איתמר יעוז־קסט
שלושה מסעות לעיר הולדתי 1969–1988
בתוך: רקויאם הונגרי

א.

עָמַד

יָרֵחַ מָלֵא

בְּהִתְחַלֵּף מוֹעֲדֵי שָׁמַיִם

מֵעַל הָעִיר;

רֹאשׁ הֵרִים הַזָּקִיף

לִרְאוֹת

מִי הַמַּקִּישׁ

בְּפַעֲמוֹנֵי שָׁנָה חֲדָשָׁה?


        אָמַרְתִּי:

אָסֵב אֶת יָדִית־הַשְּׁקִיפוּת,

        אֶעֱבֹר –


יָשְׁנָה

אִמִּי

בְּתוֹךְ רֵיחַ־מַרְפֵּא

בִּצְמֹחַ

פִרְחֵי־מַיִם מְרִירִים

מִכּוֹסוֹתֶיהָ

עִם לַיְלָה –


וּבַפֶּתַח עָמַדְתִּי

בְּהִסּוֹג הַשָּׁנָה,

מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹת בְּסֵתֶר

                בְּפָנֶיהָ לָגַעַת – –


ב.

הַדֶּלֶת,

פַּחַד פִּרְחֵי־הַפַּסְחָא

הַמַּדְרֵגוֹת אֶל עֲצֵי הַמַּיִם –


מָה

הַמָּקוֹם?


אֶת כְּנִיסָתִי

חָלַמְתִּי

בְּלֵיל־יוֹם,


עֵת

שְׁכֵנִים לְצַד עַרְמוֹנֵי־הַנֵרוֹת

בִּפְרִיעַת רֹאשׁ;


דּוֹמֶה,

לְוָיָה

עַל סִפֵּי חֲצֵרוֹת –


וְיוֹשְׁבִים

בְּלֵב הַחֹשֶׁךְ הַפָּתוּחַ:


עוֹמֵד

רַק הַזָּקִיף,

אֶצְבַּע לְאֶצְבַּע מוֹנֶה:

                יֵשׁ

                תֵּשַׁע אַמּוֹת בָּאֲדָמָה,

                תֵּשַׁע אַמּוֹת בַּמַּיִם,

                יֵשׁ

                  עָלְמִין

                וְתַחַת עֵץ־הַתּוֹעִים

                בְּכִי

                אִשָּׁה –

וְיִפְסַע הַזָּקִיף

וַיְגַלְגֵּל

הַנַּחַל אֶת פִּרְחֵי־הַפַּסְחָא


וַיְהִי קוֹל פַּעֲמוֹן נָכְרִי וְאָבֵל – –


ג.

בֵּין מַעֲלֶה

לְמוֹרָד:

עָג פַּעֲמוֹן

כְּמוֹ עַיִט


בֵּין עֲצֵי הָעוֹנוֹת –


וְצֵל

מִבֵּיתוֹ יִפָּרֵד;

פַּחַד הוֹלֵךְ בּוֹ

כְּמוֹ נַחַל,


אוֹת־הַבְּרִית בּוֹ מַכְאִיב –


וּפַחַד דּוֹבֵר בּוֹ:

לָנוּס!

וְיָד בּוֹ

אוֹסֶפֶת בְּפַחַז


בֹּשֶׂם גַּנָּה – הֲדַסִּים,


תִּפְרַחַת חֲצַר־הַמֵּתִים –


וְנַחַל

רוֹבֵץ לְרַגְלָיו:

אֵשׁ לְכַבּוֹת,

כִּי עֲצֵי־לֶכֶת דּוֹלְקִים –


מִשְׁתַּחֲוֶה,


בֵּין מַעֲלֶה

לְמוֹרָד;

וְעָג פַּעֲמוֹן

כְּמוֹ עַיִט – –


ד.

וָאֶחְמֹק

        בִּרְחוֹבוֹת בְּנוּיֵי הָאָבָק הַקּוֹרֵן, –


הָיְתָה קְרִינָתָם עַזָּה בַּלַּיְלָה

וּבִקְלִפַּת הָעֵצִים

לְצַד הַצֵּל

נִכְּרָה הָעִיר

הָלוֹךְ וְצָמוֹחַ

תַּבְנִיתָהּ

עִם לֶכְתִּי

בִּרְחוֹב עַרְמוֹנֵי־הַנֵּרוֹת

פְּסוּקֵי אֶצְבְּעוֹת טְבִיעָה;


וּמוּאֶרֶת,

צוֹפָה

הַשָּׁעָה הַמְעֻבֶּרֶת,


            וּבְלֹא שֶׁאֵדַע

כִּי פְּסִיעוֹתַי

כְּזִיעַ הַשַּׁבְּלוּל

רוֹשְׁמוֹת תְּוַי לַח לְבֵית הַחַי,

כִּי הַכֹּל – אוֹת בְּאוֹת:

הַדֶּלֶת,

פִּרְחֵי הַפַּסְחָא,

            הַמַּדְרֵגוֹת


עַל שׁוּלֵיהֶן יָשַׁבְתִּי

לִרְאוֹת

אֶת הַדָּם – –


וּבִן־רֶגַע

מִגּוֹנֵי־הַמַּיִם הִרְתִּיעָה

צִפּוֹר אוֹ צְבִי מֻטֵּה־קַרְנַיִם

בִּפְתִיעָה –

      וְיִּרְחַשׁ בֵּית הַחַי

            לְפַעֲמוֹן הַשְּׁקִיעָה – –


ה.

כִּי הַזָּקִיף

לֹא רָאָה

בְּכָרְעִי עַד טַבּוּר

אֶל לַהַב הַשֶּׁלֶג לְהִפָּצַע


– וְעַל קֶרֶן הָעֶרֶב נָחָה הָעִיר –


אֵשׁ

בַּחֲצֵרוֹת הֶעֱלֵיתִי

לְהָנִיס

נְחִיל מִלִּים מְרַדֵּף יֶלֶד;


עַד

רִדְתִּי

לִמְבוֹא בַּיִת

לְהֵד פַּעֲמוֹן


בֵּין שֶׁמֶשׁ לְשֶׁלֶג נָגֹל –

וָאֶסַּע

בִּכְפוֹר לַהֲבִי

לְמוּל הֶעָלְמִין,


                כִּי שָׁב הַזָּקִיף

                בֵּין מַזָּלוֹת לָשֶׁבֶת


וְרֹאשׁ עַל הָעִיר הִרְכִּין.


1969


"בית הולדתך עומד למכירה.

האם להתעניין במחיר?"

(מתוך מכתב שהגיע לכתובתי ב־1980).


מכתב־תשובה

אַתְּ טוֹעָה,

בַּיִת זֶה אֵינֶנּוּ עוֹד,

לוּ גַם רָאִית אוֹתוֹ בְּמוֹ עֵינַיִךְ,

וְגַם לֹא הַנָּהָר,

אַף כִּי הוּא צָף וְעוֹלֶה בֵּין מַחְשְׁבוֹתַי


לְהַטְבִּיעַ אֶת נְיַר־הַכְּתִיבָה אֲשֶׁר לִי – –


*

לֹא, אַל תָּעִירִי

אֶת הַבַּיִת הַזֶּה

וְאֶת הַנָּהָר,


כִּי מַה שֶׁרָאִית

מִבַּעַד לְפִרְצָה שֶׁבְּכֹתֶל

אֵינֶנּוּ עוֹד

מַה שֶּׁרָאִיתִי אֲנִי,


וְהָאִשָּׁה

שֶׁבְּמִרְפֶּסֶת הַזְּכוּכִית

אֵינֶנָּה אִמִּי,


אִם כִּי עַל שֻׁלְחַן־הָאֶבֶן שֶׁלְּחוֹף הַנָּהָר

עוֹד מְשׂוֹחֲחוֹת בֵּינֵיהֶן טְבִיעוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת

עַל אֵיזֶה פַּחַד בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה,

וְעַל יֶלֶד שֶׁאוֹתוֹ לֹא רָאִית –


לֹא, אַל תָּעִירִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה

שָׁם מֻטָּלִים צַלְמֵי־אֱנוֹש בִּלְתִּי נִרְאִים לָעַיִן

וּמַגְנֵט־הַשֵּׁנָה בָּהֶם –


וּמַתֶּכֶת אִי־הַשֵּׁנָה בִּי – –


אֵינֶנִּי חָצוּי –

אַף שֶׁדְּבַר־מָה מִתְהַפֵּךְ בִּי לְאָחוֹר מִדֵּי פַּעַם

כִּלְמַגַּע מִכְתָּב לֹא־צָפוּי, אוֹת־חַיִּים

בְּצֵרוּף מַפָּה צִבְעוֹנִית שֶׁל עִיר

שֶׁאֵינֶנָּה וְיֶשְׁנָהּ:

וְהַיָּד נוֹדֶדֶת לְאֹרֶךְ הַמַּפָּה:

“אִי־הַצִּפֳּרִים”, “פּוּנְדַק־הַצְּבִי”, “גֶּשֶׁר הַנָּהָר הַמֵּת”;

אַךְ “אֶרֶץ־שָׁם” אֲשֶׁר בִּי

כֹּה נְטוּלַת־מַמָּשׁוּת

כִדְמוּתִי הַיּוֹשֶׁבֶת עַתָּה

בְּבַיִת שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד

וְלוּ גַם עוֹמֵד הוּא לִמְכִירָה;

וְּבְעוֹד הָעֵינַיִם מַבִּיטוֹת אֶל כּוֹס־הַמַּשְׁקֶה שֶׁעַל שֻׁלְחַן־הַמִּשְׁפָּחָה –

בִּתְנוּעָה אִטִּית

וּבְלִי לָזוּז –

יוֹשֵׁב אֲנִי בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה וְשׁוֹתֶה אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת־עַצְמִי.


1980


אֵין זֹאת נְסִיעָה עֲדַיִן –


רַק מַבָּט מוּזָר

עַל חֲפָצִים אִישִׁיִּים שֶׁעַל הַמַּדָּף,

הַמַּרְעִידִים בְּשָׁעָה שֶׁאֲוִירוֹן חוֹלֵף מֵעַל הַבַּיִת

וּפוֹלְטִים רְחָשִׁים

כְּאִלּוּ אֵשׁ קְטַנָּה אוֹחֶזֶת בָּהֶם:

גַּעְגּוּעֵי־מַסָּע

לְעִיר

שֶׁכָּל גָּדְלָהּ כְּשֶׁל זִכְרוֹן־יַלְדוּת

בֵּין נִים וָעֵר – –


עִיר

הַלּוֹחֶצֶת עַל מַחְשְׁבוֹתַי

לִהְיוֹת שׁוּב רְחוֹבוֹת וּבָתִּים וְקוֹלוֹת־אֱנוֹשׁ,

וְלֹא רַק אִוּוּי שָׁחוֹר מֵאֲחוֹרֵי הָעֵינַיִם; –

אַךְ מַדּוּעַ אֵין הָרַעַד שֶׁבַּחֲפָצִים עַל הַמַּדָּף

חָדֵל – אַף כִּי לֵיל מַרְגּוֹעַ סָבִיב?

עֵצִים בָּאִים אֵלַי וַאֲבָנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְתִּי אֶת שְׁמָם,

אֶפְשָׁר, צִפּוּ לְעֵת זוֹ בִּלְבַד

לָקַחַת נַפְשִׁי בְּקוֹלוֹת־קְרִיאָה;


וְהָרְאִיָּה מִצְטַלֶּלֶת:

            גַּן הַבַּיִת שׁוֹהֶה

בְּשֶׁטַח־הַהֶפְקֵר שֶׁבֵּין מְצִיאוּת לִבְדָיָה,

וְאֵם וָיֶלֶד הַיּוֹשְׁבִים בְּמִרְפֶּסֶת־הַזְּכוּכִית

כִּבְתוֹךְ בּוּעָה־שֶׁל־בְּכִי

צוֹפִים בְּלֵב הוֹלֵם אֶל הַדֶּרֶךְ,

וְהֵם קוֹרְאִים לִי מִמַּעֲמַקֵּי לָשׁוֹן נִשְׁכַּחַת,

וְהֵם קוֹרְאִים לִי בִּנְעִימָה שֶׁל שִׁיר־יְלָדִים חוֹרֵשׁ־רָעָה

הַשָּׁמוּר עֲדַיִן בְּסִיבֵי הָעֲצַבִּים:

            "צִ’יגָא! בִּיגָא! שַׁבְּלוּלִי

            הִשְׁבַּעְתִּיךָ, שְׁמַע קוֹלִי!

            בְּבֵיתְךָ בּוֹעֶרֶת אֵשׁ,

            צֵא מַהֵר, אַל תִּתְבּוֹשֵׁשׁ,

            צִ’יגָא! בִּיגָא!

                אוֹי לְךָ וְאוֹי גַם לִי!"


אַחַר־כָּךְ נֶאֱסָפִים הַקּוֹלוֹת לְתוֹךְ אֹזֶן־עֲנָק

שֶׁל שֵׁנָה סוֹף־חָרְפִּית,

סָפֵק עַל חוֹף יָם וְסָפֵק עַל חוֹף נָהָר,

וְהָעוֹנָה הָעוֹמֶדֶת לְהִתְחַלֵּף מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן

מְפַתָּה שֶׁלֹּא לִנְסֹעַ – –


*

לוּ רַק נִתַּן

לְשַׁגֵּר מִכְתָּב אֶל בַּיִת

עָשׂוּי מְלֶאכֶת־מַחְשֶׁבֶת שֶׁל שִׁכְחָה,

וְלֹא בְּדֹאַר־הַשֵּׁנָה בִּלְבַד.


(בשולי שאלון שהתבקשתי למלא

לצורך נסיעה לעיר הולדתי)


“עלייה לקברות המשפחה”

        צִיַּנְתִּי –

הַאָמְנָם כֵּן? וְכִי יָכֹלְתִּי לִרְשֹׁם, שֶׁבִּרְצוֹנִי לַחֲווֹת אֶת הֶחָלָל־הָרֵיק

שֶׁבּוֹ זֶהוּתִי הַגְּנוּזָה חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ בִּמְנֻתָּק מִכָּל הַסּוֹבֵב אוֹתִי,

בְּמַעֲמַקֵּי יוֹם עָגֹל וְשָלֵם, הַתָּלוּשׁ כָּלִיל מֵאֹרַח קִיּוּמִי הָרָגִיל –

וּכְאִלּוּ לֹא הָיְתָה מִלְחָמָה עוֹלָמִית וְהַכֹּל עַל תִּלּוֹ נִצָּב,

וְכִי בִּרְצוֹנִי לָחוּשׁ גַּם זֹאת:

מַה צּוּרָה הָיְתָה נִקְבַּעַת לְחַיַּי וּלְאַהֲבָתִי אִלְמָלַא נֻתַּקְתִּי מֵעִיר זוֹ,

הִיא עִיר־הַצְּבִי, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וָמַעְלָה?

*

וְאוּלַי כָּךְ אֵרַע בֶּאֱמֶת:

אִשָּׁה זָרָה הִגִּישָׁה לִי אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם

וְיָשְׁבָה מוּלִי,

וּכְשֶׁאָמַרְתִּי: “הֵיכָן כֻּלָּם?”

הִבִּיטָה בִּי כְּמִשְׁתָּאָה –

יוֹם לְלֹא־נוֹעַ נִשְׁקַף אָז מִצַּד הַגַּן הַמַּהְבִּיל

וְנִשָּׂא רֵיחַ חָרִיף כְּרֵיחַ כֹּהַל

כְּאִלּוּ בְּתוֹךְ צְלוֹחִיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת שֶׁל אִמִּי נִשְׁמַר הַקַּיִץ,


וְלֹא יָדַעְתִּי אִם נִשְׁאַרְתִּי אוֹ נָסַעְתִּי – –

*

הַאִם לְשֵׁם כָּךְ רָצִיתִי לִנְסֹעַ:

לָדַעַת פָּנִים אֲחֵרוֹת

הָאֲצוּרוֹת בִּי

פְּנֵי אִשָּׁה

וּפְנֵי יְלָדִים

אֲשֶׁר יָכְלוּ לִהְיוֹת לִי בַּית אַחֵר

בְּאֶרֶץ אֶפְשָׁרֻיּוֹתַי הַמְּחוּקוֹת? – –

אַחַר־כָּךְ פָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת־הַזְּכוּכִית

מִבַּעֲדָהּ נִתָּן לְהַשְׁקִיף לְעֵבֶר שׁוֹשַנֵּי־הַפַּסְחָא הַפּוֹרְחוֹת בְעוֹנָה זוֹ

בֵּין הַגַּן וּבֵין הַנָּהָר;

אוֹ־אָז חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: “הֵיכָן כֻּלָּם?”

הַאִשָּׁה הַצְּעִירָה, שֶׁעָמְדָה בְּסָמוּךְ לִי וּשְׂעָרָהּ אָסוּף לְאָחוֹר בְּמִקְלַעַת

כְּדֶרֶךְ מַדּוֹנוֹת־הַכְּפָר, הִצְבִּיעָה עַל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי בּוֹ עָבְרָה עָלַי יַלְדוּתִי;

“אָכֵן דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה פֹּה,” תָּמַהְתִּי;

עָמַדְתִּי וְרַגְּלַי נְטוּעוֹת בְּקַרְקַע הַבַּיִת שֶׁבּוֹ רָאִיתִי לָרִאשׁוֹנָה אֶת אוֹר הָעוֹלָם,

וַאֲנִי מַקְשֶׁה וְשוֹאֵל: “מַדוּעַ רָחַקְתִּי מִפֹּה?”

מִצַּד הַגַּן קָלְטוּ אָזְנַי אֶת פִּטְפּוּט סִילוֹן הַמַּיִם שֶׁל הַמִּזְרָקָה, כְּשֶׁהוּא מִתְנוֹעֵעַ יָמִינָה וּשְׂמאֹלָה

כְּמוֹ אֲחוֹתִי בְּעֵת שֶׁהָיְתָה רוֹקֶדֶת בָּאלֶט וּמִזְדַּקֶּפֶת עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֶיהָ הַדַּקּוֹת;

הֵיטֵב שָׁמַעְתִּי אֶת פְּעִימוֹת הָרוּחַ בְּעוֹרְקֵי הַקִּיסוֹס הַיְרֻקִּים, הַמְכַסִּים אֶת פֶּתַח הַכְּנִיסָה לַבַּיִת,

עַד אֲשֶׁר בָּא בְּאָזְנַי גַּם רִשְׁרוּשׁ עַז מֵעֵבֶר לַחַלּוֹנוֹת, בְּדוֹמֶה לְקוֹל עִלְעוּל פָּרוּעַ בְּעִתּוֹנִים עֲנָקִיִּים,

הַבּוֹרְחִים מִן הַיָּדַיִם וּמִתְעוֹפְפִים לְעֵבֶר הַנָּהָר,

זֶה הַזּוֹרֵם לְאַט לְמַרְגְּלוֹת הַבַּיִת הַמִּשְׁפַּחְתִּי – –

*

יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַמַּדְרֵגוֹת הַיּוֹרְדוֹת אֶל הַנָּהָר

אֲנִי מוֹנֶה אֶת חֲבָטוֹת הָאֱגוֹזִים הַנּוֹפְלִים לְתוֹךְ הַמַּיִם:

עִגּוּל לִפְנִים מֵעִגּוּל וְהִתְרַגְּעוּת שֶׁל גַּלִּים הַמְעַרְסְלִים אַצּוֹת רִירִיּוֹת:

אֵינֶנִּי זוֹכֵר מָתַי קָבַעְתִּי פֹּה אֶת מוֹשָבִי, כִּי גַם הִתְנַמְנַמְתִּי בְּהַשְׁעִינִי אֶת רֹאשִׁי עַל בִּרְכַּי;

בִּרְאִי הַמַּיִם שֶׁלְּרַגְלַי אֲנִי רוֹאֶה אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת בֵּית־הַמִּשְׁפָּחָה בִּמְהֻפָּךְ,

בְּדוֹמֶה לְקֻבִּיָּה הַתְּלוּיָה עַל בְּלִי־מָה, עִם אֲרֻבָּה וְעִם שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת וְדֶלֶת בְּיָרֹק;

וּבַיַּרְכָתַיִם – כֻּרְסְאוֹת־קַּשׁ הַשּׁוֹמְרוֹת עַל טְבִיעוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם

אֲשֶׁר נִהֲלוּ בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה בְּאֵיזֶה סֶפְּטֶמְבֶּר חָלוּד,

אוּלָם הַמִּלִּים הִתְפַּזְּרוּ זֶה כְּבָר

וְרַק טְבִיעוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת עוֹד יוֹדְעוֹת לְסַפֵּר עַל שֶׁהָיָה;

רוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּקֻּבִּיָּה כָּעֵת וּמְנַעְנַעַת אוֹתָהּ בְּקֶצֶב גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ;

רַעַד עוֹבֵר בְּכֻרְסְאוֹת־הַקַּשׁ וּבֵית־הַמִּשְׁפָּחָה נוֹפֵל אֶל מֵי הַנָּהָר הַמִּתְעוֹרְרִים;

אֲנִי מַּבִּיט לְכָאן וּלְכָאן כְּדֵי לְוַדֵּא אִם אֵין אִישׁ מַשְׁגִּיחַ בִּי,

חוֹלֵץ אֶת נְעָלַי וְנוֹגֵעַ בַּמַּיִם הַצְּמַרְמָרִים;

עֲדַיִן נִשְׁמָעוֹת חֲבָטוֹת הָאֱגוֹזִים הַנּוֹשְרִים בְּלִי שִׂים לֵב לַזְּמַן,

בְּאֵין קוֹלוֹת אֱנוֹשׁ מִסָּבִיב –

עוֹלֶה עַל לִבִּי, שֶׁאִם אֵעָלֵם כָּעֵת בְּמַעֲמַקֵּי הַנָּהָר, לֹא יֵדַע אִישׁ כִּי הָיִיתִי פֹּה – –

*

בִּרְחוֹבוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אִישׁ

מְהַלְּכוֹת בָּבוּאוֹת

וּמְשִׂיחוֹת עַל הֶעָבָר כְּאִלּוּ מְשִׂיחוֹת עַל הָרֶגַע הַחוֹלֵף;

יֵשׁ וּמְבָרְכוֹת בְּנִפְנוּף־הַיָּדַיִם אֶת הַיֶּלֶד

הַפּוֹסֵעַ לְלֹא־הֶרֶף בְּכִוּוּן חוֹף־הָרַחֲצָה שֶׁל הַנָּהָר

/ בְּעוֹד מְנַסֶּה מִישֶׁהוּ לְסוֹבֵב אֶת הַזְּמַן, בְּדוֹמֶה לִסְבִיבוֹן־יָד,

מִן הַכֵּהֶה אֶל הַבָּהִיר –/

אֵין קוֹל תְּלוּנָה בְּפִיהֶן

וְהֵן נְמוֹגוֹת בָּאֲוִיר בְּלִי “קַדִּישׁ” – –

*

בֵּית־הָעָלְמִין –

הוּא כִּמְעַט נֶעְלַם בְּג’וּנְגֶל צִמְחִיָּת־הַבָּר,

אֲשֶׁר נִסְפַּג כֻּלּוֹ בַּהֲוָיָה שֶׁל יַרְקוּת נְטוּשָׁה וּמֻכַּת תַּרְדֵּמָה קוֹצָנִית־סִרְפָּדִית;

אָכֵן, פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת רָאִיתִי בְּעֵינֵי רוּחִי אֵיזוֹ מַצֶּבֶת־אֶבֶן מִשְׁפַּחְתִּית

הַמִּתְרוֹמֶמֶת וּמַמְרִיאָה מִתּוֹכְכֵי בֵּית־קְבָרוֹת זֶה, חוֹצָה יַמִּים וְיַבָּשׁוֹת וּמִתְגַּלְגֶּלֶת לְעֶבְרִי;

וְאוּלָם, מוּזָרָה הִיא הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל בָּתֵּי־עָלְמִין:

כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְהַרְהֵר בָּהֶם מֵרָחוֹק – הֵם אוֹגְרִים כֹּחַ, מִתְעַצְּמִים וְלוֹבְשִׁים אֲרֶשֶׁת שֶׁל גּוֹרָלִיּוּת

בְּדוֹמֶה לְכוֹכָבִים־וּמַזָּלוֹת;

וְאִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נִצָּב מוּל הַמַּצֵּבוֹת עַצְמָן

הַכֹּל שָׁב וּמִתְגַּמֵּד לִמְמַדֵי הַמְּצִיאוּת וְשׁוֹקֵעַ בְּאַבְנִיּוּתוֹ הָאוֹבְּיֶקְטִיבִית,

וַאֲפִלּוּ מוֹסֵר עַצְמוֹ לְאֵיזוֹ שְׁתִיקָה סַסְגּוֹנִית שֶׁל מַה־בְּכָךְ:

שֶׁל שַׁעַר עָקוּר עַל צִירָיו עִם שְׂרִיגֵי חֲבַלְבָּל מְפֻתָּלִים,

שֶׁל עֲצֵי דֻבְדְּבָן וְשֵׁיזָף אֲשֶׁר פֵּרוֹתֵיהֶם מַאֲכָל לִלְטָאוֹת שְׁקוּפוֹת

וְשֶׁל פְּרָחִים אַלְמוֹנִיִּים, הַמּוֹשִׁיטִים לָשׁוֹן אֲדֻמָּה וּצְהֻבָּה כְּנֶגֶד מְבַקֵּר־פֶּתַע כָּמוֹנִי

הַמְדַשְׁדֵּשׁ בֵּין הָאֲבָנִים, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת נִשְׁחֲקוּ־נִשְׁבְּרוּ עֲלֵיהֶן; –

וּבְהִתְהַלְּכִי כָּךְ בֵּין הַמַּצֵבוֹת, בָּאוֹר הָאֲלַכְסוֹנִי שֶׁל אַחַר־הַצָּהֳרַיִם,

נִסִּיתִי לְפַעֲנֵחַ אֶת הַכְּתוֹבוֹת, כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ אַחַר קְרוֹבֵי־מִשְׁפָּחָה:

– שֵׁמוֹת שֶׁפָּרְחוּ מִלִּבִּי מֵאָז יַלְדוּתִי הִתְיַצְּבוּ כָּעֵת מוּלִי וְתָבְעוּ פָּנִים וְדִבֵּר,

אֶלָּא שֶׁאֲנִי חִפַּשְׂתִּי שֵׁם אֶחָד בִּלְבַד, עַל־אַף תְּחוּשַׁת הַחֵטְא שֶׁהִתְעוֹרֶרָה בִּי:

אֶת שֵׁם אָבִי בִּקַּשְׁתִּי לְגַלּוֹת חָקוּק עַל מַצֵּבָה מִן הַמַּצֵּבוֹת הַלָּלוּ,

וּלְחִנָּם שִׁנַּנְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי כִּי אָבִי קָבוּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל;

רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת קִבְרוֹ כָּאן, בְּסָמוּךְ לְכָל שְׁאֵרֵי־בְּשָׂרִי הַיְשֵׁנִים עוֹלָמִית,

נִדְמֶה, קִיּוּמָהּ שֶׁל אֲחֻזַּת־קֶבֶר מִשְׁפַּחְתִּית יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָפִיג אֶת אֵימַת הַחִדָּלוֹן

וְלִיצֹר הַרְגָּשָׁה שֶׁל אִינְטִימִיּוּת גַם בְּמַעֲמַקֵּי הַמָּוֶת;

וְאוּלָם תְּחוּשַׁת הַחֵטְא הָלְכָה וְגָבְרָה בִּי עַל שֶׁרְצוֹנִי לַעֲקֹר אֶת אָבִי מֵעֲפָרָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

עַל דֶּרֶך גִּלְגּוּל־הַמְּחִלּוֹת הֶהָפוּךְ, וּלְהָשִׁיב אֶת עַצְמוֹתָיו לְעִיר־הַצְּבִי;

אָז עָלְתָה בִּי גַם דְּמוּתָהּ שֶׁל אִמִּי,

בְּעוֹד מְנַסֶּה אֲנִי, בְּרֹב בְּהִילוּת, לְהַדְחִיק אֶת מַחְשַׁבְתִּי הָרָעָה

כְּשֶׁאֲנִי צוֹעֵק כִּמְעַט: "אֲבָל אִמִּי חַיָּה וְקַיֶּמֶת

אֲפִלּוּ שֶׁאֲחִיזַת נִשְׁמָתָהּ הִתְרוֹפְפָה בְּמִקְצָת בְּתוֹךְ הַגּוּף!" וּכְבָר רָעַדְתִּי כֻּלִי

בְּשֶׁל עָצְמַת מַחְשְׁבוֹתַי הָאֲסוּרוֹת, אֲשֶׁר פִכּוּ בִּי לְלֹא־חָשָׂךְ,

וַאֲנִי קוֹבֵר וְקוֹבֵר סְבִיבִי אֶת כָּל יַקִּירַי,

כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מֵהַרְגָּשַׁת הָעֲזִיבוּת שֶׁתָּקְפָה עָלַי בְּיַרְכְּתֵי עִיר

שֶׁדִּמִּיתִי כִּי צָלְלָה בֵּין נְהָרוֹת מִיתוֹלוֹגִיִּים,

לְאַחַר שֶׁנֶּעֱקַרְתִּי מִמֶּנָּה בִּידֵי מַתִּיךְ־הַזֶּהֻיּוֹת הָעֲנָקִי,

נְהָרוֹת הַזּוֹרְמִים דַּרְכִּי בִּמְהִירוּת שֶׁל תִּשְׁעִים פְּעִימוֹת־לֵב לְדַקָּה

וְשׁוֹטְפִים וְשׁוֹטְפִים כָּל מַעֲצוֹר; –

אֶת עִיר־הֻלַּדְתִּי רָאִיתִי כְּמִבַּעַד לִפְּרִיזְמָה שֶׁל זֶרֶם־תַּחְתִּיּוֹת

וְהִיא מְרַטֶּטֶת וּמְנַתֶּרֶת מַעְלָה־מַטָּה, כְּשֶׁכָּל נִיעַ עַפְעַפַּיִם עָלוּל לְזַעֲזֵעַ אֶת קִיּוּמָהּ כָּלִיל.


1980


עֵר בְּחֵיק מִטָּה זָרָה,

מֻשְׁלָךְ עֵר אֶל בּוֹר מִטָּה זָרָה בְּחֵיק לַיְלָה

כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה

כִּי אִם בְּדִמְיוֹנוֹ שֶׁל יֶלֶד סַרְבַּן־צְמִיחָה – גַּם בְּהַכְסִיף שַׂעֲרוֹתָיו;

וַאֲנִי מַעֲמִיד פְּנֵי תַיָּר הַחוֹלֶף עַל־פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת,

שׁוֹאֵל לְצוּרוֹת הַפְּרָחִים, דּוֹמֶה רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לְהַגִּישׁ שַׁי לְעַצְמוֹ

עֵת כִּי הָעֲרָפֶל מִצְטַהֵב מֵעַל לַנָּהָר וּמַסְתִּיר אֶת הַגְּשָרִים

כְּמוֹ זַאֲטוּט הַמַּחְבִּיא פָּנָיו בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְשׁוֹאֵל הֵיכָן הוּא,

וּבָתֵּי הָעִיר נֶעֱטָפִים עַרְפִלֵּי צֶמֶר־גֶּפֶן זִהוּמִי־צְהַבְהַב שֶׁל הַשֶּׁלֶג הַמִּתְמוֹסֵס

בְּעוֹד צְעָדַי מַכִּים הֵד עַל הַגֶּשֶׁר;

אַךְ שְׁעַת הַשַּׁחַר תִּשְׁמֹט עוֹד מְעַט לְתוֹךְ הַנָּהָר

אֶת שִׂרְטוּטֵי הַבִּנְיָנִים הַנֶּחְלָמִים בְּגוֹן הַלִּימוֹן,

וְרַק עָב קְטַנָּה, כְּכַף יָדוֹ שֶׁל אִישׁ הַקּוֹפֵץ אֶצְבְּעוֹתָיו לְאֶגְרוֹף

תּוֹסִיף לִרְעֹד בִּקְצֵה כּוֹכָב מְחֻמָּשׁ מֵעַל לַגַּגּוֹת;

אֶפְשָׁר, זֶה הֶטֵּל הַפַּחַד שֶׁעוֹדוֹ מַחֲרִישׁ בְּתוֹכִי; –

וּמִנֶּגֶד – קוֹלוֹת הַקַּתֶּדְרָלָה הַצּוֹלְלִים בְּמֵי־הַלַּיְלָה הָעֲכוּרִים: הַשַּׁעַר פָּתוּחַ,

מַבְלִיחִים הַנֵּרוֹת בְּאִוְשָׁה כִּפְעִימוֹת לֵב־שַעֲוָה שֶׁל הַצָּלוּב

וּמְעִירִים חֶרְדַּת־נִשְׁכָּחוֹת בָּאִישׁ הַלָּבוּשׁ תַּיָּרוּתִית

וְהַשּׁוֹהֶה רֶגַע בֵּין הַכְּתָלִים כְּמִתְבּוֹנֵן מִן הַצַּד

בְּטֶרֶם יִמְדֹּד שֵׁנִית אֶת הָרְחוֹבוֹת הַמֻּכָּרִים־לֹא־מֻכָּרִים לוֹ;

וּכְבָר פַּעֲמוֹנִים מְרִיעִים בְּמִגְדְּלֵי־הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַבֹּקֶר,

וְרָצִים הַצְּלִילִים הֵנָּה וָשׁוֹב כִּכְלֵי־רֶכֶב מַלְאָכִיִּים בַּשָּׁמַיִם נְגוּעֵי הַצָּהֹב הַנָּמֵס

שֶׁל סוֹף חֹרֶף וְטֶרֶם אָבִיב,

וּמֵאֲחוֹרֵי הַמְּעִיל שֶׁלְּגוּפִי

פּוֹשֵׁט הַצֶּבַע הַצָּהֹב בְּצַיְּרוֹ כֶּתֶם עַל הֶחָזֶה

אוֹתוֹ אֲכַסֶּה אַךְ לַשָּׁוְא

בְּמַחְשְׁבוֹת־מְנוּסָה,

הַצֶּבַע הַצָּהֹב שֶׁבְּאֵין־רוֹאֶה מַטְבִּיעַ אֶת הָעִיר

בְּנָטְפוֹ מִכָּל הַשָּׁנִים בָּהֶן רָחַקְתִּי.


*

כְּטִּפּוֹת הַגֶּשֶׁם

נָשְׁרוּ צְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים,

הִקִּישׁוּ עַל חַלּוֹנוֹת בֵּית־הַמָּלוֹן בּוֹ קָנִיתִי שְׁבִיתַת לַיְלָה בַּר־חֲלוֹף,

מַמְתִּין לִנְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת בְּפֶסֶק־הַזְּמַן שֶׁבֵּין הֹלֶם־לֵב לְמִשְׁנֵהוּ

מַמְתִּין לְבוֹא יַלְדוּתִי,

בְּעוֹד הַגֶּשֶׁם הַקֵּיצִי מוּקָא אֶל גַּגּוֹת הָעִיר

וּפוֹרֵץ מִקִּבְרֵי הַמֵּתִים

וַאֲנִי מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם,

תּוֹהֶה עַל מַהוּתוֹ שֶׁל קֶשֶׁר דָּם וַאֲדָמָה,

שׁוֹאֵל מַה לִּי וּלְנוֹף הֻלַּדְתִּי הַלַּח מִמָּטָר וּמִמֵּי־תְהוֹמוֹת,

מַה לִּי וְלָעֲנָנִים הַמְשׁוֹטְטִים כְּצַלְיָנֵי רָקִיעַ חַסְרֵי־כֹּל

סְבִיב מִגְדַּל־הַכְּנֵסִיָּה וּמַפְלִיגִים הָלְאָה,

מִמַּעַל לַאֲדָמָה זוֹ לֻקַּחְתִּי מִמֶּנָּה, אֲדָמָה זוֹ לֻקַּח מִמֶּנָּה אָבִי,

וַאֲנִי שָׁב אֵלֶיהָ לְלֹא־הֶרֶף,

עַד הִמָּלֵא כָּל סִמְטְאוֹת הָעִיר בִּדְיוֹקְנְאוֹת עַצְמִי,

דּוֹמֶה, אֲנִי לָהּ אֻכְלוֹסְיַת־צְלָלִים בִּמְאוֹת גּוּפִים מִשְׁתַּנִּים,

אֲנִי עֵץ־הַלִּבְנֶה הַנִּצָּב לִפְנֵי הַחַלּוֹן כְּפַּנְטוֹמִימַאי זָקֵן

וּמְחַקֶּה נַעֲנוּעֵי אִילָנוֹת שֶׁנָּמוֹגוּ בְּאֵשׁ,

וַאֲנִי שִׂיחַ־הַסַּמְבּוּק שֶׁבְּעִקּוּל הַנָּהָר,

זֶה הַמֵּפִיק בְּנַקְבּוּבִיּוֹת עֲנָפָיו שְׁרִיקוֹת יְלָדִים שֶׁנָּדַמּוּ,

וַאֲנִי גַם עוֹף־הַטּוּרוּל הַמְשַׁחֵר לְטֶרֶף, בְּסִימַן הַדָּם הַקָּרוּשׁ,

בֵּין צְלִיל פַּעֲמוֹן לִצְלִיל פַּעֲמוֹן,

וַאֲנִי הַגּוֹחֵן אֶל כָּל מֵימוֹת הָעִיר כְּמַרְעִיל בְּאֵרוֹת,

– שַׁבְתִּי רַק כְּדֵי לָקַחַת עִמָּדִי עִיר זוֹ,

בְּעוֹדִי מְנַסֵּר וּמַתִּיק קִירוֹת וּמִגְדָּלִים בְּאֵין־רוֹאֶה,

נָהָר שָׁלֵם נוֹשֵׂא עַל גַּבִּי בְּלֹא לְהַטִּיף טִפַּת מַיִם אַחַת

מִחוּץ לֶעָרוּץ הַמִּתְפַּתֵּל בַּנִּגְלֶה לָעַיִן,

מְלַקֵּט בָּבוּאוֹת מִן הָאֲוִיר,

אוֹסֵף רֵיחוֹת הַמְסָרְבִים לָמוּת וְעַל־כֵּן נֶאֱחָזִים בְּמַרְאוֹת גַּשְׁמִיִּים,

בּוֹנֶה עִיר־מִקְלָט לִי בְּתוֹךְ הָרִיק הַנֶּחֱלָם,

מֵקִים וּבוֹנֶה מִכָּל חָמְרֵי חַיַּי רְווּיֵי הַטּוֹב שֶׁלְּאַחַר הָרַע הַסּוֹפִי,

לוֹקֵחַ מִּכָּל הַבָּא לַיָּד אֶת אֲשֶׁר מְזַמְזֶמֶת בּוֹ הַשִּׂמְחָה הַדְּבוֹרִית,

הוֹלֵךְ בְּעִקְּבֵי אָבִי כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּעִקְּבֵי הָאֹשֶׁר וּמִתְכַּרְבֵּל בּוֹ

כִּבְחֵיק דֶּשֶא נֶאֱנָח

וּבְצִלּוֹ מִצְטַנְּפִים כָּל פְּחָדַי כְּגוּרִים קְטַנִּים – –


*

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

מִן הַצָּהֹב הֵחֵלָּה הַכְּמִיהָה

תַּחַת שְׁמֵי־שֶׁלֶג נִרְדָּמִים,

בְּעוֹדִי נוֹשֵׂא בְּתוֹכִי נוֹפִים וּבְנֵי־אָדָם שֶׁלֶעָתִיד לָבוֹא

הַמִּתְפָּרְקִים בְּלִי־הֶרֶף לְמִלּוֹת־קְרִיאָה דְמוּמוֹת

וְעוֹדָם שׁוֹתְקִים בִּי שְׁתִיקָה שֶׁל טֶרֶם־שִׁיר; –

                אַךְ עַתָּה,

                    בְּעֵת שׁוּבִי

יְרוּשָׁלַיִם כֹּה קְרוֹבָה פִּתְאֹם,

קְרוֹבָה שִׁבְעָתַיִם מִבְּעֵת שִׁבְתִּי בָּאָרֶץ,

וַאֲפִלּוּ פְּעִמוֹת לֵב־הַשַּׁעֲוָה שֶׁל הַצָּלוּב

מְעִירוֹת בִּי זֵכֶר חָג

תַּחַת שְׁמֵי דֶצֶמְבֶּר, עִם פַּעֲמוֹנִים שֶׁל “טֶרָה־סַנְקְטָה”,

וְאוּלָם הָלְאָה מְעַט,

סָגוּר וּמְסֻגָּר אֶל־מוּל הָאֱנוֹשִׁי וְהַזּוֹרֵם, וְעִם זֹאת פָּתוּחַ אֶל הֶעָבָר,

נִצָּב לוֹ בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל כְּעוֹף־הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּצְאוּ קְרָבָיו

לְשֵׁם שִׁמּוּר מַרְאִית־חַיִּיִם פֻּחְלָצִית, וְהוּא שׁוֹתֵק רֵיקָנִית כֹּה;

זִיזֵי הַסַּפְסָלִים, כְּקַבְּצָנִים טוֹרְדָנִיִּים, נֶאֱחָזִים בְּכִיסֵי מִכְנָסַי בְּעָבְרִי בֵּין הַשּׁוּרוֹת

עַד הִשָּׁלֵף הַבִּטְנָה, אַךְ אֶפְשָׁר כִּי מְרִיחִים בִּי אֶת רֵיחַ אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ

וּמִתְמַלְּאִים שְׁקִיקָה לִתְכֵלֶת וּלְחֹם

וּבִנְיַן־הַפְּאֵר הָעֲזוּבִי

אוֹסֵף סְנוּנִיּוֹת מְאֻבָּקוֹת מִידֵי הָרָקִיעַ – –


*

וְאָמְנָם

כָּאן הֵחֵלָה הַכְּמִיהָה

בְּלִבּוֹ שֶׁל נַעַר

לְהַאֲזִין לְלָשׁוֹן לֹא־אַדְמָתִית

בְּפִי בְּרִיּוֹת מְטֹהָרוֹת מִצֶּבַע הַצָּהֹב

אֲשֶׁר הִכְתִּים אֶת הַבָּשָׂר עַד הַמִּפְסַעַת הַגַּבְרִית,

כְּמִיהָה לְפִסַּת אֶרֶץ לֹא עוֹד אֶגְרוֹפִים בָּהּ וְלֹא עוֹד רֹק מִלּוֹת־הַגְּנַאי,

גַּם לֹא הַצֹרֶךְ לְהָסֵב הַגּוּף הַצִּדָּה בְּמַשְׁתֵּנוֹת צִבּוּרִיּוֹת

לְהַסְתִּיר אֶת אוֹת־הַבְּרִית הַמִּזְדַּקֵּף, בְּשֶׁל בּוּשָׁה וּפַחַד,

כְּמִיהַת גְּוִילִים־מִקֶּדֶם בְּאֵלֶם סִפְרִיּוֹת

בָּהֶם קָפְאוּ קְרִיאוֹת חוֹזִים וּנְבִיאִים מְכֻנָּפֵי־זָקָן

כִּבְצִיּוּרָיו שֶׁל אַבֶּל פָּאן,

כְּמִיהָה לְכָל שֶׁלֹּא מִכָּאן וְלֹא מִשָּׁם

שֶׁל נַעַר הַשּׁוֹאֵל לְצַו הַשִּׁיר שֶׁלֹּא נוֹלַד עֲדַיִן,

תּוֹעֶה בִּמְבוֹךְ הָרְחוֹבוֹת

וְזֶמֶר עֲמָמִי הוֹמֶה לוֹ בְּאָזְנָיו,

שָׁמַע אוֹתוֹ לָרִאשׁוֹנָה בְּעֹמֶק צְרִיף

מִפִּי אָדָם חוֹלֶה בְּטִיפוּס־הַבֶּהָרוֹת

בָּאַיִן הַבֶּלְזֶנִי,

שִׁיר־גַּעְגּוּעִים בְּטֶרֶם־מוֹת:

כְּבָר הַתַּרְנְגּוֹל

קוֹרֵא: הַבֹּקֶר אוֹר,

בִּירַק־יַעַר, עַל־פְּנֵי אָחוּ

מְשׁוֹטֶטֶת־לָּה צִּפּוֹר.


הוֹ מַה צִּפּוֹר הִיא זוֹ?

צִּפּוֹר רַכָּה־זַכָּה,

– זְהַב־מַקּוֹר וּפַז־כְּנָפַיִם –

וְלִי הִיא מְחַכָּה…


עַד יִבָּנֶּה בֵּית־הַמִּקְדָשׁ

לִי שָׁם מְחַכָּה – – – 1


1986



  1. שיר עממי המוּשׁר בפי יהודי הונגריה  ↩

א.

רַק עֵץ־הָאֱגוֹזָה הָיָה שֶׁלִּי בֶּאֱמֶת־וּבְתָמִים, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר: רַק שְׁרִיקֹותֶיהָ שֶׁל הַצִּפּוֹר

רִיגוֹ, שֶׁנִּתְלוּ בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ כִּנְטִיפוֹת צְהֻבּוֹת וְהִרְעִידוּ אֶת שִׂיחֵי הַלֵּילָנִית

שֶׁמִּתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת חֲדַר־הַשֵּׁנָה.

כָּאן, בְּבֵית־הֻלַּדְתִּי, הֵחֵל הָעוֹלָם לָהֵחָתֵךְ לִשְׁנַיִם.

וְאָמְנָם בְּעֵת שׁוּבִי, כְּשֶׁרָאוּ עֵינַי אֶת הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת בְּשַׁעַר הַבַּיִת וְסַל כְּבָסִים בְּיָדֶיהָ

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶת שְׁמִי כְּמִי שֶׁחוֹזֶר מִן הַשִׁכְחָה – הִיא רַק הִבִּיטָה בִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי אֲוִיר שֶׁנִּפְלַט

מִפֶּה הַנִּפְעָר בְּאֵין מַשְׁמָעוּת לַמִּלִּים.

אָכֵן, בְּרֶגַע זֶה הָיִיתִי הָאֲוִיר שֶׁל עַצְמִי: נוֹשֵׁם עַמֻקּוֹת כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת פִּרְפּוּרֵי הַלֵּב

שֶׁהִכּוּ בִּי כְּמוֹ עֶשְׂרוֹת בַּעֲלֵי־כָּנָף.

        הָיָה זֶה בְּחֹדֶשׁ אוֹגּוסְט – הוּא חֹדֶשׁ הֻלַּדְתִּי – וְהַשֶּׁמֶשׁ שִׁלְּחָה

קַרְנֵי־מַתֶּכֶת בְּדוֹמֶה לְחוּטֵי־הַחַשְׁמַל הַמְּתוּחִים בַּגְּבָהִים, וַאֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יוֹשְׁבוֹת עַתָּה רַק

סְנוּנִיּוֹת אֲפַרְפָּרוֹת כְּגוּשֵׁי־בּוֹץ קְטַנִּים.

וַאֲנִי הִָיִיתִי אֲוִיר שֶׁדַּרְכּוֹ נִתָּן לְהַשְׁקִיף רַק לְאָחוֹר –

אוֹ־אָז בָּא הַדּוֹד אַרְמִין, הוּא בַּעַל הַחֲזָקָה הָאֲמִתִּי עַל בַּיִת זֶה, וְשָׁאַל אִם רָאִיתִי אֶת

הַכְּתֹבֶת שֶׁחָרַט בְּחֻדֵּי צִפָּרְנָיו עַל הַקִּירוֹת, בְּדַרְכּוֹ לְאוֹשְׁוִיץ.

אֲנִי גִּחַכְתִּי לְשֵׁמַע שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַדּוֹד אַרְמִין וְאָמַרְתִּי: לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, לֹא הַכְּתֹבֶת

וְלֹא שֵׁם הַמָּקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתָ עַל שְׂפָתֵֶיךָ, שֶׁהֲרֵי קַיָּם רַק מַה שֶׁאֲנִי בּוֹדֶה מִלִּבִּי…

אַךְ זֶה הָיָה כְּבָר קָרוֹב לִשְׁעוֹת הָעֶרֶב, וְכָל עַצֵי־הָאֱגוֹזָה הִתְעַנְבְּלוּ בָּרוּחַ, וְגַם הָאִשָּׁה

גָּמְרָה כְּבָר לִתְלוֹת אֶת כְּבָסֶיהָ הַלְּבָנִים עַל הַגְּדֵרוֹת לִיִבּוּשׁ, וְהֵם הִתְנַפְנְפוּ בְּמַשַּׁק כְּנָפַיִם

הַמַּדִּיף רֵיחַ שֶׁל בְּנֵי־אָדָם אַלְמוֹנִיִּים.

בֵּין כֹּה לְכֹה שָׁאַלְתִּי עַצְמִי מַדּוּעַ יֵשׁ סִימָנֵי־לֵדָה עַל גּופוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵין סִיָמֵני־לֵדָה

עַל כְּתָלִים שֶׁל בַּיִת?


ב.

מַלְאַךְ־הָאַלְמָוֶת פִּסֵּק אֶת רַגְלָיו אֲרֻכּוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת וְאָמַר: הִנֵּה הַשַּׁעַר!

גָּבְהוֹ: יֶלֶד וְיַלְדָּה הַמְטַפְּסִים זֶה עַל כִּתְפֵי זֶה בַּהֲמוּלָּה, אֲבָל לַחַלּוֹנוֹת צוּרָה שֶׁל פֶּה

הַמִּתְעַוֵּת סָפֵק לִבְכִי וְסָפֵק לִצְחוֹק, וּבֵין עֲרֻגּוֹת־הַפְּרָחִים מִישֶׁהוּ יָשֵׁן תָּמִיד – סֵפֶר בְּיָדוֹ

וְהוּא חוֹלֵם אֶת הַגַּן גַּם לְאַחַר חֻרְבָּנוֹ הַסּוֹפִי; וּבְכָל זֹאת, הוּא־הוּא שֶׁהִצִּיל גַּן זֶה מִן

הֶחֳמָרִים הַמַּשְׁחִיתִים שֶׁל הָאַנְטִי־זִכָּרוֹן בְּנַתְּקוֹ אֶת מַרְאֵהוּ מִן הָאַרְצִיּוּת.

אָכֵן, עֲצָמִים אַכְזָרִיִּים: עֵצִים, פְּרָחִים, צִפֳּרֵי־זֶמֶר, בְּאֵר־גַּלְגַּלִּים – נַחֲלַת כָּל הָעֵינַיִם

הַמִּתְבּוֹנְנוֹת, וַאֲשֶׁר בְּהִקָּרְעָם מֵעָלֵינוּ לֹא עוֹד יֵדְעוּ לְהָסֵב שִׂמְחָה אוֹ עֶצֶב בִּזְכוּת עַצְמָם

וְכָל חַיֵּיהֶם כְּשֶׁל זוּג כְּנָפַיִם אֵלֶּה הַמְרַפְרְפוֹת וְנוֹגְעוֹת בִּי רַכּוֹת, וְהֵן דּוֹמוֹת כָּל־כָּךְ

לְמַגַּע לַבְנִינֵי־הַכְּרוּב שֶׁקָּבַרְתִּי לְפָנִים לְרַגְלֵי חוֹמַת־הָאֶבֶן שֶׁל הַגַּן, וַאֲשֶׁר נִכְנְעוּ כֹּה בְּקַלּוּת

לְצַו אֶצְבְּעוֹתָיו הַתַּלְיָנִיּוֹת שֶׁל יֶלֶד, כְּאִלּוּ צִפּוּ אַךְ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכֹּבֶד חַיֵּיהֶם הַלְּבָנִים.

וְכִי מַה טַּעַם סֵדֶר הַדְּבָרִים הַקְּלָאסִי: חַי. צוֹמֵחַ. דּוֹמֵם? – כְּשֶׁהַדּוֹמֵם הוּא הָאַלְמוּתִי מִכֹּל,

וְגָם חֲסַר־הַכְּאֵב מִכֹּל?

וְאָמְנָם: הִנֵּה הַשַּׁעַר וְהִנֵּה הַחַלּוֹנוֹת – מַלְאַךְ־הָאַלְמָוֶת מְפַסֵּק רַגְלָיו וּמַעֲבִיר בֵּינוֹתָן

אֶת בֵּית־הַמִּשְׁפָּחָה הַמִּתְנַצְנֵץ עֲמוּמוֹת כְּמוֹ חַרְצָן מִבַּעַד לְזַג הָעֵנָב –

חָיִיתִי בּוֹ מִגִּיל חָמֵשׁ עַד גִּיל עֶשֶׂר בִלְבַד, עִם בְּכִי אִמִּי שֶׁנִּבְלַע בַּחֲבָטַת שַׁעַר־הָעֵץ הַגָּבֹהַּ

שֶׁל הַגֵּרוּשׁ:

גַּרְגֵּר־עֵנָב יְרַקְרַק־חֲמַצְמַץ, הַמִּתְגַּלְגֵּל עַל שֻׁלְחָן כָּל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה וּמַקְהֶה אֶת הַשִּׁנַּיִם.


ג.

הוּא נוֹתַר חַי, הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, בִּבְחִינַת אֹשֶׁר שָׁלֵם כִּשְׁלֵמוּת הַכַּדּוּר נְטוּל הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף –

מִחוּץ לְמַעַגְלֵי הָרֹעַ וְהָאֲסוֹנוֹת, הוֹדוֹת לְאֵינוּתוֹ. הִשְׁתַּקְּפוּת תְּלַת־מְמַדִּית בֵּין חוֹמוֹת

הַנָּהָר: בֵּית־קַיִץ נַנָּסִי, שֶׁהֻסְתַּר בִּידֵי גַּלָּיו הָרַחְמָנִיִּים שֶׁל נְהַר־הַקִּירִישׁ.

שָׁוְא עָמְדוּ שְׁנֵי עֲצֵי־הַדֻּבְדְּבָנִים בְּשַׁעַר־הַכְּנִיסָה בְּמַגְּפֵי־הַסִּיד שֶׁלְּרַגְלֵיהֶם,

מוֹשְחִים אֶת הַמַּשְׁקוֹף בְּדַם־פְּרִי־הַקַּיִץ לְמַעַן יִפְסַח הַמַּלְאָךְ־הַמַּשְׁחִית עַל הַסַּף.

וְשָׁוְא הִתְפָּרְשׂוּ גִבְעוֹלֵי שְׂדוֹת־הַפָּרָג מִסָּבִיב כְּחַיָּלִים אֲדֻמֵּי־קַסְדוֹת, הַנֶּעֱרָכִים

לִקְרָב־הֲגַנָּה, בְּעוֹד הַפַּעֲמוֹן הַמַּרְחִיף וְהוֹמֶה יוֹנִית הוֹפֵךְ פָּנָיו ומַשְׁמִיעַ אַף הוּא

צְוָחָה חַדָּה שֶׁל נֵץ.

רַק הַנָּהָר, רַק הוּא הָיָה בַּעַל רַחֲמֵי־אֱמֶת בְּבָלְעוֹ אֶת הַבַּיִת הַנַּנָּסִי עַל יְלָדָיו הַמְשַׂחֲקִים

בְּמַחֲבוֹאֵי־סְרָק, כְּשֶׁהֵם מְזַמְּרִים: לַנְץ־לַנְץ, אֶסְתֵּר־לַנְץ/ צִיץ יָרֹק יָנֵץ לָעַד!…"

קוֹפְצִים לְתוֹךְ גַּלֵּי הַנָּהָר, מַחֲזִיקִים בְּאַרְבַּעַת קְצוֹתָיו שֶׁל הַבַּיִת וְהוֹפְכִים לְהִשְׁתַּקְּפוּת בִּלְבַד.

אַצּוֹת מְלֻפְלְפוֹת־עֵינַיִם צָפוֹת מֵעֲלֵיהֶם כְּמַעֲטֶה בִּלְתִּי־חָדִיר וְשַׁלְדָּגִים סַהֲרוּרִיִּים

מַשְׁלִיכִים זֶה עַל זֶה אֶת כַּדּוּר־הַקַּיִץ הַמְאֻבָּן כִּבְצִיּוּרֵי־סֶלַע עַתִּיקֵי־יוֹמִין, בְּהַסְתִּירָם

אֶת הַכְּחֹל בֶּן־הַחֲלוֹף שֶׁל כָּל הַזּוֹרֵם וְכָלֶה.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵעֵת לְעֵת עוֹד מוֹפִיעַ מִישֶׁהוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, חוֹצֶה אֶת מֶרְחֲבֵי הָאַל־הוֹוֶה,

וּכְבָר אָבִיו וְאִמּוֹ מְחַכִּים לוֹ בְּשַׁעַר־הַכְּנִיסָה, הַנִּצָּב בְּתוֹךְ הָרִיק כִּבְתוֹךְ סֶדֶק צַר

וּבִלְתִּי־נִתְפָּס, כָּזֶה הַנִּפְעָר בֵּין מוֹעֵד אָבְדַן הַהַכָּרָה לְבֵין מוֹעֵד הַהִתְאַיְּנוּת הַמָּחְלֶטֶת,

בְּהַגִּיעַ הָרֶגַע הָאֱנוֹשִׁי הָאַחֲרוֹן.

וְהִנֵּה הוּא יוֹרֵד־לוֹ אֶל הַמַּעֲמַקִּים הַנַּהֲרִיִּים וּמַאֲזִין לַדֹּפֶק הַמּוּאָץ שֶׁל הָרוּחַ, זוֹ הַדּוֹהֶרֶת

מֵעָל, בֵּין הָעֵצִים הַמּוֹסִיפִים טַבָּעוֹת עַל טַבָּעוֹת בְּקֶצֶב נְשִׁירַת שַׂעֲרוֹתָיו שֶׁלּוֹ – – –


1986


פְּתִיל־נָהָר אַפְרוּרִי – הוּא הַשּׁוֹמֵר כָּאן עַל שִׁוּוּי־הַמִּשְׁקָל שֶׁל הַנּוֹף.

מִצִּדּוֹ זֶה: בַּיִת הַמִּתְנַדְנֵד בֵּין קִיּוּם לְאִי־קִיּוּם,

וּמִצִּדּוֹ זֶה: בֵּית־כְּנֶסֶת חָרֵב, הַנָּכוֹן לְהַמְרָאָה אֶל יְמוֹת־הַמָּשִׁיחַ,

וּכְגַחְלִילִיּוֹת הַנְּעוּצוֹת בְּגִבְעוֹלֵי־הָעֵשֶׂב – נְעוּצוֹת יֵשֻׁיּוֹת מִשֶּׁכְּבָר

בִּבְשַׂר הָאֲדָמָה;

בַּיִת הַנּוֹטֶה לְהִשָּׁמֵט אֶל הָאַיִן, וּבוֹ דַיָּר צוֹעֲנִי שֶׁנּוֹעַד כָּמוֹנִי לְהַשְׁמָדָה

– וְעוֹדֶנּוּ חַי,

אֶלָּא שֶׁבְּנִגוּד לִי, אֵין הוּא רוֹצֶה לִזְכֹּר דָּבָר מִכָּל שֶׁהָיָה

לְבַד מִצְּלִילֵי כִּנּוֹרוֹ, אוֹתָם הוּא שׁוֹלֵחַ עַל גַּלֵּי הַהֹוֶה,

וְאוֹתָם הוּא מוּכָן לְהַשְׁמִיעַ גַּם בְּאָזְנַי

וְהוּא כַּאֲבוֹתָיו אֲשֶׁר חָלְפוּ־עָבְרוּ בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, בְּלִי לְהַצִּיב יָד וְזֵכֶר לְקִיּוּמָם. –

אַךְ יֵשׁ גַּם בָּבוּאוֹת־אֱנוֹשׁ הַמִּסְתַּתְּרוֹת בְּמַעֲבֵה הָעֲצָמִים שֶׁלְּאֹרֶךְ הַחוֹף

וְהַמְצַפּוֹת לִגְאֻלָּה:

בְּנֵי־אָדָם שֶׁחָיוּ פֹּה לְפָנִים וְיָרְדוּ בְּמַדְרֵגוֹת קִיּוּמָם,

נִסְפְּגוּ בְָּעָפר־וָאֵפֶר וּבְכֵלִים שְׁבוּרִים;

וְאָמְנָם, לְעֵת כִּי יִפְגַע בָּהֶם הַמַּבָּט הַזּוֹכֵר הֵם יֵחָלְצוּ מִשְּׁבִי הַחֲפָצִים הָאֲדִישִׁים

וְיִתְקַּבְּצוּ יַחַד, עַד הֱיוֹתָם לְעֵדָה מְקוֹנֶנֶת חֲרִישִׁית עַל הָעִיר שֶׁחָרְבָה;

אֶפְשָׁר, כָּךְ יָשְׁבוּ אֲבוֹתַי הַגּוֹלִים לְחוֹף נְהַר כְּבָר,

מַעֲלִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָם שֶׁאֵינֶנָּה;

וְאוּלָם נוֹף זֶה שֶׁמִּסָּבִיב כְּבָר הִתְרוֹקֵן גַּם מֵאוֹמְרֵי קַדִּישׁ

וְרַק הַנּוֹסֵעַ הַמִּקְרִי עוֹד יִתְעַכֵּב, אַחַת לְכַמָּה שָׁנִים, לִפְנֵי בֵּית־כְּנֶסֶת נָטוּשׁ

כְּשֶׁהוּא תוֹהֶה הֵיכָן צַד הַ“מִּזְרָח”, שָׁעָה שֶׁהַכְּתָלִים עוֹמְדִים כְּתַפְאוּרוֹת עֲזוּבוֹת

אֲשֶׁר לְהַצָּגָה לֵיל־יוֹמִית, עַל רֶקַע נָהָר:

נְקוּדַת־הִצְטַלְּבוּת לִזְמַן וּלְמַאֲוַיִים אֲבוּדִים.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, בֵּית־כְּנֶסֶת חָרֵב – רַב כֹּחוֹ מִשֶּׁל בֵּית־כְּנֶסֶת בָּנוּי,

שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת דִּמְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הַנּוֹסֵעַ הַמִּקְרִי יִתְאַכְלֵס עַד־מְהֵרָה בְּחוֹגְגִים

הַפּוֹרְשִׂים טַלִּיתוֹתֵיהֶם בָּאֲוִיר כִּמְבַקְּשִׁים לִלְכֹּד בָּהֶן יְצוּרֵי־מַעְלָה,

בְּדוֹמֶה לְצַיָּדִים הַפּוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת לְעוֹפוֹת־הַשָּׁמַיִם יוֹדְעֵי־הַכֹּל

אֲשֶׁר חוֹלְפִים פֹּה וְנֶעְלָמִים לְעֵבֶר קְנֵי־הַסּוּף; –

אָכֵן, פְּתִיל־נָהָר אֲפְרוּרִי זֶה שֶׁלְּרַגְלַי:

בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד הוּא קוֹשֵׁר בַּיִת מָט לִפֹּל

וּבְלוּלָאָה שֶׁבְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי הוּא מַשְׁחִיל וּמְטַלְטֵל בֵּית־כְּנֶסֶת חָרֵב,

עַל סַף אִי־הָאַרְצִיּוּת,

עַד אֲשֶׁר יַגִּיעוּ בְּנֵי־אָדָם בַּעֲלֵי־זִכָּרוֹן, וּבְכֹחַ־הֲוָיָתָם יָעִירוּ

אֶת בָּבוּאוֹת־הַסְּתָרִים, וְהֵן כְּנִצּוֹצוֹת שֶׁהִתְפַּזְּרוּ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה

לְאַחַר חֻרְבַּן עוֹלָמוֹת –

וְהַמְצַפִּים כִּי מִישֶׁהוּ יַעֲלֶה אוֹתָם מִגָּלוּת הַחֹמֶר הֶחָשׁוּךְ.


*

וְאַתְּ יָשַׁבְתְּ עַל הַחוֹף, לְיַד שֻׁלְחַן־עֵץ נָטוּשׁ,

בֵּין מַרְאוֹת שֶׁתָּאֲמוּ־לֹא־תָאֲמוּ אֶת כָּל שֶׁסִּפַּרְתִּי בְּאָזְנַיִךְ,

וַאֲנִי פּוֹשֶׁט מֵעָלַי אֶת הַבְּגָדִים, עַד הָעֵירֹם כִּמְעַט,

כְּדֵי לִטְבֹּל בְּמֵי הַנָּהָר שֶׁעָטָה גָוֶן יְרַקְרַק־שְׁחַרְחַר,

נִדְמֶה, הוּא גָח וּמְפַכֶּה מִתּוֹךְ חַדְרֵי־קְבוּרָה תַּת־קַרְקָעִיִּים; –

הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לְעֵבֶר אִי־הַצִּפֳּרִים שֶׁבֵּין זְרוֹעוֹת הַנָּהָר

וְשִׁפְעַת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף

הִתְנוֹדְדָה כְּעַרְסָל־שֶׁל־מַעְלָה עַל־פְּנֵי הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים לְאַט,

כְּשֶׁהקּוֹלוֹת הַחַדִּים קוֹרְאִים לָבוֹא וְלִשְׁכַּב בָּעַרְסָל הַנָּע וְהַנָּד וְהַצַּוְחָנִי,

מִתְנוֹדְדִים וּמִתְעַרְסְלִים הֵנָּה וָשׁוֹב מֵעַל לַמַּיִם חוֹרְשֵׁי־הַמְּזִמּוֹת;

שֶׁהֲרֵי פְּעָמִים כֹּה הַרְבֵּה אָמַרְתִּי לִי

כִּי בְּיוֹם שׁוּבִי אֶל הַנָּהָר שֶׁבְּעִיר הֻלַּדְתִּי

וּבְעֵת רִדְתִּי אֶל מַעֲמַקֵּי הַמַּיִם כְּדֵי לִרְחֹץ בָּהֶם (כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי בְּעוֹדִי יֶלֶד)

יֹאחֲזוּ בִּי הַגַּלִּים – וְאֶטְבַּע;


וְאוּלָם, הַמַּיִם אֲשֶׁר חָתְכוּ בִּי תְחִלָּה בְּצִנָּתָהּ שֶׁל סַכִּין־מִטְבָּח

רָגְעוּ עַד־מְהֵרָה וְשָׁקְטוּ בְּחָזִי גַם פִּרְפּוּרֵי־הַלֵּב,

בְּעוֹדִי שׂוֹחֶה עִם זִרְמֵי־עֲצַלְתַּיִם

וְשׁוֹכֵחַ כִּמְעַט כָּלִיל כִּי הַנָּהָר – זֶה כְּבַר הָיָה בְּעֵינַי לִנְהַר סְמָלִים וְרֶמֶז; –

וְהִנֵּה, בְּכָל זֹאת, בַּעֲלוֹתִי מִקֵּץ זְמַן עַל הַחוֹף, חַשְׁתִּי כֵּיצַד הוּא מִתְבַּקֵּעַ לִשְׁנַיִם:

לְנָהָר הָעוֹשֶׂה דַרְכּוֹ בְּתוֹךְ הַגַּשְׁמִיּוּת,

וּלְנָהָר הַזּוֹרֵם בְּתוֹךְ תָּאֵי כְּחוֹל־הַיַּלְדוּת שֶׁל מֹחִי,

נוֹהֵר וְּמְגַלְגֵּל בָּבוּאוֹת־בָּבוּאוֹת שֶׁל דְּמֻיּוֹת מִשֶּׁכְּבָר,

בִּמְקוֹם גַּלִּים וּמְעַרְבֹּלוֹת הַמַּדִּיפִים בָּאְשָׁה שֶׁל פִגְרֵי דָגִים וְצִפֳּרִים; –

וְהֵם הָיוּ בִּי, כָּל הַדְּמֻיּוֹת הַנִּצּוֹצִיּוֹת, יַחַד עִם הַנָּהָר

אֲשֶׁר לְקָצֵהוּ הָאֶחָד קָשׁוּר בַּיִת הַמִּתְנוֹדֵד בֵּין קִיּוּם לְאִי־קִיּוּם,

וּלְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי – בֵּית־כְּנֶסֶת חָרֵב.


1980


צְנִיפַת סוּסִים. כִּרְכָּרָה וְדֹחַק בְּנֵי־אָדָם, אֲרוֹן־עֵץ וּבוֹ מָוֶת רִאשׁוֹן.

וְסַבָּא אַלֶּכְּסַנְדֶר הֶחָכָם, שֶׁיָּדַע לָמוּת בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁהִשְׂכִּיל לְדַלֵּג מֵעַל לְכָל קַוֵּי הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן בּקְפִיצָה אַחַת מִתּוֹךְ כִּסֵּא־הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלּוֹ אֶל זִמְזוּם עֲצֵי־הָעַד שֶׁבְּג’וּנְגֶל בֵּית־ הָעָלְמִין שֶׁל עִירוֹ; סַבָּא קְטוּעַ־הָרַגְלַיִם שֶׁהֵטִיב לְעוֹפֵף אֶל תּוֹךְ מוֹתוֹ מִתּוֹךְ הַסֻּכֶּרֶת שֶׁאָכְלָה אֵיבָרָיו, בְּנָטְשׁוֹ מֵאָחוֹר אֶת כִּסֵּא־הַגַּלְגַּלִּים הַחוֹרְקָנִי שֶׁל חָלְיוֹ – הוּא הַיָּחִיד מִכָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַמִּתְהַלֵּךְ עֲדַיִן בְּבִטְחָה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּאֵין־רוֹאֶה בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ שֶׁנֶּחֱרַב; אַךְ סַבָּא אַלֶּכְּסַנְדֶר אֵינוֹ רוֹאֶה דָבָר, שֶׁכֵּן הָעוֹלָם נֶעֱצַר בַּעֲבוּרוֹ בְּטֶרֶם אֵשׁ וּבְטֶרֶם עָשָׁן, סַבָּא אַלֶּכְּסַּנְדֶר אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל לָמוּת בְּעוֹד מוֹעֵד וְכָעֵת הוּא יָשֵׁן לְקוֹל זִמְזוּם עֲצֵי הַבּוּקִיצָה וְהַצֶּאֱלוֹן, בְּעוֹד כִּסֵּא־הַגַּלְגַּלִּים הָרֵיק אָץ־וְרָץ מִסָּבִיב לָעִיר וְקוֹרֵא לְמִישֶׁהוּ לָבוֹא בְּעִקְּבוֹתָיו, לָבוֹא וּלְהַגִּיד “קַדִּיש”, אָץ־רָץ וְנִטְפָּל בְּקוֹלוֹ הַחוֹרְקָנִי אֶל כָּל מִי שֶׁחוֹצֶה אֶת הָעִיר וְרֵיחַ יְהוּדי עוֹלֶה מִגּוּפוֹ.



סָבִי שָׁלַח יָדוֹ אֶל מְצִלַּת הַשֻּׁלְחָן כְּדֵי לִקְרֹא לַמְשָׁרֶתֶת לְהַגִּישׁ לוֹ דְבַר־מָה…

                      וְאוּלָם מַה צָרְכֵיהֶם שֶׁל מֵתִים בְּזִיו־יוֹם־קַיִץ שֶׁכָּזֶה, כְּשֶׁהָעֵצִים מוֹצִיאִים לָשׁוֹן אֲדֻמָּה־פִּרְחִית כְּנֶגֶד הָעוֹלָם, וּצְלִיל הַפַּעֲמוֹן נָמֵס בָּאֲוִיר וּמְטַפְטֵף אֶת קוֹלוֹתָיו עַל מִצְחוֹ שֶׁל אָדָם, הַפּוֹקֵד לְשָׁעָה קַלָּה אֶת נַחְלָתוֹ־כִּבְיָכוֹל, וְהוּא נִצָּב מוּל דַּלְתוֹת הַבַּיִת עַתִּיק־הַיּוֹמִין, אֵלּוּ דַלְתוֹת־עֵץ־ הַתּוֹלַעְנָה הַגְּבוֹהוֹת וּרְפוּדוֹת־הַמֶּשִׁי, דְּלָתוֹת מְאֻלָּפוֹת־מְמֻשְׁמָעוֹת הֵיטֵב, כְּעֵין שׁוֹמְרֵי־סַף לְבוּשֵׁי פְּאֵר בָּלֶה מִצְּבָא הוֹד קֵיסָרוּתוֹ פְרַנְץ יוֹזֶף, דְּלָתוֹת אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ אֱמוּנִים לַעֲצֹר בְּעַד קוֹלוֹת אֱנוֹש שֶׁבֵּין כֹּה וְכֹה אֵינָם עוֹד;

וְסָבִי שׁוּב שׁוֹלֵחַ יָדוֹ אֶל הַמְּצִלָּה, אֶלָּא שֶׁהַיָּד נֶעֱצֶרֶת בְּתוֹךְ הָרֵיקָנוּת שֶׁל אַחַר־הַצָּהֳרַיִם: דְּבַר־מַה מַפְרִיעַ לְיָדוֹ שֶׁל סַבָּא יוּלִיּוּס לָנוּעַ וּלְהָפִיק אֶת הַצִּלְצוּל; – אֶפְשָׁר, זֶה כַּדּוּר־הַמִּקְלָע שֶׁנִּתְקַע בֵּין צַלְעוֹתָיו וְהוּא הַגּוֹרֵם לוֹ אִי־נוֹחוּת גַּם בְּמַעֲמַקֵּי הַמָּוֶת, הֵן בִּקֵּשׁ בְּכָל מְאֹדוֹ מִיתָה שׁוֹנָה: בְּמַעֲבֵה גַנּוֹ רְחַב־הַיָּדַיִם וְהֶעָטוּר שִׂיחֵי פֶּטֶל וְלִילָךְ, בְּשִׁבְתוֹ בְּכֻרְסַת־הַנְּצָרִים שֶׁלּוֹ, אַגַּב נִמְנוּם אוֹזֵל וְהוֹלֵךְ כֶּאֱזֹל שְׁעוֹת הַיְמָמָה מִתּוֹךְ הַשָּׁעוֹן שֶׁבְּוֶרַנְדַת־הַזְּכוּכִית, בְּעוֹד הַקּוּקִיָּה שֶׁבַּשָּׁעוֹן קוֹרֵאת לוֹ לָגֶשֶׁת אֶל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוךְ בִּידֵי סָבָתִי הַלְּבָנָה, וְהוּא רַק יוֹשֵׁב וְיוֹשֵב בְּכֻרְסַת־הַנְּצָרִים אֲשֶׁר לוֹ, אִם חַי וְאִם מֵת, לְמוּל הַמִּזְרָקָה הַמְנַעֲנַעַת סִילוֹן מַיִם חַיִּים, אַט־לְאַט, בְּעוֹד הַצָּב שֶׁבֵּין הָעֲשָׂבִים שֶׁבְּשׁוּלֵי הַמִּזְרָקָה זָע לְאִטּוֹ, הֲלֹא הוּא אֲדוֹן הַזְּמַן קַל־הַכִּלָּיּוֹן, הַיוֹדֵעַ בְּאִינְסְטִינְקְט כִּי בֵּיתוֹ הוּא מִבְצָרוֹ;

אֶלָּא שֶׁדְּבַר־מַה מַפְרִיעַ כָּעֵת לְסַבָּא יוּלִיּוּס לְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַמִּצְלָּה וּלְהָפִיק אֶת הַצִּלְצוּל הַמְיֻחָל – אֶפְשָׁר, אֵין זֶה כִּי אִם כַּדּוּר־הַמִּקְלָע הַתָּקוּעַ עָמֹק בֵּין צַלְעוֹתָיו אוֹ בְּלִבּוֹ, וְאֶפַשָׁר כִּי מַפְרִיעַ לוֹ צִמְצוּם הַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקוֹ בְּתוֹךְ קֶבֶר־הָאַחִים; שֶׁכֵּן, כְּדֵי לְהָפִיק אֶת הַצִּלְצוּל מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים עָלָיו לְהַטְרִיד עֲצָמוֹת שְׁכֵנוֹת, וְעָלָיו לְהַטְריחַ גַּם אֶת עַצְמוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת שֶׁל סָבָתִי הַלְּבָנָה וּתְאֵבַת תַּעֲנוּג הַשֵּׁנָה שֶׁל אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, בְּמַעֲמַקֵּי הַגַּן הֶעָטוּר שִׂיחֵי פֶּטֶל רֵיחָנִי, זֶה הַצּוֹבֵעַ אֶת הָאֶצְבָּעוֹת כְּעֵין דְּיוֹ־סְתָרִים בָּהּ יִכָּתְבוּ רַק דְּבָרִים שֶׁל קַיִץ־עַד;

וּבְתוֹךְ קֶבֶר־הָאַחִים רְחַב־הַיָּדַיִם, שֶׁאָרְכּוֹ כְּשֶׁל קְרוֹן־רַכֶּבֶת הַשּׁוֹעֵט אֶל הָאַיִן זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, מְנַסֶּה סָבִי בְּכָל מְאֹדוֹ לְהוֹשִׁיט יָד וּלְצַלְצֵל לְאֵיזוֹ אֲרֻחַת צָהֳרַיִם אוֹ עֶרֶב שֶׁל יוֹם קֵיצִי וְרוֹגֵעַ – וְאוּלָם נִשְׁמַעַת רַק שְׁרִיקַת הָרַכֶּבֶת וְקֶבֶר־הָאַחִים פּוֹנֶה בִּדְהָרָה לְתוֹךְ גַּן הַבַּיִת, קֶבֶר־רַכֶּבֶת עִם תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מוֹשָבִים שֶׁל מוּצָאִים לְהוֹרֵג וּלְנֶגֶד עֵינַי אֲשֶׁר בָּאתִי, מִקֵּץ יַלְדוּת וּבַחֲרוּת וְקָרוֹב לְשִׁלְהֵי יְמֵי עֲמִידָתִי, לִרְאוֹת וְלוּ עוֹד פַּעַם אַחַת, אֶת יְרֻשָּׁתִּי שֶׁאֵינֶנָּה, שֶׁנָּמוֹגָה בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים עוֹנוֹת קַיִץ וְחֹרֶף… וְהִנֵּה לְנֶגֶד עֵינַי דּוֹהֶרֶת הָרַכֶּבֶת בִּשְׁתִי־וָעֶרֶב שְׁבִילֵי הַגַּן, רוֹמֶסֶת אֶת שִׂיחֵי הַפְּרָחִים, מַקְפִּיאָה אֶת מֵי הַמִּזְרָקָה וּמְעִיפָה אֶת הַבַּיִת כֻּלּוֹ לְעֶבֶר הַשָּׁמַיִם, עִם הַנִּצּוֹצוֹת הַנִּתָּזִים מִן הַקַּטָּר.


1986


*

וְכִי מַה צִּפִּיתִי לִמְצֹא בִּגְבוּלוֹת אֶרֶץ זוֹ

אֲשֶׁר בְּכֹחַ־הַשִּׁכְחָה נִסִּיתִי לְהַפְשִׁיט מֵעָלֶיהָ אֶת מַעֲטֵה הַגַּשְׁמִיּוּת

בֵּין קַוֵּי־מִתְאָר שֶׁל אַל־הוֹוֶה,

זֶה הַנִּתְפָּס בַּחוּשִׁים רַק בְּעֵת הֱיוֹת הָעוֹלָם בְּמַצָּב שֶׁל נְזִילוּת

עַל סַף הַתַּרְדֵּמָה,

בְּעוֹד תֵּבַת־מִשְׁפָּחָה חֲשׁוּכַת־פְּנִים נִפְתַּחַת בַחֲרִיקָה לֵילִית

וּמְגֻבָּבִים בָּהּ בָּתֵּי־יַלְדוּת, חֲפָצִים וִיצוּרֵי־דִמְיוֹן בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַנְּשִׁיָּה,

מְלֻמָּדֵי שְׁתִיקַת הָאֹשֶׁר וּמְכֻנָּסִים בְתוֹךְ עַצְמָם; –

וְהִנֵּה הֵם מָעֳלִים אֶחָד לְאֶחָד אֶל הָאוֹר, אַךְ אֵין אִישׁ רוֹאֶה אוֹתָם מִלְּבַדִּי,

וְגַם לֹא אֶת הַתֵּבָה עַצְמָהּ אֲשֶׁר יוֹשֶב עָלֶיהָ, בְּמִצְמוּץ עֵינַיִם: נַנַּס־הַזְּמַן,

וְהוּא מַקִּישׁ וּמַקִּישׁ בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁבְּיָדוֹ, בְּרַעַשׁ גוֹבֵר וְהוֹלֵךְ

כְּמַבְרִיחַ רוּחוֹת־רְפָאִים הַמְחֻפָּשִׂים לְאוֹרְחֵי פֶּתַע מֵאַרְצוֹת־מֶרְחָק.


"בָּכִיתִי כָּל־כָּךְ

– אָמְרָה הַשְּׁכֵנָה מִמּוּל –

כְּשֶׁרָאִיתִי אֶתְכֶם מוּבָלִים בָּרְחוֹב…"


וַאֲנִי נִרְתַּעְתִּי לְאָחוֹר כְּדֵי פְּסִיעָה אַחַת. בִּקַּשְׁתִּי לְהִתְרַחֵק.

דִּמִּיתִי כִּי נָגַח בִּי הַסּוּס הָרָתוּם לְעֶגְלַת־מַשָּׂא וּמְעַט הַצְּרוֹרוֹת

עִם הַכִּסֵּא וְהַשֻּׁלְחָן הַמֻּשְׁלָכִים בֵּין דָּפְנוֹת־הָעֵץ

מְקַפְּצִים בָּאֲוִיר, נִדְמֶה, שׁוֹאֲפִים לְהִתְעוֹפֵף לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם

אוֹ הָאָרֶץ. הַסּוּס פָּתַח בִּדְהָרָה תּוֹךְ רַעַשׁ לֹא־בָּרוּר שֶׁל הַחַלּוֹנוֹת מִסָּבִיב.

אַךְ בְּהַגִּיעֵנוּ אֶל הַמִּגְרָשׁ הָרֵיק, זֶה הַמַּפְרִיד בֵּין הָעִיר וְשַׁעַר הַגֶּטּוֹ, עָלוּ בְּנֵי־אָדָם נוֹסָפִים

לָעֲגָלָה, עִמָּם רָהִיטִים וְקִרְעֵי־חֲבִילוֹת, כְּאִלּוּ פִּתְחֵי דּוֹרוֹת מִקֶּדֶם פּוֹלְטִים אוֹתָם מִן הָאַיִן.

גַּם קוֹל הָעֶגְלוֹן כְּבָר הִדְהֵד מִלֵּב הַלַּיְלַה מְטֻשְׁטַשׁ־הַמַּרְאֶה,

וַאֲנִי הִתְכַּרְבַּלְתִּי לְצַד אִמִּי עַל הַסַּפְסָל הַמִּתְנַדְנֵד

בְּסָמוּךְ לְעַכּוּזוֹ שֶׁל הַסּוּס – –

אֲפִלּוּ עֶצֶב לֹא הָיָה בִּי,

וְרַק מַבָּטָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלַי מִקֵּץ שָׁנִים הַרְבֵּה,

כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת תַּנְחוּמֶיהָ

הֵטִיל בִּי אֵיזֶה חוֹר קָטָן וּמִקְרִי

כְּשֶׁל רְסִיס־זְכוּכִית שֶׁנִּסְפַּג בַּגּוּף,

בְּעוֹד הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים סָבִיב־סָבִיב

וַאֲנִי נִרְתָּע לְאָחוֹר מִפְּנֵי הָאִשָּׁה

(אֶפְשָׁר, מִתּוֹךְ אִי־צֶדֶק גָּמוּר)

פְּסִיעָה אַחַת נוֹסֶפֶת.



תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.