יְמֵי הַחֹפֶשׁ מַתְחִילִים. רְאִיתִיכֶם מִתְאַמְּצִים בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, יוֹשְׁבִים וְחוֹזְרִים עַל לִמּוּדֵיכֶם מִכָּל הַשָׁנָה, לִהְיוֹת רְאוּיִים לַעֲלוֹת מִכִּתָּה לְכִתָּה. וְהִנֵּה בָּאוּ לָכֶם יְמֵי נֹפֶשׁ. אֵין עֹל בֵּית-סֵפֶר בַּבֹּקֶר וְאֵין עֹל הֲכָנַת שִׁעוּרִים אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. אֶפְשָׁר לָנוּחַ וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ.
וְאוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לֵהָנוֹת מִן הַחֹפֶשׁ. רַבִּים מִכֶּם וַדַאי יֵצְאוּ מִן הָעִיר אֶל הַכְּפָר, רַבִּים יֵלְכוּ לְקַיְטָנוֹת, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְסַדֵּר לוֹ אֶת חַיָּיו בִּימֵי הַחֹפֶשׁ שֶׁגַּם יָנוּחַ, גַּם יִלְמַד וְגַם יַעֲבֹד וְיֵהָנֶה מִכָּל זֶה, וְאַף יַחֲלִיף כֹּחַ.
כִּי חֹפֶשׁ אֵינוֹ בַּטָּלָה. הַבַּטָּלָה מְעַיֶּפֶת וּמְשַׁעֲמֶמֶת. רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ עִתּוֹתָיו בַּחֹפֶשׁ יָכוֹל לָנוּחַ וּלְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מִמֶּנּוּ. טוֹב לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם בַּחֹפֶשׁ, וְטוֹב לַעֲבֹד בַּכֶּרֶם, וְטוֹב לִקְרֹא סֵפֶר וּלְנַגֵּן וּלְזַמֵּר. אִם לָאו אֵין טַעַם לַחֹפֶשׁ, וְהוּא מְעַיֵּף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בֵּית-הַסֵּפֶר. עַל כֵּן טוֹב שֶׁתֵּדְעוּ וְתִזְכְּרוּ, כִּי הַחֹפֶשׁ מִן הַלִּמּוּדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר נִתָּן לָכֶם כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר לָכֶם בִּימֵי הַלִּמּוּדִים. וְרֵאשִׁית כֹּל – הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים.
בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין דֵּי זְמַן פָּנוּי לִקְרִיאָה בִּסְפָרִים. וְעֲלֵיכֶם לָדַעַת וְלִזְכֹּר, כִּי רַבִּים הַסְּפָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר כָּל אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹא בָּהֶם וְלִלְמֹד מֵהֶם, כִּי כָל הַלִּמּוּדִים שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר הֵם אַךְ הֲכָנָה שֶׁנוּכַל לִלְמֹד בְּעַצְמֵנוּ מִן הַסֵּפֶר. כִּי עָלֵינוּ לִלְמֹד וְלָדַעַת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁבֵּית-הַסֵּפֶר יָכוֹל לָתֵת לָנוּ, וְאֶת הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד בְּעַצְמֵנוּ מִן הַסֵּפֶר, מִתּוֹךְ קְרִיאָה מְרֻבָּה.
וְאֵיזוֹ קְרִיאָה מְבִיאָה תּוֹעֶלֶת לַקּוֹרֵא? קְרִיאָה שֶׁאַחֲרֶיהָ בָּאָה מַחֲשָׁבָה. מִשֶּׁגָּמַרְתָּ לִקְרֹא בַּסֵּפֶר רָאוּי לְךָ לַחְשֹׁב עַל הַדְּבָרִים שֶׁקָּרָאתָ בּוֹ, לִשְׁקֹל מַה טּוֹב וּמַה מָּצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וְעַל מַה זֶּה טוֹב וּמִשּׁוּם מַה זֶּה מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.
טוֹב גַּם לְשׂוֹחֵחַ עִם חָבֵר עַל הַסֵּפֶר שֶׁקָּרָאתָ, לְסַפֵּר לוֹ אֶת תָּכְנוֹ וּלְהַרְאוֹת לוֹ מָה הֵם הַדְּבָרִים הַנָּאִים שֶׁמָּצָאתָ בּוֹ. הַשִּׁיחָה הַזֹּאת תְּבָרֵר לְךָ לְעַצְמְךָ, בָּרֵר הֵיטֵב, מָה הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁמָּצָאתָ בַּסֵּפֶר וּמָה הָרְגָשׁוֹת שֶׁעוֹרֵר בְּלִבְּךָ. וְטוֹב גַּם לִשְׁמֹעַ אֶת הֶעָרָתוֹ שֶׁל הֶחָבֵר. כָּךְ מַחֲלִיפִים דֵּעוֹת.
וְיֵשׁ גַּם קוֹרְאִים טוֹבִים הָרוֹשְׁמִים לָהֶם בַּמַּחְבֶּרֶת אֶת הַפְּסוּקִים הַנָּאִים שֶׁמָּצְאוּ בַּסֵּפֶר, אוֹ אֶת הָרַעְיוֹנוֹת הַקְּרוֹבִים לְלִבָּם. וְטוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵשׁ לוֹ מַחְבֶּרֶת-רְשִׁימוֹת כָּזֹאת. כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְדַפְדֵּף בָּהּ, הוּא מַעֲלֶה בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל מַה שֶּׁקָּרָא וּמְחַדֵּשׁ אוֹתוֹ וְרוֹאֶה מַה טּוֹב וְרָאוּי לוֹ עַתָּה וּמֶה חָסֵר לוֹ וִימַלֵא עַל יְדֵי קְרִיאָה וְלִמּוּד נוֹסָפִים.
כִּי כָל תַּלְמִיד וְתַלְמִידָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְגִיל הָעֲבוֹדָה, צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֹפֶשׁ לְטוֹבָתָם, אַחַר כָּךְ יִהְיֶה מְאֻחָר.
וְעוֹד דָּבָר: אַתֶּם, יַלְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַמְאֻשָּׁרִים, לִמּוּדֵיכֶם בְּבֵית-הַסֵּפֶר כְּסִדְרָם וְחֻפְשְׁכֶם בְּעִתּוֹ. רַבִּים הֵם יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הֻפְרַע סֵדֶר חַיֵּיהֶם – אִם בִּגְלַל הָרְדִיפוֹת שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְאִם לְרֶגֶל הַמִּלְחָמָה בִּכְלָל. זְכוּת יְתֵרָה הִיא זֹאת לָכֶם בִּימֵי רָעָה אֵלֶה, שֶׁאַתֵּם מַמְשִׁיכִים לִמּוּדֵיכֶם כְּסִדְרָם, זְכוּת שֶׁעָמְדָה לָכֶם וְיֵשׁ לְהוֹקִיר אוֹתָהּ.
(תש"ג)
אֲנִי הִתְוַדַּעְתִּי אֵלָיו. קָרָאתִי אֶת הַסִּפּוּר “יָקְטָן בְּתֵל-אָבִיב”, הַכָּתוּב בִּידֵי יַעֲקֹב פִיכְמַן. קָרָאתִי וְנֶהֱנֵיתִי. הָיָה לִי עֹנֶג לִקְרֹא אֵיךְ הִתְחַבֵּב זֶה הַכְּלַבְלַב מִשְׂפַת הַיַּרְקוֹן עַל הַיֶּלֶד מָנוֹחַ וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל כָּל דָּרֵי הַבַּיִת בִּרְחוֹב הֶס, לְמִן דָּרֵי הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה וְעַד הָעֶלְיוֹנָה.
בְּבֵית אָבִיו שֶׁל מָנוֹחַ לֹא הָיוּ רְגִילִים לֹא בִּכְלָבִים וְלֹא בְּבַעַל-חַיִּים אַחֵר. אוּלָם מִשֶׁבָּא יָקְטָן הָפַךְ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם. כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת הִתְחִילוּ לְהִתְעַנְיֵן בּוֹ, בַּיְצוּר הַפָּעוּט הַזֶּה, וְלֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהוּא הָיָה כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.
יָקְטָן הוּא כְּלַבְלַב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי הָאָדָם, אֲבָל קִרְאוּ נָא בַּסֵּפֶר וְתִשְׁמְעוּ, כֵּיצַד הֵבִינוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, יָקְטָן אֶת בְּנֵי הַבַּיִת וּבְנֵי הַבַּיִת אֶת יָקְטָן. כָּל מַבַּט עַיִן, כָּל תְּנוּעָה, כָּל נְבִיחָה וְכִשְׁכּוּשׁ-זָנָב דִבְּרוּ בְּלָשׁוֹן מוּבֶנֶת.
אַךְ לֹא אֶת יָקְטָן בִּלְבַד אֲנַחְנוּ רוֹאִים בַּסִּפּוּר הַזֶּה, כִּי אִם גַּם אֶת כָּל הַבַּיִת אֲשֶׁר אֵלָיו לֻקַּח. מָנוֹחַ, אָבִיו, אִמּוֹ וְאָחִיו – כֻּלָּם עוֹמְדִים חַיִּים לְפָנֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיזֶה אֲנָשִׁים הֵם. אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים לָדַעַת אוֹתָם לְפִי חִבָּתָם אֶל יָקְטָן. הָאֵם, כְּדַרְכָּהּ, תְּחִלָּה רָגְזָה בְּמִקְצָת עַל מָנוֹחַ בְּנָהּ שֶׁהֵבִיא אֶת הַכְּלַבְלַב. הִנֵּה הוּא מַשְׁאִיר שְׁלוּלִית עַל הַרִצְפָּה וְהִיא גוֹעֶרֶת בּוֹ. יָקְטָן מִתְבַּיֵּשׁ. נִבְהָל בְּמִקְצָת וּמִתְחַבֵּא. אֲבָל עַד מְהֵרָה מְבִינָה הָאֵם, שֶׁגָּרְמָה צַעַר לַיְצוּר הַנֶּחְמָד הַזֶּה, וְהִיא מְפַיֶּסֶת אוֹתוֹ, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ וּמְחַנֶּכֶת אוֹתוֹ. וְהָאָב – גְַם הוּא יֵשׁ שֶׁהוּא מַפְסִיק בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתוֹ וּמְשַׂחֵק עִם יָקְטָן, הַמִּשְׁתַּעְמֵם בָּדָד בְּפִנָּתוֹ.
יָקְטָן יְלִיד הַפַּרְבָּר הוּא. מֵעַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן לְקָחוּהוּ לִרְחוֹב הֶס. וְהוּא כְּבֶן-כְּפָר שֶׁבָּא לָעִיר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ. טוֹב לוֹ לְיָקְטָן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הֶס. הַכֹּל אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אַךְ הוּא סוֹבֵל מִגַּעְגּוּעִים אֶל מְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ, אֶל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן, מָקוֹם שָׁקֵט, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים שָׁם אֶת שְׁאוֹן הָאוֹטוֹמוֹבִּילִים. רַעַשׁ הָעִיר מַרְגִּיז אוֹתוֹ, וְלִפְרָקִים הוּא בּוֹרֵחַ.
וְגַם עַל בְּרִיחָה מִן הַבַּיִת מְסֻפָּר בַּסֵּפֶר. בָּרַח וְלֹא שָׁב כָּל הָעֶרֶב וְכָל הַלַּיְלָה. אָכֵן, זֶה הָיָה לֵיל-נְדוּדִים לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. צַעַר גָּדוֹל יָרַד עָלֶיהָ, עַל שֶׁלֹא בָּא הַכְּלַבְלַב הַבַּיְתָה לָלוּן. חִפְּשׁוּהוּ בָּרְחוֹבוֹת וְלֹא מְצָאוּהוּ. לְעֻמַּת זֹאת – מַה גָּדְלָה הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁדָּפַק פִּתְאֹם בַּדֶּלֶת וּבָא.
סִפּוּר נָעִים הוּא זֶה. יָפָה מְסַפֵּר פִיכְמַן עַל הַיְצוּר הַזָּר שֶׁבָּא לַבַּיִת בְּהֶסַח-הַדַּעַת וְהָיָה כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מַמָּשׁ – בְּבַת צְחוֹק וּבְכֹבֶד-רֹאשׁ גַּם יַחַד הוּא מְסַפֵּר. סִפּוּר נָעִים אַף יָפֶה.
(תרצ"ו)
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? אָדָם יָרַד בְּסִירָה בַּנָּהָר, בָּאוּ גַלִּים זֵידוֹנִים וּסְחָפוּהוּ אֶל הַיָּם. מְעַט הַצֵּידָה אֲשֶׁר אִתּוֹ אוֹזֵל. הַסְּעָרָה לֹא שָׁכְכָה וְהוּא תּוֹעֶה לְלֹא נְתִיבָה. וְהִנֵּה נִרְאֶה לְעֵינֵיו אִי בְּלֵב יָם. בְּכָל מַאֲמַצֵי כֹּחוֹ חוֹתֵר הוּא בַּמְּשׁוֹטִים וּמַגִּיעַ אֵלָיו. אִי קָטָן, חוֹפָיו שׁוֹמְמִים. הַתּוֹעֶה עוֹלֶה עַל הָאֲדָמָה וְרַגְלָיו דוֹרְכוֹת בְּבִטָּחוֹן. הִנֵּה יַבָּשָׁה.
כָּרֶגֶשׁ שֶׁיִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שֶׁל הַדּוֹרֵךְ עַל אִי אַחֲרֵי תְּעִיָּה בַּיַּמִּים יַרְגִּישׁ הַקּוֹרֵא בַּסֵּפֶר הַזֶּה “הַלּוֹחֲמִים בַּמָּוֶת”.
יוֹם יוֹם אָנוּ קוֹרְאִים עַתָּה עַל הַמַּוֶת הַנִּזְרָע בִּידֵי אָדָם בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל. פְּצָצוֹת, מוֹקְשִׁים, פְּגָזִים, פִּצְצוֹת-בְּעֵרָה – מְבִיאִים כְּלָיָה עַל הָאֲנָשִׁים וּמִפְעַל כַּפֵּיהֶם. יָם שֶׁל כִּלָּיוֹן, וּאַתָּה שׁוֹאֵל:
– הֲזֶהוּ הָאָדָם? כָּל הָאָדָם?
וְהִנֵּה שְׁבִיב תִּקְוָה. אַתָּה קוֹרֵא עַל בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, עַל לוֹחֲמִים אַמִּיצִים שֶׁהִקְרִיבוּ אֶת חַיֵּיהֶם לַמִּלְחָמָה בִּמְחוֹלְלֵי הַמָּוֶת. אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם הָיְתָה אַךְ מַטָּרָה נִשְׂגָּבָה אַחַת: לְהָקֵל מֵעַל הָאָדָם אֶת סִבְלוֹ, לְהַמְעִיט אֶת הַפְּגָעִים הָרָעִים, הַגּוֹרְמִים מַחֲלוֹת וְיִסּוּרִים, לְרַפֵּא וּלְהַגִּיהַּ מָזוֹר, לְהַגִּישׁ עֶזְרָה לָאָדָם הָאֻמְלָל וּלְחַלְּצוֹ מִצָּרָה.
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה נִלְחֲמוּ בִּמְחוֹלְלֵי הַמָּוֶת בְּנֶשֶׁק הַמַּדָּע. הֵם חָקְרוּ לְסִבּוֹת הַמַּחֲלוֹת וְחִפְּשּׂו אַחֲרֵי גוֹרְמֵי הַפֻּרְעָנוּת; כַּיּוֹם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַחַיְדַּק, זֶה הַיְצוּר הַזָּעִיר, אֲשֶׁר אַךְ בַּמִּשְׁקֶפֶת הַמַּגְדִּילָה אוֹתוֹ אַלְפֵי מוֹנִים רוֹאִים אוֹתוֹ כְּמֶתֶג אוֹ פְּסִיק. וְאֵיךְ לִמְצוֹא אוֹתוֹ? אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו? שָׁנִים עַל שָׁנִים יָגְעוּ טוֹבֵי הָאֲנָשִׁים לְגַלּוֹת אֶת הַחַיְדַּקִים, נוֹשְׂאֵי-הַמַּחֲלוֹת הַמַּמְאִירוֹת. יָמִים וְלֵילוֹת חִפְּשׂוּ וּבָדְקוּ, חָקְרוּ וְעָשׂוּ נִסְיוֹנוֹת – עִנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם עַד שֶׁגִּלּוּ מַה שֶׁגִּלּוּ.
הַסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁל פּוֹל דֶּה-קְרִיף, שֶׁיָּצָא בַּסִּפְרִיָּה “שַׁחֲרוּת”, הוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד”, נוֹתֵן לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהָצִיץ בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל טוֹבֵי הָאֱנוֹשׁוּת, כֵּיצַד עָמְלוּ וְיָגְעוּ עַד שְׁגִּלּוּ כַּמָּה וְכַמָּה מִמְחוֹלְלֵי הַמַּחֲלוֹת. אַתָּה קוֹרֵא וּמִתְפָּעֵל מֵאֹמֶץ רוּחָם, מִמְּסִירוּתָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים הַלָּלוּ בְּמִלְחַמְתָּם, מִלְחֶמֶת הַמַּדָע. בֵּינָתַיִם מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ כַּמָּה וְכַמָּה סוֹדוֹת מִן הַטֶּבַע. עִם קְרִיאָה כֵּיצַד הִגִּיעוּ לְתַגְלִיּוֹתֵיהֶם – אַתָּה מַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתֶיךָ וְאַתָּה נוֹכָח לָדַעַת מָה רַבִּים הַסּוֹדוֹת הַנַּעֲלָמִים מֵאִתָּנוּ. מַה מְעַט אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מִן הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבֵינוּ. וּמִצַּד שֵׁנִי אַתָּה מִתְמַלֵּא אֱמוּנָה בִּיכָלְתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַגִּיעַ בְּשִׂכְלוֹ אֶל תַּעֲלוּמוֹת הַטֶּבַע.
אַתָּה קוֹרֵא – וּמִתְעוֹרֵר בְּךָ הָרֶגֶשׁ כִּי לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא. הִנֵּה הוֹגִיעוּ הָאֲנָשִׁים אֶת מֹחָם וְהִגִּיעוּ לְתוֹצָאוֹת חֲשׁוּבוֹת.
בַּסֵּפֶר הוּבְאוּ גַם תְּמוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלּוֹחֲמִים בַּמָּוֶת. אֵצֶל כַּמָּה מֵהֶם אַתָּה רוֹאֶה פָּנִים נִפְלָאִים, אֲנָשִׁים צְנוּעִים, הַסּוֹבְלִים אֶת סִבְלוֹ שְׁל זוּלָתָם וְרוֹצִים לַעֲזֹר לוֹ.
וְאַף זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת. גַּם בְּיָמִים קוֹדְרִים אֵלֶּה שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשְׁמֵד לֹא פַּסּוּ הַחוֹקְרִים הַצְּנוּעִים, הַנִּלְחָמִים בַּמָּוֶת. וְיָדוּעַ כִּי דַוְקָא בִּימֵי מִלְחָמָה, עֵת הָאֲנָשִׁים הוֹרְגִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, מְגַלִּים הַחוֹקְרִים הָעוֹסְקִים בִּרְפוּאָה גַם אֶמְצְעֵי-רִפּוּי גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים. וְאֵין אֶמְצְעֵי-רִפּוּי בְּלִי תַּגְלִית בִּמְחוֹלְלֵי הַמַּחֲלָה.
וְהוּא הַדִּין בְּאַמְצָאוֹת אֲחֵרוֹת.
וּלְפִיכָךְ אֵין לִשְׁכֹּחַ: בַּד בְּבַד עִם הַמִּלְחָמָה הָאַכְזָרִית שֶׁל הָאָדָם בְּרֵעֵהוּ שׁוֹקְדִים אַנְשֵׁי מַדָּע גְּדוֹלִים כֵּיצַד לְהָבִיא תְּרוּפָה לְחוֹלִים וּפְצוּעִים, וְיוֹם יוֹם מֵבִיא תַּגְלִיּוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁיִּהְיוּ לִבְרָכָה לָאָדָם.
(תש"ב)
הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים אֵינָם רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ. אֵין צֹרֶךְ לַעֲרֹךְ מַסָּע אָרֹךְ מֵעֵבֶר לַיַּמִּים וְלַמִּדְבָּרוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת פְּלָאִים. הֵם כֹּה קְרוֹבִים לָנוּ! הוֹשֵׁט יָדְךָ וְגַע בָּהֶם. וְאַף אִם יָדְךָ קְצָרֳה, הַשֵּׂג תַּשִּׂיגֵם.
אַתָּה שׁוֹאֵל: הֵיכָן הֵם? אֶעֱנֶה לְךָ: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וְהוֹלֵךְ.
– וּמַדּוּעַ אֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם?
יְדִידִי, צָרִיךְ אַתָּה לְאַלֵּף אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת, וְאָז יִתְגַּלּוּ לְפָנֶיךָ פִּלְאֵי פְּלָאִים. אַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵיתְךָ, רוֹאֶה יוֹם יוֹם מָה אַבָּא וְאִמָּא עוֹשִׂים, כֵּיצַד הֵם מְכִינִים אֶת מַאֲכָלְךָ, כֵּיצַד הֵם מְאִירִים אֶת חַדְרְךָ, וְאֵינְךָ חוֹשֵׁב כְּלָל עַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. אֲבָל אִם תַּתְחִיל לִשְׁאֹל כֵּיצַד כָּל זֶה נַעֲשֶׂה וְלָמָּה, יִתְגַּלּוּ לְפָנֶיךָ סוֹדוֹת מִסּוֹדוֹת שׁוֹנִים. אַתָּה נוֹכָח לָדַעַת, כִּי הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, לְמִן הַגַּפְרוּר וְעַד מְנוֹרַת הַחַשְׁמַל, לְמִן הַכִּירַיִם וְעַד הַצַּלַחַת שֶׁמִּמֶּנָּה אַתָּה אוֹכֵל אֶת תַּבְשִׁילְךָ – כָּל אֵלֶּה הֵם פִּלְאֵי פְּלָאִים שֶׁל שֵׂכֶל הָאָדָם. כַּמָּה נִסְתָּרוֹת מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ.
וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ סֵפֶר חָדָשׁ – “טִיּוּל בַּבַּיִת”, למ. אִילִין, שֶׁיָצָא בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד”, סִפְרִיַּת “שַׁחֲרוּת”. אַתָּה חוֹשֵׁב – “טִיּוּל”? וּבַבַּיִת? כְּלוּם אֶפְשָׁר לְטַיֵּל בַּבַּיִת הַקָּטָן? אֲבָל פְּתַח נָא אֶת הַסֵּפֶר וְתִרְאֶה כַּמָּה דְבָרִים חֲדָשִׁים מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם וְלֹא נִגַּשְׁתָּ כְּלָל לִבְחֹן אוֹתָם. כְּכָל שֶׁאַתָּה מַפְלִיג בָּעִנְיָנִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַבַּיִת אַתָּה נוֹכָח לָדַּעַת, כִּי אַתָּה עוֹרֵךְ מַסָּע גָּדוֹל וְרַב-עִנְיָן בֵּין הַכְּתָלִים. הַמַּסָּע הַקָּטָן מַרְחִיב אֶת דַּעְתְּךָ, כְּאִלּוּ גִמֵּאתָ מֶרְחָקִים. וְאָמְנָם, הִפְלַגְתָּ לִדְבָרִים שׁלֹּא יָדַעְתָּ קֹדֶם וְעַתָּה הֵם יְדוּעִים לְךָ. הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר מְעַנְיְנִים מְאֹד, וְרַבִּים הַחִדוּשִׁים שֶׁיִּוָּדְעוּ לְךָ מִמֶּנּוּ, אַךְ הוּא יְלַמֶּדְךָ עוֹד דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד: לִשְׁאֹל וְלַחֲקֹר אַחֲרֵי הַקָּרוֹב לְךָ, אַחֲרֵי הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבְךָ בַּבַּיִת וּמִחוּצָה לוֹ, וְלָדַעַת כֵּיצַד הִגִּיעַ הָאָדָם אֶל אֲשֶׁר הִגִּיעַ.
(תש"ב)
סֵפֶר חָדָשׁ בְּסִפְרִיַּת “לַיֶּלֶד”, הוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד”. קוֹרְאִים וְתִיקִים שֶׁל “דָּבָר לִילָדִים” יוֹדְעִים אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה שֶׁנִדְפַּס בְּהֶמְשְׁכִים, וְיוֹדְעִים יָפֶה אֶת מְחַבְּרוֹ – הֲלֹא הוּא נַחוּם גּוּטְמַן הַצַּיָּר, הַמְפָאֵר אֶת עִתּוֹנֵנוּ שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ בְּצִיּוּרָיו.
נָעִים הָיָה לִי מְאֹד לְהִפָּגֵשׁ עִם גִּבּוֹרֵי הַסִּפּוּר כְּשֶׁהֵם כֻּלָּם יַחַד בְּסֵפֶר אֶחָד. הָיְתָה לִי זוֹ פְּגִישָׁה שְׁלִישִׁית אִתָּם. כִּי לָרִאשׁוֹנָה רְאִיתִים בִּכְתָב-יָד מֵעַל דַּפִּים דַּפִּים כְּתוּבִים בְּאוֹתִיּוֹת כְּתָב מָאֳרָכוֹת, וְלִפְעָמִים לֹא בְּרוּרוֹת, וַאֲנִי מַתְקִינָם לִדְפוּס, לְמַעַן יָרוּץ הַסַּדָּר בָּהֶם.
פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה – מִשֶּׁהוֹפִיעָה הַחוֹבֶרֶת “דָּבָר לִילָדִים” וַאֲנִי קוֹרֵא וְרוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים בְּאוֹר הָאוֹתִיּוֹת הַמְרֻבָּעוֹת. וְאָמְנָם, עָלַי לְהַגִּיד לָכֶם, כִּי לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת מוֹפִיעִים הַגִּבּוֹרִים, אוֹתָם הַגִּבּוֹרִים עַצְמָם שֶׁבַּסִּפּוּר – בְּאוֹר חָדָשׁ לְגַמְרֵי, מֵעַל דַּפִּים מֻדְפָּסִים וּבְאוֹתִיּוֹת מְנֻקָּדוֹת וּבְרוּרוֹת.
וְהִנֵּה פְּגִישָׁה שְׁלִישִׁית – כְּשֶׁהַקְּטָעִים שֶׁל הַסִּפּוּר מְחֻבָּרִים יַחַד. פֶּרֶק אַחֲֵרי פֶּרֶק, צִיּוּר אַחֲרֵי צִיּוּר. כְּמוֹ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים וְנִזְדַּמְּנוּ יַחַד לַחַג וְיוֹשְׁבִים לְיַד שֻלְחָן אֶחָד – נִדְמוּ לִי עַתָּה הַפְּרָקִים הַלָּלוּ בַּסֵּפֶר בִּיאַטְרִיצָ’ה. אֹמַר אֶת הָאֱמֶת: קָרָאתִי דַף אַחַר דַּף, וְהָלַכְתִּי שֶׁבִי אַחֲרֵי צַיָּרֵנוּ שֶׁהֵבִיא אֶת חֲמוֹרוֹ לְרוֹפֵא שִׁנַּיִם וְנִתְגַלְגֵּל עַל יְדֵי כָּךְ לַבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה בְּבִירַת צָרפַת. תַּיָּר מְשֻׁנֶּה הוּא צַיָּרֵנוּ-סוֹפְרֵנוּ. לִבּוֹ מוֹשְׁכוֹ אַחֲרֵי מַסָּעוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְהוּא הוֹלֵךְ לְאַפְרִיקָה וְנִפְגָּשׁ עִם חַיּוֹת טֶרֶף, אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, הַנּוֹטִים לוֹ חֶסֶד, וְהִנֵּה הוּא מְגַלֶּה אוֹצָרוֹת אֵצֶל מֶלֶךְ זוּלוּ בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגוּלוּ. וְאִם הוּא נוֹסֵעַ לְפָּרִיס גַּם פֹּה הוּא נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי חַיּוֹת וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה לַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה, שְׁהָיְתָה לְמֵינִיקָה לְבֶן-מֶלֶךְ – הֲלֹא הוּא גוּר אַרְיֵה שֶׁנִּתְיַתֵּם מֵאִמּוֹ הַלְּבִיאָה.
כַּמָּה פְּעָמִים צָחַקְתִּי לְעַצְמִי בִּשְׁעַת קְרִיאָה בַּסֵּפֶר בִּיאַטְרִיצָ’ה – פָּשוּט דְּבָרִים הַמְבַדְּחִים אֶת הַדַּעַת. אוּלָם לֹא פַּעַם נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד וְהִרְהַרְתִּי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, דִּבְרֵי חָכְמָה שֶׁל אָדָם שֶׁהִתְבּוֹנֵן בַּחַיִּים וְחָשַׁב עֲלֵיהֶם. כֵּן הִפְתִּיעוּ אוֹתִי מִפַּעַם לְפַעַם הַהַשְׁוָאוֹת הַיָּפוֹת שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּשֶׁהוּא מַסְבִּיר אֵיזֶה רֶגֶשׁ אוֹ עִנְיָן. כָּךְ הוּא אוֹמֵר, לְמָשָׁל: “הַיּוֹם עָבַר בְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת. אֲבַטִּיחַ רָקוּב!” אוֹ בְּבוֹאוֹ לְפָּרִיס וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ לְאָן לִפְנוֹת: “הָיִיתִי עָלוּב כְּנַעַל בּוֹדֶדֶת שֶׁנִּשְׁמְטָה מִן הַרֶגֶל וְאָבְדָה בַּשָּׂדֶה”. הַשְׁוָאוֹת כָּאֵלּוּ אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל דַּף מִדַּפֵּי הֲסֵּפֶר.
אֲבָל יָפִים בְּיִחוּד רִגְשׁוֹתָיו לַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה, הֲלֹא הִיא הַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה, “שֶׁכָּל גּוּרֶיהָ מֵתוּ בְּצַעֲרָהּ וּבִבְדִידוּתָהּ”. וְהִנֵּה הִיא מוֹצֵאת נֶחָמָה בְּחַיֶּיהָ. הִיא מֵינִיקָה אֶת גּוּר הָאַרְיֵה. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹתָהּ מְאֻשֶּׁרֶת אַחֲרֵי שֶׁמָּצְאָה יְצוּר וְעָלָיו הִיא שׁוֹפֶכֶת אֶת רַחֲמֶיהָ, רַחֲמֵי אֵם. הַיְּצוּר גָּדֵל לְחַיַּת-טֶרֶף וְהָאֵם הַקְּטַנָּה נוֹפֶלֶת קָרְבָּן לִלְטִיפַת “הַיּוֹנֵק” שֶׁלָהּ, וְהַמְחַבֵּר אוֹמֵר: “אֲבָל אַהֲבַת אֵם קְטַנָּה שָׁוָה לְאַהֲבַת אֵם גְּדוֹלָה”. עָצוּב לָנוּ מְאֹד לְמִקְרָא הַסּוֹף הַמַּר שֶׁל הָאֵם. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֵיךְ בְּצַד אֶחָד שֶׁל גַּן-הַחַיּוֹת חוֹגְגִים הָאֲנָשִׁים אֶת מַעֲשֵׂה מְסִירוּתָהּ שֶׁל הַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹסֵק הַשּׁוֹמֵר פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הַגַּן בִּקְבוּרַת הַכַּלְבָּה הַמְסוּרָה שֶׁנִטְרְפָה בִּידֵי הָאַרְיֵה יוֹנְקָהּ.
הַיָּפֶה שֶׁבַּסִּפּוּר הוּא שֶׁגַּם הַדְּבָרִים הַמַּצְחִיקִים וְהַמְבַדְּחִים יֵשׁ בָּהֶם תֹּכֶן וּמַחֲשָׁבָה, אַתָּה צוֹחֵק וְחוֹשֵׁב בְּעֵת אַחַת. אֵין זֶה צְחוֹק רֵיק. כִּי עַל כֵּן זֶהוּ סִפּוּר מָלֵא עִנְיָן לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים.
(תש"ג)
אָחִי הַגָּדוֹל אָמַר לִי:
“אֵין שׁבִילִים בַּשְּׁחָקִים הַגְּבוֹהִים”
מָה אִכְפַּת? אֲנִי רוֹאֶה.
הַגְּדוֹלִים אֵינָם רוֹאִים,
לַגְּדוֹלִים אֵין זְמַן.
(זאב)
לָכֶם יֵשׁ זְמַן. בִּימֵי הַחֹפֶש אַתֶּם פְּנוּיִים. וְטוֹב טוֹב יִהְיֶה אִם תֵּדַע לִמְצֹא שָׁעָה פְּנוּיָה לְעַצְמְךָ, יְדִידִי, שָׁעָה לְנַפְשְׁךָ. תֵּשֵׁב עַל דַרְגָּשׁ, תַּבִּיט אֶל הַשָּׁמַיִם. תַּאֲזִין אֶל רִנַּת צִפּוֹר, תִּקַּח סֵפֶר שִׁירִים בַּיָּד, נֹאמַר “יוֹנִים לְבָנוֹת”, סֵפֶר הַשִּׁירִים לִזְאֵב, וְתִקְרָא.
יְדִידִי, אֵין פֹּה סִפּוּרִים וְאֵין כָּאן הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִילוֹת גְּדוֹלוֹת. אָנָּא, שְׁקֹט רֶגַע קָט, הַקְשֵׁב לְהַלְמוּת לִבְּךָ וּפְתַח אֶת הַסֵּפֶר וְאַל תְּמַהֵר! קְרָא שׁוּרָה קְצָרָה וְעוֹד שׁוּרָה קְצָרָה וְתֵן לְרוּחֲךָ לַהֲלֹךְ בִּמְתִינוּת. אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְעַלְעֵל וְלִגְמֹר אֶת הַדַּף.
שִׁירִים, יְדִידִי, אֵין קוֹרְאִים מַהֵר. אִם מְמַהֲרִים אֵין מַרְגִּישִׁים בָּהֶם כְּלוּם. אֵין בָּהֶם טַעַם. מִי שֶׁחֵךְ טוֹעֵם לוֹ אֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶת הַמַּשְׁקֶה הַטּוֹב בִּמְלוֹא לֻגְמָה, אֶלָא יִגְמַע גְּמִיעָה בְּנַחַת.
אֶת הַשִּׁיר הַטּוֹב קוֹרְאִים בְּקֶצֶב, מְרִימִים אֶת הַקּוֹל, מַנְמִיכִים אֶת הַקּוֹל, הַכֹּל לְפִי הַמִּשְׁקָל. אַתָּה קוֹרֵא בַּיִת אֶחָד, מַפְסִיק לְרֶגַע, חוֹשֵׁב עַל הַקָּרוּא וְאַחַר מוֹסִיף וְקוֹרֵא אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, וְכֵן הָלְאָה. וְאִם תִּשְׁהֶה יוֹתֵר מֵרֶגַע אֵצֶל אַחַד הַבָּתִים מִן הַשִּׁיר, לֹא אָבוֹא לְזָרֵז אוֹתְךָ. וְאִם תִּשָּׁאֵר שָׁקוּעַ כְּאִלּוּ בַּחֲלוֹם – לֹא אֶגְעַר בְּךָ: “אַל תַּחֲלוֹם!” אַדְרַבָּא, אֹמַר: הִנֵּה יוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרֹא שִׁיר וְחוֹלֵם בְּהָקִיץ כְּמוֹ זְאֵב בְּ“יוֹנִים הַלְּבָנוֹת” שֶׁלוֹ.
אוֹ אֹמַר: אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב לְהֶמְיַת גַּלֵּי הַיָּם וְלִרְאוֹת “גַּלֵּי גַלִּים, קַלֵּי קַלִּים” אוֹ “גַּל זוֹעֵף, גַּל רוֹדֵף” וְלֶאֱהֹב אֶת שְׁנֵיהֶם.
יָפֶה הוּא סֵפֶר הַשִּׁירִים “יוֹנִים לְבָנות” לִזְאֵב, יָפִים גַּם צִיּוּרָיו שֶׁל נַחוּם גּוּטְמַן. שִׂים אֶל לִבְּךָ, יְדִידִי, הַצִּיּוּרִים כַּשִּׁירִים – אֵד הַחֲלוֹם פָּרוּשׂ עֲלֵיהֶם. וְיֵשׁ שֶׁאַתָּה מְהַלֵּךְ יָמִים עַל יָמִים וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֵיזֶה דָּבָר, לִבְּךָ נוֹהֶה אַחֲרֵי מַשֶׁהוּ וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מָה. רוּחֲךָ מְסֹעֶרֶת. וְהִנֵּה לָקַחְתָּ סֵפרֶ שִׁירִים בַּיָּד. שִׁירִים שְׁקֵטִים כְּשִׁירֵי זְאֵב וְקָרָאתָ לְאַט לְאַט, וְחָלַמְתָּ בְּהַקִיץ כָּמוֹהוּ וְהִרְגַּשְׁתָּ בְּ“סוֹפוֹ שֶׁל קַיִץ” וּבַתְּמוּרוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת בַּטֶּבַע וְנֶהֱנֵיתָ מִן הַיּוֹרֶה וּמִן הַנְּבִיטָה בַּגָּן – וְרָאִיתָ כִּי טַעַם אַחֵר לַדְּבָרִים, וְאַף לִבְּךָ בְּקִרְבְּךָ יָרֹן.
(תש"ג)
קוֹרְאֵי “דָּבָר לִילָדִים” זוֹכְרִים אֶת רְשִׁימוֹתָיו שֶׁל זְרֻבָּבֶל מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל. בְּכָל עִתּוֹת הַשָּׁנָה שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל צִפֳּרֵי הָרְנָנָה אֲשֶׁר לְרֶגֶל הַגִּלְבֹּעַ, שֶׁהֶעֱבִיר אֵלֵינוּ אֶל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. כּוֹתֵב הָרְשִׁימוֹת אָזְנוֹ פְּתוּחָה לְכָל צְלִיל וּלְכָל צִיּוּץ, וְאִם סָר אוֹרֵחַ נוֹטֶה לָלוּן מֵעוֹפוֹת הַנּוֹד, מִיָּד קָלְטָה אָזְנוֹ אֶת צִיּוּצוֹ הַמְיֻחָד בִּלְשׁוֹנוֹ הַמְיֻּחֶדֶת. – אִם הַשָּׁרוֹנִים הִגִּיעוּ לָעֵמֶק בְּכִסְלֵו הֲרֵי מִיָּד אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים יַחַד עִם זְרֻבָּבֶל אֶת הַ“קִיוִי, קִיוִי” שֶׁלָהֶם וְאֶת “פִּינְק פִּינְק” שֶׁל הַפְּרוּשִׁים, אוֹ כְּפִי שֶׁיְתָאֵר בַּעֲדִינוּת אֶת נְגִינָתוֹ שֶׁל אֲדֹם-הֶחָזֶה: “טַבָּעוֹת טַבָּעוֹת וּסְלִילִים רוֹטְטִים עֲנֻגִּים, צַחִים, תְּפַךְ נְגִינָתוֹ שֶׁל אֲדֹם-הֶחָזֶה. נִיק-נִיק-נִיק – –”. רַק מִי שֶׁמַּאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְקוֹלוֹת וּבְנוֹת הַקּוֹלוֹת שֶׁבַּעֲלֵי-הַחַיִּים הַשּׁוֹנִים מוֹצִיאִים מֵגְּרוֹנוֹתֵיהֶם, מַאֲזִין וְנֶהֱנָה מִן הַנְּגִינָה הַנִּפְלָאָה אֲשֶׁר בַּטֶּבַע – הוּא יָכוֹל אַחַר כָּךְ לְהַעֲלוֹתָם עַל הַכְּתָב וְהֵם רוֹטְטִים בְּאָזְנֵינוּ וַאֲנַחְנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ וּלְהַאֲזִין כָּמוֹהוּ.
אַךְ גַּם עֵינוֹ שֶׁל זְרֻבָּבֶל פְּקוּחָה וְרוֹאָה כָּל שִׁנּוּי בַּצְּבָעִים שֶׁל הַטֶּבַע בִּמְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵי תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְלִבְלוּב הָעֵץ וּפְרִיחַת הַשִּׂיחַ. עֵינוֹ רוֹאָה וְלִֵבּוֹ שָׂמֵחַ לַפְּרִיחָה וְנֶהֱנֶה מִן הַפְּרִי וְנֶעֱצָב עַל הַכְּמִישָׁה וְהַשַּׁלֶּכֶת וּמְחַכֶּה לָאָבִיב וּלְלִבְלוּב חָדָשׁ. מָה רַבִּים הַדְּבָרִים הַמִּתְרַחֲשִׁים בִּכְפָרוֹ הַקָּטָן. מָה רַבִּים הַדְּרָכִים הַמְעַנְיְנִים בַּפַּרְדֵּס, בַּכֶּרֶם, בַּגֹּרֶן וּבָאָסָם. עוֹלָם גָּדוֹל הוּא – הַכְּפָר הַקָּטָן לְרֶגֶל הַגִּלְבֹּעַ, כֹּה מְרֻבִּים בּוֹ הַשִּׁנּוּיִים וְהַתְּמוּרוֹת. הִנֵּה מְטַרְטֵר הַטְרַקְטוֹר וְהַמַּחֲרֵשָׁה וְהִנֵה שְׁאוֹן הַקּוֹמְבַּיְן הָאוֹסֵף אֶת הַיְבוּל – מַרְאוֹת וְקוֹלוֹת מִתְחַלְּפִים בְּכָל יוֹם. גַּם שְׂשׂוֹנוֹת וְגַם יְגוֹנוֹת מְמַלְאִים חֲלִיפוֹת אֶת הַלֵּב. וְהַנֶּפֶשׁ סוֹעֲרָה וְחַיָּה מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הַמִּתְחַדֵּשׁ בַּטֶּבַע וּבַעֲבוֹדָה יוֹם יוֹם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לְהַאֲזִין וּמִי שֶׁעֵינַיִם לוֹ לִרְאוֹת מָה רַבִּים הַדְּבָרִים הַמְעַנְיְנִים הָרוֹחֲשִׁים בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה, מִי שְׁיּוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב לִרְחָשִׁים אֵלֶּה
– לֹא יֹאמַר: “מְשַׁעֲמֵם לִי!”
זְרֻבָּבֶל אָסַף אֶת רְשִׁימוֹתָיו אֵלֶּה בְּסֵפֶר קָטָן בְּשֵׁם “מַרְאוֹת גִּלְבֹּעַ”, וְא. גִּלְעָדִי הוֹסִיף עֲלֵיהֶן צִיּוּרִים עֲדִינִים, וּכְשֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בַּסֵּפֶר הַקָּטָן הַזֶּה מִתְעוֹרֵר בָּנוּ הָרֶגֶשׁ:
הֵן אָזְנַיִם וְעֵינַיִם לָנוּ, וְלָמָּה לֹא נַקְשִׁיב גַּם אֲנַחְנוּ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ לַמַּנְגִּינוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הַטֶּבַע וְשֶׁל הָאָדָם הָעוֹבֵד וּנְצָרְפֵן לְמַנְגִּינַת לִבֵּנוּ שֶׁתַּעֲשִׁיר אֶת נַפְשֵׁנוּ?
(תש"ג)
הִנֵּה יָצָא בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד” סִפְרִיַּת “שַׁחֲרוּת” סֵפֶר אֶחָד הַנּוֹשֵׂא אֶת הַשֵּׁם הַצָּנוּעַ “מִשָּׁם” – לִדְבוֹרָה בַּארוֹן. הַשֵּׁם מְרַמֵּז, כִּי בַּסֵּפֶר הַזֶּה מְסַפֶּרֶת הַסּוֹפֶרֶת עַל הַחַיִּים מִשָּׁם, מִן הַגּוֹלָה, מֵחַיֵּי הַקִּבּוּץ הַיְּהוּדִי בְּלִיטָא. אֲנִי אוֹמֵר כִּי אֵלֶּה הֵם סִפּוּרִים מֻפְלָאִים. אֲבָל אֵין לִי הַבִּטָּחוֹן שֶׁבְּמַבָּט רִאשׁוֹן, כְּשֶׁהִנְּךָ מֵעִיף עַיִן בְּדַפֵּי הַסֵּפֶר וְקוֹפֵץ מִשּׁוּרָה לְשׁוּרָה – תִּתְפֹּס אֶת הַמֻּפְלָא שֶׁבְּסִפּוּרִים אֵלֶּה. אֵין אֵלֶּה סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִילוֹת שֶׁל גִּבּוֹרִים טָסִים, אָצִים וְרָצִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה קוֹרֵא עֲלֵיהֶם אַתָּה מְחַכֶּה:
וּבְכֵן מֶה הָיָה הַסּוֹף?
לֹא. אֵין אֵלֶּה סִפּוּרִים מִסּוּג זֶה. אוּלָם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵךְ טוֹעֵם, מִי שֶׁלָּמַד וְיוֹדֵעַ לְהַבְחִין מַהִי שׁוּרָה כְּתוּבָה יָפֶה וְתָכְנָהּ רַב – זֶה לֹא יְמַהֵר לְדַפְדֵּף בַּסֵּפֶר הַזֶּה. הוּא יִקְרָא מִלָּה אַחֲרֵי מִלָּה, שׁוּרָה אַחֲרֵי שׁוּרָה, לְאַט, וְיִנְשֹׁם אֶת הָאֲוִיר הַמְיֻחָד שֶׁל הַחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים הֲלָּלוּ וְיִרְאֶה בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הָאֲנָשִׁים, וְיִוָּכַח כִּי אָכֵן חַיִּים מְיֻחָדִים הֵם חַיִּים אֵלֶּה שֶׁל יְהוּדֵי לִיטָא. רַחֲשֵׁי-נֶפֶשׁ גְּדוֹלִים מִתַּחַת לַקְּלִפָּה הַדַּלָּה וְהָעֲלוּבָה מִתְרַחֲשִׁים בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה.
רַק סוֹפֶרֶת גְּדוֹלָה, שֶׁיָּדְעָה לְהִתְבּוֹנֵן עָמֹק עָמֹק בַּחַיִּים הַלָּלוּ, הִצְלִיחָה לְהַעֲלוֹת אֶת תַּמְצִיתָם שֶׁל הַחַיִּים הַלָּלוּ עַל סֵפֶר. אָכֵן, רַק מִי שֶׁנֵּחַן בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה יוֹדֵעַ לִרְאוֹת כָּךְ וּלְסַפֵּר כָּךְ כַּאֲשֶׁר תְּסַפֵּר דְּבוֹרָה בַּארוֹן.
נַחוּם גּוּטְמַן לִוָּה אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּכַמָּה צִיוּרִים. וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ דֻּגְמָה נָאָה כֵּיצַד לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אֶת הַדְּמֻיּוֹת שֶׁבַּסֵּפֶר, וְאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן רְאִיָּה נוֹסֶפֶת.
(תש"ו)
מִירִי – שֵׁם זֶה הָיָה מָצוּי עַל דַפֵּי “דָּבָר לִילָדִים”, חָתוּם תַּחַת רְשִׁימוֹת: “בֵּיבָרוֹ שֶׁל עוֹלָם”. בְּחֵן רַב וּבִזְרִיזוּת הָיְתֳה מִירִי כּוֹתֶבֶת עַל חַיּוֹת שׁוֹנוֹת. הָיְתָה כּוֹתֶבֶת וְלֹא תִכְתֹּב עוֹד. כִּי מִירִי מֵתָה.
צְעִירָה, דַּקַּת גֵּו וּזְקוּפַת קוֹמָה הָיְתָה מִירִי דוֹר-הַלְפֶּרְן וּנְעִימָה בַּהֲלִיכוֹתֶיהָ. בְּחִבָּה רַבָּה עָסְקָה בְּעוֹלָם הַחַי, לָמְדָה אֶת דַּרְכֵי הַחַי, וְעָקְבָה בְּדִמְיוֹנָהּ אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעָה וְשָׁמְרָה בְּזִכְרוֹנָהּ כָּל פְּרָט מִפְּרָטֵי הֶחָי. כְּאִלּוּ הִתְהַלְּכָה בְּיַעֲרוֹת-עַד וְצָעֲדָה בְּעִקְּבוֹת הַחַיָּה, וְאַחַר שֶׁלָּמְדָה לְהַכִּיר הַכֹּל הָיְתָה כּוֹתֶבֶת עַל בֵּיבָרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל עוֹלָם.
בִּרְשִׁימוֹתֶיהָ, “בֵּיבָרוֹ שֶׁל עוֹלָם”, אַתָּה קוֹרֵא וְרוֹאֶה מָה רַבּוֹת הָיוּ יְדִיעוֹתֶיהָ וּמַה יָפֶה יָדְעָה לְסַפֵּר אֶת שֶׁלָּמְדָה וְחָקְרָה.
יֵשׁ לוֹמְדִים וְיוֹדְעִים הַרְבֵּה, אַךְ לֹא כָּל הַיּוֹדְעִים יוֹדְעִים לְסַפֵּר בְּשָׂפָה יָפָה וּבְחֵן כָּזֶה כַּאֲשֶׁר סִפְּרָה מִירִי. וְזֶהוּ הַדָּבָר הַמְיֻחָד שְׁבִּרְשִׁימוֹתֶיהָ. הִיא שָׁמְרָה עַל כָּל פְּרָט לְמָסְרוֹ בְּדִיוּק, וְיַחַד עִם זֶה נִדְמֶה לְךָ, כִּי הִנֵּה הִיא מְסַפֶּרֶת עַל חַיֵּי הַדֹּב וּמְשַׂחֶקֶת בְּגוּרָיו כְּמוֹ עִם הַסְּנָאִי שֶׁהִיא מְתָאֶרֶת וְכִמְעַט הוֹלֶכֶת שֶׁבִי אַחֲרֵי יְפִי תְנוּעוֹתָיו. וְאַגַּב קְרִיאָה אַתָּה מְהַרְהֵר: מִירִי כַּנִּרְאֶה טִפְּסָה יַחַד עִם הַסְּנָאִי וְקָפְצָה בְּקַלּוּת מֵעָנָף לְעָנָף וּבָדְקָה אֶת קִנֵּי הַצִּפֳּרִים יַחַד אִתּוֹ.
וּכְשֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת אֵין בַּת-צְחוֹק חֲבִיבָה יוֹרֶדֶת מֵעַל שְׂפָתֶיהָ. כִּי עַל כֵּן יָדְעָה לְסַפֵּר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ נָעִים גַּם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְגַם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים. וְהִיא מִתְפָּעֶלֶת אֵיךְ הַלָּה יוֹדֵעַ לִבְנוֹת קִנּוֹ וְאֵיךְ זֶה יוֹדֵעַ לְהִתְגַּנֵב אֶל הַקֵּן וְלִגְמֹעַ אֶת הַבֵּיצָה שֶׁהוּא מוֹצֵא בּוֹ – וְהַכֹּל מִתּוֹךְ רְאִיָּה טוֹבָה.
כָּךְ כּוֹתְבִים אַךְ מְעַטִּים עַל הֶחָי. אַתָּה קוֹרֵא אֶת רְשִׁימָתָהּ הַקְּצָרָה וְעוֹצֵם אֶת הַעֵינַיִם וְרוֹאֶה אֶת הַחַיָּה בְּעֵינֶיהָ שֶׁלָהּ, שֶׁל מִירִי, כִּי הִיא עוֹרְרָה בְּךָ אֶת הַדִּמְיוֹן לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁלָּמְדָה לְדַעְתָּם וּלְהַחֲיוֹתָם בְּדִמְיוֹנָהּ הִיא.
מִירִי בָּאָה לָאָרֶץ בִּהְיוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה, אַךְ עִבְרִית הָיְתָה שְׂפָתָהּ מִיּוֹם הֻלַּדְתָּהּ, כִּי עַל כֵּן נוֹלְדָה לַהוֹרִים יְחִיאֵל וּפְנִינָה הַלְפֶּרְן – שְׁנֵיהֶם מוֹרִים עִבְרִים. בְּשַׁחַר נְעוּרֶיהָ כָּתְבָה שִׁירִים עִבְרִים. שַׁקְדָּנִית הָיְתָה בְּלִמּוּדֶיהָ, אַךְ בְּעִקָּר אָהֲבָה אֶת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים. מִשֶּׁגָּדְלָה תִּרְגְּמָה כַּמָּה סְפָרִים מִשָּׂפוֹת לוֹעֲזִיוֹת לְעִבְרִית. אַךְ בְּעִקָּר הִתְעַנְיְנָה בְּעוֹלַם הֶחָי וְאֶת אַהֲבָתָהּ זוֹ שָׁאֲפָה לִמְסֹר בַּסְּפָרִים עַל הַחַי שֶׁכָּתְבָה בְּעַצְמָהּ, וְטִפְּלָה בְּהוֹצָאַת סְפָרִים עַל הַחַי בְּשְׁבִיל יְלָדִים. וְהִנֵּה נִקְטְפָה בִּשְׁנַת הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ לְחַיֶּיהָ.
צַר, צַר מְאֹד עַל חַיִים צְעִירִים אֵלֶּה שֶׁנִּקְטְפוּ בַּאֲבִיב יְמֵיהֶם.
(תש"ו)
זֶה שֵׁם סִפְרוֹ שֶׁל הַסוֹפֵר שׁ"י עַגְנוֹן, שֶׁזָכָה בַּפְּרָס עַל שֵׁם מְנַחֵם אוּסִישְׁקִין.
סֵפֶר הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הוּא. עַגְנוֹן מְתָאֵר לְפָנֵינוּ עַל פְּנֵי יְרִיעָה רְחָבָה אֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה.
רוֹצֶה אַתָּה – הֲרֵי זֶה סֵפֶר שֶׁכָּל הַמְסֻפָּר בּוֹ כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת כָּךְ הָיָה. אַתָּה רוֹאֶה אֶת גִּבּוֹרֵי הַסִּפּוּר, וְהֵם לֹא בְּדוּיִים וְלֹא נַעֲלָמִים. אַתָּה מוֹצֵא שָׁם שֵׁמוֹת הַיְדוּעִים לְךָ יָפֶה יָפֶה, כְּמוֹ דִיזֶנְגוֹף, הַסּוֹפְרִים ש. בֶּן-צִיוֹן, י. ח. בְּרֶנֶר, א. ד. גוֹרְדוֹן, יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ וְעוֹד, מוֹרִים וְעַסְקָנִים מִן הַיָּמִים הָהֵם. וְאוּלָם זֶהוּ סִפּוּר שֶׁהַמְסַפֵּר רָקַם אוֹתוֹ מִדִּמְיוֹנוֹ, יָצַר עֲלִילָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַגִּבּוֹרִים שֶׁיִּפְעֲלוּ בְּתוֹךְ הָעֲלִילָה הַזֹּאת שֶׁהוֹצֵיא מִלִּבּוֹ. לֵאמֹר – סֵפֶר שֶׁחָזוֹן וּמְצִיאוּת מְשַׁמְּשִׁים בְוֹ יַחַד.
הֶחָזוֹן מַגִּיהַּ מֵאוֹרוֹ עַל הָאֲנָשִׁים וְהַמַּעֲשִׂים, עַל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם וְאֹרַח חַיֵּיהֶם, עַל הָאָרֶץ וְעַל יוֹשְׁבֶיהָ. לְאוֹר הֶחָזוֹן אַתָּה רוֹאֶה הֵיטֵב אֶת שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹת הָאֲנָשִׁים, שְׁאִיפוֹתֵיהֶם, מַאֲוַיֵיהֶם בִּדְרֹךְ כַּף רַגְלָם עַל אַדְמַת הָאָרֶץ וּבַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְהִתְאַחֲזוּתָם בָּהּ. אַתָּה קוֹרֵא בִּ“תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם” וְרוֹאֶה כֵּיצַד נוֹצַר מוֹשַׁב עוֹבְדִים רִאשׁוֹן בָּאָרֶץ – הֲלֹא הוּא עֵין-גַּנִים לְיַד פֶּתַח-תִּקְוָה, אַתָּה רוֹאֶה כֵּיצַד נִגָּשִׁים יְהוּדִים לִבְנוֹת פַּרְבָּר לְיַד יָפוֹ וּמִמֶּנּוּ צָמְחָה הָעִיר תֵּל-אָבִיב. אָתַּה רוֹאֶה אֶת הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים שְׁהָיוּ עַל דַרְכּוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בְּלֶכְתוֹ לִכְבֹּשׁ לוֹ יוֹם עֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית.
וּלְאַחַר שֶׁגִּבּוֹרוֹ הָרָאשִׁי עוֹבֵר מִיָּפוֹ לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם, קָמָה לְפָנֶיךָ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם. הַיִּשּׁוּב הַיָּשָׁן וְרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ. אַךְ מִחוּץ לְכָל אֵלֶּה הֲרֵי לְפָנֶיךָ סִפּוּר מָלֵא חָכְמָה וְאַמְצָאוֹת, הַמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַקּוֹרֵא וּמְעוֹרֵר בּוֹ רִגְשֵׁי עֲלִיצוּת וּמְרַתֵּק אֶת הַקּוֹרֵא בְּרִגְעֵי הָעֶצֶב וְהַצַּעַר, שֶׁהֵם לֹא מְעַטִּים – לֵאמֹר: סֵפֶר הָרָאוּי לִפְרָס.
זֶה כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה יוֹשֵׁב שׁ"י עַגְנוֹן בָּאָרֶץ וְכוֹתֵב אֶת סִפּוּרָיו הַנִּפְלָאִים בְּסִגְנוֹנוֹ הַמְיֻחָד, הָרָווּי מִכָּל הַטּוֹב שֶׁבְּאוֹצְרוֹת סִפְרוּתֵנוּ הַיְשָׁנָה וְהַחֲדָשָׁה.
סִפְרוֹ “תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם” הוּא הַכֶּרֶךְ הַתְּשִׁיעִי מִכְּתָבָיו. זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעַגְנוֹן מְקַבֵּל פְּרָס, וְאוּלָם חָשׁוּב בְּיִחוּד הַסֵפֶר הַזֶּה הַחוֹשֵׂף לְפָנֵינוּ אֶת הַתְּקוּפָה הַיָּפָה שֶׁבְּתוֹלְדוֹת הַיִּשּׁוּב – הֲרֵיהִי תְּקוּפַת הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה יְסוֹד לְהִתְפַּתְחוּת חַיֵּינוּ הַיּוֹם.
בְּסוֹף סִפְרוֹ מַבְטִיחַ הַסּוֹפֵר כִּי בְּהֶמְשְׁכוֹ יְתָאֵר כֵּיצַד הִתְחִילָה הַהִתְיַשְּׁבוּת הָעוֹבֶדֶת – הַקְּבוּצָה, הַקִּבּוּץ וּמוֹשַׁב הָעוֹבְדִים – וַאֲנַחְנוּ מְחַכִּים לַהֶמְשֵׁךְ.
(תש"ו)
(שִׂיחָה בֶּרַדְיוֹ)
הִנֵּה בָּאוּ יְמֵי מַסָּה קָשִׁים מְאֹד. אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בְּנִסָּיוֹן לֹא לְהִתְיָאֵשׁ. תִּקְוָתֵנוּ חֲזָקָה כִּי יְמֵי רָעָה אֵלֶּה יַחְלְפוּ חִישׁ. עָלֵינוּ לִהְיוֹת חֲזָקִים בְּרוּחֵנוּ. וְאֵין מָקוֹר לְחִזּוּק הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ הָעִיּוּן בַּסֵּפֶר הַטּוֹב, בְּשְׁעַת הַפְּנַאי. אֲנִי אוֹמֵר עִיּוּן, וְלֹא קְרִיאָה קַלָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מְיַחֵד אֶת שִׂיחָתִי זוֹ לֹא לַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ דַּוְקָא, אֶלָּא לְסֵפֶר טוֹב, הַיָּכוֹל לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹר עִדּוּד וֶאֱמוּנָה בְּיָמִים קָשִׁים. וְאַף שֶׁהַסֵּפֶר הַזֶּה לֹא נִכְתַּב בִּשְׁבִיל יְלָדִים, מַמְלִיץ אֲנִי עָלָיו גַּם בִּפְנֵי תַּלְמִידִים. שֵׁם הַסֵּפֶר: “שָׂרֵי הַמֵּאָה”. כָּתוּב בִּידֵי הָרַב ר' יְהוּדָה לֵיבּ הַכֹּהֵן פִישְׁמַן, חֲבֵר הַנְהָלַת הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית. הָרַב פִישְׁמַן, הָעַסְקָן הַצִּיּוֹנִי, הוּא גָדוֹל בְּתוֹרָה וְסוֹפֵר. הוּא כָּתַב סְפָרִים רַבִּים בְּמֶחְקְרֵי הַתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל וְהַצִּיּוֹנוּת, וְאוּלָם בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הוּא מְפַרְסֵם סֵפֶר מְיֻחָד בְּמִינֹו – “שָׂרֵי הַמֵּאָה”, שְׁאַרְבָּעָה חֲלָקָיו כְּבָר הוֹפִיעוּ וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם.
כְּפִי שֶׁמֵּעִיד הַשֵּׁם “שָׂרֵי הַמֵּאָה” – כַּוָּנַת הַמְחַבֵּר לְתָאֵר לְפָנֵינוּ אֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁקָּמוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפָה שֶׁל מֵאָה שָּׁנָה מִשְּׁנַת ת“ר עַד שְׁנַת ת”שׁ, שֶׁהִיא הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי לְמִנְיָנֵנוּ. בַּהַקְּדָּמָה לְסִפְרוֹ אוֹמֵר הָרַב, כִּי “תְּקוּפַת הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית הָיְתָה אַחַת הַתְּקוּפוֹת הַיּוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת בְּחַיֵּי עַמֵּנוּ עַל יְדֵי הַמִּסְפָּר הָרַב שֶׁל גְּדוֹלֵי תּוֹרָה שֶׁהָיוּ וְחָיוּ בְּמֶשֶׁךְ הַמֵּאָה הָאַחֲרוֹנָה”.
לְתֵאוּר חַיֵּיהֶם, אָפְיָם, חָכְמָתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה בְּנֵי הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית מַקְדִּישׁ הָרַב פִישְׁמַן אֶת סִפְרוֹ. הוּא בָּחַר לוֹ דֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְסַפֵּר עַל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. אֵין הוּא כּוֹתֵב בִּיּוֹגְרַפְיוֹת. הוּא אַךְ מְסַפֵּר פְּרָטִים מְעַנְיְנִים מֵחַיֵּיהֶם, הַמְּאִירִים אֶת הֲלָךְ רוּחָם שֶׁל הָרַבָּנִים, הַגְּאוֹנִים וְרָאשֵׁי הַחֲסִידוּת, הֲלָךְ מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, אִמְרֵי חָכְמָה וּמַעֲשִׂים יָפִים.
וְאוּלָם עָלַי לְהַקְדִּים וּלְהַגִּיד לְךָ, קוֹרֵא יָקָר, מִשֶּׁתִּקַּח אֶת הַסֵּפֶר בְּיָדְךָ וּבַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת יִהְיֶה נִדְמֶה לְךָ, כִּי הָרַב עוֹסֵק בְּמֶחְקָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים לְךָ כָּל צָרְכָּם – אַל תֵּרָתַע. כִּי אִם יִהְיֶה לְךָ אַךְ מְעַט סַבְלָנוּת וְעֵינְךָ תִּהְיֶה תָּרָה מִפִּסְקָה לְפִסְקָה, מִיָּד תִּתָּקֵל בְּאֵיזֶה סִפּוּר, בְּאֵיזוֹ מַעֲשִׂיָּה, בְּאֵיזֶה מְאֹרָע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עִנְיָן רַב, וְאַף נוֹתֵן תְּמוּנָה מֵחַיֵּי הָאִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מְדֻבָּר. וְהַסִּפּוּר הוּא סִפּוּר קַל, מְעַנְיֵן וְשָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ.
וּמִכֵּוָן שֶׁהָרַב עוֹסֵק בְּסִפְרוֹ בִּגְדוֹלֵי הַתּוֹרָה, פַּרְנָסִים, רַבָּנִים, רַבִּיִּים וְרָאשֵׁי עֵדָה שֶׁל הַמֵּאָה הַזֹּאת – הֲרֵי שֶׁבְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלָּהֶם אַתָּה רוֹאֶה אֶת חַיֵּי הָעָם וְאֶת רוּחוֹ בְּכָל הַתְּקוּפָה הַזֹּאת.
וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, סִפּוּר פָּשׁוּט, מְתֻבָּל בְּדִבְרֵי חָכְמָה וּבְדִיחָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם פִּקְחוּת וַחֲרִיפוּת הַשֵּׂכֶל. לְפָנֶיךָ עוֹבְרִים מֵאוֹת פַּרְצוּפִים שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל אֶחָד בְּחִנּוֹ הַמְיֻחָד. כִּי עַל כֵּן אִישׁ עֲמָמִי הוּא הָרַב פִישְׁמַן וְלַמְדָּנוּתוֹ הָרַבָּה לֹא הִרְחִיקָה אוֹתוֹ מִן הַפַּשְׁטוּת הַתְּמִימָה שֶׁל פְּשׁוּטֵי הָעָם.
וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר – אַל תִּירָא מִפּנֵי הַ“שּׁוּרוֹת” הַקָּשׁוֹת כִּבְיָכוֹל שֶׁבְּמַבָּט רִאשׁוֹן. לְפָנֶיךָ סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת נִפְלָא, שֶׁיָּכוֹל לִפְקֹחַ אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת עוֹלָם יִשְׂרְאֵלִי מְיֻחָד. וְנַפְשְׁךָ תְּבָרֵךְ אֶת הַמְחַבֵּר, שֶׁיּוּכַל לָשֵׂאת בִּתְלָאוֹת הַיָּמִים וִיסַיֵּם אֶת שְׁאָר חֲלָקָיו מִתּוֹךְ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ.
(תש"ו)
(שִׂיחָה בָּרַדְיוֹ)
רַבִּים מֵאִתָּנוּ, רַבִּים מְאֹד נִסּוּ אֶת כֹּחָם בִּימֵי יַלְדוּתָם לִכְתֹּב שִּׁירִים. אֲנִי אוֹמֵר שִׁירִים, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵלֶּה לֹא שִׁירִים כְּלָל אֶלָא שׁוּרוֹת מְחֹרָזוֹת קְצָת. וְאוּלָם מִשֶּׁבָּגְרוּ בְּמִקְצָת וְהִפְסִיקוּ לִכְתֹּב שִׁירִים, אֵינָם מַרְפִּים גַּם בִּקְרִיאַת שִׁירִים. וְאִם מְמַעֲטִים לִקְרֹא בְּסֵפֶר שִׁירָה – מַה פֶּלֶא שֶׁהַטַּעַם לָקוּי? קִשְׁקוּשׁ מְחֹרָז מוֹצֵא חֵן וְשִׁיר אֲמִתִּי וְטוֹב נִשְׁאָר סָתוּם וְחָבוּי בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר, וּמְעַטִּים נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ – הַמְעַטִּים שֶׁאָזְנָם פְּתוּחָה לְמִשְׁקָל, לְצִלְצוּל, לִנְגִינָה, שֶׁנַּפְשָׁם פְּתוּחָה לִקְלֹט דְּבָרִים הַמִּתְרַחֲשִׁים בִּפְנִים, בְּנִשְׁמַת הָאָדָם.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צְעִירִים אָנוּ עֲסוּקִים מְאֹד לִסְפֹּג אֶל תּוֹכֵנוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הַחִיצוֹנִי. בְּגִיל הַנְּעוּרִים אָנוּ מִתְרַשְּׁמִים מִמַּרְאֵה עֵינַיִם וּמִמִשְׁמַע אָזְנַיִם וּשְׁאָר הַחוּשִׁים, וְאִין לָנוּ שְׁהוּת וּזְמַן פָּנוּי לְהַאֲזִין לִבְנוֹת-קוֹלוֹת, לִדְבָרִים הַנִּשְׁמָעִים לָאֹזֶן מִתּוֹךְ הַקְשָׁבָה מְיֻחֶדֶת, לִצְלִילִים דַּקִּים, הַמֻּבְלָעִים בְּשְׁאוֹן הֲמוֹן קוֹלוֹת. וְכֵן הַדָּבָר בְּמַרְאוֹת וּבְנוֹפִים: הָעַיִן הַבִּלְתִּי מְאֻמֶּנֶת רוֹאָה צְבָעִים בּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר, וְאֵינָהּ מַבְחִינָה בַּגּוֹנִים; הַמְשׁוֹרֵר עֵינוֹ חַדָּה לִרְאוֹת גּוֹנִים וּבְנוֹת-גּוֹנִים שֶׁבַּטֶּבַע וְלִשְׁמֹעַ קוֹל וּבַת-קוֹל וְאַף הֵדִים רְחוֹקִים. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד. הַמְשׁוֹרֵר רוֹאֶה גַּם אֶת שֶׁאֵינוֹ גָלוּי לָעַיִן וּמַאֲזִין לְהֶמְיָה פְּנִימִית. וְאֶת כָּל זֶה הוּא מוֹסֵר לָנוּ בְּמַרְאוֹת וּבְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁל נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן בִּצְבָעִים וּבְקוֹלוֹת שֶׁלוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בְּקֶצֶב וּבִנְגִינָה מִשֶּׁלוֹ. אֵין זֶה דִבּוּר פָּשׁוּט – אֶלָּא מַחֲשָׁבָה, רֶגֶשׁ וְחָזוֹן שְׁקוּלִים, קְצוּבִים וּמְנֻגָּנִים בְּרוּחוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר.
וְאוּלָם שׁוֹנִים הֵם דַּרְכֵי הַשִּׁירָה. הַמְשׁוֹרֵר הוּא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְשִׁירָתוֹ הִיא הָאַסְפַּקְלַרְיָה לְעוֹלָמוֹ.
אָמַרְתִּי לְהָבִיא לִפְנֵיכֶם שְׁנֵי סִפְרֵי שִׁירָה שֶׁהוֹפִיעוּ זֶה עַתָּה, לְמַעַן תִּרְאוּ אֶת הַשּׁוֹנִי. שְׁנֵי סִפְרֵי הַשִּׁירִים שֶׁמְחַבְּרֵיהֶם הִתְכַּוְּנוּ לְקוֹרְאִים צְעִירִים, לִבְנֵי הַנֹּעַר וְאַף לִילָדִים, הָאֶחָד: “בִּרְכַּת בֹּקֶר” – לְיַעֲקֹב כֹּהֵן, וְהַשֵּׁנִי “פְּעוּטִים הָיִינוּ” לא. א. מִילֶן, מְתֻרְגָּם מֵאַנְגְּלִית בִּידֵי יַעֲקֹב אוֹרְלַנְד.
כָּל תַלְמִיד יוֹדֵע אֶת הַמְשׁוֹרֵר יַעֲקֹב כֹּהֵן – כְּרָכִים רַבִּים מִכְּתָבָיו הוֹפִיעוּ וּמוֹפִיעִים וְאִלּוּ “בִּרְכַּת בֹּקֶר” הוּא סֵפֶר שִׁירִים לַנֹּעַר וְלַיֶּלֶד. רָצָה יַעֲקֹב כֹּהֵן לִמְסֹר מֵרִגְשׁוֹתָיו אַף לְיֶּלֶד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרוֹא וְשׁוֹמֵעַ שִׁיר מִפִּי אִמּוֹ; וְאַף לַנַּעַר וְלַנַּעֲרָה, תַּלְמִידֵי בֵּית-הַסֵּפֶר. לְשׁוֹנוֹ בְּרוּרָה, חֲרוּזָיו מְהֻקְּצָעִים וּפְשׁוּטִים. הַיַּלְדָּה יוֹשֶׁבֶת עַל בִּרְכֵּי אַבָּא וְרוֹכֶבֶת וְאַבָּא שָׁר לָהּ:
הַיָּא, הַּי! רָץ הַסּוּס,
עַל פְּנֵי גַיְא וָהָר יָטוּס;
בַּיַּרְדֵּן שׁוֹתֶה הוּא מַיִם,
רָץ וְטָס לִירוּשָׁלַיִם.
אוֹ הוּא מְסַפֵּר אַגָּדָה עַל יְהוּדִים מֵעֵבֶר לַסַּמְבַּטְיוֹן, הַמִּתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. לְאַט יְתָאֵר הַמְשׁוֹרֵר אֶת מַרְאֵה אֶרֶץ סַמְבַּטְיוֹן כְּפִי שֶׁהוּא חָזָה אוֹתָה בְּדִמְיוֹנוֹ, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ – זָקֵן, אִשָּׁה צְעִירָה, בַּחוּרִים שֶׁשִּׁרְיוֹן-בַּרְזֶל לְבוּשָׁם וְהוּא שׁוֹאֵל:
מַה זוֹ הַתְּכוּנָה, בַּחוּרִים,
וְקֶשֶׁת וַחֲנִית לְשֵׁם מָה,
וְהָאָרֶץ סָבִיב סְגוּרָה הִיא,
וְאֵין פַּחַד שֶׁל מִלְחָמָה?
וְהֵם עוֹנִים:
לִהְיוֹת נְכוֹנִים תָּמִיד
כִּי נָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ
בְּצַעֲדֵי אוֹן וּבְשִׁירָה,
וְנָקִים אֶת חָרְבוֹתֶיהָ
וְנִבְנֶה אֶת בֵּית הַבְּחִירָה.
כְּפִי שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים כָּל בַּיִת מְחֹרָז וּבָנוּי – לְלֹא כָּל קִשּׁוּטִים – לֵאמֹר: בִּרְצִינוּת, בְּכֹבֶד רֹאשׁ.
וְהִנֵּה לְעֻמַּת זֶה סֵפֶר שִׁירִים מִסּוּג אַחֵר לְגַמְרֵי: הַמְשׁוֹרֵר הָאַנְגְּלִי מִילֶן וּמְתַרְגְּמוֹ הָעִבְרִי אוֹרְלַנְד כְּאִלּוּ רָצוּ לִדְלוֹת אֶת הַשִּׁירָה שֶׁהָיְתָה בְּחַיֵּיהֶם בְּעוֹדָם יְלָדִים קְטַנִּים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק בַּשָּׂפָה, וְעוֹד פָּחוֹת – אֶת הַכְּלָלִים כֵּיצַד כּוֹתְבִים שִׁיר, וְאוּלָם רֶגֶשׁ הַשִּׁירָה מְפָעֵם אֶת לִבָּם כִּי הַשִּׁירָה מְצוּיָה בְּלֵב כָּל יֶלֶד, בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל יֶלֶד. יֶתֶר עַל כֵּן. הוּא גַּם מְחַפֵּשׂ לוֹ דֶרֶךְ לְהַבִּיעַ אֶת הַשִּׁירָה הַמְמַלְאָה אֶת נַפְשׁוֹ הַקְטַנָּה בְּאֶמְצָעִים שֶׁלּוֹ, לְפִי הַיְכֹלֶת שֶׁלּוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לִכְתֹּב אֶת זֶה, אֲבָל יֵשׁ שִׁירָה רַבָּה בּוֹ.
וּבְלִבּוֹ הַקְּטַנְטַן שֶׁל הַנַּעַר הַקָּט יֵשׁ צַעַר גָּדוֹל, הוּא רוֹצֶה לִקְנוֹת לוֹ אַרְנֶבֶת כָּזֹאת כְּפִי שֶׁתֵּאֵר לְעַצְמוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ, וְהוּא סוֹבֵב בְּכִכַּר הַשּׁוּק וּמְחַפֵּשׂ וְאֵינוֹ מוֹצֵא.
וְהֵן כָּךְ יָשִׁיר וִיסַפֵּר:
הָיָה לִי כָּזֶה מִילִים,
כָּזֶה נוֹצֵץ מִין מִילִים,
לָקַחְתִּי אֶת הַמִילִים
אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק.
בִּקַּשְׁתִּי לִי אַרְנֶבֶת
קְטַנָּה וּמְאֻזְנֶבֶת,
אֲבָל כָּזֹאת אַרְנֶבֶת
אֵין שָׁם בְּדִיּוּּק.
אֵין זֶה שִׁיר רְצִינִי, כְּפִי שֶׁרְגִילִים לְהַגִּיד, אֲבָל אַתָּה סוֹבֵב אִתּוֹ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְאַתָּה הִנְּךָ יַחַד אִתּוֹ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ יַחַד אִתּוֹ אֶת הָאַרְנֶבֶת שֶׁבְּדִמְיוֹן וְאֵין לִמְצֹא אוֹתָהּ בְּדִיּוּק, וְכָךְ אַתָּה מוֹצֵא בַּשִּׁיר גַּם דְּבָרִים מְבַדְּחִים וְאַף מַצְחִיקִים, בִּלְשׁוֹן יְלָדִים, בִּשְׁגִיאוֹת בְּדִקְדּוּק וּבְגִמְגּוּם – אֲבָל הַשִּׁירָה הַיַּלְדוּתִית הוֹמָה בְּלִבְּךָ.
אָכֵן סֵפֶר וָסֵפֶר – יֵשׁ אוֹהֵב שִׁירִים רְצִינִיּים וְיֵשׁ אוֹהֵב שִׁירִים לֹא רְצִינִיּים – אֲבָל לִבְחֹר יוּכַל רַק מִתּוֹךְ קְרִיאָה.
אִם תִּקְרָא אֵין סָפֵק, כִּי תֵדַע בַּמֶּה לִבְחֹר.
(תש"ו)
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.