א. 🔗
רַק עֵץ־הָאֱגוֹזָה הָיָה שֶׁלִּי בֶּאֱמֶת־וּבְתָמִים, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר: רַק שְׁרִיקֹותֶיהָ שֶׁל הַצִּפּוֹר
רִיגוֹ, שֶׁנִּתְלוּ בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ כִּנְטִיפוֹת צְהֻבּוֹת וְהִרְעִידוּ אֶת שִׂיחֵי הַלֵּילָנִית
שֶׁמִּתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת חֲדַר־הַשֵּׁנָה.
כָּאן, בְּבֵית־הֻלַּדְתִּי, הֵחֵל הָעוֹלָם לָהֵחָתֵךְ לִשְׁנַיִם.
וְאָמְנָם בְּעֵת שׁוּבִי, כְּשֶׁרָאוּ עֵינַי אֶת הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת בְּשַׁעַר הַבַּיִת וְסַל כְּבָסִים בְּיָדֶיהָ
וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶת שְׁמִי כְּמִי שֶׁחוֹזֶר מִן הַשִׁכְחָה – הִיא רַק הִבִּיטָה בִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי אֲוִיר שֶׁנִּפְלַט
מִפֶּה הַנִּפְעָר בְּאֵין מַשְׁמָעוּת לַמִּלִּים.
אָכֵן, בְּרֶגַע זֶה הָיִיתִי הָאֲוִיר שֶׁל עַצְמִי: נוֹשֵׁם עַמֻקּוֹת כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת פִּרְפּוּרֵי הַלֵּב
שֶׁהִכּוּ בִּי כְּמוֹ עֶשְׂרוֹת בַּעֲלֵי־כָּנָף.
הָיָה זֶה בְּחֹדֶשׁ אוֹגּוסְט – הוּא חֹדֶשׁ הֻלַּדְתִּי – וְהַשֶּׁמֶשׁ שִׁלְּחָה
קַרְנֵי־מַתֶּכֶת בְּדוֹמֶה לְחוּטֵי־הַחַשְׁמַל הַמְּתוּחִים בַּגְּבָהִים, וַאֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יוֹשְׁבוֹת עַתָּה רַק
סְנוּנִיּוֹת אֲפַרְפָּרוֹת כְּגוּשֵׁי־בּוֹץ קְטַנִּים.
וַאֲנִי הִָיִיתִי אֲוִיר שֶׁדַּרְכּוֹ נִתָּן לְהַשְׁקִיף רַק לְאָחוֹר –
אוֹ־אָז בָּא הַדּוֹד אַרְמִין, הוּא בַּעַל הַחֲזָקָה הָאֲמִתִּי עַל בַּיִת זֶה, וְשָׁאַל אִם רָאִיתִי אֶת
הַכְּתֹבֶת שֶׁחָרַט בְּחֻדֵּי צִפָּרְנָיו עַל הַקִּירוֹת, בְּדַרְכּוֹ לְאוֹשְׁוִיץ.
אֲנִי גִּחַכְתִּי לְשֵׁמַע שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַדּוֹד אַרְמִין וְאָמַרְתִּי: לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, לֹא הַכְּתֹבֶת
וְלֹא שֵׁם הַמָּקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתָ עַל שְׂפָתֵֶיךָ, שֶׁהֲרֵי קַיָּם רַק מַה שֶׁאֲנִי בּוֹדֶה מִלִּבִּי…
אַךְ זֶה הָיָה כְּבָר קָרוֹב לִשְׁעוֹת הָעֶרֶב, וְכָל עַצֵי־הָאֱגוֹזָה הִתְעַנְבְּלוּ בָּרוּחַ, וְגַם הָאִשָּׁה
גָּמְרָה כְּבָר לִתְלוֹת אֶת כְּבָסֶיהָ הַלְּבָנִים עַל הַגְּדֵרוֹת לִיִבּוּשׁ, וְהֵם הִתְנַפְנְפוּ בְּמַשַּׁק כְּנָפַיִם
הַמַּדִּיף רֵיחַ שֶׁל בְּנֵי־אָדָם אַלְמוֹנִיִּים.
בֵּין כֹּה לְכֹה שָׁאַלְתִּי עַצְמִי מַדּוּעַ יֵשׁ סִימָנֵי־לֵדָה עַל גּופוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵין סִיָמֵני־לֵדָה
עַל כְּתָלִים שֶׁל בַּיִת?
ב. 🔗
מַלְאַךְ־הָאַלְמָוֶת פִּסֵּק אֶת רַגְלָיו אֲרֻכּוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת וְאָמַר: הִנֵּה הַשַּׁעַר!
גָּבְהוֹ: יֶלֶד וְיַלְדָּה הַמְטַפְּסִים זֶה עַל כִּתְפֵי זֶה בַּהֲמוּלָּה, אֲבָל לַחַלּוֹנוֹת צוּרָה שֶׁל פֶּה
הַמִּתְעַוֵּת סָפֵק לִבְכִי וְסָפֵק לִצְחוֹק, וּבֵין עֲרֻגּוֹת־הַפְּרָחִים מִישֶׁהוּ יָשֵׁן תָּמִיד – סֵפֶר בְּיָדוֹ
וְהוּא חוֹלֵם אֶת הַגַּן גַּם לְאַחַר חֻרְבָּנוֹ הַסּוֹפִי; וּבְכָל זֹאת, הוּא־הוּא שֶׁהִצִּיל גַּן זֶה מִן
הֶחֳמָרִים הַמַּשְׁחִיתִים שֶׁל הָאַנְטִי־זִכָּרוֹן בְּנַתְּקוֹ אֶת מַרְאֵהוּ מִן הָאַרְצִיּוּת.
אָכֵן, עֲצָמִים אַכְזָרִיִּים: עֵצִים, פְּרָחִים, צִפֳּרֵי־זֶמֶר, בְּאֵר־גַּלְגַּלִּים – נַחֲלַת כָּל הָעֵינַיִם
הַמִּתְבּוֹנְנוֹת, וַאֲשֶׁר בְּהִקָּרְעָם מֵעָלֵינוּ לֹא עוֹד יֵדְעוּ לְהָסֵב שִׂמְחָה אוֹ עֶצֶב בִּזְכוּת עַצְמָם
וְכָל חַיֵּיהֶם כְּשֶׁל זוּג כְּנָפַיִם אֵלֶּה הַמְרַפְרְפוֹת וְנוֹגְעוֹת בִּי רַכּוֹת, וְהֵן דּוֹמוֹת כָּל־כָּךְ
לְמַגַּע לַבְנִינֵי־הַכְּרוּב שֶׁקָּבַרְתִּי לְפָנִים לְרַגְלֵי חוֹמַת־הָאֶבֶן שֶׁל הַגַּן, וַאֲשֶׁר נִכְנְעוּ כֹּה בְּקַלּוּת
לְצַו אֶצְבְּעוֹתָיו הַתַּלְיָנִיּוֹת שֶׁל יֶלֶד, כְּאִלּוּ צִפּוּ אַךְ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכֹּבֶד חַיֵּיהֶם הַלְּבָנִים.
וְכִי מַה טַּעַם סֵדֶר הַדְּבָרִים הַקְּלָאסִי: חַי. צוֹמֵחַ. דּוֹמֵם? – כְּשֶׁהַדּוֹמֵם הוּא הָאַלְמוּתִי מִכֹּל,
וְגָם חֲסַר־הַכְּאֵב מִכֹּל?
וְאָמְנָם: הִנֵּה הַשַּׁעַר וְהִנֵּה הַחַלּוֹנוֹת – מַלְאַךְ־הָאַלְמָוֶת מְפַסֵּק רַגְלָיו וּמַעֲבִיר בֵּינוֹתָן
אֶת בֵּית־הַמִּשְׁפָּחָה הַמִּתְנַצְנֵץ עֲמוּמוֹת כְּמוֹ חַרְצָן מִבַּעַד לְזַג הָעֵנָב –
חָיִיתִי בּוֹ מִגִּיל חָמֵשׁ עַד גִּיל עֶשֶׂר בִלְבַד, עִם בְּכִי אִמִּי שֶׁנִּבְלַע בַּחֲבָטַת שַׁעַר־הָעֵץ הַגָּבֹהַּ
שֶׁל הַגֵּרוּשׁ:
גַּרְגֵּר־עֵנָב יְרַקְרַק־חֲמַצְמַץ, הַמִּתְגַּלְגֵּל עַל שֻׁלְחָן כָּל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה וּמַקְהֶה אֶת הַשִּׁנַּיִם.
ג. 🔗
הוּא נוֹתַר חַי, הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, בִּבְחִינַת אֹשֶׁר שָׁלֵם כִּשְׁלֵמוּת הַכַּדּוּר נְטוּל הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף –
מִחוּץ לְמַעַגְלֵי הָרֹעַ וְהָאֲסוֹנוֹת, הוֹדוֹת לְאֵינוּתוֹ. הִשְׁתַּקְּפוּת תְּלַת־מְמַדִּית בֵּין חוֹמוֹת
הַנָּהָר: בֵּית־קַיִץ נַנָּסִי, שֶׁהֻסְתַּר בִּידֵי גַּלָּיו הָרַחְמָנִיִּים שֶׁל נְהַר־הַקִּירִישׁ.
שָׁוְא עָמְדוּ שְׁנֵי עֲצֵי־הַדֻּבְדְּבָנִים בְּשַׁעַר־הַכְּנִיסָה בְּמַגְּפֵי־הַסִּיד שֶׁלְּרַגְלֵיהֶם,
מוֹשְחִים אֶת הַמַּשְׁקוֹף בְּדַם־פְּרִי־הַקַּיִץ לְמַעַן יִפְסַח הַמַּלְאָךְ־הַמַּשְׁחִית עַל הַסַּף.
וְשָׁוְא הִתְפָּרְשׂוּ גִבְעוֹלֵי שְׂדוֹת־הַפָּרָג מִסָּבִיב כְּחַיָּלִים אֲדֻמֵּי־קַסְדוֹת, הַנֶּעֱרָכִים
לִקְרָב־הֲגַנָּה, בְּעוֹד הַפַּעֲמוֹן הַמַּרְחִיף וְהוֹמֶה יוֹנִית הוֹפֵךְ פָּנָיו ומַשְׁמִיעַ אַף הוּא
צְוָחָה חַדָּה שֶׁל נֵץ.
רַק הַנָּהָר, רַק הוּא הָיָה בַּעַל רַחֲמֵי־אֱמֶת בְּבָלְעוֹ אֶת הַבַּיִת הַנַּנָּסִי עַל יְלָדָיו הַמְשַׂחֲקִים
בְּמַחֲבוֹאֵי־סְרָק, כְּשֶׁהֵם מְזַמְּרִים: לַנְץ־לַנְץ, אֶסְתֵּר־לַנְץ/ צִיץ יָרֹק יָנֵץ לָעַד!…"
קוֹפְצִים לְתוֹךְ גַּלֵּי הַנָּהָר, מַחֲזִיקִים בְּאַרְבַּעַת קְצוֹתָיו שֶׁל הַבַּיִת וְהוֹפְכִים לְהִשְׁתַּקְּפוּת בִּלְבַד.
אַצּוֹת מְלֻפְלְפוֹת־עֵינַיִם צָפוֹת מֵעֲלֵיהֶם כְּמַעֲטֶה בִּלְתִּי־חָדִיר וְשַׁלְדָּגִים סַהֲרוּרִיִּים
מַשְׁלִיכִים זֶה עַל זֶה אֶת כַּדּוּר־הַקַּיִץ הַמְאֻבָּן כִּבְצִיּוּרֵי־סֶלַע עַתִּיקֵי־יוֹמִין, בְּהַסְתִּירָם
אֶת הַכְּחֹל בֶּן־הַחֲלוֹף שֶׁל כָּל הַזּוֹרֵם וְכָלֶה.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵעֵת לְעֵת עוֹד מוֹפִיעַ מִישֶׁהוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, חוֹצֶה אֶת מֶרְחֲבֵי הָאַל־הוֹוֶה,
וּכְבָר אָבִיו וְאִמּוֹ מְחַכִּים לוֹ בְּשַׁעַר־הַכְּנִיסָה, הַנִּצָּב בְּתוֹךְ הָרִיק כִּבְתוֹךְ סֶדֶק צַר
וּבִלְתִּי־נִתְפָּס, כָּזֶה הַנִּפְעָר בֵּין מוֹעֵד אָבְדַן הַהַכָּרָה לְבֵין מוֹעֵד הַהִתְאַיְּנוּת הַמָּחְלֶטֶת,
בְּהַגִּיעַ הָרֶגַע הָאֱנוֹשִׁי הָאַחֲרוֹן.
וְהִנֵּה הוּא יוֹרֵד־לוֹ אֶל הַמַּעֲמַקִּים הַנַּהֲרִיִּים וּמַאֲזִין לַדֹּפֶק הַמּוּאָץ שֶׁל הָרוּחַ, זוֹ הַדּוֹהֶרֶת
מֵעָל, בֵּין הָעֵצִים הַמּוֹסִיפִים טַבָּעוֹת עַל טַבָּעוֹת בְּקֶצֶב נְשִׁירַת שַׂעֲרוֹתָיו שֶׁלּוֹ – – –
1986
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות