רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הָאוֹהֵב וְהָאֲהוּבָה
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1985

הָיֹה הָיְתָה בַּזְּמַנִּים שֶׁחָלְפוּ וְעָבְרוּ עִיר מֵאֲחוֹרֵי הָרֵי אִסְפַהָאן, וְשֵׁם הָעִיר הָעִיר הַיְרֻקָּה. הָיָה בָהּ מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח. הָיָה אִישׁ חֶסֶד וְטוֹב וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, אִישׁ הַמַּעֲלָה וְגוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. הָיוּ נוֹהֲרִים אֵלָיו הָאַבִּירִים מִכָּל עֲבָרִים, וְיָצָא שִׁמְעוֹ הַטּוֹב בְּכָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת. עָמַד בְּמַלְכוּתוֹ זְמַן אָרֹךְ בִּיקָר וּבְבִטְחָה, אֶלָּא שֶׁהָלַךְ עֲרִירִי, אֵין לוֹ לֹא נָשִׁים וְלֹא בָנִים. וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה דוֹמֶה לוֹ בְתָאֳרֵי הַנְּדִיבוֹת וְהַמַּתָּת, אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁשָּׁלַח אֶל הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה שֶׁלִּי, צַר לִלְבָבִי וְקָצְרָה רוּחִי, וְנַעֲשֵׂיתִי אֵין-אוֹנִים בִּגְלַל הֱיוֹתִי שָׁרוּי בְּלִי אִשָּׁה וְאֵין לִי וָלָד, וְאֵין זֶה מִדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים, הַשּׁוֹלְטִים בְּכָל הָאָדָם, בְּנָסִיךְ וּבְקַבְּצָן. שֶׁכֵּן שְׂמֵחִים הֵם בְּזֶה שֶׁהֵם מַנִּיחִים אַחֲרֵיהֶם יְלָדִים, וְיִהְיֶה לְמִשְׁנֶה בָזֶה מִסְפָּרָם וְאוֹנָם. וְאָמַר הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם –: שְׂאוּ לָכֶם נָשִׁים לְמַעַן תִּפְרוּ וְתִרְבּוּ, שֶׁאֶהְיֶה מִתְפָּאֵר בְּיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּרֻבְּכֶם נֶגֶד כָּל הָאֻמּוֹת וּמַה הִיא שֶׁאִתְּךָ מִן הָעֵצָה. הַמִּשְׁנֶה, יָעֵץ אוֹתִי בְמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָעֵצָה הַטּוֹבָה לְסַדֵּר הָעִנְיָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְּבָרִים אֵלּוּ, יָרְדוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו פְּלָגִים, וְאָמַר לוֹ: “חָלִילָה לִי, מֶלֶךְ הַדּוֹר, לְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁהוּא מִן הָעִנְיָנִים הַמְיֻחָדִים שֶׁלָּרַחֲמָן1. כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁאֶהְיֶה יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם בְּכַעְסוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר? קְנֵה לְךָ שִׁפְחָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא קוֹנֶה נַעֲרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ יַחַס אֲבוֹתֶיהָ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מוֹלַדְתָּהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת, אִם שָׁפָל שָׁרְשָׁהּ שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְלֹא אֲצִילוּת יְסוֹדָהּ שֶׁיִּקָּחֶנָּה לְשֵׁגָל לוֹ. וּכְשֶׁהוּא בָא אֵלֶיהָ, הֲרֵי אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתַּהַר לוֹ וְיֵצֵא הַיֶּלֶד צָבוּעַ וּפוֹשֵׁעַ, שׁוֹאֵף-דָּם. וְכָמוֹהָ כְמוֹ הָאֲדָמָה הַמְּלֵחָה וְהַלַּחָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּזְרְעוּ אוֹתָהּ זֶרַע, יִהְיֶה צִמְחוֹ נִשְׁחָת וְגִזְעוֹ לֹא יִהְיֶה מְשֻׁבָּח. וְיוּכַל הֱיוֹת שֶׁהַיֶּלֶד יְהֵא נָתוּן לְכַעַס רִבּוֹנוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ, וְלֹא יָסוּר מִמַּה שֶׁאָסוּר לוֹ. וְאִי אֶפְשִׁי לְעוֹלָם שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי הַסִּבָּה לְכָךְ בִּקְנוֹתִי לִי שִׁפְחָה. וְאוּלָם רְצוֹנִי שֶׁתְּדַבֵּר לִי בְנַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, שֶׁיְּהֵא יִחוּסָהּ יָדוּעַ וְיָפְיָהּ רָשׁוּם. וְאִם אַתָּה רוֹאֶה לִי בַת-יֻחַסִין וָדָת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים הַמֻּסְלִמִים, הֲרֵינִי אוֹרְסָהּ וְנוֹשְׂאָה בִּפְנֵי הָעֵדִים לְהָפִיק עַל-יְדֵי כָךְ רָצוֹן מֵאֵת רִבּוֹן כָּל הָאָדָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כְּבָר מִלֵּא אֱלֹהִים בַּקָּשָׁתְךָ וְנָתַן לְךָ מִשְׁאַל לִבֶּךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח, מוֹשֵׁל הָאָרֶץ הַלְּבָנָה, לוֹ בַת מֻפְלָגָה בְיָפְיָהּ, אֲשֶׁר יִלְאוּ אֹמֶר וּדְבָרִים לְתָאֳרָהּ, וְאֵין דּוֹמֶה לָהּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכֵּן הִיא בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה וּמְחֻטָּב גֵּוָהּ. כְּחֻלּוֹת עֵינֶיהָ וְשַׂעֲרָהּ אָרֹךְ, וּמָתְנֶיהָ דַקּוֹת וִירֵכוֹתֶיהָ כְּבֵדוֹת. צוֹדֶדֶת לֵב בְּבוֹאָהּ וּמְמִיתָה בְסוּרָהּ. לוֹקַחַת שְׁבִי אֶת הָעַיִן וְאֶת הַלֵּב, כְּמָה שֶׁאָמַר עַל אוֹדוֹתֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

דַּקַּת הַגִּזְרָה, עֲנַף-עֲרָבָה תְּבַיֵּשׁ קוֹמָתָהּ,

הֵן שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ נָגְהָם אָסְפוּ לְמַרְאָהּ.

רֻקָּהּ כִּדְבַשׁ יֵינָהּ טוֹב בּוֹ מָסְכָה,

וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת פְּנִינִים עֲרוּכָה.

תְּמִירָה יְרֵכָהּ, עַלְמוֹת עֵדֶן אָצְלוּ לָהּ

יְפִי-פָנֶיהָ וּשְׁחוֹר-מִשְּׁחוֹר עֵינָהּ.

וְכַמָּה חֲלָלִים, מֵתוּ מִשִּׁבְרוֹן-לֵב, הִפִּילָה.

וּבִשְׁבִילֵי תְּשׁוּקָתָהּ אֵימָה וְסַכָּנָה.

אִם אֶחְיֶה – הִנֵּה הִיא מוֹתִי. לֹא אֶזְכְּרֶנָּה.

וְלֹא צַר לִי עַל מוֹתִי כִּי אָמוּת רָחוֹק הֵימֶנָּה.

כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה לְתָאֵר אוֹתָהּ נַעֲרָה, אָמַר לַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח: "עֲצָתִי, הַמֶּלֶךְ, הִיא שֶׁתִּשְׁלַח אֶל אָבִיהָ שָׁלִיחַ נְבוֹן-דָּבָר וּמֻמְחֶה בְעִנְיָן, מְנֻסֶּה בִמְסִבּוֹת הַזְּמָן, שֶׁיְּדַבֵּר רַכּוֹת בְּדַבְּרוֹ בּוֹ אֶל אָבִיהָ לְקַחְתָּהּ לְךָ אִשָּׁה, שֶׁכֵּן אֵין דּוֹמֶה לָהּ בָּאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת. וּתְאֻשַּׁר בְּפָנֶיהָ הַיָּפוֹת וְתָפֵק רָצוֹן מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁמְּקֻבָּלִים אָנוּ מִשּׁוּם הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – שֶׁאָמַר: “אֵין נְזִירוּת בָּאִסְלָאם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָבְרָה אֶת הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ, וּפָסַק צַעֲרוֹ וִיגוֹנוֹ, פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְעִנְיָן זֶה אֶלָּא אַתָּה לִשְׁלֵמוּת שִׂכְלְךָ וְתַרְבּוּתְךָ, קוּם אֵפוֹא לֵךְ לְבֵיתְךָ וְסַדֵּר עִנְיָנֶיךָ וֶהֱיֵה מוּכָן לְמָחָר לְדַבֵּר לִי בַּנַּעֲרָה לְקַחְתָּהּ לִי לְאִשָּׁה, שֶׁהֶעֱסַקְתָּ בָּהּ אֶת דַּעְתִּי. וְאַל תַּחֲזֹר אֵלַי אֶלָּא עִמָּהּ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְצִוָּה לְהָכִין מַתָּנוֹת שֶׁתִּצְלַחְנָה לַמְּלָכִים, מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת רַבּוֹת-הַמְּחִיר וּמִן הַסְּגֻלּוֹת יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ וְזוּלַת זֶה מִן הַקַּל לְמַשָּׂא וְכָבֵד לְעֵרֶךְ, וּמִן הַסּוּסִים הָעַרְבִים וְשִׁרְיוֹנוֹת דָּוִד וְאַרְגָּזִים מְלֵאֵי מָמוֹן, שֶׁהַדִּבּוּר יִלְאֶה לְתָאֲרָם. טָעֲנוּ הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים בָּהֶם, וְשָׂם הַמִּשְׁנֶה פָנָיו לַדֶּרֶךְ וּמֵאָה מַמְלוּכִּים עִמּוֹ וּמֵאָה עֲבָדִים וּמֵאָה נְעָרוֹת. נָשְׂאוּ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ אֶת הַנִּסִּים וְאֶת הַדְּגָלִים, וְצִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּחֲזֹר אֵלָיו אַחֲרֵי יָמִים מֻעָטִים. וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָא לְדַרְכּוֹ, הָיָה הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח כְּיוֹשֵׁב עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ נִטְרָד בְּאַהֲבָתָהּ לַיְלָה וְיוֹמָם.

נָסַע הַמִּשְׁנֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, מְקַפֵּל תַּחְתָּיו עֲרָבוֹת וּמִדְבָּרוֹת, עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר מְחוֹז-חֶפְצוֹ יוֹם אֶחָד. חָנָה עַל חוֹף נָהָר, וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶחָד מִפַּמַּלְיָתוֹ, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיָּשִׂים פָּנָיו אֶל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח בִּמְהֵרָה, וְיוֹדִיעַ אוֹתוֹ בִדְבַר בּוֹאוֹ אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. שָׂם פָּנָיו מְהֵרָה לְאוֹתָהּ עִיר. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לוֹ קָרָה מִקְרֶה, שֶׁבִּשְׁעַת בּוֹאוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח יוֹשֵׁב בְּאַחַד מְקוֹמוֹת-הַטִּיּוּל לִפְנֵי שַׁעַר-הָעִיר. רָאָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא נִכְנַס וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁנָּכְרִי הוּא, וְצִוָּה לְהָבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ הוֹדִיעַ לוֹ עַל-דְּבַר בּוֹא מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל סֻלַיְמָאן שָׁאח מוֹשֵׁל הָאָרֶץ הַיְרֻקָּה וְהָרֵי אִצְפַהָאן. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וּבֵרַךְ אֶת הַשָּׁלִיחַ לְבוֹאוֹ וּלְקָחוֹ וְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ לְאַרְמוֹנוֹ, וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן נִפְרַדְתָּ מִן הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: “נִפְרַדְתִּי מֵעָלָיו בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם עַל חוֹף נָהָר פְּלוֹנִי, וּמָחָר הוּא מַגִּיעַ אֵלֶיךָ וְעוֹמֵד לְפָנֶיךָ, יַתְמִיד אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עָלֶיךָ וִירַחֵם אֶת הוֹרֶיךָ”. צִוָּה זַהְר שָׁאח אֶת אַחַד מִשְׁנָיו שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ אֶת רֹב פַּמַּלְיָתוֹ וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וּסְגָנָיו וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְיֵצֵא אִתָּם לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, שֶׁשִּׁלְטוֹנוֹ בְכִפָּה בָּאָרֶץ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה חָנָה בַמָּקוֹם עַד חֲצִי הַלַּיְלָה, וְקָם וְנָסַע וּפָנָיו מוּעָדוֹת אֶל הָעִיר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, בָּאוּ אֵלָיו מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וּפַמַּלְיַת מַמְלַכְתּוֹ, וְנִפְגְּשׁוּ עִמּוֹ בְמֶרְחָק כַּמָּה פַּרְסוֹת מִן הָעִיר. הָיָה בָרִי לוֹ לַמִּשְׁנֶה שֶׁחֶפְצוֹ יַעֲלֶה בְיָדוֹ. שָׁאַל לְשָׁלוֹם לְאֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ פָנָיו, וְהִמְשִׁיכוּ בִנְסִיעָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. נִכְנְסוּ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן הוֹלְכִים לְפָנָיו עַד לַמִּסְדְּרוֹן הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא מָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם נִכְנַס בּוֹ רָכוּב עַל סוּס, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קָרוֹב לִמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. יָרַד הַמִּשְׁנֶה מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בְּרַגְלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוּלָם רָם וְנִשָּׂא, וּבְרֹאשׁ אוֹתוֹ אוּלָם כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל שַׁיִשׁ, מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְלוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם שֶׁל שֵׁן. וְעַל אוֹתוֹ כִסֵּא מוֹשָׁב נִשָּׂא מִן הָאַטְלַס הַיָּרֹק רָקוּם זָהָב אָדֹם, וְאַפִּרְיוֹן עָלָיו מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. הָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל אוֹתוֹ כִסֵּא וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ נִצָּבִים עָלָיו לְשֵׁרוּתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֵלָיו וְעָמַד לְפָנָיו, אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ וּפָתַח בְּצַחוּת לְשׁוֹנָם שֶׁל מִשְׁנִים, וְדִבֵּר דְּבָרִים נִמְלָצִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמִּשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ וּפָתַח בְּצַחוּת לְשׁוֹנָם שֶׁל מִשְׁנִים, וְדִבֵּר דְּבָרִים נִמְלָצִים, וְרָמַז עַל הַמֶּלֶךְ בִּתְשׂוּמֶת-לֵב הָעֲדִינָה בְּיוֹתֵר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִגַּשׁ וְקָרַב בְּבִגְדֵי-חֲמוּדוֹת, שָׁחָה.

יַאֲצִיל לְקָצִיר וּלְקוֹצֵר טַל בְּרָכָה,

וְקִסֵּם, וְאֵין בְּקָמֵע וָקֶסֶם מוֹעִיל

אַף בִּכְשָׁפִים בִּפְנֵי מַבָּט מֵאוֹתָן עֵינַיִם הֵטִיל.

אָמַר לַמְּחָרְפוֹת: אַל תְּחָרֵפְנָה, כִּי אֲנִי

תָּמִיד לְאַהֲבָתוֹ אִכַּף לִרְצוֹנִי,

עֲדֵי לִבָּתִי בָגְדָה בִי, וְלוֹ כֹּל מָסָרָה,

וְאַף גַּם שֵׁנָה סָרָה אֵלָיו, וּמִנִּי סָרָה.

הוֹי לֵב, הֵן לֹא בוֹדֵד בָּאַהֲבָה אַתָּה בְּמוֹעֲדֶיךָ,

הִשָּׁאֵר אֶצְלָהּ אִם גַּם תְּעוֹרֵר כִּסּוּפִים בְנַפְשֶׁךָ.

לֹא הִרְעִידָה בְּגִיל אֶת אָזְנִי כָּל שְׁמוּעָה

זוּלָתִי הַתְּהִלָּה אֲשֶׁר זַהְר שָׁאח לָקַט, שְׁמָעָה.

מֶלֶךְ, אֲשֶׁר אִם כָּל חַיֶּיךָ תִּתֵּן תֵּת

בְּמַבָּט אֶחָד מִפָּנָיו, לֹא תִּתְחָרֵט.

וְאִם בָּחַרְתָּ לְהִתְפַּלֵּל לוֹ תְּפִלַּת יְשָׁרִים, אָכֵן

לֹא תִמְצָא בִּלְתִּי אִם מִשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ וְעוֹנֶה אָמֵן.

הוֹי בְּנֵי-עַם מַלְכוּת זוֹ, הֵן כָּל מַנִּיחָהּ

וּמְצַפֶּה לְבִלְתָּהּ, אֵין אֱמוּנָתוֹ נְכוֹחָה.

כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה חֲרוּזֵי-שִׁיר אֵלֶּה, קֵרְבוֹ הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְהִסְבִּיר לוֹ פָּנָיו, וְחָלַק לוֹ כָבוֹד בְּנֹעַם הַדִּבּוּר. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שְׁעַת הַבֹּקֶר. הִגִּישׁוּ הַשֻּׁלְחָן בְּאוֹתוֹ אוּלָם וְאָכְלוּ יַחְדָּו דַּיָּם. הֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְיָצָא כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּמּוֹשָׁב, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא הַפַּמַּלְיָא. כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה שֶׁנִּתְרוֹקֵן הַמָּקוֹם, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְהִלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַכַּבִּיר וְהַנָּשִׂיא הָאַדִּיר, הִנֵּה בָּאתִי לְפָנֶיךָ וְקָרַבְתִּי אֵלֶיךָ בְּעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ מִן הַמּוֹעִיל וּמִן הַטּוֹב וְהַהַצְלָחָה, הַיְנוּ בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבַקֶּשְׁךָ בִּדְבַר בִּתְּךָ הָעַלְמָה הַמְיֻחֶסֶת בַּת הַמִּשְׁפָּחָה הָרָמָה בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח בַּעַל-הַצֶּדֶק וְהַנֶּאֱמָן, אִישׁ הַמַּעֲלָה וְהַחֶסֶד, מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַיְרֻקָּה וְהָרֵי אִצְפַהָאן, שֶׁנִּכְסַף לְשֵׂאתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וּכְבָר שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת הַמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת וְאֶת הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ בְּשֶׁפַע, מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְחַתֵּן אִתְּךָ. הַאִם גַּם אַתָּה חָפֵץ בְּקִרְבָתוֹ כָּךְ?” אָמַר וְשָׁתַק מְצַפֶּה לִתְשׁוּבָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְנַשֵּׂא מִמְּקוֹמוֹ וְקָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ בַּעֲנָוָה. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ כְּלַפֵּי הַשָּׁלִיחַ, וְתָהוּ בְדַעְתָּם. הִלֵּל הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ אֶת בַּעַל-הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד, וְאָמַר, וַעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו: “מִשְׁנֶה נַעֲרָץ וְנָשִׂיא נִכְבָּד, שְׁמַע לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר הֲרֵי אָנוּ לַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהִנְנוּ בְּתוֹךְ שְׁאָר נְתִינָיו, וְנִתְכַּבֵּד בְּיַחֲסוֹ וְנִכְסָפִים אֵלָיו, וּבִתִּי הִיא שִׁפְחָה לוֹ בְתוֹךְ כָּל שְׁאָר שִׁפְחוֹתָיו. וְאַדִּיר חֶפְצִי הוּא זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי לְמָגֵן וּלְמִשְׁעָן”. הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְהֵעִידוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח יִפָּה אֶת כֹּחַ מִשְׁנֵהוּ בְעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, וְקִיֵּם וְקִבֵּל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח קֶשֶׁר נִשּׂוּאֵי בִתּוֹ. סִדְרוּ הַקָּאצִ’ים אֶת קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין כָּךְ וּבֵרְכוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאשֶׁר וּבְהַצְלָחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמִּשְׁנֶה וְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֵבִיא עִמּוֹ מִן הַמַּתָּנוֹת וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְהַמַּתּוֹת וְהִגִּישׁ הַכֹּל לַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח. נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָכִין צָרְכֵי-בִּתּוֹ לְנִשּׂוּאֶיהָ וּלְכַבֵּד אֶת הַמִּשְׁנֶה, וְעָשָׂה מִשְׁתָּאוֹת לְכָל נִכְבָּד וְנִקְלֶה, וְהִמְשִׁיךְ בַּעֲרִיכַת הַשִּׂמְחָה שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְלֹא הִנִּיחַ דָּבָר מִמַּה שֶּׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב וְאֶת הָעַיִן. וּכְשֶׁגָּמַר לְהָכִין כָּל מַה שֶּׁהַכַּלָּה זְקוּקָה לוֹ, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהוֹצִיא אֶת הָאֹהָלִים. נָטוּ אוֹתָם מִחוּץ לָעִיר, וְאָרְזוּ אֶת הָאֲרִיגִים בְּתֵבוֹת וְהִתְקִינוּ אֶת הַשְּׁפָחוֹת הָרוֹמִיּוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת הַתֻּרְכִּיּוֹת בְּנוֹת לִוְיָתָהּ וְאֶת שׁוּשְׁבִינוֹת הַכַּלָּה בְּאוֹצְרוֹת הַיְקָר וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת רַבּוֹת הַמְּחִיר. עָשׂוּ לָהּ אַפִּרְיוֹן שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהִפְרִישׁוּ לָהּ עֶשְׂרִים פִּרְדָּה לְמַסָּעָהּ. וְהָיָה אוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא חֶדֶר מֵחַדְרֵי גַּן-עֵדֶן, וּבַעֲלַת-הָאַפִּרְיוֹן כְּאִילוּ הִיא שְׁחוֹרַת-עַיִן מִשְּׁחוֹרוֹת-הָעַיִן הַיָּפוֹת שֶׁבְּגַן-עֵדֶן, וַחֲדַר הַנָּשִׁים שֶׁלָּהּ כְּאַרְמוֹן מֵאַרְמוֹנוֹת גַּן-עֵדֶן. אָרְזוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְאֶת כָּל הַטּוּב וְהֶעֱמִיסוּ אוֹתָם עַל הַפְּרֵדוֹת וְהַגְּמַלִּים, וְלִוָּה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בְּעֵרֶךְ. נִפְרַד מִבִּתּוֹ וְנִפְרַד מֵהַמִּשְׁנֶה וּמֵאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ שָׂמֵחַ וּבוֹטֵחַ, וְיָצָא הַמִּשְׁנֶה עִם בַּת-הַמֶּלֶךְ לְדַרְכּוֹ וְנָסַע, וְלֹא פָּסְקוּ מִלְּקַפֵּל תַּחַת רַגְלֵיהֶם אֶת הַמֶּרְחָקִּים וְאֶת הַמִּדְבָּרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה יָצָא לְדַרְכּוֹ עִם בַּת-הַמֶּלֶךְ וְנָסַע, וְלֹא פָּסַק מִלְּקַפֵּל תַּחַת רַגְלָיו אֶת הַמֶּרְחַקִּים וְאֶת הַמִּדְבָּרוֹת וְשׁוֹקֵד עַל הַנְּסִיעָה בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה בֵינוֹ וּבֵין אַרְצוֹ דֶרֶךְ שְׁלשָׁה יָמִים. שָׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אָדָם שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ עַל דְּבַר בּוֹא הָאֲרוּסָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח וְנָתַן לַשָּׁלִיחַ בֶּגֶד פְּאֵר, וְצִוָּה עַל צְבָאָיו שֶׁיֵּצְאוּ בְּתַהֲלוּכָה חֲגִיגִית עֲצוּמָה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאֲרוּסָה וְאֶת אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ בְּכָבוֹד, וְשֶׁיִּהְיוּ בְּהוֹד שֶׁבְּתִפְאֶרֶת, וְשֶׁיִּפְרְשׂוּ דְגָלִים מֵעַל לְרֹאשָׁם. מִלְּאוּ אֶת מִצְוָתוֹ, וְהִכְרִיז הַכָּרוֹז בָּעִיר, שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר נַעֲרָה סְפוּנָה וְלֹא בַת אֲצִילִים כְּבוּדָה, וְלֹא זְקֵנָה שְׁבוּרָה מִזֹּקֶן שֶׁלֹּא תֵצֵא לִקְרַאת הַכַּלָּה. יָצְאוּ כֻלָּם לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְחָשׁוּ הַמְּכֻבָּדִים שֶׁבָּהֶם לַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתָהּ, וְגָמְרוּ בְדַעְתָּם לְהָבִיא אוֹתָהּ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ בַּלַּיְלָה. וְהָיוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה בְעֵצָה אַחַת לְפָאֵר אֶת הַדְּרָכִים וְלִהְיוֹת עוֹמְדִים לִכְבוֹדָהּ עַד שֶׁתַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם הַכַּלָּה הִיא וְהַמְשָׁרְתִים לְפָנֶיהָ וְהַנְּעָרוֹת לְיָדָהּ וַעֲלֵיהֶן בִּגְדֵי-הַפְּאֵר שֶׁנָּתַן אוֹתָם לָהֶן אָבִיהָ. וּכְשֶׁבָּאָה הֵקִיפוּ אוֹתָהּ הַצָּבָא מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, וְהִמְשִׁיךְ הָאַפִּרְיוֹן לְהַסִּיעַ אוֹתָהּ עַד שֶׁקָּרְבָה לָאַרְמוֹן. וְלֹא נִשְׁאַר אָדָם, שֶׁלֹא יָצָא לִסְכּוֹת בָּהּ. וְהָיוּ הַתֻּפִּים מַכִּים וְהָרְמָחִים מְשַׂחֲקִים וְהַשּׁוֹפָרוֹת תּוֹקְעִים וְהַבְּשָׂמִים מְפִיחִים רֵיחָם וְהַדְּגָלִים מִתְנוֹסְסִים, וְהַסּוּסִים מִתְחָרִים לַעֲבוֹר זֶה אֶת זֶה רִאשׁוֹן עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַהַרְמוֹן. קָרְבוּ הַנְּעָרִים עִם הָאַפִּרְיוֹן אֶל הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי וְהֵאִיר הַמָּקוֹם בְּזָהֳרָהּ וְזָרְחוּ רוּחוֹתָיו בְּגִלּוּי פְּאֵרָהּ. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, פָּתְחוּ הַסָּרִיסִים אֶת דֶּלֶת חֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וְעָמְדוּ נִצָּבִים סְבִיב הַדְּלָתוֹת. בָּאָה הַכַּלָּה בֵּין הַנְּעָרוֹת כַּלְּבָנָה בֵּין הַכּוֹכָבִים אוֹ כַּפְּנִינָה שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ בְּמַחֲרֹזֶת הַמַּרְגָלִיּוֹת חֲרוּזָה. נִכְנְסָה לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּכְבָר הִצִּיבוּ לָהּ עֶרֶשׂ שַׁיִשׁ מְשֻׁבֶּצֶת פְּנִינִים וְאַבְנֵי-חֵן. יָשְׁבָה עָלֶיהָ וְנִכְנַס אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ, וְהֵטִיל אֱלֹהִים אַהֲבָתָהּ בְלִבּוֹ, וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, וְסָר מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ מִן הַדְּאָגָה וּמְגִנַּת-הַלֵּב. שָׁהָה אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ, וְהָרְתָה לוֹ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. וְאַחֲרֵי תֹּם הַחֹדֶשׁ יָצָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְעָשָׂה צֶדֶק בְּתוֹךְ נְתִינָיו, עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ חֳדָשֶׁיהָ. וּבְסוֹף הַלַּיְלָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בָּאוּ לָהּ חֲבָלִים עִם שַׁחַר, וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא-הַלֵּדָה, וְהֵקֵל אֱלֹהִים לָהּ אֶת הַלֵּדָה, וְיָלְדָה בֵּן זָכָר מַזְהִיר בְּאוֹתוֹת הָאשֶׁר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל דְּבַר הַנַּעַר, שָׂמַח שִׂמְחָה כַבִּירָה, וְנָתַן לַמְבַשֵּׂר הוֹן יָקָר. וּמֵרֹב שִׂמְחָתוֹ שֶׁשָּׂמַח פָּנָה אֶל הַנַּעַר וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְהִתְפַּלֵּא עַל יָפְיוֹ הַמַּזְהִיר וְנִתְקַיְּמוּ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הֶאֱצִיל אֱלֹהִים לְיַעֲרוֹת גֹּבַהּ-רָב

אַרְיֵה, וְלִמְרוֹמֵי הַנְּשִׂיאוּת כּוֹכָב.

עָלְצוּ לַעֲלוֹתוֹ הָרְמָחִים, שָׂשׂוּ לַמַּלְכוּת כִּסְאוֹת.

וּמְקוֹם-קְרָב וְחַיִל רָב, וַאֲיָלִים וּצְבָאוֹת.

אַל תַּרְכִּיבוּהוּ עֲלֵי שָׁדַיִם לִרְפֹּס,

שֶׁכֵּן יִרְאֶה לוֹ גַב סוּס טוֹב יוֹתֵר לִדְרֹס.

וְהַעְתִּיקוּ אוֹתוֹ מִשָּׁדַיִם יִינָק,

כִּי יִרְאֶה דַם אוֹיֵב מַשְׁקֶה לוֹ יוֹתֵר יִמְתָּק.

נָטְלוּ הָאוֹמְנוֹת אֶת הַנּוֹלָד וְכָרְתוּ שָׁרְרוֹ וְכִחֲלוּ אֶת עֵינָיו, אַחַר-כָּךְ קָרְאוּ לוֹ שֵׁם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ2 כָארָאן. יָנַק מִשְּׁדֵי הַפִּנּוּק וְגָדַל בְּחֵיק הַמַּזָּל, וְלֹא פָסְקוּ הַיָּמִים מִנְּקֹף וְהַשָּׁנִים לַחֲלֹף עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמְלֻמָּדִים וְאֶת הַחֲכָמִים וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנוֹ כְּתָב וְחָכְמָה וְהַשְׂכָּלָה. עָשׂוּ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנִים עַד שֶׁלָּמַד מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. וּכְשֶׁיָּדַע כָּל מַה שֶׁבִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ, נְטָלוֹ מִן הַמְּחַנְּכִים וְהַמּוֹרִים. וְהֵבִיא לוֹ מוֹרֶה מֻמְחֶה שֶׁיְּלַמְּדוֹ חָכְמַת-הָאַבִּירוּת, וְלֹא פָסַק מִלִּמּוּדוֹ עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהָיָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא לְעֵסֶק מֵעֲסָקָיו, מְצוֹדֵד כָּל לֵב.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ כָארָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, כְּשֶׁהִתְמַחָה בְּחָכְמַת הָאַבִּירוּת וְעָלָה בָּהּ עַל כָּל בְּנֵי זְמַנּוֹ, הָיָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא לְעֵסֶק מֵעֲסָקָיו מְצוֹדֵד כָּל לֵב רוֹאוֹ בִּגְלַל יָפְיוֹ הַמֻּפְלָג, עַד שֶׁחָרְזוּ עָלָיו הַמְשׁוֹרְרִים אֶת שִׁירֵיהֶם, וְהֵמִיטוּ קָלוֹן עַל עַצְמָן בְּאַהֲבָתָן אוֹתוֹ הַכְּבוּדוֹת בַּנָּשִׁים, בִּגְלַל הַיֹּפִי הַמַּזְהִיר שֶׁהָיָה שָׁלֵם בּוֹ, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

חִבַּקְתִּיו וָאֱהִי שִׁכּוֹר מֵרֵיחַ בְּשָׂמָיו,

עָנָף רַעֲנָן, מַשַּׁב-רוּחַ-זֶפִיר מְזוֹנוֹתָיו,

שִׁכּוֹר אַךְ לֹא מֵאֲשֶׁר יַיִן מִשְׁתָּיו,

רַק מִיֵּין רֻקּוֹ תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתָיו.

הַיֹּפִי כֻּלּוֹ הָיָה לוֹ לְשָׁלָל,

וּבְגִין זֶה בַּלְּבָבוֹת מָשַׁל,

חַי-אֱלֹהִים, דַּעְתִּי בְקִרְבִּי מֶנּוּ לֹא אָסִיר,

כָּל עוֹד בְּכַבְלֵי חַיִּים אֲנִי אַסִּיר.

אִם חַי, אֲנִי חַי בְּאַהֲבָתוֹ. וְאִם מִגַּעְגּוּעִים

אֵלָיו אָמוּת וְכִלְיוֹן נֶפֶשׁ, הִנֵּה מַה נָּעִים.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא אֵחַר שְׂעַר לֶחְיוֹ לִצְמֹחַ כְּרִתְמַת הַסּוּס עַל נְקֻדַּת-חֵן לֶחְיוֹ הַוְּרֻדָּה, וְקִשְּׁטָה אוֹתָן שׁוּמָה כִּנְטִיף עַנְבָּר, וְהָיָה טוֹרֵף אֶת הַדַּעַת וְאֶת הָעַיִן, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

קָם לְיוֹסֵף מְמַלֵּא מָקוֹם לְיֹפִי, כַלִיף,

יִירָאוּהוּ כָּל הָאוֹהֲבִים עֵת נִגְלָה וַיִּיף.

סוּרָה עִמִּי וְהַבֵּט אֵלָיו, לְמַעַן תִּרְאֶה

בְּלֶחְיוֹ דֶגֶל הַכַּלִיפִים שָׁחֹר לְמַרְאֶה.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:

לֹא רָאוּ מַרְאֶה יָפֶה יוֹתֵר עֵינֶיךָ,

בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים לְפָנֶיךָ,

מִשּׁוּמַת-הַחֵן עַל הַלֶּחִי הָאָדֹם, אֲפֹרָה מִתַּחַת לְגַלְגַּל הָעַיִן הַשְּׁחֹרָה.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:

תָּמַהְתִּי עַל שׁוּמָה עוֹבֶדֶת תָּמִיד הָאֵשׁ

אֲשֶׁר בִּלְחָיֶיךָ, וְלֹא תִשָּׂרֵף בָּהּ, אִם כִּי בְּאֵל תְּכַחֵשׁ.

וּפִלְאִי מִזֶּה, כִּי מַבָּטְךָ מַבַּט שְׁלִיחַ אֱלֹהִים,

שָׁלוּחַ בָּאֱמֶת בְּאוֹתוֹתָיו, אַךְ מְכַשֵׁף מַקְסִים.

וּמָה רַעֲנָן אוֹתוֹ לֶחִי עֲטוּר שֵׂעָר רַךְ,

רַק מִשֶּׁפַע הִשְׁקָה אוֹתוֹ דֶּמַע נִשְׁפָּךְ.

וְאָמַר אַחֵר:

אָכֵן תָּמַהְתִּי עַל שְׁאֵלַת אֲנָשִׁים יַחְקֹרוּ,

בִּדְבַר מֵי-הַחַיִּים בְּאֵי-אֶרֶץ יִנְהָרוּ.

וּכְבָר רְאִיתִים בְּפִי עֹפֶר רַעֲנָן, בָּחוּר,

שְׂפָתָיו מְתוּקוֹת אֹדֶם, וַעֲלֵיהֶן שְׂפָמוֹ אָפוּר.

וּמַה פֶּלֶא כִּי משֶׁה בְּהִפָּגְשׁוֹ עִמּוֹ שָׁם,

לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן, עֵת שָׁטַף זָרַם.

וּכְשֶׁנִּמְצָא בְּמַצָּב זֶה וְהִגִּיעַ לִכְלַל גֶּבֶר, נִתּוֹסֵף עוֹד הַחֵן שֶׁבּוֹ. וְהָיוּ לְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ כָארָאן חֲבֵרִים וִידִידִים. וְכָל מִי שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו, הָיָה מְיַחֵל שֶׁיִּהְיֶה לְשֻׂלְטָאן אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו, וְשֶׁיִּהְיֶה הוּא אֶמִיר אֶצְלוֹ. דָּבַק לִבּוֹ בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְלֹא הָיָה מַפְסִיק מִזֶּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וְהָיָה אָבִיו הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח מֵנִיא אוֹתוֹ מִזֶּה בְּפַחֲדוֹ עָלָיו מִפְּנֵי אֲסוֹנוֹת שֶׁל מִדְבָּר וְשֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת. וְאוּלָם הוּא לֹא קִבֵּל אֶת דְּבָרָיו. אֵרַע פַּעַם אַחַת שֶׁאָמַר לִמְשָׁרְתָיו: “קְחוּ עִמָּכֶם מִסְפּוֹא עֲשֶׂרֶת יָמִים”, וּמִלְאוּ מִצְוָתוֹ. וּכְשֶׁיָּצָא עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ לְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, נָסְעוּ בַמִּדְבָּר, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ אַרְבָּעָה יָמִים, עַד שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְאֶרֶץ יְרֻקָּה. וְרָאוּ בָהּ חַיּוֹת בָּר רוֹעוֹת וְעֵצִים נוֹשְׂאֵי-פְרִי בָּשֵׁל וּמַעְיָנוֹת נוֹבְעִים. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לִבְנֵי לִוְיָתוֹ: “הַצִּיבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת כָּאן וְהַרְחִיבוּ אֶת מַעְגַּל הֶקֵּפָן. וּמְקוֹם הִתְאַסְּפֵנוּ יִהְיֶה בְּרֹאשׁ הַמַּעְגָּל בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. מִלְאוּ מִצְוָתוֹ וְהִצִּיבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת. הִתְאַסְּפוּ בְּתוֹכָן לְמַכְבִּיר מִכָּל מִינֵי חַיּוֹת הַבָּר וְהָאַיָּלִים. וְעַד שֶׁנִּסְעֲרוּ מִפְּנֵיהֶם חַיּוֹת הַבָּר וּבָרְחוּ לְמַרְאֵה הַסּוּסִים. עוֹרֵר אֲלֵיהֶם אֶת הַכְּלָבִים וְאֶת הַבַּרְדְּלֵסִים וְאֶת הַבַּזִּים, יָרוּ בְחִצִּים אֶל חַיּוֹת הַבָּר וּפָגְעוּ בָּהֶן וְהֵמִיתוּ אוֹתָן. וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִקְצֵה הַהֶקֵּף, וּכְבָר תָּפְסוּ לְמַכְבִּיר מֵחַיּוֹת הַבָּר, וְנִמְלְטוּ הַשְּׁאָר. אַחֲרֵי זֶה חָנָה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְיַד הַמַּיִם וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַצַּיִד וְחִלְּקוֹ, וְהִפְרִישׁ לְאָבִיו סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמְיֻחָדִים שֶׁבְּחַיּוֹת-הַבָּר וּשְׁלָחָם אֵלָיו, וְחִלֵּק קְצָת בֵּין רַבֵּי-הַמְּלוּכָה, וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמָּקוֹם הַהוּא. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר קָרְבָה אֵלָיו שְׁיָרָה גְדוֹלָה הַכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ עֲבָדִים וּנְעָרִים וְסוֹחֲרִים. חָנְתָה אוֹתָהּ שְׁיָרָה לְיַד הַמַּיִם וְהַיֶּרֶק. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמַר לְאַחַד אֲנָשָׁיו: “הָבֵא לִי יְדִיעָה עַל דְּבַר הָאֲנָשִׁים אֵלֶּה, וּשְׁאַל אוֹתָם מִשּׁוּם מֶה חָנוּ בְּמָקוֹם זֶה?” כְּשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַשָּׁלִיחַ, אָמַר לָהֶם: “הַגִּידוּ לָנוּ מִי אַתֶּם, וּמַהֲרוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה”. אָמְרוּ לוֹ: “סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ וְחָנִינוּ כָאן לְשֵׁם מְנוּחָה, שֶׁכֵּן רְחוֹקָה הַתַּחֲנָה מֵאִתָּנוּ. וְחָנִינוּ בְּמָקוֹם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ בוֹטְחִים בַּמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח וּבְנוֹ, שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁחָנָה אֶצְלוֹ הָיָה בָּטוּחַ בִּטָּחוֹן גָמוּר. וְאִתָּנוּ אֲרִיגִים יִקְרֵי-עֵרֶךְ שֶׁהֵבֵאנוּ לִבְנוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ”. חָזַר הַשָּׁלִיחַ אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַע מִפִּי הַסּוֹחֲרִים. אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “אִם יֵשׁ אִתָּם מַשֶּׁהוּ שֶׁהֵבִיאוּ לִי, אֵינִי נִכְנָס לַמְּדִינָה וְאֵינִי נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם מִמָּקוֹם זֶה, עַד שֶׁיַּעַרְכוּ אוֹתוֹ לְפָנַי”. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע, וְנָסְעוּ עֲבָדָיו אַחֲרָיו עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל הַשְּׁיָרָה. קָמוּ הַסּוֹחֲרִים לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֱלֹהִים בְּעֶזְרוֹ וְשֶׁמַּזָּלוֹ יִהְיֶה טוֹב, וְשֶׁעֻזּוֹ וּכְבוֹדוֹ יַעַמְדוּ לְעוֹלָם. וּכְבָר נָטוּ לוֹ אֹהֶל מִן הָאַטְלַס הָאָדֹם רָקוּם בִּפְנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְרִפְּדוּ לוֹ מוֹשַׁב מַלְכוּת עַל שְׁטִיחֵי מֶשִׁי, וּמוֹשַׁב-כָּבוֹד עָלָיו מְשֻׁבָּץ זְמָרַגְדִין. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעָמְדוּ הַמַּמְלוּכִּים נְכוֹנִים לְשָׁרְתוֹ, וְשָׁלַח אֶל הַסּוֹחֲרִים וּפָקַד עֲלֵיהֶם לְהָבִיא כָּל מַה שֶּׁאִתָּם. נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַסּוֹחֲרִים בִּסְחוֹרוֹתֵיהֶם, וְעָרְכוּ לְפָנָיו אֶת כָּל סְחוֹרָתָם. נָטַל מִמֶּנָּה כָּל מַה שֶּׁיִּצְלַח לוֹ, וְשִׁלֵּם לָהֶם אֶת הַמְּחִיר. כְּשֶׁעָלָה עַל סוּסוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסוֹעַ, נָפַל מַבָּטוֹ עַל הַשְּׁיָרָה וְרָאָה בָּחוּר הַיָּפֶה בַּבַּחֲרוּת, לְבוּשׁוֹ טָהוֹר כְּשֶׁלֶג צָחוֹר וּמַרְאֵהוּ הָדוּר, נָאֶה. מִצְחוֹ מוֹר זוֹרֵחַ וּפָנָיו יָרֵחַ, וְאוּלָם כְּבָר נִשְתַּנָּה מַרְאֵהוּ שֶׁל בָּחוּר זֶה, וְעָלָה עָלָיו חִוָּרוֹן בִּגְלַל הַפֵּרוּד מִן הָאֲהוּבִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַחַד-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ נָפַל מַבָּטוֹ עַל הַשְּׁיָרָה וְרָאָה בָּחוּר הַיָּפֶה בַּבַּחֲרוּת, לְבוּשׁוֹ טָהוֹר כְּשֶׁלֶג צָחוֹר וּמַרְאֵהוּ הָדוּר, מִצְחוֹ אוֹר זוֹרֵחַ וּפָנָיו יָרֵחַ. וְאוּלָם כְּבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ הַבָּחוּר וְעָלָה עָלָיו חִוָּרוֹן בִּגְלַל הַפֵּרוּד מִן הָאֲהוּבִים, וְרָבְתָה אֶנְקָתוֹ וְאַנְחָתוֹ, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַךְ הַפֵּרוּד וְנִמְשְׁכוּ הַמָּגוֹר וְהַדְּאָגָה

וְהַדִּמְעָה מִגַּלְגַּל עֵינִי, הוֹי יְדִידִי, זוֹלְגָה,

אַךְ לִבִּי הוּא אֲשֶׁר נִפְרַדְתִּי מֶנּוּ בְּיוֹם הִפָּרֵד

וָאֶשָׁאֵר לְלֹא לֵב וּלְלֹא תוֹחֶלֶת, בּוֹדֵד.

הוֹי, יְדִידִי, עֲמֹד עִמָּדִי עֲדֵי אֶפָּרֵד מֵעַל

מִדְבָּרָהּ לְכָל חֳלִי וָפֶגַע לִי אֲרוּכָה תַּעַל.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר הָעֶלֶם אֶת שִׁירוֹ בָּכָהׁ שָׁעָה אַחַת, וְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ מִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמִתְפַּלֵּא מֵעִנְיָנוֹ. וּכְשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ נָשָׂא עֵינָיו בְּמַבָּט זוֹעֵף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הִשָּׁמְּרוּ מִפְּנֵי מַבָּטָהּ כִּי קוֹסֵם הַמַּבָּט.

אֲשֶׁר יָרְתָה בּוֹ חִצֵּי עֵינֶיהָ אֵינוֹ נִמְלָט.

כִּי הָעֵינַיִם הַשְּׁחֹרוֹת כַּאֲחוּזוֹת-שֵׁנָה עוֹרְגוֹת,

לִמְכִתָּה תָּכֹתְנָה חֲרָבוֹת לְבָנוֹת מְבַתְּקוֹת.

וְאַל תֵּלְכוּ שׁוֹלָל אַחֲרֵי מִדְבָּרָהּ כִּי טוֹב,

שֶׁכֵּן אֵשׁ-הַיַּיִן אַךְ עָקוֹב תַּעֲקֹב.

עֲנוּגַת הַגֵּו, לוּ בְּגוּפָהּ מֶשִׁי נָגַע

הָיָה קוֹרְעוֹ עֲדֵי שָׁתַת דָם, רְאֵה וָדַע.

תְּמִירָה מִקַּרְסֻלֵּי רַגְלֶיהָ עַד שִׁפּוּלֵי הַצַּוָּאר.

וְאֵיךְ רֵיחָהּ הַטּוֹב יָפִיץ בִּשְׂמָהּ יָקָר.

אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַק אֲנָקָה וְנִתְעַלֵּף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּמַצָּב זֶה, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְנִגַּשׁ אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ רָאָה אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. הִתְנַשֵּׂא וְקָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “מִשּׁוּם מָה לֹא עָרַכְתָּ אַתָּה אֶת סְחוֹרָתְךָ לְפָנַי?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי סְחוֹרָתִי אֵין בָּהּ דָּבָר שֶׁיַּצְלִיחַ לְמַעֲלָתֶךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ לְפָנַי מַה שֶׁאִתְּךָ, וּמְסַפֵּר לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ עֲצוּב-הַלֵּב. וְאִם עָשׁוּק אַתָּה, אֲנִי שָׂם קֵץ לְעָשְׁקְךָ, וְאִם חוֹב הוּא שֶׁחַבְתָּ, הֲרֵינִי מְסַלֵּק חוֹבְךָ, שֶׁכְּבָר נִשְׂרַף לִבִּי בִּגְלָלְךָ מִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ”. צִוָּה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְהַעֲמִיד שְׁנֵי מוֹשָׁבִים. הֶעֱמִידוּ לוֹ כִסֵּא מִן הַשֵּׁן וַעֲצֵי הָבְנֶה מְסֹרָג זָהָב וָמֶשִּׁי, וְהִצִּיעוּ לְפָנָיו שָׁטִיחַ שֶׁל מֶשִׁי. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל הַכִּסֵּא וְצִוָּה עַל הַבָּחוּר לָשֶׁבֶת עַל הַשָּׁטִיחַ וְאָמַר לוֹ: “עֲרֹךְ לְפָנַי אֶת סְחוֹרָתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “אֲדוֹנִי, אַל תַּזְכִּיר לִי זֹאת מִשּׁוּם שֶׁסְּחוֹרָתִי אֵינָה יָאָה לְךָ”. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אֵין אַתָּה פָּטוּר מִזֶּה”. צִוָּה עַל אַחַד נְעָרָיו לְהָבִיא אוֹתָהּ, וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַנַּעַר, שָׁטְפוּ דִמְעוֹתָיו וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְהִתְאוֹנֵן וְעָלְתָה אַנְחָתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִשְׁבַּעְתִּי בַאֲשֶׁר בְּעַפְעַפַּיִךְ מֵעֲגָבִים יְפַךְ

וּבַאֲשֶׁר בְּגִזְרָתֵךְ מִגָּמִישׁ וָרַךְ,

וּבַאֲשֶׁר בְּשִׂפְתוֹתַיִךְ מִיַּיִן וּדְבַשׁ צָלוּל

וּבַאֲשֶׁר בִּתְכוּנָתֵךְ מִטּוּב לֵב וּמֵרִשּׁוּל –

בִּקּוּר דְמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם, אַתְּ תִּקְוָתִי,

לִי יִמְתַּק מִפַּחַד וָחִיל מִבֶּטַח שִׁבְתִּי.

פָּתַח הַבָּחוּר אֶת סְחוֹרָתוֹ וְעָרַךְ אוֹתָהּ לִפְנֵי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲתִיכָה אַחֲרֵי חֲתִיכָה וְגִזְרָה אַחֲרֵי גִזְרָה, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ בֶּגֶד אַטְלַס רָקוּם זָהָב הַשָּׁוֶה אַלְפַּיִם דִּינָר. וּכְשֶׁפָּרַשׂ אֶת הַבֶּגֶד נָפְלָה מֵאֶמְצְעָיִתוֹ מַטְלִית. נָטַל אוֹתָהּ הַבָּחוּר בִּמְהֵרָה וְשָׂם אוֹתָהּ תַּחַת יְרֵכוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר, וּכְבָר נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְאָמַר:

מָתַי יֵרָפֵא לַלֵּב הַמְעֻנֶּה מִמֶּךָּ,

הֵן כִּימָה קָרוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַשִּׂיגֶךָ.

בְּרִחוּק וְנֵכָר, בְּכִסּוּפִים וְעִנּוּיִים,

וּשְׁהִיָּה וּדְחִיָּה, בָּהֶם כָּלוּ הַחַיִּים.

וְאֵין חִבּוּר אִתְּךָ, וְהַפֵּרוּד לֹא יַהַרְגֵנִי,

וְאֵין אַתָּה קָרֵב, וְהַמֶּרְחָק לֹא יְקָרְבֵנִי.

וְאֵין בְּךָ ישֶׁר וְלֹא רַחֲמִים בְּלִבֶּךָ,

וְאֵין עֶזְרָה מֵאִתְּךָ, וְלֹא מִפְלָט מִמֶּךָ.

צָרוּ כָל שְׁבִילַי בְּאַהֲבָתֶךָ,

וְלֹא יָדַעְתִּי אָנָה אֵלֵכָה.

תָּמַהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה עַל שִׁירוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מַה גָּרַם לוֹ וְלֹא לְזֶה שֶׁנָּטַל אֶת הַמַּטְלִית וְשָׂם אוֹתָהּ תַּחַת יְרֵכוֹ, אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “מַה הִיא מַטְלִית זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֵין לְךָ בְמַטְלִית זוֹ חֵפֶץ”. אָמַר לוֹ בֶן-הַמֶּלֶךְ: “הַרְאֵה אוֹתָהּ לִי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא נִמְנַעְתִּי מִלַּעֲרֹךְ לְפָנֶיךָ אֶת סְחוֹרָתִי אֶלָּא בִּגְלָלָהּ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁנֵים-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לתָּאג' אַלְמֻלוּךּ: “לֹא נִמְנַעְתִּי מִלַּעֲרֹךְ סְחוֹרָתִי לְפָנֶיךָ אֶלָּא בִּגְלָלָהּ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ”. הִפְצִיר בוֹ וְנִתְמַלֵּא כַעַס. אָז הוֹצִיא אוֹתָהּ מִתַּחַת בִּרְכּוֹ וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְנֶאֱנַח וְהִתְאוֹנֵן וְהִרְבָּה לְהִתְלוֹנֵן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַל נָא תְּחָרְפֵנוּ, כִּי הַחֵרוּף יַכְאִיבֵנוּ.

דָּרַשְׁתִּי מִשְׁפָּט אַךְ הוּא לֹא יִשְׁמָעֵנוּ.

בְּיַד אֵל הִפְקַדְתִּי יָרֵחַ לִי בָּאָפִיק

בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט, מִבֵּין בִּגְדֵי-עָבִים יַבְרִיק.

נִפְרַדְתִּי מֶנּוּ, וּבָחַרְתִּי אֲשֶׁר מִנִּי יִפָּרֵד

הַטּוֹב בַּחַיִּים, לוּ אַךְ מֶנּוּ לֹא אֶפָּרֵד.

כַּמָּה עִם שַׁחַר בְּיוֹם-הַפֵּרוּד, דִבֵּר טוֹב עָלַי,

וְדִמְעוֹתָיו הִרְווּ פָנָיו וְכֵן דִּמְעוֹתַי.

יְיַסְּרֵנִי אֵל אִם אֲכַזֵּב: עִם פֵּרוּדוֹ אָכֵן

נִקְרַע בֶּגֶד הִצְטַדְּקוּתִי, אַךְ אֲנִי אוֹתוֹ אֲתַקֵּן.

לֹא יֶעֱרַב לְצַלְעִי כָּל מִשְׁכָּב וּמַצָּע,

וְכֵן מִשְׁכַּב מְנוּחָה מֵאָז רָחַקְתִּי לֹא יִמְצָא.

וּכְבָר הָרַס הַזְּמַן אֵת אֲשֶׁר קָם בֵּינֵינוּ,

יִמְנַע אָשְׁרִי בְּיָד קָשָׁה מִנִּי, וּמֶנּוּ יִמְנָעֶנּוּ.

וְתַהְפּוּכוֹתָיו מָסַךְ בָּם עֲדֵי הַכּוֹס מָלָאָה.

יִגְמַע מִתּוֹכָהּ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אֶגְמָעָה.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “רוֹאֶה אֲנִי אֶת מַצָּבְךָ שֶׁאֵינוֹ כַשּׁוּרָה. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מַה סִּבַּת בִּכְיָתְךָ, כְּשֶׁאַתָּה מִסְתַּכֵּל בְּמַטְלִית זוֹ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם אֶת זֶכֶר הַמַּטְלִית נֶאֱנַח וְאָמַר: “אָמְנָם פֶּלֶא הוּא מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְעִנְיָנִי עִם מַטְלִית זוֹ וְעִם זוֹ שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לָהּ, שֶׁרָקְמָה צוּרוֹת אֵלּוּ וּסְמָלִים אֵלּוּ, בִּלְתִּי שָׁכִיחַ הוּא”. פָּרַשׂ הַמַּטְלִית, וּבָהּ צוּרַת אַיָּלָה טְווּיָה בְמֶשִׁי וּרְקוּמָה בְזָהָב אָדֹם, וּלְעֻמָּתָהּ אַיָּלָה שְׁנִיָּה טְווּיָה בְכֶסֶף וּבְצַוָּארָהּ שֵׂכַת-זָהָב אָדֹם וּשְׁלשָׁה שְׁבָטִים שֶׁל פִּטְדָּה. כְּשֶׁרָאָה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת יְפִי אָמָּנוּתָהּ אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע”3, וְנִתְלָה לִבּוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בִּמְאֹרָעוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה, וְאָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ עִם בַּעֲלַת אַיָּלָה זוֹ”.


  1. הינו לחונן ילדים לאדם הוא במיוחד ביד אלהים.  ↩

  2. כתר המלכים.  ↩

  3. קראן פרשה צו פסוק ה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות