וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן אָמַר לְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “כְּלוּם לֹא גָמַלְתָּ לַמַּסִּיק טוֹב עַל חַסְדּוֹ?” אָמַר לוֹ: “אָחִי, לֹא גְמַלְתִּיו טוֹב עַד עַכְשָׁו, וְאוּלָם אֶגְמְלֵהוּ טוֹב, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, כְּשֶׁאֶחֱזֹר מִן הַמִּלְחָמָה וְאֶתְפַּנֶּה לוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכִּיר שַׁרְכָּאן שֶׁאֲחוֹתוֹ הַנְּסִיכָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דִּבְּרָה אֱמֶת בְּכָל מַה שֶׁהִגִּידָה לוֹ. הִסְתִּיר מַה שֶּׁהָיָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְשִׁדֵּר לָהּ שָׁלוֹם עַל-יְדֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף בַּעְלָהּ, וְשִׁדְּרָה לוֹ אַף הִיא שָׁלוֹם וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹת בִּתָּהּ קֻצִ’יַ פַּכָּאן. הוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהִיא בְטוֹב וּבְתַכְלִית הַבְּרִיאוּת וְהַשָּׁלוֹם. נָתְנָה שֶׁבַח לֵאלֹהִים וְהוֹדְתָה לוֹ. חָזַר שַׁרְכָּאן אֶל אָחִיו לְהִוָּעֵץ בּוֹ בִדְבַר הַמַּסָּע, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, כְּשֶׁיִּהְיֶה הַצָּבָא בִשְׁלֵמוּתוֹ וְיָבוֹאוּ הָעַרְבִים מִכָּל הַמְקוֹמוֹת, נֵצֵא לַמִּלְחָמָה”. צִוָּה לְהָכִין אֶת הַצֵּידָה וְהֵבִיא אֶת צָרְכֵי-הַמִּלְחָמָה, סָר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל אִשְׁתּוֹ,וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לְהֶרְיוֹנָה, וְהֶעֱמִיד לָהּ גְּדוֹלֵי-הַסּוֹפְרִים וְהָאַצְטְרוֹלוֹגִים שֶׁיָּסוּרוּ לִפְקֻדָּתָהּ, וְקָצַב לָהּ הַכְנָסוֹת קְבוּעוֹת וּמַשְׂכּוֹרוֹת, וְנָסְעוּ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְמִיּוֹם הַגִּיעַ צִבְאוֹת סוּרְיָה, אַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ הָעַרְבִים וְכָל הַצָּבָא מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת. נָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא וְהָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם חַיִל רָב. וְהָיָה שֵׁם שַׂר-הַצָּבָא שֶׁל הַדַּיְלַמִים רֻסְתָּם, וְשֵׁם שַׂר-צְבָא הַתֻּרְכִּים בַּהְרָאם. רָכַב צַ’וְא אַלְמַכָּאן בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת בַּתָּוֶךְ וְלִימִינוֹ אָחִיו שַׁרְכָּאן וּלִשְׂמֹאלוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף גִּיסוֹ. הִמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ זְמַן חֹדֶשׁ, וּבְכָל שָׁבוּעַ הָיוּ חוֹנִים בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת וְנָחִים בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, מִשׁוּם שֶׁהָיָה הָעָם רָב. הִמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ כָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ הַיְּוָנִים, בָּרְחוּ בְּנֵי-הַכְּפָרִים וְהַחַוּוֹת וְהַקַּבְּצָנִים לְקוּשְׁטָא. וּכְשֶׁשָּׁמַע אַפְרִידוּן מַלְכָּם מַה שֶּׁסִּפְּרוּ, קָם וְשָׂם פָּנָיו אֶל דַ’את אַלְדַּוָאהִי, שֶׁכֵּן הִיא הָיְתָה זוֹ שֶׁסִּדְּרָה אֶת הַתַּחְבּוּלָה וְנָסְעָה לְבַגְדָאד עַד שֶׁהָרְגָה אֶת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְלָקְחָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְאֶת הַמַּלְכָּה צַפִיָּה וְחָזְרָה אִתָּן כֻּלָּן לְאַרְצָהּ. כְּשֶׁחָזְרָה אֶל בְּנָה מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְהָיְתָה בְּטוּחָה עַל נַפְשָׁה, אָמְרָה לִבְנָה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁכְּבָר נָקַמְתִּי נִקְמַת בִּתְּךָ אַבְּרִיזָה, וְהָרַגְתִּי אֶת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְהֵבֵאתִי אִתִּי אֶת צַפִיָּה. עַכְשָׁו קוּם וְסַע אֶל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא וְהַחֲזֵר לוֹ אֶת צַפִיָּה, וְהוֹדַע אוֹתוֹ מַה שֶּׁאֵרַע, שֶׁיִּהְיֶה יַחַד אִתָּנוּ עַל הַמִּשְׁמָר וְנָכִין אֶת חֵילוֹתֵינוּ. וַאֲנִי נוֹסַעַת אִתְּךָ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן שַׁלִּיט קוּשְׁטָא, שֶׁדּוֹמָה אֲנִי שֶׁהַמֻּסְלִמִים לֹא יַמְתִּינוּ עַד שֶׁאָנוּ נִתְקֹף אוֹתָם”. אָמַר לָהּ בְּנָה הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ: “הַמְתִּינִי עַד שֶׁיִּקְרְבוּ לְאַרְצֵנוּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לָנוּ שָׁהוּת לְהָכִין עַצְמֵנוּ”. הִתְחִילוּ לֶאֱסֹף אֶת אַנְשֵׁיהֶם וּלְהָכִין עַצְמָם. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְדִיעָה, כְּבָר הָיוּ מוּכָנִים אָסְפוּ אֶת הַמַּחֲנוֹת. נָסְעָה דַ’את אַלדַּוָאהִי בְּרֹאשׁ חֲלוּץ הָרֶכֶב לִפְנֵיהֶם לְקוּשְׁטָא. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְקוּשְׁטָא שָׁמַע מַלְכָּהּ הַמֶּלֶך הַגָּדוֹל אַפְרִידוּן עַל דְּבַר בּוֹא חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְיָצָא לִקְרָאתוֹ.
כְּשֶׁנִּפְגַּשׁ אַפְרִידוּן עִם מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה שָׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁלוֹמוֹ וּלְסִבַּת בּוֹאוֹ. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָשְׂתָה אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי מִן הַתַּחְבּוּלָה, וְשֶׁהִיא הָרְגָה אֶת מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים וְלָקְחָה מֵאֶצְלוֹ אֶת הַמַּלְכָּה צַפִיָּה, וְהִיא אוֹמֶרֶת: “הִנֵּה הַמֻּסְלִמִים אָסְפוּ אֶת צִבְאוֹתֵיהֶם וּבָאוּ, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת יָד אַחַת כֻּלָּנוּ לָצֵאת לִקְרָאתָם”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן עַל בּוֹא בִתּוֹ וְעַל רֶצַח עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְשָׁלַח אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת לְבַקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָה וְסִפֵּר לָהֶם סִבַּת רֶצַח הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. חָשׁוּ אֵלָיו חֵילוֹת הַנּוֹצְרִים, וְלֹא עָבְרוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהָיוּ חֵילוֹת הַיְּוָנִים שְׁלֵמִים. בָּאוּ הַפְרַנְקִים מִכָּל קְצוֹתֵיהֶם, כְּגוֹן הַצָּרְפָתִים וְהַגֶּרְמָנִים, וְאַנְשֵׁי דַבּוּרָה וְגוּרְנָה וּבַּנְדַק וְגֶנוּיִז וּשְׁאָר חֲיָלוֹת בַּעֲלֵי הַפָּנִים הַחִוְּרוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ הַצְּבָאוֹת שְׁלֵמִים, וְנַעַשְׂתָה הָאָרֶץ צָרָה בָהֶם בִּגְלַל רִבּוּיָם, צִוָּם הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אַפְרִידוּן לִנְסֹעַ מִקּוּשְׁטָא וְנָסָעוּ, וְנִמְשַׁךְ מַסַּע צִבְאוֹתֵיהֶם בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה עֲשָׂרָה יָמִים, נָסְעוּ עַד שֶׁחָנוּ בְּנַחַל רְחַב יָדַיִם; וְהָיָה אוֹתוֹ נַחַל קָרוֹב לַיָּם-הַמָּלוּחַ. עָמְדוּ שְׁלשָׁה יָמִים וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי בִּקְּשׁוּ לִנְסֹעַ, וְהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְדִיעָה עַל דְּבַר בּוֹא צִבְאוֹת הָאִסְלָאם וּמְגִנֵּי דַת-מֻחַמָּד הַטּוֹב בָּאָדָם. עָמְדוּ שָׁם שְׁלשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי רָאוּ אָבָק שֶׁהִתְנַשֵּׂא עַד שֶׁעָטָה אֶת הָאָרֶץ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מִן הַיּוֹם עַד שֶׁנִּתְפַּזֵּר אוֹתוֹ הָאָבָק, וְעָלָה בִּקְרָעִים בָּאֲוִיר, וּמָחֲקוּ כוֹכְבֵי הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים וּבְרַק לֹבֶן הַחֲנִיתוֹת אֶת חֶשְׁכָתוֹ, וְנִגְלוּ מִתַּחְתָּיו נִסִּים מֻסְלִמִים וּדְגָלִים מֻחַמָּדִים, וְקָרְבוּ הַפָּרָשִׁים כְּפֶרֶץ יַמִּים בְּתוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹת, דוֹמִים לַעֲנָנִים נִדְחָפִים מִסָּבִיב לִלְבָנוֹת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת זֶה מוּל זֶה, וְהִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַיַּמִּים וְנָפְלָה עַיִן עַל עַיִן. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא לַעֲרֹךְ קְרָב הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן הוּא וְצִבְאוֹת סוּרְיָה, וְהָיוּ שְׁלשִׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים. וְיָצְאוּ אַחֲרָיו הַמִּשְׁנֶה מַצְבִּיא צְבָא הַתֻּרְכִּים וּמַצְבִּיא הַדַּלַמִים רֻסְתָּם וּבַהְרָאָם וְעִמָּם עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים. וְעָלוּ אַחֲרֵיהֶם רַגְלִים מֵהָעָם שֶׁל הַיָּם-הַמָּלוּחַ לְבוּשִׁים שִׁרְיוֹנוֹת בַּרְזֶל שֶׁדָּמוּ בָהֶם כְּאַגָּנֵי סַהַר הַנּוֹסְעִים לְמַסְעֵיהֶם בְּלֵילוֹת אֲפֵלָה. וְהָיוּ צִבְאוֹת הַנּוֹצְרִים קוֹרְאִים: “יֵשׁוּ וּמִרְיָם וְהַצְּלָב” הַמְזֹהָם, אַחַר-כָּךְ הִסְתָּעֲרוּ עַל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וּמִי שֶׁעִמּוֹ מִצִּבְאוֹת סוּרְיָא. וְהָיָה כָל זֶה לְפִי תַכְסִיס הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. שֶׁכֵּן פָּנָה אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי צֵאתוֹ וְאָמַר לָהּ: “כֵּיצַד נִנְהַג? וּמַה יִּהְיֶה הַתַּכְסִיס? וַהֲרֵי אַתְּ הַסִּבָּה לְעִנְיָן קָשֶׁה זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַכֹּהֵן הַנַּעֲלֶה שֶׁאֲנִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ דָּבָר, שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְתָכְנוֹ אַף אִלּוּ הָיָה קוֹרֵא לְעֶזְרָה לוֹ אֶת הַמַּלְאָכִים הַנְּפִילִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּל זֶה הָיָה לְפִי תַכְסִיס הַזְּקֵנָה, שֶׁכֵּן פָּנָה אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי צֵאתוֹ וְאָמַר לָהּ: “כֵּיצַד נִנְהַג? וּמַה יִּהְיֶה הַתַּכְסִיס? וַהֲרֵי אַתְּ הַסִּבָּה לְעִנְיָן קָשֶׁה זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַכֹּהֵן הַנַּעֲלֶה שֶׁאֲנִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ דָּבָר, שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְתָכְנוֹ אַף אִלּוּ הָיָה קוֹרֵא לְעֶזְרָה לוֹ אֶת הַמַּלְאָכִים הַנְּפִילִים”, וְהוּא שֶׁתִּשְׁלַח חֲמִשִּׁים אֶלֶף מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּרְדוּ בָּאֳנִיּוֹת וְיַעֲשׂוּ דַרְכָּם בַּיָּם עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְהַר הֶעָשָׁן, וְיַעַמְדוּ שָׁם וְלֹא יִסְעוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם עַד שֶׁיָּבוֹאוּ אֲלֵיהֶם דִּגְלֵי הָאִסְלָאם וְהָיוּ לִפְנֵיכֶם, וְאָז תִּלָּחֲמוּ בָהֶם. אַחַר-כָּךְ יֵצֵא אֲלֵיהֶם הַצָּבָא מִן הַיָּם וְיִהְיוּ מֵאַחֲרֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ נְקַדֵּם פְּנֵיהֶם בַּיַּבָּשָׁה, וְלֹא יִמָּלֵט מֵהֶם אֶחָד, וְהָיָה קֵץ לָעִנּוּי בָּעִנּוּיִים, וְתִהְיֶה לָנוּ שַׁלְוָה עַד עוֹלָם”. מָצָא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה נְכוֹחִים וְאָמַר לָהּ: “יָפָה הָעֵצָה שֶׁיָּעַצְתְּ, הַגְּבֶרֶת בַּזְּקֵנוֹת בַּעֲלַת-הַמְּזִמּוֹת, אֲשֶׁר לְפִיהָ יִדְרְשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּרִיבוֹת גְאֻלַּת דָּמִים”.
וְאוּלָם כְּשֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם צִבְאוֹת הָאִסְלָאם בְּאוֹתוֹ נַחַל, אָחֲזָה אֵשׁ לֶהָבָה בָּאֹהָלִים עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁוּ, וְעָשׂוּ הַחֲרָבוֹת כָּלָה בַּגְּוִיּוֹת. אַחַר-כָּךְ הִשְׂתָּעֲרוּ צִבְאוֹת בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וּבְרֹאשָׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם צְבָא הַכּוֹפְרִים שֶׁהָיוּ בַיָּם, עָלוּ עֲלֵיהֶם מִן הַיָּם וְהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם צַ’וְא אַלְמַכָּאן אָמַר: “הִפְכוּ פְנֵיכֶם לְמוּל הַכּוֹפְרִים, אַתֶּם מִפְלֶגֶת הַנָּבִיא הַנִּבְחָר, וְהִלָּחֲמוּ בִּבְנֵי הַכּוֹפְרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים לְמִצְוַת הָרַחוּם וְהָרַחֲמָן”. הָפְכוּ פְנֵיהֶם וְנִלְחֲמוּ בַּנּוֹצְרִים. נִגַּשׁ שַׁרְכָּאן עִם מַחֲנֶה אַחֵר מִן הַמֻּסְלִמִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ בְּעֵרֶךְ. וְהָיָה צְבָא הַכּוֹפְרִים בְּעֵרֶךְ אֶלֶף אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. וּכְשֶׁהִתְעָרְבוּ הַמֻּסְלִמִים אֵלֶּה בְאֵלֶּה חָזְקוּ לִבּוֹתָם וְקָרְאוּ: “אָכֵן הִבְטִיחַ לָנוּ אֱלֹהִים אֶת הַנִּצָחוֹן, וְיָעַד לַכּוֹפְרִים כִּשָּׁלוֹן”. הִתְנַגְּשׁוּ בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים, וּפִלֵּס לוֹ שַׁרְכָּאן נָתִיב בְּתוֹךְ הַמַּעֲרָכוֹת, וְסָעַר בְּתוֹךְ הָאֲלָפִים, וְנִלְחַם מִלְחָמָה שֶׁנֶּהְפָּכוֹת עַל יָדָהּ שַׂעֲרוֹת הַתִּינוֹקוֹת לְשֵׂיבָה. וְלֹא פָסַק לַחֲדוֹר בְּתוֹךְ הַכּוֹפְרִים וּלְהָנִיף עֲלֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב הַגּוֹזֶרֶת וְלִקְרֹא: “אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל”, עַד שֶׁהֵשִׁיב אֶת הָאֲנָשִׁים אָחוֹר אֶל הַיָּם, וְאָפְסוּ כֹחוֹת גּוּפָם, וְנָתַן אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה לְדַת הָאִסְלָאם. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים נִלְחָמִים וְהֵם שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן. וּכְבָר נֶהֶרְגוּ בְאוֹתוֹ זְמַן מִן הָאֲנָשִׁים חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף, וְנֶהֶרְגוּ מִן הַמֻּסְלִמִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. לֹא הָיָה אֲרִי-הַדָּת הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, לֹא הוּא וְלֹא אָחִיו צוא אלמכאן, אֶלָּא הָיוּ מְבַשְּׂרִים אֶת הָאֲנָשִׁים בְּשׂוֹרַת הַנִּצָּחוֹן וּפוֹקְדִים אֶת הַפְּצוּעִים וּמְבָרְכִים אוֹתָם לְנִצָּחוֹן וּלְשָׁלוֹם וּלְשָׂכָר בִּשְׁעַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֻּסְלִמִים, וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא וּמֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְאִמּוֹ הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אָסְפוּ אֶת הָאֲמִירִים שֶׁל הַצָּבָא וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אָכֵן הָיִינוּ מַשִּׂיגִים אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ וּמְרַפְּאִים אֶת לִבֵּנוּ. וְאוּלָם זֶה שֶׁבָּטַחְנוּ עַל רֹב חֵילוֹתֵינוּ הוּא שֶׁהִכְשִׁילָנוּ”. אָמְרָה לָהֶם הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “אָכֵן לֹא יוֹעִיל לָכֶם עוֹד, אֶלָּא אִם תִּקְרְבוּ לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ וְתַחֲזִיקוּ בְמָעוֹז הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית. נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין כֹּחוֹ שֶׁל צְבָא הַמֻּסְלִמִים אֶלָּא בְשָׂטָן זֶה, הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן”, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “הֲרֵי גָּמַרְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלְּמָחָר אֲנִי עוֹרֵךְ מַעֲרָכָה נֶגְדָּם וּמוֹצִיא לִקְרָאתָם אֶת הָאַבִּיר הַמְפֻרְסָם לוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט, שֶׁכֵּן אִם הוּא יוֹצֵא אֶל הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, הוּא הוֹרְגוֹ וְהוֹרֵג זוּלָתוֹ מִן הַגִּבּוֹרִים עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד. וּכְבָר גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה בַּקְּטֹרֶת הַמְקֻדֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָאַמִירִים אֶת דְּבָרָיו נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. וְהָיְתָה הַקְּטֹרֶת שֶׁלָּהּ הִתְכַּוֵּן, צוֹאָתוֹ שֶׁל רַב-הַהֶגְמוֹנִים הַגָּדוֹל, הַשַּׁקְרָן וְהַנּוֹכֵל, שֶׁכֵּן הָיוּ מִתְאַוִּים לָהּ וּמוֹקִירִים עֶרְכָּהּ עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁהָיוּ גְדוֹלֵי הֶגְמוֹנֵי הַיְּוָנִים שׁוֹלְחִים אוֹתָהּ אֶל כָּל קַצְוֵי אַרְצוֹתֵיהֶם מְסוּכָה בְּמֹר וּבְעִנְבָּר כְּרוּכָה בְמֶשִׁי. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁמוּעָתָהּ לַמְּלָכִים הָיוּ מְשַׁלְּמִים מְחִירָה מִשְׁקַל הַדִּרְהָם מִמֶּנָּה אֶלֶף דִּינָר. וְהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיוּ הַמְּלָכִים שׁוֹלְחִים לְבַקְּשָׁהּ לְקַטֵּר בָּהּ אֶת הַכַּלּוֹת. וְהָיוּ הָהֶגְמוֹנִים מְעַרְבְּבִים צוֹאָתָם בְּצוֹאָתוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה צוֹאַת רַב-הַהֶגְמוֹנִים מַסְפֶּקֶת לְעֶשֶׂר אֲרָצוֹת. וְהָיוּ אַבִּירֵי הַמְּלָכִים מְשִׂימִים קֹרְטוֹב מִמֶּנָּה בִכְחַל עֵינֵיהֶם וּמְרַפְּאִים בָּהּ אֶת הַחוֹלֶה וְאֶת הֶחָשׁ בְּמֵעָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, נִזְדָּרְזוּ הַפָּרָשִׁים לָשֵׂאת הָרְמָחִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְנִזְדָּרְזוּ הַפָּרָשִׁים לָשֵׂאת הָרְמָחִים, קָרָא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֵלָיו אֶת הַהֶגְמוֹנִים הַקְּרוֹבִים אֵלָיו וְאֶת רַבֵּי מַלְכוּתוֹ, וְנָתַן לָהֶם לְבוּשׁ מַלְכוּת וְחָקַק אֶת אוֹת הַצְּלָב בִּפְנֵיהֶם וְקִטְּרָם בַּקְּטֹרֶת הַנִּזְכֶּרֶת לִפְנֵי-כֵן, הַיְּנוּ צוֹאַת רַב- הַהֶגְמוֹנִים וְהַכֹּהֵן הַנּוֹכֵל. וְאַחֲרֵי שֶׁקִּטְּרָם צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת לוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט, שֶׁהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ בַּכִּנּוּי “חֶרֶב- הַמָּשִׁיחַ”, וְקִטְּרוֹ בְּפֶרֶשׁ וְשִׁפְשֵׁף בּוֹ אֶת חִכּוֹ וְנָתַן לוֹ לִנְשֹׁם מִמֶּנּוּ, וְגֵאֵל בּוֹ אֶת לְחָיָיו, וּמָרַח אֶת שְׂפָמוֹ בִּשְׁיָרָיו. וְלֹא הָיָה בְאַרְצוֹת יָוָן חָזָק מִמֶּנּוּ, מֵאוֹתוֹ אָרוּר לוּקָא, וְלֹא מוֹרֶה חֵץ טוֹב מִמֶּנּוּ וְלֹא מַכֶּה בַחֶרֶב וְלֹא דוֹקֵר בְּרֹמַח בְּיוֹם קְרָב. וְהָיָה מְכֹעַר הַמַּרְאֶה וּכְאִלּוּ הָיוּ פָנָיו פְּנֵי חֲמוֹר וְצוּרָתוֹ צוּרַת קוֹף, וּמֶבָּטוֹ צִפְעוֹנִי, וְקִרְבָתוֹ קָשָׁה מִפֵּרוּ הָאָהוּב. הָיָה בוֹ מִן הַלַּיְלָה חֶשְׁכָתוֹ הָאֲפֵלָה, וּמִן הָאַרְיֵה רֵיחוֹ הַמַּסְרִיחַ מִן הַנְּבֵלָה, וּמִן הַנָּמֵר נְכָלָיו, וּמִן הַכְּפִירָה אוֹתוֹתֶיהָ. נִגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְנָשַׁק רַגְלָיו וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “רְצוֹנִי שֶׁתֵּצֵא אֶל הַמַּעֲרָכָה נֶגֶד שַׁרְכָּאן מֶלֶךְ דַּמֶּשֶׂק בֶּן עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁתָּסִיר מֵעָלֵינוּ הָרָעָה וְתָקֵל”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. חָרַת לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת אוֹת הַצְּלָב בְּפָנָיו, וְהָיָה דּוֹמֶה שֶׁהַתְּשׁוּעָה תַּגִּיעַ אֵלָיו בְּקָרוֹב. יָצָא לוּקָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, וְרָכַב הָאָרוּר לוּקָא עַל סוּס אַבִּיר שָׂרֹק, וְעָלָיו לְבוּשׁ אָדֹם וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְנָשָׂא רֹמַח לוֹ שָׁלשׁ לֶהָבוֹת, כְּאִלּוּ הוּא שֵׁד-הַשַּׁחַת בְּיוֹם פְּלַגּוֹת. שָׂמוּ פָנָיו הוּא וּפְלֻגָּתוֹ הַכּוֹפְרִים, כְּאִלּוּ הָיוּ מוּבָלִים לְגֵיהִנֹּם, וּבְתוֹכָם כָּרוֹז מַכְרִיז בִּלְשׁוֹן עַרְבִית וְאוֹמֵר: “הוֹי אֻמַּת-מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – אַל יֵצֵא מִכֶּם לַמַּעֲרָכָה אֶלָּא אַבִּירְכֶם חֶרֶב-הָאִסְלָאם שַׁרְכָּאן מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק שֶׁל סוּרְיָא”. וַעֲדַיִן לֹא גָּמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁנִּשְׁמַע שָׁאוֹן בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, וְנִשְׁמַע הַקּוֹל בְּתוֹךְ הָעָם הָרָב, וּפָרְצוּ דְהָרוֹת בְּתוֹךְ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת, שֶׁהִזְכִּירוּ יוֹם-נְהִי וָשֶׁבֶר. נִבְעֲתוּ מוּגֵי-הַלֵּב מֵהֶן וּפָנָה כָל צַוָּאר אֲלֵיהֶן, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הָאָרוּר הַהוּא בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְשָׁמַע אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז, פָּנָה אֶל אָחִיו שַׁרְכָּאן וְאָמַר לוֹ: “אוֹתְךָ הֵם מְבַקְשִׁים”. אָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי חָבִיב עָלַי הַדָּבָר”. וּכְשֶׁנִּתְקָרֵב לָהֶם הַדָּבָר וְשָׁמְעוּ אֶת הַכָּרוֹז הַזֶּה מַכְרִיז בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה: “אַל יֵצֵא נֶגְדִּי אֶלָּא שַׁרְכָּאן”, הִכִּירוּ שֶׁאָרוּר זֶה הוּא אַבִּירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יָוָן, הוּא שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁהוּא מְפַנֶּה אֶת הָאָרֶץ מִן הַמֻּסְלִמִים, וְאִם לֹא כֵן יְהֵא מִן הָאוֹבְדִים שֶׁבָּאוֹבְדִים, שֶׁכֵּן הָיָה הוּא זֶה הַשּׂוֹרֵף אֶת הַלְּבָבוֹת וּמֵמִיט בַּלָּהוֹת עַל כָּל הַגְּדוּדִים הַתֻּרְכִּים וְהַדַּלַמִים וְהַכֻּרְדִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא נֶגְדּוֹ שַׁרְכָּאן כְּאִלּוּ הָיָה אַרְיֵה זוֹעֵם, וְהָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי סוּס אַבִּיר הַדּוֹמֶה לְאַיָּלָה נִמְלֶטֶת. הוֹבִילוֹ כְלַפֵּי לוּקָא עַד שֶׁקָּרַב אֵלָיו, וְנוֹפֵף אֶת הָרֹמַח בְיָדוֹ כְּאִלּוּ הָיָה שָׂרָף מְעוֹפֵף, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לִי סוּס שָׂרֹק שְׁלוּחַ הָרֶסֶן וָרָץ,
יִתֵּן לְךָ אֲשֶׁר יְרַצְּךָ מִן הַמַּאֲמָץ.
וְכִידוֹן יָשָׁר, חֻדּוֹ מְתֻמָּר עָלָיו
כְּאִלּוּ עַל עֵץ-נִצָּב מָוֶת יִרְכַּב
וְחֶרֶב חַדָּה גוֹזֶרֶת עֵת תִּשָּׁלֵף,
תִּדְמֶה בָּרָק מִתְרוֹצֵץ וּמְעוֹפֵף.
וְאוּלָם לוּקָא לֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דְּבָרִים אֵלּוּ וְלֹא אֶת הָעֹז שֶׁבְּאִמְרֵי הַשִּׁיר,אֶלָּא טָפַח יָדוֹ עַל פָּנָיו מְחַלֵּק כָּבוֹד לַצְּלָב הַמָּתְוֶה עֲלֵיהֶם, וְנָשַׁק אוֹתָהּ. אַחַר-כַּךְ שָׁלַח אֶת הָרֹמַח אֶל מוּל שַׁרְכָּאן וְזִנֵּק עָלָיו. הֵטִיל אֶת הַחֲנִית בְּאַחַת יָדָיו עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵין רוֹאִים וּתְפָשָׂה בְּיָדוֹ הַשֵּׁנִית כְּמַעֲשֵׂה כְשָׁפִים. אַחַר-כָּךְ הֵטִיל אוֹתָהּ עַל שַׁרְכָּאן, וְיָצְאָה מִיָּדוֹ כְאִלּוּ הָיְתָה זִקּוּק אוֹר. סָאֲנוּ הָאֲנָשִׁים וְחָשְׁשׁוּ לְשַׁרְכָּאן. וְאוּלָם כְּשֶׁקָּרְבָה הַחֲנִית אֶל שַׁרְכָּאן חֲטָפָהּ מִן הָאֲוִיר בִּיעָף, וְעָמְדוּ הַמִּסְתַּכְּלִים נְבוֹכִים. נוֹפֵף אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן בְּאוֹתָהּ יַד שֶׁבָּהּ תְּפָסָהּ מִן הַנּוֹצְרִי עַד שֶׁכִּמְעַט שָׁבַר אוֹתָהּ. הֵטִיל אוֹתָהּ בָּאֲוִיר עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעַיִן וּתְפָסָהּ בְיָדוֹ הַשֵּׁנִית בְּפָחוֹת מֵהֶרֶף עַיִן, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה מֵעֹמֶק לִבּוֹ וְאָמַר: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְּמִי שֶׁבָּרָא אֶת שִׁבְעַת הַשָּׁמַיִם, שֶׁאֲנִי שָׂם אֶת הָאָרוּר הַזֶּה לְמָשָׁל וּלִשְׁנִינָה בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ”. אָמַר וְהֵטִיל בּוֹ אֶת הַחֲנִית. בִּקֵּשׁ לוּקָא לַעֲשׂוֹת בַּחֲנִית כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה שַׁרְכָּאן, וְשָׁלַח יָדוֹ לְחָטְפָהּ מִן הָאֲוִיר. מִהֵר שַׁרְכָּאן וְהִקְדִּים אוֹתוֹ בַּחֲנִית שְׁנִיָּה וְהִכָּה אוֹתוֹ בָּהּ. נָפְלָה בְּאֶמְצַע הַצְּלָב שֶׁעַל פָּנָיו, וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהוֹרִיד אֶת נַפְשׁוֹ לְגֵיהִנֹּם וְתַחְתִּית שְׁאוֹל אֲיֻמָּה. כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים שֶׁלּוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט נָפַל הָרוּג סָפְקוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ: “הוֹי שֶׁבֶר”, וְשִׁוְּעוּ לְעֶזְרָה אֶל הֶגְמוֹנֵי בָּתֵּי-הַנְּזִירִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים שֶׁלּוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט נָפַל חָלָל, קָרְאוּ: “הוֹי שֶׁבֶר”, וְשִׁוְּעוּ לְעֶזְרָה אֶל הֶגְמוֹנֵי בָּתֵּי-הַנְּזִירִים וְאָמְרוּ: “הֵיכָן הַצְּלָבִים הָאַדִּירִים”. קָמוּ הַנְּזִירִים לְהִתְפַּלֵּל, וְנִזְעֲקוּ כֻלָּם עַל שַׁרְכָּאן וְהֶרְאוּ הָרְמָחִים וְהַחֲרָבוֹת וְהִשְׂתָּעֲרוּ לְמִלְחָמָה וְלִקְרָבוֹת. נִגַּשׁ הַצָּבָא בַּצָּבָא וְנַעֲשׂוּ מִרְמָס לַפְּרָסוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהִשְׁתַּלְּטוּ הָרְמָחִים וְהַחֲרָבוֹת, וְרָפוּ הַזְּרוֹעוֹת וְהַיָּדַיִם, וּכְאִלּוּ נוֹצְרוּ הַסּוּסִים בְּלִי רַגְלַיִם. וְלֹא פָסַק כָּרוֹז הַקְּרָב מִלְּהַכְרִיז עַד שֶׁנִּלְאֲתָה כָּל יָד, וּפָנָה הַיּוֹם, וְהַלַּיְלָה בָּאֲפֵלָה יָרַד. פָּרְשׁוּ הַמַּחֲנוֹת כָּל מַחֲנֶה לְעֶבְרָהּ, וְהָיָה כָל אַמִּיץ לֵב כְּשִׁכּוֹר מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהַדְּקִירָה, וּכְבָר מָלְאָה הָאָרֶץ פִּגְרֵי אֲנָשִׁים, וְהָיוּ הַפְּצָעִים אֲנוּשִׁים. וְלֹא יָדַע חָלָל בְּיַד מִי נָפַל. הִתְאַסְּפוּ יַחַד שַׁרְכָּאן עִם אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשׁוֹמֵר הַסַּף וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן. אָמַר שַׁרְכָּאן לְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלְשׁוֹמֵר-הַסַּף: “כְּבָר פָּתַח לָנוּ אֱלֹהִים שַׁעַר לְהַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹפְרִים, וְהַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְאָחִיו: “לֹא נֶחְדַּל מֵהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים עַל שֶׁהֵסִיר אֶת הַצָּרָה מֵעַל הָעַרְבִים וְהַפַּרְסִים, וְעוֹד יָשִׂיחוּ בְּנֵי אָדָם דּוֹר אַחֲרֵי דוֹר, בְּמַה שֶּׁעָשִׂיתָ בָּאָרוּר לוּקָא מְזַיֵּף הָאִיוַנְגִלְיוֹן, וּבָזֶה שֶׁתָּפַסְתָּ אֶת הַחֲנִית מִן הָאֲוִיר וְהִכִּיתָ אֶת אוֹיֵב אֱלֹהִים לְעֵינֵי בְּנֵי-הָאָדָם.וְזִכְרְךָ יָקוּם עַד אַחֲרִית הַיָּמִים”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “הוֹי שׁוֹמֵר הַסַּף הַנַּעֲלֶה וְגִבּוֹר-הַחַיִל הַמְעֻלֶּה”. עָנָה לוֹ וְאָמַר: “נָכוֹן אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ”. אָמַר לוֹ: “קַח אִתְּךָ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַעֲבֹר אִתָּם לְעֵבֶר הַיָּם בְּעֶרֶךְ שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת, וּתְמַהֲרוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁתִּהְיוּ קְרוֹבִים לַחוֹף, בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בֵינֵיכֶם וּבֵין הָאֲנָשִׁים דֶּרֶךְ שְׁתֵּי פַרְסָאוֹת בְּעֶרֶךְ, וְהִסְתַּתְּרוּ בִנְקִיקֵי הָאָרֶץ עַד שֶׁתִּשְׁמְעוּ שְׁאוֹן הַכּוֹפְרִים, כְּשֶׁהֵם עוֹלִים מִן הַסְּפִינוֹת, וְתַאֲזִינוּ לַצְּעָקוֹת מִכָּל עֵבֶר, וְאַחֲרֵי שֶׁיַּתְחִיל בֵּינֵינוּ וּבֵינָם צִחְצוּחַ הַחֲרָבוֹת וְתִרְאוּ אֶת צִבְאוֹתֵינוּ נְסוֹגִים לְאָחוֹר כְּאִלּוּ הָיוּ נִגָּפִים, וְיָבוֹאוּ הַכּוֹפְרִים מִשְׂתָּעֲרִים מֵאַחֲרֵיהֶם מִכָּל הַצְּדָדִים גַּם מֵעֵבֶר הַיָּם גַּם מֵעֵבֶר הָאֹהָלִים, תֵּשְׁבוּ לָהֶם בַּמַּאֲרָב. וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַנֵּס שֶׁעָלָיו: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אַללָּה וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּה” יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשִׂים לוֹ שָׁלוֹם, תָּרִימוּ אֶת הַנֵּס הַיָּרֹק וְתִצְעֲקוּ: “אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל”, וְהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְהִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ הַכּוֹפְרִים פֶּרֶץ בֵּין הַנְּסוֹגִים וְהַיָּם”. אָמַר לוֹ שׁוֹמֵר הַסַּף: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהִתְכּוֹנְנוּ וְנָסְעוּ, וּכְבָר לָקַח עִמּוֹ שׁוֹמֵר הַסַּף אֶת הַמִּשְׁנֶת דִנְדָאן וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים כְּפִי שֶׁצִּוָה הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכְבוּ הָאוֹיְבִים שׁוֹלְפִים חַרְבוֹתֵיהֶם וּמְאַמְּצִים אֶת רָמְחֵיהֶם אֶל חֲזוֹתֵיהֶם וּלְבוּשִׁים בְּשִׁרְיוֹנֵיהֶם, וְהִתְפַּשְׁטוּ עַל כָּל גִּבְעָה וָעֵמֶק. שָׁרוּ כֹּהֲנֵיהֶם וְגִלּוּ רָאשֵׁיהֶם, וְנִשְּׂאוּ הַצְּלָבִים עַל מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינוֹת, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחוֹף מִכָּל צַד, וְכָל סוּס לַיַּבָּשָׁה הוּרַד, וְהָיוּ נְכוֹנִים לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג, וְהִתְנוֹצֵץ כָּל רֹמַח וְהִבְרִיק, וְהָלְכוּ הַקַּלְגַּסִּים לִפְנֵיהֶם, וְהִזְהִירוּ לַהֲבוֹת רִמְחֵיהֶם עַל שִׁרְיוֹנֵיהֶם, וְסוֹבְבָה טַחֲנַת הַמָּוֶת עַל הָרַגְלִים וְעַל הַפָּרָשִׁים, וְעָפוּ מֵעַל הַגְּוִיּוֹת הָרָאשִׁים. וְנֶאֱלְמוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, וְכָהוּ הָעֵינַיִם, וְנִתְפּוֹרְרוּ הַמְּרֵרוֹת, וּפָעֲלוּ הַמַּאֲכָלוֹת, וְעָפוּ הַגֻּלְגּוֹלוֹת, וְנִכְרְתוּ הַזְּרוֹעוֹת, וְחָצוּ הַסּוּסִים בְּדָמִים, וְתָפְסוּ בַזְּקָנִים. וְנָשְׂאוּ צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים קוֹלָם בִּבְרָכָה וּבְשָׁלוֹם לַאֲדוֹן בְּנֵי-הָאָדָם, וּבְשֶׁבַח עַל חֲסָדָיו לָרַחֲמָן. וְקָרְאוּ צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים בְּשֶׁבַח וְשִׁירָה לַצְּלָב וְלַחֲגוֹרָה וּלְמִסְחַט הַגֶּפֶן וְלַאֲשֶׁר אוֹתוֹ יִסְחַט, וְלַקְּשִׁישִׁים וְלַנְּזִירִים וּלְחַג כַּפּוֹת הַתְּמָרִים וּלְכֹהֵן הָרֹאשׁ.
עִכְּבוּ אֶת עַצְמָם שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן מֵאָחוֹר וְנָסוֹג הַצָּבָא מִתְרָאִים כְּאִלּוּ הֵם נִגָּפִים לִפְנֵי הָאוֹיֵב. הִשְׂתָּעֲרוּ עֲלֵיהֶם צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים, בַּעֲקֵב הַנְּסִיגָה הַמְדֻמָּה, וְהִתְכּוֹנְנוּ לִדְקֹר וּלְהַכּוֹת. פָּרְצוּ הַמֻּסְלִמִים בִּקְרִיאַת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים לְ“פָרָשַׁת הַפָּרָה”. וְנָפְלוּ הַהֲרוּגִים דְרוּסִים תַּחַת רַגְלֵי הַסּוּסִים. וְהָיָה כָּרוֹז הַיְּוָנִים מַכְרִיז: “הוֹי עוֹבְדֵי הַמָּשִׁיחַ וּבְנֵי דַת הָאֱמֶת, הוֹי מְשָׁרְתֵי הַהֶגְמוֹנִים, כְּבָר הֵאִירָה לָכֶם הַהַצְלָחָה פָנִים, שֶׁכְּבָר פָּנוּ צִבְאוֹת הָאִסְלָאם לִבְרֹחַ. אַל תִּפְנוּ לָהֶם עֹרֶף. תִּקְעוֹ הַחֲרָבוֹת בְּגַבֵּיהֶם וְאַל תָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרֵיהֶם. וְאִם לֹא כֵן, הֲרֵי יִהְיֶה נָקִי מִכֶּם הַמָּשִׁיחַ בֶּן מִרְיָם, שֶׁדִּבֵּר בְּעוֹדוֹ בַעֲרִיסָתוֹ”.
וְהָיָה אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא דוֹמֶה, שֶׁצִּבְאוֹת הַכּוֹפְרִים מְנַצְּחִים, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁזֶּהוּ מִן הַתַּכְסִיס הַמְעֻלֶּה שֶׁל הַמֻּסְלִמִים. שָׁלַח אֶל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה לְבַשְּׂרוֹ בַנִּצָּחוֹן וּלְהַגִּיד לוֹ לֵאמֹר: “לֹא הוֹעִילָה לָנוּ אֶלָּא צוֹאָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַהֶגמוֹנִים, כְּשֶׁהֵפִיחָה רֵיחָהּ מִזִּקְנֵיהֶם וּמִּשִּׂפְמֵיהֶם שֶׁל עוֹבְדֵי-הַצְּלָב בֵּין אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד וּבֵין אֵלֶּה שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם. וְנִשְׁבָּע אֲנִי בַּנִּסִּים שֶׁל הַנַּצְרוּת שֶׁאֵרְעוּ לְמִרְיָם וּבְמֵי הַטְּבִילָה הַנּוֹצְרִית, שֶׁאֵינִי מַנִּיחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ שׁוּם לוֹחֵם כָּל עִקָּר. וְשֶׁאֶעֱמֹד בְּכָל תֹּקֶף לְהוֹצִיא כַּוָּנָתִי זוֹ אֶל הַפֹּעַל”. פָּנָה הַשָּׁלִיחַ בִּשְׁלִיחוּת זוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. קָרְאוּ הַכּוֹפְרִים זֶה לָזֶה וְאָמְרוּ: “נִקְמוּ אֶת נִקְמַת לוּקָא”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכּוֹפְרִים קָרְאוּ זֶה לָזֶה וְאָמְרוּ: “נִקְמוּ אֶת נִקְמַת לוּקָא”. וְהָיָה מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “הִתְעוֹרְרוּ לִנְקֹם אֶת נִקְמַת אַבְּרִיזָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר: “הוֹי עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ הַמְשַׁלֵּם גְּמוּל, הַכּוּ בְאַנְשֵׁי הַכּוֹפְרִים מַמְרֵי-אֱלֹהִים בְּלִבְנַת הַחֲרָבוֹת וּשְׁחוֹר הָרְמָחִים”. הִשְׂתָּעֲרוּ הַמֻּסְלִמִים וְהִכּוּ בָהֶם בַּחֲרָבוֹת הַגּוֹזְרוֹת, וְהָיָה כָּרוֹז הַמֻּסְלִמִים מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “עֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵי הַדָּת, כָּל אוֹהֵב אֶת הַנָּבִיא הַנִּבְחָר. זוֹהִי הָעֵת לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי הָאֵל הַנָּדִיב וְהַסּוֹלֵחַ וּמֵיטִיב. הוֹי הַמְצַפֶּה לְהִמָּלֵט בְּיוֹם הַדִּין הָאָיֹם. הִנֵּה יִמְצָא לוֹ גַּן-עֵדֶן בְּצִלְלֵי הַחֲרָבוֹת הַיּוֹם”. וְהִנֵּה שַׁרְכָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ תּוֹקְפִים אֶת הַכּוֹפְרִים, וְאֶת הַדֶרֶךְ לְהִמָּלֵט עֲלֵיהֶם סוֹגְרִים. סָעַר בֵּין הַמַּעֲרָכוֹת, וְעָבַר וְנִגְלָה לוֹ פָּרָשׁ מַרְאֵהוּ הָדָר. הָיָה פוֹרֵץ אֶל הַמַּעֲרָכָה וְחוֹדֵר וְלוֹחֵם בַּכּוֹפְרִים וְדוֹקֵר, וּמְמַלֵּא הָאָרֶץ גֻּלְגּוֹלוֹת וּגְוִיּוֹת. נִבְהֲלוּ הַכּוֹפְרִים מֵעֱזוּז מִלְחַמְתוֹ וְנָטוּ צַוְּארֵיהֶם לִדְקִירָתוֹ וּמַכָּתוֹ. וְהָיָה מְזֻיָּן בִּשְׁתֵּי חֲרָבוֹת: חַרְבּוֹ הַגּוֹזֶרֶת וּמַבָּט עֵינָיו לְהָבוֹת. וְהָיוּ אִתּוֹ שְׁנֵי רְמָחִים: רֹמַח אָרֹךְ בַּכָּף וְגֵווֹ הַמְתֻמָּר הַנִּזְקָף. וּקְוֻצּוֹת שְׂעַר תַּלְתַּלָיו, מְמַלְּאוֹת מְקוֹם צָבָא בְּמִסְפָּר רָב. כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:
לֹא יִיף לוֹ שֶׁפַע שַׂעֲרוֹתָיו
בְּיוֹם קְרָב אֶלָּא פָרוּעַ עַל רַכּוֹתָיו,
לְבֶן הַחַיִל אֲשֶׁר מִכָּל מְגֻדַּל שָׁפָם
אֶת רָמְחוֹ הַמְתַמֵּר יִרַוֶּה דָם.
וְאָמַר שֵׁנִי:
עֵת חָגַר חַרְבֵּהוּ אָמַרְתִּי אֵלָיו:
“מֶה לָּךְ חֶרֶב? בְּחַרְבוֹת מַבָּטְךָ לְךָ רָב”
“מַבָּטַי חַרְבוֹתֵיהֶם לְבַעֲלֵי-אַהֲבָה”, אָמָר
“וְחַרְבִּי לַאֲשֶׁר מַנְעַם אַהֲבָה לוֹ זָר”.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שַׁרְכָּאן אָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּקֻּרְאָן וּבִפְסוּקֵי הָרַחֲמָן, מִי אַתָּה הַפָּרָשׁ בַּפָּרָשִׁים כָּאן? אָכֵן בְּמַעֲשֶׂיךָ עָשִׂיתָ רְצוֹן הַמֶּלֶךְ הַדַּיָּן, אֲשֶׁר עִנְיָן לֹא יַשֶּׁנּוּ עִנְיָן, כְּשֶׁהִתְנַפַּלְתָּ עַל אַנְשֵׁי-הַכְּפִירָה וְהַמֶּרִי”. קָרָא אֵלָיו הַפָּרָשׁ וְאָמַר: “אֲנִי הוּא שֶׁאֶתְמוֹל בְּרִית אִתּוֹ כָּרַתָּ. וּמַה מְאֹד לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי מִהַרְתָּ”. הֵסִיר אֶת הַמַּסְוֶה מֵעַל פָּנָיו וְנִתְגַּלָּה יָפְיוֹ, וְהִנֵּה הוּא צַ’וְא אַלְמַכָּאן. שָׂמַח בּוֹ שַׁרְכָּאן, אֶלָּא שֶׁהָיָה יָרֵא לוֹ שֶׁלֹּא יִתְנַפְּלוּ עָלָיו אַנְשֵׁי קְרָב וְשֶׁלֹּא יַקִּיפוּ אוֹתוֹ אַמִּיצֵי-לֵב, וּמִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד מִהְיוֹתוֹ צָעִיר לְשָׁנִים וְעָלוּל הוּא שֶׁתִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן רָעָה, וְהַשֵּׁנִי שֶׁקִּיוּמוֹ חָשׁוּב מִכָּל לְשֵׁם הַשְּמִירָה עַל הַמַּמְלָכָה, וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, כְּבָר סִכַּנְתָּ עַצְמֶךָ, וְעַכְשָׁו הַצְמֵד לְסוּסִי אֶת סוּסְךָ. שֶׁאֵינִי בָטוּחַ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב לְנַפְשֶׁךָ. וְהַטּוֹב הוּא שֶׁלֹּא תָּסוּר מִן הַחֲבוּרוֹת הַלָּלוּ, וְתִירֶה מִכָּאן אֶת חִצְּךָ הַקּוֹלֵעַ בָּאֹוְיִבים”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “רְצוֹנִי לִהְיוֹת שָׁוֶה בַּקְּרָב אֵלֶיךָ וְלֹא אֶחֱשׂךְ נַפְשִׁי מִלְהִלָּחֵם”. הִשְׂתָּעֲרוּ צִבְאוֹת הָאִסְלָאם עַל הַכּוֹפְרִים וְהִקִּיפוּם מִכָּל צַד וְנִלְחֲמוּ בָהֶם מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ כַּדָּת, וְשִׁבְּרוּ אֶת חֹד הַכְּפִירָה וּקְשִׁי הָעֹרֶף וְהַקַּלְקָלָה, נִצְטָעֵר הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן כְּשֶׁרָאָה מַה שֶּׁהִגִּיעַ לַיְּוָנִים מִן הָרָעָה, שֶׁהָפְכוּ עֹרֶף וְשָׂמוּ מָעוּזָם בַּבְּרִיחָה כְּשֶׁהֵם נִמְלָטִים אֶל הַסְּפִינוֹת. יָצְאוּ אֲלֵיהֶם הַגְּיָסוֹת שֶׁבְּחוֹף הַיָּם וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן בְּרֹאשָׁם אַמִּיצֵי לְבָב וּמַכֶּה בָהֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְחִצִּים רָב, וְכֵן גַּם מַצְבִּיא צְבָא סוּרְיָה עִם הַנָּסִיךְ בַּהַרָאם, בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אֲרָיוֹת שׁוֹאֲגִים עֲלֵיהֶם קָם. הִקִּיפוּם צִבְאוֹת הָאִסְלָאם מִקֶּדֶם וּמֵאָחוֹר וְנָטְתָה פְלֻגָּה מֵהַמֻּסְלִמִים עַל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַּסְּפִינוֹת וְעָשׂוּ בָהֶם שַׁמּוֹת עַד שֶׁהִפִּילוּ אֵלֶּה אֶת עַצְמָם לַיָּם. הָרְגוּ מֵהֶם מִסְפָּר רָב יוֹתֵר עַל מֵאָה אֶלֶף חֲזִירִים וְלֹא נִמְלַט מֵאַבִּירֵיהֶם לֹא קָטָן וְלֹא גָדוֹל. נָטְלוּ אֶת סְפִינוֹתֵיהֶם וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָהֶן מִן הַמָּמוֹן וְהָאוֹצָרוֹת וְהַמִּטְעָן מִלְּבַד עֶשְׂרִים סְפִינָה. וְהָיָה שְׁלַל הַמֻּסְלִמִים בְּאוֹתוֹ יוֹם שָׁלָל שֶׁלֹּא לָקַח כָּמוֹהוּ אָדָם לִפְנֵי כֵן, וְלֹא שָׁמְעָה אֹזֶן עַל מִלְחָמָה כָּזֹאת וְעַל מַדְקְרוֹת חֶרֶב כָּאֵלֶּה. וְהָיָה בִכְלָל מַה שֶּׁלָּקְחוּ בַשָּׁלָל חֲמִשִּׁים אֶלֶף מִן הַסּוּסִים מִלְּבַד הָאוֹצְרוֹת וְהַבִּזָּה בְּלִי מִנְיָן וּבְלִי מִסְפָּר. שָׂמְחוּ עַל כָּךְ שִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה בַּאֲשֶׁר אָצַל לָהֶם אֱלֹהִים חַסְדּוֹ בְעֶזְרָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֵלֶּה שֶׁנָּסוֹגוּ אָחוֹר, הִנֵּה הִגִּיעוּ אֶל קוּשְׁטָא. וְהִגִּעָה תְחִלָּה יְדִיעָה לְתוֹשְׁבֶיהָ שֶׁהַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן הוּא שֶׁנִּצַּח אֶת הַמֻּסְלִמִים, וְאָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁבְּנִי מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה לֹא יִהְיֶה מִן הַנְּסוֹגִים אָחוֹר, וְלֹא יִפְחַד מִפְּנֵי צְבָא הַמֻּסְלִמִים, וְשֶׁהוּא יָבִיא אֶת תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ בְּדַת הַנַּצְרוּת”. צִוְּתָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אַפְרִידוּן לְפָאֵר אֶת הָעִיר. נִרְאֲתָה הַשִּׂמְחָה וְשָׁתוּ יָיִן שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת אֲשֶׁר נִגְזַר. וּבְעוֹד הֵם בְּעֶצֶם הַשִּׂמְחָה צָרְחוּ מֵעֲלֵיהֶם עוֹרְקֵי הַיָּגוֹן וְהָאֵבֶל, וְהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם עֶשְׂרִים הַסְּפִינָה שֶׁנִּמְלְטוּ וּבְתוֹכָן מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה. יָצָא לִקְרָאתָם אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא לַחוֹף. סִפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִיָּד הַמֻּסְלִמִים וְגָדְלָה בִכְיָתָם וְרָבְתָה אַנְחָתָם, וְנֶהֶפְכוּ בְּשׂוֹרוֹת הַנִּצָּחוֹן לְיָגוֹן וְאָסוֹן. סִפְּרוּ לוֹ שֶׁלּוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט כְּבָר הֵקִיץ עָלָיו הַקֵּץ, וּפָגַע בּוֹ הַמָּוֶת בְּחֵץ. תָּקְפָה אֶת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֵימַת יוֹם הַדִּין הָאַחֲרוֹן, וְהִכִּיר שֶׁאֵין תַּקָּנָה לְמַה שֶּׁבָּא אֲלֵיהֶם מִן הָאֲבַדּוֹן. קָבְעוּ מוֹעֵד לְאֶבְלָם עַל אֲסוֹנָם, וְרָפָה עֹז רְצוֹנָם, וְעָלְתָה אַנְחָתָם מִכָּל עֵבֶר וּבִכְיָתָם. וּכְשֶׁנִּכְנַס מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ. וְשֶׁנְּסִגַת הַמֻּסְלִמִים לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הָעָרְמָה וְהַמְּזִמָּה, אָמַר לוֹ: “אַל תְּצַפֶּה שֶׁיַּחֲזֹר אֵלֶיךָ מִן הַצָּבָא עוֹד מִלְבַד אֵלֶּה שֶׁחָזְרוּ אֵלֶיךָ”. וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן דְּבָרִים אֵלֶּה נָפַל מִתְעַלֵּף, וְהָיָה חָטְמוֹ תַחַת רַגְלָיו. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר: “אֶפְשָׁר שֶׁהַמָּשִׁיחַ כָּעַס עֲלֵיהֶם, שֶׁנְּתָנָם בִּידֵי הַמֻּסְלִמִים אוֹיְבֵיהֶם”. וְרַב-הַהֶגְמוֹנִים נֶעֱצַב, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אָבִינוּ, כִּלָּיוֹן בָּא עַל חֵילֵנוּ, וְהַמָּשִׁיחַ פָּקַד עָלֵינוּ עֲוֹנֵנוּ”. אָמַר לוֹ הַהֶגְמוֹן: “אַל תִּצְטַעֲרוּ וְאַל תִּדְאֲגוּ, שֶׁכֵּן אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶחָד מִכֶּם חָטָא לַמָּשִׁיחַ, וּבְחֶטְאוֹ נֶעֱנַשְׁנוּ כֻלָּנוּ. וְעַכְשָׁו הֲרֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסִיּוֹת, שֶׁיִּסַּתְּלקּו מֵעֲלֵיכֶם צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים”. נִגְּשָׁה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶל אַפְרִידוּן וְאָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה צְבָא הַמֻּסְלִמִים מִסְפָּרָם רַב וְעָצוּם, וְלֹא נוּכַל לָהֶם אֶלָּא בְעָרְמָה. וְלָזֹאת גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי לְהַעֲרִים עֲלֵיהֶם וְלָבוֹא בְתוֹךְ צִבְאוֹתֵיהֶם, אֶפְשָׁר שֶׁאַשִּׂיג מַטְּרָתִי בְמַנְהִיגָם וְאֶהֱרֹג אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָרַגְתִּי אֶת אָבִיו. וְאִם תַּצְלִיחַ בְּיָדִי עָרְמָתִי, לֹא יַחֲזֹר אֶחָד מֵחֵילוֹתָיו לְאַרְצוֹ, שֶׁכֵּן אֵין כֹּחָם אֶלָּא בוֹ. וְעַתָּה הָבוּ לִי סוּרִים נוֹצְרִים אֲחָדִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם יוֹצְאִים חֹדֶשׁ חֹדֶשׁ וְשָׁנָה שָׁנָה, לִמְכֹּר סְחוֹרָתָם, שֶׁיַּעַזְרוּ לִי, שֶׁכֵּן אָפִיק זְמָמִי עַל יָדָם”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “יְהִי כֵן, כָּל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתְּ יִנָּתֵן לָךְ”. צִוְּתָה לְהָבִיא מֵאָה אֲנָשִׁים, יְלִידֵי נַגְ’רָאן שֶׁל סוּרְיָה. וּכְשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם שְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁבָּא עַל הַמֻּסְלִמִים מִידֵי הַנּוֹצְרִים?” אָמְרוּ: “הֵן”. אָמַר לָהֶם: “דְּעוּ, שֶׁאִשָּׁה זוֹ נָתְנָה אֶת חַיֶּיהָ קֹדֶשׁ לַמָּשִׁיחַ, וּרְצוֹנָהּ לָצֵאת אִתְכֶם לְבוּשִׁים כְּמֻסְלִמִים, לַחְבֹּל תַּחְבּוּלָה, שֶׁתִּהְיֶה לְמוֹעִיל לָנוּ, וְתָסִיר מֵעָלֵינוּ אֶת הַמֻּסְלִמִים, אִמְרוּ אֵפוֹא: רוֹצִים אַתֶּם לְהַקְדִּישׁ עַצְמְכֶם לַמָּשִׁיחַ, אִם אֶתֵּן לְכָל אֶחָד שְׁתֵּי סְאִים שֶׁל זָהָב? וַהֲרֵי זֶה שֶׁיַּחֲזֹר מִכֶּם יִטֹּל אֶת הַזָּהָב; וַאֲשֶׁר יָמוּת, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אֶת הַמָּשִׁיחַ”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, מַסְכִּימִים אָנוּ לָתֵת אֶת חַיֵּינוּ קֹדֶשׁ לַמָּשִׁיחַ וּלְךָ”. לָקְחָה הַזְּקֵנָה עִמָּה עִקָּרִים רֵיחָנִיִּים שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לָהֶם, וְשָׂמָה אוֹתָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּבִשְּׁלָה אוֹתָם עַל הָאֵשׁ, עַד שֶׁנִּמְצָה מִתּוֹכָם מִיצָם הַשָּׁחוֹר, הִמְתִּינָה עַד שֶׁהִצְטַנְּנָה הַמִּרְקַחַת. טָבְלָה בָּהּ קְצֵה מִטְפַּחַת אֲרֻכָּה וְצִבְּעָה בָהּ אֶת פָּנֶיהָ. שָׂמָה עָלָיהָ מֵעַל לִבְגָדֶיהָ חֲלוּק-נְזִירִים אָרֹךְ, רָקְמָה שְׂפָתוֹ, וְנָטְלָה מַחֲרֹזֶת וְקָמָה וְהָלְכָה אֶל הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ. וְלֹא הִכִּירוּהָ לֹא הוּא וְלֹא אֶחָד מֵהַנִּמְצָאִים אֶצְלוֹ, עַד שֶׁגִּלְּתָה מִי הִיא. הִלְּלוּ אוֹתָהּ כֻּלָּם עַל עָרְמָתָהּ, וְאָמַר בְּנָהּ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה: “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָךְ הַמָּשִׁיחַ וְלֹא יִטְּשֵׁךְ”. יָצְאָה הִיא וְהַנּוֹצְרִים שֶׁל נַגְ’רָאן שֶׁל סוּרְיָה עִמָּהּ לְדַרְכָּם אֶל חֵילוֹת בַּגְדָאד.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ שְׁמוּעָה, נָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ, עַד שֶׁהָיָה חָטְמוֹ תַּחַת רַגְלָיו. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, זִעְזַע הַפַּחַד אֶת אַמְתַּחַת קֵבָתוֹ, וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָּאהִי. וְהָיְתָה אוֹתָהּ אֲרוּרָה מְכַשֵּׁפָה מִן הַמְּכַשְּׁפוֹת, בִּכְשָׁפִים וּתְכָכִים שְׁלֵמָה, שַׁקְרָנִית וּבַעֲלַת מְזִמָּה, נוֹכֶלֶת וּבַת זִמָּה, פּוֹשַׁעַת וְאֵשֶׁת מִרְמָה, מַסְרִיחַ פִּיהָ, וַאֲדֻמּוֹת עַפְעַפֶּיהָ, לְחָיֶיהָ חִוָּרוֹן וּפָנֶיהָ חשֶׁךְ אִישׁוֹן, מַבָּטָהּ נִזְעָף וְגוּפָהּ מְגֹרָב, שְׂעָרָהּ עוֹפֶרֶת וְגַבָּהּ חֲטֹטֶרֶת, צֶבַע עוֹרָהּ נוֹבֵל וְאַפָּהּ נוֹזֵל. וְאוּלָם הִיא קָרְאָה בְסִפְרֵי הָאִסְלָאם, וּכְבָר נָסְעָה אֶל בֵּית אֱלֹהִים בְּמַכָּה לָחֹג שָׁם, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁתָּבִין בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וְהַדִּין, וְלָדַעַת פְּסוּקֵי הַקֻּרְאָן. וְעָמְדָה שְׁנָתַיִם בִּירוּשָׁלַיִם בְּדַת הַיְּהוּדִים כְּדֵי לִרְכּשׁ לָהּ תַּחְבּוּלוֹת נֶגַד אֲנָשִׁים וְשֵׁדִים. וְהָיְתָה פֶּגַע רַע מִן הַפְּגָעִים וְנֶגַע מִן הַנְּגָעִים, כָּל אֱמוּנָה פּוֹרְעָה, וּלְשׁוּם דַת לֹא נִשְׁמְעָה. וְהָיְתָה גָרָה עַל-פִּי הָרֹב אֵצֶל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה בְּנָהּ חַרְדוּבּ. בִּגְלַל זֶה שֶׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת הַשְּׁפָחוֹת הַבְּתוּלוֹת לִהְיוֹת בָּהֶן נִכְתֶּשֶׁת. וּכְשֶׁחָסְרָה אֶת אֲשֶׁר שָׁאֲלָה, דּוֹמָה הָיְתָה כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה בָהּ כָּלָה. וְכָל נַעֲרָה שֶׁהָיְתָה נוֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֶיהָ, הָיְתָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָהּ הַחָכְמָה וּמְשַׁפְשֶׁפֶת אוֹתָהּ בְּכַרְכֹּם עַד שֶׁהָיְתָה מִתְעַלֶּפֶת מֵעֹצֶם הַתַּאֲוָה מֶשֶׁךְ זְמָן. וְזֹאת שֶׁהָיְתָה נִשְׁמַעַת לָהּ הָיְתָה מֵיטִיבָה עִמָּהּ וּמַטָּה אֶת לֵב בְּנָהּ לְאַהֲבָה אוֹתָהּ. וּמִי שֶׁלֹּא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לָהּ, הָיְתָה מִתְנַכֶּלֶת לְהַשְׁמִיד אוֹתָהּ. וּבְסִבָּה זוֹ יָדְעָה גַם אֶת מַרְגָ’אנָה וְאֶת רִיחָאנָה וְאֶת אֻתְּרֻגָּ’ה נַעֲרוֹת אַבְּרִיזָה. וְהָיְתָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מוֹאֶסֶת זְקֵנָה זוֹ וּבוֹחֶלֶת לִישֹׁן עִמָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁאַצִּילֵ יָדֶיהָ הָיוּ מְפִיצוֹת רֵיחַ רָע, וְגוּפָהּ גַּס מִסִּיב הַתֹּמֶר. וְהָיְתָה מְעוֹרֶרֶת חֵשֶׁק בְּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מִתְכַּתְּשׁוֹת אִתָּהּ עַל יְדֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבְזֶה שֶׁהָיְתָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָן. וְהָיְתָה אַבְּרִיזָה פּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מַחֲסֶה בֵּאלֹהִים הָאַדִּיר וְהַיּוֹדֵעַ כֹּל, וּבָרוּךְ לֵאלֹהִים הוּא זֶה שֶׁאָמַר:
הוֹי הַמִּשְׁתַּפֵּל נִכְנָע בִּפְנֵי עָשִׁיר,
וְעַל הֶעָנִי יִתְנַשֵּׂא יָהִיר,
וִיפָאֵר כְּעוּרוֹ בְּהַרְבּוֹת מָמוֹנוֹ,
אַךְ בֹּשֶׂם הַנִּתְעָב לֹא יְחַפֶּה עַל סִרְחוֹנוֹ!
נַחֲזֹר אֵפוֹא אֶל סִפּוּר נְכָלֶיהָ וּבַלְהוֹת עִנְיָנֶיהָ. נָסְעָה וְנָסְעוּ עִמָּהּ שָׂרֵי הַנּוֹצְרִים וּצְבָאָם, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל צְבָא הָאִסְלָאם. וְאַחֲרֵי זֶה נִכְנַס הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְאָמַר לוֹ: “אֵין לָנוּ עוֹד צֹרֶךְ בַּהֶגְמוֹן וְלֹא בִתְפִלָּתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כְּפִי עֲצַת אִמִּי דַ’את אַלְדַּוָאהִי. וְנִרְאֶה מַה הוּא שֶׁתִּפְעַל בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ שֶׁאֵין לָהֶן גְּבוּל, בִּצְבָא הַמֻּסְלִמִים, שֶׁכֵּן הוֹלְכִים הֵם וּקְרֵבִים, וְיִהְיוּ בְקָרוֹב אֶצְלֵנוּ וְיַקִּיפוּ אוֹתָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן דְּבָרִים אֵלֶּה, גָּבַר בְּלִבּוֹ הַפַּחַד, וְכָתַב תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל כָּל אַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים וְאָמַר לָהֶן: “מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁלֹּא יֵעָדֵר אָדָם מִבְּנֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית וַאֲגֻדַּת הַצְּלָב, וּבִפְרָט בְּנֵי הַמִּבְצָרִים וְהַטִּירוֹת, אֶלָּא יָבוֹאוּ אֵלֵינוּ כֻלָּם רַגְלִים וְרוֹכְבִים וְנָשִׁים וָטַף, שֶׁכֵּן צְבָא הָאִסְלָאם כְּבָר דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל אַדְמַת אַרְצֵנוּ. וְיֵשׁ לָחוּשׁ וּלְמַהֵר לִפְנֵי בוֹא הַמּוֹרָא”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הֲרֵי יָצְאָה עִם בְּנֵי לִוְיָתָהּ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָם בִּלְבוּשׁ סוֹחֲרִים מֻסְלִמִים. וּכְבָר לָקְחָה עִמָּהּ לִפְנֵי כֵן מֵאָה פֶרֶד טְעוּנִים אָרִיג אַנְטִיּוֹכִי, סָטִין רָקוּם זָהָב וּמֶשִׁי רָקוּם מַלְכִּי וְזוּלַת זֶה, וְלָקְחָה מִן הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מִכְתַּב לֵאמֹר: אֵלֶּה הַסּוֹחֲרִים מִסּוּרְיָה הֵם וְהָיוּ בְאַרְצוֹתֵינוּ, וְחָלִילָה לוֹ לְמִי שֶׁהוּא לִנְגֹּעַ בָּהֶם לְרָעָה. וְלֹא יִטְּלוּ מֵהֶם מַס הַמַּעֲשֵׂר עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְאַרְצָם וּלְמָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ בְטוּחִים בּוֹ, שֶׁכֵּן הַסּוֹחֲרִים הֵם אֵלֶּה שֶׁעַל-יָדָם הָאָרֶץ נִבְנֵית וְעוֹלָה, וְאֵין הֵם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְקַלְקָלָה". אָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי לְאֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ: “רְצוֹנִי לַחְבֹּל מְזִמָּה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הַמֻּסְלִמִים”. אָמְרוּ לָהּ: “הַמַּלְכָּה, צַוִּי כָּל מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה, וְאָנוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתֵּךְ. וִיהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יָשִׂים הַמָּשִׁיחַ פָּעֳלֵךְ מֵאָפַע”. לָבְשָׁה חֲלוּק צֶמֶר לָבָן דַּק וְחִכְּכָה בְמִצְחָה עַד שֶׁנִּתְוָה עָלָיו תָּו, מָשְׁחָה אוֹתוֹ בְמִשְׁחָה עַד שֶׁהָיָה לוֹ בָרָק עָצוּם. וְהָיְתָה הָאֲרוּרָה רְזַת הַגּוּף וּמַבָּטָהּ נוֹקֵב וְחוֹדֵר. כָּבְלָה רַגְלֶיהָ לְמַעְלָה מֵעֲקֵבֶיהָ וְנָסְעָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים. הִתִּירָה הַכְּבָלִים מֵעַל רַגְלֶיהָ אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁאִיר רָשְׁמָם בְּשׁוֹקֶיהָ. מָשְׁחָה אוֹתָן בְּדַם נְחָשִׁים וְצִוְּתָה אֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ שֶׁיַּכּוּ אוֹתָהּ מַכּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וְשֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ בְּתֵבָה. אָמְרוּ לָהּ: “כֵּיצַד זֶה נַכֶּה אוֹתָךְ וְאַתְּ גְּבִרְתֵּנוּ דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֵם הַמֶּלֶךְ הַמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת?” אָמְרָה: "אֵין לֹא תְלוּנָה וְלֹא תוֹאֲנָה עַל הַבָּא לְבֵית הַמַּחֲרָאוֹת, וְהַהֶכְרֵחַ מְבַטֵּל אֶת הָאֲסוּרוֹת. וְאַחֲרֵי שֶׁתָּשִׂימוּ אוֹתִי בַתֵּבָה, שִׂימוּ אוֹתָהּ בְתוֹךְ שְׁאָר הַסְּחוֹרָה וְטַעֲנוּ אוֹתָהּ עַל הַפְּרָדוֹת, וְעִבְרוּ בָהּ בֵּין צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְלֹא תַּחְשְׁשׁוּ לְשׁוּם תְּאוּנָה, וּכְשֶׁיַּעֲמֹד לָכֶם לְשָׂטָן בְּדַרְכְּכֶם אִישׁ מֵהַמֻּסְלִמִים, מִסְרוּ לוֹ אֶת הַפְּרָדוֹת וּמַה שֶׁעֲלֵיהֶן מִן הַהוֹן, וּלְכוּ אֶל מַלְכָּם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבַקְּשׁוּ מֵאִתּוֹ עֶזְרָה וְאִמְרוּ: “אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְאֶרֶץ הַכּוֹפְרִים, וְלֹא לָקְחוּ מֵאִתָּנוּ וְלֹא כְלוּם, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁכָּתְבוּ לָנוּ כְּתָב חָתוּם שֶׁלֹּא יִגַּע בָּנוּ אָדָם, וְכֵיצַד זֶה תִּקְחוּ אֵפוֹא אַתֶּם אֶת רְכוּשֵׁנוּ? וַהֲרֵי מִכְתָּב מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה שֶׁבּוֹ כָתוּב שֶׁלֹּא יִגַּע בָּנוּ אִישׁ לְרָעָה”. וּכְשֶׁיֹּאמַר אֲלֵיכֶם: “מַה הוּא שֶׁהִרְוַחְתֶּם בְּאַרְצוֹת הַיְּוָנִים בְּמִסְחַרְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: "הָרֶוַח שֶׁלָּנוּ הוּא זֶה שֶׁהִצַּלְנוּ אָדָם נָזִיר שֶׁנִּמְצָא מִתַּחַת לָאָרֶץ בִּמְאוּרָה, וְהָיָה בָהּ בְּעֵרֶךְ חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא לְעֶזְרָה, וְלֹא בָאוּ לְעֶזְרָתוֹ. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַכּוֹפְרִים מְעַנִּים אוֹתֹו לַיְלָה וָיוֹם, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בְּעִנְיָן זֶה, אַף-עַל-פִּי שֶׁעָמַדְנוּ בְּקוּשְׁטָא מֶשֶׁךְ זְמָן. מָכַרְנוּ אֶת סְחוֹרָתֵנוּ, וְקָנִינוּ תְמוּרָתָהּ וַהֲכִינוֹנוּ עַצְמֵנוּ, שָׂמִים בְּדַעְתֵּנוּ לַחֲזֹר לְאַרְצֵנוּ. וְלַנּוּ אוֹתוֹ לַיְלָה מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה. וּכְשֶׁהִשְׁכַּמְנוּ בַבֹּקֶר רָאִינוּ צוּרָה מְצֻיֶּרֶת עַל גַּבֵּי הַקִּיר. כְּשֶׁקָּרַבְנוּ אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנַנּוּ בָהּ, הִתְנוֹעֲעָה הַצּוּרָה וְאָמְרָה: “מֻסְלִמִים, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיכֶם מִי הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בְּשָׂכָר מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים?” אָמַרְנוּ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה אוֹתָהּ צוּרָה: “אֱלֹהִים הוּא שֶׁשָּׂמַנִי מְדַבֶּרֶת אֲלֵיכֶם, לְחַזֵּק אֱמוּנַתְכֶם וּלְהַעֲלוֹת עֵרֶךְ דַּתְכֶם בְּעֵינֵיכֶם, שֶׁתֵּצְאוּ מֵאֶרֶץ הַכּוֹפְרִים וְתָשִׂימוּ פְּנֵיכֶם אֵל צְבָא הַמֻּסְלִמִים, שֶׁבְּתוֹכָם חֶרֶב-הָרַחֲמָן וְגִבּוֹר הַזְּמַן הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. וְהוּא הוּא שֶׁיִּכְבּשׁ אֶת קוּשְׁטָא וְיַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי-הַדָּת הַנּוֹצְרִית. וּכְשֶׁתַּעַבְרוּ דֶרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים תִּמְצְאוּ מִנְזָר הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם מִנְזָר מַטְרוּחִנַא, וּבוֹ תָא. שִׂימוּ פְנֵיכֶם אֵלָיו בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה וּבַקְּשׁוּ לָכֶם דֶרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו בּכֹחַ רְצוֹנְכֶם, שֶׁכֵּן בְּתוֹכוֹ אִישׁ עוֹבֵד-אֱלֹהִים מִירוּשָׁלַיִם, עַבְּד-אַללָּהּ שְׁמוֹ, וְהוּא הַשּׁוֹמֵר-דָּת יָתֵר עַל כָּל הָאָדָם, וְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, הַמְּסִירוֹת כָּל סָפֵק וּפִקְפּוּק. וְאוּלָם נְזִירִים אֲחָדִים עָקְבוּ אוֹתוֹ וְחָבְשׁוּ אוֹתוֹ בַּמְּאוּרָה שֶׁהוּא בָהּ זֶה זְמַן רָב, וְהַצָּלָתוֹ תָּפֵק רָצוֹן מֵעִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁכֵּן שִׁחְרוּרוֹ הוּא הַנַּעֲלָה בְּמִפְעֲלוֹת מִלְחֶמֶת-מִצְוָה”.
וְאַחֲרֵי שֶׁהִסְכִּימָה הַזְּקֵנָה עִם אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמְרָה: "וּכְשֶׁיַּטֶּה אֲלֵיכֶם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֹזֶן שׁוֹמַעַת, אִמְרוּ לוֹ: “וּכְשֶׁשָּׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלֶּה מֵאוֹתָהּ צוּרָה, יָדַעְנוּ שֶׁאוֹתוֹ עוֹבֵד הָאֱלֹהִים”…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי כְּשֶׁהִסְכִּימָה עִם אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ עַל הָדָּבָר הַזֶּה, אָמְרָה: "וּכְשֶׁיַּטֶּה אֲלֵיכֶם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, אִמְרוּ לו: "וּכְשֶׁשָּׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלֶּה מֵאוֹתָהּ צוּרָה, יָדַעְנוּ שֶׁאוֹתוֹ עוֹבֵד הָאֱלֹהִים הוּא מִגְּדוֹלֵי הַחֲסִידִים וְעוֹבְדֵי-הָאֱלֹהִים הַמְּסוּרִים לוֹ. נָסַעְנוּ זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים, וְרָאִינוּ אוֹתוֹ מִנְזָר, נָטִינוּ אֵלָיו וְסַרְנוּ וְעָמַדְנוּ שָׁם יוֹם, עוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כְּמִנְהַג הַסּוֹחֲרִים. וּכְשֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָאֲפֵלָה, שַׂמְנוּ פָנֵינוּ אֶל אוֹתוֹ תָא שֶׁבּוֹ הַמְּאוּרָה, וְשָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָא פְּסוּקֵי קֻרְאָן, נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בִּמְזִמָּה נִתְנַסֵּיתִי וּלְחָזִי צָר,
וְאֶת לִבִּי יָם דְּאָגָה טִבַּע, עָבָר.
אִם יֵשַׁע לֹא יָבוֹא – הַקֵּץ קָרוֹב.
אָכֵן מָוֶת אֶרְחַם מִבּוּז וָטוֹב.
הוֹי, בָּרָק, אִם לַמּוֹלֶדֶת וְיוֹשְׁבֶיהָ תַּגִּיעַ
וְעָלֶיךָ מִן הַבְּשׂוֹרוֹת זֹהַר יוֹפִיעַ –
הִנֵּה אֵיךְ אֶמְצָא דֶּרֶךְ לְהִפָּגֵשׁ, וּבֵינֵינוּ
מִלְחָמוֹת אֵלּוּ, וְנָעוּל שַׁעַר יְשׁוּעָתֵנוּ?
הָבֵא שָׁלוֹם לַאֲהוּבֵינוּ וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם:
אֲנִי בְּמִנְזַר הַיְּוָנִים רָחוֹק, שָׁבוּי בִידֵיהֶם.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “וּכְשֶׁתַּגִּיעוּ אִתִּי אֶל צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים, וְאֶהְיֶה אֶצְלָם, אֵדַע לְתַכֵּן תַּחְבּוּלָה לְרַמּוֹתָם וְלַהֲרֹג אוֹתָם עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנּוֹצְרִים אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה, נָשְׁקוּ אֶת יָדֶיהָ וְנָתְנוּ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה. אַחֲרֵי שֶׁחָבְלוּ בָהּ חֲבָלוֹת מַדְאִיבוֹת, מִתּוֹךְ זֶה שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן רָאוּ בַצִּיּוּת לָהּ מִן הַחוֹבוֹת הַמֻּטָּלוֹת עֲלֵיהֶם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם עִמָּהּ אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְנוּ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֲרוּרָה זוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ, וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן צְבָא הַמֻּסְלִמִים, הִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁנָּחֲלוּ נִצָּחוֹן עַל אוֹיְבֵיהֶם וּבָזְזוּ מַה שֶּׁהָיָה בִסְפִינוֹתֵיהֶם מִן הַמָּמוֹן וְהָאוֹצָרוֹת, יָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים יַחְדָּו. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְאָחִיו: “הִנֵּה נָתַן אֱלֹהִים לָנוּ יְשׁוּעָה בִּגְלַל יָשְׁרֵנוּ וֶהֱיוֹתֵנוּ נֶאֱמָנִים אִישׁ לְאָחִיו. שְׁמַע אֵפוֹא, שַׁרְכָּאן, לַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֱלֹהִים יִתְפָּאֵר וְיִתְהַדָּר. רְצוֹנִי לְהָמִית עֲשָׂרָה מְלָכִים נִקְמַת-דַּם אָבִי, וְלַהֲרֹג חֲמִשִּׁים אֶלֶף יְוָנִים וּלְהִכָּנֵס אַחֲרֵי-זֶה לְתוֹךְ שַׁעֲרֵי קוּשְׁטָא”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ. אָכֵן אֶעֱמֹד בְּמִלְחֶמֶת-הַקֹּדֶשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה עָלַי לְהִשָּׁאֵר כָּאן בָּאָרֶץ שָׁנִים רַבּוֹת. וְאוּלָם שְׁמַע, אָחִי, הִנֵּה בַת לִי בְדַמֶּשֶׂק, קֻצִ’יַ פַכָּאן שְׁמָהּ, וְאַהֲבַת נֶפֶשׁ אֲנִי אוֹהֲבָהּ, שֶׁכֵּן הִיא מִפִּלְאֵי-הַדּוֹר, וּשְׁמָהּ עוֹד יֵצֵא לִתְהִלָּה מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אַף אֲנִי הִנַּחְתִּי אֶת אִשְׁתִּי, וְהָיְתָה הָרָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה וּקְרוֹבָה לָלֶדֶת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא אֱשֶׁר חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה. הַבְטַח אוֹתִי אֵפוֹא, אָחִי, שֶׁאִם יָחֹן אוֹתִי אֱלֹהִים בֵּן זָכָר, תַּשִּׂיא אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי. וִיהִי דִבּוּרְךָ עָרֵב לְכָךְ”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. תָּקְעוּ כַף זֶה לָזֶה וְאָמַר: “אִם יִוָּלֵד לְךָ בֵּן, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בִּתִּי קֻצִ’יַ פַכָּאן”. שָׂמַח בָּזֶה, וּבֵרְכוּ זֶה זֶה בְּנִצָּחוֹן עַל הָאוֹיְבִים, וּבֵרַךְ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן אֶת שַׁרְכָּאן וְאֶת אָחִיו וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ, שְׁנֵי הַמְּלָכִים, שֶׁאֱלֹהִים הוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ בִּגְלַל מְסִירוּת נַפְשֵׁנוּ לוֹ יִתְפָּאֵר וְיִתְהַדָּר, וְעָזַבְנוּ אֶת מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וּמוֹלַדְתֵּנוּ. וַעֲצָתִי הִיא שֶׁנִּסַּע אַחֲרֵיהֶם וְנָצוּר עֲלֵיהֶם וְנִלָּחֵם בָּם, אוּלַי יִתֵּן לָנוּ אֱלֹהִים וְנַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ, וְנַעֲקֹר אֶת אוֹיְבֵינוּ מִשֹּׁרֶשׁ. וְאִם מַסְכִּימִים אַתֶּם, הִנֵּה רְדוּ בָאֳנִיּוֹת אֵלּוּ וּסְעוּ דֶרֶךְ הַיָּם וְאָנוּ נִסַּע בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה, וְנַעֲמֹד בְאֹרֶךְ רוּחַ בַּמִּלְחָמָה וּבְמַדְקֵרוֹת וּבִקְרָב”. לֹא פָסַק הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן לְעוֹרְרָם לִקְרָב, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁירוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:
תַּעֲנוּג בַּתַּעֲנוּגוֹת הוּא הַכּוֹת בָּאוֹיֵב,
וּמֵעַל גַבֵּי סוּס אַבִּיר אוֹתוֹ לְזַנֵּב,
וְשָׁלִיחַ שָׁלוּחַ בִּבְשׂוֹרָה מִיָּדִיד
וְיָדִיד יָבוֹא בְּלִי מוֹעֵד לְהוֹעִיד
וְאָמַר אַחֵר:
וְאִם אֶזְכֶּה בְּחַיִּים,הִנֵּה אֵם לִי קְרָב
וְרֹמַח לִי אָח וְחֶרֶב לִי אָב,
עִם כָּל בַּעַל זָקָן בִּשְׂחוֹק מָוֶת יִפָּגֵשׁ
עֲדֵי נִדְמָה כְּאִלּוּ בְּמוֹתוֹ הַמַּטָּרָה יְבַקֵּשׁ.
כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבְּעֹז עֶזְרָתוֹ עָמַד לָנוּ, וְלִשְׁלַל כֶּסֶף וְזָהָב הִגִּיעָנוּ”.
צִוָּה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת צְבָאוֹ לִנְסֹעַ, וְנָסְעוּ וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם קוּשְׁטָא. שָׁקְדוּ עַל מַסָּעָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב לְכִכָּר רַחֲבַת-יָדַיִם, וּבָהּ כָּל יָפֶה לָעֵינַיִם, מֵחַיּוֹת בָּר מְקַפְּצוֹת וְאַיָּלוֹת רוֹעוֹת, וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, נִכְרְתוּ מֵהֶם מַיִם שִׁשָּׁה יָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתָהּ כִּכָּר רָאוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִים וְאֶת הַפֵּרוֹת הַמְלֵאִים, וְאוֹתָהּ הָאָרֶץ דּוֹמָה לְגַן-עֵדֶן שֶׁהִתְקַשֵּׁט בְּקִשּׁוּטָיו וְשָׁת עֶדְיוֹ עָלָיו. וְהִתְנוֹעֲעוּ עֲנָפָיו שְׁכוּרִים מִיֵּין הַטַּל, וְהָיָה בָהֶם מִמְּתִיקוּת מַשְׁקֵה עֲדָנִים וּמִמַּשַּׁב-רוּחַ צְפוֹנִית מְשִׁיבַת-נֶפֶשׁ. וְהִקְסִימוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
שׁוּר אֶל הָאָחוּ זִיו שָׁטוּף,
כְּמוֹ אַדֶּרֶת יָרָק עָטוּף.
עֵין חֵן בּוֹ כִּי תִתֵּן כִּמְעָט,
תֵּרֶא פֶּלֶג מֵימָיו הוֹלְכִים לְאָט.
וְתִרְאֶה בְּרוּחֲךָ פְּאֵר עֵצוֹ מָנוֹס שׁוֹאֵן
מֵעַל לְרֹאשְׁךָ כַּאֲשֶׁר נֵס יִתְנוֹפֵף.
וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:
לְחִי מְאָדָּם בְּזֹהַר חַמָּה הַנַּחַל,
מֶתֶג עָלָיו צֵל צַפְצָפָה זָחָל.
וְהַמַּיִם בְּרַגְלֵי עֳפָאִים עַכְסֵי תִפְאָרָה,
עַכְסֵי כֶּסֶף, וּפְרָחִים לָהֶם מֵעָל עֲטָרָה.
כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל צַ’וְא אַלְמַכָּאן בְּכִכָּר זוֹ שֶׁעֵצֶיהָ סְבוּכִים וּפְרָחֶיהָ פּוֹרְחִים וְצִפֳּרֶיהָ מְזַמְּרוֹת, קָרָא לְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְאָמַר לו: “אָחִי, דַּמֶּשֶׂק אֵין בָּהּ כַּמָּקוֹם הַזֶּה. אֵין אָנוּ נוֹסְעִים מִזֶּה אֶלָּא אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁנִּנָּפֵשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּמְלְאוּ צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים רוּחַ עֹז, וְתֶחֱזַק רוּחָם לִפְגּשׁ אֶת הַכּוֹפְרִים הַמְגֻנִּים”. עָמְדוּ שָׁם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹת מֵרָחוֹק. שָׁאַל צַ’וְא אַלְמַכָּאן עַל אוֹדוֹתָם, וְאָמְרוּ לוֹ: “אוֹרְחַת-סוֹחֲרִים הִיא מֵאֶרֶץ סוּרְיָה, שֶׁחָנוּ בְמָקוֹם זֶה. וְיִתָּכֵן שֶׁהַצָּבָא פָּגַשׁ בָּהֶם, וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁלָּקְחוּ מַשֶּׁהוּ מִסְּחוֹרָתָם, שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם מֵאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים”. אַחֲרֵי שָׁעָה בָּאוּ הַסּוֹחֲרִים צוֹעֲקִים וּמְבַקְשִׁים עֶזְרָה מִן הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת צַ’וְא אַלְמַכָּאן צִוָּה לְהָבִיא אוֹתָם לְפָנָיו וְאָמְרוּ: “הַמֶּלֶךְ, הָיִינוּ בְאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים וְלֹא שָׁלְלוּ מֵאִתָּנוּ כְלוּם, וְכֵיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁיִּבְזְזוּ אַחֵינוּ הַמֻּסְלִמִים אֶת רְכוּשֵׁנוּ, בִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ בְאַרְצָם? כְּשֶׁרָאִינוּ אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם הִתְקָרַבְנוּ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה לָקְחוּ מַה שֶּׁהָיָה אִתָּנוּ. הֲרֵי הִגַּדְנוּ לְךָ מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתָנוּ”. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיאוּ לוֹ כְּתָב מֶלֶךְ קוּשְׁטָא. נְטָלוֹ וְקָרָא אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אָמְנָם אֲנַחְנוּ נַחֲזִיר לָכֶם מַה שֶּׁלָּקְחוּ מִכֶּם, וְאוּלָם עֲלֵיכֶם הָיָה שֶׁלֹּא לָשֵׂאת סְחוֹרָה לְאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים”. אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, אֱלֹהִים הוּא שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ לְאַרְצָם, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְמַה שֶּׁלֹּא זָכָה לוֹ אָדָם מִלּוֹחֲמֵי מִלְחֶמֶת-הַקֹּדֶשׁ, וְאַף לֹא אַתֶּם בְּמִלְחַמְתְּכֶם”. אָמַר לָהֶם שַׁרְכָּאן: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁזְּכִיתֶם לוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ מְסַפְּרִים לְךָ אֶת זֶה אֶלָּא בְאֵין אִישׁ אִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁעִנְיָן זֶה אִם יִתְפַּרְסֵם בֵּין בְּנֵי-אָדָם, אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיַּגִּיעַ לְאָזְנֵי אֲנָשִׁים, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדָנֵנוּ וּלְאָבְדַן כָּל מִי שֶׁיִּסְּעוּ לְאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים מִן הַמֻּסְלִמִים”. וְהֵם הִסְתִּירוּ אֶת הַתֵּבָה שֶׁבְּתוֹכָהּ הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. לָקְחוּ אוֹתָם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו וְנִשְׁאֲרוּ אִתָּם לְבַדָּם, וּבֵרְרוּ לָהֶם אֶת סִפּוּר הַנָּזִיר, כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים עַד שֶׁעוֹרְרוּ אֶת הַשְּׁנַיִם לְבֶכִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שהַנּוֹצְרִים בְּצוּרַת הַסּוֹחֲרִים, כְּשֶׁהָיוּ לְבַדָּם עִם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן, בֵּרְרוּ לָהֶם אֶת סִפּוּר הַנָּזִיר כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים עַד שֶׁעוֹרְרוּ אֶת הַשְּׁנַיִם לְבֶכִי.
הִגִּידוּ לָהֶם כְּפִי שֶׁלִּמְּדָה אוֹתָם הַמְכַשֵּׁפָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. חָמַל שַׁרְכָּאן עַל הַקָּדוֹשׁ, וְנִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמָיו, וְנִתְעוֹרְרָה בוֹ רוּחַ קִנְאָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאָמַר לָהֶם: “כְּלוּם הִצַּלְתֶּם נָזִיר זֶה, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּנְזָר עַד עַכְשָׁו?” אָמְרוּ לוֹ: “אָמְנָם כֵּן. הִצַּלְנוּ אוֹתוֹ וְהָרַגְנוּ אֶת בַּעַל-הַמִּנְזָר, מֵחֲשָׁשׁ לְעַצְמֵנוּ וּמִהַרְנוּ לִבְרֹחַ מִפַּחַד הַמָּוֶת. וּלְפִי מַה שֶׁהִגִּיד לָנוּ אִישׁ-אֱמוּנִים אֶחָד, צְבוּרִים בְּמִנְזָר זֶה זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת”. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הַתֵּבָה וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכָהּ אוֹתָהּ אֲרוּרָה, כְּאִלּוּ הִיא תַרְמִיל-קְצִיעָה מֵרֹב שַׁחֲרִירוּתָהּ וּרְזוֹנָהּ, וְהִיא כְבוּלָה בְּאוֹתָם כְּבָלִים וְשַׁלְשְׁלָאוֹת. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן הוּא וְהַנִּמְצָאִים, דִּמּוּ שֶׁזֶּה הוּא מִבְּחִירֵי עוֹבְדֵי-הָאֱלֹהִים וּמִן הַמְעֻלִּים שֶׁבַּנְּזִירִים, וּבְיִחוּד שֶׁמִּצְחָהּ הָיָה מֵאִיר מִן הַמִּשְׁחָה שֶׁמָּשְׁחָה בָהּ פָּנֶיהָ. בָּכוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו בְּכִי גָדוֹל, וְנִגְּשׁוּ אֵלֶיהָ וְנָשְׁקוּ יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ כְּשֶׁהֵם נֶאֱנָחִים, רָמְזָה לָהֶם וְאָמְרָה: “הַרְפּוּ מִבְּכִי זֶה וְשִׁמְעוּ לִדְבָרַי”. פָּסְקוּ לִבְכּוֹת מְמַלְאִים פְּקֻדָּתָהּ. אָמְרָה לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁאֲנִי מְרֻצֶּה בְּמַה שֶּׁעָשָׂה בִּי אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן רוֹאֶה אָנֹכִי אֶת הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלַי נִסָּיוֹן לִי מֵאִתּוֹ יִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמָם. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲרִיךְ רוּחוֹ בַצָּרָה וּבַנִּסָּיוֹן אֵינוֹ מַגִּיעַ אֶל גִּנַּת הַנֹּעַם. וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲזֹר לְאַרְצִי, לֹא מִקֹּצֶר-הָרוּחַ בִּגְלַל הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלַי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאָמוּת תַּחַת פַּרְסֵי סוּסֵי הַנִּלְחָמִים בְּמִלְחֶמֶת-הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאַחֲרֵי מוֹתָם הֵם חַיִּים וְאֵינָם מֵתִים”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַמְצוּדָה סִינַי, וְהַקְּרָב מוֹקֵד,
וְאַתָּה משֶׁה, וְהַזְּמַן הַמּוֹעֵד.
הֵשְׁלֵךְ מַטְּךָ וַאֲשֶׁר עָשׂוּ בְּלַע
וּמְחַבְלֵי1 אָדָם, נְחָשִׁים אַל תֵּרָתַע.
קְרָא בְּשׁוּרוֹת אוֹיֵב בְּיוֹם שָׁאוֹן פְּרָקִים,
שֶׁכֵּן חַרְבְּךָ תְּתָו בְּצַוְּארוֹתָם פְּסוּקִים.
כְּשֶׁגָּמְרָה הַזְּקֵנָה אֶת שִׁירָהּ זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וּמִצְחָהּ בַּמִּשְׁחָה כָּאוֹר הַמַּזְהִיר. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ שַׁרְכָּאן וְנָשַׁק אֶת יָדָהּ וְהֵבִיא לָה אֹכֶל. סֵרְבָה וְאָמְרָה: “זֶה לִי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא פָּסַקְתִּי מִצּוֹם כָּל הַיָּמִים, וְכֵיצַד אַפְסִיק צוֹמִי בְּשָׁעָה זוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִגְדִּיל עָלַי אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וְהִצִּיל אוֹתִי מִשְּׁבִי הַכּוֹפְרִים, וְהֵסִיר מֵעָלַי מַה שֶּׁהוּא קָשֶׁה מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אֲנִי אַאֲרִיךְ אֶת רוּחִי עַד לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה”. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב, נִגַּשׁ שַׁרְכָּאן הוּא וְצַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהִגִּישׁוּ לָהּ הָאֹכֶל, וְאָמְרוּ לָהּ: “אֱכֹל, נָזִיר”. אָמְרָה לָהֶם: “אֵין זוֹ שְׁעַת אֲכִילָה, אֶלָּא שְׁעַת תְפִלָּה לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ הַדַּיָּן”. עָמְדָה בְּשֶׁקַע הַקִּיר שֶׁבַּמִּסְגָּד הַפּוֹנֶה לְמַכָּה כְּשֶׁהִיא מִתְפַּלֶּלֶת עַד שֶׁעָבַר הַלַּיְלָה, וְלֹא פָסְקָה מִכָּךְ שְׁלשָׁה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, כְּשֶׁאֵינָה יוֹשֶׁבֶת אֶלָּא בִּזְמַן בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁבְּסוֹף הַתְּפִלָּה כַדָּת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן נוֹהֶגֶת כָּךְ, נִשְׁתַּלְּטָה עַל לִבּוֹ הָאֱמוּנָה בָהּ, וְאָמַר לְשַׁרְכָּאן: “נְטֵה אֹהֶל עוֹרוֹת מְאָדָּמִים לְעוֹבֵד-אֱלֹהִים זֶה וּמַנֵּה מְשָׁרֵת עַל חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ שֶׁיְּשָׁרְתֶנּוּ”. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בִקְּשָׁה אֹכֶל, וְהִגִּישׁוּ לָהּ מִן הַמִּינִים, מַה שֶּׁהַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתּוֹקְקוֹת אֲלֵיהֶם וְהָעַיִן מִתְעַנֶּגֶת עֲלֵיהֶם, וְלֹא אָכְלָה מִכָּל זֶה אֶלָּא כִכָּר אֶחָד בְּמֶלַח, וְחָזְרָה לְצוֹמָהּ. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה עָמְדָה לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: “מַה הוּא הָאִישׁ הַזֶּה? אָכֵן נִתְנַזֵּר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה תַכְלִית הַנְּזִירוּת, וְאִלּוּלֵא מִלְחֶמֶת-מִצְוָה זוֹ, הָיִיתִי מִתְחַבֵּר אֵלָיו וְעוֹבֵד אֶת אֱלֹהִים כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, עַד הֵאָסְפִי אֶל אֱלֹהִים. וְנִכְסָף אֲנִי לְהִכָּנֵס אֵלָיו אֶל אָהֳלוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ שָׁעָה אֶחָת”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “וְאַף אֲנִי כָךְ, וֶהֱיוֹת שֶׁמָּחָר אָנוּ יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה עַל קוּשְׁטָא, לֹא נִמְצָא לָנוּ שְׁעַת-כּשֶׁר כְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “וְאַף גַּם אֲנִי אִתְכֶם נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת נָזִיר זֶה, אוּלַי יְבָרְכֵנִי שֶׁתְּהֵא אַחֲרִיתִי בְּמִלְחֶמֶת-מִצְוָה זוֹ, וְאֶמְצָא אֶת אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר פָּרַשְׁתִּי וְנִתְנַזַּרְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה”.
כְּשֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה, נִכְנְסוּ אֶל אוֹתָהּ מְכַשֵּׁפָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי בְּאָהֳלָהּ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה. נִתְקָרְבוּ אֵלֶיהָ בוֹכִים וּמְרַחֲמִים עָלֶיהָ. אַךְ הִיא לֹא פָנְתָה אֲלֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעָה חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהִשְׁלִימָה אֶת תְּפִלָּתָהּ בְּבִרְכַת הַשָּׁלוֹם. נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם וּבֵרְכָה אוֹתָם לְשָׁלוֹם וְאָמְרָה לָהֶם: “לְשֵׁם מַה בָּאתֶם?” אָמְרוּ לָהּ: “עוֹבֵד-אֱלֹהִים, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ בִּכְיָתֵנוּ סְבִיבוֹתֶיךָ?” אָמְרָה לָהֶם: “הָעוֹמֵד לִפְנֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ בְנִמְצָא בַהֲוָיָה עַד שֶׁיִּשְׁמַע קוֹל אָדָם אוֹ שֶׁיִּרְאֶנוּ”. אָמְרוּ לָהּ: “נִכְסָפִים אָנוּ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ עַל סִבַּת שִׁבְיְךָ, וְשֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתָנוּ בְלַיְלָה זֶה, שֶׁזֶּה טוֹב לָנוּ מִנִּצְחוֹנֵנוּ עַל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דִבְרֵיהֶם אָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּלֵא נְסִיכֵי הַמֻּסְלִמִים אַתֶּם, לֹא הָיִיתִי מְסַפֶּרֶת לָכֶם מִזֶּה כְלוּם לְעוֹלָם, שֶׁאֵין אֲנִי מִתְאוֹנֶנֶת אֶלָּא לִפְנֵי אֱלֹהִים. וַהֲרֵינִי לְהַגִּיד לָכֶם אֶת סִבַּת-שִׁבְיִי. דְעוּ שֶׁהָיִיתִי בִירוּשָׁלַיִם עִם אֲחָדִים מִן הַקְּדוֹשִׁים וְהַדֶּרְוִישִׁים הַנִּלְהָבִים, וְלֹא הָיִיתִי מִתְנַשֵּׂא עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה נָטָה לִי חֶסֶד בְּתִתּוֹ בְלִבִּי עֲנָוָה וְהִסְתַּפְּקוּת בְּמֻעָט. וְאֵרַע בְּלַיְלָה אֶחָד שֶׁשַּׂמְתִּי פָנַי לַיָּם וְהָיִיתִי מִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי-הַמַּיִם, בָּאָה בְלִבִּי גַאֲוָה מִמָּקוֹם שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִי הוּא שֶׁיִּתְהַלֵּךְ כָּמוֹנִי עַל הַמַּיִם”? וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה כָּבֵד לִבִּי וּפְגָעַנִי אֱלֹהִים בִּתְשׁוּקָה לִנְסֹעַ. נָסַעְתִּי לְאַרְצוֹת יָוָן וְשׁוֹטַטְתִּי בִּקְצוֹתֶיהָ שָׁנָה תְמִימָה, עַד שֶׁלֹּא הִנַּחְתִּי מָקוֹם שֶׁלֹּא עָבַדְתִּי בוֹ אֶת אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם עָלִיתִי עַל הָהָר הַהוּא, שֶׁבּוֹ מִנְזָרוֹ שֶׁל נָזִיר, מַטְרוּחִנָא שְׁמוֹ, כְּשֶׁרָאַנִי יָצָא לִקְרָאתִי וְנָשַׁק יָדַי וְרַגְלַי וְאָמַר: “אֲנִי רְאִיתִיךָ מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְאֶרֶץ יָוָן, וְעוֹרַרְתָּ בִי כִסּוּפִים לְאַרְצוֹת הָאִסְלָאם”. תָּפַס בְיָדִי וְהִכְנִיסַנִי לְאוֹתוֹ מִנְזָר. אַחַר כָּךְ נִכְנַס עִמִּי לְבַיִת אָפֵל. וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ, הִשִּׂיא אֶת דַּעְתִּי וְנָעַל עָלַי הַדֶּלֶת, וַעֲזָבַנִי בְּתוֹכוֹ אַרְבָּעִים יוֹם בְּלִי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. וְהָיְתָה כַוָּנָתוֹ בָּזֶה לַהֲמִיתֵנִי מִתּוֹךְ כִּלְיוֹן-הַנֶּפֶשׁ. וְאֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁסָּר לְאוֹתוֹ מִנְזָר הֶגְמוֹן אֶחָד, דַקְיָאנוּס שְׁמוֹ, וְעִמּוֹ עֲשָׂרָה נְעָרִים וְעִמּוֹ בִתּוֹ, תַּמָאתִ’ל שְׁמָהּ. וּבַאֲשֶׁר לְיֹפִי, הֲרֵי לֹא הָיָה דוֹמֶה לָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַמִּנְזָר, סִפֵּר לָהֶם הַנָּזִיר מַטְרוּחִנָא עַל אוֹדוֹתַי. אָמַר הַהֶגְמוֹן: ‘הוֹצִיאוּהוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר מִבְּשָׂרוֹ אֲפִלּוּ כְּדֵי אֲכִילַת עוֹף’. פָּתְחוּ דַלְתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַיִת אָפֵל, וּמְצָאוּנִי נִצָּב בַּמִּשְׁקָע הַמְּיֻעָד לִתְפִלָּה, עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וְקוֹרֵא וּמְשַׁבֵּחַ וּמִתְחַטֵּא לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּשֶׁרָאוּנִי בְכָךְ, אָמַר מַטְרוּחִנָא: ‘רַק מְכַשֵּׁף מִן הַמְכַשְּׁפִים הוּא זֶה’. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרָיו, קָמוּ כֻלָּם וְנִכְנְסוּ אֵלַי. נִגַּשׁ אֵלַי דַקְיָאנוּס הוּא וּבְנֵי-חֲבוּרָתוֹ וְהִכּוּנִי מַכּוֹת אַכְזְרִיּוֹת. וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי לָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי וְאָמַרְתִּי: ‘זֶה גְמוּלוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמִּתְגָּאֶה וּמִתְהַדֵּר בְּחֶסֶד שֶׁנָּטָה לוֹ אֱלֹהִים, מִמַּה שֶׁאֵין לוֹ יְכֹלֶת בּוֹ. וְאַתְּ, נַפְשִׁי, כְּבָר נִכְנַסְתְּ לְתוֹךְ גֵּאוּת וְגָאוֹן, כְּלוּם לֹא יָדַעְתְּ שֶׁהַגַּאֲוָה מַכְעִיסָה אֶת אֱלֹהִים, וּמַכְבִּידָה אֶת הַלֵּב וּמַכְנִיסָה אֶת הָאָדָם לְגֵיהִנֹּם?’. אַחַר-כָּךְ כְּבָלוּנִי וְהֶחֱזִירוּ אוֹתִי לִמְקוֹמִי. וְהָיְתָה בְאוֹתוֹ בַיִת מְאוּרָה מִתַּחַת לָאָרֶץ, וּבְכָל שְׁלשָׁה יָמִים הָיוּ מַשְׁלִיכִים לִי עֻגָה שֶׁל שְׂעוֹרִים וּכְלִי מָיִם. וּבְכָל חֹדֶשׁ אוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים הָיָה בָא הַהֶגְמוֹן וְנִכְנָס לְאוֹתוֹ מִנְזָר. וּכְבָר גָּדְלָה תַּמָאתִ’ל, שֶׁכֵּן הָיְתָה בַת תֵּשַׁע שָׁנִים כְּשֶׁרְאִיתִיהָ לָרִאשׁוֹנָה, וְעָבְרוּ עָלַי בַּשְּׁבִי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהָיוּ שְׁנוֹת-חַיֶּיהָ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים. וְאֵין בְּאַרְצֵנוּ וְלֹא בְכָל אֶרֶץ יָוָן יָפָה הֵימֶנָּה. וְהָיָה אָבִיהָ חוֹשֵׁשׁ לָהּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יִקָּחֶנָּה מִמֶּנּוּ בְּעוֹד שֶׁהִיא הִקְדִּישָׁה עַצְמָהּ לַמָּשִׁיחַ. וְאוּלָם הָיְתָה נוֹסַעַת עִם אָבִיהָ מִתְחַפֶּשֶׂת כְּאַחַד הַפָּרָשִׁים הָאַבִּירִים, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ, לַמְרוֹת יָפְיָהּ, שֶׁנַּעֲרָה הִיא. וְאָבִיהָ כְּבָר אָצַר לִפְנֵי זֶה אֶת מָמוֹנוֹ בְאוֹתוֹ מִנְזָר, שֶׁכֵּן הָיָה שָׁם כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ, כָּל שֶׁהוּא מִן הָאוֹצָרוֹת יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, בְּאוֹתוֹ מִנְזָר. וְרָאִיתִי בוֹ מִמִּינֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּשְׁאָר כֵּלִים וְהַחֲפָצִים רַבֵּי-הָעֶרֶךְ, מַה שֶּׁלֹּא יִמְנֶה מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים. וְאַתֶּם רְאוּיִים יוֹתֵר לָהֶם מֵאֵלֶּה הַכּוֹפְרִים. קְחוּ אֵפוֹא מַה שֶּׁבְּמִנְזָר זֶה, וּתְנוּ אוֹתוֹ לַמֻּסְלִמִים, וּבִמְיֻחָד לְלוֹחֲמֵי מִלְחֶמֶת-אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ סוֹחֲרִים אֵלֶּה לְקוּשְׁטָא וּמָכְרוּ סְחוֹרָתָם דִּבְּרָה אֲלֵיהֶם אוֹתָהּ צוּרָה שֶׁבַּקִּיר מִתּוֹךְ פֶּלֶא שֶׁהִפְלַנִי בוֹ אֱלֹהִים, וּבָאוּ אֶל אוֹתוֹ מִנְזָר וְהָרְגוּ אֶת הַהֶגְמוֹן מַטְרוּחִנָא אַחֲרֵי שֶׁיִּסְּרוּהוּ בְיִסּוּרִים קָשִׁים וְגָרְרוּ אוֹתוֹ בִזְקָנוֹ עַד לִמְקוֹמִי וְלָקְחוּ אוֹתִי. וְלֹא נִשְׁאֲרָה לָהֶם דֶּרֶךְ אֶלָּא לִבְרֹחַ מִפַּחַד הַמָּוֶת. וּבְלֵיל מָחָר תָּבֹא תַּמָאתִ’ל לְאוֹתוֹ הַמִּנְזָר כְּהֶרְגֵּלָהּ, וִילַוֶּה אוֹתוֹ אָבִיהָ עִם נְעָרָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ לָהּ. וְאִם בִּרְצוֹנְכֶם לִרְאוֹת עִנְיָן זֶה בְּעֵינֵיכֶם, קָחוּנִי וְאֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי מוֹסֵר לָכֶם מָמוֹנוֹ שֶׁל הַהֶגְמוֹן דַקְיָאנוּס וְאוֹצָרוֹ שֶׁבְּאוֹתוֹ הָר. וּכְבָר רָאִיתִי אוֹתָם מוֹצִיאִים כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וְשׁוֹתִים בָּהֶם. וְרָאִיתִי אֶצְלָם נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת לָהֶם בִּלְשׁוֹן עַרְבִית. וַחֲבָל הוּא. וּלְוַאי שֶׁהָיָה קוֹל יָפֶה זֶה עוֹסֵק בִּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. וְאִם רוֹצִים אַתֶּם, הִכָּנְסוּ לְאוֹתוֹ מִנְזָר וְאִרְבוּ בּוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ דַקְיָאנוּס וּבִתּוֹ אִתּוֹ, וְתִקְחוּ אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תִצְלַח אֶלָּא לְמֶלֶךְ הַזְּמַן לְשַׁרְכָּאן אוֹ לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן”. שָׂמְחוּ בְּכָךְ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיהָ, אֶלָּא שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן לֹא נִתְקַבְּלוּ דְבָרֶיהָ עַל דַּעְתּוֹ, וְלֹא הָיָה מְדַבֵּר אִתָּהּ אֶלָּא כְּדֵי לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. נִבְעַת מִדְּבָרֶיהָ, וְנִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו סִימָן שֶׁל חֲשָׁד. אָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאִם יָבוֹא הַהֶגְמוֹן וְיִרְאֶה צָבָא זֶה בַּכִּכָּר, לֹא יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהִכָּנֵס לַמִּנְזָר”. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הַצָּבָא לִנְסֹעַ לְנֹכַח קוּשְׁטָא, וְאָמַר: “רְצוֹנִי שֶׁנִּקַּח אִתָּנוּ מֵאָה פָּרָשִׁים וּפְרָדוֹת רַבּוֹת, וְנָשִׂים פָּנֵינוּ לְאוֹתוֹ הַר, כְּדֵי שֶׁנַּעֲמִיס עֲלֵיהֶם אֶת הַהוֹן שֶׁבַּמִּנְזָר”. שָׁלַח תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו. וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת שָׂרֵי-הַצָּבָא הַתֻּרְכִּים וְהַדַּיְלָמִים, וְאָמַר: “כְּשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת-הַבֹּקֶר, תִּסְעוּ לְעֵבֶר קוּשְׁטָא, וְאַתָּה, רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, תִּהְיֶה בִּמְקוֹמִי לְיָעֵץ וּלְהַנְהִיג, וְאַתָּה רֻסְתָּם, תִּהְיֶה בִמְקוֹם אָחִי בַּמִּלְחָמָה. וְאַתֶּם אַל תּוֹדִיעוּ לְאִישׁ שֶׁאֵין אָנוּ עִמָּכֶם. וְאַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים אָנוּ מַדְבִּיקִים אֶתְכֶם”. בָּחַר בְּמֵאָה פָּרָשׁ מִן הַגְּדוּדִים, וְהִתְחַמֵּק הוּא וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּמְאַת הַפָּרָשִׁים, וְלָקְחוּ עִמָּם אֶת הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַתֵּבוֹת לָשֵׂאת בָּהֶן אֶת הַהוֹן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, נָסְעוּ הֵם וּמְאַת הַפָּרָשִׁים אֶל הַמִּנְזָר שֶׁתֵּאֲרָה אוֹתוֹ לָהֶם הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, וְלָקְחוּ עִמָּם אֶת הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַתֵּבוֹת לָשֵׂאת בָּהֶן אֶת הַמָּמוֹן. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִכְרִיז שׁוֹמֵר-הַסַּף בְּתוֹךְ הַצָּבָא לְמַסָּע, נָסְעוּ מְדַמִּים שֶׁשַּׁרְכָּאן וְצַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן עִמָּם, וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁאֵלֶּה הָלְכוּ לַמִּנְזָר. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה בְּעִנְיַן שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, הִנֵּה עָמְדוּ בִמְקוֹמָם עַד אַחֲרִית הַיּוֹם. אַךְ הַכּוֹפְרִים חַבְרֵי דַ’את אַלְדַּוָאהִי נָסְעוּ בַסֵּתֶר, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלֶיהָ וְנָשְׁקוּ אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְנָטְלוּ מִמֶּנָּה רְשׁוּת לִנְסֹעַ, וְנָתְנָה לָהֶם וְצִוְּתָה אוֹתָם בְּעִנְיַן זְמָמָהּ שֶׁבִּקְּשָׁה לְהָכִין. כְּשֶׁיָּרַד הַחשֶׁךְ קָמָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלְאֲנָשָׁיו: “קוּמוּ וּבוֹאוּ עִמִּי אֶל הָהָר וּקְחוּ עִמָּכֶם מִקְצָת מִן הַצָּבָא”. שָׁמְעוּ לְקוֹלָהּ וְהִנִּיחוּ לְרַגְלֵי הָהָר חֲמִשָּׁה פָרָשִׁים, וְהַשְּׁאָר נָסְעוּ וְעָבְרוּ לִפְנֵי דַ’את אַלְדַּוָאהִי שֶׁחָזְרוּ לָהּ כּחוֹתֶיהָ מִגֹּדֶל שִׂמְחָתָהּ. הָיָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אוֹמֵר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁחִזֵּק אֶת הַנָּזִיר הַזֶּה שֶׁלֹּא רָאִינוּ כְמוֹתוֹ”. וְהַמְכַשֶּׁפֶת כְּבָר שָׁלְחָה לִפְנֵי כֵן מִכְתָּב עַל כַּנְפֵי הַיּוֹנָה אֶל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמְרָה בְּסוֹף הַמִּכְתָּב: “רְצוֹנִי שֶׁתִּשְׁלַח אֵלַי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִבְּנֵי-הַחַיִל שֶׁבַּיְּוָנִים, וְיִהְיוּ נוֹסְעִים לְרַגְלֵי הָהָר בַּסֵּתֶר, שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָם צִבְאוֹת הָאִסְלָאם, וְיָבוֹאוּ אֶל הַמִּנְזָר, וְיִהְיוּ אוֹרְבִים בְּתוֹכוֹ, עַד שֶׁאַגִּיעַ אֲלֵיהֶם וְעִמִּי מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים וְאָחִיו, שֶׁכֵּן עָקַבְתִּי אוֹתָם בְּעָרְמָה, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם שְׁנֵיהֶם וְאֶת הַמִּשְׁנֶה אִתָּם וּמֵאָה פָרָשִׁים – לֹא יוֹתֵר מִזֶּה, וְאֶמְסֹר לָהֶם אֶת הַצְּלָבִים שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּנְזָר. וּכְבָר גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי לַהֲרֹג אֶת הַנָּזִיר מַטְרוּחִנָא, מִשּׁוּם שֶׁעָרְמָתִי לֹא תֵצֵא לְפֹעַל אֶלָּא בַּהֲרִיגָתוֹ. וּכְשֶׁאַשְׁלִים אֶת הָעָרְמָה לֹא יַחֲזֹר מִן הַמֻּסְלִמִים לְאַרְצָם לֹא אָדָם וְלֹא יוֹדֵעַ לִנְפֹּחַ בָּאֵשׁ. וְיִהְיֶה מַטְרוּחִנָא כַפָּרָה לִבְנֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית וְאַבִּירֵי הַצְּלָב. וְהַתּוֹדָה לַמָּשִׁיחַ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב לְקוּשְׁטָא, הֱבִיאוֹ שׁוֹמֵר הַיּוֹנִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן. וּכְשֶׁקָרָא אוֹתוֹ שָׁלַח מִיָּד אֶת הַגְּיָסוֹת, וְצִיֵּד כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּסוּס וּבְגָמָל וּבְפִרְדָּה וְנָתַן לָהֶם צֵידָה לְדַרְכָּם וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ אֶל אוֹתוֹ מִנְזָר, וּלְהִסְתַּתֵּר שָׁם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ אֵלָיו.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, הִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמִּנְזָר נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וּמָצְאוּ אֶת הַנָּזִיר מַטְרוּחִנָא, בָּא לִרְאוֹת מִי הֵם. אָמַר הַנָּזִיר, הַיינוּ דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “הִרְגוּ אֶת הָאָרוּר הַזֶּה, הַכּוּהוּ בַּחֶרֶב וְהַשְׁקוּהוּ אֶת כּוֹס הַמָּוֶת”. הָלְכָה אִתָּם הָאֲרוּרָה אֶל מְקוֹם הַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ מִן הַחֲפָצִים הַיְקָרִים וְהָאוֹצָרוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁתֵּאֲרָה לִפְנֵיהֶם, וְאַחֲרֵי שֶׁאָסְפוּ כָל זֶה שָׂמוּ אוֹתוֹ בַּתֵּבוֹת וְטָעֲנוּ אֶת הַפְּרָדוֹת. וְאוּלָם תַּמָאתִיל לֹא בָאָה לֹא הִיא וְלֹא אָבִיהָ מִפַּחַד הָאִסְלָאם. נִשְׁאַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן מְצַפֶּה לָהּ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי. אָמַר שַׁרְכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים, לִבִּי דוֹאֵג לִצְבָא הָאִסְלָאם, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה מַּצָּבָם”. אָמַר אָחִיו: “הֲרֵי כְבָר לָקַחְנוּ הוֹן עָצוּם זֶה, וְאֵינִי יָכוֹל לְדַמּוֹת שֶׁתָּבוֹא תַּמָאתִיל וְזוּלָתָהּ לְמִנְזָר זֶה, אַחֲרֵי שֶׁאֵרַע לִצְבָא הַיְּוָנִים מַה שֶּׁאֵרַע. עָלֵינוּ לְהִסְתַּפֵּק אֵפוֹא בְּמַה שֶׁאָצַל לָנוּ אֱלֹהִים וְלִפְנוֹת לְדַרְכֵּנוּ. אֶפְשָׁר יִהְיֶה אֱלֹהִים בְּעֶזְרֵנוּ וְנִכְבּשׁ אֶת קוּשְׁטָא”. יָרְדוּ מִן הָהָר, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַ’את אַלְדַּוָאהִי לְעַכֵּב אוֹתָם מֵחֲשָׁשָׁהּ שֶׁלֹּא תִגָּלֶה עָרְמָתָהּ. נָסְעוּ וְהִגִּיעוּ לַמִּשְׁעוֹל הַצַּר שֶׁל הָהָר. וּכְבָר שָׂמָה לָהֶם הַזְּקֵנָה שָׁם אוֹרֵב שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם הִקִּיפוּם מִכָּל עֵבֶר וְחָשׁוּ לָרְמָחִים וְשָׁלְפוּ עֲלֵיהֶם לִבְנַת הַחֲרָבוֹת, וְקָרְאוּ הַכּוֹפְרִים קְרִיאַת כְּפִירָתָם וְדָרְכוּ חִצֵּי רָעָתָם. הִסְתַּכְּלוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן בְּצָבָא זֶה, וּמָצְאוּ שֶׁהוּא חַיִל עָצוּם, וְאָמְרוּ: “מִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לְצָבָא זֶה עַל אוֹדוֹתֵינוּ?” אָמַר שַׁרְכָּאן: “אָחַי, לֹא עֵת דְּבָרִים הִיא, אֶלָּא עֵת לְהַכּוֹת בַּחֶרֶב וְלִירוֹת חֵץ. אַמְּצוּ רוּחֲכֶם וְחַזְּקוּ נַפְשְׁכֶם, שֶׁכֵּן מִשְׁעוֹל זֶה דוֹמֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁשְּׁנֵי שְׁעָרִים לוֹ. נִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲדוֹן הָעַרְבִים וְהַפַּרְסִים, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה מָקוֹם זֶה צַר, הָיִיתִי מְכַלָּם וַאֲפִלּוּ הָיוּ מֵאָה אֶלֶף פָּרָשׁ”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּךְ הָיִינוּ לוֹקְחִים אִתָּנוּ חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשׁ”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “לוּ גַם הָיוּ עִמָּנוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים בְּמָקוֹם צַר זֶה, לֹא הָיָה הַדָּבָר מוֹעִיל לָנוּ כְלוּם, וְאוּלָם אֱלֹהִים יִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ נֶגְדָּם. וַאֲנִי מַכִּיר מִשְׁעוֹל זֶה וּמְצֵרוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבּוֹ מִפְלָטִים רַבִּים, שֶׁכֵּן פָּשַׁטְתִּי עָלָיו בִּגְדוּד עִם הַמֶּלֶךְ אַלנֻּעְמָאן, בִּזְמַן שֶׁצַּרְנוּ עַל קוּשְׁטָא, וְהָיִינוּ חוֹנִים בּוֹ, וּבוֹ מַיִם קָרִים מִשֶּׁלֶג. הִתְאוֹשְׁשׁוּ אֵפוֹא וְנָקוּם וְנֵצֵא מִן הַמִּשְׁעוֹל הַזֶּה, לִפְנֵי שֶׁיִּרְבּוּ עָלֵינוּ חֵילוֹת הַכּוֹפְרִים, וְיַקְדִּימוּנוּ לְהַגִּיעַ לְרֹאשׁ הָהָר, וְיַשְׁלִיכוּ עָלֵינוּ אֲבָנִים, וְלֹא נוּכַל עוֹד לָקוּם בִּפְנֵיהֶם”. נִזְדָּרְזוּ לָצֵאת מֵאוֹתוֹ הַמִּשְׁעוֹל הַצָּר. הִבִּיט עֲלֵיהֶם הַנָּזִיר וְאָמַר: “מָה הַפַּחַד הַזֶּה אַחֲרֵי שֶׁהִקְדַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתּוֹ? חַי-אֱלֹהִים, הֲרֵי אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי חָבוּשׁ מִתַּחַת לָאָרֶץ חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא בָאתִי בִטְרוּנְיָא עַל אֱלֹהִים, עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בִי. הִלָּחֲמוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים, וּמִי שֶׁיֵּהָרֵג מִכֶּם, הֲרֵי גַן-עֵדֶן מִפְלָטוֹ, וּמִי שֶׁיַּהֲרֹג הַכָּבוֹד שְׂכָרוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הַנָּזִיר דְּבָרִים אֵלֶּה, עָבְרָה מֵעֲלֵיהֶם הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן, וְעָמְדוּ נְכוֹנִים עַד שֶׁתָּקְפוּ אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר, וְשִׂחֲקוּ בְצַוְארוֹתֵיהֶם הַחֲרָבוֹת וְנָקְפָה בֵינֵיהֶם כּוֹס הַמָּוֶת, וְנִלְחֲמוּ הַמֻּסְלִמִים, סָרִים לְמִשְׁמַעַת אֱלֹהִים, מִלְחָמָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, וְהִכּוּ בָאוֹיְבִים בְּחִצִּים וּבַחֲנִיתוֹת. וְהָיָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן מַכֶּה אֶת הָאֲנָשִׁים וּמַדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת הַגְּדוּדִים, וּמַתִּיז רָאשֵׁיהֶם חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה וַעֲשָׂרָה עֲשָׂרָה, עַד שֶׁאִבֵּד מֵהֶם מִסְפָּר שֶׁלֹּא יִסָּפֵר מֵרֹב וְהָמוֹן לְאֵין קֵצֶה. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁרָאָה אֶת הָאֲרוּרָה, כְּשֶׁהִיא רוֹמֶזֶת לָהֶם בְּחֶרֶב וּמְעוֹדֶדֶת אוֹתָם, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְפַחֵד, הָיָה נִמְלָט אֵלֶיהָ, וְהָיְתָה מְרַמֶּזֶת לָהֶם שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת שַׁרְכָּאן, וְנָטְתָה אֵלָיו פְּלֻגָּה לְהָרְגוֹ. אַךְ כָּל פְּלֻגָּה שֶׁהִתְנַפְּלָה עָלָיו, הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וֶהֱנִיסָהּ. וְהָיְתָה בָאָה אַחֲרֶיהָ פְּלֻגָּה אַחֶרֶת מִתְנַפֶּלַת עָלָיו, וְהוּא מֵשִׁיב אוֹתָהּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ בַּחֶרֶב, וּמְדַמֶּה שֶׁהוּא מְנַצֵּחַ אוֹתָם בְּבִרְכַּת עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים עָלָיו וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי עוֹבֵד-אֱלֹהִים זֶה, הִשְׁקִיף עָלָיו אֱלֹהִים בְּעֵין הַשְׁגָּחָתוֹ, וְחִזֵּק אֶת רוּחוֹ נֶגֶד הַכּוֹפְרִים בִּגְלַל כַּוָּנָתוֹ הַזַּכָּה, וַאֲנִי רוֹאָם מְפַחֲדִים מִפָּנַי, וְאֵינָם יְכוֹלִים לָגֶשֶׁת אֵלַי, אֶלָּא מַפְנִים לָנוּס בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם מִתְנַפְּלִים עָלַי, וּמְבַקְּשִׁים לָהֶם מִפְלָט בִּבְרִיחָתָם”. נִלְחֲמוּ שְׁאֵרִית יוֹמָם עַד סוֹפוֹ, וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה יָרְדוּ לַמְּעָרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ עֵמֶק מֵרֹב מַה שֶׁהִגִּיעָה לָהֶם מִמְּצוּקַת הַקְּרָב וּמֵהַשְׁלָכַת הָאֲבָנִים, וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אִישׁ. כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ יַחְדָּו חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ נָזִיר וְלֹא מָצְאוּ לוֹ כָּל עִקְבוֹת. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם וְאָמְרוּ: “אֶפְשָׁר מֵת בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים?” אָמַר שַׁרְכָּאן: “אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ מְחַזֵּק אֶת לֵב הַפָּרָשִׁים בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים וּמֵגֵן עֲלֵיהֶם בִּפְסוּקֵי הָרַחֲמָן”. וַעֲדַיִן הֵם מְדַבְּרִים, כְּשֶׁבָּאָה הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי וּבְיָדָהּ רֹאשׁ רַב-הַפָּרָשִׁים, שֶׁעָמַד בְּרֹאשׁ עֶשְׂרִים הָאֶלֶף. וְהָיָה גִבּוֹר קְשֵׁה-עֹרֶף וְשָׂטָן מַמְרֶה, וּכְבָר הָרַג אוֹתוֹ אֶחָד מִן הַתֻּרְכִּים בְּחֵץ, וּמָסַר אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמָתוֹ לְהוֹרִידָה לְגֵיהִנֹּם. וּכְשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים מַה שֶּׁעָשָׂה אוֹתוֹ מֻסְלִם בַּאֲדוֹנָם, נָפְלוּ עָלָיו כֻּלָּם וּפָגְעוּ בוֹ וּגְזָרוּהוּ בְחַרְבוֹתָיו לִגְזָרִים, וְחָשׁ אֱלֹהִים לְהָבִיא נִשְׁמָתוֹ לְתוֹךְ גַּן-עֵדֶן. כָּרְתָה הָאֲרוּרָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָרָשׁ, וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ וְהִשְׁלִיכַתְהוּ לִפְנֵי שַׁרְכָּאן וְהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאֱלֹהִים, שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים וְהַנָּזִיר הַלּוֹחֵם אֶת מִלְחַמְתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי נַפְשִׁי לָמוּת לוֹחֵם מִלְחֶמֶת-אֱלֹהִים הַיּוֹם, וְהָיִיתִי מַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשִׁי מִנֶּגֶד בֵּין צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים, אַךְ הֵם נִמְלְאוּ יִרְאָה מִפָּנַי. וּכְשֶׁנְּפוּצוֹתֶם, מָלֵאתִי רוּחַ קִנְאָה לָכֶם וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל רַב-הַפָּרָשִׁים שֶׁבְּרֹאשָׁם, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף פָּרָשׁ, וְהִכִּיתִיו עַד שֶׁהִתַּזְתִּי רֹאשׁוֹ, מִבְּלִי שֶׁהָיָה אִישׁ מִן הַכּוֹפְרִים יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלַי, וַהֲרֵינִי מֵבִיא אֶת רֹאשׁוֹ אֲלֵיכֶם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, כְּשֶׁלָּקְחָה אֶת רֹאשׁ הַפָּרָשׁ, רַב עֶשְׂרִים אֶלֶף הַכּוֹפְרִים, הֵבִיאָה אוֹתוֹ וְהִשְׁלִיכַתְהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמְרָה לָהֶם: “כְּשֶׁרָאִיתִי מַצַּבְכֶם מָלֵאתִי רוּחַ קִנְאָה לָכֶם וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל רַב-הַפָּרָשִׁים וְהִכִּיתִי אוֹתוֹ בַּחֶרֶב וְהִתַּזְתִּי רֹאשׁוֹ, מִבְּלִי שֶׁיָּכוֹל אִישׁ מֵהַכּוֹפְרִים לִקְרַב אֵלַי, וְהֵבֵאתִי רֹאשׁוֹ אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁיֶּחֱזַק לִבְּכֶם לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, וְתָפִיקוּ בְחַרְבוֹתֵיכֶם רָצוֹן מֵאֵת אֲדוֹן עוֹבְדֵי-הָאֱלֹהִים. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲזֹב אֶתְכֶם עוֹסְקִים בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְלָלֶכֶת אֶל צִבְאוֹתֵיכֶם. וְאִם גַּם יִהְיוּ עַל שַׁעֲרֵי קוּשְׁטָא, אָבִיא אֲלֵיכֶם מֵהֶם עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים, שֶׁיַּשְׁמִידוּ אֶת הַכּוֹפְרִים הָאֵלֶּה”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “וְכֵיצַד זֶה תַּעֲבוֹר אֲלֵיהֶם, הַנָּזִיר, בְּעוֹד הָעֵמֶק סָתוּם עַל-יְדֵי הַכּוֹפְרִים מִכָּל עֵבֶר?” אָמְרָה הָאֲרוּרָה: “אֱלֹהִים יַסְתִּירֵנִי מֵעֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּנִי, וְאַף מִי שֶׁיִּרְאֵנִי לֹא יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִקְרַב אֵלַי, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה בְּאוֹתוֹ זְמַן מֵעֵבֶר לָעוֹלָם בֵּאלֹהִים, וְהוּא יִלָּחֵם לִי בְּאוֹיְבָיו”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַנָּזִיר,שֶׁכֵּן רָאִיתִי זֹאת. וְאִם יָכוֹל אַתָּה לָלֶכֶת בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה יִהְיֶה זֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לָנוּ”. אָמְרָה: “אֲנִי אֵלֵךְ מִיָּד, וְאִם רְצוֹנְךָ לָלֶכֶת עִמִּי, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֲךָ אָדָם, קוּם. וְאִם יֵלֵךְ אָחִיךָ עִמָּנוּ, נִקַּח אוֹתוֹ אִתָּנּו מִכָּל הַשְּׁאָר שֶׁכֵּן אֵין צֵל הַקָּדוֹשׁ מַסְתִּיר אֶלָּא שְׁנַיִם”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֵינִי עוֹזֵב אֶת חֲבֵרַי, וְאוּלָם אִם אָחִי רוֹצֶה בָזֶה, הֲרֵי אֵין כָּל רַע בַּדָּבָר שֶׁיֵּלֶךְ עִמְּךָ וְיַצִּיל עַצְמוֹ מִן הַמְּצוּקָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא מִבְצַר הָאִסְלָאם וְחֶרֶב רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים. וְאִם חָפֵץ הוּא, הֲרֵי יִקַּח עִמּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן אוֹ אֶת מִי שֶׁיִּבְחַר, וְיִשְׁלַח אֵלֵינוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשׁ לְעֶזְרָה לְאֵלֶּה הַמְּגִנִּים”. הִסְכִּימוּ עַל-כָּךְ. אָמְרָה לָהֶם הַזְּקֵנָה: “הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֵלֵךְ אֶל הַכּוֹפְרִים וְאֶרְאֶה מַצַּב הַכּוֹפְרִים, אִם יְשֵׁנִים הֵם אוֹ עֵרִים”. אָמְרוּ לָהּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים עִמְּךָ, וְעַל אֱלֹהִים נַשְׁלִיךְ יְהָבֵנוּ”. אָמְרָה לָהֶם: “אִם אֲנִי שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיכֶם, לֹא תִלּוֹנוּ עָלַי אֶלָּא תִלּוֹנוּ עַל עַצְמְכֶם, שֶׁעֲצָתִי הִיא שֶׁתַּמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֲרַגֵּל אוֹתָם”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “לֵךְ אֲלֵיהֶם וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ מִשּׁוּב אֵלֵינוּ שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. הָיָה שַׁרְכָּאן מְשׂוֹחֵחַ עִם אָחִיו אַחֲרֵי צֵאתָהּ וְאָמַר: “אִלּוּלֵא הָיָה נָזִיר זֶה אִישׁ פְּלָאוֹת, לֹא הָיָה הוֹרֵג אֶת הַפָּרָשׁ הַגִּבּוֹר הַהוּא, שֶׁהָיָה גִּבּוֹר וּקְשֵׁה-עֹרֶף וְשָׂטָן מַמְרֶה”. וּבְעוֹד הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּפִלְאֵי הַנָּזִיר, נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְהִבְטִיחָה אוֹתָם שֶׁיְּנַצְּחוּ אֶת הַכּוֹפְרִים. הוֹדוּ לַנָּזִיר עַל-כָּךְ וְלֹא יָדְעוּ שֶׁעָרְמָה הִיא וּמְזִמָּה. אָמְרָה הָאֲרוּרָה: “הֵיכָן מֶלֶךְ הַזְּמַן צַ’וְא אַלְמַכָּאן?” עָנָה וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּנִי”. אָמְרָה לוֹ: “קַח אֶת מִשְׁנְךָ וּבוֹא אַחֲרַי, שֶׁנֵּלֵךְ לְקוּשְׁטָא”. וּכְבָר הוֹדִיעָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶת הַכּוֹפְרִים לִפְנֵי כֵן עַל דְּבַר הָעָרְמָה שֶׁהֶעֱרִימָה, וְשָׂמְחוּ בְכָךְ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְאָמְרוּ: “לֹא תָנִיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ אֶלָּא רְצִיחַת מַלְכָּם הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הֲרִיגַת אוֹתוֹ הַפָּרָשׁ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה אֶצְלֵנוּ אַבִּיר מִמֶּנּוּ”. אָמְרוּ לַזְּקֵנָה הַמְנֻוֶּלֶת דַ’את אַלְדַּוָאהִי, בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּידָה לָהֶם, שֶׁהִיא תָבוֹא אֲלֵיהֶם עִם מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים: “כְּשֶׁתָּבִיאִי אוֹתוֹ אֵלֵינוּ, נִקַּח אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי לְדַרְכָּהּ וְיָצָא אִתָּהּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְהִיא עוֹבֶרֶת לִפְנֵיהֶם וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: “סְעוּ לְדַרְכְּכֶם בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיכֶם”. נַעֲנוּ לָהּ וְנִחַת בָּם חֵץ הַגְּזֵרָה וְהַגֹּוָרל. הִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת אִתָּם עַד שֶׁהֱבִיאָתַם לְתוֹךְ טַבּוּר צְבָא הַיְּוָנִים, וְהִגִּיעוּ אֶל הָעֵמֶק הַצַּר הַנִּזְכָּר, כְּשֶׁצִּבְאוֹת הַיְּוָנִים מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם וְאֵינָם פּוֹגְעִים בָּהֶם לְרָעָה, שֶׁכֵּן צִוְּתָה אוֹתָם הָאֲרוּרָה עַל כָּךְ. כְּשֶׁרָאוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אֶת צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים, וְהִכִּירוּ שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתָם בְּעֵינֵיהֶם וְאֵינָם פּוֹגְעִים בָּהֶם, אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה מוֹפֵת מִן הַנָּזִיר, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא מֵהַמְיֻחָדִים הַקְּרוֹבִים לֵאלֹהִים”. אָמַר לו צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין הַכּוֹפְרִים אֶלָּא עִוְרִים, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אוֹתָם, וְהֵם אֵינָם רוֹאִים אוֹתָנוּ”. וַעֲדַיִן הֵם מְתַנִּים אֶת שִׁבְחֵי הַנָּזִיר וּמוֹנִים מוֹפְתָיו וּדְבַר נְזִירוּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ אֶת אֱלֹהִים, עַד שֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם הַכּוֹפְרִים פִּתְאֹם וְהִקִּיפוּם וְתָפְשׂוּ אוֹתָם וְאָמְרוּ: “יֵשׁ אִתְּכֶם מִי שֶׁהוּא זוּלָתְכֶם שֶׁנִּתְפֹּשׂ אוֹתוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁלְּפָנֵינוּ?” אָמְרוּ לָהֶם הַכּוֹפְרִים: “נִשְׁבָּעִים אָנוּ בַּמָּשִׁיחַ וּבַנְּזִירִים וּבַקַּתוֹלִיקוֹס וּבָאַרְכִי-הֶגְמוֹן שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אִישׁ זוּלַתְכֶם שְׁנֵיכֶם”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁמַּה שֶׁבָּא עָלֵינוּ עֹנֶשׁ הוּא לָנוּ מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכּוֹפְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, אָמְרוּ לָהֶם: “יֵשׁ אִתְכֶם מִי-שֶׁהוּא זוּלַתְכֶם שְׁנֵיכֶם שֶׁנִּתְפֹּשׂ אוֹתוֹ?” אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, הָאַחֵר עִמָּנוּ?” אָמְרוּ לוֹ: " נִשְׁבָּעִים אָנוּ בַמָּשִׁיחַ וּבַנְּזִירִים וּבַקַּתוֹלִיקוֹס וּבָאַרְכִי-הֶגְמוֹן שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אִישׁ זוּלַתְכֶם שְׁנֵיכֶם”. שָׂמוּ הַכּוֹפְרִים כְּבָלִים בְּרַגְלֵיהֶם וְהִפְקִידוּ מִי שֶׁיִּשְׁמֹר עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַלִּינָה. בְּשָׁעָה שֶׁדַ’את אַלְדַּוָאהִי נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵיהֶם. הָיוּ שְׁנֵיהֶם מִתְאוֹנְנִים וְאוֹמְרִים: “אָכֵן אִי-צִיּוּת לִקְדוֹשִׁים גּוֹרֶמֶת גַּם לְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבָּא עָלֵינוּ, וְצָרָה זוֹ עֹנֶשׁ הִיא שֶׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ בְמִשְׁפָּט”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, הִנֵּה לָן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, וְהִתְאוֹשֵׁשׁ הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַצָּבָא, וְהֵכִינוּ עַצְמָם לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים. חִזֵּק שַׁרְכָּאן אֶת לִבָּם וְהִבְטִיחָם כָּל טוּב, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַכּוֹפְרִים. כְּשֶׁרָאוּם אֵלֶּה מֵרָחוֹק אָמְרוּ לָהֶם: “מֻסְלִמִים, אָנוּ לקַחְנוּ בַּשֶּׁבִי אֶת הַשֻּׂלְטָאן שֶׁלָּכֶם וְאֶת מִשְׁנֵהוּ, שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה סִדּוּר עִנְיָנֵיכֶם, וְאִם אֵינְכֶם חוֹזְרִים בָּכֶם מֵהִלָּחֵם בָּנוּ, אָנוּ הוֹרְגִים אֶתְכֶם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם. וְאוּלָם אִם אַתֶּם מוֹסְרִים עַצְמְכֶם בְּיָדֵינוּ, אָנוּ מוֹלִיכִים אֶתְכֶם אֶל מַלְכֵּנוּ, וְהוּא מַשְׁלִים אִתְּכֶם בִּתְנָאי, שֶׁאַתֶּם עוֹזְבִים אֶת אַרְצֵנוּ וְהוֹלְכִים לְאַרְצְכֶם וְאֵינְכֶם מַזִּיקִים לָנוּ בְמַשֶּׁהוּ וְלֹא נַזִּיק לָכֶם בְּמַשֶּׁהוּ. וַהֲרֵי אִם דָּבָר זֶה מִתְקַבֵּל עַל דַּעְתְּכֶם יִהְיֶה גוֹרַלְכֶם טוֹב, וְאִם מְסָרְבִים אַתֶּם אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא מִיתַתְכֶם. הִנֵּה הוֹדַעְנוּ אֶתְכֶם, וְאֵלֶּה הֵם דְּבָרֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים עִמָּכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן אֶת דִּבְרֵיהֶם וְנִתְבָּרֵר לוֹ עִנְיַן אָחִיו וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וּבָכָה וְתַשׁ כֹּחוֹ, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא נִשְׁמָד. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה סִּבַּת שִׁבְיָם שֶׁל שְׁנֵיהֶם, כְּלוּם נִמְצָא בָהֶם רָעָה בְּנִמּוּסָם שֶׁפָּגְעוּ בִכְבוֹד הַנָּזִיר אוֹ שֶׁהִמְרוּ מִצְוָתוֹ, אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר?” הִתְעוֹרְרוּ לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים וְהָרְגוּ מֵהֶם עַם רָב, וְנִבְחַן בַּיּוֹם הַהוּא בֵּין אַמִּיץ הַלֵּב וּבֵין מוּג-לֵבָב. נִצְטַבְּעוּ הַחֶרֶב וְהַחִצִּים בְּדָם. פָּרְצוּ עֲלֵיהֶם הַכּוֹפְרִים כְּזֶרֶם הַזְּבוּבִים הַיּוֹרֵד עַל הַמַּשְׁקֶה מִכָּל עֵבֶר, וְלֹא פָסְקוּ שַׁרְכָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְפַחֵד מִפְּנֵי הַמָּוֶת וְהָאֲבַדּוֹן, וְשֶׁאֵין שׁוּם עִכּוּב מֵעַכְּבוֹ מִבַּקָּשַׁת הַנִּצָּחוֹן, עַד שֶׁזָּרְמוּ דָמִים בַּנְּחָלִים וּמָלְאָה הָאָרֶץ חֲלָלִים. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִפְרְדוּ הַצְּבָאוֹת, וְהָלְכָה כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת לִמְקוֹמָהּ וְחָזְרוּ הַמֻּסְלִמִים לְאוֹתָהּ מְאוּרָה, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֶלָּא מְעַטִּים, וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם תִּקְוָה אֶלָּא אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגוּ בְאוֹתוֹ יוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלשִׁים פָּרָשׁ מִן הַנְּסִיכִים וְעֵינֵי הָעָם, וְאִם כִּי גַם נֶהֶרְגוּ בְחַרְבוֹתֵיהֶם מִשֶּׁל הַכּוֹפְרִים אֲלָפִים מִן הָרַגְלִים וְהַפָּרָשִׁים. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן כָּךְ, הָיָה מֵצַר וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמְרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו: “אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הוּא שֶׁיִּהְיֶה”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, אָמַר שַׁרְכָּאן לִשְׁאֵרִית הַצָּבָא: “אִם אַתֶּם יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, לֹא יִשָּׁאֵר מִכֶּם אָדָם, שֶׁכֵּן לֹא נוֹתַר אֶצְלֵנוּ אֶלָּא דָּבָר מֻעָט מִן הַמַּיִם וְהַצֵּידָה. עֲצָתִי שֶׁבָּהּ מִן הַנְּכוֹחָה הִיא אֵפוֹא, שֶׁתִּשְׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיכֶם וְתִתְיַצְּבוּ עַל פִּתְחָה שֶׁל מְעָרָה זוֹ, לְהָגֵן עַל עַצְמְכֶם בִּפְנֵי כָל מִי שֶׁיִּכָּנֵס אֲלֵיכֶם. וְאֶפְשָׁר כְּבָר הִגִּיעַ הַנָּזִיר אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְיָבִיא אֵלֵינוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשׁ, שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים, וְיִתָּכֵן שֶׁהַכּוֹפְרִים לֹא יִרְאוּ לֹא אוֹתוֹ וְלֹא אֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ”. אָמְרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו: “רַק זוֹ עֵצָה נְכוֹחָה הִיא, וְאֵין סָפֵק שֶׁמְצֻיָּנָה הִיא”. יָצְאוּ הַצָּבָא וְתָפְסוּ אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְעָמְדוּ לִשְׁנֵי צְדָדָיו, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֲלֵיהֶם מִן הַכּוֹפְרִים, הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ, וְהָיוּ הוֹדְפִים אֶת הַכּוֹפְרִים מִן הַפֶּתַח. וְהֶאֱרִיכוּ רוּחָם בְּמִלְחַמְתָּם עִם הַכּוֹפְרִים, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָאֲפֵלָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצְּבָא הַמֻּסְלִמִים תָפְסוּ אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִתְיַצְּבוּ מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, וְהָיוּ הוֹדְפִים אֶת הַכּוֹפְרִים מִן הַפֶּתַח, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִתְקֹף אוֹתָם הֲרָגוּהוּ, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת רוּחָם עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָאֲפֵלָה, וְלֹא נוֹתְרוּ עִם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֶלָּא חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אִישׁ וְלֹא יוֹתֵר. אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “מָתַי יַגִּיעַ הַקֵּץ לְיָמִים אֵלֶּה, שֶׁכְּבָר עָיַפְנוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “קוּמוּ וְנִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ מֵהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אִישׁ, וְאִם לֹא נוּכַל לָהֶם, נַצִּית עֲלֵיהֶם אֵשׁ, וְאִם יֵצְאוּ וְיִמְסְרוּ עַצְמָם לְיָדֵנוּ נִקַּח אוֹתָם בַּשֶּׁבִי. וְאִם יְסָרְבוּ נַעֲזֹב אוֹתָם דֶּלֶק לָאֵשׁ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לְמָשָׁל וּלִשְׁנִינָה לְאַנְשֵׁי-רְאוֹת, אַל יְרַחֵם הַמָּשִׁיחַ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאַל יָשֵׂם מוֹשָׁבָם בִּמְקוֹם מוֹשַׁב הַנּוֹצְרִים”. נָשְׂאוּ עֵצִים אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִצִּיתוּ בָהֶם אֵשׁ. הָיָה בָרִי לְשַׁרְכָּאן וּלְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, שֶׁאוֹבְדִים הֵם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה פָּנָה הַפָּרָשׁ שֶׁבְּרֹאשָׁם אֶל זֶה שֶׁיָּעַץ לְהָרְגָם וְאָמַר לוֹ: “לֹא תְהֵא מִיתָתָם אֶלָּא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, שֶיְרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ לִנְקָמָה וְעָלֵינוּ לְהַנִּיחָם שְׁבוּיִים בְּיָדֵנוּ, וּמָחָר נִסַּע אִתָּם אֶל קוּשְׁטָא, וְנִמְסֹר אוֹתָם בְּיַד הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶם כִּרְצוֹנוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “עֵצָה נְכוֹנָה הִיא זוֹ”. צִוּוּ לְכָבְלָם, וְהִפְקִידוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים. כְּשֶׁיָּרְדָה הַחֲשֵׁכָה, הָיוּ הַכּוֹפְרִים עֲסוּקִים בִּשְׂחוֹק וּבְמַאֲכָל, וְצִוּוּ לְהָבִיא מַשְׁקֶה וְשָׁתוּ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּם. וְהָיוּ שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן כְּבוּלִים, וְכֵן אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּם מִן הַגִּבּוֹרִים. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאָחִיו וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד נִנָּצֵל?” אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁהֲרֵי נִהְיֵינוּ כָּעוֹפוֹת בַּכְּלוּבִים”. זָעַם שַׁרְכָּאן וְהִתְנַשֵּׂא מֵעֹז זַעְמוֹ וְנִתְּקוּ כְּבָלָיו. וּכְשֶׁהֻתְּרוּ אֲסוּרָיו, קָם עַל רֹאשׁ-הַשּׁוֹמְרִים, וְנָטַל אֶת מַפְתְחוֹת הַכְּבָלִים מִכִּיסוֹ, וּפָתַח אֶת אֲסוּרֵי צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּפָתַח אֲסוּרֵי הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וּפָתַח אֲסוּרֵי שְׁאֵרִית הַצָּבָא. פָּנָה אֶל אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר: “רְצוֹנִי לַהֲרֹג שְׁלשָׁה מִן הַשּׁוֹמְרִים וְלָקַחַת בִּגְדֵיהֶם, שֶׁנִּלְבָּשֵׁם אָנוּ הַשְּׁלשָׁה, שֶׁנֵּלֵךְ בִּדְמוּת יְוָנִים, וְנִתְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אִישׁ מֵאִתָּנוּ, וְנָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל צִבְאוֹתֵינוּ”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “עֵצָה זוֹ לֹא נְכוֹחָה הִיא, שֶׁכֵּן אִם נַהַרְגֵם יֵשׁ לַחֲשׁשׁ שֶׁיִּשְׁמַע אָדָם אֶת קוֹל נַחֲרָתָם, וְיִתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ הַכּוֹפְרִים וְיַהַרְגוּנוּ. וְאוּלָם הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה הִיא שֶׁנִּרְאֶה דֶּרֶךְ לָצֵאת מִן הַמַּעֲבָר הַצָּר”. נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ רְחוֹקִים קְצָת מִן הַמַּעֲבָר הַצָּר, רָאוּ סוּסִים אֲסוּרִים וּבַעֲלֵיהֶם יְשֵׁנִים. אָמַר שַׁרְכָּאן לְאָחִיו: “צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ סוּס אַבִּיר מִסּוּסִים אֵלּוּ”. הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וְלָקְחוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סוּסִים. וְהִפִּיל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הַכּוֹפְרִים בִּגְזֵרָה, שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ. הִתְחִיל שַׁרְכָּאן לֶאֱסֹף נֶשֶׁק מִן הַכּוֹפְרִים, מִן הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים, עַד שֶׁהָיָה דַּי בְּיָדוֹ. רָכְבוּ עַל הַסּוּסִים שֶׁלָּקְחוּ וְנָסְעוּ. וְהָיוּ הַכּוֹפְרִים דּוֹמִים, שֶׁאֵין אָדָם שֶׁיּוּכַל לִפְתֹּחַ אֲסוּרֵי צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם מִן הַצָּבָא, וְשֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט. וְכַאֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת כָּל הַשְּׁבוּיִים, וְהָיוּ בְּטוּחִים מִפְּנֵי הַכּוֹפְרִים, פָּנָה אֲלֵיהֶם שַׁרְכָּאן וְאָמַר לָהֶם: “אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי אֱלֹהִים סִתְרָה לָנוּ. וְאוּלָם עִמִּי עֵצָה, וְאֶפְשָׁר הִיא הַנְּכוֹחָה”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲלוּ לָהָר, וְתִקְרְאוּ כֻלְּכֶם יַחְדָּו קוֹל אֶחָד: ‘אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל’, וְתֹאמְרוּ: ‘צִבְאוֹת הָאִסְלָאם עֲלֵיכֶם’, וְנִקְרָא כֻּלָּנוּ קוֹל אֶחָד בִּצְעָקָה: ‘אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל’, וְיָפוּצוּ כֻלָּם לְקוֹלֵנוּ, וְלֹא יִמְצְאוּ לָהֶם עֵצָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם שִׁכּוֹרִים וְיִהְיוּ דוֹמִים שֶׁצִּבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים הִקִּיפוּם מִכָּל עֵבֶר וְהִתְעָרְבוּ בְתוֹכָם, וְתִהְיֶה חֶרֶב אִישׁ מֵהֶם בְּאָחִיו מִתִּמְהוֹן הַשִּׁכָּרוֹן וְהַתְּנוּמָה, וּנְבַתֵּר אוֹתָם בְּחַרְבוֹתֵיהֶם וּתְהַלֵּךְ הַחֶרֶב בְּתוֹכָם עַד הַבֹּקֶר”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “עֵצָה זוֹ לֹא נְכוֹחָה הִיא. הַנְּכוֹחָה הִיא שֶׁנֵּלֵךְ אֶל צִבְאוֹתֵינוּ מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּינוּ, שֶׁכֵּן אִם נְגַדֵּל לְאַללָּה, יִתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ וְיַדְבִּיקוּ אוֹתָנוּ, וְלֹא יֵצֵא אִישׁ מֵאִתָּנוּ בְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִם יִתְעוֹרְרוּ אֵין לָנוּ מַה לַחֲשׁשׁ, וְחָפֵץ הָיִיתִי שֶׁתַּסְכִּימוּ עִמִּי עַל עֵצָה זוֹ, שֶׁאֵינָה אֶלָּא לְטוֹבָה”. נַעֲנוּ לוֹ וְעָלוּ עַל הָהָר וְקָרְאוּ קוֹל גָּדוֹל: "אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל ", וְגִדְּלוּ אִתָּם לֵאלֹהִים הֶהָרִים וְהָעֵצִים מִפַּחַד אֱלֹהִים. שָׁמְעוּ הַכּוֹפְרִים אֶת קוֹל גַּדְּלָם לְאַללָּה וְצָעֲקוּ…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן אָמַר: “חָפֵץ הָיִיתִי שֶׁתַּסְכִּימוּ עִמִּי עַל עֵצָה זוֹ, שֶׁאֵינָה אֶלָּא לְטוֹבָה”, וְנַעֲנוּ לוֹ וְעָלוּ עַל הָהָר וְקָרְאוּ קוֹל גָּדוֹל: “אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל”, וְגִדְּלוּ עִמָּם לֵאלֹהִים הֶהָרִים וְהָעֵצִים מִפַּחַד אֱלֹהִים. שָׁמְעוּ הַכּוֹפְרִים קוֹל זֶה וְקָרְאוּ זֶה לָזֶה, וְחָגְרוּ אֶת הַנֶּשֶׁק וְאָמְרוּ: “כְּבָר הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ אוֹיְבֵינוּ, בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְנוּ”. הָרְגוּ זֶה בָזֶה, מַה שֶּׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר חִפְּשׂוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם כָּל עֲקֵבוֹת. אָמַר הָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם: “אֵלֶּה שֶׁעָשׂוּ בָכֶם מַעֲשֶׂה זֶה הַשְּׁבוּיִים הֵם שֶׁהָיוּ אֶצְלֵנוּ. הִזְדָּרְזוּ אֵפוֹא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁתַּשִּׂיגוּ אוֹתָם וְתַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס הַצָּרָה, וְאַל יָבוֹא פַחַד בְּלִבְּכֶם וְאַל תֵּחַתּוּ”. רָכְבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא עָבַר אֶלָּא הֶרֶף-עַיִן אֶחָד עַד שֶׁהִדְבִּיקוּ אוֹתָם וְהִקִּיפוּם. כְּשֶׁרָאָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן כָּךְ גָּדְלָה בֶּהָלָתוֹ וְאָמַר לְאָחִיו: “הִנֵּה אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא, וְלֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ תַּחְבּוּלָה, אֶלָּא לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים”. שָׁתַק שַׁרְכָּאן וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר, הִסְתָּעֵר צַ’וְא אַלְמַכָּאן מֵעַל מְרוֹמֵי הָהָר וְגִדֵּל לֵאלֹהִים וְגִדְּלוּ עִמּוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה וְלִמְסֹר נַפְשָׁם לִשְׁמֹעַ לְקוֹל אֱלֹהֵי הַמַּאֲמִינִים. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה קוֹלוֹת קוֹרְאִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים וּמְגַדְּלִים לוֹ וּמִתְפַּלְּלִים עַל הַנָּבִיא הַמְבַשֵּׂר וְהַמַּזְהִיר וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם. פָּנוּ לְעֵבֶר הַקּוֹל לִרְאוֹת אֶת גֵּיסוֹת הַמֻּסְלִמִים וְאֶת חֵיל מְאַחֲדֵי-הָאֵל בָּאִים אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּם חָזְקוּ לִבּוֹתָם, וְהִתְנַפֵּל שַׁרְכָּאן עַל הַכּוֹפְרִים וְקָרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים וְגִדֵּל לוֹ הוּא וּמִי שֶׁאִתּוֹ מִמְאַחֲדֵי-הָאֵל. רָעֲשָׁה הָאָרֶץ כְּמוֹ בִּרְעִידַת הָאֲדָמָה, וְנָפוֹצוּ צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים לְמֶרְחֲבֵי הֶהָרִים, רָדְפוּ הַמֻּסְלִמִים אַחֲרֵיהֶם בְּמַכּוֹת וּבְמַדְקֵרוֹת, וְהִתִּיזוּ הָרָאשִׁים מִן הַגּוּפוֹת. וְלֹא פָסְקוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַמֻּסְלִמִים לִכְרֹת צַוְּארֵי הַכּוֹפְרִים, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָּאֲפֵלָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְהִזְהִיר בְּאוֹרוֹ וְהִבְהִיר, רָאוּ אֶת בַּהְרָאם מַצְבִּיא הַדַּיְלָמִים וְאֶת רֻסְתָּם מַצְבִּיא הַתֻּרְכִּים וְעִמָּם עֶשְרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים מִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם כַּאֲרָיוֹת זוֹעֲפִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן יָרְדוּ הַפָּרָשִׁים מֵעַל סוּסֵיהֶם, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “הִתְבַּשְּׂרוּ טוֹב בְּנִצָּחוֹן הַמֻּסְלִמִים וְאָבְדַּן הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים”. בֵּרְכוּ זֶה אֶת זֶה לְשָׁלוֹם, וּלְשָׂכָר עָצוּם בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאָם לְמָקוֹם זֶה זוֹ, שֶׁהַנָּסִיךְ בַּהְרָאם וְהַמַּצְבִּיא רֻסְתָּם וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, כְּשֶׁנָּסְעוּ עִם צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים, וְהַנִּסִּים מִתְנוֹפְפִים מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם וְהִגִּיעוּ עַד קוּשְׁטָא, מָצְאוּ אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁכְּבָר עָלוּ עַל הַחוֹמוֹת וְתָפְסוּ אֶת הַמִּגְדָּלִים וְהַמִּבְצָרִים וְהִתְכּוֹנְנוּ בְּכָל מִבְצָר מְבֻצָּר. כְּשֶׁנּוֹדַע לְאֵלֶּה עַל דְּבַר בּוֹא הַמֻּסְלִמִים וְשָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת שִׁקְשׁוּק הַנֶּשֶׁק וּסְאוֹן הַשָּׁאוֹן, הִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ אֶת הַמֻּסְלִמִים וְשָׁמְעוּ קוֹל דַּהֲרוֹת פַּרְסוֹת סוּסֵיהֶם מִתַּחַת לָאָבָק, וְהִנֵּה הֵם כָּאַרְבֶּה הַפּוֹשֵׁט עַל הָאָרֶץ וּכְעָנָן הַנִּבְקָע בְּזִרְמַת גֶּשֶׁם. שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת הַמֻּסְלִמִים הַקּוֹרְאִים קֻרְאָן וּמְשַׁבְּחִים אֶת הָרַחֲמָן. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְזֶה שֶׁהַכּוֹפְרִים יָדְעוּ מַה שֶּׁסִּדְּרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי בִּנְכָלֶיהָ וּמְזִמּוֹתֶיהָ וְנַאֲפוּפֶיהָ וְעָרְמָתָהּ, עַד שֶׁהִזְעִיקָה אֶת הַצָּבָא כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף וְעוֹבֵר מֵרֹב הָרַגְלִים וְהַפָּרָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. אָמַר מַצְבִּיא הַתֻּרְכִּים לְמַצְבִּיא הַדַּיְלַמִים: “מַצְבִּיא, אָנוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה מִן הָאוֹיְבִים שֶׁעַל הַחוֹמוֹת. הִתְבּוֹנֵן לְאֵלֶּה הַמִּגְדָּלִים וּלְאֵלֶּה הַדְּגָלִים, שֶׁהֵם כַּיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַּלִּים. הֲרֵי אֵלֶּה הַכּוֹפְרִים הֵם פִּי מֵאָה מֵאִתָּנוּ, וְאֵין אָנוּ בְטוּחִים מִפְּנֵי מְרַגְּלִים רָעִים, שֶׁיְּרַגְּלוּ לָהֶם. וַהֲרֵי אָנוּ בְּסַכָּנָה מִן הָאוֹיֵב, שֶׁאֵין מִסְפָּר לָהֶם וְאֵין מַחֲסוֹר לָהֶם בְּעֶזְרָה, וּבְיִחוּד עִם הֵעָצְרָם שֶׁל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו וְהַמִּשְׁנֶה הַנַּעֲלֶה דִנְדָּאן. הֲרֵי בְמַצָּב זֶה הֵם שׁוֹאֲפִים לְהַתְקִיפֵנוּ בְּהֵעָדֵר אֵלֶּה מֵאֶצְלֵנוּ, וְיִמְחוּ אוֹתָנוּ בַּחֶרֶב עַד לָאַחֲרוֹן בָּנוּ, וְלֹא יִפָּלֵט מִמֶּנּוּ פָּלִיט. הָעֵצָה הִיא אֵפוֹא שֶׁתִּקַּח אִתְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי מַוְצִל וְהַתֻּרְכִּים, וְתֵלֵךְ אִתָּם לְמִנְזַר מַטְרוּחִנָה וְכִכָּר מַלוּחִנָא לְבַקֵּשׁ אֶת אַחֵינוּ וַחֲבֵרֵינוּ. וְאִם לְקוֹלִי תִּשְׁמְעוּ אֶפְשָׁר תִּהְיֶה מִזֶּה הַנְּסִבָּה לְהָבִיא לָהֶם רֶוַח וְהַצָּלָה, אִם הֱבִיאוּם הַכּוֹפְרִים בִּמְצוּקָה. אַךְ אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לְקוֹלִי, הִנֵּה לֹא עָלַי תִּהְיֶה הַתְּלוּנָה. וְאִם תָּשִׂימוּ פְנֵיכֶם לַדֶּרֶךְ, הִנֵּה עֲלֵיכֶם לָשׁוּב אֵלֵינוּ בִמְהֵרָה. וְאָכֵן הַחֲשָׁד מִן הַפִּקְחוּת הוּא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קִבֵּל הַמַּצְבִּיא הַנִּזְכָּר אֶת דְּבָרָיו, וּבָחַר לוֹ עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְנָסְעוּ וְעָבְרוּ בְטִיסָה בַדְּרָכִים, מְבַקְשִׁים לְהַגִּיעַ אֶל הַכִּכָּר הַנִּזְכֶּרֶת וְאֶל הַמִּנְזָר הַמְפֻרְסָם.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן סִבַּת בּוֹאָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהִפִּילָה אֶת הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת אָחִיו שַׁרְכָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן בִּידֵי הַכּוֹפְרִים, לָקְחָה אוֹתָהּ אִשָּׁה מְבִישָׁה סוּס אַבִּיר וְרָכְבָה עָלָיו וְאָמְרָה לַכּוֹפְרִים: “רְצוֹנִי לְהַדְבִּיק אֶת צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים הַנִּמְצָאִים לְיַד קוּשְׁטָא וְלִמְצֹא מְזִמָּה לְאַבְּדָם. הִנְנִי לְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֲדוֹנֵיהֶם נִשְׁמְדוּ. וּכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ כָךְ יִתְפַּזֵּר קִבּוּצָם, וְתִתְפָּרֵד חֲבִילָתָם וְתִפּוֹץ חֲבוּרָתָם. אַחַר-כָּךְ אֶכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל קוּשְׁטָא וְאֶל בְּנִי חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְאוֹדִיעַ לָהֶם הַדָּבָר, וְיֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּצִבְאוֹתֵיהֶם אֶל הַמֻּסְלִמִים וְיַשְׁמִידוּם וְלֹא יַשְׁאִירוּ מֵהֶם אֶחָד”. נָסְעָה וְעָבְרָה בְטִיסָה עַל אוֹתוֹ סוּס אַבִּיר כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, נִגְלוּ לָהּ צִבְאוֹת בַּהְרָאם וְרֻסְתָּם. סָרָה אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת וְהִצְפִּינָה אֶת סוּסָהּ שָׁם, וְיָצְאָה וְהָלְכָה קְצָת בָּרֶגֶל, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּלִבָּהּ: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁצִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים כְּבָר חָזְרוּ נִגָּפִים מִמִּלְחֶמֶת קוּשְׁטָא”. כְּשֶׁנִּתְקָרְבָה אֲלֵיהֶם הִתְבּוֹנְנָה בָהֶם וְרָאֲתָה בָּרוּר אֶת דִּגְלֵיהֶם וּמָצְאָה שֶׁאֵינָם מוּרָדִים, וְיָדְעָה שֶׁלֹּא נִגָּפִים בָּאוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ שֶׁהֵם חוֹשְׁשִׁים לְמַלְכָּם וּלְאַנְשֵׁיהֶם. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת בְּעֵינֶיהָ, מִהֲרָה לִקְרָאתָם בִּמְרוּצָה גְדוֹלָה, כַּשָּׂטָן הַמַּמְרֶה, עַד שֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם וְאָמְרָה לָהֶם: “אוּצוּ, עוּשׁוּ גְּדוּד הָרַחֲמָן לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים בִּפְלֻגַּת הַשָּׂטָן”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בַּהְרָאם הָלַךְ לִקְרָאתָה וְיָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אִישׁ-הָאֱלֹהִים, מַה מֵּאַחֲרֶיךָ?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּשְׁאַל לְרֹעַ הַמַּצָּב וּקְשִׁי הַבַּלָּהוֹת. הִנֵּה כְּשֶׁלָּקְחוּ אֲנָשֵׁינוּ אֶת הַהוֹן מִמִּנְזָר מַטְּרוּחִנָא, בִּקְּשׁוּ לָשִׂים פְּנֵיהֶם לְקוּשְׁטָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא לִקְרָאתָם צָבָא עָצוּם, בְּנֵי-חַיִל מִן הַכּוֹפְרִים”. חָזְרָה לִפְנֵיהֶם הָאֲרוּרָה עַל כָּל הַסִּפּוּר בְּרַעַד וָפַחַד וְאָמְרָה: “רֻבָּם נִשְׁמְדוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֶלָּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים”. אָמַר לָהּ בַּהְרָאם: “הַנָּזִיר, מָתַי נִפְרַדְתָּ מֵעֲלֵיהֶם?” אָמְרָה “בְּלֵילִי זֶה”. אָמַר בַּהְרָאם: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁקִּפֵּל אֶת הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה תַּחְתֶּיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל נִשְׁעָן עַל עֲנַף-תָּמָר. וְאוּלָם אַתָּה מִן הַקְּדוֹשִׁים הַטָּסִים בָּאֲוִיר בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מֻשְׁפָּעִים מֵחֲזוֹן הָאוֹת”. רָכַב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר כְּשֶׁהוּא נִדְהָם נָבוֹךְ מִשּׁוּם זֶה שֶׁשָּׁמַע מֵאוֹתוֹ הַשֶּׁקֶר וְהַבְּדָיָה, וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים. כְּבָר אָבַד יְגִיעֵנוּ וְצַר לְלִבֵּנוּ וְלֻקַּח בַּשְּׁבִי מַלְכֵּנוּ וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ”. הֵחֵלוּ לָאוּץ בָּאָרֶץ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, לַיְלָה וָיוֹם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, הִשִּׁיבָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ אֶת רֵיחוֹ הַטּוֹב שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְהִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה כְּפִי שֶׁנִּזְכָּר. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן. סִפֵּר לָהֶם שַׁרְכָּאן מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם בַּמְּעָרָה. תָּמְהוּ עַל-כָּךְ וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “מַהֲרוּ וְנִסַּע לְקוּשְׁטָא. שֶׁעָזַבְנוּ שָׁם אֶת חֲבֵרֵינוּ וְלִבּוֹתֵינוּ אִתָּם”. מִהֲרוּ לִנְסֹעַ נִשְׁעָנִים עַל הַמֵּיטִיב וְהַיּוֹדֵעַ כֹּל. וְהָיָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן מְאַמֵּץ אֶת לֵב הַמֻּסְלִמִים לַעֲמֹד הָכֵן, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לְךָ הַתְּהִלָּה, לְךָ יָאֶה לְהַלֵּל וּלְהוֹדוֹת
כִּי לֹא חָדַלְתָּ בְּעִנְיָנִי לִי יֶשַׁע לִהְיוֹת.
גָּדַלְתִּי נָכְרִי בְּאֶרֶץ לִי זָרָה
וַתְּהִי לִי מָגֵן, וַתִּתֵּן לִי עֶזְרָה,
וַתִּתֵּן לִי מַלְכוּת וָטוּב וָהוֹן,
וַתְּאַזְּרֵנִי חֶרֶב גְּבוּרָה וְנִצָּחוֹן.
וַתּוֹשִׁיבֵנִי בְּצֵל מַלְכוּת לְאֹרֶךְ יָמִים מֵעָתָּה,
וַתֶּאֱצַל לִי שֶׁפַע טוּב אוֹתִי בּוֹ הֵצַפְתָּ,
וַתּוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם מִכָּל רַע יָגֹרְתִּי יָגוֹר,
בַּעֲצַת מִשְׁנֶה נוֹשֵׂא-הַמִּשְׁנָה גִּבּוֹר הַדּוֹר.
בְּחַסְדְּךָ זִנַּקְנוּ עַל הַיְּוָנִים שָׁם,
אַךְ שָׁבוּ לְהִלָּחֵם אָדֹם לִלְבוּשָׁם.
וָאַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ נִגַּפְתִּי הִנָּגֵף,
וָאָשׁוּב עֲלֵיהֶם כְּשׁוּב הָאַרְיֵה הַזּוֹעֵף:
עֲזַבְתִּים בַּבִּקְעָה לָאָרֶץ שְׁלוּחִים,
שִׁכּוֹרִים מִכּוֹס הַמָּוֶת, לֹא מִיַּיִן סְרוּחִים.
וַיִּפְּלוּ בְּיָדֵנוּ כָּל סְפִינוֹת צִיָּם,
וַיְהִי לָנוּ הַשִּׁלְטוֹן בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם.
וַיָּבוֹא אֵלֵינוּ הַנָּזִיר עוֹבֵד הָאֱלֹהִים,
פִּלְאוֹתָיו נוֹדְעוּ בְּיוֹשֵׁב הָעֲרָבָה וְהֶעָרִים.
וַנֵּצֵא לִנְקֹם מִכָּל כּוֹפֵר נָקָם,
וּכְבָר יָצָא טִיבִי בֵּין כָּל הָאָדָם.
וּכְבָר נֶהֶרְגוּ גִבּוֹרִים מֵאִתָּנוּ
לָהֶם מְעוֹן-נֶצַח, עֲלֵי נְהַר עֵדֶן קָנוּ.
כְּשֶׁגָּמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת שִׁירוֹ, בֵּרְכוֹ אָחִיו שַׁרְכָּאן לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וְהוֹדָה לוֹ עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה. אַחַר-כָּךְ שָׂמוּ פְנֵיהֶם לְמַסָּעָם חוּשִׁים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן בֵּרַךְ אֶת אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וְהוֹדָה לוֹ עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה. אַחַר-כָּךְ שָׂמוּ פְנֵיהֶם לְמַסָּעָם חוּשִׁים, מְבַקְשִׁים אֶת צִבְאוֹתֵיהֶם.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁפָּגְשָׁה אֶת צְבָא בַּהְרָאם וְרֻסְתָּם חָזְרָה לַיַּעַר, וְלָקְחָה סוּסָהּ וּמִהֲרָה בְמַסָּעָהּ, עַד שֶׁקָּרְבָה אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים הַצָּרִים עַל קוּשְׁטָא. יָרְדָה וְהוֹבִילָה אֶת סוּסָהּ וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל אֹהֶל שֶׁבּוֹ רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָה וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְרָמַז לָהּ מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “בָּרוּךְ-הַבָּא, עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים, הַנָּזִיר”. שָׁאַל אוֹתָהּ לְמַה שֶׁאֵרַע, וְסִפְּרָה לוֹ סִפּוּרָהּ הַמַּחֲרִיד וְאֶת הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהּ הַמַּשְׁמִיד. וְאָמְרָה: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לַמַּצְבִּיא רֻסְתָּם וְלַמַּצְבִּיא בַּהְרָאם, שֶׁכְּבָר פְּגַשְׁתִּים עִם צִבְאוֹתֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, וְשָׁלַחְתִּי אוֹתָם אֶל הַמֶּלֶךְ וְאֶל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. וְהָיוּ עִמָּם עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים, וְאוּלָם הַכּוֹפְרִים רַבִּים מֵהֶם. וּרְצוֹנִי אֵפוֹא עַכְשָׁו שֶׁתִּשְׁלַח פְּלֻגָּה מִצְּבָאֲךָ שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם בִּמְהֵרָה שֶׁלֹּא יִשָּׁמְדוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם”. זֵרְזָה אוֹתָם וְאָמְרָה: “עוּשׁוּ, גּוּשׁוּ, חוּשׁוּ!” כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שׁוֹמֵר-הַסַּף וְהַמֻּסְלִמִים דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהָ, חָלְשָׁה דַעְתָּם וּבָכוּ. אָמְרָה לָהֶם דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “בַּקְשׁוּ עֶזְרָה מֵאלֹהִים, וְהַאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם בְּצָרָה זוֹ, וַהֲרֵי דֻגְמָא לָכֶם בְּאֵלֶּה שֶׁקָּמוּ לִפְנֵיכֶם מִן הָאֻמָּה הַמֻּסְלִמִית: וַהֲרֵי גַּן-עֵדֶן בּוֹ אַרְמוֹנוֹת אֲשֶׁר יָעַד אוֹתָם אֱלֹהִים לַמֵּתִים בְּמִלְחַמְתּוֹ. וְאִם אֵין מִפְלָט לְשׁוּם אָדָם מִפְּנֵי הַמָּוֶת, הִנֵּה הַמָּוֶת בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים מְשֻׁבָּח יוֹתֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת דִּבְרֵי הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, קָרָא לְאָחִיו שֶׁל הַנָּסִיךְ בַּהְרָאם, וְהָיָה פָּרָשׁ, תֻּרְקָאשׁ שְׁמוֹ, וּבָחַר לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גִּבּוֹרֵי חַיִל נִזְעָמִים, וְצִוָּהוּ לִנְסֹּעַ. נָסַע בְּאוֹתוֹ יוֹם וְכָל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לַמֻּסְלִמִים. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָאָה שַׁרְכָּאן אָבָק עוֹלֶה וְחָשַׁשׁ לַמֻּסְלִמִים וְאָמַר: “צָבָא הוּא הַמִּתְקָרֵב אֵלֵינוּ, וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא מִצְבָא הַמֻּסְלִמִים, וּתְשׁוּעָה בְטוּחָה הִיא זוֹ. אַךְ יִתָּכֵן שֶׁמִּצְּבָא הַכּוֹפְרִים הוּא, וְאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּזֵרָה”. בָּא אֶל אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “אַל תִּירָא כְּלָל, שֶׁכֵּן אֶפְדֶה אָנֹכִי אוֹתְךָ בְנַפְשִׁי מִן הַצָּרָה. וְאִם אֵלֶּה מִצְּבָא הָאִסְלָאם, הֲרֵי מִתּוֹסֶפֶת הַחֶסֶד הוּא. וְאִם מֵאוֹיְבֵנוּ הֵם, אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהִלָּחֵם בָּם. וְאוּלָם נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים בְּטֶרֶם אָמוּת, לְבַקְשׁוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁלֹּא אָמוּת אֶלָּא בְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים”. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ הִתְנוֹסְסוּ הַנִּסִּים וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב: “אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּה”. קָרָא שַׁרְכָּאן: “כֵּיצַד שְׁלוֹם הַמֻּסְלִמִים?” אָמְרוּ לוֹ: “בִּבְרִיאוּת וּבְשָׁלוֹם, וְלֹא בָאנוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָשַׁשְׁנוּ לָכֶם”. יָרַד רֹאשׁ-הַצָּבָא מֵעַל סוּסוֹ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאָמַר: “אֲדוֹנֵנוּ, מַה שְּׁלוֹם הַשֻּׂלְטָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְרֻסְתָּם וְאָחִי בַּהְרָאם? הַאִם אֵין כֻּלָּם חַיִים וּשְׁלֵמִים?” אָמַר לוֹ: “בַּמַּצָּב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הֵם”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “וּמִי הוּא זֶה שֶׁהוֹדִיעַ אֶתְכֶם עַל אוֹדוֹתֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “הַנָּזִיר, וּכְבָר סִפֵּר שֶׁפָּגַשׁ אֶת אָחִי בַּהְרָאם וְאֶת רֻסְתָּם וְשָׁלַח אותָם שְׁנֵיהֶם אֲלֵיכֶם, וְאָמַר לָנוּ, שֶׁהַכּוֹפְרִים הִקִּיפוּ אֶתְכֶם וְהֵם רַבִּים. וַהֲרֵי אֵינִי רוֹאֶה אֶת הָעִנְיָן אֶלָּא לְהֵפֶךְ מִזֶּה, הַיְינוּ שֶׁאַתֶּם נְצַחְתֶּם”. אָמַר לָהֶם: “וְכֵיצַד הִגִּיעַ הַנָּזִיר אֲלֵיכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “הָיָה הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל וְעוֹבֵר בְּיוֹם וָלַיְלָה מַהֲלַךְ עֲשֶׂרֶת יָמִים שֶׁל פָּרָשׁ מָהִיר”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא קְדוֹשׁ-אֱלֹהִים. וְהֵיכָן הוּא?” אָמְרוּ לוֹ: “עָזַבְנוּ אוֹתוֹ אֵצֶל צִבְאוֹתֵינוּ אַנְשֵׁי-הָאֱמוּנָה שֶׁיְּעוֹרְרֵם לְהִלָּחֵם בְּאַנְשֵׁי-הַכְּפִירָה וְהַמֶּרִי”. שָׂמַח שַׁרְכָּאן בְּכָךְ וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל זֶה שֶׁשָּׁלוֹם לָהֶם וְשָׁלוֹם לַנָּזִיר. וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים עַל מִי שֶׁנֶּהֱרַג מֵהֶם וְאָמְרוּ: “כָּךְ הָיָה כָתוּב עֲלֵיהֶם בַּסֵּפֶר”. נָסְעוּ אָצִים בִּנְסִיעָתָם. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, עָף אָבָק עַד שֶׁסָּתַם אֶת הַיְקוּם וְהֶחֱשִׁיךְ מִמֶּנוּ הַיּוֹם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ שַׁרְכָּאן וְאָמַר: “מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁכְּבָר שָּׁבְרוּ הַכּוֹפְרִים אֶת צְבָא הָאִסְלָאם, מִשּׁוּם שֶׁאָבָק סָתַם אֶת הַמִּזְרָח וְאֶת הַמַּעֲרָב וּמִלֵּא אֶת הָעוֹלָם מִמּוֹצָאוֹ וְעַד מְבוֹאוֹ”. נִגְלָה מִתַּחַת אוֹתוֹ אָבָק עַמּוּד חֲשֵׁכָה, רַב לִשְּׁחוֹר מֵחֶשְׁכַת יוֹם הָאֲפֵלָה הָאָיֹם, הִמְשִׁיךְ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הָעַמּוּד, וְהוּא קָשֶׁה מִבַּלְהוֹת יוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים. אָצוּ אֵלָיו הַפָּרָשִׁים וְהָרַגְלִים, לִרְאוֹת מַה סִּבַּת פֶּגַע-רַע זֶה, וּמָצְאוּ שֶׁהוּא הַנָּזִיר, הַיָּדוּעַ לָנוּ. נִדְחֲקוּ לְנַשֵּׁק יָדָיו, וְהוּא מַכְרִיז: “הוֹי אֻמָּתוֹ שֶׁל בְּחִיר הָאָדָם וּמְאוֹר הָאֲפֵלָה. הַכּוֹפְרִים טָמְנוּ פַּח לַמֻּסְלִמִים, וְהִדְבִּיקוּ אֶת צִבְאוֹת מְאַחֲדֵי-הָאֱלֹהִים. הַצִּילוּ אוֹתָם מִידֵי הַכּוֹפְרִים הַמְגֻנִּים, שֶׁכֵּן הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם בָּאֹהָלִים וְיָרַד עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ מַקְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה יָצָא לִבּוֹ מֵעֹז הַחֲרָדָה, וְיָרַד מֵעַל סוּסוֹ נָבוֹךְ. נָשַׁק אֶת יְדֵי הַנָּזִיר וְאֶת רַגְלָיו, וְכָךְ אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּשְׁאָר הַצָּבָא מִן הָרַגְלִים וְהַפָּרָשִׁים, מִלְּבַד הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן שֶׁלֹּא יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלִּבִּי נָקַע מִנָּזִיר זֶה, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי אֶלָּא קַלְקָלָה מֵאֵלֶּה הַמַּגְזִימִים בְּדָת. עִזְבוּהוּ אֵפוֹא וְהַשִּׂיגוּ אֶת חַבְרֵיכֶם הַמֻּסְלִמִים, שֶׁכֵּן זֶה הוּא מֵאֵלֶּה שֶׁהִטְרִידוּם מִשַּׁעַר רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים. כַּמָּה פְעָמִים פָּשַׁטְתִּי בִגְדוּד עִם הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְדָרְכוּ רַגְלַי עַל אַדְמוֹת מָקוֹם זֶה”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “הַנַּח מַחֲשָׁבָה נִפְסֶדֶת זוֹ, כְּלוּם לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ לְעוֹבֵד-אֱלֹהִים זֶה, כְּשֶׁהוּא מְעוֹרֵר אֶת הַמַּאֲמִינִים לַמִּלְחָמָה, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים. אַל תְּדַבֵּר עָלָיו תּוֹעָה, שֶׁמְּגֻנֶּה הוּא זֶה. בְּשַׂר הַחֲסִידִים סַם בּוֹ לְמִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתוֹ. הִתְבּוֹנֵן לְזֶה שֶׁהוּא מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ. וְאִלּוּלֵא שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אוֹהֲבוֹ, לֹא הָיָה מְקַפֵּל תַּחַת רַגְלָיו אֶת הַמֶּרְחַקִּים, אַחֲרֵי שֶׁהִפִּילוֹ לִפְנֵי כֵן בְּיִסּוּרִים קָשִׁים”. צִוָּה שַׁרְכָּאן לְהַקְרִיב לַנָּזִיר פִּרְדָּה נוֹבִית שֶׁיִּרְכַּב עָלֶיהָ, וְאָמַר לוֹ: “רְכַב הַנָּזִיר הֶחָסִיד וְעוֹבֵד-הָאֱלֹהִים”. לֹא קִבֵּל וְסֵרַב לִרְכֹּב, וְהֶרְאָה נְזִירוּת כְּדֵי לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ. וְלֹא יָדְעוּ שֶׁנָּזִיר מֵבִישׁ זֶה הוּא שֶׁעַל כְּמוֹתוֹ אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
הִתְפַּלֵּל וְצָם לְשֵׁם עִנְיָן שֶׁבִּקֵּשׁ עַד מְאֹד,
וְאַךְ הִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ לֹא צָם וְלֹא הִתְפַּלֵּל עוֹד.
הִמְשִׁיךְ אוֹתוֹ הַנָּזִיר לְהִתְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בֵּין הַפָּרָשִׁים וְהָרַגְלִים, כַּשּׁוּעָל הֶעָרוּם לְהָפִיק זְמָמוֹ. וְהָיָה מֵרִים קוֹלוֹ מַנְעִים הַקֻּרְאָן וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הָרַחֲמָן. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל צִבְאוֹת הָאִסְלָאם, מְצָאָם שַׁרְכָּאן בְּמַצָּב שֶׁל שִׁבָּרוֹן, וְשׁוֹמֵר הַסַּף כְּבָר עוֹמֵד לִפְנוֹת עֹרֶף וְלָנוּס, וְחֶרֶב הַיְּוָנִים פּוֹעֶלֶת פָּעֳלָהּ בַּחֲסִידִים וּבַפּוֹשְׁעִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן הִדְבִּיק אֶת הַמֻּסְלִמִים כְּשֶׁהֵם בְּמַצָּב שֶׁל שִׁבָּרוֹן, וְשׁוֹמֵר הַסַּף כְּבָר עוֹמֵד לִפְנוֹת עֹרֶף וְלָנוּס. וְהַחֶרֶב פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ בֵּין הַחֲסִידִים וְהַפּוֹשְׁעִים, וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְמַפֶּלֶת הַמֻּסְלִמִים זֶה שֶׁהָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אוֹיֶבֶת הַדָּת, כְּשֶׁרָאֲתָהּ שֶׁבַּהְרָאם וְרֻסְתָּם כְּבָר נָסְעוּ עִם צִבְאוֹתֵיהֶם לְעֵבֶר שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן, נָסְעָה הִיא לְעֵבֶר צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְשָׁלְחָה אֶת הַנָּסִיךְ תֻּרְכָּאשׁ, כְּפִי הַמְסֻפָּר לְעֵיל. וּמַטְּרָתָהּ בָּזֶה הָיְתָה לְהַפְרִיד בֵּין צְבָא הַמֻּסְלִמִים כְּדֵי שֶׁיֶּחְלְשׁוּ. אַחַר-כָּךְ עָזְבָה אוֹתָם וְהָלְכָה לְקוּשְׁטָא, וְקָרְאָה לְפָרָשֵׁי הַיְּוָנִים בְּקוֹל רָם, וְאָמְרָה: “הוֹרִידוּ אֵלַי חֶבֶל לִקְשֹׁר בּוֹ אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה. וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מַלְכְּכֶם אַפְרִידוּן שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ הוּא וּבְנִי מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה, וְיִנְהֲגוּ לְפִי מִצְווֹתָיו וְאִסּוּרָיו”. הוֹרִידוּ לָהּ חֶבֶל וְקָשְׁרָה בּוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. וְהָיָה כָתוּב בּוֹ: “מֵאֵת מְבִיאַת הַשֹּׁד הָעֲצוּמָה וּמְעוֹרֶרֶת הַבַּלָּהוֹת הַגְּדוֹלָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן. וְאוּלָם אַחֲרֵי-כֵן אַפְרִידוּן הֲרֵי תִּכַּנְתִּי לָכֶם תַּחְבּוּלָה לְהַשְׁמִיד אֶת הַמֻּסְלִמִים. הִשָּׁקְטוּ וּבִטְחוּ שֶׁכְּבָר לָקַחְתִּי בַשֶּׁבִי אֶת שֻׂלְטָאנָם וּמִשְׁנָם, וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל צְבָאָם, וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר, וְנִשְׁבַּר חֻדָּם וְנֶחֱלַשׁ כֹּחָם. וּכְבָר עָקַבְתִּי בְמִרְמָה אֶת הַצָּבָא הַצָּר עַל קוּשְׁטָא עַד שֶׁשָּׁלַחְתִּי מֵהֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים עִם הַנָּסִיךְ תֻּרְכָּאשׁ לְעֶזְרַת הַשְּׁבוּיִים, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֵפוֹא אֶלָּא מְעָט. וְהַמְבֻקְָּשׁ מִכֶּם הוּא שֶׁתֵּצְאוּ אֲלֵיהֶם עִם כָּל צִבְאֹתֵיכֶם בִּשְׁאֵרִית הַיּוֹם הַזֶּה, וְתִתְקְפוּ אוֹתָם בְּאָהֳלֵיהֶם. וְאוּלָם אַל תֵּצְאוּ אֶלָּא יַחַד וְהִרְגוּ אוֹתָם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, שֶׁכְּבָר הִשְׁקִיף הַמָּשִׁיחַ עֲלֵיכֶם, וְהַבְּתוּלָה נוֹטָה חֶסֶד לָכֶם, וּמְקַוָּה אֲנִי שֶׁהַמָּשִׁיחַ לֹא יִשְׁכַּח פָּעֳלִי שֶׁכְּבָר פָּעַלְתִּי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ מִכְתָּבָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְשָׁלַח מִיָּד לְמֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה בְּנָהּ שֶׁל דַ’את אַלְדַּוָאהִי וֶהֱבִיאוֹ וְקָרָא לְפָנָיו אֶת הַמִּכְתָּב. שָׂמַח וְאָמַר: “רְאֵה וְהַבִּיטָה אֶל תַּחְבּוּלַת אִמִּי, שֶׁהִיא עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בַּחֲרָבוֹת. מַרְאָהּ יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם בַּלְּהוֹת הַפַּחַד בְּיוֹם-הַדִּין”. אָמַר הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִטֹּל הַמָּשִׁיחַ מֵאִתָּנוּ אֶת מַרְאֵה אִמְּךָ, וְלֹא יִטֹּל מֵאִתְּךָ עָרְמָתְךּ וְשִׁפְלוּתֶךָ”. צִוָּה אֶת הַפָּרָשִׁים לְהַכְרִיז עַל הַמַּסָּע אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְנָפוֹץ הַדָּבָר בְּקוּשְׁטָא. וְיָצְאוּ צִבְאוֹת הַנּוֹצְרִים וְאַבִּירֵי הַצְּלָב וְשָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם הַחַדּוֹת, וְקָרְאוּ קְרִיאַת הַכְּפִירָה וְהַכַּחַשׁ וְכָּפְרוּ בְּרִבּוֹן כָּל הָאָדָם. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן שׁוֹמֵר-הַסַּף לָזֹאת, אָמַר: “הֲרֵי כְבָר הִגִּיעוּ הַיְּוָנִים אֵלֵינוּ, אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁמַּלְכֵּנוּ נֶעְדָּר, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיִּתְקְפוּ אוֹתָנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְבִּית צְבָאֵנוּ כְּבָר הָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן”. נִתְמַלֵּא שׁוֹמֵר-הַסַּף זַעַם וְהִכְרִיז: “הוֹי צְבָא הַמֻּסְלִמִים וּמְגִנֵּי הַדָּת הַנְּכוֹנָה, אִם תִּבְרְחוּ, תִּשָּׁמְדוּ, אַךְ אִם תַּאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם תְּנַצְּחוּ. וּדְעוּ שֶׁאֹמֶץ-הַלֵּב הוּא בְהַאֲרָכַת הָרוּחַ שָׁעָה אֶחָת, וְאֵין צָרָה וּמְצוּקָה שֶׁלֹּא הִמְצִיא אֱלֹהִים מִמֶּנָּה רְוָּחָה. יְבָרֵךְ אֶתְכֶם אֱלֹהִים וְיַשְׁקִיף עֲלֵיכֶם בְּעֵין הָרַחֲמִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גִדְּלוּ הַמֻּסְלִמִים לֵאלֹהִים וְצָעֲקוּ הַמְאַחֲדִים, וְסוֹבְבוּ הָרֵיחַיִם שֶׁל הַמִּלְחָמָה בְּמַדְקֵרוֹת וּבְמַכּוֹת, וּפָעֲלוּ הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים, וּמִלֵּא הַדָּם אֶת הַנְּחָלִים וְאֶת הַבְּקָעוֹת, וְשִׁמְּשׁוּ בִכְהֻנָּתָם הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים וְאָזְרוּ אֶת הָאֲזוֹרִים וְהֵרִימוּ אֶת הַצְּלָבִים. וְהִפְגִינוּ הַמֻּסְלִמִים בְּגַדְּלָם לַמֶּלֶךְ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים הָרַחֲמָן, וְקָרְאוּ בִנְעִימָה, בְּקוֹל אֶת הַקֻּרְאָן. וּכְשֶׁנִגְּשׁוּ פְּלֻגַּת הָרַחֲמָן בִּפְלֻגַּת הַשָּׂטָן עָפוּ הַגֻּלְגּוֹלוֹת מִן הַגְּוִיּוֹת, וְחוֹפְפוּ הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים עַל אֻמַּת הַנָּבִיא הַנִּבְחָר. וְלֹא פָסְקָה הַחֶרֶב מִפְּעֹל אֶת פְּעֻלָּתָהּ. וּכְבָר הִקִּיפוּ הַכּוֹפְרִים אֶת הַמֻּסְלִמִים וְדִמּוּ שֶׁיִּמָּלְטוּ מִן הָעֹנֶשׁ הַמַּקְלֶה, וְשָׁאֲפוּ הַמְשַׁתְּפִים אֶת אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה. רָכְבוּ שׁוֹמֵר-הַסַּף הוּא וּצְבָאוֹ מְצַפִּים לִתְשׁוּעַת אֱלֹהִים, וְנִתְעַרְבְּבוּ הָאֻמּוֹת בָּאֻמּוֹת, וְקָם הַקְּרָב עַל רַגְלָיו, וְעָפוּ הַגֻּלְגּוֹלוֹת, וְעָמְדוּ הָכֵן אַמִּיצֵי-הַלְּבָבוֹת וְצָעֲדוּ קָדִימָה, וְהָפְכוּ עֹרֶף מוּגֵי-הַלֵּב וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וְשָׁפַט שׁוֹפֵט הַמָּוֶת וְשָׁלַט, עַד שֶׁצָּנְחוּ הַגִּבּוֹרִים מֵעַל הָאֻכָּפִים, וְנִתְמַלְּאוּ הַשָּׂדוֹת גּוּפוֹת מֵתִים, וְנָסוֹגוּ הַמֻּסְלִמִים מֵעֶמְדוֹתֵיהֶם, וְתָפְסוּ הַכּוֹפְרִים קְצָת מֵאָהֳלֵיהֶם וּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם. וְהָיוּ הַמֻּסְלִמִים נְכוֹנִים לְצֶלַע וְלִמְנוּסָה וּבְרִיחָה. אַךְ בְּעוֹד הֵם בְּכָךְ, בָּא שַׁרְכָּאן עִם צְבָא הַמֻּסְלִמיִם וְדִגְלֵי הַמְאַחֲדִים. וּכְשֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם שַׁרְכָּאן הִתְנַפֵּל עַל הַכּוֹפְרִים וּבָא בְעִקְבוֹתָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְנָסַע אַחֲרֵיהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְכֵן הַנְּסִיכִים שֶׁל הַדַּיְלַמִים בַּהְרָאם וְרֻסְתָּם וְאָחִיו תֻּרְקָאשׁ, שֶׁכֵּן כְּשֶׁרָאוּ זֹאת יָצְאוּ מִדַּעְתָּם וּפָרַח שִׂכְלָם. הִתְנַשֵּׂא הָאָבָק עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת הַיְקוּם, וְנִתְחַבְּרוּ הַמֻּסְלִמִים הַיְקָרִים עִם חַבְרֵיהֶם הַבָּרִים וְנִתְחַבֵּר שַׁרְכָּאן לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, וְשִׁבַּח אוֹתוֹ עַל אֹרֶךְ רוּחוֹ, וְזֶה בֵרְכוֹ עַל עֶזְרָתוֹ וּתְשׁוּעָתוֹ. וְשָׂמְחוּ הַמֻּסְלִמִים וְחָזְקוּ לִבּוֹתָם וְהִתְנַפְּלוּ עַל אוֹיְבָם, וּמָסְרוּ נַפְשָׁם לֵאלֹהִים בְּמִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ. וּכְשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים אֶת הַדְּגָלִים הַמֻּחַמָּדִיִּים וַעֲלֵיהֶם פִּתְגָם הַיִּחוּד הַמֻּסְלִמִי, צָעֲקוּ: “אוֹי לָנוּ וָשֶׁבֶר”, וּבִקְּשׁוּ יֶשַׁע מֵאֵת הֶגְמוֹנֵי הַמִּנְזָרִים, וְקָרְאוּ: “יוֹחָנָן,מִרְיָם וְהַצְּלָב” – הַמְזֻהָם, וְרָפוּ יְדֵיהֶם מִלְּהִלָּחֵם. נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֶל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם בָּאֲגַף מִיָּמִין וְהַשֵּׁנִי בָּאֲגַף מִשְּׂמֹאל. וְהָיָה אִתָּם פָּרָשׁ מְפֻרְסָם לָאוִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁעָמַד בַּמֶּרְכָּז, וְעָרְכוּ מַעַרְכוֹתֵיהֶם לַקְּרָב, אִם גַּם שֶׁהָיוּ מְלֵאִים חִיל וּרְעָדָה. וְעָרְכוּ גַּם הַמֻּסְלִמִים אֶת צִבְאוֹתָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ שַׁרְכָּאן אֶל אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵין סָפֵק שֶׁהֵם רוֹצִים בְּמִלְחֶמֶת שְׁנַיִם, וְזֶהוּ תַכְלִית מְבֻקָּשֵׁנוּ. וְאוּלָם רְצוֹנִי לְהוֹצִיא תְחִלָּה אֶת הָאַמִּיצִים שֶׁבַּצָּבָא, הָעוֹמְדִים הָכֵן בַּקְּרָב, שֶׁכֵּן כַּלְכָּלַת-הָעִנְיָנִים בִּתְבוּנָה הוּא מַחֲצִית הַחַיִּים”. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “מַה תְּבַקֵּשׁ, אַתָּה בַּעַל הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה?” אָמַר שַׁרְכָּאן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲמֹד בַּמֶּרְכָּז נֶגֶד צְבָא הַכּוֹפְרִים, וְשֶׁיַּעֲמֹד הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן מִשְׂמֹאל וְאַתָּה מִיָּמִין, וְהַנָּסִיךְ בַּהְרָאם בָּאֲגַף הַיְמָנִי וְהַנָּסִיךְ רֻסְתָּם בָּאֲגַף הַשְּׂמָאלִי. וְאַתָּה, הַמֶּלֶךְ, תַּעֲמֹד תַּחַת הַנִּסִים וְהַדְּגָלִים, שֶׁכֵּן אַתָּה עַמּוּדֵנוּ וְעָלֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים אַחֲרֵי אֱלֹהִים. וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נִפְדְּךָ בְּנַפְשֵׁנוּ מִכָּל נֵזֶק”. הוֹדָה לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן עַל זֹאת. עָלוּ הַצְּעָקוֹת וְנִשְׁלְפוּ הַחֲרָבוֹת. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁנִּגְלָה לָהֶם פָּרָשׁ מִצְּבָא הַיְּוָנִים. כְּשֶׁהִקְרִיב רָאוּהוּ רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה מִתְנַהֶלֶת לְאִטָּהּ כְּשֶׁהִיא נִמְלֶטֶת עִם בְּעָלֶיהָ מִקְּרָב הַחֲרָבוֹת. אֻכָּפָהּ מֶשִׁי לָבָן בָּהִיר, וְעָלָיו שָׁטִיחַ מִמַּעֲשֶׂה כַּשְׁמִיר, וְעַל גַּבָּה זָקֵן שֵׂיבַת-תִּפְאָרָה וּמַרְאֵהוּ הֲדָרָה, מְעִיל אָרֹךְ שֶׁל צֶמֶר לָבָן עָלָיו, וְאֵינוֹ פוֹסֵק מֵהָאִיץ בָּהּ וּלְזָרְזָהּ עַד אֲשֶׁר לִצְבָא הַמֻּסְלִמִים קָרַב, וְאָמַר לַמֻּסְלִמִים: “אֲנִי שָׁלוּחַ אֲלֵיכֶם כֻּלְכֶם יַחַד, וְאֵין עַל הַשָּׁלִיחַ אֶלָּא לִמְסֹר שְׁלִיחוּתוֹ, תְּנוּ אֵפוֹא לִי חָסוּת וּמַיִם לְפִרְדָּתִי עַד שֶׁאֶמְסֹר לָכֶם הַשְּׁלִיחוּת”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “חָסוּת לְךָ, אַל תַּחֲשׁשׁ לֹא לְמִלְחֶמֶת חֶרֶב וְלֹא לְמַדְקֵרַת חֵץ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַזָּקֵן מֵעַל הַפִּרְדָּה, הֵסִיר אֶת הַצְּלָב מֵעַל צַוָּארוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וְהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹת הַכְנָעָה, מְצַפֶּה לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ הַמֻּסְלִמִים: “מָה אִתְּךָ מִן הַיְדִיעוֹת?” אָמַר לָהֶם: "שָׁלוּחַ אֲנִי מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יָעַצְתִּי אוֹתוֹ לָשִׂים קֵץ לְהַשְׁמִיד יְצוּרֵי-אָדָם וּמִקְדְּשֵׁי אֱלֹהִים, וּבֵרַרְנוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ לַחֲדֹל מִשְּׁפִיכַת דָּמִים זוֹ, וּלְהִצְטַמְצֵם בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁים שֶׁיִּלָּחֲמוּ בֵינֵיהֶם, וְנַעֲנָה לִי, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲלֵיכֶם: ‘הִנֵּה אֲנִי אֶפְדֶּה אֶת צְבָאִי בְּנַפְשִׁי, יַעֲשֶׂה מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים כָּמוֹנִי וְיִפְדֶּה אֶת צְבָאוֹ בְנַפְשׁוֹ. וּכְשֶׁהוּא הוֹרְגֵנִי, שׁוּב אֵין צְבָא הַכּוֹפְרִים יָכוֹל לָקוּם וְאִם אֲנִי הוֹרְגוֹ אֵין צְבָא הַמֻּסְלִמִים יָכוֹל לַעֲמֹד עוֹד’. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “הַנָּזִיר, נַעֲנִים אָנוּ לוֹ לְכָךְ, שֶׁצֶּדֶק הוּא שֶׁאֵין לְהִתְנַגֵּד לוֹ. וַהֲרֵי אֲנִי אֵצֵא אֵלָיו וְאֶלָּחֵם בּוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי אַבִּיר הַמֻּסְלִמִים וְהוּא אַבִּיר הַכּוֹפְרִים, וְאִם יַהַרְגֵנִי הֲרֵי יַצְלִיחַ לְנַצֵּחַ וְלֹא תִשָּׁאֵר לִצְבָא הַמֻּסְלִמִים, אֶלָּא הַמְּנוּסָה. שׁוּב אֵלָיו, הַנָּזִיר, וֶאֱמֹר לוֹ, שֶׁלְּמָחָר תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת-הַשְּׁנַיִם, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ בָּאִים מִן הַדֶּרֶךְ וַעֲיֵפִים הַיּוֹם, וְאַחֲרֵי הַמְּנוּחָה אֵין תּוֹאֲנָה וְאֵין תְּלוּנָה”. חָזַר הַנָּזִיר שָׂמֵחַ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְמֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָּה, וְהוֹדִיעַ לָהֶם הַדָּבָר. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְסָר מֵעָלָיו הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁשַּׁרְכָּאן הוּא הַטּוֹב בָּהֶם לְהַכּוֹת בַּחֶרֶב וְלִירוֹת חֵץ, וְאִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ תִּרְפֶּה רוּחָם וְיֶחֱלַשׁ כֹּחָם”. וּכְבָר כָּתְבָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי לִפְנֵי כֵן אִגֶּרֶת לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְהוֹדִיעָה לוֹ, שֶׁשַּׁרְכָּאן הוּא הַפָּרָשׁ בָּאַבִּירִים וְהָאַבִּיר בַּפָּרָשִׁים, וְהִזְהִירָה אֶת אַפְרִידוּן מִפְּנֵי שַׁרְכָּאן. וְהָיָה אַפְרִידוּן פָּרָשׁ עָצוּם, שֶׁהָיָה נִלְחָם בְּכָל מִינֵי קְרָב, וְהָיָה מְיַדֶּה אֲבָנִים וּמוֹרֶה חִצִּים וּמַכֶּה בְאַלּוֹת בַּרְזֶל, וְאֵינוֹ נִרְתָּע מִשּׁוּם סַכָּנָה קָשָׁה. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַנָּזִיר שֶׁשַּׁרְכָּאן נַעֲנָה לָצֵאת לְמִלְחֶמֶת שְׁנַיִם, הָיָה כְּאִלּוּ עָף מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה, שֶׁבָּטַח בְּעַצְמוֹ וְיָדַע שֶׁאֵין לְשׁוּם אָדָם יְכֹלֶת לַעֲמֹד בְּפָנָיו. בִּלּוּ הַכּוֹפְרִים אוֹתוֹ לַיְלָה בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וּמִשְׁתֵּה יָיִן. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִגְּשׁוּ הַפָּרָשִׁים עִם הָרְמָחִים הַכֵּהִים וְהַחֲרָבוֹת הַלְּבָנוֹת. וּכְבָר יָצָא אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה פָּרָשׁ רוֹכֵב עַל סוּס אָצִיל מֵהָאֲצִילִים בַּסּוּסִים, מוּכָן לַמִּלְחָמָה וּלְטֶבַח, וִיצוּרָיו מְלֵאֵי עֹז. וְעַל הַפָּרָשׁ שִׁרְיוֹן בַּרְזֶל מוּכָן לְכָל פֶּגַע רָע וְעַל חָזֵהוּ רְאִי שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת. בְּיָדוֹ חֶרֶב גּוֹזֶרֶת וְרָמְחוֹ עֵץ כַלַנְג בִּלְתִּי-מָצוּי מֵחֲרשֶׁת הַפְרַנְקִים. גִּלָּה הַפָּרָשׁ אֶת פָּנָיו וְאָמַר: “מִי שֶׁהִכִּירַנִי כְּבָר שְׂבָעַנִי, וַאֲשֶׁר לֹא יַכִּירֵנִי עוֹד יִרְאֵנִי. אֲנִי אַפְרִידוּן הַמּוּצָף בִּרְכַּת עֵינֶיהָ הַחַדּוֹת שֶׁל דַ’את אַלְדַּוָאהִי, מֻקָּף”. לֹא גָמַר לְדַבֵּר עַד שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ פָּרַשׁ הַמֻּסְלִמִים שַׁרְכָּאן, רָכוּב עַל סוּס צָהֹב-חוּם, הַשָּׁוֶה אֶלֶף מִן הַזָּהָב הָאָדֹם, וְעָלָיו לְבוּשׁ מִלְחָמָה פְּנִינִים רָקוּם, וְכָל אֶבֶן יְקָרָה, וְהוּא חָגוּר חֶרֶב הָדִּית מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת, מְעֻטֶּרֶת, כָּל עֹרֶף גוֹזֶרֶת, וְכָל הַקָּשֶׁה אַךְ נְקַלָּה הִיא לָהּ. הוֹבִיל אֶת סוּסוֹ בֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, כְּשֶׁעֵינֵי הַפָּרָשִׁים אוֹתוֹ רוֹאוֹת, קָרָא אַפְרִידוּן וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, אָרוּר, כְּלוּם אַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי כְאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁתָּ מִן הַפָּרָשִׁים, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנֶיךָ בַּקְּרָב בְּעָרְכֶךָ?” הִתְנַפֵּל כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל חֲבֵרוֹ וְהָיוּ דוֹמִים כִּשְׁנֵי הָרִים זֶה בָזֶה מִתְכַּתְּשִׁים, אוֹ שְׁנֵי יַמִּים מַכִּים, מִשְׁתַּעְשְׁעִים וּמִתְנַגְּשִׁים וּמַכִּים וְדוֹקְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּחֲנוֹת שְׁנֵיהֶם מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם. מִקְצָתָם אוֹמְרִים: “שַׁרְכָּאן נוֹצֵחַ” וּמִקְצָתָם: “אַפְרִידוּן נוֹצֵחַ”. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁכָּל אֹמֶר וּדְבָרִים שָׁכַךְ, עָלָה הָאָבָק לַמָּרוֹם וּפָנָה הַיּוֹם, וְהֶעֱרִיבָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהִצְהִיבָה. קָרָא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֶל שַׁרְכָּאן וְאָמַר לוֹ: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְּדַת הַמָּשִׁיחַ וּבָאֱמוּנָה הַנְּכוֹנָה, שֶׁאֵינְךָ אֶלָּא פָּרָשׁ אַבִּיר וְגִבּוֹר מָהִיר. וְאוּלָם אִישׁ תְּכָכִים הִנֶּךָ, וְלֹא טֶבַע בְּנֵי-טוֹבִים טִבְעֶךָ. וְאֵינִי רוֹאֶה רָאוּי לִתְהִלָּה פָּעֳלֶךָ, וְלֹא מִלְחֶמֶת נְסִיכִים מִלְחַמְתֶּךָ. וּכְבָר יִחֲסוּךָ לַעֲבָדִים בְּנֵי עַמֶּךָ, הִנֵּה הוֹצִיאוּ לְךָ סוּס אַחֵר שֶׁתַּחֲזֹר וְתִלָּחֵם, וַאֲנִי נִשְׁבָּע בַּמָּשִׁיחַ שֶׁכְּבָר עִיְּפָה אוֹתִי מִלְחַמְתֶּךָ, וְהוֹגִיעָה אוֹתִי מַכָּתֶךְ וּמַדְקֵרָתֶךָ. וְאוּלָם אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִלָּחֵם בִּי הַלַּיְלָה, אַל תְּשַׁנֶּה כְּלוּם מִלְּבוּשׁ מִלְחַמְתֶּךָ וְלֹא סוּסְךָ עַד שֶׁיִּרְאוּ הַפָּרָשִׁים אֹמֶץ-רוּחֲךָ בְּמִלְחַמְתֶּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְמַלֵּא זַעַם עַל דִּבְרַת אֲנָשָׁיו הַמְיַחֲסִים אוֹתוֹ עַל עֲבָדִים. פָּנָה אֲלֵיהֶם שַׁרְכָּאן וּבִקֵּשׁ לִרְמֹז לָהֶם וּלְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ לוֹ לֹא אֶת סוּסוֹ וְלֹא אֶת לְבוּשׁוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵנִיף אַפְרִידוּן אֶת חַרְבּוֹ הַקְּצָרָה וּשְׁלָחָהּ אֶל שַׁרְכָּאן. פָּנָה שַׁרְכָּאן לַאֲחוֹרָיו וְלֹא מָצָא אָדָם מֵאֲנָשָׁיו בְּקִרְבָתוֹ, וְהֵבִין שֶׁעָרְמָה הִיא מִן הָאָרוּר. הֶחֱזִיר פָּנָיו בִּמְהֵרָה, וְהִנֵּה כְבָר הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ הַחֶרֶב הַקְּצָרָה. נָטָה מֵעָלֶיהָ עוֹד עַד שֶׁנִּמְצָא רֹאשׁוֹ בְּגֹבַהּ קֶרֶן אֻכָּפוֹ, חָלְפָה הַחֶרֶב עַל פְּנֵי חָזֵהוּ וְקָרְעָה הַחֶרֶב אֶת עוֹר חָזֵהוּ. צָעַק צְעָקָה אַחַת וְאִבֵּד אֶת חוּשָׁיו. שָׂמַח הָאָרוּר אַפְרִידוּן עַל כָּךְ, שֶׁהָיָה דוֹמֶה שֶׁכְּבָר הֲרָגוֹ. נָשָׂא קוֹלוֹ אֶל הַכּוֹפְרִים וְקָרָא לְשִׂמְחָה. צָהֲלוּ אַנְשֵׁי-הַמֶּרִי וְיִלְּלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁרָאָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת אָחִיו צוֹנֵחַ מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּס עַד שֶׁנָּפַל כִּמְעָט, שָׁלַח לְעֶבְרוֹ אֶת הַפָּרָשִׁים, וְחָשׁוּ אֵלָיו הַגִּבּוֹרִים וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. הִתְנַפְּלוּ הַכּוֹפְרִים עַל הַמֻּסְלִמִים וְנִגְּשׁוּ שְׁתֵּי הַגְּיָסוֹת, וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בְזוֹ שְׁתֵּי מַעַרְכוֹת הַצְּבָאוֹת, וּפָעֲלָה הַחֶרֶב הַתֵּימָנִית אֶת פָּעֳלָהּ. וְהָיָה זֶה שֶׁהִקְדִּים לִפְנֵי כֻלָּם לָגֶשֶׁת אֶל שַׁרְכָּאן, הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשָׁה, פָּתְחָה ואָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהָאָרוּר הִכָּה אֶת אָחִיו שַׁרְכָּאן בַּחֶרֶב הַקְּצָרָה, הָיָה דוֹמֶה שֶׁמֵּת וְשָׁלַח אֵלָיו אֶת הַפָּרָשִׁים. וְהָיָה זֶה שֶׁהִקְדִּים לָגֶשֶׁת אֵלָיו לִפְנֵי כֻלָּם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּנְסִיךְ הַתֻּרְכִּים בַּהְרָאם וּנְסִיךְ הַדַּיְלָמִים. הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר צָנַח מֵעַל סוּסוֹ. סְמָכוּהוּ וְחָזְרוּ עִמּוֹ אֶל צַ’וְא אַלְמַכָּאן. צִוּוּ עָלָיו אֶת הַנְּעָרִים וְחָזְרוּ לְמִלְחָמָה וּלְמַדְקֵרוֹת, וְחָזַק הַקְּרָב וְעָפוּ הַחִצִּים, וְנָדַם כָּל אֹמֶר וּדְבָרִים, וְלֹא נִרְאָה אֶלָּא דָם זוֹרֵם וְצַוָּאר נוֹטֶה. וְלֹא פָסְקָה הַחֶרֶב מִפְּעֹל פָּעֳלָהּ בַּצַּוָּארִים וְחָזַק הַקְּרָב עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה, וְנִלְאוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת מִן הַמִּלְחָמָה, וְהִכְרִיזוּ לְהִפָּרֵד, וְחָזְרָה כָל עֵדָה לְאֹהָלֶיהָ, וּפָנוּ הַכּוֹפְרִים אֶל מַלְכָּם אַפְרִידוּן וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים לְנִצְחוֹנוֹ עַל שַׁרְכָּאן. נִכְנַס הַמֶּלֶךְ לְקוּשְׁטָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. בָּא אֵלָיו מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה וְאָמַר לוֹ: “יְאַמֵּץ הַמָּשִׁיחַ זְרוֹעֶךָ, וְלֹא יֶחְדַּל מִהְיוֹת בְּעֶזְרֶךָ, וְיַאֲזִין תָּמִיד לְכָל תְּפִלָּה שֶׁתִּתְפַּלֵּל אֵלָיו עָלֶיךָ אִמִּי דַ’את אַלְדַּוָאהִי. דַּע שֶׁהַמֻּסְלִמִים לֹא נִשְׁאֲרָה לָהֶם תְּקוּמָה אַחֲרֵי שַׁרְכָּאן”. אָמַר לוֹ אַפְרִידוּן: “מָחָר יִהְיֶה יוֹם הַהַכְרָעָה, כְּשֶׁאֵצֵא לַקְּרָב וְאֶדְרשׁ אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן לָצֵאת אֵלַי. וּכְשֶׁאֶהֱרֹג אוֹתוֹ, יַהַפְכוּ צִבְאוֹתֵיהֶם עֹרֶף וְלֹא יִמְצְאוּ מִשְׁעָן אֶלָּא בִּמְנוּסָה”.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַכּוֹפְרִים, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים, הִנֵּה כְּשֶׁחָזַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל הָאֹהָלִים, לֹא נִתְעַסֵּק בְּשׁוּם דָּבָר זוּלָתִי בְאָחִיו. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו מְצָאוֹ בָּרָע שֶׁבַּמַּצָּבִים וּבַקָּשָׁה בַּבַּלָהוֹת. קָרָא אֵלָיו אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֶת בַּהְרָאם וְאֶת רֻסְתָּם לְהִוָּעֵץ בָּם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, הֶעֱלוּ בַעֲצָתָם לְהָבִיא אֶת הָרוֹפְאִים שֶׁיְּטַפְּלוּ בְשַׁרְכָּאן. בָּכוּ וְאָמְרוּ: “לֹא שָׁמַע הַזְּמַן עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ מֵעוֹלָם”. יָשְׁבוּ עֵרִים אֶצְלוֹ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. בְּסוֹף הַלַּיְלָה בָּא אֲלֵיהֶם הַנָּזִיר בּוֹכֶה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן קָם לִקְרָאתוֹ. הֶחֱלִיק הַנָּזִיר אֶת יָדוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וְקָרָא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן, וּבִקֵּשׁ לוֹ מַחֲסֶה בִּפְסוּקֵי הָרַחֲמָן, וְנִשְׁאַר נֵעוֹר אֶצְלוֹ עַד הַבֹּקֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרֵר שַׁרְכָּאן וּפָקַח אֶת עֵינָיו וְהֵנִיעַ אֶת לְשׁוֹנוֹ בְפִיו וְדִבֵּר. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר: “כְּבָר נִתְקַיְּמָה בִרְכָתוֹ שֶׁל הַנָּזִיר”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת. חָשׁ אֲנִי אֶת עַצְמִי בְּטוֹב בְּשָׁעָה זוֹ. אָכֵן הֶעֱרִים עָלַי אוֹתוֹ אָרוּר, וְאִלּוּלֵא שֶׁנָּטִיתִי הַצִּדָּה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הָיְתָה הַחֶרֶב חוֹלֶפֶת חָזִי. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִצִּילָנִי. וְכֵיצַד מַצָּבָם שֶׁל הַמֻּסְלִמִים?” אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “שְׁרוּיִים הֵם בִּבְכִי בִּגְלָלֶךָ”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי בְּטוֹב וּבִבְרִיאוּת. וְהֵיכָן הַנָּזִיר?” וְהוּא יוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, אָמַר לוֹ: “לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ”. פָּנָה אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר הַנָּזִיר: “בְּנִי, עָלֶיךָ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחֲךָ יָפֶה יָפֶה. שֶׁיַּרְבֶּה לְךָ אֱלֹהִים שָׂכָר הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁכֵּן הַשָּׂכָר לְפִי הַצַּעַר”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “הִתְפַּלֵּל עָלַי”. הִתְפַּלֵּל עָלָיו. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְנִגְלָה הַשַּׁחַר וְהִזְהִיר, יָצְאוּ הַמֻּסְלִמִים לִשְׂדֵה-הַקְּרָב, וְהִתְכּוֹנְנוּ הַכּוֹפְרִים לְמַכָּה וּלְמַדְקֵר רָב. נִגְּשׁוּ הַמֻּסְלִמִים וְקָרְאוּ לְמִלְחָמָה וְלָרִיב רִיבָם וְשָׁלְפוּ אֶת נִשְׁקָם. וּבִקְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאַפְרִידוּן לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת-שְׁנַיִם. יָצָא צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל הַמַּעֲרָכָה, וְיָצָא עִמּוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף וּבַהַרָאם. אָמְרוּ לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אֲנַחְנוּ נִתֵּן נַפְשֵׁנוּ כָּפְרְךָ”. אָמָר לָהֶם: “בַּבַּיִת הַקָּדוֹשׁ נִשְׁבַּעְתִּי וּבִבְאֵר זַמְזָם וּמְקוֹם אַבְרָהָם2, שֶׁלֹּא אֶשְׁבֹּת מִלָּצֵאת נֶגֶד אֵלֶּה הַלּוֹעֲזִים”. וּכְשֶׁהָיָה בִשְׂדֵה-הַמַּעֲרָכָה שִׂחֵק בַּחֶרֶב וּבַחִצִּים עַד שֶׁהִבְעִית אֶת הַפָּרָשִׁים וְהִתְפַּלְּאוּ שְׁתֵּי הַפְּלֻגּוֹת, תָּקַף מִיָּמִין וְהָרַג שְׁנֵי פָּרָשִׁים, וּמִשְּׂמֹאל וְהָרַג שְׁנֵי פָּרָשִׁים. עָמַד בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה בַּתָּוֶךְ וְאָמַר: “הֵיכָן אַפְרִידוּן, שֶׁאֶתֵּן לוֹ לִטְעֹם יִסּוֹרֵי-הַקָּלוֹן!” בִּקֵּשׁ הָאָרוּר לְהִשְׂתָּעֵר וּלְהִתְנַפֵּל. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, שֶׁלֹּא יֵצֵא, וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אֶתְמוֹל נִלְחַמְתָּ אַתָּה, הַנַּח לִי הַיּוֹם שֶׁאֶלָּחֵם אֲנִי, שֶׁאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לִגְבוּרָתוֹ”. הִשְׂתָּעֵר כְּשֶׁחַרְבּוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא עַל סוּס כְּאִלּוּ הָיָה עַנְתָּר3 לֶעֱזוּז בַּקְּרָב, וְהָיָה אוֹתוֹ סוּס שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר וּבְלִי חָת, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:
כְּבָר הִתְחָרָה בִּמְעוּף-עַיִן הַמָּהִיר וְעָבָר,
כְּמוֹ לְהַדְבִּיק אֶת הַזְּמַן בִּמְרוּצָתוֹ אָמָר,
שְׁחוֹר עוֹרוֹ כִּשְׁחוֹר אֲפֵלָה יִשְׁחָר,
כְּמוֹ הָיָה לַיְלָה עֵת לַיְלָה עָכָר.
צַהֲלָתוֹ בְּגִיל כָּל שׁוֹמְעוֹ יַרְעִיד
כְּאִלּוּ הָיָה רַעַם עֵת רַעַם יַחֲרִיד,
אוֹ הִתְחָרָה בָּרוּחַ וְאֶת רוּחַ הִכְרִיעַ
וּבָרָק לֹא יַעַבְרֶנוּ בְּעֵת הוֹפִיעַ.
הִשְׂתָּעֵר כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַל חֲבֵרוֹ וְנָטָה הַצִּדָּה מִפְּנֵי מַכָּתוֹ, וְהֶרְאָה מַה שֶׁבְּבִטְנוֹ מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהָיָה תוֹקֵף וְנָסוֹג עַד שֶׁצַּר הָיָה לְלִבּוֹת הַמִּסְתַּכְּלִים וְקָצְרָה רוּחָם. צָעַק צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהִתְנַפֵּל עַל הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ וְהִתִּיז בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׂם קֵץ לְחַיָּיו. כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים כָּךְ הִתְנַפְּלוּ כֻּלָּם עָלָיו וְשָׁתוּ מִסָּבִיב לוֹ. וְאוּלָם הוּא קִדֵּם פְּנֵיהֶם בְּעֹז הַקְּרָב, וְנִמְשְׁכוּ הַמַּכָּה וְהַמַּדְקֵרָה עַד שֶׁזָּרַם הַדָּם בִּזְרָמִים, וְסָאֲנוּ הַמֻּסְלִמִים בְּגַדְּלָם לֵאלֹהִים וּבְקָרְאָם בִּשְׁמוֹ וּבְהִתְפַּלְּלָם עַל הַמְבַשֵּׂר וְהַמַּזְהִיר, וְנִלְחֲמוּ מִלְחָמָה קָשָׁה, וְהוֹרִיד אֱלֹהִים אֶת הַנֵּצָּחוֹן לַמַּאֲמִינִים וְאֶת הַקָּלוֹן עַל הַכּוֹפְרִים. צָעַק הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר: “נִקְמוּ אֶת נִקְמַת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאֶת נִקְמַת בְּנוֹ שַׁרְכָּאן”. חָשַׂף אֶת רֹאשׁוֹ וְעוֹרֵר אֶת הַתֻּרְכִּים, וְעָלָה מִסְפָּרָם לְיוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשׁ, וְהִתְנַפְּלוּ אִתּוֹ יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד, וְלֹא מָצְאוּ הַכּוֹפְרִים לְנַפְשָׁם זוּלַת הַמְּנוּסָה וַהֲפִיכַת הָעֹרֶף, וּפָעֲלָה בָהֶם הַחֶרֶב הַגּוֹזֶרֶת לִגְזָרִים, וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם בְּעֵרֶךְ חֲמִשִּׁים אֶלֶף פָּרָשׁ, וְנָפְלוּ בַשְּׁבִי יוֹתֵר מִזֶּה, וְנֶהֶרְגוּ לְיַד הַשַּׁעַר אֲנָשִׁים רַבִּים מֵרֹב הַדֹּחַק. נָעֲלוּ אֶת הַשַּׁעַר וְעָלוּ עַל הַחוֹמוֹת מִפַּחַד הָעֹנֶשׁ, וְחָזְרוּ קְבוּצוֹת הַמֻּסְלִמִים מְחֻזָּקִים וּמְנַצְּחִים וּבָאוּ לְאָהֳלֵיהֶם. נִכְנַס הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל אָחִיו, וּמְצָאוֹ בַּמְשַׂמֵּחַ שֶׁבַּמַּצָּבִים וְהִשְׁתַּחֲוָה בְּהוֹדָיָה לַמֵּיטִיב הַנַּעֲלֶה. נִגַּשׁ אֵלָיו וּבֵרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַסַּכָּנָה. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “אָכֵן שְׁרוּיִים אֲנַחְנוּ בְּבִרְכַּת נָזִיר זֶה, בַּעַל-הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא נִצַּחְתֶּם אֶלָּא בִּתְפִלּוֹתָיו הַמִּתְקַבְּלוֹת לִפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן לֹא פָּסַק מִלָּשֶׁבֶת וּלְהִתְפַּלֵּל לְנִצְחוֹן הַמֻּסְלִמִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אָחִיו שַׁרְכָּאן, מְצָאוֹ יוֹשֵׁב, וְעוֹבֵד-הָאֱלֹהִים אֶצְלוֹ, שָׂמַח וְנִגַּשׁ אֵלָיו וּבֵרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַסַּכָּנָה. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “אָכֵן אֲנַחְנוּ שְׁרוּיִים בְּבִרְכַּת נָזִיר זֶה, וְלֹא נִצַּחְתֶּם אֶלָּא בִּתְפִלּוֹתָיו שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן לֹא פָּסַק הַיּוֹם מֵהִתְפַּלֵּל עַל הַמֻּסְלִמִים, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶתְכֶם מְגַדְּלִים לֵאלֹהִים חָזַר אֵלַי כֹּחִי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאַתֶּם מְנַצְּחִים עַל אוֹיְבֵיכֶם. סַפֵּר לִי אֵפוֹא אָחִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ”. סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הָאָרוּר חַרְדוּבּ, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהֲרָגוֹ, וְנֶאֱסַף אֶל קִלְלַת אֱלֹהִים. שִׁבַּח אוֹתוֹ שַׁרְכָּאן וְהוֹדָה לוֹ עַל אֹמֶץ-לִבּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, וְהִיא בִּדְמוּת הַנָּזִיר, שֶׁנֶּהֱרַג בְּנָהּ חַרְדוּבּ, הָפַךְ מַרְאָהּ חִוָּרוֹן וְזָלְגוּ עֵינֶיהָ זִרְמֵי דְמָעוֹת, וְאוּלָם הִיא הִסְתִּירָה מַה שֶּׁבְּלִבָּהּ, וְהֶרְאֲתָה עַצְמָה לַמֻּסְלִמִים שְׂמֵחָה, וְשֶׁהִיא בּוֹכָה מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵין עוֹד תּוֹעֶלֶת בְּחַיָּי, אִם אֵינִי שׂוֹרֵף אֶת לִבּוֹ מִצַּעַר עַל אָחִיו, כְּשֵׁם שֶׁשָּׂרַף אֶת לִבִּי מִצַּעַר עַל עַמּוּד הַדָּת הַנּוֹצְרִית וְאַבִּיר הַצְּלָב הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ” וְאוּלָם הִיא צָפְנָה מַה שֶּׁבְּלִבָּהּ. נִשְׁאֲרוּ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְהַמֶּלֶךְ, צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף יוֹשְׁבִים אֵצֶל שַׁרְכָּאן, וְסִדְּרוּ אֶת הַתַּחְבּשֶׁת וְהַמִּשְׁחָה, וְהִגִּישׁוּ לוֹ סַמֵּי-הָרְפוּאָה וְחָזְרָה אֵלָיו הַבְּרִיאוּת. שָׂמְחוּ עַל זֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְהוֹדִיעוּ אֶת הַדָּבָר לַצָּבָא, וּבִשְּׂרוּ בָזֶה הַמֻּסְלִמִים זֶה אֶת זֶה, וְאָמְרוּ: “לְמָחָר הוּא רוֹכֵב עִמָּנוּ וּמְפַקֵּד עַל הַמָּצוֹר”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָהֶם שַׁרְכָּאן: “אַתֶּם נִלְחַמְתֶּם הַיּוֹם, וַעֲיַפְתֶּם מִן הַמִּלְחָמָה, צָרִיךְ שֶׁתֵּלְכוּ לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם וְתִישְׁנוּ וְאַל תֵּעוֹרוּ”. נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ, וּפָנָה כָּל אֶחָד מֵהֶם לְאָהֳלוֹ, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֵצֶל שַׁרְכָּאן, אֶלָּא מְעַטִּים מִן הַנְּעָרִים וְהַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. שׂוֹחַח עִמָּהּ מִקְצָת מִן הַלַּיְלָה וְעָלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ לִישֹׁן, וְכֵן הַנְּעָרִים. תְּקְפָה אוֹתָם כֻּלָּם הַשֵּׁנָה, וְהָיוּ מוּטָלִים כַּמֵּתִים.
אוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁנִּרְדְּמוּ, נִשְׁאֲרָה עֵרָה לְבַדָּה בָּאֹהֶל. הִסְתַּכְּלָה בְשַׁרְכָּאן וּמָצְאָה אוֹתוֹ שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה. הִזְדַקְּפָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ כְּאִלּוּ הָיְתָה דֻבָּה קֵרְחָה אוֹ אֶפְעֶה מְנֻמָּר וְהוֹצִיאָה מֵחֲגוֹרָתָהּ פִּגְיוֹן מָשׁוּחַ בְּרַעַל, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה מַנִּיחָה אוֹתוֹ עַל צוּר הָיָה מֵמֵס אוֹתוֹ. שָׁלְפָה אוֹתוֹ מִנַּרְתִּיקוֹ וּבָאָה לִמְרַאֲשׁוֹתֵי שַׁרְכָּאן. הֶעֱבִירָה אֶת הַפִּגְיוֹן עַל צַוָּארָיו וְשָׁחֲטָה אוֹתוֹ, וְהֵסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ וְקָפְצָה עַל רַגְלֶיהָ וּבָאָה אֶל הַנְּעָרִים הַיְשֵׁנִים וְכָרְתָה אֶת רָאשֵׁיהֶם, שֶׁלֹּא יִתְעוֹרְרוּ. יָצְאָה מִן הָאֹהֶל וּבָאָה אֶל אֹהֶל הַשֻּׂלְטָאן וּמָצְאָה אֶת הַנְּעָרִים שֶׁאֵינָם יְשֵׁנִים. נָטְתָה אֶל אָהֳלוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּמָצְאָה אוֹתוֹ קוֹרֵא בַקֻּרְאָן. נָפְלָה עֵינוֹ עָלֶיהָ וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הַנָּזִיר עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת מִפִּי הַמִּשְׁנֶה חָרַד לִבָּה וְאָמְרָה לוֹ: “סִבַּת בּוֹאִי אֵלֶיךָ בְשָׁעָה זוֹ הִיא, שֶׁשָּׁמַעְתִּי קוֹל קָדוֹשׁ מִקְּדוֹשֵׁי-אֱלֹהִים, וַהֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֵלָיו”, וּפָנְתָה לָלֶכֶת. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי יוֹצֵא בְעִקְּבוֹת נָזִיר זֶה הַלַּיְלָה”. קָם וְהָלַךְ מֵאֲחוֹרֶיהָ. הִרְגִּישָׁה הָאֲרוּרָה בַּהֲלִיכָתוֹ וְהֵבִינָה שֶׁהוּא מְעַקֵּב אַחֲרֶיהָ, וְחָשְׁשָׁה שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה עִנְיָנָהּ, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “אִם אֵינִי עוֹקֶבֶת אוֹתוֹ בְמִרְמָה, הֲרֵי עִנְיָנִי מִתְגַלֶּה עַל יָדוֹ”. פָּנְתָה אֵלָיו מֵרָחוֹק וְאָמְרָה: “הַמִּשְׁנֶה, הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ לִרְאוֹת הֵיכָן הוּא, וְאַחֲרֵי שֶׁאֶמְצָאֶנּוּ אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת שֶׁתָּבוֹא אֵלָיו, וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ וְאוֹדִיעֲךָ, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאִם תָּבֹא בְּלִי רְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ, תֵּקַע נַפְשׁוֹ מִמֶּנִּי כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתְךָ עִמִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו, בּוֹשׁ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, וְעָזַב אוֹתוֹ וְחָזַר לְאָהֳלוֹ. בִּקֵּשׁ לִישֹׁן וְלֹא עָרְבָה עָלָיו שְׁנָתוֹ וְדוֹמֶה הָיָה כִּמְעַט שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵעִיק עָלָיו בְּכָל מַעֲמָסוֹ. קָם וְיָצָא מֵאָהֳלוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵלֵךְ אֶל שַׁרְכָּאן וַאֲשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַד הַבֹּקֶר”. הָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וּמָצָא אֶת הַדָּם זוֹרֵם כִּתְעָלָה. רָאָה אֶת הַנְּעָרִים שְׁחוּטִים, וְצָעַק צְעָקָה שֶׁהֶחֱרִידָה אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים. אָצוּ הַבְּרִיּוֹת אֵלָיו וְרָאוּ אֶת הַדָּם זוֹרֵם וְהֵרִימוּ שָׁאוֹן שֶׁל בְּכִיָּה וַאֲנָחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵקִיץ הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר. אָמְרוּ לוֹ: “שַׁרְכָּאן אָחִיךָ וְהַנְּעָרִים שְׁחוּטִים”. קָם וּמִהֵר עַד שֶׁנִּכְנַס לָאֹהֶל וּמָצָא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן מְזַעֵק, וְרָאָה אֶת גּוּפַת אָחִיו בְּלִי רֹאשׁ וְאָבְדוּ חוּשָׁיו. צָעֲקוּ כָל הַצָּבָא וּבָכוּ וְעָמְדוּ מִסָּבִיב לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. הִסְתַּכֵּל בְּשַׁרְכָּאן וּבָכָה בְכִי מָר. וְעָשׂוּ כָמוֹהוּ הַמִּשְׁנֶה וְרֻסְתָּם וּבַהַרָאם אוּלָם שׁוֹמֵר-הַסַּף צָעַק וְהִגְדִּיל מִכֻּלָּם בְּאַנְחָתוֹ, וּבִקֵּשׁ לִנְסֹעַ מִן הַמָּקוֹם בִּגְלַל הַתַּדְהֵמָה שֶׁהֻכָּה בָּהּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְאָחִי מַעֲשֶׂה זֶה? וּמַה לִּי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אֶת הַנָּזִיר הַנִּזּוֹר מִתַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “לֹא הֵבִיא אֶת הַיָּגוֹן הַזֶּה אֶלָּא נָזִיר זֶה, הַשָּׂטָן. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁנַּפְשִׁי נָקְעָה מִמֶּנּוּ מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַמִּתְחַסֵּד בְּדָת, רַע הוּא וְנוֹכֵל”. סָאֲנוּ הָאֲנָשִׁים בִּבְכִי וַאֲנָחָה, וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל הַקָּרוֹב לְקוֹרְאָיו וְעוֹנֶה תְפִלָּה, שֶׁיַּפִּיל בְּיָדָם אֶת הַנָּזִיר הַהוּא הַמְכַחֵשׁ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים. הֵכִינוּ לְשַׁרְכָּאן אֶת צָרְכֵי הַקְּבוּרָה וּקְבָרוּהוּ בָּהָר הַהוּא, וְהִתְאַבְּלוּ עַל מַעֲלָתוֹ הַמְפֻרְסֶמֶת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהֵכִינוּ לְשַׁרְכָּאן צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ, וּקְבָרוּהוּ בָּהָר הַהוּא, וְהִתְאַבְּלוּ עַל מַעֲלָתוֹ הַמְפֻרְסֶמֶת, אַחַר-כָּךְ הָיוּ מְצַפִּים לְשַׁעַר הָעִיר שֶׁיִּפָּתַח, וְלֹא נִפְתַּח, וְלֹא נִרְאוּ לָהֶם עַל הַחוֹמוֹת עִקְבוֹת אָדָם. תָּמְהוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים אֵין אֲנִי עוֹלֶה מֵעֲלֵיהֶם וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה עָלַי לָשֶׁבֶת שָׁנִים וּתְקוּפוֹת, עַד שֶׁאֲנִי נוֹקֵם נִקְמַת אָחִי שַׁרְכָּאן וּמַחֲרִיב אֶת קוּשְׁטָא וְהוֹרֵג אֶת מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים, וְאִם גַּם יָבוֹא בָזֶה קִצִּי, וְאֶמְצָא מְנוּחָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל”. צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַמָּמוֹן שֶׁלְּקָחוּהוּ מִמִּנְזָר מַטְרוּחִנָא וְאָסַף אֶת הַצָּבָא וְחִלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת הַמָּמוֹן, וְלֹא עָזַב אֶחָד שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ מִן הַמָּמוֹן. וְהֵבִיא לְפָנָיו מִכָּל עֵדָה שְׁלשׁ מֵאוֹת פָּרָשׁ וְאָמַר לָהֶם: שִׁלְחוּ אֶת הַמָּמוֹן לְבָתֵּיכֶם לְהוֹצָאוֹתֵיכֶם מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ נִשְׁהֶה כָּאן שָׁנִים וּתְקוּפוֹת עַד שֶׁאֶקַּח נְקַם אָחִי שַׁרְכָּאן, וְאַף אִם אֲנִי מֵת בְּמָקוֹם זֶה". כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא דְבָרִים אֵלֶּה, נָטְלוּ מַה שֶּׁנָתַן לָהֶם מִן הַמָּמוֹן וְעָנוּ לוֹ שֶׁיִּשְׁמְעוּ לִפְקֻדָּתוֹ. הֵבִיא צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הַשְּׁלִיחִים וּמָסַר בְּיָדָם אֶת הַמִּכְתָּבִים וְצִוָּה אוֹתָם לִמְסֹר אוֹתָם וְאֶת הַמָּמוֹן לְבָתֵּי אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְאָמַר: “הוֹדִיעוּ לָהֶם שֶׁאַנְשֵׁי-הַצָּבָא בְּרִיאִים וּבְטוּחִים, וְהַגִּידוּ לָהֶם שֶׁאֲנַחְנוּ צָרִים עַל קוּשְׁטָא וְאוֹ שֶׁנַּחֲרִיב אוֹתָהּ אוֹ נָמוּת. וְאַף אִם אָנוּ שׁוֹהִים חֳדָשִׁים וְשָׁנִים אֵינֶנּוּ עוֹלִים מֵעָלֶיהָ עַד שֶׁנִּכְבְּשֶׁנָּה”. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב לַאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַמָאן, וְאָמַר לוֹ: “הוֹדַע אוֹתָהּ מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ וְהַמַּצָּב שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בּוֹ, וְצַו אוֹתָהּ עַל יַלְדִּי, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתִי הָיְתָה אִשְׁתִּי קְרוֹבָה לָלֶדֶת וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁכְּבָר יָלְדָה כָּעֵת, וְאִם יָלְדָה בֵּן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי, יְמַהֵר הַשָּׁלִיחַ וִישִׁיבֵנִי דָבָר”. אַחַר-כָּךְ נָתַן לָהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, נָטְלוּ אוֹתוֹ וְנָסְעוּ תֵּכֶף וּמִיָּד וְיָצְאוּ בְּנֵי-הָאָדָם לְהִפָּרֵד מֵהֶם וְצִוּוּ אוֹתָם עַל מָמוֹנָם. אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְצַוּוֹת אֶת בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיִּתְקַדְּמוּ קָרוֹב לַחוֹמָה. הִתְקָרְבוּ וְלֹא מָצְאוּ אָדָם עַל הַחוֹמוֹת. תָּמְהוּ עַל כָּךְ, וְנִשְׁאַר הַשֻּׂלְטָאן בְּאֶבְלוֹ עַל פֵּרוּד אָחִיו שַׁרְכָּאן, נָבוֹךְ בִּדְבַר הַנָּזִיר הַבַּגְדָּן. וְשָׁהוּ בְכָךְ שְׁלשָׁה יָמִים וְלֹא רָאוּ אָדָם.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֻּסְלִמִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַיְּוָנִים וּבַאֲשֶׁר לְסִבַּת הֶעָדְרָם בְּאֵלֶּה שְׁלשֶׁת הַיָּמִים, הִנֵּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אַחֲרֵי מוֹת שַׁרְכָּאן אָצָה בַהֲלִיכָתָהּ וּבָאָה אֶל הַחוֹמָה וְקָרְאָה בִּלְשׁוֹן יָוָן אֶל הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁיּוֹרִידוּ אֵלֶיהָ אֶת הַחֶבֶל. אָמְרוּ לָהּ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “אֲנִי דַ’את אַלְדַּוָאהִי”. הִכִּירוּ אוֹתָהּ, וְהוֹרִידוּ לָהּ אֶת הַחֶבֶל, קָשְׁרָה עַצְמָה בוֹ וּמָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְהֶעֱלוּהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם, נִכְנְסָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְאָמְרָה: “מַה הוּא זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי הַמֻּסְלִמִים? אָמְרוּ שֶׁבְּנִי חַרְדוּבּ נֶהֱרַג”. אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן”. זָעֲקָה וּבָכְתָה וְלֹא פָסְקָה לִבְכּוֹת עַד שֶׁהֵבִיאָה אֶת אַפְרִידוּן וְאֶת אֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ לְבֶכִי. אַחַר-כָּךְ הוֹדִיעָה אֶת אַפְרִידוּן שֶׁשָּׁחֲטָה אֶת שַׁרְכָּאן וּשְׁלשִׁים מִן הַנְּעָרִים. שָׂמַח אַפְרִידוּן בְכָךְ וְהוֹדָה לָהּ וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ, וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ שֶׁתִּמְצָא נִחוּמִים עַל בְּנָהּ. אָמְרָה: “נִשְׁבַּעְתִּי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֲנִי לֹא אֶתְרַצֶּה בַּהֲרִיגַת מֻסְלִם שָׁפָל נִקְמַת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַזְּמָן. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי אָזֹם מְזִמָּה וַאֲתַכֵּן תַחְבּוּלָה שֶׁאֶהֱרֹג בָּהּ אֶת הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶת רֻסְתָּם וְאֶת בַּהַרָאם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִצְּבָא הָאִסְלָאם. וְאֵינִי מִתְרַצָּה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ בְּנִי בְּרֹאשׁ שַׁרְכָּאן, וּלְעוֹלָם לֹא תִהְיֶה כָּזֹאת”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “דַּע, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁרְצוֹנִי לְסַדֵּר לִבְנִי אֲסֵפַת-אֵבֶל וְיָגוֹן”. אָמַר אַפְרִידוּן: “עֲשִׂי כָּל מַה שֶׁאַתְּ רוֹצָה, שֶׁאֵינִי מַמְרֶה אֶת פִּיךְ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוִּי. וְאִלּוּ גַם עָשִׂית אֶבְלֵךְ זְמַן אָרֹךְ לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מְעָט, וְאִלּוּ גַם בִּקְּשׁוּ הַמֻּסְלִמִים לָצוּר עָלֵינוּ שָׁנִים וּתְקוּפוֹת, לֹא יַשִּׂיגוּ מְבֻקָּשָׁם מֵאִתָּנוּ, וְלֹא יַעֲלוּ בְיָדָם אֶלָּא יְגִיעָה וְעָמָל”. אַחֲרֵי זֶה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר גָמְרָה אֶת הַפֻּרְעָנוּת אֲשֶׁר הֵבִיאָה וְאֶת הַבּשֶׁת אֲשֶׁר הִמְצִיאָה, לָקְחָה קֶסֶת וּנְיָר וְכָתְבָה עָלָיו: “מֵאֵת דַ’את אַלְדַּוָאהִי, לִכְבוֹד הַמֻּסְלִמִים. דְּעוּ שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאַרְצְכֶם וְרִמִּיתִי אֶת נִכְבְּדֵיכֶם וְהָרַגְתִּי לִפְנֵי כֵן אֶת מַלְכְּכֶם עֹמָר אַלנֻּעְמָאן בְּאֶמְצַע אַרְמוֹנוֹ, וְהָרַגְתִּי גַּם בַּמַּעֲבָר הַצָּר וּבַמְּעָרָה גִּבּוֹרִים רַבִּים, וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁהֲרַגְתִּים הֵם שַׁרְכָּאן וּנְעָרָיו. וְאִם יִהְיֶה הַזְּמַן בְּעֶזְרִי, כִּי אָז אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶהֱרֹג אֶת הַשֻּׂלְטָאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וַאֲנִי הִיא, שֶׁבָּאתִי אֲלֵיכֶם בִּדְמוּת נָזִיר, וְיָצְאוּ מֵאִתִּי עֲלֵיכֶם מְזִמּוֹת וּמִרְמוֹת. וְאִם חֲפֵצִים אַתֶּם בִּשְׁלוֹמְכֶם מֵעַתָּה, סְעוּ, וְאִם אַתֶּם מְבַקְשִׁים לְאַבֵּד עַצְמְכֶם הִשָּׁאֲרוּ. וְאוּלָם אִם תִּשָּׁאֲרוּ לֹא תּוּכְלוּ לַעֲמֹד, שֶׁאַף אִם תִּשָּׁאֲרוּ שָׁנִים וּתְקוּפוֹת, לֹא תַשִּׂיגוּ מֵאִתָּנוּ מְבֻקָּשְׁכֶם. וְשָׁלוֹם”. אַחֲרֵי שֶׁכָּתְבָה אֶת הַמִּכְתָּב עָמְדָה בְאֶבְלָהּ עַל הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ שְׁלשָׁה יָמִים. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי קָרְאָה לְפָרָשׁ וְצִוְּתָה עָלָיו לָקַחַת אֶת הַנְּיָר וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְתוֹךְ חֵץ וְלִירוֹת אוֹתוֹ אֶל הַמֻּסְלִמִים. נִכְנְסָה אֶל הַכְּנֵסִיָּה וְהָיְתָה סוֹפֶדֶת וְבוֹכָה לְאָבְדַן בְּנָהּ, וְאָמְרָה לְזֶה שֶׁעָלָה לְשִׁלְטוֹן אַחֲרָיו: “אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי הוֹרֶגֶת אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת נְסִיכֵי הָאִסְלָאם”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן דַ’את אַלְדַּוָאהִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֻּסְלִמִים, הִנֵּה הָיוּ שְׁרוּיִים שְׁלשָׁה יָמִים בִּדְאָגָה וָעֶצֶב, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, הִתְבּוֹנְנוּ לְעֵבֶר הַחוֹמָה, וְרָאוּ פָּרָשׁ וְעִמּוֹ חֵץ-עֵץ וּבְקָצֵה מִכְתָּב. הִמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיָּרָה אוֹת אֲלֵיהֶם. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן אֶת לִקְרֹא אוֹתוֹ. וּכְשֶׁקְּרָאָהוּ וְשָׁמַע מַה בְּתוֹכוֹ וְיָדַע עִנְיָנוֹ, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְצָעַק וְנִרְעַד מֵעָרְמָתָהּ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁנַּפְשִׁי הָיְתָה נוֹקַעַת מִמֶּנָּה מֵאָז”. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “וּמְבִישָׁה זוֹ כֵּיצַד עָלָה בְיָדָהּ לְהַעֲרִים עָלֵינוּ בְעָרְמָתָהּ פַּעֲמַיִם. וְאוּלָם חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי סָר מִכָּאן עַד שֶׁאֲנִי תּוֹקֵעַ בָּהּ אֶת מְשִׁיחַ הָעוֹפֶרֶת, וְכוֹלֵא אוֹתָהּ בִּכְלוּב כְּצִפֹּרֶת, וְתוֹלֶה אוֹתָהּ אַחַר-כָּךְ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ עַל שַׁעַר קוּשְׁטָא”. הִרְהֵר בְּאָחִיו וּבָכָה בְכִי מָר. וְאוּלָם הַכּוֹפְרִים, כְּשֶׁבָּאָה אֲלֵיהֶם דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְשָׂחָה לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע, שָׂמְחוּ עַל הֲרִיגָתוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וְעַל שְׁלוֹמָהּ שֶׁל דַ’את אַלְדַּוָאהִי. חָזְרוּ הַמֻּסְלִמִים לְשַׁעַר קוּשְׁטָא, וְהִבְטִיחַ אוֹתָם הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁכְּשֶׁיִּכְבּשׁ אֶת הָעִיר יְחַלֵּק שְׁלָלָהּ בֵּינֵיהֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק. וְהָיָה כָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דִּמְעוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן מִתְיַבְּשׁוֹת מֵאֶבְלוֹ עַל אָחִיו, וְנִרְזָה גוּפוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּקֵיסָם שֶׁל שִׁנַּיִם. נִכְנַס אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר לוֹ: "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ שֶׁאָחִיךָ לֹא מֵת אֶלָּא בְקִצּוֹ, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בְּאֵבֶל זֶה, וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה, לֹא יְהֵא גַּם בְּתַחְבּוּלָה לְעוֹלָם,
אַךְ אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה הוּא יִהְיֶה וְקָם,
אָכֵן יִהְיֶה אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה בְּעִתּוֹ
וְרַק אִישׁ בַּעַר מְרֻמֶּה נִבְעָר מִדַּעְתּוֹ.
הַנַּח אֵפוֹא אֶת הַבְּכִי וְאֶת הָאֲנָחָה וְחַזֵּק אֶת לִבְּךָ לָשֵׂאת אֶת הַנֶּשֶׁק". אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, לִבִּי מָלֵא יָגוֹן עַל מוֹת אָבִי וְאָחִי וְעַל הֵעָדְרֵנוּ מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁדַּעְתִּי נְתוּנָה לִנְתִינָי”. בָּכָה הַמִּשְׁנֶה וְהַנִּמְצָאִים עִמּוֹ. לֹא פָּסְקוּ מִלְּהַמְשִׁיךְ בִּמְצוֹרָם עַל קוּשְׁטָא מֶשֶׁךְ זְמָן. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם יְדִיעוֹת מִבַּגְדָאד עַל-יְדֵי נָסִיךְ מִנְּסִיכָיו, וְתָּכְנָן שֶׁאֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן חוֹנְנָה בְּבֵן וּשְׁמוֹ כָּאן מַא כָּאן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, כְּשֶׁבָּאָה אֵלָיו הַיְדִיעָה שֶׁאִשְׁתּוֹ יָלְדָה בֵן זָכָר, שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: "מֵעַכְשָׁו נִתְחַזֵּק גַּבִּי, שֶׁחוֹנַנְתִּי בְּבֵן שֶׁשְּׁמוֹ כָּאן מַא כָּאן4,וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “רְצוֹנִי לַחְדֹּל מִן הָאֵבֶל הַזֶּה, וְלַעֲרֹךְ לְאָחִי תְפִלּוֹת בִּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן וּלְהָקִים לִשְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִפְעָלִים טוֹבִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ לַעֲשׂוֹת”, צִוָּה לִנְטוֹת הָאֹהָלִים עַל קֶבֶר אָחִיו. נָטוּ אוֹתָם וְאָסְפוּ מִן הַצָּבָא אֶת כָּל הַקּוֹרְאִים בַּקֻּרְאָן. הָיוּ מִקְצָתָם קוֹרְאִים וּמִקְצָתָם מַזְכִּירִים שֵׁם אַללָּה עַד לַבֹּקֶר. נִגַּשׁ הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל קֶבֶר אָחִיו שַׁרְכָּאן, הִשְׁתַּפֵּךְ בִּדְמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹצִיאוּהוּ וְכָל בּוֹכֶה אַחֲרָיו נִשְׁעָר,
כְּמוֹ משֶׁה בְּיוֹם נָדוֹק הָהָר.
עַד בּוֹאָם אֶל קֶבֶר, צְרִיחַ שָׁם
לוֹ חָקָקוּ בְלֵב אֶחָד כֻּלָּם.
לֹא צִפִּיתִי כִּי אֶרְאֶה אֲרוֹנְךָ, חֲבִיבִי,
בִּידֵי אֲנָשִׁים נָשָׂא, רְצוּי לִבִּי.
לֹא, לִפְנֵי אֲשֶׁר אוֹתְךָ בָּאֲדָמָה קָבָרוּ,
לֹא הֶאֱמַנְתִּי כִּי כוֹכָבִים בְּעָפָר יִשְׁקָעוּ.
הֲשׁוֹכֵן צַלְמָוֶת הוּא עָרֵב לַמָּדוֹר
אֲשֶׁר יָפִיצוּ בוֹ פָנָיו זֹהַר וָאוֹר,
לַהֲשִׁיבוֹ לַחַיִּים עָרֵב לוֹ הַמַּהֲלָל
כְּמוֹ הוּקַם אַחֲרֵי נִסְתַּם עָלָיו הַגּוֹלָל.
כְּשֶׁגָּמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת שִׁירוֹ, בָּכָה וּבָכוּ עִמּוֹ כָל הָאֲנָשִׁים. בָּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן עַל הַקֶּבֶר וְנָפַל עָלָיו מֻכֵּה תִמָּהוֹן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עָזָבְתָּ אֶת הַחוֹלֵף וְהִשַּׂגְתָּ אֶת הַקַּיָּם,
וְכָמוֹךָ כְבָר חָלְפוּ רַבִּים מִן הָאָדָם,
וַתִּפָּרֵד מֵחֲצֵרוֹת אֵלּוּ בְּלִי כָּל פְּגָם,
וְחֵלֶף עוֹלָם זֶה תִּשְׂמַח בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא שָׁם.
הָיִיתָ לְעַמְּךָ בִּפְנֵי אוֹיֵב מָגִנָּם,
בְּעֵת חִצֵּי-קְרָב נוֹרוּ בְאוּצָם.
אֶרְאֶה מִרְמָה וְשָׁוְא זֶה הָעוֹלָם,
וְנַעֲלוּ הָאֲנָשִׁים עֵת אֶל אֵל שְׁאִיפָתָם.
יִתֵּן לְךָ אֱלֹהֵי כִּסֵּא-הַכָּבוֹד עֵדֶן בַּמָּרוֹם,
וְהִשְׁכִּינְךָ הַמְאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ בְּנָכוֹן מָקוֹם.
וַאֲנִי כְבָר כָּלִיתִי בְּאֶבְלִי עָלֶיךָ,
אֶרְאֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב אֲבֵלִים עַל הִפָּקְדֶךָ.
כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אֶת שִׁירוֹ, בָּכָה בְכִי מַר, וְנָטְפוּ עֵינָיו פְּנִינִים חֲרוּזוֹת. נִגַּשׁ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מִמֵּרֵעֵי שַׁרְכָּאן שֶׁרֵעוּ לוֹ וּבָכָה, עַד שֶׁזָּרְמוּ דִמְעוֹתָיו פְּלָגִים, וְהִזְכִּיר מַה שֶּׁהָיוּ בְשַׁרְכָּאן מִן הַמַּעֲלוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הֵיכָן הַמַּתָּת וּנְדִיבוּתְךָ שָׁכְנָה עָפָר?
וְהַגּוּף אַחֲרֶיךָ חֳלִי אוֹתוֹ עָבָר,
מָגֵן כְּבוּדוֹת-נָשִׁים-יְשַׂמַּחֲךָ אֵל – הַבִּיטָה,
הֵן דִּמְעָתִי עַל לֶחֱיִי טוּרִים הֶחֱרִיתָה,
הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ וַתִּתְעַנֵּג עֵת אוֹתָם רָאִיתָ?
חֵי-אֵל לֹא גָלִיתִי אֲשֶׁר לִי מָסַרְתָּ בְּסוֹד
וְלֹא הִבַּטְתִּי הַבֵּט אֶל מַעֲלָתְךָ הוֹד,
מִבְּלִי אֲשֶׁר דְּמָעוֹת פָּצְעוּ אֲרֻבּוֹת עֵינִי,
וְאִם מֵעוֹלָם אֶל זוּלָתְךָ נָשָׂאתִי עַיִן אָנִי,
תִּדַּד שֵׁנָה מֵעֵינַי, עַד נֶצַח יְגוֹנִי.
כְּשֶׁגָּמַר הָאִישׁ אֶת שִׁירוֹ, בָּכָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְסָאֲנוּ כָל הַצָּבָא בְּבֶכִי. הִסְתַּלְּקוּ אֶל הָאֹהָלִים, וּפָנָה הַשֻּׂלְטָאן אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן לְטַכֵּס עֵצָה בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמָה. וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ יָמִים וְלֵילוֹת, כְּשֶׁצַ’וְא אַלְמַכָּאן מְשׁוֹמֵם מִן הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, אָמַר לוֹ: “מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ אַגָּדוֹת בְּנֵי-אָדָם וּמְאֹרְעוֹת הַמְּלָכִים וְסִפּוּרֵי אֲסִירֵי-אַהֲבָה, אֶפְשָׁר יָגֹל זֶה מַה שֶּׁעַל לִבִּי מִן הַצַּעַר הַגָּדוֹל, וְיַעֲבִיר מֵעָלַי אֶת הַבְּכִי וְהַהִרְהוּרִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אִם זוֹ שֶׁתָּסִיר אֶת יְגוֹנְךָ, הִיא שְׁמִיעַת סִפּוּרֵי הַמְּלָכִים מִן הָעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים וְסִפּוּרֵי הַקַּדְמוֹנִים עַל אֲסִירֵי-אַהֲבָה וְזוּלָתָם, הֲרֵי זֶה עִנְיָן קַל, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי לֹא הָיָה לִי עֵסֶק בְּחַיֵּי אָבִיךָ, יְרַחֵם אוֹתוֹ אֱלֹהִים, אֶלָּא בְּסִפּוּרִים וּבְשִׁירִים. וְהַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי מְסַפֵּר לְךָ סִפּוּר הָאוֹהֵב וְהָאֲהוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּרְחַב לְלִבֶּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע צַ’וְא אַלְמַכָּאן דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, נִתְלָה לִבּוֹ בְמַה שֶּׁהִבְטִיחַ לוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ עֵסֶק אֶלָּא לְצַפּוֹת לְבוֹא הַלַּיְלָה, שֶׁיִּשְׁמַע מַה שֶּׁיְּסַפֵּר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן מֵאַגָּדוֹת הַקַּדְמוֹנִים בַּמְּלָכִים וַאֲסִירֵי-אַהֲבָה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה צִוָּה לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהֵכִין מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וּכְלֵי הַמֻּגָמָר. הֵכִינוּ לוֹ כָּל זֶה. שָׁלַח אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּבָא, וְשָׁלַח אֶל בַּהַרָאם וְרֻסְתָּם וְתָארְכוּשׁ וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וּבָאוּ. וּכְשֶׁנִּמְצְאוּ כֻלָּם יַחַד, פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַלַּיְלָה כְבָר בָּא וְהוֹרִיד עַרְפִלּוֹ עָלֵינוּ וּפְרָשׂוֹ, וּמְבַקְשִׁים אָנוּ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ מִן הַסִּפּוּרִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שׁוֹמֵר-הַסַּף וְרֻסְתָּם וּבַהַרָאם. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְאָמַר: “דַּע הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַלַּיְלָה כְבָר בָּא וְהוֹרִיד צְעִיפוֹ עָלֵינוּ וּפְרָשׂוֹ, וּמְבַקְשִׁים אָנוּ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ מִן הַסִּפּוּרִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. דַּע הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִסִּפּוּרֵי הָאוֹהֵב וְהָאֲהוּבָה, וּמַה שֶּׁנִּדְבְּרוּ זֶה אֶל זוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִן הַפְּלָאוֹת וְהָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי-שְׁכִיחִים. סִפּוּר הַמֵּסִיר יְגוֹן הַלְּבָבוֹת וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַד לְשִׁכְחַת צַעַר, וַאֲפִלּוּ כְּצַעֲרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְזֶהוּ
-
לפי הקראן השליכו החרטומים במצרים חבלים ולא מטות ונהפכו לנחשים. קראן פרק כ‘ פסוק 68 וכו’. ↩
-
באר זמזם, באר ליד הכעבה במכה. לפי האגדה הערבית, היא שנתגלתה להגר בתעותה במדבר, ומימיה פלאות בהם. מקום אברהם קרוב לכעבה, מקום שלפי האגדה התפלל שם אברהם אבינו. ↩
-
גבור ערבי בימים קדומים לפני האסלאם ואחד משבעת המשוררים הערבים הגדולים ביותר. ↩
-
מה שהיה היה. ↩
הָיֹה הָיְתָה בַּזְּמַנִּים שֶׁחָלְפוּ וְעָבְרוּ עִיר מֵאֲחוֹרֵי הָרֵי אִסְפַהָאן, וְשֵׁם הָעִיר הָעִיר הַיְרֻקָּה. הָיָה בָהּ מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח. הָיָה אִישׁ חֶסֶד וְטוֹב וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, אִישׁ הַמַּעֲלָה וְגוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. הָיוּ נוֹהֲרִים אֵלָיו הָאַבִּירִים מִכָּל עֲבָרִים, וְיָצָא שִׁמְעוֹ הַטּוֹב בְּכָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת. עָמַד בְּמַלְכוּתוֹ זְמַן אָרֹךְ בִּיקָר וּבְבִטְחָה, אֶלָּא שֶׁהָלַךְ עֲרִירִי, אֵין לוֹ לֹא נָשִׁים וְלֹא בָנִים. וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה דוֹמֶה לוֹ בְתָאֳרֵי הַנְּדִיבוֹת וְהַמַּתָּת, אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁשָּׁלַח אֶל הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה שֶׁלִּי, צַר לִלְבָבִי וְקָצְרָה רוּחִי, וְנַעֲשֵׂיתִי אֵין-אוֹנִים בִּגְלַל הֱיוֹתִי שָׁרוּי בְּלִי אִשָּׁה וְאֵין לִי וָלָד, וְאֵין זֶה מִדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים, הַשּׁוֹלְטִים בְּכָל הָאָדָם, בְּנָסִיךְ וּבְקַבְּצָן. שֶׁכֵּן שְׂמֵחִים הֵם בְּזֶה שֶׁהֵם מַנִּיחִים אַחֲרֵיהֶם יְלָדִים, וְיִהְיֶה לְמִשְׁנֶה בָזֶה מִסְפָּרָם וְאוֹנָם. וְאָמַר הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם –: שְׂאוּ לָכֶם נָשִׁים לְמַעַן תִּפְרוּ וְתִרְבּוּ, שֶׁאֶהְיֶה מִתְפָּאֵר בְּיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּרֻבְּכֶם נֶגֶד כָּל הָאֻמּוֹת וּמַה הִיא שֶׁאִתְּךָ מִן הָעֵצָה. הַמִּשְׁנֶה, יָעֵץ אוֹתִי בְמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָעֵצָה הַטּוֹבָה לְסַדֵּר הָעִנְיָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְּבָרִים אֵלּוּ, יָרְדוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו פְּלָגִים, וְאָמַר לוֹ: “חָלִילָה לִי, מֶלֶךְ הַדּוֹר, לְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁהוּא מִן הָעִנְיָנִים הַמְיֻחָדִים שֶׁלָּרַחֲמָן1. כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁאֶהְיֶה יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם בְּכַעְסוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר? קְנֵה לְךָ שִׁפְחָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא קוֹנֶה נַעֲרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ יַחַס אֲבוֹתֶיהָ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מוֹלַדְתָּהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת, אִם שָׁפָל שָׁרְשָׁהּ שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְלֹא אֲצִילוּת יְסוֹדָהּ שֶׁיִּקָּחֶנָּה לְשֵׁגָל לוֹ. וּכְשֶׁהוּא בָא אֵלֶיהָ, הֲרֵי אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתַּהַר לוֹ וְיֵצֵא הַיֶּלֶד צָבוּעַ וּפוֹשֵׁעַ, שׁוֹאֵף-דָּם. וְכָמוֹהָ כְמוֹ הָאֲדָמָה הַמְּלֵחָה וְהַלַּחָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּזְרְעוּ אוֹתָהּ זֶרַע, יִהְיֶה צִמְחוֹ נִשְׁחָת וְגִזְעוֹ לֹא יִהְיֶה מְשֻׁבָּח. וְיוּכַל הֱיוֹת שֶׁהַיֶּלֶד יְהֵא נָתוּן לְכַעַס רִבּוֹנוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ, וְלֹא יָסוּר מִמַּה שֶׁאָסוּר לוֹ. וְאִי אֶפְשִׁי לְעוֹלָם שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי הַסִּבָּה לְכָךְ בִּקְנוֹתִי לִי שִׁפְחָה. וְאוּלָם רְצוֹנִי שֶׁתְּדַבֵּר לִי בְנַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, שֶׁיְּהֵא יִחוּסָהּ יָדוּעַ וְיָפְיָהּ רָשׁוּם. וְאִם אַתָּה רוֹאֶה לִי בַת-יֻחַסִין וָדָת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים הַמֻּסְלִמִים, הֲרֵינִי אוֹרְסָהּ וְנוֹשְׂאָה בִּפְנֵי הָעֵדִים לְהָפִיק עַל-יְדֵי כָךְ רָצוֹן מֵאֵת רִבּוֹן כָּל הָאָדָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כְּבָר מִלֵּא אֱלֹהִים בַּקָּשָׁתְךָ וְנָתַן לְךָ מִשְׁאַל לִבֶּךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח, מוֹשֵׁל הָאָרֶץ הַלְּבָנָה, לוֹ בַת מֻפְלָגָה בְיָפְיָהּ, אֲשֶׁר יִלְאוּ אֹמֶר וּדְבָרִים לְתָאֳרָהּ, וְאֵין דּוֹמֶה לָהּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכֵּן הִיא בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה וּמְחֻטָּב גֵּוָהּ. כְּחֻלּוֹת עֵינֶיהָ וְשַׂעֲרָהּ אָרֹךְ, וּמָתְנֶיהָ דַקּוֹת וִירֵכוֹתֶיהָ כְּבֵדוֹת. צוֹדֶדֶת לֵב בְּבוֹאָהּ וּמְמִיתָה בְסוּרָהּ. לוֹקַחַת שְׁבִי אֶת הָעַיִן וְאֶת הַלֵּב, כְּמָה שֶׁאָמַר עַל אוֹדוֹתֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:
דַּקַּת הַגִּזְרָה, עֲנַף-עֲרָבָה תְּבַיֵּשׁ קוֹמָתָהּ,
הֵן שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ נָגְהָם אָסְפוּ לְמַרְאָהּ.
רֻקָּהּ כִּדְבַשׁ יֵינָהּ טוֹב בּוֹ מָסְכָה,
וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת פְּנִינִים עֲרוּכָה.
תְּמִירָה יְרֵכָהּ, עַלְמוֹת עֵדֶן אָצְלוּ לָהּ
יְפִי-פָנֶיהָ וּשְׁחוֹר-מִשְּׁחוֹר עֵינָהּ.
וְכַמָּה חֲלָלִים, מֵתוּ מִשִּׁבְרוֹן-לֵב, הִפִּילָה.
וּבִשְׁבִילֵי תְּשׁוּקָתָהּ אֵימָה וְסַכָּנָה.
אִם אֶחְיֶה – הִנֵּה הִיא מוֹתִי. לֹא אֶזְכְּרֶנָּה.
וְלֹא צַר לִי עַל מוֹתִי כִּי אָמוּת רָחוֹק הֵימֶנָּה.
כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה לְתָאֵר אוֹתָהּ נַעֲרָה, אָמַר לַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח: "עֲצָתִי, הַמֶּלֶךְ, הִיא שֶׁתִּשְׁלַח אֶל אָבִיהָ שָׁלִיחַ נְבוֹן-דָּבָר וּמֻמְחֶה בְעִנְיָן, מְנֻסֶּה בִמְסִבּוֹת הַזְּמָן, שֶׁיְּדַבֵּר רַכּוֹת בְּדַבְּרוֹ בּוֹ אֶל אָבִיהָ לְקַחְתָּהּ לְךָ אִשָּׁה, שֶׁכֵּן אֵין דּוֹמֶה לָהּ בָּאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת. וּתְאֻשַּׁר בְּפָנֶיהָ הַיָּפוֹת וְתָפֵק רָצוֹן מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁמְּקֻבָּלִים אָנוּ מִשּׁוּם הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – שֶׁאָמַר: “אֵין נְזִירוּת בָּאִסְלָאם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָבְרָה אֶת הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ, וּפָסַק צַעֲרוֹ וִיגוֹנוֹ, פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְעִנְיָן זֶה אֶלָּא אַתָּה לִשְׁלֵמוּת שִׂכְלְךָ וְתַרְבּוּתְךָ, קוּם אֵפוֹא לֵךְ לְבֵיתְךָ וְסַדֵּר עִנְיָנֶיךָ וֶהֱיֵה מוּכָן לְמָחָר לְדַבֵּר לִי בַּנַּעֲרָה לְקַחְתָּהּ לִי לְאִשָּׁה, שֶׁהֶעֱסַקְתָּ בָּהּ אֶת דַּעְתִּי. וְאַל תַּחֲזֹר אֵלַי אֶלָּא עִמָּהּ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְצִוָּה לְהָכִין מַתָּנוֹת שֶׁתִּצְלַחְנָה לַמְּלָכִים, מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת רַבּוֹת-הַמְּחִיר וּמִן הַסְּגֻלּוֹת יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ וְזוּלַת זֶה מִן הַקַּל לְמַשָּׂא וְכָבֵד לְעֵרֶךְ, וּמִן הַסּוּסִים הָעַרְבִים וְשִׁרְיוֹנוֹת דָּוִד וְאַרְגָּזִים מְלֵאֵי מָמוֹן, שֶׁהַדִּבּוּר יִלְאֶה לְתָאֲרָם. טָעֲנוּ הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים בָּהֶם, וְשָׂם הַמִּשְׁנֶה פָנָיו לַדֶּרֶךְ וּמֵאָה מַמְלוּכִּים עִמּוֹ וּמֵאָה עֲבָדִים וּמֵאָה נְעָרוֹת. נָשְׂאוּ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ אֶת הַנִּסִּים וְאֶת הַדְּגָלִים, וְצִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּחֲזֹר אֵלָיו אַחֲרֵי יָמִים מֻעָטִים. וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָא לְדַרְכּוֹ, הָיָה הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח כְּיוֹשֵׁב עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ נִטְרָד בְּאַהֲבָתָהּ לַיְלָה וְיוֹמָם.
נָסַע הַמִּשְׁנֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, מְקַפֵּל תַּחְתָּיו עֲרָבוֹת וּמִדְבָּרוֹת, עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר מְחוֹז-חֶפְצוֹ יוֹם אֶחָד. חָנָה עַל חוֹף נָהָר, וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶחָד מִפַּמַּלְיָתוֹ, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיָּשִׂים פָּנָיו אֶל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח בִּמְהֵרָה, וְיוֹדִיעַ אוֹתוֹ בִדְבַר בּוֹאוֹ אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. שָׂם פָּנָיו מְהֵרָה לְאוֹתָהּ עִיר. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לוֹ קָרָה מִקְרֶה, שֶׁבִּשְׁעַת בּוֹאוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח יוֹשֵׁב בְּאַחַד מְקוֹמוֹת-הַטִּיּוּל לִפְנֵי שַׁעַר-הָעִיר. רָאָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא נִכְנַס וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁנָּכְרִי הוּא, וְצִוָּה לְהָבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ הוֹדִיעַ לוֹ עַל-דְּבַר בּוֹא מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל סֻלַיְמָאן שָׁאח מוֹשֵׁל הָאָרֶץ הַיְרֻקָּה וְהָרֵי אִצְפַהָאן. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וּבֵרַךְ אֶת הַשָּׁלִיחַ לְבוֹאוֹ וּלְקָחוֹ וְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ לְאַרְמוֹנוֹ, וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן נִפְרַדְתָּ מִן הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: “נִפְרַדְתִּי מֵעָלָיו בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם עַל חוֹף נָהָר פְּלוֹנִי, וּמָחָר הוּא מַגִּיעַ אֵלֶיךָ וְעוֹמֵד לְפָנֶיךָ, יַתְמִיד אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עָלֶיךָ וִירַחֵם אֶת הוֹרֶיךָ”. צִוָּה זַהְר שָׁאח אֶת אַחַד מִשְׁנָיו שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ אֶת רֹב פַּמַּלְיָתוֹ וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וּסְגָנָיו וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְיֵצֵא אִתָּם לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, שֶׁשִּׁלְטוֹנוֹ בְכִפָּה בָּאָרֶץ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה חָנָה בַמָּקוֹם עַד חֲצִי הַלַּיְלָה, וְקָם וְנָסַע וּפָנָיו מוּעָדוֹת אֶל הָעִיר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, בָּאוּ אֵלָיו מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וּפַמַּלְיַת מַמְלַכְתּוֹ, וְנִפְגְּשׁוּ עִמּוֹ בְמֶרְחָק כַּמָּה פַּרְסוֹת מִן הָעִיר. הָיָה בָרִי לוֹ לַמִּשְׁנֶה שֶׁחֶפְצוֹ יַעֲלֶה בְיָדוֹ. שָׁאַל לְשָׁלוֹם לְאֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ פָנָיו, וְהִמְשִׁיכוּ בִנְסִיעָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. נִכְנְסוּ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן הוֹלְכִים לְפָנָיו עַד לַמִּסְדְּרוֹן הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא מָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם נִכְנַס בּוֹ רָכוּב עַל סוּס, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קָרוֹב לִמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. יָרַד הַמִּשְׁנֶה מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בְּרַגְלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוּלָם רָם וְנִשָּׂא, וּבְרֹאשׁ אוֹתוֹ אוּלָם כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל שַׁיִשׁ, מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְלוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם שֶׁל שֵׁן. וְעַל אוֹתוֹ כִסֵּא מוֹשָׁב נִשָּׂא מִן הָאַטְלַס הַיָּרֹק רָקוּם זָהָב אָדֹם, וְאַפִּרְיוֹן עָלָיו מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. הָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל אוֹתוֹ כִסֵּא וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ נִצָּבִים עָלָיו לְשֵׁרוּתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֵלָיו וְעָמַד לְפָנָיו, אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ וּפָתַח בְּצַחוּת לְשׁוֹנָם שֶׁל מִשְׁנִים, וְדִבֵּר דְּבָרִים נִמְלָצִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמִּשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ וּפָתַח בְּצַחוּת לְשׁוֹנָם שֶׁל מִשְׁנִים, וְדִבֵּר דְּבָרִים נִמְלָצִים, וְרָמַז עַל הַמֶּלֶךְ בִּתְשׂוּמֶת-לֵב הָעֲדִינָה בְּיוֹתֵר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִגַּשׁ וְקָרַב בְּבִגְדֵי-חֲמוּדוֹת, שָׁחָה.
יַאֲצִיל לְקָצִיר וּלְקוֹצֵר טַל בְּרָכָה,
וְקִסֵּם, וְאֵין בְּקָמֵע וָקֶסֶם מוֹעִיל
אַף בִּכְשָׁפִים בִּפְנֵי מַבָּט מֵאוֹתָן עֵינַיִם הֵטִיל.
אָמַר לַמְּחָרְפוֹת: אַל תְּחָרֵפְנָה, כִּי אֲנִי
תָּמִיד לְאַהֲבָתוֹ אִכַּף לִרְצוֹנִי,
עֲדֵי לִבָּתִי בָגְדָה בִי, וְלוֹ כֹּל מָסָרָה,
וְאַף גַּם שֵׁנָה סָרָה אֵלָיו, וּמִנִּי סָרָה.
הוֹי לֵב, הֵן לֹא בוֹדֵד בָּאַהֲבָה אַתָּה בְּמוֹעֲדֶיךָ,
הִשָּׁאֵר אֶצְלָהּ אִם גַּם תְּעוֹרֵר כִּסּוּפִים בְנַפְשֶׁךָ.
לֹא הִרְעִידָה בְּגִיל אֶת אָזְנִי כָּל שְׁמוּעָה
זוּלָתִי הַתְּהִלָּה אֲשֶׁר זַהְר שָׁאח לָקַט, שְׁמָעָה.
מֶלֶךְ, אֲשֶׁר אִם כָּל חַיֶּיךָ תִּתֵּן תֵּת
בְּמַבָּט אֶחָד מִפָּנָיו, לֹא תִּתְחָרֵט.
וְאִם בָּחַרְתָּ לְהִתְפַּלֵּל לוֹ תְּפִלַּת יְשָׁרִים, אָכֵן
לֹא תִמְצָא בִּלְתִּי אִם מִשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ וְעוֹנֶה אָמֵן.
הוֹי בְּנֵי-עַם מַלְכוּת זוֹ, הֵן כָּל מַנִּיחָהּ
וּמְצַפֶּה לְבִלְתָּהּ, אֵין אֱמוּנָתוֹ נְכוֹחָה.
כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה חֲרוּזֵי-שִׁיר אֵלֶּה, קֵרְבוֹ הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְהִסְבִּיר לוֹ פָּנָיו, וְחָלַק לוֹ כָבוֹד בְּנֹעַם הַדִּבּוּר. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שְׁעַת הַבֹּקֶר. הִגִּישׁוּ הַשֻּׁלְחָן בְּאוֹתוֹ אוּלָם וְאָכְלוּ יַחְדָּו דַּיָּם. הֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְיָצָא כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּמּוֹשָׁב, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא הַפַּמַּלְיָא. כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה שֶׁנִּתְרוֹקֵן הַמָּקוֹם, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְהִלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַכַּבִּיר וְהַנָּשִׂיא הָאַדִּיר, הִנֵּה בָּאתִי לְפָנֶיךָ וְקָרַבְתִּי אֵלֶיךָ בְּעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ מִן הַמּוֹעִיל וּמִן הַטּוֹב וְהַהַצְלָחָה, הַיְנוּ בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבַקֶּשְׁךָ בִּדְבַר בִּתְּךָ הָעַלְמָה הַמְיֻחֶסֶת בַּת הַמִּשְׁפָּחָה הָרָמָה בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח בַּעַל-הַצֶּדֶק וְהַנֶּאֱמָן, אִישׁ הַמַּעֲלָה וְהַחֶסֶד, מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַיְרֻקָּה וְהָרֵי אִצְפַהָאן, שֶׁנִּכְסַף לְשֵׂאתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וּכְבָר שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת הַמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת וְאֶת הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ בְּשֶׁפַע, מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְחַתֵּן אִתְּךָ. הַאִם גַּם אַתָּה חָפֵץ בְּקִרְבָתוֹ כָּךְ?” אָמַר וְשָׁתַק מְצַפֶּה לִתְשׁוּבָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְנַשֵּׂא מִמְּקוֹמוֹ וְקָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ בַּעֲנָוָה. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ כְּלַפֵּי הַשָּׁלִיחַ, וְתָהוּ בְדַעְתָּם. הִלֵּל הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ אֶת בַּעַל-הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד, וְאָמַר, וַעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו: “מִשְׁנֶה נַעֲרָץ וְנָשִׂיא נִכְבָּד, שְׁמַע לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר הֲרֵי אָנוּ לַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהִנְנוּ בְּתוֹךְ שְׁאָר נְתִינָיו, וְנִתְכַּבֵּד בְּיַחֲסוֹ וְנִכְסָפִים אֵלָיו, וּבִתִּי הִיא שִׁפְחָה לוֹ בְתוֹךְ כָּל שְׁאָר שִׁפְחוֹתָיו. וְאַדִּיר חֶפְצִי הוּא זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי לְמָגֵן וּלְמִשְׁעָן”. הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְהֵעִידוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח יִפָּה אֶת כֹּחַ מִשְׁנֵהוּ בְעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, וְקִיֵּם וְקִבֵּל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח קֶשֶׁר נִשּׂוּאֵי בִתּוֹ. סִדְרוּ הַקָּאצִ’ים אֶת קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין כָּךְ וּבֵרְכוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאשֶׁר וּבְהַצְלָחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמִּשְׁנֶה וְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֵבִיא עִמּוֹ מִן הַמַּתָּנוֹת וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְהַמַּתּוֹת וְהִגִּישׁ הַכֹּל לַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח. נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָכִין צָרְכֵי-בִּתּוֹ לְנִשּׂוּאֶיהָ וּלְכַבֵּד אֶת הַמִּשְׁנֶה, וְעָשָׂה מִשְׁתָּאוֹת לְכָל נִכְבָּד וְנִקְלֶה, וְהִמְשִׁיךְ בַּעֲרִיכַת הַשִּׂמְחָה שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְלֹא הִנִּיחַ דָּבָר מִמַּה שֶּׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב וְאֶת הָעַיִן. וּכְשֶׁגָּמַר לְהָכִין כָּל מַה שֶּׁהַכַּלָּה זְקוּקָה לוֹ, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהוֹצִיא אֶת הָאֹהָלִים. נָטוּ אוֹתָם מִחוּץ לָעִיר, וְאָרְזוּ אֶת הָאֲרִיגִים בְּתֵבוֹת וְהִתְקִינוּ אֶת הַשְּׁפָחוֹת הָרוֹמִיּוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת הַתֻּרְכִּיּוֹת בְּנוֹת לִוְיָתָהּ וְאֶת שׁוּשְׁבִינוֹת הַכַּלָּה בְּאוֹצְרוֹת הַיְקָר וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת רַבּוֹת הַמְּחִיר. עָשׂוּ לָהּ אַפִּרְיוֹן שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהִפְרִישׁוּ לָהּ עֶשְׂרִים פִּרְדָּה לְמַסָּעָהּ. וְהָיָה אוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא חֶדֶר מֵחַדְרֵי גַּן-עֵדֶן, וּבַעֲלַת-הָאַפִּרְיוֹן כְּאִילוּ הִיא שְׁחוֹרַת-עַיִן מִשְּׁחוֹרוֹת-הָעַיִן הַיָּפוֹת שֶׁבְּגַן-עֵדֶן, וַחֲדַר הַנָּשִׁים שֶׁלָּהּ כְּאַרְמוֹן מֵאַרְמוֹנוֹת גַּן-עֵדֶן. אָרְזוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְאֶת כָּל הַטּוּב וְהֶעֱמִיסוּ אוֹתָם עַל הַפְּרֵדוֹת וְהַגְּמַלִּים, וְלִוָּה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בְּעֵרֶךְ. נִפְרַד מִבִּתּוֹ וְנִפְרַד מֵהַמִּשְׁנֶה וּמֵאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ שָׂמֵחַ וּבוֹטֵחַ, וְיָצָא הַמִּשְׁנֶה עִם בַּת-הַמֶּלֶךְ לְדַרְכּוֹ וְנָסַע, וְלֹא פָּסְקוּ מִלְּקַפֵּל תַּחַת רַגְלֵיהֶם אֶת הַמֶּרְחָקִּים וְאֶת הַמִּדְבָּרוֹת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה יָצָא לְדַרְכּוֹ עִם בַּת-הַמֶּלֶךְ וְנָסַע, וְלֹא פָּסַק מִלְּקַפֵּל תַּחַת רַגְלָיו אֶת הַמֶּרְחַקִּים וְאֶת הַמִּדְבָּרוֹת וְשׁוֹקֵד עַל הַנְּסִיעָה בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה בֵינוֹ וּבֵין אַרְצוֹ דֶרֶךְ שְׁלשָׁה יָמִים. שָׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אָדָם שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ עַל דְּבַר בּוֹא הָאֲרוּסָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח וְנָתַן לַשָּׁלִיחַ בֶּגֶד פְּאֵר, וְצִוָּה עַל צְבָאָיו שֶׁיֵּצְאוּ בְּתַהֲלוּכָה חֲגִיגִית עֲצוּמָה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאֲרוּסָה וְאֶת אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ בְּכָבוֹד, וְשֶׁיִּהְיוּ בְּהוֹד שֶׁבְּתִפְאֶרֶת, וְשֶׁיִּפְרְשׂוּ דְגָלִים מֵעַל לְרֹאשָׁם. מִלְּאוּ אֶת מִצְוָתוֹ, וְהִכְרִיז הַכָּרוֹז בָּעִיר, שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר נַעֲרָה סְפוּנָה וְלֹא בַת אֲצִילִים כְּבוּדָה, וְלֹא זְקֵנָה שְׁבוּרָה מִזֹּקֶן שֶׁלֹּא תֵצֵא לִקְרַאת הַכַּלָּה. יָצְאוּ כֻלָּם לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְחָשׁוּ הַמְּכֻבָּדִים שֶׁבָּהֶם לַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתָהּ, וְגָמְרוּ בְדַעְתָּם לְהָבִיא אוֹתָהּ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ בַּלַּיְלָה. וְהָיוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה בְעֵצָה אַחַת לְפָאֵר אֶת הַדְּרָכִים וְלִהְיוֹת עוֹמְדִים לִכְבוֹדָהּ עַד שֶׁתַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם הַכַּלָּה הִיא וְהַמְשָׁרְתִים לְפָנֶיהָ וְהַנְּעָרוֹת לְיָדָהּ וַעֲלֵיהֶן בִּגְדֵי-הַפְּאֵר שֶׁנָּתַן אוֹתָם לָהֶן אָבִיהָ. וּכְשֶׁבָּאָה הֵקִיפוּ אוֹתָהּ הַצָּבָא מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, וְהִמְשִׁיךְ הָאַפִּרְיוֹן לְהַסִּיעַ אוֹתָהּ עַד שֶׁקָּרְבָה לָאַרְמוֹן. וְלֹא נִשְׁאַר אָדָם, שֶׁלֹא יָצָא לִסְכּוֹת בָּהּ. וְהָיוּ הַתֻּפִּים מַכִּים וְהָרְמָחִים מְשַׂחֲקִים וְהַשּׁוֹפָרוֹת תּוֹקְעִים וְהַבְּשָׂמִים מְפִיחִים רֵיחָם וְהַדְּגָלִים מִתְנוֹסְסִים, וְהַסּוּסִים מִתְחָרִים לַעֲבוֹר זֶה אֶת זֶה רִאשׁוֹן עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַהַרְמוֹן. קָרְבוּ הַנְּעָרִים עִם הָאַפִּרְיוֹן אֶל הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי וְהֵאִיר הַמָּקוֹם בְּזָהֳרָהּ וְזָרְחוּ רוּחוֹתָיו בְּגִלּוּי פְּאֵרָהּ. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, פָּתְחוּ הַסָּרִיסִים אֶת דֶּלֶת חֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וְעָמְדוּ נִצָּבִים סְבִיב הַדְּלָתוֹת. בָּאָה הַכַּלָּה בֵּין הַנְּעָרוֹת כַּלְּבָנָה בֵּין הַכּוֹכָבִים אוֹ כַּפְּנִינָה שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ בְּמַחֲרֹזֶת הַמַּרְגָלִיּוֹת חֲרוּזָה. נִכְנְסָה לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּכְבָר הִצִּיבוּ לָהּ עֶרֶשׂ שַׁיִשׁ מְשֻׁבֶּצֶת פְּנִינִים וְאַבְנֵי-חֵן. יָשְׁבָה עָלֶיהָ וְנִכְנַס אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ, וְהֵטִיל אֱלֹהִים אַהֲבָתָהּ בְלִבּוֹ, וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, וְסָר מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ מִן הַדְּאָגָה וּמְגִנַּת-הַלֵּב. שָׁהָה אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ, וְהָרְתָה לוֹ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. וְאַחֲרֵי תֹּם הַחֹדֶשׁ יָצָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְעָשָׂה צֶדֶק בְּתוֹךְ נְתִינָיו, עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ חֳדָשֶׁיהָ. וּבְסוֹף הַלַּיְלָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בָּאוּ לָהּ חֲבָלִים עִם שַׁחַר, וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא-הַלֵּדָה, וְהֵקֵל אֱלֹהִים לָהּ אֶת הַלֵּדָה, וְיָלְדָה בֵּן זָכָר מַזְהִיר בְּאוֹתוֹת הָאשֶׁר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל דְּבַר הַנַּעַר, שָׂמַח שִׂמְחָה כַבִּירָה, וְנָתַן לַמְבַשֵּׂר הוֹן יָקָר. וּמֵרֹב שִׂמְחָתוֹ שֶׁשָּׂמַח פָּנָה אֶל הַנַּעַר וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְהִתְפַּלֵּא עַל יָפְיוֹ הַמַּזְהִיר וְנִתְקַיְּמוּ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
הֶאֱצִיל אֱלֹהִים לְיַעֲרוֹת גֹּבַהּ-רָב
אַרְיֵה, וְלִמְרוֹמֵי הַנְּשִׂיאוּת כּוֹכָב.
עָלְצוּ לַעֲלוֹתוֹ הָרְמָחִים, שָׂשׂוּ לַמַּלְכוּת כִּסְאוֹת.
וּמְקוֹם-קְרָב וְחַיִל רָב, וַאֲיָלִים וּצְבָאוֹת.
אַל תַּרְכִּיבוּהוּ עֲלֵי שָׁדַיִם לִרְפֹּס,
שֶׁכֵּן יִרְאֶה לוֹ גַב סוּס טוֹב יוֹתֵר לִדְרֹס.
וְהַעְתִּיקוּ אוֹתוֹ מִשָּׁדַיִם יִינָק,
כִּי יִרְאֶה דַם אוֹיֵב מַשְׁקֶה לוֹ יוֹתֵר יִמְתָּק.
נָטְלוּ הָאוֹמְנוֹת אֶת הַנּוֹלָד וְכָרְתוּ שָׁרְרוֹ וְכִחֲלוּ אֶת עֵינָיו, אַחַר-כָּךְ קָרְאוּ לוֹ שֵׁם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ2 כָארָאן. יָנַק מִשְּׁדֵי הַפִּנּוּק וְגָדַל בְּחֵיק הַמַּזָּל, וְלֹא פָסְקוּ הַיָּמִים מִנְּקֹף וְהַשָּׁנִים לַחֲלֹף עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמְלֻמָּדִים וְאֶת הַחֲכָמִים וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנוֹ כְּתָב וְחָכְמָה וְהַשְׂכָּלָה. עָשׂוּ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנִים עַד שֶׁלָּמַד מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. וּכְשֶׁיָּדַע כָּל מַה שֶׁבִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ, נְטָלוֹ מִן הַמְּחַנְּכִים וְהַמּוֹרִים. וְהֵבִיא לוֹ מוֹרֶה מֻמְחֶה שֶׁיְּלַמְּדוֹ חָכְמַת-הָאַבִּירוּת, וְלֹא פָסַק מִלִּמּוּדוֹ עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהָיָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא לְעֵסֶק מֵעֲסָקָיו, מְצוֹדֵד כָּל לֵב.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ כָארָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, כְּשֶׁהִתְמַחָה בְּחָכְמַת הָאַבִּירוּת וְעָלָה בָּהּ עַל כָּל בְּנֵי זְמַנּוֹ, הָיָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא לְעֵסֶק מֵעֲסָקָיו מְצוֹדֵד כָּל לֵב רוֹאוֹ בִּגְלַל יָפְיוֹ הַמֻּפְלָג, עַד שֶׁחָרְזוּ עָלָיו הַמְשׁוֹרְרִים אֶת שִׁירֵיהֶם, וְהֵמִיטוּ קָלוֹן עַל עַצְמָן בְּאַהֲבָתָן אוֹתוֹ הַכְּבוּדוֹת בַּנָּשִׁים, בִּגְלַל הַיֹּפִי הַמַּזְהִיר שֶׁהָיָה שָׁלֵם בּוֹ, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:
חִבַּקְתִּיו וָאֱהִי שִׁכּוֹר מֵרֵיחַ בְּשָׂמָיו,
עָנָף רַעֲנָן, מַשַּׁב-רוּחַ-זֶפִיר מְזוֹנוֹתָיו,
שִׁכּוֹר אַךְ לֹא מֵאֲשֶׁר יַיִן מִשְׁתָּיו,
רַק מִיֵּין רֻקּוֹ תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתָיו.
הַיֹּפִי כֻּלּוֹ הָיָה לוֹ לְשָׁלָל,
וּבְגִין זֶה בַּלְּבָבוֹת מָשַׁל,
חַי-אֱלֹהִים, דַּעְתִּי בְקִרְבִּי מֶנּוּ לֹא אָסִיר,
כָּל עוֹד בְּכַבְלֵי חַיִּים אֲנִי אַסִּיר.
אִם חַי, אֲנִי חַי בְּאַהֲבָתוֹ. וְאִם מִגַּעְגּוּעִים
אֵלָיו אָמוּת וְכִלְיוֹן נֶפֶשׁ, הִנֵּה מַה נָּעִים.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא אֵחַר שְׂעַר לֶחְיוֹ לִצְמֹחַ כְּרִתְמַת הַסּוּס עַל נְקֻדַּת-חֵן לֶחְיוֹ הַוְּרֻדָּה, וְקִשְּׁטָה אוֹתָן שׁוּמָה כִּנְטִיף עַנְבָּר, וְהָיָה טוֹרֵף אֶת הַדַּעַת וְאֶת הָעַיִן, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:
קָם לְיוֹסֵף מְמַלֵּא מָקוֹם לְיֹפִי, כַלִיף,
יִירָאוּהוּ כָּל הָאוֹהֲבִים עֵת נִגְלָה וַיִּיף.
סוּרָה עִמִּי וְהַבֵּט אֵלָיו, לְמַעַן תִּרְאֶה
בְּלֶחְיוֹ דֶגֶל הַכַּלִיפִים שָׁחֹר לְמַרְאֶה.
וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:
לֹא רָאוּ מַרְאֶה יָפֶה יוֹתֵר עֵינֶיךָ,
בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים לְפָנֶיךָ,
מִשּׁוּמַת-הַחֵן עַל הַלֶּחִי הָאָדֹם, אֲפֹרָה מִתַּחַת לְגַלְגַּל הָעַיִן הַשְּׁחֹרָה.
וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:
תָּמַהְתִּי עַל שׁוּמָה עוֹבֶדֶת תָּמִיד הָאֵשׁ
אֲשֶׁר בִּלְחָיֶיךָ, וְלֹא תִשָּׂרֵף בָּהּ, אִם כִּי בְּאֵל תְּכַחֵשׁ.
וּפִלְאִי מִזֶּה, כִּי מַבָּטְךָ מַבַּט שְׁלִיחַ אֱלֹהִים,
שָׁלוּחַ בָּאֱמֶת בְּאוֹתוֹתָיו, אַךְ מְכַשֵׁף מַקְסִים.
וּמָה רַעֲנָן אוֹתוֹ לֶחִי עֲטוּר שֵׂעָר רַךְ,
רַק מִשֶּׁפַע הִשְׁקָה אוֹתוֹ דֶּמַע נִשְׁפָּךְ.
וְאָמַר אַחֵר:
אָכֵן תָּמַהְתִּי עַל שְׁאֵלַת אֲנָשִׁים יַחְקֹרוּ,
בִּדְבַר מֵי-הַחַיִּים בְּאֵי-אֶרֶץ יִנְהָרוּ.
וּכְבָר רְאִיתִים בְּפִי עֹפֶר רַעֲנָן, בָּחוּר,
שְׂפָתָיו מְתוּקוֹת אֹדֶם, וַעֲלֵיהֶן שְׂפָמוֹ אָפוּר.
וּמַה פֶּלֶא כִּי משֶׁה בְּהִפָּגְשׁוֹ עִמּוֹ שָׁם,
לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן, עֵת שָׁטַף זָרַם.
וּכְשֶׁנִּמְצָא בְּמַצָּב זֶה וְהִגִּיעַ לִכְלַל גֶּבֶר, נִתּוֹסֵף עוֹד הַחֵן שֶׁבּוֹ. וְהָיוּ לְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ כָארָאן חֲבֵרִים וִידִידִים. וְכָל מִי שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו, הָיָה מְיַחֵל שֶׁיִּהְיֶה לְשֻׂלְטָאן אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו, וְשֶׁיִּהְיֶה הוּא אֶמִיר אֶצְלוֹ. דָּבַק לִבּוֹ בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְלֹא הָיָה מַפְסִיק מִזֶּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וְהָיָה אָבִיו הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח מֵנִיא אוֹתוֹ מִזֶּה בְּפַחֲדוֹ עָלָיו מִפְּנֵי אֲסוֹנוֹת שֶׁל מִדְבָּר וְשֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת. וְאוּלָם הוּא לֹא קִבֵּל אֶת דְּבָרָיו. אֵרַע פַּעַם אַחַת שֶׁאָמַר לִמְשָׁרְתָיו: “קְחוּ עִמָּכֶם מִסְפּוֹא עֲשֶׂרֶת יָמִים”, וּמִלְאוּ מִצְוָתוֹ. וּכְשֶׁיָּצָא עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ לְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, נָסְעוּ בַמִּדְבָּר, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ אַרְבָּעָה יָמִים, עַד שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְאֶרֶץ יְרֻקָּה. וְרָאוּ בָהּ חַיּוֹת בָּר רוֹעוֹת וְעֵצִים נוֹשְׂאֵי-פְרִי בָּשֵׁל וּמַעְיָנוֹת נוֹבְעִים. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לִבְנֵי לִוְיָתוֹ: “הַצִּיבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת כָּאן וְהַרְחִיבוּ אֶת מַעְגַּל הֶקֵּפָן. וּמְקוֹם הִתְאַסְּפֵנוּ יִהְיֶה בְּרֹאשׁ הַמַּעְגָּל בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. מִלְאוּ מִצְוָתוֹ וְהִצִּיבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת. הִתְאַסְּפוּ בְּתוֹכָן לְמַכְבִּיר מִכָּל מִינֵי חַיּוֹת הַבָּר וְהָאַיָּלִים. וְעַד שֶׁנִּסְעֲרוּ מִפְּנֵיהֶם חַיּוֹת הַבָּר וּבָרְחוּ לְמַרְאֵה הַסּוּסִים. עוֹרֵר אֲלֵיהֶם אֶת הַכְּלָבִים וְאֶת הַבַּרְדְּלֵסִים וְאֶת הַבַּזִּים, יָרוּ בְחִצִּים אֶל חַיּוֹת הַבָּר וּפָגְעוּ בָּהֶן וְהֵמִיתוּ אוֹתָן. וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִקְצֵה הַהֶקֵּף, וּכְבָר תָּפְסוּ לְמַכְבִּיר מֵחַיּוֹת הַבָּר, וְנִמְלְטוּ הַשְּׁאָר. אַחֲרֵי זֶה חָנָה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְיַד הַמַּיִם וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַצַּיִד וְחִלְּקוֹ, וְהִפְרִישׁ לְאָבִיו סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמְיֻחָדִים שֶׁבְּחַיּוֹת-הַבָּר וּשְׁלָחָם אֵלָיו, וְחִלֵּק קְצָת בֵּין רַבֵּי-הַמְּלוּכָה, וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמָּקוֹם הַהוּא. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר קָרְבָה אֵלָיו שְׁיָרָה גְדוֹלָה הַכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ עֲבָדִים וּנְעָרִים וְסוֹחֲרִים. חָנְתָה אוֹתָהּ שְׁיָרָה לְיַד הַמַּיִם וְהַיֶּרֶק. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמַר לְאַחַד אֲנָשָׁיו: “הָבֵא לִי יְדִיעָה עַל דְּבַר הָאֲנָשִׁים אֵלֶּה, וּשְׁאַל אוֹתָם מִשּׁוּם מֶה חָנוּ בְּמָקוֹם זֶה?” כְּשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַשָּׁלִיחַ, אָמַר לָהֶם: “הַגִּידוּ לָנוּ מִי אַתֶּם, וּמַהֲרוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה”. אָמְרוּ לוֹ: “סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ וְחָנִינוּ כָאן לְשֵׁם מְנוּחָה, שֶׁכֵּן רְחוֹקָה הַתַּחֲנָה מֵאִתָּנוּ. וְחָנִינוּ בְּמָקוֹם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ בוֹטְחִים בַּמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח וּבְנוֹ, שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁחָנָה אֶצְלוֹ הָיָה בָּטוּחַ בִּטָּחוֹן גָמוּר. וְאִתָּנוּ אֲרִיגִים יִקְרֵי-עֵרֶךְ שֶׁהֵבֵאנוּ לִבְנוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ”. חָזַר הַשָּׁלִיחַ אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַע מִפִּי הַסּוֹחֲרִים. אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “אִם יֵשׁ אִתָּם מַשֶּׁהוּ שֶׁהֵבִיאוּ לִי, אֵינִי נִכְנָס לַמְּדִינָה וְאֵינִי נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם מִמָּקוֹם זֶה, עַד שֶׁיַּעַרְכוּ אוֹתוֹ לְפָנַי”. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע, וְנָסְעוּ עֲבָדָיו אַחֲרָיו עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל הַשְּׁיָרָה. קָמוּ הַסּוֹחֲרִים לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֱלֹהִים בְּעֶזְרוֹ וְשֶׁמַּזָּלוֹ יִהְיֶה טוֹב, וְשֶׁעֻזּוֹ וּכְבוֹדוֹ יַעַמְדוּ לְעוֹלָם. וּכְבָר נָטוּ לוֹ אֹהֶל מִן הָאַטְלַס הָאָדֹם רָקוּם בִּפְנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְרִפְּדוּ לוֹ מוֹשַׁב מַלְכוּת עַל שְׁטִיחֵי מֶשִׁי, וּמוֹשַׁב-כָּבוֹד עָלָיו מְשֻׁבָּץ זְמָרַגְדִין. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעָמְדוּ הַמַּמְלוּכִּים נְכוֹנִים לְשָׁרְתוֹ, וְשָׁלַח אֶל הַסּוֹחֲרִים וּפָקַד עֲלֵיהֶם לְהָבִיא כָּל מַה שֶּׁאִתָּם. נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַסּוֹחֲרִים בִּסְחוֹרוֹתֵיהֶם, וְעָרְכוּ לְפָנָיו אֶת כָּל סְחוֹרָתָם. נָטַל מִמֶּנָּה כָּל מַה שֶּׁיִּצְלַח לוֹ, וְשִׁלֵּם לָהֶם אֶת הַמְּחִיר. כְּשֶׁעָלָה עַל סוּסוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסוֹעַ, נָפַל מַבָּטוֹ עַל הַשְּׁיָרָה וְרָאָה בָּחוּר הַיָּפֶה בַּבַּחֲרוּת, לְבוּשׁוֹ טָהוֹר כְּשֶׁלֶג צָחוֹר וּמַרְאֵהוּ הָדוּר, נָאֶה. מִצְחוֹ מוֹר זוֹרֵחַ וּפָנָיו יָרֵחַ, וְאוּלָם כְּבָר נִשְתַּנָּה מַרְאֵהוּ שֶׁל בָּחוּר זֶה, וְעָלָה עָלָיו חִוָּרוֹן בִּגְלַל הַפֵּרוּד מִן הָאֲהוּבִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַחַד-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ נָפַל מַבָּטוֹ עַל הַשְּׁיָרָה וְרָאָה בָּחוּר הַיָּפֶה בַּבַּחֲרוּת, לְבוּשׁוֹ טָהוֹר כְּשֶׁלֶג צָחוֹר וּמַרְאֵהוּ הָדוּר, מִצְחוֹ אוֹר זוֹרֵחַ וּפָנָיו יָרֵחַ. וְאוּלָם כְּבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ הַבָּחוּר וְעָלָה עָלָיו חִוָּרוֹן בִּגְלַל הַפֵּרוּד מִן הָאֲהוּבִים, וְרָבְתָה אֶנְקָתוֹ וְאַנְחָתוֹ, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אָרַךְ הַפֵּרוּד וְנִמְשְׁכוּ הַמָּגוֹר וְהַדְּאָגָה
וְהַדִּמְעָה מִגַּלְגַּל עֵינִי, הוֹי יְדִידִי, זוֹלְגָה,
אַךְ לִבִּי הוּא אֲשֶׁר נִפְרַדְתִּי מֶנּוּ בְּיוֹם הִפָּרֵד
וָאֶשָׁאֵר לְלֹא לֵב וּלְלֹא תוֹחֶלֶת, בּוֹדֵד.
הוֹי, יְדִידִי, עֲמֹד עִמָּדִי עֲדֵי אֶפָּרֵד מֵעַל
מִדְבָּרָהּ לְכָל חֳלִי וָפֶגַע לִי אֲרוּכָה תַּעַל.
אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר הָעֶלֶם אֶת שִׁירוֹ בָּכָהׁ שָׁעָה אַחַת, וְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ מִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמִתְפַּלֵּא מֵעִנְיָנוֹ. וּכְשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ נָשָׂא עֵינָיו בְּמַבָּט זוֹעֵף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
הִשָּׁמְּרוּ מִפְּנֵי מַבָּטָהּ כִּי קוֹסֵם הַמַּבָּט.
אֲשֶׁר יָרְתָה בּוֹ חִצֵּי עֵינֶיהָ אֵינוֹ נִמְלָט.
כִּי הָעֵינַיִם הַשְּׁחֹרוֹת כַּאֲחוּזוֹת-שֵׁנָה עוֹרְגוֹת,
לִמְכִתָּה תָּכֹתְנָה חֲרָבוֹת לְבָנוֹת מְבַתְּקוֹת.
וְאַל תֵּלְכוּ שׁוֹלָל אַחֲרֵי מִדְבָּרָהּ כִּי טוֹב,
שֶׁכֵּן אֵשׁ-הַיַּיִן אַךְ עָקוֹב תַּעֲקֹב.
עֲנוּגַת הַגֵּו, לוּ בְּגוּפָהּ מֶשִׁי נָגַע
הָיָה קוֹרְעוֹ עֲדֵי שָׁתַת דָם, רְאֵה וָדַע.
תְּמִירָה מִקַּרְסֻלֵּי רַגְלֶיהָ עַד שִׁפּוּלֵי הַצַּוָּאר.
וְאֵיךְ רֵיחָהּ הַטּוֹב יָפִיץ בִּשְׂמָהּ יָקָר.
אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַק אֲנָקָה וְנִתְעַלֵּף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּמַצָּב זֶה, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְנִגַּשׁ אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ רָאָה אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. הִתְנַשֵּׂא וְקָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “מִשּׁוּם מָה לֹא עָרַכְתָּ אַתָּה אֶת סְחוֹרָתְךָ לְפָנַי?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי סְחוֹרָתִי אֵין בָּהּ דָּבָר שֶׁיַּצְלִיחַ לְמַעֲלָתֶךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ לְפָנַי מַה שֶׁאִתְּךָ, וּמְסַפֵּר לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ עֲצוּב-הַלֵּב. וְאִם עָשׁוּק אַתָּה, אֲנִי שָׂם קֵץ לְעָשְׁקְךָ, וְאִם חוֹב הוּא שֶׁחַבְתָּ, הֲרֵינִי מְסַלֵּק חוֹבְךָ, שֶׁכְּבָר נִשְׂרַף לִבִּי בִּגְלָלְךָ מִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ”. צִוָּה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְהַעֲמִיד שְׁנֵי מוֹשָׁבִים. הֶעֱמִידוּ לוֹ כִסֵּא מִן הַשֵּׁן וַעֲצֵי הָבְנֶה מְסֹרָג זָהָב וָמֶשִּׁי, וְהִצִּיעוּ לְפָנָיו שָׁטִיחַ שֶׁל מֶשִׁי. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל הַכִּסֵּא וְצִוָּה עַל הַבָּחוּר לָשֶׁבֶת עַל הַשָּׁטִיחַ וְאָמַר לוֹ: “עֲרֹךְ לְפָנַי אֶת סְחוֹרָתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “אֲדוֹנִי, אַל תַּזְכִּיר לִי זֹאת מִשּׁוּם שֶׁסְּחוֹרָתִי אֵינָה יָאָה לְךָ”. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אֵין אַתָּה פָּטוּר מִזֶּה”. צִוָּה עַל אַחַד נְעָרָיו לְהָבִיא אוֹתָהּ, וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַנַּעַר, שָׁטְפוּ דִמְעוֹתָיו וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְהִתְאוֹנֵן וְעָלְתָה אַנְחָתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִשְׁבַּעְתִּי בַאֲשֶׁר בְּעַפְעַפַּיִךְ מֵעֲגָבִים יְפַךְ
וּבַאֲשֶׁר בְּגִזְרָתֵךְ מִגָּמִישׁ וָרַךְ,
וּבַאֲשֶׁר בְּשִׂפְתוֹתַיִךְ מִיַּיִן וּדְבַשׁ צָלוּל
וּבַאֲשֶׁר בִּתְכוּנָתֵךְ מִטּוּב לֵב וּמֵרִשּׁוּל –
בִּקּוּר דְמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם, אַתְּ תִּקְוָתִי,
לִי יִמְתַּק מִפַּחַד וָחִיל מִבֶּטַח שִׁבְתִּי.
פָּתַח הַבָּחוּר אֶת סְחוֹרָתוֹ וְעָרַךְ אוֹתָהּ לִפְנֵי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲתִיכָה אַחֲרֵי חֲתִיכָה וְגִזְרָה אַחֲרֵי גִזְרָה, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ בֶּגֶד אַטְלַס רָקוּם זָהָב הַשָּׁוֶה אַלְפַּיִם דִּינָר. וּכְשֶׁפָּרַשׂ אֶת הַבֶּגֶד נָפְלָה מֵאֶמְצְעָיִתוֹ מַטְלִית. נָטַל אוֹתָהּ הַבָּחוּר בִּמְהֵרָה וְשָׂם אוֹתָהּ תַּחַת יְרֵכוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר, וּכְבָר נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְאָמַר:
מָתַי יֵרָפֵא לַלֵּב הַמְעֻנֶּה מִמֶּךָּ,
הֵן כִּימָה קָרוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַשִּׂיגֶךָ.
בְּרִחוּק וְנֵכָר, בְּכִסּוּפִים וְעִנּוּיִים,
וּשְׁהִיָּה וּדְחִיָּה, בָּהֶם כָּלוּ הַחַיִּים.
וְאֵין חִבּוּר אִתְּךָ, וְהַפֵּרוּד לֹא יַהַרְגֵנִי,
וְאֵין אַתָּה קָרֵב, וְהַמֶּרְחָק לֹא יְקָרְבֵנִי.
וְאֵין בְּךָ ישֶׁר וְלֹא רַחֲמִים בְּלִבֶּךָ,
וְאֵין עֶזְרָה מֵאִתְּךָ, וְלֹא מִפְלָט מִמֶּךָ.
צָרוּ כָל שְׁבִילַי בְּאַהֲבָתֶךָ,
וְלֹא יָדַעְתִּי אָנָה אֵלֵכָה.
תָּמַהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה עַל שִׁירוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מַה גָּרַם לוֹ וְלֹא לְזֶה שֶׁנָּטַל אֶת הַמַּטְלִית וְשָׂם אוֹתָהּ תַּחַת יְרֵכוֹ, אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “מַה הִיא מַטְלִית זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֵין לְךָ בְמַטְלִית זוֹ חֵפֶץ”. אָמַר לוֹ בֶן-הַמֶּלֶךְ: “הַרְאֵה אוֹתָהּ לִי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא נִמְנַעְתִּי מִלַּעֲרֹךְ לְפָנֶיךָ אֶת סְחוֹרָתִי אֶלָּא בִּגְלָלָהּ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁנֵים-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לתָּאג' אַלְמֻלוּךּ: “לֹא נִמְנַעְתִּי מִלַּעֲרֹךְ סְחוֹרָתִי לְפָנֶיךָ אֶלָּא בִּגְלָלָהּ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ”. הִפְצִיר בוֹ וְנִתְמַלֵּא כַעַס. אָז הוֹצִיא אוֹתָהּ מִתַּחַת בִּרְכּוֹ וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְנֶאֱנַח וְהִתְאוֹנֵן וְהִרְבָּה לְהִתְלוֹנֵן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אַל נָא תְּחָרְפֵנוּ, כִּי הַחֵרוּף יַכְאִיבֵנוּ.
דָּרַשְׁתִּי מִשְׁפָּט אַךְ הוּא לֹא יִשְׁמָעֵנוּ.
בְּיַד אֵל הִפְקַדְתִּי יָרֵחַ לִי בָּאָפִיק
בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט, מִבֵּין בִּגְדֵי-עָבִים יַבְרִיק.
נִפְרַדְתִּי מֶנּוּ, וּבָחַרְתִּי אֲשֶׁר מִנִּי יִפָּרֵד
הַטּוֹב בַּחַיִּים, לוּ אַךְ מֶנּוּ לֹא אֶפָּרֵד.
כַּמָּה עִם שַׁחַר בְּיוֹם-הַפֵּרוּד, דִבֵּר טוֹב עָלַי,
וְדִמְעוֹתָיו הִרְווּ פָנָיו וְכֵן דִּמְעוֹתַי.
יְיַסְּרֵנִי אֵל אִם אֲכַזֵּב: עִם פֵּרוּדוֹ אָכֵן
נִקְרַע בֶּגֶד הִצְטַדְּקוּתִי, אַךְ אֲנִי אוֹתוֹ אֲתַקֵּן.
לֹא יֶעֱרַב לְצַלְעִי כָּל מִשְׁכָּב וּמַצָּע,
וְכֵן מִשְׁכַּב מְנוּחָה מֵאָז רָחַקְתִּי לֹא יִמְצָא.
וּכְבָר הָרַס הַזְּמַן אֵת אֲשֶׁר קָם בֵּינֵינוּ,
יִמְנַע אָשְׁרִי בְּיָד קָשָׁה מִנִּי, וּמֶנּוּ יִמְנָעֶנּוּ.
וְתַהְפּוּכוֹתָיו מָסַךְ בָּם עֲדֵי הַכּוֹס מָלָאָה.
יִגְמַע מִתּוֹכָהּ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אֶגְמָעָה.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “רוֹאֶה אֲנִי אֶת מַצָּבְךָ שֶׁאֵינוֹ כַשּׁוּרָה. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מַה סִּבַּת בִּכְיָתְךָ, כְּשֶׁאַתָּה מִסְתַּכֵּל בְּמַטְלִית זוֹ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם אֶת זֶכֶר הַמַּטְלִית נֶאֱנַח וְאָמַר: “אָמְנָם פֶּלֶא הוּא מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְעִנְיָנִי עִם מַטְלִית זוֹ וְעִם זוֹ שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לָהּ, שֶׁרָקְמָה צוּרוֹת אֵלּוּ וּסְמָלִים אֵלּוּ, בִּלְתִּי שָׁכִיחַ הוּא”. פָּרַשׂ הַמַּטְלִית, וּבָהּ צוּרַת אַיָּלָה טְווּיָה בְמֶשִׁי וּרְקוּמָה בְזָהָב אָדֹם, וּלְעֻמָּתָהּ אַיָּלָה שְׁנִיָּה טְווּיָה בְכֶסֶף וּבְצַוָּארָהּ שֵׂכַת-זָהָב אָדֹם וּשְׁלשָׁה שְׁבָטִים שֶׁל פִּטְדָּה. כְּשֶׁרָאָה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת יְפִי אָמָּנוּתָהּ אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע”3, וְנִתְלָה לִבּוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בִּמְאֹרָעוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה, וְאָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ עִם בַּעֲלַת אַיָּלָה זוֹ”.
אָמַר הָעֶלֶם:
"דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאָבִי מִן הַסוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים הָיָה, וְלֹא חוֹנַן בְּוָלָד זוּלָתִי. וְהָיְתָה לִי בַּת-דוֹד בַּת אֲחִי-אָבִי עַזִיזָה שְׁמָהּ שֶׁגָּדַלְתִּי אֲנִי וְהִיא בְּבֵית אָבִי מִשּׁוּם שֶׁאָבִיהָ מֵת. לִפְנֵי מוֹתוֹ כָּרְתוּ בְרִית בֵּינֵיהֶם הוּא וְאָבִי שֶׁיַּשִּׂיאֵנִי אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבַגְרוּת גְּבָרִים וְהִגִּיעָה לְבַגְרוּת נָשִׁים, לֹא כִסּוּ פָנֶיהָ בְּצָעִיף מִפָּנַי. שָׂח אָבִי לְאִמִּי וְאָמַר לָהּ: “שָׁנָה זוֹ כּוֹתְבִים אָנוּ שְׁטָר נִשּׂוּאֵי עַזִיזָה לְעַזִיז”. הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם עַל כָּךְ, וְהֵחֵל אָבִי מֵכִין מְזוֹנוֹת לִסְעֻדּוֹת. וְהָיָה כָל זֶה בְשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ אֲנִי וּבַת-דּוֹדִי יְשֵׁנִים יַחַד עַל מַצָּע אֶחָד, מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְנוּ מַצַּב הַדְּבָרִים, וְאוּלָם הִיא הָיְתָה מַבְחִינָה וְיוֹדַעַת וּמְבִינָה דָבָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַחֲרֵי שֶׁהֵכִין אָבִי אֶת כָּל הַמַּכְשִׁירִים לַשִּׂמְחָה, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא כְתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין לְבַת-דּוֹדִי, בִּקֵּשׁ אָבִי, שֶׁיִּכְתְּבוּ אֶת הַשְּׁטָר אַחֲרֵי תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי. שָׂם פָּנָיו אֶל חֲבֵרָיו הַסּוֹחֲרִים וְאֶל זוּלָתָם, וְהוֹדִיעָם הַדָּבָר. וְהָלְכָה אִמִּי וְהִזְמִינָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ מִן הַנָּשִׁים וְקָרְאָה לִקְרוֹבֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שִׁפְשְׁפוּ אֶת הָאוּלָם הַמְיֻעָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, וְשִׁפְשְׁפוּ אֶת הַשַּׁיִשׁ שֶׁבּוֹ, וְהִצִּיעוּ אֶת הַשְּׁטִיחִים בַּחֲצֵרֵנוּ, וְשָׂמוּ בָּהּ מַה שֶּׁהָעִנְיָן צָרִיךְ לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקִּשְׁטוּ אֶת כְּתָלֶיהָ בַּאֲרִיגֵי פַסִּים. הִסְכִּימוּ בְנֵי-הָאָדָם לָבוֹא לְבֵיתֵנוּ אַחֲרֵי תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהָלַךְ אָבִי וְהֵכִין מִינֵי מְתִיקוֹת וְצַלָּחוֹת שֶׁל מַעֲשֶׂה-סֻכָּר, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא לִכְתֹּב אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. וּכְבָר שָׁלְחָה אוֹתִי אִמִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְשָׁלְחָה אַחֲרַי חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ לָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ חֲלִיפַת-בְּגָדִים מְפֹאֶרֶת, וְהָיְתָה מְבֻשֶּׂמֶת בִּבְשָׂמִים, וּכְשֶׁלְּבַשְׁתִּיהָ הָיְתָה מְפִיחָה מִתּוֹכָהּ רֵיחַ-טוֹב שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַדֶּרֶךְ. בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת אֶל הַמִּסְגָּד וְנִזְכַּרְתִּי בְּחָבֵר שֶׁהָיָה לִי, וְחָזַרְתִּי לְחַפְּשׂוֹ שֶׁיָּבוֹא לִכְתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶהְיֶה מִתְעַסֵּק בָּזֶה עַד שֶׁיִּתְקָרֵב זְמַן הַתְּפִלָּה”. נִכְנַסְתִּי לְסִמְטָא אַחַת שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ מֵעוֹלָם, וְהָיִיתִי מֵזִיעַ בַּעֲקֵב בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים שֶׁעַל גּוּפִי, וְהִתְפַּשְׁטָה זֵעָתִי וְנָתְנוּ בְגָדַי רֵיחָם. יָשַׁבְתִּי בְרֹאשׁ הַסִּמְטָא עַל אִצְטַבָּא לָפוּשׁ, וּפָרַשְׂתִּי תַּחְתַּי מִטְפַּחַת רְקוּמָה שֶׁהָיְתָה עִמִּי. תָּקְפָה עָלַי חַמָּה וְהֵזִיעַ מִצְחִי, וְהָיְתָה הַזֵּעָה יוֹרֶדֶת עַל פָּנַי, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִמְחוֹת אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנַי בַּמִּטְפַּחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה פְּרוּשָׂה תַּחְתַּי. בִּקַּשְׁתִּי לִטֹּל שׁוּלֵי מְעִילִי לִמְחוֹת לֶחְיִי. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, כְּשֶׁנָּפְלָה עָלַי מִטְפַּחַת לְבָנָה מִלְמַעְלָה. וְהָיְתָה אוֹתָהּ מִטְפַּחַת דַּקָּה יוֹתֵר מֵרוּחַ-הַזֶּפִיר וּמַרְאָהּ נָעִים יוֹתֵר מִמַּרְפֵּא לַחוֹלָה. תְּפַסְתִּיהָ בְיָדִי וְנָשָׂאתִי רֹאשִׁי לְמַעְלָה לְהִסְתַּכֵּל מֵהֵיכָן נָפְלָה מִטְפַּחַת זוֹ, וְנָפְלָה עֵינִי בְּעֵינָהּ שֶׁל בַּעֲלַת אַיָּלָה זוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשָׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נָשָׂאתִי אֶת רֹאשִׁי לְמַעְלָה לְהִסְתַּכֵּל, מֵהֵיכָן נָפְלָה מִטְפַּחַת זוֹ, וְנָפְלָה עֵינִי בְעֵין בַּעֲלַת-אַיָּלָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא נִשְׁקֶפֶת מֵאֶשְׁנָב בְּחַלּוֹן-נְחשֶׁת-קָלָל. וְלֹא רָאֲתָה עֵינִי חֲנוּנָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל תִּלְאֶה לְשׁוֹנִי לְתָאֲרָהּ. וּכְשֶׁרָאַתְנִי הִסְתַּכְּלָה בִי וְשָׂמָה אֶת אֲגוּדָלָהּ בְּפִיהָ, אַחַר-כָּךְ שָׂמָה אֶת אַמָּתָהּ וְאֶת אֶצְבָּעָה יַחַד עַל חָזֶהָ בֵּין שָׁדֶיהָ, וְאַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה רֹאשָׁהּ בָּאֶשְׁנָב וְסָגְרָה פֶּתַח הָאֶשְׁנָב וְהִסְתַּלְּקָה. נִתְלַקְּחָה בְּלִבִּי אֵשׁ, וְגָדְלָה בִי הַלֶּהָבָה, וְגָרַם לִי מֶבָּט זֶה אֶלֶף אֲנָחוֹת וּנְבוּכוֹתִי, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּיהָ מִלָּה אַחַת וְלֹא הֲבִינוֹתִי אֶת הָרֶמֶז שֶׁרָמְזָה לִי. שַׁבְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּאֶשְׁנָב וּמְצָאתִיו סָגוּר. יִחַלְתִּי בְּאֹרֶךְ-רוּחַ עַד שְׁעַת שְׁקִיעַת-הַחַמָּה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי כָּל קוֹל וְלֹא רָאִיתִי אָדָם. וּכְשֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מֵלִּרְאוֹתָהּ קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי וְלָקַחְתִּי הַמִּטְפַּחַת עִמִּי. פְּתַחְתִּיהָ וְנִתְפַּשֵּׁט מִתּוֹכָהּ רֵיחַ הַמֹּר, וְגָרַם לִי אוֹתוֹ רֵיחַ רֶטֶט-גִיל עָצוּם. הָלַכְתִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי שָׁרוּי בְּגַן-עֵדֶן. וּפְרַשְׂתִּיהָ בֵּין שְׁתֵּי יָדַי, וְנָפְלָה מִתּוֹכָהּ פִּסַּת נְיָר נָאָה. פָּתַחְתִּי אֶת פִּסַּת הַנְּיָר, וּמְצָאתִיהָ רְווּיַת בֹּשֶׂם טוֹב, וּכְתוּבִים בָּהּ בַּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
שָׁלַחְתִּי לוֹ אִגֶּרֶת מִתְלוֹנֵן מִיִּסּוּרֵי-אַהַב
בִּכְתָב עָדִין דַּק – וְשׁוֹנֶה כְתָב מִכְּתָב.
וַיֹּאמַר: יְדִיד נַפְשִׁי: מַה לִּכְתָבֵךְ עָדִין
כֹּה דַק וָרַךְ עֲדֵי כִּמְעַט לִבְלִי הָבִין?"
וָאֹמַר: "בַּאֲשֶׁר רָזוֹן שֻׁלַּח בִּי, וְעָדִין מַצָּבִי
כָּךְ הוּא כְּתָב הָאוֹהֲבִים, כֵּן יְהִי".
אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי אֶת בָּתֵּי-הַשִּׁיר, נָתַתִּי עֵינִי בְנוֹיָהּ שֶׁל הַמִּטְפַּחַת וְרָאִיתִי בְּאַחַת שְׁתֵּי קְצוֹתֶיהָ מְשֻׂרְטָטִים וּכְתוּבִים שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כָּתַב רָתוּם רִתְמַת שֵׂעָר מַה יָּפָה – אִגֶּרֶת
שׁוּרוֹתַיִם בִּשְׁתֵּי לְחָיָיו, בֹּשֶׂם מְקֻטֶרֶת.
נָבוֹכוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עֵת נִגְלָה שָׁם,
וּבָעֵת אֲשֶׁר נָטָה, כָּל עָנָף נִכְלָם.
וְהָיוּ מְשֻׂרְטָטִים וּכְתוּבִים בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כָּתַב רָתוּם רִתְמַת-שֵׂעָר כְּתַב-פְּנִינִים בְּעִנְבָּר
עֲלֵי תַּפּוּחַ שׁוּרוֹתַיִם בַּצֶּדֶף מִשְּׁחוֹר יִשְׁחַר.
הַמָּוֶת בַּמֶּבָּט הַכָּמֵהַּ וּמְרוֹעֵעַ בְּבָבַת-הָעַיִן,
וְהַשִּׁכָּרוֹן בַּלְּחָיַיִם הַשְּׁתַּיִם, וְלֹא מִיָּיִן.
כְּשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁהָיָה עַל הַמִּטְפַּחַת מִן הַשִּירִים, נִתְלַקְּחָה בְּלִבִּי שַׁלְהֶבֶת-אֵשׁ, וְנִתְרַבּוּ בְקִרְבִּי הַתְּשׁוּקָה וְהַהִרְהוּרִים. לָקַחְתִּי אֶת הַמִּטְפַּחַת וְאֶת פִּסַּת-הַנְּיָר וּבָאתִי אִתָּם הַבַּיְתָה, כְּשֶׁאֵינִי מוֹצֵא לִי תַחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ וְאֵינִי יָכוֹל לְנַתֵּחַ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים בְּעִנְיָנֵי אַהֲבָה. וְלֹא הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁעָבַר זְמַן מִן הַלַּיְלָה, וּמָצָאתִי אֶת בַּת דּוֹדִי יוֹשֶׁבֶת בּוֹכִיָּה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ, נִגְּשָׁה אֵלַי וְהֵסִירָה מֵעָלַי אֶת הַבְּגָדִים, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי לְסִבַּת הֵעָדְרִי, וְסִפְּרָה לִי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים, הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וְהַסּוֹחֲרִים וְזוּלָתָם כְּבָר הִתְאַסְּפוּ בְּבֵיתֵנוּ וּבָאוּ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וְאָכְלוּ אֶת הַמַּטְעַמִּים, וְנִשְׁאֲרוּ זְמַן יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לְבוֹאִי לְשֵׁם כְּתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. וּכְשֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִבּוֹאִי נִתְפַּזְּרוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם". וְאָמְרָה לִי עוֹד: ‘אָבִיךָ כָּעַס עַל זֶה כַעַס גָּדוֹל, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִכְתֹּב שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין אֶלָּא בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, שֶׁכֵּן בִּזְבֵּז עַל שִׂמְחָה זוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “מַה הוּא זֶה שֶׁאֵרַע לְךָ עַד שֶׁאֵחַרְתָּ עַד לְשָׁעָה זוֹ, וְהִגִּיעַ לִידֵי מַה שֶּׁהִגִּיעַ בִּגְלַל הֵעָדֶרְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “כָּךְ וְכָךְ אֵרַע לִי”, וְסִפַּרְתִּי לָהּ עַל דְּבַר הַמִּטְפַּחַת, וְסִפַּרְתִּי לָהּ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. לָקְחָה אֶת פִּסַּת-הַנְּיָר וְאֶת הַמִּטְפַּחַת וְקָרְאָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָם. יָרְדוּ דִמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כָּל הָאוֹמֵר: “עַל-פִּי בְּחִירָה רֵאשִׁית אַהֲבָה”
אֱמֹר לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ, כֻּלָּה רַק אֹנֶס קַוָּהּ”
וְאֵין כָּל בּוּשָׁה בְּמַה שֶּׁבָּא בְּהֶכְרַח,
וְעַל אֲמִתּוּתָהּ דְּבַר-אֱמֶת יוֹכִיחַ הוֹכֵחַ
לֹא תְהֵא מַטְבֵּעַ-אֱמֶת לְעוֹלָם מְזֻיֶּפֶת.
וְאִם חָפַצְתָּ אֱמֹר: עִנּוּי יֶעֱרָב,
אוֹ מַכָּה אוֹ נֶגַע הִיא בְּתוֹכֵי לֵבָב.
אוֹ חֶסֶד הִיא, אוֹ פֶּגַע אוֹ אָסוֹן.
עָלֶיהָ תִּתְעַנֵּג נֶפֶשׁ אוֹ תֵּרֵד לְטִמְיוֹן.
וּכְבָר נְבוֹכוֹתִי בֵּין הִפּוּכֶיהָ, נַפְשִׁי נִרְדֶפֶת.
וְעִם כָּל זֶה רַק חַגִּים יָמֶיהָ,
וּמְחַיְּכִים תָּדִיר טוּרֵי שִׁנֶּיהָ.
וּמַשַּׁב רוּחַ נְעִימָה רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ,
וְהִיא לְכָל כֵּעוּר מַחֲסוֹם הִנֶּהָ.
לֹא תִּשְׁכֹּן תּוֹךְ מוּג-לֵב, נֶפֶשׁ נִגֶּפֶת
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “וּמָה אָמְרָה לְךָ, וּמָה רָמְזָה לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: ‘לֹא אָמְרָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁשָּׂמָהּ אֶת אֲגוּדָלָהּ בְּפִיהָ, אַחַר-כָּךְ שָׂמָה אֶת אַמָּתָהּ וְאֶת אֶצְבָּעָהּ יַחַד עַל חָזָהּ וְרָמְזָה לָאָרֶץ. אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ וְסָגְרָה אֶת הָאֶשְׁנָב, וְשׁוּב לֹא רְאִיתִיהָ, וְאוּלָם לָקְחָה אֶת לִבִּי עִמָּהּ. יָשַׁבְתִּי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה מְצַפֶּה שֶׁתַּשְׁקִיף עָלַי שֵׁנִית מִן הָאֶשְׁנָב וְלֹא עָשְׂתָה כֵן. וּכְשֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מִמֶּנָּה קַמְתִּי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. זֶהוּ סִפּוּרִי וּמְיַחֵל אֲנִי מִמֵּךְ שֶׁתַּעַזְרִי לִי בְּמַה שֶׁנִּתְיַסַּרְתִּי בּוֹ’. הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, אִלּוּ בִקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי אֶת עֵינִי, הָיִיתִי מוֹצִיאָה אוֹתָהּ לְךָ מֵחוֹרָהּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי עוֹזֶרֶת לְךָ וְעוֹזֶרֶת לָהּ לְהַשִּׂיג חֶפְצָהּ, שֶׁכֵּן דְבֵקָה הִיא בְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה דָבֵק בָּהּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל זֶה שֶׁרָמְזָה?’ אָמְרָה לִי: 'בַּאֲשֶׁר לַאֲגוּדָלָהּ שֶׁשָּׂמָה בְפִיהָ, רֶמֶז הוּא שֶׁרָמְזָה שֶׁאַתָּה אֶצְלָהּ בְּמַדְרֵגַת נִשְׁמָתָהּ בְּתוֹךְ גּוּפָהּ, וְשֶׁהִיא מְצַפָּה בְאֹרֶךְ-רוּחַ לְהִתְקַשֵּׁר אִתְּךָ. וּבַאֲשֶׁר לַמִּטְפַּחַת, אוֹת קְרִיאָה הִיא מֵאוֹהֲבִים לַאֲהוּבֵיהֶם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְפִסַּת-הַנְּיָר לְסִימָן הוּא שֶׁנַּפְשָׁהּ קְשׁוּרָה בְּנַפְשֶׁךָ, וּבַאֲשֶׁר לְשִׂימַת שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל חָזָהּ בֵּין שָׁדֶיהָ, פֵּרוּשָׁה הוּא שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘בּוֹא אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים, שֶׁיַּעֲבֹר מֵעָלַי עַל-יְדֵי מַרְאֲךָ הַצַּעַר. וְדַע, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וּמַאֲמִינָה בְךָ. זֶהוּ מַה שֶּׁעִמִּי מִן הַפֵּרוּשׁ לִרְמָזֶיהָ. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹצֵאת וּבָאָה, הָיִיתִי מְקַשֶּׁרֶת אוֹתְךָ אִתָּהּ בַּזְּמַן הַיּוֹתֵר מָהִיר וּמְחַפָּה עֲלֵיכֶם בְּשׁוּלֵי בִּגְדִי’. אָמַר הָעֶלֶם: "כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּךְ מִפִּיהָ, הוֹדֵיתִי לָהּ עַל דְּבָרֶיהָ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אַאֲרִיכָה אֶת רוּחִי יוֹמַיִם”. יָשַׁבְתִּי יוֹמַיִם בַּבַּיִת לֹא נִכְנָס וְלֹא יוֹצֵא וְלֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה. הָיִיתִי שָׂם אֶת רֹאשִׁי בְּחֵיק בַּת דּוֹדִי, וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת לִי: “אַמֵּץ רוּחֲךָ וְהָסֵר דַּאֲגָתְךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לִבֶּךָ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעָה-עָשָׂר אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים, אָמְרָה לִי בַּת דּוֹדִי: ‘תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְתִשָּׁקֵט רוּחֲךָ וֶהֱיֵה תַקִּיף בְּהַחְלָטָתְךָ וּלְבַשׁ בְּגָדֶיךָ וְשִׂים פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ לַמּוֹעֵד’. קָמָה וְהֶחֱלִיפָה לִי אֶת בְּגָדַי וּבִשְּׂמָה אוֹתִי בִּבְשָׂמִים. אִמַּצְתִּי אֶת רוּחִי וְחִזַּקְתִּי אֶת לִבִּי וְיָצָאתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַסִּמְטָא, וְיָשַׁבְתִּי עַל הָאִצְטַבָּא שָׁעָה, וְהִנֵּה הָאֶשְׁנָב נִפְתַּח וְרָאִיתִי אוֹתָהּ לְעֵינַי. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרַרְתִּי וְחִזַּקְתִּי אֶת רוּחִי וְאִמַּצְתִּי אֶת לְבָבִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ שֵׁנִית וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי. הִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי אִתָּהּ מַרְאָה וּמִטְפַּחַת אֲדֻמָּה. וּבְשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, הִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וּפָתְחָה וּפִשְּׂקָה אֶת חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת כַּף יָדָהּ הָאַחַת מְתוֹפְפָה בְּכַף הַיָּד עַל חָזָהּ וּבְחָמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת. אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וְהוֹצִיאָה אֶת הַמַּרְאָה מִן הָאֶשְׁנָב, וְנָטְלָה אֶת הַמִּטְפַּחַת הָאֲדֻמָּה וְנִכְנְסָה בָּהּ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר וְחָזְרָה וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתָהּ מִן הָאֶשְׁנָב מֵישִׁירָה אֶל הָרְחוֹב שָׁלשׁ פְּעָמִים שַׁלְשֵׁל וְהָרֵם אוֹתָהּ. כָּבְשָׁה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ יָדָהּ וְקִפְּלָה אוֹתָהּ שׁוּב, כְּשֶׁהִיא מַרְכִּינָה בְּרֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ מָשְׁכָה אוֹתָהּ אֵלֶיהָ מִן הָאֶשְׁנָב וְסָגְרָה אֶת הָאֶשְׁנָב וְהִסְתַּלְּקָה מִבְּלִי לְדַבֵּר אֵלַי מִלָּה אַחַת, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁעָזְבָה אוֹתִי נָבוֹךְ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מָה רֶמֶז רָמְזָה לִי. נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב עַד לָעֶרֶב, וּבָאתִי הַבַּיְתָה קָרוֹב לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה. וּמָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי לֶחֱיָהּ סְמוּכָה עַל יָדָהּ וְעֵינֶיהָ יוֹרְדוֹת דִּמְעָה, וְהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מַה לִּי וְלִמְחָרֵף בִּגְלָלֵךְ בִּי יִגְעַר?
אֵיךְ אֶשְׁלַו, וְאַתָּה עֲנַף תָּמָר.
מַרְאֶה! גָּזַלְתָּ אֶת לִבִּי וּמִנִּי תֵּט,
אֵין לְאַהֲבַת עַזְרַא1 כָּל מִפְלָט לְהִמָּלֵט,
תֻּרְכִּיּוֹת הַמַּבָּטִים בָּם פָּעַלְתָּ עַל לֵב אָנוּשׁ,
מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גַּם כָּל חֶרֶב לָטוּשׁ,
מַשָּׂא חֵשֶׁק עָמַסְתָּ עַל גַּבִּי, בְּאֵין לִי
עוֹר גַּם לָשֵׂאת מַשָּׂא כֻּתָּנְתִּי וְחַלָּשׁ אֲנִי.
וּכְבָר בָּכִיתִי דַם לְדִבְרֵי מוֹכִיחִי יַגִּיד:
“מֵעֵין זֶה אָהַבְתָּ חֶרֶב חַדָּה אוֹתְךָ תַּחֲרִיד”
לוּ לְבָבִי כִּלְבָבְךָ כִּי הֵן אָז
גּוּפִי כְּמָתְנֶיךָ בַּל יֵרָז.
לְךָ, נְסִיכִי, מַשְׁגִּיחַ עַל הַיֹּפִי הוּקַם,
יִתְקְפֵנִי, וְשׁוֹמֵר-סַף לֹא יִשָּׂא פְנֵי אָדָם,
כִּזֵּב הָאוֹמֵר: כָּל הָיֹּפִי בְּיוֹסֵף אֻגָּד,
כַּמָּה יוֹסֵף תּוֹךְ יָפְיָךְ הָיוּ לְאֶחָד.
נָטַלְתִּי עַל עַצְמִי לְהִתְרַחֵק מֵאִתְּךָ, מְפַחֵד
מֵעֵין צוֹפִים, אַךְ אֲשֶׁר עָלַי נָטַלְתִּי מַה כָּבֵד!
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת שִׁירָהּ נִתּוֹסְפָה בִּי הַדְּאָגָה וְנִתְרַבָּה עָלַי הַצַּעַר, וְנָפַלְתִּי בְּפִנַּת הַבַּיִת. קָמָה אֵלַי וְנָשְׂאָה אוֹתִי, וְהֵסִירָה מֵעָלַי בְּגָדַי וּמָחֲתָה פָּנַי בְּשַׁרְוֻלָהּ. שָׁאֲלָה אוֹתִי עַל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלַי מִמֶּנָּה. אָמְרָה לִי: 'בֶּן-דּוֹדִי, זֶה שֶׁרָמְזָה בְכַף יָדָהּ וַחֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת, פֵּרוּשׁוֹ: ‘בֹּא אַחֲרֵי חֲמִשָּׁה יָמִים’. וְאוּלָם מַה שֶּׁרָמְזָה בַּמַּרְאָה וְשִׁלְשׁוּל הַמִּטְפַּחַת וְהוֹצָאַת רֹאשָׁהּ מִן הָאֶשְׁנָב, פֵּרוּשׁוֹ: ‘שֵׁב לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַצַּבָּע, עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ שָׁלִיחַ שֶׁלִּי’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, נִדְלְקָה הָאֵשׁ בְּלִבִּי, וְאָמַרְתִּי: ‘חַי-אֱלֹהִים, בַּת-דּוֹדִי, שֶׁאֱמֶת אַתְּ דּוֹבֶרֶת בְּפֵרוּשֵׁךְ זֶה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בַּסִּמְטָא צַבָּע יְהוּדִי’. בָּכִיתִי שׁוּב. אָמְרָה לִי בַּת דּוֹדִי: ‘אַמֵּץ אֶת רוּחֲךָ, וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁכֵּן זוּלָתְךָ נִטְרָד בָּאַהֲבָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וּמַבְלִיג בְּאֹמֶץ-הַלֵּב עַל הַחֵשֶׁק, וְאַתָּה רַק שָׁבוּעַ אֶחָד עָלֶיךָ לְחַכּוֹת. וּמַה סִּבָּה לְךָ לְקֹצֶר-רוּחַ זֶה?’ הִתְחִילָה לְשַׁעְשְׁעֵנִי בִּדְבָרִים, וְהִגִּישָׁה לִי אֹכֶל. נָטַלְתִּי לְגִימָה וּבִקַּשְׁתִּי לְאֱכֹל אוֹתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי. נִמְנַעְתִּי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּפָרַשְׁתִּי מִנְּעִימוּת הַשֵּׁנָה, וְהֶחֱוִיר מַרְאֵה פָנַי וְנִשְׁתַּנָּה יְפִי-מַרְאִי, שֶׁכֵּן לֹא אָהַבְתִּי לִפְנֵי כֵן וְלֹא טָעַמְתִּי לַהַט הָאַהֲבָה אֶלָּא בַּפַּעַם הַזֹּאת. נֶחֱלֵיתִי וְחָלְתָה בַת-דּוֹדִי בִּגְלָלִי. הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לִי עַל מַצָּבָם שֶׁל הַחוֹשְׁקִים וְהָאוֹהֲבִים לְשׂוֹחֲחֵנִי כָל לַיְלָה עַד שֶׁנִּרְדַּמְתִּי, וְהָיִיתִי מִתְעוֹרֵר וּמוֹצֵא אוֹתָהּ עֵרָה בִּגְלָלִי וְדִמְעוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת עַל לְחָיֶיהָ. וְלֹא חָדַלְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁעָבְרוּ חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים. קָמָה בַת-דּוֹדִי וְחִמְּמָה לִי מַיִם וְרָחֲצָה אוֹתִי בָהֶם וְהִלְבִּישָׁה אוֹתִי בְגָדַי, וְאָמְרָה לִי: ‘שִׂים פָּנֶיךָ וְלֵךְ אֵלֶיהָ, יְמַלֵּא אֱלֹהִים חֶפְצְךָ וְיִתֵּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ מֵאֲהוּבָתֶךָ’. הָלַכְתִּי וְלֹא פָסַקְתִּי מִלֶּכֶת עַד שֶׁבָּאתִי לְרֹאשׁ הַסִּמְטָא, וְהָיָה זֶה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּמָצָאתִי אֶת חֲנוּת הַיְּהוּדִי נְעוּלָה. יָשַׁבְתִּי לְיָדָהּ עַד שֶׁקָּרְאוּ לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם, וְהֶחֱוִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, קָרְאוּ לִתְפִלַּת הָעֶרֶב וְנִכְנַס הַלַּיְלָה, וַאֲנִי אֵינִי רוֹאֶה מֵאִתָּהּ שׁוּם סִימָן וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ לֹא קוֹל וְלֹא יְדִיעָה. יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי בְּשִׁבְתִּי יְחִידִי, קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי וַאֲנִי כְשִׁכּוֹר עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתִי קָרוֹב לַחֲצִי הַלַּיְלָה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי רָאִיתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי עַזִּיזָה כְּשֶׁיָּדָהּ הָאַחַת תּוֹפֶסֶת בְּיָתֵד הַתְּקוּעָה בַּקִּיר, וְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה עַל חָזָהּ, וְהִיא מַעֲלָה אֲנָחוֹת מֵעִמְקֵי לִבָּהּ וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וְאֵין כְּאֵב עַרְבִיָּה רָחֲקָה מִבְּנֵי עַמָּהּ,
בְּגַעְגּוּעֶיהָ עַל כָּרֵי-מִרְעֶה חִגָ’אז וַהֲדַסֶּיהָ שָׁמָּה,
בְּשִׁבְתָּה לְיַד בְּנֵי אוֹרְחָה כִּסּוּפֶיהָ מַנְעִימִים,
עַל יַד אֵשׁ כֵּרָתָם וְדִמְעוֹתֶיהָ בְּמַשְׁקֶיהָ צוֹנְנִים –
עָצוּם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּאֵבִי בָּאַהֲבָה אֶכְאָבָה,
אַךְ דּוֹמֶה כִּי חֵטְא בָּאַהֲבָה אוֹתוֹ אֹהֲבָה.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ פָּנְתָה אֵלַי וְרָאֲתָה אוֹתִי. מָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְאֶת דִּמְעוֹתַי בְּשַׁרְוֻלָּהּ, וְחִיְּכָה מַסְבִּירָה לִי פָנִים וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, יִשְׁלַח אֱלֹהִים לְךָ בְּרָכָה בַאֲשֶׁר נָתַן לְךָ, וּמִשּׁוּם מָה אֵינְךָ לָן הַלַּיְלָה אֵצֶל אֲהוּבָתְךָ, וְאֵינְךָ מְמַלֵּא אֶת חֶפְצְךָ בָהּ?’ כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ בָּעַטְתִּי בָהּ בְּרַגְלִי בְּחָזָהּ. וְנִתְהַפְּכָה עַל הָאִצְטַבָּא, וְנִפְגַע מִצְחָהּ בִּקְצֵה הָאִצְטַבָּא, וְהָיְתָה שָׁם יָתֵד וְנִתְקְעָה בְּמִצְחָהּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָהּ וְרָאִיתִי שֶׁמִּצְחָהּ נִבְקַע וְדָמָהּ שׁוֹתֵת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ ‘כְשֶׁבָּעַטְתִּי בְּבַת-דּוֹדִי בְּחָזָהּ, נִתְהַפְּכָה עַל קְצֵה הָאִצְטַבָּא, וְנִתְקְעָה הַיָּתֵד בְּמִצְחָהּ וְנִבְקַע מִצְחָהּ וְשָׁתַת דָּמָהּ. שָׁתְקָה, וְלֹא הוֹצִיאָה מִלָּה אַחַת מִפִּיהָ. קָמָה מִיָּד וְקָרְעָה פְתִילַת מְנוֹרָה לוֹהֶטֶת וְסָתְמָה בָהּ אֶת הַפֶּצַע, וְחָבְשָׁה אוֹתוֹ בְּתַחְבּשֶׁת. נִגְּבָה אֶת הַדָּם שֶׁנָּפַל עַל הַשָּׁטִיחַ, וּכְאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר, נִגְּשָׁה אֵלַי וְחִיְּכָה מַסְבִּירָה לִי פָּנִים, וְאָמְרָה לִי בִּדְבָרִים רַכִּים: חַי-אֱלֹהִים, בֶּן-דּוֹדִי. לֹא אָמַרְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה לְהָתֵל לֹא בְּךָ וְלֹא בָּהּ. הִנֵּה נִתְעַסַּקְתִּי בְּהַקָּזַת דָּם בִּגְלַל מֵחוֹשׁ שֶׁל כְּאֵב רֹאשׁ. וְעַכְשָׁו הֲרֵי הוּקַל כְּאֵב-רֹאשִׁי וּמִצְחִי. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה הָיָה מֵעִנְיָנְךָ בְּיוֹם זֶה?’ סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי אִתָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְאַחֲרֵי שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּכִיתִי. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, הִתְבַּשֵּׂר בְּהַשָּׂגַת חֶפְצֶךָ וּבְהַצְלָחַת תִּקְוָתֶךָ, שֶׁכֵּן סִימָן הוּא לְהַסְכָּמָה. וְזֶה שֶׁנֶּעֶדְרָה מֵעִמְּךָ הוּא בִּגְּלַל זֶה, שֶׁהִיא רוֹצָה לִבְחֹן אוֹתְךָ וְלָדַעַת אִם אֶרֶךְ-רוּחַ אַתָּה אִם לָאו. וְאִם אַתָּה כֵּן בְּאַהֲבָתָהּ אִם לָאו. לְמָחָר שִׂים פָּנֶיךָ וְלֵךְ אֵלֶיהָ בִּמְקוֹמְךָ הָרִאשׁוֹן וּרְאֵה מַה הוּא שֶׁהִיא רוֹמֶזֶת אוֹתוֹ לְךָ. וּכְבָר קְרוֹבָה שִׂמְחָתֶךָ וְחָלַף אֶבְלֶךָ’. הָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אוֹתִי וּמְסִירָה דַאֲגָתִי, וַאֲנִי אֵינִי חָדֵל מִלְּהוֹסִיף דְּאָגָה וָצַעַר. הִגִּישָׁה לִי אֶת הָאֹכֶל, בָּעַטְתִּי בּוֹ בְּרַגְלִי וְנִשְׁפְּכוּ כָּל הַצַּלָּחוֹת לְכָל עֲבָרִים. אָמַרְתִּי: ‘כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב מְשֻׁגָּע הוּא וְאֵינוֹ נוֹטֶה לַאֲכִילָה, וְשֵׁנָה אֵינָה עֲרֵבָה לוֹ’. אָמְרָה לִי בַת-דּוֹדִי עַזִיזָה: ‘חַי-אֱלֹהִים, בֶּן-דּוֹדִי, אָכֵן סִימָנֵי אַהֲבָה הֵם אֵלֶּה’. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וְאָסְפָה אֶת שִׁבְרֵי הַצַּלָּחוֹת וְהֵסִירָה, וְנִגְּבָה אֶת הָאֹכֶל וְיָשְׁבָה לְשׂוֹחֵחַ אוֹתִי, וַאֲנִי מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיָּאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֵלֶיהָ. נִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ סִמְטָא בִּמְהִירוּת וְיָשַׁבְתִּי עַל אוֹתָהּ אִצְטַבָּא, וּכְבָר נִפְתַּח הָאֶשְׁנָב וְהוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתּוֹכוֹ מְצַחֶקֶת. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה וְחָזְרָה וְעִמָּהּ מַרְאָה וְכִיס וְעָצִיץ מָלֵא נְטִיעוֹת יְרֻקּוֹת, וּבְיָדָהּ מְנוֹרָה. וְרֵאשִׁית מַה שֶּׁעָשְׂתָה הוּא שֶׁנָּטְלָה אֶת הַמַּרְאָה בְיָדָהּ וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ לַכִּיס. קָשְׁרָה אוֹתוֹ וְהֵטִילָה אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַחֶדֶר. פָּרְעָה אֶת שְׂעָרָהּ וְהוֹרִידָה אוֹתוֹ עַל פָּנֶיהָ. שָׂמָה אֶת הַמְּנוֹרָה רֶגַע אֶחָד עַל הַנְּטָעִים. וְנָטְלָה כָל זֶה וְהִסְתַּלְקָה עִמּוֹ וְנָעֲלָה הָאֶשְׁנָב. נִתְפַּקַּע לִבִּי מִמַּצָּב זֶה וּמִסִּימָנֶיהָ הַטְּמִירִים וּרְמָזֶיהָ הַכְּמוּסִים, בְּעוֹד שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֵלַי כְּלוּם. נִתּוֹסְפָה עַל-יְדֵי כָּךְ תְּשׁוּקָתִי וְנִתּוֹסְפוּ הִתְרַגְּשׁוּתִי וְחֶשְׁקִי הַלּוֹהֵט. שַׁבְתִּי עַל עִקְבוֹתַי וְעֵינִי בוֹכִיָּה וְלִבִּי אָבֵל עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַבַּיִת. מָצָאתִי אֶת בַּת דּוֹדִי יוֹשֶׁבֶת וּפָנֶיהָ אֶל הַקִּיר, וּכְבָר נִשְׂרַף לִבָּהּ מִצַּעַר וְיָגוֹן וְקִנְאָה. וְאוּלָם אַהֲבָתָהּ מָנְעָה אוֹתָהּ מִלְּהַגִּיד לִי כְלוּם מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַתְּשׁוּקָה, בִּגְלַל זֶה שֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ מֵרֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהָעֶרְגָּה הַלּוֹהֶטֶת. הִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ וְרָאִיתִי עַל רֹאשָׁהּ שְׁתֵּי תַּחְבּוֹשׁוֹת, אַחַת מֵהֶן בְּסִבַּת זֶה שֶׁאֵרַע לָהּ בְּמִצְחָהּ וְהַשְּׁנִיָּה עַל עֵינָהּ בִּגְלַל זֶה שֶׁנִּפְגְעָה בוֹ מֵעָצְמַת הַבֶּכִי. הָיְתָה בָּרַע שֶׁבַּמַּצָּבִים, בּוֹכָה וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ לֹא תֶחְדַּל הֱיוֹת בְּבִטָּחוֹן,
הוֹי נוֹסֵעַ, אֲשֶׁר בִּלְבָבִי יִשְׁכֹּן.
וּלְךָ יְהִי אֵל בְּכָל אֲשֶׁר אַתָּה, חָסוּת
מַצִּיל מִתַּהְפּוּכוֹת הַזְּמָן וּמִפֻּרְעָנוּת.
נֶעֱלַמְתָּ, וְעַל כִּי רָחַקְתָּ עֵינַי שָׁמְמוּ,
וְעֵינוֹת דִּמְעִי שָׁטְפוּ זָרָמוּ.
מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי בְּאֵי אֶרֶץ וּמָעוֹן שָׁם
שַׂמְתָּ מוֹשָׁבְךָ, בְּאֵי חֲצֵרוֹת וָעָם.
אִם מַשְׁקְךָ מַיִם צְלוּלִים וּמְתוּקִים,
הִנֵּה מַשְׁקִי דְמָעַי מִבָּבוֹת עֵינַי יְצוּקִים.
הַכֹּל זוּלָתִי פֵּרוּדְךָ יֶעֱרַב עָלַי,
כְּגִבְעָה יִתְנַשֵּׂא בֵּין שֵׁנָה וּצְלָעַי.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִבִּיטָה אֵלַי, וְאוּלָם בּוֹכָה הָיְתָה בְּהִסְתַּכְּלָה בִי. מָחֲתָה דִמְעָתָהּ וְהִתְנַשְׂאָה וְנִגְּשָׁה אֵלַי, אַךְ לֹא יָכְלָה לְדַבֵּר מִצַּעַר הָאַהֲבָה שֶׁבָּהּ. לֹא הִפְסִיקָה שְׁתִיקָתָהּ זְמַן מוּעָט, אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: ‘בֶּן דּוֹדִי, סַפֵּר לִי מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְךָ מִמֶּנָּהּ בַּפַּעַם הַזֹּאת’. הִגַּדְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה לִי: הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת-הִתְחַבְּרוּתְךָ עִמָּהּ, וְהִצְלַחְתָּ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁרָמְזָה לְךָ בַּמַּרְאָה וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ בְכִיס, רְצוֹנָה לֵאמֹר לְךָ: ‘הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁתִּטְבֹּל הַשֶּׁמֶשׁ בַּיָּם’. וּבַאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁפָּרְעָה שַׂעְרָהּ וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתוֹ עַל פָּנֶיהָ, הִיא מוֹדִיעָה לְךָ: ‘כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה וְיֵרֵד שְׁחוֹר הַחשֶׁךְ עַל אוֹר הַיּוֹם, בּוֹא’. וּמַה שֶּׁרָמְזָה בְאוֹתוֹ הֶעָצִיץ שֶׁבּוֹ הַנְּטִיעוֹת הִיא מַגִּידָה לְךָ ‘כְּשֶׁתָּבוֹא, הִכָּנֵס לַגַּן שֶׁמֵאַחֲרֵי הַסִּמְטָא’. וּמַה שֶּׁרָמְזָה בַּמְּנוֹרָה, הִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘כְּשֶׁתִּכָּנֵס לַגַּן, הִתְהַלֵּךְ בּוֹ, וּבַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תִּמְצָא אֶת הַמְּנוֹרָה מְאִירָה תִּפְנֶה וְתֵלֵךְ אֵלֶיהָ וְשֵׁב תַּחְתֶּיךָ וְהַמְתֵּן לִי, שֶׁאַהֲבָתְךָ מְמִיתָה אוֹתִי’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי זָעַקְתִּי מֵעֹצֶם הַתְּשׁוּקָה וְאָמַרְתִּי: ‘כַּמָּה פְּעָמִים תַּבְטִיחִי לִי עוֹד וְאֵלֵךְ אֵלֶיהָ, וְלֹא אַשִּׂיג אֶת מַטָּרָתִי, וְלֹא אֶמְצָא לְפֵרוּשֵׁךְ מוּבָן מַמָּשִׁי’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָחֲקָה בַת-דּוֹדִי וְאָמְרָה לִי: ‘לֹא נִשְׁאַר לְךָ מִן הַסַּבְלָנוּת אֶלָּא שֶׁתַּאֲרִיךְ אֶת רוּחֲךָ שְׁאֵרִית יוֹם זֶה, עַד שֶׁיִּפְנֶה הַיּוֹם וְיָבוֹא הַלַּיְלָה בָּאֲפֵלָה, וְתִהְיֶה מְאֻשָּׁר בְּהִתְחַבֶּרְךָ אֵלֶיהָ וְתָבוֹא תִקְוָתֶךָ. וּדְבָרִים אֵלֶּה אֱמֶת הֵם בְּלִי כָּל רְמִיָּה’. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
תֵּן לַיָּמִים לָרוּץ אָרְחָם,
וּבָתֵּי הַדְּאָגָה אַל תִּדְבַּק בָּם.
הַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁבְּעִנְיָן קָשֶׁה מְבֻקָּשׁוֹ,
תִּקְרַב שְׁעַת הָרְוָחָה וְתָבוֹא.
נִגְּשָׁה אֵלַי וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אוֹתִי בִּדְבָרִים רַכִּים. אַךְ לֹא הִרְהִיבָה עֹז לְהָבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, מִפָּחְדָּהּ שֶׁאֶכְעַס עָלֶיהָ וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהַטּוֹת לִבִּי אֵלֶיהָ. וְלֹא מָצְאָה לְיָשָׁר לְפָנֶיהָ אֶלָּא זֶה שֶׁבָּאָה וְהֵסִירָה אֶת בְּגָדַי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אֵלַי: ‘בֶּן-דּוֹדִי הַיָּקָר, שְׁבָה עִמִּי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ אוֹתְךָ עַד אַחֲרִית הַיּוֹם, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יַגִּיעַ הַלַּיְלָה וְאַתָּה אֵצֶל אֲהוּבָתְךָ’. אַךְ אֲנִי לֹא שָׁעִיתִי אֵלֶיהָ, שֶׁהָיִיתִי מְצַפֶּה לְבוֹא הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר: ‘אֱלֹהַי הָחֵשׁ נָא אֶת בּוֹא הַלַּיְלָה’. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה בָּכְתָה בַת-דּוֹדִי בְּכִי-מַר וְנָתְנָה לִי גַרְגִּיר מֹר מְזֻקָּק וְאָמְרָה לִי: 'בֶּן-דּוֹדִי שִׂים גַּרְגִּיר זֶה בְפִיךָ, וּכְשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִם אֲהוּבָתְךָ וְתַשִּׂיג מִמֶּנָּה מְבֻקָּשְׁךָ וְתִתֵּן לְךָ אֶת חֶפְצֶךָ, הַשְׁמַע בֵּית-שִׁיר זֶה:
אוֹהֲבִים, חֵי-אֱלֹהִים, הַגִּידוּ נָא הַגֵּד,
מַה יַּעַשׂ אָדָם עֵת אַהֲבָה עָלָיו תַּכְבֵּד?
נָשְׁקָה לִי וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אַשְׁמִיעַ בֵּית-שִׁיר זֶה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁאֵצֵא מֵאֶצְלָהּ, אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה’. יָצָאתִי לְעֵת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב וְהָלַכְתִּי וְלֹא פָסַקְתִּי מִלָּלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַגָּן וּמָצָאתִי שַׁעֲרוֹ פָתוּחַ. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וְרָאִיתִי אוֹר בַּמֶּרְחָק. שַׂמְתִּי פָנַי אֵלָיו, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מָצָאתִי מוֹשָׁב נִכְבָּד עָרוּךְ וְעָלָיו כִּפַּת שֵׁן-הַפִּיל וַעֲצֵי הָבְנִים. וּמְנוֹרָה תְלוּיָה בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ כִּפָּה. וְאוֹתוֹ הַמּוֹשָׁב מוּצָע שְׁטִיחֵי-מֶשִׁי רְקוּמִים בְּזָהָב וּבְכֶסֶף, וְשָׁם נֵר דּוֹנַג גָּדוֹל דּוֹלֵק בְּפָמוֹט שֶׁל זָהָב מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה. וּבְאֶמְצַע מְקוֹם הַמּוֹשָׁב בְּרֵכָה מְקֻשֶּׁטֶת בְּכָל מִינֵי צִיּוּרִים. וּבְצַד אוֹתָהּ בְּרֵכָה שֻׁלְחָן מְכֻסֶּה בְּמַפָּה שֶׁל מֶשִׁי, וּלְצִדּוֹ כַּד שֶׁל חַרְסִינָה מָלֵא יַיִן וּגְבִיעַ בְּדֹלַח מְקֻשָּׁט זָהָב. וּלְצַד כָּל זֶה צַלַּחַת גְּדוֹלָה שֶׁל כֶּסֶף, מְכֻסָּה. גִּלִּיתִי אוֹתָהּ וְרָאִיתִי בָהּ מִכָּל פְּרִי: תְּאֵנִים וְרִמוֹנִים וַעֲנָבִים, תַּפּוּחֵי-זָהָב וְאֶתְרוֹגִים וְלִימוֹנִים. וּבֵינֵיהֶם פְּרָחִים נוֹתְנִים רֵיחַ מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים: וְרָדִים וְיַסְמִין, הֲדַס וְשׁוֹשַׁנָּה וְנַרְקִיס, וּמִכָּל הָעֲשָׂבִים הָרֵיחָנִיִּים. וּמָצָא מָקוֹם זֶה חֵן בְּעֵינַי וְשָׂמַחְתִּי תַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְחָלַף וְעָבַר מֵעָלַי הַצַּעַר וְהָאֵבֶל, וְאוּלָם לֹא מָצָאתִי בְּחָצֵר זוֹ שׁוּם בְּרִיאָה מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשָּׁה-עָשָׂר. אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: וּמָצָא מָקוֹם זֶה חֵן בְּעֵינַי, וְשָׂמַחְתִּי תַכְלִית הַשִּׂמְחָה. וְאוּלָם לֹא מָצָאתִי בוֹ שׁוּם בְּרִיאָה מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְלֹא רָאִיתִי לֹא עֶבֶד וְלֹא שִׁפְחָה וְלֹא מִי שֶׁהוּא הַמִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים אֵלֶּה אוֹ שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם. יָשַׁבְתִּי בְּאוֹתוֹ מוֹשָׁב, מְצַפֶּה לְבוֹא אֲהוּבַת-לִבִּי עַד שֶׁעָבְרָה הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה מִן לַּיְלָה וְהַשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה וְהַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, וְלֹא בָאָה. גָּבַר עָלַי סֵבֶל הָרָעָב, שֶׁכֵּן עָבַר עָלַי זְמַן רַב שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי אֹכֶל כָּל-שֶׁהוּא בִּגְלַל עָצְמַת הַחֵשֶׁק. כְּשֶׁרָאִיתִי מָקוֹם זֶה, וְנִתְבָּרְרָה לִי אֲמִתּוּת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי בְפֵרוּשׁ רִמְזֵי חֲשׁוּקָתִי, שָׁקַטְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי בְּיִסּוּרֵי-הָרָעָב. וּכְבָר עוֹרְרוּ בִּי תַאֲוָה רֵיחוֹת הַמַּאֲכָלִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְנַעַשְׂתָה נַפְשִׁי בְטוּחָה בְּהִתְחַבְּרוּתִי עִם אֲהוּבָתִי. הִתְאַוֵּיתִי לֶאֱכֹל וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן, וַהֲסִירוֹתִי אֶת הַמִּכְסֶה וּמָצָאתִי בְּאֶמְצַע קַעֲרַת חַרְסִינָה סִינִית וּבְתוֹכָהּ אַרְבַּע תַּרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וּמְתֻבָּלוֹת בִּתְבָלִין וּמִסָּבִיב לִקְעָרָה זוֹ אַרְבַּע צַלָּחוֹת. בְּאַחַת מְתִיקוֹת וּבַשְּׁנִיָּה גַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וּבַשְּׁלִישִׁית תּוּפִינֵי-מְתִיקָה וּבָרְבִיעִית מַמְתַּקִּים עֲשׂוּיִים בִּשְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים. וְאוֹתָן הַצַּלָּחוֹת בָּהֶן מִן הַמָּתוֹק וּמִן הֶחָמוּץ. אָכַלְתִּי מִן הַמַּמְתַּקִּים הָעֲשׂוּיִים בִּשְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים וְנֵתַח בָּשָׂר, וְשַׂמְתִּי פָנַי לְתוּפִינֵי הַמְּתִיקָה וְאָכַלְתִּי מֵהֶן דָּבָר מֻעָט. אַחַר-כָּךְ פָּנִיתִי אֶל הַמְּתִיקוֹת וְאָכַלְתִּי כַּף אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע, וְאָכַלְתִּי עוֹד תַּרְנְגֹלֶת עִם פְּרוּסַת לֶחֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלְּאָה בִטְנִי וְנַעֲשׂוּ אֲבָרַי מְרֻשָּׁלִים, וְהָיִיתִי נִרְפֶּה מֵרֹב מַה שֶׁהָיִיתִי נֵעוֹר, וְהִנַּחְתִּי רֹאשִׁי עַל כַּר, אַחֲרֵי שֶׁרָחַצְתִּי אֶת יָדַי וְתָקְפָה אוֹתִי שֵׁנָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי עַל בִּטְנִי מֶלַח וּפֶחָם. קַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְנִעַרְתִּי אֶת בְּגָדַי וּפָנִיתִי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא מָצָאתִי אָדָם. וּמָצָאתִי שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן עַל הַשַּׁיִשׁ מִבְּלִי מַצָּע. נְבוּכוֹתִי בְדַעְתִּי וְהִצְטָעַרְתִּי צַעַר רַב, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתַי עַל לְחָיַי, וְהָיִיתִי מֵצַר עַל עַצְמִי וְקַמְתִּי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי, כּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי, מַכָּה בְּיָדֶיהָ עַל חָזָהּ וּבוֹכָה בִדְמָעוֹת דּוֹמִים לֶעָבִים הַמַּמְטִירִים. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
נָשַׁף רוּחַ מִמֶּרְחַקִּים וְזֶפִיר,
וּתְשׁוּקָה בְרֵיחַ מַשָּׁבוֹ הָעִיר.
הוֹי זֶפִיר צַפְרִיר, גֵּשׁ אֵלֵינוּ הֲלֹם,
כָּל עַז חִשְׁקוֹ עַל גּוֹרָלוֹ וּמְנָתוֹ יָקָם!
לֹא יָכֹלְנוּ מֵרֹב תְּשׁוּקָה לְהִתְחַבֵּק,
כַּאֲשֶׁר אוֹהֵב חֲזֵה אֲהוּבוֹ יְחַבֵּק,
אַךְ אַחֲרֵי פְנֵי בֶּן-דּוֹדִי אָסַר אֱלֹהִים
כָּל חַיִּים יַאֲצִיל הַזְּמַן וְכָל מַנְעַמִּים.
מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם כִּלְבָבִי לְבָבוֹ,
נָמוֹג, וְיִמַּס מִלַּהַט חֵשֶׁק וְלַהֲבוֹ.
כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה בִי מִהֲרָה וְקָמָה וּמָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְנִגְּשָׁה אֵלַי וְדִבְּרָה אֵלַי רַכּוֹת וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, אַתָּה, בְּאַהֲבָתְךָ, כְּבָר הֵיטִיב לְךָ אֱלֹהִים, בַּאֲשֶׁר שָׁת לֶאֱהֹב אוֹתְךָ אֶת זוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, וְאוּלָם אֲנִי בִּבְכִיָּתִי וּבְאֶבְלִי עַל פֵּרוּדְךָ, וּמִי יוּכַל לְהוֹכִיחֵנִי עַל-כָּךְ? וְאוּלָם אַל יַעֲנִישְׁךָ אֱלֹהִים בַּעֲבוּרִי’. חִיְּכָה בְּפָנַי חִיּוּךְ שֶׁל נְזִיפָה, לִטְּפָה אוֹתִי וְהֵסִירָה אֶת בְּגָדַי מֵעָלַי וּפָרְשָׂה אוֹתָם, וְאָמְרָה: ‘חַי אֱלֹהִים, אֵין אֵלֶּה רֵיחוֹת שֶׁל מִי שֶׁהִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים. הַגֵּד לִי בֶּן-דּוֹדִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ?’ סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, חִיְּכָה שׁוּב חִיּוּךְ שֶׁל זַעַם וְאָמְרָה: ‘לִבִּי מָלֵא כְאֵב, וְאוּלָם בַּל יִחְיֶה מִי שֶׁהִכְאִיב לְלִבֶּךָ. הָאִשָּׁה הַזֹּאת מִתְנַשְּׂאָה עָלֶיךָ הִתְנַשֵּׂא קָשֶׁה, חֵי-אֱלֹהִים בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפָּנֶיהָ, וְדַע, בֶּן-דּוֹדִי. שֶׁהַמֶּלַח פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאַתָּה שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, וּכְלִאּוּ אַתָּה בָּזֶה דוֹמֶה לְמַאֲכָל תָּפֵל עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ בּוֹחֶלֶת בְּךָ, וְזָקוּק אַתָּה שֶׁיַּמְלִיחוּ אוֹתְךָ בְּמֶלַח שֶׁלֹּא יָקִיא אוֹתְךָ הַטֶּבַע. שֶׁכֵּן מִתְיַמֵּר אַתָּה שֶׁהִנְּךָ מִן הָאוֹהֲבִים הָאֲצִילִים, וְהַשֵּׁנָה אֲסוּרָה עַל הָאוֹהֲבִים, וְהִתְיַמְּרוּתְךָ לֶאֱהֹב הִיא אֵפוֹא שֶׁקֶר. וְאוּלָם גַּם אַהֲבָתָהּ לְךָ שֶׁקֶר הִיא, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹרְרָה אוֹתְךָ כְּשֶׁרָאַתְךָ יָשֵׁן. שֶׁאִלּוּ הָיְתָה אַהֲבָתָהּ לְךָ אֱמֶת הָיְתָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתְךָ. וּבַאֲשֶׁר לַפֶּחָם, פֵּרוּשׁוֹ הוּא: יַשְׁחִיר אֱלֹהִים אֶת פָּנֶיךָ, שֶׁהִתְיַמַּרְתָּ בְּשֶׁקֶר בָּאַהֲבָה. רַק תִּינוֹק אַתָּה וְאֵין לְךָ אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִישׁוֹן. זֶהוּ פֵרוּשׁ רְמָזֶיהָ, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יַצִּילְךָ מִיָּדָהּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ הִכִּיתִי בְיָדִי עַל חָזִי וְאָמַרְתִּי: ‘חַי אֱלֹהִים, שֶׁזּוֹ הִיא הָאֱמֶת, שֶׁכֵּן אֲנִי יָשַׁנְתִּי וְהָאוֹהֲבִים אֵינָם יְשֵׁנִים, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָשַׁקְתִּי אֶת עַצְמִי. וּמַה הוּא שֶׁהָיָה יָכֹל לְהַזִּיק לִי יוֹתֵר מִן הָאֹכֶל וְהַשֵּׁנָה? מָה אֶעֱשֶׂה אֵפוֹא מֵעַתָּה?’ הִרְבֵּיתִי לִבְכּוֹת וְאָמַרְתִּי לְבַת-דּוֹדִי: ‘הוֹרִי אוֹתִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵעַתָּה, רַחֲמִי עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עָלַיִךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵינִי מֵת’. וְהָיְתָה בַת-דּוֹדִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג’ אַלְמֻלוּךְּ: אָמַרְתִּי לְבַת-דּוֹדִי: ‘הוֹרִינִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵעַתָּה, וְרַחֲמִי עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עָלַיִךְ’. וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה, אָמְרָה לִי: 'עַל רָאשִׁי וְעֵינִי, וְאוּלָם בֶּן-דּוֹדִי כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ כַּמָּה פְעָמִים, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת, הָיִיתִי מַפְגִּישָׁה אוֹתְךָ עִמָּהּ בַּזְּמַן הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר, וְהָיִיתִי מְחַפָּה עֲלֵיכֶם בְּשׁוּלַי, וְלֹא אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ כֵּן אֶלָּא כְּדֵי לְרַצּוֹתְךָ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה אֶתְאַמֵּץ תַּכְלִית הַהִתְאַמְּצוּת לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם. וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלִי וְצַיֵּת לְמִצְוָתִי וְלֵךְ אֶל עֶצֶם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְשֵׁב שָׁם, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן אֲרוּחַת-הָעֶרֶב תֵּשֵׁב בַּמָּקוֹם שֶׁיָּשַׁבְתָּ בוֹ, וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֹאכַל כְּלוּם, שֶׁהָאֹכֶל גּוֹרֵר שֵׁנָה, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵרָדֵם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תָבוֹא אֵלֶיךָ אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיַּעֲבֹר מִן הַלַּיְלָה רִבְעוֹ, יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵרָעָתָהּ".
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, שָׂמַחְתִּי, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה בִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת, אָמְרָה לִי בַת-דּוֹדִי: ‘כְּשֶׁתִּפָּגֵשׁ אוֹתָהּ, אֱמֹר לָהּ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁהִזְכַּרְתִּי לִפְנֵי כֵן לִפְנֵי הִפָּטֶרְךָ מִמֶּנָּה’ כְּשֶׁיָּצָאתִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַגַּן. מָצָאתִי אֶת הַמָּקוֹם, מוּכָן בַּמַּצָּב שֶׁרְאִיתִיו בִּתְחִלָּה, וּבוֹ מַה שֶּׁצְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וּמִקִּנּוּחַ הַסְעֻדָּה וְהַבֹּשֶׂם וְזוּלַת זֶה. עָלִיתִי עַל הַמּוֹשָׁב וְהֵרַחְתִּי אֶת רֵיחַ הַמַּאֲכָל וְהִתְאַוְּתָה נַפְשִׁי אֵלָיו, וּמָנַעְתִּי אוֹתָהּ הַרְבֵּה פְעָמִים, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְמָנְעָהּ עוֹד. קַמְתִּי וּבָאתִי אֶל הַשֻּׁלְחָן וְגִלִּיתִי אֶת מִכְסֵהוּ וּמָצָאתִי קְעָרָה בָּהּ תַּרְנְגֹלוֹת וּמִסָּבִיב לָהּ אַרְבַּע צַלָּחוֹת שֶׁל מַאֲכָל וּבָהֶן הַמְּתִיקוֹת, וְאָכַלְתִּי נֵתַח בָּשָׂר וְשָׁתִיתִי מִן הַדְּבַשׁ הַתֻּרְכִּי, וּמָצָא חֵן בְּעֵינַי וְהִרְבֵּיתִי לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ בְכַף עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי וְנִמְלְאָה בִטְנִי, וְאַחֲרֵי זֶה דָבְקוּ שְׁמוּרוֹת עֵינַי וְנָטַלְתִּי כַר וְשַׂמְתִּיו מִתַּחַת לְרֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי: ‘אֶפְשָׁר אֶשָּׁעֵן עָלָיו וְלֹא אִישַׁן’. נֶעֶצְמוּ עֵינַי וְנִרְדַּמְתִּי, וְלֹא הֱקִיצוֹתִי עַד שֶׁעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ, וּמָצָאתִי עַל בִּטְנִי קֻבִּיָּה שֶׁל עֶצֶם וּמַקֵּל שֶׁמַּכִּים בּוֹ בַּכַּדּוּר וְגַרְעִין שֶׁל תְּמָרָה וְגַרְעִין שֶׁל חֲרוּב, וְאֵין בַּמָּקוֹם שׁוּם מַצָּע וְלֹא זוּלַת זֶה, וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה בוֹ אָדָם כְּלָל. קַמְתִּי וְנִעַרְתִּי אֶת הַכֹּל מֵעָלַי, וְיָצָאתִי, כְּשֶׁאֲנִי רוֹגֵז עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַבַּיִת, מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי מַעֲלָה אֲנָחוֹת וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כָּחַשׁ גּוּפֵנוּ וּפָצוּעַ הַלֵּב,
וְהַדֶּמַע עַל הַלְּחָיַיִם שׁוֹטֵף.
וּמַה כָּבֵד פֶּשַׁע הֶחָבִיב,
וְאוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר יִפְעַל רַק יֵיטִיב.
בֶּן-דּוֹדִי, חֵשֶׁק מָלֵא לִבִּי
וְעֵינִי מִדֶּמַע נְגוּעָה בְכִיבִי.
גָּעַרְתִּי בְבַת-דּוֹדִי וְחֵרַפְתִּי אוֹתָהּ, וּבָכְתָה. אַחַר-כָּךְ מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְנִגְּשָׁה אֵלַי וְנָשְׁקָה לִי. הִתְחִילָה מְאַמֶּצֶת אוֹתִי אֶל לִבָּהּ, וַאֲנִי מִתְרַחֵק מֵעָלֶיהָ וְנוֹזֵף בְּעַצְמִי. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ יָשַׁנְתָּ הַלַּיְלָה הַזֶּה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כֵּן הוּא. וְאוּלָם כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי קֻבִּיַּת-עֶצֶם עַל בִּטְנִי, וּמַקֵּל שֶׁמַּכִּים בּוֹ בַּכַּדּוּר לַמִּשְׂחָק וְגַרְעִין שֶׁל תְּמָרָה וְגַרְעִין שֶׁל חֲרוּב. וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְשֵׁם מָה עָשְׂתָה כָּךְ’. בָּכְתָה וְנִגְּשָׁה אֵלַי. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘פָּרְשִׁי לִי בָזֶה מַעֲשֶׂה זֶה. וְהַגִּידִי לִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, וְעִזְרִי לִי בָּזֶה שֶׁאֲנִי בּוֹ’. אָמְרָה לִי: ‘עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקֻבִּיַּת הָעֶצֶם שֶׁהִנִּיחָה עַל בִּטְנְךָ וְהַמַּקֵּל, רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בָּזֶה, שֶׁבָּאתָ וְלִבְּךָ אֵינֶנּוּ עִמְּךָ. וּכְאִלּוּ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לְךָ בָּזֶה: ‘אֵין הָאַהֲבָה כָּזֹאת, וְאַל תִּמְנֶה עַצְמְךָ בֵּין הָאוֹהֲבִים’ וּבַאֲשֶׁר לְגַרְעִין הַתָּמָר רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בּוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ אוֹהֵב בֶּאֱמֶת, הָיָה לִבְּךָ נִשְׂרָף מִכִּסּוּפִים, וְלֹא הָיִיתָ טוֹעֵם נְעִימוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁכֵּן נְעִימוּת הָאַהֲבָה דוֹמָה לִתְמָרָה, הַמַּצִּיתָה גַּחֶלֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַרְעִין הַחֲרוּב, הִנֵּה רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בָּזֶה שֶׁלֵּב הָאוֹהֵב מְטֹרָף, וְהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ בְּפֵרוּדָהּ בְסַבְלָנוּתוֹ שֶׁל אִיּוֹב’.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בֵּאוּר זֶה, נִצְּתָה בְּלִבִּי אֵשׁ לוֹהֶטֶת וְנִתּוֹסֵף בְּנַפְשִׁי הַצַּעַר, וְצָעַקְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘גְּזֵרָה מֵאֱלֹהִים הִיא שֶׁאֵרָדֵם, בִּגְלַל מִעוּט-מַזָּלִי’ אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בַּת-דּוֹדִי, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיַּי הַיְקָרִים לָךְ שֶׁתְּתַכְּנִי לִי תַחְבּוּלָה שֶׁאַגִּיעַ עַל-יָדָהּ אֵלֶיהָ". בָּכְתָה וְאָמְרָה:’הוֹי עַזִּיז, הוֹי בֶּן-דּוֹדִי, הֲרֵי לִבִּי מָלֵא דְּאָגוֹת וְלֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לְדַבֵּר. וְאוּלָם לֵךְ הַלַּיְלָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵּרָדֵם וְאָז תַּשִּׂיג מַאֲוַיֶּיךָ. זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה וְשָׁלוֹם'. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא אֵרָדֵם, עוֹשֶׂה אֲנִי כְּפִי שֶׁאַּתְּ מְצַוָּה אוֹתִי’. קָמָה בַּת-דּוֹדִי, וְהִגִּישָׁה לִי אֹכֶל, וְאָמְרָה לִי: ‘אֱכֹל עַכְשָׁו דֵּי-שָׂבְעֲךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּדַעְתְּךָ כְּלוּם מִזֶּה’. אָכַלְתִּי דֵּי-שָׂבְעִי. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה קָמָה בַּת-דּוֹדִי וְהֵבִיאָה לִי חֲלִיפַת-בְּגָדִים מְפֹאֶרֶת, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתִי וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי לְהַגִּיד לָהּ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר הַנִּזְכָּר, וְהִזְהִירָה אוֹתִי מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה. יָצָאתִי מֵאֵצֶל בַּת-דּוֹדִי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַגָּן וְעָלִיתִי עַל אוֹתוֹ הַמּוֹשָׁב, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַגָּן, וְהָיִיתִי פוֹתֵחַ אֶת עֵינַי בְּאֶצְבְּעוֹתַי וּמְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשִׁי עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נִכְנַסְתִּי לַגַּן וְעָלִיתִי עַל הַמּוֹשָׁב וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַגָּן. וְהָיִיתִי פוֹתֵחַ אֶת עֵינַי בְּאֶצְבְּעוֹתַי וּמְטַלְטֵל אֶת רֹאשִׁי. וְהַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וּמַחֲשִׁיךְ, חַשְׁתִּי בְּרָעָב מִזֶּה שֶׁנְּעוּרוֹתִי וְנָשְׁבוּ עָלַי רֵיחוֹת הַמַּאֲכָלִים וְנִתּוֹסַף רַעֲבוֹנִי. פָּנִיתִי אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְהֵסַרְתִּי אֶת מִכְסֵהוּ וְאָכַלְתִּי מִכָּל מִין לְגִימָה אַחַת וְאָכַלְתִּי נֵתַח בָּשָׂר וּבָאתִי אֶל כַּד הַיַּיִן וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֶשְׁתֶּה כוֹס מַשְׁקֶה’ וְשָׁתִיתִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית עַד סוֹף עֶשֶׂר. הִכַּנִי הָרוּחַ וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ כְּהָרוּג וְנִשְׁאַרְתִּי כָּךְ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. הִתְעוֹרַרְתִּי וּמָצָאתִי עַצְמִי מִחוּץ לַגָּן, וְעַל בִּטְנִי פִּגְיוֹן חַד וּמָעָה שֶׁל בַּרְזֶל. נִרְעַדְתִּי וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וְהֵבֵאתִי אוֹתָם לַבַּיִת. מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי אוֹמֶרֶת: ‘הֲרֵי אֲנִי עֲלוּבָה בְּבַיִת זֶה וּמִסְכֵּנָה, אֵין לִי עוֹזֵר אֶלָּא הַבְּכִי’. כֶּשֶׁנִּכְנַסְתִּי נָפַלְתִּי לְכָל אָרְכִּי וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַפִּגְיוֹן וְאֶת הַמָּעָה מִיָּדִי וְהִתְעַלַּפְתִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מֵהִתְעַלְּפוּתִי הוֹדַעְתִּי לָהּ מַה שֶׁהִגִּיעַ לִי. וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי לֹא אַשִּׂיג אֶת חֶפְצִי’. נִתְגַּבֵּר צַעֲרָהּ כְּשֶׁרָאְתָה בִכְיָתִי וְצַעֲרִי וְאָמְרָה לִי: ‘נִלְאֵיתִי, מְיָעֶצֶת אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לִישֹׁן וְאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתִי. אָכֵן דְּבָרַי לֹא יוֹעִילוּ לְךָ כָּל עִקָּר’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁתְּפָרְשִׁי לִי, רֶמֶז הַפִּגְיוֹן וּמָעַת הַבַּרְזֶל’. אָמְרָה לִי: ‘בַּאֲשֶׁר לְמָעַת הַבַּרְזֶל, מְרַמֶּזֶת הִיא לְךָ עַל עֵינָהּ הַיְמָנִית, וְנִשְׁבַּעַת בָּהּ וְאוֹמֶרֶת: ‘נִשְׁבַּעַת אֲנִי בְּרִבּוֹן הָעוֹלָמִים וּבְעֵינִי הַיְּמָנִית, שֶׁאִם אֲנִי שָׁבָה שׁוּב פַּעַם וְאַתָּה יָשֵׁן, שֶׁאֲנִי שׁוֹחֶטֶת אוֹתְךָ בְּפִגְיוֹן זֶה’. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ, בֶּן-דּוֹדִי, מִפְּנֵי מְזִמָּתָהּ. וְלִבִּי מָלֵא דְאָגָה לְךָ, עַד שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר. וְאִם מַכִּיר אַתָּה בְּעַצְמְךָ שֶׁכְּשֶׁתָּשׁוּב אֵלֶיהָ לֹא תֵרָדֵם, שׁוּב אֵלֶיהָ וְהִזָּהֵר מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁאָז יַצְלִיחַ חֶפְצְךָ בְּיָדֶךָ. אַךְ אִם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּנַפְשֶׁךָ, שֶׁאִם תָּשׁוּב אֵלֶיהָ, תֵּרָדֵם כְּמִנְהָגְךָ, הֲרֵי שֶׁאַתָּה שָׁב וְנִרְדָּם, הִיא שׁוֹחֶטֶת אוֹתְךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה לַּעֲשׂוֹת, בַּת-דּוֹדִי? שׁוֹאֵל אֲנִי אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתַּעַזְרִי לִי בְּצָרָה זוֹ’. אָמְרָה לִי: ‘עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי. וְאוּלָם אִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לִדְבָרַי וּמְצַיֵּת לְמִצְוָתִי, אֲנִי מְמַלְּאָה לְךָ חֶפְצְךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי אֶשְׁמַע לִדְבָרַיִךְ וַאֲצַיֵּת לְמִצְוָתֵךְ’. אָמְרָה לִי: ‘כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לָלֶכֶת, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ’. אָסְפָה אוֹתִי בְּחֵיקָהּ וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל הַמִּטָּה, וְלֹא פָּסְקָה לְאַמֵּץ אוֹתִי אֵלֶיהָ עַד שֶׁאָחֲזוּנִי חַבְלֵי שֵׁנָה, וְשָׁקַעְתִּי בִשְׁנָתִי. לָקְחָה מְנִיפָה וְיָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְהַמְּנִיפָה בְּיָדָהּ וְהִיא בּוֹכָה, וּכְבָר הִרְטִיבוּ דִמְעוֹתֶיהָ אֶת בְּגָדֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתְנִי שֶׁהֵקַצְתִּי מִשְּׁנָתִי, מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְהֵבִיאָה מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל. נִמְנַעֲתִּי מֵאֲכֹל. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּשָּׁמַע לִי? אֱכֹל!’ אָכַלְתִּי וְלֹא מָרִיתִי פִּיהָ. הָיְתָה שָׂמָה אֶת הָאֹכֶל בְּפִי וַאֲנִי לוֹעֵס עַד שֶׁנִּתְמַלֵּאתִי. הִשְׁקְתָה אוֹתִי מִשְׁרַת עֲנָבִים בְּסֻכָּר. נָטַלְתִּי אֶת יָדַי וְנִגַּבְתִּי אוֹתָן בְּמִמְחָטָה, וְהִזְלִיפָה עָלַי מֵי וְרָדִין. יָשַׁבְתִּי עִמָּהּ בָּרִיא וְרַעֲנָן. כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה הִלְבִּישָׁה אוֹתִי אֶת בְּגָדַי וְאָמְרָה אֵלַי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, הֱוֵה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְאַל תִּישַׁן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תָבוֹא אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה, אֶלָּא בְּסוֹף הַלַּיְלָה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּפָּגֵשׁ עִמָּהּ הַלַּיְלָה. וְאוּלָם אַל תִּשְׁכַּח מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ’. בָּכְתָה, וְכָאַב לִבִּי עָלֶיהָ מֵרֹב בִּכְיָתָהּ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘מַה צַוָּאָה צִוִּית אוֹתִי?’ אָמְרָה לִי: ‘כְּשֶׁתִּפָּטֵר מִמֶּנָּה, הַשְׁמַע אוֹתָהּ בֵּית שִׁיר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי כֵן’. יָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וַאֲנִי שָׂמֵחַ, וְהָלַכְתִּי אֶל הַגַּן וְעָלִיתִי לַמּוֹשָׁב כְּשֶׁאֲנִי שָׂבֵעַ. יָשַׁבְתִּי נֵעוֹר עַד רֶבַע הַלַּיְלָה. אָרַךְ לִי הַלַּיְלָה, כְּאִלּוּ הָיָה שָׁנָה. נִשְׁאַרְתִּי נֵעוֹר עַד שֶׁעָבְרוּ שְׁלשָׁה רְבָעִים מֵהַלַּיְלָה וְקָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים, הִתְגַּבֵּר עָלַי הָרָעָב מִזֶּה שֶׁהָיִיתִי נֵעוֹר. קַמְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכַלְתִּי דֵי-שָׂבְעִי. כָּבַד עָלַי רֹאשִׁי וּבִקַּשְׁתִּי לִישֹׁן. וְהִנֵּה שָׁאוֹן בָּא מֵרָחוֹק. קַמְתִּי וְרָחַצְתִּי אֶת יָדַי וְאֶת פִּי, וְעוֹרַרְתִּי עַצְמִי. לֹא עָבַר זְמַן מֻעָט עַד שֶׁבָּאָה וְעִמָּהּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת. וְהִיא בְּתוֹכָן כַּסַּהַר הַמָּלֵא בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל אַטְלַס יָרֹק רָקוּם זָהָב אָדֹם, וְהִיא כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
מִתְגָּאָה עַל הָאוֹהֲבִים בִּירַקְרַק בִּגְדוֹתֶיהָ
מְרַפְרֶפֶת הַגְּלִימָה, וְיוֹרְדוֹת פְּרוּעוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ,
אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לִי: "אֲנִי הָאִשָּׁה
צָרַבְתִּי לִבּוֹת הָאוֹהֲבִים עֲלֵי גַחֶלֶת לוֹחֲשָׁה".
הִתְלוֹנַנְתִּי לְפָנֶיהָ עַל אֲשֶׁר אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל בְּגִין
אַהֲבָה, וַתֹּאמַר: “לִפְנֵי סֶלַע תִּתְאוֹנֵן וְלֹא תָּבִין”.
אָמַרְתִּי לָהּ: "לוּ גַם צוּר סֶלַע לְבָבֵךְ יְהִי,
הֵן גַם מִסֶּלַע אֵל מַיִם מְתוּקִים הוֹצִיא".
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה נֵעוּרוֹתָ וְלֹא גָּבְרָה עָלֶיךָ הַשֵּׁנָה? וּמֵעַתָּה שֶׁהִנְּךָ עֵר בַּלַּיְלָה יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאוֹהֵב אַתָּה, שֶׁכֵּן מִטֶּבַע הָאוֹהֵב לִהְיוֹת נֵעוֹר בַּלַּיְלָה מִסֵּבֶל הַתְּשׁוּקָה”. פָּנְתָה אֶל הַנְּעָרוֹת וְרָמְזָה לָהֶן וְהִסְתַּלְּקוּ מֵעָלֶיהָ. נִגְּשָׁה אֵלַי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ וְנָשְׁקָה אוֹתִי וּנְשַׁקְתִּיהָ. מִצְמְצָה שְׂפָתִי הָעֶלְיוֹנָה וּמָצַצְתִּי אֶת שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי אֶל מָתְנֶיהָ וּמִשַּׁשְׁתִּי אוֹתָם, וְלֹא שָׁכַבְנוּ לָאָרֶץ אֶלָּא יַחַד. הִתִּירָה אֶת סַרְבָּלֶיהָ וְנִשְׁמְטוּ עַד לְקַרְסֻלֵּי רַגְלֶיהָ. וְהִתְחַלְנוּ בְּמִשְׂחָק וּבְחִבּוּק וּבַעֲגָבִים וּבְדִבְרֵי-פִיּוּסִין וּבִנְשִׁיכָה וּבְדִבּוּק גּוּף אֶל גּוּף, וּבְשׁוֹטֵט מִסָּבִיב לַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וּבְנִעְנוּעַ עַמּוּדָיו, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ פִרְקֵי אֲבָרֶיהָ רְפוּיִים, וְלֹא הָיְתָה עוֹד בְּדַעְתָּהּ, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ. וְהָיָה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שִׂמְחָה לַלֵּב וְנַחַת לָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:
הַנָּעִים בְּלֵילוֹת הַזְּמַן לִי הַלַּיְלָה,
לֹא אַנִּיחַ אֶת הַכּוֹס מִפְּעֹל פָּעֳלָהּ.
הִפְרַדְתִּי בוֹ בֵּין עֵינִי וְשֵׁנָה הַפְרֵד,
וְאִחַדְתִּי נֶזֶם-אֹזֶן עִם אַבְזֵם אַחֵד.
כְּשֶׁהִגִּיע הַבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת. הֶחֱזִיקָה בִי וְאָמְרָה לִי: “עֲמֹד עַד שֶׁאַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי לֵילֵךְ. הֶחֱזִיקָה בִי וְאָמְרָה: 'עֲמֹד עַד שֶׁאַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ. אֲצַוֶּה אוֹתְךָ צַוָּאָה”. עָמַדְתִּי. הִתִּירָה מִטְפַּחַת וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ מַטְלִית זוֹ וּפָרְשָׂה אוֹתָהּ לְפָנַי. וּמָצָאתִי בָהּ צוּרַת אַיָּלִים כְּפִי שֶׁהֵם בִּדְמוּת זוֹ. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְלָקַחְתִּי אוֹתָהּ. וְאַחֲרֵי שֶׁנּוֹעַדְנוּ אֲנִי וְהִיא שֶׁאָבוֹא אֵלֶיהָ כָל לַיְלָה בְאוֹתוֹ גַן, נִפְטַרְתִּי מִמֶּנָּה שָׂמֵחַ. וּמִשִּׂמְחָתִי שֶׁשָּׁמַחְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁצִּוְתָה אוֹתִי עָלָיו בַּת-דּוֹדִי. וּבְשָׁעָה שֶׁנָּתְנָה לִי אֶת הַמַּטְלִית שֶׁעָלֶיהָ צוּרַת הָאַיָּלִים, אָמְרָה לִי: ‘מַעֲשֶׂה יְדֵי אֲחוֹתִי הוּא זֶה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה שֵּׁם אֲחוֹתֵךְ?’ אָמְרָה לִי: ‘נוּר אַלְהֻדָא, וּשְׁמֹר אֶצְלְךָ מַטְלִית זוֹ’. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וְהָלַכְתִּי לִי שָׂמֵחַ, וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל בַּת-דּוֹדִי, וּמְצָאתִיהָ שׁוֹכֶבֶת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי קָמָה, וְדִמְעוֹתֶיהָ נוֹשְׁרוֹת. נִגְּשָׁה אֵלַי וְנָשְׁקָה אֶת חָזִי וְאָמְרָה לִי: ‘קִיַּמְתָּ מַה שֶׁצִּוִּיתִיךָ בְּעִנְיַן בֵּית-הַשִּׁיר?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שְׁכַחְתִּיו וְלֹא הִשִּׁיאָה אֶת דַּעְתִּי, אֶלָּא צוּרַת אַיָּלָה זוֹ’, וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַמַּטְלִית לְפָנֶיהָ. הָלְכָה וְיָשְׁבָה וְלֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְאַפֵּק. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי הַמְּבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאַט לְךָ,
וְאַל נָא חִבּוּק יַתְעֲךָ,
לְאַט לְךָ שֶׁטֶּבַע הַזְּמַן בְּגִידָה,
וְאַחֲרִית כָּל רֵעוּת פְּרִידָה.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה: ‘בֶּן-דּוֹדִי, תֵּן לִי מַטְלִית זוֹ’. נְתַתִּיהָ לָהּ. נָטְלָה וּפָרְשָׂה אוֹתָהּ וְרָאֲתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנִּי לָלֶכֶת, אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי: ‘לֵךְ וְהַשָּׁלוֹם יְהֵא מְלַוֶּךָ, וְאוּלָם כְּשֶׁתֵּלֵךְ מֵאֶצְלָהּ שָׂא קוֹלְךָ בְּבֵית-שִׁיר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי כֵן, וְשָׁכַחְתָּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘חִזְרִי עָלָיו’. חָזְרָה עָלָיו. הָלַכְתִּי לַגַּן, וְנִכְנַסְתִּי לִמְקוֹם הַמּוֹשָׁב, וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה מְצַפָּה לִי. כְּשֶׁרָאַתְנִי, קָמָה וְנָשְׁקָה לִי, וְהוֹשִׁיבָה אוֹתִי בְחֵיקָהּ. אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ, וְמִלֵּאנוּ חֶפְצֵנוּ כְּמִקֹּדֶם, וְאֵין צֹרֶךְ בַּחֲזָרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נָשָׂאתִי קוֹלִי לְפָנֶיהָ בְבֵית-הַשִּׁיר,הַיְנוּ:
אוֹהֲבִים, חַי-אֲלֹהִים, הַגִּידוּ נָא הַגֵּד.
מַה יַּעַשׂ אָדָם עֵת אַהֲבָה עָלָיו תַּכְבֵּד?
כְּשֶׁשָּׁמְעָה עָבְרוּ אֶת עֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ וְאָמְרָה:
יַצְפִּין אַהֲבָתוֹ וְסוֹדוֹ יַעֲלִים,
וְרוּחוֹ בַּכֹּל יַאֲרִיךְ נִכְנָע וּמַשְׁלִים.
שָׁמַרְתִּי אֶת הֶחָרוּז בְּלִבִּי וְשָׂמַחְתִּי שֶׁמִּלֵּאתִי רְצוֹן בַּת-דּוֹדִי. יָצָאתִי וּבָאתִי אֶל בַּת-דּוֹדִי. מְצָאתִיהָ שׁוֹכֶבֶת, וְאִמִּי לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ בּוֹכָה עַל מַצָּבָהּ. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ אָמְרָה לִי אִמִּי: ‘כְּלָיָה עָלֶיךָ בֶּן-דּוֹד שֶׁכְּמוֹתְךָ, כֵּיצַד זֶה אַתָּה עוֹזֵב אֶת בַּת-דּוֹדְךָ כְּשֶׁאֵינָה בְקַו הַבְּרִיאוּת, וְאֵינְךָ שׁוֹאֵל לְמַחֲלָתָהּ?’ כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בַת-דּוֹדִי הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְיָשְׁבָה, וְאָמְרָה לִי: “עַזִּיז, הִשְׁמַעְתָּ בְאָזְנֶיהָ בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֵן. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ בָּכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר אַחֵר שֶׁשְּׁמַרְתִּיו בְּלִבִּי’. אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי: ‘הַשְׁמִיעֵנִי אוֹתוֹ’. כְּשֶׁהִשְׁמַעְתִּיו לָהּ, בָּכְתָה בְכִי מַר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
אֵיכָה אַהֲבָה יִשְׁמֹר, וְלִבּוֹ שָׁדְדָה שָׁדוֹד,
וְיוֹם יוֹם לִבּוֹ לְאֶלֶף גְּזָרִים נִגְזָר?
כְּבָר הִתְאַמֵּץ הַאֲרֵךְ רוּחוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ עוֹד
זוּלָתִי לֵב עַל כִּסּוּפָיו לֹא יִגְבָּר.
אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי. ‘כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ, הַשְׁמַע בְאָזְנֶיהָ שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה שֶׁשְּׁמַעְתָּם’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה’. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ אֶל הַגַּן כְּמִנְהָג, וְהָיָה בֵּינֵינוּ מַה שֶׁהָיָה מִמַּה שֶׁתִּקְצַר הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת, הִשְׁמַעְתִּי בְאָזְנֶיהָ אוֹתָם שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתָם שָׁטְפוּ דִּמְעוֹתֶיהָ מֵאֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
וְאִם לֹא יִמְצָא אֹרֶךְ-רוּחַ לְהַצְפִּין סוֹדוֹ,
אֵין לוֹ אִתִּי מוֹעִיל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מוֹתוֹ.
שְׁמַרְתִּיו בְּלִבִּי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה.
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל בַּת-דּוֹדִי מְצָאתִיהָ מוּטֶלֶת מִתְעַלֶּפֶת, וְאִמִּי יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת קוֹלִי, פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה: ‘עַזִּיז, הִשְׁמַעְתָּ בְאָזְנֶיהָ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֵן’ וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אֶת בֵּית-הַשִּׁיר, בָּכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה ‘וְאִם לֹא יִמְצָא וכוּ’. כְּשֶׁשָּׁמְעָה בַּת-דּוֹדִי, הִתְעַלְּפָה שׁוּב, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
שָׁמַעְנוּ וְגַם צִיַּתְנוּ וּמַתְנוּ, וְעַתָּה מְסֹר
שְׁלוֹמִי לַאֲשֶׁר בְּעַד חִבּוּר עָצוֹר יַעֲצוֹר.
וְאֵלֶּה הַמְּאֻשָּׁרִים יֵעַלְסוּ בְּאָשְׁרָם עָלוֹס,
וְלָאוֹהֵב הֶעָלוּב רַק יִסּוּרִים מָרִים מְלֹא הַכּוֹס.
וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלַכְתִּי לַגַּן כְּמִנְהָגִי, וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה מְצַפָּה לִי. יָשַׁבְנוּ וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וּמִלֵּאנוּ חֶפְצֵנוּ וְיָשַׁנּוּ עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת נָשָׂאתִי בְּאָזְנֶיהָ מַה שֶּׁאָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרְאָה וְנִבְעֲתָה וְקָרְאָה: ‘חַי-אֱלֹהִים, אוֹמֶרֶת שִׁיר זֶה כְּבָר מֵתָה’. בָּכְתָה וְאָמְרָה: ‘אוֹי לְךָ, מַה קִּרְבָה קְרוֹבָה לְךָ אוֹמֶרֶת שִׁיר זֶה?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בַּת-דּוֹדִי הִיא’. אָמְרָה לִי: ‘שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר. חַי-אֱלֹהִים אִלּוּ הָיְתָה זוֹ בַּת-דּוֹדְךָ, הָיָה אֶצְלְךָ מִן הָאַהֲבָה לָהּ, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלָהּ מִן הָאַהֲבָה לְךָ. אַתָּה הוּא שֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָהּ, יַהֲרָגְךָ אֱלֹהִים כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָהּ. חַי-אֱלֹהִים אִלּוּ הָיִיתָ מַגִּיד לִי, שֶׁבַּת-דּוֹד לְךָ, לֹא הָיִיתִי מְקָרֶבֶת אוֹתְךָ אֵלַי’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אָמְנָם בַּת-דּוֹדִי הִיא, וְהָיְתָה מְפָרֶשֶׁת לִי אֶת הָרְמָזִים שֶׁהָיִית מְרַמֶּזֶת בָּהֶם לִי, וְהִיא הִיא זוֹ שֶׁלִּמְדָה אוֹתִי מַה שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ, וְלֹא הִגַּעְתִּי אֵלַיִךְ אֶלָּא בְּהַדְרָכָתָהּ הַטּוֹבָה’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי:‘כְּלוּם יָדְעָה עַל אוֹדוֹתֵינוּ?’ אָמַרְתִּי: ‘כֵּן.’ אָמְרָה לִי: ‘יוֹגֶה אֱלֹהִים לְךָ אֶת עֲלוּמֶיךָ, כַּאֲשֶׁר הוֹגֵיתָ אֶת עֲלוּמֶיהָ’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: ‘לֵךְ וּרְאֵה אוֹתָהּ’. הָלַכְתִּי וְדַעְתִּי מְבֻלְבֶּלֶת, וְלֹא פָּסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסִמְטָתֵנוּ, וְשָׁמַעְתִּי זְעָקָה. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאָמְרוּ לִי: ‘מָצָאנוּ אֶת עַזִּיזָה מֵתָה מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת’. נִכְנַסְתִּי לֶחָצֵר. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אִמִּי, אָמְרָה: ‘אַתָּה הוּא שֶׁחֶטְאָהּ בְּצַוָּארְךָ וְלֹא יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִדָּמָהּ’.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
-
עזרא, בני שבט שהיו מתים באהבתם. ↩
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.