לזכר אמי

בציר: א

מאת

פניה ברגשטיין

---

נֹכַח שֶׁמֶשׁ

מאת

פניה ברגשטיין

לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם נֹכַח שֶׁמֶשׁ,

לִסְגֹּר אוֹתָן הֵיטֵב לְבַל יַחְדֹּר

אֲלֵיהֶן נוּגוֹת וְנִפְחָדוֹת

זֶה צַהַל הַקַּרְנַיִם וְזוֹ שִׁפְעַת הָאוֹר.

לְעָצְמָן הֵיטֵב וְלִלְחשׁ עִקֶּשֶׁת:

אֵין זוֹ שֶׁמֶשׁ כְּלָל, הָהּ, אֵין זוֹ כְלָל חַמָּה!

זֶה אַךְ נִצְנוּץ חִוֵּר בִּקְצֵה הַשַּׁחַק,

זֶה רַק כּוֹכָב רוֹמֵז מֵאֲפֵלָה…

עֲצוּמוֹת, כְּלֹא רוֹאוֹת הֵן הָעֵינַיִם,

אַךְ אָדֹם הַכֹּל בְּעַפְעַפֵּי הַסְּגוֹר;

וּמִבְּלִי לִרְאוֹת אֶל נְכוֹנָה יָדַעְתִּי –

הוֹלֵךְ כַּאן וְנִשְׂרָף עוֹלָם בִּבְרַק הָאוֹר.

---

[לִתְלשׁ עַלְעַלִּים]

מאת

פניה ברגשטיין

לִתְלשׁ עַלְעַלִּים, לְנַחֵשׁ עֲתִידוֹת,

הָאֻמְנָם אָהֹב תֹּאהֲבֵנִי מְאֹד –

לְלֹא צֹרֶךְ לִי זֶה, הַאֲמִינָה:

מִבַּעַד לְרִיסַי בַּלָּאט לְסָקְרֶךָ,

לִשְׁמֹעַ קוֹלְךָ וְלִרְאוֹת אֶת עֵינֶיךָ –

זֶה רַב לִי לְמַעַן אָבִינָה.

---

[שְׁתִיקָתְךָ בְּלִבִּי מְנַגֶּנֶת]

מאת

פניה ברגשטיין

שְׁתִיקָתְךָ בְּלִבִּי מְנַגֶּנֶת,¹

עָצְבְּךָ לִי כְּיַיִן תּוֹסֵס,

וְגִמְגּוּם לְשׁוֹנְךָ הַנִּכְלֶמֶת –

כְּפֶלֶא יָקָר לִי וָנֵס.

הַתְּפִלָּה מֵעֵינֶיךָ נִבֶּטֶת,

סוֹדְךָ עַד תֻּמּוֹ לִי תַּסְגִּיר,

וְיָדְךָ הַנִּרְתַּעַת בְּרֶטֶט –

כְּשִׁיר־הַשִּׁירִים לִי תָּשִׁיר.

---

[כְּיֶלֶד קָט]

מאת

פניה ברגשטיין

כְּיֶלֶד קָט לִתְחֹב אֶצְבְּעוֹתַי בָּאֵשׁ

וְלִנְשֹׁב בְּפֶה צָעִיר עַל הַכְּוִיָּה,

וּבִצְחוֹק עַלִּיז לְהִתְעַקֵּשׁ:

אֵין זֶה כּוֹאֵב לִי, דַּע!

לֹא כְפַרְפָּר עִוֵּר עִם־עֶרֶב לֶכֶת

אֶל הָאוֹר הַמְחַמֵּם וְהַלּוֹכֵד.

בִּקְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת לִנְגֹּעַ בַּשַּׁלְהֶבֶת

וּלְהֵרָתַע, לָנוּס בְּעוֹד מוֹעֵד.

---

זֶה הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ...

מאת

פניה ברגשטיין

זֶה הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ,

זֶה הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף

לַעֲכֹר אֶת הַלֵּב,

לְהַרְתִּיחַ הַדָּם.

עוֹד טֶרֶם נִשְׁכַּח

הַיָּגוֹן הַמַּכְאִיב,

הַמָּצוֹק הַצּוֹרֵב

עֲדַיִן לֹא תָם.

עוֹד לוֹחֵשׁ כָּל מַבָּט

כְּגַחֶלֶת וְרֻדָּה,

עוֹד כָּל צַעַד רָחוֹק

מְנַגֵּן בַּדְּמָמָה,

עוֹד רוֹעֶדֶת הַיָּד

לַמַּגָּע הַמְיֻדָּע

מִגִּיל וּמִשְּׂחוֹק

וּמִטַּל נֶחָמָה.

עוֹד מוֹסִיף וְרוֹדֵף

זֶה הַשֵּׁם, זֶה הַצֵּל;

עוֹד כִּתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם

לֹא חָלַף, לֹא נָדַם

זֶה הַגִּיל, זֶה הַכְּאֵב,

עִם חֲלוֹם שֶׁבַּלֵּיל,

עִם הִרְהוּר שֶׁבַּיּוֹם –

עֲדַיִן לֹא תָם.

---

יֵשׁ גִּיל

מאת

פניה ברגשטיין

¹

יֵשׁ גִּיל – וְרֹךְ נָסוּךְ

עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם,

עַל שִׂיחַ וְעָלֶה

וְנַחַל מַיִם.

הַכֹּל רָקוּם חֲלוֹם,

הַכֹּל לֹא־זֶה־בִּלְבַד הוּא,

כִּי רֶמֶז וּבְשׂוֹרָה

וְאוֹת בְּכָל נִדְנוּד.

וְאֵין מוּבָן,

וְאֵין פָּשׁוּט.

וּצְעִיפִים שְׁקוּפִים

שֶׁל תְּכֵלֶת וְשֶׁל וֶרֶד

עוֹטְפִים מִלָּה קַלָּה

וְכָל מֶבָּט חוֹלֵף.

הַכֹּל נֶאֱגָר, הַכֹּל נֶחֱרָז

עַל חוּט חֲלוֹם

שָׁזוּר בַּלֵּב.

יֵשׁ גִּיל וְאוֹר נָסוּךְ

עַל כָּל תְּנוּעָה וָהֶגֶה,

יֵשׁ גִּיל – הָיָה כָזֶה –

יְהֵא זִכְרוֹ בָרוּךְ.

---

בְּשׂוֹרָה

מאת

פניה ברגשטיין

¹

וְשׁוּב לִבִּי בְּגִיל פּוֹרֵחַ,

וְשׁוּב מְלֹא חָפְנֵי אוֹרָה

דָלְתָה נַפְשִׁי מִצֵּל שֶׁל רֶמֶז,

מֵעֶרֶב יוֹם־טוֹב שֶׁל בְּשׂוֹרָה.

וְשׁוּב לִבִּי לַכֹּל פָּתוּחַ,

לִקְרַאת הָאוֹר קְרוּעוֹת עֵינַי,

זִיז יְקָרוֹת שְׁטוּפָה הַדֶּרֶךְ,

וְהֵד שִׁירָה לְמִצְעָדַי.

שׁוּב שְׁכוּרַת תִּקְוָה אָנֹכִי,

רוֹעֶפֶת גִּיל – צִפִּיָּתִי,

אֵין זֹאת, הַבְּשׁוֹרָה הִגִּיעָה

וְדוֹפֶקֶת עַל דַּלְתִּי.

---

[בְּטֶרֶם]

מאת

פניה ברגשטיין

בְּטֶרֶם רָאַתְךָ עֵינִי הַמְיַחֶלֶת,

בְּטֶרֶם אִמַּצְתִּיךָ אֶל לוּחַ לִבִּי,

בִּטְהָר־חֲלֹמִי כְּבָר צָהַלְתָּ, פִּרְפַּרְתָּ –

בְּנִי.

בְּטֶרֶם אָעֵז הַאֲמֵן כִּי תָבוֹאָה,

לִפְנֵי אֶשְׁאָלְךָ בִּדְמָמָה מִיּוֹצְרִי,

שָׂשׂ לִקְרָאתְךָ כְּאֶל שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת

קִרְבִּי.

וְאִם כִּי יָדַעְתִּי, אַתָּה עוֹד אֵינֶךָ,

עֻלַּפְתָּ כֻּלְּךָ מָחָר עַרְפִלִּי,

כָּל גִּיד בִּי בִּשֵּׂר בִּרְנָנָה אֶת בּוֹאֶךָ –

יַלְדִּי.

---

בֹּקֶר

מאת

פניה ברגשטיין

¹

חַלּוֹנוֹת הִכְחִילוּ וּדְמָמָה עָמְקָה.

דְּמוּת אָחוֹת חִוֶּרֶת עַל יָדִי חָמְקָה.

נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, נִסְגְּרָה לְאַט,

יְחִידָה נִשְׁאַרְתִּי עִם אָשְׁרִי הַחַד.

עוֹד בְּשָׂרִי שָׁסוּעַ, עוֹד שׁוֹתֵת הַדָּם,

אַךְ הַלֵּב מֵרִיעַ: קָם הַפֶּלֶא, קָם!

שָׁם מֵעֵבֶר דֶּלֶת, שַׁעַל רַק אֶחָד,

בְּנִי הַקָּט צוֹרֵחַ, זֶה עַתָּה נוֹלָד.

בֹּקֶר צַח בּוֹקֵעַ מִנִּי כָּל חַלּוֹן,

בְּנִי, הִנֵּה זוֹרֵחַ בָּקְרְךָ רִאשׁוֹן!

נְהַר בָּרָק וְזֹהַר אֶל פָּנַי זוֹרֵם,

זוֹ בִּרְכַּת הַשֶּׁמֶשׁ, לִי, הָאֵם.

---

[שָׁנִים הִתְנַפְנְפוּ]

מאת

פניה ברגשטיין

שָׁנִים הִתְנַפְנְפוּ מֵאֲחוֹרֵי כְתֵפַיִךְ

כְּהִתְעוֹפֵף כַּנְפֵי הַפַּרְפָּרִים,

וְזִכְרֵי יָמִים עֲלֵי דְרָכַיִךְ

בְּעֵינֵךְ הִכְחִילוּ כִבְקָרִים.

עַל גַּבֵּךְ הִצְלִיפוּ לָךְ יָמַיִךְ

וְנִתְלוּ עֲלֵי כְתֵפֵךְ בְּכָל כָּבְדָם –

אַתְּ צָחַקְתְּ בְּלֹבֶן כָּל שִׁנַּיִךְ,

אַתְּ צָחַקְתְּ בְּכָל לִבֵּךְ הַתָּם.

צָחַקְתְּ… עַתָּה אִלְּמוֹת שְׂפָתַיִךְ

וְרֹאשֵׁךְ תָּלוּי בְּאֵין אוֹנִים.

הָרֶגַע הָאֶחָד כָּפָה עֻלּוֹ עָלַיִךְ

כָּבֵד וּמַר מִנֵּטֶל רַב־שָׁנִים.

---

כְּנִצָּן אֵחַר...

מאת

פניה ברגשטיין

¹

כְּנִצָּן אֵחַר לִנְבֹּט עִם סְתָו –

שִׁירִי הַקָּט, שִׁירִי נִכְתָּב;

כְּצִפּוֹר פּוֹצְחָה בְּשִׁיר מִזְמוֹר

עַל סַף הַלֵּיל לֵאלֹהֵי הָאוֹר.

כְּתִינוֹק שֶׁלֹּא רֻחַם בֵּין הַבְּרִיּוֹת,

כִּתְפִלָּה עַל פֶּתַח גֵּיהִנֹּם –

שִׁירִי קָטָן, שִׁירִי נָבוֹךְ,

שִׁירִי מִתְּמוֹל וּמִשִּׁלְשׁוֹם.

זָרִים פָּנֶיךָ כִּפְנֵי נִצָּן בַּסְּתָו,

שִׁירִי תָּמִים וְלֹא־רֻחָם…

---

לְרָחֵל

מאת

פניה ברגשטיין

¹

אָחוֹת נֶאֱלֶמֶת,

לְאַחַת הָיִית עַכְשָׁו

עִם לַחַשׁ הַגַּלִּים בְּיַם כִּנֶּרֶת,

עִם אֲבַק הָאֲדָמָה עֲלֵי גְדוֹתָיו.

יָקָר זִכְרֵךְ, אָחוֹת.

וְשׁוּרוֹת שִׁירַיִךְ הַצְּחוֹרִים

כִּפְרָחִים עֲנֻגִּים עַל אֵם־דֶּרֶךְ,

כִּתְפִלָּה לַמְּרוֹמִים.

---

תַּרְמִילִי

מאת

פניה ברגשטיין

תַּרְמִילִי גְדוּשׁ מַדְוִים כַּךְ קָשַׁרְתִּי

בִּקְשָׁרִים אֲרֻכֵּי קְצָווֹת,

בַּעֲדָם אֶת מוֹטִי הֶעֱבַרְתִּי,

הִפְשַׁלְתִּיו – וָאֵצֵאָה לִנְדֹּד.

מִתְנוֹדֵד תַּרְמִילִי כַּךְ בַּדֶּרֶךְ,

הַתַּרְמִיל הֶעָגֹל, הַמָּלֵא,

עִם כָּל צַעַד עַל גַּב לִי טוֹפֵחַ

קְצוּבוֹת וּבְסֵבֶר שֶׁל אָח,

תּוֹךְ טוּב לֵב מְעוֹרֵר וּבוֹטֵחַ:

“קְהַל מַדְוַיִךְ פּוֹסֵעַ אִתָּךְ…”

מִתְנוֹדֵד תַּרְמִילִי, מִתְנוֹעֵעַ

אֶל כֹּל שֶׁאָסוּר וְאֶפְנֶה,

אֶת גַּבִּי הֶעָיֵף מִתְרוֹעֵעַ,

אֶת כְּתֵפִי עֲמוּסָה מְלַוֶּה – – –

וְלִפְנֵי מֶבָּטַי יִשְׁתַּטָּחוּ

גַּנִּים וּפְרָחִים וְשָׂדוֹת,

וְיֶרֶק זוֹרֵחַ שֶׁל אָחוּ,

וְזִיו אַרְגָּמָן שֶׁל זְרִיחוֹת.

לִקְרָאתִי הַשְּׁבִילִים יַחֲוִירוּ,

כַּנְפֵי רֶנֶן תַּגְבַּהְנָה נְדֹד,

וּצְרוֹר כָּל מַדְוַי יוֹדִיעֵנִי:

“לֹא נְטַשְׁנוּךְ, כִּי אִתָּךְ אָנוּ עוֹד…”

וְכִי אִישׁ יִזְדַּמֵּן אֵי בַדֶּרֶךְ,

יְבָרְכֵנִי עַל אֵם הַשְּׁבִילִים,

לְדַרְכִּי בָּהּ אֵלֵךְ יִשְׁאָלֵנִי,

לַבְּרָכָה יֶאֱצֹר תַּרְמִילִי – – –

אֵלָיו מֶבָּטַי אָז אַיְשִׁירָה

וְאֹמַר, כִּי אִתִּי… מַתָּנוֹת.

מַתָּנוֹת יַד גּוֹרָל הֶעְתִּירָה

עַל כְּתֵפִי הַחוֹתֶרֶת בַּנְּדֹד…

וְאֹמַר: אֶת חֶלְקִי לִי אֶשָּׂאָה,

אֶת חֶלְקִי בְּתֵבֵל… לֹא חָשׁוּב!

בְּרָכָה מִנִּי לֵב אֲבָרְכֵהוּ

וְאַפְלִיג, וְאֶפְסַע לִי כַךְ שׁוּב…

שׁוּב יַלְבִּין לְפָנַי פְּתִיל הַדֶּרֶךְ,

יִרְמְזוּ מֶרְחַקֵּי הַלִּילָךְ

וּמַשָּׂא תַרְמִילִי יַבְטִיחֵנִי:

“…עַד אַחֲרוֹן צְעָדַיִךְ – אִתָּךְ!..”

בציר: ב

מאת

פניה ברגשטיין

---

בָּצִיר

מאת

פניה ברגשטיין

¹

בָּצִיר! בָּצִיר!

הַטֶּנֶא אֶל הַיָּד

וּמַזְמֵרָה זְרִיזָה,

וְכֹה בְּטוּחוֹת אֶצְעַד

בֵּין שׁוּרוֹת כַּרְמִי.

הַגְּפָנִים

כּוֹרְעוֹת

כְּאִלּוּ בֶרֶךְ לְפָנָי,

וּמִיקַר שִׁפְעָן

מַשִּׁירוֹת לְמוֹ יָדָי.

צוֹנְחִים הָאֶשְׁכֹּלוֹת

אֱלֵי טַנְאִי

שְׁקֵטִים, שְׂבֵעִים מְלֵאִים

כְּמִי –

אֲשֶׁר חוֹבוֹ מִלֵּא כְּבָר בְּחַיָּיו,

כְּמִי –

אֲשֶׁר גְּמוּלוֹ רָאָה

בְּמוֹ עֵינָיו.

כְּאִלּוּ –

נְשִׁימַת־בֹּקֶר עֲצוּרָה

נָשְׁבָה עַל הַגְּפָנִים,

וְעָטוּ הָאֶשְׁכֹּלוֹת

עַרְפִלִּים.

כְּאִלּוּ –

נֹגַהּ הַיָּרֵחַ הַחִוֵּר

הִשְׁקָה הָעֲנָבִים,

וְהִכְסִיפוּ

מַחֲוִירִים.

כְּאִלּוּ –

אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵט

הִדְלִיק פִּתְאֹם אֶת כָּל כַּרְמִי,

וְחִיְּכוּ הָאֶשְׁכֹּלוֹת

לִקְרָאתִי…

אִסְפִי בִּצְרִי,

יָדִי,

אֱלֵי הַטֶּנֶא הָעוֹרֵג,

אֱלֵי הַטֶּנֶא זֶה הָרֵיק

שָׁנָה תְמִימָה.

זִמְרִי בְגִיל מַזְמֵרָתִי,

מִזֶּה הָעשֶׁר הַבָּהִיר,

מִזֶּה הַשֶּׁפַע הַמַּזְהִיר –

בָּצִיר! בָּצִיר!

---

שָׂדִי

מאת

פניה ברגשטיין

¹

זָרַעְתִּי, זְרַעְתִּיו – הַגַּרְעִין הַזָּהֹב,

עָמֹק טְמַנְתִּיו בְּנִירִי הֶחָרוּשׁ.

צָפִיתִי לַיָּם, הִתְפַּלַּלְתִּי לָרוּחַ,

לְצֵל הֶעָנָן עַל פְּנֵי תְכֵלֶת הָרֹם;

צִפִּיתִי לְחֶסֶד בִּרְכַּת הַיּוֹרֶה,

גָּחַנְתִּי לָאָרֶץ וְתַרְתִּי כָל נֶבֶט,

שׁוֹבַבְתִּי נַפְשִׁי בַּיָּרֹק הָעוֹלֶה,

סָפַרְתִּי יָמִים וּמָנִיתִי לֵילוֹת

וְיַחַד צָמַחְתִּי עִם הַשִּׁבֹּלֶת,

וְיַחַד עִמָּהּ, בִּמְלֹא גַרְעִינָהּ,

מָלְאָה גַם נַפְשִׁי גַּרְעִינֵי תִקְוָתָהּ.

גַּרְעִין פַּז־חֲלוֹם עַל שְׁחוֹר הָעַצֶּבֶת,

עַל קַרְקַע חַיַּי גַּרְעִין מָחָר זַךְ – – –

לְכֹסֶף אָבִי וּלְזֵכֶר סָבִי,

וּלְמַעַן בְּנִי הַתִּינוֹק וְהָרָךְ.

הִבְשִׁילָה חִטָּה בְּשָׂדִי לְתִפְאֶרֶת,

הִבְשִׁילָה קָמָה גְבוֹהָה זְהֻבָּה.

הִרְכִּינָה רָאשֵׁי שִׁבֳּלֶיהָ עִם לַיְלָה

כִּבְדֵי־גַרְעִינִים וְצוֹפֵי־יַד־קוֹצֵר.

הִבְשִׁילָה חִטָּה בְּשָׂדִי לְתִפְאֶרֶת – – –

וְחִכְּתָה לִי, קָרְאָה, זָעֲקָה מִמְּצוֹר

שַׁלְהָבוֹת לוֹחֲכוֹת יְקוּמָהּ הַטָּהוֹר.

שֻׁלְּחוּ רִבּוֹא רִבְבוֹת שִׁבֳּלֶיהָ

כְּקִפְאוֹן אֶצְבָּעוֹת חֲנוּקוֹת זְעָקָה

מוּל שָׁמַיִם שְׁחוֹרִים, אֲפֵלִים בְּהוֹשַׁע־נָא

אִלֶּמֶת, נוֹאֶשֶׁת לְאוֹר תַּבְעֵרָה

הַחוֹנְקָה בְּטַבַּעַת הָאֵשׁ הַסּוֹגֶרֶת

קָמָה שֶׁבָּשְׁלָה בְשָׂדִי לְתִפְאֶרֶת.

* * *

אֶזְרָע. עוֹד אֶזְרָע הַגַּרְעִין הַזָּהֹב.

אַעֲמִיק הַטְמִינוֹ בְנִירִי הֶחָרוּשׁ.

שׁוּב אֶסְפֹּר הַיָּמִים, שׁוּב אֶמְנֶה הַלֵּילוֹת

עַד אֶקְצֹר, עַד אָדוּשׁ –

חִטַּת־פַּז־חֲלוֹם בִּשְׁחוֹר עַצְבוּתִי,

קָמַת־פַּז־מָחָר עַל קַרְקַע חַיַּי –

לְכֹסֶף אָבִי וּלְזֵכֶר סָבִי,

וּלְמַעַן בְּנִי הַתִּינוֹק וְהָרָךְ – – –

תרצ"ו

---

אֲנִי הַבַּת

מאת

פניה ברגשטיין

אֲנִי הַבַּת

לְדוֹרוֹת שֶׁל יְהוּדִים כְּפוּפִים, כּוֹרְעִים

תַּחַת עֹל־מַשָּׂא יָמִים כְּבֵדִים.

אֵימַת כָּל סְטְרַזְ’נִיק וְכָל שֶׁקֶץ עֲלֵיהֶם,

חֲרֵדִים לְקוֹל נִבְחַת כַּלְבּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן,

מְפַנִּים הַדֶּרֶךְ לַקָּטָן בְּפִרְחֲחֵי הָרְחוֹב

וּמַקְדִּימִים שָׁלוֹם לַמְנֻוָּל וְלַשִּׁכּוֹר,

וְרוֹעֲדִים כִּרְעֹד עָלֶה בַסַּעַר

עִם הֵדֵי פְרָעוֹת וַהֲרִיגוֹת

בַּאֲחֵיהֶם.

אֲנִי הַבַּת

לְאִמָּהוֹת מְבֹהָלוֹת וּמַחֲרִישׁוֹת

אֲשֶׁר שְׁנוֹת חַיֵּיהֶן חָמְקוּ

כְּבִפְרוֹזְדוֹר אָרֹךְ, כֵּהֶה וָצָר,

לְנֹגַהּ שְׁנֵי נֵרוֹת מְהַבְהֲבִים בַּשַּׁבָּתוֹת,

נְזוֹנוֹת מֵחֲלוֹמָן עַל נַחַת מִבָּנִים

וּמִתְּפִלַּת דִּמְעָה זַכָּה נוֹבַעַת מִן הַלֵּב.

אֲנִי הַבַּת

לִיהוּדִים מוֹחֵי הָרֹק מֵעַל פְּנֵיהֶם,

פּוֹלְטֵי תוֹדָה שְׁקֵטָה, לוֹחֲשֵׁי סְלִיחָה נִבְהֶלֶת

לְכָל מֵצֵר לְחַיֵּיהֶם;

הַבַּת –

לַנּוֹשְׂאִים בְּקֹדֶשׁ קָדְשֵׁי לִבָּם

חֲלוֹם אוֹרָה רָחוֹק וּמְנַחֵם

עַל כְּנַף צִיּוֹן מוֹחָה יְגוֹן בָּנֶיהָ,

עַל הַשְּׁכִינָה הַמִּתְיַפְּחָה עַל חוֹף רָחוֹק

וְנֶאֱנַחַת לִשְׁלוֹמָם שֶׁל אֲסִירֶיהָ.

אֲנִי אָחוֹת

לְכָל אֲשֶׁר יוֹצֵא יוֹם־יוֹם לִקְרַאת הַמָּוֶת

וְלֹא יֵדַע אִם אַחֲרוֹנִים לוֹ –

זֶה יוֹמוֹ עַל אֲדָמוֹת,

וְזֶה הַזֹּהַר עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,

וּנְשִׁיקַת יַלְדּוֹ, וּפִטְפּוּטוֹ: שָׁלוֹם,

וְזוֹ לְחִיצַת יָד אִלְּמָה וַחֲרֵדָה

בִּלְחֹץ יָדוֹ אַחֶרֶת אֶת הָרוֹבֶה –

זֶה יְדִידוֹ הָאַחֲרוֹן וְהַנּוֹתָר

בִּדְמִי לֵילוֹת הֲרֵי אֵימָה וָרֶצַח.

אֲנִי אָחוֹת

לְכָל אֲשֶׁר מַיְשִׁיר יוֹם־יוֹם מַבָּט לַדֶּרֶךְ,

בֶּאֱחֹז הַיָּד בְּהֶגֶה הַמְּכוֹנִית

לְכוֹנְנָהּ עִם כָּל סִבּוּב גַּלְגַּל

לִקְרַאת הַמָּוֶת,

כְּנַחֵשׁ הַלֵּב בְּחֶרְדָּתוֹ

יוֹם־יוֹם, שָׁעָה־שָׁעָה, וְרֶגַע־רָגַע.

לְכָל אֲשֶׁר הִגִּישׁוּ אֶת חַיֵּיהֶם הָרָנִים

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם נְדִיבוֹת לְלוֹעַ־מָוֶת,

אֲשֶׁר אֵינוֹ שׁוֹאֵל, אֵינוֹ בוֹחֵר, אֵינוֹ מַבְדִּיל;

לְכָל אֲשֶׁר הִנִּיחוּ לְרַגְלֵי סְלָעִים שְׁקוּיֵי־זֵעָה

וְלִמְרַאֲשׁוֹת הָרִים עוֹטֵי שְׁתִילִים

אֶת חַיֵּיהֶם, אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם הַזַּכּוֹת –

אֲנִי אָחוֹת.

אֲנִי הָאֵם

לְכָל הַיְלָדִים הַפְּעוּטִים הָאֵלֶּה

הַתּוֹלִים אֶת עֵינֵיהֶם הַבְּהִירוֹת

בִּפְנֵי גְדוֹלִים בִּשְׁאֵלָה אַחַת

אִלֶּמֶת וְנוֹקֶבֶת בְּתֻמָּהּ:

מַדּוּעַ? לָמָּה? עַד מָתָי?

לְאֵלֶּה תִּינוֹקוֹת אֲשֶׁר בִּנְשֹׁק מִדְרַךְ רַגְלָם

אֲדָמָה זֹאת שַׁעַל שַׁעַל

אֵרְשׂוּ בְצָהֳלָה כָּל רֶגֶב,

קִדְּשׁוּ כָל שְׁתִיל יָרֹק בְּנִצָּנוֹ;

לְאֵלֶּה הַיָּדַיִם הָרַכּוֹת אֲשֶׁר גְנוּזָה בָן

כָּל חֶמְדַּת תִּפְאֶרֶת הַמָּחָר;

לְאֵלֶּה הָעֵינַיִם הַזַּכּוֹת

שֶׁנִּפְקְחוּ מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם הַכְּבֵדִים הָאֵלֶּה

בִּבְשׁוֹרַת הַנִּיר, הַיַּעַר וְהַגָּן

לְחַרְבוֹנֵי חוֹלוֹת מִדְבָּר שׁוֹמֵם –

אֲנִי הָאֵם.

לְכָל הַיְלָדִים הַקְּטַנְטַנִּים הָאֵלֶּה

אֲשֶׁר לֹא תִדָּרֵשׁ מֵהֶם

לֹא הַגְּבוּרָה לִסְלֹחַ, לֹא הַגְּבוּרָה לִשְׁתֹּק

וְגַּם לֹא הַגְּבוּרָה לָמוּת;

לְכָל הָעֲתִידִים עוֹד לַהֲלֹךְ

עַל פְּנֵי הָאֶרֶץ הַקְּטַנָּה הַזֹּאת

מִבְּלִי אֲשֶׁר תַּכְבִּיד, תִּלְחַץ בְּמוֹרָאָהּ

עֲטֶרֶת הַקְּדוֹשִׁים עַל רָאשֵׁיהֶם –

אֲנִי הָאֵם.

תרצ"ו

---

משירת הימים

מאת

פניה ברגשטיין

משירת הימים

מאת

פניה ברגשטיין

---

וְגַם הַיּוֹם

מאת

פניה ברגשטיין

וְגַם הַיּוֹם –

כְּשֶׁכְּבָר הָפְכוּ יוֹם־יוֹם חַיֵּי עֲמַל כַּפַּיִם,

כְּשֶׁהִתְרַחֵק, נָמוֹג בָּאֹפֶק זֶה הַחוֹף שֶׁלַּחֲלוֹם

וָאֳנִיַּת יוֹם־יוֹם הִפְלִיגָה הַרְחֵק מִמֶּנּוּ אֶל מַמְלֶכֶת הַמְּצִיאוּת;

לְאַחַר שֶׁנֶּחֱנַק כִּמְעַט כָּלִיל הַצְּלִיל הַדַּק שֶׁלַּשִּׁירָה,

שִׁירַת עוֹלָם מֻפְלָא, נִשְׁקָף וּמִזְדַּהֵר

מִתּוֹךְ תְּנוּפַת יָדַיִם, מִתּוֹךְ אִמּוּץ הַזְּרוֹעַ,

מִתּוֹךְ אֶגְלֵי זֵעָה עַל מֵצַח מְשֻׁלְהָב;

וּלְאַחַר שֶׁיּוֹם אֶחָד וְזֶה שֶׁלְּפָנָיו,

וְכָל אוֹתָם יָמִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ עוֹד אַחֲרָיו

צוֹנְחִים עֲלֵי כְתֵפֵךְ בְּכָל כָּבְדָם וְלַחֲצָם

וְכוֹלְאִים נְשִׁימָתֵךְ בְּאַיְמָם עָלַיִךְ

בְּשׁוּרָתָם הָאֲרֻכָּה, הָאֲפוֹרָה עַד סוֹף יָמַיִךְ,

עַד אַחֲרוֹן יוֹמֵךְ –

גַּם הַיּוֹם,

גַּם הַיּוֹם יֵשׁ אֱלֹהִים אִתָּךְ בִּשְׁעוֹת עָמָל יוֹקְדוֹת.

גַּם הַיּוֹם יֵשׁ וְתִשְׁכֹּן הָרוּחַ

וְיֶהֱמֶה הַשִּׁיר בְּכָל כְּפִיפָה שֶׁל אֶצְבַּע,

בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁל יָד וּבְכָל מְתִיחַת שְׁרִיר –

בְּתוֹךְ כָּל צַעַד וְכָל שַׁעַל שֶׁל עָמָל

הַחוֹרֵז אֶת מַחֲרֹזֶת רְגָעָיו וּשְׁעוֹתָיו

עַל חוּטוֹ שֶׁל יוֹם אָפוֹר אֱלֵי קָצֵהוּ אַרְגָמָן –

גַּם הַיּוֹם.

---

בְּקָרִים

מאת

פניה ברגשטיין

בִּבְקָרִים טְלוּלִים, תְּכֻלִּים כַּהֲזָיָה,

בִּבְקָרִים טְווּיִים חוּטֵי חֲלוֹם שֶׁטֶּרֶם פָּג,

נוֹשְׁמִים בְּמַשַּׁק עַנְפֵי עֵצִים נָדַמּוּ

וּבְצִפְצוּף צִפּוֹר קַלַּת כְּנָפַיִם עַל הַבַּד,

וּבִקְרִיאַת שֶׂכְוִי פּוֹרְצָה דַלְתוֹת הַלֵּב

בְּגִיל, בְּאשֶׁר, בְּחֶדְוַת עוֹלָם פָּקַח עֵינַיִם;

בִּבְקָרִים קְרִירִים וְדוֹמְמִים עֵת בַּמֶּרְחָק

רוֹמְזִים שְׁבִילִים צָרִים וּבְהִירִים

שֶׁל גַּן וָחֹרֶשׁ, שֶׁל שָׂדֶה וָכֶרֶם וְשֶׁל גַּיְא,

עֵת רוּחוֹת בָּאוֹת וְקַלִּילוֹת קוֹרְאוֹת לָךְ לַמֶּרְחָב

וּשְׁתֵּי יָדַיִךְ צְמֵאוֹת לַטֵּף כָּל פֶּרַח וְכָל צִיץ,

וְאֶצְבְּעוֹת יָדֵךְ כָּלוֹת הַצְהֵל כָּל שְׁתִיל אֲשֶׁר צָמֵא,

וְעֵינַיִךְ – גָּחוֹן עַל עֲרוּגָה נוֹשֶׁמֶת וּפוֹרַחַת;

בִּבְקָרִים שְׁקוּפִים וּבְהִירִים כְּאַגָּדָה,

עֵת כָּל דָּמֵךְ יִזְעַק לִהְיוֹת אֶחָד

עִם שֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה מֵעֵבֶר גֶּבַע,

עִם אָבָק הַמִּתַּמֵּר אַחַר פַּרְסַת הַסּוּס

וְעִם מַשַּׁב הָרוּחַ עַל רָאשֵׁי גְפָנִים

מְהֻרְהָרוֹת וְדוֹמְמוֹת, כְּפוּפוֹת וּבַחֲרָדָה

מַאֲהִילוֹת עַל אַשְׁכְּלוֹת זִיוָן הַמְעֻרְפָּל;

עֵת כָּל תָּא קָטָן בְּיֵשׁוּתֵךְ

יִקְרָאֵךְ לָקוּם וּלְתוֹךְ זֶה הַבֹּקֶר

לִנְסֹךְ אֶת צָהֳרֵי חַיַּיִךְ שׁוֹקְקִים –

בְּהַכְנָעָה רֹאשֵׁךְ הַרְכֵּן תַּרְכִּינִי

וְאֶת פַּעֲמֵי רַגְלַיִךְ הַכְּמֵהוֹת וְהַצְּמֵאוֹת

לְבֵין אַרְבָּעָה קִירוֹת צָרִים תָּשִׂימִי.

וְשָׁם, בְּתִקְתּוּק רָהוּט וּמְחֻצָּף שֶׁל מְכוֹנָה

אֶת חֲלוֹמֵךְ זֶה הַזּוֹעֵק וּמִתְיַפֵּחַ תַּחֲרִישִׁי,

וּבְמִסְפָּרַיִם גְּדוֹלִים וַאֲרֻכִּים

גִּזְרֵי הַבַּד בְּמַר לִבֵּךְ תִּזְלֹלִי…

וְיָדֵךְ בְּמֶתֶק נְקָמָה וּבְשִׂמְחָה לְאֵיד

אֶת חֶלְקַת הַבַּד הַמַּצְחִירָה גּוֹזֶרֶת,

כְּמוֹ הָיָה הַבַּד גְּזַר דִּין נִתַּן מֵעָל –

וְאֵין קוֹרֵעַ.

---

לָאֶחָד

מאת

פניה ברגשטיין

מַתַּת יַד טֶבַע מְפֹאָר וְאַכְזָרִי,

מַתַּת יַד טֶבַע הַמַּפְלָה בֵין אֲרָצוֹת לַאֲרָצוֹת:

לָאַחַת – גַּם רֶנֶן שֶׁל פְּלָגִים, גַּם צֵל שֶׁל יְעָרוֹת,

וְגַם צִנַּת לֵילוֹת וְגַם חֶלְקַת דְּשָׁאִים,

וְלַשְּׁנִיָּה – קְשִׁי סֶלַע וּמִדְבָּר, הָרִים קֵרְחִים וָחוֹל

וְזַעַם שֶׁל רוּחוֹת כּוֹוִים אוֹ מַקְפִּיאִים.

מַתַּת יַד טֶבַע וְגוֹרָל נָדִיב וְגַם כִּילַי,

מַתַּת יַד טֶבַע בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ מַפְלֶה:

לָאֶחָד – חֶלְקַת שָׂדוֹת פְּתוּחָה וְיָד פּוֹתַחַת תֶּלֶם,

וְזֹהַר אֳפָקִים עַל פְּנֵי לִילַךְ גְּבָעוֹת,

וְצַהַל הַשָּׁתִיל פּוֹרֵץ מִשְּׁחוֹר הָרֶגֶב,

וְזֶמֶר פְּרִי נִתָּק כָּבֵד מַעַל בַּדּוֹ – – –

וְלַשֵּׁנִי – כְּתָלִים צָרִים, סוֹגְרִים וַעֲגוּמִים,

תָּמִיד אוֹתָם כְּתָלִים, נוֹשְׂאֵי אוֹתָהּ עַצֶּבֶת…

לָאֶחָד – צַפּוֹת לְגִיל קָצִיר עַתִּיר זָהָב וְרֶנֶן,

שָׁזֹף בָּעַיִן מֶרְחַקִּים עִם שַׁחַר וְעִם עֶרֶב

וְהִשָּׁזֵף מִלַּהַט שֶׁמֶשׁ וּמִצְּרִיבַת קָדִים,

וְלַשֵּׁנִי – – –

בְּשַׂק חִטִּים מָלֵא, שָׂבֵעַ וּמְפֻטָּם

אֶת רֵיחַ הַזְּרִיעָה וְהַקָּצִיר הָרֵחַ,

כְּצוּד מִפִּי קוּנְכִית סְתוּמָה וּמְסֻגֶּרֶת

הֵד דְּכִי גַלֵּי הַיָּם זָרִים וּרְחוֹקִים.

---

תָּמִיד

מאת

פניה ברגשטיין

תָּמִיד לִשְׁזֹף בָּעַיִן אֶת אוֹתָם קִירוֹת,

לִסְפֹּג לְלֹא מָנוֹס אוֹתָם צְלִילֵי קוֹלוֹת,

אֲפִלּוּ אֶת אוֹתָם פָּנִים לַחֲזוֹת בְּלִי הֶרֶף,

וּלְהוֹסִיף לַחֲרֹז עַל פְּנֵי לִבְנַת בַּדִּים

אוֹתָן פְּנִינֵי תְפָרִים לְרִבְבוֹת הָאֲלָפִים,

וְדֶרֶךְ אֶצְבָּעוֹת קַלּוֹת, מְמֻכָּנוֹת

הַזְרֵם מִילִין וּפַרְסָאוֹת שֶׁל גְּלִילֵי בַדִּים,

וּשׁוּב בַּמַּחַט הַדַּקָּה וְהַמְקַפֶּצֶת לְגַמֵּא

מֶרְחַקֵּי שׁוּלַיִם אֲרֻכִּים וְנֶחְפָּזִים לִבְרֹחַ,

וּלְהַרְקִיד תָּמִיד אוֹתוֹ גַלְגַּל פָּזִיז וּמְמַהֵר…

וּלְהָצִיץ כְּמִמֶּרְחַק גְּבוּלֵי מַלְכוּת אַחֶרֶת

עַל אֵלֶּה שָׁם שֶׁיִּקְרְאוּ לַצֹּאן וּלְעֶדְרֵי בָקָר

בְּקוֹל רָוֶה וָרָם וּמְמֻשָּׁךְ,

וּבְהֵי־הֵי צָלוּל וּמְהַדְהֵד לַמֶּרְחַקִּים

יְגַלְגְּלוּם וְיַזְרִימוּם אֱלֵי מוֹצָא הַשַּׁעַר:

אֶל פֶּתַח כַּר יָרֹק וְרַעֲנָן,

אוֹ אֶל כִּבְשַׁן שָׁרָב אוֹכֵל וּמְסַנְוֵר –

אֱלֵי מֶרְחָק, אֱלֵי מֶרְחָב, אֱלֵי מִחוּץ לַשַּׁעַר.

וּכְמוֹ מִבַּעַד חַלּוֹן שֶׁל כֶּלֶא מְסֹרַג שְׂבָכָה –

הַמִּתְכַּוֵּן לִנְשֹׁם, לִסְפֹּג אֶל תּוֹךְ קַדְרוּת הַתָּא

עוֹד וְעוֹד מֵאוֹר, מִחוּץ וּמִמֶּרְחָב –

לִטְעֹם בִּלְבַד בְּהֶעָפָה שֶׁל עַיִן

מִצְּחוֹר כַּנְפֵי עוֹפוֹת הָרוֹחֲשִׁים מִמּוּל,

הַצּוֹבְאִים בְּגִיל צָמָא עַל כְּלֵי הַמַּיִם

וּבְרַעֲבוֹן חַיִּים גָּדוֹל, בּוֹלֵעַ כֹּל – עֲלֵי הַגַּרְעִינִים.

תָּמִיד כְּזֶה גַלְגַּל רָתוּם לִרְצוּעַת עֻלּוֹ הָעֲגֻלָּה

לָעוּג עוּגוֹת יָמִים, שָׁעוֹת וּרְגָעִים

עַל יַד אוֹתוֹ חַלּוֹן עִם סְתָו וְגַם אָבִיב

וְדַרְכּוֹ רַק אֶצְבְּעוֹת־מַבָּט דַּקּוֹת וַאֲרֻכּוֹת לִשְׁלֹחַ

אַחַר כָּל מְאֻשְּׁרֵי הַשָּׁם, אֲשֶׁר שׁוֹתִים מִזְּהַב הַשֶּׁמֶשׁ,

מֵרֶקַח זְרִיחוֹתֶיהָ וְנֶסֶךְ כָּל שְׁקִיעָה

בִּבְעִיטַת שְׂבֵעִים אוֹתָהּ וְלַהֲטָהּ…

וְאַחֲרֵי כָּל הַפּוֹסְעִים מֻכֵּי עִוְרוֹן שָׂבְעָם

עַל פְּנֵי שְׁבִילִים שְׁטוּפִים גַּלֵּי אוֹרָה

כְּבָנִים, כַּאֲהוּבִים, כְּנִבְחָרִים –

אַךְ זַעֲקַת מַבָּט אִלֶּמֶת וְקוֹבְלָה לִשְׁלֹחַ

בִּמְרִי שֶׁל אֵין־אוֹנִים, בִּצְרַב גַּעְגּוּעִים וּבִלְחִישַׁת קִנְאָה.

---

כְּנַף שִׁירָה

מאת

פניה ברגשטיין

לְאַפְלוּלִית דְּמוּמָה שֶׁל אַרְבָּעָה קִירוֹת –

מָגֵן נִלְעָג וְדַל מִשְּׁרַב הַשֶּׁמֶשׁ, מִצְּלִיפוֹת קָדִים –

לְמַחֲנָק עִוֵּר אָטוּם שֶׁל ד' עַל פְּנֵי ד'

יֵשׁ וְתֵרֵד קַלָּה וּמַרְנִינָה, מַצְהֶלֶת וּמְלַבֶּבֶת

בְּשׂוֹרַת חַסְדָּהּ הָרַךְ שֶׁל הַשִּׁירָה.

וְאָז שַׁחִים לְפֶתַע הַכְּתָלִים עֲלֵי רֹאשֵׁךְ

וְעֹקֶץ כֶּלֶא סָר, וְלַעֲנַת מַחֲנָק

מֵהֶם נִטֶּלֶת, פָּגָה וְאֵינֶנָּה.

שָׁחֹחַ אָז יִשַּׁחוּ עַל רֹאשֵׁךְ כִּמְצַפִּים, כִּמְחַפִּים,

כְּשׁוֹמְרִים עַל כָּל הֶעָפַת כָּנָף, עַל כָּל טִיסָה אֶל עָל,

וּמַצִּיבִים הַגְּבוּל בֵּינֵךְ לְבֵין זֶה שֶׁלְּמוּלֵךְ וּלְצִדֵּךְ

וְנִהְיִים שְׁקוּפִים לְמַבָּטֵךְ זֶה מְלַטֵּף הַמֶּרְחַקִּים:

מֶרְחַקֵּי אֶתְמוֹל רוֹמְזִים כְּחֻלִּים וּמַכְסִיפִים,

מֶרְחַקֵּי מָחָר גְדוֹלִים וְרֻדִּים וּמַזְהִיבִים,

מֶרְחַקֵּי חֲלוֹם יָשָׁן נִשְׁכָּח מֵאֵי יָמִים הֵגִיחַ

וּמֶרְחַקֵּי דִמְעָה אֵי אָז נָשְׁרָה בִדְמִי…

לַתִּקְתּוּק הַדַּק וּמְיַגֵּעַ, לַזִּמְזוּם הַמְמֻשָּׁךְ וְהֶעָגוּם

שֶׁל מְכוֹנַת תְּפִירָה – לִמְיֻדָּעָה זוֹ מִיָּמִים יָמִימָה –

יֵשׁ וְתִתְגַּנֵּב נְעִימַת פִּזְמוֹן שָׁכוּחַ מִן הַלֵּב,

פִּזְמוֹן יַלְדוּת נִשְׁכַּחַת, רְחוֹקָה וּמְפֻיֶּסֶת,

פִּזְמוֹן הָעֲיָרָה טוֹבְלָה בְּאוֹר אָבִיב.

זֶה זֶמֶר עֲיָרָה, אֲשֶׁר פָּרְקָה בְּמֶרְחַקֶּיהָ

אֶת כָּל “חַיָּב” רָבַץ עַל גַּגּוֹתֶיהָ הַנְּמוּכִים

וּמְאִירָה מֵאֵי מִשָּׁם רָחוֹק וּמְעֻרְפָּל

בַּטּוֹב מִמִּכְמַנֵּי יַלְדוּת וּבַמַּזְהִיר מֵאַבְנֵי חֵן שֶׁל זִכְרוֹנוֹת.

וְנֶחֱרָז פִּזְמוֹן עִם הַתִּקְתּוּק הַמִּשְׁתַּפֵּךְ רָהוּט

כְּזֶמֶר שֶׁל סִפּוּר יָשָׁן נוֹשָׁן, כְּאַגָּדַת קְדוּמִים

בְּפִיהָ הַמְזַמְזֵם קְצוּבוֹת שֶׁל סָבְתָא זְקֵנָה…

וְהַיָּדַיִם – שְׁתֵּי יָדַיִם מוֹלְקוֹת, נוֹקְמוֹת וּמַשְׁמִידוֹת

חֶלְקַת בַּדִּים צְחוֹרָה תְּמִימָה וּבְתוּלָתִית,

שְׁתֵּי יָדַיִם מְטִילוֹת גְּזֵרַת מִדָּה, מִסְגֶּרֶת וּגְבוּלוֹת –

יֵשׁ וּפִתְאֹם תַּחְלֵקְנָה עַל פְּנֵי הַבַּד הַמְרַשְׁרֵשׁ וְהַמַּבְהִיק

בְּלֶטֶף שֶׁל שִׁכְחָה, בְּמַגָּע סָתוּם וּמְעֻרְפָּל – – –

וּמִסָּבִיב הוֹלֶכֶת וְעוֹלָה, מַכָּה גַלִּים צְחוֹרִים וַעֲנֻגִּים

שִׁפְעַת בַּדִּים, רְצוּעַת לֹבֶן מִתְגַּלְגֶּלֶת מִתְפַּתֶּלֶת,

רְצוּעַת צַחַר מִתְקַפֶּלֶת וְרוֹבֶצֶת נִכְנַעַת אֶל הֲדוֹם רַגְלַיִם

כְּמַתַּת הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן הַמְטַהֵר, הַמְרַעֲנֵן וְהַמַּצְהִיל.

---

כִּי טוֹב

מאת

פניה ברגשטיין

וּבְהִתְגַּלְגֵּל טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם עַל שִׁמְשׁוֹת חַלּוֹן,

וּבְהִסְתָּעֵר הָרוּחַ בְּזַעְפָּהּ עַל כָּל מִשְׁכָּן וְעַל כָּל גַּג,

בְּהִסְתַּנֵּן הָאַפְרוּרִית הָעֲגוּמָה אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר –

כֹּה יִמְתְּקוּ וְכֹה יִיקְרוּ אַרְבַּעַת אֵלֶּה הַקִּירוֹת,

וְכֹה יֵחַם מֵהֲבֵל הַנְּשִׁימוֹת שֶׁבְּתוֹכָם.

תֵּחַם כֹּה וְתִיקַר כֹּה הַצְּפִיפוּת,

וְעַלִּיזוֹת וּבְטוּחוֹת תִּרְעַשׁ הַמְּכוֹנָה וְתַעֲנֶה בְּקוֹל

לְיִבְבוֹת הָרוּחַ הַפּוֹרְצוֹת בְּיִלְלָתָן הָעֲגוּמָה,

וּבְתִקְתּוּק זָרִיז וּמְזֹרָז, וּבְפִטְפּוּט עַלִּיז וּמְרַנֵּן

תַּכְרִיז:

"יֵשׁ בַּיִת וְיֵשׁ צֵל קוֹרָה לַנִּמְלָטִים מִגֶּשֶׁם,

יֵשׁ גַּג וְיֵשׁ תַּבְשִׁיל מַהְבִּיל לַחוֹזְרִים מֵהַשָּׂדוֹת

בְּבִגְדֵיהֶם דּוֹלְפֵי מִמַּיִם, בִּידֵיהֶם סְדוּקוֹת מִקֹּר וָרוּחַ.

דַּף סֵפֶר יֵשׁ וְצַחַר שֶׁל גִּלְיוֹן עִתּוֹן

מִתַּחַת לְעִגּוּל מְנוֹרָה לוֹעֶגֶת לַסּוּפָה – – –

יֵשׁ גַּג יִשּׁוּב בְּלֵב אֵימָה וָסַעַר,

יֵשׁ סַעַד סַף לְרֶגֶל עֲיֵפָה, כּוֹשֶׁלֶת וּקְפוּאָה – – –"

וְחֶסֶד רַחֲמִים עַל שְׁתֵּי כַפּוֹת יָדַיִם אָז צוֹנֵחַ,

וְחֶסֶד שֶׁל תּוֹדָה עוֹלֶה מִלֵּב אֶל עַיִן וְגָרוֹן.

וּלְלֹא קוֹל עוֹלֶה נִגּוּן סוֹלֵחַ

וּבְאֵלֶם, לְלֹא צְלִיל, הַנֶּפֶשׁ אָז תָּרֹן:

כִּי טוֹב בִּשְׁתֵּי יָדַיִם דַּלּוֹת וְחַלָּשׁוֹת

כִּי טוֹב בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת

הַעֲטוֹת מַלְבּוּשׁ עַל גֵּו אֲחוּז צִנָּה,

הַתְקֵן כָּל בֶּגֶד כַּגָּדוֹל וְכַקָּטָן בְּאַהֲבָה,

בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבִסְלִיחָה קוֹרֶנֶת.

הַשְׁחֵל כָּל חוּט בַּמַּחַט הַדַּקָּה

בְּכַוָּנַת יוֹצֵר עוֹלָם מִלֵּב הַתֹּהוּ;

וּבְשִׂמְחַת חוֹרֵשׁ אֶת אַדְמָתוֹ,

וּבְרִנַּת קוֹצֵר אֶת תְּבוּאָתוֹ זוֹהֶרֶת

לְאַחוֹת הַחֲלָקִים, וְהַקְּטַנִּים שֶׁבַּגְּזָרִים

לִשְׁלֵמוּת אַחַת נוֹשֵׂאת בְּשׂוֹרַת הַחֲמִימוּת

לְגוּף יָגֵעַ וְרוֹעֵד, לְגוּף אֲחוּז צִנָּה וָדֶלֶף.

כִּי טוֹב הַכְנֵס לַדַּק וְלַקָּטָן שֶׁבַּתְּפָרִים

כָּל רַחֲשֵׁי הַלֵּב חָרֵד לַמִּתְאַבְּקִים עִם סַעַר,

כָּל חֲמִימוּת דַּאֲגָתָהּ שֶׁל אֵם לִילָדֶיהָ

גְּדוֹלִים וַחֲסֻנִּים וְאַמִּיצִים אֲשֶׁר הוּטְלוּ

אֶל לֵב הָרוּחַ הַהוֹמֶה, הַמְעַרְבֵּל וְהַמַּצְלִיף – – –

כִּי טוֹב לִלְחשׁ בִּרְכַּת שָׁלוֹם בַּדֶּלֶף

אֶל הַקָּטָן וְהָאַחֲרוֹן שֶׁבַּכַּפְתּוֹר

אֲשֶׁר שׂוּמָה עָלָיו לִשְׁמוֹר עַל צַוָּארִים

שְׁזוּפִים, זְקוּפִים וִיקָרִים…

כִּי טוֹב עֲמֹד הָכֵן מוּל זַעַף רוּחַ וּמוּל סַעַר

בִּשְׁתֵּי כַפּוֹת יָדַיִם חִוְּרוֹת וְחַלָּשׁוֹת,

בִּמְלֶאכֶת עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת –

כִּי טוֹב!

תרצ"ו

---

הַקֵּן הַזֶּה...

מאת

פניה ברגשטיין

¹

(קְטָעִים)

טִפּוֹת שְׁעוֹת עָמָל, פַּלְגֵי יָמִים יִשְׁטֹפוּ,

נַחֲלֵי שָׁנִים זוֹרְמוֹת, אָצוֹת אֶל פִּי־הַיָּם –

צֹרְפוּ אַחַד אֶחָד, גָּאוּ עֲדֵי הֵקִימוּ

אֶת הַקֵּן הַזֶּה הוֹמֶה, בָּהִיר וָחָם.

גָּדוֹל אֵיתָן הַקֵּן עַל פְּנֵי מְרוֹם הַגֶּבַע,

מַשְׁקִיף לָעֲבָרִים בִּבְרַק חַלּוֹנוֹתָיו,

בְּצַחַר כְּתָלָיו, בִּשְׂדֵרָתוֹ מוֹרֶקֶת

וּבְאֹדֶם שֶׁל גַּגּוֹת צוֹפִים אֶל הַמֶּרְחָב;

אֶל עֵין הַזָּר יִתְגַּל הַקֵּן הַזֶּה לְפֶתַע

עָשִׁיר, בָּהִיר, שׁוֹקֵק, גָּדוֹל וּמְפֹאָר,

יַדְלִיק נִצְנוּץ קִנְאָה בְּתוֹךְ עָמְקֵי הָעַיִן

שֶׁל בֶּן־עֲרָב חוֹלֵף עַל פְּנֵי הַשְּׁבִיל הַצָּר.

יַצִּית בְּרַק הַחִדּוּשׁ וְזִיו שֶׁל תִּמְהוֹן פֶּלֶא

בְּעֵינֵי תַּיָּר מַשְׁקִיף עַל כֹּל תָּאֵב,

כְּרוֹצֶה לַחְשׂף מִכָּל זָוִית מַרְצֶפֶת

וּמִנִּי כָל רַעַף עַל פְּנֵי גַג שָׁלֵו –

אֶת פָּרָשַׁת כָּל הַתְּלָאוֹת וְכָל הַסֵּבֶל

שֶׁנִּלְווּ אֶל חֲלוּצִים עַל פְּנֵי דַּרְכָּם,

וְאוֹמֵר הַבְחֵן בִּקְלַף חָצֵר צוֹהֶלֶת

מֵאוֹתִיּוֹת הַ“יֵּשׁ” הַמִּתְהַוֶּה וָקָם…

הֲשָׁמַע אֵי מִי אֶת קוֹל רִשְׁרוּשׁ הַצֶּמַח

בְּנָבְטוֹ מִדֶּשֶׁן אֲדָמָה מַשְׁחִיר,

אִם צָדָה אֹזֶן מִי מֵהֵד רַחֲשֵׁי הַפֶּלֶא

עֵת סוֹד צְמִיחָה כָמוּס אֶת שִׁירָתוֹ יָשִׁיר?

הַהִקְשִׁיב הָעֵשֶׂב עֵת יִצְמַח עִם לַיְלָה

לְאַנְחַת אִוְשָׁה שֶׁל גִּבְעוֹלוֹ גָדַל,

וְאִם יוּכַל לָמֹד עִם אוֹר עוֹלֶה שֶׁל שַׁחַר

קוֹמָתוֹ הִזְקִיפָה, נִתְמַתְּחָה אֶל עָל?

וּצְבָא שִׁבֳּלֵי גִיל, גְּדֵלוֹת כֻּלָּן בְּקֶצֶב

אֶחָד, אָחִיד, מָלֵא, תָּמִיד בַּחֲבוּרָה –

הַאִם תֵּדַעְנָה מַה גָּדְלָה בָּן כָּל שִׁבֹּלֶת,

הֲתָחשְׁנָה כִּי גָדְלוּ כֻלָּן לְתִפְאָרָה?

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר פָּרֵט עַכְשָׁיו הַ“יֵּשׁ” זוֹרֵחַ

לְרִגְעֵי נְדֹד, לִשְׁעוֹת עָמָל וָעֹל;

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא וּלְגוֹלֵל כָּל כֹּתֶל

כִּירִיעָה שֶׁל כְּתָב הַיֶּגַע הַגָּדוֹל –

בּוֹ יְסֻפַּר עַל כָּל שְׁעַת חַמְסִין צוֹרֶבֶת,

עַל סֻלְּמוֹת פִּגּוּם הוּרְמוּ גֵאִים אֶל עָל,

עַל דְּלִי שָׁלוּחַ חִישׁ עִם אַפְרוּרִית הַטַּעַן

מִיָּד אֶל יָד נִמְתַּחַת בִּתְנוּפַת אֱיָל?

וְאִם תִּפְתַּח חֶלְקַת שֻׁלְחָן זוֹ מְשֻׁיֶּשֶׁת

אֶת פִּיהָ וּתְסַפֵּר עַל תֵּה לְלֹא סֻכָּר,

עַל צְנוֹן אֲשֶׁר תֻּבַּל בִּבְצָלִים וָזַיִת,

עַל מָרָק שֶׁלֹּא יָדַע מֵרֵיחַ שֶׁל בָּשָׂר?

וְטוּר הַחַלּוֹנוֹת בָּהִיר כֵּיצַד יָשִׂיחַ

עַל טֹהַר מִשְׁכָּנָם שֶׁל עַשְׂרוֹת הַטָּף,

עַל גַּגּוֹת צְרִיפִים דּוֹלְפֵי מָטָר בַּחֹרֶף

וְקַרְשֵׁי קִירוֹת צוֹרְבִים בִּימֵי שָׁרָב…

אֵלֶּה הַפָּנִים הַמְקֻמָּטִים מִשֹּׁזֶף,

הָעֵינַיִם הַשְּׁקֵטוֹת הַמַּבִּיטוֹת נִכְחָן –

הַתְּשַׁקֵּפְנָה עוֹד אֶת כָּל גַּלֵּי הָעֶצֶב,

כָּל הִבְהוּבֵי הָאוֹר, הֵצִיפוּ אִישׁוֹנָן?

וְהַשְּׂפָתַיִם הַקְּמוּצוֹת בְּהַחְלָטָה עִקֶּשֶׁת

הַאִם תַּפְטֵרְנָה עוֹד אֶת כָּל עֱזוּז הַשִּׁיר

מֵהֶן שָׁטַף נָטַף עַל הַשְּׁמָמָה דוֹמֶמֶת

וְקֶסֶם פִּרְיוֹנָהּ מִתְּנוּמָתוֹ הֵעִיר?

וְהָרַגְלַיִם שֶׁעָיְפוּ מִמְּסִלַּת הַיֶּגַע –

אֵיכָה תַּכִּיר בָּהֶן אֶת כָּל יְקוֹד הָאֵשׁ

אֲשֶׁר חָצְבוּ עַזּוֹת עַל רֹאשׁ כָּל הַר וָסֶלַע

בְּמַעְגָּל שֶׁל הוֹרָה טָס וּמִתְגָּעֵשׁ?

הַשָׁמְעָה אֵי־אֹזֶן אֶת רִשְׁרוּשׁ הַנֵּבֶט,

הַהִקְשִׁיב גִּבְעוֹל לְרַחַשׁ צְמִיחָתוֹ,

וְאִם יָדַע קְהַל הַשִּׁבֳּלִים אֲשֶׁר הִגְבִּיהַּ

מַה גָּדְלָה פְאֵר, הִזְקִיפָה קוֹמָתוֹ? – – –

כַּךְ הוֹלֵךְ קָהָל עַלִּיז, צָפוּף זוֹרֵחַ

וְהוֹפֵךְ שֵׂיבַת זָהָב בְּשֵׁלָה, בָּרָה,

וּמֵזִין עֵינוֹ, שָׁם, בְּחֶלְקָה נוֹבֶטֶת

שֶׁל שְׁתִילָה עוֹלָה רַכָּה וּצְעִירָה…

כַּךְ הוֹלֵךְ מַבְשִׁיל שְׂדֵה רָאשִׁים בַּשֶּׁמֶשׁ

בְּכֶסֶף שֶׁל שֵׂיבָה נוֹשֵׂאת בִּרְכַּת יְבוּל

וּמַרְכִּין אֶת זֹהַר מְלִילוֹתָיו בְּשֶׁקֶט

לִקְרַאת שְׁעַת קָצִיר תּוֹבִיל אֶל קַו הַגְּבוּל…

---

אוֹתָם אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ בּוֹא

מאת

פניה ברגשטיין

אוֹתָם אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ בּוֹא אֶל הַשְּׁמָמָה הַזֹּאת

לְהַפְרִיחָהּ בְּגִיל גַּנִּים, לְהַלְבִּישָׁהּ שָׂדוֹת –

זָכְרוּ עוֹד אֶת מַרְאֵה הַנּוֹף וְהוּא שָׁחוּם מַשְׁמִים,

שָׁזוּר מַטְוֵה דַרְדַּר וָקוֹץ כְּיָם קְפוּא גַלִּים;

אֲשֶׁר מִתַּחַת לְכָל עֵץ שׁוֹפֵעַ קֹר צְלָלָיו

אִתָּם הֵבִיאוּ זִכְרוֹנוֹת עַל שְׁתִיל רִאשׁוֹן עָנָו,

כָּל אֵל בֵּינוֹת קִירוֹת בָּתִּים גְּבוֹהִים, קְרִירֵי בֶּטוֹן

וְשְׂאוּ אֶת זֵכֶר הִמָּתַח הָאֹהֶל הָרִאשׁוֹן;

אוֹתָם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁכֹּה הִקְדִּימוּ אֶת בּוֹאָם –

הֵן כָּל טִפַּת זֵעָה שָׁפְכוּ צוֹהֶלֶת לִקְרָאתָם

מִתּוֹךְ צְבָא שִׁבֳּלֵי זָהָב וּמִזְּקִיפוּת גִּבְעוֹל –

זֶה אֵגֶל שֶׁל זֵעָה מְלוּחָה דָּלוּחַ וְעָגֹל

אֲשֶׁר בְּהִשְׁתַּנּוּת פְּלָאִים הָפַךְ יָרָק וָפָז – – –

כָּל אֵלֶּה רִאשׁוֹנִים לָבוֹא, אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אָז –

בְּכָל קַמְטוּט בִּקְלַף עוֹרָם שָׁמוּר הֵד זִכָּרוֹן

וְכָל אֶחָד מֵהֶם בִּרְמַ“ח וּשְׁסָ”ה מַתְחִיל, רִאשׁוֹן.

כָּל אֵל שֶׁאֵחֲרוּ לָבוֹא, שֶׁבָּאוּ אַחֲרוֹנִים

פְּגָשׁוּם בַּכֹּל קִירוֹת צַחִים בְּטוּחִים וְאֵיתָנִים,

וְצֵל חֻרְשָׁה אָפֵל עָבוֹת עַל לְחִי הַמִּדְרוֹנִים,

וְיַם גַּלֵּי כְרָמִים עוֹלִים שׁוֹפְעִים עוֹלִים בְּיַרְקוּתָם

וְזִיו שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים צוֹהֵל בְּאֹדֶם גֵּא וָחָם – – –

פְּנֵיהֶם שֶׁל אֵל הִקְבִּיל הַכֹּל פּוֹרֵחַ וְצוֹהֵל,

חִכָּה לָהֶם הַכֹּל מוּכָן מַבְהִיק אוֹרוֹת וָצֵל.

וְהַמִּטְעָן הַדַּל מְאֹד אֲשֶׁר הוּבָא אִתָּם,

אֲשֶׁר הֻפְשַׁל עַל הַכָּתֵף בְּהַפְלִיגָה בַּיָּם,

מִטְעָן שֶׁל חִפָּזוֹן בּוֹעֵר לַגִּיעַ אֶל הַחוֹף

וְחֶלְקָתוֹ שֶׁל עֹרֶף רַךְ אֶל קְשִׁי הָעֹל לָכֹף;

אוֹתוֹ מִטְעָן שֶׁל “חֲדָשִׁים”, שֶׁל מִצְטָרְפִים לַסָּךְ

פִּתְאֹם כָּל כַּךְ דָּלַל, קָטֹן, עָלוּב הָיָה כָּל כָּךְ

לְנֹכַח זִכְרוֹנוֹת עָלוּ בְּפִי הָרִאשׁוֹנִים

בִּשְׁעַת עַרְבִּית שְׁקֵטָה קְרִירָה שֶׁל נִים וְשֶׁל לֹא נִים…

עַל פְּנֵי סַפְסָל לְאֹרֶךְ קִיר לָבָן וּמְנֻמְנָם

עֲמוּס צִלְלֵי כָתֵף וָרֹאשׁ אֲפִיק סִפּוּר זָרַם.

יְמֵי כִבּוּשׁ רִאשׁוֹן עָלוּ מֵהַשָּׁנִים הָהֵן,

וּפְנֵי וָתִיק אֲשֶׁר קָמְלוּ הוּצְפוּ בְּזֹהַר חֵן.

וַיִּמָּתְחוּ קוּרֵי יָמִים עַל נוּל הַזִּכְרוֹנוֹת,

נִתְמַתְּחוּ בִּשְׁתִי וָעֵרֶב מְגֻוַּן שִׁבְרֵי אוֹרוֹת,

וְהִשְׂתָּרְגוּ, הָיוּ אֶחָד עִם לַיִל מִסָּבִיב.

וּבָעֵינַיִם זִיק הֻצַּת, הִפְצִיעַ נֹגַהּ שְׁבִיב

שֶׁל מִין תַּרְעֹמֶת וְקִנְאָה סְתוּמָה בְּלֵב “חָדָשׁ”

בְּאֵלֶּה שֶׁזָּכוּ לִרְדּוֹת שֶׁל יְמֵי בְרֵאשִׁית הַדְּבָשׁ,

זָכוּ פַלֵּחַ לֵב שָׂדֶה בַּתֶּלֶם הָרִאשׁוֹן

וְעַל גְּרָנוֹת גְּדוּשׁוֹת זָהָב אֶת שִׁירֵיהֶם לָרֹן…

וּמִין טִינַת רִטּוּן קַלָּה, סְתוּמָה בְּלֵב וָתִיק

אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים עָבְרָה כְּחוּט שָׁנִי דַּקִּיק,

תַּרְעֹמֶת־מָה עַל “חֲדָשִׁים” שֶׁכֹּה זָכוּ מַהֵר

מִן הַמּוּכָן לְהֵהָנוֹת כְּמוֹ מִן הַהֶפְקֵר.

עַל פְּנֵי סַפְסָל לְאֹרֶךְ קִיר מוּל אֹפֶק מְעֻלָּף,

עֲמוּס כּוֹכְבֵי זָהָב שׁוֹתְקִים אֲפִיק סִפּוּר שָׁטַף.

עָבַר דִּלֵּג עַל הַגָּדֵר וְהַשָּׂדוֹת לִטֵּף

וּבֵין שְׂדֵרוֹת מַאֲפִילוֹת כְּגַחְלִילִית הִבְהֵב;

עָבַר, פָּסַח עֲלֵי גְדֵרוֹת וְעַל בְּרִיחִים לָרֹב,

חָשַׂף דַּפִּים טְבוּלֵי אוֹרָה שֶׁלֶּעָבָר קָרוֹב,

שֶׁל אוֹתָם לֵילּוֹת טוֹבִים כְּשֶׁמַּפְלִיגִים הָיוּ

אֶל עֹמֶק שֶׁל חָצֵר עוֹטָה סוֹדוֹת שֶׁל הִיא וָהוּא.

מִשָּׁם אֱלֵי שְׂדֵרַת בְּרוֹשִׁים זוֹקֶפֶת צַמָּרוֹת

וְאֶל בֵּינוֹת גַּלֵּי גְפָנִים צְלָלִים מְנֻמָּרוֹת…

וְשָׁם הָיָה רַק לַיִל עֵד לְלַחַשׁ מְגֻמְגָּם

וְרַק הַחֹרֶשׁ הַסָּמוּךְ הִקְשִׁיב לְשִׁיר הַדָּם.

וְאָז שָׁתוּ שִׂפְתֵי יְקוֹד עִם נֹפֶת מִיץ עֵנָב

אֶת מֶתֶק הַחֶמְדָּה טְבוּעָה עַל פֶּה אֲשֶׁר אָהַב.

וּבְשֶׁפַע תַּלְתַּלִּים סְתוּרִים תּוֹךְ גִּפּוּפֵי חֶמְדָּה

קְטֹן עָלֶה בּוֹדֵד מַחְרִישׁ כְּעֵד אִלֵּם נִתְקַע,

זֶה עֵד קָטָן אֲשֶׁר הָיָה לְזֵכֶר מְעוֹרֵר

לַצּוֹעֲדִים דְּבוּקֵי חִבָּה אֶל עֵבֶר הֶחָצֵר

מַלְבֶּנֶת אֹהָלִים נָמִים בְּאוֹר יָרֵחַ תָּם

הַמִּתְבּוֹנֵן וּמַחֲרִישׁ, צוֹפֵן אִתּוֹ סוֹדָם…

---

שׁוֹמֵר

מאת

פניה ברגשטיין

הַיָּד בִּתְנוּפַת הַמַּעְדֵּר לֹא אֻלָּפָה,

כָּתֵף לֹא שֻׁזְּפָה בְקַרְנֵי הַשָּׁרָב,

חוֹגְרוֹת כַדּוּרִים וְרוֹבֶה תַעֲמֵסְנָה

וְיוֹצְאוֹת עִם הַלֵּיל לַשְּׁמִירָה, לַמֶּרְחָב.

הָרַגְלַיִם קְשִׁי רֶגֶב שָׂדֶה לֹא יָדָעוּ,

לֹא הִלְּכוּ בַטּוּחוֹת בְּצַד תֶּלֶם נִמְתָּח,

פּוֹסְעוֹת כְּתוֹהוֹת מוּל קָמָה מְנוֹעַעַת

מְלִילוֹת זָהָבָהּ בִּתְפִלָּה לַמִּזְרָח.

הַשָּׂדוֹת, הַשְּׁבִילִים, הָעֵצִים וְהַשִּׂיחַ,

חֲדָשִׁים לְאוֹר יוֹם, – עִם הַלַּיִל מְאֹד

מִתְנַכְּרִים לֶחָדָשׁ הַיּוֹצֵא עִם הָעֶרֶב

לְאָרְכָּהּ שֶׁל גָּדֵר לְהַלֵּךְ וְלִצְעֹד.

נִפְתָּחִים לִקְרָאתוֹ הַשָּׂדוֹת עַד הָאֹפֶק,

וּשְׁדֵמוֹת שֶׁעָטוּ צְעִיפֵי חֲשֵׁכָה

מְטִיחוֹת אֶת זְהַב קָמָתָן הַמַּבְשֶׁלֶת

אֶל נֹכַח פָּנָיו כִּבְמִין תּוֹכֵחָה.

נִצָּב לְעֻמַּת הַיִּפְעָה הַפּוֹרַחַת

זֶה צֵל הַשּׁוֹמֵר מְבֻיָּשׁ וּמְבֻטָּל,

מֻצָּג כִּכְלִי רֵיק מוּל תְּנוּפָה מְנַצַּחַת

שֶׁל חָרִישׁ וְאָסִיף הַחוֹזְרִים בַּגַּלְגַּל…

וְהָיָה צְרוֹר יָמָיו שֶׁחָלַף שָׁם, מֵעֵבֶר,

כְּמָרוּט מִנִּי כָּל נִזְרֵי פְאֵר וָעֶדִי

לְמַרְאֵה הַסְּלָעִים שֶׁעָטוּ צִנַּת יַעַר,

לְנֹכַח בַּדִּים רוֹחֲשֵׁי סוֹד בִּדְמִי…

כַּךְ עַל גְּבוּל זוֹ גָּדֵר הַמְסַמֶּרֶת חוּטֶיהָ,

מְתוּחִים בֵּין מֶרְחָק מַאֲפִיל מֵעֶבְרָם

לְבֵין חַלּוֹנוֹת עֲטוּפֵי שְׁחוֹר וָרֹגַע

שֶׁל בַּיִת וָקֵן נִשְׁתַּתֵּק וְנִרְדָּם;

כַּךְ בְּלֵב יָם אָפֵל שֶׁל דְּמָמָה מִתְנַשֶּׁמֶת

יִסְתּוֹפֵף צֵל שׁוֹמֵר עֲרִירִי וּמְבֻדָּד,

שֶׁיָּצָא עַל חוּטֵי הַמַּחְשָׁךְ וְהַלַּיִל

כָּל צֵל וְרִשְׁרוּשׁ לַחֲרֹז בַּל יֹאבַד.

וּמֵאוֹת שֶׁל עֵצִים אַדִּירֵי הַצַּמֶּרֶת,

גְּזָעִים מַזְקִיפִים אֶת עֲטֶרֶת עֶדְיָם,

בִּלְבַב עֲלָטָה מַקְדִּירָה וְגוֹבֶרֶת

עָלָיו הָאֶחָד מַשְׁלִיכִים יְהָבָם.

שׁוֹקֵעַ גַּבּוֹ הַצָּעִיר תַּחַת נֵטֶל

גּוֹרַל אִילָנוֹת בַּעֲבִי חֲשֵׁכָה,

וְכוֹרְעִים כָּל רִגְעֵי הַשְׁמִירָה בְלֵב לַיִל

מִמַּשָׂא שֶׁל שָׁנִים לְגִדּוּל וּצְמִיחָה…

שׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹת פְּחָדָיו צֵל הַלַּיִל

זוֹמְמוֹת וְאוֹרְבוֹת בַּמֶּרְחָב הַמַּחֲרִישׁ,

אֶל סְבִיבוֹ דֹק קוּרֵי מַבָּטִים טְוּוּיֵי־קֶשֶׁב

תּוֹלֶה הַשּׁוֹמֵר מַעֲשֵׂה עַכָּבִישׁ.

עַל עֵץ וְגִבְעוֹל, עַל עָנָף וְשִׁבֹּלֶת

בִּצְעִיף טְווּי־חוּטֵי־מֶבָּטָיו יְחוֹפֵף,

וְרֶשֶׁת קוּרֵי הַקְשָׁבָה מְסֹרֶגֶת

יִפְרֹשׂ עַל פְּנֵי יָם הַדְּמָמָה הָאוֹרֵב.

בְּסִבְכֵי זוֹ רִשְׁתּוֹ כָּל אִוְשָׁה מְעֻמְעֶמֶת,

כָּל הֵד בְּמִכְמֶרֶת נִפְלֵאת זוֹ יָצוּד,

וּבְחַכַּת מֶבָּטוֹ מִמְּצוּלָה מַעֲמֶקֶת

אַף צִלּוֹ יַעֲלֶה שֶׁל הַצֵּל הֶחָשׁוּד…

וְהוֹפְכִים מֶבָּטָיו אֶצְבָּעוֹת וְיָדַיִם,

מִתְמַשְּׁכִים לַמָּרוֹם, מַבְקִיעִים אֲדָמָה,

וְעִם קְהַל אִילָנוֹת שָׁרָשִׁים יַעֲמִיקוּ

וְאִתָּם קוֹמְמִיּוּת יִזְדַּקְפוּ בָרָמָה.

וְהוֹפְכִים בְּעֵינָיו הַגְּזָעִים שֶׁהִזְקִיפוּ

רַכִּים כִּשְׁתִילִים אַךְ הוּבְאוּ לַגּוּמוֹת,

וּשְׂדֵה הַקָּמָה הַמַּבְשִׁיל עַד הָאֹפֶק –

כְּזֶה אַךְ נִזְרַע וּמַבְטִיחַ לִנְבֹּט…

יֶחֱרַד לְבָבוֹ לַזְּרָעִים שֶׁנִּטְמָנוּ

בַּחֵיק הַלֵּילִי הֶעָמֹק וּמַשְׁחִיר,

מִבְּלִי דַעַת אִם חֶסֶד מַדְשִׁיא וּמַצְמִיחַ

יַנְבִּיטֵם מִן הַצֵּל נֹכַח שַׁחַר מַבְהִיר;

אִם יָגִיחוּ רָאשֵׁי הַיַּרְקוּת הַמְחֻדֶּשֶׁת

מִקַּרְקַע עֲרָפֶל אַוְרִירִית וְשׁוֹקְעָה

וְיָצוּפוּ בְזֹהַר קָמָה מִתְעוֹרֶרֶת

עַל פְּנֵי מְצוּלַת דִּמְדּוּמִים עֲמֻקָּה…

כַּךְ יַרְחִיב בְּעֵינָיו הַגּוּמוֹת שֶׁבָּאֹפֶל

וְיִנְעַץ אִילָנוֹת אֶל תַּלְמֵי הַדְּמָמָה,

וְיִכְרֹת אֶת בְּרִיתוֹ עִם בְּרֵאשִׁית מְפַעֶמֶת

שֶׁל שׁוֹתְלִים רִאשׁוֹנִים עַל אַדְמַת הַשְּׁמָמָה.

כַּךְ יִשְׁתֹּל כָּל אִילָן וִילַוֶּה קְטֹן כָּל צֶמַח

עֶרֶב עֶרֶב לַשְּׁחוֹר בִּנְשִׁימָה מַרְטִיטָה,

וּבְלֵב מִתְפָּעֵם יִפְקְדֵם עִם הַשַּׁחַר –

אִם מָלְאָה, אִם שָׁלְמָה מֵחֵיק לֵיל הַנְּבִיטָה…

---

יְעָרוֹת

מאת

פניה ברגשטיין

שְׁמָמוֹת אֲשֶׁר כָּמְהוּ לְצֵל עָמֹק רוֹגֵעַ,

סְלָעִים אֲשֶׁר הִבְהִיקוּ מוּל הַשֶּׁמֶשׁ בְּלָבְנָם

וְדוֹרוֹת עֲלֵי דוֹרוֹת תָּבְעוּ מִכְּחֹל הַשַּׁחַק

וּמִכָּל אֲשֶׁר נִתְעָה אֱלֵי גְבוּלָם,

אֶת עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל קֵרְחוּתָם הַמְיֻתֶּמֶת

וְכִפּוּרִים לְעֵירֻמָּם סְפוּג הַשְּׁכֹל –

חָלְמוּ שָׁנִים עֲלֵי שָׁנִים עַל יַעַר

מִתְנוֹעֵעַ וְלוֹחֵשׁ אֶת שִׂיחָתוֹ אֵין קוֹל.

שְׁמָמוֹת חָלְמוּ עַל חֹסֶן גֶּזַע

וּצְרַב הַחוֹל – עַל קְטִיפַת אֵזוֹב,

וְעַל גַּבָּם מֻכֵּה שָׁרָב וָיֶגַע

חָזָה אָדָם בְּדִמְדּוּמֵי מַכְאוֹב

הֲמֻלָּה שֶׁל צַמָּרוֹת נָעוֹת בָּרוּחַ

וּמַקְהֲלוֹת כָּנָף עִם הַזְּרִיחָה,

וְאַפְלוּלִית כֵּהָה קְרִירָה וּמְרַצֶּדֶת

בְּבַהֲרוֹת זָהָב קַלּוֹת הַמְּשׁוּבָה…

וַיַּקְשֵׁב אָדָם לְשִׁמְמַת הָעֶצֶב,

וּגְבָעוֹת פָּתְחוּ גוּמוֹתֵיהֶן לִרְוָחָה,

וְגַמָּדֵי שְׁתִילִים מְרוֹנְנֵי הַיֶרֶק

נִתְקְעוּ בַּשְּׁחוֹר בִּנְכוֹנוּת בִּטְחָה…

וַיֶּחֱזֶה אָדָם בְּדִמְיוֹנוֹ זוֹרֵחַ

אֶת הַחֹרֶשׁ מִתְלַחֵשׁ זָקוּף גֵּאֶה,

וְהַמִּדְרוֹן שָׁקַע בְּזִכְרוֹנוֹת נֵעוֹרוּ

עַל מֶרְחַקֵּי עָבָר שֶׁשּׁוּב הָיוּ הוֹוֶה.

שָׁנָה, שָׁנָה, וְעוֹד נָקְפוּ שְׁנָתַיִם,

וְהַשְּׁתִילִים אֲשֶׁר לֻטְּפוּ בָּאֶצְבָּעוֹת

וּמֻלְּאוּ בְּהַקְפָּדָה אֶחָד בַּל יֵעָדֵר בָּם –

הָפְכוּ גְזָעִים מַעֲטִירֵי נוֹף הוֹד.

נִפְתַּר חֲלוֹם דּוֹרוֹת שֶׁל סֶלַע

בַּיָּרֹק הָרַךְ עוֹלֶה וּמְשַׂגְשֵׂג

וַחֲזוֹן אָדָם בַּעֲמָלוֹ כּוֹרֵעַ

עָטָה מִזִּיו הַנֹּפֶשׁ הַחוֹגֵג.

וְהַבַּדִּים טֻפְּחוּ בַּחֲרִיצוּת כַּפַּיִם,

נוֹפִים אֲשֶׁר הֻשְׁקוּ בְּנַהֲרוֹת חִבָּה,

יִשְׂאוּ אֶת תּוֹדָתָם הַמְּצִלָּה וְהָרוֹחֶשֶׁת

לִקְרַאת כָּל צַעַד מִתְקָרֵב וָבָא.

רָצֹה יִרְצוּ עֵצִים אֶת גְּמוּל הַצֵּל הַשְׁפִּיעַ

עַל כֹּל שֶׁעֲלֵיהֶם בַּחֲרָדָה גָּחַן,

לַטֵּף רָאשִׁים בִּכְנַף יַרְקוּת מַרְגַּעַת

וּבְאִצְטְרֻבְּלֵי יָרָק וָחוּם לְשַׁעַשְׁעָם.

לְרֶגֶל צְעִירָה, קַלַּת קְפִיצָה וָדֶלֶג

יִשָּׂא נַפְשׁוֹ לַשָּׁוְא הַחֹרֶשׁ הַמַּשְׁמִים,

אֶל עֵבֶר הַבָּתִּים הַמְגֻדָּרִים מִנֶּגֶד

יִשְׁטַח אֶת כַּפּוֹתָיו בְּלַחַשׁ תַּחְנוּנִים.

בְּרַחֲשָׁן הַקַּל עַל עֶלְבּוֹנָם יִקְבֹּלוּ

מַחֲטֵי־עָלִים נוֹשְׁרוֹת בִּדְמִי מֵעָל,

זְרִיחָה תִּרְדֹּף שְׁקִיעָה כְּמוֹ בְמַחֲרֹזֶת

וְאֵין מַגִּיעַ הֵד לְזֵכֶר צַעַד קַל…

וְאַךְ אֶבְרַת זַרְקוֹר מֵאֲפֵלָה נִשְׁלַחַת

תַּצִּית הַצַּמָּרוֹת בְּאֵשׁ הָאִזְמָרַגְד,

וְאֶל הַשְּׁחוֹר תַּחְלִיק קַלָּה וּמִשְׁתַּמֶּטֶת

מִגִּפּוּפֵי נוֹפִים פּוֹשְׁטִים אֵלֶיהָ בַּד…

* * *

לֵב יַעַר מִתְפַּלֵּל עַל צַעֲדֵי רַגְלַיִם

יָעִירוּ הַגְּזָעִים שְׁקוּעִים בַּחֲלוֹמוֹת,

וְהַשְּׂדֵרוֹת כְּמֵהוֹת לְצֵל אָדָם רוֹגֵעַ

לְאָרְכָּן יֵצֵא לְהִתְהַלֵּךְ שְׁלֵווֹת.

רוֹמְזִים סִתְרֵי כְרָמִים בְּדִמְמַת הַלַּיִל

לָבוֹא אֱלֵי עָמְקֵי אֲפֵלָתָם עָבָה

וְשָׁמָּה לְבָרֵךְ בִּרְעִידַת שְׂפָתַיִם

צְמֵאוֹת וַחֲרֵבוֹת עַל כּוֹס הָאַהֲבָה.

הַכֶּרֶם וְהַגַּן, הַשְׁבִיל וְגַם הַחֹרֶשׁ

הַצְּמֵאִים לְהֵד וְרַחַשׁ מְעוֹרֵר –

אֲבֵלִים לְנֹכַח מַחְרְזוֹת הַצַּעַד

שֶׁנִּתְּקוּ עַל גְּבוּל מָתוּחַ שֶׁל גָּדֵר…

אוֹתָם הַצְּעָדִים אֲשֶׁר יִשְׂאוּ בְאֵלֶם

עַל כָּל שְׁבִילֵי הַיּוֹם אֶת קֶסֶם עֶרְגָּתָם,

וְעִם שְׁקִיעָה יָשׁוּבוּ עֶרֶב, עֶרֶב

אֶל הַסְּגוֹר הַמְגֻדָּר וְהַמֻּתְחָם;

כָּל אֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים אִתָּם אֶת לַהַט

נְעוּרֵיהֶם עָצוּר כָּבוּל בִּשְׁבִי עוֹרְקִים,

וּמַצְלִיבִים מֵעַל לְמֶרְחַקֵּי יוֹם טֹרַח

מֶבָּטֵיהֶם הַשּׁוֹאֲלִים וּמִתְרַפְּקִים;

הַנּוֹשְׂאִים אֶת גִּיל עֲלוּמֵיהֶם זוֹרֵחַ

מְלַבְלֵב צוֹהֵל בְּחֶסֶד אֲבִיבָם

חִוֵּר וְנֶחֱנָק בִּסְגוֹר כַּפּוֹת יָדַיִם,

לָחוּץ וּמְפַרְפֵּר בְּכֶלֶא לְבָבָם –

בִּנְדוּדֵי צַעֲדֵיהֶם הֵן יְבַקְשׁוּ מִזְבֵּחַ

לְנֶסֶךְ חִבָּתָם אֵי יְחַכֶּה בָדָד – – –

לְאֵלֶם וּבְדִידוּת תִּכְמַהּ שְׁעַת הַחֶסֶד,

זוֹ שְׁעַת הָרַחֲמִים גּוֹלָה לְלֹא מִקְלָט…

זוֹ שְׁעַת הַטַּל שֶׁבְּחַיֵּי אֱנוֹשׁ מוֹזֶגֶת

אֶל כּוֹס יָמִים יָבוֹאוּ אֶת יֵין כָּל הַיְקָר –

לְלֹא הֶפְסֵק נִרְצַחַת וְנִגְזֶרֶת

בְּסַיִף שֶׁל זַרְקוֹר בּוֹלֵשׁ חָצוּף וָקָר.

וְצִיץ דִּמְמַת יִחוּד עֲנֹג גִּבְעוֹל וָפֶרַח

בְּצַעֲדֵי שׁוֹמֵר סוֹבֵב הוֹלֵךְ נִרְמָס – – –

זֶה הֵד פְּסִיעוֹת שׁוֹמֵר הַמְשַׁלֵּם הַמַּס

לִשְׁחוֹר הַלֵּיל אוֹרֵב מִנִּי כָּל עֵבֶר

בְּצִמְאוֹן רוֹצְחֵי אָדָם וּשְׁתִיל וָרָז.

בציר: ג

מאת

פניה ברגשטיין

---

הַגָּדַת יְעָרוֹת

מאת

פניה ברגשטיין

¹

“מאות ילדים, בהם תינוקות בני 2–4 שנים, הובאו ברכבת לגבול הולאנד ע”י אנשי פלוגות הסער והושארו לבדם – ללא מזון ומדריך – תועים ביערות הגבול ההולאנדי…"

(מתוך העתונות)

יֶשְׁנָם יְעָרוֹת, אֵי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל

רְחוֹקִים עֲבֻתִּים, כִּבְדֵי צֵל וּדְמָמָה,

עֲלֵי אַדְמָתָם אֶת רַגְלִי מֵעוֹדִי

לֹא הִצַּגְתִּי בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים עוֹמֵמָה.

הָיוּ יְעָרוֹת אֲפֵלִים בַּמֶּרְחָק

שֶׁל יְמֵי הַיַּלְדוּת שֶׁהִרְחִיקוּ נְדֹד,

כְּטוּס וּדְאוֹת וְהִסּוֹג הָאִשִּׁים

בַּחֲלֹף הַמַּסָּע עַל בָּתֵּי נְתִיבוֹת.

יַעֲרוֹת אַגָּדָה רְחוֹקִים, עוֹטֵי צֵל,

מַה פְּרָחִים הִצְמַחְתֶּם אֵי מֵחֵיק הָאֵזוֹב,

מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לְמִקְהַל צִפֳּרִים,

שֶׁהִצְהִילוּ בָכֶם וְהִרְחִישׁוּ כָּל נוֹף?

לֹא יִשְׁרֵי גְזָעִים הֵם, עֲצֵי יַעֲרִי,

עֲמֻקִּים וּסְבוּכִים הֵם, כְּלִילֵי אֵימַת הוֹד,

וּלְשָׁם אֲשַׁלַּח אֶת בְּכוֹרֵי חֲלוֹמִי

בְּלֵב יַעַר אֹפֶל לָשׂוּחַ, לִתְעוֹת.

לִפְגּשׁ בּוֹ אוּלַי בְּבִקְתַּת הָרְקִיקִים

שֶׁל סַבְתָּא יַגָּה עַל כַּרְעֵי תַרְנְגוֹל,

לְבַקֵּשׁ בֵּין גְּזָעִים עֲטוּפֵי צִלְלֵי עַד

אֶת עִקְּבוֹת מַכְתְּשָׁה שֶׁחָלַף עַל מִשְׁעוֹל…

לְשָׁם טוֹב הָרֵץ צִיר דִּמְיוֹן קַל מִצְעָד,

לִפְקֹד מְעָרוֹת וְשִׂיחִים לוּטֵי סוֹד,

לְגַלּוֹת עֲקֵבוֹת לְרַגְלָם קַלִּילָה

שֶׁל אַנְדֶּרְסֶן, גְּרִים וְשֶׁל עוֹד וְשֶׁל עוֹד…

מִכָּל אַגָּדוֹת הַיַּלְדוּת הָרַבּוֹת

לֹא חָוְרָה הָאַחַת, עַל פָּעוּט שֶׁתָּעָה

וְנָפַל אֶל יְדֵי מְכַשֵּׁפָה אֲיֻמּוֹת,

וְחַיָּיו לוֹ תְלוּיִים כְּעַל חוּט שְׂעָרָה.

וְהַלֵּב כְּמֵאָז מִתְפָּעֵם בְּאֵימָה

וּבְתִקְוָה מַרְטִיטָה וְנוֹסְכָה בִטָּחוֹן

כִּי זַמֵּן יִזְדַּמֵּן הַזָּקֵן טוֹב הַלֵּב,

וְהַפְּקַעַת תִּמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן.

עַל שְׁבִילֵי יַעֲרִי הַסְּפוּגִים פְּחָדִים

מְצַפֶּה נֵס עוֹלָם מְלַבֵּב וּמֻפְלָא,

לִמְחוֹת אֶת דִּמְעַת הַנּוֹדֵד הַקָּטָן,

וּבִכְנַף הַדְּבוֹרָה הוֹצִיאוֹ לַמְּסִלָּה.

בְּעָמְקֵי יְעָרוֹת נְטוּעֵי הַיַּלְדוּת

לְצַד כָּל אֵימָה לִבְלְבוּ נִפְלָאוֹת,

וְסוֹפוֹ שֶׁל סִפּוּר מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁאִיר

אֶת הַיֶּלֶד עָזוּב בְּמַחְשַׁךְ יְעָרוֹת…

*

בְּיִפְעַת יְעָרוֹת נְטוּעֵי הַיַּלְדוּת

יַד כּוֹרֵת אַכְזָרִית וְחוֹטֶבֶת נִתְּנָה,

וְסוֹפוֹ שֶׁל סִפּוּר, עַל הַיֶּלֶד, חָזַר

לְבֵית אֲבוֹתָיו – כְּהָיֹה לֹא הָיָה.

אוֹתָם יְעָרוֹת נְטוּעֵי הַיַּלְדוּת

נֶעֶתְקוּ וְנִשְּׂאוּ כִבְרוּחַ סוּפָה;

עוֹלִים וְצוֹמְחִים בִּמְקוֹמָם אִילָנוֹת

אֲחֵרִים וְזָרִים, מְטִילֵי צֵל זְוָעָה.

יְעָרוֹת אֲפֵלִים נְטוּעִים עַל גְּבוּלוֹת,

עֵצִים נִשָּׂאִים וּגְבוֹהִים כִּתְלִיּוֹת,

וְעַל עַנְפֵיהֶם כִּפְגָּרִים שֶׁהוּקְעוּ

נִשְׁמוֹת אַגָּדוֹת מִיָּמִים שֶׁעָבְרוּ.

תְּלוּיוֹת וְנָעוֹת בְּמַשַּׁב סְעָרָה

גּוּפוֹת הַפְּלָאִים נִרְצְחוּ עַד כָּלָה,

וּלְאֹרֶךְ שְׁבִילִים, בֵּין טוּרֵי מְכַשֵּׁפוֹת

מוּבָלִים, נִדְחָפִים, תּוֹעִים תִּינוֹקוֹת…

– – – – – –

–– – – – –

תְּלוּיוֹת וְנָעוֹת בְּמַשַּׁב סְעָרָה

גּוּפוֹת קָדָשִׁים נִרְצְחוּ עַד כָּלָה,

וּלְאֹרֶךְ שְׁבִילִים, בֵּין טוּרֵי מְכַשֵּׁפוֹת

מֻשְׁלָכִים, עֲזוּבִים, תּוֹעִים תִּינוֹקוֹת.

רוּחַ זַעַם וּסְתָו מְיַלֶּלֶת מֵעָל,

הַפַּחַד דּוֹפֵק וּמְלַחֵךְ מֵאָחוֹר,

זְרוֹעוֹת שְׂעִירוֹת מִתְמַשְּׁכוֹת מִצְּדָדִים,

וּפוֹעֵר לִקְרָאתָם אֶת לוֹעוֹ הַמָּגוֹר.

יְדֵי תִינוֹקוֹת מַרְחִיבוֹת עֲנָפִים,

נִדְקָרוֹת עַד זוֹב דָּם בְּבַקְשָׁן מְסִלָּה,

רוֹחֵשׁ וְרוֹעֵשׁ וְרוֹעֵם לֵיל הַנְּדֹד

מֵעַל לְרָאשֵׁי פְּעוּטוֹת בִּילָלָה…

קוֹפְאִים פַּחֲדֵי הָאֵימָה הִזְדַּקְּפוּ

מִכָּל סִפּוּרֵי אִמָּהוֹת וְסָבוֹת,

וְאוֹרְבִים זוֹמְמִים בֵּין סִתְרֵי גְזָעִים

לְרַגְלֵי הַנִּשְׁבִּים אֶל לְבַב יְעָרוֹת.

נִשְׁבּוּ אָב וָאֵם בַּמֶּרְחָק הָאָפֵל

וְהָרוּחַ טָרַף אֶת עַרְשָׂם הַחַמָּה…

כָּל נֵפֶץ עָנָף וְרִשְׁרוּשׁ יַחֲרִיד

הַגּוּפוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁקָּפְאוּ בְאֵימָה…

אַיֵּכֶן, הָהּ, אַיֵּכֶן אַגָּדוֹת נִשְׁכְּחוּ

אַיֵּכֶם סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת וְנִסִּים,

עַד מָתַי תֶּחֱשִׁי יַד קוֹסֶמֶת טוֹבָה,

אַיֶּךָּ זִיו פֶּלֶא שֶׁל אַנְדֶּרְסֶן, גְּרִים?..

*

יֶשְׁנָם יְעָרוֹת אֵי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל

רְחוֹקִים, עֲבֻתִּים, כִּבְדֵי צֵל וְדִמְעָה,

וְאֶל חֶשְׁכָתָם תִּינוֹקוֹת מֻשְׁלָכִים

לִתְעוֹת עַל חָרְבוֹת כָּל “הָיֹה” וְ“הָיָה”…

סוף נובמבר 1938

בציר: ד

מאת

פניה ברגשטיין

---

שִׁירֵי־עָם: מדור ד' בשער “בציר” אינו אלא מחרוזת של שירי עם, שנכתבו בנוסח עממי ועל־פי מוטיבים עממיים.

שִׁירֵי־עָם: מדור ד' בשער “בציר” אינו אלא מחרוזת של שירי עם, שנכתבו בנוסח עממי ועל־פי מוטיבים עממיים.

מרבית השיריםנכתבו בשנות 1936/7. השירים “בכי־כלה”, “שיר ריקוּד”, “שיר וזמר” נכתבובשנת 1949.

כל השירים הללו לא נדפסו עדיין, ורואים כאן אוֹר לראשונה.

---

לִבִּי מָלֵא...

מאת

פניה ברגשטיין

לִבִּי מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו,

אַךְ לֹא אֵדַע אֶת מִי אֹהַב.

לְהֵד קוֹלֹו שֶׁל אַהֲרֹן

לִבִּי דוֹפֵק, הוֹמֶה בְרֹן.

אַךְ לָמָּה כֹּה תִרְעדַ תָּמִיד

זוֹ כַּף יָדִי בְיַד דָּוִד?

וְעֵינִי כָּלֹה תִּכְלֶה

כְּשֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֶת פְּנֵי מֹשֶה…

עוֹבֵר לִבִּי עַל כָּל גְּדוֹתָיו

וְלֹא אֵדַע אֶת מִי אֹהַב…

---

לִי חִידָה

מאת

פניה ברגשטיין

לִי חִידָה וּמִי יִפְתֹּר?

מֶה עָדִיף: אִם כְּחֹל אוֹ שְׁחֹר?

שְׁאֵלָה לִי מִי יָשִׁיב:

שְׁחוֹר וָפָז, וּמֶה עָדִיף?

אֹפֶל לֵיל – בְּלוֹרִית יָאִיר,

כְּחֹל הַיָּם – מַבַּט גִּדְעוֹן.

שְׁחוֹר־פֶּחָם – עֵינֵי מֵאִיר

פָּז עָנֹג – תַּלְתַּל אַמְנוֹן…

לִי חִידָה וּמִי יִפְתֹּר?

מֶה עָדִיף: אִם כְּחֹל אוֹ שְׁחוֹר?

---

[מַבְעִיר בְּעֵרוֹת]

מאת

פניה ברגשטיין

מַבְעִיר בְּעֵרוֹת מְסֻכָּן שֶׁכָּמוֹךָ,

שׁוֹדֵד לְבָבוֹת מִתְפָּרֵץ בַּחֲצוֹת,

כָּל הַבְּרִיחִים הֵם כִּפְתִיל הַנְּעֹרֶת

לְמַבָּטֶיךָ יוֹצְקֵי מְבוּכוֹת.

כָּל הַבְּלִיחִים מַטָּרָה בָּם לִקְלֹעַ,

כָּל הַגְּדָרִים לְךָ צְחוֹק מְגָרֶה;

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ אֵצֵא וְאָבוֹאָה –

אֶת מַבָּטְךָ בַּל אָחוּש וְאֶרְאֶה?…

---

כִּי בָּכִיתִי

מאת

פניה ברגשטיין

כִּי בָּכִיתִי כָּל הַלָּיְלָה –

עִם אוֹר יוֹם אַף לֹא תַּכִּיר.

אֶת רִיסֵי עֵינַי אֶשְׁטֹפָה

בְּטַל בֹּקֶר הַקָּרִיר.

כִּי רַבּוֹת כֹּה נֶעֱצַבְתִּי –

בְּקוֹלִי כְּלָל לֹא תַּבְחִין;

וְעִם הֵד שִׁירִי בַּבֹּקֶר

אֶל גְּבוּלִי בּוֹא לֹא תָּהִין.

עַד אִם אֶל רַגְלַי תַּנִּיחָה

כָּל שֶׁבִּלְבָבְךָ עָצוּר –

אַף בְּנִיעַ קַל לֹא תֵּרֶךְ

בְּפָנַי קַשְׁיוּת הַצּוּר.

---

[כְּשֶׁתַּשְׂמְאִיל]

מאת

פניה ברגשטיין

כְּשֶׁתַּשְׂמְאִיל – אֲנִי אַיְמִינָה,

כְּשֶׁתַּיְמִין – אַשְׂמְאִיל וַדַּאי.

אֵיךְ זֶה, אֵיךְ זֶה לֹא תָבִינָה,

חֲבִיבִי לָבוֹא אַחֲרַי?

אֵיךְ זֶה, אֵיכָה לֹא תַצְלִיחָה

אֶל דַּרְכִּי לְהִלָּווֹת,

וְכִלְאַחַר־יָד, סְתָם כָּכָה

לְשָׁאֳלֵנִי שְׁאֵלוֹת?

אֵיךְ זֶה, אֵיכָה לֹא תוּכָלָה

לְהַצִּיל מִפִּי תְשׁוּבָה,

וְהֵן הִיא, רְאֵה, תְּלוּיָה לָהּ

בִּקְצֵה צַמָּתִי עָבָה.

אִם בָּהּ אַךְ לִתְפֹּס תָּהִינָה–

וְקָטַפְתָּ תְּשׁוּבָתִי…

תַּשְׂמְאִיל – אֲנִי אַיְמִינָה,

וְאַתָּה… תַיְמִין אִתִּי!

---

זֶה הִתְחִיל...

מאת

פניה ברגשטיין

זֶה הִתְחִיל מִקְּטֹן־צִפֹּרֶן,

וְנִגְמַר בְּלֵיל וָגֹרֶן.

זֶה הִתְחִיל בִּנְגִיעַת־יָד,

וְנִגְמַר בַּ“הֲרֵי אַתְּ”…

הוּא חָשַׁב לְסוֹבְבֵנִי

בְּחֶלְקַת־לָשׁוֹן צֶחָה,

לְלַטְּפֵנִי, לְנַשְּׁקֵנִי,

וְלִנְטֹש לָאֲנָחָה.

אַךְ אֲנִי זְרִיזָה הֵימֶנּוּ.

לִי לִבּוֹ וְלֹא אַרְפֶּנּוּ.

זֶה הִתְחִיל בִּנְגִיעַת־יָד,

וְנִגְמַר בַּ“הֲרֵי אַתְּ”…

---

בְּכִי כַּלָּה...

מאת

פניה ברגשטיין

¹

בְּכִי, כַּלַּת־חֶמֶד, בְּכִי

לַחֻפָּה בְּדֶמַע לְכִי,

יֶאֱהַב אוֹתָךְ חֲתָנֵךְ,

עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאֵךְ.

אִתָּךְ רַק יֵלֵךְ לְטַיֵּל,

צְעָדַיִךְ יִשְׁמֹר כַּצֵּל,

עוֹד מְעַט לַחֻפָּה יוֹבִילֵךְ,

כַּשֶּׁמֶש יָאִיר מַזָּלֵךְ.

בְּכִי בִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ,

כִּי הָיֹה תִהְיִי לְאִישׁ,

לֹא תֵשְׁבִי עַד תַלְבִּין הַצַּמָּה,

שִׁפְכִי, כַּלַּת־חֶמֶד, דִּמְעָה.

וּרְאוּ הַכַּלָּה הַנָּאָה,

יוֹנָה הוֹמִיָּה וּצְנוּעָה,

בְּכָל הַמִּצְווֹת זְהִירָה,

בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה.

כַּלָּה נָעָה וַחֲסוּדָה,

כְּלִי בְרָכָה וְשִׂמְחָה וְחֶמְדָּה,

הִיא מַלְאָךְ תִּהְיֶה, לֹא אִשָּׁה,

רַק שִׁמְרוּהָ מֵעֵינָא בִּישָׁא.

שְמֹר, חָתָן, מִן הַשֶּׁמֶשׁ חִנָּהּ,

מֵעַיִן רָעָה, מִקִּנְאָה,

וּמִמַּבָּטֵי הַשָּׁכֵן

שְׁמֹר יַעֲלַת־הַחֵן.

וּרְאוּ־נָא כְבוֹד הֶחָתָן,

פְּאֵר רַבָּנָן דְּנָן,

חָרִיף וּבָקִי וְיַדְעָן,

מַפְלִיא בְּמַשָּׂא־וַּמַתָּן.

שִׂמְחִי, כַּלָּה, בֶּחָתָן,

בְּחֵן הַשָּׂפָם, הַזְּקַנְקָן.

רְאִי, אֵיזֶה מֵצַח אַדִּיר!

חָכְמָתוֹ בַּלַּיִל תָּאִיר.

הֲיִּי אִשָּׁה לְבַעֲלֵךְ,

לְעוֹלָם אַל תָּרִימִי קוֹלֵךְ,

בִּלְעָדָיו בֵּין לַיְלָה לְיוֹם

אַל תַּבְדִילִי, חַס וְשָׁלוֹם.

אַל תַּמְרִי אֶת פִּיו בְּדָבָר,

אַל תַּגִידִי: מָתוֹק הַסֻּכָּר,

הַפִּלְפֵּל, אַל תֹּאמְרִי, כִּי הוּא מַר,

שִׁמְרִי לְשׁוֹנֵךְ מִמִּשְׁמָר.

כִּי בַּעֲלֵךְ יוֹדֵעַ הַכֹּל,

הוּא חָכָם, יַדְעָן וְגָדוֹל.

בְּאוֹרוֹ גַם אַתְּ תִּזְרְחִי,

בְּכִי כַּלַּת־חֶמֶד, בְּכִי!

שִׁפְכִי דִמְעוֹתַיִךְ כַּטַּל,

הַשִּׂמְחָה תִּרְבֶּה וְתִגְדַּל;

רוֹקְדִים בַּבַּיִת, בָּרְחוֹב –

מַזָּל־טוֹב, מַזָּל־טוֹב, מַזָּל־טוֹב.

---

[עֵת הָיִיתִי רַכָּה]

מאת

פניה ברגשטיין

עֵת הָיִיתִי רַכָּה

אֲהַבְתַּנִי בְּלִי דַי,

וְשָׁאַפְתָּ צִלִּי,

וְנָשַׁקְתָּ יָדַי.

כִּי הָרִיתִי לְךָ

וְיָלַדְתִּי בֵן –

הֵן בָּכִיתָ מִגִּיל

וּמֵאֹשֶר, לֹא כֵן?

כִּי הָרִיתִי שֵׁנִית

וְיָלַדְתִּי בַּת –

נִשְׁבַּעְתָּ לִי: אַתְּ!

הָאַחַת, הָאַחַת!

כִּי עָיַפְתִּי מְאֹד

וְגָדְלוּ יְלָדַי –

חָדַלְתָּ לַטֵּף

וְנַשֵּׁק אֶת יָדַי.

כִּי עָיַפְתִּי יוֹתֵר

וְזָקַנְתִּי מְעַט –

הֵן שָׁכַחְתָּ כָּלִיל

כִּי אֲנִי הָאַחַת…

אַךְ זָכַרְתָּ זָכוֹר

הָאַחֶרֶת, הַהִיא,

הַנָּאָה וְרַכָּה

כְּמוֹ פֶּרַח וַרְדִּי.

הֲגַּם לָהּ תְּנַשֵּׁק

בְּכָל רֶגַע הַיָּד,

וּשְׁבוּעוֹת תִּשָׁבַע

כִּי אַךְ הִיא הָאַחַת?

הֲגַם לָהּ, גַּם אוֹתָהּ

בְּבוֹא יוֹם עוֹד תִּזְנַח,

וְאֶת כָּל הַשְּׁבוּעוֹת

לָהּ נִשְׁבַּעְתָּ תִּשְׁכַּח?

עֵת הָיִיתִי רַכָּה…

---

שִׁיר רִקּוּד

מאת

פניה ברגשטיין

כַּף יָדֵךְ הוֹשִׁיטִי לִי,

אוֹר פָּנַיִךְ לִי גַלִּי.

אוֹר פָּנַיִךְ כַּחַמָּה,

יוֹנָתִי שֶׁלִי תַּמָּה.

יְדִידִי, קוֹלְךָ עָרֵב,

לְשִׁירְךָ עוֹנֶה הַלֵּב.

בִּלְעָדֶיךָ אֵעָצֵבָה,

בּוֹדֵדָה בֵיתִי אֵשֵׁב.

יַלְדָּתִי, אִמְרִי לִי “הֵן”,

בַּעֲדֵךְ חַיַּי אֶתֵּן.

לָךְ לָנֶצַח אֶשָּׁבַע,

הֲשִׁיבִינִי אַהֲבָה!

אָזְנְךָ הַטֵּה בַלָּאט,

לְבָבִי סוֹדִי יִלְאַט.

אַךְ אַתָּה סוֹדִי יָדַעְתָּ,

וְּלָך לִבִּי לָעַד.

“לִי בָּחוּר מֵרְבָבָה!”

“לִי יוֹנַת הָאַהֲבָה!”

וְאַחַת הַלֶּהָבָה –

מֵאָדָם וְעַד חַוָּה.

---

שִׁיר וָזֶמֶר

מאת

פניה ברגשטיין

¹

אוֹר הַיּוֹם כָּבָה, כָּבָה,

הַצְּלָלִים הִשְׁחִירוּ.

לְמַלְכַּת־לִבִּי נָאוָה

מִזְמוֹרִים אָשִׁירָה.

יַעֲלַת־חֵן אֲהוּבָתִי,

שְׁחוֹר עֵינֵךְ יוֹקֶדֶת.

לָךְ אָשִׁיר, שׁוּלַמִּיתִי,

מִנִּי אָז, מִקֶּדֶם.

עוֹד הַשֶּמֶש מְצִיצָה

וְאֵינָה שׁוֹקַעַת.

וְאִמִּי כֹּה חָרוּצָה,

וְאִמִּי עֵרָה עוֹד.

אַל תָּשִׁיר לִי, אֲהוּבִי,

גַּם לַכֹּתֶל אֹזֶן.

מִזְמוֹרֶיךָ, חֲבִיבִי,

אַל־נָא אלַ תַּחְרֹזָה.

הַיָּרֵחַ כְּבָר עָלָה

בִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם.

בֹּאִי עִמָּדִי, כַּלָּה,

אֶל מַעְיַן הַמַּיִם.

לַמַּעְיָן נֵרֵד בַּלָּאט,

נַשְׁתְּ מִמֵּי הָעַיִן.

בַּבָּנוֹת יָפִית, הַבַּת,

וּשְׁנִיָּה לָךְ אָיִן.

אִילָנוֹת נָמִים מִזְּמָן,

גַּם אִמִּי נִרְדָּמָה.

אֵיפֹה הוּא הַמַּעְיָן,

אֵי הַדֶּרֶךְ שָׁמָּה?

אֵין שׁוֹמֵעַ, אֵין רוֹאֶה,

בּוֹא וְהוֹלִיכֵנִי.

הָעוֹלָם הָדוּר, נָאֶה,

הָעוֹלָם לִשְׁנֵינוּ.

לָנוּ אוֹר הַכּוֹכָבִים,

זֹהַר צָהֳרַיִם.

לָנוּ זֶמֶר אוֹהֲבִים,

אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.

בִּמְצִלְתַּיִם וְּבתֹף

לָנוּ שִׁיר הַנְעִימוּ.

וְיֹאמְרוּ לַדֶּבֶק טוֹב

אַבָּא וְגַם אִמָּא.