחָתִי –

עִמְּךָ, יַקִּירִי, אֲחַלְּקָה נַחֲלָתִי…

לֹא בְנַחַל הַמַּיִם

גַּנָּתִי הִשְׁקֵיתִי,

בְּדִמְעוֹת עֵינַיִם

תְּלָמֶיהָ הִרְוֵיתִי.


לֹא פִרְחֵי שׁוֹשַׁנָּה

גַּנָּתִי תַפְרִיחַ,

רַק דַּרְדַּר, רַק לַעֲנָה

מִסָּבִיב תַּצְמִיחַ.


אַךְ בֵּין הַסַּלּוֹנִים

רֹאשׁ יִשָּׂא לִשְׁחָקִים

אַחַד הָאַלּוֹנִים

כְּמוֹ בֶן־עֲנָקִים.


אַלּוֹן זָקֵן שְׂבַע־יָמִים

פָרוּעַ שַׂעֲרָתוֹ,

וּפָנָיו נִזְעָמִים

וְקֶסֶם חֲתֻלָּתוֹ.


גַּם סַעַר גַּם סוּפָה

עַל עוֹרוֹ סָעָרוּ,

בִּזְרֹעַ חֲשׂוּפָה

קָרָעוּ, גָּזָרוּ.


וּבְרָקִים וּרְעָמִים

אֶת גִּזְעוֹ הִבְעִירוּ,

וּמָטָר וּגְשָׁמִים

בּוֹ עָקֵב הִשְׁאִירוּ.


כִּי תִגְבַּר עַצֶּבֶת

כִּי יָבֹא יוֹם עֹנִי, –

אָז אֶבְחַר לָשֶׁבֶת

בְּצִלְלֵי אַלּוֹנִי.


אָז נִבְלִי אֶשָּׂאָה,

אָז עָלָיו אָשֹׁחַ,

וּצְפִירוֹת אֶקְלָעָה

מִדַּרְדַּר וָחוֹחַ.


שָׁם אֹהַב לָשֶׁבֶת

בְּצִלּוֹ הַנָּעִים,

אַט אֹזֶן קַשֶּׁבֶת

לְרָז הָעֳפָאִים.


וּבְשַׁלְוַת דּוּמִיָּה

מֵיתָרַי אָנִיעָה,

וְשִׁירָה הֹמִיָּה

הַנֵּבֶל יַשְׁמִיעַ.


כָּל הָגוּת, מַזְהִירָה

כְּכוֹכַב הָעֶרֶב –

אַזִילָה בַשִּׁירָה,

אַזִילָה לֹא אֶרֶף.


אָז אֶשְׁמַע, אָזִינָה

הֶעָלִים נִרְעָשִׁים,

אָז אֵדַע אָבִינָה

אֶת חֵיל הַשָּׁרָשִׁים…


וּבְנַפְשִׁי נִרְעָשָׁה

קַו אוֹרָה יוֹפִיעַ

וְגֵאוּת אֶלְבָּשָׁה –

וּלְעֵצִי אַבִּיעַ:


"– יָרִיעַ הַסַּעַר,

יָרִיעַ לוֹ יָהִים,

וַחֲמָתוֹ גַם יַעַר

עַל פְּנֵי הָעֳפָאִים, –


לֹא לוֹ לְהַכְנִיעַ,

אֶת קְטֹן עֲנָפֶיךָ,

לֹא יָעֹז לַכְרִיעַ

וּלְשַׁבֵּר גִּזְעֶךָ.


כָּל פֶּגַע, כָּל אָסוֹן

עָלֶיךָ לֹא יַעֲלֶה,

אַלּוֹנִי הֶחָסוֹן,

אַלּוֹנִי הַנַּעֲלֶה!


אַךְ יוֹם עוֹד יַגִּיעַ

עָדֶיךָ בֶּחָלֶד,

בְּצִלְּךָ יַרְגִּיעַ

דּוֹר אַחֲרוֹן יִוָּלֶד.


הוּא יִלְקֹט דּוּדָאִים,

שׁוֹשַׁנֵּי אַדֶּרֶת,

בְּצֵל הָעֳפָאִים

לִצְפִירוֹת תִּפְאֶרֶת.


אָז יִזְכֹּר הַיָּמִים

הַקָּשִׁים, הָרָעִים,

בָּם רַבּוּ הַקָּמִים,

בָּם רַבּוּ הַפְּגָעִים.


מַחֲשֶׁבֶת דְּאָבָה

אָז תַּקְדִּיר בַּת־עֵינוֹ;

אַךְ בָּאָה כֵּן שָׁבָה

מַחֲשֶׁבֶת יְגוֹנוֹ.


וְשִׁירָה יַשְׁמִיעַ

בְּגֹבַהּ וּבְגָאוֹן,

אַף אַתָּה תָרִיעַ

וְתַעֲנֶה בְּשָׁאוֹן"…

VIII

אַלּוֹנִים אַדִּירִים מִסָּבִיב כִּתְּרוּנִי

וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מֵגִיחַ מִמְּזָרִים,

קוֹל אָיוֹם וְנוֹרָא עֳפָאִים יַשְׁמִיעוּ

וְחֶשְׁכַת עֲלָטָה מִכָּל הָעֲבָרִים.


וּכְמוֹ יַד נֶעֱלָמָה, יַד אַחֲוָה, יַד נֹעַם

עָלַי מִתְרַפֶּקֶת בְּעֶצֶב וּבְתוּגָה…

וּתְמוּנָה מֵרָחוֹק לְעֵינַי תֵּרָאֶה,

זוּ תְמוּנַת שׁוּלַמִּית, חִוֶּרֶת וְנוּגָה…


מֵעַרְבֵי חוֹף בָּבֶל לָהּ כִּנּוֹר לָקָחָה

וּבְיָדָהּ הָרַכָּה כִּנּוֹרָהּ הֵעִירָה…

וְקוֹלוֹת יִתְמַלְּטוּ… וַאֲנִי, הוֹי, אִישׁ־אֹבֵד,

לֹא אוּכַל עֲנוֹתָהּ, לֹא אוּכַל אָשִׁירָה:


הוֹי, שִׁירַת הַחֹפֶשׁ אֵינֶנָּה, אֵינֶנָּה,

זִמְרַת אֱלוֹהַ כְּבָר חָלְפָה, עָבָרָה!…

מִי כִבָּה, הִשְׁקִיעַ אֶת אֵשׁ־הַמִּזְבֵּחַ,

זוּ אִשִּׁי, אֵשׁ־תָּמִיד, בְּקִרְבִּי בָעָרָה?…


בְּיַעַר אַלּוֹנִים עַל שׂכָה נִשְׁבָּרָה

שָׁם צִפֹּר ישֶׁבֶת בֹּדֵדָה, דֹּמֵמָה,

מִתַּחַת לַכָּנָף אֶת רֹאשָׁהּ הִסְתִּירָה

וְתֵשֵׁב בְּלִי־נוֹעַ כִּשְׁקוּעַת תַּרְדֵּמָה.


בַּיַּעַר הַזֶה עַל הָעֵצִים הָאֵלֶּה

הֵילֵל בֶּן־שַׁחַר הוֹפִיעַ נְהָרָה,

בַּיַּעַר הַזֶה עַל הָעֵצִים הָאֵלֶּה

שִׁירָה נִשְׂגָּבָה הִשְׁתַּפְּכָה, נָהָרָה.


וְלוּלֵי הֶעָנָן, הֶעָנָן הַכָּבֵד,

וְיַעַר הֶעָבוֹת הַנָסוּךְ תַּרְדֵּמָה,

לֹא חָדְלָה מִלְּשׁוֹרֵר, לֹא שַׁחָה צִפֹּרִי,

לֹא יָשְׁבָה עֲצוּבָה, בֹּדֵדָה, דֹּמֵמָה.


הוֹי, תְּנוּ לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ הַזַכָּה וּבְהִירָה

מֵעָבֵי־הֶעָנָן לָהּ טַהֲרוּ רָקִיעַ;

אָז שֵׁנִית תִּתְעוֹרֵר, וּכְיָמִים מִקֶּדֶם

שִׁירָתָה הַנְּעִימָה בַּמָּרוֹם תַּשְׁמִיעַ…


וַאֲנִי – לֹא! לֹא מְנוּחָה, לֹא שָׁלוֹם אֶדְרשָׁה

סְעָרָה אֶתְאַוֶּה, חֲזִיזִים בִּרְצוֹנִי!

עֲלִילָה וּמִפְעָל – שֶׁבָּמוֹ הֶעֱרִיתִי

כָּל רוּחִי וְנַפְשִׁי, כָּל כֹּחִי וְאוֹנִי.


תְּנוּ קְרָב לִי… מִלְחָמָה רַבָּתִי עֲלִילָה,

תְּנוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת,

תְּנוּ כַנְפֵי הִגָּיוֹן הַקַּלּוֹת מִנְּשָׁרִים,

תְּנוּ תַאֲוָּה וְחֵמָה – אֵשׁ תָּפְתֶּה קֹדַחַת,


הֶגְיוֹנוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ –

עִם קוֹלוֹת הָרְעָמִים יָקוּמוּ לִתְחִיָּה,

בְּמֶרְחָב וָחֹפֶשׁ שִׁירָתִי נוֹלָדָה,

וּבְמֶרְחָב וָחֹפֶשׁ תִּוָּלֵד בַּשְּׁנִיָּה…

IX

קוֹרוֹת דּוֹרוֹת הָעוֹלָמִים,

– הוֹד הַשְּׂמָחוֹת שֶׁשָּׁקָעוּ –,

תּוֹךְ בִּעוּתֵי צוּק הַיָּמִים,

לִפְנֵי עֵינַי יִתְנַשָּׂאוּ.


קוֹל הַנְּבִיאִים, קוֹל לֶהָבוֹת,

כִּסְאוֹת מִשְׁפָּט, כִּסֵּא מְלָכִים,

קוֹל הַחַיִל, הֶמְיַת קְרָבוֹת

עֶשֶׁן עוֹלָה, לַהַב זְבָחִים –


לִפְנֵי עֵינַי כֻּלָּם קָמִים!

אָכֵן אֵימָה עַל פָּנֵימוֹ,

אַף דּוּמִיַּת “בֵּית־עוֹלָמִים”

תִּשְׁכּוֹן נֶצַח עַל שְׂפָתֵימוֹ…


נַפְשִׁי תִתְאָו כַּעַס, זַעַם,

אֵשׁ יֹקֶדֶת, תַּאֲוָה, תְּשׁוּקָה,

אֶתְאַו, אֶשְׁאַף קוֹל הָרַעַם

לַמִּלְחָמָה גַּם לַמְּצוּקָה.


אַךְ הַקְּבָרִים – הֵם מַחֲרִישִׁים –!

אָבָק, רֶפֶשׁ עַל הַדְּגָלִים…

זֹאת הָעֵדָה, כָּל הָאִישִׁים

חָדְלוּ רֹגֶז וּמִפְעָלִים.


חָדְלוּ רֹגֶז, חָדְלוּ שָׁאוֹן,

אֵין מִתְעוֹרֵר! – אַךְ לִפְעָמִים

תַּחַת עִי, בְּחֶשְׁכַת מָעוֹן,

עוֹד יִשָּׁמַע צְלִיל עֲצָמִים…


הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

בַּדּוּמִיָּה תִשָּׁכַחְנָה,

הַהֶגְיוֹנוֹת, הַדִּמְיוֹנוֹת

כְּפִשְׁתָּה כֵהָה תִדָּעַכְנָה.


אִם אָמַרְתִּי: “זֹאת אֶשְׁכָּחָה!” –

מֹרֶךְ לִבִּי לֹא יִתְּנֵנִי…

מִמַּעֲמַקֵּי גֵּיא הַבָּכָא

עָנָן עוֹלֶה לִפְנֵי עֵינִי.


צַלְמֵי לַיִל יִתְהַלָּכוּ,

רוּחוֹת קֶטֶב יִתְחוֹלֵלוּ,

עַל הַמְּנוֹרוֹת שֶׁדֹּעָכוּ,

עַל הַפְּרָחִים שֶׁקָּמֵלוּ…

I

הַיָּמִים יָעוּפוּ, יָעוּפוּ כַנְּשָׁרִים…

אַךְ זְמַנִּי, אַךְ יוֹמִי עוֹד טֶרֶם הִגִּיעַ

לָשֶׁבֶת וְלָשֵׂאת לְמַעְלָה עֵינַיִם,

כַּזָקֵן הַיּוֹשֵׁב בְּמוֹרַד הֶהָרִים

הַמְלַחֵךְ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּרִפְיוֹן יָדַיִם,

וּבְזִכְרוֹן הַנֹּעַר אֶת נַפְשׁוֹ יַשְׁקִיעַ.

עוֹד קָרַת הַזִקְנה רְחוֹקָה מִמֶּנִּי,

עוֹד טֶרֶם חָיִיתִי, רַךְ־שָׁנִים עוֹדֶנִּי,

עוֹד כֹּחִי בְמָתְנָי, עוֹד כּוֹסִי רְוָיָה,

וּמַה זֶה לְעִתִּים אֶשְׁתּוֹחָח, אֶהֱמָיָה?…


II

הוֹי, יֶלֶד בֶּן־עֹנִי, שֶׁיָּצָא לַחַיִּים

בְּחֶשְׁכַת בּוֹר־כֶּלֶא, אֲסוּר נְחֻשְׁתַּיִם!

הַלְנַפְשְׁךָ לַחֲלוֹם מֵי־בְדֹלַח, מַעְיָנִים,

וְכָרִים וּגְבָעוֹת וַעֲמָקִים,

וִיעָרוֹת נִפְלָאִים וּפִרְחֵי נִצָּנִים –

יוֹם אָבִיב, יוֹם בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים?

בּוֹאֲךָ בֶחָלֶד הָעַבְדּוּת שָׁמָרָה,

אֶל עַרְשְׂךָ חִכָּה אַךְ נֵטֶל עַצֶּבֶת,

וְנַחֲלַת הוֹרָתְךָ אֶת גֵּוְךָ אָסָרָה

אֶל עֶבְרֵי פִי־פַחַת וּמְצוּקַת צַלְמָוֶת…

הוֹי, אַחִים לְצָרָה, זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם,

יְלִידֵי עַצֶּבֶת, אֱמוּנֵי־עַל־קָרֶץ,

בְּנֵי עַם אֲסִיר־כֶּלֶא וּשְׁבִי וּנְחֻשְׁתַּיִם, –

מָה רַע וּמַה מַר גּוֹרָלֵנוּ בָּאָרֶץ!…


III

אֵינֶנּוּ כָעַמִּים, בְּרֵאשִׁית הַחַיִּים!

אֱהִי יַלְדוּתֵנוּ – הַיָּמִים הַבְּהִירִים,

שֶׁלְּעַמִּים אֲחֵרִים יָפִיצוּ קַרְנַיִם

כְּנֹגַהּ הַקֶּשֶׁת, כְּאוֹר הַסַּפִירִים?

מַה שִּׁירֵי־הָעֶרֶשׂ – הִרְהִיבוּ אָזְנֵינוּ

לְעֵת הָעַרְבַּיִם בַּיַּלְדוּת הַטּוֹבָה?

בַּמָּה נִזְכְּרֶנָּה בְּזִקְנָה וּבְשֵׂיבָה

וּבְזָכֹר תֵּרָאֶה בַת־שְׂחֹק עַל שְׂפָתֵנוּ?…


IV

מִקְרָאֵי־הַקֹּדֶשׁ, מִקְרָאֵי אַל־מָוֶת,

אֲגָדוֹת חֲזַ"ל הָעֲמֻקּוֹת, נֶאְדָּרוֹת,

יָאִירוּ, יַזְהִירוּ כְּלַהַב שַׁלְהֶבֶת,

הֵם שְׂכִיּוֹת כָּל חֶמְדָּה, הֵם אוֹצַר אוֹצָרוֹת.

אַךְ קַרְנֵי הַמַּרְאוֹת, אַךְ אוֹר הַחֶזְיוֹנוֹת

יוֹפִיעוּ לֹא־עֵת בְּלֵב צָעִיר לְיָמִים,

מִנָּגְהָם יָנוּסוּ אָז צִלְלֵי דִמְיוֹנוֹת

מִנֶּפֶשׁ הַיֶּלֶד הַחֹזֶה הַתָּמִים.


V

צְעִירִים בַּשָּׁנִים וּזְקֵנִים בָּרוּחַ –

כָּל רַעְיוֹן בֶּן־רֶשֶׁף בְּבוּז נַבְרִיחֶנּוּ,

וְרַעַל הָעֶצֶב קִרְבֵּנוּ יָנוּחַ

וּבְמָגוֹר וָבשֶׁת מִזָר נַסְתִּירֶנּוּ…

עֵת נִפְתַּח הַשַּׁעַר לְחָכְמָה וָדַעַת

וְנַעֲלֶה וְנַחְקֹר גָּבוֹהַּ, גָּבוֹהַּ

עַל סוֹד הָעוֹלָמִים, עַל תֵּבֵל, אֱלוֹהַ,

וּלְשֶׂפֶק אַכְזָרִי נַפְשֵׁנוּ נִכְנַעַת –

לְשֶׁטֶף־הָרוּחַ אָז נִקְרָא אִוֶּלֶת,

מִקְסַם־תַּעְתּוּעִים – לְתִקְוָה, תּוֹחֶלֶת.

וְרוּחַ הֶחָזוֹן כְּבָר נִגְלָה וְנַעֲלָה!

אָז יִתַּם כָּל נִשְׂגָּב, אָז יֶחְדַּל כָּל נַעֲלָה,

אֵין מַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ עַצֶּבֶת לִשְׁכֹּחַ

וְרִגְשׁוֹת תַּמְרוּרִים, אַךְ רֶגַע לִזְנֹחַ…


VI

וּשְׂחֹק וְקַלָּסָה לְעַמִּי הֵן אֶהִי,

לְעַמִּי – הָעוֹבֵר יַם דְאָגָה וָנֶהִי,

עֵת אֹבֶה לְגָרֵשׁ אֲפֵלַת מִצְרַיִם

הַפְּרוּשָׂה מִסָּבִיב – בְּדִמְיוֹן שַׁעֲשׁוּעִים;

וּבְעוֹלַם־הַקֶּסֶם – יְצוּרִים וּבְרוּאִים,

לוֹ תֵלֵד בַּת־שִׁירִי עֲלֵי הָאָבְנָיִם.


VII

“סוּר!” – יִקְרָא – "לְלִבִּי מַה יָּקָר יְגוֹנִי,

כְּבָר חַיִּים רָאִיתִי. לֹא עוֹד יַרְהִיבוּנִי,

חֲלוֹמוֹת הַשֶּׁקֶר. – בְּמַרְאוֹת תְּקַדְּמֵנִי?

כְּבָר גְּדוֹלִים מִמֶּךָּ חֶזְיוֹנוֹת לִמְּדוּנִי.

לִמְּדוּנִי!… הֲתִזְכֹּר? לֹא, זָקֵן הִנֵּנִי,

אִישׁ שֵׂיבָה מְלֵא יָמִים, שְׂבַע רֹגֶז וָכַעַס,

וּלְשִׁירִים לֹא אֶכְרֶה עוֹד אֹזֶן שֹׁמַעַת…

וְאִם יָצַק אֱלוֹהַּ מֵרוּחוֹ עָלֶיךָ

וּמִזְמֹר לִמְשׁוֹרֵר הוּא שָׂם בִּשְׂפָתֶךָ, –

לֹא שִׁיר עַל לֵב רָע, רַק תַּמְרוּרִים הַשְׁמִיעָה

תַּמְרוּרִים בָּם אָחוּשׁ כָּל מָרַת גּוֹרָלִי,

כָּל חֶבֶל נַחֲלָתִי, עִצְּבוֹנִי, עֲמָלִי,

תַּמְרוּרִים בָּם נַפְשִׁי בְּיָגוֹן אַשְׂבִּיעָה,

וּבָכֹה אֶבְכָּיָה, וּדְמָעוֹת כַּמַּיִם

תִּזֹלְנָה, תִּשְׁטֹפְנָה עַד יַמְסוּ עֵינָיִם".


VIII

וְגַלְמוּד וּבָדָד בְּדִמְמַת הַלַּיִל

בַּבַּיִת אֵשֵׁבָה, בְּפִנָּה נִשְׁכָּחָה,

וּבְיַלֵּל הַסַּעַר מֵרָחֹק בֶּחָיִל

עַל שִׁירִי מְלֵא־רוֹשׁ אֶתְיַפָּחָה.

לֹא לִי, – הָהּ – לְשׁוֹרֵר וּלְזַמֵּר נִשְׂגָּבוֹת,

לֹא לִי וּלְמֵיתָרַי לְהַרְעֵם נִפְלָאוֹת

עַל רִשְׁעַת בְּנֵי אָדָם, עַל כֶּסֶל, עַל פְּרָעוֹת

וּלְהַכּוֹת בְּפִי אֶת הַלְּבָבוֹת.

לֹא! – גֵּאֶה וְגָאוֹן לֹא אֶעֱדֶה, אֶלְבָּשָׁה:

מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל בַּת־שִׁירִי הַצְּעִירָה!

רַק רֹגֶז עֵת אֶשְׂבַּע וְנַפְשִׁי נִרְעָשָׁה

– לִבְלִי הִתְיַפֵּחַ – אָשִׁירָה…

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.