רקע
שמעון שמואל פרוג
[אַל תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי]

 

VII

אַל תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי – גַּם לִוְיוֹת נִצָּנִים,

גַּם שִׁירֵי־עַלִּיזִים עַל מִשְׁתֵּה עֲדָנִים.


מֵיתָר רַק אֶחָד עַל עַרְשִׁי הֵרִיעַ,

וְשִׁירָה רַק אַחַת אֶת לִבִּי תָנִיעַ,


וְשִׁירָה רַק אַחַת – בְּקִרְבִּי בֹכִיָּה,

יוֹדַעַת רַק תִּקְוָה וְתוּגַת־דּוּמִיָּה.


אַף אָמְנָם יֶשׁ אשֶׁר בְּלִי לִוְיַת נִצָּנִים

בְּלִי שִׁירֵי עַלִּיזִים וּמִשְׁתֵּה עֲדָנִים.


כְּהֵילֵל בֶּן־שַׁחַר מִלְמַעְלָה יוֹפִיעַ

וּכְנַחַל עֲדָנִים בִּדְמָמָה יָרִיעַ,


וְיָעוּף וִירַחֵף כְּרוּחַ הַשְּׁפָיִים

וְיָשִׁיב הַנֶּפֶשׁ וְיַשֵּׁב בָּהּ חַיִּים.


לִפְעָמִים גַּם פֶּרַח מְלֵא רֵיחַ נִיחוֹחַ

יְקַלַּע וִישַׁבֵּץ בְּנֵזֶר הַחוֹחַ…


בּוֹא אֵפוֹ אֵלַי אֶל מְקוֹם מְנוּחָתִי –

עִמְּךָ, יַקִּירִי, אֲחַלְּקָה נַחֲלָתִי…

המלצות קוראים
תגיות