רקע
שמעון שמואל פרוג
[עֵת יָבֹא הָעֶרֶב]

 

I

עֵת יָבֹא הָעֶרֶב, וְיַעַר וּשְׁדֵמָה

יַעַמְדוּ דוֹמֵמִים כִּשְׁקוּעֵי תַרְדֵּמָה,

וְרוּחוֹת עֲדָנִים הַיְקוּם יְמַלֵּאוּ,

וּמְלֵאֲתִי עֹנֶג – אֵין דֹּמֶה אֵלֵיהוּ –

נְטוּיָה כִּי תֵשְׁבִי אֶל־פְּנֵי אוֹר הַמְּנוֹרָה,

וּשְׂפָתֵךְ תַּבִּיעַ תְּפִלָּתֵךְ הַטְּהוֹרָה –

הַאֲרִיכִי נָא רֶגַע בִּתְפִלָּה וּתְחִנָּה,

וּבְנֹאדָךְ, נֹאד דְּמָעוֹת הוֹסִיפִי, עֲדִינָה,

לַהֲמוֹן דִּמְעוֹתַיִךְ עוֹד דִּמְעָה, עוֹד אַחַת,

וּבְשִׂיחֵךְ הַזְכִּירִי עוֹד נֶפֶשׁ נֶאֱנַחַת,

הִיא נֶפֶשׁ אָחִיךְ, רְפֵה־הַיָּדַיִם,

הֶעָשׁוּק, הָרָצוּץ בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים…


הַעְתִּירִי, כִּי אֻחַן בֶּאֱמוּנָה נִלְהָבָה,

שֶׁתָּסֹךְ עַל לִבִּי כְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה

וְנַפְשִׁי תִמָּלֵא מַחֲשָׁבוֹת נִפְלָאוֹת,

מַרְהִיבוֹת הַלֵּב וּמַלְהִיבוֹת הַכְּלָיוֹת,

שֶׁהֵמָּה יָאִירוּ אֶת דַּרְכִּי אֲבֵלָה

כְּכוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף בְּאִישׁוֹן אֲפֵלָה;

וְרוּחַ מִמָּרוֹם עָלַי לוּ יֵעָרֶה,

בַּחֶבֶל הַמַּר עֵת מִלְחָמָה אֲגָרֶה.

מֵעַל פְּנֵי אֻמָּתִי הַבּוֹכָה, נֶאֱנָחָה,

לוּ דִמְעָה רַק אַחַת לִמְחוֹת אֶצְלָחָה.

וְעָלֶה עֵץ־עָבוֹת לוּ אֶחָד אֶקְלָעָה

בְּזֵרָה זֵר קוֹצִים, זֵר עָמָל וּתְלָאָה.

המלצות קוראים
תגיות