שמעון גינצבורג
ספר שני: פּוֹאִימוֹת
בתוך: שירים ופואימות

I

אֲנִי בֶן גּוֹלֵי־סְפָרַד הִנֵנִי, וָאֶקַּח

אֶת מַטָּם, מַטֵּה נוֹדְדִים, וָאֵצֵא כְמוֹהֶם

לִגְלוֹת לִמְדִינַת־יָם מֵאֶרֶץ־חֲמוּדוֹתַי

(הוֹי רוּסִיָה!) וּזְעוּמַת־נַפְשִׁי.

וָאֶפְקֹד, בְּטֶרֶם אֵצֵא, קִבְרוֹת־אָבוֹת, מַצְּבוֹת־דּוֹרוֹת

וְדֹם נִפְרַדְתִּי לָעַד מֵעִמָּם.

הַמַּסָּע זָע, וְנַפְשִׁי יָדְעָה מְאֹד: רֻשַּׁשְׁתִּי,

וָאֵצֵא נָקִי מֵחֲלוֹם אָשְׁרִי אָנִי.

כִּי מָה הוּא אֹשֶׁר סְפִינָה נֻפְּצָה אֶל הַסָּלַע,

וְאֵיךְ יְחִי לֵב אַחֲרֵי הֵעָקְרוֹ

לָעַד מִנּוֹף־מַטָּעָיו?…

הַשֶׁמֶשׁ רַד, וְהַמַּסָּע טָס אַכְזָרִי־גֹלֶם.

כִּמְחֹא כְנַף עוֹף עֲנָקִי, חַד־צִפֹּרֶן, מָחֲאוּ

כַּפּוֹתָיו פָּלֶד. טַרְפּוֹ לוֹ בְּפִיהוּ וְשִׁיר־נִצָּחוֹן,

הוּא נִצְחוֹן־בַּרְזֶל עַל לֵב עָנֹג…

וַיִּצְנַח רֹאשִׁי אֶל הַקִּיר בְּחֶשְׁכַת־זָוִית,

אֵין־אוֹנִים, וְלִבִּי רָחַץ בְּדָמוֹ וַיִּתְעַטֵּף –

כְּהִתְבּוֹסֵס אָז כַּף־עָב בַּדָּם בְּשׁוּלֵי־מַעֲרָב.

וַתָּבוֹא לִי עַל גְּבוּל מוֹלַדְתִּי הַשָּׁמֶשׁ…


בְּזֹהַר־הַדִּמְדּוּמִים נוּגֵה־פְרִידָה

הִשְׂתָּרְעָה לְפָנַי אֶרֶץ־אַשְׁכְּנַז חַכְלִילִית.

וָאֶפְתַּח חַלּוֹן – וַעֲדַת יַתּוּשִׁים וְרֻדִּים

עִם חֲלוֹמוֹת יַלְדוּת רְחוֹקָה בְזִמְזוּם־שִׁיר כִּתְּרוּנִי.

הַאִם לֹא אֶרֶץ־כְּנַעַן הִיא בִשְׂדוֹת־הַתְּנוּבָה,

בְּמִשְׁבְּצוֹת־תְּלָמֶיהָ רָווֹת וִירַקְרַקּוֹת

וּבְבָתֵּי־כְפָרִים אֲדַמְדַּמֵּי־לְבֵנִים, שׁוֹקְטִים

עַל גִּנּוֹת־בִּיתָן מְלַבְלְבוֹת וּטְבוּלוֹת־חָלָב?

וְאִישׁ לֹא נִרְאָה עַל הַשָּׂדוֹת, כְּמוֹ עֲבָדוּם

יוֹם־יוֹם עַם־קוֹסְמִים פִּלְאִי, רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים,

וְכָל חַשְׁמַל־יְדֵיהֶם, חַשְׁמַל־בְּרָכָה, בָּם הִשְׁקִיעוּ…

וְרוּחַ רַכָּה בָאָה אֵי־מִזֶּה לְנַגֵּן

עַל נִימֵי־לִבִּי, וְלָאֲטָה בְאָזְנִי חֶרֶשׁ:

“וּכְנַעַן מוֹרַשְׁתֶּךָ?” –

וְשׁוּב כְּאֵם הֶחֱלִיקָה שְׂעָרִי לִי וַתִּלְאַט:

"מֵאֶרֶץ בָּנִים־בּוֹנִים לְךָ הֵבֵאתִי בְרָכָה.

הֲלֹא אֵלֶיהָ תִּדְאֶה, וּנְעוּרֶיךָ

תְּחַדֵּשׁ בָּהּ, כַּנָּשֶׁר?"

וָאָלִיט פָּנַי: בְּנוֹת אֵיךְ אוּכָל? – וְנַפְשִׁי שְׁבוּרָה,

וְלָהּ קֻפָּה שֶׁל עַקְרַבִּים מֵאַחֲרֶיהָ…

וְזָהֳרֵי־שְׁקִיעָה הָלְכוּ כָהֹה וְהִתְאַבֵּל –

וַיִכְבּוּ.

וְכָל הָעוֹלָם נִגְלָה פִתְאֹם, בְּאֵין פָּרֹכֶת, אָפֵל

כְקֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים אֵלוֹ יְצָאָהוּ…

וְעֶצֶב אֵין־הַסּוֹף מִלְּאַנִי:

כִּי מִי אֲנִי וָמָה? וְחַיַּי מָה? רַק מִקְרֶה,

שֶׁקָּרַם עוֹר בְּמֶרְחַב עוֹלָם זָר וּמוּזָר,

כְּאַחַד זָהֳרֵי הַשְּׁקִיעָה,

לִחְיוֹת וְלִסְבֹּל בְּלִי פֵשֶׁר וּבְלִי מַעֲנֶה…


וְהַמַּסָּע טָס, הַמַּסָּע שָׁר – כְּבָר הָיָה לַיְלָה.

וַיִּז עַל בַּרְזֶל־פַּסָּיו, כְּהַזּוֹת עַל הַגַּרְדֹּם,

כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה דַּם־לְבָבִי בָּאֲפֵלָה – –


וְשׁוּב יוֹם וְשׁוּב לַיְלָה – שְׁנֵיהֶם לַיְלָה שׁוֹמֵם אֶחָד…

הַבֹּקֶר אוֹר וְהַמַּסָּע הֱקִיאַנִי,

וְאֶל בֶּטֶן־הָאֳנִי כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ הוּטַלְתִּי,

וְלִבִּי – מֵת בְּקִרְבִּי.


וְגַם בְּהִתְרוֹצֵץ הָאֳנִי בְּכַף־הַגַּלִּים,

אַדִּירֵי־תְהֹם, לֹא הֵקִיץ לִבִּי… בָּדָד, קוֹדֵר

עָמַדְתִּי בְּצָהֳרֵי־יוֹם עֲלֵי הַמִּכְסֶה

וְעֵינַי – בְּמֶרְחַק־יָם וְּתְכֵלֶת־שַׁחַק.

יָם זוֹעֵם, נֶאֱנָק – וְחָזֵהוּ נִבְקָע,

וְאֵיתָנֵי־גַלִּים מְזַנְקִים, פְּרִיצִים בְּנֵי־הַתֹּהוּ,

לְשַׂחֵק חַד אֶת אֶחָד שְׂחוֹק־מִלְחָמָה.

וְהָלַם גַּל אֶת גַּל בּשְׁאָגָה וְכֹבֶד־דֻּבִּים,

בִּכְתֵפָם נִתְקְלוּ זֶה בָזֶה, וְשָׁטְפוּ דְבֵקֵי־כָתֵף

טוּר אֶחָד, וְאַחֲרָיו – שְׁנִיִּים, שְׁלִישִׁים, טוּרֵי־טוּרִים

מוֹרִיקֵי־חֵמָה וּמַשְׁחִירֵי־שִׂנְאָה, שׁוֹרְקִים

וְיוֹרְקִים רִירָם – צִיצִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְרֻדָּד, –

הִטָּרֵף חִשְּׁבָה סְפִינָתֵנוּ.

וְאָדוֹן אַיִן

לִגְעֹר בָּהֶם בַּחֲמַת גְּאוֹן אֱלֹהִים אַדִּירִים –

וּתְכֵלֵת־אֵל מִמַּעַל רוֹאָה וְלֹא מְבִינָה,

שׂוֹחֶקֶת שְׂחוֹקָהּ, שְׂחוֹק שֶׁל זָקֵן עוֹבֵר־בָּטֵל,

וְשׁוֹתְקָה אֶת שְׁתִיקָתָהּ הָעוֹלָמִית. הֶפְקֵר!

וְקָרָא גַל אֶל גַּל: הֶפְקֵר! וְחַד אֶל אֶחָד

בִּלְחִישַׁת־נָחָשׁ יִשְׁרֹק: הֶפְקֵר! וְהִתְגַלְגֵּל

כִּכְרוּז עַל פְּנֵי תְהֹם רַבָּה: אֵין אֱלוֹהַּ! –


אַךְ בְּצָהֳרֵי־חֹם, בְּשָׁכְבִי בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה,

בְּעַנְנֵי־הָאֵפֶר, נִרְדַּם־לֵב, מִסְתַּכֵּל, –

וְהַשֶּׁמֶש פִּלַּח לִבָּם פִּתְאֹם בְּחֵץ־הַזָּהָב,

וַתֵּעוֹר שׁוּב הָרוּחַ, קַלָּה, טוֹבָה –

אִם לֹא שְׁכִינָתִי הִיא, זוּ גָלְתָה עִמִּי? –

וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר: "מַה לְךָ, נִרְדָּם?

עוֹד אֱלֹהֶיךָ חַי,

וְהוּא – בִּכְנָעַן.

שָׁם גִּנְזֵי־חַיִּים לֵאלֹהֶיךָ בְּעַרְבוֹת־שָמֶשׁ –

בִּזְכוּתָן חֲיֵה! וְאִם נַפְשְׁךָ נִתְיַתְּמָה,

רְאֵה, תְּהוֹם־אֲבַדּוֹן סְבִיבְךָ, –

אַךְ הִשְׁאִיר אֵל לְךָ עוֹד אִי בַתְהֹם לִפְלֵטָה,

לְהִשְׁתַּטַּח שָׁם וְלִבְכּוֹת עַל קִבְרוֹת אִי־הַקֹּדֶשׁ,

שָׁם תְּפִלּוֹת־אָבוֹת פּוֹרְחוֹת דֹּם בְּצִיצִים לְבָנִים" – –


וַיֵּאוֹר לִי בְּלֵב־הַיָּם הַשֶּׁמֶשׁ,

וָאֶשָׂא עֵינַי –

וְרוּחַ־אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל הַמַּיִם,

לֹא תֹהוּ עוֹד וָבֹהוּ, רוֹגְעִים מֵי־הַתְּכֵלֵת,

הִתְקַפְּלוּ וַעֲלֵיהֶם עֹל־שָׁמַיִם קִבְּלוּ…

מֵרָחוֹק כְּבָר שִׂרְטוּטֵי־חוֹף, כִּבְאֵד, הִסְתַּמְּנוּ

וּמִגְדַּל־אוֹר הִתְנוֹסֵס בָּאֲוִיר וְקָרַב –

וְזֶה לֹא הָיָה מִגְדַּל־דָּוִד.


II

עַל חוֹף הַיָּם הַכְּרָךְ הַגֵּא מִתְנוֹסֵס,

וּ“פֶסֶל־חֹפֶשׁ”1 שׁוֹמֵר נֶאֱמָן עַל סִפּוֹ.

אֲמֵרִיקָה, הַאָתְּ? הֲסֵּמֶל־דְּמוּתֵךְ אֶרְאֵה

בֶּחָזוֹן, רֹאשֵׁךְ מְעֻטָּר כֶּתֶר פָּז וְקוֹצִים,

וְיָדֵךְ שְׁלוּחָה אֶל הֶעָבִים, תּוֹפְשָׂה לַפִּיד?


קְדֹרַנִּית וּלְתוֹךְ קִמְטֵי־לְבוּשֵךְ מִתְכַּנֶסֶת,

עַל כַּנֵּךְ, פִּלְאִית, כֵּן תַּעַמְדִּי, כְּמוֹ זֶה כְּרוּזֵךְ:

אֵלַי בּוֹא, כָּל דִּכְפִין – לַלֶּחֶם וְלַמִּשְׁפָּט,

לִשְׁאֹף אֲוִירִי דְרוֹר, לִגְוֹעַ פֹּה בָרָעָב

כְּכֶלֶב־חוּצוֹת – אוֹ עֲלֵה וְּמְלֹךְ בִּן־לַיְלָה!…


זְעוּם־פָּנִים כְּרַךְ־הַיָּם קִדְמַנִי. וּבַנַּחְשׁוֹל

שֶׁל נוֹדְדִים נִשֵּׂאתִי בְאֶמְצַע רְחוֹב, וְאִתִּי

צִקְלוֹנִי – קָרוֹב יָחִיד לִי בְּאֶרֶץ־נֵכַר…

לַמֹּלֶךְ, כְּרַךְ־הַיָּם, אִישׁ אִישׁ בְּיַלְקוּט נָשָׂא:

זֶה – נְעוּרָיו הַחַכְלִילִים, וְזוֹ – אֶת צָהֳלַת־צְחוֹקָהּ,

זֶה – תְּפִלָּיו עִם פְּאַת־זְקָנוֹ, הַדְרַת־פָּנָיו,

וְיֵשׁ – אֶת אֱלֹהָיו…

עִיר גְּדוֹלָה הִיא לַשָּׂטָן;

וּבֵאֲוִירָהּ גִּשְׁרֵי־בַרְזֶל:

אֵין זֹאת כִּי גִידֵי־בַרְזֶל לָהּ הַשָּׂטָן מָתַח

וַיִּפַּח נִשְׁמַת־חַיִּים בָּהּ, וַיְהִי הַכְּרָךְ –

עֲנָק־עֲנָקִים, בֶּן־מִלְיוֹן־הָרָאשִׁים…


וּמְסִלּוֹת־בַּרְזֶל בְּרוּם־אֲוִיר, שַׁלִּיטֵי־מֶרְחָק,

לְכָל צַד מִתְפַּתְּלִים וְחוֹנְקִים, מִחֲנַק נַחֲשֵׁי־בַרְזֶל,

פַּרְדֵּסִים חוֹלֵי־אָבָק,

לְבֵין הַחוֹמוֹת שְׁבוּיִים, גְּזוּזֵי פַרְעוֹת־נִזְרָם…

וְיוֹם יוֹם בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת, אֵימֵי־בָתִּים, פּוֹתְחִים

לֹעוֹתָם, עִנְקֵי־לֹעוֹת, בְּשִׁיר לַשָּׂטָן וְשֶׁבַח;

וּמִקְטְרוֹת־עֲנָקִים מְעַשְּׁנוֹת בְּזִיו־אֲוִיר –

בַּעֲשַׁן־הַקְּטֹרֶת רֵאוֹת אָדָם, חַיָּיו עוֹלִים…


עִם הָנֵץ שַׁחַר,

בְּעוֹד חַג־פְּנִינִים חוֹגֵג טַל עַל־שְׂדוֹת־אֻקְרַיְנָה,

יִתָּקַע בְמִּגְדַּל־שָׂטָן תְּקִיעַת־חֻלִּין גְּדוֹלָה –

וְאַלְפֵי רִבְבוֹת נְמָלִים־אִישִׁים אָצִים

אִישׁ אִישׁ אֶל רֶכֶב־בַּרְזֶל, רוֹמֵז שָׁם מֵרָחוֹק

בְּעֵינֵי־נָמֵר נוֹצְצוֹת, יְרֻקּוֹת אֲדֻמּוֹת.

לֹא רֶכֶב־אֵשׁ יִשָּׂאֵם אֶל מֶרְחַקִּים בְּהִירִים

וִיצַו לָהֶם בְּחֵיקוֹ הָפְקֵר וּמֶרְחַבְיָה –

אֶל בָּאֳשַׁת־הַקִּיטוֹר אָצִים הֵמָּה, חָשִׁים

לַחֲבֹש יוֹם יוֹם אֶת עַצְמָם בְּמִגְדְּלֵי־הֵחֲרֹשֶׁת.

וְהֵם לֹא אַסִּירֵי־מֶלֶך…


וְיוֹם יוֹם, בִּנְטוֹת הַשֶּׁמֶש וְחֹם עוֹד מַחֲנִיק, אֶרְאֶה,

בְּשׁוּבִי אֶל מְעוֹנִי, מַרְכְּבוֹת־בָּזָק

וּבַמֶּרְכָּבוֹת אַלְפֵי פָנִים שְׁחֹרֵי־פִיחַ,

וּבָעֵינַיִם – לֵאוּת עַד אֵין סוֹף, עַד מָוֶת.

וְיֵשׁ שֶׁיַּבְרִיק בְּמַבַּט־אִישׁ כִּבְרַק־הַתַּעַר:

שַׁחֶפֶת הִיא – מַתָּנָה לְהוֹרָיו וּלְכַלָּתוֹ,

אֵין דָּבָר! עַבְדֵי־כְרָךְ הֵם, וְהוּא, הַכְּרָךְ יְפַיְּסֵם

בָּעֶרֶב בְּשַׁעֲשׁוּעָיו;

בִּתְכֵלֶת אוֹר־חַשְׁמַל יְשַׁכְּרֵם, בְּכִשְׁפֵי־נָשָׁיו…


פִּקְחִי, נַפְשִׁי,

עַל סְבִיבֵךְ עַיִן וְרָאִית כָּל מוֹרָא־חַיִּים

בְּלִי קֹדֶשׁ: קִלְלַת־הַחֹל עַד נֶפֶשׁ חָדְרָה,

וַאֲבָקוֹ – עַד הַלֵּב. שַׁבַּתָּם – יוֹם־הָרִאשׁוֹן.

הַבָּנִים? כָּבָה נֵר־הָאֱלֹהִים עַל רֹאשָׁם,

בְּפֻלְחַן־שְׁרִירִים וּבִשְׂחוֹק־בֵּיסְבָּאל יַשְׂפִּיקוּ,

לֹא לָמוֹ זָרַח אוֹר, בְּדַפֵּי כְּתָב־אֵל,

לֹא הֵם עִם כָּל הָעָם בְּתַחְתִּית־הָר עָמָדוּ,

בְּהוֹפִיעַ אֵל בְּאֵשׁ־דָּת – וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ…


בְּיוֹם־זִכָּרוֹן,

בִּתְקֹעַ שׁוֹפָר, לֵאמֹר:"מָלַךְ סְתָו בָּעוֹלָם,

הִכּוֹנוּ, עָלִים!"

וְרֶטֶט אִלֵּם מְלֹא הָעוֹלָם יַעֲבֹר, וְנִפְתַּח

עַל אִישׁ וְעַל עֵץ־הַשָּׂדֶה מְקוֹר־הָרַחֲמִים,–

הָאָב לִפְנֵי הָרְאִי יִתְגַלָּח,

עִם זָקָן שָׂפָם יִסְפֶּה, וְצֵל־מַה יִשְׁטֹף לִבּוֹ

וְזִכְרוֹן אָבוֹת מְבַלֵּי־עוֹלָם בִּתְפִלָּתָם,

וְנֶאֱחַז כְּמוֹ בִצְבָת, וְלָבַשׁ צַוְּארוֹן־שִׁלְגוֹ –

וְּבְנַפְשׁוֹ שְׁחוֹר־הַפִּיחַ עוֹד מִתְּמוֹל לֹא נִמְחָה

וְיוֹם־מָחָר צוֹפֶה כְבָר לְתָפְשׂוֹ בְכַפּוֹת־מְכוֹנוֹת –

וְהָלַךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת.

סוּגִים שְׁבִילֵי הֵיכָל

בִירִיעוֹת מַעֲשֵׂה־חֹשֵׁב וְלֹא יִשָּׁמְעוּ פַעֲמֵי־אֵל בְּדָרְכוֹ

לַלֵּב הַהוֹמֶה הֶמְיַת תְּפִלָּה…

הָעֻוּגָב יִשָּׂא רִנָּה וְכָל הָעָם יַחֲרִישׁוּן –

גַּם הֵם גַּם לִבָּם.

אָז יָקוּם אִישׁ־הָאֱלֹהִים, הַיּוֹשֵׁב סָמוּךְ

לַאֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ, מְגֻלָּח וּשְׁחֹר מַדִּים,

וְהִטִּיף מִדְבְּרוֹתָיו – לְטוֹב וּלְחַיֵּי־טֹהַר…

הַמַּקְשִׁיב יַקְשִׁיב, וְהִרְהוּר יַחֲלֹף לִבּוֹ: בֵּיתָם –

מִי יֵדַע אִם טָהֳרָתוֹ בוֹ, אִם עוֹד לֹא חֻלַּל

אַפִּרְיוֹן־תַּעֲנוּגוֹתָם, וְאֵלֶּה בְנֵיהֶם

הָעוֹמְדִים כָּאן לִימִינָם, פְּרִי אֵש־הַשָּׁמַיִם

בְּהִתְלַכֵּד גֵּו אֶת גֵּו וְלֵב אֶת לֵב, וְאֵין חַיִץ,

וְאֵין שֶׁקֶר,– מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא שְׁלִישִׁי

כֹּל אוֹתָהּ שָׁעָה, שְׁעַת הַסּוֹד הַנִּשְׂגָב, רִחַף

בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, לַחֲלוֹק נְשִׁיקוֹת־תַּרְמִית

וּזְרוֹעוֹת־אִשָּׁה פְשׁוּטוֹת – לְמִי? – וְאֵלֶּה בְנֵיהֶם

בְּעָוֹן, מִשְׁנֵה־עָוֹן, אִמָּם חוֹלַלָתַם? – –


וְצֵאת תְּמַהֵר מִן הַהֵיכָל וְהַמַּחֲנָק.

אַבְטוֹמָבִּילִים, בְּכוֹרֵי־שָׂטָן,

בִּיעָף מִכָּל־צַד טָסִים, זִיו־אֲוִיר מַרְעִילִים.

וּנְעָרִים צֹוְחִים… – דְּלֵיקָה נָפְלָה? – לֹא, קְנֵה עִתּוֹן! –

הֲמוֹן הַשּׁוּק, וְאָדָם נוֹשֵׂא מוֹט מוֹדָעָה

אֲדֻמַּת־אוֹתִיוֹת, כִּצְלוּב, עַל שִׁכְמוֹ…

פַּעֲמוֹנֵי מְכַבֵּי־אֵשׁ וּלְוָיָה… צְדָקָה תַּצִּיל

מִמָּוֶת" – וְצִלְצוּל קְרוֹנוֹת־הַחַשְׁמַל: “אֵין פְּנַאי!”

בְּפָרְצָם פֶּרֶץ בְּיָם שֶׁל רָאשֵׁי סוּס וְהָמוֹן…


וּבָאֲוִיר, מֵעַל לְרֹאשְׁךָ, גִּשְׁרֵי־בַרְזֶל

וּמַרְכְּבוֹת־הַמַּסָּע שָׁם, בְּרוּם־בָּתִּים, אָצוֹת

לְדַרְכָּן, שׁוֹרְקוֹת וּכְמוֹ חוֹרְקוֹת שֵׁן, עֲיֵפוֹת.

בְּרַעַשׁ־גַּעַשׁ הִנֵּה קְרֵבוֹת, הִנֵּה בָאוֹת.

עוֹד רֶגַע – אָדָם, בְּרַח! – מִמַּעַל לְרֹאשְׁךָ

תִּדְרֹכְנָה בִגְאוֹן־גַּאֲוָה, דָּרֹךְ וְעוּף! עוּף! הָלְאָה;

אוֹ אוּלַי מִדֵּי עָבְרָן, חוֹרְקוֹת, כִּבְדוֹת־בַּרְזֶל,

עַל רֹאשְׁךָ, אָדָם, כָּאן תַּפֵּלְנָה עַצְמָן אָרְצָה…

כָּאן תְּהִי מַפַּלְתָּן, מַפַּל־גֹּלֶם, וּקְבוּרָתְךָ;

וְאִם אָחוֹת לְךָ וְאֵם, וּבָכוּ לְךָ וְסָפְדוּ–

הַכְּרָךְ לֹא יִבְכֶּה לְךָ, וְלֹא יִפְקֹד מְקוֹמְךָ אַיּוֹ,

וּמַה לּוֹ, אָדָם, וּלְעוֹלָמֶךָ?



מְחִיר־כֶּלֶב הָיָה מְחִיר הָאָדָם וַחֲלוֹמוֹתָיו.

וְכִי יָבוֹא לַיְלָה חַם מִלֵּילוֹת־הַמַּתָּנָה

שֶׁלְּסוֹף־הַקַּיִץ,

בְּהִתְחַנֵּן כּוֹכְבֵי־אֵל עַל נַפְשְׁךָ בִּרְעָדָה:

“כָּל עוֹד לֹא עָבַר זְמָן”…, עַל סִיר־הַבָּשָׂר,

עַל סְעוּדַת־עַרְבּוֹ אִישׁ אִישׁ יָשַב, וְקָם לְהַעֲלוֹת

אֶת רְמַ"ח אֲבָרָיו, כָּעֹפֶרֶת, עַל יְצוּעוֹ,

וְלִנְחֹר, לִנְחֹר, לִנְחֹר…


בַּלֵּילוֹת, לֵילוֹת־נְדוּדִים, אֶשְׁמַע נַחֲרָתָם

וּבְאָזְנַי תְּהִי כְּפִזְמוֹן שׁוֹמֵם וְקָבוּעַ

שֶׁל חַיֵּי־אָדָם… וּבַצַּר לִי – חַלּוֹן אֶפְתַּח

וְנָשָׂאתִי עֵינַי לַכּוֹכָבִים, וְעִמָּם תִּרְעַד,

כְּדִמְעָה טְהוֹרָה אַחַת, נַפְשִׁי כֻלָּהּ

וְכָלְתָה דֹם לָשׁוּב אֶל כְּפָרִי וְאֶל בֵּית־אָבִי

וְאֶל מְעַט הַשָּׁשׂוֹן, לִי מִפְּשׁוּטֵי־כְתָלָיו הִבְהִיק…


III

אַךְ בַּמֶּרְחַקִּים כְּפַר־מוֹלַדְתִּי כְבָר נִרְדַּם,

בְּחֵיק עַרְפִלֵּי־צְחוֹר, יָדַעְתִּי,

עַל מַצַּע־שַׁחַת, קְצִיר־הַבְּשָׂמִים, כְּפָרִי נִרְדַּם;

וּלְשִׁירַת פּוֹעֲלוֹת, כְּבָר פָּסְקָה, עוֹד כְּמוֹ יַקְשִׁיב

וִינַמְנֵם לְאוֹר־יָרֵחַ שָׂדֶה לָבָן…

וּבְבַיִת קָטָן שָׁם, לְאוֹר־נֵר, צֵל יוֹשֵׁב כָּפוּף,

מִזְּקָנוֹ אַחַת־אַחַת שַׂעֲרוֹת־כֶּסֶף יִתְלֹש.

בְּעֵינָיו – עָמֹק שָׁם, בִּרְאִי־הָאִישׁוֹן – קָפָא

הַמַּסָּע גּוֹזֵל בְּנוֹ וְנוֹשְׂאוֹ לַמֶּרְחַקִּים,

לִמְדִינַת־יָם… וּבְאָזְנָיו עוֹד קוֹל־חֲלִילוֹ נֶחְבָּא.

הַנְשִׁיקָה צִלְצְלָה, אוֹ אֶנְקַת־לֵב שֶׁנִּשְׁבַּר? –

הַמַּסָּע זָע, וְהוּא אַחֲרָיו: בְּנִי! בְּנִי! לִבּוֹ צוֹעֵק,

הַמַּסָּע צְעָדָיו הֵחִישׁ, וְאַבָּא – אַחֲרָיו.

מִסֵּפֶר־חַיָּיו נִתַּק דַּף, מִבְּחִירֵי־דַפִּים,

בְּחֶזְקַת יָד לֹא נִרְאָה. עוֹד מְעַט וּתְפָשׂוֹ…

לַשָּׁוְא! הַמַּסָּע עָף – הַדַּף אֵינֶנּוּ – –


וּמִי הִיא הַיּוֹשֶׁבֶת שָׁם? וְלָמָּה לִבִּי

כָּל־כָּךְ לָהּ יִדְפֹּק, יִדְפֹּק? – לֹא יְהוּדִי,

שֶׁקָּם לְתִקוּן־חֲצוֹת, – אֵם עֵרָה הִיא עַל מִכְתָּב

וּבְאַהֲבָה קוֹרֵאת. מִכְתַּב־בְּנָהּ הוּא שֶׁל אֶשְׁתַּקֵּד.

יוֹם יוֹם הִיא תֶהְגֶּה בּוֹ, כְּבָר קֻמְּטוּ עָלָיו וְהָפְכוּ

צְהַבְהַבִּים, – וּבְכָל יוֹם הֵם לָהּ כֶּעָסִיס, לְהָשִׁיב

אֶת נַפְשָׁהּ הַמִּתְעַלְּפָה

יוֹמָם הֵן וָלַיְלָה

כָּל נִימֵי־לִבָּהּ מְתוּחוֹת, כְּטֵלֶגְרַף בְּלִי חוּטִים,

עַד לַאֲמֵרִיקָה עַל פְּנֵי הַיָּם הַגָּדוֹל,

וּתְפִלַּת־אֵם כַּיּוֹנָה תְּרַפְרֵף כָּאן עַל רֹאשִׁי.


וְשָׁם, בְּתוֹךְ יַעֲרוֹת־מוֹלַדְתִּי הָרְחוֹקִים,

מֵעֵבֶר לְיָם־פְּרֵדָתִי, צִפּוֹר קְטַנָּה, תַּמָּה.

שָׁם בֵּיתָהּ וְשָׁם עֲלֵי מִשְׁכָּבָהּ, צַח כַּשֶּׁלֶג,

עֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת לַיְלָה־לַיְלָה; מַחְשׂף־חָזָהּ –

לֹא רָאֲתָה עוֹד עַיִן בִּלְתִּי אֵם וּכְתָלִים, –

לְאִטּוֹ יֵרֹם, יֵרֵד, יָחֵם הַסַּלְסָלוֹת.

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת תַּחֲלֹם חֲלוֹמָהּ, צַח מִשָּׁלֶג,

עַל פְּנֵי הַיָּם, יַם־תְּכֵלֶת, גַּעְגּוּעֶיהָ תִּשְׁלָח –

עַל פְּנֵי הַיָּם, יַם תְּכֵלֶת וְאַכְזָרִי… –


וְאַתָּה, אֱלֹהִים, יָכֹלְתָּ

לְאִישׁ אִישׁ תֵּת אֶת אָשְׁרוֹ, אֹשֶׁר־אָדָם,

בְּלִי פִגְעֵי־זְמָן וּסְעָרוֹת לַהֲפֹך סִירָתוֹ…

וּמַה מִמְּךָ אֲבַקֵּשׁ? הֵן לֹא גְדוֹלוֹת:

לִשְׁאֹף בִּרְוָחָה שְׂשׂוֹן אֲוִּירְךָ וְעוֹלָמְךָ,

הִשְׁתַּטַּח דֹּם עַל קַרְקַע־סִירָה, כְּרוֹת אָזְנַיִם

לְפִטְפּוּט־גַּלִּים קַל וָחַי, לַזּוּן אֶת עֵינַי

בִּזְהַב עָב קַלָּה וְלִשְׁכֹּחַ – שִׁכְחַת־יֶלֶד –

הַמָּוֶת בְּעֹולָמְךָ: נָחָשׁ קַדְמוֹן

הָרוֹחֵשׁ בֵּין הַדְּשָׁאִים – –


IV

וְיוֹם עוֹד לֵאלֹהִים, יוֹם־חֹשֶׁךְ,

וּלְמִטַּת אַבָּא, קוֹרֵא בְּנוֹ הָרָחוֹק, יִקְרַב

חֲשָׁאִי מַלְאַךְ־מָוֶת, – וַאֲנִי לֹא אֶשְׁמַע וּבַל אֵדָע…

הוֹי בּוֹרְאִי, בּוֹרְאִי! דִּין־וּדְבָרִים לִי אֵלֶיךָ:

גַּן־עֶדְנְךָ אַיֵּהוּ?


וְשׁוּב אֶדְרָשְׁךָ, אֵלִי: שַׁ"י עוֹלָמוֹת

בַּחֲלוֹמוֹת־תֻּמָּהּ לִי, רְחוֹקָה, יַלְדוּת צִוְּתָה,

וְהַבְטָחָתָהּ צָלֲלָה מֵאָז כִּפְנִינָה שְׁכוּחָה

בִּלְבָבִי… עַתָּה בָאתִי – פְּרַע שְׁטַר־חוֹבָהּ!

וּתְהִי־נָא בְגַן־הָעֵדֶן מְנוּחָתֵנוּ,

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם פְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב;

בְּאוֹר פְּנֵי אִמּוֹת, כָּל חַיֵּיהֶן – תְּפִלָּה זַכָּהּ;

בְּזִיו־הַסַּפִּיר, אוֹר הַשְׁכִינָה הָאוֹהֶבֶת…

אוֹ – נִתְכַּוַּצְתִּי מִנִּי כְאֵב כְּמוֹ תוֹלַעַת –

שָׁמֶיךָ לֹא שָׁמַיִם וְעֶדְנְךָ לֹא עֵדֶן,

וְאַךְ שַׁוְא עָלֶיךָ, אֵל, הַקְּדוֹשִׁים חֵרְפוּ נַפְשָׁם

וַיְקַדְּשׁוּ שִׁמְךָ: כְּבָר יִחַדְתָּ לְרוּחָם

עִם בְּהֵמָה מָדוֹר אֶחָד? וְגַם אֲנִי כְמִקְרָם

יִקְרֵנִי, וּכְמוֹת כֶּלֶב – לְהַלְמוּת בֵּית־חֲרֹשֶׁת,

בְּתוֹךְ תִּמְרוֹת־קִיטוֹר, אֶפַּח רוּחִי? – –


עָנוּ חוֹמְלֵי כּוֹכְבֵי־אֵל, וְאָמְרוּ לִי בְזִיעַ:

"נְמַק־לֵב וְשׁוֹתֵת־דָם, כָּל עוֹד בְּךָ רוּחַ,

כִּי תִיגַע מֵעֶלְבּוֹנְךָ, עֶלְבּוֹן חַיִּים, פִּתְּחוּ

כְּשׁוֹשָן גְּבִיעָם וְטֶרֶם פָּרְחוּ – בְּיָד נִתְכַּוְצוּ

לְלֹא תַקָּנָה, –

עַל כָּרְחוֹ אֹתְךָ יִפְלֹט כְּרַךְ־הַיָּם אֶל אֶרֶץ,

מֵעוֹדְךָ לֹא רְאִיתָהּ

כִּי־אִם מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל, מִגְדַּל חֲלוֹמוֹתֶיךָ…

וְלֹא קִיקָיוֹן יְהִי חֲלוֹם זֶה לְךָ, כִּי תָמָר:

וּפָרַח עַל קִבְרֶךָ" – –

עָנוּ חוֹמְלַי כּוֹכְבֵי־אֵל, וְאָמְרוּ לִי בִרְעָדָה…

־ ־ ־ ־ ־ ־ ־ ־


V

כְּבָר שְׁחוֹר־לֵיל הָפַךְ כְּחַלְחֹל. הָלְכוּ הַכּוֹכָבִים

וְחָוְרוּ. וְנַפְשִׁי נִתְלְתָה בָהֶם – וַתֵּצֵא

בְדִמְדּוּמֵי־שַׁחַר, כּוֹכָב אוֹבֵד בֵּין כּוֹכָבִים,

לְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאָבַד לָהּ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים:

אֶת מִשְׁבְּצוֹת־הַצְּבָעִים, צִבְעֵי־קֶשֶׁת,

כְּכַנְפֵי־פַּרְפְּרִים עֲנֻגּוֹת, בְּשַׁחַר־יַלְדוּת

מִזְּהַב־הַחַמָּה עֵינַי, סְגוּרוֹת חֶצְיָן, טָווּ…

וַתֵּתַע נַפְשִׁי בְּמֶרְחֲבֵי־דִמְדּוּמִים,

וּשְׁמָשׁוֹת רַבּוֹת זָרְחוּ בָהּ וְדָעֲכוּ –

אֵין זֹאת כִּי עָבְרוּ יָמִים רַבִּים…

יוֹם אֶחָד עָלָה שֶׁמֶש, וְהִנֵּה אוֹר לְנַפְשִׁי:

שָׁמַיִם סְבִיבָהּ כֹּה חֲדָשִׁים, זַכִּים, בְּהִירִים

וְאֶרֶץ־אוֹר חֲדָשָׁה כֹה מִתָּחַת! –

וְאֶל חוֹף יְאוֹר זַךְ, שָֹקוּף־מַצְהִיר, צָנְחָה

בְּטִיסַת־גִּיל. הֲמָצְאָה מִשְׁבְּצוֹת־הַצְּבָעִים,

בָּרוּחַ נִשְׂאוּ שָׁמָּה? –

*

וָאֶשָׂא עֵינַי וְהִנֵּה: יוֹם הַשִּׁשִּׁי. כְּנַעַן,

בִּכְפָרִים־כְּרָמִים, אֲדַמְדַּמֵּי בָתֵּי־חוֹמָה –

וּבְעָרֵי־פְרָזוֹת, נְאוֹת חַשְׁמַל, וִירַקְרַק־קַיִץ, –

מְסֻבֶּלֶת קָמוֹת־דָּגָן וְאַשְׁכְּלוֹת־הַתִּירוֹשׁ,

הִשְׁתַּטְּחָה כְאִשָּׁה הָרָה לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ מָתוֹק.

וְשִׂמְחַת יוֹם־הַשִּׁשִּׁי בְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ.


בְּזֹהַר־צָהֳרַיִם כִּכַּר־

הַיַּרְדֵּן נָהֲרָה, צְחוֹק־אֵם לָהּ: יַלְדֵי־עֵבֶר

מִבָּתֵּי־סִפְרָם רָצִים, וּבִידֵיהֶם חַכּוֹת,

לָדוּג בַּנָּהָר. עוֹד מְעַט – וּבַהֲמוּלָה

וּבְצִלְצוּל־צְחוֹק וּפִטְפּוּט־גִיל עַל שְׂפַת הַנָּהָר

יֵשֵׁבוּ.

הַס! רְאִי־הַנָּהָר חָלָק־מַצְהִיר,

כְּמוֹ כָבַש מֵימָיו – הַס! אַל נִיד וְאַל הַפְרִיעַ! –

וְעַל בְּנֵי־הֶעָבִים, שְׁקוּפֵי־מַטָּה, צִוָּה מֵהִתְנַדְנֵד.

הַס! – רוֹמֵז חוּט־הַחַכָּה, פְּנִינֵי טַל וְשֵׂעָר

קָלוּעַ… דֹּמּוּ! – גַּם שְׁפוֹפַרְתָּהּ, נוֹצָה קַלָּה,

קוֹרֶצֶת, פּוֹחֲזָה זוֹ, בִּצְחוֹק שֵּן לְבָנָה, נָדָה

עַל פְּנֵי הַמָּיִם… וְהַיְלָדִים יוֹשְׁבִים חֲרִישִׁים,

עַל פְּנֵי הַנָּהָר כָּל הַרְהוֹרֵי־לִבָּם שְׁלוּחִים,

מַפְלִיגִים וְצוֹלְלִים בְּמֵי־הַבְּדֹלחַ; יוֹרְדִים

וְשָׁטִים יַחַד עִם דְּגוֹת־כֶּסֶף קְטַנּוֹת, פְּזִיזוֹת;

מַעֲמִיקִים שׁוּט אֶל קַרְקַע־תְּהוֹם, אֶל אַרְמוֹנוֹת־גָּבִישׁ,

אֶל חַצְרוֹת־מַלְכָּה, וְהִיא דְגַת־זָהָב…

שְׁמַע! קוֹל צְעָדִים:

הָאָב מִבֵּית־מְלַאכְתּוֹ בָא אַף הוּא לָנוּחַ

עַל צֵיד־הַדָּגִים – וְחוּט־חֲלוֹמָם בְּאֶמְצַע נִפְסַק;

וּבְהָרִים אֶצְבַּע קְטַנָּה, אֶצְבַּע־חֵן, מוּל פְּנֵיהֶם

דֹּם נִכְחוֹ מֵיְשִׁירִים: הַס! נָא, אַבָּא!…


הַשֶּׁמֶשׁ רַד, וּבְמֵי־הַיַּרְדֵּן בְּשָׂרָם רוֹחֲצִים

וּמְחַדְּשִׁים רוּחָם, לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְהִנֵּה יָצְאוּ,

הֶחֱלִיפוּ לְבוּשָׁם, בַּד וְנָקִי; צְנִיף־הַתֶּבֶן,

מִקְלַעַת מַעֲשֵׂה יַד בְּנוֹת־צִיּוֹן, נוֹי לְרֹאשָׁם;

וּבְלִבָּם – שַׁלְוָה, כְּשַׁלְוַת־עוֹלָם לָאֲדָמָה,

כְּשַׁלְוַת סֵפֶר־אֱלֹהֵינוּ…


עַל קַרְנֵי־פָז רְכוּבָה, אָצוֹת לְהַגִּיַע,

יוֹרֶדֶת שַׁבָּת, מַתַּת־אֱלֹהִים לָעוֹלָם;

בְּשַׁרְבִיט־חַסְדָּהּ תִּגַּע בְּרָאשֵׁי־הָאִילָנוֹת,

בִּרְכָתָהּ תֵּז בַּקָּמוֹת, בִּרְכַּת־שַׁבָּת.

וְהַר וָגַיְא מַקְטִירִים מוֹרָם, קְטֹרֶת־תּוֹדָה,

בְּעַרְפְּלֵי־אֵדִים צְחוֹרִים. עוֹד מְעַט וְשָׁקְעוּ

בִּמְנוּחַת־שַׁבָּת קְדוֹשָׁה. אָח, מַה טוֹבָה מְנוּחָה,

מַה־מְּתוּקָה אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי־הֶעָמָל! שַׁבַּת־

שַׁבָּתוֹן הִיא לַכֹּל, לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל,

מִסּוּס הַמּוֹשֵׁךְ בְּקָרוֹן וְעַד מְסִלַּת־בַּרְזֶל,

מִן הָאֱלֹהִים וְעַד קְטֹן הַיְצוּרִים.


כְּבָר כְּבוֹד־הַשַּׁבָּת חוֹפֵף מְלֹא חֲלַל־הַבַּיִת

וְנֵרוֹת־שַׁבָּת דּוֹלְקִים, וְאוֹר־חַשְׁמַל לֹא יִתְחָר,

אוֹר־שׁוּק, בְּאוֹרָם הַצָּנּוּעַ.

הַס, הָשְׁלַךְ הָס בַּחוּץ וּבְגַפֵּי מְרוֹמֵי־קָרֶת;

אֵין תְּשׁוּאוֹת־כְּרָךְ, אָזְנַיִם תְּצִלֶּינָה,

לְהַחֲריִשׁ הֶגְיוֹן־לֵב וּלְהַשְׁתִּיק חֲלוֹם בֶּן־יוֹמוֹ,

לְעוֹלָם זֶה מִמַּלְכוּת־הַשָּׁמַיִם נִתְעָה…


הַשֻּׁלְחָן – שֻׁלְחַן־אֱלֹהִים. כְּתָמָר זְקוּפָה,

בְּיַרְכְּתֵי־הַטְּרַקְלִין אֵם־הַבָּנִים תַּקְשִׁיב

בְּחֶרְדַּת־קֹדֶשׁ לְקוֹל הָאִישׁ, כְּאַלּוֹן חָסוֹן,

מְקַדֵּשׁ עַל הַיַיִן, בִּרְכַּת כַּרְמוֹ. בָּנָיו,

כִּשְׁתִילֵי־אֹרֶן, לְיָדוֹ עוֹמְדִים וּמַקְשִׁיבִים

נִפְעָמִים מִן הָאוֹר וּמֶתֶק קוֹל־הַנִּגּוּן,

הוּא נִגּוּן סָבָא שֶׁלָהֶם, עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

וְהוּא מֵאָבִיו קִבֵּל יְרֵשָׁה, פְּלֵטַת־רוּחַ…

וּמִי יוֹדֵעַ,

אִם לֹא בִשְׁעַת־אוֹר זוֹ בַּחֲלַל־הַבַּיִת רוּחָם

מְרַחֶפֶת – וּבְלִי קוֹל יְקַדְּשׁוּ בְמַקְהֵלָה…

וְרוּחוֹת אֲבוֹתֵיהֶם עִמָּם, קְדוֹשֵׁי־סְפָרַד,

מְכַבְּדֵי יוֹם זֶה בְּסֵתֶר מְעָרוֹת אַפְלוּלִיּוֹת

וְנוֹסְכֵי דֶמַע־קֹדֶשׁ בְּכוֹס־הַיַיִן, –

אִם לֹא בְשָׁעָה זוֹ הֵם, רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים,

מְצַוִּים לְבָנִים וְלִבְנֵי־בָנִים שַׁלְשֶׁלֶת־יַחֲשָׂם,

מַנְגִּינַת־קָדְשָׁם…


בְּשָׁעָה נַעֲלָה זוֹ, בְּדִמְמַת־הַשַּׁבָּת,

זֹךְ־מִשְׁנֶה לַלֵּבָב, אוֹר־מִשְׁנֶה לַכּוֹכָבִים.

וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁלוֹם יוֹרְדִים מִשָּׁמַיִם

לָאָרֶץ בְּסֻלַּם־אוֹר לֹא־נִרְאֶה לְעֵינֵינוּ, –

הוּא גֶשֶׁר־הָעוֹלָמִים בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת,

הַזֶּה וְהַבָּא…

בְּסֻלָּם זֶה גַם נַפְשִׁי טִפְּסָה,

בִּמְרוֹמֵי־שְׁלַבָּיו נִרְדְּמָה כָעוֹף. מַלְאָכִים

עָלַי הִשִּׁיבוּ חֲלוֹמוֹת־שָׁלוֹם בִּמְנִיפוֹתָם– –

בַּשַּׁחַר, מִשֶּׁבָּא הַשָּׂרָף

לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי־מִזְרָח בְּמַפְתְּחוֹת־הַזָּהָב,

בְּרָן־צְבָא־בֹקֶר, –

בִּזְרוֹעוֹת תְּנוּמָה מְתוּקָה לַחֲלַל־אוֹר נָפַלְתִּי

וַחֲלוֹמוֹת־אוֹר כִּתְּרוּנִי…

*

בַּבֹּקֶר, מִשֶּׁיִשְׂחַק

בִּיקַר־הַתְּכֵלֶת שֶׁמֶש טוֹב, שׁוּלַמִּית

אֶל גִּנַּת־וִרְדָּהּ תֵּצֵא, זַכַּת־עוֹר וְקַלִּילָה,

וְלִנְשִׁיקוֹת־שֶׁמֶש תַּפְקִיד גּוּמוֹת־לְחָיֶיהָ,

וְהִתְמוֹדְדָה בְּמֶתֶק־חֹם וּפָתְחָה לִבָּהּ

לִקְרָאתוֹ – פַּרְדֵּס־הָרִמוֹנִים…

וּבְנוֹת־צִיּוֹן,

הָרוֹעוֹת בֵּין הַדָּגָן

בְּזֵרִים שֶׁל זִכְרִיּוֹת, עֵינֵי־תְכֵלֶת,

הָרְטֻבּוֹת עוֹד בַּטָּל – תֵּצֶאנָה אֶל הַכְּרָמִים

וְאֶל הַמְּחֹלוֹת,

וְרֵיחָן כַּהֲדַס וְזֹךְ־לֶחְיָן – דָּם וְחָלָב,

לָשִׁיר אֶת שִׁיר־הַשִּׁירִים שֶׁל הַנְּעוּרִים, עוֹלָם

שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת…

וְשִׂמְלוֹתָן, אֵטוּן קַל, מִדֵּי תְרַקֵּדְנָה

בָּאוֹר תַּלְבֵּנָּה אַף תַּזְהֵבְנָה:


"צְאֶינָה וּרְאֶינָה, בְּנוֹת צִיוֹן –


"צְאֶינָה וּרְאֶינָה בַּדְּבִיר שֶׁלִּשְׁלֹמֹה:

"דְּבִיר – לֵב־שׁוּלַמִּית.

"אֶחָד הָאֵל בַּשָּׁמַיִם וְאֶחָד

"מֶלֶךְ בְּלִבָּהּ.


"רַבּוֹת הַבָּנוֹת הַנָּאוֹת בָּעוֹלָם:

"חֲטוּבוֹת – בְּנוֹת־יָוָן,

"קוֹסְמוֹת בְּנוֹת־צָרְפַת בַּפּוּךְ וּבָאֵטוּן,

"בְּאַשְׁכְּנַז – פְּרָחִים אֲדֻמִּים…


"אַחַת בַּת־צִיוֹן: כָּל דָּכְיֵי־לְבָבָהּ

"קֹדֶשׁ לִבְחִירָהּ.

"תָּאִיר כָּל נַפְשָׁהּ בִּצְנִיעוּת כְּאֶחָד

“מִכִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ”…


קוֹל רִשְׁרוּשׁ־מָה: הַמְּחוֹלֲלוֹת! חֲבֵרִים

מַקְשִׁיבִים שָׁם לְקוֹלְכֶן… הִנֵּה בְעַד הַשְּׂבָכָה

מְצִיצִים הֵם, אַדְמוֹנִים, לִבְנֵי־שֵׁן מֵחָלָב.

עוֹד רֶגַע וְקָפְצוּ לְתוֹךְ הַכֶּרֶם קַלִּים, שׂוֹחֲקִים,

וְכַעֲדַת אַיָּלוֹת, נִבְהֲלוּ, תְּפוּצֶינָה

הַמְּחוֹלְלוֹת בְּצִוְחַת־גִּיל, וְהָאוֹרֵב פָּשַׁט

אַחֲרֵיהֶן. עוֹד מְעַט – וְנָפְלוּ בִזְרוֹעוֹתָיו.

עֲיֵפוֹת וּבַיְשָׁנִיּוֹת, וְאֶשֶׁד־נְשִׁיקוֹת

עַל שַׂעֲרָן־בֶּשֶׂם יִזַּל וְעֲל תְּנוּךְ־אָזְנָן וָרֹד

וּבְבָבוֹת־שָׁלוֹם יִטֹּף…

וְצִלְצֵל בָּאֲוִיר הַזַּךְ הָאֹשֶׁר עַצְמוֹ,

כָּל אֹשֶׁר נְעוּרִים רוֹחֲצִים בַּעֲסִיסָם, כַּמִּזְרָקוֹת

בְּגַן־הָעִיר, מֻקָּפוֹת גִּבְעוֹת וֶרֶד עִם נַרְקִיסִים

וּמַזּוֹת קַשְׁתוֹת־גִּצִּים לְאוֹר־הַשָּׁמֶשׁ…


בַּצָהֳרַיִם,

הֶחָתָן עִם שׁוּלַמִּית נִלְאוּ כְבָר מֵאָשְׁרָם

שָׁם, תַּחַת הָאֲשֵׁרָה, אֹשֶׁר־שְׁנַיִם, –

וּבָאוּ בֵית־הַשְׂכִיוֹת, קִבְרוֹת עוֹלָם עַתִּיק,

וּכְמַעְיָן בְּיָם יִשָּׁכְחוּ מִלִּבָּם עַצְמָם.

הַס, כָּל הַבָּא! שָׁם יִישַֹׁן פַּרְעֹה

בְּנַרְתִּיק־זְכוּכִית, מֶלֶךְ־מְלָכִים, וְסַנְדַלּוֹ

אַרְבַּעַת אַלְפֵי שָׁנָה דֹּם מְחַכֶּה

לִבְעָלָיו: הִנֵּה הוּא בְּחֶדֶר שֵׁנִי…

וּבַחֲצִי־הָאֹפֶל פְּסִלֵי־יָוָן

עֲצוּמֵי־עַיִן חוֹלְמִים שִׁמְשָׁהּ שֶׁל מוֹלֶדֶת,

וְיַעֲרוֹת־אֲשֵׁרִים, וְרִנַּת־מַעֲיָנוֹת,

וְנִינְפוֹת רוֹחֲצוֹת שָׁם וּשְׂעִירִים מְרַקְּדִים, עָטִים

אֶל כָּל שְׁדֵי־חֶמֶד, גִּבְעַת־וֶרֶד, כַּצִּפָּרוֹת, –

חֲלוֹם שֶׁמֶשׁ נִתְלְתָה בָאָרֶץ…

וְאִיש־נַצֶּרֶת,

וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית – עִם הִפָּתַח דֶּלֶת

וְאוֹר־שֶׁמֶשׁ מָתוֹק יַחְדּוֹר – יַעַצְמוּ עֵינֵיהֶם

הַחוֹמְדוֹת סוֹד וִיגוֹן־אַפְלוּלִית, וּמֶבָּטָם –

כַּמָּוֶת טוֹב וְנוּגֶה,

כִּתְהוֹם, מֵעֵבֶר לְעוֹלָם זֶה רוֹבֶצֶת… –

וְשָׂטוּ דוֹדִים וְאֶל הַפְּרָחִים יַעֲבֹרוּ.


כְּהֵיכַל־בְּדֹלַח בֵּית־הַפְּרָחִים, כֻּלּוֹ זְכוּכִית

וְכֻלּוֹ מוּאַר־ שֶׁמֶשׁ. וְיֵשׁ שֶׁנִּדְמֶה:

הַכֹּל פֹּה שָׁקוּף, גַּג־הַזְּכוּכִית, וְהַנִּצָּנִּים,

וְלֵב־הָאָדָם… וְעָבְרוּ בְתוֹךְ הַדְּמָמָה שֶׁלַפְּרִיחָה

רְוַת רֵיחוֹת־בֶּשֶׂם זָרִים, חֲרִיפִים. וּלְעֵינֵיהֶם

נִצָּנֵּי אֶרֶץ וְאֶרֶץ עוֹמְדִים בְּטַלֲלֵיהֶם:

תִּינוֹקֶת־סִין, “אֵם־הָאֲלָפִים”, רַבַּת־עָלִים,

קַעֲרוּרִיּוֹת יְרֻקּוֹת וְטִפּוֹת־דָּם בְּשׁוּלֵיהֶן –

“וּצְנִיף־פַּנַּמָּה”, רַךְ הַקְוֻצּוֹת לְאִי־יַמַּיְקָה.

לְמִן אֵזוֹב עַרְבוֹת־צָפוֹן, חֲתִימַת זָקָן מַכְסִיף,

וְעַד בַּת־עֲרָב הַגֵּאָה – תָּמָר, פּוֹרְשָׂה

לַשֶּׁמֶשׁ כַּפּוֹתֶיהָ; לְמִן קוֹץ־וֶרֶד, דָּקַר

בְּחַצְרוֹת־פַּנִּים עֵינֵי מוֹכְסָן חָסִיד עָנִי,

וְעַד עֵץ־רִמּוֹן, זֶה בְּחָרְבוֹת־רוֹמִי שִׂגְשֵׂג…

וּבְדִמְמַת־הַבְּדֹלַח, תְּהוֹם־הַדְּמָמָה,

צִפֹּרֶת־כֶּרֶם כְּחֻלָּה, וּכְנָפֶיהָ נֶחְפּוֹת

בַּזָּהָב, פֶּתַע תָּבוֹא אֵי־מִזֶּה לְרַפְרֵף

בְּאוֹר־אֲוִיר וּלְהַחֲיוֹת כָּל בּוֹ בְּהֶמְיַת־נַפְשָׁהּ

וְלֶב־הַכַּלָּה עִם צִפֹּרֶת זוֹ יְפַרְכֵּס,

וְנִשְׁעֲנָה עַל כֶּתֶף־בְּחִירָהּ וְאָמְרָה: "רַב

הַיֹּפִי מֵהֲכִילוֹ"… וְהוּא בֶחָזוֹן,

חֲזוֹן־הֶעָבָר,

יִשְׂרָאֵל יִרְאֶה, דַּל מִתְהַלֵּךְ בְּאַרְצוֹת־חַיִּים,

בְּיָדוֹ מַטֵּה־נוֹדְדִים, וּלְתוֹךְ תַּרְמִילוֹ

נִצָּנֵי אֶרֶץ־אֶרֶץ יִלְקֹט…

וְיָצְאוּ אֶל הֶחָצֵר. בְּרֵכָה קְטַנָּה שָׁם –

גַּן פְּרָחִים רָטֹב,

מִשְׁתַּקְּפִים בָּהּ כְּבִרְאִי, כִּמְבַקְּשִׁים שָׁרְשָׁם נֶעְלַם.

עֲמֻקָּה פֹה הַדְּמָמָה שִׁבְעָתַיִם: שְׁקוּעִים

לוֹט רַךְ וַחֲבַצְּלוֹת־מַיִם בַּחֲלוֹם־פְּרִיחָתָם…

וִירוֹקָה תִּשְׁמְרוֹ – דְּמוּת מִכְסֶה שֶׁל מִשְׁאֶרֶת,

עַל פָּנָיו נְהְפַּךְ הוּא. גְבִיעֵיהֶן זֶה רַק פִּתְּחוּ –

כְּחַלְחַלִּים־לְבָנִים, וּבַתָּוֶךְ – מְקוֹר־הַבְּרָכָה,

כּוֹס קְטַנָּה מְלֵאָה אַבְקַת־זָהָב. דְּבוֹרָה

שָׁם תִּלְחַשׁ, רוֹאָה דְבַשׁ בַּחֲזוֹן־עֲתִידוֹת…

גָּבִיעַ אֶחָד וָרֹד כָּרַע שָׁם עַל צִדּוֹ

בְּהַכְנָעַת־פְּרִיחָה, זוֹ הַכְנָעַת אִשָּׁה הָרָה,

מַקְשִׁיבָה בְרֶטֶט לְחַיִּים בָּהּ מִתְרַקְּמִים…

וְיוֹם עוֹבֵר, וּכְבַתְּחִלָּה שׁוֹקְטִים מֵי־הַמְּנוּחוֹת

וּכְמוֹ לְעוֹלָם קַיִץ יְהִי וּפְרִיחַת־עוֹלָם.

יְחִידָה אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ תּוֹךְ הַתְּהוֹם הַשְּׁלֵוָה

מִשְׁתַּקְּפָה – שֶׁמֶשׁ־עָבָר


*

הַחַמָּה כְּבָר שָׁקָעָה.

עַל שְׂפַת־הַיְאוֹר, שָׁם בֵּיתָם, יָרְדוּ הַדִּמְדּוּמִים,

מֵעוֹלָם אַחֵר צִירִים, לְבַשֵּׂר צֵאת הַשַּׁבָּת…

הַשֶּׁמֶשׁ תִּשַּׁק עוֹד הַפַּעַם לְשׁוּלֵי־עוֹלָם–

וְיָרְדָה תְהוֹם,

וְאֵד־עֲרָפֶל כְּחַלְחַל יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ

וְעָטַף אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַמְּסֻבִּים תּוֹכוֹ

לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. אִם לֹא נְשָׁמוֹת אוֹכְלוֹת?…

וּכְמוֹ מִכְּנַף־הָאָרֶץ זְמִירוֹת תִּשָּׁמַעְנָה

בְּרֹךְ זֹאת הָאַפְלוּלִית שֶׁל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת –

שִׁיר־הָעִצָּבוֹן לָאֲדָמָה,

הָעוֹמְדָה לְיַד הַשַּׁעַר שֶׁל גַּן־עֵדֶן,

וְהַשַּׁעַר אֵינוֹ נִפְתָּח…

וְרָוָה אֶת הָעֶצֶב קוֹל הָאָב הַשָּׂב, אוֹרֵחַ

בְּעוֹלָם זֶה, וְּצְלִילֵי־פְסַנְתֵּר בָּאַפְלוּלִית

שֶׁל חֲדַר־הַבַּת, וּגְעִיַּת־פָּרָה, תּוֹלָה עַיִן

בְּחַלּוֹן־דָּם, וְזִמְזוּם פַּרְפְּרִים בְּנֵי־יוֹמָם…

וְהַדָּם בְּיַם־מַעֲרָב יִשְׁטֹף, זֵכֶר לָרִאשׁוֹנוֹת,

וְהָיָה צַר לַלֵּב עַד מָוֶת:

כִּי לָמָּה וּבְשֶׁלְמָה כָּל אַלְפֵי שְׁנוֹת־מִלְחָמָה

וּרְצִיצַת־רֹאשׁ בְּשַׁעַר, וְהָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה

מֵאַחֲרֵי שְׁעָרָיו שֶׁל גַּן עֵדֶן הִיא עוֹמָדֶת?…


וּבְעֵרֶב צֵל וְקֹדֶשׁ

הָרוּחַ, רַכָּה, קַלָּה, בְּשׂוֹרַת־שָׂדוֹת תָּבִיא,

לַקָּצִיר מְחַכִּים וּלְצִלְצוּלֵי־הַמַּגָּלִים

וְלַסּוֹעֲדִים פֹּה עַל הַשֻּׁלְחָן.

וְאָכְלוּ בְשִׂמְחַת־עֶצֶב לַחְמָם, לֶחֶם־קֹדֶשׁ:

בָּעֶצֶב טָבְלָה פַּת – וַתִּקְדָּשׁ…


ניו־יורק, 1912.


“השלח”


  1. בחוף ניו־יורק.  ↩

חלק ראשון

א.


בִּשְׁנַת אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ לְגָלוּתֵנוּ, הִיא שְׁנַת פְּרֹץ הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה, מִלְחֶמֶת שְׁמוֹנַת הָעַמִּים אֶת הַשְּׁלשָׁה, בְּיֶרַח מַרְחֶשְׁוָן בִּשְׁלשָׁה־עָשָׂר לַחֹדֶשׁ. וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי עַל נְהַר הוֹדְסוֹן, לִפְנוֹת עֶרֶב סְתָו; הוֹגֶה שָׁעָה קַלָּה לְיַד הָאָח הַמְּבֹעָרָה, וּמִסְתַּכֵּל בַּגֶּחָלִים הָאֲדַמְדַּמוֹת הַלּוֹחֲשׁוֹת – וְדִמְדּוּמֵי בֵין־עַרְבַּיִם עָלַי חֶרֶשׁ יָרָדוּ.

רוּחַ־סְעָרָה, כֻּלָּהּ קֹר מְרִירִי, רָעֲדָה־יִבְּבָה בַחוּץ; וְהִתְדַפְּקָה עַל הַחַלּוֹנוֹת, כְּמוֹ בָאָה מִמַּעַרְכוֹת־הַמִּלְחָמָה לְסַפֵּר – וְעָנוּ לְיִבְבָתָהּ הַתְּרִיסִים, תְּרִיסֵי־חַלּוֹן מִתְחַבְּטִים בּקִּיר: –

יְמֵי זְוָעָה וּסְעָרָה, וְסַגְרִיר וְקָרָה!

כַּמְּלוּנָה הָעוֹלָם מִתְנוֹדֵד…


וַתְּהִי הַסְּעָרָה מְיַלֶּלֶת בַּחוּץ, וְגַחֲלֵי הַזָּהָב הָאֲדַמְדָּם לוֹחֲשׁוֹת מִבָּיִת; וַאֲנִי בַתָּוֶךְ – וְלִבִּי לַשְׁתָּיִם. וְיַד הַחֲלוֹם הָיְתָה עָלַי בֵּין־הָעַרְבַּיִם, וְעֵינַי דָּבֵקוּ; וְגַחֲלֵי־הָאֵשׁ הָפְכוּ דָם. מַעְיָנוֹת נָבְעוּ בַחֲשֵׁכָה, וְהָיוּ לְפֶלֶג; וְהַשְּׁרַפְרָף לְרַגְלַי בּוֹ נִסְחָף. וְהַפֶּלֶג הִתְגַבֵּר וְנָבַע, וַיֵּרוֹם עַל כִּסְאִי; וַאֲנִי אָחַזְתִּי בְמִסְעָדוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַי. וְהִנֵּה נִשָּׂא לְאָזְנַי מִבַּחוּץ קוֹל נַהַם, כְּקוֹל מַיִם רַבִּים בָּא מִמֶּרְחָק; וְהִנֵּה הוּא נְהַר־דָּם. וּנְהַר־הַדָּם פָּרַץ הַדֶּלֶת, וַיִּשְׁטֹף מְלוֹא־הַחֶדֶר – וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר, וָאֶצְנַח אֶל תּוֹכוֹ בַּלָּאט. עוֹד רֶגַע וַאֲנִי נִשֵּׂאתִי כִּקְצָפָה עַל פְּנֵי יָם רוֹתְחִים עוֹלִים וּמִסְתָּעֲרִים.


וְיָם עָלָה וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו – וּפָרַץ אוֹקְיָנוֹס

חָק־עוֹלָם, וְשָׁטַף יַבֶּשֶׁת.

עַל פָּנָיו הִתְעוֹפְפוּ לַהֲקוֹת יוֹנִים, וְטָבְלוּ גַפֵּיהֶן הַלְּבָנוֹת,

וְאָדְמוּ וְדָבְקוּ בְדָם חַם, וְצָלֲלוּ וְטָבְעוּ, בְאֵין־מָנוֹס,

בְּמַבּוּל־הַדָּם – וְלֹא נִרְאֲתָה בֶעָנָן הַקֶּשֶׁת…


ב.

וְכַאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתִי, עָיֵף מִשְּׂחוֹת בְּמַבּוּל־דָּם לְלֹא תֵבָה – עוֹד הִשְׁקִיף עוֹלָם מַאְדִּים מִבַּחוּץ. וָאֶפְקַח עֵינַי, וְהִנֵּה כְמַרְאֵה יַד־שֶׁלֶד מִתְדַּפְּקָה עַל הַחַלּוֹן מִבַּחוּץ; וָאֶתְחַלְחַל. וַתּוֹסֶף הַיָּד וַתִּתְדַּפֵּק, וְקוֹל יְבָבָה בָאָה; וַאֲנִי עוֹדֶנִּי יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמִי, אַךְ הֵחֵל שְׂעַר־רֹאשִׁי לְסַמֵּר. וַתָּשָׁב וַתַּחְבֹּט בַּשְּׁלִישִׁית, וְהַזְּכוּכִית נִשְׁבְּרָה בְּקוֹל צִלְצוּל – וָאִתַּר מִמְּקוֹמִי; וְרוּחַ פָּרְצָה – וָאֶשְׁמַע קוֹל־פְּחָדִים, וַתְּצִלֶּינָה אָזְנַי: מַה לְךָ יוֹשֵׁב? צֵא הַחוּצָה!

וַתְּהִי עָלַי יַד הָרוּחַ, וַתִּתְקְפֵנִי וַתִּשָׂאֵנִי הַחוּצָה. בִּקְעָה מַשְׁחִירָה קִדְּמַתְנִי, וִילֵל סַעַר מִתְלַבֵּט בְּחֶשְׁכּת־דִּמְדּוּמִים:


יְמֵי זְוָעָה, וּסְעָרָה, וְסַגְרִיר, וְצָרָה, וָטַחַב –

כַּמְּלוּנָה הָעוֹלָם מִתְנוֹדֵד…

נִתְקַפְּלוּ שְׁמֵי־תְכֵלֶת וְנִגְנָזוּ – וְנִשְׁאַר הָרַחַב,

שָׁחוֹר, אֵין־אֵל, בְּיַד שׁוֹדֵד…


אֲנִי הוֹלֵךְ, וְהַסְּעָרָה צוֹעֶקֶת אֵלַי בְּרִבֲבוֹת קוֹלוֹת, כְּמוֹ רִבֲבוֹת צְעָקוֹת בָּהּ צְרוּרוֹת; וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל מִחוּץ לָעִיר, יָמָּה. וָאֶרְאֶה: מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים הַנִזְעָמִים עוֹד הַחַמָּה שׁוֹקַעַת, שׁוֹתְתָה דָם וְשׁוֹקַעַת; וְהַיָּם מִשְׂתָּרֵעַ לְעֵינַי, יָם קַר וְקוֹדֵר כַּפָּלֶד. וְהָרוּחַ סוֹעֵר בַּשְּׁחָקִים וְגוֹלֵל עָב עַל עָב, כִּדְמוּת גְּוִיּוֹת עֲנָקִים מַשְׁחִירִים־מַאְדִּימִים וּכְמִי שֶׁהָיוּ גְוִיּוֹת, אֲשֶׁר אָבְדוּ כָל צוּרָה; וְדָמָם בְּשׁוּלֵיהֶם עוֹד יֶעְשַׁן – כִּפְצוּעֵי שְׂדֵה־קְרָב הַמּוּבָאִים… וּדְמוּת בָּעֲרָפֶל הָעֶלְיוֹן – כְּמַרְאֵה זָקֵן מֵלִיט פָּנָיו בְּכַפָּיו.

בְּעַב הָעֲרָפֶל, הָרוֹבֵץ מֵעָל עַל הָרַחַב,

בָּעֲרָפֶל הָעֶלְיוֹן, בִּמְקוֹם לֹא יְרַפְרֵף צֵל שַׁחַף –

עַתִּיק־יוֹמִין מִתְבּוֹדֵד,


כּוֹאֵב וְזוֹעֵם…וְחַלְלֵי־קְרָב, נִשְׁמוֹת רִבֵּי־רְבָבָה,

הַקָּרְבָּנוֹת הַטְּהוֹרִים,

מַחֲנֶה כָבֵד כִּתְּרוּהוּ; דֹּם קוֹבְלִים: הָהּ סָבָא!…

אֲפָפוּהוּ מַדְוֵיהֶם, מִלְּאוּהוּ חֲרוֹנֵי־לֶהָבָה –

וַיִּלְהֲטוּ שׁוּלֵי־עוֹלָם, מִזַּעְמוֹ אֲדֻמִּים־שְׁחַרְחֹרִים…


וָאָלִיט אֶת פָּנַי, וָאֶסְפֹּג אֶת צַעַר־הַשְּׁכִינָה. וּכְבוֹד אֵל מִסְתַּתֵּר בִּיגוֹנוֹ נַעֲלָה מֵעל רֹאשׁ עוֹלָם מַשְׁחִיר; וְלֹא רָאָהוּ אִישׁ בְּכִשְׁלוֹנוֹ – קְלוֹן זַעְמוֹ אֵין־הָאוֹנִים – כִּי־אִם עֵין־הַיָּם, וְהֶהָרִים הַקּוֹדְרִים, וְנֶפֶשׁ־הַמְּשׁוֹרֵר אֲשֶׁר קָפְצָה עָלֶיהָ בַּלַיְלָה הַהוּא הַשֵּׂיבָה בַּת אֶלֶף הַשָּׁנִים…


ג.

וְיָמִים רַבִּים שָׁכַבְתִּי מַר־נֶפֶשׁ וּמַשְׁמִים בְּחַדְרִי, וִילוֹנוֹת־חַלּוֹנַי מוּרָדִים וּתְרִיסֵיהֶם מוּגָפִים. כִּי מִדֵּי אֶרְאֶה הַשֶּׁמֶשׁ בֶּעָנָן, וְהָיְתָה בְעֵינַי כְּרוֹקְקָה דָם, וְתַנִּין גּוֹהֵר עָלֶיהָ לְבָלְעָהּ…אַךְ גַּם בָּאַפְלוּלִית מְצָאַנִי הַתַּנִּין, הִתְגַנֵּב וּבָא בַמַּחְתֶּרֶת; וְהִנֵּה הוּא מַשְׁחִיר וְרוֹבֵץ לְרַגְלָי. שָׁם, עַל הַשָּׁטִיחַ הוּא מַשְׁחִיר – וְשָׂם עָלַי מִשְׁמָר. הוֹי! הוֹצִיאוּ הַשָּׁטִיחַ עַל הַתַּנִּין גַּם יָחַד!…אַךְ עָזוּב הַבַּיִת וַאֲנִי חוֹלֶה וְגַלְמוּד, וְאֵין שׁוֹמֵעַ נַאֲקָתִי, בִּלְתִּי אַרְבַּעַת הַכְּתָלִים.

דָּם, דָּם…נוֹבֵעַ הוּא וְזוֹלֵף – וְהַתַּנִּין בּוֹ שׂוֹחֶה, וְעוֹלֶה בַלָּאט. הִנֵּה הוּא מִתְקָרֵב אֵלַי, וְעֵינָיו אֶל עֵינַי לְטוּשׁוֹת, – שְׁנֵי שׂוֹנְאֵי־עוֹלָם, אִישׁ אוֹיְבוֹ מָצָאוּ…הִנֵּה גוֹהֵר עָלַי – הַצִּילוּנִי! מַגִּיעַ רֹאשׁוֹ קַר וַחֲלַקְלַק בְּפָנַי – כֻּלּוֹ נִצְמַד אֵלַי. וְנַחַל־הַזָּדוֹן סוֹעֵר סְבִיבוֹתֵינוּ וְעוֹלֶה – וּדְבוּקֵי־חָזֶה כֹה שְׁנֵינוּ, אִישׁ וְתַנִּין, אֶל תּוךְ הַזֶּרֶם צָנָחְנוּ. סוֹעֵר־שׁוֹטֵף הַזֶּרֶם – וַאֲנַחְנוּ בּוֹ עוֹלִים וְיוֹרְדִים, הָאִישׁ וְהַתַּנִּין; מַלְתְּעוֹתָיו, כַּחֲנִיתוֹת מְעוּכוֹת בִּלְחָיַי, וְיָדַי מְחַנְּקוֹת אֶת רֹאשׁוֹ. מִן הַנַּחַל – אֶל הַיָּם, וּמִן הַיָּם – אֶל הָאֹקְיָנוֹס…סוֹעֵר־שׁוֹטֵף מַבּוּל־דָם, וּבָאֹקְיָנוֹס רַק אָנוּ שְׁנֵינוּ, הָאִישׁ וְהַתַּנִּין, מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים, וּבְשִׂנְאַת־מָוֶת עֵינֵינוּ מְצֻלָּבוֹת…לְמִי הַנִּצָּחוֹן?

יוֹרֵד־טוֹרֵד הַמַּבּוּל, וַאֲנִי עוֹדִי נֶאֱבָק; מִלֶּחְיִי דָּם יָזוּב, וּבִגְּרוֹנִי כַּמַּחֲנָק – עוֹד מְעַט וְהִתְעַלָּפְתִּי…רְצוּעַת־אוֹר עָלַי נָפְלָה מֵרָחוֹק, וְלִבִּי בִי פָחַד וְרָחַב; הַאֵין שָׁם תֵּבָה צָפָה־בָאָה מֵרָחוֹק? תֵּבַת־שָׁלוֹם, הוֹשִׁיעִי!…וְהִנֵּה צֵל סְפִינָה שְׁחֹרָה, נוֹשֵׂאת קְנֵי־קָלַע. עוֹד רֶגַע – וְהַסְּפִינָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, כְּמִתְגַּנֶּבֶת, עָבָרָה; וְאַחֲרֶיהָ, בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה, סְפִינוֹת־שֵׁדִים נִמְשָׁכוֹת. דְּמָמָה…פִּתְאֹם רָעַד הַחשֶׁךְ – נְחַשׁ־אֵשׁ עוֹלֶה מִמַּעֲמַקִּים – וִילֵל! כְּקוֹל זַעֲקַת אַלְפֵי מְטֹרָפִים בְּלֶב־יָם…

וְהַתַּנִּין הִתְרוֹמֵם עָלַי שְׁכוּר־נִצָּחוֹן – וְאוֹר־עֵינַי חָשָׁךְ, וָאֵדַע כִּי נִתַּתִּי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, וָאֶעֱצֹם עֵינַי: מָשְׁכֵנִי, תַּנִּין, אַחֲרֶיךָ! וּכְבָר, עֲצוּם־עֵינַיִם, אַחֲרָיו נִמְשַׁכְתִּי אֶל תּוֹךְ צוּלַת־הַזָּדוֹן. אַךְ כִּי בָאוּ דָמִים עַד נֶפֶשׁ, עוֹד יָדִי לַשָּׁמַיִם נָשָׂאתִי, וָאֶצְעַק: שַׁדַּי!


לְקוֹלָם וְלַהֲמוֹנָם הֵן, אֵל, בַּשָּׁמַיִם תִּתְפַּלֵּץ…

הָהּ שַׁדַּי! כַּכְּפִיר מָתַי תֵּעוֹר, לָקוּם עַל תַּנִּינִים הַמּוֹלְכִים

בְּשִׁמְשְׁךָ צְדָקָה, וְקַשְׁתְּךָ תִּתֵּן בַּעֲנַן דָּמִים חֲסֵרִים וְהוֹלְכִים,

וּמִדָּמוֹ הָעוֹלָם תְּרַחֵץ, הָעוֹלָם תְּחַלֵּץ?…


וָאִיקַץ וָאֶפְקַח אֶת עֵינַי: הָאֵשׁ עַל הָאָח בֹּעֶרֶת, וּבָאֵשׁ אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, וְהָאוֹתִיּוֹת שְׁטוּפוֹת־דָּם מְרַקְּדוֹת לְעֵינַי; וָאֶטְבֹּל אֶת עֵטִי בַדָּם, וָאֶחְרְזֵן מַחֲרֹזֶת שִׁירָה וּתְפִלָּה…

ד.


בַּחוּץ קָרַת־תְּכֵלֶת שׁוֹלֶטֶת; וְדִמְדּוּמֵי־עֶרֶב יוֹרְדִים אָרְצָה לְאִטָּם, דִּמְדוּמֵי תְכֵלֶת־אַפְלוּלִית תּוֹהִים־חוֹלְמִים. הֲתוֹהִים הֵם עַל גּוֹרַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הֶעֶלְתָה עַל עַצְמָהּ תְּהוֹם רַבָּה? אִם צַר לָהֶם עַל חֲלוֹמוֹת־הַשָּׁלוֹם, זוּ בְתֵבָה אֲוִירִית יָשׁוּטוּ, כְּיונִים עֲצוּבוֹת־נִפְחָדוֹת?…

עַל שְׂפַת הַיָּם אֲנִי יוֹשֵׁב, לְעֵת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה; וְגַלִּים מַקְדִּירִים־מַכְסִיפִים, אֶת הַסְּלָעִים לְרַגְלַי יָלֹקּוּ. יָם קַר וְקוֹדֵר כַּפֶּלֶד שָׁטוּחַ עַד קְצֵה הָאֹפֶק לְפָנַי; וַעֲנָנִים מַשְׁחִירִים, תַּבְנִית חַיּוֹת וּמִפְלְצוֹת־בְּרֵאשִׁית, תְּלוּיִים בְּרוֹם־אֲוִיר עֲדָרִים־עֲדָרִים. וּדְמֻיּוֹת־אַרְגָּמָן, כְּמַרְאֵה שָׂרִים נֶאְפְּדֵי־אַרְגָּמָן וּלְבוּשֵׁי שִׁרְיוֹנוֹת מַוְרִידֵי־קַשְׂקַשִּׂים, בֵּינֵיהֶם יַעֲמֹדוּ.

וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה הָאֶחָד בְּתוֹכָם כִּדְמוּת שַׂר לְבוּשׁ־בַּדִּים וַעֲדִין־פָּנִים; וְכֶתֶם, כִּטְלַאי צָהֹב, עַל גַבּוֹ. וָאֶתְּנָה לִבִּי וָאָבִין בַּמַּרְאֶה: הַשַּׂר הַלָּבָן – זֶה מִיכָאֵל, שַׂר־יִשְׂרָאֵל. וְהָאֲנָשִׁים נֶאְפְּדֵי־הָאַרְגָּמָן וּלְבוּשֵׁי־הַשִּׁרְיוֹנוֹת – הֵם שָׂרֵי עַם וְעָם. וְעֶדְרֵי הַחַיּוֹת – עֶדְרֵיהֶם, הַנְּפוֹצִים מְלוֹא חֲלַל הַמֶּרְחָב…

וְאֵשׁ נָפְלָה, כִּדְלֵקָה, בֵּין עֶדְרֵי הַחַיּוֹת הַמַּשְׁחִירוֹת; וַתְּלַחֵךְ שׁוּלֵיהֶם, וַתֵּלֶךְ הָלֹךְ, וְהִשְׁתַּרְבֵּב וְשַׁלְהֵב גְּוִיּוֹתָם. עוֹד מְעַט – וְהָיוּ כְמוֹ גוּשֵׁי־בַרְזֶל, לוֹהֲטִים־מְפַעְפְּעִים בָּאֵשׁ עַל הַסַּדָּן.

וְהַשָּׂרִים נֶאְפְּדֵי־הָאַרְגָּמָן קָרְבוּ, כְּמוֹ אַבִּירִים לַקְּרָב, וְנִצְּבוּ זֶה לְעֻמַּת זֶה; וְשִׁרְיוֹנוֹת־מִלְחַמְתָּם מַזְהִירִים, אֲדֻמֵּי־קַשְׂקַשִּׂים. וְהַשַּׂר הַלָּבָן לְבוּשׁ־הַבַּדִּים, נָפְלָה הַדְּלֵקָה גַם בּוֹ, כִי נָגְעוּ בִגְדֵיהֶם, הַבּוֹעֲרִים סָבִיב־סָבִיב, בְּמַדָּיו הַצְּחֹרִים. וַתְּהִי יָדָם אִישׁ בְּעֹרֶף־אָחִיו.

וְהִנֵּה הִקִּיפָה הַלֶּהָבָה אֶת עֵדְרֵי־הָעֲדָרִים אֲשֶׁר בִּשְׂדֵי־הַשָּׁמַיִם,מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה; וַיִּהְיוּ נְאוֹת־הָרוֹעִים שֶׁל מַעְלָה – כְרִקּוּעֵי־הַפַּחִים הַלּוֹהֲטִים. וַיַּעַמְדוּ מַחֲנֶה מוּל מַחֲנֶה, אֲרָיוֹת וְדֻבִּים וְשֶׁנְהַבִּים מְשֻׁלְהָבִים וַחֲרִישִׁים, בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.

דְּלֵקָה שֶׁל מַעְלָה. שְׂדֵה־הַשָּׁמַיִם הָפַךְ שְׂדֵה־קְרָב. הַדָּם נִגַּר בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם דָּם רָב – וְהַמִּלְחָמָה זֶה עַתָּה הֵחֵלָּה.

וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַסֶּלַע, – מִשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה, וְנַפְשִׁי נִבְהָלָה.


ה.


וְרוּחַ בָּאָה מִצָּפוֹן, חַדָּה כַּחֶרֶב; וּבַחֲלַל־מֶרְחַבְיָהּ מִלְחֶמֶת שָׂרֵי־עַמִּים – וְקֹר־תְּכֵלֶת אַכְזָרִי. וַיְהִי שְׂדֵה־שָׁמַיִם שׁוֹתֵת דָּם וְשׁוֹתֵת בְּשׁוֹלָיו – עַד שֶׁבָּא עֶרֶב בְּצַעֲדַת־פַּלָּצוּת, וְהֶאְפִּיל עַל מַעַרְכוֹת־הַקְּרָב. רַק מֵרָחוֹק, בִקְצֵה־מַעֲרָב, עוֹד נִשְׁקַף כְּבוֹד־אֵל, כְּעֵין הַסִּגָּל, מִבַּעַד לָאֵפֶר הַכֵּהֶה.

וַתְּהִי עָלַי יַד הַחֲלוֹם וַתִּשָּׂאֵנִי, וָאֶגַּשׁ אֶל שְׂדֵה־הַסְּגֵלֶת נוֹרָא־הַהוֹד, וָאֶכְרַע וָאֶשְׁתַּחְוֶה אֶל מוּל שׁוּלֵי כְבוֹד ה' וָאֶלְחַשׁ: אֲדֹנָי חוּסָה־נָא עַל עַמֶּךָ!

אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, חוּסָה־נָא עַל עַמְּךָ,

עֲמוּסְךָ מִנִּי עוֹלָם וּמַשָּׂאֲךָ,

עֵץ־מַטָּעֲךָ…

קַדְרוּת, כְּקַדְרוּת־תַּרְעֹמֶת, כִּסְּתָה פְנֵי שְׂדֵה־הַסְּגֵלֶת שֶׁל מָעְלָה. וָאֶשֹּׁךְ שְׂפָתַי, וָאֶלְחַשׁ בִּרְעָדָה: אֱלֹהִים, אֱלֹהִים! לֹא הַכְּאֵב נוֹרָא לְעַמִּי. הֲיֵשׁ מַכְאוֹב אֲשֶׁר עַמִּי לֹא כָאַב? וְאִם יַרְגִּישׁ עוֹד בַּגַּרְזֶן כְּרָת־עֵץ?


גֶּזַע שָׂב וּקְצוּץ שָׁרָשִׁים וַעֲנָפִים,

זֶה שִׁלַּחְתּוֹ עַל־פְּנֵי יָם לִזְמַן כֹּה אָרֹךְ!

גֹּלֶם גִּדֵּם וְקִטֵּעַ,

שְׂרוּף־אֵשׁ מִבַּחוּץ – וְלַהַב תּוֹכוֹ חָרָךְ, –

אֲשֶׁר בִּפְגָשׁ־בּוֹ תַנִּין עוֹבֵר־יָם וְהִתְפַּלֵּץ…


שְׁחוֹר, כִּשְׁחוֹר־זַעַף, הֶאֱפִּיל פְּנֵי שְׂדֵה־הַסְּגֵלֶת הָרָחוֹק, הָרָם. וָאֲפָרֵק אֶצְבְּעוֹתַי: אֱלֹהִים, אֱלֹהִים! לֹא אֵימֵי־הַקְּרָב הֵם שֶׁנִּירָא. וָאוֹסִיף: לֹא יֵדַע עַמִּי כָל־מוֹרָא, כִּי אִם מוֹרָא־שָׁמָיִם…לֹא, אֵלִי! מַה קְּרָב כִּי יַפְחִידוֹ? וּמַה– כָּל־מַרְאֵה־שָׂטָן?


עַם, שְׁנוֹת אֲלָפִים נָשָׂא אֶת זַעַמְךָ

אֶל קַצְוֵי־יָם, וּלְנָעֲרוֹ לֹא יָכֹל, –

וַיְהִי עָלָיו כָּל־נָחָשׁ, כָּל־רֹאשׁ־פְּתָנִים רָכוּב,

וְעַל גַּבּוֹ יָצָא כָל שֵׁד זֵד בְּמָחוֹל…


שְׂדֵה הַמַּעֲרָב הַסָּגֹל הִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וַיְהִי כְּמִתְאַבֵּל. וּבְטֶרֶם כְּבוֹד יְיָ נַעֲלָה, עוֹד נִצְנֵץ לָעַיִן הַשַּׂר לְבוּשׁ־הַבַּדִּים, וְחָלַף בְּשִׂרְיוֹן־מִלְחָמָה אֲדֻם־קַשְׂקַשִּׂים…וָאֶחְרֹק שֵׁן: אֱלֹהִים, אֱלֹהִים! לֹא, לֹא הַכְּאֵב אָיֹם וְלֹא מוֹרְאֵי־הַקְּרָב, כִּי הַכְּלִמָּה לְעַמִּי:

כְּלִמַּת כֹּהֵן לָאֵל לְבוּשׁ־בַּדִּים,

וְהוּא מַקְרִיב לַמֹּלֶךְ;

כְּלִמַּת שַׂר־שָׁלוֹם וְנִלְחָם לְמַאְדִּים…


וְלֹאָ עָנַנִי אֱלֹהִים. שְׂדֵה־הַמַּעֲרָב כָּבָה בִדְמָמָה; רַק הַיָּם הַשָּׁטוּחַ לְרַגְלָיו נִשְׁקַף קוֹדֵר מִשֶַּׁהָיָה, וּכְמוֹ מְבֻיָּשׁ. וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל שְׂפַת־הַיָּם בֵּין הַסְּלָעִים לְבַדִּי, וְנַפְשִׁי – מְקוֹר כְּלִמָּה וְקַדְרוּת. כְּלִמָּה וְקַדְרוּת..


ו.


הַיּוֹם נָטָה לָבוֹא, וְהַיָּרֵחַ יָצָא בְּצַעֲדַת־מוֹרָא חֲרִישִׁית. צְעִיפֵי־עָבִים סִתְרוֹ, וְהוּא מִתְעַלֵּף בֶּעָבִים וְחוֹזֵר וְיוֹצֵא – כִּכְפוּי צָו טָמִיר וְנֶעְלָם: לְהָאִיר שְׂדֵי־הַקְּרָב הַמִּשְׂתָרְעִים מִתָּחַת…

הַלַּיְלָה הָיָה – וְהָאָרֶץ, עַרְבַת־שֶׁלֶג, דָּמְמָה, נִרְדָּמָה…מִשַּׁלְשֶׁלֶת הַגְּבָעוֹת צְלָלִים, צְלָלִים, כִּרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת, נִמְתָּחִים. בְּמוֹרַד הַגְּבָעוֹת וּבְכָל הָעֲרָבָה לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ אַלְפֵי־אִישׁ שְׁטוּחִים, וּמַגָּפֵיהֶם בְּרַגְלֵיהֶם…כְּמוֹ נָמוּ, עֲיֵפִים, אֶת־שְׁנָתָם.

כִּכְפוּי צָו טָמִיר וְנֶעְלָם, יָהֵל יָרֵחַ אוֹר עָגוּם עַל פְּנֵי עֲרָבָה עֲגוּמָה. וְכַחֲזוֹן־לַיְלָה אִישׁ בָּא, פֶּלִאי בָא וְדוֹרֵךְ בַּלָּאט; עָטוּף לְבָנִים וּמֵעֵינָיו נוֹפֵל אוֹר־תְּכֵלֶת, וְקוֹל צְעָדָיו לֹא יִשָּׁמֵעַ – כְּנִזְהָר, שֶׁלֹּא לְהָעִיר, שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר נִרְדָּמִים…עַל־כָּל־שׁוֹכֵב שָׁטוּחַ הוּא שׂוֹחֶה, וְאֶל מוּל פָּנָיו עֵינֵי־אוֹרוֹ יְכוֹנֵן – כִּשְׁנֵי פַנָּסֵי־הַתְּכֵלֶת… הַאִישׁ־אֱלֹהִים הוּא – אִם הַמַּלְאְָךְ רְפָאֵל? הָעֲרָבָה מַחְרִישָׁה מִסָּבִיב, וְהַשְּׁטוּחִים דּוֹמְמִים לְלֹא נִיד.

אָז יַאֲהִיל הַפֶּלִאי עַל עֵינָיו – וְכָל עַרְבַת הַשֶּׁלֶג אֲשֶׁר טֻמָּא בַדָּם נֶעֶלְמָה, נֶעְלָמָה…עֶרֶב־תְּכֵלֶת. עֲדוּיָה שָׁהֳמֵי־שְׁלָגִים אַדְמַת־שָׁלוֹם, וְלִבָּהּ – כְּסַדָּן, סַדַּן־הַבַּרְזֶל – אוֹצַר כֹּחוֹת כַּבִּירִים מְשֻׁמָּרִים. חַג הָעֶרֶב, חַג־חֹרֶף, לַשַּׁחַק וְלָאֲדָמָה; וְעַל פְּנֵי כָל־נָהָר וְכָל־בְּרֵכָה – חַג חָרִישׁ, חָרִישׁ־קֶרַח, לִילָדִים, פּוֹרְחֵי הַלְּחָיַיִם הַחַכְלִילִיּוֹת. מִסּוֹף הָאָרֶץ וְעַד סוֹפָהּ חֲרִישׁ־קֶרַח לְסַנְדַּלֵּי־בַרְזִלָּם, וּמִזְרַע צְלִילֵי־צְחוֹקָם, הִמְנוֹן אָשְׁרָם, בְּמַעְנִיּוֹת־הַקֶּרַח…וּשְׁכִינַת־תְּכֵלֶת בְּמֶרְחַבְיָהּ מְרַחֶפֶת, בְּשֶׁלֶג רַב נְהָרָה לֹא־חֻלָּלָה כְּנַף־תְּכֶלְתָּהּ נוֹגַעַת; חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ בְּרָכָה תִּשֹּׁם בְּשָׁהֳמֵי־שְׁלָגִים, נְשִׁימָתָהּ־בִּרְכָתָהּ תִּתְלֶה בָהֶם וְתַדְלִיקֵם. וְכָל הַלַּיְלָה מְבָרֶכֶת, מְבָרֶכֶת עֵין־זֹהַר…

עוֹד רֶגַע – וְהַמַּרְאֶה נֶעְלָם, וְשָׁבָה דִמְמַת־הַמָּוֶת כְּשֶׁהָיְתָה, וְהַיְשִׁימוֹן שָׁב כְּשֶׁהָיָה, יְשִׁימוֹן שְׂדֵי־קְרָב. הַשֶּׁלֶג נָם בְּטֻמְאָתוֹ; וּלְאוֹר הַיָּרֵחַ קָרָחוֹת, זַעֲווֹת־קָרָחוֹת, בַּשֶּׁלֶג תַּשְׁחֵרְנָה.

וְשָׁב הַפֶּלִאי וְהֶאֱהִיל עַל עֵינָיו – וְשָׁב לִמְלוֹךְ לֵיל־מְנוּחוֹת, אוֹר־כֶּסֶף, חֲלוֹמוֹת וָשִׁיר. בְּצֵל אַלּוֹן זָקֵן גְּדָל־צַמֶּרֶת יַלְדָה נָחָה־חוֹלֶמֶת בִּזְרוֹעוֹת־עֶלֶם, כְּצִפּוֹר בַּקֵּן, וְכִי תִפְקַח עֵינֶיהָ, הַמְּלֵאוֹת אַהֲבָה, אֵלָיו, וְיָדוֹ בְשַׂעֲרוֹתֶיהָ מְסַלְסֶלֶת בְּרֹךְ, – וְהִשְׁתַּזְּרָה מִסָּבִיב לִשְׁנֵיהֶם רֶשֶׁת־תְּכֵלֶת אֱלֹהִית, וְשִׁירָה חֲרִישִׁית מֵאֵלֶיהָ תֵּאָרֵג:


כָּאֶרֶז בַּעֲצֵי־הַיַעַר

כֵּן דּוֹדִי לִי;

וְקִנּוֹ לִי – אַהֲבָה…


וְכִי, נְתוּנָה בִּזְרוֹעוֹתָיו, הִיא תִשְׁלַח עֵינֶיהָ לְמַעְלָה – וּפָגְשׁוּ בַכּוֹכָבִים הַנִּשְׁקָפִים מִמָּרוֹם וְאוֹרָם רוֹעֵד בְּעַד הַצַּמֶּרֶת, כְּאוֹר עֵין אָב עַתִּיק־יוֹמִין מְבָרֵךְ אָשְׁרָם מִלְמָעְלָה. וְכָל הַלַּיְלָה מְבָרֶכֶת, מְבָרֶכֶת עֵין־זֹהַר…


עוֹד רֶגַע – וְהַכֹּל גָּז, וְשָׁב יְשִׁימוֹן־הַמָּוֶת כְּשֶׁהָיָה. דוֹמְמִים אַלְפֵי הַשְּׁטוּחִים, וְיָרֵחַ כִּי יָהֵל אוֹר עַל אַחַד הַתִּלִּים – עֵינֵיהֶם לֹא תִפָּקַחְנָה. סָגַר הַמָּוֶת בַּעֲדָן, וְנָעַל – לָנֶצַח.


פַּנָּסֵי־הַתְּכֵלֶת כָּבוּ, וְנֶאֱסַף אוֹר הַיָרֵחַ; וּדְמוּת שְׁחוֹרָה בָאָרֶץ הִתְחַבְּטָה – כְּאֵם שֶׁנִּתְעַלְּפָה עִם סְתִימַת הַגּוֹלֵל עַל בְּנָהּ. לַיְלָה אָיֹם סָגוֹר סָגַר עַל טַרְפּוֹ, וְכִנּוֹרוֹת שְׁחוֹרִים מִסָּבִיב לְעוֹלַם־לַיְלָה נִגְּנוּ בְאָזְנָיו תְּפִלַּת “אֵל מָלֵא רַחֲמִים” – כְּנַהַם־יָם שָׁחוֹר מִתְגַּלְגֵּל וּבָא…


ז.


וְנִצְטַמְצְמוּ חַיַּי, אֲבֵלִים וְגַלְמוּדִים, בִּשְׁעוֹת בֵּין־עַרְבַּיִם – בִּשְׁעַת־הַדִּמְדּוּמִים הַגְּדוֹלָה לֵאלֹהִים…שְׂפַת־יָם – מִקְלָטִי, וְעִם סְלָעִים אַחֲרִישָׁה בְאֶבְלִי. וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן:

נִסְעַר הַיָּם, כִּדְרָקוֹן בֶּן אֶלֶף רָאשִׁים פְּעוּר־פִּיוֹת, וְקֹר־בַּרְזֶל עוֹלֶה מִתּוֹכָם – לְהָמִית; וְכַדּוּר עָגֹל וְאָדֹם עָלָיו תָּלוּי וְעוֹמֵד – כִּמְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ. וּמִנֶּגֶד בַּמָּרוֹם הִשְׁקִיף שֶׁלֶד־סַהַר, כְּשֶׁלֶד רֹאשֹ קֵרֵחַ וְחִוֵּר; וַיְהִי כְשׁוֹאֵל בְּלַעַג שָׂטָן: גַּלְגַּל־חַמָּה מְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ – מִמִּי?… שׁוּלֵי־רָקִיעַ לָהָטוּ, וּבֶעָבִים עוֹד שָׁכֵן כְּבוֹד אֵל מִסְתַּתֵּר וְכוֹאֵב. וּשְׂפָתַי נָעוּ כְּשִׂפְתֵי־סַהֲרוּרִי: שֶׁמֶשׁ־עוֹלָם טוֹבֵעַ מְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ – מִמִּי?

וְנַחְשׁוֹל־חֵמָה, מַר וְצוֹרֵב, בָּא וַיָּצֶף אֶת נַפְשִׁי; וְאֵי מִזֶּה בָּא שָׂטָן – כְּצֵל מִן הַיָּם – וַיִלְחַשׁ בְּאָזְנַי: אֱלֹהֵי הַזְּרוֹעַ הַשְּׁבוּרָה!


אֲשֶׁר הוּבָא לִקְבוּרָה

בְּיַד דּוֹרוֹת מִתְקוֹמְמִים,

עִם זְרוֹעוֹ, בְּצִדּוֹ, הַשְּׁבוּרָה…


וְנַחְשׁוֹל שֵׁנִי, גַּל־מָוֶת, בָּא וַיַךְ אֶת לְבָבִי, וַיְצִיפֵהוּ וַיְמַלְּאֵהוּ תַּאֲוַת־נָקָם, כְּהִתְאַוּוֹת אִישׁ לִנְשֹׁךְ אֶת בְּשַׂר־עַצְמוֹ לְמַעַן הִנָּקֵם מֵעַצְמוֹ. וָאֱהִי כֻלִּי מְקוֹר זַעַם מְפַעְפֵּעַ, שׁוֹלֵחַ לַפִּידִים מִתּוֹךְ עֵינַי – וָאָלִיט אֶת פָּנַי. אַךְ עוֹד, שְׂתוּם־עֵינַיִם, דְּמוּת־הַשֶּׁמֶשׁ רָאִיתִי – וּדְרָקוֹן אֶלֶף־הָרָאׁשִים לוֹ אוֹרֵב מִתָּחַת. וְכֶתֶר־שֶׁמֶשׁ חָזִיתִי. עֲטֶרֶת קַרְנַיִם שֶׁל פָּז; מִמֶּנוּ חֲלוֹמוֹת־אֱלֹהִים נֶאֱרָגִים. וְעֵין הַדְּרָקוֹן נְשׂוּאָה אֶל טַרְפּוֹ: אֶל הַחַמָּה וְאֶל כִּתְרָהּ…עוֹד מְעַט, וְיִבְלָעֵם. וָאֶחְרֹק שִׁנַּי, וָאֶקְרָא: יֶהִי!

וּשְׂחוֹק עָקוּם הִתְפַּתֵּל עַל שְׂפָתַי, וָאֲקַלֵּל: תִּשְׁטֹף הַתְּהוֹם אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ וּמָחֲתָה זִכְרוֹ לְעוֹלָם! וְעִמּוֹ כֶתֶר־הָאֵל אָבֹד יֹאבַד לָנֶצַח! לָנֶצַח! אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁאֵר מִכָּל־הָעוֹלָם כִּי־אִם צִלּוֹ, צֵל־שֶׁלֶד תָּלוּי וְעוֹמֵד בַּמָּרוֹם – כְּשֶׁלֶד הַיָּרֵחַ הַקֵּרֵחַ הַזֶּה; וְהָיָה לְזַעֲוָה לַתְּהוֹם, וּלְפַלָּצוּת – לַתֹּהוּ־וָבֹהוּ הַבָּא אַחֲרָיו!…וָאֶלְחַשׁ: עֲלִי, תְהוֹם, עֲלִי!

בְּחֶשְׁכַּת־הַדִּמְדּוּמִים הַמְּצוּלָה הִתְרוֹמְמָה – וָאָשִׁיר לְשֶׁמֶשׁ־הָעוֹלָם עִם חֲשֵׁכָה שִׁיר־נְהִי, שִׁיר אֲבַדּוֹן וּכְלָיָה, אֲבַדּוֹן וּכְלָיָה…

ח.


שָׁקְעָה הַחַמָּה, וְשָׁקַע הָעוֹלָם, בִּתְהוֹם.

וָאוֹרִיד רֹאשִׁי, וָאֶקְפָּא בִמְקוֹמִי; וְלֹא יָדַעְתִּי, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה. וְהִנֵה קוֹל סְעָרָה רְחוֹקָה בָּא עָדַי – וָאֶשְׁמַע קוֹל: קוּם וָלֵךְ!

וָאָקוּם, וָאֵלֵךְ, וְהַלַּיְלָה לֵיל־עָבִים אָפֵל; וְהַיָּם נִסְעַר בְּרוּחַ־קָדִים עַזָּה, וָאֵלֵךְ בְּסוּפָה. וּכְעַמוּד־אֵשׁ בֶּעָנָן הוֹלֵךְ לְפָנַי לְאֹרֶךְ הַיָּם לַנְחוֹתֵנִי הַדָּרֶךְ; וְיַד־פְּלָאוֹת חֲזָקָה דּוֹחֶפֶת אוֹתִי מֵאַחֲרַי. תָּרְנֵי סְפִינוֹת רְחוֹקוֹת נִשְׁקְפוּ אֵלַי בְּפַחַד־אֵל מִתּוֹךְ עַב־הֶעָנָן; וַאֲנִי בְסוּפָה כְלֹא־אִישׁ נֶהֱלָכְתִּי. עַל כַּנְפֵי הַסְּעָרָה הַפִּלְאִית נִשֵּׂאתִי לִמְקוֹם שָׁם נוֹפֵל הַיָּם אֶל־תּוֹךְ הָאֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, כְּתִינוֹק נִבְהָל צוֹנֵחַ, מִתְעַלֵּף, אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹת־אִמּוֹ, – עַד בּוֹאִי אֱלֵי הָאֹקְיָנוֹס הַשָּׂב.

בָּרָק הִצְלִיף עַל עֵינַי, אֲשֶׁר הוּחַדּוּ־הוּחַדּוּ; וָאֶרְאֶה בֶחָזוֹן:


עַל פְּנֵי הָאֹקְיָנוֹס, בְּמֶרְחַקֵּי תְהוֹם־תֹּהוּ

צָף כִּדְמוּת רֹאשׁ, לְלֹא צוּרָה…

הֲתַנִּין מְפַלֵּס לוֹ דֶרֶךְ בְּאַדִּיר?

הָאֵל הוּא, הַחוֹתֵר בִּזְרוֹעוֹ הַשְּׁבוּרָה?


תְּהוֹם־שֵׂיבָה תֵּאָנֵק תַּחַת כֹּבֶד סֻבֳּלוֹ,

לְפָנָיו רָץ נָתִיב, כַּבָּזָק –


וְהוּא רָץ כְּצִיר חַי, רָץ מֵעַל פְּנֵי הָאֹקְיָנוֹס – אֵלַי. וְהִנֵּה פָרַץ בִּסְעָרָה אֶל לְבָבִי, וַיָּבוֹא אֶל תּוֹךְ נַפְשִׁי, וַיֵּשֶׁב בִּי – וּמַרְאֵה הַפַּטִּישׁ הַשָּׁחוֹר לוֹ; וּבְתוֹךְ הָאֵשׁ הַשְּׁחוֹרָה – כְּפַטִּישׁ אֵשׁ בְּהִירָה מִבִּפְנִים. וְזֹהַר לוֹ כְּעֵין הַחַשְׁמַל; כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. כֵּן מַרְאֵה זָהֳרוֹ הַפְּנִימִי. וָאֵאָלֵם דּוּמִיָּה, וַיְהִי הוּא הַשַּׁלִיט עָלַי; וַתִּפָּקַחְנָה עֵינַי, וָאֶרְאֶה:


מִשְׁבָּרִים מִתְגָּעֲשִׁים, צֹוְחִים אַדִּירִים –

וְתַבְנִית־יָד תַּךְ עֲלֵי רַעֲמוֹת־כְּפִירִים…

אָז יַרְעִים קוֹל אַדִּיר וְחָזָק –


וְהַקּוֹל הִרְעִים בְּנַפְשִׁי:


מִקּוֹל מַיִם רַבִּים אַדִּיר קוֹל אֱלֹהִים, –

אֲשֶׁר הוּבָא לִקְבוּרָה

בְּיַד עַם שְׁכֵחֵי־אֵל, דּוֹרוֹת בּוֹנֵי־הַצִּים

לְהוֹבִיל אֵל וּלְהַטְבִּיעוֹ בְּנִבְכֵי־יָם, עִם

זְרוֹעוֹ הַשְּׁבוּרָה…


וְכֹה שָׁר הָאֹקְיָנוֹס בַּלַּיְלָה, לֵיל־שִׁמּוּרִים חָדָשׁ לָעוֹלָם:


הִנֵּהוּ! מֵחָדָשׁ בָּא אֵל אֲבִי־עַד!

אֲשֶׁר הֶאֱמִין בַּדּוֹרוֹת

וַיְבָרְכֵם עִם חֲשֵׁכָה, כִּי שֶׁמֶשׁ־יָהּ רַד:

צְאוּ, בָּנַי, וּמִשְׁכוּ בָאֹפֶל אַט־אַט

מִלִּבְּכֶם הַמְּאוֹרוֹת…


וַיַרְא כִּי אֵין אִישׁ, כִּי לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים

וְהֵמָּה מִלֵּב מָשְׁכוּ שְׂטָנִים,

וַיְמַלְּאוּ הָאָרֶץ חֲמָסִים וְדָמִים

חוֹתְרֵי אָשְׁיוֹת־עַד, וִיסוֹד מוּסַד־עוֹלָמִים

מִתְמוֹטֵט, וּנְבֻכִים הַבָּנִים, –


וַיַּרְא, וַיִּתְנָעֵר, וַיָּבוֹא – –


חלק שני


א.


וָאֶרְאֶה בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה:

מוּטָל הָעוֹלָם בַּחֹשֶׁךְ; לֹא קוֹל וְלֹא בַת־קוֹל. וַתְּהִי דְמָמָה עֲמֻקָּה, דִּמְמַת אֵימָה חֲשֵׁכָה – כְּמוֹ עָמַד דֹּפֶק־הָעוֹלָם מִדְּפֹק; וְכָבָה כָל־מָאוֹר, כְּמוֹ כִבָּם צָו טָמִיר וְנֶעְלָם.

וְהִנֵּה נָפְלָה אַדְמוּמִית מִן־הַשָּׁמַיִם בִּשְׁחוֹר־הָעֲלָטָה; וְהִנֵּה כִדְמֻיּוֹת זָעוֹת, יוֹרְדוֹת מִמְּרוֹמִים. וְהַדְּמֻיּוֹת עוֹטְפוֹת שְׁחוֹרִים, אַךְ כְּנַחֲשֵׁי־אֵשׁ מְהַדְּקִים מָתְנֵיהֶם; וְהֵם יוֹרְדִים אַרְצָה בִּיעָף…מַלְאֲכֵי־אֵל נוֹרָאֵי־הוֹד – אָנָּה יֵרְדוּ? וְלָמָּה?

מוּטָל הָעוֹלָם בַּחשֶׁךְ – וְלֹא יָדַע, כִּי יָרְדוּ מַלְאֲכֵי־אֵל וּכְלֵי־זַעֲמוֹ. נִרְדָּם הָעוֹלָם עַל בִּרְכֵּי הַדְּמָמָה: מְכַשֵּׁפָה חֲשֵׁכָה רוֹבֶצֶת לְצִדּוֹ, שׁוֹמַרְתּוֹ; וְלָהּ אֶלֶף עֵינַיִם, עֵינֵי חוֹרִים אֲפֵלִים. פִּתְאֹם זָקְפָה עֵינֵיָה־חוֹרֶיהָ; וְכִי נָפַל מִמָּרוֹם הַזֹּהַר הַנּוֹרָא, הָאוֹר הָאַדְמוּמִי – וַתִּתְחַלְחָל…

וְהַמַּלְאָכִים יוֹרְדִים מַטָּה, מַטָּה. אֲבוּקָה נִשֵּׂאת בְּיַד הָאֶחָד; וּשְׁנַיִם בָּאִים אַחֲרָיו, עוֹטֵי־שְׁחוֹרִים – וּפְנֵיהֶם עֲטוּפִים וְלֹא יֵרָאוּ. וָאֶרְאֶה אוֹתָם לְאוֹר הָאֲבוּקָה: וְהִנֵּה עֲרָפֶל עוֹטֶה אֶת הַשְּׁנַיִם כִּדְמוּת חֻפָּה שְׁחוֹרָה, וְהֵם נוֹשְׂאִים בִּידֵיהֶם בַּמֶּלְקָחַיִם בַּרְזֶל מְאָדָּם מְשֻׁלְהָב…עוֹלָם! עוֹלָם! הָקִיצָה!

אַךְ מוּטָל הָעֲנָק לְלֹא הָקִיץ – עַל בִּרְכֵּי הַמְּכַשֵּׁפָה הוּא יָשֵׁן. מַטָּה־מַטָּה הָאֲבוּקָה מוּעָפָה, עוֹמֶדֶת עָלָיו, מֵעַל לְרֹאשׁוֹ מִזְדַּעְזַעַת, – כִּמְחַפֶּשֶׂת אֶת מִצְחוֹ…וְהִנֵּה הוּאַר – בַּרְזֶל הִבְרִיק, צְעָקָה זִעְזְעָה אֶת הַמֶּרְחָב… – –

רֶגַע מִשְׁנֵהוּ – וָאֶשְׁמַע בַּת־קוֹל: אוֹת “קַיִן” הוּא לְָעוֹלָם1, וּמִשְׁפַּט־הַדּוֹרוֹת לֵאלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל…


ב.


אֲנִי נִרְדָּם וְלִבִּי עֵר; וּבַחשֶׁךְ – כְּחָתוּל כָּבֵד וְשָׁחוֹר רוֹבֵץ עָלָי, וְצִפָּרְנָיו תְּקוּעוֹת בִּלְבָבִי.

אֵין זֶה כִּי הַלַּיְלָה הַקַּדְמוֹן: עֲלֶטֶת־בְּרֵאשִׁית מַלְבִּינָה בָאֵד; חֶשְׁכַּת לֵיל־קְדוּמִים, לֵיל־אֱלִילִים, מְכַסָּה בְּגוּשׁ־אֵד אֶחָד לְתֵבֵל – לְחֶלְאָה בָהּ, וְלִצְעָקָה בָהּ. וְנָחָשׁ־בָּרִיחַ מְחַבֵּק־מְהַדֵּק לָעוֹלָם, מַבְרִיחַ מִקָּצֶה אֶל קָצֶה; הוּא הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן הַנּוֹרָא. אֵין זֶה נָחָשׁ, כִּי מְכַשֵּׁף שְׁתוּם־עָיִן…

וְהִנֵּה כְּשַׁרְבִיט־הַזָּהָב בַּחשֶׁךְ נִתְגַּלָּה, מִמָּרוֹם נִתְגַלָּה…וּבְמַחֲנַק־הָעֲרָפֶל אוֹר נָבַע מִמְּרוֹמִים; כְּמוֹ חָתְרָה יַד־סְתָרִים חֲתִירָה בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי, וְאוֹר אֱלֹהִי נָבַע־שָׁפַע. עוֹד רְגָעִים כִּנְצָחִים עָבָרוּ – וְהַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל, כִּכְווּי־אֵשׁ, בַּעֲבִי־גַבָּיו הִתְפַּלֵּץ: סֻלָּם שֶׁל אֵשׁ מֻצָּב אָרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה – וְעַתִּיק־יוֹמִין, כִּבְיָכוֹל, בּוֹ יוֹרֵד…

שִׁפְעַת רִשְׁפֵי־זָהָב מִכַּף־שְׂמֹאלוֹ מִתְחַמְּקִים וְנִתָּזִים; נִצְנוּצֵי שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל זָהָב מִכִּסֵּא כְבוֹד אֲדֹנָי. וְהוּא יוֹרֵד לֶאֱסֹר בָּהּ – אֶת מִי? דּוֹמֵם הַמְכַשֵּׁף הַגָּדוֹל, רוֹבֵץ וְצוֹפֶה שְׁתוּם־הָעַיִן, מִשְׁתָּאֶה וְחָרֵד. וְאֵל קָדוֹשׁ יוֹרֵד בַּסֻּלָּם, וּבְיַד יְמִינוֹ דָלִיָּה קְטַנָּה, זַלְזַל דָּק, יִשָּׂא בְרַחֲמִים רַבִּים. וְהַדָּלִּיָה – פִּלְאִית; כֻּלָּהּ – מִשְׁטַח כּוֹכְבֵי־זָהָב…

וְכִי נִגְלָה אֵל אֱלֹהִים אַדִּירִים בָּאָרֶץ, וְטַלִּית־תְּכֶלְתּוֹ הִבְהִיקָה בָעוֹלָם – וַיְהִי לֵיל־תְּכֵלֶת אֱלֹהִי, רִאשׁוֹן לִיצִירָה. אָז יַאֲהִיל אֵל פֶּלִאי עַל עֵינָיו, וְהָיָה כְתָר אֶת כָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ; וּלְעֵינָיו אֶרֶץ נַהֲרַיִם, נַהֲרוֹת־בְּרָכָה, נִגְלָתָה. הֵם הָרָאשִׁים הַיּוֹצְאִים מֵעֵדֶן, וְרֵיחַ־עֵדֶן לְמֵימֵיהֶם, וַיִּשָּׂא אֶת הַדָּלִיָּה, וַיִּטָּעֶנָּהּ בְּרָכָה בָאָרֶץ; וְהַנָּחָשׁ הַמְכַשֵּׁף מַבִּיט וּמִשְׁתָּאֶה – וְלֹא יָדַע אֶת סוֹד הָאֱלֹהִים, וְאֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הָאֱלֹהִים…

וְהִנֵּה בֵּין נְהַר חִדֶּקֶל וּנְהַר פְּרָת אֶרֶז פִּלְאִי צוֹמֵחַ. אָז יַאֲהִיל עַתִּיק־יוֹמִין עַל עֵינָיו, וְהָיָה כְּתָר אֶת כָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּה וּלְרָחְבָּהּ. וּלְעֵינָיו, בְּלֶב־הָעוֹלָם, אֶרֶץ קְטַנָּה וּצְנוּעָה נִגְלְתָה – יְפֵה־נוֹף, חֶמְדַּת־עוֹלָם, אֶרֶץ הַבְּחִירָה!…אָז יַעֲזֹב הָאָרֶז הַצָּעִיר, נְשׂוּא יַד־סְתָרִים, אֶת מְקוֹמוֹ וְאֶת אַדְמָתוֹ, וַיֵּאָחֵז בְּלֶב־הָעוֹלָם, בְּהַר־הַמּוֹרִיָּה, – לִהְיוֹת צַמַרְתּוֹ שָׁם מְתַמֶּרֶת שָׁמַיְמָה וְיוֹנֶקֶת אֶת אוֹרָם, וּשְׁלוּחוֹתָם נוֹשְׂאוֹת כּוֹכָבִים, כּוֹכְבֵי־זָהָב, אֶל כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת־הָעוֹלָם…וַיִּגְדַּל הָאֶרֶז וַיְשַׂגְשֵׂג פֹּארוֹתָיו; וְעַתִּיק־יוֹמִין לִרְגָעִים יִפְקְדֶנּוּ, כְּבָבַת־עַיִן יִנְצְרֶנּוּ. כְּבִרְכַּת־נְבוּאָה בְּמִסְגֶּרֶת־הַנֵּצַח, כֵּן עָמַד הָאֶרֶז קָבוּעַ בְּמִסְגֶּרֶת־הָעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה כָמוֹהוּ בָּאָרֶץ עֵץ בְּרוּךְ־אֱלֹהִים…

וְהִנֵּה קֵן בְּלֵב צַמַּרְתּוֹ, וְהַקֵּן יָחִיד וּמְיֻחָד; פֶּלִאי כָאֶרֶז וְדָבֵק בּוֹ, כְּמוֹ צָמַח וּבִצְבֵּץ מִתּוֹכוֹ. וְצִפּוֹר־אֵשׁ מְרַחֶפֶת עַל קִנָּהּ מִלְמַעְלָה: הוּא הַחוּל, עוֹף־הַנֵּצַח. וְלֹא גָרְעָה מִמֶּנּוּ הַחוּל אֶת מֶבָּטָהּ, מַבַּט־נֵצַח, וַתְּהִי כְשׁוֹמַרְתּוֹ מִכָּל עַיִן רָעָה… וְסַמָּאֵל שְׁתוּם־הָעַיִן צָפָה בְאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלּוֹ, לֵאמֹר:


"כּוֹכָב דָּרַךְ מִיַּעֲקֹב,

מָשִׁיחַ – מִקֵּן,

וְהָיָה בְאַחְרִית הַיָּמִים

וְנִקֵּר עֵין־סַמָּאֵל בַּחֲנִית־אוֹרוֹ, וְהוֹרִידוֹ אֶל שְׁאוֹל".


וְעֵין־הַמְּכַשֵּׁף הוּחַדָּה, כְּעֵין־אַיָּה הוּחַדָּה, וַתְּהִי אוֹרֶבֶת לַקֵּן.

וַיְהִי לַיְלָה, לֵיל כְּשָׁפִים וָאוֹר. הָעוֹלָם יָשֵׁן; וְרַק הַחוּל עֵרָה, שׁוֹמֶרֶת לַקֵּן, וְעֵינֶיהָ, עֵינֵי־נֶצַח, אֵלָיו דּוּמָם נְטוּיוֹת. וְהִנֵּה נִתְעַבָּה הַחשֶׁךְ, וַיְהִי לֵיל־תַּעְתּוּעִים, לֵיל־אֱלִילִים מִסָּבִיב; וְהַחוּל עָצְמָה עֵינֶיהָ, וַתָּנָם לְרֶגַע. וּמִמֶּרְחַק־הַחשֶׁךְ בָּאָה כַף־עָב, כְּתַבְנִית יָד שְׁלוּחָה, וַתָּנַח עַל הָאֶרֶז וַתַּעֲמֹד, זוֹמֶמֶת – וַיֶּחֱרַד הָאִלָּן, וַיָּנַע…עוֹד רֶגַע – וַתַּגַּח בַּת־חשֶׁךְ, וּצְעָקַָה! וַתִּיקַץ הַחוּל וַתִּתְחַלְחַל:

יָד נִשְׁלְחָה בַּקֵּן – וְאֵינֶנּוּ!


ג.


לָיְלָה. לַיְלָה רַב־תַּעֲלוּמוֹת מִסְּבִיבַי – וַאֲנִי הוֹזֶה חוֹלֵם חֲלוֹם שְׁחוֹר וּמַחֲנָק. וְהֶחָתוּל, הָרוֹבֵץ עַל לִבִּי, כָּבֵד וּמַכְבִּיד; וּמַעֲמִיק לִתְקֹעַ אֶת צִפָּרְנָיו בִּלְבָבִי. וָאֶרְאֶה בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה הֶאָרֹךְ:

וְהִנֵּה צֵל אֵלוֹנִים, אֵלוֹנֵי מַמְרֵא. וּבְצִלָּם זָקֵן עוֹמֵד, אַב הֲמוֹן גוֹיִם; אֶרֶךְ הַזָּקָן הַשָּׂב, זָקָן יוֹרֵד וּמִשְׁתַּפֵּךְ כָּאֶשֶׁד עַל בִּרְכָּיו, וּסְבַךְ גַּבּוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת – כַּכֶּסֶף הַכֵּהֶה. אַבְרָהָם עוֹמֵד קָבוּעַ בּמסְגֶּרֶת־הַלַּיְלָה, וְעֵינָיו – לַכּוֹכָבִים; גְּלוּי־עֵינַיִם וְזָקוּף, מַחֲזֵה־שַׁדַי יֶחֱזֶה.

וַיֵּרָא אֵלָיו ה'; וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם עֵינָיו – וַיִּשְׁתַּחוּ בְחֶרְדַּת־קֹדֶשׁ אַפַּיִם אָרְצָה. וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ – יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרָחַצְתָּ רַגְלֶיךָ…וְקוֹל, כְּקוֹל אִישׁ שְׂבַע נְדוּדִים וָזַעַף, כָּאוֹב מֵאֶרֶץ עָנָהוּ: אָבָק כִּסָּה לְמַדַּי, אֲבַק־הָעוֹלָם – בַּמָּה אֶרְחָצֶנוּ?

וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמַר: הַבֶּט־נָא אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם, בּוֹ סָגוּר זַרְעֶךָ. וַיַּרְא: וְהִנֵּה מִגְדָּלִים, וְרֹאשָׁם בַּשָּׁמַיִם, מִתְנַשְּׂאִים בְּכָל אַרְבַּע פִּנוֹת עוֹלָם, בְּנוּיִם עַל יַעֲרוֹת חֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת וְסוֹגְרִים עַל אֹפֶק־הָעוֹלָם וְעַל מְלוֹאוֹ – לְלֹא מוֹצָא מֵרִבּוּעַ קִסְמָם…וּמִמַּעַל לָהֶם חֶרֶב גְּדוֹלָה, נְתוּנָה בְיַד אֱלֹהוּת – מַבְהִיקָה וְדוֹקֶרֶת פְּנֵי שָׁמַיִם. וְהִנֵּה פְנֵי הָאֱלֹהוּת כִּפְנֵי הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן. סַמָּאֵל הוּא, הַיּוֹשֵׁב בְּרוּם־עוֹלָם עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא – וּמוֹלֵךְ יְחִידִי…

וְקוֹל, שְׂבַע נְדוּדִים וָזַעַף, עָנָה וְאָמַר: רָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם, וְהִנֵה הָיָה כִסְדוֹם. הִשְׁחִיתוּ מַעֲשֵׂיהֶם מִסְּדוֹם – כִּי אַרְבַּעַת אַלְפֵי שָׁנָה בֵּין סְדוֹם וּבֵינֵיהֶם. כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה לְלֹא דַעַת־אֱלֹהִים; וְהִנֵּה צָרְרָה אוֹתָם בִּכְנָפֶיהָ רוּחַ רִשְׁעָה וּזְנוּנִים, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָמוֹהָ לְמִיּוֹם הֱיוֹת אָדָם עַל הָאֲדָמָה וְעַד הַיוֹם. וַתְּהִי רִשְׁעַת סְדוֹם לְעֻמַּת רִשְׁעָתָם – כְּצִפּוֹר קְטַנָּה עַל שְׂפַת יָם לְעֻמַּת הַיָּם…


ד.


וְאַבְרָהָם, אַב־הָרַחֲמִים, עוֹמֵד לִפְנֵי יְיָ, מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זַרְעוֹ וְעַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וַיֹּאמֶר יְיָ: זַעֲקַת בָּאֵי־עוֹלָם כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. וְקוֹל כַּחוֹלֶה הוֹסִיף וַיֹּאמֶר:

בְּעֵינַי רָאִיתִי – בְּנֶשֶׁף־סְתָו בְּעִיר גְּדוֹלָה. עֲרָפֶל עָטָה הַכְּרָךְ; וְעַל הַפַּנָּסִים, הַשּׁוֹמְרִים הַמֵּתִים בָּרְחוֹבוֹת, דָּפְקוּ מִטְרוֹת־עֹז וְהִכּוּ בְחָזְקָה. וּבָרְחוֹבוֹת אֵין עוֹבֵר וָשָׁב; הַפַּרְדֵּסִים נִתְרוֹקְנוּ וַאֲנִי מְהַלֵּךְ בַּכְּרָךְ, וָאֶעֱבֹר בָּעֵת הַהִיא עַל יַד פַּרְדֵּס; וְהִנֵּה עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים, בְּצֵל עֵץ, אָדָם יוֹשֵׁב, וָאֶקְרָב אֵלָיו, וָאֶרְאֶה: אִישׁ אוֹבֵד יוֹשֵׁב תַּחַת מָטָר, עֲקוּם פָּנִים מְאֻבְּנֵי כְאֵב, יוֹשֵׁב לְאחַר יֵאוּשׁ – וְרָקֵב. הָאִילָנוֹת הָרְטֻבִּים הִתְפַּלְּצוּ לְמַרְאֵה בְשַׂר־אָדָם וְצֶלֶם־אֱלֹהִים, עָזוּב לִרְקֹב תַּחַת מָטָר; וּמֵאֶחָיו בְּנֵי־הָאָדָם לֹא נִמְצָא אַף אֶחָד, אֲשֶׁר יֵצֵא וּפַנָּס בְּיָדוֹ לְבַקְּשׁוֹ…

וָאֶעֱבֹר מִשָּׁם אֶל חוֹף הַיָּם. וְהִנֵּה סְפִינָה בַיָּם מְטֻלְטֶלֶת בְּכַף הַסְּעָרָה; וּבְתָא־מַאֲסָרָהּ אָדָם אַחֵר יוֹשֵׁב, צוֹפֶה אֶל הַמִּשְׁבָּרִים הַמַּשְׁחִירִים־מַכְסִיפִים מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב – וּפָנָיו שְׁחוֹרִים וְחִוְרִים כְּמֹהֶם. וָאֶגַּשׁ אֵלַיו, וָאֵדַע: גֵּר, אֵין־בַּיִת הוּא בָעוֹלָם. נִדָּח מִמוֹלַדְתּוֹ עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּיו, וּשְׁעָרֶיהָ סְגוּרִים עַל מַסְגֵּר מֵאַחֲרָיו; וְשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, אֵלֶיהָ פָּנָיו מוּעָדוֹת, סְגוּרִים עַל מַסְגּר לְפָנָיו. וְאֶרֶץ אַחֶרֶת אֵין, לְהָאִיר פָּנִים לַגֵּר; וְחוּטֵי־הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר לָאֶשְׁנָב, לֹא יִתְּנוּהוּ קְפֹץ אֶל שַׁעֲרֵי־תְהוֹם – הַשְּׁעָרִים הַיְחִידִים הַפְּתוּחִים לְפָנָיו…בָּדָד וְיָתוֹם מִן הָעוֹלָם יָשַׁב לוֹ הָאִישׁ, וְקָפָא בִדְמָמָה. וְלֹא קָרָא אֵלַי, כִּי נוֹאַשׁ מֵרַחֲמֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָיו אֲשֶׁר שְׁלָחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ לָמוּת בַּאֲשֶׁר יָמוּת; וּמֵרַחֲמֵי־אֵל נוֹאַשׁ, אֵל מִתְאַפֵּק וּמַאֲרִיךְ־אַף מִן־הָעוֹלָם. וָאֶרְאֶה, וָאֱהִי קָרוֹב אֵלָיו בְּהִתְאַפְּקוֹ מִבְּהִתְפַּלְלוֹ; וָאִשָּׁבַע בַּחֲמָתִי, אִם אַאֲרִיךְ עוֹד אַפִּי לָהֶם וְאִם לֹא אֶהֱפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם, עוֹלַם־סְדוֹם, בַּעֲבוּרוֹ…


ה.


וְהִנֵּה כַּף־עָב בָּאָה, וַתָּנַח עַל אֵלוֹן מַמְרֵא; וְדָבָר צָנַח מֵעָלֶיהָ, וַיִפֹּל לְרַגְלֵי הַדּוֹבֵר. וַיְרִימֶנּוּ; וְהִנֵּה הִיא פָרֹכֶת קְרוּעָה מֵעַל אֲרוֹן־קֹדֶשׁ. וַיִפְתְּחֶנָהּ – וְהִנֵּה מַפָּה קְטַנָּה שֶׁל פֶּסַח נוֹשֶׁרֶת מִתּוֹכָה, וְהִיא לוֹהֶטֶת בְּדֶמַע וּבְאֶמְצָעִיתָהּ – כֶּתֶם דָּם צוֹעֵק… וַיֵּט אֶת אָזְנוֹ, וַיְהִי כְשׁוֹמֵעַ שְׁמוּעַת־פְּגָעִים נוֹרָאָה – וְנַעֲווּ פָנָיו מִזְּוָעָה.

וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לְפָנָיו בִּתְפִלָּה. וַיִסְפֹּק יְיָ כַּפָּיו, וַיֹאמֶר: אַל תִּתְפַּלֵּל בַּעֲדָם! כִּי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָאָדָם הַזֶּה אֲשֶׁר בָּרָאתִי, הֲרָאִיתָ, אַבְרָהָם, הֲרָאִיתָ? הַנָּקֵל לָהֶם מֵעֲשׂוֹת אֶת הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן לְהַכְעִיסֵנִי, וַיְהִי בְשַׂר־הָאָדָם נוֹפֵל בְּעֵינֵיהֶם מִבְּשַׂר־כֶּלֶב, כִּי כַלְבֵּי־שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם בְּחֵיקָם לָבֶטַח יִישָׁנוּ, וּבְחִיר־יְצִירַי הָאָדָם, עוֹלָם מָלֵא, נִתַּן לְהֵחָרֵב תַּחַת מָטָר וְאַכְזְרִיּוּת־חֹק. – וַיָּרֵעוּ עוֹד אֶת מַעֲשֵׂיהֶם תַּכְלִית רָעָה, וַיְהִי בְמָרְדָם בִּי וַיֹּאמְרוּ לִירוֹק בְּפָנַי…וְכִי לֹא נִמְצֵאתִי לָהֶם, וַיִּמְצְאוּ צֶלֶם־אֱלֹהִים, נֶפֶשׁ־אָדָם, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ עֲלִילַת־דָּם, וַיְגוֹלְלוּהָ בַּדָּם וּבָרֹק…

וַיוֹסֶף יְיָ, וַיֹאמֶר: מַפָּה שֶׁל פֶּסַח עֲנִיָּה, שִׂמְחַת חַג־שָׁלוֹם עֲלוּבָה! מִתְבּוֹסְסָה בַדָּם הִנֵּה בָאָה מֵאֱדוֹם, שָׁם חֲזִיר־מִיַּעַר כִּרְסֵם אוֹתָהּ; וַאֲרָיוֹת מִסָּבִיב רָאוּ בְטַלְטֵל חֲזִיר נֶפֶשׁ־אָדָם בֵּין שִׁנָּיו, וַיִּרְבְּצוּ לָבֶטַח בִּמְקוֹמָם וְאֵין מַחֲרִיד…וָאֹמַר: תַּנִּינִים אַכְזָרִים הֵם, מְשַׁחֲתֵי־רַחֲמֵיהֶם – וְאֵיךְ יְרֻחֲמוּ הֵם בְּיוֹם־זָעַם?

וַיוֹסֶף: יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וְשִׁלֵּם, כִּי נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ, נִשְׁחָתָה. וְעָקַרְתִּי מַלְתְּעוֹת־תַּנִּינִים, וְשִׁנֵּי־מְכַשֵּׁף אֶעֱקֹר; וְטִבַּעְתִּים בְּיַם־דָּם. – –

וַיִסְפֹּק יְיָ אֶת כַּפָּיו שֵׁנִית – וּשְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, שְׁנַיִם שְׁחוֹרִים וְאֶחָד אָדֹם, מַלְאֲכֵי זַעַם יְיָ, לְפָנָיו בַּחֲרָדָה הוֹפִיעוּ; וּפְנֵיהֶם עֲטוּפִים וְלֹא יֵרָאוּ. וַיֹאמֶר: הַבְעִירוּ לִי כִבְשַׁן־כִּבְשָׁנִים וְשַׂמְתֶּם בַּרְזֶל־בַּרְזִלִּים בָּאוּר, אֲשֶׁר יִתְאַדֵּם כַּדָּם וּבְאֵשׁ לְבָנָה יְפַעְפַּע; וִירַדְתֶּם עַל כַּנְפַי־הַזַּעַם, וַחֲרַתֶּם בָּאֵשׁ וּבַדָּם אוֹת־קַיִן עַל מֵצַח־הָעוֹלָם.

וַיֵּצְאוּ מַלְאֲכֵי־הַזַּעַם אֶת פְּנֵי יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶת מִשְׁלַחְתָּם; עַל כַּנְפֵי סַעַר נִשָּׂאוּ וַיֵּרְדוּ אָרְצָה, וַיְיָ אָמַר אֶל אַבְרָהָם: יוֹם נָקָם וְשִׁלֵּם הִנֵּה זֶה בָא.

וְהִנֵּה זִעְזְעָה צְעָקָה אֶת מֶרְחַב־הָעוֹלָם – וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבוּשׁ־הָאֲדֻמִּים מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר: עָשִׂינוּ כַאֲשֶׁר צֻוִּינוּ…


ו.


וַיֹּאמֶר יְיָ: בְּרֹק חָטָא הָעוֹלָם הַמְרַצֵּחַ לְפָנַי, וּבְרֹק יִלְקֶה. וְטִבַּעְתִּיו בְּרֹק־דָּם; וּמַבּוּל שֶׁל דָּם עָלָיו אַעֲלֶה. עֵקֶב אֲשֶׁר אָמְרוּ: בָּשָׁר, בָּשָׂר, וְאֵין רוּחַ, וַיַּהַפְכוּ אֶת הָעוֹלָם לְשׁוּק, – וַהֲפַכְתִּיו אָנֹכִי לְאִטְלִיז וּלְבֵית מַקּוּלִין, וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב לִשְׁחֹט וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב. וְנֶהְפַּךְ לָהֶם הָעוֹלָם לְבָמַת־הֶרֶג, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָמוֹהָ לְמוֹרָא מִיּוֹם נְשׂוֹא גוֹי חֶרֶב אֶל גּוֹי – –

וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו, וַיֹּאמֶר: יְיָ, הַאַף תִּסְפֶּר צַדִּיק עִם רָשָׁע?

וַיִּפְקַח יְיָ אֶת עֵינָיו וַיֹּאמֶר: מָה אַתָּה רוֹאֶה? וַיַּעַן: צוּר־סֶלַע אֶרְאֶה, מִשְׁתַּטֵּחַ בִּמְלוֹא מֶרְחַב הָעוֹלָם; צוּר שַׁדַּי. וַיֹאמֶר יְיָ: צוּר־הָעוֹלָמִים הוּא, מִמֶּנּוּ כָל הַדּוֹרוֹת חֻצָּבוּ.

וַיִּפְקַח אֶת עֵינָיו עוֹד, וַיֹּאמֶר: מָה אַתָּה רוֹאֶה, אַבְרָהָם? וַיַּעַן: אוֹר, כְּאוֹר הַזָּהָב הַטּוֹב, יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ, מֵאֶמְצָעִיתוֹ. וַיֹּאמֶר יְיָ: מִן הַמָּקוֹר הַזֶּה, מֶרְכַּז צוּרִי, חֻצְּבָה נִשְׁמַת משֶׁה עַבְדִּי…

וַיּוֹסֶף יְיָ וַיִּפְקַח אֶת עֵינָיו, וַיֹּאמֶר: מָה אַתָּה רוֹאֶה? וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:כְּשִׁכְבַת הַזָּהָב הַטָּהוֹר, וַאֲבָנִים־טוֹבוֹת בּוֹ מַצְהִירוֹת. וַיֹּאמֶר: מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שַׁעֲרֵי אַתּוּנָא נוֹסָדוּ; וּמִמְּקוֹר הַזָּהָב הַטָּהוֹר נִשְׁמַת הוֹמֶרוּס, שַׂר שֶׁל יָוָן, חֻצָּבָה.

וַיֹּאמֶר: מָה אַתָּה רוֹאֶה עוֹד? וַיַּעַן: שִׁכְבוֹת בַּרְזֶל וּנְחשֶׁת וּבְדִיל וְעוֹפֶרֶת, הוֹלְכוֹת וְכֵהוֹת עַד קְצוֹת הַצּוּר לִשְׁנֵי צִדָּיו. וַיֹׁאמֶר יְיָ: הַשְּׁכָבוֹת – שִׁכְבוֹת מִשְׁפְּחוֹת רוֹמִי וְאַשְׁכְּנַז וֶאֱדוֹם; וְרִבְצָן בַּסֶּלַע רֵבֶץ נְשָׁרִים, אֲרָיוֹת וְדֻבִּים. כְּמוֹהֶם כְּכָל הָעַמִים אֲשֶׁר בִּקְצוֹת הַצּוּר לִשְׁנֵי צִדָּיו.

וְהִנֵּה עָטָה עֲרָפֶל אֶת צוּר־הָעוֹלָמִים, חֲשֵׁכָה כִּסָּתְהוּ; וְשָׁחַר הַצּוּר. וַיָּרֶם יְיָ אֶת הַמַּפָּה שֶׁל פֶּסַח, מַפָּה קְטַנָּה וּמְבוֹסָסָה בַדָּם, וַיַּךְ בָּהּ אֶת הַסֶּלַע. וְהִנֵּה פִּלַּח כַּבָּרָק אֶת לֵב צוּר־הָעוֹלָמִים, וַיִקָּרַע בְּכָל חֲלָקָיו לִשְׁנַיִם: וְהִנֵּה בוֹ אֲחֻזֵּי־אוֹר שְׁלשָׁה – וְתִשְׁעִים־וְשִׁבְעָה אֲחֻזֵּי־חשֶׁךְ –


ז.


הַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים; וְהִנֵּה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה נוֹפֶלֶת עַל אַבְרָהָם.

וַיֹּאמֶר: אַבְרָהָם, אַבְרָהָם, מָה אַתָּה רוֹאֶה? וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: יַמִּים מוּצָקִים אֲנִי רוֹאֶה, יַמִּים נְחֻשְׁתָּנִים, כְּעֵין כַּוָּרוֹת עֲנָקִיּוֹת, שְׁטוּחִים בִּמְלוֹא מֶרְחַב עוֹלָם; אֶלֶף־אֲלָפִים בַּת יָכִיל כָּל יָם. כָּל אֶחָד נָשׂוּא עַל כֶּתֶף דְּמוּת רוּחַ, עֲנָק־רוּחַ, וְהַיָּם עָלָיו מִלְמָעְלָה. סָבִיב־סָבִיב עוֹמְדִים הֵם, עַנְקֵי־הָרוּחוֹת; וְהַיַּמִּים עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה. וַיֹּאמֶר יְיָ: כָּל יָם וְכָל רוּחַ – עַם הוּא וְשָׂרוֹ.

– וְיָם אֶחָד מֻצָּב בַּתָּוֶךְ, וְהַיָּם שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם: מָלֵא הוּא דָם עַד כַּרְכֻּבּוֹ, דָּם חַם וּמִתְאַפֵּק; וְרוּחַ עָלָיו, כְּרוּחַ־אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת…וַיֹּאמֶר: דַּם זַרְעֲךָ הוּא – עַם יִשְׂרָאֵל.

– וְיָם שֵׁנִי סָמוּךְ לוֹ, גָּבֹהַּ מִן הָרִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לוֹ, מָלֵא דָם חַכְלִילִי; קֶצֶף יְכַסֵּהוּ, קַל וּבָהִיר, וּמִן הַקֶּצֶף דְּמוּת נַעֲרָה יְפֵהפִיָה עוֹלָה…וַיֹּאמֶר: בְֹּתוּלַת־יָוָן הִיא, קַלַּה וְיָפָה וּמְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ.

– וּלְאֹרֶךְ שְׁנֵי הַיַּמִּים, מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, עוֹד יַמִּים רַבִּים תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים עַל כִּתְפֵי שָׂרֵיהֶם; אַךְ לֹא יַעַמְדוּ כְּעֵמֶק שָׁוֶה, כִּי־אִם בְּאִלְכָּסוֹן, כְּמוֹרַד־הָר, יַעַמְדוּ זֶה לְמוּל זֶה. וְהָיָה לָהֶם הַקָּצֶה הָאֶחָד עֶלְיוֹן עַל שְׁנֵי הַיַּמִּים, וְנַעֲלֶה עַל כָּל נַעֲלֶה; וְהַקָּצֶה הַשֵּׁנִי לָהֶם מִתַּחַת, כְּמוֹ הוֹלֵךְ וְאוֹבֵד בַּתְּהוֹם, בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית…וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: דַּם הָעַמִּים הַנּוֹצְרִים הוּא; אֵין שִׁוְיוֹן־מִשְׁקָל לְאֵלֶּה. יֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיוּ בָהֶם בְּנֵי־אֱלֹהִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר – שֵׁדִים מִשַּׁחַת; רַק אַחַת לֹא לָמְדוּ עוֹד: לִחְיוֹת חַיֵּי־אָדָם…


ח.


דָּבָר נָפַל בְּחֶשְׁכַת־הַלַּיְלָה – וְאֵימָה נָפְלָה עַל אַבְרָהָם. וַיֹּאמֶר: מֶה רָאִיתָ? וַיֹּאמֶר: אֱלֹהִים, מָתְנַי מָלְאוּ חַלְחָלָה, כִּי בַלָּהוֹת לֹא־שֵׁעַרְתִּי רָאִיתִי: הִתְנוֹדְדוּ הַיַמִּים הָאֲלַכְסוֹנִים, וְכָל דְּמֵיהֶם בְּתוֹכָם הִתְנוֹדְדוּ אִתָּם, וַיִּהְיוּ כַּמִּשְׂתָּעֲרִים יָם עַל יָם…

וַיּוֹסֶף: מָה אַתָּה רוֹאֶה, אַבְרָהָם? וַיֹּאמֶר: עֵינַי חָשְׁכוּ, וְלֹא אֵיטִיב לִרְאוֹת. וְהִנֵּה יָד אוֹחֶזֶת בּוֹ, יַד אֱלֹהִים אַדִּירִים; וַיֹּאמֶר: דַבֵּר! מֶה רָאִיתָ? וַיַּעַן: תָּעָה לְבָבִי, וּלְמַרְאֵה־עֵינַי לֹא אַאֲמִין. דְּמוּת לִגְיוֹנוֹת רָאִיתִי – שִׁפְעַת לִגְיוֹנוֹת עוֹלִים מִיָּם אֶל מוּל יָם; וּפְנֵיהֶם מְתֻלָּעִים, כִּפְנֵי שׁוֹדְדִים אַכְזָרִים. וְהִנֵּה בַּיַמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶד כִּדְמוּת אַלְפֵי גְוִיּוֹת־בְּתוּלוֹת, חַכְלִילִיּוֹת וְזַכּוֹת, מִתְחַלְחֲלוֹת – וּמִלְּמוּלָן לִגְיוֹנוֹת חַיְתוֹ־אָדָם, גִּדְלֵי־בָשָׂר, מְאָדָּמִים, מִשְׂתָּעֲרִים אֲלֵיהֶן…

וַיִּצְעַק אַבְרָהָם, וַיְיָ נָשָׂא יָדוֹ לַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר:

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, אִם אָחוּס וְאִם אֲרַחֵם עוֹד. כִּי זֹאת הָעֵצָה הַיְעוּצָה עַל כָּל הַגּוֹיִם, וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. כִּי עָלָה עָשָׁן בְּאַפִּי, וְאֵשׁ תִּיקַד תַּחְתָּי.

וַיּוֹסֶף וַיֹּאמֶר: הַעֲלוּ אוּר לִי בָעוֹלָם, מַלְאֲכֵי־זַעְמִי, וַהֲפַכְתֶּם תֵּבֵל לְכִבְשָׁן, וְהִשְׁלַכְתֶּם אֶל־תּוֹכוֹ כָּל יוֹשְׁבֵי־בָהּ; כָּל הַנִּמְצָא לָכֶם יַעֲלֶה בָאֵשׁ. וְהוֹצֵאתֶם אֲשֶׁר לַחֶרֶב – לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי – לַשֶּׁבִי, וַאֲשֶר לָרָעָב – לָרָעָב. וְקָרַעְתִּי לֵב אֵם עַל בָּנִים, וְהִשְׁבַּתִּי בָּאָרֶץ קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה; וְאָנוּ וְאָבְלוּ כָּל־הַנִּשְׁאָרִים בָּהּ לְחַיִּים. וְנִשְׁאֲרוּ מִן הָעוֹלָם, הֵיכַל־אֲדֹנָי, רַק חֳרָבוֹת; מֵחַלּוֹנוֹתָיו תֹּהוּ־וָבֹהוּ יַשְׁקִיף בְּעֵין־זְוָעָה, וְאַלְפֵי אָדָם בּוֹ יִתְעוּ, כִּכְלָבִים שֶׁנִּשְׁתַּטּוּ, בְּיִלְלַת־אֵימָה…

וַיָּקָם יְיָ, וּמְלוֹא עוֹלָם הִתְחַלְחֵל מִפָּנָיו; וּדְבַר־אֱלֹהִים, כִּשְׂחוֹק נוֹרָא, הִתְגַלְגֵּל בָּרַעַם: הוֹי, חֲתַן־דָּמִים, עוֹלָם, עוֹלָם, חֲתַן־דָּמִים אַתָּה לִי! וְכָרַתִּי לְךָ בְּרִית, בְּרִית אֲיֻמָּה, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָמוֹהָ לְמוֹרָאִים וְלִשְׁפָטִים אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּךָ; וַחֲתַמְתִּיהָ בְּדָמֶךָ, וְהוֹצֵאתִי כָל־אֶרֶס־הַנָּחָשׁ אֲשֶׁר בְּדָמְךָ, וְטִאטֵאתִיו מִן הָעוֹלָם בְּמַטְאֲטֵא־הַשְׁמֵד. – –

וַיְסַלֵּק יְיָ אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הָעוֹלָם; וַיֵּעָל אֶל הַמְּרוֹמִים הַנַּעֲלִים. דְּמוּת־אַבְרָהָם נֶעֶלְמָה; וַעֲנָנִים כְּבֵדִים הִקִּיפוּ לְתֵבֵל. מַלְאֲכֵי־הַזַּעַם יָצְאוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם. זָרֵי־מַעֲשֵׂיהֶם; וּבָעֲנָנִים כְּלֵי־תוֹתָח, לְהַרְעִים עַל יוֹשְׁבֵי־תֵבֵל, עָבָרוּ.


חלק שלישי


א.


וַיְהִי חשֶׁךְ; חֶשְׁכַת לֵיל גּוֹג־וּמָגוֹג.

חַשְׁרַת עָבִים שְׁחוֹרֵי־שְׁחוֹר הִתְקַבְּצוּ וַיָּצוּרוּ עַל הָעוֹלָם; וְכוֹס־אֲדֹנָי הָאֲיֻמָּה יָרְדָה בֶּעָבִים כְּעֵין מַשְׁפֵּךְ, וַתַּנַּח לָאָרֶץ זֶרֶם שָׁחוֹר שֶׁל חֵמָה. יְיָ צִוָּה – וְאוֹצְרוֹת הַשִּׂנְאָה נִפְתָּחוּ; וַחֲמַת־פְּתָנִים נִגָּרָה, מְלוֹא תֵבֵל סָחֲפָה, סָחָפָה. זָרְמָה הַשִּׂנְאָה, זָרָמָה – וַתְּפַעְפַּע כְּאֶרֶס־עַכְנָאִי בָּעוֹלָם; וַתַּרְתַּח נְהָרוֹת, וַתַּרְעֵשׁ יְעָרוֹת.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לֵיל מוֹרָאִים וּפְלָאוֹת – וְהִנֵּה זָע מִגְדָּל אַחֲרֵי מִגְדָּל, וַיָּנוּעוּ מִמְקוֹמָם. בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה מִגְדָּלִים לְבָנִים נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ, כִּי קָרָא לָהֶם לֵיל־הָאֵימִים; וְשׁוּרַת מִגְדָּלִים מַשְׁחִירִים יָצְאוּ, בָּאוּ לִקְרָאתָם. כִּשְׁנֵי מַחֲנוֹת צוֹרְרִים נִצְּבוּ, זֶה לְעֻמַּת זֶה; וְעַל כֻּלָּם חַשְׁרַת־עָבִים, כְּקִלְלַת־שָׂטָן עַל רֹאשָׁם, זֶרֶם שִׂנְאָה שׁוֹפַעַת.

וְאַחֲרֵי הַמִּגְדָּלִים – הָרֵי־הָרִים. הָרִים עֲנָקִים אַחֲרֵי הָרִים מִמְּקוֹמָם נִתְּקוּ, נֶעְתְּקוּ: אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט נֶעְתָּקוּ. וַיָּבֹאוּ, וַיַּעַמְדוּ מַחֲנֶה מוּל מַחֲנֶה; וְעַל רָאשֵׁי הָעֲנָקִים הָעִוְרִים חַשְׁרַת־עָבִים חֵמָה שְׁחוֹרָה שׁוֹפַעַת.

וְאַחֲרֵי הֶהָרִים – יְעָרוֹת, יַעֲרוֹת־עַד, הִזְדַּעְזָעוּ. וְהִנֵּה נָעוּ מִמְּקוֹמָם, וַיֵּלְכוּ מַחֲנֶה כָבֵד בִּסְעָרָה – כִּי קָרָא לָהֶם יְיָ מִקְּצוֹת תֵּבֵל, לָבוֹא אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט בְּלֵיל־זַעְמוֹ. וַיָּבֹאוּ בְרַעַשׁ, וַהֲמוּלָה בְּרָאשֵׁי צַמְרוֹתָם; כְּמוֹ טִלְטְלוּם שֵׁדִים בְּפַרְעוֹת־רֹאשָׁם, וַיִּשָּׂאוּם, וַיְבִיאוּם עַד הֵנָה.

וַיְהִי מְלוֹא עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת שֶׁל רִבֲבוֹת מִגְדָּלִים, הָרֵי־הָרִים וְיַעֲרוֹת־עַד, אֲשֶׁר אָסַף יְיָ מִקְצוֹת אֶרֶץ לְהִשָּׁפֵט בָּהֶם בְּלֵיל־אַפּוֹ. וְסָבִיב־סָבִיב אֵימָה חֲשֵׁכָה, וְדִמְמַת־אֵימִים…אֵימַת לֵיל גּוֹג־וּמָגוֹג.

וְהִנֵּה – צְלִיף! בָּרָק הִבְרִיק: אֶל חֵיק יַעֲרוֹת־עַד נָפַל מִן שָׁמַיִם נְחַשׁ־אֵשׁ – וַיַּדְלִיקֵם. הָאוֹת נִתַּן; וְיַעֲרוֹת־עַד בְּזִיעַ הִתְעוֹרֵרוּ. אֵין זֹאת כִּי עֲנָקִים, גִּבּוֹרִים פִּרְאֵי פַּרְעוֹת שֵׂעָר, הָיוּ מִסְתַּתְּרִים מִן־הָעוֹלָם בְּחֶבְיוֹן אַלּוֹנִים עַתִּיקֵי־יוֹמִין, – וְהִנֵּה בְּבַת אַחַת מִמַּחֲבוֹאָם קָפָצוּ. וְכָל הַכֹּחוֹת הַחֲסוֹנִים, הָאֲצוּרִים מִבְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ מִלּוֹעַ הַר־פְּרָצִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה הִתְפָּרָצוּ: שְׁדֵרוֹת אַלּוֹנִים עַל שְׁדֵרוֹת אַלּוֹנִים הִשְׂתָּעָרוּ; וְטוּרֵי־מִגְדָּלִים עַל טוּרֵי־מִגְדָּלִים; וְשַׁלְשְׁלוֹת־הָרִים בְּשַׁלְשְׁלוֹת הָרִים הִתְחַבָּטוּ. וַיְיָ הִרְעִים עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה. הַךְ! הַךְ! וַחֲבָט! חֲבָט! – וְנִשְּׂאוּ בִסְּעָרָה נִיצוֹצוֹת־אֵשׁ, וְעָלִים טְרוּפִים, וּשְׁבָבִים מִתְעוֹפְפִים אֶל כָּל צָד. וַיְהִי מְלוֹא עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט – מוֹרָאִים וְחֶרְדַּת־אֱלֹהִים.

יְהוֹשָׁפָט! יְהוֹשָׁפָט!

וְהַשִּׂנְאָה זָרְמָה, זָרָמָה: נְהָרוֹת בְּמַשְׂטֵמָה רָתָחוּ, וִיעָרוֹת בַּחֲמַת־רֶצַח רָעָשׁוּ. וּבַסְּעָרָה, לֹא שְׁעָרָהּ סַמָּאֵל נִתְלְשׁוּ טְרָפִים, טַרְפֵּי אַלּוֹן אֲשֶׁר כָּלְלוּ כוֹתַרְתּוֹ; וּמָרְעָלֵי הַחֵמָה, חֲמַת־מָוֶת אֲשֶׁר שַָׁתְתָה כָל הָאָרֶץ מִכּוֹס יְיָ, אָח עַל אָח הִתְנַפָּלוּ. וְלֹא הִכִּירוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בַּסְּעָרָה; וּלְקוֹל נְגִינַת־מָוֶת – הַךְ! הַךְ! – עָלִים בְּעָלִים, אַחִים בְּאַחִים, בַּחֲמַת־רֶצַח נִלְחָמוּ.

יְהוֹשָׁפָט! יְהוֹשָׁפָט!

וַיְהִי מְלוֹא הָעֵמֶק – נְשִׁימַת־מָוֶת, וְזַעֲוַת־מָוֶת…וְכוֹס־אֲדֹנָי הָאֲיֻמָּה עוֹד מַשְׁחִירָה כַּזֶפֶת, עַל רֹאשׁ־הָעוֹלָם; תְּלוּיָה בְרוּמוֹ, וְשׁוֹפַעַת חֲמַת־פְּתָנִים אֶל עֵמֶק־הַבָּכָא מִתַּחַת – וְרַעַם אַחֲרֵי רַעַם בְּגֹדֶל זַעַם מִתְגַּלְגֵּל…


ב.


וַאֲנִי בִקְצֵה יַעַר נִרְדַּמְתִּי, כִּי נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמַת־אֱלֹהִים וָאִישָׁן; וְלֹא יָדַעְתִּי כַמָּה. וְלֹא יָדַעְתִּי אִם יָשַׁנְתִּי שָׁעָה וְאִם שָׁנָה, וְאִם מֵאוֹת בַּשָּׁנִים; וְהִנֵּה כְיָד נוֹגַעַת בִּכְתֵפִי מַגָּע עָנֹג־זָהִיר – קוּם, כִּי כְבָר עָלָה הַשָּׁחַר.

עֵינַי נִפְקְחוּ לְמֶחֱצָה, וָאֶרְאֶה: וְהִנֵּה צִפּוֹר תְּכֵלֶת וְזָהָב, כֻּלָּהּ זַכָּה חוֹגֶגֶת, עוֹמֶדֶת עָלַי; וָאַכִּיר בָּהּ אֶת עוֹף־הַחוּל, אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן. אֵין זֹאת כִּי חִדְּשָׁה הַצִּפּוֹר נְעוּרֶיהָ, אַחֲרֵי מְלאוֹת לָהּ לַחוּל, אֶלֶף שָׁנִים; וַתַּבֵּט אֵלַי בְּאַהֲבָה וּבְרַחֲמִים, וַתֹּאמֶר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם:

– פְּקַח עֵינֶיךָ לִרְוָחָה וּרְאֵה. וָאֶפְקַח עֵינַי לִרְוָחָה וָאֶרְאֶה: וְהִנֵּה זָהֲרֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים, מִתְפַּצְּלִים וְיוֹצְאִים מִלּוּלַב אוֹר חַכְלִילִי וְזַךְ מְאֹד וְעָנֹג מְאֹד, מַזִּים מִמִּזְרָח וּמְתַמְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בִּשְׁמֵי־מִזְרָח, מְעִירִים וּמְעוֹרְרִים הָעוֹלָם הַדּוֹמֵם…עוֹד עִקְבוֹת הַסְּעָרָה מִסָּבִיב נִשְׁאָרוּ – וְאַלּוֹנִים עֲקוּרִים, מוּטָלִים לָאָרֶץ, מַזְכִּירִים עוֹד אֶת הַהֲפֵכָה; אַךְ כְּבָר הַדֶּשֶׁא הֶעָנוּג רָחוּץ וּמוֹרִיק יְרַקְרַק־חַג מִסָּבִיב, וּמַרְאֵה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה אַחֲרֵי הַסְּעָרָה.

אוֹר מָתוֹק, כְּאוֹר שֶׁמֶשׁ חֲדָשָׁה, נָפַל אֶל עֵינַי וַיַּכֵּן בְּסַנְוֵרִים; וַתֵּעָצַמְנָה רֶגַע מֵרֹב מֶתֶק. עוֹד רֶגַע – וְצִפּוֹר־הַתְּכֵלֶת נָגְעָה בִי בִּזְהִירוּת וּבְאַהֲבָה, וַתֹּאמֶר:

– עַתָּה פְקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה.

וָאָשׁוּב וָאֶפְקַח עֵינַי – וְלִבִּי פָחַד וְרָחָב. מְלוֹא הָעֵמֶק הַגָּדוֹל כֻּסָּה, כְּאִלּוּ בִן־רֶגַע, יַעֲרוֹת פְּרָחִים גְּבֹהִים אֲדֻמִּים; וְהַחוּל לָחֲשָׁה בְאָזְנַי: “זֵכֶר לְאַלְפֵי אֶלֶף חַלְלֵי גוֹג־וּמָגוֹג – פֶּרַח לַנְּשָׁמָה, פֶּרַח לַנְּשָׁמָה”. וּבְעוֹד דִּמְעָה רוֹעֶדֶת בְּעֵינַי לְזִכְרָם – וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל רֹאשִׁי, וַתַּךְ אֶת דִּמְעָתִי. וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה בְיַעֲרוֹת־הַפְּרָחִים בַּתָּוֶךְ, בְּמֶרְכַּז־הָעֵמֶק, עֵץ־אֱלֹהִים מַלְבִּין; וְהַחוּל לָחֲשָׁה לִי: “רְאֵה עֵץ־הַחַיִּים!” – לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ אִלָּן עֲנָק, נוֹשֵׂא שָׁמַיְמָה כוֹתַרְתּוֹ, כוֹתֶרֶת אַדֶּרֶת; כֻּלּוֹ חוֹגֵג, וְכֻלּוֹ טוֹבֵעַ בְּשֶׁלֶג־תְּנוּבָה וַעֲתֶרֶת כְּתָרִים קְטַנִּים, כִּתְרֵי צִיצִים לְבָנִים…

הַצִּפּוֹר הִבִּיטָה אֵלַי, וְנוֹצוֹת־תְּכֶלְתָּהּ נָהָרוּ; וַתֹּאמֶר:

– שַׁבָּת הַיוֹם לַאדֹנָי; הָאֶלֶף הַשְׁבִיעִי הִגִּיעַ.


ג.


וְהִנֵּה קוֹל נָעִים וְרַךְ נִשָּׂא וּבָא, כְּקוֹל נִימִים שֶׁל כִּנוֹר־יָהּ, רוֹעֲדִים חֶרֶשׁ וְהוֹמִים בָּעוֹלָם; וָאָקוּם, וְלִבִּי, כַּכִּנוֹר, בִּי הָמָה…

מֶרְחַקֵּי־אוֹרִים קִדְּמוּנִי; וּשְׂדוֹת־בְּרָכָה וּכְרָמִים, יְשֵׁנִים עֲדַיִן, מְלוֹא מֶרְחַבְיָהּ. בָּעֵמֶק הַמְּסֻבָּל יְעָרוֹת, עוֹד עַרְפְּלֵי־בֹקֶר צְחַרְחוֹרִים נִמְנֵמוּ; אַךְ עַל הֶהָרִים, מִסָּבִיב לָעֵמֶק, כְּבָר הֵקִיצוּ בָתִּים קְטַנִּים מַלְבִּינִים, וְאֶל הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים זָלְפוּ רֵיחוֹת־בְּשָׂמִים מִגִּנּוֹת־הַוְּרָדִים; וְעִם רֵיחוֹת־הָעֵדֶן גַּם צְלִילֵי־הַפְּלָאוֹת, צְלִילֵי כִּנוֹר־יָהּ, מִמֶּרְחַק־מֶרְחַקִים נִמְתְּחוּ וָבָאוּ. וְהִטָּה אָזְנוֹ אִישׁ אִישׁ בְּחַלּוֹן־בֵּיתוֹ, וְהִקְשִׁיב: וְצִפֹּר־הַתְּכֵלֶת גָּחֲנָה אֵלַי, וַתִּלְחַש “תְּפִלַּת־הַבֹּקֶר הִיא לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף”

וְהִנֵּה כָרַע אִישׁ אִישׁ לְיַד חַלּוֹנוֹ בִתְפִלָּה לָאֵל. הָעוֹלָם הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב: וְנִימִים, נִמְתָּחוֹת בְּכָל הָעוֹלָם מִלֵּב אֱלֵי לֵב, עָנוּ לְקוֹל הַתְּפִלָּה הַזַּכָּה, תְּפִלַּת־הַבֹּקֶר לְכִנּוֹר־הָאֱלֹהִים, הַבָּאָה מִמֶּרְחַק־מֶרְחַקִּים.

וְכֹה הִשְׁתַּפֵּךְ בְּמֶרְחַבְיָהּ שִׂיחַ מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף:

"פִּתַּח תּוֹר־הַזָּהָב אֶת פְּקָעָיו, אֱלֹהִים! וַחֲלוֹמוֹת־הַזֹּהַר, אֲשֶׁר חָזוּ נְבִיאֶיךָ, לֹא עוֹד חֲלוֹם הֵם. כָּעֵת יֵאָמֵר לָאָדָם: מַה־פָּעַל אֵל בְּשֵׁשֶׁת אַלְפֵי הַשָּׁנִים: וְלָעַמִּים – מַה פָּעַל יִשְׂרָאֵל. הֵן כָּל מִשְׁבָּרֶיךְ עַל יִשְׂרָאֵל עָבָרוּ, וְרַבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשׁוֹ נְדוּדִים – אַךְ שָׂרָה עִם הַחשֶׁךְ הַמְכַסֶּה לְאֻמִּים וַיּוּכָל; וְעַתָּה שֵׁנִית מִצִּיוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר־אֲדֹנָי – מִירוּשָׁלָיִם.

"פִּתַּח תּוֹר־הַזָּהָב אֶת פְּקָעָיו, וְהִנֵּה מַטָּעָיו, אֱלֹהִים, פּוֹרְחִים וּמַכִּים שֹׁרֶשׁ בָּאָרֶץ, בְּעוֹלָמְךָ הֶחָדָשׁ־הַמְּחֻדָּשׁ – אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְּכָה עָלֵינוּ סַעֲרַת־חֲמָתְךָ בְּצֶדֶק, וְכִמְעַט הָיִינוּ בַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּכָל רָע. כָּעֵת עֲרֻגּוֹת־עַמִּים לָבֶטַח תִּשְׁכֹּנָּה; וַאֲוִיר־תְּכֶלְתְּךָ, אֱלֹהִים, כִּזְכוּכִית־הַתְּכֵלֶת הַשְּׁקוּפָה, מְכַסֶּה וְשׁוֹמֵר עֲלֵי עֲרֻגּוֹתָם. וְלֹא יַעֲמֹד עוֹד חַיָּל עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי לֹא יִשָּׂא עוֹד גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב; כִּי לָמְדוּ עַמִּים רַבֵּי־עֱנוּת צֶדֶק, וּלְאֻמִּים שְׁבוּרֵי־לֵב – מוּסָר. בָּטְלּו תְחוּמֵי אֲרָצוֹת, סְיָגֵי גְבוּלוֹת, וְנִשְׁאֲרוּ אַךְ תְּחוּמֵי נְפָשׁוֹת, נַפְשׁוֹת עַמִּים: וְסִמְּנוּ בִצְבָעִים רַבֵּי־גְוָנִים נֶפֶשׁ עַם וְעַם אֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת תְּחוּמָהּ. וְזִרְמֵי בְרָכָה, חֹם וְאוֹר וְתִפְאֶרֶת וּגְבוּרָה, זִרְמֵי וֶרֶד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכָל צִבְעֵי־הַקֶּשֶׁת, עוֹבְרִים בַּצִּנּוֹרוֹת, כְּחוּטֵי־חַשְׁמַל, מֵעֲרֻגָּה אֶל עֲרֻגָּה לְבָרֵךְ וּלְהַפְרוֹת אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ. בָּרֵךְ, אֱלֹהִים, עֲרֻגּוֹת־עַמִּים!

“וּרְאֵה, אֱלֹהִים: שֻׁכְלַל הָעוֹלָם וַיִּיף אַחֲרֵי הַסְּעָרָה פִּי שִׁבְעָה: וּפִי שִׁבְעִים־וְשִׁבְעָה טֹהַר לֵב אָדָם שְׂבַע־פֻּרְעָנֻיּוֹת וְנִזְדַכֵּךְ. כַּיוֹם לֹא יִמָּצֵא עוֹד מַשְׁחִית רַחֲמָיו אֶל אָח; וְאִישׁ בָּא־בַיָּמִים לֹא יִבְכֶּה עוֹד, כַּיֶלֶד, עַל חָמָס. כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דַּעַת־אֱלֹהִים; וְאֵל דֶּרֶךְ יְיָ, אֲשֶׁר סָלֲלוּ נְבִיאֶיךָ בַּחֹרֶף, כְּבָר כָּל בְּנֵי־הָאָדָם קֹרָבוּ. כָּעֵת, אֱלֹהִים, יָדַעְנוּ גַם יָדַעְנוּ כֻלָּנוּ: לֹא יוּכַל הֱיוֹת יֹפִי בָעוֹלָם, כָּל עוֹד בּוֹ דִמְעָה אַחַת, דִּמְעַת נֶפֶשׁ אַחַת לֹא רֻחָמָה, צוֹלֶלֶת; וְצֶדֶק לֹא יִכּוֹן בָּעוֹלָם, כָּל עוֹד צִפּוֹר בַּיַּעַר מֵחֵץ־פִּתְאוֹם לֹא בְטוּחָה. כַּיּוֹם תְּפִלָּתֵנוּ, אֱלֹהִים, זַכָּה לְפָנֶיךָ; בָּרֵךְ, אֱלֹהִים, אֶת מַעֲשֵׂינוּ!”

עֲבִיבֵי־כֶסֶף קַלִּילִים עָלוּ, וְכִסּוּ פְנֵי שָׁמֶשׁ. וּתְפִלַּת בֶּן־יוֹסֵף עוֹד הִשְׁתַּפְּכָה מִלִּבּוֹ לִפְנֵי יְיָ:

“עוֹד רַב הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ, אֱלֹהִים, הַדֶּרֶךְ עוֹד מְלֵאָה חַתְחַתִּים. עוֹד לֹא הוּרַד שְׁאוֹלָה הַשָּׂטָן, וְסַמָּאֵל עוֹד מְזִמּוֹת יְחַבֵּל; וְאָנוּ, כַיּוֹלֶדֶת אֲשֶׁר זֶה עַתָּה חָלָה, עוֹד כֹּה חַלָּשִׁים, כֹּה חַלָּשִׁים אֲנָחְנוּ. אָמְנָם כֵּן, אֲדֹנָי: נִימֵי־אַהֲבָתְךָ כְּבָר נִמְתְּחוּ בְּכָל הָעוֹלָם מִלֵּב אֱלֵי לֵב; אַךְ מַנְגִּינוֹת הָרַע וְהַתַּעְתּוּעִים לֹא נֶאֶלְמוּ עוֹד כָּלִיל בְּלִבֵּנוּ, וְצִלֲלֵי נִימֵיהֶן הַשְּׁחוֹרוֹת עוֹד אוֹרְבִים לָנוּ מִבָּיִת…רַחֵם, אֱלֹהִים, עַל בָּנֶיךָ, בְּנֵי־הָאָדָם, וּמַהֵר וּשְׁלַח לִפְנֵיהֶם אֶת אֵלִיָּהוּ לְחַזֵּק לִבָּם; וְהָחִישָׁה נָא אֶת יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל, בַּעֲשׂוֹתְךָ נְקָמוֹת בְּסַמָּאֵל וּבְשָׁלְחֲךָ אֶת־מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, אֶת מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בִּגְאָלְךָ אֶת עַמְּךָ, בְּנֵי־הָאָדָם, גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וּבְהִגָּלוֹתְךָ בְּאוֹרְךָ וּבִכְבוֹדֶךְ; וְהָיָה יְיָ מֶלֶך עַל־כָּל־הָאָרֶץ לְבַדּוֹ, אָמֵן”.


וְעָנוּ אַחֲרָיו אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וְצִפְצְפוּ צִפֳּרִים, וְרִשְׁרְשׁוּ אִלָּנוֹת, וְרִנֲנוּ מַעְיָנוֹת: “אָמֵן, וְאָמֵן”.


ד.


וְאַחֲרֵי הָרִנָּה וְהַתְּפִלָּה, פָּרְשָׂה צִפּוֹר־הַתְּכֵלֶת אֶת כְּנָפֶיהָ הַנֶּחְפּוֹת אוֹר־זָהָב, לֵאמֹר לִי: לְכָה וְנֵלְכָה. וָאָקוּם וָאֵלֵךְ; וְצִפּוֹר־הַתְּכֵלֶת עָפָה לְפָנָי.

אִלָּנוֹת פּוֹרְחִים נִשְׁקְפוּ מֵרָחוֹק בְּעַיִן טוֹבָה וּבְהִירָה; וְלַהֲקַת צִפֳּרִים קְטַנּוֹת, כַּנְפֵי־רְנָנִים חוֹגְגוֹת וְצִבְעֵי־הַקֶּשֶׁת לָהֶן, קִדְּמוּ פָנַי בְּצִפְצוּף־בְּרָכָה. וַתָּבאֹנָה, וַתַּעֲמֹדְנָה עַל כְּתֵפִי בְּרֹךְ וּבְאֵמוּן; וַתָּשֹׁבְנָה וַתָּחֹגְנָה, וַתִּנְהַרְנָה וַתֵּצֶאנָה בְמָחוֹל מִסָּבִיב לְרֹאשִׁי. וְהַחוּל סָחָה לִי: “יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ הֵם – וְלֹא יִיר עוֹד אִישׁ חֵץ אֶל הַצִּפּוֹר; כִּי כִרְצוֹחַ אֶת אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה הַדָּבָר לוֹ”.

וַתּוֹסֶף צִפּוֹר־הַפְּלָאוֹת וַתָּעָף עוּף וְהַפְלֵג בַּמֶּרְחָק, וָאֵלֵךְ אַחֲרֶיהָ בַּשָּׂדֶה; וְהִנֵּה גַלְגַּל גָּדוֹל מְנַסֵּר בְּמֶרְחַק־הַתְּכֵלֶת בְּקָצֵהוּ, בִּמְקוֹם שָׁם שָׁמַיִם וְאֶרֶץ נָשָׁקוּ. וַנֵּלֶךְ, וַנֵּלֶךְ יָמִים רַבִּים, וְהַשֶּׁמֶשׁ אוֹר לְרַגְלֵינוּ; וְלֹא נִסְתַּר מֵאוֹרוֹ כָל מְקוֹם טַחַב וּמֵצַל, וַיּוֹבֶשׁ כָּל אֲגַם מַיִם רָעִים וְכָל בִּצָּה מְשַׁכֶּלֶת, וַיַּהַפְכֵם חוֹל־זָהָב…וְהַגַּלְגַּל מְנַסֵּר בִּקְצֵה הָאֹפֶק, מְנַסֵּר וְרוֹמֵז; וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וּקְרֵבִים.

וְהִנֵּה נָגְעָה הַחוּל בִּכְתֵפִי, וַתֹּאמֶר: “קְרַב וּרְאֵה גַלְגִּלּוֹ שֶׁל עוֹלָם”. וָאֶגַּשׁ וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה הוּא מִתְגַּלְגֵּל בְּאֵין תּוֹמֵךְ לוֹ – וְהַחוּל לָחֲשָׁה לִי: “שַׂר־הָעוֹלָם נוֹשֵׂא אוֹתוֹ מִתּוֹכוֹ, כִּי כֵן צֻוָּה” –; וּשְׁלַבִּים, מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת, לַגַּלְגַּל. וְהַגַּלְגַּל גָּדוֹל מְאֹד, וְנוֹרָא מְאֹד; וְעַל הַמַּעְלָה הָרִאשׁוֹנָה יוֹשְׁבִים רִבֲבוֹת שַׁבְּלוּלִים וּבְנֵי־רְקָק, וּמַרְאֵיהֶם כְּחַלּוֹת־בֹּץ קְטַנּוֹת, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה נָלוֹשׁוֹ בֹץ רַךְ – וְהִנֵּה נָפַח בָּהֶן רוּחַ־חַיִּים. וְעַל הַמַּעְלָה הַגְּבוֹהָה מִמֶּנָּה – אַלְפֵי צְפַרְדְּעִים, חֳמָטִים וְצַבִּים יוֹשְׁבִים בַּגַּלְגַּל וּבָתֵּיהֶם עַל כְּתֵפָם. וּשְׁלַבִּים הַרְבֵּה לְמַעְלָה מֵהֶם: זְאֵבִים מְיֻשָּׁבִים עִם כְּבָשִׂים, נְמֵרִים עִם גְּדָיִים, וּכְפִירִים וּמְרִיאִים, וּפָרוֹת וְדֻבִּים; וְהַגַּלְגַּל עוֹלֶה וְעוֹלֶה, מִתְגַלְגֵּל וְעוֹלֶה עִמָּהֶם.

וַתַּעַן צִפּוֹר־הַפְּלָאוֹת וַתֹּאמֶר: “שַׂר־הָעוֹלָם נוֹהֵג בָּהֶם, וְעֵינוֹ, עֵין־שֶׁמֶשׁ, פְּקוּחָה עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה; עָלֹה יַעֲלֶה הַגַּלְגַּל, וְיָרֹד לֹא יֵרֵד”. – –

וַנֵּלֶךְ הָלְאָה, וַנֵּלֶךְ כָּל הַיּוֹם עַד אֲשֶׁר בָּאָה הַשֶּׁמֶשׁ; וָאָלִין שָׁם. וָאֶקַּח מֵאַבְנֵי־הַמָּקוֹם וָאָשִׂים מְרָאֲשׁוֹתַי – וְהִנֵּה צִלְצְלָה כָל אֶבֶן כְּפַעֲמוֹן־זָהָב; וָאֶשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וְכָל הַלַּיְלָה נְגִינַת־שָׁמַיִם שָׁמַעְתִּי; וּכְמוֹ נָבְעָה הַשִּׁירָה מִתַּחְתַּי, מִתּוֹךְ הָאֲבָנִים:


נִיצוֹצוֹת חֲבוּיִם בְּאֶבֶן דּוֹמֶמֶת –

לְנֶפֶשׁ חֲבוּיָה הֵם גִּלּוּי וָרֶמֶז.

וְשׁוֹשַׁנָּה וְשׁוֹשָׁן – אֲסִירֵי מִיץ־תַּאֲוָה,

כְּצִפֹּרֶת־הַגָּן, כִּבְנֵי אָדָם וְחַוָּה.

עוֹבֶרֶת, כְּחוּט־שָׁנִי, בָּעוֹלָם הָאַהֲבָה;

וּמֵאֶבֶן־הַגִּיר,

עַד כָּל הַיְצִיר,

וְעַד חֲרוּזֵי־הַשִּׁיר, –

כָּל הֲוָיָה בִקְדוּשָׁה נוֹלֶדֶת בְּלַהֲבָהּ… –


בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וָאֶחְלֹם: וְהִנֵּה נְגֹהוֹת־שַׁחַר, וְעַרְפְּלֵּי־זִיו כִּסּוּ שְׁמֵי־מִזְרָח; וְסֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה בְּתוֹךְ הַנְּגֹהוֹת וְהָעֲרָפֶל, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה; וְהִנֵּה אַנְשֵׁי־אֱלֹהִים עוֹלִים בּוֹ וְעוֹלִים. וָאֶשְׁמַע בַּחֲלוֹמִי אֶת צִפּוֹר־הַתְּכֵלֶת בְּלַחֲשָׁהּ: “שֻׁנּוּ בְנֵי־הָאָדָם וַיִּהְיוּ כְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת; וְהִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים וְעוֹלִים בְּסֻלַּם־אֱלֹהִים”.

עוֹד אֲנִי חוֹלֵם – וְהִנֵּה כָנָף נוֹגַעַת בִּכְתֵפִי; וָאֶפְקַח עֵינַי – וְצִפּוֹר הַפְּלָאוֹת עוֹמֶדֶת עָלַי, מְעִירָה אוֹתִי וּמְעוֹרֶרֶת:

" – קוּם, כִּי כְבָר שְׁבַע מֵאוֹת בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי עָבָרוּ".


ה.


וָאָקוּם, וָאוֹסִיף וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ; וְצִפּוֹר־הַתְּכֵלֶת עָפָה לְפָנָי. וְהִנֵּה שַׁלְשֶׁלֶת הָרִים מַאְפִּילִים מַשְׁחִירִים בַּמֶּרְחָק, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם; וְהַחוּל גָּחֲנָה וְלָחֲשָׁה לִי בְּפַחַד־אֱלֹהִים: “הָרֵי־הַחשֶׁךְ הֵם אֵלֶּה”.

וְהִנֵּה דוּכִיפַת־הַבָּר עוֹלֶה מִשָּׁם מִן הָאָרֶץ; עוֹלֶה אֶל הֶעָבִים וְדוֹאֶה, וּמִתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם. וְהַחוּל פָּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ, וַתֵּדֶא אֵלָיו; וְהָאֲוִיר הַטָּהוֹר צִלְצֵל, בְּשָׁאֲלָהּ אֶת הַדּוּכִיפַת לֵאמֹר: “מַה רָאִיתָ, אָחִי, וּמַה יוֹם מִיּוֹמַיִם, כִּי כָכָה תְּמַהֵר?” וְהִנֵּה הַחוּל יוֹרֶדֶת אֵלַי, וַתֹּאמֶר: “מִשּׁוּט בְּהָרֵי־חשֶׁךְ בָּא הַדּוּכִיפַת, וּמִתּוּר בְּאֶרֶץ־עֲמָלֵק; וְלֹא טוֹבָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בְּפִיו”.

וַתִּלְחַשׁ: “שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה הִסְתַּתֵּר סַמָּאֵל בְּעִיר־מִקְלָטוֹ, בְּאֶרֶץ עֲמָלֵק, וַיְהִי מְחַבֵּל מְזִמּוֹת – וּבְשְׁבַע מֵאוֹת וְאַחַת שָׁב וּמָרָד. וְהִנֵּה הוּא עוֹלֶה, וּצְבָא עֲמָלֵק אִתּוֹ, לָשׁוּב וְלִכְבּשׁ אֶת הָעוֹלָם”.

עוֹד הִיא לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנַי – וְשִׁפְעַת־עָבִים כִּסְּתָה פְנֵי־הַשָּׁמַיִם; וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, וַיְהִי חשֶׁךְ.

וְהִנֵּה קָמָה דְמָמָה, דִּמְמַת־פְּחָדִים, בָּעוֹלָם; וְאֵימָה חֲשֵׁכָה נָפְלָה עָלַי, כִּי רָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם וְהִנֵּה כִּסָּהוּ הָעֲרָפֶל הַקַּדְמוֹן. וְכָל הַנִּמְצָאִים בּוֹ, לְמִן אֶבֶן דּוֹמֶמֶת בַּשָּׂדֶה וְעַד אִלָּן מְנַמְנֵם, הִתְמַזְּגוּ וְהָיוּ לְגוּשׁ־לַיְלָה אֶחָד. הַאִם הוּא הַתֹּהוּ־וָבֹהוּ הַקַּדְמוֹן הָעִוֵּר, הַתֹּהֶה בָּעֲרָפֶל עַל סוֹד־אַחְדּוּתוֹ הַלֵּילִי? הַאִם הוּא הָאֱלֹהִים בִּכְבוֹדוֹ, אֲשֶׁר הֶאְפִּיל עַל עַצְמוֹ לְהַרְהֵר בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה מַחְשֶׁבֶת לֵילוֹ וְעִצְבוֹן־חַיָּיו הַגְּדוֹלָה? –

דְּמָמָה…וָרֶטֶט…אֵין קוֹל – וְקוֹלוֹת כְּבוּשִׁים אוֹרְבִים מִסָּבִיב; וּנְשִׁימָה כְבוּשָׁה בָאָה, כִּנְשִׁימַת־הַסּוּס בָּאֲפֵלָה. אֵין קוֹל סוּס וְקוֹל רֶכֶב – וְהַחשֶׁךְ מָלֵא אוֹתָם; בַּמַּאֲרָב הֵם יוֹשְׁבִים.

וְהִנֵּה קוֹל, כְּקוֹל סַעַר רָחוֹק – וְהַסַּעַר לֹא בָא… וְהִנֵּה מָלֵא הָעֵמֶק מִפֶּה לְפֶה נְשִׁימַת שֵׁדִים וְלִילִין; וּמָלֵא הַחשֶׁךְ אֶת מַחֲנָם הָרַב. וּבְרַק דִּי נוּר! עֵין סַמָּאֵל נִצְנֵצָה…

וְאֵימָה נָפְלָה עָלַי, וָאֲפָרֵק אֶצְבְּעוֹתַי וָאֶקְרָא: אֲהָהּ, אֲדֹנָי, אֵיכָה נַעֲשֶׂה? וְהִנֵּה הַחוּל גּוֹחֶנֶת אֵלַי, וַתִּלְחַשׁ: “אַל תִּירָא, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתָּם”.

וְעֵינַי נִפְקְחוּ בְחָזְקָה, וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה הָרֵי־הַחשֶךְ מְלֵאִים סוּסִים וְרִכְבֵי־אֵשׁ.

וְהִנֵּה דְמוּת, כִּדְמוּת אִישׁ־אֱלֹהִים יוֹרֵד אָרְצָה; שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ – כְּצַמֶּרֶת־הָאַלּוֹן בְּלֵיל־סַעַר, וְאֵזוֹר־עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו. וַתַּעַן צִפּוֹר־הַפְּלָאוֹת וַתֹּאמֶר: “יוֹם חֶבְלֵי־מָשִׁיחַ קָרוֹב; אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי הוּא”.


ו.


הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג, חַג־הַפֶּסַח; וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ לֵיל חָגָא וְחשֶׁךְ וְתַעְתּוּעֵי־אֲפֵלָה. סָגַר הַצָּר עַל תֵּבֵל וְעַל יוֹשְׁבֵי בָהּ, וַתְּהִי כְּבֵית־עוֹלָם גָּדוֹל חֲרִישִׁי; וּכְאַלּוֹנִים שְׁחוֹרִים מִסָּבִיב לָעוֹלָם, לִגְיוֹנוֹתָיו הַשְּׁחוֹרִים נִצָּבוּ.

וּצְבָא רוּחוֹת וּשְׂעִירִים יָצְאוּ לְטַיֵּל בְּמֶרְחַב הַלַּיְלָה; וַיָּבֹאוּ בְתוֹכוֹ, כְּבוֹא מְנַצְּחִים בָּאָרֶץ. עֲרָפֶל כִּסָּה פְנֵי הָעוֹלָם, עֲרָפֶל תָּלוּי וְזוֹמֵם זְמָמוֹ; וּמַחֲנָק, כְּמַחֲנַק זִמָּה וָזֶבֶל, בָּאֲוִיר. וְהִנֵּה בָרָק אַחֲרֵי בָרָק – וּלְאוֹרָם נִרְאָה הָעוֹלָם כְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַגָּדוֹל; וּדְמֻיּוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים דּוֹרְשִׁים אֶל הַמֵּתִים, בֵּין הַקְּבָרִים יָלִינוּ.

הֶחָזַר הָעוֹלָם לְגִלְגּוּלוֹ הַקַּדְמוֹן הַכְּנַעֲנִי? –

חשֶׁךְ, חשֶׁךְ וִישִׁימוֹן־מָוֶת מִסָּבִיב.

מִדְבָּר שָׁחוֹר הִתְעַטֵּף בִּצְלָלָיו וַיִּתְכָּס; וְהִנֵּה דְמוּת אִישׁ־אֱלֹהִים הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר. כְּרֶטֶט אַלּוֹנִים שְׁחוֹרִים בָּא מִמֶּרְחַק־מֶרְחַקִּים, וּבְפַחַד־אֵל עַל לוּחַ־לִבּוֹ יִתְדַפֵּק. זַעַף, זַעַף בָּא מֵרָחוֹק – וְנַפְשׁוֹ הַקּוֹדֶרֶת, נֶפֶשׁ אִישׁ־אֱלֹהִים, בְּזַעַף עוֹנָה כַהֵד.

וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר, זוֹעֵף וּמַחֲרִישׁ כַּמָּוֶת; וְלֹא יַעֲמֹד בְּלֶכְתּוֹ. לִבּוֹ – לָאָרֶץ מִסָּבִיב, וְעֵינָיו לַשְּׁחָקִים פַּעַם בְּפַעַם יְעוֹפֵף. הַאֵת־מַלְאֲכֵי־עֶלְיוֹן בִּדְמָמָה יִתְלֶחָשׁ? –

וְהִנֵּה הַר, הַר־אֱלֹהִים, וּלְרַגְלֵי־הָהָר מְעָרָה; וַיָּבוֹא אֶל הַמְּעָרָה, וַיַּעֲמֹד שָׁם. וְהִנֵּה קָמָה רוּחַ סְעָרָה, רוּחַ גְדוֹלָה וַחֲזָקָה, מְפָרֶקֶת הָרִים וּמְשַׁבֶּרֶת סְלָעִים; וּמַצְּבוֹת־מֵתִים וְצִלְבֵי־קְבָרִים נִשָּׂאִים בַּסְּעָרָה. וְשֵׁדִים וְלִילִין נִשָּׂאִים אַחֲרֵיהֶם, יְשֵׁנֵי־עוֹלָם אֲשֶׁר קָמוּ לִתְחִיָּה; וַיִּמְלָא הַמִּדְבָּר אַלְפֵי קוֹלוֹת, וּשְׁרִיקוֹת, וִילֵל.

וְאֵלִיָּהוּ עוֹמֵד בְּפִי הַמְּעָרָה, וְיָדָיו חֲבוּקוֹת עַל לִבּוֹ.

וְאַחַר הַסְּעָרָה – רָעַם. וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל: אֵלִיָּהוּ! וְהִתְגַלְגְּלוּ בַמִּדְבָּר אַלְפֵי הֵדִים מִתְפּוֹצְצִים: אֵלִיָּהוּ! – וְשֵׁדִים וְלִילִין נִבְהָלוּ.

וְאַחַר הָרַעַם – אֵשׁ. וְהִנֵּה כְפַסֵּי מְסִלַּת־אֵשׁ בַּחשֶׁךְ, כִּשְׁנֵי חוּטֵי־אֵשׁ נִמְתָּחִים לְאֹרֶךְ הָעוֹלָם; וַהֲמוֹן רֶכֶב, רִכְבֵי־רֶכֶב, עַל הַפַּסִּים. וְכִדְמֻיּוֹת מַלְאָכִים, מַלְאֲכֵי־שָׁרֵת, מִסָּבִיב עוֹמְדִים עֲרוּכִים – הַלְהָגֵן עַל דֶּרֶךְ־אֲדֹנָי מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית? וּדְמֻיּוֹת אֲנָשִׁים, עַם רָב, עַם אַחֲרֵי עַם, עוֹלִים בָּרֶכֶב; כְּמוֹ מָעֳלִים בִּידֵי־פְלָאוֹת בְּחִפָּזוֹן.

וְאַחֲרֵי הָאֵשׁ – קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. וַיָּלֶט אֵלִיָּהוּ אֶת פָּנָיו, וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל שֵׁנִית: אֵלִיָּהוּ! אֵלִיָּהוּ! וַיֹּאמֶר: נְהַג אֶת צִבְאוֹת־אֲדֹנָי וָלֵךְ, אַל תַּעֲמֹד; כִּי אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.


ז.


פַּחַד־אֱלֹהִים נָפַל עַל הָעוֹלָם. וּבְדִמְמַת־רְתֵת עָבַר בְּחֶשְׁכַת־הָעוֹלָם רֶכֶב־הָאֵשׁ; נוֹשֵׂא אֶת צִבְאוֹת־אֲדֹנָי, כָּל־הָעַמִּים, בְּחֵיקוֹ; כְּחוּט־אֵשׁ אָרֹךְ נִמְתָּח וְהוֹלֵךְ, יוֹרֵד בְּקָעוֹת וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה בֶּהָרִים, וְעָמֹד לֹא יַעֲמֹד. אִשִּׁים אַדְמוּמִיּוֹת רָמְזוּ אֵלָיו, פַּעַם בְּפַעַם, מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ; אַךְ לְלֹא עֲמֹד גִּמֵּא רֶכֶב־הָאֵשׁ אַרְצוֹת־לָיְלָה.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָּה הַגָּדוֹל – וְרֶכֶב־הָאֵשׁ עָמַד עַל שְׂפַת הַיָּם הַשָּׁחוֹר. וְהֶעָבִים יָרְדוּ מַטָה, כִּמְרַגְּלֵי־חֶרֶשׁ, לִרְאוֹת: וְהִנֵּה מַעְבָּרָה מְחַכָּה בַצֵּל; וְהִיא קְשׁוּרָה אֶל הַחוֹף בְּחַבְלֵי־מִסְתּוֹרִין. וְהִנֵּה נָעָה הַמַּעְבָּרָה הַפִּלְאִית, וַתִּקְרַב אֶל הַחוֹף; וּקְהַל עַמִּים עָלֶיהָ רֵגְלָם הִצִּיגוּ, לְקוֹל שִׁירַת־פְּלָאִים חֲרִישִׁית:


עֲלִי, מַעְבָּרָה, הַגְּנוּזָה מִבְּרֵאשִׁית!

וְעַמִּים, עֲלוּ!


הַיָּם נֶהֱלַךְ בְּרוּחַ־קָדִים, וְהַמַּעְבָּרָה נוֹשֵׂאת קְהַל עַמִּים, נִסְּעָה עַל פָּנָיו בְּקַו יָשָׁר; כְּמוֹ מְשָׁכוּהָ יְדֵי־פְלָאוֹת נֶאֱמָנוֹת מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

וְהִנֵּה בַחשֶׁךְ אִשִּׁים רוֹעֲדוֹת: שַׁלְשְׁלוֹת אִשִּׁים אַדְמוּמִיוֹת תְּלוּיוֹת מֵרָחוֹק, רוֹמְזוֹת בַּחשֶׁךְ וְרוֹעֲדוֹת. וַיִּשְּׂאוּ קְהַל עַמִּים אֶת עֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה סַמָּאֵל וְכָל חֵילוֹ נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם…

וַיֶּחֶרְדוּ; וַיָּנַע בָּם לִבָּם. וְעַמּוּד עָנָן נָסַע וַיָּבוֹא בֵין קְהַל הָעַמִּים וּבֵין מַחֲנֵה עֲמָלֵק; וַיְהִי עָנָן, וְחשֶׁךְ, וָאֵשׁ.

וְהִנֵּה הַיָּם מַכֶּה גַלִּים מִשְׁתַּבְּרִים וּמַעֲלִים קֶצֶף פְּנִינִי; וְהָיָה מְלוֹא עֹמֶק הַיָּם עַמּוּדֵי־שַׁיִשׁ, כְּמוֹ יִשָּׂא בִנְבָכָיו חָרְבוֹת הֵיכְלֵי־תִפְאֶרֶת…וְנִינְפוֹת עֲרֻמּוֹת וְנָאוֹת מִתְגַּלּוֹת, רְכוּבוֹת עַל גַּלִּים. וּדְמוּת מִן הַקֶּצֶף מְבַצְבֶּצֶת וְעוֹלָה, כִּדְמוּת וֵינוּס אֱלִילַת־הַיֹּפִי: מִשָּׁדֶיהָ הַחַכְלִילִים נְהָרָה נוֹפֶלֶת, וּמַרְאֵה הוֹד בְּשָׂרָהּ מְסַנְוֵר עֵינַיִם וּמְשַׁכֵּר לְבָבוֹת. וֵינוּס מַלְכַּת־הַעַמִּים! וּלְמַרְאֵה הַהוֹד, הָאֱלֹהִי וְהָאֱלִילִי גַם יַחַד, נְשִׁימָתָם נֶעֶצְרָה וְשִׂפְתֵיהֶם בַּצָּמָא נִצְרָבוּ; וַיִּשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם, מִתְאַוִּים וְלוֹהֲטִים, אֶל הַמַּרְאָה הַנֶּחְמָדָה – וְחַבְלֵי הַמַּעְבָּרָה, כִּשְׁרִירִים חֲזָקִים תַּחַת סֵבֶל מַשָּׂא כָבֵד, נִמְתָּחוּ. נִמְתְּחוּ אַף נֶאֱנָקוּ…

וְהִנֵּה בַחשֶׁךְ לַהַט חֶרֶב הִבְרִיקָה! אֵין זֹאת כִּי יָד בּוֹגֶדֶת בִּקְהַל עַמִּים נִשְׁלְחָה, לַחְתֹּךְ אֶת הַחֲבָלִים – מִזֶּה. וחֵיל סַמָּאֵל בָּא אַחֲרֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַיָּם – מִזֶּה.

וְנֶאֶנְקוּ חֲבָלִים, וְגַלִּים שָׁרָקוּ; וְהַדְּמוּת הַנֶּחְמָדָה רְכוּבָה עַל גַּלִּים תּוֹךְ שַׁלְשְׁלוֹת־אִשִּׁים אַדְמוּמִיּוֹת, מְשַׂחֶקֶת וְקוֹרֵאת…תְּהוֹם־אֲבַדּוֹן – מִזֶּה, וּשְׁאוֹן חֵיל עֲמָלֵק בָּא מִזֶּה, וְהֵם עַל הַמַּעְבָּרָה בָּאֶמְצָע. וַיִּירְאוּ, וַיֵּהָפֵךְ בָּם לִבָּם; וַיִּנְעֲצוּ עֵינֵיהֶם בַּיָּם וַיִּהְיוּ כְמוֹדְדִים עָמְקוֹ לָדַעַת, הֲיִקְפְּצוּ אֶל תּוֹכוֹ אִם לֹא.

וְהִנֵּה קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, אַדִּיר מִקּוֹל מַיִם רַבִּים: אַל תִּירָאוּ! כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת עֲמָלֵק הַיּוֹם, לֹא תוֹסִיפוּ עוֹד רְאוֹתָם עַד עוֹלָם.

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר – וַיַּשְׁקֵף מַלְאַךְ־אֲדֹנָי אֶל מַחֲנֵה־עֲמָלֵק בְּעַמּוּד אֵשׁ וָדָם; וְהַיָּם הִתְקַפֵּל וַיִּדֹּם, כְּעֶבֶד מְחַכֶּה לְמִצְוַת אֲדֹנָיו. וַאדֹנָי הִמְטִיר עֲלֵיהֶם גֶּשֶׁם בָּרָד וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ וָאֵשׁ; וַיְנָעֵר אֶת עֲמָלֵק בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת כָּל חֵיל עֲמָלֵק, שֵׁדִים וְלִילִין, אוֹתָם וְאֶת רִכְבֵיהֶם – לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.

וּקְהַל הַעַמִּים, צִבְאוֹת־אֲדֹנָי הָעוֹבְרִים בַּיָּם, הָלְכוּ בַמַּעְבָּרָה כָל הַלַּיְלָה; וַיֵּאוֹר לָהֶם עַל הָרֵי יִשְׁרָאֵל.


ח.


וְכַאֲשֶׁר הֵאִיר הַשַּׁחַר עַל הֶהָרִים, עוֹד נָמָה לָבֶטַח אַדְמַת־יִשְׂרָאֵל. נִמְנֵם הַלְּבָנוֹן הַזָּקֵן בְּכֶתֶר שְׁלָגָיו הַזּוֹרְִחִים; וְחֶרְמוֹנִים, כִּילָדִים, גִּחֲכוּ בְזָהֳרֵי־אַרְגָּמָן מִתּוֹךְ שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית. אַךְ אֶרֶץ הַגִּלְעָד כְּבָר הֵקִיצָה, כֻּלָּהּ רְטֻבָּה בִטְלָלִים; וַתִּשְׂחַק, שְׂחוֹק אִשָּׁה מְאֻשָּׁרָה, לִבְרַק מַרְגָּלִיּוֹת, אֲשֶׁר מָצְאָה מִסָּבִיב.

וְהִנֵּה – שׁוּר! נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי בְרֵאשִׁית, וְדִמְדּוּמֵי־בֹקֶר עִם דִּמְדּוּמֵי־עֶרֶב נָשָׁקוּ… וְיִּהְיוּ שְׁמֵי מִזְרָח פּוֹרְחִים בִּנְגֹהוֹת־הַזְּרִיחָה, וּשְׁמֵי־מַעֲרָב בְּעֵרַת הַשְּׁקִיעָה בּוֹעֵרִים.

וּמִנֹּגַהּ־הַמַּעֲרָב אֲשֶׁר מִנֶּגֶד אָפְדוּ עֲבִיבֵי־מִזְרָח אַרְגְּוַן־מַלְכוּת; וְהִנֵּה כִדְמוּת אֲרִי־מַלְכוּת הִסְתַּמֵּן בְּתוֹכָם, פְּזוּר־הָרַעֲמָה וְכֻלּוֹ אַרְגָּמָן. עוֹד רֶגַע: וְדַהֲרוֹת־דַּהֲרוֹת אַרְיֵה, מְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן, נִשְׁמָעוּ, מְעִירוֹת וּמְעוֹרְרוֹת מֶרְחַקִּים נִרְדָּמִים. וְעַל הָאַרְיֵה דְּמוּת רוֹכֵב גִּבּוֹר, הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ; וַחֲנִית־אוֹרִים, כֻּלָּהּ זָהָב טָהוֹר, בְּיָדוֹ. וְלֹא נִרְאָה כָמֹהוּ גִבּוֹר־צַיִד בָּאָרֶץ מִימֵי־עוֹלָם, וְכָל הָאָרֶץ מִסָּבִיב מִשְׁתָּאָה וּמִשְׁתּוֹמֶמֶת לְמַרְאֵה הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת; וַתְּהִי כַּחוֹלָמֶת.

וַיַּעֲבֹר הָרוֹכֵב הַפֶּלִאי בָאָרֶץ, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יַעֲבֹר שָׁם אוֹר נוֹפֵל. וְהָאַרְיֵה דוֹהֵר אֶל אֶרֶץ הַדָּרוֹם, דּוֹהֵר וּמְגַמֵּא מֶרְחַקִּים.

הַס! בָּעֲשָׂבִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר בְּעַרְבַת־הַדָּרוֹם עָבַר רֶטֶט – כִּי נָגַע בָּהֶם דָּבָר טָמֵא…וְכָל הָעַמִּים רָאוּ, כֵּן חָרָדוּ: לְנֹגַהּ הַשְּׁקִיעָה בִשְׁמֵי־מַעֲרָב, עֵין סַמָאֵל נִצְנֵצָה! וַיֵּדְעוּ כִי בָא, פְּלִיט־חֶרֶב, אַחֲרֵי אֲשֶׁר טָבַע כָּל חֵילוֹ, לְהִסְתַּתֵּר בְּעִיר מִקְלָטוֹ הָאַחֲרוֹן, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם…וַיָּבוֹא הַנָּחָשׁ הַשָּׂרָף בִּיעָף, וְהוּא דוֹמֵם וּמַשְׁמִים וְאֵימוֹת־מָוֶת כִּתְּרוּהוּ; וַיְהִי כַמִּסְתַּתֵּר בָּעֲשָׂבִים מִפְּנֵי יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, כִּי בָא. וַיִּזְחַל חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ בַּדְּשָׁאִים, זָחֹל וָעוּף בִּקְפִיצַת דֶּרֶךְ – אֶל אֶרֶץ אֱדוֹם, וְאֶל בָּצְרָה…

וְכָהֲתָה הַשְּׁקִיעָה בַּמַּעֲרָב – אַךְ בַּמִּזְרָח הָיָה אוֹר לִקְהַל עַמִּים. וַיְהִי הָעוֹלָם חֶצְיוֹ אוֹר וְחֶצְיוֹ חשֶׁךְ; וַיְכַס הֶחשֶׁךְ אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם. וּלְעֵינַי כָל הָעַמִּים נְחַשׁ־בְּרֵאשִׁית בָּא בַחשֶׁךְ, וְרוֹדְפוֹ הַפֶּלִאי – אַחֲרָיו.

וַיְהִי הָרֶגַע גָּדוֹל וְנוֹרָא בְּהִתְקַדֵּשׁ אֲדֹנָי וּבְהִתְרוֹמְמוֹ לְעֵינֵי קְהַל עַמִּים…וְהִנֵּה זֶה בָא מֵאֱדוֹם, חֲמוּץ בְּגָדִים וַחֲנִית, נוֹרָא־הוֹד.


ט.


בֹּקֶר הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי הָיָה מֵאִיר מְאֹד. טָהוֹר צִלְצֵל הָאֲוִיר כְּכִנּוֹר־אֱלֹהִים; וְכָל הָאָרֶץ נִשְׁקְפָה כְּכַלָּה בְּיוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ. עַל הַר מְרוֹם צִיּוֹן נִשָּׂא בֵית אֲדֹנָי, בֵּית־תְּפִלָּה לְכָל הָעַמִים; וּנְגִינַת כְּלֵי־זֶמֶר הִשְׁתַּפְּכָה מִשָּׁם וּבָאָה, חֲרִישִׁית וּמְלֵאָה אַהֲבָה וְגַעְגּוּעִים. וְכָל הָאָרֶץ הִקְשִׁיבָה לָהּ, כְּכַלָּה, בַּיְשָׁנִית, מִבַּעַד לְהִינוּמַת־מֶשִׁי שֶׁל סַלְסְלוֹת־עָבִים צְחַרְחֹרוֹת:


וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, תֵּבֵל, בְּצֶדֶק, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, תֵּבֵל, בְּאַהֲבָה, –

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם2!


וְכָל הָאֲרָצוֹת עִם אִילָנוֹתָן וְעִם קָמ?3 תְּבוּאוֹתָן נִקְבְּצוּ בָאוּ, וּלְהָרֵי־יִשְׂרָאֵל הִכְתִּירוּ. וּמִכָּל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ הִתְאַסְּפוּ וּבָאוּ רִבֲבוֹת צִפֳּרִים שָׂשְׂגוֹנִיּוֹת, חוֹגְגוֹת; וַתְּהִי כָל צִפּוֹר קְטַנָּה – כְּדִמְעַת־גִּיל גְּדוֹלָה, אֱלֹהִית…וְחַרְגֹּלִים מְנַתְּרִים וְהַצְּרָצַר מְצַרְצֵר, כְּלַהֲקַת מְנַגְּנִים שֶׁבָּאוּ לְחַג הַחֲתֻנָּה הַגָּדוֹל; וּמִקְהֲלוֹת דֻּבִּים וּפָרוֹת, וּזְאֵבִים עִם כְּבָשִׂים, מְטַיְּלִים לְרַאֲוָה בְּהַר־הַקֹּדֶשׁ. גַּם שׁוֹר־הַבָּר שָׁם הוּא; וְהִנֵּה גַם צִפּוֹר־הַתְּכֵלֶת, הַחוּל, עָפָה וּבָאָה, וּבִרְכַת־הַנֵּצַח בִּכְנָפָהּ.

וּקְהַל עַמִּים, כָּל הָעַמִּים, הִתְקַדְּשׁוּ וְהִטֶּהָרוּ; וַיִּהְיוּ כְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת כֻּלָּם. וְכִי אָתָא עֶרֶב בַּיוֹם הַהוּא – וְלֹא שָׁקְעָה הַחַמָּה, וְלֹא בָאָה. אַךְ כִּי כֵהוּ הַשָּׁמַיִם, וְהַכּוֹכָבִים הִזְהִירוּ, טְהוֹרִים וּמְטֹהָרִים, כִּמְלֻטָּשִׁים הָעֶרֶב בְּיַד כְּרוּבִים פִּי שִׁבְעָה, – נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, וְכֶתֶר הִבְהִיק: כֶּתֶר־כְּתָרִים מְשֻׁבָּץ בְּשַׁרְשְׁרוֹת־כּוֹכָבִים עוֹבְרוֹת לְכָל צַד…וְאֵל אֱלֹהֵי עוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, יָרַד מִמְּרוֹמָיו; וְאַחֲרָיו מַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, וּכְרוּבִים יֵרְדוּ בִיעָף. וַיֵּרֶד, וַיַּעֲמֹד אֶל הַר הַקֹּדֶשׁ, מְכוֹן רַגְלָיו; וְחֻפַּת־נֹגַהּ, חֻפַּת אֵשׁ לֶהָבָה, עַל כָּל מְכוֹן צִיוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ. וּבַחֻפָּה – מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב שׁוּשְׁבִינִים; וְכָל נְבִיאֵי אֵל וּקְהַל־עַמִּים מִסְּבִיבָם.

בַּיוֹם הַהוּא נָשָׂא יְיָ אֶת הָאָרֶץ לוֹ לְעוֹלָם.


  1. במקור “לְעוֹלָם”. צריך להיות: “לָעוֹלָם”. תוקן ע"פ תיקונים בלוח־הטעיות שצורף למקור. הערת מיזם בן־יהודה  ↩

  2. המלה משוערת, בקובץ המקור המילה מחוקה חלקית – הערת פב"י.  ↩

  3. בקובץ המקור המילה מחוקה חלקית – הערת פב"י.  ↩

פּוֹאֵמָה בִּפְרוֹזָה,

פּוֹאֵמָה אֱלֹהִית גַּם שְׂטָנִית, אַדִּירָה־אֲיֻמָּה,

הַכְּתוּבָה בַחֲרוּזִים־לְבָנִים!

אֲשֶׁר מִגְדָּלַיִךְ – רָאשֵׁיהֶם בָּעָב, עַנְקֵי־זְוָעָה

וּנְתוּנִים בֵּין חוֹמוֹת נַנָּסִים,

וְהָיוּ כִדְמוּת חֲרוּז אֶחָד, כֹּה נוֹרָא בְאָרְכּוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזֶרֶת,

מִתְמוֹדֵד בֵּין שְׁנֵי חֲרוּזִים קְצָרִים.

אֲשֶׁר מִשְׁקַל שִׁירֵךְ לֹא־מֻדְרָג, פִּתְאוֹמִי

וּפַעַם כָּאֶשֶׁד הוּא מְקַפֵּץ,

וּפַעַם הוּא שׁוֹטֵף כִּשְׁטֹף מַיִם רַבִּים בָּאָבִיב,

וּפַעַם בִּכְבֵדוּת יִתְנַהֵל וּשְׁרִיקָה.

אֵין קֶצֶב־הַמִּשְׁקָל לְשִׁירֵךְ, יְצִירָה רַבָּתִי,

וּמִלִּים בָּךְ רַבּוֹת, כֹּה פִרְאִיּוֹת, זָרוֹת,

כִּרְבוֹת הֲמוֹנַיִךְ־גֵּרַיִךְ בָּךְ, נוֹהֵי־הָעַיִן פּוֹלַנִּים,

וְעִלְגֵי הַלָּשׁוֹן אִיטַלְקִים

שְׁחַרְחֹרִים וְנָאוִים וְעֵינֵיהֶם – גֶּחָלִים;

וְגֶרְמַנִּים כְּחֻלֵּי־הָעַיִן

וּצְהֻבֵּי־הַשֵּׂעָר, וְאִירְלַנְדִים

הַנּוֹשְׂאִים בְּחֶבְיוֹן־עֵינֵיהֶם מוֹלַדְתָּם: אִי־אִיזְמוֹרַגְדִּים;

וִיהוּדִים מִזְדַּעְזְעִים תָּמִיד – בֵּין שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת;

תְּחוּם גִּלוּת־“יוּרָפּ”, וּמֶרְחַב־אֲמֵרִיקָה, וְאֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ – –

וְאֹזֶן לֹא־רְגִילָה הֲמֻלָּה בָךְ תַּקְשִׁיב

הֲמֻלָּה לֹא חֵן לָה וְלֹא נֹעַם, –


אַךְ אֹזֶן־הַמְשׁוֹרֵר בְּהַלְמוּת לְבָבֵךְ הַגָּדוֹל

מַבְחֶנֶת שִׁיר קָצוּב,

וְרִתְּמוּס שֶׁל יָם אֲשֶׁר שׁוֹמֵר עָלָיִךְ…

שִׁיר נֵבֶל אֱלֹהִי גַם שְׂטָנִי,

לֹא הָיָה כָמֹהוּ עֲנָק, נֵבֶל אֶלֶף־הַנִּימִים,

אֲשֶׁר נֶפֶשׁ, נֶפֶשׁ לוֹ נִימָה,

וְיוֹמָם וָלַיְלָה עַל מֵיתְרֵי לֵב יֶלֶד, וְנַעֲרָה, וְזָקֵן

בְּאַלְפֵי אֶצְבָּעוֹת לֹא־נִרְאוֹת אַט פּוֹרֵט אֵל פֶּלִאי,

וְצֵל שָׂטָן פּוֹרֵט מֵאַחֲרָיו…


וְהָיָה לִי יוֹמֵךְ, נוֹ־יוֹרְק,

נְגִינַת־נְגִינוֹת, לֹא שָׁמְעָה כְמוֹתָהּ בְּנִינְוֵה

אָזְנוֹ שֶׁל יוֹנָה,

וְסִמְפּוֹנִיַּת־יָהּ, אֹזֶן וַגְנֶרִית לֹא שְׁעָרַתָּהּ.

בָּהּ אַשְׁדוֹת נְגִינוֹת שֶׁל פְּגָעִים,

עִם אַשְׁדוֹת־הַדְּמָעוֹת בַּחשֶׁךְ, מֻגָּרִים בַּמּוֹרָד

כְּמַפַּל הַמַּיִם הָרַבִּים לְבָדָד, בְּאֵין נֶפֶשׁ חַיָּה –

וְעוֹלוֹת וּמְאִירוֹת, כַּקְּשָׁתוֹת, תּוֹךְ אַשְׁדוֹת־מַחְשַׁכִּים

זְמִירוֹת שֶׁל שְׁמָשׁוֹת־נְשָׁמוֹת…

בָּהּ צְחוֹק שֶׁל יְלָדִים,

עִם נַחֲרַת גּוֹסֵס לִפְנַי וְלִפְנִים, רֶגַע־רֶגַע מִתְעָרֵב…

בָּהּ שִׁירַת־הָאוֹר לְזוּג יוֹנִים,

הוּא עֶלֶם רַךְ עִם נַעֲרָתוֹ, מִתְרַפְּקִים עַל סַפְסָל בַּפַּרְדֵּס

בְּזֹהַר־הַבֹּקֶר הַטּוֹב לְיוֹם־נִיסָן הַצָּעִיר, הַמֵּקִיץ

וּמְגַחֵךְ אֲלֵיהֶם בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ־הַזָּהָב מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל, –

וְאֶנְקַת חֲלָלָה, הָעוֹלָה מִתְּהוֹם, עַל הַסַּפְסָל הַסָּמוּךְ,

הַמְעַלְּעָה טֻמְאָתָהּ,

וְאוֹר חַמָּה, כְּאוֹר אֵם רַחֲמָנִית, אֵין־אוֹנִים לְטַהֲרָהּ…

בָּהּ נְגִינָה עַלִּיזָה, פּוֹחֶזֶת לְנַעֲרָה,

רִאשׁוֹנָה זֶה בֵרְכָה בְסוֹד “שֶׁהֶחֱיָנוּ” עַל נִצַּת־נְעוּרֶיהָ,

תִּנָּשֵׂא צְעִירָה וְקַלָּה, כְּבִכְרָה, לִקְרַאת סַעֲרוֹת־אָבִיב

וְשָׁדֶיהָ, זֶה עַתָּה הָעָגְלוּ, מְרַקְּדִים לְפָנֶיהָ

כִּשְׁנֵי סְיָחִים קְטַנִּים וְקַלִּים;

וּבְדַרְכָּהּ לְפָנֶיהָ כְּבָר יֶאֱרֹב הַשִּׁקּוּץ הַטָּמֵא,

אַף יָשִׁיר לָהּ שִׁיר־הָעַכָּבִישׁ,

עֵת יֶאֱרֹג אֶת קוּרָיו הַחֲזָקִים, אֶת רִשְׁתּוֹ נוֹרָאָה,

שֶׁרַגְלָהּ, עֲנֻגָּה וּקְטַנָּה, אֵין־אוֹנִים לְנַתְּקָהּ –

לְצוֹדֵד אֶת נַפְשָׁהּ, לִנְשׁוֹק לָהּ נְשִׁיקַת־עַכָּבִישׁ

וּלְשַׁקֵּץ עַד עוֹלָם אֶת מַעְיַן־חַיֶּיהָ הַטָּהוֹר…

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בָּרַכֶּבֶת, הַנּוֹשֵׂאת הֲמוֹנִים

אֶל שִׁעְבּוּד יוֹם־יוֹם בְּתוֹךְ מִגְדְּלֵי־חֲרשֶׁת,

יִזְדַמְּנוּ בְּלִי־מֵשִׂים מְרַצֵּחַ, וְקָרְבָּנוֹ לֶעָתִיד,

וְשׁוֹפֵט,

וְתַלְיָן־מְמֻנֶּה עֲלֵי כִסֵּא־מָוֶת חַשְׁמַלִּי…

הֵם חֶבֶר הַמְּנַגְּנִים בְּסִמְפּוֹנְיָה רַבַּת־מוֹרָאִים.


וְלֵילֵךְ, נוֹ־יוֹרְק,

לֵילֵךְ לִי נְגִינַת־נְגִינוֹת שֶׁל קְסָמִים.

כִּי דְרוֹר יִקְרָא עֶרֶב לְעַבְדֵי־הַכְּרָךְ,

וּנְשָׂאוּם בִּשְׁרִיקַת־אֲנָקָה רַכְּבוֹת־הַבַּרְזֶל

הָלְאָה מִבָּתֵּי־חֲרשֶׁת, מִגְדָּלִים חֲשֵׁכִים עֲזוּבִים

וּמְהַרְהֲרִים הִרְהוּר מְאֹד שָׁחוֹר בְּצֵל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, –

וְקִדְּמָם אָז לֵילֵךְ בִּכְשָׁפִים וּבְאוֹרוֹת־הַכְּשָׁפִים:

בְּשַׁרְשְׁרוֹת־נְגֹהוֹת לְבָתֵּי־מְשַׂחֲקִים מְרֻבּוֹת־הַגְּוָנִים,

הָרוֹעֲדוֹת בְּרוּם רְחוֹב־בְּרוֹדְוֵי וּסְחוֹר־סְחוֹר מִשְׁתַּפְּכוֹת;

וְאוֹתִיּוֹת־אֵשׁ טְמִירוֹת נִגְלוֹת, כִּכְתֹבֶת יָד פִּלְאִית

רוֹעֶדֶת, כּוֹתֶבֶת בְּכֶסֶף וּבְזָהָב אוֹת־אוֹת, וְרוֹעֶדֶת –

וְשֵׁנִית מֵעַיִן מִתְעַלְּמוֹת, וְחוֹזְרוֹת מִתְגַלּוֹת,

וּנְגֹהוֹת לֹבֶן, וּתְכֵלֶת, וִירַקְרַק, וְאַרְגְוַן־מֶלֶךְ

מִשְׁתַּפְּכִים וּלְגוֹנֵי־הַגְּוָנִים מִתְפּוֹצְצִים, שָׁרִים

מִזְמוֹרָם, שִׁיר־לָיְלָה.

וְהִשְׁלִיךְ לֵיל־כְּרָךְ אֶל תּוֹךְ נֶפֶשׁ כָּל חַי אֶת חַכָּתוֹ,

וּפָעַם הַשִּׁיר אֶת כָּל לֵב.

בְּהֵיכַל־הַנְּגִינָה, זֶה דְּבִיר־מֶטְרָפּוֹלִין –

שָׁם עוּגָב חַי, קוֹסֵם אִיטַלְקִי

בְּשַׁאֲגַת־אַרְיֵה שׁוֹלֵחַ לַחָפְשִׁי סְעָרָה

מֵעוֹלָם שֶׁל הוֹד, –

בְּתָאֵיהֶם, נִשְׁעָנִים בַּלָּאט עַל עַמּוּדֵי־הַשַּׁיִשׁ,

אֲדוֹנִים בִּפְרַקִּים וּגְבִירוֹת בַּעֲדָיֵי־עֲדָיִים

יִשָּׁטְפוּ בְנַחֲשׁוֹל הַסַּעַר הַבָּא וּמִתְקָרֵב אֶל נַפְשָׁם,

וְאָחֲזוּ בְעַמּוּדֵי־הַשַּׁיִשׁ, כִּמְבַקְּשֵׁי מַשְׁעֵנָה

אַחֲרוֹנָה, וְנִסְחֲפוּ וְנִגְרְפוּ, קְצָפוֹת דּוֹמֵמוֹת,

עַל גַּלֵּי סִמְפּוֹנְיַת־עֵדֶן סוֹעֶרֶת בֶּהָדָר.

וּבְבָתֵּי־הַבָּמוֹת, הֵם מִקְדְשֵׁי־כְּרָךְ

לִתְמוּנוֹת מִתְנוֹדְדוֹת אִלְמוֹת –

כִּי יִכְהֶה הָאוֹר וְכָל הַבַּיִת אַט יֶחְשַׁךְ,

וְזָעוּ לְפֶתַע הַצְּלָלִים עַל בַּד, כְּמוֹ בִּפְקֻדַּת יַד אַשָּׁף,

וְקָמוּ הַתְּמוּנוֹת הָאִלְמוֹת, וְאִתָּן הַתַּאֲווֹת, לְשַׂחֵק;

וּפָתַח – עֲנָק מֻזְהָב – עוּגָב בִּנְגִינָה חֲרִישִׁית, חֲגִיגִית

לִצְלִילִים אִטִּים, עֲגוּמִים, מְלַוֵּי הַמָּחוֹל לַתַּאֲווֹת

הַסּוֹעֲרוֹת בְּעוֹלָם כֹּה קָרוֹב, כֹּה רָחוֹק, רַב הוֹד וּמוֹרָאִים…


אַחֲרֵי חֲצוֹת,

כִּי יִפְרֹשׂ בַּכְּרָךְ שַׂר־הַלַּיְלָה אֶת כְּנָפָיו לְכָל אָרְכָּן,

שֶׁמְּנוּחָה וְשִׁכְחַת־עַבְדוּת מַשִּׁיבוֹת;

כִּי יַאְפִּיל עַל עַצְמוֹ הַפַּרְדֵס הַגָּדוֹל וְחָלַם חֲלוֹמוֹ,

חֲלוֹם עָבָר, עֵת כְּרָךְ עִם חוֹמוֹתָיו לֹא בָא עוֹד בִּגְבוּלוֹ

וְלֹא סְגָרוֹ מֵאַרְבָּע רוּחוֹתָיו;

כִּי אַלְפֵי הַכְּרָכִים בְּהֵיכַל־הַסְּפָרִים, בֵּית־שַׁיִשׁ,

יָנוּחוּ בְּתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת וְעָרְבוּ לָהֶם חֲלוֹמוֹתָם,

וּבְחַדְרֵי־הַשְּׂכִיּוֹת יְקַר אוֹצְרוֹת־רוּחַ בַּחשֶׁךְ יָנוּמוּ; –

סְגוּרִים הֲמוֹנֵי הָאָדָם שֶׁל כְּרָךְ בִּפְנִים בָּתֵּי־חוֹמוֹת,

מִלְיוֹנִים לֹא נִרְאִים…

וַאֲנִי אָז מִתְהַלֵּךְ בַּלֵּילוֹת וְצוֹלֵל בְּנִבְכֵי נוֹ־יוֹרְק,

כְּמוֹ יוֹנָה – בְנִינְוֵה

(אָנֹכִי – לֹא נָבִיא וְלֹא בֶן־נְבִיאִים,

אַךְ יוֹרֵשׁ נִיצוֹצָם בְּדָמִי וּמַמְשִׁיךְ מַחְשַׁבְתָּם קוֹדֶרֶת)

לֹא קֹב כְּרָךְ יָדַעְתִּי וְלֹא בָרֵךְ:

נוֹ־יוֹרְק הֲמָמַנִי, בְּלָעַנִי,

וָאֱהִי מְהַלֵּךְ בּוֹ עָיֵף וְסַר יָמִים רַבִּים,

כְּבוּשׁ גָּדְלוֹ, מְשֻׁעְבָּד, מְבֻלְבָּל;

כִּמְצַפֶּה לְגִלּוּי שַׂר־כְּרָךְ, דִּמִּיתִיהוּ וְלֹא יְדַעְתִּיהוּ…

וָאֶתְעֶה לְבַדִּי בַּלֵּיל בְּאֵין־סוֹף שֶׁל רְחוֹבוֹת,

כַּקָּסוּם בְּתוֹךְ לַבִּרִינְתָּה; וּלְפָנַי רַק חוֹמוֹת,

רַק חוֹמוֹת –

וַתְּהִי עָלַי רֶגַע יַד־חָזוֹן, וָאֲשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינַי:

הַאֵין זוֹ נִינְוֵה עַתִּיקָה, לְתוֹכָהּ תָּעִיתִי וָאָבוֹא?

אוֹ שֶׁמָּא הִיא גוּפָהּ, הִיא גוּפָהּ הוּבְאָה לְכָאן בְּיַד־אַשָּׁף,

גַּם הִיא גַם יוֹשְׁבֶיהָ?

וְהִנֵּה הֵם סְגוּרִים בַּחוֹמוֹת, חֲנוּטִים בָּן, זֶה אַלְפֵי־שָׁנִים!…

וָאַט אָזְנִי דוּמָם – אָז אַקְשִׁיב קוֹל נְהִימָה חֲרִישִׁית:

לֹא יָנוּם נוֹ־יוֹרְק וְלֹא יִישָׁן.


וְגֻנְּבוּ לְאָזְנַי בְּנוֹת־קוֹלוֹת – פְּלִיטֵי־מִבָּתִּים,

מְגַלֵּי הַסּוֹדוֹת שֶׁל לָיְלָה. וָאֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם…

הִגִּיעַ וּבָא “חֲבָט! חֲבָט!” שֶׁל כַּדּוּרִים בַּשֻּׁלְחָן הַיָּרֹק:

בְּאוֹר חַלּוֹן פָּתוּחַ שָׁם צְעִירִים מְשַׂחֲקִים,

מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת בְּבֵית־הַבִּילְיַארְד וּפְנֵיהֶם – לֶהָבָה,

הַחֵטְא – זֶה הַחִלּוֹ לַחֲרוֹת עֲלֵיהֶם רִשּׁוּמוֹ: בְּנֵי־לָיְלָה.

וּדְיוֹטָה רַק אַחַת לְמַעְלָה – שָׁם כְּתֹבֶת אוֹר אָדֹם:

“גַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן” – לִנְגִינַת כְּלֵי זֶמֶר יְרַחֲפוּ בְּלִי־הֶרֶף

עַל פְּנֵי הַחַלּוֹנוֹת הַסְּתוּמִים, כְּצִלֲלֵי דָם וְאַרְגָּמָן,

מְנִיפוֹת־אַרְגָּמָן, לְמֵאוֹת, שֶׁל פַּרְפְּרֵי־לַיְלָה מְרַקְּדִים,

וָאוֹסִיף וָאֵלֵךְ בָּרְחוֹב – וָאֶעֱמֹד לְיַד עֲנָק־חַלּוֹן:

שָׁם נַעֲרָה חֲשׂוּפַת־הַשּׁוֹק כַּשִּׁכּוֹרָה,

מְחוֹל־תַּאֲוָה תְּחוֹלֵל, וְשַׁמָּשִׁים מַלְבִּינֵי־מַפִּיּוֹת

מְרַפְרְפִים בֵּין שׁוּרֵי־שׁוּרוֹת שֶׁל אוֹרְחִים לְבוּשֵׁי־הַשְּׁחֹרִים,

וְהִתְעָרֵב צִל־צְלִיל שֶׁל מִזְלָגוֹת וְכוֹסוֹת עִם בְּרַק מַפּוֹת צְחֹרוֹת,

וְלַחַשׁ בִּעְבּוּעִים שֶׁל שֵׁכָר עִם צִלְצְלֵי־שָׁמַע…

וּבְסִמְטָה מִנֶּגֶד

אַט נִשָּׂא מִמַּרְתֵּף קוֹל מִצְהֲלוֹת פְּרוּעִים

וּנְגִינָה שֶׁל כִּנּוֹר מִתְיַפַּח בְּבֵית מִמְּכַּר אַהֲבָה

שֶׁל כּוּשִׁיּוֹת סְבוּאוֹת…

וָאֶעֱבֹר הָלְאָה – וָאַקְשִׁיב בַּדְּמָמָה קוֹל עָמוּם,

כְּעֵין הֵד בָּא מֵעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן,

זֶה עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, אֲשֶׁר מְצוּדָתוֹ דֹּם פְּרוּשָׂה

בְּתַחְתִּיּוֹת נְפַשׁוֹת, וְעָלָה בַלַּיְלָה

וְנִרְאֶה בְּרִשְׁתּוֹת־רִשְׁתּוֹתָיו, לְמִן רְחוֹב־רִיוֶרְסַיְד מְזוֹרוֹת,

הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי נְהַר הוֹדְסוֹן מִמְּרוֹם בָּתֵּי־שַׁיִשׁ שַׁחְצָנִים

שָׁם קִנֵּי מִתְנַוְּנִים, נְמַקִּים בְּעָשְׁרָם, הָעוֹבְדִים בְּרֶטֶט

לִפְנַי וְלִפְנִים לָעַשְֹתֹּרֶת, וְאֵין סוֹף לְפוּלְחַן־תּוֹעֵבָה:

מַעֲשֵׂי “סְדוֹם”, חַטְאוֹת “צָרְפַת”, עִם שְׁפַל דַּרְכֵי “כְלָבִים” –

וְעַד הַסִּמְטָאוֹת הָאוֹרְבוֹת, הַצָּרוֹת אֲשֶׁר בְּעִיר־סִינִים,

קַן־רֶצַח שֶׁל כְּרָךְ שָׁם, וּבְתִמְרוֹת עַב־עָנָן וְאוֹר כֵּהֶה,

בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים, כְּכֹהֵן בְּקֹדֶשׁ־קֳדָשִׁים, לְאֵל־מָוֶת

אֲנָשִׁים וְנָשִׁים שָׁם קְטֹרֶת הָאָפִּיוֹן מַעֲלִים…


וָאֶעֱבֹר הָלְאָה, דֹּם נוֹשֵׂא אֶת מַשָּׂא נוֹ־יוֹרְק

וּבְפִי אֵין דְּבַר־אֵל. הַס! יְשֵׁנִים הָרְחוֹבוֹת,

רַק מְנַקֵּי־רְחוֹב שְׁנַיִם עֵרִים, מְדִיחִים בְּסִלּוֹן שֶׁל מַיִם,

מִשְׁתַּפֵּךְ כַּקֶּשֶׁת בְּקוֹל אֲחוּז־תְּנוּמָה, אֶת צִדֵּי־הָרְחוֹבוֹת

וְאֶת אֶמְצָעִיתָן, שֶׁדּוּמָם יַפְקִירוּ אֶת עַצְמָם לָרַחְצָה,

כְּחַיּוֹת רַחֲבוֹת־גַּב שְׁחֹרוֹת, עֲדֵי הֱיוֹת לָהֶם בָּרָק…

וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאָצִיץ אֶל אַחַד הַבָּתִּים: בְּרוּמוֹ

אִישׁ עוֹמֵד בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר, כִּי נָדְדָה שְׁנָתוֹ:

אֵין זֹאת כִּי עָיֵף מִנְּשׂוֹא בְעֹל חַיִּים,

רַק תָּפֹר וְגָזֹר וְתָפֹר, וְגָזֹר וְתָפֹר וְגָזֹר,

וּכְבָר לַחֲשֹׁב פָּסַק מֹחוֹ –

וְהִזְדַקֵּר בַּחַלּוֹן וְהִבִּיט לְמַטָּה מִמְּרוֹם דְּיוֹטָה־שִׁשִּׁית:

לְמַטָּה שָׁם יַעֲמֹד מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּחשֶׁךְ וִיחַכֶּה!…

וְעוֹלֶה מֵרָחוֹק בָּרְחוֹב קוֹל מִרְכֶּבֶת־טְרַם עוֹבְרָה,

קוֹל אֲחוּז־שֵׁנָה וְלֵאֶה וּמְצַלְצֵל כְּפֵהוּק מְמֻשָּׁךְ.

וּלְפֶתַע קוֹל צְעָקָה נוֹקֶבֶת –

לֹא נוֹדַע אֵי מִזֶּה בָאָה – כְּצַעֲקַת נִרְצָח לְעֶזְרָה!

נוֹקֶבֶת, נוֹקֶבֶת – וּשְׁבָרִים – וְאַחַר תִּפָּסֵק.

וְעֵת רַבָּה יְסַמֵּר עוֹד שְׂעַר טַיָּל יָחִיד לַצְּעָקָה.


הַס הָשְׁלַךְ בִּרְחוֹב־הַמִּגְדָּלִים. הֵיכָלוֹת־מִגְדָּלִים,

בָּהֶם אֵילֵי־וָאל, וְאַדִּירֵי זוּ תֵבֵל, אוֹצְרוֹתָם הִפְקִידוּ –

כַּחוֹלְמִים יַעֲמֹדוּ, וְהִרְהוּר שַׁחֲצָנִי

מְרַחֵף עַל פְּנֵיהֶם עֵת יִישְׁנוּ לָבֶטַח.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר אַבְטוֹמָבִּיל, תּוֹעֵה־דֶרֶךְ, מְאֻחָר,

בֵּין חוֹמוֹת עֲנָקִים, בִּרְחוֹב זֶה הַצָּר וְהַמֵּצַל –

וְרָעֲמוּ פָנִים בַּחֲלוֹמָם

עַל חֻצְפָּה שֶׁל זֶה: לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁנָתָם!

בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּלִים הָאֵלֶּה נִשָּׂא שָׁם הֵיכַל־הֵיכָלוֹת,

וְהוּא צוֹפֶה פְּנֵי גֶשֶׁר־וִילְיַאמְסְבּוּרְג, מְקַדֵּם פְּנֵי נוֹסְעָיו

כַּמֶּלֶךְ, בְּכֶתֶר־כְּתָרִים שֶׁל שָׁהֳמֵי־נְגֹהוֹת, מֵרָחוֹק.

וָאֶעֱמֹד מֵרָחוֹק מִשְׁתָּאֶה לַתְּקִיפוּת

וְלַגָּאוֹן הַזֶּה הַמַּלְכוּתִי, וָאֶשְׁאַל אֶת נַפְשִׁי:

הֲפֹה בֵית הַמֶּלֶךְ, הֲפֹה בֵית הַמֹּלֶךְ?

הַשּׂר שֶׁל הַכְּרָךְ, וַאדוֹנָיו, וּמוֹשְׁלָיו?

הֲפה בֵית־הַיּוֹצֵר לַעֲבוֹתוֹת הַפָּז וְהַחֲטָאִים,

וּלְכַבְלֵי הַבַּרְזֶל וְהַפֶּרֶךְ מְלוֹא תֵבֵל רַבָּתִי?

מִכָּאן יֵצֵא צָו וּדְבַר־מַלְכוּת, וְעַד קַצְוֵי־תֵבֵל רָץ קַוּוֹ –

וְכָל בָּאֵי־עוֹלָם לְמִשְׁמַעְתּוֹ, דֹּם, כְּפוּפֵי־רֹאשׁ, סָרִים…

פֹּה גוֹרַל אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת יֵחָרֶץ,

וְחֹפֶשׁ לְאֻמִּים עַל פִּיו לָהֶם נֶחְתָּם, אוֹ נִגְזָל;

וּמִלְחֲמוֹת־דָּמִים בֵּין עַמִּים, בִּרְצוֹתוֹ, תָּכְרַזְנָה…

וְשֶׁמָּא פֹה גַּם בֵּית־הָאוֹצָר לַסַּעַר הַגָּדוֹל,

הָאָסוּר בַּתְּהוֹם, דַּלְתּוֹ סְגוּרָה וַחֲתוּמָה בְּשִׁבְעָה חוֹתָמוֹת,

וְהַמֹּלֶךְ – מַפְתֵּחַ־הַזָּהָב בְּיָדוֹ לְשַׁעַר־הַתְּהוֹם.

וּבְמָנְעוֹ הַסַּעַר מִצֵּאת מִמַּאֲסֶרוֹ – וְהָיְתָה הָרְוָחָה,

וְנָשְׁקוּ עֲבָדִים אֶת יָדוֹ לְשָׁלוֹם וּלְשׂבַע,

וְשָׁפְכוּ אֳמָנִים אֶת נַפְשָׁם בִּיצִירוֹת־הַיֹּפִי, –

וְהוּא מִמְּרוֹם־כִּסְאוֹ דֹּם יַשְׁקִיף וִיגַחֵךְ;

עַד יָקוּץ בַּמְּנוּחָה, וְעִקֵּם צְחוֹק־אַכְזָר אֶת שְׂפָתָיו הֶעָבוֹת

וְשָׁלַח יַד־מֹלֶךְ, וְשִׁלַּח הַסַּעַר הַנּוֹרָא לַחָפְשִׁי

עַל רָאשֵׁי עֲבָדָיו…

וְנִשְּׂאוּ בַסּוּפָה כַּמֹּץ, הֵם וּבְנֵיהֶם מַחֲמַדֵּי־עֵינֵיהֶם,

וְשָׁמַע הַמֹּלֶךְ צַעֲקוֹתָם – וְצָחַק אֶת צְחוֹקוֹ אַכְזָרִי,

וְנִפְזְרוּ עַצְמוֹת בְנֵי־אָדָם, כַּזֶּרַע, עַל הָרִים וּבְקָעוֹת

וְעַרְבוֹת־הָעוֹלָם אֶת דָּמָם תִּרְוֶינָה… –

וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי אֶל מְרוֹם בֵּית־הַמֶּלֶךְ הַנִּרְדָּם בּוֹטֵחַ –

וַתִּפֹּל עָלַי מָרָה־שְׁחֹרָה מוּזָרָה,

וְחֵפֶץ תְּקָפַנִי: לָקֹב; אַךְ נֶאֶלְמָה הַקְּלָלָה עַל שְׂפָתַי,

וְדָבָר כֹּה חָרִיף – כִּדְבַר־אֵל לֹא בֻטָּא – מְכַרְסֵם לְבָבִי.


בְּטֶרֶם עוֹד הֵאִיר הַשַּׁחַר,

עוֹד כְּחַלְחֹל חֲלַל אֲוִיר־כְּרָךְ: וְהַלַּיְלָה הֶעָיֵף

מִמִּקְרֵי־לֵיל – גְּנֵבוֹת־מַחְתֶּרֶת וּבְעֵרוֹת־אַרְגָּמָן

– בְּבָתִּים וּנְשָׁמוֹת

שֶׁנָּם וְלֹא נָם כָּל הָעֵת מִפַּחַד סַכָּנוֹת לֹא צְפוּיוֹת

הָאוֹרְבוֹת בְּחֶשְׁכַת הַכְּרָךְ, – כְּבָר הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ,

שְׁנַת־הַבִּעוּתִים, וְהֵקִיץ

בִּשְׁאוֹן עֶגְלוֹת־אַבְטוֹמָבִּילִים מוֹבִילִים פַּת שַׁחֲרִית,

בְּשַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּס וּבְצִלְצוּל בַּקְבּוּקֵי־הֶחָלָב

בְּחֵיק הַעֲגָלָה הַמְּרַקְדָה,

בְּפֵהוּק הָרַכָּב מַלְבִּין־הַמַּדִּים בַּצֵּל עַל הַדּוּכָן

וְשׁוֹרֵק לַחֲלָלוֹ שֶׁל לַיְלָה – זֶה צִפְצוּף שֶׁל צִפּוֹר מַשְׁכִּימָה

לַכְּרָךְ –

וּבְצַעֲדַת תִּק־תַּק חֲרִישִׁית וּמְדוּדָה לִצְלָלִים רִאשׁוֹנִים

מִתְנוֹעֲעִים בְּצִדֵּי רְחוֹבוֹת:

לַכְּרָךְ בָּנִים־חוֹרְגִים הֵם, חַסְרֵי־עֲבוֹדָה,

מִזְדָּרְזִים לְהַשְׁכִּים בִּתְפִלַּת־חֲשָׁאִים

לְפִתְחוֹ שֶׁל מִגְדַּל־הַחֲרשֶׁת.

אֵין זֹאת כִּי שָׁם בְּהֵיכָלוֹ הַמֶּלֶךְ, שַׂר־כְּרָךְ, אֲחוּז־תְּנוּמָה

עוֹד מַחֲזִיק חוּט־סְתָרִים בְּיָדוֹ, מִמֶּנוּ לֹא יֶרֶף.

וְרִבֲבוֹת קְצָווֹת לַחוּט – כְּרִבֲבוֹת חַכּוֹת

מֻשְׁלָכוֹת בְּנַפְשׁוֹת־עֲבָדָיו;

וְכִי הוּא, בְּסוֹף אַשְׁמֹרֶת־הַלַּיִל הָאַחֲרוֹנָה, בּוֹ יִמְשֹׁךְ –

וְצִלְצְלוּ שְׁעוֹנִים־מְעוֹרְרִים, וְצִלְצְלוּ בְנַפְשׁוֹת־הָאָדָם:

וְקָפְצוּ מֵחֲלוֹמָם, וְקָמוּ בְחָפְזַת־קַדַּחַת…

וְהַנַּעֲרָה כִי תִישַׁן עוֹד – דּוֹמֶה: נֶחְפָּזָה הִיא לִישׁוֹן,

לִגְמֹעַ הַכּוֹס, כּוֹס הַשֵּׁנָה הַמְּתוּקָה, עַד גְּמִירָה, עַד גְּמִירָה,

בְּטֶרֶם תִּגָּזֵל…

עַד תֵּצֵא הַחַמָּה – וְנָהַר הֲמוֹן הַמִּלְיוֹנִים

כִּשְׁטֹף מַיִם רַבִּים, כִּי קָרְאָה לָהֶם שְׁרִיקַת־חָלִיל

לְפֻלְחַן הַמֶּלֶךְ…


רַק אֶחָד יֵשׁ מוֹרֵד בְּמַלְכוּת,

בְּמַלְכוּת הַמֹּלֶךְ הָאַדִּיר; וַאֲנִי יְדַעְתִּיהוּ.

עִם הָנֵץ הַשֶּׁמֶשׁ

וְהִזְהִיב רָאשֵׁי אִלָּנוֹת בַּפַּרְדֵּס, וָאָבוֹא אֶל תּוֹכוֹ

וָאֶרְאֶה: בְּעִמְקֵי הַגָּן רַב־הַשְּׁבִילִים שָׁם פִּנָּה נִסְתָּרָה,

עָדֶיהָ חֹל־כְּרָךְ לֹא יַגִּיעַ.

בְּפִסְגַּת־הֶהָרִים, מַצְּנִיעֵי סוֹד־קְדוּמִים בְּתוֹכָם

(מָסֹרֶת, לִי סָח גַּנָּן זָקֵן, עַל מִבְצַר־מַסַּדָּה

שֶׁל הוֹדִיִּים לוֹחֲמִים נוֹאָשִׁים, פֹּה הָיָה מִקְלָטָם

וּפֹה נָפְלוּ כֻלָּם עַד אֶחָד לְרַגְלֵי מְנַצֵּחַ, “אֵל לָבָן”;

רַק שָׂרָם גִּבּוֹרָם – נִשְׁמָתוֹ עֲדֶן פֹּה תִּסְתּוֹפֵף

וְקוֹל, כִּילֵל יַנְשׁוּף, תַּשְׁמִיעַ בַּלֵּילוֹת בְּחֶבְיוֹן־הַסְּלָעִים),

בְּרֹאשׁ קִיר־הַצּוּרִים הָרָם וְהַתָּלוּל,

הָאָרוּג וּמְשֻׁזָּר בִּרְצוּעוֹת־אִלְכָּסוֹן שֶׁל קִסּוּס מִתְפַּתֵּל

שָׁם בַּיִת גַּמָּדִי הִתְבַּצֵּר, דְּמוּת אַרְמוֹן גַּמָּדִי־אַגָּדִי,

וְחָצֵר לוֹ סָבִיב, כִּדְמוּת חֲצַר־מַלְכוּת.

שְׁמוֹנֶה צַפְצָפוֹת נִצָּבוֹת שָׁם זְקוּפוֹת־הַקּוֹמָה,

כִּשְׁמוֹנָה גִבּוֹרִים שׁוֹמְרֵי־הָרֹאשׁ בַּחֲצַר־מַלְכוּת יַעֲמֹדוּ;

וַעֲרֻגוֹת־הַפְּרָחִים רַבֵּי־הַגְּוָנִים מְלַבְלְבִים סָבִיב – –

עִם־שַׁחַר, עִם שַׁחַר אַשְׁכִּימָה לֶהָרִים הַטְּלוּלִים,

אַשְׁגִּיחָה אֶל אַרְמוֹן זֶה קָט וְאַגָּדִי מֵרָחוֹק;

וָאֵרֶא בְּדִמְדּוּמֵי־הַשַּׁחַר חֲזוֹן־אוֹר בְּהָקִיץ:

יָצָא שַׂר לָבָן מֵאַרְמוֹן גַּמָּדִי, אִישׁ־שֵׂיבָה

לְבֶן־מַדִּים, לְבֶן־שֵׂעָר, כִּדְמוּת בֶּן־מָאתַיִם –

מַלְכָּא קַטְשִׂיקָא1,

שַׂר עוֹלַם־חֲלוֹם, עוֹלַם־קְדוּמִים שֶׁחָרֵב!

גּוֹלֶה – כְּגִבּוֹר־הָעוֹלָם הַנַּעֲרָץ בְּאִי סַנְקְט־הֵילֶינָה…

וְיָרַד בִּצְעָדָה חֲרִישִׁית שֶׁל רוּחַ אֶל בְּרֵכַת־הַפַּרְדֵּס,

הַסְּגוּרָה בֵּין הָרִים לִכְרָךְ; וְהִיא כְבָר הֵקִיצָה

וְקִדְּמָה חֲרִישִׁית, מַזְהִירָה

פְּנֵי מַלְכָּהּ אֲהוּבָהּ, קַטְשִׂיקָא הֶעָנֹג הַחוֹלֵם,

וְרִטֵּט, בְּרוּחַ־הַבֹּקֶר, מִתְעַדֵּן כָּל מִשְׁטַח־מֵימֶיהָ,

וְצָחֲקָה לוֹ בַּהֲמוֹן גּוּמוֹת־חֵן – זַהֲרוּרִים…

וַתְּהִי כַּחוֹלֶמֶת עַל יָמִים מִקֶּדֶם,

עֵת הָיָה אֹפֶק־שָׁמַיִם כֹּה רָחָב, כֹּה עָמֹק, כֹּה בָהִיר;

עֵת, מְזַנֵּק מֵעַב יַעֲרוֹת־עַד, יַעֲרוֹת־גִּיל שֶׁעִטְּרוּהָ –

בָּם נַהֲמַת חַיְתוֹ־הַבָּר וּמִצְהֲלוֹת צְעִירֵי־צַיָּדִים

אֲדֻמֵּי־עוֹר לַיְלָה וָיוֹם אֶת לְבָבָהּ הִרְנִינוּ, –

קַטְשִׂיקָהּ רִאשׁוֹנָה בָּא בְקַשְׁתּוֹ וַיַעֲמֹד בַּסּוּף עֲלֵי־חוֹפָהּ

בְּצֵל אַלּוֹן צָעִיר – הוּא עַכְשָׁו רַב־פֹּארוֹת, שָׂב דּוֹרוֹת…

אָז יִפֹּל עָלֶיהָ

צֵל בָּתֵּי־הַחוֹמוֹת הַגְּבוֹהִים, מִקָּרוֹב בָּהּ צוֹפִים נִזְעָמִים,

וְזָכְרָה לְפֶתַע, כִּי שׁוֹמְרִים הֵם אוֹתָהּ, שְׁבוּיָתָם, –

וְעָבַר עִם רוּחַ כַּצֵּל עַל פָּנֶיהָ וּבְיִרְאָה תְרַטֵּט…


וּבָאָה שְׁעַת הַצָּהֳרָיִם בְּכָל חֻמָּהּ וְזָהֳרָהּ.

קַטְשִׂיקָא נָם נוּמַת צָהֳרָיִם בְּאַרְמוֹן גָּלוּתוֹ,

וְחוֹלֵם – לְקוֹל שִׁכְשׁוּךְ, רִנָּה שֶׁל מִזְרְקֵי־מַיִם;

וּלְרַגְלֵי דְבִיר־מַלְכָּהּ הַבְּרֵכָה הִתְקַפְּלָה עַל עוֹלָם־מֵימֶיהָ

וְעַל חֲלוֹמוֹת הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת שֶׁעָבְרוּ… – בְּאוֹתָהּ הַשָׁעָה

יִנָּשֵׂא הַשַּׁלִּיט שַׂר־כְּרָךְ בְּרַכֶּבֶת־הַבַּרְזֶל

בִּשְׁרִיקַת־הַבּוּז לַנֶּחְשָׁלִים, אֵין רַחֲמִים, אֵין רַחֲמִים לָהֵמָּה,

עַל פְּנֵי גִשְׁרֵי־בַרְזֶל אַדִּירָיו – וּבָא כִמְנַצֵּחַ,

כְּפַרְעֹה, לְפַקֵּד מַעַרְכוֹת הֲמוֹנָיו עֲבָדָיו,

הַבּוֹנִים לוֹ בְּזֵעַת־הָאָף עָרֵי מִסְכְּנוֹת עִם פִּירַמִּידוֹת.

וְעָלָה בְ“מַעֲלִית”2 מִגְדַּל־חֲרָשְׁתּוֹ – כְּלוּב־בַּרְזֶל, הַיּוֹרֵד

וְעוֹלֶה, בְּלוֹעַ תְּהוֹם רָב, בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת תּוֹךְ פְּרוֹזְדוֹר־גֵּיהִנֹּם,

בִּפְנִימוֹ מִתְגַּלְגְּלִים עַנְקֵי־גַלְגַּלִּים וּמְנַסְּרִים

וְעַבְדֵי־מְכוֹנָה יַעֲמְדוּ עָלֶיהָ, וְחִישׁ־קַל יְשַׁמְּשׁוּהָ,

גְּלוּיֵי הֶחָזוּת הַשְּׂעִירִים,

נִשְׂרָפִים בְּלַבּוֹת־חֹם עוֹלוֹת מִגְּבִרְתָּם, וּנְעָרוֹת מִתְעַלְפוּת

יוֹשְׁבוֹת יוֹם תָּמִים וּמְנַעְנְעוֹת בְּיָדָן וּבְרַגְּלָן בְּלִי־הֶרֶף,

כִּזְבוּבִים בָּרֶשֶׁת; וְעָבַר שַׂר־כְּרָךְ

בֵּין שׁוּרוֹת אַמְהוֹתָיו, הַכְּפוּפוֹת לְמֵאוֹת עַל שֻׁלְחֲנוֹת־מְלַאכְתָּן,

וְשָׂם עֵינָיו בַּיָּפוֹת וַחֲטוּבוֹת־הַגִּזְרָה – –

מֵרוֹם שֶׁמֶשׁ צָר עַל חַלּוֹנֵי־חַלּוֹנִים שֶׁל מִגְדַּל־הַחֲרשֶׁת

וְדֹם יִיצַק זָהָב רוֹתֵחַ אֶל תּוֹכוֹ,

אַף יִשְׁטֹף, כִּבְמָטָר שֶׁל אֵשׁ, כָּל הַבַּיִת הַגָּדוֹל, הַנּוֹרָא,

אַךְ עַנְקֵי־גַלְגַּלִּים כְּקֶדֶם רַבֵּי־עַקְשָׁנוּת מְנַסְּרִים,

וְסָגַר עַל טַרְפּוֹ – הֶהָמוֹן הַדָּךְ – שַׁעַר, גָּלְיַת עֲנָקִי:

וְהִתְבַּשְּׁלוּ הָעָם בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כַּבָּשָׂר בְּסִיר גָּדוֹל, שָׁפוּת

עֲלֵי אֵשׁ־גֶּחָלָיו –

וְהִתְיַחֵד הַמֹּלֶךְ עִם שְׁבוּיָיו,

וְשָׁלְחוּ חֲלִילָיו, עָרִיצִים, שְׁרִיקָתָם כִּנְהִימָה שֶׁל חַיָּה

אַכְזָרִית דּוֹרֶסֶת, עֵת כַּפָּהּ עַל טַרְפָּהּ, וְאֵין מַצִּיל;

וְאַחֲרֶיהָ כָּל עַנְקֵי־מִגְדָּלָיו כִּשְׂטָנִים אָז יַעֲנוּ בִּשְׁרִיקָה

שֶׁל חֻצְפָּה לַשֶּׁמֶשׁ וְיָרְקוּ עֲשָׁנָם בִּפְנֵי הַשָּׁמַיִם…


אָז יִקְרָא שַׂר־אוֹר לְעֶזְרָתוֹ אֶת אֶחָיו אֵיתָנִים,

הִלָּחֵם בְּשַׂר־הַחֲרשֶׁת הַצָּעִיר, הַמְּחֻצָּף־בּוֹטֵחַ,

גּוֹזֵל מַלְכוּתוֹ, זֶה מֶרְחַב־יָהּ בָּהִיר, וּמְטַמְּאָהּ בַּקִּיטוֹר.

וְקָרָא לְשַׂר שֶׁל עֲרָפֶל, הוּא עַנְנִיאֵל

הַמּוֹלֵךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה שֶׁל עָבִים;

לְשַׂר שֶׁל הַבָּרָק, אוּרִיאֵל, לוֹ חֶרֶב־הַזָּהָב הַפִּלְאִית;

וְאֶל רַעַמְיָהוּ, הַשַּׂר שֶׁל הָרַעַם, לוֹ גַבּוֹת־הַזַּעַם, –

לָהֶם וּלְכָל צְבָאָם.

אָז יָבוֹא בְּחַשְׁרַת הֶעָבִים לָצוּר עַל הַכְּרָךְ, מִבְצַר־מֹּלֶךְ,

שַׂר־אוֹר וְגִבּוֹרָיו, דּוֹמֶה אֱלֵי אֲגַמֶּמְנוֹן הַמֶּלֶךְ

הַצּוֹבֵא עַל טְרוֹיָה עִם בְּחִירֵי מְלָכִים, גִּבּוֹרִים שֶׁל יָוָן.

וְעָמְדָה חַשְׁרַת צִי אַדִּיר עַל בָּתֵי־חֲרשֶׁת מִגְדָּלִים –

וְקָדְרוּ כִפְלַיִם וְשָׁתְקוּ בְנֵי־שַׁחַץ שְׁתִיקַת־הַזְּוָעָה.

רְעָמִים רְחוֹקִים בְּרוּם־עוֹלָם עָבָרוּ, בְּטֶרֶם קְרָב הוּחַל,

כְּשִׁקְשׁוּק מַרְכְּבוֹת־אֵלִים בְּעָבְרָם לְפַקֵּד צִבְאוֹתָם,

מַעַרְכוֹת־גִּבּוֹרִים, וְלָתֵת לָהֵמָּה צַוֵּיהֶם אַחֲרוֹנִים;

וְעָמְדוּ בְלִי־נִיד הַמִּגְדָּלִים בְּנֵי־שַׁחַץ, קְדוֹרַנִּים וּזְקוּפִים.

אָז יִשְׁלֹף אוּרִיאֵל אֶת חֶרֶב־הַזָּהָב מִתַּעֲרָהּ

וֶהֱעִיפָהּ עַל רָאשֵׁי מִגְדָּלִים: נִתַּן הָאוֹת לַמִּלְחָמָה –

וַתִּפְרֹץ מִיָּד…וְשֵׁנִי לוֹ גִבּוֹר – הַשַּׂר שֶׁל הָרַעַם,

וְהוֹצִיא אֶת רַעֲמוֹ וֶהֱטִילוֹ כַּדִּיסְקוּס עַל רָאשֵׁי עֳפָלִים,

וָזָע הָאֲוִיר כַּפָּצוּעַ בֵּינוֹתָם, וְהִתְפּוֹצֵץ הַדִּיסְקוֹס –

וְעֹפֶל וָבַחַן עֲנָקִיִּים עוֹד בִּמְנוּחָתָם יַעֲמֹדוּ:

וַיִטּשׁ הַקְּרָב. בְּרוּם־עוֹלָם כִּידוֹנִים, כִּידוֹנִים

שֶׁל זָהָב נוֹצֵצוּ, וּרְעָמִים אַחֲרֵי רְעָמִים הוּטָלוּ –

כִּכְרוּזִים שֶׁל מְרִי וּמַהְפֵּכָה…מְרִי וּמַהְפֵּכָה!

וְעָנוּם עֹפֶל וָבַחַן כְּקֶדֶם בִּשְׁתִיקָה שֶׁל חֻצְפָּה

וּבְתוֹכָם גַלְגִּלֵי־מְכוֹנוֹתָם כְּקֶדֶם עֲנָקִיִּים מְנַסְּרִים,

וְהֶחֱרִישׁ קוֹל שְׁאוֹן הַגַּלְגַּלִּים אֶת קוֹל הֲמוֹן־יָהּ בַּשָּׁמַיִם:

וְלֹא יָבוֹא כְרוּז רַעַם בַּגַּלְגַּל לְאָזְנֵי עַם עוֹבְדִים בַּפָּרֶךְ,

וְלֹא יֻדְלַק אַף רֶגַע שְׁבִיב מֶרֶד וּקְרָב בְּעֵינֵיהֶם…

וּכְקֶדֶם מַמְלֶכֶת שַׂר־שֶׁמֶשׁ,

מֶרְחַב־יָהּ בָּהִיר, בְּיַד מֹלֶךְ.

אָז יָלִיט שַׂר־שֶׁמֶשׁ, פָּצוּעַ בִּלְבָבוֹ, אֶת פָּנָיו בֶּעָבִים!

וְהֵם רָצִים, כִּצְבָאוֹת נוֹאָשִׁים.

וְנִגְּרָה דִמְעָתָם הַכְּבֵדָה־הַכְּבֵדָה לָאָרֶץ הַצְּחִיחָה

לְבַטָּלָה, וְאָבְדָה בֵין אֵימֵי־מִגְדָּלִים…


וְרַד, חֲלַל־קְרָב, שַׂר־הַשֶּׁמֶשׁ

וְצָנַח לָאָרֶץ מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ –

וְהִזָּה הַדָּם עֲלֵי אַלְפֵי הַשְּׁמָשׁוֹת בְּחַלּוֹנוֹת־עֳפָלִים.

וְהֶאְדִימוּ עַל קִירוֹת הַמִּגְדָּל כְּכִתְמֵי דָם שָׁפוּךְ:

וְנִדְמוּ הַמְּכוֹנוֹת בְּצֵל־הַדִּמְדּוּמִים כְּחַיְתוֹ־בְרֵאשִׁית,

שֶׁנְהַבֵּי־אַגָּדָה, וְנִדְמָה: אֵל – חַיּוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּהֵיכָל,

אֲדֻמּוֹת שִׁנַּיִם – מִדְּמֵי קָרְבְּנוֹתָן…

וְיָצְאוּ הֲמוֹנִים, עֲיֵפִים וּרְצוּצִים, מִמִּגְדַּל־הַחֲרשֶׁת

הַשָּׁחוֹר, וְהִשְׁאִירוּ בוֹ יוֹמָם, כַּאֲבֵלִים – אֶת מֵתָם;

וְעָלוּ בְּמַרְכְּבוֹת־עִלִּית3, וְיָרְדוּ בְּמַרְכְּבוֹת־תַּחְתִּית

הֲמוֹן־הַמִּילְיוֹנִים, וּבְעֵינָם בַּקָּשָׁה אִלֶּמֶת: שָׂאוּנוּ,

שָׂאוּנוּ־נָא, אַחִים, מִכָּאן אֶל מֵעֵבֶר לְהָרֵי־הַחשֶׁךְ!…

וְנִדְחֲקוּ מְכֻסִּים בַּפִּיחַ וְנִצְפְּפוּ תּוֹךְ הַמִּרְכָּבוֹת

אֲנָשִׁים וּנְעָרוֹת, עַל פְּנֵיהֶן פִּיחַ עִם פּוּךְ הִתְעָרָבוּ,

וְשָׁרְקוּ חֲלִילֵי הַמַּסָּע־הַמָּהִיר – וְנִשָּׂא בִצְוָחָה

עַל־פְּנֵי גִשְׁרֵי־בַרְזֶל, עֲנָקִים בְּרוּם־אֲוִיר תְּלוּיִים בְּנֵס.

וְצָעֲקוּ נְעָרוֹת – כִּי הָיָה הֶהָמוֹן הַצָּפוּף גּוּשׁ אֶחָד,

גּוּף אֶחָד, בְּלִי מָקוֹם לְמַחַט; וְדָבֵק בְּשַׂר נָבָל

אֶל גְּוִיַּת הַתַּמָּה, בְּמִתְכַּוֵּן וְשֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן…

וְהוּטְלָה יְפֵהפִיָּה צְעִירָה בִּזְרוֹעוֹת הַזָּקֵן הַיּושֵׁב,

וּלְבֵין בִּרְכֵּי נַעֲרָה יְהוּדִית יִדָּחֵף אִיטַלְקִי.

וְגִשְׁרֵי־הַבַּרְזֶל יִצְוָחוּ:

הוֹי בֹּאוּ, בְּנֵי כְּרָךְ, הַמְּקֻבָּצִים מֵעַמִּים כֹּה שׁוֹנִים כֹּה רַבִּים

אֶל דּוּד אֶחָד מְהַתֵּךְ, וְהֻתַּכְתֶּם בְּתוֹכוֹ, וְהֻתַּכְתֶּם!…

וּשְׁכִינָה שֶׁבִּי מָה אוֹמֶרֶת, בִּדְחָק אֵין־אֲוִיר זֶה נֶחְנֶקֶת? –

“יוֹם בָּא – מֹלֶךְ! כְּרָךְ! – וְנֶהְפַּכְתֶּם, וְנֶהְפַּכְתֶּם!”


בִּשְׁעַת תְּפִלַּת־מִנְחָה

לְאִיֵּי הַזָּהָב הַפְּזוּרִים בְּרוּם־אֹפֶק, נוֹהִים

כַּחֲלוֹמוֹת־הָאֵל אֲשֶׁר תָּעוּ לְבֵין חוֹמוֹת־כְּרָךְ, – וַאֲנִי יוֹשֵׁב

בַּפַּרְדֵּס, מִתְרַפֵּק בִּיגוֹן בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת עֲלֵי אָחוֹת־כַּלָּה,

בְּצֵל אִילָן עֲלֵי שְׂפַת־הַבְּרֵכָה. וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן:

מֵעֵבֶר לַבְּרֵכָה, עַל חוֹפָהּ הַשֵּׁנִי, בִּמְקוֹם שָׁם יִתְאַדְּמוּ

בְּצִבְעֵי־אַרְגָּמָן וְרִידֵי־הַתְּכֵלֶת לִסְלָעִים חֲשׂוּפִים

נִשְׁקָפִים מְעֹרִים בְּתַחְתִּית הַמַּיִם, וְכוֹתָרוֹת שֶׁל עֵצִים

תַּשְׁחֵרְנָה שָׁם, שְׁקוּעוֹת בְּהַרְהוֹרֵי־דִמְדּוּמִים, – שָׁם יֵשֵׁב חֲשָׁאי

בְּצֵל אִילָן מַלְכָּא קַטְשִׂיקָא, כֹּה נוּגֶה וְכוֹאֵב בְּשִׁבְיוֹ,

וְהַבְּרֵכָה, אִלֶּמֶת, שׁוֹמֵמָה, עָלָיו דֹּם מִתְרַפְּקָה

בִּיגוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת…

אַט רִטְּטָה רוּחַ בֵּין דִּשְׁאֵי־הַחוֹף הַחֲרִישִׁים, וְעָבְרָה

כְּאֶצְבְּעוֹת מְנַגֵּן עַל נִימֵי לְבָבִי, – וְהָמָה כַכִּנּוֹר.

אָז תַּטֶּה לִי אָזְנָהּ תַּמָּתִי, וָאָשִׁיר לָהּ שִׁירַת־הַיָּגוֹן:

"כִּי בָרָא הָאֵל אֶת־עוֹלָמוֹ, צָפָה אַחֲרִיתוֹ מֵרֵאשִׁית

וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר־הַדּוֹרוֹת שֶׁל אָדָם…וּמִשֶּׁהִגִּיעַ

לְפָרָשָׁה שֶׁל כְּרָךְ, אוֹרוּ עֵינָיו, כִּבְיָכוֹל, וְקָרְנָה הַפָּרָשָׁה

בְּאוֹר שֶׁל חֲלוֹם אֱלֹהִי, כִּתְמוּנַת־הוֹד רַבַּת־הַגְּוָנִים:

דּוֹר יָבוֹא – וְיָשְׁבוּ בְנֵי־אָדָם בִּכְרָךְ שֶׁבֶת־אַחִים,

וְנִתְלוּ בַּאֲוִירוֹ פַּרְדֵּסִים, כְּגַנֵּי שְׁמִירָמִית הַמַּלְכָּה,

כִּגְשָׁרִים שֶׁל עֵדֶן:

וְהָיָה הַכְּרָךְ – עֵץ־הַחַיִּים הַגָּדוֹל, וְחָיוּ בְצִלּוֹ

הֲמוֹנֵי הָאָדָם וְאָכְלָה כָל־נֶפֶשׁ מִפִּרְיוֹ הַמָּתוֹק…

וְהָיוּ לָהֶם עַנְקֵי “גְלָמִים” מְכוֹנוֹת, לַעֲשׂוֹת חֹל־מְלַאכְתָּם,

וְהֵמָּה, אֲדוֹנֵי־חַיֵּיהֶם, בְּיָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם יִדְבָּקוּ

לְאַהֲבָה אֶת־כָּל־הַנִמְצָא וְלִמְחוֹת מֵעַל כָּל פָּנִים דִּמְעָה.

וְרָאוּ אֶת פְּנֵי אֲדֹנָי, אֵל הַחַיִּים, בִּתְמוּנוֹת־הַחֶמְדָּה

וּשְׂכִיּוֹת הַיֹּפִי שֶׁנֶּאֱסַף מִכָּל־פִּנּוֹת עוֹלָם וְהוּבָא,

כְּאוֹצְרוֹת־הַקֹּדֶשׁ, לַכְּרָךְ…

וְשָׁמְעוּ אֶת־קוֹל אֲדֹנָי מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ פַּסֵּי־חַשְׁמַל

כַּבָּזָק מִתְרוֹצְצִים,

בְּקוֹלוֹת רְעָמִים עַל רָאשֵׁי מִגְדָּלִים בַּכֹּחַ מִתְפּוֹצְצִים,

בִּשְׁאוֹן גַּלֵּי־יָם, תְּכֵלֶת־יָם, וּבִנְגִינַת סִמְפוֹנִיּוֹת,

שַׁי עָרֵב, הֵבִיאוּ לַכְּרָךְ כָּל־הָעַמִים וְכָל־הָאֲרָצוֹת…

וְאֵין סוֹף לְאוֹר אֱלֹהִי שֶׁל חֲלוֹם־הַחֲלוֹמוֹת הַגָּדוֹל.

וּבְשָׁעָה שֶׁקָּרָא אֵל פָּרָשָׁה זוֹ, עָמַד הַשָּׂטָן מֵאַחֲרָיו

וְזָמַם אֶת זְמָמוֹ…גַּם עָשָׂה!

מִסֵּפֶר־אֵל גֻּנְּבָה הַפָּרָשָׁה, וּבָא דַף מְזֻיָּף בִּמְקוֹמָהּ"…

אָז יִכְבּוּ אִיֵּי־הַזָּהָב וְהִשְׁחִירוּ בָאֹפֶק, בְּרוּמוֹ.

רִטְטָה חֶרֶשׁ תַּמָּתִי, וַתִּשְׁאַל:

“בְּחִיר לִבִּי, וּפָרָשַׁת־הָאוֹר – הַעוֹד תָּשׁוּב תִּמָּצֵא?”

וָאוֹרִיד אֶת רֹאשִׁי וָאֶדֹּם, וְאֵין מַעֲנֶה בְּפִי.

וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא בִּמְדִינַת־הַכְּרָךְ בְּאֵין שִׁנּוּי,

וְעָבַר הַקַּיִץ.

וְהִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ שַׂר־אוֹר וְכָתַב בַּפָּז שֶׁל הַבָּצִיר

צַוָּאַת שַׂר חוֹלֶה לָמוּת, וְנָשְׂאוּ הֶעָלִים הַצְהֻבִּים,

שַׁלֶּכֶת פַּרְדֵּסִים, בָּרוּחַ אֶת בְּשׂוֹרַת־הַיָּגוֹן.

וּבֵרַךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּאַהֲבָה שְׁיָרַת הַסִּיסִים הַקְּטַנּוֹת,

הַמְרַקְּדוֹת עַל כַּרְכֹּב הַמִּזְרָק בַּפַּרְדֵּס וְשׁוֹתוֹת בְּפִטְפּוּט,

וּבְלִבָּן הַקָּט כְּבָר הִתְעוֹרֵר פַּחַד־הַחֹרֶף הַקַּדְמוֹן…

עוֹד מְעַט וְהִתְנַשְּׂאוּ בִיעַף וּבִצְוָחָה חֲרִישִׁית לַמָּרוֹם,

וּפְרוּשׂוֹת כְּנָפַיִם תֵּצֶאנָה מֵחֶשְׁכַת־הַכְּרָךְ אֶל אוֹר־דָּרוֹם,

וְנִשְׁאַר הַכְּרָךְ שׁוֹמֵם עָזוּב מִצִפּוֹר־דְּרוֹר קְטַנָּה אַחֲרוֹנָה.

לַבֹּקֶר – וְעָפוּ בָרוֹם סִיעוֹת־סִיעוֹת מְאִירוֹת, וְיָרְדוּ

בְשָׁעָה זוֹ אִישׁ אִישׁ בִּשְׁלַבִּים חֲשֵׁכִים בִּפְרוֹזְדּוֹר שֶׁל טַחַב,

חִישׁ־חִישׁ לַעֲבוֹדַת חָק־יוֹמָם…וְיַלְדֵיהֶם הַחִוְּרִים

יְצַחֲקוּ עֲזוּבִים בְּחֶשְׁכַת הַמִּסְדְּרוֹן, וְיָצְאוּ לִרְחוֹבוֹת

לֹא־טְהוֹרִים וְהוֹמִים, פְּרוֹזְדּוֹרִים שֶׁל טֻמְאָה, מוֹבִילִים

אֱלֵי לַבִּירִינְתָּא שֶׁל חֵטְא –

וְלֹא יִשָּׂא הַיֶּלֶד אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם!

וְאַחֲרֵי שְׁיָרוֹת שָׁמַיְמִיּוֹת, טוֹבְלוֹת בַּתְּכֵלֶת וְטוֹבְעוֹת,

נַפְשׁוֹ לֹא תֵצֵא, כְּצִפּוֹר־דְּרוֹר קְטַנָּה, קַלִּילָה…


הוֹי יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, תִּינוֹקוֹת בֵּית־רַבָּם! אֲשֶׁר הִכַּרְתִּיכָם

בְּלֶכְתְּכֶם אֶל הָאַסְכּוֹלָה בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר, בֵּין יַלְדֵי

אִיטַלְקִים וְאִירִים, בַּמָּאוֹר שֶׁל פְּנֵיכֶם הַבָּרִים, בָּהֶם

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מִן נֹגַהּ־סַהַר, אוֹר עֶלְיוֹן וְנֶאֱצָל;

וְיֶתֶר עַל זֶה: בְּעֵינֵיכֶם, בְּבָבוֹת עֵינֵיכֶם הַתַּמּוֹת,

בָּהֵן אֵי־שָׁם חָבוּי גֵּץ בִּינָה עֶלְיוֹנָה וְנִיצוֹץ־נְבוּאָה

וַחֲלוֹם שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאֶחָד מִכֶּם יִתְלַקֵּחַ

בְּאַחֲרִית־הַיָּמִים וְהֵאִיר הָעוֹלָם מִסּוֹפוֹ וְעַד סוֹפוֹ, –

הוֹי יַלְדֵי־יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּשְּׁבִי! הִשְׁבַּעְתִּיכֶם:

כִּי תֵלְכוּ עֲיֵפִים בָּעֶרֶב־בָּעֶרֶב אֶל בֵּית תַּלְמוּד־תּוֹרָה,

סִפְרֵיכֶם בִּידֵיכֶם – כַּכַּדִּים לִשְׁאֹב מִמַּבּוּעַ יִשְׂרָאֵל

וּלְהַשְׁקוֹת בְּמֵימָיו הַחַיִּים אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם הַזַּכּוֹת, –

אַל דֳּמִי וְאַל מְנוּחָה לָכֶם! וְהֵאִירָה הַתּוֹרָה עֵינֵיכֶם,

וּבֵרְכָה אֶת רוּחֲכֶם וְהִפְרְתָה אוֹתוֹ, וַחֲזַקְתֶּם וּגְדַלְתֶּם

וִהְיִיתֶם כְּמִגְדַּל הָאוֹר, וְהוֹצֵאתֶם עַם־כְּרָךְ מִגָּלוּתוֹ

מִשִּׁעְבּוּד־הַמֹּלֶךְ, וְהִכְנַסְתֻּם אֶל מַלְכוּת־הַיֹּפִי.

הוֹי יַלְדֵי־יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצִפָּרְנֵי שַׂר־כְּרָךְ, הִשְׁבַּעְתִּיכֶם!


בָּא חֹרֶף לָעוֹלָם: קוֹל צְעָדָיו בַּכְּרָךְ לֹא יִשָׁמַע,

בְּנַסֵּר גַּלְגִּלָּיו כְּמִנְהָגָם. אָז יִשְׁלַח שַׂר־חֹרֶף

(הַיוֹשֵׁב בְּהֵיכָל שֶׁל כְּפוֹר טָמִיר, נָשׂוּא עַל כֶּתֶף־עֲנָנִים)

מַלְאָכִים אֶל שַׂר־כְּרָךְ עַל כַּנְפֵי הַשָּׁלֶג הָרִאשׁוֹן:

“כֹּה אָמַר כְּפוֹר־סָבָא הַמֶּלֶךְ, כָּל מְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ לִי הֵן!”

וַיֵּצֵא שַׂר־כְּרָךְ, הוּא וּפְקִידָיו הַגֵּאִים,

וְרָמְסוּ בְּרִכְבֵי־בַרְזִלָּם אֶת מַלְאֲכֵי־חֹרֶף הַקַּלִּים.

חִכָּה שַׂר־חֹרֶף עַד בּוֹשׁ, כְּמוֹ נַפּוֹלֵיאוֹן – לְמִּפְתָּחוֹת

שֶׁל שַׁעֲרֵי מוֹסְקְבָה הַבִּירָה, וּפָנָיו מְעֻנָּנִים:

לֹא שָׁבוּ מַלְאָכָיו עֲדַיִן…מַלְאֲכֵי־כְּרָךְ אָז יָבֹאוּ:

עַמּוּדִים שֶׁל קִיטוֹר מַשְׁחִירִים, מִתְאַבְּכִים וְעוֹלִים שָׁמַיְמָה,

וּתְשׁוּבָה בְּצִדָּם: קוֹל שְׁרִיקָה חֲצוּפָה לַחֲלִילֵי־מִגְדָּלִים.

וַיִּזְעַם כְּפוֹר־סָבָא, וַיַּזְעֵק אֶת חֵילוֹ: צְבָא רוּחוֹת מְמֻנִּים

עַל אוֹצְרוֹת הַכְּפוֹר וְהַקֶּרַח – וַיִתֵּן לָהֵמָּה צַו־מַלְכוּת:

"צְאוּ, כָּל מְשַׁרְתַי וְעוֹשֵׂי־רְצוֹנִי, וְצוּרוּ עַל כְּרָךְ זֶה

יָמִים כַּלֵילוֹת, וּכְבַשְׁתֶּם לִי מִבְצַר־מִבְצָרִים זֶה יָהִיר".

וַיֵּצְאוּ גִבּוֹרָיו הַפִּלְאִים לִמְלַאכְתָּם וְלַקְּרָב הַחֲרִישִׁי.

בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי,

וַיַּעַל שֶׁמֶשׁ־חֹרֶף לַמִּצְפֶּה – וַיַּרְא: שְׁלַל אֲבָנִים

טוֹבוֹת מֻשְׁלָכוֹת בָּרְחוֹבוֹת, וְשִׁכְבַת־הַתְּכֵלֶת לַשֶּׁלֶג

מַעֲטִירָה לְגַגּוֹת־הַחוֹמוֹת וּלְמַעַשְׁנוֹתָן מַשְּׁחִירוֹת.

עָלַס לְבַב שַׂר־הַשֶּׁמֶשׁ לַחֲזוֹת בְּאוֹר מֶרְחַב־יָהּ מַלְבִּין –

וַיָּקָם וַיִּיר לְלֵב־כְּרָךְ, שׂוֹנְאוֹ־צוֹרֲרוֹ, חִצֵּי זְהָבוֹ:

נִתְקְעוּ חִצֵּי־הַזָּהָב בַּשֶּׁלֶג, סַנְוֵרִים לָעָיִן

וְהָיָה לַכְּרָךְ מַרְאֵה־חַג, כְּמוֹ נֶהְפַּךְ עִיר־כַּדְכֹּד אַגָּדִית…

אָז יָגִיל כְּפוֹר־סָבָא רַב־זַעַם בְּטִירַת־מַלְכוּתוֹ הַטְּמִירָה:

נֶאֱסַר שַׂר־כְּרָךְ בְּרִשְׁתוֹתָיו זוֹ פָרַשׂ לוֹ, רִשְׁתוֹת־הַזֹּהַר,

נִתְּנוּ בְנַרְתִּיקִים שֶׁל כֶּסֶף הָאִילָנוֹת הַחוֹלְמִים בָּרְחוֹבוֹת,

נִתְלוּ קַרְחֹלִים, כִּשְׁבָטִים שֶׁל פָּז, בְּשֹוּלֵי גַגּוֹת וְזִיזִים,

כֻּסּוּ בְּמַפִּיּוֹת־צְחוֹר שִׂבְכוֹת־בַּרְזֶל וּגְדֵרוֹת…

וּבְזָוִית מֻצְנָעָה בַּפַּרְדֵּס – שָׁם כַּרְמְלִית־חֶמְדָּה

הוֹרִיקָה בַקַּיִץ, וְעַתָּה הִיא זְרוּעָה מִפֶּה לְפֶה סֻכָּר

שֶׁל אִבְקַת־הַשֶּׁלֶג הַצְּחוֹרָה – בְּשִׁלְגִּית רְתוּמָה לְסוּסִים,

מַכְסִיפֵי־מְצִלּוֹת וּשְׂרֻקִּים גַּם שְׁנֵיהֶם, שַׂר־שֵׂיבָה דֹּם חוֹלֵם,

שְׁלוּב־זְרוֹעוֹת עִם רַעְיָה לִימִינוֹ יוֹשֶׁבֶת, חֲלוֹם־חֹרֶף עָדִין,

עֵת בְּרִשְׁתוֹת־הַתְּכֵלֶת שְׁנֵי סוּסָיו יָטוּסוּ סְבִיב כַּרְמְלִית

בָּעִגּוּל, וְחוֹזְרִים חֲלִילָה, כְּמוֹ עָגִים הֵם עֻגָּה שֶׁל קְסָמִים,

רַגְלֵיהֶם – כַּחֲצָאֵי־הַקְּשָׁתוֹת, פַּרְסוֹתָם שְׁהָמִים מַתִּיזוֹת…

שְׁכוּר־הַנִּצָחוֹן אָז יָבוֹא כְּפוֹר־סָבָא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בְּשַׁעֲרֵי־הַכְּרָךְ בְּמִרְכֶּבֶת־נִצָּחוֹן,

וְהָלַךְ צְבָא־רוּחוֹת לְפָנָיו, וּבִשְּׂרָה הַסּוּפָה אֶת בּוֹאוֹ –

וּפָגְעוּ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ גִבּוֹרֵי שַׂר־כְּרָךְ הָעֲרוּכִים

לִקְרָאתוֹ בְּאַלְפֵיהֶם, בְּיָעִים שֶׁל בַּרְזֶל מְזֻיָּנִים…

וְעָמְדוּ לְטַאטֵא מִקֶּרֶב הַכְּרָךְ אֶת־ מִרְכֶּבֶת כְּפוֹר־סָבָא;

וְעָנְתָה לְסַעֲרַת־רוּחוֹתָיו נְקִישַׁת־הַיָּעִים עַקְשָׁנִית.

וְנִטַּשׁ הַקְּרָב כָּל הַלַּיְלָה, וּבְצֵאת שַׂר־הַשֶּׁמֶשׁ לַבֹּקֶר –

וְרָאָה: רְחוֹבוֹת מַשְׁחִירִים כְּמוֹ תְמוֹל וּכְמוֹ שִׁלְשׁוֹם, עֲגָלוֹת

מוֹבִילוֹת לִקְבוּרָה כָּל עֶדְיוֹ שֶׁל חֹרֶף, אֲבָנָיו הַטּוֹבוֹת:

עֲלֵיהֶן מִתְעוֹפְפִים עוֹרְבִים, קַבְּרָנִים מַשְׁחִירֵי־הַמַּלְבּוּשׁ

בִּ“קְרַע!”

וַעֲשַׁן קְטֹרֶת עוֹלָה, מִסְתַּלְסְלָה, קְטֹרֶת לְשַׂר־כְּרָךָ מְנַצֵּחַ…


אַךְ שָׁעָה יֵשׁ תָּבוֹא הֲרַת עוֹלָם־עָתִיד, נֶאְדֶּרֶית בַּכֹּחַ –

שַׂר־כְּרְָךְ אָז יִשְׁתּוֹמֵם, הוּא גוּפוֹ, לְהוֹד וְלִגְבוּרָה מִתְגַלָּה.

בָּא גִבּוֹר־עָם נַעֲרָץ לָעִיר! וַיֵּהָפְכוּ הָרְחוֹבוֹת יָם־אָדָם,

יָם נִקְרַע לִשְׁנַיִם לִפְנֵי תַהֲלוּכַת־עָם קִסְרִית.

יָם שָׁחוֹר, רַב אֹמֶן וְחַשְׁמַל! וְהִשְׁחִירוּ חַלּוֹנוֹת וְהִלְבִּינוּ;

וְהָיָה מְלוֹא כָל גְזוּזְטְרָה, כָּל אֶדֶן שֶׁל חַלּוֹן, כָּל בְּלִיטָה

בַּדְּיוֹטָה הַשְּׁנִיָה, הַשְּׁלִישִׁית, הָרְבִיעִית – מְחִיאוֹת־כַּפָּיִם,

מִדֵּי עֲבוֹר מַחְמַד־הָאֻמָּה בָּאַבְטוֹמָבִּיל בֵּין שְׁנֵי קִירוֹת־

הָאָדָם הַצָּפוּף. וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן: יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.

בַּכְּרָךְ בֹּקֶר אֶחָד בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה הַפִּלְאִית עָבָרָה –

וּבְאוֹתוֹ הַבֹּקֶר לֹא שָׁרַק שׁוּב חָלִיל בְּמִגְדְּלֵי־מֹלָךְ.

וְיָצְאָה, כִּלְשׁוֹן־יָם רְחָבָה מַשְׁחִירָה, תַּהֲלוּכַת־הָעָם

וְהִתְפַּתְּלָה לְאֹרֶךְ הָרְחוֹבוֹת, וְדִגְלֵי הוֹד מַלְכוּת לִפְנֵיהֶם –

וּמְשִׁיחָם בְּרֹאשָׁם.


וְעָבְרוּ הַמְנַגְּנִים לְפָנָיו – בְּהַרְעִים הַתֹּף אַזְהָרָתוֹ

לְשַׂר־כְּרָךְ הֶעָרִיץ, רַב־שְׂטָנִים – וְרִבֲבוֹת אָדָם מֵאַחֲרָיו,

וְעָנוּ לַקּוֹל לִבּוֹתֵיהֶם אֱמוּנָה וּשְׁבוּעָה חֲגִיגִית

בְּלֶכְתָּם בַּסָּךְ בַּד בְּבַד אֶת קֶצֶב הַהַלְמוּת לַתֻּפִּים,

שׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת בְּדַשׁ־בִּגְדָם וְשִׁירַת הַגְּאֻלָּה בִּלְבָבָם…


מָשִׁיחַ! מָשִׁיחַ! זֶה בִּצְבֵּץ לְפֶתַע הַשַּׂר שֶׁל הָאֻמָּה

הָאֵל הַמִּסְתַּתֵּר מֵאָז וּמֵעוֹלָם – וְנִתְגַלָּה בִּכְבוֹדוֹ.

וְהִנֵּה הֵם פָּנָיו הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב, בְּיָדוֹ דֶגֶל הַיְשׁוּעָה:

“הוֹי עָרוּ, בְּנֵי־דְרוֹר, עַד הַיְסוֹד בָּם, כָּל מִגְדְּלֵי־שָׂטָן!” –

וַחֲלוֹם שֶׁל שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה בִּלְבָבוֹ… –

כִּמְדֻמֶּה לִי: שָׁם, בְּרוּם־אֲוִיר, אַט מַלְאַךְ־אוֹר כּוֹתֵב בְּחֶרֶט

שֶׁל זָהָב לְעֵינֵי שַׂר־כְּרָךְ: “מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין”…


וַיָּבוֹא הַלָּיְלָה,

וַאֲנִי נִשָּׂא בְּרֶכֶב־הַבַּרְזֶל עַל פְּנֵי גֶשֶׁר־וִילְיַאמְסְבּוּרג, נִשְׁקָף

כְּסוּסוֹ שֶׁל עוֹג, עֲנָק־בַּרְזֶל, אֲשֶׁר מִנִּי חוֹף אֶל חוֹף זִנֵּק

וְנִקְפָּא בְּיַד אַשָּׁף פִּלְאִי וְנִשְׁאַר כָּךְ עוֹמֵד וְתָלוּי,

רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת בְּחוֹף זֶה וְהָאֲחוֹרוֹת בְּחוֹף זֶה – תּוֹךְ דִּלּוּגוֹ.

וְסָבִיב, מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי גֶשֶׁר, מֵרָחוֹק, בַּחֲלָלוֹ שֶׁל לַיְלָה,

כִּתְלוּיוֹת עַל בְּלִימָה, תִּרְעַדְנָה שַׁלְשְׁלוֹת־שַׁלְשְׁלוֹת אִשִּׁים,

הֲמוֹן אוֹרוֹת, אוֹרוֹת,

וְזוֹ לְזוֹ רוֹמְזוֹת, וְזוֹ לְזוֹ קוֹרְאוֹת – –

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע גַּם נַפְשִׁי בְּנִבְכֵי הַלַּיְלָה צָלָלָה,

נִמְשֶׁכֶת אֱלֵי אַחְיוֹתֶיהָ, הָאִשִּׁים הַשְּׁלוּחוֹת כָּמוֹהָ

לְהָאִיר בְּלֵיל־עוֹלָם.

וָאֹמַר לְלִבִּי: מִי הִדְלִיק אֶת גִּנְזֵי הַמְּאוֹרוֹת הַלָּלוּ,

שֶׁגְּנָזָם הַבּוֹרֵא מֵאָז – וַיִּמְצָא סוֹד־אֵל וַיִּדְלֶנּוּ,

וַיִּרְקֹם בָּאִשִּׁים הַמֶּרְחָב, כִּרְקֹם שַׁפְרִיר־אֵל בַּכּוֹכָבִים?

לֵב אָדָם הוּא, אָצַל הָאֵל מִתְּבוּנָתוֹ לוֹ מְעַט מִנִּי הַרְבֵּה! –

אָז תַּעֲבֹר סְפִינָה חֲרִישִׁית בַּנָּהָר הָאָפֵל לְמָטָּה;

וְנִדְמָה לִי: שָׁט לֵב־הָאָדָם שָׁט חֶרֶשׁ בִּסְפִינַת־מִסְתּוֹרִין;

וּקְבַרְנִיט לוֹ, אֶחָד נֶאְדָּרִי, טָמִיר וְנֶעְלָם וְרָחוֹק

וְתַקִּיף־הַיָּד, הוּא יַנְחֵהוּ בַדֶּרֶךְ אֶל חוֹף מֵי־מְנוּחוֹת…

וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי אֶל עָל לַכּוֹכָבִים,

הֵם אַלְפֵי עֵינַיִם שֶׁל רוֹאֶה־וְלֹא־נִרְאֶה אֶחָד;

וָאָחוּשׁ בְּלִבִּי אֶת יָדוֹ אֱמוּנָה, נֶאְדֶּרֶת,

הַנְּטוּיָה אֶל כְּרָךְ זֶה מִלְמָעְלָה…

וְכָל אוֹתוֹ לֵיל מָלְאוּ קְרָבַי שִׁיר חָדָשׁ,

וּמַשָּׂא נְיוּ־יוֹרְק עָבַר, הָיָה לְהִמְנוֹן־בִּטָּחוֹן. – –

וּבְשׁוּבִי לַבֹּקֶר הָעִירָה, בַּגֶּשֶׁר מְטַיֵּל אֲרֻכּוֹת,

וָאָסֵב אֶת עֵינַי הַצִּדָּה – וְגֶשֶׁר־עוֹג שֵׁנִי לִי נִרְאָה:

הִשְׁתַּטַּח לוֹ דֹּם עַל אֲגַפָּיו, שֶׁצּוּרַת הַנֵּבֶל לָהֵמָּה,

וְעַל חוּטֵי־בַרְזִלּוֹ הַמְּתוּחִים לָהֶם קוֹמְמִיוּת; וְנִדְמוּ

כְמֵיתָרִים שֶׁל נִבְלֵי־יָהּ תְּלוּיִם, עֲנָקִיִּים, גְּנוּזִים וְעוֹמְדִים

וּמְחַכִּים בְּבִטְחָה לַמְנַגֵּן הַטָּמִיר וְנֶעְלָם, שֶׁיָּבוֹא

וְנִגֵּן עֲלֵיהֶם אֶת־שִׁירַת הֶעָתִיד הַגָּדוֹל…

ניוי־ יורק 1917

לוח אחיעבר


  1. קטשיק — ראש לשבט הודי.  ↩

  2. Elevator.  ↩

  3. Elevated.  ↩

מעשה בספינה שעברה את קו־המשוה ורדֻפה מסער אל ים־הקרח הסמוך לציר־הדרומי; היאך שחזרה משם לאזור החם בים הגדול השקט; פרשת כל המעשים והמאורעות המוזרים אשר אֵרעו בדרך; והיאך שהסַפן הזקן שב והגיע אל חוף־המולדת. 1


חֵלֶק רִאשׁוֹן


הוּא סַפָּן שָׁב, הוּא מַעֲבוֹר

אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּם מֵנִיא2.

— ״בְּשַׂיבַת זְקָנְךָ וְזִיקֵי עֵינְךָ,

לָמָּה תַעַצְרֵנִי?


בַּית־חָתָן, דְּלָתָיו פְּתוּחוֹת הֵן,

וְאָנֹכִי רֹאשׁ־מְחֻתָּנִים;

כְּבָר קִבְּלוּ פְּנֵי הָאוֹרְחִים שָׁם,

וְלַמִּשְׁתֶּה יוֹשְׁבִים כָּל־הָעָם —

שְׁמַע צָהֳלַת־עֲדָנִים״.


וָהוּא בְּיָד רָזָה מַחֲזִיק בּוֹ

סָח: מַעֲשֶׂה בִסְפִינָה…״

— ״הַרְפֵּנִי, מְשֻׁגָּע, הַנַּח לִי!״

חִישׁ־קַל אֶת־יָדוֹ פִנָה.


וּבְעֵינוֹ־אֵשׁ עוֹד יַחֲזִיק בּוֹ:

כְּמוֹ רַךְ בֶּן־שָׁלֹשׁ — תָּפוּשׂ

בְּלִבּוֹ, יַקְשִׁיב הַשֻּׁשְׁבִּין,

לִרְצוֹן הַסַּפָּן כָּפוּת3.


עַל אֶבֶן יָשַׁב הַשֻּׁשְׁבִּין,

עַל־כָּרְחוֹ אָזְנוֹ יָעִיר

לִשְׁמֹעַ; וְכֹה הַפֶּלִאי סָח

וּבְעֵינָיו נֹגַהּ בָּהִיר:


״הַסְּפִינָה זָזָה, תְּרוּעוֹת עָנוּ,

מִנָּמָל שְׂמֵחִים כֹּה יָצָאנוּ,

הִתְרַחֵק אַט וּנְשֹׁר

לְמַטָּה מִבֵּית־אֵל, מִתֵּל,

מִשִּׂיא שֶׁל מִגְדַּל־אוֹר.


הַשֶּׁמֶשׁ עָלָה מִצַּד שְׂמֹאל,

מִתּוֹךְ הַמְּצוּלָה בָקַע!

וַיִּיף בָּרוֹם, וַיֵּמִין דֹּם,

וְשׁוּב בַּמְּצוּלָה שָׁקַע.


וְעָלֹה, עָלֹה עוֹד יוֹם יוֹם,

עַד בַּצָּהֳרַיִם חוֹפֵף

עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן״… — לְקוֹל תֹּף כָּאן,

שֻׁשְׁבִּין עַל לִבּוֹ תוֹפֵף4.


לָאוּלָם כַּלָּה נִכְנְסָה,

שׁוֹשַׁנָּה לָהּ יֵאָמֶר;

לְפָנֶיהָ יֵלְכוּ, מְנַעַנְעִים רֹאשׁ,

מַקְהֵלַת כְּלֵי־הַזָּמֶר.


עַל לִבּוֹ יַךְ הַמְחֻתָּן, אַךְ

עַל־כָּרְחוֹ אָזְנוֹ יָעִיר

לִשְׁמֹעַ; וְכֹה הַפֶּלִאי סָח

וּבְעֵינָיו נֹגַהּ בָּהִיר5:


״וְסַעַר קָם, וְהוּא בַּעְיָם

וּבַעֲרִיצוּת נִשָּׂא,

וַיַּךְ בִּכְנָפָיו הָאֳנִי:

הַנֶּגְבָּה חִישׁ הֱנִיסָהּ6.


עֲקוּמַת־תְּרָנִים, טוֹבְלָה אָף,

כַּנִּרְדָּף, בְּהַצְלִיף שׁוֹט עַל־גַּב,

צֵל רוֹדְפוֹ עוֹד עֲקֵבוֹ שָׁף

וְהוּא נָס, נְטוּי־רֹאשׁ קָדִימָה, —

כֹּה גִמְּאָה יָם, וְקוֹל־סוּפָה רָם,

וַנָּנָס וַנַּדְרִימָה.


וְהִנֵּה שֶׁלֶג וְעַרְפְּלֵי־אֵד,

וְקֹר מִמְּזָרִים יָבוֹא;

וָקֶרַח, יָרֹק כִּזְמָרַגְדְּ,

שָׁם צָף, כַּתֹּרֶן גָּבְהוֹ.


בֵּין קֶרַח רָב, חֲגָו, חֲגָו

בְּרַק־שֶׁלֶג עָצֵב שָׁלַח;

לֹא נִרְאָה אִישׁ, וְלֹא חַיְתוֹ־יָם —

בַּכֹּל הַקֶּרַח מָלַךְ7.


הַקֶּרַח פֹּה, הַקֶּרַח שָׁם,

הַקֶּרַח מְלֹא הַמְּצוֹלוֹת:

מִתְפּוֹצֵץ, חוֹרֵק, נוֹהֵם, שׁוֹרֵק —

כִּהְיוֹת, תּוֹךְ עֶלְפּוֹן, קוֹלוֹת!


בָּעֵת הַזֹּאת בָּא אַלְבַּטְרוֹס,

בְּעַד עַב־הָאֵד הוֹפִיעַ;

וּכְמוֹ לְאִישׁ חָי, בְּשֵׁם אֲדֹנָי

בִּבְרָכָה לוֹ נָרִיעַ8.


אָז יֹאכַל אֵת לא־אָכַל עוֹד,

וּסְחוֹר־סְחוֹר הִקִּיפָנוּ.

הַקֶּרַח נִבְקַע בְּרַעַם־קוֹל:

הַקְּבַרְנִיט הֱעֱבִירָנוּ!


וְרוּחַ פְּדוּת מִדָּרוֹם קָם;

הָעוֹף טָס בְּעִקְבוֹתֵינוּ9.

לֶאֱכֹל יוֹם יוֹם, הוּא טָשׁ הֲלֹם,

אֱלֵי קוֹל־קְרִיאָתֵנוּ!


וְלֵילוֹת תִּשְׁעָה, בְּעַב־הָאֵד

בְּרֹאשׁ נֵס אוֹ תֹרֶן קִנֵּן;

עֵת, בְּעַרְפְּלֵי־צְחוֹר, נְגֹהוֹת־אוֹר

לְבָנִים סַהַר־סִנֵּן״.


— ״ הָאֵל יִשְׁמָרְךָ, סַפָּן שָׂב,

מִשֵּׁדִים יְנַגְּעוּךָ!

מַה תַּבִּיט כֹּה?״ — ״הָאַלְבַּטְרוֹס

הֵמַתִּי בְּקֶשֶׁת דְּרוּכָה״10.



חֵלֶק שֵׁנִי


מִיָּמִין עַתָּה שֶׁמֶשׁ יַאת:

מִתּוֹךְ הַמְּצוּלָה בָקַע

מְעֻרְפָּל עוֹד אַט הִשְׂמְאִיל,

וְשׁוּב בַּמְּצוּלָה שָׁקַע.


וְרוּחַ טוֹב הוֹסִיף לִנְשֹׁב,

אַךְ אֵין בְּעִקְּבַי תְרָנִים

עוֹף חָבִיב טָשׁ, לֹא־עוֹד הוּא חָשׁ

לִקְרִיאַת הַסַּפָּנִים!


וְאָנֹכִי שְׁאוֹל חָטָאתִי, שְׁאוֹל,

וּלְכֻלָּם אָסוֹן צָפוּי;

כִּי — רָגְנוּ הֵם — רָצַחְתִּי עוֹף

הַמַּשִּׁיב רוּחַ שָׁפוּי.

אִי בֶן־נְזוֹף! רוֹצֵחַ עוֹף,

הַמַּשִׁיב רוּחַ שָׁפוּי11!


לֹא אֵד וְלֹא דָם, כְּרֹאשׁ־אֵל רָם,

רַב־זֹהַר עָלָה שָׁמֶשׁ,

אָז אָמְרוּ: טוֹב הֲמִיתִי עוֹף,

הַמֵּבִיא אֵד וָאָמֶשׁ.

אַף טוֹב הוּא, טוֹב, לִירוֹת כָּל־עוֹף.

הַמֵּבִיא אֵד וָאָמֶשׁ12.


הָרוּחַ שָׁף, הַקֶּצֶף עָף

רַב־צְחוֹר בְּמֶרְחָב שׁוֹמֵם,

מֵאָחוֹר מַעֲנִית רָדְפָה חִישׁ;

לְפָנֵינוּ עוֹד לֹא נִדְחַף אִישׁ

לְאוֹתוֹ יָם הַדּוֹמֵם.


הַרוּחַ נָח, כָּל מִפְרָשׂ שָׁח

בְּצָרָה הָאֳנִיָּה!

הַיָּם כְּמוֹ־מֵת, וַנְּדַבֵּר אַךְ

לְבַלַּע הַדּוּמִיָּה13.


בְּצָהֳרֵי־יוֹם, בִּשְּׁמֵי־הַחֹם,

שְׁמֵי־נְחֹשֶׁת קָלָל, חָנָה

עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן שֶׁמֶשׁ־דָּם

לֹא־גָדוֹל מִן הַלְּבָנָה.


יוֹם אַחֲרֵי יוֹם, יוֹם אַחֲרֵי יוֹם,

כֹּה נִשְׁבֹּת, בְּלִי נוּד זֶרֶת,

בַּלָּאט, כִּשְׁקֹט בְּצִיּוּר־יָם

אֳנִיָּה מְצֻיֶּרֶת.


מַיִם, מַיִם עַד־בְּלִי־דַי,

וְהִתְכַּוְּצוּ כָל־הַקְּרָשִׁים;

מַיִם, מַיִם עַד־בְּלִי־דַי,

וְאֵין לִשְׁתּוֹת לְאֲנָשִׁים14.


עֲדֵי תְהוֹם בָּאֲשָׁה: הָהּ אֵל!

הֲנִשְׁמַע כְּזֶה הַדָּבָר?

וְעֵרֶב־רַב שֶׁל זוֹחֲלֵי־בֹץ,

בְּיַם־בֹּץ, עַל כְּרָעָיו עָבָר.


יָמִין וּשְׂמֹאל, שָׁם אִשֵׁי־שְׁאוֹל

בַּלַּיְלָה יָצְאוּ בְּמָחוֹל;

וְיָם בָּעַר, כְּשַׁמְנֵי בַעֲלַת אוֹב,

יָרֹק, לָבָן וְכָחֹל.


וְאֶל אֲחָדִים שַׂר שֶׁל אֵד,

מְנַגְּעֵנוּ, בָּא בַחֲלוֹמוֹת;

מִנְאוֹת קֹר־עַד רְדָפָנוּ הוּא

בְּעֹמֶק תֵּשַׁע קוֹמוֹת15.


וְכָל־לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן נָשְׁתָה

בַּצָּמָא וּבַצְּחִיחַ;

וְהַדִּבֵּר אֵין בְּפִינוּ, כְּמוֹ

שָׁם לָנוּ מַחֲנָק פִּיחַ.


הָהּ, רַךְ וָשָׂב הִבִּיטוּ בִי

בְּזַעַם כֹּה אַכְזָרִי!

בִּמְקוֹם קָמֵיעַ, נִתְלָה לִי

הָאַלְבַּטְרוֹס בְּצַוָּארִי16.



חֵלֶק שְׁלִישִׁי


כָּל־גָּרוֹן צִחֵה־צָמָא כְבָר,

וְכָל־עַיִן זְכוּכִית קָמָה.

מָה רָעָה עֵת! נוֹרָאָה עֵת!

כָּל־עַיִן זְכוּכִית קָמָה.

וְהִנֵּה נִרְאָה לִי דְּבַר־מָה,

דְּבַר־מָה בָּאֹפֶק יָמָּה17.


רִאשׁוֹנָה נִדְמָה לִי כִרְבָב,

אֲזַי — כְּכַף־אֵד אֲפוּרָה;

הַדָּבָר זָע, וָנָע וָנָע,

עֲדֵי הֱיוֹת לוֹ צוּרָה.


רְבָב, כַּף אֵד קַל, מֵעֵין דְּמוּת!

וְהִיא הוֹלְכָה עוֹד וּקְרוֹבָה:

כְּמִשְׁתַּמְּטָה מִמִּפְלֶצֶת־יָם,

מִתְעַקְּלָה, עוֹלָה, טוֹבְעָה.


מִגְּרוֹנוֹת־צְחִי, מִשִּׂפְתֵי־שְׁחוֹר

צְחוֹק נִבְצַר אוֹ קוֹל קִינָה;

וַנַּעֲמֹד אִלְּמִים כָּל־הָעָם,

אָז אֶשֹּׁךְ זְרוֹעִי, אֵשְׁתְּ הַדָּם,

וָאֶקְרָא: סְפִינָה! סְפִינָה! 18


לְבְשׂוֹרָה זוֹ פֶּה פָעֲרוּ

קְהַל צְמֵאֵי־הַשְּׂפָתָיִם:

הֶאָח! שִׁנֵּיהֶם חָשְׂפוּ בְגִיל,

נְשִׁימָתָם בּוֹלְעִים בַּעֲלִיל19,

כַּשּׁוֹתִים מַיִם, מָיִם.


שׁוּר! שׁוּר! — קָרָאתִי — לֹא אֶל־טוֹב

כֹּה מִתְקָרֶבֶת הֵנָּה20!

בְּלֹא רוּחַ זָע, בְּלִי יֵרוֹם גַּל,

שָׁט יָשָׁר מַסַּד־סְפִינָה! 21


בִּמְצוּלַת־מַעֲרָב נָפְלָה אֵשׁ

מֶמְשֶׁלֶת־יוֹם כִּי תַמָּה!

כִּמְעַט עַל־גַּב הַמְּצוּלָה נָח,

צַח, רָחָב, גַּלְגַּל־חַמָּה;

בַּחֲצֹץ לְפֶתַע אוֹתָהּ דְּמוּת

בֵּינֵינוּ לְבֵין הַחַמָּה.


מִיָּד בַּחַמָּה נִכְתְּמוּ

סָרִיגִים (שַׁדַּי, קְרַע־נָא!)

וּפְנֵי־הַיְקוֹד הָרְחָבוֹת כְּמוֹ

בְּעַד שִׁבְכַת־כְּלוּב תּוֹפַעְנָה22.


וְלִבִּי דָפַק בְּקוֹל הַדְּמוּת:23

מֵה־קְּרֵבָה, יָם מְגַמְּאָה!

הֲמִפְרָשֶׂיהָ הֵם, כְּעֵין

הַקּוּרִים בְּאוֹר הַחַמָּה?


הֲצַלְעוֹתֶיה הֵן, בַּעֲדָן

הַחַמָּה נִשְׁקְפָה סְרוּגָה?

וְזֹאת אִשָּׁה — מַלָּח יָחִיד לָהּ?

הֲמָוֶת הוּא? אִם שְׁנַיִם בָּהּ?24

וְאִם מָוֶת הוּא בֶן־זוּגָהּ?


שְׂפָתֶיהָ — דָּם, מַבָּטָהּ־עָז,

תַּלְתַּלֵּי שְׂעָרָה כְּעֵין הַפָּז,

עוֹר־צְחוֹר לָהּ כַּצָרָעַת:

מִפְלֶצֶת־לֵיל ״שְׁאוֹל חַיִּים״ הִיא

לְהַקְפִּיא דָם מוֹפָעַת.


עָדֵינוּ שֶׁלֶד־סְפִינָה בָא,

וְהַזּוּג פּוּר חָלַשׁ חָלַשׁ.

״זָכִיתִי! — קָרְאָה — לִי הוּא! לִי!״

וַתִּשְׁרֹק פְּעָמִים שָׁלשׁ25.


חוּג־שֶׁמֶש טָבָל; חָפְזוּ צֵאת

כּוֹכָבִים, בְּטוּשׁ מַחֲשַׁכִּים26.

בִּלְחִישָׁה סִירַת־שֵׁד, כַּחֵץ,

הִפְלִיגָה לַמֶּרְחַקִּים.


הִקְשַׁבְנוּ דֹם, הִבַּטְנוּ רוֹם!

הִבַּטְנוּ קֵדְמָה, יָמָּה!

מִלִּבִּי, כְּמוֹ מִתּוֹךְ הַכּוֹס,

אֶת־דָּמִי פַּחַד גָּמַע!


בְּעַב מַאְפֵּלְיָה — כּוֹכְבֵי־רְתֵת,

הַקְּבַרְנִיט פָּנָיו כִּפְנֵי־מֵת

מַלְבִּינִים לְאוֹר־פַּנָּסוֹ;

מִן הַמִּפְרָשִׂים טִפְטֵף טָל, —

עַד סַהַר מַקְרִין טִפֵּס עָל,

עִם כּוֹכָב בְּסוֹף פְּגִימָתוֹ27.


זֶה אַחַר זֶה, בְּאוֹר־סַהַר אָז

אִישׁ אִישׁ, בְּלֹא דָבָר מִלֶּל,

חִישׁ פָּנָיו הִפְנָה בְחֶבְלֵי־שׁאוֹל

וּבְעֵינָיו אוֹתִי קִלֵּל28.


אַרְבָּעָה כָּפוּל חֲמִשִּׁים אִישׁ,

(וְלֹא בַת־אֲנָחָה פָרְצָה!)

אֶחָד, אֶחָד, בִּכְבֵדוּת — חֲבָט! —

גוּשׁ מֵת, כֹּה צָנְחוּ אָרְצָה29.


כָּל־נְשָׁמָה עָפָה מִן הַגּוּף —

לְגֵיהִנֹּם אוֹ לַמְּנוּחָה!

וְכָל־אַחַת עָבְרָה עַל־פָּנַי

כְּאַנְחַת קַשְׁתִּי מְתוּחָה״30.



חֵלֶק רְבִיעִי


— ״יָרֵאתִי אוֹתְךָ, סַפָּן שָׂב!

יָרֵאתִי יָדְךָ צְנוּמָה;

וְאַתָּה אָרֹךְ, דַּק וָחוּם,

כְּצֵלַע חוֹל־יָם שְׁחֻמָּה.


יָרֵאתִי אוֹתְךָ וְעֵינְךָ — חֲזִיז,

וְיָדְךָ רָזָה, גְּרוּמָה״31.

— אַל־תִּירָא, קְרוּא־הַמִּשְׁתֶּה! בְּטַח!

לֹא יָרַד גּוּף זֶה דּוּמָה.


לְבַדִּי, לְבַדִּי, נְקֻדַּת־אִישׁ,

עַל מַיִם רַבִּים, רַבִּים!

וּמְרַחֵם אֵין מִקְּדוֹשֵׁי־אֵל

עַל נַפְשִׁי — קֵן־עַקְרַבִּים32.


הָעָם הַזֶּה — כֹּה יָפְיְפוּ!

וְכֻלָּם אֵל הֲדִמָּם;

וְאַלְפֵי רוֹמְשִׂים חַיִּים עוֹד33,

וְגַם אָנֹכִי עִמָּם.


הֵצַצְתִּי אֶל יָם רָקֵב אַט

וָאָנִיס עַיִן חֲרֵדָה;

לְמִכְסֶה מַרְקִיב אָצִיץ אָז,

שָׁם שְׁטוּחָה כָל־הָעֵדָה34.


וּלְאֵל חַי אֶשָּׂא עָיִןִ; אַךְ

בְּטֶרֶם יָקֵר שִׂיחַ,

בְּלַחַשׁ־שָׂטָן בָּא, וַיַּךְ

לְבָבִי — וְהָפָךְ צְחִיחַ.


עָצַמְתִּי עֵינַי, בַּהֲלֹם

בָּבוֹתָן רְתֵת כַּדְּפָקִים דֹּם;

כִּי רוֹם וָיָם, וָיָם וָרוֹם

הִכְבִּידוּ עַל בָּבוֹתַי

הַלֵּאוֹת כְּנֵטֶל רַב מִנְּשֹׂא,

וְהַמֵּתִים פֹּה סְבִיבוֹתַי.


עֲלֵיהֶם נָמֵס יֶזַע קָר,

וְהֵמָּה לֹא הִבְאִישׁוּ:

מַבָּטָם קִלְלוּנִי בוֹ,

מֵאִתִּי לֹא הֵמִישׁוּ35.


הֵן קִלְלַת־יָתוֹם תּוֹרִיד שְׁאוֹל

הָרוּחַ, מְרוֹמִים עָלָה;

אַךְ הָהּ! נוֹרָאָה עוֹד מִזֹּאת,

אֲיֻמָּה בְּעֵין־מֵת קְלָלָה!

וְשִׁבְעַת יָמִים וְלֵילוֹת כֹּה

בְּלִי־הֶרֶף אָשׁוּר קְלָלָה זֹה —

וּמוּת לֹא אוּכַל כָּלָה.


הַסַּהַר נָע וָנָד בָּרוֹם,

וְלֹא יַעֲמֹד בְּמַמְלְכוֹתָיו:

בְּצַעֲדַת־רֹךְ אַט עוֹלֶה הוּא36,

וְכוֹכָב בָּא בְעִקְבוֹתָיו —


וּכְלוֹעֵג אוֹרוֹ לְקִפְאוֹן תְּהוֹם,

כִּכְפוֹר שֶׁל נִיסָן פָּרוּשׂ;

אַךְ מְקוֹם עֲנָק צֵל־סְפִינָה שָׁם,

מְכֻשָּׁפִים דָּלְקוּ מֵי־הַיָּם

בְּאֹדֶם נוֹרָא, קָרוּשׁ.


רָאִיתִי מִבַּחוּץ לְצֵל

הַסְּפִינָה, נְחָשִׁים בְּהִירִים:

לִכָל־צַד בִּשְׁבִילֵי זֹהַר־צְחוֹר

מִתְפַּתְּלִים, וְקָמוּ — וְנָפַל אוֹר

כִּפְתוֹתֵי־כְפוֹר מַזְהִירִים.


רָאִיתִי, מִבִּפְנִים לְצֵל

הַסְּפִינָה, מִכְלוֹל לְבוּשָׁם,

שְׁחוֹר־קְטִיפָה, יָרֹק תְּכֵלֶת גִּיל

הִתְעַקְּלוּ שָׁם: וְכָל שְׁבִיל וּשְׁבִיל

בְּאֵשׁ שֶׁל זָהָב גֻּשָּׁם.


הוֹי בְּרִיוֹת הוֹד! לְתָאֵר אֶת37

כָּל יָפְיָם לְשׁוֹנִי תֵלֶא38:

וַיִּז מִלֵּב גַּל־אַהֲבָה,

וַאֲבָרֵךְ בְּרִיּוֹת אֵלֶה.

זְכוּת קְדוֹשִׁי וַדַּאי עָמְדָה לִי,

וַאֲבָרֵךְ בְּרִיּוֹת אֵלֶּה39.


מִיָּד מְקוֹר־תְּפִלָּה נִפְתַּח בִּי;

צַוָּארִי חִישׁ קַל זָנַח

הָאַלְבַּטְרוֹס, וּכְמוֹ מְטִיל־

עוֹפֶרֶת יָמָּה צָנַח.



חֵלֶק חֲמִישִׁי


הוֹי תְּנוּמָה! סְגֻלַת־חמדָּה הִיא.

מִצִּיר עַד־צִיר נֶאֱהָבָה40:

שְׁכִינַת־הָרַחֲמִים בְּרוּכָה תְהִי!

מִמָּרוֹם שָׁלְחָה תְנוּמָה לִי!

אֶל נַפְשִׁי הִתְגַּנָּבָה.


עֲלֵי הַמִּכְסֶה דְלִי וּדְלִי,

הַחֲרֵבִים מֵרֹב יָמִים.

בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵה מָלְאוּ טַל;

וָאִיקַץ, וְהִנֵה גְשָׁמִים41.


עַל שְׂפָתַי טַל, בִּגְרוֹנִי קֹר,

וּרְטֻבִּים הָיוּ בְּגָדַי;

אֲבָרַי הִשְׁקָה טַל בַּחֲלוֹם,

וְעוֹד יִשְׁתּוּ, כְּתַלְמֵי־שָׁדַי.


לָזוּז נִסִּיתִי — וְאֵינִי חָשׁ

אֶת־גּוּפִי; כֹּה קֵלֹּתִי —

כְּמוֹ מַתִּי בְנוּמִי, וָאֱהִי

לְרוּחַ זַךְ בְּמוֹתִי.


וְהִנֵּה נַהַם רוּחַ־עֹז,

וָהוּא אֵינֶנּוּ קָרֵב;

אֵין רוּחַ בָּא — וּלְקוֹלוֹ זָע

כָּל מִפְרָשׂ, דַּק וְחָרֵב.


בִּמְרוֹם־יָהּ נֵעוֹר הָאֲוִיר! 42

מְאַת דִּגְלֵי־אֵשׁ פִּרְכֵּסוּ,

יָמִין וּשְׂמֹאל, וּפוּץ בַּחִיל!

בֵּינָם כּוֹכָבִים, בִּמְחוֹל־גִּיל,

הַחִוְרִים כֹּה רִתֵּתוּ.


וְהִנֵּה רוּחַ רָם מִזֶּה,

כַּסּוּף כָּל־מִפְרָשׂ הָגָה;

וְגֶשֶׁם נִתַּךְ מִן עַב־שְׁחוֹר;

בְּקָצֵהוּ סַהַר נָגַהּ.


הִתְבַּקֵּע לֵב עֲנַן־הַשְּׁחוֹר,

בַּהֲדָרוֹ סַהַר כָּלוּל;

וּכְמַיִם נִגְּרוּ מִמְּרוֹם צוּר,

הַבָּרָק נָפַל, נְהַר־דִּי־נוּר,

בְּאֵין עִקּוּל, רָחָב, תָּלוּל.


לֹא בָא הָרוּחַ — וְהָאֳנִי

מִמְּקוֹמָהּ חִישׁ נֶעְתָּקָה!

לִבְרַק חֲזִיזִים, מֵת וָמֵת

הִשְׁמִיעַ קוֹל אֲנָקָה43.


הֵם זָעוּ, קָמוּ כְאִישׁ אֶחָד,

בְּלִי הָנִיד עַפְעַף, דּוּמָם;

מַה־זָּר הַמַּרְאֶה, אַף בַּחֲלוֹם

חֲזוֹן מֵתִים אֵל בְּקוּמָם.


הַקְּבַרְנִיט נָהַג הָאֳנִי,

בְּאֵין רוּחַ הִיא נִשָּׂאָה;

לִמְשֹׁךְ הַחֲבָלִים שָׁב אִישׁ אִישׁ

לִמְקוֹם שֶׁרָגִיל הָיָה;

כָּל־יָד כִּכְלִי אֵין־חַיִּים בּוֹ —

הָיִינוּ חֶבֶר־זְוָעָה.


וְאִתִּי גּוּף בֶּן־אָחִי שָׁם,

אֵלַי בִּכְתֵפוֹ חָבָר:

מָשַׁכְנוּ חֶבֶל, אֲנִי וְהַגּוּף

אַךְ הוּא לֹא דִבֵּר דָּבָר״.


— יָרֵאתִי אוֹתְךָ, סַפָּן שָּׂב!״

— קְרוּא־מִשְׁתֶּה, בִּי, הֵרָגַע!

לֹא נִשְׁמוֹת מֵתִים הָיוּ אֵל:

בִּי גְדוּד מַלְאָכִים פָּגַע44.


עִם הָנֵץ שַׁחַר הִרְפּוּ יָד,

סְבִיב תֹּרֶן הִתְאַסָּפוּ;

אַף פָּצְחוּ שִׁיר, וְעָרֵב מְאֹד,

מִגּוּפָם צְלִילִים עָפוּ.


כָּל־צְלִיל — סְחוֹר־סְחוֹר, וְאֶל שֶׁמֶשׁ־אוֹר

אָז יָעֵל45 בְּשִׁיר־יְדִידוּת;

הַצְּלִילִים שֵׁנִית יָרְדוּ אַט,

יֵשׁ יָחִיד46, יֵשׁ בִּיחִידוּת.


יֵשׁ אַקְשִׁיב נוֹפְלָה מִנִּי שְׁמֵי־

הַבֹּקֶר שִׁירַת חוּגָה;

וְיֵש — קוֹל עָרֵב שֶׁל הֲמוֹן

צִפֳּרִים קְטַנּוֹת, מְלֹא־יָם רֹן

וְצִפְצוּף־צוּף אֵין־פּוּגָה!


יֵשׁ אֶשְׁמַע כְּצִלְצוּל כָּל־כְּלֵי־שִׁיר,

וְיֵשׁ — כְּמוֹ־נֵבֶל הָמָה.

עוֹד רֶגַע וְהִנֵּה שִׁירַת־כְּרוּב,

לָהּ יַקְשִׁיב רוֹם בִּדְמָמָה.


חֲסַל! וְעוֹד נְעִימוֹת רָעֲשׁוּ

מִפְרָשִׂים עַד צָהֳרָיִם,

כִּרְעשׁ בְּסִיוָן יְרֹק־הַלְּבוּשׁ,

בְּצֵל חָבוּי, נַחַל־מָיִם,

הַשָּׁר שִׁיר־עֶרֶשׂ כָּל־הַלֵּיל,

לְיַעַר נָם עַל גְּדוֹתָיִם.


עַד חֲצוֹת־הַיּוֹם הוֹסַפְנוּ שׁוּט,

ואַין רוּחַ מְרַחֶפֶת;

הַסְּפִינָה פִלְּסָה דַרְכָּהּ אַט

מִלְמַטָּה בְּיָד נִדְחֶפֶת.


בְּעֹמֶק תֵּשַׁע קוֹמוֹת בָּא

תַּחתֶּיהָ דֹּם וְהִרְתִּיעָהּ

שַׂר־אֵד מִנְאוֹת־הַשֶּׁלֶג: הוּא

בְּחֹזֶק־יָד הִסִּיעָהּ.

עִם־חֲצוֹת — מִפְרָשִׂים חָדְלוּ שִׁיר,

וְעָמְדָה הָאֳנִיָּה47.


בְּרֹאשׁ־תֹּרֶן שֶׁמֶשׁ אֶל־הַיָּם

כֹּה הִצְמִיד סְפִינָה תְקוּעָה;

אַךְ הִיא בְעוֹד רֶגַע זָזָה שׁוּב

בִּתְנוּעָה כְּבֵדָה, קְטוּעָה:

קֶדֶם וְאָחוֹר, כַּחֲצִי

אָרְכָּהּ — כְּבֵדָה תְּנוּעָה.


וּלְפֶתַע קָפְצָה, כְּפֶרֶא סוּס

מְשֻׁלַּח יַד־מְאַלֵּף;

וְכָל דָּמִי אֶל תּוֹךְ רֹאשִׁי גָח,

וָאֶפֹּל וָאֶתְעַלֵּף.


מָה רַבָּה עֵת שָׁכַבְתִּי כְמֵת,

לֹא אֵדַע הַגִּיד כְּלָל;

אַךְ בְּטֶרֶם שׁוּב אֵלַי הַבִּינָה,

שָׁמַעְתִּי, וְנַפְשִׁי בִי הִבְחִינָה,

שְׁנֵי קוֹלוֹת מִנִּי־עָל.


״הֲזֶה הוּא? אֶחָד סָח, ״הֲזֶה?

נִשְׁבַּעְתִּי בְאֵל נֶאְדָּרִי,

אִם לֹא בְקַשְׁתּוֹ דַּם עוֹף חַף

הוּא שָׁפַךְ, הָאַכְזָרִי.


״הַשַּׂר, הַבּוֹדֵד בְּאֶרֶץ־אֵד

וְשַׁלְגֵי־עַד מוֹרַשְׁתּוֹ.

שַׁעֲשׁוּעִים הָיָה לוֹ הָעוֹף,

שֶׁאָהַב אֶת־הָאִישׁ שֶׁלְּסוֹף

עָלֵיהוּ קָם בְּקַשְׁתּוֹ״.


הַקּוֹל הַשֵּׁנִי כְּטַל־הַדְּבַשׁ

בְּרֹךְ וָמֶתֶק סִפֵּר:

״הָאִישׁ בְּיִסּוּרָיו כִּפֶּר־חֵטְא,

גַּם־יָשׁוּב עוֹד וְכִפֵּר״48.



חֵלֶק שִׁשִּׁי


הקול האחד:

״אַךְ פְּתָר־לִי, פְּתָר־נָא לִי! שׁוּב פְּתַח

שְׂפָתֶיךָ, שִׂפְתֵי־רְנָנוֹת —

מַה־חִישׁ כֹּה יַסַּע סְפִינָה זֹאת?

מַה עוֹשֶׂה הָאוֹקְיָנוֹס?״


הקול השני:

״כְּעֶבֶד בִּפְנֵי רַבּוֹ — הַס!

אוֹקְיָנוֹס נָח, וְלֹא יָנַע;

רַק עֵינוֹ גְדוֹלָה־בְהִירָה דֹם

נְשׂוּאָה אֶל הַלְּבָנָה —


לָדַעַת דַּרְכּוֹ: זַךְ אִם עָז;

כִּי בְרוּחוֹ הִיא שַׁלֶּטֶת.

שׁוּר, אָחִי, שׁוּר! אֵלָיו מֵעָל,

בְּרֹךְ וָחֵן מַבֶּטֶת״.


הקול האחד:

״וְאֵיךְ תִּסַּע סְפִינָה חִישׁ, וְאֵין גַּל,

וְאֵין רוּחַ בְּעוֹזְרֶיהָ?״


הקול השני:

״לְפָנֶיהָ, בְּמַאֲמָר, אַוִּיר נָס

וְסוֹגֵר מַאַחֲרֶיהָ.


דְּאֵה אָחִי, דְּאֵה! עֲלֵה, עֲלֵה!

בְּטֶרֶם עֵת עוֹבֶרֶת.

וּסְפִינָה תְהַלֵּךְ אַט, בְּקוּם

הָאִישׁ מִשְּׁנַת־עוֹפֶרֶת״ 49.


וָאִיקָץ, וַנּוֹסִיפָה שׁוּט

כִּבְמֶזֶג־אַוִּיר נָעִים;

כֹּה שָׁקֵט לֵיל, הַסַּהַר רָם,

וְעוֹד עוֹמְדִים קְהַל־הָרְפָאִים50.


עַל מִכְסֶה מַבְאִישׁ עָמְדוּ הֵם,

וְעֵינָם הַמְאֻבָּנָה

בִּי כֻלָּם יַחַד נָעֳצוּ,

מַבְרִיקָה לְאוֹר־הַלְּבָנָה.


הַכְּאֵב, הַקְּלָלָה בְּעֵינָם עוֹד

קַיָּמִים כְּבַתְּחִילָּה;

וְלֹא אוּכַל הָסֵב עֵין־רְתֵת,

אוֹ נְשֹׂא אֶל־עָל בִּתְפִלָּה.


וְהִנֵּה הוּפַר קֶסֶם זֶה:

בִּירַקְרַק־יָם שׁוּב אָעִיף

אֶת־עֵינַי, מֵעֲלֵיהָן עוֹד51

לֹא הוּסַר כָּלִיל צָעִיף —


כְּהוֹלֵךְ דֶּרֶךְ שׁוֹמְמָה

וְהוּא נִפְחַד מִזְדַּעְזֵעַ,

וּפַעַם יַפְנֶה רֹאשׁ — וְרָץ,

מִפְּנוֹת עוֹד יִמָּנֵעַ;

כִּי נַפְשׁוֹ מְאֹד יוֹדַעַת: שֵׁד

מֵאַחֲרָיו מְפַסֵּעַ.


אַךְ רוּחַ מַהֵר נָשְׁפָה בִי

בְּלִי־קוֹל, כִּמְנֵפַת־חֶמֶד;

לֹא נִרְאָה שְׁבִילָהּ עַל־פְּנֵי יָם

בְּמִשְׁטַח צֵל אוֹ קֶמֶט.


הִיא שְׂעָרִי, לֶחְיִי סִלְסְלָה,

כִּבְאָחוּ מַשַּׁב־אָבִיב;

וַתְּהִי בְּתוֹךְ הַפְּחָדִים, לִי

כְּמַאֲמַר ״שָׁלוֹם״ חָבִיב.


וְעָפָה, עָפָה סְפִינָה חִישׁ,

אַךְ גַּם בְּרֹךְ מוּעָפָה;

מְתוּקָה, מְתוּקָה רוּחַ בִּי,

רַק בִּי בִלְבַד, נָשָׁפָה.


הוֹי חֲלוֹם שֶׁל אוֹר! הַאֻמְנָם זֶה

רֹאשׁ מִגְדַּל־אוֹר לִי נִרְאָה?

הֲזֶה הַתֵּל? הֲזֶה בֵית־אֵל?

וְלִי פָנִים אַרְצִי מְאִירָה52.


עָבַרְנוּ פֵתַח הַלִּימַן,

וָאֵבְךְ וָאַעְתִּיר: אָנָּא,

אֵל! תְּנֵנִי רְאוֹת בְּהָקִיץ זֹאת,

אוֹ תֵן וְלָעַד אִישָׁנָה.


כִּבְדֹלַח נִשְׁקַף הַלִּימַן,

רְאִי מַיִם זַכִּים בְּרוּכִים.

וְעַל רְאִי זֶה, מִפֶּה לָפֶה,

אוֹר־סַהַר וְצִלּוֹ שְׁטוּחִים.


הַצּוּר נָם בָּהִיר, וְכֵן בֵּית־אֵל

בְּרֹאשׁ הַצּוּר מִתְנוֹסֵס;

שַׁבְשַׁבְתּוֹ טוֹבְלָה בִּדְמִי זַךְ,

אוֹר־דְּמִי שֶׁל סַהַר שׁוֹתֵת.


וְנָח מִפְרָץ־רְאִי, לְבֶן אוֹר־דְּמִי, —

עֲדֵי עֲלוֹת בֶּהָמוֹן,

כִּדְמֻיּוֹת מִמַּעֲמַקֵּי־תְהוֹם,

קְהַל־צִלְלֵי אַרְגָּמָן53.


בְּקִרְבַת אַף־הַסְּפִינָה הֵם

בָּאַרְגְּוָן נִטָּיוּ54;

וָאֵפֶן אָל הַמִּכְסֶה — אֵל!

מָה עֵינַי שָׁם חָזָיוּ!


אֵין־חַיִּים שְׁטוּחִים גּוּף וְגוּף,

וּמַחֲזֵה־שַׁדַּי נוֹרָא!

עַל־כָּל־גּוּף מֵת נִצֶּבֶת דְּמוּת

שֶׁל שָׂרָף, כֻּלּוֹ אוֹרָה.


קְהַל שְׂרָפִים דֹּם יָד נָשְׂאוּ רוֹם:

סוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה קָמָה!

נִצָּבִים כְּמוֹ עַמּוּדֵי־אֵשׁ,

כְּמוֹ אוֹתוֹת לָאֲדָמָה.


קְהַל שְׂרָפִים דֹּם יָד נָשְׂאוּ רוֹם,

וְקוֹלָם לֹא יִשָּׁמַע —

אֵין קוֹל; אַךְ בְּלִבִּי צָלֲלָה

כִּנְגִינַת־יָהּ הַדְּמָמָה.


וְהִנֵּה מַשַּׁק־מְשׁוֹטִים בָּא,

וְקוֹל־שַׁיָּט רָם יָרִיעַ;

בַּכֹּחַ הָפְנָה רֹאשִׁי אָז —

וְסִירָה שָׁם תּוֹפִיעַ.


הַשַּׁיָּט הוּא וְנַעֲרוֹ,

דֹּם שְׁמַעְתִּים קְרֵבִים, בָּאִים

מָה רַב הַגִּיל! הַשְׁבִּיתוֹ שׁוּב

לֹא יָכְלוּ קְהַל־הָרְפָאִים.


וְעִמָּם עוֹד אִישׁ אֶחָד שָׁר:

הַבּוֹדֵד הוּא הַשְּׁלִישִׁי

היא שִׁירֵי־תְהִלִּים שָׁר בְּקוֹל רָם

שֶׁאָרַג בְּיַעַר חֲרִישִׁי.


הוּא יפְדֶּה נַפְשִׁי, וְרָחַץ דַּם

הָאַלְבַּטְרוֹס לְמִשְׁעִי.



חֵלֶק שְׁבִיעִי


הַבּוֹדֵד בְּאוֹתוֹ יַעַר גָּר

הַגּוֹלֵשׁ לוֹ הַיָּמָּה.

מַה־מַּנְעִים זְמִירוֹת הוּא בְּקוֹל רָם!

לְסַפֵּר שָׂשׂ עִם עוֹבְרֵי־יָם,

מִמֶּרְחָק בָּאִים שָׁמָּה.


שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית הוּא55

כוֹרֵעַ עַל כַּר בְּשָׂמִים:

מְשִׁי־אֵזוֹב מוֹרִיק עַל רְקַב

כְּרָת־אַלּוֹן שָׂב, שְׂבַע־יָמִים.


הַסִּירָה קָרְבָה, נִדְבְּרוּ הֵם,

וָאֶשְׁמַע: ״פִּלְאֵי־פְּלָאִים!

אֵי רֻבֵּי אוֹרוֹת, זֶה לֹא־כְּבָר

אוֹת נָתְנוּ, כָּל־כָּךְ נָאִים?


הַדָּבָר זָר! — הַבּוֹדֵד סָח —

וְאֵין עוֹנֶה תְרוּעָתֵנוּ! 56

הַקְּרָשִׁים רֻפְּטוּ! וְחָרֵב, דַּק

כָּל־מִפְרָשׂ הִתְבּוֹנֵנוּ57 !

דֻּגְמָתָם בְּנַחַל יַעֲרִי,

רָאִיתִי, יִסְתַּמֵּנוּ


קְהַל שִׁלְדֵי עָלִים חוּמִים שָׁם

כֹּה שְׁטוּחִים לְמַעֲצֵבָה;

עֵת כִּי טְעוּן־שֶׁלֶג סְבָךְ, וּרְתֵת

יְלַל־כּוֹס יַעַן — בְּטְרֹף זְאֵב אֵת

הַּגּוּרִים שֶׁל הַזְּאֵבָה״.


— ״הָהּ אֵל! בִּדְבַר 58 ־שֵׁד יָצוּק בָּהּ!

הַשַּׁיָּט סָח, מִתְנוֹדֵד —

יָרֵאתִי, אָבִי״. — ״שׁוּט וּקְרַב!״

הַנָּזִיר אוֹתוֹ עוֹדֵד.


הַסִּירָה נִגְּשָׁה לָאֳנִי

אַךְ נִקְפַּץ פִּי וְלֹא זַעְתִּי;

הַסִּירָה נָגְעָה בָּאֳנִי,

וּכְנֵפֶץ קוֹל שָׁמַעְתִּי.


מִתַּחתִּית־צוּלָה עָלָה הוּא,

קוֹל־פְּחָדִים רָם וָהֶרֶס:

עַד סְפִינָה בָא, וַיִּבְקַע תְּהוֹם;

שָׁם צָלְלָה כַעוֹפֶרֶת 59.


הֲלוּם קוֹל זֶה, מֵרַעֲמוֹ

גַּם־רוֹם גַּם יֶם נִפְעָמִים,

עָל־פְּנֵי הַמַּיִם צַפְתִּי כְמוֹ

טוֹבֵעַ שִׁבְעַת יָמִים;

עַד שֶׁהוּבֵאתִי, חִישׁ כַּחֲלוֹם,

אֶל סִירַת מַתִים 60 נִדְהָמִים61.


פִּי־תְהוֹם בּוֹ סְפִינָה צָלְלָה

סְחוֹר־סְחוֹר הַסִּירָה סַבָּה;

וְשׁוּב נָדַם כֹל, רַק הֵד־הַתֵּל

עוֹדֹ גִּלָּה סוֹד תְּהוֹם רַבָּה.


הֵזַזְתִּי שְׂפָתַי –צָעַק אָז

הַשַּׁיִּט וְעֻלַּף שָׁכָב;

הַבּוֹדֵד נָשָׂא עֵינָיו רוֹם,

לָאֵל מַעְתִּיר וּלְמַלְאָכָיו.


שָׁלַחְתִּי אֶל הַמְשׁוֹטִים יָד –

וְהַנַּעַר הִשְׁתַּגֵּעַ,

אֲרֻכּוֹת צוֹחֵק הוּא בְקוֹל רָם,

אֶת עֵינָיו מִזְדַּעְזֵע,

בִּי שָׂם, אַף מֵנִיס: "חַה־חַה! סָח –

הַשֵׁד לַחְתּוֹר יוֹדֵעַ".


וְהִנֵּה בַיַּבָּשָׁה כְבָר

אָעָמֹדָה, בַּמּוֹלֶדֶת!

הַבּוֹדֵד עָלָה אֶל הַחוֹף

בְּבֶרֶךְ מה רוֹעֶדֶת.


62“תֵּן תִּקּוּן, קָדוֹשׁ, תִּקּוּן לִי!”

הַבּוֹדֵד לִחֵשׁ לְחָשִׁים.

– יַעֲנֵה! – סָח הוּא – בִּגְזֵרַת רַב:

מַה־טִּיבְךָ בֵּין אֲנָשִׁים?"


מִיָּד סַבּוּנִי מְצָרֵי־שְׁאוֹל,

בִּצְבָת כְּמוֹ־אֲחָזוּנִי

עַד סַפְּרִי כָל־הַמַּעֲשֶׂה;

אֲזַי כִּבְיָד הִרְפּוּנִי.


מֵאָז אֵלַי, בִּשְׁעוֹת־עָרַאי,63

זוֹ מְצוּקָה גְדוֹלָה שָׁבָה;

וְעַד סַפְּרִי מַעֲשֶׂה נוֹרָא זֶה

בִּלְבָבִי –ִ כַּלָּהָבָה.


כְּמוֹ־לַיִל, נוֹדֵד הִנְנִי

מִמְּדִינָה אֶל מְדִינָה;

נִפְלָאת לְשׁוֹן־לִמּוּדִים לִי;

פְּנֵי אִישׁ כִּי־אַכִּיר: שׁוֹמְעִי יְהִי –

סִפּוּרִי מְאַלְפוֹ בִינָה.


מִבַּיִת בָּא קוֹל הָמוֹן, שְׁמַע!

קוֹל קְרוּאִים שָׁם וְגִילָה;

וְשִׁיר כַּלָּה וְחַבְרוֹתֶיהָ בָא

מִסֻּכַּת־גַּן מְצִלָּה;

אַךְ שְׁמַע! קוֹל־פַּעֲמוֹן־עָרֶב שָׂח:

עֵת מִנְחָה הִיא וּתְפִלָּה!


הוֹי קְרוּא־הַמִּשְׁתֶּה! בְּרַחְבֵי־יָם

זוֹ עֻזְּבָה נֶפֶשׁ־אָדָם:

בְּשִׁמֲמָתָם נִדְמוּ, כְּמוֹ

אַף אֱלֹהִים לֹא פְקָדָם.


אָח, נָעִים לִי מִמִּשְׁתֵּה־חַג,

מִשָּׂרוֹת וּמִשָּׂרִים,

הֲלֹךְ בְּרֶגֶשׁ בֵּיתָה אֵל

בְּתוֹךְ עֲדַת יְשָרִים! —


הֲלֹךְ בְּרֶגֶשׁ בֵּיתָה אֵל,

נִתְפַּלֵּל שָׁם, קְהַל מְיַחֲדָיו,

אִישׁ אִישׁ נִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהִים,

זְקֵנִים טַף וּנְעָרִים, עִם

עֲלָמוֹת שְׂמֵחוֹת יַחְדָּו.


קְרוּא־מִשְׁתֶּה, שָׁלוֹם! אַךְ זְכָר־זֹאת:

הַתְּפִלָּה לְבַד לֹא דַיָּהּ!

מִתְפַּלֵּל בְּתֹם — הָאוֹהֵב בְּתֹם

כָּל־אִישׁ וְעוֹף וְחַיָּה64,


מִתְפַּלֵּל בְּתֹם — הָאוֹהֵב בְּתֹם

כָּל־מַעֲשֵׂי אֱלֹהַּ;

כִּי רַחֲמָיו עַל קְטֹן־מַעֲשָיו הֵם,

וְהוּא יַעֲנֵם מִגָּבֹהַּ״. —


הַסַּפָּן חָמַק לוֹ עֵין־אֵשׁ

וּזְקַן־הַשֶּׁלֶג. בְּצֵאתוֹ,

מִבֵּית־הַחָתָן הַשֻּׁשְׁבִּין

אַף הוּא סָר: שָׁב לְבֵיתוֹ.


כַּנִּדְהָם הָלַךְ אַט, וּבְפִיק־

בִּרְכַּיִם — כְּמִי שֶׁשָּׁכָר:

אִישׁ יוֹתֵר נוּגֶה וּנְבוֹן־לֵב

בַּבֹּקֶר קָם לְמָחָר.



תרע״ד — פ״ג.




  1. נדפס ב״התקופה״ כרך כ״ח (צ״ל כ״ב).  ↩

  2. 2־1. ספן זקן בא לקראת שלשה ששבינים קרואים למשתה־חתנה ומעכב את האחד מהם בדרכו.  ↩

  3. 17־14. קרוא־המשתה מרתק אל מקומו בקסם־עינו של עובר־הים הזקן, והוא מכרח לשמוע את ספורו.  ↩

  4. 33־27. הספן מספר, איך שהספינה הפליגה לפאת־דרום בהיות רוח יפה ומזג־אויר נאה, עד שהגיעה ובאה לקו־המשוה.  ↩

  5. 42־37. קרוא־המשתה שומע את קול כלי־הזמר; אך הספן מוסיף לספר.  ↩

  6. 46־43. הספינה נרדפה מסער ונדחפה אל הציר הדרומי.  ↩

  7. 60־57. מרחב־קרח וקולות־אימה, מקום שם אין לראות שום בעלי־חיים.  ↩

  8. 69־65. עד שעוף־ים גדול, ואלבטרוס שמו, בא מבעד לאד־השלג, והספנים קבלו פניו בשמחה ונהגו בן הכנסת־אורחים.  ↩

  9. 74־71. ושור! האלטרוס הביא ברכה עמו, והנה הוא מתעופף בעקבות הספינה, השבה צפונה דרך הערפל והקרח הצף.  ↩

  10. 84־81. הספן הזקן, שלא כמנהג מכניס־אורחים, ממית את העוף הטוב והישר, אשר ברכה עמו.  ↩

  11. 98־93. חבריו הספנים מלינים עליו על רוצחו את עוף־הברכה.  ↩

  12. 104־99. אך משנסתלק האד, הם מצדיקים את מעשהו ונעשים על־ידי־כך שתפים למעשה־הפשע.  ↩

  13. 113־105. הרוח יפה כקדם, הספינה נכנסת לים השקט ושטה צפונה, עד שמגיעה לקו־המשוה ונרגעת לפתע.  ↩

  14. 125־122. ודם האלבטרוס הנה נדרש.  ↩

  15. 137־134. רוח רדף אחריהם — אחד התושבים הרואים ואינם נראים בעולם זה, שאינם לא נשמות מתים ולא מלאכים; והמעין ימצאם נזכרים בספרי החכם היהודי יוסיפוס והאפלטוני הקונסטנטינופולי מיכאל פסילוס. מספרם רב מאד, ואין שום אקלים או אלימנט פנוי מהם.  ↩

  16. 145־142. חבריו בשעת צרתם מאשימים בכל את הספן הזקן ולאות־אשמתו תולים הם את עוף־הים המת מסביב לצוארו.  ↩

  17. 151־150. הספן הזקן מבחין אות במרחקי־ים.  ↩

  18. 164־160. בהתקרב הדבר יותר, הוא נראה לו כספינה; ובמחיר יקר הוא משחרר את לשונו מאסורי הצמא.  ↩

  19. 168־167. ברק שמחה;  ↩

  20. צ״ל הִנָּהּ  ↩

  21. 173־170. ואימה באה בעקבותיה. כי כלום אפשר לה לספינה שתתקרב ותבוא באין רוח או גל?  ↩

  22. 183־180. הדבר אינו נראה לעיניו עכשו בלתי־אם כשלד של ספינה.  ↩

  23. צ״ל בְּקוֹל: הַדְּמוּת  ↩

  24. 191־188. וצלעותיה נראות כפסי־שבכה בפני השמש השוקעת. השד־אשה וחברה־המות אין מלבדם בשלד־ספינה זה, כספינה כמלחים.  ↩

  25. 201־198. המות ושאול־חיים שחקו בקוביה להפיל גורלות על מלחי־הספינה, והיא )שאול־חיים( זכתה בספן הזקן.  ↩

  26. 203־202. אין דמדומי בין־ערביים בחצרות־השמש.  ↩

  27. 215־214. בעלות הירח.  ↩

  28. 219־216. בזה אחר זה.  ↩

  29. 223־220. המלחים חבריו נופלים מתים ארצה.  ↩

  30. 227־226. אולם ״שאול חיים״ מתחילה את מעשיה, זר מעשיה, עם הספן הזקן.  ↩

  31. 233־228. קרוא־המשתה מתירא, שמא רוח הוא המדבר אליו.  ↩

  32. 239־234. אולם הספן הזקן מבטיחהו, כי אדם חי הוא בפועל ממש, ומוסיף לספר על מרוק־העון הנורא.  ↩

  33. 242־240. הוא בז לשרצים אשר בים.  ↩

  34. 247־244. וקנאתו בהם רבה על כי חיים הם, ורבי חבריו שטוחים מתים.  ↩

  35. 261־258. אך הקללה, אשר קללוהו המתים, חיה עוד בעיניהם.  ↩

  36. 272־269. בבדידותו ומאסרו הרוחני ינהה אחרי הסהר הנוסע והכוכבים הנחים ועם־זה מתנועעים קדימה; ובכל מקום שחק־התכלת שלהם הוא, והוא מקום מנוחתם הקבוע וארץ־מולדתם וביתם, אשר הם נכנסים לתוכו, בלי הודעה מקדמת כבעלים אדירים, שמחכים להם בודאי ועם־זה תרגש שמחה חרישית בבואם.  ↩

  37. 288־287. לאור הירח הוא מתבונן בבריות־אלהים שבים הגדול.  ↩

  38. 289־288. יפעת ואשר־חייהן.  ↩

  39. 293־290. הוא מברכן בללבו שלא־במתכון,  ↩

  40. 297־294. ראשית הופר הקסם.  ↩

  41. 306־303. בחסד השכינה הקדושה, הגשם משיב נפשו של הספן הזקן.  ↩

  42. 319־315. הוא שומע קולות ורואה מראות ותנועות זרות ומוזרות בשמים ובים.  ↩

  43. 336־333. רוח באה בגופות הספנים, והספינה נסעת ממקומה.  ↩

  44. 354־351. לא על־ידי נשמות הספנים, ולא על־ידי רוחות האדמה או האויר, כי־אם על־ידי מחנה מלאכים ברוכים, מלאכי־יה, אשר שלחה ארצה תפלת קדשו־מגנו של הספן הזקן.  ↩

  45. צ״ל יַעַל  ↩

  46. צ״ל יַחַד  ↩

  47. 387־382. השר הבודד מנאות הציר הדרומי מוסיף להסיע את הספינה עד הגיעה אל קו־המשוה, מתוך הכנעה אל מחנה המלאכים, אולם עדין דורש הוא נקם ושלם  ↩

  48. 415־400. הרוחות, חבריו של שר־הציר, תושבי־האלימנט הבלתי־נראים, לוקחים חלק בצרתו; ושנים מהם מספרים זה לזה, כי תשובת־כפרה ממשכה וקשה נגזרה על הספן הזקן, כדי לכפר פני שר־הציר, השב לדרום.  ↩

  49. 435־428. הספן השלך לתוך מצב של התעלפות; כי הכח המלאכי מסיע את הספינה לפאת צפון במהירות נוראה, אשר לא ישאנה אדם וחי.  ↩

  50. 439־436. המהירות שלמעלה־מן־הטבע מתמעטת והולכת; הספן מקיץ, ותשובת־כפוריו מתחלת מחדש.  ↩

  51. 450־448. הקללה סוף־סוף נתכפרה.  ↩

  52. 473־470. הספן הזקן רואה לעין את ארץ־מולדתו.  ↩

  53. 489־487. רוחות המלאכים הטובים עוזבים את הפגרים המתים.  ↩

  54. 491־490. ומופיעים בלבושי־האור שלהם.  ↩

  55. 525־520. הנזיר הבודד שביער.  ↩

  56. 534־533. מתקרב אל הספינה מתוך תמהון.  ↩

  57. צ״ל מִפְרָשׂ, הִתְבּוֹנֵנוּ  ↩

  58. צ״ל כִּדְבַר  ↩

  59. 555־554. הספינה טובעת לפתע־פתאם.  ↩

  60. צ״ל מְתִים  ↩

  61. 561־560. הספן הזקן נצל בסיר־השיט.  ↩

  62. הספן הזקן מתחנן לנזיר לתת לו “תקון” לנפשו; ו“תקון”־כפורים נתן לו לכל ימי־חייו.  ↩

  63. וכל ימיחייו העתידים מצוקה גדולה מכריחה אותו לנדוד מארץ לארץ –  ↩

  64. 619־616. וללמד, במשלו הוא, את האהבה וחבת־הכבוד לכל בריות האלהים, אשר עשן ואשר יאהבן.  ↩

I

אֲנִי בִּכְפָרִי אָז צְבִי רַךְ

מְהַלֵּךְ בֵּגֵּיאָיוֹת

מֵרִיחַ בְּעַרְבַת שֶׁלֶג צַח

עִקְּבֵי צְבִיּוֹת נָאוֹת;


וַתִּגָּל־לִי דְּמוּת בַּת עַם זָר,

בַּת־פּוֹלִין שַׁאֲנַנָּה,

בְּגַן פַּן מְלוֹדְזְיֶבְסְקִי שֶׁבַּכְּפָר;

יַדְוִיגָה שֵׁם הַפַּנָּה.


וַתַּעֲבֹר וַתִּגַּע בִּי —

בְּטַיְּלָהּ עַל־יַד אִמָּהּ —

בְּמַבַּט־אוֹר, וַתּוֹלֶךְ שְׁבִי

אֶת לִבִּי צְבִיָּה תְמִימָה.


וְלִבִּי יָדַע מִי וָמִי

הַמְטַיְּלוֹת שָׁם בַּגַּנָּה,

רוּת הִיא, רוּת וְנָעֳמִי —

וְיַדְוִיגָה שֵׁם הַפַּנָּה.


וָאֵתַע אַחֲרֶיהָ כְּצֵל

מֵרָחוֹק — וּבֵינֵינוּ

מְחִיצַת־עָם וּמְחִיצַת־אֵל,

וְשִׂנְאַת־עָם בֵּין שְׁנֵינוּ.


II

וָאֶעֱבֹר בָּעֲרָבִים דֹּם

בַּדֶּרֶךְ עַל־יַד חֲצֵרָהּ,

לִזְכּוֹת בְּאוֹר תְּכֵלֶת הֲלוֹם

מֵחֲדָרִים, רוּת בָּם עֵרָה.


סַפִּירֵי־גִילָה בָעֲרוּ

עַל גְדֵרָהּ הַמֻּשְׁלָגָה;

וּפְנֵי גַן־כַּסְפָּה נָהֲרוּ,

כְּמוֹ הֶגְיוֹן־זֹהַר הָגָה.


לִפְנַי וּלִפְנִים, בִּדְבִיר־הַצְּחוֹר,

הַפַּנָּה אוֹר מְעֻטָּרָה…

לְעֵינֵי־תֻמָּהּ — תְּכֵלֶת יְאוֹר,

עֲרוּגַת־וֶרֶד — לֶחְיָהּ אוֹר,

וְדַקָּה הִיא — כִּזְהָרָה!


וּקְוֻצּוֹת לָהּ עַרְמוֹנִיּוֹת —

בְּנִיד־מְשׁוּבָה פִּזְּרָה —

כְּפַעֲמוֹנֵי־אוֹר, גְּאֵיוֹנִיּוֹת

מְרַקְּדוֹת סְבִיב רֹאשׁ־נִזְרָהּ…


III

בְּלֵיל־שֶׁלֶג נִרְדָּם, כְּחֻל־פְּאֵר —

וָאֵשֵׁב, בְּתֹם לֶב־נַעַר,

מִחוּץ לַחֲצֵרָהּ, עַל הַבְּאֵר

חוֹלֵם, לְאוֹר הַסַּהַר.


הַגָּן הֵאִירָה שִׂמְחַת־חַג —

וְלִי נִשְׁקְפוּ הָאִילָנוֹת

בְּמִטְפְּחוֹת הַשֵּׁשׁ הַדַּק,

כִּדְמוּיוֹת פַּנּוֹת לְבָנוֹת…


IV

הַא! חֶבֶר כְּלָבִים רָעֵי־לֵב

מִפִּשְׁפַּשׁ־חֲצֵרָהּ יָצְאוּ

כְּכַלְבֵי־צַיִד אֶל הַזְּאֵב

הֵגִיחוּ — וְנַעַר מָצְאוּ.


וַיִּתְמְהוּ… מִשְׁתּוֹמְמִים

כִּתְּרוּנִי כְּנַף־אַדַּרְתִּי,

הֵרִיחוּ תוֹהִים, דּוֹמְמִים —

וּבְתוֹכָם עַל מִשְׁמַרְתִּי


אָנֹכִי, עַל־פְּנֵי שֶׁלֶג זַךְ,

בְּקִפְאוֹן־אוֹר יָשַׁבְתִי

בְּדִמְמַת־הַלֵּיל, וַיַּךְ

הַלֵּב לְשְׁאָהַבְתִּי —


עַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ תְּמַהִים… בָּם,

כְּלָבֶיהָ, אָז קִנֵּאתִי

כִּי מְהַלְּכִים הֵם בַּאֲשֶׁר הִיא שָׁם,

וְלִי לָשׁוּב לְבֵיתִי.


V

יוֹם־זֹהַר הָיָה. קָרוֹ עָז

כָּאֵשׁ מִסָּבִיב בָּעָר,

בְּשִׁרְיוֹן־כֶּסֶף מְשֻׁבַּץ־פָּז,

כַּנִּרְדָּם נָח הַנָּהָר.


וְעַל הַשִּׁרְיוֹן מִשְׁעוֹל יֵשׁ,

כִּרְצוּעָה נִמְתָּח דַּקָּה,

וּפָרוּשׂ עָלָיו מַרְבַד־שֵׁשׁ

שֶׁל אַבְקַת־שֶׁלֶג זַכָּה:


מֵחֲצַר־הַפַּן בַּנָּהָר שְׁבִיל

לְבֵית־מִשְׂרְפוֹת הַיַּיִן

וּלְמַרְבֵּק סָמוּךְ, שָׁם הַבְּלִיל,

חַם, מַהְבִּיל הוּא עֲדַיִן.


וַאֲנִי מְטַיֵּל סֹב וָעוּג

בַּזֹּהַר, וְיוֹם לֹא יֶאֱרַךְ,

לְמוּל הֶחָצֵר: שָׁם בַּחוּג

רוּת תַּחֲלִיק עַל הַקֶּרַח.


כֹּה רוּץ וָשׁוֹב מִתְרוֹצְצָה,

יָדֶיהָ לָהּ בְּמוּפָה:

וְאַבְקַת־פָּז מִתְנוֹצְצָה

מַכְתִּירָה לָהּ בְּעוּפָהּ.


אָז תִּמְעַד — תָּקוּם — וְנָפְלָה שׁוּב.

נֶחְפַּזְתִּי לַהֲרִימָהּ,

מִתְאַדֵּם כֻּלִּי כְפָרָג — וְגוּף

שֶׁל יַלְדַּת־אוֹר נְעִימָה


אַךְ רֶגַע נִשְׁעַן בְּחֹם עָלַי, —

וּכָל הָעוֹלָם נָסוֹג,

וְהַלֵּב — כְּמוֹ מִלְּאוֹ כְבוֹד אֵל חַי

וּפַחַד־אֵלִים מָתוֹק…


אָז תִּשְׁאַל: "מִי אַתָּה, הַפַּן?” —

מִתְאַדֵּם הֲשִׁיבוֹתִי:

"אֲנִי נֶכְדּוֹ שֶׁל נֶאֱמַן־

בֵּיתְכֶם שֶׁל רַב יוֹסִי".


VI

בְּיוֹם עַז־קֹר, לוֹ כֶתֶר־כְּפוֹר,

בִּרְתֵת פָּתַחְתִּי זְבוּלָהּ,

אַכְסַדְרַת־זְכוּכִית רַבַּת־צְחוֹר —

וְנַפְשִׁי קוֹדְחָה כֻלָּהּ;


לֹא דָרְכָה רַגְלִי עוֹד בִּפְנִים

דְּבִיר לֶבָן זֶה מֵעוֹדִי;

וַיְהִי לִי כְחִידַת־אֱלֹהִים,

כְּאַרְמוֹן־קְסָמִים סוֹדִי.


VII

בַּפְּרוֹזְדוֹר כֶּלֶב, כְּבֶן־שׁוֹר, קָם

וְלִקְרָאתִי בָא בְּלִי שָׂאוֹן.

בַּחֲלַל־אַוִּירָם שׁוֹקֵט, חָם

קִדְּמוֹנִי חַדְרֵי־גָאוֹן.


עִם סָבִי בָאתִי, גָּחַן הוּא

וְנָשַׁק אֶת יַד אִמָּהּ…

לְבָבִי הָלְמָה כְרִיעָה זוֹ

וְלֶחְיִי הֶאְדִּימָה.


וָאֶשְׁכַּח, מֻכַּה חֶרְפַּת־כְּאֵב,

לְהָסִיר הַמִּצְנֶפֶת.

הַזְּקֵנָה רָגְזָה: “נַעַר אֵין־לֵב!

שַׁל כּוֹבַע!” וְהִיא קוֹצֶפֶת.


פְּנֵי בִתָּהּ חָוְרוּ כִּפְנֵי־מֵת:

"אִמָּא!” רַק לָהּ אָמְרָה,

וְעָבַר צֵל עַל דְּמוּת־הָרְתֵת

וְהִתְאַפְּקָה וְלֹא גָמְרָה;


VIII

וְאֶל חַדְרָהּ קָרְאָה לִי לָבוֹא,

שָׁם שִׁירֵי־פּוּשְׁקִין לְמַעֲנִי

הֵכִינָה — וּבְהִכָּנְסִי, כְּמוֹ

קֵן חָמִים, קֶט קִדְּמַנִי.


זֶה קֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים, קַן־

הַטָּהֳרָה הַתְּמִימָה:

הַדְּמוּת, אָרַגְתִּי בְּאוֹר אַגַּן־

הַסַּהַר, אֵין בָּהּ פְּגִימָה.


וָאֵשֵׁב נָבוֹךְ מַאְדִּים, בּוֹשׁ

בְּכִסֵּא חֲטוּב־פִּתּוּחִים,

וְלֹא הִרְהַבְתִּי הָרִים רֹאשׁ

אוֹ נְגֹעַ בַּתַּפּוּחִים,


הוֹשִׁיטָה לִי עַל כֶּסֶף־טַס —:

כֹּה צִפָּרְנֶיהָ וְרֻדּוֹת!

אֲנִי כֹה נִלְעַג וְכֹה גַס,

וְכֹל תְנוּעוֹתֶיהָ חֲמוּדוֹת:


אֲנִי בֶן עָם, לוֹ גַב כָּל־כָּךְ

מְעֻקָּם! וְהִיא — בַּת־פַּנִּים,

וְחַיֶּיהָ תָמִיד עָבְרוּ אַךְ

בֵּין תַּלְמֵי־הַשּׁוֹשַׁנִים.


IX

פִּי־שְׁנַיִם הִבְהִיק חֹרֶף־יָהּ

וַיִּיף הַמֶּרְחָב — דְּבִירוֹ

בְּשִׁיר נְעִים זְמִירוֹת־רוּסִיָּה…

מְעוֹן־סָבִי — אוֹר הֱאִירוֹ.


בְּנַפְשִׁי — פְצוּעָה לֹא־כַבִּיר

בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ מִתְנַעֶרֶת —

לָעַד שִׁיר־פּוּשְׁקִין נִגְנַז, שִׁיר

הַנְּדִיבוֹת וְהַתִּפְאֶרֶת.


X

הֵשַׁבְתִּי כֶרֶךְ, דְּבִיר־אֵל בּוֹ;

וּלְפַנָּהּ זֹה עוֹד סְפָרִים

בִּזְהַב־חַג קוֹרְנִים כֻּלָּם נוֹי!

וְהַיָּמִים, אֶזְכֶּה בָם לָבוֹא

חֲדָרֶיהָ — חַגִּים בָּרִים.


XI

מַשְׁחִירִים כְּבָר, בְּסוֹף אֲדָר,

אֲטָדִים תּוֹךְ הַשְּׁלָגִים.

עוֹד מְעַט וְהָמָה בְרֹךְ, וָשָׁר

בְּאוֹר, קוֹל כְּחֻלֵּי־פְלָגִים.


לֹא־עוֹד הַנָּהָר בָּר כַּשֵּׁשׁ:

כִּבְמַאֲפֶה שֶׁל פּוּרִים,

זְרַע־שֻׁמְשְׁמִין עַל פָּנָיו יֵשׁ

וּמְקוֹמוֹת בּוֹ עֲכוּרִים…


וְאֵין עֶגְלוֹת־חֹרֶף נוֹשְׂאוֹת בְּלִיל

עַל פָּנָיו הַמַּפְשִׁירִים:

בְּמֵי־אָבִיב טָבַע חֶצְיוֹ שְׁבִיל —

אַט בָּא תּוֹר שִׁיר־הַשִּׁירִים.


XII

לְגַנֵּנוּ בָא, לְגַן־הַסָּב,

כְּחֻל־עֵינַיִם אָבִיב:

בַּשְּׁלוּלִית, עִם בְּנֵי־הָעָב,

מִשְׁתַּקֵּף צְחוֹקוֹ חָבִיב.


מְגַּלְגֵל אֶת בְּנֵי־גַלָּיו בִּיב־

הַגַּן בְּשִׁקְשׁוּק־אוֹרִים:

וְהָעַצִים בְּצָמָא שׁוֹתִים זִיו־

שְׁמֵי עֶרֶב־פֶּסַח טְהוֹרִים.


סְפָרִים שְׁטוּחִים עַל־פְּנֵי חוּץ

לְיַד בָּתִּים שֶׁל יְהוּדִים,

וּכְקוֹרֵא בָם, מְמַהֵר רוּץ

הָרוּחַ בְּעַמּוּדִים.


מַגְעִילוֹת אֵם וְסָבָה אֵת

הַכֵּלִים, וְקַרְצֵף וְגָרֹר;

וִילָדִים בּוֹרְחִים לְגַן בָּאֵת

לַחְפֹּר שָׁם קַלְחֵי־מָרוֹר.


וְנָהָר גּוֹרֵשׁ רֶפֶשׁ, טִיט,

עֵין־דָּם, ״כְּעֵין־מִצְרָיִם״,

בְּשִׁיר־דְּרוֹר נוֹשֵׂא קִרְעֵי־גְלִיד,

כְּחֻל־חָזֶה, רְחַב־יָדָיִם.


XIII

לֵיל־סֵדֶר חָלַף, עָבַר כְּבָר,

לֵיל תְּכֵלֶת־אוֹר הֲדוּרָה,

וְאַחֲרָיו בָּא חַג־פַּסְחָא זָר,

לִי אָרַךְ — בַּעֲבוּרָהּ!


כִּי כִגְאוֹת בְּתוֹךְ הַיְאוֹר

מֵי־אָבִיב, וְחָצוּ כְפָרִי

לִשְׁתֵּי חַוּוֹת, וְאֵין לַעֲבוֹר

בַּזֶּרֶם הַנֶּאְדָּרִי:


כֵּן גָּאוּ מְסוֹרוֹת שֵׁם וָחָם

אָז בְּאוּקְרַיְנָה וּבַעְיָם

לֵב אֹם וּלְאֹם שָׁטָפוּ;

בְּלֵיל־פֶּסַח עַל הַגָּדַת־עָם

דִּמְעוֹת־אוֹר נָטָפוּ;


וּבְלֵיל הִתְקַדֵּשׁ פַּסְחָא — שׁוּר!

בִּצְּרִיחֵי־עֵץ מְאִירִים1

שָׁם שְׂכִירֵי־פַּן, בִּזְהַב הָאוּר,

צוֹלִים אֶת הַחֲזִירִים.


וּלְאוֹר הַמְּדוּרוֹת, צְרִיחֵי־פָז —

כַּחַיִץ, זָרוּת רַבָּה

אָז עָמְדָה בֵּין בְּנֵי דָת וָדָת,

בֵּין חָם וּבֵין בֵּית־אַבָּא.


וְלֹא דָרְכָה בַחֲצַר־הַפַּן

בְּפַסְחָא רֶגֶל־סָבִי;

וְאָנֹכִי שׁוֹכֵב בַּעֲנַן

מְצוּקוֹת עַל מִשְׁכָּבִי,


בְּהַקְשִׁיבִי חִנְגַּת־פַּעֲמוֹן

שֶׁל מַרְכְּבוֹת־אֲצִילִים

נִשָּׂאוֹת אֶל חֲצַר־פַּן בָּרֹן:

חִנְגָּה! חִנְגָּה! — וְכִבְדוֹת־אוֹן

נִצָּבוֹת שָׁם בַּשְּׁבִילִים…


XIV

זְהַב־חֲלוֹמוֹת שַׁבְתִּי, כַּעֲבוֹר

הַפַּסְחָא, בְּנוֹת אַרְמוֹנִי.

וְהִנֵּה מִמֶּרְחַקֵּי־אוֹר

לִי בָאָה כוֹס־יְגוֹנִי…


אִגֶּרֶת הִיא מֵאֵת הַדּוֹד:

"אֵין מוֹרֶה בִכְפָרֵנוּ.

וְאַתָּה בֹא, אַל תַּעֲמוֹד,

וְרָעִיתָ אֶת נְעָרֵינוּ".


בְּעַרְבֵי ״סְפִירָה״ יֶהֱמֶה כְאֵב

וְיִמְתֵּק בְּנִגּוּן־סָבִי;

וְנִלְחָץ כְּמוֹ בִצְבַת הַלֵּב.

הַאֵדַע, מַה לִּלְבָבִי?


שְׁתֵּי עַשְׂרוֹת מִיל — מֶרְחַקִּים הֵם

וְהַפִּנָּה שָׁם נִדָּחָה…

בְּמִסְתָּרִים תִּדְמַע עֵין־הָאֵם,

עֵין־אַבָּא תִּלְחַשׁ בְּרָכָה.


XV

הֲיִי לִי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, רוּת!

הַכֹּל לְטוֹב אֵל עָשָׂה:

יְהוּדִי הִנְנִי — וְאֵין פְּדוּת

מִדַּאֲגַת־פַּרְנָסָה.


לִבְלְבוּ עֲצֵי־הַגַּיְא,

הוֹרִיקוּ בַכּוֹתָרוֹת…

שְׂשׂוֹן־פְּרִיחָתָם לֹא עָלַי,

וּתְרוּעוֹת־גִּיל לִי זָרוֹת.


הֵבֵאתִי דֹם, הֵשַׁבְתִּי לָהּ

הַחֲבִילָה שֶׁל סְפָרֶיהָ;

פְּזוּר־דַּעַת לֹא יָדַעְתִּי מָה

עָנִיתִי עַל דְּבָרֶיהָ.


בְּעֵינֶיהָ, אִלְּמָה, שָׁאֲלָה:

"נוֹסֵעַ אַתָּה — לָמָּה?” —

“לִסְבֹּל!” סָח מַבָּט חֲשָׁאִי לָהּ,

וְיָד לָחֲצָה יָד בִּדְמָמָה.


XVI

הֵבֵאתִי כְבָר אֶל בֵּית־הַדּוד

אֲרְגָּזִי עִם חֲפָצַי:

וְנַפְשִׁי יָרְעָה לִי — בִּלְמֹד

בְּ“חֶדֶר” חָשַׁךְ “שְׁקָצַי”


וְנַפְשִׁי מְלֵאָה רַחֲמִים

וְכֻלִּי מִתְגַּעְגֵּעַ,

וָאֵבְךְּ בַּלֵּיל בְּאֵין מְנַחֲמִים,

בַּחֲשָׁאִי מִזְדַּעְזֵעַ.


וְיוֹם וָלַיְלָה מְרַחֲפָה אַךְ

לְפָנַי דְּמוּת יַדְוִיגָה,

כְּמַרְאֶה עַל־פְּנֵי מַיִם זַךְ,

וְתוּגָתִי — אֵין מְפִיגָהּ…


וַיְהִי בִּהְיוֹת הַלַּיְלָה אָז,

לְגָלוּתִי יֶרַח שְׁלִישִׁי,

וּבְנֵי־הַבַּיִת שְׁקוּעֵי־שְׁנֶת, —

וָאָקוּם אַט חֲרִישִׁי


בַּחֲצוֹת הַלֵּיל אֲפֵל הַהוֹד,

וָאֶלבַּשׁ אֶת בְּגָדַי

וָאַצֵא — וַיְקַדְּמֵנִי סוֹד

שְׂדוֹת־הַלָּיְלָה, שָׂדַי.


וָאֵתַע, נַעַר פּוֹתֶה רַךְ

מְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ

בְּחֶשְׁכַת־עוֹלָם; וְּבַעַב־סְבַךְ

לֵיל מִשְׁנֵה־עָב לִקְרָאתוֹ.


אֳרָנִים עוֹטֵי אֹפֶל־יָהּ

סַבּוּנִי בְזָרוּת רַבָּה.

הַיַּעַר זָע, לֵב־נַעַר נָע,

וְהַחשֶׁךְ עוֹד הִתְעַבָּה.


לְפֶתַע — בְּרָק! וּבְהֵאוֹר כֹּל

לְרֶגַע — בְּיַעַר שָׂעִיר

פְּנֵי נַעַר רָץ נִרְאוּ בִנְתִיב חוֹל

בְּעֵינָיו עֶרְגָּה תָאִיר.


כִּבְרָכָה נָשְׁרָה טִפַּת־טַל,

וְשׁוּב טִפָּה — דִּמְעַת־בֶּשֶׂם.

הַיַּעַר מָלֵא רַחַשׁ קַל,

בִּנְפֹל רֵיחָנִי גֶשֶׁם.


וּבְמָצְאִי כְפַר־מוֹלַדְתִּי

עוֹד הָיָה חשֶׁךְ סָבִיב:

אַךְ כֹּה תְקוּף־גִּיל רָעַדְתִּי

בְּהַלְבִּין דְּבִירָהּ חָבִיב!


XVII

בְּחֵיק־הַלֵּיל הַגַּן עוֹד נָם

גַּן־עֵדֶן שָׁחוֹר, רָחָב,

בַּאֲפֵלַת יָהּ טִיַּלְתִּי שָׁם

לְאֹרֶךְ גֶּדֶר־סְבָכָיו.


בִּפְנִים הַגָּן — חֲבָט, חֲבָט!

מְטַר־תַּפּוּחִים נָשָׁר;

בִּרבִיבֵי־בֶשֶׂם — שָׁם בַּלָּאט

הִתְהַלֵּךְ אֵל וַיָּשַׁר…


בְּטַלִּית תְּכֵלֶת אֹפֶל, אֵל־

הָאַהֲבָה לִי נִרְאָה

בַּלֵּיל הַהוּא, וְעַד־סוֹף־הַלֵּיל

בַּגַּן הִתְהַלֵּךְ בְּשִׁירָה…


XVIII

הַבֹּקֶר אוֹר — וּבֶאֱיָל

יַךְ לִבִּי: רוּת! הִיא בָאָה,

לִלְקוֹט בַּסַּל נַרְקִיסֵי־טָל,

רָאַתְנִי — כֵּן נִרְתָּעָה.


״הַפַּן, הַאַתּה?״ — חָרְדָה הִיא

בְּתִמְהוֹן־גִּיל לִקְרָאתִי,

הִתְאַדְּמָה לֶחְיָהּ — זֹאת הַלְּחִי

בַּת מִשְׁנֶה־זֹךְ מָצָאתִי —,


וַתִּקְרָא מְאִירָה: ״אֵיךְ זֶה?״ — ״כָּךְ!״

גִּמְגַּמְתִּי — וְצָנַחְתִּי

עֲיֵף־גִּיל, בְּדֶשֶׁא טָלוּל רַךְ.

עָלַי מֵרוֹם כְּרוּב־תְּכֵלֶת שֵׁח,

תַּפּוּחִים יָקְטַר תַּחְתִּי…—


XIX

יָשַׁנְתִּי כְּאֶבֶן כָּל־הַיּוֹם,

בָּעֶרֶב הֱקִיצוֹתִי.

עָלַי לֶב־אַבָּא יִזְעַף דֹּם,

עַין־אִמָּא חוֹדְרָה אוֹתִי.


״מִי פִלֶּל זֹאת! לְבַטֵּל ״זְמַן״!״

לָהּ חֶרֶשׁ סָח אֶת צַעֲרוֹ.

יָצָאתִי — וְעֵינַי לַעֲנַן

לֵיל תְּכֵלֶת־אוֹר וּלְסַהֲרוֹ.


מִשְׂמֹאלִי צַפְצְפוֹת חֲצַר־הַפַּן

הֶאֱפִילוּ דֹם עַל דְּבִירָיו;

מִימִינִי רִשְׁרֵשׁ עָמוּם גַּן,

וְשָׁר חֶרֶשׁ נָהָר שִׁירָיו.


וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִזְדַּעְזֵע דָּג

בְּדִמְמַת־הַלָּילָה —

אוֹ לִבִּי הוּא שֶׁזָּע בְּלֵיל־חָג

בְּעוֹלָם אוֹר שֶׁל מָעְלָה?…


XX

בֶּחָצֵר הִלְבִּין בֵּית־הַפַּן

צְחוֹר־שִׁיר וּרְחַב־חַלּוֹנוֹת

וְשׁוֹמְרִים לוֹ הִשְׁחִירוּ כָּאן:

צַפְצָפוֹת מַה־גְּאֵיוֹנוֹת!


וְנָפַל כְּעֵין הַצֵּל עָלַי

מֵהוֹד־הַשְּׁחוֹר לְמַבָּטָן:

אָז יַטִּיף אוֹרוֹ חַם וָחַי

צְחוֹר חַדְרָה דְּרוֹמִי קָטָן.


אֶת דַלְתּוֹ תִּשְׁמֹר גִּנַת־גִּיל,

בְּגֶדֶר־קָגִים סוּגָה;

שָׁם, חוֹל זָרוּעַ, מַזְהִיב שְׁבִיל,

בֵּין וְרָדִים שֶׁל עֲרוּגָה.


מִפִּשְׁפֵּש־חָצֵר לְגִנַּת־אוֹר —

אַךְ פְּסִיעֶה; וְכֹה בוֹא פְנִימָה

מִהַרְתִּי נִזְהָר מֵעֲבוֹר

אֶת כָּל אוּלַמֵּי אִמָּהּ…


XXI

כְּפִנַּת־אוֹר מִצֵּל אֵין־סוֹף

לִי חַדְרָהּ מֻפְרָשׁ נִרְאֶה:

בּוֹ מָצְאָה מִפְלָט שְׁכִינַת־טוֹב

וַחֲרִישִׁית לִי הֵאִירָה.


בְּחַלּוֹן חַדְרָהּ נִשְׁקְפוּ

יַסְמִין וּוְרָדִים נָאוִים,

עִם סְנֵה־מַעֲרָבִי, וְכָפְפוּ

בִּצְנִיעוּת פְּנֵי־לְהָבִים:


הֵם יָדְעוּ: אֶת הַבַּת בַּדְּבִיר

אָהַבְתִּי בְּכָל מְאֹדִי;

אַךְ לְבֵית־הַפַּן מֵעֵבֶר קִיר

לֹא נִגְלֹה סוֹדִי —


XXII

הֲלָצוֹת־גְּנַאי שָׁם צִלְצְלוּ

שֶׁל רוֹאֵי־הַחֶשְׁבּוֹנוֹת,

לְעֵת בִּשְׂפָמֶם סִלְסְלוּ —

וְהִרְעִיד צְחוֹק חַלּוֹנוֹת!


וְיֵשׁ נִרְאֶה שְׁנֵינוּ בְּצֵאת מִשָּׁם

אִכָּרִים עִם אִכָּרוֹת

וְאֶגְרוֹפָם קָמוּץ, רְתוּחֵי־דָם,

וְנָכוֹנוּ לְיוֹם־עֲבָרוֹת,


לְשַׁלַּח בְּבֵית־הַפַּן כְּפִיר אֵשׁ,

וְדָהַר לִבְלִי כַבּוֹת… —

וְלִבֵּנוּ יָצָא אֶל בְּנֵי־רֵישׁ

זוּ רַבּוֹת צְרָרוּם רַבּוֹת!


XXIII

מַה־נָּעַמְתְּ וּמַה יָּפִית,

הַשַּׁחֲרוּת, עֵת־אִדְאַלִּים!

בִּכְרוֹת לְשַׂר־הָאֻמָּה בְּרִית

הַלֵּב, מְלֵא־תֹם… זְהַב שַׁחֲרִית,

תּוֹר מְרִי וַחֲלוֹמוֹת נַעֲלִים;


בִּרְטֹט לִבֵּנוּ, בּסֻכַּת־גָּן,

עֲלֵי מְגִלַּת־חֲשָׁאִים;

בְּשִׁיר הָעוֹלָם שִׁיר הַסְּדָן,

וְדוֹר חָדָשׁ — נַפַּח־פְּלָאִים…


XXIV

הְיא עַל קוֹסְצְיוּשְׁקוֹ נִגְּנָה לִי,

וְלָהּ נִגְלָה הֶרְצֶל אוֹרִי!

גִּבּוֹרָהּ לִבִּי הוֹלִיךְ שְׁבִי,

אָז לִבָּהּ יִשְׁבְּ גִּבּוֹרִי.


חָזִינוּ שְׁנֵינוּ בְּצָהֳרֵי־יוֹם

חֲזוֹן פְּדוּת מִגָּלוּת קָשָׁה:

לָהּ — חֲלוֹם דְּרוֹר־אַרְצָהּ, וְלִי — חֲלוֹם

שֶׁל צִיּוֹן הַחֲדָשָׁה.


XXV

בִּנְטוֹת הַצֵּל, כִּי יוֹם־אוֹר גָּז —

לְיַד הַצְּלָב בַּפִּנָּה,

יָשַׁבְתִּי בְחַדְרָהּ. תְּפִלַּת־רָז

הִתְרַקְּמָה בִי בְּצִנְעָה,


וְקַו־אוֹר מְשַׂחֵק בְּאַהֲבָה

בְּפָנֶיהָ הַחֲוַרְוָרִים

וּבִקְוֻצָּתָהּ הֻזְהֲבָה…

וָאֶחְשַׁק בַּמִּסְתָּרִים:


לִצְנֹחַ דּוּמָם כָּאן וְלִנְפֹּל

לִפְנֵי בַת־אוֹר, וְלִכרֹעַ

בְּשִׁיר תּוֹדָה לָהּ עֲלֵי הַכֹּל,

שֶׁנָּתַן לִי אֱלֹהַּ, —


וְעָבַר לְיַד הַחַלּוֹן אָז

יְהוּדִי, וְלֹא רֹאשׁ יָרִים,

וּלְקַפּוֹטָתוֹ כְּתַחֲרַת־פָּז,

בְּשׁוּלֶיהָ, זֵר בְּלִיל־שְׁוָרִים;


וְנִשְׁמַע צְחוֹק מֵעֵבֶר קִיר,

בְּהִתְרַפֵּס קוֹל בֶּן־עַמִּי —:

וְחָרְדָה נַפְשִׁי, וְנֶאֱלַם שִׁיר,

וַאֲכָלַנִי זַעְמִי…


XXVI

הִיא — בַּת עַם גֵּאֶה! וַאֲנִי? —

בְּלֵיל־חֻרְבָּן וַאֲנַחְנוּ

בַּגַּן טִיַּלְנוּ וּבִדְמִי־

הַנֶּשֶׁף אַט שׂוֹחַחְנוּ.


וְהִנֵּה בָאנוּ אֶל פִּי־תְהוֹם,

וּזְרוֹעוֹתֵינוּ שְׁלוּבוֹת:

בַּשִּׂיחָה נִפְתַּח שַׁעַר פִּתְאֹם —

לִנְשׂוּאֵי־תַעֲרוּבוֹת


וּבְכָל עֹז־נֶפֶשׁ בְּכָל תֹּם־לֵב

לָהֵמָּה הִתְנַגַּדְנוּ;

הִתְנַגֵּד לָנוּ אַךְ הַגֵּו,

גֵּוֵנוּ — וְדֹם חָרָדְנוּ.


כְּחֵץ־הַזָּהָב, כּוֹכָב רַד

בַּמַּעֲרָב וַיֵּעָלֵם…

הַגָּן בְּרַחֲמִים רָעַד אַט

לְגוֹרַל עַלְמָה וְעֶלֶם.


הִתְקָרְבָה כְבָר בְּרֶגַע זֶה

הַשֹּׁאָה, לֹא יְדַעְנוּהָ

וְלֹא הִגִּיד אוֹתָהּ פֶּה לָפֶה,

כִּי הִנֵּה קֵרַבְנוּהָ.


XXVII

הִיא הוֹרְתָה שְׂפַת מִיצְקֶבִיץ׳ לִי,

וְאָנֹכִי לָהּ — לְשׁוֹן־עָמוֹס;

כְּמוֹ בִקְּשׁוּ, עַל־פְּנֵי שַׁחַת־בְּלִי

בְּנוֹת גֶּשֶׁר, שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת…


XXVIII

אִלְּמֵי־אַהֲבָה כָּל הָעֵת

וַחֲרֵדֵי־לֵב הָיִינוּ,

וְלֹא עָבְרָה אַף הֲבָרַת־רְתֵת

שֶׁל וִדּוּי פִּתְחֵי־פִינוּ.


וּפַעַם בָאתִי — וְאֵין הַבַּת:

לֹא שָׁבָה מִטִּיּוּלָהּ.

בְּחַדְרָהּ מְצֻחְצָח הָשְׁלַךְ הָס,

וְרֵיחֵהּ דַּק — בְּכָל־זְבוּלָהּ.


וָאֵשֵׁב מְצַפֶּה לָהּ, עִם כַּר־

הָרִקְמָה, עַל הַסַּפָּה,

עִם הַשּׁוֹשַׁנָּה, עַל יְקַר־

שֻׁלְחַן הָבְנֶה מְצַפָּה…


וּלְפֶתַע — בְּלִבִּי נַעֲשָׂה צַר

וָאֶרְעַד כַּקּוֹדֵחַ,

וְרֶגַע חַם לִי וְרֶגַע קַר —:

בִּי פֶקַע הִתְפַּתֵּחַ!


וָאֶפְתַּח אֶת מַחְבַּרְתִּי וְחִישׁ,

בְּיַד רוֹעֲדָה וְנִמְהֶרֶת,

גִּלִּיתִי, נַעַר הָיָה לְאִישׁ,

סוֹד־נַפְשִׁי לַמַּחְבֶּרֶת:


״יֵשׁ אֶחְפֹּץ, הָהּ הֲתֵדְעִי,

לָךְ הַגִּיד מַה־שֶּׁבְּלִבִּי —

אַךְ נַפְשִׁי כֹה נִבְהֶלֶת בִּי,

כִּי יוֹשְׁבָה אַתְּ בִּמְסִבִּי!״


אַהֲבָתִי רִשְׁרְשָׁה:

הַבַּת, טְרַף־פָּז בְּיָדָהּ,

בְּשִׂמְלַת־תְּכֶלְתָּהּ נִכְנְסָה —

וַתֹּאחֲזֵנִי רְעָדָה.


מַחְבַּרְתִּי פָתְחָה — לִבִּי פָג!

לֹא עֵט־עוֹפֶרֶת אָדֹם,

כִּי דַם־לֵב חֲתוּמָה. דְפָק! דְפָק!

בִּי פַטִּישׁ־דָּפְקִי נָדָם.


אָז תַּעֲבֹר עַל ״פּוֹסְט־סְקרִיפְּטוּם״,

וַתְּכַסֶּה בַמַּחְבֶּרֶת

פָּנֶיהָ, בְּלִי שֶׁאָמְרָה כְלוּם,

מַאְדִּימָה וּמַחְוֶרֶת.


אָז תִּשָׂא עֵין־רְתֵת אֵלַי

וַתִּשְׁאַל ״מָה הַדָּבָר?״

גִּמְגַמְתִּי נִסְעָר: ״אֵין כְּדַאי!…

רַק אִישׁ לְבָבוֹ שָׁבָר!״

וָאָקוּם חִישׁ וָאָנוּס…


XXIX

״שִׁיר

הַשִּׁירִים שֶׁלִּשְׁלֹמֹה״… —

בְּלֵיל־שַׁבָּת מֵעֵבֶר קִיר

קוֹל סָבִי נִשְׁמַע הוֹמֶה.


בַּחֲדַר מַשְׂכִּיתוֹ כָּבוּ כְבָר

הַנֵּרוֹת, נֵרוֹת־שַׁבָּת —

אַךְ יֵשׁ עוֹד אוֹר־עֲשָׁשִׁית בָּר

וְכַנְפֵי־זֹהַר רַבּוֹת.


כָּל־בְּנֵי־הַבַּיִת נָמוּ כְבָר,

לֹא יָנוּם אֶחָד סָבִי,

קוֹל זַךְ לוֹ עִם זְקַן־כֶּסֶף בָּר,

וַאֲנִי עֵר עַל מִשְׁכָּבִי.


מַה חַם הַקּוֹל, מַה עַז הַשִּׁיר!

מַה חוֹלֵה־אַהֲבָה אָנִי!

וְשִׁיר הַסָּב מֵעֵבֶר קִיר

לְלִבִּי לַפִּיד־שָׁנִי.


״סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת״ — כִּי

כֹּה חוֹלֵה־אַהֲבָה לִבִּי:

כִּי מֶנִּי רָחֲקָה, רָחֲקָה הִיא

וְלֹא תָבוֹא עוֹד בִּמְסִבִּי.


״הִנָּךְ יָפָה״ — אֵין כָּמוֹךְ,

פַּנָּתִי הָעֲדִינָה,

לְאֹדֶם מַחֲוִיר בִּלְחִי־זֹךְ,

עוֹד וֶרֶד־זִיו בַּגִּנָּה.


״כֻּלָּךְ יָפָה״ — כֻּלָּךְ, רוּת!

עֵינַיךְ — אִיִּים תְּכֻלִּים,

שָׁם דְּבִיר־הָאשֶׁר, אֳיָלוּת,

הָאשֶׁר אֵין־הַגְּבוּלִים.


״לִבַּבְתַּנִי״ — בְּזֹהַר לֵב

וָנֶפֶשׁ, שֶׁמָּצָאתִי

לְמַרְבֵּה כְאֵב. — מַה רַב הַכְּאֵב!

בְּבַת אֵל זְעוּם־הוֹרָתִי.


״אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ״, רוּת?

לָשֵׂאת בְּעֹל סֵבֶל־חַיָּיו;

אֲבָל לָעַד לֹא תְהִי לוֹ פְדוּת

מִמֵּךְ רֹאשׁ מַאֲוַיָּיו!


״שׁוּבִי, שׁוּבִי״ רוּת, כִּי לָךְ

נַפְשִׁי, עֵינִי כָלְתָה,

כִּי עוֹד לֹא חָזִיתִי בָךְ,

וְנַפְשִׁי עוֹד לֹא עָלְזָה…


XXX

חָוַרְתִּי, כִּי לַסָּבָה סָח

הַסָּב, לְעֵת־הָאֲרֻחָה

בְּצָהֳרֵי־יוֹם: ״מַחֲצַר־פַּן לָךְ

בִּרְכַּת־שָׁלוֹם שְׁלוּחָה.


לָךְ שָׁאֲלָה הַ״פְּרִיצָה״: כְּלוּם

יָדַעַתְּ ״לְחשׁ״ לְבִתָּהּ? —

יוֹם, יוֹם, בְּלִי דַבֵּר וּבְלִי קוּם,

הַפַּנָּה תֵּבְךְּ בַּמִּטָּה״…


XXXI

הִיא יָצְאָה לְקִרְיָה גְדוֹלָה, עִיר

רְחוֹקָה וְנֶעֱלָמָה;

וְלִי כָבֵד פִּתְאֹם הָאֲוִיר,

כָּבֵד מְאֹד לַנְּשָׁמָה.


הַקַּיִץ חָלַף עִם כָּל־טוּב,

וּבָא הַסְּתָו עִם עָצְבּוֹ;

וּכְפַר־מוֹלַדְתִּי כִּכְלוּב,

צְבִי שָׁבוּי צָעִיר רָץ בּוֹ.


הֶעָלִים מְרַשְׁרְשִׁים בַּגָּן,

שָׁם עֶרְיָה מִתְהַלֶּכֶת;

מְהַרְהֵר נוּגֶה בֵּית־הַפַּן

תּוֹךְ תִּלֵּי זְהַב־שַׁלֶּכֶת…


XXXII

וְיוֹם יוֹם אֶתְרוֹצֵץ, קַל כַּצְּבִי,

אֲבַקְּשָׁהּ בָּעֲמָקִים…

סָבָתִי דֹם תִּסְתַּכֵּל בִּי,

בְּסָרְגָהּ הַפֻּזְמָקִים.


אֵי לְחָיַי? — תִּשְׁאַל — וְאֵי הַזִּיו

שֶׁל פָּנַי הַחֲמוּדִים?…

הָהּ סָבָה סָבָה! רִיב לִי, רִיב

עִם אֱלֹהֵי־הַיְהוּדִים!


לַסָּב אֶז תִּלְחַשׁ: ״קָסְמָה לוֹ

הַפְּרִיצָה הַמְכַשֵּׁפָה,

יִמַּח שְׁמָהּ״… לֹא, סָבָה, לֹא!

הֵן נַפְשִׁי כֹה עֲיֵפָה,


אַךְ בָּרוּךְ לִי הַיוֹם יְהִי,

רִאשׁוֹנָה בּוֹ מְצֶאתִיהָ!

וְאִם אָבְדָה לִי — הֵן תּוֹךְ הַנְּהִי

שָׁר לִבִּי, כִּי פְגַשְׁתִּיהָ.


XXXIII

יוֹם־בָּצִיר דּוֹלֵף: אֵין הַבַּת!…

לְאֵין־גִּיל שַׁלֶּכֶת מֶלְכָה.

בְּגַן־הַפַּן רוֹחֶצֶת פַּז־

זֵרֶיהָ בְּדִמְעוֹת־בְּדָלְחָהּ:

כִּי הָלְכָה רוּת, כִּי הָלְכָה.


בְּגִנַּת־וֶרָד פְּנֵי יְתום

לְפִרְחֵי־דָם, בְּזוּעָם, —

כִּי פָנֹה פָנָה אוֹר־הַיּוֹם

וְהוֹד־הָעוֹלָם הוּעם:

כִּי הָלְכָה רוּת, כִּי הָלְכָה.


רְעשׁ בַּטְּרָפִים, רוּחַ רְעשׁ!

יוֹם אֹפֶל וַעֲנָנִים.

אֲנִי פֹה אֶעֱמֹד עַד־בּוֹשׁ

לְיַד גְּדֵרָהּ, גֶּדֶר־קָנִים:

כִּי הָלְכָה רוּת, כּי הָלְכָה…


XXXIV

בַּלֵּיל הַהוּא כֶּתַבְתִּי לָהּ

מְגִלַּת־נֶפֶשׁ עַזָּה.

מִשִּׁיר־שַׁלֶּכֶת הָיָה בָהּ

וּמִקִּינַת־פַּזָּהּ:


בְּנוּם הַכֹּל, לְאוֹר־הַנֵּר

כְּתַבְתִּיהָ — דָּם וָדֶמַע

וְכָל־הֵלַּיְלָה הָיָה עֵר

לֶב־נַעַר, וַיֵּבְךְּ, וַיֶּהֱמֶה.


לְמָחֳרָת בָּאתִי אֶל גַּן־רוּת,

וּבְטַיְּלִי אַט בִּשְׁבִילָהּ,

לְמֶרְחֲקֵּי־בָצִיר — קְרַע! וָטוּס!

שָׁלַחְתִּי קִרְעֵי מְגִלָּה.


XXXV

בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, בְּהָעִיב זְמָן

זְהֵב־לֵב, בָּדָד עָמַמְתִּי.

פַּעַם, בְּצֵאתִי מִן הַגָּן

לָרְחוֹב, עֵין חוֹלֵם שַׂמְתִּי


עַל דַּלְתוֹת בָּתִּים שֶׁבַּטּוּר

וְעַל לוּחַ־נְחֹשֶׁת נִתְקַל

מַבָּטִי בְשֵׁם ״יַדְוִיגָה״… שׁוּר!

אָמַרְתִּי בְלִבִּי חִישׁ־קַל —


הַאֵין זאת הִיא? הָהּ אֵל! לוּ תְהִי! —

בַּפַּעֲמוֹן מָשַׁכְתִּי

בְּלֵב דּוֹפֵק… צַעֲדַת אִשָּׁה — הִיא!

וּלְבָרְכָהּ בְּפִי שָׁכַחְתִּי.


הִיא הִכִּירַתְנִי — חָוְרָה אַט:

פָּנֶיהָ כֹּה חֲוַרְוָרִים!

עוֹד פֶּרַח הִיא, אַךְ כָּמְשָׁה מְעַט —

רִגְשׁוֹתַי בִּי נִסְעָרִים.


XXXVI

עָלִיתִי כְּחוֹלֵם אַחֲרֵי רוּת —

וָאֵשֵׁב לְעֻמָּתָהּ.

וְלְנֶגֶד עֵינַי רִחֲפָה דְמוּת

נְעוּרֶיהָ וְאַהֲבָתָהּ.


לֹא נִשְּׂאָה עוֹד — הָשָׁמְרָה בְסוֹד

לִי אַהֲבַת־אֱמוּנִים?

וּלְפָנַי רִחֲפָה כְּשֶׁמֶשׁ־הוֹד

בִּתְחִלַּת סְתָו־הַיְגוֹנִים.


אָז תִּשְׁאַל בְּתֹם: ״הֲתִזְכֹּר יוֹם

מִקֶרַח הֵרַמְתָּנִי?״

וְאוֹתוֹ יוֹם־הַזֹּהַר בְּחֹם־

אוֹר קְסָמָיו אֲפָפָנִי…


הַפְּסַנְתֵּר הָמָה לְמַגַּע־יָד

שֶׁל גְּבִרְתּוֹ הָעֲדִינָה;

הַפְּסַנְתֵּר וְלִבִּי בִי כְּאֶחָד

הָמוּ מִזְמוֹר־קִינָה.


וְכָל־רְגָשַׁי בִּי הִסְתָּעֲרוּ,

בִּבְכִיָּה הִתְפָּרָצוּ:

כְּמֵי־אָבִיב שֶׁהִתְנָעֲרוּ

וּלְהִשְׁתַּפֵּךְ אָצוּ, —


וָאוֹרִיד רֹאשׁ וָאֵבְךְּ בְּכִי רַב…

וַתְּסַלְסֵל אֶת שְׂעָרִי

יָד חַמָּה, וְחָלְפָה עַל הַגַּב —

וְקֹר מָתוֹק עָבַר בְּשָׂרִי…


וּבְזָקְפִי רֹאשׁ תּוֹךְ צְחוֹק וּנְהִי,

חִבְּקַתְנִי בְּחֹם לִלְבָבָהּ,

וַתִּפְעֶה: ״לֵךְ!״ — וַתִּשַּׁק פִּי

עַד כְּאֵב — ״וְאַל שֵׁנִית תָּבוֹא!״


וַתָּלֶט אֶת פָּנֶיהָ, וְחִישׁ

מִתּוֹךְ הַחֶדֶר אָצָה…

וְאוֹבֵד־מִשְׁנֶה יָצָא אִישׁ

מִבֵּיתָהּ — אַחֲרֵי מָצָא!


XXXVII

מֵאָז לֹא שַׁבְתִּי רְאוֹתָהּ עוֹד.

הֲתִחְיֶה? אִם הָלָכָה

לְעוֹלָם אַחֵר? — דְּמוּת־הַהוֹד!

נַפְשִׁי עוֹד לֹא נָחָה…


אַחֲרִית דָּבָר

טְרַף־פָּז לִי, יָבֵשׁ וְרֵיחוֹ דַק,

בְּסֵפֶר שִׁירַי כָּמוּס.

דְּבַר־בָּצִיר בּוֹ וְלַחַשׁ: ״חֲזַק!״ —

וְעַד עוֹלָם יְחִי וְלֹא יָמוּת.


עֲדִין הַוְּרִידִים, זְהוּב־הַדְּמוּת,

כִּמְהַרְהֵר הוּא בְזִכְרוֹנוֹ:

הוּא הָיָה פַּעַם, בְּיָד שֶׁל רוּת —

וּמְאֻשָּׁר הוּא בִיגוֹנוֹ.


וְיוֹם כִּי יִלְחַץ עֹז־כְּאֵב

אֶת נַפְשִׁי — כִּצְרִי־גִלְעָד,

הַטָּרָף אוֹצִיא, תַּבְנִית לֵב,

אֵלַי ״יַדְוִיגָה״ יִלְאָט…


“התקופה”


  1. בניני־קרשים, כעין מגדלים רמים, רחבים למטה כדי שעור ד על ד והולכים וצרים למעלה, שהיו מיוחדים לכך ולעשון־בשר בימים הטובים שעברו, בכמה מן האחזות ברוסיה הקטנה.  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.